רשימת שיעורי התורהלהלן

בבית מדרשינו במשך השבוע המתקיימים

שיעורים באידיש

4:30-5:30בין השעות 'ה-'בימים א ,א"שליט יהושע כהן' ג המפורסם ר"מפי הרה בדף היומישיעור �

.צ"אחה

7:00-8:30בין השעות 'ה-'בימים א ,א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ע"זי ו"בשער הכוונות למהרחשיעור �

.בערב ).ת"כ דר"מזמן צה(שיחת קודש ברעווא דרעווין שלוש סעודות �

ק"שיעורים בלשה

,ע"ש זי"וסדר התרת קללות לפי מנהג הרש, א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ן"ק שיחות הר"שיעור בספה �

.7:00בליל שישי בשעה

"קול הלשון"א ב"ר שליט"ניתן לשמוע שיעורי מו

)2081233788 :ענגלאנדב 7183952440 :באמריקא( 03-6171086 'טל :שיעורים באידיש �

1' שיעור מס –ק אוצרות חיים "שיעור בספה 3' שיעור מס –ש "סידור הרש, נהר שלום, ק רחובות הנהר"שיעור בספה

)3-4-42-6: ענגלאנדבאמריקא וב( )3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 2' שיעור מס– )השבוע' פר( שיעור בחסידות

)3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 4' שיעור מס – שיעור בספר נתיב מצוותיך ואוצרות חיים )3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 5' שיעור מס –כ שבת "שיעור בשעה

2' שיעור מס – )03-6171041' טל( ל"אדיר במרום לרמחשיעור בספר )2-7-5-2-62: ענגלאנדבאמריקא וב(

)2081233788 :בענגלאנד 7183952440 :באמריקא( 03-6171041 'טל :ק"שיעורים בלשה �

)2-7-5-2-1: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-2מספר שיעור –שיעור בספר התניא

)2-7-5-2-3: ענגלאנדבאמריקא וב( 3' שיעור מס –) א"ושער יחו(ן "ק שיחות הר"שיעור בסה

)2-6-5-2-4: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-3' שיעור מס –ן "ק ליקוטי מוהר"שיעור בסה

)2-7-5-2-1: באמריקא ובענגלאנד( 1-1שיעור מספר –ק עץ חיים "שיעור בסה

2-4-9 03-6171002' טל: שיעורים באנגלית �

.)7183952440: באמריקא( 03-6171002' כמו כן ניתן לשמוע כל השיעורים בזמן אמירתם בטל

.02-5816622' אפשר להשיג הקלטות השיעורים ממערכת קול הלשון בטל

:י משלוח בקשה לכתובתנו"ע בדואר אלקטרונימידי שבוע נטרס ניתן לקבל את הקו

tc7@neto.bezeqint.net

כראוי 'ית בו להתדבק נזכה הקדושה התורה שבכח רצון ויהי

ועד למען לא נבוש ולא נכלם לעולם רצונו בלבב שלם ולעשות

.א"ונזכה כולנו יחד לביאת משיח צדקינו בב

"ים החכמה"מכון שליםירו 5245. ד.ת

02-5389584: פקסטל 057-3153884 :'טל

תשע"ב לך לך פר' ג של"ס

תשע "ב לך לך פרשת דרעוין רעואדא "ח מתוך תשע"ב לך לך פר' של"ס

אאאאששששר ר ר ר הארץהארץהארץהארץ אל אל אל אל אביך אביך אביך אביך ווווממממבבבביתיתיתית ווווממממממממוווולדלדלדלדתתתתךךךך מארצךמארצךמארצךמארצך לך לך לך לך לך לך לך לך אברםאברםאברםאברם אלאלאלאל הההה'''' ¤£¤¨¨¤¨¦¨¥¦¨§§©¦¨§§©¥¨§§¤¨§©¤¤Ÿ©ווווייייאמראמראמראמר

בבבברכהרכהרכהרכה:::: והיהוהיהוהיהוהיה ששששמך מך מך מך ואגואגואגואגדדדדלהלהלהלה ואברכךואברכךואברכךואברכך גגגגדדדדוווול ל ל ל לגלגלגלגוווויייי ואעואעואעואעששששךךךך א'-אראאראאראאראךךךך:::: י "ב, (בראשית ©§¤¨§¤¤§¨§¨©£¨¤§¨©£©§¨§¤¨¤§¥§¨¨

ב')

אעשך הק ':וברש "י ושם ולטובתך, להנאתך לך, לך

ועוד לבנים, זוכה אתה אי כאן גדול , לגוי

עכ"ל . בעולם, טבעך שאודיע

הנפש של האחד סולמות בשני ה' עבודת א.

הבהמית הנפש של והשני ישר והוא האלקית

טרעפ ' 'שווינדל הנקרא מסובב והוא

שבהם הנה סולמות שני יש הי"ת עבודת דרכי בכלל

סולם הוא האחד להתכלית, להגיע כדי עולים

אשר הקבוע התפלה סדר שהוא האלקית הנפש של

ד' שהם שלבים ד ' והם לדרגא , מדרגא עולים בו

עולים והצדיקים עשיה, יצירה בריאה אצילות עולמות

ומשם ליצירה מעשיה התפלה בעת זה בסולם

נתקנת זה סולם וע "י ולא"ק. לאצילות ומשם לבריאה

נתקנת ידו על אשר סולם עוד ויש האלקית , הנפש

הבהמית שהוא אהנפש הבעש"ט שגילה הסולם והוא ,

מדרגות שהוא טרעפ " "שווינדל הנקרא הסוד

רואה ופעם מסובב, אלא ביושר ולא מעוקל שהולכות

נראה ופעם ביושר ועולה הנכון המקום אל שהולך

___________xtqaא. a"yxden ixac lr xwira micqein mixacd o`ke ,c"ag iazka daxd x`ean trxh lcpieeyd oipre zenleqd ipy oipr

oipr `ed dcearae :my g"t 'nrn hrn wizrpe ,('v 'nr cr g"r 'nrn ayie zyxtc xn`na) 'a wlga my 'ire ,b"qxz mixn`nd

zcear dpdc ,dbxcde xcqa didi `ly ziwl`d ytpda diilrd lret ,zeyalzdd ici lry ,zindad ytpa ziwl`d ytp zeyalzd

,zecn ciledle zewl`a opeazdl oigend zcear `edy ,`weec lkyd it lr `ed ezcear lky ,dbxcde xcqa `ed ziwl`d ytp

.dbxcde xcqa `id ef dcear zellke ,'eke oigend zcear `ed df lky ,'eke zeppeazdde dbydd oipr itl `ed zecnd zelbzde zcily

zellky wx ,miwl` zaxwc aeha opeadl lkya ezcear xwir oi` ixdy ,llk dbxcde xcqa ezcear oi` zindad ytpd k"`yn

lr dpd ,zindad ytpa yalzn ziwl`d ytpdy dn ici lre ,llk dbxcde xcqa `ly `ed ezcear okle ,cbpnd cbp `ed ezcear

ytpa ziwl`d ytp zeyalzd lr i`w dfc ,'dbixcnd xzqa rlqd iebga izpei' xn`p df lry ,ziwl`d ytpda diilrd lret df ici

.[l"nk`e oiprd lk dipin lirl y"ire] .a"dpc mleql `a z`f zeyalzd i"re ,zindad

,`bxcl `bxcn dlery dbxcde xcqa `ed diilrde ,'ek dvx` aven mleq dpde y"nk `ed ziwl`d ytpc mleq ,zenleq ipin 'a yic

`ae dlrzp dci lry `bxcd z` d`exe rcei ,`idd `bxca eziilrae ,dler dil`y 'ad `bxcd eiptl ielb ,dpezgzd `bxca ecnrae

`ly diilr `edy ,xda `ed me`zte ,drwaa cnerd cg` enke ,llk dbxcde xcqa `ly diilrd `ed zindad ytpc mleqe .dfl

diilrd a"dpd lret f"ir ,a"dpa `"dpd zeyalzd i"re ,ynn `cg `zrya `edy a"dpc diilrd znbec `ede ,llk dbxcde xcqa

,xzei deabe dlrp dbixcn `ed ,dakxnd od zea`y dn j` ,ycewd zeigc dakxnd `ed df lke .'eke dbxcde xcqa `ly `"dpda

a"yire .l"kr ,'eke mdly `evxd swez ici lr `ede ,`"e` milrnd mde ,zeliv`c z"bg 'iga ,oi`lir oeigc d`lir `zakxn 'iga

.oiprd lk

לנפשך חכמה דעה ד

עד והולך מסובב הוא וכך השני, לצד והולך שחוזר

התכלית אל .בשמגיע

בחז"לדהנה ע"ב)איתא י "ח ע"ז לר 'ג (ירושלמי כשהראו

עצמו על אמר בשכרו אפרסמון נהרי י"ג אבהו

ד ')הפסוק מ"ט לתהו (ישעי ' יגעתי, לריק אמרתי "ואני

שהם לצדיקים נראה לפעמים כי וגו'. כליתי" כחי והבל

כלל נכון אינו באמת אך ח "ו, יגעתי" "לריק בבחי'

כן וכמו אפרסמון, נהרי לי"ג ביגיעתם זוכים ואדרבה

כדי ישראל לארץ שהלך ע"ה אבינו אברהם אצל היה

נמצאת והיא הק', השכינה שהיא המלכות את לחפש

דזה הרדל"א , במקום גנוזה האצילות בראש למעלה

ראש עד הק' השכינה אחר לרוץ הצדיקים חיפוש כל

והם ברדל "א, הגנוזה המלכות עד ולהגיע האצילות

שהם הנזכרים, סולמות בב' השכינה אחר רודפים

התפלה , של הסולם שהוא האלקית הנפש של הסולם

העולמות דרך לדרגא מדרגא באלקות שמתבונן

והוא לא"ק. שעולה עד אצילות , בריאה יצירה עשיה

כמש"א אדם לכל שיש האלקית הנשמה פנימיות בכח

של סולם יש אך היא , טהורה בי שנתת נשמה אלקי

בדרך אלא ישרה בדרך שאינו הבהמית הנפש

לך "לך ענין והוא טרעפ" "שווינדל בבחי' מעוקלת

וצריך בינוני של במדרגה עדיין הוא כאשר מארצך"

האלקית והנפש הבהמית , הנפש לתקן לטרוח

שנתת נשמה אלקי כמש"א הבהמית בנפש מלובשת

בנפש האדם בתוך מלובשת האלקית דהנשמה בי,

הבהמית הנפש לתקן הוא והעיקר איןדהבהמית , אך ,

האדם את מסבב הקב"ה אלא ישרה בדרך הולך זה

___________ede`ב. ,aeh oa` d`ex `edy mc` ,lynl :l"fe (d"qw 'nr l"fg zecb` lr) r"if yhixfrnn 'wd cibndl dxez xe` xtqa 'ir

pde .zebixcna dlriy m` ik leki epi`e ,dze` gwil dvexe ,c`n deab dlrnldpd ,"trxh lcpieey" dze` oixewy dbixcn yi d

zxkfpd dbixcnde .d`ex epi`y oeik ,dpnn wgxzpy el dnecnk ,xzei dler m`ae ,dze` d`ex `ed dpezgz dbixcna `ed xy`k

dbixcn elit` xqgp did m`e .aeh oa` lv` `ay cr dler zebixcn dnk cere ,oetvl axrnne axrnl mexcn wx ,deya zkled dpi`

`edy in la` .myl dlriy cr dbixcnl dbixcnn hrn hrn zelrl m` ik ,uetwl el xyt` i` ik ,zelrl leki did `l ,zg`

l` ,zewiacd epnn lha minrtle ,zewiaca cinz ezeidl wicv mc` ,`ed lynpde .dpnn yxet dze` d`ex epi`yk cin ,liqk

jxev `id zewgxzdde ,diilrd jxev `id dcixid ik ,dpnn dlerne ddeab dbixcnl `eai df zngn xyt` ik ,epnn wgxzpy cgti

.l"kr ,'eke l"pd lynk oexkf icil `ai dgkyd gkne ,zeaxwzdd

`oenqxt,ג. ixdp dxyr yly d"awd el d`xd mlerd on wlzqn didyk eda` 'xa dyrn :l"fe ('` ziy`xa) `negpz yxcn 'ir

ozp oenqxt` ixdp dxyr yly mdl xn` ,zi`x dn epiax el exn` ,dxezd iwqer mkixy` eicinlzl dzin zrya xnel ligzd

"idl` z` izlerte 'd z` ihtyn ok` ,izilk igk lade edzl ,izrbi wixl izxn` ip`e" xnel ligzd ,izxez xkya d"awd il

.(hn diryi)

lr cenrl mc`l xyt` i`y ,lecb llk dfe :l"fe (cbpn jl miielz jiig eide weqt lr 'h ze` `az ik zyxt) z"dr h"yraa 'ire

i` ik ,z`f dbxcnn mb letil `ed gxken f` ,dxizi dlrna jeldl leki epi` m`e ,('` l`wfgi) aeye `evx zeigd ik ,zg` dbxcn

,'cbpn jl miielz jiig eide' xn`y edfe ,ef dlrnn cxie letiy e` ,dxizi dlrnl jliy e` wx ,zg` dbxcn lr cenrl xyt`

,eil` z`a `le zikf `l oiicry enk l"x ,"cbpn jl miielz" eidi ,jxazi el dad`de d`xid `edy ,jly zeigd epiid "jiig"

,eil` zrbd `l oiicry jini lk jzrca didi `l` ,zeigd jl yiy jl oin`z `ly l"x ,"jiiga oin`z `le mneie dlil zcgte"

cinz ik ,(h"n diryi) 'izrbi wixl izxn` ip`e' ,`ikc `penqxt` ixdp b"i el e`xdyk ezen iptl xn`y eda` 'xn lecb epl ine

,eipira ekf `l miny od (e"h aei`) aizk zn`a ik ,einin jxazi myd zceara ezaeg ici `vi `l oiicry ezrca ayeg did

.l"kr ,dldz miyi eik`lnae

ziceqi,ד . z`xwpd dltyd ytpa mc`a zerahen od zecnd oipr dpde :l"fe ('a xry '` wlg) l"f e"gxdnl dyecw ixry ahid 'ir

n od mb ik .zxacnde zindade zgnevde mnecd ,zepiga rax`n dlelkdzeaehd zecnd zeielz dfd ytpa dpde ,rxe aehn zeakxe

jkitle .oey`x xrya lirl xkfpk dxezd zevn b"ixz oiielz da xy` ,zilkyd dpeilrd ytpd l` yxeye ceqie `qk ode ,zerxde

תשע"ב לך לך פר' השל"ס

כי התיקון, תכלית אל שיגיע עד סיבובים וכמה בכמה

אלא מיד הק ' המלכות אל ולהגיע לזכות אפשר אי

אמרתי ד "ואני הנסיון והוא טרעפ " "שווינדל של בדרך

האריז "ל שכתב יגעתי" שבת)לריק מס' הש"ס (ליקוטי

חטא משורש אשר הברית קדושת עניני על שקאי

שיש הגורם הוא אשר וכו', שנים ק"ל מאותם אדה"ר

התיקון. לשלמות להגיע שזוכים עד גדולה הסתרה

צריך והיה הק' השכינה את חיפש א"א ב.

א"י לשלמות שהגיע עד הסתרות כו"כ לעבור

אראך "וזהו אשר הארץ "אל הפסוק על רש"י שכתב

בעיניו לחבבה כדי מיד הארץ לו גילה ,השלא

מסובב , בדרך אלא מיד להגיע אפשר אי זו בחי' כי

לארץ מגיע שכבר שחשב אבינו אברהם אצל וכמו

כי מסובב , בדרך אלא מיד הגיע לא בסוף אך ישראל ,

הקב"ה שאין הבהמית נפש של הסולם של הדרך זהו

לרדת צריך היה ותחילה הדרך , את מיד מגלה

הלך והכל וכו', שרה את ממנו לקחו ואז למצרים,

מגיע שכבר וחשב ישר הלך שבתחילה ואף בהיפוך ,

למצרים וירד שוב חזר בהמשך הנה ישראל , לארץ

אמנו שרה דהרי לגמרי, נתהפך שהכל נראה והיה

הק' השכינה בחי' ללכת ו היא שרצה עתה ודייקא ,

וירד הכל נתהפך הק ', השכינה ולמצוא ישראל לארץ

נראה והיה שרה . את ממנו לקחו ואף למצרים,

___________zilkyd ytpa gk oi` ik ori ,mlehiaa e` oneiwa zevnd b"ixz l` zeixwr zepkd od mpn`e ,zevn b"ixzd llkn zecnd oi`

lk ytp ik (c"i f"i `xwie) ceqa ,envr sebd l` zxaegnd ziceqid ytp zervn`a `l` ,sebd ixai` b"ixz ici lr zevnd miiwl

.a"yire l"kr ,'eke c`n c`n onvr zexiard on miyw zerxd zecnd oipr jkitle ,`ed eytpa e"nc xya

xer zepzk yealnc rxd cv cixtdle xiqdl ripkdl c`n xdfdl jixv lkd zligz dpde :l"fe (`"rq b"k sc) mely xdp 'ire

yealnc aehd cv xiabdle ,c`n c`n onvr zexiard on miyw md ik ,l"pk zerxd zecnc mixai` b"ixzd mdy ,dbep ztilwc

zepzkce i"gpxpd iyealn ixai` b"ixza gk oi`e ,xe` zepzkl ayene `qke wiz md ori ,zeaehd zecnc mixai` b"ixzd mdy xkfpd

dpde .sebl xaegnd xer zepzkc yealn ixai` b"ixz zervn`a `l m` ,sebd ixai` b"ixz i"r zevn b"ixzd miiwle lertl xe`

miiwln `ed rpnp ,zerxd zecnd mdy ,epnn xer zepzkc rxd cixtd `ly cer lk ik ,`id dpey`x .zewelg 'bl wlgp df oipr

l"f exn` eilre ,'xifg s`a adf mfp' xn`p eilre ,ax gxehae miny myl `ly didi ,miiwi m`e ,ea ez`neh cera zevnde dxezd

zecnd eilrn xiardl exvi mr mgldl dlgz ix`k xabzi m` ,zipy .'zend mq el ziyrp dkf `l miig mq ezxez el ziyrp dkf'

cr ,dfa bdpzdl cinzie cer wfgzi m` ,ziyily .exvi z` yaekd miny `xi xenb wicv `xwi f`e ,zevnde dxezd miiwie ,zerxd

jkcfi f` ,'jilbx lrn jilrp ly' y"nk ,zerxd zecnl xnegd de`zi `le ,x"dvid zngln ila raha zeaehd zecnd ea eraheiy

d"iedd ea yalzie ,xe` zepzkae i"gpxpd iyealna mlvde oigende i"gpxpd exi`i f`e ,xe` zepzkl jtdzie xer zepzkc yealn

,xenb ciqg `xwpe ,zenlyd ipin lka mly `ed f`e ,'dakxnd md md zea`d' y"nk ,jxazi ezakxnl yecw `qk didie ,llekd

.l"kr ,jkxc gilvze dl` mixaca jipir miye .dad`n 'd z` caer ,mewnd z` ade` ,aed`

aglה. ick cin ux`d el dlib `le i"yx yxity dfe :l"fe ('f dkld zay) d"ewl 'ir,xeaice xeaic lk lr xky el zzle eipira da

.sexivde oeiqpd dfa cenri m` dkfiy dn oeiqpd zra cin mc`dl d`xn jxazi myd oi`y dn ,mc`d ly oeiqpd xwir df ik epiid

in ik ,llk oeiqp el did `l i`cea ,mirxd eizecne eizee`z xayiyk dkfiy dn lk mlerd dfa d`ex did mc` lk m` i`cea ik

d`ex epi`y zngn oeiqpd xwir j` .z`fk dlw rbxa dfk zehy liaya dl`k zeabyp zexe` ,dfk gvpl zenirp jilyiy lkqe izt

epinia zenirp myy miigd ux` d`xn jxazi myd oi`y ,'j`x` xy` ux`d l`' zpiga dfe .lecb zewfgzd jixv ok lr ,df lk

zilkzd xg` secxie ,xabzdl jixvy dn lr wfgzie xabzi m`e ,ely oeiqpd lk df ici lry ,igvpd aehd ezilkz `edy ,gvp

zpiga `edy dkfiy aehd eipira aiag didi f`e ,dfl zekfl jxazi myd iptl opgzde xaicy xeaice xeaic lk lr xky lawi ,dfd

izxn` ip`e exn`y miwicv dnka epivny enke ,'eke dfk zenirpl dkfiy llk eytpa xriy `ly xg`n ,xzeie xzei l`xyi ux`

.l"kr ,'eke ok` 'eke izrbi wixl

z`xwpו. melyd eilr epia` wgvi onfae ,dxy z`xwp melyd eilr epia` mdxa` onfa dpikyd ik :l"fe 'd xry dxe` ixry 'ir

לנפשך חכמה דעה ו

דנפש התיקון שהוא התכלית כל בזה שאיבד

הבהמית .

דנפש דהנה הבחי' ב ' כנגד עצמם הם ושרה אברהם

הבהמית ונפש אלקית ז אלקית והנפש ,

ולת ליחדם וצריכים הבהמית בנפש קנם ,מלובשת

האמיתי, היחוד שלמות הוא ושרה דאברהם והרי

ומבואר הבהמית, הנפש עם אלקית הנפש ליחד

בנביאות לשרה טפל שאברהם שאמרו חז"ל בדברי

י "ב)כמד"א שמע (כ"א שרה אליך תאמר אשר 'כל

הוא ששרה ואף שם , הק' רש"י שהביא וכמו בקולה ',

האלקית , הנפש בחי' ואברהם הבהמית הנפש בחי'

כאשר הבהמית הנפש הוא והתכלית שהעיקר והרי

כראוי. נתקנת היא

ואלקים הוי"ה בסוד המלכים מלחמת סוד ג.

שם לתקן שהתכלית גילה אבינו ואברהם

אלקים

החמשה והנה את מלכים ארבעה המלכים מלחמת

ואלהי''ם הוי''ה בסוד מלכים חהם דארבעה ,

חמש הם מלכים והחמשה הוי"ה אותיות ארבע הם

החמשה , את מלכים ארבעה וכבשו אלהי"ם , אותיות

אלהי"ם . אותיות ה' את כבשו הוי"ה אותיות ד' דהיינו

ד' בחי' שהיא האלקית הנפש בחי' סוד הוא זה וכל

הבהמית והנפש מלכים , הארבעה בחי' הוי"ה אותיות

מלכים . החמשה בחי' אלקים אותיות ה ' בחי' שהיא

מלכים החמשה את להציל הלך אבינו אברהם ואמנם

תיקון להשלים רצה כי הבהמית, הנפש בחי' שהם

דייקא הבהמית חיבורטנפש היה ענינו כל כי ,

ישראל ארץ עם אברהם וחיבור שרה , עם אברהם

אשת בסוד המלכות הוא העיקר כי המלכות , שה"ס

דנפש הסולם של הדרך והוא בעלה, עטרת חיל

מה והוא נסיון, בדרך אלא מגיע שאינו הבהמית,

דרכי מיד הולך שאין הצדיקים את מסבב שהקב''ה

בגילוי ושוב בהסתר, ופעם בגילוי פעם אלא העלייה ,

הבהמית נפש של הסולם דרך והוא בהסתר , ושוב

הנפש של שהסולם והגם טרעפ, שווינדל הנקרא

מ"מ התפלה , בסדר יום בכל בו לעלות צריך אלקית

הנפש של הסולם בתיקון גם עת בכל לעסוק צריך

בתהלוכות האדם את שמסובב מה כל והוא הבהמית,

בסוף להגיע הוא האמיתית תכליתו אשר החיים,

עשר שעבר אבינו אברהם כמו התיקון, לשלמות

והצדיק בו, בחר שהקב"ה לתכלית והגיע נסיונות

וכל ההנהגה סיבובי מכל מתפעל ואינו זה , סוד יודע

עליו, העוברים הבריתהנסיונות תיקוני של הסודות (וכל

סיבוב אחר בסיבוב בסתר ופעם בגלוי פעם הולכים דייקא

ולטפס ולעלות ללחום נפשם מוסרים זה ועל לצדיקים, כידוע

___________,'eke dpiky ly zexrp izy ceq od zegtyd izye .laeid ceq `id d`l ik ,lgx z`xwp melyd eilr epia` awri onfae ,dwax

.l"kr

ezeinipt,ז. `idy ziwl`d ytpde ,etebay zekln 'iga enk `ede ,mc`d zeipevig 'iga `edy zekln 'iga `id zindad ytpdc 'it

ytp 'iga `edy `"f 'iga cbpk yi`d aygp ,dy`de yi`d zellka oke .envr `"fd 'iga `edy ,zepeilr zexitq 'h 'iga cbpk `id

.zindad ytp 'iga `idy zekln 'iga dy`de ,ziwl`d

y"ir.ח. b"r d"l sc 'd wxt `zeripvc `xtq yexita l"f `"xbd yxit jk

`jט. ,llk ze`ivn dl oi`e ,zindad ytpd xe`a ixnbl dlha ziwl`d ytpdy eyexit ,'dd z` mikln 'cd eyak xy`kc yexit

ceqa ,'mily `ny' `xwpd m"idl`e d"iedc cegid zenly ceqa eicgi mdipy eklie ,owezz zindad ytpd mby `ed oewizd zenly

ceqa `cgk oigiyn oixz xeaig ,`ln ciec ceqa cegid zenly `edy cec oa giyn 'iga zenly ceq `ede ,'d riyez d"ndae m"c`

giyn 'iga ixnbl hley xy`k la` ,(miwl` my ceq cec oa giyne ,d"ied my ceq `ed sqei oa giyn ik) ,`ln my m"idl` d"ied

de cegid zenly epi` ,miwl` my lhazne ,d"ied my ceqa sqei oaxwirc (b"r yix b"v sc d"xc 'e yexc) k"dry 'ire .oewiz

.'eke mze` mqale wizndl wx ,zexeabd ze`ivn lhal epi` oeeknd

תשע"ב לך לך פר' ז של"ס

התפעלות) שום ללא ותעצומות בעוז הסולם ו בדרכי לבסוף ,

אבינו אברהם כי האמיתי, לתכלית מגיע הזה הסולם

הקב"ה בו בחר בהם , שעמד נסיונות העשר בזכות

כח ישראל בכלל השריש ובזה אוהבי, אברהם ונקרא

החיים . נסיונות בכל לעמוד נפש מסירות

הנפש של הסולם ונסתר נעלם כאשר ד.

האלקית הנפש של בסולם לאחוז צריך הבהמית

וחנוןוהנה רחום אל שהקב "ה יודע האמיתי הצדיק

רחמים הם בפנימיות ית' מדותיו כי וגו',

לו שיש תמיד יודע הצדיק וממילא קץ, אין פשוטים

האחד עת, בכל בהם לעלות שצריך סולמות שני

של בסולם עולה כאשר התוה"ק ובלימוד בתפלה

לדרגא מדרגא ביושר עולה הוא ובזה האלקית , הנפש

ברדל"א , הגנוזה למלכות שמגיע עד עולמות בד '

הק' השכינה רואה ולפעמים מסובב, הוא הב ' והסולם

ירידה בבחי' הסולם ומסתובב ממנו, נעלמת ולפעמים

ואיך לעשות מה כלל יודע שאינו עד למצרים

ולכן שוב. אליו שתתגלה עד להמתין וצריך להמשיך ,

לפעמים עת, בכל ושוב רצוא בדרך בזה ללכת צריך

נעלם כאשר ואמנם שוב . בבחי' ולפעמים רצוא בבחי'

ולאחוז לחזור צריך השני, הסולם של הדרך וסתום

הוא שם אשר האלקית , הנפש של הראשון בסולם

שוב יוכל אשר עד בזה, מאד ולהחזיק בגלוי, תמיד

הבהמית הנפש של בסולם ולעלות לטפס לחזור

כראוי. ולתקנה

עלוהענין אלא נתקנת אינה הבהמית דהנפש הוא

החג "ת בחי' שהוא הלב בחי' והחג "ת י ידי ,

יצירה בחי' הקודש יאהוא חיות סוד הוא בו אשר

ביחזקאל כמ "ש ושוב , רצוא בבחי' עת בכל (א'שהם

החיות י "ד) והם וגו', הבזק כמראה ושוב רצוא והחיות

הכסא את הק'יבהנושאות שהאבות הוא והאמת ,

בחי' הם כי הקודש, חיות נקראים המרכבה שהם

וכמו עולם, שבכל הפרטית יצירה בחי' שהוא חג"ת

כך היצירה , בעולם הם החיות העולמות בכללות

הפרטית היצירה בחי' שהוא חג"ת בחי' כל בפרטות

בהם יש ולכן הקודש, חיות בבחי' הוא עולם כל של

מה להבין וצריך עת, בכל ושוב דרצוא המדרגה ענין

ואיך הלב, בחי' שהוא החג "ת של העבודה עיקר

סתום הוא כאשר הלב להתעוררות להגיע הדרך

לב . תעלומות בבחי' וחתום

אדם לבחי' אדם לא מבחי' להשפיע צריך ה.

של ושוב הרצוא נתקן ועי"כ הכסא על היושב

החיות

עלוהנה היושב והאדם הכסא, את נושאות החיות

העליון, העולם של המלכות בחי' הוא הכסא

בראש הכסא על היושבת דאצילות המלכות וכמו

___________xe`dnי. ie`xk milrtzny miybxdd cr `edy ald cr oigend mihytzn xy`kc ,zindad ytpd owzl gk el yi aldc yexit

zelrtzd oi`e ,c"agd 'igaa y`xa `l` mihytzn oigend oi`e mezq ald xy`k j` ,zindad ytpd mb owzl mgka yi ,iwl`d

ziwl`d dnypd zeinipta ik ,dfa zpwzp ziwl`d ytpd wxe ,zpwzp dpi`e zelrtzd mey zlawn zindad ytpd oi`y ixd ,ald

it lr lreta dbdpdd `edy i"dpd 'igaa ok enke ,ielba ald zelrtzd oi`y epiidc ,al zenelrz 'igaa s` oewizd mlerl jynp

miyrn zeyrl leki zeppeazd ici lrc ,ziwl`d ytpd 'igaa mihytznd oigend itk ie`xk lreta bdpzdl cinz leki ,oigend

lret oi`e mlrp minrtlc ,xzqae ielba `ed my ,miybxdd lke ald myy z"bgd 'iga wxe .bdpzdl jixvy oian xy` itk lreta

.oldl 'ire ,z"bgd oewiz zenlya `edy ald zybxda dielz zindad ytpde ,xxerzn minrtle ,zelrtzd mey ea

z"bgיא. 'iga dxivid mlere ,zekln 'iga `edy i"dp 'iga `ed diyrd mlery ixd ,zexitq xyr xcq itk zenlerd zellkac

.xzk 'iga w"`e ,dnkg 'iga zeliv`d mlere ,dpia 'iga d`ixad mlere ,`"f 'iga `edy

ebe',יב. el lrnn micner mitxy y"nk ,'iryi zakxn `ede mitxy q"d d`ixad zakxnac (c"r `"p sc k"dry) l"fix`d y"nk

mixne`y edfe ,mipte` q"d diyrae ,'eke aeye `evx zeigde ea xn`py l`wfgi zakxn `ede ycewd zeig q"d dxivid zakxnae

.ycewd ipte`e zeige mitxy zayc xvei zltza

לנפשך חכמה דעה ח

הכסא על היושב האדם בחי' והנה כידוע , הבריאה

העולם מבחי' שהוא אדם " ה"לא מבחי' לקבל צריך

עולם של ה"אדם" בחי' בערך אדם , לא הנקרא שעליו

בחי' שהיא דאצילות המלכות ולכן ממנו, התחתון

ספירות מהט ' לקבל צריכה הבריאה, בראש אדם

בערכה , אדם" "לא בחי' שהם דאצילות העליונות

בחי' שהוא דהתכלת והלבן , התכלת בסוד והוא

בחי' שהוא מהלבן לקבל צריכה "אדם ", בחי' המלכות

אדם", "לא בחי' שהוא ממנו, שלמעלה ספירות הט '

בבחי' השרשים בשורש למעלה למעלה הוא כן וכמו

לקבל שצריך א"א, בחי' שהוא האצילות דכללות אדם

שהוא ממנו, שלמעלה עתיק בחי' שהוא אדם " מ"לא

הרדל"א . מבחי'

בכל וללמוד הק ' התורה אחר לרדוף העיקר ו.

ישבותו לא ולילה יום הפסק בלי מצב

הק'והעיקר התורה אחר לרדוף שמוכרחים הוא

פרדס "ן שהם חלקיה ד'רש בכל ר'מז (פ'שט

דרזין) רזין שהוא נ'שמה עולמות ס'וד, החמשה כנגד שהם

הק' התורה אחר לרדוף לעולם וצריך ואבי"ע, א"ק

נגלית הק ' התורה אחד דמצד הנ"ל, הדרכים בב '

אך בגלוי, לעולם היא ושם האלקית , הנפש בבחי'

אחר לרדוף לפעמים צריך הבהמית הנפש בבחי'

מסתתרת היא לפעמים כי נפש, במסירות הק' התורה

בבחי' השני העלייה בסולם לעלות וצריך מהאדם,

היא הק' התורה כי להשיגה , כדי טרעפ " "שווינדל

אחר לרדוף וצריך העליונים , העולמות סדר עצמה

התוה"ק אותיות כי ישבותו, לא ולילה יומם התוה"ק

דרכי בה ויש העולמות, בכל אלקות עצם המגלה היא

אחר עת בכל לרדוף וצריך הנ "ל , בסולמות העלייה

רק ולא התיקון , שלמות היא והתורה הק ', התורה

ביתו ואת בניו את יצוה "אשר בבחי' עצמו לאדם

כל תיקון היא התורה כי הבריאה, לכל אלא אחריו",

אחר מלרדוף למנוע ענינו כל והס''מ הבריאה,

על כי אלקות, בעצם שרשה התוה"ק כי הק ', התורה

ברדל"א , הגנוזה המל' את להשיג יכולים התורה ידי

כבודך " את נא "הראני ע "ה רבינו משה שביקש כמו

ברדל הגנוזה המל ' ברתא ,שהוא יסד אבא כי "א,

שהוא העליון הכבוד חיפש אבא , שהוא ומשה

העליונה . המלכות

שהיא ועל ישראל, ארץ את משיגים הק ' התורה ידי

היחוד , ומקום האמונה מקום המלכות, בחי'

צער ומרגיש מהאדם , הק ' התורה מתכסית ולפעמים

י"ה , קראתי המיצר מן בבחי' סתום הכל כאשר גדול

כזאת ובעת וסתום, חתום הכל כי לב שברון ונעשה

של השני הסולם דרך אותו שמוליכים לדעת צריך

כי העיקרי, הסולם הוא ובאמת הבהמית, הנפש

בעלה , עטרת א"ח שהיא המלכות סוד הוא התכלית

הסולומות שני דרך רק בשלמות לעלות אפשר ואי

בדרך ללכת מוכרח היה אבינו אברהם ולכן דייקא,

ארץ סוד שהיא המלכות את מיד לו גילו שלא כזאת

הקב"ה כי זה . דרך על היו שלו הנסיונות וכל ישראל ,

כמ "ש מהצדיקים הדרך את מסתיר ל"א כביכול (תהלים

וגו',כ"ג) עינך' מנגד נגרזתי בחפזי אמרתי 'ואני

העולמות לכל להכנס יכולים אחד מצד דהצדיקים

שני ומצד האלקית , הנפש של הראשון הסולם בבחי'

הסולם בבחי' הסתרים של נסיונות לעבור צריכים

הנ"ל. הבהמית הנפש של השני

להתחזק צריך לב תעלומות לאדם יש כאשר ז.

מצד הרגשים בלא אף בפשיטות ה ' את לעבוד

האלקית הנפש של הסולם

ע "ה וזהו המלך דוד י"א)שאמר ל"ח לבי (תהלים

במקום כי דייקא, "לבי" וגו', כחי עזבני סחרחר

יש כי הסולמות, ב ' את יש הסולם , ששם השדרה חוט

שהוא "לבי" בחי' אך הלב, אור וגם המח אור גם שם

סחרחר, בחי' הוא הלב, של האור שהוא החג "ת

בחי' סוד והוא יגעתי, לריק אמרתי ואני נאמר שעליו

השני, הזה בסולם ההליכה דרכי שהוא המלך , דוד

תהלוכות על המדברים תהלים פסוקי כל הוא ובזה

כל הכולל הבהמית , הנפש של הסולם וסיבובי

היה וכך חייו, בימי האדם על העוברים ההסתרות

שתועים כך, הוא הנסיונות ובכל העקדה , בנסיון

תשע"ב לך לך פר' ט של"ס

מבחי' הצדיקים כי הזה , הסולם בדרכי ומתגלגלים

הבחינה ומצד העולמות , בכל לעלות יכולים אחת

נאמר ג ')השניה פס' פ"ב שועתי",(יונה שאול "מבטן

וצריכים עינך , מנגד נגרזתי אמרתי ואני בבחי'

של הסולם שליבות שהם נסיונות עשרה לעבור

ולשלמות להתכלית שמגיעים עד טרעפ, השווינדל

הנפש. תיקון

רצוא והנה בבחי' העבודה הוא שם החג"ת מקום

כנ"ל, ושוב רצוא והחיות הפסוק שה "ס ושוב

פועלים אינם אך שבלב, ההרגשים כל הוא ושם

דהיינו לב", "תעלומות לבחי' נכנס ולפעמים תמיד,

הוא הדרך ואז שבלב, ההרגשים כל ממנו שנעלם

דהעבודה בלבד, והנה"י החב"ד בבחי' ה' את לעבוד

בחי' של העבודה הוא המוחין , שהוא החב "ד של

קטנים הכי אפי' במוחין כי האלקית, הנפש של הסולם

וח' ז ' בבחי' דקטנות מוחין גם יג שהם הצדיק יכול ,

אך למעשה. ההנהגה פעולת שהוא הנה"י את לתקן

הרי הלב , בחי' החג "ת בחי' שהם המדות של העבודה

לגמרי, ונסתר נעלם ולפעמים נגלה לפעמים הוא

בדרך אחרת עבודה שהוא השני הסולם הוא ובזה

ואמנם בעבודה. אחרת דרך שהוא כנ "ל , מסובבת

עת ובכל ספירות, העשר מכל לעולם כלול הצדיק

חב "ד , בחי' שהוא באלקות וחושב באלקות מתבונן

שהוא עת בכל והמצוות התורה כל בפועל מקיים וכן

העולמות בכל עת בכל עולה הוא ואז הנה "י, בחי'

תמיד יכול בזה כי האלקית, הנפש של הסולם מצד

מהעבודה כלל דעתו מסיח אינו זו ובבחי' לעלות ,

של העבודה מצד אך והנה "י. החב"ד בבחי' שהוא

אצל אינו הלב , בחי' המדות שהוא החג "ת בחי'

מסבב הקב"ה לפעמים כי בהשואה , תמיד הצדיק

הסתרים וכמה בכמה ולהכנס למצרים לרדת שצריך

לא במצרים אבינו אברהם ובודאי הלב , שמתגלה עד

עת בכל והיה החב"ד, בבחי' מאלקות אחד רגע הסיח

בפועל הכל קיים וכן במוחין , עליונה מרכבה בבחי'

היה לא הלב בחי' שהוא החג "ת מצד אך הנה"י, מצד

לבי בבחי' היה אלא במצרים , בהיותו לחיות יכול

שועתי. שאול מבטן וכו' סחרחר

הרגש בלא אף בעבודה ההתחזקות ידי על ח .

הוליד אברהם בסוד ההרגש גם בסוף נולד הלב

יצחק את

העלייה ואמנם ידי שעל הוא הצדיקים עבודת דרך

לדררגא , מדרגא האלקית הנפש של בסולם

הגנוזה המלכות עד שהוא מעלה , למעלה עד עולים

זו מבחי' הם מאירים אדם ' 'לא בחי' שהוא ברדל"א ,

דאצילות , אדם שהוא א"א, בחי' שהוא 'אדם ' בחי' אל

בסוד ושוב, הרצוא בחי' שורש שם אשר הדיקנא בחי'

תיקון למטה נמשך ועי"כ כידוע . הדיקנא של חוזר אור

ה בחי' של ושוב הרצוא שוב בחי' ומתעורר חג"ת ,

ושוב . דרצוא בעבודה הלב

דהנה וזה יצחק ', את הוליד 'אברהם של הגדול הסוד

הוא העבודה שעיקר חושבים ה ' עובדי רוב

רצוא בבחי' עת בכל הוא ששם כיון אך שבלב , בחיות

לבי בבחי' הוא ולפעמים שמחה , תמיד שם אין ושוב,

מתלהבים כאשר דהיינו וגו', כחי עזבני סחרחר

כאשר כגון הלב, הרגש נעלם ופתאום בעבודה

התפלה בעבודת או קודש שבת בקדושת מתלהבים

מסתלקים התפלה, אחר או השבת עובר וכאשר וכו',

קושי מרגישים ואז לב , תעלומות ונעשה ההרגשים

של החיות מהם נעלם כי שמחה , וחוסר בזה גדול

הראשון הדבר ואמנם וגו'. סחרחר לבי ונעשה הלב,

עם להשתמש יכול אין דכאשר הוא, לדעת שצריך

הלב בחי' שהוא הבהמית , הנפש של השני הסולם

של הסולם עם עכ "פ להשתמש צריך החג "ת, בחי'

והנה"י, החב"ד בבחי' העבודה שהוא אלקית , הנפש

לעבוד צריך לב , לו ואין הרגשים לו אין כאשר ואף

ובבחי' באלקות , התבוננות שהוא חב"ד בבחי' ה' את

הלב , הרגש ללא אף בפועל התורה קיום שהוא נה "י

הלב את להחזיר יוכל ידו על אשר הדרך זהו ואדרבה

ולעוררו.

___________mibeeifdיג. xry g"ra y"nk dxwnc beeif ceq `edy 'ge 'f 'iga `xwp zenlerd zeig ly xzeia dphwd oigend zbxcnc 'it

לנפשך חכמה דעה י

את כי הוליד שאברהם לדעת צריך לאמיתו באמת

הנפש של הסולם סוד הוא דאברהם דייקא , יצחק

דנפש הסולם שהוא יצחק את מוליד והוא האלקית,

יהיה שיצחק דלעתיד השחוק סוד והוא הבהמית,

ר "ת ח "י ק "ץ אותיות הוא יצח"ק וסוד ישח"ק, בבחי'

באמת כי הברית. תיקון שלמות שהוא י'חידה, ח'יה

השמחה בתכלית ה' את לעבוד בודאי היא התכלית

כי ברננה', לפניו באו בשמחה ה' את 'עבדו כמ "ש

אז בסוד ושחוק שמחה כולה הק' השכינה באמת

פינו שחוק שלמות ידימלא על נאמר זה ופסוק ,

זו, לתכלית להגיע שזוכים עד אך דלעתיד . השחוק

השמחה וסוף וחשכות , הסתרים כו"כ לעבור צריך

לבוא .

לאברהם דהנה שהיה הבתרים בין בברית איתא

באמת כי וכו', גדולה וחשכה תרדמה אבינו

השחוק שלמות באמת שהוא ישראל לארץ לזכות כדי

בחי' שהוא שאברהם תחילה צריך הנה והשמחה ,

עת בכל מאד חזק דבוק להיות צריך אלקית , הנפש

שהוא הנגבה, ונסוע הלוך בחי' שהוא זה, סולם בבחי'

החב"ד תיקון בבחי' לדרגא מדרגא במוחין ההליכה

לבחי' להגיע יכולים ועי"כ הסולם והנה "י. שהוא יצחק

הוליד אברהם בבחי' מנסיונות , להתפעל ולא השני,

אדם , לא לבחי' למעלה עד שעולה ידי ועל יצחק . את

יכול מטי, ולא מטי בסוד ושוב הרצוא שורש ושם

בחי' שהוא אדם לבחי' אדם לא מבחי' להשפיע

ושוב הרצוא נעשה בשורש למעלה כי הדיקנא,

והוא מטי, ולא מטי בבחי' שהוא כזאת במהירות

הרצוא ענין מהירות שהוא בזה, האמיתי התיקון

חוזר רצוא של רגע אחר שמיד באופן כך , כל ושוב

הצדיקים . מדרגת תכלית וזהו לשוב,

כי כי ענין להיות יכול ושם באריכות, הוא בתחילה

הוא אחד ברגע כי וגו', ברצונו חיים באפו רגע

שלא להזהר צריך רגע ובאותו אלקות , גילוי היפך

'אמרי אבינו אברהם שאמר וכמו כלל , מזה להתפעל

החכמה בדרך עתה הולך שהוא את ', אחותי נא

פעל אז ודייקא את", אחותי לחכמה "אמור כמד"א

בקי להיות שהוא יחידה, חיה קץ שהוא יצחק של הסוד

בכל לעורר ושוב , הרצוא של בסולם המדות בעבודת

ולעלות ויראה , אהבה בחי' ויותר יותר עמוק עת

בחי' אל אדם לא מבחי' הארה ולהמשיך ושוב ברצוא

ביחד ושוב דרצוא הבחי' שני שמתחברים עד אדם,

מטי. ולא מטי בבחי'

עם החג"ת מלחמת הוא השבירה סוד ט.

אבינו ואברהם המלכים מלחמת בסוד הנהי"ם

את להחשיב כדי מלכים החמשה להחזיר טרח

לב תעלומות יש כאשר אף הנהי"ם

בסוד והנה התהו בעולם שמתו מלכים הז ' סוד

באריז "ל מבואר הכלים ט'שבירת שער (ע "ח

ע "א) מ"ה דף ה ' החג "ת פרק בין המלחמה מפני שהיה

להתגבר רצו דינים בחי' שהם הנה "י כי לנה"י,

מלחמת בסוד והוא וכו', החג "ת מקום עד ולעלות

הארבעה הם החג"ת דמלכי והיינו וחבריו, אמרפל

החמשה הם הנהי"ם ומלכי וחג "ת, דעת שהם מלכים

ויש מלכים עטה"י בבחי ' מלכות יש כי חמשה בחי' (והם

השביעי ) מלך דבחי' שהיה מלכות הוא והענין עי"ש. וכו'

הוא העיקר האם לנהי"ם, החג"ת בין גדולה מלחמה

ויראה דאהבה המדות הוא ששם החג "ת, שהוא הלב

הוא העיקר או הוי"ה, שם בחי' והוא ודבקות ,

שהוא אלקים .הלמעשה שם בחי' והוא הנהי"ם, בחי'

כדי מלכים , החמשה את להחזיר טרח אבינו ואברהם

אף מצב בכל בפועל ההנהגה הוא שהעיקר להעמיד

ידי דעל ונהי"ם, חב "ד בבחי ' והיינו לב , בלא

בפועל הכל יקיים החב"ד של השכלית ההתבוננות

שבאמת ואף סתום , הלב כאשר אף הנה"י בבחי'

התיקון שלמות הוא והעיקר הוי"ה, שם הוא העיקר

אך הלב. ידי על דייקא שנתקנת הבהמית דנפש

אינו וכאילו החג "ת, מבחי' כביכול מתעלם הצדיק

___________ceqeיד . 'epit wegy `lni f`' ceq `ede ,w"egy 'iba dlerd x"e` minrt 'a ceqa zeklnd xe` zenlyc a"t `"k xry g"r 'ir

.a"yir ,w"egy 'iga ceqa zeklnd oewiz zenly oi` oiicr ik ,'dfd mlera eit wegy `lniy mc`l xeq`'

תשע"ב לך לך פר' יא של"ס

בדרך והולך הלב, הרגשי שהוא החג "ת בחי' מחשיב

יעזוב שלא ידי על שרק יודע כי והנה"י, החב"ד

העבודה בקיום לעולם ויתמיד מצב , בכל העבודה

עי"כ רק לב, בלא אף והנה"י, החב"ד ידי על בפועל

כראוי. התיקון ולהשלים הלב הרגשי את להחזיר יוכל

בבחי'ולכן שהוא החכמה בדרך אבינו אברהם הלך

שאמר וזהו הנגבה, ונסוע הלוך כמ"ש החב "ד ,

בעבורך לי ייטב למען את" אחותי נא "אמרי לשרה

בסוד אחותי נקראת החכמה כי בגללך , נפשי וחיתה

למצרים שירד זה ובמצב את ", אחותי לחכמה "אמור

החב"ד בדרך שהוא החכמה, בדרך לגמרי הלך

ההצלחה שהוא מהחג "ת לו איכפת לא וכאילו והנה"י,

בדרך והולך הלב תעלומות בבחי' הולך אלא בפועל,

בפועל וקיום באלקות התבוננות שהוא והנה "י החב"ד

שיעלה עד החג"ת , בחי' שהוא לב בלא אף המעשים ,

לא בבחי' ברדל "א שגנוזה בשורש המלכות עד לבסוף

סוד א"א סוד שהוא אדם לבחי' תאיר והיא אדם,

ובחי' החג"ת בחי' גם לבסוף שיתוקן באופן הדיקנא

הבהמית . נפש

בחי' שורש שהוא הדיקנא רחמי ידי על י.

סוד והוא הלב שהוא החג"ת נתקן ושוב הרצוא

טובים חסדים הגומל עליון' 'אל

ואני והוא בבחי' שהיה אבהו דר ' מעשה של הסוד

נהרי י"ג לו ונגלה יגעתי, לריק אמרתי

ידי על כי דיקנא, תיקוני י"ג סוד שהוא אפרסמון

שהרגיש אף בלבד, והנה "י החב "ד בבחי' שהלך

רדל "א בחי' עד עי"כ עלה ח "ו, יגעתי לריק שכביכול

א"א שהוא אדם בחי' אל אדם לא מבחי' משם והאיר

נהרי י"ג בסוד דיקנא תיקוני הי"ג והשיג דאצילות,

אל שהקב"ה לדעת צריך כי לו, שנתגלה אפרסמון

חוזר אור ובכח הדיקנא, רחמי בסוד וגו' וחנון רחום

בסוד למטה החג"ת בחי' שוב לעורר יכול הדיקנא של

עת בכל להתבונן צריך ולכן ושוב , רצוא החיות

רק ורוצה וחנון רחום אל שהקב "ה הי"ת בטובת

ו הצדיק להטיב , וכאשר לטובה , רק הם ההסתרות כל

הנפש של הסולם בדרכי אותו מוביל שהקב"ה רואה

לסולם נכנס הוא הרי טרעפ , השוינדל שהוא הבהמית

תמיד יכול שם אשר אלקית , הנפש של העלייה

אדם לא בחי' של השרשים שורש עד ועולה לעלות ,

בחי' שהוא אדם לבחי' מאיר ומשם הרדל "א, שהוא

יכול ועי"כ דאצילות, אדם הנק' אריך בחי' הדיקנא

כל ולעבור הבהמית, הנפש של הסולם בדרכי לעמוד

אבינו אברהם של דרכו היה וזה בשלום , הנסיונות

הבהמית הנפש תיקון שהוא יצחק את הוליד ועי"כ

הגבורה . סוד שמאל קו בחי'

מלך ולכן צדק ומלכי נאמר המלכים מלחמת אחר

וגו', עליון לאל כהן והוא ויין לחם הוציא שלם

כמ "ש הדיקנא לקדושת בזה זכה אבינו אברהם כי

וכמ "ש וארץ, שמים קונה עליון לאל אברם ברוך

ז "ל המשיך טו הרמח "ל נח, בן שם שהוא צדק שמלכי

עליון. אל בסוד הדיקנא בחי' אבינו לאברהם

רחום והענין שהוא האל ברחמי מכיר שהצדיק הוא

אמת הצדיק של הכח עיקר והוא וחנון,

של הסוד עיקר והוא הוי"ה , ברחמי עת בכל שמאמין

מאמין שהצדיק הדיקנא , סוד שהוא הסודות , כל

ברחמים כלל הפסק בלא עת בכל שלמה באמונה

האלקית דהנפש סולם דרך וכמו קץ , אין פשוטים

לעלות , עת בכל יכולים ושם הפסק , שום לו שאין

אדם , לא בחי' שהוא הרדל "א עד דרכו לעלות ויכולים

___________lryטו. itle ,y"nk `a` ceqia `ed 'ebe wcv iklne :l"fe (jl jl zyxta mye l"gnx zexve` xtqa) dxezd lr l"gnxd 'ita 'ir

`"e`e `a`a cnery itle .wcv ikln `xwp jkl ,"ux` cqi dnkga 'd" ceqa zpwzp zeklnd eci`ived jkl ,oinlrl oyxtz` `l

`"`n dx`d jiynne `a`a `edy itl ,eilr l`l odk `ede .`ni` ceqa o"iie ,`a`n mi`veid z"eied 'b ceqa m"gl ,o"iie m"gl

'`d oewizd df "oeilr l`l mxa` jexa" y"fe ,mdxa`l z`fd dx`dd el jiynde .d`lir `pwicay '`d oewiz `edy ,oeilr l` ceqa

zeize` `ede d"wpe `edy `pwicc oexg` oewiz 'it) oexg`d oewiz edf 'ux`e miny dpew' ("l`" `edy oey`xd oewiz 'it) `pwicay

.l"kr ,eiaie` gvp oeilrd myd df i"ry ,oeilr l` jexae .dx`d el jiynd `pwicd zellknc ,(ux`e miny d"pew

לנפשך חכמה דעה יב

ועי"כ הדיקנא , שהוא אדם לבחי' שישפיע עי"כ וגורם

הדיקנא בחי' חוזר אור בחי' שהוא יצחק בחי' נתקן

שורש בבחי' החג"ת , שורש בחי' ששם בשורש

בחי' למטה עי"כ ונתקן שם, אשר ושוב הרצוא

יכול זה ובכח ושוב , רצוא החיות בחי' שהוא החג "ת

ידי על דייקא שנתקנת הבהמית הנפש לתקן להשפיע

הלב .

הנהי"ם ולכן מלכי שגם לגלות בא אבינו אברהם

הנפש של הסולם בסוד ה ', בעבודת עיקר הם

על אשר לבד, והנה "י דהחב"ד העבודה בבחי' אלקית

שביאר וכמו ג "כ, החג "ת בחי' לתקן בסוף יכול ידו

ע "א)בשעה "כ ריש ל"ד ע "א, ל"ב גומל(דף עליון אל בסוד

הכתר ידי דעל הכל , קונה טובים אל חסדים (שהוא

הנה"יעליון) במקום העומדת המלכות (שה"ס נתקן

הכל) וקונה טובים הבהמית חסדים הנפש בחי' והיינו ,

כי ההצלחה , עיקר בו אשר הלב ידי על הנתקנת

אהבה ויהיה הצלחה שיהיה רוצה הקב "ה באמת

התכלית , זהו כי יצחק, בחי' של ושמחה ושחוק ויראה

לשלמות שראויים עד סיבובים כמה שמסבב אלא

פילל מי של הנפלא הסוד והוא וההצלחה , התיקון

יצחק , את יוליד לבסוף אבינו שאברהם וגו', לאברהם

ובמוחש, במורגש אלקות גילוי בבחי' החיות ויתגלה

יבשות בבחי' יב "ש)ולא את "ר אותיות בראשי"ת ,(כמאמר

שרה , לקיחת בסוד לסט"א ילקח שהחיות ולא

הצדיק כי רח "ל, יב "ש את"ר בבחי' תשאר והקדושה

האמיתי השחוק להוליד רוצה אבינו אברהם שהוא

להורות מלכים החמשה את הציל ולכן יצחק, בחי'

העבודה . דרך

כי כי והנה"י, החג"ת מלחמת בענין גדול בלבול יש

הד' בחי' החג "ת שהוא ההצלחה מחפש האדם

רואים ואדרבה ח"ו, הצלחה רואה אין וכאשר מלכים ,

הקדושה , אצל ולא רח"ל הסט "א אצל וחיות הצלחה

וזהו העבודה. להמשיך איך יודעים ואין הלב, נשבר

בבחי' זה בזמן לעבוד שצריך אבינו אברהם שגילה

קיום שהוא הנהי"ם, בבחי' שהוא מלכים החמשה

ואהבה יראה ובלא לב, בלא אף בפועל התורה

את הוליד אברהם לבסוף ועי"כ החג"ת , שהם ודבקות

דזיו חז "ל שאמרו וזהו החג "ת, בחי' גם ונתקן יצחק

נראה בתחילה כי לאברהם , דומה יצחק של איקונין

בבחי' עכ "פ או רח "ל, הקלי' במקום נמצא שיצחק

דומה שלו איקונין שזיו מתברר ולבסוף נוגה,

שלמות בסוד אחת בחי' הכל ונעשה ממש, לאברהם

אלקים . דהוי"ה שלים שמא שהוא מלא, דוי"ד

המרירות כל להפך צריך מרחשון בחודש יא.

ללא אף בפשיטות ה' את ולעבוד לרוממות

שיתגלו עד הדיקנא רחמי ולעורר הרגשים

ההסתרות כל ויבטלו

חשוןוהנה בחודש הקדושים הימים אחר עתה

מ"ר להכניס מנסה הסט "א 'מרחשון', הנקרא

מחשבות ע"י כביכול, בנפש מרירות ולעשות בחשון ,

בימים שהשיגו מה כל לפועל להוציא הצליחו שלא

אלא כלל, נכון דאינו הוא האמת אך הקדושים ,

דהמ"ר שפוותיה ', 'מרחשין מלשון הוא מרחשוון

הוי"ה גוים כל על ר "ם בסוד לר"ם ,טז מתהפך

חנוכה של האורות להכין צריך הזה בזמן ואדרבה

את הוי"ה "ויהי עליו שנאמר יוסף איש בסוד ויהי יוסף

ההצלחה לשלמות להגיע אלו בימים ואפשר מצליח ",

התורה שהוא ישראל לארץ להגיע הוא עיקרה אשר

שלא ואף בפועל, הק' התורה לקנות צריך ועתה הק ',

אצל שהיה כענין הוא ההצלחה , בתחילה מיד רואים

ישראל ארץ בתחילה שנתגלה ע "ה אבינו אברהם

להכנס צריך ההצלחה , נסתר כאשר ולכן נסתר, ושוב

והנה"י, החב "ד בבחי' האלקית הנפש של לסולם מיד

עד שעולה ידי על והוא החג"ת , לבחי' שוב שחוזר עד

בחי' שהוא לאדם משפיע ומשם אדם הלא בחי'

יתתקן, החג "ת בחי' למטה שגם גורם ועי"כ הדיקנא,

ההצלחה . שלמות לבחי' ויגיע

___________dyecwa,טז. `ype m"x ecbpke ,miwl` itexiv j"w minrt 'a `edy m"x 'ib w"lnr ceqa g"lya zyxt l"fix`dl dxez ihewl 'ir

.d"ied mieb lk lr m"x 'igale ,`ype m"xl miwl` itexiv j"w minrt 'ad lk jtdzn miwl`d 'iga mipwzn xy`kc epiide .y"ir

תשע"ב לך לך פר' יג של"ס

ומכירוזהו יודע הצדיק כי תהלתו", כן שמו "הודאי

זהו כי קץ , אין פשוטים רחמים לו יש שהקב "ה

הדיקנא , רחמי להשיג ההשגות מכל הגדולה ההשגה

ענין במהירות במח אצלו לעורר יכול שאדם וכמה

רחמי לבחי' ולהכנס לאדם , אדם הלא השפעת

ביתר לזה שנכנס וכמה בהם , בקי להיות הדיקנא

יכול מטי, ולא מטי ובחי' ושוב רצוא בבחי' מהירות

כי ההסתרות. מכל והיציאה התיקון במהירות לעורר

באפו' רגע 'כי בבחי' רק הוא עמלק של כחו עיקר כל

בחי' באמת אך החולשה , של הרגע לתפוס שרוצה

הוא דאל"ף ופ', א ' אות שהוא אריך, סוד הוא א"ף

כי למטה , למטה פ ' לאות משפיע והוא העליון , האור

בכל קץ אין פשוטים רחמים להשפיע רוצה הקב"ה

ומשפיע יתר במהירות עולה הצדיק אשר וכפי עת ,

הדינים יומתקו זה כפי כך לאדם , אדם לא מבחי'

הרחמים בפועל שיתגלה עד ההסתרות , ויסתלקו

הגדולים .

הזן הוי"ה ברחמי עת בכל להתבונן צריך יב.

אלו בימים ולחזור בטובו כולו העולם את

הדיקנא רחמי לעורר מדות וי"ג תחנון לאמירת

כל נתקנים ידו שעל אפים נפילת ולעשות

הנמוכות המדרגות

בחסד וזהו בחן בטובו כולו העולם את הזן ענין

האכילה דסוד וכו', הגדול ובטובו וברחמים

שביאר כמו לעשיה, המשפיע היצירה שפע הוא

עקב)האריז"ל פר' המצוות הוי"ה (שער א"ל גי' דאוכ"ל

סוד שהוא אדנ"י גי' ואכיל "ה היצירה , עולם סוד שהוא

ביום , פעמים כמה אוכל והאדם עי"ש, העשיה עולם

בריותיו,כדי כל ומפרנס זן שהקב"ה עת בכל לראות

שנשפעים הנצוה "ק שהם וחסד, טוב עת בכל ומשפיע

אכילתו, ידי על היצירה עולם משורש עת בכל לאדם

שיכיר כדי עליו, השי"ת טובת לאדם להזכיר והוא

הסתרים . משום יתפעל ולא עת , בכל וחסדיו רחמיו

קץ , אין הפשוטים מרחמים זה שפע נמשך ובשורש

עד ראמים מקרני בריותיו לכל ומפרנס זן שהקב"ה

ידי על רחמים להמשיך צריך והאדם כינים, ביצי

מעלת והוא בעולם , התיקון עיקר שהוא הדיקנא

כנגד ותלמידיו הוא ועמד בדיקנא , בקי שהיה רשב "י

כי והעקרבים , והנחשים והמקטרגים המסטינים כל

הדיקנא . פנימיות בסוד משה סוד הוא רשב "י

זה ,והקב"ה ענין על הזמן כל לחזור שנצליח יעזור

רחמי בכח מרחשון של אלו ימים ולעבור

כי תחנון, אומרים אין המועדים בימי הנה כי הדיקנא,

יו"כ עד רק מדות, י"ג על לחזור כך כל צריכים אין

ואין גלויים הרחמים ואילך ומיו"כ דין . בחי' יש שעדיין

חשון בימי עתה אך מדות, וי"ג תחנון לומר צריך

לעורר לחזור צריך כי הוא תחנון , לימי שחוזרים

התיקון. עיקר והוא הדיקנא, רחמי עת בכל ולזכור

דנפילת היחוד סוד לעורר אפים נפילת לומר וחוזרים

כי מהעמידה . גבוה יותר שהוא בא"ק, ששרשו אפים

לעשיה שוב יורדים אפים ובנפילת באצילות העמידה

למטה ע "א)למטה ריש מ"ז דף דנפי"א ב' דרוש שעה "כ ,(עי'

הוא אשר א"ק שורש בחי' ידי על התיקון ושם

א"ק עקבי בסוד התחתונה העשיה עד המתפשט

לתקן יכול א "ק , שהוא הכתר בחי' ידי על ורק כידוע,

הוא והעיקר אפים , נפילת בסוד הנמוכות המדרגות

בדיקנא . בקי להיות

הגדולים והקב"ה הכחות יקבלו ישראל שכלל יעזור

המלחמות בכל ולנצח הדיקנא , של

להכנס שהוא ל "ך, לך ענין והוא ובגשמיות , ברוחניות

האדם של הפנימית כליז לנקודה לעבור שהוא ,

נסיונות , עשרה בו אשר טראפ השוינדל של הנסיונות

חמישים העולה ל"ך שהוא לך לך בבחי' להיות וצריך

___________mc`dיז. z` xidfny "jl jl" mleray mc` lkl dfa fnxny mdxa`l jxazi myd xn`y edfe :l"fe ('f dkld zay 'ld) d"ewl 'ir

mixacnyk oke ,(a"k oniq mzeg jeza mzeg dxezda aezky enk) dnypd wx `ed "ip`" `xwpy dn mc`d mvr ik ,envrl jliy

,jl jl mc`d z` dxezd zxdfny edfe .recik mc`d mvr `edy dnypd lr dpekd xwir .jl e` dz` el mixne`e gkpl mc`d mr

xewnl epiid ,jnvra jl jlil oeekz mleka ,mlerd dfa jikxc lke jzriqpe jkeld lky ,jznyp xewnl epiid ,jnvrl jl jlzy

לנפשך חכמה דעה יד

שם וברוך דשמע שערים הנ ' חמשיםבחי' (שבהם

יעלה אותיות) ועי"כ אלקית, דנפש הסולם שהוא ,

יגיע ואז לאדם , משפיע אדם שהלא השרשי למקום

צדק גואל בביאת ושוב , רצוא החיות בחי' לשלמות

אמן. בימינו במהרה

לראשך כתר והיא לנפשך חכמה דעה יג.

לנפשךדעה מהחב"דחכמה להאיר (בחי 'שצריך

נפש)לנה "יחכמה) בבחי'(בחי' הוא כאשר אף ,

הוא העיקר אך נעלם, שהחג "ת לב והיא תעלומות

לראשך מקשרים כתר ידם על אשר הדיקנא , שהוא

קץ , אין פשוטים רחמים בכח אדם עם אדם לא בחי'

החג"ת , בחי' גם נתקן קדושךואז מצות שהוא נצור

הארת ידי דעל ו"ה , בחי' שמאיר ו"ה מ"צ מצוה סוד

בחי' שהוא ושוב, רצוא בחי' נעשה לאדם, אדם לא

כראוי, הו"ה בחי' המדות קדשך תיקון שבת שמור

סוד שהכניס אבינו אברהם סוד שהוא שבת עונג

שבת . העונג של בקדושה האכילה

ראשונה וזה מצוה שהוא וכלה חתן שמחת של הסוד

הרמב ''ם כמ''ש שמחה, שהוא התוה''ק של

שהוא המוחין ידי על וכלה , חתן שמחת הוא דשמחה

א''א , בחי' דוד , בן משיח בחי' בינה, בחי' שמחה , בחי'

לקבל שצריך השמחה, שהוא השחוק הוא דהעיקר

הראיה סוד עתיק , סוד שהוא אבינו מאברהם

וזהו לנפשךהעליונה . חכמה הנפש דעה של שהסולם

הנפש של מהסולם לקבל צריך השחוק, בחי' הבהמית

טפל שאברהם אף ולכן אבינו, אברהם שהוא האלקית

לא המזבח על תוקד תמיד א "ש מ ''מ בנביאות, לשרה

הוא כי א "ש, בחי' ש'רה א 'ברהם ר ''ת שהוא תכבה ,

ידי דעל היחוד , שלמות עת בכל וצריך העליון , היחוד

יכולים עתיק, סוד שהוא אבינו אברהם של הביטול

הדיקנא . להשיג

ע"ב)בגמ'ואיתא צ"ז אברהם (ב"ק של דבמטבע

את גילה הוא כי וזקנה , זקן היה אבינו

מלא 'זקן הנק ' קדישא הדיקנא ענין שהוא הזיקנה

קץ , אין פשוטים הרחמים גילה הוא כי רחמים ',

להשיג לראשךוהעיקר כתר מטי והיא ולא מטי בסוד

ועי''כ הדיקנא, קדושךוסוד מצות להשיגנצור

יעזור והקב ''ה ודבקות. יראה אהבה שהם החג ''ת

העליון, היחוד שמתעורר כלה חתן שמחת בזכות

ועיננו ומיד ותכף העליונים , היחודים כל יתעוררו

בימינו במהרה צדק גואל בביאת מלכותך תראנה

אמן.

___________zeivx` dfi`l ,jly zeinybe zeivx` jezn epiid ,`wiic jvx`n ,jvx`n edfe ,l"pk enr mixacny mc`d mvr xwir dfy jznyp

jznypl jl jlil `wiic jvx` jezn jlil xabzdl jixv dz` ok it lr s` ,myn z`vl dywy jl dncpy myl zcxiy zeinybe

,'eke izlleg oera od cec xn`y enk ,lecb rpen df mby it lr s` ,zclepy zeinyb dfi`a zclepy ji` jzclenne edfe .l"pk 'eke

eirceine eiaexwe mipkyde dgtynd mdy jia` ziane .l"pk `wiic jl jlil ,`wiic jzclenn jlil gxken dz` ok it lr s`

ici lr minrtle zeinyba minrtl ,mikxc dnka mirpeny jxazi myd zcearl zeripn dnke dnk yi mdn mby ,mdipia lcbny

oi` i`ceay oin`dl jixv dz` ik ,l"pk jznypl jl jlile z`vl jixv dz` mlekn ,zn`d on zeketdd mdizexaqe mdizerc

(`pipz ihewla h"n oniqa) l"f x"enc` azky enk df lka cnrl gk jl yi i`ceae ,eizeixa mr `ipexha `a `ed jexa yecwd

dfe .'eke mda cnrl lkei `ly zeripn mc`dl gley `ed jexa yecwd oi`yzeillk `edy l`xyi ux` `edy ,j`x` xy` ux`d l` e

.l"pk jznypl jl jl exidfn df lry ,zenypd lk xewn myy ycwnd ziad myy ,dycwd

תשע"ג נח פר' דשב"ק דא"ח טו ליקוטי

חדתין נשמתיןתשע"ג נח פר' דשב"ק דא"ח טי ליקו

אתשע"ג נח פרשתבשב"קשנאמרו קודשמשיחותחלק

מיד אחד א] התלונן השיעור , לפני התפלה לאחר

מו"ר צוה ומיד חולשה, איזו מרגיש שהוא

ויחזור קצת שיאכל כדי בשבילו קידוש שיעשה לאחד

יכול שאינו דמרגיש למו"ר החלוש ואמר כחותיו. לו

ולכן משקים, לשתות רק בכחו ויש מזונות לאכול

מו"ר ואמר קידוש. חובת ידי יוצא אינו שמא מתיירא

ובזה ענבים , מיץ רביעית עכ "פ לשתות להקפיד דיש

שיש דלמרות בכאן .- סעודה במקום קידוש ידי יצא

אלא זו שיטה על לסמוך שאין שאומרים פוסקים כמה

הדחק . שעת הוא כאן הרי הדחק , בשעת

דהנה בשו"ע- ה)איתא סעי' רעג כתבו (או"ח :

במקום אלא קידוש דאין הא הגאונים

יין כוס שתה או מועט , דבר אכל אפי' - סעודה ,

סעודה במקום קידוש ידי יצא ברכה, עליו שחייב

שתה או לחם אכל ודוקא אחר. במקום סעודתו וגומר

ברורה במשנה ועיין עיי"ש. לא . פירות, אכל אבל יין ;

כ"ה) ובתו"ש (ס"ק הגרע"א בחדושי ועיין לשונו: וזה

במקום קידוש ידי יוצא אינו ראשונים דלכמה שהוכיחו

אלא בזה להקל שאין נראה וע "כ יין . כוס ע"י סעודה

עיי"ש. הדחק . במקום

הגאונים ,ולכן שיטת על לסמוך מו"ר לו התיר

הוסיף ועוד הדחק. שעת הוא דכאן מאחר

שאי הסוברים לאותם כלל סובר דאינו לומר מו"ר

– סעודה במקום קידוש חובת ידי לצאת אפשר

אם כי ענבים, במיץ - כאמור ביין דסגי להשיטות

ולא הלב את סועד יין שדווקא מאחר יין, דווקא צריך

מבואר דהלא כן. דאינו מו"ר אמר זה ועל ענבים. מיץ

מיני בורא בירך דאם הסוברים פוסקים דיש אדם בחיי

כ על צריך מזונות ואינו יצא ומשקים אוכלים מיני ל

לו המיועד הברכה ומלח)לברך ממים שכל(חוץ מכיון ,

אבל עיי"ש. הלב . את סועדים ומשקים אוכלים מיני

דווקא , יין שיהיה צריך סעודה במקום בקידוש כאן

בכל ישנו דזה סעידה משום שאינו בהכרח א"כ

נמצא סעודה . מקום ידי יוצא אין בהן והלא האוכלין

ובזה דסועד . משום ולא דהיין האחרים מענייניו שזהו

החכמה בים מו"ר האריך שכבר כלול , ענבים מיץ גם

ולכן(תשע"ג) הדברים. בכל יין דין לו יש ענבים דמיץ

ענבים במיץ גם סעודה במקום קידוש לצאת יכולים

כלל. בזה פקפוק שום ואין

אדם ואח"כ אותו להחלוש)אמר קידוש למו"ר(שעשה

רצה דהוא קידוש. שעשה מה על דמתחרט

ועכשיו וכדו', כוונות עם דהוא ממו"ר קידוש לצאת

דלעשות כן שאינו מו"ר, אמר זו. מעלה הפסיד הרי

גדול. יותר הרבה הוא אחר יהודי בשביל קידוש

באמצע מו"ר שאמר מה אגב בדרך כאן [ונזכיר

ניחא בהפקירא עבדא חז "ל שאמרו מה על השבוע,

צריך הוא הרי ה ', עבד להיות שרוצה מי היינו ליה ,

יהודי, לכל ולעזור ישראל לבני לגמרי עצמו להפקיר

להשי"ת]. נאמן עבד להיות זוכה ועי"ז

___________

wqtlא . dyrn zrya daeyz oia welig yiy xiaqde) dyrnl mdilr jenql oi` dt mi`aend dklda miwqtdy aezkl ywia x"en

.(l"nk`e reaw

לנפשך חכמה דעה טז

אחד עוסק ב] כך כל עדיין הוא למה למו"ר : שאל

רבינו נשמת השראת בענין אלו בימים

משה ויקח של העבודה ובענין עיה"ק, בירושלים ז "ל

שלם קונטרס יצא [וכעת עמו יוסף עצמות את

ומלבן מבאר שמו"ר אהבו', והשלום 'והאמת הנקרא

דכתב מו"ר: וענה היטב ]. הדק הסוגיא כל את

דיבור מחשבה יש דהנה זיע"א, מאיז 'ביצא הרה"ק

נמוך יותר הוא שהמעשה חושבים והעולם ומעשה.

שלאחר דיבור דיש הוא האמת אבל הדיבור. מן

הדיבורים היינו המעשה', 'גמר נקרא שהוא המעשה

יש ועי"ז עשה , אשר המעשה ומסביר מבאר שבהם

הוא וזה עשה , אשר להמעשה והבנה משמעות יותר

עדיין עוסק הוא דלכן מו"ר וסיים המעשה. גמר

כן גם נמצאת ז "ל רבינו שנשמת הענין בביאור

גמר יהיה זה ידי שעל בכדי וזאת בירושלים ,

בראש עיה "ק בירושלים שהיה מה על המעשה

העל"ט . השנה

למד שבתג] מס' ע"ב)מו"ר יג דברים (דף י"ח בענין

הגמ' ושואלת גרון . בן חנניה בעליית שגזרו

אלו דתנן ומשיבה, דבר , עשר שמנה נינהו מאי

ועיין וכו'. ראשון ' אוכל 'האוכל התרומה, את פוסלין

האדם מטמא טמא אוכל אין התורה דמן בפרש"י,

אבל טהור. עוף מנבילת כשאוכל אם כי האוכלו,

נדה במסכת כדאמר נטמא, אינו בהמה נבילת האוכל

מ"ב) דף ה' באכילתה (פרק אלא טומאה לו שאין מי :

אינו בו הנוגע אבל האוכלו, את רק שמטמא עוף נבילת (היינו

זונטמא) יצתה בהמה); נבילת טומאה (היינו לה שיש

שיא אוכלה .קודם את מטמאת אינה ולכן כלנה.-

וביאר לנבילת ד] עוף נבילת בין החילוק מו"ר

בפרקי דאיתא מה עפ "י דהוא בהמה,

אליעזר כג)דר ' החלוקה (פרק סדר את שמבאר -

נח , בתיבת שהייתה שלישיים שניים לתחתיים

החיות כל היו התחתונה שפרש"י דבהקומה כמו (ודלא

לזבל) התחתונה מיועד שקומה היה שניה וקומה

הבע"ח)להעופות כל שבשניה שפרש"י כמו וקומה (ודלא

ובניו. ולנח ורמשים לשקצים העליונה

התחתון,וזה ביציע וחיה בהמה כל מדור לשונו:

שקצים מדור השניה, ביציע העופות לכל מדור

למד אתה מכאן השלישית. ביציע אדם ובני ורמשים

מיני ושס "ה בארץ, עופות מיני ושתים ששלשים

הרד"ל בביאור שם [ועיין בארץ . דר"א שקצים פרקי (על

מיני שם) ל "ב רק דיש מכאן נלמד דאיך עליו שמקשה

ממה כן דדרש לומר נדחוק אם ואף כשרים, עופות

ושלשיים 'שניים בפרשתנו תיכוניםשכתיב כתיב (ולא

ו ) ו א' במלכים שכתוב וכמו תחתיים , כאילו כדכתיב הוא וזה

זה על להקשות יש מקום מכל ושלשים ,- שנים כתיב

על להקשות יש גם דווקא . עופות על מזה למדנו איך

יש הלא כשרים , עופות מיני ל "ב רק שיש שכתב מה

ריבוי עם בתורה כתובין טמאים עופות מיני כ"ד

חולין במס ' כדאיתא שם (סג :)דלמיניהן, ואמרינן ,

שם ואמרינן הטמאים. על מרובים טהורים דעופות

אין טהרים דלעופות דתענית פ"ד סוף ובירושלמי

עיי"ש]. מספר ,

העניןוכתב לומר דיש זיע "א , ענגיל יוסף ר' הגה"ק

'עוף ', מכונה המחשבה דהנה עופות, ל "ב של

זה ואין כלל. נחה ואינה ומשוטטת מעופפת היא כי

דמי כעומד מהלך גם כי נח, כולו שהוא חי בעל בשום

עזאי ה :)לבן דשבת (שבת קמא פרק הרי"ף דלסברת

תנו ) ד "ה שם ר"ן עיין הרי"ף מדפי כוותיה .(ב . הלכתא

תנועת משא "כ שכיחה. בלתי תנועה היא וקפיצה

אינו עפיפתו ובשעת שכיחא , העוף של ההתעופפות

לו נדמה ולכן נחה .(לעוף)נח , הבלתי המחשבה

בסוכה וזהו דאיתא מה בן(כח .)ביאור שיונתן

הפורח עוף כל בתורה שעוסק בשעה עוזיאל,

שעברה נמוכה מחשבה על דהכוונה נשרף , מיד עליו

שהיית אצלו היה ולא לה , והלכה נשרפה מיד עליו,

וכלל כלל נמוכה שרהמחשבה חיי פר' נחל ערבי (עיין

עדיין) אכן ד"ה ב' ועלדרוש 'עוף '. קרויה דמחשבה והרי ,

יש מחשבה , דענינה החכמה נתיבות ל "ב לעומת כן

דר ' בפרקי וכדאיתא מינים , ל"ב עופות מנין ג "כ

עכתו"ד . ודו"ק. הנ "ל אליעזר

תשע"ג נח פר' דשב"ק דא"ח יז ליקוטי

הרי מחשבה .ה] בחי' על רומז דעוף הנ "ל מכל לנו

שבו לשם בספר מבהיל דבר איתא והנה

ה ')ואחלמה סימן כ ענף ד דרוש ב' חלק הדע"ה -(ספר

המאכל הרי אוכל האדם דכאשר יודעין שאנו דכמו

לדם נתהפך דהמאכל האדם עצם מציאות נעשה

כן כמו - גדול)וכדו' יותר של(ועוד במחשבתו הוא

הק' ומשמות מאלקות חושב האדם דכאשר האדם ,

בעצמו הוא הרי וכדו' תתאה וייחודא עליאה וייחודא

דכאשר להיפך ג "כ הוא [וח "ו האלו למחשבות נתהפך

בעצמו הוא הרי טובות שאינם מחשבות חושב האדם

רח"ל ]. כמותן להיות מתהפך

עופות ,ועפי "ז אצל דייקא הוא הדין דלכן לומר יש

נעשה האוכלו טהור עוף מנבלת דכשאוכל

הלשם וכדברי מחשבות על רומז דעוף וכנ"ל טמא,

בעופות דייקא ולכן האכילה ,- כמו הוא שמחשבות

נבילת אצל משא"כ אוכלו. את מטמא דאוכל מצינו

בחי' הוא אלא מחשבות על רומז שאינו בהמה

לא אבל נטמא בו שהנוגע בו מצינו לכן 'תאוות',

ודו"ק . האוכלו.

דיבר הפרי ו] כתב דהנה שחרית .- פת מענין

דווקא (במשב"ז)מגדים לאכול שצריך

וכן דגן , מיני מחמשת העשויה מפת כביצה שיעור

מזונות ; מיני בורא עליו שמברכים בכיסנין הבא פת

פת מיקרי לא דגן מיני מחמשת 'תבשיל ' אבל

חיים . דרכי בשם חיים בארחות מובא וכן שחרית .

גדולאבל חידוש לנו חידש מבוטשאטש הרה "ק

קנ"ז) סימן אברהם שחרית (באשל שפת וכתב, ,

שאפילו ואפשר שמזין ; דבר כל אלא 'פת' דווקא אינו

בו שיש כיון שחרית פת לקיים יכול קפה בשתיית

הלב . את וסועד וסוכר מס'חלב בסוף חמודות בלחם (ועיין

שחרית) פת בענין מש"כ .ברכות

דיבר מכיןז] הבעל שבת שבערב המנהג מענין

השבת נרות דבמג "אבאת רס"ג.- (סי '

הנרות .סק"ו ) יתקן שהאיש כתבים , בשם מביא

שבת המשניות על זיע "א איגר עקיבא ר ' ובחידושי

בנדה זהירות שאינן על וכו' עבירות ג ' על מ "ו, פ "ב

המשנה מלשון כן לדייק כתב הנר, ובהדלקת ובחלה

לרמז כדי ובנר , סתם קאמר ולא הנר ', ו'בהדלקת

וכן עיי"ש. 'תדליק'. ואשתו הנר יתקן שבעה"ב

הכוונות בשער סא)מבואר בתיקון(דף תזהר גם :

חי איש בן בס' ועיין וכו'. שבת של פ'הנרות ב (שנה

הנרות נח) בתיקון בער "ש יעסוק הבעל שכתב:

חסד בס' וע "ע עיי"ש. והפתילות. השמן ובהנחת

עוד ועיין הפתילות. ויתקן נרות יטיב שהאיש לאלפים

החיים דרך שנהגו (סי "ח)בספר שמביא שלאחר ,

בו ותאחוז מוחרכת שתהא כדי ולכבותו הנר להדליק

ליזהר צריך "והבעל הלשון : בזה סיים יפה האור

ערוך שלחן בקיצור ג"כ איתא וכעי"ז עכ"ל . לעשותו".

ז) הנרות (עה את שיתקן בהמצוה, יסייע שהאיש ,

וכן עיי"ש. וכו'. ויכבן שידליקן דהיינו אותן ויהבהב

אדם חיי בספר כא)כתב האיש (ה יעשה .ג שזה

___________

adadlב. jixv oi`e ,xpd on dliztd on `veiy dn aex wilciy jixv zay xp wilcnd ,azkc (cqx oniq g"e`) xeha oiir dpdc

ebdp n"n .adadl jixvny `"xk dkld oi`y ,dliztdmiypd.dti xe`d da fg`ze zkxegn `dzy ick ,dzeakle dliztd wilcdl

zay ipt xtqa oiire .(h"vw 'iq) d"ia`xa k"b `aen oke ."miypd" zebdepy (g"i 'iq) y"`xa xak azk okc `ed zn`de .y"iir

wilcdl zebdep miypdy gayl mrh azkc -,w"dlyd inia ig didy oencw cg` oe`bl mc` znyp xtqn `iany (f"hw cenr)

mwilcdle zvw owzl mdilr ok lr ,lecbd y"y xp dzak deg ik dfa zexedl ick ,zipy wilcdle xefgl k"g`e mzeakle zexpd

.lrad `le zexpd z` adadz dnvra dy`dy oipr yiy `vnp df itle .y"iir .y"xr

`xveג. 'qa oiir) r"if miig ixacd mdipiae ,zexpd z` onvra adadl ok` ebdpy miwicv dnkn `iany zayd x`an xtqa oiire

lra ebdp oke .mixerp z`hg oewiz `ed y"xr lka zexpd zkixgy xn`y l`xyi dewn xtqa enyn `aene .(e"lw ze` miigd

la` .miwicv daxd cere ,(q"y ze` melye miig ikxc oiir) `"rif xfrl` zgpn lra w"dbde (q"g zexinf) l"f daeyz zexxerzd

`ly `"rif aea`an oeiv zyecw lra w"dbd k"b bdp oke .llk oadadn did `le zexpd z` envra oikd `l r"if x`nh`qn oxn

לנפשך חכמה דעה יח

את אבל מהבהב שהבעל מה מאוד טוב בודאי בזה

בטור שכתב מה יוצא דעי"ז סימןהנרות (או "ח

מה רסד) רוב שידליק צריך שבת נר דהמדליק דכתב

רוב עפ "י והנה עיי"ש. הנר , מן הפתילה מן שיוצא

ממהרים המה הלא שבת נרות מדליקים כשהנשים

לשהות שצריכים לב שמים ואינם בהדלקה מאוד

מן שיוצא הפתילה רוב שידליק עד נר כל בהדלקת

מקודם , הנרות את מהבהב הבעל כאשר אבל הנר .

מיד עי"ז הנר את מדליקה האשה כאשר עי"ז הנה

מנהג בוודאי זה מחמת ולכן הפתילה,- רוב נדלקת

שבת . לפני הנרות את מהבהב שהבעל בזה יש טוב

הדבר לו שקשה או להבהבו יוכל שלא שיודע [ומי

הנר. להבהב שליח לעשות כדאי סיבה, איזה מחמת

הנ "ל כל לו אפשר אי ואם להנר . תהבהב שאשתו או

עד נר בכל שתשהה לאשתו להודיע הראוי מן אזי

הטור כדברי הנר מן היוצאת הפתילה רוב שתדליק

ברורה המשנה כתב כן וכמו סקכ"ח)הנ"ל. (רס"ד

בהדלקתה האשה תשהה שלא תועלת יהיה שבזה

זמנה . שלא בהגיע טוב שיותר שטוענים כאלו יש (והנה

אתל עושה אינו שהרי שעוה של נר של הפתילה הבהב

קצת מפריע זה הרי ואדרבה להדלקה ראוי יותר הפתילה

מאוד כדאי עדיין הנ "ל לפי אבל בשנית. אותו להדליק אח "כ

מן שיוצא ממה רוב האשה תדליק שעי "ז כדי להבהבו

.הפתילה)

לביתו בהליכה

שאל לפני ח] נח בן טפי עדיף מה להנוכחים מו"ר

תורה . מתן לאחר נח בן או תורה מתן

מו"ר אמר ולכאן, לכאן התלמידים שצידדו ולאחר

זיע"א ענגיל יוסף ר' הגה "ק א'דכתב חלק האוצר (בית

והנה) ד "ה ד ' אות ח ' נדהכלל במס ' דבתוס' ואין), ד"ה (ע:

יבמות במס ' חז "ל דאמרו דהא עכו"ם (סא.)כתב דאין

רק הוא זה יוחאי, בר שמעון ר ' שיטת לפי אדם קרויין

גם היו תורה מתן קודם אבל ואילך, תורה מתן לאחר

דאמר אהא כן שכתב ועיי"ש אדם . קרויין נח בני

משום מת , טומאת מטמא אין לוט של דאשתו התם

משמע לשונו: וזה מטמא. מלח נציב ואין מטמא דמת

שמעון לר' אפילו מטמא , מלח , נציב הוי לא אי אבל

דאחר כו',- באוהל אפילו דמטמא למימר איכא נמי

אבל לפלוגי, איכא אדם ישראל דאיקרי תורה מתן

עכ "ל. חילוק . אין תורה מתן קודם

דנראה וכתב זיע"א ענגיל יוסף ר ' הגה "ק זה על

מעובדי ישראל שנבררו אחרי דרק מזה

מעובדי דנסתלק הוא תורה, מתן בשעת כוכבים

אדם , מיקרי לא הכי ומשום המעלה , ענין כוכבים

ענין היה מהם, ישראל שנבררו קודם משא "כ

קרויין כולם היו כן ועל בכולם, מתפשט הישראלית

אדם . בשם

תורה וכתב מתן דקודם ראיה להביא דנראה עוד ,

ממה נח,- בבני גם ישראל בני קדושת היתה

וא"כ נח.- בבני תשובה מהני דלא בספה "ק שמבואר

תנחומא במדרש דמבואר המבול מדור נחתיקשי (פר'

ה ') מועלת פרק תשובתם היתה תשובה עשו דאילו

כרחך על אלא המבול.- את מביא הקב"ה היה ולא

שעוד תורה , מתן דקודם נח דבבני כנ "ל לומר צריך

בהן מועילה היתה מעכו"ם , ישראל הובררו לא

ענין מפאת וזה עתה , בישראל כמו לגמרי תשובה

בהם . גם מתפשט היה אשר ישראל בני קדושת

הרי במדריגה ט] היו תורה מתן לפני נח דבני לנו

מת שלאחר נח מבני גבוהה יותר ןהרבה

שכתב מה עם זאת לקשר דיש מו"ר והוסיף תורה.

[באתוון אחר במקום זיע "א ענגיל יוסף ר' הגה"ק

של ההגדרה היא מה החקירה בענין דאורייתא]

שמעורב מחמת נובע הוא האם - טבל אכילת איסור

___________

did ikd e`lay zngn `ed zexpd adad `l l"f oxny dny okzi edin adadl bdp `l aea`an y"xdnd eia` mby d`xpke) adadl

.(oeiv zyecw lra bdp jky ile`e zexpd zwlcda wlg lhep xak ok lr ,el cgeind excga zay zexp envra wilcdl bdep

תשע"ג נח פר' דשב"ק דא"ח יט ליקוטי

מחמת באכילה נאסרו הפירות כל ולכן תרומה בו

בו שיש התרומה אוכליםחלק כאשר מיתה חיוב שאין (רק

תרומה) באכילת כמו טבלטבל דאיסור לומר דיש או ,

הוא אלא תרומה , של האיסור עם כלל שייך אינו

אסרה . שהתורה חדש איסור

שום היינו: היה לא תורה מתן לפני דגם אומרים אם

בהם מעורב היה ורק לעצמם נח לבני מעלה

שום בהם היתה לא עצמם הם אבל ישראל , בני

שום אין שבאמת הצד כמו זה הרי - יתירה מעלה

רק הוא האיסור וכל טבל אכילת של חדש איסור

בו; מעורב ישראל כלל בחי' שהוא התרומה מחמת

חדש איסור בהם יש לכשעצמם דהטבל לומר דיש או

מעלה איזו בהם היתה בעצמם נח דבני היינו -

תורה . מתן מלאחר תורה מתן לפני יתירה

והוסיף דבריו י] על להקשות יש דלכאורה מו"ר

במקום הנ"ל הרה "ק שכתב ממה

יבמות במס' התוס' שכתבו מה על (סא.)אחר.-דכתב

בר שמעון ר' שיטת לפי 'אדם' קרויין עכו"ם דאין

ועל 'האדם'. בלשון אותם לקרוא יכולים אבל יוחאי,

הראשון דאדם זיע"א ענגיל יוסף ר ' הגה "ק מסביר זה

ולכן העכו"ם , מן וגם ישראל נשמות מכל כלול היה

החטא קודם הראשון לאדם הכוונה ג "כהאדם כתב (וכן

החטא) קודם אדם היינו דהאדם החטא האריז "ל ולאחר ,

קרויים דאתם אומרים ואז העכו"ם , מן היהודים נפרדו

עכתו"ד . אדם. קרויין העולם אומות ואין אדם

הראשוןומזה אדם של החטא לאחר דמיד משמע

ישראל מבני הגוים נפרדו לאחר כבר רק (ולא

תורה) מבוררמתן היה לא דעדיין לומר יש אבל .

ערכין לפי ורק בנ"י, מתוך העכו"ם עכירות לגמרי

וישראל. נח בני בין פירוד של ענין איזה היה

אלה היה יא] תמים צדיק איש נח נח תולדת

א נח בדרתיו התהלך האלקים ט)ת .(ו

ממעזיבוז ברוך 'ל ר' הרבי הגה"ק בשם מו"ר אמר

במס' בגמרא דאיתא מה פי על הקרא שפירש זיע "א ,

בית (יג :)עירובין נחלקו ומחצה שנים שתי רבנן תנו :

שלא לאדם לו נוח אומרים הללו הלל ; ובית שמאי

לאדם לו נוח אומרים והללו משנברא, יותר נברא

לאדם לו נוח וגמרו נמנו נברא . משלא יותר שנברא

יפשפש שנברא עכשיו משנברא , יותר נברא שלא

במעשיו. ימשמש לה ואמרי במעשיו

זיע "א ,ואמר ממעזיבוז ברוך'ל ר ' רבי הגה "ק

דמר חיים , אלקים דברי ואלו אלו דבאמת

דכשהאדם היינו פליגי. ולא חדא אמר ומר חדא אמר

היינו משנברא , נברא שלא לו שנח יודע בעצמו

הוא ושפל שקטן בעצמו ויודע כלל, מתגאה שאינו

לו נח אזי כהוגן , עבודתו גמר שלא ומשער בעבודתו

בעצמו משער אם אבל נברא . משלא שנברא באמת

הוא אם אחר; נח מוליד הוא אזי שנברא לו נח כי

תמים , לצדיק עצמו שמחזיק שנברא , לו נח בעצמו

נברא . שלא לו נח באמת אזי

נח וזהו באיזה פירוש נח , נח תולדת אלה הפירוש

נח בעצמו הוא אם אחר; נח מוליד אזי שהוא,

נח בעצמו הוא ואם נברא. שלא לו נח אזי שנברא, לו

לו נח שבאמת השני נח מוליד אזי נברא, שלא לו

זה ענין דעצם מו"ר והוסיף זיע"א. ודפח "ח . שנברא ,

ומאן רב , איהו זעיר דאיהו מאן הק ' בזוהר נזכר כבר

זעיר. איהו רב דאיהו

דיבר חדתיןיב] בנשמתין שהוזכר ממה מו"ר

שעבר פר'בשבוע חדתין (נשמתין

ל') אות ורגליו בראשית למטה ראשו הולכים עדן דבגן

שעושים אותם אצל ג "כ רואים אנו כן והנה למעלה,

מתו, שכבר האנשים את דמורידים באוב, כישוף

למעלה . ורגל למטה ראש יורדים הם ותמיד

עומד והנה היה ימיו דבסוף המלך שאול אצל מצינו

עמדו הפלישתים מאד; קשה מצב כשלפניו

שעכשיו שראו מכיון ישראל בני נגד במלחמה לצאת

אצל נמצא דוד למלחמה.- לצאת הכושר שעת הוא

שמואל המלך . משאול בורח עדיין שהוא מכיון אכיש

ע "י נהרגו האפוד נושאי הכהנים נסתלק , הנביא

בחז "ל ומובא לשאול . מי את לו שאין ונמצא, שאול;

לפליטה שנותר הכהן לאביתר לשאול שלח ששאול

בידיו מצויים והיו לא מנוב אבל והתומים, האורים

לנפשך חכמה דעה כ

כדכתיב ה-ו )ענהו. כח א' מחנה (שמואל את שאול וירא :

ולא בה' שאול וישאל מאד . לבו ויחרד וירא פלשתים

בנביאים . גם באורים, גם בחלומות , גם ה '. ענהו

לו ומכיון לעזור שיכול אחד אף לו היה שלא

בעלת אחר לחפש המלך שאול החליט

ואת האובות את הסיר בעצמו שהוא ומכיון אוב ,

באופן לחפש צורך לו היה לכן הארץ, מן הידעונים

כדכתיב אוב . בעלת אחרי ז ')מאומץ ויאמר(שם :

אליה ואלכה אוב בעלת אשת לי בקשו לעבדיו שאול

בעלת אשת הנה אליו עבדיו ויאמרו בה , ואדרשה

אליעזר דרבי בפרקי איתא והנה דור. בעין (פרקאוב

היתה דלב האוב בעלת האשה כי ברד"ק, הוא וכן ,(

שידעה והיינו, צפניה.- של ואשתו אבנר, של אמו

להם שמותר הסנהדרין כמו הכשפים, לעשות איך

מו"ר והקשה האוב. של כישוף לעשות איך להתלמד

לשאול הכישוף לעשות לה מותר היה איך דלכאורה

מאור מאורי בספר ומצינו קנג)המלך . דף ה ' (חלק

בנה הסנהדרין)שאבנר מן להקל(שהיה כדי לה התיר

איזה בירור צריך עדיין אבל עיי"ש. המלך. צער

הוא זה הלא המלך צער להקל כדי בזה יש היתר

כדי כישוף לעשות היתר שום ואין דאורייתא איסור

וצ "ע . המלך . צער להקל

ויחל הייןיג] מן וישת כרם. ויטע האדמה איש נח

אהלה בתוך ויתגל כ-כא)וישכר דיבר(ט .

דכוונתו היין , בשתיית גדולה עבודה לו היתה דנח

עלה לא אבל הראשון. אדם חטא לתקן כדי היתה בזה

דזה וגו'. וישכר כדכתיב בזה , נפגע ועוד לתקנו, בידו

צריכין הראשון אדם חטא לתקן דבכדי מחמת הוא

ביחידים החטא לתקן אפשר דאי רבים , של כוח בזה

היה וכן מאוד. עד עמוקה בירידה ליפול עלול דעי"ז

במרובה , במדה דנפגעו לפרדס שנכנסו בארבעה ג "כ

זכה אבל בשלום, ולצאת להיכנס זכה עקיבא רבי ורק

החטא את לתקן כלל זכה לא אבל בשלום לצאת רק

כח ע "י ורק אך לפעול יכולים שזה - הראשון אדם של

אשר בעת היה נח שתיית של התיקון ולכן הרבים .

אחיו עם ביחד וכששתה הצדיק , ביוסף נתגלגל

נח . של הפגם את לתקן זכה אזי במצרים,

ואח"כ דוד יד] ר ' המקובל ממוה "ר ששמע אמר

למה ביחס לדעת דיש שליט "א בצרי

שאנו הכוונה דאין ומבורך ', שלום 'שבת שאומרים

אנו אלא מבורך,- והוא שלום הוא שהשבת אומרים

האריז "ל מדברי משמע דכן להשבת . שלום נותנין

הכוונות ב)בשער דרוש שבת ליל ערבית דכתב (דרושי ,

החתן, בחי' הם ואנו כלה , נקרא שהשבת שם

לביתך תלך אח "כ לשונו: וזה הכלה . את ומקבלים

יתירה ובשמחה רם בקול תאמר לבית ובכניסתך

בשמחה הכלה את המקבל כחתן הוא כי שלום , שבת

עכ "ל. יפות . פנים ובסבר גדולה

קדישין תפוחין דחקל סעודתא

קידוש לפני

לפני משולשים טו] הדסים על מו"ר בירך קידוש

חסד בספר דאיתא ואמר, הלכה , עפ"י

מט)לאברהם נהר ב ער"ש (מעין לברך להקפיד דיש

וזה שוטה. הדס על ולא משולשים, הדסים על דייקא

דמלכא ברתא היא יתירה שהנפש וידוע קדשו: לשון

___________

diptvד . zy`l xec oirl el jlde .'eke exfge ux`d on mipercide zeae`d z` xiqdy yiw oa le`yn d`xe `a :epeyl dfely en`

xpa`dz`xe .miznd ziigz ribdy mixeaq ,enr elre dler l`eny z` miznd e`xe .`iapd l`eny z` dlrde ae`a el dl`ye .

dze`a enr elr ea `veik miax miwicv mixne` yie .'zi`x dn ik i`xz l` jlnd dl xn`ie' xn`py ,c`n daxd dldape dy`d

apzp l`enye ,mdiiga e`apzp mi`iapd lk :xne` opgei 'x .'eke dryrney dz` m` :le`yl l`eny xn` .ezen xg`le eiiga `

eipa lke `ed axga ltpe ezvrl le`y rnye .my ip`y mewna inr jlxeb `die ,jilr dxtk jzzin `dze axga letpl izvrl

opgei 'x ?inr `ed dn .inr jipae dz` xgne xn`py ,`al cizrl `iapd l`eny mr owlg `diy ,dnl eipa .'eke le`y znie xn`py

mb `l` - wlnra et` oexg ziyr `le elewa zrny `ly jiic `l :le`yl l`eny xn` :xne` owfd lld .izvigna inr xne`

תשע"ג נח פר' דשב"ק דא"ח כא ליקוטי

עמה באין בע"ש ובבואה דבריאה. ממלכות ומקורה

מיכא"ל ממחנה אחד היצירה , מעולם מלאכים שלשה

ממחנה ואחד אברהם , חסד מדת כנגד שהוא

ואחד יצחק, פחד גבורה מדת כנגד שהוא גבריא "ל

נקרא זה ומטעם ישראל. ת"ת כנגד אוריא "ל ממחנה

אבות , לג' רומז שי"ן כלומר , שבת ; השביעי יום

את ללוות הבאים הנזכרים מלאכים ג' על והכוונה

ב "ת . הנקרא יתירה הנפש

אחר ולכן שבת ערב לבקש הדס צריך בדי ג '

היא 'כשר' והכוונה אבות. לג' הרומזים

ללוות הבאים הנזכרים מלאכים לג ' כסא להיותם

שהג ' יתירה הנפש ובראות יתירה. הנפש את

אז עליו, לחול מקום מצאו הנזכרים מלאכים

היא -ואזי ללוותה שבת מוצאי עד לה ממתינים

הבדלה בשעת שבת מוצאי ובליל ושמחה. צהלה

אותם על 'הכשרים'כשמברכין הדס בדי אזי ג' ,

הג ' אותן ומיד ריח , באותו יוצאה יתירה הנפש

ומלוין עמה הולכין ההדס על השורים מלאכים

הליכתה בשעת יתירה והנפש מקומה . עד אותה

ומי שקבלה. רוח נחת בשביל הבית לבעל מברכת

הג ' כשבאין שבת, מערב הדס בדי ה -ג' זימן שלא

וא הנפש את ללוות מקום מלאכים מוצאים ינם

לבדה נשארת והנפש להם , הולכים אזי לחנייתם,

'ההדס עצובה . על כשמברך שבת מוצאי ובליל

השורה דשמאלא מסיטרא המלאך אותו שוטה',

לה והולכת ממנו, ומתנערת הנפש עם מתלוה עליו

הבית לבעל ומקללת בעצבון טרח לבדה שלא על

עליהם לחול עבות הדס בדי ג ' לה לזמן בשבילה

עכל "ק ללוותה . הנזכרים מלאכים .ההג '

ואמר היר "א טז] בסידור שמובא מה דלפי מו"ר

ולעשות הדסים על לברך דצריך משמע

ולא עליכם , שלום שמתחילים לפני עוד ההקפות את

קידוש לפני ההקפות את לעשות שנוהגין (לאחר כמו

-הזמירות) היר "א בסידור כתב שכן דאע "פ ואמר , .

ולא קידוש, לפני השלחן את להקיף נוהג עצמו הוא

הבעש"ט . תלמידי נהגו שכן מכיון עליכם, שלום לפני

הפת בציעת לאחר

סיפר רח"ליז ] נחלה אשר אחד אצלו דהיה מו"ר

בסכנת והיה בלשונו הידועה במחלה

שליט "א , להמוהרא"ש מו"ר עמו והלך ממש, מות

מאוחר קודש שבת במוצאי זאת והיה ביבניאל .-

הרב לו ופתח הדלת על ודפק הלילה. באמצע מאוד

דתיבת ואמר כלל. ניתוח לעשות שלא ואמר הנ"ל,

ישראל בעבודת כדאיתא הלשון על רומז (פרשתנח

לשונו:נח) וזה זיע"א. ממעזריטש הגדול המגיד בשם

שיעור כי זללה "ה , מוהד "ב הצדיק מאדמו"ר שמענו

אות מספר הוא אורך אמה מאות שלש הוא התיבה

נ'. אות בגימטריא היא רחבה אמה חמשים ש'.

הצירוף - ל' אות גמטריא היא קומתה אמה ושלשים

שהתיבה דכמו מברך ולכן עכ "ל. 'לשן '. הוא מהן

ויתרפא . ינצל הוא כן כמו מהמבול ניצלה

הרה"ק והוסיף של לדבריו כיון דהמוהרא"ש מו"ר

בשמו מביא מראדזין שהרה"ק מאיז 'ביצא ,

ולכן צרעת , נגע דין לה יש הידועה המחלה שענין

ולהוציא לנתח אסור כן כמו לחתכו אסור שהנגע כמו

הידועה . המחלה של הגידול את

כדי הנהחי] היתה העולם בריאת דתכלית ידוע

בתחתונים , דירה יתברך לו לעשות

מקיימים אשר שהם ישראל כלל על מוטלת זו ועבודה

מכיון בתחתונים ,- אלקות לגלות שמו ית' רצונו את

שהוא העשיה בעולם נמצאים המה ישראל שכלל

___________

.l`xyi z` mb 'd ozie xn`py mizylt cia jnr l`xyi z` d"awd ozp jliaya .ep`vl ie` drexl ie` !?yexcle ae`a el le`yl

.y"iir

mipaה. y"r miqcd p"d ,lirl y"nk minkg mipal oikef zexpay enke :l"fe (cbpk cg d"c a"r bl sc zay 'qn) `"yxdna oiire

.l"kr .miqcd e`xwpy miwicv

לנפשך חכמה דעה כב

ולכן ממנו, יותר תחתון אין אשר התחתון עולם

אלקות לגלות להם אפשר ישראל בני דייקא

בתחתונים .

ויש והנה ומדבר , חי צומח דומם דיש ידוע לכאורה

למטה יותר הם כולם אשר עכו"ם, גם

אינו עדיין לכאורה וא"כ ישראל,- כלל ממדריגת

הוא בזה הביאור אבל בשלימות . ית ' רצונו מתקיים

צומח ודומם דאצילות , מלכות בחי' הם ישראל דכלל

באמת והנה בי"ע. בבחי' הם כולם ועכו"ם ומדבר חי

אין בי"ע דעולמות דאצי', ממלכות יותר למטה אין

הוא מציאותם ועיקר אמיתי, מציאות שום להם

העבודה ועיקר באצי', בשורשם נכללין המה כאשר

עיקר הם ששם לאצי' בי"ע עולמות להעלות הוא

מליובאוויטש אדמו"ר כ "ק שביאר וכפי מקומם .-

שיחות בליקוטי בהרחבה הענין את פר'זיע"א יט (חלק

(51 בהערה ועיי "ש 193 עמוד ד' בשם שופטים שם שמביא ,

הנבראים של שהמציאות להרמב "ם , המצות ספר

שהמציאות - מהותו, אמתת אינו לנו הנראה

עיי"ש. ית ', הבורא במחשבת בעודו הוא שלו האמיתי

עולמות מציאות עיקר שבאמת דמכיון כנ"ל, והיינו

עיקר אלא כהיום, נראה אשר כפי אינן בי"ע

ית "ש הבורא במחשבת הם כאשר הוא מציאותם

שהם ישראל כלל דייקא אכן לכן הנה באצי', והיינו

גילוי של העבודה מוטלת עליהם - דאצי' מלכות בחי'

אלא מזה , למטה אין דבאמת בתחתונים. אלוקות

הוא ששם לאצי' בי"ע עולמות להעלות שצריכים

ודו"ק . מציאותם. עיקר

איתא עירובין יט] א')בירושלמי הלכה על(פ"ג

המים מן חוץ מערבין בכל המשנה

אין הכי ומשום קללה, מין שהן לוי ר' אמר המלח, ומן

העדה בקרבן ועיי"ש בהם . משתתפין ואין מערבין

קרבן שכן)ושירי הערוך(ד"ה מי )בשם דהטעם (ערך ,

נתקללו שהמים היינו קללה, מין שהיותם מחמת הוא

עיי"ש בסדום והמלח המבול, סימןממי ברוקח (ועיין

המדרש) בשם כן שכתב .קצ"ב

שנהגו ואמר למה ראיה עוד להביא יש דמזה מו"ר

וכבר גרידא , מים לשתות שלא להחמיר

בזה מג)(נשמ הארכנו אות תשע "ב ראה פר' חדתין -תין

ע "י ולכן התאווה מקור הוא שמים מחמת הוא שזה

[והוא התאוות את מרבה הוא הרי גרידא מים שתיית

חיים רבינו להרה "ק קדושה בשערי דאיתא מה עפ"י

נצמחות הרעות המדות שכל דע וז "ל : זיע"א. וויטאל

המים , ויסוד וכו'. עפר מים רוח אש יסודות מארבע

המים כן כי והתענוגים, התאוות נצמח ממנו

לממון והחמדה ותולדותיה . תענוג מיני כל מצמיחים

יקנא כי והקנאה, בהם. להתענג לו אשר וכל חבירו

סור בספר בזה ועיין עכ "ל]. כמוהו להתענג בחבירו

טוב ועשה יז)מרע באזהרת (אות תראה כאשר וזל "ק: ,

שאבד לו אמר פעמים וכמה יוסף להבית המגיד

מים משתית עצמו שהשביע על שלו מדריגה

עיי"ש צנון. הנ "לו ומאכילת הירושלמי מדברי אבל .

קללה ממין הוא שמים מכיון לזה טעם עוד להוסיף יש

וכנ"ל.

___________

dlecbו. de`zdy ea xread e`nvl mind ziizya la` :l"fe (cq ze` ` oniq) edil` iac `pz lr mitev miznx xtqa cer oiire

zedy oi` e`nva dizyd zra ik ,eziizy mcewn mybzi `ly envr oikdl ce`n xidfd - .recik eziizya eytp skiz deexne xzei

iytp d`nv (b an mildz) xn`py enk ,ytpl `ed oe`nvd ik -.dndak zeidl lke lkn mybzie ezee`za rwzyi rbxke aeygl

liynd okle ,oe`nvn xzei zewwezyde de`z xzei mlerd dfa oi`y -,mdixac z` `nva dzey iede (c ` zea`) l"fg exn`e ,'ebe

mey mda dyrp `l minde oewiz mikixv mixacd lky ,zeceqid lkn xzei minyebn md mind ik recie .dyecwe dxez ixac ea

xtqa oiire .mewn lka miievne dxevd herinl mnvra dcinr mdl oi`y ,zeinyb oeyl myb `xwp okle .e`xapy enk md wx oewiz

yecwd epiax xidfd dfl .eziixak mind zezyl miey dndade mc`d - mlerd ziizye .seq mi zrixw oipra l"xdndl 'd zexeab

ixac ea wacziy ick envr z` jkfle zeinybd eizee`zn yextl `ed ciqgd zcear lky - ciqgdl ,minexn ifpba eznyp ,df

x`yae .`wec df oeyla xidfd okle .mipy dnka lrte cary dn lkd ciqtdl leki zg` mrta min ziizyae - dyecwe dxez

תשע"ג נח פר' דשב"ק דא"ח כג ליקוטי

צהר מלמעלה כ] תכלנה אמה ואל לתבה תעשה

שנים תחתים תשים בצדה התבה ופתח

תעשה טז)ושלשים חלוקות (ו דעות כמה מצינו הנה .

דהנה בהתיבה . חיים הבעלי העמדת סדר בענין

בתיבה היו זו גב על זו עליות דשלש איתא בפרש"י

הבעלי כל למדור ואמצעית לאדם, עליונה וקומה

לזבל. ותחתיים חיים,

סנהדרין אבל מס' שמכאן(קח :)בגמ' ראיה מביא

הצדיקים.- עם טהורים עופות של שדירתן

רש"י מאתו )ופירש כתיב(ד "ה לא עורב ז ')דגבי (בפסוק

כלומר - כו' שדירתם מכאן יונה], [משא"כ מאתו

ועיין בצדיקים . שמכירים אצלם , שדרים הוא הנאה

במהרש"א ג "כ מכאן)בזה הוא (ד"ה וכן שכתב : ,

רבה יא)בבראשית נח (לא אצל היו שהטהורים ,

היו הטהורים דעופות מזה משמע הרי עיי"ש. בתיבה .

ומשפחתו. נח עם ביחד העליונה בקומה ג "כ

דר 'ודעה בפרקי איתא דהנה בזה . מצינו שלישית

כג)אליעזר שהיה (פרק הסדר את שמבאר ,

החיות , כל היו שם התחתונה דקומה נח, בתיבת

העליונה וקומה לעופות , מיועדת היתה שניה וקומה

מדור לשונו: וזה אדם . ולבני לשקצים מיועדת היתה

ו בהמה העופות כל לכל מדור התחתון . ביציע חיה

ביציע אדם ובני ורמשים שקצים מדור השניה . ביציע

מיני ושתים ששלשים למד אתה מכאן השלישית.

נת"ל [וכבר בארץ. שקצים מיני ושס "ה בארץ , עופות

וכו']. דהפדר "א עופות ה-ל "ב ענין

וביאר לפי כא] דהנה הפלוגתא , בפנימיות מו"ר

שם היו עליונה שבקומה רש"י שיטת

ז "ל רבינו שאמר מה כפי זה הרי ומשפחתו, נח רק

המ"ד ולפי השי"ת. עובדי של במקום לגור שצריכים

הטהורים העופות ג "כ שם היה העליונה שבקומה

לגור שיש הרוזי'נער של הק' בניו שנהגו כמו סבר

שזה פשוטים , אנשים אלא שם שאין במקום דייקא

ז "ל רבינו [משא "כ השי"ת לעבודת יותר מסוגל הוא

מעולה יותר שהוא גאוה לידי לבוא יכול שעי"ז חשש

ביחד יושב כאשר ומשא "כ הציבור ,- מן במדריגה

שהם אנשים הרבה רואה הוא הרי השי"ת עובדי עם

גאוה]. לידי בא אינו ולכן ממנו במדריגה גבוהין יותר

העליונה שבקומה אליעזר דרבי הפרקי שיטת ולפי

בעצמו רבינו במדריגת הוא זה הרי שרצים , היו

בבחי' [שהם הגדולים הרשעים את אפי' לתקן שיכול

שרצים].

איתא תהלים כב] ז)במדרש ט מזמור טוב ,(שוחר

נולדו די"ג שם ואיתא מהול . נולד שנח

שם , נח , חנוך , שת, הראשון, אדם הן : ואלו מהולים ,

ירמיה . ישעיה , דוד, שמואל , משה, יוסף, יעקב , תרח,

ויולד שנאמר שת, הקב"ה. של בריאתו תחילת אדם

ונאמר חנוך , ויתהלך שנאמר חנוך , כצלמו. בדמותו

שם , תמים . צדיק שנאמר נח, שוה . לגזירה נח התהלך

שמו שנכפל מי שכל שם ,- שם תולדות אלה שנאמר

שנאמר יעקב , תרח . תרח נח, נח שם , שם מהול, נולד

אלה שנאמר יוסף, יעקב . יעקב ואומר תם, איש ויעקב

משה , כמוהו. מהול שנולד מלמד יוסף , יעקב תולדות

הוא , טוב כי אותו ותרא ונאמר משה, משה שנאמר

ישעיה , שמואל . שמואל שנאמר שמואל, מהול. שנולד

ירמיה , שמי. הזכיר אמי ממעי קראני המבטן שנאמר

תצא ובטרם ידעתיך בבטן אצרך בטרם שנאמר

עיי"ש. לדוד. מכתם שנאמר דוד, הקדשתיך. מרחם

נתן דרבי באבות עוד ד ')ועיין אות ב' ובילקוט (פרק ,

וישלח)ראובני לאברהם (פר' ובחסד מט), נהר ד' ,(מעין

מהול. נולד בלעם דגם

שזה ויש מהולין שנולדו ובלעם תרח דגם מזה ללמוד

לא כן למרות השלימות, מדריגת על מורה

עובדה גדולים עזרה רשעים והיו כלום , ולא להם זאת

___________

epi` hrn hrn mizeye ,dndak zezyl `ly miaeh mixac ziizya milbxend miciqgd ok enke .xdfp `ed envra ciqgd zee`z

xdfiy ,zee`zd lkn xzei dfn zelbl gzt ok lr ,milbxen mpi` jk lk de`z mda oi` mzrc itly mina la` -,jk lk dpkqa

.l"kr .xzeia dfn

לנפשך חכמה דעה כד

ימיו ) בסוף בתשובה חזר שתרח היו (אלא שלא דמכיון -,

כלל עוסקים היו ולא השי"ת בעבודת מתייגעים

להם עזר לא הרי וכדו',- ומעש"ט ומצוות בתורה

דגם מכאן ללמוד ויש מהולין .- שנולדו הא מאומה

אבות זכות להם ויש גבוהות נשמות להם שיש אלו

השי"ת בעבודת לעסוק יתאמצו לא אם הרי וכדו',

כלום להם יעזור לא וכדו', ומעש"ט ומצוות בתורה

גבוהה . נשמה להם שיש מה

וצירף שכתב כג] במה הרמב "ם דברי את לזה

להאדם טוב דיותר פרקים, בשמונה

על יעמול והוא וכדו' רעות מידות עם נברא שיהיה

טוב יותר זה הרי - וכדו', מדותיו את לזכך כדי זה

טובות במדות שנברא ומי צדיק . בטבע שנברא ממי

הרי גדולה , במדריגה להיות לזכות ג "כ ורוצה בטבע

יזכה ועי"ז גדולות ועבודת סיגופים לעשות צריך הוא

במידות שנבראו אלו שזוכים מדריגה לאותה הוא גם

אותם . ומזככים ומשברים רעות

עירובין וזה במס' הגמ ' דברי רבנן(יג :)ביאור תנו :

הלל, ובית שמאי בית נחלקו ומחצה שנים שתי

משנברא , יותר נברא שלא לאדם לו נוח אומרים הללו

משלא יותר שנברא לאדם לו נוח אומרים והללו

יותר נברא שלא לאדם לו נוח וגמרו, נמנו נברא .

לה ואמרי במעשיו, יפשפש שנברא, עכשיו משנברא;

במעשיו. ימשמש

עם היינו נברא שלא היינו נברא , שלא לאדם לו דנח

זה -הנה עליהם יתגבר והאדם טובות , מידות

בשלימות.- שנולד היינו 'משנברא', טוב יותר הרבה

שנברא האדם הוא טוב שיותר להיפוך, אומרים והללו

עם נברא שלא זה מאשר טובות מדות עם בשלימות

נברא שלא לאדם לו דנח וגמרו ונמנו טובות. מידות

טוב שיותר הרמב "ם כדברי [היינו משנברא יותר

עליהם]. יתגבר והוא רעות מידות עם שיוולד לאדם

במעשיו, יפשפש - שנברא דעכשיו הגמ', ומסיימת

שנבראו אלו דגם היינו, במעשיו.- ימשמש לה ואמרי

הרי בטבע, הטובות המדות את להם ויש בשלימות

ש מי של מדריגה לאותה לזכות יכולים אלו זיכך גם

וימשמש שיפשפש ע"י רעות מידות מכל עצמו

וסיגופים בתעניות גדולות עבודות ע"י היינו במעשיו,

הרמב "ם . מדברי וכנ"ל וכדו'.

דיבר שלום כד] בנהר הרש"ש שכתב כגממה (דף

והתרי"גע "א) כולה התורה כל דשורש ,

שתיקה , ענוה , שהם: מדות , בארבע תלויים מצות

היינו - מזה [וההיפוך ושמחה . הגוף תענוגי ומיאוס

- והעצבות התענוגים ותאוות בטילה ושיחה גאוה

נזיקין ]. אבות הארבע והם הרעות, לכל השורש הם

אותיות בד' תלוים מצות התרי"ג שורש לשונו: וזה

- ו"ה עם זכרי שס "ה ; - י"ה עם שמי כמ"ש הוי"ה,

ההוי"ה אותיות ש-ד' וכמו יסודותרמ "ח . ד ' שורשי (הם

וז"א ואימא אבא בחי ' ג "כ שהם מלכות , תפארת בינה חכמה

הם מצות התרי "ג כן - בארבעתם נכללים הי"ס שכל ונוק',

בינה חכמה יסודות ד ' שורשי הוי"ה , אותיות בד ' נכללים

מלכות) הטובות תפארת המדות פרטי כל תלוים ובהם ,

והם שרשים , בארבעה והשתיקה הנכללים הענוה

בחלקו. התמידית והשמחה הגוף בתענוגי והמיאוס

התרי"ג בכל שנפרטים אלא שרים, הד' הם ואלו

והם - נזיקין אבות ד' שהם שרשים וארבע איברים.

והעצבות. התענוגים ותאות בטילה והשיחה הגאוה

בכל שנפרטים אלא השרשים ארבעה הם ואלו

איברים עיי"ש.התרי "ג .

שם היינו עפ"י גם מדות הארבע אלו שנתחלקו

ושתיקה יו"ד, אות בחי' הוא דענוה הוי"ה:

וא"ו, אות התענוגים ומיאוס עילאה, ה"א בחי'

תתאה . ה"א הוא ושמחה

להתחילושאל יש דברים מהארבע דמאיזה אחד :

המהרצ"ה הרה"ק דכתב מו"ר וענה - בו?.

שביל, אורח, דרך, בחינות: ד ' דיש זיע "א מזידיטשוב

בבינה , שביל בז "א, אורח במלכות, הוא דרך ונתיב;

והנה לילך. מהם באיזה יודע אני ואין בחכמה. ונתיב

הרי הדרך", את לי "אנהיר שאמר מצינו רשב"י אצל

דרך . בחי' שהוא המלכות עם לילך הוא דעיקר לנו

הוא העיקר הנ"ל בענין כן דכמו מו"ר סיים ולכן

תשע"ג נח פר' דשב"ק דא"ח כהליקוטי

יזכה ועי"ז השמחה, במדת שהוא בהמלכות להתחיל

המדריגות . לשאר

וכמו שזכה כה] סודו לאיש גילה שהאריז"ל שידוע

מצוה . של שמחה ע"י מדרגותיו לכל

שהשורש וזל "ק: המצוות, שער בתחילת בזה ועיין

יחשוב אל המצוה שבעשיית הוא עליו נשען שהכל

אלא מעליו,- להסירם וממהר כמשא עליו שהיא

ירויח המצוה אותה בעשייתו כאילו בשכלו יחשוב

אותה בעשותו שמח ויהיה זהב דינרי אלפים אלף

ובחשק ומנפש, מלב קץ לה שאין בשמחה המצווה ,

זהב דינרי אלפים אלף לו נותנים ממש כאילו גדול ,

לא אשר 'תחת הפ' וז "ס מצוה. אותה יעשה אם

וז "ס כל '. מרוב לבב ובטוב בשמחה ה "א את עבדת

פסק קא ולא לתפלה גאולה סמך יומא דחד ברונא רב

היות על יורה וזה יומא . ההוא כל מפומיה חוכא

יותר האחרון, בתכלית ית ' בבורא בטחונו אמונת

בפועל. לפניו מזומן השכר היה גודל משאם וכפי

לקבל יזכה כך הפנימי לבב ובטוב באמת שמחתו

עליו שישרה ספק אין בזה יתמיד ואם עליון. אור

הקודש כולם ;רוח המצוות כל בקיום נוהג זה וענין .

בחשק שיהיה - בתורה שעוסק בעת בין

לפני עומד כאילו עצום , בהתלהבות נמרץ, גדול

בעיניו, חן למצוא גדול בחשק לפניו ומשרת המלך

עכל"ק . וגדולה. יתירה מעלה ממנו לקבל

המצוות ומבאר שבשמחת זי"ע, התניא בעל בזה

הכתר, ספי' והשראת אור את פותחים

גדולה,- בשמחה ה ' על להתענג של האור שהוא

אותיות 'ישמח ' - בעושיו; ישראל ישמח בבחי'

דלעת "ל, אורות ממשיכה בהש"י שהשמחה 'משיח ',

אור את לאדם מביאה הכתר השראת וממילא

השמחה שע"י כנ "ל , והיינו הקודש. והרוח החכמה

שאר לשלימות זוכה עי"ז מלכות, בבחי' שהיא

כתר. לבחי' ועד וחכמה , ובינה ז"א של המידות

מדריגת ואח"כ עדיין לו שאין מי דגם מו"ר, הוסיף

לזה , משתוקק עכ"פ הוא הרי אבל הללו,

מה לעשות ומשתדל הללו, למדריגות להגיע ומתפלל

השכינה לשרות יכולה עליו גם הרי - בידו, שיש

מראדוויל יצחק ר ' הרה"ק כתב דהרי הקדושה .-

זיע"א מזלאטשוב המגיד של בנו שהנה ז זיע "א ,

הסנה דהנה בסנה המחזה אצל ראה רבינו שמשה

שהוא שהסנה והיינו - אכל. איננו והסנה באש בוער

בבחי' והוא טובות מדות לו שאין למי רומז קוצים

מאחרקוצים השכינה , לשרות יכולה עליו דגם ,

לתקן באמת ישתוקק שעכ "פ הרצון, הוא והעיקר

המידות .

אחד ע "י כו] אכן, האם המזלות : ענין על לו שאל

עי"ז האם - נברא הוא מזל באיזה שידע

ע "י דהנה מו"ר: וענה - לתקן . עליו מה ידע כבר

הנפש של שורש ידע עי"ז נברא , שהוא המזל שיודע

שורש לדעת אפשר הצומח, המזל וע "י שלו; הבהמית

וע "י הנשמה ; שורש לדעת אפשר השם, וע "י הנפש;

שלו הרוח שורש לדעת אפשר השם , של הגמטריא

בחי ' שהוא הנשמה של מלכות בחי ' הוא השם של (שהמספר

הגמטריא רוח) יודע שאינו דמי הגר "א: בשם ואמר .

ועוד תחתית . לשאול ליפול עלול הוא הרי שמו, של

את לחלק לו יש אחד דכל מאחד, דשמע לומר , הוסיף

___________

heytaז. .dpqd xrai `l recn dfd lecbd d`xnd z` d`x`e `p dxeq` dyn xn`ie 'ek dpqd jezn y` zala eil` 'c j`ln `xie

'zi ezewl` zelbzd d`x dyry cegid cvny rci `ed [`eld] ,dpqd xrai `l recn dyn ly dnizd lceb didy dn oiadl oi`

i lkd `ed d"a lekiaky rcie.wlci `ly dpqdl xne` `ed ,wlcie unegl xne` `ed ;dpqd xrai `l recn `lt df oi` okl - ,lek

,cere .miwl` l` hiadn `xiy xn`pe .'zi ezewl` zelbzd `edy rci dyny ,y"nk - dfd lecbd d`xnd z` d`x`e xn`y ,cere

`ltl dide .zelbde `hgd cvn did dfe ,mivewl elynpy dpqd jezn 'c eil` d`xpy :zn`d dfe .xn` inl ,oaen epi` xn`ie zaiz

`p exeq (e"k f"h xacna) enk ,`"hqd `ed `p dxeq` dfe -,d"a lekiak ly y` zala ,`"hqd `ed ,dpqd xrai `l recn elv`

ziy`xa) mixvna xay yi ik awri `xie enk ,dpad oeyl `ed ,d`x`e ;z`f xewg` :eala xn`e .dl`d miryxd miyp`d ild` lrn

.oiadl rav`a d`xny df enk `ed ,d`xnd dfa d"a lekiak il fnxny dn epiid ,dfd lecbd d`xnd z` d`x`e ,dfe .(` an

לנפשך חכמה דעה כו

יצחק ששמו מי למשל היינו, הוי"ה ; השם עפ"י שמו

הוי"ה , שם של י' אות בחי' הוא י' שאות לדעת לו יש

וכדו'. הוי"ה שם של ה' אות בחי' הוא צ' ואות

צהר לתבהכז] טז)תעשה דיש (ו ברש"י עיין .

טובה אבן אומרים ויש חלון , אומרים

ביניהם , המח ' פנימיות מו"ר וביאר להם. המאירה

דמשה וידוע נח , של גלגולו הוא דמשה ידוע דהנה

דזה לומר ויש ומב "ד . מב "י משיחין מתרין כלול רבינו

סבר טובה, אבן דהיה שאומר דמי המח', ביאור

הגילוי עיקר אבל משיחין מתרין כלול שנח דלמרות

מלכות בבחי' היה נח כידוע)של מלכות בחי ' הוא (דאבן

שהיה שאומר ומי דוד ; בן משיח של הגילוי שהוא

ביסוד הוא נח של גילוי שעיקר סבר , הוא חלון, (דחלון

יסוד) ושני בחי' יוסף. בן משיח של הגילוי שהוא ,

בחי' היא נ ' דאות "נח", בשמו מרומזין אלו שיטות

בינה)בינה שערי חמשים בו בן(דיש משיח בחי' שהוא

בחי' שהוא 'ח'כמה בחי' הוא ח' ואות וכנ "ל , דוד

יוסף . בן משיח

אמר מהגר "ח כח] חדשים דברים שני דשמע מו"ר

שבחול הוא הראשון שליט "א . קנייבסקי

פלאפון מצא כאשר האם אחד לו שאל סוכות המועד

וענה אבידה השבת של חיוב לו יש האם הכשר , בלי

השבת חיוב עליו מוטל שאין שליט"א הגרח "ק

גדול שעשיר הוא מו"ר ששמע השני והדבר אבידה .

שנים כמה לפני זיע "א אלישיב הגרי"ש לפני בא

הוצאות כל עצמו על ליטול מוכן שהוא לו ואמר

עמו שילמוד בתנאי שלו, הנכדים כל של החתונה

בח אחת לשנה)ודששעה שעות י"ב הכל וחשב (סך .

בלשון אמר ואח "כ מה, זמן זיע"א אלישיב הגרי"ש

מוכן היה שלא היינו - הסדרים '? את 'להפריע תמיה

של תשלום בתמורת גם שלו הסדרים את להפריע

אחד והלך שלו. הנכדים כל של החתונות הוצאות

וחשב שליט"א. קנייבסקי להגר"ח זאת וסיפר

הסיפור כשסיים אבל חותנו. מעלת מגודל שיתפלא

בפשיטות : שליט "א , קנייבסקי הגר"ח לו אמר הנ"ל

אזוי''. פשוט דאך ''סאיז

זיע"א ואמר אלישיב הגרי"ש שסבר דמסתבר מו"ר

עם תורה ללמוד גדול דבר שהוא דאע"פ

ביכולתו היה עשיר שאותו מכיון אבל אחרים , אנשים

חיוב עליו מוטל אינו לכן אנשים, שאר עם גם ללמוד

ולהפריע התורה לבטל שלא יותר ובחר עמו, ללמוד

דעלמא . הון מכל שלו הסדרים את

אמר שהופיע כט] מה על להוסיף דיש מו"ר

החולף בשבוע חדתין נחבנשמתין (פר'

ו') א "שאות בנהרי דאיתא מה אותעל דיבורים (ליקוטי

זיע "א .קסט) משפאלע והסבא ז"ל רבינו גדולת מענין

ר"ש של – כוונתו היתה שלא מו"ר -והוסיף

היה זיע "א משפאלע שהסבא לומר - ז 'עליחובער

הייתה כוונתו אלא ז "ל , מרבינו יותר הרבה גבוה

גדול צדיק היה זיע "א משפאלע הסבא דגם לומר

עם . ההמון כלפי בקדושתו הרבה גבוה והיה מאוד,

אמר וכן ז"ל. רבינו גדולת כלפי כוונתו היתה ולא

הוציא שהוא שליט"א דאמב הר"ר בשם זאת להדיא

ר ' הרה "ק כוונת היתה שזו א"ש, נהרי הספר את

בליקוטי והלשון כנ "ל , זיע"א מז'עליחאב שמעון

קסט)דיבורים שמעון(אות ר' הרה "ק של לשונו אינו

ולא שליט"א, דאמב הר "ר של אלא זיע "א מז'עליחאב

כך . כל בלשונו דקדק

א "ש ויש בנהרי שמבואר מה כאן להעתיק

י')במכתבים הקדוש (מכתב לשונו אכן שהוא -

לשונו וזה - זיע"א מז 'עליחאב שמעון ר' הרה"ק של

ונורא , קדוש ספר הוא מהר "ן ליקוטי הספר שם:

ושאר זי"ע זיידע שהשפאלער לדעת לנו אמנם

אני גם עליוניים, קדושים כן גם היו ז "ל עליו החולקים

עכ "ל. פעמים , ה ' כולו מהר "ן לקוטי הזה סה "ק למדתי

משמע עליוניים, קדושים כן" "גם היו הק ' ומלשונו

שגם אלא יותר הרבה גדול רבינו היה דבודאי

ודו"ק . קדושים, כן גם היה עליו החולקים

ב הר"ן כז שיחות

ב הר"ן שיחות

ולסמוך טוב יתברך השם על עצמו להשליך מאד

כל מוסר אני היום כשבא ודרכי , עליו.

יתברך השם על בי והתלויים בני ושל שלי התנועות

אזי גם מאד. טוב וזה יתברך, כרצונו הכל שיהיה

אם כראוי מתנהג אם כלל ולחשוב לדאוג צריך אין

יתברך הוא ואם יתברך. עליו שסומך מאחר לאו

אחר בענין להתנהג מרוצה הוא אחר, בענין רוצה

יתברך: כרצונו

כל וכן מוסר אני אזי טוב יום או שבת כשמגיע

אותו של והתנועות הענינים וכל ההתנהגות

הכל שיהיה יתברך להשם טוב היום או השבת

השבת באותו שמתנהג איך ואזי יתברך. כרצונו

יצא לא שמא כלל וחושש חושב אינו שוב טוב ויום

שכבר מאחר היום, אותו קדושת בהנהגת חובה ידי

לבד. יתברך עליו וסמך יתברך להשם הכל מסר

בחי'ראשית בו יש אחד שלכל לדעת עלינו

בחי' לו יש אחד כל כי בו', 'התלויים

כל כי אנשים, הרבה על משפיע והוא מלכות ,

לפי אחד וכל שלם , אחד אילן כמו הם הנשמות

הרבה ויש שרשי, יותר הוא השי"ת את עבודתו

כלל, מזה יודע שאינו אפי' תחתיו התלויים נשמות

בהעלמה . מלוכה בחי' יש אחד ולכל

חמורה ומסופר שאלה באה שפעם סופר החתם על

אחרי בנעט , מרדכי רבי מאת לפניו מאד

בידם עלה ולא זאת בשאלה פלפלו דין הבית שכל

הספרים בכל עיין תיכף סופר והחתם השאלה , פתרון

שנת לפני זה והיה זאת , שאלה על להשיב איך

לר ' ואמר התשובה, וכתב שוב עיין ואח "כ הצהריים,

לרבי התשובה תיכף לשלוח וציוהו סופר שמעון

תיכף , שלחו ולא התמהמה שמעון ור ' בנעט. מרדכי

הדור גאון בעצמו הוא מרדכי רבי הרי לאביו ואמר

ול כ "כ פלפלו שלו דין הבית אולי וכל תשובה , מצאו א

שיש יתכן איך שוב , ויברר פעם עוד יעיין אבא כבוד

שהשי"ת סופר החתם לו וענה להשיב. מה מיד לאבא

באים השאלות שכל הדור פוסק דור בכל שיש עושה

אלי, באים הדור שאלות שכל רואה שאני וכיון אליו,

הדור, פוסק להיות צריך שאני הוא משמים סימן הרי

לחשוד יכול אני איך משמים, כך שפסקו וכיון

שאינו פסק יפסוק שאני כזה דבר שיעשה בהשי"ת

כל בודאי והרי בהשי"ת, חשד חלילה זה ראוי,

איזה ימצא אם ואפי' אמת . זה כותב שאני הפסקים

זה לעומת ראיה למצוא נוכל שפסקתי, מה נגד ראיה

שהפסק הקב"ה את לחשוד אסור כי הפסק , נכון שכן

נכון. אינו שלו הדור פוסק של

בסוגיא והסיפור שעיין אחר כי מאד, מבהיל הזה

אולי לרגע חשב לא לפסוק , מה ובספרים

באמת אך בהשי"ת . כך לחשוד אסור כי טועה , הוא

כשאדם כי ויהודי, יהודי כל אצל שייך המעשה זה

לעבוד ורוצה השבת יום ובא ה ', את לעבוד רוצה

באופן השבת, יום כל במשך ובתמים באמת ה' את

קדש השבת יום כשמגיע אך ששייך , טוב הכי

להתפלל האם ספיקות וכמה כמה לו מתעוררים

וכו', אביו לשלחן ממהר כי בקצרה או באריכות

רגע בכל ה ' עובד לכל שיש ספיקות וכמה וכמה

רצון שום לו שאין להסכים היא אחת ועצתו ורגע.

מה שעשה וכיון ה'. רצון לעשות רק לעצמו אחר

באמת ומסכים לה' ומתפלל לעשות , יכול שהוא

לחשוד אסור אזי ית ', רצונו שהוא מה כל לעשות

בודאי ולכן נכון , שאינו במעשה שיכשילנו להשי"ת

זה בו, בחר שהוא שהנקודה ה' על לסמוך לו מותר

יכול שהוא מה כל שעשה כיון ית'. רצונו באמת

לנפשך חכמה דעה כח

בא הקב"ה ואין להשי"ת, התפלל וגם לעשות

אח"כ ימצא אם אפי' ולכן בריותיו. עם בטרוניא

כיון העבודה, בדרכי אם בהלכה אם שטעה

הכל ולהפך לתקן יוכל שבקל בודאי לה ', שהתפלל

לטובה .

כי ולפיכך ית'. עליו לסמוך הוא ה' עבודת עיקר

והביטול להשי"ת ההשתוקקות עבודת

לקו צריך אבל ובינה , חכמה בסוד הוא ית' אליו

הבינה כי לבינה, חכמה בין שלום שיעשה האמצעי

הביטול, מקור והחכמה ההשתוקקות מקור היא

יש כי טועה , הוא שמא תמיד מפחד אדם ואשרי

עוונותיו. על ולשוב בטוב, לבחור וצריך בחירה לאדם

ובחי' עילאה יחודא סותרות, נקודות שתי יש הרי

סוד שהוא תתאה ויחודא האמיתית, המנוחה

והממוצע ביניהם . שלום לעשות וצריך הבחירה,

אל מחכמה שמאיר הבטחון , עבודת הוא ביניהם

שיש יתכן שיתחיל , העבודה דרכי בכל כי הבינה .

הוא כי אחר, משהו לעשות צריך והיה חסרון רק בזה

וכשנכנס מזה . בפחד מלא והוא טעויות, ומלא נברא

בינה בבחי' הוא שלמעשה אפי' הבטחון, בנקודת

מידת ע"י לחכמה מבינה קשר עשה ובחירה , ויגיעה

אתפלל אם אבל רחוק, שאני הגם כי הבטחון ,

מעשי וכל בטוב, שאבחר לי יעזור בודאי להשי"ת

מתוקנים . יהיו

לעשות כי כח בו שיש האמצעי בקו תלוי הכל

דאו"א ו"ק סוד והוא לשמאל, ימין בין שלום

בין שלום שעושה עד', עדי בה ' 'בטחו בחי' עילאין,

שהגם בזה "ק שכתב וזה וישסו"ת , עילאין או"א

בה' ודבוק ביותר הגדול הצדיק הוא רבינו דמשה

אדרין שיש בא פרשת בזה "ק אי' אעפ "כ בשלימות ,

פרעה קליפת ויש חדרים, וכמה כמה מאדרין, לפני

שאין הגדולים הצדיקים שאפי' דקלי', כתר שהוא

הם גם דקלי' ואריך מעתיק ,אבל קלי' משם מפחדים

כמו הנחש, זנב בסוד כח להם נותן ה' כי מפחדים,

ק' דאות הזנב ע "י מרדכי את להכשיל שרצה המן

מאלהים , מעט ותחסרהו כי דקלי', הנ' שער שהוא

זכה רבינו ומשה דקדושה, הנ ' שער לצדיק שאין

הנ ' שער וכשאין ובהסתלקותו, תורה במתן רק לכך

עתיק שהוא דקלי' הנ ' משער פחד יש דקדושה

מהם . מפחד גדול צדיק שגם דקלי' ואריך

ידי ולכן על הצדיק מתגבר כלל שבדרך אפי'

מפחד ואינו ה' ביחוד התמידית ההתבוננות

להגיע צריך כזה צדיק גם כן פי על אף מכלום ,

שהוא הרע יצר שייך בו גם כי הבטחון , למדת

מדרגא ובכל ה' לעבודת סוף אין כי קדוש, מלאך

ה'. את ולהמליך היצר לכבוש צריך ולכלומדרגא

תמיד , עליו ולסמוך השי "ת על עצמו להשליך טוב זה

ובבא . בזה לו טוב ואזי

ג הר"ן שיחות

ואי הפליג שמו, יתברך הבורא בגדולת מאד

כי ואמר: בכתב . זאת לבאר אפשר

דברים נעשים כי שיעור אין יתברך הבורא לגדולת

יודעים ואין מאד ונוראים נפלאים בעולם, נוראים

כלל כלל ידיעה שום יודעים אין שעדיין היינו כלל.

נדע, לא אשר הידיעה תכלית כי שמובא מה וגם לא .

שאפילו היינו וידיעה ידיעה כל אצל כן גם היינו

אף נדע לא דהיינו הידיעה של להתכלית כשמגיעין

הוא התכלית זה כי התכלית. זה אין עדיין כן פי על

ממנה הגבוה בהידיעה אבל הידיעה, באותה רק

ג הר"ן כט שיחות

נמצא מעלה. למעלה וכן כלל בה התחיל לא עדיין

אין כן פי על ואף לא, כלל כלל יודעין אין שלעולם

בידיעות לידע כלל התחיל לא עדיין כי התכלית, זה

שלא התכלית אל בה שהגיע הידיעה מזאת שלמעלה

וכו': נדע

והלימוד הנה וו"ק , ג "ר בה יש בקבלה ידיעה כל

רק הוא וסודותיה התורה בידיעת לומד שאדם

הוא הידיעה ותכלית הידיעה, שבאותה הו"ק בחי'

כי נדע '. 'שלא בחי' דהיינו ידיעה שבאותה הג"ר בחי'

שהוא הסוד לגבי ואין אפס זה בספר שכתוב מה

את ועובד בספה "ק הכתובה תורה שלומד ומי מרמז,

אותה של הג"ר במקיף לו מתגלה אזי זה , עם ה'

שמו. יתברך הבורא גדולת שהוא ידיעה

שבעולם הבעש "ט למדן כל שאפי' אמר הק '

הלמדן אפי' חידוש, איזה לו שיאמר

כל כי אותו, לפרוך אפשר בודאי שבעולם , הגדול

שמעליו, המדרגה לגבי ו"ק מדרגת רק הוא ידיעתו

מדרגת שבתורה בנגלה אפי' השיג שהבעש"ט וידוע

לפרוך יכול היה ממילא המדרגות . מכל למעלה הא "ק ,

גבוהה . יותר השגה שיש לו לגלות הפירושים, כל את

שאמר וזה סוף . אין עד היא התורה השגות כי

לא . כלל כלל יודעים אין דלעולם שנמצא רביה "ק

ואפלו גם התשובה. מעלת בגדל מאד הפליג

למקום נפל אחד וכל ושלום חס מאד כשנופלים

עצמו. לייאש אסור כן פי על אף לצלן, רחמנא שנפל

שום אין כן על התורה, מן למעלה גבוה תשובה כי

ענין מעוונותיו נעשין יהיו יזכה אם כי בעולם, יאוש

לברכה זכרונם חכמינו שאמרו וכמו לגמרי , אחר

בענין ויש לזכויות, העוונות שנתהפכין נו:): (יומא

הנפילות שמכל הכלל רק נסתרות. סתרי זה

אליו לחזור יכולים לצלן רחמנא שבעולם והירידות

שהכל והעיקר חקר. אין לגדולתו כי בנקל יתברך

ה' אל מלצעק עצמו מיאש יהיה שלא בו, תלוי

תמיד: יתברך אליו ולהתפלל ולהתחנן

אמת הראבר"נ זה אחד שמצד שאע "פ כותב

וזה כלל, בעולם יאוש אין שחטא שאחר

וישוב האמת לצדיק עצמו יתקשר שאם לאמיתו אמת

אין זה בשביל לא אבל הכל. לתקן יוכל בתשובה

מהחטאים , לפחד תמיד צריך כי מהחטא , לפחד

החטאים . מכל להנצל שיזכה מהשי"ת ולבקש

מכל נוראה ליראה זוכה לצדיק שמתקשר מי ואדרבה

יגיע שלא היתר של שערים מאלף ומתרחק חטא,

שנפל, מה לכל נפל שאדם אפי' ומאידך ח "ו. לאיסור

מהתורה , גבוה התשובה כי בכלל, עצמו לייאש אסור

לגמרי. אחר ענין מזה נעשה יהיה יזכה ואם

שלמעלה גילוי אור הוא כאן , מגלה שרבינו כזה

הצדיק אותנו מלמד אחד מצד כי מהתורה,

לזכויות , העוונות כל להפך ויכול תיקון תמיד שיש

ויותר. יותר החטא מן בורח הוא ואעפ"כ

ית'ורבינו אליו לחזור תמיד שאפשר כאן מחדש

שאדם הבורא גדולת בעצמו וזה בנקל.

ית '. רחמיו ורוב הקב"ה גדולת עוצם ירגיש

כי וצריך אחד. הכל והעוונות ההתגשמות כי לדעת

חלק הראשון לאדם היה לא החטא לפני

ולאחר עדן, גן בחי' אלקות היה הכל כלל , הזה בעולם

ועיקר גשמיות . ונעשה העולמות נפלו החטא

הגשמיות ולהפך העולמות להעלות הוא עבודתינו

הגם אלקות . לאור הגשם מציאות שיזדכך לרוחניות,

שבגילוי אלא ית', מצדו בהעלמה אלקות כבר שהכל

העשיה עולם רואים אנו שמצדנו דהיינו בפירוד, הם

בחי' זה העולמות . מצד זה וכל גשמיים , ודברים

המוחין את סילק אדה"ר של החטא כי העוונות ,

המוחין סילוק היינו העוון כנפרדים. העולמות והתגלו

ש וכמו ית "ש. יחודו שהכל האלקות להאמיןואור צריך

אין שבהעלם להאמין צריך כן אלקות, הכל שבהעלם

צריך אעפ "כ ית '. מציאותו רק זה הכל כי עוונות, שום

לשוב וצריך החטאים , ע"י נפרדנו שמצדנו לדעת

עוון כל כי החטאים , ע"י שנסתלקו המוחין להחזיר

ית"ש. יחודו להרגיש קשה שיהיה הסתרה גורם

וההתבוננות ולכן התפילה הוא התשובה עיקר

ה' מציאות על שחושב פעם כל באלקות ,

ענין הוא העוון כי עוון, עוד מתקן אלקות, שהכל

לנפשך חכמה דעה ל

אלקותו שהכל לחשוב כשמתעורר והריחוק, החושך

לטובה . הכל ומהפך עוונותיו מתקן ית "ש,

בדורותינו ועיקר כי והתפילה , האמונה הוא התיקון

והתעניות , הסיגופים מעבודות רחוקים אנו

לה ', התפילה לעבודת מאד קרובים אנו אבל

ע "י היינו עוונותיו. מתקן ועי"ז ית', בו וההתבוננות

קדושת כי שבת , בחי' שהוא בה' דביקות שירגיש

וע "י מה'. נפרד שאינו שמרגיש היינו השבת

דביקות של אחד לרגע הפחות לכל יזכה התשובה

עוד עצמו יזכך ואח "כ העוונות . מחילת שזוהי בה '

בבחי' בדביקות תמיד שהם הצדיקים דרגת עד ועוד ,

שבת .

לאורואז המלאכה ובירורי עבדות מבחי' יוצא

ועבדות , חסרון בחי' הוא מלאכה כל כי השבת.

ית' ממנו ולבקש לה ' ויתקרב בתשובה וכשישוב

לבחי' יזכה עי"ז ית', אלקותו להרגיש ושיזכה מחילה

גוא"צ בביאת ית ', אלקותו באור ולהתענג שבת עונג

בב "א . ברחמים