בג"צבבית המשפט העליון בירושלים12 /

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

התנועה למען איכות השלטון בישראל )ע"ר(עוה"ד ב"כ שרגאע"י ו/או אליעד צרויה

ו/או מידד-לוזון חן אבן ו/או נילי דפנה ו/או קירו-כהן

ו/או מיקה קונר-קרטן ו/או נידאל חאיק חי מיארה

ירושלים 208מרח' יפו 91043 ירושלים 4207ת.ד. 02-5000076; פקס: 02-5000073טל':

העותרת

- נ ג ד -

הכנסת.1 באמצעות הלשכה המשפטית לכנסת1המשיבה

משכן הכנסת, קריית בן-גוריון91950ירושלים

02-6753495; פקס: 02-6408636טל':

המדפיס הממשלתי.2הוועדה לבחירת שופטים.3

ע"י פרקליטות המדינה2-3המשיבים , ירושלים. 29רח' סאלח א-דין

02 - 6467011 פקס: 02- 646666טל' :

המשיבים

עתירה למתן צווים על תנאי

בקשה למתן צווי ביניים בקשה לקיום דיון דחוף

צוויםא. מוגשת בזאת עתירה לבית משפט נכבד זה, למתן צווים על.1

כדלקמן:1תנאי כנגד המשיבה

המורה לה לבוא ולהתייצב וליתן1המשיבה צו על תנאי כנגד .1 בתי המשפט )תיקוןלא תבטל את התיקון לחוקטעם מדוע

המבטל את ,2012(, התשע"ב-67מס' תקופת כהונה מזערית העליון המשפט בית נשיא לבחירת לוכתנאי הדומה תיקון וכל

בגין הפרסונאליות הפסולה והבלתי חוקתית זאתבמהותו.לחוק התיקון בעצמאות,של פוגע חקיקתו שבנסיבות

באמון ופוגע יסוד: השפיטה בחוק המעוגנת השפיטה, ובאמוןהציבור העליון המשפט בית לנשיא המינוי בהליכי

הציבור הן ברשות השופטת, הן ברשות המחוקקת שחוקקהאת התיקון לחוק והן ברשות המבצעת שקידמה אותה.

לחלופין:

המורה לה לבוא ולהתייצב וליתן1המשיבה צו על תנאי כנגד .2לא בתי המשפטתחיל את את התיקון לחוקטעם מדוע

תקופת כהונה, המבטל את 2012(, התשע"ב-67)תיקון מס' וכל תיקון הדומהמזערית כתנאי לבחירת נשיא בית המשפט העליון

- לא במינוי מחליף לנשיאת בית המשפט העליוןלו במהותו המכהנת, אלא רק לאחר תום כהונת נשיא בית המשפטאת המחליף הנשיא שבחירת כך אחריה, הבא העליון שלפני החוק הוראות לפי תעשה המכהנת הנשיאה הפרסונאליות את לנטרל מנת על וזאת דנן, התיקון

2

לחוק של התיקון חוקתית והבלתי שבנסיבות,הפסולה חקיקתו פוגע בעצמאות השפיטה, המעוגנת בחוק יסוד:

ופוגע באמון הציבור ביתהשפיטה לנשיא המינוי בהליכי המשפט העליון ובאמון הציבור הן ברשות השופטת, הן ברשות המחוקקת שחוקקה את התיקון לחוק והן ברשות המבצעת

שקידמה אותה.

כן מתכבדת העותרת לבקש מבית המשפט הנכבד להוציא.2מלפניו צווי ביניים כדלקמן:

להימנע, המדפיס הממשלתי, המורה לו2צו ביניים כנגד המשיב 2.1לחוק התיקון את מס' מלפרסם )תיקון המשפט בתי 67,)

המבטל את 2012התשע"ב- תקופת כהונה מזערית כתנאי לבחירת ברשומות, עד וכל תיקון הדומה לו במהותו נשיא בית המשפט העליון

אשר תתברר ותוכרע עתירה זו.

לה, הוועדה לבחירת שופטים, המורה 3צו ביניים כנגד המשיבה 2.2עדשלא להתכנס ושלא לבחור נשיא לבית המשפט העליון

אשר תתברר ותוכרע עתירה זו.

כן מתכבדת העותרת לבקש מבית המשפט הנכבד להורות על.3 , נוכח העובדה, כי כבוד הנשיאה דורית ביניש,קיום דיון דחוף ביותר

העליון המשפט בית כנשיאת כהונתה את לסיים ביוםצפויה בית המשפט28.2.2012 זהות הנשיא הבא של וההכרעה בדבר

העליון תלויה בהכרעה בסעדים המבוקשים בעתירה זו.

הצדדים לעתירהב.

העותרת: העותרת הינה עמותה, רשומה כדין, אשר חרטה על דיגלה שמירה על טוהר.1

המידות בשירות הציבורי, עידוד ערכי שלטון החוק, עקירת נורמות בלתי ראויותבמנהל הציבורי והשרשת נורמות ראויות של מנהל ציבורי תקין.

המשיבים:

3

, והיא בעלת סמכות החקיקה במדינת18 הינה הכנסת ישראל ה- 1המשיבה .2ישראל ואשר בגין דבר חוק פרסונאלי ובלתי חוקתי הוגשה עתירה זו.

דברי2המשיב .3 הינו המדפיס הממשלתי, אשר בסמכותו לפרסם ברשומות חקיקה לאחר חקיקתם.

, הינה הוועדה לבחירת שופטים שמתפקידה להתכנס ולבחור את3המשיבה .4הנשיא הבא של בית המשפט העליון.

נבקש לציין כי העותרת התלבטה האם להוסיף כמשיבים את שופטי בית המשפט העליון, העשויים להיות מושפעים מתוצאות עתירה זו, וסברה כי לא נכון לעשות

כן. ככל שבית המשפט הנכבד יכריע אחרת, העותרת תפעל מיידית בהתאם.

מבואג." /ל ה/ע/ם אנשי חיל יראי א-ל3הים אנשי אמת ש3נאי ב/צע .... וש/פטו ואת/ה תחזה מכ

/ב3א בש/לו3ם /ל ה/ע/ם הזה על מק3מו3 י " את ה/ע/ם בכ/ל עת ... וגם כ(21-23)שמות י"ח

שלומה של החברה מותנית בקיומה של רשות שופטת, בתפקודה התקין של.1רשות זו ובעיקר בעצמאותה אל מול הרשויות האחרות ובאמון הציבור בה.

של.2 הדין פסקי של איכותם באמצעות, רב בעמל נבנה הציבור אמון לפניהם, הדוגמא האישית ששופטים יחס השופטים למתדיינים השופטים, נותנים בכל התנהלותם בבית המשפט ומחוצה לה, ובפרט מכח מקצועיותם,

חוסר התלות וההטיה שלהם, עצמאותם ויושר דרכם.

הליכי מינוי שופטים המוכתמים ב"חקיקה אישית", שנתפסת כנועדה.3והמלווים ל"דילים" לכאורה טענות רקע ועל מסוים מינוי לקדם בהתנצחויות בין הרשויות ובדיווחים על התנגדויות למועמדים כאלה ואחרים, פוגעת פגיעה אנושה ברשות השופטת בעצמאותה ובאמון

הציבור בה, וכתוצאה מכך ביסודות המשטר ובשלומה של החברה.

4

במקביל, חקיקה כזו פוגעת פגיעה קשה באמון הציבור ברשות המחוקקת.4וברשות המבצעת, היוזמות ו/או מקדמות מהלכים אלו.

הינה .5 השופטת הרשות בעצמאות הפוגעת חקיקה זו, אף זו בלתילא ל2, שכן מנוגדת היא לעיקרון היסוד המעוגן בסעיף חוקתית חוק: יסוד – המחייב את עצמאות השופט והרשות השופטת. השפיטה

בתקופה האחרונה נשטף בית המחוקקים במבול הצעות חוק שונות, אשר.6החוק הצעות אמיתית; ודאגה קשה תחושה מעלה עליהן כולל מבט מבקשות לפגוע בכוחו של בג"צ, לבצע בו "הנדסה גנטית", להשפיע באופן פרסנואלי וישיר על המינויים הנעשים בו; להשתיק את התקשורת ולצמצם

פעולתם של עותרים ציבוריים והחברה האזרחית.

עולה החשש, כי המכנה המשותף למבול הצעות החוק האחרון הוא הניסיון.7 להשתיק ביקורת, לנטרל יכולת פיקוח ולהסיר מעל השלטון "עולו" של כל

מי שעשוי להצביע על קלקול, אי תקינות ואף שחיתות.

העותרת תדגיש, כי הסחף הנוכחי בחקיקה פוגע באמון הציבור בנבחריו,.8בו הוא מתבצע בבית המחוקקים; כאשר נוכח האופן ובראשונה, בראש הציבור רואה שכאשר מי מבית המחוקקים חפץ בכך, הוא ישנה שיטת יסוד

וחוק, לעיתים ללא בדיקה אמיתית של השלכות מעשיו.

)ג( לחוק בתי8כך הוא גם החוק העומד במוקד עתירה זו - תיקון סעיף .9 3( המסיר את מגבלת אופק כהונה של להלן: "התיקון לחוק"המשפט )

שנים לשופט המבקש להתמנות כנשיא בית המשפט העליון.

העיתוי בו נעשה התיקון לחוק; האופן בוכפי שתראה העותרת להלן, .10 הוא נעשה; וההיסטוריה החקיקתית של תיקון זה - מביאים למסקנה כי מדובר למעשה בחקיקה פרסונאלית, אשר נועדה בעיקרה להשפיע השפעה ישירה ואישית על זהות השופטים היושבים כעת בבית המשפטביציבותו הן חוקתית, פגיעה כאמור, פוגעת, היא וככזו העליון, ומעמדו של בית המשפט העליון והן עומדת בניגוד לעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית הישראלית, ומביאה לפגיעה באמון הציבור

. הן ברשות השופטת והן במחוקקת

וזאת נדגיש כבר בפתח הדברים: אין העותרת טוענת או אף רומזת, כי אין.11 בסמכותו של הריבון - הוא הכנסת - לקדם חקיקה למיטב שיקול דעתה, ובכלל כך אף לקבוע את אופן בחירתו של נשיא בית המשפט העליון. יתר

5

זמן על כן, על אף שיתרון גדול ליציבות מערכת המשפט בקביעת משך של תוכנו איננה תקיפת זו עתירה של עניינה כנשיא, לכהונה מינימאלי

התיקון גופא.

אלא, שככל שהכנסת החליטה לבטל את המגבלה הקיימת, ובפרט כאשר.12 חובהמשמעות החקיקה בנסיבות שנחקקה - הינה כי החקיקה פרסונאלית,

יעלה הצורך בבחירת עליה להחיל את השינוי, כל שינוי, רק בעת ולא עתה, לבית המשפט העליון הנשיא הבא בעתהנשיא שאחרי

יבטיח את התמסמסות בחירת הנשיא המחליף לנשיאה המכהנת. הדבר השיקולים הפרסונאליים וישמור על עצמאות המערכת השיפוטית, על טוהר

הדמוקרטיה ועל אמון הציבור בנבחריו.

והתיקון לחוקברם, וכפי שתראה העותרת להלן, לא כך הם פני הדברים .13 העומד במוקד עתירה זו, והשינוי הנעשה באמתחתו מוחל באופן מידי

ופרסונאלי - ועל כן פגום ופסול הוא.

הרקע העובדתי:ד.

הליכי חקיקה קודמים.1ד

בטרם תיגש העותרת לביאור ההליכים הרלוונטיים להליך החקיקה של חוק בתי.14מס' )תיקון התשע"ב-67המשפט ,)2012" )להלן: תעמודהחוק, )"

העותרת על הליכי החקיקה שקדמו לו, מתוך רצון לפרוש בפני בית המשפטהנכבד מלוא היריעה בנושא.

כפי שיפורש במסגרת הטיעון המשפטי הליכי בחירת שופטים, נשיאי בתי המשפט.15 בחוק בתי המשפט ]נוסחוחוק יסוד: השפיטה והמשנים להם, נקבעו ב

(.להלן: "חוק בתי המשפט") 1984משולב[ תשמ"ד- מסורת היא שמינוי נשיא לבית המשפט העליון נעשה על פי שיטת הסניוריטי, שיטה.16

בה לנשיא בית המשפט העליון מתמנה השופט הוותיק ביותר, מבין השופטים המכהנים אותה עת. בהתאם לשיטה זו נבחרו נשיאי בית המשפט העליון עד

עתה. הנדרשת2007בשנת .17 הכהונה תקופת על מגבלה בחקיקתה הכנסת הטילה

לחוק בתי המשפט קבע, כי45למינוי נשיא בית המשפט העליון. תיקון מס' מינוי לכהונת נשיא או סגן נשיא של בית המשפט העליון, מותנה ביכולת

6

המועמד לכהן בתפקיד במשך שלוש שנים לפחות, בטרם יציאתו לקצבה)ג( לחוק בתי המשפט, שזו לשונו:8(. תנאי זה עוגן בס' 70)בגיל

. נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא8"...יתמנה לנשיא בית המשפט העליון או למשנה)ג( לא

לכהן יוכל שלא מי העליון המשפט בית לנשיא בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו

(."1)א()13לקצבה לפי הוראות סעיף

התיקון נעשה ביוזמת שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן. עיקרו של אותו.18וסגני נשיאים בבתי תיקון לחוק היה הגבלת תקופת כהונתם של נשיאים

– הממשלה חוק )הצעות השונים התשס"ז,298המשפט באייר כ"א , (. לחוק בתי המשפט"45להלן:"תיקון (. )9.5.2007

כנספח לחוק בתי המשפט, מצורף לעתירה ומסומן 45העתק נוסח תיקון מס' . 1ע/

)ג(8 לחוק בתי המשפט, והוספת המגבלה במסגרת ס' 45על תכליתו של תיקון .19 לחוק בתי המשפט ניתן ללמוד מדברי פרופ' פרידמן בעת שהובאה הצעת

:15.5.07החוק לקריאה ראשונה במליאת הכנסת בישיבתה מיום

שינוי של תוארו של - כגון, שינויים עוד כמה "יש בחוק ראשי שופט התואר מן לעבודה בית-דין שמנהל שופט

לנשיא ולסגן נשיא. יש בו הרעה נוספת - שאין למנות לתפקיד כזה אדם שאין

בדרךלו לפחות תקופה של שלוש שנים עד צאתו לקצבה. ורק אך מהירים חילופים יהיו זו הוא מבטיח שלא לצורך הענקת תואר או הבטחת פנסיה. אדם שממנים אותו לתפקיד - אין מקום לחילופים מהירים כל כמהלהיות צריך כזה לתפקיד שמתמנה אדם חודשים;

לפחות שנים שלוש של תקופה בו לכהן ."מסוגל ]ההדגשות הוספו[.

מס' של הכנסת ה-118העתק פרוטוקול מליאת הכנסת מיום 17 15.5.07 . 2כנספח ע/מצורף ומסומן

מיום 218כך גם מעיון בפרוטוקול ישיבת ועדת חוקה מס' .20 שעסקה11.6.07 כי ביסוד התיקון45בהצעת תיקון מס' ניתן ללמוד, לחוק בתי המשפט

כי התפיסה, שלעמדה המטרה את תשרת כאמור מגבלה הטלת

7

. ראו לדוגמאהבטחת תקינות בעבודתו של נשיא בית המשפט העליוןדבריו של מר תומר כרמי, נציג מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים:

כהונה של שופט של יתרת על מדובר )ג( בסעיף קטן הזה האלמנט את הצגתי הדיון בתחילת שנים. שלוש

בא להבטיח סוג של תקינות בניהול התפקידשבעצם על מנת שהתפקיד ינוהל ברצף מסוים, כך שנדרשות

כהונה יתרת של שנים שלוש ]בעמ' לפחות .34 לפרוטוקול הדיון, ההדגשות הוספו[

במהלך אותו דיון התייחס ח"כ דוד רותם, כיום יו"ר ועדת חוקה, לסבירותה של.21 לחוק בתי המשפט.45הגבלת הכהונה כפי שהתבקש במסגרת תיקון מס'

משלושפחותח"כ רותם ציין כי לגישתו, קביעת הגבלת תקופת כהונה של )ולמרות כן הפך עמדתו והוא תומך כיום בהסרת הגבלתאינה ראויה שנים

תקופת הכהונה כמתואר להלן(:

וזה לא"זה נכון שנשיא בית משפט צריך לרכוש מעמד, שלושהראוי של לתקופה יכהן משפט בית שנשיא

לכן, ההגבלה של. חודשים, זה נכון, וגם לא שנתיים.שלוש שנים נראית לי מאוד סבירה

... אין ספק שהשופט ברק היה משהו מיוחד, אבל אין הרבה

בניגוד לשופטים אחרים, שייקח להם"ברקים" כאלה. זמן לרכוש את המעמד של נשיא בית המשפט העליון,

בשנה-שנתיים זה את עושים יכולולא היה ברק , ."לכן, שלוש שנים זה נכון. לעשות את זה בשבועיים

]ההדגשות הוספו[

ועדת חוקה מס' ישיבת מיום 218העתק פרוטוקול ומסומן11.6.07 מצורף . 3כנספח ע/

מהאמור לעיל עולה, כי תכליתה של ההגבלה על תקופת הכהונה המינימאלית.22 הנדרשת למינוי לנשיא )או משנה לנשיא( לבית המשפט העליון – ולצורך העניין גם ההגבלה על תקופת הכהונה כאמור למינוי נשיא או סגן נשיא בית

להבטיח את תקינות עבודתו של נשיא ביתהדין הארצי לעבודה – הייתה המשפט העליון; להבטיח יציבות בתפקיד; ולמנוע תחלופה בתדירות

.גבוהה ובלתי סבירה של נושאי תואר חשוב ומכובד זה ראוי לציין, כי מה שהביא לתיקון החוק ולהוספתה של מגבלה כאמור היה הרצון.23

, מתוך ההבנה, בין השאר,לשמר את מעמדו ויציבותו של בית המשפט כי רכישת המעמד של נשיא בית המשפט העליון איננה עניין של מה בכך וכי

8

ברי,היא אינה יכולה להיעשות בפרק זמן קצר )ראו דברי ח"כ רותם לעיל(. לא דבר ולמעשה כיום גם בתוקפן עומדות עודן אלו תכליות כי

השתנה מאז נוספה המגבלה לחוק לפני כארבע שנים. לעניין זה, כעולה מפרסומים מן התקשורת, נבקש לציין, כי אם לא ייעתר בית.24

אז עתיד כי הנוכחי, בנוסחו יוותר זה וחוק זו, לעתירה הנכבד המשפט המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופט אליעזר ריבלין, לכהן

בית המשפט העליון למשך לגיל 3כנשיא חודשים, עד הגיעו שנים.70 ולאחר מכן יכהן כב' השופט אשר גרוניס תקופה של כשנתיים ומחצה, עד

לגיל וכב'70הגיעו ריבלין כב' השופט של בכבודם לפגוע מבלי שנה. השופט גרוניס, יש בעובדה זה כדי להצביע על פגיעה בתכליות המצוינות לעיל. ברי, כי כהונה כה קצרה כראש הרשות השופטת, ושתי תחלופות של נשיא בית המשפט העליון בתקופה של פחות משלוש שנים, אין בה כדי להביא ליציבות המערכת, כי אם להפך - עלולה היא אף לפגוע בתפקודה

ובכבודה.

מתאריך "הארץ", של האינטרנט מאתר כתבה מצורף29.11.2011העתק .4כנספח ע/ומסומן

כעת, בחלוף ארבע שנים מאז תוקן חוק בתי המשפט נוספה המגבלה האמורה,.25 מבלי שלכאורה חל שינוי מהותי כלשהו המצדיק זאת, ובסמוך לפני סיום

הבא, הנשיא של ומינויו הנשיאה המכהנת של ביטולכהונתה מתבקש הכל כפי שיבוארמוחלט של אותה מגבלה והחלת השינוי באופן מיידי.

להלן.

מס' .2ד )תיקון המשפט בתי חוק של החקיקה (,67הליכי 2012התשע"ב-

כידוע, כהונתה של נשיאת ביה"מ העליון, כב' השופטת דורית בייניש תגיעה לסיומה.26וחצי שנים חמש כמעט לאחר הקרוב, פברואר חודש של לסופו קרוב

כנשיאת בית המשפט העליון. בהתאם למצב החוקי הקיים, עובר לתיקון החוק העומד במוקד עתירה זו, השופט.27

שימונה לנשיא בית המשפט העליון הוא הוותיק ביותר מקרב שופטי ביתהמשפט העליון ואשר יש לו אופק כהונה של שלוש שנים לפחות.

9

כב' השופט ריבלין ולאחריו כב' השופט גרוניס הינם השופטים הוותיקים ביותר..28 3אולם, במועד פרישתה של הנשיאה יוותרו לכב' השופט ריבלין, כאמור,

חודשי כהונה בלבד עד הגיעו לגיל פרישה, ואף לכב' השופט גרוניס, פחות משלוש שנים לכהן בתפקידו, ולכן אין הם עומדים בתנאי החוק ואין הםהבאה הוותיקה השופטת העליון. המשפט בית כנשיאי לכהן יכולים להתמנות, היא כב' השופטת נאור אשר לה אופק כהונה של כחמש שנים, ועל כן כשירה להתמנות כנשיאת בית המשפט העליון על פי תנאי החוק

טרם התיקון. כ-.29 אופק4כאמור, מגבלת את הטיל אשר הקודם התיקון מאז בלבד שנים

הכהונה; בסמוך לפני סיום כהונתה של הנשיאה המכהנת ומינויו של נשיאותוך שינוי עמדות חד, של חלק מהגורמים שהיו בית משפט עליון חדש;

לחוק בתי המשפט - ראו למשל עמדתו של ח"כ דוד45מעורבים בתיקון משלוש שניםפחותרותם אשר גרס אז, כי קביעת הגבלת תקופת כהונה של

ראויה התומכת אינה חוקה ועדת כיו"ר היום, ההפוכה עמדתו לעומת הונחה על שולחן הכנסת16.5.11בהסרת הגבלת תקופת הכהונה - ביום

- כץ יעקב חה"כ של )תיקון-מינויהצעתו בתי המשפט חוק הצעת "(.המקורית "הצעת החוק )להלן :2011נשיא(, התשע"א-

הנדרשת.30 הכהונה תקופת על המגבלה לצמצום כוונה החוק המקורית הצעת למינוי ולא להסרתה לחלוטין. בהתאם לכך נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, כי מטרתה ליצור איזון בין הצורך במניעת חילופים מהירים אך ורקלבין הרצון להבטיח מרחב אפשרויות לבחירתו של לצורך הענקת תואר

הנשיא:

ונוסף בו סעיף "בשנת התשס"ז תוקן חוק בתי המשפט יוכל לכהן יוכל להתמנות לנשיא אם לא הקובע ששופט

מטרת ההצעה, כנימוקובתפקיד זה שלוש שנים לפחות. של שר המשפטים דאז דניאל פרידמן היא 'שלא יהיואו תואר הענקת לצורך ורק אך מהירים חילופים

.הבטחת פנסיה'

עם זאת, בהצעת זו ]כך במקור[ יש גם הרעה לשופטיםמספר את מצמצמת שהיא בכך המשפט ולמערכת שניתן הגיוון את ומצמצמת הנשיא לתפקיד המועמדים

לתת לתפקיד מכלל האוכלוסייה.

כדי לשמור על איזון בו מצד אחד לא יהיו חילופיםשני ומצד תואר הענקת לצורך ורק אך מהירים להבטיח מרחב אפשרויות, מוצע לצמצם את תקופת

10

יוכלהכהונה ההכרחית לשנתיים שופט זו לפי הצעה . לפחות". שנתיים לכהן יוכל אם רק לנשיא להתמנות

]ההדגשות הוספו[

, הצעת החוק2011העתק הצעת חוק בתי המשפט )תיקון-מינוי נשיא(, התשע"א-.5 כנספח ע/המקורית, מצורף ומסומן

כפי שניתן לראות, הצעת החוק המקורית )עקרון אשר ישמר גם בהמשך, כפי.31 שנראה להלן( מוחלת באופן מיידי, קרי כבר מחילופי נשיא בית המשפט העליון הנוכחיים. יש לציין, כי נוכח השפעתה הישירה של הצעת החוק על מינויו של נשיא בית המשפט העליון הבא, דבר אשר כאמור עתיד להתרחש

, כך שימונה כב' השופט גרוניס ולא כב' השופטת נאור,28.2.2012ביום כפי שאמור היה לקרות בהתאם למצב המשפטי הקיים, זכתה הצעת חוק זו

לכינוי "חוק גרוניס". מכל מקום, על רקע התנגדות שעלתה כנגד הצעת החוק המקורית בעת שהובאה.32

ובעיקר בשל העיתוי בו ועדת השרים לענייני חקיקה, בין השאר לאישור הגבלתהוגשה, של מוחלט בביטול לתמוך השרים ועדת החליטה

תקופת הכהונה )של שלוש שנים( הנדרשת למינוי נשיא בית המשפטביוםהעליון תוקף של החלטת ממשלה קיבלה הנזכרת אף . ההחלטה

.3545 ומספרה הוא 28.7.11

כנספח, מצורף ומסומן28.7.11, מיום 3545העתק החלטת הממשלה מספר .6ע/

יוער, כי במסגרת הצעת החוק, נכלל אף תיקון לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-.33 )ד( לחוק על תקופת5 כך שתוסר המגבלה המקבילה הקבועה בס' 1969

הכהונה למינוי נשיא בית הדין הארצי או סגן נשיא בית הדין הארצי.

"ועדת אושרה לקריאה ראשונה בועדת חוקה, חוק ומשפט )להלן: 21.9.11ביום .34בנוסחההחוקה" החוק הצעת מתנגדים, שני מול שלושה של ברוב ,)

)ג( לחוק8לפיו תוסר לחלוטין המגבלה המעוגנת כיום בס' המעודכן בית המשפט בתי המשפט )של שלוש שנים( הנדרשת למינוי נשיא

העליון )להלן:"הצעת החוק המעודכנת"(.

.7 כנספח ע/ מצורף ומסומן21.9.11העתק פרוטוקול ועדת החוקה מיום

11

העותרת סברה - וכך גם חבר הכנסת דוד רותם בשעתו - כי ההסדר הקיים.35 משמר את מעמדו ויציבותו של בית המשפט העליון, וכי הסרת המגבלה על תקופת הכהונה תפגע בכל אלה. עוד סברה העותרת, כי עיתויה של הצעת החוק )כמו גם החלתה באופן מיידי ולא מן הפעם הבאה ואילך( מעוררת אף היא, לכשעצמה, תהיות באשר לטעמים האמיתיים העומדים בבסיסה,עולה וכך ואי-תלותה, המשפט בתי מערכת עצמאות נפגעת כך ובשל

החשש לפגיעה במוסד בית המשפט העליון. ליו"ר הכנסת, חה"כ ראובן22.9.11נוכח עמדתה זו, פנתה העותרת ביום .36

עסקינן כי מציינת שהיא תוך ומשפט, חוק חוקה, ועדת וליו"ר ריבלין, בהצעה הפוגעת ביציבות מערכת המשפט ומעמדו של בית המשפט העליון.

במכתבה ציינה העותרת את הדברים הבאים:

"כמעט מיותר לציין, כי מעבר לכך שהמגבלה על תקופתנועדה לשרת את התכלית של הבטחת היציבות הכהונה עולה ועם הסרתה ותקינות התפקיד, במערכת המשפט חשש, כי ייפגעו תכליות אלו, הרי שעצם תיקון החוק באופן כה גורף ובפרק זמן כה קצר יש בו כשלעצמו כדי לערערבישראל היציבות במערכת המשפט חוסר את ולהעמיק וודאות משפטית בתחום המינויים לערכאות וליצור חוסר

הגבוהות.

לכל האמור מתווספת העובדה, כי עיתויה של הצעת החוקלטעמים באשר תהיות לכשעצמה, היא, אף מעוררת האמיתיים העומדים בבסיסה, ובשל כך אף עולה החשש כיהמשפט כבית חשוב כה מוסד יחליש רק שכזה מהלך

העליון.

נוכח כל המפורט לעיל סבורה התנועה, כי מן הראויולחילופין להסרתה, החוק הצעת את לאשר שלא צמצומה, של מגבלת תקופת הכהונה למינוי נשיא בית המשפט העליון, על מנת לשמר את יציבותה ומעמדה של מערכת המשפט בכלל ושל בית המשפט העליון

בפרט ולמנוע במוסד זה טלטלה מיותרת.

של ומעמדה ביציבותה לפגיעה החשש כאמור, המערכת הוא כפול – הן בשל התכלית שנועדה להשיגומניעת התפקיד תקינות הבטחת קרי זו, מגבלה חילופים מהירים בו, והן נוכח פרק הזמן הקצר ביותר שחלף מאז עוגנה מגבלה זו בחוק, ארבע שנים בלבד. יובהר, כי שינויים כה תדירים, הנחזים אף כחפוזים,הדברים במצב כלשהו שינוי חל שלכאורה מבלי

]ההדגשות במקור[.המשפטי – הינם מסוכנים!"

.8 כנספח ע/, מצורף ומסומן22.9.11העתק מכתבה של העותרת מיום

12

יו"ר הכנסת, חה"כ ראובן ריבלין, לפניית2.11.11ביום .37 התקבלה תשובתו של העותרת. בתשובתו ציין יו"ר הכנסת כי בימים אלה )דאז( ההצעה מונחת על שולחן הכנסת, לקראת דיון בקריאה ראשונה. עוד ציין יו"ר הכנסת כי במידהחוק חוקה, בועדת תידון היא הראשונה, הקריאה את תעבור וההצעה

ומשפט, ברצינות הראויה )דבר שלבסוף, כפי שיובא להלן, לא ארע(.

.9כנספח ע/, מצורף ומסומן 2.11.11העתק תשובתו של יו"ר הכנסת מיום

בין לבין, מעבר לשינויים התוכניים, עברה ההצעה שינויים נוספים. ראשית, שונתה.38(, התשע"ב-67הצעת חוק בתי המשפט )תיקון מס' כותרת ההצעה ל-

(. "67להלן:"תיקון מס' . )2011שיקול.39 תוך התייחסות להרחבת שינוי בהתאמה, דברי ההסבר עברו גם שנית,

הדעת של הוועדה לבחירת שופטים הנלווה להצעה:

משולב[2007"בשנת ]נוסח המשפט בתי חוק תוקן , והוספו לו הוראות לעניין קציבת תקופת1984התשמ"ד-

כהונה של נשיאים וסגני נשיא של בתי המשפט. כמו כן, הוספה הוראה הקובעת כי שופט לא יתמנה לנשיא בית המשפט, למשנהו או לסגנו, לפי העניין, אם לא נותרו לו)תיקון יציאתו לקבצה שלוש שנות כהונה לפחות בטרם

(.382, ס"ח התשס"ז, עמ'45מס'  

ההוראה, שנקבעה לגבי מערכת בתי המשפט כולה, ובכלל זה בתי המשפט לתעבורה, בתי המשפט לעניינים מינהליים ובתי המשפט לענייני משפחה, ואף לגבי בתי הדין לעבודה,והמשנה העליון המשפט בית נשיא בחירת על הוחלה

לנשיא בית המשפט העליון. 

בבסיס הצעת החוק המוצעת בה עומדת ההכרה כי יש הבדל בין תפקידי נשיא בית המשפט העליון ומשנהו לבין תפקידים של נשיא וסגן נשיא של בית המשפטהמגבלה ביטול את המצדיק האחרות, בערכאות יורחב זה, באופן לכהונה. מזערית תקופה בעניין בעת שופטים לבחירת הוועדה של הדעת שיקול ויבוטל סייג שאינו הכרחי למילוי התפקידים המינוי,

בבית המשפט העליון באופן נאות. 

משיקולים דומים מוצע להחיל את התיקון גם על בחירת. ]ההדגשות הוספו[נשיא בית הדין הארצי לעבודה וסגנו."

 

13

)תיקון מס' וכן העתק2012(, התשע"ב-67העתק הצעת חוק בתי המשפט ; ( )תקופת כהונה מזערית כתנאי לבחירת66הצעת חוק בתי המשפט )תיקון מס'

התשע"ב- העליון(, המשפט בית ביום2011נשיא ברשומות שפורסמה כפי , .10 כנספח ע/, מצורפת ומסומנת31.10.11

מכל אלו עולה, כי השינויים, מחד- ביטלו כליל את תקופת הכהונה המינימאלית.40 הנדרשת לכהונת נשיא; ומאידך- שימרו את עקרון ההחלה המיידית דווקא בעיתוי רגיש של החלפת נשיאים קרבה, מה שנחזה ונתפס בציבור כמהלך

באופן ישיר ואישי על זהות השופטיםחקיקה פרסונאלי, אשר נועד להשפיע העליון המשפט מס' בבית תיקון כי מכאן, טעמי67. את חיזק אף ,

מדובר כי ועמדתה לכן, קודם עוד העותרת הצביעה עליהם ההתנגדות בחקיקה פרסונאלית המנוגדת ליסודות המשטר הדמוקרטי.

, לראש הממשלה, לשר המשפטים7.11.11לפיכך, שבה ופנתה העותרת, ביום .41ובפרט את דנן בנוגע לחוק והביעה בפניהם את עמדתה וליו"ר הכנסת טענותיה, כי החוק כחוק פרסונאלי פוגע הן בבית המשפט העליון ולא פחות מכך באמון הציבור בבית המחוקקים, וביקשה בשנית למנוע המשך קידומה של חקיקה זו. )מכתבה של העותרת התייחס להצעת חוק נוספת שנחזתה כפרסונאלית וביקשה לשנות את הליך בחירת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה למינוי שופטים. נוכח הביקורת הציבורית על הצעת החוק נערכו בו שינויים

נדרשים(. וכך ציינה, בין היתר, במכתבה:

חקיקה פרסונאלית חותרת תחת אושיות הדמוקרטיה, בכך. 3" שהרשות המחוקקות למעשה קובעת הסדר חוקי אד-הוקוזאת במעטה של עבור אדם ספציפי למשרה ספציפית, יריית יהווה חוק שכזה, הוא יאושר הסדר ראשוני. באם אידיאולוגיה על שיבוסס תכוף, חקיקתי לשינוי פתיחה החקיקה של טווח קצרת ראייה )קרי, וחולפת זמנית כאלו או מקורבים למינויי פתח תפתח ו/או הנדרשת(

שחבר-כנסת זה או אחר חפץ ביקרם.

באמון. 4 קשה פגיעה פוגעת אישית חקיקה לפיכך, הציבור בנבחריו חברי-הכנסת ובכך גם בכנסת עצמה.בלתי-ענייניים שיקולים כי מתחושה נובעת הפגיעה למגמתית. היא הופכת ובכך החקיקה להליך חדרו לערעור להביא עלולה הציבור באמון שכזו פגיעה הציבור בעיני בכבודו הפחיתה בשל החוק, שלטון

בכללותו....... דווקא לאור החשיבות הרבה שהתנועה מייחסת לבית. 8

המחוקקים ולעבודת המחוקק עומדת התנועה על כך,

14

שחקיקה לא תהיה או תתפש כמונעת על-ידי שיקוליםחיצוניים.

שתמנעו. 9 על-מנת לכבודכם, אנו פונים לזאת, בהתאם מחקיקה כזו הנחזית להיות חקיקה אישית שכל מטרתה,זהות השופטים בבית ואישית על ישירה כאמור, השפעה המשפט העליון. למצער, ככל שהכנסת מבקשת לקדם אתמן אישית, כחקיקה ולא עצמן, בפני החקיקה הצעות הן וכאשר אם - אלו חוק שתי הצעות להגביל הראוי שאחרי הנשיא בבחירת רק שתחולנה כך – תתקבלנה נציגי לשכת ולבחירת הנשיא הבא לבית המשפט העליון הנוכחי. ולא בסבב המינויים הדין, בלשכה הבאה עורכי הדבר יבטיח את התמסמסות השיקולים הזרים הלכאורייםבנבחריו." הציבור ואמון הדמוקרטיה טוהר על וישמור

.]ההדגשות הוספו[

.11 כנספח ע/, מצורף ומסומן7.11.11העתק מכתבה של העותרת מיום

ציין שר10.11.11ביום .42 השיב שר המשפטים למכתבה של העותרת. במכתבו "לעניין הטענה כי המדובר בהצעת חוק בעלת השלכותהמשפטים כי

אישיות וככזו יש בה פגם, אעיר כי גם לגבי הצעת חוק )תיקון - מינוי , אשר אושרה בשעתו בכנסת חלו2007נשיא וסגן נשיא(, התשס"ז -

בית נשיא בחירת לחוק, בהתאם מקום, מכל אישיות. השלכות המשפט העליון נתונה לוועדה לבחירת שופטים".

כי .43 השר ציין בשנת עוד כב'2007"עוד העליון, המשפט בית נשיאת , אשר החוק להצעת באשר עמדתה הביאה ביניש, דורית השופטת נידונה בשעתו, וציינה כי ניתן להבין גישה לפיה על נשיא בית המפשטלקבוע אין אך מסוימת מינימאלית כהונה תקופת לכהן העליון

בהקשר זה תקופה של שלוש שנים דווקא".

.12כנספח ע/העתק מכתבו של שר המשפטים מצורף ומסומן

לא רק שלא חלקה על טענת העותרת בדבר ההשלכותעמדה זו של השר, .44 האישיות והיות החקיקה נחזית להיות חקיקה פרסונאלית, אלא אף איששה אותה. כך גם האירה את עמדתה של כב' הנשיאה המכהנתתקופה יכהן עליון משפט בית נשיא לפיה לגישה ההבנה בדבר

. לפיכך, לא היה במכתב זה כדי להסיג את העותרת אומינימאלית מסוימתלערער את טענותיה כנגד הצעת החוק.

. 14.11.11הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ביום .45

15

שבה העותרת ושלחה מכתב נוסף למשיבים, בבקשה לעצור את21.11.11ביום .46 תהליכי החקיקה של ההצעה הנזכרת, ובטרם תיאלץ, בלית ברירה ובסד

הזמנים הדחוק, לפנות לבית משפט נכבד זה.

.13 כנספח ע/, מצורף ומסומן21.11.11העתק מכתבה של העותרת מיום

לשם הגילוי הנאות תציין העותרת, כי במכתב התזכורת אשר נשלח צוין כי לא.47 התקבלה כל תגובה למעט תגובתו של יו"ר הכנסת. שכן, מכתבו של שר

(, בשל טעות טכנית במשרדי העותרת,12המשפטים הנזכר לעיל )נספח ע/ סווג כנוגע להצעת החוק בעניין נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה לבחירת

שופטים בלבד. ו/או22.11.2011משנתגלתה הטעות, ביום .48 , שלחה העותרת מכתב התנצלות

הבהרה לשר המשפטים )והעתק ליתר המכותבים( ואף התייחסה לגופו של לעיל. 41מכתב ברוח האמור בסעיף

.14כנספח ע/ מצורף ומסומן 22.11.2011העתק מכתבה של העותרת מיום

דנה ועדת החוקה בהצעת החוק וההסתייגויות שהציעה סיעת23.11.2011ביום .49 קדימה לחוק, וזאת לקראת הכנתה של הצעת החוק לקריאה שנייה וקריאה שלישית. עיקר ההסתייגויות נגע לכניסתו לתוקף של החוק. ברוב של שמונההיחידה ההסתייגות קדימה, סיעת של ההסתייגויות נדחו ארבעה מול

שאושרה להצבעה בוועדה.

כנספח מצורף ומסומן 23.11.2011העתק פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה מיום . 15ע/

אישרה וועדת החוקה את נוסח הצעת החוק לקריאה שנייה28.11.2011ביום .50 דקות )יו"ר הוועדה מציין3ושלישית. כאמור, בהליך מזורז וחטוף, שנמשך כ-

( הישיבה בתחילת השעה נעילת10:32את שעת מצוינת ובפרוטוקול ) ( לקראת10:35הישיבה החוק הצעת של הסופי הנוסח על הוחלט ,))

ועדת יו"ר שלישית. וקריאה שנייה לקריאה הכנסת, למליאת הגשתה החוקה, חבר הכנסת דוד רותם, פעל שלא כראוי לחבר כנסת ולראש וועדה בעלת מעמד כה רם, כשהניח מראש מה תהא הצבעתם של חלק מחברי

"בוז'י ורחל כל הזמן בעד ההסתייגויות. לכן אני לאהכנסת, כשאמר: 4 )עמ' צריך שהם ירימו את היד, הם לא צריכים לעשות התעמלות"

16

לפרוטוקול המצולם אשר באתר הכנסת -2:05 להלן; דקה 16לנספח ע/"(.הפרוטוקול המצולםלהלן: "

בנוסף, כאשר חלף יו"ר הוועדה, מר דוד רותם, על פני ההסתייגויות, בחר הוא.51מספרה ציון רק אם כי גופה, להקריא את ההסתייגות לא אף לעיתים

לנספח ע/3הסידורי בסדר היום. כך הדבר באשר להסתייגות השישית )עמ' )עמ' 16 ע/4(; ההסתייגות השביעית לנספח (; ההסתייגות העשירית16

לנספח ע/5)עמ' ( ועוד. חברי הכנסת למעשה לא ידעו על מה הם16 מצביעים, דבר הפוגם בשיקול דעתם ובסבירות ההצבעה עצמה.

התנהלותו זו השרתה בלבול בקרב חברי הוועדה, אשר באה לידי ביטוי בפרוטוקול.52 המצולם, כאשר אחת מחברי צוות הוועדה פונה לחבר הכנסת יצחק )בוז'י(

ושואלת: נגד?"הרצוג גם בעד גם בוז'י... אתה )דקה "אה, 1:15 לפרוטוקול המצולם(.

מצורף וסומן 28.11.2011העתק פרוטוקול ישיבת וועדת החוקה מיום כנספח .16ע/

מתאריך "הארץ" של האינטרנט מאתר הכתבה על-ידי28.11.2011העתק .17כנספח ע/הכתב יהונתן ליס, מצורף ומסומן

לחוק בתי המשפט הנזכר לעיל,45תיקון במאמר מוסגר, יצוין כי במסגרת .53 אשר הוסיף כאמור את מגבלת שלוש השנים לאופק כהונת נשיא בית משפטיו"ר ומשפט בראשות דיונים בוועדת החוקה חוק עליון, התקיימו שלושה

)בתאריכים בן-ששון מנחם פרופ' דאז, ,11.06.2007הוועדה ניתן היה להתרשם מנוכחות19.06.2007, 12.06.2007 (. בדיונים אלו

אנשי התייצבו שלצידם בממוצע(, )שניים-עשר וועדה חברי של מכובדת האקדמיה בכירי דיינים, בדימוס, שופטים שופטים, בהם: ודעת, מקצוע נציג השר(, ויועצי )מקצועיים המשפטים משרד נציגי המשפטי, בתחום משרד האוצר, נציגי הנהלת בתי המשפט, נציגי לשכת עורכי הדין ונציגים מן

המגזר השלישי. שלושת הדיונים שנערכו כללו חילופי דעות נרחבים של כלל הנוכחים )כנזכר.54

ע/ לעיל ראו - שר המשפטים של למעלה מתשע12במכתבו לאורך .) עמודים. 155שעות, כשהפרוטוקול עצמו משתרע על פני

לעומת זאת, למיטב בדיקת העותרת, שלושה דיונים נערכו בוועדת החוקה.55רותם: דוד הכנסת חבר הוועדה יו"ר בראשות ומשפט ,בראשוןחוק

חברי כנסת בלבד ורק שניים מן האופוזיציה5, נכחו 21.09.2011מתאריך

17

)כשאחד לא הביע דעתו כלל ולא ברור האם נכח בהצבעה(. הדיונים עצמם הסתכמו בארבעים דקות תמימות, ללא כל נוכחות של אנשי אקדמיה אובלבד עמודים תשעה מכיל הרלוונטי והפרוטוקול בכירים משפט אנשי

ע/) ה-בשני(; 7נספח מתאריך נכחו 23.11.2011, אמנם חברי18, בתי המשפט )מנהל נציגים מקצועיים שני רק נכחו בישיבה וועדה, אך ומשרד המשפטים(, אשר לא הביעו את דעתם כלל. הישיבה ערכה שעה ו-

דקות והפרוטוקול השתרע על פני 35 עמודים, כשחלק נכבד מהם30 הדיון; משתתפי של הדדיות להשמצות ה-השלישיהוקדש מיום ,

ושלישית, 28.11.2011 התחיל, בו אושרה הצעת החוק לקריאה שנייה דקות בלבד3ונסתיים תוך עמודי פרוטוקול. בדיון6, ומתפרש אך על

ל-4האחרון נכחו בין חברי וועדה )עם התקדמות הישיבה זרמו פנימה7 דיון ענייני ואף ללא מתן אפשרות סבירה וועדה נוספים(, ללא כל חברי לכלל חברי הוועדה להיכנס לחדר הוועדה, להביע את הסתייגותם ולהצביע

בהתאם. יש שיאמרו שמדובר אף במחטף. לסיכום עניין זה, שלושת הדיונים שנתקיימו בעניין הצעת החוק המעודכנת.56

דקות20כשעתיים ו-נמשכו גרידא. אכן, בממוצע נכחו בדיון חברי10 כנסת, אך בו בעת נכח מספר מצומצם ביותר של אנשי מקצוע ואקדמיה,ו/או האישית. אומנם מדובר אשר לא הביעו כלל את דעתם המקצועית החיפזון, על ללמדנו כדי בו יש אשר כזה אך קטן, אולי טכני, בפרט בוועדת הנוכחי השינוי הליך מתנהל בהם המקצועיות וחוסר המגמתיות חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בפרט לאור ההליך שנוהל בפעם הקודמת

לחוק בתי המשפט, אשר יש בו לכשעצמו כדי לומר דרשני.45ביחס לתיקון על ההליך הקלוקל ניתן ללמוד מדבריו של חבר הכנסת יואל חסון בישיבת

:23.11.2011ועדת החוקה מיום

להגיד צריך כל, קודם היושב-ראש. אדוני "תודה, בצורה נחרצת וחדה – אין כאן דיון, לא היה כאן ולא ממשיך כאן, ואין כאן דיון אמיתי וממצה בחוק הזה,

שלו. שלו, בהשפעות ]...[בהשלכות כאן התוצאה ידועה מראש, הרי אין פה דיון ענייני וממצה אלא דיון שבסופו יגויסו כאן אנשים שגם לא חברי ועדה וגם לאלעומק, הנושא את מכירים ולא בוועדה היו

[.14 לנספח ע/9-10]עמ' ..." ויצביעו

18

ה-.57 ביום מקום, שנייה02.01.2012מכל בקריאה לחוק התיקון אושר , חברי כנסת. 37 אל מול 57ושלישית במליאת הכנסת, ברוב של

לבית המשפט הנכבד.58 לפנות העותרת אלא בידי נותר לא כן, על אשר לעתור לקבלת הסעדים המבוקשים בעתירה.

הטיעון המשפטי:ה.

עצמאות הרשות השופטת – עיקרון חוקתי.1ה

הרשות.59 - שלטוניות רשויות שלוש דמוקרטית, כמדינה ישראל, במדינת מתקיימים הרשויות בין השופטת. והרשות המבצעת הרשות המחוקקת העקרונות על ולשמירה פעילותן תקינות להבטחת ואיזונים בלמים

הדמוקרטיים. הרשות השופטת אמונה על פרשנות החוק. מתפקידה להכריע בסכסוכים,.60

בהתאם לחוק ובאופן שיקדם אמת וצדק; לאכוף את שלטון החוק והדיןוהרשות וכן להגן על אזרחי המדינה מפגיעת הרשות המחוקקת הפלילי

המבצעת בזכויות, במנהל התקין ובעקרונות דמוקרטיים. מקור סמכותן של הרשויות הוא בעם - בציבור אזרחי המדינה. על כן, אמון.61

הציבור ברשויות הינו תנאי הכרחי לפעילותן ותפקודן התקין ולקיומה שלהמדינה.

עצמאות הרשות השופטת, הינה הציר המרכזי המאפיין אותה ואשר ממנה.62הציות ואת בה הציבור אמון את פעולתה, לגיטימיות את שואבת היא

:2 קובע בסעיף חוק יסוד: השפיטהלהכרעותיה.

אי תלות בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה,.2

זולת מרותו של הדין.

מקורו של כלל בסיסי זה הינו לא רק מהעקרונות הדמוקרטיים של מדינת.63בציווי ביטוי לידי שבא כפי יהודית, כמדינה ממורשתה אף אלא ישראל

:16-17לשופטים שלא לפחד מאיש, כאמור בספר דברים א'

"שמע בין-אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו וביןגרו.

לאלא תכירו פנים במשפט, כקטן כגדל תשמעון, "תגורו מפני איש

19

פגיעה.64 הינה השפיטה, יסוד: בחוק כאמור המעוגן, זה, בעיקרון פגיעה חוקתית על כל המשתמע מכך.

732/84זאת ועוד, נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק הבהיר בבג"צ .65 (, כי עצמאות הרשות147( 4, )פ"ד מ)ח"כ יאיר צבן נ' השר לענייני דתות

השופטת הינה יסוד מהותי בשיטתנו המשפטית:

אופייה - החוקתי משטרנו של היסוד "מעקרונות החירות השוויון, עקרונות המדינה, של הדמוקרטי כי מתבקשת המסקנה, בה השוררים החוק ושלטון שופטת רשות עומדת המשפטית שיטתנו ביסוד עצמאית ובלתי תלויה. רשות שופטת זו אינה תלויה בענייני שפיטה באדם או ברשות שלטונית אחרת אלאהרשות של תלותה ואי עצמאותה בלבד... בחוק בחינת במשפט, הגינות להבטחת תורמים השופטת קיום הצהרת האימונים "לא להטות משפט ולא להכיר פנים". היא גם מסייעת לרשות השופטת לקיים אותההפרדת עקרון ביסוד המונחים ואיזון" "בקרה

הרשויות. "

לאור נ' המועצה 14/86עוד תפנה העותרת לדברי בית משפט זה בבג"ץ .66(:433, 421(, 1, )פ"ד מא)לביקורת סרטים ומחזות

"קיומה של מערכת עצמאית של בתי משפט, השופטתשל היסוד מערכי הוא חיצוניות, השפעות ללא

.המדינה"

יתר על כן, הרשות השופטת, ובית המשפט העליון בפרט, אמונים על אכיפת.67אמנון פרופסור כפי שמבהירים רשויות השלטון, על המוטלות המגבלות

"המשפט החוקתי של מדינתרובינשטיין ופרופסור ברק מדינה בספרם ". בין מגבלות אלו, ניתן למנות את סמכותו של בית המשפט למנועישראל

שימוש לרעה בכוחם של נציגי ציבור ואת תפקידו כמעגן פרוצדורה ראויה לקבלת החלטות, המונעת שינויים תכופים לשם קידום אינטרסים צרים ]א'

וב' מדינה, ,"המשפט החוקתי של ישראל: עקרונות יסוד"רובינשטיין "([.רובינשטיין ומדינה" )להלן:127עמ'

20

לשם השגת תכליות אלו, כפי שעולה שם, נדרש כי קביעת תוכן המגבלות.68 והחלת פיקוח על ציות להן ייעשה מחוץ למסגרת הפוליטית הרגילה. הרשותועצמאות זה, רק אם מובטחת עצמאותה יכולה למלא תפקיד השופטת

השופטים מפני המערכת הפוליטית, בפרט. העדר עצמאות גוררת פגיעה באמון הציבור. ללא אמון הציבור, לא תוכל.69

מערכת השפיטה לממש את ייעודה. פרופסור.70 עמד הציבור לאמון המשפט מערכת עצמאות בין הקשר על

כי כשקבע שטרית, במסגרתשמעון לפעול יכולים המשפט "בתי זוכים לאמון תפקידם כמוסד לפתרון סכסוכים בחברה רק אם הם הציבור. בתי המשפט יכולים ליהנות מאמון כזה רק אם בית המשפט

]ש' שטרית, "תהליךנראה בעיני הציבור כגוף עצמאי וחסר פניות..." מידה" ואמות הליכים שופטים: ח' המשפטמינוי )תשס"ג(360, 357

)להלן: "ש' שטרית"([. אמון הציבור הוא הוא זה אשר בגינו נתאפשר לבית המשפט העליון ביושבו.71

כבית דין גבוה לצדק להרחיב את סמכות הביקורת השיפוטית שלו על יתרהרשויות, ובכך להבטיח פיקוח ראוי ומספק.

כי עצמאותה של מערכת השפיטה הינה הבסיס.72 כן, העותרת תטען, אם למעמדה, לתפקודה וליכולתה לפקח ולאמון הציבור בה. פרופסור אהרון

"השופט עצמאי כיחיד, והרשות השופטת עצמאית כרשות.ברק כתב כי לאובייקטיביות שלו" וזה המקור כוחו של השופט ברקזהו ]אהרן

עמ' החקיקה", פרשנות במשפט: ברק"([.675"פרשנות "א' )להלן: הדרך העיקרית בה מובטחת עצמאותו שללדידם של רובינשטיין ומדינה, וקידומו ]שם[, שכן הליך מינוי השופטים בישראלהשופט היא דרך מינויו

נקבע כמות שהוא במטרה להבטיח אי-תלות מרבית של השופטים. לא זאת של הרשות השופטת תלויהאיכותהאף זאת, פרופסור שטרית גורס כי אף

בעצמאות השופט:

תלוי במידה והרכבה "איכותה של הרשות השופטת רבה בשיטת מינוי השופטים. השיקול המכריע במערךלהבטיח את הנו הצורך המינויים בהליך השיקולים בחירת המועמדים המתאימים ביותר, ולדחות על הסףכדוגמת הבחירה, בהליך ענייניים לא שיקולים נפוטיזם. ואף אישית חברות פוליטית, השתייכות להילקח בחשבון בהליך נוסף שצריך שיקול מכריע

21

הרשות שליטת כי להבטיח הצורך הינו הבחירה, תגרום לא השופטת הרשות מינוי בהליך המבצעת את לרצות המבקשת שופטת רשות של לעיצובה

)ההדגשות360-361]ש' שטרית, " הרשויות האחרות. אינן במקור([.

כי הליכי המינוי לתפקידי השפיטה,.73 כן, מחייבת, עצמאות השופטים, אם תנאי עבודתם של השופטים, שכרם וקידומם - לא יהיו נתונים בידי רשות אחרת, באופן שיצור תלות או תמריץ להטות משפט, למצוא חן או ליישר קו

עמו, ולו למראית עין. ראוי להדגיש, כי לא הרי מינוי שופטים לבתי משפט בערכאות השונות כמינוי.74

שופטים לבית המשפט העליון ולא הרי מינוי שופטים לבית המשפט העליוןכמינוי נשיא בית המשפט, המכהן בראש הרשות השופטת.

חשיבות עצמאותו ואי תלותו של נשיא בית המשפט העליון מחייבים.75בהפעלת והרשות המבצעת הרשות המחוקקת מצד וריסון זהירות סמכויות והן החקיקה סמכויות הן למינוי, הקשורים סמכויותיכם

נציגיהם בוועדה למינוי שופטים. אופן מינוי השופטים במדינת ישראל נקבע על דרך של מינוי על ידי ועדה..76

ונציגי ייצוגי לכל רשויות השלטון הרכב הוועדה למינוי שופטים נותן ביטוי המקצוע )הרשות השופטת, הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת ולשכתואיזון הדעות איזון חברתי הוועדה תאפשר כי מובטח ובכך, עורכי-הדין( השונות, כך שהרכב הרשות השופטת ישקף נאמנה את החברה בה הוא פועל, בו בעת תוך הבטחת אי-התלות של השופטים בגופים פוליטיים או

]פס' שופטים,27אחרים של הבחירה לסדרי הוועדה וחשבון דין (.להלן: "דו"ח וועדת זמיר"( )2001)ירושלים, ניסן התשס"א - אפריל

דו"ח וועדת זמיר אף מצהיר הצהר היטב, כי שיטת מינוי השופטים בישראל.77ולפי הדעה הרווחת, לישראל, ומחוץ היאזכתה להערכה רבה בישראל

ונחשבה בשעתאחת השיטות הטובות ביותר בעולם למינוי שופטים , חקיקת החוק )ואף גם לאחר מכן( כעדיפה על השיטות הנהוגות במדינות אחרות, כגון ארה"ב ואנגליה, בהן נודעת השפעה רבה לגורמים פוליטיים

[. 3על בחירת השופטים ]דו"ח ועדת זמיר, פס' בסיכומיה, המליצה ועדת זמיר להותיר את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.78

אחרת ששיטה החשש מפאת שינוי, כרוכהללא תהיה "...בהכרח ופגיעה השופטים של המקצועית הרמה הורדת של בסיכונים

22

גם כרסום באמון ואולי באי-התלות החיונית של מערכת השפיטה, [.27 ]שם, פס' הציבור"

הליך מינוי נשיא בית המשפט העליון - .2הכהליך השומר על עצמאות הרשות השופטת

דרכי מינוי נשיא בית המשפט העליון מסורים להכרעת הכנסת בחקיקה..79, כי:4קובע בסעיף חוק יסוד: השפיטה

בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדהיתמנהשופט )א( לבחירת שופטים.

הכנסת בסעיף .80 על מטיל היסוד כהונת24חוק דרכי בחוק את לקבוע הנשיא:

"בענינים אלה ייקבעו הוראות בחוק:.23

(1).....

(2).....

העליון,(3) המשפט בית נשיא של מינויים דרכי המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נשיא וסגן נשיא

של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום;"

:8הסתפק בכך שקבע בסעיף חוק בתי המשפט אלא ש.81

בית)א( לנשיא והמשנה העליון המשפט בית נשיא סעיף הוראות לפי יתמנו העליון )א(4המשפט

המשפט בית שופטי מקרב השפיטה לחוק-יסוד: העליון.

העליון)ב( המשפט בית נשיא של כהונתם תקופת שבע תהיה העליון המשפט בית לנשיא והמשנה שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת

כהונה נוספת באותו תפקיד. לא יתמנה לנשיא בית המשפט העליון או למשנה)ג(

לכהן יוכל שלא מי העליון המשפט בית לנשיא בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו

(.1)א()13לקצבה לפי הוראות סעיף

)ג( ותתכבד8העותרת תמנע מלחזור ולפרט את השתלשלות תיקון סעיף .82להפנות בעניין זה לפירוט שבמסגרת הרקע העובדתי.

23

השיטה הנהוגה למינוי נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא, אם כן,.83ידי כלל הרשויות המיוצגות איננה כתובה עלי ספר, אך מכובדת היא על והיא השיטה המכונה שיטת הסניוריטי. בהתאם בוועדה לבחירת שופטים לשיטה זו מתמנה כנשיא בית המשפט העליון השופט הוותיק ביותר, מבין

השופטים המכהנים.כך.84 היא את עצמאות השופטים המכהנים. להבטיח אף זו שיטה מטרת

יכולים להיות חשודים בפסיקות שמטרתם המתמנים לבית המשפט, אינם בעיני הרשות המבצעת או הבטחת קידומם לנשיא, או ברצון לשאת חן זו מפחיתה הרשות המחוקקת המיוצגים בוועדה לבחירת שופטים. שיטה כמעט לחלוטין את ההשפעות הפוליטיות הבלתי-רצויות על מינוי זה, ובכךמקצועיות, והכרעות השופטים של מוחלטת תלות אי להבטיח מבקשת

נטולות שיקולים אישיים ושאיפות לקידום. כאשר הכנסת מחוקקת חוק וחברי הממשלה מקדמים אותה, באופן.85

כזה שהלכה למעשה הן בוחשות, מתמרנות ומכריעות ישירות מי יכהן כנשיא בית המשפט העליון הרי זו סתירה חזיתית וחמורה לעיקרון

כפי שתטען העותרת להלן.העצמאות וחוסר התלות, חקיקה כזו, חותרת תחת עקרונות היסוד של השיטה למינוי שופטים, ועלול.86

להביא לפגיעה קשה בעצמאות הרשות השופטת, שיוביל לפגיעה באמוןהציבור.

בהקשר זה, תבקש העותרת להפנות לדבריו של כב' השופט אלון )שנאמרו.87 (4, )פ"ד לו)דניאל אלון נ' ממשלת ישראל 152/82בהקשר אחר( בבג"צ

464:)

בה אין אם בדיקות, בשבע לבדוק עלינו "ושומה של סכנה משום אלמוני או פלוני מעשה בעשיית התערבות בלתי נאותה בהליכי המשפט או בסמכותה של הרשות השופטת. התערבות כזו יש בה כדי לפגועבעיני ובאמינותה, השופטת הרשות של במעמדה הציבור ואף בעיניה שלה, ונמצאנו חותרים תחת יסודתיכונן שבמשפט מתוקנת, חברה כל של היסודות

ותיפדה"

עצמאותו של נשיא בית המשפט העליון חשובה מהותית בהיותו מקרין על.88ולכן דבר חקיקה המבקש ותפקודה של כלל הרשות השופטת, מעמדה יעמוד בראש יהיה הנשיא הבא אשר מי - - פרסונאלית ישירות להכריע

24

מעיקרה, ופסולה הדמוקרטיה אושיות תחת חותרת המחוקקת, הרשות כמפורט בטיעוני העותרת להלן.

הפגם שבחקיקה פרסונאלית.3ה

העותרת תבקש לעמוד בקצרה על האינדיבידואלית שבחוק, ועל הפגמים.89 הטבועים בו. לעניין זה, תחילה יש לבחון את התפקיד התחיקתי של הכנסת.

קובע השופט חשין, כי אחתהתנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת,בפרשת ממטרותיה העיקריות של הכנסת, כרשות המחוקקת במדינת ישראל, הינה לקבוע בחוק נורמות התנהגות כלליות לציבור בכללותו, המעצבות את פניה של המדינה ומכווינות את ההתנהגות הראויה והרצויה של החברה בישראל

, פ"דהתנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת 971/99]בג"ץ )142, 117( 6נו) 2002( נ'( השלטון לאיכות "התנועה להלן:

"([. הכנסת ההנחיה לקבוע נורמות כלליות איננה כלל ועיקר כתובה עלי ספר, כמו כן,.90

ההבחנה בין נורמה כללית לבין נורמה פרטית הינה מושא למחקר משפטי זה עשרות שנים. רובינשטיין ומדינה מגדירים נורמה כללית ככזו, המהווהבסיטואציה הפרט של התנהגות לאופן באשר עקרונית לעמדה ביטוי

[. משנורמה זו נקבעה בחוק, עליה286מסוימת ]רובינשטיין ומדינה, עמ' , במטרה להבטיח כי קבוצהלכלל האוכלוסייה בצורה שווהלהיות מכוונת

מסוימת לא תקבל עדיפות על רעתה.מתאפיינת בכך שהיא פונהמבחינת הנמעניםלעומת זאת, נורמה פרטית .91

חקיקתה, נסיבות או עיתויה שניסוחה, בכך או הפרטי, בשמו לאדם מצביעים על כך, שהיא ממוענת לאדם ספציפי. חקיקה אישית עשויה לפגום

בשלטון החוק במובנו המהותי.השופט חשין היטיב לתאר זאת:.92

"אשר להוראת-השעה בענייננו, על פניה נחזית היא להיותה החלטה כללית, שהרי אין היא נוקבת בשמו של חבר-כנסת-לשעבר פלוני, ולשונה לשון נורמטיבית כללית היא. ובכל-זאת, ביודענו באילו נסיבות ובאיזה מועד החליטה ועדת הכנסת החלטה שהחליטה, קשהמאוד קרובה ההחלטה כי מהתרשמות להשתחרר להיותה החלטה אינדיווידואלית, להבדילה מהחלטה

פס'נורמטיבית." נ' הכנסת, ]התנועה לאיכות השלטון לפס"ד השופט חשין[.63

25

מוסרי מסוים.93 נראה שקיים פגם כי גנז הסביר, חיים דאז( )כתוארו ד"ר בחקיקה של חוקים פרטיים, גם אם אין נובע מכך שהמעשים שעל ביצועםשל כלליותן "על גנז ]ח' מוסרית מבחינה פגומים כאלה חוקים מצווים

)תשנ"ב([. אף אם לא קיים590, 579טז' עיוני משפט נורמות משפטיות" בלשון או במהות ההסדר החקיקתי עצמו פגם מוסרי, הגורמים האקסוגניים

האופפים את הליך החקיקה עלולים לפגום במוסריותו. ברורים.94 נסיונות נעשים כאשר שאת, ביתר אף חלה, המוסרית החובה

"להחביא" את תכלית החקיקה האמיתית:

סבירות חוסר כאן, אין מסמכות חריגה "...ואפילו היתר, בין כרוך, כאמור הוא ואף כאן, יש בעליל

... ההחלטה. של המעין-אינדיווידואלי אכן, באופי כלליותה של נורמה משפטית אינה ערובה לצדקתה,

מוסריות-והיעדרה של כלליות אין פירושה בהכרח איגנז "על כלליותן של נורמות משפטיות"(. אלא )ח' של המצומצמת הנמענים קבוצת זה שבמקרה ההחלטה, או ... הנמענים המסוימים שלה והעובדה

פעמי-שפועלה של ההחלטה מכוון לשנות באורח חד את המציאות שנתייחדה לתקופת כהונתה של הכנסת

עשרה, ולתקופה זו בלבד – כל אלה עשויים-הארבע לחזק את המסקנה כי ההחלטה אינה סבירה. בחירתםלהחלטה "כללי" לבוש ליתן ההחלטה מקבלי של

פרטניים שלה, והעובדה כי-למרות הסממנים המעין בשלב מסוים כבר היו ידועים מוטבי ההחלטה, עשויותעל המצביעה נוספת אינדיקציה להיות עצמן הן בזכוכית ההחלטות של חוקיותן את לבחון הצורך

נ' הכנסת, פס' מגדלת". 14]התנועה לאיכות השלטון לפס"ד השופט ריבלין[.

הדברים נאמרו, אמנם, על החלטות של הכנסת ולא על דברי חקיקה, אך.95 ניתן להקיש מהעקרונות שנקבעו שם גם לעניינינו, שכן, העדר כלליותה של

שעשויה לחול עליה. השופטמידת הביקורת השיפוטיתנורמה משנה אף את )כתוארו אז( ריבלין עמד על כך בכותבו:

"הסממן המעין-אישי הזה של ההחלטה, שעוטה לבושגורמים לצד - להשפיע עשוי כללית, החלטה של אחרים - על עיצוב רף הביקורת השיפוטית בכך שהואאת ומצר דווקנית לבדיקה ההחלטה את מכפיף

לדור." רשאית היא שבו הסבירות ]התנועהמיתחם לפס"ד השופט ריבלין[.11לאיכות השלטון נ' הכנסת, פס'

אם כך, כאשר הכנסת מחוקקת חוק החשוד כחוק אישי-פרסונאלי, העותרת.96 תטען, לסמכותו של בית המשפט לבחון את הנסיבות האופפות את הליך

26

שיפוטית ביקורת להפעיל ראוי מתבדים, אינם החששות ואם החקיקה, רחבת היקף, ולבחון האם החוק עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של

השיטה ועם העקרונות וההסדרים החוקתיים.

כחקיקה.4ה לחוק שבתיקון השורשי והפגם החוקיות חוסר פרסונאלית

המערכת.97 של ובתפקודה בקיומה יסודי ציר לעיל, העותרת שטענה כפי הינה - זו בעצמאות וחיוני מהותי נדבך עצמאותה. הינה - המשפטית

עצמאות נשיא בית המשפט העליון העומדת בראש הרשות השופטת. עצמאות זו מסוכלת ומבוטלת - כאשר חקיקה של הרשות המחוקקת.98

לקבוע מבקשת - הרשות המבצעת של הפעילה ישירותבתמיכתו את זהות נשיא בית המשפט העליון. ופרסונאלית

העותרת תחזור ותדגיש, כי מוקד טענתה כלפי התיקון לחוק, איננו בהסדר.99 גופו, שמבקש הוא להחיל, אלא בפרסונאליות שבו, נוכח נסיבות חקיקתו ערב מינוי נשיא חדש לבית המשפט העליון, באופן שמביא לביטול המינוי

שהיה צפוי על פי ההסדר הקיים וקידום מינויים אחרים תחתיו.ואכן, אין עוררין כי במניעים אישיים עסקינן:.100 , חקיקה אישית לעולם תמוהה היא, ומעלה היא חשש לכאורי כי ראשית.101

הוכתמה בשיקולים פוליטיים קצרי טווח ונגועה היא במשוא פנים. , מגיש הצעת החוק הצהיר זאת קבל עם ועדה, בוועדת חוקה, חוק שנית.102

ומשפט של הכנסת. וכך אמר חבר הכנסת יעקב כ"ץ:

המשפט"ואכן בבית כיום שנהוגה התוכנית לפי לו חודש וחצי עםהעליון, השופט גרוניס, שיחסרו

העליון המשפט בית נשיאת של תפקידה גמר - גם לפי התאריך העברי בייניש השופטת הנכבדת וגם לפי התאריך הלועזי - לכאורה לא יוכל להתמנות לנשיא בית המשפט העליון. חשבתי ששופט נכבד

מעמדו של השופט גרוניס - צריך אוליומוכשר כל כך לו לאפשר מנת על בחוק קל שינוי איזה לעשות

]חבר הכנסתלהתמנות לשופט בית המשפט העליון."[. 6נספח ע/ ל3יעקב כ"ץ, עמ'

ובהמשך:

27

יפה, מכובד, הוא זקן. הכי שופט שהוא "משום [.5 ]שם, עמ' שמאלני, כל המעלות"מוכשר,

מיום שלישית.103 החוקה, ועדת של לעיתונות ההודעה אף ,28.11.2011, המיוחד בשם בכותרתה התייחסה החוק, הצעת אישור על המודיעה

והמתאים שניתן להצעת החוק: "חוק גרוניס".

מצורף ומסומן28.11.2011העתק ההודעה לעיתונות של ועדת החוקה מיום .18כנספח ע/

לפנינו, אם כן, נפרש מנגנון שלם ומקיף, אשר בסיועה של הכנסת מבקש.104 להשפיע השפעה פסולה על הרשות השופטת על ידי הכפפתה לשיקולים הפוליטיים של הרשות המבצעת והמחוקקת, ובכך לפגוע בעקרון הפרדת הרשויות ובכוחו של בית המשפט למלא אחר תכליותיו. פגיעה בעצמאותה ובאמון הציבור במערכת השפיטה תוביל לקריסתה, שכן ללא אמון הציבור -

אין לרשות השופטת קיום. ובוטה לעקרונות היסוד של67תיקון .105 לחוק, אם כן, חוקק בניגוד חריף

שיטתנו היהודית-דמוקרטית המחייבת את עצמאות המערכת השיפוטית ובד לחוק יסוד: השפיטה, שביקש לעגן עצמאות זו.2בבד, בניגוד לסעיף

לחוק, הינו לא רק בלתי מוסרי נוכח הפרסונאליות שבו,67ככזה, תיקון .106 נוגד עקרונות יכול לעמוד עלי ספר בהיותו ואיננו אלא אף בלתי חוקתי

חיוניים של שיטתנו היהודית-דמוקרטית.

פגיעת התיקון לחוק באמון הציבור ברשות השופטת.5ה

לבית המשפט אין לא חרב ולא ארנק. כל מה שיש לו, מבוסס על אמון.107 הציבור בו. אמון הציבור ברשות השופטת מאפשר את המשך קיומה של החברה, וזאת בשני מישורים: ראשית, ללא אמון הציבור, הפרטים בחברה יימנעו מלפנות לבית המשפט בעת סכסוכים, ואנרכיה תשלוט על הארץ;בעקרון הטמונים והבלמים מהאיזונים כחלק - השופטת הרשות שנית, הפרדת הרשויות - היא זו שלעיתים מגינה על הפרטים בחברה מפני שרירות

הרשות המבצעת והמחוקקת. כך נתפש תפקידה במערך שלוש הרשויות. כאמור, אמון הציבור בבית המשפט נבנה לו אט אט: בכל הכרעה שיפוטית,.108

וביושרם. בית המשפט, באיכותם של השופטים באווירה השוררת באולם על הדגש ומתן - עצמאותם מינוי השופטים אופן הינו לכל אלו הבסיס

מקצועיותם.

28

לפיכך, העותרת תוסיף ותטען, כי התערבות חקיקתית בהליכי המינוי על-ידי.109וברשות בכלל השלטון במערכת הציבור באמון פוגעת אישית, חקיקה השופטת בפרט. על כך עמד העיתונאי והפובליציסט משה גורלי, כשכתב כיפרסונלית חקיקה סובלים אינם אמיתית ודמוקרטיה חוק "שלטון שמסדירה תפקידים וכהונות לאישים ספציפיים. חקיקה כזו משדרתהציבור באמון ופוגעת פוליטיות קומבינות זרים, שיקולים לציבור

"במערכת השלטונית.

העתק מאמרו של מר גורלי מאתר האינטרנט של "כלכליסט" מצורף ומסומן.19כנספח ע/

עמדה זו משקפת תחושה ותפיסה של ציבור רחב ומכאן הרלוונטיות שלה.110לעניינינו.

אולם, הביקורת הציבורית שעולה מגיעה אף מהכנסת עצמה, וחוצה סיעות.111וחורגת מגבולות החלוקה השמרנית של קואליציה ואופוזיציה.

הגישו סגן ראש הממשלה והשר לענייני22.06.2011כך למשל, בתאריך ה-.112בגין ערר למזכירות הממשלה בשל בנימין זאב והשר דן מרידור מודיעין

,6התנגדותם לתיקון לחוק. ברם, הערר נדחה על ידי הממשלה )נספח ע/לעיל(.

ולהצעה הנוספת.113 כעולה מפרסומים בתקשורת, בהתייחסו להצעת החוק שביקשה לשריין את מקומו של ראש לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת

"סדרה של הצעותשופטים, אמר השר מרידור כי שתי הצעות החוק מהוות ."שמסוכנות לדמוקרטיה

, מצורף ומסומן15.11.2011העתק כתבה מאתר האינטרנט "הארץ", מתאריך .20כנספח ע/

ניצן הורוביץ מן האופוזיציה בפני מליאת הכנסת.114 כן הצביע חבר הכנסת על הפגיעה הקשה שתהא על מערכת המשפט, על14.11.2011בתאריך

כלל ערכאותיה, באם הצעות חוק אלו תתקבלנה כחוקים במדינת ישראל:

חוק אדוני" הכנסת בפני מונח היום היושב-ראש, זאת הבעיה הראשונה שלנו עם החוק הזה. פרסונלי -

כאן שמכוון לאדם מסוים. אני רוצה הוא חוק פרסונלי השופט להגיד שיהיה ברור - אין לנו שום בעיה עם

29

כל אדם אשר גרוניס. אני מכבד אותו כפי שאני מכבדשמיועד פרסונלי חוק אבל אחר. שופט כל אחר,

לא חוק ראוי במדינה דמוקרטית. לאדם מסוים הואללכת למה היושב-ראש, אדוני אותך, שואל ואני סחור-סחור ולעשות פה כל מיני קומבינות? הרי החוק

קומבינה הוא של... הזה הזאת כל המערכת הרי שופטים אותה בחירת שקובעת תלויה בלתי שהיא

מערכת שהיא בלתי תלויה - זה אתם רוצים לחסל כילמה אז פוליטיזציה. לעשות רוצים אתם

כמו ללכת הגרזן את תורידו תלכו, סחור-סחור? "שאתם רוצים.

לאדם שמכוון פרסונאלי חוק הכנסת בפני "מונח מסוים. אין לנו שום בעיה עם השופט אשר גרוניס,במדינה ראוי חוק לא הוא פרסונאלי חוק אבל ולעשות סחור סחור ללכת צריך למה דמוקרטית. חוק תביא קומבינה? הזה החוק הרי קומבינות, ותכתוב: השופט העליון הבא הוא נעם סולברג. מה שעומד כאן זה מתקפה מאורגנת על כל מוקד שלהקשה הפגיעה במדינה. חופשית ומחשבה ביקורת

]נלקח מאתר. ביותר זו הפגיעה במערכת המשפט"האינטרנט של

הכנסת:http://online.knesset.gov.il/eprotocol/PLAYER/PEPlay

er.aspx?ProtocolID=16489.]

מתאריך וועדת החוקה בישיבת זו, אף זו , אמר חבר21.09.2011לא הכנסת שלמה מולה, כחבר האופוזיציה:

...אני רוצה להגיד שיש שיטפון חזק מאד, בעיקר" בקואליציה הזאת. ימים ולילות עובדים כדי להחליש את בית המשפט העליון, לפגוע בבית המשפט העליון. בית המשפט העליון הוא אולי הערובה המשמעותית ביותר בחברה הישראלית להגנה על זכויות האדם. יש כאלה שכנראה התפיסה הזאת לא מתאימה להם, לא מתאימה לאג'נדה הפוליטית שלהם. פסיקות שופטיולכן בעיניהם חן מוצאות לא העליון המשפט בית בבית לפגוע כדי דרך, כול דרך, מחפשים תמיד השופטים, של הבחירה בדרכי העליון, המשפט המשפט בית שופטי על באיומים דרכם, בצמצום העליון. הצעת החוק הזאת מצטרפת לאותו שיטפון

30

אנטי דמוקרטי שנושב בבית הזה, בקואליציה הזאת,[.7 לנספח ע/4]עמ' בתקופה הזאת."

החוקה.115 וועדת בישיבת חנין, דב הכנסת חבר של דבריו מתוך כמו-כן, , ניתן להבין שהחשש לפגיעה באמון הציבור איננו23.11.2011מתאריך ה-

בעלמא, וכי לתחושה זו שותפים חברי הרשות המחוקקת:

חייבים שאנחנו חושב אני הכנסת, חברי "עמיתיי שכל הגישה יציבות. יותר לייצר המשפט במערכת פעם מתקנת, כי הקוניוקטורה נראית מתאימה או לא מתאימה, או פעם זה השופט גרוניס ומחר זה מישהו אחר – מחר נרצה מישהו אחר שייכנס לתפקיד כזה אוגם פוגעים אנחנו הזאת שבדרך חושב אני – אחר ביציבות של מערכת בתי המשפט ובסופו של דבר גם

]עמ' באמון הציבורי במערכת הזאת." לנספח ע/5 15.]

טלב הכנסת חבר עמד המחוקקת, ברשות הציבור באמון הפגיעה על אלסנע, באומרו:

למען הגילוי הנאות – אני מכיר את השופט גרוניס," וגם הופעתי אצלו. אין לי טענות לגביו. יש לי טענות על הזיג-זג של המחוקק, שכל יום שני, שלישי משנה את החוקים כדי להשיג יעד ברור, שהוא יעד פוליטי

כאן, הרוב יציבותשל חוסר יוצרת הזאת והשיטה במערכת המשפט, ומציגה אותנו כאנשים לא רציניים, שקובעים לנו יעד, ומתחילים לשנות את כללי המשחק

ולומר: אנחנו פועלים בצורהכדי להשיג את היעד, סבירה ותמימה כדי להשיג יעד ענייני. הגישה איננהאת קובעים כל קודם פסולה. גישה זו עניינית, את מסמנים כך ואחר החץ, את יורים המטרה,

)הדגשות אינן במקור([.15 לנספח ע/9]עמ' העיגול."

כן, .116 כי התיקון לחוק, כתיקון פרסונאלי, נוכח נסיבות חקיקתוהינה ומטרותיו המוצהרות פוגע באמון הציבור ברשות השופטת, בהליכי

.המינוי בה ומעל הכל בעצמאותה ובענייניות הכרעותיה

31

המחוקקת.6ה ברשות הציבור באמון לחוק התיקון פגיעת וברשות המבצעת

זו, כי אין כאן כל עניין להכריע בהעדפת.117 נדבך חשוב ומהותי של עתירה פני - צלע אחת של הדמוקרטיה על "עליונות" רשות אחת או "טובת" יחד כולן ברשויות פוגע לחוק התיקון כי היא, העותרת טענת חברתה. הפוגע עצמי גול והמבצעת, המחוקקת הרשות של עצמי גול ומהווה

בדמוקרטיה הישראלית ובחברה בישראל.הציבור.118 באמון פוגע בפרט, זה לחוק והתיקון כשלעצמו פרסונאלי חוק

התיקון לחוק דנן, על נסיבותיו והקשרו, פוגע הן באמוןברשות המחוקקת. ובענייניות בממשלה הציבור באמון והן ובהליך החקיקה בכנסת הציבור

קידום יעדיה באמצעות הכנסת. טענות אלו של העותרת אינן עומדות תלושות, כי אם נתמכות הן על ידי.119

חלק נכבד מחברי הרשות המחוקקת ועולות הן מן הביקורת המופנית כלפיהצעות החוק מכלי התקשורת השונים.

לעניין זה יפים דבריו של העיתונאי בן כספית, שסיכם את הסכנה המרחפת.120 על הדמוקרטיה הישראלית עם חקיקתם של חוקים אלו, בכותבו על התיקון

"החוק הזה מצטרף לאחיו הרבים והמתרבים, שניתכים עלינולחוק, כי חדשות לבקרים, כל אחד מהם ובעיותיו, כל אחד מהם והתחושות הקשות העולות ממנו, כל אחד מהם והפגיעה המסוימת שהוא נושאבדמוקרטיה, הביטוי, בחופש התקין, המינהל בכללי בחובו שחושבים ובמה במראה מולנו המשתקפת בדמותנו בליברליזם,

"ואומרים עלינו ברחבי העולם הנאור.

האינטרנט מאתר כספית בן של מאמרו מתאריךNRGהעתק מעריב, .21כנספח ע/, מצורף ומסומן 15.11.2011

רשויות השלטון, ובכללן חברי הכנסת והשופטים, הן נאמני הציבור. משלהם.121 1635/90אין להם ולא כלום. כל שיש להם, למען הציבור יש להם )בג"צ

((. 1991 )840, 749( 1 פ"ד מה )ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה

שפירא נ' הועד המחוזי של לשכת 142/70עמד על כך השופט ח. כהן, בג"צ (: 1971 )325 ,331( 1, ירושלים פ"ד כה )עורכי הדין

32

"לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור, שזו בתוך שלה היא עושה, ברצותה מעניקה וברצותה מסרבת, ואילו זו כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל, ומשלה איןכנאמן, בידיה מופקד לה יש אשר כל כלום: ולא לה וכשלעצמה אין לה זכויות או חובות נוספות על אלה, אוזו או ונפרדות מאלה, אשר הן נובעות מנאמנות שונות

הוקנו לה או הוטלו עליה מכוח הוראות חקוקות".

מכאן למדים אנו, כי אחד מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית הנו אמון.122הציבור ברשויות השלטון:

אמון" על מבוססת לשלוט השלטון של יכולתו יכול השלטון אין הציבור אמון בלא בו. הציבור

. עמדתי על כך בפרשת גנוסר, לעניין עובד מדינהלתפקד שהודה בביצוע עבירות פליליות חמורות וקבל חנינה על

חלקן, בצייני: המפתח לקיומו של שירות ציבורי ראוי לשמו, הואשל יוקרתו הציבורי. השירות בטוהר הציבור אמון אינטרס הם בו, הציבור ואמון הציבורי המינהל ועומד האינטרס קיים בעל חשיבות רבה... ציבורי הציבורי בטוהר השירות הציבורי ובצורך להבטיח את אמון הציבור ברשויות השלטון... בלא אמון הציבוראמון ריק. ככלי הרשויות יעמדו הציבור ברשויות והוא הציבור רשויות של המשענת הוא הציבור

" ]השופט, כתוארוהמאפשר להן למלא את תפקידן [. 29אז, ברק בפרשת פנחסי, פסקה

34ובהמשך ציין השופט, כתוארו אז, ברק בפרשת פנחסי, פסקה כי:

אמון הציבור ברשויות השלטון הוא מנכסיה החשובים של" הרשות השלטונית, ושל המדינה. כאשר הציבור מאבד אתבאמנה אמונו את מאבד הוא השלטון ברשויות אמונו ליתן יש המשותפים. לחיים בסיס המשמשת החברתית משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים, לשמר ולפתח את תחושת הציבור, כי משרתיו אינם אדוניו, וכי הם עושים אתאכן, כפים. ונקיון יושר מתוך הציבור, למען מלאכתם הציבורי השירות בבסיס עומד והשליחות השירות טוהר

... זהו שיקול מרכזי שישובבסיס המבנה החברתי שלנואת המבסס הכולל באיזון נכבד משקל לו ליתן

הנ"ל(". 6163/92ההחלטה הסבירה." )בג"צ

33

סיכום הפגמים היורדים לשורשו של החוק ומחייבים ביטולו.7ה ולחלופין החלתו רק עת ימונה נשיא בית המשפט העליון

. הבא ולא במינוי הקרוב

לאור הפגם היורד לשורשה של שיטה והפוגע בעקרונות יסוד של המדינה.123הפוגע פרסונאלי תיקון לחוק התיקון בהיות דמוקרטית, יהודית כמדינה במעשה החקיקה ובעצמאות הרשות המחוקקת; כמו גם, נוכח פגיעת תיקון

לחוק בכנסת, באמון הציבור בה ובמעשה החקיקה, כמו גם בממשלה;67תטען העותרת, כי התיקון לחוק דינו בטלות.

העותרת מבקשת, אם כן, כי בית המשפט הנכבד יורה על ביטולו של התיקון.124 לחוק בתי המשפט.45החוק והשבתו לנוסח לפי תיקון

עקרון.125 את להפעיל זה נכבד משפט מבית המערערת תבקש לחילופין, הפרשנות המקיימת, ולבחון ניטרול הפרסונאליות מתוכן דבר החקיקה. שכן גם אם תוכן התיקון גופא פוגע ביציבות המערכת, הרי שהפגם הפרסונאלי

שבהחלתו המיידית - קשה ממנו עשרות מונים.העותרת.126 תתכבד כך, להורות הנכבד המשפט בית של סמכותו לעניין

, פ"דילנה גניס ואח' נ' משרד הבינוי והשיכון 9098/01בג"ץ להפנות ל)241( 4נט) כי פרשנות2004 בית המשפט הנכבד, זו קבע (. בפרשה

תכליתית מקיימת - מחייבת לפעמים לקרוא לתוך הסעיף מגבלות לתחולתו, שאינן כתובות בו מפורש אך מתחייבות לצורך קיומו לצד עקרונות יסוד של השיטה הבאות לידי עיגון, בין היתר בחוק יסוד. פסק הדין חוזר ומעגן אתולעיתים אף נאלץ הכלל הפרשני, כי לשם הגשמתה רשאי בית המשפט לצמצם את משמעותו הלשונית הרחבה של החוק, כדי להימנע ממצב בוהיסוד עיקרון את היוותה לקניין הזכות באותו מקרה בטלותו. מתחייבת

לאורה נתבקשה הפרשנות המצמצמת של לשון הסעיף. דעת המיעוט באותה פרשה סברה כי מוטב לבטל את החוק מאשר לקרוא.127

כב' לעומתה, מסוימים. זכאים על ולהחלתה לתוקפה מגבלות לתוכה לפסק דינו( בהצטרפותו לשופט חשין בדעת הרוב15הנשיא ברק )בסע'

קבע:

" ... מכוחה של גישה זו - המהווה מרכיב מרכזי שלאת לבחון הפרשן מוסמך - שלנו הפרשנות תורת לשונו הכללית של החוק ולצמצמה אך לאותם היבטיםלכך השיטה. של היסוד ערכי את המגשימים שלה מכוון הדימוי של חברי השופט מ' חשין, שלפיו 'אנו

34

בריאים גלדים בצל גלדי כקלוף החוק את נקלוף נותיר וגלדים חולים נשלח לאשפה'..."

בו.128 ראוי לקלף מעל החוק את הרכיב הפרסונאלי הפוגם לכך, בהתאם ומחייב את בטלותו וזאת באמצעות החלתו רק לאחר המינוי הקרוב הצפוי לנשיאות בית המשפט העליון, לאחר פרישתה של כב' הנשיאה הנוכחית,

ולקראת המינויים העתידיים, בבוא היום.והמגמה.129 הנסיבות השפעת את מנטרל לפיכך, זה, חלופי סעד

הפרסונאלית בעת חקיקת החוק, מבלי לפגוע במהות הוראת הדיןשתוקנה.

תיקון האחרון בחוקת.130 מתכליות ולשאוב להקיש אף ניתן זה, ראוי סעד )להלן: "תיקון 27ארצות הברית של אמריקה, תיקון לחוקה"( משנת27

, אשר קובע כי -1992

"No law, varying the compensation for the services of the Senators and Representatives, shall take effect, until an election of representatives shall have intervened". [Amendment XXVII of the U.S Constitution].

לחוקה גורס כי חברי בית הנבחרים והסנאט לא יקבלו החלטות27תיקון .131 הנוגעות לשכרם )חקיקה פרסונאלית, הנגועה אף בניגוד עניינים(, כי אם ההחלטות תיכנסנה לתוקף עם קיומן של בחירות לבתי הנבחרים ולאחרלעת נדחית החוק תחולת קרי, בשורותיהם. מסוימת תחלופה שתבוצע ניגוד העניינים ואת הבעייתיות בחקיקה יותר, אשר מנתקת את מאוחרת

אינדיווידואלית.תיקון .132 בחברי27ביסוד הציבור אמון את להבטיח הרצון עומד לחוקה

הפרלמנט ובפרלמנט עצמו. בכך, מובטח כי החוק יהיה חף, למצער, מכלזרים מראית עין שהשימוש בסמכות בית המחוקקים נעשה מתוך מניעים

ופוליטיים גרידא. לפיכך, בהתבסס על הלכות בית משפט נכבד זה בעניין פרשנות חקיקתית.133

תיקון של הראויות החקיקה מתכליות ובהיקש לחוקה27מקיימת זה לקבוע כי האמריקאית, העותרת מתכבדת לבקש מבית משפט נכבד החוק ייכנס לתוקף רק לאחר המינוי הקרוב הצפוי של נשיא בית המשפט העליון ומינוי המשנה לנשיא בית המשפט העליון, ויוחל על מינוים של נשיא

בית המשפט העליון ומינוי המשנה לנשיא בית המשפט העליון הבאים. דבריו של חבר הכנסת מולה בישיבת ועדת החוקהל בעניין זה נפנה אף.134

, אשר ביקש שהחוק יכנס לתוקף רק לקראת סבב21.09.2011מתאריך

35

כ"ץ: הכנסת חבר על-ידי נקטעים דבריו אך הבא, מבחינה"המינויים הדבר הכי גרוע שיכולחקיקתית, כל חוק שמוצע לגופו של אדם זה

עם להפסיק צריך בכנסת. בחקיקה הזאת,להיות החקיקה אם היית בא ואומר: 'אני רוצה שמחוקקים חוק בשביל בן אדם אחד.

הקרובות, את החקיקה אבל לא רוצה לדבר על ארבע השנים לשנות הקרובות'... השנים ארבע אחרי החוק שייכנס רוצה 5]עמ' "אני

[.7לנספח ע/ דברים דומים אמר חבר הכנסת ניצן הורוביץ' בישיבת ועדת החוקה מתאריך.135

23.11.2011 :

"אנחנו כל הזמן מדברים על אמון הציבור במערכת המשפט. אם אנחנו חושבים שנכפיש את בג"ץ ונהפוך אותו לכלי ניגוח, אנחנו נרוויח מזה פוליטית, אנחנו טועים. צריך להתייחס לבית המשפט העליון בכבוד,ולנשיא גרוניס בכבוד, וצריך להתייחס לשופט אשר העליון הבא בכבוד, ולא לגרור אותם לבוץ הזה, ולכןועל המשפט בית של כבודו על הגנה מתוך הדמוקרטיה הישראלית, את החוק הזה צריך להחיל, אם באמת מגיעים למסקנה שאין טעם בסניוריטי, וגם אדם שנשאר לו חודש יכול לכהן כנשיא בית המשפט העליון, כי הוא הוותיק ביותר – להחיל את זה מהפעם

[; 15 לנספח ע/12]עמ' הבאה"

ובהמשך, חברת הכנסת רחל אדטו:

שרוצים" לב, תום יש – אם לומר שרציתי מה זה את לתקן באמת כוונה שהיתה כאן, אותו להביא החקיקה, תום הלב היה אומר שהחוק הזה יהיה לא לעכשיו אלא לקדנציה הבעיה, ולכן התזמון של החוק הזה הוא גרוע, הוא מצטרף לשלל החקיקה הגרועה שיש, ולכן, אם רוצים לאכוף את החוק הזה, צריךכוונה לשנות באמת, להיות חוק אמיתי, רציני, עם "הוא לא יכול לחול בסבב הזה של נשיא בית המשפט.

[.15 לנספח ע/13]עמ'

36

צווי הביניים כאמור בראשית העתירה, העותרת מבקשת להקפיא את המצב הקיים,.136

ולעכב עיכוב פרסומו ברשומות, כניסת החוק לתוקף, באמצעות ולמנוע התכנסות הוועדה לבחירת שופטים למינוי נשיא לבית המשפט העליון מכוחו,

עד להכרעה בעתירתה. זה מכבר, בבג"צ .137 זה פסק ביהמ"ש נ' מנהל 345/61בהקשר אל-כאזן

כי:2366, 2364, פ"ד ט"ו רשות השידור, ירושלים

צווי ביניים ניתנים על ידי בית המשפט הגבוה לצדק" על מנת לשמור על המצב הקיים ... כדי למנוע שינוי במצב זה לרעת אחד מבעלי הדין או לטובתו כל עוד

תלויים ועומדים ההליכים..."

,, מאזן הנוחות נוטה חד משמעית לטובת מתן צווי הבינייםזאת ועוד.138 לא יגרם כל נזק ולא תיפגע זכות כלשהי מזכויותיהם עקב1שכן, למשיבה

נתינת הצו כמבוקש לבד מעיכוב מה בכניסת החוק לתוקפו. לעומת זאתבית נשיא לכהונת לתוקפו, באופן החל על המינוי הקרוב כניסת החוק המשפט העליון, עלולה להביא לפגיעה קשה בעצמאות הרשות השופטת

ובאמון הציבור בה.

:514, 510( 1, פ"ד מז )פנחסי נ' יו"ר הכנסת 1508/93כאמור בבג"צ .139

כלל גדול נקוט בידינו, כי מתן צו ביניים או אי מתן" צו ביניים עד לבירור העניין לגופו נמדדים ומוכרעיםהנזק, שיעור ולפי הנוחות ואי הנוחות מידת לפי

".שייגרמו לצד זה או אחר ע"י מתן או אי מתן הצו

37

לפנינו מקרה מובהק בו ראוי כי יוציא מלפניו ביתעולה אם כן, כי .140המשפט הנכבד צווי ביניים כמבוקש בעתירה.

לסיכוםכי .141 היא, העותרת טענת לעיל, המשפט,כמפורט בתי לחוק התיקון

בנסיבות חקיקתו, הינה חקיקה פרסונאלית פסולה ובלתי חוקתית,את למלא בכוחה במעמדה, השופטת, הרשות בעצמאות הפוגעת יעודה ובאמון הציבור בה, בהליכי המינוי לשפיטה ובמינוי נשיא בית

המשפט העליון בפרט.

המחוקקת.142 ברשות הציבור באמון התיקון פוגע חמור, פחות לא ובהליכי החקיקה ובאמון הציבור ברשות המבצעת שקידמה חקיקה

פרסונאלית זו.

הנכבד,.143 המשפט מבית העותרת מבקשת כן, על אשר להוציא מלפניו צווים כנגד המשיבים כמפורט ברישא של

.העתירה כן מתבקש ביהמ"ש הנכבד להוציא מלפניו צווי ביניים כמפורט.144

ברישא של העתירה בכדי להקפיא את המצב הקיים, עד אשרתתברר ותוכרע עתירה זו.

כן מתבקש ביהמ"ש הנכבד להורות על קיום דיון דחוף ביותר,.145נוכח הצורך במינוי נשיא לבית המשפט העליון.

העותרת תתכבד לבקש, כי הצווים על תנאי ייעשו לצווים החלטיים..146

מן הדין ומן הצדק להיעתר לעתירה זו..147

_____________________________________________ צרויה מידד - לוזון, עו"ד אליעד שרגא, עו"ד

דפנה קירו-כהן, עו"ד

_______________________________ נידאל חאיק, עו"דמיקה קונר-קרטן, עו"ד

38

ב"כ העותרת

02.01.2012

39