החרדית היהדות של הדילמה בארץ-הקודש ישראל גלות

רביצקי אביעזר248-201עמ' – היהודים ומדינת המגולה הקץ מתוך

דרור בן גיורא

דתית, מבחינה ניטרלית תופעה ישראל במדינת רואה החרדי מהציבור נכבד חלק

מדינת של להקמתה מייחס אינו זה הגלות. ציבור בעידן ושרויה החולין בתחום המתקיימת

משיחית. אנטי התפרצות או משיחית קדושה, התעוררות או טומאה של תהליך ישראל

וללומדיה לתורה ותרומתה זיקתה אחרת, לפי היסטורית תופעה כל כמו אותה דן אלא

ההלכה. של לדרישותיה ותושביה המדינה מנהיגי של יחסם ולפי

ניתן פלגים מונה החרדית היהדות השונים המחנות בין התיחום קו את למתוח רבים.

ומיפעלה. יש הציונות כלפי או המודרנית והתרבות ההוויה כלפי יחסם לפי ביניהם ולהבחין

אותה. דוחות אחרות חלקית והתפשרות חלקית דחייה מתוך המודרנה אל הפונות קבוצות

מהקולקטיב פורשים אחרים ואילו ישראל לכלל ערבים עצמם רואים מהפלגים חלק

אחדים ומתבדלים החוטא היהודי מתונה ציונית בלתי גישה מציגים מהפלגים ממנו.

לוחמנית. ציונית אנטי גישה ואחרים

הזה, בזמן ישראל בארץ יהודית במדינה החיים החרדיות, ראיית הקבוצות לכל המשותף

גלות. בבחינת

ישראל, הלאומיות מדינת של קיומה בגלל גלות גורסים הרדיקלי האנטי-ציוני בקצה

גורסים: המסתגל ציוני הבלתי האחר בקצה המשיחית. ואילו באמונה והבגידה החילונית

הפיסית הגלויות" וההצלה קיבוץ "ראשית אף ישראל, על מדינת של קיומה למרות גלות

היהודית. המדינית העצמאות של בעקבותיה שבאה

משיח, מנקודת ואיננו גלות היסטורי, שאיננו ביניים מצב של באפשרות כופרת זו תפיסה

גלות מהווה הגדרתה מעצם שלמה משיחית הוויה שאינה היסטורית הוויה ראותם, כל

מצב בא"י, או התיישבות על-ידי עליו לגבור שניתן בלבד גיאוגרפי מצב אינה שלמה. גלות

מטפיסי, קוסמי מונח הלאומית. "גלות" היא העצמאות חידוש ע"י לתיקון שניתן פוליטי

היא–השכינה" "גלות נפולה רוחנית החטא, הוויה מן ניפדתה שטרם מציאות מציינת

ולכן האחריות עולם. גם של תיקונו לאחר אלא העולם מן תעבור לא היא ופגומה,

הארצי-מדיני, אלא בבניין מתמקדת ישראל, אינה עם על מטילה הגלות שהווית הישירה

)מן נגאלין ישראל "אין מארצנו", ולפיכך גלינו חטאינו הרוחנית: "מפני הדתית בפעילות

הגלות( בתשובה".

והריחוק הזרות חווית את משקפת כגלות ישראל במדינת הנוכחית המציאות תפישת

ומוסדותיו, החילוני מהשלטון הניכור ואת ותרבותה אורחותיה החיצונית. חוקיה מהחברה

קרובות היהודיים. לעתים ההיכר תווי כל את מייצג שלא כשלטון רבים במקרים שמצטייר

בגלות. הנוכרי השליט עם החילוני היהודי השליט מזוהה

של דחייה בהכרח מבטאת אינה גאולה של התיאולוגי, העדרה הראשון במובנה הגלות

בתוך מתקיימת היהודים שמדינת לכך ביטוי בארץ-ישראל, אלא היהודי הקיבוצי המפעל

הגאולה הימים. רק באחרית ולא הימים בדברי פועלת שהיא – לה מעבר ולא ההיסטוריה

מהגלות. ישראל עם את ההיסטוריהותוציא את תפדה אשר היא המשיחית

בנינה את מגנה זו בית. תפיסה של בהעדרו גלות – הנפשי-הקיומי – השני במובנה הגלות

ומצוות. החיים מתורה שנעקרה היהודית הלאומיות ואת חולין דרך הקודש ארץ של

גר איש של מודחים, חייו חיים ושלטונם, הם הנהגתם עבירה, תחת עוברי של במחיצתם

ותושב.

החולין בתחומי מדינה

טיעונים שלושה כנגדה העלה הראשונים בימיה הציונית התנועה כנגד החרדי הפולמוס

עיקריים:

העול. פורקת החילונית הלאומיות על תיגר קריאת.1

הקץ. דוחקת הציונית ההיסטורית הפעלתנות עצם על נוקבת ביקורת.2

סיכוי. וחסר מסוכן תעתועים חיזיון בתור הציונות הוקעת.3

מדינת והקמת בלפור, השואה הציונות, הצהרת של ההדרגתית והגשמתה הצלחתה

נותר השני השלישי. הנימוק הטיעון את רבה במידה מוססו ישראל בתוקפו המשיחי,

בקרב מעט לא התערער מעמדו החומות, אך שומרי של הפורש המחנה בקרב המקורי

תוקף, ואף בר נשאר הלאומי החילון נגד הראשון הטיעון האחרים. רק החרדים החוגים

והמדינה. הדת בשאלת התכופים העימותים בעקבות התחזק

לא היהודית, אולם במדינה פקטו דה מכירים ישראל במדינת החרדיים החוגים מרבית

ומותנה מסויג פעולה בשיתוף נוקטים חילונית. נציגיה היהודית במדינה יורה דה מכירים

הלאומית הציונית" והאידיאולוגיה "השיטה את פוסלים המוסדות, אולם המיפעלים עם

כלל מצויה איננה דתית, היא משמעות כל נטולת ישראל המיפעל. מדינת של המייסדת

והחולין. הרשות של הניטרלי בתחום אלא והעבירה המצווה בתחום

ליהודי גופו, מאפשרת המוסד לבין המדיני המוסד את המכונן הציוני הרעיון בין ההפרדה

מדינת של בצדה החיים כלומר ומפעליה המדינה כלפי מובהק פרגמטי יחס לנקוט החרדי

השלמה בפועל, עם הסתגלות על מוסדותיה, מבוססים עם הפעולה ושיתוף ישראל

או רעיונית הזדהות א התחייבות מכל נקיים אולם, הם נתונה פוליטית מציאות עם בדיעבד

נורמטיבית. הכרעה

המדינה, מוסדותיה עניין, אם של לגופו נעשה ומפעליה המדינה כלפי עמדה נקיטת כל

זכות. לכף אותם לדון ישראל, יש לדת רחוקים ומקרבים תורה בבני ותקציביה, תומכים

המדינה לחובה. אם אותם לדון יש קרובים ומרחיקים תורה לבני מתנכרים הם אם אולם

היא חיובית, ואם בהערכה לזכותה יש מקום בכל שלומם את ומבטיחה יהודים מצילה

אותה. לגנות יש בחו"ל בארץ, או בין בטחונם את מסכנת

באספקלריה ישראל מדינת את הרואה הדתית התפיסה כנגד יוצאים החרדים החוגים כל

סטאמר, פסילה וחסידי קרתא לנטורי בניגוד בהכרח פוסלים אינם הם גאולה, אולם של

בין בזמן היהודית המדינית הריבונות עצם את עקרונית קיימים החרדים החוגים הזה.

שך הרב הערבי-ישראלי. כאשר בסכסוך ישראל של מדיניותה לגבי ניואנסים של הבדלים

בעיניו שנראו פעולות וביקר הגוי בפני קומה הנמכת של יהודית במדיניות צידד

ושומרון. ביהודה התנחלות ומעשי לבנון מלחמת כגון בגויים אסורה והתגרות כהרפתקנות

בפני וגאווה קומה זקיפות של יהודית במדיניות תמך מלובאויטש שניאורסון הרב ואילו

של הפוליטי מנהיגה שהיה לוין מאיר יצחק הרב החרדים, ביניהם מהחוגים הגוי. אחדים

ישראל למדינת אהדה השנים במרוצת הביעו בממשלה כשר שימש ואף ישראל אגודת

הגלויות. קיבוץ תחילת של הנפלא החזון על ודיברו

המדינה בימי וגלויים" שהתחוללו גדולים "ניסים על דיבר שניאורסון מלובאויטש הרבי גם

ועל אולם בארץ יהודים מיליוני של גדולה ו"הצלה רצון שעת הראשונים, ישראל".

מערכת ועל המדינה של החילוני האופי על ביקורת החרדים החוגים לכל המשותף

הדת. לחוקי בהכרח קשורים שלה, שאינם החוקים

והצבאית, המדינית לארץ, ההצלחה והעלייה שהתקומה טוענים החרדים מהחוגים חלק

המזומנת רצון שעת של ברור גילוי ומהוות מלמעלה יוזמה של הישירות התוצאות הן

אולם מן לישראל גושפנקא להעניק אלה פלאיים מאורעות בכוח אין השמיים.

בעבירה. הבא קיבוצי יהודי למפעל ומורדת חילונית לאומית להתעוררות

אולם הקמת ועל בלפור הצהרת על שמחה הביעו אחדים חרדים חוגים המדינה,

המדינה. על החילוניים החוגים השתלטות מפני החשש החרדים החוגים לכל המשותף

יהודית, לפי מדינה להקמת הבינלאומיות ליוזמות בחיוב התייחסו החרדים מהחוגים חלק

של בידיהם והארצית המדינית הפעילות תחומי את הקב"ה הפקיד אם החרדית העמדה

ישראל עם ישראל, אולם כלפי ולמעשיהם ליוזמותיהם סגולית משמעות ליחס הגויים, יש

בתחום מתמצה העם המדינית. אחריות הפעילות ועל ההיסטורית היוזמה על הופקד לא

ועולמו הפעילות וגמילות עבודת התורה, על על עומד הדתית, הציוני ורק חסדים ה'

היוצרות. את להפוך מנסה החילוני

שותפותם את ישראל אגודת נציגי הסבירו המדינה של לקיומה הראשונים בשנים

כשר, רכבת לא בשר מייבאים היו הסוחרים בממשלה שיתופם שבלא בממשלה, בכך

העצמאי" של "והחינוך לצבא מגויסים היו הישיבות בני בשבת, כל פועלת היתה ישראל

באותן ישראל אגודת של הפוליטי מנהיגה לוין קשות. הרב נפגע היה החרדית היהדות

והיא מוחץ חילוני ברוב תפישתו, המוקפת פי על מאוימת מיעוט קבוצת תיאר שנים

בניה. ונפש נפשה על מתגוננת

לאופוזיציה ועברה מהממשלה ישראל אגודת פרשה לצה"ל הבנות גיוס חוק בעקבות

לאחר20 למשך שנה. חזרו1977ב- לשלטון הימין עליית החרדיות המפלגות ,

בראשות לכהן והחלו הדתי, ותקציבים בתחום הישגים תמורת הממשלתית לקואליציה

אנשי והרווחה. לעומתם העבודה וועדת הכספים ועדת הכנסת, כגון של מרכזיות וועדות

בקואליציה החרדים השתתפות בממשלה. בעקבות מלאים שותפים להיות נהפכו ש"ס

הכרעות דת, כגון לענייני בהכרח קשורות שאינם להכרעות שותפים להיות החרדים החלו

החילוני. החינוך מוסדות את גם שממנות תפרלמנטאריו בוועדות וחברות מדיניות

נשארו מצד אולם נכבד שחלק משום החילונית מהחברה מרוחקים החרדים שני,

עושים לעבוד יוצאים שכן העבודה, ואילו למעגל יוצאים ואינם בישיבות לומדים מהחרדים

הבנים את מרחיק החרדי הנוער בני בקרב צבאי משירות הפטור מבוגר, גם בגיל זאת

המדינה. אוכלוסיית עם חברתי היתוך מכור

תהליך מעין בכך שיש הלכה, משום מדינת להקים שיש גרסה לא החרדית העמדה

נפרדות ובשכונות נפרדות בקהילות להתארגן הקפידו המשיח. החרדים בוא את המקדים

הישירה האחריות תחום את האפשר במידת להגביל שקדו עצמאי. הם חינוך ולייסד

כולו. גם העולם עומד ושעליה התורה בעולם השרויה הקבוצה של פניה בעיצוב ולהתרכז

על ההגנה לצורך התורה, אלא מדינת לכינון נועדה לא החרדים של הפוליטית הפעילות

ומוסדותיו. החרדי למגזר תקציבים והפניית התורה שומרי של זכויות

גדול ישראל. חלק עם בקרב מוסריות פורענויות יהיו הגאולה בוא שלקראת מצוין במשנה

עם בקרב מוסרית התרופפות יש המדיניות התמורות שלמרות מציינים החרדים מהחוגים

ישראל. עם בקרב הרוחנית הדתית הפעילות על לשמור החרדים של ישראל, ותפקידם

או בא"י ההתיישבות הקץ" במעשה "דחיקת מפני לובאויטש, חששו מבית האדמו"רים

כפר זו. תושבי חסידות במדיניות תמורות חלו השנים במרוצת גשמית. אולם פעילות מפני

בישראל, על רבים חיים בתחומי מעורים מלובאויטש הרבי למחייתם, וחסידי עובדים חב"ד

הגלות. בזמן מתקיימת המדינה כי הרב של הדגשתו אף

מפני חששו לא לובאוויטש מבית מהאדמו"רים בשונה גור חסידות של האדמו"רים

הקודש. בארץ גשמית פעילות מפני או ההתיישבות הקץ" במעשה "דחיקת

בישראל החילוני השלטון ממוסדות הסתייגות היא החרדים החוגים לכל המשותף כי נראה

הפוליטיים בחיים חלק החרדיות המפלגות נוטלות כלכליים אילוצים בשל ומחוקיו, אולם

בישראל.

במצבו הציונית המדינה שחוללה ההיסטורי למפנה עמוקה דתית משמעות יחס שך הרב

היהודי. העם של

בגלל העבירה חטאת ראשית, קשה הציבור, של מחטאם בחומרתה הקולקטיבית,

שכל ההדדית הערבות את מערערת שמיים, והיא כלפי פומבית התרסה בה יחידים. יש

כבדה אחריות בניו על עצמאי, מטילה יהודי קולקטיב של לזה. הקמתו זה ערבים ישראל

תקדים. ללא

לארץ, בחוץ הנעשית עבירה מכל בחומרתה קשה הקודש בארץ הנעשית שנית, עבירה

טבעה, דוחה לפי שהארץ משום גבוהה ודתית רוחנית מעלה תובעים הקודש בארץ החיים

יהודי קולקטיב התגבש ישראל גלות, ובמדינת למקום אותם ומקיאה עבירה עוברי מעליה

לפי גדולה סכנה יש גדולים, בנוסף הם העונש וסכנת הרוחני האיום ולכן הקודש בארץ

תורה. לדין המנוגדים החילוניים בחוקים החרדים החוגים

האתגר את המדגישה הציונית-הדתית לתפיסה מנוגדת תפיסה זו בתפיסה לראות ניתן

אינם שך הרב חוגי זאת ולארצו, לעומת לעצמאותו היהודי העם שיבת עם הכפול הדתי

ומדגישים אלא בסיכוי מתרכזים אדם, אינם בידי בתחייה מכירים עוצמת את בסיכון,

ולכן העצמאי היהודי הקולקטיב ניתבע להם ההדדית והערבות האחריות הם בא"י,

הרבות. הסכנות מפני ומתריעים נאבקים

מנדלבאום ליהי

התולדות"? בספרי שקרים הרבה "נצברו האומנם

בישראל. האשכנזית החרדית ההיסטורית ובתודעה בהיסטוריוגרפיה השואה

הנמנים רבנים שכמה השואה. אף בנושא להתעסק החרדית החברה מרבה האחרונים בעשורים

הרבנים של הצעיר בהמשך, הדור שיתברר זה, כפי לעיסוק מתנגדים הליטאי המחנה הנהגת עם

לנושא. רבים דיונים מקדיש זה מחנה של והמרצים הדרשנים

עילית,ומטרתה לקבוצות ולא הרחב לציבור מכוונת השואה על החרדית ההיסטוריוגרפיה רב

כמה להבין מאפשרת החברה של זו ראיה היסטורית. זווית ותודעתו תפיסתו לגיבוש לתרום

האחרון. בדור בה המתרחשות מהתמורות

היהדות של תוצר היא החרדית החברה האורתודוקסית- וההיסטוריוגרפיה החרדית החברה

חברי מהונגריה. בעוד סופר סופר- החתם משה הרב עם מכל יותר ומזוהה האורתודוקסית

מגדירים המסורתית, חוקרים החברה של וההיסטוריים הטבעיים כממשיכיה עצמם רואים החברה

זרם היא התגבשה החוקרים, האורתודוקסיה גישת זו. לפי מיהדות השונה מודרנית כתופעה אותם

ההשכלה. תנועת כגון שונות תנועות ועליית המסורתית החברה להתפוררות כתגובה שהתגבש

נסיון בכל רבות השפעות יש זה ולפיצול בתוכה רב פיצול חברות, ישנו תתי זו, כבשאר בחברה

שונות. סוגיות עם התמודדויותיה או טיבה על לעמוד

עיקריים: מאפיינים שני ישנם היא באשר דתית להיסטוריוגרפיה

של מתוכנן ממארג חלק והוא האל ע"י נשלט בעולם המתרחש שכל התפיסה עומדת .בבסיסה1

והאנושיות. העולם

המטבע, את של האחר הצד מציבה, מנק' מבטה, את זו היסטוריוגרפיה רבים . במקרים2

להיסטוריה ישירה או מודעת כתגובה תמיד נכתבת אינה שכנגד שכנגד. היסטוריה ההיסטוריה

עבר של בגיבושו העכשווי החברתי הצורך ובהן נוספות מסיבות אקדמיה, אלא אנשי בידי הנכתבת

וברור. מונה

בשנים רבה מחקרית לב לתשומת זכו וכותביה19ה המאה של האורתודוקסית ההיסטוריוגרפיה

בעיצוב הזו ההיסטוריוגרפיה של הפנימי תפקידה להבנת תשתית מניחים והם האחרונות

האחרונות השנים50 של החרדית ההיסטוריוגרפיה זאת לעומת אך ובשימורה האורתודוקסיה

זו. תופעה על מידע מספיק חוקרים בידי אין ולכן ראויה לב לתשומת זכתה לא

העשורים בשני ובעיקר השניה העולם מלחמת מאז השואה- על חרדית היסטוריוגרפיה

מלמדים, בשואה, אלו העוסקים חרדים פרסומים של ומגוונת רבה לכמות עדים אנו האחרונים

החברה חלקי לכל מגיעים אלו כמעט" בה. פרסומים "אובססיבי עיסוק פרידמן, על מנחם לפי

וכו'. שבוע פרשת זיכרונות, דפי לימוד, ספרי ספרי ע"י השאר בין ומופצים החרדית

מחקרית. מחקריהם להתייחסות שזכה החרדים של בהיסטוריוגרפיה תחום הוא בשואה העיסוק

שכמה אף ועל בכך עוסקים פרידמן ומנחם ניראל סומפולינסקי, חיים פורת, מאיר דינה של

, הציונות את להאשים החזקה החרדית הנטייה את מדגישים מזו, כולם זו שונות ממסקנותיהם

זאת, שבשל עם לציי בשואה. ראוי אותם הקרה בכל הציונית והתנועה הציונית ההנהגה

חרדים ניצולים לאותם הנכונה הלב תשומת נתנה לא לציונות היחס בבחינת החוקרים התמקדות

ואם מכוון עניין אליה בהגעתם שראו משום הציונית, אם א"י לסמלי והערכה חיובי יחס להם שהיו

י' כהנמן שלמה לדוג' הרב המדינה. כך שאמצה ההנצחה מדרכי בכמה פסול מצאו שלא בגלל

אותו(. הורידו )ותלמידיו ישראל דגל ברק בבני ישיבתו גג על לתלות שנהג

דבר בו לראות החרדית, שאין בחברה בשואה העיסוק עצם הוא להתייחסות שזכה נוסף היבט

המתנגדת האורתודוקסיה של החשובים הוטנר, ממנהיגיה יצחק מאליו, לראיה, הרב מובן

חורבנות גזרות של בשרשרת נוסף אירוע עוד אם כי מיוחדת אינה שהשואה שטען האמריקנית

י' אברהם הרב זו בדעה אותו "שואה". הקדים למונח התנגד היהודי, ולכן העם על שבאו ורדיפות

שנות מראשית החרדית בחברה ביותר הגדול ההשפעה בעל הרב איש" שהיה ה"חזון קרליץ, הוא

לדורות. תענית ימי לקבוע סמכות אחד לאף אי שבימינו לפטירתו, שטען ועד30ה

חשבון ה' ניהל כי קרתה שהשואה טע שונה. הוא מכיוון כי דומה,אם עמדה הוא גם קבע שך הרב

התרחשה וכך מליון לששה החשבון שהצטבר עד רבות שנים פני על המשתרע לאחד אחד

לשואה ההתייחסות בעיקר.. כלומר, אם כופר הוא זו, הרי באמונה שלם לא יהודי השואה, ואם

אחרת. פורענות מכל בשונה בשואה לדון הצדקה או מקום שאין הרי ועונש שכר במסגרת היא

השביעי שניאורסון, האדמו"ר מנדל מנחם הרב לדברי במיוחד כוונו שך הרב שדברי להניח סביר

שכר בתור מחושבת להיות יכולה לא ביותר והאכזרית הנוראית השואה כי שטען חב"ד חסידות של

כ"כ. חמור עונש שיצדיקו עוונות הרבה כ"כ למצוא יכול לא בעצמו השטן אפילו כי ועונש

ידה תמשוך ליטאית המתנגדת שהיהדות להניח אפשר היה להלן הנראות הברורות העמדות לאור

מאוד, אם מעוטה השפעה הייתה אלו רבנים של הדבר, לדבריהם כך לא בשואה, אך זה מעיסוק

שלא כנראה חשים השואה. הם עם והתמודדות בכתיבה מאוד העסוקים תלמידיהם על בכלל

שלהם השימוש ומעצם בה עיסוקם ובין השואה על מנהיגיהם דברי בין לפער הקשור בכל בנוח

לעיסוק רבים מיני אחד זאת. הסבר להסביר שלהם מהצורך שעולה "השואה",כפי במונח

)אף להסברים לכאורה הזקוקים בתשובה החוזרים בטיעון לראות ניתן זה בנושא וכתיבה

חרדים(. ע"י בעיקר למעשה נקראים שהדברים

בספרה הנ"ל, למשל הרבנים עמדות על החולקות קביעות אף זו בספרות למצוא ניתן לעיתים

ואומרת הזכירה מצוות חשיבות את מציינת היא כי לראות גור, ניתן ליכטנשטיין, מחסידות רות של

יקרה מה לשער רק לשואה, ניתן חיים עדים בקרבנו חיים כשעדיין היום הדברים פני הם כך אם כי

גזרות כמו ומרה עמומה תקופה כעוד תיזכר עדים, והשואה יותר יהיו שניים, שלא או דור בעוד

ות"ט. ת"ח

הכותבים שאנשים היא החרדי העולם של היסוד הנחת שכנגד- כהיסטוריה חרדית היסטוריוגרפיה

סובלים ביקורתיות מידה ואמות מחקר כלי על ונשענים דתית לא מבט מנקודת ההיסטוריה את

ההיסטוריה. כותבים גלגלי את המניע הכוח את באל רואים אינם כי ועיוותה המציאות של מהטיה

אצל יותר בולט עבר. הדבר תמונת אותה תיקון למען כשליחים עצמם רואים רבים חרדים

אישיים. אירועים או סיפורים הכותבים אצל ופחות ההיסטוריונים

והמנהיגות התנועה של השלילי היחס בציון בעיקר שצוין, הוא החרדים,כפי אצל בשואה העיסוק

הציונית

היו אומנם כי מראים להצילם. מחקרים ניסיונות לגבי יחס אותו של והשפעה החרדים כלפי

קטנים הצלחה סיכויי ועם מעט רק לעשות יכלו עצמם הם אולם לחרדים שלילי יחס בעלי מנהיגים

ביותר.

המיצר, מן וייסמנדל דב מיכאל הרב של ספרו על בעיקר החרדית, הנסמכת שכנגד ההיסטוריה

ועוד, יש להצלתם, זאת דבר עשו לא ולכן לא"י יגיעו אלו שחרדים רצו לא מנהיגים שאותם טוענת

ובארה"ב בא"י היהודית העיתונות את השאר בין הכוללת רחבה במזימה שמדובר שמוסיפים

היהודים. של המסיבית ההריגה על העדויות את שהסתירו

הציונים" "החוגים על נמנים ושהם בהטיה מאשימים הם השואה על האובייקטיבים החוקרים את

ותום צבי– בית שבתאי "אובייקטיבים" כמו חוקרים על החרדים הכותבים נשענים רבים ובמקרים

להתנהגותם הקשור בכל הסוכנות אנשי של פניהם מעל המסווה את "קרעו כי )שנכתב שגב

השואה.."(. בפרשת

עד החמישים משנות חרדית שכנגד ההיסטוריה כתיבת בין להבחין יש השואה על הכתיבה בהקשר

החברה שהדגישה לאלה כתגובה חרדיים גבורה בסיפורי בעיקר שהתמקדה השבעים שנות

של הכתיבה להם, ובין גם שהגיבו שברור אקדמיים, אף למקורות כמעט הזדקקה ולא הישראלית

לעיתים כרוכה הבאתם אם אלו, גם במקורות רב שימוש והתשעים, שעושים השמונים שנות

או האקדמאית של לזו מגיבה החרדית שההיסטוריוגרפיה מהקשרם. מכיוון דברים בהוצאת

ע"י נקבעים החשובים ונושאיו הדיו של היום סדר בו מצב לעיתים אחרת, נוצר היסטוריוגרפיה

כרונולוגי ציר על ברובו קודם( שבנוי )שהזכרתי ליכטנשטיין של ספרה למשל החוקרים. כך

את המטעינים בנוסח קלים שינויים מכניסה היא שלעיתים אף )על המלחמה יאירוע על המבוסס

התנועה על הנמנים מסוימים כן, שאישים כמו לציין ערכית- שיפוטית(. ראוי במשמעות המושגים

שלילי באופן שהוצגו אף על הספר של הנרחב השמות במפתח מופיעים אינם הציונית

למחקרים נאמן תמיד אינו הספר שתוכן העובדה את השואה, וכן לאחר החרדית בהיסטוריוגרפיה

כי לדוג' העובדה החוקרים, כמו של ופרשנות לפרטים, תהליכים הקשור בכל האקדמיים

מהספר כמעט הדתית, נעלמת מהשנאה לחלוטין , השונה19ה המאה של הגזענית האנטישמיות

העיסוק ועוד, גם דת(. זאת משיקולי מונעת שאינה לאנטישמיות להתייחס קושי יש כי )כנראה

כנראה , זאת39-41 בשנים ליטא לגבי נרחב עיסוק קיים זאת ולעומת מהספר נעלם ביודנרטים

ימינו. בת החרדית בתודעה ותלמידיהן הישיבות הצלת פרשת של מרכזיותה עקב

של העובדתית התשתית את לקחת נוטה היא פעמים הרבה כי ניכר ליכטנשטיין של בספר

שמציעים לזו חלופית פרשנות בהצבת ולהתמקד אקדמאים חוקרים אצל שנראים האירועים, כפי

לא מוסברים ההיסטוריים המציאות הצגת ואופן שונים היסטוריים במקורות החוקרים. השימוש

ההווה זמננו. כלומר, טרדות בת החרדית בתודעה הנדונים הנושאים של חשיבותם ע"י אחת

ישנם אחדים שבמקומות לראות ניתן השואה. לכן של ההיסטורי לקשר הנאמנות על גוברות

כי מציינת היא אין שבו מבלז הרבי של בריחתו על בסיפור כמו מסוימים פרטים של השמטה

מהציונים. לו נתנו לברוח ולתלמידיו לו שאפשרו הסרטיפיקטים

גורלה ובין הפרט חווית שבין המציאות של והשוני המורכבות של הפנמה ניכרת החרדית בכתיבה

יותר. הבנה מוקדמות בשנים מששיערו מורכבת הייתה דאז המציאות כי הבנה החברה. ישנה של

להבין השכילו הציונית, שכן התנועה כנגד החרדים של הדעה להתרככות נוסף הסבר הנה זאת

הקשור בכל ידיים כבולת הייתה אלא בסילוקם רצתה לא שההנהגה שייתכן השנים במרוצת

של שאשמתם שחשבו היו עדיין כי לציי זאת עם היהודים. )ראוי שאר להצלת להצלתם, בדומה

מגוונות(. בנושא יותר.."- הדעות לעשות "יכלו שהם שחשבו וכאלו מלאה היא הציונים

השבוע, דרך בדפי וקורבנותיה. אם השואה את להנציח שונות דרכים מוצאת החרדית החברה

ההיסטוריוגרפיה של הגוונים ריבוי על מלמדים הרבים וכו'.המקורות סיפורים, עלונים ספרי

בסוגי הוא זה לשוני חלקי עצמה. הסבר החברה בתוך אף השואה, השורר בנושא החרדית

שלהם. היעד ובקהל הכותבים במטרות השונים המקורות

התנועה את החרדים להאשמות המרכזיות מהסיבות אחת– חרדית? עצמית האשמה האומנם

כך על שלהם עצמיות אשם מרגשות נובעת בשואה השמדתם למאורעות הנוגע בכל הציונית

מינץ בנימין שפרסם ברשימה למצוא ניתן לכך אחיהם. ביטוי להצלת מספיק עשו לא עצמם שהם

בממשלה. הרשימה ושר מטעמה כנסת ישראל, חבר אגודת פועלי מפלגת מנהיג שהיה מי

אירופה. יהדות של השמדתה לנוכח שנוצר הריק החלל מתואר הריק" ובו לחלל "הזעקה נקראת

"אנחנו עצמי" אם בית "בדק לעשות יש לחלל שנזרקות ההאשמות טוען, שלפני כן, הוא כמו

בשכבנו המתים אחינו את זכרנו אנחנו ואחים.. אם רעים דם על עמידה של עוון מכל נקיים אומנם

עשה הציוני היישוב כי מציין הוא דבריו והיומיומית..". בהמשך הרגילה בדרך ובלכתנו ובקומנו

את שייסדו עד אטומות היו היישוב, אוזניו גם אולם בעולם אחר ישוב מכל יותר הזולת הצלת למען

הוא ההצלה ועד עם נוקב חשבון עשיית גיחוך". ולאחר "עד מעט עשה הוא שגם ההצלה ועד

ולא בהצלה תפקידה, לא את מלאה לא שלדבריו בא"י החרדית היהדות על לביקורת מגיע

עזבו ולא שלהם וקטטות תככים,מחשבות אותם שלהם, בכל בדברים עסוקים היו בעזרה. הם

דברים הרוחנית. לאור להנהגה מופנים הדברים כי מינץ מדגיש דבריו לעזור. בסוף בכדי אותם

בשאלת עיסוק מפני מפלט מהווה החרדים מצד המוטחת הביקורת כמה עד לבדוק יש אלו

הפנימית. האשם לתחושת וביטוי שלהם האשמה

מונחלות שבאמצעותו היחיד הכלי אינה היסטורית כתיבה החרדית- בחברה השואה הוראת

יש ותפיסות כלים אילו היא הפדגוגי. השאלה הכלי הוא לכך נוסף לציבור, כלי היסטוריות תפיסות

הלאה?. מעביר הוא שאותם החרדי למורה

"בית סמינר היסטוריה, אך וביניהם כללים בלימודים מתעסקים לא החרדי הישיבות כידוע, בעולם

יותר כלליים ולימודים שונים ערכים לתלמידות מונחלים בו חדשה בגישה החל יעקוב" לבנות

העיסוק כי להראות בכדי הובאה הזו נרחב. הנקודה יותר ידע עם לעולם להוציאן במטרה

לנשים. חינוך מסגרות בקרב בעיקר מתמקד השואה בהוראת

שמשה . המחברת1988 בשנת לראשונה אירופה", פורסם יהדות שפיגל, "חרבן דינה של ספרה

חרדיות. מורות בקרב ביותר נפוץ וספרה רבות שנים במשך יעקוב בית בתיכון להיסטוריה כמורה

האותנטיות העובדות כל את המרכז כזה ספר עוד שאין עליו ונאמר לפרסום הסכמה קיבל ספרה

הוכללו זה לספר שיצאה השנייה תורה. במהדורה בדעת שמקורם ההיבטים את ,וגם השואה של

הכאובים ההיסטוריה חלקי על יהודי במבט "להיכנס הייתה שמטרתם פרקים ונוספו מספר שינויים

בשמיים, מחזיקים אבינו אל תשובה ובהתעוררות בהירה ידיעתם-באמונה עם עמינו, ולצאת של

ההיסטוריים בפרקיו בימינו". עיון במהרה לישועה, שתבוא ומצפים ישראל של הנצחית במעלתם

ספרה של מזה פחות בהיקף היסטוריים, אולם במקורות השתמשה המחברת כי מראה הספר של

ספורות הפניות ישנן )בספר הספר של המבניים בהיבטים בעיקר בולט ליכטנשטיין. הדבר של

של לספרה כן, בהשוואה ביבליוגרפיה(. כמו או מפתחות ואי תמונות למחקרים, אי ביותר

לליכטנשיין, גם הצד". בדומה מן ה"עומדים לנושא התייחסות בספרה אין כי ליכטנשטיין, נראה

בליטא, ותלמידיהן הישיבות הצלת בנושא ומרחיבה היודנרטים לנושא להתייחס שלא נוטה שפיגל

איזורים. ע"פ אם כי כרונולוגיים תהליכים ע"פ המלחמה את סוקרת אינה היא וכמוה

הקטלוג לעומת ליכטנשיין של היחסית הספרים, האובייקטיביות בין העיקרי ההבדל

שלהן. האחת, היעד וקהל מעמדן ע"פ להסבר ניתן שפיגל של השיפוטית והסובייקטיביות

הכותבת ותיקה והשניה, מורה מהימנה עדות החרדי לציבור למסור המבקשת בכירה עיתונאית

למורות. עזר ספרי

הרב של בנותיו שתי ע"י חוברת לאור, נתפרסמה יצא שיגל של שספרה לאחר אחדות שנים

ניצולים. של עדויות ובעיקר וסיפורת שירה קטעי ובו לישראל האשכנזי הראשי לאו,הרב מ ישראל

הפניה ואי ביותר מועט היסטורי אזכור ישנו ולהנציח". בספר "להזכיר הייתה החוברת מטרת

דידקטי. מאוד עצמו לשואה(. הספר מהאנציקלופדיה שצולמה אחת מפה )מלבד למקורות

הגיעה השואה. היא בנושא החרדיות הכותבות בקרב זר מעט עוף הינה פרבשטיין הגב' אסתר

חברון של הישיבות מראשי לאחד ונשואה גור חסידות של האצולה על הנמנית ממשפחה

החסידים. היא הבקרב בקרב והן המתנגדים בקרב הן מיוחד מעמד לה המקנה המתנגדית, דבר

בנושא מחקרים מספר פרסמה השואה. היא הוראת את בה ומרכזת י-ם במכללת מלמדת

ושם. )בהערת שביד ואקדמיים מחקריים למקורות להפנות נוהגת היא תלמידותיה ואת השואה

אינו שהמוסד מכיוון שלילית היא הנצחה במפעל ושם יד לגבי הכללית שהגישה כך על מסופר אגב

והוא השואה וכו' את קדיש תפילין, אמירת הנחת של הנכונה בדרך רבים, להנציח יכול, לטענת

ומצוות(. תורה שומר יהודי של עולמו להשקפת קרובים שאינם אנשים ע"י מונצח

השתיים של בספרם שנמצאות משיפוטיות חפות גב' פרבשטיין שהוציאה הלימוד וחומר החוברות

הציוני, עזיבת ליישוב התייחסות בהם ופרטנית,אי מובחנת המציאות של הוא האחרות, התיאור

מאסונות אחרת זו שואה אי פרבשטיין של תאולוגים.. לדעתה דיונים בהם ואין רבנים והצלת

ההיסטוריה מגבולות או האמונה מגבולות יוצאת שאינה כתופעה לקבלו ויש בהיסטוריה אחרים

הגמול בעיית של נוסף פן הוא אלא ייחודי תאולוגי דיון מחייב זה נושא כמותית. אי כתופעה אלא

בכתביהם חזו ומנהיגים רבנים כאילו התפיסה את מקבלת אינה ועוד, היא ועונש(. זאת )שכר

פרבשטיין של הברור נביאים. המסר הם היו לא כי וטוענת השואה לפני לבוא העתיד את ודבריהם

הדברים ו"העמדת דיוקם על השואה בהקשר הדברים את להעמיד יש כי הוא החרדיות למורות

ועל הנידונים המקורות של המלא תוכנם על לעמוד ברצוננו מתחייבת, אם ההיסטורי בהקשרם

ובגטאות". במחנות ביותר הקשים בתנאים הדתי החיים אורח לשמירת הקשור בכל משמעותם

בתק' הדתי החיים באורח העוסקים מאמרים לראות ניתן המקורות מקבץ של השלישי בחלק

הדת חיי שבו מתק' זו. האופן ההלכתיים במקורות האינטנסיבי העיסוק את משלים השואה, הוא

התנאים שלמרות תחושה את הקורא אצל מותיר פרבשטיין ע"י מוצגים בתק' השואה היומיומיים

האפשר, ההלכה, ככל ע"פ לחיות המשיכו הם מצווה שומרי יהודים התמודדו שאיתם הנוראיים

רבים, לפיה, אחרים ממקורות מוצגת שהיא כפי התמונה חייהם. למעשה, נעדרת סיכון כדי עד

מכתביה נעלמות אלו הדת. עובדות את עזבו ואף זו שלמה אמונה עם לחיות התקשו רבים יהודים

ימינו. עד רבים חרדים וכותבים פרבשטיין של

להבנת הקשור בכל המכריעות השאלות אחת הלכתיות- אינטואיציות ובין הלכתית פסיקה בין

ופוסקי רבנים ע"י הוגדרה השואה האם היא בשואה מצוות שומרי יהודים של התנהגותם אופי

דבר כל על חייו את למסור נתבע אדם השמד השמד"? בשעת כ"שעת הזמן בני חרדים הלכה

ובל גייהר למצוות האדם נדרש רגילות ובשעות נעליו את קושר הוא בו האופן על פעוט, אפילו

לעבור האדם נדרש אחר דבר כל דמים. על ושפיחות זרה עריות, עבודה גלוי לגבי רק יעבור

המקרים, שברב היא בנושא מהמחקר העולה התמונה נפשו. אולם את למסור לא ורק עבירות

את רדפו לא הנאצים כי השמד, זאת שעת הייתה השואה כי קבעו לא הלכה ופוסקי רבנים

אם השאלה עלתה בהם מקרים דתם. היו את להמיר רצו ולא גזעם על אם כי דתם על היהודים

ב הנאצים שהוציאו הכשרה השחיטה למניעת החוק של במקרה השמד, כמו שבעת מדובר

עלתה השמד בשעת המדובר כי והטענה פתוחה נותרה השאלה הפעמים ברב אולם1933

היהודית, בדת לפגוע מיוחד עניין לנאצים ש"היה הדבר שנכון אף )על רחוקות לעיתים

ובמאמיניה(. במוסדותיה, במנהגיה

הלכו הדברים היומיום, שמטבע לחיי הנוגעות הרבניות שהפסיקות להניח הדבר, סביר כך אם

הכל, דוחה נפש שפיקוח רב, לקביעה פי נאמנות, על והמגבלות, נותרו המצוקות לנוכח ופחתו

הנ"ל. העברות שלוש למעט

שמד שעת זו הייתה שלא הייתה הרווחת שהתובנה למדים אנו ניצולים עדויות של שונים ממקורות

הם כיצד היא אלו ועדויות מתובנה המתעוררת המצוות- הבעיה ערך על גבר החיים ערך ולכן

השם- דבר למען הנפש מסירות ותיאורי עצמם על נטלו שיהודים הסיכונים תיאורי עם מתיישבים

את )הצילו בעצמם ועשו לעשות הורו ופוסקים שרבנים מה עם בפועל מסתדר אינו זה

נפשותיהם(.

האחרונים. אחד בעשורים החרדית החברה של ובצרכיה בערכיה נעוץ שהסברו פער נוצר כאן

תורה, ודעת הישיבות לרבניה, ראשי המחויבות היא החרדית החברה של ביותר החשובים מערכיה

בין קיימת שהייתה היחסים מערכת את שנתה האשכנזית החרדית החברה כי ועוד, ניכר זאת

הכתובים. לטקסטים יותר מכריע משקל נותנת וכעת שבע"פ המסורת לבין הכתובה המילה

מצוקה בעתות אנשים בה המציאות על להשלים החרדית החברה על מקשות אלו התפתחויות

לרודפיהם והתנגדו והפוסקים הרבנים לצווי ולא שלהם הדתיים לאינסטינקטים נשמעו לעיתים

של חיוביים במונחים להגדירו הוא זה לפער הפתרונות דתיים. אחד ומסורות למנהגים בהיצמדם

אף על שמד בשעת שמדובר חשו כ שאנשים בכך הדילמה את ולפתור השם וקידוש נפש מסירות

אחרת. הורו שהרבנים

סיכום-שחלקים סבוכה תמונה ומציבה רבה, מגוונת היא השואה על החרדית ההיסטוריוגרפיה

זה. במאמר נדונו ממנהלמפעל ההתייחסות באופן רבות תמורות יש זמננו בת החרדית שבהיסטוריוגרפיה נראה

הציוני.אקדמאי, אולם מחקר לש השפעתו בה נכרת שלא חרדית היסטוריוגרפיה כאמור קיימת

במחקרים פעיל )שימוש לחיוב אם זה, בין למחקר נחשפת היסטוריוגרפיה יש לצידה מעובדות(. העדות והתעלמות החינוך לצורכי המציאות )עיוות לשלילה אם ובעובדות( ובין

ומבנה היום סדר בין והתוכנית המבנית בקרבה מצויה זו להשפעה ביותר הנחרצתוהאקדמאית( החרדית הספרות של הכתיבה

מעט לא בה יש שראינו האקדמאי, שכפי למחקר זו שהתקרבות לשכוח כך, אסור או כך מה ובכל בכלל החרדית בחברה ביותר הרגישים הנושאים באחד הפנמה, מתרחשת

הנושאים על משפיעה זו אירופה. התפתחות יהודי בפרט- שואת למחקר ליחסה שקשור שישנה לראות השואה. ניתן על זמננו בת החרדית המוצנעים( בכתיבה על )וכן הנדונים

בה, האירועים והשתלשלות הקיצוניים מצביה על דאז המציאות של המורכבות של הכרה לשואה הסבר מתן על מקשה זו ועונש- הכרה שכר של התאולוגי בעיסוק ירידה וכן, ישנה

לכמתם שקשה סבוכים מצבים ספור לאין מחשבה מחייבת היא שכן ועונש שכר במונחיהרחב. לציבור המיועדת בכתיבה כשמדובר בעיה, במיוחד יוצרת אלו, ולכן במונחים

אם בתק' זו, בין היהודים התנהגות לגבי תשובה מתן היא זו במציאות בהכרה נוספת בעיה נעלמת יום היום חיי של אחרת. המורכבות קיצונית בהתנהגות נפש, או מסירות במונחי

מבלי לתלמידים זה ידע להעביר כיצד המחנכים בפני דילמה מציבה היא כי זו מכתיבהזו. התנהגות להעריך שיצטרכו ומבלי לבלבלם

מאשר היהודית בחברה שונות תאולוגיות התלבטויות לגבי יותר גדולה מודעות ישנה הדעת בהיסח שנידונים נידונים, או אינם הללו התאולוגים החרדית. המתחים בחברההחרדית בכתיבה

ההיסטוריוגרפיה של התקבלותה את להעריך שיאפשרו מדויקים נתונים בידינו אין עדיין השונים הספרים של התפוצה להיקף קשורה חלקית החרדי. תשובה הקורא ע"י הנידונה ללמד יוכל החרדית העממית הקריאה תרבות אופי על מקיף בירור תפוצתם.. רק ולאופי

ובין ובין בינה היחס את זו, ויבהיר בחברה הנפוצות ההיסטוריות בתודעות חשוב פרקההיסטוריוגרפיה.

לבין האקדמאית להיסטוריוגרפיה החרדית החשיפה בין קשר שקיים לבסוף, כנראה חלה ושם". לאחרונה "יד ובין החרדית החברה בין ונרקמים ההולכים המגוונים הקשרים

ניצולי ועדים ישיבות זה. שרים, מחנכים, בחורי הנצחה במפעל החרדים במבקרים עלייה חלקים בקרב הגוברת ההכרה את מראים באתר המצויים בחומרים שימוש העושים שואה

הגישה שבעבר מידע. בעוד מתן על הזה,האמון הממלכתי במוסד החרדית מהחברה של תמונות להסיר חרדים דרשו בו אירוע )מאוזכר שלילית הייתה ושם יד לגבי הכללית

לאחר שהתראיין חרדי צה"ל חייל הכה בו נוסף ואירוע לטבח המובלות עירומות נשיםמכות.( שם יקבלו כי ושם ליד ללכת אין כי נאמר מכן, ובראיון

של ביחסה מרכזיים שינויים מספר על מלמדים זה במאמר שנידונו ההיבטים מכלול בהם בה, ויש בעיסוק והגוונים הדעות ריבוי ועל לשואה ישראל במדינת החרדית החברה

האחרונים, המנוגדות בעשורים זו בחברה המתרחשות נוספות לתמורות נאמנה עדותהישראלית. בציבוריות הרווח לדימויה

גינצלר ניר

היהודים ומדינת המגולה -הקץ רביצקי אביעזר סיכום

האנטי-ציוני הקיצוני הזרם60-111עמ'

והתבדלות קטרוג

שבסלובקיה. טשאף בעיר ואדמו"רים רבנים של מחאה אסיפת התכנסה1922 בשנת

הוא הציונות, באסיפה מתנגדי מראש שהיה ממונקאטש שפירא אלעזר ר' חיים היה יוזמה

ומנהיגיה. ישראל אגודת חטאי את מנה

לימודי גם לומדים בהם תורה מוסדות ייסוד ע"י הקודש לימודי של בטהרתם פגימה ראשית

לרבנים. שנית וסמינר טכנולוגי ספר בית ולהקים הקודש בארץ זו שיטה ליישם ורצון חול

ועבודתה ישראל ארץ ביישוב תומכים הם הציונים נגד גם שהם אומרים שהם למה בניגוד

גם האגודה אנשי תורה. בנוסף ללימוד רק נועדה שהארץ למסורת בניגוד בחקלאות

והישיבות מהכוללים תרומות הסטת ע"י בארץ התורה לימוד של הכלכלי בבסיס פוגעים

דברי ביטויים ומצא חקר ממונקאטש האדמו"ר וחקלאית. שלישית חומרית לבנייה בארץ

של עקבותיה את המשיחית. מצא האמונה יסודות את לערער שמאיימים האגודה סופרי

העולם אומות וסיוע החומרים ממפעליהם כתוצאה לנו תגיע שהארץ הציונית התפישה

השומעות הקהילות שכל בהחלטה ננעלה תורה. האסיפה לתלמוד התמסרות מכוח ולא

ישראל. לאגודת מלהתחבר אסורות לה

המרכזי הזרם בין המחלוקת את מראה הוא אולם מדויק לא כמובן הוא הזה התיאור

ר' יואל היה האיסור גוזרי מהרבנים המתבדל. אחד הרדיקלי הזרם של תודעתו את ומציג

ומדינת לציונות שקם הגדול המתנגד מסאטמר לאדמו"ר לימים שהיה טיילבוים משה

העלייה נגד גדולה חרדית קהילה של הפוליטיות תגובותיה את הוביל ישראל, הוא

כמעשה שנתפרשו הציונות תולדות של לדמוניזציה המשיכו דעותיו הקיבוצית, בהמשך

שטן. ומעשה –משיחי אנטי

ארץ-ישראל של ריחוקה

תפישה פיתח ישראל. הרבי לארץ בקשר ממונקאטש הרבי של יסוד תפישות של הצגתן

והכשרים. הפשוטים היהודים את גם אלה ישראל מארץ הרשעים את רק הרחיקה שלא

המיוחדת. וסגולתה ישראל ארץ של המופלגת קדושתה מפני חרדה הטילה זו תפישה

הנדרשת הגבוהה הרוחניות והמעלות הארץ של החמורות הדתיות התביעות את הדגישה

קשה בארץ במצוות המזלזל יהודי על המאיים העונש גם בה. בנוסף לשכון מהמבקש

המוסרים וקנאים לצדיקים כמקום ישראל מדינת את בחו"ל. הציג זאת העושה מזה

עבודה שלל כן על החילוניים. ייתר הציונים שכן וכל רגילים אנשים אל, ולא לעבודת נפשם

דתי כאובייקט הארץ את הארץ. ראה של הרוחני בהיבט כפוגע חומרי ובניין חקלאית

בקשר פוליטיים להישגים לתקווה התנגד החילונית. בנוסף החומריות את לשלול שצריך

ההתיישבות ופעולת המשיחית הגאולה את כנוגדים בלפור הצהרת את לארץ, ושלל

מהראשונה. קשה חדשה גלות להביא עלולה

הלכתא בגדר שהיא אליעזר מנחת שו"ת בחיבורו טען הארץ יישוב למצוות בקשר

המשיח. בפקודת רק יהיה הארץ ויישוב קדם-משיחי בזמן נהוגה ואינה למשיחא

ישראל ארץ של הדמונולוגיה

ישירה אלוהית נוכחות מתרכזים בו כמקום ישראל מדינת את תיאר ממונקאטש הרבי

זה בזמן השניים, והארץ בין במלחמה כשרויה הארץ את עוינים, מתאר שטניים וכוחות

אחיזת את מצווה. מתאר מלחמת ללחום היוצאים אלוקים יראי ללוחמים רק נועדה

לקדושה. האורבים ההרסניים היסודות של חיצוני כגילוי בארץ הציונים

ירושלים חומות שומרי

בירושלים ברית בני לעצמם מצאו בחו"ל הקיצוניים ואנטי-אגודאיים האנטי-ציוניים החוגים

שיתוף שאלת בארץ פוליטית החברתית המציאות האשכנזי. נוכח הישן היישוב אצל

וכו', חשו ראשית, כנסת יהודית, רבנות העיר, סוכנות ועד כמו שצצו המוסדות עם פעולה

את שתתקוף אידיאולוגית משנה הגדר, ולפתח פורצי נגד להתבצר צורך שמרניים כוחות

העדה של רבה זוננפלד הרב של מותו אחרי1932 הללו. משנת החדשות התופעות

כיורשו. טייטלבוים הרב בחירת למען הרדיקלים החוגים בני השתדלו בירושלים החרדית

אחרי שנים3העיר. לקנאי הרב מקרבת שחששו חרדים פרנסים בגלל הצליחו לא הם

קרתא. נטורי לימים קמו ממנה חיים חברת את וייסדה העדה מן רדיקלית קבוצה פרשה

של כרבה מסאטמר האדמו"ר מונה1953וב לוועד בבחירות אלה חוגים זכו1945 בשנת

אחד. רדיקלי כזרם החרדית והעדה קרתא סאטמר, נטורי חסידות יכללו העדה. מעתה

עיקרי את בירושלים, ניסח ממונקאטש הרבי של מובהק נאמן מרגליות אשר ישעיהו הרב

הירושלמים. הפורשים של האידיאולגיה

בכל התורה מן החדש את היהודי, אוסרת חיי אורחות בכל מופלגת א( שמרנות- שמרנות

בעלי הם חיצונים דברים הזקן. גם וצורת לבוש בפרטי וכלה לימוד מדרכי תחום, החל

לשנותם. ואסור סמלית קבלית עמוקה, ומשמעות פנימית משמעות

המתקוממים הנורמטיווי, המעטים היהודי הוא הקנאי לוחם- היהודי כמיעוט ב( ישראל

שומרי בין העימות תולדות אלא ישראל כלל היסטוריית אינה הרבים. ההיסטוריה כנגד

קנאי מיעוט של גבורתו על כולה שעומדת נגד היסטוריית הירוד, מעין לציבור החומות

תורתו. על הנאבק

בני של מוחלטת והתבדלות פרישה תובעת ומטפיסית- האידיאולוגיה חברתית ג( הבדלה

זכתה זו למחצה. תביעה מצווה ושומרי העול פורקי ציבור ישראל" מכלל "שארית חוגו

ברע התחברותו מעצם הכופר מיסטיים. היהודי ביסודות וניטעה עומק של מיוחד במימד

ישראל. ואלו מעם חלק ואינו ישראל נשמת משורש אינו שמלכתחילה עצמו על מורה

לעולם. לטוב לחזור יכולים אינם לאמונה הכפירה את שעשו

האמונה ביסודות הציונים שמחוללים התמורה את מדגיש והתמורה- חוזר ד( הגאולה

הציונות. של הדמוניזציה את לארצי, ממשיך לטבעי, מהרוחני מהפלאי המשיחית, מעבר

ערכים שינוי

האידיאולוגיה מנגד והתייצבה התפתחה כן והתגשם התקדם הציוני שהמפעל ככל

ואדישות לפסיביות הציווי את נוגדים היהודית. הציונים הפסיביות של וההיסטוריוסופיה

עול ולפריקת הארצית להיסטוריה בכוח לפלישה ישראל את ויובילו המדיני-צבאי בתחום

בו יש היהודי העם של ונורמליזציה המדיני והמפעל הארצית היוזמה כן על תורה. יתר

התרסה וגאולה. ומהווה וגמול, גלות עונש של הדתית-מוסרית החוקיות על ערעור

עליונה. השגחה דרכי נגד תיאולוגית

שכניו את עליו , ומקימה חמורה פיזית לסכנה היהודי היישוב את גוררים הציונים בנוסף

עתה. עד בשקט לצידם שחיו הערבים

עם של ויחודו מהותו של המובהק הביטוי היא היא הארצית-מדינית הפסיביות מעתה

ההודאה את מגלמת האדם של הארציים ממפעליו מנותקת לגאולה ישראל. ההמתנה

ובמשיחיות. שמיים במלכות

השבועות ושלושת השואה

העם להישארות בדיוק, קשור מוסבר השבועות)לא שלוש את הרים מסאטמר הרבי

ומכריע. מחייב הלכתי תוקף להם והעניק כוללת שיטה מצווה( למרכז מכוח בגלות

שהמסורת לשואה, אומר תיאולוגי פשר יעבור. נותן ואל ש- יהרג כעבירות אותם ומחשיב

על להחיל יש השואה. לדעתו עם להתמודדות מתאימים כלים לספק אמורה היהודית

זיכרון לאור אותה וכו' ולבחון ותשובה ועונש, חטא שכר של קטגוריות אותן את השואה

נטול ובוהו כתוהו השואה את רואה ברצף. אינו מקומה את ולאתר לדורותיו יהודי היסטורי

הציונות על לשואה האחריות את הדין. מטיל מידת של גילוי אלא פנים הסתר פשר, אין

בגלות הציונית איתם. הבגידה העם רוב את וגררו השבועות שלוש על שעברו אלו בתור

ישראל. על חורבן שהמיטה היא

והיפוכו תורה": דבר "מדינת

עם החרדיים. העימות החוגים בפני דילמה הציבה הריבונית היהודית המדינה תקומת

הפוליטיים, משפטיים, מוסדותיה על קיימת מדינה עם מעימות שונה ערטלאי לאומי רעיון

עם מסוים פעולה שיתוף וקיים הסתגלות דרכי מצא המרכזי שהזרם וכו'.בזמן כלכליים

החדשה, המציאות עם השלמה או התפשרות כל דחו הרדיקליים החוגים המדינה, אנשי

לגיטימציה מעניקה אינה הארצי במובן הציונות המדינה. הצלחת מרות את לקבל וסרבו

כספי נטילת על המדינה, ואסרו קום אחרי הבחירות את החרימו החומות למעשה. שומרי

שיתפו אך אבות בדרך ללכת שיתיימרו ישראל אגודת את מטרה. וביקרו לכל המדינה

ובראשונה בראש מכוונת אינה התקיפה מטובותיה. ההתנגדות ונהנו המוסדות עם פעולה

אם סתירה, גם מהווה תורה קיומה. מדינת עצם כלפי אלא המדינה של החילוני טיבה נגד

עצמו.לפיכך בפני גדול חטא מהווה המשיח בוא לפני המדינה קיום עצם תשלוט ההלכה

בגלל מהמדינה הדת להפרדת אלא לדת הציבור קירוב , או דתיים חוקים עבור יאבקו לא

ראוי. דבר אינה שהמדינה

"דתית"? חקיקה

דתית חקיקה על בדיון עיקרים טיעונים שלושה ישנם

כשהיא דתי בנושא שחקיקה מלמדת הרדיקלית הדתי- התפישה והמניע הסמכות א(מקור

חברתי-מדיני. אנשים, לחוק למצוות המצווה את חילוני, הופכת אנושי ממוסד באה

סנקציה מכוח החוק את עליון, ומטילה חוק בבחינת התורה של תוקפה מערערת

שבת כשמור השבת" ולא "חוק כשמור עצמו רואה היה לחוק אנושית.המציית משפטית

ידי על ההלכה של חילונה חוק. כלומר של באופן אנושית בדת הדת לקדשו.החלפת

ההלכה. של חילולה גם הריהו בכנסת חקיקתה

את כופף ותורה הלכה של בשאלות ומתן המשא האנושי-עצם למוסד התורה ב(שעבוד

של העדפה האדם. תהא לדבר אותו ומשעבדת החילוני המוסד של לסמכותו המצווה

התורה. של דמורליזציה ערוך, היינו בשולחן שנקבעו הלכות על הכנסת החלטות

, התורה את עליכם מקבלים והעם: אם המחוקק בפני כך מודיעות הדתיות המפלגות

כדבריכם. , יהיה לא מוטב, אם

דינים בוחרת הכנסת השבת חוק כמו חוק בחיקוק המצווה- גם של וקיטוע ג( סלקציה

שמה שיחשוב הציבור להונאת הגורם כרצונה. מעשה ומתירה ואוסרת עיניה כראות

רשות בין הבחנה מקבלות זה בעצם הדתיות בתורה. המפלגות נאסר כך בחוק שנאסר

יעשה. בעיניו הישר איש יעשה שלגביהם היחיד חיי לבין המסורת לפי הרבים

מונחים יישום של הדתיים הציונים מן רבים בחרו בה לדרך מסכימים לא גם הקיצוניים

לרשויות דתי ותוקף סמכות לתת כדי ישראל מלכות, נשיא, קהל, כלל כגון מסורתיים

להן. אויבת אלא כזאת קטגוריה שום מיישמת לא הישראלית המציאות המדינה. כי

מעמד לשלטון הענקה החרדים, של היהדות על המקובלת הגישה את הם שוללים בנוסף

היהודית המדינה עימן. שכן פעולה לשתף יהיה ניתן הגולה, ואז בארצות אומות שלטון של

ברית. כהפרת מצטיירת מטבעה

שהוציא ציבור סיכוי, ונגד חסרות להיות שאמורות המדינה נגד להפגנות שלהם הנימוק

ההתבדלות את ולסמל להפגין שמטרת הוא אחריות עליו ואין ישראל מכלל עצמו

בקהל. מעורבות או קירבה גילוי ואינה הציונות של ממעשיהם חלק להם שאין ולהראות

הניצחון של הדמונולוגיה

כישועה שנחשבה הימים ששת מלחמת כמו צבאיות והצלחות בארץ היישוב הצלחות

עוררה הבית הר את וגם הארץ רוב המילה, וכיבוש של המקראי במובן כמעט פלאית

בכך ה"נושעים" זכו צלחה". איך רשעים דרך הרדיקלים. "מדוע החוגים בני בקרב מבוכה

עליונה. השגחה מלפני מודחים להיות שאמורים אנשים ברית ומפרי כופרים הם שהרי

מפירות וליהנות המערבי לכותל להתקרב גמור איסור חסידיו על מיד גזר מסאטמר הרבי

"על בחיבורו נאמניו בקרב הירואיות של תחושה הפיח גם הציוני. האדמו"ר הכיבוש

בגאולה להתמיד יותר, וצריך קשה הינו כעת שהמבחן התמורה" ומדגיש ועל הגאולה

ממנהגו. שחרג שנראה ועולם שקר של גאולה אחר שולל ללכת ולא האמיתית

ודטרמיניזם אמונה

אלא הקיים המצב על להשפיע או לשנות בניסיון מתבטאת אינה היהודית הרדיקליות

יחכו אלא ישראל מדינת נגד בידיים יפעלו לא מהקיים. לעולם וריחוק ומחאה בפרישה

המצב. את לשנות מנת על יפעל שהקב"ה עד בפסיביות

ותהליכים מגמות בישראל: מקורות החרדית החברה

מסורתיות: ניאו של סוגים 4 ישנם

19ה- המאה בסוף בליטא-פולין שהתגבש החיים אורח את מייצגים – הליטאיםא. לחיים יחסית גדולה פתיחות שוררת אלו במסגרות – הגדולות הישיבות במסגרת

"גדולי של עילית ע"י ייצוגה בשל גדולה זו קבוצה של המודרניים. משקלההתורה".

זו. בארץ הנהוגות החסידיות המסורות את פולין", מייצגים "חסידי – גור חסידיב. בהשראת שהתגבשה ההונגרית והאורתודוקסיה החסידות את מייצגים – ההונגריםג.

המודרנה, נגד ביותר הקיצוניות העמדות את מבטאים סופר". הם "חתםוהציונות. ההשכלה

בארץ האשכנזי הישן בישוב שהתגבשה החסידות את מייצגים – הירושלמיםד.קיצוניות(. עמדות בעלי )חלקם

עיקריים: מאפייניםלגברים. היחיד הלגיטימי הלימוד – תורה ללימוד מחויבות.1כבחמורה". קלה "מדקדקים – מקפידה דתיות.2היהדות. של מהותה את הנוגדת חילונית לאומית ראייה – ציונות אנטי.3 שהן כפי המצוות למילוי חרדה – פסיכולוגית דתית מציאות–)המושג( חרד-חרדים.4

ודקדוקיה. פרטיה כל על בהלכה כתובות את ערערו וההגירה והחילון, העקירה המודרניזציה תהליכי – יהודים בין גלות.5

המסורתית. היהודית הקהילה התפוררה מכך וכתוצאה והמוסר הדת יציבות מהמשכילים כתוצאה נוצרה – והמסורת הדת מן הסחף – הסחף טראומת.6

המסורתית. היהודית הזהות את לערער ברורה במטרה שיצאו היהודיםתורה. ללימוד גבוה כבית-מדרש הישיבה של חשובה התפתחות – לישיבה מקהילה.7

לפי לזהות אפשר–"לחצר" החסיד של ופאות, זיקתו זקן מגדלים היכר: כולם סימניהחיצונית. זהותם שחורה, או ארוכה, אפורה שמלה–אהרון( )תולדות קיצוניות נשים: קבוצות לבוש

הנשים רוב זאת נשואה. לעומת לאישה וייחודי שחור ראש עבות, כיסוי שחורות גרביים תמיד. בד"כ בולטים. גרביים ולא צנועים מודרניים, אבל בבגדים יתלבשו החרדיותפאה. ראש מחשוף. כיסוי בלי ארוכים שרוולים

החומרות הלומדים" עולם "חברת הישיבות חורבות על חדש עולם מקימים הקלות. הצעירים ולא חומרות שמחפשת חברה

כותלי בין אותה ומוצאים השלמות את מחפשים הלומדים בשואה. הצעירים שנהרסו שנמצא למה בישיבה שלמדו מה בין בסתירות הלומדים עומדים קרובות הישיבה. לעיתים

בתורה. ומזלזלים מנהגים על העיקר, מקפידים את ומזניחים בטפל מדקדקים בבית. הם מלומדה. מביעים אנשים כמצוות הלכות ומקיימים ומפורשות ברורות הלכות מחפשים כאשר שלהם בבתים סכסוכים להרבה גורם מהם, וזה נודף כפירה של שריח השקפות ועקביות. שלמות, הקרבה יותר ודורשים נגדם מתמרדים שהילדים מרגישים ההורים

הכל. על עולה תורה שכתר מאמינים

מנדלבאום ליהי

הורוביץ והאינטרנט- נרי החרדים

נחש" ישכנו גדר "הפורץ

טכנולוגיות התפתחויות עם בהתמודדויות רצופה החרדית החברה של ההיסטוריה

החיים אורח על והשפעותיהם החידושים את בוחנים והפוסקים שונים, הרבנים בתחומים

מאוד. הגדיר פסימית הנה חידושים כלפי הכללית שהגישה לראות ניתן אולם החברה של

התורה". מן אסור "חדש כ סופר החתם זו גישה

החרדית, פחד בחברה המוסר חיי על להשפעתם כוון אלו מחידושים העיקרי הפחד

ראו, שונים לחרדים. רבנים ומשם המסורתית לחברה ההתפתחויות שחדרו ככל שהתגבר

את להסביר והתקשו והצלחות פרות נושאים פעמים הרבה אלו זאת, שחידושים עם

בקרב שונות גישות לראות ניתן הבורא..( וכן דרכי נפלאות הרי )כי שבהם השליליות

שקבלו שקבלוה, והיו חדישה, היו בטכנולוגיה השימוש את וכל מכל שאסרו הרבנים, היו

מאחוריה. והרעיון רוחה את לקבל ממנה( מבלי שצמחו הטובים )הדברים תוצאותיה את

שלפיה הגישה כן גם קודם, התפתחה שצויין כפי מיובאים- כפירה מרעיונות חרדה

להחרמתם. מעין: "שימוש להביא צריכה אינה בחידושים שלילי שימוש שנשעה העובדה

של מפרותיה הימנעות מצדיק השוטים)לענייננו-חילונים( אינו מצד בחידוש רצוי בלתי

ההמצאה".

החרדית, לחברה חידושים הכנסת לגבי ויכוח מעין היה19ה מהמאה שהחל לראות ניתן

נעו הרבנים )תשובות באוניברסיטאות אקדמאים לימודים על היה הויכוח זו במאה כאשר

החידוש שאם הייתה השולטת לאישור(. הגישה עד אמביוולנטיות דרך מוחלטת משלילה

ניכר פרנסה/שיפור מביא שני ומצד האדם לראש כפירה רעיונות מביא אינו הספציפי

אותו. החיים, קיבלו באיכות

– ומו"מ פולמוס הגויים-לצורכי חכמת

בחרדה רק לא פילוסופיה( נגעה )לדוג'- ספרי לדת חיצונית לספרות החשיפה

המיני. בהקשר הרע היצר בגרוי גם אלא כפירה מפני

מוחלט. המנהיגות היה לא בפילוסופיה ולימוד קריאה על זאת, האיסור עם

בכפירה מאבק ולצורך מו"מ לצרכי חיצונית פילוסופיה ללמוד הורשתה הדתית

שתשיב". מה -"דע

והרבנים המנהיגים נזקקו האנושית והלמידה החקירה שהתפתחה כן, ככל כמו

בגויים-תאמין. חכמה יש אדם לך יגיד "אם רבה איכה במדרש כבר זה. נקבע לידע

של מבוקרת בלתי מכניסה הפחד על מרמזת זו תאמין. אבחנה בגויים-אל תורה יש

החרדית. לחברה גויים חכמת

"להיותן התורה של כשפחה לשמש נועדו האוניברסליים והידע החקירה כי הייתה הגישה

ולאופות". ולטבחות לרוקחות

הגדול. השנוי את היוו המשכילים בתקופת החברה בקרב - המשכילים סופר החתם צוואת

השינוי של עצמיים סוכנים וגם המנהיגות של החברתי מהפיקוח משוחררים בעת בו היו הם

החברה(. לתוך החידושים את )הביאו

צלחו( החליטו שלא חרמים ע"י השאר )בין זו קבוצה על מרות להטיל כושל נסיו לאחר

נראית זו לקיצוניות עצמם. עדות בתוך מה"רעה" ולהסתגר להתבדל שבחברה הקיצוניים

האון "פושעי עם להתבולל להם שאל נכתב )בצוואה סופר החתם בצוואת נראית

ה', וחלילה בנועם לחזות יזכו וכך היום כל תורה וללמוד להם בשכנות לגור החדשים", לא

לתאטראות..( ילכו שלא

העבודה לשוק לצאת הקהילה אנשי של הצורך עקב קשה נעשתה זו התבדלות אולם

אלו ללימודים חול. לגיטימציה לימודי ללמוד גם עליהם היה כך ולשם האילוצים מפאת

לו. להסתגל והצורך החדש המצב עקב רבים ופוסקים מרבנים באה

המודרנה מול המסורתית החברה נצבה בפניו - האתגר חדשות טכנולוגיות מול

ביטוי לידי בא להסתגר בנסיון המנהיגות ותאולוגי. כשלון כלכלי, חברתי היה

החילון. לכיוון הגדול בסחף

לתקשורות וסלקטיביות שונות גישות ויצרה תתיאולוגיו בעיות הציבה לתקשורת החשיפה

החלה מהרה עד אך לעיתונים המסורתית המנהיגות התנגדה דרכה שונות. בראשית

פחות הייתה זו החרדית. גישה העיתונות שלה, קרי, הקמת בכליה בתופעה להלחם

" לגבי טענות נשמעו לעיתים יותר. אומנם גדולה באהדה שהתקבל לרדיו מהגישה מתונה

. במשך ונייטרלית מזיקה "חיה" לא כאל לרדיו התייחסו לרב ערווה" אך באשה קול

ושיעורים. דרשות להעברת כמכשיר הרדיו לשמש החל אף השנים

כופרת חשק לספרות אותה הטלוויזיה, השוו הגעת גררה יותר הרבה חריפה תגובה

זה, שגם מיוחד שלילי ליחס ערוך. הסיבה בשולח אותה ולהפיץ לקרוא אסור כי שנפסק

הרע יצר "אין שכן הרע היצר לבין הראיה חוש שבין המיוחד הקשר הווידאו, היה אל כוון

עיניו". שרואות במה אלא שולט

הוטעיי יניסו ומעין ותהיות שאלות של סחף גרר חדש תקשורתי מכשיר הופעת לסיכום, כל

זכה האינטרנט הופעת למשל, המחשב, לפני החלטה. כך גובשה םת שבעקבו לגביו

של במונחים נתפס האינטרנט הכנסת לאחר מזיק( ורק )לא וטייפ לרדיו שווה למעמד

טלוויזיה.

ביחס ארה"ב ביהדות לוותה האינטרנט - הופעת האמריקנית החרדית ביהדות האינטרנט

להעברת וכדרך רב דתי למידע בנגישותו ברורים היו החידוש. יתרונותיו לגבי אמביוולטי

אתר, אולם פתחה ישראל אגודת ואפילו ופסיקה מקורות דתיים יום דפי שיעורים

יהודי. בית לכל כאתגר גם הוגדר האינטרנט

להציב עלול שהוא הקשיים על האינטרנט את סוקר הדרכה במאמר אדלשטיין הרב

ואמצעי היהודי הבית לקדושת סכנה בו יש המידה, כי על יתר מתלהמת לא ואומר, בנימה

ממש. מספקים אינם עליו הפיקוח

אך לקבלו יש ולכן ערך בעל דבר שום מהמאמינים מונע ה' אינו כי ואומר ממשיך הרב

וסוקר ממשיך )וכאן התופעה על שאת ביתר ולפקח המתאימים הפילטרים את להפעיל

מכם..(. אחסוך שאותם מתועבת לגלישה אפשרות למנוע דרכים מגוו

מתנגדת דעה עמילות" הציג "רב המכונה כשרב המשיך האינטרנט לגבי הפולמוס אולם

הלימוד, לאידיא להשחתת יביא הוא כי טען )...(, שם באינטרנט חרדי עת כתב מעל ביותר

שיוכלו שעות במשך ולחפשם בספרים ולדפדף לשבת צורך שוב יהיה לא כלומר, ללומדים

אין ואז גדולה ספריה אי לישיבה כאשר הוא שיקבל היחיד מקש. המצב בלחיצת להשיגו

באינטרנט. להשתמש אלא בררה

cd ה כי באומרו דבריו את המשיך עמילות - רב וייזים" וסטפן מנדלסונים ממשה נזק "יותר

המנדלסונים מכל נזק יותר עשו להם לעשות שניסו הערך חסר הסינון עם והאינטרנט

באמירת שוב דבריו את הרפורמה( וחתם תנועת של הסטורים )מנהיגים בעולם והוייזים

התורה". מן אסור "חדש כי סופר החתם

יש אומנם כי באומרו השמרנית לגישה התשובה את טייטלבאום אלי הרב לעומתו, הציג

אותו אפקטיבי באופן לאסור ניתן אם ספק ,אולם בחובו מכיל שהאינטרנט בסכנות להכיר

היו השמרנים החידושים: האם לגבי היפותטית בשאלה פרגמטית( וממשיך )גישה

בלימוד יפגע הדבר כי חושבים היו אם הכתב על שבע"פ התורה להעלאת גם מתנגדים

ועבודה בספרים חיפוש של הישן בלימוד הרואים לשמרנים שבשינון? בניגוד המסורתי

עצמו בלימוד להתמקד רוצה יקר- הוא זמן כבזבוז בזה רואה וכו' הוא תרגומים של קשה

מקורות להשגת ועבודה חברתי פיקוח על חזק דגש גם שמה השמרנית הגישה בעוד

הלימודים.

האורתודוקסיה באינטרנט( בקרב מוגבל ןבעירבו )המצדדת טכנופובית הלא הגישה

ופועלת לעולם יותר הפתוחה חברה של סוציולוגים במונחים להסבר ניתנת האמריקנית

שונה מציאות עקב הישראלית. זאת הלומדים חברת של זו מאשר מעורבת יותר בסביבה

משלנו.

השואה לאחר קמה בא"י הלומדים חברת וההתבדלות- ישראל בארץ הלומדים חברת

משאבים לזרימת פתוחה הייתה ופוליטית. החברה חברתית התבדלות על והתבססה

ואוניברסליים. ישראליים ערכים חדירת מפני גבוהה הגנה יכולת בעלת אך מהמדינה

הביטוי אולם לאומניים רוח והלכי דמוגרפית התרחבות כלכלי קושי של תוצר היה משברה

בקהילה החיים אורחות ושנוי החברתי הפיקוח רמת ירידת בעקבות נוצר לכך העיקרי

ובכלל.

מכן לאחר הנשים, אולם של העבודה, בתחילה לשוק יציאה חייב החדש הכלכלי המצב

הכשרה והעדר כפיים עבודת לעבוד פיזית יכולת ובהעדר הלומדים הגברים של גם

בנושאי ההכשרה בתחום מיוחד המחשב. מעמד לתחום המשיכה החלה חול בלימודי

כאלפיים ומשרת הכוללים של הגג ארגו עם פעולה המשתף הג'וינט לארגון יש המחשב

תלמידים.

קל ולכן חברתית מבחינה מאיים ככלי המחשב נתפס לא80ה בשנות האנשים בתודעת

האינטרנט. שלפני בעידן החרדיים הבית משקי לתוך לחדור לו היה

שטפלו ארגונים מוסדות", התגבשו החרדית, כ"חברת בחברה העבודה- שוק של הבעיות

תפקיד הרבנים ומפקח. ככלל, מלאו מתווך, יוזם כגורם המקצועית ההכשרה בתחום

בעיקר נוגע שלהם הפיקוח כי ההכשרה, אם בתוכנית להשתתפות אישורים במת מרכזי

בקורס. המשתתף נחשף שאליהם בתכנים ופחות וגברים נשים הפרדת של לתחומים

בלתי לתכנים חשיפה לגבי שתיקה קיימת המקצועית ההכשרה בנושא החרדי בשיח

בו. רחבה שליטה מחייבת במחשב והעבודה ההכשרה כי אף שבמחשב באינטרנט הולמים

כן )ועל העבודה לשוק לצאת בהכרח הרבנים של ההכרה ע"י הן מוסברת זו שתיקה

כפחות נתפסת מבוגרים חשיפת של שסכנה העובדה ע"י ה"התעלמות" מהנושא( והן

ריאלית. הקושי כבלתי נתפשת הייתה התופעה כנגד הרבנים של גורפת מסוכנת. יציאה

לבית האינטרנט עם המחשב של המסיבית הפלישה כך, היה השמרנים, אם של העיקרי

מזיק(. ולא נייטרלי המחשב היה האינטרנט הופעת לפני )כי, כאמור, בעידן החרדי

עמדת נוצרה ובו החברה למרכז מהשוליים שהתחיל ארוך בתהליך נוצרה ההתנגדות

הישראלית בעיתונות הצטייר באינטרנט השמרנים של המאבק המנהיגים, אולם

בי-ם ובפשקוולים החרדית תורה" בעיתונות "דעת בפרסום שראשיתו עכאירו והעולמית

אתרים. באלפי והופיע האינטרנט לתוך וגלש עהאירו אוזכר . מכאן2000 ינואר בראשית

בחברה התהליכים של ההבנה חוסר של תוצר היא יצרה זו שחשיפה המעוותת התמונה

החרדית.

ביקורת של החרפה מסמן באינטרנט השמרנים של המאבק – החרדית הפנאי תרבות

שמרנית מנהגות של גיבוש תהליך ומבטא והסרטים התקליטורים כניסת כנגד יותר רכה

הרי קנאים לאינטרנט, אינם שהשמרנים, המתנגדים בכלל. אף החרדית בעדה

הקנאי. של הפעולה דגם את מזכיר היום לסדר האינטרנט נושא את העלו לפיו שהעיקרון

של כזה דגם לזהות נית היה "מלמטה". בעבר אתגר באינטרנט, מציג השמרן, במאבק

הרבה "מעוררים". אולם המושג הגדולים, באמצעות של פסיקה אינו שמרנות, שמקורו

הם בה החרדית החברה את לעצב שביקשו החרדית העדה אנשי מאחוריו עמדו פעמים

פועלים.

נמשך החדשה החרדית הפנאי בתרבות החרדית בחברה השמרנים של זה מאבק

השמונים. שנות מאז ברציפות

פורסם הסרטים" שבאינטרנט "פירצת מפני שלהם ההגנה התרופפות החשש רקע על

חסידיים ,אדמו"רים הליטאים התורה גדולי של רחבה קשת חתומים עליו1998 ב כרוז

חילוניים סרטים של והמכשלה היות כי היתר בין נאמר ובו ש"ס של התורה חכמי ומועצת

הם הנ"ל הסרטים כי לכולם ולהודיע זה מכשול להסיר מחובתם גדולה מחשב למחזיקי

וסמינרים חינוך בהם. בתי לצפות תורה דין ע"פ ואסור בכלל וליהדות בפרט לחינוך הרס

הסרטים של והמפיצים/משכירים לימוד לצורכי אפילו מחשבים מהחזקת להימנע נקראים

לגינוי. זוכים

השכונות קירות על כרוזים2 פורסמו1998 הטלוויזיה- בשלהי על החרם גדולי ע"י והשני החרדית העדה בד"צ ע"י החרדית, האחד ובעיתונות החרדיות

המחשב על רחב איסור הציג החרדית העדה של ואדמו"רים. הכרוז התורה עולם החמור- חרם "החרם בטלוויזיה הגדול והמאבק האיסור של בהקשר את מפרט האנושות- הטלוויזיה". הכרוז מחריב על ישראל גדולי כל שהכריזו גם מושלכת לגירויים יוצרת. ההתנגדות היא אותם והגירויים שבטלוויזיה הסכנות

וכן החרדית החברה בקרב מאוד פופולריות שהפכו לימודיות טלוויזיה תוכניות עלמחשב. משחקי על

טכנולוגית התפתחות של שיאה כעל לאינטרנט מתייחס החרדית העדה של הכרוז בבתי לא ימצא ולא יראה פרנסה, ולא לצורך "אפילו אסור הוא מאיימת, ולכן

מסחר". בבתי ולא ישראל

מסחר בבתי או ישראל בבתי יראה לא אומנם האינטרנט כי הצהיר השני הכרוז להיחשף מבלי בו להשתמש ניתן בלעדיו, אזי אופן בשום אפשר אי אם אולם

ממשיך, סקרנות. הכרוז לצורכי בו ישתמשו שלא לפקח וצריכים כפירה למראות אין ולכן כפירה במראות להיכשל אפשר כוונה בלי לאסור, אולם, גם בכוחנו אי

פרנסה. לצורכי הדבר נעשה אם כפירה( גם )מראות זה בדבר היתר

לראות ניתן באינטרנט השימוש בדבר ישראל גדולי את שהנחו השיקולים על עדות היה לא שאם שאמר אליישיב הרב דברי את שמסר זילברשטיין יצחק הרב בדברי

שזה יודעים הם לגמרי, אך מחשב לאסור שוקלים היו ופרנסה נפש בחיי המדובר ילדו על משגיח שאינו ואומר, מי זאת, אך, מוסיף מתירים ולכן לפרנסה הכרחיכך. על הדין את לתת עתיד שהוא ידע באינטרנט לשחק לו ומרשה

להתגבש החלה1999 במהלך – מבוקרים מחשב ומשחקי התקליטורים סכנת תלמידים זו, של האינטרנט. יוזמה נגד חרדית ציבורית במערכה לצאת היוזמה

לידי חדר(, באה של סוג שזה זה.. כנראה מה יודעת )לא ת"תים של ומחנכים לחינוך הוקדש בחוברת מהדיו נרחב חלקהשעה. צו הכותרת תחת בחוברת ביטוי

וכפתח כשליליים תוארו חינוך(. התקליטורים תקליטורי )בעיקר ולתקליטוריםלאינטרנט. הנוער יכנס דרכו

או לעיתים האלים אופיים בשל מהטלוויזיה יותר כמסוכנים תוארו התקליטורים הבדל אין זה התורה. בהקשר בלימוד פוגעים הם וכי לעוצרם יש כי הפרוץ. נכתב

ילדים. של מחשב ומשחקי נוער בני של מחשב ומשחקי תקליטורים בי

אפיים על הן המחשב משחקי כנגד הטענות רב – מחשב משחקי מול ורבא אביי תמים. "איך תורה מלימוד הילד את מסיטים הם בהם, וכי והשחיתות האלים משחקים מיני כל באם שלו בראש אם ורבא אביי הוויות על הילד עם לדבר אפשר

כאלו".

כנגד המערכה את להעלות המחשבים"- במאמץ בפרץ "לעמוד מיוחד דין בית לעמוד שתפקידו מפורסמים רבנים של מיוחד דין "בית הוקם למודעות האינטרנט

בית תפקיד של שבמחשבים". הניסוח והחינוך הצניעות פרצות את ולגדור בפרץ בית עבודת במחשבים. במסגרת שימוש על והדרכה הכשר של במונחים נעשה הדי

להיעזר מבלי המחשב מתחום חרדים מומחים הופיעו שבהן ישיבות נערכו הדין לקבל ששאפו חברות ובעלי יזמים היו מומחים מאותם חיצונים. חלק במומחים

חרדי. אינטרנט כמו ליוזמות אישור

מסננים למצוא הניסיונות אחר איסורים, עוקב לקביעת הדין, במקביל בית שעל העובדה עקב יעילותם(, זאת לגבי סקפטיים מאוד שעדיי )למרות מתאימים

ועל בכלל החברה על האינטרנט של השפעותיו היקף את יודעים לא שעדיין אףהמסוכנות". הפרצות את "לסתום יש בפרט, עדיי החרדית החברה

מהאינטרנט להתנתק כיצד הדרכה לתת הוא הזה הדין בית של התפקידים אחד על חמור באיסור התורה" אסרה ש"דעת מכיוון בלעדיו, זאת המחשב על והדרכה

במחשבים. במאמר להשתמש תלמידים ועל לאינטרנט להתחבר בישראל איש כל עצמו העמל על הוא השכר התורה בלימוד כי הוסבר נאמו יתד בעיתון שהופיע

יותר הרבה האינטרנט, הלימוד כניסת ולצערם, בעקבות נטו הלימוד על ולאהישנה. הלמידה וחדוות החיפוש את בו וחסר וקל פשוט

להתחבר ישראל בני כל על נאסר הנ"ל במאמר קדושה- לצורכי למחשב הזדקקות

בתנאי רק אך לחיבור ההסכמה ניתנה לעבודתם לו הזקוקים לאלו ורק לאינטרנט

שלא היא )ואחריותם בביתם ולא עבודתם במקום רק זאת ויעשו השימוש את שיצמצמו

גישה(. מלבדם אחד לאף תהיה

כי מעורפל. נאמר נותר לאינטרנט והתחברות תקליטורים בעזרת התורה לימוד תחום

היתר יש ומחברים לרבנים למחשב", כלומר נזקקים הספרים ומחברי התורה "לומדי

היתר. אין שלתלמידים בעוד כלשהו

בחברה במכשיר שצופים מי כלפי החברתית הסנקציה כי מלמד הטלוויזיה של התקדים

כנגדו, עדיין המלחמות אף הביתי, על המחשב של חריפה, אולם, עדיי, מעמדו החרדית

יותר. מבוסס

המחשב בתחום והחסידות התורה גדולי של האיסורים לפסיקה- בשלו טרם התנאים

חירום צו תורה" הנו תורה". "דעת ב"דעת אם כי בפסיקה מגובים אינם והאינטרנט

התדיינות. של במתכונת ההלכתי השיח את לנהל היכולת היעדר עקב הנמקה ללא הניתן

לשינויים. וניתנת מפסיקה ארעית תורה" יותר "דעת

בנושא לפסוק שינסה בשלו, ורב טרם זה בנושא לפסיקה התנאים הדין בית דברי לפי

צחוק. מעצמו יעשה

האפור. בתחום נותר מחשב צורכי המוכרות חנויות של המעמד במחתרת- חרדים גולשים

הצניעות ומשמרות החרדית העדה ואפילו המוכרים על לחץ שום להפעיל שלא הוחלט

העסקים. בעלי את מטרידות אינן

הקשור דבר לשום הכשר אי אחד מצד אמביוולנטיות, כי ניכרת לימוד עזרי מכירת לגבי גם

השו"ת" בעיתונות "מפעל של התקליטור את לפרסם עדיין ממשיכים שני ומצד למחשבים

החרדית.

מועסקים שרובם מארה"ב החרדים העולים היא זה במקרה מיוחדת שקבוצה לציין ראוי

)ומשפיעים האינטרנט לגבי שמרניים פחות ולכן לארה"ב חברתית ומחוברים טק בהיי

הישיבות( עולם על בכך

כי לבחינה ניתן לא ייכשל. הנתון החרדי המאבק של ההצלחה מידת את להעריך ניסיון כל

מביתם. ולא במחתרת זאת עושים החרדים הגולשים של רובם רב

אך החברה את לגמרי חדר לא האינטרנט כי חשים העסקים ובעלי הרבנים המחנכים רב

זניחה. אינה נוכחותו

בא"י. במידה הלומדים חברת על קשה איום מהווה חדשה כהופעה סיכום: האינטרנט

.םגיאוגרפיי גדרות ופורץ החברתי הפיקוח תבניות כל את מתוכן מרוקן האינטרנט רבה

וזימה. לכפירה פוטנציאל מקפל התוכני ועושרו אסורות התקשרויות מאפשר אופיו

התורה, נאמני האמריקנית, מתאפיינים החרדית לחברה בתים, בדומה בעלי של בחברה

לומדים הרע". חברת ה"יצר מול היומיומית העמידה חזקה, תוצר פנימית בקרה ביכולת

אלו. מעין בהתמודדויות מאומנת אינה מתמשך בבידול שהורגלה

תהליכים מול עומדת הלומדים. החברה חברת של הסוציולוגי לקושי מצטרף זה קושי

דמוגרפי גידול מול ובראשונה החברתי, ובראש הפיקוח יכולת את מאוד שהקטינו

החינוך. על ישירות המשליך

עם המגע את ולהרחיב העבודה לשוק עצמה לחשוף החברה נאלצת הכלכלי במישור

השמרנים. של רוחם למורת החיצונית החברה

אחת. ובעונה בעת ואפוקליפטיים אוטופיים כ, המונחים מטופל, אם המחשב

פרנקל בירושלים/ יובל והדתית החרדית היהדות

אלף מאה על שעיקרו: ירושלים מיתוס מלווה בתש"ח ירושלים שחרור על הקרב את של הדמוגראפי ההרכב להגנתה, בשל הנחוץ המגויסים מספר את גייסה לא תושביה

הישיבות, ובני קרתא הישן", נטורי "היישוב מן דתיים אלמנטים בשל האוכלוסייה, ובמיוחד ולמסור להיכנע וביקשו הלבן הדגל את הניפו אף מזאת, הללו לקרב. יתרה התגייסו שלאזר. לשלטון ירושלים את

של ואמיתית מאוזנת תמונה ולהציג הזה המיתוס את לבחון היא המאמר של מטרתולהתגייסותו. באשר בירושלים והחרדי הדתי הציבור

המצור בתקופת והשתלבותם בירושלים והחרדיים הדתיים הגורמים

ותורניים, מפלגתיים וחרדיים, מוסדות דתיים וארגונים במוסדות משופעת הייתה ירושלים פעלו ישראל כנסת ושל הציונית התנועה של המרכזיים וצדקה. המוסדות רווחה מוסדות

של המקומי ובמוסד ישראל כנסת של הארצי במוסד – הלאומי הועד בהנהלת בירושלים שיתוף היה לא המזרחי, אך והפועל המזרחי עם המזוהים נציגים כיהנו הלאומי הועד

נפרדות. במסגרות פעלו , ואלה1948 מרץ עד ישראל אגודת נציגי מצד פעולה שמחוץ הארגונים לבין הציוניים הארגונים בין בתווך עמדה ישראל אגודת פועלי סיעת

ההתיישבות. במפעל חלק ב"הגנה" ולקחו שירתו פא"י הציונית. אנשי התנועה למסגרת מוסדות במסגרת ופעל המצב לועדת בירושלים הסיעה מנהיג הצטרף המצור בתקופת

והמדינה. הקהילה ועד הכירה לא החרדית, אשר העדה פעלה מוסדותיה לכל ומחוץ הציונית התנועה מול

הראשית ברבנות שכיהנו ברבנים לא לה, ובוודאי המקורבים וברבנים הציונית בתנועהובשלוחותיה.

נציגים היו השבעים", שחבריה "מועצת – פוליטית מנהיגות גם הייתה החרדית לעדה השתייכו ירושלמים" שלא ו"סתם שונות חסידיות קרתא, חצרות ישראל, נטורי מאגודת

אחר. לגוף המועצה. אגודת את קרתא נטורי של הקיצוני הגוף כבר1945ב- שהתקיימו בבחירות

לעדה, אולם זיקה לקיים החרדית, המשיכה בעדה הבכיר ממעמדה שנדחקה ישראל ה"חזון בראשם לירושלים מחוץ רבנים עם ולהתייעץ משלה רבניים מוסדות לפתח החלה

החרדית העדה מנהיג של ומותו המדינה הקמת מסאדיגורה. לאחר איש" והאדמור בדמות תורנית מנהיגות לעצמה והקימה החרדית העדה מן ישראל אגודת התנתקה

המדינה הקמת ועם הציוני הישוב לפעילות הצטרפה ישראל התורה. אגודת גדולי מועצתהמדינה. מוסדות במסגרת ופעלו לצה"ל אנשיה התגייסו בעין ראו לא זה זרם )פאג"י(. פעילי ישראל אגודת נוסף, פועלי זרם פעל ישראל באגודת

קרובים והיו הציונית למדינה ישראל אגודת שבין ההדוקה המשותפת הפעילות את יפה החרדית, ופעילותו ביהדות משמעות הייתה זה החרדית. לזרם לעדה בהשקפותיהם

זאת, ככל המדינה. עם למוסדות ישראל אגודת בין הפעולה שיתוף על מאוד הקשתה מוסדות במסגרת בירושלים השונות הגיוס למסגרות פאג"י אנשי לבדוק, התגייסו שניתן

המדינה.

סטטיסטיים נתונים – והחרדיים הדתיים הגורמים לאשש קושי התושבים. קיים מן כשליש מנה בעיר והחרדי הדתי הציבור כי להניח מקובל

החיים אורח ע"פ בירושלים סקר או מפקד נערך לא שמעולם משום הזה הנתון את בשנותיה ירושלים ולעיריית לכנסת הבחירות כי התושבים. דומה של וההשקפות המספרים אודות על יחסית מהימנות למסקנות בסיס להיות יכולות המדינה של הראשונות

המבוקשים. הציבור מכלל10%כ- מנה החרדי הציבור כי להסיק ניתן הסטטיסטיים האומדנים ע"פ

קום לפני והדתיים החרדים שמספר דומה, כך היה הדתיים של שיעורם בעיר. גם המבוגר פנים ובשום הבוגרת האוכלוסייה מן חמישית על עולה אינו המצור ובתקופת המדינה

את הטעה והחרדיות הדתיות המשפחות של שגודלן שליש. ייתכן על עומד אינו ואופןאחרת. המעיד נתון כל אין האומדנים, אולם

הדתיים אוכלוסיית של לגודלה הנוגע במיתוס נתקלים אנו מחקרנו בראשית וכך, כבר מקרב מתגייסים של גדול למספר ציפיות יצר ודאי המוגזם גודלה על זה והחרדים. מיתוס

והדתי. החרדי הציבור

הראשית הרבנות

עם כך ונהגה ישראל וכנסת הציונית התנועה מוסדות במסגרת פעלה הראשית הרבנות במוסדות התמיכה את חיזק אף הרצוג המצור. הרב תקופת ובכל המדינה הקמת

עומדת אינה היהודית המדינה הקמת כי טען בהן שהוציא ההלכה בפסיקות הציוניים להלכה בהתאם הינה הארץ על ושהמלחמה ישראל את הקב"ה שהשביע לשבועה בניגוד

מבחינתו הוא הביטחון לכוחות העם. הגיוס להשמדת הכשר כמתן כמוה לערבים ושכניעה צבאית פעילות לשם שבת חילול מפורשות התיר אף גדולה. הוא ומצווה נפש פיקוח של תמונה עולה האמור ההלכה. מכל להוראות צבאיים צרכים בין לגישור דרכים וחיפש

המוקמת. המדינה לבין הראשית הרבנות בין מלאה למדינה, ושותפות ונאמנות מסירות במדינה הדתי הציבור של להכרה והתיאולוגי האידיאולוגי הבסיס את יצר הרצוג הרב

של הביטחון, בדמותה כוחות עם פעולה לשיתוף הכלים את בתוכה, ויצק ולהשתלבותוהצבאית. הרבנות

)פא"י( ישראל אגודת פועלי עמדת יד לתת קראו הגאולה. הם התחלת את שבדרך היהודית במדינה ראו הפלג מנהיגי

בד' אמותיה, החרדית היהדות הסתגרות כנגד ויצאו מא"י בחלק יהודית מדינה להקמת הצטרפה הדתית. פא"י היהדות ברוח המדינה של דמותה בעיצוב שותפה שתהיה מנת על

ולהישמע הביטחון לכוחות להתגייס ושקרא הציוניים הפלגים חתומים היו עליו לכרוז לחלק ונעשתה הציוניים המוסדות למרות פא"י עצמה הכפיפה המוסדות. בכך למרות

עצמה הכפיפה אשר הירושלמית פא"י נקטה דומה שבדרך". עמדה "המדינה ממערכת ל"הגנה" הצטרפו ואנשיה המצב לועדת הצטרף בירושלים. מנהיגה המוסדות למרות

העיר. בהגנת מלא חלק לוקחים כשהם המגויסים ולכוחות

ישראל אגודת בארץ הפעולה הציונית, ושיתוף התנועה עם וקשה עמוק בעימות נמצאה ישראל אגודת

של הצטרפותה הוסדר1948ארוכה. ב- תקופה במשך במיוחד, נטווה כולה, ובירושלים בתחומים פעולה שיתוף קיים היה כן לפני גם בירושלים, אך המצב לועדת ישראל אגודת

השתמטות. ללא שהתגייסו כמי ושובחו המגויסים לכוחות הצטרפו האגודה שונים. אנשי חלק. בהם ולקחה הארציים במוסדותיה ישראל אגודת הכירה המדינה הקמת עם

המדינה, מפני חשש קיים כי התחושה עולה ישראל אגודת של בביטאונה מקריאה התלהמות אף התלהבות, ולעיתים מופיעה היהודי. מנגד אופייה אודות והתלבטות

מדינת הקמת על בהתלהבות הכריזו רבות. כן תקוות בה המדינה, התולה מהקמת שלוש הפרת משום ואיננה היהודית להלכה בהתאם נעשית הקמתה כי והדגישו ישראל

את ואישרו במדינה הכירו העולם שאומות ישראל, משום את הקב"ה שהשביע השבועות מות על אבל מודעות ופרסם הלוחמים לכוחות אוהדת עמדה גילה הקמתה. הביטאון

ישראל בתכלית. אגודת שונה העמדה הייתה הישיבות בני גיוס ב"הגנה". בנושא החברים הייתה לא בכך להתגייס, אך לא הישיבות לתלמידי הגיוס, והורתה נגד בחורמה נלחמה הניתן ככל דמים שפיכות למנוע ניסתה ישראל הדתית. אגודת מהציונות שונה עמדתם בסכנת היהודי הרובע ותושבי נפילה בסכנת העתיקה העיר כי למנהיגיה ברור היה וכאשר

המצור, ועם חודשי העיר. בחלוף לכניעת להביא כלל-רבני מהלך יזמה חיים, היא אופוזיציוני שלה, שהיה המדיני הקו את ישראל אגודת המיידי, הדגישה האיום הסתלקות לניוונה המצור, שהביא בתקופת העיר של האזרחיים החיים ניהול אופן לגבי לממשלה

ולהזנחתה. ירושלים של הכלכליהאגודה: ביטאון של סקירה מתוך ישראל אגודת עמדות לשלום למאמצים להגיע הניסיון בלט "יוני" כאשר קו ישראל אגודת ייצגה המדיני בתחום מאגודת צה"ל העיר. חיילי בבינאום משמעית חד תמך המלחמה. העיתון את ולמנוע

גורל יוכרע לא עוד בירושלים, כל לצה"ל אמונים שבועת להישבע שלא נקראו ישראל הערבים, הכוחות בידי העיר מנפילת לחשש מעבר לבינאום להביא בעיר. הרצון המשטר

כי להדגיש יש לכך ולהלכה. בנוסף החרדית ליהדות יחסה עקב מהמדינה מאכזבה נבע מקרב ואפילו דתי, האזרחי הלאומי הציבור מקרב גורמים גם שותפים היו זה מדיני לקו

"הקונצנזוס". כנגד יציאה או בוגדנות אלו בעמדות לראות אין הפועלים. לכן מפלגות כוחות ע"י שבת מחילול להימנע ובביקורת בכאב שהובעה דרישה בלטה הביטחון בתחום

בעדינות, אך הובעה למצור הראשונים הכשרות. בחודשים על לשמירה ותביעה הביטחון השבת" הראשונות. "הפגנות פרצו הסרתו לאחר הטון, ומיד החריף סופו לקראת

ובזלזול. בהתעלמות נתקבלו ישראל אגודת של תביעותיה שלא כמעט קרתא החרדית. נטורי בציבוריות שונים חרדיים מגורמים התעלם הביטאון

החרדי. הציבור של בייצוגו ובלעדיותה מרכזיותה את להציג שאפה ישראל הוזכרו. אגודת על וביקורת השונים במוסדות ישראל אגודת של לייצוגה באשר לקיפוח ביטוי קיים

המצור. בתקופת ירושלים של לארגונה האחראים האזרחיים הגורמים כל ובחנה מהקמתה הראשונית ההתלהבות למרות למדינה התמכרה לא ישראל אגודת בנושאים המדינה התנהלות מאופן ולהלכה. האכזבה לדת המדינה של יחסה את העתהעיר. בינאום במהלך לתמוך להחלטה הביאה אלו

הציבור בין להידברות יסוד להיות שיכלה ישראל לאגודת המדינה בין הקשרים מערכת ההשפעה מעמדות נדחקה ישראל הדרך. אגודת מראשית כבר הוחמצה למדינה החרדי

אינטגראלי לחלק ולהופכה לשלבה ניסיון עשתה לא המדינה ואילו בעמדותיה והתבצרה הסתייגות במדינה, אל הכרה שעיקרו דפוס אימצה ישראל הנולדת. אגודת המדינה שלשלה. הערכי-חילוני התוכן מן

של האזרחי בניהול ישראל אגודת הקיפוח, שותפה תחושת ולמרות המדיני הוויכוח למרותהמלחמתי. המאמץ של הדמים קואליציונית, ובשותפות במסגרת העיר

קרתא נטורי שמד". קראו כ"גזירת בעיניהם נחשבה והקמתה וכל מכל המדינה הקמת את שללו

לא לחבריהם דמים. הורו שפיכות בעקבותיו המדינה, שיגרור הקמת מהלך את לעצור העדה פעילות את שניהל הפוליטי השבעים", המוסד המוקם. ב"מועצת לצבא להתגייס כל נגד המדינה. פעלו הקמת את למנוע מנת על אופרטיביות החלטות התקבלו החרדית

אוטונומית ארגונית מערכת ציוניים, ויצרו בטפסים רישום לכל ומדיני, והתנגדו ציוני סממן המדינה. הקמת נגד שיזמו בהפגנה הייתה האנטי-ציונית הפעילות של כתחליף. שיאה

הדגל הנפת למיתוס היסוד את שהיוו נשק לשביתת הקוראות סיסמאות הונפו זו בהפגנה דגל הונף בהפגנה כי וכל מכל מכחישים הנדונה בתקופה בעיר ששירתו הלבן. עיתונאים

שלטו לא תקופה ובאותה היות מגוחכת ההאשמה כי טוענים קרתא נטורי לבן. אנשי בעיני זו הפגנה חרטה כן פי על להיכנע. אף מי בפני היה לא ולכן בירושלים הירדנים אף והגיעו הקרבות בתקופת מנגד שעמדו כמי קרתא נטורי אנשי את המאורגן היישוב

כאילו הרושם נוצר הארגון פעילות שיצרה וההדים הפרסומים בגידה. לאור של למעשה מבוגרים,200-350מ- יותר מנה לא שהארגון בעיר, בעוד מרכזי גורם היו קרתא נטורי הוא העיר של ההגנה במאמץ שפגעו וכמי משמעותי כגורם להציגם וגברים. הניסיון נשים

פרופורציה. לכל מעבר ומנופח מגוכח

הלבן הדגל מיתוס

הדתי הציבור בפני הלבן" הוטח "הדגל ומעשה פוליטיים בויכוחים רחב הד מצאה הפרשה ירושלים מהגנת להשתמטות וכהוכחה במדינה חילוני הדתי מהפולמוס כחלק כולו והחרדי

בתש"ח. הלבן" ככניעה "הדגל סיפור את ( הציג1953ה"אוהל" ) בתיאטרון שהועלה מחזה

הדתית ביהדות פגיעה במחזה שראה הדתי הציבור בקרב קשות תגובות ויצר לירדניםכולה.

הפועל של הצעירה המשמרת שיזמה איש כאלף של ציבורי" בהשתתפות ב"משפט פומבי הדתית. בדיון היהדות נגד הסתה כתב ומהווה שקרי המחזה כי נקבע המזרחי ולהסביר, כי המעוות את לתקן המחזה לכותב בקשה בסופו הופנתה בירושלים שנערךהציבורי. היום מסדר וירד הנושא שכח דבר של בלבד. בסופו קרתא לנטורי התכוון את להעלות והלומד העובד הנוער אנשי ביקשו עת1967ב- בעוצמה שוב פרץ הנושא

המחזה. לבית בקשה ולפא"י. הוגשה ישראל לאגודת הקשורים חוגים העניין כנגד יצאו הפעם

בעיתונות התפתחה הלבן, וכן לדגל הקשורים קטעים המחזה מן להוציא המשפט ירושלים. בית בהגנת החרדים של מעורבותם את שהדגישה מאמרים כתיבת החרדית כי בתגובה הודיע המחזה וכותב הפוגעים הקטעים את המחזה מן להוציא החליט המשפט

היום. מסדר העניין את נוספת פעם הורידה הימים ששת מצונזר. מלחמת להעלותו יסרב את דחו הפרשה את שבדקו המחנות מכל וסופרים עיתונאים מכן לאחר בשנים

התרחש. לא הלבן הדגל סיפור כי קרתא, וטענו נטורי כלפי ההאשמות

ירושלים בינאום פרשת לשייכו דתי, ושניתן ה"קונצנזוס" הציוני של ליבו בלב מתרקם שהחל בסיפור מדובר הקרבות של בגידה. בעיצומם של כמעשה אף ולהציגו הלוחמים ידי את לרפות כניסיון פחד ע"י הונעה העיר. התנועה לבינאום ציבורית תנועה בירושלים מתארגנת החלה העיר. אגודת של והאזרחית הצבאית בהנהגה אמון הלגיון, ואי בידי העיר מנפילת וחשש

ובשלטון העיר בפירוז הארצי, ותמכה נציגה של לעמדתו בניגוד זו ביוזמה תמכה ישראל זו לפעולה חיים. בהמשך ומאובדן מחלוקה, מהרס להצילה כדי בירושלים בינלאומי

לצה"ל, שכן אמונים שבועת בירושלים להישבע ישראל מאגודת צה"ל חיילי סירבו ישראל. הצעת שלטון תחת ואיננה בינלאומי משטר תחת עדיין שרויה העיר לטענתם מעשיים צעדים ובשל ברנדוט המתווך רצח בעקבות היום מסדר לבסוף ירדה הבינאום תמכו ישראל אגודת בפועל. אנשי העיר סיפוח הייתה שמשמעותם הממשלה שנקטה הרוחני המרכז של מוחלט והרס בנפש גדולה מפגיעה וחששו היות העיר בינאום ברעיון

במסגרות הצבאית, ופעולותיהם במערכה אנשיהם, כיחידים מעורבות בירושלים. למרות כלפי זרות וחשו האמיתי ההחלטות מקבלי למעגל מחוץ ישראל אגודת אנשי אזרחיות, היו

הך, היינו בעיר השלטון מהות הייתה העיר. לטעמם של והצבאית המדינית ההנהגה המיוחד. חייה ובאורח והרוחני הפיזי בקיומה להמשיך תוכל החרדית שהקהילה ובלבד

ללגיטימית. זו עמדה הפכו אשר הציוני במחנה רבים שותפים היו הבינאום לתפיסת שהייתה השחרור. ייתכן מלחמת של בהיסטוריוגרפיה אזכור כמעט אין הבינאום לנושא סביב מרבי קונצנזוס להשיג הרצון העיר. גם בבינאום שתמכו אלה של למניעיהם הבנה

"בגידה" כ"פרישה" או נתפס לא הנושא. הסיפור את הדחיק המדינה לבירת העיר הפיכת קום לאחר ביקש וחרדי, אשר רחב, ציוני מחנה במסגרת פעלה ישראל שאגודת משום

הנושא. את להשכיח המדינה

הישיבות בני גיוס

ימי של בשיאם לו צמח וכך הצבא מן בהשתמטות הציוני היישוב ע"י הואשמו הישיבות בני של העמידה בכוח בהשתמטות, שפגעה הישיבות בני את המאשים נוסף הקרבות, מיתוס

בכל התגייס שלא כמי והציגו והחרדי הדתי הציבור על לכתם הפכה זו העיר. פרשה על הצדדים בין במו"מ סוכם הגיוס פעולות תחילת ולהגנתה. עם העיר להצלת עוצמתו

שחרב התורני העולם של הפליטה בשארית שמדובר הטענה עקב הישיבות בני גיוס דחיית ע"י נתקבלה זו ובירושלים(. עמדה כולה בארץ המפוזרים תלמידים800 )סה"כ בשואה

המצב החרפת יגויסו. עם לא אך אימונים יעברו התלמידים כי ה"הגנה" וסוכם ראשי הישיבות מבני רבים חיכו לא זה לשירות. בשלב כעתודה ישובצו הישיבות תלמידי כי נקבע

ראשי של פניה ובירושלים. לאחר כולה בארץ עצמם דעת על מתגייסים והחלו להוראה ל"ג עד הגיוס את שדחה הסדר הושג הישיבות בני את לגייס הצורך בעקבות הגיוס מרכז

כי להדגיש חשוב חריף, אך ויכוח זה הסדר עורר הדתית הציבוריות בעומר. בקרב ללא צידדו הרבנים בישיבות. כל הלומדים תלמידים לגיוס רק התנגדו להסדר המתנגדים

ישיבות. בני שאינם וחרדים דתיים של מלא בגיוס פשרות הישיבות בני את ולחייל ההסכם את לבטל הגיוס מרכז ע"י הוחלט המצב החרפת עם

פרסמו ואלה הרבנים בקרב זעם עוררה צדדית החד חלקי. ההודעה בגיוס ולשתפם ישיבות שבני ולאחר המדינה הקמת לאחר להתגייס. רק הישיבות בני על האוסרת הוראה

מלא מגיוס ישוחררו ישיבות בני כי הקובע הסדר הושג עצמם דעת על התגייסו רבים גדוד בירושלים הוקם לכך ובשמירה. בהתאם באימונים בלבד בשבוע שעות24 ויועסקו הגיוס מפקדי מצד להערכה וזכו ובביצורים בחפירות בעיקר שהועסקו איש300כ- שמנה

בירושלים. הסיבות כאחת המנהיגים בתודעת ונחרתה נרחב להד זכתה הישיבות בני גיוס פרשת כל

בנושא מדובר כי הגיוס מרכז יו"ר של עמדתו למרות וזאת ירושלים של הכושלת לעמידתה לא והוא לשווא היה הישיבות בני גיוס על המאבק כי העיר. התברר להגנת בחשיבותו שולי סיבות עקב שוחררו שהתייצבו הישיבות מבני המצופה. רבים המגויסים מספר את השיג

שאין החליט המחוז מפקד כי עד ישיבות בני של מצומצם מספר גויסו הכל ובסך רפואיותישיבות. לבני מיוחד גדוד של בקיומו טעם

את לחפש מריך להתגייס, אינו מיעטו שתושביה100,000 בת עיר על אפוא שמדבר מי בכלל. סיפור אחרים, אם בכיוונים הישיבות, אלא תלמידי של הקטן בציבור לכך הסיבות

את הלבן", והציג הדגל ל"מיתוס והצטרף כמשתמט החרדי הציבור את הציג הישיבות בניירושלים. על המגן במלחמת השתתפו שלא כמי והחרדי הדתי הציבור

לירושלים" חטאו "חטא מן המשתמטת כעיר ירושלים את מציגה הציוניים הגורמים כל מצד הכללית התמונה

לאוכלוסייתו. יחסית ודלה קטנה הכולל הצבאי למהלך שתרומתו להגנתה, וכיישוב הגיוס אמיתות מחצאי מורכבים היו והחרדי, אשר הדתי בציבור העוסקים למיתוסים בדומה

זה במיתוס מרכזי ירושלים. מרכיב של ההשתמטות מיתוס גם שקריות, נוצר ומעובדותוהדתיים. החרדים של השתמטותם אגדת הייתה

את מראש שצמצם בירושלים האוכלוסייה של הדמוגראפי ההרכב את בחשבון לוקחים אין זקנים, נשים של הארצי מהממוצע בהרבה גבוה שיעור היה הגיוס. בעיר פוטנציאל

כולה, וכל בארץ הפוטנציאל מן10%ב- נמוך היה בירושלים הגיוס וילדים. פוטנציאלזה. בנתון להתחשב חייב הארצי לשיעור בירושלים המתגייסים שיעור את להשוות ניסיון

חלקי מבשאר יותר רבה בעוצמה והלח"י האצ"ל המחתרת ארגוני גם פעלו בירושלים פוטנציאל את מקטין זה הארצי. נתון הממוצע מעל הייתה אליהם וההצטרפות הארץ עסקו בירושלים גבוה ששיעור העובדה את להוסיף יש ל"הגנה" ולצה"ל. לכך הגיוס מן זה, שוחרר מציבור בארץ. חלק אחרים מקומות לעומת הציבוריים השירותים בענפי

החיוניים. תפקידיו בשל הסדיר השירות

"הנסיבות סמך על רק להידחות יכולה בירושלים הגיוס מיעוט בדבר הטענה לפיכך הארצי לשיעור דומה שיעור גייסה נראה, שהעיר זאת לעיל. למרות המקלות" שהובאו

כ- חיים שבירושלים ההערכה כי עולה סטטיסטיות המגן. בבדיקות לכוחות מגויסים של יהודים של רב מספר להציג שביקש מדיני ממהלך ונובעת מוגזמת היא יהודים100,000

היהודים שמספר מעלה באוכלוסייה. המחקר שלהם הדומיננטיות את בעיר, ולהבליט למרות כי מוכיחים הקיימים הגיוס נתוני זה לנתון . בהתאם85,000 היה המצור בתקופת הרבה ואף כולה לארץ דומה שיעור ירושלים האוכלוסייה, גייסה של הבעייתי המבנההעם". משמר "אנשי את כוללים אם לכך מעבר גם ואולי וציוד נשק של אימונים, בחסרונו הלוחמים, ביכולת בטיב נעוצה הייתה הבעיה

ירושלים המלחמה. השמצת כדי תוך ללוחמים אזרחים המפקדים, להפוך של ביכולתם את לנצל השכילו שלא אלה של כישלונם על לכסות ובאה יסוד חסרת הייתה הגיוס בעניין

ברשותם. שהיה הפוטנציאל להאשמות הבסיס ההשתמטות, נשמט בנושא ירושלים כלפי להאשמות הבסיס משנשמט

בני של הזניח הנושא מלא, להוציא כמעט גיוס והחרדי, שהתגייס הדתי הציבור כלפיוהמגן. הביטחון הישיבות, לכוחות

יום למלחמת תגובתם לאור הממשלתית לקואליציה החרדים "הצטרפות סיכום

ליבמן הכיפורים"/ישעיהו

היחידה ישראל)להלן-האגודה(,המפלגה אגודת של במדיניותה מהפך חל1977ב-

להצטרף המפלגה הסכימה1953 מאז החרדי.לראשונה המגזר את אז שייצגה

לעמוד ניסיון הוא המאמר בגין.מטרת מנחם הליכוד מנהיג בראשות החדשה לקואליציה

נימקה לקואליציה להצטרפות ההתנגדות את1953-1977זה. מ- שינוי של מהותו על

וכו'. היהדות את ישראל מדינת של לציונות-סתירתה בהתנגדותה האגודה

ושציבור החילוניות מהמפלגות חששה עקב בממשלה חלק נטלה האגודה1952 עד

תסרב. אם אחרות מפלגות משמים, יעדיף אות מ"י בהקמת ראו מהם מצביעיה, שרבים

ה- שנות בסוף האגודה.רק של האידיאולוגיה לערעור הביאו מ"י והקמת בנוסף-השואה

אידיאולוגית. בהירות הייתה50

טהור-לטענתו כלכלי במניע לממשלה להצטרף ההחלטה את מסביר פרידמן מנחם

של מוגברת לתלות גרמו יחיד מפרנס גורם האישה של היותה ועובדת הגדולה המשפחה

ההחלטה כי עליו,וטוען חולק גריילסאמר ממשלתי.פרופ' אילן במימון החב' החרדית

העבודה מפלגת של ההגמוניה לקץ קשורה לכן קודם ולא1977ב- לממשלה להצטרף

דתיים. ערכים כלפי מהשמאל יותר גדולה אהדה גילה הפוליטי הימין שכן

לטענתו,הסיבה. בחלקם רק נכונים החוקרים שני של דבריהם כי גורס המחבר

בתפיסת שחל השינוי הוא לממשלה להצטרפות ההתנגדות להסרת העיקרית

ממלחמת כתוצאה חל והממשלה.השינוי החב' הישראלית של אופיה את החרדים

כוכבי אדוה

את מחדש לגבש הזדמנות ,לדעתו,לחרדים שלאחריה,שסיפקו והאירועים יוהכפ

והמדינה. החב' הישאלית כלפי היחס

אך לציונות מתנגדים הם היום מודע-עד שינוי היה החרדים מנהיגי של בתפיסתם השינוי

הציבור של בתפיסתו לשינוי המנהיגים של המודעות את ביטאה לממשלה ההצטרפות

ויותר יותר להשמע יוהכפ.החלו מלמחת לאחר המדינה לבין בינו הקשר את בכלל החרדי

המדינה. כלפי היחס של מחודשת במובלע,לבחינה כי שקראו,אם קולות

חלו1977 לבין יוהכ'פ מלחמת -פרוץ1973 השנים בין כי הייתה הכותב של ההיפותזה

בכלל. והחב' הישראלית המדינה לבין בינם הקשר את החרדים של בתפיסתם שינויים

ההנחהיוהכפ. למלחמת ותגובותיהם הימים ששת למלחמת תגובותיהם הושוו כך לצורך

, ישראל של בטוח הלא מעמדה ואת האדם אפסות את ששיקפה יוהכפ שמלחמת הייתה

חוסנה ואת הציונות של נצחונה את כביכול הימים, שביטאה ששת מלחמת לעומת

קהילת בעצם היא שכן המדינה עם החרדים של להזדהות ,גרמהישראל של החילוני

הניכור תחושת את לצמצם אמורה הייתה יוהכפ ,מלחמת המחבר של .להנחתו היהודים

בקנה עולים מהמלחמה והכאב ההשפלה כי לתחושה ,ולהביא אז עד החרדים שחשו

המשך..( היא-ראו כך לא הבית.)אך חורבן מאז היהודי העם של המר ניסיונו עם אחד

הכיפורים. יום למלחמת החרדים תגובות

דמות (.תיאור1החרדית- ובסיפרות בעיתונות שהתבטאו כפי קב' נושאים3 מציג המאמר

(דברי2וכו', חדשה דתית המלחמה,התעוררות ,כגון-ניסיחיובי באור החב' הישראלית

ישראל מנהיגי על קרובה,ביקורת לגאולה תקוות טיפוח מפני אזהרה כדוגמת ביקורת

תיאור כגון נייטרליות (ידיעות3וכד' במלחמה האל שחולל בניסים להכיר שסירבו

וכולי. לפריצתה,תוצאותיה המלחמה,סיבות

הישראלית החברה של חיוביות (.הערכות1

הצבא ואת בכלל ישראל יהודי את האל הושיע באמצעותם הנסים של רבים אזכורים

דואג שהאל התחושה ואת החברה במסגרת החרדית הזהות את בפרט,מחזקים הישראלי

ישראל של נצחונותיה זוכים לניסים הישראלי ההישג קישור המדינה.ע"י לשלום

להם. שותפים לחוש החרדים יכולים ,וכך ללגיטימציה

לתחושת גרם שגם דתיים,מה לא אצל דתית אמונה של רגש עוררו המלחמות בנוסף,שתי

והחב' הישראלית. החרדים בין הקירוב

החב' הישראלית של שליליות (הערכות2

והניסים המלחמה שתוצאות כאזהרה עצמם החרדים כלפי מופנית ראשונה ביקורת

משיחיים זרמים של קיומם על מצביע קרובה.זה גאולה על מעידים אינם האל שחולל

בניסים הכירו שלא ישראל מנהיגי כלפי מופנית אחרת החרדי.ביקורת הציבור בתוך

היה ידי".לא ועוצם "כוחי על הביקורת היא ביותר החמורה במלחמה.הביקורת שהתרחשו

באל, ובצבאם,ולא בעצמם הישראלים של הבטחון כי הזכיר שלא אחד חרדי כותב כמעט

מ"י. של משבריה ושורש עצום חטא הוא

נייטרלות (הערכות3

תחושת את בהכרח חיזק זה ברובו.סיקור עובדתי היה המלחמה על העיתונאי הסיקור רוב

במיוחד נכון זה ובעיותיה.דבר ,הישגיה המדינה עם או צהל עם הקוראים של ההזדהות

מלמחת של הסיקור במלחמה.)מנעימת חלק כנוטלת מתוארת שהחב' החרדית משום

ולא החזית קו של בעמדות בצבא שירתו צבא בגיל החרדים הגברים רוב כי משתמע יוהכפ

הסיבות יותר עוד מחזקות ההזדהות תחושת דת...(את תפקידי או עורפיים בתפקידים

עלינו ולכן לנו לעזור יכול האל החרדים- שרק הכותבים אותם שמונים כפי למלחמה

ידי" וכו'. ועוצם "כוחי של הרעיון את לדחות

בארץ שפשה , הדיכאון המלחמה בעיקבות הדתית ההתעוררות מתוארים בנוסף

המלחמות. שתי בין השוואה אף וישנה והנעדרים ההרוגים בעיקבות

המלחמות לשתי החרדים תגובות השוואת

של הגורל שותפות ואת המשותפת ההסטוריה את מציינים המלחמות שתי איזכורי רוב

בין הקשר את מחזקות הללו התגובות כי כותב חרדים.המחבר והלא החרדים היהודים

בכלל. לחב' הישראלית החרדי העולם

)בניגוד המלחמות משתי אחת לכל החרדים תגובות בין הבדל כמעט אין כי מגלה הוא

שצפה(. למה

ומצוקה, צער תק' של היא מלחמה שכל הוא החרדית בתקשורת מלחמה כל של הדימוי

שנאתם הוא המלחמות של המיידי שהגורם היהודים.אלא חטאי על כעונש נתפסת והיא

האל. רצון היה שזה כיון ניצחו הם אך בגבורה היהודים נהגו המלחמה הגויים.במהלך של

עזרת ללא היהודים של ההשרדות יכולת שברירית כמה עד הוכיחו ותוצאותיהן המלחמות

החילונים של הנכונות להם שזימנה ההזדמנות את לנצל החרדים על ולפיכך האל

את החרדים בתפיסת מתבטא המלחמות בין ההבדל המחבר לדעתלדת. להתקרב

לאחר .לדעתו 1977 ב- לממשלה להצטרף ההחלטה על שהשפיע תוצאותיהן,מה

של העצמי המציאות.הביטחון את המלחמה דימוי הלם יוהכ"פ,לראשונה מלחמת

נוסף אישור בתשובה,שהיווה החזרה במספר הגידול בזכות יותר עוד התחזק החרדים

המדינה את לנצל קריאות התלוו הציונות. בנוסף של לקריסתה בנוגע לצדקתם

ביותר החשובה התוצאה החילונים. בקרב הדת התפשטות התורה,לאור להשלטת

הם אין פחת,שכן החילונים על הקשרים הידוק מפני החרדים של שחששם הייתה

מוקדם תנאי להיות היה חייב זה דבר המחבר גדול. לדעת כה איום עוד מהוים

לממשלה. להצטרפותם

לכולם! בהצלחה

בתשובה; "חזרה מייזליש שאול של סיפרו מתוך 29-59 עמודים סיכום

כוכבי( ואנשים")סיכמה-אדוה תופעה

תשובה בעלי של ג'-טיפוסים פרק

של רקע על הדת אל דרכם את עשו התשובה בעלי רוב כי מתברר שנעשו ממחקרים

ותוך אלטרנטיבית חיים לדרך לחתור רצון חיו,מתוך בה החברה של המוסר ערכי דחיית

כמטרה עומדת כשלעצמה היהודית הדת שלא החיים.מכאן משמעות אחר נואש חיפוש

הרצון בו מתעורר הישיבה אל התשובה בעל כשמגיע רק אלא בתשובה החזרה בתהליך

המסגרות לשפע ריגשיים,בהתאם או אינטלקטואלים בכיוונים החדש עולמו את לעצב

התעניינות דוקא התשובה,ולאו בעלי את הדוחפים הם פסיכולוגיים והכיוונים.מניעים

וקנדים אמריקנים מצטרפים על במחקרם העלו והריסון גלנץ אינטלקטואלית.החוקרים

,אלא ופיתאומי רדיקלי התהליך היה לא המיקרים ברוב בי-ם,כי תשובה בעלי לישיבות

שעושה המעברים התשובה:מספר בתהליך תופעות שתי בדקו ומתמשך.החוקרים הדרגתי

המקורי.החוקרים מעברו בהווה ניכורו ומידת הנוכחי למצבו מגיע שהוא עד התשובה בעל

בולטות: קטגוריות שתי איבחנו

הדת. אל מהחילוניות אחד,בדכ" הדרגתי מעבר של (תהליך1

אחרות. בדתות התעניינות של אופי בעלי לזהות,רובם מזהות אחדים (מעברים2

ילידי התשובה בעלי והעבר.אצל הקודמת הסביבה מן מסוים ניתוק נמצא המיקרים בשני

התנסויות אפיקי של אפשרויות פחות קיימות בישראל בודד,שכן בד"כ הוא המעבר הארץ

לארץ חוץ ילידי תשובה בעלי אצל הרווח התהליך זאת קומונות.לעומת או אחרות כדתות

מעברים. כמה של הוא

מחקר פי )על הישראלים לרוב קל אורתודוקסית למציאות מסורתית ממציאות המעבר

לבעלי קל אינו מסורתיים( אבל50%ו דתיים עצמם מגידים מהישראלים30% שנעשה

אז ורק יהודית הלא התרבות מחסום את לעבור קודם שצריכים לארץ חוץ ילידי התשובה

בעל לפני רב זמן המיפנה את לעשות יכולים הם הדת.אך הפנמת תהליך את לעבור

צבאי. שירות של ולחצים פרנסה לקשיי נתונים אינם הם בד"כ שכן הישראלי התשובה

אחדים זהות הורן-מעברי יונתן

ישירה"-מעברים לא ל"התגבשות כדוגמא הורן יונתן של המקרה את מביא המחבר

למשפחה בן באדם מעברו.מדובר גדול בניתוק שמאופיין מקרה לזהות.זהו מזהות אחדים

הבית את עזב ערכיות.הוא חסר היה אך בביתה שלט שהשפע אמידה מתבוללת יהודית

הוזים, יהודים של קומונה,בכת שהקימה היפית בחבורה להיות הספיק ומאז18 בן בהיותו

נישא שבו בי-ם. ביום בישיבה הסופי מקומו את מצא תק' בוודסטוק,ולבסוף העביר

הזמין מהם"(.הוא חיים יודע אני סוף וכו'.)"סוף שחורה לחלוטין-חליפה להשתנות החליט

חווית את חוו כמותו צעירים ומאות להזמנתו.יונתן ענו לא הם אך לחתונה הוריו את

יותר משמעותי אינו הקודם הביתה.הבית שיבה של עוצמה רב בתהליך בתשובה החזרה

התשובה.בעלי בעל של צרכיו כל את מספקת התורה עולם בן של החדשה הזהות וקבלת

"הביתה".הם השיבה אל "פרוזדור" המוליך בישיבה רואים לארץ חוץ ילידי התשובה

מאודם. כל את בה וישקיעו בחייה ישתלבו

)ברברה( חנה של אחד-סיפורה זהות מעבר

תשובה בעלי על נמנית בלבד.היא אחד זהות למעבר דוגמא הוא ברברה חנה של סיפורה

ומשמעות תוכן חיפשו אחרים,אלא חיים ואורחות אחרות דתות ניסו שלא לארץ חוץ ילידי

בטקסס,בו רפורמי בבית גדלה בה.חנה ונקלטו היהדות את ,גילו הקרובה בסביבתם

אצלה וגדל בנפשה שלמה שאינה חשה חנה ואנכרוניסטי.אך כמיושן נתפס יהודי חינוך

לעימותים שגרם ,מה מצוות לקיים התחילה יהודייה".היא היא "במה להבין הרצון

הלימודים ...(בעת שבת נרות לפסח,להדליק דשה כלים מערכת לקנות במשפחה)דרשה

לארץ.היא לעלות מדריכיהם בעצת חב"ד,והחליטה בבית לבקר החלה באוניברסיטה

מעבר כולל חנה של כמורה.סיפורה עובדת והיא בכולל לומד בשידוך-בעלה התחתנה

היהודית הזהות של הסופית ההגדרה לקבלת עד הדרגתי תמורות רצף שכלל אחד זהות

בוער במודחק דתיים,אך לא מבתים ברובם באים מסוגה תשובה האורתודוקסית.בעלי

)בתי יהודיות מסגרות הזמן כל מחפשים היהדות.הם כלפי פתיחות של חזק רגש בתוכם

לדחפי דוגמא והיא אחרות אמונות של משבר עליה עבר יהודיות(.לא נוער כנסת,תנועות

את בעזרתה ובנתה הנעורים ממשבר להחלץ כדי בדת נעזרה הנעורים.היא גיל משבר

הבגרות. לעולם הילדות מעולם יוצאת שהיא החדשה,תוך אישיותה

הרצייה" ההכנעה" ו"טיפוס ד'-"טיפוס פרק

התשובה: בעלי של נוספת חלוקה

תק' קצרה וארך ומהיר פתאומי,סוחף ברק בבחינת היה אצלם תשובה,שהמעבר (בעלי1

קולות של רקע על לעיתים מתחולל זה חודשים(.מעבר ארבעה עד בלבד.)חודשיים

בהזייה. או בחלום שהופיעו ומראות

התלבטויות לאחר תק' ארוכה בהדרגה,במשך התהליך את העוברים תשובה (בעלי2

רבות.

חוזרים: סוגי2 מתאר סטארבוק הפסיכולוג

התעניינות ורצונית,מתוך הכרתית בדרך הדת חווית את המשיג -אדם הרצייה" "טיפוס

מעשי. באופן המסקנות לתירגום שמגיעה עד הזמן עם המעמיקה שכלתנית

כתוצאה בד"כ זאת מודעות. עושה ללא הדת את שמאמץ -אדם ההכנעה" "טיפוס

ברגישותו ניכר זה לבעיותיו.טיפוס כמזור לו משמשת כלכלי.הדת או ,חברתי נפשי ממשבר

יציבותו. ובאי

הנאחזים באופי-יש גם אלא חיצוניים במאורעות רק תלוי אינו הסוגים שני בין ההבדלים

אימוצה. לפני היטב אותה שבודקים כאלו להם,ויש שמוצעת חדשה מסגרת בכל מיד

טיפוס של בהתחדשות גם גדול,וכי אינו הטיפוסים שני בין ההבדל כי טוען ג'ימס ווילאם

הסבר ללא– לפתע מואצת אלו בנק' משבר.בשלבים שלבי-ביניים,המתרחשים יש הרצייה

התשובה בעל חווה מסוים הדת.ברגע המרת של הסופי השלב לעבר הגיוני-ההתקדמות

רצוניים. לא לכוחות הסופי הזהות שינוי את מניח שלה,והוא ומוגברת חדשה להערכה

ההכנעה" "טיפוס לגבי הן יפים אלו "הכנעה". כוחות בשם אלו כוחות מכנה התיאולוגיה

נק' הוא גיימס ע"פ ההכנעה הרצייה".שלב "טיפוס של במעברו הסופי השלב לגבי והן

בבחירתו והתלוי הרצוני התשובה כוח בין משלבת הדת.היהדות חיי של המהפכה

"להוולד מסייעים ההשגחה של מיוחדים חסד כוחות זאת עם יחד הפרט,אך של החופשית

מחדש".

"הרצייה" טיפוס

תשובה בעל של טיפוס זוהר,המייצג אורי הבדרן את זה לטיפוס כדוגמה מביא מייזליש

דיכאון של מעולם לשעה כמפלט והדרגתית-ולא הכרתית בדרך רצייה של מעבר שעשה

הואץ שבהם שלבים עבר כי מציין הוא זאת לחשוב(.עם שנהוג למה והבלים.)בניגוד

בתהליך ה"נס" שארע למשל הגיוני-כמו הסבר ללא רציונלית אי בצורה שלו המעבר

קב' הבוהמה באנשי רואים והפסיכולוגים וילדיו.הסוציולוגים אישתו של התשובה

אותם עושה ורגישותם ובאומנות בתרבות שעיסוקם עבורה,כיוון קל הדת אל שהמעבר

פורקנים להצליח,ומוצאים כבד בלחץ חיים גם אחרות.הם זהויות לקבלת יותר פתוחים

וסטבילית בחב' תמימה להעגן רצון מוליד המעורער חייהם וכו'.סדר בסמים,מין שונים

הדת. עולם שמספק יותר-מה

ההכנעה" "טיפוס

לליבו בנקל חודרת הדת כי אומר ההכנעה" ,הוא של "הפסיכולוגיה על מדבר כשגיימס

יכול ומיואש חרד וכו'.אדם פגמים לתקן נפשי,רצון בתק' משבר,עינוי אדם,הנמצא של

לזו הפוכה פעולה ליצור כדי הנפש כוחות את לגייס או ידיים כיוונים:להרים2 אל לפנות

פיתאומיים, הארה או חיזיון בזכות האמונה באה רבים נפשו.במקרים על שהשתלטה

התחדשות תחושת מלויים התפוגגותו.הם בריגעי או המשבר של בעיצומו המופיעים

משבר של בעיצומו שהגיעה פיתאומית עליונה.דוג' להארה רשות כאן פועלת כי והרגשה

כרמון. דן של בסיפורו נפשי,מתבטאת

זמיר יונה חברתו עם ערך מרתון)אותו בפסיכולוגיה,שקיים הכשרה כל חסר בבחור מדובר

אנשים,מורעבים ניפגשים שבו בארה"ב( מסוים ה"אסט" שפותח רעיון יסודות על והושתת

פיפי ,לעשות לקלל זה החוצה,בכלל מחלותיהם את ולזרוק להחשף שלם,מדורבנים יום

הזה. המזויע למרתון להכנס כדי שילמו באשכרה עצמו)??#%(. אנשים באולם וקקי

את עצמו על לקח סביבו.הוא כת מעין שנוצרה עד אנשים הרבה אחריו משך כרמון

מאגית.בקיצור בדרך להיוושע שציפה כזה גם– אדם כל לקבל הסכים כאשר הסיכון

מצאה המשטרה אך פלילית עבירה נחשב לא המרתון , )ארגון התפוצצה הפרשה

ותנאי ההצלחה ,קטיעת חייו חלום מס(.התמוטטות העלמות על אותו לעצור דרך איכשהו

המעצר תא בא:לתוך אכן השמיימי למפנה.והאות מצוין רקע היוו המשפילים המעצר

לשוחח החלו מס.השניים העלמות על הוא אף שנעצר ברק מבני עבדקן,דוס יהודי נכנס

השמיים. מן אות זה היה כי סבור הדרך".הוא את לו "הראה הוא כי טוען וכרמון

התל החברה תחלואי לכל מזור להוות יכולה והיא החיים טעם נמצא ביהדות רק לדבריו

שלו. למרתונים והמשועממת,שנהרה הריקנית אביבית

פלר רמי

תנאי. על במאסר לדין.יצא והועמד שנתיים לאחר בלבד.התמוטט24 בגיל למיליונר הפך

חובות להחזיר עליו יותר, כי קשה הלה כי שלו, וטוען ב' בקריירה פרק להתחיל החליט

"הארה" גדולה לה באה המשבר של בעיצומו הנפילה לאחר שכן יותר קל גם ,אך רבים

כבר האמונה את אך המצוות כל את עדיין מקיים לא רוחני".הוא "שיקום עימה שהביאה

שבתשובה בתשובה,ברור החזרה ובין הכספי המשבר בין בקשר יודה לא הוא אם קנה.גם

העסקים. לעולם לשוב וכוח בטחון, תמיכה הרבה מצא

פרידמן / מנחם דתית כדילמה ישראל מדינת

גיטליס סיכום: עינת

זיקה רבים, בעלי ליהודים גרמו כולה א"י וכיבוש ירושלים הימים, שחרור ששת א. מלחמת

מ' שך אליעזר משיחית. הרב גאולה כתהליך ההיסטורית המציאות את למסורת, להסביר

במודרניזציה, בחילון, שראתה ציונית אנטי פונדמנטליסטית עמדה הביע זאת לעומת

המבטא ומסובב סיבה של מכלול ישראל מדינת ובהקמת הציונית התנועה בהתפתחות

ישראל מדינת להקמת גאולי משיחי הסבר יתכן )לא היהודית הדתית "מרידה" במהות

תשובה(. עם גאולה בדבר האמונה את נוגד שהוא מפני

על והקלה הרמונית דתית היסטוריוגרפיה של לגיבושה תרמה זו שתפיסה למרות ואולם

בסתירה עומדת חי, היא הוא שבמסגרתה החברתית המציאות עם להתמודד המאמין

מאידך. מכאן ישראל מדינת והקמת גיסא מחד השואה נוכח היהודי של הקיומית למציאות

במסגרת מקובלים היו התחלתה, לא "גאולה" או כאן ועוד, שאין שך הרב של פתרונו

הדתית. הציונות ובמסגרת החרדית היהדות

החברה של הבסיסית האחדות נשברת עשרה השמונה המאה של השנייה המחצית ב. מן

החיים אורח את לנטוש החלו ומצוות. יהודים תורה וקיום המסורת על המבוססת היהודית

כולה. התחושה האירופית בחברה המודרניזציה מתהליך נפרד בלתי כחלק המסורתי

המישור התקופה, הן אתגרי מול להתמודד כח מספיק אין היהודית שלמסורת הייתה

המנהיגות האידאי במישור והן הכלכלי מקומה. על ויתרה המסורתית הדתית ערכי.

בכללו ו"עולם הישיבות יהודים, שלפחות של תרומות על ויותר יותר נשענו התורה"

אירופה, במזרח היהודי הקיום משבר שהחריף המסורת. ככל נוטרי עם נמנו לא בחלקם

ה"משכילה" היהודית העילית לטובת הפוליטיקה מן המסורתית הדתית החברה נסוגה

לאורח אלטרנטיבה והציגו עשרה התשע המאה למן והמהפכה, שעלו השינוי ותנועת

מסורתי. הדתי חייהם

שייכות האלטרנטיבות שאר כל את קטגורית השוללת חברתית למסגרת הדילמה-

לגיטימית. הלא במסגרת תלות הכופה ופוליטית כלכלית ומציאות

ומלא מורכב מעיקרו הוא בא"י ולמפעלה לציונות הדתי-אורתודוקסי העולם של ג. יחסו

חילוני, והינו היה בציונות הדומיננטי שהמרכיב העובדה מן נגזר זה פנימיות. יחס סתירות

את הציונות יצגה בא"י. בכך והחברתיות הפוליטיות מטרותיה את הגשימה הציונות ושנית

היוותה כאחד. הציונות ותורה עם של זהות על המבוססת ביהדות והשלם ה"מרד" הכולל

היהודית והמסורת העבר מן ומושגיה שפתה, תכניה את אלטרנטיבית, ינקה יהודית תרבות

במודע. חילונם תוך וזאת דתית

דתית(. )ציונות המזרחי ולתנועת לציונות תורה דין ע"פ לסייע אין כי מ' טען מנחם הרב

הדתית. הציונות ממנהיגי חלק ע"י נטענו דומים דברים

של בבנייתה החילונית הציונות עם הפעולה שיתוף את להצדיק התקשתה הדתית הציונות

כתשובה החילונית הציונות את להגדיר היה לשת"פ היחידי יהודית. ההסבר ישראל ארץ

יהודים. ע"י א"י של המחדש ישוב תוך שלמה בתשובה לחזור העתידה וככזו חלקית

הגותו. במרכז שעומד הוא שך הרב ע"י המבוטא זו. הפרדוקס פילוסופיה גיבש קוק הרב

חלק )הציונות( היא הכופרת בלבד: הלאומיות לכאורה היא שהסתירה טען קוק הרב

של ההרמוני הלוגי במבנה קרע קרעה זו מלכתחילה. תפיסה הגאולה מתהליך מהותי

)טוב-רע, צדיק-רשע(. אורתודוקסית הדתית החשיבה

הציונית המדינה הדיפלומטי, השואה, הקמת ובמישור המעשי במישור הציונות הצלחת

בפני מסורתית הדתית התיאולוגיה את מנגד, העמידו המסורתי הדתי העולם ועמידת

מותנת תפיסתו זו, אך דילמה לפתור כדי היה קוק הרב של קיומית. בתפיסתו דילמה

ככל עולה שהתגשמה בזמניותה. תבוא אימתי והתביעה השאלה בהכרח ה"גאולה"

חילונית יהודית חברה של מציאות לעומת עולה-גאולה נוסף השלמה? ומתח התזובה

ומתירנית.

הדתית היהדות במסגרת כיום הקיימים השונים הגילויים על היסוד עמדות ד. השפעת

ששת מלחמת של הניצחון בשיכרון שנתנסתה השמונים. זו שנות של ישראל למדינת ביחס

הכיפורים- יום מלחמת של והכישלון המשבר ובתחושת הימים

מרכיבים: שני כוללת הציונות נגד המקובלת המסורתית הדתית העמדה

מבוססת והיא המשיחית הגאולה בתקוות כפרה היא התיאולוגי-הציונות המרכיב.1

ישראל. עם של הדתי הייחוד שלילת על

הציונות הפוליטי המרכיב.2 סיכוי כל לה אין באשר שווא תקוות היא ריאלי-

ובעצם הפוליטית במציאות להתגשם כי הפרדוקסאלית האמונה והכלכלית.

לא ניסית בדרך תוגשם עוד כל ריאלי בסיס על להתקיים יכולה לא"י חזרה

ריאלית.

ההיסטורית המציאות דתית, בה ההיסטורית בחשיבה התמים השלב את מאפיינת זו גישה

היה זו בהרמוניה הראשון לגאולה. השבר ביחס הדתית-מסורתית התפיסה את מאששת

עצם הצהרת והופנתה ציונית השתדלות לאחר ניתנה שההצהרה העובדה בלפור.

ובאותה ציונית האנטי הדתית-מסורתית היהדות בקרב מבוכה יצרה היא הציונית להנהלה

הדתית. הציונות את עודדה עת

"הטמעתה" ע"י הייתה זו מביכה מציאות עם להתמודדות המקובלות הדרכים אחת

אותו קלקלו הציונים אך אלוהי לרצון סימן היא בלפור שהצהרת פיה. טענו על והפיכתה

המשיח. יבוא לא ובגללם

פיל". "ועדת ממסקנות לראשונה נבע ריאלית כאפשרות היהודית המדינה הקמת רעיון

השאלה עמדה הויכוח היהודית, כשבמוקד בציבוריות סוער ויכוח עוררו הועדה הצעות

שלה. למרבה קטן בחלק יהודית מדינה ולהקים א"י של לחלוקתה להסכים יש האם

מדינה של קיומה לעובדת להסתגל )המזרחי( התקשתה הדתית הציונות דווקא הפלא

זיקתם את חוקתה במסגרת תסמל יהודית שמדינה רצונם בשל וזה חילונית יהודית

ישראל( )אגודת ציונית האנטי האורתודוקסיה פרקטי(. לעומתם )קושי ולהלכה למסורת

לגיטימית, מורדת-לא תנועה היא העקרונית, שהציונות לעמדתה אישור ראתה דווקא

יותר. חילונית תהיה שהמדינה ככל

עליית רקע כל נערכו היהודית המדינה לשאלת הגדולה", שהוקדשו "הכנסייה של הדיונים

היחידים. מציאות המקלט מקומות לאחד הפכה ישראל היהודים. מדינת ושנאת הנאצים

לקיום היסוד הנחות את הכחישה ושוב הציונית הפרוגנוזה את אישרה כאילו זו פוליטית

היהודי-המסורתי.

הובחנו ב"כנסייה תמכה האחת קבוצות שצי הגדולה" הקמת ברעיון )"השמאלית"(

ומעשיים. עקרוניים מטעמים זו אפשרות )"הימנית"( שללה והשנייה יהודית מדינה

ישראל בארץ חילונית יהודית מדינה יסוד של בהצעה ראו ישראל אגודת"הימניים"-

הקודש. עם בתור ישראל עם של הנשגב לתפקידו סכנה

פקודות ע"י המתגלמת העליונה ההשגחה יד על דיבר זאת לעומת הכנסייה נשיא

הגאולה. בתהליך שלב שזהו כך ועל הבריטית הממשלה

אפשר יהיה ובחוקתה, לא בתורה תכיר לא היהודית המדינה יותר-"אם מעשית עמדה

להתעלם אפשר אי מעשי באופן זאת עם דין" יחד פי "על בה ישראל" להכיר ל"אגודת

גם יהודית מדינה זוהי הכל שככלות מכך, מאחר ולנטרי. יתרה ארגון אינה מקיומה, שהרי

יש לא אם חרות של הליברלית התביעה את לה בנוגע מלהציג להזהר לגיטימית,

שלילת של הזכויות בשוויון תכיר בעצמה ישראל שאגודת לגרום עלולה הדעות..... היא

היהודית..." המדינה בתוך התורה

הציונות שלטון תחת יהודית שמדינה האפשרות את . שולל1"הימין" הקיצוני- טענות

מפני כ"אתחלתא להיחשב יכולה הדת את לשרש היא הציונות שמטרת דגאולה".

ולמרות . לבסוף3הציונות. מעשי על עונש היא באירופה היהודים . צרת2והמסורת.

גרועה נעשית שהמציאות משום הגאולה. דווקא את לקרב כדי שקורה מה בכל יש הכל

הם כך משום המסורת( דווקא מדרך בשיאה, סטייה חילונית, גלות )ישראל ויותר יותר

משיח". "חבלי

השואה הנחרצת הייתה ה. מבחינת הפיתרון של לצדקתו ביותר "ההוכחה" הציוני.

היה הציונות ברור לכאורה כאן הדתית, הציונות מסר בעל "מופת" – צדקה כפול:

אשמה. של מסוימת במידה נושאים אף אלא צדקו שלא רק לא ציונים האנטי החרדים

עמוק. במשבר שרויה הייתה ישראל" עצמה "אגודת

שמנהיגים ומסובב, העובדה כסיבה שנתפסו הציוני והמעשה - השואה אידיאולוגי משבר

לא"י ולהגיע להימלט נאלצו אירופה במזרח הדתית-מסורתית ביהדות חשובים

ונתלתה שנתפסה הקורבנות של הפסיבית וההתנהגות בהוויה כ"אשמה"

"הגלותית". הדתית-מסורתית

כל למעשה היו והחינוכיים הדתיים מוסדותיהם על אירופה מזרח ארגוני-יהודי משבר

כלום. לא מעט, כמעט היה ובא"י ישראל" במערב ישראל" ול"אגודת "אגודת של רכושה

המינימאליים המשאבים את לגייס והתקשתה כל חסרת הייתה כלכלי- התנועה משבר

הארגוניים. מוסדותיה להחזקת

גדולי "מועצת את לגבש התנועה יכולת באי היה העמוק למשבר ביותר המובהק הביטוי

קשה. משמעות בעלת הגדולים" הייתה אחריות. "שתיקת נושא פעיל התורה" כגוף

שתקף שיינפלד משה הביע ציונית האנטי ישראל" ודרכה "אגודת "מבפנים" על ביקורת

ותבע המלחמה שלפני בתקופה ישראל מארץ ישראל אגודת "התעלמותה" של את

וחינוך. בניין במפעלי ישראל הארץ משאביה כל את ישראל" תרכז "אגודת כי בתוקף

וחייבה "אגודת על צילה את הטילה השואה המדיניות "להשלים" עם אותה ישראל"

העצמאות מגילת על נציגיה חתימת המדינה. מכאן ולהקמת לחלוקה שהביאה הציונית

הזמנית. לממשלה והצטרפותה

לכך- המדינה. הסבר של דמותה על המהותית השאלה לדין "המזרחי" המעיט

"הצלת העיקרית למטרה משנית כבעיה נתפסה המדינה של אופייה שאלת.1

הפליטה". שארית נפשות

ינק.2 מן משני ותפיסותיו ערכיו "המזרחי" הערכים ומן המסורת מקורות:

המודרניים. הליברליים

מטושטש, דגאולא" היה "אתחלתא בפתח. המושג נראתה לא השלמה הגאולה כן כמו

במישור אליה ולהתייחס חיובי דתי ערך במדינה לראות הדתית לציונות שאפשר דבר

חילונית. כמדינה ההלכתי-קונקרטי

למרות המדינה הקמת כנגד גלי בריש להתייצב יכלה לא ציונית האנטי ישראל "אגודת

זאת. לעשות סיבות לה היו ופרקטיים אידיאולוגיים שמשיקולים

של הקמתה בשאלת היהודית ישראל" לסוכנות "אגודת בין הפוליטיים הדיונים מישור

הלבן הספר תקנות את לשנות הגדולה בריטניה של סירובה יהודית- בעקבות מדינה

אגודת בארץ. אנשי המצב והדרדר הפליטה" הלך ל"שארית הארץ שערי את ולפתוח

וכדי להיכשל לא נגדה, כדי מלהיות נמנעו גם אך המדינה בעד מלהיות נמנעו ישראל

עליהם. האחריות את יפילו שלא

ופרקטי- קונקרטי בעיקרו היה היהודית הסוכנות ובין ישראל אגודת בין ומתן המשא

אלו חילונית. דרישות יהודית במדינה לחיות חרדי ליהודי מינימום, שיאפשרו תנאי הבטחת

.חופש5חינוך. של .אוטונומיה4. כשרות. 3. שבת. 2.אישות. 1נושאים: לחמישה נגעו

גוריון, בן הסוכנות, בחתימת נפרדות(. תגובת בקהילות התארגנות )חופש דתי מצפון

אך רשמי מנוחה יום תהיה שבת כי קוו, הצהירה הסטטוס )בטעות( מכתב כיום המכונה

ציבורית לתחבורה ביחס מילה בו ההלכה, ואין ע"פ שבת חילול למניעת ביחס פירוט אין

ישראל", אך "אגודת של בדרישתה להתחשב נכונות הייתה האישות בתחום בשבת. רק

מעורפל. בנוסח זה גם

"אגודת של המדיניות את לשנות שאין בדעה ישראל" הגיב "אגודת של הפועל הועד

מעשית. התחייבות כולל אינו ישראל" ושהמכתב

ישראל האווירה. אגודת משתנה והקמתה ישראל ארץ חלוקת על ההמלצה לאחר

"מועצת רבנים של ישיבה כנסה השד כפאה כאילו הדרמטיים לאירועים הגיבה כן שלפני

הביטחון". ל"ועדת להצטרף תורה" והחליטה גדולי

התורה גדולי על קשים ביקורת דברי נשמעו באו"ם ההצבעה קודם ימים ארבע

העצרת למחרת זאת ישראל" לעומת לכלל "הנוגעים בעניינים מלהתערב המשתמטים

תופעה היא היהודית המדינה אחרים-הכרזת דברים נשמעים המדינה הקמת על הוכרז בה

דגאולא". ההסבר מלמעלה.....ואתחלתא פרטית השגחה שזוהי ספק היסטורית....אין

על המבוססת עמוקה דתית הכרה בעלי אנשים של הנפשי המכניזם הבנת ע"י הוא לשינוי

להקמת הסכימו האל של זעמו כשבט שנתפסים יהודי. הגויים ההיסטורי והניסיון המסורת

ומחדל מעשה כל מאשר יותר אלוהי וחסד השגחה של וסימן אות היווה זה המדינה. דבר

עצמם. היהודים של

נמצא "אתחלתא המונח היהדות של השונים לגוונים מתאים שעה באותה דגאולה"

קרתא"(. )"נטורי וקיצוני קטנטן מיעוט כאחד, למעט והאנטי-ציונים הדתית, הציונים

של הדתית משמעותה בהבנת יסוד תפישות שתי המציינות מגמות שתי זה קונצנזוס בתוך

האחת הקמת המציאות: המציאות של השינוי את מסמלת המדינה )ה"ציונית"(:

להתעלם זו. השנייה: מבקשת מציאות של המשמעות את שמגדירה והיא ההיסטורית

שולי, כאשר אירוע אלא כאן אין המדינה, כאילו שבהקמת הדתית הסמליות מן כביכול

גיסא מחד הגלויות בקיבוץ טמון החדשה הפוליטית המציאות של הדתית חשיבותה עיקר

גיסא. כלומר: המדינה השחרור, מאידך במלחמת אויביהם מיד היהודים של ובהצלתם

ההיסטורי בתהליך ההשגחה ביד מכשיר חדשה. היא היסטורית דתית מהות מסמלת אינה

שלמה. מהתגשמות רחוק ישראל, שעדין גאולת של הארוך

היה, השחרור במלחמת והניצחון המדינה בהכרזת לשיאם שהגיעו הדרמטיים באירועים

תיאולוגי. ואולם, ההיסטורי במישור דתית הציונית הדרך צדקת את להוכיח לכאורה, כדי

הוגיה של ומצוקתם יותר מורכבים היו דתית ציונית מבט מנקודת המציאות של פניה

של מזו קשה פחות לא אולי הייתה האירועים של הדתית למשמעות ביס ונציגיה

האנטי-ציונים.

ביום תפילת אמירת על הראשית הרבנות בהחלטת ביטוי קיבלה זו מצוקה "הלל"

למחלוקת הביאה זו בנס. החלטה הכרה ובכך נס על כהודיה העצמאות. "הלל" נאמר

ואינה דתית בשמרנות מאופיינת החברה מכך נבע השינוי בקבלת בציבור. הקושי חריפה

של למדינה. הפתרון דתית לגיטימציה מתן משמעה הלל אמירת ובנוסף לשינויים פתוחה

לפשרה. ברכה" הביא "בלי

הדתית בכך. הציבוריות רק הייתה לא הדתית הרבנות בפני שעמדה הדתית הדילמה

הקמת מביך, אם במצב היהודית המדינה של החילונית המציאות מול הועמדה ציונית

הציונות של לדרכה כ"אישור" אלוהי מכאן אלוהי כחסד התפרשו הגלויות וקיבוץ המדינה

הדתית.

נריה, שבנאומו הרב ביטא הדתית-ציונית הציבוריות חיה בה הפנימית הסתירה עומק את

של את בפרוטרוט מנה להקמת הראשונות בשנים המיליטנטית החילונות "חטאיה"

קרתא". "נטורי את מצדיקה טען, שהמציאות הוא המדינה. לכאורה

פרופ' של בסיפרו עלה ומדינה דת בשאלת ביותר והחשובים העקרוניים הפולמוסים אחד

פרופ' ליבוביץ. האם של העיקריים מטיעוניו כמה על עמד פרידמן ליבוביץ. מנחם ישעיהו

השבת? ע"פ בתחום הנוכחי, בעיקר הפסיקה מצב פי על מודרנית מדינה לנהל אפשר

מיעוט הם היהודים גלותית, בה במציאות ימיינו, התגבשה עד שנתפתחה ההלכה ליבוביץ

כלים לפתח הרבנות של שחובתה טען מספקים. הוא שהגויים שירותים על ונשענים

ואם הלכתיים ומושגים ובמיוחד הציבור לכך, על מוכנים הרבנים אין חדשים, הדתי,

הייתה לו גם שני פנימיים. מצד וויכוח סערה עוררו לידיו. הדברים יוזמה הציוני-דתי, לקחת

ומצוות. תורה עול עליהם יקבלו שהציונים להניח קשה זו תביעה מתקבלת

חברת של קיומה דווקא כי כנגדו טען צ' נריה משה הרב פרופ' ליבוביץ של פלוגתא בר

המסורתית ההלכה במסגרת להישאר ולמנהיגיה הדתית לציונות מאפשרת חילונית רוב

האנטי-ציונית. האורתודוקסיה ובין בינה דתי לקרע להביא היכול שינוי מכל ולהימנע

היא ישראל שמדינת התפיסה בין הקיים המתח את יותר עוד החריף ליבוביץ פולמוס

ושמרבית חילונית מדינה היא שהמדינה המציאות דגאולא", ובין "אתחלתא יהודית מדינה

האפשר. מידת גמישה זו תהה אם ההלכה, גם פי על שתנוהל מוכנים אינם אזרחיה

זו מבט משיחי. מנקודת הגאולתי הממד מן ישראל מדינת את לנטרל ביקש ליבוביץ

אינה "מדינת לתבוע מקום שיש ומכאן היהודים מדינת יהודית, אלא מדינה ישראל"

המדינה. מן הדת הפרדת

מי להלכה. כל הנאמנים היהודים של המכריע הרוב ע"י נתקבל לא ליבוביץ של פתרונו

לראות הגאולה, מתקשה ולתקוות ישראל עם של הטרגית להיסטוריה זיקה לו שיש

גויים. בידי נשלטים להיות להם שנמאס יהודים של פרטי מקרה ישראל במדינת

שהוצג משה עומד הדתית הציבוריות מפת של אחר בקצה למעלה. כבר שיינפלד,

ישיבות בחורי של שלם דור על ומשפיע ועקבית קיצונית אנטי-ציונית עמדה מגבש שיינפלד

וסרמן דברי על בהסתמך שיינפלד של המוצא חרדיות. נקודת בישיבות ומתעצב שהולך

רדיפות דבריו באירופה. לפי היהודים לרדיפת היסטורי-דתי הסבר לקוראיו לתת שביקש

החיים ממסורת היהודים סטיית של ישירה תוצאה השואה, הן באירופה, ששיאן היהודים

"אשמת" על הדגש כך על הוסיף הגלות. הוא שנות כל במשך קיומם את שאפשרה

רק לא פוליטית, אשמה וכתנועה כפילוסופיה הציונות כי מזאתטען ויתרה בשואה הציונות

ובמניעת השואה קורבנות של בהפקרתם גם השואה, אלא התחוללה שבעטיה בכך

העולם תמיכת גיוס לצורך שלהם בטרגדיה גמורה-להשתמש מודעות הצלתם, מתוך

יהודית. מדינה להקמת

והאשם התסכול מתחושת ישראל" להשתחרר "אגודת כן, לחברי אפשר, אם שיינפלד

ביקש זו והיישוב. ובדרך הציונות כתפי על מכך ויותר האשמה כל הטלת ידי על שלהם

"הגלותיים" שהיהודים הטיעון לנוכח הבושה ישראל" מתחושת "אגודת חברי את לשחרר

אצל "גלות הגלות של ביותר הקיצוני הביטוי היא לדבריו לטבח". המדינה כ"צאן הלכו

הגלות. של סופה, ושיאה גאולה-אלא של התחלה אינה המדינה שהקמת יהודים". מכאן

דתי יהודי כל של והמחייבת העמוקה הזיקה את הדגיש כי "ציוני". ציוני גם היה שיינפלד

רמז כאן . יש ישראל לארץ ישראל מדינת בין שיינפלד מבחין לכך ישראל. בנוסף לארץ

כללה לא1967 עד ישראל חרדיים:העובדה, שמדינת אגודאיים בחוגים מקובלת לעמדה

משמעות חסרת תופעה המדינה של היותה את ליהדות, מסמלת הקדושים המקומות את

הפוליטית הבדידות גם הדמים, כמו והתנגשויות הערבים, המלחמות שנאת כן דתית. כמו

המאפשר הקלאסית-דבר האגודאית התיזה את לכאורה ישראל, מאשרים מדינת של

אויביה. עם יהודית( במאבק )כחברה ישראל עם מוחלטת להזדהות להם

ניסים האגודאית, על בספרות המופיעים ואגדות סיפורים הבנת מאפשרת זו מבט נקודת

בניצחונות של תפקידם על ובעיקר ישראל לחיילי שקרו צה"ל. התפיסה "הגדולים"

הניצחון בעקבות שבאה המבוכה את לפתור באה בעקרה הפטריוטית האנטי-ציונית

ידי על הישוב את והצילו הכוללת ההיסטורית בראייתם צדקו הציונים: הציונים של הצבאי

להביא עלולים היו שהציונים הוא לכך שניתן הגיבורים. ההסבר וחייליהם הצבאי כוחם

שהביאו אלמלא לחורבן גישה את ה"גדולים" את ברורה בצורה מציגה זו הנס.

ישראל מדינת של העקרונית ושלילתה האנטי-ציוניות ואת גיסא מחד היהודית הפטריוטיות

זו. את זו ותומכות משלימות גיסא, כתופעות מאידך

ישראל" "אגודת צעירי של נח"ל יחידת הקמת היא זו עקרונית לגישה נוספת וריאציה

שאפשר כמה עד למנוע כדי תארגנה זו קוממיות. יחידה מושב ישיבות"( שבסיסה )"נפל

הרוחני" "המשגיח היה מנדלסון הרגיל. הרב הצבאי להווי היחידה חיילי של חשיפתם את

ולא שחטאו על עונש היא האמונה-השואה עיקר את להסיק ניתן היחידה. ומדבריו של

גאולה המדינה היום. אין עד למעשה נמשך זה הקודם, ועונש הדור צדיקי לגדולי שמעו

זה אמונה המשיח- הציונות. עיקר ביאת את שמנע הנורא והחטא דגאולה אתחלא ולא

שבין הסתירה עם להתמודד החרדית החברה של כמעט הכפייתי הצורך על מלמד

אפשר ותקומת השואה מציאות ובין היסטורית הדתית התפיסה את לראות ישראל.

כן, פי על ואף אקטואלי משיחי גאולה של תהליך במסגרת האקטואלית ההיסטוריה

אך "גאולה המדינה בהקמת לראות היא אינה המדינה מזוייפת". של ביטוי שטנית,

אחרא. הסטרא של מזימה מאשר יהודית, יותר לחולשה

בקצה המצויה לעמדה אותנו מביא זה )השטן( בהקשר אחרא הסטרא של אזכורו

של וחסידות האנטי-ציוני:"נטורי הדתי-חרדי הרצף ה"ימני" הקווים קרתא" סטמאר.

ממשיחים "נטורי כי מלמדים למדינה יחסה את המאפיינים העיקריים את קרתא"

ישראל. הארץ הישן האשכנזי בישוב מסוימים חלקים שאפיינה ציונית האנטי המסורת

פי החילוני. על ה"ישוב" היהודי ידי על ישראל ארץ חילון היא שלהם המוצא נקודת ואולם

של מובהק מקרה היא מסאטמאר, הציונות )יואליש( טייטלבויים, האדמור יואל הרב

באל. מרידה

הציונים(, באשמת )הכל ושיינפלד וסרמן של בדרכם טייטלבוים הלך לא לשואה ביחס

את לתלות היא זו דילמה של לפתרונה בידיו נתנה היהודית שהמסורת היחידה האפשרות

בשטן. המבוכה

אלפי מאות כוללת ישראל שמדינת לעובדה היהודית לערבות מחויב טייטלבוים גם ואולם

גישות למגוון מרווח שנותנת היא זו לרווחתם. סתירה יהודי, מחויב יהודים, שהוא, ככל

טייטלבוים, כמו של תורתו נאמני בין ההבדלים את ישראל, המבטאות למדינת פרקטיות

גיסא. החרדית" מאידך ו"העדה גיסא קרתא" מחד "נטורי

היא הדתי המחנה ה"שמאלי" של בקצה הימים ששת מלחמת לפני שנמצאת הגישה

להבחין הקודש בספרות עיון ע"י שאפשר הייתה קוק. טענתו יהודה צבי הרב של עמדתו

חידושו בתוכנית דיה מפורטת בצורה במובן הוא העיקרי הגאולה. של שהתשובה,

היהודית, אלא במסורת מקובל שהיה לגאולה, כפי מוקדם נאי שלמה", אינה "תשובה

הדתית למחשבה מעבר משמעותי צעד צעד שהוא ספק הגאולה. אין לאחר תבוא היא

לב. תשומת עוררו לא אלה דברים זמנים הדתית. באותם הציונות במסגרת המקובלת

נשמעים שדבריה אוטוריטה קוק יהודה צבי הרב היה לא עדיין שנים שבאותן משום אולי

הדתית. בציבוריות

של פרץ י' קוק, הייתה צבי הרב שייצג הזרם של המבט מנקודת הימים ששת מלחמת

אפשר היה ישראל. לא מדינת של החילוני-שיגרתי יום היום תוך אל הגאולה של היסטוריה

ההמתנה בתקופת חוויתי ביטוי לידי הנורמאלית" שבא "הציונות של הכישלון מן להתעלם

האחרת", מציאות ה"מציאות עם פנים אל פנים המפגש ומן המלחמה שלפני והבדידות

המקדש. ומקום המערבי הכותל עם הבלתי-אמצעי והמגע הניצחון גאולה, שלאחר של

הכותל מן רק לא מנותקת הייתה השחרור מלחמת לאחר שנחתמה כפי ישראל מדינת

ממקום הניתוק זו, ובמיוחד ההיסטורית. עובדה היהודית ישראל מארץ המערבי, אלא

והמהותי יותר העמוק הדתי הממד מן ישראל מדינת של "נטרולה את המקדש, אפשרה

ארץ מהמושג ישראל מדינת של נטרולה את אפשרה הגאולה. באחת, היא מושג של

פסיכולוגי. והדתי ההלכתי, ההיסטורי במישור מכך הנובעות ההשלכות ישראל, על

בעל יהודי כל של "נגעו" בפנימיותו הימים ששת במלחמת הקשורים ספק, האירועים אין

עם להלחם היו צריכים סאטמאר מחסידי קיצוניים אנטי-ציונים יהודים דתית. אפילו הכרה

הציונית. כ"דיבוק" הגאולה בעיניהם הי שנראה מה את בכח מהם לגרש כדי עצמם

הייתה הימים ששת מלחמת בעקבות המאמינים היהודים שעברו הדתית החוויה עוצמת

השייכים אנשים ע"י השחרור. חיבורים, שנכתבו מלחמת בעקבות משעברו גדולה אולי

חוויה כעל הימים ששת מלחמת על הדתית, מעידים לציונות ולא הרבני-מסורתי לעולם

והיא חיבורים של המחודשת בהסתכלותם שלהם המוצא נקודת ניסית, המציאות.

במחנה שגם מלמדת והאנטי-ציוני ציוני הלא החרדי למחנה יותר מופנים שהיו והעובדה

ובין ההיסטורית-דתית התפישה בין הסתירה מול לעמוד יכלו לא ששוב כאלה היו זה

בה. שנתנסו הדתית והחוויה הפוליטית המציאות

ניתנת שיאנה ברורה משמעות ולתוצאותיה למלחמה הייתה הדתית הציונות במסגרת

יש לחוויה הייתה לערעור: הגאולה "אתחלתא של המצב מן נוסף צעד כאן קיומית,

יותר. ברור נעשה ועתה מטושטש שהיה דגאולה". מושג

הדתית, בסוף בציבוריות למדי שולית דמות י' קוק צבי הרב היה החמישים בשנות אם

שלם ותומים אורים בחזקת דבריו היו השישים שנות ותלמידי תלמידים של ל"צבא"

הסדר( וישיבות תיכוניות )ישיבות הדתי-ציוני הנוער של ובמסגרות זה רקע תלמידים. על

של ההשכלה ראשית מאז הראשון הניסיון הוא אמונים אמונים". גוש "גוש תנועת צמחה

- הייתה תפיסתם כולו. עיקר ישראל לעם פוליטיים-דתיים יעדים לקבוע הדתית הציבוריות

גאולתו. תהליך באמצע הינו ישראל עם

והפוליטית החברתית למציאות הקונקרטית ההתייחסות את זו גישה משנה כיצד ואולם

הרי במדינת במציאות לא ישראל במדינת היומיומית המציאות ישראל? השתנתה.

נמצאת כבר שהגאולה המאמין של הגאולה. הקושי מסימני דבר אין זו פרדוקסלית

שבה הפנימית המציאות שבין הסתירות עם ולהתמודד בסבלנות להתאזר הוא באמצעה

יומית. היום המציאות ובין חי הוא

באלה "המחתרת בפעולות מעניין ביטוי קיבלה זו דילמה לפיצוץ שכוונו היהודית",

פעולה הר שעל המסגדים נוסף שלב הגאולה את להצעיד אמורה הייתה זו הבית.

התפישה של ולגיטימי הגיוני פיתוח של תוצאה הוא זה המציאות. פתרון שינוי לקראת

גאולה. של תהליך אמצע היות של במצב הרואה

שנשאר הדתי-מסורתי החרדית, לעולם לחברה פרידמן מנחם חוזר ולסיכום ח. לסיום

העקרונית. האנטי-ציונית בעמדתו דבק

ששת מלחמת מאורעות של רושמן בעקבות זה במחנה גם פרצות שהראה, נבעו כפי

הכיפורים. יום מלחמת לאחר הועם זה הימים. רושם

הימים ששת מלחמת בעקבות שבאו הפוליטיים לשינויים היו זה יחסית סגור עולם בתוך גם

לכת. מרחיקות השלכות

הזיקה מן להשתחרר מאפשרת יהודית ריבונות במסגרת והכללתה כולה ישאל ארץ כיבוש

ישראל" ל"ארץ הזיקה את ולחדש חילונית ומהות מודרני ומהות מושג ל"מדינה" שהיא

חב"ד תנועת של הפעילות את להבין יש זו מבט מקורית. מנקודת יהודית וכמהות כמושג

לתנועה הקרובים ומחוגים מ' שניאורסון מנחם הרבי מן הבאות התוקפניות התביעות ואת

לגויים. אפשר א"י על לוותר חמור הלכתי באיסור ה"שטחים" ושאסור מן לסגת זו, שלא

את כערך לראות זמנית ובו ישראל" החילונית "מדינת של הלגיטימיות אץ לשלול כן גם

של בעיצומה כיום נתונה חב"ד כן, חסידות על כולה. יתר ישראל ארץ על היהודי השלטון

גואה. משיחית אווירה

מ' שך. אליעזר הרב של דבריו על הנסמכת החרדית האנטי-משיחיות עומדת זה מול אל

המציאות את לנטרל המבקשת השמרנית הדתיות של והחשוב הבולט הנציג הוא שך הרב

בא לא עדיין שהמשיח היא שך הרב של הבסיסית המשיחי. העמדה הממד מן כולה

העיקרי נוהג". התפקיד כמנהגו ש"עולם היא המציאות של היחידה הלגיטימית וההגדרה

"הגלות", התורה". דווקא "לימוד הוא לקיומו היחידה והערובה היהודי העם על המוטל

בטריטוריה ריכוזו ולא היהודי העם של קיומו את המבטיח היהודי, הוא הפיזור של במובן

תורה. זהו מקום שהיא במידה בא"י, אלא לישיבה סגולי ערך אין זו מבט אחת. מנקודת

אי את להדגיש דתי, כדי ומנהיג אורתודוקסי לרב האפשרי ביותר הקיצוני הביטוי אולי

בימינו. היהודי לקיום המשיחי הממד של הרלוונטיות

באו תורה לימוד בגלל רק ישראל, הרי עם של קיומו את המבטיחה היא התורה אם

להיפך. זהו ולא המדינה את המקיימת היא ישראל. התורה במלחמות והניצחונות הניסים

מדינת של לקיומה האחריות את לעצמה על "פטריוטיות" יהודית, הנוטלת של נוסף ביטוי

ומנקודת של "כמדינה ישראל יהודית". מכאן כ"מדינה אותה שוללת זו מבט יהודים"

אם פתר היהודים בעיית כי הגורסת הציונית ההנחה על לערער באה שך הרב של תפיסתו

העולם כנגד יהודים של קיצוני לאומי-לאומני ממד משלהם. לתפיסתו מדינה להם תהיה

כמדינה ישראל ישראל. מדינת עם את לכלות היא מטרתם שכל לגויים להאמין כולו, אין

מגיעה ציונית האנטי היהודית שלה. הפטריוטיות כוחה על להתבסס לכן חייבת יהודים של

ביותר. הקיצוני לביטויה כאן

ההתפתחות שבמהלך והעובדה לחילוניים דתיים בין היהודי העם הבסיסי הקרע

דתית דילמה יצרה למיעוט גווניה כל על האורתודוקסית הדתית היהדות הפכה ההיסטורית

ונפלאותיה. תהפוכותיה, נוראותיה כל על הנוכחית המציאות להגדרת המתייחסת מהותית

תמונת שין הרמוניה משברי, של ה"תמים" הראשוני, הטרום למצב לחזור אי-היכולת

רחב מגוון מאפשרת והולכת המשתנה הפוליטית המציאות ובין היסטורית הדתית העולם

סתום. למבוי דבר, מגיעים של "פתרונות" שכולם, בסופו של

הבסיסית. הדתית לדילמה ביטוי היא זו מהי? שאלה היום ישראל מדינת

!!!!!!!!!!! המבחנים בכל בהצלחה המון לכולנו שיהיה

עינת

לאו ליושנה/ בני עטרה להחזיר אעמודה משמרתי על בא"י( הספרדית ההלכה לשמירת יוסף עובדיה הרב של )מאבקו

של המרכזי במניע ישראל, המאופיינת מדינת של הראשון העשור בתקופת דן לאו בני לארצות אשכנז ארצות תרבותיים, בין פערים פני על ולגשר ההלכה, לנסות פוסקי

גדולים. מתחים יצרו ואשר אחד גיאוגרפי באזור המזרח, הנפגשים שלו המאמץ גבר כך הצעירה המדינה עם הפוסק של ההזדהות מידת שגברה "ככל

הלכתיים". בביטויים התרבות פערי פני על ולגשר לפתור תחושה מהלכים. שררה לקדם הזמן זה כי הרגישו הדתית הציונות עם המזוהים הרבנים

מוסד וליצור אחד דגל תחת להתקבץ יכולים ומפלגות ומחלוקות, סיעות שפיצולים האומה כלל של כנציגה עצמה הרגישה הראשית האומה. הרבנות כלל את המאחד ברסן החזיקו השונים. האשכנזים גווניו על הציבור כל את המחייבות תקנות לתקן וניסתההמגזרים. בכל חייהם ואורחות תרבותם את להשליט וניסו השלטון על לוותר ונטו האשכנזיים לרבנים כפופים שהיו ספרדים רבנים היו הראשית ברבנות רבני מבין ביותר הבולטת אשכנזי. הדמות בנוסח משותפת עמדה לטובת מזרחיות עמדות עוזיאל לרב נראה שהיה מה עוזיאל. אך יחי מאיר בן-ציון הרב היה לוותר שנטה המזרח

בישראל. עולם העם בתוך ההפרדה את המקבעת חיץ לאבן להיות קלה", הפך כ"עבודה בודדים רבנים הספרדי-מזרחי. רק העולם עם השתלב לא האשכנזי והמנהג ההלכה הממסד החלטות על ולעבור גלוי באופן ראש להרים הימים באותם העזו המזרח מעדות

ניצני האשכנזי, ואת הנוהג הממסדית, ע"פ ההלכה גיבוש את מדגים לאו הדתי. בני דוגמאות. 4 באמצעות הספרדים רבני של המאבק

והותיר מת שאחיו אדם על התורה מצווה דברים עדיף?" בספר מה – חליצה או ."ייבום1 מאפשרת מקום ייבום. באותו מצוות אחיו. זוהי אשת את לשאת ילדים ללא אלמנה מן יותר חשוב שהייבום ספק המקרא, אין בחליצה. ע"פ הייבום מצוות את להמיר התורה

החליצה. מצווה. לשם מתכוונים כשהיו "בראשונה – הדברים סדר השתנה התנאים בתקופת אל

ייבום". מכאן למצוות קודמת חליצה מצוות אמרו מצווה לשם מתכוונים כשאין ועכשיו הבבלית, המסורת את קיבלו המזרח היהודיים: ארצות המרכזים שני בין מחלוקת נוצרת

התנאים מסורת את קיבלו אשכנז שארצות החליצה, בעוד פני על הייבום את העדיפוהייבום. פני על החליצה את העדיפו הירושלמי, כלומר והתלמוד

ע"פ הלכתית מדיניות זה, שעיצבה בעניין תקנה הראשית הרבנות תיקנה תש"י בשנת והלאה, מעתה ויתיישבו שיעלו אלה ועל א"י תושבי על גוזרים האשכנזית. "הננו הפסיקה

בהסכמה התקבלה לא זו לחלוץ...". תקנה לגמרי, וחייבים ייבום מצוות עליהם לאסורשקטה.

קהילות בין מאוד קדומה מחלוקת ישנה–בבית?!" עמי המלכה את לכבוש ."הגם2 מדין גרמן. "כבר שהזמן עשה מצוות על נשים ברכת בעניין הספרדים לקהילות האשכנזים

פטורות". והנשים חייבים גרמן, האנשים שהזמן עשה מצוות הכלל: כל נקבע המשנה ותפילין". ע"פ לולב סוכה כגון – גרמה שהזמן עשה מצוות היא התוספתא: "איזו ומובאת

מבורך ואף בידן גרמה, הרשות שהזמן עשה מצוות לקיים רוצות נשים האשכנזית העדה יוסף עובדיה הרב ובראשם הספרים לבטלה". לעומתם כ"ברכה נחשב ואינו הדבר

אבותיהם, ומותח למסורת המזרח עדות ובנות בני את להחזיר מוקדש מפעלו )שעיקר זה( בנושא המאבק בעקבות חיים יוסף והרב עוזיאל הרב על ביקורת רבות פעמים עשה. המשפט מצוות בקיום מחויבות אינן נשים וכי ליושנה עטרה להחזיר יש כי טוענים למסורת ביחס הרגשתו את החריפות במלוא מבטא יוסף עובדיה הרב של מדבריו האחרון לקבל מוכן המזרח". הוא עדות בני של ביתם היא בא"י. "א"י דומיננטית להיות שצריכה

לשנות שינסו לא מאירופה, אך שהובאה שונה מסורת בעלי אשכנזים פה שחייםהספרדיים. היהודים של ממסורתם

עדת ישראל(. בני עם לקראי נישואים מתאחדים?" )היתר שאינם ."הקראים-קרעים3 ככולה רובה עלתה זו קטנה החמישים. עדה שנות בראשית ארצה הגיעו הקראים

הם דתם ע"פ המדינה. אך אזרחי שאר עם המשתלבים כציונים עצמם ראו ממצריים. הם להתעורר התחילו עדתית. השאלות היבדלות על ושמרו יהודים עם להינשא מנועים היו

משה כדת רבני דין בבית לנישואין לבקשתה ונעתר יהודית בחורה הכיר קראי כשבחור זו לעולם". אמרה מתאחים אינם אומר: "הקראים לקראים ביחס הידוע וישראל. הפתגם

בם להתחתן אסור הרמ"א: "הקראים בפסקי שמופיעה כמי ההלכה עמדת את מבטאתלחזור". רוצים אם אותם מקבלים ואין ממזרים ספק הם וכולם

עמדת ישראל: לעומת חכמי בין שונות מגמות שתי מגלים אנו הזה הקרע שורשי בבדיקת לבין הקראים עדת בני בין נישואין היתר נתינת לגבי המתלבטים הספרדיים הרבנים

להינשא יכולה אינה הראשונים נישואיה לאחר קראית כל כי טוענים היהודים, )חלקם הנולדים שבניהם "תקינים" הרי בגיטין משתמשות אינן שהן רבני. ומכיוון בגט אלא בשנית

אחד כל שכיום כך, הרי נהגו רבים דורות שבמשך ממזרים. מכיוון הם שניים מנישואין להן לכך בניגוד ישראל. הרמב"ם בקהל לבוא אסור ספק ממזר" וגם "ספק הוא הקראים מן

הרבניים( היהודים עם ולהתאחות לחזור פתח להם ונותן מממזרות חשש כלל מזכיר אינו הרבנות מועצת החלטת לאיסור. למרות ובהירה חדה האשכנזים הרבנים עמדת הייתה

הקראים. עם נישואין להתיר בראשה העומד הראשית, הורה

קהילות נהגו באב לתשעה בתמוז–אעמודה" משמרתי כפיינן, על דלא ."אנן4 שלושת כל במשך חתונות מקיום להימנע נהגו השאר שונים, ובין אבלות מנהגי האשכנזים

קודם. ולא אב חודש מראש רק האלה האבלות מנהגי את נהגו המזרח השבועות. עדות שלשת בכל וקידושין חופה לקיים הדתית, שאין המועצה ע"י מחייב נוהג נקבע אביב בתל

תשכ"ט, העיר, בשנת של כרבה לתפקידו יוסף הרב האשכנזי. כשנכנס כמנהג – השבועות ועדות לספרדים נישואין לערוך להרשות בתחומו הנישואין רושמי לכל והורה זה נוהג ביטל

תמוז. חודש כל המזרח

לסיכום! יוסף עובדיה הרב שמבטא הקיפוח נוספות. הרגשת רבות להציג ניתן אלו דוגמאות כמו

פעל הוא פסיבית, אלא בביקורת אצלו הסתכמה לא זו בלבד. הרגשה דמיון פרי אינה דמותו עומדת ליושנה". כנגדו עטרה "להחזיר המטרה עומדת עיניו כשמול דרכו מראשית

העם. בבניית הכרחי כמהלך המנהיגים איחוד עניין שראה עוזיאל הרב של תיקון שבשגרה. לשם כדבר או הדעת בהיסח נעשית אינה תקנות קבלת כי לציין יש

מוקדמים: תנאים כמה נדרשים תקנות ישראל, עם נתון בה החברתית ובמסגרת החיים האומה, באורח במצב גדול שינויא.

מסוימת. יהודית קהילה או שבדור, תורה גדולי בכללותו, לרבות הציבור על ומקובלת מוכרת תורנית סמכותב.

הנדונה. הקהילה על אומעיקה. בעיה לפתרון הדוחק רב ציבורי לחץג.

משכילות ובורות-תמר אלאור

--------------------------------------- סיכום על ידי עומר פורת

"אם נצליח להשריש לתלמידות שתכלית הלימודים לשאוף להדמות לאימותינו,שלאלמדו,

סימן שהצלחנו בחינוך הבנות". הרב אברהם יוסף וולף, ז"ל- המייסד והמנהל של סמינר "בית- יעקב"

בני-ברק.

דבריו של הרב וולף, מייצגים את אופי הציפיות ,שתלתה האורתודוקסיה בחינוך הבנות, ומצביעים

על השימוש בחינוך כאמצעי לייצר דור הדומה מבחינה חברתית תרבותית לקודמו, שלא היה

אורייני.

זהו הפרדוקס העומד כאן למבחן.האם אפשר לחנך דרך האוריינות קבוצה או פרטים- כך שידמו

מבחינה תרבותית לקבוצה לא-אוריינית? איך עושים זאת? והאם במקרה של חסידות גור זה

מצליח?

מאמר זה מנסה לברר אם חינוכן של הנשים החרדיות עונה על ציפיותיו של הרב וולף או שמא

מאפשר להם החינוך להתפתח בכיוונים ,שלא חזה ולא רצה.

הרקע ההיסטורי והתהליך של הקמת מערכת החינוך הדתי לבנות חרדיות

הדין היהודי פוטר את הנשים מלימוד תורה, כפי שהוא פוטרן מצרור מצוות "עשה" אחרות, שהזמן

גרמן . אין הדין אוסר על הנשים את הלימוד, ולכן במשך ההיסטוריה היהודית כולה היו נשים ,

שלמדו תורה. נושא לימוד הנשים עלה מפעם לפעם על המדוכה הציבורית אולם תהליך המיסוד

, בשנה זו הוקם בית הספר הראשון בזרם"בית-יעקב" בעיר1917של"חברת הלומדות" החל רק ב-

[. שנירר, יזמה מסגרת לימודית לבנות חרדיות בה1883-1935קרקוב בפולין, ע"י שרה שנירר]

למדו : לימודי קודש ולימודי חול ]חשבון, אנגלית, טבע וכדו'[

הממסד הרבני הבין, שאין ביכולתו להתנגד ליוזמות אלו , משום שהתחזקות הציונות וההגירה

של יהדות מזרח-אירופה יצרו איום ממשי על קיום החברה החרדית. רוב הגברים עסקו בפרנסת

ביתם. הליברליות באירופה בהשפעת תקופת ההשכלה. יכולתם של היהודים להשתלב חלקית

בחיי היצירה, התרבות והפוליטיקה. חוק חינוך חובה וההכרה בחינוך היהודי בכמה מן הארצות

פתחו את שערי הגטו וחל כרסום משמעותי במרכזיותה של הדת בחיי היהודים. בתוך שנים

ספורות הפכו הנשים היהודיות מן המעמדות הבינוניים והגבוהים לדוברות רוסית, פולנית או

גרמנית.ההתבוללות גברה.

המכה הנוראה בשואה, בעיות הסתגלות של העולים החרדים בישראל. מצד שני רוח הבנייה

וההתחדשות בארץ ישראל. הצבא, ההתיישבות והחילוניות הישראלית.

יצירת החלופה היהודית הלא דתית, גרמה לאורתודוקסיה להתכנס למעין תחרות "תרבות נגד" ,

שהעצים את הצורך בחינוך נשים.

חיצוניים. זו כלומר,הקמת מערכת חינוך דתית חרדית לבנות מוסדה ופותחה תחת אילוצים

לחינוך נשים.היתה החלטה ,שבאה בדיעבד. ראינו ,שיש קשר בין חוסנה של החברה החרדית

האיום על האורתודוקסיה עודד את לימוד הנשים והביא למיסוד החינוך לנשים.

בתי- ספר ובהם התחנכו250ערב מלחמת העולם השנייה היו בישראל, באירופה ובאר"הב

תלמידות. "בית-יעקב" הפך לזרוע המחנכת המרכזית של"בנות-"אגודת-ישראל".38000

:

?מדוע מטרת החינוך חותרת לחינוך לבורות בצורה פראדוקסלית

[literacy]כוחה של אוריינות

האוריינות, היא מושג המתייחס למידת יכולתו של היחיד להיות מעורב בעולם התרבות על תחומיו

ועל תפקודיו השונים: בתרבות הלשונית הכתובה, המדוברת,הנשמעת והניצפית.

ואוריינות אוריינות אוטונומיתחקר האוריינות מבחין ומפתח שתי מגמות, הפועלות זו לצד זו:

.אידיאולוגית

רואה ברכישת הדעת תהליך מחולל שינויים.הם יכולים להתקיים במנותקהדגם האוטונומי

מהקשרם החברתי ולעיתים אף בניגוד לו.בחברה שיש בה פער עדתי עשויה ההשכלה המשותפת

לבני העדות השונות לצמצם את הפער.אינטגרציה עדתית, חינוך לדמוקרטיה

מסיט את הדגש ממציאות הידע למשמעותו ההקשרית.כאן לא רואיםהדגם האידיאולוגי

באוריינות נורמה אוניברסלית המחייבת את הכל. אלא, הגמשת המערכת ופתיחתה לשינויים,

שבהן האוריינות אכן באה לידי ביטוי.

[15?]הערה מהי ,בורות במאמר זה

הבורות איננה נתפסת בעבודה זו כאי-ידיעה, אלא כמצב חברתי. למעשה היא היפוכה של

האוריינות כמצב חברתי, שהרי הידיעה ה"אובייקטיבית" איננה משמעותית לדיון זה.

בורות אם כך היא התנהגות, הצגת עצמי כמי שאינו/ה יודע/ת, כמי שאינ/ה פולש/ת לתוך

עולמות ידע שאינם שייכים לו/ה , וכמי שאינו/ה מתכוונ/ת לעשות בהם שימוש חברתי כלשהו.

מחקרים שנעשו על החברה האמריקאית מראים, שלא היה ניתן לרסן את לימודי הנשים-

מרגע , שהחלו בהם. באופן פרדוקסלי פעל חינוך זה כנגד המטרות הראשונות, שהוצבו לו.

מהנשים22%נשים שלמדו יותר, נשאו בגיל מאוחר יותר מאלו שלמדו פחות.ילדו פחות ילדים.

שהמשיכו ללמוד, לא נישו כלל ופתחו קרירה עצמאית.

פרדוקס זה, לחנך בנות כדי, שתגענה לרמת התנהגות של בורות, הוביל את הנשים

באמריקה לתוצאות, שהגברים לא ציפו להן.

האם יש מצוקה חברתית ואישית, בחסידות גור הנובעת מן הפרדוקס הזה של החינוך

לבורות?

האם חינוך הנשים משנה את מעמדן?

האם הפנימו הנשים את תקוותו של הרב וולף והן חותרות אליה?

החברה החרדית- בין מערערים למצדדים-עומק הפרדוקס

פרסומים ב"מרוה לצמא"[ . הם נשענים על הרמב"ם100 על הצורך בלימור נשים]מערעריםיש

והשולחן ערוך,"כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות, שכן אין שכלה מספיק להשיג

בדברים על בוריים" הרב וואזנר אומר, "לא נצטוו נשים ללמוד, וזאת מטעמים גנטים. נשים בנויות

כך, שאין מוחן מסוגל לקלוט את דברי התורה והפרשנות לעומקם...מעל דפי "מרוה לצמא", עולה

צידו הקיצוני של פרדוקס למדנות הנשים. רבנים ואנשי רוח מערערים על השינוי, שחל

באפשרותה של בת ישראל להתחנך.הלגיטימציה , שהעניק ה"חפץ חיים" לבתי הספר לבנות בשל

שינוי העיתים מוטלת בספק.תכני הלימוד ודרך הוראתם אינה נראית לכותבים, וגם אם ברור להם,

שאין היום דרך חזרה, הם מאיימים, שהעתיד יוכיח שנעשתה טעות.

בלימוד נשים- הטוענים, שבוגרות מערכת החינוך האליטיסטי לבנות חרדיות,יודעותיש המצדדים

מהי יגיעה בתורה,הן תוכלנה להקים דור לתפארה של לומדים גברים, שנשותיהן מעריכות אותם.

יש השואלים, האם אין עיקר תפקידנו לחנך בנותינו בראש וראשונה להיות אמהותעומק הפרדוקס

יהודיות כשרות וטובות?. האם אין ללמדן, כי הבית הוא בסופו של דבר היעד?

רוב הבנות המסיימות את "בית-יעקב" לרבות שנות הסמינר,לא תשתמשנה בידע שרכשו מחוץ

למשק הבית, רובן לא תצאנה לעבודה,אלא תשמשנה בתפקיד של רעיה ואם.

המורה החרדית מגלמת את הפרדוקס בצורה הבולטת ביותר.היא אישה ואם, בוגרת החינוך

החרדי, עובדת מחוץ למשק הבית.הביקורת עליה רבה, בכתות הבנים ההישגים הלימודיים

גבוהים יותר.השאלות מרובות מה צריכות נשים ללמוד? מה אסור להן ללמוד? מה אינן מסוגלות

ללמוד? מה סדר העדיפויות בין הבית, המשפחה והלימודים? עד כמה ניתן להכניס תכנים

חיצוניים לתוכנית הלימודים? עד כמה ניתן לשנות את אמצעי ההוראה ולאמץ שיטות חדשניות

ומודרניות?

המלכוד

הקהילה החרדית היום,זו קהילה ,שבחרה להיות קהילה לומדת.בחירה זו, שנשענה על שפע

כלכלי, הביאה למצוקה. גברים רבים מאריכים את שנות הלימודים שלהם. משפחות חיות מן

ההקצבות הממשלתיות. הנשים מנסות לפרנס את המשפחה אך כאן מלכוד נוסף ,רובן הוכשרו

להוראה אך אין עבודה בהוראה. אשה , שמחפשת עבודה בתחומים אחרים מסכנת את שמה

הטוב. במצב זה גוברת המצוקה הכלכלית, והשיח הציבורי מטפח את ה"עוני" כעבודת שמים.

הקהילה החרדית הלומדת

בקהילה זו אנו מבחינים בין "חברת הלומדים " ל"חברת הלומדות".

אין ויכוח לגבי חשיבות ונחיצות של "חברת הלומדים" במוסדות השונים.

חקר המשמעות החברתית של הלמדנות אצל גברים אורתודוקסים מראה, שהלמדנות היא הביטוי

המשמעותי ביותר ליהדותם.

אך,לגבי "חברת הלומדות" הממסד החרדי והציבור עצמו מבינים כי החינוך לבנות הוא חלק בלתי

נפרד מן ההוויה הנוכחית- אך עם זאת אין אלה ואלה חדלים מלבדוק את מהותו וכוונותיו.

כדי לשמור על "חברת הלומדים", יש לפקח על "חברת הלומדות" נבנים מנגנוני הגנה: מנגנון

העוני והצניעות,שנכפה על הנשים כערך עליון וכעבודת שמים.ומנגנון הפיקוח על למדנות הנשים.

הנשים למדו להיות יהודיות כשרות מאימותיהן ולצד הסבתות שלהן. היום בית-הספר בצורתו

החיצונית, הוא המסגרת המחנכת של הקהלה החרדית אך המטרה המוצהרת היא: שכפול בית

אמא בפולין.

השאלה החברתית המעניינת היא:איך עושים זאת, והאם זה מצליח?

מעקב קרוב על האיך נוצר ע"י תצפיות בלתי אמצעיות בכמה מסגרות למודיות, שנועדו לנשים

נשואות בלבד.

המסגרת האחת היתה : שיעורי דינים, שלמדו נשים מתנדבות מקרית חסידי גור.

המסגרת השניה היתה : שיעור שנתי בתהילים, שלמדו מורות מהסמינר.

המסגרת השלישית היתה : שיעור בתורת הרמב"ם, שנתן הרב וולף.

על בסיס תצפיות אלו, ולאור התובנות, שנאספו במחקר החברתי על אודות האוריינות, נראה כי

חינוך הנשים חותר לפרגמטיזציה של המציאות החברתית ומדגיש את הגשמי שבה.חינוך הנשים

גורם לתרגום מתמשך של בעיות מורכבות לפשוטות. הוא מרדד שאלות מוסר, אמונה, צדק

ודומיהם להוראות ביצוע בחיי יום יום.

התוכן: ב"חברת הלומדות" הלומדות מזדהות עם חומר הלימוד עם המורות ]ההופכות למושא

הערצה ולדגם חיקוי[.

המלמד: כל השיעורים נתנו ע"י דמויות בולטות בקהילה, השייכות למעמד גבוה מבחינת אדיקותן.

פרשנות אישית.–התוקף: המורה הגבר משתמש במקורות ובפירושים לפי הצורך

המורות הנשים-הציגו עצמן כמוסרות עובדות ולא כנותנות פרשנות.

חומר השיעור: בנושאי אמונה מופשטים העוסקים בערכים וחוכמת ישראל- מובא מרצה מבחוץ.

ואילו בנושאי תכלס'= דינים הן פועלות בכוחות עצמן.

תוכן- על מהות האמונה, אין דיון, אין שיחה, אין העלאת תכנים–תגובת הלומדות: בשיעורי

סותרים,הן אינן מתבוננות בכתוב.

בשיעורי תכלס'- הן מתעוררות .הן כמהות להדרכה ושמחות לרדת מן הרמה הערכית למישור

ההתנהגותי.

כיצד מצליחה הקהילה החרדית להגשים את מטרותיה?

כבר בגיל הגן, תוכנית הלימודים מתרכזת בהוראה לפעולה.שם מצטיירת האשה האידיאלית

כאשה בעלת מידות טובות, אמונה תמימה, אם ורעיה למופת ועושה חסד.

לימוד לצורך חקירה ותהייה, חתירה להבנת המקור של הדין, להעמקה בפרשנויות השונות

למקרא, כל אלה נתפסים במסגרות החינוך הרשמיות כשליליים או מסוכנים.

האורתודוקסיה אינה מציגה את מעמד הנשים כנחות, כטעון שינוי או שיפור, אלא כמעמד "אחר"

שונה מזה של הגברים ומשלים לו.

הנשים מצידן מקבלות באופן עקרוני]אפריורי[ את המעמד הזה לפיכך, יש הלימה בין תוכנית

הלימודים המתארת ומשכפלת מבחינה תרבותית את המעמד לבין המציאות החברתית שלו.

זהו כלא ספק הדגם האידיאלי של החינוך.

בכל שלושת החוגים, שתוארו הצהירה מוסרת השיעור, כי אין בכוונת השיעור להפוך את הנשים

לפוסקות. גם הגבר הלומד אינו הופך מיד לפוסק, לשם כך יש רבנים גדולים וחכמים.

פתיחת המפגש במשפט:"אנו לומדות כדי לדעת לשאול ולא כדי לדעת לענות" באה כדי, א.

להדגיש בפני הקהל, כי במקום הזה מתקיימת הסכמה עם המציאות האומרת כי אין תפקידן של

נשים לחשוב.

ב.הדגשת מגבלותיה של האשה בתחום החשיבה.

ג.הנשים החרדיות האלה, מנהלות את חייהן מתוך הסכמה מלאה למצבן, אך בליווי נסיונות בלתי

פוסקים להבין מחדש מצב זה.

לסיכום:

הנשים מקיימות איפוא אוריינות כפולה:

האחת רלוונטית לקיומן כנשים חרדיות-אוריינות הבורות- המספקת להן ידע וכלים לחיות בתוך

עולמן.

השנייה רלוונטית להיותן משכילות יודעת ספר, ערות לנעשה סביבן בקהילה ומחוץ לה, ושותפות

חלקיות למציאות החברתית בישראל ובעולם.

החינוך של הנשים הפך לעובדה. הנשים המשכילות- האורייניות משתמשות בבורות ככלי הכרתי,

רגשי וחברתי.באופן זה, מקיימת האוריינות הדו שכבתית לנשים את האפשרות לחיות עם

הפרדוקס של משכילות ובורות.

סיוון המובלעת/ עמנואל תרבות

רקע: תנועת בעידן שראשיתו תהליך על להצביע , ניתן2 וה-1ה- העולם מלחמת בתקופת "חיים עצמם כינו המצוות. החרדים קיום ועזיבת השורות והוא: נטישת היהודית ההשכלה

איש החזון כגון בלבד(. רבנים ומוצאם בשמם יהודים שהם אלה יהודים" )בין בין בגלותחמור. כאסון זאת רואים שך והרב

הוא: הזו הסכנה את שמחריף מהמיידי. תגמול ומבטיחה ליצרים החילונית, שפונה בדרך – הפיתויא. אלו בקרב אפילו ומסורות מנהגים שינוי של תהליך לב, ישנו משים בלי – ההונאהב.

גבולות. טשטוש של מצב עדיין. לכן, נוצר דתיים עצמם שרואים

מהי? מובלעת בקהילה. מובלעת רבים חברים יאבדו שמא מהפחד להיווצרותה, נובע העיקרי הדחף

מובלעת הפורמאלית ההגדרה לגבולה. לפי באשר קהילה של לבעיה בד"כ התגובה היא אדם של המחויבות הקבוצתי, היינו המימד של חזק בלחץ המאופיין חברתי הקשר היא

של האילוצים נוכח דרכם את לנווט יוכלו שחבריה כדי תרבות ליצור ניסיון לקבוצה. זהוהקבוצה. של החדיר הגבול קו את לאטום נועד אשר חיים אורח

מאפייניה: משאבים מספיק או ענישה, אכיפה אמצעי אין זו לתרבות – הטובות המידות חומת.1

המובלעת כן רצוני, על בסיס על היא בה כן, החברות חבריה. כמו את לתגמל כדי של והנבחר המיוחד אופיים את מדגישה מוסרי. היא גמול רק להציע יכולה

החיצונית. כך החברה של מוסרי הבלתי אופייה את מדגישה שהיא בעוד החבריםפיזית(. להיות יכולה לעיתים )החומה טובות מידות של חומה נבנית

את מולידה לפתח רובץ איום או סכנה מול התמידית העמידה – המזימתי ההסבר.2 להקפיד נראה, עליהם שהוא כפי אינו דבר שום השקפתם המזימתי. לפי ההסבר

מנטילת גם נמנעים הם סיבה מתמיד. מאותה באופן המשמר על עמידה עלמלחמות(. )נגד סיכונים

אלוהים. מקורו נגד האדם מרד היא המודרנה משמעות – למודרניות התייחסות.3 לאדם, אדם של שיעבוד היא נמנעת הבלתי "ההשכלה". התוצאה של בפילוסופיה

נחיתות, ברגשי מהולה זו החילוני. מנגד, תחושה האדם שחושב כפי חופשיות ולאיותר. חיובית השקפה ישנה זה ברפואה. בעניין האדם בתלות בהתחשב

לבנה. היא והמובלעת שחור הוא החוץ עקרוני באופן – אפור1שחור/לבן של גוונים.4 הם הבא בעשור משחור, אך שחורים נתפסו והסוציאליזם הציונות50ה- שנות עד

זרמים על להצביע ניתן שתמיד שנשבו". כמובן כ"תינוקות או כהדוניסטים נתפסו שחורים. יחסם כרשעים, כלומר חילונים רואים קרתא, אשר כגון: נטורי קיצונים

את עליהן לכפות במטרה תכופות בגיחות לעיתים מתבטא לכופרים החרדים של ומאמינים ההיפך קרתא( סוברים )נטורי )הפלות, חזיר(.. הקיצוניים הנורמות

מחד הם בגישות אמפתיה. ההבדלים לפתח לא כדי רחוקות לעיתים בגיחותהקיצונית. ההיבדלות ומאידך יהודי כל כלפי ההדדית האחריות תחושת

היבט לאמונה ההתנהגות, המעניקה והוא חשוב היבט ישנו במובלעת – המרחב.5 ניתן זה נפרד. במרחב מחיה במרחב צורך יש אחידות, לכן הן רגשי. הנורמות

זהה )אידיש/עברית-תלמודית(, מוזיקה, לבוש משותפת שפה למצוא מורכבת שרוולים(. ההתנהגות ארוכת )גברים-שטיימל, נשים-פאה,שמלה

זו )אדיקות(. התנהגות האמונה מעיקרי הנגזרות הנורמות על קפדנית משמירה על להצביע זאת, ניתן ומבוכה. עם טשטוש של בעידן בבחירות מהצורך נובעתבסיסיים. שאינם בהיבטים חידושים קבלת

שנדרש הזמן לגבי מופלגת בתביעה מתאפיינת המובלעת – ומרחב זמן על תביעות.6 יש בפועל. לחרדים אותו שחיים הזמן אופרטיבי", היינו ב"זמן מחבריה. מדובר

מגוריהם מקום את בוחרים אותו. החרדים שחיים כפי אופרטיבי", מרחב "מרחב כן, נוצרו כמו הבית ליד למקווה עדיפות כנסת, ישנה מבית הליכה מרחק בקרבת

מוגן". "מרחב לחרדים, היוצרים קניות מרכזי שסה"כ הגיוניים אנשים עצמם רואים המובלעת אנשי–העולם( )ידע קוסמולוגיה.7

בין התאמה ליצור עליהם קיצוניים. במאבקם לא לאמונתם, אך קנאים התייחסות מצומצם, יש העבר – לעבר החברתית. יחס למסגרת הקוסמולוגיה

מתקרב קצרה, האסון העתיד ראיית – לעתיד למובלעת. יחס הקשורים לאירועים להיסטוריה, מחוץ עצמם המשיחיות, רואים כלפי פסיבית עמדה – להווה ובא. יחס

לחב"ד(. )פרט בהווה זה לצורך הרבה עושים יבוא, לא שהמשיח עד והידע הכריזמה, ההשכלה בעלי לאלו ניתנת הסמכות – כוח והאצלת סמכות.8

קבלת סמכות ישראל. בעלי אגודת התורה" שהקימה גדולי הדתי. לדוג': "מועצתמבחוץ. "עסקנים" המשפיעים ישנם בפועל החלטות, אך