¤ ª ¥²¬¨ ®² ´ ²®« - Educms.education.gov.il/NR/rdonlyres/893A28FA-22AD-4629-856... · 2021. 1. 13. · לארשי תנידמ ךוניחה דרשמ יגוגדפה להנימה

החינוך משרד המינהל הפדגוגי

האגף לחינוך יסודי

רפורמות במערכות חינוך סקירת ספרות

שנת הלימודים תשע"ב

מדינת ישראל

משרד החינוך

המינהל הפדגוגי


1

רפורמות במערכות חינוך סקירת ספרות

:כתיבה

מלכה וידיסלבסקי, מפקחת על החטיבות הצעירות וממונה על מינהל בית ספרי

וסביבות למידה באגף לחינוך יסודי

:עריכה לשונית

צביה רדיאנו

:עיצוב גראפי

לונברג אריאלה

:קראו

ינוך יסודי חנון, סגנית מנהלת האגף ל-שולה בן

אתי בוקשפן, מנהלת המחלקה למיומנויות יסוד

ובדואי טאהא, מפקח מרכז חינוך ערבי אחסל

הרונוב, אחראית תחום תכניות תוספתיותאשוש

אנעאם מרעי, אחראית תחום חינוך דרוזי

אחראית תחום חינוך לחיים בחברה אורית צאירי,

מלכה קרן, מדריכה ארצית באגף לחינוך יסוד





2

תטילו ספק ביכולתה של קבוצה קטנה ומחויבת לשנות סדרי עולם."אל

למען האמת, אין כל דרך אחרת לעשות זאת"

)מרגרט מיד(

אנשי חינוך יקרים,

שנים להטמעתה, 5 רפורמת אופק חדש, שהשלימה בשנה"ל תשע"ב על רקע

בחרנו להגיש בזאת סקירה בנושא רפורמות בחינוך.

מספר גורמים מרכזיים להצלחה של רפורמה. אחד ספרות המחקר מצביעה על

הגורמים המרכזיים ביותר הוא למידה של רפורמות קודמות ולקחי יישומן.

המחקר מלמד שסיכויי ההצלחה של רפורמה גדלים אם למדו אדריכליה את

לקחי יישום הרפורמות שקדמו לה, והשתמשו בהם כנקודת מוצא לתכנון

הרפורמה החדשה.

תפקידם של למחויבותם ולנודעת, בישום מוצלח של רפורמה, חשיבות רבה

מטמיעיה במעגלים השונים.

מטרת הסקירה היא לאפשר למפקחי המטה, למפקחים במחוזות, למנהלים,

למורים ולבעלי תפקידים בבית הספר התבוננות ברפורמת "אופק חדש"

ובחינת תפקידם בה.

הסקירה כוללת:

לשם מה?"דיון בשאלה "רפורמות בחינוך

שלון של רפורמותיניתוח גורמי הכ

התנאים הדרושים להצלחה של רפורמה

תאור התנאים הדרושים להצלחה של רפורמה

תאור רפורמות מרכזיות שהופעלו במערכת החינוך בישראל בשישים

שנות קיומה.

, חברת הנהלת האגף לחינוך לגב' מלכה וידיסלבסקיאני מבקשת להודות

הסקירה ופעילותה להטמעת אופק חדש במערכת החינוך.יסודי, על כתיבת

,בברכה

יהודית קדש

מנהלת האגף לחינוך יסודי





3

מטרת הסקירה היא רפורמות בחינוך. בנושא פורמת "אופק חדש" בחרנו להגיש בזאת סקירה

מילון אבן שושן מגדיר רפורמה כ"תיקון יסודי, שינוי ערכים; שינוי סדר, תיקון, שינוי צורה או

( מגדיר רפורמה כ"שינוי המבוצע במערכת או ארגון במטרה Longmanמילון "לונגמן" ) ערך".

Wideen and Grimmett לשפר אותו כך שיפעל בהגינות רבה יותר או /וביעילות רבה יותר".

מגדירים רפורמה בתחום החינוך כתהליך שינוי מתוכנן המכוון להשגת תכליות 1(5995)

(objectivesראויות לשבח ) מנקודת מבטם של יוזמיה .

ממעצבי המדיניות ,כלומר .שינוי המונע בדרך כלל מלמעלה למטה ,אם כן הינהבחינוך רפורמה

הממונים ציפיות ל ולהתאימה בצע שינויים במערכתלשעליו מופעל לחץ הדרג המבצע לא

. הסביבוה

על פי קריטריונים שונים: נוהגים למיין רפורמות בחינוך

הכוללת את כל המערכות בבית הספר ומבקשת להביא את השינוי רפורמה מערכתית: היקףלפי

2(3002לכל ההיבטים של חיי בית הספר לשם העלאת הישגי התלמידים )גרינברג ושורק,

.רפורמה מצומצמתלעומת

הערכה, ארגון ומבנה, תכנית הלימודים, מרכוז -למידה-כגון: תהליכי הוראה ,מושאי השינוילפי

.אינטגרציה והכלה או מצוינות :כמו ,ערכים מרכזייםוביזור,

.כגון: המורים, בית הספר, הפרקטיקה המקצועית ,יחידת השינוילפי או

קבוצות משתנים המהווים חלק ברפורמה מערכתית מקיפה:גרינברג ושורק )שם( מדברים על

הוראה ,לימודיםהלקבוצה זו שייכים הישגי תלמידים, תכנית –משתנים מרכזיים .5

והערכה.

טכנולוגיה, הלמידה, הלקבוצת המשתנים המקדמים שייכים סביבת –משתנים מקדמים .3

קהילה וזמן. -יחסי בית ספר

מבנים של את המורים, המנהיגות את ח והמינהל, כוללים את הפיקוהמשתנים תומכים .2

עבודה.היחסי את אדם והכוח

שנים רפורמה הנקראת רפורמת "אופק חדש". על רקע חמשמערכת החינוך בישראל עוברת מזה

.רפורמות בחינוך בנושא להגיש בזאת סקירהרפורמת "אופק חדש" בחרנו

החינוך לבחון את תפקידם בהצלחת היישום מטרת הסקירה לאפשר לממלאי התפקידים במערכת

של רפורמות בכלל ושל רפורמת "אופק חדש" בפרט.

1 Wideen, M.F., & Grimmett, P.P. (1995). (Eds). Changing times in teacher education:

Restructuring or reconceptualization? London, UK: Falmer Press 2. בית הספר המרכזי להשתלמויות גורמים מקדמים –(. רפורמות חינוכיות בעולם 3002גרינברג, צ', ושורק, צ'. )

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=209מורים, הסתדרות המורים.

מבוא

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=209





4

כישלון של רפורמות הניתוח גורמי ",לשם מה?בחינוך רפורמות "דיון בשאלה :הסקירה כוללת

ותיאור רפורמות מרכזיות שהופעלו במערכת החינוך ,והתנאים הדרושים להצלחה של רפורמה

קיומה. בשישים שנות בישראל

מטרתן המוצהרת של רפורמות בחינוך היא להעלות את הישגיהם של יותר ויותר תלמידים

יש שלושה הסברים עיקריים לצמיחתן ,3(3007ולאפשר להם השתלבות טובה בחברה. לפי גזיאל )

של רפורמות בחינוך:

וכלכליים גלובליים מפעילים לחצים על מערכת : תהליכים פוליטיים התאמה עצמית .א

החינוך להשתנות ולהתאים את עצמה לצרכים המתעוררים.

מכיוון שהחברה המודרנית נתונה לשינויים ולזעזועים תכופים, : שמירה על איזון בחברה .ב

ללחץ כמעט מתמיד ,בחברה ןתפקידה לשמור על האיזוחשופה מערכת החינוך ש

מתעורר צורך בחברה להשיב על כנו איזון שהופר, נדרשת כאשר להתאמה ולוויסות.

. כאשר המערכת אינה מצליחה החברה ליציבותה להחזרתמערכת החינוך להירתם

רפורמה . כופים עליה מעצבי המדיניות ,לעשות זאת

כאשר "ט מתמיד בין חלקיה השונים. קרה קיים קונפליב: בחמניפולציה שלטונית .ג

ו"כדי לצאת מהמבוי מופעלים על המערכת הפוליטית לחצים, הקונפליקט מתחדד"

המדינה מגדילה את הרווח הפוליטי שלה ומכריזה על רפורמה שתביא מזור ,הסתום

לחוליי המערכת החינוכית. לאחר מכן היא מונעת את היישום של הרפורמה", טוען גזיאל

יה אינן נראות כדי להימנע מההוצאה התקציבית הכרוכה ברפורמה שתוצאות ",)שם(

".מיד

בנוסף להיותן של הרפורמות לעיתים כורח הישרדותי של ארגונים וגם דרך של מערכות לשמור על

כדברי חיים ,תומבטאו מנוף להתחדשות מתמדתנושא במוקד העניין הציבורי, הן מהוות גם

כמיהה לשנות את פני החינוך. ,4( 3050) דלרא

העידו ,הנוטות לבצע שינויים תכופים בבית ספרן ,מנהלות בתי ספרכי דיווח 5(3050אופלטקה )

אותן באנרגיות חדשות ומטעינים ינויים שהן מבצעות מובילים אותן להתחדשות מתמדת ששה

ובתחושה של מימוש עצמי.

מזמנת יציאה משגרה, היא בחברה דמוקרטית של רפורמה כתהליך שינוי מעצם התרחשותה

בניית חלופות, בחינת של זיהוי צרכים, הזדמנות לדיון ציבורי על ערכים, ערעור הקיים, פעילות

. כרך פ"א.3007. אוקטובר 09, גיליון מספר הד החינוך(. כישלון כמעט ידוע מראש, 3007גזיאל, ח'. ) 3. שינוי ושיפור במערכות חינוך. אסופת מאמרים(. הקדמה. בתוך פישר, ג' ומיכאלי, נ'. )עורכים(. 3050אדלר, ח'. ) 4

ירושלים: מכון ברנקו וייס ומכון אבני ראשה.5. גיליון מספר 3050, דצמבר הד החינוך(. מורים ומנהלים ב"אופק חדש" מהתנגדות להשתתפות. 3050אופלטקה, י'. )

. 20 – 32. כרך פ"ה. ע"ע 02

ורמות לשם מה?פר





5

התמודדות עם התנגדויות, פיתוח אסטרטגיות סדרי עדיפויות, רתימה של בעלי עניין, הסכמות על

וכד'. פעולה

, מאבקים של בעלי עניין שונים מנגד עומדים כוחות בולמים כמו: התנגדויות גלויות וסמויות

אינטרסים כוח והשפעה, חולשות הרפורמה מבחינת עצם השינוי המבוקש ומהותו, לעפוליטיים

כשלים בביצוע וכד'.פוליטיים, -מתנגשים של קבוצות עניין, מנגנונים ומבנים סוציו

זמן מבוצעת רפורמה חדשה עם חלוף , ושיש הטוענים שעצם העובדה שרפורמות מבוצעות תדיר

הרפורמה הקודמת. כישלוןעל המצביע ,הבאה להכניס שינוי במה שנעשה על ידי קודמתה

ולא כן. של חברה. תסטאטי תפיסההטענה מבטאת

רפורמות הן הו ,שכוחות שונים פועלים בה כל העת לדעתנו החברה האנושית היא ישות דינאמית

מנגנון המבטא דינאמיות זו ואינו ביטוי לכישלונה של רפורמה זו או אחרת.

יחד עם זאת יש לבחון כל רפורמה לאור השגת המטרות שהוצבו לה. כך לדוגמה ניתן לומר כי

במערכת החינוך בישראל יכולה להיחשב, כפי שאדלר )שם( טוען, ל"הישג 5992הרפורמה משנת

שבציבור יש הטוענים ש"האינטגרציה על אף לאומי, לבטח באזור זה של העולם" -בקנה מידה בין

נכשלה".

בראייה רחבה יותר ניתן להתייחס גם לתוצרי לוואי שהיו לרפורמה מסוימת לחיוב ו/או לשלילה

כמדדים להצלחה.

רפורמה. לגרום לכישלון של העלולים ארבע קבוצות של גורמים 6ספרות המקצועיתניתן לזהות ב

:הגורמים העיקריים הם

אופי בית הספר, מבנהו והפרקטיקה הנהוגה בו .א

בשל אופיו של בית ,יש הסבורים שבחינוך אין סיכוי לרפורמה להצליח, תהא אשר תהא רפורמה זו

קן טוען שבתי ספר הם מוסדות חסינים. 7אייזנרהספר כמוסד חברתי ובשל אופי ההוראה.

ולכן דרושה " וץ תבנית שנשברהפ"רפורמות כבר לא מועילות, כיוון שמדובר בשי: אומר 8רובינסון

מהפכה בחינוך ולא רפורמה.

6 . כרך פ"א.3007. אוקטובר 09, גיליון מספר הד החינוך .(. כישלון כמעט ידוע מראש3007גזיאל, ח'. ) , גיליון 3050, דצמבר הד החינוך(. מורים ומנהלים ב"אופק חדש": מהתנגדות להשתתפות. 3050אופלטקה, י'. )

;20 – 32. כרך פ"ה. ע"ע. 02מספר שינוי ושיפור במערכות (. 3050פישר, ג' ומיכאלי, נ'. )עורכים(. ) (. שוב ושוב חוזרת הרפורמה. בתוך 3050קובן, ל'. )

וייס ומכון אבני ראשה.-. ירושלים: מכון ברנקומאמריםחינוך. אסופת 7(. 3050. בתוך ב פישר, ג' ומיכאלי, נ'. )עורכים(. )ספרי-הביתהחינוך של אייזנר, א' ו'. רפורמה חינוכית והאקולוגיה

וייס ומכון אבני ראשה.-. ירושלים: מכון ברנקושינוי ושיפור במערכות חינוך. אסופת מאמרים 8. ערכה בלס, ר'. TED(. הבו לנו את מהפכת החינוך! כנס 3055, ק'. )רובינסון

http://www.amalnet.k12.il/AmalNewsLetter/Letters/06.02.2011/TED.htm

של רפורמות ןגורמים לכישלו







6

חיזוק בית הספר כמוקד בבמורים מעולים וצורך יש . אין כלל צורך ברפורמה כלשהי ,9לפי הנושק

קתם על על ידי משיכת אנשים איכותיים למערכת החינוך ואחזזאת קבלת ההחלטות. ניתן להשיג

לבתי הספר. רבה יותר ידי העלאת שכר, לדוגמה ומתן אוטונומיה

הרפורמה: תכניה, אופן עיצובה והפעלתה .ב

הגורמים העיקריים בקבוצה זו הם:

ניסיון להציע רפורמות שהן פתרונות קלים ומוגבלים לבעיות מורכבות הדורשות .5

תהליכים איכותיים וכד'. לעיתים אין זיקה בין השקעת משאבי זמן, ידע מקצועי,

.הדרך להשגתןהרפורמה שמוצעת למטרות שמוגדרות, ולכן ברור שלא תצלח

הדרכים לבצע את הרפורמה.של אי בהירות ונהירות של מטרות הרפורמה ויעדיה ו .3

הכנסת מודלים מתחומי הכלכלה, הנדסת הניהול וכד' שאינם מתאימים למערכת .2

החינוך.

-ארגוניים של הרפורמה לרכיבים המקצועיים-הלימה בין הרכיבים המבניים-יא .4

או דגש יתר על הראשונים על חשבון האחרים. ,פדגוגיים

ומעצבי המדיניות הדרג הפוליטי .ג

לעיתים רפורמה משמעותית דורשת תמיכה מתמשכת ומחויבות של כל הדרגים כלפיה.

לקדם אינטרסים שלו על ידי כך שכל שר מציב הדרג הפוליטי ברפורמה בחינוך כדי משתמש

שאך לאלו או ,את סדר היום שלו בלי לגלות רגישות לתהליכים שבהם נמצאת מערכת החינוך

הנדרש לגבש רפורמה ולעצב מדיניות זה מקרוב החלו על ידי קודמו בתפקיד. הדרג המקצועי

ות חיוניים להבטחת מגלה לא אחת חולשה אל מול הדרג הפוליטי ואינו עומד על עקרונ

הצלחה של מהלך כלשהו.ה

בעלי העניין .ד

ן", טוען גזיאל )שם(. י"כל ניסיון לרפורמה נתפס כאיום על בעלי אינטרס משורי

והעיקריים שבהם הם: למערכת החינוךיש בעלי עניין רבים

,הרפורמה אתהלכה למעשה לבצע ומנהלי בתי הספר שעליהם בדרך כלל מוטל המורים

דרכי ההוראה; ולשנות את תכנית לימודים חדשה להפעיל ובעיקר

המפקחים הנדרשים ללוות הטמעה של רפורמה;

מתן ידע וכלים על המוסדות המכשירים להוראה וניהול שאמונים על הכשרת עובדי ההוראה ו

לעבודה במערכת דינאמית ומשתנה;

התלמידים והוריהם שהינם צרכני המערכת.

השינוי המבוקש והדרך לבצעו; הבנת אי להתנגד לשינוי בעיקר בשל עלולים עובדי ההוראה

חשש מכישלון, מעומס נוסף בעבודה וכדאיות המאמץ, מערעור שגרות מוכרות, אי וכן בשל

מחויבות ערכית לרפורמה הנדרשת, תחושת הנחתה מלמעלה וכד'.

אי הבנת התרומה האפשרית שלה להם, להתנגד לרפורמה עקב עלוליםצרכני מערכת החינוך

.קצר בתוך זמןתוצאות ממנה ורצון לראות ת ומוגזמות יציפ

חוסר בשל , םהמפקחים מהווים לעיתים גורם מתנגד בשל חשש שהרפורמה תחליש את מעמד

ידע מעשי בהטמעת שינוי וכד'.

9 . 33.9.3055כלכליסט . מוסף הארץיניות לאומית בחינוך לא משיגה כלום. מד(. 3055הררי, ק' ובן דוד, ל'. )-צוריאל

ראיון עם פרופ' אריק הנושק, מבכירי חוקרי יעילות החינוך בעולם.





7

גורמים לכישלון של רפ

נגדיר הצלחה של רפורמה כעצם הטמעתה עד כדי מיסוד השינוי כך שרואים בו חלק אם

הרי הפעולות הנדרשות ולא עוד חידוש, 10מהדפוס הקבוע הפועל בבית הספר ובאזור הפיקוח

נגזרות מניתוח הגורמים לכישלונן של רפורמות.

הפעולות העיקריות הן:

אופי בית הספר, מבנהו והפרקטיקה הנהוגה בו .א

רמתו את יש לזכור שמטרת רפורמות בחינוך היא לשפר את איכות החינוך הניתן לתלמידים ו

תן מולאפשר להם להגיע להישגים גבוהים. על רפורמה כזו להיות ממוקדת בתלמידים וב

במכלול של חיי בית הספר. כך שהשינוי יתרחש מערכתיתגם להיות יה עלמענה לצורכיהם.

, מעורבות וכישוריה מנהיגותתפקוד ה, , ערכים ושגרותאמונות ,תדעוהבנייה של כולל הדבר

.הורים וקהילה, תכניות הלימודים, מתקנים ומימון

ב. הרפורמה: תכניה, אופן עיצובה והפעלתה

הגורמים העיקריים בקבוצה זו הם:

10

אביב: האוניברסיטה הפתוחה.-, תלניהול בית ספר היבטים עיוניים ומעשיים(. 3003סרג'ובאני, ת'. )

הספר וקהילתוסביבת העבודה של בית מדיניות ותשתיות

בית הספר

התנאים הדרושים להצלחה של רפורמה





8

העלאת :לדוגמה . כךחייבת להיות הלימה בין רכיבי הרפורמהרכיבי הרפורמה: .5

או מיומנויות חקר במבחנים אלה בודקים . אם לאומיים-ןהישגים במבחנים ביה

בדרכי ;הכרחי שהדברים יבואו לידי ביטוי בתכנית הלימודים ,יכולת פתרון בעיות

לת שאלות, הטלת ספק, שאספר המעודדת הבתרבות בית ; הערכה-למידה-ההוראה

בנגישות לטכנולוגיות ;גם ממציאות החייםהלקוחות התמודדות עם בעיות מורכבות

בפיתוח ;ועבודת המורים בארגון הזמן, מסגרות הלמידה ;מידע ושימוש מושכל בהן

תםהבנבאינטראקציה עם הורי התלמידים להבטחת ,ענות של התלמידיםיהנעה וה

יש פועלים להשגתן וכד'.בית הספר והמורים הדרכים שבהן את את המטרות ו

להתאים את ההערכה השוטפת של הלמידה וההוראה וגם את המבחנים החיצוניים

על ידי העמדת הידע בתהליך על המפקחים לתמוך . כמו כן למטרה המבוקשת

בקרה על התהליכיםעל ידי ביצוע וגם המורים והמנהלים שלהם לרשות המקצועי

.וכד'

,יהבהירות ונהירות של מטרות ,בסיס רעיוני לרפורמהלהבטיח הבסיס הרעיוני: יש .3

ולהטמיע אותם כל בעלי הענייןל אותםלהציג , התוהדרכים לבצע אשל יעדיה ושל

.אצלם

להבנות את הרפורמה תוך התאמתה להקשר המקומי של כל אזור התאמה: יש .2

שוב, ובית ספר.יפיקוח, י

התומכים בשינויים הפדגוגיים ארגוניים -רכיבים מבניים לפתחמבנה וארגון: יש .4

משרתים אותם. ההנדרשים ו

ומעצבי המדיניות ג. הדרג הפוליטי

תמיכה מתמשכת ומחויבות של כל הדרגים לרפורמה, ובכלל זה יצירת נדרשים .5

, העמדת המשאבים הנדרשים בתקציב, מנהלייםאווירה מתאימה, הסרת מכשולים

מתקנים וכד'. בידע מקצועי, בזמן, ב

מדיניות.את הרפורמה ולעצב את החיזוק הדרג המקצועי הנדרש לגבש יש צורך ב .3

בעלי העניין .ד

הן כקבוצה והן עניין ולהבטיח שיתוף והשתתפות שלהםהיש להתייחס לכל קבוצת בעלי

. כפרטים

. החל משלבי העיצוב של הרפורמה, הגדרת יעדיה והדרכים ליישומהחשוב לפעול לרתימתם

אתלרשותם להעמיד ויש .עובדי ההוראההמחויבות של את חשוב להבטיח במיוחד





9

הנושאים בנטל העיקרי של ביצוע הלכה למעשה של היותם בגלל הכלים המקצועיים הנדרשים

.11רפורמה פדגוגית משמעותיתכל

. על בית הספר להיות מקום רלוונטי ומשמעותי התלמידיםהיא קבוצה חשובה לא פחות

לתלמידים כך שהם יוכלו לפתח בו מסוגלות עצמית לימודית וחברתית, לחוש מימוש עצמי

ושייכות, להיות מאותגרים וכד'. שיתופם בעיצוב בית הספר הכרחי.

לבית הספר מאפשרים . תמיכה של הורים ומעורבותם הורי התלמידיםקבוצה נוספת הם

טיפול המופנים למבזבוז כוחות ומשחררים אותו להתמקד במשימות העומדות בפניו

בהתנגדויות של ההורים.

שנים רבות. מתקופה שנמשך ראשיתו של החינוך בישראל לפני קום המדינה והוא עוצב בתהליך

המערכת לצרכים החדשים. מבנה לתקופה נוספו נדבכים ונעשו צעדים להתאים את

( 9191חוק חינוך חובה) - עם קום המדינה היווה את 5949-חוק חינוך חובה שחוקק ב

והיו 54-5הצעד המכונן של חינוך במדינת ישראל. החוק הגדיר חובת חינוך חינם לגילאי

התבססה בישראל 5955הן למגזר היהודי והן למגזר הערבי. כבר בשנת לו משמעויות

הנורמה שכל הילדים צריכים ללמוד בבית הספר ולקבל חינוך יסודי.

( 9191חוק חינוך ממלכתי)- חוק זה בא ליצור רפורמה מבנית שמטרתה לקבוע מסגרת

ק זה משתלב לחינוך "ממלכתי" הניתן מטעם המדינה ולא מטעם מפלגות פוליטיות. חו

עם חוקים מקבילים, בתחומים חברתיים נוספים, שחוקקו כולם באותה תקופה ושלכולם

פוליטיזציה של השירותים החיוניים לכל אזרח בחברה מתוקנת.-דה -מטרה אחתהייתה

בעקבות המלצות חטיבות ביניים התקבלה החלטה להקים ה –הקמת חטיבות הביניים

מה במבנה מערכת החינוך היו שלושה מרכיבים נפרדים, לרפור .5992ועדת רימלט משנת

:אם כי שלושתם היו משולבים זה בזה בחיי בית ספר ובארגונו

.55-5העמדת חינוך חובה לגילאי :הארכת חובת הלימוד בשנה אחת, היינו (5)

ו'. בדרך זאת נוצר -כיתות א' :העמדת החינוך היסודי על שש שנות לימוד בלבד, היינו (3)

.ת חטיבות בינייםהבסיס ליציר

11

. גיליון 3050, דצמבר הד החינוך(. מורים ומנהלים ב"אופק חדש" מהתנגדות להשתתפות. 3050אופלטקה, י'. ) . 20 – 32. כרך פ"ה. ע"ע 02מספר

. בית הספר המרכזי להשתלמויות גורמים מקדמים –(. רפורמות חינוכיות בעולם 3002גרינברג, צ', ושורק, צ'. )

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=209מורים, הסתדרות המורים.

רפורמות במערכת החינוך בישראל






11

ממספר חטיבת הביניים אמורה ליצור "אינטגרציה חינוכית" על ידי קליטת תלמידים (2)

בתי ספר יסודיים מזינים אשר נבדלים זה מזה בהרכב החברתי של אוכלוסיית

תלמידיהם.

יישום רפורמה זו נתקבל בלא מעט עיכובים והתנגדויות נחרצות. גם בהיערכות משרד החינוך

אם על רקע שמרנות ואם על רקע ,לקראת יישום הרפורמה היו אלמנטים של אמביוולנטיות

של הזדהות עם התנגדותה של הסתדרות המורים. על אף הגורמים המעכבים שנמנו לעיל,

:12(3005רשמה רפורמת חטיבות הביניים הצלחות אלה )אדלר,

וקציני ביקור סדיר פעלו מאמץ, כלל ילדי ישראל למדו על פי חוק חינוך חובה שנאכף ללא

בשוליים בלבד.

נוצרו בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים בעלי קוריקולום ממלכתי הכולל מדעים

ושפות.

נוצר דפוס הכשרת מורים אחיד יחסית, למעט החינוך החרדי המוכר שאינו רשמי ומוסדות

הפטור שהיו בטלים בשישים.

עם ארגון החינוך בחטיבות ביניים אינטגרטיביות עד לשנות רוב הציבור בישראל שיתף פעולה

השמונים של המאה שעברה.

.ממד נוסף של הצלחת הרפורמה בחינוך הוא הגידול שחל בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות

כי הביקוש ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה עולה ,בשנות השמוניםכתוצאה מכך התברר,

בהם ונוצר לחץ גדול על המוסדות להשכלה גבוהה לקבל יותר על ההיצע של מקומות לימוד

תלמידים.

על מנת לחולל שינוי בתפיסת האחריות של בתי הספר מונתה ב –( 5993) ניהול עצמי-

ועדה )על ידי שרת החינוך שולמית אלוני( לבחינת דרכי המעבר של בתי הספר 5993

במערכת החינוך לניהול עצמי. המעבר לניהול עצמי נועד, בראש ובראשונה, להגדיר את

חייבה נטילת סמכויות בתי הספר כמי שנושא באחריות המרכזית לתוצאות. הגדרה זו

ביצוע מאלו שאחזו בהן עד כה והאצלתן על המוסד החינוכי. ההנחה הבסיסית היא כי מי

שקרוב ביותר לאבחון צורכי התלמיד הוא זה שצריך לקבל את ההחלטות באשר לאופן

ההספקה של שירותי החינוך. הואיל והמורים קרובים ביותר לתלמידים, יש להעביר

עד כה בידי המפקח, מנהל שהופקדו יות לקבל החלטות בנושאים אליהם את הסמכו

מהלך זהמחלקת החינוך, או כל סמכות חיצונית אחרת שאינה בית הספר. במסגרת

בית ילותלכתוב תכנית פעאותם הליכי עבודה מוסדרים, אשר חייבו נדרשו בתי הספר ל

אורות וצללים בדוח דוברת: מבחן חינוכם של תלמידים יוצאי שכבות חברתיות חלשות. . 3005אדלר, חיים. 12

. ירושלים: הקיבוץ המאוחד.93-99 לקראת מהפכה חינוכית?בתוך: ענבר, דן.





11

הופצו חומרים מקצועיים מו כן כמונחית ערכים, מבוססת נתונים ומכוונת יעדים. 13ספרית

.14למפקחים, מנהלים ובעלי תפקידים בבתי הספר היסודיים

הרפורמה בהוראת הקריאה

וועדה 3000שביעות הרצון מהישגי הקריאה בארץ, הוקמה בחודש אוקטובר -לנוכח אי

הגישה 3003בראשות פרופ' רינה שפירא, לבחינת נושא הוראת הקריאה. בחודש יולי

תה כי כל יאת המלצותיה למשרד החינוך. ההמלצה המרכזית של הוועדה היהוועדה

השיטות להוראת קריאה בארץ צריכות להכיל את הרכיבים הבאים:

;( מיומנויות פענוח9

;( קריאת ניקוד3

;( דיוק בזיהוי ובקריאת מילים2

;( אימון ותרגול שטף קריאה4

;( עידוד כתיבה5

;( טיפוח הלשון9

הערכה אובייקטיבית.( 7

המלצה נוספת של וועדת שפירא הייתה להקים וועדת היגוי לרפורמה בהוראת הקריאה

ואכן ועדה זו הוקמה בראשותו של פרופ' יוסף .יישום ההמלצותצורך והחינוך האורייני ל

וסב/ 3003)א(, אפריל 2שמרון. המלצותיה של ועדת היגוי זו התפרסמו בחוזרי מנכ"ל סב/

הקניית הקריאה הקניית מיומנות המחייבת הוראה ב והן ראו, 3003אוקטובר )א(,3

ישירה, מובנית ומתוכננת לשלביה.

בחוזרים הנ"ל נמנו רכיבי הלמידה והוראת הקריאה בכיתה א':

( מודעות פונולוגית 9

( שליטה בשמות האותיות 3

( שליטה בצופן האלפביתי 2

( קריאת מילים4

( שטף בקריאת מילים 5

( הבנת הנקרא 9

( כתיב 7

.( כתיבה2

. ירושלים: משרד החינוך.תכנית הפעילות הבית ספריתוידיסלבסקי, מ'. )תשס"ד(. הקנקן ומה שבתוכו. 1314 ראו באתר משרד החינוך, חינוך יסודי, מינהל בית ספרי בכתובת:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Minhal/






12

"( "בעקבות דו"ח ועדת שושני 3001התקן הדיפרנציאלי )– יוןווהרפורמה לש

בחינוך

ועדה לבדיקת שיטת התקצוב בחינוך היסודי בישראל הוקמה בעקבות דרישת בג"ץ וה

תקצוב בתי ספר בממשרד החינוך להשיב על הטענה בדבר פערים בלתי סבירים, לכאורה,

מוכרים שאינם רשמיים לעומת מוסדות ה"פטור".

צמצום בות החברתית לן הדיפרנציאלי התבססה על עקרון השוויון, על המחוישיטת התק

פערים בחינוך היסודי ולסגירת הפערים הלימודיים והחברתיים תוך ניצול היכולות

לכל שתאפשר האמיתיות של כל ילד וילדה. צעד זה הצריך חלוקת משאבים צודקת, הוגנת

כלכלי שהם -ילד וילדה בישראל להגיע לרמת ההישגים המיטבית בהתייחס לפער החברתי

ג(. 50ח על פי דרכם )מתוך, חוזר המנהל הכללי ס"ג/מצויים בו ולאפשר להם להתפת

ן בית הספר לקהילה סביב ערך יה של שותפות בינועדה לפתוח הזדמנות להבנרפורמה זו

של המשאבים ,וויונית יותרברתית, להתגייסות לחלוקה אחרת, שוויון וסולידריות חשל ש

ם וביכולותיהם( ולהתבוננות יבות, אמון בתלמידיריים והרוחניים )ידע, יכולת, מחוהחומ

מחודשת על מקומם של הערכים החברתיים המנחים את אנשי החינוך בהוראה

.15ובלמידה

( "3002"אופק חדש)

בשנת התשס"ח החלה במערכת החינוך הרפורמה "אופק חדש". רפורמת "אופק חדש"

. יש בה ביטוי לצורך במגוון מסגרות של ארגון ומערכתיתהיא רפורמה מתוקצבת

תלמיד וקבוצה קטנה עם מורה( כדי להשיג את -מורה –לומדים )כיתה, הוראה פרטנית

מטרות החינוך וההוראה. כמו כן הרפורמה מכירה במורכבות מקצוע ההוראה וצורך

להתפתחות מקצועית מתמדת בו.

-למידה ופיתוח ההיבט החברתי-ראהבמוקד הרפורמה "אופק חדש" עומדים קידום ההו

ערכי והרגשי ובאמצעות צירים עיקריים אלה:

למידה ממוקדת בפרט באמצעות "השעות הפרטניות"-הוראה

ים והתפתחות רחיזוק הפרופסיה ואיכות ההוראה באמצעות הערכת עבודת המו

מקצועית לאורך מסלולי קריירה והקצאת זמן לעובדי ההוראה )"שעות

לביצוע משימות שונות בבית הספר, בנוסף להוראה בכיתההשהייה"(

.חיזוק הניהול ואיכותו

של התרבות פנימית שינויים אלה מזמינים את בית הספר לעשות בחינה מחודשת

תוך שימת דגש על קידום כל תלמיד ותלמידה בהיבטים השכליים הארגונית שלו

)קוגניטיביים(, התנועתיים )מוטוריים(, התוך אישיים והבין אישיים. שינויים אלה גם

מעשירים את האפשרויות העומדות לרשות המורים להבאת כל תלמיד ותלמידה

להישגים הנדרשים )סטנדרטים(.

. ירושלים: משרד החינוך.להיות שוויםוידיסלבסקי, מ'. )תשס"ג(. 15





13

להתאמתה לצרכים המשתנים. הן דרושות לשםתפקיד חשוב במערכת החינוך. הן לרפורמות יש

מהוות זרז להתחדשות והתרעננות שלה. הן שומרות על קיומו של עניין של הציבור בה.

מתהליכים חברתיים ופוליטיים פנימיים וגם רפורמות שהופעלו במערכת החינוך בישראל נבעו

לקן יושמו לאורך זמן, חלקן חלאומיים )כמו החינוך לכול ואינטגרציה בחינוך(. -מתהליכים בין

יושמו עם התאמות ושינויים שנדרשו במהלך השנים )כגון: התקן הדיפרנציאלי(.

ראייתם ו הבולמים והמעכביםהכרת הגורמים כדי להבטיח יישום איכותי של רפורמה יש צורך ב

גורמים הבצד נקיטת הצעדים המתאימים כדי להתמודד עם הכנסת שינוי, כחלק מובנה בתהליך

ובעיקר שהרפורמה תהיה רפורמה -התנאים הנדרשים להצלחה את הבולמים. כמו כן יש להעמיד

לבין ,מקיפה שבה יש זיקה בין השינויים הפדגוגיים ותהליכי העבודה הנדרשים-איכותית

ארגוניים הנדרשים וגיבוי של כל אלה בתמיכה רעיונית ובמשאבים –השינויים המבניים

לבצע בו הערכה שרפורמה כאל תהליך שיהלהטמעה של להתייחס חשוב. כמו כן מתאימים

מעצבת מתמדת ולבצע התאמות, שיפור והעמקה.

עומדת בתנאים אלה. נראה כי רפורמת "אופק חדש"

סיכום





14

אורות וצללים בדוח דוברת: מבחן חינוכם של תלמידים יוצאי שכבות . 3005אדלר, חיים.

. ירושלים: הקיבוץ המאוחד.93-99 לקראת מהפכה חינוכית?בתוך: ענבר, דן. חברתיות חלשות.

חינוך. שינוי ושיפור במערכות (. הקדמה. בתוך פישר, ג' ומיכאלי, נ'. )עורכים(. 3050אדלר, ח'. ) . ירושלים: מכון ברנקו וייס ומכון אבני ראשה.אסופת מאמרים

, דצמבר הד החינוך(. מורים ומנהלים ב"אופק חדש" מהתנגדות להשתתפות. 3050אופלטקה, י'. )

. 20 – 32. כרך פ"ה. ע"ע 02. גיליון מספר 3050

ספרי. בתוך ב פישר, ג' ומיכאלי, נ'. -אייזנר, א' ו'. רפורמה חינוכית והאקולוגיה של החינוך הביתוייס -. ירושלים: מכון ברנקושינוי ושיפור במערכות חינוך. אסופת מאמרים(. 3050)עורכים(. )

ומכון אבני ראשה.

. כרך 3007. אוקטובר 09פר , גיליון מסהד החינוך(. כישלון כמעט ידוע מראש. 3007גזיאל, ח'. ) פ"א.

. בית הספר המרכזי גורמים מקדמים –(. רפורמות חינוכיות בעולם 3002גרינברג, צ', ושורק, צ'. )

להשתלמויות מורים, הסתדרות המורים. http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=209

. כרך 3007. אוקטובר 09, גיליון מספר הד החינוך(. כישלון כמעט ידוע מראש, 3007גזיאל, ח'. ) פ"א.

. ירושלים: משרד תכנית הפעילות הבית ספריתוידיסלבסקי, מ'. )תשס"ד(. הקנקן ומה שבתוכו. החינוך.

חינוך יסודי, מינהל בית ספרי בכתובת: ראו באתר משרד החינוך,


. ירושלים: משרד החינוך.להיות שוויםוידיסלבסקי, מ'. )תשס"ג(.

. מוסף הארץ(. מדיניות לאומית בחינוך לא משיגה כלום. 3055הררי, ק' ובן דוד, ל'. )-צוריאל

. ראיון עם פרופ' אריק הנושק, מבכירי חוקרי יעילות החינוך בעולם. 33.9.3055כלכליסט

ינוי ש(. 3050(. שוב ושוב חוזרת הרפורמה. בתוך פישר, ג' ומיכאלי, נ'. )עורכים(. )3050קובן, ל'. ) וייס ומכון אבני ראשה.-. ירושלים: מכון ברנקוושיפור במערכות חינוך. אסופת מאמרים

. ערכה בלס, ר'. TED(. הבו לנו את מהפכת החינוך! כנס 3055רובינסון, ק'. )et.k12.il/AmalNewsLetter/Letters/06.02.2011/TED.htmhttp://www.amaln

09(. סיפורן של הרפורמות הגדולות במערכת החינוך. הד החינוך . יוני 3009רייכל, נ'. )

Wideen, M.F., & Grimmett, P.P. (1995). (Eds). Changing times in teacher

education: Restructuring or reconceptualization? London, UK: Falmer Press

מקורות






Documents

¤ ª ¥²¬¨ ®² ´ ²®« - Educms.education.gov.il/NR/rdonlyres/893A28FA-22AD-4629-856... · 2021. 1. 13. · לארשי תנידמ ךוניחה דרשמ יגוגדפה להנימה