1

תשוקה מעבר לאובייקט

מירי רוזמרין

The unconscious is not a theatre but a factory1

הוא הסיבה לקום בבוקר , הוא ההבטחה למלא את החסר? מה יש חוץ ממנו. האובייקט

האם יכולה . הוא מה שמגדיר את האפשרות להיות חופשי, יגיד סארטר,השליטה עליו . ולזוז

על , על הארוחה, האם אפשר להיות רעב מבלי לחשוב על אוכל? ייקטלהיות תשוקה ללא אוב

תשוקה? הטעם ועל השובע אוביקט- שלש תחנות במעגל שהתרבות המערבית . סיפוק-

. ועד פרויד" משתה"החל מאפלטון ב. מקדשת

Jack (V.O(.

Like everyone else, I had become a slave to the IKEA nesting instinct

Jack

)into the Phone(

Yes. I'd like to order the Erika Pekkari slip covers

…

Jack (V.O(.

If I saw something like Clever coffee table in the shape of a yin and yang, I had to have it.

…

Or the Rislampa wire lamps of environmentally-friendly unbleached paper .

…

Even the Vild hall clock of galvanized steel, resting on the Klipsk shelving unit.

..

1 Deleuze Gilles, "capitalism and schisophrenia", in: Desert Islands p.232

2

I would flip through catalogs and wonder, "What kind of dining set defines me as a

person?" We used to read pornography. Now it was the Horchow Collection.

…

I had it all. Even the glass dishes with tiny bubbles and imperfections, proof they were

crafted by the honest, simple, hard-working indigenous peoples of wherever.

מעלעל בקטלוג של איקאה ומדמיין לו חיים אפשרים בתוך 2",מועדון קרב"גיבור הסרט

איקאה כאן היא סמל ואתר ממשי . פנטזיה של בית וזהות חדרים שאמורים ליצור את אותה

הצלחה של מנגנון שיווקי לאתר ולהעצים ערוץ של תשוקה . של כלכלה רגשית ומטריאלית

,שאין בה שכבות של זיכרון וטראומה. שייכות. אנושית עכשווית לרכוש פנטזיה של בית

מקומים , מטריאלים לאמיתייםכל אותם מרכיבים שהופכים בתים רגשיים ו, היפרדות ונטישה

.וחד פעמיים

מביא באופן קריסטלי את העיקרון של " עיצוב לחיים"הכותרת של קטלוג איקאה החדש

, תשוקה הפונה אל אובייקט בכדי לזכות בתוקף של חיות שלא יכולה לעולם להיות מסופקת

רוכש גם הגיבור . תמיד מעוכלת ברגע שמושגת, תמיד חלק משרשת של תחליפים חלקיים

. ואת היחס שלו אל הטבע, הרחוק שמייצר את הדברים, של האדם הפשוט" אותנטיות"את ה

הגיבור שמתחיל את דרכו בפנטזיה על הבית האיקאי עובר תהליך של " מועדון קרב"ב

התפרקות התשוקה לאובייקט לבית הזה – , עם בית ברור" אני"שהיא למעשה תשוקה ל -

ההתפרקות מושגת בפרץ . הוא יכול להרגיש יציבות וודאות לזהות שבתוכה, שייך, נוכח

, שאיננה רודפת אחרי כלום אלא מייצרת את עצמה, תשוקה; אלים של תשוקה הרסנית

הסרט מציג ". רצון לעוצמה"מתגברת לכדי שיא שאין בו כלום מלבד הרס הישן וחגיגת ה

כנגד המשולש העכשווי של גבריות, מהפכני, פתרון אלים ליזםקאפיט- פתרון שהוא ; אלימות -

מבוי סתום המאמר הזה מנסה לשרטט אפשרות אחרת להתמודדות . הרס ללא אלטרנטיבה -

. עם המשולש הזה

ים יול'של ג: ר תסריט'דייויד פינצ:במאי 2

3

הקאפיטליזם , מחד. אנו נמצאים ברגע דואלי ביחס לאובייקט וההשתוקקות אליו, כתרבות

ה עצמה וייצור הקניה מקבילה לנשימ. האובייקט הפך פרסונלי ואינטימי. שוכלל לכדי שיא

זיגמונד באומן יאמר שהצריכה המתמדת של תשוקות . התשוקות עצמן הגיע לדרגת אומנות

המודל הפשוט של תשוקה, מאידך 3.מיוצרות הפכה למבנה הבסיסי של קיום אינדוודואלי -

אובייקט הטכנולוגיות . סיפוק אינו מתאים להרבה מהקשרים שמאפיינים חיים עכשווים -

להתפצל ולפעול ,כולנו למדנו להזדהות. מפוצל ולא יציב ,מרחב חדש החדשות יוצרות

האגו אינו עוד כפוף בנסיבות . במימדים מקבילים ולעיתים מתנגשים של תוכן מרחב וזמן

תקשורת , קיום זהויות רבות באינטרנט. (רבות לגבולות הגוף או לגבולות מטריאליים בכלל

, ייצוג והעיצוב של הגוף מותחות את יכולותיוצורות ה) תקשורת בו זמנית, ללא נוכחות

). מגדר יכולות לא ריאליות במשחקי מחשב, צורה, גיל. (מקפיאות ומשנות את צורתו

גם הגבול הגיאוגרפי . טכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מהאורגניזם וממכלול העצמי האנושי

אנו אמונים על . ם פהוהקולקטיבי מתבטל או מתפצל במהירות באירופה ובצורה שונה מאד ג

מידע , צרכנות של תרבויות, חוויה, שרשרות של המרות ומעברים בין ממדים של שפה

אנו צורכים שפה של ייצוגים שבה פנטזיה ואסון טבע מיוצגים באותו אופן ומפעילים . ותענוגות

טי העיסוק בגבולות ברורים ויציבים נראה היום בהקשרים רבים עיסוק פטישיס. אותן תגובות

כל כך קל לשכפל את המציאות לכדי אובייקט של יצוג . או ניסיון נוסטלגי נואש לחזור לאחור

לחזות , היכולת ליצור יצוגים של מציאות בזמן אמת מאפשרת להכפיל כל מציאות. ועוד ועוד

. לחשוב על ההווה כסט של תמונות הנבחנות מיד, במציאות דרך הצג

מונחים פרוידיאני לראות בתופעות האלה מעין פרוורסיה במסגרת המודל הקלאסי ניתן ב

משום שהמיפוי של הגוף המשתוקק שפרויד חשב עליו אינו ? למה פרוורסיה. תרבותית

דחף מיני הפונה לאובייקט , האחד: פרויד מציג שני מאפיינים מבניים של פרוורסיה. מתקיים

" sexual aim"הוא ה , יוהשנ. בן המין השני/שאינו האובייקט הנורמאלי כלומר בת , האמצעים -

ברגעים רבים כיום 4.ואופן ההפעלה של הגוף המביאים לסיפוק, האיברים הרלוונטיים

והגוף האישי הופך מודל של תשוקה מעוצב , התשוקה לא צריכה נוכחות ברורה של גוף

. ונמכר כמו כל אובייקט אחר החשוף למבט צרכני

3 Bauman Zigmunt, Life in Fragments. Essays in Postmodern Morality. (Oxford: Blackwell, 1995)

4 )מתייחס לכך בהקדמה למהדורה הרביעית של שלשה מאמרים על מיניות(

4

הוא מתאר פרוורסיה כהתמהמהות . חים של מרחב וזמןפרויד מאפיין פרוורסיה גם במונ

ביטוייה של התמהמהות זו הם הרחבת . של הדחף בדרך אל סיפוקו על ידי האובייקט

הפרוורסיה בתיאור זה . ההיבטים הרלוונטיים של הגוף המשתוקק והרחבה של האובייקט

מנקודת האפס המתקדם , היא התנהלות המפרה את ציר הזמן שפרויד יוצר ביחס למיניות

זוהי הפרה שמערערת גם את היחס . של יצירת אירוע הדחף ועד נקודת האפס של הפורקן

האובייקט . בין הגוף המשתוקק של הסובייקט לבין האובייקט המסומן באמצעות התשוקה

הכל בהתאם להיפרשות של , נגוז בן רגע או אבסולוטי, משתכפל, מרובה, יכול להיות חלקי

.רחבים חדשים של זמן ומרחבהתשוקה על פני מ

והאופן בו היא מניעה , ברגע תרבותי זה ניתן לבחון מחדש את הדימוי שלנו של תשוקה

וחברתיים , היסטוריים, ששינויים טכנולוגים, אני מניחה. בני אדם בתחומי החיים השונים

. השל חוויה והתנסות של תשוק, יוצרים לא רק מושאים חדשים לתשוקה אלא צורות חדשות

תשוקה לא רק משקפת תנאים תרבותיים אלא היא בעלת השפעה , לפי תפיסה זו, יותר מכך

או , ניתן לחשוב על תשוקה כבעלת אפקט ביקורתי, במילים אחרות. על התרבות והחברה

במילים . לחלופין משעתק ומאדיר את התנאים החברתיים והתרבותיים בהם היא מתקיימת

. ביטוי ופעולה, סדר חברתי ועמדות אפשריות של חוויהתשוקה משקפת ומאפשרת , אחרות

מטרתי היא לחשוב על המקום שבו המפגש בין אדם לעצמו ואדם לזולתו מתנקז אל

לשרטט את האפשרות לראות , בעקבות דלז וגואטרי, אני רוצה. מפגש בין אדם לאובייקט

שות של קיום ולשרטט את ההשלכות של האפשרות הזו לצורות חד, בתשוקה יחס אחר

. פוליטי ואתי

5

דלז וגואטרי יוצאים כנגד התפיסה הפסיכואנליטית של התשוקה כנציגה של מסורת

האופן , לטענתם. מחשבתית ופרקטית שקושרת את התשוקה למבנים חברתיים של שליטה

מתעל את התשוקה , שבו הפסיכואנליזה ממשיגה את התשוקה ומארגנת אותה בקליניקה

למעשה זהו קיפול של . מבנה של שליטה עצמית המגלמת שליטה חברתיתהפרודוקטיבית ל

כלפי האדם עצמו ליצירת מבנה שלא מאפשר לממש באופן מלא , כוח חברתי פנימה

או הסופר, חוק האב(הכפיפות העקרונית לחוק . סובייקטיביות ככוח יוצר מציבה ) אגו לדוגמא-

מלא רק ברובד מופרד מהמציאותאת האדם כמי שהתשוקה המניעה אותו זוכה למימוש -

זו צריכה לקבל את הביטוי המלא והגלוי ביותר שלה בייצוג מלולי במסגרת 5.תחום הפנטזיה

ההצבה של היסוד הפעיל של האדם. הטיפול עצמו הלא מודע בראש ובראשונה כמאגר של -

הזה מיוצר מהאופי הפעיל שלו מהאופן שהכח הפעיל , לפי דלז וגואטרי, ייצוגים מעקר אותו

. במפגש של האדם עם העולם בכל רגע ורגע

הכפיפות ההכרחית של התשוקה לחוק מתכוננת לפי הפסיכואנליזה דרך התמודדות עם

חווית העדר כפולה . והעדר מימוש שלם של תשוקה), האם(העדר האובייקט הראשוני -

ר האובייקט הראשוני מבנה זה רואה בבני אדם סובייקטים הממוקדים בחיפוש תחליף להעד

. כיחס בסיסי לעולם, המושלם ובשאיפה לחזור למצב של אחדות סטטית ברוכה

הפסיכואנליזה כמו מושג התשוקה האפלטוני מזהה תשוקה עם כוח שעיקרו פיצוי על חלקיות

ועם השאיפה להתמזג ולהיות שלם באמצעות ההפיכה של הזולת לשייך , וחוסר

גואטרי אבדה התשוקה את הכח היצירתי שלה ופעולתה היא טוענים דלז ו, בכך.לסובייקט

מאחר והשלמות איננה יכולה להיות מושגת מבלי . ביסודה פעולת שחזור של גן עדן אבוד

כמו .התשוקה נידונה שלא להתממש לחלוטין, למוטט את המבנים הפסיכים שנבנו על ריסונה

ברובד הפנטזיה מעבר לדברים הציבה הפסיכואנליזה את התשוקה, יאמרו דלז וגואטרי, כן

6 .עצמם ובכך הפכו אותה לכח מגורש מהמציאות

זהו מודל של כפיפות חברתית משום שלפי דלז וגואטרי זהו מודל שמעקר את הקשרים

במקומו הוא מציג אדם ששואף לתיווך ושליטה . האקטיבים הספונטניים של אדם עם העולם

שליטה ומתאמץ על מנת לקבל על עצמו את החוק אדם שהופך קל ל. של הכוחות הפועלים בו

. החברתי כחוק פנימי

5 Deleuze Gilles & Guattari Felix, Anti-Oedipus, p. 24.

6 Deleuze Gilles & Guattari Felix, Anti-Oedipus, p. 25.

6

מה יש מעבר למפגש המשתוקק עם אובייקט שהוא תמיד תחליף למשהו שלעולם לא

הפרוייקט הפילוסופי של דלז וגואטרי מציג מושג של תשוקה שמאפשר לחשוב על ? יושג

תי ואיננה מצמצמת את המפגש סובייקטיביות שאיננה מכוננת כצורה של כפיפות לחוק החבר

היא כוח אקטיבי בסיסי של יצירת , לפי דלז וגואטרי, תשוקה. עם העולם למפגש של צריכה

, גופים, אובייקטים: הלובשים צורות שונות של יציבות שנקרא להם, קשרים בין אירועים

, ובייקטיםוא, גופים, מכונות תשוקה הן קומבינציות זמניות של כוחות. קטגוריות, זהויות

המציאות היא שילוב של מכונות תשוקה שנוצרות . המתהווים מתוך הדינמיקה של המפגש

ההמשגה של דלז יוצרת מוניזם שאינו . יוצרות שילובים שונים ולעיתים מנוגדים, ומתפרקות

מנקודת המבט של ההיווצרות המתמידה . בין האנושי והטבעי, מבחין בין האידיאי למטריאלי

. אלו נקשרים זה לזה ומייצרים זה את זה, תשל המציאו

יצור המכונות אינו כפוף לעיקרון העיקרון היחיד המכתיב . או סיבה, תכלית, על של יעילות-

כלומר המשך והגברת הדינמיקה הפעילה שהיא , אותו באופן פנימי הוא המשך היצור עצמו

ייצור של היכולת ליצור בהכרח אלא היא דבר מהתשוקה גם איננה יצור של . התשוקה עצמה

ויצירה של מציאות חדשה מתוך קשרים , עוד ועוד קשרים עם היבטים שונים של המציאות

. אלו

דלז וגואטרי משרטטים תמונה לפיה מציאות היא תוצר דינמי של התנגשויות בין כוחות

ו" territorialization("לכוחות של השתנות, של ארגון וקיבוע -"de-territorialization " הן שתי

לפי , ההשתנות. למרות שהן מנוגדות באפקט שלהן, דינמיקות המזינות ומאפשרות זו את זו

, מאידך. אישיותיים ותרבותיים, ממוקמת במרחב המכיל מבנים נתונים היסטוריים, תמונה זו

מעין צינורות; מבנים אלו של קביעות הן התקרשות של אותן דינמיקות של השתנות על -

לפי דלז , השאלה המרכזית. אחרת" התערבות"ים פעולות אך גם פתוחים תמיד להמעצב

אלא כיצד המפגש , איננה כיצד התשוקה יוצרת שינוי לאור מבנים של חוקיות, וגואטרי

האימננטי לחיים בין החד בעל חירות , פעמיות לקבוע ולחוק מאפשר קיום של אדם פעיל-

.ומוסרי

את שתי העמדות הללו ניתן . בין סובייקט ואובייקט במודל הזה אין הבחנה עקרונית

כפי שמעיד המונולוג בתחילת . לראות כמה שמתבחן באופן רגעי בתוך מערכת של אירועים

לא ברור האם המבט של הסובייקט הוא זה שהופך את הרהיט של איקאה ", מועדון קרב"

בוחר , עצמו חופשיבמפגש הזה הרהיט מאפשר לאדם לראות ב, לאובייקט או אולי ההיפך –

המבט הדלזיאני יבחן את המפגש שלא דרך ההנחה שיש הבחנה עקרונית בין . סובייקט

האנושי לדומם הטבעי והארטיפקט אלא יראה כיצד הקטגוריות הללו מתפקדות ומקבלות

.משמעות בארוע המפגש

7

דל שבין את ההבדל הבסיסי בין מודל התשוקה הפרוידיאני לזה הדלזיאני ניתן לדמות להב

ממקום אולטימטיבי של , מניחה ניתוק מבית, לפי הפסיכואנליזה, תשוקה. גלות לנוודות

התשוקה איננה אלא ניסיון לשחזר את אותו מקור ושברו .מקום המגולם בגוף האם, שייכות

הוא כל מה . האובייקט עבור הגולה הוא הכל ולא כלום. תחת מגבלה של חוק ומציאות

שנשאר אבל תמיד יקרוס אל תוך המעמד שלו כהד , ר לסבול את הגירושתחליף המאפש –

לעומת אותה גלות ניתן לחשוב על זהות דרך עקרון הנוודות . לאותו עבר שהוא אמור להחזיר

לעומת , הנוודות 7.המגלמת עמדה פעילה של תשוקה"אלף מישורים"שהציגו דלז וגואטרי ב

זוהי זהות . בתוכה נוסטלגיה אל קביעות לא מניחה מקור או יעד סופי ואינה נושאת, זאת

. וגבולותיה חוצים מתמזגים ופורעים גבולות אחרים, שהדינמיות היא העיקרון המכונן שלה

הנווד הוא . איננו אותו פרש על סוס שתיאר פרויד כדימוי לאגו, בניגוד לדימוי הנפוץ, הנווד

הגוף . עולם, שפה, רגש, בין גוףריבוי מפגשים יצרניים . מבנה משתנה תדיר ללא עיקרון יסוד

הוא אתר של תשוקה באשר הוא מוותר על האידיאל של אחדות והופך למרחב של

זוהי . אוסף זה אין פירושו פרגמנטציה של כל עיקרון המשכיות או זהות. התרחשויות יצרניות

פירוק ,כזו המכילה בה בעת דינמיקות של שינוי , צורה אחרת של אינדוודואציה גמישה יותר

והצבת האובייקט שמעבר היא " אני"האינדוודואציה של ה 8.ויצירה של יציבות זמנית חדשה

הזהות של הנווד היא כפי שכותב עמנואל דה. תמיד פעולה בתוך רצף של השתנות לנדה -

9.פתרון לבעיית הייצוב של מערכת לצורך התנהלות שאיננה עוצרת את זרם החיים

. עת מחסך המחפש פיצוי ומקורה אינו בשבר של שלמותהתשוקה הנוודית איננה מונ

אלא היא כוח יצירתי , חזרה והחלפה של העבר, לפיכך היא איננה מוגבלת לסוג של שחזור

היצירתיות של התשוקה איננה תוצר של חירות . המכונן את המציאות כהשתנות מתמדת

מופשטת של הסובייקט את העובדתיות איזו אפשרות בלתי תלויה בנסיבות לשלול -

האפשרות לחרוג מכל קיבוע נובעת מעצם תפישת המציאות המתהווה כמכלול . שבמציאות

המגבלות שנמצאות כמובן בכל רגע קונקרטי . לא מגבלה עקרונית חיצונית או פנימיתופתוח

חלקים במכונה חד, הן בעלות מעמד זהה לזה של כל מרכיב אחר באירוע חלק , פעמית-

. קציות המכונות מציאותמרצף של אינטרא

7 Deleuze Gilles & Guattari Felix, A Thousand Plateaus, Capitalism and Schizophrenia, trans. Brian Massumi, (Minneapolis: University of Minnesota Press, 1987) pp. 380-387 8 Braidotti Rosi, Nomadic subjects,

9 De-Landa Manuel. "Deleuze, Diagrams, and Open-Ended Becoming of the World", in: Becomings. ed. Elizabeth Grosz, (Ithaca: Cornell University Press, 1999).

8

זאת יצירה של זהות . נוודות היא התנגדות מתמדת לצורות דומיננטיות של מרחב וזהות

נוודות כמטאפורה מבהירה כי גם אם יש צורך במושג . אלטרנטיבית המקדשת תזוזה ושינוי

; ורערע, של גבולות ומיקום בכדי להבין מהי נוודות הרי שזהות של נווד היא זהות של חריגה

הנוודות לכן היא עמדה . עמדה המאירה גבולות וטריטוריות שלא מתוך ההיגיון הפנימי שלהם

פוליטית של התנגדות לכוחות ששואפים לייצוב ולעיצוב של הפרט והפיכתו ליחידה צפויה

שניתן לחזות את מעשיה ללמוד אותם ולכמת אותם כחלק , ברורה עם גבולות מוכרים

. מכלכלה של שוק

במונחים של . החפץ חייב להיות יותר מאחד? מהו החפץ עבור הנווד? ח איתו הנוודמה יק

, המהות או התכלית, הוא איננו נתפס דרך היציבות שלו. דלז וגואטרי הוא תמיד ריבוי

מערכת שיש בה משהו מקרי . assamblage((המקנים לו אחידות אלא דווקא כחלק מאוסף

, החפץ לכן צריך לעבוד. יבוי של מפגשים ואפקטיםשנותרת פתוחה כל הזמן לר. וזמני

החפץ הנוודי מצמצם את עצמו למינימום מבחינת . להתאים את עצמו למצבים המשתנים

הנוכחות שלו כדבר הוא צריך שלא להיות מוקד . מה ומרחיב את הפונקציונאליות שלו-

. ו חשוב או ברורהגבול של ההומני והאובייקט איננ. הגבולות שלו מטושטשים. תשומת הלב

יחד הם הופכים חלק מאוסף אד .כל זמן שזה עובד, הוק-

אלו , וגופניים, חברתיים, התשוקה הנוודית היא כוח חורג עקרונית מגבולות מנטליים

הגבול האפקטיבי של הנווד . שעבור פרויד מתרחבים ומתבלבלים בצורות של מיניות סוטה

חוצה גבולות של האנושי והלא אנושי , אל האחר נמזג, הגוף הפעיל מיוצר. משתנה כל הזמן

. האדם והדומם

החיבור במסגרת המכונה יוצר . היחיד נמצא בהתהוות מתמדת בתוך רשת אינסופית זו

ההתהוות היא מצב . סביבה, אנשים אחרים, חפצים, שמכיל חלקי גוף, מאפשר, מרקם חדש

ות היא תהליך המאתגר את הזהות התהו. ביניים מתמיד בין היות דבר לבין היות דבר אחר

גם אם , בתהליך ההתהוות החיצוני הופך פנימי. ומותח אותה אל מעבר לעצמה, העצמית

. לעולם לא אינטגרטיבי והרמוני והפנים נפלט כלא שייך עוד

תשוקה לפי דלז וגואטרי איננה בעלת זמניות ליניארית וגם לא מעגל של חזרה אינסופית

ניתן לדמות . הזמן של ההתהוות הוא מעין הווה מתמשך. לסיפוק רגעישל דחף הנבחן ביחס

זמן זה למרחב אוקיאני הנמדד לא ביחס ליבשה קבועה אלא רק כמרחב של השתנויות שמולו

ההשתהות שאותה מתאר פרויד ביחס לפרוורסיה מקבלת כאן משמעות 10 .ניתן להציב תנועה

תמיד בין , ת אין יעד ולכן היא תמיד בדרךלהתהוו. תשוקה היא ריבוי של השתהויות. חדשה

. לכאן ועכשיו, לכשיהיה, והשם תמיד ישתנה ויהפוך לרגע לפני, תמיד עדיין לא שם, לבין

10 Deleuze Gilles & Guattari Felix, A Thousand Plateaus, p.262

9

ההשתהות ללא סוף יוצרת מפה חדשה של תשוקה וגוף הגוף כאתר של . מפת הנוודות -

לא הוא גוף מודולרי הוא אינו מגביל לגוף האורגני א. הוא גוף אפקטיבי, לפי דלז, תשוקה

לפי תפקידם ביצור של מכונות תשוקה חדשות .." חלק מ"שחלקיו מקבלים משמעות כ -

המיניות איננה פאלוצנטרית או בעלת מוקד . צורות חדשות של האדם להיות מושפע ולהשפיע

של , לעיתים מקבילים ולעיתים עוקבים, אלא היא בשיאה תפישה של הגוף כמרחבים, אחר

. זכרון , מחשבה, חוויה:הנקשרים לממדים נוספים של סובייקטיביות, תחושות

עיקרה של תנועת הגוף המתמהמה בדרך לשום מקום היא חציית גבולות עצמו ויצירת

הנכונות לחיות חיים של התהוות פירושו נטייה . נתיבים ומרחבים שונים של אינטנסיביות

זוהי צורה . ולות של שפה ומוסכמהושחוצה גב, מתמדת לפעולה החורגת מהנתון והקבוע

פעולה ומשמעות המדגישים את , פוליטית של חיים מכיוון שהיא מעצימה מבני מחשבה

11.המרכיב החורג והיצירתי על פני המרכיב הקוהרנטי והמבין את עצמו ביחס לכלל

כל , בתפיסה הפסיכואנליטית מאחר וההעדר היא הפריזמה דרכה נחווה העולם, כאמור

במובן זה המפגש עם דומם והמפגש עם זולת אנושי . מתווך דרך הפונקציה שלו עבורימפגש

שניהם הופכים לחלק מהחיים בגלל ההבטחה להוות תחליף חלקי ורגעי . איננו שונה מהותית

האחר מופיע עבור הסובייקט רק כפונקציה מכוננת . לאותו אובייקט ראשוני שמאפשר שלמות

, ובייקט של תשוקה כיחס בסיסי שאין לבטלו אלא רק לעדנוהצבת הזולת כא. את תשוקתו

הופכת את הצריכה הניכוס של אובייקט והפיכתו להיבט של צרכי הסובייקט – לצורת -

לוס איריגרי נסחה על הבעייתיות האתית המהותית שטבועה . ההתייחסות הבסיסית לזולת

: בעצם מודל התשוקה לאובייקט

"Between my Fingers, you have become a phantasm, a star for everyone, a carbon

copy, a fashionable representation, an ageless reproduction, an impalpable beauty, an

evanescent flesh.."12

11 see Braidotti Rosi, …on nomad ethics

12 Irigaray Luce, " To Be Two" in To Be Two, (Rutledge: NY, 2001), p.96

10

הסיפוק מוחק את . לכאורה העולם סובב סביב האובייקט אבל האובייקט לעולם לא שם

האובייקט מעולם לא . תוך הכלכלה של החוסר שמחכה לדבר הבא בולע אותו אל, חשיבותו

מענה למשהו , תחליף, מעולם לא נחשב בזכות עצמו אלא תמיד רק כיצוג. היה סינגולרי

עבור . המקום שבו הזולת האנושי הופך אובייקט הוא מקום של עוול כפול. שהיה שם לפניו

היכולת לפגוש את החד פעמיות החיה של את , כתרבות, איריגרי זהו המקום בו אנו מאבדים

נמחק בתרבות , המפגש הראשון שלנו עם האנושי, זהו גם הרגע שבו הגוף הנשי. הזולת

בכדי להתקיים , להפוך אותו לאובייקט, ומקבל מעמד של תוהו ובוהו שצריך לאבד אותו

. כאדם

אם התשוקה ה? האם ניתן להשתוקק אל משהו ללא אותה מחיקה של הקיום הנפרד שלו

יכולה לפנות אל הזולת כחד פעמי ושקיומו ככזה מוגן על ידי עצם הפניה של התשוקה

המפגש עם דברים כוחות ואנשים הוא חלק מקומבינציות , במודל של דלז וגווטרי?אליו

, אנו לא בולעים אלא מתחברים. מכונות שמייצרות את הרגע הבא והאפשרות הבאה, יצרניות

כמו האויר שאנחנו נושמים או , האדם האחר. תוך קומבינציה רגעיתפועלים ומופעלים ב

, ליצור, לפעול: החפץ מוגנים בחד פעמיות של המכונה הצירוף האקטיבי שמאפשר לחיות

. לחרוג מגבולות

. הערך המרכזי שניתן לגזור מההמחשבה של דלז וגווטרי הוא חיוב החיים ככח יוצר

ביקורת והגבלת הכח של , ידים לחרוג ממוסדותהשמירה על האפשרות של יח, פירושו

, ההגנה על החיים היא ההגנה על האפשרות לאי עקביות. מוסדות ומבנים מאחדים ומייצבים

חיוב החיים פירושו הנכונות לוותר על שאיפה . כעמדה של פעולה מוסרית.לחריגה ולהשתנות

זוהי גם עמדה של . בר ליונכונות להיות ביחסים דינמיים עם מה שמע, לאחדותיות ושליטה

. להבין עד הסוף את עצמי או את הזולת, אי אפשרות לייצג באופן מלא, מוגבלות עקרונית

11

כבלתי ניתן , בהבדל ובסינגולריות של כל אירועהחיים כיסוד אתי נטועים ביכולת להכיר

לי תפישה זו מדגישה את החשיבות של הקיום המטריא. או הסבר, זהות, למיצוי תחת חוק

הפעיל של הגוף בכינונה של מחשבה ומציאות ולכן האינדוודואל בתיאור של דלז הוא יצור

שקיומו מתאפשר בכל רגע בתוך הרשתות שנפרשות ממנו והלאה ובהן הוא , גופני קונקרטי

מרחבים של , ולשונים, מישורים מטריאלים, או בלשונם של דלז וגואטרי, אלו רשתות. תלוי

אנושיות שמאפשרים בכל רגע את האפשרות ליצור משהו אפקטיבי שנקרא ופעולות , ייצוגים

מטרתה של האתיקה הזו היא לשחרר את הרגע האתי בין אדם לסובב אותו מכל ". אני"

וחירות ולהציב את האדם החי הגופני ואת המפגש , תבונה, המשגה מופשטת של זכויות

התשוקה ככח המרכיב כל הזמן השימור של. במוקד האתיקה, הרגעי והחד פעמי עם האחר

היא הציווי הבסיסי של האתיקה . המילים והדמיון, את המישורים הללו באמצעות הפעולות

, הפגיעות, זוהי אתיקה שעיקרה המוכנות לאמץ את הכרסום המתמיד. הדלזיאנית

.וההשתנות כערכים הנטועים בחיים עצמם

ואתית על המקום של יצור המחשבה של דלז וגואטרי פותחת פתח למחשבה פוליטית

החיוב של התשוקה היא גם חיוב הייצור אבל זה שבוחר בקווים שאינן . ואובייקט בחיינו

זוהי איננה אתיקה או פוליטיקה . מתיישבים עם מבנים קבועים של חיים וזהויות נתונות

הבנויה על המנעות כמו חלק מהתנועות האנטי קאפיטליסטיות השואפות להתרחק עד כמה -

מעולו של " טבעית"זוהי גם לא מהפכה של שחרור הזהות ה. ניתן מהדינמיקה הצרכניתש

מעבר לגבולות , זוהי פוליטיקה של ייצור עודף". מועדון קרב"העוות הקאפיטליסטי נוסח

לא , הייצור העודף פותח מרחבים חדשים. ויחסי הייצור, כלי הייצור, של המוצר" נכונים"ה

. יימותצפויים בתוך אפשרויות ק

אחת זו . את הפוליטיקה הנגזרת מתפיסה זו של תשוקה ניתן לחלק לשתי מגמות שלובה

" פנימה"הפוליטיקה הפונה , הרגלים, זו הפועלת להפטר ממבני אידוודואציה נוקשים –

זוהי פוליטיקה אישית . ונוסטלגיה המקשים על הפרט לפעול באופן אפקטיבי ויצרני, ייצוגים

חר והמדיום שלה הוא בראש ובראשונה הפעולה כמעט פרטית אך מא הייצור היא תמיד –

המגמה הפוליטית השניה היא הפוליטיקה של מעבר . נפרשת גם אל המרחב הציבורי

החוק , המדינה, המוסד, למתוח לכווץ וגם למחוק את החפץ, זו המנסה לפצל. לאובייקט

המטרה של הפוליטיקה הזו . כל מה שהופך את היצרנות האנושית לקפואה, כמושאי תשוקה

לעבור דרך החפץ הלאה אל עבר אפשרויות אחרות וחדשות