רשימת שיעורי התורהלהלן

בבית מדרשינו במשך השבוע המתקיימים

שיעורים באידיש

בין 'ה-'בימים א ,א"שליט יהושע כהן' ג המפורסם ר"מפי הרה ,בבא בתראמסכת שיעור בגמרא �

.צ"אחה 4:00-5:00השעות

7:00-8:30ות בין השע 'ה-'בימים א ,א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ע"זי ו"בשער הכוונות למהרחשיעור �

.בערב ).ת"כ דר"מזמן צה(שיחת קודש ברעווא דרעווין שלוש סעודות �

ק"שיעורים בלשה

,ע"ש זי"וסדר התרת קללות לפי מנהג הרש, א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ן"ק שיחות הר"שיעור בספה �

.8:30בליל שישי בשעה

"קול הלשון"א ב"ר שליט"ניתן לשמוע שיעורי מו

)2081233788 :ענגלאנדב 7183952440 :באמריקא( 03-6171086 'טל :ידיששיעורים בא �

)3-4-37-61: ענגלאנדבאמריקא וב( 1' שיעור מס –ק אוצרות חיים "שיעור בספה

3' שיעור מס –ש "סידור הרש, נהר שלום, ק רחובות הנהר"שיעור בספה )3-4-41-63: ענגלאנדבאמריקא וב(

)3-4-41-62: באמריקא ובענגלאנד( 2' שיעור מס– )השבוע' פר( שיעור בחסידות

)3-4-41-65: באמריקא ובענגלאנד( 5' שיעור מס – שיעור בספר נתיב מצוותיך ואוצרות חיים )3-4-41-66: באמריקא ובענגלאנד( 6' שיעור מס –כ שבת "שיעור בשעה

2' שיעור מס – )03-6171041' טל( ל"שיעור בספר אדיר במרום לרמח )2-7-5-2-62: ענגלאנדבאמריקא וב(

)2081233788 :ענגלאנדב 7183952440 :באמריקא( 03-6171041 'טל :ק"שיעורים בלשה �

)2-7-5-2-1: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-2מספר שיעור –שיעור בספר התניא

)2-7-5-2-3: ענגלאנדבאמריקא וב( 3' שיעור מס –) א"ושער יחו(ן "ק שיחות הר"שיעור בסה

)2-6-5-2-4: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-3' שיעור מס –ן "ק ליקוטי מוהר"שיעור בסה

)2-7-5-2-1: באמריקא ובענגלאנד( 1-1שיעור מספר –ק עץ חיים "ר בסהשיעו

2-4-9 03-6171002' טל: שיעורים באנגלית �

.)7183952440: באמריקא( 03-6171002' כמו כן ניתן לשמוע כל השיעורים בזמן אמירתם בטל

.02-5816622' ון בטלאפשר להשיג הקלטות השיעורים ממערכת קול הלש

:י משלוח בקשה לכתובתנו"ע בדואר אלקטרונימידי שבוע ניתן לקבל את הקונטרס

tc7@neto.bezeqint.net

כראוי 'ית בו להתדבק נזכה הקדושה התורה שבכח רצון ויהי

ועד למען לא נבוש ולא נכלם לעולם רצונו בלבב שלם ולעשות

.א"בבונזכה כולנו יחד לביאת משיח צדקינו

"ים החכמה"מכון

ירושלים 5245. ד.ת 02-5389584: פקסטל 057-3153884 :'טל

תשע"א חקת פר ' גשל"ס

תשע"אחקת פרשת דרעוין רעואדא "ח תשע"א חקת פר' של"ס

וווואאאאששששדדדד אאאאררררננננווווןןןן:::: ההההננננחחחחללללייייםםםם וווואאאאתתתת בבבבססססוווופפפפהההה ווווההההבבבב אאאאתתתת הההה'''' ממממללללחחחחממממתתתת בבבבסססספפפפרררר ייייאאאאממממרררר ככככןןןן ¤¤§§©¦¨§©¤§¨§¥¨¤Ÿ£§¦¤¥§©¨¥¥©עעעעלללל

ההההבבבבאאאארררר ההההוווואאאא בבבבאאאאררררהההה ווווממממששששםםםם ממממוווואאאאבבבב:::: ללללגגגגבבבבוווולללל ווווננננששששעעעעןןןן עעעערררר ללללששששבבבבתתתת ננננטטטטהההה אאאאששששרררר ¥§©¦¨¥§¨¦¨§¦©§¦§¨¤¤§¨¨¤£¦¨§©ההההננננחחחחללללייייםםםם

אאאאתתתת ייייששששרררראאאאלללל ייייששששיייירררר אאאאזזזז ממממייייםםםם.... ללללההההםםםם וווואאאאתתתתננננהההה ההההעעעעםםםם אאאאתתתת אאאאססססףףףף ללללממממששששהההה הההה'''' אאאאממממרררר ¤¥¨§¦¦¨¨¦¨¤¨¨§¤§¨¨¤Ÿ¤¡Ÿ§©¨¤£אאאאששששרררר

ההההעעעעםםםם ננננדדדדייייבבבביייי ככככררררווווהההה ששששררררייייםםםם חחחחפפפפררררווווהההה בבבבאאאארררר ללללהההה:::: עעעעננננוווו בבבבאאאארררר עעעעלללליייי ההההזזזזאאאאתתתת ¨¨¥¦§¨¨¦¨¨¨£¥§¨¡¥§¦£Ÿ©¨¦©ההההששששייייררררהההה

בבבבממממוווותתתת:::: ווווממממננננחחחחללללייייאאאאלללל ננננחחחחללללייייאאאאלללל ווווממממממממתתתתננננהההה ממממתתתתננננהההה:::: ווווממממממממדדדדבבבברררר בבבבממממששששעעעעננננתתתתםםםם ¨¥¦£©¦¥¦£©¨¨©¦¨¨©¨§¦¦¨Ÿ¥§¦§£Ÿ§¦בבבבממממחחחחקקקקקקקק

ההההייייששששייייממממןןןן:::: פפפפנננניייי עעעעלללל ווווננננששששקקקקפפפפהההה ההההפפפפססססגגגגהההה רררראאאאשששש ממממוווואאאאבבבב בבבבששששדדדדהההה אאאאששששרררר ההההגגגגייייאאאא Ÿ©¦§¨§¦§¨¨©§¥©§¦Ÿ¨¥§¦¤£§©©¨¦ווווממממבבבבממממוווותתתת

י"ד-כ') כ"א, (במדבר

שפך פרש "י אשד, שפך של תרגום הנחלים. ואשד

שהיו אמוריים דם שם שנשפך הנחלים,

עמוק והנחל גבוהים ההרים שהיו לפי שם, נחבאים

ההר על עומד אדם לזה, זה סמוכים וההרים וקצר,

בתוך עובר והדרך מזה, בהר חבירו עם ומדבר מזה

[לארץ] ישראל כשיכנסו אמוריים, אמרו הנחל,

שלמעלה בהרים המערות מן נצא לעבור, הנחל לתוך

אותן והיו בליסטראות, ואבני בחצים ונהרגם מהם,

אמוריים צד של ובהר מואב, צד של בהר הנקעים

בולטין ושדים קרנות כמין נקעים אותן כנגד היו

של ההר נזדעזע לעבור, ישראל שבאו כיון לחוץ ,

גבירתה, פני להקביל היוצאת כשפחה ישראל ארץ

השדים אותן ונכנסו מואב , של הר לצד ונתקרב

ער, לשבת נטה אשר וזהו והרגום. נקעים אותן לתוך

ונדבק מואב גבול לצד ונתקרב ממקומו נטה שההר

בו.

כן הקדושה , אל האדם השתוקקות כפי א.

לקראתו. ובאה אליו משתוקקת הקדושה

ליטהרכתב הבא חז "ל שאמרו מה על מוהרנ "ת

ולעשות להתקרב בא כשאדם אותו, מסייעין

לצדיקים ולהתקרב לנסוע בזה, תלוי יהדותו שכל דבר

שם א כי ישראל, לארץ נוסע בבחי' הוא הרי מיתיים ,

אינו עוזרו הקב "ה ואלמלא והקדושה, האמונה מקום

ולקדושת הצדיק אל משתוקק כשרק ובתחילה לו. יכול

אשר הנחלים 'ואשד בחי' נעשה בזה ישראל , ארץ

כחתן לקראתו יוצא שא"י היינו ער', לשבת נטה

כך להקדושה, משתוקק שאדם כמה כי כלה , לקראת

אליו. משתוקקת הקדושה

נודע 'באר כי במשענותם ', במחוקק שרים חפרוה

ע "י נמשך ב"ה מאא "ס אלקות שההתגלות

האור נתחלק ואח"כ משה, בבחי' שהוא הגדול הצדיק

כל מנשיאי אחד שכל חז"ל שאמרו כמו נשיאים, לי"ב

וזהו שבטו, ע"י חיים מים הבאר את משך ושבט שבט

והוא מטה לו היה נשיא שכל במשענותם , במחוקק

לפי ית' אלקותו אור לגלות שבטו, לפי האור צמצם

שלו. השבט של הכלים

היינו ואי' הסלע, אל מדבר רבינו משה היה דאם

נכלל הכל והיה מחלוקת כלל היה שלא זוכים

מחלוקת בחי' יש הסלע הכאת וע "י הפשוט , באחדות

אלא הפשוט , אחדות עצמות של התורה ואינו ופירוד

זה מחלוקת, שיש אלכסון , גבולי לי"ב תורה נתפשטה

לנפשך חכמה דעה ד

דרכו יודע אדם ואין בלבול ויש אוסר וזה מתיר

לו ואין יהודה או ראובן בדרך ללכת אם ה', בעבודת

בנסתר, ולא בנגלה לא סוגיא בשום בהירות שום

העיקר. שזהו הבורא בעבודת וכ "ש

בנגלה כי הסוגיות בבירורי שיש הבירורים עיקר כל

של הבירור הוא ביותר הגבוה הבירור ובנסתר ,

הבורא את לעבוד צריך הוא איך מישראל אחד כל

הסלע הכאת ע"י נשתלשלה הק ' והתורה ית',

הן ומחלוקת ריבוי, בחי' ונעשה הפשוט מהאחדות

בנסתרות והן אוסר וזה מתיר שזה התורה בנגלות

כך אומר שזה שבנסתרות החיצוניות בבחי' התורה ,

שאין האל , בעבדות הוא הבלבול ועיקר כך. אומר וזה

מבולבלות הנשמות וממילא האמת , דרך יודע אדם

העולם בזה כי האמת . הדרך מהי יודעים ואין מאד.

אחת בחי' לרחק הסט"א של שקרים סוגי הרבה יש

שזהו אחר ענין על לאדם נדמה רגע וכל מהשניה ,

האדם את ומסחרר מסבב נגה קליפת כי האמת ,

מאד .

בחי'ואפי ' בהשתלשלות מאד , גדולים אנשים

עצמו שמדמה נגה קליפת נתגבר הפירוד ,

לך ואין גדולים, צדיקים אפי' ומבלבל הקדושה אל

ענין שיהיה השי"ת רצה ואעפ"כ רבינו כמשה צדיק

חכם אין וכן רב , הערב את קירב שהוא הזה הדבר

של הענין שיהיה השי"ת רצה אעפ"כ המלך , כשלמה

אחיזת עדיין יש משיח בא שלא זמן כל כי נשים, אלף

ודרגא . דרגא בכל בבריאה הנגה

ולבררוזה הק ' השכינה לתקן הצדיקים עבודת עיקר

האמנתם לא 'יען הכתוב שאמר וזה נגה , קלי'

העיקר כי בשלימות, נגה קלי' נתתקן שלא היינו בי',

בזה"ק דאי' מה על הרמ "ז וכמ "ש המלכות. הוא

המלכות בירורי ע "י הוא עמלק הכנעת שעיקר

כי בי, האמנתם לא יען וזהו ב"ן . שם בסוד ותיקונה ,

לראש היתה הבונים מאסו אבן המלכות , היא אמונה

שלא למעלה , מלמטה המלכות להעלות שצריך פינה,

שנעשה הפלוגתות , במקום הסלע הכאת בבחי' תהיה

ולא שנים סוד נעשה שמזה חלקים, וי"ב ריבוי בחי'

הגם חלקים , רבוא לשישים ביותר ונתחלקו שלשה ,

שיהיה צריך הכל אבל מהריבוי משתעשע שהשי"ת

שהריבוי הבריאה תכלית שזה הפשוט , באחדות נכלל

הפשוט . האחדות את יגלה

הם וזהו שהשרים בזה"ק ואי' שרים', חפרוה 'באר

אחד , הכל היה בשורש כי ויצחק, אברהם

אחד הכל סתימאה במוחא כי שתים, מאחד ונעשה

אלף אלף, העולה בריבוע דההין אלהים אות שם ויש

מתחלק שאח "כ אלא הפשוט , האחדות סוד הוא

שמתחלק מאות, חמש בגי' כתף כתפין , לתרין

משמאל, ויצחק מימין אברהם בחי' לשנים , מאחד

קין ה ', בעבודת דרכים לשני האחדות מתחלק ושם

והבל.

דמ"ה ובלשון ב "ן של דרך שנעשה הוא האריז"ל

אברהם ה ', בעבודת דרכים שני דב "ן, וב"ן

בלבול כבר נעשה דרכים שני כבר וכשיש ויצחק.

ומזה לשמאל . או לימין ללכת אם יודע ואינו בנפש

נגה , וקלי' קדושה דברים , שני שיש למטה נשתלשל

וזהו הנגה . הוא והשמאל הקדושה , צד הוא הימין

אם יודע שאינו למעלה כן למטה, שיש הספקות

מתבלבל. הוא ומזה שמאל בצד או ימין בצד לבחור

דפרה ה ', בעבודת שיש הדרכים שני ב.

ודאדומה

שרים ,האריז"ל חפרוה באר הפסוק מבאר

את לבנות צריכים ויצחק שאברהם

השניים סוד דב"ן , וב "ן דמ "ה ב"ן ע "י הק', השכינה

שני מבאר מקאמארנא הרה "ק מהאחד . למטה שיש

בינה וברתא, אימא אדומה, פרה סוד שהוא הדרכים,

ואדומה המלכות, דרגת מנצפך בגי' פ"ר ומלכות .

לקרוא אפשר ובכלליות הדין . שורש בינה סוד הוא

יצאה הק ' השכינה כי ומטה . מעלה ושמאל , ימין לזה

אך אלקות, שהכל ידעו כן לפני הפשוט, מהאחדות

שמביא כמו לשתים , מאחד נתחלק למטה כשיורדים

שעיקר מנעשכיז, הרה"ק בשם ושמש המאור

למעלה והוא באלקות, הדביקות רק הוא העבודה

תשע"א חקת פר ' ה של"ס

זה תפילה ויש תורה שיש מה כי ותפילה, מתורה

הוא הראשון השורש אבל לשתים, שנפרדו למטה

כתפין שתרין סתימאה מוחא סוד שזהו אלקות .

ריבוי ובחי' שתים, נעשה למטה ורק בא' נשרשים

שיורד עד ה '. בעבודת שיש הדרכים ובלבולי נשיאים

גדולים בבלבולים שמבלבל נגה קליפת סוד למטה

הריבוי. מחמת זה וכל האל, בדרכי

לה והנשמה וקשה הפשוט, אחדות רק לסבול יכולה

והריבוי. הפירוד עם לחיות

דינים ,וזהו פ"ר בחי' המלכות דיני אדומה . פרה סוד

דיני דמ"ה, ב "ן סוד הוא ואדומה דב"ן , ב"ן סוד

פרה של האמיתי שהשם אחרי פ' בזה"ק ואי' הבינה .

שבע , מעשיה כל שלמה ', אם שבע 'בת הוא אדומה

בת בסוד תלויה הגאולה עיקר כי וכו', הזאות שבע

א' אותיות א'פר , צריך ולזה אדומה . פרה ובסוד שבע

החמה שורש שהוא דב"ן וב "ן דמ "ה ב"ן כי פ "ר .

באופן באח ' אח' בשוה שוה היו שבתחילה והלבנה,

אפשר אי המלכות ושאלה לשניהן , אחד כתר שיש

הקב"ה לה ואמר אחד , בכתר להשתמש מלכים לשני

הוא יותר גבוהה ובמדרגה עצמך. את ומעטי לכי

הנסירה סוד יש אחד בכתר שניהם סוד שכשיש

מקבלת והיא מהז "א. ומתחלקת ננסרת שהמלכות

עם מתקשר ז "א ואז דב"ן , וב"ן דמ "ה ב"ן דרגת

היחוד ובכח עליונה , בהעלמה חיק, בסוד המלכות

היא ובתחילה הז "א בפני המלכות באה הזה העליון

עם שעומדת עד ביותר נתעלית ואח "כ קטנה, נקודה

בפנים . פנים ז "א

עיקרוכל אבל עמיקין, רזין הם העניינים אלו

שצריך הוא הפרה אפר שסוד הוא הנקודה

אדם צריך כי אפר , ממנה ולעשות הפרה לשרוף

בהאי קשים נסיונות עליו שעוברים שהגם לדעת

מהתגברות הוא זה שכל שיהיה, מה יהיה עלמא ,

שנעשה ואדומה , פרה במדרגת שהוא נגה, קליפת

ישות נמשך בחי' זה שכל דב "ן, וב"ן דמ"ה ב"ן ,

מלכים לשני אפשר אי שאמרה הלבנה מקטרוג

אחד . בכתר להשתמש

לתקןועיקר המלכות , את נתקן שאנו הוא ית ' רצונו

הס"מ של דרכו כי בי, האמנתם לא יען בחי'

ב"ן אדומה פרה בסוד האח', דרגת משלים שכשאדם

צריך האח ' דרגת כשמשלים ושם דב "ן, וב "ן דמ "ה

דפרה מהגבורה שנמשך נגה קליפת את לתקן

באור נכללים הקדושות הגבורות באמת כי אדומה .

וכל וכבוד תאוה וקנאה עוה "ז תאוות כל כי היחוד,

את לגלות העולם, בזה תכלית להם יש הפירודים

שנברא דבר שום אין כי עז . וביתר שאת ביתר היחוד

לחינם , נבראו לא בעוה "ז שיש העניינים כל בכדי,

ויתגלה בקדושה היחוד ויכלול אמת צדיק שיבא אלא

לגמרי, שנפרדות פעולות מתוך אפי' הפשוט האחדות

צדיק אפי' וחלילה חלילה אותו, מבלבל נגה וקלי'

בקדושה . הכל וכולל בתשובה שב מיד משהו, שנכשל

אחת ,וזהו מדרגה משלים כמעט שכשכבר הסדר

דרגת שמשלים דב"ן , וב"ן דמ "ה ב "ן בחי'

וה' שלימה, בעבודה ה' את לעבוד זכה וכבר האח',

אותו, מנסים אזי דרכיו, בכל דשמיא סיעתא לו נתן

לעבוד שצריך שהוא הנסיון שענין הרמח "ל וכדפי'

יוכל אם אותו בודקים ואז דשמיא ! סיעתא בלי ה' את

השי"ת לו שעזר אחר כי נגה, קלי' נגד בנסיון לעמוד

מלכים שני אין לו אומרים עתה מדרגה. לאיזה לזכות

שז "א היינו מלכים שני כי אחד, בכתר משתמשים

אותו בודקים ועתה למלכות , דשמיא סיעתא משפיע

ואז דשמיא , הסיעתא בלי לעמוד תוכל המלכות אם

ונסיון, דורמיטא בחי' ויש מז"א , המלכות מתחלקת

של טעותים מיני כל וכבוד , תאוה קנאה מתעורר ואז

שצריך ה ', ועובדי הצדיקים דעת אפי' שמבלבל נגה

וכל מבלבל , נגה שהקלי' ממה להזהר גדולים רחמים

מתגלה , האחדות שאין במקום נמצאים אנחנו כי זה

אל מוחין משפיעה המלכות ואין הריבוי, בסוד והכל

הנוק '.

בסוד וזהו שנים , בחי' שנעשה שרים , חפרוה באר

יש ואז השנים, בחי' ששם דב"ן , וב "ן דמ "ה ב "ן

הרע היצר מתעורר ואז הדרכים, שני בין בלבול כבר

ימין בין בחייו לעשות מה יודע ואינו הנגה, וקלי'

לנפשך חכמה דעה ו

אינו מעשיו, בכל ה' את עובד שהוא אפי' לשמאל,

ית ', אותו לעבוד דרך באיזה נפשו את יודע

כן לפני לו שהיה אפי' כבוד תאוה קנאה ומתגברים

איך יודע ואינו הסתלק הכל דשמיא, סיעתא הרבה

בחיים . מעמד להחזיק

האפר תיקון סוד ג.

לעשות אבל הפרה את לשרוף השי"ת ציוה באמת

ואסף וגו', לעיניו הפרה את ושרף אפר. ממנה

היא . חטאת נדה מי וגו', הפרה אפר את טהור איש

את שמריח שהחוטם כנודע הוא השריפה שענין

מלמטה השפע העלאת הוא ריח, בו שיש הדבר

שהוא סתימאה דמוחא הדעת עד למעלה למעלה

המצח , במקום הוא האפר נתינת ולכן המצח , כנגד

דעתיק יסוד הדעת, כנגד העומד היסוד כנגד שהוא

הראשון שהשורש נודע כי סתימאה . דמוחא בדעת

ושם הפשוט , באחדות הכל שם סתימאה במוחא

ומתפשטין בריבוע , דההין אלהים שם סוד מאיר

ששם והנורא העליון הדעת והוא כתפין , לתרין אח "כ

מו"ס יחוד בתמידות מאיר ששם הפשוט , אחדות הכל

ושם היחוד, שבאור הראשון השורש שהוא וגלגלתא ,

והרש"ש הגר"א בדברי כמובא מטי, ולא מטי סוד הוא

ספה "ק . ועוד

אלו והנה כשכל מישראל , אחד בכל גדול כח יש

אלו שכל לדעת עליו, מתגברים הבלבולים

את לנסות השי"ת שרצה הבריאה סוד הם הבלבולים

לכם לתת הצדיק יוסף שאמר וכמו להרימו, כדי האדם

סוד שהוא לפרעה תתנו החמישים היד אבל ידות ד'

חו"ב סוד שהוא ידות ד' שיש אפי' הכתר , שורש

היד שהוא א "ק נקודת יש אבל אבי"ע, וחו"ג ,

למעלה העצם לנקודת הכל לקשר שיכול החמישית

מקום הוא כי כלל, פירוד שום אין ששם בשורש

הפשוט . האחדות

הכלוכשאדם ששם מו"ס עד הגבו' להרים נכנס

שורש מנצפ"ך פ "ר בחי' פ"ר, א ' אחד ,

הפשוט . לאחדות לא'. מתקשר הכל הבלבולים,

חיק ,ודייקא ליחוד להתעלות יכול בלבולים לו כשיש

אל המים יקוו בבחי' וא ', יודין תלת שם סוד

מקום הכתר לנקודת אדם כשעולה אחד, מקום

הנקודות כל מתקשרים שם שלום, שר סוד האחדות,

להמתי יוכל הספיקות ועי"ז שהם אדומה פרה סוד ק

להכלל וצריך הסלע , מהכאת שנשתלשלים דקדושה

כתר, הא"ק, לנקודת אחד , מקום אל המים יקוו בבחי'

היד בסוד ולהתדבק דכתר , חכמה שהוא מו"ס

או"א , שמקשר א "א ידות, הד' כל שמקשר החמישית

א "ק . ע"י מתאחדים ואבי"ע

משה ויש של שמו נכתב לא כי בזה, עצומה מלחמה

ישיר אז הזאת , הפרשה של בשירה רבינו

נעלם באופן היא הזאת הנוראה העבודה כי ישראל ,

לאחד אדומה , פרה לתקן הבאר להעלות ונשגב,

ע "י זה וכל דינים , פ"ר ולהמתיק ושמאל , ימין שורש

שעולה ע "י דינים הפ"ר לשרוף חיק , ליחוד שעולה

הפירוד . מכל גבוה שהוא האחדות, למקום

בפשטות השי "ת שנדמה אפי' תורה, לנו נותן

בחיצוניות , ומצוות תורה הוא שהעיקר

פרטי כל בפשטות לקיים העיקר זה שבודאי הגם

שהגם האריז"ל לנו מגלה מ"מ ודקדוקיה , התורה

נתן גם כך בפשטותו, התוה"ק את השי"ת לנו שנתן

היה החטא לפני אדה"ר כמו בפנימיותה, השי"ת לנו

השי"ת לנו הוסיף ואח "כ ולשמרה , לעבדה עבודה לו

עמוק יותר השיג נזכה ידם שעל מעשיות , מצות עוד

באדם האדם שלט אשר עת כי החטא . קודם מאדה "ר

הדעת , בעת הס"מ אותנו שהכשיל מה לו, לרע

ולשמרה לעבדה ונזכה בתשובה נשוב עי"ז אדרבה

כי החטא . קודם אדה "ר שהיה ממה גבוה יותר עוד

בתשובה . שנשוב ע "י לטובה שהכל יודע עלילה נורא

שנעסוק וזה דמהימנותא , ברזא כיום , עבודתנו עיקר

הגם בלבד , בחיצוניות רק לא ומצוות בתורה

בשו"ע , המבואר פרטים פרטי לפי הכל לקיים שצריך

הלכה ע "פ שלא שמתנהג קטן אחד במשהו כי

כל אבל מהקדושה , חוץ יוצא הוא הרי רח"ל כפשוטו

דמהימנותא לרזא לזכות כלי הוא המצוות קיום

תשע"א חקת פר ' זשל"ס

את ולעבוד אדומה הפרה ולהעלות ולשמרה, לעבדא

היחוד . במקום ה'

מקיימים כי שהצדיקים בחיצוניות ומצוות התורה כל

לעבדה עבודת יחד עימו איתו מחברים הם תמיד,

היחוד , בסוד ה ' את עובדים עדן שבגן כמו ולשמרה ,

בעבודת להתדבק המצוות מעשי ע"י צריך בעוה "ז כן

את היינו הפרה, את ולשרוף ולשמרה , לעבדה

זוכים החיצוניות עליית ע"י דייקא כי החיצוניות,

. דמהימנותא ברזא ה ' את לעבוד

שאדם כי שאחר העגל , חטא הוא עוה"ז מציאות

ומבלבל הרע היצר בא מיד במשהו, ה ' את עובד

צריך הוא כי זה וכל וכבוד , תאוה בקנאה אותו

דמהימנותא , ברזא עליונה , יותר לעבודה להתעלות

שהוא דאפר, הא ' סוד והוא לפנים , אח ' מבחי' לעבור

למראות וזוכה הפרה אפר נתתקן שבזה חיק, יחוד

בלבולי כל מתהפך ועי"ז ולשמרה. ולעבדה עליונות

דמהימנותא . ולרזא עליונים ליחודים עוה "ז

הזהב כי עגל כל וגם לבטלה, שנברא דבר שום אין

הכל שבו, הנסיונות וכל עוה"ז מציאות שהוא

שמע לבחי' לזכות דמהימינותא, לרזא לזכות כלי הוא

עמוקה יותר להשגה ולזכות אחד, ה ' א' ה ' ישראל

ובכל מחשבה ובכל תנועה שבכל ויזכה העליון , ביחוד

לקנאה אותו שמפילים בדברים אפי' בעולם ענין

עי"ז ויתעלה בתשובה ישוב מיד ח "ו, כבוד תאוה

רק הוא הכל כי אחד, מקום אל המים יקוו היחוד, לסוד

חיק יחוד בסוד ונורא עליון יחוד לייחד שיוכל בירורים

האחדות במקום יחוד שהוא

וכבוד וזהו ותאוה קנאה כל ששורף הפרה, שריפת

שום אין היחוד באור למעלה שם כי דעוה"ז ,

כבוד רק כבוד ואין ית ', אלקותו רק הכל תאוה קנאה

היום , כל א "ל חסד וא', יודין לתלת נזכה ובזה ה'.

שע "י מתגלה שבזה ההמתקות . כל המתקת שהוא

יחוד לייחד והתגבר הקשים הנסיונות הצדיק שעבר

כמ "ש ייא"י, שם שהוא וא ' יודין תלת שהוא חיק

בשמע , כוונות ד' שיש חיק, יחוד סוד שהוא התו"ח

שם בגי' עולה א "ל היום כל א "ל חסד הוא והרביעי

שעומד האמת הצדיק בכח הכל ימתיק ועי"ז ייא"י,

חיק . יחוד ומעורר אדומה . הפרה במקום בנסיון

כי ורק כזה , ליחוד לעלות אפשר עוה"ז הבלי בכח

ליחוד עולים ועי"ז דייקא הפרה את שורפים

שורש והוא הטומאות, מכל שמטהר העליון

האמת הצדיק תורת שהוא וגלגלתא. מו"ס התחברות

ולשמרה לעבדה אלא זמן, ולא מקום לא תופס שאינו

היחוד שורש עדן.ששם גן של ים

מחוץ ולכן הבגדים ללבוש הכהן לאהרן מותר

כשהצדיק כי שעטנז, בהם שיש הגם למקדש

מהמקום למעלה נתעלה עי"ז חיק, יחוד לשורש עולה

עוסק שאדם שיום המדות בספר וככתוב והזמן,

הוא ובזה והזמן. מהמקום למעלה הוא בתשובה

עוה "ז, הבלי מציאות שהוא הזהב העגל את מהפך

ישות , בחי' בך שמתעורר פעם ובכל הפגם, מקום

יחודי למקום יתעלה ובזה הפרה , את לשרוף תלמד

מאד . עמוק יחוד שהוא החיק,

אותך ובאופן מבלבל הרע שהיצר פעם בכל פשוט ,

חזק מאד תתדבק כבוד, תאווה בקנאה

האחדות הדעת, מקום שהוא הפשוט, האחדות במקום

כלל, אחר אדם אין כי קנאה שייך אין ועי"ז העליון,

הכבוד . למלך רק והכבוד ית ', לאלקותו רק והתאוה

הבינה . דיני כל שימתיק עד

בכתבי ועתה ומבואר תשובה, זמני באים הנה

ב"ן בחי' הוא ויוה "כ ר"ה סוד שכל אריז"ל

שנלמד ע"י אדומה , פרה סוד שהוא דמ "ה וב"ן דב "ן

נזכה הק ' באמונה להתדבק דמהימנותא הרזא את

שני לאחד, השנים ויתאחדו ההכאות שני לתקן

רבינו משה כי דקדושה, אחד לנחש יתאחדו הנחשים

ונזכה בימין, השמאל יכלל ובזה הגדול, התנין נקרא

ובזה הפשוט. לאחדות הפירוד להעלות ה ' את לעבוד

מלכותך תראנה ועינינו ואזי הדינים, כל נמתיק

משיח בביאת לאלתר ומיד תיכף כל לעין ויתגלה

בב "א . צדקנו

לנפשך חכמה דעה ח

תשע "ב קרח פרשת דרעוין רעואדא "ח תשע"ב קרח פר' של"ס

ככככללללםםםם ההההעעעעדדדדהההה ככככלללל ככככיייי ללללככככםםםם ררררבבבב אאאאללללההההםםםם ווווייייאאאאממממררררוווו אאאאההההררררןןןן וווועעעעלללל ממממששששהההה עעעעלללל ¨Ÿ©Ÿ§£¥¤©¨¤¦¨¨¥¨ª£©©§¤©£¨¦©ווווייייקקקקההההללללוווו

פפפפננננייייוווו:::: עעעעלללל ווווייייפפפפלללל ממממששששהההה ווווייייששששממממעעעע הההה':':':': קקקקההההלללל עעעעלללל תתתתתתתתננננששששאאאאוווו ווווממממדדדדוווועעעע הההה'''' וווובבבבתתתתווווככככםםםם ¨¨©Ÿ¦©¤©§¦©©§©§©§¦©©¨§¦§קקקקדדדדששששייייםםםם

ג'-ד') ט"ז, (במדבר

פניו,צריך על ויפול משה וישמע ענין מהו להבין

ויפול ענין והנה המחלוקת, מפני רש"י וכתב

וצריך אפים , נפילת של היחודים סוד הוא פניו על

אפים . נפילת בחי' לעשות בכאן הוצרך למה להבין

הק' בשכינה הדבקות הוא הבריאה תכלית

הבאר פתיחת שה"ס ישראל ארץ בסוד

כ"ד)בלקו"מאיתא היכא ,(תורה דעלמא אמצעותא

ליה אמרו הכא , להו אמר לאצבעתיה זקפא

ומושחו אשלו איתו אמר יימר , דבי מי דסבי באגדה (עי '

ע"ב) ח' דף בבכורות היא אאתונא הבריאה תכלית דהנה .

ארץ את לירש הוא והתכלית ב "ה , א"ס לאור לחזור

סוד הק ' השכינה שהוא העליון בבאר ולהכלל ישראל

בארץ לגור לזכות והנה ברדל "א. הגנוזה המל '

עוסקים היו הקדושים והאבות קשה , דבר הוא ישראל

עבודה והוא המלכות , סוד שהוא הבארות , בחפירת

הפלישתים באים הבאר שפותחים אחר אף כי קשה ,

כי הבאר , לפתוח ושוב שוב וצריך אותם , וסותמים

`ezeא. biyn lkyd oi`y i"tr` q"` xe`c :uxnp xeviwa eixac zivnz dfe ,xn`nd cqein df lre my n"ewla ahid oiirl yi

w"defd xn`na `ed df oipr xewne) ihn `le ihn 'igaa eze` biyn lkyd f` dticxd ici lre ,dxza` scxnl daygnc dticx n"n

oiprd lk xe`iae w"defd oeyl `aeny a"ryz zeny zyxt "dnkg drc" 'ire ,'eke oizelva i`ci znix` `"r d"q sc gp zyxt

dlrn k"ir xy` dgnya zeevnd ziiyr oipr `edy zxehwd ceq ici lr wx ihn `le ihn ly ef 'iga biydl xyt` i`e ,(zekix`a

w"devpd miler zeevnd zgny i"re ,"al gnyi zxehwe ony" weqtd ceq `ede ,zxehwd ipnq `"i ceqa 'ilwdn dyecwde zeigd

k"drya my x`eane ,(b"r b"i sc) zxehwd zpeeka k"drya x`eand 'ilwdn diyrc zeklnd ziilr ceq dfe ,e`vz dgnya ik ceqa

mewnl dler zxehwd ceqa 'ilwdn d`viy dyecwde ,c"agl z"bgde z"bgl i"dpde i"dpl dler zeklndc zenlerd ziilr xcq

zcearl zenlerd lk xxerle jlil devnda gk yi devn ziiyr ici lry `ed i"dpl zeklnd ziilr ceqc ,my epiax x`ane ,zeklnd

micid mdy z"bgd lr i"dpd ziilr ceq dfe zenlerd lkl dkxa jynp dkildd ici lr k"g`e .dkildd ilk `edy i"dp q"de ,'d

jiyndl jixve .lkyd zkxa oipr `ed c"agd lr z"bgd ziilr ceqe ,mkxaie mrd l` eici z` oxd` `yie ceqa ,dkxad ielz mday

dkxad zeinipt ici lre .diyrc c"aga dxi`ny dxivic zekln ceq dfe ,envra lkyd lr jenql oi` ik lkyd zkxa jezl dpen`

mc`d z` oil`eyyk epiidc ,"xirf il xzk" y"nk dpznd oeyl `ed xzk ik ,xzkd 'iga `edy lkyd z` ayinde xcqnd jxazp

."ayiiz`y cr oznd" xne` lky edfi`

y`xa dxi`nd dxivic zekln cr `bxcl `bxcn diyra dhnl diilrd ceq znbeck ik ,zenlerd ziilr oipr xeviwa dfa x`azne

mewna w"devpd ly dhnl dilrd `edy zxehwd gkay dfa x`azne ,zeliv`d mler y`xa dlrnl cr zenlerd lka `ed jk ,diyrd

lka `ed jk ,'eke dxivid mler `edy ,epnn dlrnly mlerd ly zeklnl miribny cr `bxcl `bxcn miler myne diyrc zeklnd

`edy xzkd ceqe ,zeliv`c `"`c d`nizq `gena dlrnl dlrnl daygnc eticx ceqa l"pd w"defd xn`n x`azn dfae .zenlerd

.y"ierik 'eke oilkid dryzd ceqe ihn `le ihn ceq dyrp dfae ,lkyd z` akrny dpzndd ceqa oigend z` xcqne ayind

תשע"ב קרח פר ' ט של"ס

הק' השכינה עם בקביעות לגור פשוט דבר אינו

ה' בעבודת שעוסקים אחר ואף ישראל , ארץ שה"ס

ואח"כ מועט , לזמן אלא אינו הבאר שנפתח וזוכים

הבאר. נסתם שוב

הבארות דהנה בכריית עסק אבינו אברהם

כמה פתח יצחק ואח"כ סתמום , והפלישתים

של הבאר לכריית זכה כך ואחר בארות, וכמה

עתה כי וכמ"ש אותו סתמו שלא הנהר רחובות

יצחק "ויעתר סוד וזה בארץ, ופרינו ה' לנו הרחיב

להיפקד זכה שעי"כ הבאר חפירת סוד שהוא לה '"

האריז "ל שביאר כמו פרשתבבנים הליקוטים (ספר

שלבתולדות) זו גדולה לעבודה שזכה אחר אף ואמנם

בקרבה , הבנים ויתרוצצו ענין היה לה', יצחק ויעתר

קין סוד שהם ועשו דיעקב המחלוקת שוב נתעורר כי

רבקה ואמרה ושמאל , דימין הפלוגתא שה "ס והבל ,

df :l"fe oigend z` xcqne ayind xzkd ceqe ihn `le ihn ceq oipra eixac z` z"pxden x`any ('g ze`) dxezd jynda y"ire

dlrnl ribny dfd `xepd ceqd zewnr lceb envra dkxal epexkf epax il fnx xy`ke ,likynl oaenk ep`vni in wenr wenr oiprd

epiidc ,oigend z` xcqnde ayind `ed xzkd ik ,`ede :zvw xacd x`al gxkdde ,oiirnl z`fd dxezda x`eanke ,'eke dlrnl

gkd dfe ,l"pk xzk zpiga `ed gkd df ,leabd on ueg z`vl qxdi lal zrcde gnd z` xcqle ayil mc` ly lkyda yiy gkd

mzticxe mzvexn zra oigend z` akrn `ed ,xcqnde ayind `edy gkd df ik ,q"``d oiae oigend oia zwqtnd dvign enk `ed

`edy xcqnde ayind `edy lkyd ly l"pd gkd dfe .q"``d biydl oitcex oigend ik ,mzvignn dlrnl 'd l` zelrl eqxdi lal

oitcex oigendy dticxd i"r epiid ,akrnde dticxd i"re .l"pk mzticxn mze` akrne ,dvign enk mdipta cner `ed ,xzk zpiga

oikne oiyhan df i"r ,el` zepiga ipy i"r ,l"pk xzk zpiga ,xcqnde ayind gk `edy ,akrnd gk i"re ,seq oi`d xe` biydl

zeipgexa zelkide milk zpiga oiyrpy epiidc ,q"``l oilkid oiyrp df i"re ,xcqnde ayind `edy l"pd dvignd zpigaa oigend

z` akriy in did `le ,llk l"pd akrnd did `l m` ik .`ed jexa seq oi`d xe` ihn `le ihn zpigaa mci lr biydl ,oeilr

j` .biydl xyt` i` seq oi`d xe` ik ,ze`ivna lhazn mc`d did ik .ixnbl oigend oilhazn eid ,mzvexne mzticxn oigend

zpigaa wx seq oi`d xe` mibiyn mci lry l"pd oilkide zevign zpiga oiyrp df i"r ,akrnde dticxd mdy ,zepigad ipy i"r

.'ihn `le ihn'

dyrp dfy ,biyne ribn epi` ok it lr s`e biydl ribne scexy ,'ribn epi`e ribny' epidc ,mipianl reci 'ihn `le ihn' yexite

`le eda `niiwc o`n zile rciz` `le rici `l ok it lr s` ,l"pd oilkidd el` oiyrpy it lr s`e .l"pk akrnde dticxd i"r

dlrnl ,oiznype oigex oiytpn dlrnl md ik ,l"pd zelkidd el` zebyd lkya xiivl xyt` i` ik .l"pk 'eke oirci `le oiwaczn

mey iztqed `ly oiaze ahid my oiir ,dkxal epexkf ,epax oeyla lirl x`eank .'eke zexitqdn dlrnl md ik ,zeilkyd lkn

nr mver lcebl ,zvw mixacd izx`iae izxfg wx .ixac eixac llka ik ,llk xacdryz oiyrp df liayae .seq oi` cr mzew

ylye ,ylyn lelk cg` lk dyrpe ,dfa df oillkp md ,l"pd akrnda mz`kde mzticx zngne ,yly md oigend ik ,`wiic oilkid

dkfiy cr z`fd dxezda xn`pd ycwd jxca zelrle jlil dkfiy in ixy` ,l"pd oilkid dryz zpiga edfe ,dryz md yly minrt

.z"pxden l"kr ,el` zebydl

dze`xaeב. ,degl owzl d`a dwax ik ,zrci xak :ikp` df dnl ok m` xn`ze daxwa mipad evvexzie :my mihewild xtq l"fe

,'d el xzgie xzrie f` ik ,`id dxwr ik meh` didy x`ad xtge ,i`ex igl x`a mr eayeia ,wgvi cvn mi`ad zexeabd gk swez

oi` ik dz`x ik ,ikp` df dnl k"` dxn` ,daxway oipicd zxeabz dze`xae .ezy` dwax xdze f`e ,x`a eze`a dxizg el dyr

evvexzie aizkc ,dphaa eig` z` bexdl dvexe ,xabzdl xfeg did oiwe ,dtilwd oer ycgzn did daxc` ik ,dci lr `a oewz cv

ecxti dirnn ik ,`xiz `l ik dl xn`p f`e .'d z` yexcl jlze ,ikp` df dnl ok m` dxn` okle ,gen uevix oeyl ,daxwa mipad

,dyecwl eaeyi mlek ,zenypa x"dc` axiry zaexrzd cv lke ,un`i me`ln me`le k"g`e ,dtilwl dfe dyecwl df eig` lrn yi`

`ed lecb oewiz k"` ,mlerd on egk lhazie ,xirv ceari ax k"g`e .llk dyecw `la urk yai x`yi f`e ,oe` ilret lk ecxtzie

.l"kr ,llefn xwi `iveiy onfa ,'d z` yi` izipw xnel lkeze ,ygpd zndefe dztilw oer owezi f` ik ,dl

לנפשך חכמה דעה י

לה והשיב ה', את לדרוש ותלך אנכי זה למה כן אם

כמש"א קין בחי' יתוקן שלבסוף וכו', בבטנך גויים שני

הפלוגתא ויתוקן צעיר, יעבוד ורב יאמץ מלאם ולאם

ולכן להשמאל. הימין בין סתירה יהיה שלא באופן

היצה "ר, את וכופה הבארות בחפירת שעוסק הצדיק

ולחזור ושוב, שוב הדינים להמתיק עת בכל צריך

שאפי' מוהרנ"ת שכתב וכמו עת, בכל הבאר ולחפור

כמה הוא להשני אחד צדיק בין ההבדל אמת הצדיקי

הק' השכינה שה"ס הבאר לפתוח ושוב שוב שחוזר

היחוד . סוד

עליית בסוד לשמחה מביא הקטורת סוד

תלוי שבזה באמונה והדבקות הנצוה"ק

הגאולה

עליווהנה שנאמר הקטורת ט')סוד כ "ז "שמן(משלי

בסוד השמחה תלוי שבו לב" ישמח וקטורת

משי"ח , אותיות הוא ישמ "ח בעושיו" ישראל "ישמח

מהקלי' נצוה"ק להוציא שזוכים כמה כפי תלוי הוא

המצוות בעשיית תלוי וזה קטורת , סממני י"א שה"ס

בחי' הם שהקלי' שם, בלקו"מ שביאר כמו בשמחה

השמחה ידי ועל הדין, תוקף והם ועצבות מותרות

נצוה"ק ומעלה המצוה, שהוא הק' השכינה מעלה

לארץ להגיע כי וכו', תצאו בשמחה כי בסוד מהקלי'

ועולמות אמונה של בעולמות לחיות ולזכות ישראל

משיח , אותיות ישמח בסוד תלוי הוא היחוד , של

לב", ישמח וקטורת "שמן בסוד הקטורת סוד שהוא

כי מהקלי', נצוה "ק שמוציא כמה כפי תלוי הוא

מהקלי' הניצוץ שמוציאים החול בימות ה ' עבדות

ממעלה לז "א מוחין ממשיכים ועי"כ למעלה, ממטה

שעיקר ואף העולמות, כל נתקנים ועי"כ למטה

אלא עבודה אותו הוא הכל מ "מ בשבת העבודה

סוד וזה התו"ח . שכתב כמו בהזדככות יותר שהוא

שבזה מהקלי', הנצוה"ק ופודים שמוציאים חמור פטר

בשמחה כי בסוד הקלי' שתתבטל הגאולה תלוי

באמונה דבוקים להיות זוכים ישראל כלל ואז תצאו,

וביחוד .

תלוי הק ' השכינה שהוא ישראל ארץ השגת

מטי של הדבקות שהוא הכיפורים יום בעבודת

ברעב להחיותם בסוד מטי ולא

סוד דהנה הוא הק' השכינה שה"ס הארץ ירושת

השנה בראש ומתחיל ויו"כ, ר "ה עבודת

הנסירה) בסוד המלכות בנין התחלת ביום (שהוא ונגמר

נעילה)הכיפורים בתפלת יוה"כ בגמר דחיק היחוד הוא ,(שאז

ה הכיפורים יום סוד "להחיותם והנה של המדרגה וא

הכניסה והוא ההשתוקקות, של העולם שהוא ברעב "

את לכבוש מתחילים ואז מטי ולא מטי של לעולמות

לעולם שנכנסים ידי על ברוחניות , ישראל ארץ

בסוד ברעב להחיותם סוד הוא ששם העקודים

ולא מטי של לדבקות נכנסים כאשר ההשתוקקות ,

מטי.

אלכי מהכתר העליה סוד הוא מטי לא כאשר

הגנוזה המל ' עד ומגיע לרדל"א שהוא השורש

ואז מטי )ברדל "א, לא בסוד העליה האור(בעת נמשך

ובינה לחכמה ושםמהרדל "א סתימאה , חכמה (והוא

דרוש עפ"י ונוק ' וא"א ונוק' עתיק שהם החב"ד סוד הוא במו "ס

פ"א) כ "ג שער בע"ח כמ"ש המוחין שרשי שהם וסוד הדעת, .

פנימיות בסוד הוא מהרדל"א שמקבלת החכמה

של האור החכמה מקבלת ולכן עתיק פנימיות חכמה

בחסד משפיע משם ואח "כ אבא הרדל"א , בחי' (שהוא

הדעת) דרוש פי והם על ובמלכות, ובהוד ובתפארת

שזוכים עד העליונות , המדרגות של רוחניים קשרים

ההשתוקקות ידי על כי ישראל , ארץ שה "ס למלכות

האורות שיאירו זוכים לרדל"א שעולים מטי לא בסוד

המלכות עד .ג וירדו

ihn"ג . `l" 'igaa zexe`dy zra oiac `ed oiprd xeviwe ,b"r f"h sc zencwdd xryae a"t ihn `le ihn xry g"ra oiirl yi

,dhnl xi`dl mixfegy zehytzd ceqa `edy "ihn" 'igaa zexe`dy zra oiae ,zewlzqd ceqa myxyl dlrnl miler xy`k `edy

dler xy`ky `l` ,dhnl dx`d oziilr jxca mdn xi`n ihn `l ceqa zexe`d ziilr zra mb ik ,zexitql dx`de rty jynp

תשע"ב קרח פר ' יא של"ס

יזינו שלא כדי האומנין את משלשלין סוד

למקום השתיקה ממקום הירידה הוא עיניהם

מ"ל ח "ש בסוד הדיבור

הגנוזה כי המל ' סוד הוא ישראל ארץ ענין באמת

איתא דהנה עמוק . מכל עמוק והוא ברדל "א

ה ')במשנה משנה פ"ד בעליה (מדות פתוחין היו ולולין

את משלשלין היו שבהן הקדשים , קדש לבית

קדשי מבית עיניהן יזונו שלא כדי בתבות , האומנים

הדבוקים הצדיקים כי הבעש"ט ופירש הקדשים ,

העליון, היחוד את עת בכל ורואים ישראל ארץ בבחי'

הכיפורים ביום כמו הגמורה השתיקה מקום הוא ושם

שם אין היחוד מקום שהוא לקה "ק הכה"ג נכנס כאשר

משלשלין ולכן להשאר , אפשר אי זה ובמקום דיבור ,

כדי הדיבור , לעולמות לרדת צריך כי האומנין , את

ואי אור, ריבוי של סכנה יש שם כי עיניהם, יזונו שלא

בעולם דהנה זה , במקום רב זמן לשהות אפשר

ריח שמיעה ראיה של הבחי' כל את גם יש השתיקה

שהוא מאד ועליונה דקה בבחי' הוא אך דיבור ,

למטה בעולמות לרדת אח"כ צריך אך השתיקה,

הדיבור. למקום

תהוכי נקרא הרוחני בשורש עתיק בע "חהנה (כמ"ש

פ"א) מ"ב שהוא שער בדקות , שבירה בחי' הוא ושם

עולם שהוא התהו עולם בחי' של השרשים שורש

באופן אור ריבוי הוא השבירה סוד כל כי השבירה ,

תהו נקרא בעתיק שם וגם לסבלו, יכול הכלי שאין

זמן שם להשאר אפשר שאי אור ריבוי בחי' שהוא

בע "חרב , כמ"ש הדין שורש שהוא הצמצום שורש סוד (והוא

ע"ב) א' דף ובמבו"ש ע "ד י "ג כאשרדף הצדיקים כי ,

בסוד העליון דיבור ריח שמיעה ראיה לסוד נכנסים

העליון היחוד בסוד שתיקה, בסוד שהוא מטי לא

אי ושם האל , מציאת עם השעשועים מקום שהוא

מזה ליפול ח "ו יכולים כי רב , זמן להשאר להם אפשר

ריבוי בחי' שהוא שבירה בחי' שהוא התהו לעולם

מקום שהוא הדיבור לעולם לרדת צריכים ולכן אור,

הקב "ה , עם בפשיטות דיבורים ולדבר האותיות ,

והיחודים השתיקה לעולם לעלות שוב ואח "כ

dxeaba mixi`n mpi`e ,zeklnl myne ,cedl myne ,zx`tzl myne ,cqgl k"g`e ,dpiae dnkgl dx`dd jynp f` dlrnl xzkd

dxeaba mixi`n `l` ,zeklne cede zx`tze cqge dpiae dnkga mixi`n oi` ihn ceqa zexe`d zehytzd zra jci`ne .ceqiae gvpae

eqa `ede zeklnd cr zexe`d mikynp f` ik xzei gaeyn `ed ihn `l ly dbxcndy df itl `vnpe ,ceqiae gvpaek"`yn ,beeifd c

ixaca x`ean oke ,`"xbd k"ke ,my g"r lr myld lral mixe`iad xtqa y"ire ,zeklnd cr mikynp mpi` ihn ly dbxcna

dhnl cegi dyrp ,xzkd ilka xe`d oexqg cvn jynpd zewwezydd aexle ,arxa mzeigdl ceq `ed ihn `lc dbxcndc z"dra

.zeklnd lv`

cegid znxeby dbxcnd `edy zeklne dnkg 'igaa mlek md ihn `l zra xe`d milawnd zexitqd ceqc x"en x`any oldl 'ire

i"tr `a` sevxt `edy cqga mixi`ne ,zrcd yexc i"tr 'wepe wizr 'iga mdy dpiae dnkga mixi`n ik ,`zxa cqi `a` ceqa

mixi`ne ,zrcd yexc i"tr zeklnd 'iga `edy ceda mixi`ne ,cegid gk `edy zrc 'iga `edy zx`tza mixi`ne ,zrcd yexc

dxeaba mixi`n ik ,dpia 'igaa mlek md ihn zra xe`d milawnd zexitqd k"`yn .cegid xnb ielz eay i"dhr `edy zeklna

,ceqia mixi`ne ,dpeaza miny opek ceqa dpia 'iga mb `ede `"f 'iga `edy gvpa mixi`ne ,zrcd yexc i"tr `ni` 'iga `edy

`idy zeklnd cr zehytzda wx ik ,cegid minxeb mpi`e ,ceqidc oi`lr oiwxt cr `edy ceqid cr wx xe`d ribn oi`c epiide

ceqa md ihnc zebxcnd lke ,dwizy ceqa dnkg ceqa `ed ihn `lc zebxcnd lkc ,f"itl oiprd llke .beeif 'igaa `ed f` i"dhr

,'eke cec oa giyne sqei oa giyne lade oiw ceq mde l"ne y"g mdy l`nye oini ly mikxc ipyd llk mde .xeaic ceq `edy dpia

.oiprd lk jynda oldl 'ir

,'eke ihn `l ceqa micewrc dta eyxyl micewrc xzkd ziilr ceq `edy micewrd mlera `ed l"fix`d ixacc mbdc oiadl yie

x`eany enke ,ihn `l ceqa `"lcxa dlrnl dyxyl d`nizq dnkgn dilrd f"cr yxtn okle ,zenlerd lka `ed okc x"en yxtn

dlrnl zelrl q"enc eticxd oipra ihn `le ihn ly ceqd lk my n"ewla x`iay itke ,gp zyxta ('` dxrda) l"pd w"defa

.l"we ,'eke `"lcxl

לנפשך חכמה דעה יב

סוד הוא זהו וכל הדיבור, אל לרדת ושוב העליונים,

בחי' שהוא דחיק היחוד במקום הנה כי מטי, ולא מטי

סוד הוא שם הקדשים, לקודש כה "ג כניסת בחי' יו"כ

היחוד כי דיבור , בחי' אין היחוד בעת כי השתיקה ,

ירידת גורם והוא לרדל"א , שעולה מטי לא בסוד הוא

כשיוצא אח "כ אך היחוד, בסוד המלכות עד האורות

בחי' בסוד קצרה תפלה מתפלל לקודש הכה"ג

הדיבור. לעולמות שוב שיורד מטי בסוד והוא הדיבור,

ולא מטי בסוד הנשפעות הספירות של הקשרים

ימין בסוד והדבקות העבודה דרכי שני הם מטי

העבודה דרכי כל הכוללים ושמאל

הקטירולכן לקה"ק ביוה "כ גדול הכהן נכנס כאשר

שתיקה , בבחי' היחוד בסוד והוא קטורת , שם

הקטורת של השמחה אמיתת הוא "שמןושם (בסוד

לב ") ישמח ממקום וקטורת הניצוץ להעלות שהוא ,

השתיקה בבחי' ושם הקטורת , תיקון בסוד ההסתר

ומעוררים גדול, בביטול נמצאים מטי לא בסוד שהוא

ונוק' עתיק סוד והוא ובינה, לחכמה הארה נמשך אז

הדעת) דרוש עפ"י ובינה חכמה האור(שהם יורד ומשם ,

המגולים , האורות בחי' כבר והוא אבא , שהוא לחסד

ואח"כ התורה , שהוא לתפארת האור יורד ואח "כ

למלכות מאיר ומשם המלכות , מקום שהוא להוד

קשרים הוא זה וכל היחוד, בסוד והנורא הקדוש

הקדושות , הספירות של נוראים

הנשפעות והנה הספירות של הקשרים הוא זה כל

נמשך בכתר מטי כאשר ואח"כ מטי, לא בסוד

אימא שה"ס לגבורה הדעת)האור דרוש ולנצח (עפ"י

מטי שבסוד הקשרים הם ואלו וליסוד , ז"א , סוד שהוא

הדיבור במקום נכנס כשהצדיק כי הדיבור , סוד שהוא

זעיר, לי כתר בסוד שהוא הכתר סוד מעורר הוא אז

שם לעשות וצריך לקודש, מקה"ק יוצא כאשר וזהו

מאיר ר ' שאמר בסוד קצרה ע "א)תפלה ס"א ד(ברכות

שצריך דהיינו המקום, לפני מעוטים דברך יהיו לעולם

הוא מטי ובסוד מטי, ולא מטי בבחי' להיות עת בכל

שהוא מטי ללא לעלות שוב צריך ואח "כ דיבור בחי'

בגבורה מאיר הוא מטי כאשר והנה השתיקה, סוד

סוד שהוא הגבורה לאמיתת וזוכה אימא שהוא

ז "א שהוא בנצח מטי ואח "כ דאימא , ההתבוננות

שהוא היסוד של עליונים פרקין התרין שהוא וביסוד

לעולמות משפיע ועי"כ היסוד שבבחי' אימא התגלות

התחתונים .

שלוסוד מדרגות שני בכללות הוא הללו הקשרים כל

שני הוא ולמטה מטי, ולא מטי שהם דבקות

של מדרגות השני והם ושוב רצוא של המדרגות

הם הספירות חצי כי דוד , בן ומשיח יוסף בן משיח

וחצי שתיקה, בחי' שהוא מטי לא של בדרך

והוא דיבור , בחי' שהוא מטי של בדרך הם מהספירות

בשני לעולם הכל שנכלל התורה כל סוד עיקר

סוד הוא דהשתיקה חשמ"ל , סוד והם אלו, מדרגות

השתיקה לקשר וצריך מ "ל, סוד והדיבור ח"ש

מהסתירות ישרף שלא באופן חשמ"ל בסוד והדיבור

וצריך אלו, עבודות שני בכללות שהם ה ' בעבודת

החשמ"ל מאור ישרף שלא באופן היחוד דרכי לדעת

בגמ ' ע "א)כמ "ש י"ג שדרש (חגיגה ינוקא דההוא

היחודים וכל אותו, ושרפה אש יצא בחשמ"ל

זוכים כאשר אלו מדרגות בשני תלויים והמדרגות

לזה ויוצא מזה שנכנס באופן ביניהם , שלום לעשות

בסוד מטי ללא נכנס כאשר כי מהחשמ "ל, נשרף ואינו

שוב וצריך אור , מריבוי זהירות צריך השתיקה ,

נכנס כאשר כי הדיבור , בחי' שהוא מטי לבחי' להכנס

שה"ס לקה "ק , כה "ג כניסת בסוד שתיקה של לעבודה

וצריך להשרף , שלא זהירות צריך לרדל"א , העליה

שהוא זעיר , לי כתר בסוד הדיבור לסוד לרדת שוב

כמו והמעכב המסדר שהוא הגלגלתא של השמירה

את מרגיע ועי"כ שם , בלקו"מ כי שביאר הנשמה,

נורא אש יש סתימאה דעתיקבמוחא הגבורה (בכח

jitד. lr ldaz l` xn`py ,`ed jexa yecwd iptl oihren mc` ly eixac eidi mlerl xi`n iax meyn ax xn` `ped ax xn`e

.l"kr ,mihrn jixac eidi ok lr ux`d lr dz`e minya midl`d ik ,midl`d iptl xac `ivedl xdni l` jale

תשע"ב קרח פר ' יגשל"ס

שם) למעלה ,המלובשת לעלות דמו"ס הרדיפו שהוא

את משלשלין בסוד הדיבורים ענין צריך ולכן

לבחי' לרדת וצריך עיניהם , יזונו שלא האומנין

המדרגות שני ליחד שזוכים עד הבינה , של התבוננות

מטי. ולא דמטי היחוד בשלמות חשמ "ל בסוד

ולא מטי ולא מטי בבחי' קורח מדרגת שורש

רבינו משה עם התקשרות לזה שצריך ידע

אור בסוד ברדל"א הגנוזה המל ' פנימיות שהוא

במאור

השייכים והנה הללו הנשמות וכל ואביהו ונדב קורח

ששייכים הנשמות שהם מטי, ולא מטי לסוד

ההשתוקקות של העבודה היטב שמבינים ,הלקין ,

אז העקודים של לעולמות שיעלו לבוא ולעתיד

ושם הכסף, על הזהב מעלת בסוד הם קין של הנשמות

הכיפורים , יום מדרגת שהוא ברעב ולהחיותם סוד

שלקח קורח ויקח ולכן אלו. עולמות עם מקושרים והם

האריז "ל שביאר כמו קין של הפסוקיםניצוצות (שער

קרח) שמןו פרשת בסוד הקטורת סוד מבין שהוא וידע

של הפדיון לעשות יכול והוא לב , ישמח וקטורת

זו, עבודה היטב מבין הוא כי הקטורת , בסוד הנצוה "ק

לפועל להוציא זוכים כאשר עמוקה עבודה והוא

בזה אשר מטי, ולא מטי סוד חשמ"ל של העבודה

הסודות מתגלה במול "מ כי ישראל , ארץ קדושת תלוי

lyה. dceard ly cgein gk el did `wiic `ed dpd ,oldlck 'eke oiw ly zevevp gwle wgvi 'igaa iel didy gxwc x"en x`iae

g"ra i"aebda `aed) l"f ep`tn r"nxd k"yn i"tr `ede ,l"nl y"gd oia dxizq didi `ly ote`a l"nygd ceqa ihn `le ihn

yer oal xy` lk z` izi`x weqtd lr (micewpd xry,zeliv` 'iga awrie ,micewr 'iga wgvie ,w"` 'iga `ed epia` mdxa`c ,jl d

ik `ed mrhde ,eia` inia mizylt menzqy x`ad z` geztl gilvdy epiide ,i`x igl x`aa ayei did micewrd q"dy wgvi dpde

micewrae ,xeaicdl dwizyd oia `edy l"nl y"gd oia zr lka yiy dxizqd `ed ,zeklnd q"dy zex`ad zgizt oipra iyewd dpd

mzeigdlc zewwezydd ceq `ed my ik `ed mrhde ,mdipia mely zeyrle mdipy cgil xyt`y ihn `le ihn ly gkd z` yi `wiic

s` okle ,zeklnd ly jxcd `edy ,zewwezyde zexeab ly jxca `ed s` ,dwizyd `edy y"gd zbxcn 'it` my okle ,arxa

`ed o`ky `l` ,dpiade l"nd 'igal dnec mb `edy ixd zewwezydd ceq mr `a `ed o`kay oeik ,y"g ceqa `ed mlerl cegidc

zeriawa x`ad z` geztl `ed ,micewrd mler lye wgvi ly gka okle ,dlra zxhr zekln ceqa sqkd lr adfd zlrn ceqa

.mdipia dxizq didi `ly ote`a l"nde y"gd cgil leki ik ,mizylt menzqi `ly ote`a

gxew ,dgepne lehiae dwizy ceqa lad yxey `edy dgepn 'igaa zeliv` zbxcn `edy dnkgd zbxcn ceqa `ed epiax dyn dpde

dxizq jk lk oi` my xy` micewrd mler gk z` xzei el yiy ezprh did ,zexeabe y`e dpia 'iga `edy oiw ly zevevp gwly

xaqe dlecb dpedk ywia okle ,miptle iptl qpkpy lecb odkd ly dceard ceqa ihn `le ihn ly gkd z` yie lnde ygd oia

zekln ceqae zewwezyd ceqa zexeab 'igaa `ed ygd mb my ik ,ihn `le ihnc gkd z` el yi dpia 'iga `edy wgvi gka `wiicc

ieaix my yie ihn `le ihn ceq myy micewrd mlera s`y rci `le dfa drh mpn` ,sqkd lr adfd zlrn ceqa dlra zxhr

jixv dfa xy` mvra mye xe`na xe` ceqa `"lcxa dfepbd zeklnd zeinipt mr xyewn zeidl jixv my mb n"n ,'eke zewwezyd

.l"nygc cegid mewna cenrl xyt` epiax dyn ly ef dbxcnl zexywzd gka wxe ,llk ze`ivna dpi`y cr q"`l xenb lehia

.oewizd ecia dlri `le wgvi zbxcn gka zeyi 'igaa letil dpkq yi epiax dyn ly ef dbxcnl zexywzd `lae

d"rxnו. ik rc .dzr x`aziy dna mdixac epaeie ,envrl rx gwn gwly ,gwie zlna ewgcp l"fx dpd :my miweqtd xry l"fe

eaxwa ikp` xy` mrd ceqa ,dyn ly eitpr md xacnd xec lke .mixvn lr ycg jln mwie weqta x`eank ,lad ytpay aehd did

dzr dyn mr gxw zhhw oipr oiaz dfae .gxwa lblbzp oiw ly egexay rxd ji` ,oiw mwi mizray ik weqta x`azp mb .'eke

g"y eid day zerxd zevevipd x`ye .rxe aeh zeaxern eide ,zevevip dnkne zeytp dnkn dlelk dzid lad ytp ik rc .ycgn

d"rxn la` .miaehd eivevip my lr `xwpd ,lad ly eny xtqnk ,cala zevevip f"l eid laday zeaehd zevevip xtqne ,zevevip

lk ik fenxl ,dyn `ixhniba md g"ye l"ad dpde .`ed aeh ik eze` `xze weqt lr epx`iay enk ,aeh elk dide ixnbl owzp

,g"y `ixhniba `edy ,gxw ytp zeixwir 'iga eid md ,laday zerx zevevip g"y mze` dpde .zeaeh eid eay zevevip d"ny

לנפשך חכמה דעה יד

ההשתוקקות יש שם כי ברדל"א , הגנוזה מל' של

שיש ואף מטי, לא בסוד ברדל "א הגנוזה למל ' לעלות

תכלית מ "מ בשוה, שוה של שביעית מדרגה

עיקר כי ברדל"א , הגנוזה המל' הוא המדרגות

סתימאה החכמה של ההשתוקקות בכח הוא הדבקות

במלכות ולהכלל לעלות כליון בבחי' למעלה למעלה

עד ולפנים לפני הכה"ג נכנס ותחילה ברדל "א, הגנוזה

כתר בסוד מטי בסוד לכתר יורד ואח"כ הגנוזה , המל '

נשמות אותם כי דיבורים , לבחי' לרדת שהוא זעיר לי

של אלו גבוהות בעבודות בקיאים הם קין בבחי'

זו עליונה מהשתוקקות החיות שהוא ברעב להחיותם

קורח טען ולכן לרדל"א , לעלות יכולים ידה שעל

הבריאה כל את לתקן יכול ושהוא קדושים שכולם

לב , ישמח קטורת בסוד קדושים כולם של זו בדבקות

להשיג דהיינו זו, בדרך ישראל לארץ להכנס ואפשר

ארץ סוד הק ' השכינה שהוא העליונה המלכות את

שוב לפתוח עת בכל וצריך קשה דבר הוא כי ישראל ,

בסוד והבל קין מחלוקת שיש זמן וכל הבארות, ושוב

ח "ש של העבודות ב' בסוד בבטנך גוים כי שתי ומ "ל

שלום עושים שלא זמן וכל בקין , ודיבור בהבל שתיקה

חשב וקורח ישראל, ארץ לבחי' להגיע קשה ביניהים

הזה . הסוד כל את לו שיש

את ואמנם שאת ביתר לו שיש דאף קורח ידע לא

להגיע צריך מ"מ מטי, ולא מטי של הסודות

פניו" על ויפול משה "וישמע סוד וזה רבינו, למשה

הענין הוא ישראל ארץ כי עמוק , מכל עמוק והוא

המל ' בבחי' היחוד לשלמות להגיע ביותר העמוק

מדרגת הוא מטי ולא שבמטי אף כי ברדל "א, הגנוזה

כמו בהשאלה א"ס אור בבחי' הוא מ "מ א "ס אור

הוא א"ס אור סוד אמיתיות כי הבעה "ת , שביאר

במאור אור בסוד הגמור בפשיטות למעלה למעלה

הוא ושם מטי, ולא המטי של שורש שהוא בעצם , ושם

הגמור ביטול שהוא פניו על ויפול משה וישמע סוד

לו שיש מי ורק ברדל"א , הגנוזה המל' בפנימיות שיש

הוא רבינו, משה בבחי' זה בענין סוף בלי בקיאות

בחשמ"ל בקי היה שקורח אף ולכן שם , לעמוד יכול

של הח"ש סוד שהוא השתיקה סוד שאף יודע אינו

לעמוד אפשר אי כי לבד , שתיקה רק אינו החשמ"ל

של העבודה בסוד רק השתיקה בעולמות באמת

אהבת לו שיש מי רק כי פניו, על ויפול משה וישמע

יבוא בזא "ת בסוד שם להכנס יכול הסוף עד השכינה

בקיאים אם בודקת השכינה כי הקודש, אל אהרן

הק' השכינה אהבת לו שיש דהיינו בחשמ "ל באמת

האמיתי א "ס אור בבחי' אמיתי ביטול שהוא באמת

מלכות מלכותך בסוד דא "ס מלכות סוד הוא שם אשר

בסוד נפש במסירות בשכינה שדבוק העולמים , כל

אפשר אי כי לבת ", לו "ויהי בבחי' הצדיק מרדכי

עם רק מטי ולא מטי בסוד אף בשכינה דבוק להיות

האמת צדיק שהוא רבינו משה מדרגת עם התקשרות

ולכן פניו" על ויפול משה "וישמע של הסוד לו שהיה

וגם לקה "ק , להכנס ויום יום בכל יכול היה רבינו משה

רבינו משה בכח רק להכנס יכול אינו הכהן אהרן

ושם במאור אור בחי' בסוד לגמרי ומבוטל בטל שהוא

אהרן כי פניו, על ויפול משה וישמע סוד שהוא בעצם ,

שהוא חכמה פנימיות בכח ורק אבא סוד הוא הכהן

אהרן יכול רבינו, משה בחי' שהוא עתיק פנימיות

לקה "ק . להכנס

מהצמצום למעלה החיים בעץ אחוז רבינו משה

ורק הק ' השכינה עם הדבקות שלמות במקום

ולא מטי של השלם ליחוד להגיע יכולים ידו על

מטי

התהו והנה עולם סוד הוא דרדל"א מטי הלא בחי'

בחי' שיהיה צריך ושם דקדושה , תהו בבחי'

,gxw gwie q"fe .ezrx lr drx siqed ik ,mlerd on ca`p f`e ,cal xeair 'igaa oiw ly egexay rxd 'iga k"b ea dxarzp k"g`e

ik `ed oiprde .envrl rx gwn gwly mdixaca l"fx efnx dfe .rxd cvn oiw ly egex ly rxd egewl `ede ,gwl dn x`ia `le

dzre .el careyn iziide lade dyn ly rxd 'igan iziid dzr cr dpd xn` ,rxd cvn oiw ly egex ea xarzp dzry eze`xa dpd

.l"kr ,ezeyx ici zgzn z`vl dvxe ,el careyn ipi` ,oiw ly egex ia yiy

תשע"ב קרח פר ' טושל"ס

פר "ח בבחינת המים, פני על מרחפ "ת אלקים ורוח

כלל, מיתה עם שייכות שום לו שאין דהיינו מ"ת,

למשה בטל שהיה אהרן רק כי אהרן, מטה פרח בסוד

שייכות איזה לו שיש מי כי מ"ת, פר "ח בחי' לו היה

למקום משהו שנכנס דהיינו אדה "ר, חטא עם

ואינו מיתה לבחי' שייך הרי הדעת , עץ בסוד הצמצום

מטי ולא מטי של הבקיאות לו ואין מ"ת, פר "ח בבחי'

החיים בעץ אחוז שהוא רבינו משה ורק באמת ,

דבוק להיות יכול והוא לגמרי, הצמצום מן למעלה

מלכותך בסוד למטה , ולמטה למעלה למעלה בשכינה

השכינה אהבת לו שיש מי רק כי העולמים, כל מלכות

בטל הוא הרי למטה למטה השכינה אל קרוב והוא

את לו יש והוא פניו, על ויפול בסוד לגמרי ומבוטל

בסוד למעלה למעלה ברדל "א הגנוזה המלכות סוד

כל אמת הצדיק ואצל בעצם , ושם במאור אור

למעלה הוא הכל ותהום חושך בהו תהו של המדרגות

ונוק' ז "א א "א עתיק של מדרגות ד' בסוד בשורש

הספירות שורש בסוד אלא גלויות , ד ' בבחי' ואינו

בבחי' מרחפ"ת אלקים רוח ושם למעלה, למעלה

מ "ת . פר"ח

הק ',ולכן בשכינה דבוק שהוא רבינו משה רק

כי עת, בכל במשה דבוק שהוא הכהן ואהרן

כמ "ש ממש, אחד הם ומשה ואהרן ואהרן משה

דבר הם ומשה אהרן כי בלבו , ושמח וראך באהרן

והוא למשה, אהרן בין כלל לחלק ואסור ממש אחד

ולכן משה, הוא עצמו אהרן כי אהרן, מטה פרח סוד

הקודש, אל אהרן יבוא בזאת בסוד לקה "ק להכנס יכול

שדבוק מי רק כי "זאת ", הנקראת הק' השכינה שהוא

מטי במקום לקה"ק להכנס יכול עת בכל הק ' בשכינה

שיכול וחושב לפעמים שמתעורר מי ולא מטי, ולא

שאמרו כמו אותו שורף והחשמל בחשמ"ל , לדרוש

לסוד להכנס איך לדעת צריך כי הנ "ל . חגיגה בגמ'

בדיבור, ודבקות בשתיקה דבקות שהוא מטי ולא מטי

שלא האומנין את משלשלין בסוד להכנס איך לדעת

ועיקר תצאו בשמחה כי הוא והתכלית עיניהם , יזינו

לדעת לב ישמח וקטורת שמן בסוד הוא השמחה

מהקלי', הניצוץ לפדות שהוא חמור פטר לפדות

לארץ תכנס הבריאה שכל באופן הבריאה, כל ולתקן

האמונה , שלמות ישיגו ישראל שכלל דהיינו ישראל ,

שהבא באופן הבאר אם ולפתוח כי פתוח , ישאר ר

בעלמא ציור כמו רק הוא עת בכל פתוח אינו

בארץ לגור של מדרגה זה ואין זמן , מעט שמתגלה

בכל פתוח הבאר שהוא היחוד שיהיה דהיינו ישראל ,

שהם לשמאל ימין בין פלוגתא שיהיה באופן ולא עת ,

ליחד אלא בקרבה , הבנים ויתרוצצו בבחי' והבל קין

בקביעות , ביניהם שלום ולעשות כאחד המדרגות שני

קין שיהיו אלא כלל , ביניהם סתירה יהיה שלא באופן

ששלום באופן למעלה כתפין התרין סוד בבחי' והבל

מטי בסוד היחוד לשלמות לזכות יכולים ואז ביניהם ,

היחוד בבחי' שהוא ישראל בארץ ולגור מטי ולא

ונה "י בנה"י המלכות עליית בחי' הוא ואז בתמידות,

השכל ברכת ומקבלים בחב"ד, וחג"ת (כמ"ש בחג"ת

א') הערה עי ' הנ"ל גילוי בלקו "מ עת בכל ומשיגים ,

עת בכל הקב "ה ליחד ויכולים אלוקי, ושכל אלקות

היחוד . בעולמות ולחיות

בחי' עם להתקשר צריך כיפור ביום הכה"ג אף

הקודש אל אהרן יבוא בזאת בסוד רבינו משה

פורים קדושת בחי' והוא

כי ובאמת האלו, הענינים כל רצו וקרח ואביהו נדב

הקריבו ולכן ישראל , ארץ לסוד להכנס רצו

היה באמת ואביהו ונדב כיפור , יום בחי' בסוד קטורת

שמים לשם כיון קורח וגם הכיפורים , דיום קה "ק בבחי'

יפרח ז בהתחלה כתמר צדיק בסוד יתוקן ולעתיד ,ח,

dxenז. ceqa dyn mr exywzd `ly `l` e"g dyn lr ewlg `l edia`e acpc x"en x`ia gxwl edia`e acp oia weligd mpn`e

.ixnbl ltp okle dyn lr ynn wlg gxew j` ,eax ipta dkld

gxwח. ly dbxcnd ceqa ef dyxta n"ka dkxad lkida 'ire .my mildz lr mihewild xtqae my mildz lr miweqtd xry 'ir

.l"nk`e 'eke `eal cizrl

לנפשך חכמה דעה טז

רבינו משה עם התקשרו שלא דכיון הוא הענין אך

כיפור, יום של זו לעבודה להכנס יכולים היו לא ע"ה

מרדכי בסוד מפורים, לקבל צריך כיפור יום באמת כי

הכהן כי רבינו, משה בחי' אמת הצדיק שהוא הצדיק ,

שיש רבינו משה עם להתקשר צריך כיפור ביום גדול

שהוא הצדיק, מרדכי בסוד לבת לו ויהי של הסוד לו

אל אהרן יבוא בזא "ת בסוד המלכות בסוד בקי

במקום ולפנים לפני להכנס יכול הכה"ג אין כי הקודש,

אם רק כראוי, החשמ "ל של הסוד ולקבל מטי ולא מטי

השכינה את מכיר שהוא רבינו משה עם עצמו מקשר

בן בפר הקודש אל אהרן יבוא ב"זאת" בסוד הק '

סוד לו היה רבינו ומשה הק', השכינה שהוא בקר ,

השכינה עם ודבוק מכיר שהיה פניו על משה ויפול

שהיה ידי על הגמור הביטול לו והיה עת, בכל הק '

במל למעלה למעלה ועי"כ דבוק ברדל"א , הגנוזה '

באמונה למטה למטה הק' השכינה עם דבוק היה

פשוטה ,

הוא וזה ודוד יוסף משה כי עבדו בדוד ויבחר סוד

הנביא ששמואל המלוכה לחדש וצריך אחד ענין

כאחד , שניהם ודוד שאול של המלוכה שהוא גילה

כי פשוט , אינו שאול של במלוכה מאס שהקב"ה ואפי'

מן דקה בחי' שהוא ממסמס סוד הוא המאיסה סוד

הרדל "א של באור ולמעלה העליונים, בעולמות הדקה

בשאול מאס שהקב"ה ומה כאחד ודוד יוסף נקשרים

שאול את שהרים הכוונה אלא ח"ו ח"ו כפשוטו אינו

שמאוחדים במקום למעלה דוד עם אותו וקישר

ומה הרדל "א של בעולמות כאחד, ודוד יוסף שניהם

שהוא מלא דויד בסוד הוא בדוד בחר שהקב"ה

סוד והוא ברדל"א , הגנוזה המלכות סוד דויד פנימיות

זכה המלך דוד ולכן דדויד , הי' שהוא דוד עם יוסף יחוד

בבחי' השרשי המלכות שהוא ה ' שם בסוד למלוכה

אלקינו ה ' ישראל דשמע היחוד שהוא דא "ס , מלכות

הגמור. היחוד סוד אחד ה '

יוסף וזה משה של לביטול כשנכנסים הענין עיקר

ויפול משה וישמע בסוד גמור ביטול שהוא ודוד

אין בבחי' הק ' בשכינה הדבקות שהוא פניו על

א"ס שהוא השרשי בח"ש דבוקים עת ובכל הגמור,

השרשי למ"ל הולכים ומשם השרשי האמונה שהוא

סוד השרשי הוי"ה שם בסוד ב"ן מ"ה ס "ג ע"ב שהוא

ומיוחד , יחיד אחד אחד ה ' א ' ה' ישראל דשמע היחוד

בין סתירה שום שאין באופן החשמ "ל בסוד ובקיאים

בבחי' השלם ליחוד להגיע יכולים ואז להמ "ל הח "ש

ישראל. ארץ

אחר ולחפש לבקש הימים אחרית עבודת עיקר

מהסתר להתפעל ולא פעמים אלפי הק ' השכינה

בקביעות הבאר לפתוח שיצליחו עד וקושי

העיקרועיקר בודאי הימים באחרית הי"ת עבודת

עם לחיות ישראל ארץ בחי' לקבל הוא

אלפי ושוב שוב ולהתפלל ולבקש עת בכל אמונה

הק' השכינה שהיא הבאר את לפתוח פעמים

ובסוד מ "ל בסוד ומחשבה דיבור ידי על והאמונה,

ושוב , שוב נצח בבחי' ניצחון צריך ולזה סוף, בלי ח"ש

לאלפים שצריך הפעמים מריבוי להתפעל ולא

שוב ולחפש ולבקש וליחד , להתפלל פעמים ורבבות

ושוב מה לזמן השכינה נפתחת שכבר ואף ושוב,

שוב להמשיך אלא מזה להתפעל שלא צריך נעלמת,

ומחשבות ובתפלות נורא ניצחון בכח וללכת ושוב

וי מאירקדושות ולפעמים עת, בכל נוראים חודים

מ"ל בסוד דיבור בבחי' עבודה שצריך בנשמתו

הק' והשכינה ח "ש, בסוד במחשבה עבודה ולפעמים

דיבור צריך שלפעמים איך האדם את מלמדת עצמה

מטי של העליונים התיקונים לפי מחשבה, ולפעמים

של בעבודה ולעסוק ושוב שוב לנצח וצריך מטי, ולא

ריח שמיעה ובראיה בדיבור קדושים ויחודים מחשבה

בפרט אלו בעבודות עת בכל לעסוק וצריך דיבור ,

הגלות . זמן בסוף

גמורכי ביטול צריך ישראל לארץ להכנס כשרוצים

פניו, על ויפול משה וישמע בסוד עת בכל

כי עת, בכל הגמור בביטול הק' השכינה עם להתחבר

שלא להזהר צריך ברדל "א הגנוזה למל ' להכנס כדי

א"ס אור של לעבודה להכנס אלא מהחשמ "ל, להשרף

תשע"ב קרח פר ' יזשל"ס

לראות לעבודה להכנס מ"ת, פר"ח מרחפ"ת בסוד

בסוד במאור אור בבחי' ב "ה א "ס אור הכל איך

משה של הדרך שהוא העולמים, כל מלכות מלכותך

השכינה כי סוף , בלי האל יחוד עם להשתעשע רבינו

ויפול בבחי' שהוא אותה שמכבד במי רק בוחרת הק '

שורה אינו סוף אין כי גמור , בביטול שהוא פניו על

בהתבודדות שעוסק מי ואף לפניו, הבטל בדבר אלא

עת בכל בסכנה הוא בחשמל , ודורש קדושים ויחודים

הס"מ כי ח "ו, אותו ותשרוף מהחשמל אש תצא שלא

הק' בשכינה עת בכל הדבוק בהצדיק ומתגרה מקנא

שורה שהשכינה בצדיקים ומקנא ויחודים, בתפלות

בבחי' שהם ישראל, בני בתוך שוכן ה ' אני בסוד בהם

שעוסקים בצדיקים מקנא ובעיקר שכינתא, אנפי

העולם כל הללו הצדיקים זכות ידי על כי בקטורת,

לצאת מתחילין והניצוצות בתשובה , לחזור מתחיל

הס"מ ולכן בעולם, שמחה להיות ומתחיל מהקלי',

הוא התיקון ולכן ותהו, בלבול לעשות ורוצה מקנא

על ויפול בסוד לגמרי גמור בביטול עת בכל להיות

שום שם שאין במקום מהצמצום למעלה ולעלות פניו,

נפילה . ושום ומיתה חיסרון

שם נפל ולכן הצמצום מקום סוד הוא הארץ פי

משה שהוא החיים עץ עם התקשר לא כי קורח

רבינו

לפי כי נכנס וקורח הארץ, פי סוד הוא הצמצום

ואז הצמצום , במקום עדיין היה כי הארץ

משה משא "כ אותו, וקובר אותו שורף הצמצום

בסוד מהצמצום שלמעלה בבחי' דבוק היה רבינו

פני על מרחפ"ת אלקים ורוח בסוד מ "ת , פר"ח

אהרן, מטה פרח שה "ס משיח, של רוחו דא המים

במקום המיתות מכל למעלה השרשי החיות שהוא

חי כי הדעת, עץ מחטא למעלה שהוא החיים , עץ

ושם ב "ה א"ס אור של השרשי בחיות עת בכל

אי ושם מיתה, בחי' שום אין הראשון בשורש

הארץ בפי שנמצא קורח ורק אותו, לשרוף אפשר

ידי על להשרף.ולהקבר יכול מהצמצום למטה שהוא

הארץ . פי

לנו וה' שיהיה הגלות בסוף עתה שנזכה יעזור

עת בכל ולהתפלל הללו, התיקונים לכל שייכות

להתחזק והעיקר מטי, ולא מטי בבחי' יחודים וליחד

הארץ , מפי למעלה ולחיות פשוטה , באמונה עת בכל

האמונה אמיתת במקום למעלה למעלה לחיות ולזכות

מציאותו אמיתת על להתענג שהוא במאור אור בסוד

הנק' וענינים ההסתרות מכל למעלה עת, בכל ית'

הגילוי שהוא ואהרן משה של הגילוי ויתגלה מיתה,

תיכף מלכותך תראינה ועיננו ודוד , משה יוסף של

במהרה ברחמים צדק גואל בביאת ולאלתר מיד

אמן. בימינו

לראשך כתר והיא לנפשך חכמה דעה

למטי דעה להגיע הבריאה תכלית לנפשך חכמה

דיבורים לדבר לדעת חשמל, סוד מטי ולא

ח"ש, בסוד השתיקה סוד ולדעת מ"ל , בסוד לקב"ה

בסוד העליונים בעולמות קדושים ליחודים ולהגיע

כמו העליונים , בעולמות דיבור ריח שמיעה ראיה

כך ואחר מטי לא בסוד ונכנס לקה"ק שנכנס הכה"ג

האצבעות זקיפת סוד לזה וצריך מטי, בסוד בסוד

להכנס שרוצה ומי ויברכם, ידיו אהרן וישא בסוד

צריך ברדל"א הגנוזה למלכות לעלות מטי ללא

מלכותך בסוד למטה המלכות של הקשרים לדעת

משה עם מקושר היה ואהרן עולמים כל מלכות

סוד לדעת צריך כי מרחפת סוד מת פרח בסוד

האצבעות זקיפת סוד לו שיש ומי הגמור הביטול

זוכה לחב"ד החג "ת עלית כהנים ברכת בסוד

רבינו משה עם מקושר להיות וצריך השכל, לברכת

הנורא השכל להשיג מ "ת פר "ח סוד ולזכות עת בכל

ולא מטי כי השרשית , והאמונה הביטול של הזה

צריך ולכן ח"ו, קורח כמו האדם לשרוף יכול מטי

דעה וצריך הק ' בשכינה למטה תחילה הענין להשיג

להגיע יכול כך ידי ועל לביטול להכנס לנפשך חכמה

מדרגת שהוא לראשך כתר לוהיא ולעלות למלכות,

מ נצור מטי, ולא שבת מטי שמור קדושך צות

קדושת סוד דא "ס מלכות הוא העיקר כי קדושך

הוא רבינו ומשה סוף, אין אור בחי' שהוא שבת

לנפשך חכמה דעה יח

שהוא הארץ פי מבחי' למעלה השרשי אצילות

כל לתקן שנזכה יעזרו והקב"ה הצמצום, מקום

וצריך אלו בחי' לו יש יהודי כל כי הללו הטעותים

ולהכנס הגמורה בפשיטות לאמונה ולהכנס לתקנם

צדק גואל בביאת מטי ולא מטי וסוד החשמל לסוד

בימינו. במהרה

תשע"ב קרח פר ' דשב "ק דא"ח יט ליקוטי

חדתין נשמתיןתשע"ב קרח פר' דשב"ק דא"ח טי ליקו

אתשע"ב קרח פרשתבשב"קשנאמרו קודשמשיחותחלק

בשמוה"ק חיים מים דכשמיחם בדא"פ יחדש

מעלתן הפסיד לא

בעת שליטהרא] אי' שם אשר נדה, במס' הלימוד

- דווקא , חיים במים לטבול בעינן מזיבה

להיות צריכים חיים שמים הינה שההלכה מו"ר, אמר

חיים מים מגדר יוצאים הוחמו שאם דווקא, קרים

שזקן מו"ר סיפר ואמנם זב . לטבילת כשרים ואינם

נתן זצוק"ל כדורי הגר"י האחרון בדור המקובלים

עבורו שיחמם זצ"ל , דרזי הגר"ש לתלמידו הק' שמות

עד קר הינו שכידוע האר"י, מקוה את אלו בשמות

והלא זו, פעולה להבין יש ולכאו' עשה . וכך מאוד,

מקוה של המיוחדת המעלה את מפסיד זה בחימום

מו"ר, ותי' חיים. דמים מקוה היותו שהיא האר "י

מקלקל אין הק ' שמות ע "י שבחימום חידוש, דאוי"ל

מזיק גשמית אש ע"י חימום שרק דהמים . החיות

מוסיפים אדרבא הק' שמות אך שבמים , החיות לטבע

חיותן מהן מוציאין ואין חיים , להמים רוחנית חיות

למקוה שיש כדורי הגר "י שסבר התי' [ובפשטות

בה שטבל היות מקוה סתם על מעלה האר "י

דין כשמתקלקל אף שם לטבול רצה ולכן האריז"ל,

מהמים , חיים במיםמים הטבילה קשה לו היה (וכנראה

].הקרים)

והזכיר עלב] הידוע המעשה אגב בדרך מו"ר

שהייתה מזידיטשוב, צבי העטרת

גופו כשכל בזוה "ק לילה חצות אחר ללמוד דרכו

בימות קפוא הנהר שהיה חיים, מים נהר בתוך נמצא

לתוכו ונכנס בקרח נקב עושה והיה מלמעלה, החורף

שרק באמרו הלילה, כל לומד היה ושם הנקב, דרך

פנימיות להשיג לזכות אפשר כזה לימוד באופן

מדורותהתורה "ק רבי נקרא שזה ע "ז אמר זי "ע שלום (והשר

בירושה הקודמים) עבר בו לומד שהיה הזוהר וספר .

ימינו עד ר'וקיים הרה "צ יורשי מרגליות(אצל זעליג אשר

מהמים זצ "ל) סימנים היום עד דפיו על ונראים .

הבריאות בקו העט "צ היה כשלא ופעם בהם. שנספגו

כשבא ואזי הנ "ל . בהנהגה לנהוג עליו אסר והרופא

בקשה זי"ע, מראפשיץ נפתלי ר ' הרה"ק לבקרו

הק' בעלה על שישפיע מהאורח דהעט "צ הרבנית

אל האורח כשנכנס אך הרופא. לדברי ולציית לשמוע

דרך העט "צ שיצא בחדרו, מצאו לא כבר העט"צ

בצאתו )החלון יעכבוהו שלא הרה"ק (כדי והלך .

על כשהזוה"ק הנהר, בתוך ומצאו לחפשו מראפשיץ

הרב וביקש מתוכו. לומד והעט "צ הקרח גליד

על ישמור למען מהנהר שייצא מהעט"צ מראפשיץ

ידו את כבודו נא יכניס ענהו העט"צ אך בריאותו,

חמים שבפנים שהמים ויראה שבקרח הגומא לתוך

ביחודים בתוכם שהיה המים את העט "צ שחימם הם .

הקרים המים יזיקוהו שלא כדי קדושים , (או ושמות

לטבול עליו שאסר הרופא פקודת על בזה לשמור שיוכל בכדי

קרים) באותה במים שאף כנ "ל מו"ר פירש ואמנם .

wqtlא . dyrn zrya daeyz oia welig yiy xiaqde) dyrnl mdilr jenql oi` dt mi`aend dklda miwqtdy aezkl ywia x"en

.(l"nk`e reaw

לנפשך חכמה דעה כ

לא הנ"ל טעם מפני המים את העט"צ שחימם הפעם

שייתכן כנ "ל , חיים, המים מעלת את בזה הפסיד

חיים . מים שם גורע לא שמות ע "י שחימום

מבחוץ , שראשו אף המקוה במי השהייה מעלת

באופ "ז שבקדושה דבר אמירת וצורת

ושאל בצורה ג] ללמוד הענין מה התלמידים א'

המים)הנ "ל בתוך מונח לכאו'(להיות דהלא

למקוה , מחוץ נמצא כאילו הוא הרי בחוץ שראשו כיון

מי בתוך נמצא גופו שכל בזה מרויח טהרה ואיזו

הידועה הכס "מ שיטת עפ "י מו"ר ותירץ המקוה ,

דהאדם שהגוף בשעה אינה הטבילה של שהטהרה

היציאה בשעת אלא המים בתוך לגמרי מכוסה

נגמרה שלא זמן שכל סברא י"ל ולפ"ז מהמים ,

היציאה באמצע כעומד הוי המים מן היציאה

זה בזמן שאת ביתר הטהרה אז עליו (והוי שנמשכת

הכיסוי בשעת שהטהרה להדעות המים בתוך הנמצא כמו

המים) המקוה בתוך מי שקדושת י"ל הלא ובכלל .

שראשו אף בתוכם שנמצא האדם גוף את מזככת

מגדר כ"א טבילה מגדר שאי"ז [היינו למים מחוץ

המים]. קדושת

שבאופןועוד ההלכה את מו"ר זה בענין הזכיר

כשגופו שבקדושה דברים לומר רוצה שאדם

מתחת בידיו הפסק לעשות שצריך בגדים, ללא במים

את בזה והזכיר גופו. אל זרועותיו שמדבק ע"י ללבו

חי איש הבן לשמה)דברי תורה בכה"ג(בשו"ת שא "צ

אין כלל שבדרך שאף מגופו, אצבעותיו את להרחיק

במקום נוגעות כשאצבעותיו שבקדושה דברים לומר

המקום אין המים בתוך כשהידיים הרי המכוסה

הידיים . את מטמא מכוסה

הפרשה עניני

הוא ובעתיק ההשוואה סוד הוא דבאריך יבאר

לעליון הביטול סוד

היותו דיבר שמצד קורח טעות סוד על באריכות

משיג הוא שהרי סבר מהבינה ששרשו לוי

הכתר לעלות (אריך)בסוד בכוחה דהבינה בתכלית.

אריך אל בחכמה)בנקל ששרשו ממי הכתר(יותר והלא ,

ב' החצוצרות, ב' ובסוד השוואה, בסוד הוא דאריך

זי"ע . הגדול המגיד בזה שגילה כמו צורות חצאי

בסוד וכו' קדושים כולם העדה כל כי קורח טען וע"כ

האהבה גודל ה ' מגלה דאריך שבכתר ההשוואה ,

כביכול, בשווה אליו כולם את שמשווה עד לעמו

ותחתון. דעליון המדרגות חלוקת בזה ניכר ואין

סוד שם יש הרי דאריך שבכתר אמנם שאף והאמת

מספי' משרע"ה נשמת שורש הרי - הנ"ל ההשוואה

אבא)החכמה לפנימיות (יסוד עולה חכמה שפנימיות ,

קדושתי של הבחי' יש שבעתיק - דעתיק, כתר

וממילא התחתון. מעל שהעליון מקדושתכם, למעלה

העליון, קוב"ה אל מרכבה כביכול שהוא משרע"ה

ישראל כל מעל הוא שאףהרי אלו בסודות מו"ר (והאריך

רשות לצדיק ונותן אליו , כביכול הצדיק את משוה כשהש"י

מקיים, והקב"ה גוזר צדיק ובבחי' לעשות, מה אליו לומר

מחמת רק הר"ז - הנ "ל, חצוצרות דב ' ההשוואה ובסוד

אינו שהוא ויודע ה ', אל לגמרי בטל הצדיק שבפנימיות

.כלום)

והזכיר היא ד] זו ששב"ק מהתלמידים א ' לפניו

האדמו"ר כ"ק של דהילולא היומא

גם שאמנם בזה ונענה זי"ע . מליובאויטש האחרון

ההשוואה בסוד הש"י אל מדבר היה הצדיק זה

צדקנו משיח ביאת בענין להש"י לטעון הנ"ל,

אשר להשי"ת דיבור אופני נשמעים והיו כידוע,

שזהו - שמייא . כלפי כביכול, כתביעה , נראין המה

אמנם הש"י. אל דעות אמירת בבחי' כביכול

הגדול הצדיק של מדרכיו שזהו היא , הנקודה

הש"י אל לגמרי בטל הוא הרי בפנימיות שבאמת

סוד אצלו מתגלה בגילוי ואז הנ"ל, עתיק בסוד

הנ"ל. ההשוואה סוד אריך ,

ואמר הצדיק ה] זה של היאצ"ט הרי שבהשגח "פ

ואמר החמה את יהושע העמיד שבו ביום

בשלמא שהלא פלא, לכאו' שזהו דום". בגבעון "שמש

שבבחי' לז"א מרכבה בבחי' בעצמו שהוא משרע"ה

תשע"ב קרח פר ' דשב "ק דא"ח כא ליקוטי

פני שבבחי' יהושע אך החמה , את לעצור יכול החמה

ביכל היה איך הלא לבנה, החמה, את לעצור תו

דרגת בחי' שמעל הז "א דרגת על מרמזת החמה

[דאף הנוק' בחי' לבנה, פני שהוא יהושע

שהגם במהרח "ו צד יש בתחילתו שבשערוה "ק

להיותו דז"א מיסוד נתנבא מ "מ לבנה פני הי' דיהושע

פני היה עניינו שכלל וודאי הרי מ"מ יוסף, משבט

בזה הביאור אלא חמה]. שהעמיד מהו"ע ולפי"ז לבנה

ההשוואה שבסוד הנ"ל, חצוצרות דב' ההשוואה בסוד

מה העליון לקב"ה כביכול לומר התחתון הצדיק יכול

וכו')לעשות גוזר צדיק יהושע (בבחי' יכול היה וע"כ ,

החמה שירת את לעצור התחתון לבנה פני שבבחי'

אדמו"ר כ"ק יכול היה זה בסוד וה"נ 'דום'. לה ולומר

את להביא מתי להקב"ה לומר זי"ע מליובאויטש

מחמת רק הוא הכל באמת אך כנ "ל , המשיח

העליון אל בתכלית לגמרי התחתון בטל שבפנימיות

וכנ"ל.

מאחרועוד מתחילה קורח השגת ששורש ביאר

שההשגה היא האמת אך הראשון. הצמצום

הצמצום , שקודם אוא"ס מבחי' מתחילה האמיתית

שמעל בהש"י האמונה עצם על ההתענגות ובבחי'

עתיקהכל מפנימיות ששרשו דמשרע "ה ביטול בבחי' (וזהו

ובאוא"ס) וברדל"א יחוד כנ "ל, מאמר את בזה והזכיר .

זי"ע להרמח"ל במרום אדיר ספר שבריש היראה

היה שברצונו אמר זה מאמר כשראה זי"ע [שהגר"א

הרמח "ל, פני לקבל העולם לסוף הסולםללכת בעל (וכן

זה) דמאמר ביחוד הרבה עוסק היה מיסודות זי "ע שאחד ,[

שקודם אוא "ס בבחי' הנ"ל ההתבוננות הוא זה מאמר

בה שעוסק העילאה היראה בחי' היא שזו הצמצום,

זה . במאמר הרמח"ל

והוסיף היאצ"ט ו] לג ' גדולה חשיבות שיש

זה שמחהשבשבוע הלב אדמו"ר (כ"ק

מקלויזנבורג אדמו"ר וכ "ק זי"ע , מליובאויטש אדמו"ר כ"ק זי "ע,

והמה זי "ע) מהם ולקבל להכיר זכינו אלו צדיקים שג ' ,

אליהם שההתקשרות - דורינו, מנהיגי מגדולי הם

יותר. נעלה באופן הוא

מתוקן באופן דלעתיד ההשוואה אור המשכת

הביטול בהקדמת

ועוד אדמו"רז] שכ"ק למו"ר מהתלמידים א' סיפר

שנודר קדשו בשיחת אמר מליובאויטש

ולא ינוח שלא הפרה לו שאין רבים דעת על נדר

בג "ע למקומו יכנס ולא מהעוה"ז פטירתו אחר ישקוט

יוכלו לא למען זה נדר ועשה גוא "צ . ביאת עד

וכו'.להטעו אחרים צדיקים להרבה שהטעו כמו תו

של בדרכו ללכת האדמו"ר בזה שבחר ע"ז מו"ר ואמר

ממהרח "ו שאי' ע "ה , הנביא מהרח"ו )שמואל (בשבחי

חורבן בשעת מהיכלו יצא הנביא שמואל שגם

השלימה הגאולה עד לשם לחזור רוצה ואינו ביהמ"ק

ירושלים) וחומות בשערי הנביא שמואל ושב ואמנם (ועובר .

קורח , זקינו פגם את בזה מתקן ע "ה הנביא שמואל

באופן שלא הגאולה אורות להביא רצה שקורח

קדושים כולם העדה כל דכי דקורח שטענתו הראוי,

דלעת "ל אור המשכת עודהיא ילמדו ולא בה (שנאמר

סוד בבחי ' קטנם עד למגדלם אותי ידעו כולם כי רעהו את איש

הנ "ל) דלעתיד ההשוואה האור להמשיך רצה קורח אך ,

לה' ביטול מגלהללא משרע"ה אל קורח נתבטל שלא (שזה

על מגלה להצדיק שהביטול ה', אל נתבטל לא שבפנימיות

לה ') הביטול הנביא דרגת שמואל משא"כ אדמו "ר , (וכ"ק

כנ "ל) דלעתיד מליובאויטש האור בהמשכת עוסקים

כנ"ל. לה' הביטול בהקדמת שהוא המתוקן באופן

לא עדיין קרח שאשת החוזה מאמר ביאור

נתקנה

א' בשם ח] המובא על למו"ר הקשה התלמידים

– קרח על שהתבטא זי"ע מלובלין החוזה

הקדוש "זקיני - מצאצאיו היה לוי בהיותו שהוא

קרח שאשת באומרו המשיך זאת ולעומת קורח",

והתבטא ר "ל , בגיהנם ומקומה נתקנה לא עדיין

ומשמע בוערת ". עדיין - קורח אשת - "הסבתא

והלא - תקונו, על בא כבר עצמו שקורח זה ממאמר

וענה לעת"ל . רק יהא דקורח שתיקון מובא בספה "ק

על גם מרמז נתקנה שלא קורח שאשת מו"ר

[כידוע עדיין נתקן שלא עצמו קורח חיצוניות

לנפשך חכמה דעה כב

הו"ע האח ' וענין האח', הו"ע הנוק' שענין בכתבים

החיצוניות].

ספי' ד' כנגד קרח מיתת באופן הדעות ד'

וזו "ן דחו "ב

והזכיר ב"ב ט] במסכת הגמ ' דברי את בזה

ששמע חנה , בר בר דרבה במעשיות

תחתית משאול צועקים ועדתו קורח את רבב"ח

שבאמת ואמר בדאין '. והן אמת ותורתו אמת 'משה

על האמוראים דעות ד ' אשכחן סנהדרין מס' בגמ'

שנבלע א' דדעה מיתתו. היתה איך עצמו קורח

ב' ודעה עדתו. כל עם הר "נבאדמה עם שנשרף

בין נשרף שמקודם הג' ודעה הקטורת. מקטירי

נתגלגל האדמה בפתיחת ואח "כ הקטורת מקטירי

מן לא היה שלא הד' ודעה באדמה . ונבלע ג"כ גופו

ה '. לפני במגפה מת אלא הבלועים מן ולא השרופים

על חולקת אינה הנ"ל הד ' דעה שאף מו"ר והסביר

צועק שקורח הנ"ל ב"ב בגמ ' המוזכרת המציאות

ירדה במגפה גופו שמת דאחר - וכו', האדמה מבטן

הדעות פנימיות מו"ר וביאר וכו'. לשאול נשמתו

שפגם דלהפגם זו"ן . חו"ב הספי', ד ' כנגד שהמה הנ"ל,

החכמה בספי' שלו )קורח הבטול נבלע (מחסרון ,

והמלכות המלכות, ספי' כנגד שהאדמה באדמה.

ברתא , יסד אבא בבחי' החכמה מספי' משתלשלת

דספי' מהפגם משתלשלת באדמה הבליעה וע"כ

ואילו הבלועים. מן דקורח דמ "ד הטעם וזהו החכמה.

הקו ככל – אש בבחי' שהיא הבינה במדת הפגם

באש, השריפה ע "י נתקן - השמאל קו שהוא דבג "ה

והטעם היה . השרופים מן דקורח דמ "ד הטעם וזהו

דהיות השרופים מן וגם הבלועים מן גם שהיה דמ "ד

בב' להתתקן צריך הרי בבינה ובין בחכמה בין דפגם

- הנוק ' בבחי' הפגם הרי זו ולסברא הנ "ל , העונשים

והבינה מהחכמה הנוק ' הנוק'שבנוייה (חיצוניות

מהחכמה) הנוק' ופנימיות .מהבינה,

מןוהטעם ולא הבלועים מן לא היה דלא דמ "ד

בחי' כנגד שזהו במגפה, מת אלא השרופים

והבינה מהחכמה בנוי ג"כ שהז"א (חיצוניותהז "א,

לבינה, המשפיעה להחכמה דומה לנוק' המשפיע הז"א

בתבונה, שמים כונן בסוד מהבינה נבנית הז "א ופנימיות

לגמרי ואכמ"ל) חדש פרצוף בבחי' הוי שהז "א אלא .

שמעליה) להספי' כלי בבחי ' רק שהיא המלכות כמו .(שלא

היה בז "א שפגם דקורח שהעונש זה למ "ד ס"ל וע"כ

שריפה בבחי' היא שהמגפה מגפה , של חדש עונש

בבינה)רוחנית הפגם נקבר (כנגד המגפה ואחרי (וזהו ,

שבחכמה) לפגם .תיקון

וגו', בריאה ואם משרע "ה בספק הביאור

בו לפעול וא"א קלי' נטלתו הארץ דפי דחשש

הקדושה מצד

שאל אם י] עה"פ רש"י דברי על התלמידים א'

חז"ל, בשם שכותב וגו', ה' יברא בריאה

דפה להבריאה ישנה דאם כמסתפק , משרע "ה שאמר

- לאו ואם מוטב, - בראשית ימי מששת לארץ ,

בזה , הספק מקום מה דלכאו' הנ "ל ושאל ה '. יברא

הוא הארץ שפי אבות במס ' שנינו להדיא והלא

שנ עפ"י מהדברים מו"ר ותירץ ביה"ש. בע"ש בראו

בזוה"ק דאי' הא על זי"ע מקאצק מהרה"ק דאי' מה

שהיות שאמר , וכו', חכמה שערי יפתחו ת "ר שבשנת

הקלי' חטפה דחכמה השערים לאותן זכינו שלא

זו משנה התחילה ולכן החכמה שערי לפתיחת

י"ל וה "נ עכ "ד . וכו'. המדע בחידושי התפתחות

בחי' על מרמז הוא הרי הארץ פי שענין בענייננו,

בסודהמלכות עצמה שהארץ – דמלכות מלכות בבחי ' (והוא

במל') הוא דפה דמלכות, מלכות בבחי' הארץ ופי ,המלכות ,

הקלי' אל שיורדת לפעמים יש המלכות בבחי' והרי

כנ"ל. אותה לחטוף הקלי' ויכולות וגו' יורדות דרגליה

בדרך יודע הוא הרי בנ"י אל שמקושר הצדיק ובאמת

המלכות מקום המלכות)כלל אל מרכבה אלא (שבנ "י .

להפריד וגרם משרע"ה על חלק קורח שעתה שהיות

לידע משרע"ה היה יכול לא ממשרע "ה , בנ"י את

בידי המלכות עתה דאולי וחשש עתה, המלכות מקום

ביה "ש בע"ש שנבראה הארץ דפי יתכן וא "כ הקלי',

קורח לבלוע תפקידה לבצע עתה מסוגלת אינה

תשע"ב קרח פר ' דשב "ק דא"ח כגליקוטי

אותה בלעו הקלי' דעתה יתכן ואדרבא (בבחי 'ועדתו,

דמשרע "ה זה שחשש ואפשר הנ "ל. הקלי ' בידי המלכות בליעת

עצו שטעם עץ הוציאה שלא דהאדמה להחסרון בדומה הוא

מסיבת שהוא בראשית פ' סוף גמא בתיבת שכ' שווה ופריו

המלכות) דספי ' והפגם שאם החסרון משרע"ה אמר וע"ז .

הרי הקדושה, תח"י הארץ פי שאין המצב הוא עתה

קורח בליעת לצורך חדש הארץ פי עתה ה ' יברא

מלבקש חדשה בריאה על מה ' לבקש [שהעדיף

מהקלי']. המלכות את בכח עתה להוציא

מליובאוויטש והרבי שמחה הלב וויכוח

השמחה בעבודת הבעש"ט חידוש במהות

סיפר מגוריא] האדמו"רים דב ' ליאצ "ט בקשר

אדמו"ר כ "ק שרבו זי"ע ומליובאויטש

שלם לילה פעם עסק זי"ע מפשעווארסק יענקעלע ר '

וגופא הנ "ל . הצדיקים דעות ב' בין להכריע לנסות

אדמו"ר כ "ק אצל שמחה הלב כ"ק שכשהיה דעובדא,

תורת של החידוש מהו ביניהם דנו מליובאויטש,

היה הבעש"ט שחידוש אמר שמחה והלב הבעש"ט.

דהלא מליובאויטש: אדמו"ר ושאל השמחה. ענין

ה"א את עבדת לא אשר תחת בתורה"ק כבר נאמר

וגו' דלא בשמחה לולב הל' סוף בזה הרמב "ם פי ' (וכידוע

הפסוק) על ה'כפרש"י את עבדו קבלה , בדברי וכ "כ ,

מגור ואדמו"ר - בזה? הבעש"ט חידוש ומהו בשמחה ,

המצוות כל לעשות שיש רק ידעו הבעש"ט שעד ענה,

מצווים שאנו שהיות חידש הבעש"ט אך בשמחה ,

מצוות , בקיום עוסקים הזמן כל וא"כ דעהו דרכיך בכל

בשמחה . שבעולם הפעולות כל לעשות יש הרי

שהבעש"ט שאת, ביתר פירש מליובאויטש ואדמו"ר

וכן וגו', עבדת לא אשר דתחת הפסוק עומק גילה

שעבודת דהכוונה - בשמחה, ה' את דעבדו הפסוק

ביאור [וע"ד ה ' העבודת היא עצמה בה' השמחה

שמח דצ"ל בעושיו, ישראל ישמח עה"פ הידוע התניא

שעכ"פ וכו' למטה לו שיש בדירה ה ' בשמחת

כמו ולא דייקא ] מצווה בעשיית איננה בה ' השמחה

נפרדים , דברים ב' שהמה הבעש"ט עד שפירשו

יש ואותם מצוות וקיום תורה לימוד היא ה' שעבודת

דערבית דק"ש הברכה [כפשט בשמחה לעשות

השמחה היא שהעבודה אלא, ובמצוותיך ], וכו' נשמח

ב' בין להכריע ניסה יענקעלע והר "ר עצמה . בה '

למצוא בכדי שלם לילה חסידות בספרי ועיין הדעות ,

הפירושים . מב' כאחד להכריע הוכחות

החקיקה מאותיות הוא שיהודי הבעש"ט חי'

שימחקו ח"ו שא"א

עוד שאדמו"ריב] יענקעלע הר"ר סיפר

להלב אמר עצמו מליובאויטש

הוא יהודי שכל ידעו הבעש"ט שעד עוד, שי"ל שמחה,

בס "ת אותיותאות רבוא ששים יש ר"ת שישראל (כדאי '

והבעש"ט לתורה) לימחק. ח "ו יכול בס"ת אות והלא ,

אות הוא יהודי שכל איך ונעלית עמוקה בחי' גילה

האות שיכול האבן שבלוחות הדברות בעשרת החקוק

המסתירו, בכיסוי להתכסות או אבק להתמלאות רק

לנקות וצריך ח "ו, לגמרי לימחק האות יכול אין אך

קדושת שוב ויתגלה בו שדבק והכיסוי מהלכלוך האות

הענין כללות [וכידוע שבו הדברות שבעשרת האות

הכתיבה אותיות על החקיקה אותיות דמעלת

ר ' ע "ז ואמר חב"ד]. בספרי בארוכה שנתבארה

אדמו"ר לומר יכול היה פירוש שכזה יענקעלע

מפי יוצאים כשהם הדברים נאים בחי' מליובאויטש

היה שכבר יהודים אצל פעל בעצמו שהוא עושם ,

מהם והסיר רח "ל ישראל מכלל שנמחקו נראה

הדברות מי' קדוש אות שהם שוב בהם וגילה הלכלוך

לעולם . נמחק שלא

לצבא לילך ייגזרו דכשח "ו הגרי"ז בשם יביא

באה"ק לחיות ייאסר שלהם

עוד בע יג] הרבה הערב עסק ממשלת של הרצון נין

שמועה והזכיר הישיבות . בני גיוס לחייב רב

על אותו ששאלו זצ"ל בריסק גאב "ד בשם ששמע

לדור שאסור פרקים בשמונה הרמב "ם דברי אודות

גרים אנו איך וא "כ רעים, שאורחותיה במדינה

וענה וכו'. ורשעים כופרים ע"י שמונהגת בארה "ק

לנפשך חכמה דעה כד

אותנו מחייבים הם שאין זמן שכל דבריסק הגאב "ד

הם ואין התורה , כדרך שלא דבר באיזה לנהוג

דרך עפ "י נותנים שאנו החינוך בצורת מתערבים

לצבא להתגייס אותנו מחייבים הם ואין התורה ,

ואם בארה"ק. לגור בידינו היכולת הרי שלהם הטמא

באמת הרי לריעותא הנ"ל מהדברים א ' ישתנה ח"ו

יצא ח"ו אם ועפ"ז בארה"ק. לגור להשאר אסור יהא

שלהם הטמא לצבא גיוס חיוב אפשרותגזירת (ללא

מזה) ופטור דיחוי לישארקבלת אסור יהא באמת הרי

שנשאר חפץ שהש"י היות אך בארה "ק . לגור

התורה"ק בדרך וטהרה בקדושה בה ולחיות בארה "ק

חמדה בארץ שמאסו המרגלים עוון בזה לתקן בכדי

שזהו זי"ע אייבשיץ הרר"י הק ' זקינו כן וכמש"כ

בכדי בארה"ק לישאר הגאולה לפני הנצרך התיקון

שלא בוודאי הרי - וכו', באר"י שמאסו הפגם לתקן

עמו ה' יטוש לא כי הפועל אל הנ"ל גזירה תצא

יעזוב . לא ונחלתו

והזכיר אדמו"ריד] כ "ק בשם ששמע עדות

דבר כל שעל זי"ע מקלויזנבורג

שמגיע בידינו המקובלת מדרך לשינוי הנוגע הוראה

ערקתא בבחי' הנפש, את למסור יש מהציונים

הנפש. את ע "ז למסור שיש השמד בשעת דמסאני

מדרכינו לשנות עלינו שגוזרים דבר בכל כוונתם וה"נ

רח "ל. ומינות שמד לכלל להביאנו בכדי

שאין שלהם, לצבא לילך לאסור מהטעמים

תורה עפ"י המלחמה עושים

והזכיר מסאטמערטו] אדמו"ר כ"ק בשם עוד בזה

האיסור של מהטעמים שאחד זי"ע ,

הם שעושים היות הוא שלהם הטמא בצבא להשתתף

תורה"ק דעת עפ"י שלא פסקמלחמות לזה צריך (שהיה

התורה) וגדולי חכמי שהמה הסנהדרין ומכניסים מחכמי ,

של חשבונות מיני כל מחמת ופיקו"נ לסכנה בנ"י

וכדו'. הנצחון ותאוות כבוד

עמקות וביאר אמיתית ביתר מלחמה שבאמת ,

שנעשית מלחמה היא התורה "ק שעפ "י

צדיקים המה המלחמה שמנהיגי היינו ה ', בשם

עושים שהיו ע"ה דוד בית מלכי ושאר כדהע "ה

וחזוק ותפילה בתשובה ברוחניות מקודם המלחמה

מלחמה היא זה שכל - קדושים , וייחודים הבטחון

מלחמה , איש ה ' עה "פ רש"י וכדברי ה ', בשם

הנצחון שכל ית ', בשמו הוא נלחם שה ' שהמלחמה

לפני עצמם שמכינים הרוחניות פעולות ידי על נפעל

מלחמה משא "כ וכו'. ובתפלה בצום המלחמה

ה ', שם ללא ישראל , בית הגויים ככל בבחי' שעושים

פסולה זו מלחמה כל הרי - גו' ידי ועוצם כוחי בבחי'

בעצמותה .

הפעולה להסתיר היינו בגשמיות המלחמה ענין

הבחירה עבוד שבדבר הניסית

ושאל הנצחוןטז ] שכל בהיות מהתלמידים, א '

מדוע רוחניות, פעולות ידי על נפעל

המלחמה את ע"ה המלך דוד בזמן צריך היה

במלחמה שהצורך בפשטות מו"ר ותירץ הגשמית .

זמן שכל הנס, את להסתיר בכדי הייתה הגשמית

שיהא השי"ת רצון השלם לתיקון זכינו שלא

הטבע בדרכי האפשר ככל הנס (בכדי מכוסה

וכו') הבחירה אל מקום חזקיה להשאיר אצל ואמנם .

מלחמה לעשות ביכלתו היה שלא ע "ה המלך

ישן אני לה ' אמר הנס את להסתיר כדי גשמית

מלחמותנו לנו עושה ואתה מטתי תהליםעל (מדרש

עז) שלקאפי' בחי' איזו כן גם שזהו מו"ר , והסביר .

מול בגלוי חזקיה עומד היה שאם הנס , על הסתרה

כדי ותוך תפילה כגון רוחנית פעולה ועושה האויב

מאוד ניכר היה האויבים כל אובדים היו אמירתו

אמר ולכן כן. לעשות השי"ת ברצון אינו וזה הנס,

נראה ויהא מטתי, על ישן שאני ע"ה המלך חזקיה

כלום עושה איני אני שהצדיקיםכאילו שבאמת (אף

ה' מלחמת ולוחמים ייחודים עושים שינתם בעת אף

בשנתם) לטעוןבעליונים דין לבעל מקום ויהא - ,

בזכות ולא במגיפה היתה סנחריב חיל שמיתת

ידי על לבחירה מקום ישאר וממילא המלך, חזקיה

הנס . על זו הסתרה

תשע"ב קרח פר ' דשב "ק דא"ח כה ליקוטי

דעכשיו גזירה כנגד מחאה בהחיוב יאריך

והאריך בעצרת יז] להשתתף החיוב בגודל

דהעדה בד"ץ ידי על שהוכרזה

נתלתה העצרת [וביום הנ"ל. גזירה נגד החרדית

הוסיף ושם באריכות . ע "ז ממו"ר מודעה בביהמ "ד

שחובת שליט "א שטרנבוך מהגר "מ ששמע מה

הנץ תפלת מעל בעצרת בידו (למיההשתפות שאין

שניהם) בסוד לקיים שזהו שם מו"ר זה על ופירש .

כדי הסדר ליל מצוות מבנ"י שביטל מרדכי, ויעבור

אל ח "ו תצא אם - הנ"ל שגזירה המן ]. גזירת לבטל

נגד מלחמה והר"ז הדת, עקירת ממש הר"ז - הפועל

ה' מלחמת להלחם כולם ומחוייבים משיחו, ונגד ה'

כבוד על למחות שזוכה ומי שמים. כבוד על למחות

בכל ובאמת העליון . עדן בגן מובטח שכרו שמים

חיוב שיש לקיים , יש לעשות מורים שהבד "ץ דבר

בענין אך אליהם , ולשמוע דין בית עיר בכל להקים

שבעניינים מי שאפי' שאת , ביתר החובה גדולה זה

החרדית העדה לדעת עדיין ביטול לו אין אחרים

[ואמנם זו קודש במלחמת אליהם עתה להצטרף חייב

הדור, גדולי שאר החרדית העדה לקריאת נצטרפו

רבים]. ועוד קנייבסקי, והגר "ח הלוי, השבט בעל

עתה האומות במצב שאת ביתר הגזירה חומר

ולא תשב"ר לימוד התגברות לזה שנצרך

להיפך חלילה

והזכיר סכנה יח] במצב העולם נמצא שעתה

ודרך וכו', האומות התגרות של

שהיה בעולם מצב כשהיה מליובאויטש אדמו"ר

עם להשתמש מעורר היה וכו' מלחמה לפרוץ עלול

להשבית עוז יסדת ויונקים עוללים מפי של הכח

רבן בית של תינוקות לכנס וציוה ומתנקם, אויב

יוהכ "פ) מלחמת לפני כן שעשה בחז "ל(כמו אי' והלא .

תינוקות הבחורים נקראים כ' גיל שעד בחינה שיש

העולם בה שנמצא סכנה בעת וא "כ רבן , בית של

תורה"ק לימוד שאת ביתר ולחזק להגביר יש עתה

[וא"כ העולם . כל את ולהציל להגן חמד הבחורי של

לבטלם הבחורים על לגזור שרוצים הציונים גזירת

היה ח "ו העולם חורבן של גזירה היא מתורתם,

תהיה]. לא

מהרשעים ההבדלות בחיוב יאריך

ודיבר שלא יט] מהרשעים ההתבדלות חובת על

ניתפס שלא עמהם חלק שום לנו יהא

כל לדעת גמורה חובה שזהו וביאר ח "ו. בעוונם

ומהשקפתם מהם להתרחק האמיתיים ישראל גדולי

ומשמחותיהם אידיהם ומחגי ומדעותיהם

ההתבדלות שחובת המדומות .- ומהצלחותיהם

אהלי מעל נא סורו בפרשתינו נאמרה מרשעים

המובא דבר וזהו וגו'. האלה הרשעים האנשים

וכו הדברים בראשונים בין קשר זה לענין ואין .'

הליכה בענין האחרון דור גדולי בין במח' השנויים

עמהם המלחמה צורת על מח ' היתה שזו לבחירות.

אם הדור גדולי בין המח ' וכן מבפנים. או מבחוץ

מידם להציל היתר יש האם הייתה כסף מהם ליטול

בלעם ולהוציא וכו' במיסים מעמנו שלוקחים מה

האמיתיים הדור מגדולי א ' שום אך וכו'. מפיהם

וההתרחקות ההתבדלות חובת על חלק לא

וכנ"ל. מהרשעים

ואמר זה כ] בענין שנכשלו שאלו בחוש שרואים

לקלי' והתחברות קירבה לאיזה ונפלו

וקדושתם עבודתם שמבחי' כאלו אף - הציונות

ידי על מ"מ - הרבה גדולים היו תורתם וגדלות

איבדו לרשעים התקרבות של הנ "ל בנפילה שנפלו

ישראל כלל בקרב וגדלותם וחשיבותם שמם את

יש אם ואף ה '. דבר על החרדים והשלמים היראים

בחי', באיזה מהחרדים מעט אצל חשיבות איזה להם

יכולים שהיו הערך לעומת כלל בערך אי"ז הרי

ושלא להתקרב שלא זוכים היו אם אליו לזכות

כבוד דבר על יעזרנו וה ' הרשעים. עם להתחבר

הדעת קירוב ומכל כוזבת דעה מכל להתרחק שמו,

גזירות כל מעמנו ויבטל ושלום , חס הרשעים אל

חז "ל [כל ' הזלה המלכות כל את ויבטל ורעות, קשות

ורחמים חסד של באופן רב הערב של חלק ] בפרק

לנפשך חכמה דעה כו

והרמת להקמת ונזכה ח "ו. יהודי לשום נזק שום ללא

ורחמים בחסד זי"ע הק' ושלמה דוד בית מלכות קרן

במהרה גדולים ברחמים צדק גואל בביאת גמורים

אמן. בימינו

הוספות

בענין מו"רא] שהזכיר חדתיןמה נשמתין בקונ ' (מובא

לז) אות בהעלותך שכתב פר' הרמב "ם דברי

המשניות טז)בפירוש משנה ג פרק מכות מי (מסכת דרק ,

לזכות יוכל בשלימות אחת מצוה לעשות שזוכה

חז "ל שאמרו מה הרמב"ם בזה וביאר הבא , לעולם

להם הרבה לפיכך ישראל את לזכות הקב"ה 'רצה

לכאו"א נתן שהקב "ה דהיינו, - ומצוות ', תורה

באפשרות יהיה שעי"ז כדי מצוות , הרבה מישראל

יזכה ועי"ז בשלימות, אחת מצוה עכ"פ שיקיים

הלבבות)לעוה"ב. החובת מדברי ג "כ משמע .(וכן

דאיתא נשמט זה, על מו"ר שהוסיף מה הגליון מעל

זרה עבודה ע "א)במסכת רבנן,(יח תנו :

תרדיון בן חנינא רבי הלך קיסמא, בן יוסי רבי כשחלה

לו אמר יו לבקרו. קיסמא)(רבי בן לחיי סי אני מה רבי, :

לו אמר - הבא? תרדיון)העולם בן חנינא כלום (רבי :

לו אמר - לידך ? בא קיסמא)מעשה בן יוסי מעות (רבי ,

וחלקתים צדקה של במעות לי נתחלפו פורים של

לו אמר - תרדיון)לעניים . בן חנינא מחלקך (רבי כן , אם :

גורלי. יהי ומגורלך חלקי יהי

קיסמא ולכאורה בן יוסי רבי שאלת על לתמוה יש

הלא הבא', העולם לחיי אני 'מה ששאל

יותר ועוד מצוות. הרבה ועשה תורה הרבה למד הוא

נתחלפו פורים של 'מעות אח"כ, שענה על לתמוה יש

מכל האם לעניים ', וחלקתים צדקה של במעות לי

חלילה?! זה, זולת מאומה פעל לא העולם בזה שנותיו

בן חנינא שרבי עובדא אותה של גדלותה ומהי

חלקי יהי 'מחלקך ואמר טובא התפעל תרדיון

גורלי'. יהי ומגורלך

רבי אלא שאלת דכוונת מובן , הנ "ל הרמב "ם מדברי

הבא ', העולם לחיי אני 'מה קיסמא בן יוסי

מכל אבל מצות , הרבה שעשה נמי הכי דאין הייתה

אחת מצווה לעשות עכ "פ זכה האם ידע לא זה

כלום - תרדיון בן חנינא רבי שאלו זה ועל בשלימות .

מצווה איזו עשית האם היינו, לידך, בא מעשה

יוסי בשלימות רבי ענה זה ועל וכדו'. פניות שום בלי

של במעות לו נתחלפו פורים שמעות קיסמא, בן

עשה מצווה ואותה - לעניים , אותם וחלק צדקה

תרדיון בן חנינא רבי התפעל ולכן בשלימות ,

מחלקך ואמר בשלימותה, שעשאה זו טבא מעובדא

גורלי. יהי ומגורלך חלקי יהי

בענין בהליכתו ב] העבר, בשבוע מו"ר שדיבר מה

החום בענין דשבתא , בצפרא לביתו

הרה"ק בשם לומר מו"ר הוסיף אז, שהיה הגדול

מסכת בגמ' דאיתא זיע "א , מקלויזנבורג אדמו"ר

ע"ב)נדרים זרה (ח עבודה במס' כן וכמו ע"ב), רבי (ג :

אלא הבא, לעולם גיהנם אין אמר , לקיש בן שמעון

צדיקים מנרתיקה; חמה מוציא הוא ברוך הקדוש

מתרפאין [צדיקים בה . נידונין ורשעים בה, מתרפאין

לכ 'וזרחה שנאמר [- ולא בה וגו', שמש' שמי יראי ם

ופשתם 'ויצאתם שנאמר בה, שמתעדנין אלא עוד

יום 'הנה שנאמר בה, נידונין והרשעים מרבק'. כעגלי

הוא תמוז בתקופת ולכן עיי"ש. וגו'. כתנור ' בוער בא

שהוא בזמן גם האם לאדם , נסיון הוא שזה ביותר חם

וכדו' התורה ובלימוד השם בעבודת ימשיך ביותר חם

שממשיך דמי - בה, מתרפאין צדיקים בחי' הוא שזה

הוא ביותר חם שהוא בעת גם השי"ת את לעבוד

אדם אותו אבל בה. מתרפאין צדיקים לבחי' יזכה

והנה – מאוד לו מפריע וזה בחמימות מרגיש שכאשר

של בגדר הוא הרי השם , בעבודת מתרשל עי"ז

להתדבק מאוד כדאי ולכן חלילה. בה , נידונין ורשעים

בוחן שהקב "ה הזמן הוא שזה אלו, בימים ה' בעבודת

שיזכו מאלו להיות יזכה האם לראות האדם את

[וכידוע כי"ר אמן בה , מתרפאין צדיקים לבחי' לעת"ל

תשע"ב קרח פר ' דשב "ק דא"ח כזליקוטי

עקב מלימוד להתבטל שלא עורר אמת השפת שאכן

חמור חז"ל: לשון את צחות בדרך בדורשו תמוז , חום

עול לסבול שכמו הנוטה כיששכר חמור שהינו זה –

שלומד היינו לו, קר תמוז בתקופת אפילו – תורה

מהחום]. ומתעלם כרגיל

ומענין שכתב ג] מה הזכיר מנרתיקה, חמה הוציא

מי בספר זיע "א מאיז 'ביצ'א הרה "ק

כו')השילוח ישראלית אשה בן ויצא ד"ה אמור ,(פרשת

צריך היכן עד להראות המקלל פרשת נכתב וזל"ק :

שהמקלל, תרעומות . מיני מכל עצמו להרחיק האדם

של דינו מבית ויצא ישראל ממחנה שנתרחק לפי

שתחילת אף [הנה ] - וגידף . עמד מחוייב , משה

במחנה נטוע שיהיה שרצה שמים , לשם היה כוונתו

ידי [ו]על אמו, מצד ישראלי איש שהיה לפי ישראל ,

כוונה לו ש]היה עניינו תחילת נחשב [הכוונה זה

היה [ש]נתרחק , אחר לו שהיה התרעומות רק טובה.

להיפך , לעשות למדין [ונמצינו מצרי. איש שהיה מצד

[- והוא בנסיונו. לעמוד המגדף צריך שהיה כי כפי

לשם וכוונתו בהשי"ת דבוק שלבו אחר ישראל איש

- טובה מאיזה אותו ידחה השי"ת אם אף שמים,

ביטול ] מתוך ומקבלו משמייא , [שנדחה עצמו בזה

רצון פי על עצמו שמרחיק במה ה' עובד יקרא

גדולה לטובה ויזכה מזרע השי"ת, מום בעל כגון .

במה גדולה לטובה זוכה היה עצמו בזה אהרן,

וגזעו שורשו שאין מי אך מהעבודה. עצמו שהרחיק

רוחו עצור יוכל לא אז מטובה ירוחק באם מישראל,

ויבעט .

לע כמו כי בגמ', עלדאיתא [לגויים, להם יתן תיד

שאינו המגדף את בכך ניסה שכאן הענין דרך

חמה יוציא והקב "ה סוכה. מצוות ישראל] משורש

[בגמ' ופריך ויוצא. בסוכתו בועט אחד וכל מנרתיקה

מצטער ]. [משום פטורין נמי ישראל הנ "ל ] בע "ז

לקיים יהיה כוונתם כי אף מבעטי. לא בעוטא ומשני,

יהיה ולכן יבעטו. ימניעם באם אך השי"ת , מצוות

לך הוא סוכה מצוות כי סוכה, במצוות הבחינה

בדירת ושב כתיקונה] המצווה [בחינת קבע מדירת

ממצווה]. להמנע המקום גזרת קבלת [בחינת עראי

רצונו כפי השי"ת רצון אחר האדם שימשך היינו,

מלעשות אף ימנעו הקב"ה באם יתרעם ולא יתברך.

עתה גם יקיים השי "ת, רצון שזה שמאחר מצוותיו.

כאשר שמבעט ומי עצמו. שפירש במה מצוותיו

לקיים כשרצה - קודם שגם מוכח המצווה, מן יימנע

שמים לשם כוונתו היה לא אז גם - ה' וזה מצוות .

שרצונו הגם היינו המקלל , את הוצא כאן השי"ת צוה

לא אז גם ישראל, במחנה אהלו לקבוע היה ] [מתחילה

עכ "ל. שמים . לשם כוונתו היה

ודיבור מיני ד] שני דיש האמור , בהרחבת מו"ר

דמצד ה ': בעבודת עיקריות עבודות

וכיסופין השתוקקות לו שיהיו אדם כל צריך אחד

התורה , כל וללמוד השי"ת , מצוות כל לקיים

ומצד שבשו"ע. סעיף כל ולקיים בדביקות , ולהתפלל

שב' להשי"ת , ביטול לו שיהיה אחד כל צריך שני

ושוב רצוא בבחי' המה אלו מוהר"ןבחינות ליקוטי (עיין

ו') סימן להשתוקק קמא הזמן כל צריך דבוודאי היינו .

שרואה בעת אבל ותפלה. בתורה ה' רצון לעשות

ויש הפועל, אל הכח מן רצונו את להוציא יכול שאינו

מצוות לקיים זוכה שלא על מאוד ומצטער אונס, לו

להשי"ת עצמו לבטל צריך הוא הרי - השי"ת,

בידו עולה אינו שאם לדעת וצריך גמור; בביטול

לבעוט שלא עליו עדיין הרי השי"ת , מצוות לעשות

ולדעת ית "ש לרצונו עצמו יבטל אלא ח "ו, בהשי"ת

רוצה שהקב "ה מה ועיקר זאת . היתה ה' שמאת

ישנו הרי וזה להמצווה, הרצון הוא בכאן , ממנו

תלוי אינו בכאן הרי המצווה מעשה משא"כ אצלו,

זהבידו. ענין לבאר מו"ר שהרחיב יז אות להלן (עיין

.באריכות)

להם משא"כ אין אבל השתוקקות , להם יש העכו"ם

רוצים הם אכן כאשר ולכן לה ', ביטול

לקיים בידם עולה אינו כאשר הנה – ה ' מצוות לעשות

יש ומזה בהשי"ת. מבעטים הם הרי בפועל, זאת

אז גם הנה ה ', מצוות לקיים רצו כאשר דגם הוכחה

שמים . לשם כוונתם הייתה לא

לנפשך חכמה דעה כח

בהמשך פר 'ה] קודש שבת בליל מו"ר לימוד

שבת במסכת הגמרא את בהעלותך

ע "א) ביחס (כד מו"ר שאמר מה הגליון מעל נשמט

חודש ראש של להזכיר 'מהו שם הגמרא לדברי

שפירא משה ר ' הגה"צ בשם דשמע בברכהמ "ז',

ראש ב. חודש, ראש ערב א. בחי', שני דיש שליט "א ,

יוסף בן משיח בחי' הוא חודש ראש ערב דהנה חודש.

ו'ערב' הכנה בחי' הוא יסוד בחי' וכל יסוד, בחי' שהוא

ר"ח) 'ערב ' יו "ט 'ערב' שבת שהוא ('ערב' שמצינו [ומה .

תענית , יום והוא קטן יו"כ בו שאומרים תפלה של זמן

שזה היינו דוד , בחי' שהוא תפלה בחי' לכאורה שהוא

משניהם]. כלול אחד כל דהלא שביוסף , דוד בחי' הוא

בחי' -שהוא דוד בן משיח בחי' הוא גופו חודש וראש

לכבוד סעודה בו וסועדים מלכות , בחי' שהוא לבנה

ליטא דבני רואים אנו ולכן חודש. בבחי 'ראש (שהם

יוסף) בן חודש,משיח ראש בערב היא עבודתם עיקר

החסידים משא "כ ותענית , קטן משיחביו"כ בבחי ' (שהם

דוד) ביחד בן ויושבים חודש, בראש היא עבודתם עיקר

חודש. ראש בסעודת וסועדים חדא בצוותא

והוסיף שאולו] דאכן דמצינו דאע "פ זה, על מו"ר

יוסף)המלך בן משיח בחי' עשה (שהוא

כדכתיב חודש, ראש כד)סעודת כ א' ויהי (שמואל

מצינו לכן אבל לאכול . הלחם אל המלך וישב החדש

בא לא דוד למה שאול אף יכולבדחרה היה דלא - ,

בין הפלוגתא כל והנה דוד. בלי ר"ח סעודת לעשות

דבראש מכיון חודש, בראש דייקא היה ודוד שאול

משתמשים שניהם של הענין שוב מתעורר חודש

ר "ח לסעודת הגיע לא שדוד ומכיון אחד, בכתר

למב "ד . מב"י בין הפלוגתא נתעוררה

אוכלוהנה שאול היה אכן חודש ראש של א ' ביום

דאולי אמר בקרא כמפורש פשוט [שעפ "י לבד

אפו חרה חודש ראש של שני ביום ורק הוא] מקרה

חודש. ראש סעודת עמו לאכול דוד בא שלא על

ש כפי הוא פנימיות עפ"י בזה בכתב והביאור איתא

בחי' הוא חודש דראש א ' דיום שלמה , הכרם של יד

ולכן עכ"ד. אריך. בחי' הוא חודש דראש ב ' ויום עתיק,

וא"כ – יוסף בן משיח ובחי' עתיק, בחי' שהוא א ', ביום

גבוהה יותר במדריגה המלך שאול היה ששם היינו

ביום משא "כ פלוגתא . הייתה לא שם ולכן המלך מדוד

דוד של המעלה מתגלה שבו אריך בחי' שהוא ב'

הפלוגתא נתעוררה יום באותו דייקא לכן הנה המלך ,

ביניהם .

בימים הרש"ש ז ] דברי ליישב מו"ר עוסק אלו

התורה וברכות השחר ברכות .ג בענין

מח "י אחת היא התורה שברכת שידוע דמאחר

למה א "כ ברש"ש, להדיא כמבואר השחר ברכות

ברכות שאר יברך בלילה ישן לא שאם הרש"ש כתב

אלא אז יברכן לא התורה ברכות אבל בחצות , השחר

השחר ברכות דבעמוד יברך לא דלמה תמוה, והוא .

lenzב. mb iyi oa `a `l recn :epa ozpedi l` le`y xn`ie .cec mewn cwtie ipyd ycgd zxgnn idie :(bl -fk my) aizkck

`ede .xira epl dgtyn gaf ik `p ipgly ,xn`ie .mgl zia cr icnrn cec l`yp l`yp :le`y z` ozpedi orie .mgld l` meid mb

xn`ie ozpedia le`y s` xgie .jlnd ogly l` `a `l ok lr ,ig` z` d`x`e `p dhln` jipira og iz`vn m` dzre ig` il dev

`l dnc`d lr ig iyi oa xy` minid lk ik .jn` zexr zyale jzyal iyi oal dz` xga ik izrci `eld ,zecxnd zerp oa el

lhie .dyr dn znei dnl :eil` xn`ie eia` le`y z` ozpedi orie .`ed zen oa ik ,il` ez` gwe gly dzre .jzeklne dz` oekz

.cec z` zindl eia` mrn `id dlk ik ozpedi rcie ,ezkdl eilr zipgd z` le`y

d').ג. oniq 'b wlg) mid ayie ycgd extqa `"hily lld i"xbd dfa ltlty dn oiire

xgyd.ד . zekxa jxaie :y"yxd oeyl dfe`l e` ,eicba hyt `ly e` ,oyi `ly oebk ,mda aiigzp `ly elit` mxn`l jixve

epwzp mler ly ebdpn lry itl ,mxn`l jixv ok t"r` - `veike eilrpn ulg.mipeilrd zenlerd itevxtl oigen jiyndl mde .

lk f`y j"diae a"ha ikxv lk il dyry zkxan uege ,jxai `l mda aiigzp `l m`y ,xvi xy`e mici zlihp lr zkxan ueg

.mitgi mlerddlild zevga enewa mlek mxne`l xdfdl jixve .jli`e dlild zevgn mpnfemcew ewlzqpy oigend xifgdl ick ,

תשע"ב קרח פר ' דשב "ק דא"ח כט ליקוטי

דהרי בחצות, השחר ברכות שאר עם ביחד התורה

השחר בעמוד התורה ברכות יברך כאשר הכי בלאו

לי מה וא "כ דעתו, הסיח לא ועדיין ישן , לא עדיין

קביעות אלא אינו דהרי חצות , לי מה השחר עמוד

מברכין שאז היום תחילת הוא אימתי בעלמא זמן

הרש"ש חידוש אחר לכאורה זה ולעניין יום. בכל

ברכה"ת יימלטו למה מחצות השחר ברכות לברך

זה . מחידוש

שלום ובאמת בדברי מוזכרת כבר זו קושיא

מספרו ) ע"ב ס"ח דף הכוונות , לשער ,(בביאורים

ז "ל זקני מו"ר הרב כתב התורה ברכות ובענין וזל"ק :

חצות ע"ב)בהקדמת כ ' דך שלום ישן(נהר שלא דמי ,

חוץ לאומרם , צריך חצות בהגיע הלילה , בתחילת

עד לאומרם צריך שאין ישן לא שאם התורה מברכות

עם יאמרם לא דלמה וקשה , השחר. עמוד שיעלה

ואי נתקן. הוא עולם של מנהגו דעל ברכות, שאר

ממנה , דעתו הסיח שלא בהם נתחייב שלא משום

עכ "ל. בבוקר. אפי' לאומרם אין א "כ

ואמר באופןח] הקושיא ליישב לו דנראה מו"ר

מוזכר אינו אריז"ל בכתבי דהנה פשוט.

לומר מוכרח כרחך על ולכן זה, באופן לעשות מה כלל

עפ"י ולא בנגלה, הפוסקים מדברי כן למד דהרש"ש

קבלה .

ה דהנה מאין לעיין יש לברך מקודם דיש המקור וא

לקח דהרש"ש ונראה בחצות . השחר ברכות

בשו"ע דאיתא ממה יג)זאת סעי ' מז סי ' המשכים (או"ח :

ואינו התורה ברכות מברך ללמוד , היום אור קודם

המשכים הכנסת. לבית כשילך ולברך לחזור צריך

מברכת חוץ הברכות סדר כל מברך היום , אור קודם

מלאומרה שימתין התמיד , ופרשת בינה לשכוי הנותן

היום . שיאור עד

ברורה ועיין לא)במשנה שהאחרונים (ס"ק ,

בינה' לשכוי 'הנותן ברכת שגם הסכימו,

י"א אך היום; שיאיר קודם אפילו לברך יכול

שיאיר קודם אותה לברך שלא ליזהר יש שלכתחלה

אפילו יצא ובדיעבד תרנגול . קול שמע לא אם היום

תרנגול. קול שמע מחצות לא אותה שיברך ודווקא

יחזור בדיעבד אפילו חצות קודם אבל ואילך, לילה

לזה ויברך והמקור תרנגול . קול שמע אם ואפילו ,

אברהם מהמגן יג)הוא איתא (ס"ק 'ובכתבים' וז"ל,

וכן לילה . חצות אחר מיד לשכוי הנותן לומר שיוכל

בזוהר ויקהל)משמע מיירי (פרשת זה כל והנה עיי"ש.

zxqpp ynn zevgae .`"fd ixeg` lk cbpk dlcbp mci lre -,dlild zcnc zllekd 'wepa ehytzpe ,meid zcnc llekd `"fdn zevg

oigend mb miycgzne ,miptc miycg oigen oikiynne `"e` mibeecfne ,`"e`l o"nl milere ,dpnn oigend miwlzqne ,miptl d`ae

mipte xeg`c mdd oigend mixfeg - xgyd ly zekxad i"r dzre .y"r ,xiarnd zkxaa onwl jxe`a df lk xkfpke .mipey`xd

mda efg`zpy zetilwd zfig` mdn lhale ,mipeilrd mitevxtl oigend rtyd jiyndl icke .meid zcnc llekd `"fa hytzdl

ewa mlek mze` xn`i `l m`e - dkxae dkxa lkl miqgiiznd mixexiad xxal icke ,rcepk zevg mcewzkynd rpen ,zevga en

x`yp - ,ely miyegae ,ely i"gpxpae ,mipeilr zenewna zetilwd zfig` xi`ydl mxebe ,mipeilrd mitevxtl oigende rtyd

`ide .mlhale mcixtdl gk el didy onfae zra gk `la eklie mday zetilwd zfig` mr mda ynzyn `ede ,zetilwd zehytzd

,e"g zerx dnkl daiqoyik dil deede ,melk jka oi` k"g` oyil dvex `edy 'it`e ,zevga enewa mlek mxne`l xdfdl ie`x okl

meialeki epi` m`y - zg` dry enk dxeza weqrie zevg oewiz xn`ie eizekxa xcqiy xg` zevga mwd lr l"f axd y"nke .

.ecenll xefgie dry ivg enk xgyd cenr mcew mewiy wx ,oyil xefgl lekiy ,envr lr cenrlzevga mwe oyiy in `irain `le

zekxan ueg .mxn`l jixv ,zevg ribda dpd - dlild zligzn cnel `ede ,llk oyi `ly in 'it` `l` ;xkfpk ok zeyrl jixvy

mxne`l jixv zekxad x`y la` .xgyd cenr dlriy cr mxne`l jixv oi`y oyi `l m`y ,dxezdd"vwc ldwie 't d"qa xkfpke .

oigend ewlzqp `l ecvny t"r` ik .ekxa lebpxzd lew ernye zevg ribdyke dlild zligzn micnel eidy i"xe `"xc dyrna a"r

dzre ,millekd oigend zewlzqda i"gpxpd zenvr ewlzqp ecvn 't`e ;mixfeg dzre ewlzqp zellkc `"fn dpd ,zehxtc `"fn

.l"kr .rcepk miycegn mixfeg

לנפשך חכמה דעה ל

השחר ברכות כל לברך יכול אזי בלילה, ישן כשהיה

בחצות .

מוועיין בסימן ח)לעיל בשו"ע ,(סעי' שם שאיתא ,

באחת נתחייב לא אם השחר ברכות דכל

או הלך , שלא או תרנגול, קול שמע שלא כגון - מהן ,

בלא ברכה אותה אומר - חגר , לא או לבש, לא

די"א וכתב, עליו, חולק הרמ"א אבל השם . הזכרת

בו ) וכל דפסחים פ"ק ור"ן הרואה פרק והרא"ש ותוס' (טור

הברכה דאין אותן, מברך בהן נתחייב לא דאפילו

צרכי ברא שהקב"ה מברכין אלא עצמו על דוקא

דכאןהעולם והיינו ע "כ . לשנות . ואין המנהג, וכן .

ישן היה שלא מי של דינו מה ערוך השלחן כתב

הברכות , כל לברך דיכול הרמ"א ופסק - בלילה ,

מברכין אלא עצמו על זאת מברך שאינו מכיוון

העולם . צרכי ברא שהקב"ה

והנה שיכולט] הזמן הוא מתי בפוסקים מבואר לא

שחר ברכות כל לברך ישן היה לא (כאשר

דינים הלילה) השני את ושילב הרש"ש בא זה ועל .

ובמשנ "ב בשו"ע שמבואר דכמו יג)ביחד , סעי' מז (סי'

ש מחצות ,דמי הברכות לברך יכול בלילה ישן היה

יכול הוא הרי כלל , ישן היה שלא למי הדין הוא כן כמו

פשוט דבר והוא ואילך . מחצות הברכות כל ג "כ לברך

לכל. ומובן

שינוי אבל לעשות בלי הברכות כל לגבי הוא זה כל

ברכות לשאר התורה ברכות בין וחילוק

שלא שמי וכתב חילק, אכן הרש"ש הרי אבל השחר .

בחצות , השחר ברכות רק לברך יכול בלילה ישן היה

ודבר השחר , עלות עד יברך לא התורה ברכות אבל

ליבון. עדיין צריך זה

ונראה מה י ] שנקדים מה עפ "י הסוגיא ליישב

שני התורה ברכת בהלכות דמצינו

התורה . ברכת לברך החיוב מתחיל אימתי שיטות

בטור איתא יג)דהנה אות מז אבי (סי ' אדוני כתב וז "ל ,

ענט "י יברך השחר עלות קודם ללמוד המשכים ז "ל ,

הברכות סדר וכל נשמה וא-להי יצר וברכת ואשר

הוא התורה הרא"ש ואביו הטור דשיטת היינו .

לברך שינהש החדש החיוב את שקובע מה הוא

כשמשכים גם ולכן - התורה, עלות לפני ברכות

ברכות לברך לו יש תורה , ללמוד ורוצה השחר

יוסף הבית כתב שני מצד אבל יג)התורה . אות מז ,(סי'

המרדכי כט)דשיטת סי' אומר(ברכות שהר "ם היא,

לפי לברך , צריך אינו השחר עלות לפני שמשכים דמי

השחר עלות עד פוטרות אתמול של התורה שברכות

יונה רבינו כתב וכן ואמר)הבא . ד"ה ו. ,(ברכות

שכבר)והתוספות ד"ה ע"ב י"א בשם (ברכות כן כתבו

תם . רבינו

התורה והיינו ברכות דחיוב היא תם רבינו דשיטת

שום ואין - השחר , בעלות יום בכל נקבע

ישן היה כאשר וגם לא. או בלילה ישן היה אם נפק"מ

ברכות לברך לו אין השחר עלות לפני וקם בלילה

השחר עלות עד ללמוד ויכול השחר. עלות עד התורה

התורה . ברכות לברך בלי

ועיין יונה יא] ואמר)ברבינו ד "ה ע"א ו דף (ברכות

ר"ת . בשיטת ונימוקו טעמו שמבאר

שבא פעם דכל אומרים לא למה להבין יש דלכאורה

חזינן דהא - התורה, ברכות לברך חייב יהא ללמוד

אם הכי ואפי' היום, כל שמצוותן ותפילין בציצית

לברך.- צריך אחרת פעם ומניחן וחזר אותן חלץ

בו מתעטף אם היום כל שמצותו אע"פ נמי ובציצית

ופעם , פעם כל על לברך צריך ביום פעמים הרבה

צריך בו ונתעטף מיד ולקחו מעליו הטלית נפל ואפי'

וא"כ מעליו.- להסירו נתכוין שלא ואע"פ עליו, לברך

היום , כל הקריאה שמצוות אע "פ נמי , התורה בלימוד

התורה ברכות לומר חייב שיהא צריך לכאורה היה

ופעם . פעם בכל

זה.-ותירץ לנידון זה נידון לדמות שאין יונה רבינו

הציצית או כשחולצן שהתפילין מפני

כשחוזר ולפיכך מצוותן; נגמרה מעליו, כשמפשיטן

לחזור וצריך היא , אחרת מצווה אחרת, פעם ומניחן

עדיין אחת פעם כשלמד תורה, בלימוד אבל ולברך .

כשקורא ולפיכך היום , כל שהיא מצוותה נגמרה לא

לחזור צריך אין ולכן חוזר. הוא למצוותו וחוזר ,

תשע"ב קרח פר ' דשב "ק דא"ח לא ליקוטי

שהלילה ולברך. אמרינן לא בלילה כשקורא ואפילו

שאע"פ ולברך. לחזור שיצטרך הוא, האחר מהיום

אחר הולך היום אומרים אנו הדברים שבשאר

היום. אחר הולך הלילה הקריאה גבי הלילה,

אגירי אנן יוחנן ר' אמר בירושלמי וכדאמרינן

כלומר בליליא . ופרעינן ביממא יזפינן אנן, דיממא

היום, כל ממלאכתו להתבטל לו אין שכיר שהוא מי

- היום כל ללמוד עלינו מצווה ואנחנו - שכן וכיון

מלימוד להתבטל לנו שאין פועלים, כמו אנו כן אם

כמו הוא ביום, ממנה מתבטלין שאנחנו ומה תורה;

הרי - בלילה. אותה פורעין ואנחנו אצלינו, הלוואה

[שעבר]. ההוא מהיום חלק עדיין היא הלילה שקריאת

שלומד מה גם נפטר בבוקר שבירך בברכה ולפיכך

בלילה ר "ת אח "כ לשיטת נכון טעם לנו הרי עיי"ש. .

כאשר היום מלימוד דעתו מסיח אדם דאין מכיוון -

בלילה , לימודו לפרוע הוא דעתו הרי אלא הלילה, בא

כן ואם שלפניו. היום של המשך זה הרי לכן הנה

והיינו השחר, בעלות התורה דברכות החיוב נקבע

החדש. דיום המצווה על דמברך

ואמר החולקים יב] והטור הרא"ש שיטת דכל מו"ר

אך הוא ר "ת ישןעל היה כאשר ורק

מודים כו"ע אזי הלילה , כל ער היה אם אבל בלילה .

התורה ברכות לברך שצריך תם רבינו לשיטת

היטב מובנים ועפי"ז זה . לפני ולא השחר בעלות

בכתבי מופיע לא לעיל שנתבאר דכפי הרש"ש, דברי

השחר ברכות לברך שיש הזמן הוא מתי האריז"ל

כן שהבין כפי הרש"ש כן פסק אלא התורה, וברכות

לברך יש השחר ברכות דכל היינו הפוסקים . מדברי

כפי כלל ישן היה לא כאשר גם הלילה בחצות

בין מח' שיש הגם התורה ובברכות - לעיל , שנתבאר

ברכות של החיוב נעשה אימתי ור "ת הרא"ש

כשלא אבל כשישן , רק זה דכל נתבאר הנה התורה ,

פסק ולכן השחר. בעלות דמברך מודו כו"ע הרי ישן

השחר. בעלות לברך יש התורה דברכות הרש"ש

דכתב ויש הקבלה . תורת עפ "י גם זאת להבין

יש התורה וברכות השחר דברכות הרש"ש

הנה לזה, ומעבר ברכות. ח"י של מיוחד תקון להם

תורה של ואבי"ע א "ק מתקנים התורה בברכות

ג ') עמוד כד דף הנהר ברחובות חלק (כמבואר מצד ולכן , .

יש התורה בברכת הנעשית התורה של התיקון

הדעת היסח נעשה שאז השחר, בעלות לברכו

רבינו שביאר וכפי אתמול . שבירך התורה מברכות

כנ"ל. יונה

ויש עצמו.יג] האריז "ל מדברי סומכין קצת להביא

הכוונות בשער איתא ברכתדהנה (דרושי

ע"ג) א דף ענט"י :השחר מברכת שיש ברכות הי "ח גם

התורה ברכות סוף הי"ח עד כדוגמת הם הנה ,

לעולם ד ' כבוד יהי של הפסוקים באותם שיש אזכרות

ושם הים , בשירת שיש אזכרות הח"י וכנגד כו',

ע "ש סודם דעשיה)ביארנו בז "א ועיין(שהם עכ "ל. .

וביאורים ד ')בהגהות הלשון(אות על מגיה שהרש"ש

ברכות סוף עד ענט "י מברכת שיש ברכות הי"ח 'גם

עד בינה לשכוי הנותן מברכת לומר שצריך התורה '

ברכות סוף עד ענט"י מברכת דהלא התורה .- ברכות

יש י"ח .כ"א התורה ולא ברכות,

והנה זאת יד] מגיה הרש"ש היה לא למה לעיין יש

לזה , מקודם הזכיר אשר הרח"ו בדברי

שם : סוף דאיתא עד ענט "י מן שיש ברכות הח"י כל

התורה בכלברכות ולברכם לסדרם האדם חייב כולן ,

הם שכולם לפי בהם , הוא נתחייב שלא אע "פ יום

אפילו לבטלם ואין עליונים, אורות אל נפלאים רמזים

או מצנפתו הסיר לא אם או בלילה, ישן לא האדם אם

לברכן צריך - בזה וכיוצא מנעליו או סודרו או בגדיו

שעל לפי בהם; נתחייב שלא אע"פ כולן יום בכל

צרכי כל לי שעשה מברכת חוץ נתקנו. ש"ע מנהגו

חוץ וגם יחפים. העולם כל שאז ויוה "כ , באב ט ' ביום

אלו ברכות ששתי יצר , אשר ומברכת ענט "י, מברכת

ולכאורה עכ"ל . עליהם. לברך אין בהם נתחייב לא אם

מן שיש ברכות הח "י "כל הרש"ש כאן הגיה לא למה

התורה". ברכת סוף עד בינה לשכוי הנותן

קצת ומזה דיש האר "י מדברי ראיה קצת להביא יש

התורה , לברכות השחר ברכות בין חילוק

לנפשך חכמה דעה לב

בלשון : כתב הוא שיש שהלא ברכות הי "ח גם

התורה ברכות סוף עד ענט "י יש מברכת והנה - ,

גם האריז "ל אמר לא למה ברכותלדייק שיש הכ "א

יש אולי ומכאן התורה. ברכת סוף עד ענט"י מברכות

לברכות השחר ברכות בין לחלק האריז "ל דרצה לומר

ולכן עולם , של מנהגו כפי לברך יש דשניהם התורה ,

בדיוק המה האריז"ל דדברי זה , על הרש"ש הגיה לא

בברכת זמנים שני דיש הרש"ש הבין ומזה מאוד,

התורה וברכות בחצות לברך יש השחר דברכות אלו,

השחר. בעמוד

והנה פאפו טו] כמהר "א מהגאון גדול חידוש מצינו

לאלפים חסד בספרו כתב אשר זיע "א ,

ו') אות מ"ז כל(סימן ניעור שאם הפוסקים דעת וז "ל :

ולכאורה עיי"ש. הבוקר עד הברכות יברך לא הלילה ,

כן. שכתבו הפוסקים המה מי מצינו לא

שכןורצה כן, למד זיע "א פאפו שהגר"א לחדש מו"ר

במגן איתא דהנה המג "א. בדעת הבין

יב)אברהם ס"ק מ"ז ברכות (סימן של החיוב בענין

בשו "ע המחבר כתב דהנה - יב)התורה, דאף (סעי'

הו הלילה בלילה , למד ואינו אם שעבר היום אחר לך

כתב זה ועל ישן,- שלא זמן כל ולברך לחזור צריך

לברך צריך אין הלילה כל נעור דאם דמשמע המג "א,

ליה דסבירא הטור לסברת דבשלמא וצ "ע , בבוקר;

אבל - לברך , א"צ ישן לא אם מילתא , תליא דבשינה

דמה צ "ל א"כ ביום , כשישן לברך שלא שנהגו מה לפי

זו ברכה חכמים שקבעו משום היינו בבוקר שמברך

לר "ת דהא תדע השחר. ברכות דשאר דומיא יום בכל

וכשמאיר לברך , א"צ השחר עלות קודם כשעומד

השחר)היום בעלות נמי (היינו לדידן א"כ לברך, צריך

היה שלא לברך , צריך היום כשמאיר ישן, שלא אף

ישן ואם חז "ל . כתקנת אחד ליום רק לפטור דעתו

מידי לברך , ג "כ צריך השחר עלות קודם והשכים

קודם אותם שמברך השחר ברכות אשאר דהווה

היום .

אנו היינו שאין למנהגנו להמג"א , קשה דהיה

ביום כשישן התורה ברכת דלא מברכין (היינו

והטור) הרא"ש בבוקרכשיטת כשמשכימים למה א"כ ,

שזה התורה ברכות מברכין אנו השחר עלות לפני

אנו דאין נמצא והרי תם , רבינו כשיטת דלא הוא

והטור. כהרא"ש ולא כר "ת לא נוהגין

ר"ת .ותירץ משיטת חלק רק לן סבירא דאנן המג "א

דלא הוא ר "ת דשיטת המג "א דהבין היינו

גם אלא השחר, בעלות הוא חיובן התורה ברכות רק

ולא השחר מעלות רק הוא חיובן השחר ברכות כל

ברכות דשאר דומיא הוא התורה דברכות זה. לפני

שברכת היינו כר"ת , סוברין אנו זה חלק [ורק השחר .

לן סבירא ואנן התורה]. כברכות שווה דינו השחר

רק הוא התורה ברכות שחיוב הרא "ש, כשיטת ג "כ

שברכות כר"ת , סוברין שאנו מכיון אבל שישן; לאחר

לכן הנה - השחר, ברכות כמו שווה דינן התורה

דכמו התורה; ברכות מברך אינו ביום כשישן

ביום , ישן הוא כאשר שוב מברך אינו השחר שברכות

כשישן רק ולכן התורה. ברכות מברך אינו כן כמו

לו יש הנה השחר, ברכת לברך שמתחייב בלילה ,

השחר ברכות כל ולכן התורה . ברכת לברך ג"כ חיוב

עלות קודם ואפי' בלילה שישן לאחר לאומרן יש

השחר.

הרי תם טז ] רבינו בשיטת סובר דהמג "א נמצא

ש התורה דאין ברכות בין חילוק ום

התורה שברכות סובר שר"ת וכמו השחר . לברכות

הוא כן כמו לכן , קודם ולא השחר מעלות הוא זמנן

יש הלילה כל ער שהיה מי ולכן, השחר . בברכות

ומכאן השחר . בעלות השחר ברכות גם לברך לו

שכתב זיע "א , פאפו המהר "א לדברי המקור הוא

יברך לא הלילה, כל ניעור שאם הפוסקים שדעת

המג "א דעת והייינו עיי"ש, הבוקר עד הברכות

דהוא הרש"ש. דעת הוא כן לא אבל ר"ת . בשיטת

התורה , בברכות ורק אך היא ר"ת דשיטת סובר

כלל. ר "ת דיבר לא זה שעל השחר , בברכות ולא

והפוסקים השו"ע דברי דמסתימת הוא סובר ולכן

מחלק ולכן בחצות , השחר ברכות לברך שיש משמע

דברכות התורה , לברכות השחר ברכות בין הוא

תשע"ב קרח פר ' דשב "ק דא"ח לגליקוטי

יש התורה וברכות בחצות , לאומרן יש השחר

השחר. בעלות לאומרן

אחד היא ,יז ] הבעש"ט תורת של היסודות מעיקרי

אנו הבעש"ט חידוש וקודם בפשטות דהנה

ב תלוייה האדם של הבחירה דעיקר ,מעשה יודעים

בחירה לו שיש להיפך .לעשותהיינו ח"ו או ה ' רצון

תלוייה אבל איננה הבחירה שעיקר גילה הבעש"ט

הוא העיקר אלא במעשה , והוא הרצון רק .

אי כשלעצמו האדם באמת דהלא מאוד, דק דבר

תלוי האדם של דהמעשה מאומה , לעשות לו אפשר

באדם שיש מה העיקר ולכן השי"ת . ביד ורק אך

ו להשתוקק רק הוא זהו הנה לבחור , לרצות היכולת

מאוד דק דבר והוא השי"ת . רצון .הלעשות

הלבבותוענין בחובות מוזכר כבר הרביעי זה (שער

ד) פרק הבטחון מעשי שער כי לשונו: וזה ,

בהיקבץ אם כי לאדם, ייתכנו לא והעבירה העבודה

והשני, ומצפונו; בלבו הבחירה האחד , דברים : שלשה

והשלישי, בו; שבחר מה לעשות וההסכמה הכוונה

ויוציאהו הנראים באבריו המעשה לגמור שישתדל

בהם , ממנו נעלם שאינו ומה המעשה . גדר אל

על וההסכמה והכוונה והעבירה העבודה כבחירת

טעו - בזה האלהים על הבטחון וסכלות ,המעשה, ת

עבודתו בחירת ברשותנו הניח יתברך הבורא כי

שכתוב כמו - יט)והמרותו. ל בחיים ;(דברים ובחרת :

בעבודה המעשה השלמת ברשותנו הניח ולא

בקצת מזדמנות לנו, חוץ שהן בסיבות אלא ובעבירה,

האלהים על יבטח ואם בקצתן . ונמנעות העתים

לעשות אכוין ולא אבחר לא ויאמר : עבודתו, בבחירת

- ממנה הטוב לי שיבחר עד הבורא, מעבודת כלום

מאופני רגליו ומעדו הישרה מדרך תעה כבר

ציונו כבר יתברך הבורא כי הנכונה. [העבודה ]

בהשתדלות אליה ולכוון העבודה, במעשה לבחור

שהוא והודיענו, הגדול. לשמו שלם ובלב והסכמה

הבא . ובעולם הזה בעולם לנו הנכונה [העבודה ] אופני

בעבודתו, המעשה גמר וייתכן הסיבות ייזדמנו ואם

הגדול השכר לנו יהיה - בה , בחירתנו קדמה אשר

ועל לעשותה , הכוונה ועל בעבודה , הבחירה על

מן ימנע ואם הנראים . באברים מעשיה השלמת

הבחירה שכר לנו יהיה המעשה, גמר האברים

על העונש וכן שקדם. במה זכרנו כאשר והכוונה ,

עכ "ל. העבירה .

הר"ן[ועיין בשיחות שכתב מה נא)בזה וז"ל:(אות ,

לומר שיוכל הוא מי יודע איני ה', ולעבד

שיודע מי יתברך . הבורא גדולת לפי ה ' את שיעבוד

לומר יכול איך יודע איני יתברך מגדולתו מעט

יכול אינו ושרף מלאך ושום יתברך. אותו שיעבוד

רק יתברך , אותו לעבוד שיוכל זאת על להתפאר

תמיד ותקיף חזק רצונו להיות הרצון, הוא העיקר

חפצים שהכל פי על ואף יתברך. אליו להתקרב

שווין. הרצונות כל אין כן פי על אף לעבדו, ורוצים

בעצמו אחד באדם אפלו ברצון . רבים חלוקים ויש

הרצונות . בין גדולים חלוקים יש רגע ובכל עת בכל

כוסף שיהיה והכסופין הרצון הוא שהעיקר והכלל,

ועושין ולומדין מתפללין כך ובתוך יתברך, אליו תמיד

mleraה. mc` zelczyd zekf xwir :w"lfe ,(`k ze`) mixteq ixac extqa `"rif oilaeln odkd wecv iax w"dxd k"yn dfa oiir

epiyrn lk mb (a"i e"k diryi) xn`py enk .jxazi mydn `ed dyrnd xnb la` .jxazi epevx zeyrl el yiy wygd wx `ed dfd

.oi` ale (f"h f"i ilyn) weqt lr (a"r a"r `nei) exn`y enk ,ala `edy ,d`xil m` ik jnrn l`ey jiwl` 'd dne .epl zlrt

zaya exn`y enk d`yrk aezkd eilr dlrn dyr `le qp`pe devn zeyrl ayig elit`e .miny icia lkd llka `ed miyrnd la`

ecia dlryk `l` epevxe ezaygn ipdn `lc jzrc `wlqc ,elit`c `zeaxe .ewyge ezaygna ely z` dyr `edy itl -,(.b"q)

y"`xda my oiire 'olret' jxazi mydl dfa ixw - ,olret myl mixac dyr (.a"q mixcp) exn`e .dyrnd l` zetxhvde lreta

lre .ef dyrna utge xgea `edy ely dxigad gke oevxd `l` mc`l oi`e ,zn`a lretd `ed jxazi myd ik ,dpeekd la` .o"xde

mydn dyrnd ixdy ,melk ecia dn znleb dyrn dyer m`c ,miny myl ezaygne ezpeek didiy ,dnyl dyer zeidl xwird ok

.l"kr .lretd `ede jxazi

לנפשך חכמה דעה לד

העבודות אלו כל יתברך גדולתו לפי ובאמת מצוות.

הוא הכל כי "כאילו", בדרך הוא הכל רק כלום אינם

אשכנז בלשון יתברך . גדולתו כנגד בעלמא שחוק כמו

עכ"ל ].ו קלאמירשט.

ועפ"י קבלת חי] פי על זאת לבאר אפשר קבלה

עילאה ייחודא דהנה זיע"א. הסולם בעל

החכ אור הסולם בעל בשפת ועיקרנקרא מה.

החסדים באור הוא האדם של בחי 'הבחירה (שהוא

תתאה) שהוא ייחודא לב בחי' הוא החסדים אור דהנה .

הבחירה , תלוי ובזה האדם , של ההשתוקקות מקור

לו יש תשוקה וכמה בלבו מתעורר הוא כמה היינו

כמה הוא שהבחירה היינו השי"ת . רצון לעשות

באור החכמה אור את להלביש יכול שהאדם

החסדים .

היא וזה הבחירה דעיקר הסולם, בעל שאמר מה הוא

ה' בעיני חן מוצא ואם - ה ', בעיני חן למצוא

בשום יכשל שלא לימינו השי"ת יעמוד כבר הרי

לאדם שיש השתוקקות יותר כמה דכל היינו, עבירה .

בדיוק הנה להשי"ת , רוח נחת לעשות לבו בפנימיות

הוא וזה ה'. בעיני חן מוצא הוא הרי מידה באותה

האדם . בחירת עיקר

דהם וזה פשוטים. לאנשים לבאר קשה דבר הוא

דעיקר ברמב"ם, שנפסק מה רק יודעים

לבחור שיכול דהיינו - במעשה , היא הבחירה

הרי אמת , שזה דאע"פ עבירות .- או מצוות לעשות

פנימיות של מהבחירה ההשתלשלות כבר הוא זה

ממילא אזי להשי"ת תשוקה לו יש כבר דאם הלב,

ה' רצון את באמת שיעשה השמים מן לו מסייעים

בפועל. גם

לעמוד וזה פשוטים לאנשים מאוד קשה באמת הוא

אדם ולמשל , זאת. סותר הטבע דהרי זה . על

לקרוא או תפילה זמן לפני להתפלל רצון לו שהיה

מתעורר הוא הרי הרצונות כל ולאחר בזמנה , קר"ש

הרי - תפלה, וזמן קר"ש זמן ואיחר מאוד מאוחר

חלישות לידי שיבא זאת לגרום יכול פשוט לאדם

דאין היא האמת והרי וכדו'. לעצבות ויבא הדעת ,

לפני לקום רצה דהרי מזה עצוב להיות צריך האדם

אלא הזמן רצה , שהוא ולחוץ השפנ מן שאומר רק (ולא

כדי עליו שמוטל מה כל ועשה באמת, רצון לו שהיה איירינן

קר"ש) זמן סוף לפני שיהיה לקום זאת גורם למה וא "כ -

בעצבות .

אלא את יט] המפתה הרע היצר של כחו הוא זה

שהיא הבחירה בנקודת לכפור האדם

סוף כל סוף שהרי לו אומר היצה"ר דהרי הרצון,

אכן והנה מאומה . פעלת לא הרי בפועל במעשה

בפנימיות אמנם תשובה ; לעשות צריך האדם

רק שזהו גופא האיחור על לא להיות צריכה תשובתו

על ישוב אם כי בבחירתו.- שחסר דמה השתלשלות

רצון לו היה שאילו באמת, גמור רצון לו היה שלא זה

קם אכן היה אולי ג "כ יותר, צריך הוא אבל בהשכמה.

שלימה באמונה לעשותלהאמין מאוד השתוקק (כשאכן

ה ') במאוחר,רצון שיקום השי"ת מגזירת היה שזה ,

שולט הוא והקב"ה המגדף, בענין לעיל האמור וע"ד

צריך בוודאי אבל ולמוטב . לטוב האדם מעשי על

לעשות צריך ולכן גמור , רצון לו היה לא אולי לחשוש

seqklו. envr z` libxdl mc`d jixvy ,oevxd `ed xwird ik :l"fe ,(` ze` b dkld axr zekld n"eg) zekld ihewla dfa oiir

eevne ezxezle 'zi 'dl zr lka rbrbzdle wwezydlexn` ik .'eke dyecwc miwfg miaeh zepevx el eidiy cinz lczydle ,eiz

epi` sxye j`ln elit`e ,jxazi 'd ceariy xnel lkeiy df `ed in rcei epi` - 'd cearl ik .oevxd `ed 'd zcear xwiry l"fx

lkd ik ,jxazi 'dl axwzdl mivex lkdy dncpy t"r`e .jxazi 'dl oevxd `ed xwird wx .'eke 'd cearl lkeiy x`tzdl leki

dnec cg` mei oi` cg` mc`a mb m` ik ,oevxd oipra exiagl dnec cg` mc` oi`y `iran `l ,k"tr` - ,jny z` d`xil mivtg

cinz sqkie dvxiy oiteqikde oevxd wx `ed xwirdy ,zepeyl dnka minrt dnk l"f epiax dfn xaic oke 'eke oevxd oipra exiagl

dvxi wx - ,e"g oevxd lhale wiqtdl ilal xabzie ;zeyrl dn ,dkef epi` k"tr` m`e .zn`a jxazi epevx zeyrl wfg oevxa

.l"kr .oevxd `ed xwird ik ,cre mlerl zr lka cinz z"iydl milecb oiteqke wfg oevxa xabzie ,xzei miwfg zepevxa xzei

תשע"ב קרח פר ' דשב "ק דא"ח לה ליקוטי

ועקר תשובה עשה שכבר לאחר אבל כנ "ל ; תשובה

יש שבאמת גמור בצדיק או - הרע, הרצון את ממנו

הרי - השי"ת רצון לעשות רק עת בכל רצון לו

לזכיות . עוונותיו כל נתהפכו למפרע

כברוהיינו זה הרי - בחטא נכשל האדם דכאשר

היה שלא זה על העונש היינו בעצמו, העונש

ה ', רצון לעשות ורצונות השתוקקות הרבה כך כל לו

ה' רצון לעשות תשוקה ורק אך באמת לו היה דאם

מביא הקב "ה היה ולא ה' בעיני חן מוצא היה הרי

חלל ולבי ע "ה המלך דוד שאמר וכמו חטא . לידי אותו

חוץ אחרת ותשוקה רצון שום לו היה דלא בקרבי,

ה '. רצון מלעשות

והנה שום כ] עושים שאינם הצדיקים גדולי אצל

הבחירה עיקר הנה ה', רצון נגד דבר

בעל של ובלשונו במוחין . היינו בראש הוא שלהם

שני דיש היינו בראש. הכאה כח דיש הוא הסולם

כולו הוא האדם של דלבו דהגם וליבא . מוחא מדריגות

במוחא ג "כ הוא כן דאצלו לומר מוכרח אין להשי"ת ,

גבוהה יותר מדריגה כבר הוא עניןשבמוחא (כמבוא

בנימין) יד בספר שלו זה וב"ן דמ"ה בא "ק דמצינו וכמו .

שלו במוחין אבל בשוה, שוה וס"ג)עומדים ע"ב (היינו

להיות דאפשר היינו מזה. למעלה זה עומדים הם

של הבחירה וזה הלב, של דרגה באותו אינו שהראש

וצד הגבורות להמתיק היינו בראש, שהוא הצדיק

שבראש. שמאל

ובלשוןהיינו סוף. לאין מא "ק לעלות צריך שהצדיק

מקבל בבחי' שיהיה נקרא זה הרי הסולם בעל

באופן לעצמו לקבל היינו 'לשמה', לקבל מנת על

דא"ק עיגולים בחי' הוא וזה - ית "ש, להבורא ייחוד

פשוט שלאדם דאע "פ מאוד.- גבוהה מדריגה שהוא

ה לקבל מנת על מקבל עם הרי לייחוד סתירה זה רי

למדריגה לעלות יכול אמת צדיק רק אבל - השי"ת,

עם יחד משולב שהוא באופן לקבל ע "מ מקבל של

הוא דהכל יודע הוא הצדיק דהלא ית "ש. הבורא ייחוד

כלל, זאת להסביר אפשר ואי ממש. כפשוטו אלקות

העיגולים בחי' שהוא זה, סוד יודע האמת צדיק ורק

ה -א '. דצמצום

היינו וכל זה .- לסוד להגיע כדי היא כולה התורה

סביב מסבבים העיגולים ה-ב' צמצום דלאחר

מסבבים העיגולים מאשר לגמרי אחרת נקודה

המבדיל המסך לשבור צריך מקודם ולכן א '. בצמצום

א ', לצמצום עולה שאינו דעד א ', לצמצום לעלות כדי

אלו; בענינים השגה לו שתהיה כלל לו אפשר אי הרי

במקיפים להשיג לו אפשר אז א' לצמצום כשעולה ורק

לאין מא"ק כשעולה ואח"כ האמיתיים. העיגולים של

למעלה שהוא השי"ת , עבודת לשלימות הגיע אזי סוף

יותר עוד עולה הוא התורה ע "י היינו: הק '. מהתורה

לצדיק מגלה שהתורה היינו - מהתורה למעלה -

והנה מהתורה. למעלה של לדרגה להגיע איך האמת

אין באור אבל סוף , אין אור עד רק הם דחסדים אורות

בסוד בו משתמשים אלא לזה , כלל נצרך אינו סוף

שצריכים הוא, הנ"ל מכל העולה ועיקר הקישוט.

והוא הגמור, הייחוד בתוך הזמן כל חי שהצדיק לדעת

אפשר ואי ית '. סוף אין אור ורק אך הוא שהכל יודע

שהוא מכיון זו, מדריגה כלל ולהבין להשיג להסביר ,

– צמצומים עשה והקב"ה ודעת; מטעם למעלה

בדרכי להשתמש כדי - מהמגיד זה לשון כדאיתא

ב "ה . סוף אין לאור שוב לחזור איך ולדעת הצמצום

והנה הוא כא] שהכל העליונים , האורות להשיג כדי

בדרך יהיה שזה מספיק אינו א"ס,- אור

גדולה . מדריגה הוא המקיף שגם למרות מקיף,

לעלות ומשם פנימי, בדרך יהיה שזה רוצה והקב"ה

אין לאור ומשם הצמצום, מן למעלה עד מעלה מעלה

סוף .

האמונה היינו, נקודת את מסתיר שהגוף זמן כל

מספיק שאינו היינו מבחוץ. עדיין הוא הרי

שצריך אלא אלוקות , הוא שהכל בפה להרגיש להגיד

מציאות שום אין שבאמת חושית, בהרגשה זאת

שאינו ומי סוף. אין אור באמת הוא והכל ית', זולתו

אפי' לו שאין היינו - במקיף אפי' זאת מרגיש

נמוכה בדרגה הוא הרי - זו למדריגה השתוקקות

לנפשך חכמה דעה לו

מדריגה דלכל הוא והכלל לזה מאוד . הרגשה לו שיש

הרגשה לו שיש ומי מדריגה. באותה הוא הרי

במקיף , זו מדריגה לו שמאיר אות הוא הרי במקיף

שום שאין אמיתית הרגשה לו יש שכבר ומי

פנימית . במדריגה הוא הרי שמו, ית' זולתו מציאות

ענייני שבכל [כשם מדריגות אלפים אלפי לזה ויש

וכן בשערוה "ק כדאי' קץ לאין מדרגות יש השגות

בבינוני מדרגות אלפי כמה דיש חב "ד בספרי אי'

וכו'].

אחד ערוך ,כב] שלחן דיש יודעין אנו דהלא שאל ,

את לומד ה' רצון לעשות שרוצה מי וכל

פעמים יש אבל ה ', רצון לעשות איך ויודע ההלכות

אלא ערוך , בשלחן שכתב מה רק ללמוד מספיק שאין

וכגון בפועל. זאת עושים איך מרבו שימוש לזה צריך

ההלכות , כל שלומד למרות הנה – שחיטה הלכות

שוחט אצל שלומד לפני לשחוט לו אפשר אי הרי

לשחוט ואיך בהעוף לאחוז שצריכים איך מומחה

רק מספיק אינו ייחודים אצל כן וכמו ממש. בפועל

אלא הייחוד , תוכן קבלה בספרי שכתוב במה ללמוד

את ושאל הייחוד. עושים איך רב אצל ללמוד צריכים

בפועל אותו שילמד כהיום לילך לו אפשר למי מו"ר ,

ייחוד . עושים איך ממש,

אדם וענה לשום אפשר אי הייחוד דדרכי מו"ר,

צריכים זאת אלא לאחר , זאת שילמד בעולם

יש בזמננו דכהיום בעצמו. ית' הבורא אצל ללמוד

דרכי לאחרים ללמד ששייך שסוברים אנשים אלו

מלמד בעצמו והשי"ת כן, שאינו היא והאמת הייחוד,

ובס' תלמדנו, אדם נשמת הלשון בבעש"ט [ואי' זאת

שבנפש. יחידה של שעה הוראת הלשון אי' חב "ד

שלום הדברי לשון את אחר במקום מו"ר כ' וכבר

ומהו"ע הייחוד מהות מזקנו קיבל שלא הרש"ש מנכד

שאי"ז בספה "ק זאת נתבאר שכבר הרי וכו', כוונה

וכנ "ל ]. להדיא הנמסר דבר

ושוב כהיום כג] רואים אנו דאכן אחד אותו שאל

היפנוזה שמלמדים הגויים אצל אפי'

לאדם ללמד ששייך במוחש רואים אנו הרי ומדיטציה,

כעין ילמדו לא ומדוע ההפשטה . חכמת את אחר

אצלנו. – להבדיל – גם מרבו תלמיד שימוש

עוב וענה כל אצל פשוט דבר הוא דזה ה'מו"ר ד

עניני מכל עצמו להפשיט שצריכים באמת ,

מי וכל בעיון תורה שלומד מי כל דהרי גשמיות,

שצריך יודע קבלה קצת שלומד ומי בתפילה שעוסק

דהאי חיזו מכל עצמו ולהפשיט באלוקות עצמו לדבק

ואכן לע "ח . בהקדמתו הרח"ו זאת כתב וכבר עלמא .

זאת לדעת יכול אחד וכל ביותר קל דבר הוא זה דבר

אין אבל קטנה. חכמה והוא אחרים אצל וללמוד

התפלה , בעבודת ולעסוק באלוקות לעיין רק מספיק

הייחוד . לדרגת להגיע יכול אינו עצמו דמזה מכיון

לכנוס איך לדעת כדי השמים מן סיוע צריך זה דעל

השכינה רק יכולה זה ועל הייחוד , לדרכי פנימה

להאדם . ללמד בעצמה

ולכן שמלמד כד] מה דעיקר הסולם בעל אמר

ולא השלחן עריכת בעת הוא לתלמידיו

בעת דהלא בקבלה. שיעור ביחד איתם שלומד בעת

הייחוד , דרכי את במילים להסביר אפשר אי השיעור

רק ללמד אפשר השיעור ובעת כלל, שייך לא שזה

בדרך בזה להשתמש איך אבל המדריגות . סדר את

עריכת אצל מלמד היה זה למעשה , הלכה עבודה

היה השולחן עריכת שבשעת הכוונה ואין השולחן.

ומאיר משפיע היה אלא עבודה , בדרך שיעור אומר

בדרך התלמידים זאת והשיגו אור , בדרך לתלמידיו

לרבו, מקושר באמת שהוא התלמיד היינו ממילא .

השכינה ירידת של זמן שהוא אכילה בעת ובפרט

עבודת דרכי את התלמידים השיגו עי"ז - בחיצוניות,

קדשי היכל בחי' שהוא הייחוד לדרכי דהלא הייחוד.

כלל אפשר אי ולכן כלל, אותיות שום להם אין קדשים

הרצון מהיכל דרק גרידא, במילים זאת להסביר

לו יש הבריאה עולם [היינו אותיות יש ולמטה

פלוני בשמות האריז "ל כוונות כל שייך ושם אותיות,

אותיות , של מציאות שם אין אצי' בעולם אבל ופלוני.

מזה]. למעלה הוא ששם וכדו', כוונות אין ושם

תשע"ב קרח פר ' דשב "ק דא"ח לזליקוטי

שאל שצריכים כה] שידוע במה מו"ר, את אחד

יש כהיום גם האם - לצדיקים, להתקשר

– צדיקים ישנם ואם אליהם. להתקשר שראוי צדיקים

הם . מי לידע רוצה הוא הרי - הוא אומר

וכמו וענה צדיקים, דור בכל יש דבוודאי מו"ר

יומא במסכת חז "ל ע"ב)שאמרו אמר(לח -

ברוך הקדוש ראה יוחנן רבי אמר אבא בר חייא רבי

ושתלן עמד מועטין שצדיקים ודור הוא דור .בכל

צדיקים שיש שלימה באמונה להאמין וצריך עיי"ש.

שמבקש דמי הרי"ם החידושי וכתב בזמננו. גם

ולהתקשר להתדבק שרוצה רחמים מהשי"ת

שייכות לו שיש נקרא בעצמו זה הרי לצדיקים,

כבר שהקב "ה זאת , ועוד הצדיקים. עם והתקשרות

שכבר כך על ומתפלל הרוצה אדם לאותו מסבב

שהאדם הוא שהעיקר והיינו האמת. צדיק את ימצא

אמת ; לצדיקי להתקשר באמת שרוצה לבחור, צריך

כלל תלוי אינו זה הרי ממש, שבפועל המעשה ועל

רצון לו ויהיה שישתוקק יותר כמה וכל בידו.

הם מי יודע שאינו אע "פ - אמת לצדיקי להתקשר

שאכן השי"ת לו ימציא מידה באותה הרי - הצדיקים

צדיקים עם והתקשרות שייכות לו תהיה בפועל

אמתיים .

לגדלות ומוסיף לבוא צריך שאינו הרי"ם , החידושי

ואכן האמת , צדיקי את מצאתי שאכן ולומר

שאנו העיקר אלא העיקר , זה דאין הם. מי יודע אני

שאנחנו רוצה והקב"ה השי"ת, רצון לעשות צריכים

אין כבר ואז אמת.- לצדיקי מקושרים להיות נבחר

או הצדיק את מצא הוא הרי ממש בפועל אם נפק"מ

הרי לצדיקים, מקושר להיות שבחר בעצמו דזה לא ,

מה שעיקר היינו מקושר. כבר הוא הרי בעצמו עי"ז

צדיקים , עם שייכות לו אין כאשר להצטער שצריכים

הצדיק את מחפש שאינו הוכחה הוא שזה הוא

הרי באמת הצדיק את מחפש היה אם דהרי - באמת ,

הצדיק את ימצא שאכן לו, ממציא הקב "ה היה כבר

לגמרי נקי אינו האדם ואם עמו. שייכות לו שתהיה

על תשובה לעשות צריך הוא הרי זה, בענין בלבו

באמת תשובה וכשיעשה הצדיק. את מחפש שאינו

את וימצא דשמיא סייעתא לו יהיה ממילא כבר הרי

הצדיק .

בליל מו"רכו] דיבר שבת קבלת לאחר קודש שבת

ז"ל רבינו של הנשרף (שכידועמהספר

אותו ) ושרף גבוהים סודות בו כתוב שהיה ספר לו היה .שרבינו

הגבוהים הסודות כתוב היה ספר דבאותו מו"ר ואמר

שהעולם מכיון אותו, שרף ולכן הייחוד, מענין ביותר

זאת למרות אבל כזה . קדוש לספר כלל ראוי היה לא

נולד זיע "א מקאמארנא שהרה"ק שמצינו מו"ר , אמר

ושורש הנשרף. ספר את שרף ז"ל שרבינו זמן באותו

של מהאור היא זיע "א מקאמראנא הרה "ק של נשמתו

זיע"א מקאמרנא הרה "ק של שתורתו הנשרף , הספר

הנשרף . לספר דומה הייחודים בענייני שכולה

המה וספריו הם זיע"א מקאמרנא הרה"ק של

ובזה הנשרף . בספר רבינו שכתב הסודות

מקאמרנא שהרה"ק כלל מצינו לא למה מו"ר ביאר

בספריו ז "ל רבינו את אחת פעם אפי' מזכיר זיע "א

רבי הרה "ק שאמר מה עפ "י הוא בזה דהביאור הק '.

שנכתב מה דכל זיע "א , מפעשווארסק יענקעלע

הצדיק , של הנקודה עצם זה אין צדיקים של בספרן

דהלא כלל , לגלותה אפשר אי הנקודה שעצם מכיון

זה הרי זאת מגלים דאם כלל, לגלותו ניתן לא 'עצם'

הרה"ק היה לא ולכן העצם . זה שאין סימן

דכל מכיון ז"ל, רבינו את כלל מזכיר מקאמארנא

רבינו של הנשרף ספר עפ"י נבנה ספריו של העצם

מוהר"ן) הליקוטי של הביאור הוא הנשרף הה (וספר לא ולכן .

ז"ל. רבינו את אחת פעם אפי' להזכיר יכול

נכתב והנה שם הנה מוהר"ן בליקוטי פ"ג תורה

מספר חלק הוא וזה הייחוד . מעניין קצת

הרה"ק דברי שכל יראה היטב בו והמבחין הנשרף .

שם . כתב שרבינו בסוד ומיוסד נרמז מקמארנא

לנפשך חכמה דעה לח

ע"א הר"ן שיחות

הקדושבענין בזהר שכתוב ע "א,מה קפ"ח (בראשית

ע"ב) מאן רי"ט בפרט הברית, פגם שעל ,

מועיל אין וכו', ושלום חס בריקניא זרעא דאושיד

כן. הדבר שאין לברכה זכרונו רבינו אמר - תשובה

זהר המאמר שבזה ואמר תשובה. מועיל הכל על רק

לבד. הוא רק הפשט מבין אדם שום אין

מועילה מלשון לא פגה"ב שעל משמע הזוה "ק

שרק כתב חכמה והראשית תשובה .

כל על דאמת אליבא אבל תועיל. סגיא תשובה

הברית . דפגם עוון על וגם תשובה, מועיל העוונות

פשטים מיני כל הנ "ל הזוהר לשון על ונאמרו

בזוה"ק שאמר שמה כגון הק'; בספרים וביאורים

דווקא איירי החטא, לזה מועילה אינה שתשובה

תועיל. עילאה תשובה אבל - כפשוטה, בתשובה

הוא ואיתא הזוה"ק דברי שביאור נזר, האבני בשם

הוא דפגה "ב והפגם בבינה היא שתשובה

דדווקא אבחכמה לתקנו, א "א שכביכול יוצא וממילא ,

הוא העוונות)כשהעוון רוב הם התשובה (וכך בזו"ן ,

בחכמה , כשפוגם משא"כ לתקן. יכולה בבינה , שהיא

לתקן, יכולה הבינה אין שאז רח"ל, הברית בפגם כגון

ע "י זאת לתקן צריך ולכך מעליה. היא שהחכמה

את שיתקן דהיינו המוחין, מן למעלה דהוא הכתר,

נפש מסירות שהיא סגיא , תשובה ע "י הנ "ל הפגם

ודעת . מטעם שלמעלה

מטעם ורבינו שלמעלה אור הוא שהכתר אמר , ז "ל

כוונת את מבין האמת צדיק ורק ודעת,

הזוה"ק מאמר פשט שאת הללו. בעניינים הק ' התורה

למעלה הוא שלו דהפשט מבין , אדם שום אין הזה

רוב ובימינו מהשגה. למעלה השגה בו דיש מהשגה ,

שאומרים דעתם , על מתקבל זה עניין אין האנשים

אם הרי תשובה , מועלת שלפגה"ב הזה הפי' לן מנא

ומניין כפשוטו, הכוונה תשובה מועלת שאין כתוב

הזה והקושי זאת . לקבל להם וקשה הפי', זה לצדיק

שמצד ומבין, משכיל בטבעו שהאדם מכך נובע לקבל

"אני", בחי' שלו, בשכלו המלכות שהבין שמה אומר

הבין שלא ומה הנכון , והפירוש האמתית הנקודה זו

את לבטל יכול ואינו הפשט. ואינו הנקודה אינה זו

קשה עבודה לעבוד שצריך משום וזה לצדיקים, עצמו

ודעת . מטעם למעלה בעניינים להאמין בכדי ורבה

בעיני גדולה מאד עבודה היא לצדיקים דהביטול זו (ועבודה

גדולים השי "ת) יותר צדיקים שיש לדעת אדם לכל ויש .

היחיד שהוא האמת, צדיק את מעליהם ויש ממנו,

אף ואין הזוה "ק . דברי ועומק סודות את באמת המבין

אם כי הזוה "ק וכוונת האמיתי הפשט את שמבין אחד

לבדו. הוא

האמת)זה ועניין צדיק לדעת הביטול בעצמו (של הוא

הצדיקים , לקדושת כשמתבטל כי גדול. תיקון

וזה הפשט. יודעים הם שרק מעלתם, גודל יראה

הביטול הוא שעניינו ועתיק, אריך אור בעצמו

שתהיה מנת על עשה, הקב "ה זה ועניין להשי"ת .

מטעם שלמעלה הכתר אור ע"י תיקון אפשרות לאדם

וכולם כך, כתוב הק ' שבזוהר שאע"פ והמאמין ודעת.

באופן מבין האמת וצדיק כפשוטו, הפשט מבינים

הנה - הזוה "ק , דברי כוונת עומק היודע והוא אחר ,

ודעת . מטעם שלמעלה תיקון בעצמה היא זו אמונה

lgxe,א . awric ycew rxf ,dcigic gexc ,digc i"gpc zeytpc i"gpxp 'eke epnbte :'` oewiza ,zeiprz c"tl eppr xcqa y"nke

.r"ia` ihxtc dxitqe sevxt lkc ,xzkc zrcc oi`lir `"e`c c"agc

ע"א הר "ן לט שיחות

מאירה היא ודעת מטעם למעלה שהיא עבודה כל כי

שפגמו לעבירות גם תיקון להמשיך ויכול אריך מאור

בחכמה .

מקומות ועניין בכו"כ שמבאר מה ג"כ הוא זה

הביטול מעלת גודל את מוהר "ן בלקוטי

נעלה , ומדריגה גבוהה מאוד קדושה שהיא לצדיקים,

מטעם שלמעלה ואמונה נפש מסירות הוא שיסודה

ורחמים גדולות השפעות ממשיך זה ודבר ודעת.

לצדיקים , התבטלות של זה ועניין השי"ת. מאת

וספרי חב "ד ספרי כגון אחרים, בספרים גם מבואר

הרמח "ל.

שיש וע"פ באריז "ל מש"כ ע"פ זה מתבאר הקבלה

וברש"ש וכו', בורא ניצוץ שהוא א ' ניצוץ

יחוד שהוא בורא, נצוץ – ניצוצות ב ' דיש מובא

הצדיקים . נשמות שורש שהוא נברא ונצוץ השי"ת,

שמתגלה השי"ת של היחוד שורש שהוא בזה וכוונתו

לגילוי כלי הוא והצדיק הצדיקים , נשמות שורש ע"י

ואין עמוק . מכל עמוק שהוא השי"ת, של היחוד עומק

איך עמוק , עניין שהוא זה, דבר להבין יכולה בריה כל

להשי"ת בעצם ביטולם ע"י הצדיקים, שבנשמות

ורק מלבדו. עוד שאין שאת, ביתר ייחודו מתגלה

בשורש דבקים שהם הדורות יחידי אמת צדיקי

הם ישראל , שלנשמות היחוד שורש להבין יכולים

ובלעדיהם ודעת. מטעם למעלה ג "כ שהוא השי"ת

יש עמם ההתקשרות וע"י דבר, שום להבין לנו א"א

הייחוד מאור לקבל כדי כלי בחי' איזו לקבל ביכולתנו

עניין בפרטות אבל העניין , בכללות וזה הזה. הנורא

הצדיקים בדעת ודעת מטעם שלמעלה האמונה

שעיקר העוונות. תיקון גם הוא האמיתיים החכמים

הוא והתיקון העוונות, כל לתקן הוא השי"ת עבודת

לאור נכנסים ועי"כ האמת, לצדיק ההתקשרות ע"י

בהשי"ת . השלימה והאמונה היחוד השכינה,

זה והכלל חטא על בוודאי תשובה מועיל שבאמת

בזה. ושלום חס לפשוע הרבה אם אפילו

כבר הנדפסים בספרים מבואר תורהוכבר ח"א (לקו"מ

ח ') אות מכאן כ "ז עוד יעשה לבל הוא התשובה שעיקר

המקומות באלו לעבור מוכרח והוא ולהבא.

וכשמרחם שם. ולהתנסות בתחלה שהיה והעניינים

מקודם, שעשה מה עוד עושה ואינו עכשיו, עצמו על

התשובה: עיקר זהו - תאוותו, ומשבר

הסולם בנו בעל זצ "ל)של שנה (הרב"ש בכל נוהג היה ,

זצ "ל) הסולם בעל מאביו , כך קיבל לומר:(ומסתמא

הסליחות שקודם לשבת לקרות ישראל מנהג שכידוע,

כזו הכנה צריך מה לשם וכי ושאל , סליחות". "שבת

מהשי"ת מבקשים הכל בסך הרי שבת , של גדולה

שיצטרכו וקשה, גדול כך כל דבר זה ואין מחילה ,

וענה שלימה . שבת של הכנה אביו בשבילו (בשם

חושבים בעה "ס) אדם שבני ממה הפוך שהוא [דבר ,

שיתבאר כמו כלל, שלעיתיםבדרך הצדיקים, דרך (שכן

אדם) בני סתם מדעת הגמור ההיפך שהוא סודות מגלים ],הם

כל בו שייכות שיהודי לנו מגלים הגדולים שהצדיקים

העניין שכנודע, הזמן . כל העולמות שבכל הבחינות

ואח"כ לבדו, סוף אין אור שהיה הוא, בקבלה הראשון

העולמות . להאציל כדי פנוי חלל וברא עצמו, צמצם

חכם תורת בספר ע"ד)ומובא כ "ז הבחינות (דף שכל

שהיו מכפי משתנות ואינן שהן כמות לעולם נשארות

מה לה שיהיה צריך בחינה שכל יצירתן, בשעת

בא"ס בהיותה לה ספרי בשהיה בהרבה מובא וכן .

בבחי אומרים שאנו מה שכל וחסידות , נות קבלה

`eב. dler xy`k miipgexd mixaca ik ,df llk jcia didi mlerle :(b"r f"k sc) 'fpd g"ezd epiax oeyl wizrp oiiprd zlrezle

dzyr dhnl dcxiy ef 'd ik .dnvr zepiga lk yi dhnl mbe .dlrnln rxbp xac mey oi`e ,dnewna dnily dx`yp mlerl ,cxei

y"nk - diyrd cr epnn wgxzpe ,rcepk q"`d on dcxiy ,diyrc zxg` dxitq e` gvpd df oke .k"r l"pk myzehytzd ze`ivn

oia r"ia`e w"`n zg` dbixcn `idy ,r"ia`e w"` `edy ,q"`a dzeida dl didy dn lk didiy jixv - dncwda l"f axd ixen

`id b"qd ly dpexg`d 'dd ef ik ,xg` mewna eixac izyxt xak ,ok `l mihxtdy azk l"f axd ixeny t"r`e .iaera oiae jxe`a

.l"kr .r"ia`e w"` zllek ely dpexg` 'd mb jkl ,r"ia`e w"` ea llekd w"`c of`d ly

לנפשך חכמה דעה מ

אלא כפשוטו, שלא הוא הכל ועליה , ירידה הרוחניות

מטה כלפי ומאירה מתפשטת העליונה שהבחינה

בעל וכמ "ש התחתונה . בבחי' להפך, וכן ממקומה,

אפי' כפשוטו שלא הוא שהצמצום זצ "ל התניא

כלל. צמצום היה לא כאילו נבחן ית' ומצדו בערכנו,

בלשונות אך ג "כ, זה עניין כתוב אחרים ובספרים

יסוד הוא ברוחניות, שינוי שאין זה, ויסוד אחרים .

התו"ח שאמר וכמו הקבלה , בחכמת הוא גדול (וכן

אח "פ) שער שהיא בע"ח כמות נשארת מדרגה שכל

הבחנה . עוד בתוספת רק תמיד,

המחשבה וממילא, לתוך ליכנס זוכה יהודי אם

שהקב"ה הזה הגדול והייחוד הזו, הגדולה

שאינו הצמצום ושל א"ס אור של הגילוי מגלה

ולקבל להשתעשע יכול יהודי שכל נמצא כפשוטו,

ואם עצמה. השי"ת ומציאות אמונה ע"י גדול אור

לא הזאת, ובדביקות באמונה ימיו רוב את יחיה אדם

יכולים אין שכן כלל , חטא של עניין בו שייך יהיה

בני שבערך במציאות רק השי"ת, במציאות לפגום

המחשבה , לזו נכנס יהודי אם ולכן לפגום . ניתן אדם

לא לכאורה א"כ הצמצום , שלפני הייחוד עניין שהיא

עבודת שכן התשובה, עבודת עניין כ "כ שייך

ולמטה , הצמצום שמן במקום דווקא שייכא התשובה

שייך לא הצמצום , מן שלמעלה בעולמות מתבונן ואם

שלפני האמצעי האדמו"ר וכמ "ש תשובה .- כ"כ

על תשובה לעשות יש חצות ובשעת התפלה

דייקא להתבונן צריך לתפלה סמוך אולם עוונותיו,

עוונות , שייכי לא ששם הצמצום, שקודם בעולמות

רז"ל וכמ"ש שמחה , לאדם שתבוא ע"ב)ע"מ ל' (ברכות

ובוודאי שמחה. מתוך אלא להתפלל עומדין שאין

יודעים האמיתיים שהצדיקים דבריו, לריק היו שלא

ויהודי יהודי כל כן וכמו זאת , התבוננות לעשות כיצד

האמונה , בענייני ובמיוחד קצת , בזה להשיג יכול

ולהשתעשע דרגתו. כפי ואחד אחד לכל ששייכים

הצמצום . שקודם בעולמות השי"ת, במציאות

מהמקום אולם יורדים שאנו בכך תענוג , להשי"ת יש

שלמעלה העולמות של הזה , הגבוה

את ומרגישים הצמצום מקום תוך ונכנסים מהצמצום ,

אותו ועובדים וההסתרה , הצמצום של המציאות זאת

בתוך נמצא שאדם וע "י העולמות. אלה של בדרכים

בתשובה , ית ' אליו משם וחוזר הצמצום מציאות

הנ "ל בתשובה כן וכמו שאת . ביתר ית' ייחודו נתגלה

שנתגלה ודעת , מטעם למעלה שהיא הכתר שבבחי'

וממילא התגלות , וביתר קישוט ביתר ייחודו אור

במצ להשתעשע ועוד יכולים יותר עוד השי"ת יאות

יותר.

בבחי'נמצא, העבודה להתחיל צריך שבאמת

בקשת הסליחות , שלפני וכמו שבת.

בכלל להבין וצריך שבת. יש והתשובה, המחילה

ההכרה עניין הוא החטא , תיקון של שהעניין

שום ובעצם בחטא , שייכים אנו אין באמת שכביכול

- יש בחינת הוא שישראל בחטא , שייך לא יהודי

שערים ברל "א הוא ישראל עם ששורש רל"א ,

ובאמת השורשים, שורש שהם הצמצום, מן שלמעלה

בשורש כלולים אנחנו שהרי בחטא שייכים אנו אין

לעולמות נשמותינו את הוריד הקב "ה אך השורשים.

כדי צמצום, בה שיש נקודה לאותה התחתונים ,

עוד השי"ת בייחוד להתעצם וכדי תשובה , לעשות

ועוון, עוון כל על תשובה וכשעושים ויותר. יותר

ויותר. יותר עוד השי"ת ייחוד מתגלה

ביןועל גדולה מינה נפקא שיש יוצא , אלה דברים פי

במקום התשובה עבודת את שמתחיל מי

אין-סוף באור מתחילה שחי מי ובין מיד, הצמצום

לאור חוזר ומיד תשובה לעשות לצמצום וירד

וזהו ומערב. מזרח כרחוק חילוק והוא - אין-סוף,

מבינים לא כיום אדם בני ורוב העבודה, מעיקרי עיקר

הקבלה , מסודות הוא זה שדבר האלו, הדברים את

לעולמות הצמצום, שקודם משרשו יורד שיהודי שע"י

מטעם שלמעלה בתשובה וחוזר הצמצום, שאחר

ית' ייחודו בזה מגלה סוף , אין לאור חוזר ומיד ודעת

קישוט . ביתר

הצדיקים ,ועניין של העבודה בדרכי מבואר זה

שאדם העניין שגילו ותלמידיו, הבעש"ט

ע"א הר "ן מא שיחות

יש ששם הצמצום , מן שלמעלה במקום לחיות יכול

עוונות שם שייכים לא ובכלל העוונות , לכל תיקון

על תיקון שאין אומר שהזוה"ק מה וכל וכנ"ל.

גדולים , עוונות שאר ועל דפגה "ב , הזאת העבירה

ע "י רק והוא הללו, לעוונות תיקון יש באמת

אמת לצדיקי והתקשרות אמת. לצדיקי התקשרות

ובלשון השי"ת. יחוד עניין הוא קבלה , ע"פ עניינו

הצדיק נשמת שורש שהוא א ', ניצוץ נקרא הרש"ש

שלו הביטול ע "י השי"ת , של הייחוד סוד את המגלה

את שמגלה בורא ניצוץ עניין והוא סוף . אין לאור

של היחוד סוד והוא הצדיק . נשמת שהוא א ', ניצוץ

חיים שהם הצדיקים, שמגלים הייחוד סוד וזה השי"ת.

הייחוד , בסוד חיים לא אדם בני ורוב הייחוד , בסוד

לצדיקים . ההתקשרות עניין את מבינים אינם ולכך

בגמ 'וזה ע"ב)מ "ש ל"ב תהי (נדה אותו משביעין :

מקיפין. לו שנותנין –דהיינו רשע. תהי ואל צדיק

ומקיפין ד-ל "מ. מקיפין לו נותנין השבועה שע"י

והוא הצדיק, של לשכל שייכים ד -ל"מ האמיתיים

אבל המקיפים. של העולמות כל את נכון אל מבין

העולמות שהם ביותר, העליונים המקיפים לגבי

בעצמם מקיימים הגדולים הצדיקים ביותר , העליונים

ומקיפים כוחות שממשיכין צדיק , תהי אותו משביעין

לעולמות שיגיע ע"מ השמים, מן ואחד אחד לכל

כולם , העולמות כל על שמקיפים ביותר העליונים

הראש במקום לי-ראש, יש-רל "א, בבחי' לחיות

שמעל והטהירו המלבוש עולמות שהוא השרשי,

לא דשם השי"ת . במציאות ולהשתעשע הצמצום,

הכל, לתקן יכול שם, חי האדם ואם חטא , שום שייך

שרצון רק כלל, חטא שום אין סוף אין אור שבמקום

גמור בפשיטות תשובה דווקא שנעשה הוא השי"ת

זכה אם אך לירד. חייבים ולעולם וחטא. חטא כל על

ולרדת הייחוד , במקום התשובה להתחיל האדם

ע "י להשי"ת רוח נחת לגרום ע "מ הפגם , למקום

הפנוי, לחלל וירד - הצמצום , במקום תשובה עשיית

לחלל ירד שהוא כביכול השי"ת רצה שכך משום

כך ע"י אדרבה , הנה – בתשובה לשוב ע "מ הפנוי

מגלה הנה הייחוד למקום וחוזר תשובה , עושה שאדם

ויותר. יותר השי"ת מציאות את

זאת וכל את שמבין ומי הייחוד. מענייני הוא זה

חושבים שיש כמו ולא התשובה . עניין מבין

[אע"פ בצער שהוא משום תשובה לעשות שצריך

מהשי"ת הריחוק מחמת בא הצער עיקר שבאמת

סוד שהיא דבינה, בינה בסוד שהוא החטא , מפני

בדרך תשובה יעשה כל ראשית אך התשובה ],

בזו אוחז אינו ואם הפגם. יתקן הייחוד וע "י הייחוד,

מן שלמעלה אלקות , במקום כניסה של הבחינה

מאוד הצמצום , במקום העבודה ומתחיל - הצמצום,

ואין הפגם, במקום הוא דהלא תיקון, לו שיהיה קשה

הצמצום . במקום תיקון הפגם לזה

שיכולותיקון צדיק שצריך עד גדול, כ"כ הזה הפגם

מרחם שהשי"ת השי"ת, רחמי את להבין

צריך ולכן קץ.- אין עד גדולים להתקשרברחמים

כך כתוב שבאמת שאע "פ לומר שיכול כזה, לצדיק

האותיות , תחת לבנונית יש וכו'], תיקון [שאין

עמקות יש ובאמת הצמצום , לאחר המה שהאותיות

קץ . אין עד עמוק מכל עמוק הקדושה, בתורה

התורה ומובא בחי' הוא שא"י הרי"ם, בחדושי

אם היא "הטובה בה ונאמר הקדושה,

יט)רעה " יג דבר(במדבר על שנאמר שאע "פ דהיינו ,

לו ויש טוב הוא אעפ "כ וכו', תיקון לו ואין רע שהוא

רואה אמיתית, השגה לו שיש האמת וצדיק תיקון .

אצלו למוטב , לשוב יכול ואינו רע הוא אם שאפילו

התורה ששכל תיקון . – ובר טוב הוא עמקות בדרך

השגה , מכל ולמעלה עמוק, מכל עמוק הוא הקדושה

הוא . שטוב להיות יכול רע , שהוא כתוב אם אפילו וכך

בתורה , מבינים הגדולים שהצדיקים מדריגה וזו

צדיק ורק טוב. שהוא להיות יכול רע , כתוב אם שאפי'

גודל ואת האותיות, שתחת הלבנונית שמבין האמת ,

לתקן יכולים אנו אליו התקשרות ע "י הנה העמקות,

דברים ולהשכיל להבין יכולים אנו שאין העוונות .

מהצדיק להשיג התקשרות ע "י יכולים אנו אבל כאלה ,

העוונות . תיקון לצורך זאת מבחי' מעט

לנפשך חכמה דעה מב

שהצדיק ופי ' המקיפין, סוד הוא ההתקשרות עניין

בפנימיות , הייחוד של הבחי' אלה את לו יש

ע "י יכולים ואנחנו ב ', לניצוץ מקושר כבר שהוא -

בדרך הצדיקים דעת את לקבל לצדיקים , התקשרות

הוא התקשרות וכל התקשרות . נקרא וזה מקיפין.

שהאדם - מקיף, דרך מגלה שהצדיק מה של קבלה

בצדיק מאמין אבל זו, בחי' לו אין עצמו, בפני

האמונה וע"י זאת ; השגה לו ויש זאת שגילה

מקיף , בדרך ההשגות אלה את מקבל וההתקשרות

"ואמונתך מקיף, בחי' הוא אמונה בחי' דכל

נכלל הוא בצדיקים מאמין שהאדם וע"י סביבותיך".

העניינים . באותם

רבינו ועלינו משה על שחלק קרח כמו להיות שלא

ועניינים הייחוד ענייני על לומר ולא ע "ה ,

זה ואין בשבילנו, זה שאין ודעת , מטעם שלמעלה

אחרת , בקדושה קדושים " כולם העדה ו"כל לנו מובן

קרח של עניינו שכל האמיתי. הייחוד בדרך שאינה

ויש אנושי, שכל פי על הכל מסביר שהיה שכל, הוא

על מתורץ עניין וכל דבר , כל על שכליים ביאורים לו

מצד שכליות אוהבים אדם שבני וכידוע שכל, פי

מחוץ שהוא דבר מקבלת שאינה שלהם, המלכות

למעלה הוא ע "ה רבינו משה של ועניינו להבנתה .

גדולה מלחמה יש שבגללה הסיבה וזוהי מהשכל.

השכל מגלה האמת שצדיק האמת , צדיק על ומחלוקת

דברי לכל גדול ביטול וצריך מהשכל . שלמעלה

קל ושכל שכל, הוא שלו שהגילוי קרח משא"כ הצדיק .

דבר אבל והסתרה. מחלוקת עליו ואין לקבל,

לצדיק והתקשרות עבודה צריך מהשכל שלמעלה

שהוא להיות שיכול מפני לקבלו, מנת על האמת

בתחילה , פנימי בגדר ולא מקיף , בגדר רק אך אמת

משה של ואורו מאד . גדול עניין הוא הצדיקים ועבודת

בדרך ועבודה הייחוד, ואור האמונה אור הוא רבינו

מחלוקת עניין כל וזה - מאוד , גדולה עבודה היא זו

מרע "ה , דברי את בדעתם קבלו שלא ועדתו, קרח

עניין שזה ודעת . מטעם שלמעלה דברים שהם

לדעת והביטול התורה סודות ועמקות ארץ-ישראל

אמת . ותורתו אמת הוא מרע"ה

גדולה והשי "ת הכנה שהם הללו שבשבועות יעזור ,

כנודע ובאים, הממשמשים התשובה לימי

ת'שובה ז'מני ר "ת שתמו"ז רשומות, מדורשי

הוא התשובה עניין שעיקר - ו'באים . מ'משמשים

צריך מל', לבחי' לא"י, להגיע וכדי חכמים , אמונת

החסד , מן שביעית שהיא שביעית , בבחי' שתהיה

ויהי אותו, משביעין וכמ "ש מלכות, כשמה מלך ובחי'

אמונת לתוך להכנס שנזכה השי"ת מלפני רצון

הייחוד אמונת עולמות ולתוך אמת , וצדיקי חכמים

שהיא הייחוד, בדרך תשובה ולעשות ויותר , יותר

ויעזרנו כולם. העוונות לכל ומועילה שלימה תשובה

אמן ממש בימינו במהרה צדק גואל בביאת השי"ת

ואמן.

יעקב מגשארית

ברכות מסכת על ביאורים

יעקב ית שאר

מקר "ש פטור היה הרשב"י אם וירושלמי בבלי במח ' ביאור

ע "ב י ' דף

שמע גמ', קריאת הקורא גדול מני: רבי אמר

בתורה. מהעוסק יותר בעונתה

ההשפעה שתהא לאר"י ליכנס משרע "ה רצון

הפסק ללא חנם מתנת של באופן

הנה הבבליא] מח' ע "א)ידועה י "א והירושלמי (שבת

ה"ב) פ"א שתורתו (ברכות רשב"י האם

לבאר ויש מתפלה. רק או מקר"ש אף פטור אומנתו

האמצעי האדמו"ר דברי בהקדם זו במח ' פנימי ביאור

תשובה שערי בספרו על זי"ע ומיוסד ק' עמוד חינוך (ח"ב

תרס"ו ) עמ' ואתחנן (פר' ב ' תקס"ג הזקן אדמו"ר מאמרי

לאר"י ליכנס רצה שמשרע "ה בארוכה שמבאר

דמשרע "ה , בדרך וההשפעה ההנהגה כל יהא שעי"ז

ובבחי' התורה, ע "י השפעות משרע"ה משפיע שהיה

וזהו מקודם , מ"ן בהעלאת צורך ללא מ "ד הורדת

חנם מתנת של באופן ההשפעות שיהיו - ואתחנן

מאצי' פניו הויה שיאיר היינו חן , נשיאת ומלשון

אורו ה' ויאיר הוא, חסד חפץ כי עצמו מצד לבי"ע

כמו טעם וללא כלל ראוים ישראל כשאין גם לבנ "י

לבנ"י נצחי קירוב יהיה ואז טעם, בלא חן הנושא

היות לעולם , נחרב היה שלא ביהמ "ק ובבנין באר "י

לזה אין המשפיע עצם מצד העליון האור שכשיורד

מבקש היה ולכן כלל , התחתונים מצד והפסק ביטול

משה דפני משום ידו על לאר"י בנ "י שיכנסו משה

וכמו שמש שנקראת הויה שם בבחי' חמה כפני

ההשפעה דרך וזהו בתמידות, אורו זורח השמש

מלמעלה הויה שם יורד שבה התורה ע"י שבאה

דכתיב תורה במתן וכמו אתדל"ת , ע"י שלא למטה

הוי"ה וקיימים ,(מעצמו )"וירד חיים ודבריו סיני" הר על

נמשך תורה בדברי ה ' דבר מדבר כשאדם דור שבכל

למטה . מעצמו הויה אור

ע "י שלא שבאה ההשפעה שגבוהה טעמים ב'

דלתתא אתערותא

ומבאר טעמים ב] ב' דיש האמצעי אדמו"ר שם

משם מעצמו הבא שפע הארת שגבוה

שבאה ההשפעה [היינו מ"ן , העלאת ע"י שלא הויה

דלתתא אתערותא לעשות צורך שאין חנם במתנת

מ"ן) העלאת האור(הנקראת דעצם א. לקבלה], בכדי

למקבל שא "א גבוה יותר ממקום באה וההשפעה

השלימות בתכלית הזדככות לאחר גם לשם להגיע

המקבל הטעם)של ההשפעה (עיי "ש תמידות מצד ב . ,

הבא השפע שבירידת כלל , ועיכוב מניעה שום בלי

שינוי בו אין מ"ן העלאת בלא הויה שם מעצמות

ואינם טובים אינם התחתונים מעשי אם גם והפסק

מקום תופשים מעשיהם דאין אלקות לגילוי ראוים

מי לבד מעצמו שיורד מאחר שינוי בו לעשות כלל

וכו' כאורה כחשיכה דקמיה לו משליםימנע ב' (ועיי"ש

המשכה לזה) שהיא הרי התוה "ק ע"י השפע וכשיורד ,

וירידות עליות כ "כ בזה שאין ביותר גבוה ממקום

- מבואו" שמש "ידע [ובבחי' ליום מיום ושינויים

ז "א בבחי' שבדרך (שמש)שתוה"ק בהמשכה משא"כ [

בןהתפלה דיהושע לבחי ' השייכת המלכות דספי ' דרך (שהיא

- ממשרע"ה המקבל התלמיד היה שהוא לבנה פני - נון

המלכות) ספי ' יש שבבחי ' הרי מ"ן העלאת בבחי' שהיא

מיום וירידות דעליות שינויים המ "ן העלאת בענין

בשלמותליום כראוי מ"ן להעלות תמיד יכולים (שלא

לנפשך חכמה דעה מד

שבתפלה) ליכנס בהשתוקקות משרע "ה רצה וע "כ ,

בהתמדה אלקות גילוי אז היה נכנס היה שאם לאר "י,

תפילות קיבל לא השי"ת אך גבוה מאוד ממקום

התפלה שע "י בהמשכה דוקא ה' שחפץ משרע"ה

ה' דעבודת בענין ה ' שחפץ היינו המ"ן , והעלאת

דייקא . למעלה מלמטה

מכל ה' יחוד לגלות שצועקים קר"ש במצות

מהאופן אלקות גילוי יותר פועלים ההסתרות

משרע"ה שרצה

ואמנם משרע"ה ג] פעל שלא בפשטות שנראה אף

תפלה ששום האמת אך בתפילותיו,

אלא משרע"ה, תפילות וכ"ש ריקם , שבה לא בעולם

דרך שיהא פעל משרע "ה של תפילות התקט"ו שע"י

מ"ן העלאת מסתם מ"ן העלאת של גבוהה יותר

בה שנצטוינו הקר"ש מצות ענין והוא התפלה, שע"י

ואתחנן, ואתחנןבפר' בפר' דקר"ש המצוה נתן (שהש"י

שאת) וביתר בתחנוניו משרע "ה רצון ממלאת זו שמצוה

פועלים במסי"נ ה ' יחוד גילוי שהיא קר "ש שבמצות

מהיחוד גבוהה יותר אלקות והתגלות יחוד בזה

נכנס היה משרע"ה אם שהיה אלקות וההתגלות

התגלות והיה הנצחי ביהמ "ק תיכף ובונה לאר "י

מכח שבאה אלקות שההתגלות הזמן, כל אלקות

שמשתוקק התחתון והשתוקקות כל עבודת (מתוך

שעו וכו')ההסתרות עליו הר "זברים סוף האין האור לגילוי

מגלה שהיה מהגילוי גבוה יותר אלקות גילוי מביא

עבודת כל וזה ביהמ"ק, תיכף בונה היה אם משרע"ה

ולהשתוקק ולצעוק הגמור לאין להתבטל בגלות בנ"י

כל מתוך לה' הביטול על הנפש ולמסור אחד ה ' לגילוי

עבודה"י. כל כולל וזה שבגלות, והקשיים ההסתרות

ומגלים והיינו ההסתרות כל את בקר "ש שמבטלים

ע "י ה ' יחוד גילוי את מתוכם במסי"נ

שנפלו הנמוכות המדרגות כל את ומעלים שמקרבים

מלשון שהוא ישראל , שמע בבחי' כולם את ומקבצים

העם " את שאול ד ')"וישמע ט"ו , א' היינו (שמואל

צועקים ההסתרות כל את שמקבצים ואחרי שקיבצם ,

את אף בזה שמכניסים אחד ה ' ה "א ישראל שמע לה '

גורמת ההסתרה שאדרבא לה ' השליליים הענינים כל

שפועלים עד עמוק יותר אחד ה ' לגילוי שישתוקקו

וכו'.

יחוד ובלשון הוא הקר "ש שיחוד מבואר ג"כ הקבלה

עיקר והוא הא "ס עד "רצוא" ובבחי' דאו"א

דזו"ן יחוד שהוא התפלה יחוד לעומת (והוא היחוד,

דהקר"ש) "ושוב" שיהא בחי ' רצה שמשרע "ה והיינו ,

בדרך הגילוי שיהא רצה וה' התורה בדרך הגילוי

בתחנוניו משרע"ה ופעל מ "ן, העלאת שהיא התפלה

התורה שהיא דקר "ש, והמצוה התורה שיתגלה

שמעלה ביותר גבוהה מ "ן העלאת שבבחי' דמסי"נ

במסי"נ. לאלקות ההסתרות כל את

בתשובה ללמוד יש תורה כל להירושלמי

קר"ש אמירת כמו ובמסי"נ

ועפ"י הבבלי ד] טעם בפשטות מובן הנ"ל כל

ופטור אומנתו שתורתו רשב"י שאפי'

יותר דקר"ש שתורה משום בקר "ש, חייב מתפלה

בחי' בה יש דקר"ש שתורה תורה, מסתם גבוהה

ה' יחוד לגילוי שהשתוקקות ביחד, והתפלה התורה

וביתר דהתךפלה המ "ן העלאת בבחי' היא שבקר "ש

דלאה מוחין בבחי' הוא הירושלמי אך וכנ"ל, שאת

ב ') אות האוצ"ח על הרמ"ז הגהת דרך (כמש"כ שבבחי' ,

האריז "ל כמש"כ דבינה , מלכות היא שלאה התשובה ,

י "ז) פס' כ"ט ובסי' כ"ח סי ' בראשית הליקוטים (ספר

בזוה"ק כמש"כ בבינה תלויה מהימנא והתשובה (רעיא

"ומה ע "ב י "ז מגילה בגמ' אי' וכן ע"א קכ "ב דף נשא פרשת

ועיין ושב " יבין ולבבו דכתיב בינה אחר תשובה לומר ראו

בארוכה) פ"ד דבורה הירושלמי תומר סובר וע"כ ,

שינון ", וזה שינון ש"זה מקר"ש אף פטור שרשב "י

לעשות התשובה , דרך שהיא דלאה, שדרך והיינו

תורה שכל קר "ש, בבחי' ממש שתהא תורה מכל

שינון כל וא "כ ובמסי"נ בתשובה תהא שלומדים

בא שלא והיינו דקר"ש, השינון כמו הוא בתורה

מדרגת ח"ו להפחית השינונים ב ' להשוות הירושלמי

יעקב מה שארית

והיא תורה סתם על מעלה בה שאין דקר "ש השינון

כן להבין שרצו שיש [וכמו דהתורה , שינון כמו רק

לסברת ראיה מכאן ולהביא הירושלמי בכוונת

א')השאג "א ת"ת (סי ' ממצות חלק הוא שקר"ש

שכל מלמד שהירושלמי להיפך י"ל אלא בלבד ],

שתורתו הרשב "י כמו השלימה , בדרגה תורה הלומד

השלימות בדרגת התורה לומד והיה אומנתו

אור מגלה כזאת תורה כל הרי ובמסי"נ, בתשובה

ה' ה "א ישראל שמע באמירת כמו בעולם ה' יחוד

המלכויותאחד. בגמר שאומרים מה לפרש בספה "ק (וכמש"כ

שזהו אחד" ה ' ה "א ישראל שמע לאמר כתוב "ובתורתך

בעולם. ה' יחוד ידה על לגלות התורה כל תכלית