Edirne Jews

This presentation was made for the

memory of my mother

Malka Sultana Shapira Assa

1924 Edirne - 2009 Tel Aviv

Sepharadic Jews In the

Ottoman Town Edirne

For coments and information sharing please

contact Yair Shapira

לזיכרה של אמא נספר היום על הארץ

והעיר שבהן נולדה ובה חיו במשך מאות

שהם גם –שנים אבות אבותיה גולי ספרד

. אבות אבותינו

נספר על הארץ ובעיקר על העיר אדירנה

שבה פרחה אחת הקהילות היהודיו ת

ע יר . החשובות שבאימפריה העות ומנית

שהייתה צומת דרכים חשובה לשליטי

האיזור ותושביו אך גם ליהודי המזרח

, והמערב שנדדו דרכה והתיישבו בה

הושפעו מהמפגש עם יהודים מארצות

שונות ותרבוי ות שונות כמו גם ע ם בני

משהו מרוח . העמים השונים שחיו בעיר

חצה דורות , המקום ומהעירוב שהתקיים בו

, ומשפי ע על ינו, כך אני מאמין, ומרחקים

צאצאיהם של בני אדירנה עד עצם היום

.הזה

ונספר גם על משפחות אסא ואלקלעי

מהיכן הגיעו ואי ך היו חי יהם באימפריה

.העותומנית ובע י ר אדירנה

הממלכה העותומנית

היהודים בספרד

גלות ספרד לשט חי הממ ל כה העותומנית

העיר אד ירנה והקהילה ה י הודית

משפחות אלקלעי ואסא

הים השחורבולגריה

תורכיה

ישראל

לבנון

סוריה

איסטנבול

קפריסין

יון אדירנה

גליפולי

1672-האימפריה העותומנית

אדריאנופול

צפון אפריקה

גר מניה פולין

הונגריהרומניה

בולגריה

יון

עיראק

י"א

אוקראינה

איטליה

מצרים

צרפת

ספרד תורכיה

היישוב היהודי בסרדיס

בא ו אל י ו טענו כי לה ם קהיל ה מ של הם על פי חוק י אבו ת י הם מי מי , אחינ ו אזרחי רו מא, יה ודים א לה

מאחר . ך ע צמםולהם גם מקום מש להם שבו הם עוסק ים במנ ה גים ובבוררו ת ש ל מחלו קו ת ב תו, קדם

". נ ת תי פק וד ה לש מר א ת זכוי ו תי הם ול אפשר ל הם לנ הוג כך, ופנו א ל י בבקש ה להכ יר במ וסד ו ת א לה

הכו ונה לב ית כנס ת שש ימ ש את " מ קום משל הם"מניחים כי ב). XIV 17, 10, קדמו ני ות הי הוד י ם(

, יסיוס פוס פ ל אבי ו ס מזכיר גם צו רומי א ת זכו יו ת יהם הד תי ות ש ל י הוד י סרד. קהי ל ת י הוד י סרד י ס

).XVI 6,6, שם(כול ל הזכ ו ת לש לו ח תרומ ו ת ל מקד ש בירוש ל ים

מניחים שראש י ת ה של הה ת יישב ו ת

הי הוד י ת בסרד יס במא ה הש ל ישי ת

אז המ ל ך הס לו וקי א נט יוכו ס , ס"לפנ ה

ה מר יץ ) ס" לפ נה187 - 223(הש ליש י

יה ודים מב בל ו מ מ קומ ו ת אחרים

י הוד י סרדי ס מ וזכר ים . לה ת ייש ב בעיר

אצל י וספ וס פ ל אב יוס ב מא ה

ה וא מ ספר על צו ש ל , הראש ונה

המגי סטר אט הר ו מי לוק יו ס אנ טונ יו ס

לוק יו ס : " ס" ל פנה49 - 50משנ ת

משנה לפק יד , בן מ רקו ס, אנט וני וס

, שולח ברכו תי ו א ל ה מחוקק ים, בכיר

. הסנ אט ו בני ה עיר סארדי נאס

קיצור תולדות

האימפ ריה

העותומנית

רוסיה

צפון אפריקה

ספרד

גר מניה

פרס

1- יי סוד האי מפריה בידי עוסמ ן ה -1300

כיבוש אדריאנופול -1356

והפיכתה לבירה רוסיה

צפון אפריקה

ספרד

גר מניה

פרס

) 1365-ב (כיבוש אדריאנופול על ידי העותמנים

רו סיה

צפו ן א פר יקה

ספרד

גרמניה

פרס

פול ין

הונגרי ה רו מניה

בולגר יה

א וקר א ינה

יון

י "א מצ רי ם

האימפריה בשיאה ושלטת 1683

בין השאר גם ב חלקים ניכרים של

דרום ומרכז אירופה

תורכיה

במשך שנים נחלשת – 1878

האימפריה ומאבדת חלקים גדולים

. הארצות ה סלביות ומיון, מרומניה

רוסיה)הסכ ם בר לין(

צפון אפריקה

ספרד

גר מניה

פרס

תורכיה

בעקבות מלחמת ה בלקן – 1913

מאבדת האימפריה העותומנית

.כמעט את כל שטחיה בבלקן

וכנראה נופל בשבי 1912 -סבא אסא יוצא למלח מה ב

הבולגרים שכבש ו את אדירנהרוסיה

צפון אפריקה

ספרד

גר מניה

פרס

תורכיה

בעקבות מלחמת ה בלקן – 1913

השניה מחזירה האימפריה לעצמה

.את תרקיה ואת העיר אדירנה

רוסיה

צפון אפריקה

ספרד

גר מניה

פרס

תורכיה

בעקבות מלחמת העולם – 1920

הראשונה איבדה האימפריה את

בארץ ישראל ובסוריה, שטחיה בע רב

בהמשך כב שו היוונים שטחים נרחבים מתרקיה ואנטליה

כולל אדירנה קושטא ואיזמיר רוסיה

צפון אפריקה

ספרד

גר מניה

פרס

גבולות הרפובליקה הטורקיתבעקבו ת הסכם לו זאן

רוסיה

צפון אפריקה

ספרד

גר מניה

פרס

תורכיה

1923הסולטן ה אחרון מהמט השישי יוצא לגלות בשנת

) 1923 -מ (הרפובליקה התורכית

מאימפריה רב לאומית למדינת

לאום

מודרניזציה של סדרי שילטון

חוקי חילון נוקשים

תחושות איבה כלפי המיעו טים

" בוגדניים"ה

דבר תורכית-תורכי

זליגה של הלכי רוח אנטישמיים

מאירופה

" פאן תורכיות"לאומנות ומו סטפ ה ק מל א ת את ורכ

היהודים בספרד התקיי ם 12-עד ת חילת המאה ה

של טון זה . ברוב ספרד של טון מ וסלמי

היה בדרך כלל סובלני כלפי הקהילה

בתקופה זו . היהודי ת הגדולה ב ס פרד

היה בחצי האי האיב רי הריכ וז הגדול

. ביותר של יה ודים ב י בשת א ירופה

גם בחוקי המ מלכות הנוצריות

בנווארה , באראגו ן , בקס טיליה

ובפורט וגל זכ ו הקה י לות היה ודיו ת

הם נהנו . למעמד מ שפ טי מו כ ר

. מחופש דת ומאו ט ונו מיה שיפ ו טית

מצב , תרבות ה יהודי ם שג שגה

הכלכלי הי ה ט וב ו ה ם זכ ו לרכו ש

תקו פה זו כונ תה . השכלה גבוהה

, "תור הזהב של יהדו ת ספרד"

, ובמהלכה כתבו יה ודי ספרד ש ירים

. פואמות ומאמרי ם פי לוסופי ם וד תיים

ש חתר לשי ם קץ לפלורליזם , 13-השינו י בי ח ס ליה ודי ם החל עם התפ ש טו ת ה כיבו ש החדש הנ וצרי במאה ה

.תחת של טון הצלב הנוצרי , הומ וגנית , ולכונן בה חברה א חת-מו סלמ י ו יהודי , נ וצרי-התרבותי ב ספרד

גירוש ס פרד

. מלכי אר אגון ו קש טי לי ה צו גירוש לכל ה יה ודים במ מ לכ תם– הוצ יא ו פ רידננד וא יזב ל ה 1492-ב

הגרו ל ארצו ת הים ה ת יכו ן ול שטחי 80,000- י ה וד ים עברו לפ ור טוגל ו120,000. הגירוש ה י ה טו טא לי

האי מפר י ה הע ות ו מני ת

הנודדים התחלקו בעת ההיא לשלשה

,לאפ ריקה, לפורטוגאל ונבארה, מח נות

״הדרכים והשדות ,ולאיטליא ותוגרמ ה

היו מלאים מכל עבר ופנה אנשים ונשים

אשר רגלים או רוכבים על , ילדים וזקנים

החמורים והפרדים או בעגלות הלכו על

אחדים , הלכו הלוך וקרב, חופי הים

, אחדים מתים, אחדים זקופים, נופלים

עד אשר ... אחדים חולים, אחרים נולדים

לא היה אף נוצרי אחד א שר לא נכ מרו

ובכל אשר היו הולכים היו , רח מיו עליהם

אחדים היו . קוראים אותם לטבילה

אך המה היו , מ מירים ונשארים שם

הדמים היו בראשיהם והיו . המעט

מבקשים הנשים והבחורים לשיר ולנגן

."בתופים כדי לשמח העם

שיירת מ גורשי ס פרד

ספרד

פורטוגלהאיפריה

העותומנית

יציאת יהודי ספרד ופורטוגל

לשטחי האימפריה העותומנית

מצרים

י"א

:ציר ה זמ ן האימפריה העותומנית ויהדות ספרד, ספרד

יסוד

האימפריה

1300

תור הזהב

ספרד

המוסלמית

1492711 790 1300 1683

כיבוש מחד ש של חבלי ארץ ב חצי

האיברי בידי הנוצרים

פרעות –אי ביטחון

ושלילת זכויות

–נפילת גרנ דה

המעוז המוסלמי

1492-האחרון

גירוש ספרד

1492

בריחת יהודים

מפורטוגל

כיבוש

קושטא

1453

כיבוש

ירושלים

1516

שיא גודלה של

האימפריה

1683

מצב יהודי ספרד ופורטוגל

ספרד

האימפריה העותומנית

רבי אברהם אבן עזרא

רבי משה אבן עזרא

רבי שלמה אבן גבירול

רבי יהודה הלוי

ן"הרמב

ם"הרמב

רבי יוסף קארו1488-נולד ב ספרד ב

1492-גלה עם משפחת ו לפ ורט וגל ב

עזב עם משפח תו א ת 1498-ב

פורט וגל ו הגיע ל ק ושט א

הת יי שב באד ירנ ה

" ב ית יו סף"ובה כ תב א ת מרב ית ה

" ש ולחן ער וך" שממ נו נערך ה

על ה לארץ י שרא ל ובה הש ל ים את

" ה שולח ן ערוך" ו" בי ת יוס ף"ה

אדריאנופוליס

אדריאנופול

אנדרינופלא

אינדרני

אדירנה

הת יי שבו ת קד ומ ה בשם אוסקוד מ ה

אדריאנ ופו ל יס - בניה והרחב ה ביד י אדריא נו ס קיס ר רומ י ונקר אה ע ל שמו - ל ספ ירה 125

כיבוש א דריאנ ופו ל יס ב ידי העו ת ומנ ים וקב יע ת ביר תם בעיר – 1365

) קו נסטנ טינ ופ ול יס( הביר ה ע ובר ת לק וש טא – 1453

כיבוש ב י די הרו סים בז מן מ לחמ ת השחרור ה יוו ני ת – 1829

החזרת ה עיר ל ידי ה עו ת ומנ י ם- 1830

) ב ין השאר ל שחרור בו לגריה(טור קיה - כיבוש ב י די הרו סים בז מן מ לחמ ת רו סי ה – 1878

החזרת ה עיר ל ידי ה עו ת ומנ י ם-1879

כיבוש בידי הבולגרים בזמן מלח מת הבלקן הראשונה-1913

כיבוש מחדש בידי העותומנים– 1913

ונה כיבוש בידי היוונים בפלישה היוונית לתורכיה לאחר מל ח מת העולם הראש– 1920

החזרת העיר לידי התורכים-1922

1913 - מ גודלה ב7%- הקהילה היהודית באדירנ ה מגיעה ל-1943

אדירנה על ציר הזמן

ה'גשר אבן על נהר הטונג

מראות מאדירנה

מסגד ס לימיה

ה סינן 'נבנה על ידי מימר כוגונקרא על שם הסולטן ) 1570(

סלים השני

סינן היה המהנדס והארכיטקט שבנה את חומות ירושליים

.המוכרות לנו

אמא סיפרה סיפור שהיה רווח שאלו את סינן מדוע : "באדירנה

חלונות ולא 999תיכנן למסגד הוסיף עוד חלון אחד כדי שיהיו

.?אלף

. ענה סינן" זה כבר טעם רע–אלף "

ה 'גשר על נהר טונג

–" מגדל ה צדק"חלק מא רמון

הסולטנות הישן של העיר

חלק מהארמון היש ן ש ל העיר –" החמאם העתיק"

תחנת הרכבת הישנה

תחנת משטרה

בית אדירנלי

יהודים באדריאנופול לפני גירוש ס פרד

יהודים באדריאנופול

)1576-ציורי נוסע צרפתי שביקר בעיר ב(

פעלו באדריאנופול ארבעה עשר בתי כנסת 1905עד :ואלה שמותיהם

אראגון

טולדו

קאטאלוני הבויוק

פורטוגל

איבורה איטליה

סיציליה

פוליה

בודון

אלמאן

איסטנבולמאיורגירוש

בויוק פורטוגל

אלמאןאראגון

איבורה

קאטאלוניה גירוש פוליה

איסטנבול

טולדו איטליה

סיציליה

בודון

יוונים מאיור)גריגוס(

מוסלמים,

47% ,50000

יוונים,

19% ,20000

בולגרים,

9% ,10000

יהודים,

19% ,20000

ארמנים,

6% ,6000

1912 התפלגות האוכלוסיה באדירנה בשנת

במשך מאות שנים הייתה אדירנה עיר מעורבת

נו תרו היהודים והארמנים המיעוטים היחידים בעיר 1913-לאחר מלח מת ה בלקן ב

לאחר שהבול גרים והיוונים גורשו מ מנה

1912 -תלמידי בית הספר אליאנס

http://www.turkofamerica.com/index.php?option=com_content&task=view&id=535&Itemid=1

1912 -בית הספר אליאנס

http://www.turkofamerica.com/index.php?option=com_content&task=view&id=535&Itemid=1

ותחילת המאה 19-התארגנות הקהילה היהודית במאה ה20-ה

הי ו רבני ה עיר אדירנ ה מבנ י שוש ל ת צרפת י 1722 עד 1350 -מ

. נוצרו ש תי ק הי ל ו ת ו לה ן ש ני רבנים ראש יים1722-לאחר מ ות ו ש ל ה רב אברהם צרפ ת י ב

חברים 36מועצ ה של

חברים 7ש ל ) אקזק ו ט יבה(מזכיר ו ת

חבר . מוכ ר על ידי המד ינ ה כראש הק הי לה הי הוד י ת באדיר נה. רב אחד מייצג כל פי הש ל טונ ו ת

. במו עצת העיר

לבנים ו לבנ ות –בת י ספר ש ל א לי אנס

עיתונים וכתבי עת

פרסם מא מר ים . על ידי א ברהם דנ ון1888-תקופון לענייני היסטוריה נוסד ב–יוסף דעת

על ה הס טור יה הי הוד י ת ) י" בכתב רש( מ אמר ים בלאד ינו . בעברי ת ע ל הי סט ורי ה עו תו מנ ית

). כ תוב ים בכתב ערבי(מ ידי פעם פ ורס מו גם מאמר י ם בטורקי ת . באי מפר יה ה עו ת ו מני ת

La Boz de la Verdad – 1922 ופעל עד 1910- קול האמת נוסד ב .

שימ ש כעית ון תנוע ת . י ובע בר ית ב או ת יו ת עבר יו ת מ ודרני ו ת" נכתב ב לאד ינו ב א ות יו ת רש

הט יף ל תגבו ר לי מוד י הע ברי ת כו ל ל עברי ת מד ובר ת וא הד א ת פע יל ו ת . ההשכ ל ה באדיר נ ה

הת נוע ה הצ יונ י ת

פרסם מ אמר ים בעברי ת ו בלד ינו . 1871-1881נוסד ע ל יד י ברוך מ יטרנ י ופ ע ל בי ן השנ ים כרמי

. בנושא י אק טו אל י ה וחינוך

פרסם מאמר ים בעברי ת ובלד ינו בנ ושא י . 1890-נוסד על יד י ברוך מ יט ר ני ב שלי כרמי

. תחי ה לא ומ י ת וצי ונו ת, אקט וא לי ה

L'Echo d'Adrianople–פרסם . ופע ל כש נתי ים1921- נוסד על יד י ניס ים בכר ב

. מא מרים בצרפ תי ת בעי קר בנוש אי ם מקומ יים וא קט ו אל יה

20- ותחילת המאה ה19-אגודות והתארגנויות במאה ה

El Circlo Israelito- 1859- נוסד ב- חוג ישראל.

כול ל מ ועצ ת (יצוג בני הק הי לה ב פני הר שוי ו ת . פרוי יק טים ק הי ל תי ים. פעי לו ת רו וחה: מטר ה

) הק הי לה הי הוד י ת

El Circo Del Fartenidad Skolar –1902-נוסד ב. חוג א חוות המשכילים.

ני הל ו ספ ריה . מ טרת ו ה משך ה שכלה ופי ת וח אינ טל קטו אל י. חוג של בוגרי בי ת הספר א לי אנס

.בנוס ף בה ש ת תפ ו בפעו ל ו ת רו וחה ועזר ה ל קה י ל ה. גדולה ו קי ימ ו הרצ או ת

La Socidad de Bnei Leon –1902- חברת ב ני אריה נוסד ב.

פע ל ") צעירי הת נוע ה ה לא ומ י ת"נתמך על יד י אירגו ן שנק רא . (20-25חוג צעירים בגילא י

. לה פצת השפ ה ה עברי ת וק יים קשר עם אירגונים ציוני ים

.1879 -חברת דורשי הש כלה נוסד ב

" חדר קריאה "ניהל ה ). חברים 200 מנ תה הק בוצה 1889-ב (קידום רע יונ ות הה שכל ה : מטר ת ו

, גיאוגרפ יה, טכנול וגיה , יז מו הרצאו ת במדע פ ופ לאר י. ובו ע ית ונ ים עבריי ם ופרסו מים בל אד ינו

.וספר ו ת

20- ותחילת המאה ה19-אגודות והתארגנויות במאה ה

.1883 -חברת הפועלים נוסד

עזרה לבע לי מקצוע . ייצמ וג בעל י ה מל אכה מ ו ל הרש ו יו ת: מטר ת ה. איגדה בע לי מל אכה וא ומנ ים

. שפרשו וכ ן פעי לו ת רו וחה ופע י לו ת תרב ו תי ת

.1908-נסגרה על ידי השלטונות ב. שנת הקונגרס הראשון– 1898 -מכבי נוסדה ב

. בע יקר הרצא ו ת וא ירו ח פעילי ה תנוע ה מאי רופ ה. פעי לו ת צי וני ת

: קמו ארבע קבוצות ציוניות1918-1923בתקופת השלטון היווני

.נשפים וערב י קרי א ה, ארגנו כנסים. בני צי ו ן, צעירי ציו ן, )ת נועת נשים(בנו ת ציון , שיב ת ציו ן

.1911- נוסד ב-מועדון בני ברית

. ניהו ל בי ת ית ו מים וגיו ס תר ומ ו ת עבורו, עזרה לעסק ים קט נים

1934 -הפרעות ביהודי תראקיה

הו פע ל מס ע רדיפו ת כנגד יהוד י תרא קי ה במ טרה להצר א ת צעדי הם 1933-1934בשנים

.הרדיפו ת נו ה לו ו לו בו ע ל ידי לא ומנ ים מקו מי ים ועי ת ונ ים אנטיש מ יים. ולגרשם מה אי זור

עיקר . ב מעש י ביז ה והכ אה ו באי ו מים לרצח1934יו לי –מסע הרדיפ ו ת הגיע לש יא ו בי וני

עקב הפרע ו ת ו הא יו מים נא לצו כל תו שבי . אנאק לה ובא וזו ן כופר ו'בצ, הפרע ות הי ו בקי ר קלאר ל י

.אוז ון כופר ו ל עזו ב את ע ירם

ו אספ סו ף כול ל כפרי ים וצוענ ים בולגרים החל ו 1934 ביו לי 3-באדירנ ה פרצו מע שי ביז ה ב

. לה תגודד בש ו לי ה עיר במ טרה לבז וז את ב תי ה י הוד ים

ה שלט ון המרכז י ש החל ל ה יו ת מ ודע למצ ב העי ני ינים ה ציב כוחות צב א , למר בה המ זל

להב טיח א ת ומש טרה ב עיר ו הו רה לע ל נק יט ת צע דים חריפים להחז יר את הסדר ע ל כנו ו

. שלום ה יה ודים

הי י תה ז ו נק ודת מפנ ה ושבר ב יחס ל א רץ , כמו ל משפחו ת רבו ת אחרו ת, עבור מש פחת א ס א

.שבה חיו א בו תי ה ם בשלוו ה יחס י ת במשך מ או ת שנ י ם

מ תוך מספר ( י ה ודים 3000-כתוצא ה מ מס ע ה רדיפו ת עז בו א ת תרא קי ה מי יד ית ל מע לה מ

. השנ י ם שלאחר מכן עז בו כמעט כו לם15ובמשך ) 13,000כול ל של

ה-19 וה-20 אדירנה במאות יהודי מספר

0

5000

10000

15000

20000

25000

30000

1 2 3 4 5 6 7 8 9

שנה

םידוהירפסמ

1873 1906 1913 1920

5700

2000

1927 1943 1950 1977 1998

250 72 3

13,000

28,000

24,000

12,000

מפטירים

, שיר ת המ פט ירים מבו סס ת ש ל טק ס טים עברי ים

הוד יה וצ יפ יה , שיר י בקש ה: רובם בעל י או פי ד תי

מושרים ע ל פי סול מ ות . לשי ב ת ציו ן ו לגאו ל ה

-של מוס יק ה עו תו מנ ית ) מק אמ י ם(ומקצ בים

.סופ י ת

מס ורת המ פט ירים נולד ה ו התגבש ה באדירנ ה

- ו ה 18- ו הגיעה לש יא ה במ או ת ה 17-במא ה ה

במשך ה זמ ן הגיעה ש יר ת המ פ טיר ים גם . 19

למרכז ים יה ודי ים אחרים באימ פרי ה העו תו מנ ית

. ובעי קר ל איז מי ר ו לא יס טנב ול

השיר ים וה מו סי ק ה עברו מדור לדו ר בעל פה

ע ל ) מ ל ים ותו וים( נא ס פו ו תוע דו 1921ובשנ ת

שירי י שרא ל " ידי יצחק א לי הו נב ון בס פר שנקרא

, שירים1000-הק ו בץ מתעד כ " בארץ הקדם

. עדין מוש מעים70-מת וכם כ

בשנים האחרו נו ת הי ית ה לשיר ת ה מ פטיר ים

עדנה ו הרכבים מ ו סיק ל יים רבים הו ס יפו א ת

שירי ה לר פרט ואר של הם

1907-ב נבנה" גדול"בית הכנסת ה

1997- בהתמוטט

http://www.turkofamerica.com/index.php?option=com_content&task=view&id=535&Itemid=1

1912בתמונה משנת " גדול"בית הכנסת ה

בשנה שבה התמוט ט בית הכנסת1997-צולם ב – פנים בית הכנסת

בשנה שבה התמוט ט בי ת הכנסת1997-צולם ב– תקרת בית הכנסת

ארון הקודש בשנה שבה 1997-צולם ב

התמוט ט בית הכנסת

חלקו העליון של ארון הקודש

חלון בבית הכנסת בשנה שבה 1997- צולם ב–

התמוט ט בית הכנסת

משפחות אסא וא לקלעי

יוסף

אלקלעי

סולטנה

אלקלעי

סופייצחק לונה

דוד

אסא

שמואל

אסאאברהם דינה

1889-1976 1886-1972

יוסףדוד סולטנה

)מלכה(1924-20091921-1997 1928-2004

נולד ו בא מצע

19-המ אה ה

נולד ו בס וף

19-המ אה ה

שלמה

סלומון

אלקלעי

שמו ת מ שפחו ת מ מלכות אראגון

שמו ת מש פחה 3500 נמצא ברש ימ ה ש ל הא ינק וי זצי ה הס פרדי ת וב ה Assaהשם אסא

). מא ת פ ר בוני ן" דם יהודי "-”Sangre Judia“פ הספר "ע. (של י הוד ים בספר ד

מדינ י ת ריא לי ת ו מפ ורט ת לה קמ ת -הרב א לק לעי פ ור ס לראש ונ ה ת וכני ת ציו ני ת " 'גור ל ל ה"בספר

שנה 50הכו ל ל ת א ת כל ה יס ודו ת הפ ו לי טי ים וה א רגוניים שעל ו , בי ת לעם י הוד י ב ארץ ישרא ל

. מד ינ ת ה יה ודים, מאוחר י ו תר בספ רו של הרצ ל

ה ת י ישב תח יל ה בי פו ו לאחר מכן ב ירוש ל ים וניס ה ל עודד א ת רעי ון , חזר לארץ ישר אל1874בשנת

ונקבר , 1878בשנת , שנים4-נפטר כעבור כ . שיב ת ציו ן ו לשם כך התפ ל מס עם רבני ה ייש וב ה יש ן

.בחלק ת ה ספרדים בבי ת הקבר ו ת ב הר הז י תים

ריינה ו לנק ה ,יוסף, שלמה, חיים: א ה יו חמי שה ילדים" לרי

) א"הרי( יהודה א לקלעי

אז תח ת של טו ן ה אימ פרי ה , שבבו סנ יה, 1798-נולד ב סרי יב ו ב

, )בגרמני ת ז מל ין, Земун:בסר בי ת(שימ ש רב בזמו ן , מאנ י ת'העו ת

ונש ל טה בא ו תה ע ת ע ל , שהי י תה ע ייר ה ב קרבת העיר ב לגר ד שבסרבי ה

1840-בהש פע ת על י ל ת הדם בד משק ב . ידי ה אי מפר יה הא וסט רי ת

דב רי דרשנו ת ששז ור ה בהם קרי אה , "מנחת י הו דה" פרסם את ס פרו

א ת , ל ל א הצלחה, לר עיו ן זה נ יס ה לגיי ס מאוחר יו תר. לע לי יה ארצ ה

. חברת כל ישר אל חברים

דיבר על תחיית הלשון . אלא תיכנן תוכניות מעשיות לפרטיהן, הוא לא הסתפק ברקימת חזון

על הקמת מסגרת מא רגנת ליישוב הארץ ועל , על פנייה לסולטן הטורקי ולמעצמות, העברית

בכתביו הלין על חוסר המעשיות שבו לוקים . הקמת בנקים שירכזו הון פרטי לפיתוח הקרקעות

:המדברים על ציון

יוסף אלקלעי

הש ת תף

יוסף –סבא של אמא )שני משמאל(אלקלעי

דודו בפתח בית המשפחה באדירנה

–דוד אלקל עי

אח של סבתא לונה ודודה סופי

סבתא לונה ודודה סופי

1921-וסבתא עם יוסף * סבא

"אבר הם דול ייר "שכינו יו בע יר הי ה *

סבא וסבתא עם יוסף וסולטנה

סבא וסבתא 1932-עם שלשת הילדים

סבא וסבתא 1938-עם שלשת הילדים

)?תמונת פרידה (אמא עם הוריה בחזית הבית באדירנה

קאדה אניו ביבוס אי סאנוס

סין מאנקורה די דינגונוס

בכל שנה בחיים ובבריאות) שנזכה לקיים(

מבלי שיפקד מקומו של איש