אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הפקולטה למדעי הרוח והחברה

המחלקה למדעי ההתנהגות

: ניתוח ביקורתי של מנגנון השימור

המקרה של שכונת ימין משה בירושלים

חיבור זה מהווה חלק מהדרישות לקבלת תואר מוסמך למדעי הרוח

והחברה

ר ניצה ינאי"ד: בהנחיית

אורן יפתחאל' פרופ

תמר זנדברג

2008ספטמבר

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הפקולטה למדעי הרוח והחברה

המחלקה למדעי ההתנהגות

המקרה : ניתוח ביקורתי של מנגנון השימור

של שכונת ימין משה בירושלים

חיבור זה מהווה חלק מהדרישות לקבלת תואר מוסמך למדעי הרוח והחברה

ינאיר ניצה "ד: בהנחיית

אורן יפתחאל' פרופ

תמר זנדברג

:תאריך :חתימת המחבר

:תאריך :אישור המנחה

:תאריך :אישור המנחה

:תאריך :ר ועדה מחלקתית"אישור יו

תוכן העניינים

3 .....................................................................תקציר

5.. ....................................................ימין משה : מבוא

10 ...........................הנושאים העיקריים שיידונו בעבודה

15.............................................................. מתודולוגיה

18..... .........? נטריפיקציה' שימור או ג–ימין משה : 1פרק

38 .....................................שימור כמנגנון פיתוח : 2פרק

47........ יות לפרקטיקות השימור עדויות ארכיונ

52............. ל מנגנון השימור עדויות התושבים ע

68..................... פרנסיו וקורבנותיו , שיח השימור: 3פרק

77............................. ..........קהילת ימין משה

80............................. ..............ניתוח עיתונות

84............ ...............................................דיון תיאורטי

101............. שלים ולימין משהרשימת תכניות לירו: 1נספח

103. ........................................רשימת מרואיינים: 2נספח

105........ ................................................רשימת מקורות

תקציר

דרך המקרה של שכונת ימין משה , נטריפיקציה'עבודה זו עוסקת בתהליכים העירוניים שימור וג

, "נטריפיקציה'ג"ויש " שימור"יכנו אותו שיש ש, השכונה עברה תהליך עירוני ממוסד. בירושלים

תוך מיקומו בהקשרים היסטוריים , העבודה בוחנת תהליך זה באופן ביקורתי. 1966-1976בשנים

. וחברתיים ספציפיים וכן הפקת משמעות רחבה יותר החורגת מהאירוע המסוים

, טקטוני חדשהעבודה מראה כי בימין משה התבצע תהליך של פינוי אוכלוסיה ועיצוב ארכי

, בשם ערכים אסתטיים, שמטרתו כביכול לשקם את בתי השכונה ולשמר אותם שימור היסטורי

ומעמידה לבחינה , העבודה טוענת כי אופן פעולה זה אופייני למנגנון השימור. תרבותיים ולאומיים

ביקורתית את השאלה האם הוא משיג את מטרתו המוצהרת לשמר את הבתים תוך דאגה

או שהוא משמש אמצעי דיסקורסיווי וכלכלי שמופנה נגד תושבי השכונה , ושיקומםלתושבים

משמש כמקרה מבחן המקרה של שכונת ימין משה ופינוי התושבים ממנה. במטרה לפנותם ממנה

והוא מסייע לחשוף את הפרקטיקות הכרוכות בשימור ואת , לאופיו ומשמעויותיו של מנגנון שימור

.נוההשלכות המתחייבות ממ

הפרקים האמפיריים של העבודה מאפיינים את התהליך שעברה ימין משה באמצעות המושגים

הוא " שימור. "ומבססים את הטענה כי אלה אינן תופעות נפרדות, נטריפיקציה'שימור וג

נטריפיקציה ולשמש לה כסות 'פרקטיקה דיסקורסיווית שמטרתה האמיתית היא לממש ג

.אידיאולוגית

" שימור"רטוריקת ה. אלא הוא סוג של פיתוח, אינו באמת שימור" שימור"טען כי נ, זאת ועוד

אלא , משמשת על מנת להצדיק פיתוח של אזורים ושכונות בעלי פוטנציאל תיירותי וכלכלי

שהפיתוח נעשה לא באמצעות הריסת אותן שכונות אלא דרך פינויין מתושבים חסרי אמצעים

, שימור הוא מנגנון פיתוח מתוחכם. משת אופמיזם אידיאולוגימש" שימור"כך שהמילה . ושימורן

.אשר תוך כדי הרס סלקטיבי ובנייה מחדש בורא וממציא מחדש את העבר

, על קשרי הגומלין בין תופעות מרחביות ופיזיותהוא בעמידהעבודה ל שאמפירי ערך מוסף

–יהם של הלוקחים חלק בתהליך פן בו הן באות לידי ביטוי דרך עינתרבותיות וכלכליות ובין האו

העבודה עושה שימוש בראיונות ובחומרים ארכיונים כדי להצביע על .תושבים ובעלי תפקידים

.שיח ציבורי ועל ביטויים דיסקורסיווים של תהליכים חברתיים ועירוניים

של בחלק התיאורטי מראה העבודה כיצד ניתן לחשוב על שימור ככלי דיסקורסיווי להוצאה לפועל

וכיצד הוא פועל כמנגנון פיתוח כלכלי במסגרתו משמשים משאבים ציבוריים , נטריפיקציה'ג

הדיון מראה גם כיצד עוצבה ותוכננה ימין משה כשכונה . לצורך השאת רווחים לידיים פרטיות

שימש אמצעי פיזי ודיסקורסיווי לכיבוש ההיסטוריה " שימורה"וכיצד תהליך , עתיקה-חדשה

אשר מגלה כביכול לפתע פתאום עניין מחודש במתחם , קבוצת האליטה בורגניתוהשבתה לידי

תוך כדי חיזוק , בו היא מוצאת ביטוי לאיבחון והיבדלות של טעמיה והעדפותיה, משומר

.ההגמוניה שלה

שכונת ימין משה: מבוא

מאות בדרך לעצ: מוזיאון חי" נערך בשכונת ימין משה בירושלים האירוע 2003ביום העצמאות

בפינות שונות בשכונה נערכו הופעות רחוב שהציגו שיחזורים . מטעם עירית ירושלים" בימין משה

, דוכני מזון ומזכרות ופינות שירה בציבור היו פזורים בה, היסטוריים של תקופות בתולדותיה

ברחבת בית הכנסת הספרדי . ומבקרים נכנסו ויצאו מטחנת הרוח וצפו במרכבתו של מונטיפיורי

אלא תושבי השכונה , אלה לא היו תיירים מזדמנים: בשכונה התאספו באותו יום מבקרים אחרים

.והם פוקדים אותה באופן קבוע ומפעילים את בית הכנסת הישן שבה, לשעבר אשר פונו ממנה

צנועים אך יוקרתיים , מוקף בתי אבן קטנים ומטופחים, בית הכנסת הספרדי שוכן בימין משה

שקטות , סמטאות השכונה לרוב ריקות; מדים בסמטאות מרוצפות אבן בסגנון עתיקהעו, ואנינים

לא ניתן ; ואין בהן אף מכולת או בית מסחר, ללא נגישות לכלי רכב, הן צרות; ונקיות להפליא

בתיהם משופצים , רבים מהם תושבי חוץ–אקונומית של תושבי השכונה -לטעות ברמתם הסוציו

המזדמן לשכונה תמיד . ושכר הדירה בשכונה עולה על הממוצע העירונישם -י אדריכלים ידועי"ע

.הִמַּתרגמת להסתגרות, ונתקל בתחושת אינטימיות לא מזמינה–מציץ לרגע

כפי שעולה מעדויות מצולמות , 60-עד סוף שנות ה. לא תמיד היתה זו חזותה של ימין משה

וצמודות אליהם , לא משופצים, ם חצרותמוקפי, היו בתי האבן קטנים ונמוכים יותר, ומסופרות

עשבים שוטים בצבצו בין , ריצוף הסמטאות לא היה מלא. עץ ובלוקים, תוספות בניה ארעיות מפח

רובם בני קהילה , תושבי השכונה. האבנים ובורות מים נפערו במרכז אחדות מן הסמטאות

וילדיהם , מאפיה ובית ספר,בתי כנסת, הפעילו בה חנויות, הומוגנית של יהודים יוצאי תורכיה

מול חומת העיר העתיקה שהיתה , נזהרים מלהתקרב לרחובות המזרחיים, שיחקו בסמטאות

.בשליטה ירדנית

צילום עצמי: מקור. 2005, ימין משה: משמאל. משרד קרטס: מקור. 1968, ימין משה: מימין

תכנוניות -הכוללת למעשה שתי יחידות עירוניות, םבירושלי" ימין משה"עבודה זו עוסקת בשכונת

שתי השכונות ממוקמות על הגדה המערבית של גיא בן ". משכנות שאננים"ו" ימין משה: "נפרדות

וממזרח לגן , טור-מדרום לאבו, ממילא-דוד-מצפון לכפר, מול חומת העיר העתיקה, הינום

.העצמאות ולדרך קרן היסוד

משכנות . וטחנת רוח, יחידות דיור קטנות22נים מאורכים המכילים היא שני מבמשכנות שאננים

בסיוע , יהודי ממוצא איטלקי-נדבן מיתולוגי אנגלי, י משה מונטיפיורי" ע1860-שאננים הוקמה ב

הדירות יועדו ליהודים . אמריקאי נוסף בשם יהודה טורא מניו אורלינס-עזבונו של נדבן יהודי

סבלו מצפיפות וממחלות שאיפיינו את היישוב בתוך חומות העיר אשר , תושבי ירושלים העתיקה

הבין מונטיפיוריו כי עתיד היישוב , 1855-ב, באחד מביקוריו בירושלים. 19-בשלהי המאה ה

). 1988גליס ; 1979בן אריה (ונרתם למשימה , היהודי להתפשט אל מחוץ לחומות העיר העתיקה

חציין אשכנזיות , משפחות22-משכנות שאננים שיועדה לבעקבות ביקור זה הקים מונטיפיורי את

: אולם איכלוסו לווה בקשיים, 1860-ב, המבנה עמד על תילו לאחר חמש שנים. וחציין ספרדיות

עד כדי כך שמונטיפיורי שילם למתיישבים הראשונים , הוא עמד בודד והיה יעד להתקפות שודדים

למשך תקופה מסוימת הדיירים שהו ). 1985יפה (ם ואף מימן שמירה למתח, בכדי שיאותו לגור בו

. בדירות במשך היום ובלילה חזרו ללון בתוך חומות העיר העתיקה

, חלקה סמוכה1855-רכש מונטיפיורי בביקורו ב, בנוסף לשטח עליו הוקמה משכנות שאננים

, שאנניםבשל קשיי האיכלוס של משכנות. על שמו ועל שם אישתו, "כרם משה ויהודית"שנקראה

קרן , "מזכרת משה"הועבר לחזקת , 1885-ולאחר מותו של מונטיפיורי ב, שטח זה נותר ריק

. לניהול עזבונו

ביניהן רוב , ונבנו שכונות רבות נוספות, עם השנים התבסס היישוב היהודי מחוץ לעיר העתיקה

עבור יהודי העיר שכונה נוספת " מזכרת משה" הקימה קרן 1892-ב. שכונות מרכז העיר של היום

, יחידות דיור130-ימין משה מכילה כ". ימין משה"שכונה שנקראה , העתיקה על החלקה הריקה

.שחולקו גם הן למשפחות אשכנזיות וספרדיות יוצאות העיר העתיקה

, ימין משה צמודה למשכנות שאננים וכיום השתיים מהוות יחידה אחת מבחינה עירונית וציבורית

שאננים נחשבת להתיישבות היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה למרות שמשכנות

למרות הפער . והיא השכונה העשרים מחוץ לחומות, שנה אחריה30-ואילו ימין משה הוקמה רק כ

ולמרות הבדלים בערכים , בתקופת ההקמה ובנסיבות ההיסטוריות בין שתי השכונות

שיחקה " השכונה הראשונה מחוץ לחומות"ל הרטוריקה המדברת ע, הארכיטקטוניים ביניהן

והיו כרוכות " שימור"מאוחר יותר תפקיד מרכזי במוטיבציה לבצע בימין משה פעולות שהוגדרו כ

. בהן עוסקת עבודה זו, בפינוי תושבי השכונה מבתיהם ושינוי חזותה הפיזית

יוצאי , ברה לדייריההבעלות על בתי השכונה הוע, 19-לאחר איכלוסה של ימין משה בסוף המאה ה

אשר הם ויורשיהם גרו בהם בעצמם והשכירו אותם לדיירים אחרים במהלך , העיר העתיקה

גליס ; 1985יפה , למשל(הספרות העוסקת בתולדות ירושלים . 20-המחצית הראשונה של המאה ה

בתולדות " עליות ומורדות" כתקופה של 20-מתארת את המחצית הראשונה של המאה ה) 1988

בין היתר בשל תקופות של מתיחות ביטחונית ולאומית שאיפיינו את היישוב היהודי , ן משהימי

בפרט , נוסטלגי של החיים בשכונה-ספרות זו מתמקדת בתאור פולקלוריסטי. בישראל בשנים אלה

וביתר שאת בתקופת , ומתיחות בין היישוב היהודי והפלסטיני בישראל" מאורעות"בתקופות של

.1947-81-ת במלחמת העצמאו

היתה השכונה אזור , )מול חומות העיר העתיקה והר ציון, מעל גיא בן הינום(בשל מיקומה

בספרות . ובמהלך המלחמה ננטשה כליל והפכה לבסיס צבאי, 1947-8-ב" הגנה"לקרבות ה

אשר הביאו לכך שעם סיום , ההיסטורית מופיעים תיאורים של קרבות והתבצרות בשטח השכונה

י תושביה "לאחר שנעזבה במהלך המלחמה ע, עמדה ימין משה נטושה ושוממתהקרבות

. י מונטיפיורי כמה עשרות שנים קודם לכן"צאצאיהם של היהודים שיושבו בה ע, המקוריים

, אחרי הקמת המדינה התיישבו בבתיה הנטושים של ימין משה ומשכנות שאננים עולים יהודים

חר שהתפזר ערפל המלחמה ועולים תורכים נוספים המשיכו לא. בעיקר מאיזמיר, רובם מתורכיה

הופיעו בעליהם של רוב יחידות הדיור והציגו עצמם בפני הדיירים , 1948-50להגיע בשנים

ורובם המשיכו לגור , מיעוט מן האחרונים רכש את הדירות מידי הבעלים הקודמים. החדשים

מספר דירות שבעליהן לא ידועים . קייםששילמו לבעלים החו, בהם בדמי שכירות או בדמי מפתח

. 2או נותרו נטושים ללא בעלים) 1985יפה (ציבור עברו לחזקתן של אגודות הקדשוכן מספר מבני

והיוו קהילה הומוגנית החולקת , תורכים בשכונה-במשך כשני עשורים חיו התושבים היהודים

ת קשה גיבשו עוד יותר את קהילת הרקע המשותף ומציאות ביטחונית וכלכלי. תרבות וגורל, שפה

מי שחוו שנים אלה של ימין משה מספרים על , גם מבעד למסך הנוסטליה המתבקש. המהגרים

.שנגדע באיבו, אקלים חברתי מיוחד במינו

נכללה ימין משה במספר תכניות שהוכנו בעיריית ירושלים עבור 60- ותחילת ה50-בסוף שנות ה

העירייה תכננה להרוס את השכונה ולבנות בשטחה כביש , היתרבין. האזור בו נכללת השכונה

לרבות תיאורים פולקלוריסטים של , רם המרכזי של תולדות משכנות שאננים וימין משהלתיאור היסטורי על פי הז 1

וכן תיאור נרחב של קרבות , 1860-1948דפוסי החיים והמסחר בשכונה בשנים , התבססות היישוב היהודי בשכונות ). 1979קרויאנקר ; 1985יפה ; 1979בן אריה ; 1988ראו גליס , מלחמת העצמאות בשטח השכונה עצמה

והיא בעלת , יש לציין כי סוגיית הבעלות על בתי ימין משה מהווה סלע מחלוקת היסטוריוגרפי בתולדות השכונה 2בן ; 1988גליס (הספרות . משמעות מבחינת הלגיטימציה של התושבים שפונו ממנה על בתיהם ועל הנרטיב שלהם

ובין ביסוס לגיטימציה חוקית , לבתים נטושיםשפלשו" פולשים"נעה בין תיאור התושבים התורכים כ) 1979אריה ). 1973אלישר ; 1985יפה (באמצעות בעלות של אגודות וולונטריות כגון אגודות רבניות ואגודות הקדש , לתושבים

בצירוף מקורות נוספים על תולדות ירושלים , ל"התיאור המובא בעבודה זו ובפרק זה בפרט מתבסס על המקורות הנל חברת פיתח מזרח ירושלים " וכן הצלבת מידע שעלה מראיונות עם תושבי השכונה ועם מנכ)1990קרויאנקר (

). פ"בע, יעקבי(שביצעה את תהליך הפינוי

בחלק המזרחי ביותר שנמצא אז " עוטף ירושלים"רחב כחלק מתכנית פיתוח להקמת פארק

.3תכנית אחרת דיברה על הקמת שכונת אירוח לאמנים בשכונה. בשליטת ישראל

ונדמה , אחד מן התכניותתורכים לא נלקחו בחשבון באף -תושבי השכונה היהודים, בכל מקרה

המודיעים להם כי בתיהם , נשלחו להם צווי הפקעה ראשונים1968-ב. כאילו היו שקופים להוגיהן

, צווים אלה סימנו את תחילתו של תהליך שינוי חד". צורכי ציבור"מופקעים מהם על פי חוק ל

ת הבתים וכתוצאה שינוי מרחיק לכת בחזו, שעיקרו פינוי השכונה מתושביה והחלפת אוכלוסיתה

. מכך שינוי דרמטי בדמותה ובתדמיתה של ימין משה

הואץ ואופיו השתנה עם כיבוש ירושלים , 60- ובמרוצת ה50-שהחל בסוף שנות ה, תהליך זה

אז פסקה ימין משה מלהיות שכונת ספר היושבת , 1967ביוני " ששת הימים"המזרחית במלחמת

, הוחלפה אוכלוסיית ימין משה כמעט כליל70- ועד אמצע ה60-במהלך סוף שנות ה. על גבול מדיני

המשרד הכין תכנית פיתוח לשכונה עבור . קרטס-והשכונה נמסרה למשרד האדריכלים מנדל

. תושבים חדשים תוך בינוייה מחדש ושמירת מאפיינים ארכיטקטוניים והיסטוריים מסוימים

ונערך משא , נעשה שימוש בצווי הפקעהבו, תהליך פינוי האוכלוסיה היה תהליך ממסדי מובהק

הפיצוי שהוענק לתושבים לא . ומתן נפרד וחשאי עם כל משפחה ומשפחה מקרב תושבי השכונה

הפיצויים עבור כל יחידת . 4לא היה נתון תחת פיקוח ובשלבים מסוימים כלל לא תועד, היה אחיד

נו באמצעות שילוב של מימון ומומ, דיור התחלקו בין בעלי הנכס ובין הדיירים המפונים ממנו

.5)פ"יעקבי בע; 1985יפה (ממשלתי ומימון פרטי שהגיע מן המשתכנים החדשים -ציבורי

וכן פוליטיקאים ופקידים שהיו מעורבים בתהליך זה שעברה , קרטס-לטענת נציגי משרד מנדל

, פן ביקורתיטענה זו תיבחן בעבודה באו". שימור"השכונה עברה את מה שקרוי תהליך , ימין משה

.אידיאולוגי ועמידה על אופיו והשלכותיו-תוך הגדרה מחדש של השימור כמנגנון דיסקורסיווי

. לרשימה מסודרת של תכניות המתאר לירושלים והתייחסותן לימין משה ומשכנות שאננים1ראו נספח 3בדוח מבקר המדינה לשנת , בכנסת, ציבורי מסוים בעיתונותזכה לדיון , ובעיקר האופן בו התבצע, תהליך הפינוי 4

; 1ץ ראו פרק "לתיאור ודיון מפורט יותר בדוח מבקר המדינה ובעתירה לבג). 171/69ץ "בג( ואף בבית המשפט 1972 . 3לניתוח עיתונות התקופה והשיח הציבורי ראו פרק

. 3 ראו פרק, לדיון בשיח התושבים לגבי תהליך הפינוי והפיצוי 5

ולמקם אותו , מטרתה של עבודה זו היא לבחון באופן ביקורתי את השינוי שעברה ימין משה

באמצעות שימוש בחומר ארכיוני ובמידע מתוך . בהקשרים היסטוריים וחברתיים ספציפיים

העבודה תנסה , נות עם תושבי השכונה שפונו ועם דמויות ציבוריות שלקחו חלק בתהליךראיו

היא תבדוק אילו . ועל השיח שליווה אותו, לעמוד על הנסיבות ההיסטוריות שאיפשרו שינוי שכזה

ותתאר , הצדקות שימשו את בעלי התפקידים השונים בבואם למלא את חלקם בתהליך הפינוי

תכנוני מקצועי וכלכלי יצרו אפשרות לפנות את -בצד שיח אדריכלי, ציונית-תכיצד רטוריקה לאומי

. השכונה ולשכנה מחדש

אראה כי תהליך פינוי השכונה ועיצובה מחדש נעשה תחת טענה לביצוע תהליך , באופן ספציפי

בשם ערכים , שמטרתו כביכול לשקם את בתי השכונה ולשמר אותם שימור היסטורי, "שימור"

, מה הפעיל אותו: אתאר כיצד עבד מנגנון השימור בימין משה. תרבותיים ולאומיים, אסתטיים

מטרה עיקרית תהיה . מי לקח בו חלק ומה אפיין אותו, מה סייע לו לקבל לגיטימציה ציבורית

ולזהות את , להשתמש בתובנותיהם של תושבי השכונה שפונו ממנה במסגרת תהליך השימור

. מקומם במנגנון השימור

אעמיד לבחינה ביקורתית את השאלה האם תהליך השימור כפי שהתבצע בימין משה אכן השיג

או שהוא שימש אמצעי , את מטרתו המוצהרת לשמר את הבתים תוך דאגה לתושבים ושיקומם

המקרה של שכונת ימין . דיסקורסיווי וכלכלי שהופנה נגד תושבי השכונה במטרה לפנותם ממנה

ישמש כמקרה מבחן לבחינה ביקורתית של אופיו ומשמעויותיו של ממנהמשה ופינוי התושבים

.מנגנון שימור ויסייע לחשוף את הפרקטיקות הכרוכות בשימור ואת ההשלכות המתחייבות ממנו

הנושאים והמושגים העיקריים שיידונו בעבודה

או שמא , ידון בשאלה האם התהליך שעברה ימין משה יכול אכן להתקרא שימורהפרק הראשון

. נטריפיקציה'מדובר פשוט בתהליך ג

שימורם , מיונם, השארתם בנוף, מתואר בספרות הגיאוגרפית כבחירת פריטי נוף תרבות שימור

מדובר בדרך כלל בפריטים המשוייכים לתקופת כינון ). 2004עמית (והגדרתם כנכסי מורשת

נחשבים מכוננים ומוגדרים ואשר מייצגים ערכים ומיתוסים ה, העיר או הקהילה, המדינה

המניע לשימור יכול להיות נסיון לחזק זהות או שייכות לאומית או מקומית . כראויים לשימור

עמית ועמרם (תיירותי -או אינטרס כלכלי, )Ashworth and Larkham 1994; 2002עזריהו (

מת וערכים תוך הדגשת תקופה מסוי, בכל מקרה הבחירה בפריט נוף מסוים על פני אחר). 2002

משקפת תמיד החלטה פוליטית ומשמשת מנוף לקידום אינטרסים ומימוש יחסי כוח , מסוימים

)Osborne 1998 .(

Pickard(בין היתר בערים עתיקות באירופה , תהליכי שימור בוצעו ונחקרו במקומות רבים בעולם

ן ופילדלפיה ובאתרי מורשת ובערים הנחשבות למייסדות ארצות הברית כגון בוסטו) 2001

)Collins et al. 1995 .(למשל במושבות הראשונות זכרון , בישראל התבצע שימור בעיר ובכפר

מתחמים –בתל אביב " עיר הלבנה"ביפו העתיקה וכן ב, ביישובי חומה ומגדל, יעקב וראש פינה

").באוהאוס("מודרנים בהם ריכוז גבוה של בנייה בסגנון הבינלאומי

-רה בספרות כתהליך של החלפת אוכלוסיה ממעמד נמוך בבני מעמד בינוני תואנטריפיקציה'ג

בעיקר כאלה הנחשבות בעלות ערך היסטורי או תרבותי , גבוה במרכזי ערים או בשכונות עירוניות

תרבותיים , נטריפיקציה היבטים חברתיים'לתהליך הג. אחר ושסבלו מהזנחה ולכן מירידת ערך

נטריפיקציה היא תהליך 'טען כי ג) Smith 1979; 1982; 1986; 1996(' סמית, למשל. וכלכליים

נטריפיקציה 'וניסה להפריך את האידיאולוגיה של ג, של הון ולא של אנשים" חזרה אל העיר"

שבאים לאזורים מוזנחים , בני מעמד גבוה ובעלי מודעות גבוהה, "חלוצים עירוניים"המדברת על

Beauregard 1986; Smith" (רמת חיים גבוהה"ת ובעל" מתורבתת"והופכים אותם לסביבה

1996 .(

כתהליך כלכלי , כביכול-נטריפיקציה התרחשה במקומות רבים בעולם ובישראל באופן טבעי'ג

. ועוד" מותג"יצירת איזורי , קפיטליסטי אשר לווה במדיניות מעודדת שימור מבנים היסטוריים

ולעיתים ) Gonen 2002(רחש ביוזמה ממסדית התהליך הת, ביניהם ימין משה, במקומות אחרים

לצורך ביצוע פינוי ימין משה הוקמה , כך .הוא נושא משמעויות לאומיות מפורשות או מרומזות

שנעזרה בצווי הפקעה ממשלתיים על מנת לפנות את בתי השכונה וליצור , חברה עירונית מיוחדת

.התפנות ול–לחץ על התושבים להסכים לקבל את הפיצויים המוצעים

, נטריפיקציה'את התהליך שעברה ימין משה באמצעות המושגים שימור וג, אם כן, אאפיין1בפרק

באמצעות ניתוח ביקורתי של מנגנון השימור . נטריפיקציה אינן תופעות נפרדות'ואטען כי שימור וג

הוא פרקטיקה דיסקורסיווית שמטרתה האמיתית היא לממש " שימור"אראה כי , ואופיו

.נטריפיקציה ולשמש לה כסות אידיאולוגית'ג

וימקם אותו בהקשרים , ידון באופיו הכלכלי והאדריכלי של מנגנון השימורהפרק השני

. היסטוריים ואידיאולוגים

, בתקופה הקפיטליסטית המאוחרת העיר נתפסת כמוצר שיש לשווקו לא לתושבי העיר דווקא

הכוח המניע ערים רבות בעולם לתכנן ולבנות מיזמי זהו ). Huyssen 1997(אלא בעיקר לתיירים

לקיים פסטיבלים וכן לשחזר שכונות היסטוריות המעוררות , פארקי בידור, מרכזי קניות, תיירות

Boyer(לחיים את עברה של העיר באופן אידילי ורומנטי המוצג כבעל קשר ישיר ולינארי להווה

1992 .(

, מר ולשחזר רבעים עתיקים כמייצגת נקודת מבט לבנהדנה בשאיפה לש) Boyer 1996(בויאר

פוליטיזציה של מעשה התכנון -אשר מבצעת דה, בינונית המתיימרת להיות מקצועית-מעמד

מוסיף כי לא מדובר רק ) Yacobi 2002(יעקבי . ומתעלמת מהשפעתו על חייהם של בני אדם

קה של לוד באמצעות מושגים הוא מנתח את התוכנית לשימור העיר העתי. באינטרסים כלכליים

ותפיסה רומנטית של , מן השיח האוריינטליסטי ומראה כי השאיפה לפיתוח מודרני של לוד מחד

מהוות צורה נוספת של שימור ההגמוניה היהודית בעיר וכלי , העיר הערבית העתיקה מאידך

.לייצור ולעיצוב תחושת מקום בזהות הלאומית הקולקטיווית

עשות ; Cohen 1999(כביכול -ים בשיח האדריכלי בין שני אינטרסים סותריםלמרות הניגוד הקי

לאומי לשמור על נכסים תרבותיים הנחשבים נכסי -אינטרס ציבורי, "שימור", מחד): 1998

אינטרס של בעלי הון ויזמים פרטיים להרוס בניה ישנה על מנת לפתח , "פיתוח", ומנגד; מורשת

אבסס את הטענה כי שני האינטרסים האלה 2בפרק , דרניםאזורי מסחר ומגורים חדשים ומו

. אינם מנוגדים אלא הם שתי פנים של אותו אינטרס

משמשת על מנת להצדיק פיתוח של אזורים ושכונות בעלי פוטנציאל תיירותי " שימור"רטוריקת ה

ם חסרי אלא שהפיתוח נעשה לא באמצעות הריסת אותן שכונות אלא דרך פינויין מתושבי, וכלכלי

, זאת על מנת שאנשים משופעים יותר באמצעים יוכלו להוציא בהן את כספם, אמצעים ושימורן

שימור אינו מנוגד לפיתוח אלא שימור , אטען, כך. אם כתושבים חדשים בשכונה ואם כתיירים

.הוא סוג של פיתוח

ימין משה ניתן במקרה של. משמשת אופמיזם אידיאולוגי" שימור"אראה כי עצם המילה , כמו כן

הוא אינו שומר על דבר קיים ואף אינו משחזר מאום , כלומר, "שימור"לראות כי שימור אינו

, שימור הוא תמיד בינוי מחודש. לתקופה קודמת או ראשונית בתולדות השכונה או המבנה

בתוספת שיירי מבנים ישנים וחזון , בטון וחומרים חדשים, שחומרי הבנייה שלו הם בלוקים

אשר תוך כדי הרס סלקטיבי ובנייה מחדש , שימור משמש מנגנון פיתוח מתוחכם, כך. סטלגינו

.בורא וממציא מחדש את העבר

. ידון בשיח סביב שכונת ימין משה מצד פרנסי תהליך השימור וקורבנותיו הפרק השלישי

ם הכלכליים עירונית התמקדה לאורך שנים בהיבטים התכנוניים ולעיתים ג-הספרות הגיאוגרפית

ההיבטים האנושיים . של תהליכי התחדשות עירונית ובהשפעתם על אופי העיר והשכונות

הסתבר כי 60-כבר בשנות ה, עם זאת. ונחשבו שוליים וזמניים, והחברתיים הוזנחו בדרך כלל

נוספו 90-בשנות ה). Fried 1967(קיימות השפעות פסיכולוגיות וחברתיות ארוכות טווח

תוך התרכזות בחשיבות המקום ַלזהות הפרטית , על אירועים של התקת אוכלוסיותהתבוננויות

.6והקולקטיווית

עבודה זו יהיה בנסיון לעמוד על קשרי הגומלין בין תופעות מרחביות ל עיקרי שאמפירי ערך מוסף

חלק פן בו הן באות לידי ביטוי דרך עיניהם של הלוקחים תרבותיות וכלכליות ובין האו, ופיזיות

שימור זיכרון המקום בקרב שחורים שפונו משכונתם בקייפטאון במסגרת משטר : בין עבודות כאלה ניתן למנות 6

-השפעת המגורים בשכונות גטו שחורות בארצות הברית על מושג העצמי האפרו; )McEachern 1998(האפרטהייד Elmhirst(אָווֶנזים ברחבי אינדונזיה 'ש של גהקשר בין מגדר ולאומיות לבין היישוב מחד; )Lewis 1995(אמריקאי

תיאור חייהם של יהודים ממעמד הפועלים באמסטרדם שלפני מלחמת העולם השניה והתפוררות קהילתם ; )2000)Leydesdorff 1994( ; מחקר ארוך טווח של פרוייקטGautreauxפרוייקט שיכון מחדש של שחורים ממעמד , בשיקגו

; )Rosenbaum and Rubinovich 2000(בריות לבנות וחלקם בשכונות עוני שחורות חלקם בשכונות פר, נמוך ).Ying 1998(ין 'השפעות עירוניות וחברתיות של פינוי משפחות ממרכז העיר העתיק אל הפריפריה העירונית של בייג

אשאף להראות כיצד תהליכים עירוניים ולאומיים ממסדיים . תושבים ובעלי תפקידים–בתהליך

.כים אלה משתקפים בדבריהםכיצד תהלי, משפיעים על בני האדם המעורבים בהם

, אחד ממקורות המידע והניתוח של עבודה זו יהיה ראיונות עם תושבי השכונה שפונו ממנה, לפיכך

ילדו בה את ילדיהם ופונו , התיישבו בשכונה, שעלו לישראל מתורכיה(הראשון בעיקר בני הדור

נערים או , שפונו מהשכונה יחד עם משפחותיהם כילדים, בניהם(ובני הדור השני ) ממנה כמשפחות

). צעירים

הניתוח יקח בחשבון את מורכבות המערך החברתי בו התבצע הפינוי ואת ההקשרים ההיסטוריים

והפינוי התבצע מטעם , תושבי ימין משה היוו קהילה של מהגרים מזרחים, למשל.הרלוונטים

נושאים של זהות מזרחית בישראל נחקרו . להשתייך) ועודם מקווים(המדינה הציונית אליה קיוו

לצד כתיבה זועמת שהעלתה לדיון את ניצול ודיכוי המזרחים בישראל . מנקודות מבט שונות

הוצגה הדיאלקטיקה שבין , )2001שוחט (ותרבותית ) 1993וברנשטיין סבירסקי (מבחינה כלכלית

הזהות המזרחית מוצגת בספרות זו דרך . כמיהה להשתייכות תוך כדי ניכור ודיכוי, משיכה ודחייה

, ציונית ההגמונית תוך כדי דחיה חוזרת ונשנית ממנה-ניסיונה להתקבל לתוך הלאומיות היהודית

;2002אור -רימון; 2000יפתחאל וצפדיה (צלת מתוך מתח מתמיד זה וניסיונותיה לעצב זהות מפו

). Yiftachel 2000; 2002שנהב

שפינויים הוא , )תורכים-יהודים(המפונים הם מזרחים : אותו מתח מופיע בסיפור פינוי ימין משה

. שייצגה את נצחון הלאומיות הישראלית בה ביקשו לקחת חלק" ששת הימים"תולדה של מלחמת

. אותה מלחמה היא שגרמה לפינויים מבתיהם וגדעה את אורח החיים הקהילתי שלהם, מאידך

, תורכים אלה הם קורבנותיו של מנגנון אידיאולוגי שהופנה נגדם במטרה לכבוש מידיהם-יהודים

בסיפוריהם ובתיאורם את השכונה אז , העבודה תשתמש בתובנותיהם. את המקום שלהם, פיזית

את , ולחשוף את כוונותיו הסמויות" נגד הכיוון"רוא את מנגנון השימור והיום על מנת לק

.הסתירות שבאופן פעולתו ואת השיח האידיאולוגי שלו

בו אדון במשמעויות הממצאים ואמשיג אותם במונחים , הפרק האחרון הוא פרק הדיון

ימור ככלי בדיון אראה כיצד ניתן לחשוב על ש. תיאורטיים ואנליטיים מן השיח הביקורתי

וכיצד הוא פועל כמנגנון פיתוח כלכלי במסגרתו , נטריפיקציה'דיסקורסיווי להוצאה לפועל של ג

. משמשים משאבים ציבוריים לצורך השאת רווחים לידיים פרטיות

" שימורה"וכיצד תהליך , עתיקה-הדיון מראה גם כיצד עוצבה ותוכננה ימין משה כשכונה חדשה

, ורסיווי לכיבוש ההיסטוריה והשבתה לידי קבוצת האליטה בורגניתשימש אמצעי פיזי ודיסק

בו היא מוצאת ביטוי לאיבחון , אשר מגלה כביכול לפתע פתאום עניין מחודש במתחם משומר

.תוך כדי חיזוק ההגמוניה שלה, והיבדלות של טעמיה והעדפותיה

מצאים שבפרקים קושר את הקצוות האמפיריים והתיאורטיים ומעניק למ, אם כן, הדיון

בדיון אמשיג את השימור כמנגנון , דרך ימין משה. הראשונים משמעות החורגת משכונת ימין משה

.ואתאר את אופן פעולתו בכל מקום בו נעשה בו שימוש

מתודולוגיה

, שהתפזרו כתוצאה ממנו, מנגנון השימור ִהפעיל בימין משה פינוי מסיבי של תושבי השכונה

אשר ו, גורל ותרבות משותפים, הפינוי פורר קהילת מהגרים שחלקו שפה. ושליםברחבי יר, ברובם

תושבי השכונה 20-איסוף החומר לעבודה כלל ראיונות עם כ. יצרו בימין משה קהילה מובחנת

אדריכל השימור של השכונה , ל החברה שביצעה את הפינוי"וכן ראיונות עם מנכ, שפונו ממנה

.שימור ותכנון עירוניושיחות נוספות עם אדריכלי

חברה עירונית שהוקמה במיוחד לפיתוח חלק זה של העיר וביצעה ,)י"פמ(ירושלים -מזרח-פיתוח

התושבים לא . ידי ניהול משא ומתן אישי ונפרד עם כל משפחה-פעלה על, בפועל את הפינוי

ק ומצאו את עצמם עומדים מול כוח ממסדי חז, התאגדו על מנת לנהל משא ומתן משותף

קבוצה מתושבי .בסיטואציה שלא היתה בשום צורה חלק מן החיים הקהילתיים הקודמים שלהם

אולם , והיו גילויים מעטים של מחאה עממית, 7ץ נגד תהליך הפינוי"השכונה עתרה אמנם לבג

.בסופו של דבר כל תושבי השכונה פונו ממנה בתהליך מהיר יחסית ואגרסיבי

.1לדיון מפורט בהליך המשפטי ובתוצאותי ראו פרק 7

בית הכנסת הספרדי ים חלק מן הקהילה שנעלמה באמצעות חלק מן התושבים ממשיכים לקי

דרך בית הכנסת ממשיכים חלק מן התושבים . תושבי השכונה שפונוי"ע הפעיל כיום ,בשכונה

שלא פוקדים את בית הכנסת באופן קבוע אך , לשמור על קשר ביניהם ועם תושבים אחרים

סביב בית הכנסת קיימת קהילה ,אם כן. ף או מקיימים בו אירועים מדי פעםתורמים לו כס

. קיימתכבר אינהמן השכונה ש, מסוים ועכשווי, שהיא חלק קטן, קטנה

אחד חזן בית הכנסת והשני ה, דרך שלט על בית הכנסת יצרתי קשר עם שני מרואיינים ראשונים

שני המרואיינים הראשונים הפנו אותי למרואיינים.וראיינתי אותם ראיונות מקדימים, הגבאי

המרואיינים הם מקור מידע עיקרי , עבורי". שלגהכדור "לראיין בשיטת המשכתי ומכאן , נוספים

איך זה "השאלה העיקרית שהנחתה אותי בראיונות היא , לחזות השכונה ולאופי החיים בה

. 8"היה

הרי , מעניין לציין כי למרות שמעגל המרואיינים והקשר אליהם הלך והתרחב בשלב איסוף החומר

והתבררו לי יותר ויותר קשרי משפחה ושכנּות של , במהלך הראיונות הקשרים הלכו והצטלבוש

השתמשתי בעובדה זו על מנת לבצע . מרואיינים שהקשר הראשוני אליהם נוצר באופן בלתי תלוי

במה עבדו , בהם גרו יםתהב, שמות המשפחות– 9אוכלוסיית המרואיינים שלימיפוי של

,בית ספר, בית הכנסת:מוסדות בשכונהומיפוי של ; סי המסחר בשכונהמה היו דפו; התושבים

ויש , על החיים בשכונה ועל הקהילה שחייתה בהמעידים כל אלה .10מועדון נוער וחנויות, מאפיה

".שימור"בהם גם מידע חשוב על חזות השכונה והשינויים מרחיקי הלכת שעברה בחסות תהליך ה

אתנוגרפית המשמשת בעיקר כדי לצייר תמונה חברתית -סוציולוגיתניתוח הראיונות נעשה בשיטה

במובן . ם של כל פרט המשתייך אליהימעבר למאפיינים האישי, או תרבותית של קבוצה מסוימת

מקור והם היוו , )Oral History(פה -היסטוריה בעלהראיונות שימשו כחומר של , מסוים

דיווידואל וקורותיו עם הפקת משמעות רחבה התבוננות על סיפורו של האינהמשלב , היסטורי

נוסף הגיע מראיונות עם בעלי " היסטוריה שבעל פה"מקור , מלבד מפוני השכונה.יותר על תקופה

, י בתקופת הפינוי"ל פמ"שהיה מנכ, רואיינו יצחק יעקבי. תפקידים שלקחו חלק בתהליך הפינוי

.ונות שבוצעו לרשימה מפורטת של הראי2ראו נספח 8 .2נספח ' ר 9

שנעשה לצורך סקירת יציבות המבנים , שנמצא בארכיון עיריית ירושלים" סקר מבנים"לצורך זה שימש גם מסמך 10, הסקר מכיל מידע לגבי מצבה של כל יחידת דיור וכן מספר נפשות החיות בה. ובחינה של מה ניתן לעשות איתם

.3ניתוח של מסמך זה ראו בפרק . וגרפיים נוספיםמשלח ידו של ראש המשפחה ומאפיינים דמ

לשיחות רקע . לאחר פינוייה ועד היוםשהיה אחראי על תכנון השכונה , ואדריכל גבריאל קרטס

והוא , שותפו הבכיר של קרטס אשר עבד על שימור ימין משה, רואיינו גם אדריכל סעדיה מנדל

וכן אדריכל השימור וראש בין הספר , בעל נסיון גם בשימור יפו העתיקה מספר שנים קודם לכן

.אמנון בר אור, לשימור באוניברסיטת תל אביב

הם לעבודה זו שני הארכיונים העיקריים . חומר ארכיונימ לעבודה הגיעוספים נומידע מקורות

בארכיון . השוכן בימין משהשל עירית ירושלים וארכיון משרד האדריכל קרטס " ארכיון העיר"

כולל פרוטוקולים של , העיר קיים תיעוד של כל המסמכים והתכתובות שנכתבו סביב ימין משה

פתקים בלתי פורמליים שהועברו , על הפעולות בשכונה ועל עתידהישיבות בהן התקבלו החלטות

שימין משה היא חלק 1967 שלפני 11"עוטף ירושלים"תכניות שונות לאזור , בין בעלי תפקידים

תכנוניות שעברה כל יחידת -בארכיון קרטס קיים תיעוד של הפעולות האדריכליות. ועוד, ממנו

כולל החוזים עם המשתכנים , יך השימור ועד היוםמאז שפונתה במסגרת תהל, דיור בשכונה

. ומסמכים תכנוניים נוספים, בקשות להיתרי בניה, החדשים

על מה " אובייקטיווית" "אמת"ארכיונים ורשומות רשמיות אינם נושאים בחובם כמובן ש

אולם הם מספקים . הם תוצרים של הזמן בו נכתבו ושל אלה שכתבו אותם". באמת התרחש"ש

אל , הם מאפשרים מבט אל השיח הרשמי. רב וזווית המוסיפה לתמונה מורכבת של אירועיםמידע

.ואל האופן שבו הם מצדיקים את מעשיהם, התנסחותם של מקבלי החלטות ובעלי תפקידים

, עבודה זו עושה שימוש בחומר היסטורי וארכיוני לצורך הפקת תובנות לגבי תהליך השימור

ולצורך התחקות אחר השיח אודות השכונה וחשיפת , שעברה ימין משהנטריפיקציה והפיתוח'הג

. המנגנונים המעורבים בתהליך שעברה

.שמה המכובס של גדר ההפרדה המוקמת בעיר בימים אלה, של שנות האלפיים" עוטף ירושלים"להבדיל מ 11

?נטריפיקציה' שימור או ג–ימין משה : 1רק פ

אתחיל בביאור שני המושגים . בפרק זה אאפיין את התהליך שעברה ימין משה כתהליך שימור

דרך . ואבדוק איזה מהם התרחש בה, נטריפיקציה'גשימור ו, הרלוונטיים לתהליך שעברה השכונה

, בעיקר מצידם של מקבלי החלטות ובעלי מקצוע שלקחו בו חלק, ניתוח השיח סביב התהליך

לבסוף אתהה על ההבחנה בין שימור לבין ; אבסס את הטענה שבימין משה הופעל מנגנון שימור

. להפריד ביניהם, לטענתי, אפשרינטריפיקציה ואעמיד לבחינה ביקורתית את הניסיון הבלתי 'ג

תוארה בספרות של לימודים עירוניים כתהליך של החלפת אוכלוסיה ממעמד נמוך נטריפיקציה'ג

בעיקר כאלה הנחשבות בעלות ערך , גבוה במרכזי ערים או בשכונות עירוניות-בבני מעמד בינוני

זכתה לשם העברי התופעה . 12היסטורי או תרבותי ושסבלו מהזנחה ולכן מירידת ערך

מכיוון שבעקבותיה חל שינוי באופי , "התחדשות עירונית"והיא אף מכונה לעיתים " התברגנות"

). 2004עמית (המתוארות בספרות כמתחדשות , הפיזי והחברתי של שכונות ירודות

בשיח התכנון העירוני העכשווי נהוג לדבר על חזרה למרכזי הערים ההיסטוריות ועל שאיפה

מגורים , הכוונה היא לתכנון עירוני שבו פונקציות מסחר. שיעניק להן חיוניות" ב שימושיםעירו"ל

20-כתגובת נגד הן לתכנון הערים המודרני שהטיף בתחילת המאה ה, ופנאי מתקיימות זו לצד זו

. י בני המעמד הבינוני"והן לתהליכי הפירוּור ונטישת מרכזי הערים ע, להפרדת שימושים

, 20-וא תהליך הגירה עירוני פנימי המתרחש בערים ברחבי העולם מאז מחצית המאה הפירוּור ה

לשכונות , גבוה אל פרוורים בשולי הערים ומחוצה להן-במסגרתו עוברת אוכלוסיה ממעמד בינוני

מרכזי קניות מחוץ לערים והתפתחות באמצעי התחבורה הפרטיים . בסטנדרט בניה חדש ומרווח

, מרכזי הערים אינם זוכים לתשומת לב ולהשקעה, בינתיים. ל מעבר זהוהציבוריים מקלים ע

, מטיפול ומתכנון, מפונקציות עירוניות, עוברים הזנחה מתמשכת ומתרוקנים מתושבים אמידים

. ואליהם נכנסים בני מעמד נמוך ומהגרים

הדיון חורג . גורמיה והשלכותיה, נטריפיקציה' שנה דיון ער בג40-הספרות החברתית העולמית מקיימת מזה כ 12

מעניין לציין ). Coleman 2006למשל (ומגיע אף אל תחומי התרבות הפופולרית והתקשורת מגבולות התכנון העירוני ולמרות שהתופעה ניכרת במציאות , בוודאי לא בשנים האחרונות, כי השיח הישראלי כמעט לא עוסק בנושא

.היא לא זכתה להמשגה ולדיון תיאורטי משמעותי, המרחבית והחברתית בישראל

ך הפוך נטריפיקציה שמהותה תהלי'החלה גם ג, לאחר התבססות תהליך הפירוור ובמקביל אליו

הספרות מנתה סיבות תרבותיות וכלכליות . גבוה-של חזרה אל העיר של בני המעמד הבינוני

במהלך עשורי הפירוור הופנה , )Smith 1979; 1982; 1986; 1996(לפי ניתוח כלכלי . 13לתופעה

תהליך זה נמשך עד . ן בפרוורים ואילו המבנים במרכזי הערים הוזנחו"הון להשקעות בנדל

ואילו שוויים של מבנים במרכזי הערים הדרדר עד , ם הגיעו למיצוי מלא של הפיתוחשהפרוורי

אשר כמו בכלים שלובים זורם למקום , בשלב זה ההון. 14לערך נמוך בהרבה משוויים הפוטנציאלי

, אם כן, על פי סמית. החל להיות מושקע בחזרה במרכז העיר, בו נוצרים פערי שווי כאלה

כך הפריך סמית את . אולם של הון ולא של אנשים, "חזרה אל העיר "נטריפיקציה היא אכן'ג

, בעלי מודעות גבוהה, "חלוצים עירוניים"נטריפיקציה הרואה במתברגנים 'האידיאולוגיה של ג

" רמת חיים גבוהה"ובעלת " מתורבתת"שבאים לאזורים מוזנחים והופכים אותם לסביבה

)Beauregard 1986; Smith 1996.(

, אל מרכזי הערים המוזנחים והזולים עוברים אמנים, נטריפיקציה טיפוסית'ראשון של גבשלב ה

אלה נהנים ממחירי דיור ושרותים נמוכים ובתמורה מקנים למקום תדמית . סטודנטים ואנשי רוח

מתחילים ,15הנוהים אחר התדמית החדשה, גבוה-בני המעמד הבינוני, בשלב השני. בוהמיינית

-כך משתפרת רמת המבנים ועולה המעמד הסוציו. זי הערים ולהשקיע בהםלרכוש מבנים במרכ

, שקיבלו תמורה מינימלית עבור בתיהם, בני המעמדות הנמוכים. אקונומי של האוכלוסיה

. נדחקים לשכונות עוני או למגורים זולים בפריפריה

אשר מתחיל , טבעי-נטריפיקציה תיארה אותה כתהליך כלכלי כמו'ספרות הזרם המרכזי של ג

תוארה , בנוסף. בינונית-כתוצאה מהתעוררות טעמים והעדפות בקרב אוכלוסיית היעד המעמד

י השלטון "כלומר המונעת ע, )Gonen 2002" (ממסדית"נטריפיקציה אשר כונתה 'בספרות ג

נטריפיקציה הפריך את השיח 'ביקורתי של ג-הניתוח המרקסיסטי. המקומי או המרכזי וביוזמתו

כביכול -נטריפיקציה טבעית'נטריפיקציה הכלכלית ועמד על האופן שבו גם ג'וגי של הגהאידיאול

במדיניות מעודדת או מעלימת , בין אם במהלך יזום. ידי או לפחות מסתייעת בשלטונות-מונעת על

חברתית מהווה כלי להעברת משאבים מהכלל -התנהגות השלטון כלפי התופעה המרחבית, עין

.Wittberg 1992נטריפיקציה ראו 'ה של הדיון התיאורטי והאמפירי בגלסקירה מקיפה וממצ 13ביקורתי -והפכה להסבר הכלכלי" Rent Gap Theory" ומספר ממשיכי דרכו זכתה לכינוי Smith Neilעבודתו של 14 .נטריפיקציה'הנפוץ לג) מרקסיסטי(

.שימורשל ונטריפיקציה 'ניתוח תיאורטי של צרכני התדמית של גראו פרק הדיון ל 15

בעבודה זו אטען לרצף . וכלוסיה חזקה יותר של מהגרים עירונייםובפרט מהחלשים אל א

ואראה כי אין מדובר בדיכוטומיה בין , נטריפיקציה'אנליטי של הסוגים השונים של ג-תיאורטי

אלא בכל אחד מן המבנים האלה מצויים , "מלמטה"ובין תהליך טבעי " מלמעלה"תהליך ממסדי

. אם במינון ובעוצמה שונהגם, מאפיינים כלכליים ושלטוניים כאחד

שימורם , מיונם, השארתם בנוף, מתואר בספרות הגיאוגרפית כבחירת פריטי נוף תרבותשימור

מדובר בדרך כלל בפריטים המשוייכים לתקופת כינון ). 2004עמית (והגדרתם כנכסי מורשת

מוגדרים ואשר מייצגים ערכים ומיתוסים הנחשבים מכוננים ו, העיר או הקהילה, המדינה

ויידונו , המניע והעיתוי המדויק להחלטה על שימור אינם מובנים מאליהם. כראויים לשימור

; 2002עזריהו (מניע עיקרי הוא נסיון לחזק זהות או שייכות לאומית או מקומית . בעבודה זו

Ashworth and Larkham 1994( ,תיירותי -ובצידו אינטרס כלכלי) בכל ). 2002עמית ועמרם

מהווה אמצעי להדגשת תקופה , אשר כמו כל בחירה, מדובר בתהליך של מיון ובחירהמקרה

זהו תהליך שלעולם אינו טבעי או מובן מאליו והוא משקף תמיד . מסוימת וערכים מסוימים

. Osborne 1998(16(החלטה פוליטית ומשמש מנוף לקידום אינטרסים ולמימוש יחסי כוח

לאדריכל ? נטריפיקציה'האם היה זה שימור או ג? ין משההתרחש בימ, אם כן, איזה תהליך

אדריכל שימור שעבד על שכונת ימין משה מאז הפקעתה מידי , )2003פ "בע(קרטס ) גובי(גבריאל

לצוות 1968-קרטס הצטרף ב. אין ספק כי מדובר בתהליך שימור, תושביה ומלווה אותה עד היום

. ימין משה" שימור"אשר ביצע את , )ל'אז מנצ(נצר ובשיתוף אהוד , בראשות אדריכל סעדיה מנדל

שבוצע שנים ספורות קודם 17מנדל נלקח לביצוע הפרוייקט בשל מעורבותו בפרוייקט יפו העתיקה

. אדריכל שעבד על שחזור מצדה-נצר הוא ארכיאולוג. והיווה דוגמה לביצוע הרצוי בימין משה, לכן

משיך ללוות את ימין משה כמתכננה וכאחראי והוא אשר מ, קרטס הצעיר הצטרף אז אל הצוות

הוא האחראי הבלעדי המאשר , השוכן בשכונה, משרדו של קרטס. על שימורה מאז עד היום

, בנוסף. תוספות וכל שינוי אחר המבוקש בשכונה, שיפוצים, ומפקח על תכנון ובניית בתים חדשים

, למשל, אחרים בישראלמשרדו של קרטס עוסק בפרוייקטים עכשוויים של שימור במקומות

.פרוייקט המושבה ההיסטורית בזכרון יעקב

. לדיון מפורט יותר בשיח השימור ובמנגנוניו2ראו פרק 16, פרנקל וסעדיה מנדל, פיטלסון, י צוות האדריכלים יער"ע, או שמא ניתן לומר שומרה, יפו העתיקה שוקמה ושופצה 17

ה שהוזנחה את יפו העתיק" לשקם"כדי , 1960-י חברה עירונית מיוחדת לפיתוח יפו העתיקה שהוקמה ב"אשר מונו ע .לאורך שנים וזכתה למוניטין כמוקד עוני ופשע

בירוקרטית שביצעו הוא ושותפיו בימין -בראיון עימו תיאר קרטס את הפרקטיקה הפרוצדורלית

בה לא היו עדיין כלים מקצועיים ברורים לעבודות , קרטס ציין כי היתה זו תקופה ראשונית. משה

, לדבריו. לאומיות וכללים הנהוגים בעולם-של אמנות ביןשימור אשר עומדות בקריטריונים

ודווקא סלילת דרך אינטואיטיבית זו , "בתחושות, בצורה מאולתרת"עבודות השימור התנהלו

ההצלחה אליה מתייחס קרטס היא ההצלחה להגיע . מבחינתו" מוצלחת"היא שהביאה לתוצאה

יחידות 140וכל , בדיירים החדשיםתוך זמן קצר יחסית למצב בו השכונה מאוכלסת במלואה

קרטס . אשר בהמשך אדון באופיו ובמשמעויותיו, "שימור"הדיור שבה עברו את התהליך הקרוי

. חקיקתי שהופקד על התהליך-מייחס את ההצלחה למנגנון הממסדי

באמצעות חברה , ממשלתי-ידי הממסד התכנוני העירוני-על, "מלמעלה"פרוייקט ימין משה נוצר

קרטס קיבל לידיו , כך. ובאמצעות חקיקה ייעודית) ירושלים-מזרח-פיתוח(נית מיוחדת עירו

והוא נותר לבצע בשכונה , חקיקתי פינה אותם עבורו-לאחר שכלי שלטוני, שכונה ריקה מתושבים

תוצרי התהליך התכנוני הזה הם למעלה . תכנון ללא קליינט–הריקה את חלומו של כל אדריכל

ואשר מפרטים , קרטס עבור כל יחידת דיור-י משרד מנדל"אשר הוכנו ע, תכן תיקים למש130-מ

עבור כל יחידה מפרט התיק מה מיועד . של כל אחת מהן" פוטנציאל"את מה שקרטס מכנה ה

. ומה מחויב לשימור, מה מותר לבינוי, להריסה

ותר זכה לרכוש ומי שהציע עבור כל מבנה את הסכום הגדול בי, המבנים הריקים הוצאו למכרזים

כל רוכש של כל יחידה ". תיק למשתכן"בכפוף להתחייבותו לבצע בו את המותר על פי אותו , אותו

כלומר את עבודת , הבניה והשיפוץ, כדי שיבצע עבורו את עבודות השיקום, שכר אדריכל מטעמו

לבניה אשר מפרט את המותר והאסור, בנוסף לתיק של כל יחידת דיור קיים גם תקנון. השימור

.במבנים הפרטיים כמו גם בשטחים הציבוריים, בשכונה

תכנית , )9עיר מזרחית גוש (9.מ.התכנית על פיה עבד משרדו של קרטס היא תכנית מתאר ע

, במסגרת תכנית זו. 1967 מזרח ירושלים של לפני –המתאר של אזור סובב חומות העיר העתיקה

-מין משה ומשכנות שאננים כיחידה עירוניתתכנן המשרד את החלקה הכוללת את שכונות י

, השכונה ברשימות" תיעוד"לצורך כך ביצעו קרטס ושותפיו את מה שמכונה . תכנונית אחת

) ע"תב(התוצאה היא תכנית בניין עיר . בסרטוטים ובתצלומים שסייעו בביצוע תכנית השימור

על פיו מוציאים היתרי בניה אשר משמשת עד היום כמסמך ש, )1 חלקה 9עיר מזרחית גוש (19.מ.ע

.בימין משה

שימור , בעת פינוי) י"פמ(ל חברת פיתוח מזרח ירושלים "אשר שימש כמנכ, גם יצחק יעקבי

כי מטרת החברה בראשותו היתה לבצע בימין משה פרוייקט ) 2003פ "בע(טען , ושיקום ימין משה

". ץ שכונה מהמאה הקודמתהיתה לשמר ולפתח ולשפ", אמר יעקבי, "המטרה שלנו. "של שימור

:19ץ"הצהיר בתצהיר לבג, 18פאול יעקבי, י"ר מועצת המנהלים של פמ"יו

אלא בראש ובראשונה ... כוונתה של המשיבה לגבי השכונה אינה שיקום סתם של השכונה

בהחזרת השכונה לדמותה החיצונית המקורית כדוגמה לשכונות היהודיות , היינו, בשיחזורה

.מחוץ לחומה במאה הקודמתשהוקמו , הראשונות

: וסיף נציג שר האוצרץ באותו תיק ה"בתצהיר לבג

, המחשבה לשקם שכונה זו ולשפצה ולהפכה לפינת חן מעסיקה רבות את אבות העיר ירושלים

] במסגרת התכנית[... אך שיחרור העיר העתיקה והסובב אותה נתן מנוף חדש לתכנית זו

.19-ה כפי שנראתה במאה המה ובדמותתשתלב השכונה ותישאר בצל

18- וב12-שהתקיימו ב, 20גם בשתי ישיבות סיכום של הוועדה האדריכלית המייעצת לימין משה

השכונה תשוקם תוך שמירה על : "נאמר בדברי הסיכום במפורש, בעיריית ירושלים1966ביולי

.21"צביונה ואופיה

.ל החברה"מנכ, אין קשר משפחתי ליצחק יעקבי 18פסק הדין ניתן ביום , 171/69בגצ ( אחרים נגד שר האוצר והחברה לפיתוח מזרח ירושלים 26-פנינה פילצר ו 19

ואשר מיד , הם במסגרת תהליך השימורזוהי עתירתם של תושבי ימין משה נגד הפקעת השכונה מידי). 26.1.1970 .אנתח ביתר פירוט

ועדה עירונית שהורכבה מבעלי מקצוע ונציגי ציבור ואשר מונתה מטעם העירייה לעבוד בשיתוף פעולה עם החברה 20 .י על פרוייקט ימין משה"העירונית פמ

.221 מסמך 14/20 תיק 2058מיכל , ארכיון עיריית ירושלים 21

.גרואג-שרד קרטסמ: מקור. 60- השנותסוף , ימין משה

כל אלה מוכיחים כי כוונת המתכננים ומקבלי ההחלטות היתה לבצע בימין משה את מה שקרוי

, היא המוטיבציה לבצע מהלכים המכוונים להבראתם" שימור"הכוונה לבצע ". שימור"תהליך

ד זאת בניגו. השכונה או באופן כללי המרקם הפיזי הבנוי, שיקומם ושיפוצם של המבנים עצמם

. והיא לבצע תהליך המכוון אל האנשים המתגוררים באותם מבנים, למוטיבציה אפשרית אחרת

הם כאלה אשר ניגשים , תהליכים אחרים הרווחים בעשורים האחרונים בשכונות ברחבי ישראל

ואשר לרוב האוכלוסיה בה , הסובלת מצפיפות ומהזנחה, אל שכונה הנמצאת במצב פיזי ירוד

. ומבקשים לבצע בה פעולות שייטיבו עם האוכלוסיה, אקונומי נמוך-יושייכת למעמד סוצ

במסגרת פרוייקט . בינוי-פרוייקט שיקום שכונות או פרוייקט פינוי, למשל, תהליכים כאלה הם

סכומי כסף גדולים בשכונות עוני 70-הושקעו מאז ימי ממשלת בגין בסוף שנות ה, שיקום שכונות

במסגרת פרוייקטים של ; נת לשפר את תנאי המחיה של תושביהןעל מ, ופריפריה ברחבי ישראל

מוצעים לדייריהן של , אשר כף ההשקעה הציבורית נוטה אליהם בשנים האחרונות, בינוי-פינוי

דירות קטנות ומיושנות פתרונות דיור חלופיים קבועים או זמניים בעת שבתיהם המקוריים

.נהרסים וחדשים נבנים תחתיהם

והם אינם מוצאים בו ערך , תהליכים אלה הוא שהמבנה הפיזי אינו בראש מעייניהםהמאפיין שני

. ומטרתם היא להיטיב עימה, הם מכוונים אל האוכלוסיה הגרה בו. תרבותי או נדלני, אדריכלי

רואה לנגד עיניו את המבנה הפיזי , אשר לטענתי בוצע בימין משה, תהליך שימור, לעומתם

.ולא אל האוכלוסיה הגרה בו, ראשונה אליוופעולתו מכוונת בראש וב

, תושבים נוספים26-ץ כאשר דן בעתירתם של תושבת ימין משה פנינה פילצר ו"לסוגיה זו נדרש בג

טענתם המרכזית של העותרים היתה כנגד . 22כנגד שר האוצר והחברה לפיתוח מזרח ירושלים

פקודה מנדטורית , 1943משנת ) ררכישה לצורכי ציבו(הפעלתה בימין משה של פקודת הקרקעות

. אשר מקנה לשר האוצר את הסמכות לחתום על צו המפקיע שטח לצורכי ציבור על פי ראות עיניו

במקרה של ימין משה היה על המדינה להשתמש במקום בפקודה זו בחוק לפינוי , על פי העותרים

טובים יותר לדיירי אזורי אשר קובע פיצוי גדול יותר ותנאים , 1965ובינוי אזורי שיקום משנת

העותרים טענו כי מאפייני הנכסים בימין משה נכנסים תחת גדר הוראותיו של . השיקום המפונה

ץ טענה המדינה "בתשובתה לבג. ולכן היה על המדינה להשתמש בו ולא בפקודת הקרקעות, החוק

: כי

מיועד לבינוי בהיותו , החוק אינו הולם את הנושא המיוחד של שחזור שכונת ימין משה

ואילו המטרות אותן מבקשים המשיבים להשיג , ושיקום לטובת הדרים באזור השיקום

כי לנגד עיני המשיבים עומדות , בשכונת ימין משה חורגות מעבר לטובת הדרים בשכונה

.בעיקר מטרות של שיפור פני העיר ירושלים למען כל התושבים והמבקרים בה

טדי קולקבלשכת ראש העירוק נפלה בישיבה שהתקיימה ההחלטה להשתמש בפקודה ולא בח

אגף , מנהל מקרקעי ישראל, ד השיכוןמשר, בנוכחות נציגי משרד המשפטים 1968 ביולי 12-ב

בדיון זה טענו נציגי משרד המשפטים . 23התקציבים במשרד האוצר ופיתוח מזרח ירושלים

ל פיה החוק המתאים לביצוע ע, כי חוות דעתם) ר אלטס"בראשות סגן פרקליט המדינה ד(

תקפה רק במידה שמטרת , פרוייקט ימין משה הוא פקודת הקרקעות ולא חוק לפינוי ובינוי

: טדי קולק אמר בתגובה". לשמר את השכונה ולשקם אותה"ההפקעה היא

המטרה היא ברורה יש לשקם את השכונה ולשפצה ולשמור על צביונה ואין כל כוונה לשקם

וצאות לוואי חיוביות של מבצע זה תהיה גם שיקום הדיירים הגרים כיום ת. משכנות עוני

אני חוזר ומדגיש אין כוונה לשקם , ]הדגשה במקור [אין. במקום בתנאים תת אנושיים

24.משכנות עוני הכוונה היא ברורה לשקם את השכונה ולא את התושבים

.26.1.1970פסק הדין ניתן ביום , 171/69בגצ 22 .54 מסמך 05/21 תיק 2034ארכיון עיריית ירושלים מיכל 23 .שם 24

וקבע כי אין מניעה להשתמש , ץ את עתירתם של תושבי ימין משה"בסופו של דבר לא קיבל בג

ץ קיבל כפשוטה את טענת "בג. בפקודת הקרקעות הישנה יותר והמטיבה פחות עם האזרח

במקרה דנן נכון היא שהמגמה האסתטית היא "ובפסק הדין כתב השופט לנדוי כי , המדינה

קר אף שהיא נעשית בעי, כל פעולה של ביעור עוני"אם כי ציין גם ש, "השלטת בתכנית המשיבים

יש בהם גם ממילא תוצאת , למען היטיב את תנאי הדיור של השוכנים בהם, מטעמים סוציאליים

.25"לוואי של שיפור פני השכונה והעיר כולה מבחינה אסתטית

שימורם , מיונם, השארתם בנוף, שימור מוגדר כתהליך של בחירת פריטי נוף תרבות, כאמור

, ראה מתי וכיצד הפכה ימין משה משכונה עזובהעתה א). 2004עמית (והגדרתם כנכסי מורשת

. מוזנחת ושכוחה לפנינה המבטאת ערכי מורשת ותרבות והראויה לשימור

היה עליו לבצע , כאשר קיבל אדריכל קרטס לידיו את ימין משה והתחיל לעבוד על תכנית לשכונה

מסביב " שליםעוטף ירו"שכללה כוונה להקמת פארק , 26שינוי בתכנית מתאר עירונית קיימת

כנית לפיתוח תהפארק היה חלק מ. לחומות העיר העתיקה בחלק שנמצא אז בשליטת ישראל

שבשליטה ירושלים של שכלל את החלק המזרחי , "מזרח ירושלים"נקרא ושיקום האזור ש

, לגבי ימין משה. כלומר השטח שמחוץ לדופן המערבית של חומת העיר העתיקה, ישראלית

. במקומה כביש רחבולסלול, אותה כלילהרוס התכנית כללה כוונה ל

ככל הנראה במתכונת של שכונת , במקביל התגלגלה בעיריית ירושלים תכנית להקמת כפר אמנים

הגו פקידים באגפים 60-במהלך שנות ה. 27אולפנים ומגורים לתקופות קצרות ואירוח אמנים

ת אחת דיברה על הקמת מעונות תכני. שונים של העירייה בדבר מיקומים שונים עבור ייעוד זה

ואילו תכנית אחרת שאפה לבחון את האפשרות להפוך את , אמנים בסמוך לתיאטרון ירושלים

. 28מניםואת ימין משה לשכונת א, ותיירותמשכנות שאננים למשכן אמנים ומרכז אומנות

.26.1.1970פסק הדין ניתן ביום , 171/69בגצ 25י האדריכלים ציון ואביה השמשוני ויוסף " ע1964-מדובר בחלק מתכנית אב כללית לירושלים שתכנונה החל ב 26

ומיד עם אישורה עלה צורך להכניס בה שינויים רבים 1968-תכנית סטטוטורית בהתכנית נחתמה ואושרה כ. שביד ).1990קרויאנקר (1967-פוליטי בירושלים ב-בשל השינוי הגאו

כפרי אמנים היו צו האופנה באותה תקופה גם במקומות אחרים . סיטה בפריז-המודל לשכונה היה רובע האמנים ה 27 .שכאמור היוותה מודל אדריכלי ורעיוני לתכנון ימין משה, יקהכגון בעין הוד וביפו העת, בישראל

. לרשימה מפורטת של תכניות המתאר לירושלים והתייחסותן לימין משה1ראו נספח 28

בקצה , בול לגסמוך היו אזור ספר ימין משה ומשכנות שאנניםמדובר בתקופה בה יש להדגיש כי

בארכיון ירושלים קיימת חלופת מכתבים בין מנהל מחוז ירושלים . המזרחי העזוב של ירושלים

1962ת מ וגורמים בעיריית ירושלים משנ"החברה הכלכלית לירושלים בע, במנהל מקרקעי ישראל

ין ימ– 30031 שיכון אמנים בגוש –ובאופן ספציפי , מנים בירושליםלגבי הרעיון להקים קרית א

ראש העיר אשר אחראי על , ומעניין לציין כי טדי קולק, ראש העיר היה מרדכי איש שלום. 29משה

שימש באותה עת כראש חברת התיירות ,תכנית השימור המאוחרת יותר של ימין משה

שלום עצמו פנה במכתבים -ככל הנראה ראש העיר איש. הממשלתית במשרד ראש הממשלה

- אל איש31.7.1962-במכתבו מ. והציע להם להשתתף בפרוייקט,אישיים אל אישי תרבות ורוח

ומביע , "התלהבות מהרעיון להקים שכונת אמנים בימין משה"מביע הסופר בנימין תמוז , שלום

.30"להשתתף בדבר"פנחס שדה הסופר את רצונו שלו ושל

נופת בנייה בעיר תועם עלייתו לשלטון החלה , נבחר טדי קולק לראשות העיר ירושלים1965-ב

אשר נחשב לאחד , יעקבי)איציק ( גייס קולק בין היתר את איש אמונו יצחקלעשייה. ופיתוח

לאחר . 50-סוף שנות המשטיפח קולק סביבו בימי עבודתו במשרד ראש הממשלה " נערי טדי"מ

, וכמתאם פרוייקט הקמת מוזיאון ישראל מונה יעקבי"ועדת העשור"כהונה מוצלחת כמזכיר

, )י"פמ(ל החברה העירונית החדשה לפיתוח מזרח ירושלים "למנכ, שואה יליד הונגריהניצול

. על מנת לטפל באזור זה של העירי קולק "עשהוקמה

יעקבי סקר את האזור שנמצא בתחום אחריותו החדש ושם לב כי הוא כולל מספר שכונות מטות

וגם שכונות ממילא ומוסררה , ן משהביניהן משכנות שאננים וימי, נשכחות מלב ומוזנחות, לנפול

כל השכונות . טור מדרום לה-ואבו) מתחת לסינמטק ירושלים(ושכונת שמעא , מצפון לימין משה

הוא הזמין עבודת . 31ויעקבי חיפש מה ניתן לעשות בהן, האלה היו מאוכלסות במהגרים מזרחים

דרכה התחוור לו , )2003פ " בע,יעקבי(תזה קצרה על האזור מן ההיסטוריון והגיאוגרף זאב וילנאי

.14/20 תיק 2014ארכיון עיריית ירושלים מיכל 29 .332מסמך , שם 30 הושקעו מוסררהב. 1967של לפני " יםמזרח ירושל"מעניין לציין את הקורות את השכונות האחרות שהיו חלק מ 31

, אגב, אשר ממנה(אולם היא נותרה שכונת עוני ומצוקה מוזנחת , כספים ממשלתיים כחלק מפרוייקט שיקום שכונות החל בה 20- של המאה ה90-ורק בסוף שנות ה) 70-יצאה תנועת המחאה של הפנתרים השחורים בתחילת שנות ה

, "כרתא"דרך החברה הייעודית , זכתה גם היא לטיפול עירוני מסיביממילא; סדנטריפיקציה איטי ולא ממו'תהליך גאולם היא לא יועדה לשימור אלא נהרסה , 80- וה70-תושביה המזרחים פונו ממנה בצווים ממשלתיים במהלך שנות ה

שנחנך במאי " רובע אלרוב"ומרכז הקניות והבילוי , "כפר דוד"לגמרי ובמקומה נבנה קומפלקס העשירים הקיטשי .זכתה להזנחה מתמשכת ובתיה נהרסו לאיטם, שמקורה בבתים ערביים , שמאעשכונת ; 2007

יעקבי סחף .32כי ימין משה ומשכנות שאננים הן השכונות הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה

מן הגורל שהועד להן בתכנית את קולק בהתלהבותו להציל את השכונות העזובות והשכוחות

הצלה זו , מידכפי שאראה . ולהפוך לכביש מהירלהיהרס , "פארק עוטף חומות העיר העתיקה"

.כללה גם הצלת השכונות מידי התושבים שחיו בהן

) משכנות שאננים(בשתי ישיבות סיכום שנערכו לגבי התכניות החדשות לימין משה ובתי טורא

: 33 הוחלט1966 ביולי 18- ו12בתאריכים ) י"פמ(במשרדי פיתוח מזרח ירושלים

דבר ה(לשמש למגורי אמנים ואולפניהם השכונה תשוקם תוך שמירה על צביונה ואופיה ותוכל

בתי טורא)... 34כפי שהוא מופיע בתכנית הרעיונית" מניםכפר א"מבטל את הצורך ביצירת

.אומניות ומלאכת יד בעיקר לתיירות ישמשו מוזיאון או מרכז .]ז.ת, משכנות שאננים[

ור ימין משה י היטה את הכף לטובת ההחלטה על שימ"ל פמ"מינויו של יעקבי למנכ, אם כן

: הייעוד שנבחר. טמון בהןבהתאם לערך ההיסטורי והתרבותי אשר התגלה ש, ומשכנות שאננים

, מנים בדירות משכנות שאננים וימין משה החלה החברה בשיכון א1965-66נים בש. מניםשכונת א

עה וסיי, כאשר היא שימשה כמתווכת בין משפחה המעוניינת להתפנות ובין אמן המעוניין להשתכן

.לאמנים לרכוש את הבתים ולשפצם

עת הודיע מנהל , הואץ עוד יותר תהליך הפינוי המאורגן של התושבים הוותיקים1966בנובמבר

כי הקהילה היהודית של ניו , מקרקעי ישראל לשר האוצר בשם החברה לפיתוח מזרח ירושלים

כדי להתאימה , נוייהאחרי פי, סכום נכבד לשיקום השכונה"אורלינס הביעה נכונות לתרום

). 1972, דוח מבקר המדינה" (ולמרכז תיירות, למקום משכן ומלאכה לאומנים ומלאכת מחשבת

תשלום שיתבצע , חלקה של מדינת ישראל בעסקה אמור היה להיות תשלום הפיצוי למפונים

. משרד השיכון ועיריית ירושלים באמצעות החברה העירונית פרזות, באמצעות משרד התיירות

. )שם ("דירות מתאימות בתנאים המקובלים בפינוי משכנות עוני"לה יעמידו לרשות המפונים א

גם משכנות , למעשה. 20-אלא השכונה ה, ימין משה אינה השכונה הראשונה מחוץ לחומות, כפי שאראה בפרק הבא 32

על כך ועל משמעויות הדבר ראו . אלא השכונה היהודית הראשונה שם, שאננים אינה השכונה הראשונה מחוץ לחומות .2פרק

.221 מסמך 14/20 תיק 2058מיכל , ארכיון עיריית ירושלים 33עם הקמת . " גורמים שונים בעירייה הגו ברעיון להקים מגורי אמנים בסמוך לתיאטרון ירושלים1965בשנת 34

מנים והדירות תהיינה היקרות תהווה הסביבה כולה שכונה של דיפלומטים וא", גרסו בעירייה, "המוסדות הללו ".ביותר בירושלים

על הפקודה להפקעת קרקעות והחברה 1966חתם שר האוצר בנובמבר , בהסתמך על בקשה זו

התבשרה 1967אלא שבמחצית השניה של . החלה בפניות לדיירים ובניהול משא ומתן על פינויים

בשים לב לשינויים שבמפת התיירות בירושלים ", אז. ל את התרומה המובטחתהחברה כי לא תקב

עקב מלחמת ששת הימים התברר עוד שלא יהיה מקום להפוך את השכונה למרכז של מלאכת

.35"מחשבת

התרומה , כאמור: נפגשו בצומת היסטורי מבחינתה של ימין משה מספר אירועים1967בשלהי

" ששת הימים"מלחמת ; בוטלה, הפיכת השכונה לכפר אמניםשהיתה אמורה לממן , המובטחת

אשר , ותר היה בחלקה המזרחי של העירכאשר השינוי הגדול בי, שינתה לחלוטין את מפת העיר

חוברה "ללב העיר שונשכח מלב תוך ששה ימים מגבול מסוכן בעקבות כיבוש מזרח ירושלים הפך

זרח ירושלים לשכן אמנים בדירות ימין משה החלה חברת פיתוח מכבר לאחר ש, וכן; "לה יחדיו

. מנים להשיג את התוצאה הרצויה האהסתבר כי אין בכוחה של תכנית כפר, שהתפנו מתושביהן

מעניין ] השיפוץ[שאת האמן זה ", )2003פ "בע (י יעקבי"ל פמ"סיפר לי מנכ, "חיש מהר גילינו"

שאמנים לא משיגים את ", יף יעקביהוס, "גם גילינו". "הוא רוצה לשבת ולצייר. כשלג דאשתקד

המטרה שלנו היתה לשמר ולשפץ ולפתח שכונה מהמאה . מה שרצינו כי החוץ לא השתנה

".הקודמת

או . יעקבי מעיד כי קהל האמנים אינו האוכלוסיה הרצויה על מנת להשיג את המטרה המבוקשת

מתכוונת : "ץ" לבגר מועצת המנהלים של החברה בתצהירו"יו, כפי שתיאר זאת פאול יעקבי

שיהיו בעלי ) לרבת אמנים(משתכנים ) במידה וכשיתפנו או יפונו(המשיבה לשכן בנכסי השכונה

".יכולת והבנה למשימת שיחזור השכונה ולשמירה טובה ומתאימה עליה לאחר שיחזורה, רגש

, אתז. חלה נסיגה בכוונה להפוך את השכונה לשכונת אמנים1967במחצית השניה של , אם כן

וכפי שהסתבר בהיעדר , מכיוון שאלה חסרו את היכולת הכלכלית לבצע את פעולות השימור

יש לשים לב כי כאן . יש צורך בהון פרטי על מנת להוציא את תכנית השימור אל הפועל, תרומות

.הוא מיועד לעשירים בלבד: צץ מאפיין מרכזי של מנגנון השימור

ירושלים -מזרח-אשר עסק בפיתוח, 1972הציטוטים בשתי פסקות אלה לקוחים מדוח מבקר המדינה לשנת 35

.ובין היתר תיאר את השתלשלות העניינים, ובפעולתה בימין משה

ואשר 13.10.1969 העירונית לימין משה שנערכה ביום הדבר ניכר ביתר שאת בישיבת הוועדה

הוועדה קיבלה . הישיבה עסקה בתחשיב העלויות בפרוייקט ימין משה. 36"מוגבל"זכתה לסיווג

מיליון לירות 7-עלתה עלות הפרוייקט מ, דיווח כי בשל עלייה בפיצויים שיש לשלם למפונים

כי מחירה של כל יחידת דיור שתוצע משמעות הדבר היא. מיליון9-שהוקצו לו בתחילה לכ

בלתי מציאותי לגבי האוכלוסיה שהחברה חשבה לשכן "למכירה יעלה על מחיר השוק והוא

עדיין היו חסרים למעלה , אלף לירות מן הממשלה והעירייה900-לאחר גיוס של כ. 37"בשכונה

לקבוע מחיר . א ":על כן הציעה הוועדה אחת משתי ההצעות. ממיליון לירות למימון הפרוייקט

לשמור על . ב; יחידת דיור לפי העלות ולאכלס את השכונה באוכלוסיה שיכולה לעמוד במחיר זה

. 38"ההנחיות הקיימות לגבי האוכלוסיה ובמקרה זה יש צורך לגייס סובסידיות נוספות

.ההיסטוריה של ימין משה הוכיחה כי חלופה הראשונה היא שמומשה

אלא תהליך של , י בשכונת ימין משה לא התבצע תהליך שימורזו העת לבחון את הטענה כ

ברצוני , נטריפיקציה'בטרם אפנה לבחינת השאלה האם יתכן בכלל שימור ללא ג. 39נטריפיקציה'ג

כלומר החלפת אוכלוסיה דלת אמצעים , נטריפיקציה במובן של התוצאה הסופית'ג: לציין רק זאת

אכן התרחשה בימין , רי או ייחודי במרכז העירבאוכלוסיה ממעמד גבוה יותר במתחם היסטו

בהם התהליך מתרחש באופן טבעי או , בניגוד למקומות אחרים בישראל ובעולם, זאת ועוד. משה

כאשר הממסד העירוני או הממשלתי משחק תפקיד רקע בלבד ומשפיע באמצעות , ספונטני כביכול

) Gonen 2002(ל מה שמכונה הרי שימין משה היא מקרה ש, 40מדיניות מכוונת או מעודדת

אשר באמצעות צווי , י הממסד"מכוונת ומאורגנת ע, כלומר יזומה, "נטריפיקציה ממסדית'ג"

כלים חקיקתיים וועדות מיוחדות הוציא אל הפועל בתקופת זמן קצרה את תהליך , הפקעה

.41החלפת האוכלוסיה

?נטריפיקציה'האם יתכן בכלל שימור ללא ג, עתה

.558 מסמך 14/20 תיק 2034ארכיון עיריית ירושלים מיכל 36 .שם 37 .שם 38בראיון שערכתי עם אדריכל השימור וראש בית הספר ללימודי תעודה בשימור , למשל, טענה זו הועלתה 39

נטריפיקציה 'ימין משה זו ג, ימין משה זה לא מקרה של שימור"הוא טען כי . אמנון בר אור, באוניברסיטת תל אביב ).2003פ "בע" (פשוטה

.ראו בדיון, ממוסדת-מור לאנטריפיקציה ושי'על תפקידו של הממסד בעידוד ג 40נטריפיקציה לא יהיה בדיכוטומיה של 'תיאור נכון יותר של תהליך הג, וכפי שאראה ביתר פירוט בהמשך, כאמור 41

כאשר מאפניינים כלכליים ושלטוניים מופיעים , אנליטי בין השניים-אלא ברצף תיאורטי, תהליך כלכלי או ממסדי .בכל אחד מהמקרים

במחלקה לשיפור נוף הארץ במשרד ראש הממשלה מאפשרת לדמיין 1961ת משנת תכתובת פנימי

ניתן היה לשמר את בתיה של ימין משה ולהפוך אותה למוקד משיכה לתיירים , על פיו. מהלך אחר

ובכך לממש למעשה את המוטיבציה המוצהרת , ולבעלי עניין בהיסטוריה של המקום ובתרבותו

ובהשקעה ובאמצעים דלים לאין , תהליך החלפת האוכלוסיהזאת ללא , של פרוייקט השימור

הממשלה -כך כתב פקיד במחלקה לשיפור נוף הארץ במשרד ראש. שיעור מאלה שהושקעו בפועל

: 196142 בנובמבר 28-בינאי . מר יעמיתו טנא אל . מר ד

בשכונת) מנהל בחברה הממשלתית לתיירות מחלקתמזכיר כללי ומנהל(סיירתי עם מר וילק

אודה שטרם הכרתי את השכונה העתיקה הזאת . ימין משה ולאורך השביל היורד אל הר ציון

.... ונראה לי שהיא כשלעצמה מעניינת מאוד מבחינת תיירות

י "יש לנקות את השכונה כולה באופן יסודי ודבר זה צריך להיעשות ע: אפשרויות והצעות

רצוי לסדר שלטי הסבר ; י שילוט"ירים עיש לסמן שביל טיול בשכונה לתי; עיריית ירושלים

בהשקעה מועטה אפשר ; יש לצבוע שערי הכניסה לשכונה; על ההיסטוריה של השכונה

כמובן שרצוי להסדיר את השביל בכיוון ; להסדיר מצפה על אחת מהטרסות הקיימות בשכונה

דרך טיול ברגל ממלון המלך דוד בית האמנים מטרים לערך ולאפשר 100הר ציון באורך

.שכונה אל הר ציון וחזרה

196143 בדצמבר 25-דוח פרוטוקול מסיורו של ראש העיר ירושלים מרדכי איש שלום בימין משה ב

: כי, מציין אף הוא

אין לאספלט הרחובות . בהרבה מקומות צריכים לנקות שטחים מהריסות ולתקן הצרכים

, אם הדרכים יתוקנו. יוחדתאלא להשאיר הריצוף שהוא אופייני לשכונה ומשרה אוירה מ

וחינה יעלה על רוב השכונות , השכונה תראה באור אחר, הלכלוך יוסר והבתים המסכנים יפונו

.בעיר

, ואין זכר לתוספות בנייה, בשני מסמכים אלה החלפת אוכלוסיית השכונה כלל אינה מוזכרת

כדי השארת התושבים נראה כי תוך, הנה. עבודות פיתוח או שינויים מפליגים אחרים, ריצוף

שהיתה נותנת , הקיימים ובהשקעה של הון ומשאבים מזערית ניתן היה להגיע לתוצאה שימורית

, אם כן, מדוע. התרבותיות והתיירותיות אליהן שאפו פרנסי העיר, מענה לכוונות ההיסטוריות

מדוע בדומה ? ולא הפכה לאלטרנטיבה של ממש עבור ימין משה, תכנית מעין זו אפילו לא נידונה

כאילו מתוך , גם בימין משה תהליך זה לווה, לשכונות אחרות בארץ ובעולם שעברו תהליך שימור

?נטריפיקציה'בהחלפת האוכלוסיה על פי דגם של ג, הכרח

.72 מסמך 14/29 תיק 1958 ירושלים מיכל עירייתארכיון 42 .71מסמך , שם 43

נטריפיקציה הם שני פנים של אותו 'שימור וג, נראה כי יותר מאשר שני תהליכים עירוניים נפרדים

שלכאורה היתה קיימת אפשרות אחרת למרות. ולהפך, טריפיקציהנ'אין שימור ללא ג: מטבע

. חלופה זו לא נבחנה ואף לא הוצעה כאופציה ממשית עבור פרוייקט השימור בשכונה, לימין משה

תהליך שימורה של ימין משה חייב היה לכלול בתוכו , עבור קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות

מסתבר כי , כפי שאראה גם בהמשך. מתחייב בתהליךכמרכיב מהותי ו, את החלפת אוכלוסייתה

, מנגנון השימור מתבסס על יכולות ואמצעים המצויים בידיהם של בני המעמד הבינוני ומעלה

י בני מעמדות אלה במבנים בעלי פוטנציאל לא "נטריפיקציה משמעה השקעת הון ע'ואילו ג

נטריפיקציה 'ון השימור מחייב גומנגנ, נטריפיקציה מתרחשת במתחמי שימור'ג, אם כן. ממומש

.על מנת להתקיים

ואשר נמצאים בידי המעמד , אותן יכולות ואמצעים הדרושים על מנת לקיים מנגנון שימור

ר מועצת המנהלים של "אחזור לתצהירו של יו. אינן יכולות כלכליות גרידא, גבוה בלבד-הבינוני

ת תשובת המדינה לעתירת תושבי ימין ץ במסגר"אשר הוגש לבג, )י"פמ(פיתוח מזרח ירושלים

:בתצהיר ציין פאול יעקבי כי. 44משה

בראש ובראשונהאלא , כוונתה של המשיבה לגבי השכונה אינה שיקום סתם של השכונה

בהחזרת השכונה לדמותה החיצונית המקורית כדוגמה לשכונות היהודיות , היינו, בשיחזורה

וכן בהחייאת השכונה כשכונה שופעת חיי , תשהוקמו מחוץ לחומה במאה הקודמ, הראשונות

מאידך . של תושבי העיר כולה ושל אורחיה כאחד, להנאתם של משתכניה, חברה ותרבות

) לרבות אמנים(משתכנים ) במידה וכשיתפנו או יפונו(מתכוונת המשיבה לשכן בנכסי השכונה

ומתאימה עליה למשימת שיחזור השכונה ולשמירה טובה הבנה ויכולת, רגששיהיו בעלי

].הדגשות שלי[לאחר שיחזורה

אשר , חלק אינטגרלי מפרוייקט השימור הוא שיכון משתכנים אחרים בנכסים המשומרים, כלומר

על מנת להעריך את , במילים אחרות. למשימת השימור" הבנה"ו" רגש"בניגוד לקיימים יהיו בעלי

יש צורך במודעות לערכי , יים אותוולפעול על מנת לק, להנות ממנו, יתרונותיו של השימור

זו היא שם קוד למוצר שהבעלות עליו שמורה לעשירים " מודעות. "תרבות ומורשת, אסתטיקה

, מצריכה פניּות פיזית ומנטלית שאינה מצויה ברשות בני מעמדות נמוכים" מודעות"אותה . בלבד

. העסוקים במאבק פרנסה

.26.1.1970פסק הדין ניתן ביום , 171/69בגצ 44

:45נציג שר האוצר, ץ"בתצהיר לבג, י הוסיף"ר מועצת המנהלים של פמ"על דבריו של יו

המחשבה לשקם שכונה זו ולשפצה ולהפכה לפנינת חן מעסיקה רבות את אבות העיר

מסביב לעיר ... אך שחרור העיר העתיקה והסובב אותה נתן מנוף חדש לתכנית זו, ירושלים

, מין משההעתיקה מתוכנן פארק לאומי שיעטר את ירושלים ואשר ישתלב בשיקום ושיפוץ י

תשתלב השכונה ותישאר בצלמה ובדמותה , ובתוך תכנית הפארק הלאומי למרגלות שכונה זו

.19-כפי שנראתה במאה ה

: בשני ציטוטים אלה ניתן לראות כיצד שני הפקידים נעים כל הזמן בין שתי הצדקות מנוגדות

מול שאיפה שאיפה לשינויים בשכונה ושילובה בתכנית פיתוח; "שיפוץ"לעומת " שיקום"

שתי . עליה" שמירה"ו" שחזורה"השכונה לעומת " החייאת"; "בצלמה ובדמותה"להשארתה

.46מוטיבציות מנוגדות אלה מופיעות בדברים כאילו מדובר בכוונה אחת ובמטרה אחת

הסיבה לכך שיש להחליף את האוכלוסיה במתחם לשימור היא סיבה כלכלית ותרבותית , אם כן

עלויות השימור על גורמים פרטיים פירושה המיידי הוא הגבלת השימור הטלת, ראשית. כאחד

המשמעות , כאשר מדובר על שכונה מוזנחת שהיתה מאוכלסת בתושבים עניים. לבעלי אמצעים

אלה המרכיבים –יכולת והון , רגש, מודעות, שנית. נטריפיקציה'היא התנעתו של תהליך ג

לכן . שאיכלסו את ימין משה, רים לבני המעמד הנמוךהמצויים בידי אוכלוסיה ממעמד גבוה וחס

. להחליף אלה באלה: כוונת מקבלי ההחלטות ברורה

כוונת השימור תוך כדי החלפת , לטענתם. ץ תושבי ימין משה"נגד כוונה זו התקוממו העותרים לבג

הגוף חדשה אל תוך נשמהתוך עירוי , הבתים בשכונהגוףשחזורו של "האוכלוסיה היא בבחינת

בהחזרת ", שואלים העותרים, "מה הטעם. "לעותרים" נשמה שהיא זרה ולזרא]... הדגשות שלי[

אם לא יישאר מאומה מדמותה הפנימית של השכונה ... המקוריתהחיצוניתהשכונה לדמותה

ורק היא היתה מחזירה לה את צביונה , דמות השוכנים בה] עם[שהיתה קשורה קשר אורגני

.47"המקורי במלואו

, נגד הנחת היסוד המובלעת בטענת המדינה, תושבי ימין משה, בדברים אלה מתקוממים העותרים

בפסק הדין בחרו השופטים להימנע . ולפיה על מנת לבצע שימור חובה להחליף את האוכלוסיה

.שם 45 .על הקשר בין שימור ופיתוח ארחיב בפרק הבא 46, אחרים נגד שר האוצר והחברה לפיתוח מזרח ירושלים26-פנינה פילצר ו, 171/69ץ "הציטוטים לקוחים מתוך בג 47

.26.1.1970יתן ביום פסק הדין נ

בו מעורבים חילוקי דעות עקרוניים של , ויכוח זה" :וציינו רק כי, לחלוטין מעיסוק בסוגיה זו

למרות נסיגתו , בציטוט זה". ה לא יוכרע בבית משפט ז... מסורת כנגד שימור אתריםשמירת

הוא מקבל . למעשה כבר מכריע בית המשפט את ההכרעה המהותית, המוצהרת מן הסוגיה לגופה

טענה (לפיה אם אכן בכוונתה לבצע שימור , ללא סימני שאלה את טענתה המובלעת של המדינה

, במילים אחרות. הרי שמכך נובעת בהכרח החלפת אוכלוסיה, )רריןשקיבל בית המשפט ללא עו

נטריפיקציה כרוכים זה בזה 'בלי משים ובמובלע קובע בית המשפט כי כוונת השימור וביצוע הג

. ללא הפרד

כל שנותר להם הוא , ויתקון ומני מעיסוק בסוגיה מהותית זו, לאחר שנמנעו השופטים לנדוי

והוא השאלה האם יכולה המדינה לעשות שימוש , יין כמעט טכנילהגביל עצמם לעיסוק בענ

בעוד קיים חוק מאוחר יותר העונה , גם אם היא מטיבה פחות עם האזרח, בפקודה מוקדמת יותר

. ולכן דחו את העתירה, על כך השיבו השופטים כי אין מניעה משפטית לעשות כן. על אותו צורך

ה מעניינת נוספת הנוגעת לקשר בין הקורות את ימין מהשתלשלות העניינים לעיל עולה מסקנ

אמונה ירושלמית רווחת היא שתושביה העניים של ימין משה . משה ובין לוח הזמנים ההיסטורי

ומיד עם כיבוש ירושלים , גרו בה כל עוד היתה תחת איום ביטחוני ובאזור ספר קרוב לגבול

חליטו לסלק את התושבים העניים ולהכניס עלה קרנה בעיני פרנסי העיר אשר ה1967-המזרחית ב

. במקומם עשירים

תכניות עירוניות שונות לימין , כפי שהראיתי. מהלך העניינים שונה מעט ומורכב יותר, למעשה

הכוונה להפוך את . בשלהי תקופת הְספר של השכונה, 60-משה היו קיימות עוד מתחילת שנות ה

עת שוכנו בשכונה אמנים באופן איטי , 1967 לפני ימין משה לשכונת אמנים אף החלה להתממש

הכוונה לשינוי הייעוד ואף , כלומר. עיריית ירושלים, ידי-אך לא באופן מאורגן על, וספורדי ובסיוע

וללא קשר אליה לשינוי שעברה ירושלים 1967להחלפת האוכלוסיה היתה קיימת עוד לפני

. במהלכה

תהליך לא עוד . החלה תכנית זו ללבוש דמות אחרת1967-ב" ששת הימים"לאחר מלחמת , אולם

אלא –בדירות סטודיו קטנות וצנועות , איטי של כניסת אמנים לשכונת ספר נחבאת ורומנטית

שלב ב, וכך. ממוסדת ומכוונת שבה מעורבות השקעות כספיות משמעותיות, פעולה מאורגנת

–מנים תבר שגם האעד מהרה הסלם וא, סולק המכשול של התושבים התורכים הענייםהראשון

, אם כן. אינם מממשים את הפוטנציאל להשאת הרווח מן המקום– שאינם בעלי ממון דיים

אלא , לא גילתה את השכונה לראשונה ולא שינתה את הכוונות כלפיה" ששת הימים"מלחמת

. שינתה את הדרך להשיג כוונות אלה ואת המאפיינים שלבשו

כביכול -נטריפיקציה טבעי'ה שעבר על ימין משה מקביל וחופף לתהליך גתהליך ז, באופן מעניין

נטריפיקציה אופייני שני 'לתהליך ג, כזכור. 48המוכר מן הספרות ומערים אחרות בישראל ובעולם

אמנים ואנשי רוח נכנסים לשכונות אשר הנכסים בהן בעלי ייחוד ארכיטקטוני , בראשון: שלבים

תושבים אלה מעניקים לשכונות ; השקעה ולכן הם זולים-ומתתאו היסטורי אך סבלו מהזנחה

בשלב שני אלה נוהים אחר ניחוח . י בורגנים ויאפים"ארומה בוהמיינית שהיא מצרך מבוקש ע

.משפצים אותם ומעלים מאוד את ערכם ואת מחירם, קונים את הנכסים הזולים עדיין, הבוהמה

אולם התוצאה היא דחיסתם של ,ך מסודר ומתוכנןניסו פרנסי ירושלים לבצע תהלי, בימין משה

-נטריפיקציה טבעי'נטריפיקציה למהלך אחד קצר בהרבה מזה המאפיין תהליך ג'שני שלבי הג

המיועד להריסה ואשר איש אינו הפקרך פחות מעשר שנים הפכה ימין משה משטח תוב: כביכול

יהלום , מסוכן אך בעל פוטנציאל, אזור ספר אקזוטידרך תחנת ביניים כ, מתעניין מה בנוי עליו

השוכנת בלב ירושלים מצועצעת פנינה אל , מתאים לשיכון אנשי רוח ואמניםהמלוטש -לא

. תושבי חוץ ותיירים, אמידיםישראליםמוקד משיכה ל, המאוחדת

אולם במרוצת אותה שנה , נטריפיקציה טיפוסית' התנהל בעצלתיים השלב הראשון של ג1967עד

לפתע . נטריפיקציה'של כניסת הון פרטי לתהליך הג, גדול ופתאומי השלב השניהתרחש בבום

אך חלשים יחסית וחסרי " רגש"הסתבר כי ניתן לשווק את השכונה לא רק לאמנים בעלי

של ממש אשר יוציאו לפועל את כוונתם האמיתית של " יכולת"אלא ניתן לגייס בעלי , "יכולת"

: האמצעי שנבחר לביצוע התכנית. שעמדו כאבן נגף, הקיימיםסילוק התושבים : מקבלי ההחלטות

והחלה לגייס בעלי הון אשר , בשלב זה נסוגה העירייה מהכוונה לשכן אמנים בלבד. מנגנון שימור

. יהיו מסוגלים לשאת על גבם את העלויות הכבדות של פרוייקט השימור הזה

.Wittberg 1992ראו 48

מנים בימין משה בצד צון לשכן א הנוגע לרלניסיון הירושלמי ללכת בין הטיפות בכלמעניינת עדות

עד להכרעה ולהטיית הכף לכיוון העדפה , הצורך לממן את פעולות השימור באמצעות הון פרטי

ניתנת דרך חליפות מכתבים ענפות בין ,נטריפיקציה'להון פרטי ולמעשה להשלמתו של תהליך ג

ות פוליטית בעלת קשרים והשפעה כאישי. מנים ואנשי רוח ושם שוניםאראש העיר טדי קולק ובין

מנים ר קולק באופן אישי למשימת גיוס אהתגייס ראש העי, החורגת מחוץ לגבולות המוניציפליים

הבין1967כבר בספטמבר . "טעם" ו"רגש"לימין משה ואיכלוסה של השכונה בתושבים בעלי

לפנות לגיוס והחל, מניםאמצעות אלממש את תכנית השימור אליה שאף בכי לא יוכל קולק

. אוכלוסיה אמידה יותר

קיבל קולק פניות מאישים שונים המבקשים להשתכן ' 70- ועד תחילת שנות ה1968במהלך השנים

קולק אף פנה בעצמו אל . בימין משה בעצמם או ממליצים על אישים אחרים לקבל דירה בשכונה

בנוגע לבקשות שונות וביקש להפעיל את השפעתו אצל האחרון , יצחק יעקביי "ל פמ"מנכ

.להשתכנות בה

הוא כבר , ראשית. קולק מספר בעיותת את ייעוד השכונה העמיד בפניההבנה כי יהיה צורך לשנו

הוא גם פנה . מנים ואנשי תרבות והציע להם לקבל בתים בימין משה של אפנה אל מספר רב

שונות עבור אישים "פרוטקציה"וביקש ממנו בקשות , י"ל פמ"מנכ, במזכרים אל יצחק יעקבי

, ו סכומיםבהזמנות אלה לא דובר על תנאים א. שפנו אליו אישית או באמצעות שליחים ונציגים

, ביניהם זוכי פרס ישראל ובעלי מוניטין אחרים, וידועיםמנים מכובדים וניתן להניח כי אותם א

ודרו מאליהם מנים כאשר התנאים הכלכליים יסם כי הם מוזמנים להשתכן בשכונת אהיו בטוחי

הנה למשל חליפת מכתבים אופיינית לגבי שיכונו של האמן אביגדור אריכא בימין . י המזמינים"ע

: 49משה

קיבלתי ידיעה שאריכא היה מאוד רוצה לרכוש בית : טדי קולק אל איציק יעקבי22.9.68

לל גגם בגלל אישיותו וגם ב, י לעודדובימין משה ואני חושב שאנו צריכים לעשות הכל כד

במיוחד בנשים המבוגרות שהוא , יכולתו להיות גורם מטפל בכל הזרים שיגורו במקום

אנא כתוב לאריכא והודע לו שאנו . מרים לין ועוד, אליקס דה רוטשילד, בידידות איתן כגון

ותאם איתו את כל ) וגם כך עשה(שומרים את הבית עבורו ושהוא לא ימסר לאף אחד

.הפרטים

.14/20 תיק 2058מיכל , ארכיון עיריית ירושלים 49

מקרב לב תודה על הברכות ושבעתיים ברכות , טדי היקר: ר אריכא לטדי קולק אביגדו27.9.68

אקווה גם שבמרוצת שנה זו נזכה בעונג לארח אותך ואת תמרה בבית שיהיה ... לך ולבני ביתך

.)שמעתי שניתן סוף סוף צו ההפקעה לימין משה, אגב(בירושלים , ביתנו בזכותך

הבינותי כי הגיעו אליך שמועות כאילו ): פריז(כא איציק יעקבי אל אביגדור ארי13.10.68

לשריינו ו ניתנה לך בחתימתי התחייבות בכתבקיים ספק בהבטחת בית בימין משה שלגבי

אלו שמועות חסרות כל . צר לי שמבלבלים לך את הראש ומכניסים ספקות בליבך. לשימושך

ת היצירה ואין אתה אתה יכול להמשיך בשקט במלאכ. כלילמהןשחר שאתה יכול להתעלם

מתוך שלושת הדיירים שאיכלסוהו הוצאנו כבר . נהפוך הוא. צריך לדאוג כלל בעניין הבית

לא , בינתיים פרסמה ההסמכה להפקעה. שניים ואנו מוציאים בימים אלה את הדייר השלישי

ובעתיד הקרוב ביותר נהפוך לבעלי השכונה , ניב-מעט בזכות ידידך הטוב פרקליט המדינה בר

.כולל הנכס ששמור לך

כאשר כבר ברור מעל לכל ספק כי יהיה צורך במימון פרטי לצורך ביצוע פרוייקט , כעבור כשנה

:וכך כותב לו קולק, הבשורה כבר הגיע אל אריכא, השימור של ימין משה

אני מבין בהחלט את מצב רוחך אחרי , אביגדור היקר. טדי קולק לאביגדור אריכא17.9.1969

אך עליך , מבין את הקושי בעניין, לירה אלף120-י הבתים בימין משה יעלו כ ששנששמעת

ולפיתוח , לרכישת הנכס מהבעלים החוקיים, לדעת כי זהו הסכום הדרוש לפינוי הדיירים

הם בארץובתנאים של דיור היום , את המבנים שרצית לרכושמכיראני . הסביבה ליד הבתים

. אין הכוונה שתשלם את הסכום בפעם אחת. בקשים ממך מהסכום שמ100% או 50%שווים

אינני מוכן . ודאי שיהיה אפשר את תשלום היתרה למספר שנים, אם תכניס מחצית הסכום

.ואתה מוכרח לעשות מאמץ גדול ולרכוש את הבית, בשום פנים ואופן לוותר עליך בירושלים

החלו גם שמועות והתעניינות , בדמנים בל וימין משה חדלה להיות מיועדת לאכאשר נפרץ הסכר

לאחר פניות רבות של טדי קולק עצמו אל . ציבורית ותקשורתית ברשימת הדיירים החדשים

בכללי המנהל התקין נזכר לפתע ראש העיר, 50איציק יעקבי והבטחות אישיות רבות שפיזר

פאול , י"מר פ"על כן נזף ביו. ריכים להיות קריטריונים ברורים לחלוקת השללובעובדה כי צ

: 1969בפברואר , יעקבי

פ על הצורה בה מתנהלת חלוקת בתים בימין "כבר למעלה משנתיים אני מתריע בכתב ובע

. שמצאו כבר את ביטויין בעיתונות, בציבור רווחות שמועות בדבר אי סדרים בחלוקה. משה

.פה-לבטח היו פניות רבות נוספות כולל הבטחות בעל, וזאת רק על פי ארכיון לעירייה 50

ם מה היא אך משו, הוקמה ביוזמתי ועדה שתפקידה לעסוק בעניין, לפני חודשיים, סוף סוף

.51ואני מקווה שכשהיא תתכנס עוד יהיה לה מה לחלק, עדיין לא התכנסה

י ועדה "אשר נקבעו ע, בשלב זה התגבשו קריטריונים לאיכלוס משתכנים חדשים בימין משה

רק , על פי תקנון הוועדה. ציבורית מיוחדת שהוקמה על מנת לטפל בבקשות ולבחור את הרשימה

טדי קולק דאג , אולם. והיתר ישראלים, אמורים להיות תושבי חוץ מן המשתכנים החדשים 20%

אשר עם בואם , חלק מן התושבים הם יהודים תושבי חוץ: ל"להגדיל את שיעור בעלי ההון מחו

אשר זכאים גם למענקי , "עולים חדשים"לישראל זכאים לאזרחות מתוקף חוק השבות ונחשבים

אלה זכו לקנות בית בימין משה שלא על חשבון מכסת . קליטה שונים של משרדי הקליטה והשיכון

כך למשל . גם אם לא התכוונו להפוך את ימין משה או את ישראל למשכן של קבע, תושבי החוץ

ל רשות הדואר ממנו "אשר בעניינו פנה טדי קולק אל מנכ, ב"ד ברני ברנט מארה"במקרה של עו

בנה לעצמו בית בימין משה ", כותב קולק, "ד ברנט"עו. "ביקש לזרז את התקנת קו הטלפון בביתו

פוגע ", הוסיף קולק, העיכוב בהתקנת קו הטלפון". ובכוונתו לגור בו במשך מספר חודשים

.52"מר ברנט הוא עולה חדש בעל חשיבות רבה. בהרגשתו האישית ומעכב את מעברו לירושלים

היה כל סיכוי לשמר את ימין ברור כי לא , נטריפיקציה שהוצע כאן'מניתוח הקשר בין שימור וג

החלפת אוכלוסיה היתה מטרה . כלומר ללא החלפת אוכלוסייתה, נטריפיקציה'משה ללא ג

ניתוח תפקידו של ההון . והיא הוצגה כתוצאה הכרחית וטבעית שלו, עיקרית של תהליך השימור

ו במילים א, הפרטי במימון פרוייקט השימור מביא לבחינת מאפייניו של פרוייקט שימור עצמו

.ועל כך בפרק הבא, אחרות את האופן בו הוא מהווה פרוייקט פיתוח

. ם בלבדעולה כי ככל הנראה ועדה זו היתה מס שפתיי, אשר הקדיש פרק לימין משה1972-מדוח מבקר המדינה מ 51

באותו 18- פורסמה מודעה שרשימת מועמדים לאכלוס ימין משה תיסגר ב11.7.1969-הדוח מותח ביקורת על כך שב . וכן על העובדה שהמודעה פורסמה אחרי שרבים מן המועמדים היו סגורים. כלומר רק שבוע, חודש

.14/20 תיק 2058מיכל , ארכיון עיריית ירושלים 52

כמנגנון פיתוחשימור: 2פרק

עוד ראינו כי ביצוע פרוייקט . בפרק הקודם ראינו כי בשכונת ימין משה התבצע פרוייקט שימור

ת שמטרתה וכי למעשה שימור הוא פרקטיקה דיסקורסיווי, נטריפיקציה'שימור הולך יד ביד עם ג

. נטריפיקציה ולספק לה כסות אידיאולוגית'לממש ג

כטבעית , החלפת אוכלוסיה במתחם לשימור הוצגה כמובנת מאליה, במקרה של ימין משה

. הועלתה האפשרות שאין זה כךבפרק הקודם למרות ש, מתחייבת מפרוייקט השימור עצמווכ

רצויה להשיג תוצאה , אוכלוסיה וללא החלפתבהשקעה כספית מזערית, ניתן היהראינו כי

אפשרות כזאת כלל לא עמדה על גם שראינו . וחיובית מבחינת המטרה המוצהרת של השימור

להשיג מכיוון שהיא היתה להם לרועץ בדרכם , ומקבלי ההחלטות התעלמו ממנה לחלוטין, הפרק

ה להיפטר מאוכלוסיה בלתי רצויה ולהחליפ: את מטרתה האמיתית של תכנית השימור

. באוכלוסיה אחרת במתחם לשימור

מדוע הגיעו מקבלי ההחלטות למסקנה כי רק אוכלוסיה , ראשית. מספר שאלות נותרו ללא מענה

שימור פרוייקט מדוע : או במילים אחרות, אמידה תוכל להוציא אל הפועל את תכנית השימור

או , ת השאלה מדוע זה כךנשאל, נטריפיקציה'לאחר שראינו כי שימור מחייב ג, שנית?יקר כל כך

באיזה אופן פועל מנגנון השימור כפרקטיקה אידיאולוגית לפיתוח כלכלי של : במילים אחרות

.בשאלות אלה אפנה לעסוק כעת. מתחם ולהחלפת אוכלוסייתו

מהווה כלל אינו שפרוייקט שימור בפרק זה אעמוד על כך שהמקרה של ימין משה הוא דוגמה ל

הוא ;הוא בונה ומפתח; הוא הורס ומשחית:להפך. ר ואינו שומר על דברנו משמהוא אי. שימור

הוא . הוא אף אינו משחזר דברו, אינו שומר על דברשמנגנון שימור זהו . מוציא ישן מפני חדש

חומרי בעוד מבנה חדש נבנה מ: השונה רק במעט מבניית מבנה חדש לגמרי, למעשה סוג של בנייה

אשר משתמש באותם חומרי בניה , הוא בינוי מחודשכזה שימור , זלבטון ובר, בניה כמו בלוקים

מחומרים חדשים וישנים אלה . פירורי חזון נוסטלגיבמעט שיירי מבנים ישנים וב מהולים, חדשים

.כזה שלא היה קיים מעולם, חדש לחלוטיןשתוצאתו היא תוצר, פרוייקט פיתוחנרקח

תוך שימורם והגדרתם , תרבות והשארתם בנוףבפרק הקודם הוגדר שימור כבחירה של פריטי

) 1994 סמוק; Gratz and Mintz 1998; 2003 בר אור(שיח השימור הקיים . כנכסי מורשת

, כביכול, תכנוניים של הנושא המתקיימים במנותק-מתמקד ברובו באלמנטים המקצועיים

גם . כוח ואינטרסיםאידיאולוגיים או מהיבטים המשקפים יחסי , פוליטיים, מהיבטים חברתיים

הן מוצגות כתופעות לוואי רצויות , כלכליות או אחרות, אם הספרות מזכירה השלכות חברתיות

המוצגת , אולם בכל מקרה המתקיימות בשדה נפרד מזה של פעולת השימור עצמה, יותר או פחות

קבוצה מי משתייך אל ה, למשל, אינה שואלתהזרם המרכזי ספרות . כפעולה מקצועית נייטרלית

היא אינה שואלת כיצד ; ולא מי מודר ממנה, הלוקחת לעצמה את הזכות לבחור מתחם לשימור

, נקבעת מורשתה של אותה קבוצה ואיך נבחרים ציוני הדרך ההיסטוריים המגדירים אותה

ולא , היא אינה תוהה על דרכי ההנצחה והשימור של ציוני דרך אלה; המוגדרים כראויים לשימור

.יתוי והאופן המסוימים בהם הם משומריםעומדת על הע

באופן נפרד מפעולות " מקצועיות"תיאורטיקנים רבים כבר קבעו כי לעולם לא מתקיימות פעולות

טען כי אינדיווידואלים הם ) Altusser 1969(אלתוסר . כוחניות או אידיאולוגיות, פוליטיות

. ולוגיהכוננים באמצעות אידיאכבר מ-וזוהי ההוכחה לכך שהם תמיד, כבר סובייקטים-תמיד

נו את עצמנו כסובייקטים פועלים לבין האידיאולוגיה לא תיתכן הפרדה בין הכרת, כלומר

לא תיתכן הפרדה בין פעולה ממשית בשדה מקצועי לבין הבסיס , באותו אופן. המעצבת הכרה זו

ומשקלן , יות שלהלא כל שכן בין פעולה ממשית לבין ההשלכות הממש, האידיאולוגי של פעולה זו

.האידיאולוגי

טענה כי התכנון מציג עצמו כתחום מקצועני ) Sandercock 1998(סנדרקוק , בתחום התכנון

אך למעשה , המשתמש בכלים מדעיים לקראת תוצרים מפותחים ומתקדמים יותר, )פרופסיונלי(

בויאר . וןהורס קהילות ומשכתב את ההיסטוריה והזיכר, הוא פועל בכוחניות מודרניסטית

)Boyer 1996 (אשר תוך כדי דה, לבן-הראתה כי מקצוע התכנון נתון בידי בני מעמד בינוני-

, מבטאים את נקודת המבט הבלעדית) The Act of Planning(פוליטיזציה של מעשה התכנון

.אותה הם מציגים כאוניוורסלית, שלהם, הפוליטית כמובן

; 1998עשות ( נהוג לדבר על שני אינטרסים מנוגדים בשיח האדריכלי על שימור מבנים ואתרים

Cohen 1999 ;לאומי להגן -שהוא האינטרס הציבורי, "שימור", מחד): 2007ברקת ; 2003 אור-בר

אינטרס של בעלי הון ויזמים פרטיים להרוס , "פיתוח", מנגד; על נכסים היסטוריים ואדריכליים

שימור , על פי דיכוטומיה זאת. חדשים ומודרניםה ישנה על מנת לפתח אזורי מסחר ומגוריםיבני

בהם שווי הקרקע גבוה או , במיוחד במקומות בעלי פוטנציאל כלכלי, הוא בלם מפני לחצי פיתוח

. תיירות או כל צורך כלכלי אחר, מגורים, שהם מבוקשים לצרכי מסחר

, ריים ולאומייםחסידי השימור נחשבים לאנשי תרבות בעלי מודעות לערכים היסטו, בשיח זה

אשר אינם מוכנים להיכנע ללחצים כלכליים ומטיפים לוויתור על רווחים אפשריים למען אינטרס

הנחשבים , אלה נמצאים כביכול בקונפליקט מול חסידי הפיתוח. תרבותי כלליוציבורי

ד אינטרסנטים קפיטליסטיים אשר ערכים תרבותיים אינם בין מעייניהם והרווח הכלכלי לבדו עומ

. לנגד עיניהם

לא רק שאינם מנוגדים בהכרח בימין משה ניתן לראות ששני האינטרסים האלה , כפי שאראה מיד

שימשה על " שימור"רטוריקת ה, בימין משה. שני פנים של אותו אינטרסיכולים להוות אלא הם

אלא שהפיתוח נעשה לא, מנת להצדיק פיתוח של שכונה בעלת פוטנציאל תיירותי וכלכלי

באמצעות הריסת השכונה אלא באמצעות פינוייה מתושבים חסרי אמצעים והפעלה בה של מנגנון

אם , זאת על מנת שאנשים משופעים יותר באמצעים יוכלו להוציא בה את כספם, השימור

אינו מנוגד לפיתוח אלא הוא סוג של ששימור זהו מופע של ,כך. כתושבים חדשים ואם כתיירים

.פיתוח

אלא , י אינטרס כלכלי ואפשרות השיווק של מקום כמוצר"בד שמנגנון השימור מונע עלא זו בל

את ) Yacobi 2002(ניתוחם של יעקבי . שמתלוות לכך גם משמעויות לאומיות ותרבותיות

את השכונות ההיסטוריות ) Boyer 1992(של בויאר , התוכנית לשימור העיר העתיקה של לוד

את בנייתה מחדש של ברלין שאחרי נפילת ) Huyssen 1997 (של חוסיין, בערי ארצות הברית

של ממשלת ישראל ) 35א "תמ(את תכנית המתאר הארצית ) Fenster 2004(החומה ושל פנסטר

לייצור ולעיצוב תחושת מקום , מדגימים את השימוש במנגנון השימור כבכלי לשימור הגמוניה

.ולחיזוק אלמנטים לאומיים בזהות הקולקטיווית

כלומר מכילים מבנים , "היסטוריים"הם לרוב מקומות , תחמים לשימור וביניהם ימין משהמ

, והם נושאים משמעות לאומית או תרבותית, שנהוג לשייכם לתקופת כינונה של העיר או המדינה

ההתעניינות במבנים אלה והמוטיבציה לשמרם מתעוררת בשלב ". מורשת"ולכן נחשבים חלק מ

בהמשך אראה . לאחר שעברו הזנחה מתמשכת ולכן ירידת ערך, ע פתאוםכביכול לפת, מסוים

כיצד גויסו מיתוסים היסטוריים ולאומיים לטובת ימין משה ובאיזה אופן נעשה שימוש במנגנון

אשר מדברת על , אתייחס להגדרה הכללית של שימור, בינתיים. השימור על מנת לבטא אותם

. ה בתקופה מסוימת בהיסטוריהשחזור צורתו הפיזית של מבנה כפי שהי

ניגוד זה נובע מכך ". פיתוח"לבין " שימור"עמדתי קודם על הניגוד הנתפס בשיח הקיים בין

לעומת , מוטיבציית השימור. שלחצי פיתוח שואפים להרוס הישן ולבנות בניינים ואזורים חדשים

.שואפת לכאורה לשמור על הישן ולהימנע מבנייה או תכנון מחדש, זאת

או ליתר , בתכנון עכשווי של מתחמי שימור מקובלת גישה המשלבת בין שימור ופיתוח, עם זאת

כך שהשימור נתפס , )Pendlebury 1999; 1998עשות (דיוק משלבת את השימור במערך הפיתוח

שדרות רוטשילד בתל אביב הן דוגמה למרקם עירוני ). 2004עמית " (התחדשות עירונית"ככלי ל

בשדרות ממוקמים בנייני משרדים רבי . שות עירונית באופן המשלב שימור ופיתוחשעבר התחד

שהוכרזו ) 30-משנות ה(לאומי -והבין) 20-משנות ה(בצד בניינים מן הסגנון האקלקטי , קומות

, בבניינים אלה ממוקמות בדרך כלל פונקציות בילוי ופנאי. בניינים לשימור ועברו תהליך שיקום

.או עסקים ומשרדים כגון בנקים ומשרדי עורכי דין, יותכגון מסעדות וגלר

בית לוין המיועד , למשל". שימור"במקומות אחדים טכנולוגיה מתוחכמת התגייסה למשימת ה

לשימור בשדרות רוטשילד בתל אביב הונח בשלמותו על תמיכה ונותר תלוי באוויר בעת החפירה

על , )לשעבר המושבה שרונה(ה בתל אביב במתחם דרום הקרי;תחתיו במסגרת עבודות הפיתוח

נעשה מאמץ הנדסי כביר , מנת לשמר מספר בתים טמפלרים בכפוף לאילוצי תכנית הפיתוח

כדי , להזיז אותם בשלמותם ולהעבירם מספר מטרים אחורנית מיליון שקל26-שעלותו הגיעה ל

.53לאפשר הרחבת רחוב קפלן

טכני נותר -בשל קושי הנדסי. ברו למיקומם החדש ללא המרתף הבנוי מתחת לכל אחד מהםבתים אלה הוע, אגב 53

" הולבשו"במיקום המקורי כאשר מרתף חדש נחפר במיקום החדש והבתים , האופייני לבנייה הטמפלרית, המרתף . עליו

).1999(רגב ווידריך : מקור. תל אביב, שדרות רוטשילד. ובומאחוריו מגדל אלר) לשימור(בית לוין

כך . מתוארות דרכים שונות בהן ניתן לשלב שימור בתוך מערך הפיתוח) 1998עשות (בספרות

אך הוא נדרש , למשל ניתנת ליזם אפשרות להרוס מבנה היסטורי כדי להקים במקומו מבנה חדש

. קישוטים תקופתיים ולשלבם בבנייה החדשהלרוב חזיתות או, לשמר פריטים בודדים מתוכו

, פיצוי בדמות תוספת זכויות בניה באתר, לרוב יזם פרטי, במקרים אחרים ניתן לגורם המפתח

דרך נוספת . המוטל עליו" נטל השימור"העברת זכויות בניה לאתר אחר או הקלות מס בתמורה ל

לעיתים תוך השתתפות , ר לפיתוחהמסדירה את היחס בין שימו, לאומית או מקומית, היא חקיקה

. המדינה או הרשות במימון השימור

רואה בשימור ערך בעל חשיבות ) 2007ברקת ; Birch and Douglass 1988(השיח המרכזי

כי קיימים , מעין הכרה מחוסר ברירה, אולם בד בבד מכיר בעובדה, ציבורית או אסתטית

ולכן לא , שינויים טכנולוגיים או דחף להתחדשות, אילוצים בלתי נמנעים כגון גידול אוכלוסיה

יש צורך לפשר בין ערכי שימור לבין לחצי , לכן. ניתן לשמור את הרקמה הבנויה בדיוק כפי שהיתה

כאשר , אשר משני צדדיה נמצאים שימור ופיתוח, "משוואת תכנון"כך נוצרת . קידמה ופיתוח

וכל אתר או רשות מווסתים בה את שיווי האינטרס הציבורי וההון הפרטי עומדים זה מול זה

.המשקל המתאים

אשר היריבות ביניהן מאפילה לעיתים על זו , קבוצות-קבוצת חסידי השימור נחלקת לשתי תת

" לשלם"האחת מכירה בצורכי הפיתוח המתקדמים ומוכנה : שבין תומכי שימור לתומכי פיתוח

ם לשימור תמורת שמירה על חלק אחר את מחיר ההכרח באובדן חלק מן המתחמים או הבנייני

קבוצה זו מוכנה לשיתוף פעולה עם פרנסי הפיתוח ומובילה את תפיסת השילוב בין שימור . מהם

. לפיתוח

, לדעתם. כלומר שימור מבנים בדיוק כפי שהיו, "אדוק"קבוצה אחרת היא זו הדוגלת בשימור

רים של פיתוח פירושו כניעה לכוחות בעלי הון או בעלי אינטרסים אח, שיתוף פעולה עם יזמים

, שימור הוא ערך שעל המדינה לקיימו, לטענתם. קפיטליסטים וויתור על הערך האמיתי של שימור

לעיתים מכונה השימור ). Garrod et al. 1996(מורשת או אסתטיקה , משום שהוא מסמל תרבות

גם אם לא ניתן להרויח , אותוכלומר מוצר שלמדינה יש אינטרס ומחויבות לקיים, "מוצר ציבורי"

רעיונות כגון שימור חזיתות תוך פיתוח של . בדומה לשמירה על הביטחון או על אוויר נקי, ממנו

ומטיפים למלחמה נואשת וחסרת פשרות נגד לחצי , Facadism"54"פנים המבנה הם מכנים בלעג

. פיתוח ונגד בעלי הון

רה את אמרתו הנודעת של ההיסטוריון מזכי" כפי שהיו"השאיפה לשמר מבנים בדיוק

כפי שהיתה "כי ביכולתו לכתוב את ההיסטוריה , רנקה- לאופולד פון19-הפוזיטיוויסט בן המאה ה

, או משוכתבת, כמאה שנים מאוחר יותר טען וולטר בנימין כי ההיסטוריה תמיד נכתבת". באמת

והוא מהווה זירה , טוריהמתחם משומר הוא ללא ספק אתר בו משוכתבת ההיס. בידי המנצחים

על ניתוח של מנגנון השימור לעמוד על מנגנוני , לכן. בה מבוטאים יחסי כוח כלכליים ותרבותיים

.הכוח וכתיבת ההיסטוריה המעורבים בו

י הון "המונע ע, תרבותי-זהו מנגנון אידיאולוגי כלכלי. נייטרלי-שימור אינו כלי מקצועי, כאמור

ולכן בניגוד . תרבותיים ולאומיים, ווית למימוש אינטרסים כלכלייםומשמש פרקטיקה דיסקורסי

, או שניתן לשלב ביניהם אך הם שונים זה מזה, לטענה כי שימור ופיתוח הם אינטרסים מנוגדים

, אטען כי אחת הפרקטיקות של מנגנון השימור היא ששימור אינו מנוגד לפיתוח ואינו שונה ממנו

.הוא פיתוח-אלא ששימור הוא

54 Facadism ובר על שימור חזיתות מד. המתואר בספרות לשילוב שימור במערך פיתוח כולל" פיתרון" הוא שמו של

המונח הפך לשם גנאי המגחיך אדריכלות פוסטמודרנית אשר הופכת נוף עירוני . בלבד ובנייה חדשה בפנים המבנה ).Richards 1994למשל (לתפאורה תיאטרלית

משום , שימור מהווה מנגנון פיתוח כלכלי, הראשון: שאינם מנותקים זה מזה, זאת בשני מובנים

אם של תושבים חדשים , שמעורבות בו השקעות גדולות אשר מטרתן ליצור מוקד משיכה להון

נטריפיקציה ומניע מחזור של פיתוח 'וכפי שראינו בפרק הקודם הוא גורר אחריו ג, ואם של תיירים

; ")התחדשות עירונית"שאף זכה לשם המכובס (עירוני

. משום שהוא מהווה סגנון אדריכלי בפני עצמו, תכנוני-שימור הוא מנגנון פיתוח אדריכלי, השני

תהליך השימור אינו מחזיר מבנים או מתחמים כבמנהרת הזמן לתקופה , כפי שאבקש להוכיח

עוד , מור הוא למעשה עוד שיטת בנייהשי. בהתפתחותם, נוסף, אלא הוא שלב אחר, כלשהי בעברם

זהו סגנון אשר חומרי הגלם שלו הם חומרי בנייה חדשים וחומרי גלם היסטוריים . סגנון אדריכלי

התוצאה היא . מבצע תהליך של שימור, המשמשים יחד במנגנון פיתוח אשר במקום בנייה חדשה

אביב אינו בנוי בסגנון באוהאוס לשימור בתל " באוהאוס"בית , כך. סגנון אדריכלי חדש לחלוטין

שכונת ימין משה לאחר שימורה אינה נראית כשכונה אנגלית מסוף המאה ; "שימורי"אלא בסגנון

הוא משכתב , מנגנון שימור אינו משמר ואפילו לא משחזר, אם כן". משומרת" אלא כשכונה 19-ה

. ואף יוצר מחדש את העבר

זו אינה טבעית ומעורבים בחירה. בחירת מתחם לשימורראשיתו של הפעלת מנגנון השימור היא ב

על . זירה בה מבוטאים יחסי כוחתרבותיים ולאומיים והיא כשלעצמה, בה אינטרסים כלכליים

, עליו לבטא ערך תרבותי או היסטורי, מנת שמתחם יצדיק את בחירתו כראוי ומתאים לשימור

אשר מתעורר , דת ציון חשובה בתולדותיואו נקו, המדינה או הקהילה, מתקופת כינון העםלרוב

. או למעשה אשר ניתן יהיה לשכנע באינטרס כזה,אינטרס תרבותי לשמרו

הצדקת צורך ל" השכונה הראשונה מחוץ לחומות"גויס המיתוס של , במקרה של ימין משה

לשכנע תוך כיפוף והתאמה של העובדות ההיסטוריות על מנת, הבחירה בשכונה כאתר לשימור

.ה ראויה לשימורהיותב

כי ימין משה אינה השכונה הראשונה , ניתן לקרוא55בכל ספר היסטוריה הדן בתולדות ירושלים

אותו , משכנות שאנניםהספרות כותבת כי. מחוץ לחומות ואף לא נמנית עם השכונות הראשונות

).1979(קרויאנקר , )1977(ריבלין , )1979(אריה בן , )1988(גליס , למשל 55

עתיקה ואשר יחידות דיור אשר בנה מונטיפיורי ליהודים יוצאי העיר ה22מבנה מאורך המכיל

עובדה אולם למעשה גם. הוא המבנה הראשון מחוץ לחומות, עם ימין משהלכרוך יחדכיום נהוג

"שנלר "מתחםקדמו לו . משכנות שאננים אינו המבנה הראשון מחוץ לחומותו ,זו אינה נכונה

, מעון הקיץ של הקונסול הבריטי בטלביה, במרכז העירי מסיונר גרמני"שהוקם כבית יתומים ע

בתי הארחה , בית חולים, בית הספר הפרוטסטנטי בהר ציון ומתחם מגרש הרוסים שבו כנסיה

משכנות ה שלשנת הקמת, 1860 מחוץ לחומות העיר העתיקה לפני כל אלה הוקמו. ובית קונסוליה

, יהודים-י חברות ואנשים לא"הוקמו עכל המבנים האלה , אולם). 1979בן אריה , למשל(שאננים

משכנות שאננים הינה סמל ליזמות ולפיתוח , לעומת זאת. ויים של נציגות זרה בירושליםהם ביטו

משכנות שאננים היא ניצן של ציונות . לאחר מאות שנים של ניוון, יהודי בירושלים בעת החדשה

.56חוץ לחומות הראשונה מהיהודיתהשכונה , אם כן, זוהי. ציונותה פרוץעוד לפני

השכונה היהודית הראשונה "של יון את חשיבותו של הערך ההיסטורי גם אם נקבל לצורך הד

. הרי שלכאורה עליו להיות מיושם על משכנות שאננים בלבד, ואת נחיצות שימורו, "מחוץ לחומות

בתי ימין משה סמוכים למבנה של משכנות שאננים וכיום השתיים נחשבות ליחידה עירונית אחת

כך משתזפת ימין משה בהילת הראשוניות מחוץ . יבוריתהן מבחינה תכנונית והן מבחינה צ

שלושים שנה אחרי משכנות ה למעלה מאולם למעשה היא נבנת, לחומות של משכנות שאננים

1860-בין הקמת משכנות שאננים ב. והיא השכונה היהודית העשרים מחוץ לחומות, שאננים

מאה , העיר וביניהן נחלת שבעהרוב שכונות מרכז, בין היתר, הוקמו1892-והקמת ימין משה ב

57.מחנה יהודה ושערי צדק, אוהל משה, בית יעקב, שערים

אמת והוא אינו בגדר, מועד הקמתן של השכונות הללו מצוין בכל ספר על תולדות ירושלים

הקפיצה בזמן בין מועד הקמתה של משכנות טענתי היא כי. המתגלה כאן לראשונההיסטורית

ובין מועד הקמתה של ימין משה הסמוכה לה ואיחודן –יהודית הראשונה השכונה ה–שאננים

סייע לזליגת מיתוס האיחוד הכרונולוגי . אחת היא מלאכותית ומכוונתלכדי יחידת עירונית

על ללא ספק הקלו, מן המבנה הקדום אל השכונה המאוחרת יותר" הראשוניות מחוץ לחומות"

ות ומורשת ניבטים מבעד להיסטוריה היהודית ותוך הדגשת פריטים במקומות רבים בישראל ערכי תרב 56

אדריכל סעדיה מנדל , למשל. היסטוריוגרפים המשרתים את הנרטיב שכותבי ההיסטוריה היהודים רוצים לקדם, )מתחם דרום הקריה בתל אביב(סיפר לי כי כאשר נערכו דיונים על שימור המושבה הטמפלרית שרונה ) 2003פ "בע(

!" ?אתם יודעים שהבתים האלה היו שייכים לנאצים: "בכל ישיבה אחד מן המעורבים בתהליך היה מעירכמעט .כהוכחה חותכת לטענה כי אין לשמרם

במסגרת פרוייקט שיקום השכונות של משרד , שכונות אלה זכו בעשורים האחרונים לטיפול עירוניחלק מ, אגב 57. שיםמדרכות וכבי, העירייה השקיעה בפנסים, שופצובתיהן. אחרת השיכון או במסגרת מדיניות עידוד עירונית

ובוודאי שלא הופעל , אולם בהיקף מוגבל ביותר ולא באופן ממסדי מתוכנן, מסוימתנטריפיקציה 'ג בחלקן התרחשה .בהן מנגנון שימור

פינוי האוכלוסיה שלא שרתה את המיתוס באופן נאמן תוךהפעלת מנגנון השימור בימין משה

. מספיק

אידיאולוגית הבאה היא בחירה לאיזה תקופה -ההחלטה הפוליטית, לאחר בחירת מתחם לשימור

זוהי למעשה בחירתו של המקור האותנטי שיזכה . מתולדות המבנה תחזיר אותו פעולת השימור

להחלטה , שמתחם לשימור הוא אתר של יחסי כוחמכיוון. להיות מונצח באמצעות מנגנון השימור

והן מבחינת היכולת , זו יש חשיבות מכרעת הן עבור הפעולות שיתבצעו במסגרת מנגנון השימור

, החלטה חשובה זו נתונה בידיו של אדריכל שימור. להתחקות אחר האינטרסים המעורבים בו

, של כל מבנה במתחם" ק תיעודתי"הוא מכין . אשר ממונה מיד עם ההכרזה על מתחם לשימור

. מסמכים וכל חומר היסטורי אחר הנוגע לתולדות המבנה, המכיל תצלומים

גם רוב המבנים בימין משה עברו מאז הקמתם גלגולים , כמו במתחמים אחרים המיועדים לשימור

ם מבנים רבים שופצו ונצבעו בצבעי. המתבטאים בין היתר בשינויים בצורתם החיצונית, שונים

גלגולים אלה תועדו . גובהם השתנה וכן ייעודם והשימוש בהם, נוספו להם תוספות בנייה, שונים

משרד , י אדריכלי השימור שהתהליך הופקד בידיהם"אשר הוכן ע, של המבנים" תיק התיעוד"ב

החומרים בתיק התיעוד שימשו לצורך ההחלטה על התקופה אליה הוחזרו המבנים . קרטס-מנדל

כלומר התקופה בה נמצא הבניין , הבחירה לא נפלה על תקופת ההווה. נגנון השימורבאמצעות מ

לא מדובר בשימור מצב : עלולה להטעות" שימור"ולכן המילה , בעת ההחלטה על תכנית השימור

התוצאה שלו אינה שימור , וכפי שאראה, כוונתו של פרוייקט שימור היא למעשה שחזור. קיים

.חדשולא שחזור אלא יצירה מ

הבחירה לאיזו תקופה להחזיר את הבניין ואילו פעולות יש לבצע כתוצאה מבחירה זו אינה טבעית

בוחנת אלונה " בתים מולבנים"במסה . ואינה נובעת באופן אינהרנטי מהכרזת השימור כשלעצמה

לאומי -את התעוררות המודעות הציבורית לשימור בתי הסגנון הבין) 2003(שפטן -נצן

ובמשך , בתל אביב30-שנבנו בשנות ה, היא בוחנת תהליך בו כאלף בתים. בתל אביב") באוהאוס("

מולבנים לפתע באמצעות פעולת ) 244' עמ" (אפרוריות עתירת פיח ותריסולים" שנה צברו 60-כ

).247' עמ" (בירוקרטית באופייה ורטורית במהותה, מפרכת"שימור

אומי והשאיפה לשמרו מהווה הזדמנות להתרפקות על ל-הגילוי המחודש של הסגנון הבין, לטענתה

זהו נסיון של . מערבית ונקייה מפלסטינים, צנועה, נאורה, רציונלית, מסודרת, שקטה, עיר לבנה

תדמית , גברית להתנחם בזרועות התדמית שהיתה רוצה שתהיה לה-האליטה האשכנזית

מו האינתיפדה הראשונה המשרתת אותה אל מול היסדקות ההגמוניה שלה לאחר אירועים כ

- וה80-בחירתה של תל אביב של שנות ה, אם כן. ועלייתו של שיח פוסטמודרני המפר כל משמעות

היא טעונה במשמעויות קולקטיוויות ומתקיימת . אינה מקרית" באוהאוס" לחזור לתקופת ה90

.מקבל החלטות או רוכש בורגני, מעבר לשיקולים המקצועיים של כל מתכנן

מיתוס , כיצד לצורך הצדקת השימור של ימין משה גוייס מיתוס הראשוניות מחוץ לחומותראינו

לאחר שבוצע איחוד , אולם. שהוענק בקלות יחסית למשכנות שאננים וזלג גם אל ימין משה

אדריכלי . הסתבר כי יש צורך בנסיגה טקטית ממנו, השכונות וימין משה נעטפה בהילת המיתוס

ל חברת פיתוח מזרח ירושלים "וכן מנכ, סעדיה מנדלקרטס ו) גבריאל( גובי ,השימור של ימין משה

השכונה " סיפרו לי כי בשל העובדה שמשכנות שאננים היא ,שביצעה את הפרוייקט יצחק יעקבי

כלומר מבנה ,"מונומנט"י אדריכלי השימור למעמד של "היא זכתה ע, "הראשונה מחוץ לחומות

, נעשה בו כמעט שום שינוי יחסית למראהו בעת שנבנהמור שלא זהו שי". אדוק"שראוי לשימור

שכונת ימין משה תכנית השימור ל, לעומת זאת. מיתי והאדריכלי-כיאה לייחודו ההיסטורי

שינויים הותרו תחת ה .אותם אפרט ואנתח מיד, כללה שינויים מפליגים בחזות השכונההסמוכה

מתחת , אולם כפי שאטען, גית לפרוייקטאשר סיפק את הכסות האידיאולו" שימור"מעטה ה

. פרוייקט פיתוח לכל דברלכסות השימורית לא היה זה אלא

עדויות ארכיוניות לפרקטיקות של מנגנון השימור

לימין משה ומשכנות " תכנית בינוי כללית "מפה זו מתארת. אתחיל ממפת השימור של ימין משה

התכנית) 2003 פ"בע(קרטס אדריכל השימור התכנית הדהויה והמרופטת היא על פי . שאננים

התכנית פשוטה . עד היוםניתנים היתרי בניה בימין משהשל המתחם ועל פיה המפורטת ביותר

. 1: העליון של המפה הימניהמופיעים במקרא בצד , מאוד ומכילה שלושה אלמנטים עיקריים

חזית לשימור . 3; )אדמדם-םבצבע חו(מוצע להשלמה . 2; )במפה בצבע צהובצבוע (קיים לשימור

). בחלק מן החזיתות הפונות לסמטאות השכונהמודגשמופיעה כקו (

.ארכיון קרטס: מקור. מפת השימור של ימין משה

מנגנון ער את היסודות עליהם בנוייה הכוונה האידיאולוגית שלזו מערכללית מבט מהיר בתכנית

כהה המציין שטחים המיועדים -השטח החוםכי ניתן להבחין בעין בלתי מזוינת : השימור

בחישוב מקורב השטח .שיעור ניכר משטח השכונה כולה מהווה – כלומר לבניה –" השלמה"ל

, או במילים אחרות, מהשטח הבנוי הכולל בתכנית40%-לבינוי חדש מגיע ליותר מהכהה המיועד

ם בעת ההכרזה על על השטח הבנוי שהיה קיי100%מדובר בתוספת בנייה חדשה של כמעט

.שימור

אינו מבנים משומרים אלא הכולל כמעט חצי מן השטח הבנוי , משמעות היא כי בשכונה לשימורה

בינוי ה, כפי שניתן לראות בתכנית. אשר מהווים תוספות בניה על המיועד לשימור, מבנים חדשים

בצד שמאל של (כולל גם את אחורי משכנות שאננים, "השלמה"הקרוי בלשון התכנית , החדש

שאינו " אדוק"ור להתבצע בו שימור אדריכלי ותרבותי בו אמ" מונומנט"שכאמור הוגדר כ, )המפה

. וסיף כל בניה חדשהמ

מסומנים על החזיתות , המציינים חזית לשימור, עוד ניתן לראות בתכנית כי הקווים המודגשים

בהמשך נראה כי גם . א על כולןוגם אז ל, הראשיותהפונות אל פני הסמטאות, הקדמיות בלבד

בימין משה נעשו , בנוסף על השינויים המפליגים שמתירה תכנית זווכי , חזיתות אלה לא שומרו

.ים במפה זו ולא באים בה לידי ביטויאשר לא מסומנ, פנימיים וחיצוניים, שינויים רבים נוספים

9עיר מזרחית גוש (19שסימנה עמ) תכנית בניין עיר(ע .ב.מפת השימור היא למעשה ביטוייה של ת

זאת בכפוף . 1969 במרץ 19-אשר אושרה ונחתמה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ב) 1חלקה

וכאשר לצורך תכנית השימור של ימין , 58לתכנית מתאר כללית לירושלים שכבר היתה קיימת

חלק ממכלול כ, משה בוטלה הכוונה שנכללה בה להרוס את השכונה ולסלול במקומה כביש רחב

תכנית השימור אושרה לאחר החלטה של ועדת שרים . כבישים שיקיף את חומת העיר העתיקה

על פי פקודת , דונם בשכונת ימין משה בירושלים34להפקיע , ממשלתית לענייני ירושלים

.194359) רכישה לצורכי ציבור(הקרקעות

ה האדריכלית המייעצת לימין משה אשר נערכו בוועד, בדיונים מקדימים לאישור תכנית השימור

-מזרח-פקידי עירייה ונציגי פיתוח, אדריכלי השימור: דנו חברי הוועדה, מטעם עיריית ירושלים

דנה הוועדה בתכנון הפנים 1969בישיבתה מפברואר . בפרטי תכנית השימור ובאופייה, ירושלים

הוועדה מה בשטח השכונה ר "י יו"נשאל ע, שנמנה על צוות השימור, אדריכל קץ. של השכונה

, "החנות, המועדון, היכן יהיו המקלטים. "השיב קץ, "יש להרוס הרבה בשכונה. "מיועד להריסה

אך עדיין איני יודע להצביע ", השיב קץ, "חשבנו על נקודות אלה. "י פאול יעקבי"ר פמ"שאל יו

.60"במדויק על המיקום

סיבה מדוע לא נוסיף במבנים מסוים קומה איני רואה כל : " אמר בישיבה61אחד מחברי הוועדה

בעוד שתוספת זו לא תפריע לבא לשכונה ... י כך יקבל המבקר מלמטה גמר מסוים למבנים"ע. 'ב

באשר . יש לבדוק בימין משה כל מקרה ומקרה', בעניין קומה ב: "אדריכל קץ השיב לו". מלמעלה

".הרי לא תהיינה כל תוספות, למשכנות שאננים

ע זו היא תכנית כללית המכתיבה את קווי .ב.ת. דבר אושרה התכנית כפי שראינו לעילבסופו של

על פי תכנית זו נגזרים היתרי . לבינוי ולשימור, מבחינת המיועד להריסה, המתאר לדמות השכונה

הבקשות להיתרי הבנייה מוגשות . אשר כרוכים אף הם באישור, בנייה פרטניים לכל יחידת דיור

התכנית . וסף שבידי האדריכלים ציון ואביה השמשוני וי"ע, 1964-תכנית אב כללית לירושלים שתכנונה החל ב 58

-מיד עם אישורה עלה צורך להכניס בה שינויים רבים בשל השינוי הגאו. 1968-נחתמה ואושרה כתכנית סטטוטורית בהתכנית זכתה לביקורת ציבורית רבה בעיקר בשל הכוונה להרוס מספר שכונות עתיקות . 1967-פוליטי בירושלים ב

האמן והאדרכיל אביה , אחד ממתכנני התכנית, אגב). 1990קר קרויאנ(וביניהן ימין משה לצורך סלילת כביש .גר ועבד בימין משה, השמשוני

.על הבחירה בפקודה זו ועל משמעויותיה ראו בפרק הקודם 59 .30-32 מסמך 20/3 תיק 2034ארכיון עיריית ירושלים מיכל 60 .שם 61

בתור בעלי , ירושלים-מזרח-י מבקש ההיתר ובשם פיתוח"ית לתכנון ולבניה עלוועדה המקומ

: קובע כי19לתכנית עמ' ב8סעיף . הקרקע

גובה ) הריסות או תוספות בנייה(שינויים , למרות כל האמור בתכנית לגבי אחוזי בניה

י "וקדם ע ייבדקו התכניות ויאושרו אישור מ–המרווחים בין הבניינים והחזיתות , הבניינים

.מ"הוועדה המקצועית המיוחדת הפועלת ליד פיתוח מזרח ירושלים בע

אשר , זו היא למעשה הוא עצמו" ועדת מקצועית מיוחדת"אדריכל השימור קרטס סיפר לי כי

. מאשר עד היום כל שינוי וכל היתר בנייה בימין משה

במשרד , ינוי של ימין משה הנותנת מבט כללי על תכנית הב)ע.ב.ת-ה (בנוסף על מפת השימור

קיים ארכיון המכיל תיקים מפורטים אשר מתארים , כיום בימין משההממוקםאדריכל קרטס

התיקים . יחידות הדיור שבשכונה130את התכניות שנעשו עבור עשרות רבות של בתים מתוך

חלקה כל עבור ואישורי בניה בקשות להיתר, מכילים תכניות לבינוי ולשימור וכן תכתובות

מבנים , מהם ניתן ללמוד באופן פרטני על השינויים המפליגים שנעשו בכל מבנה ומבנה. וחלקה

והפכו מבתי מגורים צנועים למשכנות יוקרה מחופים , אשר לעיתים הכפילו ושילשו את שטחם

:אביא דוגמאות ממספר תיקים שכאלה. בגימורים יוקרתיים ומצוידים באביזרי יוקרה

תיק החלקה מכיל בקשה להיתר בניה על . שתוד איתן גבע וא"ידי עו- נקנה על12562 הבית בחלקה

מסתבר כי במבנה כפי שנקנה . והוא מפרט את הבקשה להיקף הבינוי בבית, פי חוק התכנון והבניה

הרוכשים על כך ביקשו. נוי בקומת הכניסה לבניין מטר מרובע ב205י משפחת גבע קיימים "ע

מעל קומת ' וכן קומה א, 63שתיחפר מתחת לקומת הכניסה, מרתףר בקומת ה" מ75לבנות

205ר בנוי במקום " מ461היתר הבניה מבקש , בסך הכל. ר" מ179בשטח בנוי של , הכניסה

. קיימים

והאדריכלים ששכרו במהלך מעלה שתי בעיות בהן נתקלו הרוכשיםהמשך התכתובת בתיק

א הוכרז עד כדי כך שהו, ה במרתף התערער המבנהתוך כדי ביצוע עבודות החפיר, ראשית: הבניה

.הבריכה' הטחנה פינת רח' רח 62 של חזות ימין משה כשכונה לשימור ועם זאת להתאים את גודל יחידות הדיור דרך מקובלת לשמור על מראית עין 63

. היא חפירה תחת המבנה הקיים והוספת שטח בנוי נרחב כקומת מרתף, לסטנדרט המבוקש עבור האוכלוסיה החדשהר המבצע עד היום בכל ביקור בשכונה ניתן לראות מספר יחידות דיור אשר נמצאות בבניה ובקרבן עומד בולדוז, כך

". שימור"מראה זה מעניק לשכונה אופי של אתר בניה לכל דבר ובמידה מסוימת שם ללעג את המילה . עבודות חפירה

המבנה מופיע בתכנית השימור כמבנה , עם זאת. המומלץ להריסה, י העירייה כמבנה מסוכן"ע

: רקחו האדריכלים פיתרון יצירתי, לכן. אשר אסור להורסו, לשימור

טרם יצולמו וימדדו ] המיועדות לשימור[חזיתות הבניין ] כאשר, המבנה הקיים יפורק[

; תוך שימוש באבנים המפורקות, תינתן התחייבות לשיחזורם המדוייק של החזיתות; הפירוק

בני אשר ימנע את הריסתם של א, עבודות הפירוק ייעשו בפיקוח מנהל עבודה מהימן

.'הספים הסורגים וכו, הקשתות

יעקבי קירושלים יצח-מזרח-ל פיתוח"מנכסעדיה מנדל אל אדריכל השימור של ובמכתב, שנית

אחד הבתים ההיסטוריים של השכונה אשר לגביהם מוכתב שימור גובהם "מוגדר מבנה זה כ

להוספת קומה מעל קומת הכניסה רוכשיםעובדה זו מתנגשת עם האישור שניתן ל". וחזיתותיהם

. הקיימת

של דבר בסופו הציעו , 64לאחר בקשות וערעורים חוזרים ונשנים מצד הדיירים החדשים

, של המבנה) המערבי(בחלק האחורי רק הקומה השניה תיבנה : ים את הפיתרון הבאאדריכלה

יקבלו בשאר הקומה השניה שטח בנוי כביכול של-וכפיצוי על אובדן, אשר אינו מוגדר לשימור

למרות . הדיירים לשימושם שטח ציבורי פתוח הסמוך לביתם בו יוכלו להשתמש כבגינה פרטית

למותר בתכנית השימורמ יחסית " ס70-הוגבהה באכן השניה הקומהבסופו של דבר, זאת

.והחזית שהיתה אמורה להיות מיועדת לשימור נפגעה

היתה מבנה הרוס , י משפחת סגל" ע70-אשר נרכשה בתחילת שנות ה, בימין משה4965חלקה

הובהיתר הבניה מופיע, מטר מרובע142שטח המגרש הוא . לגמרי אשר היה צורך לבנותו מחדש

ר " מ101, )אותה יש צורך לחפור מתחת לקומת הכניסה( מטר בקומת המרתף 62בקשה לבניה של

כ "סה, ר של בנייני עזר" מ26וכן ', ר בקומה ב" מ94ועוד ' ר בקומה א" מ100, בנוי בקומת הכניסה

כאשר התחייבו , הדיירים החדשים אף התקינו בריכת שחייה בסמוך לבניין. מטר מרובע בנוי386

. שלא לקרות אותה בכל סוג של מבנה קבע

להתנגד בעצמו לבנייה זו כבעל , שמשרדו שוכן בסמוך לבית גבע, אדריכל השימור גובי קרטסאיים בשלב מסוים 64

דבר ", י יעקבי"ל פמ"טען קרטס במכתבו למנכ, "המקוריתע "יחסית לתב' מ1.15-הגג יוגבה ב". החלקה הסמוכה ."ללעג את עצם ההגדרה חזית לשימורשם ה .המצודה' טורא פינת רח' רח 65

ן המתמחה בנכסים בימין "חברת נדל, "טורא פרופרטיס" רכשה את המבנה חברת 1992בשנת

100-מ' ב-ו' אשר מגדיל את השטח הבנוי בקומות א, והיא הגישה בקשה נוספת להיתר בניה, משה

.ר נוספים" מ126ומוסיף קומה שלישית בשטח , מטר בנוי126-ל

ע שינויים בצאשר ביקשה ל, "באוהאוס דבליפמנט קורפירישן"י חברת " נרכש הבניין ע2001בשנת

שינוי מיקום המדרגות העולות מקומת הכניסה ; הוספת מעלית הידראולית: "נוספים במבנה

".ייםשינוי גמר לרציפים ולקירות הפנימ; הוספת שירותים; למפלס המגורים

הורחבה יותר מפי , אן ואישתו חנהי האמן מנשה דילי" ע70-ות האשר נרכשה בשנ, 9966גם חלקה

ואילו , ר" מ84בבקשה להיתר בניה מפורט כי השטח הבנוי בה עמד על . בשטחה הבנוישלושה

44תוספת של , ר" מ50.50קומת כניסה בשטח , ר" מ57.6הבקשה היא לתוספת של מרתף בשטח

. הקיימים84ר לעומת " מ268כל שטח בנוי של ובסך ה', ר בקומה ב" מ30ושל ' ר בקומה א"מ

וכי הם , בחתך הגגות, י האדריכלים"אשר מאושר ע, בהערה להיתר הבניה נכתב כי נעשה שינוי

. מטר מקו החזית לתוך הרחוב10ממליצים על מרפסת בקומה העליונה שתחרוג עד

יה ותכתובותארכיון משרד קרטס מכיל עוד עשרות רבות של תיקים המפרטים היתרי בנ

שינויים , ולא פחות מכך, ותבגג, בחזיתות הבתים, שינויים במבנים בימים משההמתארות

כריית בריכות , חציבות וחפירות, תוספת של קומות ומרפסות, בשימושים להם מיועדים המבנים

י "הפיכה של בתים פרטיים וקטנים לבתי דירות המנוהלים ע, בניית מדרגות ומעליות, שחיה

. ועוד ועוד, ן"ת נדלחברו

מנגנון השימור כפי שמשתקף מעדויות המפונים

אשר פונו ממנה , לשעבר של ימין משה67 מן התושבים20-ראיינתי כבמסגרת איסוף החומר

במהלך הראיון ביקשתי כל אחד מהם לתאר את הבית בו . במסגרת תהליך השימור ובעקבותיו

כן . את השינויים שהכניסה המשפחה במבנהאת הרכב המשפחה בבית ו, התגוררה משפחתו

.טורא' הבריכה פינת רח' רח 66 . לרשימת המרואיינים2ראו נספח 67

יחסית לתקופת , שאלתי את המרואיינים על ההבדלים בין חזות השכונה וביתם בפרט היום

. בימין משהמצולם לסיור להתלוות אליביקשתי משניים מן המרואיינים . מגוריהם בה

דרך עיניהם של אלה ביקשתי להתחקות אחר השינוי הפיזי שעברה השכונה בסיורים מצולמים

בנים למשפחות ידועות אשר חיו בשכונה שנים , לשעברבחרתי בשני תושבים. שפונו ממנהתושביה

לעיתים תכופות הם מבקרים בה היום . ותרו מעורבים בפעילות סביבה עד היוםארוכות ואשר נ

, נההשכושינוי שעבר על רים המצולמים העלו עדויות מאלפות להסיו. אותה לאורך גלגוליהליווו

אשר מכסה על מנגנון , בימין משה אינו אלא מילה חלולה ומכובסת וגילו עד כמה המונח שימור

.מאורגן היטב שהוציא אל הפועל פרוייקט פיתוח לכל דבר

שהיה " פתוח" ביותר הוא השינוי בין מראה ים והמשמעותיים הבולטים הפיזייםהשינויאחד

צויינה " סגור"ל" פתוח"אבחנה זו בין . ין אותה היוםהמאפי" סגור"מראה לשכונה בעבר לבין

. פה גם בראיונות נוספים-והיא עלתה בעל, המרואיינים בשני הסיוריםי "והודגמה בשטח ע

וכן משמעויות חברתיות אשר יתוארו , יש בוודאי משמעויות פסיכולוגיות רבותלאבחנה זו

בעבר בחזית כל בית היתה , י המרואייניםלפי תיאור: היבט גשמי ופרוזאיאולם יש לה גם. בהמשך

כמעט כל החצרות הללו סגורות , כיום לעומת זאת; למבנהדרכה היה פתח הכניסה, חצר פתוחה

ת הבנייה כחלק מהרחבו, כך סופחו שטחי החצרות אל השטח הבנוי. באבןמחופה י בנייה "ע

ה מולו חזית אבן אחידה המהלך ברחובות ימין משה רוא,כיום. המשמעותיות שנוספו אל הבתים

. לפני כןפתוחות חצרות -במקום בו היו חצרות, ורציפה

. צילום עצמי: מקור. רחוב טורא: משמאל. ימין משה, רחוב הטחנה: מימין

של הבתים כיום התקדמה במספר מטרים אל תוך הרחוב יחסית לחזית הבתים החזית הבנויה

. מולאו גם הם בבניית אבן חדשה, ריקים שהפרידו בין בתים סמוכים זה לזהחלליםו, בעבר

. שטח המגרש של כל יחידת דיור גדל משמעותית יחסית לגודלו בתקופתם של מרואייני, למעשה

השטח הבנוי בשכונה כיום הוא כמעט כפול מזה כי , מפת השימור של ימין משהראינו קודם דרך

תוספות הבניה האלה הצרו את הסמטאות הן במפלס . נים שלישהיה בעת שגרו בה המרואיי

אם כן אין פלא. והפכו אותה משכונה פתוחה לסגורה, הרחוב והן במפלס הקומות העליונות

כעת כאילו קירות האבן ויחוש, שבילו את ילדותם בין החצרות הפתוחות, המרואיינים שליש

. סוגרים עליהם מכל עבר

קיר . אשר חצרו נותרה פתוחה, 2005ספטמבר , בית בשורת בתים: מימין. ימין משה, טורא' רח

אותו : משמאל. שחצרו נסגרה בבנייה, הבטון בצד ימין של התמונה הוא צידו של הבית הסמוך

.צילום עצמי: מקור. י קוביית אבן שנוספה ליחידת המגורים"החצר נסגרה ע. 2007יולי , בית

י נוסף בחזות הכוללת של השכונה מעיד על העובדה כי לא זו בלבד שימין משה אינה נראית שינו

היא גם לא נראית כיום כפי שנראתה בעת , כיום כפי שנראתה בעת ההכרזה על תכנית השימור

י אדריכל "ימין משה נבנתה ע. ולמעשה היא נראית כיום כפי שלא נראתה מעולם, היווסדה

טוריים וארוכים בעלי חזות סדרתית , כלומר בתים קטנים, Row Houses במתכונת של 68אנגלי

היתה חצר יחידת דיור בחזית כל . עם מרווח בין מבנה המכיל מספר יחידות דיור למשנהו, אחידה

מאחוריה חצר ומאחוריה מבנה , כך שמן הסמטה נראתה גדר קטנה, פתוחה ולפניה גדר נמוכה

בעיקר אלה , בתים היו בני קומה אחת וחלק בני שתי קומותחלק מן ה. ומרובענמוך, קטןאבן

הבתים . השורה הבנויהואלה שבקצה, ר מבחינה טופוגרפיתשבסמטאות המזרחיות והנמוכות יות

. לתכנן את משכנות שאננים1857-י מונטיפיורי ב"שנשלח לירושלים ע', סמיתויליאם 68

אשר מופיע , הקצוות הגבוהים יותר שיוו לשורת הבתים מראה של חומה אחידההטוריים בעלי

. תר בסופה גבוה יוומעין צריח, משונן-בה דפוס חזרתי כמו

לקחו לעצמם אדריכלי השימור את החירות לאשר , "שימור"במסגרת מה שהוגדר כתהליך

אלא , שלא זו בלבד שהיו נרחבות ביותר מבחינת היקפן יחסית לשטח הבנוי הקיים, תוספות בנייה

. שהן שינו לחלוטין את אופיה הפיזי והנופי של השכונה

ללא התחשבות במבנה המקורי הטורי והישר , עט אקראיכמ, תוספות אלה הותרו באופן ספורדי

האישורים לתוספות הבנייה ניתנו על מנת לענות על דרישתם של הדיירים החדשים . של השכונה

אך לא פחות מכך מתוך שאיפה מכוונת לשבור את האופי הקופסתי , למבנים מרווחים יותר

על מנת לשפר את מראה ). 2003טס קר" (פלסטי"המאופק והצנוע של השכונה ולשוות לה מראה

נכרתו עצים ותיקים שלא , נסתמו בורות המים, נוסף ריצוף, יותר" יפה"השכונה ולהופכה ל

.התאימו למראה המבוקש ונוסף גינון מודרני

זויות וצורות גאומטריות אשר , אשר תוספות הבניה יצרו בה הבדלי מפלסים, משהסמטה בימין

.ה השכונה המקורילא היו במבנ

מסודרים ואחידים בעלי חזות , שורות של בתי אבן קטנים- השימור הפך שורותמנגנון, אם כן

משיכון בריטי מתועש ומודרני בן המאה . י ורךטלמתחם ציורי בעל מרקם פלס, נוקשה ומאופקת

לתפאורה הדומה יותר, עתיקה-כאילוים תיכונית - הפכה ימין משה לעיירת תיירות אירופית19-ה

.הוליוודית מצועצעת

אדריכל השימור קרטס הוא המאשר שינויים , מאז אישורה של תכנית השימור ועד היום, כאמור

המשמעות היא שלא זו בלבד שקרטס הוא הסמכות הבלעדית כלפי . ותוספות בנייה בימין משה

אלא הוא אף , םרוכשים חדשים או דיירים בימין משה לביצוע תוספות בנייה ושינויים בבתיה

במידה רבה האחראי הבלעדי על חזותה של השכונה ועל המעבר מבנייה טורית ואחידה למרקם

את הסיטואציה בה תושב ימין משה מלין בפניו על ) 2003פ "בע(כך תיאר בפני קרטס . ציורי ורך

:ואת המשמעות שהוא מייחס לכך, היתר לתוספת בנייה-אי

למה לשכן נתתם להגביה עוד ,רגע' ,ם התושבים ואומריםאחד הדברים שקשה לנו זה כשבאי

בימין משה בגלל , בתת מודע, תשמע אתה כנראה באת לגור'ואז ההסבר שלי הוא . 'חצי קומה

איפה שכל -יודע-לא-אני-ונה בכי אם היית נראה בדיוק כמו איזה שכ. החוסר שוויון הזה

אז תשאיר לנו שנקבע איפה , הנההבתים בדיוק אותם שתי קומות אותו גובה לא היית בא

חצרות שמשתלבות בשטחים , חצרות פנימיות, יהינפחי בנ, הינס הזה בין גובה בניאלאנוצר הב

אני קורא לזה של הגיאומטריה של ימין , זאת אומרת נוצרה מן פלסטיות כזו, 'הפתוחים

.משה

:באופן מכוון, הוא עצמו יצר שינוי זה בימין משה, לדבריו של קרטס

היתה ,צילומים ישנים של ירושליםואפשר לראות את זה בציורים , ימין משה המקורית

row houses-נלקחו מהסגנון של ה, בתים טוריים. שכונה שהייתי קורא לה מאוד משעממת

שטחים פתוחים לא , צמודה אחת לשניה, כל חמישה מטר ושלושים חלקה, האנגליים

הפך את זה לשכונה .] ז.ת, ונה היא למנגנון השימורהכו[ הפיתוח ...רכבות כאלה, מטופלים

גם היום יש הרבה מאוד , ציירים אהבו לשבת לצייר. מאוד ציורית אם נקרא לזה ככה

הרכבות , ישנם הבתים המקוריים...כי יש איזה פלסטיות כזאת שנוצרהקורסים של ציירים

הכתבנו איזשהו פיתוח ...ובירכתיים שלהם נבנו כל מיני תוספות, האלה שאני קורא להם

... כזה שלא תמיד אותו גובה ואותו דברפלסטי

חזיר את אשר מטרתו המוצהרת היתה לה, "שימור"שינוי זה נעשה בחסות תהליך , באופן מדהים

תהליך השימור הקנה לימין משה מבנה וחזות , אולם. השכונה לדמותה המקורית בעת הקמתה

מנגנון השימור הביא את ימין משה לחזות , יתר על כן. יתהשונים לגמרי מזו שהיתה לה בעת בני

. ימין משה מעולם לא נראתה כפי שנראתה לאחר תהליך השימור. שונה ממה שהיתה לה אי פעם

, כמו גם בין מתכנניה, הישראלי וברחבי העולם, השכונה ידועה בציבור הירושלמי, למרות זאת

". אותנטית"כשכונה

עירונית ואורגנית שנמשכה עשרות שנים , רה שהתפתחות היסטוריתאין אלא לתהות כיצד ק

, נמחקה באחת ואינה נחשבת כלל אותנטית, וביטאה באופן חזותי ומרחבי את גלגולי המקום

. ואילו יצירה חדשה לגמרי מקבלת תדמית מקומית ואותנטית

מתוך השאיפה היסטורית שנוצרה באופן פרדוקסלי -תכנית השימור יצרה לימין משה חזות א

העתק שאין לו , החזרה בזמן נעשתה באמצעות יצירת דימוי אדריכלי ריק. לחזור להיסטוריה

תוך דילוג על תקופת זמן של כשמונים שנה ומחיקת התפתחות היסטורית שחלה בתקופה , מקור

כך נוצר חיבור מלאכותי בין תקופת תנופת הפיתוח ההרואית של ירושלים החדשה של המאה . זו

.196769 ובין תחייתה של ירושלים שחוברה לה יחדיו של אחרי 19-ה

מקור מרתק לקבלת מידע על , בין היתר, הראיונות עם תושבי השכונה לשעבר שפונו ממנה הם

בראיונות שאלתי את , כאמור. השינוי הפיזי שעברה השכונה באופן כללי ובתיה באופן פרטי

אילו שינויים הכניסו בו בני , כיצד היה בנוי, גרומרואייני באופן ספציפי איך נראה הבית בו

מכולם ביקשתי תמונות של . משפחתם בעת מגוריהם בו ואיך השתנה לאחר שעזבו אותו ועד היום

אולם יש לציין כי רק למעטים מהם היו אכן תמונות משפחתיות מן , הבית או שלהם בשכונה

מן הראיונות עלה חומר תיאורי שניתן , למרות זאת. ועוד פחות מכך של הבית בו גרו, השכונה

. ללמוד ממנו רבות על השינויים שעברה השכונה

, "פתוחה"תיארתי קודם לכן את האבחנה שערכו כמה וכמה ממרואייני בין מראה ותחושה

אחד . שיש לה כיום" סגורה "– המעוגן גם בתחושה –שאיפיינה את השכונה בעבר ובין מראה

: אמר לי, 70ק"י, י בשכונהממרואייני עימו סיירת

עכשיו כמובן כשאת מסתכלת ... לכל בית כאן היתה חצר. הם הרחיבו, מה שאת רואה עכשיו

, חצר, תמיד היתה חצר... צפיפות שלא היתה קיימת, את רואה צפיפות, היום על הבתים

ית לכל האורך היתה חצר חיצונית והב, היה יותר אחורה] הבית... [תמיד היה מרחב, והבית

הם לא אהבו להיות . לא היה דבר כזה שסגורים, בכל בית היתה חצר... היה קצת יותר בפנים

. האנשים האלה, במקום סגור

.בירושלים ובישראל, ובמשמעויות האדריכליות שלו בימין משה1967ו בפרק הדיון דיון במומנט ההיסטורי של רא 69משפחתו נמנית על בעלי הבתים הבודדים . הוא בן למשפחה מפורסמת מימין משה, לחייו50-בשנות ה, ק"י 70

ה נחשבת לזו שקיבלה את סכום המשפח, בשל כך. והיא גם זו שנחשבת למשפחה האחרונה שעזבה אותה, בשכונהוחוגגים בו חגים ואירועים , ק ובני משפחה נוספים מתפללים היום בבית הכנסת בימין משה"י. הפיצוי הגבוה ביותר

. משפחתיים

שניכר כפי, הממחישה את תוספות הבנייה הנרחבות בשאר המבנים, פתוחהנותרהחצר ש: מימין

המדרגות . ק עומד ליד הכניסה לביתו לשעבר"י: משמאל.י קיר האבן בצד שמאל של התמונה"ע

. עליהן הוא מסתכל היו מדרגות חיצוניות דרכן עלו לקומה השניה של המבנה ישירות מן הסמטה

.צילום עצמי: מקור. תוספות בנייה מאוחרות–משני צידי גרם המדרגות

אמר , "אים נוףבצורה כזאת היינו תמיד רו, היתה רק אחורה", ק"הוסיף י, "הקומה השניה"

היו בעבר ) לעבר חומות העיר העתיקה(והתייחס לעובדה שהבתים בחזית הרחוב הפונים מזרחה

. המערבי, היתה בנויה רק במפלס האחורי הנסוג, אם היתה, ואילו קומה שניה, בני קומה אחת

, היינוהשכונה היום היא נורא שונה ממה שהיה כשאנחנו ": ציין מיד בתחילת הראיון71ג"אבגם

, היתה חצר, היום הכל סגור אבל כמעט לכל בית. הכל היה פתוח, המבנה היה שונה, קודם כל

ג קישר את המבנה הפתוח והחצרות ליחסים " מעניין לציין כי אב."המון המון היו חצרות

:החברתיים בשכונה

הוא בן למשפחה מורחבת אשר ענפים רבים ממנה גרו בימין . פונה מימין משה כנער, לחייו40-בשנות ה, ג"אב 71

האחרונה , דודו ודודתו, ראיינתי גם את אימו. יום על קשר עם השכונה בעיקר דרך בית הכנסתושומרים עד ה, משה .היא ילידת ימין משה בעצמה

לא בתוך ו, השירותים בהרבה מבנים היו בכלל בחוץ, הדלתות לא היו נעולות, הכל היה פתוח

היחסים היו יחסים של , אבל אני חושב שמה שאיפיין את השכונה זה הקטע החברתי, הבית

כל אחד ידע , עזרה הדדית שאני לא רואה שכנות כזאת היום אין את המושג הזה של השכנות

.מה יש אצל השני בשמחות ובצרות ואם היה צריך עזרה לא היה צריך לבקש זה כבר היה

וכן בתוך אחדים מן , ות נוספים אפשר היה ללמוד כי בכמה מן הסמטאותמתוך מספר ראיונ

וחלקם נותרו , חלקם היו פעילים בעת מגוריהם של המרואיינים. היו כרויים בורות מים, הבתים

שם היו לעיתים מקור של טחב ובעיות , פעורים בסמטאות או נעזבו כך סתם בתוך הבתים

ואילו הבורות שבתוך הבתים הפכו ברובם , ם ומאוחיםכיום הבורות בסמטאות סגורי. בריאות

.י הרחבתם באמצעות חציבה מתחת לקומת הקרקע"לקומת מגורים נוספת ע

.צילום עצמי: מקור. מצביע על מקום בסמטה בו היה פעור בור מים אשר נסתם ונסגרק"י

. החיצוניים של הסמטאותבכמה מסיוריי בשכונה ראיתי שאריות דהויות של צבע על הקירות

כמה מרואיינים סיפרו לי כי התושבים התורכים נהגו לסייד את קירות האבן בעיקר באזור

מדי שנה לקראת פסח היו התושבים צובעים את . בסיד צבעוני– דלתות וחלונות –הפתחים

כחלק מפעולות. הקירות בצבעי תכלת נגד עין הרע או צהוב וכתום כסמל לאביב והתחדשות

.וכיום ניתן בקושי לאתר שרידים ממנו, השימור נוקה הסיד מקירות השכונה

.צילום עצמי: מקור. שרידי טיח בימין משה

פגיעה -ציינתי קודם לכן כי דרך מקובלת להוסיף שטח בנוי תוך נסיון לשמור על מראית עין של אי

זאת גם בבתים שהיו . קומת מרתףבחזות המבנים היא חציבה תחת קומת הקרקע כך שתתווסף

בהם הבור היווה תירוץ נוח להרחבת החציבה עד לכדי קומת מגורים של , בנויים על בור מים

בדרך זו נוספו . בהם החציבה נעשתה מתחת לקומת הקרקע, וגם בבתים שלא היה בהם בור, ממש

. לרבים מבתי ימין משה שטחים בנויים בהיקף משמעותי

ר בשכונה ניתן לראות מספר בתים שהחליפו בעלות בזמן האחרון והם עומדים בכל ביקו, כאמור

חלקם עומדים במערומיהם כאשר רק שלד נותר . תחת שיפוצים ונראים כאתר בנייה לכל דבר

. נמצאים בתהליך של שיפוץ ובנייה, לעיתים כולל הגג והקירות החיצוניים, וכל שאר הבניין, מהם

, בשכונה לשימור. ר מבצע עבודות חפירה וחציבה בפנים המבנהלרוב עומד בהם בולדוזר אש

". שימור"עובדה זו שמה ללעג ולקלס או לפחות מעמידה בסימן שאלה את עצם המילה

. 2007יולי , "שימור"אותו בית לאחר ה: משמאל. 2005אוגוסט , אתר בנייה בימין משה: מימין

.צילום עצמי: מקור

. עולים גם מהתבוננות בגינון ובצמחיה בשכונההווהרים בחזות השכונה בין עבר להבדלים ניכ

עצי אזדרכת , בעיקר אקליפטוסים, תורכים היו בה מספר מועט של עצים-היהודיםבתקופת מגורי

, מערבי-בחלק הצפון, כמו כן. כמסמנים את גבולותיה, וברושים שננטעו בעיקר בקצוות השכונה

אשר מכרו ירקות ופירות תוצרת הגינה , ה גינת ירק ובוסתן של תושבי השכונההית, במפלס העליון

מספר תושבים שתלו וגידלו סביב , בנוסף. ירקן מקומי-מעין חקלאי, לשימוש תושבי השכונה

חלק מן המרואיינים סיפרו לי על גינות ירק . בעיקר שיחי יסמין ומטפסים אחרים: הבית צמחיה

. לבית ואשר שימשו כמשק עזר קטן וסיפקו ירקות למאכל למשפחהקטנות שגידלו הנשים בחוץ

; חלק מן העצים הגדולים נעקרו וסולקו, ראשית. לאחר הפינוי חל שינוי משמעותי בגינון בשכונה

בשטחים פתוחים בשכונה שהיו מגרשי ; גינת הירק והבוסתן נהרסו ובשטחם נבנה בית מגורים

בסמטאות השכונה ננטעו עצי ; שתל בהן דשא וצמחיה מערביתאשר נ, עפר הוקמו גינות ציבוריות

העמוס , 1967שאחרי ) 1990קרויאנקר (הפוסטמודרני " אוריינטלי"המשתלבים עם התכנון ה, זית

והם היום , "מערביזציה"גינות הבתים עברו גם הן ; ציטוטים היסטוריים ותרבותיים מקומיים

. בעיקר אדניות גרניום ועציצי בוגנוויליה

אז . בימין משה היום יש הרבה יותר גינון וצמחיה מאשר בעת מגורי התורכים, באופן כללי

איפיינה אותה איזו צחיחות ירושלמית אשר התחלפה היום בחזות של גן אירועים שופע צמחיה

, ירוקה אשר אינה אופיינית לאקלים ואשר מתוחזקת מן הסתם בכמויות לא מבוטלות של מים

.רבות גינוניתחומרי דשן והתע

.צילום עצמי: מקור. גינון חדש בימין משה

היא בנויה במעין , בשל המבנה הטופוגרפי של ימין משה. שינוי משמעותי חל גם בסמטאות עצמן

אשר על צירו האחד סמטאות אופקיות מישוריות הנמתחות מצפון לדרום ) מבנה שתי וערב(גריד

ועל צירו האחר סמטאות אנכיות ; כמו טרסות, חת לשניה על מדרון ההרואשר בנויות אחת מת

בשל השיפוע מורכבות הסמטאות האנכיות בעיקר . אשר יורדות ממערב למזרח במורד המדרון

רק , סיפר כי כאשר משרדו קיבל לידיו את השכונה לאחר פינויה) 2003פ "בע(קרטס . ממדרגות

מעפר " מסלול גלישה"ואילו האחרות היו מעין , תשתיים מן הסמטאות היו בנויות ממדרגו

. במסגרת תהליך השימור נבנו מדרגות בכל הסמטאות היורדות לכיוון מזרח. שבחורף הפך לבוץ

י יצירה מחדש של המדרגות שיכפל מנגנון השימור סמטאות ממודרגות והעתיק אותן "ע

.לסמטאות אחרות שהיו דרכי עפר קודם לכן

בעבר היו . מרוצפות כיום בריצוף אבן מלא, וכן כל הסמטאות האופקיותסמטאות אנכיות אלה

מרוצפות באבן רק שתי הסמטאות האנכיות בהן היו בנויות מדרגות וכן הסמטאות האופקיות

הריצוף המלא הושלם רק לאחר פינוי . הסמטאות הקטנות והאחוריות היו דרכי עפר. הראשיות

תוך שימוש באבן אמיתית ובטכנולוגיית בנייה , רהשכונה כחלק מעבודות פרוייקט השימו

. 72מקורית

1967-מעניין לציין כי קרטס סיפר שהנסיבות ההיסטוריות של כיבוש ירושלים המזרחית ושטחי יהודה ושומרון ב 72

כשלירושלים היתה עדנה ] את עבודות השימור[לקנו לעשות נפל בח: "הן שאיפשרו את האותנטיות שבתהליך השימורוהם , בית לחם וכדומה, שמיד עם איחוד העיר התחילו להגיע סתתי אבן מומחים מירושלים המזרחית, בתחום הזה

).2003קרטס " (באו ועסקו בעבודות האלה גם בחומר וגם בטכנולוגיה אותנטית

, בולטות, רוב הסמטאות הראשיות היו מרוצפות בעבר בריצוף של אבנים קטנות, יתר על כן

. ובמסגרת מנגנון השימור הוחלף הריצוף בהן לאבנים גדולות וחלקות יותר, דוקרות ושחוקות

קרטס סיפר לי בגאווה כי . ים מן הריצוף המקורימסתבר כי רק בשני אתרים ספציפיים נשארו אי

יש שתי פינות שהצלחנו , עבודות התשתית המאוד מסיביות שזה אמר שחצבו וחפרו והכל"למרות

שימור אי אותנטי זה הצריך מאמץ הנדסי ותכנוני ניכר ."לשמר את הריצוף המקורי של ימין משה

ציבה המסיוויות שבוצעו לצורך שינויי על מנת להציל חלקה קטנה מידי עבודות החפירה והח

. מפלסים ועיבוד התשתית בימין משה

כללה חפירה של כל סמטאות השכונה לצורך הכנסה אל מתחת לפני הקרקע אותה עבודת תשתית

האיפשרשגז מרכזי ב וכן הכנסת הסקה, התאורה והטלוויזיה, הטלפון, של כל קווי החשמל

:קרטס סיפר כי משמעות הדבר היא ש. ולרבסולאסור את השימוש בדלק נוזלי

ארובות אחת 140וזה אומר שלא מוציאים , לא מכתימים את המדרכות בסולרזה אומר ש

, הניקוז, למעט דבר אחד, והחשמל והתאורה והמים הכל תת קרקעי, צמודה לשניה עם עשן

קצת עשינו ,ורחזרנו קרוב מאוד למק.. .כמו שהיה פעם, את הניקוז של מי הגשם עשינו עילי

. לזה שדרוג

כמו כן נתלו בפינות הסמטאות שלטי קרמיקה הנושאים את שמות הרחובות בעיצוב הפסל דני

).2003יעקבי (תושב השכונה , כפרי

עוד סיפר לי קרטס לי כי בימין משה אדריכלי השימור הקפידו הקפדה יתרה על שימוש בחומרי

זאת בניגוד לפרוייקטים מאוחרים יותר בהם ". אותנטיות"זאת כדי לשדר , בנייה וחיפוי מקוריים

:73 דבר אשר ייקר מאוד את עבודות השימור–שולבו בשימור חיקויים וחומרים סינתטיים

אני לא , הדברים שהיום אנחנו עושים בזכרון יעקב ובמקומות אחרים שאנחנו עובדים בהם

האבן היא האבן ]. מין משהבי[יכול להציע להעלות על בדל שפתי משהו שעשינו אותו

20- ל15אבן מיזי ירושלמית קשה שהעובי שלה בריצופים זה בין , המסיבית המקורית

אין פה , שבונים אבן בחזית ויוצקים בטון מאחור, לא קירות מורכבים מה שנקרא, סנטימטר

ת בניה זה היה ממש שיעור בטכנולוגי. אין פה כל מיני דברים כאלה, אין פה אבן נסורה, ציפוי

ככל שהאבן שחוקה יותר ומשאיות עוברות על זה . זה יוצר גם התיישנות נהדרת. מקורית

. זה נראה יותר ויותר אותנטי, וצריך לעשות איזה תיקון מקומי או משהו

הוא סיפר לי . ל"עליו הוא שומר עבור דיירים ששוהים בחו, ימין משהש לקח אותי לבקר בתוך בית ה"המרואיין ד 73

, בחרו לרצף את פנים ביתם באותה אבן, של הריצוף בסמטאות" אותנטי"אשר התאהבו במראה ה, כי בעלי הבית . דולר למטר מרובע300שעלותה מגיעה לכדי

שנחשבו –בסיורים בשכונה ובראיונות מעניין לעמוד על ההבדל בין תוספות הבניה של התורכים

לבין תוספות הבניה –יד עם ההכרזה על פרוייקט השימור נהרסו ונוקו ולכן מ" אותנטיות"לא

. תוספות אשר כן נחשבות אותנטיות, שביצעו אדריכלי השימור

לרוב הכילה כל יחידת דיור חדר קדמי גדול וחדר . 19-בתי ימין משה נבנו בסוף המאה ה, כאמור

לא , בתים הקטנים ולרוב הנטושיםה, מיד עם התיישבותם של עולי תורכיה בשכונה. אחורי קטן

הבתים חסרו . ענו על הצורך בפונקציות בסיסיות שכבר אז נחשבו לסטנדרט בבנייה למגורים

: ותוך זמן קצר ביותר התחילו התושבים התורכים לדאוג לעצמם, שירותים ומקלחת, מטבח

בעיקר נוספו . םכמעט בכל ראיון סיפרו לי התושבים על תוספות בנייה ושימושים שהוסיפו לעצמ

תוספות אלה נבנו . צריפי פח או תוספת בנוייה מבלוקים, שירותים ומטבח שנבנו לרוב בצריפי עץ

לעיתים כתוספת מחוברת למבנה הקיים ולעיתים כצריף נפרד ממנו בחלק : באופנים שונים

. האחורי או הקדמי של מבנה האבן

יתה הריסה של כל תוספות הבנייה שכונו ראשונה של מנגנון השימור ה-הפעולה הכמעט, כאמור

–הצורך בפונקציות שהיו קיימות בתוספות אלה , מטבע הדברים". ארעיות"י אדריכלי השימור "ע

יתר . נותר בעינו גם אחרי פינוי התושבים שבנו את אותן תוספות–שירותים וכיוצא באלה , מטבח

בחללים וחדרים רבים , ת הרבה יותרלדיירים החדשים היה צורך בתוספות בנייה נרחבו, על כן

. בהתאם לסטנדרט המשתנה של התקופה ובהתאם למעמדם, יותר וגדולים יותר

תוספות הבנייה בעידן שאחרי פינוי התורכים התאפיינו בעיקר בחיפויי אבן אשר נגסו בשטחים

קורי ונעשו תוך נסיון אשר הוצמדו למבנה המ, פתוחים מכל צידי המבנה המקורי וכן לגובה

הן כללו תוספות של חדרים באמצעות סגירת . 74לטשטש את ההבדל בינן לבין המבנה המקורי

הוספת קומה מתחת לקומת , תוספת קומה שניה ולעיתים גם שלישית לגובה, החצרות החיצוניות

עבר והוספת מרפסת מ, סגירת מרפסות קיימות והפיכתן לחדר, הקרקע באמצעות חציבה וחפירה

לאחר שכל , לעיתים נוספו גינות על גגות הבתים. י חריגה לתוך מרחב הרחוב"למבנה הקיים ע

ולעיתים אף נהרס בית שלם ובית חדש לחלוטין נבנה , השטח במפלס הרחוב כבר נוצל לבנייה

. תוך שימוש באבן מקורית, תחתיו

פעמים , ים את השרידים המעטים שנותרוגישה מקובלת באתרי ארכיאולוגיה היא בניית שחזור משמעותי המשל 74

אשר נכלל בצוות שימור ימין משה , )ל'אז מנצ(בהקשר זה יש לציין כי אהוד נצר . רבות תוך טשטוש ההבדלים ביניהםלאחרונה התפרסם נצר לאחר שטען . ארכיאולוג אשר נלקח לימין משה בשל נסיונו בשחזור אתר מצדה-הוא אדריכל

. רדוס במדבר יהודהכי גילה את קברו של הו

ישנם גם , שתוארו לעילבנוסף לשינויים הפיזיים בחזותם של בתי ימין משה ושל סמטאותיה

אשר מעידים גם הם על אופיו היופמי של , הבדלים ושינויים בשימושים של המבנים בשכונה

".שימור"המושג

שינוי דומה חל . אחד ההבדלים האלה הוא שינוי מהותי באופן בו נעשה שימוש בחלק מן הבתים

בנייני מגורים המיועדים , למשל. נטריפיקציה'גם במקומות אחרים שיועדו לשימור ועברו ג

נרכשים בשלמותם , 75אשר שימשו בעת בנייתם ובמשך שנים רבות כבתי דירות, לשימור בתל אביב

תהליך השימור בבניינים אלה מתבצע כך שמעטפת הבניין וחזותו נותרת על . י גורם פרטי אחד"ע

מעין –פחה אחת אולם את פנים המבנה נהרס לגמרי ונבנה אותו מחדש כמבנה המיועד למש, כנה

. וילה עירונית

בעל תדמית ייחודית , זהו בית פרטי ומפואר; זו אינה וילה בשכונת וילות פרוורית סטנדרטית

שיפור חזות . אשר עבר תהליך של השבחה במימון פרטי ובחסות הכרזת השימור, במרכז העיר

. יירים חסרי אמצעיםבו גרו ד, הבניין ותנאי המגורים בו לא התאפשרו כאשר היה בית משותף

היא ממתינה עד . הרשות המקומית אינה מבצעת שיפורים כאלה על חשבונה עבור עניי עירה

ואז משיגה , בעלי ההון, שמתעורר גל השימור אצל בעלי הטעם והמודעות ולא פחות חשוב מכך

ובאותה הזדמנות התרוקנות , מימון פרטי של השימור שאינו משולם מתקציבה: רווח כפול

".התחדשותו"מתחם לשימור מאוכלוסיה חלשה המפריעה לה

י משפחה אחת "רכישת בתי דירות ע: שינויי ייעוד כאלה התרחשו בימין משה בשני אופנים

י חברות "או רכישתם ע; 76המבצעת בו שינויים לצרכיה והופכת את המבנה לוילה גדולה במיוחד

בדרך כלל לתקופות , ות אותו להשכרהן אשר משפצות את המבנה ומייעד"מסחריות לניהול נדל

מבנים שנרכשו בדרך זו הם אלה אשר עברו את השינויים מרחיקי הלכת . קצרות ולתושבי חוץ

. קומות בנויות נוספות כלפי מעלה ועוד, בריכות שחיה, בהם נוספו מעליות. ביותר בחזותם

.בית קרוסקל בפינת אידלסון והס; בית הפגודה בפינת הרחובות נחמני ומונטיפיורי, למשל 75 .שלוש או ארבע משפחות משרת עתה משפחה אחת, מבנה ששימש בעבר שתיים, גדולות במיוחד כיוון שראשית 76

בשכונה נכנסתי םסיוריהבאחד מ. שטחובמבנה התבצעו הרחבות ותוספות בנייה אשר הגדילו עוד יותר את, שניתבהן גרו ארבע , שתי קומותבן בית –במקור . אל בית טיפוסי בשורת בתים בהסמטאותש "המרואיין דיחד עם

למשפחות בקומות התחתונות , לכל משפחה היתה כניסה נפרדת לביתה. שתיים למטה ושתיים למעלה–משפחות ילו המשפחות בקומה העליונה נכנסו לביתן באמצעות מדרגות חיצוניות וא, היתה חצר קדמית ודרכה נכנסו לבית

. כיום בכל המבנה כולו גר זוג אחד בלי ילדים. בצידי המבנה

בדרך כלל הן . במבניםההרחבות והתוספות, החברות הן אשר ביצעו על חשבונן את כל השינויים

לרוב , גם ביצעו חלוקה מחודשת בפנים המבנה והן מציעות להשכרה חדרי אירוח או דירות קטנות

. לתקופות קצרות או לתושבי חוץ

כיום כל בתי . שינויים נוספים בשימושי הבתים עלו מתוך הראיונות עם תושבי ימין משה הותיקים

בין , בעת שגרו בה התורכים היו בשכונה. סטודיו וגלריותהשכונה הם בתי מגורים או מעט חללי

, )היום גינה ציבורית(מזבלה , )היום בתי מגורים(לולים ואורווה ) היום בית מגורים(מקווה : היתר

שלושה , )היום בתים פרטיים וגלריה אחת(ארבע מכולות , )היום בתים פרטיים(שלושה בתי ספר

כיום חלק ממבנה בית הכנסת הספרדי (וחנות ממתקים מאפיה , )77קיימים כיום(בתי כנסת

מגרשי משחקים מאולתרים , )המשמשת כיום מרכז תיירות, בתוך טחנת הקמח(מועדון , )הגדול

). היום בתים בנויים או גינות ציבוריות(

תוספות , שינויי הבעלות, ההבדלים המשמעותיים האלה בחזות המבנים בימין משה ובשימושיהם

נעשו כולם תחת כסות , הריצוף והפיתוח של הסמטאות, עבודות הגינון, רחבותהבנייה הנ

כפי . לכל דבר78כל אלה מציגים את השימור כמנגנון פיתוח פוסטמודרני. אידיאולוגית של שימור

היא החלפת , או למעשה כוונה הקודמת לו, תוצאה מתחייבת שלו, שראינו בפרק הקודם

מנגנון זה מלווה בשיח שמספק , כפי שאראה בפרק הבא. יקציהנטריפ'אוכלוסית השכונה בדמות ג

. תוך השתקת השיח של אלה שמשלמים את מחירו, לו לגיטימציה ומצדיק אותו

אשר קומץ , תורכים לשעבר-בית הכנסת הספרדי הגדול מתפקד כיום ומשמש בעיקר את תושבי השכונה היהודים 77

בו אירועים משפחתיים ונפגשים בו בחודש הסליחות שלפני ראש ורבים נוספים עורכים, מהם מתפלל בו מדי שבתי קהילה "ע, בית כנסת ספרדי נוסף קטן יותר עדיין מתפקד גם הוא בשכונה. כמו כן משכירים אותו לאירועים. השנה

אשר בעבר, מעניין לציין כי בית הכנסת האשכנזי". ממוסחר"ופחות , )ש הוא חלק ממנה"המרואיין ד(קטנה יותר אז הוא מתמלא בתושבי חוץ יהודים ותיירים אשר , עולה כיום על גדותיו בסופי השבוע, היה דליל ביותר במתפללים

.פוקדים אותו מן המלונות שסביב ימין משה .ראו בפרק הדיון ניתוח תיאורטי של מנגנון השימור 78

פרנסיו וקורבנותיו, שיח השימור:3פרק

, בפרקים הקודמים הראתי כי שימור הוא כלי דיסקורסיווי לפיתוח כלכלי ואדריכלי של מתחם

. חזקה יותר מבחינה כלכלית ותרבותית, כלוסייתו ולשיכונו מחדש באוכלוסיה אחרתלפינוי או

וכיצד , הראתי גם אילו פעולות נוקטים מקבלי ההחלטות ובעלי המקצוע כל מנת להוציאו לפועל

התוצאה משתקפת באופן מרחבי וחזותי בתולדותיו של המתחם ובדבריהם של מבצעי השימור

, כיצד מצדיקים אותו פרנסיו: לניתוח מעמיק יותר של שיח השימורעתה אפנה. ושל קורבנותיו

. באילו כלים דיסקורסיווים הם ממשיגים את קורבנותיו ומה מקומם של האחרונים בשיח

שיח השימור המוצהר מדגיש שמטרת השימור היא להציל את , כפי שראינו בפרקים הקודמים

ה להזנחה ולסכנת ההעלמות מוטלת במוצהר האשמ. מהתפוררות או העלמות" מורשת הבנויה"ה

אולם . על שלא השקיעו במתחמים המוזנחים במשך שנים, על הרשויות הלאומיות והמקומיות

, ממעמדות נמוכים וקבוצות אתניות חלשות, האשמה המרומזת מופנה כלפי תושבי אותן שכונות

.שחיו בהם כל אותו זמן

בני תרבות שוחרי מורשת אותם היו הם , אשונהכאשר פגשו פרנסי השימור את ימין משה לר

ל "מנכ, תיאר יצחק יעקביכך . מבחינתם, לנוכח מצבה של השכונה בעלת הפוטנציאלהנחרדים

פ "בע( באותה עת את מצבה של ימין משה, חברת פיתוח מזרח ירושלים שהופקדה על השכונה

2003(:

. בתנאים איומים, משפחות56 גרו, דירות22-ב, ]במשכנות שאננים[שגרו שמה התושבים

, 17-18 היו נערות צעירות בנות ...הרבה מאוד בעיות של גילוי עריותעם . בתנאים שלא יתוארו

את יודעת . הרבה מקרים של הריון לא רצוי, הרבה מקרים של אונס, היו לפעמים שם אונס

...בים לבינם אין שום הבדל בין הער.כמו ערבים. ..שהבתולה בהריון, ה זה אצל תורכימ

חדר המיטות .. כי בלילה ה. משפחות300-בסוף גרות למעלה מ, ]בימין משה [ בתים130אותם

.אין כלום, אין שיקום שכונות, כוןאין משרד שי. ואין איפה לשים אותם, ונולדים ילדים, פעיל

ידים ושם גרים הבנים ומול, אז הם מוסיפים עוד חדר ועוד חדר מפח או מעץ, כסף אין להם

אנשים תורכים עם חיי קהילה . שאי אפשר לתאר אותו, נוראי] slam[ונוצר סלאם , ילדים

, איזה בורקסים את עושה היום וכולי, לינדה.. ארמוזה צועקת ל.מפותחים.. םמאוד אהה

, תושבים חולים במחלות של כליותה, ת צריםהרי הרחובו, והכביסה תלויה בין בית לבית

, עם הרעיון, טדי קולק ואני,ואז אנחנו נוחתים. כל מיני מחלות כאלה, שיגרון, דרכי שתן

.ואת ימין משה, מאוכלסת עם תורכיםכי גם היא , קודם כל להציל את משכנות שאננים

ית השכונה כנתונה נרא,יהודי ניצול שואה ממוצא הונגרי ובעל רקע חרדי, דרך עיניו של יעקבי

כבנויה הוא מתאר אותה. ")אין שיקום שכונות, ן משרד שיכוןאי("חוסר שליטה ו לכלוך, סדר-באי

יעקבי . וכל כולה מצבור אחד גדול של נחשלות, רב של תוספות בניה מחומרים לא מקוריים-ערב

אותם הוא מסכם לכדי אפיית בורקס והפקעת , שם ללעג את חיי התרבות והקהילה של התושבים

תיאור אוריינטליסטי טיפוסי כמו ב. חסר תרבותהמרחב הציבורי לצורך תליית כביסה באופן

רוויים , כאחדכמפחידים ומושכיםי יעקבי "ע מתוארים חיי התושבים בימין משה, )1978סעיד (

. נגועים במחלות ונחותים מאידך, מלוכלכים, רמיזות מיניות ומבוססים על אוכל מחד

. על מנת להשיב את הסדר אל כנו, בימין משה טדי קולק ושליחו יעקבי" נוחתים", כמו משמיים

שהתארגנו לפעולת הצלה , מנגנון השימור הוא הפרקטיקה שנבחרה בידי בני תרבות המערב

ומדעית , תרבותית, לשם הצלת ימין משה ומשכנות שאננים יש צורך בפרקטיקה רציונלית. מהירה

. אשר לצורך הפעלתה יש להשתמש בבעלי מקצוע בעלי ידע והכשרה מתאימים

. רציונל תרבותי שנועד להגן כביכול על נכסי תרבות ומורשת–נגנון השימור עונה על כל אלה מ

הפרקטיקה של פעולות התיעוד והשימור מהוות את בסיס הידע המקצועי הדרוש ולכן מצריכות

מנגנון השימור משקם את הסמכות ההגמונית של בני . בעלי מקצוע כאדריכלים וארכיאולוגים

אך למעשה , את המקום להיות מה שכביכול היה, אך למעשה הופך, הוא מחזירהתרבות בכך ש

.בטרם הופקר לחזקתם של אלה שבקרוב יסולקו ממנו, מעולם לא היה

בפרק . מגוריהם של תושבים אלה בשכונות המיועדות לשימור נתפסת כזמנית בלבד, אם כן

סרי יכולת כלכלית או חסרי מודעות הראשון ראינו כי הטענה כלפי תושבי ימין משה היתה שהם ח

זהו . וכי יש להציע להם את הסכום המינימלי לו יסכימו על מנת להתפנות, "משימת השימור"ל

הנעתו . אשר נטען כי הוא חלק מרכזי ובלתי נפרד ממנגנון השימור, נטריפיקציה'למעשה תהליך הג

ת המתחם ההיסטורי מסייע בידי מקבלי ההחלטות להציל א79נטריפיקציה'של תהליך הג

, ולהשיבו לידיים בטוחות, חוסר הרציונליות וחוסר הסדר ששררו בו, התרבותי מידי הכאוס

או שהממסד יכול ללוותה במדיניות , להנטריפיקציה יכולה להיות ממסדית ומאורגנת מלמע'ג, 1כפי שראינו בפרק 79

.כביכול-מעודדת או בהסכמה שבשתיקה ולהניח לה להתרחש כתהליך טבעי

הקטלוג האדריכלי והסדרת המעמד החוקי של , שיבצעו את מלאכת התיעוד ההיסטורי והמדעי

. המקום

קטיקה לכינון שימור הוא פר, כך. לא ניתן שלא להבחין בשיח האוריינטליסטי הנודף משורות אלה

המוצג , הנרטיב הלאומי. תחת מעטה של הצלת נכסי מורשת, הגמונית-ולחיזוק זהות לאומית

ואולי אף לא תופסים עצמם כחלק , מדיר מתוכו את אלה שלא נתפסים חלק ממנו, כשייך לכולם

תפקידו הוא לשמר את כוחה של ההגמוניה . 80על אף כמיהתם ונסיונותיהם להשתייך אליו, ממנו

פיזית , תפקידו הוא לכבוש, יתרה מכך. לחסום את כניסתם של מי שאינם שייכיםו

.את המקום מידיהם, ודיסקורסיווית

העלון נכתב באנגלית ומיועד . נמצא עלון פרסומי בנושא ימין משה81בארכיון עיריית ירושלים

על דפי כרומו העלון הודפס. לרוכשים פוטנציאליים של יחידות דיור בימין משה לאחר פינויין

. 1979 או 1978בהפקה יוקרתית בשנת

: 82אשר משתמשת במיתוסים של ימין משה ומחזקת אותם, הפרסום מתחיל בהיסטוריה קצרה

סר משה לקח ... משה ויהודית מונטיפיורי, אנגלי-נולדה במוחו ובליבו של זוג יהודי] השכונה[

ציטט , לחם ותורה... נסת וכן טחנת רוחעל עצמו לדאוג לגוף וגם לנפש כאשר בנה שני בתי כ

.83הולכות יד ביד, סר משה את האימרה היהודית

מסייע , העלון עשה שימוש במיתוס השכונה הראשונה מחוץ לחומות וכפי שראינו בפרק הקודם

-אבן הפינה למבנה הראשון בשכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה הונחה ב: "בשיעתוקו

העלון מתעלם לחלוטין מהקמתן ". פונה לעיר העתיקה וכונתה משכנות שאננים על צלע הר ה1855

ואת הפער בין שנת , של שכונות רבות נוספות בעיר החדשה אחרי משכנות שאננים ולפני ימין משה

) שנה30-על למעלה מ, כפי שראינו בפרק הקודם, שעומד(הקמתה של משכנות שאננים וימין משה

מסוכן לצאת מחוץ לחומות העיר העתיקה ולכן לקח זמן עד שתושבי הוא מייחס לעובדה שהיה

התנהל דיון מעמיק בדיאלקטיקה שבין ) 1994(ובאבא ) 1951(במיוחד של פאנון , בשיח התיאורטי הפוסטקולוניאלי 80

פאנון השתמש בניתוח . קבוצת ההגמוניהי "כמיהה להשתייכות של המוכפפים לבין הדרתם החוזרת ונשנית עואילו באבא הוסיף את , פסיכואנליטי על מנת להראות את כיצד מצב עניינים זה מביא לסלידתו של השחור מעצמו

למרות קווים מקבילים רבים , בשיח הישראלי. גוריותשל הקטההדדי " זיהום"יחסי הגומלין בין השחור ללבן ואת ה ).2007רון -נגר; 2002הלר -מוצפי, למשל(יון התיאורטי בנקודה זו מצומצם בהרבה הד, אשכנזי-בנושא המזרחי

.לא מצוין מחבר. 20 תיק 554מיכל 81 .תרגום חופשי מאנגלית 82אולם הטחנה לא פעלה , יש לציין כי אמנם מונטיפיורי בנה בימין משה טחנת רוח לצורך הפקת קמח עבור תושביה 83

. והיא נותרה ללא שימוש, כי הרוחות בירושלים אינן חזקות מספיקלאחר בנייתה הסתבר . מעולם

ההינו לצאת אל מן החומות אל "הרובע היהודי בעיר העתיקה ראו כי בטוח לגור בעיר החדשה ו

".השכונה

מסכם העלון תוך כדי קפיצה היסטורית והתעלמות מתולדות השכונה שבין הקמתה , "ימין משה"

-תה באמצעות מנגנון השימור י מונטיפיורי ובין תחיי"ע

בין מורשת ישראלית עתיקת יומין ובין , היא חוליה גאה בקשר בין ירושלים הישנה והחדשה

הצורה והחומר של הרוח , בסיכום, זהו. בין עבר מפואר לבין עתיד מבטיח, 20-המאה ה

.האמיתית של ישראל

ובעיקר את הפרק של תושביה , )שנמשכה כשמונים שנה(את תולדות ימין משה בתקופת הביניים

בתשובה . בנוגע לימין משה" שאלות ותשובות"הכניס העלון הפרסומי תחת הקטגוריה , התורכים

עונה העלון כי , "כמה משפחות חיו בעבר וכמה משפחות מתוכננות לגור בימין משה"לשאלה

. בלבד130וכי מתוכננות , משפחות350בשכונה גרו

השכונה התמלאה במספר גדול : "כותב העלון, 1950- שהגיעו לישראל ב,"ישנים"על התושבים ה

תושבים אלה היו . 1950-של מהגרים ממדינות מזרח תיכון אשר חיפשו מקלט בישראל בשנות ה

". כמעט כולם זקנים ועניים

, "1967-ב: "העלון בונה שיא בסיפור לקראת הגאולה שצצה לשכונה בנקודת מפנה בתולדותיה

סלאם מאוכלס מדי שבתיו מדורדרים –השכונה היתה בנקודת השפל בהיסטוריה שלה ",נכתב בו

".סניטריים שהביאו למחלות בקרב התושבים-בעל תנאים לא, ומוזנחים

בסיוע הממשלה ומספר . השכונה) restoration(החל שיקום ", נושם העלון לרווחה, "1968-ב"

השכונה הפכה לאחת הדוגמאות המובילות , ובעזרת התושבים העכשוויים, קרנות פרטיות

".successful slum rehabilitation(84(בישראל לשיקום מוצלח של משכנות עוני

. מתאר העלון את תהליך השיקום שעברה השכונה, "תחייתה של ימין משה"תחת הכותרת

ת קיבלו כולם דירו, ממרק העלון את מצפונם של רוכשים פוטנציאלים, התושבים הקודמים

זוהי ראיה נוספת . rehabilitation מול restoration –יש לשים לב כיצד העלון הפרסומי פוסח על שתי הסעיפים 84

.הריסה ובנייה מחדש, לצורך ביצוע פינוי" שימור"להשתמש בהצדקת ה, לנטיה שראינו בפרק הקודם

80%הם , מנסה העלון למשוך את ליבם, התושבים החדשים. אחרות בחלקים אחרים של ירושלים

רופאים , מורים, משוררים וארכיטקטים, מוזיקאים, אמנים– ממקצועות שונים 85ישראלים

. ואנשי עסקים

ו "ט, והם כוללים מסיבות פורים, מסביר העלון, חיי הקהילה בשכונה מפותחים ומאורגנים ביותר

אולם מימון לפעילויות אחרות ניתן יהיה , לפעילויות נוספות אין כרגע כסף. בשבט ויום העצמאות

וזאת למרות הריבית הגבוהה המשולמת , ל בדולרים"המושקעת בחולגייס מקרן נושאת ריבית

.ובשל תנאי האינפלציה במשק הישראלי, בישראל

משתמש העלון הפרסומי במספר , בהרחבהמלבד מיתוס השכונה הראשונה מחוץ לחומות שתואר

יפה , למשל(שהפכו רווחים בספרות הפופולרית ובשיח הציבורי על ירושלים , מיתוסים נוספים

).2003פ "יעקבי בע; 2003פ "קרטס בע; 1985

, משפחות350הוא שבתקופת מגורי התורכים חיו בשכונה , מיתוס העולה מן הברושור, למשל

סיפר כי ) 2003פ "בע(י יצחק יעקבי "ל פמ"גם מנכ. יחידות דיור בלבד 130במקום בו קיימות

, משפחות300-גרו בה למעלה מ, כאשר החברה בראשה עמד קיבלה לידיה את הטיפול בימין משה

. יחידות הדיור הקיימות22- משפחות ב55-וכי במשכנות שאננים לבדה גרו כ

בארכיון קיים . מצביע על מציאות אחרת, 86םמסמך נוסף שנמצא בארכיון עיריית ירושלי, אולם

לצורך הערכת המבנים , 1966י עיריית ירושלים בשנת "סקר יציבות מבנים שנערך בימין משה ע

והייעוד לו היא , מצבה הפיזי, מיקומה, הסקר כולל מידע מפורט לגבי כל יחידת דיור. לפני פינויים

גיל בני המשפחה , מספר הנפשות בבית, כן כולל הסקר את שם המשפחה המתגוררת בה. משמשת

.ועיסוקם

. משפחות53 עוד 1966-גרו בימין משה ב, יחידות הדיור הרשומות130-מן הסקר עולה כי מעבר ל

כפי שתיאר העלון הפרסומי או כפי 350ולא , משפחות בלבד180-כלומר בסך הכל גרו בשכונה כ

. שטען יעקבי

הוא עצמו פונה אל תושבים , מתושבי השכונה הם ישראלים80%ין כי חרף העובדה עליה מצהיר העלון כי יש לצי 85

.פוטנציאליים באנגלית .14/29 תיק 1953מיכל 86

, מאוכלסים- הם מבנים לא18, יחידות הדיור בימין משה130 כי מתוך, עוד עולה מסקר המבנים

מבין . בית ספר ומכולת, מבנים שעמדו ריקים ונעולים או ששימשו כמוסדות ציבור כגון בית כנסת

מהם , נפשות3מאוכלסים במשפחות המונות עד ) 65%המהווים ( מבנים 73, המבנים שנותרו112

פ "יעקבי בע, למשל(עובדות אלה מפריכות את הטענה . םי יחידי"מבנים המאוכלסים ע) 22% (25

.אשר הביאה בין היתר למחלות ובעיות תברואה, על צפיפות בלתי נסבלת בימין משה) 2003

היא שכמעט כל תושבי , י סקר המבנים"טענה רווחת שניה העולה מן העלון הפרסומי והמופרכת ע

מתוכם , מן התושבים הינם נתמכי סעד14 מן הסקר עולה כי רק. ימין משה הם זקנים ועניים

שאר הדיירים . 70-90ועוד עשרה קשישים בני , 60-62שלושה תושבים בני , 50אישה עיוורת בת

. אשר סיפקו פרנסה לבעליהם, 87גם אם רבים מהם מקצועות כפיים, בשכונה ביו בעלי מקצועות

ין משה לפני הפינוי ושל הטענה הפרכה נוספת של הטענה על המצב הכלכלי הירוד של תושבי ימ

עולה ממחקר " שיקום משכנות עוני"נטריפיקציה שהופעל בה הוא בגדר 'כאילו מנגנון השימור והג

ואשר מצא כי , בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית1971-72שנערך בשנים

, )1972רעם ואחרים ב(המחקר . מצבם הכלכלי והחברתי של מפוני ימין משה הורע לאחר הפינוי

, "דרום"נערך בעקבות פניה של עובדת סוציאלית ותיקה בלשכת הסעד , ר אליעזר יפה"בהנחיית ד

יפה (אשר דיווחה על עלייה ניכרת במספר הפניות ללשכת הסעד מקרב משפחות שפונו מימין משה

1985 .(

-וה את מצבן הסוציווהוא השו, פוזיטיוויסטי נערך תוך כדי תהליך הפינוי-המחקר האמפירי

משפחות 38-וכן השווה אותן ל, משפחות שפונו מימין משה למצבן לפני הפינוי45אקונומי של

.אחרות שטרם פונו

. מעטים מבין המפונים היו מרוצים מן המגורים החדשים, המחקר מצא כי מבחינה חברתית

תסכול ותלישות , מרירותדיווחו על תחושות, התושבים דיברו על קשיי הסתגלות בבתים החדשים

.וכן חשו כי התמורה שקיבלו תמורת ביתם היתה אפסית, מן המרקם החברתי שלהם

. סדר דפוס ועוד ועוד, מחלק נפט, חמישה עובדי עירייה, דוור, שוטר, שלושה עובדי בניין, בין היתר, הסקר מתאר 87

.ם בימין משה היו עקרות ביתרוב מוחלט של הנשי

שלא היו בעלי חוב בעת שגרו , מן המפונים47%-הממצא הבולט ביותר הוא ש, מבחינה כלכלית

רו מן המפונים היו חובות בעת שג10%-ל. חבו סכומים גבוהים מאוד לאחר פינויים, בימין משה

המחקר לא מצא אף משפחה שהיתה . בממוצע4אולם לאחר הפינוי אלה תפחו פי , בימין משה

מן המפונים חייבים 80%המחקר מצא גם כי . בעלת חוב לפני הפינוי והשתחררה ממנו לאחריו

כי מחצית מן , עוד התברר. סכומים גבוהים בהרבה מאלה שחייבים התושבים שנשארו בימין משה

).1985יפה ( לשכונות עוני המפונים עברו

תוצאותיו של מחקר זה התפרסמו בעיתונות והוא עורר סערה ציבורית רחבה שכללה התקפות

ראש העיר . חריפות של ראש העיר טדי קולק על מבצעי המחקר ועל ראשי האוניברסיטה העברית

כי דין על והשתמש בעור, שיסתור את הנאמר במחקר, 88אף הזמין דוח נגדי מאת כלכלן מטעמו

.מנת לאיים על האחראי על המחקר ולדרוש ממנו לחזור בו ממסקנותיו

:89פרסמה מועצת העיר ירושלים את ההודעה הבאה, 1973 בפברואר 23-ה, 'ובישיבתה מיום

עושי . שאינו משקף את המציאות...ת רוחה על פרסומו של המחקרהמועצה מביעה את מור

טיפלו טיפול שטחי , את מחקרם על מקור יחיד בלתי מייצגביססו , המחקר נהגו חוסר זהירות

בנושא רגיש בצורה שיש בה לגרום נזק בל ישוער לכל נושא שיקום שכונות עוני בשכונות

המועצה מציינת כי המפונים קיבלו הצעות שונות ביניהם דירות בשכירות או . עתיקות בבירה

מה לסייע להם לקבל דיור אלטרנטיבי פיצויים בסכומים גדולים יותר משווי דירותיהם במג

י על פעולתה לשיקום "המועצה משבחת את פמ. טוב יותר וסידרה להן הלוואה בתנאים נוחים

...ושחזור ימין משה כדי להחזיר עטרה ליושנה ומחזקת את ידיה בעשותה לשיקום דייריה

סייג את אמצת ללאהמועצה סומכת את ידיה על איכלוסה מחדש של השכונה המשוחזרת ומ

בבחירת משתכנים העתידים לאכלס ולשפץ את ציבוריתדת האיכלוס ההקו המנחה את וע

.בתיה המוזנחים של השכונה כדי להשיב לה את דמותה כפי שהיתה בהיווסדה

ואיים עליו כי , 90ר יפה"ד זאב וייל בשם החברה לפיתוח מזרח ירושלים אל ד" כתב עו1973בינואר

ד וייל קבל על הביקורת המובעת "עו". הגובלים בהוצאת לשון הרע "דיוקים-מחקרו מכיל אי

- במקום בחוק לפינוי ובינוי אזורי שיקום מ1943במחקר על השימוש בפקודת הקרקעות משנת

המוסדות ", פקודת הקרקעות, וטוען כי מרגע שנקבעה המסגרת החוקית של הפינוי, 196591

.554מיכל , ארכיון עיריית ירושלים. הכלכלן נסים ברוך 88 .שם 89 .שם 90 .1על הבחירה לשימוש בפקודה ולא בחוק ועל משמעויותיה ראו פרק 91

מציין , "מחקר סוציולוגי קונסטרוקטיווי". "ממנהכפותים למסדרת חוקית זו ואסור להם לחרוג

: ד וייל"עו

היה צריך להתייחס למידה שבה מסוגלים המוסדות למסד מדיניות במסגרת החוקים

אם פקודת הקרקעות אינה מתחשבת כלל בגודל המשפחה כקריטריון , למשל, כך. הקיימים

, י לא התחשבה"כי פמ, חקרהרי אין כל תקפות לקביעתו הביקורתית של המ, לגובה הפיצוי

.בגורם של גודל המשפחה, בתשלום הפיצויים למפונים

ובכך לשמוט את , בדברים אלה מנסה עורך הדין לערער על אמינותם המקצועית של עורכי המחקר

ערעור נוסף על מדעיותם ומקצועיותם של עורכי המחקר . סמכותם להשתתף בשיח על הנושא

ו של ראש העיר טדי קולק אל ראש בית הספר לעבודה סוציאלית ר יפה עולה ממכתב"בראשות ד

ר וסטודנטים "י ד"נעשתה ע", כותב קולק, "עבודה זו. "1973 בפברואר 11-מילטון רוזנבאום מה

ברור וחי ואין לי ". "לעבודה סוציאלית אשר אינם אנשי מקצוע בתחום הכלכלה והסטטיסטיקה

. 92"ר יפה בעירייה" הינו נקמנות אישית של דאלא שהסקר", מוסיף קולק, "כל הסבר אחר

אשר מבקר את , 93י העירייה מאת הכלכלן נסים ברוך"קולק צירף אל מכתבו דוח שהוזמן ע

נקודת הביקורת הראשונה היא קריאת תיגר על מדעיותו של המחקר . מחקרו של יפה ותלמידיו

. ועל מקצועיותם של עורכיו

הם אספקטים כלכליים הנוגעים לשינוי במצב הכלכלי לבדוק] החוקרים[האספקטים שעמדו

לא ניכר במחקר המאמץ ... נושא המרוחק במקצת מתחום הידע הספציפי שלהם, של המפונים

.האינטלקטואלי והידע העיוני והמעשי הדרוש כדי להתמודד בבעיות כאלה

: את דוח הביקורת שלו סיים הכלכלן ברוך במילים

. לפי חינוכו ותפיסת עולמו–מסקנות מוקדמות , דעות קדומות, הטיה, לכל אדם מטען רגש

אחד התפקידים של מוסד אקדמי הוא להקהות מטען זה ולחדד את דרכי הבחינה והחקירה

.האובייקטיביים ביותר

הסובייקטיביתהרגשתם "הכלכלן ברוך טען בדוח שחיבר כי ממצאי המחקר מתבססים ברובם על

ברוך טוען כי הערכות אלה של הנחקרים ). הדגשות במקור" (הםהערכותישל הנחקרים ועל

ראש המחלקה לעבודה , 1970-החל מ, ר אליעזר יפה שימש במשך שנתיים"ד. 554מיכל , ארכיון עיריית ירושלים 92

עבודתו שם הסתיימה על רקע חילוקי דעות בינו ובין העירייה , )1985(על פי עדותו של יפה . לית של העירייהסוציא .בנושא תקציב לעבודה סוציאלית

.שם 93

מושפעות משאיפתם של אלה שטרם פונו לשפר את הפיצויים שישולמו להם או מכוונתם של אלה

.שכבר פונו להביע את חוסר שביעות רצונם מן הפיצויים ששולמו להם

שאלו את המפונים על את לעובדה שהחוקרים " חוסר הדיוק שבהערכות הנחקרים"ברוך מכנה

כלומר מערער לחלוטין את אמינותם של מפוני ימין משה להעיד אפילו על , גובה הפיצוי שקיבלו

.עובדה פשוטה כגון גובה הפיצוי שקיבלו

, לרכוש דירה) הדגשה שלי (מבחירתםכי הרגשתם הרעה של חלק מן המפונים נובעת , ברוך מדגיש

ברוך הטיל את , כלומר. כגון שכירות או דמי מפתח, במקום אופציות אחרות שעמדו לרשותם

ומפנה כלפיהם האשמה מרומזת שלא , האחריות להידרדרות במצב הכלכלי על המפונים עצמם

ואילו , הוא אינו שואל מה היה טיבו של חופש בחירה זה, אולם. ביצעו את הבחירה הנכונה

.אפשרויות הוא הכיל

כי מי שרכש דירה עשה שימוש בדמי הפיצויים " ר להניחקרוב יות"ברוך טוען כי , זאת ועוד

, לטענתו, זהו. שקיבל לצורך רכישת דירה בסטנדרט גבוה יותר מאשר כל אלטרנטיבה אחרת

.מקור החובות אליהם נכנסו המפונים כפי שמוכח במחקר של יפה ותלמידיו

למידת חופש הבחירה ר אליעזר יפה "התייחס ד, במכתב תגובה לדוח הביקורת של הכלכלן ברוך

: 94של המפונים

הדגשות [אילוץ כי אם של בחירת אופציההדיור החלוף שקיבל כל מפונה אינו תוצאה של

פתרונות הדיור השונים אותם גילינו ומצאנו בדוח שלנו לא הוצעו בו זמנית לכל ]. במקור

.ומכאן שלכל אחד מהם כבודד לא היו אלטרנטיבות ואופציות, מפונה

: בחירה בדירה בסטנדרט גבוה יותר מציין יפהלגבי ה

. אוכלוסית ימין משה פונתה משום שהמבנים במצבם הנוכחי לא התאימו יותר למגורים

מה . לא היה צורך לפנותם וניתן היה לשחזר את המקום על אוכלוסיתו, אילולא היה כך המצב

?שיעבור המפונה למקום אחר בסטנדרט דומה, אפוא, הטעם

ר יפה ותלמידיו וכן מראיונות שערכתי עם "ממחקרו של ד, נים של עיריית ירושליםמסקר המב

בעת מגורי התורכים לא היתה ימין משה : מפוני ימין משה עולה מסקנה שיש לחזור ולהדגיש

.שם 94

י רשויות הרווחה בשיעור גבוה במיוחד "האוכלוסיה לא נתמכה ע. מצוקה או פשע, שכונת עוני

ועל פי מקצועות התושבים וחתך , לא היה בה שיעור פשע גבוה במיוחד,)סקר עיריית ירושלים(

בוודאי שלא באופן יחסי לאוכלוסית , לא מדובר באוכלוסיה חלשה במיוחד, הגילאים שלהם

. ישראל וירושלים באותה תקופה

, ולא דגמתי מדגם סטטיסטי מייצג, בראיונות שערכתי לא איתרתי את כל תושבי השכונה לשעבר

שכניהם , בני משפחותיהם, סיפרו לי על המקצועות שלהם ושל הוריהם95 המרואיינים20 אולם

. ועל השכלתם ועיסוקיהם הן בעת מגוריהם בשכונה והן לאחר שעזבו אותה ועד היום, וחבריהם

. הראיונות חיזקו את המידע כי לא מדובר באוכלוסיה חלשה במיוחד

, קצין ביטחון של מלון גדול, נהג ובעל מניה באגד, לי בנקשני מנה, בין היתר, המרואיינים שלי היו

כמנהל החברה (פנסיונר משרות המדינה , פנסיונרית ממשטרת ישראל, שני אנשי צבא הקבע

מחלק נפט ופנסיונר מעיריית , סדר דפוס, פנסיונר ממשמר הכנסת, )הממשלתית למדליות

עובדת , גבאי וחזן בית הכנסת, אומהמנהל אחזקה בבנייני ה, פנסיונר מסולל בונה, ירושלים

.הנשים בנות הדור הראשון היו כולן עקרות בית. החברה להגנת הטבע

ת ימין משהקהיל

חלק מרכזי ונרחב הוקדש לתיאור הקהילה , שביצעתי96 הראיונות20בכל אחד ואחד מבין

חלקם , מאיזמיררובם , מדובר בקהילה הומוגנית של יוצאי תורכיה. והיחסים החברתיים בשכונה

כולם ללא יוצא מן הכלל תיארו . וביניהם קרובי משפחה רבים, הכירו זה את זה עוד בתורכיה

שותפות באסונות , ובה יחסים חברתיים יוצאי דופן של עזרה הדדית, קהילה קרובה והדוקה

.ובחיי היומיום של פרנסה וגידול ילדים, שותפות בבית הכנסת ובחגים, ובשמחות

". אני בהתחלה בכלל לא הייתי מבחין מי זה הדוד שלי באמת ומי זה השכן שלי: " ליג סיפר"ח

היה מבצע בהתנדבות תיקונים , שעבד בסולל בונה, סיפרה לי כיצד אביה) ד"ח(מרואיינת אחרת

. ושיפוצים עבור תושבי השכונה

.לרשימה מפורטת של הראיונות שבוצעו 2ח ראו נספ 95 .17הערה ' ר 96

. רה קדישא מקומימעין חב, "לטפל בכל הנושא של המתים"י סיפר לי כיצד אביו לקח על עצמו "א

תפקיד , אבותיהם של שני מרואיינים נוספים שימשו בהתנדבות כחזן וכגבאי של בית הכנסת

ועל הכנת נערים לקראת , דרך אחריות על חתונות ושמחות, שכלל מעורבות מרכזית בחיי הקהילה

, ןהיחסים החברתיים בין המשפחות בשכונה עלו ותוארו בהרחבה בכל ראיון וראיו. מצווה-בר

:למשל

השכנה השנייה . השכנה היתה מביאה את המרק, ואם חס וחלילה מישהו חולה: ח"ש

כל אחד שיוצא מבית , כל חג... והחגים היה משהו מיוחד, היה אחדות כזה, מטפלים בילדים

.גומר את האוכל הולך לבקר את השכנים, הכנסת

ההורים שלנו שהם היו ממש היו חברים של . משפחה אחת גדולה, בעצם, השכונה היתה: י"י

, פעם אחת אצלה ופעם אחת אצלנו, וליל סדר היינו עושים כל שנה ביחד, ממש כמו משפחה

החבר של האבא , בכלל לא קראנו לאותו אדם, כשהיינו ילדים ...אפילו כשכבר התחתנו, שנים

.בשבילם' ואבא שלי היה דוד א. 'הוא היה דוד ש, לא קראנו לו בכלל בשם שלו

, זה אם חסר משהו, יותר ממשפחה, הקשרים היו באמת ממש כמו בוסתן ספרדי: ד"ח

אם צריך לשמור על הילדים אז משאירים את הילדים אצל השכנה והילדות , לוקחים מהשכנה

ולא היה חשש שאני יוצאת מהבית בתור ילדה אני אעלם ואלך , של השכנה היו גם חברות שלי

, כולם התפללו ביחד באותו בית כנסת, ולם הכירו את כולםלאיבוד כי השכונה היתה קטנה וכ

האמא היתה חברה בלב ובנפש של אמא . 'משפחת פ, בחגים תמיד חגגנו עם משפחה נוספת

חגגנו וראש השנה פסח , אז בדרך כלל, אז מאחר וההורים של אמא שלי היו רחוקים. שלי

.אני באמת הרגשתי שזה היה כמו בית שני שלי... ו, ביחד

, מה זה מאפיה. מאפיה, פשוט, אורנו בספרדית זה תנור. קראנו לזה בספרדית האורנו: ט"יח

אז , והספרדים אופים המון בורקס, וכל אישה שרצתה לאפות משהו, היה פשוט רק תנור

. ומחזירים הביתה, אופים, ומביאה את זה למאפיה, היתה מכינה את הבורקס עצמו בבית

..זה יופי וזה טעים, זה צבע, ה ריחכי ז, טוב בזיכרוןלילד זה משהו שנחרט טוב

, חשוב לציין כי בניגוד לתיאור הנרחב של יחסים החברתיים בעת מגורי התורכים בשכונה

התחושות והיחס של התושבים זה לזה בתקופת הפינוי זכה להתייחסות הרבה יותר מצומצמת

. ומאופקת בראיונות

ובמידה רבה ללא ידיעתם , ו כי תהליך הפינוי התרחש בחופזהנראה היה כי בני הדור השני חש

או צעירים בשלבי בניית משפחה והולדת ילדים , חיילים, חלקם היו נערים בגיל תיכון. ומעורבותם

חלקם ציינו במפורש או במרומז כי לא . ולא לקחו חלק במשא ומתן שניהלו הוריהם, משלהם

.וסר רצון לפגוע בהוריהם ולחלוק על מהלכיהםוח" תרבות של כבוד"התערבו בתהליך בשל

בני הדור הראשון היו נכונים עוד פחות לחלוק עימי את רשמיהם וחוויותיהם מתהליך המשא

חלקם הפכו חשדנים , חלקם טענו שאינם זוכרים איך התרחש וכמה פיצוי קיבלו. ומתן והפינוי

בקיצור וענה על שאלות בנושא חלק אחר תיאר שלב זה . ושאלו מדוע אני מתעניינת בנושא

.במעומעם ובמהירות

בעיקר בני הדור השני דיברו על . במספר ראיונות כן עלה הנושא במרומז ובאופן עדין, עם זאת

אחד סיפר כי . שלא ידעו לעמוד על שלהם, "פראיירים"כינו את הוריהם , תחושות קיפוח והחמצה

שניים תיארו בכאב כיצד הם לוקחים את . עד היום הוא שומר את המפתח לבית בימין משה

למורת , ילדיהם לימין משה ומנסים להראות להם את הבית בו גרו ולספר על על חוויות ילדותם

.רוחם של הנערים שאינם מתעניינים בהיסטוריה המשפחתית

, מתחת לבית כנסת היה בית מאפה, לאט לאט, היתה תחושה שהשכונה מתרוקנת: ע"דב

לאט לאט . אז זה נסגר, ם בימי שישי את הסירים של האוכל הבורקסיםאנשים היו לוקחי

היתה תחושה מאוד לא נעימה כי השכונה התחילה . שתיים סגרו, היו שלוש מכולות, המכולת

.להתרוקן ולא באו אנשים במקום בינתיים

היו . מוסיו אבולעפיה עזב. בספרדית מוסיו זה אדון, מוסיו, היית שומעתפתאום : ג"ח

כי ההוא שנתן להם ? למה. כולם היו משקרים.. את יודעת שכנים? ואלים אותו כמה קיבלתש

, זה רק בשבילך, אל תגיד לאף אחד, תקבל כך וכך וכך וכך אבל, אתה, מה שנתן אמר שמע

ופשוט ניצלו את התמימות . הכל מכוסה, עם שחיתות כזאת, הכל. למה אנחנו אותך מעריכים

היו , אם הם היו מתאחדים. היו פשוט פראיירים, והחברים שלהם, וההורים שלנ. של האנשים

.אף אחד לא יוצא מהשכונה. מחליטים לא לצאת מהמקום

4000לכן אחד קיבל , ולא היינו מאוחדים, הם התחילו לגמור עם כל משפחה ומשפחה: ט"חי

חיר אבל מסתבר שכולם קיבלו בערך אותו המ... שלישי לא קיבל, 5000שני קיבל , לירות

כמה . התחילו לשקר. רימו, 6000 קיבלתי 5000קיבלתי ? כשהיית שואלת אותם כמה קיבלת

לכן היום , אף אחד פה לא היה סוגר את ביתו, שהם היו חברים ממש ישבו בשולחן אחד

אוכלים , טובים, כשאחנחו מסתכלים לאחור אני ממש נדהם איך בכל זאת חברים של ההורים

.באותה מיטה איך יכלו לשקרמאותה צלחת ישנים

שלא יועד , י מנגנון השימור"תרבות הקהילה התורכית שתוארה לעיל נקטעה ופוזרה לכל עבר ע

מנגנון השימור שימש ככלי . ולא תפס אותה כראויה לשימור או להגנה, לא שירת אותה, עבורה

-לבנה-וניתהגמ, היתה זו תרבות אחרת. אולם לא שלהם, תרבותית-לחיזוק זהות לאומית

-למרות שהיא מוצגת ככלל, שהונצחה על חשבונם של אלה שאינם חלק מן הנרטיב שלה, אשכנזית

.כשייכת לכולם, לאומית

בתחילת הפרק ראינו כיצד שיח אוריינטליסטי שימש בימין משה כדי לטעון שסביבת המגורים

עה כדי לשפר אותה וגם לא להשק, תורכים אינה ראויה לשימור-י קהילת היהודים"שנוצרה ע

הראויים לשימור מיוצרים עבור " נכסי מורשת"זוהי עדות נוספת לעובדה ש. ולהצילה מעזובה

תפקידו במנגנון הוא לקבל פיצוי מינימלי , מי שאינו נכלל בקבוצה זו. מעמדות הגמוניים

.לאחרים" תרבות"כדי לפנות את זירת ה, ולהתפנות בשקט

ניתוח עיתונות

שליוותה את תהליך , תוח השיח הציבורי סביב ימין משה מגיע מעיתונות התקופהמקור נוסף לני

-התהליך שעברה ימין משה נהגה ואף התחיל להתבצע החל מסוף שנות ה, למרות שכאמור. הפינוי

1967האיזכור הראשון של השכונה בעיתונות הישראלית מופיע בפברואר , 60- ובמרוצת ה50

מתארת הכתבה את " גרוטאות סביב לה–ירושלים "תחת הכותרת ). 1967צוריאל (בעיתון מעריב

:אולם בינתיים". שכונה הראשונה מחוץ לחומות"התכנית להקים אתר תיירות ב

כך , לדיירים אלה. רובן מתורכיה, מתגוררות בבתים משפחות שעלו ארצה אחרי קום המדינה

להעירייה ימירו להם דירות רובם מצפים ליום שהממשלה. אין סנטימנטים לשכונה, מסתבר

.תמשיך לשרור כאן עזובה, אך עד שיעברו. אלה בדירות מודרניות

את . 1948-הכתבה סוקרת באריכות את תולדות השכונה מיום הקמתה ודרך מלחמת העצמאות ב

מכיוון שההינו לגור בדירות " אמיצי לב"התושבים היהודים יוצאי העיר העתיקה היא מכינה

, "עלו ארצה אחרי קום המדינה"ש, זאת להבדיל מן התושבים התורכים". אויבחשופות לאש "

למרות שהמצב המדיני . ואין להם חלק בכינון המדינה ובמאבקים עליה, כלומר זה מקרוב באו

כמו יוצאי העיר העתיקה של סוף " חשופים לאש האויב"התורכים אינם מתוארים כ, טרם השתנה

כמי , הם מתוארים בכתבה באופן פסיבי". נטים לשכונהסנטימ"אלא כחסרי , 19-המאה ה

שיושבים וממתינים שהרשויות הלאומיות והמקומיות יפעלו עבורם ויעבירו אותם לדירות

.97"מודרניות"

גילתה העיתונות עניין גובר והולך בשכונה , "ששת הימים"מיד לאחר מלחמת , 1968-9בשנים

כתבה המתארת את חייהם של 1968-סמה בהתפר" על המשמר"בעיתון . שהתגלתה מחדש

אלה השתכנו בעידוד . סטודנטים ואמנים, צעירים רווקים, כשלושים תושבים חדשים בימין משה

במספר בתים שהתפנו שלא באמצעות פינוי , 1967ובסיוע חברת פיתוח מזרח ירושלים עוד לפני

.אוכלוסיה ממוסד

כפי שתואר בפרק , נטריפיקציה'ל גל ראשון של גכתבה זו מתארת את האידיאולוגיה הטיפוסית ש

חושם הבריא אמר "אמנים ובוהמיינים ש, התושבים החדשים מתוארים כחלוצים עירוניים. 1

הכותבת מתארת בהתפעלות את תעוזתם ). 1968שחורי " (להם כי זמנים חדשים באו לשכונה

הם , שגרו בה כל אותן שניםובניגוד לתושביה התורכים, לעבור לשכונה לפני מלחמת ששת הימים

- לירות לכ10,000-בת חדר וחצי בשכונה מ" דירה רעועה"אלה שהעלו את מחירה בדמי מפתח של

ולסרב , כדברי הכותבת, "להקשיח את ליבם"עליית המחירים גרמה לתושבים התורכים . 17,000

, יינת הכתבהמצ, "נוכח התפתחויות אלה. "להצעות למכור את בתיהם במחירים המוצעים להם

".הפקעת השכונה: הסתמן בפני פיתוח מזרח ירושלים מוצא אחד"

היא כן . הכתבה אינה מתעכבת על משמעות צווי ההפקעה או הפינוי עבור התושבים התורכים

שהרי הם , קיבלו את ההפקעה בתדהמה– האמנים והסטודנטים –מציינת כי התושבים החדשים

אקט פורמלי שאין בו " מסתבר שהצווים נשלחו לאלה רק כאולם. התיישבו שם בעידוד החברה

לא , כי מכיוון שהמכתבים נשלחו לכל דיירי השכונה, מן החברה נרמז להם בחצי פה. כדי לחייבם

". היה מנוס מלשלוח אותם גם לדיירים שהחברה מעוניינת בהם

הדרך שלו לסמן את היא מן המאפיינים הבולטים של שלטון הגמוני ושל, "בחצי פה", רמיזה זו

, באופן מוצהר צווי ההפקעה נשלחים לכל תושבי השכונה. מקורביו ולהדיר את מי שאינו חפץ בו

לחברה יש מנגנונים בלתי , אולם בפועל. וכולם שווים לכאורה בפני החוק" אין מנוס"מכיוון ש

אודיסאה אוריינטליסטית המתארת את מסעו ,)1964" (סלח שבתי"קשה שלא להיזכר בסרטו של אפרים קישון 97

אותה הוא מקבל כשוחד בחירות מנציגי המפלגות " דירת שיכון"אל עבר , בגילומו של חיים טופול, של שבתי .האשכנזים

בי השכונה הנרמזים אינם תוש". מעוניינת בהם"רשמיים ובלתי מוצהרים לסמן את אלה שהיא

. הם עומדים מול צווי ההפקעה כאל מול חומה בצורה. אליהם לא פונים נציגי החברה, הותיקים

.את הדרך אל התושבים הרצויים ימצאו נציגי החברה בעצמם

הכתבה מתארת . ממשיכה המיתולוגיה להתבסס) מעריב, 1969תלמי (1969-בכתבה נוספת מ

ומקשרת את תולדותיה המיתולוגיות , 19-הבאריכות את תולדות השכונה מאז המאה

:והרומנטיות למה שמתרחש בה בהווה

דירות שנחשבו לכוכים נעשות מקום , גלריות וסדנאות כבר פועלות... פה ושם משפצים רחוב

הן בשל צורת הבנייה המקורית והן משום תוספות , ספוג אופי מיוחד, מגורים מרשים

שמות של ציירים וספרים ניבטים מן הפתחים . ..ושיפוצים שנעשו ברוח התקופה ההיא

.אנשי רוח העתידים להשתכן כאן בקרוב מהלכות מפה לאוזן, ושמועות על אמנים

שעלה , ללא שם משפחה, "מנשה"תגובת התושבים הותיקים למתרחש בשכונה מובאת מפי

רים חמורים סופ. לא חשוב כמה ילדים יש לי: "הציטוט המובא מפיו של מנשה הוא. מאיסטנבול

17,000תמורת " טחובה"הציעו לעקור מדירתו ה" מנשה"ל". אבל לא את הילדים שלך, ותרנגולות

". משחק לטובתו, כך הוא סבור, והזמן. יש לו זמן. לא נחפז", לטענת הכותב, אולם מנשה, לירות

תמורת אשר אינו מוכן לפנות את דירתו הטחובה, מוצג כאדם לא רציונלי ולא מחושב" מנשה"

משווה , אינו מוכן לספור את ילדיו(הוא בעל מנהגים מוזרים ומשונים . סכום כסף לא מבוטל

יחד , כל אלה. ומוצג כפסיבי אשר יושב ומחכה שהזמן ישחק לטובתו, )אותם לחמורים ותרנגולות

הומניזציה של מנשה וממקמים אותו בדרגה פחותה מזו -תורמים לדה, ציון שם משפחתו-עם אי

אלה מוצגים כיוזמים , בניגוד לפסיביות של מנשה. האומנים החדשים שעברו לגור בשכונהשל

:ופעילים למען עצמם ושיפור סביבתם

דירת קמרונים טחובה שיפצהנוגה אדלר כבר . טיוטה לאולם הפסליםעשהאיזי הפסל כבר

ענת ירתמציבאותו מקום עצמו . 'משוגע'מרוהט בטעם , אותה בית יוצר ומגוריםעשתהו

].הדגשות שלי... [ריקובר בטיקים החביבים כל כך על תיירים'צ

מניתוח העיתונות שהוצג לעיל ניתן לראות את השיח הציבורי הרווח כפי שהשתקף באמצעי

המשמשת , נטריפיקציה'במיוחד ניתן לראות את השתקפותה של אידיאולוגיית הג. התקשורת

, 80- ותחילת ה70-לקראת סוף שנות ה. 98פתה באחרלהצדקת פינוי אוכלוסיה מסוג אחד והחל

, למשל. התחילה העיתונות המקומית והארצית לחזור אחורה ולתהות על התהליך שהתרחש

חזרה העיתונות אל הפינוי שנעשה שנים , )1982לוי " (אנשי החן באו, הפראיירים הלכו"בכתבה

. הפעם בעיניים ביקורתיות, קודם לכן

תודעה התקשורתית אחראי גל המחאה של הפנתרים השחורים שיצא משכונת יתכן שלשינוי זה ב

או תנודות בשיח הציבורי , והדיו חילחלו שנים מאוחר יותר, מוסררה הסמוכה לימין משה

יש לראות שינויים אלה שלא במנותק מהשיח הביקורתי הבינלאומי . בכללותו הם האחראים לכך

עבור שכונת ימין משה זה , בכל מקרה). Smith 1986' ר(נטריפיצקיה 'שהופנה גם כלפי תופעת הג

.ונראה כי הלקח לא נלמד גם במקומות אחרים בישראל ובעולם, היה מאוחר מדי

את תהליך ) 1980(מתאר תום שגב " בחזרה לימין משה"בכתבת מגזין תחת הכותרת

גב הציג את הויכוח ש. כולל ההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות ארוכות הטווח, נטריפיקציה'הג

הוא סיפר גם את סיפורן של ". קיטש לעשירים"וכינה את ימין משה החדשה , כלשונו, "אסתטי"ה

אחד . ותיאר את הרגשות המעורבים שלהן כלפי העזיבה את השכונה, משפחות שפונו מהשכונה

למעלה , רואיין גם לעבודה זו, ובן למשפחה שפונתה מימין משה18נער בן , המרואיינים בכתבה

". היא קרה וסינתטית", 1980-טען הנער ב, "השכונה המשוקמת מכוערת. " שנה מאוחר יותר25-מ

". אך חמה ואותנטית, מטה לנפול", מספר שגב, "הוא אהב אותה כמו שהיתה בילדותו"

.1פרק ' ר, נטריפיקציה והשיח התיאורטי עליה'על אידיאולוגית הג 98

דיון

,או במילים אחרות תהליך שימורה, שיחזורה ופיתוחה, בפרקים הקודמים נותח תהליך שיקומה

שימור מבנים . כמקרה מבחן לאופן פעולתו של מנגנון השימור, של שכונת ימין משה בירושלים

ואתרים היסטוריים מוצהר כתהליך תרבותי ומשווק על ידי מקבלי ההחלטות כבעל תועלת

תי את הסתירות הרא, של מנגנון השימור ואולם דרך בחינת אופן פעולתו ,תיתתרבו-ציבורית

. ובשיח ההצהרתי שלו" שימור"בעצם המושג

ניתן היה לתאר בצורה סכימטית ולכאורה , כפי שעלה מן הפרקים הקודמים, מנגנון השימוראת

צורך בהון למימון ----התעוררות מוטיבציה לשימור מתחם היסטורי : לינארית באופן הבא

עה של תהליך התנ---המימון נופל על גורמים פרטיים , בהעדר כסף ציבורי---פעולות השימור

. נטריפיקציה'ג

יה ופוליטיזציה של מהלך כביכול צדרך ניתוח מנגנון השימור בימין משה ניסיתי לבצע פרובלמטיז

נטריפיקציה אינה תוצאת לוואי בלתי רצויה ובלתי מתחייבת של 'הראתי כי ג, ראשית. לינארי זה

במילים . אינהרנטית בתוכה המובנית המטרהאלא היא , ציבורית לשימור-המוטיבציה התרבותית

תוך שהוא משמש , נטריפיקציה'שימור הוא מנגנון כלכלי ותרבותי שנועד להוציא לפועל ג, אחרות

. לה כסות דיסקורסיווית ואידיאולוגית

אלא הקשר ביניהם אינו , יקציהנטריפ'גבין לא זו בלבד שלא ניתן להפריד בין שימור ל, שנית

האם המודעות והשאיפה : קבוע בבירור מי מהם קדם למשנהולא ניתן ל. אלא מעגליארילינ

-או שקדמה לה כניסת בני המעמד הבינוני, ראשונהבנים היסטוריים היא זו שהתעוררה לשימור מ

. תוך דחיקת התושבים הקודמים החוצה, מחודשים-גבוה לשכונות המתקשטות במבנים עתיקים

מצעים המצויים בידיהם של בני מעמד בינוני מנגנון השימור מתבסס על יכולות וא, כפי שהראתי

י בני מעמדות אלה במבנים בעלי פוטנציאל "נטריפיקציה משמעה השקעת הון ע'ואילו ג, ומעלה

נטריפיקציה מתרחשת 'ג: נטריפיקציה ושימור הם שתי פנים של אותו מטבע'ג, אם כן. לא ממומש

ומכיוון שמטרת השימור . מנת להתקייםנטריפיקציה על 'ומנגנון השימור מחייב ג, במתחמי שימור

בו האמצעי מעגל אלא ב, לא מדובר בתהליך ליניארי שבו שלב עוקב אחר שלב, נטריפיקציה'היא ג

. והמטרה מומצאים יחדיו

מוטיבציה לשימור מובילה לפיו, הצעד הראשון בקשר שתואר לעילאתחיל בפרובלמטיזציה של

, אם כן, מהם הגורמים. נטריפיקציה'ו בבלי דעת לגלחיפוש אחר מקורות מימון המניע כאיל

?להעריך מבנים לשימור ולשאוף לצרוך אותם, המניעים בני אדם לתור אחר השימור כערך

בני , )1986(של ניל סמית Rent Gap Theory-גישת ה מ99נטריפיקציה'על פי ניתוח כלכלי של ג

. נטריפיקציה'טיבציה הראשונית לגאדם וטעמיהם אינם משחקים תפקיד מרכזי בהתעוררות המו

מסביר התנהגות באמצעות מבנה הבסיס הכלכלי המניע ה, יתוח של סמית הוא מרקסיסטיהנ

זורם " מפל הון "בה, של הון ולא של אנשים" חזרה אל העיר"נטריפיקציה היא 'ג, לטענתו. אותה

. ולכן שוויו הממשי נמוך משוויו הפוטנציאלי, השקעה-למקום אשר סבל מתת

חיצי ). Bourassa 1993 ;Hammel 1999, למשל(גישתו של סמית אותגרה מיותר מכיוון אחד

ליברלים הופנו בעיקר כלפי הניתוח הכלכלי וכלפי יומרתו לחזות את המיקום -ביקורת נאו

לטענת . בלבד" פערי השכירות"כביכול על פי נתוני , נטריפיקציה הבא'והעיתוי של גל הג

, והסיקה כי קיימים משתנים נוספים, 100ריה מראה שלא ניתן לספק ניבוי כזהההיסטו, המבקרים

.נטריפיקציה במתחם מסוים'המעורבים בהתעוררות ג, הקשורים לתרבות ולטעם

כאלה הלקוחים מתקופת כינון הקהילה או , "ראויים לשימור"נוכחותם של פריטים הנחשבים

. הם כביכול משתנים קלאסיים כאלה, ותיהמסמנים ציוני דרך תרבותיים או לאומיים בתולד

כוח מגייס להפעלת מנגנון " שכונה הראשונה מחוץ לחומות"שימש מיתוס ה, למשל, בימין משה

י אנשים "והוא מוערך ונצרך ע, שהרי ערך השימור נישא על ידי טיעונים תרבותיים. השימור

-מנקודת מבט נאו. ומודיואף משקיעים כסף פרטי בביצועו ובק, המתייחסים אליו כבעל ערך

כלכלי הוא המניע את צרכני השימור לאהוב תרבותי ולא ניתן היה לטעון כי מניע , ליברלית

. ולהעריך מתחמים המכילים פריטים כאלה

בין , לטענתי, כזה מחזק ביתר שאת את הקשר הבלתי ניתן להפרדהאולם יש לשים לב כי טיעון

כפי שראינו במקרה . דה כי השניים מומצאים באותו מומנטואת העוב, נטריפיקציה'שימור ובין ג

סקירה מקיפה של . קציה והתיאוריה הכלכלית שלהנטריפי' לתיאור מעט יותר מפורט של תופעת הג1ראו פרק 99

. Wittberg 1992הספרות בנושא ניתן למצוא אצל הומנית על גישת -וכן האקסיסטנציליסטית) למשל של פופר(ביקורת זו מזכירה את הביקורת הפוזיטיוויסטית 100

נות המתועשות ביותר הן המדי, אשר התיימר לנבא כי בשל התנאים הכלכליים, המטריאליזם ההיסטורי של מרקס . לא התממש, כידוע, ניבוי אשר, אלה המועדות לפריצה של מהפכה קומוניסטית

תרבותי שהניע כביכול מוטיבציה לשימור לא הופרד ולו לרגע - הבסיס האידיאולוגי,של ימין משה

אם . י אוכלוסיה אחרת מזו שגרה בשכונה"להיות ממומש ע, כאילו מתוך הכרח, מן העובדה שעליו

מגויס דווקא מפני שהוא , וש בכדי להעריך שימורהמניע התרבותי המדגיש את הטעם הדר, כן

שימור הוא , ערכי-בין אם כמנגנון כלכלי ובין אם כתרבותי. נחלתה של אוכלוסיה חזקה והגמונית

, לסילוק אוכלוסיה קיימת, או במילים אחרות, נטריפיקציה'אמצעי לביצוע ג, פרקטיקה, כלי

.בלתי רצויה

ח מרכזי המשיגו ככואותה , נטריפיקציה ביפו' תפקידה של גבחנו את) 2003(פביאן מונטרסקו ו

, )1984(וכמובן בעקבות פוקו ) 1999(בעקבות קמפ . כמרחב הטרונומיהמייצר את המרחב היפואי

נטריפיקציה היא הַמבָנה את המרחב על בסיס הגיונות הפוכים 'טענו מונטרסקו ופביאן כי ג

, כפי שהראיתי. לו גם בניתוח התהליך בימין משהמאפיינים אלה ע. ומקבילים של הכלה והדרה

שימשו בערבוביה ולעיתים בו זמנית על ) gentrified(ונטרת 'בשיח על השכונה המשומרת והמג

. שימור ופיתוח, עבר והווה, פתוח וסגור, מנת לתאר את אותו הדבר המונחים פרטי וציבורי

אשר מקום , לזמןחיצוני, "אחר"כמקום , )1966פוקו (ה מתחם משומר ניתן לאפיין כהטרוטופי

מודרני שבו מצטלבים -הטרוטופיה היא מבנה תרבותי. מחדשכולא את הזמן ומארגן אותו

ואשר מהווה מרחב המנסה להיחלץ מן , כלומר המרחב הפיזי והדיסקורסיווי, "המילים והדברים"

וסטייה ניטרול, היפוךביניהן, פרקטיקותזאת הוא עושה באמצעות מספר. הקיום ההיסטורי שלו

ואשר , ניתן לתאר במונחים אלה את הפעולות המופעלות במתחם המשומר). 2003אזולאי (

דרך המקרה של ימין ".שימור"ולפתח תוך טענה ללהרוס , תכליתן לעצור את הזמן ולחזור אליו

הוא נושא בעוד מלכת בוצרו עמתחם שהזמן, הווהזמן ב,הראתי כיצד מנגנון השימור יוצר, משה

.עיניו אל עתידו הכלכלי והתיירותי

, )1991(בעקבות הנרי לפבר . נטריפיקציה וגלובליזציה'עסקו בקשר בין ג) 2003(מונטרסקו ופביאן

, "תהליך של טרנספורמציה ודיפרנציאציה מרחבית"נטריפיקציה כ'הם הציעו לראות את הג

מוָנעות , טענו, שתי התופעות. ליזציה לבין גלובו מבחינה תוכנית והיסטורית בינווהקביל

י המעמד הבינוני "ונישאות סוציולוגית ע, ליברלי המאוחר-י הקפיטליזם הנאו"אידיאולוגית ע

מקביל , כערך תרבותי וכלכלי, מניתוח מנגנון השימור שהצגתי ניתן לראות גם בשימור. החדש

הוא מניע : פיטליסטיות האלהק-סוציולוגית והיסטורית לתופעות הפוסט, מבחינה אידיאולוגית

ומהווה מימוש של טעמים והעדפות של המעמד , מקומי ותיירותי-גלגלי פיתוח כלכלי עירוני

.הבינוני החדש

כי טעמו והעדפותיו של אדם המשתייך ) 1984(טען פייר בורדייה " המטמורפוזה של הטעם"במסה

הנכס העונה על טעם ). ביקוש( טעם לבין) היצע(לקבוצה חברתית הן תוצאה של מפגש בין נכסים

אמר , לגלות משהו שהוא לטעמך. אשר חדוות גילוי אינה נעדרת ממנו, הוא מעין מימוש פוטנציאל

.לגלות מה שרצית ולא ידעת שרצית, פירושו לגלות את עצמך, בורדייה

יתר המורכב בין ה, 101עבודתו של בורדייה עסקה בקבוצות חברתיות ובהתפתחות ההביטוס שלהן

, "היבדלות"הטעמים המשותפים נגזרים בעיקר ממושג ה. מן הטעמים המשותפים של חבריהן

רווח ההיבדלות הוא הרווח . סובייקטיווי המופק כתוצאה מן הנדירות-המתאר את הערך האינטר

, שדה ההעדפות או הביקושים נתון לשינויים תמידיים. הסמלי הנוצר מעצם הבעלות על נכס נדיר

עקב אינפלציה . תוצאה של עלייה בנגישות של מעמדות נמוכים אל החינוך וההשכלהשהם ברובם

גדל הביקוש לפריטי תרבות שהיו קודם לכן נחלתם של בני המעמדות , ופופולריזציה של אלה

ודוחפת את בעליהם לנסות ולבסס , הפיכתם של נכסים לנחלת הרבים מפחיתה מערכם. הגבוהים

). 1984רדייה בו(את הנדירות שהתערערה

מספר תיאורטיקנים של המרחב עשו שימוש בהגותו של בורדייה בכדי לתאר את תפקידו של ההון

בעקבות , )Knox 1991(קנו . המרחבי בקביעת ההביטוס של קבוצות חברתיות102הסימבולי

מתאר את עיצוב הנוף הפוסטמודרני הבנוי כמושפע משני , )Soja(ה 'וסוג) Harvey(הארווי

תרבותי ממודרניזם -הסביבה הכלכלית של הקפיטליזם החדש ומעבר חברתי: כיםתהלי

לטענתו קהל היעד שצורך את מוצרי הכלכלה החדשה והתרבות הפוסטמודרנית . לפוסטמודרניזם

זהו מעמד ". בורגנים החדשים-זעיר"וה" הבורגנים החדשים"הם הקבוצה שבורדייה כינה

שחיפשו לבסס ולהגן על " בומרס-בייבי"והוא מורכב מ, 80- וה70-שהתרחב במהירות בשנות ה

. המהווים מימושים של הון סימבולי, באמצעות ביטויים מרחביים וחומריים, ההביטוס שלהם

למרות היותן נרכשות ולא . תרבותית-סכמות פעולה ותפיסה נרכשות המשותפות לקבוצה חברתית: הביטוס 101בורדייה ( ההתפתחותית פרקטיקות אלה מוטבעות בגוף ומשועתקות בהיסטוריה הפרטית ובדפוס החשיבה, מולדות ).1957(כדברי רולן בארת , זהו מושג המסביר את הפיכת ההיסטורי לטבעי). 1984

יחסי . החורג מאינטרס כלכלי גרידא, מושג נוסף של בורדייה שמשמעותו מושא מאבק ואינטרסים בשדה פעולה 102שגת מונפול על אלימות לגיטימית ומאבקים מתנהלים סביב ה, י חלוקת ההון הסימבולי"הכוחות בשדה מוגדרים ע

.כלומר על שימור או ערעור יחסי החלוקה של ההון, )סמכות(=

מכיוון שההביטוס של קבוצות הגמוניה אלה נתון כל הזמן בסכנת פופולריזציה וירידה בערכו

אמצעי יעיל לשימור הביטוס בלתי . ודי ואניןייח, אקסקלוסיבי, יש לשמור עליו מובחן, ובמעמדו

במיוחד בקרב מעמד הבורגנים , )Knox 1991(ניתן לחיקוי הוא ייצור העבר וצריכתו כמוצר

זהו מעמד שאין לו מסורת המושתתת על אבות ". מעמד פוסטמודרני"י קנו "החדש אשר כונה ע

לכן יש להם רגישות מוגברת . מוקדמונים וחבריו עוסקים בחיפוש בלתי פוסק אחר צידוקים לקיו

. למרחב ולזמן כחלק מחיפוש אחר זהות תרבותית מובדלת

הם נגישים רק למי : לייצור ולביסוס הביטוס בורגני חדש מתחמים לשימור מהווים זירה מושלמת

אולם הם מסוגננים באנינות נטולת מאמץ כביכול ואינם נחשבים , שיכול להרשות זאת לעצמו

. בוהמייני ולא פופולרי מדי, בעל טעם מיוחד ושיקיהיות כך הם מציעים הזדמנות לב. נובורישים

דוגמה מובהקת לאופן שבו מייצר מנגנון השימור תוצרי טעם טוב כאלה ניתן לראות בעיצובה

אך שאין לטעות , כאנינה וצנועהבאמצעות מנגנון השימור מחדש של שכונת ימין משה

שם -פכו לוילות ושלטים הנושאים את שמם של אדריכלים ידועיבתים משותפים שה. ביוקרתיותה

מסמנים את גבולות הטעם ומבטיחים כי ההיצע של אלה , "שימור"שתכננו מחדש בית בשכונה ל

.יישאר תמיד מוגבל

העדפות נדירות ומתוחכמות "י שילוב של "ע, "לשחק באש"שיא האנינות הוא ,על פי בורדייה

גלגול "אנינות יתרה זו מושגת באמצעות ". ות והנדושות ביותרביותר עם הצורות המקובל

אלה , האינטרפרטציות הקפדניות ביותר והמבוקרות ביותר של הארטיפקטים הקלים ביותר

צרכני מתחמים לשימור מהלכים בדיוק על הקו הדק ". העלולים יותר מכל להיחשב כוולגריים

אלא , ילה המסומנת כיוקרתית באופן ברור מדיהם אינם מתגוררים בו. הזה שבין נדירות ונדושות

עין בלתי מתוחכמת עלולה לטעות מסתכנים בכך שבכך הם . בוחרים במרכז העיר ובמבנה לשימור

שאותו יבינו רק , כך משיגים צרכני השימור תחכום עודף .בביתם ולחשוב כי הוא בית עירוני רגיל

.דלות משמעותיוהוא המעניק להם רווח היב, בעלי טעם מיוחד ונדיר

" South Street Seaport"את מתחם ) Boyer 1992(מנתחת בויאר " ערים למכירה"במאמרה

היא מתארת את המתחם . אשר שוחזר ומהווה אטרקציה תיירותית ומסחרית, בדרום מנהטן

המציג לראווה דימוי ויזואלי של העיר השונה לגמרי מהמציאות , המשומר כמוזיאון אחד גדול

כיסים של פרוייקטים מודרניסטים לפיתוח וביניהם -מנהטן בנויה כיסים. יורק-ת של ניוהעירוני

יורק כבר אינה שמה פניה אל בניית פרוייקטים -בעשורים האחרונים ניו. מובלעות של הזנחה

עתה היא מחפשת אחר . ם"מרכז לינקולן או בניין האו, גדולים ומודרנים כגון מגדל טראמפ

" טעם טוב"ללא ילדים ובעלי , תיים שימשכו זוגות בעלי מקצועות חופשייםתעשיי-מתחמים פוסט

)Boyer 1992 .( המתחם המשומר"South Street Seaport " מציע מרגוע בדמות העיר כפי שהיתה

. דימוי מזויף של העיר– תמורת כסף –ר ֵכוהוא מֹו, במימדים נתפסים, כביכול פעם

שהם אמריקה , ומנותק ממרכזי הקניות והמחלפיםרחוק, טוענת בויאר, המתחם המשומר

אולם הוא מהווה ספקטקל תיאטרלי המספק אשליה היסטוריציסטית ממש , האמיתית של היום

.19-כמו השדרות הרחבות ואולמות התצוגה של התערוכות העולמיות מן המאה ה

חר מתחמים כי בתקופת הקפיטליזם המאו, )1990(יימסון 'ברוחו של ג, עוד טוענת בויאר

ואת 19-עתיקים מחליפים את הספקטקלים של המאה ה-היסטוריציסטים ושווקים חדשים

, העין הפוסטמודרנית אינה מחפשת אחר מהפכות. 20-מיזמי הפיתוח המודרניסטים של המאה ה

.הצפוי, להתרגע בחברת החזרתי, רָּכאלא שואפת לנוח על המּו, רגעי משבר וגירויים חדשים

אשר מושקע , חזק את הטענה שמנגנון השימור עובד כמנגנון פיתוח מתוחכם ומתקדםניתוח זה מ

לדבריה של בויאר , שהם(בו כסף על מנת לייצר אשליה שתמשוך צרכנים מקומיים ותיירים

להוציא את כספם תוך שהם נותנים מנוחה ) 189' עמ, "20-ציבור החדש של סוף המאה ה"ה

.ל נופים מוכרים וקלים לעיכוללמחשבותיהם ומרגיעים את מבטם ע

מנגנון השימור פועל לייצר ספקטקלים , ניתוח שכונת ימין משה הראה כיצד גם בישראל

אבל , הוא אדיר" פרוייקט" המושקע ב– פרטי וציבורי –הכסף . היסטוריציסטים מסחריים כאלה

תמש בטכנולוגיה להש, לא כדי לבנות פרוייקט פיתוח קלאסי אלא כדי להסוות את עקבות הבנייה

. ויכונן אותו כנוף מרגיע ומוכר בושיטשטש את ההשקעה, רך, "פלסטי"ולספק נוף , עתיקה-כאילו

אשר מיועד באופן הצהרתי לשמר ולהנציח פריטים בעלי , כי מנגנון השימוראטען, בעקבות בויאר

ת וממציא את פועל למעשה כמנגנון ריק מתוכן אשר משווק אשליה פיקטיווי, חשיבות תרבותית

המורכב מן מושג , "המצחה" את אופן פעולתו בשם ניתן לכנות, לכן. עצמו יותר מאשר מנציח

כלומר ממציא ומנציח אותם בו , מנגנון השימור ממציַח פריטי תרבות. המילים המצאה והנצחה

המושג המצחה. מייצר היסטוריה יש מאין ובורא במומנט היסטורי עכשווי עבר מפוברק, זמנית

הגלוי ) שימור" (=הנצחה"טקסט ה. טקסט הבאים לידי ביטוי בו זמנית-מבטא טקסט וסאב

.אשר המושג המצחה מחלץ ומעלה על פני השטח, הסמוי" המצאה"טקסט ה-משמש כסות לסאב

אשר עלה בניתוח , נקודה נוספת בפרובלמטיזציה של תיאור לינארי לכאורה של תהליך השימור

היא הפער הבלתי מוסבר שהוא מותיר בין הצגתו של השימור כמוצר , התהליך השימור בימין מש

ובין הצורך לפנות , שות או לממסד יש אינטרס לקיימו ולשאת בעלויותיוכזה שלַר, ציבורי

מכיוון שהרשות אינה יכולה כביכול לשאת בעלויות הנדרשות על , לגורמים פרטיים על מנת לממנו

השימור בימין משה עמדו מול בחירה בין השקעת תקציב צנועה כאשר פרנסי . מנת להוציאו לפועל

ובין תקציב מנופח שהביא לתוצאה פיזית יוקרתית , ושיווק יחידות הדיור המשומרות לכל דורש

ההתלבטות היתה פשוטה ביותר ונבחרה ללא היסוס , שעלותה תוטל על המשתכנים הפרטיים

.האפשרות השניה

לאחר הפרטה של הביטחון הלאומי . ואגרסיבית אין זה מפתיעיתכן שבעידן של הפרטה מסיבית

הפעלת חברות אבטחה פרטיות , הפרטת בתי הסוהר(והאישי ) הפרטת מחסומים בגדה המערבית(

העברת שירותים (ושל הבריאות ") חוצה ישראל"כביש האגרה (של התעבורה , )103בשכונות סגורות

אולי אין פלא , )ימים וביטוחים פרטייםביטוחי בריאות משל, ציבוריים לקופות החולים

. שמתרחשת גם הפרטה של התרבות והמורשת

בין אם , נטריפיקציה'אולם בחינה מדוקדקת יותר של תפקידו של הממסד בתהליכי שימור וג

על מעלה תמונה מעט שונה, או ספונטניים טבעיים כביכול" מלמעלה"ממסדיים ומאורגנים

היה , מערער את הטענה כי בהעדר כסף ציבוריניתוח כזה . נגנוןעורבות הממסד והרשויות בממ

נטריפיקציה 'ג/מחזק את הרצף האנליטי שבין שימור, צורך לפנות להון פרטי למימון השימור

.104וכן מערער את הדיכוטומיה שבין שימור ובין פיתוח, טבעית כביכול ובין תהליך ממסדי

אולי כאן המקום לציין שלשכונת ימין משה מאפיינים רבים . חברת אבטחה פרטית כזאת פועלת בימין משה, אגב 103

י מונטרסקו ופביאן "וארה עאשר ת, ])Gated community] Webster Glazer and Frantz 2002(של קהילה מגודרת ).167' עמ" (הפרטה קיצונית של המרחב הציבורי"כ) 2003(

.2לפירוק מונחים אלה והמשגתם מחדש ראו פרק 104

ממשלתי והעירוני משתתף לא רק בעלות הישירה הממסד ה, בימין משה ובמתחמי שימור אחרים

אלא גם , 105ת וויתור על מיסים והענקת אחוזי בניהוהלווא, הקלות, י מענקים"ע, של השימור

והן בשינויי , "ממותגי שימור"זאת הן ביצירת אזורים . תורם את חלקו במדיניות מעודדת שימור

מעורבותו הפעילה והמנהיגה . 106חקיקה ובקביעת מדיניות המאפשרת ומצמיחה מתחמי שימור

נטריפיקציה 'של הממסד באה מתוך ידיעה ברורה ואף אינטרס ממשי שעידוד השימור משמעו ג

גם פיתוח ופוטנציאל לרווח כלכלי וגם הזדמנות להיפטר מאוכלוסיה מקומית : ואיתה רווח כפול

.חלשה

" שוק"טריפיקציית נ'הבסיס התיאורטי של עבודה זו מתייחס אל ג, 1כפי שצוין בפרק

כפי . יותר מאשר קטגוריות דיכוטומיות, נטריפיקציה ממסדית כאל שתי נקודות על רצף'וג

אשר , "מלמעלה"נטריפיקציה שהתקיימה בימין משה נשאה מאפיינים של תהליך 'הג, שטענתי

ת לא חסרו בו אלמנטים כלכליים ותרבותיים שהניעו א, עם זאת. י הממסד"הוכתב והוצא לפועל ע

וכן המימון נשען במידה משמעותית על הון פרטי של , המוטיבציה הממסדית להחלפת האוכלוסיה

, נטריפיקציה'בדגמים אחרים ורווחים יותר של ג. גם אם בתיווך שלטוני, המשתכנים החדשים

. 107אולם מדיניות מעודדת וכלים שלטוניים לא נעדרים ממנה, כביכול-המוטיבציה היא טבעית

ציבורי מחזק את הטענה כי מדובר -פרטי וממסדי-ומשולב זה של תהליך כלכלימודל מעורב

במקרה של העברת משאבים ציבוריים שאמורים לשמש לטובת הכלל או אף להיות מוטים לטובת

אל ידיים פרטיות של אוכלוסיה חזקה יותר אשר היא הנהנית מערכי השימור , אוכלוסיה חלשה

.הנטריפיקצי'ומוציאה לפועל את הג

כלומר למחיר , המוטל על מי שנאלץ לשאת בו" נטל השימור" בשיח השימור נוגעת לרווחתטענה

" פיתוח"הכלכלי שהוא גובה ממי שחוקי השימור מטילים עליו צורך לבצע אותו במקום פרוייקט

מדוע שימור אינו מנוגד לפיתוח אלא 2הראתי בפרק , דרך המקרה של שכונת ימין משה. קלאסי

על – בעלי הון ויזמים –קיימים מספר מנגנונים באמצעותם מפצה הרשות הציבורית את הגורמים הפרטיים 105

. א: וביניהם, )Bradford 1994" (נטל השימור"ו עצירת פיתוח בשל הפסדים כביכול שנגרמים להם כתוצאה מריסון אוהקלות מס למנהלים , הקלות במס רכוש עבור נכסים במתחמים היסטוריים, זיכוי מס בגין שימור מבנים היסטוריים

וק או סיוע בתחז, סיוע בגיוס תרומות, תמריצים פיננסיים אחרים כגון הלוואות. ב; נכס היסטורי או למשקיעים בושם , אשר לא ניתן לנצלן בשל השימור לקרקע אחרת" מבוזבזות"העברת זכויות בנייה . ג; בניהול נכס היסטורי

בכל מנגנוני הפיצוי האלה מדובר ). Bredin 2000(מצטרפות זכויות בנייה אלה לזכויות הקיימות במתחם החדש .זמיםלרוב של חברות וי, בכסף ציבורי העובר ישירות לידיים פרטיות

בתל אביב . ציבוריים המעורבים בשימור ימין משה בירושלים-בפרקים הקודמים מתוארים המנגנונים החוקיים 106וכן את הפעילות העירונית לקראת , או נווה צדק" רובע לב העיר"ניתן לציין לדוגמה תכניות עירוניות להחייאת

. ו"י אונסק" תרבותית עולמית עבתל אביב מתחם המוכר כמרכז מורשת" עיר הלבנה"ההכרזה על ה- בפרק זה על כלי המדיניות ודרכי ההתערבות של הממסד בתהליכים כלכליים כאילו7 וכן הערה 1ראו פרק 107

.נטריפיקציה ושימור'טבעיים של ג

ומנגנון פיתוח כלכלי המניב , סגנוני-פיתוח אדריכלי: עצמו סוג של פיתוחיכול להוות ב שימור

ן באזורי שימור " כי מחירי הנדלהראתה) Rypkema 1994 (הספרות. מצידו רווח לא מבוטל

לא נמצאו זורים באותן ערים שלא עברו שימור וכיברחבי העולם עלו במאות אחוזים יחסית לא

.ן באזורים שיועדו לשימור ירדו"הם ערכי הנדלעדויות למקומות ב

על מנת להשיא , לכאורה בשם אינטרס ציבורי בשימור, הרשויות משקיעות כסף ציבורי, כלומר

וכך , היזמים מצידם ממשיכים להתנגד לשימור וללחוץ לכיוון פיתוח. רווחים ליזמים פרטיים

פעמים . להפסדים ולכן יש לפצותםמשמרים את הצגת מצב העניינים כאילו השימור גורם להם

אין ברשותם ן גדולים"בניגוד ליזמי נדלאשר , בעלי בתים פרטייםרבות המתנגדים לשימור הם

גם אם יש ביכולתם לשפץ את בתיהם או להכניס בהם . השקעה בשימור כפי שמחייב החוקהון ל

, אולם גם כאן. ורעליהם לעשות זאת בכפוף לקריטריונים מחמירים של השימ, שינוי כלשהו

וכתוצאה , התנגדותם של בעלי הבתים מסווה את העובדה שאחרי ביצוע השימור המתחייב בחוק

. מחירי דירותיהם יעלו, נטריפיקציה'מהג

דרך עליית המחירים . נטריפיקציה'מניתוח זה עולה בבירור הקשר עליו עמדתי בין שימור ובין ג

ניתן לראות כיצד שימור הוא כלי לפיתוח כלכלי של ומימוש האינטרסים הפרטיים והציבוריים

והוא משמש כמעטפת אידיאולוגית לפרקטיקות , נטריפיקציה'מקום אשר קיים בו פוטנציאל לג

פיתוח או /באופן זה מהווה תהליך השימור, יתר על כן. ההיפטרות מאוכלוסיה חלשה

פרקטיקה , ליו הם מתקיימיםאת הרצף הקונספטואלי עאשר כבר הראתי , נטריפיקציה'ג/השימור

לידיהם של – אם באופן ישיר ואם בתיווך ציבורי –להעברת משאבים מאוכלוסיות חלשות

.108ם עירוניים משופעים יותר במשאביםמהגרי

נטריפיקציה בשכונת ימין משה בירושלים על רקע 'בפרקים הקודמים תואר מנגנון השימור והג

1בפרק . 1967-ב" ששת הימים"בפרט מלחמת , התרחש הנסיבות ההיסטוריות והלאומיות בהן

, פוליטיות-נטריפיקציה ובין הנסיבות הגאו'תיארתי את מורכבות הקשר בין תהליכי השימור והג

פרקטיקה ישראלית רווחת בתחום הדיור להעברת נכסים ציבוריים לידיים ) 2003(' תיאר רבינוביץ, בהקשר אחר 108, ולזכויות היתר הנובעות ממנו" טוב הכללי" האשכנזית השלטת ובעלת הנגישות לההגמוניהתוך שימוש , יותפרט

מבטה של עבודה זו לא הופנה אל הדיון . הבולטת עוד יותר על רקע ההדרה מהטוב הכללי של המזרחים בישראלכליים ותרבותיים של מזרחים בישראל התיאורטי והפוליטי הנרחב בקשר בין תופעות מרחביות ובין דיכוי והדרה כל

פוליטי של הקבוצות -אולם לא ניתן שלא להזכיר בהקשר זה את זיהויים האתני, )3ראה פרק , אלא רק במרומז( .שבתהליך" חלשות"וה" חזקות"ה

כגורם 1967-שינוי שעברה ירושלים בלראות את הועמדתי על הניואנסים אשר אינם מאפשרים

להדגשת מאפיינים מסוימים בתפיסת יש חשיבות, עם זאת. הבלעדי לשינוי שעברה ימין משה

, 1967בשינויים שחלו בה במומנט ההיסטורי של , התכנון והבנייה הירושלמית והישראלית בכלל

.ובאופן בו הם באים לידי ביטוי בתהליכים בהם עוסקת עבודה זו

ממחצית . דובר רבות" ששת הימים"על האווירה הלאומית והכלכלית בישראל אחרי מלחמת

שררה במדינה תחושה שכונתה בשיח הציבורי 1973-ב" יום הכיפורים"עד מלחמת ו1967

זו התבטאה בין היתר ביציאה ממיתון שאיפיין את כלכלת ". אופוריה"וההיסטורי הישראלי

.צבאית ושפע פוליטי וגיאוגרפי-ובתחושת עוצמה לאומית, 1966ישראל בשלהי

מצאו הפריחה הכלכלית ותחושת השפע ) 2004 אפרת; 1990קרויאנקר (באדריכלות הישראלית

והאופטימיות את ביטויין בבולמוס בנייה שנשא מאפיינים חדשים ושונים מאלה שאיפיינו את

ברגע שהחלו להשתבש מנגנוניה של חברת העובדים והתערער . "הבנייה הישראלית קודם לכן

קיו של הקיר הממלכתי כל יצאו מבין סד", )2004(כותב צבי אפרת , "האתוס של חברת הרווחה

והחלה , כל היומרות האישיות, כל הטעמים הפולקלוריסטיים, היצרים הסקטוריאליים

אפרת טוען כי בשנים אלה נטתה החברה הישראלית לכיוון ". האפוקליפסה או הפארסה של בבל

.ופיתחה הרגלים של תפיסת שטחים ושליטה צבאית באוכלוסיה שכנה, ליברלי ותחרותי, צרכני

שביסודם הצורך להבהיר למי , דיון מתלהם ופרקטיקה ברוטלית"תרבותי עבר ל-השיח הציבורי

התפרצות –" שובו של המודחק"שיח זה ניכר באדריכלות הישראלית ב". שייכת המקומיות הזאת

). 2004אפרת (היסטוריציסטית ופונדומנטליסטית , בוטה של אדריכלות סנטימנטלית והקשרית

בין בשל השילוב בין הפריחה הכלכלית ו, בטאה מגמה זו באופן בולט במיוחדבירושלים הת

. שטחים חדשים שנכבשו והיו קרקע בתולית למימוש פנטזיות בנייה בעלות מאפיינים לאומיים

כתב האדריכל והיסטוריון אדריכלות ירושלים דוד , " אדריכלות אוריינטלית–צו השעה "

מהדורה ירושלמית מקומית של " כ1967ון הירושלמי שאחרי והגדיר את הסגנ, )1990(קרויאנקר

ושעיקרו ציטוטים ותזכורות מן , הסגנון הפוסטמודרני שהתגבש בעולם באותה עת בצורה שונה

".העבר

בנייה מדורגת ושבורה ; קשתות- קשתות ופתחים דמויי:מאפייני הסגנון החדש בירושלים הם

חצרות ; )ארקדות(כיפות ומעברים מקורים ; טימותשיפועים וק, המתאפיינת בבליטות ונסיגות

השראות וציטוטים של סגנון הבנייה הנשקף מן העיר העתיקה , אלה הם השפעות. ועוד; פנימיות

תיאולוגיים ומיתולוגיים אחרים כגון אוהל מועד , ושל אירועים וסמלים היסטוריים, שנכבשה

.109 השואה–וכמובן , מזבחלוחות הברית וקרני , מנורה, מגן דוד, ומדבר יהודה

60- בשנות הוהירושלמיתמתארת את התמורות באדריכלות הישראלית ) 2006(שיפטן -אלונה נצן

לאדריכלות מקומית הקשובה בינלאומית בעלת אופק אוניברסלי אדריכלות"כמעבר מ, 70-וה

טן כיצד שיפ-מתארת נצן, באופן פרדוקסלי ואירוני). 135' עמ" (למסורות הבניה הפלסטינית

גברו כמאפייני – אדריכלות אבן אוריינטלית וקו אופק ציורי –סמליו של המנוצח הפלסטיני

מבני מגורים מלבניים –ציוני -ישראליותה ומקומיותה של ירושלים על סמליו של המנצח היהודי

או (על מנת לבסס את השליטה הטריטוריאלית החדשה ולהפוך אותה למובנת מאליה . וסדורים

היה צורך להפקיע את רוח המקום מידי , ])137' עמ[שיפטן -כפי שכותבת נצן, "ויה מאליהבנ"

".מקום ישראלי"וכ" בית לאומי"הפלסטינים ולהגשים אותה מחדש כ

וממשיכיו אשר ) 1978(משתמשת בהמשגות האוריינטליזם של אדוארד סעיד ) 2006(שיפטן -נצן

היא מגדירה את . חס האמביוולנטי בין השנייםהדגימו את ההנגדה בין שולט ונשלט ואת הי

הזהות הלאומית ואת שאיפתה לאותנטיות בעלת קשרים אורגניים בלתי אמצעיים למקום

שנתפסה כביטוי , "להגשים ולנכס את הילידות הערבית, תשוקה הישראלית להשיג"באמצעות ה

.אולטימטיבי של מקומיות ושל קשר אינטימי לנוף

המשיך את המסע התיאורטי מסעיד עד הומי באבא והשתמש במושגים מן )2007(חיים יעקבי

בעקבות באבא . התיאוריה הפוסטקולוניאלית על מנת לנתח את תהליכי ייצור המרחב בישראל

י ריבוי קולות וקקופוניה של טעמים אשר "הוא טוען כי התשוקה לטיהור משובשת ע, )1994(

יעקבי מזהה . פולה מצד בעלי הכוח והמוכפפים בו זמניתוחקיינות כ" זיהום הדדי"מלווה בתהליך

המתיישבים "בעובדה שהנוף הילידי מהווה מושא לחקיינות ואמצעי להפיכה סמלית של

הגבעה הצרפתית ופסגת, תלפיות מזרח, דוגמת גילה–' 67ת שנבנו בתקופה שאחרי ושכונות הפריפריה הירושלמי 109

, בארקדות, במדרונות ובטרסות, המתבטא בהן בשימוש נרחב בקשתות, הן הנשאיות העיקריות של סגנון זה–זאב דוגמאות לעולם הסמלים היהודי ניתן למצוא בשימוש . בכיפות ובפינות קטומות, בפירמידות, במבנים דמויי מצודותבתי כנסת עשויים קירות אבן ובטון , מות פוליןי אדריכל צבי הקר בר"מסותתים שהונחו ע-בגושי אבן גדולים ולא

).1990קרויאנקר (קירות בסגנון לוחות הברית במלון אריאל ועוד , המצטטים את אהל מועד ואוהל מדבר

, המאפיינת פרוייקטים לאומיים אתנוצנטרים" האובססיה הארכיאולוגית"את , "לילידים

כביכול להוכחת הקשר אל מדעיים -הנשענים בכל כוחם על עובדות ועל צידוקים היסטוריים

מוגדר כמקומי ומועתק בחזרה , בתהליך זה הנוף הילידי נעקר מהקשריו הפוליטיים. העבר

המשמשים בתורם מקור השראה לעיצוב , בפעולת חקיינות כפולה אל מתחמי בני ביתך יהודיים

).2007יעקבי (מרחב המגורים של המעמד הפלסטיני הבורגני

הבין את המצע עליו צמח עיצובה מחדש של ימין משה במסגרת מנגנון על רקע השיח הזה ניתן ל

) 2003פ "קרטס בע" (משעממת"ולהבין את המטמורפוזה שעברה משכונה טורית ו, השימור

הבנייה באבן והמיקום מול חומת העיר העתיקה לא ). שם ("ציורית"ו" פלסטית", לעיירה מדורגת

השכונה : הוא פשוט ומובן מאליו. להסביר את המהלךהצריכו מאמץ דיסקורסיווי גדול מדי בכדי

, מתעגלת ופורעת את המבנה הישר והמסודר בו נבנתה, מתרככת110"ראשונה מחוץ לחומות"ה

.ברוח הפוסטמודרניות הלאומית החדשה

בשימור היסטורי ובשחזור של העבר יש תמיד ניסיון להדגיש , )Boyer 1992(כפי שמזכירה בויאר

המגמות האדריכליות האלה באו לידי ביטוי בהמצאתה מחדש של , ללא ספק. והמשהו מן ההו

כיבוש מחדש של המקומיות הפלסטינית וטענה לבעלות על המבט אל , יזמות יהודית: ימין משה

בשילוב ארכיטקטורה סימבולית המגלה מחדש את ,העיר העתיקה ונגישות פיזית אליה

. שלה" אותנטיות"ואת ה" מקומיותה"

שימור ימין , ישן שנגלה מעבר לחומה-מהעולם החדש) כמובן, האוריינטליסטית(צד ההיקסמות ב

, משה מסמל את ההתרסה היהודית המדגישה את חוסר הזדקקותה להיסטוריה הערבית של העיר

עומדים בכוחות , )בעזרתם הנדיבה של יהודים מחוץ לישראל(והמזכירה כי היהודים בישראל

את , חוזרים וכובשים את העיר העתיקה, בונים עיר חדשה בירושליםבכוח יזמותם, עצמם

. 111את סביבותיה וממנה ממשיכים להתפשט אל הגבעות שמסביב, המבטים עליה

.2ראו ניפוץ מיתוס זה בפרק 110שעבר ל(רובע אלרוב ומלון מצודת דוד , "כפר דוד"בהקשר זה יש לציין את המתחמים והמיזמים הפוסטמודרנים 111

ומהווים דוגמה נוספת למגמות 90- וה80-אשר קמו גם הם מול חומת העיר העתיקה במרוצת שנות ה) הילטוןעם " להתכתב"אשר עושה נסיונות מגושמים וגרוטסקיים , בבנייה הישראלית" מקומיות"ההיסטוריציסטיות וה

.עתיקים- עיצוביים פסאודובאמצעות אלמנטים, חומת העיר העתיקה ולמעשה לשוב ולכבוש את המבט עליה

שספק אם התקיימה כפי –בפרקים הקודמים הראיתי כיצד קפיצה מלאכותית אל תקופה רחוקה

, התפתחות אורגנית של מקום, הלעומת. נחשבת אותנטית–שמתחמים משומרים מציגים אותה

נחשבת לסרח עודף שיש לסלקו בשל הטענה , על גלגוליו השונים, שחזותו משקפת את תולדותיו

". שימור"ל

המגייסת שיח " האובססיה הארכיאולוגית"בדבר ) 2007(הסבר לכך טמון גם בטענתו של יעקבי

ימור הוא דוגמה מובהקת מנגנון ש. מדעי במאמציה להוכיח ולבסס קשר אל העבר-מקצועי

.שלא לומר ביצירתו, מקצוענית אשר משמשת בביסוס והוכחת קשר כזה-לפרקטיקה מודרניסטית

להוכיח , שנה אחורהאלפייםבישראל משמשת לרוב על מנת לדלג " אובססיה הארכיאולוגית"ה

לטו בו ך ולבצע גאולה דיסקורסיווית של המקום מידיים ערביות שש"קשר מדעי אל תקופת התנ

-של כ, המבצעת דילוג קטן יותר" אובססיה ארכיאולוגית"בימין משה ניתן לראות . אלפי שנים

מיושביו , רעיונית ותרבותית, המטרה היא לכבוש את המקום פיזית. אולם מטרתו זהה, שנה100

החדשים פרנסי ימין משה ותושביה . אשר אינם חלק מן ההיסטוריה הציונית המרכזית, הנוכחיים

הצעתי קודם לכן את מושג . הם רצו את ההיסטוריה לצידם;א רק רצו את המקום לעצמםל

עתה ניתן לומר כי המצחתה ". הנצחה"ו" המצאה"המהווה נאולוגיזים המורכב מ, "המצחה"ה

כדי להחזיר גם אלא , נטריפיקציה'של ימין משה לא נועדה רק כדי לברוא שימור על מנת לממש ג

.מעמד ההגמוניהאת ההיסטוריה לידי

היסטורי ברבים מן -ניתן לראות תהליך זה של כיבוש הבעלות על המקום דרך שיח מדעי

ללא כל השקעה וללא הכרה , הרי אלה עמדו במשך שנים בעזובה. המתחמים המיועדים לשימור

. והיו מאוכלסים באוכלוסיה מוחלשת ובמהגרים חדשים וישנים, ציבורית או לאומית בערכם

אשר היה חלק מן השיח " גילוי"ת המוטיבציה לשימור טומנת בחובה אלמנט של התעוררו

.112הפוסטקולוניאלי מסעיד ועד באבא

מצבם של המבנים במתחם , עיתונאי סביב ימין משה-כפי שראינו בניתוח השיח התקשורתי

טבעם של הדריםלאלא לאופיים ו, אינו מיוחס להזנחה מטעם הרשויות"גילוי"לשימור בעת ה

והגחיך את חדוות , של המושבות הקולוניאליות בידי בני המערב" גילויין"דן באבסורד של ) 1978(סעיד 112

של המפגש " נקודת האפס"טען כי רגע המפגש בין הלבן הפולש לשחור המתגלה הוא ) 1994(באבא ; ההיקסמות מהן .הדדי" זיהום"ד בין השניים והם נדונים לערבוב תמידי ולהקולוניאלי אשר ממנה אין דרך אמיתית להפרי

בני מעמד סוציואקונומי נמוך שאינם , סביבת המגורים שנוצרה במשך שנים על ידם. בהם

לא , היא נחשבת חסרת תרבות". אותנטית"אינה נחשבת , משתייכים לקבוצה האתנית ההגמונית

אי , היא לא נשלטת, ההתפתחות האורגנית של המקום נחשבת למפחידה. שרויה בכאוס, רציונלית

קבוצות , היא ערב רב של דיירים. לסגנונות בנייה או לתקופות היסטוריותאפשר לקטלג אותה

.סגנונות ותוספות בנייה לא רשמיות ולא מוגדרות, אתניות

להציל את המקום , להתארגן לפעולה מהירהשיח השימור הפרופסיונלי מדגיש את הצורך

לרשות בני התרבות מידיהם של אותם חסרי תרבות ולהחזיר אותו " תרבותי"וה" היסטורי"ה

מנגנון השימור הוא הפרקטיקה הנבחרת לשיקום . שיודעים מהי מורשת וכיצד יש להגן עליה

. הסמכות הזו

. ל חברת פיתוח מזרח ירושלים בשם עיריית ירושלים וממשלת ישראל"בימין משה היו אלה מנכ

ח ובין אם בעלי בין אם אמנים ואנשי רו, "רצויים"אלה פעלו באמצעות הדיירים החדשים וה

שישיבתם במקום נתפסת כאמור , אשר היוו סוכנים שיצילו את המקום מידי יושביו, ממון

מתבצעת הקפיצה בזמן , על ידי פינוי האחרונים ואיכלוס השכונה בתושבים החדשים. כזמנית

בניתוח השיח . ונוצר החיבור אל תקופת הזוהר של מונטיפיורי והיישוב היהודי שמחוץ לחומות

הראיתי כיצד השיח הציבורי בונה את הלגיטימציה , עיתונאי סביב ימין משה בתקופת הפינויה

והפעלת מנגנונים רשמיים ולא , רציונלים-הצגתם של התושבים התורכים כפסיוויים ולא: לכך

". מעוניינת בהם"פינוי של תושבים שהחברה -רשמיים על מנת לפנות אותם תוך אי

מדעיות אשר מצריכות הכשרה מקצועית ארוכה - פרקטיקות מקצועיותהןעצמן פעולות השימור

על פי . ואשר קובעות למעשה מיהו בעל הסמכות לדיבור ולביצוע פעולות בשדה, 113ומפרכת

וכתוצאה מהתמחות , זהו חלק ממיסודו של גוף מומחים אשר רוכש שליטה על השפה, בורדייה

משיג שליטה על האלימות הלגיטימית ") יבדלותה"אותה מכנה בורדייה (וחלוקת עבודה ספציפית

אותם מומחי , באמצעות הלגיטימציה לביצוע פעולות השימור, כך. האופיינית לשדה) הסמכות(=

. מציית לכללים ולחוקים, רציונלי, שקט, שימור הם האחראים על החזרת המקום להיות מטופח

" שימור המורשת הבנויה"ד נפתחה באוניברסיטת תל אביב תכנית ללימודי תעודה ב"בשנת הלימודים תשס 113

התכנית מכשירה אדריכלים ומתכננים להיות בעלי . שרואיין לעבודה זו, בראשות אדריכל השימור אמנון בר אור .קטיקות השימורהסמכה לביצוע פר

ם להיות מה שהיה לפני שהופקר את המקו, אבל למעשה הופכת, פעולת השימור כביכול מחזירה

. לכאורה

אשר ) 2003פ "בע( היא דבריו של אדריכל השימור של ימין משה גובי קרטס דוגמה מובהקת לכך

תיאר בפני בפרוטרוט את הטכניקות הפיזיות והבירוקרטיות שננקטו בביצוע פעולות השימור

אשר קרטס אף , ת בנייה ערביתאלה כללו שימוש באבן מקורית ובטכנולוגיי, בין היתר. בשכונה

כיתרון שהוסיף 1967-ציין בסיפוק את הנגישות לבעלי מקצוע מן העיר העתיקה שאחרי כיבושה ב

והלימוד ומערכת האישורים וההיתרים הדרושים עבור " תיעוד"מלאכת ה, בנוסף. לה אותנטיות

, בידי בעלי המקצועמשאירים את הסמכות ההגמונית לקביעת דמותה וחזותה , כל פעולה בשכונה

. אשר להם הרשות לפעול ולדבר בשדה זה

ולהגדיר אתן כפעולות , שיח המומחים בשדה השימור מסייע לנרמל את פעולות ההרס והפיתוח

י העמדת פנים שהיא אינה " בורדייה טען כי השפה יוצרת את עיקר האפקטים שלה ע".שימור"

, אולם אינה מוכרת ככזאת, מפעילה כוחשפה ה, שפה לגיטימית היא שפה שלטת. מה שהיא

אחד המנגנונים של השלטת השפה הוא ). 1984בורדייה (כלומר מוכרת מתוך הסכמה שבשתיקה

אשר כבר , "שימור"כך ניתן להבין את המושג . החלפת מילה במילה ראויה יותר–האופמיזם

. ולא שמירה או שחזור, ראינו כי הוא מסמן פיתוח או המצאה

נחשבים , חדשים או משומרים, ישנים: ומחים הוא הקובע גם אילו אלמנטים של בנייהשיח המ

מנגנון השימור מבצע ". רוח המקום"ל) 2003פ "בע, קרטס" (אינם מתאימים"ואילו , ראויים

ואשר לאחר ביצועם מקבל , שינויים ותוספות אשר מוגדרים כמותרים במסגרת שדה השימור

.ההופכת אותו למקום הכי אותנטי בעולם, ה לו מעולםהמתחם המשומר חזות שלא הית

לאומיות בהן -בנסיבות ההיסטוריות) 2005(וכן שרון רוטברד ) 2003(שיפטן -במקום אחר דנה נצן

מקרה המבחן שלהם . תקופה מסוימת וסגנון אדריכלי מסוים נבחרים כמושא לגעגועים ולשימור

באמצעות הגילוי , 20- של המאה ה90- וה80-הבשנות " עיר הלבנה"הוא מיתוגה של תל אביב כ

המנגנון שנבחר על מנת להמציא בתל "). באוהאוס"ה(מחדש את אדריכלות הסגנון הבינלאומי

. אביב עיר היסטורית הוא מנגנון השימור

' עמ, 2003שיפטן -נצן" (בירוקרטית באופייה ורטורית במהותה, מפרכת"באמצעות פעולת שימור

אפרוריות עתירת פיח " שנה צברו 60 ובמשך 30-שנבנו בשנות ה, לף בתיםהולבנו כא) 247

זאת למרות שלטענתו של רוטברד ". עיר הלבנה"והומצאו מחדש כ, 114)244' עמ, שם" (ותריסולים

אבל בשום , מלוכלכת, חדגונית, אפשר לומר שהיא אפורה. העיר הלבנה בכלל לא לבנה) "2003(

.היא עיר מולבנת, שיפטן-טוענת נצן, הלבנההעיר). 34' עמ" (אופן לא לבנה

שימור בתי , שיפטן ורוטברד-טוענים נצן, תרבותי של ישראל בשנים אלה-חברתי-באקלים הכלכלי

שהחלה , בורגנית להאחז בהגמוניה שלה-הבאוהאוס בתל אביב הוא ניסיון של האליטה האשכנזית

פוסטמודרני ושיח)הראשונה(תיפדה שנים של אינולאחר , להיסדק עקב עליית הליכוד לשלטון

. מאיים

, מנגנון השימור הציע לאותה אליטה הגמונית הזדמנות לדמיין לעצמה את תל אביב כצנועה

, מזרחים: לבנים-מדיר את כל הלאתוך כדי ניהול אורח חיים בורגני ה, "לבנה"סוציאליסטית ו

שהיא כל מה שהעיר , )2005ברד רוט" (עיר השחורה"אלה מתקבצים ב. פלסטינים ומהגרי עבודה

.או אינה רוצה להיות, הלבנה אינה

כגון נייר עמדה של המועצה לשימור , חקרה ביטויים אחרים של שימור) Fenster 2004(פנסטר

ומצאה כי מופעי השימור שבהם עוסקים בהנצחת , 35א "אתרים ותכנית המתאר הארצית תמ

טוען ) 2005(רוטברד . כות ומן הזיכרון הפלסטיניהישראלים היהודים ומתעלמים מתחושת השיי

" מספרת לעצמה על עצמהסיפורים שעיר"עוד כי מנגנון השימור הוא אחת הדרכים לממש את ה

שימור הוא מנגנון זיכרון הקובע מה מונצח ומה , כפי שהראתי גם במקרה של ימין משה). 15' עמ(

כלומר אחראי על , כביכול הזה מנגנון המצחה-הבעבודה זו כיניתי את מנגנון ההנצח. נדון לשיכחה

.המצאת ההנצחה

. 115"עיר עתיקה", באמצע ההווה, פתאום-כביכול לפתע, שימור מאפשר לעיר לברוא לעצמה

איפשר לבעלי הנכסים בשדרות רוטשילד להתחבר לחזון " באוהאוס"המותג , לטענתו של רוטברד

הרשות . גלובלי מאידך- לעולם התאגידיולשאיפה להצטרף, יניקי מחד"הסוציאליסטי המפא

.ו" אף הוכרז חלק זה של העיר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק2003-ב 114השווה את ימין משה , הבקי עד מאוד בהיסטוריה של ימין משה וירושלים בכלל, ג"ח, אחד המרואיינים שלי, אגב 115

טעות . ים ערביים במקורםוטען כי בתי ימין משה הם בת, לשכונות ירושלמיות אחרות כגון קטמון הישנה ובקעה .חילחל גם אל קורבנותיו" עתיקּות"היסטורית זו מעידה עד כמה שיח ה

, "איילון סיטי"ובין מרכז העסקים " העיר הלבנה"העירונית תרמה את חלקה בזיקה שיצרה בין

תמורת מימון של פעולות שימור במבני " איילון סיטי"באמצעות הגדלת זכויות הבנייה ב

. 116באוהאוס

. ה מדומיינת שלא היתה קיימת מעולםאת המקום המשומר לתקופ, אם כן, מנגנון השימור מחזיר

זאת באצטלה של השבת האותנטיות שאבדה בשנים בהן המקום הוזנח לחזקתם של בני מעמדות

מקצועי עוסק רבות בשאלה האם השימור נאמן -שיח השימור האדריכלי. נמוכים ומהגרים

ר הוא סגנון שימו, כפי שניסיתי להראות. שאלה זו אינה רלוונטית. האם הוא אותנטי, למקור

. אדריכלי בפני עצמו יותר משהוא משמר סגנון אחר כלשהו

Boudrillard(כמו בדימוי הסימולקרום של בודריאר .הוא סימן ללא מסומן" שימור", לפיכך

מונטרסקו . מציאות שאין בה ייצוג ישיר-שימור הוא מערכת סימנים המכוננת היפר, )1988

מקסם שווא ארכיטקטוני "ה דומה לזה של הסימולקרום בדמות מזהים מנגנון פעול) 2003(ופביאן

סביבה אותנטית "אשר לטענתם מנסה לייצר , בפרוייקט גבעת אנדרומדה ביפו העתיקה" ושיווקי

לבניין . גם מתחם משומר הוא פיקציה אותנטיציסטית כאמור). 144' עמ" (באמצעים פיקטיווים

יותר אותנטיים , ר אמיתיים מאמיתייםאלא רק עשרות העתקים יות, משומר אין מקור

. מאותנטיים

הראיתי , דרך מנגנון השימור וההמצחה של שכונת ימין משה בירושלים ומתחמים אחרים לשימור

לא פחות , אשר מהווה מנגנון פיתוח ויצירה כלכלי, כיצד נוצרת אותה אותנטיות מזויפת וריקה

באמצעות שיח , וריה של המקום ולנירמולהמשהיא מהווה מנגנון דיסקורסיווי לכיבוש ההיסט

מדעי אשר מסווה את האידיאולוגיה שלו ומפעיל מנגנון של הרס ופיתוח אשר -מומחים מקצועי

.מתקרא שימור

. בפרק זה לעיל על חלקה של הרשות בעידוד שימור4- ו3' ראו הערות מס 116

117תכניות מתאר ירושלים: 1נספח

שנת שם התכנית

התכנון

ייעוד לימין משה עקרונות תכנוניים זהות המתכננים

תכניות מנדטוריות

1918 מקלין

1919 גדס

1922 אשבי

1930 הולידיי

1944 קנדל

, תכניות מנדטוריות

הנקראות על שם

.מתכנניהן

בכולן מופיע עיקרון

של הפרדת העיר

.העתיקה מן החדשה

פארק סובב "תכנון

" העיר העתיקה

ששכונת ימין משה

.נכללת בה

תכנית ראו

מתכנן , היינץ ראו 1949 תכנית ראו

, ראשי באגף התכנון

אז במשרד ראש

תכנית . הממשלה

רעיונית שלא זכתה

למעמד סטטוטורי

אך השפיעה על

.עקרונות תכנוניים

מבוססת על עקרונות

, תכנון מודרניסטים

ביניהם בינוי על

הגבעות והשארת

הגאיות כשטחים

.פתוחים

סובב העיר "פארק

כולל ימין " העתיקה

משה נשאר על כנו

ת כמו בתכניו

.המנדטוריות

תכנית שביב

אדריכל מיכאל 1954 תכנית שביב

לשכת התכנון , שביב

המחוזית של משרד

אושרה . הפנים

-סטטוטורית ב

1959.

מבוססת על עקרונות

מוכוונת , תכנית ראו

לחיזוק האוכלוסיה

.היהודית

אין התייחסות

הייעוד אינו , מיוחדת

.משתנה

1968תכנית האב

תכנית אב

עד , טווחארוכת

2010

האדריכלים ציון 1964

ואביה השמשוני

אושרה . ויוסף שביד

1968-סטטטורית ב

וכמעט מיד הפכה

בשל , לא רלוונטית

פוליטי -השינוי הגאו

1967-בירושלים ב

שמירה על מרכז

עירוני מגובש תוך

הפרדה ברורה בין

; אזור עירוני לכפרי

הכשרת פארק סובב

העיר העתיקה

וסלילת שדרה

מרכזית שתחבר בין

, קרית הממשלה

ימין משה ומשכנות

שאננים מיועדות

להיהרס ובמקומן

מתוכננים להיסלל

מערכת כבישים

. סביב העיר העתיקה

התכנית זכתה

לביקורת ציבורית

. זובעיקר בשל כוונה

.1990קרויאנקר ): אם לא מצוין אחרת(מקור 117

מרכז העסקים של

; העיר והר הצופים

אתרים 1,000ציון

בעלי חשיבות

דתית , היסטורית

וארכיטקטונית

118תכניות להקמת כפר אמנים

כפר למגורי אמנים 1949 תכנית ראו

באזור תיאטרון

כחלק , ירושלים

מכוונה להפוך את

האזור לרובע

. התרבות של העיר

תכנית לכפר

-אמנים בימין

-משכנות-משה

שאננים

סוף

שנות

50-ה

ותחילת

60-ה

תכנית נקודתית של

עיריית ירושלים

והחברה הכלכלית

.ושליםליר

כפר למגורי אמנים

מתחלפים בימין

משה ומשכנות

.שאננים

119תכנית לימין משה

תכנית לשימור

ושיקום ימין

משה ומשכנות

.שאננים

תוכננה , נהגתה 1966

י חברת "ואושרה ע

פיתוח מזרח

.ירושלים

השכונה תשוקם "

תוך שמירה על

. 120"צביונה ואופיה

התכנית משנה את

הכוונות לגבי ימין

משה בתכניות

ומהווה , קודמות

-הבסיס התכנוני

פוליטי לנעשה

בשכונה מאז ועד

.היום

.1972ח מבקר המדינה לשנת ובדו) 1ראו פרק (ראיות שנמצאו בארכיון עיריית ירושלים : מקורות 118 .1ראו פרק , משמעותן וביצוען, לפירוט וניתוח תכניות לגבי ימין משה 119ביולי ) פיתוח מזרח ירושלים(י "ציטוט מתוך ישיבת סיכום לגבי משכנות שאננים וימין משה שנערכו במשרד פמ 120

1966

תושבי ימין משהמרואייניםרשימת : 2נספח

כתובת בימין משה היכן נערך הראיון הערות פרטים אישיים המרואיין, לחייו60-בשנות ה ט"חי

משמש כגבאי בית הכנסת הספרדי

בימין משה ומתפעל אותו עד

, היום

משתייך לקבוצת , בית הכנסת

קבוצת תושבים לשעבר המקיימים קהילה סביב בית

הכנסת הספרדי בימין משה

בבית הראיון נערךהכנסת בימין

2003בינואר , משה

,משכנות שאננים השורהבמרכז

, לחייו40-בשנות ה ג"חפונה מימין משה

כיום מנהל . כילדמתגורר , סניף בנק

, בשכונת גילה ירושלים

משתייך לקבוצת בית הכנסת

הראיון נערך, בביתו בגילה

2003פברואר

9טורא

, לחייו80-בשנות ה מ"ח. אלמן, פנסיונר

מתגורר כיום בנווה יעקב

הראיון נערך , בביתו בנווה יעקב

2003מאי

45התקווה

-בני זוג בשנות ה ג"ל-ג ו"י, לחייהם70

שניהם ילידי ימין שהתחתנו , משה

הולידו בה את ו . ארבעת ילדיהם

ראיינתי את ' שניהם בביתם רח

2אבא חלקיה יולי , קטמונים

2005

ההורים – 'ג' משפ' רחב גרו' של י

בשכנות , הטחנהאשר ' למשפחת ק

ק רואיין גם "בנה י; הוא לעבודה זו – 'ההורים של ל

גרו מ"ב' משפ' וי' ל; מלכי' רחב

' רחב עמצם גרו טורא

70- הבשנות ג"בגאחותו של , לחייה

מתגוררת . ג"יכיום בשכונת הקטמונים

הראיון נערך , בביתה בקטמונים

2005יולי

הטחנה' רח

40-בשנות ה ג"אב, המוקדמות לחייו

, ג"בנה של גב, ג"אחיינו של י

עובד בתפקיד מנהלי במלון בירושלים

משתייך לקבוצת בית הכנסת

הראיון נערך , במקום עבודתו

דול במרכז מלון גאוגוסט , ירושלים

2005

17מלכי

, איש צבא לשעבר ק"שעזב את ימין משה

20-בשנות ה. המוקדמות לחייומתגורר בשכונת יוצאי צבא בהר

אדר

הראיון נערך , בביתו בהר אדר

2005אוגוסט

. משכנות שאנניםהבית השביעי

מכיוון בית הכנסת

, ע"דב 'ואישתו ס

, לחייו50-בשנות הד בחברה עוב

. ציבורית גדולהאחיה . תושב גילה

ד"של ח

משתייך לקבוצת בית הכנסת

15הטחנה

4המגדל הראיון נערך , לחייו80-בשנות ה פ"מ

מתגורר , אלמןבשכונת

.הקטמונים

, בביתו בקטמונים 2005אוגוסט

40-בשנות ה ד"חתושבת , לחייה

היישוב הקהילתי אחותו . הר גילה ע"של דב

נערך הראיון , במקום עבודתהחברה ציבורית , במרכז העיר

2005אוגוסט

15הטחנה

, לחייו40-בשנות ה ש"דפונה מימין משה

משפחתו . כנערהיתה אחת המשפחות

הגדולות . והמורכבות לפינוי, היתה בעלת הבית

משפחה מרובת פונתה בין , ילדים

בשנת , האחרונות78-9

הראיון נערך תוך כדי סיור מצולם

אוגוסט , בשכונה2005

פלא יועץ' רח

70-בשנות הח"א-ח ו"ש, לחייהם

מתגוררים בשכונת ' א. הקטמונים

ילידת ימין משה , וגדלה בשכונה כ"אחותו של ח

' שכנים של משפ ע"ב

הראיון נערך , בביתם בקטמונים

2005אוגוסט

15הטחנה

80-בשנות ה' ח כ"י-כ ו"ח' אישתו י, לחייו

10-צעירה ממנו בכמתגוררים . שנים

' ח. בפסגת זאבהוא אחיה של

. ח"א

הראיון נערך בביתם בפסגת

2005אוגוסט , זאב

. לחייו50-בשנות ה ק"ימשפחתו היתה

אחת מבעלי הבתים היחידים

, בימין משהונחשבת למשפחה האחרונה שעזבה

, את השכונהולזאת שקיבלה

את הפיצוי הגדול .ביותר

הראיון נערך תוך כדי סיור מצולם

ספטמבר , בשכונה2005

הטחנה פינת ימין משה

. לחייו50-בשנות ה י"ימתגורר עם

. משפחתו בגילהעובד בכיר בסניף

.בנק

משתייך לקבוצת בית הכנסת

הראיון נערך , בביתו בגילה

2005אוגוסט

מלכי פינת הבריכה

, לחייו70-בשנות ה ס"שמתגורר , אלמן

כיום בארמון הנציב

הראיון נערך בביתו בארמון

ספטמבר , הנציב2005

, משכנות שאנניםהדירה השניה מהצד הרחוק

רשימת מקורות

. למישל פוקוהטרוטופיהאחרית דבר ל. צאצאי הזמן ודיירי המרחב) 2003(אלה יאר, אזולאי

.הוצאת רסלינג

. 6-7' עמ, 151, במערכה. משכנות שאננים). 1973. (א, אלישר

הוצאת מוזיאון תל אביב . 1973-1948בנייה ואדריכלות : הפרוייקט הישראלי). 2004(צבי , אפרת

.לאמנות

, )5(, תיאוריה וביקורת. אפליה ושיח פוסטקולוניאלי, הבדל: שאלת האחר). 1994. (הומי ק, באבא

144-159.

.הוצאת בבל: תל אביב. מיתולוגיות. המיתוס היום]. 1957)[1998(רולאן , בארת

.הוצאת רסלינג. שאלות בסוציולוגיה]. 2005)[1984(פייר , רדייהבו

הוצאת יד : ירושלים. ירושלים החדשה בראשיתה: עיר בראי התקופה). 1979(יהושע , בן אריה

.יצחק בן צבי

.2003פברואר , ראיון אישי. אמנון, אור-בר

יים אובייקטיבים אספקטים כלכל: פינוי תושבי ימין משה בירושלים). 1972(אביבה , ברעם

ס לעבודה סוציאלית "בי, האוניברסיטה העברית בירושלים. וסובייקטיבים של המפונים

.ש פאול ברוואלד"ע

.1.6.2007 הארץ? היזמים או המשמרים: מי יכבוש את ירושלים). 2007(עמירם , ברקת

ץ הוצאת אוחרפוסט מודרניזם או ההגיון התרבותי של הקפיטליזם המ). 1991(פרדריק , יימסון'ג

.רסלינג

פרשת בנינה והתפתחותה של העיר החדשה שמחוץ : שכונות בירושלים). 1988(גליס יעקב

.הוצאת המכון לחקר ירושלים: ירושלים. לחומות

אפיסטמולוגיה של מזרחיות ). 2002(ליר בירושלים -מכון ון, הפורום ללימודי חברה ותרבות

: מזרחים בישראל). עורכים(הלר -פנינה מוצפייהודה שנהב ו, חנן, חבר: בתוך. בישראל

.15-27, ליר בירושלים-הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון. עיון ביקורתי מחודש

.הוצאת אריאל: ירושלים. סיפורה של שכונה בירושלים: ימין משה). 1985. (אליעזר ד, יפה

.22-31, 13, פנים. בנים במלכודת). 2000(אורן וארז צפדיה , יפתחאל

. לאומיות והמבט הפוסטקולוניאלי, ארכיטקטורה: המקום השלישי). 2007. (חיים, עקביי

.63-88עמוד , 30, תיאוריה וביקורת

.2003מרץ , ראיון אישי. יצחק, יעקבי

27.4.1982, כל העיר. אנשי החן באו, הפראיירים הלכו). 1982(רן , לוי

נטריפיקציה וגלובליזציה בפרוייקט גבעת 'ג: "כלוב הזהב). "2003(דניאל ורועי פביאן , מונטרסקו

.141-178עמוד , 23, תיאוריה וביקורת. יפו, אנדרומדה

.2003יולי , ראיון אישי. סעדיה, מנדל

קווים לקראת היסטוריוגרפיה ביקורתית : אשכנזייה שנשבתה). 2002(פנינה , הלר-מוצפי

: אביב-תל. אשה מזרח-אישה במזרח .)עורכת(טובה כהן : בתוך. פמניסטית בישראל

.אילן-הוצאת אוניברסיטת בר

ניתוח נרטיבי לסיפורי חיים של : לשבור את הכלים, לגלות את הקלפים). 2007(סיגל , רון-נגר

פוליטיקה , לאחותי): עורכת(שלומית , ליר: בתוך. פמיניסטיות מזרחיות בישראל

.הוצאת בבל: תל אביב. פמיניסטית מזרחית

הוצאת . בית, אדמה, מרחב) עורך(יהודה שנהב : בתוך. בתים מולבנים). 2003(אלונה , שיפטן-נצן

.244-250עמוד , ליר-מכון ון/הקיבוץ המאוחד

אריך מנדלסון וחוג האדריכלים של תל : מחלוקות באדריכלות הציונית). 2005(אלונה , שיפטן-נצן

. גוף, ייצוג, מקום: תרבות אדריכלית) עורכות(רחל קלוש וטלי חתוקה : בתוך. אביב

.201-230עמוד , הוצאת רסלינג

הפיתוח הכלכלי ? עבור מי ותמורת מה, מי עבד במה). 1993(שלמה ודבורה ברנשטיין , סבירסקי

: החברה הישראלית). עורך(אורי , רם: בתוך. של ישראל וחלוקת העבודה העדתית

.120-147, הוצאת ברירות: תל אביב. היבטים ביקורתיים

הוצאת משרד הביטחון. בתים מן החול) 1994(ניצה , סמוק

.הוצאת עם עובד. אוריינטליזם]. 2000)[1978(אדוארד , סעיד

.הגיאסיפורם של שרידי המשוריינים בשער : הברזל שותק כמו רעישלד )2002 ( מעוזעזריהו

.119-138' עמ, ג"תשס, 106 קתדרה

אופקים . רשת תרבותית בנויה במושביםערכם ושימורם של נכסי מו, מעמדם). 2004(עמית עירית

-129' עמ, ד"תשס, המחלקה לגיאוגרפיה של אוניברסיטת חיפה: חיפה, 59, בגיאוגרפיה

149.

בין תמורות במרכז הישן של תל אביב הקשר – ופיתוח שימור ).2002 (גבריאל עירית ועמרם עמית

גרפיה והאוניברסיטה המחלקה לגיאו, ז"ט, של ישראלבגיאוגרפיה מחקרים .לבין שימור

.289-316' עמ, ג"תשס, ירושלים, העברית

שדרות : חקר אירוע. שימור עירוני כחלק מתכנית פיתוח והתחדשות תל אביב). 1998. (מ, עשות

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי , חיבור לתואר שני בתכנון ערים ואזורים. רוטשילד

.חיפה, הטכניון, ערים

.הוצאת רסלינג. טרוטופיהה] 2003)[1982. (מ, פוקו

.הוצאת מעריב. מסכות לבנות, עור שחור]. 1951)[2004(פרנץ , פנון

12.12.1967, מעריב. גטאות סביב לה–השכונה הראשונה של ירושלים ). 1967. (י, צוריאל

גבולות טריטוריאלים וכינונו של מיעוט לאומי : שפת המראות של הגבול). 1999(אדריאנה , קמפ

319-349, )1(ב, סוציולוגיה ישראלית. "בישראל

בעיות השימור של שכונות ובניינים בירושלים שמחוץ לחומות : ירושלים). 1979(דוד , קרויאנקר

.מכון ירושלים למחקר: ירושלים. 1978-1967

הוצאת . 1991-1948הבנייה המודרנית מחוץ לחומות : אדריכלות בירושלים) 1990(דוד , קרויאנקר

.כתר

.2003 וספטמבר 2003ינואר , ראיונות אישיים). גבריאל( גובי ,קרטס

) עורך(יהודה שנהב : בתוך. השיכון העירוני השיתופי: האופציה שנשכחה). 2003(דני ', רבינוביץ

.113-141עמוד , ליר-מכון ון/הוצאת הקיבוץ המאוחד. בית, אדמה, מרחב

תל . החומר והרוח, האנשים. בתל אביבשדרות רוטשילד: בולוואר). 1999(שולה , רגב ווידריך

. אוניברסיטת תל אביב–הוצאת רמות : אביב

.6.6.2003 העירעיתון . עיר שחורה, עיר לבנה). 2003(שרון , רוטברד

.הוצאת בבל. עיר שחורה, עיר לבנה). 2005(שרון , רוטברד

.הוצאת המשפחה: ירושלים. הישוב היהודי מחוץ לחומותראשית). 1977(יעקב משה , ריבלין

. היהודי המודרני מול הערבי החי בתוכו": מוות לערבים"ממות הערבי עד ). 2002(ענת , אור-רימון

.23-56, 20, תיאוריה וביקורת

20.6.1980, מוסף הארץ. בחזרה לימין משה). 1980(תום , שגב

: בתוך. יםהציונות מנקודת מבטם של קורבנותיה היהוד: מזרחים בישראל). 2001(אלה , שוחט

, הוצאת קשת המזרח: תל אביב. לקראת מחשבה רב תרבותית: זכרונות אסורים

140-205.

13.12.1968, על המשמר. שיקום נפל של ימין משה). 1968. (ד, שחורי

הזהות המפוצלת של מזרחים במחוזות : יהודים יוצאי ארצות ערב בישראל). 2002(יהודה , שנהב

מזרחים ). עורכים(הלר -יהודה שנהב ופנינה מוצפי, חנן, חבר: בתוך. הזיכרון הלאומי

, ליר בירושלים-הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון. עיון ביקורתי מחודש: בישראל

105-151.

12.12.1969, מעריב. שכונה מבוקשת ביותר). 1969. (מ, תלמי

Althusser, L (1969)[2002]. Ideology Interpellates Individuals as Subjects. In: Du Gay,

P., Evans abd Rodman (Eds). Identity: A Reader. London: Sage Pub., 31-38.

Ashworth G.J. and Larkham P.J. (1994). Building a New Heritage: Tourism, Culture

and Identity in New Europe, London and NewYork: Routledge, pp. 1-12

Birch, E.& Douglass, R. (1988). "The Planner and The Preservationist: An Uneasy

Alliance", Journal of American Planning Association, Vol. 50, pp. 194-207.

Boudrillard, J (1988). Selected Writings. Stanford: Stanford University Press.

Bourassa, S. C (1993). The Rent Gap Debunked. Urban Studies, 30(10), 1731-1744.

Beauregard, Robert A (1986). The Chaos and Complexity of Gentrification. In:

Smith, Neil and Peter Williams (Eds). Gentrification of the City. Winchester,

Mass: Allen & Unwin, 35-55.

Boyer, M. Christine (1992). Cities for Sale: Merchandising History at South Street

Seaport. In: Sorkin, Michael (Ed.) Variations on a Theme Park: The New

American City and the End of Public Space. New York: The Nobody Press,

181-204.

Boyer, M. Christine (1996). The City of Collective Memory. Cambridge, MA: The

MIT Press

Bradford, J. W (1994). Successful Cities: Good Planning, Good Economies, Good

Design – The American Experience. Paper Presented in: Preservation of the

Modern Movement in Architecture International Style. Architecture

Conference, Tel Aviv, May 1994.

Bramwell, B. (1998). User Satisfaction and Product Development in Urban Tourism.

Tourism Management 19(1), 35-46.

Bredin, J. B. (2000). Transfer of Development Rights: Cases, Statuses, Examples and

a Model. Available on: http://www.asu.edu/caed/proceedings/Bredin

Cohen, Nahum (1999). Urban Conservation. Cambridge, MA: The MIT Press.

Collins, Richard R., Elizabeth B. Waters and A. Bruce Dotson (1995). American

Downtowns: Growth, Politics and Preservation. John Wiley & Sons.

Coleman, R. R. M (2006). The Gentrification of “Black” in Black Popular

Communication in the New Millennium. Popular Communication, 4(2), 79-94.

Elmhirst, Rebecca (2000). A Javanese Diaspora? Gender and Identity Politics in

Indonesia's Transmigration Resettlement Program. Women's Studies

International Forum, 23 (4), 487-500.

Fenster, T (2004). Belonging, Memory and the Politics of Planning in Israel. Social

and Cultural Geography, 5(3), 403-417.

Fried, Marc (1967). Grieving for a Lost Home: Psychological Costs of Relocation. In:

Wilson, James Q. (Ed.) Urban Renewal: The Record and the Controversy.

Cambridge: The MIT Press, pp. 359-379.

Foucault, M (1984). Space, Knowledge and Power. The Foucault Reader. New York:

Pantheon Books.

Garrod, G. Willis Bjarnadottir, K. and Cocknain, P. (1996). "The Non-Priced Benefits

of Renovating Historic Buildings: A Casa Study of Newcastles Grainger

Town", Cities, Vol. 13, no.6 pp. 423-430.

Gonen, Amiram (2002). Widespread and Diverse Neighborhood Gentrification in

Jerusalem. Political Geography, 21, 727-737.

Gratz, B. & Mintz, R. (1998). Cities Back From The Edge - New Life For Downtown,

Canada: John Wiley & Sons, Inc.

Hammel, D. J (1999). Re-Establishing the Rent Gap: An Alternative View of

Capitalised Land Rent. Urban Studies, 36(8), 1283-1293.

Harvey, D. (1973). Social Justice and the City. Baltimore: John Hopkins University

Press.

Huyssen, Andreas (1997). The Voids of Berlin. Critical Inquiry, 24, 57-81

Knox, P. L (1991). The Restless Urban Landscape: Economic and Sociocultural

Change and the Transformation of Metropolitan Washington DC. Annal of the

Association of American Geographers, 81(2), 181-209.

Lewis, Earl (1995). Connecting Memory, Self and the Power of Place in African

American Urban History. Journal of Urban History, 21(3), 347-361.

Lefebvre, H. (1991) The Production of Space. Cambridge: Blackwell.

Leydesdorff, Selma (1994). We Lived in Dignity: The Jewish Proletariat of

Amsterdam 1900-1940. Detroit: Wayne State University Press.

McEachern, Charmaine (1998). Mapping the Memories: Politics, Place and Identity in

the District Six Museum, Cape Town. Social Identities, 4(3).

Osborne, B. S. (1998) Cnstructing landscapes of power: the George Etienne Cartier

Monument, Montreal. Journal of Historical Geography, 24 (4), pp. 431-458.

Pendlebury, J (1999) The Conservation of Historic Areas in the UK: A Case Study of

“Grainer Town”, Newcastle Tyne. Cities, 6(6), 423-433.

Pickard, Robert (2001). Management of Historic Centres. Spon Press.

Richards, J (1994) Facadism London: Routledge

Rosenbaum, James and Leonard S. Rubinovich (2000). Crossing the Class and Color

Lines: From Public Housing to White Suburbia. Univerity of Chicago Press.

Rypkema, D. (1994). The Economics of Historic Preservation – A Community

Leader’s Guide. Washington: National Trust for Historic Preservation.

Sandercock, L. (1998). Towards Cosmopolis. New York: John Wiley and Sons.

Smith, Neil (1979). Toward a Theory of Gentrification: A Back to the City Movement

by Capital Not People. Journal of American Planning Association, 45(4), 538-

548.

Smith, Neil (1982). Gentrification and Uneven Development. Economic Geography,

58(2), 139-155.

Smith, Neil (1986). Gentrification, the Frontier and the Restructuring of Urban Space.

In: Gentrification and the City, Edited by Neil Smith and Peter Williams.

Allan & Unwin Inc., 15-35.

Smith, Neil (1996). The New Urban Frontier: Gentrification and the Revanchist City.

London and New York: Routhledge.

Webster, Chris, Georg Glasze and Frantz Klaus (2002). The Global Spread and Gated

Communities. Environment and Planning B: Planning and Design, 29, 315-

320.

Wittberg, P (1992). Perspective on Gentrification: A Comperative Review of the

Literature. Research in Urban Sociology, 2, 17-46.

Yacobi, Haim (2002). The Architecture of Ethnic Logic: Exploring the Meaning of

the Built Environment in the Mixed City of Lod – Israel. Geografiska Annaler,

84 B (3-4), 171-187.

Yiftachel, Oren (2000). Social Control, Urban Planning and Ethno-Class Relations:

Mizrahi Jews in Israel's 'Development Towns'. International Journal of Urban

and Regional Research, 24(2), 418-438.

Ying, Tan (1998). Relocation and the People: A Research on Neiborhood Renewal in

the Old City of Beijing. Paper Presented at the International Conference

Shelter and Revitalization in Havana, Cuba March 28 – April 3 1998.

Available in the Website:

http://web.telia.com/~u31224265/china/articles/Beijing1.pdf

ABSTRACT

This thesis deals with Urban Conservation and Urban Gentrification through the case study of

Yemin Moshe neighborhood in Jerusalem. In the decade between 1966 and 1976, this

neighborhood went through an institutionalized urban process, which some will call

Conservation and some Gentrification. This paper looks into these processes in a critical

examination, and tries to locate them in historical and social context.

The thesis shows that Yemin Moshe went through a process of population evacuation and re-

planning, whose purpose was to rehabilitate and restore its houses, in the name of esthetic,

cultural and national values. The thesis claims that this practice is typical to the Conservation

Mechanism, and asks whether it achieves its declarative goal to preserve the houses and take

care of the people living in them, or it serves as a discoursive and economic means against the

population. The Yemin Moshe case study is used in order to read the Conservation

Mechanism “against the grain”, and to reveal its practices and their implications.

The empiric chapters characterize the process which Yemin Moshe went through as Urban

Conservation and Urban Gentrification, and establish the argument that these are not

independent processes. Urban Conservation is a practice whose actual purpose is to execute

and justify Gentrification.

Furthermore, Conservation is not really conservation. Rather, it is one sort of urban

development. The “conservation” rhetoric serves to justify the development of neighborhoods

with economic and touristic potential, which are developed not by destroying and re-building

them, but by evacuating and conserving them. Thus, the term Conservation serves as an

ideological euphemism. Rather, it is a sophisticated development mechanism which re-creates

and actually invents the past.

This thesis will indicate the empiric relationship between social and spatial phenomena, and

the ways in which they are expressed in storied of the people who take part in them. It uses

interviews and archival evidence in order to indicate the common discourse and its social and

urban expressions.

The theoretical discussion will demonstrate how to conceptualize conservation as means to

execute gentrification, and how it operates as a development mechanism to transfer social

resources to private hands. Also, it shows how Yemin Moshe was designed and planned as an

old-new neighborhood, through a process of conservation which served as a justification to

conquer the culture and history of bourgeois elite in order to reinforce its hegemony.

BEN GURION UNIVERSITY OF THE NEGEV

FACULTY OF HUMANITIES AND SOCIAL SCIENCES

DEPARTMENT OF PSYCHOLOGY

CRITICAL ANALYSIS OF URBAN

CONSERVATION:

YEMIN MOSHE, JERUSALEM

THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE

REQUIREMENTS FOR THE DEGREE OF MASTER OF ARTS

UNDER THE SUPERVISION OF: DR. NIZA YANAY

PROF. OREN YIFTACHEL

TAMAR ZANDBERG

Signature of student: Date:

Signature of supervisor: Date:

Signature of supervisor: Date:

Signature of chairperson

of the committee for graduate studies: Date:

BEN GURION UNIVERSITY OF THE NEGEV

FACULTY OF HUMANITIES AND SOCIAL SCIENCES

DEPARTMENT OF PSYCHOLOGY

CRITICAL ANALYSIS OF URBAN

CONSERVATION:

YEMIN MOSHE, JERUSALEM

THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE

REQUIREMENTS FOR THE DEGREE OF MASTER OF ARTS

UNDER THE SUPERVISION OF: DR. NIZA YANAY

PROF. OREN YIFTACHEL

TAMAR ZANDBERG

SEPTEMBER 2008