ארץ־ישראלה י ת ו ק י ת ע ו ץ ר א ה ת ע י ד י ב ם י ר ק ח מ

ואחד ם לושי כרך ש

ה י ת ו ק י ת ע ו ל א ר ש י ־ ץ ר א ת ר י ק ח ל ה ר ב ח ה בשיתוף

המכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

ירושלים תשע"ה

כרך זה יוצא לאור בסיועקרן ראובן ואדית הכט

קרן ליאון לויאיתן גרוסמן, וושינגטון די-סי

שרה ואבי ארנסוןדוד וימימה יסלזון

קרן ראסל בריקרן קשת

הרשל שנקס)BAS( החברה לארכאולוגיה מקראית

פרנץ פיליפ רוטצןUfficio Pellegrinaggi — Diocesi di Vicenza (Italia(

ISBN 978-965-221-097-5 מסת"ב

© 2015כל הזכויות שמורות בידי החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה

מתווה ועימוד: אברהם פלדותסדר: מרזל א.ש. — ירושלים

הדפסה: דפוס העיר העתיקה, ירושלים

ר פ ס

ר צ נ ד ו ה א

עורך ראשי

זאב וייס

המערכת

יוסף אבירם, אליעזר אורן, אורן גוטפלד, גדעון פרסטר, ישראל שצמן

מרכזי המערכת

הלל גבע, אלן פריס

עורכת העברית

אפרת כרמון

עורך האנגלית

אלן פריס

נים י י כן הענ תו

מדור העברית

יא פתח דבר המערכת יג אהוד נצר — אדריכל, ארכאולוג, עמית ורע אליעזר אורן טז רשימת פרסומי אהוד נצר נירה נוה כו הקיצורים הביבליוגרפיים

כלי אבן, גלוסקמאות והורדוס המלך: תמורות בתרבות החומרית בשלהי אשר יעקב אלטשול 1 ימי הבית השני 6 תלמידים ומורה בהרודיון אבנר אקר

12 "המצודה שבעבר נקראה באריס ולימים אנטוניה"? דן בהט הדרך העתיקה מקלירוהי בחוף ים המלח למכוור — דרך בנויה ורחבה חיים בן דוד

20 מימי הבית השני 30 הפערים מצטמצמים: התקופה ההלניסטית המאוחרת בעיר דוד דורון בן עמי ויאנה צ'חנובץ 38 יוסף בן מתתיהו על ים־המלח: מקורות ומידע בצלאל בר־כוכבא וסטפני בינדר 45 ידידי המלך: פובליוס ודיוס פוליו בהרודיון רחל בר־נתן ויהודית גרטנר 57 ירושלים החשמונאית בראי הארכאולוגיה — הערות לטופוגרפיה העירונית הלל גבע 76 בית כנסת במרכז טבריה יולי גחט 83 ארכיטקטים בארץ־ישראל יוסף גייגר 88 קני־מידה של טומאה וטהרה בתכנון ירושלים בהלכה של כת מדבר יהודה משה דוד ֶהר 96 קופסאות־חותם רומיות ממצדה מלכה הרשקוביץ

ושוע אמוראי־שטרקמבני הבידור להמונים בירושלים ההרודיאנית: טקסט וממצא, מציאות זאב וייס

104 או בדיה? ציורי הקיר מבית דיוניסוס בציפורי — שלוחה מקומית של אמנות הפרסקו נעמה וילוז'ני

115 בתקופה הרומית 126 על מקומו של הר הבית במערך העירוני הרומי: בכל זאת קפיטולאום שלומית וקסלר־בדולח

מערכת קבורה III בחורבת עתרי ועיטוריה: איקונוגרפיה פונררית מן בועז זיסו, אמיר גנור, 138 התקופה הרומית המאוחרת איתן קליין ורות ג'קסון־טל 144 פסגת הסרטבה — מגדלור הרודיאני? אדם זרטל

המשכיות, שינויים והתפתחויות באדריכלות ובאמנות כנסיות עבר־הירדן לי־היא חבס 151 תחת שלטון האסלאם 165 אדריכלות "בית הספד" ב"קבר גלית" ביריחו ובתי כנסת מימי הבית השני רחל חכלילי 176 יהודים, נוצרים ומינים בבית הכנסת בכפר נחום — הערכה מחודשת רינה טלגם ובנימין ארובס 200 בנייני הציבור בגמלא צבי יבור ודני שיאון 210 מבנה פסיפסים וקברים מהתקופה הרומית בלוד־דיוספוליס אלי ינאי ועדי ארליך 221 עיתוי וֶהקשר: מדוע פרחה אמנות יהודית דווקא בשלהי העת העתיקה? ישראל לוין 236 הביצור בראש הר ניתאי: מבנהו, זמנו ותפקידו עוזי ליבנר, אורי דוידוביץ'

ובנימין ארובס247 פסיפסי טבריה בשלהי העת העתיקה: סגנון אמנות ומרחב אדריכלי שולמית מילר 256 מקדש אוגוסטוס בפניאון־באניאס צבי אורי מעוז 262 תרומתו של אהוד נצר לחקר התקופה ההרודיאנית ארתור סג"ל ושמעון דר 287 כפרי בית הורדוס ובירות הטופרכיה בארץ זאב ספראי 299 מי הרס את מבנה "קבר הורדוס"? רועי פורת, יעקב קלמן

ורחל צ'אצ'י305 השלבים בהתפתחותו של הר הבית — בחינה מחודשת יוסף פטריך ומרקוס אדלקופ

מסורת מול חידוש בבנייה המלכותית: העיטור האדריכלי בארמונות אורית פלג־ברקת 325 החשמונאים והורדוס בבקעת יריחו 342 הסרקופגים מן המאוזולאון בהרודיון גדעון פרסטר

תגובה של חברה במצור: עוד על יחסם של היהודים לאמנות הדמות יורם צפריר 352 בימי בית שני ובתקופה שאחרי חורבן הבית

אידומיאה בתקופות הפרסית וההלניסטית הקדומה: הטריטוריה ודרכי עמוס קלונר 359 סחר האורחות 374 על סדנאות אמני הציור ביריחו ובהרודיון סילביה רוזנברג 386 Spatia et Tempora Regis: יחסי החלל והזמן בין הורדוס לארמונותיו שמואל רוקח 398 בניינה וחורבנה של קשת רובינסון בהר הבית שבירושלים רוני רייך

ייחודם של מקלטי המצוקים בהר ארבל־נתאי, בנחל עמוד ובסלע עכברה ינון שבטיאל 408 בתקופת הבית השני ובמרד החורבן 421 על חומרי הבנייה של הורדוס — ושל יוספוס דניאל שוורץ 426 מים להורדוס המלך גיא ד' שטיבל 445 חותמות וטביעות־חותם בסגנון יווני־רומי מדור אפרים שטרן

מדור הלועזית

xiv החיפוש אחר עיצוב עם אהוד נצר, אדריכל תכניות הבניה של הורדוס קתרין גליסון

1* הורדוס, אוגוסטוס והאוגוסטיאום בפניון אנדראה מ. ברלין 12* מה היה ה-regia בתיאטרון הרומי? ברברה בוראל 29* מי טען שהורדוס היה "המשיח"? ג'יימס המילטון צ'רלסוורת 40* פרוכות בית המקדש השני: אדריכלות ומסורת בבית המקדש ההרודיאני כייסי ד. אלדג' 51* אלי סבסטוס: מקדש הנמל של הורדוס בקיסריה קנת ג. הולום 69* פלא אדריכלי: המקדש הגדול בפטרה מרתה שארפ ג'וקובסקי 79* הבטים של ירושלים בימי הורדוס ניקוס קוקינוס 110* הורדוס, זוילוס, פילופאפוס. כפל זהויות בעולם היווני־רומי אחים ליכטנברגר 123* כתובת בית הכנסת בעין גדי: הערכה מחודשת ג'ודי מגנס 132* מחשבות נוספות על ציפורי ורומא: נומיסמטיקה וארכיאולוגיה אריק מ. מיירס, דוד הנדין

וקרול ל. מיירס141* ההקשר האדריכלי של קבוצות דתיות בדלוס אינגה נילסן 154* מנחות קבורה וזהות נבטית: ממשית וקסרוות רנאטה רוזנטאל־הגינבוטום 166* תיעוד מבני מגורים מלכותיים נבטיים בפטרה סטפן ג. שמיד, זביגנייב ט.

פיימא, פיוטר ביינקובסקיוברנארד קולב

96

ות ממצדה רומי קופסאות־חותם

מלכה הרשקוביץ ושוע אמוראי־שטרק

מבוא

חותם קופסאות ארבע ידין חפירות במהלך התגלו במצדה ממתכת מטיפוסים שונים. קופסאות חותם מעין אלו הן ממצא מוכר בגדלים שונים, מקופסאות זעירות שקוטרן 15–20 מ"מ ועד קופסאות גדולות באורך 40–45 מ"מ. לכולן מאפיינים משותפים המותאמים לשימושן. הקופסאות הללו מורכבות משני חלקים עיקריים, מכל ומכסה, וציר־צד מסוגים שונים הקופסה לפתוח את בכך ומאפשר החלקים שני מחבר את ולסגור אותה. בבסיס המכל מנוקבים חורים — משלושה ועד שישה חורים, והשכיח ביותר הוא מערך של שלושה חורים. מגרעות שתי ובהן מעט, משופעות נמוכות, המכל דפנות עשויות הקופסאות מרבית זו.1 מול זו הממוקמות זעירות באמייל. או כסף בכיסוי עוטרו וחלקן נחושת מסגסוגות גם וידועות אחרות ממתכות או מכסף עשויות מקצתן

קופסאות מעצם.הקופסאות שימשו לאחסון טביעות־חותם משעווה ולהגנה עליהן, כפי שמעידים שרידי שעווה, שרידי חוטים וטביעות חוטים על שרידי השעווה שנתגלו בכמה קופסאות.2 השעווה השכיחה ביותר הייתה שעוות דבורים. שרידי שעוות דבורים באנגליה שנתגלו ממתכת חותם קופסאות בתוך נתגלו ובאוגוסטה ראוריקה שבשווייץ.3 טביעות השעווה הוטבעו על־ידי גמות חרותות )אינטגליו( שהיו בדרך כלל משובצות בתושבות של טבעות מתכת עשויות זהב, כסף או סגסוגות

נחושת וברזל.נידונו החותם קופסאות של והכרונולוגיה הטיפולוגיה רבות במחקר בעת האחרונה. סיכום ממצה של הממצא מובא בספרו של קולין אנדרוס. הוא מחלק את הקופסאות לארבעה

טיפוסים עיקריים שלהם טיפוסי־משנה:4א: טיפוס דמוי־עלה, דמוי־אגס או סגלגל;

ב: טיפוס עגול או מעוגל;ג: טיפוס מרובע או מלבני;

ד: טיפוס מעוין רב־צלעות, דמויי־יהלום מלוטש;באימפריה הרומית היה טיפוס א הנפוץ ביותר והוא מופיע של המכסים אלה. בקופסאות השימוש תקופת כל במשך בעיטורים או נמוך בתבליט בדמויות מקושטים זה טיפוס הוא שכיח הפחות הטיפוס באמייל. בעיקר המשובצים

טיפוס ד.

בהתבסס על מצב המחקר כיום, נוכל לקבוע כי בקופסאות החותם נעשה שימוש בכמה דרכים: יש שהקופסאות חוברו אל מעטפות של פריטים שונים באמצעות חוט, או שנתפרו על־

ידי השחלה לחורים שבבסיס המכל ולמגרעות; יש שהן חוברו שונים, מטיפוסים מעץ כתיבה ללוחות כלומר למסמכים, או למסמכים כתובים על פפירוס. המסמכים הללו, בייחוד כאשר נשלחו כחבילות למרחקים, נעטפו ככל הנראה בבדים או בעורות. הקופסאות גם חוברו לחפצים ולאריזות מכלים מטיפוסים שונים שהיו עשויים בעיקר מבדים ומעורות, וכללו בין היתר ארנקים.5 טביעות השעווה על דגמיהן שימשו לזיהוי בעל המסמך או החפץ שאליו צורפו הקופסאות. לא היה אפשר

לפתוח את המסמך או את החפץ בלי לנתק את הקופסה.מובהקת רומית תופעה הן אלו קטנות חותם קופסאות וככל הנראה גם המצאה רומית. הן היו בשימוש מסוף תקופת הג' המאה לסוף ועד הספירה לפני הא' במאה הרפובליקה

לספירה.6 דומה שהן נעלמו בסביבות שנת 280 לספירה.7

דיון

אירופה במרכז קופסאות התגלה ביותר של הגדול המספר אתרי ברובם שהם רומיים באתרים באנגליה, וכן ובצפונה של ניכר שמספר לציין חשוב אך אליו, קשורים או הצבא קופסאות נתגלה גם באתרים אזרחיים כדוגמת ערים, יישובים,

חוות חקלאיות ואזורים מסחריים.12המספר שפורסמו, הלבנט מן החותם קופסאות מבין הגדול ביותר התגלה בארץ. לדוגמה, קופסאות חותם ממתכת

שפורסמו נמצאו בחפירות הבאות:

חפירות מק'קאון בתל נצבה )קופסה מהטיפוס העגול ועל המכסה שרידי שיבוץ בצבעי אדום וירוק(;13

חפירות רחמני ברח' שמואל הנביא, ירושלים )קופסה מהטיפוס דמוי־העלה הארוך(;14

)קופסה במירון ומאיירס סטראנג' מאיירס, חפירות מהטיפוס דמוי־העלה ועל המכסה עיטור אמייל(;15

חפירות אנדרסן בשילה )מכל קופסה מהטיפוס דמוי־ העלה(;16

חפירות שיאון מציפורי )קופסה מהטיפוס העגול ועל המכסה שרידי שיבוץ מפאיינס(;17

97 רומיות ממצדה קופסאות־חותם

)6–1 הקופסאות ממצדה )איורים .1:2 המידות נתונות במילימטרים; קנה־המידה של האיורים

מספר הממצאהרישום

טכניקת החומרקישוט המכסהמידות הקופסהמצב הקופסהתיאור הלוקוסהלוקוסהייצור

מספר האיור

מכסה קופסה עגולה בעלת

לולאת ציר המחוברת לדפנותיה

613, חצר 300בבניין 11

המורדים ביצעו שינויי בנייה בחצר.

המכסה נמצא על הרצפה בין שברי

כלי החרס ומטבעות מתקופת המרד8

רק כ ¾ מהמכסה השתמר. הכלי נפגע משרפה

שסימניה ניכרים בצדו הפנימי של המכסה

המכסה: קוטר החלק העליון: 16, עובי פני

המכסה: 1;הדפנות: קוטר: 12, גובה: 7, עובי: 1.5.

לולאת המחבר: קוטר: 4, קוטר חור

המחבר: 1

סגסוגת בלא קישוטנחושת

1, 5, 6יציקה

מכסה ומכל עגולים

שנמצאו נפרדים זה מזה

113, מסדרון 1459מעבר באזור

המחסנים המערביים

שנבנה בשלב ההרודיאני

המאוחר

שני חלקי הכלי נמצאו בין מפולות

גדולות מאוד של הרס ושרפה, שכללו גם שרידי קורות עץ

שרופות. בשכבות העפר והחורבן

עם המכסה נמצאו על רצפת הלוקוס

תשעה מטבעות מימי המרד, שברי

חרסים ובהם 49 אוסטרקאות שעליהם מילים,

שמות ואותיות בעברית וגם קבוצת ה"גורלות" הגדולה

וכן 240 תגים כתובים בכתב העברי

המרובע9

שני חלקי הקופסה נפגעו בשרפה.

המכסה שבור במרכזו ונותרו כ-2/3 ממנו. מציר

המחבר נותר רק שריד המחובר למכסה.

המכל שבור במרכזו ושוליו פגומים. נשתמרו כ-2/3 מן המכל. שלושה

חורים בבסיס המכל ושתי מגרעות זעירות בדפנותיו,

זו מול זו

המכסה: קוטר החלק העליון: 19, קוטר

הדיסקית הפנימית של המכסה: 15,

עובי פני המכסה: ;1.5–1

הדפנות: גובה: 2–4, עובי: 1–1.5.

שרידי לולאת המחבר: אורך: 2,

גובה: 4.המכל: קוטר: 19,

גובה הקירות: 4–4.5, עוביים:

1–1.5; קוטר חורי בסיס המכל: 3

מעוטר בחלקו העליון בשני

מעגלים חד־מרכזיים

החרותים בשולי המכסה

סגסוגת נחושת

שני חלקי הקופסה נגזרו

מלוח מתכת דק, רקוע.

ציר המחבר נחתך יחד עם

המכסה

6 ,5 ,2

קופסה שלמה עגולה על שני חלקיה. מכסה ומכל מחוברים

על־ידי ציר מחבר

326, חדר 377/1בבניין 9

החדר היה בשימוש המורדים. נמצאו בו

שברי חרסים ומטבע משנת 3 למרד.

הקופסה נמצאה סמוך להם10

הקופסה נמצאה פתוחה בשל הצמידה הרבה.

צורת המכל עוותה משום שהחפץ היה בשרפה. חורי

בסיס המכל השחורים מעידים על שימוש.

במרכז המכסה חרוט שלם העשוי מפין המחובר בצדו האחורי/פנימי של המכסה

לדיסקית קטנה.ציר המחבר מורכב משתי לולאות: האחת מחוברת

לדופן המכסה והשנייה לדופן המכל.

המכל: בבסיס נותרו שלושת החורים המקוריים

במרחקים שווים זה מזה. במרכז פנים המכל שקע

עגול שנועד לפין של המכסה. בדפנות שתי

מגרעות זעירות זו מול זו

אורך הקופסה הפתוחה: 38.

המכסה: קוטר: 16, עובי פני המכסה:1, עובי/גובה הדפנות:

1. גובה החרוט במרכז המכסה:

12; קוטר הדיסקית בפנים המכסה: 16;

דפנות המכסה: עובי: 2–4.

ציר המחבר: אורך: 5.5, עובי/קוטר הלולאות: 4–5.

המכל: קוטר:17–20, גובה הדפנות: 4–5,

קוטר חורי בסיס המכל: 3

שני מעגלים חד־מרכזיים:

המעגל הקרוב לשולי המכסה

פשוט, והמעגל הקרוב לחרוט

דמוי חבל. החרוט שבמרכז המכסה מלופף

לכל אורכו בחוטי מתכת

דקיקים

סגסוגת נחושת

3, 5, 6כמו מס' 2

מכסה קופסה )?( בעל

לולאת מחבר

1141, סוגר 1327/2בחומה

הדרומית

הסוגר שימש חדר מגורים של המורדים

ונוספו לו מתקנים שונים. נמצאו בו כלי חרס, כלי אבן ופלכי

טוויה11

מכסה קופסה )?( בעל לולאת מחבר ארוכה. הציר מחובר/צמוד לצדו האחורי

של המכסה, בולט ממנו ומסתיים בלולאה

המכסה: קוטר: .15–13

לולאת המחבר: אורך ציר הלולאה: 20, קוטר הלולאה: 4

שולי המכסה מעוטרים

במעגל של 7 נקודות

זעירות בולטות מבסיס המכסה ובמרכזן עיגול

קטן ונקודה נוספת

סגסוגת נחושת עם שרידי כסף

יציקה מכוסה ברדיד כסף דק שנותרו ממנו

רק שרידים

6 ,5 ,4

שטרק ע אמוראי־ ושו ץ מלכה הרשקובי 98

דמוי־ מהטיפוס )קופסה בעין־גדי הירשפלד חפירות העלה ועל המכסה שרידי עיטורי צדף(;18

חפירות דר בשאללה אשר על הכרמל )קופסה מהטיפוס הסגלגל(.19

בחפירות נמצאו גם כמה קופסאות מתכת שטרם פורסמו:

בחפירות שטרן בדור התגלו ארבע קופסאות. אחת מהן )מס' רישום 4960( הוזכרה בידי אריאל )1990(;20

בחפירות פורת בקיסריה התגלו שתי קופסאות )לוקוס רישום מס' ,3660 לוקוס ;41207 רישום מס' ,40081כן הקצר.21 דמוי־העלה מהטיפוס שתיהן ,)83190התגלו בקיסריה 11 קופסאות חותם ממתכת השמורות באוסף פרטי )אחת מהטיפוס העגול המעוטר באמייל, ואחת מהטיפוס המרובע ולה מכסה בלא קישוט. תשעה פריטים הם מהטיפוס דמוי־העלה. המכסים של מקצתם מעוטרים ויתרם נמוך בתבליט בדמויות מקושטים

באמייל(.בחפירות עמית בחורבת בורנאט התגלתה קופסה אחת

מהטיפוס העגול ובה חוט פשתן.22בחפירות טפר בכפר עותניו־לגיו התגלה לא מכבר מכסה

ועליו שרידי דמוי־העלה של קופסת חותם מהטיפוס שיבוץ.23

כן התגלו בחפירות ופורסמו כמה קופסאות עשויות עצם:

בעיר דוד — שני פריטים מהטיפוס דמוי־העלה הרחב שלו צד ציר ישר;24

בשומרון — שלושה פריטים, שניים מהטיפוס העגול ואחד מטיפוס דומה לאלו שנמצאו בעיר דוד.25

מרבית הקופסאות שנתגלו בארץ הן מן הטיפוס דמוי־העלה לסוגיו )טיפוס א( והטיפוס העגול לסוגיו )טיפוס ב(.

המספר הגדול ביותר של קופסאות חותם שפורסמו עד כה מאתר חפירות בארץ נתגלה במצדה. כולן משתייכות לטיפוס העיקרי של קופסאות חותם רומיות — הטיפוס העגול, שלו כמה טיפוסי־משנה מובהקים,26 וכולן הן מטיפוס־משנה אחד. טיפוס זה מתאפיין במידות קטנות, מכל שבבסיסו שלושה חורים ולו דפנות נמוכות שבהן שתי מגרעות זעירות, מחברי־צד דמויי־לולאה או לולאות הבולטות אל מחוץ לקו מתאר המכסה. לטיפוס־משנה זה יש כמה וריאציות הנבדלות זו מזו

באופן הקישוט של המכסה או בהיעדר כל קישוט עליו.

של ביותר הפשוטה לווריאציה שייכת )1 )איור 1 קופסה קישוט נטול במכסה מתאפיינת היא העגולות. הקופסאות אך ממורק היטב, שלעתים קרובות צופה בשכבת בדיל לבנה. זו מווריאציה חותם קופסאות של ביותר הגדול המקבץ שהתגלה באתר נתון נמצא בפומפיי. אלו הן קופסאות עגולות ומלבניות קטנות אשר גם להן מכסים נטולי קישוטים )זמנן

לכל המאוחר 79 לספירה(.27

קופסה 2 )איור 2( שייכת אף היא לטיפוס העגול אך פגומה זו נמצאה עם כל החומר עד מאוד, בפרט במרכזה. קופסה דומה בלוקוס. שנתגלו וה"גורלות" האוסטרקאות הכתוב, שהתגים היו חלק מהמערכת המינהלית של המורדים הקשורה באחסון או בחלוקת מזון,28 לכן אפשר שגם קופסת החותם הנוכחית שייכת למערכת זו. אולם מאחר שבאזור זה, בלוקוס 1063, נתגלתה גמה ובה ראש חזיר )לוקוס 1063, מספר רישום

איור 1: קופסה 1

איור 2: קופסה 2

99 רומיות ממצדה קופסאות־חותם

2013(, סמלו של הלגיון העשירי,29 ייתכן גם שהקופסה שייכת למינהל הרומי.

קופסה 3 )איור 3( היא דוגמה נדירה לקופסת חותם בעלת מכסה שלם שטרם פורסם כמותו בארץ. זו הקופסה העגולה השלמה היחידה שנתגלתה על שני חלקיה ולה חרוט מלופף בחוט כסף במרכז המכסה. היא שייכת לווריאציה נוספת של בעיטור מקושט במכסה המתאפיינת העגולות, הקופסאות מעגלי פשוט או מעגלי דמוי־חבל והיא נפוצה מאוד באירופה ובאנגליה.30 בחלק מן הפריטים נשתמרו שרידי פין, מסמר קטן )לעתים דמוי חרוט שבור( או חור במרכז המכסה. באוגוסטה הקופסאות בכמחצית פין שרידי נראים למשל, ראוריקה,

העגולות השייכות לווריאציה זו.31שלם המכסה במרכז שהפין בכך 3 קופסה של ייחודה ומתרומם כחרוט דמוי כיפה המלופף בחוטי מתכת דקיקים. הוספת חוטי מתכת עדינים למכסה אשר עוצב ביד מעידה ככל הנראה על קדמותו של החפץ, מאחר שטכניקה זו מקורה

בתקופה ההלניסטית.סמוך למקום הימצאה של קופסה 3, באותו מבנה, בניין 9 בלוקוס 336, נתגלתה טבעת זהב ובה גמה מעוטרת בסטיר היו הטבעת, כמו שהקופסה, ייתכן 32.)126 רישום )מספר

שייכות לאנשי הלגיון.

קופסה 4 )איור 4(: בשל צמידות "ידית" הלולאה לגב הדיסקית ייתכן שאין זה מכסה קופסת חותם אלא פריט ששימש תליון. וריאציה והם באירופה נתגלו דומים קופסאות מכסי אולם

נוספת של הקופסאות העגולות, חלקן מעוטרות באמייל.33

אף שחלק נכבד ממכסי קופסאות החותם העגולות מן הארץ היה מעוטר בשיבוצי אמייל ובשיבוצים אחרים, כמתואר לעיל, מכסי הקופסאות ממצדה אינם מעוטרים בשיבוצים. מרבית צורותיו על העגול לטיפוס ומאנגליה מאירופה המקבילות לרוב הרומי, הצבא של באתרים נמצאו שהזכרנו השונות במחנות שונים. מקבילות אלו לווריאציות השונות שמופיעות

איור 3: קופסה 3

איור 4: קופסה 4

שטרק ע אמוראי־ ושו ץ מלכה הרשקובי 100

איור 5: תמונה כללית של קופסאות החותם ממצדה

101 רומיות ממצדה קופסאות־חותם

איור 6: תכנית האתר ובה סימון מיקום הממצא

שטרק ע אמוראי־ ושו ץ מלכה הרשקובי 102

בקופסאות מצדה מתוארכות ברובן לשנים 50–150 לספירה. ייתכן שמקצת מן המקבילות לקופסה 1, שהיא וריאציה בלא לספירה. 50 לשנת מוקדמות אולי המכסה, על קישוט כל המאה של השנייה למחצית מתוארכים ממצדה הממצאים

הא' לספירה.כאמור, קופסאות החותם שימשו לאחסון חותמות השעווה ונראה כי לפחות חלק מהמסמכים והחפצים שאליהם חוברו נעטפו באריגים ובעורות למשלוח. בלוקוס 8 במצדה, במדרגה אריג שרידי במילוי נמצאו הצפוני, הארמון של התחתונה

מגולל דמוי מעטפת עם שרידי חוטים בצדיו. ייתכן שפריט זה שימש עטיפה למשלוח חפץ או מסמך שאליו אפשר היה

לחבר קופסת חותם.34סביר להניח כי הקופסאות היו בבעלותם של קצינים או שכל מאחר אולם הרומי. הצבא מן אדמיניסטרציה אנשי הפריטים הללו היו בלוקוסים אשר שימשו גם את המורדים, ולאור הסקירה על ממצא הקופסאות שהיו ברשות פגאנים כי אפשרות מכלל להוציא אין בארץ, ביישובים ויהודים

קופסאות החותם שימשו גם במינהלה של המורדים.

הערותאנו מודות למיקה שריג על הציורים ולטל רוגובסקי על התצלומים. *

פורגר ואחרים 2009, איורים 4.1, 4.4, 74–75; אנדרוס 2012: 83–84, 1708, איור 2, טבלה 1.

ראו לעיל, הערה 1, ובושה־פוקס 1916: 20–27; הולמס 1995: 392. 2פורגר ואחרים 2009: 1, 4, איורים 4, 5. 3. 3

אנדרוס 2012: 12–15. הכרונולוגיה וטיפוסי־המשנה של טיפוס א: 417–27; של טיפוס ב: 38–42; של טיפוס ג: 30–38; ושל טיפוס ד: 27–30. ויש המחלקים את הקופסאות למספר רב יותר של טיפוסים :2009 ואחרים פורגר ראו טיפוסי־משנה, וליותר מ-25 עיקריים

47–49, לוח 23, טבלה 2.ראו הדיון על מעטפת שנתגלתה במצדה להלן, הערה 34. 5

הולמס 1995: 393–394; דרקס ורוימנס 2002: 27–28; פורגר ואחרים 6.195 ,2 :2009

פלאטץ־הורסטר 2011: 224. 7נצר 1991: 328–329. 8

ידין ונווה 1989; נצר 1991: 63–65; נצר 2004: 228. 9נצר 1991: 215–216. 10

נצר 1991: 530–532. 11אנדרוס 2012: 5, 106–948–969. 12

הריסון 1947: 271, 7, איור 73 )4(. 13רחמני 1960: 70, איור 2. 14

מאיירס ואחרים 1980: 150, איור 17:9.7. 15אנדרסן 1969: 99, איור 294. 16

שיאון 2001: 28, איור 37. 17

צרנוב 2007: 516, איור 45 ולוח 20:8. 18.28M :5 אמוראי־שטרק 2009: 354–355, איור 19

אריאל 1990: 138. אנו מודות לא' שטרן, ב' זילברשטיין ור' רוזנטל־ 20הגינבוטום על המידע ועל הרשות להזכיר את הממצא מדור.

אנו מודות לס' פורת על המידע והרשות להזכירן. 21אמוראי־שטרק 2009: 354–355. אנו מודות לד' עמית ולא' שמיר 22

על הרשות לפרסם מידע זה.אנו מודות לי' טפר ולג' שטיבל על המידע והרשות להזכיר ממצא זה. 23

אריאל 1990: 138–139, איור 19, ב1 157, 158. 24פורגר ואחרים 2009: לוח 22: 3, 6–7; רייסנר ואחרים 1924: 370, 25

איור א–ג.פורגר ואחרים 2009: 48–49, 220–221, לוחות 23, 10–11, טבלה 2; 26

.2–1C אנדרוס 2012: 15, 38–42, טבלהדרקס 2010: 727, איור 1. 27

נצר 2004: 228. 28הרשקוביץ ואמוראי־שטרק 2007: 222, מס' 11. 29

פורגר ואחרים 2009: 44–45, 48–49, 70, איורים 5f ,23; אנדרוס 30.D13, 33a 2012: 17, איורים

פורגר ואחרים 2009: 220–221. 31הרשקוביץ ואמוראי־שטרק 2007: 220, מס' 7. 32

פורגר ואחרים 2009: 48–49, איור5e ; אנדרוס 2012: 15, 17, 38–39, 33. 33b ,D14 105, איורים

שפר וגרנג'ר־טיילור 1994: 225, איורים 140–143. אנו מודות לגיא 34שטיבל על הפנייתו המועילה.

ביבליוגרפיה

S. Amorai-Stark, “Metal Finds from = 2009 אמוראי־שטרק H. Shallale”, in: S. Dar, Shalalle: Ancient City of

the Carmel )BAR IS 1897(, pp. 341–410 C. Andrews Roman Seal Boxes in Britain = 2012 אנדרוס

)BAR BS 567( F.G. Andersen, Shiloh: The Danish = 1969 אנדרסן Excavations at Tall Sailūm, Palestine, in 1926, 1929, 1932 and 1963, II: The Remains from the Hellenistic

to the Mamlūk Periods, Copenhagen D.T. Ariel, “Worked Bone and Ivory”, in: = 1990 אריאל D.T. Ariel et al., Excavations at the City of David

1978–1985, II )Qedem 30(, Jerusalem, pp. 148–162

J.P. Bushe-Fox, “Third Report on the = 1916 בושה־פוקס Excavations on the Site of the Roman Town at Wroxeter, Shropshire 1914”, Reports of the Research Committee of the London Society of Antiquaries 4,

London 1916 T. Derks, “Seal-boxes in Context: A New = 2010 דרקס Monographic Study from Augst”, JRA 23, pp.

722–727T. Derks, and N. Roymans, “Seal- = 2002 דרקס ורוימנס Boxes and the Spread of Latin Literacy in the Rhine Delta”, in: A. Cooley )ed.(, Becoming Roman, Writing Latin? Literacy and Epigraphy

103 רומיות ממצדה קופסאות־חותם

in the Roman West (JRA Supplementary Series 8(

S. Holmes, “Seal Boxes from Roman = 1995 הולמס London”, The London Archaeologist 7.5, pp. 391–

395 M. Harrison, “Toilet Articles, Jewelry, and = 1947 הריסוןother Artistic Products”, in: C.C. McCown, Tell en-

Nasbeh, I: Archaeological and Historical Results,Berkeley, pp. 265–272

M. Hershkovitz and S. = 2007 הרשקוביץ ואמוראי־שטרק Amorai-Stark, “The Gems from Masada”, Masada VIII: The Yigael Yadin Excavations 1963–1965,

Final Reports, Jerusalem, pp. 217–232 Y. Yadin, J. Naveh and Y. Meshorer, = 1989 ידין, נוה ומשורר Masada I: The Yigael Yadin Excavations 1963–1965, Final Reports, The Aramaic and Hebrew Ostraca

and Jar Inscriptions, Jerusalem, pp. 12–28 E.M. Meyers, J.E. Strange and C.L. = 1980 מאיירס ואחרים Meyers, Excavations at Ancient Meiron, Upper Galilee, Israel 1971–72, 1974–75, 1977 )Meiron

Excavation Project, III(, Durham NC E. Netzer, Masada III: The Yigael Yadin = 1991 נצר Excavations 1963–1965, Final Reports. TheBuildings, Stratigraphy and Architecture. Jerusalem

E. Netzer, “The Rebel’s Archives at Masada”, = 2004 נצרIEJ 54, pp. 218–229

G. Platz-Horster, “Seals in = 2011 פלאטץ־הורסטר Transition: Their Function and Value in Late Antiquity”, in: C. Entwistle and N. Adams )eds.( “Gems of Heaven”: Recent Research on Engraved Gemstones in Late Antiquity, c. AD 200–600, British

Museum, Oxford 2011, pp. 221–228 A.R. Furger, M. Wartmann, and E. = 2009 פורגר ואחרים Riha, Die römischen Siegelkapseln aus Augusta

Raurica, 44 E. Chernov, “Metal Objects and Small = 2007 צ'רנוב Finds from En-Gedi”, in: Y. Hirschfeld, En- Gedi Excavations II: Final Report (1996–2002),

Jerusalem, pp. 507–544 L.Y. Rahmani, “Roman Tomb in Shmuel = 1960 רחמני

Ha-Navi Street, Jerusalem”, IEJ 10/3, pp. 140–148 G.A. Reisner, C.S. Fisher, and D.G. = 1924 רייסנר ואחרים Lyon, Harvard Excavations at Samaria (1908–1910),

I, Cambridge MAשיאון 2001 = ד' שיאון, "ציפורי", חדשות ארכיאולוגיות, חפירות

וסקרים בישראל 113, ירושלים, עמ' 28, איור 37.A. Shaffer and H. Granger- = 1994 וגרנג'ר־טיילור שפר Tylor, “Textiles from Masada — A Preliminary Section”, in: J. Aviram, G. Forster, and E. Netzer )eds.(, Masada IV: The Yigael Yadin Excavations

1963–1965 Final Reports, Jerusalem, pp.153–256