רשימת שיעורי התורהלהלן

בבית מדרשינו במשך השבוע המתקיימים

שיעורים באידיש

בין 'ה-'בימים א ,א"שליט יהושע כהן' ג המפורסם ר"מפי הרה ,בבא בתראמסכת שיעור בגמרא �

.צ"אחה 4:00-5:00השעות

7:00-8:30ות בין השע 'ה-'בימים א ,א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ע"זי ו"בשער הכוונות למהרחשיעור �

.בערב ).ת"כ דר"מזמן צה(שיחת קודש ברעווא דרעווין שלוש סעודות �

ק"שיעורים בלשה

,ע"ש זי"וסדר התרת קללות לפי מנהג הרש, א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ן"ק שיחות הר"שיעור בספה �

.8:30בליל שישי בשעה

"קול הלשון"א ב"ר שליט"ניתן לשמוע שיעורי מו

)2081233788 :ענגלאנדב 7183952440 :באמריקא( 03-6171086 'טל :ידיששיעורים בא �

)3-4-37-61: ענגלאנדבאמריקא וב( 1' שיעור מס –ק אוצרות חיים "שיעור בספה

3' שיעור מס –ש "סידור הרש, נהר שלום, ק רחובות הנהר"שיעור בספה )3-4-41-63: ענגלאנדבאמריקא וב(

)3-4-41-62: באמריקא ובענגלאנד( 2' שיעור מס– )השבוע' פר( שיעור בחסידות

)3-4-41-65: באמריקא ובענגלאנד( 5' שיעור מס – שיעור בספר נתיב מצוותיך ואוצרות חיים )3-4-41-66: באמריקא ובענגלאנד( 6' שיעור מס –כ שבת "שיעור בשעה

2' שיעור מס – )03-6171041' טל( ל"שיעור בספר אדיר במרום לרמח )2-7-5-2-62: ענגלאנדבאמריקא וב(

)2081233788 :ענגלאנדב 7183952440 :באמריקא( 03-6171041 'טל :ק"שיעורים בלשה �

)2-7-5-2-1: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-2מספר שיעור –שיעור בספר התניא

)2-7-5-2-3: ענגלאנדבאמריקא וב( 3' שיעור מס –) א"ושער יחו(ן "ק שיחות הר"שיעור בסה

)2-6-5-2-4: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-3' שיעור מס –ן "ק ליקוטי מוהר"שיעור בסה

)2-7-5-2-1: באמריקא ובענגלאנד( 1-1שיעור מספר –ק עץ חיים "ר בסהשיעו

2-4-9 03-6171002' טל: שיעורים באנגלית �

.)7183952440: באמריקא( 03-6171002' כמו כן ניתן לשמוע כל השיעורים בזמן אמירתם בטל

.02-5816622' ון בטלאפשר להשיג הקלטות השיעורים ממערכת קול הלש

:י משלוח בקשה לכתובתנו"ע בדואר אלקטרונימידי שבוע ניתן לקבל את הקונטרס

tc7@neto.bezeqint.net

כראוי 'ית בו להתדבק נזכה הקדושה התורה שבכח רצון ויהי

ועד למען לא נבוש ולא נכלם לעולם רצונו בלבב שלם ולעשות

.א"בבונזכה כולנו יחד לביאת משיח צדקינו

"ים החכמה"מכון

ירושלים 5245. ד.ת 02-5389584: פקסטל 057-3153884 :'טל

תשע"א אמור פר ' גשל"ס

תשע"אאמור פרשת דרעוין רעואדא "ח תשע"א אמור פר' של"ס

אאאאםםםם ככככיייי בבבבעעעעממממייייוווו:::: ייייטטטטממממאאאא ללללאאאא ללללננננפפפפשששש אאאאללללההההםםםם וווואאאאממממררררתתתת אאאאההההררררןןןן בבבבנננניייי ההההככככההההננננייייםםםם אאאאלללל ¦¦¨©§¨©¦Ÿ¤©Ÿ£¦§¥©£Ÿ§¨©§¨£¥¤§¤¤Ÿ¡אאאאממממרררר

ווווללללאאאאחחחחייייוווו:::: ווווללללבבבבתתתתוווו ווווללללבבבבננננוווו ווווללללאאאאבבבבייייוווו ללללאאאאממממוווו אאאאללללייייוווו ההההקקקקררררבבבב א'-ב')ללללששששאאאאררררוווו כ"א, (ויקרא ¦§¥©¨Ÿ¥¨§¦§¨¦§¦§§¦§¨¦

ששששבבבבעעעע ההההתתתתננננוווופפפפהההה עעעעממממרררר אאאאתתתת ההההבבבבייייאאאאככככםםםם ממממייייווווםםםם ההההששששבבבבתתתת ממממממממחחחחררררתתתת ללללככככםםםם ©¤¨§©¤Ÿ¤¤£¦£¦¨©©©¢¨¦¤¨¤§©§ווווסססספפפפררררתתתתםםםם

ייייווווםםםם:::: חחחחממממששששייייםםםם תתתתסססספפפפררררוווו ההההששששבבבבייייעעעעתתתת ההההששששבבבבתתתת ממממממממחחחחררררתתתת עעעעדדדד תתתתההההייייייייננננהההה:::: תתתתממממייייממממתתתת ¦¦£§§¦¦¦§©¨©©©¢¨¦©¨¤§¦Ÿ¦§¨©ששששבבבבתתתתוווותתתת

ט"ו-ט"ז) כ"ג, (שם

שבועות ,הנה בשבע עצמו את מטהר שהאדם אחר

תיקן וכבר והגבורות , החסדים לתקן והתייגע

החמישים ביום עכ"ז הטמאים, הדמים מכל עצמו את

הנ ' שער של במקוה אמיתית טהרה לטבול צריך

השבועות . ביום שמאיר

להתייגע ולכאו' האדם זכה כבר הרי להתפלא יש

ולקדש ולהשלים מדותיו, לזכך ימים, מ "ט

אנו שעדיין זאת מה א "כ ונשמתו, רוחו נפשו ולטהר

רק כאילו שבועות , בליל טהרה טבילת לטבול צריכים

הוא . דבר הלא לטהרה . מטומאה יוצאים אנו עתה

צריך הוא בתשובה, האדם ששב אחר גם א.

הראשון למקומו יפול שלא עליונה שמירה

ח "ו

לאדם ומבואר שהיתה שלאחר אבות מגן בספה "ק

בתשובה , עוסק הוא כעת אם אפי' נפילה ,

פעם שנפל כיון ממנו', הנופל יפול 'כי של בחי' יש

צריך הוא מנפילתו, עצמו מטהר הוא ועכשיו אחת,

ממנו', הנופל יפול 'כי בחי' יהיה שלא מיוחדת שמירה

מחדש. יפול שלא להזהר צריך תשובה , שעשה הגם

שהקדושה ביותר , הגבוהה לקדושה להכנס צריך ולכן

יפול. שלא עליו תשמור הזאת

סו וזהו מעקה, מדרגה סוד כל סביב שיש החשמל ד

אלא בקדושה, תהיה עצמה שהמדרגה סגי דלא

יש אצילות ובסוף שמעליו, מהמדרגה שמירה צריך

נמשכת השמירה שזו השמירה , בסוד שהוא מעקה

נמשך וזה ממנו. עליונה דמדרגה החשמל מבחי'

הכתר אור ממש, הנ' שער עד למעלה למעלה

החשמל. בשמירת כלול זה כל העליון.

דיוסף וכמובא במעשה האריז "ל בכתבי

עצומות , בעבודות שעסק דילהריינה ,

ברגע מתגבר שהס "מ אלא הגאולה , לקרב ורצה

צריך המדרגה בסוף כי ח "ו, להכשילו האחרון

הכתר בחי' המקוה סוד שהוא הנ ' בשער להתדבק

מהצלמים שנמשך החשמל סוד בו שיש העליון.

וכשבא דרגין . כל סוף עד דרגין כל מריש שנמשך

יפול כי בחי' יהיה שלא שמירה צריך האצילות בסוף

הרי עצמו, את ומקדש שמטהר הגם כי ממנו. הנופל

להתגבר צריך אחרון ברגע ולכן נפילות, פעם לו היו

עז. וביתר שאת ביתר

במ"ט לכן עצמו את האדם וזיכך קידש שכבר הגם

לא שהס"מ גדולים רחמים צריך הספירה, ימי

של במקוה לטבול להתגבר יש לכן הכל, ממנו יגנוב

גוזזים , מיד צאנך בחי' יהיה שלא בשבועות . הנ ' שער

לנפשך חכמה דעה ד

צמר מלא כבר כשהוא מהאדם לגנוב בא שהבע"ד

טוב .

איןכי ה ', בעבודת להכנס האדם שהתחיל קודם

את מילא שכבר ועתה ממנו. 'לגנוב ' מה לבע "ד

כצאן והוא ויחודים , תפילה בתורה טוב , בכל נפשו

שלא יתרה זהירות צריך עתה טוב, וצמר גיזה מלא

שמתחננים וזה ח"ו. ממנו הכל לגנוב הבע"ד יבא

באים שהגוזזים גוזזים, מיד צאנו ישמור שהשי"ת

בצמר. מלא כשהצאן דווקא

עליונה שמירה הוא בעומר ל "ג קדושת ב.

הביטול אור להאדם ללמד דרשב"י בכחו

ל "ב וזוהי שמירת סוד הוא כי בעומר ל "ג יום קדושת

ששומר העליון לבנונית לבן , חכמה. נתיבות

של השמירה מחיצת סוד וזהו יפול . שלא האדם על

שמעון דרבי התגלות אלקות , עצם שהוא בעומר , ל "ג

מאד , גבוה ממקום שנמשכת שמירה שהיא יוחאי, בר

מדרגה כל בסוף אלקות , בעצם נכלל שאדם שע"י

כי בחי' יהיה שלא שמעליו במדרגה להתדבק צריך

ממנו. הנופל יפול

להתדבק ולכן מחוייבים ימים, ל "ב שספרנו אחר

שמתדבק ע "י והוא האמיתי, האור בשמירת

חכמה , נתיבות ל "ב סגי לא כי אלקות , אור בעצם

צריך המדרגה שבסוף עצמי אלא התקשרות

רבינו משה קדושת ע "י וזה אלקות, בעצם שמקושרת

רגע , בכל בדרגתם להיות אפשר שאי הגם ורשב "י.

בבחינת להתקשר מוכרח דרגא כל בסוף בפרט אבל

עצמי נפש מסירות היא שנקודתו האמת, הצדיק

דמשה אורו כי רע . מכל נשמר ועי"ז האלקות . בעצם

כל בסוף כשאדם השמירה כח מגלה ורשב "י רבינו

לה . שזכה הקדושה את לשמור צריך מדרגה

אדם והנה א"ק, הוא ביותר הגבוה שהעולם ידוע

שורש ישראל'. 'כל של עולם ונקרא קדמון ,

ב "ה , הא"ס קו הוא הא"ק ופנימיות שבתורה, הראשון

כל שורש שהוא ט ' דף הנהר ברחובות וכמובא

א'ותיות ר 'בוא ש'ישים י'ש ר "ת ישרא"ל כי התורה .

התגלות שהוא אא"ס קו הוא הא"ק פנימיות ל 'תורה ,

ראיה בסוד חושים יוצאים הא"ק ומזה התוה"ק, אור

אצל לפעול צריכה שהתוה "ק דיבור, ריח שמיעה

באלקות . ודיבור ריח וראיה באלקות , הבנה האדם

שומע שאינו ע"י רק היא שבירה כל שורש ג.

האוזן אור לו וחסר האמת , הצדיק בקול

עד ואי ' נמשך האוזן אור שהתפשטות חיים בעץ

עד והפה החזה עד והחוטם הזקן , שבולת

אבל מאד . עד עמוקים שהעניינים והגם הטבור.

שאברהם הוא הבורא לעבודת שנוגע מה העיקר

הבורא יחוד שפרסם אלקית , ראיה סוד הוא אבינו

התחיל שהוא אלקית . שמיעה סוד יצחק בעולם .

כי מותי, יום ידעתי לא ואמר העבודה , דרך לגלות

אבינו יצחק כי והעלמה, מיתה בחי' אין אבינו ביצחק

ענין שהוא דא "ק , מאוזן שנמשך העבודה דרך גילה

לשמוע זוכה כשאדם התורה. קריאת של שמיעה

שהוא דא "ק , אוזן סוד מעורר הוא התורה קריאת

ע "י כי מותי', יום ידעתי 'לא בו שנאמר יצחק שורש

שייך לא הצדיקים , ובקול התורה בקול שומע שהאדם

שהיה ע "י היתה הנפילה כל כי נפילות. של ענין בו

בקול שומע אדם כשאין דא "ק , אוזן אור חסר

ואינו עצמו בפני מציאות שהוא לו ונדמה הצדיקים,

ה"י. השבירה כל שורש זהו לצדיקים , להתבטל צריך

אא "ס ,כי קו שהוא התוה"ק אור את מגלים הצדיקים

ראיה כח לאדם מלמדים והם הא"ק, פנימיות

דרך שמפרסם אברהם בחי' תחילה וכו', ושמיעה

דרך לשמוע מלמד אבינו יצחק בעולם, אלקות לראות

לא בחי' כלל , נפילות אין שעי"ז האמיתית העבודה

מותי. יום ידעתי

שיהיה וזהו החמישים, דשער האמיתית המקוה ענין

חלילה . לנפילות יפול שלא שמירה לאדם

היחוד וכמה בכח עצמו את לשמור זוכה שהאדם

רק מתחיל ה' בעבודת עליה כל כי העליון ,

היחוד אחר ובסוף דשמיא , סיעתא שצריך שיודע ע"י

אלקותו רק שזה שיתבונן מיוחדת שמירה צריך

תשע"א אמור פר ' ה של"ס

שלא וסכנה מיתה בחי' יש עבודה כל בגמר כי ית"ש.

ידעתי לא בבחי' שיהיה היא והעצה ממנו, הנופל יפול

ביחוד שיתבונן ע "י והוא נפילה , מכל שינצל מותי, יום

כראוי עבודתו השלים כשלא מיבעיא לא העליון.

העבודה , משלים שה' הבורא ביחוד יתדבק בודאי

שהאדם מה כל גם כי כוננהו, ידינו ומעשה בבחי'

עבודתו להשלים זכה כן אם ואפי' משלים, ה ' עושה ,

העליון. היחוד אור רק הוא השלימה עיקר כראוי,

ס"ג בשם נשרשים הנפש ולבושי צלמי כל ד.

האמת הצדיק קול בשמיעת תלוי שהכל העליון,

לקבלוזהו דשבועות, מקוה וטבילת בעומר ל "ג בחי'

מכל ישמר שבזה עליון מכתר חדשות מדרגות

בחי' ונעשה העליונה , המדרגה אל שחוזר ע "י נפילה .

אבל בינה , שנקרא חשמל, בכח מותי, יום ידעתי לא

מדרגה למעלה, ולמעלה הראשון ס "ג בע"ב נשרש

ראיה בחי' שהיא בה, לדבר שמותר ביותר הגבוהה

אברהם ראיית דא "ק . וס"ג ע"ב בחי' דא "ק , שמיעה

יצחק . ושמיעת

הוא ומוה"ר התיקון שעיקר אומר זי"ע שאול חיים

ע "י הוא שהתיקון דא "ק , וס"ג ע "ב ע "י

גבוהות . הכי מהמדרגות ולבושים צלמים שנמשך

רע . מכל ידו על ונשמר עליונה , לשמיעה זוכה ועי"ז

עוד שאין הידיעה עצם היא השמירה מהות ה.

ית '. ממנו הכל ירידה וגם עליה וגם ית', מלבדו

הידיעה באור לבחור הוא הבחירה עיקר כי

כלל,כי נפילה שום שאין לדעת הוא הקדושה תכלית

עשה , שלא ומה עשה שכן מה אלקות, לכל והכל

הכל. ולתקן להשלים יכול והשי"ת אלקות, הכל

קרחה , יקרחה לא ח"ו, מיתה בחי' כשיש אפי' וממילא

הבינה היא ה "א אות ה "א , יקרח שלא בזה"ק פי'

הצלמים סוד נמשך שמשם דא "ק מאוזן שנמשכת

מה וכל הראשון. הס "ג עד ס "ג , בבחי' נקראים שכולם

נפילות שום שאין לו שאומרים הצדיקים בקול ששומע

העליון. היחוד רק לכל הכל כי כלל,

שום וזהו שאין האדם שיתבונן דרשב"י כחו התגלות

השי"ת כי קרחה, יקרחה לא כלל , ונפילה מיתה

ית' רצונו בעצמה הבחירה ואפי' הכל , מנהיג לבדו

כל ממלא שהשי"ת לזכור הידיעה. במציאות שנבחר

מיניה , פנוי אתר ולית עלמין כל וסובב עלמין

העבודה . כל אחר האדם את שומרת הזאת והקדושה

צריך ה' בעבודת האדם שמתייגע אחר ו.

יכול אינו שאז עין', ל 'רע יפול שלא מאד להזהר

חבירו של ה'עבודות' את לסבול

ע"ב)בגמ'אי' כד קובר(נדה אומר שאול אבא תניא

מתחתי מערה נפתחה אחת פעם הייתי, מתים

היתה . אבשלום של עינו לי ואמרו וכו',

רעה ומבואר עין שהיתה שכיון נ"ה , סי' בלקו"מ

כי הלב. מיתת בו נאמר לכן לאבשלום,

יפול שלא להשמר צריך ה' בעבודת נכנס כשאדם

אלקית ראיה היפך הוא עין רע הלב , ולמיתת עין לרע

לכם לכם , וספרתם וזהו השרשי. ע"ב סוד ששוכח

יהיה שלא להזהר צריך ה ' לעבודת כשיכנס לעצמכם ,

שיש ומרגיש חושב כי היחוד. ישכח ולא עין ורע עצמי

בתורה ממני יותר שמצליחים אחרים ה ' עובדי

רעה שעינו נגרם ועי"ז העניינים , ובשאר בעבודה

ושכח עצמית מציאות נעשה כי אבי'ו, במלכות

חבירו מלכות את סובל אינו ולכן היחוד. מציאות

שמעליו. שבמדרגה

אביו ונופל במלכות רעה שעינו אבשלום לבחי'

יכול ואינו שחורה ומרה לעצבות ונכנס

ה כי העומר , ספירת בקדושת ממנו לשמוח גונב ס "מ

אחר היחוד לאור חוזר שאינו כיון עבודתיו. כל

עצבות שהוא הלב ולמיתת עין לרע נופל לכן עבודתו

אלקותו באור עצמו את משמח ואינו שחורה , ומרה

ית"ש.

כלפי ואזי שהוא אחר יהודי במלכות רעה עינו

רביה"ק מגלה ולזאת אביו. בחי' מדרגתו

בחי' שהוא משיח , של כחו חוטם, בחי' שצריך מוהר "ן

והפה הלב, מקום החזה עד נמשך החוטם כי חוטם,

לנפשך חכמה דעה ו

וכמבואר העקודים . עולם סוד הוא הטבור עד נמשך

אוזן, אור הוא העקודים עולם שעיקר חב "ד בספרי

ההסתכלות כי השבירה מקום הוא הנקודים ועולם

וכלי האוזן, אור וחסר ופה חוטם בבחי' יותר הוא

האוזן, מאור ופה חוטם לבחי' יותר מקושרים הנקודים

אלא בפועל , מהטבור למעלה הם ופה שחוטם הגם

דא"ק מטבור העומדים דנקודים הכלים שרשי שהם

ולמטה .

לחזור הביטול, אור ע"י הוא עין הרע תיקון ז.

ית' מלבדו עוד שאין הכל , לשורש לאחוריו ,

כלל

שאול,וזלה"ק אבא שאמר 'וזה נ"ה ] סי' [לקו"מ

השתדל שאול אבא כי הייתי. מתים קובר

אחת פעם מיתה. הנקרא עין, הרע את תמיד לתקן

דבקות , בחינת הינו מערה , מתחתי. מערה נפתחה

וליות " איש "כמער ז)בחינת : א - הינו (מלכים מתחתי, .

"טוב כי תצמח ". מארץ "אמת בבחינת אמת . בחינת

כמו אמת , בחינת הם והברכות יברך " הוא עין

ס"ה)שכתוב באלקי (ישעיה יתברך בארץ "המתברך :

שלו, האמת ידי שעל שאול, אבא שאמר וזה אמן ".

עד מת של עינו בגלגל ועמדתי דבקות. לו נפתחה

בסכנה עצמי העמדתי הדבקות , מחמת היינו חטמי,

עד עין . ברע הינו מת, של עינו בגלגל לכנס

להכניע כדי משיח, בבחינת להשתמש שהוצרכתי

אפינו "רוח בחינת: שהוא חטמי, עד וזה עין . הרע את

ה'". משיח

אבשלום וכשחזרתי של עינו לי אמרו לאחורי,

לבחינת נפל שאבשלום הינו היתה ,

אחר הינו לאחורי, כשחזרתי וזהו הזה. עין הרע

לבחינת למקומו, משיח בחינת שחזרתי התקון,

"מלך בבחינת: המשיח , המלך שרש שם כי אחורי.

מחין' 'ברהיטי ברהטים ", כ "א)אסור דף ו ' .(תקון

בחינת שהיא תפלין , של קשר בחינת הינו "אסור",

של קשר זה אחורי", את "וראית חז "ל כמאמר אחורי,

וזה -תפלין. כ"ה)(שמואל צרורה א אדוני נפש "והיתה :

כי תפלין של קשר הינו בדוד . הנאמר החיים ", בצרור

חז"ל כמאמר חיים, בחינת הם מ"ד)תפלין 'כל(מנחות

יחיו". עליהם "ה' שנאמר: לחיים ', זוכה תפלין המניח

עד היתה , אבשלום של שעינו לו אמרו לא כן ועל

אפשר מזה , מקדם יודע היה אלו כי לאחוריו. שחזר

כי כזה, עין ברע לכנס כך - כל עצמו מסכן היה לא

גדולה '. סכנה הוא

הבורא ,והנה יחוד לגלות הוא הצדיקים עבודת כלל

האמיתית . העבודה קול שמשמיעים אוזן בחי'

וקדושת היראה , ריח לשמוע ריח בחי' הוא ואח "כ

אפי' וההתבודדות , התפילה עסק דרך הוא הפה

לעסוק מוכרח דביקות יראה באהבה עסוק שהוא

לקול כראוי שומע אינו ואם להשי"ת . בדיבורים

לבדו ועוסק התבודדות לבדו ועושה האמת, הצדיק

עדיין הוא מהטבור שלמעלה הגם ודביקות, באהוי"ר

למטה השבירה שרשי ח "ו יש אח "כ אבל בקדושה ,

תופס ואינו להפילו. ח"ו רוצה הסט "א כי מהטבור ,

באמת היה בתחילה כי נופל, הוא כמה בעצמו

אותו מפילה והסט "א מהטבור, למעלה בקדושה

והשלכות . נפילות מיני בכל מהטבור למטה

דאוזןוכל השמירה לו חסר היה כי נפילתו סיבת

ז ' תיקון כנגד מכוונת בחינה שהוא דא"ק.

שזהו הזקן , שבולת עד שנמשך 'ואמת'. נקודת שהוא

שום שאין מותי יום ידעתי לא בחי' האמת נקודת

הצדיק מפי לשמוע מוכרח זאת ונקודה כלל . נפילה

שמגלה האמת מהצדיק שמתרחק ומי תמיד. האמת

ה' אלקינו ה' ישראל שמע בחי' דא"ק, אוזן נקודת

לו נדמה ואם היחוד , נקודת מגלה הוא כי אחד,

ודביקות יראה אהבה בחי' החוטם רק הוא שהעיקר

הגם האוזן, נקודת ושוכח התפילה, קדושת ופה

למטה , נופל אח"כ מ"מ בעבודתו, מצליח שבתחילה

השבירה . לכלי ונופל עצמית , מציאות ונעשה

אוזןוכל בחי' ה ' באות שפגם קרח 'ה, שקרח כיון זה

כי היחוד. נקודת הצדיק מאור שמע ולא דא"ק,

לקבל ושוכח שלו, פרטית עבודה זה שהעיקר חשב

רבינו, משה תורת קול לשמוע דא"ק, וע"ב ס "ג אור

תשע"א אמור פר ' זשל"ס

סודו כולה ,לשמוע התורה מכל כלול שזה היחוד ת

ית"ש. ואחדותו יחודו

שאת ביתר להוסיף הספירה ימי עבודת ח .

ודביקות תפילה תורה היינו ופה, חוטם בבחי'

המדות ותיקון

המדות ,וזוהי ז ' לתקן דספירה שבועות ז ' עבודת

יראה אהבה בחי' הוא חוטם ופה , חוטם בחי'

דיבורים לדבר הפה, בקדושת וכן נה"י, חג"ת דביקות ,

ע "י ממנו, הנופל יפול כי בזה, להשאר לא אבל לה ',

ליפול יוכל הצדיק, קול שמיעת בלי עצמית עבודה

ח"ו.

משה לכן נשמת שהוא דרשב"י בכחו מתדבקים אנו

שבכל הנ', דשער המקוה טבילת כח רבינו,

כל כי האמת. הצדיק בכח מתקשר הוא עבודה

קול שהוא העליון ס"ג מע "ב נמשך העבודה קדושת

בסוף הצדיקים מאור החשמל שמירת יש ושם הצדיק ,

עבודה . כל

שלא וזה ששומרת מחיצה הוא גל הזה, הגל עד בחי'

ומתקן ה' בעבודת לעסוק וכשזוכה ח"ו. יפילוהו

בחי' יהיה שלא להזהר יש ויום , יום בכל השבירה

של הרעה מעינו שיזהר לעצמכם', 'לכם וספרתם

ופה , חוטם ז"ת , בחי' הוא ה ' עבודת כי אבשלום ,

בימי עבודות ז' והתבודדות , ודביקות אהוי"ר

עין רע בבחי' בהכרח שנופלים אלא הספירה.

ל "ג עבודת האוזן, נקודת הוא והעצה דאבשלום,

אבא שאמר בחי' שהוא שבועות ליל וטבילת בעומר

היחוד לאור שחוזר היינו לאחורי', 'וחזרתי שאול

לכל. וראשית שורש שהוא

העליוןכי וס"ג לע "ב דקדושה לאחוריו לחזור צריך

לסבול ויוכל דאבשלום. עין מהרע ישמר שעי"ז

נתחבר כי מישראל. אחד כל ועבודת ומדרגת קדושת

דא"ק דאוזן הראשון הה ' את קורח ואינו הצדיק, לאור

כנ"ל.

נקי,והנה עמר של סוד יש הספירה מימי יום בכל

מימי יום בכל שצריך התבוננות, סוד שהוא

חוטם , בחי' ודביקות ויראה באהבה להוסיף הספירה

בכל הנפש חשבון לעשות ותפילה , תורה הפה , וכח

ותפילה , בתורה אתמול עסק כמה הספירה מימי יום

עליו להמשיך צריך יום ובכל ויותר , יותר היום יוסיף

שהוא נקי, עמר סוד דשבועות השערות אורות גם

שמירת העליונות .המשכת השערות סוד החשמל

הידיעה . באור לבחור ורגע עת ובכל

העבודות ,כי כל שורש הוא וקיים חי ישראל מלך דוד

דדויד , י' סוד לעצמו וממשיך ליוסף , מתדבק והוא

עת בכל ושומע דא"ק, אוזן בשמיעת שבוחר היינו

עיקר שזה האמת. הצדיק נקודת שזהו הבורא יחוד

היחוד . תורת התורה, שלמות

כלכי אבל סוף, אין עד פרטים לתורה שיש הגם

הרזין של האמיתית הנקודה את מגלים הפרטים

ואחדותו יחודו אור שהוא אמת הצדיקי שמגלים דרזין

ולכן האחרון . ושורש הראשון שורש שזהו ית"ש,

יפול שלא דוד , בית מלכות בסוד לאחוריו לחזור צריך

נופל שעי"ז ופה, חוטם בבחי' עבודתו אחר עין לרע

עם בחי' בעמיו. יטמא לא לנפש בחי' וזהו ח"ו. לישות

שלא היינו יטמא לא ו"ק, בחי' ופה, חוטם סוד הוא

היחוד . אור לקדושת לחזור אלא בדינים, יפול

הרה"ק וזהו כדפי' הקטנים, על גדולים להזהיר

בביטול הקטנות סוד לו שיהיה דהיינו מרוז 'ין

סוד מגלה שהצדיק הקטן , שמואל בחי' הגמור.

כל שאחר השמירה עיקר וזה דקדושה , קטנות הביטול

לכל הכל כי ממש, כקטן להיות לגמרי יתבטל עבודה

ית"ש. ואחדותו יחודו רק

עבודה וזהו כל שלאחר הצדיקים עבודת סוד

קטנות בסוד עצמן מבטלים הם ועבודה ,

רק לכל שהכל ויודעים בתכלית ומתבטלים דקדושה ,

עליהם שומר האור וזה ית "ש, ואחדותו אלקותו

עליונה . בשמירה

שנה בכל תורה למתן ההכנה סדר ט.

וההכנה והנה מחדש, תורה מתן יש ושנה שנה בכל

שאנו הסדר ליל קדושת ע"י הוא לכך

לנפשך חכמה דעה ח

בליל האמת יחוד לנו שמגלים אמת לצדיקי מתקשרים

ואח"כ אלקות , לכל שהכל הידיעה היינו יחוד הסדר,

באהבה תורה שהוא חוטם בסוד יום, מ"ט עבודת יש

ובקשות , בתפילה הפה ועבודת ודביקות , ויראה

להוסיף ותפילה, בתורה להוסיף צריך יום מ"ט ובאלו

כי התורה , חלקי וכל ושו"ע גמ' התורה חלקי בכל

והראיה האוזן לקדושת כלים נעשים והפה החוטם

בפנים פנים דקדושה , הפנים לאור שיזכה העליונה,

חוטם ע"י הוא אמיתיים לפנים לזכות עמכם, ה' דיבר

להוסיף אלא ושמיעה , בראיה סגי לא ובודאי ופה ,

והתפילה . התורה בלימוד

שידע ויחד בעומר, ל "ג בקדושת להתדבק זאת עם

רק עין , הרע לבטל גמור, אלקות לכל שהכל

רבינו משה בזכות יראיו, אל ה' עיני לבחי' לזכות

תיכף נזכה הדורות. יחידי האמת צדיקי וכל ורשב "י

גוא"צ בביאת מלכותך תראנה ועינינו לאלתר , ומיד

ברחמים .

לנפשך חכמה דעה י.

פנימיות והנה היא שהתוה"ק מגלה הרש"ש רבינו

לקבלת וההכנה ב "ה , אא"ס קו היינו דא"ק,

ובחג א "ק , מפנימיות היוצאים ההבלים הם התוה"ק

לפי אחד כל לה', חדשה למנחה זוכים השבועות

קבלת סוד וזהו א"ק, סוד יש מדרגה בכל כי ערכו,

שהוא במקום א "ק למדרגת שזוכה שנה, בכל התורה

ההבלים ע "י הוא התורה לקבלת וההכנה שם, עומד

ה' דיבר בפנים לפנים לזכות כדי מא "ק , שיוצאים

הקו, אור שהוא א "ק פנימיות לעצם יזכה שאז עמכם ,

התוה "ק . אור עצם

בעבודת וזהו להוסיף הא"ק, פנימיות לקבל הכלי

בכוונה וחצות מעריב מנחה שחרית הפה ,

יראה באהבה בתוה "ק להוסיף וחוטם אמיתית ,

שמצד הגם סגי, לא בלבד ופה חוטם ובבחי' ודביקות .

חי, שהוא עדות אין חוטם כשאין כי העיקר , זהו אחד

בפנים פנים לבחי' יזכה איך התורה לימוד כשחסר

בם . ענתה פניהם הכרת עיקר הוא כי עמכם , ה' דיבר

האוזן,אלא אור להוסיף צריך ח"ו ישבר שלא שכדי

יתדבק אלא לבדו, ה' את יעבוד שלא היינו

בסוד עליו ישמור וזה האמת, הצדיק בקול לשמוע

היחוד . באור נשלמת עבודה כל כי וחשמל , מעקה

ל וזהו חכמה העבודות נפשך''דעה היינו נפשך ,

והיחוד , החכמה באור תקשרם עובד, שאתה

קדושת הנ', לשער זוכה ואז יחוד . עם ולסיים להתחיל

בחי' ושבועות בעומר לראשך'ל"ג כתר 'שמור .'והיא

קדשך' שלא שבת האדם על ששומר היחוד אור הוא

סובל אינו אבל ה'' 'עובד שנהיה עין , רע להיות יפול

של והקדושה המלכות בחי' היינו דוד, בית מלכות

יחוד לשמיעת לאחוריו חוזר ואינו אחרים. יהודים

האמת . הצדיק מפי הבורא

וקדושת ומדה יבורך , הוא עין טוב מרובה , טובה

לאחוריו שחוזר עיניים , יפה שהוא המלך דוד

עין. רע בבחי' נכשל ולא היחוד, לאור

היוצא ואזי כרוז התורה, קריאת קול לשמוע זוכים

בגי' כרו"ז דתיבת הבעש"ט כמ "ש יום, בכל

אלקית . ושמיעה ראיה סוד שהוא קס "א ע"ב

אורירחם לקבל נזכה האמת צדיקי כל שבכח ה'

עם יחד אלא בלבד, אוזן אור ולא היחוד,

יום , מ "ט באלו ותפילה בתורה ולהוסיף והפה , החוטם

לייחד עליונה ושמירה השערות קדושת עם יחד

רבינו משה בכח ית', ממנו חוץ שאין לדעת הבורא

מלכותך תראנה ועינינו לאלתר ומיד תיכף ורשב "י

בב "א . ברחמים גוא"צ בביאת

תשע"ב קדושים אחרי פר' ט של"ס

תשע "ב קדושים אחרי פרשת דרעוין רעואדא "ח תשע"ב קדושים י אחר פר ' של"ס

הההה':':':': אאאאנננניייי בבבבככככםםםם תתתתתתתתננננוווו ללללאאאא קקקקעעעעקקקקעעעע ווווככככתתתתבבבבתתתת בבבבבבבבששששררררככככםםםם תתתתתתתתננננוווו ללללאאאא ללללננננפפפפשששש ¦£¤¨§¦Ÿ¦§¦§©§¤§Ÿ¤©£©Ÿ¤¤¨¤¤§ווווששששררררטטטט

כ"ח) י"ט, (ויקרא

להכנס שלא הוא קעקע כתובת איסור ענין

הגשמה בדרך מדאי יותר למלכות

מוהרנ "תענין מביא קעקע הלכותכתובת יו"ד (לקו "ה

נ "א) אות ה ' הלכה האמוריים אריבית מנהג שהיה

השקריית אמונתם עניני בבשרם ולקעקע לכתוב

אסור כי קעקע כתובת התורה אסרה ולכן וכו',

בשר על ולקעקעם לחקקם הכתב אותיות להכניס

מריבוי שנאחז השקר אחיזת עיקר משם כי הגוף

יבוא "בזאת כתיב והנה וכו'. מדאי יותר האמת

ידי על על הוא הקדושה עיקר הקדש" אל אהרן

אל להגיע יכולים ידה ועל "זאת" נק' שהיא המלכות

הוא העיקר דהרי האמוריים טענו ולכן הקודש,

שהוא העור על אמונתם לקעקע יש ולכן המלכות,

נקרא זה אך סברה , בזה יש ולכאורה המלכות , בחי'

לו יש הס"מ כי שקר, שנעשה מדאי יותר אמת ריבוי

לעבודה להכנס שצריך אור ריבוי של סברות כאלו

עד הגשמה , של באופן מדאי יותר המלכות של

האדם , בבשר שהוא במלכות קעקע כתובת שיעשו

אך המלכות דרך הוא הכניסה רק כי שקר, זהו אך

המלכות . בחי' לגשם איך

oiprnא. azkd zeize` mxyaa rwrwle aezkl miixen`d mibdep eidy rwrw zaezk xeqi` zpiga dfe :my d"ewla z"pxden l"fe

mirwrwne miwwegy cr ,jk lk mzpen`a miwac mdy ze`xdl ,mdly drhend zn`d wfgl liaya lkde ,zeiafekd mzpen` ikxc

mzfig` myy ,recik diyra `edy ,`wiic azka mzfig` ik ,mdly afkde xwyd xwir df zn`ae .mzpen` oiprn azka mxyaa

ygp zpiga zee`zd lk zfig` myy ,sebd xyaa `ed xwyd zfig` xwir ik ,mxyaa azkd miwweg md ok lre ,recik xzeia

,'eke mexr did ygpde zpigaa mleray ze`nxde mixwyd lk epnny ,oxwyde i`nxd xwir `ed ygp ,`xya lr dizephley

z` drhny ,zee`zd lk myy sebd xya lr epiid ,`xya lr dizephley xwire .eixg`y zexecd lke dege mc` z` drhdy

elv` zn`d jtdzp eilade sebd ze`z zngny ,sebd ze`z zngn lkde .xwyl zn`de zn`l xwyd jtdne ze`nx dnka mc`d

ik ,rwrw zaezk xeqi` epiidc ,df lk dxezd epl dxq` ok lre .(c"l ze`a) zvw dfn lirl x`eanke ,zn`d jky xne`y cr

i`cn xzei zn`d ieaxn fg`py xwyd zfig` xwir myn ik ,sebd xya lr mrwrwle mwwgl azkd zeize` qipkdl epl xeq`

ik ,afke xwy lkde ,ea wewg zn`d didiy ick sebd xya lr ewwgle azka zn`d wewgl mivexy azkd zpiga `edy ,l"pk

jal gel lr mazk zpigaa ezn`l zn`a ala wwgpe azkp didiy jixv zn`d xwir ik ,l"pk xwyd zfig` xwir myn ,`axc`

zpiga dfe .l"pk xwyd xwir dfy ,i`cn xzei zn`d ieax zpiga df ik ,zeinyba sebd xya lr ewwgl `l la` ,l"pke 'eke

.daxd `l cg` wx `ed zn`d ik ,xwyd xwir dfy ,i`cn xzei lkl zn`d e`xdy ,l"fx exikfdy 'eke i`fek yext itwep yext

,'eke "xzqa miny `xi mc` `di mlerl" xwaa mei lka mixne` ep`y enke .envr z` drhi `ly ald zeinipta ielz exwire

aex ik .'eke epicqg dn epiig dn ep` dn zpigaa zn`a envr lhany ici lr xwirde .'eke eaala zn` xace zn`d lr dcene

liaya oipekn oi`e zn`a envr oilhanyk ezn`l zn`d l` oikef df ici lr wx ik .'eke jiptl lad epiig inie ,edz epiyrn

:l"pke llk envr zlrez

לנפשך חכמה דעה י

סימןוזהו ואתה שב אבינו לאברהם הקב "ה שאמר

בניך כך עומדת , ושכינה יושב אתה מה לבניך ,

שביאר כמו וכו' גבן על עומדת ושכינה יושבים

מקאז'ניץ וירא)המגיד פרשת ישראל ב(עבודת

שעיקר לבניך סימן והוא המלכות סוד הוא שהישיבה

ולעלות המלכות לעזוב אפשר ואי המלכות הוא

דנדב טעות וזהו דנוקבא . עלמא ללא דדכורא לעלמא

אך המלכות, ללא ז "א עם ללכת שחשבו ואביהו

בתבונה , שמים כונן ארץ יסד בחכמה ה' באמת

להקדושה להגיע אפשר ואי ברתא, יסד אבא בסוד

אל אהרן יבוא "בזאת בסוד המלכות ידי על רק

הקודש".

צריך ידה ועל בלבד סימן בחי' היא המלכות

היחוד לפנימיות להכנס

דרך והנה הוא הקדושה אל הכניסה שעיקר אף

ולכן המלכות בחי' לגשם אסור מ "מ המלכות

כי לבניך , אתה "סימן " בלשון לאברהם הקב "ה אמר

ליפול ולא בלבד , "סימן" להיות צריכה המלכות

עם שמתקשר מי כי המלכות, בחי' ולגשם לדמיונות

אין כי ח"ו, לדמיונות נופל סימן, מבחי' יותר המלכות

כתובת ע "ד אותם ולגשם כך כל בסימנים להדבק

צריך ג קעקע כי הקדושים , השמות שמגשם דהיינו ,

שצריך ואף המלכות, בחי' זיכוך שהוא הבשר לזכך

בחי' שהוא הסימן לגשם אין אך סימן , דרך להכנס

`ב. iel 'x mya dikxa iax (g"n x"a) x"cna .meid mgk ld`d gzt ayei `ede :my l`xyi zcear l"fe,cenrl ywa aizk ayi xn

oiqpkp l`xyiyk ,oab lr zcner dpikye miayei jipa jk ,zcner dpikye ayei dz` dn ,jipal oniq dz`e ,ay d"awd el xn`

zcra avp midl`" ('` a"t mildz) xn`py ,oab lr cner ip`e ,iceakl oiayei ode rny z`ixw oixewe zeyxcn izale zeiqpk izal

d"r epia` mdxa` dkf dlin zevn ici lr ik ,oiprd xe`iae .aye enk eyexity xqg ayi zlnn oiprd dpde .yxcnd l"kr "l`

zelrl lekiy ezbxcna oiady ixg` cenrl ywia okle ,l"f i"x`dn rcepk daiyid eay `awepc `nlr `edy zekln zpigal zelrl

oniq dz`e ay `ed jexa yecwd el xn`e .rcepk dxyr dpeny zrya enk dcinr zpiga `ed mye ,`xekcc `nlrl deab lrn deab

`ly ,mipal oniq zea`d ik ,jipal oniq `ede .daiyid zpigan fefz l` ,dlrnl zelrl deab dbxcna dz`y mbd yexit ,jipal

,"ycewd l` oxd` `ai z`fa" (b ,fh `xwie) weqta xdefa y"nk 'd zexvga i`al xryd dfe .d`lde zekln zpigan zelrl elkei

eywep da xy` zyxd z`f ik yexit .y"iir "z`f z` oiai `l liqke" (f ,av mildz) xnz` dilr z`fl mb eal zy `lc o`ne

,ziad lr eaqp (c ,hi ziy`xa) aizkc mecq iyp` enk ,deab lrn deabl zelrl evxe zeklnd zpiga eafry ,mireh dnk ecklpe

`hg zryx zyxa eltp mzerh it lry cr ,`xekcc `nlrl zelrl evxe ,dfa extke ,zia `xwpd zekln zpiga lr eaqpy yexit

deabl zeklnd jxc zelrl zleki dz`y it lr s` ,mdxa`l d"awd xidfd okle .jiyndl evxy zerha mzbdpd itk lkde ,'eke

ip`e ,`awepc `nlr `ed y"wa ik ,rny z`ixw oixewe oiayeie zeiqpk izal oiqpkp eidiyk ,jipal oniq dz` mewn lkn ,mdilrn

.l"kr ,`c liaq `gen lk zil `xekcc `nlr zbdpd la` ,mdilr cner

zpigaג. ,dncnd zpigaa `ed azkd ik ,rwrw zaezk xeqi` zpiga dfe :l"fe ('a dkld rwrw zaezke dgxw 'ld) d"ewl cer 'ire

dnda zpigaa azkd ik ,dnda xer iab lr `ed azkd xwir ok lre .(h"i dxez seq n"ewl `"wna l"f epax xn`y enk ,zeinda

lre .ezpigae eyxy ici lr ezelrdl oikixv xac lk ik ,mc`l dnda zpigan dze` dlrn if` ,dnda xer iab lr azekyke .l"pk

dlrn `ed ,azekd mc`d df ici lr ok lr ,dnda zpiga ,dncn zpiga `ed azkde ,dnda xer iab lr azek mc`dy ici lr ok

lre .'eke oiltze dxez xtq oebk dyecway mixac eilr azeky ici lr ,dnda xer iab lr azkd ici lr ,mc`l dndanoikixv ok

,mc`d xya iab lr zeize` azekyk la` .l"pk dnda zpiga `edy dncnd xexiae ceair zpiga df ,dnyl caern xerd didiy

ygpd zndef ea xabzn if`e .azk zpiga `edy dnda zpigal mc` zpigan envr cixen ik ,ezyecwn envr z` cixen `ed if`

df ici lre ,dncn zpiga ,zeinda zpiga sebd lr jiynn if` ,sebd lr rwrw zaezk azekyke .l"pk sebda zfg`p `id ik ,e"g

.l"pk sebda zfg`pd ygpd zndef e"g xabzn

mdy ici lr "mc`" oiiexw l`xyi ik ,mc` zpigaa sebd jkcfiy ick ,dxevl xnegd jtdl ick epnvr ycwl oikixv ep` zn`a ik

xwir ik ,mc` `xwp if`e ,ytp zpigaa sebd jkcfpe ,ytpl sebd ,dxevl xngd jtdzpy cr zeyecw ipin lka sebd z` miycwn

תשע"ב קדושים אחרי פר' יא של"ס

דהיינו שקר, הוא אמת ריבוי כי קעקע, כתובת

את רק לוקח הסט"א כי המלכות , בחי' שמגשם

בבחי' להיות צריך בקדושה אך בפנ "ע, המלכות

צריכה שהכניסה הקודש" אל אהרן יבוא "בזאת

לעלות משם צריך אך המלכות, דרך להיות באמת

ולגשם , המלכות אל רק להכנס ולא למעלה, למעלה

אם כי השמות , לגשם שאין הק ', השמות בענין וכגון

ע"ד הוא הגשמה של באופן לשמות מדאי יותר נכנס

להיות צריך אלא קעקע , כתובת בענין ח"ו האמוריים

אל דרכם ולהכנס הק', השמות בפנימיות דבוק

היחוד . פנימיות

לעבודה דהנה להכנס רוצים שהצדיקים בשעה

כאשר כי בסכנה , נמצאים הם אמיתית

יבוא בזאת בסוד ולפנים לפני הקודש אל נכנסים

צריכים ושם ולפנים לפני שנכנס הקודש, אל אהרן

העיקר הנה אדם", "לא לבחי' "אדם" מבחי' לעלות

השמות עם שמקושר מי כי היחוד , לאור להיכנס הוא

בדרכי ח "ו נעשה הוא ח "ו הגשמה של באופן הק '

רק שנשאר דהיינו קעקע , כתובת בבחי' האמורים

ומאידך הז"א . אל משם עולה ואינו המלכות במקום

ללא שהוא המלכות ללא לעולמות להכנס שרוצה מי

פלגא בחי' שהוא ואביהו דנדב פגם הוא הק', השמות

ללא להכנס ורצו נשים , נשואים היו שלא דגופא ,

דהיינו האמונה ללא הק' השכינה ללא שהוא המלכות

הק' השמות .דבלי

המשל סוד הוא או"א על החופף הדיקנא סוד

גבוה יותר והוא השכל מקדמות הנמשך

עצמו מהשכל

המשלים והנה סוד הוא קדישא הדיקנא סוד

מהתגלות נמשך הדיקנא כי העליונים ,

הדיקנא וחיצונית סתימאה, ממוחא אלקות עצם

או"א על ובכ "מ)חופף ו' פרק ט"ז שער ע "ח והוא ה(עי ' ,

העליון של הבחי' כלל שבדרך דאף מיוחד חידוש

ycwl oikixv epgp` la` ,l"pk jekfd zilkz didi f`y ,digzd zra cizrl ekfi zenlyd df xwire l"pk ytpd zpigaa `ed mc`d

dndal mc`n sebd z` cixen `ed ,eteb lr rwrw zaezk azekyke .zenlyd zilkza cizrl dfl zekfl ick ,mlerd dfa epnvr

.'eke l"pke dncnd aeaxr zpigaa `ed if`e ,dncn zpigaa ,zeinda zpigaa zfg`py ,sebda dzfig`y ygpd zndf xabzne ,l"pk

dncnd xabzn ,dwiwg ici lr azk epiidc ,xzei myebn azkdyk ik ,dwiwg ici lr azk epidc ,rwrw zaezk `ed xeqi`d xwire

dncnd aeaxr xwir ik ,xzei aaxern `ed ,myb seba xzei fg`p `ed dncndy dn lk ik ,dncnd aeaxr zpiga `ed if`e .xzeia

ik ."wwge" `le ."azke" exn`y enk ,dwiwg `le daizk didiy oikixv deycw ly azk elit` azk lka ok lre .sebd ici lr `ed

lka xzei zewca azkd didiy oikixv ok lr .l"pk azkd ici lr mc`l dndan zelrdl ,dnda xer iab lr `ed dyecw ly azk

myebn azkdyke ,xe`d xeiva ynn ea yie ,xenb zeinyba xe`d xiivny ,xzei mybn dwiwgd ik ,wwge `le azke ok lre .xyt`d

xwir ,l"pk azkd ici lr dndal mc`n cixeny xeqi`dy rwrw zaezka o`k ok lre .l"pke dncnd aeaxr zpigaa `ed ,xzei

mc`l dndan sebd jkfl oikixv ep` ik .l"pk 'eke dncnd aeaxr xzei xabzn df ici lry ,xzei mybn `edy dwiwg ici lr xeq`d

,xky melyd didi f`y ,`ad mler zpiga .xky mlyl on`p "'d ip`" ,xn`py dfe .l"pk zeinda zpiga `ed dwiwg hxta ,azkde

lyl on`p 'd ip` ,dfa xkfp ok lre .'eke rwrw zaezk ly xeq`d `ed envra df zngne .l"pk 'eke mlerd yecg didi if`exky m

.l"kr ,l"pk `ad mler zpiga

elaiwד. `l ik ,`a`c oigen `ll `ni`c oigen 'iga `edy zxehw eyry did edia`e acp `hgc ipiny zyxt miweqtd xry 'ir

cqi `a` ceqa zeklnd 'iga `ed `a`c oigen 'igac ,c"itl oiprd x`an x"ene ,y"ir 'eke `a`c oigen 'iga mdy oxd`e dynn gk

zeklnd `ll ecal `"fd 'igae ,ycew 'wpd dnkg 'iga `edy ycewd l` oxd` `eai "z`fa" ceqae ,ux` cqi dnkga 'd y"nk ,`zxa

.dpeaza miny opek ceqa cal `ni`c oigen 'igaa `ed

dpial,ה. oirityn md ik ,`gene `zlblb ,q"ne xzk oiyix 'an zkynp `ed `"e` ly dnype zeig ik rc :e"t f"h xry g"r l"fe

dpi` `"`c `pwic ceq `ld ik zrci xak ef drtyd ceq mpn`e .`n`l dnkgne `a`l xzkd on ,`"e` `zlblb eedzp dpiany

לנפשך חכמה דעה יב

יותר הוא כי בו ומתלבש התחתון בפנימיות נכנס

ה ולעולם ממנו, פנימית גבוה נשמה נעשה עליון

יותר שהוא שאף בדיקנא והחידוש התחתון , אל

חופף אלא בפנימיותם מלובש אינו מאו"א , גבוה

עליהם .

בסוד והענין המשל סוד הוא הדיקנא כי הוא

משל אלפים ה'ו שלשת פרק א' (מלכים

הוא פי "ב) כי גבוה, יותר ממקום נמשך משל כל כי ,

נמשך והוא השכל ממקום למעלה לבוא צריך

אפשר אי עצמו מהשכל כי השכל, קדמות משורש

שהוא השכל בקדמות בקי אם רק משלים לעשות

אבא לבחי' המשל נמשך שמשם סתימאה , חכמה

שהיו והצדיקים או"א, על חופף הוא ולכן ואימא,

משום הוא המלך , שלמה כמו משלים עושים

בבחי' השכל פנימיות שהוא השכל קדמות שהשיגו

המשלים , להביא יכלו כך ידי ועל אלקות, עצמות

חכמה מבחי' השכל משורש נמשך והדיקנא

הדיקנא את וראה שהשיג רשב "י וכמו סתימאה

רבא באדרא ע"ב)כמ "ש קל"ב דף ומהדיקנא (עי"ש ,

עד השתלשלות אחר בהשתלשלות משפיע

השושנה במאמר הזוהר התחיל ורשב"י המלכות,

החוחים הזוהר,בין הקדמת ריש רשב "י מאמרי שער (עי '

וע"ב) ע"א מ"א דף העמידה דחזרת ה' דרוש שעה"כ וע"ע

דסחרין עלין י"ג בסוד דיקנא תיקוני מי"ג שמקבלת

לשושנה .

של הלבנונית הוא כה "ג של לבן בגדי סוד

המלכות בסוד זהב בגדי בו ונכלל הרדל "א

העצי תענוג שורש שהוא ברדל"א הגנוזה

הרצון של מהתענוג שלמעלה

הוא והענין לחיוורתא שנכנס האמיתי דהצדיק הוא

חיוורתא יש כבר ששם עצמו מהרצון נהנה

ויכול לקב "ה הנפש כלות שהוא דרעוין, רעוא בסוד

של הלבנונית להרגיש להתחיל בכניסתו מיד

זה אך והנימין, החיוורתא של הכליון בסוד החיוורתא

בברית איתא כי גדול, הכהן של לבן הבגדי לא עדיין

רק לו שהיה אף ולפנים לפני שנכנס שהצדיק מנוחה

זהב בגדי גם לו היה מ"מ בגשמיות, לבן בגדי

דא"א החיוורתא רק אינו לבן הבגדי כי ברוחניות,

הרדל "א של לבנונית בחי' הוא אלא גמור , לבן שהוא

בעלה , עטרת מלכות בסוד זהב, בחי' גם יש ששם

הכה "ג, של מהפעמונים הנמשך גי"ל שם סוד והוא

נכלל לבן בבגדי שנכנס ואף ולפנים, לפני נכנס כאשר

רק לו היה שלא הוא והענין זהב. הבגדי בחי' גם בזה

אלא בחי' החיוורתי, בחי' שהוא הרצון של התענוג

מבחי' השכל קדמות משורש שהוא העצמי תענוג

הגנוזה המל' בבחי' עצם תענוג בחי' שהוא רדל "א,

הרצון של התענוג מבחי' גבוה יותר שהוא ברדל"א ,

הבגדי של הלבנונית והוא דא"א, החיוורתא שהוא

שהוא האמונה מעצמות תענוג בחי' שהוא לבן ,

כלולים זהב הבגדי ששם ולפנים לפני הנכנס הצדיק

הכיפורים , דיום העונות מחילת הוא ושם לבן, בבגדי

mci lre ,`"fc zexry cr el` zexry oiribn ik `vnp ,`"f y`x ligzn mye ,`alc `xeah cr oexbdn dkx` ik ,llk zyalzn

`"`c `pwice ,`"`c `alc `xeah cr oexbdn md `"e` znew xeriyy oeik `vnp k"` ,`xc`a xkfpk `"f y`xl drtyd jynp

elilkz` oepi`e mdilr steg `vnp ,l"pk mda yalzn epi` ik ,`"e` lr `itg `pwic i`dc `vnp k"` ,dilic xeahd cr dkynp

,`lfna elilkz`c oiyix 'a md `"e` ik ,dia oililkz`e oiilz `lfnae 'eke oi`lr oiyix 'b exdpz` h"txc f"xc`a fnxpd q"fe ,dia

.l"kr ,df oade

dyrpeו. `"fdn o"icei 'h zlawn k"g`e o"itl` 'b mitiwnd xe`n zlawn 'wepdc (`"r e"v sc) d"xc 'e yexc zepeekd xry 'ir

dn ceq md el` oitl` 'bd oipr mb :l"dfa my azke ,'eke `"` iptn mikynpd oixedp `eaix r"y dipta mixi`ne l"` zeny 'b da

.l"kr ,xkfpk l"yn oipnk oixedp `eaix r"yl dipt hytzn day o"itl` 'bd el`n ik "lyn mitl` zyly xacie" aezkd xn`y

'igaa 'wepd ipta dyrp ,recik oiyicw oigetz oixz ceqa `pwicc 'f oewizd `edy `"` iptn mikynpd oixedp r"y ceqc x`eane

.zeclez zyxt mihewild xtq r"re .d"r jlnd dnly ly milynd q"de ,r"y 'ib dlerd l"yn mitl` zyly

תשע"ב קדושים אחרי פר' יגשל"ס

ס 'לחתי י'הו"ה ו'יאמר ר "ת שהוא רויה, כוס"י בבחי'

דוד של הכוס בסוד מא"א הנמשך שהוא כ'דבריך.

נכנס אח"כ אך א "א , בסוד לוגין אר "ך שמכיל המלך

רדל"א . בחי' עד יותר

איש קיבלו רוה"ק בעלי הצדיקים של המשלים

הנמשך המשל שהוא הדיקנא בסוד איש מפי

השכל מקדמות

דא"א כי פה מבחי' הדיבור כח לו שיש רק לא הצדיק

דא "א , בפה הגנוז דעתיק דעת בחי' הוא ששם

מל ' בבחי' לבן בגדי לו שיש הצדיק הוא העיקר אלא

מתגלה והוא השרשי, לבנונית שהוא ברדל "א הגנוזה

הדיקנא בבחי' המשלים שהוא השכל קדמות ידי על

של שהמשלים לפעמים נראה אף כי או"א . על שחופף

כי כן , אינו אך עצמו, מהשכל פחות הם הצדיקים

רוה"ק בעלי רק הוא משלים שאמרו הצדיקים

משה עד איש מפי איש שקיבלו משלים והם אמיתיים ,

מוהר "א שכתב וכמו ממש, רוה "ק עפ"י ע"ה רבינו

קיבלו ז מסטראשעלי שלא משלים סתם לומר שאסור

במציאות משלים לעשות אפשר אי כי איש, מפי איש

mi`pzז. dyly my azke ,jli`e a"r 'd scn zekix`a "mixryd `eane gzt" 'wpd dpen`de cegid xryl dncwda ahid 'ir

lr ezricie d"ied znkg xiaqdl dvexy iny azk (`"r 'f sc) my oey`xd i`pzae ,lyn it lr xiaqdl dvexy ina mixwirit

dyxy lr cenrie xzei mkgi xy` lke ,eaxn laiw xy` ezlaw it lr dyxy lr cenrle ,dnkgd mvr oiadl mcewn gxken ,lyn

dn lk ik cvn ,mlerd ziraha ode ,sebd mr ytpd zexywzda od ,d`ixad cvn lyn ok mb `evnl leki ,eznkg mvr cvn xzei

xy` .'eke epinlva mc` dyrp y"nk ohw mler `xwp llka mc`d oke .'eke mipezgzd zenlera mcbpk yi mipeilr zenlera yiy

zenler znkg zixwir zrici cvn m` ik ,eytp mr mc`d zexywzd oke ,mraha mznkge mi`xapd ihxt znkg elkyei `l ok lr

la` ,sebd mr ytpd zexywzda ode ,d`ixad ziraha od ,ok mb lyn `evnl liynnd leki didi ,hxt lka mzexywzde mipeilr

mixcqpd mirahd znkg zeizin` ,dxiwgd cvn iyep`d lky cvn oiai `le biyi `l ,dpeilrd dnkgd mvr zixwir zrici `la

mlek ,`lt ziyr ik ,jiyrn mi`ltp y"nk ,`ltd gk cvn `ed d`ixad lke ,jxazi eiyrn mi`ltp xy` ,miixea lr d`ixada

iyep`d lky it lr ,eize`lte `ed jexa `xead znkg it lr mixcqpd d`ixad iyxy lr cenrl xwegd leki ji`e ,ziyr dnkga

,mipeilrd zenlera dn xac biydl eznkg ici lr ribd `ly ic `l ,mipeilr zenlerl dfn liynny ine ,'eke afek mc`d lk xy`

.'eke dreze dxq xacl e"g leki daxc`

okl ,dyxya dnkgd mvr zixwir oiadl dnlyl dnkg ozp d"ied ik ,"mc`d lkn mkgie" d"r jlnd dnly lr xn`p ok lr xy`

`evnl leki did okl ,iyep` lky it lr `le ,d"ied el ozp xy` dnkgd mvr cvn diyxy lr cnr ik ,"lyn mitl` zyly xacie"

gex it lr myxya mixacd ixwir ezrici cvn lkd "mipa`d lre mivrd lr xacie" xn`p okle ,d`ixad ziraha daxd milyn

el mineca e` ,ezenk dnkg biyd `ly in la` ."daxd milyn owiz xwige ofi`e" `wiic eilr xn`p okle .eaxwa did xy` d"ied

milyn `ivndl i`yx epi` ,mixacd iyxy zeizin` lr cenrl dpeaze dnkg jxazi eitn mdl ozipe ,d"ied gex mdilr rited xy`

`ede ,dyly `l` epl oi` ep` xn` opgei iaxe ,xi`n iaxl el eid mirey ilyn d`n zlz l"fx ixaca x`eanke ,ziyep`d eznkgn

did f"ir ,mdn xzei zizin`d dlawd iyxy lr cnr xi`n iax xy` zngn i`ce `l` .'eke milyn `ivndl `ed `zeax dn denz

,ze`n 'igaa did xi`n iax lye ,mitl` zpigaa ezbyd dzid xzei biydy d"r jlnd dnly okl ,'eke xzei milyn `ivndl leki

.xeviwa l"kr ,oade oianl ice ,zecigi 'igaa wx did opgei iax lye

zigp `iny on yicwe xir `ed `ld eyecwe l`xyi xe` z` d"ied xi`dy cr :l"dfa azky (a"r 'd sc) dipin lirl y"ire

rited xy` eycw gexa (l"fix`d ly) miyecwd eixac x`al ligzd `ede ,l"f aeh my lra l`xyi iax axd epixen iwl`d yecwd

zpigan daxd milyn owize xwige ofi`e ,z`fd dnkgd zenelrz dlibe ,aehl xekf edil` eil` dlbp xy` ,minyd on eilr

lkyd l` axwl dtewl mipf` dyre l`xyi z` riyedl lgd l"f `ede "del` dfg` ixyane" y"nk sebd mr ytpd zexywzd

miyecwd eixac xe`ia it lr dnz ezcear cearl caerd leki didiy icka dpade dqitz zvw ea didiy zrce mrh ze`ivna

qthn zeidl jxazi ecegia eytp xywle dilic `xeriy metl cge cg lk cg`e cg` lk ala jxazi ecegi qtzp zeidle el`d

iyecw onfd ipe`b miyecwd eicinlzl miyecwd eixac mirnyp eid xy`k ,jxazi eil` zenlerd zexywzda cxeie qthn dlere

לנפשך חכמה דעה יד

שקיבלו מה רק הם המשלים וכל כמעט , הרוחני

גבוה יותר הם אלו משלים כי אליהו, מפי הצדיקים

שה"ס השכל קדמות משורש נמשכים כי מהשכליים

העצם . תענוג מבחי' מלמעלה נמשך והוא הדיקנא ,

התמונה שה"ס המלכות בדרכי בקי להיות צריך

היחוד פנימיות עד הק ' השמות ידי על ולהכנס

בזה גדולה זהירות וצריך דרדל"א

שיהיה והנה וצריך התמונה, סוד הוא הק ' המלכות

שלא חלילה להזהר ויש הזכות, בתכלית מזוכך

בשמות מכוונים והצדיקים קעקע, כתובת בבחי' יהיה

ממדרגה מעלה למעלה מזה ועולים הקדושים

הנמשך הדיקנא של דאורייתא בשעשועים למדרגה

הצדיקים ולפעמים האמונה , של העצמי מתענוג

הרדל"א , של אלקות גילוי מרוב שכרות בבחי' נעשים

ס האמונה ,והוא של השכרות בחי' לצדיקים כנה

לכתובת ליפול סכנה ויש אור , ריבוי בבחי' שהוא

המלכות לדרכי להכנס איך לדעת וצריך קעקע ,

וליהנות הקודש, אל אהרן יבוא בזאת בסוד בקדושה

דרכי שהוא הראוי, דקדושה הגבול עם העליון מאור

miyecwd ixac x`al dpiae lky gxa mdicinlzl mycw gexa ok mb erityd l"f mde dyecwd ezxez xe` elaiw xy` ,r"p oeilr

.mixitqk mixi`nd

oe`bd dlebd xe`n `ed `ld ,eilr eici jnq xy` yecwd ecinlz `ed `ld mler icenrdn `in`w on cg aizp xi`d eixg`e

xe`ia ztqeza miyecwd eixac dlib xy` ,r"p xraec axd epxen lecbd cibnd axd eny `xepe yecw m"iwl` yi` izin`d

miyecwd eicinlzl yecwd eitn mi`vei xepc oiwewf eide ,minyd on eilr rited xy` eycw gexa dveg eizepiirn uitd `ede

miwl` znkg it lr dyecwd dnkgd zepiirna ,r"p oeilr iyecw minqxetnd miwicvd md `ld ,daxd micinlz cinrd xy`

`nlr ipal `gxe` eda aidie ,lkyd l` daxwl daxd milyn owize eizenelrz x`iae eixzq dlib `ede ,eaxwa did xy`

eicinlze .dizpikye d"aew `cgigile ,jxazi ecegia xywzdle ,el`d miyecwd mixacd it lr myd z` cearl eda `bdpz`l

mdixac eide ,lkl mqxetne recik miyecwd eixac x`al mycw gexa mirityneide miaxl miyecwd eixac mirinyn eid miyecwd

recik ,dvitge dwiyg dwiaca d"ied l` waczdl ,ecegie d"ied iyxec ly zeaald aidldl y` ilgbk mixrea miyecwd

.mqxetne

xy` ,ezxeaba ynyd z`vk mixcle ux`l xi`nd gxfnd xe` xi`d epipirl xy` crdgxf ux` evwle ,ezpeaz laz ipt d`ln

,ezxcde l`xyi zx`tz ,epifer oe`b epiaxe epixen epipec` `ed `ld ,ezldz ceak ux`d d`ln xy` ,eztewza ynyd xe`k eznkg

ceak ,ux` ievw lka mqxetnd ezldz lk rinydl egay llni in xy` ,eny `xepe yecw i"wl`d xe` ,mzx`tze minkgd xfp

eilr rited xy` eycw gexa x`al ,mid on dagxd eznkg xe`a exe` opr yxt xy` ,r"p onlf xe`ipy epixen ezx`tz my zyecw

laiw xy` ezlaw it lr ,z`fd dyecwd dnkgd zeaizpe zegx` xi`dl jxc my mid iwnrnae ,dixzqe dnkgd zenelrz ,minyd on

yexcl eil` mi`ad lkl xiaqdle x`al ,wqet epi`y xdpke xabznd oiirnk dyrpe ,dxwg mbe dpikd dxe` siqede ,r"p yecwd eaxn

mixi`n eid miyecwd eixac xy` ,dilic `xeriy metl cg`e cg` lkl m"iwl` ryia ze`xl jxc mye ,jxazi ezceare ecegie d"ied

ez`xie ezad`e ecegi mala rhil ,d"ied yexcl eil` mi`ad cg`e cg` lk ala ecegie d"ied xe`n y` zadla miaidlne ,fepbd xe`n

diyez licbde dvr `iltde ,minyay mdia`l l`xyi ly mal axwl dyecwd ezxez zeaaxe mitl`l miaxl rinyd xy`k ,jxazi

ezwcv mver lceb oeyle azka x`a ic oi` xy` ,d"ied iptl jldzdl eytpa zevr ziyle ,cg`e cg` lk ly egex cbp jeldl

eid ,ux`d lr gxef did ynyd cera xy` ,xf `le e`x ipir xy`k ,ezpia agexe eznkg wnere ,ezepzeepre ezeciqge ezyecwe

xe`a eytpa xi`dle ,eala zeaizp da meyle ,dyecwd dnkgd ipqpqa feg`l ,cg`e cg` lk ala ipiqn mzpizpk migny mixacd

lecb yyg yie ,c`n xdfdl jixv 'eke dnkgd zepiirn enzqpy dzrc azk k"g`e .l"kr ,dyecwd ezxez xe`n miizin`d miigd

lynde xe`iad ici lry e"g eytpa dnci `ly ,milyndae mixe`iada i`cn xzei e"g zehpl `ly dnevre dlecb dxiny dkxvpe

,e"g ok `l xy` milyn ealn zecal `ivni `lye ,lynl dnec ynn `ed lynpdy eytpa dnci `le ,dyxye dxwir lr cnr dfd

dyly azk df lre ,'eke dnevr dpkq dfa `xaqdy miig ura x`eank ,zenevre zelecb zexdf`a df lr dlawd inkg exidfd xy`ke

.'eke l"fpd mixwir mi`pz

תשע"ב קדושים אחרי פר' טושל"ס

בחי' שהוא השעורים שהם מנצפ "ך בבחי' המלכות

של שעורים מנחת סוד שהוא המלכות, של הגבורות

העומר ידי חקרבן על חיל האשת לבדוק צריך כי ,

בזוה "ק כמ"ש סוטה בדיקת בסוד העומר (אמור קרבן

ע "א) צ "ז שתי טדף בסוד החטים אח "כ לקבל הכנה וזה

להכנס איך לדעת וצריך השבועות. בחג הלחם

קעקע , בכתובת ח "ו להכשל ולא הק ' המלכות לדרכי

התמונה את להשיג כדי מזוככים כלים צריך כי

חלילה חלילה אלו בענינים ח"ו אחת טעות כי כראוי,

קעקע , כתובת לבחי' להפיל יכול הרוחנית, בתמונה

ואמר האדרא בריש החברים את רשב"י הזהיר ולכן

אין ובודאי וכו'. ומסכה" פסל שיעשה האיש "ארור

לא ואפי' ח"ו, לטיפשים דיבר לא כי כפשוטו, הכונה

ח"ו, ח"ו ומסכה פסל בחי' איזה למעלה שיש לחשוב

עושה אם היחוד , בדרכי שאפי' הוא הכונה אלא

בבחי' להיות כבר יכול המלכות , בסודות דקה טעות

שאמר וכמו ומסכה , פסל בבחי' קעקע כתובת

הוא היחוד בעניני קטנה טעות שאפי' ז "ל הרמ"ק

מאד להזהר וצריך ביסורים, נידון וח "ו מאד חמור

שבהכרח ואף מכשול , כל על תשובה ולעשות מאד

עומד אדם אין חז"ל שאמרו כמו נכשלים בתחילה

צריך אך תחילה , בהם נכשל א"כ אלא ד"ת על

נעשים זדונות ועי"כ טעות, כל על תשובה לעשות

כזכיות .

סימןוזהו שיהיה אבינו לאברהם הקב "ה שאמר

שיש מי כי המלכות , שה "ס שישב ידי על לבניו

כראוי להכנס יכול אבינו אברהם של הקדושה לו

יודע ואז הברית, קדושת לו יש אם המלכות לבחי'

בכתובת להכשל בלי הנכון באופן למלכות להכנס

הנמשך המלכות חיצונייות רק לוקח ואם קעקע ,

כאשר שכרות, בחי' יין שתויי בחי' נעשה מבינה

בבחי' הבקיאות לו וחסר המלכות חיצוניות מתגבר

יבוא בזאת בסוד חכמה שהוא המלכות פנימיות

שהנסיון אפי' מאד , גדול נסיון והוא הקודש, אל אהרן

היחוד , בדרכי הבקיאים גדולים לצדיקים רק לכאורה

אם כי ח "ו, התמורות כל מזה נשתלשל איןמ "מ ח "ו

כי התמורות , כל ח "ו נעשה המלכות בדרכי בקיאים

סוד מזה ונעשה מט"ט לבחי' נופלת ח "ו המל '

ח"ו. התמורות

הדיקנא גילוי שהוא אד"ר של הגילוי ידי על

של לגילוי להגיע אפשר תתאה ביתא בחי'

ביתא בחי' הרדל "א של הגילוי שהוא אד"ז

עילאה

בהיחוד וממילא דבוק להיות הוא העבודה עיקר

המלכות בחיצוניות האל בדרכי

מתחילים המשיח ביאת וקודם המלכות, ובפנימיות

שבבחי' והנשמות לאט לאט להזדכך ישראל נשמת

שיוכלו העליונים השכליים לקבל יתחילו תינוקות

שגילה העבודה דרכי ועיקר העבודה, דרכי להבין

הוא הדיקנא של הסודות שהוא רבא באדרא רשב "י

לביתא להכנס איך הדרך מגלים והם תתאה , ביתא

a'ח. dlery d"xry ceqa j"tvpn zexeab 'd md mixery zgpn ceqc b"r d"t sc xnerd zxitqc `"i yexc zepeekd xry 'ir

'dd yxey mre zeize`d mr j"tvpn minrtmicqgd q"d mihgn `ay mgld izy ceqc a"r h"t sc zereay iyexc r"re ,zexeab

b"r e"t sc seq mi zrixwc a"i yexc r"re .l"pd j"tvpn ceqa zexeabd `ed mixeryn `ay xnerd ceqe ,zereayc cegid ly

lky epiidc ,mixery zgpn ceqa zexeab 'd `l` da oi`y oeik `ed 'eke dli`d ceqa seq mi zrixwc zephwc beeifd ly mrhdc

dxez ihewl 'ire .micqgd ceqa zereayc mgld izyl ribdl mikef dxitqd ici lre ,mixeryc zexeabd ceqa `ed dxitqd ini

ozn ceqe ,`lirl `zzn `evxc dceard q"de leabd ceq 'd x"ery `edy dxry ceq x`iay xnerd ixn`na xen` zyxt z"dral

x`azn df lkne ,f"cr oiprd x`iay xnerd zxitqe zaxwd zevna wcv gnvdl jzeevn jxc 'ire ,`zzl `lirn aey 'iga `ed dxez

.zereayc mgld izy 'igaa d`lir `zial miribn eci lry d`zz `zia 'iga md xnerd ceqe dxitqd inic ahid

oaxwט. ici lr lig zy`c ewica ly xdefd xn`n lk jxe`a x`iay c"r h"r sc '` wlg d"rcd wlg dnlg`e eay myl ahid 'ir

.o`k z"pyn wnera xzei oiadl gzt myne miwenr mixac y"ir .xnerd

לנפשך חכמה דעה טז

זוטא אדרא שהוא הדיקנא י עילאה סודות כי ,

ולגלות התמונה , לגלות משלים הוא באד "ר שנתגלה

אם וממילא מהדיקנא . נמשך וזה העליונים השכליים

רק אינו העבודה עיקר הנה רבא אדרא ללמוד זוכה

תתאה לביתא להכנס אלא האידרא , בעלמא ללמוד

זוטא , האדרא של עילאה לביתא עי"כ להגיע כדי

שרצים הנשמות הם תינוקות בבחי' שהם והנשמות

מקבלים הם האחרונים , בדורות הק' השכינה אחרי

בסכנה נמצאים ומ"מ המלכות, להשיג איך הבקיאות

הגשמה סכנת ח"ו ולא קעקע , כתובת של גדולה

וצריך היחוד , בדרכי כישלון של סכנה אלא כפשוטו,

בדרכי ח"ו יכשלו שלא רחמים הרבה הרבה לזה

היחוד .

ועל המלך דדוד התפלה בחי' הוא העבודה עיקר

שאת ביתר גבול הבלי להשיג צריך הגבול ידי

בארץ אמת הצדיק של האור המשכת סוד והוא

ישראל

בתפלה ,וזה להרבות העולם בזה העבודה עיקר הוא

מתגלה וזה התפלה, דרך גילה המלך דוד כי

את השיג המלך דוד כי לשיעורים, מעט מעט

בהקיץ אשבעה פניך אחזה בצדק "אני בסוד המלכות

שם צדק הצמח שביאר כמו על תמונתך" בפירושו (עי'

תרי "ז) עמ' במילואים סוד תהלים לו היה המלך דוד כי ,

המלך דוד של בדרך שדבוק ומי בשלמות, התפלה

הוא התפלה וכח התפלה, כח את לאט לאט מקבל

ישראל, בארץ אמת הצדיק של האור המשכת עצמו

זהו כי הגבול , בתוך גבול דבלי האור המשכת שהוא

ידי על כי בגבול , גבול בלי להשיג העבודה עיקר

עומק בסוד שאת , ביתר גבול הבלי את משיג הגבול

תחת ועומק י רום ספר ה ')(עי ' משנה א' פרק ,צירה

כי רום, העומק את שאת ביתר מגלה תחת שהעומק

גבול, בחי' ישראל ארץ בחי' שהוא התפלה ידי על

בחינת היא ישראל ארץ כי אלקות , עצם מתגלה

התמונה והשגת המלכות השגת סוד והיא הגבול

דא"ס הפשוט היחוד מתגלה ידה ועל התפלה, שה"ס

בבחי' התפלה בדרך שנכנס הצדיק כי שאת. ביתר

התמונה להשיג יכול הוא פניך " אחזה בצדק "אני

תמונתך". בהקיץ "אשבעה בבחי'

של מדרגה מכל לעלות הוא העבודה עיקר

השמות פנימיות של הגילוי ואף ליחו"ע יחו "ת

יחו"ע המגלה יחו"ת בבחי' הוא הדיקנא ושל

בדקות יותר

תתאה וצריך מיחודא לעלות איך בקי להיות

שם ובכל מדרגה בכל כי עלאה , ליחודא

בחי' גם שהוא השם פנימיות ידי על להשיג צריך ושם

התורה דרכי והם בדקות, יותר שהוא אלא משל

לעלות וצריך הדיקנא , בבחי' המשלים בחי' שהוא

בבחי' הם השמות גם כי היחוד, השגת לפנימיות מזה

יחודא שהוא השם פנימיות בערך תתאה יחודא

אותיות יש כי יותר. בדקות שהוא אלא עלאה ,

ידי ועל פנימיות, ויותר פנימיות יותר ויש בחיצונייות

מזוככים ויותר דקים יותר שהם הדיקנא של המשלים

שורש עד ולעלות השכל קדמות יותר להשיג יכול

צריך ומשם דעתיק , גבורה ששם סתימאה חכמה

עד דעתיק, חסד ששם הגלגלתא עד יותר לעלות

וכמה כמה לו יש שכל כל כי הרדל"א . עד שיעלה

לתענוג להגיע שיכולים עד לדרגא , מדרגא זיכוכים

זהב הבגדי שהם ברדל "א, הגנוזה המל ' של העצמי

inי. ceqa ,dlrn ly ycwne dhn ly ycwn ceqa dpiae zekln q"dy h"n dxez n"ewl ahid 'ir d`zz `ziae d`lr `zia oipr

xe`iaa c`n jix`d 'f dkld dgpnd zltz 'ld d"ewlae 'eke mevnvd ceqa miwenr mixac z"pxden xe`iaa y"ire ,'eke dler z`f

`xc`ae ,`"` ipewiz mdy (`zlblb ipewiz 'f oke) `pwicd ceq `ed ielibd xwir `ax `xc`ac oiprd yxtzn o`ke .oiprd wner

`ed `ax `xc` okle ,'eke zeliv`d mlerl xi`n `"lcx ji`e oiyix zlz ly ceqd lk dlib my ik ,`"lcx ly zeceqd dlib `hef

yxey zeinipt `edy d`lr `zia 'iga `hef `xc`e ,zeliv`c d`nizq dnkga dyxyy `pwicd ielib 'iga `edy d`zz `zia 'iga

.d`lir `zia biydle zelrl mileki d`zz `zia ici lre ,`"lcxd ceqa `pwicd

תשע"ב קדושים אחרי פר' יזשל"ס

עצמיים שעשועים שהוא לבן, בבגדי הכלולים

ח "ו שיכור להיות שלא להזהר צריך אך באמונה,

סכנת יש עצמיים לשעשועים כשנכנס כי מהרדל "א,

ח "ו ליפול ויכול אמת , מריבוי שהוא מיין , ולא שכרות

ועל ואביהו, דנדב יין שתויי בחי' וזהו קעקע , לכתובת

ראשי הוא נ "א נא" הושיעה ה' "אנא אומרים זה

ואביהו, נדב בטעות יכשלו שלא א'ביהו, נ 'דב תיבות

שם שהוא הנביא אליהו של לאור לזכות אדרבה אלא

להכנס לזכות עמך " הייתי "בהמות בסוד ב"ן

בבחי' והאמונה, המלכות דרכי האל דרכי לאמיתות

אין כי בעשיו", ישראל "ישמח בחרתי" אמונה "דרך

להכנס אלא שבת בחי' לחכמה להכנס מספיק

פגם תיקון עיקר והוא עתיק , פנימיות חכמה לפנימיות

בעצם העצמי תענוג ידי על רק כי זרה, עבודה

הוא שם רק ברדל"א , הגנוזה המל' שהוא האמונה

זרה . לעבודה האמיתי התיקון

הגנוזה המלכות בבחי' הוא הבעש"ט דרך

רשב"י ושל המלך דוד של הדרך והוא ברדל"א

רע"מ ממשה ושרשו

המל 'וזהו בבחי' שהיה הק ' הבעש"ט של הסוד

הסודות לו והיה טו"ב ש"ם הנק ' שהוא הגנוזה

החיוורתי של הסודות את רק לו היה ולא של"ס , של

בשורש האמונה בעצם התענוג אלא דיקנא , נימין

הצדיק כי דיו"כ, אכילה בבחי' והוא הרדל "א שהוא

הקשור משה בחי' שהוא חסד ורב בתיקון הקשור

דסוד חסד , ורב שהוא מרדכי עם ביחד ז ' בתיקון

ח "ו יהיה שלא באופן הוא רבינו משה של האמת

התענוג בסוד אלא לשקר , להביא שיכול אמת ריבוי

מבסם . אלא משכר שאינו הרדל"א של

גדולה והענין מלחמה להם יש דהצדיקים הוא בזה

המלך , דדוד התפלה בבחי' האמונה , בדרכי

מקום אמצא עד וגו' לעיני שנת אתן אם שאמר וכמו

מקום של הסוד להביא ויגע עמל היה ימיו כל כי לה ',

ק "ם מ "ו בסוד המקדש מקום פנימיותשהוא (בחי '

ע "ב שם מלוי הוא מ"ו כי האריז "ל כמ"ש ובינה דחכמה החיבור

הקובע כל סוד והוא בינה , סוד קס"א שם מלוי וק"ם חכמה , סוד

וכו') לתפלתו סתימאה מקו"ם דעתיקא התורה בחי' ,

אולפין ותקבלון כתרגומו בששון מים ושאבתם בסוד

של האור להמשיך צריך כי דצדיקיא , מבחירי חדתין

שהוא התהלים סוד גילה המלך ודוד סתימאה, עתיקא

משולש כפול פשוט שיר בסוד דלעתיד התשובה סוד

שהוא רשב"י של התפלה דרך עצמו וזה ומרובע .

חיצוניות רק ולא בשורש, הדיקנא בדרך הבקיאות

רבא , האדרא בחי' תתאה ביתא בחי' שהוא הדיקנא

ביתא עם מחובר שהוא איך הדיקנא פנימיות אלא

לחבר וצריך זוטא , אדרא של הגילוי שהוא עלאה

של הגילוי שהוא יחד עלאה ביתא עם תתאה ביתא

דוד של העבודה עיקר והוא אחת, בבת ואד"ז אד "ר

שהוא רע "מ ממשה מתחיל והכל ורשב "י המלך

מגלה תחת שעומק איך שמגלה רבינו משה עבודת

שאת , ביתר גבול הבלי את מגלה שהגבול רום , עומק

לעלות שיוכל באופן השמות בכונת בקי להיות וצריך

עצם לגילוי לעלות ומשם השמות, לפנימיות מהשמות

עמוק יותר ישיג שהנאצל כדי הכל והכל אלקות ,

ד במקום ב "ה כלל,אוא "ס ביה תפיסה מחשבה לית

אעשה למעני למעני בבחי' עתיק רחמי ולהמשיך

בחי' יו"כ של אכילה בחי' והוא הגאולה , עיקר שהוא

אעשה , למעני למעני בבחי' שהוא דלעתיד, הגילוי

שצריך הגבול של מהגילוי חלק הוא יהודי כל

והוא שאת ביתר גבול הבלי את ידו על לגלות

ובטחון תפלות ריבוי ידי על

חלק וכל שהוא מהגבול, חלק הוא ויהודי יהודי

הבלי את לגלות שצריך הגבול של מהגילוי

שרשם ישראל נשמות כל כי שאת, ביתר גבול

בלי לגלות צריך גבול בחי' שהוא יהודי וכל במלכות

וכו'. באדם האדם דם שופך שיהיה ח "ו ולא גבול ,

ח "ו יהיה שלא הדמים לטהר הוא העבודה והעיקר

כי ישראל, נשמת כל שיזדככו אלא קעקע , כתובת

הגוף , גשמיות מציאות שידכך עד תפלות הרבה צריך

באופן ובקשות ותפלות דיבורים ריבו ידי על והוא

המראות לראות לו יפריע שלא הגשמי הגוף שיזדכך

לנפשך חכמה דעה יח

למדרגה , מדרגה לעלות לזכות וצריך העליונות,

בח' עלין י"ג בבחי' העליונה השושנה לבחי' ולעלות

צריך הסתר של במצב כשהוא ואף דיקנא תיקוני י"ג

אל ה ' ה ' של הרחמים על ולחזור מצב בכל ביטחון

בבטחון להתחזק צריך בפשטות ותחילה וחנון רחום

בעבור וכמ "ש המלכות , אל התקשרות שהוא

בבחי' בבריאה כשהמלכות ואפי בך, שבטחו אבותינו

מטעם למעלה לבטחון להכנס צריך פנים הסתר

ולהכנס עמו שהקב"ה לדעת וצריך שכל, ללא ודעת

תיקוני י"ג עצמו על להמשיך שיוכל עד לבטחון

של השכל להשיג רוחניים , משלים שהם דיקנא

בקי להיות וצריך אור, שהוא עילאין או"א של הביטול

מקדמות הנמשכים הדיקנא של הרוחניים במשלים

נדב בבחי' לשכרות ליפול ולא למעלה, למעלה השכל

בטחון, ידי על רק זה לכל לזכות אפשר ואי ואביהו,

אל חיבור בחי' איזה שיהיה רק מספיק לא כי

תחילה ובטחון , לאמונה להכנס צריך אלא המלכות,

שהוא קדשת" "אתה בבחי' הוא אמונה בחי'

התחלת יאקידושין שהוא אחד" "אתה בחי' ואח "כ ,

באמת כי אמיתי, התאחדות תחילת שהוא היחוד

הזמן ועתה לעתיד, הוא החיתון בחי' חוננתנו אתה

צריך כי הבטחן, שם שהוא עדים, בעדי ותבואי של

שהוא עד " עדי בה ' "בטחו בבחי' בבטחון דבוק להיות

ואח"כ דבי"ע ההסתר תוך אלקות גילוי להמשיך

השמי ידי לקבל על כי דיקנא, תיקוני מי"ג רה

כל יש כי מהקב "ה , כחות מקבל הדיקנא עם שמקושר

אותיות בחי' ויש האותיות, בח 'י שהם משלים מיני

בחי' הוא עמוק יותר ואח"כ לבן , גבי על שחור שהם

ואח"כ לבן , ע"ג לבן בחי' ואח"כ שחור , ע "ג לבן

ע"ג עצמיית לבנונית שהוא עמוקה יותר לבנונית

לפשיטות שמגיעים עד גדולה יותר לבנונית

ע"ג לבן בבחי' בלבן, נכלל שהזהב באופן הלבנונית

לבן.

כי והקב"ה בבטחן להכלל יזכו שכולם יעזור

ידי על רק הוא לשבועות ההקדמה

סודות יבבטחון שגילה רשב"י של הגילוי ידי ועל ,

מהדמים , מתפעל שאין הוא והבטחון הדיקנא,

עדיים , בעדי ותבואי בסוד לחלב הדמים כל ומהפך

דם כל כי חלב, ונעשים מזדככים טמאים הדמים וכל

הדמים טהרת של לעבודה נכנס מהדביקות שמבלבל

להשיג להתחיל יכול כך ידי ועל ביטחון , ידי על

למעלה לעלות ויכול או"א , על שחופף הדיקנא

בזכות יעזור והקב "ה הצדיק, מרדכי בבחי' למעלה

נזכה ומיד תיכף הדורות יחידי אמת צדיקי וכל מרדכי

במהרה צדק גואל בביאת מלכותך תראינה לועיננו

אמן. בימינו

לראשך כתר והיא לנפשך חכמה דעה

מקדמות דעה נמשכים המשלים כי לנפשך חכמה

או"א על שחופף הדיקנא סוד והוא השכל

ויש דעתיק, גבורה ששם סתימאה מחכמה הנמשך

ועי"כ דעתיק , מחסד הנמשכים עלונים יותר משלים

שכלול לבן בגדי במקום לרדל "א לעלות לזכות צריכים

וצריך שם , הגנוזה המלכות בסוד זהב בגדי שם

וכמ "ש אדם לא שהוא אדם בבחי' אדם ללא לעלות

עולים כאשר להזהר צריך וממילא וגו', יהיה לא ואדם

השעשועים ידי על לשכרות להכנס שלא לרדל"א

לבחי' ליפול שלא להזהר וצריך שם , אשר עצמיים

קעקע . כתובת

לראשך כתר והיא לנפשך חכמה דעה

פנימיות דעה סוד לדעת צריך כי לנפשך חכמה

חכמה ולהמשיך התמונה סוד המלכות

ישועות כוס בסוד לטעות , ליפול לא כדי למלכות

ר ' הזוהר בהקדמת כדאיתא אקרא , ה ' ובשם אשא

miciqg.יא. zpyn mya e`iady dn g"p ze` axrnd inkg zl`ya `"l sc mely xdp 'ir

ede`יב. ,xnerd inia mipeekny ipy zephwc myd `ede oeghad my `ed c"r 'ib `edy m"hck` my ceqy `"r f"t sc k"dry 'ir

.a"r `"t sc my k"drya y"nk micr icra i`eaze ceq oke ,cr icr 'da egha weqtd q"de .y"ir xnera b"l ly xe`d ceq

תשע"ב קדושים אחרי פר' יט של"ס

עיקר כי וכו' החוחים בין כשושנה פתח חזקיה

חזקיה)החיזוק בחי' להכנס (שהוא איך לדעת הוא

י על כי לראשך כתר והיא שללמלכות , הסודות די

נצור זוטא. אדרא של לסודות להכנס יכולים אד "ר

אד"ז של האור כי קדשך שבת שמור קדושך מצות

המנונא ר' של האור שהוא קודש שבת של אור הוא

שהוא הדיקנא של השמירה את צריך אך סבא,

להשיג יכולים ידו שעל תתאה ביתא שהוא האד"ר ,

לפנימיות להכנס הוא העיקר כי עילאה , ביתא

אל אהרן יבוא בזאת בסוד חכמה שהוא המלכות

הקודש.

צדיקי והקב"ה ולכל לרשב "י להתקשר שנזכה יעזור

לכל ונזכה המלכות , דרכי שגילו האמת

כי קדשך שבת שמור קדושך מצות נצור הדרכים,

אור מאיר שבשבת קדשך שבת שמור הוא העיקר

בעבור בבחי' תמידי ביטחון הוא והעיקר עתי"ס ,

הדיקנא כי חיים , חקי ותלמדם בך שבטחו אבותינו

עדי מקום שהוא הבטחון במקום שהוא או"א על חופף

כל ללבן נזכה הבטחון ידי שעל יעזר והקב "ה עדיים,

כל על פשוטים רחמים ויומשכו חלב , שיהיו הדמים

את ה' בשוב יראו בעין עין שהם, מקום בכל ישראל

בב "א . צדק גואל בביאת ציון

לנפשך חכמה דעה כ

חדתין נשמתיןתשע"ב י פקוד ויקהל פר' דשב"ק דא"ח ליקוטי

אתשע"ב קדושים אחריפרשתבשב"קשנאמרו קודשמשיחותחלק

לביתו בהליכה

דיבר שאמונה א] אמר שהבעש"ט 'דביקות', מענין

דביקות היא בהיא שאמונה ואע"פ .

התפארת , בספירת היא ודביקות המלכות בספירת

כפי קו, באותו הם שניהם הרי זאת כל עם הנה

דתי"ם , בג "ה חח"ן קוין להג ' נחלקות שהספירות

במסכת המשנה את בזה וביאר האמצעי. בקו והיינו

ח)שבת משנה ו [עיי"ש].(פרק שלו" בקב יוצא "הקטע :

ב 'הקטע ', והכוונה 'אמונה'; בגימ ' הוא 'קב' דהנה

לדביקות לבא לו וקשה מוחין , לו שאין מי היינו

שלו, בהקב לצאת היא לזה העצה הנה בהשי"ת ,

לדביקות , לעלות יוכל שוב ועי"ז באמונה, -שיתחזק

קו באותו גבוהה יותר בדרגה מצוייה (היינו שהיא

.תפארת)

דיבר המקבלים ב] צדיקים ל"ו דיש דאיתא מהא

דהיינו וביאר יומא . בכל שכינתא אנפי

שהמה הצדיקים מיחידי יש אבל התפלה. בשעת

משיח , בחי' להם שיש והיינו זו, מבחינה למעלה

וכדאיתא כלל. ביהמ "ק חורבן ענין שולט אינו ואצלם

הרמון ז ')בפלח ע ' בעל(שמות רבינו של משמו ,

שלגבי סגולה יחידי של נשמות ישנן כי נ "ע, התניא

של השליליות הרוחניות התוצאות קיימות אין דידהו

בר שמעון ר ' הוא מאלה אחד ואשר הבית, חורבן

יוחאי.

קיים ועפי "ז איך העולם , שמקשים מה לתרץ יש

סוכה תפילין, כגון מעשיות מצוות רשב"י

ועפ"י - במערה . שהיה בשעה וכדומה , מצה ואכילת

ובבחי' משיח בבחי' מצוי היה דהוא מובן , הנ"ל

מאתי חדשה תורה כתיב ההוא זמן שעל לבא , לעתיד

יקיימו שאז והכוונה יחודים תצא , ע "י המצות ,ג כל

wqtlא . dyrn zrya daeyz oia welig yiy xiaqde) dyrnl mdilr jenql oi` dt mi`aend dklda miwqtdy aezkl ywia x"en

.(l"nk`e reaw

cerב. oiire .g"gtce d"dlf ixenn izrnyy enk ,zewac `ed dpen`d :l"fe ,(a"r h"lwc gly t"x) sqei awri zecleza oiir

dxezd lk miiwiy m` ik zewacd zcnl `al xyt` i`e ,cg` oipr lkd zewace dpen`d :l"fe ,(`"r a"pw sc) gxw zyxt yixa

ixenn izrnyy enk ,`ed jexa yecwda dnypd zewac `ed dpen`dy rcep :l"fe ,(b"r b"x sc) `az 'ta cer oiire .l"kr ,dlek

envr `ed jxazi ea dpen`d ik :l"fe ,(c"r e"k sc) sqei zxet oa xtqa oiire .'eke ecar dynae 'da epin`ie (glya 'ta) weqt lr

.c"r seq g"nc my cere .'ek `ed jexa died mya waczpy zewacd

izazkeג . .cizrl oiliha zeidl zevn micizr ,(a"r `q dcp) l"fg exn` :w"lfe ,(mgl d"c) xen` 'xta ycew rxf xtqa oiir

,mlerl dpy mitl` dnecw dxezd dzidy enk ,zeipgex jxca wx ,zeinyba mniiwl jxhvp `ly yexitdc (glyie 'ta) xg` mewna

jxc lre .zeinyb `la s` mniiwl ze`ivn yi zeevndy dfn gxkene ,zeinyb mey f` did `ly mbd ,da zeaezk eid zeevnd lke

.w"lkr .dyecwd dxezd z` mik`lnd eyway

תשע"ב פקודי ויקהל פר ' דשב "ק דא"ח כא ליקוטי

מקיים היה משיח , בבחי' שרוי היה שכבר רשב "י ולכן

יחודים . ע"י המצוות כל את

עלוהאדמו"ר הקשה זיע"א מליובאוויטש האחרון

הוא שמשיח חז"ל אמרו שהלא - זה

נשמת שהוא משה נשמת שהוא משיח ולכאורה חולה,

אצלו שייך איך - וגלות, חורבן בו שולט דאינו רשב "י,

בו אין דמשיח מצדו - דאיה"נ ותירץ , חולה. שיהא

בבחינת שמשיח מה אלא המקדש. בית חורבן כלל

לא עדיין והם שמאחר ישראל , כלל מחמת זהו חולה

עשו לא שעדיין דלעתיד, גילוי של זו לבחינה זכו

משיח אצל גם זה חסרון גורם הנה - כהוגן , תשובה

כל יזכו שבקרוב יעזור והקב "ה חולה. בבחינת שיהיה

אמן. ממש בימינו שלימה לגאולה ישראל

קדישין תפוחין דחקל סעודתא

באמצע הקדוש,ג] בזוהר איתא אמר: הזמירות

קדישא החברייא הגיעו שכאשר

[עיי"ש]. יתירה שמחה להם הייתה קדושים , לפרשת

מכל שאת ביתר בשמחה להיות צריכין זו בשבת ולכן

הזמנים . שאר

בעת החדשה ד] השאלה על דיבר הדגים אכילת

שיש מארה"ב, פי"ש] [ויי"ט הדגים בענין

עליהם רואים אנו אין דהלא - בהלכה , שאלה זה על

כן ואם שבדגים, טהרה מסימני אחד שהיא קשקשת,

צריך לכאורה דבאמת לאוכלן. ההיתר מה לדון יש

בחז "ל שמבואר דאע "פ בהדגים . קשקשים שייראו

לא להיפך אבל סנפיר, לו יש קשקשת לו שיש דכל

אינו סנפיר לו שיש שדג לנו יוצא כן ואם מבואר;

מהו צ"ע אכן ולפי"ז קשקשת, גם לו שתהיה מוכרח

לאכול מתירים בארה"ב והרבנים אלו. בדגים ההיתר

אכן זה ממין שהדג באומרם הוא והיתרם אלו, דגים

במקום בעודנו ממנו שנופלת אלא קשקשת לו יש

בגופן רואים אנו אין אותם צדים כשאנו ולכן גידולו,

הכשרים . ממינים המה באמת אבל הקשקשת. את

לאכול להתיר מתקשים יצ"ו דלונדון הרבנים אכן

אלו. דגים

היינו וביאר פריחה, לבחי' רומז הוא דסנפיר , מו"ר :

מעלה ולעלות עליונים , בעולמות לפרוח

מגן לבחי' רומז הוא וקשקשת לעולם . מעולם מעלה

טהרה וסימן קשקשים . שריון כמו [פאנצער ], וצינה

שעולה מי שכל והרמז, דייקא. כאחד בשניהן הוא

מהקלי' מאוד עצמו לשמור צריך עליונים, בעולמות

מגן, לו שיהיה צריך ולכן ולהזיקו, להפילו שרוצות

מהקלי'. לשמירה

ומענין העוסקים ה] אנשים שיש מו"ר, דיבר לענין

שאין לדעת המה וצריכים - בקבלה

ובלי ביבשות פשוט, באופן הלימוד ללמוד רק מספיק

הקדושים דב בשמות המכוונים ואלו לה '. וביטול יקות

כמו זה הרי להשי"ת, ביטול ומבלי דביקות מבלי

וכן מכשולות, כמה לידי לבא ויכולים רח "ל. כישוף

תורתינו דעת נגד שהם –כביכול- השגות כמה לידי

ידי על שמשיגים הנשגבות המדריגות וכל הקדושה .

ביטול ובלי תורה בלי זה אם בשמות , השימושים אלו

מלבד דמי, דליתא וכמאן כלום , זה הרי התורה , לנותן

כ"ק שהגיד וכמו מכשולות. לכמה שמגיעים הנ"ל

של בהגדה דאיתא הא על זיע "א מסאטמער אדמו"ר

לארץ הכניסנו ולא התורה , את לנו נתן "אילו פסח

היינו בהגדה, כתוב לא שלהפך ואמר, – דיינו" ישראל

התורה את לנו נתן ולא ישראל, לארץ הכניסנו 'אילו

קדושה איזו שתהיה להיות , שייך לא שזה דיינו';

ישראל ארץ קדושת שכל תורה. בלא ישראל בארץ

עפ"י מתנהגים באם רק היא הקדושות ], שאר כל [וכן

רב ערב שקלי' היום כמו ולא הקדושה. תורתינו דעת

שיש חושבים הם ועי"ז ישראל , בארץ אחיזה להם יש

אין אדרבה אלא הוא , כן לא בקדושה , חלק איזה להם

- להנ"ל מקושר וזה וכו'. בהקדושה חלק שום להם

ישראל, ארץ וקדושת ושמות , עליונות , מדריגות דכל

ומבלי להשי"ת ביטול בלי הוא אם מאומה בזה אין

הקדושה . תורתנו דת עפ"י שיהא

לנפשך חכמה דעה כב

ומענין הנקראים :ו] שמות , מיני ג' שיש דיבר, זה

הכותב . ושם הבקיאות, שם הדורש, שם

ומזה הכותב , שם לו שהיה הש"ך על כתב והחיד"א

מו"ר הוסיף כן וכמו הקדושים. ספריו את כתב השם

אמונים , שומר בעל זיע "א ראטה אהרל 'ע ר ' דהרה "ק

לכתוב יכול היה ועי"ז הבקיאות דשם בחי' לו היה

הרבה ומעוד מזוהר מקומות מראה הרבה בספריו

תחת אלו ספרים לו היו פעם בכל שלא למרות ספרים ,

פעמים כמה מצטט שהוא בספרו רואים ואנו - ידיו,

הכל שידע מחמת הוא וזה ספרים , ושאר הזוהר לשון

הבקיאות . שם ע"י

ואגב מסאטמערז] אדמו"ר כ "ק דברי לעיל דהזכיר

למה ביחס - בשמו עוד לומר הוסיף זיע"א,

שהוא שסבורים מי ויש בעולם , עכשיו שמתרחש

שכבר לדעת שיש – ומגוג גוג מלחמת התחלת

[במאמר זיע"א מסאטמער אדמו"ר כ"ק בזה האריך

א "י ק "ט)ישוב במכתבים (סי ' יואל בדברי עוד ועיין

קנ"ב) גוג](מכתב שמלחמת ברורות ראיות והביא ,

ביאתו, בתחילת משיח, ביאת לאחר רק תהיה ומגוג

זו. בבחינה עדיין עומדים איננו כן ואם

ברכות ענין במסכת בירושלמי להדיא מפורש זה

ה"ד) שכבר(פ"ב לאחר רק הם ומגוג גוג דימי ,

אמאי טעם, שם שנתנו המשיח . בימות ישראל נושעו

הסדר. על שאמורה מפני יצא, לא למפרע הלל הקורא

'לא לשעבר; ממצרים ', ישראל 'בצאת שם, איתא וכן

את ה' ישמע כי 'אהבתי הללו; לדורות לנו', לא ה ' לנו

גוג לימות בעבותים ', חג 'אסרו המשיח; לימות קולי',

הרי עיי"ש. לבוא. לעתיד ואודך', אתה 'א-לי ומגוג ;

גוג וחושב כסדרן , המה דהלל שהמקראות שאומר

תהא ואח "כ משיח יבא דמקודם נמצא משיח, לאחר

ומגוג. גוג מלחמת

וכמו זרה ח] עבודה במס' הגמ' בדברי מבואר כן

ע"ב) לבא ,(ג שלעתיד שם , דאיתא - .

גודל העולם אומות יראו כאשר המשיח , בימות

להתגייר, ירצו אזי - בה , שיזכו ישראל של טובתן

מעצמם , המצוות לעשות ויתחילו אותם, יקבלו ולא

עצמן ינתקו ואז ומגוג . גוג מלחמת שיראו עד

כנגד להלחם ומגוג גוג עם יחד ויצטרפו מהמצוות,

וכדכתיב א-ב)משיח . ב ' גוים (תהלים רגשו למה :

נוסדו ורוזנים ארץ מלכי יתיצבו ריק יהגו ולאומים

ומגוג גוג שמלחמת הרי וגו'. משיחו ועל ה' על יחד

ישועתן לאחר אלא המשיח מלך בביאת מיד איננה

ברמב"ם מבואר כן וכמו עיי"ש. ישראל . י"בדשל (פרק

ב ') הלכה מלכים בספרו מהל' במהר"ל גם בזה ועיין .

הגולה ס"י )באר הוצאת ל"ד עמוד ב ' .(באר

סופרועיין חתם בתשובות צ"ג)בזה סימן ,(ח"ו

ומגוג גוג מלחמת אם ידענו שלא שכתב ,

זמן שימלוך לאחר או משיח, שיתגלה יום באותו יהיה

משיח ביאת אחר שיהיה וודאי ועכ "פ יעו"ש. מה .

גם הזכיר אגב [ובדרך עמהם. שילחום והוא דייקא.

ומגוג גוג שמלחמת שאמר, הרי"ם, החידושי דברי את

שמע קריאת בשעת לכווין יוכלו שלא בזה תהיה

שם בספר כמבואר בו. לכווין מאוד קשה ויהיה כראוי,

יתרו פרשת תרע"ג)משמואל הונח (שנת ובזה וזל "ק: ,

ixacד . ly oheytn d`xi .cala zeikln ceariy `l` giynd zenil dfd mlerd oia oi` minkg exn` :my m"anxd oeyl dfe

- mal oikdle ,l`xyi xyil `iap cenri bebne beb zngln mcewye .bebne beb zngln didz giynd zeni zligzay ,mi`iapd

,zexyk zwfga mdy miyp` leqtl `le ,`nhd xdhl `le ,xedhd `nhl `l `a epi`e .'ebe dil` z` mkl gley ikp` dpd xn`py

mcewy ,mixne`y minkgd on yie .mipa lr zea` al aiyde xn`py ;mlera mely meyl `l` ,oileqt ewfgedy in xiykdl `le

mb ,mi`iapd lv` od oinezq mixacy ;eidiy cr ,eidi ji` mc` rci `l ,oda `veike mixacd el` lke .edil` `ai giynd z`ia

ziied xecq oi` mipt lk lre .el` mixaca zwelgn mdl yi jkitle ;miweqtd rxkd itl `l` ,el` mixaca dlaw mdl oi` minkgd

`veike el` mipipra mixen`d zeyxcna jix`i `le ,zecbdd ixaca mc` wqrzi `l mlerle ;zca xwir ,odiwecwc `le ,el` mixac

iaygn ly mgex gtz :minkg exn` .oivwd aygi `l oke .dad` icil `le ,d`xi icil `l oi`ian oi`y - xwir mniyi `le ,oda

.l"kr .epx`ay enk xacd llka oin`ie dkgi `l` .mivwd

תשע"ב פקודי ויקהל פר ' דשב "ק דא"ח כגליקוטי

זצללה"ה מהרי"ם הקדוש אדמו"ר כ"ק מאמר לי

שקשה תהיה ומגוג גוג מלחמת שעיקר שאמר, מגור ,

ישראל. שמע לקרות איש על יובןיהיה ולהנ "ל

הטומאה כח התפשטות תהיה שכ "כ בפשיטות ,

ולהיות ברוחו למשול איש על יהיה שקשה עד בעולם ,

המילין במעט המחשבה צמצום על ולא ברשותו. לבו

כל עיי"ש עכ "ל, ודו"ק. הענין. בכלל רק כוונתו האלה

הדרוש].

הפרשה מעניני

איתא מ"ט)ברמב "ם ט] עשה מצות המצות וז"ל:(ספר ,

כלומר היום , עבודת לעשות שצוונו היא

כדי כפור, צום ביום המתוקנין והוידויין הקרבנות כלל

והיא בכתוב. שבא כמו העונות. כל בהם שיכופר

היות וראיה מות . באחרי הכתובה בכללה החוקה

ה' פרק בסוף אמרם - אחת מצוה כולו הכלל

ס')מכפורים דף יומא הכפורים (מסכת יום מעשה כל :

עשה לא לחבירו מעשה הקדים הסדר, על האמור

במסכת כלם זו מצוה משפטי התבארו וכבר כלום.

עכ "ל. יומא , מסכת והיא לה , המחוברת

"שצוונו"הנה הלשון הרמב "ם שכתב במה לעיין יש

היא שהמצווה כתב ולא היום, עבודת לעשות

היא המצווה בפשטות דהלא לבדו. הגדול הכהן על

בספר להדיא שמבואר וכמו הגדול. הכהן על רק

קפ"ה)החינוך כל(מצוה גדול כהן "שיעשה וז "ל : ,

הטיל הרמב"ם למה וצ "ע עכ "ל. הכפורים " יום מעשה

הגדול הכהן על רק ולא ישראל בני כל על זו מצוה

מאחיו.

וכדי שחידשו י ] מה שידוע נקדים, זאת לתרץ

לבית עולם -עמודי והגרי"ז הגר"ח

משל באה שהיא דאף הקטורת ; במצוות בריסק -

על ומצותה ציבור, כקרבן איננה אעפ"כ ציבור ,

אלא ישראל , כלל כפרת בזה שאין - לבדם הכהנים

שאע"ג הגרי"ז, וכמ"ש ההקטרה . בעצם מצוותה

בנוגע אבל היא, ציבור קרבן ודאי בעצמותה דקטורת

ביסוד ציבור קרבן משאר היא חלוקה המצווה לענין

תמידין כגון ציבור קרבנות דכל מצוותה ; וקיום חיובה

שהציבור קרבן, חיוב דין הוא דינם עיקר ומוספין,

שהציבור עי"ז מתקיימת ומצוותן זה, בקרבן חייבין

הקרבנות ככל להן, עולה והקרבן בו מתכפרין

הקטורת , מצוות כן לא אבל לבעליהן . ועולים הקרבים

הי מצותה ואיןדעיקר הקטרה , מעשה ממנה שיהא א

בלבד . הקטרה מעשה חיוב אלא במצוותה בה לך

דבריו. באריכות עיי"ש

לפי"זוהגרי "ז שחידש הגר"ח , בשם הביא

ואם לשמה; דשלא דין אין דבקטורת

דלא ולהקטיר , לחזור צריך אין לשמה, שלא הקטיר

שעכ"פ לשמן שלא שהקריבן הקרבנות דכל כדינא

ריש וכמבואר נפסלו גם אשר [ויש ויקריב יחזור

הקרבנות דבכל הגרי"ז, וביאר - וכו'], זבחים

ויקריב דיחזור הא גדר הנה לשמה שלא שהוקרבו

אבל חובה , לשם לבעלים עלו דלא שם כמפורש הוא

ידי ויציאת הבעלים כפרת של ענין כלל אין בקטורת

בהם אין ולפיכך בלבד ; הקטורת מעשה אלא חובתן,

חובה ידי יוצא שאין הוא דעניינו – לשמה דשלא דין

שעניינה כדינא הקרבן הקרבת לעצם ליתא וממילא

עיי"ש. כנ"ל. בקטורת משא"כ יד"ח. יציאת הוא

והנה [להגרמ"מ יא] הגרי"ז רבינו פניני בספר

בית תשובת את הביא זצ"ל ] שלוזינגר

הבית כותב ובה לבב, רחש בספר שנדפסה הלוי,

פיגול במחשבת מחשבה פסול בקטורת דיש הלוי:

הכא מפגלת מקום שבכל לזמנו חוץ במחשבת [היינו

דבזבחים - משלמים ק "ו משום וזאת ע "א)פוסלת] (יד

כשלמים החיצון מזבח על שאינו כל שמעון , ר' אמר

חטאות למעט ובא פיגול , משום עליו חייבין אין

הוי מיהא דפסול שם מבואר ומ"מ עיי"ש. הפנימיות

וש"ס במשנה כידוע מפיגול למטה הוא [דפסול

"שלא משלמים מק "ו וזאת בכרת ], שאיננו דזבחים

שלא בחטאות ; פסול בשלמים , שהוכשרו לשמה

ודן בחטאת ". שיפסול דין אינו בשלמים שפסול בזמנו

חוץ במחשבת – שתפסל קטורת לגבי הלוי בבית

שלא פסול דיש ליה דפשיטא הרי זה. מק "ו - לזמנו

לנפשך חכמה דעה כד

עם הלוי הבית בזה נחלקו ולכאורה בקטורת . לשמה

הגרי"ז. בנו ובן הגר"ח בנו

שייך ולכאורה דאיך זו, מציאות עיקר להבין יש

שלא קטורת יקטיר גדול שהכהן בכלל

שהוא ובוודאי ולפנים לפני נכנס הוא הרי - לשמה

להקטיר כלל שייך איך וא"כ בהשי"ת. דבוק כולו כל

לשמה . שלא קטורת

אלא הרה"ק יב] שכתב מה עפ"י יבואר שהענין

הענין שכל זיע "א , מזידיטשוב מהרצ "א

מי אבל הבריאה . בעולם רק שייך הינו כוונות של

הוא – האצילות לעולם עלה לשום שכבר צריך איננו

בעצמו הוא דהרי כוונה, כלל שייך לא דשם כוונה,

בתוך נכלל זה הרי שעושה מה וכל הכוונה , הוא

ורוצה בחוץ, שהוא למי רק שייך דכוונה הכוונה .

מכוון הוא הרי עליונה, יותר במדריגה כלול להיות

איננו הוא באצילות , כבר שהוא מי אבל בכוונות .

כל עם בעצם נכלל הוא אלא 'לכוון ', כלל צריך

מלובלין החוזה ג"כ אמר זה וכעין עכתו"ד. הכוונות .

אל להתפלל לו אסור אדם שסתם שאע"פ - זיע "א

עבודת לצורך שלא גשמיות, עניני לו שיהיה השי"ת

הוא הרי ה', ידיד בבחי' שהוא האמת צדיק אבל - ה',

עמוק ענין הוא זה ודבר גשמיותו. על להתפלל יכול

גשמיות , כלל שייך לא דאצלו כנ "ל , והוא - ואכמ"ל .

רוחניות . כולו הוא שלו הגשמיות וכל

-ועפי "ז ולפנים לפני הנכנס הגדול דהכהן מובן

לא ושם האצילות , לעולם עולה הוא הרי

רק שייך דזה לשמה , ושלא לשמה ענין כלל שייך

נכלל הוא הרי למעלה שם אבל הבריאה ; לעולם

ולאמיתו לשמה . הוא הרי לשמה השלא וגם בהשי"ת ,

ודו"ק . אצי'. במקום לשמה שלא כלל שייך אין ענין של

ועפי "ז הנ"ל,יג] הרמב "ם דברי גם לתרץ יש

"שצוונו הלשון שכתב לעיל שהקשנו

מוטלת שהמצווה כתב ולא - היום " עבודת לעשות

דהכהן נתבאר דהרי יובן. ולהנ "ל הגדול. הכהן על

ששם אצי', בבחי' הוא הרי ולפנים, לפני הנכנס הגדול

של הפנימיות מתגלה ושם ישראל, נשמת שורש הוא

של הפנימית ולנקודה ישראל . מכלל ואחד אחד כל

כל כן וכמו כלל . ועוון חטא שום מגיע לא ישראל כלל

בחלק רק הוא - לשמה ושלא לשמה של הענין

כלל נשמת בפנימיות אבל ישראל, כלל של החיצוני

של הענין כלל שייך אינו שם מאצילות , שבא ישראל

המהרצ"א מדברי כנ "ל לשמה , ושלא לשמה

זיע "א . מזידיטשוב

הוא ולכן הרי ולפנים לפני הנכנס הגדול הכהן

המלך וכמו ישראל, כלל של לבו פנימיות

לומר שייך אכן ולכן ישראל. כלל של לבו בחי' שהוא

הכהן רק שלא מכיון - היום ", עבודת לעשות "שצוונו

שהרי נכנס ; יהודי כל אלא ולפנים , לפני נכנס הגדול

ישראל, כלל של הלב פנימיות הוא גדול הכהן

פנימיות נכנס באמת הרי ולפנים לפני נכנס וכשהוא

ישראל כלל כל .נשמת

ועפי "ז לקדש יד] נכנס הגדול דהכהן הא לבאר יש

זהב , בבגדי ולא לבן בבגדי רק הקדשים

ואין בזהב , שנעשה העגל חטא לעורר שלא כדי

היו דאם להבין : יש ולכאורה - סניגור. נעשה קטיגור

היה היה איך א"כ העגל, חטא לעורר שלא חוששים

לשם נכנס שהוא ע "י הלא לשם, נכנס הכהן אהרן

ואין העגל , חטא שיתעורר לחשוש יש בזה גם הרי

סניגור. נעשה קטיגור

אמת "ויש ה "אמרי בשם שאומרים מה עפ"י לתרץ

הברכה וזאת בפרשת דכתיב מה ח)על :(לג

תומיך הנה חסידך. לאיש ואוריך תומיך אמר וללוי

שהתורה והכוונה - ותומים , האורים הוא ואוריך

'איש ותומים האורים שנשא הכהן לאהרן קוראת

בשם אותו קורא שהתורה היחידי האדם והוא חסידך ',

'חסיד '.

מי וביאר , אצל דכתיב מחמת שהוא לזה שהטעם

ואהרן למשה אמר שהקב "ה (במדבר מריבה

ח) ואהרןכ אתה העדה את והקהל המטה את קח :

והוצאת מימיו ונתן לעיניהם הסלע אל ודברתם אחיך

בעירם . ואת העדה את והשקית הסלע מן מים להם

תשע"ב פקודי ויקהל פר ' דשב "ק דא"ח כה ליקוטי

והנה, ואהרןטו] למשה אמר שהקב"ה למרות

הנה דייקא, דיבור הסלע', אל 'ודברתם

אח"כ יא)כתיב הסלע (שם את ויך ידו את משה וירם :

ובעירם . העדה ותשת רבים מים ויצאו פעמים במטהו

אל לדבר במקום הסלע אל הכה רבינו שמשה היינו

מה כשראה אהרן מיחה לא למה ולכאורה הסלע .

שצריכים ידע הוא הרי לעשות , עומד רבינו שמשה

הציווי בכלל שהיה להכותו, ולא הסלע על לדבר

רבו, של גדול חסיד היה אהרן אלא, הפסוק .- כלשון

קושיית , שום מקשים אין רבי שעל וידע רבינו, משה

למרות ולכן צדיקים, במעשי כלל מבינים אנו דאין

וראה הסלע , אל לדבר שצריכים מהשי"ת ששמע

לא אעפ "כ ה ', צווי כפי עושה אינו רבינו שמשה

נראה שבחיצוניות שאע "פ ידע דהוא כלל . מיחה

בפנימיות אבל ה', רצון נגד עושה רבינו משה כאילו

אמיתי. חסיד הוא וזה ה '. רצון עושה אכן הוא הרי

חסידך '. 'איש בשם הפסוק קורא אהרן את דווקא ולכן

ואי והיינו השכל , מן למעלה הוא הכהן שאהרן

מיחה לא שהרי דרכיו. את כלל להבין אפשר

דפנימיות שבפנימיות שהבין, רבינו, במשה כלל

רצונו נגד עושה ואינו ה ' את עובד אכן רבינו משה

משה עשה שאכן נראה שבחיצוניות למרות - כלל ,

נראה היה בחיצוניות גם כן וכמו השי"ת. רצון נגד

שבאמת למרות העגל, את עשה הכהן שאהרן

של סודו הוא וזה הכהן . אהרן כלל פגם לא בפנימיות

את להבין אפשר ואי פנימי איש שהוא הכהן אהרן

דרכיו.

שלאבל הפנימיות שמתגלה הכיפורים ביום עכ"פ

הכהן אהרן יכול יום באותו הרי ישראל , כלל

לא באמת בפנימיות שהרי הקדשים , לקדש להיכנס

קטיגור אינו הכהן אהרן ולכן כלל, הכהן אהרן חטא

כלל.

ולפי"ז יומא טז ] במסכת דאיתא מה להבין אפשר

אהל(לב .) אל אהרן "ובא רבנן, תנו :

הכף את להוציא אלא בא אינו בא , הוא למה מועד",

איך להקשות: יש ולכאורה עיי"ש. המחתה . ואת

הותר לא הרי ולפנים, לפני להיכנס הגדול לכהן מותר

ומחתה כף והוצאת - עבודה , לצורך אלא להכנס לו

ריקנית . ביאה זו הרי וא "כ עבודה , איננה

שלא ותירץ בגדר הוא ריקנית דביאה כנ"ל, מו"ר

שאין אצי', בחי' שהוא ביו"כ, ולכן לשמה ;

פנימיות שמתגלה וכנ"ל - לשמה, שלא בחי' כלל בו

לכן הנה – לשמה שלא כלל שייך אינו ששם הלב,

כף להוציא כדי גם הקדשים בקדש להיכנס מותר

בה שייך כף הוצאת אפי' דבפנימיות , בלבד. ומחתה

גבוהה , יותר במדריגה שהוא רבינו ומשה עבודה .

מתי הקדשים לקדש להיכנס יכול היה הוא הרי

האמורה דמדרגה השנה , ימות בכל גם שירצה,

כללות שאר אצל המתגלה דפנימיות דפנימיות

בכל דמשה מדרגה זוהי הנה הכפורים ביום ישראל

כולה . השנה

ומו"ר מוהר "ןיז] בליקוטי דאיתא למה זאת קישר

עה) ומחלקת (תורה נצחון מדת דיש ,

זו,ומלחמה. מדה באה מהיכן להתבונן יש ולכאורה

עבד לא שעדיין מהדמים הוא שזה רבינו, שם וכתב -

ופרש"י נצחם, ויז שכתוב כמו השי"ת . את בהם

לישראל ברכה מחזיק כלי הקב "ה מצא ולא דמים.

וכו' השלום ג)אלא פרק בחינת (עוקצין יש ובמחלוקת .

נוקבין. מיין העלאת בחינת והוא שלום , העושה

בחינת הוא קושיא , איזה לאדם כשנופל למשל

והוא שלום, עושה בחינת הוא והתירוץ , מחלוקת.

שלום עושה שלום ולפעמים, נוקבין . מיין העלאת

אחר. למקום נוקבין מיין העלאת והוא אחר , במקום

נוקבין, מיין העלאת בחינת כן גם הוא ותפלה, ותורה

שלום . שפתים ניב בורא שכתוב כמו שלום. שהוא

נפלו הבריאה בשעת כי הכל . את ובורא שלום ועושה

ונתפזרו אותיות, הם והעולמות למטה . העולמות

תורה של נוקבין מיין העלאת וע"י ניצוצות . לכמה

עכ "ל. עולם , ונעשה מהניצוצות, צירוף נעשה ותפלה ,

בחי' הוא וג"ר לשמה , שלא בחי' הוא ו"ק דבחי' היינו

הוא ושלום לשמה , שלא בחי' הוא ומחלוקת לשמה;

לשמה . בחי'

לנפשך חכמה דעה כו

תורת ולפי"ז ספר בסוף דאיתא מה להסביר אפשר

סופר ] [להחתם בהפטרהמשה מעון שיר (בחלק

מערלוי הרה "ק סופר החתם של נכדו שכתב אמור פר' על

סופר) הכתב של בנו טעם זיע"א ליתן יש ובזה וז "ל : ,

שמענו ואמוראים , התנאים בדורות רואים אנו -הלא

זי"ע גאונינו ועכשיו תורה . חידוש איזה רק מהם

בזה [והביאור מספר . אין עד הרבה ספרים מחברים

סיני, מהר שקבלו בתורה חלק יש ישראל לכל כי [ -

מיעוטא רק לומדים שאין כיון אך שמחדש, מה והוא

ולוקח שלומד, מי מחדש חידושים אותם דמיעוטא,

הרבה ומחדש לחדש, צריכים המה שהיו מה כל הוא

היינו כולם , שכר נוטל אתה רשב "י שאמר וזה מאוד.

עכ "ל. לחדש. להם שהיה שלהם תורה חידושי

ודברי שאיתא יח] מה עפ"י ג"כ מובן מעון " ה "שיר

פעמים כמה שאיתא מה על בספרים ,

איזו פלוני מתנא וקיבל פלוני יחוד עשה שהאריז"ל

התורה חלק לו יש אחד שלכל דמכיון - וכדו', השגה

להשיג להאריז"ל לו היה אפשר אי לכן אליו, השייך

לקבל צריך היה ולכן - עצמו, מצד פלוני תורה חלק

לו שייך שהיה וכו', אמורא או תנא מאותו זה חלק

בתורה . זה חלק

וביאר דהעניןיט] מעון", ה"שיר דברי את מו"ר

כלל של הפנימיות דכשנתגלה הוא

מוהר"ן.ישרא הליקוטי כדברי שלום , בבחי' הוא הרי ל

פנימיות , בחי' שהוא ג "ר בחי' הוא שלום דהלא

כלל כל מנשמת התכללות בו יש הרי ופנימיות

המוטלת העבודה לעשות הגדול הכהן ויכול ישראל .

החידושי לגלות אחד גם ויכול ישראל . כלל כל על

ישראל בני כל נתאחדו דאז - לשני, המיוחד תורה

כלל. פירוד שום בלי אחת מציאות ונעשו

ולפי חז "לכ] בדברי הסתירה להבין גם אפשר זה

מחילת שעיקר משמע מקומות שמכמה -

היום בצאת היינו יו"כ , בסוף הוא כיפור ביום העוונות

שבועות) ובמס' כריתות במס' מקומות (כמבואר ומכמה ;

כן וכמו העוונות. את מכפר כולו היום דכל משמע

לעוונותינו וסולח מוחל מלך שמו"ע, בברכת מסיימים

ותירץ יו"כ . בליל גם זאת ואומרים הווה, בלשון וכו'

בחי' שהוא פנימיות, בחי' הוא דיו"כ כנ"ל, מו"ר

וסוף יו"כ , ואמצע יו"כ, תחילת ולכן אחת , מציאות

שייך שאין וכנ "ל , אחת , מציאות כולו הוא הרי - יו"כ ,

אחד . הכל דבפנימיות לשמה , ושלא לשמה

ומענין את כא] מו"ר סיפר - הכף הוצאת

יוסף בפרדס המבוארת העובדא

ב) יא שמיני ביהודה (פר' שהנודע מעשה וראיתי וז"ל: ,

פעם ונזדמן למעז'יבוז'. סמוך ביאמפלע רב היה ז "ל

על שאלה שם והייתה ז "ל , טוב שם הבעל עם אחת

שם והבעל שכשרה . ביהודה הנודע ופסק תרנגולת ,

עליו שרתה שלא שכשרה ראה שתיכף אמר , טוב

הטומאה . רוח

עלואמר יעיד זה פסק אופן כי ביהודה , הנודע לו

דבשבת תורה ; של איתא ,(קל"ח)ביטולה

אשה ועתידה מישראל , שתשתכח תורה עתידה

מדרשות בתי על ותחזיר תרומה של ככר שתיטול

הככר, את לקחת לה למה וקשה , – טהור. אם לידע

שהשאלה דהיינו - הככר בלי לשאול אפשר דשאלה

או היחיד רשות ספק מצד היינו דהככר ההטמאות על

וכדומה . הרבים רשות ספק

ידעו אך ולא התורה , תשתכח דאז הוא הביאור

עפ"י לפסוק צריכים ויהיו תורה , דין עפ "י לפסוק

ר גוף השראת להביא ובהכרח הדבר. על הטומאה וח

תורה עתידה מאמרים , להב ' הסמיכות וזהו הככר.

שם והבעל ככר.- שתיטול אשה ועתידה שתשתכח

עכ "ל. לו. השיב ולא סבלן היה טוב

ביהודה והמשך הנודע הלך דאח"כ הוא הסיפור

מאד . אותו וכיבד להבעש"ט, תה להביא

הנודע הוציא התה, שתה שהבעש"ט לאחר וגם

זה , על הבעש"ט אותו ושאל הריקן. הכוס את ביהודה

לכבדו; שרצה מובן , הכוס אליו שהביא מה דבשלמא

שום בזה אין דלכאורה הכוס, את הוציא גם למה אבל

כיפור, יום בעבודת מצינו ביהודה : הנודע וענה כבוד.

את להוציא כדי הקדשים לקדש נכנס הגדול שהכהן

תשע"ב פקודי ויקהל פר ' דשב "ק דא"ח כזליקוטי

ונהנה עבודה. זוהי הכלים הוצאת דגם לן הרי הכף.

מתשובתו. הבעש"ט

סיפר הלך כב] הפסח, חג התקדש בליל דפעם מו"ר

זיע"א מקארלין אהרן רבי הרה "ק

הסדר. את עורכים פשוטים אנשים היאך לשמוע

דאיתא מה על פירוש שאמר אחד, הארץ מעם ושמע

אחד שלא ולנו, לאבותינו שעמדה "והיא בהגדה

ודור דור שבכל אלא לכלותנו, עלינו עמד בלבד

מצילנו הוא ברוך והקדוש לכלותנו, עלינו עומדים

עלינו עמד בלבד אחד 'שלא וביאר, – מידם"

עלינו להתפלל עמד רבינו משה רק שלא לכלותנו',

לשון שהוא משה , ויחל מלשון כביכול 'לכלותינו' (וביאר

לכלותנו',תפלה) עלינו עומדים ודור דור שבכל 'אלא ,

וכל עלינו. המתפללים צדיקים יש ודור דור שבכל

הארץ . עם אותו של מטעותו בשחוק פרצו השומעים

מאוד נהנה זיע"א מקארלין אהרן רבי הרה"ק אבל

יש זה פירוש דלפי להקשות , הוסיף ועוד מדבריו.

הוא ברוך 'והקדוש ההגדה בעל שמסיים במה לבאר

הצלה דאיזו הדברים מתיישבים והיאך מידם', מצילנו

צדיקים של שבתפילותיהן אחר עדיין , כאן נצרכת

שבאמת שאע "פ ותירץ, כבר . פעלו ובוודאי עסקינן

שהצדיק בטרם עוד הישועה ועומדת מוכנה כבר

מציל הקב"ה אבל אשמע , ואני יקראו דטרם מתפלל ,

פעל הצדיק כאילו נראה שיהא הצדיק, של כבודו את

של קרנו שתתרומם כדי דייקא, תפילתו ע"י הישועה

הצדיק .

בשו"ת יו"דכג] רל"ד)חת "ס מרן(סימן כתב

לעיל, במ"ש וז "ל : בתוה "ד ,

להבאים שכר ליתן בנס , היה צפופים דעומדים

בתשב "ץ שכתב מה דלפי יובן, ה ', בית (חלקבחצרות

ר"א) סימן סוף נג ' בזמנו דגם בבית , בזה נס ראה

כל השבועות בחג שם בבואם שבירושלים הכנסת

יודע וה ' החת "ס :] [ומוסיף להם, צר ולא סביבותיהם ,

לפרש אוכל ולא זה דבר לארץ בחוץ ראו עיני כי

ניסים דעשרה רבותא מאי וא"כ - עמינו. פריצי מפני

צפופים". "עומדים הווה הנס אבל - בבהמ"ק? נעשו

ברכות במס' חז"ל לנו שאמרו כמו היינו ע"ב)עכ"ל . (ו

של השכר קבלת שעיקר היינו דוחקא , דכלה אגרא

על השכר הוא הרגל , שלפני בשבת ללמוד הבאים

אע"פ הרגל, עליית בעת כן וכמו - והצפיפות , הדוחק

אינו דברוחניות רווחים , להיות צריך היה שבאמת

רווחים ; להיות צריך היה וא"כ הטבע , כלל שולט

צפופים , עומדים שיהיו נס, הקב "ה עשה כן למרות

בסוף סופר חתם בסידור ועיין שכר. לקבל כדי

עיני כי יודע וה' " שכתב שמה שם, שכתב ההקדמה ,

חדר על הייתה כוונתו זה", דבר לארץ בחוץ ראו

זאת ולמרות מאוד , קטן חדר שהיה שלו, השיעורים

להסביר אפשר אי טבע פי על אשר ציבור לשם נכנסו

שלו. השיעורים בחדר אנשים הרבה כך כל נכנסו איך

עיי"ש.

הרמב "ן,וידוע של הכנסת בבית ג"כ היה כן שכמו

היה אעפ "כ מאוד, קטן מקום שהיה שלמרות

אפשר אי טבע עפ "י אשר גדול ציבור לשם נכנס

מו"ר, וביאר אנשים. הרבה כך כל בו שיכנסו

ובפרט טבע . כמו הוא טבע האינו הרי דברוחניות

ולכן הפשט. בתוך הסוד גילה אשר הרמב"ן אצל

החוזר שלא -כטבע של הענין התגלה אצלו דווקא

שהיה סופר, החתם אצל כך נעשה וכן כטבע, והווה

הרמב "ן. משורש ג"כ

סיפר קודם כד] השירים שיר אמירת מעלת מגודל

למאוד מעלתו ששגבה ש"ק , ליל תפילת

לכו מלומר לבטל רצה התניא שבעל כך כדי עד

שבת בליל אלא נרננה האריז"ל, מתקנת איננה וזו (מאחר

ברכו ) לפני שבת בליל אלו פרקים לומר שתיקן הוא ,הרמ"ק

השירים . שיר זה תמורת ויאמרו

עבורוסיפר נפש מסירות על מופלא מעשה ג "כ

מהרה"ק הידועה העובדה והוא – אמן עניית

ט מעיר זיע"א חסיד לייב מתלמידיו רבי שהיה עלז ,

בצידקותו והתפרסם זצ "ל, מוילנא הגאון של

בלי נשמה הוא כי עליו אמר הגר "א ורבו ופרישותו,

גדולה , במשפחה היה מטופל לייב ר' הצדיק גוף .

ודם . בשר ממתנת ליהנות רצה לא חסידותו ומגודל

לנפשך חכמה דעה כח

מגיעה הייתה שבה העת מלבד ובדוחק, בצמצום וחי

ונוסע מטלטליו אורז היה שאז לפירקה , מבנותיו אחת

כשביקש אחת ופעם נישואין. הוצאות כדי כסף לאסוף

בעל עבורו להזמין ביתו בני מיהרו לדרכו, לצאת

גמלה הפעם אף שהנה בחושבם להסיעו, הרגיל עגלה

והנה לפרקה. שהגיעה בתו את להשיא החלטה בליבו

והגיעו מספר ימים משך דרך כברת שנסעו לאחר

לייב ר ' הצדיק הורה שב "ק , בערב וילקומיר לעיר

חז "ל שאמרו מה פי על והוא - לחנות, העגלה לבעל

היום שעוד למרות בעש"ק בנסיעה להמשיך שלא

בנסיעתם . להמשיך בידם סיפק יש ועדיין גדול

באותה הגאוןכה] וילקומיר העיר כרב כיהן שעה

עמד אשר זצ"ל , מהמבורג רפאל ר'

אחד ראה והנה שם. הגדולה הישיבה בראש

עטוף הכנסת לבית הולך לייב ר' הצדיק את הבחורים

ללמוד אחריו הבחור הלך גדול . היום בעוד לבן בבגד

לייב ר ' הצדיק ובהגיע והליכותיו, מהנהגותיו

ערב בקול השירים " "שיר את לומר החל לביהכנ "ס

הבחור את אפפו אשר עד הנפש בהשתפכות ונעים

והתפעמות . התפעלות ורגש טהורה שמים יראת

מן כי בידיעה נקפו ליבו אולם למקומו, רתוק והיה

מחזה לראות יזכו כולם הישיבה שתלמידי הראוי

כולם אכן לחבריו, שקרא ולאחר זה, ונורא קדוש

זרזו וחיש התפעלות . מרוב למקומם כמסומרים עמדו

אמר ואח"כ הכנסת. לבית לבוא רפאל ר ' רבם את

ולא הוא. אלוקים מלאך זה איש כי דעו רפאל ר' להם

אחד הגיע אשר עד צדיק אותו של שמו מה ידעו

ובודאי לייב , ר ' הצדיק זהו כי והודיעם, המתפללים,

לפרקן. שהגיעו בנותיו בענין הגיע

לידיו לעת והגיש רפאל ר' הרב קראו השבת צאת

את למלא כדי עבורו הכין אשר כסף שקיק

לקבל סירב לייב ר ' הצדיק אולם נסיעתו. מטרת

מתבקשת איננה זו נסיעה כי בהדגישו זאת,

להשגת בדרכו להמשיך עליו וכי נישואין, למטרת

מספר ימים לייב ר' המשיך ואכן ומשאלתו. מטרתו

ישעיה ר' הגאון הגר "א לתלמיד הגיע אשר עד

כך ואחר שבועות ג ' שהה שם זיע "א , זעכוויצער

לביתו. חזר

פיו.לבי משהגיע למשמע הבית בני כל ציפו תו

הבאתי המקום , ברוך לייב: ר ' להם אמר

כי לדבר ופנאי זמן לי אין כעת רק יקרה, מתנה לכם

ערבית תפילת ולאחר המנחה . לתפילת ללכת עת

סיפר ולא ביתו, ובני ילדיו עם והיסב הצדיק חזר

לברכת הגיעו אשר עד נסיעתו, מטרת מענין מאומה

נא דעו לייב , ר ' הצדיק להם אמר שעה באותה המזון.

גמר הוא יחסרנו" אל "לעולם אחר כי היקרים, בני

מתנה זה וחידוש 'אמן'. כאן לענות וצריכין הברכה,

מנהג את לידע נסעתי ובעבורה היא, ויקרה גדולה

ידי ועל הברכה, סיום מקום מהו זי"ע , הגר"א מו"ר

שכן לקבוע בידי עלה שבועות כמה של זו נסיעה

יחסרנו". "אל אחר אמן לענות מנהגנו

עכ"פ שירכו] אמירת של הענין מגודל רואים אנו

כן וכמו בהתלהבות. שבת לפני השירים

בכח אנא כוונת בביאור מהבעש"ט קבלה לנו יש

שמפרטים באופן שם שמכוונים קודש, שבת בערב

חלקים להרבה אותו ומחלקים פרטות בפרטי אות כל

ענין על רומז שזה אותיות , לכמה מחלקים אות וכל

שבת . בערב לבעור שצריך ההתלהבות ריבוי

לנו ואמר שאמרו דרוסאי, בן מאכל ענין שזהו מו"ר

מן קצת מבשלים שאנו במה לנו שדי חז "ל

הבישול כל לגמור צריכים ואין שבת, בערב המאכל

בשר לאכול נוהג שהיה דרוסאי בן וכמו - שבת, לפני

הוא , דהענין - צורכו. כדי בישולו נגמר כשלא אפי'

היינו הרע, להיצר שייך שהתלהבות ברמ"ק שמבואר

ולפיכך הגבורות . מצד בא שהתלהבות מחמת

לצורך היינו קדושה, לצורך רק בזה להשתמש צריכים

הוא וזה הקדוש. בזוהר כמבואר דשמעתתא חדוותא

השייכת ההתלהבות לגנוב צריכים שאנו גניבה , בחי'

מאכל בבחי' שהוא השמאל , צד שהוא הגבורות לצד

עם ה ' את לעבוד וצריך ליסטים , שהיה דרוסאי בן

גם היצה "ר ולכלול יצריך, שני בבחי' זו התלהבות

צריך זו התלהבות ענין עיקר והנה הקדושה . בתוך

תשע"ב פקודי ויקהל פר ' דשב "ק דא"ח כט ליקוטי

עבודות , ושאר השירים שיר ע"י שבת בערב לעשותו

אזי שבת, לפני דרוסאי בן כמאכל בישל כבר ואם

בשבת דאח"כ היינו בשבת, הבישול לגמור יכול כבר

יגיעה בלי מאליה ההתלהבות אליו תבא כבר קודש

קשה . ועבודה

מענין בפרשתנו כז] דכתיב מה הקשה התלהבות ,

בעת דאס המקדש לבית לכנוס ור

יין ששתה ששיכור בשו"ע נפסק למה וגם , יין; ששתה

יין שתיית ע"י רוב עפ"י הלא - להתפלל אסור

לאסור למה וא "כ התלהבות , ביתר מתפללים

התפלה כוונת עיקר דהלא ליישב, ויש כן. להתפלל

מצד שהוא והתלהבות היש, לביטול לבא כדי הוא

איסור בזה יש ולכן ישות, קצת בו יש הרי הגבורות

יין. שתוי כשהוא להתפלל

ולגבי אלכח] אחר אמר לענות האמור, הענין

מה עפ "י לבאר מו"ר האריך - יחסרנו

מגילה מס ' בגמרא ע "א)דאיתא יח דהקדוש (דף ברכה :

בשלום , עמו את יברך ה ' שנאמר שלום, הוא ברוך

חותמי דכל במדרש שיש הריטב "א , שם וכתב עיי"ש.

דהמנהג שם ומביא בשלום. אלא חותמין אין ברכות

השכיבינו ברכת לחתום היה מעריב)הקדום תפילת (של

בליל וכמו עלינו' 'ופרוס בנוסח החול- בימות -גם

דברוך הפסוקים לומר שתקנו -בזמן אח"כ רק שבת ;

היה רבו מנהג אבל זה . ממנהג שינו - לעולם ה'

ופרוס של בנוסח בשבת, כמו החול בימות גם לסיים

עלינו.

המזוןוהריטב"א ברכת לענין דגם שם, ממשיך

עמו את יברך ה ' בתיבת מסיימים

דגמר מדבריו משמע ולכאורה היטב. עיי"ש בשלום,

עיין אבל בשלום . עמו את יברך בה' הוא הברכה

זיע "א מקאמארנא להרה "ק הטהור קפט)בשלחן (סימן

בה יש המזון ברכת של רביעית דברכה שם דכתב

משמע מדבריו הרי אדנ -י, שם כמנין תיבות ס"ה

יחסרנו. אל במילת היא הברכה דגמר

והאמת היה כט] ישראל בכלל הקדום דמנהג הוא

יחסרנו, אל אחר אמן לענות שלא

מדברי ג "כ משמע וכן דין. עפ"י הברכה גמר שאינו

ח ')הרמב"ם הלכה ב ' פרק ברכות ברכה (הלכות וז"ל: ,

וכשמברך מלכיות. שלש בה להזכיר צריך רביעית

הבית . לבעל ברכה בה מוסיף הבית , בעל אצל האורח

בעולם הבית בעל יבוש שלא רצון יהי אומר כיצד,

רשות לו ויש - וכו' הבא, לעולם יכלם ולא הזה,

עכ "ל. בה . ולהאריך הבית , בעל בברכת להוסיף

אורח דכשיש בריסק, אנשי נהגו זה רמב "ם ומחמת

יחסרנו, אל אחר אמן עונים אינם לבעה"ב, שמברך

אמן, אחריו ועונים האורח ברכת תיכף אומרים אלא

לומרכדי ממשיכים ואח"כ הרמב "ם , שיטת לצאת

ישראל כלל רוב מנהג אבל וכו'. ימלוך הוא הרחמן

בהרחמן בעה "ב ברכת ידי לצאת היה הדורות בכל

בספר ככתוב וכו' הזה הבית בעל את יברך הוא

שלא רצון יהי נוסח את כלל אמרו ולא הטהור , שלחן

לאומרו נהגו זה, יה"ר אמרו שכן אלו ואף וכו'; יבוש

הנביא . אליהו את לנו ישלח הוא הרחמן לאחר רק

יחיאל,והמעיין רבינו בשם ובטור ברמב "ם היטב

בברכת להאריך שנהגו דכתבו יראה

בזה ואין אופנים , בכמה הרחמן ולומר והמיטיב הטוב

שעל הגפן לברכת המזון ברכת בין הפסק משום

כמה רביעית בברכת להאריך שמותר מכיון הכוס,

לאחר תיכף רצון יהי לומר ענין אין ולפיכך שרוצים.

הוא הרחמן לפני במקומו, יאמרנו רק - יחסרנו. אל

רביעית . מברכה חלק הוא דהכל בעה"ב, את יברך

עכ"פ ששיטתו,ל ] מוכח , הנ "ל הריטב"א מדברי

מתקנת הם האלו, והפסוקים הרחמן , דכל

והוא בשלום , עמו את יברך ה' מילת עד לומר, חז"ל

זה בכל לדינא נפק "מ עוד ויש לדינא . עצום חדוש

אל עד רק לאוחזה נהגו שהעולם הכוס, אחיזת לגבי

מסתיים המזון דברכת סוברים שהם מכיון יחסרנו,

מתלמידי הרבה מנהג אבל יחסרנו. אל בברכת

זיע "א)הבעש"ט מקרעטשניף אדמו "ר כ "ק נהג לאחוז(וכן

דשורש ומסתבר בשלום. עמו את יברך ה' עד הכוס

ומן הנ "ל , הריטב"א דברי מחמת הוא המנהג

הטור. של אחיו יחיאל רבינו דברי משמעות

לנפשך חכמה דעה ל

אלועל אחר אמן לענות יש אם לעיין יש פנים כל

יש ואולי הברכה . סוף שם שאין כיוון יחסרנו,

דכתב וכהא - עניינא , גמר שהוא משום אמן לענות

אחר אמן לענות דיש השל"ה, בשם ברורה המשנה

אבל לדינא , וצ"ע ברכה . סיום שאינו אף הרחמן כל

אמן. לענות העולם מנהג

איתא ערוך לא] מה)בשלחן סעיף קכח סי ' :(או "ח

הזה , בזמן אפי' בכהן , להשתמש אסור

מחל לא אם בהקדש כמועל ועייןדהוי עכ "ל. כך. על

לט)בט"ז מעשה (ס"ק כתב: דגיטין בהגמ"ר וזל "ק: ,

אחד , תלמיד הקשה תם . רבינו ע"י מים שיצק בכהן

מעל. זה הרי בכהונה המשתמש בירושלמי, שנינו הא

דקיי"ל הזה , בזמן קדושה אין תם: רבינו והשיב

והקשה , לא . לא ואי עליהם קדושה עליהם בגדיהם

ר"ת . ושתק להו, ליעבד לא קדושה מיני כל א "כ

[מיהו]והשיב קדושה, בו שיש דנהי פטר : רבנו הרב

עבד אין דקידושין: פ"ק כדאמר למחול . יכול

משמע מום; בעל שנעשה מפני נרצע, כהן עברי

לי וקשה עכ "ל. בו. להשתעבד יכול טעמא האי דבלאו

גרושה נשא דאם - כרחו, בעל וקדשתו קיי"ל הא

לא אם רבה, בהאשה כדאיתא שיגרשה , אותו כופין

לא ואמאי ביסורין ; אותו שמיסרין פירוש, כפנו, רצה,

קדושתו. על מוחל שהוא נימא

לו ונ "ל, דיש משום הוא , למחול , דיכול דהטעם

מידי עליו התורה אסרה ולא מזה , הנאה

תורה שאסרה במה לא אם בכך , ליה ניחא דהוא

לדבר, דוגמא לא ; דבר שאר אבל עליו, בפירוש

גב על אף בשבת, עשבים לתלוש שורו להניח דמותר

דכתיב כיון מ"מ בהמתו, שביתת על מצווה דאדם

לתלוש יניחו לא אם נייח זה ואין שורך , ינוח למען

הוא . כן ה "נ עשבים,

ניחא וההוא הווה וודאי - תם לרבינו מים שיצק כהן

קדושתו. היא וזו בקודש לשרת שזכה ליה

יודע היה שלא משום לאו ר"ת דשתק דהא ונראה

עליו, חכם תלמיד שם ליטול רצה שלא אלא להשיב,

זו סברא כדאשכחן מותר ; הוא זה שבשביל ולומר

בנכייתא , אכל רבינא ס"ז : דף א"נ בפרק תם לרבינו

ליטול רצה לא דרבינא ר "ת, ואומר התוס': שם כתבו

נכון. כנ"ל חכם . תלמיד עצמו ולעשות השם

שעושה ולפי"ז ממה הנאה לכהן שאין זמן כל

להשתמש שאסור נראה - לאחרים מלאכה

ובלבוש דמחיל . גב על אף בהקדש, כמועל והוי בו,

אתה פירוש, "וקדשתו", דכתיב כאן, הטעם כתב

עצמו שיחזיק מצווה אינו הוא אבל להקדישו, מצווה

קי"ל דאדרבה , כלל. נכון זה ואין בקדושה .

עד עיקר . נראה כתבתי וכאשר בע"כ; ד"וקדשתו",

הט "ז. לשון כאן

והנה ה לב] שילוח בענין בפרשתנו לעיין שעיריש

זה איש האם גדרו; מה עתי, איש ביד

היום עבודות כל דהלא גדול , כהן של שליחו היה

לשילוח הדין והוא מאחיו, הגדול הכהן על מוטלין

עבודת זו דאין דכיוון הלכה שניתנה אלא השעיר ;

גדול כהן של שליחו מקום ומכל בזר , גם אהני פנים

מוטלין לצוק ודחייתו השעיר שילוח אין שמא או הוא .

הכהן. שליח עתי איש ואין כלל, מעיקרא הכה "ג על

ראשוןועיין במכתב הרמב"ם על הגרי"ז בחידושי

הספר מסכתשבסוף על הגרי"ז בחידושי גם (נדפס

הרמב "ם יומא) מלשון לדייק הגר"ח בשם (פרקדהביא

ח ') הלכה יוה"כ מעבודת השעירג ' הגיע שלא זמן דכל ,

רק ולא העזרה , מן יוצא גדול הכהן היה לא למדבר

"דהכהן כתב , הדבר ובביאור בתורה . קורא היה שלא

ביאר לא אך העבודה ". גמר עד בפנים להיות צריך

הוא השילוח כאשר בעזרה להיות גדול לכהן ענין מה

במדבר.

אשרועיין מנחת ה ')בספר דאיש (אות דכיון שכתב, ,

הכהן צריך הרי ממש, כהן של שליחו עתי

מכיון למדבר, מגיע שהשליח בשעה בעזרה להיות

היום . עבודת לענין גדול כהן דין לו יש בעזרה דרק

עיי"ש.

דמכיוןוהנה - תם לרבינו ראיה מזה להביא יש

המקדש בבית להיות צריך היה הגדול שהכהן

תשע"ב פקודי ויקהל פר ' דשב "ק דא"ח לא ליקוטי

בגדיהם דקיי"ל מכיון למדבר, מגיע שהשליח בשעה

צריך היה ולכן לא, לא ואי עליהם קדושה עליהם

תם . רבינו כדברי המקדש בבית להיות גדול הכהן

כתיב עללג] ידיו שתי את אהרן וסמך בפרשתנו:

כל את עליו והתוודה החי השעיר ראש

חטאתם , לכל פשעיהם כל ואת ישראל בני עוונות

עתי איש ביד ושלח השעיר , ראש על אותם ונתן

כא)המדברה בהאי (טז דכתב יונתן, בתרגום ועיין .

ית חדא , בסידרא ידוי תרתין ית אהרן ויסמוך לישנא:

עלוי ויוודי חייא , צפירא ריש על שמאליה , על ימיניה

לכל מרודיהון כל וית ישרא,ל בני עוויית כל ית

ומפרשא אמירא בשבועה יתהון ויתן חטאיהון ,

וביאר עיי"ש. וכו'. צפירא ריש על ויקירא רבא בשמא

דכוו הוא מו"ר ויקירא ' רבא 'בשמא שכתב במה נתו

מכוונים שהיה דכתב הרש"ש בסידור דאיתא מה

שהוא לעזאזל , השעיר את זורקים שהיו בשעה

אות ] כל על הניקוד גם שם [ומבואר 'אאללההייםם '

יעקב) בגמט' אותיות-נקודות העשרה עם זה וכתב (ושם .

במרום אדיר בספרו שמא הרמח"ל ד"ה של"ד (עמוד

בשעת דעתיקא) שנתגלה הראשון השם שהוא ,

שכתב ממה מוקדם יותר עוד וזה העולם. בריאת

דהשם כתב [דהוא זיע"א סרוק ישראל רבי הגה"ק

הוא הנ"ל והשם עינים, כ "ד של השם הוא הראשון

מוקדם]. יותר עוד

צריכים וביאור שנשבעים , בעת שתמיד מו"ר,

גדול יותר שהוא בשם השבועה לעשות

היה שהכהן בשעה ולכן, עומד . שהוא מהמדריגה

במדריגה עומד היה לעזאזל , השעיר על ידיו סומך

בשם השבועה לעשות צריך היה ולכן מאוד , גבוהה

גבוה . הכי

איתא האריז "ללד] -אשר מנוחה ברית בספר

עליו- דףסמך תשי "ט, ירושלים (במהדורת

א) באותיותיו כב השם חקוק היה הקדשים בקדש :

הכהן רואה היה וכאשר הארון. בשער ובניקודיו

מאד ; שמח היה לבן , זוהר מלא היה הארון ששער

ולא לישראל טוב סימן היה לא אדום רואה היה ואם

ואומר מתאמץ היה הזה האדום הכהן ובראות לכהן,

הרעה על והנחם אפיך מחרון שובה העולמים רבון

לפני ותחנונים בבקשות ומרבה אומר והיה לעמך .

נקשרת אחד קו והיתה משי הקב "ה , של הכהן (במעיל

החוצה) נקשרת הקו אותו והיתה והיה לבן, בעזרה ; כמו"כ

אל בנ "י שיצעקו רומז והיה הקו, מנענע גדול כהן

הכהנים וכראות לבבם; בכל אליו וישובו השי"ת,

מרה בנפש צועקים היו הקו, מנענע שהכהן והעם,

חוזר האדום ומיד הקב"ה, מלפני רחמים ושואלים

פעמונים של קולן והיה בגדיו, את מנענע והיה ללבן;

החוצה הפעמוניםנשמעין מנענע גדול 'והכהן גורסים (ויש

השמחה ') .מרוב

היעב"ץועיין עבודתבהגהות בספר כעת (שנדפס

תאומים) להר"ש דהלא יוהכ"פ עליו, שמקשה ,

לבן בבגדי רק הקדשים בקדש נכנס היה גדול הכהן

יכול היה איך וא"כ הזהב, הבגדי כלל עליו היה ולא -

של הבגד כלל עליו היה שלא בזמן בפעמונים, לנענע

הפעמונים .

עיין זיע"א לה] מקאז'ניץ להמגיד ישראל נר בספר

לג) אינן(אות הפעמונים שענין שמבאר, ,

מכווין היה הגדול שהכהן היא הכוונה אלא כפשוטו,

מעורר והיה 'גיל ', אותיות שהוא מ"ב שם 'יגל', בשם

מנענע שהיה הכוונה וזוהי ישראל, בני אצל שמחה

פירושו שזהו א ' בשם כתבנו כבר וזל "ק: הפעמונים .

לבשר בפעמונים מנענע שהיה מנוחה הברית של

של גיל במדרש כמ"ש 'גיל ' בשם הוא לישראל,

ממחשבה שבא השם בזה כתבנו וכבר מרגליות,

רוח ונקרא התפלה, קבלת על ולבשרו לצדיק , עליונה

השם זה בכח להאציל הגדול הכהן בכח והיה הקודש,

בעינינו זה ראינו וכבר - ישראל , על משמחתו

זה . כח לו היה הגדול הכהן שכן מכל הדור , מצדיקי

עכל"ק .

שלושאל להלשון ג"כ הצריכו למה דא "כ , אחד :

המקדש בית היכל פתח על שהיתה זהורית

היו אדום, או לבן צבעו, פי -ועל הכפורים ביום

הרי - במרומים נתקבלה תפילתם אם יודעים ישראל

לנפשך חכמה דעה לב

גיל ]. שם [שהוא הפעמונים שמיעת ע "י זאת ידעו כבר

שמיעת שהוא שמיעה של מדריגה דיש מו"ר, וענה

גבוהה , יותר מדריגה יש אבל גיל , בשם הפעמונים

גם צריכין היו ולכן חכמה, בחי' ראיה, בחי' שהוא

ראיה . דבחי' המדרגה גם שתהיה זהורית , של ללשון

ומענין לבישת לו] מעלת גודל אודות דיבר זה

שזוכים קודש, בשבת לבנים בגדים

בערב שפעם הסיפור וכידוע עוונות, למחילת עי"ז

מסאסוב ליב משה ר' הרה"ק לבש כאשר קודש שבת

הפסוק שקורא כרוז שמע לבן, הבגדי את זיע "א

ז) ו ענותונותו (ישעיה וברוב תכפר . וחטאתך עונך וסר

מנחה , לפני היה הכרוז דזה מנחה תפילת לאחר אמר

עבירות . הרבה עשיתי כבר עכשיו עד ומאז

ובשבת והוסיף זהב ; בגדי ויש לבן , בגדי דיש לדבר ,

הוא קודש שהרי חכמה , בחי' שהוא קודש,

שהוא וביו"ט , לבן; בגדי לובשים אנו -הרי בחכמה

לבן דבגדי ידוע והנה זהב . בגדי לובשים בינה, בחי'

על מכפרים זהב ובגדי עריות, גילוי על מכפרים

היו במצרים , שהיו בעת ישראל, וכלל זרה; עבודה

ודור המבול , ודור אנוש, דור של הפגם לתקן צריכין

עבודה היה אנוש דור של הפגם עיקר והנה הפלגה;

ודור עריות, בגילו בעיקר פגמו המבול ודור זרה,

משמואל בשם כמבואר דמים, בשפיכת קלקלו הפלגה

תרע"ג) לך לך ודור(פר' המבול ודור אנוש דור וז "ל : ,

בע"ז אנוש דור ושכל; ונפש בגוף חטאם הי' הפלגה

דור בגוף , שהוא בג"ע המבול דור בשכל, שהיא

דוגמת העליונים מן התחתונים ופירוד קיצוץ הפלגה

עכ "ל. בנפש. שהוא דמים שפיכת

שלוהנה הפגם לתקן גם זכו לא במצרים ישראל כלל

– קטרוג שהיה חז "ל שאמרו וכמו אנוש, דור

ולכן ע"ז ; עובדי והללו זרה, עבודה עובדי הללו

לא אבל לבן, בגדי למדריגת זכו מצרים ביציאת

מצות עליהם קיבלו כאשר בשבועות ורק זהב, לבגדי

וזכו אנוש, דור פגם גם תיקנו אז וכו', אלקיך ה ' אנכי

זהב . לבגדי גם

ואמן אמן לעולם ה' ברוך

יעקב לגשארית

ברכות מסכת על ביאורים

יעקב ית שאר

דקדושה בהשינה הדרכים ד'

ע "ב ג' דף ברכות

מתנמנם גמ', היה לילה חצות עד אמר זירא רבי

אשי רב כארי מתגבר היה ואילך מכאן כסוס

מכאן תורה בדברי עוסק היה לילה חצות עד אמר

ותשבחות. בשירות ואילך

השינה זמן בענין לבע"ת צדיקים בין החילוק

יש מגדולי א] מאחד שקבלתי מה עפ "י הענין לבאר

בענין חילוק שיש שליט"א ברסלב חסידי

תשובה , הבעלי דרך לבין הצדיק דרך בין השינה

הלילה בחצות ולקום מוקדם לישון ללכת הצדיק שדרך

וביאר מאוחר . לישון ללכת תשובה הבעלי ודרך

שאף לישון מללכת חושש אין שהצדיק בזה ההסבר

מפחד ואין לכך מוכן הוא הרי משנתו יקום לא ח "ו אם

אחרון ", ליום ותשחק לבושה והדר "עוז בחי' מהמיתה

לישון ללכת חושש בע"ת שבדרגת מי (שאזמשא "כ

נשמתו ) לו יחזירו אם האדם את שאיןדנים עצמו שאוחז

דין ליתן מעלה של בי"ד לפני לעמוד עדיין מוכן

ועבודה "י בתורה עוסק אלא לישון הולך ואין וחשבון

בהמשך [ועיין כרחו. בעל מאוחר שינה שתחטפנו עד

בחילוק פנימיות עפ"י ביאור עוד שנבאר דברינו

הנ "ל ].

וחכמה בינה מדרגות לד' השינה דרכי חילוק

ועתיק אריך

ועפ"י דרכי ב] ולבאר עוד להוסיף יש זו הקדמה

וכתר וחכמה דבינה מדרגות לד' השינה

היא עבודתם שבע"ת ידוע דהנה ודעתיק, דאריך

לעלות הבינה אש דדרך דהבינה , קודש אש בבחי'

מלמטה שהתעלו הבע "ת כמו למעלה מלמטה

לספי 'למעלה שייכת התשובה שמצות קבלה עפ"י גם (וכידוע

דבורה) בתומר רמ"ק עיין – הזאת הבינה קודש והאש ,

כנ לישון ללכת נותנת אין בהם בחוש,הבוערת ראה

של התשובה מדרכי שאחד הקנה בספר גם וכמובא

בלילות . ער לישאר הבע "ת

שמקיפים וכן זי"ע האמצעי אדמו"ר דברי ידועים

לישון נותנים אין בסוכהדבינה לישון קשה (וע"כ

דהסוכה) המקיפים אורות שמרגיש בגמ'למי גם וכמרומז

ע "א)סוכה שינה (נ "ג ראינו "לא הסוכות ימי שכל

הבינה אורות מאיר הסוכות שבחג היות בעינינו"

עליהם שמאיר שהבע"ת מובן וע"כ בהם , לישון א"א

המובחר בזמן לישון ללכת להם קשה הבינה אורות

בזמן בע"כ נרדמים אלא הלילה תחי' שהוא דהשינה

מאוחר.

דרך שבבחי' הצדיקים דרוב השינה דרך

החכמה

אך ספי'ג] עבודת בבחי' שעבודתו גמור צדיק

המנוחה בסוד היא שינתו הרי החכמה

נשמתו הצדיק מפקיד וע "כ עליונים ביחודים דקדושה

לזה המתאים בזמן קדושים ביחודים השכינה אל

הלילה) בתחילת ומתאים (שהוא המיועד הזמן [שאז ,

בגשמיות בין העידו לשינה שכן חי איש הבן שכתב (וכמו

בריאה הלילה של הראשון בחצי שינה ששעה הרופאים גדולי

הלילה) של השני שבחצי שעות שתי כמו וביןלגוף ,

של הראשון חצי של הזמן יותר מתאים ברוחניות

סילוק בזמן ואז הדינים התגברות בחי' שהוא הלילה

לנפשך חכמה דעה לד

להפקידה למעלה הנשמה להעלות מסוגל המוחין

הצדיק ומתעורר וכו'], בשכינה בעיבור ולחדשה

בזוה"ק הרבה וכמובא הלילה , שכמעט בחצות (שאי '

בחצות קימה במעלת בה מדבר שאין בזוה "ק פרשה שאין

החכמהלילה) אור בדרך מדבר שהזוהר לשון, ("זוהר"

החכמה) הצדיקים אור רוב של השינה דרך היה וכן ,

החכמה . בדרך שהלכו

אין דאריך לכתר המרכבה השלמים הצדיקים

כלל לישון יכולים

והצדיקים הבחינות ד] משתי הכלולים השלמים

צדיקים בבחי' גם שהם יחד

יכולים לא המה תשובה , בעלי בבחי' וגם מעיקרא

דהע"ה על הכא זירא ר' דברי ובבחי' הלילה , כל לישון

ואילך ומכאן כסוס מתנמנם היה לילה חצות שעד

בחצי הרי זו בדרגה שצדיקים והיינו כארי, מתגבר

כנ "ל דבע "ת דדרך בסוד ערים הם הלילה של הראשון

דהלילה) הראשון בחצי לישון להם נותנת אין דהבינה ,(שהאש

שמתעורר הצדיק, דרך בסוד ערים הם השני וחצי

הלילה היחוד)בחצות דספי'(זמן בסוד בתורה , לעסוק

החכמה ספי' את הכתר הכולל – אריך – (צדיק)כתר

כלל(בע"ת)והבינה ישנים אין כאלו וצדיקים ביחד ,

א חוטפת רק אלא קבע שנת של בע"כ באופן ותם

נשמי משיתין פחות כסוס נמנום בבחי' קצרה תנומה

זה לענין נקרא שאינו גופם בריאות לקיום המוכרחת

משיגים זו קצרה בתנומה [ואמנם כלל . שינה בגדר

שברגע היא הכתר שדרך החכמה, השגת כל את

מהאריז "ל דאי' וכמו החכמה אור את משיג אחד

הכתר בבחי' שהיא המסי"נ בעבודה "י שבקבלת (וכן

כתר) – היחידה שבבחי ' דלבא רעותא כאילו מתוך נחשב

היחודים כל וכיון המצוות כל במאמר קיים בזה (והארכנו

תש"ע) שנת החכמה שבים כוונית לא יומי מן ].אנא

כל דעתיק כתר דבחי' המובחרים צדיקים

נשמה עליית בסוד רק שנתם

אמנם ספי'ה] בחי' של הדרך הוא גבוה מעל גבוה

דהצדיקים הדרך שהוא דעתיק , הכתר

הק' הבעש"ט רבינו וכמו הדורות יחידי המובחרים

כמו זי"ע הקדושים מתלמידיו כמה זה דרך ממנו קיבלו (וכן

רבי והרה"ק זי "ע מקאריץ ר"פ הרה "ק עצמם על שהעידו

זי "ע) מזלאטשוב מיכל עניןיחיאל כלל היה לא שאצלם

שינתם כל אלא בלילה , ולא ביום לא כפשוטו, השינה

בה משיגים והיו בלבד נשמה עליית בסוד היתה

באריכות אלקות דאור השגת המבריק ברק בבחי ' רק (ולא

שהיה החכמה) הק' הבעש"ט על זי"ע מהצ "צ וכדאי' ,

ביחד ועליה בבית הארץ"דר על השמים "כימי (בבחי'

כמו חיותם בחיים שרוצים מתי לעוה"ב נשמתם את שמעלים

לעליה) מבית .העולה

הק' הבעש "ט שינת על זי"ע הצ"צ דברי

והיתה עיקרי ו] חלק הצדיקים גדולי אצל השינה

שסברו כמו ולא שלהם , ה ' מעבודת

לנפה"ח)המתנגדים בהוספות הבעש"ט (כמובא שמשיג

מלמעלה , ומתנות שכר בבחי' בחלום השגות הק '

את ומשבח שמתאר אחרי זי"ע מהצ"צ כדאי' אלא

שהיתה הגר "א לביאור שינת בניו בהקדמת (כמובא

אחד ,הגר"א) כל שעה חצי פעמים 4 של בסירוגין

והיה שעה, כחצי הוא נשמי ששיתין כהשיטה והיינו

דהע"ה על זירא דר' תי' כמו הגר "א ישן לפי"ז

וכו') כסוס שענין(מתנמנם ומסיים הצ"צ אח"כ וממשיך ,

בזה והביאור לגמרי, אחר ענין היה הבעש"ט שינת

היחודים עבודת בדרך הבעש"ט שינת שהיתה כנ"ל

אדה"ר דעבודת דרך החטא שהיא הצ "צקודם (כמש"כ

החטא, קודם אדה"ר עבודת מעין הבעש"ט שעבודת במקו"א

באופן היה החטא קודם אדה"ר שאצל הצ"צ שם שמסיים אלא

הבעש"ט) מאצל גבוה .יותר

שניהם וב' שייכים הכתר דספי' האחרונות דרגות

מרמז סתם שדוד אלא ע"ה, המלך דדוד לבחי'

ודויד דוד , אליה שזכה דאריך הכתר דספי' דרגה על

דעתיק הכתר דספי' דרגה על מרמז ביו"ד מלא

זו מדרגה צריכה [והיתה בה ליכלל דוד שהתחיל

ולכן ע"ה המלך שלמה אצל בשלימות להתגלות

מלא דויד מופיע השירים אצלו בשיר מתגלה היתה (אם

יעקב לה שארית

כמש"כ צדקינו למשיח שלמה נהיה היה בשלימות זו מדרגה

].במקו"א)

החכמה דרך בסוד דהע "ה שינת זירא ר' לתי'

ועפ"י בגמ'ז] התירוצים שני לפרש יש הנ"ל כל

שר ' דהע"ה, שינת ששמו זיראבענין

גמורריחבגימ ' הצדיק דרך על מרמז החוטם שבבחי'

הז "א כנגד הוא שהחוטם החוטם ו')שבבחי' אות (צורת

סודות עפ"י עומק [וביתר הצדיק , בחי' כנגד שהיא

שבבחי' היסוד, עטרת בבחי' הוא זירא ר ' הקבלה

עולה והמלכות דאריך, בחוטם המונח דעתיק מלכות

דבזאת בסוד החכמה אל(מלכות)אל אהרן יבא

על(חכמה)הקודש מרמז הריח שבסוד זירא ר ' וע "כ ,[

זירא ר ' וע "כ החכמה, בדרך שהולך דהצדיק דרך

בדרך שהולך גמור הצדיק בדרך הלך שדהע "ה מתרץ

כסוס מתנמנם הלילה של הראשון שבחצי החכמה,

כארי, מתגבר השני בסודראיה אותיות אריה (ו ובחצי ג"כ

כידוע ). החכמה

דעתיק כתר בסוד דהע "ה שינת אשי רב לתי'

ורב כלל,ח] ישן היה לא שדהע "ה מתרץ האשי

אלא כלל , ישנים שאין הבעש"ט וכדרך

מגלה דייקא אשי ורב נשמה , עליית בשינה עושים

שכולל זה עם אש בשמואשי דרך י'דהבינה

דוד על מרמז שזה הבינה)דהחכמה עד (אש בשלמותו

מלכא דויד שנקרא עד דהחכמה י' את גם שקיבל

כנ "ל)ביו"ד, דעתיק דכתר דרך של(שהיא הראשון ובחצי ,

הלילה)הלילה של הנוק' חלק בחי' דב"ן ב"ן היה (שבבחי '

שעשה השינה, תמורת היה שזה בתורה דוד עוסק

דבזאת בסוד נשמה עליית הלילה של הראשון בחצי

הלילה) של הנוק ' הקודש(בחלק אל תורה)יבא – (חכמה

השינה , תמורת נשמה בעליית בתורה עוסק והיה

אפשרות שיש מוהר "ן בלקוטי ז "ל מרבינו וכדאי'

הנגלה לימוד ע "י השינה בחי' את (שלימודלעשות

ודורמיטא) שינה בבחי ' הוא הנסתר לעומת ובחצי הנגלה ,

הלילה של הז "א,השני בבחי' שהוא דמ"ה, ב"ן (שנקרא

הבינה) דרך בבחי' הוא בשירות שבפנימיות דהע "ה עסק

הלויים עבודת היא ותשבחות ששירות ותשבחות ,

כידוע . הבינה דרך שבבחי'

הנ"ל בביאור צ"ע

אמנם ע"ד ט] ביאור אינו זה ביאורינו באמת

הוא שדהע"ה הכלל דתמיד הרגיל ,

שלמות על מדברים ולפעמים דאריך , כתר בסוד

עתיק שבמדרגת דויד דדודמדרגת עבודתו (ובתחילת

הבינה) דרך בבחי' לפרש הוא לעולם מצינו לא אך ,

החכמה דרך בבחי' דוד המלךמדרגת דשאול דרך (שהיא

דהע"ה) של ולא מפרש ע"ה, זירא דר' תי' הנ "ל ולדרך ,

הרגיל דרך אינו וזה דהחכמה בדרך דוד שינת את

וצ "ע . כנ "ל ,

אשי ור' זירא ר' בתירוצי ב' דרך

ע"כ מדרך י] הפוכה בדרך לפרש יותר נראה

דרך את מגלה זירא שר ' והיינו הקודמת,

דהחכמה)דעתיק העליון דר '(שורש ריחשבגימ'זירא,

סתימאה חכמה עד שעולה החוטם ריח על מרמז

ח את שפנימיות מפרש הוא ולכן עתיק , היא כמה

מרומז שזה נשמה , דעליית בסוד דהע "ה שינת

ישן, ואינו ישן היינו כסוס מתנמנם היה שדוד בדבריו

כישן בחיצוניות שנראה נשמה דעליית דרך שזהו

באמת . ישן ואינו

י 'שבבחי'אשי ורב שעלה אש דאריך דרך על מרמז

שהיא הבינה, אש עבודת דרך דהע"ה אליה

י' את גם כוללת שאריך אלא האש, שלימות דרך

רבא דשמושא תפילין על האריז "ל [כמש"כ דהחכמה

דרש"י תפילין כנגד והם אנפין, אריך כנגד שהם

נותנת (חכמה)ור"ת (בינה) אינה זו גבוהה ואש ביחד ],

עיקר כל השני לישון בחצי ולא הלילה של הראשון בחצי (לא

חצאי כנ "ל) בשני ער דהע"ה היה אשי רב לדברי וע"כ

בתורה ועסק הלילה ,(חכמה)הלילה של הראשון בחצי

ותשבחות הלילה (בינה)ובשירות של השני בחצי

ובינה . חכמה שכולל דאריך הכתר אור דרגת שזהו

לנפשך חכמה דעה לו

לדרגת זירא דר' מתירוץ הסתירה יישוב

עצמו זירא ר' ועבודת

ולכאו ' בשיטת יא] ביאורינו על להקשות מקום יש

זירא הדרכים)ר ' במקו"א (בב ' ממש"כ

ע "א) מ"ו בדרך (דף בעבודה"י הולך היה זירא שר '

שהיה בחז"ל שמצינו וכמו הבינה, אש ויגיעת עבודת

את מפרש שר"ז פירשנו וכאן עיי"ש, וכו', ידיו שורף

החכמה בסוד דהע"ה א')שינת דעתיק (לדרך בסוד או

דחכמה העליון ב ')שורש הדרך (לדרך כלל בדרך והלא

דרך עפ"י זולתו מדרגת גם לפרש צדיק כל של

מפרש הבינה בעבודת שדרכו ר"ז ואיך עבודתו

ע"ד והתירוץ החכמה, דדרך בסוד דהע"ה מדרגת

הבינה ספי' הרי הקבלה עפ"י שכידוע הוא הקבלה

החול ימי ששת לעבודת בספי 'קשורה היא (ושב "ק

קודש) הנקראת כנגד החכמה הם החול ימות ו' והנה ,

האמיתית המלכות ספי' את בהם שאין היינו הו"ק

השב"ק) יום בז"א (שכנגד יש אלא דימות, הו"ק (שהוא

מלכות החול) שנקראת היסוד עטרת בחי' את רק

המושאל, שנכלל בשם שישי שביום שב "ק תוספת (שבבחי'

האדם את להעלות המיועד הזמן היא שב"ק שתוספת בשב"ק,

דשב"ק) החכמה לאור הרי ולהכניסו זירא שר ' י"ל וע"כ ,

היסוד עטרת בבחי' כנ"ל הקטנההוא י ' באות (המרומזת

שמ אדנ"י שם של האחרונה י ' שהיא זירא על שבתיבת רמזת

היסוד) מלכות עטרת בשם עט"י ונקראת שהיא (כנ "ל),

זמן שבבחי' החול, ימי ששת של המלכות בבחי'

החכמה אל העולה היא זו ומלכות הבינה, עבודת

דבזאת הקודש(מלכות)בסוד אל אהרן (חכמה)יבא

זירא שר ' אף וע "כ הנ "ל , שב "ק תוספת עבודת ובבחי'

הנשארות אותיות וכמרומז הבינה עבודת בבחי' הוא

זירא י')שבתיבת אות של(מלבד גימ ' – רח בגימ' שהם

מסביר הוא הרי בכ "ז הבינה , עבודת שבבחי' יצחק

הנ"ל. י' אות החכמה , אור אל דהע"ה עליית את

החסידות ע "ד בזה ההסבר

וע"ד מי יב] שאדרבא בזה הביאור החסידות

עצמו את יום בכל להשלים שדרכו

מדרגת אל לעלות בלילה ביותר יכול הבינה בעבודת

הימיםהחכמה בעבודת עצמו משלים שלא מי (משא"כ

בשב"ק) רק החכמה אל לעלות יכול הבינה ולכןבדרגת

היום בעבודת יום בכל עצמו שהשלים זירא ר ' דווקא

היה שדהע"ה מפרש היום אותו של הבינה במדרגת

החכמה לדרך לילה בכל ששייךעולה בעצמו דוד (וכמו

לילה כל שזכה עד עצמו והשלים הבינה לדרך עבודתו בתחי '

כנ "ל) עליונים בעולמות הנ "ללעליה ב ' דלדרך וביותר ,

דעתיק בדרגה דהע"ה דרגת מפרש זירא ר ' דווקא

המובא הסוד עפ "י וזה עליונה, הכי דרגה שהיא

עה"פ חב"ד חסידות כ"ג)בספרי י "ח, ד"ועבד (במדבר

שורש (עתיק)הוא"(בינה)הלוי הוא שעתיק שאף ,

להגיע בניקל שיותר בחינה יש בכ"ז דהחכמה העליון

[וכמו הבינה , מצד שנשמתם לאלו דעתיק לדרגה

אביי נשמת נשמתו שהיתה הק' (כדאי 'הבעש"ט

שהעיד נוראים בסיפורים כמובא התניא בעל שסיפר במעשה

דאביי ) הויות בבחי' שתורתו ע "ע משורש הבעש"ט שהיא ,

בינה , – מהאריז "ל)קין הבעש"ט (כדאי' אצל ודייקא ,

שינתו שהיתה הנ "ל הצ "צ עדות את להדיא מצינו

בסוד בזה והביאור החטא , קודם אדה "ר בבחי'

שהרדל "א משום וכן הסולם, מבעל כדאי' האלכסונות

דעתיק) מהספי'(ג "ר יותר דהבינה מספי' רובו

ואכמ"ל ]. דהחכמה ,

שממנה הנפש גאולת לאור מביא השינה תיקון

הגאולה אור התנוצצות

והש"י כליג] ולזכות הצדיקים בדרכי ללכת יזכנו

לפי דקדושה השינה לשלמות אחד

בזוה"ק שאי' וקיים, חי דהע "ה בדרך וללכת מדרגתו,

חי בבחי' להיות דהע"ה שזכה מה שכל הק ' ובאר "י

מלכא דדוד הנצחית הגאולה אור בו ושיאיר וקיים ,

דמותא סטרא את שהכניע מה בזכות היה משיחא,

השינה מגיעה במיתה)שממנה מס' ער(א' שהיה בזה ,

לפי שמכניע מבנ "י אחד כל וכן בתורה , ועוסק בלילות

בקדושה כראוי וישן דמותא סטרא את דיליה דרגא

את אצלו סותרת השינה שאין באופן מדרגתו, לפי

חלק ונעשית מתעלית השינה שכל חי, בקל הדבקות

עבודתו ברציפות הפסקה שאין עד ה', מעבודת

יעקב לזשארית

וקיים חי בחי' להתנוצצות זוכה השינה , מחמת

לשוב נזכה ובזה נפשו, של הפרטית הגאולה ולהארת

במקו"א וכמש"כ כחולמים היינו ציון שיבת את ה'

העיקריים מהדברים המה והחלום השינה שתיקון

ומביאים הגלות וחלום שינת את שמתקנים

הנבואה שתחזור דלעתיד , הנבואה דאור התנוצצות

צדקינו משיח ביאת קודם עוד הרמב "םלישראל (כדברי

תימן) ותיקוןבאגרת בכלל, יש בפרט שיש מה שכל

שנת לתיקון מביא הפרטי דאדם והחלום השינה

"קרבה על הידועים הבעש"ט וכדברי הכללית הגלות

גאלה " נפשי י"ט)אל ס"ט, הפרטית (תהלים שגאולה

השלימה הגאולה את ומזרזת מחישה יהודי כל של

קץ אין פשוטים ברחמים בימינו בקרוב ישראל דכלל

אמן.