1

נסקי'תמר גוז

פלאחים והון, פועלים

הכלכלה המדינית של פלשתינה המנדטורית

Tamar Gozansky

Workers, Peasants and Capital The Political Economy of Mandatory Palestine

:לקוראים .במקביל לעיסוקי האחרים, 2009-1983חיבור זה נכתב לסירוגין בין השנים

, במפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור" התפתחות הקפיטליזם בפלשתינה"ה אור ספרי רא 1986-ב .אביב-תל

.המהדורה הנוכחית המתוקנת והמורחבת של החיבור לא ראתה אור כספרגדעון פרוידנטל על תמיכתם החשובה וביקורתם הבונה ' אבישי ארליך ולפרופ' אני מבקשת להודות לפרופ

. חיבור זה במהלך שנות עבודתי על 2012יולי , נסקי'תמר גוז

2

כןתו

3 ........................................................................................................................... מבוא

9 ....................................... איכרים משקי על המבוסס הייצור אופן מול קפיטליזם. 1 פרק

47 .......................... מאנית'העות התקופה בשלהי והציונית היהודית הקולוניזציה. 2 פרק

102 .................................. בריטניה של צבאיים- והמדיניים הכלכליים האינטרסים. 3 פרק

111 ........................................... עבודה-וחלוקת תיאום: הפרטי וההון הציוני ההון. 4 פרק

124 ...................................................................... והבנקים התעשייה התפתחות. 5 פרק

153 .......................................................................... המנדט בתקופת החקלאות. 6 פרק

194 ............................................................................ והחברתי המעמדי המבנה. 7 פרק

230 .......................................................................................................... סיכום: 8 פרק

243 ........................................................................................ תיאורטיות הערות: נספח

257................................................................................................... ביבליוגרפיה

:שיטות מטבע

מאנית'שיטת המטבע העות .)גרוש(קורוש 100-נחלקת ל, )מטבע עשוי זהב(לירה

.)גרוש(קורוש 20- נחלק ל, )מטבע עשוי כסף(ידי 'מג ).ושתמטבע עשוי נח(גרוש

.ממון עשויים נייר ימאנית שטר'לא היו במערכת המטבע העות, עד למלחמת העולם הראשונה

בפלשתינה שיטת המטבע הבריטית .ניתן מעמד של מטבע חוקי ללירה המצרית 1926ועד סוף ) 1917(מהכיבוש הבריטי

ששער , )י"לא –ישראלית - לירה ארץ(פלשתינאית ) פונט(היה המטבע הרשמי לירה , 1927מינואר ).ט"ליש(החליפין שלה היה צמוד ללירה שטרלינג הבריטית

.מאית הלירה –גרוש ; אלפית הלירה –מיל : המטבעות שהיו בשימוש

3

. זו השנה השנייה שהפלאחים מתעקשים לזרוע

בשנה שעברה טסו מטוסים באוויר וריססו חומרים רעילים . ות האנשיםאשר קטלו את הצומח והצמיתו את החיים בלב

, ושבה אל הבריות אהבת החיים, בא גשם ושטף את האדמה ורחץ את הלבבות . ושבו וזרעו את האדמה

. נעצו שיניהן באדמה והפכוה מטה מעלה, בפרוס עונת הקציר הגיחו המכונות מן המערב . ובצו המושל הצבאי הופקעו אלפי דונמים. מכוניות הצבא נפוצו באזור כארבה

. תנחלות החלו נוסעות על עבר ההתנחלות החדשה בארץ המובטחתמכוניות הה , והמושל נטלם להיווכח באמיתותם, הפלאחים נופפו במסמכי הטאבו

"ועד היום לא סיים את בדיקתם 1)ליפה'סחר ח(

בואמ

"יעילות"שם הקוד דיות בעמוד כפול נראו נשים הו. משכה את עיני 2"פרויקט הגלעין ההודי"כתבה שכותרתה

סיפרה הכתבת אימי , הישראלי מיכה הררי. מחייכות במטע זיתים-בלבוש מסורתי כורעות, וכך. למעצמה של שמן זית, שבה לא צמחו כלל עצי זית, מתכוון להפוך את הודו, גינזבורג

:הזדקרו לעיני האמירות הבאות של מיכה הררי, תוך קריאת הכתבההרעיון שלי הוא . אלפי דונם, זה מה שאני צריך. והבברזיל אפשר לנסוע שעות באותה חו"

אולי כל התושבים יסכימו לתת את כל האדמה , כשהכפריים יראו את ההצלחה שלנו: כזה, אוסף של חלקות קטנות, כל משפחה חיה על החלקה שלה, כרגע .שלהם לגידול הזיתים

ם יצטרכו לוותר על אמנם ה, לנו יהיה טוב, להם יהיה טוב. אפשר יהיה לפתח-שלעולם אינראה . אחד ליד השני בקצה השטח, אבל אולי נוכל לבנות להם בתים חדשים, הבתים שלהם

".לי שהם ילכו על האפשרות להרוויח עוד כסף, יכול להיות: "ומוסיף, בהמשך מגדיר עצמו מיכה הררי כאיש עסקים שבא להרוויח כסף

אולי , רום כדי לשנות את החיים של אלפיםנת, הקפיטליסטי ללא ספק, שדרך הפרויקט הזה ".אולי נגדיל להם את ההכנסה פי עשרה. באופן דרמטי, יותר מאלפים

, שימיו כימי הקפיטליזם, צץ ועלה הדיון, מבעד למידע אודות פרויקט הזיתים בהודו, וכך ייצור אשר מארגן, העיקרון המקודש של היעילות מניבת הרווח הראוי ליזם בעל ההוןבדבר

והררי מתעקש לא ללמד את , בהודו עצמה לא צורכים זיתים(המכוון כולו לשוק הבינלאומי כי עקרון היעילות מצדיק את פינויים , להררי אין ספק). כיצד לכבוש זיתים, הפועלים ההודים

, חוטאים בחטא הנורא של חוסר יעילות קטניםשמשקיהן ה, איכריםשל של אלפי משפחות עריךמ ,וכאשר יתבצע אותו פינוי. צור להספקה עצמית ושל הכנסות נמוכותכלומר של יי

.ואולי לא, הכנסתם תגדל "אולי"ו ,ואולי לא, יבנו להם בתים חדשים" אולי"ש ,הרריחברתיים שהתרחשו בפלשתינה -כמי שהקדישה כמה שנים להבנת התהליכים הכלכליים

מילותיו של מיכה הררי העלו , הבריטימאנית ובתקופת המנדט 'בשלהי האימפריה העותמנהיגים ועסקנים , ראשי הממשל הבריטי בפלשתינהשהשמיעו , בזיכרון אמירות דומות

.י"א-בפלשתינה" המפעל הציוני"בבואם לתאר את , ציוניםכמילות קוד לפירוק קהילות ערביות " פיתוח"ו" יעילות"השלטון הבריטי אימץ את המושגים

. תולהפקעת קרקעוכי הפקידים הבריטיים האמינו במודרניזציה ובחוקי כלכלה , מרטין בנטון סיכם במחקרו

חסר "כך שקרקע בבעלותו של , ולכן ראו זאת כתפקידם לדאוג לפתח שוק קרקעות, טבעייםתעבור לידי אלה , עדה כפרית במסגרתכלומר איכר העובד בשיטות מסורתיות , "יוזמה

-בששיגר , מכתב סודילהמחשת גישה זו הביא בנטון קטעים מ. תשיעבדוה באינטנסיביו

1 .218' ע, 1987, ספרי מפרש, החמנית, ליפה'סחר ח

2 .24.10.2008, "ידיעות אחרונות"מוסף , "ימים 7"

4

הוגדרה המדיניות ובו , הנציב העליון הבריטי בארץ, משרד המושבות הבריטי לפלומר 1926, לכן". מיטב האינטרסים של פיתוח כלכלי"הבריטית בתחום החקלאות כמכוונת לשרת את

, אינו צריך לשמש תקדים 3ת שאןההסדר שהושג עם הפלאחים בבי, מסביר משרד המושבותשהרי . ובשטחים שהם ברשות המדינה יש להעניק זכות תביעה ראשונה לתנועה הציונית

הייתה נושאת , ולא הפלאחים הערבים, התנועה הציונית, מבחינת הקולוניאליזם הבריטי ).Bunton, 2000, p. 148( כלומר הקפיטליסטי, הפיתוח הכלכלי היעיל

על התועלת שהקמת 1931-בכתב , ר הקרן הקיימת"יו השהי, )גרנובסקי( אברהם גרנות במקום משק , בעלי יידע ואפשרויות) יהודים(שבהם יועסקו איכרים , משקים אינטנסיביים

יוכלו להשביח את עיבוד הקרקעות ולהעלות את "שכן האיכרים היהודים , הפלאח הנחשל ).79' ע, 1951, גרנות" (תנובתם

לות האלה צריכה והמטרה הסופית בכל הפע: "כתב גרנות, 1944אחר משנת מאמר ב את היחידה המשקית של כל , עקב הגשמת תוכניות הפיתוח, להפחית ככל האפשר: להיות

כדי לגלות ולפנות שטחי קרקע נוספים בשביל משקים , ולצמצם את שטח משקו, איכר ואיכר . )185-184ע "ע, שם( "חדשים

שממשלת המנדט , בהמשך עהוא מצי, ור לאיזה איכרים הוא מכוון את דבריוואם לא בר אשר במסגרתה תבוטל הבעלות הקהילתית , בעלת משטר מיוחד" תוכנית פיתוח"תכריז על

ותבוטל הזכות של הערבי בן , יבוטל פיצול החלקות, בכפרים הערביים) המושאע(על הקרקע מציע , אשר לחלקה שבידי כל פלאח ערבי .הכפר לזכויות מרעה באדמות העדה הכפרית

עד לגודל , כי הממשלה בריטית תחליט להפחית את שטחי הקרקע של הפלאחים, גרנות .ותפצה אותם באמצעות מערכות השקיה והדרכה, שהיא תקבע כראוי

תנאי (לא כדי לשפר את התנאים האלה , באנו לכאן: "הבהיר גרנות, 1948במאמר משנת הרי יש לפנות , אבל כדי לבנותה, אלא כדי לבנות מולדת ליהודים, )ג"ת –בים החיים של הער

כדי שנקיים עליהם מפעלים התיישבותיים , קרקעות שנמצאים ללא תועלת בידי הערבים ).59' ע, שם..." (חדשים

קולוניאלי כדי להצדיק -וכפי שמיכה הררי מנופף בעקרון היעילות של הפיתוח הקפיטליסטי שיגר 1938- אשר ב, כך נהג גם יוסף וייץ, )לעיל' ר(של חקלאים הודים מבתיהם סילוק

". קווים כלליים לתוכנית של העברת אוכלוסין: "להנהלת הסוכנות היהודית תזכיר שכותרתוהתגורר אלף אריסים ופלאחים בעלי חלקות קטנות ל 87ציע וייץ להעביר הבאותו תזכיר

ובדרך זו לשחרר קרקע עבור התיישבות , עזהבוגם ) דןעבר היר, סוריה(ארצות השכנות ב ).1950, וייץ(י "מיליון לא 8בעלות של ") גאולת קרקע(" היהודית

גלגוליו של מושג –" גאולת הקרקע"

חברתית ונטול - במקורו היה מושג הלכתי בעל משמעות כלכלית" גאולת קרקע"המושג .משמעות לאומית

שהיה בעלים של , בו אדם מישראל, מצב" גאולה"מגדיר המושג ) ה"פרק כ" (ויקרא"בספר מחזיר לעצמו את הבעלות על , אך הפסיד את הנכס בשל חוב כספי, )או בית בעיר(קרקע ני "את רכושו הנדל" יגאל"שהוא עצמו , אפשרות אחת היא? "גאולה"כיצד מתבצעת ה. הנכס

והאפשרות ; את הנכס עבורו" יגאלו" שקרוביו, אפשרות שנייה היא; באמצעות תשלום החובהנכס יחזור לבעליו המקוריים , בה מתבטלים החובות, שבהגיע שנת היובל, השלישית היא

. גם ללא תשלום החובוקדשתם את : "מנוסחות בפסוקים הבאים" גאולת הקרקע"ההנחיות המקראיות בדבר

היא תהיה לכם ושבתם איש אל יובל , שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביהובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו : "ובהמשך). 10פסוק " (אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו

-25פסוקים " (כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו. לארץ24.( חברתי - לכליהיא מצב של החזרת שיווי משקל כ, לפי המקור המקראי, "גאולת קרקע"

. העדה הכפרית/חלשותו הכלכלית של אחד מבני הקהילהיבאמצעות ביטול שינויים שנבעו מהמציע החוק , ידי החוק-בהתייצבה מאחורי הבעלות הפרטית כזכות בסיסית מוכרת ומוגנת על

3 'בנושא הסדר בית שאן בע' ר

5

העברת הבעלות על הקרקע היא בכל . המקראי דרכים להגנת הבעלות של הפרט על הקרקעשבה , או עד מועד שנת היובל; החוב פירעוןבאמצעות " גאולה"עד מועד ה: ימקרה עניין זמנ

באופן כוללני על כל אלה שהפסידו את בעלותם על חלקת הקרקע ולא " גאולה"מוחלת ה . שבגינו נלקחה מהם החלקה, הצליחו לפרוע את החוב

תיאורים קיימים במקרא. אין כל קונוטציה לאומית" גאולת הקרקע"למושג המקראי , מפורטים של השתלטות שבטי ישראל ומלכי ישראל על קרקעות של שבטים ועמים אחרים

".כיבוש"אך השתלטות זו כונתה בפשטות וגם " כיבוש העבודה" –" כיבוש"שלא היססה לעשות שימוש במושג , התנועה הציונית

כיבוש "רדף למושג אך כמושג נ, "גאולת קרקע"בחרה להשתמש גם במושג , "כיבוש הקרקע"גאולת . "שהיה לו בחוק המקראי, חברתית- ובניתוק גמור מהמשמעות הכלכלית" הקרקעאלא דווקא נישול , במובנה הציוני אינה מניעת נישול קבע של אדם מישראל מאדמתו" הקרקע

בעצם מקדשת מצב של " גאולת הקרקע"הפרשנות הציונית של . של בן עם אחר מאדמתו" גאולת הקרקע"זו הפרשנות של . שאין ממנו חזרה, שהוא נישול לעד, "וםבשם הלא"נישול

. אסור לה אפילו להחכירה לערבי, מערבי" גאלה"אשר כל קרקע שהיא , בידי הקרן הקיימתפעולת קניית "": גאולת קרקע"את ההגדרה הבאה של מביא , למשל, )2004(מילון ספיר

ידי הקרן הקיימת -בדרך כלל על(עלות יהודית אל מידי ערבים והעברתן לבראדמות בארץ יש )".לישראל

מבלי לוותר על מושגים קולוניאליים של . לא היה עניין מקרי" גאולת הקרקע"היפוך המושג טרחה ובנתה , על קרקע של בני הלאום הערבי) הכסף או הנשק(והשתלטות בכוח " כיבוש"

" גאולה"המושג . של המציאות מיסטיפיקציה –ההנהגה הציונית גם מערכת שמטרתה ואפילו עם המושגים המיסטיים של , "הצלה"ו" שחרור עצמי"מתקשר עם מושגים כמו

".כיסופי גאולה"ו" ביאת המשיח", "ישועה"הגם שהיא , להשתלטות על קרקע השייכת לערבים" גאולה"מיסטי של -הדבקת תואר דתי

אה תפקיד חשוב במיסטיפיקציה של מיל, הלכתי של המושג/סותרת את המקור המקראיאו של (של רכישה בכסף עסקיתהופכת פעולה " גאולה. "תהליך הקולוניזציה הציונית

אחדות "שסביבן אפשר לגייס , לאומיות" פדות והצלה"למעשה נעלה של ) השתלטות בכוח ".לאומית

הציונית פעלה התנועה, "גאולת קרקע"במושג ) הנמשך עד היום(בעשותה שימוש רחב לפי . להתגבשותו של הקפיטליזם שנלוותה, לפי מיטב המסורת של המיסטיפיקציה

מנווטים את , אפשר לזהותם-שא, כוחות כלכליים עלומים, המיסטיפיקציה של הקפיטליזםשם נקבעים ערכה של הסחורה , וכל אחד רשאי לנסות את מזלו בשוק, המערכת הכלכלית

.בדשל האדם העו) שכרו(וגם ערכו שהגדירו , הולם גם את התפיסות הקולוניאליסטיות" גאולת קרקע"השימוש הזה במושג

של ארץ ומשאבים " גאולה"את הכיבוש של ארצות אחרות ואת ההשתלטות על משאביהן כ .וכן הלאה" שאינם מאמינים באל" "ברברים", "פראים"מידי החברה , "גאולת הארץ" - אמונה בעלת השם רווי ה עסקיתהוקמה חברה 1911בשנת

גיבש תוכנית לרכישת 1906-אשר עוד ב, ביוזמתו של אוטו וארבורג, הוקמה בגרמניה). בעלים נעדרים(שלא התכוונו לבוא ולהתיישב בפלשתינה , קרקעות עבור בעלי הון ציונים

ותי כשותף בחברות קולוניזטוריות גרמניות ותוך הכרת צרכי המפעל ההתיישב מניסיונו"כי כמה , וידע, הכיר ורבורג את היתרונות של השקעות בעלי הון במפעל התיישבותי, בארץ

, כץ" (ידי בעלי הון-יכולות להיעשות רק על, הנחוצות לקידום מפעל ההתיישבות, פעולות1997.(

הייתה אמורה לרכוש שטחים רחבי ידיים בהון של , לנוב'שבראשה עמד יחיאל צ, החברה וכן מפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית ומפעלי , שעליהם יקומו אחוזות, י מרקיםמאות אלפ

אשר יצוידו בכלים חקלאיים , באותן אחוזות היו אמורים לעבוד פועלים יהודים. תעשייההיו בעלי " גאולת ארץ"המשקיעים בפועל בחברה ). עליה דובר לעיל, "יעילות"אותה (חדישים

).ליד הכנרת(כשה בכספי ההשקעה שלהם אדמות במגדל והחברה ר, הון יהודים ממוסקבהגאולת "ממשיכים בעלי הון לתת את ידם ולהשקיע את כספם ב, גם בשנים האחרונות

לדוגמא אפשר . כשהם משלבים תעמולה לאומנית עם עסקים של סחר בקרקעות, "קרקעהפועלת מאז , )ק"קג" (הקרן לגאולת קרקעות שליד מדרשת ארץ ישראל קדומים"להביא את

6

במטרה , בתמיכתם של אילי ההון לב לבייב וניסן חקשורי ומושלים צבאיים לשעבר 1985מבעלי קרקע , למשל, ק רכשה"קג". לגאול קרקעות מידי בעליהן הערבים"מפורשת

וזאת , פלסטינים קרקעות הנמצאות בין ההתנחלויות בגדה המערבית לבין הקו הירוק. ולכן ערכן של הקרקעות האלה יעלה מאוד בעתיד, ו לישראלששטחים אלה יסופח, בהנחה

".גאולת קרקעות"וחישובים עסקיים אלה עטופים בהגדרה בה שווק המפעל הקולוניאלי , מאירים גם את הדרך" גאולת הקרקע"גלגוליו של המושג

ם את רמת חייהם ואפילו את חייה, שנקראו להקריב את עצמם, הציוני למהגרים היהודים" גאולת הקרקע"כי מאחורי , לרוב המהגרים האלה לא היה מושג. לאומית" גאולה"למען

.שיקולים עסקיים קפיטליסטיים בעצםעומדים , ן"ן ובעצמו איל נדל"המייצג טייקוני נדל, ד אייבי נאמן"הלקוח משיחה עם עו, הסיפור הבא

עתודת הקרקע היקרה ". רקעגאולת ק"מלמד מי הרוויח מאותה , )6.4.2007" (הארץ"עם נרכשה בשעתו בידי הבעלים , אביב-זו המצויה באזור שדה דב בצפון תל –ביותר בישראל

אז את " גאלו"שאלה ש, ברור". גאולת קרקעות"היהודים שלה במסגרת מה שהוגדר אז והם אלה שקוצרים או יקצרו את רווחי , שיכלו לממן את הרכישה, הקרקע היו בעלי רכוש

.ן שברשותם"מהנדלהעתק גאולת "של " מפעל לאומי"ן של ימינו גם מוותרים על מה שהוגדר בשעתו כ"ברוני הנדל

". העם היהודי"השולטת בחלק ניכר של הקרקע בארץ בשם , בידי הקרן הקיימת" קרקעומבחינתם של , מבחינתו". הלאומית"באותו ריאיון קורא נאמן להפריט מייד את כל הקרקע

מידי הערבים ולאפשר את " גאולת הקרקע" עבור משלבהגיע הזמן ל, ניסטים"נדלחבריו ה :וכה אמר אייבי נאמן. בידי ההון הפרטי" גאולת הקרקע"

התפיסה . קובה וישראל, סין: אשר שולטות על קרקעותיהן, מדינות 3בעולם נותרו רק " דינה לא בנויה לפיתוח המ. הזו של קרקעות השייכות ללאום ולא לאזרחים פסה מן העולם

המנוע לפיתוח הוא . פשוט משום שזה לא ייעודה, התנהלותה איטית ומסורבלת. קרקעות ".בידי היזמות הפרטית

" גאולת הקרקע"חברתי המקראי של -המושג הכלכלי, ממרחק של אלפיים שנה ויותר, וכך ובן של השתלטות על ציונית במ- שעבר מיסטיפיקציה לאומית, במובן של מניעת נישול קבוע

חברתי אך במשמעות קפיטליסטית עירומה -חזר להיות מושג כלכלי, קרקע השייכת לערבים . ן"של כרישי הנדל, קרקע זה עסק של היוזמה הפרטית: מכל מיסטיות

, כלומר קפיטליסטי, השילוב בין ראיית הפלאח והאריס הערבי כמכשול בפני פיתוח יעיל העניק מורכבות , ן כמכשול בפני התיישבות של מהגרים יהודיםובאותו זמ, של הקרקע

אשר ליווה ומלווה כל פרויקט של פיתוח קפיטליסטי בארצות , מיוחדת לתהליך הנישולנישול , גירוש, הרחקה(סילוק : המהות נותרה אותה מהות ךא. המבוססות על משקי איכרים

לאפשר הפעלה של : עיקריותבמטרה להשיג שתי מטרות , של האיכר מהקרקע) בשל חובלהפוך את האיכרים ו; על פני שטחי קרקע נרחבים) יעילים(ממוכנים משקים קפיטליסטיים

.וכן בתעשייה ובבנייה, )למשל, פרדסים(חקלאיות לפועלים באותן חוות

גורמים פנימיים וחיצוניים ממחישים את " קרקעגאולת ה"ובדבר " יעילות"שני הדיונים הקצרים שהובאו לעיל בדבר ה

אחר התפתחותו , בהסתמך על הנתונים הזמינים, לעקוב :מטרתו של החיבור המובא להלן) בגבולות שנקבעו בתקופת המנדט הבריטי(של אופן הייצור הקפיטליסטי בפלשתינה

את המאפיינים הייחודיים ,1948-ועד לסיום המנדט הבריטי ב 19-מראשית הופעתו במאה ה .בעיצובה) שהובאו מבחוץ(ואת שילוב הגורמים הפנימיים והחיצוניים , של התפתחות זו

, 1917-ב, צבאית ומדינית, השתלטה על פלשתינה, מולדת הקפיטליזם, אנגליה האיצה בצורה דרמטית את התפתחות אופן הייצור הקפיטליסטי בחבל ארץ - ובהשתלטה

.ואילך 1917ינה הונחו רק משנת כי יסודות הקפיטליזם בפלשת, אך אין פירוש הדבר. זההתחוללו בתוככי אופן הייצור הקיים , במחצית השנייה שלה –ובמיוחד , 19-עוד במאה ה

שינויים פנימיים בכיוון של חקלאות , אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים, בפלשתינה, ן זה מקרהאי. של ייצור עבור השוק הקפיטליסטי הבינלאומי, של מסחור הקרקע, מסחרית

רכש הבנקאי הערבי הנוצרי סורסוק את , בסמיכות מועדים, 19- של המאה ה 70-כי בשנות המהגרים גרמנים מכת הטמפלרים רכשו את האדמות עליהן הוקמה ; )1872(עמק יזרעאל

7

-עליהן הוקמה המושבה פתח, ומהגרים יהודים רכשו את האדמות; )1871(המושבה שרונה הן ביטוי מוחשי , שנעשו בידי אנשים שונים במוצאם, מקרקעין אלה עסקות). 1878(תקוה

. שהוא אחד ממאפייניו של הקפיטליזם, הקרקע בפלשתינה מסחורלתהליך השינויים באופן הייצור המבוסס על , אולם למרות התופעות החדשות במשטר הקרקעות

תו במשך ויכון בכללהת- אשר היה המאפיין של פלשתינה ושל אזור המזרח, משקי איכריםשגרפו ממנו הכנסות , ואשר פרנס שיכבה של בעלי שררה ומנגנון מדינה, מאות ואלפי שנים

.היו איטיים -גבוהות המבוססות , תות כלכליומערכ, השוכנות מחוץ לאירופה, כמו בארצות אחרות, בפלשתינה

מישות מסוימת גילו ג, אליה הנלוויתמדינית - והמערכת החברתית, על משקי איכריםסיון יהנ. מבלי שאיבדו את אופיין הבסיסי, בהסתגלות לשינויים בשווקים המקומי והבינלאומי

, כי מערכות ייצור המבוססות על משקי איכרים וקהילות לא נעלמו בבת אחת, העולמי לימדשבמהלכם , )אוסטרליה, יבשת אמריקה(אלא באותם מקרים של כיבוש אימפריאליסטי

ויחד איתם חוסל אופן הייצור המבוסס על משקי , ולםכשבים הילידים רובם כהושמדו התו . איכרים

שפלשתינה הייתה , מאנית'במשך כמאתיים שנה התמודדו השליטים של האימפריה העות תוך שהם מנסים לשמר , י של מעצמות אירופיותאצב-עם לחץ כלכלי ומדיני, חלק ממנה

. אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים במוסגרתו ואפילו להגדיל את ההכנסות שהפיקמאנית למקור רווח 'אשר שאפו להפוך את שטחי האימפריה העות, המעצמות האירופיות

, מאני'על התנגדות השלטון העות: עיקריים מכשוליםהיו צריכות להתגבר על שני , קפיטליסטיההתנגדות של ועל; הכנסות מהאימפריההאת בעצמו שרצה להמשיך לשלוט ולגרוף

, ולכן יעסוק ספר זה בדרכים. שרצו להמשיך ולקיים את המשקים החקלאיים שלהם, האיכריםכמו גם ; מאני'בהם דחק השלטון הקולוניאלי הבריטי את רגליו של השלטון האימפריאלי העות

.והקרקע הפכה סחורה) הפלאחים הערבים(בדרכים בהן נושלו האיכרים התמוטטותה הסופית בתקופת מלחמת . ת לא הופלה בבת אחתמאני'האימפריה העות

בחולשתם , מאניים'ככל שהשליטים העות. העולם הראשונה הייתה סופו של תהליך ממושךככל שהם נאלצו ;שקעו בחובות, הכלכלית והצבאית היחסית ובהסתבכותם במלחמות

בעיצומו של מסע שהיו , להתכופף בפני תכתיבים של המעצמות הקפיטליסטיות האירופיותכן גדל בהדרגה המרחב להתפתחות קפיטליסטית מואצת ברחבי - השתלטות קולוניאלי

.לרבות בפלשתינה, מאנית'האימפריה העותבהיעדר . מובהקת אגראריתתה פלשתינה ארץ יהי 19-יה של המאה היבמחצית השנ

70-כי יותר מ, נותר להסתפק בהערכה, סטטיסטיקה כלכלית מהימנה לגבי אותה תקופה במפקד. בערים –האחוזים הנותרים 30-אחוזים של אוכלוסיית פלשתינה חיו אז בכפרים ו

יה הכפרית מהווה יכי האוכלוס, נמצא, 1922שערכו הבריטים בשנת , האוכלוסין הראשון .ה בפלשתינהימכלל האוכלוסי 65%

יפה הייצור הזעיר שלט בכ, תה חלק ממנהישפלשתינה הי, מאנית'באימפריה העות עיבד את הקרקע ) הפלאח(האיכר . הכפרי ולא הייתה הפרדה מלאה בין החקלאות למלאכה

בעוד שאישתו , בנה כלי עבודה, אך גם תיחזק את משקו, וטיפח בהמות עבודה ומשק חי קטן . וכן הלאה גידלה עופות, אפתה, תפרה, ארגה, טוותה

וביניהם , מהגרים אירופיים, 19-של המאה ה 80-החל משנות ה, לתוך המרחב הזה נכנסו . התנועה הציונית כמסגרת בעלת מטרות כלכליות ומדיניות –ובהמשך , גרמנים ויהודים –

במידה הם השתלבו : המהגרים האירופיים והתנועה הציונית פעלו כגורמים קולוניאליים, לו באופן מודע ומתוכנןובאותה עת גם פע, שהיה קיים אז בפלשתינה, באופן הייצורמסוימת

במבניםהשימוש שנעשה , הדרכים בהן מומשה החדירה הקולוניאלית. כדי לשנותו מן היסוד) הבריטי, מאני'העות(שיתוף הפעולה עם השלטון , כלכליים והמדיניים הקיימים-החברתיים

הפער בין מה שהתרחש בפועל לבין מה שרבים מהמהגרים , והעימותים שבכל זאת התרחשו .כל אלה יידונו בחיבור להלן –ברו שהם עושים ס

- בה שלט אופן ייצור טרום, ניתוח ראשית ההתפתחות של הקפיטליזם בפלשתינה מישור אחד הוא . ייעשה בשני מישורים עיקריים, המבוסס על משקי איכרים, קפיטליסטי

בחינת - והמישור השני ; ריותאבחינת ההתפתחות הפנימית של הכלכלה והחברה האגר

8

שהיה כבר , של קפיטליזם מפותח 19-ההשפעה שנודעה לקיומו באירופה של המאה ה .על ההתפתחות בפלשתינה, בשלבו האימפריאליסטי

שאין , אך אין זה אומר, חברתית של הארץ-עניינו של ספר זה הוא בהיסטוריה הכלכלית ין התהליכים שהתרחשו לב) 1967ובשטחים הכבושים מאז יוני (קשר בין המציאות בישראל : 20- ובמחצית הראשונה של המאה ה 19- בשליש האחרון של המאה ה

ואז לאחר הפסקה , מאנית התחלף בקיומה של אימפריה בריטית'קיומה של אימפריה עות ;באימפריה ישראלית –קצרה

נים מא'הוצאת משאבים רבים על הצטיידות צבאית וניהול מלחמות הייתה אופיינית לעות ;והיא אופיינית גם לשלטון הישראלי, ולבריטים

נמשך בתחומי , מאני ובתקופת המנדט הבריטי'נישול פלאחים ערבים בשלהי העידן העות ; בשטחים הפלסטיניים הכבושים –מדינת ישראל ובהמשך

;ומתקיים גם בישראל, מאנים והבריטים'עידוד הגירה למטרות שליטה התקיים אצל העות .ומאפיין גם את ישראל, מאנים והבריטים'את העות אפייןקיומו של משטר רווי אפליות

חברתיים -כלכליים, אך התופעות והתהליכים שנמנו לעיל התקיימו בתנאים היסטוריים . שלבים שונים בהתפתחות הקפיטליזם –שבמרכזם , ומדיניים שונים

9

.מן האגוזה עושים שידות ?מה אפשר לעשות מיונוס הצולע

4)נאזים חיכמת(

קפיטליזם מול אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים . 1פרק

משקי איכרים :נקודת המוצא 1.1כמו של המשטרים , מאנית'חברתית של האימפריה העות- יחידת הבסיס הכלכלית

המעובד , הייתה המשק הפרטי של האיכר, יטליסטיים בכללקפ-חברתיים הטרום-הכלכלייםמשק האיכר סיפק את צרכי המשפחה והערך היתיר שלו נלקח ממנו . בידי בני המשפחה

. 5ריבית ותשלומים אחרים, בצורה של מסיםחברתיים -אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים קבע את אורחות החיים הכלכליים

המוסדות השלטוניים המסורתיים השתדלו לשמר את . מאנית'העותוהמדיניים באימפריה שכן הפיקו , היחסים החברתיים ולהגביל את השינויים בדרך ההתנהלות של הכלכלה

פוליטית של המעצמות - אך חדירתן הכלכלית. מההסדרים הקיימים הכנסות גדולותאילצו את , אניתמ'העותהאימפריאליסטיות האירופיות והאיום לקטוע חלקים מהאימפריה

, חברתיים-ללחץ להנהיג שינויים כלכליים להיענותהמרכזי לנסות ולמצוא דרכים השלטוןמאנית חיפשו דרכים לחזק את 'שליטי האימפריה העות. מבלי לסכן את עצם קיום האימפריה . בצד מציאת משענות חברתיות חדשות, משענותיהם החברתיות המסורתיות

גם בפלשתינה , שבהן שרר אופן ייצור המבוסס על משקי איכרים, כמו בארצות אחרות כיחידת , אשר מושתתת על משק איכרים, מאנית מרבית הייצור רוכזה בחקלאות'העות

כדי , האיכר מעבד את משקו. משפחתית/המבוססת על עבודה אישית, הייצור הנפוצה ביותראם כדי , )surplus, ך יתירער(הוא נדרש לייצר תוצרת יתירה . לספק את צורכי משפחתו

ואם כדי ; )צורך קהילתי(אם כדי לפרנס את החלשים בכפר ; )צורך פוליטי(לשלם מס למדינה ). Sunar, 1987) (מעניקי השירותים הדתיים(לפרנס את אנשי הדת

שהחזיק בידיו את המונופול על השימוש בכוח ועל גביית , מאני המרכזי'השלטון העות , דאג לתגמל קבוצות חברתיות, לה מעורבות רבה בחלוקת הערך היתירואשר גי, המס

להבטיח הספקת מזון לערים ולספק , להשיג חיילים, שסייעו בידיו לקיים את הסדר הציבורישהחזיקה בעמדות , קבוצות חברתיות אלה היו שכבה מתווכת. מוצרי מותרות לחצר השליט

.50' ע, 1955, מרחביה, ספרית פועלים, מבחר שירים, נאזים חיכמת 4

5קפיטליסטיים מופיעה אצל פרידריך אנגלס -ההגדרה של המשק הפרטי של האיכר כיחידת הבסיס של המשטרים הטרום

וכי המדינה , ה של המשטר המבוסס על משקי איכריםכי פיאודליזם הוא וריאצי, בהקשר זה מציין אנגלס). ד1957] 1892([ .כדי לפרנס שכבה דקה של הולכי בטל, במשטר כזה דואגת ליצור תנאים להמשך קיום המשקים הקטנים

:1857/58" כתבי היד"הלקוח מ, קרל מרקס התייחס לנושא בקטע הבא"We have an original unity between a specific form of community or tribal unit and the property in

nature connected with it, or the relation to the objective conditions of production as naturally existing,

as the objective being of the individual by means of the community. Now this unity, which in one sense

appears as the particular form of property, has its living reality in a specific mode of production itself,

and this mode appears equally as the relationship of the individuals to one another and as their specific

daily behavior towards inorganic nature, their specific mode of labor (which is always family labor and

often communal labor). The community itself appears as the first great force of production; special

kinds of conditions of production (e.g., animal husbandry, agriculture) lead to the evolution of a special

mode of production and special forces of production, both objective and subjective, the latter appearing

as qualities of the individuals" (Works of Karl Marx 1857-58, Pre-Capitalist Economic Formations,

Notebook V. January 22, 1858).

10

אך גם התחרתה עמו על , בשלטון המרכזי יהתלושכבה זו הייתה . שליטה כלכלית ופוליטית .חלוקת הערך היתיר ועל סחיטתו מהאיכרים

אך מבלי , שברשותוהשלטון המרכזי היה מעוניין ליטול מהאיכר את כל הערך היתיר , ובדרך זו להבטיח את המשך הייצור החקלאי, לפגוע ביכולת האיכר ומשפחתו להתקיים

.המסים נגביםשמתוצרתו כלכלת משק האיכרים , מאנית'כמו בארצות אחרות בתחומי האימפריה העות, פלשתינהב

:כללה שלושה מרכיבים עיקרייםהמבוסס על כלים פשוטים ועל עבודה עצמית של המשפחה בחלקת , משק איכרים .1

;)משק אוטרקי(לצריכה עצמית , כל- קודם, ואשר תוצרתו מיועדת, המשפחהואשר במסגרתה הם יכולים , הגנה לאיכריםהמשמשת מעטפת , קהילה כפרית .2

;להחליף ביניהם מוצרים של מלאכות בית ושירותים שוניםבעיקר למרעה ולאיסוף , המשמשים את כל בני הקהילה, שטחי קרקע קהילתיים .3

.חומרים להסקהמקיימים את , מהאיכרים הנגביםהמתקיימים מהמסים , השלטון ובעלי השררה שבסביבתו

שהיה אמור להגן , הצבא. הצבא ובתי המשפט: יה באמצעות שני כלים עיקרייםמערכת הכפיגם נשלח לדכא , מפני איומים מן החוץ ולהבטיח סדר פנימי, משלמי המסים, על האיכרים

בתי המשפט היו אמורים . התנגדות של איכרים לגובה המסים או לשירות בצבא עצמוגם תפקיד להםאך היה , יבוצע הלכה למעשה, שקובע קודקוד האימפריה, כי החוק, להבטיח

6.צדק-של שלטון המגן על התושבים מפני אי, ליצור מראית של צדק: חברתי-פוליטימאנית הריכוזית מילאה תפקיד 'המדינה העות, מבחינתה של חלוקת העבודה החברתית

טוי לשילוב נתנה בי, במדיניותה. הניכוס והחלוקה של הערך היתיר, של פיקוח על הייצורתוך , המלאכה והמסחר, כלכלת משקי האיכרים –המרכיבים השונים של אופן הייצור

היא חילקה לבעלי תפקידים בכירים : מעורבות רבה בפעילות של כל אחד מהמרכיבים האלההיא ; כדי שייגבו עבורה מסים ויגייסו חיילים בעת מלחמה, שטחי קרקע) sipahi(בצבא

היא העניקה הכרה לגילדות של האומנים ; י לסוחרים בתחומים שוניםהעניקה מעמד מונופול ).Islamoglu-Inan, 1987(בערים

כללה את אלה , היצרנים- שתיווכה בין השלטון המרכזי לבין האיכרים, שכבת אנשי הביניים בעלי , היו גם סוחרים(את גובי המס ; שעליה כבר יושבים איכרים, שקיבלו ממנו קרקע

ואת הפקידים של ; שלהם ניתנה הזכות לגבות את המסים ולהעבירם למלך, )דוליםמשקים ג .הרשות השלטונית המרכזית באיסטנבול ובמרכזים העירוניים ברחבי האימפריה

מאחר . המבנה של אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים עודד מסחר בתוצרת החקלאית הוטל על נציגי השלטון , מהיבולכחלק , )בעין(לית אשהמסים ניגבו מהאיכר בצורה נטור

מכאן שהשלטון המרכזי . המרכזי למכור את התוצרת ואת התמורה להעביר לאוצר הממלכהגם ולכן, עצמו היה מעוניין להשיג מחירים גבוהים יותר על התוצרת החקלאית שהוא מוכר

ן מעוניין היה לכ. אם הייצוא הבטיח לו כסף רב יותר, ל"תמך בייצוא תוצרת חקלאית לחושיטות עיבוד מסורתיות של תוצרת , בזה האופן. השלטון המרכזי בקיומם של הסוחרים

כותנה לא מנעו את שילובה של פלשתינה , שמן זית, שעורה, חקלאית כמו חיטהבה אופן הייצור הקפיטליסטי צבר אז , מאנית בכלכלה העולמית כפרטנר של אירופה'העות

).Doumani, 1995(תאוצה חלק בלתי , בעלי הממון והאומנים, שם התגוררו הסוחרים, השלטון המרכזי ראה בערים

הרוכשים ממנו את התוצרת , הוא שיתף פעולה עם הסוחרים. נפרד מהמערכת הכלכליתתבואה ותוצרת , כל לעיר הבירה איסטנבול-וקודם, והמספקים לתושבי הערים, ששולמה כמס

ותמורת הביטחון מסויםמעמד מונופולי בתחום מסחרי תמורת. חקלאית טרייה ומעובדתלשלם בעצמם את , היה על הסוחרים לסייע בגביית המסים, שסיפק הצבא לשיירות הסחר

המסתופפת בחצר , וכן לספק מוצרי מותרות לעילית, לתת הלוואות לשלטון המרכזי, המכס ).Sunar, 1987(המלוכה ושמעמדה עובר בירושה

6 .Doumani, 1995 –מאנית 'עילותם של בתי המשפט בפלשתינה העותניתוח מאלף של פ

11

אופן הייצור המבוסס על משקי במוסגרתאומנים והמלווים בריבית פעלו ה, הסוחרים כל עוד לא השתנו התנאים והמעמד . גם לאחר שהם צברו ממון. איכרים כמי שמשלימים אותו

.לא היה לסוחריםאינטרס לשנות את אופן הייצור הזה–של האימפריה בכלכלה העולמית כינו ) Islamoglu, Keyder, 1987(אגלאר קיידאר החוקרים התורכיים הורי איסלאמוגלו וק

". מאנית'התצורה החברתית העות"מאנית בשם 'את האימפריה העות שאפייןאת אופן הייצור של אופן הייצור המבוסס על משקי האפיוניםאת התצורה הזאת עולה בקנה אחד עם אפיונם .שהובאו לעיל, איכרים

מאני כמכניזם של פיקוח 'רו את השלטון המרכזי העותהגדי וסיידראיסלאמוגלו , בתמצית התקיים תהליך של מסיימיםגם כאשר באזורים . על הייצור והניכוס של הערך היתיר

שנאכפה בידי , בכל השטחים שבתחומי האימפריה התקיימה חלוקת עבודה, פיאודליזציהאחד מהם היה שכל , משקי האיכרים. שביטויו הקונקרטי הייתה המדינה, המעמד השליטבאמצעות . מאנית'המדינה העות –היו במקביל מרכיבים של יחידה גדולה , יחידה משקיתכמו גם , מאני השתלט על הערך היתיר של כל משקי האיכרים'השלטון העות, גביית המסים

לפיו הקרקע כולה , חובת תשלום המס גובתה במצג אידיאולוגי. של בעלי המלאכה בערים ).האלוהי(השומרים על הסדר הנצחי , כלומר למדינה, לשולטאןשייכת

, הפיקוח ההדוק של המדינה חייב את האיכרים ברחבי האימפריה לגדל גידולים סחירים להימכר ולהיות מקור להכנסות כספיות של , יחסית, שלהם יוכל בקלות מהיבולשהמס הנגבה ילות האומנים והגילדות של המדינה קיימה פיקוח גם על פע, באותו אופן. אוצר המדינה

על הכמות והאיכות של , רשויות המדינה פיקחו על הספקת הגלם. האומנים וגם על הסוחריםשגם , שפעלו רק באישור השלטון, הן פיקחו גם על השווקים. המוצרים ואפילו על המחירים

.קבע את מיקומםות בשיטות של הניהול חלו תמור, מאנית'במהלך מאות שנות קיומה של האימפריה העות

של חלוקת שטחי קרקע לנאמנים המתחייבים לגייס חיילים וכן , של גביית המסים, הכלכלי, השלטון המרכזי קיים בקרה על זרימת הסחורות, אך במשך כל תקופת האימפריה. הלאה

.על ההספקה לערים ועל סחר החוץ, על חלוקת העבודה בין האזוריםהיו כמה , וסיידרכפי שמתארים אותו איסלאמוגלו , על משקי איכריםבאופן הייצור המבוסס

בעלי זכויות , שקיבלו חלק מהתוצר הלאומי בזכות היותן מקורבות לשלטון, קבוצות חברתיות .לאוצר מקדמותהמעבירים , או אלה שהמדינה זקוקה להם כנותני אשראי או כגובי מס, ייתר, חדירת סחורות תעשייתיות זולות, 15-המאה ההתפתחות הקפיטליזם באירופה החל מ

תהליכים אלה לא –והשליטה של אנגליה והולנד בימים , מאירופה לרחבי האימפריה, יחסיתמאנית 'אך דחקו את האימפריה העות, שינו מייד את אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים

.הכלכלה העולמית תבמוסגרלמעמד של פריפריה כלכלית ופוליטית ) שגם קוצצה בשטחה(מאנית ניסתה להתמודד עם דחיקתה לשוליים באמצעות התפשטות 'המדינה העות

הגדלת , )התיכון ובאירופה-היא השיגה את מירב כיבושיה במזרח 18- במאה ה(טריטוריאלית ובאמצעות הידוק הקשר בינה לבין קבוצות ; מצד אחד, הצבא ורכישת ציוד צבאי משוכלל

שקיבלו זכויות להכנסות בדמות , )סוחרים גדולים, אנשי הדת, די הצבאמפק(המקורבים במקביל פעל השלטון . מונופול בתחום מסחרי ועמדה ניהולית מקומית, שטחי קרקע גדולים

חברתי של -שהם הבסיס הכלכלי, המרכזי גם להבטיח את המשך קיומם של משקי האיכריםמפני פיתוח גידולים ) כלכלית(ולהתגונן , דיםמפני נוו) פיסית(המשטר ואת יכולתם להתגונן

). Islamoglu, 2000(לשוק על חשבון הגידולים המסורתיים הפנימית של הדינאמיקהנותרה בעינה , 19- מאנית של המאה ה'גם במדינה העות, לכן

הצוברים , אשר בעבודתם מפרנסים את המעמדות, יצרנים עצמאיים מבחינת ניהול המשקמונים את וסיידראיסלאמוגלו . אמצעות גבייה של תשלומי מס ותשלומי ריביתאת עושרם ב

: שייצרו האיכרים, שנימנו עם אלה שנהנו מנטילת הערך היתיר, הקבוצות החברתיותהמפקחים על ; )תימאר( השולטאןשניתנו להם בידי , השולטים על שטחי קרקע גדולים

. והפקידים באיסטנבול; השופטים; )מהעול(אנשי ההלכה הדתית ; גובי המסים; השווקיםאשר נותרו במסגרת , )עיאן(נוספה לשכבות אלה השכבה של הנכבדים 19- אולם במאה הוהתנהגו במקומות שליטתם בדומה , מסוימתאך השיגו עצמאות כלכלית , מאני'המשטר העות

י תהליך זה של צבירת כוח כלכלי וסמכות שלטונית האיץ את תהליכ. לשלטון המרכזי .שקבע השלטון המרכזי, אך לא ביטל את חלוקת העבודה, המסחור

12

עם , צריך היה השלטון המרכזי להתמודד עם שכבת העיאן, בשלהי האימפריה, כך , ובעיקר באזורי החוף, שהאיץ את חדירתו לתחומי האימפריה, הסוחרים ועם ההון האירופי

הפוליטי ההיגיוןלבין , מסחורכי הסתירה בין משק שמתחוללים בו תהלי. דוגמת פלשתינההאיצה את התפשטות , וסיידרמציינים איסלאמוגלו , מאנית'העותשל התצורה החברתית

תוך הישענות על רשת , ההון המסחרי לאזורים שהיו סגורים קודם לכן בפני ייצור סחורותזה התהליך, מאנית'אך בתנאים של האימפריה העות. 19-שהוקמה במאה ה, מסילות הברזל

וזאת בשל העדר היכולת של בעלי המלאכה לעמוד , לא לווה בתהליכי תיעוש משמעותייםמאנית בשוק 'וכך משתלבת המדינה העות. בתחרות עם מוצרי התעשייה המיובאים מאירופה

.ושל גלם תעשייתי, העולמי המתפתח כספקית של תוצרת חקלאית גולמית או מעובדתמסכמים , קולוניה- מאנית מדינה'ה המדינה העותהפכ, 19-כאשר במהלך המאה ה

מאנית איבדה בהדרגה את ייחודה 'פוליטית העות-המערכת החברתית, וסיידראיסלאמוגלו . ובקרבה צמח והתפתח אופן הייצור הקפיטליסטי

. גורמים פנימיים וגורמים חיצוניים, אפוא, להתפתחות הקפיטליזם בפלשתינה היו פוררה בהדרגה את משטר ההספקה 19-נימית במהלך המאה הההתפתחות הכלכלית הפ

ואשר תוצרתו , לשלם מסים ביבול או בכסף שחויב, של משק האיכרים) האוטרקיה(העצמית הייתה פלשתינה יעד לחדירה מצד , במקביל. ל"הופנתה יותר ויותר לערים וגם לייצוא לחו

עמם גם הון וגם כללי ניהול של שהביאו, חברות וגורמים מטעם המדינות האימפריאליסטיות ). 1976, גרוס(משק ושל מדינה קפיטליסטיים

, כל ההגירה של הון ומהגרים יהודים-וקודם, עם כל המאפיינים הייחודיים לפלשתינה דמתה להתפתחות 19-ההתפתחות הכלכלית בפלשתינה במחצית השנייה של המאה ה

כי , אחרים מעריכים). 1976, ברקאי(אחרות הכלכלית שהייתה במצרים ובארצות הסמוכות הובמיוחד של לבנון הייתה מואצת יותר מאשר ההתפתחות , ההתפתחות הכלכלית של סוריה

).1976, קולת(הכלכלית של פלשתינה

טכני של החקלאות- הבסיס החומרי 1.2בא לידי ביטוי בולט בתשתית , מאנית'ששלט בפלשתינה העות, אופיו של אופן הייצור

).1989, אביצור; 1972, אביצור(חומרית שלו ובאופן עיבוד הקרקע ה) איכרים(התבססה על משקי פלאחים מאנית'העותהכלכלה הפלשתינאית בתקופה

בהתאם (לכן הם גידלו ). subsistence(להבטיח מזון למשפחה , כל- קודם, שנועדו, עצמאייםעצי פרי , וכן כרמים של עצי זית וגפנים, שומשום ודורה, חיטה ושעורה) לתנאים הגיאוגרפיים

, כבשים, עזים, בהמות עבודה: בכל משק של פלאח היו גם כמה בעלי חיים. וירקות .תרנגולות

, העבודה במשק התבססה בעיקר על עבודת ידיים של הפלאח ואשתו ושל בני משפחתו . מחומר –י הבית וכל, המכשירים המעטים יוצרו בדרך כלל מעץ. ועל עבודתן של בהמות

צאן , חמורים לרכיבה ולהובלה, )העשויה עץ, לצורך משיכת המחרשה(בבעלותם היו שוורים כלי העבודה הפשוטים . עצי זית לצורך אספקת שמן, לצורך אספקת חלב ובשר למשפחה

.ולכן פריון עבודה היה נמוך, יחסית, ואופן העיבוד המסורתי של החלקות הניבו יבולים קטניםשכן הספקת המים הייתה , )ללא השקיה(משק בעל , בדרך כלל, משק הפלאח היה

וגם תושבי , תושבי הכפרים. במעיינות או במי בארות, מצומצמת ביותר ותלויה בגשמים. כאשר נבעו כאלה בסביבה, נהגו לאגור מי גשמים בבורות חצובים ושאבו מי מעיינות, הערים

. וףבארות ניתן היה למצוא במישור החהפלאח ומשפחתו סיפקו לעצמם את רוב צורכי : משק הפלאח בפלשתינה היה אוטרקי

אם לאחר תשלום העושר . והעבודות נעשו בשטחים המעובדים ובבית, המחיה היומיומייםהוא יכול היה לשלם עבור טחינת , )אם בכלל(נותר לו עודף קטן ) על כך להלן(ושאר המסים

לקנות חלקים עשויים מתכת ; עבור מיצוי השמן מהזיתים בבתי בדהגרעינים בטחנות קמח ושיובילו את המים לבורות , לקנות פח עבור מרזבים; עבור המחרשה וכלים חקלאיים אחרים

. 7לקנות סבון ומלח; האיסוף

7 .מאני המרכזי'הוכרזה הפקת המלח כמונופול של השלטון העות 1886-ב

13

בעלי טחנות הקמח ובתי הבד נהגו לקבל תשלום בצורה של חלק , אשר לצורת התשלום ואילו עבור התוצרת של בעלי המלאכה ועבור סחורות אחרות היה , )שמן, קמח(מהתוצרת

כוח הקנייה של הפלאח , בהתחשב ברמת הייצור ובעומס המסים. על הפלאח לשלם בכסףעבור השוק וגם מיעט מאוד לרכוש סחורות ישירות הפלאח לא ייצר . היה מצומצם ביותר

. בשוק שבעירהיה מקובע בכל הנוגע לסוגי הגידולים האיכר בפלשתינה ובארצות השכנות לא

בהן נרקמו קשרים מסחריים גם עם ארצות רחוקות , במהלך של מאות שנים. החקלאייםקנה , פשתן, לרבות כותנה, לכן-שלא היו מקובלים קודם, הוא אימץ גידולים חדשים, במזרח

לייצר סבון וחוטי הוא גם למד לעבד תוצרת חקלאית ו. תפוזים וגם גידול של תולעי משי, סוכרהפלאח , אך לעומת זאת. כותנה וגם להפיק סוכר מקנה הסוכר ומשי מפקעות של תולעי משי

שהוכנסו לחקלאות , לא אימץ שכלולים טכניים, כמו עמיתיו בארצות השכנות, בפלשתינהשהגדילה פי כמה , הכוונה היא להמצאות כמו רתמה משופרת. באירופה מימי הביניים ואילך

הפעלה של ; הפעלה של טחנות קמח באמצעות זרם מים; ול האנרגיה של הבהמותאת ניצ ). Issawi, 1966(טחנות רוח ועוד

הגדילו את הייצור של גידולים : התחוללו שינויים בייצור החקלאי 19- במהלך המאה ה . מסוימים שהיה להם ביקוש בשוק והקטינו את הייצור של גידולים שהביקוש להם ירד

אך הם לא חוללו , ויים האלה הובילו להגדלה או להקטנה של השטחים המעובדיםהשינהסוגים וההיקף של הגידולים . שינויים של ממש בשיטות הייצור ובאורח החיים של הפלאח

ואילו הביקוש , בביקוש בשוק האירופי ובארצות השכנות, במידה רבה, המסחריים היו תלוייםהתנודות בייצור הכותנה בצפון פלשתינה באו . מו מלחמותהושפע גם מאירועים פוליטיים כ

, ייצוא הכותנה, לפי מקורות בריטיים. לידי ביטוי בתנודות בייצוא כותנה מנמלי עכו וחיפה, 1859-ו 1855אלפי אוקה בלבד בשנים 4 -ירד ל 8אלף אוקה 447-ב 1852שהסתכם בשנת

.)Issawi, 1982( 1860-אלף אוקה ב 70-ושוב ועלה לכי הופעת גידולים חדשים והייצוא של תוצרת חקלאית מפלשתינה , אלכסנדר שולך סיכם

:לא היו פרי של תהליכי תיעוש בחקלאות, התבסס רק במידה זעומה על אינטנסיפיקציה של החקלאות... הגידול בייצוא באופן כללי"

גם לגבי ). קיהלרבות הש(או הרחבה של התשתית החקלאית , שיטות ייצור משופרות. הגידול הושג רק באופן חלקי על חשבון מוצרים אחרים שהוזנחו, כל אחד לעצמו, המוצרים

לרבות התוספת של מטעים , הגורם הראשי הייתה ההתפשטות הפיסית של השטח המעובד ). Scholch, 2006, p. 91" (אינטנסיביים חדשים של תפוזים וזיתים

התחוללו בפלשתינה , פיתוח התעשייה –חקלאי ובהמשך השינויים בשיטות הייצור ה הייתה בכך . בעיקר בשל הקשרים שהתהדקו עם אירופה ובשל חדירתו של הון אירופי לאזור

שכן האירופים בימי הביניים אימצו רבים מההישגים של התרבות , מעין סגירת מעגל .של פיתוח הסחר הימי בידי יורדי ים ערבים ועוד, הערבית

, 19-שקדמו למאה ה, במשך כמה מאות שנים, מגיפות וסיבות נוספות, של מלחמותב לכן המצב של הכלכלה החקלאית החל מראשית . התושבים בפלשתינה פחת בהדרגה מספר

, דוחק בעובדים: "כינה) Quataert, 2000(התאפיין במה שדונלד קווטארט 19- המאה הגם בפלשתינה ). "labor scarce, land rich, and capital poor"" (קרקע בשפע והון מועט

לכן עם גידול האוכלוסייה . היו שטחים שעובדו בעבר וחדלו לעבד אותם בשל מחסור באיכריםההרחבה , בתנאים אלה. חזרו לעבד חלקות נטושות, ועם גידול הביקוש לתוצרת חקלאית

ות הרחבה פיסית אלא באמצע, בהיקף התוצרת החקלאית הושגה לא באמצעות השקעות הוןשימוש , שעובדו באותן שיטות מסורתיות וללא חידושים טכנולוגיים, של שטחי הגידול

. בדשנים או זרעים משופריםארץ של , הייתה ארץ שוממה וריקה 19- לפיהם פלשתינה במאה ה, בניגוד לתיאורים

מסרו דיווח , 19- שביקרו בארץ בשלהי המאה ה, נוסעים אירופיים, ביצות ושל חוסר אונים . שונה

:כתב ברשימה עיתונאית, 1879בריטי שחי בארץ מאז , לורנס אוליפנט

.ג"ק 1.28אוקה שווה 8

14

היום דומה ... כמעט כל אקר אדמה בעמק יזרעאל מעובד כיום עיבוד חקלאי מעולה" ).1976] 1887[אוליפנט ..." (העמק לאגם ירוק ורחב ידיים של תבואה משגשגת

רקעבעלות וקניין על הק 1.3גם בפלשתינה בתקופת , שהתבסס על החקלאות, קפיטליסטי-כמו לגבי כל משטר טרום

היא השאלה בדבר החברהכלכלה והמוצא להבנת אופי -נקודת, מאנית'האימפריה העות .הייצור העיקרי-שהייתה אמצעי, הבעלות והקניין על הקרקע

אופי הייצור בתקופה מבטא אתעל אמצעיי הייצור אופי הבעלות , מבחינה כלכלית התשתית של הייצור הם משקי איכרים משפחתיים , קפיטליסטיות-בחברות הטרום. מסוימת

, בחברות אלה. הנעזרים בעבודתם בכלי עבודה פשוטים ובבהמות עבודה, קטנים ואוטרקיים, ובייחוד הנשים שבקרבה, שכן משפחת האיכר, אין חלוקת עבודה חדה בין חקלאות למלאכה

האיכר ובני משפחתו גם . תפירה ורקמה, טווייה ואריגה, ייצור כלים –ם במלאכת בית עוסקי .וקש חומרכגון , שהיה עשוי בפלשתינה מחומרים זמינים לכך, בונים יחד את הבית

כל לצריכת -התוצרת של העבודה החקלאית ושל המלאכה של משפחת האיכר נועדה קודם ואם בכל . מאנית ושליחיה כמסים'ידי המדינה העותהתוצר היתיר נלקח ברובו ב. המשפחה

במטרה לרכוש בכסף מוצרים , אלה היו נמכרים, זאת נותרו בידי הפלאח עודפים כלשהםהניב סחר , שלא השתנה במשך אלפי שנים, אופי זה של הייצור. שהאיכר אינו מייצר

טריטוריאלית ואשר היה מוגבל, שבו רוב התושבים היו מעורבים באופן אקראי, מצומצם .לאזור או למדינה

על הבהמות ועל , על הכלים, על חלקת הקרקע שהוא מעבד -בעלות האיכר על משקו האיכר הוא הבעלים של . למי שמעבד את הקרקע, היא שעשתה אותו לעובד, התוצרת

ומאחר שרק לו שמורה הזכות לשימוש בחלקה מסוימת לצורך הבטחת אמצעיי מחיה , הכליםזו הייתה צורה של בעלות פרטית . הוא ראה גם את חלקת הקרקע כשייכת לו, משפחתולו ול

.שהוכרה בידי המדינה וזכתה להגנה מצידה, בפועל, מכירה בזכות הבעלות הזאת של כל אחד מחבריה, במסגרתה חי ועובד האיכר, הקהילה

של כל אחד מחברי מחויב לכבד את זכות הבעלות, מעצם היותו בן הקהילה, וכל אחד מהםהקהילה גם מגבשת מנגנונים לבירור תביעות מנוגדות של בני . הקהילה על משקו וחלקתושסמכותם אינה נסמכת על חוק , ראשי הקהילה ואישים דומים, הקהילה בדמות זקן השבט

.כלשהו .קניין - היא לובשת גם צורה של מושג משפטי ; חברתי- אולם בעלות אינה רק מושג כלכלי

מי רשאי להחליט מי עובד בה ; למי הייתה שייכת הקרקע בפלשתינה: לכן התשובות לשאלות-הן כלכליות –למי ובאילו דרכים , האם צריך לשלם עבור השימוש בקרקע; ומה מגדלים בה

.משפטיות-ובו בזמן גם פוליטיות, חברתיותיכול כל , האוכלוסייה יחסית לגודל, )מים, קרקע(על כמות המשאבים מגבלהכאשר אין

מגבלותאך כאשר קיימות . איכר למצוא לעצמו חלקה לעיבוד ולהקים עליה את משקוונוצרת , )אין די מים לעבד חלקות נוספות; הקרקע הראויה לעיבוד כבר מחולקת כולה(

אשר מנצל את המחסור ואת , מופיע השלטון –תחרות על המשאבים המולידה עימותים כלומר היות , בתנאי שתוכר שליטתו העליונה על הקרקע, הגנה על הרכושהעימותים ומציע

. הקרקע קניינו והיותו הבעלים העליון של הקרקעלבין הקניין , אמצעי של האיכר לאדמה שהוא מעבד-כיחס הבלתי, ההבדל בין הבעלות

ים במסגרת במשטרי קרקע מגוונ, בתנאים שונים, יכול להתבטא, משפטית- כזכות פוליטיתאין צורת קניין , כאשר נתון האופי של הייצור. אותו אופן ייצור המבוסס על משקי איכרים

הקניין על , בהינתן אופי הייצור ואופי חילופי הסחורות הנלווה אליו. התואמת אותו, אחתהיה מבוזר בין , הקניין על הקרקע, בתנאים מסוימים. הקרקע יכול היה ללבוש צורות שונות

ואילו ; אשר נעזרו זה בזה באמצעות הארגון של הקהילה הכפרית, )היצרנים(כרים האיאו בידי קבוצת , )מלך(הקניין על הקרקע היה מרוכז בידי שליט יחיד , בתנאים אחרים

היו גם ארצות שבהן היה שילוב של ). נושאי תפקידים בחצר המלך, מלך ואצילים(השולטים .המרכיבים משתי צורות הקניין האל

15

מיתרגמת , חברתי-הבעלות במובנה הכלכלי, )ריכוזית יותר או פחות(כאשר קיימת מדינה כדי להבטיח את המשך תפקודו של המשטר הקרקעי , חוקיים של קניין- למושגים משפטיים

לכן בחינה של ). באמצעות מסים ותשלומי חובה(הנתון ושל דרך הניכוס של התוצר היתיר פשרת ללמוד את אופי המשטר הכלכלי והמבנה המעמדי והחברתי משפטי מא- המצב החוקי .הנובע ממנו

עיצבה את , שתפסה את מקומה של הממלכה הביזנטית, מאנית'האימפריה העות העוסק בכיבושים , שליטתה הכלכלית במסגרת מסורת ארוכת שנים של שלטון מדינתי

מחדש את השלטון העליון של היא עיצבה, בהתייחסות לקרקע. ובשליטה בעמים שונים. שכל פלאח הוא בפועל הבעלים של משקו וחלקתו, מבלי לפגוע בעקרון, המדינה על הקרקע

. ידיה-כלל את הקרקעות של כל האזורים שנכבשו עלמאנית 'מקרקעי המדינה העותהמושג נחשבו לרכושה –וארץ ישראל בכללן –מאנים 'רוב הקרקעות בארצות שכבשו העות"

המדינה . או שהיו נתונים לפיקוחה החמור של מדינה זו, מאנית'לט של המדינה העותהמוחאלא שכוח זה היה בכפיפות , היא שהתירה למחזיק בקרקע להשתמש בה ולאכול מפירותיה

וכן הדרישה , הגבלת חופש הצוואה, )מיסי הוורקו(להגבלות של המדינה על הקרקע ונות להעברת הקרקע מידי מחזיק אחד פורמאלית לקבל את הסכמת השלט- המשפטית

).13' ע, 1979, לנדוי- דוכן" (לאחר- ביסס באופן משפטי, אימפריאלי- כי הקרקע היא רובה ככולה קניין ממלכתי, החוק שקבע

. שהתושבים ישלמו לו מסים לצורך החזקת צבאו וחצרו, פורמאלי את הדרישה של השלטוןשהיא , חויבו בתשלום מסים על הקרקע, ימפריהכמו ייתר אזורי הא, הפלאחים בפלשתינה

כך טבעה . למרות שבמשך דורות הייתה בפועל בבעלותם, קניין מוכרז של המדינהאינה קניינו הפרטי , שבו הקרקע שהיא בפועל בבעלות הפלאח, מאנית כלל'האימפריה העות

ה לו היית(לפלאח הייתה שמורה הזכות להחזיק בקרקע שהוא מעבד . מבחינה משפטית . 9אך היא לא הייתה קניינו, )חזקה על חלקת הקרקע

, הייצור- מדיני שצמח בחיקו של אופן- הקרקע כקניין הממלכה היא המשטר החברתי שמורה , בצורת קניין כזאת. מאנית'ששלט באימפריה העות, המבוסס על משקי איכרים

, מפריאלי העמיד כל פלאחאי-הקניין הממלכתי. בכל הנוגע לקרקע" המלה האחרונה"למדינה מוגבלת במדינה -בתלות ישירה ובלתי, המשתמש בקרקע במסגרת משקו החקלאי

המדינה היא זאת המעניקה לפלוני את זכות השימוש , מאחר שהקניין בידיה. מאנית'העות .עיניה-לפי ראות) מס(ולה גם שמורה הזכות לגבות ממנו דמי שימוש ) חזקה(בקרקע

פועל לא בהייתה " בעלות ממלכתית ע הקרקע"כי זו המכונה , ר אואן'רוג בהקשר זה מעיר , אלא מונופול על הזכות לחלק בין בעלי השררה גישה לחלק מהערך היתיר, בעלות ממש

,Owen(כמו גם מונופול על הכוח להבטיח את קיום החלוקה הזאת , שנוצר במשקי האיכרים2000.(

משק המבוסס על (מאנית היה ברובו משק נטוראלי 'המשק החקלאי באימפריה העות וזאת עקב הרמה הנמוכה של אמצעי הייצור , )ייצור לצריכה עצמית ולתשלום המס

ייצור , כלומר, ההיקף של הייצור הסחורתי. המסורתיים וצורת הארגון המסורתית של המשקשבה שולמו , ורהאופי זה גם הכתיב את הצ. היה מצומצם, ולא לצרכים עצמיים, עבור השוק

מאנית לא 'דמי השימוש שולמו במשך רוב ימיה של האימפריה העות: דמי השימוש בקרקעהקרקע בשנה -שהניבה חלקת, כלומר בשיעור מסוים מהיבול, אלא בצורה נטוראלית, בממון

.מסוימתלא דרבן את אימוצם , הקניין הממלכתי על הקרקע קיבע במידה רבה את צורות העיבוד -הוא בלם את ההתפתחות הכלכלית, בשלב מסוים, ומבחינה זו, חידושים טכנולוגיים של

מנעה את , לא היו בידיים פרטיות, ככולן- רובן, בה הקרקעות החקלאיות, המציאות. חברתיתוגם נטל מהיצרנים הישירים עניין , )כלומר לסחורה( וממכרהפיכת הקרקע למושא של מקח

בלמה את , כלומר בחלק מהיבול, שיטת המיסוי בעין. תהבטיוב הקרקע ובהעלאת פוריוולמעשה מנעה מהיצרנים הישירים , המסחרי בחקלאות-ההתפתחות של המשק הסחורתי

9 19-וזאת בניגוד למצב ששרר באירופה במאה ה, מצב משפטי דומה היה אופייני גם למדינות אחרות באסיה ובצפון אפריקה

.לכן-גם קודםו

16

-כל את רכישתם של כלי-וקודם, את האפשרות של חליפין משמעותיים עם העיר) פלאחיםה( . עבודה משוכללים יותר

שנעזר באמצעי , כי כך כפה עליו השלטון ,)בחלק מהיבול(הפלאח שילם מס למדינה אך כבעל הזכות להחזיק בקרקע . כל בצבא ובמערכת המשפט-וקודם, הכפייה שבידיותרמה לתפיסתו זו העובדה החשובה . המשיך הפלאח לראות עצמו כבעלים, ולהשתמש בה

וגם , להעבירה זמנית לפלאח אחר, שהוא היה רשאי לעבד את חלקתו כל ימי חייו, מבחינתו ).Owen, 1981; Doumani, 1995(לפי חוקי הירושה האיסלמיים , להורישה לבניו

לבין , מאנית'שהיה קיים באימפריה העות, ככל שהעמיקה הסתירה בין אופן הייצור שהתגבשו על רקע , החברתית הקפיטליסטית-האינטרסים של נושאי ההתפתחות הכלכלית

ייצור -ה והתחבורה ועל רקע החדירה של יחסישל המלאכ) אמנם, האיטית(התפתחותן נאלצה המדינה –שהחל לזרום מהמעצמות האימפריאליסטיות , קפיטליסטיים בדמות ההון

משפטי של המשטר הקרקעי -החוקי המבנהאת , ולו באופן חלקי, מאנית להתאים'העות .למציאות המשתנה

, 19- במהלך המאה ה) נזימאתהת(ביטוי בולט לניסיונות התאמה כאלה היו הרפורמות Landהמכונה גם חוק הטאבו( 1858מדצמבר חוק רישום הקרקעות של סעיד -וביניהן

Registration Law.( :כלל את המיון הבא, משפטי שקדם לרפורמות-המצב החוקי

;אדמת הקדש מוסלמי – ואקף ;חזקה חופשית - טאמליק ;קדי צבאקרקע שהוקנתה בה זכות שימוש למפ –טימאר ;קרקע שהוקנתה בה זכות שימוש לפקידים –זיאמט

;קרקע שהוקנתה בה זכות שימוש לאנשי החצר – האס .קרקע שהוקנתה בה זכות שימוש לגובי מס – מוקאטעה

שלפיו הקרקעות באימפריה , שבה ואישרה את המצב הקיים 1858-הרפורמה מ סוגי הקרקע שהתבססו על הזכות אך היא ביטלה את . מאנית הן רכוש המדינה'העות

שליטי , רשמית. ויצרה מערכת חדשה של זכויות שימוש בקרקע, לשימוש ולגביית מסמאנית הציגו את חוקי הקרקע החדשים כהמשך לחוק הדתי האיסלמי 'האימפריה העות

בכל , השונה ממסורת האיסלם, זו הייתה מערכת של חקיקה חילונית, אך בפועל, )השריעה( ).Eisenman, 1978(למיסוי וגם לחוק הפלילי , למינהל, קרקעהנוגע ל

, מאנית חמישה סוגי בעלות על הקרקע'הוכרו ברחבי האימפריה העות, 1858- לפי החוק מ :עם קרקעות המדינה נימנו הסוגים הבאים". קרקעות המדינה"אשר שלושה מהם הוגדרו כ

; נהבבעלות ישירה של המדי, קרקע מעובדת – מיריקרקע ; שאיש אינו מחזיק בה או מעבדה, קרקע שוממה – מואתקרקע וכן קרקע , ואדיות, דרכים, כגון מקווי מים, קרקע המשמשת את הציבור – מתרוכהקרקע

. קברות-כגון שטחי מרעה ויער ובתי, המשמשת את ציבור התושבים ביישוב מסוים :גי בעלות נוספיםשני סו 1858מנה החוק משנת , נוסף לסוגי הקרקע הללו

כלומר קרקע המוקדשת למטרות דתיות ומנוהלת בידי נציג , קרקע הקדש – ואקףקרקע ; המוסדות הדתיים המוסלמיים

, הכוללת שטחים חקלאיים הסמוכים ליישובים, קרקע שהיא בבעלות פרטית –מולכ קרקע . אך בעיקר שטחים בנויים בכפרים ובערים

רק , כאדמות מירי, בהתאם לחוק זה, פלשתינה הוגדרשרוב שטחה של , העובדה .מאנית בעלת הקניין על מרבית הקרקעות בפלשתינה'מבליטה את היות המדינה העות

אשר התיר למדינה להעניק לא רק , היה בסעיף 1858החידוש בחוק הקרקעות משנת שניתנה לו זכות החוק איפשר למי. אלא גם זכות מוגבלת למכירה, את זכות השימוש בקרקע

באמצעות רישום , זכות זו למישהו אחר) למכור(גם להעביר - ) החזקה(השימוש בקרקע שינוי זה לא ביטל את בעלות המדינה ). בטאבו(בפנקסי המקרקעין ) תמורת תשלום(מתאים

. לסחורה, בכל זאת, אבל הוא נתן אישור משפטי להפיכה הדרגתית של הקרקע, על הקרקע

17

, שבאופן משפטי נותרו אדמות מדינה, איפשר רכישה ומכירה של קרקעות החוק, כלומר . 10מהיבול) המעשר(לרבות חובת תשלום המס , המגבלותושחלו עליהן כל

כללה הבעלות המעשית של הפלאח על הקרקע שבחזקתו גם את , השינוי הזה בעוקבות

ן על הקרקע נותר בידי אבל הקניי. או לקנות קרקע מפלאח אחר, הזכות למכור אותהחוק לפרסוםמאני סמוך 'העות השלטון שפרסם, עובדה זו מצאה את ביטויה בתקנה. המדינה

, "מירי"מי שאינו מעבד במשך שלוש שנים קרקע מסוג , לפי התקנה הזאת. הקרקעותפוקעת חזקתו על הקרקע ולמדינה ניתנה הזכות להעביר את , הנמצאת בבעלותו המעשית

כי האינטרס של המדינה , אליו שבו והדגישו שנלווהחוק והתקנה . ו אחרהחזקה למישה, תעובד, שהיא קניין המדינה, ולכן היא מעוניינת שהקרקע, מאנית הוא לקבל מסים'העות

שכן היא פוגעת , קרקע שאינה מעובדת היא בזבוז. מהיבולושהפלאח ישלם מס כחלק בת ודואגת להעביר את הקרקע למי שכן ולכן המדינה מתער, באפשרות המדינה לקבל מסים

.מוכן לעבדהמול , לכן. לא ששו להיפרד משום חלקה שבחזקתם, שנאלצו לשלם מסים, הפלאחים

היו ביניהם שאימצו , )קרקעות מואת(ההנחיה הממשלתית בדבר קרקעות שאינן מעובדות ים הותירו שליש-ושני, לפיו בכל שנה הם עיבדו שליש מהקרקע שבחזקתם, את הנוהג

בדרך זו לא הייתה בחזקתם קרקע שלא עובדה במשך ). מעובדות-לא(כחלקות מוברות היא הייתה חלק ; הברת הקרקע לא הייתה רק תרגיל הישרדות משפטי. שלוש שנים ברציפות

את החלקות המוברות היו חורשים . מהנוהל של העיבוד החקלאי בתנאים של תלות בגשמים .כדי שהן יספגו את מי הגשמים, עיםאך לא זור, במחרשת העץ

, מעמדיות- מעובדות היו גם מטרות חברתיות- אולם לתקנה בדבר הפקעת קרקעות בלתי מאנית 'יכלה המדינה העות, על יסוד תקנה זו. שביטאו את התחזקות בעלי הממון העירוניים

יר את זכות ובאמצעות מכרזים להעב, שהיו יצרנים קטנים, להפקיע חלקות קרקע מפלאחיםשיכלו לשלם למדינה תמורת רישום הקרקעות , לבעלי ממון) את החזקה עליהן(השימוש בהן

גם נענה השלטון , על יסוד תקנה זו). טאבו(הללו על שמם במשרד לרישום קרקעות , על קרקע לא מעובדת) חזקה(לקבל בעלות , מאני לדרישות של בעלי ממון עירוניים'העות

.יצותעזובה או מכוסה בבהיה רשאי גם לסלק את חוכרי , )את זכות השימוש בה(מי שרכש שטח הקרקע , במקביל

אם הבעלים החדש , באותה מידה. אך לא היו להם אישורי חכירה עליו, הקרקע שחיו בשטחהוא היה רשאי להפקיע מהפלאחים את זכויותיהם הקהילתיות , רכש שטחים מסוג מתרוכה

.בקרקעואשר , חייב רישום גם של קרקעות שעליהם הוקמו בתים או ניטעו עציםהחוק החדש

בדרך זו הפכו קרקעות אלה ממולכ למירי . קודם הוכרו כבעלות פרטית של מי שבנה או נטע .והורחב מעגל משלמי המס למדינה

,Doumani, 1995; Inalcik, Quataert, 1994, chapter 33; Sunar(חוקרים אחדים מאני 'שהנהיג השלטון העות, כי מטרת הרפורמות הקרקעיות, גישים במחקריהםמד) 1987

-ובדרך זו לחזק את התשתית הכלכלית, הייתה דווקא לחזק את משק האיכרים הקטןאך ). את אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים(קפיטליסטית של הממלכה - חברתית הטרום

כבר התפתח ברחבי הממלכה , 19-אה המשום במחצית השנייה של המ, מטרה זו לא הושגהמקרב , השכבות שעסקו בסחר בקרקעות. הקרקע מסחורשוק קרקעות וחל תהליך של

יחסית לרווח , השיגו רווחים כה גבוהים, התושבים המקומיים ומקרב המהגרים האירופיים, בפועל, וכך. מאני'שהם בפועל כופפו את הנחיות השלטון העות, מהייצור החקלאי עצמו

שממנו התעשרה העילית של הסוחרים העירוניים ושל בעלי , התפתח שוק קרקעות פרטיות .השולטאןהמקורבים לחצר , שטחי קרקע גדולים

, לדעתה. 1858איסלאמוגלו מצביעה דווקא על האופי הרדיקלי של חוקי הקרקע משנת זכויות לפי מאנית עברה משלב שבו היא חילקה'המדינה העות, באמצעות הרפורמה הזאת

לשלב שבו היא פעלה מכוח הכרזתה על עצמה כשלטון האחראי , )נדיבות המלך(ראות עיניה

10

שהוכן עבור ועדת החקירה , 1946של הסקר של פלשתינה משנת 8שאלת הבעלות על הקרקע והשימוש בה מוארת בפרק .1949, גרנובסקי: וכן אצל, ]Survey of Palestine, vol. I, 1946[אמריקאית -האנגלו

18

לכל אחד , לכאורה, המדינה חוקים המאפשרים פרסמהולכן , ")מדינה של כולם("לאזרחים כדי להבטיח , והמארגנים רישום של קרקעות, משפטי של קרקע-פורמאלילהפוך בעלים

בדרך , לכן הרפורמות עיגנו בחוק את הקניין הפרטי והלמו. קניין הפרטימשפטית את זכות הדווקא את התהליכים של הרחבת השוק משוק של מוצרים לשוק הכולל גם את הקרקע , זו

מקרקעין עסקותכי המדינה גבתה מס גם על , חשוב לזכור בהקשר זה. וגם את כוח העבודה)Islamoglu, 2000 .(

-רכיבים טרום, מצד אחד, כללו 1858הרפורמות של , וואטרטלדעת דונאלד ק ; )חיזוק השליטה הישירה של המדינה בייצור, עידוד הייצור של משקי האיכרים(קפיטליסטיים

, בפלשתינה). שוויון בפני החוק, רישום חזקה פרטית(רכיבים קפיטליסטיים , ומצד שנישר השיגו את רישום חלקותיהם על א, יישום הרפורמות האלה חיזק אותם פלאחים, למשלוזו הפכה , הייתה התנגדות רחבה ליישום התנזימאת, )למשל, הבלקן(באזורים אחרים . שמם

כי הגישה הרפורמית הובילה , אייזנמן מציין). Quataert, 1993(בהמשך למרידות לאומיות , לו לרשתלא רק צאצאים גברים יכ ,אישרו הרפורמה כך שמעת, גם לשינוי חוקי ההורשה

לרבות (בזכותם של גופים לראשונה החוק גם הכיר . אב ואם, ילדים, אלא גם צאצאים נשיםובכך הלך לקראת מהגרים וחברות אירופיים , להחזיק בקרקע מולכ) גופים מסחריים

)Eisnman, 1978.( , כך. כדי לשפר את מצבם, אלה ניסו לעשות שימוש בהוראות הרפורמות, אשר לפלאחים

היו בחזקתן שפורמאלית, שפלאחים בפלשתינה החלו לעבד קרקעות בור, היו מקרים, משללשעודדו עיבוד קרקע ותשלום מס , צעד כזה תאם את רוח הרפורמות. של משפחות אמידות

פלאחים גם ניסו להתארגן להגנת זכויותיהם באמצעות שיגור עצומות לשלטון . היבולעל על הפעילות הזאת העיר . נגד בעלי השררה המקומייםהמרכזי והגשת תביעות משפטיות

).Doumani, 1995, p. 180(כי היא הייתה ביטוי למה שניתן לראות כמאבק מעמדי , דומאני

הפלאח הערבי 1.4מאנית על מרבית הקרקעות כעל קניינה נועדה ליצור בסיס 'ההכרזה של המדינה העות

כפי , ישלמו לה מסים) כל סוחר ובעל מלאכה וגם(נוהלי לדרישתה שכל מעבד קרקע -משפטימאנית את 'משפטי על הקרקע הקנה למדינה העות-הפורמאליהקניין . שהיא תקבע מעת לעת

אולם כיוון . מידי עובדי האדמה, כלומר, מידי היצרנים) התשלום(היסוד לנטילת הרנטה המס . ל היבולשולמה הרנטה בצורת מס ע, שבכוחה להטיל מיסים, שהבעלים היו המדינה

. מעשר מהיבול: כלומר, עושר הבסיסי כונההיה במעמד של חוכר החייב בתשלום לבעלי ) פלאחה(אמצעי -היצרן החקלאי הבלתי

הכפופה , תנאי- תנאיי החכירה העניקו לחוכר חזקה על). 1981, גבתי(כלומר למדינה , הקנייןצריך ) המעשר(שהעושר , משלל, הקביעה של המדינה. לגבי השימוש בקרקע למוגבלות

, את סוג הגידולים) הפלאח(לחוכר , למעשה, הכתיבה, להיות משולם בגרעינים או בשמן זית .שהיה עליו לגדל

שעיבד את , הפלאחהיה , מאנית בכללותה'ובאימפריה העות, החוכר האופייני בפלשתינה , בתשלום מיסים למדינההוא היה חייב . הקרקע שהייתה בחזקתו כחוכר בעל זכות הורשה

מאנית את המסים 'במהלך שנות קיומה גבתה המדינה העות. וקודם כל בתשלום העושרובתקופות , בתקופות מסוימות היא גבתה אותם באמצעות פקידים מטעמה. בדרכים שונות

ניתנה להם הזכות לגבות , שתמורת גביית העושר ומיסים אחרים, חוכרי מסבידי -אחרות .מס עבור עצמם מעין תוספת

:הגדרת הפלאח כחוכר נובעת משני היבטים מהותיים של מצבו ולכן היה חייב בתשלום , אלא רק בחזקתו, הפלאח עיבד קרקע שאינה קניינו הפרטי .1

;מסיםהעבודה הפשוטים שלו ובבהמות -השתמש בכלי, הפלאח ניהל בעצמו את משקו .2

.משפחתו-של בניוקבע את סדרי העבודה שלו ו, העבודה שברשותואך , לי בעיקרואשהיה נטור, שניהל משק משלו, יצרן זעירהפלאח היה : במלים אחרות

.מי שהקרקע היא קניינו ורשומה על שמו, כלומר, בדרך כלל לא היה איכר עצמאי

19

אך לעיתים . הפלאח בעל המשק היה מעסיק לעיתים פועל לעבודה עונתית מסוימת .חייב להביא עמו כלי עבודה ושכרו היה בחלק מהיבולהפועל היה , קרובות

שבמקרים רבים , אשר עבדו והתגוררו על שטחי קרקע, היו גם איכרים במעמד של אריסים אך , כלי עבודה וזרעים, אותם אריסים קיבלו מהבעלים בהמות". בעלים נעדרים"בעליהם היו

) חמישית –בדרך כלל (קטן עיבדו כל אחד את החלקה שהועמדה לרשותו תמורת חלק ).1951, גרנות(מהיבול

שהיו , אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים ושיטות חכירת האדמות ותשלום המס וזאת בהבדל (בלמו את התהוותם של משקי איכרים עצמאיים , מאנית'נהוגות במדינה העות

ינה היה חייב כל כפר בפלשת, 19- במחצית המאה ה). למשל, מהמצב ששרר אז בצרפתבצורתו הנטורלית , את המס. שקבע השלטון המרכזי, מהיבול מסוים בהיקףבתשלום מס

מייד לאחר הקציר או , היה הפלאח חייב להעביר) שומשום, כותנה, שמן זית, שעורה, חיטה(לאחר מכן נמכרה התוצרת שאוחסנה . שם היא נשקלה ואוחסנה, לתחנות איסוף, האסיף

מערכת זו . ואלה מכרו אותה הלאה בערים או לארצות אחרות, כרזיםשזכו במ, לסוחרים, שבמסגרתה הפלאח אינו מוכר את תוצרתו לשוק, קיבעה את המערכת הכלכלית המסורתית

לסחורה ) שנגבה כמס(אלא המדינה והסוחרים הם שהופכים אותו חלק יתיר של התוצרת .המיועדת לשוק

הפיכת הקרקע לסחורה ואת התפתחותו של שוק המערכת הכלכלית הזאת גם בלמה את שהפלאח ימשיך לעבד את משקו ואפילו ירחיב את , למדינה ולסוחרים היה אינטרס. קרקעות

שכן התוצרת של אותם משקים הייתה מקור העושר של השלטון וחצרו ושל , שטחי העיבוד . הסוחרים

המנוהלים , משקי איכריםשיטת החכירה של אדמות מדינה וההתבססות על אפשרהכך וקודם כל את קיומה של , החברתי המסורתי המבנהלשמר את , בידי משפחת הפלאח

.מושאעשכונתה , הקהילה הכפרית

המושאע –הקהילה הכפרית 1.5שהקרקע הייתה בבעלות , לא עמד בסתירה לעובדה) מושאע(קיום הקהילה הכפרית

. מאנית'המדינה העותהמושאע לא הייתה צורה של בעלות משותפת , )5פרק , 1971(ל בר גבריאכפי שביאר

בפלשתינה המושאע הייתה קיימת כבסיס לחיי הקהילה 11.אלא צורה של חזקה, על קרקעהייתה גם הספקה הדדית של מוצרים של מלאכת בית ושל במסגרתהשכן , הכפריתשימשו למרעה הקהילה הכפרית גם תיחזקה את החלקות שהיו משותפות ו. שירותים

.ולקישוש זרדיםשפלאח , לבין חזקה קהילתית עליה היה) כחוכר(ההבדל בין חזקה פרטית על הקרקע

שהייתה ברשותו בתוקף היותו , שהיה חוכר פרטי עיבד מדי שנה בשנה אותה חלקת אדמהחילקה מחדש , שגם היא הייתה חוכרת של קרקעות מדינה, הקהילה הכפרית. בעל החזקה

או בין המשפחות (את הקרקעות שבחזקתה בין בני הקהילה ) או מדי כמה שנים(שנה מדי ).שהרכיבוה

הבטיחה במקורה חלקת , מסויםהחלוקה התקופתית של הקרקע בין בני הקהילה בכפר , לא נאסר על נשים להיות בעלות חזקה שפורמאליתלמרות . לכל גבר) בערבית, סאם(קרקע

החלוקה . וזו חולקה בין יורשיו, הגבר הוריש את חזקתו. ר עליהבפועל הן אולצו לוותנוהג . התקופתית לא מנעה איחוד חזקה על כמה חלקות באמצעות רכישה או בדרכים אחרות

וכל חמולה , )המשפחות המורחבות(נפוץ היה לקיים חלוקה קבועה של הקרקע בין החמולות . י אותו עקרון של חלוקה תקופתיתחילקה את השטח שעמד לרשותה בין בני החמולה לפ

נוהג נדיר יותר היה של חלוקה של כלל השטח שבחזקת העדה לכל הגברים החיים בכפר

11

, כלומר אזור של מרעה משותף, "דירה"בט הייתה שבו לכל ש, חזקה זו הייתה שריד של משטר קדום, לפי חוקרים אחדים , לפי חוקרים אחרים. מאנית'ששרר באימפריה העות, אך נותרה משולבת במבנה של אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים

,Inalcik(ואין מספיק הוכחות להיותה מערכת עתיקה ונפוצה במזרח , המושאע הייתה נפוצה רק בסוריה ובפלשתינה

Quataert, 1994.(

20

מערכת המושאע וכללי החלוקה של הקרקע החכורה בין בני העדה עוגנו . ביום החלוקה Himadeh, 1938.(12(מפעם לפעם מאני'העותהשלטון שפרסם, בחוקים

הגברים נהגו : הקהילה הכפרית מסגרתת של החלקות שימרה את החלוקה התקופתי . ולהגן זה על זה מפני איומים מצד נוודים בדואים, מסויםלעבד יחד את החלקות במקטע

והיא זו , בתשלום המס שחויבההקהילה הכפרית הייתה זו , מאני'מבחינת השלטון העותיחסית ,במס לשלטון המרכזישכל חבר במושאע ישלם את חלקו , שהייתה צריכה להבטיח

.זוגות השוורים שברשותו למספרלא מנע את הופעתן של , כי קיומה של המושאע כחזקה קהילתית, שאבלר מציינת

השתלטו על כפרים שלמים בכוח –שבתנאים של חולשת השלטון המרכזי , שושלות בעלותשצברה עושר , חורןכדוגמא להשתלטות כזאת היא מביאה את משפחת אל אטרש ב. הזרוע

וגם זכתה , אילצה פלאחים לעבוד בשטחים שבחזקתה, הקימה לעצמה פלוגות חמושות, רב ). Schaebler, 2000(שמינתה את ראשי החמולה הזאת לגובי מס , בתמיכת המדינה

" משנת ארץ ישראל", פינס. מ .יתיאור ממקור ראשון של המושאע כלול במאמרו של כנאמן של החברה 1878מאנית בשנת 'חל לעבוד בפלשתינה העותשה, פינס). 1892(אף כי אינו (מתאר את צורת פעולתה של המושאע בכפר הערבי , "מזכרת משה מונטיפיורי"

):נוקב בשמהרובם נכסי ) ב. ומיעוטם של יחידים, השדות רובם נכסי הציבור שבכל כפר וכפר) א"

וכל בני , ובים שמוחזקים ביד התושבים מאבותיהםלכל כפר וכפר נכסים מר? הציבור כיצד, שהם הנכסים המיוחדים לכל אחד ואחד, חוץ מהכרמים הסמוכים לעיר, הכפר שותפים בהם

אין זורעים , י שכל בני הכפר שותפים בשדותיהם"אעפ) ג... ואין יד כל השותפים שווה בהםזקני , )עונת הגשמים -(בכל שנה קודם שתרד הרביעה ? כיצד הם עושים. אותם בשותפות

ונותנים לכל אחד , מעניות לפי מנין החלקים, הכפר יוצאים ומחלקים את השדות מעניותאין הבעלים מטפלים , ולפי שאין הנכסים מיוחדים) ד... מענית אחת או שתים הכל לפי חלקו

עד אלא יונקים שמנוניתם , לא עוזקים אותם ולא סוקלים ולא מנכשים ולא מזבלים, בשבחם ).144-143 ע"ע" (שיבורו

הוא הבחין הן , 19-כיוון שפינס תיאר את המושאע כפי שהוא למד להכירה בסוף המאה ה , של החזקה המשותפת על הקרקע, בצד התיאור שהובא לעיל. במסורת והן בסימני שבירתה

שהקהילה העמידה, של העיבוד העצמאי שעיבד כל פלאח את החלקה, העוברת מדור לדורמתאר פינס גם את –ושל חוסר העניין שהיה לפלאח בטיוב החלקה , מסוימתלרשותו בשנה

או שלא שילמו , שהפלאחים חדלו לעבדן, על קרקעות" העשירים מבני העיר"השתלטות ונתנום , ובאו עשירים מבני העיר והביאו הכסף לאוצר ולקחו השדות להם: "עבורן את המס

".לבני הכפר באריסותגורמת , )19- הרבע האחרון של המאה ה(שאליה מתייחס התיאור של פינס , תקופהב

המבנה לערעור) להלן' ר(חברתית בכיוון של ייצור עבור השוק -ראשית ההתפתחות הכלכליתלמכור למישהו אחר את , כמו לכל חוכר, האפשרות שניתנה לפלאח. המסורתי של המושאעפתחה פתח למכירת זכות השימוש גם , )ותיו כחוכראת זכוי, כלומר(זכות השימוש בקרקע

מי שקנה זכות כזאת . של הקהילה הכפרית, שהיו עד אז בחזקתה של המושאע, בקרקעותאלא רק את הזכות לקבל את –לא קנה אמנם את הזכות לחלקה מוגדרת , מהפלאחצרה אך בכך נו. המגיעה לו בחלוקה התקופתית של הקרקעות בין אנשי המושאע, החלקה

מימוש . האפשרות לתביעה מצד רוכש הזכות לקבל חלקה שתהיה ברשותו דרך קבע .להתנוונותה ההדרגתית של שיטת המושאע, בהכרח, האפשרות הזאת הוביל

12

אינו עוסק בקרקע " מושאע"כי המושג , הגיעה למסקנה, )שאמס(שחקרה את המושאע בסוריה רבתי , בירגיט שאבלר

. הקרקע הראויה לעיבודה הוחזקה ברובה במשותף, במרבית אזורי שאמס. אלא בזכות לעבדה וליהנות מפירותיה, עצמהכל משפחה קיבלה חלק שווה בכל . מבחינת סוג הקרקע והנגישות הקרקע המשותפת חולקה למקטעים בעלי ערך חקלאי דומה

כלל את מספר ' ההון היצרני, 'בקהילות שגידלו גידולי גרעינים: 'ההון היצרני'בעת החלוקה הביאו בחשבון את . מקטע קרקעלקות נקבעה לפי חלוקת הח, בקר, למשל, בקהילות שגידלו. את מספר בהמות העבודה ואת מספר המחרשות, הגברים החורשים

של ' השייח, שאותו חקרה, כי באזור החוראן, מעירה שאבלר, יחד עם זאת. הפלאח ואשתו –וקודם כל , מספר הידיים העובדות ).Schaebler, 2000(קיבל זכות לרבע מהקרקע המעובדת ) ראש המשפחה החזקה(הכפר

21

המושאע הייתה עדיין , 19-בסוף המאה ה, אך למרות כל הלחצים האובייקטיביים . מאנית'הערבי בפלשתינה העות התופעה הדומיננטית במערכת היחסים הפנימית של הכפר

, האופיינית לשלב התפתחות כלכלית נמוך, חברתית זו-לכן להערכתה של תופעה כלכלית .ששרר אז, נודעת חשיבות רבה בהבנת אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים

אחוזים של הקרקעות 70, כי בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה, מעריכים שהיו , אדמות בחזקת הקהילה הכפרית, כלומר, תינה היו אדמות מושאעהמעובדות בפלש

עיבוד הקרקע הלמה את הרמה הנמוכה ארגוןצורה זו של . מחדש תקופתית-נתונות לחלוקהשהיה מבוסס על שימוש בכלי עבודה פשוטים ובבהמות עבודה ועל , של הייצור החקלאי

.שיטות עיבוד אקסטנסיביותשהייתה , במערכת הכפרית. ה מסגרת של פיתוח שיטות עיבוד חדשותהמושאע לא היית

איזה גידולי שדה : שיטת העיבוד הייתה קבועה וידועה מדורי דורות, נהוגה באותם ימים, קישואים, מלפפונים(איזה ירקות , )טבק, קטניות, שומשום, דורה, שעורה, חיטה(מגדלים במחרשת (איך חורשים ; )תנים של עצי פריבוס, גפנים, זיתים(ואיזה מטעים , )אבטיחים

; כיצד קוצרים וזורים; )או לגמל וחמור, הרתומה לצמד שוורים או לשור וחמור, מסמר פשוטההכפר הפלשתיני סגרתיבמלא הייתה , כן-על- יתר. 'וכו, כיצד מאחסנים את הגרעינים

עם ואריאציות ( בעל באותן שיטות עיבוד-כל משקי הפלאחים גידלו אותם גידולי: התמחותמשפחת הפלאח עסקה בעצמה הן בכל העבודות החקלאיות ). פי תנאי הסביבה המיידית- על

ובעיבוד התוצרת החקלאית , )מקש, מטין(המגורים - בבניית בתי, והן בהחזקת המשק ).ייצור חמאה, הפקת שמן זית, טחינת גרעינים(

רים תמורות פנימיות באופן הייצור המבוסס על משקי איכ 1.6בהשוואה לאופן ייצור אחר המתקיים בעולם באותה (גם כאשר הוא מיושן , אופן ייצור

ולעיתים קרובות מכאיב , מתחולל בו תהליך איטי. אחת- בבת, אינו נעלם פתאום, )תקופה ).הפלאחים(כלומר האיכרים , של תמורות מבחינתם של היצרנים, מאוד מבחינה חברתית

גרם סבל נורא לאיכרים ") גידור"ה(נישול האיכר מאדמתו וממשקו , )לנדובאיר(באנגליה אבל התפתחות הקפיטליזם בחקלאות החליפה צורה אחת של בעלות . ולמשפחותיהם

בפלשתינה , לעומת זאת). קפיטליסטית(בצורה אחרת של בעלות פרטית ) פיאודלית(פרטית שבו בעלות פרטית על הקרקע , יחברת-הרס הקפיטליזם אופן ייצור כלכלי, מאנית'העות

חבר הקהילה , ושבו הייצור התבסס על עבודת הפלאח, החקלאית הייתה היוצא מן הכלל .ובני משפחתו במשקו העצמאי, הכפרית

זכותו של הפלאח בן הקהילה הכפרית , באופן הייצור המבוסס על משקי איכרים אלא על , ת פרטית על הקרקעקרקע לא הייתה מבוססת על בעלו-לעבד חלקת) המושאע(

דמי חכירה בשינוי (חובתו לשלם מס למדינה , המרכיב האחד: שני מרכיבים שונים בתכליתשמעבדים בני , זכות הקהילה לקבוע איזה משטחי הקרקע -והשני ; ולשרת בצבא) צורה

לכן היו ניגודים בין האינטרס . בשנה הנתונה המסויםיעבד הפלאח , הזאת המסוימתהעדה , )כדי להבטיח את קיומו וקיום משפחתו(מכל היבול של משקו החקלאי ליהנותל הפלאח ש

לבין האינטרס של , לבין האינטרס של שליטי המדינה בנטילתו בכפייה של חלק מהיבולגודלה קבע את יכולתה להגן על עצמה ולהבטיח לבני הקהילה (הקהילה בשימור קיומה

ך ניגודים אלה כשלעצמם לא הובילו לפיתוח משק א). תנאים בסיסיים כמו הספקת מים . סחורתי

שבו כדאי , הציג שתי אפשרויות של מצב) Hariman, Brenner, 2006(רוברט ברנר כאשר התנגדות , האחת: לבעלי הקרקע לפעול לניתוק האיכר ממשקו ולהפיכתו לפועל שכיר

יא איימה ברצינות על הסדר בו ה, האיכרים לגזילת הערך היתיר של עבודתם הגיעה לשלב, ולכן אילצה את השכבה השלטת לפעול לארגון מחדש של מערכת הניצול כך, הקיים

, סוחרים(כאשר בעלי הממון , השנייה; שהאיכר לא יוכל למנוע מהם ליטול את הערך היתירהמבוסס על , מגלים את התועלת שבאופציה של הקמת משק סחורתי) גובי מס, אנשי החצר

כמו ענף הפרדסים (לשוק בלבד ועל העסקה של פועלים שכירים חסרי משקים משלהם ייצור ).בפלשתינה

לא היו בה מרידות : מאנית'שתי האופציות האלה לא התממשו בפלשתינה העות, לכאורה , היה, שהיה בו מימד קפיטליסטי ברור, וגם ענף הפרדסנות, )להלן' ר(פלאחים משמעותיות

22

היו לאו דווקא חסרי משקים , )רובם עונתיים(מצם בהיקפו והפועלים דבר מצו-של-בסופו . משלהם

במערב ובמזרח (שעמד על כנו אלפי שנים , אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים שקיבלו קרקע (כלומר את המדינה והחוכרים הגדולים , את בעלי הקרקע דרבןלא , )כאחת

משק , ולל שינוי בכיוון של פיתוח משק סחורתילח, )כתגמול על שירותם לשלטון המרכזיבאופן הייצור המבוסס על משקי איכרים לא נוצר מניע . שתוצרתו מכוונת כולה לשוק

, במקרה של פלשתינה. להחדרת שיטות עיבוד חדשות לשם ניצול יעיל יותר של הקרקענתונים לא עסקו בניהול המשק ולא היו –מאנית 'שליטי המדינה העות –הקרקע -בעלי

לא , בתקופת שקיעתה של אימפריה זו. המדרבנת תהליכי מודרניזציה, בתחרות כלכליתמאנית פעלה 'המדינה העות. וניקוז חיוניות השקיההוקצו כלל סכומים לביצוע עבודות

והשתדלה שמספר רב ככל האפשר של פלאחים יעסוק , להגדלת הכנסותיה בלא להשקיעשנאסף באותם , גודל הכנסתה עמד ביחס ישר לסך היבולמשום ש, בניהול משקים חקלאיים

של השגת שטח בעיהבפלשתינה כל , למעשה, לא הייתה קיימת, במשך דורות. משקיםולהתחיל , שבו הקרקע לא הייתה מעובדת, הפלאח היה יכול להתיישב בכל מקום. לעיבודומיסים (ר מהיבול מאנית את מס העוש'לשלם למדינה העות -כל שנדרש ממנו היה . לעבדה

).במידה שהיו לו, נוספים על נכסיואיכר , כלומר, חוכרים במובן הפיאודלי של המושג, ברובם, הפלאחים בפלשתינה לא היו

המנהל משק בתנאי שישלם לבעלי , שאינו רשאי לעזוב את תחום השליטה של בעלי האחוזהוהחייב גם , שותו בעלי האחוזהשהעמיד לר, את דמי החכירה עבור החלקה) האציל(הקרקע

מושכל ראשון לגבי איכר זה היה קיומה של . של ימים במשק האחוזה מסוימתלעבוד מיכסה מי יעבוד , את הזכות לקבוע) לפיאודל(האחוזה - המקנה לבעל, הבעלות הפרטית על הקרקע

, ה בזמנושלא הוא הקובע מה יעש, לאיכר זה היה ברור. באדמותיו ומהן חובותיו של כל איכראת כל הדברים הללו קבע הפיאודל או . 'מה יהיה סדר העבודות וכו, כמה שעות יעבוד ביוםניהל את , לעומת זאת, הפלאח באופן ייצור המבוסס על משקי איכרים. מנהל האחוזה מטעמו

לא -וכל עוד הייתה בחזקתו חלקת קרקע , ללא מנהל האחוזה, משקו ללא התערבות מבחוץ .בוד במשק שאינו שלו תמורת הזכות להישאר בביתוהיה חייב לע

הכלים ושיטות –חודיים הללו של אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים ייהתנאים ה המוגבלות של הבעלות ; שמאות שנים חלו בהם שינויים מועטים בלבד, העיבוד המסורתיים

; ול משק עליהשל השגת חלקת קרקע לצורך ניה הבעיההעדר ; הפרטית על הקרקעהאפשרות להעביר בירושה את זכות ; העצמאות היחסית של הפלאח בעבודה ובניהול המשק

אפיינוכל אלה –) המושאע(הפלאח לחלקה במסגרת חלוקה תקופתית של קרקעות העדה .אופן ייצור המנוגד לקפיטליזם באופן קוטבי

על ייצור , הייצור- ל אמצעיהמבוסס על הבעלות הפרטית ע, אופן הייצור הקפיטליסטי בתוכו את " עכל"לא היה יכול ל, )פורמאליבאופן (עבודה חופשי - לשוק ועל קיומו של כוח

את ; חייו- כן שלל ממנו את חירותו לגבי שני המרכיבים הבסיסיים של אורח- אלא אם, הפלאח מבלי לרכוש את הקרקע או לשלם מראש עבור, אדמה פנויה כלשהי- חירותו לעבד חלקת

, כלי עיבוד(הייצור -ואת חירותו להיות הבעלים של אמצעי; עצם הזכות לעבד את הקרקע .והמנהל של משקו העצמאי) בהמות

כן שבר את -אלא אם, הקפיטליזם לא יכול היה לתפוס אחיזה של ממש בפלשתינה הייצור המבוסס על משקי-אחדות שהייתה תשתית אופן, אדמתו ומשקו, האחדות בין היצרן

כפי שמתאר קרל . הקרקע לא הייתה כלל אמצעי להפקת רווחים, לגבי הפלאח. איכריםהאדמה הייתה גם אמצעי , המזרחית- לגבי בן העדה הכפרית, "כתבי היד הכלכליים"מרקס בתפקידה (גם מקום המגורים וגם הבסיס לקיום הקהילה עצמה , גם חומר העבודה, העבודה

ות בין חבריה ודאגה לחלקות העומדות לרשות הכלל חלוקת החלק –העיקרי של הקהילה אמצעיות נאיבי -האנשים התייחסו אל הקרקע בחוסר", מציין מרקס, ולכן). לצורך מרעה ועוד

מחדש את עצמו בעבודה - של קולקטיב המייצר ומייצר, בעלות של הקולקטיבכמו אל .)463' ע, ג1955, מרקס( "מוחשית

שבו הפלאח והמושאע כולה לא היו , הולמת את המצב, קסשעליה מדבר מר, הנאיביות והוא שהטיל על הפלאח את חובת , הקניין במובנו המשפטי היה ממלכתי. בעלי הקרקע

בתוקף התנאים שלא נשתנו , אבל באופן מעשי. התשלום של מיסי היבול והמיסים האחרים

23

, בעצם, לעדה הם שהוא וחבריו, ")בחוסר אמצעיות נאיבי("פלאח סבר ה, במשך דורות .הבעלים של הקרקע

מאנית'הצבר הון ראשוני בפלשתינה העות 1.7, הצבר כזה כרוך היה. הופעתו של אופן ייצור קפיטליסטי מותנית בהצבר הון ראשוני

או בהשתלטות על נכסי מדינה , בשוד קולוניות, בנישול איכרים מהקרקע, בהתאם לתנאים .וקהילה

אך הממון הזה לא היה הצבר . מאני צבר ממון בצורת מסים'עותהמרכזי השלטון ה, אמנם מימון , בניית צי, שכן הוא שימש למימון הצריכה של השלטון בדמות מימון הצבא, הון ראשוני

.חובות המדינה לחברות האירופיות ופירעון, חיי המותרות בחצרהסוחרים ובעלי . רכים מגוונותנצבר ההון הראשוני בד, מאנית'בתנאים של פלשתינה העות

נישול מחלקת : שכלל, ביצעו נישול, אשר נתנו לפלאחים אשראי בריבית רצחנית, הממוןהמחרשה וכלים חקלאיים , זוג השוורים(נישול מאמצעיי הייצור האחרים ; הקרקע המעובדת

. לרבות משק החי וגן עצי הפרי, ונישול מהבית עצמו; )אחריםי נעשה גם בדרך של השגת אישורים להשתלטות על קרקעות מדינה לא הצבר הון ראשונ

למכירתן בשוק הקרקעות המתפתח –ובהמשך , מעובדות לצורך הקמת חוות ואחוזות .במהירות

, )תימאר(בוטלו האחוזות שניתנו בעבר לאנשי צבא , 19-של המאה ה 30-בשנות ה ים הגדילו את הכנסותיהם וצברו ממון גם אותם גובי המס והחוכרים הגדול. ונבחרו גובי מס

הם גבו , נוסף למסים שגבו עבור הממשל המרכזישכן , בהכבדת עול המסים על הפלאחיםהם גם נהגו לא להעביר , בתקופות של החלשות השלטון המרכזי. מסים גם עבור עצמם

). Pamuk, 1987(לשלטון המרכזי את מלוא המס שנגבה עבורו , המטרה הייתה הקמת משקים שתוצרתם כוונה לשוק המקומי והבינלאומי, בשתי השיטות

.וגריפת רווחים מעליית מחיר הקרקעממתן הלוואות , שצברו ממון רב מסחר בתוצרת חקלאית, אותם סוחרים ומלווים בריבית

הפכו , מניהול סוכנויות מסחר עבור חברות אירופיות, מעיבוד תוצרת חקלאית, לפלאחיםכאשר הם לא ניצלו את הממון הצבור , זה קרה. את הממון שברשותם להון מסיימים במקרים

חקלאיים או , אלא כדי להקים מפעלים קפיטליסטיים, רק להגדלת הצריכה האישית .שברובם היו פלאחים מרוששים, שבהם הם העסיקו פועלים שכירים, תעשייתיים

אחוזות כמהב. ושבהם לא היו כפריםבשטחים שלא היו מעובדים , בעיקר, אחוזות קמו הגידול בפריון העבודה . והועסקו שכירים, נעשה שימוש במחרשות ברזל ובמכונות חקלאיות

האיץ מצידו את הניסיון של אותם בעלים להגדיל את השטח שבשליטתם ולהשתלט על השוק .לתוצרת החקלאית שהם סיפקו

, של הקרקע של פלשתינה, יחסית, ק קטןכי האחוזות שלטו רק בחל, אולם חשוב לזכור הועסקו לא אחת המכוונות לשוק גם באחוזות . ושהעסקת שכירים הייתה היוצא מן הכלל

והתגוררו בתחומי מהיבולשעבדו תמורת חלק , )חסרי משק משלהם אריסים( חראתיםבעלי הקרקע החכירו את הקרקע שברשותם לפלאחים תמורת , במקרים אחרים. האחוזה

מצבם , במילים אחרות. ימי עבודה בשנה לבעלי האחוזה 50-12חכירה גבוהים והספקת דמי ,Quataert(האישי היה דומה יותר למצבם של צמיתים מאשר למצבם של פועלים שכירים

2000.( על התשתית הקיימת של אופן הייצור של משקי , בדרך כלל, הצבר ההון הראשוני נעשה

סוחרים ובעלי ממון אחרים נהגו לתת מקדמות . תי המלאכה בעריםהכולל גם את ב, האיכריםומכרו , צברו את התוצרת שלהם במחסנים, שהתקשו להתקיים, לפלאחים ולבעלי מלאכה

) הפלאחים ובעלי המלאכה(התלות של היצרנים הראשוניים . אותה כאשר המחירים עלוילה האחרונה גם בקשר למה שלהם הייתה המ, הובילה בהדרגה לכך, באותם מלווים בריבית

זו הייתה אחת הדרכים של אותם . מגדלים במשק החקלאי ולמה שמייצרים בבית המלאכהמלווים בריבית להשתלט בפועל על תהליך הייצור ולכוונו בהתאם לצורכי השוק המקומי

).Gran, 1987(והאירופי ת הקפיטליסטית ככל שפלשתינה השתלבה במערכ, הצבר ההון הראשוני קיבל תנופה

הופעת מהגרים אירופיים האיצה את עליית מחירי הקרקע המעובדת והלא . העולמית

24

, כניסתם של כלי עיבוד חדשים ושל מכונות לתעשייה, במקביל. מעובדת בערים ובמחוצה להןהממון . יצרה כדאיות רבה יותר לפיתוח משקים חקלאיים ומפעלי תעשייה קפיטליסטיים

נוצל במקרים מסוימים להקמת מפעלים , מלווים בריבית ובעלי אחוזות, םשנצבר בידי סוחרי .מקומיים אפיוניםסיגריות ומוצרי טקסטיל בעלי , נייר, לעיבוד גלם מיובא לצורך ייצור סוכר

?התפתחות שבמהותה היא בעלת אופי קפיטליסטי, בכל זאת, כיצד התרחשה 1.7.1

מאני בתחום 'וי ברפורמה שביצע המשטר העותאשר מצאו ביט, ההתפתחויות הפנימיות , מאני ואנשי חצרו על הפלאחים'העות השולטאןשכפו , נבעו מכללים חדשים, )1858(הקרקע

.במטרה להשיג לעצמם להם הכנסות גבוהות יותר בתנאים הבינלאומיים שהשתנוקיים צבא כדי ל, היא שאפה לגבות מסים: מאנית לא השתנו'המטרות של האימפריה העות

וכדי לקיים את אורח החיים הבזבזני של , כי כל השטחים שכבשה יישארו בשליטתה, שיבטיח, מאני להעניק קרקע לאנשי צבא'נהג השלטון העות, כדי להשיג את המסים. השולטאןחצר

ישמרו על הסדר וגם , כדי שאלה יגבו את המס מהפלאחים, )sipahis(שנמנו עם הפרשים העדיפו שלטונות האימפריה לשגר , בשלב מאוחר יותר. בני איכרים לצבא, רךבעת הצו, יגייסו

השולטאןכדי להבטיח זרימה של מירב המס הנגבה ישירות לקופת , פקידים גובי מסים)Owen, 1981.(

מאני לא יכול היה לבנות את 'השלטון העות, 19- במציאות הבינלאומית ששררה במאה ה באזורים שונים באימפריה התחזקו , להיפך. תחומי האימפריה הגדלת הכנסותיו על הרחבת

). במצרים, למשל, כפי שקרה(שדווקא השיגו היפרדות מהאימפריה , שליטים מקומייםהיה קשה יותר לעילית השלטת להתחרות בשוק העולמי של מוצרי החקלאות , במקביל

). סבון העשוי משמן זית, שומשום, שעורה(המסורתיים משמעות . ריכזה העילית השלטת את מאמציה בהשגת הכנסות במזומן, ם שהשתנובתנאי

לאלץ את הפלאח לשלם את המסים –האינטרס הזה של השליטים המסורתיים הייתה כלומר לא , ולא בעין, אך במזומן, מהיבול מסויםאמנם לפי שיעור , והתשלומים שהוא חייב

).ותה תקופהבהמשך הפרק מובאות דוגמאות מא(עצמו ביבולאילצה את הפלאחים למכור את התוצרת , התביעה לשלם את המסים והתשלומים במזומן

הפלאחים נאלצו לקבל יותר ויותר : המשקים החקלאיים למסחורולכן פתחה את הדרך , בשוקהפלאחים , בתנאים חדשים אלה. את תכתיבי השוק בכל הנוגע למחירי התוצרת החקלאית

להכניס , אובייקטיבית, ולכן הם נדחפים, ים זה בזה בשוק התוצרתמוצאים עצמם מתחרוגם לעבור לייצור , לנצל כלי עבודה המגדילים את פריון עבודתם, שכלולים בשיטות העבודה

אך רק חלק . הגדל עקב גידול הערים, שיש לה ביקוש בשוק למצרכי מזון ,תוצרת חקלאיתכמו , ילב במשקו שיטות עיבוד חדשותמהפלאחים התמודד בהצלחה עם משימות אלה וש

שינוע תוצרת באמצעות עגלות במקום באמצעות ; שימוש בסוסים ובפרדות במקום בשווריםפיזור זבל אורגני ; לכן כמו תפוחי אדמה-הכנסת גידולים שלא היו נהוגים קודם; גמלים

. בשדותמהקרקעות דחפה חוכרים גדולים למכור חלקים , הרדיפה אחר הכנסות במזומן

, לכן סגורה בפני הפלאחים. לא יכלו לרכוש קרקעות אלה, בעוניים, אך הפלאחים. שברשותםאשר דורשים שטחי , הדרך לעבור לגידולי ייצוא מובהקים כמו הדרים וכותנה, רובם ככולם

.הם גם אינם יכולים לממן רכישה של מכונות חקלאיות או פרויקטים של ניקוז. קרקע גדוליםושהיו רכושם של בעלי , שצצו בסביבות הערים, הביקוש לפועלים במטעים, ומת זאתלע

יצר עבור הפלאחים דרך נוספת , של המהגרים) קולוניות(ממון ערבים או של מושבות .עונתיים או קבועים, להשכיר עצמם כפועלים חקלאיים שכירים יומיים: להשגת מזומנים

משפחתו ממשיכה . אינו עוזב מייד את משקו, רההופך פועל שכי, )האריס(הפלאח לכן . המקור הבטוח למזון –שהוא הביטחון הקיומי שלה , להתגורר בכפר ולעבד את המשק

אך . גם חייבת להמשיך ולשלם את המסים והתשלומים לרשויות, כבעלת משק, המשפחהאשר גם ,הם משיגים כסף מזומן, כאשר אחד או שניים מבני המשפחה עובדים כשכירים

.מאפשר לשלם את המסים וגם לקיים את המשפחה. האילוצים החדשים מחלישים את מעמדם כיצרנים עצמאיים, אך לגבי רוב הפלאחים

כאשר אינו מסוגל לרכוש ציוד חדש ולייעל את , מעמדו של הפלאח בשוק ממשיך להתערער

25

גם הפיצול . ונות חקלאיותכאשר אין לו אפשרות להתקין מערכות השקיה ולרכוש מכ, עבודתו . מונע ממנו עיבוד יעיל של הקרקע) פרי המשטר של המושאע(של חלקות הקרקע

המלווה בהכרח בשקיעה של הפלאח , הלחץ לתשלום מסים במזומן, בתנאים אלה ובכך –הבהמות , וגם לאובדן כלי העבודה, מוביל לנישול פלאחים מהקרקע שעיבדו, בחובות

מהלך עניינים זה . שרות להמשיך ולהבטיח לו ולמשפחתו לפחות מזון וקורת גגלאובדן האפ . להציע את עצמם כפועלים שכירים, גברים ונשים, דחף פלאחים

שהתרחשו עוד לפני שהחלה רכישת הקרקעות המסיבית בידי בעלי הון , תהליכים אלה שנאלצו להציע , גדלה של פלאחים יצרו בפלשתינה שכבה, )2פרק ' ר(יהודים וחברות ציוניות

.כדי להתקיים, עצמם כפועלים שכירים באופן זמני או קבועהיווצרות השכבה הזאת לא הביאה לחיסולו באחת של אופן הייצור המבוסס על משקי

מאנית 'בשלב שבו האימפריה העות, שכבה זו התהוותה בתוך אופן הייצור המסורתי. איכריםהיא גם , חברתית- בהיותה עדיין חלק מאותה תצורה כלכלית. וניכבר נקלעה למשבר כר

הימצאותו של כוח –שהתנאי הראשי שלו הוא , סימנה את האפשרות של המעבר לקפיטליזם .הנאלצים להשכיר עצמם לעבודה, של פועלים, כלומר, "חופשי"עבודה

כדי , שתוארו לעיל ניצלו את התנאים, כי בעלי שררה בכפרים, לתיאור לעיל יש להוסיף אשר שקעו בחובות ולא יכלו להמשיך ולשלם , להשתלט על קרקעות ועל משקים של פלאחים

גילו את זמינותם של פלאחים , שצברו ממון, בעלי שררה אלה. את המסים והתשלומים, לכן יכלו בעלי השררה והממון. שנאלצו למכור את כוח עבודתם כדי להתקיים, מרוששים

לפתח משקים , נרחבים מהממשלה או חלקות מהפלאחים ששקעו בחובותשרכשו שטחים לשפר את שיטות , לרכוש ציוד חדיש, )פירות, ירקות, לולים, רפתות, טבק, הדרים(מתמחים

המשתמשים , ולהתחרות בשוק כיצרנים קפיטליסטיים –העיבוד ואת איכות הגידולים . במכונות ומעסיקים פועלים שכירים

עלו , לאחר שני עשורים של שפל במחירים על התוצרת החקלאית, 19-ה הבסוף המא שבתקופת , בעלי ממון ומעמד שלטוני. המחירים על מוצרי הצריכה החקלאיים באופן חד

ניצלו את שנות הגאות כדי , השפל הכלכלי השתלטו על קרקעות של פלאחים ששקעו בחובותשעבדו תמורת חלק , חקלאיים עונתיים שבהן העסיקו חראתים או פועלים, להקים אחוזות

וזאת לאחר שהשתלטו על אדמות , בעלי האחוזות העסיקו לא אחת שבטים בדואיים. מהיבול ).Inalcik, Quataert, 1994(שהם נהגו לעבד מבלי לשלם מס

תיאר את שני התהליכים , 19-של המאה ה 80-בכתבותיו מפלשתינה בשנות ה, אוליפנט אוליפנט . הנמכרת בשוק, תהליך אחד היה הפיכת הקרקע לסחורה: שהתרחשו במקביל

יש שפע : "ומוסיף המלצה, במהלך חמש שנים 3כי מחיר הקרקע החקלאית עלה פי , מצייןאכן אין אני . ואפשר לרוכשם במחיר זול למדי... של שטחים פוריים ליד כפרים שוחרי שלום

, אדמה כזה בהסכמתה של הממשלה-חיודע השקעת כספים רווחית יותר מאשר רכישת שטאשר צברו הסורסוקים , ההוכחה לכך ישמש ההון העצום. ידי גוי-ידי יהודי ובין על-בין על ).36' ע, 1976] 1887[אוליפנט " (לבדם

בהתייחסו למצבם של תושבי הכפרים . התהליך השני הוא ההתרוששות של פלאחים הפכו עצמם ) "הם: (כתב אוליפנט, לט עליהםלאחר שסורסוק השת, הבדואים בעמק יזרעאל

המוצצים את לשדם בעבור הקרקע שהם , אדמות חמסנים-להיות גזולים ונעשקים בידי בעליכן ייענשו בגירוש לאלתר מעל -לא-שאם, הם נאלצים לשלם כסף רב במזומן. יושבים עליה

). 35' ע, 197] 1887[ אוליפנט " (באכזריות וללא פשרות, אדמותיהםבמטרה לנשל פלאחים , כיצד הובילו מלווים בריבית מהלכים, בהמשך מתאר אוליפנט

ים נכבדים אלה עושים לפעמים יד אחת עם מלווים בריבית נגד טובתם 'שיח: "מאדמותיהםהוא בא אצל . הדרך שבה משתלט מלווה בריבית על כפר היא פשוטה ביותר. של בני כפרם

. אינכם מסוגלים לעמוד בתביעותיה הכספיות של הממשלהאתה ובני כפרך ': ואומר' השיחואם . אעניק לך עמלה, אם תשכנע את בני הכפר ללוות כסף ממני בריבית של ארבעים אחוז

כך שאוכל לבוא , בתוך שלוש שנים תצליח לערער כליל את מעמדם של תושבי כפרךכי אז יהיה חלקך ברווח , ולקנותו בחצי מחירו חובותייכדי לגבות את , ולהפקיע את רכושם

).133', ע, 1976] 1887[ אוליפנט " ('מאדמות הכפר מסויםואני אעניק לך חלק , כזה וכזהניסה השלטון , בהתמודדותו עם החדירה האירופית המואצת לשטחי האימפריה

מאני לשמור בידיו את ההובלה הכלכלית והפוליטית באמצעות אימוץ מרכיבים מסוימים 'העות

26

במסגרת זו . חברתי- מבלי לשנות מן היסוד את המבנה הכלכלי, ופן הייצור הקפיטליסטישל אשבמסגרתן ניתנה הכרה חוקית לבעלות , )לעיל' ר(בוצעו רפורמות בניהול המקרקעין

; ולזכות ההורשה של קרקע) באמצעות מה שהוגדר כחכירה לדורות(הפרטית על הקרקע . ועמידה בהתחייבויות מסחריות הלוואות פירעוןנקבעו חוקים שחייבו

שהיו בעלי החוב הממלכתי (המעמד המשפטי המיוחד שהשיגו נציגי ההון האירופי . לרבות בפלשתינה, הקל עליהם בניהול עסקים קפיטליסטיים באזורי האימפריה, )מאני'העות

יו גרר אחר, )1838(מאנית לחתום עליו 'שאנגליה אילצה את תורכיה העות, הסכם הסחראשר בתורם מוטטו חלקים גדולים , הפחתת מסים על ייבוא מוצרים תעשייתיים מאנגליה

.שלא יכלה לעמוד בתחרות, במלאכה המקומיתראשית התרחשותם של תהליכים אלה בתוככי אופן הייצור המסורתי אירעה בשלהי

בריטי אך התפתחותם הרחבה יותר התרחשה כבר לאחר הכיבוש ה, מאנית'התקופה העותשבצד ההשפעות , מה שחשוב להסיק מתוך התהליכים האלה הוא, בכל מקרה). להלן' ר(

שבהם שלט אופן , כמו באזורים אחרים, התרחשו בפלשתינה, שעליהן ידובר להלן, החיצוניותבתנאים , היה בכוחן -שבהצטברותן , התפתחויות פנימיות, ייצור המבוסס על משקי איכרים

להעלות גם ארץ זאת על פסים של התפתחות , ה היסטורית ארוכהובמשך תקופ מסיימים .קפיטליסטית

מאיר את ההתפתחות 19-וה 18-הסיכום שמביא דומאני במחקרו על שכם במאות ה :הפנימית הזאת

וזה יצר , 18-שכם מילאה תפקיד מוביל בתמורה הקפיטליסטית של פלשתינה במאה ה" פיקוח עירוני , התרחבות כלכלת הממון. 19-כוז במאה האת התנאים למהלך מואץ של מיר

כל אלה ערערו –וההשפעה הגדלה של האיכרות הבינונית , רב יותר על הייצור של הפלאחיםשסיפקו לאזורים שבפנים הארץ , את התומכות החומריות של רשתות האדנות האנכית

)hinterland (רשתות של , מילים אחרותב. מידה קריטית של אוטונומיה מהעיר במשך דורותהרבה לפני , סוחרים ערערו באופן רציני את כוחם של בעלי שררה באזורים שבפנים הארץ

שבעלי שררה אלה ספגו מכות פוליטיות חמורות בשל הפלישה המצרית ובשל יישום פלאחים בודדים וכפרים שלמים שולבו באופן , 19-באמצע המאה ה. מאניות'הרפורמות העות

: שמקורן היה בערים ובכפרים המרכזיים הגדולים, ן להתרה ברשתות המסחרשאינו נית-וחוזי חוב נכפו בצורה חד, מסים נאספו בדרך יעילה יותר, הלוואות הפכו נפוצות יותר

ולמדו , ששלטו במשך דורות, פלאחים מבוססים נכנסו לשותפויות עם חמולות. משמעית יותרוהפוליטיים שלהן במטרה לקדם ספסרות כיצד להפיק תועלת מהקשרים החברתיים

של פרקטיקות העסקים ושל הנורמות , ברמת הכפר, הייצור מחדש, כתוצאה מכך. והשקעותתוך שהם , היציבות של כוחות השוק-המשפטיות העירוניות חשפו את רוב הפלאחים לאי

קעות השוויון בקר-מגדילים את אי, מחמירים את המתיחות החברתית בתוך כפרים וביניהם ).Doumani, 1995, pp. 236-237" (המוחזקות ומערערים נאמנויות מסורתיות

של הקרקע והמעבר לגידולים עבור השוק המסחורכי תהליכי , אילקאי סונאר מציין )cash-crop (בעוד שפלאחים איבדו באופן מלא או חלקי את משקם : הולידו פערים מעמדיים

אלה האחרונים חיזקו את , ים אצל בעלי קרקע אמידיםונאלצו לעבוד כאריסים או כפועלהתפתחות זו גרמה לפיחות . מעמדם הכלכלי והפוליטי הודות לקשריהם עם השוק העולמי

המשולב , מאני המרכזי והעבירה את הדגש לתחום הכלכלי'בחשיבות הקירבה לשלטון העות ). Sunar, 1987(בשוק הקפיטליסטי הבינלאומי

. ך שתואר לעיל הוא תהליך חברתי מכאיב ביותר בכל מקום שבו הוא מתרחשכל התהלי , נלקחה מהפלאח הערבי בקשיחות, ככל שהתפתחו בפלשתינה יחסים בעלי אופי קפיטליסטי

הזכות לעבד –מעורערת -שבמשך דורות נחשבה בלתי, הזכות, וגם תוך שימוש באלימותן יצרה התפתחות הקפיטליזם בפלשתינה לכ. באופן עצמאי, בעצם כל קרקע פנויה, קרקע

כאשר , המצב הוחמר עוד יותר. ועוררה התנגדות עזה מצד הפלאחים, מהותי, עימות חריףעל בסיס , התממשה במידה רבה על בסיס לאומי, כפי שנראה להלן, התפתחות הקפיטליזם

.חריףלאומי סכסוךוהולידה בעקבותיה , שישב בפלשתינה, דחיקת רגליו של העם הערבי

27

סחר בינלאומי –גורמים חיצוניים 1.8 מאנית בסחר הבינלאומי הייתה המשך של תהליכי 'ההשתלבות של פלשתינה העות

שהתרחשו בתחומי פלשתינה עצמה ובקשרים עם אזורים , של תוצרת חקלאית המסחורא אותם הוא ייב, שעסק בסחר באריגים, סוחר משכם, לדוגמא, כך. אחרים באימפריה. ותמורתו רכש את האריגים, ייצא אותו, רכש בעירו סבון עשוי משמן זית, מדמשק וממצרים

,Doumani(אשר שילמו עבורם בחלק מיבול הזיתים , את האריגים שייבא רכשו פלאחים1995.(

שמהם תפרו מוצרי , שגם עובדה לבדים, גידלו בפלשתינה כותנה, שנה 400-במשך כ ענף הכותנה קרס ). צרפת, ונציה(אלה יוצאו לדמשק וגם לאירופה ו, הלבשה וכלי מיטה

הייבוא המתחרה של מוצרי כותנה ובעוקבותייצור הכותנה המשופרת במצרים בעוקבותהיו תקופות של ייצור 19-אך במהלך המאה ה. ואילך 1820תעשייתיים מאירופה משנת

וייצוא מוגבר של כותנהשבמסגרתה , החקלאות, כאמור, מאנית הייתה'ינה העותהענף הכלכלי העיקרי בפלשת

, אך הביקוש באירופה לתוצרת של ענפי חקלאות מסוימים. הופעלו שיטות עיבוד מסורתיותאיכרים באזורים מסוימים לייצר דרבנוואילו הסוחרים , דחף סוחרים לעסוק בייצוא לאירופה

משי , כותנה גולמית: כללו 19- ה גידולי הייצוא במחצית הראשונה של המאה. לצורך ייצואייצור לצורכי השוק ולייצוא ). Issawi, 1966(חיטה ושעורה , תמרים מיובשים, טבק, גולמי

אחד החוקרים האירופים הראשונים , הכומר האנגלי טריסטראם. חולל שינויים חשובים, כותנה אשר שימש מנפטת, בניין חדיש בשכם) 1863(תיאר ביומן המסע שלו , שסיירו בארץ

).106' ע, 1975, טריסטראם(שתוצרתה נועדה לייצוא מאנית בשוק העולמי היה 'אך הענף שסימל יותר מכל את השתלבותה של פלשתינה העות

שהתפתח בעיקר בשפלת החוף בשליש האחרון של המאה , )הפרדסים( גידול ההדריםענף . 1913- ה

פתיחת בעוקבות, 16-דו עוד במאה ההובאו לפלשתינה מהו, שמקורם בסין, ההדרים פותח בארץ זן חדש של תפוזים שקיבל 18-במאה ה. הדרך הימית להודו בידי הפורטוגלים

של המאה 70- אולם ייצור מסחרי של תפוזים נעשה כדאי רק בשנות ה. את השם תפוז יפוועקב ,ייצוא דרך הים שאפשרה, )ספינות המונעות בקיטור(עקב התפתחות הספנות , 19- ה

פעל קו ספנות מיוחד , 19- של המאה ה 90-החל משנות ה. גידול הביקוש באנגליה לפרי הדר . להובלת פרי הדר מיפו לליברפול

אולם . הניהול והשיווק של הפרי, ענף ההדרים נשא אופי קפיטליסטי מבחינת ההשקעה פועלים עונתיים בעבודה ידנית של, העיבוד עצמו נעשה במשך עשרות שנים באופן מסורתי

כדאיות הייצוא של התפוזים והדרישה של הפועלים להעלות . וכמעט ללא טכנולוגיה, וקבועים, לחפירת בארות, חדשות השקיהלהכנסת שיטות 20- דחפו בראשית המאה ה, את שכרם, של ייצור תיבות נלוויםוכן לפיתוח ענפים , להכנסת משאבות לאותן בארות –ובהמשך

).1989, אריה- בן; 2002, גרוס; 2000, גרוס(ואפילו ייצור משאבות הובלה לנמל . יחסית, שחיפש רווחים גבוהים ומהירים, ענף הפרדסנות משך אליו הון מקומי וזר

, כי הפרדסים הם השקעת ההון הטובה ביותר, 1881- הקונסול הבריטי ביפו דיווח ב ).Scholch, 2006, p. 92(על ההון המושקע 10%המבטיחה רווח שנתי של

האופייני להתפתחות משקי ההדרים הקפיטליסטיים בשפלת החוף הוא התפתחותם יוזמי פיתוח ענף ההדרים היו בעלי ממון . במקביל לאופן הייצור המבוסס על משקי איכרים

שאליהם הצטרפו בהמשך גם בעלי הון (בעיקר ערבים , מקומיים) מלווים בריבית, סוחרים(ולא כאלה שעסקו קודם לכן בחקלאות , )ל"או מחו מאנית'העותכנים באימפריה מאזורים ש

אלא , תוצרת המטעים הייתה מיועדת ברובה לא לצרכי השוק המקומי, נוסף לכך. מסורתית . שהיו באותה תקופה כבר ארצות קפיטליסטיות מפותחות, לייצוא לארצות אחרות

שנמצאו פועלים , העובדה. פועלים שכירים אפשר היה לקיים מטעי הדרים ללא-אולם אי שכבר התקיים תהליך של התרוששות הפלאחים , פירושה, שעבדו בפרדסים, שכירים

13

.1879נתונים על סחר החוץ של פלשתינה זמינים משנת

28

נבע מהשינויים פנימיים במשטר הכלכלי , כפי שתואר לעיל, תהליך זה. ונישולם ממשקיהם . .לעבוד במטעי ההדרים, שהגיעו מהכפרים, שאילץ פלאחים מרוששים, המסורתי עצמו

התפתחות ענף הפרדסנות והביקוש לפועלים השפיעו השפעה חוזרת על המבנה הכפרי אך משום שהיקף הביקוש לפועלים היה . מנדטורית-האופייני לפלשתינה הטרום, המסורתי

ולהפיכת כלל ) המושאע(הוא לא הביא בעקבותיו למיטוט העדות הכפריות , עדיין מצומצם, אותם חוכרים גדולים. ם לקניינם הפרטי של חוכרים גדוליםהשטחים החקלאיים המעובדי

. רחם את הפלאחים והאריסים הערבים-המשיכו לנצל ללא, מאנית'יחד עם המדינה העותלרבות התפתחות תעשייתית ומעבר המשק החקלאי כולו לפסים , קפיטליזם בהיקף רחב

חברתי - ות אופן הייצור הכלכלייכול היה לקום רק על הריס, קפיטליסטיים של ייצור לשוק. קיומם של מטעי ההדרים לא הספיק למימוש התהליך הזה. המבוסס על משקי איכרים

במידת , נהגו) סוחרים, בעלי ממון(גם מי שהשקיעו בענף ההדרים , 19-בשלהי המאה ה. השולטאןלהמשיך לנהל במקביל משקים מסורתיים או לשמש חוכרי מס מטעם , יכולתם

שהכנסותיהם באו , המלווים בריבית ומערך הפקידות והצבא, הגדולים וחוכרי המסהחוכרים , אשר לפרדסנים. לא היו מעוניינים אז בנישולם, ששילמו הפלאחים, )המסים(מדמי החכירה

שכן , הם לא הגיעו לכלל התנגשות ישירה עם אופן הייצור המבוסס על משקי איכריםבעיקר (לאיים אופייניים ושכנו בהם כפרים מעטים הפרדסים ניטעו באזורים שלא היו חק

משפחתו במשק -המשך עבודתם של הפועל החקלאי ובני, נוסף לכך). עזה ויריחו, באזורי יפואיפשר להעסיק את הפועל הערבי בפרדסים תמורת שכר נמוך , הזעיר שלהם בכפר

. 14במיוחד

יטל את אופן הייצור המבוסס על מאנית לא ב'למרות שסחר החוץ בשלהי התקופה העות שהכשירו תנאים להתפתחות הקפיטליזם , הוא חולל שינויים משמעותיים, משקי איכרים

הזרימו לכפר הפלשתינאי ביקוש לתוצרת , מבצעי הייצוא מהארץ, הסוחרים). 1986, אגמון(לים גידו. לשעורה ולדורה, הביקוש לשומשום, למשל, גדל, נוסף להדרים. מסוימתחקלאית

העסקה של פועלים שכירים בעבודות ודרבנושתוצרתם כוונה לייצוא חייבו התמחות שהייתה בצידה הכנסה , ההשתלבות בייצור לייצוא, במקביל. היבולכמו איסוף , מסיימותהיכולת של . גם חשפה את הפלאחים שעסקו בה לתנודות המחירים בשוק העולמי, במזומן

יכרים להגיב על ביקושים גדלים ולהגדיל את שטחי הגידול אופן הייצור המבוסס על משקי אמעידה על מידה של –ל "או לצמצמם בשל ירידה בביקוש בחו, של גרעינים או כותנה

.המסבירה גם את יכולתו להחזיק מעמד במשך תקופה היסטורית ארוכה, גמישותיצוא הדרים (פו נמל י: התרחבות הייצוא והייבוא הובילה להרחבתם של שלושה נמלים

שהקל על , דמשק-בהשפעת קו הרכבת חיפה(ונמל חיפה ; )יצוא דגנים(נמל עזה ; )וסבוןגידול בביקוש –ואילו הרחבת הנמלים פירושה ). העברת סחורות ייבוא לעבר הירדן המזרחי

היו חברות , שפעלו בנמלים האלה, חברות הספנות. הנלוויםלפועלים בנמלים עצמם ובענפים .שכן לא היו אז חברות ספנות בבעלות של פלשתינאים, ות וצרפתיותבריטי

הרחבת שטחי הגידול של שעורה ודורה באזור עזה ובנגב הצפוני הגדילה את הכדאיות .של שבטי בדואים) מלאה או חלקית(של עיבוד הקרקע והאיצה התיישבות קבע

14

תחות ענף הפרדסנות בחקלאות קפיטליסטית אינה עולה בקנה אחד עם אף אחת משתי הדרכים של התפתחות התפ

בהתייחסו בחיבור ). 1899" (התפתחות הקפיטליזם ברוסיה"לנין בספרו ' שעליהן הצביע ולדימיר איליץ, הקפיטליזם בחקלאות :ים אופייניותהצביע לנין על שתי דרכ, להתפתחות הקפיטליזם בארצות פיאודליות

, חופשיים אמנם מבחינה משפטית, מתבססת על המשך קיומם של אריסים) או היונקרית, הפרוסית: המכונה(הדרך האחת אך במשך תקופה ארוכה , בעלי האחוזות הללו הופכים בהדרגה קפיטליסטים. האחוזות מבחינה כלכלית- אך תלויים בבעלי

.נשמרים במשק הקווים הפיאודליים, על חיסול שרידי הצמיתנות, מתבססת על שבירת משק האחוזה הישן) או האמריקאית, האיכרית: המכונה(הדרך השנייה

המייצר , הוא יצרן עצמאי, הייצור האחרים-האיכר שהופך בעלי הקרקע ובעל אמצעי. הקרקעות בין האיכרים-ועל חלוקת, המעסיקים עבודה שכירה, חלקה הופך קפיטליסטים –ב באיכרות זו עם התפתחות הקפיטליזם חל קיטו. סחורות עבור השוק

). אדמה קטנה-שכירים שהם בעלי חלקת(וחלקה מתרושש והופך פרולטריון כפרי ולכן , הפרדסנות בפלשתינה לא צמחה מתוך המשק החקלאי הישן ומשק זה עצמו לא התבסס על בעלות פרטית על הקרקע

צורות המשק החקלאי שהקימו , כפי שנראה להלן, לעומת זאת. 'פרוסית'או ' אמריקאית'התפתחות לא היוותה הפרדסנות דרך .את הדרך שכונתה בפי לנין הדרך האמריקאית, למרות ייחודן, מזכירות, )החוות, המושבות(רוטשילד ומתיישבים ציוניים

29

מצד . רות תעשייתיות מאירופההתרחבות סחר החוץ התבטאה גם בגידול הייבוא של סחו בהם עשו שימוש אלה שיכלו , הובאו לארץ מנועים ומכונות לתעשייה ולחקלאות, אחד

יבוא המכונות ). משקיעי חוץ, מהגרים מאירופה, פרדסנים(להרשות לעצמם לרכוש אותם יצרו מצידם ביקוש לפועלי , )כבישים, רכבת(כמו גם פיתוח ענפי התחבורה , והמנועים

. שלא היו ידועים קודם בארץ, קה בענפים חדשיםתחזו, אשר דחקו את רגלי המוצרים המקומיים, הובאו לארץ מוצרי צריכה תעשייתיים, מצד שני

יבוא טקסטיל זול הוביל לשקיעת ייצור הטקסטיל בבתי המלאכה : תוצרת בתי המלאכהבשורה של , בדרך זו. ברוןבשכם ואילו יבוא זכוכית מאירופה גרם לסגירת מפעלי זכוכית בח

נסגרו המפעלים עוד לפני שהצליחו להפוך מפעלי תעשייה , ענפי מלאכה בערים הערביות .מודרניים

*

מוצא הכרחית - היא נקודת, מסוימתששרר בארץ בתקופה , חברתי-אופן הייצור הכלכליניתוח תפתחויות ואף להבנתן של ה, לניתוח התהליכים הכלכליים והחברתיים שהתחוללו מאז

הייצור המבוסס על משקי איכרים - הבנת מהותו של אופן- אי. זמננו-מדיניות ומשפטיות בנותששטחי קרקע , לניתוח מוטעה בדבר הסיבות למצב, למשל, גרמה, ששרר בארץ, משלמי מס

נשמעה , למשל, כך. כוסו חולות נודדים או ביצות, שהיו ראויים לעיבוד, נרחבים בפלשתינהששטחי קרקע הפכו , כלומר, אלא גם אבי המדבר, דווי אינו רק בן המדברשהב, האמירה

שהערבים שישבו בכפרים היו אדישים , קביעה מקובלת אחרת היא. מדבר באשמת הבדווים . חייהם-כיוון שזה חלק מאופיים ומאורח, להידרדרות במצב הקרקע

כי , ביל למסקנה ברורהמו, ששרר בארץ, ניתוח אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים , מאני'העות השלטוןעל , על המדינה, כל-קודם, האחריות להזנחת הקרקעות הייתה מוטלת

הייתה מוטלת עליו החובה , שבתוקף היותו הבעלים של הקרקע ובעל אמצעים הולמיםלדאוג בראש וראשונה למערכות השקיה , כלומר, המשפטית לדאוג לקרקע זו-הכלכלית

שכן הוא בקושי התקיים , הערבי לא הייתה אפשרות לפתח מערכות כאלהלפלאח . וניקוזהקמת מערכות . ידי המדינה בצורת מיסים-ואילו כל התוצר היתיר נגזל ממנו על, ממשקו

שהיא , או בידי אלה(השקיה וניקוז דרשה השקעה של כספים שהיו מצויים רק בידי המדינה שהייתה כבר בשלבי , מאנית של אז'תאך האימפריה העו). העניקה להם טובות הנאה

העדיפה להסתבך במלחמות ולא מצאה לנכון להקציב חלק מהכנסותיה לשם , שקיעתה .שמירה על רמתו של הייצור החקלאי

* המבוסס על , מאנית בפלשתינה'היסטורי של המצב בשלהי התקופה העות- ניתוח כלכלי

שהתרחשו , חברתיות ופוליטיותמאפשר להבין גם תופעות , חברתית-תפיסה מעמדיתשהוא עניין אקטואלי , "אדמות מדינה"עניין , למשל, כך. עשרות שנים לאחר סיום תקופה זו

כי מדינת , ממשלות ישראל טענו וטוענות. 1967-הן בתחומי ישראל והן בשטחים שנכבשו בשהאדמות ומכאן, מאני'שהיה בעצמו יורש השלטון העות, ישראל היא יורשת השלטון הבריטי

מאנית ולא נרשמו כבעלות פרטית 'בתקופה העות) השולטאןאו (שנחשבו אדמות המדינה אך , לכאורה זהו עניין משפטי. הן אדמותיה של מדינת ישראל -) טאבו(בספרי האחוזה

עניין הסדר הקרקעות ורישומן בספרי , כפי שנראה להלן. למעשה זהו עניין מהותי ביותראך . ולא במקרה, לא הושלם עד היום, 1858חר קבלת החוק בשנת שהוחל בו לא, האחוזה

כי לפלאח המעבד את האדמה שהייתה בחזקת , מי שמנסה על יסוד מצב דברים זה לקבועאינו מחפש –אין זכויות על הקרקע וניתן להפקיעה ממנו , המשפחה או העדה במשך דורות

.ושממנה הוא מתקיים ,לנשלו מן הקרקע שעליה הוא יושב פורמאליאלא תירוץ ואשר חודה כוון , כל מערכת החוקים והתקנות לגבי הקרקע הנהוגה בישראל, ובכלל

בישראל ובשטחים הפלסטיניים ( משפטי לנישול הערבים מהקרקע-ליצירת בסיס חוקילרבות עניין , )והבריטיים(מאניים 'נבנתה על התשתית של חוקי הקרקע העות, )הכבושים

אם אין מעבדים אותן , עניין הקרקעות העוברות לרשות המדינה; )טאבו( ספרי האחוזה . 'וכו, עניין קרקעות הטרשים; )מחלול(במשך שלוש שנים

ץ בשם מפקד כוחות "הורה היועץ המשפטי לממשלה להגיש עתירה לבג 2008בנובמבר , "מ"י בע"הקרן ליד מדרשת א"נגד ועדת העררים הצבאית ונגד , ה המערביתדל בג"צה

30

תחילת הפרשה בעתירה של . הרוכשת קרקעות בגדה במטרה להקים עליהן התנחלויותליד (ושכונת נביס מועל ) השוכן סמוך להתנחלות אלפי מנשה(ילת 'תושבי הכפר ת, פלסטינים

התושבים טענו כי קרקעות שבבעלותם הופקעו מהם בידי הצבא ). התנחלות גבעת זאבואילו ועדת העררים הצבאית ,אך בפועל הועברו לידי מתנחלים ,"צורכי ביטחון"בעילה של

לוועדת פנתה " י"קרן ליד מדרשת א"אותה כי , מסתבר .ביטלה את בעלותם על הקרקע. על שמהולרשום אותן קרקע לשנות את הבעלות על חלקות ההעררים הצבאית בדרישה

ת הבעלות על כמה כי יש לרשום א, קבעהקיבלה את הבקשה וועדת העררים הצבאית המאשר , 1858מאני משנת 'לחוק הקרקעות העות 78יף עוזאת מכוח ס, חלקות על שם הקרן

גם אם אותה קרקע נגזלה , מכוח עיבוד והחזקה של הקרקע במשך עשר שניםרישום בעלות כי , ץ נגד ועדת העררים הצבאית"פרקליטות המדינה התריעה בעתירתה לבג .מאחרים

ר להשתלטות של פורעי חוק על אדמות שאינן שלהם באזור הגדה מתן הת –משמעותה . המערבית

כיצד עושים מתנחלים ורשויות שלטון שימוש , מלמדת, שהיא אחת מני רבות, פרשה זו כדי לנשל , מאני'ובחוק הקרקעות העות) מניעת גישה לקרקע(בכוח השלטון הצבאי

15.ליהןפלסטינים מאדמותיהם בפועל ולבטל את בעלותם ע

תהליך ריכוז הקרקעות 1.9, החברתיות-ביטא את התמורות הכלכליות, שהוזכר לעיל, 1858חוק הקרקעות משנת

בזמן גם האיץ את התמורות -ובו, מאנית'של האימפריה העות האגרארישהתחוללו במשק שחוק הקרקעות נתן לו , התהליך העיקרי של התמורות היה תהליך ריכוז הקרקעות. הללו

.יטוי משפטי ברורב :גרנובסקי תיאר כך את התמורה שחלה עקב חוק הקרקעות שלא חלו בהן במשך הזמן אלא שינויים , לעומת התופעות האחרות ביחסים הקרקעיים"

התפתחה הבעלות הקרקעית הגדולה על הקרקע בקצב מהיר במאת השנים , מועטים בלבדלא הופיעו , עו מטעם החוק לרכוש הקרקעי בארץשנקב, הצורות המוצקות. האחרונות בקירוב

לא היה נהוג בארץ שום 19-של המאה ה השנייהעד למחצית : אלא בזמן מאוחר יותרתחוקת . ולא היו בידי הבעלים שום תעודות רשמיות על קניינם, קרקעות) רישום(=דיפתור

את נחלתם הפלאחים היו מעבדים . הקרקע התבססה על היאחזות באדמה ועיבודה בלבדכדי להבטיח , אך לא עלה על דעתם כלל שעליהם לרכוש תעודות בעלות, ומשתרשים בה

מצויה הייתהאדמה . אבותיהם יושבים עליה-שעוד אבות, לעצמם מבחינה חוקית אותו קרקעעד שלא היה לאדם שום צורך לרכוש לעצמו – רוצה לעבדהבשפע והספיקה לכל מי שהיה

).67' ע, 1946, גרנובסקי" (די קניין רשמיי-על מסוימתחלקת אדמה כי יש לקבוע זכות קניין או זכות , כפי שמוסבר לעיל, קבע) חוק הטאבו(חוק הקרקעות

על כל בעלים או חוכר של קרקע הוטלה החובה לרשום : לגבי כל הקרקעות) חכירה(חזקה כי הקרקעות , אז נקבע). טאבו(את רכושו הקרקעי או את חזקתו בקרקע בספרי האחוזה

סתר החוק את עצם יסוד קיומו של המשטר , לכאורה. יחשבו קרקעות המדינה –שלא יירשמו , )על מרבית הקרקעות(מאני שהיה מבוסס על בעלות המדינה על הקרקע 'העות האגרארי

יש , כדי להבין את האילוצים. מאני קובע חוק מעין זה'לא היה המשטר העות, לולא נאלץ, ואכן .ר מעט אחורניתלחזושהתחייבו , ניגבו המיסים הממלכתיים מהפלאחים בידי שייחים מקומיים 1858עד שנת

, וזאת בהתאם לחלוקה המסורתית לנפות, מסוימת) נאחייה בערבית(לגבות את המס מנפה היא שקבעה את , לשנה אחת בלבד שהייתה, חכירת המס. קיימת במשך דורות שהייתה

לו את הרשות והקנתה, לפרק זמן מוגדר המסוימתמס כראש הנפה ה-מעמדו של חוכר ).1977, פורת(להקים יחידת צבא משלו בעת הצורך

באמצעות , כלומר, שלא הצליח לגבות את המיסים באופן ישיר, מאני'העות השלטון שהפיקוח על גבייתו , שחכירת המס תופקד בידי המרבה במחיר, 1842-קבע עוד ב, פקידים

המס ייעזרו בחיילי -ושגובי, של המחוז) אליס אל אדארה'מג( המנהליתלידי המועצה מסריי ).1977, פורת(הצבא התורכי

.13.11.2008, "מוסף הארץ", בועז אוקון; 13.11.2008, "הארץ", עקיבא אלדר 15

31

אך גם בניגוד , היו שלוחי השלטון המרכזי, שנבחרו במכרז, )tax farmers(חוכרי המס כך היו ולשם , היה עליהם לגייס לעצמם כוח חמוש, כדי לבצע את גביית המס. מובנה עמו

אותם גובי מס לוו , מסיימיםבמקרים . צריכים להשאיר בידיהם חלק משמעותי מהמס שנגבההחוב מהמסים פירעוןואלה תבעו את , כדי לממן את הוצאותיהם, כספים ממלווים בריבית

, העתידי היבולגובי המס עצמם הילוו לפלאחים מקדמות על חשבון , במקרים אחרים. שנגבו ).Owen, 1981(יח לעצמם שיוכלו לשלוט בשיווק התוצרת וזאת במטרה להבט

הייתה ) אליס אל אדארה'המג( המנהליתהמס תחת פיקוחה של המועצה - העמדת גביית אשר באופן מסורתי שלטו באותן , ביטוי חשוב להתחזקות מעמדם של העשירים העירוניים

קבל לידיהם גם את חכירת הצליחו סוחרים גדולים ל, כתוצאה מצעד זה. מנהליותמועצות .16ובכך לדחוק את רגליהם של השייחים הכפריים, המסהמס ישירות מהפלאחים חיזקה את האינטרס של העשירים העירוניים בשינוי כזה -גביית

גדולים וגם לסחור - שיעניק להם את האפשרות להיות חוכרים, של שיטת החכרת הקרקעעשירה ובעלת השפעה זו היו הקובעים לגבי ומאחר שהאינטרסים של שכבה. בקרקעות

. הוא הנהיג את השינוי בצורת חובת רישום הקרקעות, מאני באותה תקופה'העות השלטוןאדמות , מאני להבטיח את זכויות המדינה על אדמותיה'לכאורה נועד חוק הקרקעות העות

כוז הקרקעות מינהלי של תהליך רי-אך למעשה הוא יצר את האפשרות לביטוי משפטי, מירימס וממלווים -מחוכרי, מורכבת בעיקרה מסוחרים שהייתה, בידי שכבת העשירים העירוניים

.בריביתשביטא את , חברתי-דבר תהליך כלכלי-של-תהליך ריכוז הקרקעות היה ביסודו

ועל רקע , מאני'העות לשלטוןשהיה עליהם לשלם , בגלל המיסים התרוששות הפלאחיםשהיו התנאי המוקדם לקידומו של המשק , של מערכות ההשקיה והניקוז פיתוחן-ובגלל אי .החקלאי

בנויה באימפריה הייתה, )מעשר היבול(וקודם כל מס העושר , שיטת גביית המיסים גובים אלה התחייבו . על החכרת גביית המיסים לגובים, כפי שהוזכר לעיל, מאנית'העות

ותמורת זאת היו רשאים לשלשל לכיסם את , הופקדו מהאזור שעליו מסויםלאסוף מס בהיקף שלמרות , וכך קרה. כל היבול שאספו כמס מעל למה שהתחייבו להעביר לאוצר האימפריה

, היה אמור להיות בגובה של עשירית מהיבול) שהיה בעצם רנטה קרקעית(שהמס העיקרי שימוש בכפייה תוך, נהגו גובי המס לסחוט מהפלאחים שליש עד מחצית מהיבול, למעשה

.17ובאלימותכדי להשקיע בכלי , לא נותרו בידי הפלאח הערבי אמצעים, בגלל עול המיסים הכבד הזה

מה שנותר בידי הפלאח לאחר גביית , כן-על- יתר. עבודה משוכללים יותר או בטיוב הקרקע, תהמלווים בריבי. והוא נאלץ לשקוע בחובות, המיסים אפילו לא הספיק לקיום משפחתו

–היו גובי המיסים עצמם , אחוזים בשנה 50-40לפלאחים בשער ריבית רצחני של שהלוו .סוחרים אמידים או חוכרי קרקעות גדולים

בזיכרונותיותיאור ציורי של הקשר בין מערכת גביית המס לבין השקיעה בחובות מביא ן רוטשילד והירבה שהיה המפקח הראשי על מושבות הברו, אליהו שייד) 1899-שנכתבו ב(

היה , כדי לקבוע את גובה המס. היה חייב במס העושר, מספר שייד, הכפר. לסייר בפלשתינההמושל היה דורש . מסויםמאני בעיר ומציע סכום כסף 'המוכתר מתייצב בפני המושל העות

16

, העשירים מהם, ששייחי הכפרים לא היו מסוגלים לעמוד בהתחרות על התפקיד עם הנכבדים העירוניים, המסקנה היא" , ועוד יש לזכור. שגבו את המס במישרין מן הפלאחים, שעברה לידי חוכרים עירוניים, והחלו לצאת ממעגל גביית המיסים

השפעתם , אליס אל אדארה וכך עשאוהו מכשיר בידם להאדרת מעמדם'ם של המגשנכבדים אלה הם שכיהנו בתפקידים החשובילחיזוק שכבת הנכבדים העירוניים על חשבון שייחי , מאנית'בשלהי התקופה העות, התוצאה הייתה שנוצר גורם. ורכושםשל השייחים וגם סמכויות מסע נמרץ לריסון כוחם הצבאי , ואילך 1840מאז , מאניים'מלבד זה ניהלו השלטונות העות. הכפרים

לא נותרו 19-והפכו למוכתארי כפרים ובשלהי המאה ה, מאני'אט אט הוכנסו אל תוך מסגרת המנהל העות. השיפוט ניטלו מהם ).83עמוד , 1977, פורת" (שרידים רבים מסמכויותיהם המנהליות

17

שהיה בכוחם לספק בטחונות , השפעה-עליאמצעים וב-בדרך כלל לאנשים בעלי, העושר הוחכר באמצעות מכרז ציבורי" " ידי גובי המס התורכי-כמה מהבתים היפים בפרברי הערים הגדולות הינם היום עדות לרווחים שנגרפו על... הולמים

)Palestine Royal Commission. Report. 1937, pp. 150, 151 .(

32

או להעביר , יכול היה המושל להשליכו לכלא, במקרה שהמוכתר סירב. להגדיל את הסכום :בהמשך מתאר שייד מקרה. ית המס בחכירה למלווה בריבית עירוניאת גבי

שהיבולבזמן , למשל ארבעת אלפים פראנק, זה חתם צריך לשלם-הכפר שמוכתרו עתה" מניין . אלפי פראנק אינם בנמצא- אבל אותם ארבעת. כולו נמכר בעשרים ושמונה אלף פראנק

. ככל אשר ידבנו לבו, למאה 50או 30ת של שיגבה ריבי, נשך- יש ללכת אל אותו נושך? יוקחוכעבור שנים אחדות הכל שייך לנושך הנשך . לעולם לא יוכל הכפר לשלם את הריבית

, שייד" (או שהם מפקירים הכל ונעשים בדווים נודדים, והאיכרים הופכים להיות משרתים ).71' ע, 1983

מאנית יצרה 'מפריה העותקיימת באי שהייתהכפי , האגרארייםאולם מערכת היחסים מאחר . כדי לגבות את החובות, שבו לא היו למלווים בריבית אמצעים מספיקים, מצב

כלומר לא היה קשור משפטית , לא היה צמית, )המושאע(בן העדה הכפרית , שהפלאח, לעזוב את חלקתו, הוא היה יכול לקום ולברוח, מסויםאו לאדון קרקע מסוימתלקרקע

שנקבע כמס על , מס העושר. או לשבט בדווי, רית אחרת במקום מרוחקלהסתפח לעדה כפגם לא -ומי שלא עיבד את השדה . חל רק על מי שעיבד את שדהו, היבול ולא על הקרקע

. אף כי בזאת הסתכן באובדן מעמדו כחוכר הקרקע, היה צריך לשלם מסיק באדמתם מוצאים עקשים להחזתהמ: "שייד תיאר את תגובת הפלאחים במלים הבאות

. הם מנסים להמית גם את הממשלה, בעודם מתים ברעב. להם לפעמים דרכים אחרותאת . האיכרים האלה אינם חורשים ואינם זורעים אלא כמידת הדרוש להם במשק ביתם בלבד

, הריהי מוציאה חוק? מה היא עושה. כך הממשלה מקבלת פחות. השאר הם מניחים בורכלומר קניין ', מחלול'עיבדוה במשך שלוש שנים הופכת להיות פיו כל אדמה שלא-שעל

שאותם הוא זורע במשך שלוש , או אז האיכר מחלק את אדמתו לשלושה חלקים. האוצר ).72-71ע "ע, 1983, שייד" ('מחלול'לכל ייעשו , שנים לדירוגים

מיסים והמלווים מאני לבין גובי ה'העות השלטוןהמצב הזה יצר זהות אינטרסים ברורה בין שעל פיו יוכלו לאלץ את , משפטי-כל הגורמים הללו היו מעוניינים ביצירת מצב חוקי: בריבית

הפתרון נמצא ברישום הבעלות או זכות החכירה על . הפלאח לשלם את המס ואת חובותיואו מי , ברגע שהקרקע הופכת קניין רשום ואי אפשר עוד לעבדה אלא ברשות בעליה. הקרקעשהרי לאן שלא יפנה (אפשר להשיג את ריתוקו של הפלאח לקרקע , רשומה על שמושהיא

עד כה שהייתההקרקע , במקרה שלא ישלם את חובותיו). קרקע רשומים-ייתקל בבעלי, במלים אחרות. תעבור לידי הנושים, )ושמעתה יכולה להיות רשומה על שמו(בחזקתו

את הפיכת דרבן, המבוסס על משקי איכרים שהיה פנימי מבחינת אופן הייצור, התהליך הזה .הקרקע לסחורה

, לא יצר תנאים שווים לכל, 1873-1867שנערך בפלשתינה בשנים , רישום הקרקעות . של אותה תקופה האגראריתאלא האיץ את תהליכי ההתרוששות והקיטוב המעמדי בחברה

איפשר , מאנית'ה העותובאזורים אחרים של האימפרי, בתנאים שהיו קיימים בפלשתינהשהשתלטו לא רק על קרקעות , רישום הקרקעות את היווצרותה של שכבת החוכרים הגדולים

.אלא אפילו על קרקעות של כפרים שלמים, של פלאחים בודדיםשכל מי שיש לו , שבכל כפר יש לתלות הודעה ובה נאמר, חוק רישום הקרקעות קבע

ספרי (צריך להירשם בספרי רישום הקרקעות , קרקעעל ה) לזכות חכירה(תביעה לחזקה כדי להבטיח את זכותם כחוכרים , צריכים היו הפלאחים להזדרז ולהירשם, לכאורה). האחוזה

-מאני בין הרישום בספרי'העות השלטוןאולם הקשר שיצר ). כבעלים – מסיימיםבמקרים (הרתיע רבים מהפלאים –האחוזה לבין הרישום בספרי המס ומימוש חובת השירות הצבאי

, לרוב סוחר עירוני, הוא גרם להם להעדיף שהקרקע תירשם על שם מישהו אחר. מהרישום .מס או מלווה בריבית-חוכר

נועדו כאמצעי זיהוי רכוש ) registers(שהספרים , אולם עד מהרה התברר למעבדים" סיבות אלה רק חלק מ. ולמטרות מיסוי ולחשיפת קיומם של אנשים החייבים בשירות צבאי

לזרים ולאלה , לנשים, ואלה נגעו בעיקר לאנשים מבוגרים, קטן של העיסקות נרשםמשום כך כרשימת . כדי לאפשר להם לחמוק משירות צבאי, גדולה דייה הייתהשהשפעתם

. לא נעשה שום סקר. מושלמים ללא תקנה- הספרים נעשו בלתי, )Index of owners(בעלים שמספרם הוגדר , ים לפי כמות הזרעים הנחוצה לזריעתם או בדונמיםשטחים בוטאו לפעמ

היה תיאור מילולי מעורפל . שטחים הושמטו לגמרי, במקרים אחרים. פי השערה קלושה- על

33

מעיינות , של הגבולות תוך התייחסות לשמות הבעלים השכנים או גורמים פיסיים כמו דרכיםוכי , הנתונים הייתה רכושו של הבעלים הנרשםכי כל הקרקע בגבולות , החוק קבע. או גבעות

אדם , שבמטרה לחמוק ממיסוי, הייתההתוצאה . שום תביעה לא תוכר לגבי השטח הנקוב " ( של עשרה או עשרים דונמים, נניח, רשמם כשטח, שבבעלותו היו כמה מאות דונמים

.Survey of Palestine, Vol. I 1946, p. 238.( גדולים על שמם של העשירים העירוניים ולשקיעת הפלאחים לרישום שטחי קרקע

תהליכים אלה הביאו . "חברתית מרחיקת לכת- משמעות כלכלית, אפוא, הייתהבחובות העירונית מעמד איתן באדמיניסטרציה האזרחית והדתית של ) העשירים( האעיאןלשכבת

ירות במינהל רבות מהמישרות הבכ. האימפריה והיא זכתה ברכוש קרקעי רחב ידייםולא מעטים מבני שכבה זו הגיעו לעמדות בכירות , המחוזות היו בידי בני העילית המקומית

).87' ע, 1977, פורת" (מאני שמחוץ לאזוריהם'במינהל העותהתחזקות מעמדם של העשירים העירוניים והריכוז הגובר של הקרקעות שהוחזקו

נוכח . ן בעלות על הקרקעות המוחזקות בידיהםיצרו בהדרגה מצב עובדתי של מעי, בידיהםוכך הונהגה . מאני להכניס שינויים נוספים בחוקי הקרקעות'העות השלטוןנאלץ , התפתחות זו

בעלות פרטית , מסיימיםבתנאים , שנועדה לאפשר, רפורמה בחוקי הקרקעות 1913בשנת לפי החוק . חברותידי -וכן לאפשר רכישת קרקעות גם על, על אדמות שהיו אדמות מירי

שעובדו (ואדמות ואקף ) שנים 10שעובדו במשך (היה אפשר לרשום אדמות מירי , החדשכאדמות –כלומר ( בספרי המקרקעין כרכוש פרטי של המחזיק או המעבד ) שנה 36במשך

תוקף משפטי לתהליך , אפוא, העניק 1913-חוק הקרקעות מ). 1979, לנדוי-דוכן) (מולכלבעלות ) הוואקף –ומבעלות ציבורית (קרקעות מבעלות המדינה המתרחב של העברת

.פרטיתהממשלה בפרסומיהמצויים , מהניתוחים המפורטים בנושא רישום הקרקעות וריכוזן

אפשר לסכם את הדרכים , )1964(וכהן ) 1949(גרנובסקי , )1971(הבריטית ואצל בר :די בעלים מעטיםשבאמצעותן רוכזו קרקעות בפלשתינה בי, העיקריות

מהשלטוןקנו , מיסים ומלווים בריבית- גובי, וביניהם סוחרים גדולים, ממון-בעלי .1ובעיקר בשפלות , מעובדים-מאני את זכות החכירה על שטחי קרקע רחבים לא'העות

; ובעמקיםנאלצו , להם קרקע שנרשמה על שמם הייתהואשר , הפלאחים ששקעו בחובות .2

; חובלמכור אותה לצורך תשלום הוהמדינה , נחשבו אדמות מחלול, שברחו מנושיהם, ידי פלאחים-קרקעות שנעזבו על .3

או לחוכרים ולבעלי משקים , מוכרת את זכות החכירה עליהן לעשירים עירוניים הייתה ; גדולים

אך לא , אדמתם משכוןפלאחים שנטלו הלוואות מהבנק הקרקעי התורכי על בסיס .4נאלצו להעביר את חלקותיהם לידי , ובתשלום הריביתההלוואה בפירעוןיכלו לעמוד

. 'לסוחרים וכו, ממון- וזה היה מוכר אותן לבעלי, הבנק, הפלאחים חששו שמא רישום הקרקעות על שמם יגרום הכבדה בעול המיסים .5

מעטים מהם - ולכן נאלצו לא, ולעתים גם לא היה בידם הממון הדרוש לרישוםבעוד שהם , ר ירשמו את הקרקע על שמםשהעשירים מהעיר או מהכפ, להסכים

; עצמם ממשיכים בעיבודןשקעו , זנחו את משקיהם, שנאלצו לצאת מכפריהם לשירות צבאי ממושך, פלאחים .6

; בחובות ומכרו את זכויותיהם בקרקע לנושיםהעבירו אותה , שניסו להגן על הקרקע מפני חוכרי המס והמלווים בריבית, פלאחים .7

; המוסלמי והמסגדים) ףהוואק(לרשות ההקדש כדי להשיג , כוח מקומי-לעיתים נאלצו הפלאחים להעמיד את עצמם תחת חסות בעל .8

הם ויתרו על , תמורת זאת. הגנה נוכח התקפות של שבטי בדווים או כנופיות שודדיםאו השלימו בשתיקה עם השתלטותו על , זכויותיהם כחוכרים לטובת נותן החסות

. האדמותכפי , 19-של המאה ה השנייהבמחצית ) כבעלות או כזכות חכירה(קרקעות תהליך ריכוז ה

שהיו , ריות היסודיותאכשלעצמו לא שבר את המסגרות המשקיות האגר, שתואר לעיל .מאנית'קיימות בפלשתינה העות

34

אחוזות במתכונת פיאודלית או , בדרך כלל, על יסוד ריכוז הקרקעות לא קמו, ראשית מאנית המשיכה גם להבא להיות בעל הקרקעות הגדול 'והמדינה העות, יםמשקים קפיטליסטי

, מיסים- חוכרי, מלווים בריבית, הקרקע נרכשה בעיקר בידי סוחרים גדולים, שנית. ביותרשראו בקרקע סחורה שאפשר לרוכשה בזול , עירוניים כלומר בידי בעלי הון –בנקאים

-בעלי. ולא אמצעי ייצור קפיטליסטי, תמושא של מסחר וספסרו, כלומר, ולמוכרה ביוקרולכן , )כלל זה אינו חל על הפרדסים(קרקע עירוניים אלה לא עסקו בניהול ישיר של הייצור

, ידי סוחר עשיר-גם כאשר הקרקע נרכשה על. צורת ניהול המשק החקלאי נותרה ללא שינוי, ינוי העיקרי היההש. המשיך הפלאח לנהל את משקו הזעיר באמצעיי הייצור הפשוטים שלו

או דמי (מישנה -גם דמי חכירת, נוסף למיסים שגבתה המדינה מהיבול, שהפלאח נאלץ לשלם 18.לחוכר הקרקע מידי המדינה) אריסות

, בוצע בצורה נטורלית –כמו גם תשלום העושר –האריסות הללו -שתשלום דמי, העובדה יין הקרקעי הגדול במחצית השנייה שאין לראות בהיווצרות הקנ, מצביעה על כך, בגרעינים

אך יש , רוכשי הקרקעות היו אומנם ברובם עירונים. התפתחות קפיטליסטית 19-של המאה השימר את , שהתקיים בפלשתינה, שאופן הייצור המבוסס על משקי איכרים, להביא בחשבון

וניים הממון העיר- העובדה שבעלי, כן- על-יתר. והם היו חלק ממנו, המרכזים העירוניים, ולא בפיתוח משקים חקלאיים מבוססי טכנולוגיה או במפעלים תעשייתיים בקרקעהשקיעו

.קפיטליסטי של השקעתם- הלא, ביטאה את האופי המסורתי

מאני שטחי קרקע נרחבים שלא היו 'רכשו מידי השלטון העות/שחכרו, בעלי הממון הערבים עיבוד למשפחות של אריסים ערבים חסרי מסרו אותם ל, )בעיקר בעמקים(מעובדים בצפיפות

על הרווחים שישיגו , בדרך כלל, העשירים בעלי הקרקע בנו, בטווח קצר. זכויות בקרקעבטווח הארוך הם בנו על הרווחים ). בידי האריסים(מהעיבוד החקלאי של השטחים הנרחבים

בדרך כלל שהיו, ממכירת הקרקע לחוכרים קפיטליסטים -שישיגו מספסרות בקרקע עצמה ). 2000גרוס (או חברות הון ציוניות , יהודים ואחרים, בעלי הון אירופיים

המשיך הייצור להתנהל , שהיו בשליטת משפחות עשירות, הקרקע הגדולים-גם בשטחי , נחשב משק קטן, דונם 50ששטחו , משק פלאחים מסורתי. במשקי הפלאחים הקטנים

המתייחס לשלושה מחוזות , 1909מאני משנת 'ח עות"דווהנה לפי . שבקושי מקיים משפחה, עמארי-אל(דונם בלבד 46השטח הממוצע של משק פלאחים היה –) שכם ועכו, ירושלים(

הייצור החקלאי ובייצוא החקלאי הגדיל את בהיקףהגידול ). 1949, גרנובסקי; 1981ך אלה השקיעו מעט א, ההכנסות של בעלי השליטה על שטחי קרקע גדולים ושל חוכרי המס

הם ניצלו את הכנסותיהם כדי להגדיל את הצריכה ולנהל אורח . מאוד בשיפור שיטות העיבוד .מאנית'וכדי לחזק את מעמדם הפוליטי במנגנון המדינה העות, חיים אירופי

שניתןחלה התפתחות 19-כי במאה ה, מלמדת הגדוליםכי הופעת החוכרים , שלוך סבור אך . או הופעת אלמנטים פיאודליים באזורים ההרריים של פלשתינה, זציהלכנותה פיאודלי

שכן בכל מקרה הם היו שליטים , מדינית שלמה-בעלי השררה האלה לא יצרו מערכת כלכלית. מאנית ומשולבים במבנה שלה כגובי מס מהפלאחים'מטעם האימפריה העות מסויםבאזור

).Schloch, 2008, p. 179(ם מקומיים הם היו שליטי; בעלי השררה לא היו פיאודלים

18

לוואקף ולבעלי , )יפטליק'ג(לשולטאן : קרקע גדולים-עלימאנית לב'חלק גדול של הקרקע היה שייך כבר בתקופה העות" שעשו באזורי הספר הרחוקים של , ידי פקידי הממשלה-ריכוז הקרקע התבצע בדרך של גזל ישיר של האיכרים על. האחוזות

יות שתי הפונקצ(ידי הפקידים ובעלי האחוזות הגדולים - דחיפה חדשה לגזל האיכרים על. המדינה ממש כל מה שעלה בדעתםנתן החוק בדבר רישום כל האדמות בספרי אחוזה חדשים וחלוקת קושאנים לבעלים ) כלל באישיות אחת-האלה אוחדו בדרך

לא , ואילו אותם איכרים שדבר החוק החדש הגיע לידיעתם, לגבי הפלאחים נותר החוק במקרים רבים לא ידוע. ולבעלי החזקהאת זאת ניצלו בעלי . מפחד שבעיקבות הרישום תבוא הטלת מס חדשה, או שמסרו נתונים מוקטנים, רשמו את אדמותיהם

הפכו , משקיבלו את הקושאנים על קרקעות אלה. ורשמו על שמם שטחי קרקע נרחבים, הקרקע הגדולים ובעיקר הפקידיםמשאספו בעלי ,ברם. ואילו לאיכרים נודע על נישול זה רק כאשר הכל כבר הסתיים, בעלי האחוזות בעלי הקרקע של האיכרים

במצבו של המשק באותה . לא גירשו את הפלאחים ממקומות מושבם, האחוזות לידיהם שטחי קרקע עצומים של האיכריםהאחוזות לארגן משק קפיטליסטי - לא היו מסוגלים בעלי, וכן בתקופה מאוחרת יותר, )19-השליש האחרון של המאה ה(תקופה

. אלא לאריסים, פכו בעלי הקרקע הגדולים את הפלאחים לא לפועלים שכיריםה, בהפקיעם את קרקע האיכרים. בהיקף רחבהצורה השלטת והיחידה במעט , כמו גם לפניה, לאחר ההפקעה, בזה האופן. האיכר אולץ לשלם דמי אריסות בתוצרת של משקו

הרי , ם לא של הקרקעא(והאיכר נותר כמו קודם לכן הבעלים , של המשק החקלאי הייתה המשק האיכרי הקטן האקסטנסיביהם לא גילו התנגדות חזקה , משום כך למרות שתשלום דמי האריסות פירושו הרעה עצומה של מצב האיכרים; )של המשק

) 1930, לישנסקי" (במיוחד

35

שדחפו לשינויים , בעלי השליטה בשטחים גדולים נהגו כשותפים לבעלי ההון האירופים , מבחינתם של בעלי הקרקעות האלה. ובדרך כלל לא התחרו בהם, קפיטליסטיים מבניים

זדמנות ההון האירופי היה הזדמנות להשיג רווחים קלים באמצעות מכירת אדמות וכן ה .לקשרים מסחריים בינלאומיים

הערה על רשימות בעלי שטחי קרקע גדולים ועל מכירות קרקע

בפלשתינה וההתיישבות הציונית מקובל האגראריבספרות העוסקת בנושא המשטר המצביעות כביכול על אופיו של המשטר , אחוזות ערביים-לדבר על רשימות של בעלי

שמדובר ברשימות שהוכנו במסגרת , ת לאותן רשימות העלהחיפוש אחר מקורו. הקרקעיקרקע -שמהם אפשר לרכוש שטחי, קרקעות-ואשר נועדו לאתר בעל, המוסדות הציוניים

). S25/7433צ "א(גדולים כפי שאפשר להסיק מן ההערה בסופה , אפילו לדעת מחבריהן מדויקותרשימות אלה אינן

מניחים שהוא . לוח זה אינו שלם: "אינו מצויןששם מחברה , של רשימה מפורטת אחת ).("The table is imcomplete. It is believed to be accurate"" מדויק

שכיהן כראש מחלקת החקלאות וההתיישבות של , יעקב אטינגרחיבר 1919בינואר שות הסיכויים הקרובים לרכי": שנושאו, תזכיר פרטי וסודי באנגלית, ההסתדרות הציונית

נכסים בעמק 22בתזכיר מדובר על "). "Near Prospects of Land Acquisition" (קרקעותכנראה " (2' נספח מס"ב. 'שבע וכו- באזורי עזה ובאר (domains)נחלות 27על , יזרעאל

’קרקעות-בעלי 11שבע מצויים -שבאזור עזה ובאר, מדובר על כך, )לתזכירו של אטינגר-ל 30שברשות כל אחד בין ’קרקעות-בעלי 9: אלף דונם ומעלה 100שברשות כל אחד מהן

אלף ) 30ל כנראה "צ( 10-ל 5שברשות כל אחד מהם בין ’בעלי קרקעות 8-ו ;אלף דונם 100ועל , אלף דונם 158שברשותם , בעלי קרקעות באזור חברון 20בנספח גם מדובר על . דונם

.דונםאלף 175-שברשותם כ, בעלי קרקעות באזור יפו 62אך יש להניח שגם , מצויןששם מחברה אינו , רשימה נוספת באנגלית מצויהבאותו תיק

באותה רשימה מופיעים שמותיהם . של יעקב אטינגר) או קשורה בעבודתו(היא פרי עבודתו הקרקע וכן גודלם -נמצאים שטחי) או בסביבתו(הכפר שבתחומו , של בעלי קרקעות ערביים

השטח , מנהלייםלפי מחוזות הממוינת, ברשימה). מעוגל בדונמים( המשוער של השטחים .דונם 5,000הקטן ביותר הוא של

נימנו 1920- שב, עולה, שאינה מסמך רשמי ומתבססת על הערכות בלבד, מרשימה זו ואשר בידיהם , שמקום מושבם בארץ או בארצות השכנות, שמות של בעלי ממון ערבים 42

מיליון עד מיליון ומאתיים אלף דונם משטחה של פלשתינה המנדטורית שליטה על כ הייתה ).מיליון דונם 27 –השטח הכולל של פלשתינה (

בבירותעל ענפיה השונים סורסוקבין בעלי הקרקעות הללו בולטת משפחת שריכזו בידיהם את השליטה על , מבני משפחת סורסוק 5ברשימה מוזכרים . ובאלכסנדריה

ונוסף לכך היו , )לרבות האדמות בעמק יזרעאל(חיפה ונצרת , ף דונם במחוזות עכואל 200-כבעלי 7ברשימה מופיעים עוד . מלווים בריבית וגובי מס עבור השלטון המרכזי, סוחריםיחד עם בעלים - חלקם (אלף דונם 235שברשותם , ובבירותשמקום מושבם בדמשק , אדמותשעליו מדובר באותה , לל הרכוש הקרקעי המרוכזשקרוב למחצית מכ, מכאן). נוספיםהרשימה הוכנה מייד לאחר (ממון שישבו בכלל מחוץ לפלשתינה -הייתה בידי בעלי, רשימה

).הכיבוש הבריטי של פלשתינהשישבו כמעט כולם בערים , ממון ערבים- בעלי 30יתר הקרקעות שברשימה הוחזקו בידי

, ביפו, בחיפה"): חי באחוזתו"שהוא , נאמר –קישק -בופארס א –רק על אחד מהם (הגדולות -בידי כל אחת מהמשפחות אבו. כרם-בטול, בשכם, בנצרת, ברמלה, נין'בג, בעכו, בירושליםהיו ) חיפה(ופואד סעד ) שכם(עבדול האדי , )ירושלים(אל חוסייני , )עזה(שאווה -חדרה וא

או רבע מהקרקעות שנימנו , דונם אלף 250וסך הכל הן ריכזו בידיהן , אלף דונם 55-40 .ברשימה

אלא על בסיס אומדנים ומידע , הרשימות הללו הוכנו לא על בסיס סקר קרקעות מקיף לא כלול ברשימות הללו מידע לגבי אופי , נוסף לכך. שרוכז בידי המוסדות הציוניים, חלקי

כמה , פרים מסוימיםהאם הם היו בתחומי כ, האם אלה שטחים מעובדים: המצויניםהשטחים . משקי פלאחים שכנו עליהם ומהו היקף האוכלוסייה שהתפרנס מהם

36

שהיו מעורבים במכירת קרקעות ליהודים , רשימה חלקית של נכבדים ואנשי ממשל ערבים הרשימה ). Stein, 1984(בספרו של קנת שטיין 3כלולה בנספח , 1945-1918בשנים הקרקע עסקותמצוינים מעמדו ותפקידו הציבורי וכן כאשר ליד כל שם, שמות 76כוללת

הקרקע עסקותשתיעד את , הרשימה הוכנה על בסיס חומר ארכיוני. שבהן היה מעורבלצורך בניית תוכנית , לכן בעוד שאטינגר רשם את שמותיהם של בעלי קרקע ערבים. האלה

, שנעשו בפועל ותעסקשטיין הכין רשימה של , לרכישת קרקעות בידי המוסדות הציונייםהקרקע . שהיו כרוכות בהן, סיבוביות עסקותלרבות מידע על הקף שטחי הקרקע שנמכרו ועל

כמה מהשמות . אלה נעה בין כמה עשרות דונמים ועד לאלפי דונמים בעסקותשנמכרה אשר ניצלו את מעמדם הציבורי לתיווך בין , המוזכרים ברשימה זו הם של מתווכים ערבים

. ערבים לבין מוסדות ציוניים בעלי קרקעות

ריבוד מעמדי בחברה הכפרית 1.10אלא בערים בארץ או בארצות השכנות , כלל-החוכרים הגדולים לא התגוררו בכפרים בדרך

ומבחינה זו המשיכו לא להיות גם הלאה חלק אורגני של החברה , ")בעלים נעדרים(" :ו בעקבותיהם כמה תופעות חדשותרישום הקרקעות וריכוזן הביא, יחד עם זאת. הכפרית

האיץ את התפוררות העדה ) אמצעי-היצרן הבלתי(רישום הקרקע על שמו של הפלאח היא לא , כאשר חלקת קרקע מסוימת הפכה חזקתו האישית של הפלאח). המושאע(הכפרית

בתנאים מסוימים , פלאח בעל חזקה פרטית על קרקע היה יכול. מחדש-עמדה יותר לחלוקהידי שימוש - ידי השתלבות מוצלחת יותר בשוק או על-על, ידי ארגון יעיל יותר של העבודה-על(

הצד השני של . לפתח את משקו ואפילו להשתלט על קרקע נוספת, )בכוח כלפי שכנושפלאחים אחרים התרוששו ואיבדו את זכות החכירה בחלקות שהיו –התפתחות זו הוא

יצרה את הרקע להתפתחות הבדלים מעמדיים , שתהיהאיטית ככל , התפתחות זו. ברשותםקרקע וחסרי -פלאחים חסרי –בתוך העדה הכפרית ולהיווצרות תופעה חברתית חדשה

.פועלים חקלאיים, כלומר, שלשם פרנסתם נאלצים להשכיר עצמם ,אמצעיי ייצור .הקבלן-החוכרריכוז הקרקעות הכניס לחברה הכפרית הערבית גורם נוסף והוא

, לא היה, שהמשיכו לעבד את חלקותיהם במכשירים הפשוטים, לפלאחים בני העדה הכפרית-אלא הם עיבדו את הקרקע ושילמו דמי, הסכם חכירה כתוב עם החוכר הגדול, כלל-בדרך

הייתהשחכירת הקרקע אצלם עברה מאב לבן ולא , פלאחים אלה. פי הנהוג-אריסות עלאם כי רישום הקרקע היה על , לקרקע ומעין בעליה ראו את עצמם קשורים, מוגבלת בזמן

.שמו של העשיר העירוניאלא , פי החלוקה של המושאע-שלא החזיק בקרקע על, הקבלן- זאת החוכר-לעומת

לצורך . לא עיבד את הקרקע בעצמו, בתוקף חוזה שנעשה עם מי שהקרקע רשומה על שמואו מסרה לעיבוד לפלאח חסר , הכפר בן, משנה לפלאח-עיבוד הקרקע הוא החכירה חכירת

.מהיבול לכל היותר 20%שתמורת עבודתו קיבל , )שכונה חראת(משק המסורתית בפלשתינה בסוף האגראריתכתוצאה מהשינויים הללו נחלקה החברה

:מאנית לשכבות הבאות'התקופה העות ; ממון עירוניים-שהיו בדרך כלל סוחרים ובעלי, החוכרים הגדולים .1 ; שניהלו את עסקיהם של החוכרים הגדולים, הקבלנים- וכריםהח .2גם תיווכו בין הפלאחים לבין הסוחרים , אשר נוסף לניהול משקם, האיכרים הבינוניים .3

מבין המשפחות האלה היו שעברו . חלקם גם עסקו בהלוואות ובמסחר. העירוניים .אף שעיקר עסקיהם המשיכו להיות בכפר, להתגורר בערים

בבעלותם שהייתהשניהלו משק חקלאי עצמאי על קרקע , העצמאייםהפלאחים .4 .או בחזקתם כחוכרי קרקע השייכת למדינה) רשומה על שמם(

אך , )בהמות, היו להם כלי עבודה(שניהלו בעצמם משק חקלאי , האריסים-הפלאחים .5ולכן היו חייבים בתשלום , הקרקע-רשומה על שמו של בעל שהייתהעיבדו קרקע

.נוסף למס העושר ששולם למדינה, ת שנתייםאריסו-דמיהם . שהמשיכו להתגורר בכפר, )החראתים(הפלאחים חסרי הקרקע וחסרי המשק .6

לא רק את זכות השימוש בקרקע אלא גם ) או מהחוכר הקבלן(קיבלו מבעלי הקרקע , ועיבדו את הקרקע תמורת חמישית מהיבול' הזרעים וכו, הבהמות, את כלי העבודה

37

שכן לא נקבע , קרקע אלה לא היו פועלים שכירים במלוא מובן המילה- ריפלאחים חסאלא הם קיבלו תשלום בחלק , להם מראש שכר עבור עבודה יומית או שבועית

19.האריס לפועל השכיר-צורת מעבר מהפלאח, לכן, החראתים היוו. מהיבול רתית של השליטים בין הקבוצה החב הייתההסתירה המעמדית היסודית בכפר הערבי

-ואלה חסרי) האריסים(הקרקע -באימפריה וחוכרי הקרקע הגדולים לבין הפלאחים חסריהאריסים והחראתים נאלצו לשלם את דמי החכירה וכן ). החראתים(המשק -הקרקע וחסרי

ולכן לגביהם החוכרים , )או לשימוש בהם(ריבית על ההלוואות לקניית זרעים וכלי עבודה מול . יחד עם זאת נתהוו ניגודים מעמדיים בתוך העדה הכפרית עצמה. מנצליםהגדולים היו ה

, שהתחייב לעבד את הקרקע במשך עונה חקלאית אחת לפעמים רק תמורת חולצה, החראתלא , בדרך כלל, ניצב, )או תוצרת חקלאית אחרת(זוג מכנסיים וחלק קטן של יבול חיטה

.בן הכפר, פלאח הבינוני האמידהקבלן או ה-אלא החוכר, החוכר הגדול עצמווחוזקה השליטה 19-של המאה ה 60- וה 50-גם לאחר שיושמו הרפורמות של שנות ה

הם . מצבם של הפלאחים כלל לא השתפר, מאנית בפלשתינה'הישירה של המדינה העותאך לא קיבלו דבר בתמורה , לשלוח את בניהם לצבא, כמסים מהיבולנאלצו לשלם חלק גדל

. השקעות בתשתיות או בהקמת מוסדות חינוך בצורת

המלאכה והמסחר, הערים 1.11המשך קיומן של –אחת התכונות המאפיינות את אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים היא

על היקף האוכלוסייה בתקופה מדויקיםמאחר שאין נתונים . הערים כמרכזי מסחר ומלאכהקבעו חוקרים , )1914אשון נערך באימפריה רק בשנת מיפקד אוכלוסייה ר(מאנית 'העות

שלפיו מנתה , 1880אם נקבל את האומדן לגבי שנת . שונים אומדנים לגבי נושא זהאלף 450) בתקופת המנדט הבריטי, מכן-בגבולות שהוגדרו לאחר(אוכלוסיית פלשתינה

הערים היוותה אז יוצא שאוכלוסיית , אלף איש 125הערים הגדולות ישבו 12-ולפיו ב, נפש ).1977, גרוס(למעלה מרבע של כלל אוכלוסיית פלשתינה

שבהן שרר אופן ייצור המבוסס , הערים שהתקיימו בארצות, אך כפי שדברי הימים לימדו שאחת , הסיבה היא. לא היו כשלעצמן סביבה כלכלית המצמיחה קפיטליזם, על משקי איכרים

ערים הייתה שילובן המלא באופן הייצור המבוסס על פוסק של ה-התוצאות של קיומן הבלתישניהלו , היו גם חוכרים גדולים) מלווים בריבית, סוחרים(עירונים אמידים : משקי איכרים

שעיבדו אותה , או שהחכירו קרקע לפלאחים, שבהם העסיקו אריסים, משקים חקלאייםיתר סוגי התוצרת בערים התנהל מסחר בגרעיני תבואה ובי. בשיטות ייצור מסורתיות

המעבר של . ולא התייצב מולו, אך הוא השלים את האופן הייצור המסורתי, החקלאיתלגידול חיטה ושומשום נבע מהגידול ) 19-של המאה ה 30-בשנות ה(פלשתינה מגידול כותנה

אך ההסתגלות הזאת לדרישות השוק גם . תוצרת התעשייה האירופית, בייבוא בדי כותנה, כך למשל. ובייחוד לאורך החוף, את הפיכתם של כפרים לערים, מסיימים במקרים, דרבנה

3,000לעיר עם , נפש 200שבו חיו , הייתה כפר דייגים 1840שעד , הפכה חיפה, תוך עשור ). Smilianskaya, 1966(וכל זאת בשל הפיכת הנמל שלה לנמל ייצוא לחיטה , 1850- נפש ב

תחומי העיסוק הנפוצים של בעלי המלאכה . י מלאכההערים היו במשך אלפי שנים מרכז ייצור , נפחות, נגרות, ייצור אוכפים ומוצרי עור אחרים, תפירה, טוויה, אפיה, טחינה: היו

של מסויםכל עיר התמחתה בסוג . ייצור שמן זית וכן ייצור של כלי נחושת וכלי זכוכית, לבנים –נצרת ; בון משמן זית ובעיבוד כותנהס בייצור –שכם ; בקדרות ובאריגה –עזה : מלאכה

, בתי המלאכה היו עסק משפחתי. וכן הלאה, בייצור זכוכית –חברון ; בייצור כלים חקלאייםאולם לפי הצורך הועסקו בו גם פועלים קבועים או , כשם שמשק הפלאחים היה משפחתי

.או בכסף) במוצרי בית המלאכה(הפועלים קיבלו את שכרם או בעין . עונתיים

19

, 20 - מאנית בכללותה בתחילת המאה ה'בהתייחסו להרכב החברתי של האיכרים בחקלאות העות ;שתלותם בבעלי הקרקע אינה כלכלית בלבד, אריסים משועבדים :מצביע פאמוק על הקבוצות הבאות

אריסים המשלמים דמי חכירה ; באזורים שהייצור בהם מכוון לייצוא, בעיקר עונתיים, פועלים שכירים ;אריסים המעבדים את הקרקע תמורת חלק מהיבול ;ולכן הם תלויים כלכלית בבעלי הקרקע, קבועים

כי רוב , פאמוק מוסיף .חזקתם/ובינוניים על קרקע שבבעלותם איכרים המנהלים משקים קטנים ).Pamuk, 1987(שלוש הקבוצות האחרונות םהמעבדים של הקרקע נמנו ע

38

קבעו , היצור בהיקףאשר שלטו , )גילדות( ארגוניםבעלי מלאכה שהתגוררו בערים הקימו הם דווקא בלמו , בדרך זו. ובמידה רבה גם תיאמו מחירים, את תנאיי ההעסקה של השוליות

. המסורתי ארגונהאת התפתחות התעשייה הזעירה ושימרו את אופן היה עליהם , מסויםכדי לנהל מסחר במוצר . בדגם הסוחרים לא יכלו לקבל החלטות ל

לסוחר רק תמורת הרישיוןוזה היה מעניק את , מהמושל המקומי או מהמלך רישיוןלקבל אשר המסחר שלהם שירת בעיקר , בדרך זו התהוו מונופולים של סוחרים. חלק מהרווחים

וטפת של מזון וכן את ההספקה הש) מוצרי מותרות, ציוד לצבא(את צורכי העילית השלטת .וחומרי גלם הנחוצים לתושבי הערים

וככל שהשליטים ניהלו מלחמות להרחבת , ככל שהאומנים ייצרו יותר והסוחרים ייבאו יותר ולכן דווקא הכבידה את , העילית השלטת נזקקה ליותר מזומנים - שליטתם בשטחים ובדרכים

גזלה העילית השלטת מהאיכר , ובדרך ז. שהאיכרים נדרשו לשלם, עול המסים והתשלומיםולכן גם לא הותירה בידיו אמצעים לרכוש אצל בעלי , חלק גדל של התוצרת שהפיק משקו

, כלים לשימוש ביתי, מתקנים לשאיבת מים, המלאכה בערים כלי עבודה משוכללים יותר .פרטי לבוש וכן הלאה

שהיו תופעה , יחסיתאפילו ערים גדולות , ערים, שבמשך אלפי שנים, המסקנה היא שעמדה בניגוד לאופן , לא היוו מרכז להתפתחות, מאני'מסורתית ומרכיב של המשטר העות

.הייצור המבוסס על משקי איכריםוזאת עקב הגידול , 20-ובראשית המאה ה 19- משקלן של הערים גדל בסוף המאה ה

מספר . אלף נפש 300- העולם הראשונה מנתה כבר כ-שערב מלחמת, המהיר של אוכלוסייתן ירושליםמספר תושבי ; 1915-אלף ב 40-ל 1880-אלפים ב 10-מ, כמשוער, גדל יפותושבי

- אלפים ל 6-מ –) בכל אחת מהן( נצרתובחיפה מספר התושבים ב; אלף 80- אלף ל 30-מ – ).1977, גרוס( אלף 25-ל 10-מ – חברוןומספר תושבי ; אלף 30הערים . מהווה מדד מספיק להתפתחות הקפיטליזם אולם גידול זה כשלעצמו אינו

התגוררו בהן . מרכזי חליפין ומסחר ובמידה פחותה מרכזי מלאכה, כל-קודם, המסורתיות היובעלי מקצועות , פקידי ממשלה, סוחרים בינוניים וקטנים, המס גדולים- סוחרים אמידים וחוכרי

. מלאכה-חופשיים וכן אומנים ובעלישבידי תושביהן , מדוע דווקא מהערים, ים מרכזי מסחר וחלפנות מסבירההיותן של הער

משעה שזה הכריז על מכירת , מאני'באו רוכשי הקרקעות מידי השלטון העות, הצטבר ממוןהעובדה שמחזיקי הממון העירוניים ראו את ההשקעה , ברם. זכות החזקה על הקרקעות

מעידה , )ולא בכדי(כהשקעה כדאית ) ביוקרלקנות בזול ולמכור (במקרקעין לצורך מסחר בהן כלומר על רמתה הנמוכה של ההתפתחות , גם על העדר שדה השקעה רווחי אלטרנטיבי

ובעיקר , החדירה של סחורות תעשייתיותכי , לכך יש להוסיף .התעשייתית והפיננסית 20.פגעה קשות במלאכה בפלשתינה, מאירופה, טקסטיל

מאנית 'לא היה בפלשתינה העות, למרות קיום מסחר וחלפנות, למרות קיומן של הערים . אלא אפילו במסחר במסגרת של מחוז או אזור, לא רק לגבי כל האימפריה, מטבע משותף

עניין המטבע , מלווה כשלון פינאנסי חרוץ הייתהשהתפוררותה , מאנית'באימפריה העות"אלא הערך היה , טבעות השוניםערך אחד למ –למעשה –לא היה קיים . היה מסובך למדי

מאנית נוסדה על יסוד של 'לירת הזהב העות –... ואפילו מעיר לעיר, מתחלף מחבל לחבל ).355' ע, 1970, אסף!" (קיים-ולא- שהיה מטבע קיים, )נקרא גם פיאסטר(מאה גרוש

ואפילו באותו , קיומם של מטבעות נפרדים ושל רמות מחירים נפרדות באזורים שונים - אפילו אזור קטן כמו ארץ"את העובדה ש, מבטא את הפיגור של ההתפתחות הכלכלית, אזור

).39' ע, 1977, גרוס" (ישראל לא היה שוק אחד במלוא המובן הכלכלי

והיו בה רק , מאנית טרם התפתחה בפלשתינה תעשייה של ממש'בסוף התקופה העות והיצרנים העירוניים נימנו הן יהודים והן המלאכה-עם בעלי. מפעלי מלאכה ותעשייה זעירה

גלם חקלאיים ובהרכבת ציוד - המלאכה עסקו בעיקר בעיבוד חומרי-במפעלים ובבתי. ערביםהמלאכה וראשית התפתחות התעשייה התרכזו בפלשתינה בטחנות קמח .לחקלאות ולבנייה

20

, 1840-1820בין השנים : נתונים המתייחסים לערים בסוריה מלמדים על תוצאות החדירה של מוצרי תעשייה אירופיים ירד הקף האריגים , באותו פרק זמן. אלפים לאלפיים 8- מ –ובדמשק , אלפים לאלף 10-מספר נולי האריגה בעיר חאלב ירד מ

).MacGregor, 1996(יחידות למאה בלבד 80,000-מ, שייצאה דמשק, )alaja(ה 'מסוג אלג

39

מפעלים קטנים לייצור ב, במפעלי שמן זית וסבון, יין ביקבי, )ידי מים או מנועים- מונעות על(וכן בשני מפעלים ביפו לייצור מכונות שאיבה , ואטריותחומרי אריזה למטעים , חומרי בניין

בעזה , בחברון, בצפת, בנצרת, חרושת טקסטיל הייתה קיימת בשכם. בפרדסים השקיהעבור .ובערים נוספות

כלול במאמרו העולם הראשונה-תיאור של התעשייה והמלאכה בפלשתינה ערב מלחמת אחוזים מתושבי 3-2כי רק , נובומייסקי מעריך". התעשייה בארץ ישראל" נובומייסקי .משל

אם נוציא מן הכלל : "אחוזים נוספים עסקו במלאכה 5-ו, פלשתינה עסקו אז בתעשייה ממשהחרושת היו בעיקרם ביתיים או - נמצא ששאר בתי, החרושת לתעשיית סבון ויין-את בתי

).1924, נובומייסקי" (לאומנות מלאכה-בתיהייתה , שנחשבה מקור הכנסה משלים להכנסה מעיבוד חקלאי, המלאכה הביתית

כבר עסקו בטווייה של חוטי כותנה או 6ילדות מגיל (בעיקרה עיסוקן של הנשים והילדות כר נשים יצאו לעבוד גם מחוץ לבית תמורת ש, כשהיה ביקוש לעובדים במפעלי טווייה .)משי

של נשים וילדים ככל שגברה ןאת העסקת הגדילובתי המלאכה העירוניים . זעום במיוחדייצור באמצעות עבודה זולה כמתחרה בייצור באמצעות –התחרות עם המוצרים המיובאים

). Quataert, 1993(מכונות 21.בלבד המנופקטורההעולם הראשונה הגיעה התעשייה בפלשתינה לשלב -עד מלחמת

ואילו מנועים היו , המלאכה כמעט שלא היו מכונות- כי בבתי, מחומר של אותה תקופה עולהחלק גדול מהתעשייה . וכן בשני המפעלים שעסקו בהרכבת מכונות, טחנות קמח במספררק

צורה . המשפחה- המלאכה עובדים בעיקר בני- כאשר בבית, הקואופרציההיה עדיין בשלב של שהיו לוקחות על עצמן עבודה , קיומן של קבוצות עובדים הייתה אחרת של עבודה תעשייתית

היו עוברות לעבוד בבית מלאכה –ולאחר שסיימו את עבודתן , מסויםמלאכה - בקבלנות בביתשהתשלום לעובדים נעשה , העובדה הייתהאחד הביטויים לפיגור היחסי של התעשייה . אחר

.רהבסחו, אך לעתים גם בצורה נטורלית, לעתים בכסףשמביא , 19-שפעלו בשכם במחצית השנייה של המאה ה, תיאור של המפעלים לייצור סבון

, הסוחרים. מלמד עד כמה רחוקה הייתה מלאכה זו מתיעוש קפיטליסטי, ניאבשארה דומהשתלטו על יבול השמן באמצעות חוזי , שהיו גם הבעלים של מפעלי הסבון, תושבי שכם

שחלקו נועד , הסוחרים היו מעניקים לפלאחים אשראי. אשחוזים לרכישה מר –' סלאם'התחייבו הפלאחים למכור להם את ,ותמורת האשראי הזה, לתשלום מס וחלקו לקיום יומיומי

הפלאחים מכפר : דומאני מביא חוזה כזה לדוגמא. שנקבעו מראש, במחירים מופחתים היבול 1,025וקיבלו אשראי של ,חודשים 10מיכלי שמן כעבור 100התחייבו לספק מסוים

מכאן שהרווח . פיאסטרים 2,300הסוחר מכר את מיכלי השמן האלה תמורת . פיאסטרים). Doumani, 1995, p. 136(!) (150%ייצג ריבית שנתית של ) פיאסטרים 1,275(שלו

וזאת , שלא סבלה מייבוא מתחרה, העתידי האיצה את פיתוח תעשיית הסבון ביבולהשליטה .המבוסס על משקי איכרים, לשנות את אופן הייצור מבלי צורך

ועברו ממפעל , )ארטלים(שעבדו בקבוצות עבודה , במפעלי הסבון עצמם הועסקו אומנים קטן של פועלים מספרכן הועסק במפעלי הסבון . למפעל לצורך ביצוע העבודה העונתית

. ששכרם שולם להם בחלקו בתוצרת וחלקו במזומן, עונתיים –מספר הפועלים בתעשייה ובמלאכה של פלשתינה באותה תקופה היה מצומצם ביותר

1,500העולם הראשונה -היו בארץ ערב מלחמת, לפי הערכות. כשלושת אלפים איש בלבד) שכם(רוב הפועלים הערבים הועסקו בייצור סבון . פועלים ערבים 1,600-פועלים יהודים ו

; 1938, בונה) (עזה, רמלה, ירושלים(ובייצור כלי חרס ) שליםירו, דל'מג, עזה(בייצור אריגים ).1947, חוסייני-אל

21

המבוססת על , כינה מארקס את הצורה המוקדמת של ארגון הייצור התעשייתי ,מנופקטורה בשם המנופקטורה מתהווה כתוצאה מהתחברות של בעלי אומנויות . עבודה- לוקתהון ועל ח- בעלות של בעל

הן כתוצאה מעבודה בצוותא של אומנים מאותו ו, שכל אחד מהם מתמחה בחלק מהעבודה, שונותשהייצור בה מבוסס לא על , בכך) מהתעשייה הגדולה(החרושת -המנופקטורה נבדלת מבית. מקצועהמוצא המיוחדת שלה אשר תהיה - תהיה נקודת: "ילים של מארקסובמ, אלא על עבודת כפיים, מכונות

-277 ע"ע, 1953 ,מרקס" (אדם-מנגנון ייצור שאיבריו הם בני: צורתה הסופית היא אחת ויחידה –276.(

40

. הקרקעות-מהחלפנים ומבעלי, מורכבת מהסוחרים הייתההשכבה הדומיננטית בערים איטלקים ויהודים בני העדה , גם יוונים, מלבד הערבים, שביניהם היו, אנשים אמידים אלה

הכלכלי המסורתי והפיקו במבנההיו משולבים , ")ני דת משהערבים ב"שכונו גם (הספרדית שכבה זו לא החמיצה הזדמנויות להשתלב בהתחלות של אופן , יחד עם זאת. ממנו רווחים

וזאת תוך כדי ניצול , בבנקים ובמסחר בקרקעות, והשקיעה במטעים, הייצור הקפיטליסטיהקימה , עסקה בהלוואה בריביתש, )יהודים ספרדים(משפחת ואלירו . הכספים רבים שצברה

המלאכה -בעלי, לעומת זאת. 1848עוד בשנת ) ירושלים(את הבנק הראשון בפלשתינה מכדי להוות אתגר כלכלי מול ונגד המערכת , והיצרנים הקטנים המקומיים היו בעלי הון קטן

.המסורתית הקיימת

זרימת הון זר 1.12

מרותם של יחסי הייצור תמאנית והש'האימפריה העות חולשתה הכלכלית והמדינית של . הון מאירופה ומאמריקה-הפכו את אזוריה השונים יעד לחדירה כלכלית לגבי בעלי, הישניםהעניק מעמד עדיף לנתינים , מאנית'שנכפה על האימפריה העות, "הקפיטולציות"משטר

וכן , בחקלאות) ראה להלןכפי שנ(ובמידה מסוימת , בבנקאות, למשל בתחום המיסים, הזרים .הנחת מסילות ברזל, למשל, כמו, בהשקעות במפעלי זיכיונות

מאנית שורה של 'ניהלה האימפריה העות, 19- ובמהלך המאה ה 18-בסוף המאה ה 1789/9בשנים . שניסו לנגוס בשטחה ומול שליטים מקומיים, מלחמות מול מעצמות אחרות

ניהל הצבא התורכי מערכה 1840- ב; בות לפלשתינהלר, למצרים ולסוריה נפוליוןפלש הייתה 1856-1853בשנים ; שכבש את סוריה, שליט מצרים, להבסתו של מוחמד עלי

וכעבור , מאנית מעורבת במלחמת קרים הראשונה מול האימפריה הצארית'האימפריה העות . שנה במלחמה שנייה עם אותה מעצמה 20 לשולטאןהן סייעו , מצד אחד: תפקיד כפול לאומיהמעצמות הבריטית והצרפתית

הן , כאשר נקרתה להן ההזדמנות, ומצד שני ;מאני לנצח במלחמות נגד יריבות שלהן'העותכבשה בריטניה את מצרים ואת 1878-ב: מאנית'עצמן כבשו חלקים מהאימפריה העות

.כבשה צרפת את תוניסיה 1881ובשנת , קפריסיןלנצל את -ותר מבחינה כלכלית שביצעו מעצמות המערב היה אולם הדבר המהותי בי

, שנבעה מהצורך לממן עוד ועוד מלחמות, מאנית'מצוקתה הפיננסית של האימפריה העות 70%- מימון החזקת הצבא התורכי בלע כ, 30-בסוף שנות ה. כדי להפוך אותה לבעלת חוב

, סכומים גבוהים בריבית גבוהה לשולטאןבנקים פרטיים באירופה הילוו . מהכנסות האימפריה- הכריזו עליו ב, ט זהב"מיליון ליש 240- שהגיע ל, וכאשר הוא לא יכול היה לפרוע את החוב

אשר בעצם כפתה על האימפריה , המעצמות הקימו אז מינהלת חוב. כפושט רגל 1875התואמת את האינטרסים הכלכליים של החברות האירופיות , מאנית ניהול מדיניות'העות

בהשגת , בהשתלטות על השוק לסחורות תעשייתיות בארצות השונות שבתחומי האימפריה . ובתמורות קפיטליסטיות, להפקת אוצרות טבע ולהנחת מסילות ברזל זיכיונות

שבמסגרתם אילצו את השלטון ,בריטניה ומעצמות אחרות חתמו על הסכמי סחר ובכך להקל , וביתר המוצרים החקלאיים מסחר בתבואהבמאני לוותר על המונופול שלו 'העות

. פלשתינה –וביניהן , על חברות זרות להשתלט על המסחר הבינלאומי עם ארצות האימפריהאשר העניקו לאזרחים אירופים יתרונות , )קפיטולציות(המעצמות גם השיגו הסכמי העדפה

בית משפט ופטור מחובת התייצבות בפני, כמו פטור מלא או חלקי מתשלום מסים, רבים ). Owen, 1981(מאני 'עותירת ההון של המעצמות האירופיות לפלשתינה הייתה אחד הזרמים של יצוא ההון חד

חדירה זו נשאה לעיתים . באותה תקופה מארצות המטרופולין לקולוניות ולארצות התלויותונים הייתה הקונסוליות והמוסדות הדתיים הש, הקמת המיסיונים, למשל, כך. אופי מוסווה

שנועדה להכשיר את הקרקע להשתלטות על , תרבותית-מדינית-צורה של חדירה כלכלית 22.מאנית'שטחי האימפריה העות

22

, מאנית'אזורים אחרים באימפריה העות. הייתה אופיינית לא רק לפלשתינה, שהואצה בידי ההון הזר, התפתחות עירונית שהרי העובדה . "לרבות הופעת מפעלי תעשייה ובנקים, עברו אף הם תהליך מואץ של התפתחות עירונית, סוריה ולבנון כמו

41

פתח הבנק 1892בשנת : בנקים זריםהחלו לפעול בפלשתינה שני ,19-בסוף המאה ה זאת על רקע ו, בירושלים וביפו –שני סניפים ) Credit Lyonnais" ('קרדיט ליאונה"הצרפתי

הוקם בארץ 1897בשנת ; מעורבותו במימון הנחת מסילת הברזל הראשונה בין יפו לירושליםפתח ביפו את סניפו 1905בשנת ). Deutsche Palastina Bank(גרמני - הבנק הפלשתינאי

אשר ניהל את החוב , )הון אנגלי וצרפתי(שהיה בנק אירופי , מאני המסחרי'הבנק העותהבלעדי להנפקת שטרי כסף הזיכיוןמאנית והיה בעלים של 'מפריה העותהחיצוני של האי

הקמת הבנקים הזרים נועדה ליצור תנאים להתפשטות . ברחבי האימפריה) ממון נייר(השכנות בארצותבנקים אלה פעלו גם . הכלכלית של ההון הצרפתי ושל ההון הגרמני

).2002; 2000, רוסג(יצוא וייבוא ולענף ההדרים לעסקותוהתמקדו באשראי השתלב , הבנקים והמשקיעים הזרים, כתוצאה מחדירת החברות המסחריות האירופיות

שהתבטאה בגידול מהיר של , השתלבות זו. המשק הפלשתינאי במידה גוברת במשק העולמיגם האיצה את ההשקעות , הייצוא והייבוא ובהתפתחות הספנות וקשרי הדואר והטלגרף

הברזל -השינוי החשוב בתחום זה היה הנחת מסילת. ברזל- ובהנחת מסילותבסלילת כבישים שקישרה את הארץ עם דמשק (אזית 'הברזל החג-וחיבורה למסילת 1892-יפו ב-ירושלים

שכם , )1913בשנת (עכו : בהמשך חוברו לקו מסילת הברזל ייתר הערים המרכזיות). אז'וחג .בעש-יפו ובאר, לוד, וכן חיפה, )1915/16בשנת (

ואיפשר לראשונה את , 1869שחיבר את יפו וירושלים נסלל בשנת , הכביש הראשון נחנך גם קו ,במקביל לסלילת הכביש הראשון. השימוש בעגלות בנסיעה בין שתי הערים

התחלות אלה שיפרו את . ביירות וקושטא, שחיבר את ירושלים עם דמשק, הטלגרף הראשוןאך לא שינו מהותית את אופי , קיהם של תושבי העריםהקשרים הכלכליים והקלו על עס . התקשורת והתחבורה בפלשתינה

חדירתם המוגברת של הגורמים האימפריאליסטיים החריפה את התחרות ביניהם על הקמת לע; לאספקת מים וחשמל ולייצור מלח זיכיונות, למשל, כמו, מונופוליים זיכיונותקבלת

ועל מעורבות בחיים הכלכליים והמדיניים של ; לפלשתינהיצוא י לע; מוסדות אשראי .פלשתינה

באה על חשבון החקלאות , הודות לייצוא ההדרים היתרבין , ההשתלבות בשוק העולמי הופסק יצוא החיטה מפלשתינה 19-בשליש האחרון של המאה ה. והמלאכה המסורתיות

ברזל ופלדה דחק את רגלי המלאכה יבוא של כלים עשויים . ופחת במידה רבה יצוא האריגיםצמצם את הקף ) תחילה מהודו ולאחר מכן מאנגליה(ואילו יבוא בדי כותנה זולים , המקומית

חיסל , שהיה זול יותר מגידולה בפלשתינה, גידול הכותנה במצרים. ייצור בדי הכותנה בארץדחף לפתיחתן ) שהוסקו באמצעות הבערת עץ(יבוא מנועי קיטור . את גידול הכותנה בארץ

ובהמשך לשימושים במנועי קיטור גם לשאיבת מים ובענפי , של טחנות קמח ביפו ובירושלים .מלאכה אחדים

התחלות של קפיטליזם 1.13

בה התמידו הפלאחים , אגראריתארץ מאנית'העותאם כי פלשתינה הייתה בשלהי התקופה , חלק מהייצור החקלאי לשוקהפניית , הרי פיתוח ענף ההדרים, בשיטות עיבוד מסורתיות

התפתחות קשרי הסחר עם ארצות , עירונית בעיקרה, מסוימתריכוז הממון בידי שכבה ייצור קפיטליסטיים -כל אלה יצרו רקע להופעתם של יחסי, אירופה וחדירת ההון הזר

צריכים להיווצר , אולם כדי שיחסים כאלה אכן יתפתחו). המבוססים על הון ועבודה שכירה() יצרנים קטנים(כלומר להפיכתם הכפויה של עובדים עצמאיים , ם להופעתם של פועליםתנאי

רק על בסיס זה יכול הממון להפוך . עבודתם- שמוכרים את כוח, ייצור-לעובדים חסרי אמצעי .להוןהתנתה מראש את שבירתן , אגראריתכמו בכל ארץ , התפתחות הקפיטליזם בפלשתינה

-ובכלל זאת את נישול היצרנים הבלתי, ברתיות המסורתיותשל המסגרות הח הכפויהאת שני התנאים מארקסניתח ' חלק א" הקפיטל"ב. אמצעיים מאדמותיהם וממשקיהם

להגדיל (הרוצים לשערך , ייצור-קיומם של בעלי אמצעי,מצד אחד: החיוניים להפיכת ממון להון

שבהן לא , כי התפתחותן הכלכלית של סוריה ובמיוחד של הלבנון, י סופרים ציוניים בני התקופה"שאף צוינה ע, בולטת היא

).1976, קולת" (התפתחותה הכלכלית של ארץ ישראלהייתה מואצת יותר מ, הייתה כלל התיישבות יהודית

42

קיומם של , מצד שני; אחריםעבודתם של -ידי קניית כוח- את ההון שבידיהם על) את הערך-הנאלצים למכור את כוח, ייצור-אך חסרי אמצעי, בני חורין מבחינה משפטית, פועלים

.עבודתםובחקלאות בתעשייה, שני התנאים שמנה מארקס נחוצים להתפתחות הקפיטליזם בכלל

-יצבים בעליתעשייתי או חקלאי רק במקום שבו נ, ולכן ניתן לדבר על ייצור קפיטליסטי, כאחת .כקבוצות חברתיות, ההון והפועלים אלה מול אלה

בעוד שהצבר ההון : להתפתחות שני התנאים המוקדמים הללו אינו זהה המקוראולם העבודה -הרי הצבר כוח, יכול להתממש בדרכים שונות) הצבר הממון שהופך הון(הראשון מתגשם באופן יסודי בדרך ) תהייצור וחופשי מבחינה משפטי-מאמצעי" חופשי("החופשי

מאמצעיי הייצור ) של האיכר, כל-וקודם(של היצרן הזעיר ) הגס והאלים(בדרך נישולו : אחתהינה היסוד – מעל האדמה, הוא האיכר, נישולו של היצרן החקלאי"מארקס הדגיש . שלו

).591' ע, 1953, ]1867[מרקס " (לכל התהליך כולובזמן -ובו, שר את מעבר החקלאות לפסים קפיטליסטייםנישול האיכר מאדמתו מאפ

עבודה שכיר הן לתעשייה המתפתחת במהירות והן לחקלאות שמשנה את - מספק כוחהפועל , וביניהן הפועל החקלאי העונתי, לכן מוליד נישול האיכרים צורות מעבר רבות. אופייה

.הפועל העירוני הנודד ועוד, החקלאי הקבועשניצבו , אשוני קיבל תנופה בפלשתינה עם הופעתם של החוכרים הגדוליםהצבר ההון הר

מעמדם של החוכרים הללו היה ). בעלת הקרקע(לבין המדינה ) היצרן הזעיר(בין הפלאח הקרקע במובן -ולו משום שהראשונים לא היו בעלי, שונה ממעמד הפיאודלים באירופה

הם נהגו , מאנית בשקיעתה'מפריה העותאופיינית לאי שהייתהאך בתנאי האנרכיה . המשפטי ).אם כי לא כבעלי המשק(הקרקע לכל דבר -כבעלי

) המלווים בריבית(הופעת החוכרים הגדולים התאפשרה עקב חדירת הון הנשך שגדל ( מסויםמאחר שהפלאחים שילמו את המיסים המוטלים עליהם בצורת אחוז . לחקלאותהם שילמו חלק ניכר , שבשנים של יבול גרוע, דברפירושו של , מהיבול ברוטו) בהדרגה

נאלצו , כתוצאה מכך. ונידונו לקיום עלוב על סף רעב, הם-מהתוצרת החיונית לקיומםובסופו של דבר שקעו , כדי להשיג אמצעים לקיומם, הפלאחים לפנות למלווים בריבית

.בחובות ואיבדו את משקיהם. חדירת הון מסחרי ובנקאי לחקלאות הייתהטים דרך אחרת של ריכוז הקרקעות בידי מע

ידי -וזאת על, הקיימים של המשק החקלאי הארגוןההון המסחרי והבנקאי השתלב בסדרי החוכר הגדול , מסיימיםבמקרים . מאנית'חכירת שטחי קרקע גדולים מידי המדינה העות

ואילו הפלאחים , בהמות וזרעים, רוכש ציוד, החדש הזה היה מקים מבנים על הקרקע שחכרזו הייתה צורה . תמורת חלק קטן של היבול) חוכרי משנה(היו באים לעבוד כאריסים

שכן האריסים לא היו בעלי משק ולא היו , התחלתית של העסקת פועלים חקלאיים שכיריםאלא החוכר , האריסים לא שילמו לחוכר מס, כשכירים. בידיהם כלי עבודה ובהמות עבודה

.או בממון) חלק מהיבול(ין שילם להם שכר בעאלא , אך מרבית החוכרים בחרו להשיג רווח לא באמצעות העסקה של פועלים שכירים

, שעיבד את החלקה, בעל המשק, )האריס(בשיטה המסורתית של גביית תשלום מהפלאח .שהחוכר הגדול העמיד לרשותו בחכירת מישנה

אשר בשנת , שהוזכר לעיל סורסוקקאי דוגמא קלאסית של חוכר גדול כזה היה הבנ . כפרים של אריסים 20והקים בו , מאני את עמק יזרעאל'העות מהשלטוןחכר 1872

ונוסף לכך היה , )ברוטו(מאנית עשירית ומהיבול 'האריסים היו צריכים לשלם לממשלה העותורסוק ס 23.לירות תורכיות לכל פדאן 2.5עליהם לשלם לחוכר הגדול עשירית מהיבול ועוד

אלף 20- והכנסתו השנתית הוערכה ב, אלף לירות תורכיות 18חכר את העמק תמורת .לירות

לא , הופעת חוכרים גדולים דוגמת סורסוק לא גרמה שינוי מהותי בשיטות צורת העיבוד ומבחינה זאת בלמה את ההתפתחות , את השתלבות הפלאחים בשוק הסחורתי דרבנה

אולם למרות שריכוז הקרקעות שימר במשך תקופה . הערביחברתית של הכפר -הכלכלית

23

במעבר למידות מטריות . פדאן היה במקורו גודלו של שטח אדמה שניתן לחרוש בעזרת צמד בהמות במהלך שנת עבודה .דונם 100-כי פדאן שווה ערך ל, קבעה הממשלה התורכית

43

שהוא , הרי היה בו כדי ליצור מקורות של הצבר ממון, את המשק הזעיר של הפלאח מסוימתכמו באזורים (הצבר ההון הראשוני בפלשתינה . תנאי מוקדם להתפתחות הקפיטליסטית

-חוכרי, שתלטות סוחריםידי ה- הושג בראש וראשונה על) מאנית'אחרים של האימפריה העותשהיו בעבר בחזקת הפלאחים או העדה הכפרית , מס ומלווים בריבית על קרקעות

שגם הבטיח הכנסה וגם , נתנה בידי החוכרים הגדולים נכס, ההשתלטות הזאת). המושאע(למוכרו ברווח עם התפתחות השוק הפנימי וגידול -כאשר השלטונות איפשרו זאת , ניתן היה

.עותהביקוש לקרק, שהמשיכו לנצל את הפלאח באמצעות גביית דמי חכירה ומסים, הממון-אולם גם בעלי

הפלאח חסר . אלא גם על משקו, בהמשך התהליך השתלטו לא רק על אדמתו של הפלאחאו שקיבל , בהמות וזרעים, עבודה-כדי להשיג כלי, הממון נאלץ ללוות כספים בראשית העונה

איבד –מי שלא יכול היה לפרוע את ההלוואה . מידי החוכר הגדול )כהלוואה(אותם לשימוש - מאמצעי, כיצרן קטן, לכן בהדרגה נישל גזל אדמות הפלאח ומשקו את הפלאח. את משקו

.לשכיר, עבודתו-ויצר את התנאים להפיכתו למוכר כוח, הייצור שלוהכפר הערבי סגרתבממאדמתו וממשקו בוצע , הפלאח, צרן הזעיריהתהליך של ניתוק ה

כפי שהוזכר . לאותו כפר מחוץ, ברוב המקרים, אולם הפיכתו לפועל שכיר נעשתה, המסורתי, )העצמאי או האריס(המבוססת על המשק הזעיר של הפלאח , בצד החקלאות, לעיל

מבוססת שהייתה, חקלאות מטעים, 19- החל ממחצית המאה ה, התפתחה בפלשתינה .חקלאות קפיטליסטית –לומר כ, מתחילתה על עבודה שכירה

יריחו , בעיקר בסביבות יפו, ניטעו בשפלת החוף, הדריםבעיקר , המטעים, לעיל שצויןכפי וזאת כתוצאה מההתפתחות היסטורית , באזורים הללו היו כפרים מסורתיים מעטים. ועזה

זורים ולכן התרכזו הכפרים בא, בשפלת החוף נערכו לעיתים תכופות מלחמות: ממושכתבני העדה (איטלקים ויהודים , וכן יוונים, את המטעים נטעו סוחרים ערבים. הרריים

. יסוד עבודה שכירה-ומראשיתה אורגנה העבודה בהם על, בעזרת ממון שצברו) הספרדיתומבחינת המדינה , היו חייבים במס העושר, כמו כל מעבדי הקרקע, אומנם גם הפרדסנים

ששלטו על , אולם שלא כמו החוכרים הגדולים, של חוכריםמאנית הם היו במעמד 'העות .אלא פועלים חקלאיים שכירים, הם העסיקו במטעי ההדרים לא פלאחים, כפרים שלמים

יצוא ההדרים הסדיר מפלשתינה החל : מהירה למדי הייתההתפתחות מטעי ההדרים עלה ערכו של ) 1885-1862(ובמשך שתי עשרות שנים , 19-של המאה ה 60-כבר בשנות ה

ובאמצע , אלף תיבות 110- הגיע יצוא התפוזים לאנגליה ל 1887/8בשנת . 5היצוא מיפו פי הגיע יצוא , העולם הראשונה-ערב מלחמת. כבר עלה ליותר מרבע מיליון תיבות 90-שנות ה

).1924, נובומייסקי; 1977, גרוס(התפוזים השנתי למיליון עד מיליון וחצי תיבות , היו יצרני סחורות מובהקים, אשר הקימו קרטל לצורך יצוא התפוזים, דסנים הגדוליםהפר

התחרות בין בעלי המטעים לבין עצמם ובין בעלי המטעים . שכל תוצרתם כוונה לשוקאת הקפיטליסטים החקלאיים דרבנו, לבין בעלי מטעי הדרים בארצות אחרות בפלשתינה

. החוסכות כוח אדם, שות ולעבור לשימוש במכונותהאלה להחדיר למטעים שיטות עיבוד חד .השימוש במנועי בנזין להפעלת המשאבות בפרדסים1897כך החל בשנת

באו מהכפר –מיעוטם קבועים , רובם עונתיים –הפועלים החקלאיים שעבדו בפרדסים ונוסף לעבודתם כשכירים היו מעבדים חלקות, הם המשיכו להיות קשורים לכפר. הערבי

הם , המקבלים את שכרם בממון, אולם כפועלים שכירים. כבני העדה הכפרית, שברשותם .המשולב בשוק הקפיטליסטי, הפועל החקלאיהכניסו לכפר את הטיפוס של

והביקוש הגובר לתוצרת החקלאית מצד תושבי , מחד גיסא, הופעת הפועל החקלאי את הייצור החקלאי לצרכי השוק והידקו דרבנו, מאידך גיסא, גדל במהירות שמספרם, הערים

כי בפלשתינה של , מהספרות של אותה תקופה ניתן ללמוד. את הקשר בין הכפר והעירנשק - כלי, כגון אריגים, קנו פלאחים מוצרים חרושתיים 19-של המאה ה השנייההמחצית

.כגון קפה וסוכר, וכן מוצרי מזון שאין מייצרים בארץ, בית שונים-וחפציוהשינויים שחלו כתוצאה מראשית , התפתחות המטעים והופעת הפועלים החקלאיים

אילצו גם את הכפר הערבי המסורתי להשתלב -השתלבותה של פלשתינה בשוק העולמי של השנייהייצאו מפלשתינה במחצית , בנוסף לייצוא ההדרים, וכך. בשוק הקפיטליסטי

. וניםאבטיחים ומל, שומשום, גם שעורה 19-המאה ה

44

כמוהו כממון שהשתלט על אדמות הפלאחים , הממון שהושקע בפיתוח המטעים , עובדה זו מסבירה רבות מהתופעות. סוחרים היה במקורו ממון שנצבר בידי, בפלשתינה

. וגם את עצם פיגורה הכלכלי בתקופה זו, לראשית התפתחות הקפיטליזם בפלשתינה שנלוו- לא פגעו במבנה הכלכלי, היוזמים של פיתוח מטעי ההדרים שהיו, הסוחרים הגדולים

באמצעות השקיהכאשר במטעים החדירו שיטות עיבוד מודרניות לרבות . חברתי המסורתיבאותם , המשיך הפלאח הערבי לעבד את חלקתו כמימים ימימה, משאבות בעלות מנועים

ההתפתחות שההון המסחרי לא היה נושא, העובדה, ברם. כלים ובאותן שיטותהייצור -שהוא לא גרם סבל לאלה שהיו תשתית אופן, אין פירושה, הקפיטליסטית בכפר

. לפלאחים, המסורתי, )8פרק ' ר(בדומה לתיאורים שתיאר מארקס את הצבר ההון באמצעות מסחר ונשך

-שהיה החלק הדומיננטי בכלל ההון בפלשתינה של המאה ה ,אפשר לומר גם על ההון הזהשהרעה בצורה ניכרת את , שהוא ייצג מערכת של שוד ושל אלימות, 20-ראשית המאה הו 19

, אומנם, הפלאחים ברובם לא הפכו. תנאי חייהם של הפלאחים ורוששה אותם בצורה אכזריתאך באמצעות גביית המיסים . ולכאורה נותרו בעלי משקים עצמאיים, פועלים שכירים

דולים על הפלאחים עבודה בתנאים גרועים אפילו יותר כפו הסוחרים הג, וההלוואות בריבית .שהחלה להתפתח, שבהם הועסקו הפועלים השכירים בחקלאות או בתעשייה, מהתנאים

עימותים והתקוממויות, סתירות 1.14פוליטיות -לא היו מנותקים מההתפתחויות החברתיות, שתוארו לעיל, התהליכים הפנימיים

התמודדה אימפריה ותיקה זו הן עם הפלישה 19-ך המאה הבמהל. מאנית'באימפריה העותשהיו חלק מהאימפריה , למצרים ולפלשתינה והן עם התקוממויות שפרצו בארצות נפוליוןשל

). Kimmerling, 2000; 1994, תומא(ששרר , הכוח המניע של השינויים הפנימיים באופן הייצור המבוסס על משקי איכרים

, מצד אחד עמדו הפלאחים. אמצעי הייצור העיקרי, מות סביב הקרקעהיה העי, בפלשתינהומצד שני עמדו אלה שהשתלטו על הקרקע , המעבדים המסורתיים ובעלי המשקים הקטנים

השולטים בקרקע היו המדינה . היבולואילצו את הפלאחים לשלם להם תשלום בצורת מס על שקיבלו מהשליט שטחי קרקע , נייםברובם עירו, או בעלי שררה פרטיים) השליט בממלכה(

.או שהשתלטו על חלקות קרקע של פלאחים ששקעו בחובות, בחכירה, באופן ייצור שבו בדרך כלל לא הייתה בעלות פרטית על הקרקע, באופן היסטורי

איש לא ערער על זכותם לעבדה ולקיים עליה את . הקרקעות היו בפועל ברשות האיכריםכאשר הארץ נכבשה . כות לקרקע נתפסה כפועל יוצא של עיבודהמשום שהז, המשק שלהם

מוכתבת לפלאחים מערכת של חוק , להכנסות למימון חצרו וצבאו, כרגיל, הזקוק, בידי שליטכאשר הפלאח נדרש בכוח החוק והנשק , בשלב זה. ההולמת את צרכיו של השליט, ומשפט

מיהו הבעלים , שייכת הקרקע למי: עולה השאלה של הקניין, לשלם מס וכל תשלום אחר .שבתוקף בעלותו מאלץ את הפלאחים לשלם לו מס, החוקי

הפלאחים נותרים , הקובע שהקרקע ברובה היא קניינו, אך גם במצב של שלטון מרכזי אלא מס בדמות חלק , והם אינם משלמים דמי חכירה קבועים, המנוהל בידיהם, בעלי המשק

משכירים –מסוגלים להתקיים רק מהעבודה במשקיהם אותם פלאחים שאינם .. מהיבול .עצמם לעבודה זמנית כשכירי יום

מופר מדי פעם בשל אירועים , המעבדים הישירים, הכולל שליט ופלאחים, סדר הדברים יכול להיות מצב שבו –כאשר השליט מפסיד במלחמה או המנגנון נעשה רקוב מדי . שונים

עד שהשליט החדש קובע את , מסויםט מתחזק לפרק זמן מעמדם של הפלאחים מול השליחובת ) הפלאחים(שבהן הייתה מוטלת על האיכרים , לכן בתחומי האימפריות. הכללים שלו

גם כאשר שיטות הייצור החקלאי אינן משתנות . אין מצב סטטי, תשלום לשליט או למי מטעמועצמאי כיצרןאת מעמדו לפלאח הייתה הזדמנות לשפר מסיימיםבתנאים , באופן בסיסי

, )מדיניים, חברתיים(ואילו בתנאים אחרים . היבולולהשאיר בידיו חלק משמעותי יותר של .שבו סולק מהקרקע ואיבד את משקו העצמאי, הוא הגיע למצב

כאשר בלחץ בעלי קרקע המקורבים למלכות , למערך העימותים הזה נוסף גורם חדש טשו עיניהן להשתלט על חלקים של האימפריה של, ובלחץ המעצמות האירופיות

45

במסחור, היתרבין , שהתבטא, החל תהליך של הפיכת הקרקע לקניין פרטי, מאנית'העות .הקרקע ובהפיכתה למושא של ספסרות

היווצרות . שוק קרקעות) ולא רק בה(התהווה בפלשתינה 19- במחצית השנייה של מאה ה בעלי הרכוש והממון מהשגת הזכות לגבות מסים שוק הקרקעות הסיטה את האינטרס של

תמורת תשלום נמוך (לקבלת חזקה על קרקע , )תמורת תשלום לשליט( מסויםמאזור .ולמכירתה תמורת רווח ניכר למי שמעוניין לרכוש אותה, )לשליט

:חברתיות מרחיקות לכת- להתהוות שוק הקרקעות היו תוצאות כלכליות .מחירי הקרקע עלו בהתמדה - .קניין פרטי, ובהמשך גם באופן משפטי, הקרקע הפכה בפועל -, )הקרקעות הציבוריות(החוכרים הגדולים השתלטו גם על קרקעות הקהילה -

אשר איפשרו את קיומם גם של , ובהדרגה שמו קץ לתופעה של קרקעות קהילה .פלאחים עניים

תמורת הכנסה ) שהיו ברשותם(למכור קרקעות , ברובם, החוכרים הגדולים העדיפו -מאשר ליטול אשראי ולהשקיע בעצמם בפיתוח משקים חקלאיים מודרניים , במזומן

.על אדמתםאשר יסייעו לקונים במימון , להפעלת שוק הקרקעות היו נחוצים מוסדות אשראי -

.רכישת הקרקעכדי , שוק הקרקעות יצר דחף כלכלי לניצולה היעיל יותר של קרקע חקלאית -

וכדי להעלות את , יהיה לשלם את החוב למוסד האשראי שבהכנסות ממנה ניתן . ערכה בשוק כקרקע מניבה

את המעבדים לרכוש כלי דרבן, האינטרס הכלכלי בהעלאת פריון הקרקע החקלאית -לארגן , לבצע ניקוז של אדמות ביצתיות, להנהיג שיטות עיבוד חדשות, עיבוד חדשים

.השקיהמערכות ובכך , יותר תוצרת חקלאית לשוק המקומי בעריםהשינויים האלה איפשרו לייצר -

וגם לייצר תוצרת המכוונת רובה ככולה לייצוא , את הגדלת אוכלוסייתן דרבנו ).הדרים(

בהיקףשגם לא יכלו לקבל אשראי , הפלאחים חסרי הממון, בתנאים של שוק קרקעות של שוק הקרקעות לכן הנהגתו . יצאו בעצם ממעגל הרוכשים האפשריים של הקרקע, מספיק

שנושל מהקרקע ולא , הפלאח: והתפשטות הבעלות הפרטית על הקרקע יצרו תהליך חדששעליה יוכל לנהל משק , התקשה מאוד למצאו קרקע חלופית, יכול היה לנהל יותר את משקו

לכן עמדה בפניו הברירה בין הגירה למקום שבו עדיין ניתן היה להשיג קרקע בחכירה . משלובחוות ) בדרך כלל יומי או עונתי(לבין חיפוש פרנסה כפועל שכיר , מהיבולתמורת חלק

24.הקפיטליסטיות שקמו או בערים

החלה עוד לפני שהגיעו מהגרים יהודים , שתוארה לעיל, התפתחות שוק הקרקעות היווצרות שוק , במלים אחרות. וגרמנים ועוד לפני שהתנועה ציונית הוקמה והחל לפעול בארץ

אשר רכשו קרקע משום שהיה , עות יצרה את התנאי המוקדם לבואם של המהגריםהקרק .ואשר ברכישות שלהם עצמן נתנו דחף להתרחבותו של שוק הקרקעות, כבר שוק קרקעות

ההתנגדות של הפלאחים לעול המסים הכבד מנשוא הובילה לנקיטת אמצעיי דיכוי מנהליותדרכים כלכליות יותר ופחות אך גם דרבנה את השלטון המרכזי לחפש, אכזריים

לבעלי הון ) או החכרתן לתקופה ארוכה(מכירת קרקעות , למשל, כך. לניצול השליטה בקרקע .הכניסה לשליט הכנסות מיידות בלא כל צורך לריב עם הפלאחים על תשלום המסים

,ם בעיקר בתקופות של בצורת ופלישת ארבההפלאחים נתנו ביטוי להתמרמרות של השלטון המרכזי לניסיונותהפלאחים גילו התנגדות , במצבים כאלה. שגרמו לרעב בכפרים

, במקרים אחרים. חובות המס שלהם פירעוןאו לדרוש מהם את , להמשיך ולגבות מהם מס . אפילו בנטישת כפרים כדי להימנע מגיוס שהתבטאה, התנגדות לגיוס לצבא ארגנוהפלאחים

שוק הקרקעות הוביל בפועל , מאנית'בתנאים של פלשתינה העות, )2בפרק (כפי שנראה להלן 24

. יהודים ולא יהודים, לנישולו ולהדרתו של הפלאח הערבי גם בידי מהגרים מאירופה

46

התרחשה עוד בשנות , מאנית'ה בהיסטוריה של פלשתינה העותשנרשמ, מרידת איכרים . 19-השלושים של המאה ה

שגבו שלטונות האימפריה , על רקע של מרידה של תושבי קהיר נגד עול המסים עלה לשלטון במצרים איש הצבא מוחמד עלי וארץ זו השיגה , )1805מאי (מאנית 'העות

אותו מוחמד עלי מסע לכיבוש חלקים נוספים בהמשך ניהל. יחסית, מעמד עצמאי .על פלשתינה, היתרבין , מהאימפריה והשתלט

חברון וירושלים נגד ההוראה של , התמרדה קבוצה של שייחים מאזורי שכם, 1834במאי ראשון ניסיון. השליט הצבאי מטעמו של מוחמד עלי לגייס עבורו חיילים מקרב הפלאחים

ובעקבות זאת צרו מאות מורדים מקרב הפלאחים על , נכשללדכא את המרידה הזאת אך ביולי של . צפת וחיפה, המרד הזה התפשט גם לערים טבריה. ירושלים וכבשו אותה

ודיכא את , אלף חיילים 15בראש צבא שמנה , אותה שנה הגיע מוחמד עלי עצמו לפלשתינההוא גם גייס בכפייה , כצעד של ענישה. המרידה באכזריות רבה ותוך הרס כפרים שלמים

)..Inalcik, Quataert, 1994(אלפים פלאחים פלשתינים 10לצבאו את השלטונות להכניס שינויים דרבנו מאנית'העותמרידות שהתרחשו ברחבי האימפריה ה

וגם החלישו אותה מול הלחץ של המעצמות , כפי שתוארו לעיל, בחוקי הקרקע .יה הנרחביםשלטשו עין לשטח, האימפריאליסטיות

סיכום 1.15בו , שלב המעבר מאופן הייצור המבוסס על משקי איכרים לאופן הייצור הקפיטליסטי

התאפיין בשיטות טכנולוגיות , 20- ובתחילת המאה ה 19-נמצאה פלשתינה בסוף המאה השבארצות הקפיטליסטיות המתקדמות כבר נדחקו אז ממקומן בידי שיטות , ומשקיות

:ת מפותחות הרבה יותרקפיטליסטיואת הפעלתן של מסילות הברזל 19- שעה שבפלשתינה חגגו בשלהי המאה ה -

הרי בארצות הקפיטליסטיות , זו מיפו לירושלים וזו מחיפה לדרעה –הראשונות ; הלב במכונית-המפותחות כבר רוכזה תשומת

רצות הרי בא, שעה שבפלשתינה קשה היה לדבר אפילו על ניצנים של ייצור מכונות - ; הקפיטליסטיות המפותחות הדגש כבר היה בייצור מכונות וציוד

זה שהיה משולב , שעה שבפלשתינה התרכז העושר עדיין בידי המעמד השליט הישן -הרי שבארצות , והקפיטליזם לא היה ניכר, באופן הייצור המבוסס על משקי איכריםלשלב התפתחות הייצור הקפיטליסטיים -הקפיטליסטיות המפותחות הגיעו יחסי

של הייצור בארצות ) סוציאליזציה(רמת ההחברה . לשלב האימפריאליסטי, גבוההקפיטליסטיות המפותחות הפכה את הבעלות הקפיטליסטית האינדיבידואלית לבלם

הופיעו צורות 20- ובתחילת המאה ה 19- ולכן בסוף המאה ה. של ההתפתחות, בפלשתינה. ת הקפיטליסטיתהמונופולים והבעלות הממלכתי: אחרות של בעלות

עדיין היו קיימים מכשולים בפני עצם , עקב רמת ההתפתחות הכלכלית הנמוכההתבסס , המשק שהיה ברובו חקלאי: היצור הקפיטליסטיים- התפתחותם של יחסי .העסקת פועלים שכירים-על עבודה עצמית ועל אי, עדיין על הייצור הזעיר

י היה עדיין בין הפלאחים לבין בעלי שעה שבפלשתינה העימות המעמדי הראש -בארצות הקפיטליסטיות , מאנית'המדינה העות –ובראשם , הקרקע וחוכריה הגדולים

. המפותחות היה כבר מעמד פועלים מפותח עם ארגוני פועלים ומפלגות פועלים, שעה שבפלשתינה חלק גדול מהמשק החקלאי עדיין נוהל כמשק להספקה עצמית -

יצוא , טליסטיות המפותחות כבר בולטות תופעות כמו סחר עולמיהרי בארצות הקפי . העולם-הון והשתלטות על שווקים וארצות ברחבי

, מאנית ניצנים של הקפיטליזם'בסוף התקופה העות, אומנם, שבפלשתינה הופיעו, מכאן

-יולא היה בו די כדי להמיר את כלל יחס, אולם קצב התפתחותם של יסודות אלה היה איטי . ייצור בורגניים-הייצור המסורתיים ביחסי

הנמצאת , קרקע כסחורה(שהתגבשו בחקלאות המסורתית , התחלות קפיטליסטיות דרבנוהשתלבו בתהליכים שאותם , )פועלים חקלאיים נטולי משק עצמאי; בבעלות פרטית

47

והקמת , )המקומיים ואלה המתפקדים כמוסדות ציוניים, הזרים(הקמת הבנקים , יבוא ההון .היישובים והשכונות העירוניות ליהודים בלבד

אבל חלק מן היתרון הזה יש , היהודים הקדימו את הערבים מבחינת אימוץ הקפיטליזם" בלי שני . לרשום לזכות ערבים שסיפקו את הקרקע וערבים שסיפקו את כוח העבודה הזול

שגידר את ' קולוניאליזם אתני'מש לא יכלו עולי העלייה הראשונה להיות לאיכרים ולמ, אלה ). 32' ע, 1999, פורת- בן" (המושבות מפני האוכלוסייה המקומית

הייתה , שהושלמה בימי מלחמת העולם הראשונה, מאנית'קריסתה של האימפריה העות אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים עיכב את הכנסתם של 25.מהלך כלכלי ומדיני ממושך

חבר , ושימר את מעמדו של הפלאח, בעיקר לחקלאות, תקדמים ומכונותמכשירי ייצור משהתרכזה סביב , משום שזה היה האינטרס של העלית השלטת באימפריה, העדה הכפרית

שהוא חילק לגביית מסים ובהרשאות להשתלטות על בזיכיונותוהייתה תלויה השולטאןחצר .קרקע ולמכירתה

אזור הייתהלא 20-וראשית המאה ה 19-סוף המאה הפלשתינה של , זאת-עם-יחד היא שימשה אחד היעדים לחדירה : להיפך. המנותק לגמרי מההתפתחות הכלכלית העולמית

–קולוניאלית זו גררה בעקבותיה - וחדירה אימפריאליסטית, של המעצמות האימפריאליסטיותאת התהליכים של שזירזה הן , מהירה, התפתחות קפיטליסטית –בתנאים של פלשתינה

, והן את התהליך של נישול היצרנים הקטנים, התיעוש ושל התגבשות השוק הקפיטליסטי .מאדמתם, הפלאחים

ובוודאי , מאני עיכב את הצמיחה הכלכלית והמודרניזציה בממלכה כולה'המשטר העות" 25

רכז אחת ממטרות המשטר הייתה להעביר משאבים מהפרובינציות אל המ... בפרובינציות המרוחקותביזור השלטון בפועל ודרכי גביית המסים עודדו התעשרות של אנשי שררה חמסנים והכבידו . בבירה

הבזבוז וחוסר היעילות . ובעיקר על המוני הפלאחים העניים, הכי- שהיה כבד בלא, את נטל המסיםבמינהל וההוצאות הגבוהות על ניהול מלחמות כושלות סיבכו את ממשלת תורכיה בחובות חוץ

כדי להגדיל את , לבזבז וללוות, מאנית להוציא'הנושים האירופים עודדו את הממשלה העות. בדיםכמאניות איבדו 'דבר התמוטטה כל המערכת ואגרות החוב העות- של- עד שבסופו –רווחיהם ואת כוחם

).306' ע, 2002, גרוס" (חלק ניכר מערכן

48

, צרוב שמש, להציג את הכובש כגבר גבה קומה, מדי פעם, יש מי שעדיין נהנים"

, אכהכזה שאינו נרתע מלהשתתף במל –נשען על את , נעול מגפי שדה , וכשאינו נלחם נגד הטבע; לעבר אופק אדמותיו, ובתוך כך צופה למרחוק

, מרפא את החולים ומפיץ את התרבות, הוא מתמסר לאנשים ".ככלות הכול חלוץ, הרפתקן אצילי

26)אלבר ממי(

מאנית'תקופה העותשלהי ההקולוניזציה היהודית והציונית ב. 2פרק

ת התחרות בין המעצמות האימפריאליסטיות על השליטה עם החרפ, 19- במחצית המאה המאנית זירת 'הפכה האימפריה העות, מחדש של העולם-בקולוניות באמצעות חלוקתו וחלוקתו

. הונגריה ורוסיה הצארית-אוסטריה, איטליה, גרמניה, צרפת, התמודדות חשובה בין אנגליהשנהנו מזכויות , ם קונסוליותהקימו המעצמות הללו בירושלי, 19-של המאה ה 40-בשנות ה

תפקיד הקונסוליות היה להכשיר . מאני המוחלש'העות השלטוןאשר נכפו על , "קפיטולציות"ה, רכישת קרקעות, ידי השגת זיכיונות- וזאת על, את הדרך להשתלטות על פלשתינה והאזור

י דואר פיתוח שירות, בריאות וסעד, הקמת מוסדות חינוך, ארצותיהן-עידוד הגירה של בני .ועודשנתהוו עקב נסיבות , במסגרת מאמצי ההשתלטות הללו ניצלו המעצמות תנועות הגירה

ניצלה גרמניה להעמקת חדירתה , למשל, כך. חברתיות ועל רקע של מאוויים דתיים- כלכליות, ככת דתית) 1861(שנוסדה בוייטמברג , תנועה זו. הטמפלריםבפלשתינה את תנועת

הקימה את מושבתה הראשונה , רת הטמפלרים מתקופת מסעות הצלבשממשיכה את מסו .1868בפלשתינה בשנת

הון -מאנית נטלו חלק פעיל גם בעלי'בתחרות זו על השליטה בשטחי האימפריה העות זאת קיימו קשרים -עם-ויחד, שהיו קשורים ומשולבים בבורגנות של ארצותיהם, יהודים

אירופה -כמו חלקים אחרים של הבורגנות הגדולה של מערב .מסחריים ופיננסיים בינלאומייםנטלו גם בעלי ההון הגדול היהודים חלק פעיל בהקמת חברות , הברית-ושל ארצות

כן -כמו. תעשייתיות ומסחריות ובפיתוח רשת מסילות הברזל על בסיס זיכיונות ממשלתייםתעשייה ומסחר וחברות חברות, שמימנו מפעלים ממשלתיים, הקימו חברות פיננסיות שונות

.קולוניאליותפי המסורת הקולוניאלית שילבו עסקים עם - שעל, החברות הקולוניאליות היהודיות הללו

קמו בכל הארצות , ופילנתרופייםצורות שונות של חדירה תרבותית והקמת מוסדות דתיים לשתינה היקף פעולתן בפ. 19-של המאה ה 60-הקפיטליסטיות הראשיות החל משנות ה

של מאמצי החדירה של הכישלוןידי ההצלחה או - והמשכיותה נקבעו במידה מכרעת על .שאליה היו קשורות, המעצמה האימפריאליסטית

מתיאורים מקיפים של החברות הקולוניאליות היהודיות והציוניות עולה תמונה של מאמץ ; 1979, לנדוי-דוכן( 19- שהן השקיעו בפלשתינה בשליש האחרון של המאה ה, קולוניאלי

). 1989, גולדשטיין, מרגלית; 1984, קרק ;Burstein, 1934; 1980, שאמה- בן(פורת -כתב בן –" ממשי של קולוניזציה פרויקטתהליך ההתיישבות בפלשתינה היה "

המגדירים את הפעילות של המוסדות , אולם גם בקרב חוקרים). 38' ע, 1999, פורתבעלת ההון הפרטי , רואים בבורגנות היהודית, אם בכלל, מעטים, ציההציוניים כקולוניז

חברתי והמדיני המרכזי בתהליך - את הכוח הכלכלי, ובעלת הקול המכריע במוסדות הציוניים .הקולוניזציה של פלשתינה

כי , הגיע למסקנה, המגדיר את המפעל הציוני כמפעל קולוניאלי ,גרשון שפירהסוציולוג בזו הציונית מילאו שיקולים קפיטליסטיים תפקיד , טיקות קולוניאליות אחרותבהבדל מפרק

:מישני

.31' ע, 2005, כרמל ,דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש, אלבר ממי 26

49

המטרות הלאומניות , כגון העדר מטרופולין, הבדלים ממפעלים קולוניאליים אחרים" שיוו לקולוניזציה הציונית את ,והתפקיד המשני שמילאו חישובים קפיטליסטייםהמובהקות

לים אלו לא ביטלו את הדמיון היסודי בין מטרות העלייה השנייה אולם הבד. דמותה הייחודיתקולוניות המכוונות ליצירת : היינו', התיישבות טהורה'לאלה של קולוניות אחרות של

רבים מהמאפיינים הייחודיים של הקולוניזציה . מתיישבים-אוכלוסייה הומוגנית של מהגריםאלא מקווי פעולה שנועדו , ניאלי כביכולקולו-הלא מאופייהשל הציונות העובדת לא נבעו ששררו בארץ ובשוקי , מתיישבים על התנאים העוינים- לפצות את המהגרים הפועלים

מטרתם הייתה קולוניזציה מוצלחת של ארץ ישראל באמצעות , מכל מקום. העבודה שלהאגב הצדקה מתמדת של ההתיישבות היהודית האחידה , דחיקת תושביה הפלסטינים החוצה

ההדגשות , 2004, שפיר" (אמצעות התכחשות מעמיקה לשאיפות הלאומיות הפלסטיניותב ).אינן במקור

המשרת את , קולוניאלי-לאומני כפרויקטהציוני הפרויקטהתפיסה של שפיר מציגה את כלכלי -שהוא בעיקרו מעמדי, כפרויקטודוחה את ראייתו , מתיישבים היהודים-המהגרים

בפרק הנוכחי ובפרקים בהמשך ייעשה "). חישובים קפיטליסטיים("הודים בשירות בעלי הון י . כי גישתו של שפיר בנושא זה מוטעית, להראות ניסיון

שניהלו המוסדות הציוניים , מבלי להמעיט במשקל שנודע לפוליטיקה הלאומנית , פוליטיקה שחתרה לדחיקת רגליו של העם הערבי שהתגבש בפלשתינה, בפלשתינה

איזה אינטרסים ? את מי שירתה מדיניות זו: לכה לשולי הדיון של השאלה החשובהההשלאינטרס של , "לאומי"הציוני לעניין הפרויקטהופכת את - ? כלכליים היא שירתה-מעמדיים

הציוני הפרויקטבדרך זו מטשטש ההבדל בין אלה שניהלו את . כלל המהגרים היהודיםרוב (לבין אלה , ור לעצמם כן שיגור כלכלי ומדיניבמטרה להרוויח מייד ובעתיד וליצ

.הזה גם במחיר חברתי ואישי כבד הפרויקטהיה לשרת את שתפקידם, )המהגריםנודעת לו משמעות רבה גם בהבנת המציאות ; ויכוח מהותי זה אינו רק היסטורי

שום גישתו של כפי שניתן להסיק מיי, קולוניאלית- האם זו מציאות לאומנית פוסט: הישראליתהמנוהלת בהתאם , או מציאות מעמדית קפיטליסטית, שפיר בניתוח המציאות הישראלית

שבשנות האלפיים כבר משולב מאוד בגלובליזציה הקפיטליסטית ובהון (לאינטרסים של ההון -התעלמות מהתוכן המעמדי הבסיסי של המציאות הכלכלית). לאומיות-של החברות הרב

גם מציבה , ערבים במרכז-והצבת הניגוד יהודים) ובישראל(שתינה חברתית והמדינית בפלחסם בדרך לגיבוש שותפות מאבק של עובדים יהודים וערבים בשאלות המרכזיות של אופי

הלאומית והמאבק האפליה, מהות הדמוקרטיה הישראלית, חברתי-המשטר הכלכלי . 1967להפסקת הכיבוש הישראלי בשטחים שנכבשו ביוני

)לא ציונית(קולוניזציה יהודית 2.1

חברות פילנטרופיות יהודיות

ההון - נועדה להבטיח לבעלי, הון יהודים-שמאגדים בעלי, ידי גופים-הסעד על ארגוניהקמת

מה שמכונה בשפה (האמצעים בארצותיהם ובארצות אחרות -האלה קשר עם היהודים דליבמסגרת החברה . דופן-יוצאת תההייפעילות זו לא , ")עסקים וקהילה: "של היום

ממשיכות להתקיים התארגנויות על בסיס של מוצא לאומי והשקפה , הקפיטליסטית הכלליתהון יהודים ינצלו אך ורק -שלפיה בעלי, פעם חלוקה-שהייתה אי, אין פירוש הדבר. דתית

, יעקב שיץ המיליונר האמריקאי. 'פועלים אירים וכו –הון אירים -ואילו בעלי, פועלים יהודיםניצל לא רק , ועסק בעיקר בהשקעות בחברות הרכבות" קון את לב"שהיה שותף בחברת

חיזקה את מעמדו בקרב , שהוא היה מנהיג הוועד היהודי, אולם העובדה. פועלים יהודים .וממילא ביצרה את מעמדו בחברה האמריקאית בכלל, הברית-יהודי ארצות

גרמניה , בריטניה, צרפת –סטים של אותה תקופה בכל אחד מהמרכזים האימפריאלי :הוקמו חברות פילנטרופיות לפעולה בפלשתינה ובאזורי עולם אחרים –הברית -וארצות

) Alliance Israelite Universelle( אליאנסהמוכר גם בשמו ,)ח"כי(כל ישראל חברים חשוב ביניהם היה הברון שה, הון צרפתים ממוצא יהודי-של בעלי כארגון 1860נוסד בשנת

לפעול –חברתיות -מטרותיו המוצהרות של אליאנס היו תרבותיות. יימס רוטשילד'ג

50

לרבות , ושלוחותיו הגיעו הרחק, לאמנציפציה של היהודים ולהגיש סיוע ליהודים סובליםהקים אליאנס מוסדות חינוך ומוסדות להפצת , כמו גם במקומות אחרים, בארץ. לפלשתינה

, )1870בשנת (הספר החקלאי מקווה ישראל - ונוסף לכך ייסד גם את בית, צרפתיתהלשון השעבדה בשיתוף , צרפתית לפעילות בארצות שונות-ח סוכנות יהודית"הייתה כי, למעשה

).2000ריינהרץ , הלפרין(פעולה הדוק עם משרד החוץ הצרפתי 1871וסדה בשנת נ) The Anglo-Jewish Association( יהודית- החברה האנגלו

1898-ב. הון אנגלים ממוצא יהודי לפעולה ברחבי האימפריה הבריטית-כאיגוד של בעלי .רוטשילד בירושלים-הספר לילדות של אוולינה דה- נטלה החברה תחת חסותה את בית

נוסדה בשנת ) Hilfsverrein der Deutshen Juden( חברת העזרה ליהודי גרמניה התרבותית , לקדם את ההתפתחות הכלכלית("תרבותיות -חברתיותכחברה למטרות 1901

החלה ’מייד לאחר הקמתה"). בעיקר באירופה המזרחית ובאסיה, והמוסרית של בני דתנושבהם הונהגה , בתי ספר 27כבר נמצאו תחת חסותה 1913ובשנת , לפעול בפלשתינה

. להקמת הטכניון בחיפהחברת העזרה הגישה סיוע גם . ומרפאת עיניים, הלשון הגרמניתחברת העזרה פסקה לפעול לאחר , היהודיות האחרות הפילנתרופיותבהבדל מהחברות

.כיבוש פלשתינה בידי הבריטיםהעולם הראשונה - הוקם בתקופת מלחמת) Joint Distribution Committee( וינט'הג

.ופעל גם בפלשתינה, ידי הוועד היהודי האמריקאי-לעזרה ליהודים מעבר לים על כארגון

המושבות הפרטיות

בעלת האופי הקפיטליסטי התרחשה , )פילנתרופית-הלא(ראשית הקולוניזציה הכלכלית שאוכלוסייתה , שכן פלשתינה הייתה בעיקרה ארץ חקלאית, בפלשתינה בתחומי החקלאות

עים הייתה כבר חקלאות מט, 19-בשליש האחרון של המאה ה). 1פרק ' ר(חיה ברובה בכפר אך המהגרים היהודים וההון . תושבי הארץ, שבה היו מעורבים גם יהודים, מסוים בהיקף

תוך קיום יחסי גומלין , ל זרמו באותה תקופה לחקלאות המסורתית"היהודי שהגיע מחו . ועם הסוחרים ובעלי הקרקעות הערבים, שעבדו אצלם כפועלים, כלכליים עם הערבים

כהגדרתו , היו) להלן' ר(ת ובמושבות שניהל והקים רוטשילד האיכרים במושבות הפרטיו בורגנות זו רכשה . שצמחה בפלשתינה, הגרעין של הבורגנות היהודית –פורת - של אמיר בן

ואילו במשקים שלה העסיקה , )או באמצעות מתווכים, בגלוי(קרקעות מבעלי קרקעות ערבים יסתה לפלשתינה בשליש האחרון של כנ). 39' ע, 1999, פורת-בן(בעיקר פועלים ערבים

הן בעוקבות פיתוח , התאפשרה הן בשל החדירה של מעצמות קולוניאליות 19- המאה הוהגידול ) 1892-החלה לפעול ב, בין ירושלים ליפו, מסילת הברזל הראשונה(התחבורה

שאיפשר בעלות פרטית ומסחר מוגבל , )1858(והן בשל חוק הקרקעות , בסחר החוץ ). 1פרק ' ר(בקרקעות

פרטיות בארץ ישראל לפני ) קולוניות(בעלי הון יהודיים יזמו את הקמתן של מושבות כפי . שהברון רוטשילד העביר לפלשתינה חלק מזערי מהונו ולפני שהוקמה התנועה הציונית

את כיוון הפעולה של התנועה הציונית , במידה רבה, מושבות אלה סימנו, שיובהר בהמשךאולם קיומו של . ון הפרטי בכפר ובעיר ובהאצת ההתפתחות הקפיטליסטיתבעידוד הה

לרבות בכל , מאני חייב גם את איכרי המושבות לפעול לפי הכללים שקבע'השלטון העות ).טאבו(הקשור בתשלום מסים ובהגבלות על העברת רישום על קרקע בספרי האחוזה

10ו בחסות הברון רוטשילד ועוד שפעל, מושבות 9היו בפלשתינה 19-בסוף המאה ה , המושבות שלא בחסות רוטשילד הוקמו בידי בעלי הון יהודים. שלא היו בחסותו, מושבות

אשר , )אגודות התיישבות(או בידי חברות כלכליות , שהגיעו לארץ עם הונם ורכשו קרקעאשר , צעיםעליהן התיישבו מהגרים יהודים דלי אמ, ל ובהונן רכשו קרקעות בארץ"הוקמו בחו

. רובם לא היגרו לארץ, אשר לחברי אותן אגודות התיישבות. חויבו בתשלום דמי חכירה, משום שעמד לרשותם אשראי נוח, היתרבין , האיכרים במושבות אלה החזיקו מעמד

).1989, גלעדי(א "שסיפקה להם חברת יקששלט אז , יכריםאיכרי המושבות הפרטיות השתלבו באופן הייצור המבוסס על משקי א

אשר לצורך הפעלת המשק , הם פעלו כאיכרים חוכרי קרקע. בחקלאות הפלשתינאיתמשום שאלה היו כוח , רובם ערבים, מעסיקים פועלים שכירים, החקלאי המשפחתי שלהם

51

התפוקה של גידולי הפלחה במושבות אלה הייתה דומה לתפוקה של החקלאות . עבודה זול, אמריקה הצפונית(לפי המסורת הקולוניאלית . ציוד אירופיאף שהם השתמשו ב, הערבית

) מושבות, קולוניות(אלא הקימו ישובים , הם לא השתלבו בכפרים הערביים, )צפון אירופה .ליהודים בלבד

כי המהגרים נושאי השינוי הקפיטליסטי בחקלאות בפלשתינה , בהקשר זה ראוי לציין שהקימו בארץ משקים , )הטמפלרים(גרים הגרמנים היו דווקא המה) שאינה גידול הדרים(

ושימוש במכשירים ובציוד , משק חלב, המבוססים על משק מעורב, חקלאיים בנוסח אירופי .תוצרת המשקים שלהם כוונה לשוק המקומי בערים. חקלאי שהביאו עמם מגרמניה

הקולוניאלית קיומן של המושבות היהודיות הפרטיות התאפשר בשל היותן חלק מההגירה הם הגיעו לפלשתינה במטרה לנהל עסק קטן . אירופה-מזרח מאזורישל הון ועובדים יהודים

).להלן' ר –מאנית 'על הגירתם של בעלי הון לפלשתינה העות). (משק חקלאי(, שהיגרו באופן פרטי, ואילך בידי יהודים 19-של המאה ה 80- הקמת המושבות משנות ה

, הבורגנות. "הקולוניזציה היהודית בפלשתינה תחילתהייתה , דיובידי הון פרטי יהושל הציונות ' כן השיגור'היא זו שהעמידה את ', קולוניות אתניות'שהתגלמה באיכרים שהקימו

). 8' ע, 1999, פורת-בן" (המעשית בפלשתינה

המפעל הקולוניאלי של רוטשילד

- אים האמידה ביותר בצרפת במאה המשפחת הבנק שהייתה, משפחת רוטשילד מפאריסושלחה ידיה לעסקי , השתלבה בהצלחה בתהליכים הכלכליים שהתחוללו באותה תקופה, 19

ברזל ובייצור ציוד עבור -מעורבת במידה רבה בהנחת מסילות הייתההיא . תעשייה רבים. עודבתעשיית הנפט ו, במפעלים לייצור מכונות, ערגולבמפעלי , בהפקת פחם, ברזל- מסילות

לה להשיג אפשרהועוצמה זו , ברם עוצמתה העיקרית של המשפחה הייתה בתחום הפיננסי. הצרפתית ולגייס מילוות לאוצר המדינה, ברזל- לבניית מסילות וזיכיונותחוזים ממשלתיים

מיליוני פרנקים 3.3-מ –הודות לעסקיה הענפים –ההון של הפירמה של רוטשילד גדל ).1975, גרץ( 1925מיליוני פרנקים צרפתיים בשנת 100-ל 1815צרפתיים בשנת

, באופן טבעי, הברזל הפכו אותה-ההשקעות של משפחת רוטשילד בעסקי מסילות -כבר בשנות ה, וכך. מאנית'בעלת עניין רב וקשרים גם באימפריה העות, לפירמה קולוניאלית

רון רוטשילד את הקמתם של יזם הב, )אליאנס(ח "עוד בטרם הוקם כי, 19- של המאה ה 50ח "לאחר מכן בא השלב של הקמת כי. ספר לנערים בפלשתינה- חולים ושל בית-בתי

, שלב ההשקעות הישירות של הברון רוטשילד במשק הפלשתינאי -מכן -ולאחר, )אליאנס( .חקלאיות) קולוניות(וקודם כל בקרקעות ובמושבות

על ההגירה . ל קבוצות יהודים לפלשתינההחלה הגירה ש, 19-של המאה ה 80-בשנות ה אולם בהקשר של המפעל הקולוניאלי של רוטשילד . סיבותיה והרכבה ידובר להלן, עצמה

פנו לרוטשילד , שהקימו את ראשון לציון, שכמה מהמתיישבים היהודים הללו, חשוב לצייןהכרוכות לנוכח קשייהם לכסות את ההוצאות, בבקשה שיסייע בידיהם בממון, 1882בשנת

.בהקמת המושבהכמו הברון , הון יהודים אחרים-וכן לגבי בעלי(לגבי רוטשילד הייתהההשקעה בפלשתינה

שאפשר להפיק ממנו הן רווחים מיידיים והן , עסק קולוניאלי) אוליפנט, מונטיפיורי, הירששטח שתסייע לצרפת לשלוט ב, מדינית-התבססות כלכלית, כלומר, תועלת לטווח הארוך

. מאנית'אם וכאשר תקרוס האימפריה העות, ולהופכו לקולוניה צרפתיתלא שימשה ככלי "כי זו , ציין רן אהרנסון, בהתייחסו לרכישת הקרקעות בידי רוטשילד

ליצור רצף טריטוריאלי ניסיוןאו , אין למצוא במדיניותו העדפה אזורית. לאומי או כאקט פוליטיאלא הענות לצורכי השוק לשם חיזוק ההתיישבות הקיימת או ,סקטוריאלי- כבסיס קהילתי

).1990, אהרנסון" (להרחבתה, בשלב ראשון שם רוטשילד דגש בשיגור פקידיו לביסוס המושבות היהודיות הקיימות

החל ברכישת שטחי קרקע , 1884- החל מ, בשלב השני. שכבר רכשו קרקע בכוחות עצמןואילך 1887-רק מ. לרבות סביב המושבות הקיימות, ערביםמידי בעלים או חוכרים גדולים

52

למושבות נועד גם התפקיד של הפצת הלשון . יזם את הקמתן של מושבות יהודיות חדשותמדינת המטה של (וזאת כחלק מהמאמץ להגביר את השפעתה של צרפת , הצרפתית .ובפלשתינה בפרט, באזור בכלל) רוטשילד

1.6ומהם , ט"מיליוני ליש 5.6שילד בהתיישבות בפלשתינה השקיע רוט, פי הערכה-על ההשקעה של רוטשילד הסתכמה באותן , לפי מקור אחר. 1899-1883ט בשנים "מיליון ליש

כדי להבין את גודל הסכום ביחס לכלל ההשקעות של בעלי הון . ט"מיליון ליש 6.1- שנים בקעות של כל האגודות של חובבי לסך ההש, למשל, די להשוותו, יהודים בארץ באותה תקופה

אחוזים בלבד מהשקעותיו של 5 –ט "אלף ליש 87בסכום של 80-שהסתכמו בשנות ה, ציון ).1999, פורת-בן; 1981, גבתי; 1970, ביין(רוטשילד באותו פרק זמן

, למשל, שיושם, השתמש רוטשילד בדגם הקלאסי של התיישבות קולוניאלית, לכאורה , רוטשילד נטל על עצמו את רכישת הקרקע. אפריקה- בים הצרפתים בצפוןידי המתייש- על

, בהדרגה, אך קיוו להפוך, יום-שעבדו כשכירי, ואילו את עיבודה מסר למתיישבים יהודים-בעל –הקרקע וגם כקפיטליסט -הוא הופיע בשלב הראשון גם כבעלי. חוכרים עצמאיים

, התכוון רוטשילד להגיע לכך ,בשלב השני. המשק ומי שממנה את מנהלי העבודההמשק וינהלו אותו על יסוד ניצול -שיהיו בעלי, כלומר, שהמתיישבים עצמם יהיו קפיטליסטים

).לפי התנאים, ערבית או יהודית(עבודה שכירה העתק של הכלכלה "היו במידה רבה , שטיפח רוטשילד בארץ, המשקים החקלאיים

כרמי יין (הוא ניסה לטפח משק מטעים ). 105' ע, 1980, שאמה" (הכפרית בדרום צרפת. טווית משי, יין יקבי: שישמשו גם כבסיס לתעשייה המעבדת תוצרת חקלאית, )ושקדים

בעוד –פי קווים מדעיים - משעה שיתבססו כהלכה על, ישראל- סבור היה כי המטעים של ארץ"סופם –לת ומפגרת שהיא בעיקרה נחש ,הם משובצים בפועל ממש בתוך חקלאות של ילידים

). 105' ע, 1980, שאמה" (שיכבשו את הכל, החקלאות בדרום צרפת. מנותקת מהמציאות המקומית הייתהתוכניתו של רוטשילד

חוות , כלומר, התבססה על משקי איכרים עצמאיים, דגם החיקוי של רוטשילד שהייתהאופן הייצור , לעומת זאת ,מאני'העות השלטוןבפלשתינה של שלהי . קפיטליסטיות קטנות

כמו משק , שאינו ייחודי ומוכוון יצוא(וניהול משק קפיטליסטי ,התבסס על משקי איכרים .נתקל בקשיים רבים) ההדרים

כדוגמא לקשיים הללו אפשר להביא את כשלון תוכניתו של רוטשילד להקים בגליל ואילו , ל שטח של אלף דונמיםניטעו ביסוד המעלה עצי תות ע 1890/1בשנים . תעשיית משי

היו אמורים , לפי תוכניתו. בראש פינה בנה רוטשילד מפעל לטוויה ולאריגה של משי גולמי, הספר לטוויה- בדומה לבתי(שיקבלו חינוך תוך כדי עבודתם , לעבוד במפעל ילדים מצפת

אלא שההורים בצפת סירבו לשלוח את ). באנגליה ובצרפת 19-שפעלו בראשית המאה ה, שאמה( מנהליתואילו בידי רוטשילד לא היו הכלים לכפייה כלכלית או , ילדיהם למפעל

).103' ע, 1980כיוון אחר בפעילות של רוטשילד היה ניהול משקים חקלאיים בשיטה המשקית ששררה

ניאות רוטשילד לסייע בידי מתיישבים , בהתאם לכיוון זה. שיטת האריסות, אז בפלשתינהאת בתיהם ואת ייתר , שהמתיישבים ירשמו את כל הקרקעות שברשותם, נאייהודים בת

ע 'ע, 1981, גבתי(ובתנאי שהם יסכימו מראש לקבל את מרותו , הנכסים על שם נציג הברון-לאיכרים לא, בעלי משק משלהם, בדרך זו הפכו המתיישבים מחוכרים עצמאים). 32-30

, למשל, כך. העסיקו במשקיהם פועלים ערבים האיכרים, יחד עם זאת. מעין אריסים, עצמאיםבעוד שבעבודה ביקבים הועסקו פועלים , עיבוד הכרמים נעשה ברובו בידי פועלים ערבים

פועלים 5,000-כ 1914-כי במושבות שתוקצבו בידי רוטשילד הועסקו עד ל, מעריכים. יהודים ).1976, אליאב(ערבים

, המתיישבים היהודים. ל רוטשילד נתקל בקשייםגם הכיוון הזה במפעל הקולוניאלי ש אלא כדי להיות איכרים , לא הגיעו לארץ כדי להיות אריסים באחוזות, שעבדו במושבות הברון

כי למרות שנדרש מהם להשקיע מכספם בהתיישבות , כאשר נוכחו לדעת. קפיטליסטיםב את המושבות מיהרו רבים לעזו, אלא עובדים בשכר, הם אינם חוכרים עצמאים, הזאת

שהיגרו לפלשתינה , משפחות יהודיות 25-מ: דוגמא אחת לכך . וחזרו למקומות שמהם באומשפחות לחתום על כתב 20סירבו , במטרה להתיישב במושבה קסטינה 1885- ב

53

20. באיזה תנאים יצטרכו לעבוד, וזאת לאחר שנוכחו לדעת, ההתחייבות שדרש רוטשילד ). 1973, גלעדי(צאן המשפחות הללו חזרו לארץ מו

קבועים , ביססו את המשקים שלהם על העסקה של פועלים שכירים, אלה שנותרו לרבות השימוש בשוט , ברוטאליותתוך שימוש בשיטות העסקה קולוניאליות , ועונתיים

).אבל גם נגד הפועלים התימנים, שהופעלו נגד פועלים ערבים(ובעונשים גופניים אחרים מדוע רוטשילד לא השקיע בחקלאות הקפיטליסטית הקולוניאלית שכן , בירקשה להס

או אולי הוא העדיף לא , זו רק טעות בשיקול הדעת הייתההאם , בפרדסנות, הצליחהואשר ייצאו את רוב תוצרתם , שהיו בעלי הפרדסים, להתחרות בקפיטליסטים המקומיים

?לאנגליהכי בתנאים של ארץ , י של רוטשילד הפגין מחד גיסאהחלקי של מפעלו הקולוניאל כישלונו

אין בכוחן של מושבות , של מפעלי השקיה וניקוז ותכנוןשנדרשים בה הון רב , דלת משקעיםמאנית 'כי בתנאים של פלשתינה העות, הוכיח הכישלון, מאידך גיסא. מפוזרות להחזיק מעמד

כדי שיחזיקו מעמד , רעיונית-יש ליצור למתיישבים היהודים מוטיבציה כלכלית וחברתית, התנועה הציונית, את הלקחים הללו למדה כפי שנראה להלן. נוחים-התנאים הבלתי למרות

.בבואה לארגן את המפעל הקולוניאלי שלההגיע רוטשילד , שפעלו בפלשתינה, פעולה מעשי עם הארגונים הציוניים-לכלל שיתוף

ואילו חברת הכשרת , ל ובשפלת השומרוןכאשר רכש אדמות בעמק יזרעא, 1914בשנת שעסקה במכירת חלקות למתיישבים באותן קרקעות שנרכשו , היישוב שימשה כסוכנת ביניים

).183-182' ע, 1981, שאמה(בידי רוטשילד שבהן ישבו , העביר רוטשילד את הפיקוח על תשע מושבותיו 1900שעוד בשנת , העובדה

אין בה כדי להמעיט מחשיבות השקעותיה של , א"יק לחברת, איכרים יהודים 1,600ק על ההתפתחות "בסיכום שערך בנק אפ. המשפחה הזאת במפעל הקולוניאלי בפלשתינה

:נכללו הדברים הבאים לגבי מפעל ההתיישבות של רוטשילד, 1913-1903בארץ בעשור , ח את התשתיתשהני) ג"ת –רוטשילד (שהיה זה הוא , ברצוננו אך להדגיש את העובדה"

לרבות , להתפתח כל העבודה הקולוניאלית שבאה לאחריה בפלשתינה הייתהשעליה יכולה ).APK, 1918" (עבודתו של הבנק שלנו

רק בחזקת הפסקה במפעל הייתהא "העברת המושבות לחסות יק, כן- על-יתר אדמונד שב , לאחר כיבוש פלשתינה בידי הבריטים. הקולוניזציה של משפחת רוטשילד

).6פרק 'ר(רוטשילד לעשות בה עסקים

)א"יק(החברה לקולוניזציה יהודית מוריס י הברון "בפאריס ע 1891נוסדה בשנת ) Jewish Colonization Association(א "יק- בבניית מסילות 19-של המאה ה 70-א היה פעיל בראשית שנות ה"מייסד יק .הירש) משה(

עסק הברון הירש בהקמת מושבות 80-החל משנות ה .מאנית'ברזל באימפריה העות 1896-שהחלו ב, מאנית'א בפלשתינה העות"פעולותיה של יק. חקלאיות יהודיות בארגנטינה

מושבות ובארגוןבהשקעה בחברות , התרכזו ברכישת קרקעות) לאחר מותו של הירש( .חקלאיות

והיא , ת המינהל של רוטשילדא כל המושבות שהיו תח"הועברו לניהול יק, 1900-החל ב ,שב רוטשילד לנהל את עסקיו בפלשתינה 1924-ב(. גם הקימה מושבות וקבוצות בעצמה

.)א"והקים את פיק, א"הפרידם מיקאך , שחתרה לנהל בפלשתינה משק קפיטליסטי, א נהגה כחברה קולוניאלית"חברת יק

עודדה את השימוש במשאבות א "יק. הייצור ששררה אז בחקלאות- התחשבה במערכת יחסיהמבוססת על , דאגה לסלילת כבישים וטיפחה חקלאות מעורבת, מנוע המופעלות בנפט

דורה , כמו שומשום, וכן גידולים מזרחיים, בהמות בשר וחלב, שילוב של גידול תבואות ).79' ע, 1981, גבתי( ושעועית

.א היו שני צדדים עיקריים"לפעילות המשקית של יק שהשיגו זכות , דמתה פעילות זו לפעילותם של העשירים העירוניים הערבים, מצד אחד

. לאריסים, הפלאחים, חכירה על שטחי קרקע רחבי ידיים והפכו את מעבדיהן

54

) להלן' ר(ק "יחד עם בנק אפ, )בניהולו של חיים מרגלית קלאווירסקי(א "רכשה יק 1905- ב א אשראי לחברה הכשרת "בהמשך העניקה יק. ל התחתוןדונם מאדמות דלאיקה בגלי 6,500

אשר יועדו מראש למכירה ליזמים יהודיים פרטיים , למימון רכישת קרקעות) להלן' ר(היישוב ). 1990, שילה(

א משטר של אריסים במושבה "יק, למשל, הנהיגה, אשר לארגון הייצור על אדמות שרכשה היו צריכים לחתום על חוזי אריסות עם , פועליםאו קבוצות ה, הפועלים. רה'היהודית סג

ולפי החוזה היה עליו לעבד את האדמה , האריס חתם על חוזה לשנה אחת. הנהלת החווה-קודם, היה על האריס לפרוע מהיבול). אלא בשעת הדחק(מבלי להיעזר בפועלים שכירים

. ה עבור החלקהולשלם את דמי החכיר) האשראי שנטל לרכישת ציוד(א את חובו "ליק, כלבמידה שההכנסות מהיבול לא הספיקו , האריס התחייב להשלים את התשלומים מכיסו

).148' ע, 1980, שאמה(לכסות את תשלומי החובה לעיל לגבי שיתוף שצויןכפי , א בפעילות הקולוניאלית היהודית"השתלבה יק, מצד שני

להעמיד לרשות המתיישבים היהודים נכונה הייתהא "יק. ק והכשרת היישוב"הפעולה עם אפ. וזאת תמורת התחייבות לשלם את תמורתם תוך זמן קצוב, שטחי קרקע וכן ציוד חקלאי

' ע, 1981, גבתי(היה יכול להפוך לבעל החלקה והמשק , מתיישב שכיסה את התחייבותו79.(

הוועד היהודי האמריקאי

לא התנהלה 19-של המאה ה ייההשנפעילותם של רוטשילד והירש בפלשתינה במחצית

ובראשית 19- שהחלו לפעול בארץ בסוף המאה ה, הציוניים הארגוניםבמסגרת פעילותם של .שיתף רוטשילד פעולה עם מוסדות ציוניים, רק בתקופה מאוחרת יותר. 20-המאה ה

ההון ממוצא -אופיינית לגישתם של בעלי הייתההמדיניות שנקט רוטשילד בפלשתינה הון - המאלפת ביותר מבחינה זו היא גישתם של בעלי. שחיו ופעלו אז בארצות שונות, דייהו

.הברית-יהודים בארצות- אמריקאים שמו את הדגש בהשתלבותם במשק ובחברה של ארצות-הון יהודים-בעלי

יכולתם של היהודים -שהניחה כאקסיומה את אי, ומשום כך התנגדו לכל תפישה, הבריתאפשר -שאי, הם דחו את התפישה הציונית בנימוק. שבקרבם הם יושבים, םלהשתלב בעמי

).1971, שפירא(להיות אמריקאי טוב וחבר בהסתדרות הציונית בעת ובעונה אחת הון יהודים אמריקאים לגלות -אולם ההתנגדות לאידיאולוגיה הציונית לא מנעה מבעלי

וממשיכים (הון אלה היו -בעלי, להם רווחיכאשר העסק נראה , מדיני בפלשתינה-עניין כלכליידי אנשי -הם פעלו גם במסגרות שהוקמו ע, יחד עם זאת. חלק מהבורגנות של ארצם) להיות

הון -אשק הקיף בעלי, הוועד היהודי האמריקאי 1906ב הוקם בשנת "בארה. עסקים יהודים .19-ב מגרמניה במחצית המאה ה"שמשפחותיהם היגרו לארה, יהודים

תוכנית של רכישת , ממנהיגי הוועד היהודי האמריקאי, לואי מרשלהציע 1914בשנת הון יהודים לפעול במשותף להשגת -וקרא לבעלי, שטחי קרקע בפלשתינה לשם התיישבות

, מפלגתית להקים חברה מעין זאת- אכן החליטה ועידה יהודית בלתי 1924בשנת . מטרה זו ).1976, קופמן" (ישראל על בסיס עסקי- של ארץ במטרה לפתח את המשאבים הכלכליים"

בראייה מפוכחת יותר מאשר זו של הברון ניחנובעלי הון יהודים אמריקאים אלה , מאנית'בעת שהייתה חלק מהאימפריה העות, בעוד שרוטשילד השקיע בפלשתינה. רוטשילד

בנעשה בפלשתינה ב גילתה מעורבות ישירה"עד שארה, חיכו מיליונרים יהודים אמריקאיםשהיו למפעל , זאת בעקיפין הסיבה לתוצאות השונות .העולם הראשונה-בעת מלחמת

. הון יהודים אמריקאיים-הקולוניאלי של רוטשילד לעומת הפעילות הכלכלית של בעלי(!) המלחמה-ליפו אוניית, הגיעה, העולם הראשונה-לאחר שפרצה מלחמת 1914באוקטובר

ידי ציוני - על שגויסו, אלף פרנק זהב 250והביאה עמה , "ינהנורת קרולי"האמריקאית מקרה זה . ב בקושטא"שהיה אז שגריר ארה, אמריקה בעזרתו הפעילה של הנרי מורגנטאו

ואוניות אמריקאיות הביאו מפעם לפעם כסף ומזון במשך כל שנות , לא היה היחיד מסוגו ). 115' ע, 1981, גבתי(המלחמה

מאז ומתמיד קשורה בקשר הדוק עם הייתהלית קולוניאלית כל התפשטות כלכ , רוטשילד נכשל. שיצרה את התנאים להצלחתה של החדירה הכלכלית, התפשטות מדינית

55

אלא , קולוניה צרפתית הייתהלא –אפריקה -בניגוד לצפון –משום שפלשתינה , היתרבין והן הגורם הממלכתי , הצבאי-ניולכן חסרו לו הן הגיבוי המדי, מאנית'העותחלק מן האימפריה

את הגורם שיכול להיות " גילו"ההון האמריקאים -בעלי. שישקיע את השקעות היסוד הנחוצותשזכו לתמיכה מצד , הציוניים הארגוניםתחליף יעיל לגיבוי המדיני ולהשקעות היסוד בדמות

.לשתף עמם פעולה מסויםולכן הם החליטו בשלב , השלטון הבריטיאך חשוב לציין בהקשר של הוועד היהודי . המוסדות הציוניים תתואר בהמשך פעולת

הון יהודים -הגיע שלב שבו שיתפו בעלי, האמריקאי שלמרות ההסתייגות מהתפישה הציונית 1925בספטמבר . הציוניים על יסוד יוזמות של השקעות הארגוניםאמריקאים פעולה עם

, לפי הסכם זה. ב"בין ציונים ללא ציונים בארה) The Pact of Amity" (הסכם ידידות"נחתם מפעל (וינט להכריז על מגבית למימון מפעל ההתיישבות של יהודים בקרים 'היה על הג

יתמכו במפעל ההתיישבות בארץ "ב "ואילו יהודי ארה, )המועצות-שיזמה אותו ממשלת בריתשתכלול , "ית מורחבתסוכנות יהוד"נחתם הסכם בדבר הקמתה של 1927בינואר ". ישראל

של מחצית העיקרוןאכן הוקמו מוסדות הסוכנות לפי 1929ובשנת , ציונים ולא ציונים ).ברובם אמריקאים(ציונים -ומחציתם ללא, המקומות לציונים

) ואחר כך בישראל(הצטרפו לפעילות כלכלית בפלשתינה , במשך השנים שחלפו מאז - המוצא של בעלי-נקודת). ועל כך ידובר בהמשך(וספים הון יהודים נ-ולמוסדות שונים בעלי

וכי התנאי לכך , חייבים להיות רווחיים) ובישראל(שהעסקים בפלשתינה , הייתהההון הללו .ההולמים עשיית עסקים רווחיים, חברתי ורמת התפתחות-הוא משטר כלכלי

הממסדבידי –ובהמשך (שטופחה בשקדנות בידי ההנהגה הציונית , בניגוד להשקפה מאנית 'רכישת הקרקעות בתקופה שפלשתינה הייתה חלק מהאימפריה העות, )הישראלי

או שהועבר בידי חברות , שהגיע יחד עם מהגרים יהודים, נעשתה בעיקר בידי ההון הפרטי . השקעה שהקימו יהודים בארצות אחרות

וש הקרקעי של גדל הרכ, )1914(ועד למלחמת העולם הראשונה 20-מראשית המאה ה ובעלי הון ) דונמים 100,000(א "רובו נרכש בידי יק. אלף דונמים 185-יהודים בפלשתינה בכ

בעוד שכל הגופים , מרכישת הקרקעות 80%-שמימנו יחד כ, )דונמים 50,000(פרטיים מכלל 20%- שהיוו כ, אלף דונמים 35-רכשו באותה תקופה כ, והעסקייםהציבוריים , הציוניים

). 1997, שילה; 1997, ץ"יוסף כ( הרכישותמאנית בעיקר 'שהושקע בתקופה העות, שמהן הגיע ההון הפרטי היהודי, אשר למדינות

: מאנית'שלטשו עיניים לשטחים שבתחומי האימפריה העות, הן היו כולן מעצמות, בקרקע- ארצותו, )שהשקיעו במושבות העצמאיות, "חובבי ציון("רוסיה , )הירש, רוטשילד(צרפת ).הוועד היהודי האמריקאי(הברית

חברות פרטיות

נרכשו , מרבית הקרקעות בפלשתינה שנקנו בידי יהודים, מאנית'עד סוף התקופה העות 350כאשר , אלף דונם 420בידי יהודים בארץ הוחזקו 1914בשנת . בידי בעלי הון יהודים

).107' ע, 1988, שילה(בידי בעלי הון פרטיים הוחזקו) 83%(אלף דונם שהוקמה בידי קבוצת ציונים בעלי הון , חברת גאולהנרשמה כחברת מניות 1904בשנת

לקדם את היוזמה הייתה, ידי מקימיה-כפי שנוסחה על, מטרת החברה). רוסיה( באודסהשקיבלה חברת , בעזרת אשראי בסך מיליון פרנקים. הפרטית ברכישת קרקעות בפלשתינה

נוסף . לקונים יהודים ברוסיה, חלקות-חלקות, קנו נציגיה קרקע ומכרו אותה ,ק"גאולה מאפ, עסקה חברת גאולה גם בניהול משקים חקלאיים של בעלים נעדרים, לתיווך בעסקי קרקעות

).153-152' ע, 1979, לנדוי-דוכן(שלא היו כלל בארץ אשר רכשה , לשארית ישראקבוצה אחרת של בעלי הון ממוסקבה הקימה את החברה

.בדרום הארץ) רוחמה(ממה 'מהמשרד הארצישראלי את אדמות גאשר עוד , ביוזמתו של וארבורג, בגרמניה 1911הוקמה בשנת "גאולת הארץ"החברה

שלא התכוונו לבוא ולהתיישב , גיבש תוכנית לרכישת קרקעות עבור בעלי הון ציונים 1906- בכשותף בחברות קולוניזטוריות גרמניות ותוך הכרת מניסיונו). "בעלים נעדרים(בפלשתינה

הכיר ורבורג את היתרונות של השקעות בעלי הון במפעל , צרכי המפעל ההתיישבותי בארץרק להיעשותיכולות , הנחוצות לקידום מפעל ההתיישבות, כי כמה פעולות, וידע, התיישבותי

).1997, כץ" (ידי בעלי הון- על

56

הייתה אמורה לרכוש שטחים רחבי ידיים בהון של , לנוב'חיאל צשבראשה עמד י, החברה וכן מפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית ומפעלי , שעליהם יקומו אחוזות, מאות אלפי מרקים

בכלים חקלאיים יצוידואשר , באותן אחוזות היו אמורים לעבוד פועלים יהודים. תעשייה .חדישים

והחברה רכשה , יו בעלי הון יהודים ממוסקבהה" גאולת ארץ"המשקיעים בפועל בחברה ).ליד הכנרת(בכספי ההשקעה שלהם אדמות במגדל

, בידי בעלי הון יהודים 1912הוקמה בשנת חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות מטרת החברה . צבי פוגלסון ויוסף שלוש, היוזמים היו נחום שינקין. שרובם היו תושבי הארץ

בפועל היא התרכזה . של קרקעות חקלאיות ועירוניות על בסיס מסחרי הייתה קנייה ומכירהאת הקרקעות מכרה ברווח לבעלי . חיפה וירושלים, אביב- ברכישות קרקע בפרברי הערים תל

החברה התפרקה . לאחת מחברות אחוזה וכן לוועד האודסאי של חובבי ציון, הון פרטיים ).1986, יוסף כץ( 20-בשנות ה

נוסדה ביוזמת ההסתדרות הציונית במטרה ,"ניידיפלשתינה נכסי לא "ן "חברת הנדל שראתה בהשקעה בקרקע עירונית השקעה רווחית , הקרן הקיימת. לרכוש קרקעות בערים

שרכשו קרקע , הסכימה לתת הלוואה לעשרות המשפחות היהודיות האמידות, במיוחדההלוואה ניתנה . נבדלת ליד יפו אשר נבנתה כשכונה יהודית, "אחוזת בית"להקמת בתיהן ב

אותה חברה סייעה גם למשפחות היהודיות ). 1908( 8-למשפחות באישור הקונגרס הציוני ה . שהקימו בתיהן בהדר הכרמל בחיפה

חברות אשר כונו , כן הוקמו עשרות חברות בבעלות בעלי הון יהודים מארצות שונות הכשרת היישוב כדי שפועלים מקומיים ייעבדו א ו"אלה רכשו קרקע למטעים מידי יק .אחוזה

ק אשראי לרכישת "משפחות והן קיבלו מאפ 50- אותה בכל קבוצת אחוזה היו מארגנות כ .המתיישבים ברובם לא החזיקו מעמד ורוב האחוזות ננטשו. אותו פרעו בתשלומים, הקרקע

צעדים ראשונים – הציוניתזציה הקולוני 2.2

תהתנועה הציוני מאפייני

, כך בפלשתינה המנדטורית ובישראל-ואחר, מאנית'הפרקטיקה הציונית בפלשתינה העות

פי המטרות הכלכליות -על, התנהלה בהתאם לתנאים ששררו בארץ בכל אחת מן התקופות 27.שהיא שירתה ולאור ההשקפות המדיניות והציוניות

כללה כבר , ציוניים אחרים ומנהיגים תיאודור הרצלכפי שעוצבה בידי , התפישה הציונית

פי דפוסי המחשבה והמדיניות - וזאת על, מראשיתה את החתירה לקולוניזציה . 19- שרווחו באירופה במאה ה, האימפריאליסטיים

היהודים היו תמיד עם "כי , הדגיש הרצל) 1899" (היהודים כעם קולוניאלי"בנאומו בהטיפו . זציה של שטחים מחוץ לאירופהכיוון שהם נטלו חלק פעיל בקולוני, "קולוניאלי

- תיאר הרצל את יתרונותיה לגבי התעשיינים ובעלי, )מאנית'העות(לקולוניזציה של פלשתינה שבה יעבדו בשביל אירופה את , הם ימצאו שם נקודה, הם ימצאו שם שוק: "ההון היהודים

).346' ע, 1961, הרצל" (הבאים מן המאגר הגדול של אסיה, חומרי הגלםכי הקולוניזציה חייבת להתבסס על , הרצל הדגיש בכתביו, אשר לשיטות הקולוניזציה

מאנית מותנית 'לכן התיישבות של המוני יהודים בפלשתינה העות. שיקולים כלכלייםאשר תרכוש קרקעות ותחכירן למהגרים , )Jewish Company(בהקמתה של חברה כלכלית

. כמו זה שכבר היה בשימוש באירופה, וד חקלאי חדישוגם תממן עבורם רכישת צי, יהודיםגם צידד בעידוד , בהשפעת תנועת הקואופרציה בגרמניה ובארצות נוספות באירופה, הרצל

). 1997, רוזמן(הקואופרציה בקרב המתיישבים היהודים

27

, לניתוח כזה תרמו רבים. כתנועה וכפרקטיקה חורג ממסגרת חיבור זה, כמדיניות, ניתוח של הציונות כהשקפת עולם

; 1980, שפירא; 1977, שפירא(אניטה שפירא , )1995, שטרנהל(זאב שטרנהל , )1980, ארליך(וולף ארליך : וביניהםבפרק זה ולהלן תהיה . ל"שראו אור בארץ ובחו, וכן עבודות ביקורתיות אחרות) 1991 ,מוריס(בני מוריס ; )1992, שפירא

.מאנית והמנדטורית'התייחסות לציונות בהקשר של ההתפתחות הכלכלית והחברתית בפלשתינה העות

57

, מנחם אוסישקיןתיאור ממצה של תפישת הקולוניזציה הציונית מצוי בחיבורו של , בחיבור הזה) ואילך 105' ע, 1934, אוסישקין( 1904שפורסם בשנת , "גרמה שלנוהפרו"

הגדיר אוסישקין את מטרת הפעילות , 1903-וב 1891-שנכתב בעקבות ביקוריו בפלשתינה ב, "בארץ ישראל, מדינה יהודית, או למען הדיוק -, לייסד חיי עדה אוטונומית יהודית: "הציונית

.מטרה זווכן את הדרכים למימוש שלמען מימוש המטרות הציוניות הכרחי , הייתההמוצא בתפישתו של אוסישקין -נקודת

בלי זכות בעלים . תהיה קניינו של עם ישראל, ישראל או לכל הפחות רובה-שכל אדמת ארץ"להשיג את " אנו חלשים מדי"אבל כיוון ש". ישראל יהודית- לעולם לא תהיה ארץ, על האדמה

לרכוש קרקעות מידי הבעלים והמעבדים ) א: (הציע אוסישקין, "כיבוש במלחמה י"ע"האדמה .לדאוג ליישב יהודים על הקרקעות שיירכשו) ב(; הערבים

, הבהיר אוסישקין מצד אחד, מאנית'בהטיבו להכיר את מציאות החיים בפלשתינה העות שלא יגרום קשיים , איטיהוא דגל בנישול (שרכישת הקרקע היא הדרך לדחיקת רגלי הערבים

על הקרקע שנרכשה יכול : שרכישת קרקעות היא עסק משתלם, ומצד שני; )לשיטתו, מרוביםניתן לטייב את הקרקע –ונוסף לכך , או שהוא יכול להחכירה, הבעלים לפתח משק בעצמו

).מסחר בקרקעות כמטרה(ולמוכרה ברווח גדול כדי . של התיישבות, של קולוניזציה חקלאית אוסישקין לא הסתפק בהצגת המטרה, ברם

, "שיהא בכוחו לקלוט חלק גדול מעם ישראל, מרכז מדיני כלכלי גדול"לבנות בפלשתינה התעשייהכמפתח להתפתחות . הציע אוסישקין לדאוג גם לפיתוח התעשייה והמסחר

מידה שכר העבודה בארץ ישראל זול ב("העבודה הזול -בפלשתינה ראה אוסישקין את כוח .הגלם המצויים בארץ-ואת חומרי") אשר לא יאמן

יוזמה של התנועה הציונית להקים מוסדות –התחום השלישי בתוכניתו של אוסישקין היה המצוי , בסניפי הבנקים ירוכז הון. שיקלו על משיכת הון של יהודים לפלשתינה, מימון ואשראי

וישמש לפיתוח , ")מושלמים עשירים"ו" רדיםיהודים ספ: "בלשונו(הון מקומיים - בידי בעלייחזקו ויתפתחו היסודות הכלכליים הבריאים , יאספו"סביב סניפי הבנקים . התעשייה והמסחר

-בדרך זו יעלו ויבואו לארץ... בין אלה שיושבים בארץ ובין חדשים מקרוב באו, של היהודים, יהודים פועלים, מלאכה- ם בעלייהודי, יהודים סוחרים, ישראל ולתורכיה יהודים בעלי חרושת

..."חשבונות וכיוצא בהם-יהודים מנהלי, מסחר-יהודים עוזרילהקמת זיכיונותשל , עבור הון יהודי, הדגיש אוסישקין גם את חשיבות השגתם, ולבסוף

זכויות ; ולסלילת כבישים השקיהנמלים ומפעלי , )ים המלח(מפעלים לעיבוד אוצרות טבע , מאנית בכלל'שחדרו לאימפריה העות, המעצמות האימפריאליסטיות שעליהן נאבקו

.ולפלשתינה בפרטשאותה צריכה , קולוניזציה אתניתאוסישקין תוכנית מקפת של , אפוא, בחיבורו מצייר

על , כיוון שהיא חותרת להשתלט על הקרקע, זוהי תוכנית קולוניאלית. לבצע התנועה הציוניתתוך ניצול , המסחר והפיננסים בחבל ארץ מעבר לים, נפי התעשייהאוצרות הטבע וכן על ע

ההון באירופה וכן המעצמות האימפריאליסטיות - שצברו בעלי, היתרונות הכלכליים והמדינייםבהשוואה לתוכניות , מה שמייחד את התוכנית הקולוניאלית הזאת. של אותה תקופהומטרתה , ון יהודים ומתיישבים יהודיםה- הוא התבססותה על גיוס בעלי, קולוניאליות אחרות

כפי שהאימפריה הבריטית הפכה ארצות (להפוך את פלשתינה מארץ ערבית לארץ יהודית –אירים ובני עמים אירופיים , כמו אמריקה הצפונית ואוסטרליה לקולוניות אתניות של אנגלים

).אחרים, נהיגים הציוניים גם בהמשךדיבור גלוי על אופייה של הציונות היה חלק מהשיח של המ

נטולת , כלומר, קולוניאליות-תטולנ- אלא שאז כבר ניסו לייפותה ולתארה כתנועה קולוניאליתברל דוגמא לכך יכולים לשמש דבריו של . ההשפעה השלילית על בני העם הערבי בארץ

מיום שידיה של אירופה : "1929-שאמר בנאום ב, י וההסתדרות"מראשי מפא ,כצנלסוןותרבותית עוד לא הייתה עבודה יישובית מלאת ) ג"ת –קולוניאלית (סקות בעבודה ישבנית עו

לא היינו מעולם תנועה ... צדק ויחסי יושר לגבי אחרים כעבודתנו אנו בארץ ישראל ).220' ע, 1995, אצל שטרנהל" (אלא תנועה של קולוניזציה, קולוניאלית

לוניאלית הציונית מלכתחילה הן להשיג רווחים חתרה התוכנית הקו, כפי שאפשר לראות , )באמצעות השתלטות על הקרקע והקמת מפעלים תעשייתיים וחברות פיננסיות(קולוניאליים

גריפת –בין שתי המטרות הללו . והן לדחוק את רגליה של האוכלוסייה המקומית הערבית

58

ביניהן הייתהך כלל אך בדר; עשויות היו להתפתח סתירות –רווחים והתנחלות לאומנית בשילובן טמון ההסבר למערכה הרעיונית . משום שבאופן יסודי הן הלכו יד ביד, הרמוניה

או זכות (המתארים את העברת הבעלות , "גאולת הארץ"ולשימוש הנרחב במושגים כמו -מהן נובעת הצורה המדינית. על הקרקע מידי ערבים לידי יהודים כפעולת הצלה) השימוש

, למעשה, הלכה, לתוכנית הקולוניאלית ולמימושה שהייתה) יהודית-הציונית(הלאומית .בפלשתינה

ציוניים נופים כלכלייםמ

תנאים של ה לימוד קפדני –התוכנית הקולוניאלית הציונית היה מימושהתנאי הבסיסי לן כיוו. מאנית'אשר שררו בפלשתינה בשלהי התקופה העות, החברתיים והמדיניים-הכלכליים

מאנית לא באה בעקבות כיבושו בכוח של השטח 'שהחדירה הקולוניאלית לפלשתינה העותהושם הדגש בקולוניזציה , מאני'העות השלטוןאלא בתנאים של המשך , בו השלטוןותפיסת .ואילו השימוש באמצעי כפייה היה מוגבל, בניצול מנופים כלכליים הציונית

שצברו גורמים הניסיוןית הביאו בחשבון גם את יוזמי ומארגני הקולוניזציה הציונ מינהלת החוב : לדוגמא. מאנית'שפעלו ברחבי האימפריה העות, קולוניאליים אחרים

החוב של חצר לפירעוןשקיבלה סמכות לגבות מסים מהאיכרים כחלק מהמאמץ , מאני'העות) הון צרפתי(בק מונופול הט. חילקה ברחבי תורכיה שתילי גפנים חסינות ממחלות, השולטאן

ואילו חברת הרכבות . כדי לשכנעם לגדל טבק, נתן למגדלי טבק בתורכיה הלוואות ללא ריביתהקימה חוות לדוגמא וחילקה זרעים וייחורים לשיפור ) שהייתה בבעלות גרמנים(האנטלית

). Quataert, 1993(במטרה לגדיל את כמות הגרעינים לייצוא , העיבוד החקלאיהתייחס בחשדנות ואפילו , ששלט בפלשתינה ובארצות השכנות, מאני'עותה השלטון

שכן ראה בהם שליחים בפועל של המעצמות , ובכלל זה ליהודים, באיבה למהגרים האירופיםמאני לא 'העות השלטון, לכן. הזוממות להשתלט על שטחי האימפריה, האימפריאליסטיות

מאמצעי ) הפלאח(תהליך הפרדת היצרן עודד את המהגרים היהודים ולא הקל עליהם את ).אדמתו ומשקו(הייצור שלו

, גיסא- ההון היהודים מחד- בעלי, יוזמיו של תהליך הקולוניזציה בפלשתינה ומבצעיו . היו חייבים להביא בחשבון את התנאים הקיימים, והמוסדות והחברות הציוניים מאידך גיסא

היה עליהם –ולנשל את הפלאחים שעיבדוה להשתלט על הקרקע –כדי לממש את תוכניתם או עם , )מאני'העות השלטוןאו חוכריה מידי (לערוך עסקות עם הפלאחים בעלי הקרקע

עסקות מעין אלה תבעו סכומי כסף . השולטאןשרכשו קרקעות מידי , הסוחרים והבנקאיםהתמצאות בסבך וכן, ומתן מסובך-ניהול משא, )שלא היו בידי רוב המהגרים היהודים(ניכרים

והוא , היה ממון בהיקף הדרוש, למשל, לרוטשילד. מאני'החוקים והתקנות של הממשל העותהמתמחה בגידול , אכן רכש קרקעות למושבות של מהגרים יהודים וניסה לפתח משק מטעים

אולם לרוב המהגרים היהודים לא היה הון בכמות מספקת לרכוש קרקע ). מונוקולטורי(אחד .או שלא היה להם הון כלל, קולהקים מש

שגרמו להגירתם , חברתיים-בהמשך החיבור ייוחד המקום לניתוח התהליכים הכלכליים בהקשר של ניתוח פעולתם . 20-ובתחילת המאה ה 19- של יהודים מאירופה בסוף המאה ה

שתהליכי הקיטוב החברתי , די להצביע על כך, של המוסדות והחברות הציוניים בפלשתינהבקרב האוכלוסייה מסיימיםדחפו חלקים , הון יהודים בינוניים וזעירים-וההתרוששות של בעלי

הייתהשהתנועה הציונית , היהודית באירופה להשתלב בהתארגנויות על בסיס לאומי ודתי .אחת מהן

, ההון היהודים מסוגם של רוטשילד והירש לא חיפשו מקום בהתארגנויות מעין אלה-אילי , בפעילות קולוניאלית חובקת עולם, ם השתלבו בהצלחה בקפיטליזם המפותחשכן ה

ההון היהודים הללו התייחסו אפילו בחשדנות -בעלי. בתעשייה ובמסחר, במערכת הבנקאיתידי -שכן חששו שהתארגנויות אלה יקשו עליהם על, אל התארגנויות של יהודים בעלי הון קטן

. היהודים-וימשכו לצידן את המוני, ת ולהתמודד איתםיצירת קוטב נגדי של הון שעלול לנסושהם יפיקו תועלת , כחלוף השנים השתכנעו היהודים בעלי ההון הגדול בארצות שונות

שכלל גם , הוקמה הסוכנות היהודית המורחבת, למשל, וכך, ציוניים לארגוניםמהצטרפותם ).לעיל' ר(ציונים -לא

59

שחתרו לפתרון שימנע את שחיקתם בין גלגלי , והזעיר בקרב היהודים בעלי ההון הבינוני , היו כאלו שתלו תקוות ביצירת מסגרת חדשה במקום חדש, הקפיטליזם המפותח באירופה

ישתלבו , כלומר, יוכלו לנהל את העניינים ולפתח פעילות כלכלית עצמאית, כך קיוו, שבוכי לא היה ברור , ת ידועמתולדות התנועה הציוני. בניית קפיטליזם בארץ אחרתבתהליך

). תוכנית אוגנדה(שבו ניתן יהיה להגשים את הקולוניזציה , מלכתחילה היכן יהיה אותו מקום הדתית וזאת מתוך התחשבות הן במסורת, אך בסופו של דבר נפלה ההכרעה על פלשתינה

שכבר בניסיוןוהן , שבפלשתינה היה קיים כל העת ישוב יהודי כלשהו, הן בעובדה, היהודית 28.צברו המושבות של המהגרים היהודים

, לכן. הקולוניזציה היו נקודות המוצא של התורה והמעש הציוניים וארגוןניצול גלי ההגירה עסקה התנועה הציונית במרץ רב , )1879(שכבר בקונגרס הראשון שלה , אין להתפלא

להקים קרן לרכישת , ראהרמן שפיבקונגרס הראשון הועלתה תוכניתו של . בשאלות כלכליותאבל . הקרן הקיימת –הוחלט על הקמת קרן כזאת ) 1901(ואילו בקונגרס החמישי , קרקעות

.לכן הוקם בנק קולוניאלי ציוני-עוד קודםשביקשו , כי שלושה גורמים עיקריים הקלו על בעלי הון יהודים מאירופה, גרוס סיכם

שהקימה , התנועה הציונית: עסקים רווחיים במטרה לגלגל, מאנית'להשקיע בפלשתינה העות, האגודות הציוניות באירופה ובאמריקה; מוסדות בנקאיים וכלכליים וחברות לרכישת קרקע

והחברות הפרטיות כגון נטעים ; שהתארגנו כדי לרכוש במשותף קרקע לצורך נטיעת מטעים ).2000, גרוס(שגייסו הון עבור השקעה במטעי הדרים , )שבה ידובר להלן(

)ט"יק(הבנק הקולוניאלי היהודי

שירדו מנכסיהם בתהליכי התיעוש והקמת המונופולים , היהודים בעלי ההון הבינוני והזעירלכן . יציבותו של הבסיס הכלכלי בפלשתינה-חששו מפני אי, אירופה-במשקים של מזרח

ץ היה להקים מוסד נחו, לצורך משיכת יהודים בעלי הון בינוני וזעיר למפעל הקולוניזציהשיהפוך את הקולוניזציה לעסק ויוכל למשוך הון , בנק קולוניאלי להשקעות, פיננסי- כלכליאישר את ההצעה ) 1898(הקונגרס הציוני השני . מוסד כזה לא איחר לקום, ואכן, פרטי

The Jewish) הבנק הקולוניאלי היהודי( אוצר ההתיישבות היהודיתלהקים בנק בשם Colonial Trust [Judische colonistbank)( ,שיירשם בלונדון כחברת , ט"בראשי תיבות יק

.מניותשל הבנק הקולוניאלי היהודי כבנק השקעות וכבנק מסחרי לצורך 1899הקמתו בשנת

נועדה להעמיד את ההתיישבות של היהודים בפלשתינה על , פעילות בעלת אופי קולוניאליכיתר מושגי ', הבנק הקולוניאלי'. "שבות בתנאים המקומייםתוך התח, בסיס עסקי ורווחי-צמח מעיון בהיסטוריה האירופית ובמציאות המדינית של סוף המאה ה, הציונות המדינית

שהפך ,'ארטר'צ'בעלות ה( הזיכיונותקסם להרצל ולחוגו הדגם של חברות , מצד אחד. 19כמכשירים של , ת של אירופהמהתקופה הקולוניאלית הקודמ) לשם דבר בתנועה הציונית

הנשענים על עידוד ממשלתי ומכינים את הקרקע להתגבשות דפוסים מדיניים , יוזמה פרטיתכפי , נזקקו לדגם של בנקים להשקעות, מצד שני. בשטחי ההתיישבות שלטוןרשמיים של

וכפי , ובמיוחד בגרמניה, בארצות היבשת האירופית 19- שהתפתחו והלכו מאמצע המאה ה" פעלו ככלי ביצוע בשלב החדיש של הקולוניאליזם האירופי משנות השמונים ואילךשהו

). 10-9' ע, 1977, גרוס(תשיג רווחים גבוהים מעיסקות ) בנק קולוניאלי(שחברת השקעות , הייתהנקודת המוצא

.ולכן תוכל להבטיח לבעלי המניות הכנסות נאות, מקרקעין ועיסקות אחרותשכן , בינוניים וקטנים, הון יהודים-כוונה במיוחד למשיכת השקעות של בעליהקמת הבנק

שיוכל למשוך , היא נועדה ליצור מוסד פיננסי. לאילי ההון היהודים היו בנקים וחברות משלהם .וגם לממן את ההתיישבות הקולוניאלית היהודית בפלשתינה, הפקדות ולמכור מניות

28

רעיונות הפוליטיים המימד האקטיווי של הרעיון הציוני מקורו ב, מבחינה אידיאית: "ברוך קימרלינג ניסח דואליות זאת כך סימון טריטוריית היעד והסמלים לגיוס היהודים להגירה ולהתיישבות נלקחו , לעומת זאת. הקולוניאליסטיים והקפיטליסטיים

). 70' ע, 1999, קימרלינג" (באופן סלקטיבי מתוך המאגר הרעיוני של הדת היהודית

60

שלהן הובטחה מחצית הקולות בכל אסיפה של (יות היסוד שמנ, ט נבנה מלכתחילה כך"יק .דבר שהיקנה מימד מדיני לכל פעילותו, בידי הוועד הפועל הציוני יישארו) מניות-בעלי-הן היהודים והן הלא(כי הבנקאים הגדולים , ט הסתבר"עם התחלת הפצת המניות של יק

ט "ערך כל מניה נקבע לליש(ניות בודדות והמניות הופצו ברובן כמ, מסתייגים מהעניין) יהודיםשעקב הרדיפות והפוגרומים נטו אז , ובעיקר בקרב חוגים יהודיים ברוסיה הצארית, )אחת

.וגם לצאת בעצמם ממקומות מושבם, להוציא את רכושםחיפשו דרכים להקים , ט אינה עונה לציפיות"שמכירת המניות של יק, כאשר הסתבר

הוחלט בקונגרס הציוני החמישי , וכך. הון יהודים-שימשכו גם אילי, פיםמוסדות בנקאיים נוס .ט בפלשתינה"להקים סניף של יק) 1901(

)ק"בנק אפ(פלשתינה - חברת אנגליה , )Anglo-Palestine Company(פלשתינה -חברת אנגליהנוסדה בלונדון 1902- ב

כה בהדרגה הגוף הבנקאי הפ) ק"אפ(פלשתינה -חברת אנגליה. ט"שהחליפה מניות עם יקק היה מכשיר פיננסי מרכזי של התנועה "אפ. המרכזי למימון פעולות הקולוניזציה בפלשתינה

ולאחר מכן , בבעלות התנועה הציונית" בנק לאומי לישראל"אשר המשיך בפעולתו כ, הציונית 29.)לבדוק( 2007בשנת החלקית עד להפרטתו , ממשלת ישראל

נועד לפעול בפלשתינה השתלבה בחדירה של בנקים אירופיים ק כבנק ש"הקמת אפ החל לפעול ' הבנק הצרפתי קרדיט ליאונז: 19- לפלשתינה החל בעשור האחרון של המאה ה

מאני הממלכתי 'הבנק העות; 1897- ב -הבנק הגרמני הפלשתינאי ; 1892-בפלשתינה בהון (ק המסחרי לפלשתינה הבנ; 1905-ב -) איגוד של קבוצות פיננסיות מבריטניה ומצרפת(

.1911-ב –) צרפתישמו את הדגש בניהול עסקי הבנק בפלשתינה , זלמן דוד לבונטיןובראשם , ק"מנהלי אפ

אך מבלי להזניח , בשירות לתהליך הקולוניזציה ובפיתוח התעשייתי והמסחרי של הארץ :ברורהגישתו של לבונטין הייתה . קשרים עסקיים גם עם האוכלוסייה הערבית

יהיה צעדו הראשון לחזק את ידי , שבה יפתח הבנק סניף חדש, בכל עיר, על פי שיטתו" תוך כדי התערות , האוכלוסייה היהודית הקיימת בהרחבת עסקי המסחר והמלאכה שלה

.במשק העיר וסביבתה כולהיבוא , עסקיו על בסיס זה של פרודוקטיביזציה של היישוב הקיים ושל מודרניזציה בסגנון"

, הבנק יעמוד לימינם בעצה. קטנים כגדולים –זרם של עולים בעלי הון ויוזמה , בשלב השניאך המדובר באנשים אשר יביאו עמם הון וידע בסיסיים ; בהדרכה וכמובן גם באשראי

סביב ישוב עירוני מתרחב ותוסס זה יצמח גם . לפתיחת עסק עצמאי ובעל סיכוי להתפתחאשר נעזר באשראי מההון , אף הן על יסוד של הון פרטי, קלאיות יהודיותעורף מושבות ח

).1977, גרוס" (הלאומי, לספק אשראי לבורגנות היהודית המקומית וכן למהגרים היהודים –ק "היעוד של אפ

בא לידי ביטוי בעסקים שהוא ניהל עם –) בעיר ובכפר(שיבואו להקים עסק בפלשתינה .ובהקמתן של קופות מלווה של אגודות שיתופיות, הון-ו בידי יהודים בעליאשר הוקמ, חברות

כי עסקי הבנק צריכים להקיף גם , לבונטין גם סבר, הגלויהמתוך תפיסתו הקפיטליסטית , ניתן יהיה ליצור משק משותף ליהודים ולערבים, העריך, בדרך זו. את האוכלוסייה הערבית

ראיית הקולוניזציה כעסק רווחי גם . במידת האפשר, םשבו תהיה הבכורה בידי היהודי, הובילה אותו לתמיכה נלהבת בהגירה של בעלי הון ולהתנגדות לעלית פועלים חסרי כל

29

הלבנט לבנקאות - בקושטא הוקמה חברת אנגליה. ציוניתק לא היה הגוף הכלכלי היחידי שהפעילה אז התנועה ה"אפ Anglo-Levantine Banking Company) .( וביניהן, בגרמניה הוקמו חברות שונות למסחר ולהשקעות :

)Palestine-Handelsgesellschaft(חברת מסחר ארצישראלית

)(Deuthsch-Levantinisch Baumwollgesellschaftחברת כותנה גרמנית ארצישראלית ,)(Palestina-Industrie-Ssyndikatסינדיקט לפיתוח תעשייה ארצישראלית

)(Planzungsverein Palestinaאגודת נטעים פלשתינה

) 10' ע, 1970, ביין(

61

לעמדה זו לא היו שותפים אישים אחרים . כאשר הם נגועים ברעיונות מהפכניים –ובמיוחד אשר ייחד , נחם אוסישקיןאו מ, אשר צידד בהגירת פועלים יהודים, כמו אוטו וארבורג

) אחוזות(למהגרים הפועלים את התפקיד של עיבוד הקרקעות שירכשו בעלי הון יהודים ).1988, שילה(

בעלי (היו מורכבות מקבוצות של לווים קטנים , ק הקים וניהל"שאפ, קופות המלווה כאשר כל , ותשהתאגדו לשם מתן ערבות הדדית להלווא, )איכרי המושבות, עסקים עירוניים

ק מוועד חובבי ציון "קיבל אפ, 1907בשנת . מסויםאחד מהם היה צריך להפקיד סכום , גרוס(שנועדו לקרן הביטחון של אגודות האשראי הקואופרטיביות הללו , ט"כאלפיים ליש

).84' ע, 1977, טיכדי לשרת את ההון הפר, שהוקם בידי התנועה הציונית, ק כמכשיר פיננסי"ראיית אפ

הוא שירת , כבנק קפיטליסטי. את ההון הבינוני והקטן" היפלה לטובה"ק "אין פירושה שאפהיה סך הלוואותיהם , 1912בשנת , וכך. שהיה בארץ) באופן יחסי(כל את ההון הגדול - קודםגדול כפליים מכלל הלוואותיהם ) לרבות איגודי הפרדסנים היהודים(סוחרים גדולים 94של ).89' ע, 1977, גרוס(ים קטנים סוחר 1,186של

הקרן הקיימתשעמדה בסימן ההשתלבות הפעילה בהתפתחות , ק"במקביל לפעילות של בנק אפ

בנות שלה פעילות -ניהלו גם הקרן הקיימת וחברות, מאנית'הקפיטליסטית בפלשתינה העותעיקרי הפכה למעשה למכשיר הכספי ה"הקרן . ציונית קולוניאלית בתחום רכישת הקרקעות

, שילוני" (שבידי ההסתדרות הציונית בבואה להגשים את מפעל ההתיישבות הציונית בארץ ). 425' ע, 1990

. כקרן לאיסוף תרומות למען רכישת קרקעות בפלשתינה 1903- הקרן הקיימת הוקמה ב מדוע צריך היה להקים מוסד כספי , נשאלת השאלה, ק פעל למען מטרה זו"כיוון שגם אפ

.סףנוהיא נועדה ליצור גוף . לא- שהקרן הקיימת לא הייתה מוסד כספי נוסף ותו, העניין הוא בכך

הקרן הקיימת לא . מאני ולחוקיו'שיהווה משקל נגד קולוניאלי לשלטון העות, מדיני- כלכלישהתאים , חכירה על הקרקע/אך היא יצרה מבנה של בעלות, הייתה בעל סמכויות שלטוניות

:מאניים לתוכנית של התנועה הציונית'העות את הכללייםשהבעלות , השולטאןמאנית הוכרזה בכללותה כרכוש 'כשם שהקרקע באימפריה העות

לאומי יהודי -כי היא משמשת גוף ציבורי, כך גם קבע תקנון הקרן הקיימת, עליו אינה למכירה ; וכל קרקע שרכשה תישאר בידיה לצמיתות ולא תימכר

כי אין , כך גם קבע תקנון הקרן הקיימת, תבע דיווח על כל העברת קרקע שהשולטאןכשם ; להעביר קרקע לאחר ללא הסכמתה

גם הקרן הקיימת קבעה , דבשגבתה מסים מהחוכר ומהמע, מאנית'כמו המדינה העות ; )מערך הקרע העירונית 4%-מערך הקרקע בכפר ו 2%(גובה דמי חכירה שנתיים

וגם איפשר את הורשת ) שנה 49(יעה הקרן הקיימת היה ארוך טווח הסכם החכירה שהצ חכירה ארוכת טווח שאפשרו, מאניים'וגם זאת בדומה לכללים העות –חלקת הקרקע

. והשארת החלקה בידי הצאצאים של החוכר, לאומי-נבדל וחד, הקרן הקיימת קבעה כללים למשטר קרקעי עצמאי, במילים אחרות

מאני לצורך קידום הקולוניזציה 'נה הכללי של המשטר הקרקעי העותשעשה שימוש במב . הציונית

:שמטרותיה הן, קבע 1903תקנון הקרן הקיימת משנת וכמו כן , חקלאות וגננות, לרכוש בארץ ישראל ובארצות הסמוכות לה אדמות לשם בנייה"

שנה או לעבדן או להחכירן לבנות על הקרקעות שתירכ, אדמות יער וקרקעות מכל סוג שהוא ).81' ע, 1979, לנדוי-דוכן..." (ליהודים אך לא בהחכרת מישנה

שכל קרקע שבבעלותה של הקרן הקיימת תימסר לחכירה בלבד , ראשית, תקנון זה קבע .שהיא תוחכר רק ליהודים, ושנית; ולא תימכר

מקס בנאומו של הודגש, שהקרן הקיימת לא תחכיר אדמות לערבים, רעיון זה ):1906(בוועידת הקרן הקיימת , מנהל הקרן, בודנהיימר

62

ידי הקרן ותהיה בחזקתה אפשר יהיה -כי קרקע שתירכש על, בתקנון של הקרן נאמר" לפי התקנון אין זה בא בכלל בחשבון שקרקע שהיא , כלומר... להחכירה ליהודים בלבד

או לידי בני עמים , פלאחים, הם של ערביםבבעלותה של הקרן תעבור ביום מן הימים לידי ).85-84' ע, 1979, לנדוי- דוכן" (אחרים

. לאומית) סגרגציה(מרגע ייסודה מכשיר מובהק של הפרדה , אפוא, הקרן הקיימת הייתה אלא גם למנוע את עיבודן של הקרקעות , מטרת הקרן הקיימת הייתה לא רק לרכוש קרקעות

בתקנון אין איסור על (בעלי מעמד של חוכרים או אריסים שרכשה בידי פלאחים ערבים ).העסקת פועלים ערבים

, ברור שסעיף לאומני מפלה כזה לא יכול להופיע בכתב היסוד של בנק הרשום בלונדון - כביכול לא, לשם כך היה צריך להקים חברה אחרת. ק"אפ, או בסניפו הפלשתינאי, ט"כמו יק

. כדי לרכוש אדמות לקולוניזציה היהודית מהסוג המתבדל ,שתשקיע את ההון, כלכליתבעת , 20-הכלכלי של הקרן הקיימת בא לידי ביטוי כבר בראשית המאה ה אופייה

עסקיותובעת שהקימה חברות , שמרכזה בלונדון, מ"כחברה בע 1907שנרשמה באפריל .בנות שלה-כחברות

הוקמה , קיימת בתחומי רכישת הקרקעותכדי לאפשר את הרחבת פעילותה של הקרן ה שהייתה אמורה לדאוג לתפיסת החזקה על קרקעות , )Olbaumspende( עץ הזיתחברת לפי , 1לעיל בפרק שצויןכפי . (וזאת בדרך של נטיעות, שנרכשו בידי הקרן הקיימת, טרשים

רשות קרקע שלא עובדה שלוש שנים יצאה מחזקת חוכריה ועברה ל, מאניים'החוקים העות ).מאנית'המדינה העות

-חברת ההתיישבות ארץ –בת נוספת של הקרן הקיימת - הוקמה חברת 1910בשנת הקמת אגודות התיישבות : שמטרותיה היו, )Eretz Israel siedlungsgesellschaft( ישראל

כדי להבטיח תעסוקה למהגרים , ומושבות חקלאיות ועירוניות בפלשתינה ובאזורים הסמוכים .מהגרים אלה היו אמורים לעבוד במושבות כפועלים שכירים. ודים חסרי הוןיה, )1990, שילוני(שבהן תמכה הקרן הקיימת באותה תקופה , מיון של צורות ההתיישבות

למרות , שיאפשרו לפועלים יהודים לעבוד במושבות, מלמד על הדגש ששמה ביצירת תנאיםהמאמץ להשיג סגרתיבמסיוע זה ניתן . היהודים ששולם להם בידי האיכרים, השכר הירוד

לשם כך "). עבודה עברית("את המטרה של דחיקת רגליהם של פועלים ערבים מהמושבות כאשר לכל אחת , לרבות שכונות של פועלים תימנים, הוקמו ליד המושבות שכונות פועלים

המשפחה שאת מחירם הייתה אמורה , ממשפחות הפועלים הוצע בית שלידו משק עזר .ל לשיעורין"לשלם לקק

שהיו , החכירה הקרן קיימת קרקעות שהיו בבעלותה להתאגדויות של איכרים, במקביל למרות . לשם הקמת מושבות איכרים או מושבי עובדים, בחקלאות וניסיוןבעלי הון עצמי

ציוד העמידה הקרן הקיימת קרקע ומימנה הקמת בניינים ורכישת , אופייה הבורגני המובהק, וזאת לאחר שראשיה השתכנעו, וכן שכר לפועלים גם עבור קבוצות שיתופיות, ובעלי חיים

.בתועלת שתצמח מכך לתנועה הציוניתוהיא נתנה למייסדים אשראי לרכישת קרקע , הקרן הקיימת עסקה גם בהתיישבות עירונית

קמת שכונות יהודיות ולה, כפרבר יהודי ליד יפו, אביב-ולהקמת הבתים לשם הקמתה של תלכגון , בערים גם הקצתה הקרן הקיימת חלקות קרקע להקמת מוסדות כלליים. בחיפה

.אוניברסיטה בירושליםשחכרו ממנה קרקע , כי הקרן הקיימת הציבה בפני כל הארגונים והחברות, חשוב להדגיש

וכן כל העצים ,כי כל הבניינים והמתקנים שיוקמו על השטח המוחכר, וקיבלו ממנה אשראי ).1990, שילוני(יועברו לבעלותה , שיינטעו

הקרן הקיימת פעלה בעיקר בתחום המסחר בקרקעות בין , בעשור הראשון לפעילותה נרכשו כמעט כולם , 1914-1903שרכשה בשנים , אלף הדונמים 24. היהודים לבין עצמם

או שהייתה להם האופציה , שקנו את הקרקע ביוזמתם, )יחידים או חברות(מידי יהודים , כשלון התנועה הציונית בהשגת המטרה, הסיבה לכך הייתה). 1990, שילוני(לרכישתה שהיו בניהולו הישיר , מאני יסכים להחכיר לתנועה הציונית שטחים נרחבים'העות שהשולטאן, מאניים'נציגי ההסתדרות הציונית לא הצליחו לגבור על חוקי הקרקע העות. בפלשתינה

, שיוצג בחלק השני, שינוי מהותי בתחום זה. מ"רו רישום קרקע על שמן של חברות בעשאסאשר , לידי האימפריה הבריטית, בכוח כיבוש צבאי, הושג רק לאחר שהשלטון בארץ עבר

63

זו עודדה גם רכישות קרקע בידי מוסדות ובמסגרת, עודדה את הפיכת הקרקע לסחורה .ציוניים

ביותר של הקרן הקיימת לצורך השתלטות על הקרקעות הבת החשובה-ברם החברה .אמצעים הייתה חברת הכשרת הישוב- והעברתן לידיהן של מהגרים יהודים בעלי

חברת הכשרת הישוב

את ארתור רופיןהעלה , 1907בתזכיר שכתב לוועד הפועל של ההסתדרות הציונית בשנת , ט"קציבו לכך הקרן הקיימת ויקהרעיון להקים חברה להתיישבות בפלשתינה באמצעים שי

רופין ראה בהקמת החברה צעד חיוני משלים לפיתוח . ובשיתוף פעולה עם חברות פרטיותסלילת מסילות ברזל , בית-עידוד הקמת תעשיות(התעשייתי והמסחרי של פלשתינה

בתזכירו . ותנאי להשתלטות הקולוניאלית על הקרקע, )'הקמת מחסני סחורות וכו, וכבישים :ב רופיןכת

כאן אנו באים . ההתיישבות החקלאית להיעשותבד בבד עם המפעלים האלה צריכה " יהודה וסביבות (כיצד ירכשו היהודים את רוב הקרקע בשני השטחים , והיא, השנייהלנקודה

שלאחר שלושים שנות , כמה קשה תפקיד זה מלמדת אותנו העובדה). ג"ת –ים כנרת לא נמצא עד כה בידי החקלאים היהודים , ונים של הברון רוטשילדהתיישבות ועם כל המילי

בשני השטחים האמורים משופר היחס . ישראל-משטחה הכללי של ארץ 1.1/2%אלא כדי שתעלה מדת . מהקרקע שברשות יהודים 10%אבל גם שם עדיין אין אפילו , במקצת

2,000- רכוש למעלה מיהא צורך ל יהודים-הקרקע שבידי יהודים על הקרקע שבידי הבלתי 30במחיר ממוצע של . מ קרקע בסביבת הכנרת"קמ 500מ קרקע ביהודה ולערך "קמ

סכום זה לא יושג אלא אם כן ישתדלו . מיליון פרנק 80תעלה רכישה זו לערך , פרנקים לדונםא ובעלי הון "בפרט יק, התיישבות אחרות- ברכישת הקרקע חוץ מן ההמונים גם חברות

בארץ להיעשותיהודית ניתנת שהתיישבות, על הציונות להוכיחהראשונה כלפי . פרטייםלבעלי ההון הפרטי עליה ; ישראל ביתר זול ובצורה מעולה יותר מאשר בכל ארץ זולתה

ההדגשות ; 6' ע, 1937, רופין( "המטעים בארץ מביאים רווח- להוכיח שהחקלאות ומשק ).ג"ת –שלי : יון הכפול שמאחורי הקמת חברת הקרקעות שהוא הציעתזכירו של רופין מבטא את הרע

תוך דחיקת רגליה של האוכלוסייה , על החברה להבטיח את ההתיישבות היהודית) א(- כדי שתעלה מידת הקרקע שבידי היהודים על הקרקע שבידי הבלתי("הערבית המקומית

א הון לארץ על החברה להבטיח רווחים למשקיעים הפרטיים ולעודד יבו) ב(; ")יהודים . כדי שבדרך זו תושג המטרה הראשונה, והשקעתו דווקא בקרקע

.הצעתו של רופין נתקבלה ישראלי -המשרד הארץפתחה ההסתדרות הציונית ביפו את 1908בשנת

)Palastinaamt( ,חברת , לפי הצעת רופין, באותה שנה גם הוקמה. ר רופין"בהנהלת ד .כחברת מניות אנגלית) Palestine Land Development Company( הכשרת היישוב

שיעסוק בקולוניזציה המעשית של , חברת הכשרת היישוב נועדה להיות מוסד כלכלי לשם . ביצירת תנאים נוחים להשקעות הון וליישובם של המהגרים היהודים: כלומר, פלשתינה

ות של מטעים ובהבטחת בהכשרת קרקעות כחו, כך היה על החברה לעסוק בתיווך קרקעות .לעבודה במטעים ובמשקים החקלאיים האחרים) כלומר פועלים(עבודה -כוחבפרוספקט . שהכשרת הישוב חייבת להיות עסק נושא רווחים, מן ההתחלה הודגש

הואיל והחקלאות : "הושם הדגש ברווחיות החברה, 1908-שפורסם ב, הראשון של החברהעלולה להביא בכל מקום לידי , מקצועית-הנהלה מעשיתאם מובטחת לה , ישראל-בארץ

" רצון-סבורה החברה שיהא בידה כבר בשנה הראשונה לחלק רווחים משביעי, רווחים הגונים ).40' ע, 1970, ביין(

הוצגה כיתרונה הגדול , שמקורה בקולוניזציה היהודית של פלשתינה, רווחיות החברה בירחון . ת הון קולוניאליות ולהתיישבות קולוניאליתשהיו המועמדים להשקעו, בפני אלה

שתיאר את , אדולף בעהםמאמרו של 1914פורסם בינואר , שיצא לאור בווינה, "פלשתינה" :הכשרת היישוב במלים נלהבות

64

הואיל והרוכשים שהם יוצאי אירופה מעוניינים ... החברה עוסקת בתיווך בעסקי קרקעות" - ואדמות כאלו לא היו מצויות עד עכשיו בארץ, לעיבוד חקלאי אך ורק באדמות המוכנות

-הרי שהחברה קיבלה על עצמה תפקיד חשוב במסגרת ההתיישבות היהודית בארץ, ישראל .ישראל

תחום פעולתה העיקרי והמקורי הוא יישובם של איכרים ופועלים יהודים על הקרקע על " , פיתוח קרקעות. ובלא מניעת רווחים מעצמה בלא מתנות למתיישבים, יסודות עסקיים גרידא

- כזה יכול הדבר להיות גם בארץ. חלוקתם והכשרתם הם עסק מכניס רווחים בעולם כולו ).117-116' ע, 1979, לנדוי- דוכן" (ישראל

. אפילו ניסה לאמוד מראש את שיעור הרווח שתפיק הכשרת היישוב אוטו וארבורג' פרופ :כתב וארבורג 1908יל בחוברת שראתה אור באפר

היא תנהל את ענייניה בדרך , כדי לשרת מטרות נעלות, על אך שהחברה מוקמת" 11%: ידי כך יהיה בידה לשלם דיווידנדה משביעת רצון- יש לשער שעל. מסחרית ומעשית

" מערך הקרקע 3%-6%בקרקע ובמשק או של ) ?מארקים( 120,000רווח על השקעה של 30).101' ע, 1979, לנדוי-דוכן(

, היה ההתיישבות הגרמנית, אמורה לפעול הייתהשלפיו חברת הכשרת הישוב , הדגם לפחות שניים . באותה עת באזורים המזרחיים של פרוסיה ארגנהשהממשלה הפרוסית

וועד למען "היו חברים ב, וארבורג וזליג סוסקין –מראשי המוסדות הציוניים באותה תקופה אשר שימש גוף מייעץ לקיסר הגרמני ולממשלתו בכל הנוגע בהתיישבות , "המשק הקולוניאלי

).1990, שילוני" (שטחים החדשים"הקולוניאלית בוארבורג על דרך פעולתה ' הצביע פרופ, )1909דצמבר (בקונגרס הציוני התשיעי

:העתידית של חברת הכשרת היישובשבה פעלו ועדת רציונאליתאותה דרך ממש ב, בדרך זו אנו מקווים שיעלה בידינו"

ולתת לאלפי איכרים , להקים מאות ישובים פורחים, ההתיישבות הפרוסית והבנקים לקרקעות ).104' ע, 1979, לנדוי-דוכן..." (יהודים אמצעי מחיה מספיקים

והומלץ , סופר על חברת הכשרת היישוב, 1911-שפורסם ב, בקול קורא לציבור הציוני :לאור הניסיון המוצלח של פרוסיה, בחברהלהשקיע

עשרה שנה מאה עשרים -בידי הממשלה הפרוסית עלה ליישב בדרך זו במשך חמש" יוכלו גם היהודים , ומה שיכלו לעשות הגרמנים, וחמישה אלף אנשים בפרובינציות המזרחיות

).113' ע, 1979, לנדוי-דוכן" (ישראל-לעשות בארץמאנית 'של ההתיישבות הקולוניאלית תורגם למציאות של פלשתינה העות' הדגם הפרוסי'

שיעסקו ברכישת קרקעות ובהכשרתן עבור מתיישבים , בדרך של הקמת חברות קולוניאליות .אמצעים-יהודים בעלי

ובה הציע להקים , 'ישראל-סידור מטעים בארץ'רופין חוברת בשם פרסם 1908בשנת

ובהון שיצטבר , אלה ישקיעו בתשלומים לשיעורין: עמד הבינוניליהודים בני המאחוזות יבואו המשקיעים עצמם , רק כאשר המטעים יהיו רווחיים. מטעים ויטעותירכש קרקע .להתגורר בארץ

, הברית-ידי קבוצת משקיעים מארצות-בפוריה על 1910-האחוזה הראשונה הוקמה ב על חוף (אחוזה אחרת הוקמה במגדל . נרתשקנתה מידי הכשרת היישוב קרקע צפונית לכ

כן הוקמו . שקנו את הקרקע מידי קולוניסט גרמני, ידי ציונים אמידים מרוסיה-על) הכינרת .עדשים- בכרכור ובתל, אחוזות בנגב

חברות , מחוץ למסגרת של הפדרציה הציונית האמריקאית, ב"נוסדו בארה, 1915בשנת שהתחייבו לרכוש , )Achooza Land and Development, Planting Companies(אחוזה

חברות אחוזה הפיצו מניות . קרקע ולהכשירה להתיישבות בעזרת פועלים יהודים או ערביםהמיוחד באחוזות . שהובטח להם שיהיו בעלי מטעים בפלשתינה, ב"בין מהגרים יהודים בארה

הוא פעל לקידום . היה מעורב בעשייה קולוניאלית לא רק בפלשתינה, יליד גרמניה ובוטניקאי לפי השכלתו, וארבורג 30

וכן בקידום תוכניות , ולהנחת מסילת הברזל לבגדד) בשליחותן של חברות טקסטיל באירופה(ידול כותנה בעירק תוכניות לגששקעה בחובות כבדים בשל המלחמות והקושי , מאנית עצמה'אירופיות למעורבות פיננסית בניהול ענייניה של האימפריה העות

).1988, שילה(לגבות מסים

65

, כישת קרקע ובנטיעת מטעיםהון משקיעים מהונם בר-בעלי: היה אופיין הקולוניאלי המובהקחברות 76בסך הכל הוקמו בארצות שונות . ואילו העבודה נעשית בידי פועלים שכירים

). 1997, כץ(אלף דונמים 47כולל של בהיקףועשר מהן גם רכשו בפועל קרקעות , אחוזה עשוי, שחברת הכשרת היישוב עודדה וגם רכשה עבורו קרקעות, סוג זה של קולוניזציה

אולם המציאות בפלשתינה . לו התנאים היו מאפשרים זאת, היה להפוך השיטה הבלעדיתוהעובדה שתהליך הקולוניזציה היהודית התנהל בה בתקופה מאוחרת יחסית , מאנית'העןת

.חייבו את הופעתן של צורות נוספות, )20-ראשית המאה ה(דווקא משום . שתינה כאיש עסקיםר רופין ניווט את תהליך הקולוניזציה היהודית בפל"ד

בנה רופין תוכנית קולוניזציה , "סוציאליסטיות"וה" הלאומיות"שהיה משוחרר מכבלי המליצות חברתיים והמדיניים בפלשתינה ובאפשרויות -שהתחשבה בתנאים הכלכליים, ריאליסטית

.המעשיות של גיוס הון ומהגרים יהודיםשל האגראריי של ההון נבע הן מאופייה הדגש בקרקעות כשדה ההשקעה העיקר

והן מהמטרות , יד-שהחדירה הקולוניאלית לא יכלה לשנותו בהינף, מאנית'פלשתינה העותעיקר ההשקעות והעיסקות של הגופים הציוניים ושל . הטווח של הקולוניזציה הציונית-ארוכות

תוך , על שטחי קרקעהשתלטות : בענייני קרקע, לכן, החברות הכלכליות שהקימו היה מרוכזהקמת ; והשקיההכשרת הקרקע באמצעות מפעלי ניקוז ; דחיקת רגלי הפלאחים המקומיים

הקמת חוות ; הכשרת פועלים חקלאיים מיומנים; מבנים במשקים החקלאיים וסלילת דרכים - מטרה מרכזית של היוזמה הזאת של החברות הציוניות הייתה . ניסיונותחקלאיות ותחנות

.אך משימה זו לא הייתה קלה. התנאים למשיכת ההון הפרטי היהודיליצור את אין , לצפות ליוזמה פרטית"כי , קבע רופין, )1913( 11- בהרצאה שנשא בקונגרס הציוני ה

מה היה יכול להניע את בעלי ההון היהודי . פירושו אלא לדחות את עבודתנו לעדן ועדניםשאין חברה , רופין הצביע על כך). 40' ע, 1937, רופין" (?ישראל-להשקיע את כספו בארץ

ואין גם מי שיכשיר פועלים , ובמידה הדרושה לו, הון קרקע- שתוכל להמציא לאותו בעל :סיכם רופין את הניסיון שנצבר עד אז, בהמשך ההרצאה. לעבודה עבורו

. דבריםואשר לשאלה החשובה של משיכת ההון לארץ ישראל יכול אני להצטמצם יותר ב" במשך חמש שנות עבודתנו נתגלה שאפשר למשוך אל ארץ ישראל קפיטלים גדולים אם רק

וזה עלה בידינו מפני . נוכל להציע לפני בעל ההון את השקעת הונו בצורה מתקבלת על הדעתהאמצעים המתעניינים בארץ ישראל דרך נוחה לילך בה -שהראינו בכתבי הסברה לכל בעלי

ידי ייסוד חברת הכשרת היישוב שהיא מוסד -וגם על) 'האחוזה'(בצורת חברת מטעים מוסד ', פלשתינה'חברת המקרקעות 1909ידי יסוד בשנת -ועל, למכירת קרקעות לחקלאות

במשך חמש השנים שעברו הושקעו בחוות הפרטיות . למכירת מגרשים בשביל ישוב עירונים פרטיים קרקע במיליון וחצי וחברת הכשרת היישוב מכרה לאנשי, החדשות כמיליון פרנק

.פרנק וחברת המקרקעות בסך מיליון פרנקהכנסות וההוצאות . המחזורים של המשרד הארצישראלי גדלו בחמש השנים פי שלושים" :היו

פרנק 208,000 - 1908 פרנק 527,000 - 1909 פרנק 1,138,000 - 1910 פרנק 1,490,000 - 1911 פרנק 5,552,000 - 1912

פרנק 3,593,000 - 1913במחצית שנת המחצית הגדולה ביותר של המחזורים הללו עולה על חשבון החברות ובעלי ההון "

).54' ע, 1937, רופין" (הפרטיים

בעקבות . רוטשילדרופין דאג במסגרת עבודתו בהכשרת היישוב ליצור קשרים עסקיים עם האדם היחיד המוכן להוציא סכומי כסף "כי ,רופין ביומנופגישה עם רוטשילד בפאריס רשם

על המשמעות שייחס רופין לשיתוף ". רוטשילד-על פלשתינה הוא הברון אדמונד דה רצינייםבמרס 1-מ, אפשר ללמוד מקטע ביומנו, הון יהודים אחרים-הפעולה עם רוטשילד ועם אילי

היה זה השיא של עבודתי בת , ימתמסומבחינה : "המסכם את פגישותיו עם רוטשילד, 1914עבודה שבמהלכה שאפתי תמיד למטרה של קשר הדוק עם הברון , שש השנים בפלשתינה

66

,Ruppin, 1971" (ניתן לומר עכשיו שהצלחתי. השגה לעבודתנו-שהונם יהיה בר, ט"ועם יקp. 149.(31

בעקבות . רופיןר "ביקר הברון אדמונד רוטשילד בפלשתינה ונפגש עם ד 1914בפברואר מעריך "כי רוטשילד , שבו הוא ציין, וחשבון-פגישה זו שיגר רופין להנהגה הציונית בברלין דיו

את הפעילויות הציוניות כאחראיות במידה רבה להתפתחות פלשתינה וכי הוא ביטא שוב את שבאותה פגישה , אך החשוב מכל הוא". רצונו והכרת תודתו על שיתוף פעולה זה-שביעות

שטחים גדולים בעמק יזרעאל , תמורת שישה מיליוני פרנקים, שהברון רוטשילד ירכוש, כםסווהוא יקים שם , בידי רוטשילד יישארחלק מהשטחים הללו . ובאזור שבין חדרה וזכרון יעקב

הסכים רוטשילד להעביר לידי , את החלק האחר. ישובים של חוכרים קטנים שיגדלו ירקות .את הקרקעות תמכורנאי שזו בת, חברת הכשרת היישוב

או , וארתור רופין הסכים בהתלהבות לשמש מתווך במכירת קרקעות למהגרים יהודים ביקרו ציונים עשירים רבים 1914בפסח "כי , הוא מספר בזיכרונותיו, למשקיעים יהודים

, ובישראלי כבר זכה לשם כה ט- והמשרד הארץ, הם היו מוכנים להשקיע כסף. בארץ כתייריםבסוף , אבל אז. עבודתנו גדלה מיום ליום. שהתיירים פנו אליו בכל הזדמנות כעניין מובן מאליו

.(Ruppin, 1971, p. 118) ..."פרצה המלחמה הגדולה, 1914יולי

שדחקו את רגלי השלטון , והבריטים והצרפתים, מלחמת העולם הראשונה הסתיימה , ידי הצבא הבריטי-שנכבשה על, פלשתינה. התיכון חילקו ביניהם את המזרח, מאני'העות

רופין שב להשקיע מאמצים במשיכת יהודים בעלי הון גדול . בריטי) מנדט(הפכה שטח חסות .שקיבל מעתה את ברכתה של בריטניה, לתהליך הקולוניזציה בפלשתינה

,י"אחברת התיישבות יהודית בר רופין תוכנית נוספת להקמת "ד פרסם 1919בשנת העוסקת בפיתוח הקולוניה לתועלת המדינה , בעלת אופי וכללים של חברה קולוניאלית

ידי קבוצת משקיעים -שחברת התיישבות זו תוקם על, אולם הפעם הוא הציע. הכובשתמבן משפחת רוטשילד ומאנשי כספים ידועי שם , שתורכב ממנהיגים ציוניים, )קונסורציום(

להקים , אמורה לרכוש קרקעות הייתהולוניאלית הזאת החברה הק. מאנגליה ומאמריקהלא יצאה תוכנית זו , בגלל סיבות שונות. ולחלק רווחים בין מחזיקי מניותיה, משקים חקלאיים

.אל הפועל "הון לאומי"

כמו גם בהסברה של המפלגות , הרווח בספרות ההיסטורית הציונית, הון לאומיהמושג לכספים שגייסה " לאומי"ואשר הדביק את שם התואר , ליהציוניות ושל הממסד הישרא

שאפילו , כלל את החברות הכלכליות שתוארו לעיל, התנועה הציונית לביצוע מדיניותהמכאן . השגת רווח לתועלת המשקיעים הפרטיים: מטרותיהן המוצהרות היו קפיטליסטיות

יה בעצם מותג נוח ה, )כמו בהקשרים אחרים(בהקשר זה " לאומי"שהשימוש בשם התואר , שלא היו מקובלות על המהגרים היהודים חסרי הרכוש, לשיווק של תפיסת עולם ומדיניות

).להלן' ר –על המהגרים היהודים (שאותם רצו לשכנע להגר לפלשתינה הושקע ברובו בפעילות , שגייסו הכלים הפיננסיים של התנועה הציונית, "הלאומי"ההון

במטרה לקדם השקעות הון פרטיות ולהאיץ , ברכישת קרקעות –יוחד ובמ, כלכלית מובהקתאך ההתפתחות הקפיטליסטית הייתה מותנית גם . את ההתפתחות הקפיטליסטית

אשר חייבים לעבוד , חסרי קניין פרטי) יהודים(הולם של עובדים מספרבהימצאותו של ות בפיתוח תשתיות לכן כללה התנועה הציונית בפעילותה הכלכלית גם השקע. כשכירים

, לרבות תשתית של שירותים ציבוריים, )והשקיהמפעלי ניקוז , סלילת כבישים, בניית ישובים(בדרך זו עלה בידי התנועה . אם ישירות ואם באמצעות גופים אחרים כמו ההסתדרות הכללית

ה הנושאת בשור, "חברתית"אלא גם כתנועה , "לאומית"הציונית להציג עצמה לא רק כתנועה בנייתו של משטר של ניצול : למרות שמטרתה הייתה בדיוק הפוכה, חברתי שחרורשל

.קיטוב בהכנסות וברכוש, בהכרח, מעמדי המוליד

31

בזיכרונותיו כתב על אחד מבעלי ההון . בהסבירו את חשיבות ההון למפעל הציוני" ב להוןרע"רופין השתמש בביטוי אותם : "1914-שהגיע לביקור בארץ ב, בשיקאגו' רובוק ושות, הבעלים של חברת סירס, יוליוס רוזנואל, ב"היהודים בארה

היה חפצי לשוחח עמו ולהביאו לידי השקעת הון עז ... יהודי מאורע גדול' מיליונר'ימים של רעב להון בארץ היה כל ביקור של ).130' ע, 1968, רופין" (בארץ

67

לא הייתה התנועה , אשר אינה מייצגת מטרופולין אימפריאליסטי, כתנועה קולוניאלית היא עשתה , זאת אך למרות. במשטרה ובסמכויות חקיקה ושיפוט, בצבא מצוידתהציונית

:שימוש ארוך טווח ביכולתה לגייס הון ולהשקיעו בפלשתינהמשום כך אמורים היו אמצעים כספיים ציבוריים שבשליטה ישירה של מוסדות התנועה "... -חלק מאמצעים אלה עתיד היה לשמש מקור. לשמש תחליף לממלכתיות.) ג.ת –הציונית (

חקלאות ובנייה , השקעות בתשתית, קניית קרקעות כמו, מימון להוצאות ציבוריות ישירותעל מרכיביו רוב הכספים יועדו לסיוע ולאשראי לסקטור הפרטיאך ; ואספקת שירותי רווחה

של כלל המשק , ידי כך את יעילותו- ועל, הדבר נעשה כדי להגדיל את הונו ופריונו. השוניםשנבעו , חופשית-כליתהתניית הסיוע בשמירת המגבלות על פעילות כלתוך , היהודי

–לי שההדגשות ) (29' ע, 1979, מצר" (מיעדיה הלאומיים והחברתיים הייחודיים של הציונות ).ג"ת

שהיו , אך היא התבטאה לא במטרותיה, הייתה ייחודיות בפעילותה של התנועה הציונית מבוסס על אופייניות לכל פעילות להשרשת הקפיטליזם בארץ שבה עדיין שולט אופן ייצור ה

שהושפעו , הייחודיות הייתה בדרכי הביצוע. אך המהוה כבר יעד קולוניאלי, משקי איכרים ). בריטית, מאנית'עות(היה בידי אימפריה זרה ) 1948עד (שהשלטון בפלשתינה , מהעובדה

ציונית וזו - זו הלא(כאשר בוחנים את התוכן המהותי של ההתיישבות היהודית בפלשתינה שאינו ייחודי , )settler society(הרי הקו הדומיננטי בה הוא אופייה הקולוניאלי , )יוניתהצ

בכל אזור שבו היא , התיישבות קולוניאלית אירופית כללה). 2001, קרלינסקי(כלל ועיקר :את הפעולות הבאות, תקעה יתד

-אל, המנהל אורח חיים מסורתי, הגירה של אוכלוסייה אירופית לאזור מאוכלס - ;קפיטליסטי

גזילה של קרקעות מידי התושבים הקיימים והעסקתם כפועלים על אותן /רכישה - ;אדמות

;הקמת קהילות אירופיות נפרדות בצד הקהילות של התושבים הקיימים -בהכשרת קרקע ובהקמת , העוסקות במתן אשראי, פעילות של חברות מיישבות -

;תשתית .ים האירופייםהקמת מוסדות ציבוריים נפרדים של המתיישב -

כי הייתה זו קולוניזציה , מתעקשים חוקרים ישראלים רבים של התקופה לטעון, ובכל זאת הייתה זו התיישבות קולוניאלית ייחודית : "וזאת בשל מניעי המתיישבים היהודים, ייחודית

).9' ע, 2001, קרלינסקי..." (באשר היא הונעה בעיקר מתוך מניעים של לאומיות מודרנית; של הפצת תרבות ודת" נעלים"מניעים ב תורצה תמידקולוניאלית האירופית ההגירה ה

של חיזוק כוחו ותפארתו של השליט ; של מילוי רצונו של האל שהקרקע תנוצל טוב יותרגם המהגרים האירופיים לצפונה ולדרומה של . הניצב בראש האימפריה הכובשת, )המלך(

היו חלק מהלאומיות המודרנית , לצפון אפריקה או לדרומה, להודו או לאוסטרליה, אמריקהלהכיר בהם כלאום , בשלב כזה או אחר, וגם הם מצאו דרך לתבוע, 19-של אירופה במאה ה

שבשל נסיבות , פרט למקרים שבהם התושבים המקוריים(נפרד מהלאום של מדינת האם ).העלו תביעה זו מוקדם יותר ,היסטוריות לא הושמדו

ן בדברים האלה כדי לבטל את המאפיינים הייחודיים של הקולוניזציה היהודית והציונית אי אך המאפיינים הייחודיים האלה קובעים . חיבור זה, היתרבין , שבהם עוסק, של פלשתינה

אך לא , את דרכי ההתארגנות המעשית של הקולוניזציה בפלשתינה, את המעטה, את הדימוי .טיביאת תוכנה המהותי האובייק

שעוצב באמצעות תקנונה ופעילותה של , כאשר משווים את מבנה הבעלות על הקרקע למבנה ) מפתיע ממבט ראשון(מגלים דמיון , )ובעצם עד היום(הקרן הקיימת מאז ייסודה

וזאת למרות השוני בנסיבות , 19- מאני במחצית השנייה של המאה ה'הבעלות העות .ההיסטוריות של היווצרותן

בידי היא לצמיתות הבעלות העליונה על מרבית הקרקע , מאנית'פריה העותבאימ - צמיתותהקרן הקיימת קובעת בתקנונה ומקיימת בפועל בעלות עליונה ל; השולטאן

.על הקרקע שרכשהפרט לכמה ויתורים (מאנית מוחכרת הקרקע רק לאזרחי האימפריה 'באימפריה העות -

.כי הקרקע תוחכר רק ליהודים, קובעת הקרן הקיימת; )שנעשו לעצמות האירופיות

68

אחר תמורת מאני 'אזרח עותניתן להעבירה ל, מאנית היא לדורות'החכירה העות -- קרקע חכורה מהקרן הקיימת אף היא ניתנת בחכירה ל; וכן ניתן להורישה תשלום

.וכן ניתן להורישה, ניתן להעבירה ליהודי אחר תמורת תשלום, שנה 49העברת החכירה בחלקת , אניים והן לפי תקנון קרן קיימתמ'הן לפי החוקים העות -

.מאני או הקרן הקיימת'השלטון העות –קרקע לאחר חייבה הסכמה של הבעלים הקרן הקיימת גובה דמי ; מאני חייב את החוכר לשלם לו מס מהייבול'השלטון העות -

;)בעיר - 4%, מערך הקרקע בכפר 2%( חכירה שנתייםוהתייחסה אליהן כאל , )המושאע(מן של הקהילות הכפריות כיבדה את קיוהאימפריה -

הקרן הקיימת הסכימה שקרקעותיה יוחכרו גם ; שעליו הוטל המס, חוכר קולקטיבי .שנחשבו חוכר קולקטיבי, )קיבוצים(לקבוצות של פועלים

שם הוכרה בעלות פרטית על , מאני קיים משטר קרקעות שונה בערים'השלטון העות -הקרן הקיימת פעלה בעיקר לרכישת קרקע ; לו מסים על עסקיםהקרקע ושם הוט

בוצעו בעיקר בידי , לרבות בערים קיימות וחדשות, בעוד שהרכישות בערים, חקלאית .בעלי הון יהודים

התאימו עצמם למציאות ") לאומי"ההון ה(כי המוסדות הציוניים , ההשוואה מלמדת הקפיטליזם במתכונתו האירופית המוכרת למרות שבעצם היו נושאיו של , מאנית'העותמאני המשיכו להיות 'מאפיינים מסוימים של מבנה הבעלות העות, כן- על-ייתר. להם

ניגף בפני הכובש הבריטימאני 'העותמשטר הנחלתה של הקרן הקיימת גם לאחר ש .ואפילו לאחר כינונה של מדינת ישראל

יתמאנ'הגירת יהודים לפלשתינה העות 2.3

שאינו מושקע בארץ שבה נצבר משום , הקפיטליזם המפותח יצר את התופעה של הון עודף

הוא גם יצר את התופעה של כוח . ששיעור הרווח המופק ממנו נופל משיעור הרווח הממוצעקיומם של הון עודף . שההון אינו זקוק להם, בדמות מובטלים, )'מיותרים'עובדים (אדם עודף

. עבודה מאידך גיסא-ולהגירת כוח, יצר את הבסיס לייצוא ההון מחד גיסאעבודה עודף - וכוחשל 70-תכונות יסוד אלה של הקפיטליזם נחשפו לראשונה במלוא משמעותן בשנות ה

, אשר פקד את אירופה וצפון אמריקה, בשנות המשבר הכלכלי הגדול הראשון, 19-המאה השנות המשבר הכלכלי הזה הציבו סימן . כליושבעקבותיו באו שני עשרות שנים של שפל כל

המשולבת , מאחר שהסתבר שחקלאות מתועשת, שאלה לגבי נפלאות התיעוש הקפיטליסטיהיוצרת , ותעשייה מודרנית מועדות לפורענות של עודף ייצור ופשיטות רגל, בכלכלת השוק

.האנשים שאינם מוצאים מקור קיום במספרגידול מהיר מאמץ קולוניאלי מוגבר מצד מעצמות אירופה וכן גלי בעקבותיהןו שנות המשבר הביא

באפריקה , הגירה מאירופה לעבר צפון אמריקה ומושבות קולוניאליות בדרום אמריקה. עמדה בסימן הגירתם של מיליוני אנשים 19- המחצית השנייה של המאה ה, ואכן. ובאסיה

.של ארצות רבותחברתי - הגירה זו שינתה במידה רבה את ההרכב האנושי, למשל, כך. אם כי בעלי אופי שונה, מאנית היו גלי הגירה'גם בתחומי האימפריה העות

בתקווה להיות , מהבלקן לאזור אדאנה בתורכיה) מוסלמים( טטאריםהגיעו רבבות פליטים , אלה שנותרו בחיים. רבים מתו ממחלות, מאחר שלא היו רגילים לתנאים המקומיים. איכרים

. ומשם לנמלי יצוא, הועבר באמצעות גמלים לתחנות הרכבת והיבול, לו גרעינים לייצואגידלחקלאות אופיינייםשלא היו , אותם פליטים מאירופה הביאו עמם גם כלי עיבוד מודרניים

).Quataert, 1993(באותו אזור בהרעת התבטא גם, גם משברים פוליטיים נלוושאליו , חברתי באירופה-המשבר הכלכלי

כמו גם בעלי מלאכה , בעלי הון ופועלים. אירופה-ובעיקר במזרח, המצב בקהילות היהודיותזה . ל"מהמצב המחמיר באמצעות הגירה או השקעות בחו להיחלץחיפשו , מרוששים וסוחרים

") חובבי ציון("היה הרקע להופעתם של הארגונים הציוניים הראשונים ברוסיה הצארית . ותה של התנועה הציונית כתנועה קולוניאליתלהתארגנ –ובהמשך

69

הון- הגירתם של בעלי

ניצבו היצרנים העצמאיים , שווה הייתהמאחר שהתפתחות הקפיטליזם בארצות שונות לא בפני ', בעלי המלאכה וכו, בורגנות העירונית-הזעיר, לרבות האיכרות, והבורגנות הזעירה

יסטית המפותחת בדרך האפשרית היחידה לגבי להשתלב בחברה הקפיטל: ברירה גורליתשבו ינסו להמשיך ולקיים את , או לנסות ולחפש מקום אחר; להפוך לפועלים שכירים –רובם תהליך הפרולטריזציה . חייהם ולשמור על מעמדם החברתי כיצרנים זעירים או בינוניים-אורח

ר אל הערים הגדולות התבטא בראש ובראשונה בהגירתם של המוני היצרנים הקטנים מהכפ: האנשים שנימנו עד כה עם תחתית שכבות הביניים. ואל מרכזי התעשייה והמכרותכל המעמדות –בעלי המלאכה והאיכרים , בעלי הרנטות, התעשיינים והסוחרים הזעירים

אם משום שהונם הקטן אינו מספיק להפעלת , וזאת. ל יורדים אל שורות הפרולטריון"הנאם משום שמיומנותם , ם על התחתונה בהתחרות עם בעלי הון גדול יותרתעשייה רבתי ויד

הבאה לו מקרב לתגבורתהפרולטריון זוכה איפה . ייצור חדשים-מאבדת את ערכה עקב אופני 1979, א"ת, עיון, מניפסט המפלגה הקומוניסטית. אנגלס, מארקס" (כל המעמדות בחברה

). 40' עשבהם הקפיטליזם עדיין לא , ירה אל אזורים ואל ארצותתהליך זה לווה בתופעה של הג

.ובהם היה עדיין מרחב פעולה ליצרנים קטנים או בינוניים, היה מפותחשאפשר , קרקעות פנויותהמשיכה לגבי ההגירה מהסוג השני היה קיומן של -כוח

ההגירה של איכרים הייתהכזאת . להשתלט עליהן ולהקים עליהן משק חקלאי עצמאיההגירה הייתהכזאת ; מרוששים לאזורים המזרחיים המיושבים בדלילות של רוסיה הצארית

יכול , מסויםבפרק זמן , שבהן', לאוסטרליה וכו, הברית- בורגנים מרוששים לארצות-של זעירשבעקבות חיסולה הפיסי של אוכלוסיית הילידים המקומית , היה המהגר לתפוס שטח קרקע

.נקודת הראות הקולוניאליתמ, לא היה שייך לאיש –להתפשטות הקפיטליזם , דבר-של-בסופו, ההגירה על שתי צורותיה העיקריות סייעה

אולם רמת ההתפתחות . חברתית- באזורים ובארצות נוספים ולחיזוקו כתצורה כלכליתשבהם התבססה ההתפתחות על , הקפיטליסטית עלתה בקצב מהיר יותר באותם מקומות

בעלי רמת , על העסקתם בקנה מידה רחב של פועלים שכירים, הווה אומר, גדולייצור מכונתי .'פיננסים וכו, שירותים, מסחר, שאיפשר פיתוח ענפי חרושת, ועל ריכוז הון, מיומנות ואירגון

בעלי (מהבורגנות הזעירה המרוששת , בדרך כלל, המהגרים היהודים שמוצאם היה ראו בהגירה דרך להציל את עצמם מתהליך , )נוסעיםסוחרים , סוחרים קטנים, מלאכה

ההגירה הייתה ניסיון נואש של אותם . שהלך והחריף בקפיטליזם המפותח, הקיטוב החברתיולא להינתק ; לא להפוך לעובדים שכירים; בורגנים לשמור על מעמדם העצמאי-זעיר

גם במקומות שכן, אשליהההגירה היא פתרון של , דבר-של-בסופו, מהקהילה היהודית, שבהכרח גרר בעקבותיו קיטוב מעמדי, בורגנים התפתח קפיטליזם- שאליהם היגרו הזעיר

אך בכל זאת הייתה ההגירה לגביהם בחזקת . התעשרות של מעטים והתרוששות של רביםידי ניצול - ואולי גם להתעשר על, מסויםההזדמנות האחרונה להישאר עצמאים עוד פרק זמן

.העבודת פועלים זולגם , אומנם. 19-של המאה ה 80-הגירת היהודים מאירופה הפכה המונית בשנות ה

למשל הגירתם של יהודים מגרמניה , לכן היו יהודים שהיגרו למושבות החדשות- קודם 1881בתקופה שבין , לפי חישובים שנעשו. תופעה המונית הייתהאך זו לא , הברית- לארצות

, הברית-ברובם לארצות, )13עמוד , 1975, צור(ליון יהודים מי 2.4היגרו מאירופה 1914-ו .לארגנטינה ולארצות נוספות, אפריקה- לדרום, אך גם לאוסטרליה

תוצאה של התפתחות קפיטליסטית הייתהההגירה של יהודים מאירופה המזרחית

י את קיומם הכלכל שערערההתפתחות , הונגרית-באימפריה הרוסית ובאימפריה האוסטרו- תיווך בין בעלי, מסחר זעיר –העיסוקים המסורתיים של היהודים . והמסורתי של היהודים

כל אלה איבדו את חשיבותם נוכח –מלווים קטנים , מלאכה, האחוזה לבין האיכרים, היו בין היהודים כאלה. התפתחות התעשייה הגדולה וההתפתחות הקפיטליסטית בחקלאות

יטליסטית והפכו מסוחרים קטנים לסוחרים גדולים שהצליחו להשתלב בהתפתחות הקפ

70

כפי שקרה לכלל הבורגנות הזעירה , אך רוב היהודים התרוששו, וממלווים בריבית לבנקאים .והבינונית וליצרנים העצמאיים

הפך חלק , שבהם חלה התפתחות תעשייתית מואצת, באותן ארצות ובאותם אזורים העולם הראשונה עבדו -כי ערב מלחמת, מעריכים, ללמש, כך. מהיהודים פועלים שכירים

אולם במקומות . אלף פועלים יהודים 600-500בתעשייה שבגבולות האימפריה הרוסית שקיימו , או בעיסוקים עצמאיים אחרים, המשיכו היהודים ברובם לעסוק במסחר, אחרים

.אותם בקושי. ה תנופת התפתחות קפיטליסטיתלאותם אזורים שבהם היית, בדרך כלל, היהודים היגרו

זרם הגירה , אך בפועל, אירופה-אירופה יהגרו למערב-שיהודים ממזרח, לכאורה היה טבעיוהיא , אדם עודף-כבר התהווה כוח 19- אירופה של סוף המאה ה- במערב. זה היה שולי בלבד

ה מאיטלי(עבודה -וכוח) מגרמניה, מצרפת, מאנגליה(עצמה הפכה מקור הגירה של הון היה הקפיטליזם עדיין בתנופת ) הקולוניות(וכיוון שבארצות שמעבר לים ). למשל, ומאירלנד

ובכללם , הוא משך אליו מהגרים –התפתחות והיה זקוק להון ולידיים עובדות נוספות .מהגרים יהודים

בייחוד אמורים הדברים . לא עסקו היהודים באירופה המזרחית בחקלאות, באופן כללי וכן הוגבלה אפשרותם , את התיישבותם בכפרים" תחום המושב"שם הגביל , יה הצאריתברוס

-חלק מהממלכה האוסטרו שהייתה(כמו גליציה , בארצות אחרות, לעומת זאת. לרכוש קרקעגם בפרוסיה (והיו ביניהם אפילו בעלי אחוזות , היו יהודים שעסקו בעבודת אדמה, )הונגרית הייתהשלמרות שמטרתם של רוב המהגרים היהודים לא , מכאן). אחוזות יהודים-היו בעלי

היו גם מהגרים יהודים שקיוו להיות , אלא השתלבות בחברה העירונית, עיסוק בחקלאות .או שסברו שעיסוק בחקלאות הוא מקור קיום בטוח יותר, איכרים

ימאלימינשכדי להגר היה צורך בסכום כסף , נקודה נוספת שיש להביא בחשבון היא שכבר עברו , מכאן שסיכויי ההגירה של אלה. לתשלום הוצאות הדרך ולהתבססות ראשונית

, מסויםשהיו בעלי רכוש , נפלו במידה ניכרת מסיכוייהם של אנשים, תהליך של פרולטריזציהגם בעלי המלאכה ושאר העוסקים , למעשה. אותו יכלו למכור ובדרך זו לממן את הגירתם

1846- התוכנית שהוצעה ב –דוגמא לכך . ם רק לחלום על אמריקההזעירים יכלו ברוב- רובן ככולן משפחות של בעלי, משפחות 3,000שאליה נרשמו , להתיישבות יהודית בפוזנה

350היה רכוש ששוויו עלה על 3000- מתוך ה(!) 5-כי רק ל, הסתבר. מלאכה וסוחרים קטנים ).1971, טורי(מחיר כרטיס הנסיעה לאמריקה -זהובים

לא הייתה יכולה להיות ואף לא 20- וראשית המאה ה 19- פלשתינה של סוף המאה ה

פלשתינה לא הייתה ארץ של התפתחות , הברית-בניגוד לארצות. יעד חשוב להגירה –הייתה . כמו אוסטרליה או ארגנטינה, "שטחים ריקים"ואף לא הייתה ארץ של , קפיטליסטית סוערת

שכן ההתפתחות , גם פלשתינה לא שימשה מקום משיכה למהגרים, ותבדומה לארצות השכנואילו בחקלאות שלט עדיין אופן הייצור המבוסס על , בה עדיין בחיתוליה הייתההתעשייתית

).1פרק ' ר(משקי איכרים על רמתו המשקית והחברתית הנמוכה עצמות שהיה למ, אסטרטגי וגם הכלכלי- עקב העניין הפוליטי, יחד עם זאת

הן עודדו בצורות שונות הגירה של אזרחיהן לארצות , התיכון-האימפריאליסטיות במזרחבפיתוח מוסדות חינוך , עידוד זה התבטא במתן חסות קונסולרית. מאנית'האימפריה העות

הטמפלרים הגרמנים זכו . בלחץ לקבלת זכויות, בהשקעות במסילות ברזל ובכבישים, וסעדואילו המהגרים היהודים היו בחסות הקונסוליות , לרית הגרמניתבדרך זו לחסות הקונסו

.פי ארץ המוצא שלהם-על –הרוסית או הגרמנית , הצרפתיתהיו בעלי 19-של המאה ה 90- וה 80-שהגיעו לארץ בשנות ה, בין המהגרים היהודים

פרנס שנאלצו להת, והיו חסרי רכוש, שחתרו להתיישב בארץ כאיכרים קפיטליסטים, רכוששבארץ הקולטת , האמצעים מותנית בכך-בעוד שהגירתם של חסרי, ככלל. כפועלים שכירים

גם בפלשתינה היה קל . הון מהגרים יחד עם הונם-הרי בעלי, ייצור- כבר יהיו בעלי אמצעייהוא התנאי הראשוני להתפתחות - שהוא, שהביא עימו את ההון, יותר לקפיטליסט

מאנית היו בעלי 'מהגרים לפלשתינה בסוף התקופה העותרבים מה, ואומנם. קפיטליסטיתהמושבה הראשונה שפנתה (רוב המתיישבים היהודים בראשון לציון , כך למשל, רכוש

71

סכום נכבד (כחמשת אלפים רובל ) כל אחד(הביאו עמם ) בבקשת עזרה לברון רוטשילד ).באותם ימים

, פה המזרחית נפגעה באותה תקופההבורגנות היהודית הבינונית והזעירה בארצות אירו עקב ריכוז ההון והופעת , עקב התפתחותו המהירה של הקפיטליזם, כפי שהראינו לעיל

.שלא נותרו בידיה אמצעים כלשהם,אך אין פירוש הדבר, בורגנות זו התרוששה. המונופוליםאופי תהליך ההתרוששות של הבורגנות הבינונית והזעירה נושא , בתנאיי הקפיטליזם

אם עקב –כאשר הבורגני הקטן מאבד את הונו , מצד אחד זוהי התרוששות מוחלטת: מורכבזוהי התרוששות , מצד שני; אם עקב חוסר רווחיות ושקיעה בחובות, מלחמה או אסון טבע

אולם עקב , כאשר בידי הבורגני הבינוני נותר עדיין ההון שהיה בידיו קודם לכן, יחסיתהון בהיקף כזה , מעבר לייצור בקנה מידה גדול והתעצמות הבנקיםה, ההתפתחות המהירה

שבו הון , מצב אפואההתרוששות היחסית יוצרת . אינו מאפשר לבעליו ניהול עסק עצמאיאלא אם כן הוא מתחבר עם הון שברשות , אינו יכול עוד להשתלב במשק הקפיטליסטי מסויםצמת של הון עדיין מספיקה לפתיחת שבה כמות מצומ, או שהוא מהגר לארץ אחרת, אחרים

.עסק

שמשכה אליה , ידי מערכת הבנקאות- תופעת ההון העודף מהסוג הזה נוצלה בהרחבה על ידי ההון - היא נוצלה גם על. למפקידים) ריבית(את ההון הקטן תוך הבטחת הכנסה קבועה

.הרחבת עסקיוגייס הון קטן וניצלו ל, מ"שבאמצעות הפצת מניות של חברות בע, הגדולשחתרו לנהל , נתקלה ההתיישבות של המהגרים הקפיטליסטים, בתנאים של פלשתינה

לא , שלא כמו ההתיישבות בקולוניות ובארצות תלויות: בקשיים מיוחדים, משקים פרטייםהיו ; מאנית לתמיכה צבאית וכלכלית של המטרופולין'זכתה ההתיישבות בפלשתינה העות

החיים - תנאי; עבודה חופשי בשפע-לא היה בה כוח; עות פוריות פנויותקרקמעט בפלשתינה שאחת הדרכים לגיוס הון לצרכי המהגרים , מכאן נובע. במקום לא היו ידועים למתיישבים

היהודים לפלשתינה הייתה יצירת כלים מתאימים לריכוז ההונות הקטנים של הבורגנות לשם גיוס ההון הקטן הזה . ל לרכישת קרקעכ-וקודם, הבינונית והזעירה וניצולם להשקעות

שהיו מקובלות , עזרה הדדית וקרנות פילנתרופיות, היה אפשר לנצל מסורות של תרומותחברות לרכישת , תפקיד זה של יצירת הכלים המתאימים בדמות בנקים. בקהילות היהודיות

יקר התנועה נטלה על עצמה בע' חברות מיישבות וכו, לאיסוף תרומות ארגונים, קרקעות ).בפרק על המוסדות והחברות הקולוניאליים הציוניים, ראה לעיל(הציונית

, תפישת תהליך הקולוניזציה כתהליך ההולם בעיקר את המהגרים היהודים האמידים הופיע לילנבלום. ל. מ. מצאה את ביטויה גם בדברי המנהיגים הציוניים באותה תקופה

אין –אם מעוררים אנו ליישוב הארץ : "כוש לפלשתינההר-בהחלטיות נגד הגירת חסריהיכולים לקנות להם אחוזות בכסף מלא ולהכין כל המכשירים , מחשבתנו אלא אל העשירים

שותפים ). 14' ע, 1970, לילנבלום" (אבל לעניים אין מקום בארץ ישראל, על חשבון עצמםשהם התנגדו להגירתם של עניים , יןוכאן ראוי לצי, פינס ולבונטין, לעמדה זו היו גם פינסקר

).1977, קלנר(הברית -הם התנגדו להגירתם גם לארצות; לאו דווקא לפלשתינה- של סלקציה מעמדית העיקרוןל קבע את "חוזר של ההנהלה הציונית לסניפים בחו

ניתן לעלות ללא קושי לקבוצות המהגרים היהודים , לפי אותו חוזר. חברתית בהגירה לארץ; נציגי חברות שמטרתן להשקיע בארץ; והם חוזרים אליה בארץבעלי רכוש שהיו : תהבאו

לסניפים לא הומלץ, לעומת זאת. נכסים שיוכלו להסתדר בכוחות עצמם ובעלימומחים ).18' ע, 1974, בילצקי(להעלות יהודים חסרי אמצעים

ממשלת גרמניה בשטחי שצברו ניסיון במוסגרת המפעל הקולוניאלי שיזמה, אישים יהודים , )ששימש גוף מייעץ לקיסר ולממשלת גרמניה" (וועד למען המשק הקולוניאלי"הספר שלה וב

ביניהם בלטו אוטו . עשו שימוש בניסיון שרכשו גם לצורך הקולוניזציה הציונית בפלשתינה ).1990, שילוני(ישראלית של הקרן הקיימת -שהיו חברי הוועדה הארץ, וארבורג וזליג סוסקין

72

בורגנים שהפכו לפועלים-הגירתם של פועלים ושל זעיר

לאפשרות של המהגרים - שאלת מפתח באשר להתפתחות הקפיטליסטית בפלשתינה , עבודה שכיר-הייתה שאלת הזמינות של כוח, ההון להרוויח על השקעותיהם-היהודים בעלי

ף אוכלוסייה גדול המחפש משום שבפלשתינה לא היה אז עדיין מצב של עוד. של פועליםבתחילת הכיבוש ,למשל, כך. נהגו להעסיק פועלים ערבים מהארצות השכנות, תעסוקהשבחלקם הובאו בידי הבריטים עצמם לצורך הנחת , עבדו בארץ פועלים מצרים, הבריטי

בין ). 24' ע, 1974, בילצקי(ובחלקם הועסקו בידי חברות שניבנו בהון ציוני , מסילות ברזלאלא , להם ברירה הייתהשבבואם לפלשתינה לא , גרים היהודים היו גם חסרי רכוש והוןהמה

, השאלה הייתה. המלאכה ובבניין-בבתי, באחוזות, להשכיר את עצמם לעבודה במושבותמהגרים יהודים חסרי רכוש ימצאו תעסוקה , מאנית'האם בתנאים הקיימים בפלשתינה העות

?צרכיהםשבצידה הכנסה גבוה דיה לסיפוק , כל הקשור בקרקע ובהתיישבות חקלאיתלמרות הדגש ששמה ההיסטוריוגרפיה הציונית ב

שם עסקו במלאכה ובשירותים , המהגרים היהודים השתקעו ברובם בערים, הרי שבפועלהתיישבו ביפו ובשכונות , )1903-1881" (העלייה הראשונה"בתקופה המכונה . שונים

מהגרים בלבד שנקלטו 5,000לעומת , מהגרים יהודים 25,000החדשות של ירושלים המהגרים היהודים נהגו ברובם , גם בהמשך ).1994, פורת-בן(במושבות החקלאיות

.וחיפשו פתרונות תעסוקה ודיור בערים, כאוכלוסייה עירוניתאך המימוש , חלמו רובם על השתקעות בארץ כאיכרים, "חלוצים"שכינו עצמם , המהגרים

יחד מחוסרי -גם' היישוב החדש'הפועלים החלוצים ובני : "חלום לא היה בהישג ידםשל הולא מסוגלים כלל לרכוש קרקעות ולהקים יישובים בקנה מידה ניכר , אמצעים כמעט לחלוטין

או הקרן הקיימת , א"כלשהו מבלי להיזקק לעזרתם של גופים מיישבים בעלי עוצמה כמו יק ).ואמב, 1990, שילוני" (לישראל

, בלט בקרב המהגרים היהודים לפלשתינה משקלם של הצעירים, 20-בראשית המאה ה המשפחות -שהייתה הגירה של בעלי, 19-וזאת בניגוד להגירה היהודית בסוף המאה ה

בני סוחרים , הצעירים היהודים היו ברובם חסרי מקצוע). בעיקר אלה שרצו להיות איכרים(. כמעט שלא היו ביניהם בני פועלים. מלאכה ואינטליגנציה-ומיעוטם בני בעלי, קטנים

בעיר או (שיאפשר להם להתבסס כקפיטליסטים , המהגרים הצעירים הללו לא היו בעלי הוןשהייתה עדיין בשלבי התפתחותה , עם זאת הם לא יכלו להיקלט כפועלים בתעשייה, )בכפר

.הם הפכו פועלים חקלאיים –התוצאה . הראשוניים 1908בשנת פרסם, ישראלי של התנועה הציונית-שעבד במשרד הארץ, ר יעקב טהון"ד

אשר יתפסו את , שבו קרא ליישב במושבות היהודיות פועלים יהודים חסרי אמצעים, תזכירשמהם יגיע , טהון הצביע על שני מקורות. המועסקים בהן, מקומם של הפועלים הערבים

; ובעיקר מרוסיה, אירופה-ירים יהודים ציונים ממזרחצע): בלשונו" (החומר האנושי העובד", רוזמן" (העומדים על מדרגה תרבותית אחת עם הפלאחים", יהודי המזרח חסרי האמצעים

).בהמשך על הבאתם של יהודים מתימן' ר. 54' ע, 1997-1909שהגיעו לפלשתינה בשנים , הנתונים על ההרכב החברתי של המהגרים היהודים

המקצוע שלהם טרם ההגירה והמקצוע , מבחינת מקצוע ההורים –") השנייה העלייה(" 1905-הנתונים מבוססים על משאל שנערך ביניהם בשנות ה(שלהם בפלשתינה מייד לאחר בואם

.הם מאלפים, )30

73

)באחוזים( 1909-1905, התפלגות המהגרים היהודים. 1לוח

לפי מקצועם לאחר ל"לפי מקצועם בחו לפי מקצוע ההורים שהיגרו לפלשתינה

- 2 54 סוחרים

- - 4 חרשתנים

- 14.5 13 מלאכה-בעלי

4 3 2 פועלים עירוניים

0.5 0.5 4 איכרים

3 5 5 פקידים

23.5 13 18 אינטליגנציה

- 62 - חסרי מקצוע

60 - - פועלים חקלאיים

100 100 100 סך הכל

.1970, גורני: מחושב לפי

המלאכה משקל דומה -שבין המהגרים היהודים באותה תקופה היה לבעלי, מהלוח עולה , 13%(הן מבחינת העיסוק טרם ההגירה והן מבחינת המקצוע בארץ , הן מבחינת המוצא

. תמונה דומה מתקבלת לגבי הפקידים והפועלים העירוניים). בהתאמה 9%-ו 14,5%; מהמהגרים היה ממשפחות סוחרים 54%ם של מוצא: חלה לגבי בני הסוחרים" מהפכה"ה

מהמהגרים היו לפועלים חקלאיים 60%; מהמהגרים היו חסרי מקצוע לפני ההגירה 62%חלקם היה ? לו נשארו בארצות מוצאם, מה היה קורה עם בני הסוחרים. לאחר שבאו לארץ

עקב , שחלקם היה עובר למקצועות חופשיים וחלקם היה מתרוש, ממשיך בעסק של הוריהם. ומצטרף לשכירים, חברתי של רוסיה ופולין באותה תקופה- השינויים שחלו במבנה הכלכלימה יכול היה לעזור (מקצוע -הגדירו עצמם חסרי, יש להניח, אולם בהגיעם לפלשתינה הם

ברוב –והלכו לעבוד במקום שהוצעה להם עבודה , )?בתנאים של אז" סוחר"להם מקצוע כמו .ם בחקלאותכפועלי -המקרים

המעבר הזה של בני הסוחרים לעבודה כשכירים בחקלאות זכה כמובן לאידיאולוגיה אך לא האידיאולוגיה ". גאולת האדם והאדמה", "חזרה לטבע", "פרודוקטיביזציה" –שלמה

שחלק ניכר , עובדה היא. אלא התנאים שהיו אז בפלשתינה, יצרה את המעבר הזהלא החזיק מעמד ועזב את פלשתינה תוך , למרות האידיאולוגיה ,מהמהגרים הצעירים הללו

.שנים אחדות

74

אין הבורגנות יכולה לכבוש לעצמה שררה פוליטית וסוציאלית מלאה על האומה " "אלא בסיועו של מעמד הפועלים

32)פרידריך אנגלס(

שילוב הפועלים היהודים בתהליך הקולוניזציה 2.4

עם משק עזר פועל שכיר

כן -לפני. 20-פועלים יהודים הופיעו בפלשתינה כקבוצה חברתית בעשור הראשון של המאה ההון - בידי יהודים בעלי; )הירש, רוטשילד(הון יהודים -התנהלה הקולוניזציה בעיקר בידי אילי

ובידי ; מבלי להגר בעצמם לפלשתינה, שהשקיעו ברכישת קרקעות ובנטיעת מטעים, בינוניהמעסיקים , שהיגרו לפלשתינה והקימו בה משקים של איכרים, דים בעלי הון בינוני וקטןיהו

.בעיקר פועלים ערבים שכיריםלא יצרו עדיין ביקוש 20- מאנית של ראשית המאה ה'התנאים הכלכליים בפלשתינה העות

פלשתינה שבו נקלטו היהודים חסרי הרכוש שהיגרו ל, ולכן הענף הראשי, לפועלים לתעשייה. במטעים ובמושבות, לרבות עבודה בהכשרת קרקע, היה החקלאות, )שרובם הפכו שכירים(

.של יהודים חסרי רכוש נקלט כפועלים בעבודות בנייה ובסלילת כבישים ודרכים מסוים מספר, המחלות והמחסור המתמיד, אך כדי שהפועלים יישארו בארץ למרות התנאים הקשים

היה צריך להימצא , )כפי שרבים מהם אכן עשו באותה תקופה(מוצאם ולא יחזרו לארצותאו לאפשר , שיוכל להקים עבורם שכונות מגורים בסמוך למושבות היהודיות, הגורם בעל ההון

יחד מחוסרי - גם' היישוב החדש'הפועלים החלוצים ובני "שכן , להם להקים ישוב חקלאיכוש קרקעות ולהקים יישובים בקנה מידה ניכר ולא מסוגלים כלל לר, אמצעים כמעט לחלוטין

א או הקרן הקיימת "מבלי להיזקק לעזרתם של גופים מיישבים בעלי עוצמה כמו יק, כלשהו ). ההקדמה, 1990, שילוני" (לישראל

, רכוש לפלשתינה- של יהודים חסרי מסוים בהיקףהתנועה הציונית עודדה את הגירתם , ואם כי היו מנהיגים ציוניים. ההון-עבודה למשקים של בעלי-חכדי לספק כו, בראש ובראשונה

בתנאי , הרי כולם היו מוכנים להשלים עימה, )ב"ולארה(שהתנגדו להגירת עניים לפלשתינה . כלומר לעבוד כשכירים, שהיהודים העניים הללו יוכלו להתאים עצמם למעמד שיועד להם

אלפי ) ג"ת –בעם ישראל (יש בישראל ": ניסח את הדברים כך, למשל, יהודה-אליעזר בןרק למצוא לחם לפי , שאינם יודעים רק לעבוד עבודת עבד, פשוטים וגסים, עניים ואביונים

תבנינה המושבות , ורק מהם, העבדים האלה הם יהיו איכרינו ומהם. טפם ואינם מוצאים ). ה"ס' ע?, שנה, יהודה-בן" (לעבודת האדמה

המקורבים , שיהודי המזרח, הציע, )בהמשך' ר(ק "ה מנהל בנק אפשהי, ןזלמן דוד לבונטי כשהם מסתייעים ביהודים יוצאי אירופה , יכשירו את השטח, לערבים והרגילים לאקלים החם

).1988, שילה(הוביל את המנהיגים הציונים , המסתפק במועט, המזרחי-העבד-החיפוש אחר הפועל

של 90-הגירתם של יהודי תימן החל משנות ה. שתינהלפל יהודי תימןהגירתם של לארגוןדמה , שלפי תפיסתם של בעלי המשקים היהודים, הביאה למושבות פועל 19-המאה ה

מעמדם של . ולכן נראה מתאים להיות הפועל החקלאי במושבות, חייו לפועל הערבי-באורחאורוות וזכו ליחס הם שוכנו לא אחת ברפתות וב. ילידי תימן במושבות היה בתחתית המדרגה

הופעת הפועל בן תימן כמחליפו של . לרבות מעשי התעללות, של השפלה מצד מעבידיהםשאפשר לנצלו , השכלה-אמצעים וחסר-הפועל הערבי סיפקה למושבות פועל יהודי חסר

שכמו כל , בחלק מהמושבות הוקמו שכונות של פועלים אלה. כפועל עונתי לעבודות קשותאת הכנסתם הדלה מעבודתם השכירה בעיבוד חלקת אדמה זעירה ליד פועל חקלאי השלימו

.ביתםפועלים "כי הפועלים יוצאי תימן כלל לא היו , מחקרים שנעשו בשנים האחרונות חשפו

ולכן יכולים להסתפק בשכר הנמוך , כלומר פועלים יהודים שאורח חייהם ערבי, "טבעיים

).ה1957] 1892[, אנגלס(, "מצב המעמד העובד באנגליה"הקדמה ל 32

75

וכלל לא הכירו , לרבות בצורפות, ם בכלל במלאכהבתימן עסקו היהודי. המשולם לפועל ערבירובם נאלצו לעבוד בתנאיי , אך משום שלא יכלו להמשיך במלאכותיהם בארץ. עבודות שדה

המיתוס של העולה התימני המסתפק במועט והשמח בחלקו . "ניצול קשים במשקים חקלאייםנשאר גם זה קיים , םאלא שכדרכם של מיתוסי; עוד סמוך לתקופת היווצרו, אם כן, הופרך

).1984, דרויאן( "ועומד עוד שנים על שנים-אלה לא משכו את ידם גם מטיפול במהגרים יהודים חסרי, אשר למוסדות הציוניים

שאליהם התייחסו באופן שונה מכפי שהתייחסו לפועלים היהודים שבאו , הרכוש מאירופה .מתימן

לקשרים עם ) נציג התנועה הציונית בפלשתינה(עם כל החשיבות העצומה שייחס רופין כי הרוטשילדים למיניהם אולי ישקיעו , הוא היטיב להבין, הון יהודים אחרים-רוטשילד ואילי

וכיוון שתהליך הקולוניזציה אינו יכול להתבצע מבלי שיימצא . אך לא יהיו מתיישבים, מהונםליצירת תנאים לשילובם עקביפן פעל רופין באו, הגורם האנושי שיבצע אותו הלכה למעשה

: וכהגדרת רופין. במסגרת תהליך הקולוניזציה, הרכוש מאירופה-של המהגרים היהודים חסרי ).47' ע, 1937, רופין" (ועמהם קמה לתחייה, בלעדי הפועלים מתה ההתיישבות"

אשר , לספק לבעלי משקים ומטעים יהודים פועלים יהודים –המטרה המיידית הייתה שנהגו להעסיק פועלים , כך שהעסקתם תהיה כדאית גם לאותם מעבידים, קבלו שכר נמוךי

יהיה גם הוא , בדומה לפועל החקלאי הערבי, שהפועל היהודי, מכאן נולד הרעיון. ערביםבתנאים . "שתוצרתו תהיה לצורכי המשפחה או לשיווק, )משק עזר(בעלים של משק חקלאי

וד תמורת שכר נמוך ביותר ולהתחרות בהצלחה בפועל יוכל הפועל היהודי לעב, כאלה-שהוקמה ליד פתח, דוגמא לסידור כזה הייתה השכונה עין גנים). 1997, שילוני" (הערבי .שבעלי הפרדסים בה היו זקוקים לפועלים, תקווה

שיש להעמיד לרשותו של הפועל החקלאי , בוויכוחים הפנימיים בנושא מיכסת הקרקע –דונמים בלבד 10כי אם הפועל יקבל לרשותו , ו המוסדות הציוניים למסקנההגיע, היהודי

הוא יסתפק בעיבוד –דונמים 15אם הוא יקבל לעיבוד ; הוא ייאלץ לעבוד במושבה הסמוכהדונם ומעלה 50ואילו אם יעמידו לרשותו ; חלקתו ולא יעבוד כשכיר אצל בעלים של משק גדול

, רוזמן(אלא הוא עצמו יעסיק פועלים במשקו , בה הסמוכההפועל לא רק לא יעבוד במוש –1997.(

ניתח רופין את מצב הפועלים , )1908(בפרוספקט הראשון של חברת הכשרת הישוב אלא , שאינו יכול לפרנס משפחה, ששכרם כה דל, אירופה-החקלאיים היהודים יוצאי מזרח

לאחר שיעבור , הפועל החקלאי: רוןהוא הציע פת. כן יש להם הכנסה צדדית ממשק קטן-אםיקבל אשראי ויוכל להקים משק איכרים משלו על , הכשרה מתאימה בחווה ובמשק הפרטי

.שיחכור מידי חברות המקרקעין הציוניות, קרקעניתח רופין את שני הפתרונות האפשריים למה שהוא , 11-בהרצאה בקונגרס הציוני ה

רור שהאנשים הצעירים אינם רוצים ואינם צריכים קודם כל ב": "שאלת העובדים"כינה הואיל ואין אנו . להישאר כל ימי חייהם שכירים שמרוויחים בצמצום והפועל יוכל לבנות לו בית

יכולים אפילו להעלות על הדעת שנחזור אל שיטת ההתיישבות הקודמת שהייתה מעמידה אה לפנינו אלא שתי אפשרויות אין אני רו, אנשים מחוסרי אמצעים במצב של איכרים גמורים

על דונם , יד ביתו הקטן- האפשרות הראשונה היא קיום של פועל קבוע שיהא מגדל על: קיוםועיקר פרנסתו ימצא כפועל שכיר , ושתהיה לו פרה אחת או זוג כבשים, עופות, ירקות, קרקע

ליצור בהדרגה אפשר יהיה, אולי מתוך קניית ניסיון בייחוד במקצוע הגננות. במושבות מטעים, שמשקו הפרטי הפעוט יהיה בשבילו עיקר פרנסתו, הפועל החקלאי הקבועאת הטיפוס של

הציע רופין גם להקים , במקביל.). ג.ת –ההדגשה שלי " (ועבודתו כשכיר תהיה שנייה במעלהכדי להבטיח את המטרה הראשית של , שיתבססו על משקי פלחה של איכרים, ישובים

:השתלטות על שטחי קרקע גדולים –אלית הציונית הפעילות הקולונילטובת עבודתנו , היה רצוי מאוד, יחד עם התיישבותם של פועלינו כבעלי משק זעיר"

ידי כך יהיה -לפי שעל, להפוך את הפועלים לאיכרים על בסיס של משק הפלחה, היישוביתצורה זו של אבל במידה ש. באפשרותנו לכבוש במחרשה שטחי אדמה גדולים יותר

אם אין ברצוננו להיכשל שוב בטעויותיה של . בה במידה היא קשה, התיישבות רצויה לנועלינו לדרוש מהמתיישבים לא לבד שיהיו מוכשרים למקצוע במידה , הקודמת ההתיישבות

אלא שגם ההתיישבות עצמה לא תגרום לנו הפסד –זה יהיה תפקידן של החוות –מספקת

76

שלכתחילה תימצא צורת משק חקלאי עם פלחה כענף ראשי הנותנת וזה שוב מניח, ממוןושהמתיישב יהא בעל אמצעים במידה מספקת כדי שיוכל בעצמו , באופן מתמיד שכר טוב

). 51-50ע "ע, 1937, רופין" (לרכוש לו את נכסי דלאניידי שלופין למהגרים ידי רו-הוצעו על –הפועל החקלאי הקבוע והאיכר –שני הפתרונות הללו

אשר לפועלים היהודים שמוצאם מהארצות . אירופה-היהודים הצעירים שבאו ממזרח :וכך הסביר זאת רופין, משק עצמאי" לא נחוץ"להם , המוסלמיות

אירופה טעונה שינוי לגבי יהודי ארצות - ל לגבי יהודי מזרח"תוכנית ההתיישבות הנ" ומפי שהם רגילים , חייהם נמוכה יותר-שרמת מפני, )סוריה הצפונית, פרס, תימן(המזרח

-כשהם צעירים ועל אישההמזרח ולפי שהם נושאים -התיכון ובחיי ארצות- באקלים ארצות ים מספיק, אירופה- בניגוד לפועלים יוצאי מזרח. ישראל כשהם נשואים-רוב הם באים לארץ- פי

ועתים , ת המשפחהלו ליהודי הבא מארצות המזרח השכר המועט שהוא מקבל כפועל לפרנסלפיכך העיקר לגבי . בית- מרוויחה משהו בעבודת האישהובפרט כשגם , הוא גם חוסך מעט

. מיד אחרי עלותו ארצה ולהשרישו בו לקשור אותו למקום עבודתויהודי הבא מארצות אלה עם חלקת אדמה קטנה פשוט את זה אפשר לעשות על הצד היותר טוב אם יקציעו לו בית

סיכוי כלכלי זה ביחד . כך לצמיתות בתשלומים לזמן ארוך-צורת חכירה ואחרתחילה ב, לגןעם מדת החרות הצפויה במושבות היהודיות מספיקים כדי לעורר לעליה במספר רב של

).36' ע, 1937, רופין.) (ג.ת - ההדגשות שלי " (פרס וארם נהריים, יהודים מתימןאירופה לבין הפועל היהודי מארצות -צא מזרחההבחנה שעשה רופין בין הפועל היהודי יו

אשר נועד לדחוק את רגלי , שתהליך הקולוניזציה הציונית, המזרח המוסלמיות מלמדתהיה כבר בראשית המאה בעל אופי מעמדי ברור והכיל בתוכו , האוכלוסייה הערבית מאדמתה

הייתהלשתינה הנקודה הקובעת לגבי היחס ליהודי שהיגר לפ. העדתית ההפליהאת גרעיני ומארץ מסויםזעיר בורגני או פועל חסר הון מרקע חברתי , הון- בעל: הוא" איזה מין יהודי"

.מסוימת

קבוצות פועלים , רכוש כפועלים שכירים במושבות-מקביל להשתלבותם של מהגרים יהודים חסריבלניות התארגנו קבוצות פועלים לביצוע עבודות קב, בפרדסים וכן בבניין, "אחוזות"ב

.בבנייה ובסלילת כבישים, בחקלאותאבל לא היא , )ועל כך בהמשך(בורגנית -אידיאולוגיה זעיר הייתהלחברי קבוצת הפועלים

, )1923(של ההסתדרות הכללית השנייהבנאומו בוועידה . הייתה הגורם המכריע בהקמתןצורכי "אלא מתוך , שהקבוצות הללו קמו לא מתוך שיטה, לב-בגילוי, דוד בן גוריוןאמר

שעמם התמודדו הפועלים היהודים במציאות של פלשתינה , "קיום קשה-מלחמת"ו" העבודה :גוריון את ההתחלה-וכך תיאר בן. מאנית'העותידי פועלי המושבים לפני -על סידור מטבחים ומכבסותהמפעל המשקי הראשון היה "

: יותר נכון –או הקבוצות הקבלניות אחר כך ב. השנייה העלייהבראשית , כעשרים שנהידי קבוצה מסודרת - כי עבודה קבלנית זו לא נעשתה עדיין על, העבודה הקבלנית בפרדסים

–עידור עמוק לעקירת עשבים שוטים (לעשות בחר מסויםפועלים קיבל בשכר - חבר. וקבועה. דתמתפר הייתהאשר עם גמר העבודה , הסתדרה קבוצהולשם הגשמת העבודה -) ג"ת

כזו שההתפתחות המאוחרת , עדיין שום משמעות חברתית הייתהלמלה קבוצה לא -כך תל-מה שנקרא אחר –' בית- אחוזת'כשהתחילה העבודה הראשונה ב. הנחילה למושג זה

מקצועיות -לעבודת ישור החולות ומלאכות בלתי קבוצות קבלניותהסתדרו גם שם , אביבבכביש , קבוצת סוללים עבדה גם בגליל. על העבריבבניין גופא לא עסק עדיין הפו. אחרות

איש מהפועלים בימים ההם לא . א בדרך משרונה ליבנאל"הפרימיטיבי שסללה הנהלת יק –ההדגשות שלי " ('קבוצה'העלה על לבו למה תגיע העבודה הקבלנית ומה העתיד הצפון ל

).336' ע, 1964, גוריון-בן) (ג"תשלפיו , על אותו עקרון, מסוימתמבחינה , הללו התבססהעבודתן של קבוצות הפועלים

הן לפלאחים והן לקבוצת : קרקע חכרו קרקע מידי בעלי הקרקעות- פלאחים ערבים חסרילשלם דמי חכירה , לכן, אלה כאלה נאלצו. עבודה ובהמות- הפועלים לא היו לא קרקע ולא כלי

ו בלא שום זכויות לאחר תום אלה כאלה נותר; עבור הקרקע ודמי שימוש עבור כלי העבודה

77

שעבדו כשכירים תמורת שכר יומי או שבועי , אולם היו גם קבוצות פועלים. תקופת החכירה .למשך פרק זמן מוגדר

שקיבלה על עצמה , דוגמא לתנאי ההעסקה של קבוצות הפועלים יכולה לשמש הקבוצה חמשת .. שליד חדרה ,דונמים בגן שמואל 65את הטיפול בפרדס בן 1913בראשית שנת

בכל שנה תקבל הקבוצה מהקרן הקיימת : חברי הקבוצה קיבלו את העבודה בתנאים הבאיםבסיום השנה יהא על הקבוצה להחזיר את דמי הקדימה הללו , פרנק 8,000דמי קדימה בסך

חברי הקבוצה בגן שמואל היו . פרנק וכן שליש מהרווח הנקי 3,000בצירוף דמי חכירה בסך כלי העבודה , הפרדס לא היה שלהם, שלהם הייתההקרקע לא : חוכריםמעמד של ב אפוא

דמי חכירה לשלם אלא התחייבו , שכן לא קיבלו שכר, הם לא היו שכירים. לא היו שלהםאם נותרה (והיתרה , לקרן הקיימת, כלומר, קבועים וכן שליש מהרווח לבעלי הקרקע והמטע

.הכנסתם הייתה) יתרהכיצרנים החייבים בתשלום דמי , פעת קבוצת הפועלים כחוכרים עצמאיםשהו, מכאן

לתוצאה ש הייתה, )מסויםולא בסכום (חכירה וכן דמי אריסות בצורה של חלק מהיבול שעקב המחסור והתנאים , העובדה. ששלטו אז בפלשתינה, חברתיים- התנאים הכלכליים

הגה בכמה מקבוצות הפועלים גם הונ –הכנסה נמוכה , מחלות, מגורים בצפיפות –הקשים אינה יכולה לשמש ', על מטבח משותף וכו, שהתבססה על קופה משותפת, צריכה משותפת

לצריכה משותפת היה עבודה התנאי. כתופעה חברתיתקבוצה מוצא להבנת ה-נקודתהוא , מעמד זה. ולכן צריך לבחון מה היה מעמדה של הקבוצה בתחום הייצור, משותפת

.חייה-את סדרי עבודתה ואת אורח, מה של הקבוצה בחברהשקבע את מקוובעיקר , קבוצות פועלים היו תופעה ידועה בארצות שמהן היגרו הפועלים היהודים

של התפתחות מוקדםהתארגנות האופיינית לשלב יהה, קבוצת הפועלים, הארטל 33.ברוסיהוח היה לנצל מסורות עבודה נ, ההון הזקוקים לכוח עבודה זמני- כאשר לבעלי, הקפיטליזםולחסוך מעצמם את הצורך בניהול ישיר של ,)שהיו מקובלות בעדה הכפרית(שיתופיות

, מראשית הופעתן, שקבוצות הפועלים היהודים בפלשתינה זכו, ייפלאלכן לא . העבודהואומצו בידי המוסדות הציוניים כמרכיב , לקבלת פנים מאירה ולתמיכה מצד חברות ההשקעה

.הפעולה הקולוניאלית הציוניתשל בכל ארץ שהחלה בדרך ההתפתחות ) ארטלים(נוסף לתפקיד הכלכלי של הקבוצות

, ליצור מסגרת חברתית תומכת –היה להן תפקיד נוסף בארצות קולוניאליות , הקפיטליסטיתמבין היהודים שהיגרו , לפי נתונים מקובלים. שתקל על ההתאקלמות בתנאים החדשים

בתקופת . מחציתם עזבו את הארץ, )1903-1882(ינה בתקופת העלייה הראשונה לפלשת-באווירה כזאת של אי. עזבו את הארץ בשלב כלשהו 92%, )1914-1904(העלייה השנייה

.התגלתה הקבוצה כאמצעי מונע עזיבה, הסתגלותתהליך בכל , יצירת קבוצות ראשוניות בארץ ההגירה משמשת במאות השנים האחרונות"

המוטיבציה של ההגירה מחפשת . גורם ראשון בחשיבותו לצרכי התאקלמות, ההגירהגיבוי וסעד להתגברות על קשיי –אם הן נוצרות בארץ ההגירה –בקבוצות הראשוניות

).43' ע, 1974, בילצקי" (הסביבה החדשהשיטת יש לקבל את "שלפיה , קיבל החלטה) 1909(כבר הקונגרס הציוני התשיעי

, לשם ביצוע ההחלטה". ההתיישבות השיתופית בתחום פעולותיה של ההסתדרות הציונית .ידי הקרן הקיימת ונציגי הפועלים-שתנוהל על ,קרן שיתופיתהוחלט להקים

לשם רכישת ) אלף פרנק 100(היה על הקרן השיתופית לגייס הון , כחברת השקעות ניתן יהיה , קבעו, ים שתקבל הקרן מהשקעותיהמהרווח. קרקע והכשרתה ולהקמת בניינים

33

כצורת התאגדות של 19- שהיו קיימים ברוסיה במאה ה, תיאר אנגלס את הארטלים" הוויות סוציאליות ברוסיה"בחיבורו ידי כך חוסכים לקפיטליסט את הוצאות -ועל, מנהלים בעצמם את פעילותם התעשייתית, עצמם כקבוצה אשר משכירים, פועלים

:הגיע אנגלס למסקנה הבאה, על יסוד השוואה עם המציאות בארצות אחרות באירופה. ההשגחהובחזקתה זו , ת ביותרמפותח-ולפיכך היא עדיין בלתי, מקורי- שקמה באורח טבעי, ובכן הארטל הוא אגודה קואופרטיבית"

כך הוא , אגודות כגון אלה נוסדות בכל מקום שעולה הצורך בהן. אין בה לחלוטין משום תופעה ייחודית רוסית או סלאביתגרמנים ולא פולנים כלל (החפרים בשלזיה . ושם הם אפילו מגוונים מאוד, אצל הדייגים –באנגליה , במחלבות –הדבר בשוויץ

היו מאורגנים בארטלים , מסילות ברזל כה מרובות בגרמניה) ג"ת – 19-של המאה ה(ארבעים שבנו בשנות ה, )וכלל ). 39' ע, ב1975, אנגלס" (מובהקים

.Zagoroff, Vech, Bilimovich, 1955' ר –על השפעת המודל הרוסי של הארטל בארצות אחרות

78

ובקלן , נאסף בגרמניה ובאוסטריה ההון הראשון 1910ואכן בשנת . להמשיך ולהשקיע ).1981, גבתי(מ "חברת התיישבות ארץ ישראל בעהוקמה כאמור לעיל ) גרמניה(

בוצות של ק: כלומר(הקמת מוסדות אשראי והשקעה לצורך מימון ההתיישבות השיתופית , הוקם 1922בשנת . לא הצטמצמה בהקמתה של חברת ההתיישבות ארץ ישראל) הפועלים

הקמת 34.הבנק המרכזי למוסדות שיתופיים בארץ ישראל, צרפתי ואנגלי, בהון אמריקאיאת העברת , היתרבין , מפאריס ומלונדון ביטאה, יורק- ידי בעלי הון יהודים מניו-הבנק על

אשר , )שבה הוקמה חברת ההתיישבות(ציה הציונית מגרמניה כובד המשקל של הקולוניזאולם . למעצמות שיצאו ממנה וידן על העליונה, נחלה תבוסה במלחמת העולם הראשונה

שעניין ההתיישבות השיתופית זכה בהתמדה לגיבוי פיננסי מצד , החשוב הוא, לצורך ענייננו . ה של פלשתינהשגילו עניין בקולוניזצי, הון יהודים-קבוצות של בעלי

העבודה עלה בקנה אחד עם התוכנית הציונית של ארגוןעידוד הצורות השיתופיות של שהתבססה על משיכת הון הפרטי ויצירת תנאים נוחים להשקעות , הקולוניזציה בפלשתינה

ספר פרסם 1896שעוד בשנת , פרנץ אופנהיימרהיטיב לבטא שילוב זה . בקרקע ובמפעליםעל ידי , בתוכניתו ההתיישבותית ניסה אופנהיימר לאחד. "ואופרציה היצרניתעל שאלת הק

רציונאליתשיטת עבודה –את סגולותיו של המשק הגדול , הקמת משק שיתופי גדולהמבוסס , עם יתרונות המשק הקטן –' הוצאות קטנות יותר בשביל בניינים וכו, ומודרנית יותר

האינטרס העצמי הקדוש של , 'ס של בעל הקנייןועם האינטר, על עבודה אינדיבידואלית ).57' ע, 1970, ביין" ('הליברליזם

היו הפועלים אמורים לעבוד בשלב הראשון כשכירים במשק , לפי תוכניתו של אופנהיימר ). מין שילוב של שכיר ועצמאי(ויחד עם זאת לקבל חלק מהרווח , )שאינו שלהם(של חווה

הם היו אמורים לקבל את הנהלת , ללו יחסכו חסכונות מספיקיםלאחר שהפועלים השכירים ההיה עליהם להחזיר את , בשלב השני הזה". אגודת פועלים חקלאית"החווה בתור

להפוך חוכרים , כלומר, ולשלם דמי חכירה) אפשר בתשלומים לשיעורים(ההשקעות תכנןכך ,במסגרת היישוב השיתופי. הממשיכים לעבוד בצורה שיתופית, עצמאיים

וכן כאלה החיים על , בעלי מקצועות חופשיים, סוחרים, מלאכה-יתיישבו גם בעלי, אופנהיימראם רצונו להישאר בקבוצה , ואז גם יאפשרו לכל פועל להחליט, כלומר על רווחים מהון, רנטה

שאותם יעבד , להקים בית משלו ולחכור עשרה דונמים אדמה, או לקבל הלוואה; השיתופיתלחכור קרקע מהחווה ולנהל , או לצאת מהקבוצה השיתופית; עבודה במשק השיתופילאחר ה

ניתן ליצור משטר שבו קיים איזון בין החקלאות , האמין אופנהיימר, בדרך זו. משק עצמאי ).1990, אלמוג; 1981, גבתי(מבלי לסבול ממשברים האופייניים לקפיטליזם , לתעשייה

במשק השיתופי שלב ביניים בין משק הבנוי על , אפוא, תוכניתו של אופנהיימר ראתה אנשי , האמור לאפשר לפועלים, שלב; חוכרים- עובדים שכירים לבין משק הבנוי על איכרים

לצבור הון בהיקף שיספיק להם להגיע תחילה לעצמאות ולניהול משק חוכרים , הקבוצה .למשק חקלאי פרטי -ולאחר מכן , בצורה קבוצתית

אם להשתמש במילותיו (שבעזרתה התכוונו , ו של אופנהיימר הצביעה על שיטהתוכנית , לכך" הכשרתו"את הפועל היהודי למדרגה של חוכר עצמאי תוך " להעלות) "של רופין

, החותרת לשילובם המדורג, הייתה זו מיסודה תוכנית, לכן. באמצעות עבודה במשק שיתופיודים מהגרים במשק הקפיטליסטי המתפתח של פועלים יה, כמתיישבים, כקולוניסטיםשכן היא , תאמה תוכנית אופנהיימר את מגמות הקולוניזציה הציונית, בו בזמן. בפלשתינה

וגם שימשה מנוף לגיוס הון , יצרה דגם הולם של התיישבות עבור פועלים יהודים חסרי הון .להרחבת ההתיישבות הקולוניאלית היהודית בארץ

מדוע ההתיישבות הציונית , )1904" (הפרוגרמה שלנו"במאמרו אוסישקין הבהיר :נוסף למשק האיכרים, בפלשתינה נזקקה גם לצורה הקואופרטיבית

34

- ניו, )Palestine Development Council(וח פלשתינה המועצה לפית: מייסדי הבנק המרכזי למוסדות השיתופיים היו הבנק המרכזי למוסדות . לונדון, )Economic Board for Palestine(והלשכה הכלכלית ; פאריס, וינט'חברת הג; יורק

1951-ב; יורק-בניו .P.E.Cהועברו מרבית נכסיו לחברת ההשקעות 1926-ב: השיתופיים עבר מאז ייסודו גלגולים רביםבשיתוף (שהפך אותו לחלק מבנק יעד לפיתוח חקלאי , לבנק לאומי לישראל – 1961-וב; רו מניות הבנק לבנק איגודעב

האגודות (הפך בנק יעד בנק השקעות בלבד 1971ומשנת , ל את כל מניות הבנק מהממשלה"רכש בל 1970- ב). הממשלה ).71' ע, 1980, השיתופיות לאשראי

79

שלמדו את עבודת , צריך ליישב חוכרים יהודים) אדמות רוטשילד, כלומר(א "על אדמות יק של (גם אשראי חוכרים אלה יקבלו גם חלקה בחכירה ו. האדמה בחוות של הקרן הקיימת

וישלמו דמי חכירה בחלק , עבודה-לקניית בהמות וכלי) אלפיים עד שלושת אלפים פרנקים .לחוכר תהיה האפשרות לרכוש את חלקתו. מהיבול או בממון

על האדמה שהיא , כלומר, על אדמת הקרן הקיימת, הדגיש אוסישקין, לעומת זאת בשילוב , ופרטיביות לפי הצעת אופנהיימרצריך לייסד מושבות קוא, בבעלות מוסד ציוני

הקרן הקיימת תעמיד לרשות הקבוצות הללו את הקרקע תמורת דמי : הגורמים הבאיםחברי הקואופרטיבים ; עבודה-א תעניק להם אשראי להקמת בניינים ולרכישת כלי"יק; חכירה

, חינוך(ת הוועד הציוני באודסה יממן את ההוצאות הציבוריו; ירכשו בכספם בהמות וכלים )109-108ע "ע, 1934, אוסישקין) ('בריאות וכו

שההבחנה שעשה אוסישקין בין שתי צורות ההתיישבות הקולוניאליות , אפואיוצא על קרקע שהיא ברשות בעלי : מותנית בבעלות על הקרקע הייתההיהודיות הללו בפלשתינה

על קרקע שהיא בבעלות חברות ; םיוקמו משקי איכרי, )א"או חברה פרטית כמו יק(הון פרטי , לצורך ביסוסם הכלכלי, שיקבלו, יוקמו משקים קואופרטיביים –) כמו הקרן הקיימת(ציוניות

.צדדית מהמוסדות הציוניים- עזרה כל, חשיבות בתוכניות הקולוניזציה הציוניות-שהיו מרכיב רב, המשקים הקואופרטיביים

ששררו בפלשתינה , חברתיים-אים הכלכלייםאלא בהתאם לתנ, הוקמו לא בחלל ריקתל , כפר גלעדי(חברי ארבע הקבוצות השיתופיות , הפועלים 112-בהתייחסו ל. מאנית'העות

:כתב שאמה, )רוטשילד(א "שהוקמו על אדמות של יק, )מחניים ואיילת השחר, חיותיהם מלכתחילה עבדו הפועלים על אותו בסיס כאריסים הערבים ושילמו בעד חלק"

כבר הוכרו ) ג"ת –מלחמת העולם הראשונה (אבל בתום המלחמה , בחלק מן היבולא והן ההסתדרות הציונית "הן פקידות יק. למעשה, נחלותיהם השיתופיות כיחידות חכורות

2:1השתתפו בהוצאות לקניית בהמות ליישובים ולבניית מעונות פשוטים ביחס כספי של ).222' ע, 1980, שאמה)" (ה מודים בודבר שלא תמיד ספרי ההיסטורי(

בורגנית- צורה של התארגנות זעיר הייתה) או קבוצות הפועלים(הקמת הקואופרטיבים , כלומר, ייצור- דרך להופכם לבעלי אמצעי הייתהזו . או בעלי הון מועט ביותר, של חסרי הוןהקמת הקואופרטיבים . ולא בבעלות של הפרט, אם כי רכוש בבעלות של קבוצה, לבעלי רכוש

לניהול , מסויםכעבור פרק זמן , וסיכוי להגיע, מסוימתהעניקה לחבריהם עצמאות משקית .ובעתיד גם לאפשרות להעסיק פועלים שכירים, )חקלאי או תעשייתי(משק

, והסתבר שאין מועמדים, מסיימיםשהקרן הקיימת רכשה קרקעות במקומות , במקרים ומאחר . נמצא הפתרון למצב בדמות קבוצות הפועלים, ירכשו אותן ממנהש, הון-יהודים בעלי

שלא עובדו במשך שלוש שנים היו חוזרות " מירי"אדמות מסוג , מאני'שלפי החוק העותסכנה שתהליך הייתה, להחכירן למישהו אחר הייתהוזו רשאית , לרשות הממשלה

אך היה חסר להם , ו מוכנים להתיישבפועלים חקלאיים יהודים הי. הקולוניזציה הציונית ייעצרשהצטברו אצל הקרנות הציוניות , בין ההון והרכוש הקרקעי" זיווג"וכך נוצר ה. ההון הדרוש

.המאורגנים בקבוצות, לבין הפועלים החקלאיים היהודים, ובמוסדות הפיננסיים הקולוניאליים :וצות על הקרקעמדוע תמך בהתיישבות של קב, בזיכרונותיותיאר ארתור רופין שמבחינות , עקבתי אחר התפתחותה של דגניה בעניין מיוחד והשתכנעתי יותר ויותר"

משום כך . רבות תנאי הארץ עשו את הקבוצה לאמצעי הולם ביותר של עיבוד הקרקע). כלומר מרחביה(הפקדתי בידי קבוצות אחרות את ההכשרה על הקרקע שנרכשה לא מכבר

, תינה בירכו בהתלהבות על הקמתם של הקואופרטיבים הראשוניםפלשבבעוד שהפועלים התייחסו אליהם כאל , שהיו רוב במוסדות ובקונגרסים הציוניים, הרי בני המעמד הבינוני

אני לא הייתי . יקרים והרפתקניים שהדיפו ריח של סוציאליזם ואפילו קומוניזם ניסיונותלו הניסיונות היו בעלי מגמות , זאת שגיאהאך לא הייתי רואה ב, סוציאליסט ולא קומוניסט

. שאנוכי הקימותי את הקבוצה מתוך שיקולים מעשיים טהורים, הייתההאמת בעניין . כאלהלהבאת יהודים צעירים לידי הכרת (!) והטובה ביותר(!) אני חיפשתי אחר הדרך הזולה ביותר

).Ruppin, 1971, pp. 105-106" (החקלאות בפלשתינה והאמנתי שהקבוצה היא הפתרון

80

מנה בין הגורמים להקמת , של ההסתדרות השנייהבנאומו שהוזכר לעיל בוועידה , גוריון-בן גם הקשיים ברכישת קרקעות הולידו את הצורך ": "כיבוש הקרקע"הקבוצות גם את עניין

' ע, 1964, גוריון-בן" (כיבוש לשמירה על הקרקע הנגאלת וראשית עיבודה- קבוצות בארגון337.( הקמת אגודת הייתהשהוכיח עצמו כצורה זולה ויעילה של קולוניזציה , דוגמא לזיווג כזה

-מרחביה הוקמה על הקרקע של הכפר הערבי אל). 1911( מרחביהההתיישבות השיתופית הקרקעות הערבי סורסוק בידי חברת הכשרת -שנרכשה מידי בעל, פולה בעמק יזרעאל

קיבלו , נוסף לכך). ל"הון בארץ ובחו-נמכר ליהודים בעליחלק אחר של הקרקע (היישוב שתכנן, ואת עזרתו של אגרונום, לרבות מחרשות אירופיות, המתיישבים ציוד חקלאי משובח

).135, 134ע "ע, 1981, גבתי(' ד 3,500-עזרה שהסתכמה ב –משק מעורב מודרני למדו את הלקח מהניסיון שנצבר ,שעסקו ברכישת הקרקעות, ראשי הקולוניזציה הציונית

, שבהן לא החזיקו המהגרים היהודים מעמד כחוכרים עצמאיים, במושבות הברון רוטשילדאו מציאות יקרה –החקלאי העצמאי היהודי היה חזון תעתועים מבחינה כלכלית "משום ש

אשר , כיוון קואופרטיביםלכן ראו ביצירת מעמד של חברי ). 113' ע, 1980, שאמה" (מאודגם כאשר , בעלים של רכוש אינו נחפז לקום ולעזוב, ראשית: יחזק את תהליך הקולוניזציה

.לקואופרטיב ישנו גם ערך מוסף של דבק אידיאולוגי, שנית; הוא חי במצוקה –שהוקמו על אדמת הקרן הקיימת , בהתייחסו למסגרות הקואופרטיביות הראשונות

:שמעון שאמהכתב , )1909(דגניה וחוות כנרת עם כל ההתלהבות שבפופוליזם החברתי של אותן קבוצות ראשונות של חלוצים "

של המושבות -[ ויישובים הרי עמדה ראשית קורותיהן בסימן אותן בעיות עצמן בדיוק הביטחון היה רעוע ולא , מקום שהמחרשות והבהמות היו מעטות מדי –בגליל ]. הרוטשילדיות

וכמו כן להוביל (היה טעם לחרוש או לקצור על בסיס קואופרטיבי –ם ערבים היה אמון בפועלי ).180' ע, 1980, שאמה" (הן בכנרת והן ביסוד המעלה) כך בעגלות- את התוצרת אחר

ומההצלחה של מושבות , שנוהלו בידי הברון רוטשילד, מושבות מכישלוןלקח אחר קואופרטיבית לא על בסיס מונוקולטורי פיתוח ההתיישבות החקלאית ה - הטמפלרים היה

שיעסוק בעיקר בייצור מוצרי מזון , אלא על בסיס הקמת משק חקלאי מעורב, )מטעים, דגנים(, מבחינה זו תוכנן המשק החקלאי החדש כמתחרה לכפר הערבי. לצרכיו שלו ולצורכי מכירה

.יםהלול והרפת לצריכה עצמאית ולאספקה לער, שאף בו שימשו ענפי הירקותוזמני לגבי מסויםפתרון , מעצם טבעה, מהווה הקואופרציה, בתנאיי הקפיטליזם המוקדם

בקניית מסיימיםשכן היא מעניקה להם יתרונות , מלאכה-איכרים ובעלי, יצרנים קטנים, המיוחד בקואופרציה החקלאית בארץ היה. במכירת התוצרת, באשראי, חומרים ומכונות

אך לא , ששאפו להיות יצרנים עצמאיים, ידי פועלים-אלא על, י איכריםיד- שהיא אוישה לא עלבתנאים ששררו בפלשתינה . מינימאלייםיכלו להיות כאלה בעדר אמצעים כספיים

היה לקואופרציה גם , שבה התעשייה ובניית התשתיות היו עדיין בחיתוליהן, מאנית'העותשבהם ההון הפרטי , ות מעורבתתחבורה וחקלא, היתרון של חדירה לענפים כמו בנייה

.היהודי לא פעל אז מסיבות שונות שהייתה, הקמת הקואופרטיבים בפלשתינה התבססה גם על המסורת הקואופרטיבית

אגודת האשראי הקואופרטיבית היהודית : ובעיקר בתחום האשראי, אירופה- נפוצה במזרחיטאה את ניסיונם של היצרנים מסורת זו ב. 1898הראשונה ברוסיה נוסדה בווילנה בשנת

גם . כדי להחזיק מעמד בתחרות ולהשיג אשראי נוח, הזעירים והסוחרים הקטנים להתאחדדבר ליצור תנאיי ייצור וקיום נוחים יותר בסביבה -של-הקואופרטיבים שקמו בארץ נועדו בסופו

35.שאינה מצטיינת בשוק מפותח

והוצגה כצורה של ) ראה להלן(גיה סוציאליסטית הקמת הקואופרטיבים לוותה פרזיולו היו גם הקואופרציהאולם בין מקימי ). או מניעת התפתחותו(התגברות על הקפיטליזם

:שידעו בדיוק במה הדברים אמורים, כאלה

35

, כעבור שנים. הדומות יותר ויותר לחברות מניות, בעלות סגורות-יים התפתחו בהמשך כקבוצותחקלא- הקואופרטיבים הלא וכבר אז היה נפוץ המסחר , מהעובדים בקואופרטיבים היצרניים והקבלניים 20%כבר היוו הפועלים השכירים , 1936-ב ).1936, וולחונסקי(רכישת מניה כתנאי להצטרפות לקואופרטיב –" זכויות"ב

81

אנו יודעים שכל מוסד קואופרטיבי צריך לנהל את העסקים לפי הכללים המקובלים בעולם " אין שום . אחת כמה וכמה שאת הכלל הזה צריך לזכור קואופרטיבי לאשראיעל . המסחרי

, הבדל בנוגע לפרינציפים האלה בין הבנק הכי גדול בעולם ואגודה להלוואה וחסכון הכי קטנה ).1927, בעהם" (שניהם הם צריכים לשמור על טבעו ויסודו של הקרדיט

, להתפתחות הקפיטליזם בפלשתינההקמת הקואופרטיבים לא עמדה בשום שלב בניגוד כשם שההון של החברות הציוניות לא ניצב בשום שלב בניגוד להון הפרטי ולהתפתחות

הארגוניותכדי לטשטש את ההבדלים הקיימים בין הצורות , אין בדברים אלה. הקפיטליסטיתת שבראשון נושא, ההון של החברות הציוניות נבדל מההון הפרטי בכך: השונות של ההון

ואילו בשני , )בדומה לחברות מניות ולחברות ממשלתיות(הבעלות הקפיטליסטית אופי ציבורי הצורה הקואופרטיבית נבדלת מהבעלות , אישית-הבעלות הקפיטליסטית היא פרטית –

ומהבעלות ; הייצור-שבראשונה קיימת שותפות קבוצתית בבעלות על אמצעי, הפרטית בכךשכן שותפים לה רק חברי , פרטיבית בהיותה מצומצמתהציבורית נבדלת הבעלות הקואו

אולם ההבדלים אינם . ובהיותה בסיס לעבודה עצמאית של חברי הקואופרטיב, הקואופרטיבשכולן הן , והמהות המשותפת לכל שלוש צורות הבעלות הללו היא העובדה, נוגעים במהות

עי הייצור ועל העסקת המבוססת על בעלות פרטית על אמצ, בעלות קפיטליסטיתצורות של היקף העבודה השכירה היה עדיין , מאנית'בתנאיי פלשתינה העות, אומנם. עבודה שכירה

הפכה העבודה השכירה מרכיב נפוץ לא רק של , אך עם התפתחות הקפיטליזם, מצומצם ).בכל הענפים(אלא גם של משקי הקואופרטיבים , הייצור בבעלות פרטית

ומקור ההון "סוציאליזם קונסטרוקטיבי"

כיוון שרבים מהצעירים , נתאפשר) גם אם לא בכל פרטיה(מימושה של תוכנית הקואופרציה היו בעלי השקפות , שהיגרו לפלשתינה מאירופה המזרחית בראשית המאה, היהודים

זו הדמות , אשר העלו לדרגת אידיאל את היצרן העצמאי הקטן, בורגניות- סוציאליסטיות זעיר .קפיטליסטיים-נית למשטרים הטרוםהכלכלית האופיי

, לפלשתינה במסגרת קבוצות ציוניותברובם המהגרים היהודים חסרי הרכוש הגיעו התרוששות היצרנים הקטנים והסוחרים (שניצלו לצורך משיכת הצעירים סיבות כלכליות

בם צעירים אלה נאלצו ברו). אנטישמיות, לאומית הפלייה(מדיניות -וחברתיות) היהודיםאלא משום שכאלה היו התנאים בפלשתינה , להפוך פועלים חקלאיים לא לפי בחירה

הגירתם הייתה, מתווכים ובעלי מקצועות חופשיים, מלאכה- בעלי, כבני סוחרים. מאנית'העותשלוותה תופעות של נישול , אירופה-משום מחאה נגד ההתפתחות הקפיטליסטית במזרח

שבחוגים רחבים בקרב המהגרים , לכן אין זה מקרה .של ניצול גס ושל אלימות, אכזרי, שראו בקפיטליזם, קפיטליסטיות- הצעירים הללו מאירופה המזרחית רווחו תפיסות אנטי

מה להציב , השאלה הייתה. משטר חברתי שיש לשלול אותו, המבוסס על עבודה שכירההגרים הללו נהו המ, ועקב התנאים בפלשתינה, עקב מוצאם החברתי ?במקום הקפיטליזם

ידי צמצום מספר השכירים בדרך הפיכתם של פועלים לעובדים - שעל, אחר התפישה-הם הושפעו גם מהשקפות זעיר. יהיה אפשר למנוע את התפתחות הקפיטליזם, עצמאייםהשקפתו של , למשל(שראו במפעלים הקואופרטיבים דגם של בניית סוציאליזם , בורגניות

פיאר את ההתארגנות באגודות 19- של המאה ה 60-שעוד בשנות ה, פרדיננד לאסלכדרך לביטול הקפיטליזם ללא , "מעביד של עצמם"יצרניות שיתופיות ואת הפיכת הפועלים ל

).1983, מרקס) (שימוש באלימותבורגנים -סברו הסוציאליסטים הזעיר, יםיבדומה להשקפותיהם של הנרודניקים הרוס

את התפתחות הקפיטליזם ולמנוע את התהוותו של שאפשר לעצור, היהודים בפלשתינהוניהול המשק על , )קהילתיות(ידי גיבוש צורות קניין שיתופיות -על, מעמד פועלים שכירים

שמרקס ואנגלס כינו אותה כבר , הגישה האוטופית הריאקציונית הזאת. בסיס עבודה עצמיתסוציאליזם "הוצגה כ, גניבור- בתואר סוציאליזם זעיר" במניפסט המפלגה הקומוניסטית"ב

36.והטביעה את חותמה החברתי והרעיוני על החברה היהודית בארץ" קונסטרוקטיבי

36

ניתחו מארקס ואנגלס את התנאים להמשך קיומה בחברה הבורגנית , "מניפסט המפלגה הקומוניסטית"בחלק השלישי של הדוחקת אותן אל שורות , תוך התרוששות מתמדת, של הבורגנות הזעירה מימי הביניים ולהופעתה של בורגנות זעירה חדשה

את המצוקה והמשברים שהוא . חשף את הסתירות של הקפיטליזם, לסציינו מארקס ואנג, בורגני- הסוציאליזם הזעיר. הפועלים

82

) או שלא ביודעין, ביודעין( טשטשושאותו , הזה" סוציאליזם הקונסטרוקטיבי"העוקץ ב ולא לערבים , שהסוציאליזם הזה נועד ליהודים בלבד, היה ראשית בכך, מנהיגיו וחסידיו

שהגשמת מין , ושנית; שברובם חיו בכפריהם במסגרת של עדות כפריות, בי הארץתושוללא השקעה , אי אפשר להיות יצרן עצמאי ללא הון –כזה דורשת מקור של הון " סוציאליזם"

וכיוון שרבים מהמהגרים היהודים הצעירים לא הביאו עימם כל רכוש או . הייצור-באמצעיכדי ליישבם על הקרקע , שיספק את ההון היסודי ההכרחי של הגורם הבעיההתעוררה , ממון

מתממשת כלל הייתהלא , לולא נמצא המקור הזה. אלא כעצמאים, לא כאריסים או שכיריםגם המושבות הוותיקות החזיקו , כזכור. התיישבות קולוניאלית בצורה של קואופרטיבים

. הברון רוטשילדמשום שקיבלו את גיבוין בעיקר מההון שהעמיד לרשותן , מעמדהיה התנאי המכריע לכל – ההון –תנאי אובייקטיבי זה להתיישבות של יצרנים קטנים

קרוב לוודאי שבין היו המתיישבים הללו , סובייקטיבית. קולוניזציה באמצעות קבוצות פועליםנגד - משמש משקל –ועוד על יסוד קואופרטיבי –שקיומם של משקים עצמאיים , היו שסברוההתיישבות של הפועלים היהודים הייתה התארגנות , אולם אובייקטיבית. לקפיטליזם

משום שלמתיישבים נמסרה זכות , והיא יכלה להיות כזאת, קפיטליסטית מעצם טבעה, ציוד, מכונות(ייצור -והועמדו לרשותם אמצעי) שרכשו מוסדות ציוניים(השימוש בקרקע

התארגנות הייתהזו . להם מוסדות אשראי ציונייםשהעניקו , באשראי לטווח ארוך) זרעיםמשקית שהשתלבה בתהליך הכלכלי של התפתחות הקפיטליזם ושל הקולוניזציה

.בפלשתינהמי : שאלת מקור ההון הייתהשאלת המפתח לגבי ההתיישבות הקולוניאלית בפלשתינה

מאנית היו 'בסוף התקופה העות. יספק למתיישבים היהודים את הקרקע ואת האשראי-תשובתם של רוטשילד ושל המהגרים היהודים בעלי, האחת: לשאלה זו שתי תשובות

מבחינת , החשובה ביניהן. התשובה שסיפקו המוסדות הציוניים הייתה והשנייה; האמצעיםהמאורגנת בהסתדרות , התנועה הציונית הרשמית. "זו הראשונה הייתה, היקף ההשקעות

מאנית בעלת המשקל הקטן יותר 'ד לסוף התקופה העותע הייתה, הציונית העולמיתהייתה ... יש להדגיש שכל תקופת ההתיישבות. א וליוזמה הפרטית העצמאית"בהשוואה ליק

והקבוצה והמושב לא חרגו עדיין מחיתולי הניסויים , אינדיבידואלית-מסוג החקלאות הפרטית ).47' ע, 1977, גרוס" (הראשונים

ראשית המפעל הקולוניאליסטי הציוני פרצה כבר אז את , סטוריתאבל בפרספקטיבה הי על ההשלכות , המלך של הקולוניזציה של פלשתינה-מכן דרך-שהפכה לאחר, הדרך

.החברתיות והפוליטיות שהיו לה. התפישות הציוניות של ההתיישבות בפלשתינה מייחסות לה שליחות חברתית מפליגה הדרך לפרודוקטיביזציה של היהודים הייתהיישבות שההת, מקובל לומר, למשל, כך

של המבנה הנורמניותמבלי להיכנס במסגרת זו לוויכוח על ". נורמאליעם "ולהפיכתם לבאמצעות " הנורמליזציה"כדאי להזכיר לתומכי , החברתי של הקהילות היהודיות באירופה

.יציונ- שרעיון זה כלל לא היה רעיון מקורי, התיישבות קולוניאלית פרסם, את היהודים" לנרמל"מאה שנים לפני שהתנועה הציונית החלה , 1804בשנת

, בהתאם לצו זה. פרודוקטיביזציה של היהודים... הצאר הרוסי אלכסנדר הראשון צו בדברשברשותם היו , אלף אקרים בפלך חרסון למתיישבים יהודים בריאים בגופם 80-הוקצו כרוסיה ישבו -כי בדרום, ערכו ברוסיה מיפקד כללי וגילו ,1904בשנת . רובלים 400לפחות

שקיבלו מאה שנה קודם לכן , שעיבדו את הקרקעות, אלף משפחות יהודיות 13- למעלה מלפי הערכות אחרות ). 120-119ע "ע, 1968, הלפרין(בעזרת פועלים שכירים , מידי הצאר

שקיבלו או חכרו , רים יהודיםאלף איכ 60-30-כ 19-היו באימפריה הרוסית בסוף המאה ה ).22' ע, 1980, שאמה(קרקע מהמדינה

שואף הסוציאליזם הזה לשקם את , פי תוכנו המוחשי-על, אולם: "הוא מכוון פניו אחורה –אולם בבואו להציע פתרון . גורם

- לוא בכוח את אמצעיאו שבדעתו לכ, הקניין הישנים ואת החברה הישנה-ויחד עימם את יחסי, הייצור והחליפין הישנים-אמצעי, אם כך ואם כך. שמן ההכרח היה כי ייהרסו, ידיהם- שנהרסו על, הקניין הישנים-והחליפין המודרניים במסגרת יחסי-הייצור

).56' ע, 1998, בנימין כהן" (ריאקציוני הוא ואוטופיסטי כאחד

83

או בני עמים , מלמדת כי יישובם של יהודים, שביצע הצאר הרוסי, "הפרודוקטיביזציה" ך היא מבטאת א, אידיאולוגיה יכולה לשרת, על קרקעות המועמדות לרשותם, אחרים

כן , ידי אזרחיו-ספר על- ניין ליישב שטחיוכשם שלצאר היה ע. מדיני-צורך כלכלי מלכתחילה, ")פרודוקטיביזציה("גם לא יכלה ההתפשטות הקולוניאלית הציונית להתבצע ללא התיישבות

.כרוכה כאן בנישול פלאחים ערבים שהייתה

כמהלכים בבנייתה של חברה , לא אחת, מוצגים" הפרודוקטיביזציה"הקמת הקבוצות ותהליך כי , הופצה גם הקביעה, שיווק תדמיתי זה של הפרקטיקה הציונית גרתבמוס. צודקת ושוויונית

היו מביאים " הוכחה"כ. זכו בשוויון מלא ,")החלוצים("שנמנו עם הפועלים היהודים , הנשיםכי , אך מחקרים היסטוריים לימדו. אשר עבדו בסלילת כבישים ובחקלאות, דוגמאות של נשים

.גם שוויון הנשים היה מיתוס ציונישבתקופת העלייה השנייה שרר שוויון מלא בין החלוצים , האמונה הרווחת בציבור היא"

שנכתבו בעיקר בידי , היסטוריים שונים מסמכים. שהשתייכו לתנועת הפועלים, והחלוצות" כי קיומו של שוויון מלא באותה תקופה אינו אלא מיתוס, מציגים תמונה שונה ומעידים, נשים

). 1997, ייןברנשט, יזרעאלי(שעסקו באינטנסיביות בהקמת הקולוניה האתנית היהודית , ראשי התנועה הציונית

ובראשם , רב בגיוס משקיעים פרטיים למיזמים הקולוניאליים השונים ניסיוןרכשו , בפלשתינהמנהיגים , אולם למרות נאמנותם המוחלטת לאינטרסים של בעלי ההון. רכישת קרקעות –

רטוריקה זו . כאשר זה היה מועיל לעניינם, מפני אימוץ רטוריקה סוציאליסטית אלה לא נבהלו, בעלי יומרות לשינוי חברתי, צעירים יהודים מרחבי האימפריה הצארית בשכנועהועילה להם

היא גם הועילה להם בהנמקת הצורך בהקמתם של מוסדות מרכזיים . להגר לפלשתינהעם הבירוקרטיה , מאשר בעל ההון הבודד, יותר שיוכלו להתמודד טוב, לרכישת קרקעות

). 2004, קימרלינג(מאנית 'העותחברי הקבוצות הפנימו ברובם את המסר של שליחות חברתית , ברמה האישית

שלמענה עליהם לעבוד ולחיות בתנאים קשים ולהיות שותפים לרעיון ולמעש , סוציאליסטיתלא אך עמדות אישיות אלה ). קומונות(קבוצות והקמת " כיבוש הקרקע", "עבודה עברית"של

אלא השפיעו על הצורות הארגוניות , קבעו את מהותה ואופייה של הקולוניזציה הציונית .שנבחרו ליישומה

י הפלאחיםהשפעת החדירה הקולוניאלית על משק 2.5

-ה בומאנית גררה בעקבותיה שינויים חברתיים ועורר'החדירה הקולוניאלית לפלשתינה העות

גם זו שאירעה , כמו כל התפשטות קולוניאלית. בזמן את השאלה הלאומית הפלשתינאיתבפלשתינה יצרה סבך של בעיות חברתיות ולאומיות עקב חדירתם של הון ושל מהגרים

.שדחקו את רגליה של האוכלוסייה הערבית המקומית, יהודים, על הקרקע) מאנים'ים עותלא של נתינ(מאני אסר בעלות זרה 'למרות שהחוק העות

או חכירה ארוכת (לרבות בעלות פרטית , התפתחות יחסי הקניין הקפיטליסטיים, בפועלמאני להשלים בפועל עם רכישות הקרקע בידי 'את השלטון העות דרבנה, על הקרקע) מועד

).יהודים ואחרים(אזרחים זרים ומהגרים , כמובן, אל קוני הקרקע היהודים הכביד יחסם של השלטונות"כי , מרגלית שילה מעריכה

, אך למעשה). ג"ת –על תשלומי שוחד לפקידים היתרבין (מעטות -עליהם וגרם להוצאות לא, אף שהפלה את היהודים לרעה, החוק התורכי... השלטונות כמעט שלא מנעו קניית אדמות

לכות פסיכולוגיות כי למגבלותיו היו יותר הש, ניתן לומר; לא שלל את אפשרות התיישבותם ).120, 66ע "ע, 1988, שילה" (על היהודים מהשפעה ממשית

הייצור המבוסס על משקי איכרים-השתלבות באופןהשתלבה ההגירה היהודית לפלשתינה ) 19-ברבע האחרון של המאה ה(בשלב הראשון

, ההון. באופן הייצור המבודד על משקי איכרים, החברתי הקיים-במידה רבה במבנה הכלכליברכישת , בראש וראשונה, הושקע, או שהעבירוהו לצורך השקעה, שהביאו עימם יהודים

.ריאמאנית היה בכללותו משק אגר'משום שהמשק הפלשתינאי בסוף התקופה העות, אדמות

84

לא כל , הייתה תחום השקעה רווחי, "לאומי"גם כאשר הוענק לה מימד , רכישת הקרקעות המניע העיקרי לרכישת קרקעות . כמושא של מסחר, בעיקר, אלא ,כך כבסיס למשק חקלאי

מס -ומניע זה פעל הן לגבי סוחרים וחוכרי, שמחיריהן יעלו, היא ההנחה) בבעלות או בחזקה( .הדוגמא הבאה תוכיח זאת. הון יהודים-והן לגבי סוחרים ובעלי, ערבים

, בשל החוב. ך חמש שניםהפלאחים של הכפר יהודייה לא שילמו את מס הווארקו במש מאנית הפקיעה מהם את חזקתם על הקרקע ומכרה אותה לשני סוחרים 'הממשלה העותכדי , הבעלים החדשים השאירו את הפלאחים במשקיהם. כאסר ותייאן –ערבים אמידים

דונם לשלושה יהודים 1,300מכר כאסר , 1878בשנת . שיעבדו את האדמות כאריסיםרכשו , 1880בשנת ). יואל משה סלומון ודוד גוטמן, שע שטמפפריהו(ירושלמים אמידים

את ,שכונה פתח תקווה, הם דאגו לסלק מהשטח. דונם באותו אזור 7,000השלושה עוד פנו , שבהם נתקלו, בגלל הקשיים. האריסים הערבים ומכרו אותו בחלקות למתיישבים יהודים

רכישת חלק . תקווה-ם מאדמות פתחאחוזי 40שרכש , המתיישבים היהודים לעזרת רוטשילדואילו , פרנקים 18נמכר דונם תמורת 1887-ב: מהקרקע בידי רוטשילד הקפיצה את מחיריה

, 55ע "ע, 1980, שאמה; 19' ע, 1970, אסף(פרנקים 300עד 100תמורת -כעבור שנתיים 107.(

. עותההשתלבות במבנה החברתי הקיים התבטאה לא רק בהשתלבות במסחר בקרק חכרו מתיישבים יהודים קרקע וניהלו עליה משק , 19-בעשורים האחרונים של המאה ה

ואשר , שסיפק לעצמו מזון, משק נטורלי: בתנאים דומים למשקו של הפלאח הערבי המצוישיש לשלם עבורה את דמי , קרקע חכורה; ירקות ופירות, במסגרתו גידלו בעיקר תבואה

שקעו גם מתיישבים , בדומה לפלאחים הערבים. ם האחריםוכן את המיסי) העושר(החכירה היו בין המתיישבים היהודים גם כאלה שהפכו אריסים . וחלקם איבד את משקם, אלה בחובות

חכרה קרקע אצל עבדול ) רוסיה(משפחת איכרים יהודים מחרסון . קרקע ערבים- אצל בעליזרעים והפקיד עליהם נתן להם , בעל הקרקע בנה עבורם צריפים. רחמן פשה מדמשק

). 83' ע, 1981, גבתי(שומרים ערבים :על השקיעה בחובות כתב משה פעלקיסזאהן מצפת לרחם עליהם ולחלצם , כן הנני לעורר לבב נדיבי עמנו על בני המושב יסוד המעלה"

אבל תור ... בשנה זו לקחו בהקפה כמה צמדי בקר וזריעה וכלי מחרשה. ממצוקותיהםבעת אשר אין בידיהם אף , באוזניהםלנושיהם הישמעאלים הגיע וקול נוגש נשמע ןהפירעו

).1855, 24 גיליון, "המליץ..." ("כדי מחייתם ועולליהם צועקים ללחםוהעסיקו במשקיהם חראתים , מתיישבים יהודים אמידים נהגו כפלאחים ערבים אמידים

. ערבים) אריסים(וד האדמה לחראתים במושבות הגליל היה נוהג למסור את עיב: "ערבים, החראת היה מתגורר עם כל בני משפחתו בחצרו של האיכר והיה מעבד את אדמתו

בשכר עבודתו היה החראת מקבל חומש מיבול . כשאשתו וילדיו משרתים בבית האיכר ).28' ע, 1970, אסף" (והיו איכרים שהחזיקו שניים או שלושה חראתים, השדה

נמסרו , קרקעות שנרכשו בידי גופים כלכליים שהקימה התנועה הציונית, ימיםמסיבמקרים והן מתוך רצון להסוות , הן משום שטרם נמצאו מתיישבים יהודים, בחכירה לאריסים ערבים

-שהיה מנהל סניף הבנק האנגלו, לבונטין. מאני'את אופי הרכישה בפני השלטון העותאום , דלייק, אדמות חיסן(דונמים 12,900הקיימת רכש עבור הקרן, ביפו) ק"אפ(פלשתינאי

סוכם על דעת הרוכשים והשלטון , העסקהלשם הסתרת אופייה האמיתי של ). וני ובית עריף'גהוחכרו תמורת תשלום "קרקעות אלה . כי רישום הקרקע יהיה על שמו של נאמן, מאני'העות

).1997, שילה" (זעום לערבים, נעשתה העבודה במושבות של היהודים, מאנית'כי בתקופה העות ,באופן כללי ניתן לומר

בעיקר בידי חראתים או פועלים שכירים , בפלחההן באלה שעסקו במטעים והן באלה שעסקו הביאו האיכרים היהודים נימוקים קולוניאליים , בדיונים שהתנהלו באותה תקופה. ערבים

):1984, גלעדי(להצדקת ההעדפה שנתנו להעסקת ערבים ;ולכן חיוני להעסיק כוח עבודה ערבי זול, עתיד ההתיישבות היהודית מותנה ברווחיותה

;ביטחוני שלילי- החרמת הפועל הערבי תפגע ביחסי יהודים וערבים ולכן יהיה לה משק פוליטיהם מתייחסים , הם לא הסתגלו לתנאים הקשים, הפועלים היהודים אינם פועלים ממש

.ונודדים ממקום למקוםבעוינות לאיכרים

85

הציוני" גידור"ה

שהיה מבוסס על , במשק החקלאי המסורתי, כאמור, היו בין המהגרים היהודים שהשתלבו. אבל זה לא היה הכיוון העיקרי, על חוכרים ואריסים ערבים, על העדה הכפרית, ייצור זעיר

שהואצה , עירוניתהכפרית וה, המהגרים היהודים השתלבו בעיקר בהתפתחות הקפיטליסטית .20-ובתחילת המאה ה 19-בפלשתינה בשליש האחרון של המאה ה

מלווים בריבית ובעלי קרקע ערבים איפשר את פיתוח ענף , הצבר הממון בידי סוחרים לתוך ענף . שכירים ערבים, כלומר תוך העסקתם של פועלים, ההדרים בשיטה קפיטליסטית

וגם הם העסיקו , הון יהודים ושל חברות בבעלות יהודים- ליהונם של בע, רווחי זה זרם הון זר, דונם 5,500היו נטועים פרדסים בשטח של , 1890בשנת . ערבים ויהודים, פועלים שכירים

, דונם פרדסים 2,000כבר עיבדו , 1900בשנת . שרובם היו בידי ערבים מיפו ומהסביבהעובדו עדיין בעיקר בעבודת ידיים הפרדסים). 88' ע, 1981, גבתי(שהיו שייכים ליהודים

המשאבה (שכן טרם הוכנסו משאבות מנוע , נעשתה בעזרת גלגלי עץ ובהמות וההשקיה ).1896-הממונעת הראשונה הופעלה רק ב

תחום השקעה , המבוסס על עבודה שכירה, הפך ענף הפרדסנות, 20-בראשית המאה ה 1905בשנת . טליסטי הזורם לפלשתינהשהוא נעשה יעד חשוב להון הקפי, כל כך רווחי

, אגודת נטעיםחברת המניות , ישראלי של התנועה הציונית- ביוזמת המשרד הארץ, הוקמה, אגודת נטעים עסקה ברכישת קרקעות. ל"ההון מחו- שבעליה היו תושבי המושבות ובעלי

הון - למתיישבים או לבעלי, ובמכירת המטעים בחלקות קטנות, בהכשרתן ובנטיעת פרדסים .אחרים

נוצרו בפלשתינה תנאים 20-שבראשית המאה ה, הקמת אגודת נטעים מצביעה על כך כלומר של צורות מורכבות ומפותחות יותר של הבעלות , לפעולתן של חברות מניות

"). יוזמה פרטית עצמאית("הקפיטליסטית ולא רק התיישבות של קפיטליסטים בודדים , להתרחש ללא התפתחות מערכת האשראי והתעשייה בערים יכולה הייתההתפתחות זו לא

הייתהואם יכולה . שהואצה באותה תקופה, והייתה קשורה ושלובה עם חדירת ההון הזרהיה מקום גם להופעת חברות התיישבות המפיצות , לקום התארגנות כמו אגודת נטעים

או (רוכשות : נטעיםאך שלמעשה עושות מה שעשתה אגודת , אשר היקפן גדול יותר, מניות) תמורת דמי חכירה(ומעבירים אותה , נוטעות פרדסים, מכשירות אותה, קרקע) חוכרות

ידי כך לתלות - ומגיעים על, אשר כמובן זקוקים גם לאשראי לרכישת ציוד ולהון חוזר, לעובדים .כלכלית בחברות המיישבות ובנותני האשראי

-כלכלית תמורהם של עבודה שכירה הייתה הפלשתינאי על פסי האגראריעליית המשק במושבות ) היהודים, הגרמנים(המטעים ומשקי האיכרים . גם אם בראשיתה ,חברתית

שיטות עיבוד חדשות , מכאניותמשאבות , הכניסו לחקלאות המסורתית מכונות חקלאיותעת הופ. להם עליונות על משק הפלאח מבחינת פריון העבודה הייתהלכן , וגידולים חדשים

, ומולו הפועל השכיר יצרה מציאות חברתית חדשה) החווה, המטע(הטיפוס של בעל המשק .שהייתה אופיינית לכפר הפלשתינאי המסורתי, השונה בתכלית שינוי מהמציאות

הייצור הקפיטליסטיים בחקלאות בפלשתינה גררה אחריה לא רק -אולם התפתחות יחסי , המשק, בעל המטעים(אם המעביד . לאומית בעיהאלא יצרה גם , סתירה חברתית חדשה

הרי הסתירה החברתית החדשה מקבלת צביון –ואילו הפועל הוא ערבי , הוא יהודי) החווה .לאומי

, ההתיישבות הקולוניאלית בדרך של הקמת מושבות התבססה על ניצול פועלים ערבים דו במושבות כפועלים קבועים הערבים והערביות עב. "שחלקם לא רק עבדו אלא גם גרו בהן

כמו בזכרון , בכמה מושבות. כמשרתים ואף כאומנות לילדים, הם עבדו כעגלונים; או זמנייםבסוף המאה . בחצרות האיכרים ומילאו אותן, גרו הערבים במושבות, יעקב ובמושבות הגליל

כלומר , פלאחים ובדווים 500,000-בקרב ה, נפש 5000-מנו היהודים בכל המושבות כ 19- השבהן אחוז , יסוד המעלה ועוד, כמו זכרון יעקב, והיו מושבות. היוו אחוז אחד בלבד –

).28' ע, 1970, אסף" (הערבים בתוך אוכלוסיית המושבות היה גדול מאודהעולם הראשונה עמדה בסימן התפתחותם -ההתיישבות היהודית בפלשתינה עד מלחמת

עד שנת . המבוססים על עבודה שכירה, משקי איכריםמטעים ו –של משקים קפיטליסטיים , נרכשו בידי יהודים 1914-1904בשנים . אלף נפש 11שבהן חיו , מושבות 32הוקמו , 1914

86

כאשר הרוב , פלשתינהבלמעלה ממאה אלף דונמים של קרקע , לרבות בידי מוסדות ציוניים ).1997, שילה(נרכש בידי הון פרטי יהודי

מאנית 'כם את התפתחות ההתיישבות הציונית בשלהי התקופה העותסי נחום גרוס :במלים הבאות

שבשלב זה של ההתיישבות הציונית האירה ההצלחה פנים לאותם , אפשר בהחלט לומר" משקים אשר השכילו להתנהל בגישה קפיטליסטית ואשר עמדו לרשותם די הון להשקעות

).47' ע, 1977, גרוס" (עלים שכיריםב ולשם העסקת פו"ציוד וכיו, מים, בקרקעשהתנהלו בצורה , כדי שהמשקים. אולם זקוקה להשלמה, מסקנתו של גרוס נכונה

, נחוץ היה מוסד, מדיני-נחוץ היה גם גיבוי כלכלי, קפיטליסטית אכן יצליחו מבחינה כלכליתבמערכות ,בניקוז, בהכשרת קרקע, נחוצים היו גופים שישקיעו בדרכים, שיעניק אשראי

נכשלו כמה ניסיונות של , 19- משום שבשלהי המאה ה? מדוע חשוב להדגיש זאת. השקיהמשום , מלבד הניסיון של המושבות של רוטשילד, הון יהודים להתיישב בפלשתינה-בעלי

. שחסרו להם הנתונים הכלכליים הללו- אחוזה ליד ראשוןלהקים , בעל אחוזה מסביבות אודסה, ראובן לררניסה , למשל, כך

סוף דומה עלה . אך שקע בחובות ומכר את הפרדסים ואת האדמות, ")אחוזת ראובן("לציון , שרכש אלפי דונמים בגליל העליון, הברית-מארצות מרדכי ליבובסקי: בחלקו של ניסיון אחר

הגיע , שהביא במאמרו את הדוגמאות הללו, דן גלעדי. נאלץ אף הוא למכור את אדמותיו :ה הבאהלמסקנ

בסדר גודל ' בעלי האמצעים'מכאן שהנסיבות הקיימות לא עודדו פעילות עצמאית של " , גלעדי" (ואף אחד מהם לא הפך לבעל משק חקלאי מצליח, של העשירים מבין המתיישבים

1979.( בשנת . נכשלו גם הם, שהביאו עמם לא רק הון אלא גם פועלים, מתיישבים יהודים אחרים

כדי , רכוש- משפחות חסרות 16יצאו מגלץ שברומניה עשר משפחות בעלות רכוש ועוד 1882אנשים אלה : "כעבור חצי שנה נותרו המתיישבים בלי אמצעי קיום. להתיישב בזכרון יעקב

ולא , לא היו מסוגלים עתה להבטיח את לחמם, אשר בחלקם היו בעלי אמצעים ערב עלייתם" ים את העובדים אשר הביאו איתם כדי להעסיקם כשכיריםשהם אינם מסוגלים לקי, כל שכן

).1977, קלנר(שמביא מארקס , סיפורם של מתיישבי זכרון יעקב שבאו מגלץ מזכיר את הסיפור

3,000-שלקח אתו מאנגליה לאמריקה אמצעי מחייה וייצור ו, על אודות מר פיל "הקפיטל"בולא נותר אפילו אחד שיביא לו מים , כל הפועלים ברחו ממנו, אך משהגיע לסוון ריוור, עובדים

שמר פיל עם עובדיו , אולם ההבדל המהותי ביניהם היה). 632' ע, 1953, מרקס(מהנהר שבה יכלו גם עובדיו של מר פיל , שבה עדיין לא הופרד העובד מאדמתו, הגיעו לאמריקה

אלים של התושבים לאחר סילוקם ה(מיושבים -להקים לעצמם משק עצמאי במרחבים הבלתיואילו הפועלים שהביאו . יחסי עובד ומעביד, שם באמריקה, ולכן לא נוצרו ביניהם, )הילידים

, משום שמחד גיסא, איתם מתיישבי זכרון יעקב לא נהפכו בעצמם איכרים עצמאייםומאידך , )ללא בעלים או חוכרים(לא היו אדמות פנויות 19-בפלשתינה של סוף המאה ה

ההון שבאו מגלץ -בעלי, כן-על-ייתר. יה ברשותם הון לחכירת קרקע ולניהול משקלא ה, גיסא, ולכן גם לא יכלו להעסיק את הפועלים שהביאו איתם, התרוששו הם עצמם ואיבדו את הונם

.עובד-ולא יכלו להמשיך ולקיים עמם יחסי מעבידלהתבצע רק בנוסח הייתהשההתיישבות בפלשתינה לא יכולה , סיפור זה מוביל למסקנה

היו חייבים ) בעלי רכוש(שרצו להפוך איכרים עצמאיים , המהגרים היהודים. אמריקאי קלאסיאשר יאפשר להם לרכוש קרקע וציוד חקלאי וגם , מספיק בהיקףלהיות בעלי הון התחלתי

.להתקיים בתקופה הראשונהשמימן את המושבות , שילדדרכו של רוט הייתהדרך אחת למימון קולוניזציה של איכרים

אולם דרך זו לא הוכיחה . עבודה מטעמו- ודאג גם לנהלן באמצעות משגיחים ומנהלי, שהקיםולכן עלה , היקף- את עצמה כדרך שביכולתה ליצור תנאים להתיישבות קולוניאלית רחבת

.הון ומוסדות פוליטיים וכלכליים- הצורך לערב בכך חברות. ת הקרקעות בידי הקרן הקיימת ומוסדות ציוניים אחריםוכאן נכנסת לתמונה רכיש

אם כי , 20- ההסתדרות הציונית התחילה לפעול בחקלאות הפלשתינאית בראשית המאה ה

87

אחרי שהצבא הבריטי כבש , ואילך 1921ידיה רק משנת -רכישות קרקע מאסיביות בוצעו על .את פלשתינה

, מעוניינת להשתלט עליהם הייתהיאלית שהמעצמה הקולונ, של מהגרים בשטחים יישובם בתנאים של פלשתינה . היה מאז ומתמיד מרכיב חשוב בפרקטיקה הקולוניאלית

- צבאית- כאשר המהגרים היהודים לא היו יכולים להישען על עוצמתה הכלכלית, מאנית'העותשגייסו המוסדות הציוניים ומוסדות פיננסיים , נחלץ לעזרתם ההון, מדינית של מולדתם

.שבחסותםהשקעה -ההון היהודים וחברות-בעלי, שנרכש בידי המוסדות הציונים, הקף הקרקע

; אלף דונם 420-ל - 1914בשנת ; אלף דונם 100-ל 1890הגיע בשנת , בבעלות יהודים' ע, 1938, בונה; 47' ע, 1977, גרוס(אלף דונם 634-ל –העולם הראשונה - ובתום מלחמת

אלף 70, )או בחכירה ארוכת טווח בבעלות(שהיו בידי יהודים , ונםאלף ד 420מכלל ). 120, שילה(נרכשו בסיוע התנועה הציונית באמצעות הכשרת היישוב , בלבד 17%או , דונם

).107' ע, 1988, בידי הקרן הקיימת, לעיל שצויןכפי , חלק מרכישות הקרקע עבור מהגרים יהודים נעשה

היו שניסו לראות . ומתיר את החכרתה רק ליהודים, קעשתקנונה אוסר את מכירת הקרבטענה , ציונית זו על הקרקע מכשול בדרך להתפתחות הקפיטליסטית-בבעלות ציבורית

.שחקלאות קפיטליסטית אינה מתיישבת עם בעלות ציבורית על הקרקע שבעלות פרטית על הקרקע היא עניין, יוצאת מתוך הנחה, הצגת השאלה בצורה כזאת

. הייצור- על בעלות פרטית על אמצעיי, כידוע, המבוסס, מהותי לגבי קיומו של הקפיטליזם-התפתחות הקפיטליזם בחקלאות מותנית בהחרבת יחסי. אולם לא כאלה היו פני הדברים

, הצמית ועל האריס-על האיכר, המבוססים על משק האיכרים הזעיר, הייצור המסורתיים, אדמה-בעלי: ם על קיומם של שלושה גורמים ראשייםהמבוססי, ייצור-ובכינון יחסי

הוא –בעלי הקרקע –הראשון שבין הגורמים הללו . קפיטליסטים ופועלים חקלאיים שכיריםאם במקומו מציבים את . המבוסס על משקי איכרים, למעשה שריד של המשטר הקודם

כל , ק להיות קפיטליסטיאין הייצור הקפיטליסטי פוס, )ממלכתי-או גורם ציבורי כמו(המדינה .הקפיטליסט לבין הפועל השכיר-לו יחסי הניצול בין החוכר אופיינייםעוד הקרקעות המסורתיים פותח אפשרויות של התפתחות -סילוקם של בעלי, כן-על- ייתר

שכן זהו צעד המחסל בצורה הרדיקלית ביותר את שרידי המשטר , קפיטליסטית מהירה יותרחופשי מרכוש ומבחינת מעמדו " (חופשי"אדם -בקרב האיכרים מאגר של כוחויוצר , המסורתי

).האישילא היו האמצעים להשגת בעלות –המהגרים היהודים חסרי הרכוש –כאשר למתיישבים

והחכירו , כגופים קפיטליסטיים ציבוריים, רכשו אותה המוסדות הציוניים, פרטית על הקרקעשכן , כלל הלאמה הייתהלא ) או החזקתה(רכישת הקרקע . יםהון או למתיישב-אותה לבעלי

העברת הייתהאך זו גם לא , המקומי המדיני השלטוןהמוסדות הציוניים הללו לא ייצגו את .הבעלות על הקרקע במישרין לידיים פרטיות

תנאים נוחים להתפתחות המשק , אפוא, ציונית על הקרקע יצרה- הבעלות הציבורית מסרו אותן ) חברות ההשקעה, המוסדות הציוניים(סדות שרכשו את הקרקעות המו. הפרטי

, לבעלי המשקים הללו היה עדיף. משקים פרטיים או שיתופיים-בחכירה לטווח ארוך לבעליהחוכר העדיף , כפי שציין מצר. חכירה מאשר לרכוש את הקרקע-לשלם דמי, מבחינה כלכלית

לרבות הזכות , ך להשקיע ברכישת הקרקעלהשקיע בפיתוח משקו את הכסף שהיה צרי ).1978, מצר(להעבירה בירושה

נקנתה , סחורה הייתה ושקרקע ז, הבעלות הציבורית על הקרקע לא ביטלה את העובדה , באזורים העירוניים של פלשתינה). וזאת בניגוד להלאמה סוציאליסטית של הקרקע(ונמכרה בתנאי . ספסריות עסקותימשה מושא של וש, כל העת בבעלות פרטית הייתההקרקע

37.הבעלות הציבורית על הקרקע איננה מוחלטת ,המשטר הקפיטליסטי

37

הנמצאות בידי חברות , ה למכור קרקעותמדי פעם ההצעעולה בישראל .קרקע ציבורית הועברה לא אחת לידיים פרטיות או להפריט בכלל את מנהל מקרקעי , כלומר להעבירן באופן מוחלט לידיים פרטיות, לבעלי מבנים, ציבוריות וממלכתיות

.ישראל

88

שחכרו את הקרקע , קרקעות גדולים-המוסדות הציוניים רכשו את הקרקע בעיקר מבעלי , לא היו לאריסים, מאניים'ומאחר שבהתאם לחוקי הקרקע העות. מאנית'מהמדינה העות

רכישת . ניתן היה מבחינה חוקית לסלקם משם, זכויות בעלות, רקעות הללושישבו על הקבכך , הקרקעות הגדולים נבדלה מרכישת קרקע בידי מתיישבים בודדים-הקרקע מבעלי

, ולכן לוותה בנישולם האכזרי לא של פלאחים בודדים, רכישה של שטחים גדולים שהייתהמק יזרעאל נקנתה בידי המוסדות לאחר שאדמת ע, למשל, כך. אלא של כפרים שלמים

שעיבדו את הקרקע במשך , כפרי אריסים 20נושלו בכוח תושבי , הציוניים מידי סורסוק ).16סעיף , 1985, בארי(עשרות שנים

בדומה לנישול , לנישול הפלאחים, אפוא, רכישת הקרקעות בידי המוסדות הציוניים גרמה כפי שהגדיר . ומה למה שקרה בעיקר באנגליההתהליך הזה ד. שידעה אירופה, האיכרים

, המוכרים בארצות אירופיות רבות' גידורים'התהליך דומה במידה לא קטנה ל: "יהודה דון ).1977, דון" (סוציאליים לייסוריםשבהן תהליך הרציונליזציה גרם

ית חברת- לא היה פעולה כלכלית") גידור("אולם התהליך הזה של נישול הפלאח מאדמתו במקוםמי שבא לנהל משק חקלאי , המנשל: אלא הוא נשא גם צביון לאומי ברור, בלבד

גם המחאה הטבעית של הפלאח על סילוקו , מסיבה זו. היה מתיישב יהודי, הפלאח הערביאך בו , הייתה במובהק מחאה חברתית –ממשקו וממקור פרנסתו , מהאדמה שהוא עיבד

.בזמן היא הייתה גם מחאה לאומיתובהם כאלה שעסקו ברכישת קרקעות ובנישול פלאחים ערבים , היו שהבינו זאת כבר אז

.מאדמתם פרסם, שעבד בראשית המאה בזכרון יעקב ובראש פינה, יצחק אפשתייןהסופר והמחנך

, המגנה את הנישול ומזהיר מתוצאותיו, מאמר" השילוח"בכתב העת 1907עוד בספטמבר :ובו כתב

לשרש את הדעה ) יישוביתלאחר שלושים שנה של עבודה (ר הגיעה השעה כב" נעבדת מחוסר ידיים עמלות - י יש אדמה בלתי"כי בא, שנתפשטה בקרב הציונים, המשובשת

, מאת בעלי האחוזות הגדולות, על הרוב, את הקרקעות אנו קונים... ומעצלות התושבים, ה ובעושק ומחכירים אותה לפלאחיםאת אדמתם במירמ, הם או כאלה שקדמו להם, שתפסו

, הפלאח החוכר אינו גר על האדמה החכורה. ולפעמים מאת הכפרים המוכרים חלק מנחלתםאבותיהם כבר - שאבות, פלאחים- ויש חוכרים. שאינו משנה את מקומו, אלא הוא תושב קבוע

לרשות האחוזה עוברת מרשות , בנוהג שבארץ. בניהם-בני, עיבדו את השדות החכורים להםאנו מרחיקים מעליה את עובדיה , אולם כשאנו קונים נחלה כזאת. והחוכרים נשארים במקומם

הלא נודה שהשלכנו אנשים , אם לא נרצה לרמות את עצמנו במוסכם... הקודמים לגמרי..." שאין לו אלא מעט כסף, אנא יפנה המודח. מסכנים מקינם הדל ושיברנו את מטה לחמם

).1907, אפשתיין(את התרעומת המוצדקת על ) 1909במכתב ממאי (תיאר , א"שהיה מראשי יק, מאירסון

אם כי הפתרון שהציע לא היה יותר מאשר ניסיון להמתיק את הגלולה המרה של , הנישול .ידי התנהגות נאותה-להנישול ע

אחים גירוש פל -שהצורה בה נאלצים לרכוש אדמות , הישוב היהודי בכפרים צריך להבין" ועל כן חשוב ביותר להמתיק את הדברים בכל האמצעים , נותנת מקום לתרעומת צודקת -' וכו

כי מעשים כאלה יכולים , כביכול' לאומיות'צריך להימנע בקפידה מכל הפגנות ... האפשריים..." רק לעורר זעם צודק מצד אוכלוסייה הזכאית בהחלטת לראות בארץ הזאת את ארצה

).184' ע, 1980 ,שאמה(. כלל אינה תופסת, הצדקת נישולו של הפלאח הערבי בטענה שכל העיסקות היו חוקיות

מכירת הקרקעות שהיו בידי , מאנית'ששלטו בפלשתינה העות, האגרארייםמבחינת החוקים אומנם אפשרית הייתה, הון יהודים-ידי ערבים לחברות ציוניות או לבעלי- ערבים ועובדו על

אלא , חוקית הייתהבאיזו מידה מכירת הקרקע , אך השאלה אינה). מסיימותלות בהגב( . התוצאות החברתיות והלאומיות שהיו לה

שהמושגים האירופיים על זכויות קניין מוחלטות וגבולות אחוזה מוגדרים , ברור הדבר"... - ינת פלישה בלתיהיו בבח) כל מערכת החוק הקרקעי המערבי, של דבר לאמתו(בבהירות

כאשר עקרו פלאחים עצי אקליפטוס או העלו את בהמותיהם על . הוגנת לתוך מנהגי המזרח

89

מחאתם זהה עם זו שמחו מקביליהם באירופה נגד גידור האדמות הייתה, שדות המתיישבים ).40הערה , 156' ע, 1980, שאמה". (מרעה בשלב מוקדם יותר בתולדותיהם

, הערבים היו מודעים לבעיות הקשות) האריסים(האחראים הישירים לנישול הפלאחים המעבדים את הקרקע שנרכשה מידי החוכר , הכרוכות בהימצאותם של אריסים ערבים

.מסויםתמורת פיצוי , הם ראו את הפתרון בגירוש מיידי, אך בדרך כלל. הגדולעלינו לגרש : "1910גר לוארבורג באפריל כתב במכתב ששי, מנהל המושבה מגדל, גליקין

ובכך נפטר , לקנות להם את הבתים, כלומר, מובן מאליו באופן ידידותי, את הערבים מהכפרידי כך נחזקם וזה יביא - כי על, ברור שלא ניתן להם עבודה אצלנו. משכנים מאוד לא נעימים

).117' ע, 1988, שילה" (לנו הרבה בעיותיסטורי הישראלי מקובל להצביע על השילוב בין אדמה ועבודה עברית ה-במחקר הכלכלי

-ושהבטיחה את אי, שמנעה את התפתחות החקלאות על פסים קולוניאליים, כשיטה מקורית ).1978, מצר(התלות של המתיישבים היהודים במשק הערבי

נגזר . םמוגדרת החקלאות הקולוניאלית כהעסקתם של פועלים ערבי, פי תפישה זו-על כל התפתחות של יחסים , כביכול, מנעה) במשקים בבעלות יהודים(העסקתם -שאי, ממנה

בתקופת המנדט , ולאחר מכן(מאנית 'שבמשך כל התקופה העות, האמת היא. קולוניאלייםלהוציא תקופות של מתיחות (הועסקו פועלים ערבים במשק החקלאי היהודי ) הבריטי

בכרמים , תעלם לרגע מהעסקת הפועלים הערבים בפרדסיםאבל נניח שנ). פוליטית חריפה? כלום חקלאות קולוניאלית היא רק חקלאות המעסיקה פועלים מקומיים. ובמטעים אחרים

ואחר כך גם לא מעסיקים אותם , ידיהם- אם מנשלים פלאחים ערבים מאדמה שעובדה עלכלומר את העובדה , יהאם עקב כך מאבד הנישול את אופיו הקולוניאל –כפועלים חקלאיים

?שהוא דוחק את רגליה של האוכלוסייה המקומית, פעולתן של החברות הקולוניאליות הציוניות במסגרת ההתפתחות הקפיטליסטית

העניקה תנופה לשימוש בשיטות ובכלים מודרניים , מאנית'שהחלה בפלשתינה העותוניות לא רק שלא כוונה לתרום אולם פעילותן הקולוניאלית הזאת של החברות הצי. בחקלאות

אלא מלכתחילה נועדה לנשלה מן הקרקע , להתפתחות האוכלוסייה הערבית המקומית .ולהושיב במקומה מתיישבים יהודים

המוסדות הציוניים וחברות ההשקעה , ההון היהודים-שניהלו בעלי, המדיניות הקולוניאלית . ליה של האוכלוסייה הערבית המקומיתחתרה באופן גלוי וברור לדחיקת רג, הפיננסיות

החלפת המשק העצמאי הקטן של , האחד: מדיניות זו התבטאה בשני מישורים עיקרייםדחיקת רגליו של הפועל הערבי –השני ; הפלאח הערבי במשק הפרטי של המתיישב היהודי

.מהבנייה ומענפים אחרים, השכיר מהמטעיםהיישוב רכשו קרקע מידי בעליה הרשמיים כאשר הקרן הקיימת או חברת הכשרת

הן פעלו מייד לנישול הפלאחים , )מאנית'המדינה העות, הקולוניסט הגרמני, הסוחר הערבי(וגם אם שולמו לאריסים הללו פיצויים . דורות- שישבו עליה מדורי, הערבים) האריסים(

שאותה , רקעאת השלכתם מן הק, אין זה משנה כלל את עצם הנישול של הערבים, זעומים .כחוכרים או כאריסים, הם עיבדו כבעלי חזקה

האחת משק : על הקרקע שפונתה ממעבדיה הקודמים קמו שתי צורות התיישבות המשק הזעיר –השנייה ; שהתבסס על העסקת פועלים שכירים קבועים ועונתיים, המטעים

שהיה מבוסס על , ירמשק המתיישבים הזע. שלא העסיק שכירים, )הפרטי או הקואופרטיבי(היה דומה מבחינה כלכלית , )הספקה עצמית(של אוטרקיות מסוימתעבודה עצמית ועל מידה

היה , שאומץ בידי קבוצות של מתיישבים', משק מעורב'הדגם של . למשק הפלאח הערבישאף הוא ייצר בעצמו את רוב ההספקה שהייתה , דומה בבסיסו למשק הפלאחים המסורתי

שהוסיפו , ך שהוא שואה השראה מדגם המשק של הקולוניסטים הגרמניםתו, דרושה לו .וגם מכונות חקלאיות שייבאו מאירופה' אירופיים'ענפים

ידי פלאחים - שכינונם של משקים חקלאיים יהודיים על קרקע שעובדה בעבר על, מכאן טנים שהם יצרנים ק(הייצור הקיימים -גם הליכה בתלם של יחסי, בזמן-בו, היה, ערבים

, וגם הרחבה של השימוש במיכון ובשיטות עיבוד חדישות, )חוכרים המקבלים אשראי . כלכלי קפיטליסטי גם בחקלאות ארגוןהמקדמות

הקמת המשקים החקלאיים היהודיים חוללה שינויים , אך מבחינת המעבדים הערבים אבל . קים של יהודיםלעיתים מצאו הפלאחים המנושלים עבודה כפועלים במש. מרחיקי לכת

90

שהייתהשקם על הקרקע , בדרך כלל לפלאח הערבי לא הוצעה עבודה כשכיר במשקהכופה על החוכר להפוך (ולכן נישולו היה לא נישול קפיטליסטי בלבד . לכן- בחזקתו קודםקבלתו - ואי, משום שהוא ערבי, נישולו מהקרקע: אלא נישול לאומי כפול, )פועל חקלאי

ניטעו , שממנה גורשו האריסים הערבים, כאשר על קרקע. משום שהוא ערבי, לעבודה כשכיראלא גם , שוב היה פה אקט לא רק של נישול –מטעים שבהם הועסקו אך ורק פועלים יהודים

של מניעת שילובו של הפועל הערבי במשק הקפיטליסטי המתפתח וניסיון לדחוק את רגליו .בכלל מארץ מולדתו

, כשאלת נישולם של הפלאחים מאדמתם האגראריתה של השאלה שחריפות, מכאן , גברה כתוצאה מכך, מאנית'שהחלה להתפתח בפלשתינה בשלהי התקופה העות

נמנעה האפשרות להפוך לשכירים הן , שנושלו בידי החברות הציוניות, שמהפלאחים הערבים, במלים אחרות. והן במטעים שהוקמו ברצועת החוף, לכן-על האדמה שאותה עיבדו קודם

גדל והולך של במגזרהנישול הקולוניאלי הציוני של הפלאח הערבי הפך אותו למיותר .וזאת שעה שהתעשייה והבנייה לא יצרו עדיין ביקוש רציני לעבודה שכירה, החקלאות

בעל , ראשית: בכפר הערבי עצמו האגרארייםתהליך הנישול הזה תרם לשימור היחסים עבודה בכפר עצמו להרע -יה יכול לנצל את קיומו של מאגר גדל של כוחהקרקעות הערבי ה, שהיה מבוסס על משקי פלאחים קטנים, בכפר הערבי המסורתי. את תנאי האריסות

שברובם היו , השתלטות בעלי הקרקעות הגדולים. דבר אופייני הייתההעבודה השכירה לא אך לא –אותם דלדלה, אריסים הפכה אותם, נישלה פלאחים מחזקתם באדמתם, עירוניים

המשיך , הפלאח שהפסיד את חזקתו על הקרקע בגלל חובות. הפכה אותם פועלים שכיריםבנוסף למיסים ששילם , הקרקע החדשים-לעבדה כיצרן זעיר ולשלם דמי חכירה לבעלי

.בעלת הקרקע, למדינהידי החמרת ניצול -עלידי מכירת חלק מהקרקע ו-האפשרות להגדיל את הרווחים על, שנית

בלמה את חדירתן של המכונות החקלאיות ושל , שהמשיכו לעבד חלקות קטנות, האריסיםלאריס הערבי לא ; לבעל הקרקע לא היה כדאי להשקיע: שיטות עיבוד חדישות לכפר הערבי

.היה מה להשקיע

קולוניזציה הציוניתב" עבריתהעבודה ה"שילוב

המלווים בריבית , גובי המיסים, יצולו בידי בעלי הקרקעעקב נ, של הכפר הערבי הדלדולשממנו יכלו הפרדסנים , וזה מצידו שימש מאגר. אוכלוסייה יחסי- עודףיצר , והסוחרים

, עבודתו-הפלאח הערבי נאלץ למכור את כוח. והאיכרים במושבות לשאוב כוח עבודה שכיר, יקו לפרנסת משפחתומשום שהכנסותיו מהמשק שהוא ניהל היו כה זעומות שלא הספ

ההתפתחות המהירה של . ומשום שהוא חיפש הכנסה לתשלום חובותיו שתפחו בהתמדהקלטה חלק מעודף אוכלוסייה , 19- שהחלה ברבע האחרון של המאה ה, ענף הפרדסנות .קבועים או עונתיים, כפועלים שכירים

אשיתה על התבססה גם היא בר, שהחלה באותה תקופה, הקולוניזציה היהודית שהביאה , הקולוניזציה הזאת. במושבות ובחוות, העסקתם של פועלים ערבים בפרדסים

יצרה מצידה גורם נוסף , שאותה עיבדו, בעקבותיה נישול של פלאחים ערבים מהאדמהעבדו , 1920-ב. שחיפשו עבודה כשכירים בכפר או בעיר, לגידול מספרם של הערבים

).20' ע, 1974, בילצקי( םהיו פועלים יהודי 200מהם רק , פועלים 4,000במושבות יהודיות מדוע תהליך הקולוניזציה בפלשתינה דחף תחילה לפתרון המקובל , הסביר אלכס ביין

:פועלים ערבים, הווה אומר, ילידים-של העסקת פועליםמי הם הפועלים שיש , אירופיות מתעוררת השאלה-בכל התיישבות של ארצות בלתי"

, כמעט תמיד משתמשים לשם כך בפועלים הילידים. כדי שהעבודה תשתלם, העסיקםלהארץ סירבו לשמש ימקום שאינדיאנים יליד, באמריקה הצפונית; שרמת חייהם נמוכה

שהמתיישבים יעסקו , ולא קרה כמעט אף פעם. הביאו כושים מאפריקה, עבדים-פועלים )26' ע, 1970, ביין" (בעבודות פשוטות אנשים משלהם

כי גם המתיישבים היהודים , הסביר ביין, ולאחר התיאור הזה של הקולוניזציה בכלל .שהיו מנוסים בעבודה חקלאית, בפלשתינה לא היססו להעסיק פועלים ערבים שכירים

91

כחמשת אלפים 1912עבדו במושבות המטעים היהודיות בשנת , לפי אחת ההערכות , "אחוזות"פועלים ערבים הועסקו ב. (Nawratzki, 1914, p.264)פועלים ערבים שכירים

וכן , הברית ובארצות אחרות- שהיו בבעלותם של משקיעים יהודים שהתגוררו בארצות, רוזוב -ל "וביניהם אישים ציוניים שחיו בחו, במשקים פרטיים שהיו שייכים לאיכרים פרטיים

פועלים ערבים הועסקו גם ). 1981, דליה, הורוביץ(גולדברג ואחרים , וארבורג, קרמנצקי .בחיפה ובירושלים, אביב-בעבודות בניין בשכונות יהודיות בתל

-להעסקתם של פועלים ערבים במשקים שהיו שייכים ליהודים היה מניע ברור וגלוי כוח -בנאום באסיפת באי. העבודה הערבי הזול-תוך ניצול כוח, השגת רווחים גבוהים

את עמדתו בנושא ארתור רופיןהציג , 1913- ב) כלומר הציוניים" (ייםהיישובהמוסדות " :העסקתם של פועלים ערבים במשקים של יהודים

השאלה הגדולה היא כיצד אנו צריכים לסדר את עבודתנו כדי להגיע להקפיטל היותר " ם שהרווחי, עוסקים אנו בבעלי בתים בינוניים... ?גדול ולמספר הפועלים היותר גדול

פי הדרישה המוסרית בלבד לא ישקיעו פה את כספם -על. המבוקשים הם מקור מחייתם ).1981, דליה, הורוביץ" (ולשם גאולת הארץ אנו מוכרחים לבקש את הרכוש הפרטי הזה

שעסקו בצד המעשי של הקולוניזציה , השקפות דומות ביטאו גם אישים יהודים אחרים , קת פועלים ערבים בעבודות עונתיות ובעבודות פשוטותהם דגלו בהעס. היהודית בחקלאות

בעתלית מטעם הוועד הניסיונותשניהל תחנת , אהרון אהרונסון. בנימוק שהם זולים יותרהדורשות רמה , סבר שפועלים יהודים צריכים לעבוד רק בעבודות מקצועיות, הפועל הציוני

, ות צריכים לבצע פועלים ערביםואילו את העבודות הפשוט, של השכלה וטכנולוגיה מסוימת ).150' ע, 1981, גבתי(שהם זולים יותר

:1903כפי שהוא ראה אותו בביקורו בפלשתינה בשנת , תיאר את המצב אוסישקין יכול היה , על פני המושבות העבריות בארץ ישראל, אפילו בקפיצת הדרך, מי שעבר"

בפרדסי היהודים , ל עבודתם בשדות היהודיםשל ערבים עומדים ע(!) לראות שם מספר עצום..." ערבים לאלפים מוצאים להם עבודה אצל יהודים. ואפילו באורוותיהם ובבתיהם, ובכרמיהם

).116' ע, 1934, אוסישקין(

הפועל הערבי מלומד בחיים : אוסישקין גם הצביע על הטעמים להעסקת הפועל הערבי מוכן לעבוד ; גורר בכפרים הסמוכים למושבותמת; עבודה נמוך-מסתפק בשכר; עלובים

.המעביד יכול להתייחס אליו כאדון למשרת; עבודה חלקית ועבודה עונתיתהעלתה התנועה הציונית כבר , הטבעיים לכל משטר קולוניאלי, מול שיקולים אלה

כי יש לנקוט פעולה הייתהבראשית פעולתה בפלשתינה מערכת שיקולים נוספים שמסקנתה באתרי בנייה , ממשית להעסקתם של פועלים יהודים במקום פועלים ערבים במשקים

הלב בכיוון פעולה זה הועלתה כבר אז הסיסמא - לריכוז תשומת. ובמפעלים השייכים ליהודים .כאחת הסיסמאות המרכזיות של הקולוניזציה הציונית" העבודה העברית"

על הקולוניזציה להחלפת הפועלים מדוע פעלה התנועה הציונית כבר בראשית מפ ?הערבים בפועלים יהודים

, אם התנועה הציונית אכן ניהלה פעילות קולוניאלית. נראית פעולה זו תמוהה, לכאורה ניצול שהרווח בצידו היה , העבודה הזול של הפועלים הערבים-מדוע היא התנגדה לניצול כוח

?מרובהיקת רגליו של הפועל הערבי לא משום שמנהיגיה סלדו הקולוניזציה הציונית פעלה לדח

גם מנהיגים אלה לא קבעו שאסור לחלוטין להעסיק פועלים ערבים . מניצולו של הפועל הערביוכך הגדיר מדיניות זאת . 'כאשר מתעורר מחסור בידיים עובדות לקטיף וכו, מסיימותבעונות

ואין אנו באים לנצל עבודת נכרים אנו ' פינויצור כ'אם בארץ ישראל אנו יוצרים רק את : "רופיןמתוך כך ברור . החוקעל הקרקע שרכשנו אותה בכוח מוסריתקונים לעצמנו על ידי כך זכות

, שהם אגב, אין אנו עושים זאת מתוך שנאה אל הערבים, שאם אנו מעסיקים פועלים יהודיםעבודה ולטייב את אלא מתוך שאיפה לחנך את עצמנו ב, עובדים טובים המביאים שכר

- ויכולים להעסיק גם עובדים לא צריכיםוהדבר מובן מאליו שאנו . עצמנו-אדמתנו בזיעתאליהם שוויםיהודים במקום שהעבודה דורשת זאת ואין ברשותנו כוחות עובדים יהודים

).50' ע, 1937, רופין) (ג"ת –ההדגשות שלי " (בערכם

92

של להיבדלותהתפישה שחתרה –וחדת התנגדותם נבעה מתפישתם הקולוניאלית המי היטיב . האוכלוסייה היהודית מהאוכלוסייה הערבית המקומית ולבניית משק קפיטליסטי נפרד

:כתב, 1913-במוסקבה ב שפרסםשבספר , לנוב'לבטא גישה זו המנהיג הציוני צות הסיב, שאנו שואפים אליו, אם נזכור את חשיבותו של כוח תרבותי דומיננטי בארץ"

, את השיטה הזאת לא אנו המצאנו והיא מתבצעת בכל מקום. שגורמות להתבדלות מובנותהגרמנים , למשל. בפרט בארץ ישראל, שנציגיו של עם תרבותי מתיישבים בערים לא תרבויות

).1990, לפי יוסף כץ" (נוקטים באותה שיטהאת ההכרח בהיבדלות חוזר ומנמק , שנה מאוחר יותר 60-כ שפרסםבספר , מיכאל אסף

:מהקהילה הערבית והמשק הערבי, נגד התהוות משק מאוחדהיהודים שעלו לארץ במגמה ציונית פעלו בתנאים הנתונים "...

חסימת הדרך בפני העבודה הייתהכי התנאי הראשי והראשון להשרשת המוני יהודים בארץ את ההתיישבות 1914ועד 1882ה משנת שהציפ, ובייחוד העבודה הערבית הזולה, הערבית

לא , החזיקה אותה בכמות זעירה: כלומר, אותה מבחינה דמוגרפית וצמצמההיהודית נהדפו מפני הפועלים הערבים . 1914-1882שעלו בתקופה שבין , פועלים היהודיםה .חשובה

ה העיקרית לסיסמת בתופעה זו נעוצה הסיב. ברובם המכריע להגר מן הארץ, הזולים ונאלצו ).233' ע, 1970, אסף" ('העבודה העברית'

ההון היהודים -בעלי: חברתי קולוניאלי מיוחד-לתפישה זו של היבדלות היה מניע כלכלי וחברות ההשקעה הציוניות פעלו ליצירתם של תנאים נאותים לקליטתם של מהגרים יהודים

קולוניזציה של פלשתינה בשלהי התקופה העובדה שה. של פועלים יהודים, חסרי הון ורכוששלא כמו (שליטה פוליטית בארץ הייתהמאנית נעשתה מבלי שלתנועה הציונית 'העות

, )'הצרפתית וכו, שנשלטו בידי האימפריה הבריטית, בתהליכי הקולוניזציה במושבות אחרות, ייצורה-לה לגרום לנישולה ההמוני של האוכלוסייה הערבית ולגזילת אמצעי אפשרהלא

התנועה הציונית לא יכלה להבטיח . ולהעברתם לידי המהגרים היהודים, וקודם כל הקרקעיהפוך בעלים של מטע או , כי מייד עם בואו לפלשתינה הוא יקבל משק, לכל מהגר יהודי

.ושם יוכל להעסיק פועלים ערבים, שדהודה למהגרים פעלה התנועה הציונית ליצירת מקומות עב, בהתחשב בתנאים אלה

הון -שהיו אמורים להתיישב בפלשתינה כעובדים שכירים אצל בעלי, הרכוש- היהודים חסרי .יהודים

נעשתה בראשית המאה היבדלות , עדתי-שקודם לכן נשאה אופי דתי, מגמת ההיבדלות בהקמת שכונות עירוניות יהודיות : שמצאה את ביטויה גם בהיבדלות פיסית, חברתית-כלכלית

בהקמת ישובים חקלאיים של ; אביב הפכו אפילו לעיר נפרדת- שבמקרה של תל, דותנפרשבהן הועסקו רק יהודים , בריאות ותרבות, ביצירת התחלות של מערכות חינוך; יהודים בלבד

.ואשר נועדו ליהודים בלבדנועדה להבטיח את הקולוניזציה , "עבודה עברית"ובכלל זאת הדאגה ל, ההיבדלות

:ובמילותיו של אוסישקין. ית לטווח ארוךהציונמאות אחדות של פועלים , בסך הכל, בקרב הרבה אלפים של פועלים ערבים נמצאים"

וכל שחמורה שאלה זו וכל . ישובנו-צרעת ממארת בבית, דברים כפשוטם, זו היא. יהודיםהזה של ישוב הרי כל הבניין , אם לא כן. מן ההכרח הוא לפתור אותה מיידשקשה פתרונה

וזה , יום יבוא. על הר געש, ידי יהודים הולך ונבנה על חולי ולכשתרצה לומר-הארץ עליפקח את עיניו ויראה לפניו מושבות , ימצא דעת, האובד בעניו, הפלאח הערבי המדוכדך

כי זיעת אפיו שלו עשו את , כי ידיו שלו, הוא יראה וידע. ואנשים בהן מעט, עבריות פורחות ...והוא ימצא פתחון פה להשמיע גלוי ולעין את כל תביעותיו ע השפע הזה, ע הזהכל השפ

את הפועלים הערביים בפועלים , מעתה ולתמיד, ברור כי הכרח גדול הוא להחליף" ).118-117ע "ע, 1934, אוסישקין) (ג"ת –ההדגשות שלי " (יהודיים

ידי -על – מנהליתנעשתה בדרך ההחלפה הזאת של פועלים ערבים בפועלים יהודים והן בדרך של עידוד הגירתם של –קבלת החלטות מחייבות של המוסדות הציוניים המיישבים

להעסיק , לדעת החוגים הציוניים, שאותם ניתן היה, פועלים יהודים מהארצות המוסלמיות ). 1פרק , לעיל' ר(באותם תנאים שבהם הועסק פועל ערבי

לבין שולליה בקרב החוגים הציוניים לא היה ויכוח " העבודה העברית"די הוויכוח בין חסי שתתבסס על הון , אלה כאלה חתרו לקולוניזציה יהודית. בין חסידי הקולוניזציה לבין מתנגדיה

93

של גוף התיישבותי , ואשר תוביל להקמתה של מושבה, פרטי ועל הון של חברות ציוניותידי האינטרסים -שהודרכו על, נושא זה התנהל בין אלההוויכוח ב. בפלשתינה) קולוניאלי(

ידי האינטרס המיידי -על, כל-קודם, לבין אלה שהודרכו, הטווח של הקולוניזציה הציונית-ארוכי .של השגת רווחים גבוהים על חשבון ניצול העבודה הערבית הזולה

עה לא רק בפלאח נג, שאליה חתרה התנועה הציונית בפעילותה הקולוניאלית, ההיבדלות ההתפתחות הכלכלית בקרב העם הערבי . אלא בכלל החברה הערבית, ובפועל הערבי

ושכבה זו שאפה גם היא להשיג , הממון-בפלשתינה הובילה להתחזקותה של שכבת בעליעם התחזקות כוחה והשפעתה של הקולוניזציה 38.חברתיות ומדיניות, כוח כלכליות-עמדות, הפרדסנים, הסוחרים –ההון הערבים -דחיקת רגליהם של בעליהיא פעלה גם ל, הציונית

.'המלווים בריבית וכומאחר שראשית ההתיישבות הקולוניאלית הציונית חלה בתקופה שבה כבר הושלמה

ומאחר , העולם בין המעצמות האימפריאליסטיות וכבר נצבר ניסיון קולוניאלי עשיר-חלוקתאנשים בעלי ידע רב בניהול עסקים 20-ראשית המאה השבראש המוסדות הציוניים עמדו ב

בחירתם בכיוון הקולוניזציה המבוסס על היבדלות לאומית –קפיטליסטיים ובנעשה בקולוניות .מקרית הייתהלא שעמי הקולוניות אינם משלימים עם מעמדם וכי , כבר היה ברור 20-בראשית המאה ה

התקוממויות עממיות נגד הכיבוש הבריטי . מיותהלאו השחרורגוברת השפעתן של תנועות יריה נערכה כבר במחצית השנייה 'ואילו באלג, במצרים ובסוריה 1919-והצרפתי התחוללו ב

, סעיד(שלוו בקרבות כבדים נגד הכובש הצרפתי , שורה של התקוממויות 19-של המאה העבודתם של פועלים שקולוניזציה המבוססת על , לכן חששו ראשי התנועה הציונית). 1964

.אבל לא תוכל להימשך לאורך ימים, ערבים תניב אומנם רווחים גדול של ההשקעותמאנית לא איפשרו למוסדות הציוניים לתכנן קולוניזציה 'התנאים ששררו בפלשתינה העות

כלומר השמדתה הפיסית של האוכלוסייה –אמריקאי או האוסטרלי -על בסיס הדגם הצפוןלא פעלה ,טווח-לעומת זאת מתוך שיקולים קולוניאליים ארוכי. יה באותן יבשותהמקורית שח

המקימים , התיישבות קולוניאלית של חוואים –ירי 'התנועה הציונית גם לא לפי הדגם האלגהמוסדות . שבהם מועסקים התושבים המקומיים כפועלים, משקים קפיטליסטיים גדולים

אשר שלא כמו השחורים שהובאו מאפריקה , דים יהודיםהציוניים העדיפו לדאוג להגירת עוב .אלא במעמד של שכירים בחברה קפיטליסטית, לא היו במעמד של עבדים, לאמריקה

-ידי שיקולים כלכליים ומדיניים-הונע מפעל הקולוניזציה על, אפוא, כבר מראשיתו נקט . השגת רווחים קולוניאליים לשיקולים הכלכליים המיידיים של שנלוו, טווח-אסטרטגיים ארוכי

שלא תיצור זהות מלאה בין הניגוד , לבצע קולוניזציה כזאת –השיקול האסטרטגי היה או במילים אחרות לדאוג שבמשק הקפיטליסטי יעבדו פועלים , החברתי לבין הניגוד הלאומי

פועל ואילו מול ה; אבל לא לאומי, שבינם לבין המעביד היהודי יהיה ניגוד חברתי, יהודיםשמאמצי , מכאן. אלא גם פועל יהודי, )ניגוד חברתי ולאומי(הערבי להציב לא רק מעביד יהודי

המוסדות הציוניים לארגן הגירת יהודים עניים לפלשתינה היו חלק מהותי באסטרטגיה .שנועדה להבטיח יציבות להשתלטותם הקולוניאלית, שלהם

שאלה זו התבססה על התועלת לטווח הקצר כי הגישה הציונית היסודית ל, ניתן לומר עבודתו של מי תביא רווח גדול יותר לבעלי , השאלה הייתהלטווח הקצר . ולטווח הארוך

עבודתו של מי תבטיח בסיס איתן יותר למפעל –לטווח הארוך ; המשק או המטע בטווח הקצר. להשתלטות על הקרקעות ולהקמת ישובים של מהגרים יהודים, הקולוניזציה

העדיפותבטווח הארוך ניתנה ; שניתן לנצלו תמורות פרוטות, עדיפות לפועל הערבי הייתהאת מימושו המעשי של תהליך דחיקת רגליה של אפשרהשהעסקתו , לפועל היהודי

.האוכלוסייה הערבית המקומית לשם כינונה של קולוניה יהודית

38

:1919תיאור של הסוחרים הערבים בצפת בשנת לפנים היה מסחר זה בידי . די סוחרים ערביםבי –הספקת צרכי אוכל ולבוש , קניית היבולים –מ עם הפלאחים "כל המו"

אולם עם התפתחותם התרבותית של הערבים העירוניים התחילו סוחרים ערבים לדחוק את רגלי היהודים ולכבוש ... היהודיםכי אם , הם לא קונים בריבית קצוצה. הסוחרים הערבים החלו להתחרות גם בתוך השוק המסחרי היהודי... את המסחר

, "הפועל הצעיר" ("היהודים מתחילים קופצים על סחורות הערבים. גם צרכיהם מעטים ומסתפקים ברווחים קטנים. מניםבמזו ).1933מרס , 23גיליון

94

היה גם ביטוי , אחרת חברתית- כמו לכל שאלה כלכלית, ברור שלשאלת הפועלים והתגבשו תורות שהעניקו צידוק חברתי ומוסרי לנישול הפועל הערבי מאדמתו , אידיאולוגי. השפיעו על פועלים יהודים להשתלב בתהליך הקולוניזציה, באמצעות תורות אלה. ומעבודתו

הם כי בדחיקת רגלי הפועל הערבי , שהיו פועלים יהודים אשר היו משוכנעים, אולם העובדהמוצא להסברת הצד הזה של מפעל - אינה יכולה לשמש נקודת, "גאולה לאומית"מביאים

-כלכליים תנאיםהיו צריכים להיות , כדי שתורה כזאת תיקלט. הקולוניזציה בפלשתינה .מסיימיםחברתיים ומדיניים

עקב נישולם –נדחפו , שלא כמו האינדיאנים בדוגמא של ביין, הפלאחים הערבים אבל הם לא יכלו . למעמד של שכירים, למעמד של חסרי רכוש ומשק –אים בפלשתינה והתנ

שהיגרו אז לפלשתינה , משום שאת מקומם תפסו פועלים יהודים, עבודה כשכירים למצואשהתמצתה , הגישה הציונית. חברתיות ובגלל התעמולה הציונית-בגלל סיבות כלכליות

כמו גם (שהפועלים , ל הקולוניאלי הלאומנינבעה מהשיקו, "עבודה עברית"בסיסמה של הערבים עלולים ליצור איום על המפעל הקולוניאלי היהודי ועל ההשקעות ) הפלאחים

כאשר , והרי הקולוניזציה בפלשתינה התבצעה. ההון-הקולוניאליות של היהודים בעלימאנית שבה ומרדה לא אחת נגד 'האוכלוסייה הערבית בחלק זה של האימפריה העות

.גובי המיסים והמלווים בריבית, הקרקעות הגדולים-המרכזי ונגד בעלי השלטון

משה סמילנסקי וגרשון שפיר: ריאליזם מול אידיאליזם 2.6

). אוקראינה(היה בנו של חוכר ומנהל אחוזות בפלך חרסון ) 1953-1874( משה סמילנסקי, שנוסדה אז, מים בחדרההאב אלף דונרכש , 1891-בעת שהגיע עם אביו לארץ לראשונה ב

והקים עליה משק מטעים , משה עבד כפועל ובהמשך רכש קרקע ברחובות. ושב לעסקיו .השתתף בייסודה של התאחדות האיכרים ונמנה עם מנהיגיה, כאיכר. ופלחה

) 1907-1902(מאני 'בכתבי עת בעברית בשנות השלטון העות שפרסםמאמרים , י שנראתה בעיניו של איכר יהודי בעל חווה קפיטליסטיתכפ, מאפשרים לעקוב אחר המציאות

.)1939, סמילנסקי- כל המאמרים כלולים ב(וגם אחר עמדותיו מאזורים 19-של המאה ה 90-וה 80- שהגיעו לארץ בשנות ה, מה ידעו המהגרים היהודים

?שונים של רוסיה הצאריתניתן , היה משותף לכולם, הל אחוזהבנו של מנ, שהיידע של סמילנסקי, מבלי לקבוע .א

של התיישבות מניסיונותכי בהגיעם לארץ שאבו מהגרים יהודים השראה , ללמוד ממאמריו .שהיה מעוניין לפתח אזורים חקלאיים בידי מהגרים, בחסות השלטון הצארי, שבוצעו ברוסיה

קי שתי מביא סמילנס, )1902, "המליץ"פורסם ב" (ישראל-לשאלות ארץ"במאמרו הדוגמא הראשונה מתייחסת להתיישבות של בני כתה דתית . דוגמאות מרוסיה הצארית

השלטונות הקצו . במחוז מינוסינסק 1837בשנת ) סובוטניקי" (שומרי שבת"נוצרית בשם במוסגרת. להם קרקע חקלאית לא פוריה במיוחד והניחו להם לארגן את חיי הקהילה

כחלוף . יניהם מחדש את הקרקע אחת לשמונה שניםהם נהגו לחלק ב, )העדה(הקהילה , עשירים: יש בו כבר שלוש שכבות חברתיות, הכפר התבסס, מספר סמולנסקי, ששים שנה

.והעשירים גם מעסיקים פועלים שכירים, ועניים בינונייםבחבל ") אשכנזים"המכונים בפיו (הדוגמא השנייה מתייחסת להתיישבות של גרמנים

כי תחילה היו בידיהם , סמילנסקי מספר בהערכה. 19-של המאה ה 60- בשנות ה נובורוסיסקגם הם הורשו לארגן את . מהחבל 25%כבר –שנה 40וכעבור , מאדמת החבל 5%

.גדולים חקלאייםשהתבססו על משקים , קהילותיהם מאני יתייחס אליה'שהשלטון העות, מכאן שהציפיות של מהגרים דוגמת סמילנסקי היו

יקצה להם קרקע ויאפשר להם לכונן עליה , המהגרים היהודים כאל הסובוטניקים והגרמנים .המעסיקים פועלים שכירים, משקים קפיטליסטיים

אותו למד , מאנית'סמילנסקי מתאר במאמרו את המשטר הקרקעי בפלשתינה העות .ב לרכוש אדמה שהיא אפשר - כי אי, 1902-הוא מסביר במאמרו מ, למשל, כך. להכיר מקרוב

- כי האדמה היא נחלת כל בני הכפר וכולם כאחד צריכים למכור בבת, יען: "בחזקת פלאחיםלכן הוא מציע להתרכז ברכישות מבעלי אחוזות ". אחת את כל אדמת הכפר או חלק ממנה

' בעמק זבולון ובמארג, בשפלת החוף, שברשותם שטחי קרקע גדולים בעמק יזרעאל, גדולות

95

יפטליק 'אדמות ג –ידי השלטונות -לקבל קרקעות המנוהלים ישירות על ובניסיון, )להמטו(עיון תוכנית רכישת הקרקעות שבוצעה הפועל בידי חברות , בעצם, זו. בעמק הירדן ובעמק החולה

.פרטיות ומוסדות ציונייםם ובמיוחד לעליות המחירי, סמילנסקי היה מודע להשלכות של התפתחות שוק קרקעות .ג

לפי , כדי לשמור על מחירים נמוכים לרכוש קרקעות ככל האפשר, לכן הוא מציע. שהוא יגרוםורק לאחר מכן להקים עליהן ישובים חקלאיים עבור המהגרים ', בסעיף ב שציינההתוכנית .היהודים

אשר יכולים לרכוש קרקע , "בעלי הון פחות או יותר"הוא מעריך שישנם יהודים רבים .ד , אשר ימכור להם, כל שהם צריכים לו זה מוסד למתן אשראי. שתינה ולהקים בה אחוזהבפל

אשר . זרעים וחומרי בנייה, גם חלקת קרקע וגם כלי עבודה, בתשלומים פירעוןתמורת ילכו ויעבדו אצל אחיהם ויתפרנסו גם "שהם , עליהם אומר סמילנסקי, למהגרים חסרי ההון

".הםמדגיש סמילנסקי את החשיבות , הגרים ולהבטיח שמשקיהם יתבססוכדי להקל על המ .ה

מידי החוכרים הגדולים או הממשלה יבוצעו בידי הקרן ) או חכירתה(שרכישת הקרקע .ינהל את ההחכרה ומתן האשראי למהגרים עצמם") הבנק העברי("ק "ושבנק אפ, הקיימת

עד להגירתם גם של קהילות מאנית היא י'שפלשתינה העות, סמילנסקי מודע לכך .ו ולהקדימם ברכישת " להיות זריזים"לכן הוא מציע ). הטמפלרים(וביניהם הגרמנים , אחרות

. קרקעות

מקדיש סמילנסקי מקום לניתוח הבעיה של , )1903, "הצופה" ("גאולת הארץ"גם במאמרו צאותם של שכירי הוא חוזר ומציין את קיומה של העדה הכפרית ואת הימ. הפלאחים הערבים

הוא שב ומדגיש את . גדל ומספרםומצביע על כך שהכפרים הערביים מתפתחים , יוםשאת אדמותיהם , ")הקרקעים הגדולים("האפשרות לרכוש קרקע מהחוכרים הגדולים

.או בכפרים סמוכים, הגרים עליהן, מעבדים אריסיםלק את האריסים מהקרקע התבטא סמילנסקי בצורה נחרצת לגבי הקושי לס, בהקשר זה

:שנקנתה מידי החוכרים הגדוליםיושבי ' ערבים'כי לא כמותהם כ, נקלה יעזבוה-והפלחים קשורים לאדמתם ביותר ולא על"

הם ; כי עובדים הם אותה בתור בעלים ולא בתור פועלים, הם קשורים לאדמתם, הדרוםואינם , קרוביהם וקדושיהםכי בנו עליה בתיהם וחצרותיהם וקברו בה את , השתרשו בה

".'הנביא'לארץ , קשורים כלל בדמיונותיהם לחיים אחרים' תנועת היהודים'והפלחים מרגישים כי ב: "נמנע- ובהמשך הוא מבהיר את העימות הבלתי

ומי שהיה בקהלם יודע את הברותיהם המלאות שנאה עזה למתנחלים ... צפויה להם סכנהיקרר האדמה : ואין להשתומם. מעט במושבות החדשות-אאף כי הם משתכרים ל, החדשים !"ואל תהי שנאת הפלחים קלה בעינינו... ואותה הולכים ולוקחים המתנחלים, לפלחים

סביב המושבה –וביניהם , בהקשר זה הוא מביא כמה דוגמאות של עיתונים שכבר פרצו , מאנית'י הממשלה העותהקרקע בעמק הזה נרכשה בידי פקידי הברון רוטשילד מיד. מטולה

תשובי הכפר . שהשתתפו במרד הדרוזים, אשר גירשה מהמקום כפר של פלאחים דרוזיםדבר נאלצו פקידי הברון להגיע עמם - של- ובסופו, המנושלים התנפלו שוב ושוב על המושבה

.לפשרה לגבי עיבוד חלק מאדמותיהם המופקעותרכוש קרקע מיושבת בידי פלאחים הוא שב ומציע לא ל? מה המסקנה של סמילנסקי

. אלא לחפש שטחי קרקע גדולים של חוכרים גדולים, חוכרים סמילנסקי מודע לאפשרות של השוואה בין ההגירה היהודית לפלשתינה להגירות דומות

מצביע סמילנסקי על , שהוזכר לעיל, 1902-במאמר מ. של אירופים לאזורים אחרים בעולם, יוצאי הולנד, שנוסדה בידי הבורים, אפריקה הדרומית": ץ מולדתרא"כמושבות שנוסדו

, בהבדל מארצות אלה. זילנד-באוסטלריה ובניו, והמושבות שהקימו אנגלים בצפון אמריקה ". ארץ נושבת היא"אלא בלשונו ,"ארץ בתולה"ארץ ישראל אינה , הוא מציין

שב סמילנסקי לנושא , )1904, ד"י 'כ, "השילוח" ("ישראל-בארץ ההתיישבות"במאמרו את האדמה נגאלואנו , את האדמה בהשמידם את יושביה לקחושאר העמים : "בהכריזו

, אמירה זו מעידה). ג"ת –ההדגשות במקור כאן ובהמשך סעיף זה " (במיטב כספנו ועבודתנו

96

ורים זשהוקמה בא, "מושבה טהורה"על עשייה שמטרתה להקים בפלשתינה מה שמכונה אך בהתחשב בכך שפלשתינה היא ארץ . לפי הדוגמאות שהוא עצמו הביא, רים בעולםאח

אלא בדחיקת רגליהם , השמדת התושביםבהשגת המטרה הזאת תושג לא –מיושבת .באמצעות רכישת קרקעות מסיבית

רוכשות , נושא אחר שבו עוסק סמילנסקי הוא במערכת היחסים הכלכליים בין החברות

) 1905, ו"ט' כ, "השילוח" ("הישוב החדש"במאמרו . המתיישבים היהודים לבין, הקרקע .א מתיישבים יהודים"שעליו החתימה חברת יק, מביא סמילנסקי תיאור ביקורתי של החוזה

אשר מימנה את , רק לאחר סילוק חובותיו לחברה. האיכר היהודי היה במעמד של חוכר –וכן נתנה באשראי סכום מסוים כדמי קיום , בודההקמת הבניינים וקניית הבהמות וכלי הע

ושוב באשראי , יכול היה האיכר לקנות את הקרקע שעיבד, רק לאחר סילוק החובות האלה. בתבואה –ואם לאיכר אין מזומן , ההלוואה נעשה במזומן פירעון. עם ריבית לשנים ארוכות

א אישור להעסקת "בל מיקהאיכר חייב לק. האיכר חייב בתשלום כל המסים שגובה הממשלהכי , סמילנסקי מביע את דעתו. וגם למכירת החלקה שברשותו, לפיתוח ענף חדש, פועלים

, כי בכל ימי חייו, ומערכיך, "אינו אלא אדם שהחברה משתמשת בו לעבודת נחלתה האיכר" .האיכר לא יספיק לפרוע את חובותיו

רה שהיא חוכרת הקרקע או הבעלים הנמצא בתלות כובלת כזאת בחב, אותו איכר יהודי הוא עצמו מעסיק פועלים ערבים שכירים , שלה וכן מעניקת האשראי להקמת המשק

זריעה , מחרשת מסמר(שהיה מעבד את הקרקע בשיטות המסורתיות , החראת). חרתים(היה מקבל –ואם היה עושה שימוש בבהמות שלו , מהיבולהיה מקבל רבע עד חמישית ) ביד

.בולמהימחצית במאמרו מביא סמילנסקי דוגמא של יהודים שהפכו אריסים על קרקע שהחכיר להם הפחה

6,000-אותו חוכר גדול החכיר לקבוצת היהודים כ, לפי תיאורו. אלרחמן בעבר הירדן-עבדהיהודים מצידם התחייבו להביא עמם בקר וכלי עבודה וגם . לרבות בתי מגורים ורפתות, דונם

מכל 26%) בעל האחוזה(על האריסים היהודים היה לתת לחוכר הגדול ). יםחראת(פועלים -התנאים שקיבלו האריסים: ומסכם סמילנסקי. וכן לשלם את כל המסים לממשלה היבול

רטובים והרבה יותר משוכללים מן התנאים יותרהרבה "חוכרים היהודים בעבר הירדן ".א עם אריסיה"שהתנתה חברת יק

בין האיכרים , מביא סמילנסקי תיאור של חלוקת הקרקע, "הישוב החדש" בהמשך המאמר שבמטולה , מסתבר. אותן רכשו פקידי רוטשילד במטולה, כפי שבוצעה בקרקעות, היהודים

לכל איכר לא ניתנה : שהייתה נהוגה בכפר הערבי, הקרקע לחלקות חלוקתהועתקה שיטת לכל איכר במטולה , שמתאר סמילנסקי כפי. אלא ניתנו משבצות קרקע שונות, חלקה אחת

היו . דונמים 33-ל 4שגודל כל אחת מהן נע בין , משבצות קרקע בחלקות שונות 17ניתנו .קילומטר –ואילו אורכן , משבצות קרקע שרוחבן היה עשרה מטרים

- שבתחילת המאה ה, המסקנה העולה מהתיאורים והניתוחים האלה של סמילנסקי היא , הן כאשר חכרו קרקע מערבים, ם היהודים השתלבו באופן הייצור המסורתיהמתיישבי, 20

).א"יק(והן כאשר חכרו אותה מחברה בבעלות יהודית

שניסו להקים , שאותם מהגרים יהודים חסרי רכוש, סמילנסקי מגלה דאגה נוכח העובדה הישוב "אמרו לכן הוא מדגיש במ. שקעו בחובות –משקים חקלאיים בתנאים שתוארו לעיל

ולא , שמהגרים יהודים חסרי רכוש יישארו פועלים חקלאיים, את הצורך להבטיח" החדש, שהמהגרים חסרי הרכוש היו ברובם פועלים בארצות מוצאם, הוא מציין. יהפכו בעלי משקים

הוא מציע , אך כדי להבטיח שזה יקרה. ולכן אפשר שימשיכו להיות פועלים גם בפלשתינההוא , 1905-ב, וכבר אזה. ולקביעות בעבודה) אוכל חם(למטבחים , גוריםלדאוג להם למ

מסגרת(לעודד את הפועלים היהודים להקים אגודות ולקבל על עצמם עבודה בקבלנות , מציע ).לעיל' ר, שכונתה קבוצות עבודה

סמילנסקי עשה שימוש רב בשיח הציוני המקובל ושילב במאמריו ביטויים רבים כמו

כל היה - אך קודם". בריאת גוף חדש"ו, "התפתחות טבעית", "אהבת האדמה", "ת הארץגאול" .שעקב באופן מפוכח אחר ההתפתחות הקפיטליסטית של פלשתינה, איש מעשה

97

סמילנסקי דוחה את הרעיונות שיהודים ישקיעו , )1902" (ישראל-לשאלות ארץ"במאמרו וח תעשייתי יגרום לעלייה בביקוש למוצרי שפית, הוא מהזהיר. מהונם גם בפיתוח תעשייה, כתוצאה מכך הפלאחים הערבים יכניסו שיפורים במשקיהם. מזון ולכן לעליית מחיריהם

שרוב הפועלים בתעשייה , הוא גם מוסיף. ויהיה קשה יותר לרכוש קרקעות, מחירי הקרע יעלוכי תעשייה , וא מצייןה, נוסף לכך. ירעבו ללחם –אשר במקרה של משבר כלכלי , יהיו ערבים

".קנאה במנצלים הקובצים אוצרות כסף"מולידה ניגודים מעמדיים וסמילנסקי משנה , )1907, "העומר" ("הציונות המעשית"ובמאמרו , חולפות רק חמש שנים

:ובלשונו. הוא שר שיר הלל להתפתחות הקפיטליסטית החקלאית והתעשייתית כאחת: עמדה. ליסטית הגונה לא יבנה הישוב ולא יבוסס כאן מצבנו האקונומיבלי התפתחות קפיט"

לא יתחיל , י עד שירגיש כי למעשיו יש מבטח חוקי ידוע"שגם הוא אינו יכול לבוא לא, והקפיטללתת את "ולכן תפקיד הציונות הוא ". אלא אם יראה כי שכר נשקף לפעולתו, לפעול כאן

ולמשוך למעשה . להיות כאן חלוצי הקפיטל, היכולת לאנשים פרטיים הבאים לעשות עסקיםעל יסודות מסחריים איתנים וכמובן, י הספקת קרדיט הגון"את החלוצים האלה אפשר ע

".ומוצקיםמועבר , שיוחד תחילה למהגרים שהפכו איכרים ועיבדו את האדמה, התואר חלוצים, וכך

.שיביאו את הונם לפלשתינה, חגיגית לבעלי ההון-ממחיש במאמרו מ, לכן- שיצא חוצץ נגד פיתוח התעשייה רק חמש שנים קודם, קיסמילנס

כי רכישת קרקע , הוא מחשב. מדוע תעשייה היא גם עסק וגם מעשה ציוני מעולה, 1907סייעו ליישובן של , מיליון פרנקים 90שעלו למוסדות הציוניים והאחרים , והקמת משקים

מציין , לעומת זאת. י"של חלק אפסי של אדמת א" גאולה"משפחות יהודיות בלבד ול 1,500מעסיק , אלף פרנקים 200אשר פתח ביפו מפעל מתכת בהשקעה של , אדון שטיין, סמילנסקי

היא , שאם ההשקעה של המוסדות הציוניים הייתה מופנית לתעשייה, מכאן. פועלים 80 ). 1,500במקום (אלף משפחות 36הייתה מאפשרת את הגירתם של

כי רכישת קרקע לצורך התיישבות יהודים בעצם מזרימה את , מילנסקי מוסיף ומחשבס המועסקים , לידי מוכרי הקרקע הערבים וגם לידי הפועלים הערבים: ההון לידי ערבים

אנו מוסיפים , י"שעם כל איכר יהודי שאנו מוסיפים בא, מכאן: "ובלשונו. במשקים של היהודים ".של ערביםחיים ופרנסה לשלוש משפחות

:מכאן מסיק סמילנסקי כמה מסקנות שהעבודה במשקים תהיה , ובלשונו(שצריך לתעש את המשקים החקלאיים , האחת

ואז ניתן יהיה לשלם שכר גבוה יותר ולהעסיק בהם , ")תרבותית ביותר, ביותר רציונאלית" .יהודים חקלאייםפועלים

, "מחנה פועלים עברים) "בלשונו(כי בארץ יתגבש , שבדרך זו ניתן יהיה להבטיח, השנייה כוונתו ". כדי לא להמעיט את המחנה ,פועל להישארי צריך "כל פועל עברי שבא"שכן

יום חזרה -הייתה לצורך להתמודד עם התופעה הנפוצה של הגירה של פועלים יהודים קשי .וזאת לעיתים לאחר שהות של חודשים ספורים בארץ, לארצות מוצאם

כל פועל שאנו עושים אותו "משום ש, שאין להפוך פועלים יהודים לבעלי משקים, השלישית אחד מישראל ונותנים עם זה עבודה לעובד עובדי כך כוח "אנו ממעיטים ע', לאריסאו ' לאיכר

, "מרצם הטבעי"לכן הוא קרא לא לגזול מהפועלים את )".לכל הפחות(ח "לכהפ, נכרי אחד ".טיב את מצבם בתור פועליםהדוחף אותם להי

צריך לדאוג , שאם רוצים להבטיח שהפועלים היהודים אכן יישארו פועלים, הרביעית להבטיח , בהקשר זה מציע סמילנסקי. לתנאיי החיים שלהם ולזכויותיהם הסוציאליות

קבלה , בתי תבשיל משותפים, חנויות משותפות, מעונות משותפים, מלווה בזול"לפועלים אחריות , אחריות החיים, בתי מקרא משותפים, עזרה מדיצינית זולה, ודה בקבלנותלעב

כדי להגדיל את , שביתות מסודרות: אחרון חביב- ואחרון, אחריות מפני מקרי אסון, הזקנים ". שמקבל הקפיטל' עודף'מחיר העבודה על חשבון ה

סדות הפיננסיים והתפקיד העיקרי של המו: "החמישית מדברת בזכות התמיכה בהון אשר בלכתו , הקפיטל העבריאינו אלא לפנות את הדרך לפני , של הציונות עכשיו והפוליטיים

י ימצא שם את החוקיות הדרושה ואת הקרדיט הדרוש לפעולתו הקרקעית והתעשייתית "לאעל כך יש לסמילנסקי תשובה ? וכיצד מתקשר עידוד ההון עם הדאגה לפועלים". גם יחד ". להבנותיכולים הפועלים , י אותו הקפיטל אשר ינצל את הפועלים"ע רק: "סדורה

98

ופרסם, 20-בשנות השמונים של המאה ה) Shafir. 1996(כתב את חיבורו גרשון שפיר

. 1989אותו לראשונה בשנת " מושבה טהורה"מנתח שפיר את הפרקטיקה הקולוניאלית של , בפרק הראשון של חיבורו

)pure settlement colony ( מטעית-התנחלות אתנית"ושל) "ethnic-plantation settlement .(בוחן שבפיר את פעילות המוסדות הציוניים בפלשתינה, על רקע ניתוח זה ,

נאלצו , אך בשל התנאים בארץ, "מושבה טהורה"אותם הוא מציג ככאלה ששאפו לכונן שהעניקו המעצמות האירופיות למתיישבים , שפיר מציין את ההגנה. להסתפק בקניית קרקע

בהם ראו המעצמות שותפים למאמץ להנהיג בפלשתינה יחסים המבוססים על שוק , היהודים .קפיטליסטי

עיצוב חברת מתיישבים לאומית או " –כי המטרה של התנועה הציונית הייתה , שפיר מסכם , ים ובמיוחד מהסוג הטהורכדי להפוך את פלשתינה לקולוניה של מתיישב"אך ". טהורה

היה עליהם לצבור . הגופים המיישבים היהודיים לא יכלו להישען על דרכי הפעולה של השוקכפי שזה , ליצור; )שקולה(הזדמנויות יזומות מינימליות וליצור תנאים הולמים בצורה מכוונת

).Shafir, 1996, p. 19" ( תנאיי חממה, היהאת היכולת לפעול שלא לפי תנאיי : נועה הציונית מין כוח עליוןבניתוח זה מעניק שפיר לת

גם אם הוא עדיין לא שלט באופן מלא בכל , בתנאים שבהם כבר קיים שוק קפיטליסטי, השוקעובדות המציאות בפלשתינה ). בחקלאות המסורתית, למשל(התחומים הכלכליים

, דות היהודיים והציוניים עשובעלי ההון והמוס. מאנית מציגות מציאות שונה לגמרי'העותהם גם : שימוש מושכל בכל האפשרויות שנפתחו בפניהם, במהלך הקולוניזציה של פלשתינההם גם עשו עסקים בשוק ; היכן שאלה היו התנאים, השתלבו באופן הייצור המסורתי

לפי , הם העסיקו כוח עבודה שכיר גם של ערבים וגם של יהודים; שהחל לפרוח, הקרקעותשבו היו נתונים המדינה , הם גם תמרנו לתועלתם את הלחץ להישגי מזומנים; ורךהצ

.מאנית והחוכרים הגדולים'העותאך לא רק על שלב הנישול , התנועה הציונית אכן התבססה על הניסיון הקולוניאלי האירופי

דינות כינונן של המ -אלא גם על השלב שביטא את תוצאות הקולוניזציה , והחיסול הפיסי, התנועה הציונית, לכן. שהקימו מהגרים אירופים בצפון אמריקה וביבשות אחרות, העצמאיות

פעלה , "קולוניה טהורה"הציבה לעצמה כמטרה את כינונה של , כפי שמציין שפיר, אשרבתחום השירותים הציבוריים , לבידול האוכלוסייה היהודית מבחינה גיאוגרפית ותעסוקתית

, מאנית'ובוודאי לא בתקופה העות) חלק שני' ר(ך לא בתקופה המנדטורית א. והתרבות ועודשהיה (חברתי - ובארץ שרר משטר כלכלי, לא הייתה הפרדה מלאה בין יהודים לערבים, יהודים כערבים, שלו היו כפופים כולם, )בתקופת מעבר ממשטר מסורתי לקפיטליסטי

.פועלים יהודיםפלאחים ערבים ו, חוכרים ערבים ובעלי הון יהודיםכלומר דחיקת , "כיבוש העבודה"לפיה הרעיון והפרקטיקה של , גם המסקנה של שפיר

, היו עניינה של תנועת הפועלים המיליטנטית, רגליהם של פועלים ערבים בידי פועלים יהודיםלפיה ההון לא היה בעל הכוח , יוצאת מההנחה המוטעית –ולא עניינו הישיר של ההון

חברתי המכריע גם בכל הקשור במעמד העובדים השכירים ובמדיניות הגידור -הכלכלי .הציונית בשוק העבודה

כמו גם מהמדיניות שניהלו המוסדות , שהובאו לעיל, מהדברים של משה סמילנסקי , )כראש המשרד הארצישראלי של התנועה הציונית(ובראשם ארתור רופין , והאישים הציוניים

המחליטים לסלק פועלים ערבים , ה יוזמה עצמאית של פועלים מאורגניםברור שלא הייתה פערבים מהקרקע נולדה ) אריסים(כשם שהפרקטיקה של נישול פלאחים . ולתפוס את מקומם

אשר הנהיגו וניהלו את עבודת המוסדות הציוניים בהתאם , בהתנהלות של בעלי ההוןאשר , של עידוד קבוצות עבודה מסוימתכך גם הטיפוח של פרקטיקה , לאינטרסים שלהם

כל מאותה הנהגה -באה קודם, יתפסו את מקומות העבודה במשקים ובמפעלים היהודיים .ושירתה אותם אינטרסים

מאנית באותם תנאים 'התפתח בפלשתינה העות, היהודי והערבי כאחת, מעמד הפועלים סכסוך הלאומי ה. חברתיים של מעבר מחברה מסורתית לחברה קפיטליסטית-כלכליים, היה התוצאה של ההתפתחות הזאת, ששורשיו אכן נעוצים באותה תקופה, ערבי- היהודי

שהועסקו , הפועלים היהודים. ההשתלטות הקולוניאלית הציונית, כגורם מרכזי, אליה נוספה

99

הצביעו "וגם , ניהלו מערכות רבות להגנה על זכויותיהם כפועלים, במושבות היהודיותחברתית -המציאות הכלכלית, במקביל. נסבלים-ר התנאים היו בלתיכאש, "ברגליים

אולם מציאות . והמדיניות הציונית דחפו קבוצות של פועלים יהודים לעימות עם פועלים ערביםלפיה תנועת הפועלים היהודית התפתחה , עגומה זו אינה מובילה בהכרח למסקנה של שפיר-היהודי סכסוךאלא על בסיס של , מושבותבארץ לא על בסיס הניגוד עם בעלי המטעים ב

.ערבי בין פועלים בשוק העבודההם הקיפו רק חלק של –קיבוצים , מטבחים משותפים, גם כאשר הוקמו קואופרטיבים

היו פועלים יהודים רבים שהמשיכו לעבוד אצל מעבידים יהודים בחקלאות . הפועלים היהודיםאשר , אך ההיסטוריה הרשמית המגמתית. אופרטיבוזאת מבלי להיות חלק מקו, או במלאכה

–שוויוני -בעל אופי חברתי, ניסתה כל השנים להציג את הקולוניזציה הציונית כמפעל ייחודיעל כל הסבל , היא שהסתירה וממשיכה להסתיר את המציאות של קפיטליזם בתחילת דרכו

.ם קשיםשהועסקו בתנאי, שהוא גרם לפלאחים המנושלים ולפועלים השכיריםניתן להשתמש ,מאניים לא ערכו מפקדי אוכלוסייה סדירים'מאחר שהשלטונות העות

כמבטא בקירוב רב את המצב ששרר בפלשתינה 1922- במפקד הראשון שערכו הבריטים באלף 84חיו בפלשתינה 1922-כי ב, ממפקד זה עולה. מאנית'גם בשלהי התקופה העות

מכלל האוכלוסייה 64%או , אלף 54אביב -יפו ותל, םחיו בערים ירושלי ומהם, יהודים ).2003שביט (היהודית

, אשר התגוררו ועבדו בערים, השלישים של האוכלוסייה היהודית- התלות של שני , שהשכירו דירות לפועלים היהודים בערים, בעלי הבתים. במוסדות הציוניים הייתה מצומצמת

בניהול ענייניהם , מסחר והפיננסים לא היו זקוקיםה, והמעסיקים בענפי התעשייה והמלאכהמהיהודים שחיו בהבדל, לכן היהודים העירונים. לסיוע המוסדות הציוניים, היומיומיים

גאולת "ו" עבודה עברית"גם לא היו טרף קל לליבוי איבה ולתעמולה למען , בישובים כפריים ". הארץ

קואופרטיבים , קבוצות פועלים, אר לעילכפי שתו, בקרב האוכלוסייה היהודית התגבשו לכן אי בסיס . אך הכוח הדומיננטי בקפיטליזם הישראלי היו דווקא העירונים. וקיבוצים

מאנית הצטיינה 'לפיה הכלכלה של הקהילה היהודית בפלשתינה העות, למסקנתו של שפירעסקו , ם אחריםשהתגוררו במושבות וישובים חקלאיי, הפועלים היהודים. בקולקטיביזם פנימי

- שכבר אז הייתה מקוטבת מבחינה כלכלית, רובם בעיקר בהישרדות בחברה בורגנית .חברתית

, אביב בהיסטוריוגרפיה המקובלת של היישוב היהודי בארץ- בהתייחסו למקומה של תל :מציין יעקב שביט

וס ההגמוני ושל האת ההגיונית האידיאולוגיהאביב כמו נמצאה מחוץ לתחום של -תל"... את הפער העמוק בין האידיאולוגיה ומערכת הסמלים , באופן התפתחותה ובהווייתה, וביטאה

, ישראל- שנוצרה בארץ, כלכלית- ובין המציאות החברתית, מזה, של הזרם המרכזי בציונותכמעט לא השפיעה על מגמות התפתחותה האורבנית של העיר ההגיוניתהאידיאולוגיה . מזהוגם המוסדות , אביב כחברה עירונית- של האוכלוסייה בתל אופייההתגבשות אביב ושל -תל

" ישוביים כמעט לא השפיעו על התפתחותה והתגבשותה-ציוניים והכלל- הפוליטיים הכלל ). 60-61ע "ע 2003, שביט(

סיכום 2.7, יטיחברתי ופול- הקפיטליזם אינו גובר על המשטר המסורתי אלא כתוצאה מתהליך כלכלי

בגלל הנישול , חברתיות ישנות- של צורות כלכליות ההרסבגלל , הגובה מחיר אנושי כבד .וההתרוששות

שליטי המשטר , בהן גוברת הבורגנות על מעמד בעלי הקרקע, בבואו לבחון את הדרכים ):ד1957, אנגלס(הצביע אנגלס על שתי דרכים עיקריות , המסורתי

מגיעים לסוג ) הבורגנות(בעלי ההון ,"התחלקות בשלל"ות אותה ניתן לכנ, בדרך אחת וחלקם הם , )המלך(שחלקם קיבלו את הקרקע מהריבון , של פשרה עם בעלי הקרקע מסוים

תשלום -הפקעה בשל אי, רכישה(שהשתלטו על קרקעות איכרים בשיטות כלכליות , סוחרים, ואי של המשטר המסורתיבעלי הקרקע ממשיכים לפעול לפי התו, בהסדר כזה). 'חוב וכו

100

ואילו בבתי המלאכה ובמפעלי המנופקטורה מעסיקים פועלים בשיטות הדומות לשיטת , ליד המשטר המסורתי, הבורגנות צוברת עושר בצד, בשיטה זו. הנהוגה בכפר, הצמיתים

בתקופות , דרך התפתחות זו הייתה האופיינית. מסויםהממשיך לתפקד פרק זמן היסטורי .הפרוטסטנטית לדגמיה השונים הכנסייהוהיא לוותה בהופעת , אנגליה ולגרמניהל, מסיימות

הבורגנות העולה מדיחה את בעלי הקרקע ,"ההדחה"שאותה ניתן לכנות , בדרך השנייה המבוסס על ההגדרה הקפיטליסטית של הקניין , מעצבת ספר חוקים, מהרכוש ומהשלטון

שיטה זו באה לידי ביטוי . ה השכירה במרכזהפרטי ועל הצבת ייצור הסחורות והעבוד ).1789(בעיקר במהפכה הגדולה , בצרפת

- הבורגנות התעשייתית, והן במקרה של ההדחה, הן במקרה של ההתחלקות בשלל , עד שהיא השיגה את שלטונה הבלעדי, פיננסית הייתה צריכה לנהל מאבקים נוספים

.גם את הפועלים, כדאיכשהיה לה , ובמאבקים אלה היא שיתפה לעיתיםהבורגנות הערבית פעלה לפי : במקרה של פלשתינה היה עירוב של שתי השיטות האלה

את הייצור הקפיטליסטי בתחילתו בצד הייצור המסורתי וארגנהשיטת ההתחלקות בשלל לרבות המוסדות (הבורגנות היהודית . ותוך הימנעות מעימות חזיתי עם המשטר המסורתי

אך גם בהדחה של הבורגנות הערבית , השקיעו מאמצים בהדחה של בעלי הקרקע )הציוניים. אופי כלכלי ולאומי כאחת, לכן, הדחה זו נשאה). כאשר השתלם לה, בצד שיתוף פעולה(

גם שיתפה במערכה גם את , במהלך התבססותה מול הייצור המסורתי, הבורגנות היהודית ).היהודים(הפועלים

את ההתפתחות השווה, וי לסייע בהבנת אופי הקולוניזציה של פלשתינההעש, ניתוח אחר הדגם של קולוניית המטעים והדגם –ארוכת הטווח של שני דגמים עיקריים של קולוניזציה

המחקר ). כזו שרוקנה באלימות מתושביה המקוריים, כלומר" (ארץ ריקה"של קולוניה של שכן המטעים , עים התפתחו בקצב איטי יותרכי ארצות שהתבססו כקולוניית מט, הזה מצא

אמצעית של הפועל בבעל המטעים -כמו תלות בלתי, שימרו מאפיינים של ייצור מסורתי, לעומת זאת. ולכן עיכבו את הפיתוח הקפיטליסטי, )או כפועל הכפות כלכלית למעביד, כעבד(

חכירה (בעלות אשר כלל גם הבטחת, )מרוקנת" (ארץ ריקה"בארצות שיישמו את הדגם של -כדי לשכנע אותם להשתקע , והקמת רשתות חברתיות, למהגרים על חלקות קרקע) לדורות

, שכן בוצע סילוק פיסי של נושאי המשטר המסורתי, קצב ההתפתחות היה מהיר יותר ). Engerman, Sokoloff, 2006(ולכן מואצת , וההתפתחות הייתה מלכתחילה קפיטליסטית

שוואה בין שני הדגמים הוא שיעור משקי הבית שהייתה להם בעלות על אחד המדדים לה ממשקי הבית הייתה 75%- ל) 1900בשנת (הברית - בארצות. 20- קרקע בתחילת המאה ה

) 1910(במקסיקו , לעומת זאת. ממשקי הבית 87%-ל –) 1901(ובקנדה , בעלות על קרקעב וקנדה "ארה, בדוגמא זו). Ibid, p. 56(ממשקי הבית הייתה בעלות על קרקע 2.4%-רק ל

.את דגם קולוניית המטעים –ומקסיקו , "ארץ ריקה"מייצגות את הדגם הקולוניאלי של כי התוצאות מרחיקות הלכת של הקולוניזציה האירופית על , המחברים הגיעו למסקנה

מושפעות במיוחד מהשינוי שחל בהרכב האוכלוסייה באותן , שבהן התרחשה, הארצות .שבהן התבצע תהליך הקולוניזציה, ותחבר

, )רוטשילד, המושבות(אשר החלה לפי הדגם של קולוניית מטעים , הקולוניזציה בפלשתינה וגידורה בפני (של רכישת קרקע , "ארץ ריקה"לדגם של 20-עברה עוד בתחילת המאה ה

נבדלים ושל הקמת ישובים, של הקרקע למהגרים) החכרה(של מכירה , )הפלאחים הערביםבתנאים של פלשתינה בשלהי התקופה . עבור המהגרים היהודים) כפריים ועירוניים(

נוסח צפון " ארץ ריקה"לא עמד על הפרק ביצוע של המודל הקולוניאלי של , מאנית'העותעם ללא ארץ לארץ ללא : "שנעשה בביטוי הציוני, וזאת למרות השימוש הנרחב, אמריקה

רכישת (יה של האוכלוסייה הערבית בעיקר בשיטות כלכליות לכן בוצעה דחיקת רגל". עם-ובאימוץ הדגם של היבדלות פיסית) קריטריונים של לאום בהעסקת פועלים, "גידור", קרקע

.גיאוגרפית של המהגרים מהאוכלוסייה הערביתכהגדרתם , נשא אופי אתנוקרטי, שעוצב בפלשתינה בתנאים אלה, המשטר הקפיטליסטי

תחילתו של משטר אתנוקרטי היא תמיד בכינונן של קהילות . יפתחאל ואחריםשל אורן ועל העדפת " לאומי"המבוסס על יבוא הון , המקימים משטר קפיטליסטי, מהגרים אירופיים

קידר מנו שלושה ) סנדי(אורן יפתחאל ואלכסנדר . העסקתם של בני הלאום של המהגריםהקמתה של חברת : "של משטר אתנוקרטי גיאוגרפיים בעיצובו-היסטוריים" מנועים"

101

', הגיון אתני'של ' חלחולו'ו; אתנית חזקה-הבנייתה של לאומיות; )settler society(מתיישבים פי מסלולים -על, הפיתוח והריבוד המעמדי בחברות קפיטליסטיות, המנחה את זרימת ההון

).2003, קדר, יפתחאל" (אתניים נפרדים, הקפיטליסטי מעוצב בתנאים קולוניאליים ובדרך אתנוקרטיתאולם גם כאשר המשטר

בתנאים . ממלאת את התפקיד הכלכלי ההגמוני, ובעיקר זו התעשייתית והפיננסית, הבורגנותהגמוניה , לפרק זמן מסוים, יכולה להתקיים, כפי שהראתה ההתפתחות בפלשתינה, מסוימים

שההון לא , פוליטי כזה אין בו כדי להעידאך מצב . פוליטית של מפלגות פועלים רפורמיסטיותולא היה בידיו להכפיף את תנועת הפועלים , היה הגמוני דיו בחברה הפלשתינאית בכללותה

שליטתן הפוליטית של מפלגות ). Shalev, 1992, p.163(כפי שמסכם מיכאל שליו , לעצמו, פרויקט הציונימעמדי ובהשתלבות מלאה ב" שלום בית"הדוגלות ב, פועלים רפורמיסטיות

. היא הכפפה של תנועת הפועלים להון

102

, בביולוגיה, לרבות פרקים בכימיה, והיו לו בראשו ידיעות מסודרות מכל הבא והמזדמן"... , בהיסטוריה ובעיקר בכלכלה ובבניית משק מתפתח

, באסיה וגם באמריקה, באפריקה, צרפתי או הגרמניה, רק שאל על גורל הקולוניאליזם האנגלי הואת , ל היבשות הנחשלותאומה לומדים מפלישה זו של האדם האירופי

..."שאיננה רק שלנו, ומה צריך שנלמד אנחנו כשמחדשים ומחיים את הארץ הישנה שלנו 39)יזהר. ס(

צבאיים של בריטניה- האינטרסים הכלכליים והמדיניים. 3פרק

והפיכתה לחלק מהאימפריה הבריטית 1917תינה בידי הצבא הבריטי בשנת כיבוש פלשלא ) אשר העניק לבריטניה מנדט על פלשתינה, ידי חבר הלאומים-הצעד אושר בדיעבד על(

: אבל השפיעו רבות על התפתחותה, חברתית-אחת את המציאות הכלכלית-שינו בבת .במטרופולין הבריטיפלשתינה הועמדה במצב של תלות פוליטית וגם כלכלית

אגראריתהייתה ארץ 20-פלשתינה בעשור השני של המאה ה, בחלק הראשון שצויןכפי באותה שנה נמנו עם מוצרי . 1920ביטוי לכך נמצא בנתוני הייבוא והייצוא של . מובהקת

– )פחם ונפט(דלק לסוגיו . טבק וטקסטיל, קמח, אורז, סוכר, אריגי כותנה: הייבוא העיקריים 17 –) מכונות מצויןלא (ואילו עץ וסחורות של ברזל ופלדה , אחוזים מהייבוא 27היווה

הייצוא של פלשתינה באותה שנה היה מורכב כולו מייצוא של תוצרת . אחוזים מהייבואיצוא . קטניות ופירות, יין, אבטיחים, )משמן זית(סבון , תפוזים: חקלאית טרייה או מעובדת

וכתוצאה מכך , בראשית תקופת המנדט כיסה כרבע מכלל הייבוא אליה הסחורות מפלשתינה, "י"ידיעות של החברה להתפתחות הכלכלית של א("היה לפלשתינה עודף יבוא שנתי גדול

1921.( , )אביב ובחיפה- בתל( 1925-1923הכוח הראשונות הוקמו בפלשתינה בשנים - תחנות

במפעלי , למשל, כך. ועים חשמליים מצומצםועד להקמתן היה השימוש בחשמל המופק במנכוחות סוס בלבד 800מנועים בהספק כולל של 1922חרושת בבעלות יהודים היו בשנת

).217' ע, 1947 –ז "לשנת תש היישוביתספר הכלכלה ( מאנית'מחלקות ביניהן את הירושה העותבריטניה וצרפת 3.1

הייתה תוצאה , לעיראק ולאיראן, יוחד למצריםובמ, התיכון- החדירה של בריטניה למזרח של חתירת המעצמות האימפריאליסטיות האירופיות להשיג שליטה באזורים שונים בעולם

. השגת אזורי השקעה רווחיים והקמת מאחזים צבאיים ומדיניים, לשם ניצול אוצרות הטבעולכן נדון בהן ,ניתוח כללי של חדירה זו וסקירת תולדותיה חורגים ממסגרת הספר הזה

.במידה שהן השפיעו על ההתפתחות הכלכלית והחברתית של פלשתינההמסע ). 1799( נפוליוןצרפת ניסתה לכבוש את פלשתינה באמצעות המסע הצבאי של

.אך הוא סימל את חריפות המערכה על השליטה בארץ זו, נכשלשבין תפקידיה היה , )1847(ם בריטניה מצידה הייתה הראשונה לפתוח קונסוליה בירושלי

אפואהגורם היהודי היה "כי , אליאב מעריך. גם התפקיד של הענקת חסות כללית ליהודיםאך אומץ ברצון כאמצעי נוסף לחיזוק ההשפעה הבריטית וכמשקל נגד לקתולים , משני

לו ואי, היו תחת חסות צרפת, יש לזכור, הקתולים). 46' ע, 1978, אליאב" (ולאורתודוקסים .תחת חסות רוסיה הצארית –האורתודוקסים

בנצלן תבוסה . תורכיה ורוסיה, מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בתבוסתן של גרמניה לכן -שהיו קודם, את מרבית השטחים, בריטניה וצרפת, חילקו ביניהן המעצמות המנצחות, זו

לשטח שיהפוך בהמשך וכן , פרט לתורכיה עצמה ולתימן(מאנית 'בתחומי האימפריה העותבריטניה הוכרה כמעצמה בעלת מנדט שליטה ). אשר הוכרו כמדינות עצמאיות, סעודיהבכוויית , שליטה זו נוספה לשליטתה המלאה באיראן. בעבר הירדן ובפלשתינה, בעיראק

. שהיו כולן ארצות מפיקות נפט, ובנסיכויות המפרץשגיבשו שני , סוכמה בהסכם סודי, נייםמא'חלוקתה העתידית של השליטה בשטחים העות

עוד במאי ) פיקו- הסכם סייקס(פיקו הצרפתי ' ורז'מארק סייקס הבריטי ושארל ז: דיפלומטים

.21' ע, 1992, ביתן מוציאים לאור- זמורה, מקדמות, יזהר. ס 39

103

קיום ההסכם האימפריאליסטי הזה נחשף בידי ממשלת רוסיה הסובייטית בנובמבר . 19161917 .

פרט (פע אוצרות טבע בש, ככל שהיה ידוע אז, שלא הצטיינה, מאנית'פלשתינה העות לא שימשה יעד חשוב , ושלא נמצא בה נפט בכמויות מסחריות, )לאוצרות ים המלחידי הבריטים -מטרת כיבושה של פלשתינה על. ובכלל זאת בריטיות, להשקעות הון זרות

: מדינית-בראש וראשונה אסטרטגית, אפוא הייתה, העולם הראשונה- בתקופת מלחמתהתיכון ולחזק את מעמדה של בריטניה -ריטיים במזרחלהבטיח את האינטרסים הב

עם . הברית- ובעיקר עם צרפת וארצות, בהתמודדות עם מעצמות אימפריאליסטיות אחרותהשיקולים האסטרטגיים הבריטיים נמנה גם ההגנה מצפון על השליטה הבריטית בתעלת

כחלק ממערך , ירייםימיים ואוו, בסיסים צבאיים, במידת הצורך, והאפשרות להקים בה, סואץ .שנועד להבטיח קשר יבשתי עם הודו, בריטי אזורי

שיקולי השליטה במקורות הנפט 3.2התיכון התמקדו באותה -האינטרסים הכלכליים של האימפריאליזם הבריטי במזרח

הממוקמת , פלשתינה. ובתעלת סואץ שבמצרים) שנתגלה בעיראק ובאיראן(תקופה בנפט ולריכוזם של , הייתה מאחז אסטרטגי חשוב, לעיראק ולמצרים, לאיראן בקרבה גיאוגרפית

כוחות צבא וצי בה נודעה משמעות רבה לגבי יכולתה של בריטניה להתערב ולהשפיע על הממשלה - מי שהיה שר המושבות ולאחר מכן ראש, יל'רצ'וינסטון צ. ההתפתחויות באיזור

, להשיג את אספקת הנפט שלנו... עלינו: "1913ביולי 17-אמר בנאום שנשא ב, של בריטניהולאורך אותן דרכי ים , במידת האפשר ממקורות שהם תחת פיקוח או השפעה בריטיים

).Bonne, 1932" (שעליהן יכול הצי להגן בביטחון ובקלות מירביים, ואוקיאנוסמדגימה את מאבקי הכוח בין )IPC(חברת הנפט העיראקית תולדות הבעלות על

IPCראשיתה של . התיכון בראשית המאה העשרים-צמות האימפריאליסטיות במזרחהמע 1912בשנת . 1908-אשר הוקמה ב, "המזרח ואפריקה זיכיונותחברת "בחברה שכונתה

הון (בעלי המניות שלה היו הבנק הלאומי של תורכיה , "חברת הנפט התורכית"שונה שמה לודויטשה , )אחוזים מהמניות 25(הולנדי -ן בריטיקבוצה של הו, )אחוזים מהמניות 50, בריטי ).Bonne, 1932) (אחוזים מהמניות 25, הון גרמני(בנק

קיבלה צרפת את חלקו של , העולם הראשונה-שכונסה בתום מלחמת, רמו-בוועידת סן יהיה ) עיראק(שלפיו אזור מוסול , והושג הסכם, בחברת הנפט התורכיתההון הגרמני וצינורות הנפט מן האזור הזה אל הים התיכון יעברו באזורים שבשליטה , תבשליטה בריטי

). סוריה ולבנון(צרפתית דלת "שתבעה מבריטניה מדיניות של , הברית-אולם בעקבות לחץ חריף מצד ארצות

נאלצו בריטניה וצרפת לצרף גם הון אמריקאי , לחדירה כלכלית לגבי כל המדינות" פתוחהחברת הנפט "ל 1928זאת שונה שמה של החברה בשנת בעוקבות. הנפטלבעלות על חברת

לכל אחד מארבעת : חלוקת המניות בה כדלקמן הייתה, 1929ביוני , בעת רישומה ".העירקיתהחברה ; איראנית- חברת הנפט האנגלו; )ב"ארה(סטנדרד אויל -המשקיעים העיקריים

. אחוזים מן המניות 23.75הוקצו –וחברת הנפט הצרפתית ) חברת של(הולנדית -הבריטיתששימש סוכן בהשגת , ארמני(האחוזים הנותרים ניתנו לחברת ההשקעות של גולבקיאן 5

בהסכם (הסכימו ביניהן IPCהשותפות לבעלות על ). הזיכיון לניצול שדות הנפט בעיראקשהיו בעבר חלק , כי לא יתחרו זו בזו במדינות, ")הסכם הקו האדום"הידוע בשמו

ששלט בהפקת הנפט גם בנסיכויות , הן הקימו קרטל נפט, בפועל. מאנית'האימפריה העותמשפעלו בעיקר באמריקה , יחד עם שלוש חברות אמריקאיות, חברות אלה. המפרץ ובתימן

שמנע את הקמתו של שוק , ויחד הן הנהיגו משטר נפט עולמי, "שבע האחיות"כונו , הלטינית ).Marcel, 2006; 1933, פרויס, ובסקינמיר(נפט גולמי עולמי פתוח

: הרכב המניות של חברת הנפט העיראקית מצביע על עוצמתה היחסית של בריטניה ). איראנית ואלה של חברת של-אלה של חברת הנפט האנגלו( בחלקה עלו כמחצית מהמניות

טניה היא שהבטיחה את אחיזתה של ברי, שלוותה במדיניות קולוניאלית נמרצת, עוצמה זו .למרות שגם צרפת גילתה בה עניין רב, בפלשתינה

בהמשך הזמן ניצלה בריטניה את פלשתינה לא רק כמאחז אסטרטגי אלא גם במישרין זיקוק עבור -בשטחה של פלשתינה הונח צינור נפט אל הים התיכון והוקמו בתי: לענייני הנפט

104

הבריטי השלטון, כלומר(שתינה נחתם הסכם בין ממשלת פל 1931בינואר . חברות בריטיותכלל את הזיכיון. שנה 70-ל זיכיוןשלפיו הוענק לה , לבין חברת הנפט העיראקית) בפלשתינה

נלוויםהקמת מפעלים ; הים-הנחת קווי צינורות בתחום פלשתינה עד לשפת: הזכויות הבאותסלילת ; וחדיםנמלים מי, כוח- תחנות, בריכות, תחנות שאיבה, בתי מלאכה, זיקוק-כגון בתי

תשלום של אוצרות טבע -ניצול ללא; בניית רשת טלפון וטלגרף; כבישים והנחת מסילות ברזלמעבר חופשי ; העסקת כוח עבודה ללא כל הגבלות הגירה; )פרט לדמי רישיון(כגון גבס ואבן

, הכנסה-ממס, החברה זכתה בפטור מלא ממכס. הפעלת כוח משטרתי משלה; בגבולות 40.והותר לה להטיל מסים ותשלומים על השימוש במתקניה, כל מס אחרממסי רכוש ומ

מתחייב בו לשרת את , החתום על כתב הזיכיון כנציג פלשתינה, הנציב העליון הבריטי אלא גם , לא רק לוותר על הכנסות ממסים על פעילות החברה: חברת הנפט בכל התחומים

להבטיח , להנחת צינורות הנפט להפקיע עבורה קרקע הנחוצה להקמת מתקנים אוהמתקנים באמצעות כוחות לביטחוןולדאוג , למועסקים אצלה ולתוצרת מעבר חופשי בגבולות

.משטרה, יתר- בהעניקו לחברת הנפט זכויות, בעל אופי קולוניאלי מובהק, אפוא, הזיכיון היה

באמצעות . תשהעמידו אותה מעל למערכת החוקים והכללים של המערכת המשקית הקיימ, ההשפעה- של חבר הנפט הבריטית רבת לשלטונההסכם זה עברה בעצם גם פלשתינה

.שזכתה בתנאים שלכמותם לא זכתה שום חברה פרטית אחרת בפלשתינה, איראנית-חברת הנפט האנגלו, קיבלה חברת נפט בריטית אחרת 1922באוקטובר

ושתיהן יחד , חברת הנפט העיראקיתחברה זו השיגה הסכם עם . זכויות מעבר בפלשתינההגיעה תפוקתם השנתית , 1939-כשהושלמה בנייתם ב. הזיקוק בחיפה- ניגשו לבניית בתי

מיליוני טונות 4-שנים גדלה התפוקה ל 5וכעבור , הזיקוק למיליון טונות נפט- של בתי)Shwadran, 1973.(

בריטניה וממשלת עיראק בין ממשלת 1936-אופי קולוניאלי היה גם להסכם שנחתם ב וגם תזכה , שלפיו תקבל ממשלת עיראק אזור סחר חופשי בנמל חיפה, )בריטית-הפרו(

.אחוזים מרמתו הקיימת 50-בהורדת המס על האורז העיראקי ל כלכלה של מושבה בריטית 3.3

הבריטי דגש בפיתוח של תשתית התחבורה השלטוןשם , מראשית השתלטותו על פלשתינהביצירת תנאים נוחים להשקעות הון בריטיות ובשמירת פלשתינה , וחיות הצבא הבריטילנ

, הבריטי בפלשתינה לשלטוןבשנים הראשונות . כאזור חקלאי נספח למטרופולין הבריטיהוצאו סכומים נכבדים מתקציב הממשלה הבריטית המקומית לסלילת כבישים ולפיתוח רשת

41.מסילות הברזל ורשת התקשורתשידרגה ממשלת המנדט את פסי הרכבת , פיתוח התשתית התחבורתית סגרתיבמ

-ירושלים ובקו חיפה-מאני והניחה מסילות רחבות יותר בקו יפו'שירשה מהשלטון העותהתקציב של ממשלת פלשתינה שימש גם למימון האחזקה של מסילות הברזל בסיני . קנטרה

שהייתה קטע במסילת , ך של רכבת העמקהמש(ובעבר הירדן ) קנטרה-חלק של הקו חיפה(גם מערכת כבישים ונמלי ים , נוסף לקווי רכבת, שלטון הבריטי פיתח). אזית'הברזל החיג

כל בהתאם לצרכים של הצבא הבריטי ושל הבטחת יציבות השליטה -וזאת קודם, ואוויר .הקולוניאלית

וזאת –מונוקולטורית הבריטי עודד את הפיכתה של פלשתינה לארץ חקלאית השלטון 300-ל 1922אלף דונם בשנת 29- השטח הנטוע פרדסים גדל מ. ידי עידוד הפרדסנות- על

,Statistical Abstract, 1939(שנה בלבד 15במשך 10פי : כלומר, 1937אלף דונם בשנת p. 45 .(ארץ היעד העיקרית של יצוא התפוזים מפלשתינה הייתה בריטניה.

ההשקעות של הון בריטי בה זרמו גם , שליטה הבריטית בפלשתינהעם התבססות ה , למפעלי הסיגריות, לחברת החשמל ולחברת האשלג, לעסקי עיבוד נפט: לענפי תעשייה

המבוססים על ניצול , ההון הבריטי הושקע בעיקר בענפי תשתית. המלט והגופרית, הגפרוריםבמקביל הקימו ). למשל, חשמל(ית או בענפים שהם תנאי להתפתחות התעשיית, גלם מקומי

40

Convention Regulating the Transit of Mineral Oils of Iraq Petroleum Company limited through the

Territory of Palestine. Official Gazette, 1st February, 1931

).1974, בק( 1947-מ ב"ק 4,225- ל 1917-מ ב"ק 425-רשת הכבישים בפלשתינה המנדטורית גדלה מ 41

105

-הוקמו על") בלובנד"יצרני (מפעלי מזון פלשתינאיים : חברות בריטיות סניפים של מפעליהן .ידי מונופול מוצרי המזון יונילבר

נרשם עודף בתקציב של ממשלת , העולם השנייה-במרבית התקופה שקדמה למלחמת עלו הכנסות הממשלה על , 1938-1920בסיכום המתייחס לשנים . המנדט בפלשתינה

עודף זה של ). Statistical Abstract. 1939, Table 132(מיליון לירות 2.4-הוצאותיה בהבריטי בארץ הגביל את ההשקעות שהשלטון, הכנסות על ההוצאות מצביע על כך

, שהיו נחוצים לו באופן ישיר להבטחת שליטתו ולניצול אוצרות הטבע, הממשלתיות לתחומיםמכשולים בדרך להצבר הון קפיטליסטי ולהתפתחות , כפי שנראה בהמשך, מדיניות זו יצרה

. הבורגנית המקומיתלנפט לאניות , אלא תחנת מעבר, ארץ ישראל אינה בראש וראשונה מושבת ניצול"

תועלת זו חשובה . התועלת הכלכלית ממנה-וחשיבותה זו עולה על תפוקת. ולמטוסיםוהרי את הוצאות הבסיסים בסינגפור , דה את ההוצאות של הקיסרותבמידה שהיא מורי

ידי - על, כמובן, המגמה הזאת של פיתוח מוגבלת. שילמו לא במעט הסינים של סינגפורשפיתוחו היתיר עלול לגרום , המגמה הכללית של החזקת המזרח התיכון בתור אזור מעבר

).122' ע, 1947. ושיץ" (לעצמאות יתירההאימפריה העולמית במוסגרתיה התייחסה לפלשתינה כאל עוד מושבה בריטית בריטנ

ארץ ישראל נוהלה בכללו של דבר במתכונת המשפטית והארגונית של מושבת כתר . "שלהוגם המדיניות הכלכלית יושמה במסגרת הרחבה של המדיניות הבריטית , בריטית

ישראל היה לקדם את -שלת ארץיעדה הראשון של מדיניותה הכלכלית של ממ... במושבות). 174, 173ע 'ע, 2000, גרוס" (האינטרסים האסטרטגיים של האימפריה הבריטית

האסטרטגיים הבריטיים התרכזו בעיקר סביב התוכנית להובלת נפט - האינטרסים הכלכליים, )הנלוותהקמת בתי הזיקוק והתעשיות , הנחת קו צינור נפט(מעיראק לאירופה דרך חיפה

להודו , השאיפה להגן על הנתיבים הימיים והיבשתיים המחברים את בריטניה לאיראןוסביב . ולמדינות השכנות לה

השקיעה ממשלת , לצורך הניידות של כוחות הצבא והבטחת זרימת הנפט לאירופה קו הרכבת . מאני'שירשה מהשלטון העות, במנדט בהרחבתו ובשיפורו של מערך הרכבות

פיתוח . המשיך לעבר ביירות וטריפולי בלבנון) חיפה(ועבר בפלשתינה ) סיני(שהחל בקנטרה ) 1933-1929(כלל גם את הרחבתו של נמל חיפה , כל-קודם, התשתיות למטרות צבאיות

).. 1982, גרוס(והפיכתו לנמל עמוק המים הראשון בפלשתינה משלת המנדט שבאו לידי ביטוי בתקציבה של מ, מגמות הפיתוח של המשק הפלשתינאי

אשר שם דגש , כל בהתאם לאינטרס הקולוניאלי הבריטי- נקבעו קודם, שפרסמהובצווים ואשר בהם יכול ההון , שמהם ניתן לגבות יותר מסים, בפיתוח התעשייה וכלל המגזר העירוני

.הבריטי למצוא יעדי השקעה אטרקטיבייםשלת המנדט בפלשתינה ממ, בשרתה בנאמנות את האינטרסים של האימפריה הבריטית

במניעת גילויי התנגדות לשלטון ; בפיתוח תשתית תחבורתית; שמה דגש בהחזקת הצבא; הבריטי באמצעות טיפוח מנהיגות מקומית משתפת פעולה ובדיכוי כל התנגדות פעילה

, כלכלית" מודרניזציה"ב; בהבטחת בלעדיות בשוק הפלשתינאי לסחורות בריטיות ולהון בריטיואת כל המטרות האלה מימש המינהל הקולוניאלי הבריטי באמצעות . רות אלההמשרתת מט

.גביית מסים מהאוכלוסייה הכבושה עצמהבמטרה , הוצאות הממשל הבריטי בפלשתינה אכן הופנו בעיקר לתפקידי שיטור ודיכוי

מהוצאות הממשלה 60%הופנו , 1939-1920בשנים . הקולוניאלי השלטוןלבסס את להחזקת הצבא והמשטרה : של פלשתינה) הכיבוש(בארץ לניהול משטר המנדט הבריטית

, מהתקציב הופנו לנושאי תשתית שהיו חשובים לשלטון הבריטי 30%-כ. והמנגנון הפקידותימההוצאות הופנו לתחומים של רווחה 10%ורק . תקשורת ועבודות ציבוריות, כגון רכבות

למעלה ממחצית הקצתהבריטניה עצמה , ניםבאותן ש: לשם השוואה). חינוך ובריאות( ). 2000, מצר, גרוס(סעד וביטוח סוציאלי , בריאות, הוצאות הממשלה לשירותי חינוך

היוו ההוצאות הישירות להחזקת הצבא הבריטי וכן המשטרה , 1936/7בשנת הכספים המנדט מכלל תקציב ממשלת 37%, לרבות ההוצאה לבניית מתקנים צבאיים, ובתי הסוהר

)Himadeh. 1938 .(

106

שיעור . העולם השנייה-ההוצאות לצבא ולמשטרה גדלו בצורה דרסטית בתקופת מלחמת 62%- ל 1939/40-ב 28%-ההוצאות לצבא ומשטרה בתקציב של ממשל המנדט גדל מ

.1948-הן המשיכו להיות גבוהות גם לאחר מכן ועד לסיום המנדט ב. 1944/5בשנת פעלה ממשלת המנדט להגדלת גיוס , )1945-1940(העולם השנייה בתקופת מלחמת

לפיתוח הייצור של ציוד , )1941- מס הכנסה הונהג ב(המסים למימון החזקת יחידות הצבא ולפיקוח הדוק על , צבאי ושל הספקה ליחידות הצבא הממוקמות בארץ ובארצות השכנות

ים השכירים שהועסקו בידי הפועל במספרבשל הגידול התלול . השימוש בגלם בתעשייהנאלצה ממשלת המנדט , )5פרק ' ר(ונוכח התביעות שהעלו הפועלים וארגוניהם , הממשלה

ולאשר הסכם בדבר תוספת , )1940(גם לחוקק כמה חוקים סוציאליים כמו חוק הגנת הדייר ).1942(אשר תשולם כפיצוי לפועלים על שחיקת שכרם עקב עליות המחירים , 42יוקרכל מכס על סחורות -וקודם, ידי גביית מיסים-ציב ממשלת המנדט מומן בעיקר עלתק

המתייחס , לפי חישוב). 'דואר וכו, רכבת(ידי הכנסות מהמפעלים הממלכתיים -ועל, מיובאותההכנסות ; אחוזים מהכנסות הממשלה 35מימנו ההכנסות ממכס , 1930-1920לשנים

ואילו ; אחוזים 10 –שונים מנהלייםות ממיסים ההכנס; אחוזים 25 –ממפעלים ממלכתיים אחוזים מההכנסות 15-כ –לרבות העושר ומיסי הקרקע והבתים , ההכנסות ממיסי רכוש

)Mirghani, 1920.( מאנית 'ים בשיטת המיסים העותהנהיגו הבריטים שורה של שינוי, שלטונםלאחר כינון

Granovsky, 1935) .(מיסים שלא התאימו לניהול קפיטליסטיביטלו , בשלב הראשון -מס פטור משירות צבאי , מלאכה-מס שהיה מוטל על סוחרים ובעלי -ובכללם , קולוניאלי

1928-ב. ומס פטור מעבודות ציבוריות, )אזרחי פלשתינה המנדטורית לא היו חייבי גיוס(אחיד בגובה של מס רכוש עירוניובמקומו הוטל , )ניידי- מס על רכוש דלא(בוטל מס הוורקו

באותה שנה הוטל . מערך הקרקע או הבניין) אחוזים 15-הוא הועלה ל 1931-ב(אחוזים 10הקרקע והיבול השנתי הממוצע של כל גידול פריוןששיעוריו חושבו לפי , מס רכוש כפריגם

).4פרק , בנושא זה ראה להלן(, מלח, על גפרוריםההיטלים . םמסיימיהבריטים הטילו גם מיסי עקיפין על צריכת מוצרים

1941/42בשנת . 40-ו חלק ניכר מההכנסות ממיסים בשנות הסיפקמשקאות ומלט , טבק .מס הכנסההוטל

: להשגת מטרה כפולה, אפוא, הבריטי בתחום מערכת המיסים כוונה השלטוןמדיניות תינים יממנו את הנ-כך שהתושבים, עצמו השלטוןלהבטיח מקורות מימון לצורכי , מצד אחד

שתבטא את ההתפתחות הקפיטליסטית , לבנות מערכת מיסים כזאת, מצד שני; הזר השלטוןמליון 54(הספיקו המסים שגבתה ממשלת המנדט , 1937-1920בשנים . ותעודד אותה

52(לא רק לכסות את הוצאותיה להחזקת הצבא והמשטרה וכלל המנגנון הקולוניאלי ) י"לא ). Himadeh, 1938(י "מיליון לא 2אפילו נותר לה עודף מצטבר של אלא, )י"מיליון לא

העולם השנייה ובסיומה - המנדטורי ממיסים ערב מלחמת השלטוןנתונים על הכנסות הנתונים . שהבריטים אכן הצליחו להגדיל במידה ניכרת את גביית המיסים, מצביעים על כך

שביטאו את אופן הייצור , סים ישניםגם מצביעים על אובדן המשמעות הכלכלית של מימס (והאגנאם ) מס על אדמות בחכירה פרטית(הוורקו , )מס על יבול(כמו העושר , המסורתי

שהם מיסים , ואת עליית משקלם של מיסי ההכנסה והרכוש, )מחושב לפי ראש, על בהמות, מיסיםה מתקבוליאחוזים 39היווה מס ההכנסה 1944/45בשנת . קפיטליסטיים מובהקים

ראה בלוח (המיסים מתקבוליאחוזים 18-ואילו מיסי הרכוש הכפרי והעירוני היוו אז רק כ ).להלן

42

חל רק על מחצית פועלי בפועל הוא. בין ההסתדרות לבין התאחדות בעלי התעשייה 1940-הסכם תוספת היוקר נחתם ב .שהועסקו במקומות עבודה מאורגנים, התעשייה היהודים

107

המיסים של ממשלת פלשתינה תקבולי: 2לוח

רישיונות

1939/40 1944/45

באלפי לירות

באחוזים באלפי לירות באחוזים

84 8.5 262 4.1

3.3 210 2.8 27 מס בהמות

ניין וקרקע מסי ב )וורקו(

4 0.4 2 -

מחוז (עושר )ש"ב

3 0.3 11 0.2

7.2 465 11.0 104 מס רכוש כפרי

10.5 680 30.3 297 מס רכוש עירוני

39.3 2,533 - - מס הכנסה

4.2 269 7.6 75 בולים

, היטלי גפרורים, משקאות, מלח

, טבק ומלט וקנסות

382 39.1 2,019 31.2

100.0 6,451 100.0 976 סך הכל

Statistical Abstract 1944/45 p. 81: המקור

שיתוף הפעולה עם התנועה הציונית 3.4ההון -שדאג לקדם את האינטרסים הכלכליים של בעלי, השלטון הבריטי בפלשתינה

הקדיש מאמץ מיוחד גם לקידום , החוץ- התעשייה וסחר, הבריטיים בתחום ההשקעות . יה הציונית באמצעות מהגרים יהודים והעניק לה תמיכה והגנההקולוניזצ

, שלטונוהאימפריאליזם הבריטי היה אמון על הקמת מושבות מהגרים בארצות שתחת בעשור השני . זילנד-אוסטרליה וניו, ובעיקר בארצות דלילות אוכלוסייה כמו אמריקה הצפונית

הוכיח הניסיון שנצבר את , ינהבעת שבריטניה השתלטה על פלשת, 20-של המאה ה" הקשרים המיוחדים"חשיבותן של מושבות מהגרים לביסוס החדירה הקולוניאלית ולהבטחת

העדיפו הבריטים להישען לא רק על , בתנאים של פלשתינה. של המושבה עם המטרופוליןסוחרים ובעלי ממון , בעלי קרקע וחוכרי קרקע גדולים(השכבה השלטת הערבית המקומית

הון -על ההגירה היהודית ועל שיתוף הפעולה עם בעלי, ובעיקר, אלא גם, )ערבים אחריםפיתוח המשק הקפיטליסטי , מבחינתה של ממשלת המנדט. יהודים ועם התנועה הציונית

.בפלשתינה והמפעל הקולוניאלי הציוני השלימו זה את זהיטיים בחשיבותה כי ההכרה של מדינאים ופקידי ממשל בר, גבריאל שפר סיכם

פיקו ולהחדיר - קבעה במידה רבה את החלטתם לסגת מהסכם סייקס"י "האסטרטגית של א-שבה ראו גורם בעל חשיבות מדינית פוטנציאלית למשחק המזרח, את התנועה הציונית

). 1983, שפר" (ישראלי-תיכוני והארץשממשלת הוד שבה נאמר , הצהרת בלפור 1917בנובמבר 2-על רקע זה פורסמה ב

ותסייע " כינונו בפלשתינה של בית לאומי עבור העם היהודי"מלכותו תראה בעין יפה את נמסרה ללורד , שר החוץ הבריטי, הכרזתו של בלפור. כמיטב יכולתה להשגת מטרה זו

הצהרה זו נכללה . ממנהיגי הציונות, בקשתו של חיים וייצמן בעוקבותאך נוסחה , רוטשילד .1922-שאישר חבר הלאומים ב, ריטי על פלשתינה במסמך המנדט הב

, בהמשך החיבור נראה כיצד סייעה ממשלת בריטניה באופן מעשי לקולוניציזיה הציונית למרות שבריטניה . וכיצד גרמה מדיניותה להיווצרות סתירות לאומיות וחברתיות חריפות

108

דבר היא ראתה -של-יסודוהרי ב, העם הערבים- נאלצה לתמרן נוכח הזעם הגואה של המוניודרך להתחמק ממתן , בקולוניזציה הציונית מכשיר חשוב בביסוס מעמדה בפלשתינה ובאזור

. משטרתית בריטית/ואילו ההנהגה ציונית נהנתה ממטרייה צבאית. עצמאות לפלשתינהעשתה את ) שהיה מוגבל בכל מקרה(הבחירה בבריטניה וההימנעות מהפעלת כוח עצמאי "

שיתוף ). 122' ע, 2002, גולני" (היישוב היהודי תלוי באופן מובהק בכידון הבריטי בטחונו של-הפעולה המדיני והצבאי עם השלטון הבריטי התבטא בהמשך בעצם קיומו של ארגון הצבאי

משום שהם שירתו במסגרות , שרבים מחבריו נשאו נשק באופן לגלי, "ההגנה"למחצה .הבריטיתאו במשטרה ) נוטרים(צבאיות למחצה

כחלק מהניסיון , הרעיון שבריטניה תעודד הקמת מושבות חקלאיות יהודיות בפלשתינה הסתובב בחוגי השלטון הבריטי כבר , מאנית'לתפוס את מקומה של האימפריה העות

גאולר' ורג'ג שפרסםמדגימה זאת החוברת . 19-במחצית הראשונה של המאה ה)Gawler( ,השקטת סוריה "בחוברת שכותרתה . אוסטרליה-רוםשכיהן כמושל הבריטי של ד

כי הקמת מושבות יהודיות בפלשתינה תועיל לאינטרסים , הדגיש גאולר, )1845" (והמזרחשכן היא תהיה תרופה מועילה למה שהוא כינה תחלואי תורכיה האסייתית , של בריטניה

ר מחזיקי איגרות "כיו 1880-1876שכיהן בשנים ,)Guedalla(חיים גדאלה ). 1990, ברטל(לפדות את החובות ) 1875-ב(הציע , מאנית'החוב הממשלתיות של האימפריה העות

באמצעות העברת קרקעות בפלשתינה ובאזורים אחרים באימפריה לצורך יישוב יהודים בהם ).25' ע, 2000, ריינהרץ, הלפרין(

ניתן , יה הציוניאת בריטניה לתת את חסותה למפעל הקולוניזצ שדרבנועל המניעים " החברה הפלשתינאית הבריטית"שהקים את , הרברט סיידבותםללמוד מדברים שכתב

הדגיש את החשיבות , )לפני הצהרת בלפור( 1917-עוד ב שפרסםבמאמר . סטר'במנצ, בחוברת. בגיבוש האחדות של רעיונות ואינטרסים בין הציונות לבין המדיניות הבריטית

, כי בריטניה חדרה לפלשתינה, מציין סיידבותם, )Sidebotham, 1934(שראתה אור בלונדון שתבטיח את תעלת סואץ ואינטרסים בריטיים , כדי להניח יסודות למדיניות מזרחית חדשה

עם יהודים במספר מספיק בפלשתינה : "לשם כך נחוץ שלפלשתינה יהגרו יהודים. אחריםרטגיה תהפוך מדיניות חופשית שבו האסט, נשיג דרגה כזאת של ביטחון מדיני וצבאי

בלעדי ", לדעתו של סיידבותם). 9' ע" (מאותו סוג האופייני לדומיניונים הבריטיים, ולאומיתואילו הצהרת בלפור , )10' ע" (היהודים עלול היה לא להיות כלל מנדט בריטי בפלשתינה

".תעמולת מלחמה טובה" הייתה, הבריטי לשלטוןא הערובה הבטוחה ביותר שהציונות הי, מסקנתו של סיידבותם היא

הציונות ערוכה ומוכנה למעננו כתוצאה מאלפי שנים של סבל הייתהשאם לא "ומכאן ).11' ע" (להמציאה )ג"ת –על הבריטים (היה עלינו , יהודי

עבר מרכז הכובד של התנועה הציונית , לאחר שפלשתינה הפכה שטח מנדט בריטי רוכז בגרמניה רוב העסקים של התנועה הציונית , העולם הראשונה-תאם עד מלחמ. ללונדון

הרי לאחר הכיבוש הבריטי נעשו העסקים מן המרכז , והחברות הפיננסיות שהיא הקימה-יחד עם זאת גבר באותה תקופה גם הלחץ להעביר את מרכז התנועה לארצות. בלונדוןתפה בחלוקת השלל ולהעניק הברית אילצה את בריטניה וצרפת לש-וכשם שארצות. הברית

כך גם גילתה התעניינות מוגברת בנעשה , )לעיל' ר(לה מניות בחברת הנפט העיראקית 1922ביוני 30-דוגמא לעניין הזה הייתה החלטת הסנאט ובית הנבחרים מ. בפלשתינה

כינון בית לאומי לעם "הברית ב-שלפיה מצדדת ארצות, בדבר תמיכה בהצהרת בלפורהברית חברות השקעה - הון יהודים בארצות-כיצד הקימו בעלי, שך נראהבהמ". היהודי

.הון יהודים מבריטניה-שהתחרו בחברות שבשליטת בעלי, משלהםכך - ואחר(המעבר של מרכז הכובד של התנועה הציונית ושל עסקי ההשקעות בפלשתינה

היה מקביל למעבר של , )עם חניית ביניים בפאריס(יורק - ומשם לניו, מברלין ללונדון) בישראל. כך בישראל ממעצמה מערבית אחת למעצמה מערבית אחרת-ההשפעה בפלשתינה ואחר

הקשר ההדוק התמידי הזה עם מרכזי הכובד של האימפריאליזם היה אחד התנאים שניהלה התנועה , )ולאחר מכן ההתפשטות הטריטוריאלית(החשובים לתהליך הקולוניזציה

.אמצעות מוסדות פיננסיים וחברות השקעההציונית במישרין וכן בהאינטרס הבריטי וביטויו בתמיכה בתנועה הציונית ובהקמתה של הקהילה היהודית

חדוה בן לדוגמא דברים שכתבה . גדל של חוקרים מספרבידי מצוין, הנפרדת בפלשתינה

109

תוך השוואת התגבשות הישוב היהודי בארץ להתגבשות הקהילה של הבורים, ישראל :המצמיח טריטוריה לאומית בקולוניה בריטית, כדוגמאות של קולוניאליזם, אפריקה- בדרום

הבית . הקולוניאליזם הציוני מתהדר במערכת היחסים המורכבת של הציונות עם בריטניה" הלאומי היהודי קם על כידוניהם של החיילים הבריטים ובעיקר על בסיס רצונה הטוב של

רצתה ולא הייתה קמה , 1917-יה והמדינה היהודית הייתה קמה כבר ברצתה בריטנ. לונדוןבפועל בחרו הבריטים לתמוך בבנייה איטית של היישוב היהודי מתוך תקווה לשלבו . כלל

ממשלת בריטניה העניקה הטבות משמעותיות לכלכלה ... התיכון-בריטי במזרח-במערך ערבימערך מינהלי יהודי , 20-מכסי מגן בשנות ה, האישור לפיצול שוק העבוד, זיכיונות –היהודית

).256-255ע "ע, 1996, ישראל-בן" (נפרדהמתיישבים בארץ כוננה - קהילת המהגרים" :ברוך קימרלינגלאותה מסקנה הגיע גם

ולאחר מכן המשיכה , מאני'עות- והתפתחה תחילה כתוצאה מחולשת השלטון המוסלמישגם , בהמשך הוא מציין". ון הקולוניאלי הבריטילהתפתח תוך הישענות על עוצמת השלט

כתב המנדט והמדינה " –הגירה לגבי מהגרים יהודים מכסותלאחר שהשלטון הבריטי הטיל מערכת פוליטית ולגאלית ומטרייה ביטחונית , הקולוניאלית הבריטית סיפקו מסגרת מוסדית

).77-76ע "ע, 2004קימרלינג " (להתפתחותה של הקהילה היהודיתגורם מפתח בעיצוב הפוליטיקה והכלכלה של "תיאר את הממשל הבריטי כ פורת-אמיר בן

- בן" (פלשתינה וכן בעיצוב המבנה הריבודי של המגזר היהודי ושל המגזר הערבי בפלשתינההחלת המנדט הבריטי על ארץ ישראל "כי , סיכם נחום קרלינסקיואילו ). 60' ע, 1999פורת שינוי רב משמעות מבחינתה של התנועה הציונית ומבחינתו של היישוב הייתה 1920ביולי

עלייה יהודית גדולה ורכישת קרקעות בצורה שאפשרה, נוצר מסגרת חוקית. היהודי בארץ ).46' ע, 2001, קרלינסקי" (נוחה

קרוב לשישים ישובי : ""גם הקמת ישובים יהודיים חדשים תואמה עם השלטון המנדטורי , גולני" (בריטי משותף בשנות המרד הערבי-עלי על הקרקע במפעל ציוני' גדלחומה ומ'

).129' ע, 2002ובמילותיו של אמיר , הכיבוש הבריטי נתן תנופה להתפתחות הקפיטליסטית של פלשתינה כפי שנראה בפרקים (וניהל " רוח הקפיטליזם"השלטון הבריטי ייבא לפלשתינה את : פורת-בן

גם יחסו . קולוניאלי בתעשייה ובחקלאות- פעילה לפיתוח המשק הקפיטליסטי מדיניות) הבאיםנבע במידה רבה מתוך רצונו , הערבית והיהודית, של השלטון הבריטי לשתי הקהילות

להבטיח את המשך שליטתו באמצעות התפתחות קפיטליסטית מואצת בחסות ההון הבריטי .ולתועלתו

אל כדי לחזק את האינטרסים הלאומיים של בריטניה ישר- ממשלת הוד מלכותו באה לארץ" . סעד כלכלית וחברתית לפלאח העני או לאוכלוסיה היהודית- ולא כדי לשמש מערכת, הגדולה

שממשלת בריטניה הגנה על זכויותיה ושאיפותיה של הקהילה היהודית , אמנם, נכון הייתה, הכפולה ותהמחויבבתוך , אולם גם העדפה זאת, במאמציה לכונן בית לאומי יהודי

לשמור על נוכחותה האסטרטגית , משנית בלבד לעניין הרחב יותר שהיה לממשלת בריטניהלאורך כל תקופת המנדט מיקדה הממשלה הבריטית את . התיכון- בקצהו המזרחי של הים

שתשמור על השלום במחיר הקטן , ישראל בבניית תשתית צבאית במקום-פעילותה בארץבעיראק , )סואץ(ת תגן על האינטרסים הכלכליים והמדיניים שלה במצרים ויחד עם זא, ביותר

).1986, שטיין" (ומפני המעצמות הגדולות האחרות באזור, ועל הדרך להודו) נפט(המתארים את המדיניות הבריטית , המתפלמס עם החוקרים והפרשנים, גבריאל שפר

כי השליטה , כם על בסיס דוגמאות רבותמס, "ערבית-פרו"או כ" יהודית- פרו"כלפי פלשתינה כ: מטרות אלה כללו. את המטרות האסטרטגיות הבריטיות, כל- קודם, בפלשתינה נועדה לשרת

, שליטה בצומת אסטרטגי חיוני לקשרים ימיים; חיפוי על השליטה הבריטית בתעלת סואץ, יסים של הציהקמת בס; שליטה ופיקוח על השאיפות המדיניות הערביות; אוויריים ויבשתיים

חששו מתביעה מצרית להסגת כוחותיהם , למשל, הבריטים. הצבא וחיל האוויר הבריטייםשפלשתינה תוכל למלא את מקומה של מצרים כראש גשר בריטי , ולכן סברו, ממדינה זו

נועדה ליצור אליבי " בית לאומי יהודי"להקמת המחויבותגם , בהקשר הזה. התיכון- במזרח, שפר(בריטניה לשמר בידיה את המנדט לשליטה קולוניאלית בפלשתינה בינלאומי לדרישת

1983.(

110

בריטניה לא , כי מתוך שיקולים אימפריאליים, בהמשך מאמרו מגיע שפר למסקנה אפילו . התכוונה לממש את הבטחותיה ולכונן ממשל עצמי של יהודים ושל ערבים בפלשתינה

הוא שסייע ; א שיצר את היריבות בין שתי הקהילותהמנדט הו"כי , העריכה) 1936(ועדת פיל הבריטית (סירבה הממשלה , אך כל עוד קיים הקונפליקט; להשאיר את הסכסוך בעינו

עד ,וחוזר חלילה; להנהיג שלטון עצמי וטענה שאין לסיים את המנדט) ג"ת –בפלשתינה ). שם" (אינסוף

ה השפעה מכרעת לגבי התפתחותו למדיניות הבריטית היית, חברתית- מבחינה כלכלית הן בכל הנוגע , הן בכל הנוגע בכללי ההגירה ובהקפה, י"א- של היישוב היהודי בפלשתינה

ולגבי , לגבי בעיית הנישול של הפלאחים הערבים, במדיניות לגבי מכירה ורכישה של קרקעותטליסטי היה פיתוח קפי. יהודית בתחום הספקת השירותים ועוד מנהליתקיומה של אוטונומיה

).176' ע, 2000, גרוס" (לטובת היישוב היהודי והמפעל הציוני"בראש ובראשונה

111

עבודה-תיאום וחלוקת: וההון הפרטי ציוניההון ה. 4פרק

שבשפות אחרות , "קולוניזציה"המושג כתרגום" התיישבות"בעברית נתאזרחה המלה השוד שמנהלות המעצמות האימפריאליסטיות בארצות המשועבדות מבטאת את מדיניות

אולם עיברות מושג לועזי ". קולוניה"את המושג " מושבה"באותה צורה החליפה המילה ; להן .אינו משנה את מהות התופעה

אף כי הצבא , תלויהההתיישבות של יהודים בפלשתינה הייתה קולוניזציה בארץ קולוניזציה זו . בריטי ממשלהעליון היה והממשלה צבא בריטי שהשתלט על פלשתינה הי

, שהתרחשו עד מלחמת העולם הראשונה, הייתה מאוחרת ממרבית הקולוניזציות האחרותשבעקבותיו הוקם בפלשתינה משטר , ולכן גם דאגו הבריטים לכנות את הכיבוש הצבאי

.ושבים המקומייםהת" קידום" –מאני שמטרתו 'מהעול העות" שחרור", קולוניאלי את שנות שאפיינה, מערכת היחסים הקרובה בין השלטון הבריטי לבין המוסדות הציוניים

נבעה , )אפילו בשנים שבהן לכאורה הייתה התנגשות ביניהם(המנדט הבריטי בפלשתינה התנועה הציונית לא הייתה , בניגוד להצהרותיה. שעלו בקנה אחד, ממערכות אינטרסים

.כפי שהיא התיימרה להיות, לאומי לשחרורה תנועבמובן הפוליטי שחרורכי הציונות לא הייתה בעיקרה תנועת , שמואל נח איזנשטדט ציין

הוא ממשיך , הציונות. שהיה עליה להפילם, משום שלא ניצבו מולה שליטים, הצר של המונחתושבי המושבות אפילו לא במידה שעשו זאת, לא מרדה בשליט זר או רחוק, ומסכם

, הציונות לא מרדה, ואכן). 1996, איזנשטדט(הברית - שהקימו בהמשך את ארצות, הבריטיות . אלא שיתפה פעולה מרצון עם השלטון הבריטי בפלשתינה

העידוד הבריטי לקולוניזציה הציונית ולהיבדלות האוכלוסייה היהודית 4.1

העניק גיבוי חוקי בינלאומי , 1922לי ביו 24-שאושר בידי חבר הלאומים ב, כתב המנדט

מסמךכתב המנדט הוא . לכיבוש הבריטי של פלשתינה ולתוכניות של בריטניה לגביהשבסעיפו הראשון מעניק את מלוא סמכויות המינהל והחקיקה לבעלי , קולוניאלי מובהק

אוטונומיה "בעוד שהתושבים המקומיים צריכים להסתפק ב, לבריטים –כלומר , המנדט .League of Nations" (ככל שהתנאים ירשו"שבעלי המנדט יעניקו להם , "קומיתמ

Mandate for Palestine. L. December 1922 אם כי המנדט העניק לבריטניה סמכות 1924בדצמבר : הברית לא הייתה מחוץ לתמונה-הרי ארצות, מלאה בפלשתינה שלטון

).הברית- נחתם חוזה לגבי פלשתינה בין בריטניה וארצותכולל , "חוקי"המעמיד את פלשתינה ואת תושביה תחת שלטון בריטי , מסמךבצד היותו

-וקובע מראש זכויות, כתב המנדט גם את התוכניות הבריטיות לעידוד הקולוניזציה הציוניתשהוא נועד לממש את הצהרת בלפור , בהקדמה לכתב המנדט נאמר. יתר למהגרים היהודים

2ואילו בסעיף , "בזכות כינונו בפלשתינה של בית לאומי לעם היהודי" 1917בנובמבר 2-מ מנהליים, יהיו אחראים ליצור בארץ תנאים מדיניים) הבריטים(בעלי המנדט : "מובא הפירוט

ואת , כפי שנאמר בהקדמה, וכלכליים כאלה שיבטיחו את הקמתו של בית לאומי יהודי ".ממשלתיים- ההתפתחות של מוסדות לא

זכויות האזרחיות "שפתיים לדאגה ל-אומנם בכתב המנדט משולם פעמים מספר מס אבל רק לגבי האוכלוסייה , "ללא הבדל גזע ודת, והדתיות של כל התושבים בפלשתינה

4בסעיף . שאלה יהיו שותפים לקולוניזציה הבריטית, הציוני נאמר במפורש והארגוןהיהודית :של כתב המנדט נאמר

פעולה -הולמת תוכר כגוף ציבורי למטרת יעוץ ושיתוף) (Jewish Agencyיהודית סוכנות" שעשויים להשפיע על , חברתיים ואחרים כאלה, של פלשתינה בנושאים כלכליים הממשלעם

היא תהיה כפופה , כינון בית לאומי יהודי ועל האינטרסים של האוכלוסייה היהודית בפלשתינה 11בסעיף ? ומהו פיתוח הארץ". תיטול חלק בפיתוח הארץתסייע ו, הממשלתמיד לפיקוח ובארגוןשהסוכנות היהודית תהיה שותפה לממשלה בניצול אוצרות הטבע , נאמר במפורש

.עבודות ציבוריות

112

? הבריטי לשלטוןשנועדה לפעול בכפיפות תמידית , "סוכנות יהודית"ומי תהיה אותה :נאמר 4בהמשך סעיף

. יוכר כסוכנות כזאת, המנדט-וחוקתו הולמים לדעת בעלי שארגונוכל עוד , ניהציו הארגון" כדי , ינקוט צעדים בהתייעצות עם ממשלת הוד מלכותו הבריטית.) ג.ת –הציוני הארגון(הוא

".הרוצים לסייע בכינון הבית הלאומי היהודי, הפעולה של כל היהודים-להבטיח את שיתוףהציוני תלויה ברצונם הטוב של הארגוןשפעילות , מפורטב, אפוא, כתב המנדט קבע

הפעולה של כל היהודים עם -זה להבטיח את שיתוף ארגוןושתפקידו של , הבריטים . השלטונות הבריטיים

פעולה בקולוניזציה של פלשתינה בין -בדבר שיתוף מסמך, כן-אם, כתב המנדט הוא שלא היה מדובר בשותפות , ברור. נועה הציוניתהאימפריה הבריטית של אותם ימים לבין הת

, המשטרה, בידיהם היו הצבא: הבריטים נטלו לידיהם את מלוא סמכויות השלטון. בין שוויםאבל למוסדות הציוניים הוענק . המנגנון המינהלי וכל סמכויות החקיקה והביצוע, הדין-בתי

ולביצועה המעשי , ים לפלשתינהכדי שידאגו לזרימת הון ולהגירת פועלים יהוד, מעמד מיוחדואשר , בריטניה לאורך זמן שלטוןאותה קולוניזציה שנועדה לבסס את –של הקולוניזציה

.בקולוניות בריטיות אחרות בוצעה בידי אזרחים בריטייםהבריטי ליצור תנאים נוחים לא רק להתיישבות של השלטוןמכתב המנדט גם עולה כוונת

אלא גם להיבדלות של אותם תושבים יהודים מהתושבים , קעות הוןמהגרים יהודים ולהש . הערבים בפלשתינה

שפעל במקביל , ציבורי יהודי מגזרמראשית הכיבוש עודדו הבריטים את פיתוחו של שכלל את המוסדות והחברות הציוניים ואת , יהודי זה מגזר. הציבורי המינהלי הבריטי למגזר

השלטוןהפך למנוף הקולוניזציה הציונית שבוצעה בחסות , יהההסתדרות הכללית ומוסדות .הבריטי ובתיאום מלא עמו

עוד לפני אישור ( 1920המנדטורי לערוך באפריל השלטוןבמסגרת מדיניות זו איפשר הנבחרים הראשונה של האוכלוסייה היהודית -בחירות לאסיפת) המנדט בחבר הלאומים-כתב

ועסקה בעניינים , זו בחרה בוועד הלאומי וברבנות הראשיתנבחרים -אסיפת. בפלשתינהבדרך זו החל מימוש ההבטחה הבריטית לתמוך בהיבדלות . דתיים וחינוכיים, סוציאליים

.הקהילה היהודית כפלשתינהכמוסד " סוכנות יהודית"את המושג , לעיל שצויןכפי , בכתב המנדט הכניסו הבריטים

כינון הבית הלאומי "יטית בפלשתינה בעניינים שיש להם נגיעה בציבורי שיסייע לממשלה הבר, בינלאומי כארגוןנתפשה מלכתחילה , בהבדל מהוועד הלאומי, הסוכנות היהודית". היהודי

. וזאת הן בידי הבריטים והן בידי המוסדות הציונייםוכנות סאת הקמתה של ) 1929( 16-אישר הקונגרס הציוני ה, אחרי דיונים ממושכים

–ומחציתם , שמחצית מחבריה מונו בידי ההסתדרות הציונית העולמית, יהודית מורחבתסוכנות זו הוכרה בידי שלטונות ). הברית-מהם מארצות 40%(ציוניים -נציגים יהודים לא

. בשאלות הנוגעות בפלשתינה" היציג של העם היהודי ארגון"כהמנדט ובידי ממשלת בריטניה .מיוצגת בישיבות ועדת המנדטים של חבר הלאומיםהסוכנות גם הייתה

הבריטי פעלו המוסדות הציוניים והחברות שהם השלטוןכבר בשנים הראשונות של , שירותי חינוך ובריאות, התיישבות חקלאית, מינהל: הקימו כגופים המשקיעים בתחומים כמו

בחישוב , ת הציונייםההוצאה של המוסדו הייתה 1923-1921כבר בשנים . עובדים ארגון, גרוס(מההוצאה הממשלתית הכללית לכל תושב בפלשתינה 2.5גדולה פי , לתושב יהודי

).281' ע, 1981מערכת היחסים הקרובה בין השלטון הבריטי לבין התנועה הציונית ומוסדותיה הקיפה

של בעצם את כל מערכות החיים בפלשתינה והייתה בעלת השפעה מכרעת לגבי האפשרותלהקים ישובים ולעשות , לרכוש קרקע, המהגרים היהודים לארגן את חייהם בנפרד

יחסי הקירבה התבטאו גם בהשתתפותם של משפטנים ציונים בניסוח חוקי הקרקע .עסקים, אריסים- לזכויות פלאחים, שקבעו את המסגרת החוקית לעסקות מקרקעין, הבריטיים

).Stein, 1984, p, 215(לקביעת אדמות מדינה וכן הלאה וקריטי מסויםואמנם נכונה הטענה שהיישוב היהודי נעזר בממשלת בריטניה בשלב "

היא העניקה לו את הלגיטימציה המשפטית לבניין מוסדותיו ולפחות בתקופת העלייה ; למדיהמפולת , בלעדי התעסוקה שסיפקו הבריטים; השלישית היא סייעה לו בהספקת תעסוקה

113

, לייה זו הייתה גדולה יותר מן המשבר שהתחולל בתקופת העלייה הרביעיתהכלכלית של עבריטניה אכן עזרה . אם זו הייתה בכלל מגיעה ארצה לאחר מפולת בתקופת קודמתה

לבנות שאפשרו, כלכליות והתרבותיות- החברתיות, להקמת המסגרות המרכזיות הפוליטיות ).1996, ליסק" (את האוטונומיה היהודית בארץ ישראל

המשתפת פעולה עם שלטון , כלכלית של מהגרים-מדוע תנועה פוליטית, וכיצד מנמק ליסק שהודאתו בשיתוף , לשם כך שולף משה ליסק? אינה היא עצמה קולוניאלית, קולוניאלי

גם אם בחסות (כי באמצעות הקמת האוטונומיה היהודית , את הטענה, הפעולה הובאה לעילנוטרלו במידה לא קטנה סממנים שונים של "לות מהיישוב הערבי וביצוע ההיבד) בריטניה

שהטילו מוסדות ציוניים על העסקת למוגבלות, למשל, כי כוונתו, יש להניח". מבנה קולוניאלידחיקת : למרות שזו בדיוק הייתה המהות של העניין הציוני, ")עבודה עברית("פועלים ערבים

. קע וגם ממקומות העבודהרגליה של האוכלוסייה הערבית גם מהקר

יבוא ההון וההשקעות 4.2

ממלכתי ללא מדינה-קפיטליזם מעין

נקודת המוצא של הפעילות הקולוניאלית הציונית הייתה התנאים , )2פרק (לעיל כפי שהוסבר התאימו עצמם מוסדות התנועה , עד למלחמת העולם הראשונה. ששררו בפועל בפלשתינה

, ולכן שמו דגש ברכישת קרקע, ופן הייצור המבוסס על משקי איכריםהציונית לכללים של א, מאותן סיבות. שהייתה אמצעי הייצור העיקרי ושעליה אפשר היה ליישב מהגרים יהודים

עמדה באותן שנים במרכז הפעילות ההתיישבות החקלאית ולא העירונית ובפני המהגרים .פועל חקלאי - או לפחות, היהודים הוצג האידיאל של להפוך איכר

, אחת את כל הכללים של ניהול משק הקרקעות- השלטון הקולוניאלי הבריטי לא ביטל בבת אך הוא גם , )4פרק ' ר(אלא במידה רבה נכנס בנעליו , מאני'שקבע בשעתו השלטון העות

, המבוסס על תלות בבריטניה, פיתוח קפיטליסטי מואץ –הנהיג כללים שמטרתם הייתה .בתעשייתה –ובמיוחד

שיצר , למוסדות הציוניים לא הייתה כל בעיה להתאים את פעילותם לתנאים החדשים שכן מלכתחילה הם ראו עצמם כמבצעי התמורה הקפיטליסטית , שלטון המנדט הבריטי

אלא הוסיפו , החברתית הקפיטליסטית- אולם הם לא הסתפקו בתמורה הכלכלית. בפלשתינהבמסגרת המערכת נבדלתמערכת כלכלית קפיטליסטית לה גם את המשימה של כינון

. הכלכלית הכללית של פלשתינה המנדטוריתשנועדה להקים בפלשתינה קהילה של מהגרים יהודים , קולוניזציה קפיטליסטית כזאת

הייתה , ותהיה עבורו עוגן אנושי, נותן החסות, שתתייצב לצד השלטון הבריטי, יוצאי אירופהמסיבות , אינו יכול עוד 20-כי בתחילת המאה ה, השלטון הבריטי העריך: םלבריטי חיונית, בזכות זאת התאפשרההקולוניזציה הזאת . ליישב בפלשתינה אזרחים בריטים, שונות

-ואנשים פרטיים וכוח ארגונים, שהתנועה הציונית יכלה לנצל לשם מימושה הון של חברות .עבודה של מהגרים יהודים

, נוצרו תנאים חדשים, הבריטי האזרחי בפלשתינה השלטוןוש הבריטי וכינון לאחר הכיב , המנדט מסמך. שגייסו מוסדות הקשורים בתנועה הציונית, נוחים יותר להשקעות ההון

עיצב גם את המסגרת , שקבע את מעמדה המדיני של פלשתינה כמדינת חסות של בריטניהוחיסל קשיים ומכשולים , ל הפלאחים הערביםהחוקית לתהליך הקולוניזציה היהודית ולנישו

השלטוןשעמדו בפני ההון של החברות הציוניות ובפני פעולות הקולוניזציה בתקופת , שונים .מאני'העות

שנטל על עצמו בראשית , באופן יסודי מילא ההון של החברות הציוניות אותם תפקידים יכול היה לפעול בהיקף רחב , ריטיאולם בתנאים החדשים שנוצרו עקב הכיבוש הב. המאה

הרחבת השוק , הקמת מפעלי תעשייה ומסחר, יבוא ההון הפרטי. יותר ובצורות נוספותכל אלה איפשרו להון של החברות הציוניות לעסוק לא רק ביצירת תשתית כלכלית –הפנימי

. תפיםידי השקעה במפעלים משו- אלא גם לתמוך ישירות בהון הפרטי היהודי על, ופיננסיתהעולם בסימן של השקעות הון של חברות ציוניות - וכך עומדת התקופה בין שתי מלחמות

114

רכישת קרקעות ועידוד –וזאת נוסף לכיוון המרכזי של ההשקעות , במפעלים פרטיים .של יהודים) שיתופית ופרטית(התיישבות חקלאית

הסתכמו ההכנסות , )1944-1917(המקיפים כמעט את כל תקופת המנדט , לפי נתונים 36-ב) 'בנקים וכו, למעט חברות השקעה(הציונים ברובם , של המוסדות הציבוריים היהודיים

על –הנותרים 16%-ו, ידי תרומות-מההכנסות הללו מומנו על 84%. בקירובמיליון לירות .'החזר חובות וכו, ידי דמי שירותים

)1944-1917(הוצאות המוסדות היהודיים :3לוח

באחוזים באלפי לירות סעיף ההוצאה

60 21,363 הגירה והתיישבות

:בכלל זה

8 2,845 הגירה והכשרה

40 14,302 התיישבות חקלאית

5 1,817 עבודות ציבוריות ובניין

תעשייה , התיישבות עירונית ומסחר

2,390 7

40 14,390 שירותים ציבוריים

100 35,753 סך הכל

Statistical Abstract 1944/45 p. 101: קורהמ

מלמד על נקודות , 4כפי שהם מובאים בלוח , ניתוח כיווני ההשקעה של המוסדות הציוניים

ומימון ) מההוצאות 40%(תמיכה בהתיישבות חקלאית של יהודים : הכובד בפעילותם ?כיוונים אלה דווקא מדוע שני). מההוצאות 40%(שירותים ציבוריים לאוכלוסייה היהודית

המוסדות , חלוקת העבודה בין ההון הפרטי לבין ההון של המוסדות הציוניים במוסגרת שבהם הסתדר ההון הפרטי של , הכלכליים והארגונים של התנועה ציונית לא עסקו בתחומים

,לעומת זאת). בבנייה בערים, בבנקים, השקעות בתעשייה(בעלי הון יהודים בכוחותיו הוא רכישת קרקע –כיוונו המוסדות הציוניים את השקעותיהם לתחומים בעלי אופי של תשתית

ובניית שירותים ציבוריים נבדלים עבור האוכלוסייה , ישובים חקלאיים יהודיים עליהם והקמת .היהודית

הפניית מירב האמצעים של המוסדות הציוניים דווקא להתיישבות חקלאית ולפיתוח כי הקולוניזציה הציונית פעלה באופן שיטתי ליצירת מסגרת , ורי היהודי מורההציב המגזרשתכלול רק את המהגרים היהודים ולא תכלול את התושבים , חברתית נפרדת-כלכלית

.הערבים –אלא , ההשקעות של מוסדות יהודיים בהתיישבות חקלאית נעשו לא רק משיקולי רווח

שתספק את צורכי המהגרים היהודים , ות חליפית יהודיתכדי ליצור חקלא –ואולי בעיקר ההשקעות . את התושבים הערבים מהקרקע תדחקבזמן - ובו, במצרכי מזון) העירונים ברובם(

ונוסף לכך איפשרו להקים מאחזים בעלי חשיבות , עבודה- בחקלאות גם יצרו מקומות .אסטרטגית

שת הקרקעות נכללת בשנים האחרונות של רכי") התיישבותי("הבלטת האופי הקולוניאלי .לרבות אלה המהללים את הקולוניזציה הציונית, בכתיבתם של חוקרים רבים

חברתיות , רכוש קרקעי הוא בסיס הכרחי לכל מפעל התיישבותי בעל מטרות פוליטיות" -וובסופ, והוא נועד לקדם את השגת הזכויות הפוליטיות של היהודים בארץ ישראל, וכלכליות

יוסי " (דבר את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל על פני מרחב גדול ככל האפשר-של ).2003, כץ

קרן היסוד וחברת , ק"המכשירים הכספיים העיקריים של המוסדות הציוניים היו בנק אפ כיוון זה קיבל . יותר ויותר כבנק מסחרי 20-עוצב בשנות ה) 3פרק ' ר( ק"אפ. הכשרת היישוב

ק צריכה להיות בידי "כי הנהלת אפ, 1920שהחליטה בשנת , אישור ההנהלה הציונית אתק עמד בתקופה הנידונה "בראש אפ. שרובם לא יהיו חברי ההנהגה הציונית, אנשי עסקים

115

הוא החליף . (שהיה גם ממנהיגי התנועה הציונית באנגליה, איש עסקים אנגלי, יוסף קאואן ).ולא במקרה, ד עד לכיבוש הבריטישהיו בתפקי, את יוצאי גרמניה

מהרגע שהוא הפך גוף פיננסי בעל : ק היה בעצם תהליך בלתי נמנע"מה שקרה לאפ אלא החל גם לתת , הוא לא רק נשמע להוראות, )יחסית למשק דאז(היקף -אמצעים רבי

ן הו-כמבטא של האינטרסים הכוללים של הבורגנות היהודית בארץ ושל אותם בעלי. הוראותק השפיע במידה רבה על "אפ, שגילו עניין בהשקעות בפלשתינה, יהודים- יהודים ולא

ק במסגרת "על מעמד אפ(המדיניות הכלכלית של הסוכנות היהודית והמוסדות הציוניים ).ראה להלן –המוסדות הפיננסיים

ת שהפכה במשך הזמן למכשיר הכספי של הסוכנו, קרן היסודהוקמה 1921בשנת

, שעסקה באוסף תרומות בעיקר לצורך רכישת קרקעות, בהבדל מהקרן הקיימת. היהודיתוכמכשיר העיקרי לעידוד ההון , הוקמה קרן היסוד כקרן להשקעות הון בכלכלת פלשתינה

. הפרטי היהודיהגדיר את קרן היסוד מייד לאחר הקמתה ) אז חבר הוועד הפועל הציוני( בוטינסקי'זאב ז

קרן , בוטינסקי'לדעת ז". היא גם שיטת קולוניזציה –קרן היסוד אינה קרן בלבד : "כך ,)1922(משימת המוסדות . ולא להחליפו, היסוד באה להכין את הקרקע לפעולת ההון הפרטי

ולרכוש קרקע ) בתי מגורים ובתי חולים(היא ליצור את התשתית , בוטינסקי'הוסיף ז, הציוניים ).2006, אצל דרורי(ה הפרטית להשקיע בארץ ולהרוויח כדי לאפשר ליוזמ, חקלאית

לפיה תיהפך קרן היסוד במשך הזמן מוסד עסקי נושא , תוכנית הייתההמוסדות הציוניים , כאן צריך להביא בחשבון. הון יהודים-שיוכל להיות גורם מושך להשקעות של בעלי, רווחים

הציוניים למשוך להשקעות ניםהארגועדיין התקשו ראשי , 20-שבשנות ה, מחד גיסא, שהמנהיגים הציוניים העריכו נכונה, ומאידך גיסא, הון יהודים כמו רוטשילד-בפלשתינה אילי

אין תרומות אלה , שעם כל החשיבות של אוסף התרומות ביישובים היהודיים בארצות השונותמפעל לביצוע –כלומר , "המשק היהודי"יכולות להוות מקור כספי מספיק לפיתוח

.הקולוניזציה בפלשתינהבעוד שבתחילה , וכך, ההון היהודים-אלא שגם קרן היסוד לא הלהיבה ביותר את בעלי

מיליון 5ט היא למעשה אספה רק "מיליון ליש 25דובר שקרן היסוד תאסוף תוך שנה אחת ן היסוד הברית ראו בקר-ההון היהודים בארצות-בעלי, כן-על-ייתר. שנה 15...ובמשך, ט"ליש

ולכן פרשו מהעניין ולא , ההון היהודים האנגלים- שיחזק את מעמדם של בעלי, מכשיר נוסףובמקום זה הקימו גופים משלהם להשקעות , ק"השקיעו מהונם לא בקרן היסוד ולא באפ

.בפלשתינה

מאנית 'ועל פעולותיה בתקופה העות 1909שעל ייסודה בשנת , חברת הכשרת היישוב החברה . העולם-בשנים שבין שתי מלחמות ענפהפיתחה פעילות , )3פרק ( נכתב לעיל

התרכזה בעיקר ברכישות ,ר יעקב טהון"יהושע חנקין וד, ארתור רופיןר "שבראשה עמדו ד . ובהעברת קרקעות לידיים פרטיות זיכיונותברכישת , קרקעות מידי ערבים

שירות ההשקעות שפרסם, ןבבולטיתיאור מאלף של פעולות הכשרת היישוב כלול גדל ההון הממשי של חברת הכשרת היישוב , זה בולטיןלפי ". פלאינווסט"הפלשתינאי

כיצד גדל . 3043או פי , 1938אלף לירות בשנת 301-ל 1910מעשרת אלפים לירות בשנת ?1938-אלף לירות ב 23-ל 1934-אלף לירות ב 12.5- ויחד עימו צמחו הרווחים מ, ההוןעם כינון , 1920עוד בשנת . ת הכשרת היישוב נוהלה כחברה קולוניאלית מובהקתחבר

(Public Utilityהוכרה הכשרת היישוב כגוף ציבורי , המינהל האזרחי הבריטי בפלשתינהBody ( בריטי-לגיבוי ממשלתי העסקיתובכך זכתה פעילותה .

בו הוכפפה למעשה ש, חתמה הכשרת היישוב הסכם עם הקרן הקיימת, 1922בשנת כי לקרן הקיימת יהיה רוב קולות באסיפה , לצורך זה נקבע בהסכם. החברה לקרן הציונית

להודיע לקרן הקיימת חייבההכשרת היישוב , לפי אותו הסכם. הכללית של הכשרת היישוב, לקרן הקיימת ניתנה זכות קדימה בכל רכישת קרקע; על כל קרקע שבכוונתה לרכוש

43 Palestine Economic Information Bulletin. No. 1 April-May 1939.

116

הכשרת ). למעט רכישות קרקע ייעודיות עבור משקיעים פרטיים(היישוב שמבצעת הכשרת ).2003, יוסי כץ(שבה תגלה הקרן עניין , היישוב מצידה התחייבה לבצע כל רכישה

אך הקרן , הכשרת היישוב הייתה המכשיר העיקרי של רכישות קרקע עבור הקרן הקיימת חברת צור : וביניהן, עם חברות פרטיותמצידה חתמה על הסכמים לביצוע רכישות קרקע גם

.חברת הנוטע וחברת יבנה, חברת גאולה, להכשרה ובניין, לבד(פעילותה הקולוניאלית של הכשרת היישוב התרכזה ברכישת שטחי קרקע גדולים

ובמכירתן של קרקעות , תוך נישול הפלאחים הערבים, )או בשיתוף עם גורמים ציוניים אחרים. לקולוניזציה של יהודים –כלומר , מת לצורך הקמת ישובים של יהודיםאלה לקרן הקיי

, הון יהודים פרטיים- מכרה הכשרת היישוב לבעלי, קרקעות עירוניות או בפרברי הערים . מקומיים וזרים

אשר , היה ברשותה של חברה ממשלתית בריטית ,אלף דונם 50- ששטחו כ, החולה עמק 192תמורת 1934- הכשרת היישוב רכשה את הזיכיון ב: לילחנקין כעסק כלכ הציעה אותואמור להיות מנוצל בשיתוף פעולה עם השטח היה . סכום עתק באותם ימים –אלף לירות

.)143' ע, 1980, אבנרי( א"הקרן הקיימת ועם החברה הפרטית יקיקה שקנתה ומכרה קרקעות והפ, כחברה מסחרית, כן- אם, חברת הכשרת היישוב נוהלה

, זו חברת השקעות הייתה. רווחים נאים הודות לעלייה המתמדת במחירי הקרקעות בבולטין. שקיבלו הכנסות על השקעות אלה, הון יהודים ואחרים-שבמניותיה השקיעו בעלי

או במניותיה , אמצעים להשקיע בקרקעות שמוכרת הכשרת היישוב-המצוטט הומלץ לבעלי... ההתפתחות החיובית של המניות" הבולטיןסיכם וכך . 7%שהניבו תשואה שנתית של

".לעיל זכו להערכה מצד הקפיטליסט הפלשתינאי שצוינושהעובדות , מראה

בזיכיונות לניצול 30-וה 20-ק השקיעו בשנות ה"קרן היסוד ואפ, הסוכנות היהודית לסוחרים ,בהלוואות לבניין; בחברות התיישבות ושיכון; בחברות מקרקעין; אוצרות טבע

אולם . תרבות ובריאות נפרדים לאוכלוסייה היהודית ועוד, בהקמת מוסדות חינוך; ולתעשייניםמבחינת ההתפתחות הקפיטליסטית נחלקו ההשקעות של החברות הציוניות לשני סוגים

על . והשקעות כלכליות) מנהליתתרבותית , חברתית, כלכלית(השקעות תשתית : עיקרייםהן הורכבו מהשקעות ישירות , אשר להשקעות הכלכליות. עכבנו לעילהשקעות התשתית הת

.במפעלים וחברות ומהשקעות בהקמות מוסדות מימון שוניםשהעניקה ממשלת המנדט ליזמים , השקיעה קרן היסוד בשני זיכיונות 20-בשנות ה

י שת). חברת האשלג(והפקת מינרלים מים המלח ) חברת החשמל(ייצור חשמל : יהודיםניצול מימי הירדן והירמוך לייצור חשמל וניצול אוצרות (החברות הללו לניצול אוצרות הטבע

. אנגלי בעיקר, נרשמו בלונדון כחברות אנגליות והושקע בהן הון פרטי) ים המלחמן הראוי להזכיר את ) ק"בנוסף לבנק אפ(בין מוסדות המימון שהקימו החברות הציוניות

רסקו את ; 1923שנוסדה בשנת , מלאכה יהודים-עשיינים ולבעלילת קרן ההלוואות)Rassco – Rural and Suburban Settlement Company( , 1934שנוסדה בשנת

- החברה הארץאת ; במטרה לממן התיישבות של מהגרים יהודים בני המעמד הבינוני PASA – Palestine Agricultural Settlement ישראלית להתיישבות חקלאית

Association)( , ידי קרן היסוד כמוסד שילווה לפרדסנים ולבעלי - על 1936שנוסדה בשנתנוסף לכך . לשם עיבוד פרדסים 1945-שהוקמה ב ,ל"חקואת ; משקים חקלאיים מעורבים

הקימה , למשל, כך. ציוניים בארצות שונות ארגוניםידי -הוקמו מוסדות פיננסיים גם עלקהילת חברת –חברה משלה לרכישת קרקעות בפלשתינה ב "ההסתדרות הציונית בארה

.חברת הכשרת מפרץ חיפהו משק –בנות -וזו הקימה שתי חברות, ציון האמריקאית. ידי החברות הציוניות מלכתחילה כשותפות עם הון פרטי-כמה מהחברות הללו הוקמו על , הסוכנות היהודית כשותפות בין שוקי חוץ לארגוןהחברה 1937הוקמה בשנת , למשל, כך .ק והתאחדות בעלי התעשייה"אפ

על מטרות הבנק ניתן . בנק הפועלים 1921ביוזמת המוסדות הציוניים הוקם עוד בשנת :ללמוד מהתיאור הבא

שהשקיעה , נוסד בנק הפועלים ביוזמתה של ההסתדרות הציונית) 1921(א "בשנת תרפ" מקרן מיוחדת שנשארה ברשותה לאחר , ערךב, י"לא 40,000במניות סכום של בו

שנעשו באמצעות משרדיה בברלין ובקושטא במשך השנים ’הטרנסאקציות הכספיות

117

מטרת הבנק הזה בהתאם לתקנותיו היא לעזור להגדלת . האחרונות של המלחמה העולמיתלקדם ולסייע סיוע 'בארץ ולהחדירם אל ענפי העבודה השונים ו מספר העובדים העבריים

אגודות או קבוצות פועלים מכל הסוגים , פי וכל סיוע אחר לכל ענפי העבודה של המוסדותכסעל בנק הפועלים . 31' ע, 1939אוליצור ". ('הקואופרטיביים אשר הסתדרו בהתאם לעיקרים

).'סעיף ט 5פרק '; סעיף ו, 3פרק : גם להלן' רזציה תפקיד הדומה לתפקידו של בתהליך הקולוני, אפוא, ההון של החברות הציוניות מילא

הון זה פעל ליצירת תנאים . אם כי הוא לא היה הון של מדינה, הון קפיטליסטי ממלכתיידי פיתוח ענפי -על, שנשאה אופי קפיטליסטי, נוחים יותר לחדירה הקולוניאלית היהודית

די י-על: הנמוכה והסיכונים הרווחיותשההון הפרטי לא שש ללכת אליהם בשל , התשתיתידי יצירת תנאים פיסיים לקליטת פועלים יהודים -על; רכישת קרקעות ונישול פלאחים ערבים

; )מימון ההתיישבות היהודית(ידי עידוד צורות משקיות קואופרטיביות -על; )שיכונים לפועלים( .ההון היהודים-ידי ריכוז הונות קטנים לצורך העמדתם ישירות לרשות של בעלי-ועלבה במידה שההון , באופן יחסי, ות שההשקעות של הון בארץ גדלות והולכותאפשר לרא"

מחזק את הבסיס ומרחיב את ההיקף הדרושים לשם ההשקעות , הלאומי מכשיר את התנאיםוגם בלתי אפשרית , מספקת- זרימת ההון הפרטי כשלעצמו אל הארץ הייתה בלתי. האלה

ואמנם . מצד קרנות לאומיות וציבוריותבלי השקעות קודמות גדולות ורצופות , מלכתחילההוא הפותח אזורים חדשים : התפקידים החשובים והקשים ביותר הוטלו על ההון הלאומי

הוא הכובש עמדות מפתח כלכליות ומדיניות חדשות והוא גם העומד , להתיישבות בארץה לקבלם שההון הפרטי לא יכול הי, בפרץ והיוזם בשעות חירום והנוטל עליו למלא תפקידים

שנעשו בהון הלאומי סללו את הדרך לפני היוזמה העקביותהפעולות . על עצמו כל עיקרישראלי כולו והגדילה את - וזו מצידה הרחיבה ופיתחה את המשק הארץ, הפרטית

ומתוך שיתוף הפעולה שבין ההון הלאומי היהודי ובין ההון הפרטי היהודי . אפשרויותיוכוח קליטתה הכלכלי לגבי העולים החדשים הנכנסים אליה נתפתחה הארץ כולה וגבר והלך

).250' ע, 1939אוליצור " (מארצות הגולהאם כי , הון יהודים-כל בעלי- בשלבים המוקדמים חתרו החברות הציוניות למשוך קודם

אולם כאשר החברות הללו צברו . נעשתה לאו דווקא בקרב יהודים, ק למשל"הפצת מניות אפוכאשר ההתפתחות הכלכלית הקפיטליסטית בארץ יצאה כבר , ם יותראמצעים רבי

). בכוונה להשתלט עליהן(פעולה עמן -יהודי עניין בשיתוף-גילה גם ההון הזר הלא, מחיתוליהידי חברה מונופוליסטית חזקה -הביטוי הבולט לתמיכה מסוג זה שניתנה באותן השנים על

שנה ובריבית של 15ט לתקופה של "מיליון לישהלוואת הקונסולידציה בסכום של חצי הייתה .הבריטילוידס מבנק 1934שקיבלה קרן היסוד בשנת , בלבד 4%בעתיד הכלכלי של , לא ציוני ולא יהודי, הכרה מצד גוף פיננסי בעל שם" הייתההלוואה זו

של המלווהלה חשיבות והשפעה דומה לזו של הייתהמבחינה זו . ישראל-ההתיישבות בארץ, גרוס" (לממשלת ישראל 1949-שנתן הבנק לייצוא ולייבוא האמריקני ב', מיליון ד 100

). 176' ע, 1977יחד : "מי שהיה אז גזבר הסוכנות, קפלן אליעזרמעידים גם דבריו של המלווהעל חשיבות

" גם את ההון הבינלאומי הגדולעם ההון הלאומי וההון הפרטי נוכל לשתף בבניין הארץ ).ההדגשה אינה במקור, 143' ע, 1973קפלן (

. המוסדות הציוניים חתרו כבר אז לשיתוף פעולה עם החברות הפיננסיות הגדולות הזרות שתמיכה של גוף פיננסי כמו בנק לוידס תאפשר להם לרכוש יותר , זאת מתוך הערכה

. קרקעות ולהרחיב את התמיכה בהון הפרטי היהודיוהדבר השתקף כבר היטב בתקציב , יטי שחרר כספים לצורכי התיישבותהמלווה הבר"

התקציב לארץ ישראל נקבע לסכום של ). ג"ת –של הסוכנות היהודית ( 1935-1934 179,000וההקצאה לצורכי התיישבות שבו הועמדה על , ישראליות- לירות ארץ 282,200

קבלת . מאז החלה הסוכנות בפעולתההסכום הגבוה ביותר שיוחד להתיישבות –לירות הסוכנות שבה והייתה גורם . המלווה סימלה את סיומה של תקופת הקיפאון בהתיישבות

) 1935(ט "הקונגרס הציוני הי. בעיקר בתחום החקלאות, ישראל-מכוון בחיי הכלכלה של ארץת חדשה שטרם הגיעו לעצמאות ועל תוכני, יכול היה להכריז על ביסוסם הסופי של המשקים

).28' ע, 1980עמיקם " (משפחות בהתיישבות 2,300ליישובן של

118

הייתה טבעית לגבי ממשלת , של פתיחת שערי המשק לרווחה בפני ההון הזר, מדיניות זו כתנועה , אך גם התנועה הציונית). ההון בריטי לא היה כלל הון זר, שלגביה(פלשתינה

כאשר , לאחר הקמת המדינה. ה לתוכניותיהראתה בהשקעות הללו תרומ, קולוניזטוריתנמשך הקו הזה בעקביות , תפקידים רבים של התנועה הציונית עברו לידי מוסדות ממלכתיים

שנועדה להבטיח להשקעות ההון הזר רווחיות גבוהה , מנהלית-ונוצרה מערכת משקית .במיוחד

מעמדו המוביל של ההון הפרטי

בסתירה לראיית החברות הציוניות כיעדי השקעה של כיוון התפתחות זה עומד כאילו מדוע לא הפכו : נשאלת השאלה. שהשקיעו בארץ או שרצו להשקיע בארץ ,יהודיםהון -בעלי

?בעלי הון יהודים את החברות האלה למכשיר של התגוננות מפני ההון הזרורגנות בעצם התפתחותן של חברות אלה לא כחברות של ב מצויההתשובה לשאלה זו

הון אלא כחברות , קולוניאלי ומתוך מאבק מתמיד עמו שלטוןשצמחה תחת , לאומית מקומיתולכן עצם , כדי לכבוש בה עמדות כלכליות, של מהגרים שבאו לפלשתינה קולוניאליות

שלא , אין פירוש הדבר. פעילותן בה היה תלוי ברצונו הטוב של הכובש הקולוניאלי הבריטי, כמו הגירת הפועלים היהודים, ההון היהודים- הגירתם של בעלי. יגודיכול היה להתפתח נ

, מסוימתידי מציאות -אך ביסודו של דבר היא נגרמה על, הושפעה מהתעמולה הציוניתבהגיעם . לחפש מקורות קיום בארצות אחרות) בעלי הון וחסרי הון(שאילצה המונים יהודים

מצאו לעצמם המהגרים , קפיטליסטית התחלה של התפתחות הייתהשבה כבר , לפלשתינה, החלשים יחסית, ההון הערבים- שבהם הצליחו להתחרות בבעלי, ההון יעדי השקעה-בעלי

.התעשייה והבנקאות, וקודם כל בענפי הבנייההרי , אם כי במקורות שונים מופיעים נתונים שונים על ייבוא ההון לפלשתינה והרכבו

- שבעשרים השנים שבין שתי מלחמות, פחות או יותר, םשניתן להגיע לכלל אומדן מוסכמיליון 200-ידי יהודים ומוסדות ציוניים ב- הסתכם ייבוא ההון על, )1937-1918(העולם

מיליון לירות 50-ו, )של מהגרים ושל חברות(מיליון לירות היו הון פרטי 150-כ –מהם . לירותמכלל ההון שיובא 75%-ש, העובדה. א"קהון של מוסדות ציוניים וחברות השקעה כגון פי –

שלפה , מערערת את ההנחה הציונית המסורתית ,הון פרטיידי יהודים לפלשתינה היה - על. ידי החברות הציוניות הוא שהיה מכריע בהתפתחות הקפיטליזם בפלשתינה-ייבוא ההון על

או , תינהידי משקיעים פרטיים שהיגרו לפלש- כי ההון שהובא על, האמת ההיסטורית היאאבל הוא לא יכול היה . הוא שהיה הדומיננטי בהיקפו, ל"שהשקיעו בה והם עצמם נשארו בחו

בהקמת , בלא ההשקעות של החברות והמוסדות הציוניים בתשתית בפלשתינהלפעול ובלא התיאום בין המוסדות הציוניים לבין , מוסדות ציבור ובסיוע ליצרנים היהודים בעיר ובכפר

.ממשלת המנדט :מעיד הלוח הבא 30-על תחומי ההשקעה העיקריים של ההון היהודי הפרטי בשנות ה

הרכב ההשקעות הפרטיות של יהודים בשנות השלושים. 4לוח

השקעות של יהודים בשנים .א תחום השקעה1935-1932

השקעות של בעלי הון פרטי .ב 1937-1932בשנים יהודים

באחוזים באלפי לירות באחוזים באלפי לירות

19 7,600 17 4,933 פרדסנות

משק חקלאי מעורב

1,000 4

52 20,468 49 14,262 בנייה

תעשייה והובלה

4,300 15 8,727 22

7 2,717 15 4,352 רכישת קרקע

100 39,512 100 28,847 סך הכל

.247' ע, 1939, אוליצור) ב( ;19' ע,1944, הורוביץ) א: (המקורות

119

אך בכל זאת בולטת , לעיל מתייחסים לפרקי זמן שונים) ב(-ו) א(בעמודות הנתונים שבחלקו , היעד הראשי של ההשקעות הוא ענף הבנייה. החלוקה הדומה של הון והשקעות

במקום השני נמצאות ההשקעות בחקלאות . 30- עולה מחצית ההשקעות הפרטיות בשנות ה .ההשקעות בקרקע - האחרון ורק במקום, בכל ענף 20%-כ, וההשקעות בתעשייה

של ההתפתחות הקפיטליסטית באותה ייחודימבנה זה של ההשקעות מלמד על קו הגירת הון הייתהזו , כלומר, כיוון שמרבית ההון יובאה אז בידי המהגרים היהודים. תקופה

וכיוון , עמדה במלוא חריפותה בעיית הדיור של המהגרים, בצמוד להגירת הבעלים שלווגם בחקלאות לא , ובעיקר פועלים, ערים לא היו ערוכות לקליטת היקף כזה של מהגריםשה

היה צורך –אלא הקימו ישובים חדשים , התיישבו המהגרים היהודים בכפרים הקיימים .היקף בבנייה-בהשקעות רבות

, היחסי, מיעוטן. של ההשקעות הפרטיות ברכישת קרקע, יחסית, בולט משקלן המצומצם ההון מעוניין יותר להשקיע - שכן בעל, ל ההשקעות בקרקע אופייני להתפתחות קפיטליסטיתש

.מאשר בקרקע, במשק החקלאי ובמפעל התעשייתיהון זרים שנשארו -ידי עובדים ואת ההון סיפקו בעלי-חלקי עולם אחרים פותחו על"

חשבון ההון שהושקע תשלומי ריבית לארצות אחרות על : פירושו של תהליך זה. בארצותיהםבארץ ישראל הביאו המתיישבים עצמם את ההון למימון התפתחותה של . בארץ החדשה

).133' ע, 1944, הורוביץ" (ומשם כך חובה החיצוני של ארץ ישראל כה קטן, הארץכדי להשקיעו במפעלי תשתית ובניצול , ההון הפרטי של המהגרים היהודים לא היה מספיק

" הון זר"המושג . בענפים הללו הושקע הון זר וכן הון של חברות ציוניות. אוצרות הטבעהון שנצבר –כל ההון שזרם לפלשתינה היה הון זר , לכאורה. בהקשר זה דורש הבהרה

אולם לצורך ניתוח התפתחות . במקום אחר והגיע לפלשתינה למטרה של עשיית רווחיםואשר הפך בהדרגה חלק , איתם המהגריםשהביאו , יש מקום להבחין בין הון, הקפיטליזם

. את כספם להשקעה בפלשתינה" שלחו"ל ו"שבעליו נותרו בחו, לבין הון, מההון המקומיבמידה שמניות חברות ההשקעה . הבחנה זו כוללת גם את ההון שהשקיעו המוסדות הציוניים

.הן היו בחזקת הון זר, ל"הציוניות הופצו בחומוסדות מימון , הקים מפעלי תעשייה גדולים, תוח אוצרות הטבעההון הזר השתלט על פי

; צינור הנפט ממוסול לחיפה; נמל חיפה: בין יעדי ההשקעה של ההון הזר היו. וחברות ביטוח, חברות הביטוח מגדל; מפעל שמן; מפעלי ים המלח; מפעל המלט נשר; שני מפעלי חשמל

).186' ע, 1938, בונה(י "יהודה ולוידס אכך . הן באמצעות חברות השקעה, ידי בעליו-ההון הזר הושקע בארץ הן במישרין על

ביטוח אנגליות והייתה -שריכזה הון של חברות, ).P.C(חברת פלשתינה הוקמו בפלשתינה , למפעלי הבירה, )מלט(לנשר , לחברת המלח, שותפה להקמת בנק משכנתאות לחקלאות

שריכזה הון , המועצה הכלכלית האמריקאית; לומניםונתנה אשראי ליה, )כימיה(לפרוטארום שהוקמה בידי , )ו"איפיק(ישראלית לתעשייה ופיננסים - החברה הארץו; הברית-מארצות

במצרים ובפלשתינה , אפריקה- בדרום, הברית-בארצות, הון יהודים שישבו באנגליה-בעלי ).1937, פלניוס(

שבאמצעותו השתלטו , מכשיר העיקריהייתה ה (.P.E.C) החברה הכלכלית לפלשתינה החברה הוקמה . אמריקאים על מפעלים וחברות בפלשתינה המנדטורית-הון יהודים-בעלי

החברה הקואופרטיבית "בשם ,ברנדייסביוזמת השופט , 1921הברית בשנת - בארצותחברה הכלכלית "שונה שמה ל 1926בשנת ). (.Palestine Cooperative Co)" לפלשתינה

החברה החלה ). 261-259ע "ע, 1976אהרוני ) ( .Palestine Economic Co" (הלפלשתינכן . הבנק למוסדות שיתופיים והבנק למשכנתאות – בנקיםאת השקעותיה בהקמת שני

). Palestine Housing Corporation(השקיעה בחברה לשיכון - אך בסך. בין ההון הזרבין חוגים בקרב בעלי ההון הפרטי היהודי ל מסויםהיה קיים מתח

, ראה בשיתוף הפעולה עם ההון הזר) ועד היום(גברה ידו של אותו זרם שמלכתחילה , הכלאת , עם המונופולים הזרים ועם המעצמות האימפריאליסטיות, השייך ליהודים או ללא יהודים

, וניתיעבור להצלחת הקולוניזציה הצי- התלות בהון הזר הייתה תנאי בל. הדרך לחיזוק מעמדו .מסיימותסתירות , כפי שנראה בהמשך, אך גם יצרה

עם עסקותחתירת המוסדות הציוניים למשוך לפלשתינה הון יהודי פרטי תוך ניהול 1933שחתם בשנת , הסכם ההעברהמעצמות אימפריאליסטיות הגיע לשפל המדרגה עם

120

ואשר נועד לאפשר , הנאצי בראשות היטלר השלטוןבין מוסדות ההסתדרות הציונית לבין לקחת עימם , והמהגרים לפלשתינה, ליהודים העוזבים את גרמניה עקב הרדיפות הנאציות

, הקים המוסד הפיננסי המרכזי של התנועה הציונית, לשם ביצוע הסכם ההעברה. רכושחברת העברה פעלה יחד עם חברות בנות של . חברת העברהאביב בשם - חברה בתל, ק"אפק ועם בנקים בבעלות "עם חברות נאמנות בגרמניה בבעלות אפ, נדוןק בבגדד ובלו"אפ

לפי הסכם ההעברה הועברו ). 177' ע, 1977, גרוס) (של וסרמן ושל וארבורג(יהודים גרמנים מיליוני 5.5-שערכם אז היה כ, מיליוני מארקים גרמניים 106- לפלשתינה בסחורות ובהון כ

.לירותה בוטה של החרם שהוטל על גרמניה הנאצית ושירת את הסכם ההעברה נעשה תוך הפר

-הנאצי בעיני דעת- לייפוי המשטר הפאשיסטי –תעמולתית -ממשלת היטלר מבחינה מדיניתלממן ייצוא שארגנוהוההסכם הזה כלל בתוכו הסכמה של המוסדות הציוניים . הקהל במערב

על חשבון הון ששייך , ממפעלים בגרמניה הנאצית, ובעיקר ציוד תעשייתי, של סחורותהעבירו , בעסקהשנכללו , היהודים אזרחי גרמניה. וזאת במחירים גבוהים מהמקובל, ליהודים

ואילו החברות האלה מצידן , ידי רכישת ניירות ערך של חברות בפלשתינה-את הונם על .מימנו בעזרת הון זה את הייבוא מגרמניה הנאצית

אלה העניקו . מית של ראשי התנועה הציוניתהסכם ההעברה מסמל את הבגידה הלאו לרבות נושא המאבק נגד גרמניה , לקולוניזציה של פלשתינה עדיפות על כל נושא אחר

את דרבןההסכם . שכבר אירעו באותן שנים, גרמניה של הרדיפות נגד יהודים, הנאציתיה הציונית חשובה לקולוניזצ הייתהוהגירה זו , הון לפלשתינה-הגירתם של יהודים בעלי

נהנו מן ההסכם בעיקר חברות השקעה וחברות . שהכשירה הסכם עם הנאצים, במידה כזאתוניצלו את , שרכשו את הציוד שיובא מגרמניה במסגרת הסכם ההעברה, התיישבות ציוניות

אך על , הסכם ההעברה שירת את הקולוניזציה הציונית. הכספים שהועברו לקניית קרקעות .כה נגד גרמניה הנאציתחשבון החלשת המער

הם , כהכרה במרכזיותה של ארץ ישראל בחיי העם היהודי, גורמים כבדי משקל"... - בן: והביא מדבריהם של ראשי ההנהלה הציונית, כתב עמיקם –" שהשפיעו לחיוב העסקה

כי , וברל כצנלסון שאמר; שמפעל הגאולה קודם למלחמה באנטישמיות, גוריון שאמר". שבויים והצלת ממון ישראל חשובים יותר מחרם ומצלצולי תרועה של חרם וןפדיהמושגים "

לביסוסה ולהגדלת כושר , תרם לפיתוחה' העברה'ביצוע מפעל ה: "מסקנתו של עמיקםאת המאבק הכלכלי בגרמניה הנאצית ' העברה'לעומת זאת מיתנה ה...הקליטה של הארץ

).ג"ת –ההדגשה שלי . 179, 167ע "ע, 1980, עמיקם" ( ומנעה את החרפתו

הייתה תלויה במידה מכרעת , כמו של כל ארץ, ההתפתחות הקפיטליסטית של פלשתינהאך המקורות הפנימיים להצבר הון לצורך השקעות קפיטליסטיות היו , בהשקעות הון

הייתה פלשתינה באופן טבעי יעד להון , קולוניאלי בריטי לשלטוןכארץ הנתונה . מצומצמיםפנימיים , אולם היו גם מקורות אחרים. ובעיקר מבריטניה, קפיטליסטיותמהארצות ה

.וחיצוניים, כמו למשל, הקרקע והסוחרים הערבים שימש להשקעות-ההון שנצבר בידי בעלי

השקיעו 1936-1920בשנים . אך לא היה בו כדי להוות מנוף לפיתוח כלכלי מהיר, בפרדסים; מיליון לירות 7-6 –בפרדסנות ; ליון לירות בבנייהמי 12-סוחרים ובעלי הון ערבים כ

שהיקף זה של , העובדה). 116' ע, 1946, ושיץ(שני מיליון לירות –ובתעשייה ובמלאכה ידי המוסדות - הון יהודים ושל ההון שיובא על- השקעות נפל במידה רבה מההשקעות של בעלי

הרכוש הערבים לא היו -בעלי: תשיקפה את המצב בפלשתינה המנדטורי, )להלן' ר(הציוניים רבים מהם העדיפו להשקיע בארצות . נושאיה העיקריים של ההתפתחות הקפיטליסטית

ושבהן התחרות , )בהלוואה בריבית, במסחר, בקרקעות(שגם בהן היו להם עסקים , השכנות .מבחינתם הייתה קלה יותר מאשר בפלשתינה

שחלק , הועלם היה בעובדה- ין שתי מלחמותהמיוחד בייבוא ההון לפלשתינה בתקופה שב , ידי מהגרים יהודים ושהוא היה מורכב לא רק מהון ממוני אלא גם מציוד-ניכר ממנו יובא על

ידי מהגרים יצר תנאים נוחים יותר לתהליך הקולוניזציה - יבוא הון על. מכונות וחומרי גלםהיו , תו חלק שפנה לתעשייהובעיקר לאו, כיוון שלהון זה, ולהתפתחות הקפיטליזם המקומי

אשר נוהל לפי מה שהיה מקובל באותה , נחוצים פועלים שכירים שיוכלו להשתלב בייצור

121

ואומנם יבוא ההון מלווה לאורך כל התקופה גם בהגירה של . תקופה באירופה הקפיטליסטיתשמקימים , אשר מוצאים תעסוקה כפועלים במפעלים ובאתרי הבנייה, רכוש- יהודים חסרי

.ההון-מהגרים היהודים בעליהחברתיים -הון יהודים מאירופה לפלשתינה היו כלכליים-הגורמים להגירתם של בעלי

שהתקשו לעמוד , ההון הקטנים והבינוניים-שבו בעלי, כרקע כללי שימש המצב. ומדינייםואשר נאלצו להתמודד עם תוצאות המשבר , בתחרות עם ההון הגדול ועם המונופולים

אירופה ובמרכזה דרך -ראו בהגירה מארצות מוצאם במזרח, 1929-י הגדול שפרץ בהכלכלהקף ההגירה הממשית לפלשתינה , ברם. שאיימה עליהם, של הימלטות מההתרוששות

ידי - נקבעו במידה מכרעת על) חסרי רכוש, יצרנים עצמאיים, תעשיינים, בעלי הון(והרכבה פאשיזם בגרמניה והרדיפות האנטישמיות עליית ה, מצד אחד: ההתפתחויות המדיניות

שהטילו הממשלות של , ההגבלות על ההגירה –ומצד שני ; בארצות אירופה הקפיטליסטיות .הברית-כמו ארצות, ארצות הגירה קלסיות

ישראל להפוך ממשק מפגר למשק מודרני המגדיל בהתמדה את -יכולתה של ארץ" רכיבים במערכת הייצור הפכו את הארץ מארץ שני מ. תפוקתו אינו פלא של צמיחה כלכלית

הניחו יסוד להקמת הצברי הון מיובא) א: (נחשלת לארץ הנתונה לשלבי תיעוש מתקדמיםמקצועי , זרימת כוח אדם מעולה) ב(; לתיעוש ולפיתוח חקלאי, שורה של מפעלים כלכליים

).ההדגשות אינן במקור. 15' ע, 1980, עמיקם..." (בחלקו ודינמי באופיו 70%-שהיה כ, ידי יהודים ומוסדות ציוניים- משקל ההון הפרטי בכלל היבוא של הון על

הסתכמו ההשקעות של הון 1937-1932בשנים . 30-גדל עוד יותר בשנות ה, 20- בשנות הואילו , 87% -שמהן היו ההשקעות הפרטיות , מיליון לירות 45- של יהודים בפלשתינה כ ).249' ע, 1939, אוליצור(בלבד 13% –ופים ציוניים ההשקעות של הון בידי ג

לצורך המחשה ניתן לעשות את . היקף יבוא ההון היה ניכר ביחס למספר המהגרים 270-ל) מיליון לירות 75( 1936-1920אם נחלק את ייבוא ההון הפרטי בשנים : החישוב הבא

וא ההון הפרטי בממוצע למהגר שייב, יוצא, אשר חיו אז בפלשתינה, אלף המהגרים היהודיםשנדרש ונכנס עם כל עולה , סכום זה עולה בהרבה על הסכום הממוצע. "לירות 277היה

ברור שעניין חלוקת ההון הוא רק לצורך ). 186' ע, 1938בונה " (לארצות עלייה אחרות .שכן ההון המיובא לא חולק מעולם בין המהגרים, הדוגמא

שקיבלה , חברת האשלגבהקמת ) P.E.C(רה הכלכלית השתתפה החב, 1926בשנת בהדרגה . המניות הגדולה ביותר- והפכה בה בעלת, את הזיכיון לניצול אוצרות ים המלח, רכשה שטחי קרקע עבור אזור תעשייה במפרץ חיפה, השתלטה החברה על חברת מלונות

תתפה הש, הקימה חברות סחר ויבוא, השקיעה בחברת החשמל ובחברות למשכנתאותוהשקיעה במפעלי תעשייה רווחיים כמו ) 1946( דשנים וחומרים כימייםבהקמת המפעל

.קו ישראל אמריקהובחברת הספנות אתאו עסיס- הון יהודים מדרום-הייתה הגדולה בקבוצות של בעלי י להשקעות"א- חברת אפריקה

נה בשנת היא החלה לרכוש חברות ומפעלים בפלשתי. שהשקיעו בפלשתינה, אפריקהניהלה עסקים , )יפאורה(מפעל שימורים , חברה לקירור, ייסדה בנק למשכנתאות; 1924

. בנייןאת חברת הביטוח ) 1945-ב(והקימה , ענפים במסחר בקרקעות ובהקמת בתי מלוןאהרוני (בהקמת המפעל דשנים וחומרים כימיים .P.E.Cי השתתפה יחד עם "א-אפריקה

).252-251ע "ע, 1976ידי הון זר ובשיתוף הון מקמי הייתה ביטוי לתהליך -הקמת חברות ההשקעה על

עמדות , באופן טבעי. קפיטליסטיות מפותחות יותר ושל ריכוז הון ארגוןהתגבשותן של צורות ההון האנגלי . הבריטי בארץ השלטוןשנהנה מחסותו של , הבכורה היו בידי ההון האנגלי

וכן בחברות , ובעיקר במפעלים הגדולים, שקעות בתעשייההיווה את רוב הה) בחלקו יהודי( .עמדות משקיות חזקות 40-וה 30-אבל גם ההון האמריקאי רכש בשנות ה, הביטוח

מדיניות המוסדות הציונייםהנחיות ההון הפרטי ל 4.3

מדינית מותנה בכושרה -גורל הציונות כתנועה התיישבותית" – חיים ארלוזורובאמירתו של

.עשויה לשמש מוטו למקומו של ההון בתפישה הקולוניאלית של התנועה הציונית – "הכספי

122

שהגישה ועדת , וחשבון-תפישת הקולוניזציה של פלשתינה באה לידי ביטוי ברור בדין על ועדת . ידי התנועה הציונית עם כינון הסוכנות היהודית- אשר הוקמה על, החקירה, אוסקר ואסרמןופליקס וארבורג , לי פרנקלר "ד, אלפרד מונדשחבריה היו סר , החקירה

התנאים והאפשרויות הכלכליים של פלשתינה ולעצב תוכנית של , הוטל לבחון את המקורותעל השקפותיהם של חברי . שתשמש קו מנחה לסוכנות היהודית, "עבודה קונסטרוקטיבית"

היה הבעלים ) 1930-1868, ט'לורד מלצ( אלפרד מונד: הוועדה תעיד הביוגרפיה של מונדונחשב גדול , אחת החברות הכימיות הגדולות בעולם - Imperial Chemical Industriesשל

ר הנהלת הסוכנות "נבחר ליו, שכיהן כשר בממשלות בריטיות, מונד. עשירי בריטניההמועצה הכלכלית " –את הקמת חברת ההשקעות הבריטית 1921-הוא יזם ב. היהודית

.ות ופרדסים בפלשתינה והשקיע במפעל האשלגרכש קרקע, "י"לא 44.וחשבון שלהם-ראה אור הדין 1928ביוני 18-וב, חברי ועדת החקירה ביקרו בפלשתינה

:הנקודות החשובות הבאות, היתרבין , וחשבון כלולות-במסקנות של הדין ; ההגירה היהודית צריכה להיות מותאמת לצרכים הכלכליים של הארץ - ; יותר על סלקציה של המהגרים יש להקפיד -למפעל הפרטי יש להעניק "שכן , ההון-יש להוציא מכלל סלקציה את המהגרים בעלי -

;)(Free playיד חופשית ; אמצעים ולהקים מפעלי תעשייה ומסחר- יש לעודד התיישבות של מהגרים בעלי -בהתחשב , שנעשו עבורם, המתיישבים החקלאיים יצטרכו להחזיר את ההשקעות -

יש להחליפם במתיישבים –ואם לא יוכלו לעמוד בכך , ברווח הצפוי מעבודת האדמה ; אחרים

כפי שזה נהוג במושבות , העסקת עבודה מהחוץ בידי המתיישבים-העיקרון של אי -שכן הוא מונע הצלחה מלאה של ההתיישבות , ראוי לדחייה, הציוניות) קולוניות( ; למונע איסוף מלוא היבו –) הקולוניזציה(

אלה לא שארגוניםאך יש לדאוג , יש לעודד שיווק והספקה על בסיס קואופרטיבי - ; יושפעו מתורות חברתיות

של האוכלוסייה מסיימיםשכן הן הולמות חלקים , בית- יש חשיבות לפיתוח תעשיות -תעשיות הבית יאפשרו למספר סביר של פועלים . ובמיוחד את התימנים, היהודית

; החרושת-תעסוקה מחוץ לבתי יהודים בערים למצואיורק לשכות מסחר ותיירות - יש להקים בלונדון ובניו, לשם פיתוח התעשייה -

הבנקים , לשכות המסחר, א"פיק, בשיתוף עם ממשלת פלשתינה, פלשתינאיות ; והיצרנים העיקרים

; יש להבטיח הגנה לתעשיות המקומיות -אך , הכלכלי והחברתי הוועדה גילתה אהדה לשאיפות הפועלים לשפר את מצבם -

שהתעשייה , העיקרוןהחיים היא קבלת -שתנאי מוקדם לקידום רמת, ציינה equitable(לרבות רווח הולם , והחקלאות צריכות להיות מוקמות על בסיס כלכלי

return (על ההון שהושקע ; כדי , (conciliation machinery)הקהיליה היהודית צריכה להקים מוסד בוררות -

מוסד הבוררות יכלול מספר . בתעשייה ובחקלאות מסכסוכיםפסדים כתוצאה למנוע ה . עבודה סכסוךוהוא יעסוק בכל , הפועלים ארגונישווה של נציגים של מעבידים ושל

שצריכה ליצור , הסעיפים שהובאו לעיל מבטאים השקפה קפיטליסטית ברורה של קולוניזציה, וחשבון אין-בכל הדין. ינצל פועלים יהודיםאשר , תנאים הולמים להשקעות של הון יהודי

הארגונייםאלא יש פירוט של הצעדים , של האידיאלים של צדק או שוויון אזכור, כמובןהבריטי ותוך שיתוף השלטוןבחסות , קפיטליסטיתחברתית -הנחוצים לבניית תשתית כלכלית

.פעולה עמו, ת החיונית לקידום ההשקעותלב ההדגשות בדבר הרווחיו- במיוחד ראויות לתשומת

ל באמצעות לשכות מסחר "ובדבר משיכת הון מחו, עבודה בסכסוכיבדבר מוסד הבוררות , ההון היהודים-שלוש הנקודות הללו מייצגות את האינטרסים של בעלי. יורק- בלונדון ובניו

44 Report of Experts, Submitted to the Joint Palestine Survey Commission, Boston

123

וכי יחולו הגבלות על חופש המאבק, שהשקעתם תהיה רווחית, שרצו להבטיח לעצמם מראש .וכל זאת תוך מתן עדיפות מראש להון של יהודים אמריקאים ובריטים, האיגוד מקצועי

הון ומנהיגים יהודים כמו וארבורג ומונד תירגמו -כיצד אילי, ל מלמד"וחשבון הנ-הדין יש להסתייע ": בית לאומי יהודי"לשפתם הכלכלית את ההבטחה של הבריטים לסייע בכינון

שיהא , קפיטליסטי-כדי להקים בפלשתינה מאחז קולוניאלי, עלים יהודיםבהון של יהודים ובפו .להם הון וכוח אדם" יחסוך"אך , נאמן לבריטים

ניתן , לתמוך במוסדות ובחברות הציוניים מסיימיםהון יהודים -על הסיבות שהניעו אילי ספנסר מבעלי רשת החנויות מארקס אנד, ישראל זיוהלורד שפרסם, ללמוד גם מחוברת

שאיפשר את הגדלת כושר , כי הגורם הראשי, בחוברת זו קבע זיו. Sieff, 1935)(בבריטניה , קבע, על הסוכנות היהודית. הוא הגדלת ההשקעות, הקליטה הכלכלי של פלשתינה

על ההון הפרטי אפשר "שכן , שיופנו לקרקעות, להתמודד עם שאלת הקרנות הציבוריותבהמשך החוברת מפרט המיליונר הבריטי זיו את יעדי ". ןשהוא יבוא בעקבותיה, לסמוך

:שבידי החברות והמוסדות הציוניים, ההשקעה של ההון ;להשלים את פעולות הממשלה -אשר , לגבי בניית פלשתינה יהודית" חשיבות לאומית"לעסוק בנושאים בעלי -

;המשקיעים הפרטיים ממעטים להתעניין בהם ;לעודד יוזמה פרטית -וכן הכנסה הוגנת ) היהודי הפרטי, כלומר" (ההון הלאומי"פעולת להבטיח את -

.מריבית ומבלאישהיה עליהן להשקיע בענפי , מהתפקידים שהציג זיו בפני החברות הציוניות עולה

תוך ניהול , ולעודד את היוזמות הפרטיות, שהממשלה אינה מפתחת אותם, תשתיתשבהם ייהנו , הסוכנות היהודית לייצור תנאיםעל , לדעת זיו. ההשקעות כעסק נושא רווחים

משיכון זול ומדמי חכירה , ממים זולים, מחשמל זול, אנשים פרטיים בערים מאשראי זולשיכולים , אין החברות הציוניות צריכות להשקיע בעסקים, קבע זיו, לעומת זאת. הגיוניים

הסוכנות היהודית , ולדעת זי. כמו למשל חברה שתקים מפעלים כימיים, לגייס הון פרטיבין של אלה , איננה צריכה ואינה חייבת לשאוף לפיקוח על החיים הכלכליים של היישוב"

".למחצה-שהם בעלי הון פרטי ובין של חברות בעלות אופי לאומיאכן הנחתה את המוסדות הציוניים ואת , שהציגו מונד וזיו, תפישה זו של הקולוניזציה

, בכל מקום שבעלי הון פרטי היו מוכנים לרכוש קרקעות וליישבן" .החברות שהיו בפיקוחן, רייכמןסיכם –" שלא להתחרות בהם) ג"ת –הציוניים : קרי(העדיפו המוסדות הלאומיים

:וההון הפרטי היהודי" הלאומי"והוסיף את התיאור הבא של השותפות בין ההון וח ארוך ורמת הסיכון בהם גבוהה ההון הלאומי יטפל בנושאים המחייבים השקעה לטו"

ואילו ההון הפרטי יתרכז בתחומים המבטיחים רווח נאות ומידת הסיכון בהם ; לפי יחסשהחל להתפתח במהירות בייחוד , וביניהם משק ההדרים האינטנסיבי במישור החוף, סבירה

).30, 39ע "ע, 1979, רייכמן" (ענף הבנייה וענפי התעשייה השונים, 20-מאז סוף שנות ה

* מעמדה המוביל של הבורגנות היהודית בהשקעות ההון ובפיתוח הכלכלי של פלשתינה לפי

את תפקידה של אמיר בן פורתכך סיכם . צרכיה זוכה לאחרונה להכרה גם בקרב חוקרים :הבורגנות

– 20-המאה ה(משנות השלושים המוקדמות ועד לשנות השמונים של המאה הנוכחית " הבורגנות היהודית הייתה , אך בימי היישוב והמדינה. מאוד קולה של הבורגנותנחלש ) ג"ת

לבורגנות הייתה משמעות כלכלית רבה בתקופת היישוב , כל-קודם: נוכחת ובעלת משמעות) הפיזי וההוני(החזיקה ברוב הקניין , ולא כל גורם מעמדי אחר או ציבורי, היא. והמדינה

אך שלטונה , ה בעלת משמעות פחותה יותר בפוליטיקההיא היית. שנרשם תחת שם היישובשל תנועת העבודה בימי המנדט לא היה יכול להתממש ולהתקיים בלא סיוע מצד חלק נכבד

).8' ע, 1999, פורת-בן" (של הבורגנות

124

התפתחות התעשייה והבנקים. 5פרק

תוח שוק פי. הקרקע והייצור החקלאי הם תנאי חשוב להתפתחות הקפיטליזם מסחורמאפשרים ) cash crops(קרקעות והקצאת חלקים גדלים של המשק החקלאי לגידולים לשוק

; הספקת מוצרי מזון למספר גדל במהירות של פועלים שכירים עירוניים; צבירת הון ראשוניהספקת גלם חקלאי ; הוזלה של כוח העבודה השכיר –ובכך , הוזלה של התוצרת החקלאית

אבל בכל זאת , אולם תהליכים חשובים אלה הם בגדר מבוא הכרחי. תולתעשייה המעבדת אומבוא לתחום העיקרי שבו מתפתח הקפיטליזם ובו הוא מכה שוק על ירך את המשטרים

ניתוח זה הולם גם את פלשתינה בתקופת המנדט . לתחום התעשייה והפיננסים –שקדמו לו .הבריטי

כמו גם התגבשות התודעה המעמדית , פה זוהשינויים העמוקים בכלכלה ובחברה בתקו בגידול , בנקים וחברות פיננסיות, היו קשורים ושלובים בהקמת מפעלי תעשייה, והלאומית

שעודד , וכל זאת בתנאים של משטר קולוניאלי, התחבורה והתקשורת, אוכלוסיית הערים, יסטי של הייצורוכן ארגון קפיטל, שנוצרו במפעלים קפיטליסטיים בבריטניה, יבוא סחורות

ראתה , ובכל מקום אחר בו שלטה, בפלשתינה. משק הכספים ומנגנון המדינה, השיווקוברוח זו היא גם , שליחות ציביליזטורית) במתכונת הבריטית(בריטניה בהשרשת הקפיטליזם

היה " תירבות"אך אותו . אותן" לתרבת"גייסה בריטים ובני עמים אחרים להגר לקולוניות ו .בנייה של קפיטליזם על חורבותיו של אופן הייצור המבוסס על משקי איכריםביסודו

"אפס-נקודת" 5.1

התעשייה המקומית עדיין בשלבים הראשונים של הייתה, בעת הכיבוש הבריטי של פלשתינה

נרשם גידול ; שבהן נוהלה פעילות מסחרית, ערים 22אומנם היו אז בפלשתינה . התפתחותהאך פעלו בה רק מפעלי ; גלם-עבודה וחומרי- ותבואות ובייבוא של מכשירי בייצוא של הדרים

.ובעיקר פעלו בה בתי מלאכה, תעשייה ספוריםתואר המצב ערב , 1928-שנערך בפלשתינה ב, במבוא למיפקד התעשייה הראשון

:העולם הראשונה-מלחמתלפני המלחמה קיימת למעשה בפלשתינה הייתהתעשיה במובנה הרחב יותר לא "

היוצאים מהכלל היו יקביי היין בראשון לציון ובזיכרון יעקב ; )ג"ת –העולמית הראשונה (קיימת שהייתה, ותעשיית הסבון המקומית, 1892- אדמונד רוטשילד ב י הברון"שהוקמו ע

".במשך מאות בשנים בשכם וביפו בתנאים פרימיטיבייםשלושה -בשניים, רק בכמה טחנות קמח: דועותשמכונות כמעט ולא היו י, בהמשך נאמר

).First Census of Industries, 1929, p.5( מלאכה ובפרדסים ספורים נמצאו מנועים-בתיאם נניח " :פרץ נפתלינמצא בחיבורו של , עם פירוט לגבי היישוב היהודי, תיאור דומה

, א מוכרחים לומרנה, )1918-1914(מוצא את סוף המלחמה העולמית הקודמת -כנקודתמה שהיה קיים . אפס- שהתפתחות התעשייה של השנים שלאחריה יצאה למעשה מנקודת

-לא היה אלא בגדר אומנות, ובסקטור היהודי בפרט, עד אותה שעה בארץ ישראל בכלל. שיש להם אופי תעשייני, חרושת-ורק במקרים בודדים אפשר לדבר על מפעלי, יד ומלאכהאלו –בד לעצירת זיתים -מעט בתי, כמו בתי חרושת לסבון, ריגהא-כמה בתי, כמה טחנות

. ההתחלות היחידות לעבודה תעשיינית בסקטור הערבי, בצד המלאכה של חיי יום יום, היואלף 50-60שמספר נפשותיו נאמד בתשעים אלף ושמהם , וגם בתוך הסקטור היהודי

היו לפי , ר וממלאכה זעירהממסח, צדקה- קודש ונתפרנסו בעיקר מקופות-התגוררו בערישעסקו , יהודים נוספים בישוב העירוני החדש ביפו ובחיפה 15,000-הערכת רופין לא יותר מ

כרובע יהודי 1909אביב שהחלה להבנות בשנת - תל. בהוראה ובפקידות ,במלאכה, במסחרימות ביפו ובחיפה היו קי. פיתחה בהיקף צנוע ייצור לבנים ובלוקים מחול וממלט, של יפו

1916שנערך בשנת , מפקד מקצועי אחד. מלאכה מכאניים אחדים-נגריות גדולות ובתיקובע שיש , )1919משנת י"בניינה של אהמובא בספרו של רופין (ברובע העירוני תל אביב

ואם . בהוראה ובפקידות 375- במסחר ו 510, עוסקים במלאכה 260, העוסקים בתעשייה 55י הברון רוטשילד עם "שהוקמו ע, בראשון לציון ובזכרון יעקב עוד נזכיר כאן את היקבים

125

ראשית לאיזו -שיש בו משום נקודת, הרי שלא הושמט מן הרשימה דבר –נטיעת הכרמים ).1946, נפתלי" (התפתחות תעשיינית שהיא לפני המלחמה הראשונה

שבהם נתקלה ההתפתחות, התפתחות התעשייה בפלשתינה נתקלה באותם קשיים יבוא של מוצרים שיוצרו בתעשייה : ובכללם, התעשייתית בארצות קולוניאליות ותלויות אחרות

משום שחלק ניכר מהמשק החקלאי , שוק פנימי מצומצם; בארצות הקפיטליסטיות המפותחותומחסור גדול עוד יותר בהון שיכוון , מחסור בהון; )נועד להספקה עצמית(היה עדיין אוטרקי

לרבות בעלי הכשרה , מחסור בכוח אדם מיומן; תחבורה ברמה נמוכה מערכת; לתעשייה; גלם- וביניהם הטלת מס על חומרי, הבריטי השלטוןלכך יש להוסיף קשיים שגרם . טכנולוגית

בלימת פיתוח של התעשייה ; פתיחת שערי הארץ לרווחה בפני סחורות מוכנות מבריטניה . בלימת חיפושי הנפט; שהתחרתה בתעשייה הבריטית, הכימית המקומית

, הייבוא לפלשתינה מכל המדינות, )1922(בכתב המנדט הבריטי ) 18(לפי סעיף מיוחד -סעיף זה מנע מפלשתינה חתימת חוזי). פטור ממכס(היה חופשי , החברות בחבר הלאומים

, כלומר(וגם עודד יבוא של סחורות אליה בתנאי היצף , צדדיים והטלת מכסים- סחר דו ).ים נמוכים במיוחדבמחיר

שבהם לא היו כלל , מלאכה-העולם הראשונה פעלו בפלשתינה בעיקר בתי- עד מלחמת המשפחה של -שבהם עבדו בעיקר בני, היו אלה מפעלי מנופקטורה פשוטה. מכונות ומנועים

התפשט השימוש במכונות ובעבודה , )1917(הכיבוש הבריטי בעוקבות. המלאכה-בעלי. המבוססת על חומרי גלם מיובאים, וקמה תעשייה, )יחסית(מפעלים גדולים הוקמו , שכירה

אופי , הגלם המקומיים וההגבלות שהטילו הבריטים- בגלל היקפם המצומצם של חומרישבהן הדגש הושם , התעשייה בפלשתינה היה שונה מאופי התעשייה בארצות תלויות אחרות

, 20- כבר בשנות ה, פלשתינה הושם הדגשב). נפט, מיכרות(בהפקת חומרי הגלם המקומיים אף כי הוקמו בהמשך כמה מפעלי זיכיונות , בענפים המעבדים גלם לצורכי השוק הפנימי

התלות הקולוניאלית הקשתה ). תחנת כוח מופעלת במים, מפעל אשלג(לניצול אוצרות טבע להרחבת הייצוא ההון האימפריאליסטי הבריטי דאג : על פיתוח ענפים המייצרים מכונות וציוד

.של תוצרת התעשייה הכבדה ותעשיות המכונות מארצועל סף מהפך 20- הייתה פלשתינה של ראשית שנות ה, אולם למרות כל הקשיים

, יין ביקביהתפתחו ענפי תעשייה חדשים והייצור התעשייתי לא הצטמצם עוד : תעשייתיים לייצור זכוכית וחומרי בניין במפעלים לייצור סבון ושמן ובמפעל, בטחנות קמח קטנות

, אביב- בעיקר בחיפה ובתל, מלאכה-מפעלים ובתי 150הוקמו 1923-1919בשנים ). לבנים( ).122' ע, 1976, גרוס(והושקע בהם למעלה ממיליון לירות

נתונים ומסקנות: 1928מיפקד התעשייה 5.2

. 1928בפלשתינה בשנת פורסם, שערך השלטון הבריטי, מיפקד התעשייה המפורט הראשוןהקיף את כל מפעלי התעשייה והמלאכה וצייר תמונה , 1927- שנתוניו נאספו ב, מיפקד זה

First( 20-של שנות ה השנייהצדדית של רמת ההתפתחות התעשייתית במחצית - כלCensus of Industries, 1929 ;זה וגם במפקדכי גם , כאן מן הראוי להעיר). 1979, אלישר

ואינם , זו שרשומה אצל הרשויות, הנתונים מתייחסים לכלכלה המדווחת, אחרים במיפקדיםלכן ישנה . שהייתה נפוצה בכפרים הערביים, מלאכת בית שאינה מדווחת, למשל, כוללים

,Richards(המגדילה את חלקו של המשק שבידי יהודים , בנתונים הכלכליים להלן הטיהWaterbury, 1996.(

נוסדו ) 2,269(ששני שלישים מהם , מלאכה-מפעלים ובתי 3,505נמנו 1928של במפקד לתעשייה ). שנים 10-פחות מ(ברובה צעירה הייתההתעשייה , במילים אחרות. 1918אחרי

:אפיוניםהפלשתינאית היו אז כמה .בעוד שהשימוש במכונות במנועים מצומצם, ידיים- התבססות בעיקר על עבודת

126

1927, יכון בתעשייהרמת המ. 5לוח

המפעלים שיטת הייצור

אחוזים מספר

70 2,429 עבודה ידנית בלבד

14 493 עבודה בעזרת בהמות

16 583 עבודה בעזרת מנוע

100 3,505 סך הכל

.מנועים חשמליים - ורק מחציתם , מנועים 815בסך הכל נימנו בכל ענפי התעשייה 1923- אביב ב-הוקמו בתל) המונעות בדיזל(אשונות הכוח הר-שתחנות, חשוב לציין

קיבל פנחס 1922-ב. ולכן הספקת החשמל לתעשייה הייתה רק בראשיתה, 1925- ובחיפה בחשמלית על הירמוך -אביב ולחיפה ולבניית תחנה הידרו-לאספקת חשמל לתל זיכיוןרוטנברג

דרך בתחום הקמת הקמת תחנות הכוח אפשרה פריצת). להלן' ר הזיכיונותעל מפעלי (טחנות הקמח , חברת המלט נשר בחיפה, הוקמו חברת המלח בעתלית: התעשייה הגדולה

.אביב-הגדולות בחיפה ומפעל הלבנים בתלשלא העסיקו כלל עבודה , מלאכה זעירים- מורכבת רובה ככולה מבתי שהייתההתעשייה

). 60%(עלים שכירים פו 5שהעסיקו עד , מלאכה קטנים-או מבתי, )מהמפעלים 31%(שכירה למעלה ממחצית . בלבד מכלל המפעלים 9%פועלים ומעלה היוו 6מפעלים שהעסיקו

יחד עם זאת ראוי . פועלים כל אחד 10שהעסיקו עד , מלאכה-הפועלים השכירים עבדו בבתיפועלים 100שהעסיקו כל אחד , יחסית, המפעלים הגדולים 12- מהם עבדו ב 18%-ש, לציין

273(מפעל ים המלח : על המפעלים הגדולים נימנו. פועלים למפעל 170צע ובממו, ומעלה .פועלים שכירים 11,627 במפקדבסך הכל נימנו ).פועלים 310(ומפעל המלט נשר ) פועלים

שלישים מהמפעלים לא עלה ההון המושקע בכל -בשני: ההון בתעשייה היו מועטות- השקעות

עלתה ההשקעה , )מכלל המפעלים 1.5%(לים מפע 48- בעוד שרק ב, לירות 100מפעל על שלישים - המפעלים האלה הושקעו בסך הכל שני 48-אך ב. לירות 10,000בכל מפעל על

. מכל ההון שהושקע בתעשייה ובמלאכהלפי . על מיעוט השקעות ההון מעיד גם היחס בין היקף התוצרת לבין היקף ההון המושקע

3.5- ב' במכונות וכו, בקרקע, ההון שהושקע בבניינים הסתכם 1927בשנת , נתוני המיפקד .מיליון לירות 3.9- בעוד שערך התוצרת התעשייתית הגיעה באותה שנה ל, מיליון לירות

50%-בענפים אלה היו כ: מפעלי המלאכה והתעשייה התרכזו בעיקר בענפי הטקסטיל והמזוןמבחינת , יחד עם זאת. יםמהמועסק 40%-כשני שלישים של התוצרת ולמעלה מ, מהמפעלים

, היה משקל משמעותי לענפים מתקדמים יותר מבחינה טכנולוגית כמו מלט, מספר הפועלים .מהפועלים 37%בהם עבדו , תעשייה כימית ועיבוד מתכת

- בייחוד אמורים הדברים לגבי בתי. התעשייה והמלאכה היו קשורות הדוקות בייצור החקלאי

בתי מלאכה ומפעלים 2,400- מתוך כ. הון ערבים-בעלישהיו בבעלות יצרנים ו, מלאכה 476; בקליעת מחצלות וסלים 202; בייצור ובתיקון כלים חקלאיים 70עסקו , בבעלות ערבים

בסך . טחנות קמח 181ונוסף לכך נימנו , בהפקת שמן שומשום – 44; בהפקת שמן זית –מכלל בתי 40%-מעלה מהכל נימנו על בעלי מלאכה והמפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית ל

עוד . היו גם מנפטות כותנה) חיפה, שכם(בכמה ערים . המלאכה והמפעלים בבעלות ערבים, אסף(חרושת לניקוי כותנה בחיפה - ייסד הבנקאי ובעל הקרקעות סורסוק בית 1910- ב

1970( , בדים, בתי המלאכה ומפעלים רבים עסקו בייצור מוצרי צריכה מסורתיים כמו מוצרי מאפה

לעומת זאת היו מפעלים . וממתכת מחומרסבון וכלי מטבח , רהיטים, מוצרי הנעלה וביגודלמוצרי צריכה המעידים על רמת התפתחות –לצמיגים , למקררים, קטנים ספורים לשימורים

.קיימא-כלכלית גבוהה יותר ועל חדירת השימוש בכלי רכב ובמוצרים בני

127

בעוד שבערים שהיו בעבר מרכזי , ובחיפהאביב - התעשייה החדשה התפתחה בעיקר בתלפיגורן היחסי של ערים כמו . איטית הייתהההתפתחות התעשייתית - המלאכה והמסחר

שהייצור התעשייתי בהן היה במידה מכרעת בשלב , ירושלים ויפו התבטא גם בכךהוקמו , המבוססים על עבודה שכירה, בעוד שמפעלים גדולים, הקואופרציה והמנופקטורה

, המעיד על הפיגור הרציני של התעשייה הירושלמית הוא, נתון אחר. אביב- יפה ובתלבחמכלל המועסקים 40%גילם של , לפי נתוני המיפקד: שהייתה מבוססת על עבודת ילדים

בסך הכל עבדו אז בתעשייה . (שנים 16-במלאכה ובתעשייה בירושלים היה למטה מ ).חוזים מהמועסקיםא 6שהיוו , 16ובמלאכה אלף ילדים עד גיל

מצביע על פיגורה של התעשייה , שהובאו לעיל, 1928סיכום נתוני מיפקד התעשייה

הודות להקמת מפעלים , בפיתוח התעשייתי מסוימתאך גם על פריצה , בפלשתינהמפעל מתכת ומפעלים לייצור , מפעלי האשלג, תעשייתיים מודרניים כמו חברת החשמל

שהתבססו , )1923- המפעל שמן נוסד ב(וכן מספר מפעלי טקסטיל ומזון ,)מלט(חומרי בניין .על ייצור באמצעות מכונות

, 20-האופיינית לתעשייה של פלשתינה בשנות ה הארגוניתשהיו הצורה ,בתי המלאכה הן מבחינת המוצרים והן מבחינת מכשירי הייצור , היוו במידה רבה המשך הייצור המסורתי

מידה גדול טרם -שהעסקת פועלים שכירים בקנה, עולה 1928ממיפקד . הושיטות העבודנוספים 60%-וב, בשליש מהמפעלים לא הייתה כלל עבודה שכירה: הייתה אז יסוד התעשייה

.פועלים 5עבדו בכל מפעל עד במשקלן הניכר של מלאכות , היתרבין , האופי המסורתי של המלאכה בא לידי ביטוי

טחינת , סנדלרות, קליעת מוצרים מקש, הפקת שמן זית וייצור סבון ממנומסורתיות כמו 7,600) שנת המיפקד( 1927במלאכות הללו עבדו בשנת . נגרות וקדרות, חציבת אבן, קמחמהשכירים 37%או , פועלים שכירים 3,800 –ובכללם ; מהמועסקים בתעשייה 42%או , איש

פועלים 310שהעסיק , כבר מפעל המלט פעל 20-בשנות ה, אומנם. שהועסקו בתעשייה . אך מפעל זה היה יוצא דופן, שכירים

פועלים ומספר הפועלים בהם עלה על 100- באיזה ענף הועסקו למעלה מ, כאשר בוחנים , מצד אחד: מתקבלת התמונה הבאה –ביתם והקבלנים -העצמאים ובני, מספר המעבידים

, )מהמועסקים 75% –הפועלים (ות מכאניות נימנים עליהם ענפים מודרניים כמו עבודנימנים עמם גם , אולם מצד שני). 64%(עיבוד ברזל , )83%(טבק וסיגריות , )56%(הדפסה

לבנים , )64%(אריגה , )65%(קדרות , )52%(כמו הפקת שמן זית , ענפים מסורתייםמעסיקה שכמעט אינה (שמהעבר ממלאכה , המסקנה מתמונת מצב זו היא). 81%(ומרצפות

יותר בתוך הענפים 20-התרחש בשנות ה) המבוססת על עבודה שכירה(לתעשייה ) שכיריםכמו ייצור מכונות , ייצור חדשים-מאשר בדרך של הופעת תחומי, המסורתיים של המלאכה

.המצרים את רגליה של המלאכה הישנה, ומוצרי צריכה מודרנייםשמקור ההון , היא 20- שייה בשנות ההסיבה היסודית לצורת התפתחות זו של התע

תוצאה של הצבר הון במלאכה הערבית –המושקע בתעשייה ובמלאכה היה אז בעיקרו פנימי וכן הון שהביאו עמם , )מלווים בריבית, סוחרים(המסורתית ובידי גורמים עירוניים נוספים

לעומת . בהוגם בפלשתינה המשיכו לעסוק , שרובם עסקו בעבר במלאכה, מהגרים יהודיםהייתה , שבתנאים של פלשתינה היה בעיקרו הון זר, זרימת הון לתעשייה בהיקף גדול, זאת

).ומפעל המלט הוא דוגמא בולטת להשקעה יוצאת דופן כזאת(באותן שנים מוגבלת להתקיים משום שבתנאים של פלשתינה , אפוא, המלאכה והתעשייה הזעירה המשיכו

התחרות מצד ההון הגדול הייתה , הייצור הייתה נמוכה רמת מכשירי, 20-בשנות הפלשתינה של אז נמצאה בשלב שלפני . והיקפו של השוק הפנימי היה עדיין מוגבל, מצומצמת

כאשר הקשר בין היצרן לבין הצרכן היה עדיין במקרים רבים , הייצור התעשייתי ההמונימלאכה והתעשייה הידנית ושלב זה זהה עם שלב ה, )עבודה לפי הזמנות(אמצעי - בלתי

.הפשוטהכעשור לפני ( 1918היו בפלשתינה בשנת , בספרו מוחמד יונסלפי הנתונים שהביא

, הטקסטיל, האריגה, רובם בענפי המתכת, מלאכה בבעלות ערבים-בתי 1,236) המיפקד :אסףסיכם , בהביאו נתונים אלה. המזון והסבון

128

שהופעלה בבתים , ידיים בעיקר-המבוססת על עבודתזו הייתה תעשייה פרימיטיבית " מרבית התעשייה . שהיו מאמנים זה את זה מדור לדור, והעובדים היו בני המשפחה, פרטיים

" היה בתוך הארץ –פרט לסבון –הזאת נוסדה על חומרי גלם של הארץ וגם שוק הצריכה ).175' ע, 1970, אסף(

בד לשמן -כמה עשרות בתי, קטנים לשמן זית בד-בתי 600היו בארץ , 1920/1בשנת קיטור או ( מכאניותחציין טחנות מים וחציין טחנות , טחנות קמח קטנות 250-ו, שומשום

.תחנה חדישה הייתה, 1914-שנוסדה ב, לאד ביפו'רק טחנת אנטון ג). נפטמהמיפקד עולה כיוון , נודע עדיין למלאכה 20-למרות המשקל הרב שבשנות ה

:תחותההתפפני המרחב - מפיזור מירבי על –מעבר - נמצאה אפוא בשלב 1928ישראל בשנת -ארץ"

, המלאכה בערים הקטנות הלכו ונעלמו- בתי. הממוקמת בערים הגדולות, לתעשייה ריכוזיתהן בשל התפתחות מערכת התחבורה והן בשל הקמת מפעלים גדולים ומודרניים בערים

).1983, ביגר" (מדינות מפותחותשניים מהמאפיינים –הראשיות שהיה קיים בתקופת , טבקהבריטי ביטל את המונופול הממשלתי על ייצור השלטון

- ב. ביטול המונופול נתן דחיפה לנטיעת טבק ולהקמת מפעלים לעיבודו. מאני'העות השלטון 180שהעסיקו , רובם בבעלות ערבים, לסיגריותחרושת -בתי 11כבר היו בארץ 1923

, שותפות קאראמאן(חרושת גדול לתעשיית טבק - נוסד בחיפה בית 1925-ב. פועלים ערביםהטרסט הזה קנה . אמריקאי לטבק- ידי הטרסט הבריטי-הוא ניקנה על 1927- ב). דיק וסאלטי

של תוצרת הטבק 75%וריכז בידיו , לחם- בירושלים ובבית, את רוב המפעלים הקטנים בשכם ).176' ע, 1970, אסף(

1930-1925בשנים . הוחל ביבוא מכונות לתעשייה 20-במחצית השנייה של שנות ה כדי להעריך את משמעות . מיליון לירות 1.2-יובאו לפלשתינה מכונות בסכום כולל של כ

1.8- שבשנים האמורות יובאו מכונות לתעשייה בסוריה ב, הייבוא בהיקף כזה כדאי לציין ).(Grunwald, 1934מיליון לירות 1.4-ב –ובעירק , מיליון לירות

יבוא מכונות לתעשייה היה תנאי , מאחר שפלשתינה לא הייתה תעשייה של ייצור מכונות אולם יבוא זה גם טמן בחובו את . למעבר של המלאכה והתעשייה הידנית לייצור תעשייתי

שלגבי בעוד. התהוות הפער בין המפעלים שבבעלות יהודים לבין אלה שבבעלות ערביםהמלאכה שבהם עבדו יהודים לבין אלה -הייצור בבתי-לא היה בעצם הבדל בין רמת, המלאכה

ידי בעלי -הרי המעבר לתעשייה מומש בקצב מהיר הרבה יותר על, שבהם עבדו ערבים, הם היו בעלים של ההון הדרוש לכך עוד לפני הגירתם לפלשתינה: מלאכה ותעשיינים יהודים

באשראי ממוסדות ציוניים ומחברות , בתשתית, בהשקעות –דדית צ-וגם זכו לעזרה כל .הקשורות במוסדות הללו

הקדימו המלאכה והתעשייה בבעלות הערבים את אלה , 1928לפי נתוני מיפקד במספר , במספר המועסקים, במספר המפעלים: שבבעלות יהודים כמעט בכל המדדים

והוא בהיקף , דימו המפעלים בבעלות יהודיםאולם במדד אחד הק. בהיקף התוצרת, הפועליםהגיע במפעלים ) לרבות חשמל(סך ההון שהושקע בכל ענפי התעשייה : ההון שהושקע

מיליון לירות 1.2-ל –ואלו במפעלים שבבעלות ערבים , מיליון לירות 2.4- שבבעלות יהודים ל .בלבד

אם בוחנים , לטת עוד יותרעדיפות התעשייה והמלאכה שבבעלות יהודים מבחינת ההון בו , להוציא את ענף הנייר וההדפסה. את היקף ההון הממוצע למפעל על פי הענפים השונים

, למשל, בתעשיית המלח. ההון הממוצע למפעל היה גדול יותר במפעלים בבעלות יהודים –בעוד שלמפעל בבעלות ערבים , אלף לירות 50ההון הממוצע למפעל בבעלות יהודים היה

מהיקפו 3-2הקף ההון למפעל בבעלות יהודים היה גבוה פי , ברוב הענפים. לירות 4,500 . במפעלים בבעלות ערבים

-התפתחה התעשייה בפלשתינה כבר בשנות ה, בגלל ההיקף המצומצם של הגלם המקומי

אם עד . ציוד ומוצרי צריכה תעשייתיים, נוסף לייבוא מכונות, על בסיס של יבוא חומרי גלם 20שמן (חמת העולם הראשונה היה הייצור התעשייתי מבוסס במידה רבה על גלם מקומי מלופתיחת שערי הארץ לרווחה בפני , הרי מאז הכיבוש הבריטי, )כותנה, טבק, ענבים, שיש, זית

129

וזאת , קיבלה תנופה התעשייה המעבדת גלם מיובא –יבוא מבריטניה ומארצות אחרות ).אשלג, מלח, לייצור מלט(ם מקומי במקביל להקמת מפעלים שניצלו גל

)באלפי לירות( 1928, )ענפים עיקריים(הייבוא והייצוא . 6לוח

יצוא יבוא

משקאות , מזון וטבק

1,801 1,051

75 644 חומרי גלם

355 3,663 מוצרי תעשייה

Statistical Abstract of Palestine 1939, p.4: המקור

. תעשייה- גלם ומוצרי-על היקף התלות של פלשתינה ביבוא חומרימהנתונים לעיל ניתן ללמוד על יצוא המוצרים 80%- המשקאות והטבק עלה באותה שנה ב, גם יבוא המזון, אומנם(!) 10וייבוא מוצרי התעשייה היה גבוה פי , 8.6הגלם היה גבוה פי -אך יבוא חומרי, האלה

.מייצואםבעיקר עקב היקפם המצומצם , מוגבלת הייתה חדירת ההון הבריטי במישרין לתעשייה

אך אין , והתרכזה בחברת החשמל ובמפעלי המלט והאשלג, הגלם המקומיים- של חומרי. מבחינה כלכלית תלויהכארץ 20- שפלשתינה לא התפתחה כבר בשנות ה, פירוש הדבר

של מכל הייצוא 3.4פי (מיליוני לירות 5-ב 1928-שהסתכם ב, הגירעון המסחרי הגדולשהעמיקה עקב השתלטות בריטניה התלות הקולוניאליתביטא את , )פלשתינה באותה שנה

.המנדטורי בפלשתינה הממשלוכינון

30- התפתחות התעשייה בשנות ה 5.3

נוסדו מפעלים חדשים וגדל מספר המכונות ומספר , התרחבה התעשייה 30-בשנות ה: התעשייתי הוא הגידול בייצור החשמל אחד המודדים החשובים לפיתוח. העובדים השכירים

ש "מיליון קו 2.5-גדלה מ) שלא כללה את ירושלים(י "תפוקת החשמל של חברת החשמל לא ).144' ע, 1938, בונה( 26או פי , 1938- ש ב"מיליון קו 65.5-ל 1927- ב

. היו יבוא ההון וגידול השוק הפנימי 30-את פיתוח התעשייה בשנות ה שדרבנוהגורמים 30-הרי בשנות ה, שבו התפתחו בעיקר המלאכות המסורתיות, 20-בהבדל מהמצב בשנות ה

.התפתחה התעשייה על בסיס יבוא של ציוד וייצור מוצרים חדשים לשוק הפנימיהמורכבת ברובה ממהגרים , מסתמנת התגבשותה של בורגנות תעשייתית 30-בשנות ה

גדל במהירות של מספרתעשייה והעסיקה ואשר הובילה את השקעות ההון ב, יהודיםוכך מתבטא גם מחבר , "לא כלכלי"כל מה שלא בורגני הוא גם , בלשון הבורגנית. פועלים

הידע המקצועי והניסיון , בעלי ההון, המספר בשבחם של התעשיינים, המובאה הבאה .הארגוני

ידי -נחה עלישראלית למשק המו- הפכה החברה הארץ, בעל אופי סגור, ממשק קטן" -1935בשנות הגיאות הכלכלית . פעולה חדשים-המתעצם ופורץ לתחומי, יסודות כלכליים

, מפולין, הון שעלו לארץ מגרמניה-התעשייה שדה מבטיח להשקעות בעלי הייתה 1932מוצאם היו מנהלים או בעלי -שבארצות, הברית וממקומות אחרים-מארצות, כוסלובקיה'מצ

מהם נכנסו . שנים וניסיון עתיר-גם ידע רב, נוסף על המימון, ו עמםהם הביא. תעשייה-מפעליהתפתחות . הם-ומהם שבחרו לסלול להם את דרכם בכוחם, כשותפים במפעלים קיימים

לפי . גלם ויצירת מוצרים מוגמרים במפעלים מקומיים-התעשייה נשענה על יבוא חומריהגיע מספר 1935-ב. ניםאיש בענפי התעשייה השו 28,890 1934- הערכה הועסקו ב

הנתונים מתייחסים רק לתעשייה . 16-15ע 'ע, 1980, עמיקם" (32,830המועסקים לכדי ).בבעלות יהודים

שעיקר יצואה היה עדיין התוצרת , גברה תלותה הכלכלית של פלשתינה 30-בשנות ה -1938נים הגירעון המסחרי השנתי הממוצע בש. מוצרי תעשייה –ועיקר יבואה , החקלאית

.1928-מיליון לירות ב 5וזאת לעומת גירעון מסחרי של , מיליון לירות 10.5היה 1934

130

התפתחות התעשייה לא הפחיתה את התלות של פלשתינה בייבוא מוצרי תעשייה -ל 71%- מ 1938-1928משקל המזון בייצוא מפלשתינה גדל בעשור . להשקעה ולצריכה

לעומת זאת . 13%- ל 24%-מ: ה בייצוא ירד כמעט למחציתואילו משקל מוצרי התעשיי, 83% Statistical Abstract of Palestine 62%- ל 54%-גדל משקל מוצרי התעשייה בייבוא מ

1939. p. 4) .(אך חלקם היה מוצרי , חלק ממוצרי התעשייה המיובאים היו מכונות וציוד . ואלו התחרו בתעשייה המקומית הצעירה, צריכה

-ונמשך במחצית הראשונה של שנות ה 1929שהחל בשנת , שבר הכלכלי העולמיעקב המ שהתבססה על מחירים נמוכים , )דמפינג(עודדו ארצות שונות את יצואן בשיטת ההצפה , 30

לא נקטה צעדים של ממש נגד , קולוניאלי כממשל, ממשלת פלשתינה. אפילו מהוצאות הייצורגם , במקביל', הגבלת כמות סחורות הייבוא וכו, העלאת חומות המכס, למשל, כמו, ההצפה

30-שבאמצע שנות ה, התוצאה הייתה. לא נקטה ממשלה זו צעדים לעידוד הייצוא התעשייתי. (Horowitz, Hinnder, 1938. p. 100)מתפוקת התעשייה 5%היווה הייצוא התעשייתי רק

בחלקה מוצר מעובד תההייאך תוצרתו , הגדיל את הייצוא, 1930-שנוסד ב, מפעל האשלג .למחצה

) IPC(הזיקוק של חברת הנפט העירקית -הושלמה הקמתם של בתי, 1939בשנת היו ההשקעה הגדולה ביותר , שנהנו מזכויות אקסטרה טריטוריאליות, מפעלים אלה. בחיפה

ההון הזר ). 1פרק , ראה חלק שני(של המונופולים הבינלאומיים בפלשתינה באותן שנים .במפעל הגפרורים נור ובמפעל שמן, בייצור האשלג, גם בתעשיית הסיגריותשלט

התפתחות התעשייה בפלשתינה הושפעה במידה רבה מתמורות מדיניות באירופה ונוכח סגירת , עליית הפאשיזם באירופה דרבנה את יציאת היהודים מיבשת זו. ובארץ

גלי הגירה . ומגרמניה לפלשתינה זרמה הגירה המונית מפולין, הברית-השערים בארצות, רכוש-ממון וכן חסרי- בעלי, בעלי מקצועות חופשיים, מלאכה-בעלי, שכללו תעשיינים, אלה

.הגדילו הן את השוק הפנימי והן את היקף הייצור התעשייתישהגיעה לשיאה במרד הגדול , גיאות המאבק של האוכלוסייה הערבית בפלשתינה

של הקשרים מסויםגרמה ניתוק , )ושכלל שביתה כללית( 1939-1936שהתחולל בשנים .דבר שגרם זעזועים בכל המבנה הכלכלי, הכלכליים בין האוכלוסייה הערבית לבין זו היהודית

-1935בשנים : השינויים המדיניים הללו השפיעו על התפתחות הקוניונקטורה המשקית בגידול , תבטאה בצמיחה מהירהשה, חלה בפלשתינה תקופה של גיאות כלכלית 1932

התרחש בארץ 1939-1936לעומת זאת בשנים . בפיתוח הענפים השונים, מספר המועסקים .בייצור התעשייתי ובבנייה וגידול במספר המובטלים צמצוםשגרם , משבר כלכלי עמוק

מתייחסים בעיקר לזו 30-הנתונים הסטטיסטיים לגבי התפתחות התעשייה בשנות ה לגבי המלאכה והתעשייה . שכן הבריטים לא ערכו אז סקרי תעשייה, ות יהודיםשבבעל

שתעשייה זו המשיכה להתבסס על הענפים , הרי מתיאורים שונים עולה, שבבעלות ערביםתהליכי התיעוש ). ייצור מוצרי מזון וטקסטיל וחומרי בנייה, עיבוד גלם חקלאי(המסורתיים

הייתהתפתחות התעשייה הגדולה בבעלות הערבים אך ה, גרמו לשקיעת המלאכה הביתית .מוגבלת

הגורמים שבלמו את התפתחות התעשייה בבעלות ערבים היו המחסור באשראי לצורך ; החיים המסורתי- פרי אורח, הביקוש הנמוך למוצרי תעשייה; השקעות במנועים ובמכונות

העדר המסורת הטכנית ; הקושי להתחרות בייבוא הבריטי ובתעשייה היהודית והסוריתהאדם בכפרים ואפשרויות ניצולו בעבודת כפיים -עודף כוח; עבודה מקצועי- והמחסור בכוח

).1948, ושיץ(תמורת שכר רעב הסתכמה התפוקה הכוללת של התעשייה שבבעלות , )געתון(לפי חישוביו של גרינבאום

וצרת התעשייתית של פחות ממחצית ערך הת(מיליון לירות 4-ב 1936ערבים בשנת ממנה 15%ורק , רוב התוצרת הזאת היה מורכב ממוצרי צריכה). המפעלים בבעלות יהודים

ל הופנו באותה שנה "ליצוא לחו. לתעשייה וחקלאות, היו מוצרי השקעה וחומרי גלם לבנייהבלבד מכלל התפוקה 1.5%: כלומר, אלף לירות 58סחורות תעשייתיות בסכום של

, מפעלי התעשייה המשיכו להתרכז בענפי המזון. פעלים השייכים לערביםהתעשייתית במ, שמן זית(בענפים המסורתיים : חלו שינויים, יחד עם זאת. המתכת והטקסטיל, ההלבשה

ואילו בענפים החדשים , מלאכה למפעלי חרושת- הפכו בתי) ממתקים, טווית כותנה, סבון

131

-הוקמו מפעלים בידי סוחרים ובעלי, )סיגריות, מלאכה טכניים-בתי, מפעלי טקסטיל, מוסכים( ).Grunbaum, 1941. p. 79( ממון עירוניים

ח לשנת "בדו. בלטו המפעלים לייצור סיגריות, בין מפעלי התעשייה שבבעלות ערבים מניות החברה נמצאות בידי אלפיים בעלי : נמסר, חברת הסיגריות בנצרת שפרסמה, 1937

; פועלים ערבים 300עובדים במפעלים ; אלף לירות 20ום הוא הונה הרש; מניות ערבים ).1938, חברת הסיגריות בנצרת(ורווחיה בשנה האמורה היו כשלושת אלפים לירות

שנתמכה בידי , פיתוח התעשייה בפלשתינה עמד בסימן מגמת ההיבדלות הציונית . מהתעשייה הערביתואשר בשמה פיתחו את התעשייה שבבעלות יהודים בנבדל , הבריטים

.הון ערבים-בתגובה למגמה זו היו גם ניסיונות התארגנות של תעשיינים ובעלי, שפורסמה(מטעם הוועד הערבי הלאומי בירושלים " קריאה אל האומה הערבית"ב

כדי , כי נחוץ לארגן את החיים הכלכליים על בסיס החיים המודרניים, נאמר) 1936-ב, כנראה. רבה ולממש את העצמאות הכלכלית שהיא יסוד העצמאות הפוליטיתלהשיג התקדמות

לפיתוח התעשייה רואה כאחד מתפקידיו לקרוא , נאמר בקריאה, הוועד הלאומי בירושליםוכן בארצות שיש , ולניהול תעמולה לסחורות המיוצרות במפעלים בארצות השכנות הערבית

.ד במציאותאבל להכרזות אלה היו כיסוי חלקי בלב. איתן קשרים, שערכה מיפקדים של התעשייה והמלאכה שבבעלות יהודים, לפי נתוני הסוכנות היהודית

אבל רובם , 1937-ב 5,606-ל 1929-ב 2,475- גדל מספר מפעלי התעשייה והמלאכה הללו מ 30-ל 1929-אלף ב 11-מספר המועסקים בתעשייה זו גדל מ. היו זעירים) שלושה רבעים(

.1937- אלף ב

1937, 1929, תעשייה ומלאכה בבעלות יהודים. 7לוח

1929 1937

5,606 2,475 סך הכל –מפעלים

540 160 מפעלי תעשייה: בכלל זה

5,066 2,315 בתי מלאכה ועסקים זעירים

30,040 10,968 מועסקים

11,637 2,235 )אלפי לירות(השקעות הון

9,109 2,511 )אלפי לירות(וצרת שנתית ת

Palinvest. Palestine Economic Information bulletin, No.1 1939: המקור

הייתה 30-השפעה חשובה על התפתחות התעשייה שבבעלות יהודים בשנות ה

ןוניסיושהביאו עימם הן מכונות וציוד והן ידע מקצועי , הון-להגירתם לפלשתינה של בעליואילו , מיליוני לירות 6הון יהודים בתעשייה -השקיעו בעלי 1932מראשית המאה ועד . ניהול

' ע, 1947, ספר הכלכלה היישובית(מיליוני לירות 7 –) 1939-1930( 30-בעשור של שנות ה283 .( : מאפיין אותם במילים הבאות, שפורסם בעצם תקופת ההגירה, תיאור של מהגרים אלה

אשר עקב המשבר , תעשייתי) קולוניסט(שוב הופיע סוג חדש של מתיישב , 1930מאז "יהיה בעל השפעה גוברת יותר ויותר על , ל בפרט"ומצבם של היהודים בחו, העולמי בכלל

בידיעת השווקים ויש מצוידהתעשיין החדש בא לעתים קרובות . אופי התעשייה הפלשתינאית ,Grunwald)" (קים מבנים מודרניים עם ציוד מודרניכדי לה, לו הון בהיקף מספיק מלכתחילה

1934. , כתעשייה פרטיתבעיקר 30- וה 20-התעשייה בבעלות יהודים התפתחה בשנות ה

. מצומצמת הייתהכאשר תרומת הסוכנות היהודית וההסתדרות הכללית לפיתוחה פתחה אך הת, ההתיישבות והתובלה, בעלת משקל בתחום האשראי שהייתה, הקואופרציה

שהיו רשומות בשנת , האגודות השיתופיות של יהודים 200מבין . במעט בתחום התעשייה, 1930, ט"תרפ, ספר סטטיסטי לארץ ישראל" (תעשייה-בעלי"אגודות היו של 25רק , 1928

).191' ע

132

המוסדות והחברות הציוניים השקיעו ברכישת ": חלוקת עבודה"מעין , אפוא, נוצרה הייתהואילו בתעשייה , ענפי תשתית והעניקו אשראי לעידוד התיישבות חקלאיתקרקעות וב

גם הקואופרטיבים החקלאיים , יחד עם זאת. הזר והמקומי, היוזמה בידי ההון הפרטישהיו בשנים מאוחרות יותר היסוד להתפתחות של , מלאכה-הקימו בתי) בעיקר, הקיבוצים(

לעיבוד תוצרת , לתיקון ולייצור וציוד לחקלאותהקמת בתי מלאכה . מפעלי תעשייה גדולים. יצרה גורם שחיזק את האופי הקפיטליסטי של הקואופרטיבים החקלאיים' חקלאית וכו

חדירת המלאכה והתעשייה לקיבוצים מנעה היווצרות פער טכנולוגי ניכר בין העיר לבין שכירים בידי את הכורח הכלכלי של העסקת , במשך הזמן, ובו בזמן גם יצרה, הקיבוץ

במשך , התפתחות המלאכה והתעשייה במושבים יצרה בהם-אי, לעומת זאת. הקיבוציםוכן גרמה לניצולם , שהתבטא ביציאה לעבודה מחוץ למושב, עודף אוכלוסייה אגררי, הזמן

.ולהתרוששות חלק מחבריהם, הנותן אשראי, בידי ההון הפיננסינחוץ היה להגן על התוצרת , ל מגבלותיהעל כ, לשם קידום ההתפתחות התעשייתית

. שיוצרו בתעשייה הגדולה של בריטניה, המקומית מפני התחרות של מוצרי תעשייה מיובאיםשדאג לייצוא התעשייתי הבריטי , הבריטי השלטוןהגנה מעין זו נתקלה בהתנגדות מצד

בוועדות . 1927-שהוטלו לראשונה ב, ולכן לא הסכים להעלות את שיעורי המכס, לפלשתינהכי אם , )הבריטי השלטון(שדנו בנושא הגנת תוצרת הארץ טענו דוברי ממשלת פלשתינה

וכי הטלת מכסים מנוגדת , ואזי יקטנו הכנסות הממשלה ממכס, יקטן הייבוא –יועלה המכס .לאינטרס של הצרכנים

ידים מע 30-המנדטורי בנושא התעשייה המקומית והגנתה בשנות ה השלטוןעל עמדת שניתן לומר , ישנן רק תעשיות מעטות: "דבריו של הממונה על האוצר בממשלת פלשתינה

גלם מעטים והעבודה והחשמל -לפלשתינה יש חומרי. עליהן שהן התבססו מבחינה כלכלית. שארצות אחרות אינן יכולות, פלשתינה יכולה לייצר כמה דברים מיוחדים. בה הם יקרים

והשווקים החיצוניים , יחסית, כה המקומית של סחורות היא קטנהכיוון שהצרי, כן-על-ייתרמצד . קשה לתעשיינים הפלשתינאיים להתחרות במחיר עם יצרנים זרים, למעשה, סגורים

האידיאליזם שמאחורי התנועה היהודית והצורך הפוליטי של יהודים להגר לפלשתינה , שניישנן כמובן תביעות רבות להגנת . כליכל) returns(את הצורך בגמול , במקרים רבים, דוחק

) worn off(במיוחד כאשר חלק מהאידיאליזם התבלה , התוצרת המקומית שכבר מומשומערכן 50%רוב התביעות להגנה בכל אופן הן ברמה של . וצריך היה להתמודד עם העובדות

" כןוהן מוצדקות אך לעיתים רחוקות מנקודת הראות של הצר) ad valorem(של הסחורות )Note by Treasurer, 6.8.1935 .(

שהתבטאה בהקמת , 30-ההתפתחות המהירה של התעשייה בפלשתינה בשנות ה , )1933נמל חיפה נפתח בשנת (בבניית נמלים חדשים , הארץ בחשמול, מפעלים חדישים

לא היה בה כדי להפוך את פלשתינה בכללותה לארץ –בהרחבת תשתית התחבורה , אגראריתהעולם השנייה נותרה פלשתינה ארץ -ערב מלחמת. יקרהתעשייתית בע

.שהתעשייה והבניין היו בה עדיין ענפים משנייםלגבי שיעור המועסקים בענפים 1931בהתבססו על נתוני המיפקד הממשלתי משנת

אם : "למסקנות הבאותפרץ נפתלי הגיע , 1939השונים ועל הערכת ההתפתחות עד שנת בשביל . א.ז, כי אם בשביל הארץ כולה, שבון לא בשביל הישוב העברי בלבדנחשב את הח

-חקלאות ו 47.9%-ל 1931נגיע לפי מפקד הרשמי משנת , עובדים יהודים וערבים כאחדכלומר אם נעמיד את מספר המתפרנסים מן התעשייה של , הבנייןתעשייה ומקצוע 16.6%

ל יסוד ההתפתחות בסקטור היהודי בין שנת ע 25%-מעלים אותו ב היינו, עשרים אחוז בערך, שאוכלוסייתה חקלאית ברובה המכריע, תישאר ארץ ישראל ארץ – 1939לשנת 1931

היחס - ואשר הרכבה מבחינת שיעורי, שהאינדוסטריאליזציה שלה שרויה עדיין בהתחלתהשל והונגריה יותר מאשר להרכבן, ספרד, שבין החקלאות לתעשייה דומה לארצות כאיטליה

קל וחומר שאינו דומה לשל , הברית- ארצות, צרפת, כגון גרמניה, תעשייה מעורבות-ארצות, בריטניה, כוונתו לבלגיה" (שאת מספריהן מסרנו לעיל, תעשייה מובהקות-אותן ארצות

).1964, נפתלי) (ג"ת –שוויץ , הולנדתח בשלושה העולם התפ-תיעושה של פלשתינה בתקופה שבין שתי מלחמות ,בסיכום

שהתבססו על הפקה , בעיקר בבעלות של הון זר, הקמת מפעלים גדולים) 1: (כיוונים ראשיים-ובעיקר בתי, הקמת מפעלים) 2(; )נפט(או מיובאים ) אשלג(ועיבוד של חומרי גלם מקומיים

133

'; לייצור מוצרי צריכה תעשייתיים לשוק המקומי ולהספקת שירותי תחזוקה לרכב וכו, מלאכה. ציוד טכני ומוצרי צריכה, ובכלל זאת מכונות, מפעלים שתוצרתם החליפה מוצרי יבוא) 3(

שכן התוצרת התעשייתית הפלשתינאית טרם , מצומצמת הייתההתעשייה שייצרה לייצוא .יכולה הייתה להתחרות בשוק הבינלאומי

העולם השנייה-מלחמת התעשייה בשנות 5.4

שהאיצו את התפתחותה , בפלשתינה תנאים מיוחדים בתקופת מלחמת העולם השנייה נוצרו

הגורמים הראשיים היו הניתוק מאירופה והפסקת . ובעיקר את פיתוחה התעשייתי, הכלכליתהניתוק . והנהגת משק מלחמה, קשרי הסחר עם השווקים המסורתיים עקב קשיי התחבורה

דחיפה עצומה אולם הוא העניק , שיצואו נפסק כליל, גרם משבר חריף בענף ההדרים .להתפתחות התעשייה המעבדת

Middle East" (מרכז האספקה למזרח התיכון"הקימו הבריטים את 1941בשנת Supply Center ( לשכת האספקה המלחמתית"ואת "Palestine War Supply Board)( ,

האזורעקב הניתוק הכפוי של . שנועדו להבטיח את עורף האספקה לצבא הבריטי באזורנוצר כורח אובייקטיבי בפיתוח התעשייה המקומית לשם הספקת ציוד ומוצרי , אירופהמ

הניתוק . צריכה הן לכוחות הבריטיים והן לאוכלוסייה המקומית ולזו של הארצות השכנותשבלמו בשנים קודמות את , המסחרי גם החליש את השפעתם של גורמים חשובים

בוטלו , ות התעשייה המיובאות הזולותנפסקה התחרות מצד סחור: התפתחות התעשייה. והתפתח הסחר במוצרי התעשייה בין פלשתינה ושכנותיה, גלם- ההגבלות על יבוא חומרי

מוצרי (למוצרי צריכה תעשייתיים ההזמנות הצבאיותדחף מרכזי בפיתוח התעשייה נתנו הקף ההזמנות. וכן עבודות התחזוקה של הציוד הצבאי, ולתחמושת) הלבשה והנעלה

-ל, 1941- מיליון לירות ב 4- ל 1940הצבאיות מהתעשייה המקומית גדל ממיליון לירות בשנת כדי להמחיש את משמעות הגידול . 1943-מיליון לירות ב 12-ול 1942-מיליון לירות ב 10-8

היה שווה לכל התפוקה התעשייתית בשנת 1942- שהיקף ההזמנות הצבאיות ב, די לציין 1946-1940בשנים . את ההשקעות בתעשייה דרבןצבאיות גידול ההזמנות ה. 1939

יותר מאשר בעשר השנים 2כמעט פי –מיליון לירות 12הושקעו במפעלים בבעלות יהודים ).283' ע, ספר הכלכלה היישובית(שקדמו לתקופה זו

, עוצמת השפעתם של ההזמנות הצבאיות ושל הניתוק מאירופה הייתה כה משמעותית למלחמה הייתה התעשייה בפלשתינה במעבר משלב של המלאכה הידנית משום שעד

כאשר קיבלה תעשייה צעירה זו הזמנות , ולכן. והחרושת הקטנה לשלב התעשייה הגדולהשהקל על , גורם נוסף. קצב הגידול היה מהיר, ואפשרויות התפתחות שלא ידעה קודם לכן

עקב פליטת פועלים מענף היתרן בי, העבודה-היה זמינותו של כוח, פיתוח התעשייה .ומענף הבנייה, שהיה נתון בזמן המלחמה במשבר עמוק, ההדרים

התפתחותה המהירה של התעשייה בשנות המלחמה התבטאה בניצול מלא של כושר בגידול מהיר במספר הפועלים , במעבר הדרגתי ממילוי הזמנות צבאיות לייצור אזרחי, הייצור

שהתפתחו בתקופת , עם הענפים החדשים. בענפים חדשים ובהקמת מפעלים חדשים, המכונות החקלאיות והתעשייתיות, תעשיות המכשירים: נימנו, מלחמת העולם השנייהשקודם לכן היו , במפעלים התעשייתיים החלו לייצור מוצרים. הכימיקלים והתחמושת

, מכשירים חשמליים, פחקופסאות , מוצרים פלסטיים, חמצן, זכוכית, מצברים: כגון, מיובאים .תרופות, מכשירים רפואיים, דשנים

לאחר . ליטוש יהלומים הייתהשהתפתחה במהירות בתקופת המלחמה , תעשייה חדשה וכעבור , העבירו בעלי מלטשות יהודים את מפעליהם לארץ, כיבוש הולנד ובלגיה בידי הנאצים

.3,400- ם לכבר הגיע מספר פועלי היהלומי) 1942-ב(שנים ספורות התפתחות התעשייה בפלשתינה התבטאה באופן מוחשי בגידול יבוא המכונות ובגידול

בלבד 10%יצוא המכונות מפלשתינה היה , ברם. הייצוא של מכונות ומוצרי תעשייה אחרים ).Statistical Abstract 1944/45 p. 69( מייבוא המכונות אליה

ההיקף וחודש יבוא -סקו ההזמנות הצבאיות רחבותנפ, 1945עם סיום המלחמה בשנת מצב זה ערם קשיים על המשך התפתחות . הסחורות התעשייתיות המתחרות מאירופה

134

ובאופן כללי הפכה פלשתינה , כדי להחזיר את הגלגל אחורנית, אולם לא היה בו, התעשייה .תעשייתית- אגראריתלארץ אגראריתמארץ

להגדלת ההון הזרה בזמן המלחמה נוצלה בידי ההתפתחות התעשייתית המהיר שלט בחברות , הבריטי בעיקר, ההון הזר. השקעותיו ולחיזוק שליטתו במפעלים העיקריים

בתי החרושת הגדולים , חברת החשמל, מפעל המלט נשר, חברת האשלג, הזיקוק-כמו בתי-נהנה מתמיכה כלו; הבנקים וחברות הביטוח, לייצור סיגריות ובית החרושת לגפרורים נור

שקיבלה , סטילשוחררה החברה הבריטית , למשל, כך. המנדט הבריטי שלטונותצדדית של שהגבילו את השימוש בבנזין ובצמיגים , מתחולתם של הצווים, זיכיון להובלה בזמן המלחמה

חברת סטיל גם ריכזה את מסחר התבואה בארץ ורווחיה , הן בעת המלחמה והן לאחריה .אלף לירות 700-בלבד הסתכמו ב 1942 ממסחר זה בשנת

בעלות "כי , הגיע למסקנה, שמחיבורו לקוחים הנתונים שהובאו לעיל, נסקי'אליהו גוז הקונצסיונרים הזרים על תעשיות וענפים יסודיים מאפשרת להון הזר להשפיע על תהליך

ומר על כל, הבנקאות והתחבורה, שלטון המונופולים הזרים על המסחר, פיתוח הארץכל זה מעביר לידם את כל –על האקספורט והאימפורט , ואמצעי הייצור הגולמיהחומר

.האפשרויות לקבוע את תהליך הפיתוח של משק הארץכיום אין . ידי הממשלה-השיתוף של הבורגנות היהודית עם המונופולים הזרים נתמך על"

, 10-9' ע, 1945, נסקי'גוז" (בריטיאשר אינו עומד תחת ביקורת ההון ה, כמעט מפעל גדול ).ההדגשות במקור

, )3פרק ' ר(להובלת נפט ולזיקוקו ) הבריטית(נוסף לזיכיון של חברת הנפט העירקית קו צינור חברת –זיכיון לחברת נפט אמריקאית 1946העניקה ממשלת המנדט במארס

בדומה לזיכיון . וטקסס אוילשהייתה בבעלות סטנדרד אויל מקליפורניה , ערבי-הנפט הטרנסקיבלה החברה האמריקאית זכות להניח צינור , טריטוריאלי של החברה הבריטית-האקסטרה

, מסילות ברזל ושדות תעופה, נפט מסעודיה עד לחופי פלשתינה וכן זכות להקים נמלים אך. זיכיון זה לא מומש. פטור מתשלום מיסים –ובו בזמן ; להחזיק משטרה ולהטיל מיסים

, עצם מתן הזיכיון מצביע על העמקת החדירה הקולוניאלית של החברות הזרות לפלשתינה .התיכון- הברית במזרח-כמו גם על גידול השפעתה של ארצות

ההתפתחות התעשייתית המהירה בשנות מלחמת העולם השנייה הבליטה עוד יותר את על בסיס . ת מלחמהההגבלות שהטילה ממשלת המנדט על פיתוח התעשייה שלא בשנו

חומרי גלם ומוצרי מזון זולים יותר מארצות , דוגמאות רבות של הגבלת הייבוא של מכונות :הכלכלי של הסוכנות היהודית למסקנות הבאות הביטאוןהגיע , אחרות

, הוועדה הבריטית לאספקה מקהיר. אנגליה שומרת את מקורות הייבוא הזולים לעצמה" ישראל להופיע כמתחרים בארצות - של ארץ) ג"ת –יבואנים (רים אפשרת לאימפורטמאינה

והיצרנים באנגליה –הברית -אנגליה אינה מאפשרת יבוא מכונות מארצות. הייצוא הזולותלפי הוראות ממשלתיות אינם מספקים מכונות או מצרכים מוגמרים חיוניים הפועלים כיוםיצרני אנגליה רואים שוק זה כמובטח . אלא בכמויות מצומצמות מאוד ,ישראל-אחרים לארץ

קשה לנו להשיג . להם ושולחים מכונות לארצות שיש לחשוש שם מפני תחרות אמריקאית. שהנהלותיהם יושבות בלונדון, אותם הטרוסטים הבינלאומיים חומרי גלם הנמצאים בידי

ובות להקציב חומרי גלם לארצות שאין לחשוש בשנים הקר הפוליטיקה של הנהלות אלה היא ).1946פברואר , "ישראלית- חדשות הכלכלה הארץ" ("מפני התחרות

הצרכים הצבאיים של בריטניה הובילו את ממשלתה לבנות בפלשתינה ובארצות השכנות אחדים כאלה שיתפו פרויקטיםבביצוע . שדות תעופה ומערכות כבישים, בסיסים צבאיים

, חברת סולל בונה ההסתדרותית –ן וביניה, השלטונות הבריטיים חברות פלשתינאיות, עובדים מטעם סולל בונה הקימו בסיסים ושדות תעופה בעירק. שהתמחתה בבנייהבנייה ותחזוקה של –סולל בונה גם ביצעה עבודות עבור חברות הנפט . בקפריסין וגם באירן

).2003, שנהב(למשל , מתקנים לזיקוק נפט בעירקהעולם השנייה הפכה פלשתינה המנדטורית המדינה כי בשנות מלחמת, גרוס מציין

הבריטים שמו דגש בייצור צבאי ובאספקה . אחרי מצרים, התעשייתית השנייה בגודלה באזורהם הנהיגו קיצוב של מזון ושל , בכלכלת המלחמה שהנהיגו. המוצב בארצות האזור, לצבאם

ה היה לנהל מדיניות שתפקיד, את מחלקת העבודה) 1942- ב(אך גם הקימו , חומרי גלם ). 2000, גרוס(חברתית וליצור מערכת של הגנה סוציאלית לפועלים

135

בשנות מלחמת העולם השנייה מיפקדי התעשייה 5.5

שינויים מהותיים

-שנתוניו מתייחסים ל( 1943ושל ) 1939-שנתוניו מתייחסים ל( 1940מיפקדי התעשייה של בהרכב , שחלו במבנה התעשייה הפלשתינאית מאפשרים לבחון את השינויים) 1942

.בריכוזיותה ובחלוקתה לסקטורים השונים, ברמתה הטכנולוגית, השקעות ההון בהשנתוניו הובאו ( 1928שהיה המיפקד הראשון מאז מיפקד , 1940מיפקד התעשייה

, יםולכן לא נפקדו בו ענפים כגון הלבשת נש, נערך במסגרת ההכנות המלחמתיות, )לעיל: כלומר –עובדים ויותר 5-3הוא הקיף את כל המפעלים שהעסיקו . דפוס ומפעלים ייצור קרח

.מלאכה-מפעלי תעשייה ובתיהוא הקיף את . ולכן היה רחב יותר, נערך למטרות סטטיסטיות 1943מיפקד התעשייה

הקיף גם הוא - ולגבי המפעלים שבבעלות ערבים , עובדים ויותר 3כל המפעלים שהעסיקו , )יפו וחיפה, בערים ירושלים(העץ וההנעלה , האפייה, האריגה, את אלה בענפי המתכת

.שבהם עבדו פחות משלושה אנשיםוזאת , נתקלת בקשיים 1943-ו 1940, 1928-ההשוואה בין התוצאות של המיפקדים ב

ו סחורות נפקדו כל המפעלים שייצר 1928 במפקד. משום השוני בהיקף המפעלים שנסקרוואשר לא היה בהם מקור כוח , המלאכה בעצמו-לרבות כאלה שבהם עבד רק בעל, למכירה 5-3בדרך כלל מפעלים שהעסיקו 1943- ו 1940הקיפו מיפקדי , לעומת זאת. כלשהואפילו תהיה לא לגמרי , נודעת חשיבות רבה להשוואה, אולם למרות הבדלים אלה. עובדיםהמהווים את המקור החשוב ביותר לבחינת , התעשייה בין תוצאות מיפקדי, מדויקת

.הבריטי השלטוןהתפתחות הקפיטליזם בתעשייה בתקופת

1943, 1928, מדדי התעשייה. 8לוח

הגידול 1943 1928 1943בנתוני

לעומת נתוני 1928

נתונים כוללים )1(מספר המפעלים

1.4פי 3,470 2,400

אלפי ) (2(ההון המושקע )רותלי

5.8פי 20,520 3,515

אלפי (התפוקה הגולמית )לירות

9.5פי 36,830 3,890

2.8פי 49,980 17,955 מועסקים

)0.7פי ( )5,310 )7,770( )בכלל זה בעלים(

נתונים ממוצעים )לירות(הון מושקע למפעל

4.1פי 5,900 1,450

2.1פי 411 196 )הון מושקע למועסק לירות

גולמית למפעל תפוקה )לירות(

6.6פי 10,600 1,600

תפוקה גולמית למועסק )לירות(

3.4פי 737 217

2.0פי 14 7 מועסקים למפעל

–מחושבים לפי 1943נתוני . 1928מחושבים לפי הנתונים לעיל ממיפקד 1928נתוני

Statistical Abstract 1944/45. p. 51 .הנתונים מעוגלים. .מועסקים ומעלה 3 – 1943-ב; אחד ומעלהשכיר – 1928- ב .עובדים ומעלה 3במפעלים המעסיקים – 1943- בכל המפעלים ובתי המלאכה ב – 1928- ב

136

עם כל ההסתייגויות שצוינו לעיל ולמרות שלא נוכתה השפעת האינפלציה של שנות המלחמה

שחלו בתעשייה , יםניתן ללמוד מהלוח לעיל על השינויים המשמעותי, על נתוני ההון והתפוקה .שנים של התפתחות מואצת 15בפלשתינה במשך

שנה נימנו 15ואילו כעבור , מפעלם שהעסיקו שכיר אחד לפחות 2,400נימנו 1927-ב .אבל גידול כמותי זה אינו העיקר. עובדים ומעלה 3שהעסיקו , מפעלים 3,470

הפריוןכתוצאה מכך בגידול ו, העבודה-השינוי המהותי התבטא בריכוז ההון וכוח הרי כלל . 45%- שנים ב 15בעוד שמספר המפעלים גדל באותן , 16לפי נתוני לוח . והתפוקה

. 10והתפוקה גדלה כמעט פי , 2.8מספר המועסקים גדל פי , 6ההון המושקע גדל פי משום שקצב , הייצור בה פריוןלעומק והגדילה את , אפוא, התעשייה הפלשתינאית התפתחה

.דול ההשקעות היה גבוה כפליים מקצב הגידול במספר המועסקיםגיההון : השינוי המהותי הזה מתבטא בבירור בחישובים של הממוצעים למפעל ולמועסק

; 2פי –ובממוצע למועסק , 4היה גבוה פי 1927לעומת 1942- המושקע בממוצע במפעל ב; 3.4 –ובממוצע למועסק פי , 6.6גבוהה פי הייתההתפוקה הגולמית הממוצעת למפעל

.2המספר הממוצע של מועסקים במפעל גדל פי 8- כ, אלף מועסקים בה 18ומתוך , הייתה התעשייה ברובה מלאכה זעירה 1928-ב

אלף 50נימנו 1942-ב, לעומת זאת. משפחותיהם-היו הבעלים ובני) 40%-למעלה מ(אלפים , שניתן לומר, מכאן. 10%או , אלפים 5-עט מומהם היו הבעלים רק מ, מועסקים בתעשייה

, השנים הללו עלתה התעשייה בפלשתינה משלב המלאכה לשלב התעשייה 15-שב .והאופיינית למשטר הקפיטליסטי, המבוססת על ייצור מכונתי ושכירים

נודע 40-גם בשנות ה. שכל המפעלים היו כבר מפעלי תעשייה, מסקנה זו אין פירושה וברור שהיה הבדל ניכר בין ענפי , המלאכה שהעסיקו פועלים מעטים-ניכר לבתי עדיין משקל

, אבל מבלי להתעלם מההבדלים הניכרים הללו, השונים המגזריםוכן בין , תעשייה שוניםהמשקפים את רמת ההתפתחות התעשייתית הכללית , נודעת משמעות לנתונים המכלילים

.בפלשתינההעולם השנייה עצמן -כי התפתחות התעשייה בשנות מלחמת, מהנתונים הרשמיים עולה

תוך ירידת הרמה הטכנולוגית , )יותר עובדים, יותר מפעלים(התפתחות לרוחב הייתה 45)חישוב עוצמת המנועים למפעל ולעובד(הממוצעת

שצמיחת התעשייה הפלשתינאית בשנות מלחמת העולם , המסקנה מהנתונים לעיל היא שניתן היה להעסיקו בעבודות תעשייתיות , אדם- הודות לקיומו של מאגר כוחהשנייה הושגה

. והודות לגידול האינטנסיפיקציה של העבודה, שבהן מרובה העבודה הידנית, פשוטותהמפתח להתפתחות התעשייה בשנות המלחמה היה במידה פחותה בתחום השקעות ההון

מספר העובדים : ל העבודה השכירהובמידה מכרעת בתחום הגידול במספר הפועלים ובניצובזמן - ובו; 2.4או פי , 1942-אלף בקירוב ב 45- ל 1939-אלף ב 18-השכירים בתעשייה גדל מ

.1942-לירות ב 737-ל 1939-לירות ב 433-גדלה התפוקה הגולמית הממוצעת לעובד מוב עוצמת המנועים בחיש(למרות הירידה ברמה הטכנולוגית , גידול התפוקה לעובד

ניצלו בעלי ההון את אפשרויות ההתפתחות 40- שבשנות ה, מעיד על כך, )לעובד. המבוססים על ציוד פשוט, מלאכה קטנים ובינוניים- המגולמות בבתי, התעשייתית הפשוטה

ומבריטניה , משום שהניתוק הפיסי מאירופה בכלל, אפשרויות אלה נתהוו בפלשתינה של אזואיפשר למכור את מוצרי התעשייה בלא , ייבוא האזרחיהקטין עד למינימום את ה, בפרט

בזמן גרמה המלחמה משבר -בו; שנשקפה להם סכנת תחרות מצד סחורות יבוא זולות יותרתנאים מיוחדים אלה הפכו את . חריף בייצוא ההדרים וירידה בהעסקת פועלים בחקלאות

46.שלא היה כמותו בעבר, התעשייה לשדה השקעה רווחי

45

Statistical Abstract, 1944/45, p. 45.

והגדילה במידה ניכרת באמצעות , התרחבות העבודה התעשיינית בימי מלחמה שיפרה מבחינות רבות את מעמדה הכספי" 46שאלת , השאלה החשובה לכל הרחבת תעשיה. יחוד בתחום תעשיית המתכת- הניסיון את חבר הפועלים המקצועיים ביתר

, נפתלי" (ה קדימה בדרך לפתרונה בד בבד עם התרחבות התעשייהצעד, טיפוחם וריבויים של פועלים מקצועיים מאומנים יפה1946.(

137

יונותמפעלי הזיכ

בין הדרכים שבהן נקט השלטון הבריטי כדי לקדם את ניצול אוצרות הטבע וכוח העבודה היו חלוקת הזיכיונות ומתן , לדרבן את התפתחותה הקפיטליסטית –בפלשתינה ובו בזמן

. תנאים נוחים במיוחד לחברות בריטיות שפעלו בארץפרד הן מבחינת רמתם הטכנולוגית והן נ מגזרהזיקוק היוו -מפעלי הזיכיונות וכן בתי

; חברת החשמל של פלשתינה: נימנו שישה מפעלי זיכיונות והם 1939-ב. מבחינת בעלותםחברת המלח של ; חברת המלח הפלשתינאית; חברת החשמל והשירות הציבורי של ירושלים

ק נימנו ר 1942בשנת 47).ליד עזה(חברת מיכרות הגופרית ; חברת האשלג; שוקרי דיב .שכן בינתיים חדלה לפעול חברת הגופרית, חמישה מפעלי זיכיונות

, משה נובומיסקישל זיכרונותיוהמובא בספר ,הזיכיון להקמת חברת האשלגסיפורו של שופך אור על הדרך שבה השתלבו והתפתלו אלה באלה אינטרסים של מונופולים בריטיים

שנאבקו לחוד וביחד על קבלת , ות הציונייםשל בעלי הון יהודים ושל המוסד, ואמריקאיים ).1984, ארן; 1958, נובומיסקי(הזיכיון מידי ממשלת המנדט

1911- ב. התוודע לאוצרות ים המלח 1905-ב. נובומיסקי היה מהנדס מיכרות בסיביר , 1920-ב. דוגמיותהגיע לראשונה לפלשתינה ובביקורו סקר את חופי ים המלח ולקח עמו

כי הפקת אשלג מים , מספר נובומיסקי בזיכרונותיו. היגר לפלשתינה, בוש הבריטילאחר הכי, לאחר שבימי מלחמת העולם הראשונה האמירו מחירי האשלג, המלח הפכה כדאית במיוחד

, 1921-ב, שנה לאחר בואו. המשמש חומר גלם לתעשיית חומרי הנפץ ולתעשיית הדשנים 1922-ב. ם חזבון שטח קרקע על חוף ים המלחעשה את הצעד הראשון וחכר מידי איברהי

הקים את החברה 1924-ב. רכש זיכיון לחציבת מלח בהר סדום והקים חברה לחיפושי נפט .י למיכרות"סינדיקט א

ים המלח בעלי הון בפרויקטניסה נובומיסקי לעניין , לאחר שהקים את שלל החברות . הדרוש להקמת המפעליםכדי שאלה ישקיעו את ההון , אנגלים ואמריקאים

שהיה נשיא , )ט'לורד מלצ(ומתן עסקי עם אלפרד מונד -ניהל נובומיסקי משא 1924- ב שהוקמה לפי בקשתה של , מסגרת של בעלי הון אנגלים –" ישראל- המועצה הכלכלית לארץ"

) חבר הנהלת חברת הנפט של(ובה היו חברים גם רוברט וילי כהן , ממשלת פלשתינה . רוטשילדיימס 'וג

, נרל מוטורס ודיפון דה נימור'ג –אלא שאז התערבו בעניין גם חברות ענק אמריקאיות חברות אלה היו מעוניינות . רסי'שמאחוריהן עמדה חברת הנפט סטנדרד אויל אוף ניו ג

שהיה , את החברות האמריקאיות ייצג יאשיה סטאמפ. בהפקת ברום לצורך השבחת הבנזיןר מועצת המנהלים של רשת הרכבות "יו, מית האנגלית נובלס אינדסטריסמנהל החברה הכי

. וגם יועצו של שר האוצר הבריטי, )לונדון מידלאנד אנד סקוטלנד(הגדולה ביותר בבריטניה הזרמת הון בריטי ואמריקאי לארץ לא :" שבו כתב לו, סטאמפ פנה לאלפרד מונד במכתב

ומנקודת ראות כלכלית יצמח , ות הציוניתתוכל להשפיע לרעה על מטרותיה של ההסתדרנרל מוטורס 'הכוונה לג" (אם תאחז בה חברת תעשייה רבת השפעה שכזאת, י יתרון גדול"לא ). ג"ת –

לפיו צריך , ממשלת המנדט את המכרז לזיכיון הניצול של ים המלח פרסמה 1925במאי משלת המנדט להעניק את החליטה מ 1927באפריל . 1926היה להגיש את ההצעות עד סוף .שעבד במשרד החימוש הבריטי, ור טאלוק'הזיכיון לנובומיסקי ולשותפו המייג

הענקת הזיכיון הביאה לזירת ההתגוששות על הפקת המינרלים בים המלח חברה נוספת שבראשה עמד מיודענו אלפרד , )ICI(את החברה הבריטית תעשיות כימיות ממלכתיות –

דרש שלחברה שלו תהיה , להשקיע את כל ההון הדרוש להקמת המפעלים מונד הציע. מונדנובומיסקי התייעץ עם ראשי . ל"והציע לנובומיסקי את משרת המנכ, שליטה מוחלטת בהם

כי באין ברירה , והחליט, )הרשום בבריטניה(המוסד הפיננסי הציוני אוצר התיישבות היהודים עצמו בדק במשרד המושבות את האפשרות מונד. תכתיב של מונד/הוא יקבל את ההצעהיום לאחר שחתם על ההסכם , מסיבות שלא פורטו. ללא נובומיסקי, לקבל את הזיכיון לבדו

47

The Palestine Electric Corporation; The Jerusalem Electric and Public Service Corporation; The

Palestine Salt Company; Shukri Deeb and Sons; the Palestine Potash; The Sulphur Quarries

138

ייתכן שהסיבה הייתה השפל במחירי האשלג באותה . מונד ביטל אותו -עם נובומיסקי .תקופה

ד "בראשותו של עו ,ב"הפעם מארה, בשלב זה נכנסה לתמונה קבוצה נוספת של בעלי הון שהייתה (בקבוצה היו גם השופט ברנדייס והאגודה הכלכלית הארצישראלית . ישראל ברודי

הקבוצה האמריקאית ). ישראל-מסונפת לקבוצה אמריקאית בשם המועצה לפיתוח ארץאך תהיה נציגות ראויה לאגודה , ר והרוב בהנהלה יהיו בריטים"כי היו, הציגה כתנאיהובאה , כמו הצעות אחרות, ההצעה הזאת. וצר התיישבות היהודיםי ולא"הכלכלית הא

.לאישור ממשלת בריטניה ונידונה גם בפרלמנט הבריטיולאחר התחייבות שהדירקטוריון של החברה יתמקם , לאחר קבלת האישורים הדרושים

וצר א: שכללה את הגורמים הבאים, חתמו נובומיסקי ושותפו על ההסכם עם הקבוצה, בלונדוןהאגודה הכלכלית , )מוסד פיננסי ציוני -הבנק הקולוניאלי היהודי , א"יק(התיישבות היהודים

–אחת החברות הבריטיות . וארבע חברות פרטיות בריטיות, )הקבוצה האמריקאית(י "האאפריקה - הייתה הבעלים של מיכרות עופרת באוסטרליה ובדרום, אסיאטיק קונסולידייטד-רוסו

חברת העופרת בריטניה - שינתה שמה ל 1930- ב. לעיבוד עופרת בבריטניהוהפעילה מפעל )Britannia Lead Company .(לראש מועצת המנהלים מונה הלורד ליטון.

הקבוצה קיבלה שטח , בהתאם לזיכיון. שנה 75- וניתן ל 1930הזיכיון אושר סופית בינואר שמושבה , ישראל-האשלג לארץחברת : שם החברה נקבע. ר לחופו של ים המלח"קמ 4של

החברה התחייבה להעסיק . 1931המפעל החל להפיק את תוצרתו בפברואר . בלונדון .פועלים יהודים וערבים מפלשתינה ומעבר הירדן

המופקד , הדוגמא של זיכיון האשלג מלמדת כיצד פעלה ממשלת המנדט כגוף קולוניאלי על כוחם של ; ן של חברות בריטיות ואחרותגם על ארגון הניצול של אוצרות הטבע לתועלת

המוסדות ציוניים להיות חלק מקבוצת משקיעים בחברת לניצול אחד מאוצרות הטבע של חברות ובעלי הון אמריקאיים ובריטיים העסקיעל שיתוף הפעולה ; המעטים של פלשתינה

.ועל הדרתם של בעלי הון ערבים מקבוצת המשקיעים; עם מוסד פיננסי ציוני

הייתה דוגמא נוספת לפעילות הזיכיון לייצור חשמל ולהספקתוהמערכה סביב השגתו של .משקיעים פרטיים והשלטון האימפריאלי הבריטי, משולבת של המוסדות הציוניים

המוסדות הציוניים העלו את הדרישה לקבל לידיהם את הזיכיון לייצור חשמל ולהולכתו שהיה חבר המשלחת הבריטית לוועידת , לורד בלפורעוד בתזכיר ששיגר חיים וייצמן ל

הזיכיון גם עלה לדיון באחת הישיבות הראשונות של המועצה ). 1919(השלום בפאריס הנציב העליון הבריטי הראשון –בהמשך (שבראשה עמד הרברט סמואל , הכלכלית המייעצת

רוטשילד -יימס דה'ג, אלפרד מונד(ואשר כיהנו בה בעלי הון יהודים בריטיים , )בפלשתינה ). 1982, ארן(

, אחר הזיכיון לייצור חשמל פעלו במקביל במרוץגם , כמו במקרה של מפעלי האשלג המוסדות הציוניים תבעו בגלוי . יזמים פרטיים ומוסדות ציוניים, ובמידה רבה בשיתוף פעולה

שור הנציב הגישו תוכנית להפקת חשמל לאי 1920-החשמל וב זיכיוןלהפקיד בידיהם את אך השלטונות הבריטיים ). 1982ארן (הסכים לאשר בקשה זו , סמואל, הנציב העליון. העליון

ואילו ההון הציוני , שההון הפרטי יהיה בה דומיננטי, שהזיכיון יימסר לחברה פרטית, העדיפו . שותף –

כיון לכן נענתה ממשל בריטניה להצעתו של היזם פנחס רוטנברג לקבל לידיו את הזי חתם רוטנברג בלונדון על הסכם עם הממשלה , 1921בספטמבר ). 1990, שאלתיאל(

אשר מפקיד בידיו את הזכות הבלעדית לנצל את המים בפלשתינה לייצור חשמל , הבריטיתהתחייב רוטנברג להקים חברה עם הון יסוד של , בהתאם להסכם זה. ולאספקתו לצרכנים

הזיכיון שקיבל . מי הירקון והירדן לייצור חשמל אשר תעסוק בניצול, ט"אלף ליש 100מוסדות אלה מימנו . אך בפועל הוא היה שליחם של המוסדות הציוניים, רוטנברג היה פרטי

. וכן מימנו את שכרו, ואת הגשת התוכניות, לרבות הסקרים, את עבודות ההכנה שעשהלהשיג לרוטנברג ) א"יק(התחייב המוסד הפיננסי הציוני אוצר התיישבות היהודים , בהמשך

.שהוא התחייב להשיג, ט"אלף ליש 100ט מתוך "אלף ליש 30מפעל ההייתה בעיקר, שהקים רוטנברג, החברה לייצור חשמל, כפי שמציין שאלתיאל

רוטנברג עצמו היה . שלו היו שותפים בעלי הון פרטיים ומוסדות ציוניים, קולוניאלי בריטי

139

ההערצה , ההזדהות המלאה עם האינטרסים של בריטניה: "תשל האימפריה הבריטי' שפוט'ובעיקר האמונה בתפקיד המפתח של , בה התעשייהלכושר הפעולה ולמעוף היוזם של איי

). 180' ע 1990, שאלתיאל" (הקלו עליו לקבל את ההכרעה, האימפריה הבריטיתשלטון בריטי התייצבה ההנהגה הציונית לצד ה, התוכניות להפקת חשמל במוסגרת

הפולמוס התנהל בין ממשלת בריטניה . בפולמוס על קביעת הגבול הצפוני של פלשתינהואשר השאיר , פיקו-בעוד שצרפת התעקשה על קו הגבול הצפוני שקבע הסכם סייקס: וצרפת

תבעו הבריטים לעצמם שליטה בכל יובלי , מחצית מהגליל בידי השלטון הצרפתי בלבנוןלממשלה . "לביסוס תביעותיהם, הבריטים נעזרו בהנהגה הציונית. טאניהירדן וכן בנהר הלי

הם חשבו להשתמש בציונים כגורם . הבריטית היה אינטרס לעודד את הציונים בתביעותיהם, ישראל- לקידום האינטרסים האסטרטגיים שלהם ולשם יציקת התשתית המשקית של ארץ

ד כמה שפחות למעמסה על משלם כדי שהארץ תישא את עצמה מבחינה כלכלית ותיפול ע ).1982, ארן" (המסים הבריטי

ישראלי -הגבול הלבנוני(דבר התפשרו בריטניה וצרפת על תוואי הגבול הצפוני -של-בסופו על הסכם שהותיר בידי צרפת את הליטאני וחלק מיובלי 1920וחתמו בדצמבר , )של היום

.הירדןאשר החל , ג הקים תחילה תחנת כוח המופעלת בדיזלרוטנבר, בזיכיון לייצור חשמל מצויד במקביל המשיך לחפש משקיעים בייצור . אביב ויפו ולסביבה-סיפקה חשמל לתל 1923-מ

השיג רוטנברג שיתוף פעולה , בסופם של משאים ומתנים. חשמל המבוסס על ניצול מיםלבין ) אלפרד מונד בראשות' המועצה הכלכלית המייעצת'(בין קבוצת בעלי הון בריטים עסקי

Palestine' ישראל- המועצה לפיתוח ארץ'(הברית -קבוצת בעלי ההון מארצותDevelopment Council וכן הסכמה של קרן היסוד וההסתדרות , )בראשות ברנדייס ומאק

.ב לסייע בידיו בגיוס הון השקעה"הציונית בארההוצב הלורד רידינג , טיתשהייתה כמובן חברה ברי, בראש חברת החשמל של פלשתינה

)Reading( ,ר חברת החשמל הבריטית "שהיה גם יוGEC )General Electric Company(. יימס דה 'ג ,48עם חברי ההנהלה של חברת החשמל נימנו גם אלפרד מונד

).ר חברת החשמל האנגלית"יו(רוטשילד והוגו הירסט . 1932- הושלמה ב, ניצול מי הירדןשהייתה מבוססת על , בנייתה של תחנת הכוח בנהריים

. 1948-המלחמה ב בעקבותפעילותה נפסקה חברת החשמל מגלה שבעצם זיכיוןבוחברת האשלג בזיכיוןהשוואה של המעורבים

; ואנשי עסקים בריטיים נוספים) ט'לורד מלצ(אלפרד מונד : מדובר באותן נפשות פועלות; )קרן היסוד, א"יק(מוסדות פיננסיים ציוניים ; הקבוצה האמריקאית בראשות השופט ברנדייס

בשני ). רוטנברג, נובומיסקי(המתפקדים כיזמים פרטיים , ושליחים של המוסדות הציונייםשבראשה עמד איל , החברה שקמה לצורך יישום הזיכיון הייתה חברה בריטית, המקרים

.בריטי-ואשר הייתה משולבת לגמרי במשק הפלשתינאי, כספים בריטיתאמה את המדיניות של פיתוח זיכיונותהקמת חברת האשלג וחברת החשמל כמפעלי

שהיה , הנציב העליון הראשון, כבר הרברט סמואל. כלכלי של פלשתינה כקולוניה בריטיתקבע כיעד של ממשלת מנדט את ההפקדה של ניצול אוצרות , מעורה גם בפעילות הציונית

וזאת נוסף לעידוד הייצוא הבריטי לפלשתינה , טיותהטבע של פלשתינה בידי חברות ברישילה (שיממן את הממשל הבריטי עצמו ואת החזקת הצבא בפלשתינה , ולפיתוח כלכלי

ההנהגה הציונית והמוסדות הפיננסיים הציוניים השתלבו ללא קושי ). 1979, רולף- הטיסכי כשותפים בניצול אוצרות הטבע הם יחזקו את המעמד , העריכו שכן הם, במדיניות זו

. הכלכלי והמדיני של קהילת המהגרים היהודים בפלשתינההזיקוק וחברת האשלג היה מותנה בהנחיות שנתנו המונופולים - היקף הייצור של בתי

ט בכמות הנפ תלויה הייתהתפוקת בתי הזיקוק . אמריקאיים ששלטו בהם-הבריטייםואילו תפוקת האשלג נקבעה לפי מכסות שקבע קרטל , שהועברה בצינור הנפט לחיפה

השיווק של חברת מכסותנקבעו , למשל, כך. שהיה בשליטת הון בריטי, האשלג הבינלאומי

48

ר של "גם ליו, חתנו, מינה את רידינג, ICIשהיה הבעלים של חברה הכימיקלים הבריטית רבת ההשפעה , פרד מונדאל .חברה זו

140

לפי השיקולים של אותו קרטל – 1939-אלף טונות ב 64- ול 1937-אלף טונות ב 29-האשלג ל 49בינלאומי

חיזק את , אלא להיפך, ם והפועלים בתעשייה הפלשתינאית לא החלישריבוי המפעלי המבוססים בחלקם על ניצול , מעמדם של מפעלי הזיכיונות כמפעלי תשתית עתירי טכנולוגיה

מכלל עוצמת המנועים של התעשייה הפלשתינאית היו מרוכזים בששת 75%. גלם מקומי ).1942-פעלי הזיכיונות בבחמשת מ –ממנה 70%-וכ( 1939-מפעלי הזיכיונות ב

)באחוזים( 1939, המבנה המגזרי של התעשייה. 9לוח

מספר המפעלים

תפוקה גולמית

תפוקה נקייה

מנועים מועסקים )כוח סוס(

הון מושקע

מפעלים בבעלות

יהודים

71.6 68.4 63.4 65.0 22.9 40.3

מפעלים בבעלות

ערבים

27.9 17.5 8.1 21.2 2.2 6.5

מפעלי יכיונותז

0.5 14.1 28.5 13.8 74.9 43.2

100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 סך הכלStatistical Abstract 1944/45, p. 52 המקור :

מפעלים בבעלות יהודים

מצביעים על גידול מהיר הן של התעשייה שבבעלות 1943-ו 1940סיכומי מיפקדי התעשייה

זכור שבמפעלים הערביים כלולים גם מפעלים ליש . (ות ערביםיהודים והן של זו שבבעל, מורים הנתונים, לגבי התעשייה שבבעלות יהודים). שבהם עבדו פחות משלושה מועסקים

ההון , 2.8מספר העובדים בהם גדל פי , 2.2שבשנות המלחמה גדל מספר המפעלים פי .4.8ותפוקתם הגולמית גדלה פי , 2.8שהושקע בהם גדל בהם פי

, 1942-לירות ב 6,342- ל 1939-לירות ב 5,036-ההון שהושקע בממוצע למפעל גדל מ מכאן שהתעשייה שבבעלות יהודים גדלה כמו כלל התעשייה , )במחירים שוטפים( 26%-או ב

פחות בגלל העלאת הרמה הטכנולוגית ויותר בגלל הגידול המהיר במספר העובדים וברמת – .ניצולם

מכלל המפעלים והועסקו 72%היוו המפעלים שבבעלות יהודים 1939-שב, ולהע 9מלוח שכבר ערב המלחמה תפסה התעשייה , פירוש הדבר. מכל עובדי התעשייה 65%בהם

בשנות המלחמה גדלה חשיבותה . שבבעלות יהודים עמדה מובילה בקפיטליזם הפלשתינאימכל 76%או , אלף איש 38-ים ככבר עבדו במפעלים בבעלות יהוד 1942בשנת : עוד יותר

.מכלל השכירים בתעשייה 80%- שהיוו אז כ, שכירים 35,200ובכללם ; המועסקים בתעשייה, התרכזה התעשייה בבעלות יהודים בענפי היהלומים, 1943לפי נתוני מיפקד התעשייה

תפוקה מבחינת היקף ה. המכאניותמוצרי הפח והעבודות , המלט, הטקסטיל, המזון, האריגהמפעלי 36פעלו 1943- ב. הנקייה ומבחינת מספר השכירים הוביל בשנים ההן ענף היהלומים

. מכלל הפועלים בתעשייה שבבעלות יהודים 10%- כ –פועלים 3,400יהלומים שבהם עבדו מפעלי 29- וב; פועלים 3,000-עבדו כ מכאניותהמפעלים למוצרי פח ולעבודות 100- ב

50.ועליםפ 1,550השימורים עבדו וחלק , )מכאניותמפעלים לעבודות (חלק מהמפעלים הללו עסקו במתן שירותי תחזוקה

מפעלים לייצור 10(או בייצור עבור החקלאות , )שימורים(אחר עסק בעיבוד תוצרת חקלאית שכמעט כל , ניתן לומר שפרט לענף היהלומים). מפעלים למכונות חקלאיות 6, ארגזי עץ

49

24.3.1948, "המשק השיתופי"

50 Statistical Abstract 1944/45, pp. 60-62

141

יתר ענפי התעשייה שבבעלות יהודים ייצרו בעיקר לצורכי השוק , ייצואתוצרתו נועדה למצב המלחמה יצר ביקוש למוצרי מתכת . ובעיקר מוצרי צריכה ולא מכונות וציוד, הפנימי .מלאכה חדשים בענף זה-מפעלים ובתי 150וכתוצאה מכך נפתחו בשנות המלחמה , וחשמל

ובעיקר בענפים כמו , המלאכה-רב מספר בתי גם בתעשייה שבבעלות יהודים היה עדיין שבכל אחד , מפעלי אריגה 111נימנו 1943-ב: ייצור נעליים, נגרות, מאפיות, סריגה, אריגה

; עובדים 8 –שבכל אחד מהם בממוצע , מפעלים לנגרות 99: איש 16מהם עבדו בממוצע , מכאניותודות מפעלים לעב 80; עובדים 16שבממוצע עבדו בכל אחת מהן , מאפיות 105

.איש 18שבממוצע עבדו בכל אחד , כך, נודע כבר אופי קפיטליסטי מובהק יותר יימיםומסלמפעלים בענפים , לעומת זאת

–במפעל לייצור שמנים , 94מספר הפועלים הממוצע במפעל יהלומים היה , 1943- ב, למשל .פועלים 79 –ובמפעלים לייצור מוצרי פח ולסיגריות , 90, עובדים יהודים בתעשייה 45,000מתוך , )1942(לפי מיפקד התעשייה השייכת ליהודים

, עבדו במפעלים בינוניים 30%; במפעלים שהעסיקו כל אחד מאה עובדים ויותר 40%עבדו 19-ל 5עבדו במפעלים קטנים שהעסיקו בין 27%; עובדים 99- ל 20שהעסיקו כל אחד בין

. (Gurevich 1947, p. 290)עובדים 4שהעסיקו עד , מלאכה-עבדו בבתי 3%ורק ; עובדיםואשר כוללים נוסף למועסקים בתעשייה , 1945המתייחסים לשנת , לפי נתונים אחרים

הרכב העובדים בתעשייה שהייתה בבעלות , בית- גם את העובדים במלאכת, ובמלאכה :יהודים היה כדלקמן

1945, יהודיםמלאכה ומלאכת בית של , תעשייה. 10לוח

באחוזים מספר העובדים

68 45,000 תעשייה

18 12,000 מלאכה

14 9,000 בית-מלאכת

100 66,000 סך הכל

Statistical Abstract 1944/45, p.217

שלמרות הפיתוח המואץ של הייצור התעשייתי החרושתי בתקופה , עולה 10נתוני לוח מ

יצור פשוטות כשליש מכלל המועסקים היהודים עדיין היה מועסק בצורות י, המלחמהבית - של העובדים במלאכת) 14%(במיוחד יש להצביע על משקלם הגבוה יחסית . בתעשייה

ואשר , שאין להם מקום עבודה קבוע, שרברבים ושאר אומנים, נגרים, אותם תופרות – .הלקוחות-מבצעים את העבודות בבתי

היוו , 1943הרי לפי המיפקד של , בבעלות יהודיםמבחינת המבנה החברתי של התעשייה הפקידים והעובדים ; )נשים - מהם 19%(מכלל עובדי התעשייה 78%הפועלים השכירים

,Ibid( 11%אף הם –ואילו הבעלים ובני משפחותיהם ; מכלל העובדים 11%הטכניים היוו p. 217.(

ההון הפרטי שו ברובן בידי נע) כמו קודם לכן(ההשקעות בתעשייה בשנות המלחמה ולכן התחזקות התעשייה פירושה היה גם התחזקות , ולא בידי המוסדות הציוניים היהודי

החברות הציוניות השקיעו בעיקר . מעמדה של הבורגנות התעשייתית היהודית המקומיתוכן ביצירת תנאים נוחים לפיתוח ) חברת החשמל וחברת האשלג(במפעלי הזיכיונות

ניהול משא ומתן עם ; ידי השתתפות בהקמת מוסדות אשראי לתעשייה-עלתעשייתי הקמת ; השלטונות הבריטיים בנושאים כגון יצוא וייבוא והתחרות מצד הסחורות הזרות

.מוסדות להכשרה מקצועית ומשרדים להדרכה טכניתירות השקיעה קרן היסוד בתעשייה כמיליון ל, 1947לפי נתוני הסוכנות היהודית משנת

, סכום שהיווה עשירית בלבד מהשקעות המוסדות הציוניים ברכישת קרקע –שנה 25במשך כפי שנראה מסיכום , ההשקעות המצומצמות בתעשייה לא היו מקרה אלא מדיניות. למשל

:רשמי של הסוכנות היהודית

142

קרן , שנטלו על עצמם הסוכנות היהודית ומכשירה הפיננסי, הפעילות לעידוד התעשייה" נוכח . נבדלו מהאמצעים שננקטו בענפים אחרים של ההתיישבות היהודית בפלשתינה, היסוד

למסחר ולענפים אחרים של הכלכלה , הזרימה הטבעית של הקפיטליסטים לתעשייהוזאת בניגוד למשל , לא נחוץ היה להשקיע הון לאומי להקמת מפעלי תעשייה, העירונית

).Ibid, 208" (כלית ניתנה ובהיקף משמעותישבה עזרה כל, להתיישבות החקלאית :בבעלות פרטית 40-ממפעלי התעשייה במגזר היהודי היו בשנות ה 90%, ואכן התעשייה הקיימת בנויה בתשעים אחוזיה על יסוד מפעלים פרטיים על כל צורותיהם "

מניותיה נמכרות בשוק ש, מניות- חברת, מ"חברה בע, שותפות, בעלות של יחיד: המשפטיותאו , בערך מן התעשייה נמצאים בידי קואופרטיבים 10%-כ. הפנימי או בבורסה שבלונדון

מאורגנים , 2%- לכל היותר כ, 10%חלק קטן מאותם . שהם מפעלים ברשות ההסתדרות, נפתלי" (שאינם ביסודם אלא התחברות של קפיטליסטים קטנים, בקואופרטיבים עירוניים

1946.(

מפעלים בבעלות ערבים

משקפים את השפעת שנות המלחמה על 1943-ו 1940הנתונים של מיפקדי התעשייה .זה במשק הפלשתינאי מגזרהתעשייה שבבעלות ערבים ואת מקומו של

מפעלים בבעלות 1,907לעומת 1,558מספר המפעלים שבבעלות ערבים היה , 1942-ב המלאכה -ששיעור בתי, אם לא מביאים בחשבון, עלולה להטעותאלא שהשוואה זו , יהודים

והאומנים בקרב העסקים התעשייתיים הערביים היה גבוה יותר מאשר בקרב עסקי התעשייה ובמספרבעוצמת המנועים , ההשקעות בהיקףהבדל זה התבטא . שבבעלות יהודים

:השכירים 12.1לעומת , מיליון לירות 2.1הון בסך 1942-הושקע ב, במפעלים שבבעלות ערבים

הסתכמה , במפעלים שבבעלות ערבים; שהושקעו במפעלים בבעלות יהודים, מיליון לירותאלף כוחות 57-ב -ואילו במפעלים שבבעלות יהודים , אלפים כוחות סוס 4-עוצמת המנועים ב

לות ובמפעלים בבע, אלפים 6הפועלים במפעלי התעשייה בבעלות ערבים היה מספר; סוסנתונים אלה אינם כוללים את הפועלים הערבים והיהודים שהועסקו . (אלף 35 -יהודים

.)ובבתי הזיקוק הזיכיונותבמפעלי מפעלים בענפים המסורתיים , אלה בצד אלה, פעלו 40- שבשנות ה, עולה 1943ממיפקד

גריות שבהם מפעלי סי 5: עם המפעלים החדישים בבעלות ערבים נימנו. ומפעלים חדישיםמפעלים 26; פועלים 200שבהם עבדו , מפעלים לקופסאות קרטון 6; פועלים 840עבדו

מפעלים בבעלות ערבים הוקמו גם בענפים . פועלים 460שבהם עבדו , מכאניותלעבודות .כמו ייצור מרכבי אוטובוסים ומוצרי מתכת ונגרות לבניין, מודרניים

את , משקף את מאמצי התיעוש מצד בעלי הון ערבים סיפורו של מפעל הסיגריות בחיפה . עם ההון הבריטי להתמודדיכולתם -ואת אי, השותפות שלהם עם אצולת הממון המסורתית

. דיכ וטאהר קרמאן החלו את פעילותם כבעלי מפעלים זעירים לייצור סיגריות-חסן אלהקימה מפעל סיגריות ש, דיכ וסאלטי, ייסדו את חברת קרמאן, בשותפות עם סוחרים אמידים

ל לאחר שהממשלה הטילה מכס "המפעל עמד בתחרות עם הסיגריות מחו. תעשייתי בחיפהאת מניות החברה ובדרך זו BATרכש טרסט הטבק הבריטי 1927אך בשנת . על יבואן

). 2003, ושיץ(השתלט גם על ייצור הסיגריות הוכנסו מנועים ומכונות –חנות קמח כמו טוויה ואריגה וט – מסיימיםבענפים מסורתיים

המשיך הייצור במפעלים בבעלות ערבים להתבסס על עבודה , אולם בדרך כלל. חדישותובמפעלי , הבד היו מנועים חשמליים-רק ברבע מבתי, למשל, כך. ידנית ועל תעשיית בית

).1947, שמעוני; 1970אסף (האריגה המשיכו בדרך כלל לארוג בנולי יד :רה הטכנולוגי היחסי של התעשייה בבעלות ערבים נבע מכמה סיבותפיגו

.או הון שהביאו איתם מהגרים, לתעשייה שבבעלות ערבים לא זרם הון זר -בעוד שהיזמים היהודים היו בעיקר , הערבים שהקימו מפעלים באו מקרב הסוחרים -

.וארגוניציוד ויידע מקצועי , שהביאו עימם הון, תעשיינים

143

הקימו מוסדות אשראי והכשרה , הבריטי בשלטוןשנסתייעו , ציונייםהמוסדות ה -לא היו קיימים מוסדות . שנועדו לקדם את התעשייה שבבעלות יהודים, מקצועית

.דומים בחברה הערביתשהיו , את התפתחות התעשייה בבעלות ערבים בלמו גם הסדרים מסורתיים -

עבודה (וץ של קבלנות מישנה הנוהג הנפ: ובכלל זה, למלאכה המסורתית אופייניים .ועבודת ידיים זולה) הבד- בתי(ושל ניצול עבודה עונתית ) לבית

ולכן יצרה ביקוש רב יותר , ברובה אוכלוסייה עירונית הייתההאוכלוסייה היהודית - .ברובה כפרית שהייתה, מאשר האוכלוסייה הערבית, למוצרי תעשייה

כלל התפתחות הייתהשלא , ערבים אין פירושו פיגורה היחסי של התעשייה בבעלות, ברם כמה עשרות מפעלי חרושת 40-גם בקרב המפעלים בבעלות ערבים היו בשנות ה. תעשייתית

.פועלים ויותר בכל מפעל 100-שהעסיקו כ, מודרניים גדולים

* ששינתה את צביונה , הבריטי התחוללה בפלשתינה מעין מהפכה תעשייתית השלטוןבשנות שנוצרו בה כתוצאה , בגלל התנאים המיוחדים. תעשייתית-אגראריתלארץ ראריתאגמארץ

בעיקר בתקופת (מהריכוז של כוחות צבא בריטיים , מסיימיםמהשקעות של הון זר בענפים שנילווה לקולוניזציה הציונית ולהגירתם של , מהפיתוח התעשייתי, )העולם השנייה-מלחמת

המלאכה במוסגרתמתהליכים פנימיים , )30-בשנות ה(תעשיינים יהודים מאירופה ומהשפעות גומלין בין כל , )בעיקר בבעלות ערבים(שהיו קיימים עוד קודם לכן , והחרושת

חשמל וניצול של , המבוססת על מיכון, התפתחה בפלשתינה תעשייה –ההתפתחויות הללו אך לא , תהתפתחות זו שינתה את מראה פניה של פלשתינה העירוני. עבודה שכיר-כוח

.והפער ברמת הייצור בין העיר והכפר התרחב במידה רבה, האגרארי למגזרהעמיקה חדור קלטו פועלים ערבים , שהונם וניהולם היו בריטיים ברובם, מפעלי הזיכיונות ובתי הזיקוק

אך כאשר מתעלמים . היהודית והערבית, אך דחקו את רגלי הבורגנות המקומית, ויהודיםשקף פער גדול בין משקלה 40-המצב בשנות ה, ן מקיומם של מפעלי הזיכיונותלצורך הדיו

לשני השלבים בהתפתחות התעשייה . של הבורגנות התעשייתי היהודית לבין זו הערביתושלב גידול העסקתם של פועלים ) 30- שנות ה(שלב גידול ההשקעות –בבעלות יהודים

התעשייה בבעלות . ילה בקרב הערביםלא הייתה התפתחות מקב, )40- שנות ה(יהודים ללא , צמחה בקצב איטי מתוך המלאכה המקומית, שגם העסיקה פועלים ערבים, ערבים

פערים אלה . השפעות של ממש מבחוץ בצורה של השקעות הון מיובאות או הגירת פועליםהתבטאו בהמשך גם בהבדלים בכוח הכלכלי והמדיני של הבורגנות התעשייתית היהודית

והשליכו גם על היכולת של כל אחת מהקהילות ליישם את השאיפה , ן זו הערביתלבי .לעצמאות מדינית

שהטיל הממשל הבריטי הזר על , המגבלותבסוף תקופת המנדט התבררו עוד יותר - לאחר סיום מלחמת. ובעיקר על התפתחות התעשייה, ההתפתחות הכלכלית של פלשתינה

, המנדטורי דאג והשלטון, שוב ארץ יעד לסחורות בריטיות הפכה פלשתינה, העולם השנייהסגירת חלק , האספקה לצבא צמצום. ליצור עבורן תנאים מועדפים, מנהלייםבאמצעים

קשה של אבטלה בעיהיצרו בתום המלחמה גם - מהמפעלים הצבאיים ופיטורי אלפי פועלים 51.בקרב פועלי התעשייה והבנייה

51

שהציגה המפלגה , ייה המקומיתכלולה בתוכנית לפיתוח התעש, שהחריפו בתקופה שלאחר המלחמה, הצעת פתרון לבעיות ):1946דצמבר - נובמבר(הקומוניסטית הפלשתינאית בוועידתה העשירית

ומעל , מודרניזציה של הציוד ושיטות העבודה, מכונות חדישות יותר, לתעשייה בארץ נחוץ חומר גולמי זול בכמות מספיקה" ת וראיית האוכלוסייה הערבית בארץ ובארצות השכנות לא על בסיס השתלטו, התיכון- לכל שיתוף פעולה עם ארצות המזרח

זכויות בפיתוחה הכלכלי של הארץ ובמלחמה - אלא כשותפים שווי, לשיווק התוצרת התעשייתית היהודית' עורף חקלאי'כ ). 1946, וילנר" (המשותפת נגד מזימות החנק של הפירמות הבריטיות

144

הבנקים 5.6

ההלך החוקי , 20-לכן גם בשנות ה. לא היה בנמצא מטבע פלשתינאי, הכיבוש הבריטיבעת יידות 'מטבעות זהב אנגליים ומג, כסף וניקל מצריים, מטבעות זהב, היו שטרי בנק מצריים

-הלירה הארץ(הכניסו הבריטים את הלירה הפלשתינאית 1928-רק ב. כסף תורכיותשער . של לירה מקומית יהיה שווה ללירה שטרלינגוקבעו ששערה , כמטבע יחיד) ישראלית. היה אחד מביטויי התלות הכלכלית הקולוניאלית, שנשמר במשך כל שנות המנדט, יציב זה

פוחתה באותו –בקירוב 30%-פיחתה בריטניה את הלירה שטרלינג ב 1931כאשר בשנת .שיעור גם הלירה הפלשתינאית

נוסדו בפלשתינה 20-ובראשית המאה ה 19-אה הכבר בסוף המ ,2פרק ב שצויןכפי המסחר , עם התפתחות השוק הפנימי. גרמניים ואנגליים, סניפים של בנקים צרפתיים

.התפתחה גם מערכת הכספים והאשראי, והתעשייה. שכן אפילו לא היה בנק מרכזי, גידול מספר הבנקים לא היה במסגרת מערכת בנקאית

גם לקבל ) 1921, לפי פקודת החברות(י איפשר לכל תאגיד רשום השלטון הבריט, נוסף לכך . המוסדות הבנקאיים במספרמצב זה הוביל לגידול מהיר . וגם להעניק אשראי פיקדונות

61, ל"בנקים הרשומים בחו 5מהם , בנקים 89פעלו בפלשתינה , 30- במחצית שנות ה . אגודות קואופרטיביות לאשראי 17-ו) אפותיקאיים(בנקים למשכנתאות 5, בנקים מסחריים

, זיו(אגודות שיתופיות 100היו רשומות בפלשתינה 1936במארס , לפי נתונים ממשלתיים1937 ;Statistical Abstract 1939, p. 21 .(

ופעילותם במקביל של , יחסית לגודל המשק הפלשתינאי, )89(הגדול של הבנקים מספרם ומבחינה , מצביעים על שלב נמוך של ריכוזיות במערכת הבנקאות -נותני משכנתאות פרטיים

.הקבלה בין רמת מערכת הבנקאות לבין רמת התעשייה הייתהזו וכן סניפים של בנק , שהיה רשום בלונדון, ק"ל כללו את אפ"חמשת הבנקים הרשומים בחו

הולנדי , )רומא בנקו די(איטלקי , )ששימש בנקאי רשמי של ממשלת המנדט, ברקליס(אנגלי ברקליס "כ 1926-סניף בנק ברקליס בפלשתינה נוסד ב). או"פק(ופולני ) בנק הולנד אוניון(

, "בנקו די רומא"סניף ; )1918- שנוסד ב(מצרי - ובאותה שנה מוזג עם הבנק האנגלו, "בנקו ועסקי, 1968- נסגר ב, 1934-נוסד ב" הולנד בנק אוניון"סניף ; 1939-ונסגר ב 1919-נוסד ב

האגודות (" 1932-נוסד ב) פולסקה קאסה אופיקו(או "סניף פק; הועברו לבנק דיסקונט ).1980יוני , "השיתופיות

עדיין הייתה 30-שפלשתינה של שנות ה, רשימה צנועה זו של בנקים זרים מעידה על כך אך . פרט להון הבריטי, יעד מוגבל להשקעות הון פיננסיות ומהמעצמות האימפריאליסטיות

כדי דחוק , ההון שיובא לארץ באמצעות הבנקים הזרים היה גדול דיו, יחסית לתנאים בארץ, גרוס(שנצבר בסחר בקרקעות ובדרכים אחרות , את רגליו של הון ההשקעות המקומי

2003.( ידי רכישת מניות של מפעלים כגון - על, השקעות ההון הזר נעשו בחלקן בצורה ישירה

שהיה , הגוף הפיננסי. ובחלקן באמצעות בנקים מסחריים, ת האשלגחברת החשמל וחברהיה בנק , של חברות ושל מוסדות ציוניים עם הון בריטי ולעסקותצינור חשוב להשקעות

בנק , ק להסדר עם הבנק הבריטי"הגיע אפ 30-בתחילת שנות ה). ק"אפ(פלשתינה - אנגלועל . אלף לירות 130אשראי בסך ) רךבשעת הצו(ק "לפיו יעמיד בנק זה לרשות אפ, ברקליס

זכות למשיכות יתר עד סכום של חצי 1935-ק ב"קיבל אפ, יסוד הסדר דומה עם בנק לידס ).183' ע ,1977, גרוס(מיליון לירות

-1940בין השנים . גדלה השפעתם של הבנקים הזרים 30-במחצית השנייה של שנות ה חלקו ; 40%-ל 27%- מ הפיקדונותבסך ) ק"א אפלהוצי(גדל חלקם של הבנקים הזרים 1936

ואילו חלקם של הבנקים המקומיים ואגודות האשראי ; 39%-ל 37%-ק גדל מ"של בנק אפ ).184' ע, שם( 21%-ל 36%- ירד מ

ההון הזר הגיע לפלשתינה הן בגלל הרעת התנאים העסקיים בארצות האימפריאליסטיות מנהל הסניף , קלארק. והן בגלל סיכויי הרווח, )1933-1929בעיקר בשנות המשבר העולמי (

:המליץ על השקעות בפלשתינה במילים הבאות, הפלשתינאי של בנק ברקליס

145

. הכנסה-המבוסס על היותה משוחררת ממס, יש לפלשתינה כוח משיכה, כשדה השקעות" הושפעה והארץ, כסף המושקע במטעי הדרים וברכוש עירוני זוכה לרווח משביע רצון למדי

).Clark 1932" (עד כה במידה מועטה מהמשבר הכלכלי העולמיפעלו 30-בשנות ה. מקרקעין ובנייה לעסקותואכן חלק מהשקעות ההון הזר הופנה

, )ק"בבעלות אפ(הבנק הכללי למשכנתאות : וביניהם, בנקים למשכנתאותבפלשתינה כמה וחברת ) מאק האמריקאית- ת בראנדייסוינט וקבוצ'בבעלות הג(הבנק למשכנתאות ואשראי

היו הבנק , הון יהודים- שהוקמו בידי בעלי, בנקים אחרים. אפריקה-דרום- בניין פלשתינה ).אנגליה(ובנק מרכנתיל ) ב ואנגליה"ארה(המרכזי למוסדות שיתופיים

עסק במימון מפעל , )פרק שני, חלק ראשון' ר(שהוקם בידי התנועה הציונית , ק"בנק אפ , למסחר) מועד- בעיקר קצר(המעניק אשראי , וזאת נוסף להיותו בנק מסחרי, הקולוניזציה

, ק נתן אשראי ממקורותיו לקרן הקיימת ולחברת הכשרת היישוב"אפ. לתעשייה ולחקלאותשהתפתח על , בתקופת המשבר הכלכלי בארץ. כדי שאלה יוכלו לרכוש קרקעות וזיכיונות

ק להעניק לפרדסנים "הסכים אפ, אוכלוסייה הערביתרקע השביתה הכללית שהכריזה הבתנאי שסכום זה ינוצל אך ורק למימון העסקתם של פועלים , אלף לירות 50אשראי עד

).189, 188ע "ע, 1977גרוס (בפרדסים ) 'עבודה עברית'(יהודים בשיתוף פעולה עם הממשלה הבריטית ומוסדות (ק "דוגמא אחרת למעורבות בנק אפ , אוצר למפעלי יםבמפעל הקולוניזציה הייתה הקמת חברת מניות בשם ) יים וציבורייםציונ

והנה . אביב- במטרה לממן הקמת נמל בתל, אביב-בשיתוף עם הסוכנות היהודית ועיריית תלשל ממשלת גרסתהשאימץ את , של חבר הלאומים פרסוםכיצד תיאר את הקמת הנמל

:המנדטידי -ניתנה רשות על, בות השביתה הכללית בנמל יפובעק, )1936(בראשית מאי "

כך נבנה מזח -אחר. ליד מחסני יריד המזרח, אביב-הממשלה לפרוק סחורות בחוף תל)ojetty (מחירן של פעולות פיתוח ... ידי הממשלה-העמסה והוקם בית מכס על עם מתקני

Report of the League of( ..."אוצר למפעלי ים –ידי חברה יהודית פרטית -אלה כוסה עלNations, No.129, 1937, p. 57.(

שראו בכך ניסיון , אביב נתקלה במחאה ובזעם מוצדקים מצד הערבים- הקמת הנמל בתל -עומר אלשכתב ) בערבית(במכתב . שהיה מקור פרנסה מסורתי חשוב, לנשלם מנמל יפו

, נאמר, )1936קטובר באו 26-ב(אל הוועד הערבי העליון , ראש עיריית יפו, ביטאר, והם אינם מרשים שיפרקו ביפו מטענים של סחורות, שהיהודים הכריזו חרם על נמל יפו

שגם הסחורות שהערבים מייבאים לא , הם גם מנסים בחוצפה לגרום לכך. שהם מייבאים, לנקום בסווארים הערבים) 1: (ישנן שתי סיבות, ביטאר- ציין אל, לצעד זה. יפורקו ביפו

שישתלט על העסקים , אביב נמל-לחזק את תוכניתם לייסד בתל) 2(; ו בשביתהשהשתתפכדי , ביטאר להסביר את המצב לסוחרים וליבואנים הערבים-במכתבו ביקש אל. של נמל יפו

ארכיון האגודה למחקרים (ל בפריקת הסחורות בנמל יפו "שהם יתנו את הזמנותיהם בחו ). ערביים בירושלים

הוא סייע למפעלי , הזר והמקומי, נאמנה את האינטרסים של ההון הגדול ק שירת"אפ בהשגת אשראי אצל מוסדות ) מפעל נשר, חברת האשלג, חברת החשמל(ההון הזר

. וגם העמיד לרשותם אשראי משלו, ידי ערבות לריבית על איגרות חוב- פיננסיים בלונדון על .לירות למפעל שמן אלף 20ק הלוואה גדולה של "העניק אפ, 1932בשנת

פעלו , אך ריכז את פעולותיו בארץ, כחברה בריטית, ק שהיה רשום אומנם"בצד בנק אפ , בנק הפועלים –וביניהם , והשקעה נוספים אשראיהמוסדות הציוניים לכינונם של מוסדות

גם בנקים שלא נוהלו ישירות . והבנק המרכזי למוסדות השיתופיים, י"החברה הכלכלית לאהוקמו במעורבות פעילה של מוסדות , ובנק המזרחי מרכנתילכמו בנק , די מוסדות ציונייםבי

.אלהכאשר במקביל למוסדות האשראי , חלה תפנית בתחום מוסדות האשראי 30-בשנות ה

שהיגרו , הון יהודים-הוקמו גם עשרות בנקים קטנים בידי בעלי, שהוקמו בידי מוסדות ציוניים-בנקאים יהודים שהיגרו מגרמניה בתחילת שנות ה. הון מקומיים-בידי בעליו, ממרכז אירופה

בנק , בנק פויכטוונגר, בנק כללי למסחר, בנק אלרן, בנק יעקב יפתהקימו את 30 . לווינברג ובנק הייברונר- קולשנר

146

התאגדו בקואופרטיבים למתן , אשר לא יכלו להקים בעצמם בנקים, בעלי הון קטן ובינוני , בעלי מלאכה ובעלי מקצועות חופשיים, נימנו עמם סוחרים. שכונו גם בנקים עממיים, יאשרא

אגודות האשראי פעלו בפער ריבית נמוך יותר . שהתקשו להשיג אשראי בבנקים המסחרייםאת המודל להקמת אגודות האשראי שאבו . והשקיעו את הרווחים בהגדלת ההון העצמי

המבנה החברתי הבסיסי ). "גרמניה, רוסיה(ת מוצאם המהגרים היהודים מהמציאות בארצואם כי , ישראל-של חברה בורגנית התקיים בקואופרציה היהודית במזרח אירופה וגם בארץ

, קרלינסקי" (הייתה זו בורגנות גבוהה מעט יותר מזו שבמזרח אירופה ' י"א-פלשתינה'ב2003 .(

בעקבות פלישת ( 1935 שפקד את הבנקים הקטנים הללו בשנת, בגלל המשבר ,Horwill) וחשבון ראשון על מצב הבנקים בפלשתינה - הוכן דין, )האיטלקים לאתיופיה

, שאין לייסד בנק חדש, תקנה ממשלתית 1937נתקנה באוקטובר , לפי המלצותיו. (1936אלה נתחייבו לגייס הון , אשר לבנקים הקיימים. אלף לירות 50-אלא אם כן הונו אינו נופל מ

. אלף לירות תוך שנתיים 50ועד סכום של , חודשים 9אלף לירות תוך 25סכום של עד 70- הבנקים המקומיים הפעילים מ מספרירד , ל"כתוצאה מהמשבר ומיישום התקנה הנ

.Statistical Abstract 1939.p( 1938בלבד בדצמבר 35-ל 30- בקירוב בראשית שנות ה21.(

שהעניקו שירותים פיננסיים לתעשייה , נוסדו שלושה בנקים, בקרב האוכלוסייה הערבית הבנק נוסד 1930בשנת . ולחקלאות והחליפו בפעילותם את המלווים בריבית המסורתיים

לבנק הערבי היו סניפים גם בארצות . שחזר מאמריקה, הון ערבי- ידי בעל-על הערבי הבנק הערבי לחקלאותסד נו 1933בשנת . והוא היה קשור עם הון בריטי, הערביות השכנות

נפתח 1935-ב. שהיו לו סניפים בארץ ובעבר הירדן, )בנק האומהמכן ל-ששמו שונה לאחר( ).1980, האגודות השיתופיות( 1938שפעל רק עד ,הבנק התעשייתי הערבי

הבורסה לניירות של 1935התפתחות המוסדות הבנקאיים הובילה להקמתה בשנת הקמת הבורסה הרחיבה את המסחר בניירות . חליפין לניירות ערךשכונתה אז לשכת , ערך

וארצות אחרות ) מצרים(וכן בין פלשתינה לבין הארצות השכנות , ערך בפלשתינה עצמה, יהודיים-מרבית איגרות החוב הוצאה בידי מוסדות ציוניים וציבוריים). כל בריטניה- וקודם(

.פרטיים ואילו הפצת המניות נעשתה בידי מפעלים וחברותגבר ריכוז ההון בבנקאות והצטיירה כבר היררכיה ברורה , העולם השנייה- בשנות מלחמת

.בקרב הבנקים

1946, 1941, 1936, בבנקים המסחריים ובאגודות השיתופיות לאשראי הפיקדונות. 11לוח

השנה

)באחוזים(ההתפלגות בין הבנקים )אלפי לירות( הפיקדונות

בנקים ק"אפ סך הכל זרים

בנקים מקומיים ואגודות אשראי

בנקים ק"אפ סך הכל זרים

בנקים מקומיים ואגודות אשראי

1936 16,986 6,310 4,653 6,023 100.0 37.1 27.4 35.5

1941 21,708 8,127 9,163 4,418 100.0 37.4 42.2 20.4

1946 97,353 45,779 17,063 34,511 100.0 47.0 17.5 35.5

.184' ע, 1976, גרוס: קורהמ

שהגיע עד כדי מחצית , ק"בבנק אפ הפיקדונותהוא הריכוז של 20הדבר הבולט בנתוני לוח ) ק"פרט לאפ(בחלקם של חמשת הבנקים הזרים , לעומת זאת. 1946-ב הפיקדונותמכלל

וירידה תלולה עוד יותר 30- של שנות ה השנייהחלה עלייה תלולה במחצית בפיקדונות . שנות המלחמהב

147

להוציא ירידה ניכרת זמנית ( מהפיקדונותשבחלקם עלה כשליש , אשר לבנקים המקומיים הרי המרכזיים ביניהם היו דווקא שני הבנקים הערבים הגדולים , )בשנות המלחמה הראשונות

.הבנק הערבי ובנק האומה –

31.10.1945, בבנקים המקומיים העיקריים הפיקדונות. 12לוח

הפיקדונות הבנקים

באחוזים באלפי לירות

26.1 2,827 הבנק הערבי

22.5 2,429 בנק האומה

19.6 2,114 בנק דיסקונט

14.3 1,544 בנק הפועלים

6.3 677 בנק יפת

5.7 613 בנק קופת עם

5.5 591 בנק אלרן

100.0 10,795 סך הכל

Survey of Palestine, April 1946, p. 558: המקור

חולשתו של ההון הבנקאי –או לייתר דיוק , מציירים את תמונת כוחו 11הנתונים בלוח אינו עולה על רבע מסך 12הבנקים המופיעים בלוח 7-ב הפיקדונותסך כל . הפרטי המקומי

שלישים בלבד -ושווה לשני, ק לבדו"בבנק אפ) שנה מאוחר יותר(שהופקדו הפיקדונותשבהשוואה לבנק שפעל כזרוע הפיננסית , פירוש הדבר. הזרים הבנקים 5-ב מהפיקדונות

היו הבנקאים המקומיים , ולבנקים שבשליטת הון זר) ק"אפ(העיקרית של התנועה הציונית .חלשים ובעלי השפעה מוגבלת

אופיינית לבנקים המקומיים שבבעלות ערבים וגם הייתהשחולשה זו , וכאן חשוב לציין שקשריו עם ההון הזר היו מצומצמים , ההון המקומי. בבעלות יהודיםלבנקים המקומיים ש

, יש להניח, וגם אלה העדיפו, מבעלי הון וממון מקומיים פיקדונותיושאב את עיקר , יותר .קשרים-לעשות עסקים עם בנקים גדולים ובעלי

) מההבנק הערבי ובנק האו(ששני הבנקים בבעלות ערבים , מעוררת עניין היא העובדה לעומת , )12לוח (בבנקים המקומיים העיקריים הפיקדונותכמחצית מכלל 1946-החזיקו ב

עובדה זו מצביעה על תהליך של . שליש מהפקדות שהחזיקו בנק דיסקונט ובנק הפועליםאבל מוגבלותו של תהליך זה ונחיתותו . ממון ערבים אחרים-ריכוז אמצעים של סוחרים ובעלי

שהבנקים בבעלות ערבים לא , המוסדות הציוניים וההון הזר גרמו לכך לעומת ריכוז ההון שלכמו , הבנקים בבעלות ערבים. הפכו מנופים של פיתוח תעשייתי בקרב האוכלוסייה הערבית

במרכז –עקב חולשתם וסמיכותם למשק המסורתי –לא עמדו , התעשייה בבעלות ערביםו השלכות בכל תחומי המציאות לעובדה זו הי. ההתפתחות הקפיטליסטית בפלשתינה

.הכלכלית והחברתיתפרק 'על הקמתו ר( 1921- הוקם עוד ב בנק הפועליםהרי , אשר לבנקים בבעלות יהודים

שהביא את , ידי לאון רקנאטי-על 1935הוקם בשנת בנק דיסקונט). בהמשך - על פעילותו ; 2, ולאחריה השנייהת מלחמת העולם בתקופ). יוון(מסלוניקי ) אלף לירות 60(ההון ההתחלתי

מאירופה המערבית ומארצות הברית , הון ממצרים-הצטרפו כמשקיעים בבנק גם בעלי ).225' ע, 1976, אהרוני(

, החקלאות והתעשייה, האשראי הבנקאי ניתן בעיקר למפעלים ולחברות בענפי המסחר , ת מלחמת העולם השנייהבשנו. לבנייה ולמשכנתאות, לרכישת קרקעות -ובמידה מצומצמת

וזאת עקב , עבר מרכז הכובד של האשראי הבנקאי מחקלאות ומסחר לתעשייה ומסחר .ההתפתחות התעשייתית המואצת באותן שנים

שפעל , ק"הבנק המרכזי בכל הנוגע להשקעות בתעשייה ובענפים אחרים היה בנק אפ 3-ק ב"הסתכמו השקעות אפ 30- אם בסוף שנות ה. בתיאום מלא עם המוסדות הציוניים

ק הושם "באשראי שהעניק אפ. מיליוני לירות 25-הן כבר עלו ל 1945-הרי ב, מיליוני לירות

148

הקרן הקיימת והכשרת –דגש מיוחד במימון רכישות הקרקע בידי המוסדות הציוניים .ובמימון הפרדסנות, היישוב

היו עדיין בשלב של 40- וה 30-כי הבנקים בפלשתינה של שנות ה, ניתן לומר בסיכום , שמילא תפקיד משקי מרכזי, ק"פרט לאפ. כפי שמעיד על כך מספרם הגדול, התגבשות

היו הבנקים באותן שנים מוסדות פיננסיים קטנים , ולמספר בנקים זרים כמו בנק ברקליס, החל להתפתח שוק הון 30-בשנות ה, יחד עם זאת. המועדים להתפרקות, יציבים-ובלתיתופעה המעידה על רמה גבוהה יותר של –בהנפקה גוברת של מניות ואיגרות חוב הוחל

ועל , על היווצרות מקורות פיננסיים פנויים, )מפעלים גדולים יותר(החברה בתחום הייצור .תחילת ההתמודדות ושיתוף הפעולה בין ההון היצרני בין ההון הבנקאי

העובדים- חברת 5.7

החלה מייד לאחר , 1920גג של פועלים יהודים בשנת כארגוןשקמה , ההסתדרות הכללית

כינונה לעסוק בהקמת מוסדות כלכליים בשיתוף פעולה הדוק עם התנועה הציונית וחברות .ההון שלה

הוקם 1921בשנת : הקימה ההסתדרות שני מוסדות כלכליים מרכזיים 20- כבר בשנות ה ועל בסיס הון שהעמידה ) 1919(ד הפועל הציוני על בסיס החלטה של הווע בנק הפועלים

אלף 50הציוניים רכשו מניות בסכום של המוסדות. ההסתדרות הציונית לרשות ההסתדרות; פרק שני, ראה חלק ראשון(נציגים בוועד המפקח של הבנק 9ט ותמורת זו קיבלו "ליש

). 1986, גרינברג, אשר עסק בבנייה, ת ציבוריותהמשרד לעבודוהקימה ההסתדרות את 1920בשנת

הוא –עקרון ההעסקה במשרד היה סגרגטיבי . בסלילת כבישים ובהנחת מסילות ברזלכאשר העסקת פועלים ערבים , אך בתנאים של פלשתינה המנדטורית. העסיק רק יהודים

אשר הגיע מקופתם של , סבסודהעסקת פועלים יהודים חייבה , הייתה זולה יותר למעבידכאשר המשרד לעבודות ציבוריות חתם הסכם עם קבלן , למשל, זה קרה. הציוניים המוסדות

בהסכם הובטחו . צריפין-אשר זכה בהזמנה ממשלתית להנחת מסילת הברזל לוד, יהודי, אך בהתחשב בכך. בעוד שהעבודה תבוצע בידי המשרד, מההכנסה 10%לקבלן היהודי

; גרושים 25 –ושים ואילו של פועל יהודי גר 15ששכרו היומי של פועל ערבי בחפירה היה , גרושים ומעלה 20 –גרושים ושל פועל יהודי 9-וששכרו של פועל ערבי בפיזור חצץ היה כ

, 1974, בילצקי(ובכל זאת היא נעשתה , שהעסקה הזאת תהיה כרוכה בהפסד רב, היה ברור ).1986, גרינברג; 30, 26ע "ע

שקיבלו על עצמם עבודה קבלנית והיו , קבוצות פועליםהמשרד לעבודות ציבוריות הפעיל בדומה לקבוצות שעסקו בחקלאות על –מאורגנות בצורות שונות של עבודה קואופרטיבית

הקבוצות עצמן היו צורך כלכלי ולא , כפי שמדגיש בילצקי. קרקעות של הקרן הקיימת, שם(כלכלית החדשה ונועדו לאפשר לפועלים המהגרים להתאקלם בסביבה ה, אידיאולוגיה

). 47, 43ע "עלוותה הפרקטיקה של עבודה , גם בתחומי הבנייה והסלילה, כמו בתחום החקלאות

כך הוגדרה המטרה . שכר נמוך ותנאי מגורים קשים במלל אידיאולוגי סוציאליסטי, מפרכתה אשר מובילים לחבר, בניית תאי משק וחברה –המוצהרת של המשרד לעבודות ציבוריות

שסיעתם בהסתדרות כונתה פרקציית (היו הקומוניסטים , באותן שנים. נטולת מעמדותשהגדיר את הרעיון של בניית משק פועלים עצמאי במסגרת , הגוף הפוליטי היחיד) הפועלים

ולכן תבע להפריד בין ההסתדרות כאיגוד מקצועי לבין החברות , משטר קפיטליסטי כאוטופיה . ההסתדרות והיו חלק ממנה ידי- הכלכליות שהוקמו על

לוותה בשינוי שמו ) 1923בשנת (הפיכת המשרד לעבודות ציבוריות לחברת מניות אך , 1924סולל בונה ניהלה פרויקטים של בנייה וחציבה החל במאי . סולל בונהלחברת

חברת סולל בונה . בשל קשיי תפעול על רקע המשבר הכלכלי 1927-הפסיק לפעול בופעלה בשיתוף פעולה הדוק עם ממשלת 1935- ב, ש רק כעבור שמונה שניםהופעלה מחד

. המנדט

149

, מצודות משטרה ושדות תעופה בארץ, ביצורים, סולל בונה בנתה עבור הבריטים גשרים בפעילותה זו יצרה סולל בונה ). אירן, מצרים, לבנון, סוריה, עירק(אך גם בארצות השכנות

). 2003, שנהב(שעבורן בנתה מתקנים לזיקוק נפט , נפט קשרים עם מנהלים של חברות, והפכה חלק מנכסיה של משפחת אריסון, 1996- חברת סולל בונה הופרטה ב: הערה

.הבעלים של בנק הפועליםאך גם כמעסיקה של קבוצות , סולל בונה פעלה כחברה קפיטליסטית המעסיקה שכירים

מהתמורה 15%- ושילמו לה עמלה של כ, ני שלהשעבדו כקבלני משנה עם ציוד מכ, פועליםבשנת . הקבוצות הקבלניות עצמן החלו להעסיק שכירים, בשלב מאוחר יותר. עבורה הבנייה

שכירים 400אך העסיקו , חברים 175שבהן היו , קבוצות קבלניות 25א "פעלו בת, 1933 ).172' ע, 1974, בילצקי(

בשנות : הקבלנים הפרטיים הייתה על העליונה ידם של, בתחרות על החוזים הממשלתיים , שהעסיקו בעיקר פועלים ערביים, השיגו הקבלנים הפרטיים, )1945-1939(המלחמה

בעוד שסולל בונה השיגה עבודות בהיקף של , י"מיליון לא 4.5הזמנות ממשלתיות בסכום של ני משנה ערבים אך גם קבל, כשהיא מעסיקה פועלים ומהנדסים יהודים, "מיליון לאי 1.5

). 238' ע, 1974, בילצקי(סולל בונה פתחה אפיק של עיסוק , בשלהי מלחמת העולם השנייה, 40-במחצית שנות ה

.שממנו צמחה חברת כור, בתעשייה. הציוניים העסקייםגם חברת סולל בונה הייתה חלק מהמוסדות , כמו המשרד שקדם לה

ותמורת זאת קיבלה , כלומר הזרימה לה כסף, ל בונהההנהלה הציונית רכשה מניות של סול . נציגות במועצה המפקחת וגם זכות להטלת וטו על קבלת עבודות

היו חברת , בסיוע המוסדות הציוניים, מוסדות כלכליים נוספים שהקימה ההסתדרות שעסקה בשיווק של התוצרת של המשקים הקואופרטיביים והקימה , )1919(המשביר בגוף 1924- שהוקמה ב, )התיישבות עובדים עבריים( נירוחברת ; ומטבחיםמאפיות

וזאת כאשר חוזי החכירה עם המתיישבים , הסתדרותי מקביל לעיסוק בהתיישבות החקלאית, גרינברג(היהודים והפיקוח על המשקים המשיכו להיות באחריות ההסתדרות הציונית

1986 .( כחברה גג שתנהל את כל , חברת העובדיםון את הקמת גורי-יזם דוד בן 1923בינואר

לרבות , המוסדות הכלכליים והכספיים של ההסתדרות ותפקח על המוסדות הקואופרטיבייםשם הציע את הקמת , בנאום בוועידה השנייה של ההסתדרות. היישובים הקואופרטיביים

:גוריון-אמר בן, חברת העובדים, שאלת האמצעים אינה רק שאלתנו אנו. עים רבים וגדוליםולאמצ –אנו זקוקים לאמצעים "

... אנו דואגים להון לאומי כשם שאנו דואגים להון מעמדי. זוהי שאלה לאומית כלליתפעולתנו המשקית המכוונת לקליטת העלייה בעבודה ובהתיישבות היא פעולה ציונית

. המטרה הציונית נבנית על ידיה. ית מעוניינת בפעולה זוהתנועה הציונ. ראשוניתהיא חלוציות , מפעלינו ומשקינו והוננו, הרחבת מוסדותינו, האיניציאטיבה העצמית שלנו

מזרזים ומבצרים את המפעל הציוני , בכל מפעל עצמי שלנו אנו מקדמים. ומגשימה בונה ).ג"ת –ההדגשות שלי ( "הכללי

, )הקיבוצים(והמסגרות השיתופיות ) סולל בונה(לרבות החברות , העובדים-י חברתמפעל ההשתלטות על הקרקע ונישול הפלאחים לא . אכן מילאו תפקיד מפתח בקולוניזציה הציונית

, היו אפשריים לולא השילוב ההדוק בין ההון שגייסו החברות הציוניות לבין המתיישבים- ירוניים היו חברי קבוצות קואופרטיביות שבחסות חברתשבאזורים מרוחקים מהמרכזים הע

העבודה "הדגל של -העובדים והמשקים הקואופרטיביים היו נושאי- מפעלי חברת. העובדיםהם נמנעו , בתירוץ של דאגה לעבודה לפועלים היהודים שהיגרו לפלשתינה". העברית

.מהעסקתם של פועלים ערבים גם בחקלאות וגם בתעשייהבשיתוף פעולה עם , )היהודים(הסתדרות הפועלים החקלאיים ארגנה 20- ה בשנות

קבוצות קבלניות של פועלים יהודים שעבדו במטעי , מחלקת העבודה של ההסתדרות הציונית: אבל השיג את מטרתו הציונית, המפעל הקבלני הזה נסתיים בהפסד כספי. הטבק

, ביין" (ו של הפועל העברי במושבותידי כך התנועה להשרשתו ולחיזוק-נתעוררה שוב על"קבוצות בארגוןלאחר מטעי הטבק טיפלו מוסדות ההסתדרות בצורה דומה ). 273' ע, 1970

150

היסוד -לרשות הקבוצות הועמדו הלוואות מכספי קרן: בפרדסים" כיבוש העבודה"פועלים ל .והוקמו עבורן שכונות צריפים של אדמות של הקרן הקיימת

ידי -שאורגנו בעיקר על, ידי קבוצות פועלים-שבוצע על, שבות ציוניתמפעל של התיי . 1939-1936, בוצע בשנות המרד הערבי הגדול, ")חומה ומגדל"התיישבות (ההסתדרות

צפויה - שנודעה להם חשיבות בלתי"ישובים יהודיים חדשים באזורים 55באותן שנים הוקמו ידי -הקרקעות באזורים אלה נרכשו על". דיםבשביל ההכרעה בעניין הגבולות של מדינת היהו

באזורים הקרובים לגבולות " נקודת המבט האסטרטגית"הקיימת לפי מה שהוגדר כ-הקרן ).370' ע, שם(במזרח ובדרום , פלשתינה בצפון

אכזבות ייאוש "שסבלו , נקודות ישוב חדשות 55מאות המתיישבים היהודים באותן ראו עצמם כחלוצים המקריבים את חייהם להגשמתו של רעיון , )371' ע, שם" (וקורבנות לרוב

החיים הירודים והחובות הכבדים - שנוצרה על רק תנאי, אך הרגשה סובייקטיבית זו. לאומישדווקא המרכז החקלאי ומוסדות , אינה יכולה לחפות על העובדה, עצמאיים כיצרניםשלהם

לפועל של תוכניות ההתיישבות הסתדרותיים אחרים הם שמילאו את תפקיד המוציא ".עבודה עברית" –שהתנאי להתיישבות עליהן היה , הקיימת-הציוניות על קרקעות של הקרן

שהבקרה עליה הייתה נתונה בידי מוסדות הקהילה היהודית ואשר ', העלייה החלוצית'" חלק לא רק שירתה את האינטרסים השלטוניים של ה', גרעיני הכשרה'התבססה בעיקר על

. אלא גם נתפשה כיעילה בניהול הקונפליקט עם הערבים, הדומיננטי במערכת הפוליטית, באמצעותה ניתן היה להגשים מדיניות התיישבותית אשר קבעה עובדות טריטוריאליות

היישובים החדשים שהוקמו התבססו על התיישבות . 'חומה ומגדל'שפסגתה הייתה בתקופת העבודה העברית והעבודה העצמית וההדגש על יישובים כך תרמו תפישת. יהודית טהורה

אלא גם לתהליכי סגרגציה אקולוגית , לא רק לדיפרנציאציה החברתית והכלכלית, חקלאייםוליצירת רוב יהודי באזורים , לאומית היהודית לזו הערבית-ומרחבית בין הקהילה האתנו

).104' ע, 2004, קימרלינג" (מוגדריםשהתפתחו , את מהותן של קבוצות הפועלים) סעיף ד, פרק שני, לק ראשוןח(בחנו לעיל

שהועסקו בידי המוסדות הציוניים על קרקע שנרכשה על , בהדרגה מקבוצות של שכיריםהחוכרים קרקע ומנהלים עליה , לגופים יצרניים שיתופיים, ידיהם תוך נישול האריסים הערבים

, 1944וכך בשנת , אחר מכן גם בענפים אחריםקבוצות קואופרטיביות קמו ל. משק חקלאישבהם , חקלאיים-מפעלים לא 66, שהיה מסונף להסתדרות, נימנו עם מרכז הקואופרציה

והיתר , מהקואופרטיבים הללו פעלו בתחום הובלת משאות ונוסעים 25, איש 3,740עבדו , פולאק(ד המתכת ועו, חומרי הבניין, העץ, הדפוס, ההלבשה וההנעלה, בענפי המאפיות

כדי להחזיק מעמד , הקואופרטיבים שהוקמו כהתארגנות של יצרנים קטנים). 186' ע, 1945הפכו ברובם בהדרגה מפעלים קפיטליסטיים , בתחרות המתנהלת בתנאי משק קפיטליסטי

).אגד: למשל(שהחברות בהם מותנית ברכישת מנייה , המעסיקים שכיריםהקולוניזציה הציונית ואשר ביצעה אותה הלכה שהוגדרה כנושאת, חברת העובדים

פי עקרונות -כשותף להון הפרטי ועל 1924-פעלה מראשית הקמתה ב, למעשה .קפיטליסטיים

המסוגל , כי ההסתדרות צריכה להפוך לגוף כלכלי, גוריון-בנאום שהוזכר לעיל הסביר בן כולים למשוך גם הון פרטי אנו י: "והוסיף, לספק אשראי ולפעול על בסיס מסחרי ובנקאי

רשות משקית "יש להקים את חברת העובדים כ, גוריון-הדגיש בן, ולמען מטרות אלה". לגמרי, גוריון-בן" (מפקחת ומכוונת כלפי כל המפעלים המשקיים, עליונה בעלת סמכות מחוקקת

).341' ע, 1949

מרבית , ופת המנדטעם כל החשיבות שנודעה למפעלי התעשייה של חברת העובדים בתק נכללו בחברת העובדים 1944בשנת . המפעלים והעובדים היו בסקטור התעשייתי הפרטי

10(עובדים 4,580ועבדו בהם , )אחוזים מהמפעלים בבעלות יהודים 9- כ(מפעלים 185 ).30.1.1946, "המשק השיתופי) ("אחוזים מהעובדים במפעלים בבעלות יהודים

העובדים נתגלה בתהליך מאומץ של הצבר הון -של מפעלי חברתהאופי הקפיטליסטי , )1948- מיליוני לירות ב 3.5- ל 1942- אלף לירות ב 365- ההון העצמי של סולל בונה גדל מ(

.שהתבטאה בשביתות, ובהחרפת הניגודים המעמדיים

151

העובדים לבין ההון -הפעולה בין מפעלי חברת-בתקופת המנדט הבריטי גבר שיתוף חברת סולל בונה רכשה את מפעל המלט נשר בשותפות עם הון פרטי . המקומי והזר, טיהפר

המשביר המרכזי החזיק בשותפות עם הון פרטי . ועם החברה המרכזית למסחר ולהשקעות .החרושת שמן בחיפה- את בית

American Palestine( ל"אמפהוקמה בארצות הברית חברת ההשקעות 1942בשנת Investment Corporation AMPAL (החברה פועלת מאז . כחברת בת של בנק הפועלים

השקעות . ב ונטילת מילוות מבנקים אמריקאיים"על בסיס של הנפקת איגרות חוב בארה .העובדים-ל נעשו בעיקר במפעלי חברת"אמפהעובדים בתקופת המנדט הבריטי השפיעה - התפתחותם המהירה של מפעלי חברת

ל מדיניותם של מנהיגי ההסתדרות וחיזקה את השותפות של ההסתדרות השפעה חוזרת ע ".שלום בית מעמדי"עם ההון הפרטי בדגל של

העובדים נודעה השפעה רבה על התרחקותה של הנהגת ההסתדרות - להתרחבות חברת המפלגה הקומוניסטית שפעלה בארץ ביקרה את מדיניות . מהגנה על צרכי הפועלים ושכרם

:ההסתדרות והצביעה על הקשר בין מדיניות זו לבין קיום המפעלים ההסתדרותייםהנהגת הפעולה המעמדי מושפעת במידה רבה גם מהאופי הקפיטליסטי של - מדיניות שיתוף"

הפעולה ההולך וגובר של ההון ההסתדרותי עם ההון הפרטי - המשק ההסתדרותי ומשיתוףדרותיים אינם טובים יותר מיחסי העבודה יחסי העבודה במפעלים ההסת. והזר המקומי

אין ביקורת של נציגות פועלים נבחרת על ניהול המפעל ועל מטרת . בחרושת הפרטית ).36' ע, 1949, וילנסקה" (הרווחים

העובדים היא התבססותם הגוברת של המפעלים -אחת המגמות המאפיינות את חברת שמגמה זו אופיינית לא רק למפעלי התעשייה וכאן יש לציין. השיתופיים על העבודה השכירה

שהוקמו , למשביר לצרכן ולאגודות הצרכניות, למשביר המרכזי, לסולל בונה, של קונצרן כור. אלא גם לקואופרטיבים החקלאיים, מלכתחילה כמפעלים קפיטליסטיים המעסיקים שכירים

אלא , )לים חקלאייםשבהם מועסקים פוע(העבודה השכירה אופיינית כיום לא רק למושבים המבוססים ברובם , שבהם הוקמו מפעלי חרושת וכן מפעלי תיירות ושירותים, גם לקיבוצים

.על עבודה שכירההעובדים ובמפעלים הקואופרטיביים -העסקת העובדים השכירים בקיבוצים ובמושבי

, טוריתשיש לבחון צורות משקיות וחברתיות מתוך פרספקטיבה היס, האחרים מוכיחה שובבכל . שכן רק אז מתגלות המגמות היסודיות של ההתפתחות והמהות האמיתית של הדברים

אולם המבחן , שיקדימו את זמנן או יאחרו אותו ארגוניותתקופה עשויות להופיע צורות אלא במה שקורה איתן לאחר תקופה ארוכה דייה , האמיתי אינו בעצם הופעת הצורות הללו

אי שיכולים אנשים המושפעים מרעיון זה או אחר לנסות ולהקים וד, של התפתחות ממשיתאך על כך שזוהי אכן צורה שאינה מתאימה . שאינה מתאימה לזמנה, ארגוניתצורה

.מתוך המציאות, לתקופתה אנו למדים מתוך מבחן המעשהשל הסוציאליזם הדעות- ידי הוגי-ידועות הפרשות המופלאות של הקמת המושבות על שאינו מבוסס על , שהאמינו כי באמצעות מושבות אלה יכוננו משטר חברתי צודק, טופיהאו

ולא משום שדוכאו בכוח , כי המושבות הללו לא החזיקו מעמד, ההיסטורי הוכיח הניסיון. ניצולשיש הייתההמוצא של מייסדיהן -אלא משום שנקודת, )כמו הקומונה הפריסאית(הנשק

ואילו המציאות , ולהנהיג אותה באמצעות תעמולה ,לחפש שיטה חברתית מושלמת .הכלכלית פוררה אותן- החברתית

אצרו כוח כלכלי רב , העובדים בארץ החזיקו מעמד-ואם הקואופרטיבים ומפעלי חברת שהם השתלבו בהצלחה במשק , הרי זה בשל כך, ולא נעלמו אלא כעבור עשרות שנים

הארגוןאת ההישגים החומריים ואת צורות הם גם אימצו לעצמם, כלומר, הקפיטליסטיגם פנו לענפים בעלי סיכויי התפתחות וגם הגדילו את מספרם של העובדים , החדישותיחד עם השתלבות זו שמרו המפעלים הקואופרטיביים היצרניים בשנות המנדט על . השכירים

עלים האינטרס של מעמד הפו. המבדילים אותם מהמשק הפרטי, ייחודייםכמה קווים אלא ישמרו על אופיים , שמפעלי הקואופרציה לא יעברו ידי ההון הפרטי, הישראלי הוא

-בזמן אין בקיומם של המפעלים הללו משום אלטרנטיבה כלכלית- בו. הציבורי והשיתופי .חברתית למשטר הקפיטליסטי

152

, העובדים- הקמת המפעלים והמשקים החקלאיים הקואופרטיביים וכן מפעלי חברת ". סוציאליזם"ואפילו כמין , צגת לא אחת כפטנט מקורי של היישוב היהודי בפלשתינהמו

הקימו גם , )1921(שבאותה שנה שבה הוקם בנק הפועלים , בהקשר זה כדאי להזכיר, הבנק העממי הגרמני, האיגודים המקצועיים הנוצריים בגרמניה את הבנק הראשון שלהם

בנק המשק : המקצועיים הללו שני בנקים נוספים ידי האיגודים- הוקמו על 1923- ואילו ב ).12' ע, 1973, הסלבך(הפקידים ועובדי הציבור , הגרמני ובנק הפועלים

, ידי איגודים מקצועיים אינה-התופעה של הקמת בנקים ומוסדות כלכליים אחרים על תופעה זו ביטאה את החרפת הסתירה בין העמקת האופי. פטנט של ההסתדרות, אפוא

לבין המשך , שעבר לשלבו המונופוליסטי, החברתי של הייצור והמשק בתנאי הקפיטליזםביוצרם צורה של בעלות , המפעלים הכלכליים השיתופיים, הניכוס הפרטי של תוצר העבודה

היוו מעין פתרון לסתירה המחריפה , )בדומה למפעלים הממלכתיים(פרטית -קפיטליסטית לא .דבר לחזקו- של- בסופו, ג במסגרת המשטר הקפיטליסטי ונועדפתרון זה הוש, אולם. הזאת

מי שהיה מראשי האיגודים המקצועיים בגרמניה המערבית ומנהל הבנק , ולטר הסלבך :הסביר, )בעל הקשרים המצוינים עם בנק הפועלים וההסתדרות(שלהם

אינם , מסוים אויבהמפעלים השיתופיים העצמאיים אינם מכוונים נגד שום , לעומת זאת" אינם שואפים אף לצאת מנצחים יחידים , שום קבוצה חברתית, מבקשים לחסל שום מעמד

כל כוונתם היא להיאבק בליקויים שבשוק ולהשלים . ממאבק התחרות ולהשתלט על השוקהם להתקשר עם ולשם כך מוכנים גם . כל אימת שאיננו פועל כראוי, את המשק הפרטי

מלבד . ליצור בריתות עם קבוצות שונות וגם לשנות את הבריתות הללו, מפעלים פרטיים ".משתדלים הם גם לשמש דוגמאות חיוביות לפעולתם המשקית של מפעלים פרטיים, זאת :זםהקפיטלישמפעלים אלה אינם רואים כמטרה את תיקון , ובהמשך הדגיש הסלבך הם אינם , מפעלים אלה שוב אינם משמשים מכשירים לחלוקת הרווח בצורה זו או אחרת"

, מתכוונים לחלק את התוצר החברתי באופן אחר משהוא מתחלק בייצור המכוון לרווח , הם משמשים רק כלים למדיניות כלכלית ותפקידם הוא לווסת ולתקן את פעולות המשק

כדי לקיים את כושרו ואת בריאותו של השוק שהם , וגם להיות מופת למפעלים אחרים ).52, 51ע "ע, שם" (פועלים בו

, פטנט מקורי הייתהלמרות שהקמת בנק הפועלים ומסגרות כלכליות נוספות לא , ברם

ידי ההסתדרות -חרים עלהמיוחד בהקמת בנק הפועלים ומפעלים כלכליים א. היה בה יחודולא , שהם נוסדו בתקופה הבראשיתית של עיצובו של הקפיטליזם בפלשתינה, הוא בכך

בתקופת הקפיטליזם הבשל והמעבר מהקפיטליזם של התחרות החופשית לקפיטליזם המהגרים ניסיוןייחוד זה איפשר לנצל את . כפי שזה קרה בגרמניה הווימארית, המונופוליסטי

ולהעניק למשק העובדים תפקיד מרכזי שאין דומה לו בארצות , חות יותרמארצות מפותמפעלי ההסתדרות שהוקמו לרוב בעזרה . העבודה- של מגייס הון וכוח, קפיטליסטיות אחרות

השתלבו באורח פעיל בהתפתחות , מסיבית מטעם מוסדות ציוניים ומוסדות הון אחריםמכשיר יעיל של –ן מרכזי בייחודם וזהו עוד פ –הקפיטליסטית של פלשתינה ושימשו

.הקולוניזציה הציוניתהעובדים ושל הקואופרטיבים מהווה הוכחה לאפשרות של ייצור - קיומם של מפעלי חברת

קשריהם של מפעלים . קולקטיבית, אלא על בעלות ציבורית, שאינו מבוסס על בעלות פרטיתם יהיו מקור של תמיכה כלכלית אלה עם ההסתדרות יוצרים את האפשרות התיאורטית שה

אולם ככל שהמפעלים ההסתדרותיים . בעובדים הנאבקים להגנה על זכויותיהםהמבוסס על תעשייה ובנקאות , והקואופרטיבים משתלבים יותר במשק הקפיטליסטי המודרני

גלויהכך הם עצמם מתנהגים בצורה , העיקרית הארגוניתכצורה , מפותחת ועל מונופוליםמפעלי , כמו בגרמניה הווימארית, כחלוף השנים. תר כמפעלים פרטיים לכל דברובוטה יו

אינם מתכוונים לחלק את התוצר החברתי באופן אחר משהוא מתחלק "חברת העובדים .כלומר בייצור הקפיטליסטי, "בייצור המכוון לרווח

153

, החתמנו את כל האריסים שלא חתמו אתמול 12.00עד שעה " " אל ואליד וחסל סדר חיאם

52)יוסף נחמני(

? לקחנו מהם משהו? למה הם כועסים עלינו? מה עשינו להם" ."כלום לא, ולא בטוח, רק מחכים. אף אחד לא אומר כלום. קשה לדעת משהו

53)יזהר. ס(

החקלאות בתקופת המנדט. 6פרק

טכנית-שינויים בתשתית החומרית 6.1

שנגרמו בגלל סיבות , חקלאות המקומית תמורותבתקופת המנדט הבריטי בפלשתינה חלו בהמשק החקלאי בכללותו המשיך . לאומיות- חברתיות וגם בגלל סיבות מדיניות- כלכליות

אך בכל זאת , לשמור על קווי אופי רבים שהיו אופייניים למשק המבוסס על משקי איכריםל ירקות ופירות ומשק גדו, ובעיקר בענפים כמו הדרים, בלטו יותר ויותר שיטות ייצור חדשות

.החלבגידולים הבולט לעין כי , )פרט להדרים(מבחינת הגידולים החקלאיים העיקריים

את מעמד הבכורה שהיה להם בהדרגה ובדיא –שעורה ודורה , חיטה –המסורתיים - ויבול השעורה ב 1929לעומת 55%-גדל יבול החיטה ב 1940-ב. מאנית'בתקופה העות

גדל יבול 1940-ב: היה מהיר יותר המקשהדול ביבול הירקות וגידולי אולם הגי. 124%תהליך זה הואץ עוד . ואילו יבול המלונים והאבטיחים פי שבעה 1929לעומת 12הירקות פי

מרמתם 40%ירדו יבולי החיטה והשעורה כדי 1944- ב: העולם השנייה-יותר בשנות מלחמת, ויבולי המקשה נותרו באותה רמה, 40%-הללו בואילו יבולי הירקות עלו בשנים , 1940- ב

נסתמנה עלייה ביבולים בשנות , שבתנובתם השנתית ישנה מחזוריות מסוימת, אשר לזיתים ).Statistical Abstract 1944/45 p. 219( 40- וה 30- ה

השינוי בהיקף יבולי השדה והגן מצביע על העברת הדגש בחקלאות בפלשתינה לעבר מעבר זה הושפע במידה רבה מתנאי הניתוק , וונים לשוק העירוני המקומיגידולים המכ

עולם השנייה ומנוכחותן בארץ של יחידות רבות של הצבא הבריטי -הכלכלי בתקופת מלחמת .באותן שנים

אולם לא בשטחי , השינוי בתפוקה של ענפי חקלאות שונים התבטא בשינוי בערך היבולים מכל שלישים- שני 1944-שעורה ודורה עדיין היווה ב, וע חיטההשטח שהיה זר. הגידולים

לעבד את הקרע בשיטות , ברובם, שהפלאחים המשיכו, משמעות הדבר היא. שטחי הגידולים, בשל שיטות העיבוד האלה. ללא מכונות חקלאיות וללא השקיה, ללא דישון, מסורתיות

14של הגידולים הייתה רק תרומת שלושה גידולים מסורתיים אלה לערך הכספי הכולל . אחוזים

- אך תרם למעלה מ, בלבד מכלל השטח 6%השטח שבו גידלו ירקות היווה , לעומת זאת אך ערך ההדרים , משטח הגידולים 5%שטח הפרדסים היווה רק ; מערך הגידולים 40%

10%השטח הנטוע פירות אחרים היווה ; מערך הגידולים 11%תרם ) בשנת מלחמה(לייצוא Statistical(מכלל מערך כלל היבולים 30%אך ערך הפירות היווה , מהשטח הכולל

Abstract 1944/45 p. 220.( בתקופות קודמות גידלו . נתונים אלה מצביעים על גידול האינטנסיביות במשק החקלאי

טת ובמידה מוע, בכפרים הערביים ובמושבות היהודיות ירקות ופירות לצריכה עצמית בעיקרמצביעים על הפיכת גידולי הירקות והפירות 1944- נתוני ערך היבול ב. לצורכי השוק העירוני

. מהערך הכולל של גידולי השדה והגן 70%- שתרמו יותר מ, גידולים מסחריים מובהקיםבעיקר , הורגשה גם בכפרים הערביים) cash crops(התפתחות זו של ייצור עבור השוק

52

,)1948-1878(שבות היהודית וטענת הנישול יההתי, נריאבאריה : אצל ,הציטטה מיומנו של יוסף נחמני .176' ע, 1980, א"ת, הקיבוץ המאוחד

.60' ע, 1992, ביתן מוציאים לאור-זמורה ,מקדמות, יזהר. ס 53

154

היה שטח החלקות שעליהן , 1944/45בשנת . או סמוך אליה אלה ששכנו בשפלת החוףבישובים היהודיים היה ). 1922-אלף דונם בלבד ב 30לעומת (אלף דונם 240גידלו ירקות

בלבד מהשטח של גידול הירקות 15% –אלף דונם 38 1944/45-שטח גידול הירקות בולכן , ח נהנה מהשקיהאך בישובים היהודיים חלק משמעותי של השט. בכפרים הערביים

.יבוליו היו גבוהים יותרמכוונת לשיווק הייתהשתוצרתם , גם במשק החי התפתחו מהר יותר ענפי הרפת והלול

ואילו מספר התרנגולות , 66%-ב 1930לעומת 1942/43- מספר ראשי הבקר גדל ב. בערים 1942/43- והכבשים בלעומת זאת גדל מספר העזים . מיליון בקירוב 2-ל 1942/43- הגיע ב Statistical Abstract 1944/45 p.235). (בלבד 18%-ב 1930לעומת

המשק : אופייני התפתחות הקפיטליזם בחקלאות, הנתונים הללו מצביעים על קו מהותי שתוצרתו מכוונת למכירה ולא , המבוסס על מיכון ועבודה שכירה, החקלאי הקפיטליסטי

אך , פלשתינה משק המבוסס על שטחים מצומצמים יחסיתהוא בתנאי , לצריכה עצמיתשהתבסס על גידולי , משק הפלאחים הערבים, לעומת זאת המשק המסורתי. מושקיםהמבוסס על שטחים גדולים ועל , הוא משק אקסטנסיבי –הדורה והזיתים , השעורה, החיטה

. חקלאות בעלמיליון 9ח המעובד בפלשתינה היה השט 40-בשנות ה, אלפרד בונהלפי חישוביו של

היו מיליוני דונם 8.6ואילו ) חקלאות שלחין( בהשקיהעובדו אלף דונם 400מהם רק דונם )45' ע, 1944, בונה(חקלאות בעל

למעט (כפרים ערביים ויהודיים 996אשר הקיף , 1938/39-לפי סקר שערכו הבריטים ב כמחצית מהשטח הכולל ( מיליוני דונם 7ידיהם -היה השטח שעובד על, )נפת באר שבעבקירוב מהשטח 80%על ). ושכלל גם שטחים בנויים ושטחי טרשים, שהיה בחזקתם

–בכלל שטחי המטעים . מטעים –מהשטח 20%ועל , גידלו דגנים) 'מיליוני ד 5.6(המעובד Statistical Abstract 1939( היו נטועים הדרים ובננות 20%ורק , היו נטועים זיתים 80%

p.161.( שעם התפתחות הייצור לצורכי השוק בחקלאות של , נתונים אלה מחזקים את המסקנה

ועולה חשיבות השטח , פלשתינה יורדת חשיבותו של ההיקף הכולל של השטח המעובד, גידולי הבעל, יורדת חשיבותם של הגידולים המסורתיים; ובטכניקה חדשה בהשקיההמעובד

פרט (של הירקות והפירות , ועולה חשיבותם של גידולי השלחין, ביםעל פני שטחים נרח ).הדרים(המיועדים למכירה בערים או לייצוא , )לזיתים

שניתוח התפתחות הכפר בפלשתינה המנדטורית אינו יכול , מכאן גם נובעת המסקנה , כל-קודם, אלא הוא חייב להביא בחשבון, המעובדות גודל החלקותלהתבסס על השוואת

אם במשק אחד עיבדו . את סוג הגידולים ואת רמת המיכון, את היקף השטחים המושקיםאין בכך ולו גם רמז לגבי השוואה בין המשקים , דונם 200ואילו במשק אחר , אלפיים דונם

הדונם היו 2,000ואילו , הדונמים הללו היו נטועים הדרים 200- במידה ש: החקלאיים עצמם, הדונם היו משק גדול יותר מבחינת מספר הפועלים 200-יר להניח שסב –נטועים זיתים

הדונמים היו זרועים 2,000הוא הדין גם אם . השימוש במכונות וערך התוצרת המשווקת .הדונמים גידלו ירקות 200-ואילו ב, חיטה

לפי חישוביו של . סוג המשק קובע במידה מכרעת גם את רמת ההכנסה בחישוב לדונם :ההכנסה הנקייה לדונם הייתה, במשקים בבעלות יהודים, 20-בסוף שנות ה, נסקיסמיל

; ירקות, לירות 1.750 –שקדים ; לירות 2.500 –אשכוליות ; לירות 19.500 –בגידול תפוזים .Johnson, Crosbie 1930, pp( לירות 0.500 –ואילו בגידולי שדה ; לירות 1.500 –זיתים 38-39.(

אינם , המתייחסים לכלל המשק החקלאי בפלשתינה, ממשלת המנדט פרסמהשהנתונים ובשנים מסיימיםנתונים אלה מפרטים את גודל החלקות באזורים . מקלים על ניתוח אופיו

ואת חלקן של ) יהודים, ערבים(את ההרכב הלאומי , את היבולים והייצוא החקלאי, מסיימותההתפתחות עומקכדי לבחון את , ומר עובדתיאך בנתונים אלה אין די ח. אדמות המדינה

.הקפיטליסטית בחקלאות, ידי הסוכנות היהודית-שנערכו על, מיפקדי המשקים החקלאיים של יהודים, לעומת זאת

המאפשרים לנתח בקווים כלליים את ההתפתחות הקפיטליסטית בחקלאות , כוללים נתונים

155

בכל זאת יש בהם , כל החקלאות בפלשתינהאפשר להקיש מנתונים אלה על -למרות שאי. זו .שהשפיעו גם על החקלאות הערבית מסיימיםכדי להצביע על תהליכים

מהם 5,993-ש, משקים פרטיים 8,793נימנו 1941/42החקלאות היהודית במפקד אולם מאחורי ממוצע זה , דונם 20השטח הממוצע למשק כזה היה . ידי בעליהם- עובדו על

.לים גדוליםמסתתרים הבדהרוב המכריע של המשקים 40-שבחקלאות היהודית של שנות ה, עולה 25מנתוני לוח

המשק האקסטנסיבי הקיף רק . עבד על בסיס של ייצור עבור השוק בשיטות אינטנסיביות, מכלל המשקים 44%ואילו משקי ההדרים היוו , מהמשקים החקלאיים היהודיים 12%

) הדרים ואחרים(המשקים האינטנסיביים . 37% –) לול, חלב, ותירק(והמשקים המעורבים אך משקלם היה רב מבחינת חלוקת , הקיפו פחות שטח מאשר המשקים האקסטנסיביים

.השימוש במכונות והעסקת הפועלים השכירים, ההתמחות, העבודהנעשו , אולם בסוף אותו עשור, טרקטורים 33היו בכל היישובים היהודים רק 1922בשנת

) הקואופרטיבית(היו בהתיישבות העובדת 1939בשנת . כבר עבודות הפלחה ככלל במכונות ).311, 247ע 'ע ,1981גבתי .(קומביינים 80- טרקטורים ו 237היהודית

שבהם האופי הקפיטליסטי של , משקי ההדריםנתונים מפורטים יותר מציירים את תמונת .תחילה הם ייצרו לייצוא ובעזרת פועלים שכיריםשכן מלכ, המשק החקלאי היה ברור

משקי הדרים נוהלו על 41רק (כמעט כל משקי ההדרים של יהודים היו על קרקע פרטית מראשיתה בשלהי התקופה . "Statistical Handbook. 1947. p. 149)) (קרקע חכורה

ות העברית על הון הושתתה הפרדסנ, )ג"ת– 1939(מאנית ועד תום התקופה הנידונה 'העות ).1' ע, 2001, קרלינסקי" (והייתה ענף מובהק של יזמות פרטית, פרטי ועבודה שכירה

הובאו הנתונים , 1939שנערך בשנת , מושבות ההדרים במישור החוף 34בסקר של שטח '; אלף ד 46 –היה שטח הפרדסים , אלף דונם 208מתוך שטח קרקע של : הבאים

טרקטורים בלבד 26במושבות היו אז '; אלף ד 19 –ושטח הפלחה ';אלף ד 26 –הכרמים : הנתונים לפי. הסקר מצוי בארכיון וילקונסקי בבית דגון(מכוניות נוסעים ומשא 200-ועוד כ )187-186' ע, 1977רייכמן

בעלי משקים שהתגוררו מחוץ 1,113ועוד , איכרים 1,515המושבות הללו היו 34-ב ) שבעלי קרקע ומשק חקלאי מתגוררים בעיר, לנוהג המסורתי בפלשתינה בדומה(למושבה

ורבים מהם נמצאו , שישבו בערים, כמחצית מהפרדסים היהודים לא עובדו בידי בעליהם" ' ע, 1947, היישוביתספר הכלכלה " (בסקטור הערבי היה חלק פרדסים כאלה כשליש. ל"בחו

. פועלים לאיכר 4- או כ, אלפים פועלים 10סיקו האיכרים ובעלי המשקים הע 2,600). 269 .פועלים ערבים –מהם 3,500ואילו , מהפועלים היו יהודים 6,500

4: תמונה של רמת החברה צנועה למדי במשקי ההדרים במושבות, אפוא, מהסקר עולה .פועלים בלבד למשק איכרים בממוצע ושימוש מצומצם בטרקטורים

מושבות 5הובאו נתונים לגבי , שהוזכר לעיל, 1941/42הודית החקלאות הי במפקד מספר הפועלים החקלאיים שעבדו , מושבות 5- שלמרות שמדובר רק ב, מסתבר. הדרים

פועלים ערבים 5,500-פועלים יהודים ו 7,700מהם , 13,200- ל 1938במשקיהן הגיע בשנת )Statistical Handbook, p.185() .ם בקנה אחד עם הנתונים נתונים אלה אינם עולי

).הקודמיםוהפך להיות תחום 30- וה 20-בכללותו התפתח במהירות בשנות ה ההדריםענף

היווה יצוא 30- במחצית הראשונה של שנות ה. ההשקעות המועדף במשק של פלשתינה .אחוזים מכלל הייצוא של פלשתינה 80-ההדרים כ

30-במחצית שנות ה. ר בחלקות קטנות יחסיתהשקעות ההון בענף הפרדסים נעשו בעיק או כמחצית משטחו של פרדס ממוצע , דונם 30היה שטחו הממוצע של פרדס בפלשתינה

אחוזים מכל הפרדסים השתרעו כל אחד על שטח 70, כן- על-יתר. בפלורידה או בקליפורניהעל שטח של אחוזים השתרעו 60 –בין הפרדסים בבעלות יהודים . דונם 30קטן יותר מאשר

Horwill 1936, p. 107)(דונם או פחות 20נימנו 1942בשנת . חלה ירידה נוספת בשטח הממוצע של הפרדסים 40-בשנות ה

10אלף דונם והיו ברשותם של 274פרדסים שהשתרעו על שטח של 11,200בפלשתינה שלישים - אבל שני, דונמים 24.5השטח הממוצע לפרדס היה . אלפים בעלים יהודים וערבים

בשטח (רבע מהפרדסים היו בינוניים . דונמים כל אחד 20מהפרדסים היו בעלי שטח של עד

156

50ששטחם הממוצע , ורק עשירית מהם היו משקים גדולים) דונמים 50-20ממוצע של .אבל אותה עשירית של פרדסים גדולים השתרעה על מחצית השטח הנטוע. דונמים ומעלה

מלמדים , )אנשים פרטיים וחברות(הפרדסים שהיו בבעלות יהודים 4,472י הנתונים לגב ואלה השתרעו , מהם היו פרדסים גדולים 5%רק . שרובם ככולם היו פרדסים קטנים ובינוניים

).269' ע, 1947 ספר הכלכלה היישובית (על שליש מהשטח הנטוע שבבעלות יהודים , ביל בחקלאות הקפיטליסטית הפלשתינאיתשהיה הענף המו, התפתחות ענף ההדרים

הדחף המכריע להשקעות ההון הפרטיות בחקלאות היה השגת : מצביעה על המובן מאליו ?מי היו המשקיעים בענף ההדרים". לאומיות"ולא השירות למשימות שהוגדרו , רווחים

ריע תפס מקום מכ, 1935-1932שהחל לזרום לארץ בעיקר בין השנים , ההון היהודי" באפשרויות הגלומות מסויגת- משקיעים יהודים בעלי אמונה בלתי. בהתפתחות הפרדסנות

הם לא . ראו בו יעד מתאים והולם, למרות היותו מושתת בעיקר על יצוא, בענף ההדריםשנות השגשוג של הפרדסנות המשיכו למשוך . חוץ–חששו מתלות בלעדית כמעט בשוקי

. משקיעים מסוגים שונים. או העדר על ידע חקלאי, כמעט את כל המשקיעים היה רקע חקלאי קלוש שאפיין קו"

דרכי , עבודה שכירהאפשרות הפיקוח הנוחה והעסקת , אולם ההומוגניות של משק ההדריםכל אלה יצרו –ועל הכל המוניטין שיצאו לו מעבר לים , המסחר שרכש המשקיע באירופה

).60' ע, 1980עמיקם " (וןיעילה ובטוחה להשקעת ה, מסגרת קבועה

שם , התפתחותו של משק ההדרים גרמה לעלייה תלולה במחירי הקרקעות במישור החוף -ל 50-מ 20-מחיר דונם נטוע באזור המושבות במישור החוף עלה בשנות ה. ניטעו הפרדסים

30-שילם בראשית שנות ה, מי שרכש קרקע לא נטועה במושבות) 58' ע, שם(לירות 150שנים לנטיעה 5לירות במשך 80-60אך נוסף לכך היה עליו להשקיעה , לירות לדונם 20-15

שפרדס בוגר , העריכו 30-במחצית שנות ה. 'להובלה וכו, ולעיבוד ועוד הוצאות לאריזה, לירות 285) לאחר ניכוי הוצאות העיבוד ושכר הפועלים(דונם מכניס לבעליו 25ששטחו

).Horwill.1936, p. 107(( ההון שהושקעעל 7,5%שהיוו רווח של שעסקו , חברות קפיטליסטיותהתפתחות משק ההדרים יצרה תנאים להופעתן של

חברת ; יכין ההסתדרותית –החברות הללו . הון-בעיבוד שטחים ובנטיעת פרדסים עבור בעליו את הכשיר –מטעי השרון ואחרות ; הנוטע; ט'ישראל מיסודו של לורד מלצ-מטעי ארץ

.ידי פועלים חקלאיים שכירים- הקרקע ונטעו עצים על- נקלע למשבר עמוק בשנות מלחמת 30-ענף ההדרים שהתפתח במהירות בשנות ה

.עת נותקה פלשתינה משוקי הייצור המסורתיים ובעיקר מבריטניה, העולם השנייה

)שנים שונות(יצוא ההדרים . 12לוח

אלפי תיבות השנים

1925/6 1,519

1931/2 3,699

1938/9 15,265

1942/3 4

1944/5 1,474

Statistical Abstract 1944/45 p. 72: המקור

וזאת , אולם הירידה התלולה בייצוא לא הקטינה בצורה משמעותית את שטח הפרדסים

-השטח הנטוע הדרים ירד מ. משום שבעליהם תלו תקוות בחידוש הייצוא לאחר המלחמה Statistical Abstract 1944/45) .(1944/45 -ב' אלף ד 266- ל 1938/39- ב' אלף ד 300

p.219 -אין בו כדי לתת תמונה כוללת מספקת על התפתחות התשתית החומרית, הנאמר לעיל

אולם יש בו כדי להצביע על כיוון , טכנית של הקפיטליזם בחקלאות בפלשתינה המנדטוריתהמעבר , גידול מספר הפועלים החקלאיים, הקרקעותהעלייה התלולה במחירי . ההתפתחות

157

התלות הגוברת בשוק המקומי והבינלאומי והאפשרות של , מגידולי דגנים למטעים ולירקות .כל אלה הם מאפיינים של התפתחות קפיטליסטית בחקלאות –משבר שיווק או יצוא

הון יהודים-ידי מוסדות ציוניים ובעלי-רכישת הקרקעות על 6.2

ף הרכישותהיק

הייתה התעלמות מכוונת , שהובא בסעיף הקודם, בניתוח התפתחות הקפיטליזם בפלשתינה

התעלמות זו נועדה למקד את . שצברה תנופה בשנות המנדט הבריטי, מהקולוניזציה הציוניתהנובעים מהאופי הקפיטליסטי של ההתפתחות , תשומת הלב בתהליכים הכלכליים

ג תמונת ההתפתחות בחקלאות בשלמותה חיוני לנתח גם היבטים כדי להצי, אולם. בחקלאות .את הקולוניזציה הציונית לגבי הקרקע –וקודם כל , אחרים שלה

, השלטון הבריטי הקולוניאלי: הצורך ברכישת קרקע בתשלום נבע מהתנאים בפלשתינה וא נישל את שבאמצעותו ה, נקט צעד חד, זילנד-בכובשו ארצות רחוקות כמו אוסטרליה וניו

זה נעשה באמצעות צו של . מרכושם הקרקעי) העמים הילידים(כלל התושבים המקומיים , כוח בעלי הקרקע- כבא. לפיו כל הקרקע הכבושה הוכרזה כקרקע מדינה, המושל הבריטי

, מאוחר יותר. שבאו להתיישב, המושל הבריטי העניק בחינם חלקות קרקע לאירופיםאו לחכור אותה לטווח , מים נמוכים תמורת רכישת החלקההמתיישבים נדרשו לשלם סכו

בפלשתינה לא נקט השלטון הבריטי ). 89' ע, 1931, גרנובסקי(ארוך תמורת דמי חכירה כאשר על סדר היום , בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה: בצעד כזה מסיבות מדיניות

- החוקה של ברית, ורסאי הסכם, הכרזת הנשיא וילסון(עמדה זכות העמים להגדרה עצמית לא יכלה האימפריה הבריטית לנקוט צעד המנשל את כל התושבים הילידים , )המועצות

אבל היו גם מהגרים , שבעלי קרקע היו ברובם ערבים, לכך יש להוסיף. מאדמתם) הערבים(, מאניים'וכי בפלשתינה כבר היו חוקי קרקע ממלכתיים עות, בעלי אזרחויות שונות, מאירופה .של הקרקע מסחור שאפשרו

תהליך דחיקת רגליה של , וכאשר לפלשתינה לא זרמו מהגרים מבריטניה, בתנאים אלה המבוססות על , מסחריות-האוכלוסייה הערבית ונישולה מאדמתה נעשה בשיטות כלכליות

.יבוא הון בידי מהגרים ובידי מוסדות ציוניים למסחורו השלטון הבריטי והמוסדות הציוניים יחד פעל, "ניצול יעיל יותר של הקרקע"בשם

.הקרקע ולהגדלת רווחיות עיבודה בכמה שיטות. אותרו קרקעות שניתן היה להוכיח או לטעון לגביהן שהן אדמות מדינה, לפי שיטה אחת

, קיבלו הודעות מהממשלה) שבטים, כפרים, אריסים(בעלי המשקים הערבים באותן אדמות השטח הועבר כזיכיון ממשלתי למוסד ציוני ; מסויםאת השטח תמורת פיצוי שעליהם לפנות

.בטענה שהוא ידאג לפיתוחו וישלם את המסים המגיעים ממנו לקופת הממשלה, או יהודיחוכרים /שהבעלים, המוסדות הציוניים איתרו שטחי קרקע נרחבים, לפי שיטה שנייה

תוך ניצול הכלים המשפטיים . דו בידי אריסיםואשר עוב, שלהם היו בעלי שררה והון ערביםנרכשו השטחים מבעליהם בתשלום שחושב לפי ערכם , שסיפקה מערכת החוק המנדטורית

חברות –הרוכשים . כאשר העיבוד נעשה על חלק מהשטח ובשיטות מיושנות, בעת המכירהכדי לסלק , )משטרה, בתי משפט(נעזרו בשלטון הבריטי –השקעה פרטיות ומוסדות ציוניים

זרעים , מכונות(את האריסים מהקרקע ולהקים עליהם ישובים שניהלו משק חקלאי מודרני ).השקיה, ניקוז, משופרים

השיטה השלישית הופעלה במקרים בהם הבעלים הערבים היססו למכור את אדמותיהם ם ג, בדרך כלל, הבעלים של שטחי קרקע גדולים החזיקו(בשל חשש למעמדם הציבורי

הממשלה הפקיעה את הקרקע בתואנה של , לפי שיטה זו). בעמדות שלטוניות וציבוריותבאופן , בעוד שמוסדות ציוניים השלימו , ושילמה לבעלים הערבים פיצוי מסוים" צורכי ציבור"

נמסרה הקרקע למוסדות / לאחר מכן נמכרה. את החסר עד לסכום שהובטח למוכר, לא רשמי .ציוניים

, בלחץ הזעם של הפלאחים הערבים, לאחר שממשלת המנדט נאלצה, 40- בשנות ה פיתחו המוסדות הציוניים , לפרסם תקנות המגבילות רכישת קרקע של ערבים בידי יהודים

הקרקע והוצאתה למכירה פומבית ובשיטות משכוןשיטות של רכישה פיקטיבית באמצעות

158

', מלווים'העסיקה מטה של , עותשהייתה הקונה העיקרי בשוק הקרק -ל "הקהק. "דומות ).162' ע 1980, אבנרי" (שפעלו בהסתר וביצעו את הפעולות הפיקטיביות, ומתווכים' קונים'

שכן תוך זמן , ההשתלטות על הקרקע הייתה עסק כלכלי רווחי ביותר, בשלוש השיטות שתוצרתם ובמקביל נוהלו עליה משקים , עלה שווי השוק של הקרקע פי כמה, יחסית, קצר

. כוונה רובה ככולה לשוקהמקורות בדבר רכישות הקרקעות בידי חברות ציוניות ובידי משקיעים יהודים פרטיים הם

בין . של המוסדות הציוניים ופרסומיםהרשמיים של ממשלת המנדט הפרסומים: שניים .דומים -מהם אולם הכיוון והמגמה המצטיירים , הנתונים משני המקורות הללו יש הבדלים

נכללו הנתונים הבאים , 1946-אמריקאית ב-בסקר שהוכן עבור ועדת החקירה האנגלו :1945לגבי רכישות קרקע על ידי יהודים עד שנת

1945ידי יהודים עד - על) בעלות או חזקה(רכישות קרקע . 13לוח

בממוצע לשנה בדונמים סך הכל בדונמים שנים

-- 650,000 1920עד

1920 - 1929 514,000 51,400

1930 - 1939 332,000 33,200

1940 - 1945 93,000 9,300

31,300 1,588,000 1945סך הכל עד

Survey 1946, vol. I p. 244: מחושב לפי

ידי יהודים ומוסדות ציוניים עד -הסתכם השטח שנרכש על, לפי נתוני הסוכנות היהודית בעוד שממשלת המנדט העריכה , זיכיונותדונם של 2,500כולל , נםאלף דו 421-ב 1914

אחד ההסברים לפער זה . אלף דונם 650שעד אותה שנה רכשו מוסדות ציוניים ויהודיים שנתוני ממשלת המנדט לא הביאו בחשבון את ההבדל בין הדונמים המטריים והדונמים , הוא

וכי הם הכלילו גם , )ר"מ 919 –תורכי רגיל ואילו דונם, ר"דונם מטרי שווה אלף מ(התורכיים שלא נכללה בתחום המנדט הבריטי על (את השטחים שרכש רוטשילד ברמת הגולן

).פלשתינה גאותניתן להצביע על תקופות של , 1945-1920לגבי רכישות קרקע בידי יהודים בשנים

ראשונות של המנדט שיא הרכישה היה בשנים ה, לפי נתוני הסקר. ושפל ברכישות הללואלף 370-נרכשו בידי מוסדות ציוניים ומשקיעים יהודים כ 1925-1921השנים 5-ב: הבריטי

25-ידי מוסדות ציוניים ומשקיעים יהודים ב- מכלל רכישות הקרקע על 40%-או כ, דונםממי (אלף דונם 172 – 1935-1933שיא שני של רכישה היה בשנים . 1945-1921השנים

).בהמשך הסעיף 'ר – דמות ולמה היו שיאי רכישתן דווקא בשנים הללונרכשו האבהנחה ( 1947לפי נתונים של הסוכנות היהודית הגיע שטח הקרקעות שרכשו יהודים עד מכלל שטחה 7%-שהיוו אז כ, מיליוני דונם 1.8-ל) אלף דונם 421היו ברשותם 1914-שב

).מיליוני דונמים 26.3- הסתכם ב 1946-מ המנהליתשלפי החלוקה ( של פלשתינהשלישים מבעלי -שני(מיליון דונם נרכשו מבעלים ערבים 1.55, מיליון דונם 1.8מתוך אותם

, אלף דונם 120מכנסיות ואזרחים זרים נרכשו ). נחלות גדולות ושליש מפלאחים בעלי קרקע ).193' ע, 1980, אבנרי(אלף דונם 180וממשלת המנדט העניקה זיכיונות בהיקף של

ואילו בידי , אלף דונמים 16היו בידי הקרן הקיימת , ערב הכיבוש הבריטי, 1914בשנת

אחוזים מהקרקעות 96שהיוו אז (אלף דונמים 402חברות פרטיות ציוניות יהודיות היו הגדילה הקרן הקיימת את שטח הקרקע , שנות המנדט הבריטי 30-ב. שנרכשו בפלשתינה

לרבות חברות כמו (ואילו החברות הפרטיות , אלף דונמים 856-עד ל – 52פי שבבעלותה : והתוצאה. אלף דונמים 946-עד ל – 2.4הגדילו את השטח שבבעלותן פי ) הכשרת הישוב

כמעט 1947-משקל הקרן הקיימת בכלל הבעלות על הקרקעות שבידי יהודים גדל והגיע ב .למחציתן

159

אחוזים 7%-רות ציוניות ובבעלות יהודים פרטיים רק כהיו בבעלות חב, 1947בשנת אולם מאחורי נתון זה מסתתרים הבדלים גדולים בין הנפות . מכלל קרקעות פלשתינה

לא הייתה או כמעט ) עזה ובאר שבע, ירושלים, עכו, נין'ג, רמאללה, שכם(נפות 6-ב: השונותשאן נע -חיפה ובית, יפו, טבריה בנפות, לעומת זאת. שלא הייתה בעלות של יהודים על קרקע

.משטח הנפה 40%משקל הקרקע בבעלות יהודית סביב דגש מיוחד הושם באזור (החברות הפרטיות ריכזו את רכישות הקרקע באזורים עירוניים

אבל רבות , גם הקרן הקיימת רכשה באזור חיפה. באזורים של מטעי ההדרים ובגליל, )חיפהבגליל ובדרום , )עמק יזרעאל, בית שאן(עמקים הפוריים בצפון מהקרקעות שבידיה היו ב

ידי האינטרסים של הקולוניזציה הציונית -הרכב זה של הנכסים הקרקעיים נקבע על. הארץ ).ועל כך להלן( מסיימיםוגם לפי הנכונות של הבעלים הערבים למכור שטחים

הוא המשיך , פלאחים ערביםשעליהן ישבו , כל עוד הממשל הבריטי לא החרים קרקעות אך הכיוון הכללי היה של נישול ). ועל כך להלן(לנצלם באמצעות שיטת המיסים הישנה

המוסדות הציוניים וההון , בשיתוף הדוק עם המשטרה הבריטית, אותו ביצעו, קולוניאליאו מאלה שהיו , ידי רכישתן מבעליהן- שהשתלטו על קרקעות על, הפרטי והציבורי היהודי

אריסים ,פלאחים –פעמים רבות בכוח –וגירשו מהן , לי זכות שימוש בהן כחוכרים גדוליםבע 54.וחראתים ערבים

, א"הקודמים כמפעל קולוניאלי של רוטשילד וכחלק מחברת יק בגלגוליה, א"פיקחברת היו בידי חברת 1913בשנת . מאני'העות השלטוןרוכשת הקרקע העיקרית בתקופת הייתה

. מכלל הקרקעות שבבעלות יהודים וחברות ציוניות 57%שהיוו אז , אלף דונם 256א "יקהמושבות היהודית 45מתוך 24באותה עת היו ). 117' ע, 1929, ספר סטטיסטי(

55).272' ע, 1980, שאמה(א "בפלשתינה בחסות יק. ובעיקר במקרקעין, רחבות היקף לעסקותא ניצלה את מעמדה המיוחד "חברת פיק

והיו , בבירותקרקעות ערבים שישבו -מקרקעין אחדות עם בעלי עסקותוטשילד חתם על ראלה עסקותעל בסיס . וביניהם אליאס סורסוק, בעלי שטחים בגליל התחתון ובעמק הירדן

' ע, 1980, שאמה(אלף דונם 400-ל 1930א והגיע בשנת "גדל הרכוש הקרקעי של פיק272.( הירידה בהיקף השטחים . אלף דונם 200-א ב"שברשות פיקהסתכם השטח , 1945בשנת

א ערב סיום המנדט הבריטי אירעה עקב מדיניות שיתוף הפעולה של "שהיו ברשות פיקאו , א מכרה קרקע למוסדות ציוניים"פיק. א עם הקרן הקיימת ועם חברת הכשרת היישוב"פיק

וא נוהל"ות שהיו בחסות פיקבמושב. הון יהודים- ייפתה את כוחם למכור קרקעות שלה לבעלי .שהעסיקו פועלים יהודים וערבים, משקי האיכרים כמשקים קפיטליסטיים

: והן התחלקו כך, מיליוני לירות 10-בא "הסתכמו השקעות פיק, 1932משנת פרסוםלפי מיליוני 1.25 –ניקוז והספקת מים , בייבוש ביצות; מיליוני לירות 1.5 –ברכישת קרקעות

בשיקום ; אלף לירות 360 –לוד -תקווה-בשיקום מטעים ובקו מסילת הברזל פתח; לירותבחברת , בהקמת טחנות קמח; אלף לירות 150 –העולם הראשונה -מטעים אחרי מלחמת

1957בשנת . (Elazari-Volcani 1932.מיליוני לירות 2.5 –החשמל ובתעשיית הבשמים לרשות המוסדות הציוניים , פעלים ומוסדות ציבורוכן מ, אלף דונם 150, א"הועברו רכוש פיק

)..וממשלת ישראל, שפעלה כמוסד ציוני הרוכש קרקעות ליישובם של מהגרים יהודים, הקרן הקיימת

המשיכה להחזיק בבעלות על הקרקעות גם לאחר שהוקמו עליהן ישובים חקלאיים של יהודים

54

א "החברות היהודיות הפרטיות והציוניות העיקריות שפעלו בתחום רכישת הקרקעות בפלשתינה בתקופת המנדט היו פיק )Palestine Jewish Colonization Association (הקרן הקיימת ; שהקים רוטשילד)Jewish National Found ( וחברת

חברת ) Palestine Land Developmnet Co(חברת הכשרת היישוב ; הקשורה בקרן הקיימת) Hemnuta(המנותה ובנק ; )Bayside Land Corporation(חברת המפרץ ; )Africa Palestine Investment Co(פלשתינה - ההשקעות אפריקה

).Palestine Kupat Am Bank(קופת עם

שנה קודם לכן הברון הירש 30א כחברה ציבורית בעלת שם דומה לחברה שהקים "הקים רוטשילד את פיק 1924בשנת 55ובכך קיבלה ,1924במארס 15-שהקמתה של אושרה בצו מיוחד של ממשלת פלשתינה מ, א"חשוב לציין לגבי פיק). א"יק(

ששחרר אותה מהחובה , )OG, August 16, 1926(א אישור מיוחד "קיבלה פיק 1925בשנת . פעילותה גושפנקה רשמית .לפרסם את הדינים וחשבונות שלה בפומבי ולהגישם למפקח על החברות

160

, 1920-אלף דונם ב 22- הקרן הקיימת גדל מהרכוש הקרקעי שבידי ). 'מושבים וכו, קיבוצים( 1947-ב). 273' ע, 1949, גרנובסקי( 1940 -אלף דונם ב 516-ול 1930-אלף דונם ב 279- ל

והיא הייתה אז חברה המקרקעין הגדולה ביותר , אלף דונם 856היו בידי הקרן הקיימת שאת רובם ,אלף דונם 628 1945רכשה עד סוף חברת הכשרת היישוב. בבעלות יהודים

אלף דונם של 41נוסף לכך היו בידיה . אמצעים פרטיים-ל ולבעלי"מכרה במשך השנים לקק ).269' ע, שם. (זיכיון החולה

שהיה , הבריטי השלטוןרכישות הקרקע הגדולות הלו לא יכלו להתבצע לולא החסות של היה מתן קרקעות מדינה אחד הביטויים לעידוד קולוניזציה זו. מעוניין בקולוניזציה יהודית

174וליהודים , אלף דונם מאדמות המדינה 198הוחכרו לערבים , 1945בשנת ,כך. בחכירה, שלישים של האוכלוסייה-וזאת שעה שהערבים היוו אז כשני). 97' ע, שם(אלף דונם

.ומשקלם באוכלוסייה הכפרית היה גבוה עוד יותרם מנימנו ע 1945בשנת : גדולים מקרב היהודיםמאלף ביותר לראות מי היו החוכרים ה

47%שחכרה , )הבכורה להון הבריטי ולהון של חברות ציוניות הייתהשבה (חברת האשלג יחד (א "חברת פיק; 24% –חברת הכשרת היישוב ; מכל קרקעות המדינה שהוחכרו ליהודים

בעיקר זר , יבסך הכל הוחכרו להון הפרטי היהוד. 5% –ל "קק; 21% –) ח"עם חברת כילמוסדות : שלישים מקרקעות המדינה שהוחכרו ליהודים- שני) רוטשילד, חברת האשלג(

' ע, שם: חושב לפי( 3%ואילו לישובים חקלאיים ועירוניים וליחידים רק ; 29% –הציוניים 104.( אמצעי חשוב לקידום הקולוניזציה הייתהכי החכרת קרקעות המדינה , נתונים אלה מעידים .יונית והאינטרסים של ההון הבריטיהצ

שחיפשו שדה , הון יהודים פרטים-ידי בעלי-ברכישות קרקע על גאות הייתה 20- בשנות ה , את המשקיעים הפרטיים 1925תיאר במאמר משנת ) גרנובסקי(גרנות . השקעה רווחי

:הברית- שרובם היו תושבי ארצות: ישראל- השפעה בשוק הקרקעות בארץ-רב, הופיע כוח חדש) 1925(ה "בשנת תרפ"

הולכות , בפולין בפרט, אירופה- בארצות שונות של מזרח. כפר-הקונה הפרטי של אדמתכפר בארץ בשביל חבריהן הנושאים נפשם -הרוכשות אדמת, חברות חדשות לבקרים ונוסדות

ואומנם , ראליש-גם באמריקה רבו עתה הנמשכים אחרי עסק הקרקעות בארץ. להתיישבותנרכשו , רחבי ידיים, קרקע גדולים-שטחי. בני אמריקה הרבו לקנות קרקעות בשנה האחרונה

קפץ * עניין גאולת האדמה. ביוזמתן ובאמצעיהן של החברות האלה ועברו לרשות היהודים-אחת ונכסי היהודים גדלו מ רבע מיליון דונם נגאלו בשנה: ועלה לפתע קפיצה גדולה

בכל , בערך, הקרן הקיימת מצדה היה לה תפקיד מצומצם. דונם עד מיליון בערך 750,000ואילו שני שלישים נופלים , היא גאלה כשליש מכל הקרקעות האמורים, ההתקדמות הזאת

).60' ע, 1951, גרנות" (בחלק הקונים הפרטיים

ברכישת , למשל, דות ציוניים לבין הון פרטי הומחששיתוף הפעולה ההדוק בין הון של מוסשהוזכרה לעיל בפרשת רכישת הקרקע (אדמות עמק זבולון מידיה של משפחת סורסוק

כמוסד , הכשרת היישוב, )1992, גרייצר(לפי מחקרה של איריס גרייצר ). בעמק יזרעאלשיתפו פעולה )ב ומגרמניה"הון פרטי מארה(והחברה להכשרת מפרץ חיפה , כלכלי ציוני

הכשרת היישוב , 20- בתחילת שנות ה: אלף דונם בעמק זבולון בדרך הבאה 44ברכישת ובמחיר זה עצמו מכרה אותו , לירות לדונם 2.5רכשה את השטח מסורסוק במחיר של

דונם 10,000החברה הפרטית הזאת הוציאה מייד למכירה . לחברה להכשרת מפרץ חיפהעל בסיס הכנסה . מהמחיר שהיא שילמה 9פי –רות לדונם לי 22בפאתי השטח במחיר של

כך מימן לעצמו ההון הפרטי את . קיבלה החברה אשראי והשלימה את העסקה, זו-אך ב. שהייתה מרכז תעשייתי וצבאי, סמוך לחיפה, השתלטותו על קרקע בשפלת החוף

והפעם ,והמוסדות הציוניים נכנסו לתמונה, קרסה החברה להכשרת מפרץ חיפה 1926 ).ב"ארה(י בראשות לואי בריינדס "בשותפות עם החברה הכללית לא

אלף דונם מהקרקעות 37- ל והחברה הכלכלית יחד ב"החזיקו קק, 30-בתחילת שנות ה לפיו הן יעבירו להם חלקות קרקע להקמת , הן הגיעו להסדר עם הבריטים. של עמק זבולון

ותמורת זאת , שדה תעופה ומחסנים של הרכבתלהנחת צינור הנפט ולבניית , בתי הזיקוק. שנה 99-ל והחברה הכלכלית קיבלו את כל קרקעות הממשלה לאורך החוף בחכירה ל"קק

161

הן העסקהובסיום , )עם משק עזר(את הקרקעות לאורך החוף הן מכרו להתיישבות עירונית .אלף לירות 100נותרו עם הכנסה של

החברות , עד כמה שיתפו המוסדות הציוניים, מחישתיאור הרכישה של עמק זבולון מ גם רכוש קרקעי וגם , בו בזמן, הפרטיות והשלטון הבריטי פעולה ביניהם במטרה לצבור

עוד (תוך שהם מנצלים את העניין שיש לבעלים הרשום של הקרקע , רווחים גבוהיםסורסוק השתלב . להפוך את הרכוש הקרקעי שבידיו למזומן, סורסוק) מאנית'מהתקופה העות

בעוד שהחברות הציוניות , בתמורות הקפיטליסטיות רק כמי שמיסחר את הקרקע שברשותוהן פרעו את התשלום לסורסוק באמצעות : קומבינה קפיטליסטית רחבה ארגנווהפרטיות

למרות שהיו להן הוצאות , כךו .בחלקות לפועלים יהודים שעבדו במפרץ חיפה הקרקע מכירת . ו עם רווח גבוההן נותר, לניקוז

?ממי נרכשו הקרקעות וכמה פלאחים נושלו

הון יהודים ומוסדות ציוניים והקמת משקים קפיטליסטיים -ידי בעלי- רכישת הקרקעות על

אם כי הערבים המשיכו להוות את רוב , מודרניים עליהן שינו את אופי היישוב הכפרי בארץ . היישוב הכפרי

996מיליוני דונם שהיו בתחומי 13.6מתוך , 1938/39בשנת , םלפי הנתונים הרשמיי Statistical)היו בבעלות של יהודים , מהשטח 9.4%או , מיליון דונם 1.3, כפרים בפלשתינה

Abstract 1939, p.161) .מצביעים על כך , שאינם כוללים את נפת באר שבע, נתונים אלהמהשטח של 10%- ים היהודים פחות מהעולם השנייה היו בידי המתיישב-שערב מלחמת

היה רישומה של ההתיישבות , למרות זאת, מדוע). שבע-צפונה לבאר(היישובים החקלאיים ?ומדוע הפכה נושא של מאבק לאומי חריף, החקלאית היהודית כה חזק

בעוד שבאזור : חלקה של הבעלות היהודית באדמות הכפרים היה שונה באזורים שונים היו בידי יהודים פחות מאחוז אחד ) בית לחם ורמאללה, יריחו, רבות נפות חברוןל(ירושלים

לרבות נפות (ובאזור חיפה ) יפו ועזה, לרבות נפות רמלה(הרי שבאזור הדרום , של הקרקעותטבריה , עכו, לרבות נפות נצרת(ואילו בגליל ; מהקרקעות 11%היו בידיהם ) נין'שכם וג

שבהם לבעלות היהודית על , מכאן שהיו אזורים. מהקרקעות 19%היו בידיהם אפילו ) וצפת .הקרקע היה משקל מוחשי ביותר

ידי יהודים - שרכישת הקרקעות על, העיקר היה. מספרי-לא היה כמותי הבעיהאולם עיקר לנישולם של , וחברות ציוניות גרמה לנישולם של יצרנים קטנים שעיבדו את הקרקעות אלה

.בחזקתם ומהמשקים שהם ניהלו שהייתהדמה פלאחים ערבים מהאמצוקותיה של האוכלוסייה הכפרית הוחרפו עוד בשל רכישות הקרקע שביצעה התנועה "

ידי המוסדות הציוניים -המשמעות הלאומית של רכישת קרקעות על, לטווח ארוך... הציוניתבודה עקב המדיניות נגישות לאוכלוסייה הערבית לצורכי ע-היית שהם נעשו במידה רבה בלתי

מדיניות זו הופעלה בצורה נחרצת במיוחד במחצית הראשונה של שנות . 'עבודה עברית'של מה גם שהאדמות , וצמצמה את הקרקע הזמינה לעיבוד חקלאי בידי ערבים, השלושים

).2003, סלע( "שרכשו יהודים היו בדרך כלל בעמקים ומן הפוריות ביותר-כל מידי בעלי-שהקרקעות נרכשו בדרך, ם מדגישים את העובדהמקורות ציוניים רבי

המחלקה לסטטיסטיקה של . ל"שישבו רובם בערים בארץ או בחו, קרקע מרובי נכסיםשנרכש בידי המוסדות הציוניים , הסוכנות היהודית ריכזה נתונים לגבי כמחצית מהשטח

מכלל 53%כי , עולה רשמיים אלה-מנתונים חלקיים ולא. 1936הון יהודים עד -ובעלינרכשו מבעלי שטחי קרקע 1936-הקרקעות שהיו בידי חברות ציוניות ומשקיעים יהודים ב

25%; בדמשק ובמקומות אחרים, בבירותאלא התגוררו , שלא היו פלשתינאים, גדולים, מחברות זרות, נרכשו מידי הממשלה 13%; נרכשו מבעלי קרקע גדולים שחיו בפלשתינה

מרכישות הקרקע 89%, לפי מקור אחר. נרכשו ישירות מידי הפלאחים 9%ורק ; 'מכנסיות וכו 9%, ")בעלי אחוזות("היו מבעלי שטחים מעובדים גדולים 1930בידי הקרן הקיימת עד

). 69' ע, 1931, גרנובסקי(נרכשו מבעלי קרקע יהודים 2%וייתר , נרכשו מפלאחיםהן מבחינת השטח והן מבחינת משך –חלקיים שנתונים אלה הם, אף אם נביא בחשבון

מוכרי האדמות לחברות ציוניות : כדי להצביע על עובדה חשובה, הרי יש בהם –הזמן שהיו בדרך כלל סוחרים , בעלי חזקה על שטחים גדולים, כל-קודם, ולמשקיעים יהודיים היו

162

אז . 20-בשנות ה בייחוד בולט הדבר ברכישות הקרקע שנעשו. הון ערבים עירוניים-ובעליאבל . כמעט כל השטחים נרכשו מבעלי קרקע גדולים שישבו בפלשתינה או בארצות השכנות

אחוזים מהקרקעות מידי בעלי שטחי קרקע 80-75נרכשו ) 1936עד ( 30-גם בשנות ה .גדולים

מדוע לא ? את אדמתם, שבחזקתם היו שטחי קרקע גדולים, הון ערבים- מדוע מכרו בעלי ענף שישגשג אז –מדוע לא נטעו פרדסים ? עליה משקים חקלאיים קפיטליסטייםהקימו

כמעמד שוקע בעידן של , כי בעלי הקרקעות, המידע הקיים מאפשר להעריך? בפלשתינהכי ההכנסות שלהם מהשליטה בקרקע המעובדת , נוכחו לדעת, התפתחות קפיטליסטית

ולכן ראו במכירת הקרקע , כליים אחריםבאופן מסורתי נמוכות ממה שניתן לקבל בתחומים כלהניסיון גם . גלגל הצלה כלכלי) למשל, המוסדות הציוניים(למי שמוכן לקנות במחיר גבוה

ניתן להתגבר על הבעיה של זכויות , כי בהישענות על החוקים הבריטיים, לימד אותםבעלי שנהגו לשחד, וכך התהוותה מערכת שלימה של מתווכים במכירת קרקע. האריסים

בעלי : ארגנו את המכירה בדרך הבאה, בגישה יצירתית, מקומיים משפטנים. שררה מקומייםנותני –כשהלווה לא פרע את חובו , ובשלב מאוחר יותר, הקרקע קיבלו תחילה הלוואה גדולה

תבעו וקיבלו מבית המשפט צו ) המוסדות הציוניים באמצעות המתווכים או ישירות(ההלוואה בדרך זו בוצעה מכירת קרקע שלא . ע של הלווה לצורך פירעון ההלוואהלהפקעת הקרק

.התחשבה בזכויות המעבדים בפועלעל רכוש קרקעי בפלשתינה חיו בתקופת המנדט ) או בעלי החזקה(כמה מגדולי הבעלים

לא היו קיימים גבולות מדיניים בתחומי , מאני'בתקופת השלטון העות. מחוץ לתחומהלרכוש , או בדמשק בבירותשהתגורר , ולכן לא הייתה כל בעיה לסוחר ערבי עשיר, האימפריה

הכיבוש הבריטי של . 'כגובה מס וכו, קרקעות בפלשתינה או להשתלט עליהן כמלווה בריביתמאנית למדינות הנמצאות באזורי ההשפעה הבריטיים או 'פלשתינה וחלוקת האימפריה העות

לבין השטחים –הסוחרים העשירים מביירות או מדמשק – הצרפתיים יצרו ניתוק בין הבעליםידיהם מלכתחילה לא למטרות ניהול משק - כיוון שהקרקעות נרכשו על. שהיו בבעלותם

, הם ראו בכך עסק טוב –אלא כדי לשוב ולמוכרן ברווח עקב עליית מחירי הקרקע , חקלאילמוסדות , ייתה רבהושהכנסתם מהם לא ה, )או בחזקתם(למכור את השטחים שבבעלותם

את הסכומים שהם קיבלו תמורת הקרקעות . ציוניים או לחברות השקעה יהודיות פרטיות. או במקומות אחרים, הם השקיעו בעסקים אחרים בארצות מושבם, שהיו להם בפלשתינה

כיוון שזה דרש , הקרקע הערבים האלה לא היה עניין בניהול משק חקלאי קפיטליסטי- לבעליולקיים מערכת , או את המנהל שינהל את המשק, את הקפיטליסט שיקים משק מהם למצוא

סוריה ולבנון הפכו יחידות , שפלשתינה, דבר שהיה מסובך למדי בהתחשב בעובדה –פיקוח החישוב הכלכלי של רווחיות המכירה של קרקעות יכול היה להתממש . מדיניות נפרדות

שת הקרקעות בידי חברות ציוניות וחברות שעודד את רכי, בקלות בתקופת המנדט הבריטי .יהודיות פרטיות

כי עליהם להזדרז ברכישות , המוסדות הציוניים והחברות הפיננסיות שלהם העריכו בטרם נרשמו הקרקעות בצורה , הקרקע דווקא בשנים הראשונות לאחר הכיבוש הבריטי

למורכבות השאלה בטרם נתנו הנציב העליון וממשלת פלשתינה את דעתם , מסודרת 56.ובטרם תישמע מחאת הפלאחים הערבים, האגרארית

החזקה לגבי שטחים נרחבים עוד -החברות הציוניות פעלו לרכישת קרקעות מידי בעלי ראה חלק (אלא שאז הן נתקלו במכשולים למימוש העיסקות , מאנית'בשלהי התקופה העות

קיבלו , )1917נובמבר ( רהצהרת בלפו ופרסוםלאחר הכיבוש הבריטי ). 2פרק , ראשון

56

- לצורך איתור בעל שטחי) ועד הצירים(צוטטו המסמכים הסודיים שהכינו המוסדות הציוניים , 2בפרק , בחלק הראשון שישבו בארצות השכנות או בערים , ובהם גם צוינו סכומי הכסף הנחוצים למימון הרכישות ממחזיקי הקרקע, הקרקע הגדולים

הגישו 1919בפברואר : גם קרקעות באזורי צידון והחורן 1919לא במקרה נכללו ברשימות הללו משנת . בפלשתינה עצמהתזכיר ובו ) ב"ארה, צרפת, בריטניה(מות האימפריאליסטיות שעסקו בחלוקת הירושה התורכית נציגי התנועה הציונית למעצ

והגבול המזרחי יעבור לאורך מסילת הברזל , ישראל יקיף את עמק הליטאני עד צידון-שהגבול הצפוני של ארץ, דרשו ).במרחק לא רב מדמשק וסמוך לערים רבת עמון ומען ועד לעקבה(אזית 'החיג

163

ועיסקות קנייה , לרכישת הקרקעות" אור ירוק"החברות הציוניות וחברות קולוניאליות פרטיות 57.גדולות הושלמו

) איבן עאמר' מארג –הנקרא בערבית ( עמק יזרעאלהטיפול ברכישה הגדולה של אדמות 120הושע חנקין חתם הסכם על קניית בעת שי, 1891מידי משפחת סורסוק החל עוד בשנת

1910בשנת . לא יצאה לפועל העסקהמאנית 'אבל בהתערבות הממשלה העות. אלף דונםשעליהן , אדמות הכפרים סולם ופולה(הישוב חלק מאדמות העמק -רכשה חברת הכשרתוזאת בעזרת מימון שהשיגה מיהודים אמידים שהיו מראשי תעשיית , )הוקם קיבוץ מרחביה

פחת סורסוק בדבר רכישת שנחתם חוזה נוסף עם מ 1912בשנת . כר ברוסיה הצאריתהסו, ולאחר שרוטשילד הסכים להשתתף במימון הרכישה, אלף דונם בעמק יזרעאל 140

לירות 5תמורת : בתנאים הבאים, לאחר הכיבוש הבריטי, 1921הושלמה העסקה בשנת , יהם ישבו הכפרים הערביים נוריסשעל, אלף דונם 77לדונם רכשה חברת הכשרת היישוב

.רובע נצרת ותל אדס, ר'נג'ג, אום קבי, סמונה, סופספה, לומעל, אלפר-תלהטיפול ברכישה ): ואדי חוואראת: בערבית( עמק חפרבתהליך דומה נרכשו גם קרקעות

כאשר , 1929הושלמה בשנת העסקהאך , ידי הפקידות של רוטשילד- על 1887- החל עוד בסיכמו ביניהם , כדי להסתיר את דבר המכירה. ף דונם נרכשו מבני משפחת תייאןאל 30

הקרן הקיימת התחייבה מראש . כי השטח יועמד למכירה פומבית, חנקין ונציגי המוכריםאלף 41(לשלם את מלוא ההפרש בין המחיר שקיבלו בני המשפחה במכירה הפומבית

בשל פניית האריסים לבתי משפט ותוך ). ירותאלף ל 136(לבין המחיר שעליו הוסכם ) לירותנמשך הנישול של האריסים מהקרקע כמה שנים , כדי הפעלת מערכות של לחצים ופיתויים

). 123-113ע "ע, 1980, אבנרי; 1986, אדלר; Stein, 1984, p. 76( 1936ונסתיים בשנת . מאנית'העות החל עוד בשלהי התקופה עמק בית שאןגם הטיפול ברכישות הקרקע ב

איפשרו לפלאחים לרכוש את חלקותיהם בשטחים שהוגדרו אדמות , לאחר הכיבוש הבריטי, ממון ערבים-רוכזו הקרקעות הללו בידי בעלי, כתוצאה משקיעת הפלאחים בחובות. מדינה

).דונם 3,469נרכשו מהם 1929בשנת (הקרקע -ומהם נרכשו שטחימסירובם של , ראשית, נבעה, לא מידי הפלאחיםרכישת הקרקעות מידי בעלי הממון ו

מהעדיפות שנתנו חברות יהודיות וציוניות לרכישת , ושנית, פלאחים למכור את חלקותיהםכפי שהיו החלקות של הפלאחים , שטחי קרקע גדולים על פני רכישת חלקות קטנות ומפוזרות

ם של שטחי קרקע עסקי ברכישות מידי הבעלי- אך העובדה שהיה שיקול כלכלי. הערביםוהעובדה שהרכישות הללו נעשו , ייצור-שלגביהם הקרקע הייתה רכוש ולא אמצעי, הגדולים

שרכישת הקרקעות , אין בהן כדי לשנות את הנתון הבסיסי, לפי החוק המנדטורי פורמאליתהון יהודים ומוסדות ציוניים גרמה לעקירתם של אלפי משפחות פלאחים מהחלקות -בידי בעלי

.יבדושהן ע; משפחת טוויני מביירות; משפחת עמרי מדמשק; משפחת הבנקאי סורסוק מביירות

המשפחות הירושלמיות ; נין'משפחת עבדול האדי משכם ומג; משפחת שאווה מעזהמשפחות ערביות אלה ושכמותן היו הבעלים או בעלי –חוסייני ונאשאשיבי –העשירות

או , כמלווים בריבים וכסוחרים, עליה כחוכרי מסים וזאת עקב השתלטותן, החזקה של הקרקעאלא , אולם לא הן עיבדו את הקרקע. מאני'העות השלטוןהודות לקשרים טובים עם

אבל , על הקרקעות הללו) שטר קניין(לפלאחים לא הייתה זכות בעלות . האריסים-הפלאחיםקרקעי המשטר ה. הייתה להם חזקה בתוקף היותם בעלי משקים על קרקעות אלה

חוק ) כפי שנראה להלן( פרסםהבריטי השלטוןוגם , מאני הכיר עקרונית בזכות החזקה'העות: אולם כל הזכויות הללו פקעו משעה שנעשתה העברת בעלות חוקית. בקשר לאריסים

עם פיצויים או , הבעלים החדשים רשאים היו לסלק את הפלאחים שישבו על הקרקע .בלעדיהם

גם אם מצא , הפלאח הערבי המנושל. הנישול היה נישול, למו פיצוייםגם כאשר שו, ברם עסקההיה קורבן של , כפועל חקלאי או כפועל עירוני, לו מקור מחייה במקום אחד כאריס

ואשר שללה ממנו את זכותו לחזקה ולניהול משק על הקרקע , שהוא לא היה שותף לה .שעיבד

57

.1952, סמילנסקי -ור מפורט של רכישות הקרקע הגדולות תיא

164

ממון -שבהם השתלטו על האדמה בעלי, ותניצול הפלאחים החריף גם באותם מקומ הון - ידי בעלי-אולם רכישת הקרקעות על). מלווים בריבית, סוחרים, בעלי קרקעות(ערבים

58.יהודים ומוסדות ציוניים יצרה מציאות חדשה

כמה פלאחים ערבים נושלו מהקרקע עקב רכישות הקרקע בידי המוסדות הציוניים ובידי מאחר שהשלטון הבריטי לא ניהל רישום של הפלאחים ? יהודים משקיעים פרטיים

אין נתונים , אריסים חסרי הקרקע/ע שהם עיבדו וגם לא של הפלאחיםקפונו מהקר/שנושלוכי בכל החקיקה הבריטית לגבי , לכך יש להוסיף. שעליהם אפשר להסתמך ,רשמיים

של כל פלאח תישאר לא היה סעיף המחייב את הממשלה לדאוג לכך שברשותו, האריסים ).lot viable(לפחות חלקה המבטיחה קיום למשפחתו

, שהנישול פגע רק בכמה מאות פלאחים, המוסדות הציוניים היא להטענה המקובלת ש .ולכן הצעקה על הנישול היא מוגזמת ומלאכותית

,Metzer, 1998(אלף ראשי משפחות ערביות 16כי נעקרו מהקרקע , יעקב מצר מעריך p.93(. וזאת , בכמה אלפי משפחות של פלאחים ערביםשמדובר , הגיע למסקנה יהושע פורת

59.על סמך ניתוח הנתונים הבריטיים וכן כמה דוגמאות של נישול

58

:1934-תיאור של מציאות חדשה זו בחיבור שראה אור ב במשך מאות רבות . הציונית) הקולוניזציה(האיכרות הפלשתינאית סבלה מרעב לקרקע גם עד תחילת ההתיישבות , כמובן"

במשך מאות רבות בשנים השתלטו הפיאודלים על אדמותיהם של , של שנים שלט בארץ המשק החקלאי הפיאודלי הגדולאולם ההתיישבות הציונית החריפה את הרעב לקרקע של הפלאחים הערבים בצורה . העדות הכפריות ושל שבטי הבדואים

הציונים . השאירו עליה את האיכרים במעמד של אריסים, שהשתלטו על קרקע האיכרים, בעלי האחוזות הערבים. קיצוניתהנישול הפיאודלי הוביל לצמצום המשק החקלאי של האיכרים ולהרחבתו על . גירשו את האיכרים הערבים מהקרקע לצמיתות

הן של אלה , הנישול הציוני צמצם את הממדים האבסולוטיים של חלקות האיכרים. חשבונה של האריסות האיכרית בתנאי רעב ).1934, לוצקי" (ידיהם-ששייכות להם והן של אלה שנחכרו על

59

. אין אפשרות לקבוע מהו המספר המדויק של אריסים ערבים שפונו מאדמתם מפני שהקרקע שעיבדוה נרכשה בידי יהודים" אחד מתפקידיו הראשונים היה להכין רשימה של ערבים מנושלים , כמנהל הפיתוח 1931מונה בשנת ' כאשר מר לואיס פרנץ

1935אישרו הוא ויורשיו בתפקיד עד סוף , בקשות להיכלל ברשימה 3,271וא קיבל אף כי ה... ולעבד תוכנית ליישובם מחדשכדי להוכיח שכמעט לא התרחש , נתונים אלה ציטטו יהודים. נדחו 2,607-ו, בקשות בלבד 664) אז נפסקה החקירה הסופית(

פי ההנחיות של -על. ית בלבדאולם נתוני מינהל הפיתוח משקפים אמת חלק. נישול אריסים ערבים עקב קניות קרקע שלהםאלה שהוכח לגביהם שנעקרו ': הוגדרו הערבים חסרי הקרקע הזכאים לישוב מחדש כך', פרנץ' שהופנו אל ל, משרד המושבות

תעסוקה אחרת או , ולא השיגו קניין אחר שיכלו להתבסס עליו, מקרקע שהחזיקו בה בעקבות העברתה לידיים יהודיותי בגלל "באותה העת גאתה כלכלת א. 1935-1932יש לזכור שהחקירה הזאת נערכת בשנים ,רצון באותה מידה-משביעת

בתעשיות שונות שהוחל , וערבים רבים מצאו תעסוקה כשכירי יום בענף ההדרים, זרימת הון יהודי שהובא ארצה בידי העוליםולא , מצאו תעסוקה אחת, רה ליהודיםשנעקרו מאדמה שנמכ, שערבים, לכן סביר בהחלט. ובשירותים ציבוריים, אז בהקמתן

.ברשימת המנושלים, פי ההגדרה-על, יכלו להיכללהיא לא כללה אנשים שמכרו בעצמם את . גם מבחינות אחרות הייתה הגדרת הערבים מחוסרי הקרקע מצומצמת מדי"

נשים שהצליחו לחכור קרקע א; אנשים שהם בעלי קרקע במקום אחר; בעלי קרקע שמרצונם החופשי מכרוה, דהיינו, אדמתםאך הפסיקו , אנשים שהשיגו קרקע אחרת לאחר מכירת הקרקע שממנה נעקרו; אחרת בתנאי אריסות ועתה מעבדים אותה

, ואנשים שלא היו חוכרים של ממש בעת מכירת הקרקע; לעבדה מפאת עוניים או סיבה אחרת או מכרו אותה כדי לפרוע חוב .הדוגמאות שלפנינו ידגימו את טענתנו. פועלים חקלאיים שכיריםאו ) ון'חראת(אלא חוכרי משנה

שנעקרו מאדמתם , מחציתם בדווים מתנחלים למחצה אריסים 400היו , )בסוכנות היהודית(י "פי נתונים שלוקטו בסוה-על" - נס, ן לציוןראשו(ע הראשונה "בעקבות הקמת המושבות היהודיות במישור החוף ובגליל התחתון בתקופה שקדמה למלחה

, )עבר הירדן -( י"הבדווים העדיפו אז לעבור לעמק הירדן ולעבה). ראש פינה ויבנאל, יעקב-זכרון, חדרה, רחובות, ציונהעל . שכן האוכלוסייה הייתה דלילה והקרקע נמצאה לכל דורש, והפלאחים מצאו בקלות רבה קרקע אחרת באזורים הסמוכים

ת שפונו מאדמתן מחמת רכישת אדמות מטולה בידי ארגונו של הברון רוטשילד ובמספר משפחו 100-המספר הזה יש להוסיף כשלא יכלו להוסיף ולחכור קרקעות בחלק הדרומי של מישור החוף מפאת הקמתן של פתח תקוה , בלתי ידוע של משפחות

.וגדרהבמרוצת שנות העשרים ולאחר ) םדונ 262,000-כ(לאחר שנרכשו שטחי הקרקע הגדולים בעמק זבולון ובאזור טבעון "

לעזוב את , דונמים 141,000-שעיבדו עד אז כ, אריסים ערבים 700-ישובים יהודיים באזורים הללו נאלצו כ 23שהוקמו סמוך , בכפרים אחרים בעמק יזרעאל –צליחו לחכור קרקע אחרת באזורים סמוכים וברוב המקרים העקורים אלה . אדמתם

כיוון שמצאו אדמה אחרת , ברשימה שהכין מנהל הפיתוח, כמובן, כל האנשים הללו לא הוכללו. מאוד לכפריהם הקודמים ..לחכירה או עיסוק כפועלים שכירים

הייתה 1920-מ' פקודת העברת הקרקעות'נרכשו ברובן המכריע עד אמצע שנות העשרים כאשר עמק יזרעאלקרקעות " . א אם קיבלו האריסים שעיבדוה שטח קרקע אחר שדי בו לפרנסת משפחותיהםאל, חוק זה אסר על העברת קרקע. עדיין תקפה

וכך נפטרו בעלי הקרקע , לכן האריסים הערבים בעמק יזרעאל קיבלו מהקונים היהודים קרקע אחרת בחכירה לשנים מספר

165

עיבדו , שעניינו במיוחד את המוסדות הציוניים והחברות הפרטיות, באזורים רחבי ידיים מעמדן , מאנית'בשל החקיקה העות. חיו במסגרת שבטיתש, את הקרקע משפחות ערביות

השתלשלות המכירה של אדמות בית . המנהלים משק משלהם, אריסים/היה כשל חוכריםמכילה מרכיבים המאפיינים את רכישת הקרקעות האלה ואת ) ור מודאווארה'הסכם ע(שאן

שמתוגמל על ,אלא באמצעות ראש השבט, שאינו מבוצע ישירות בידי הרוכשים, הנישול .שירותו

השלטון הבריטי מנסה לממש את מעמדו כמי שנכנס בנעליו של השלטון , בשלב הראשון המעבדים , הבריטים מציעים לפלאחים. ולכן הוא הבעלים של אדמות בית שאן, מאני'העות

כפרים ושל שלושה 18הפנייה הייתה לתושבים של . לקבל מעמד של חוכרים, את הקרקע. אך הפלאחים התנגדו להצעה ואף ארגנו הפגנות סוערות. עיבדו את הקרקעש, שבטים

הודיע שהוא מוכן למכור את חלקות הקרקע , שחשש מהתפשטות ההפגנות, השלטון הבריטיהממשל הבריטי דרש מהפלאחים . אשר יקבלו שטרי קניין על קרקע מסוג מירי, לפלאחים

לירות מצריות עבור דונם 125שלחין ושל לירות מצריות עבור דונם אדמת 150תשלום של המחיר היה נמוך ממחיר . שנה 15את התשלומים צריך היה לפרוע במשך . אדמת בעל

שעלה , פיצול הקרקע לחלקות בבעלות פרטית. אך היה בלתי מושג עבור הפלאחים, השוקסדות נוצל בידי המו, בקנה אחד עם המדיניות הבריטית של הפרטת הקניין הקהילתי בקרקע

מאשר המשפחות שילמו עבור שטרי , הציוניים לרכוש את הקרקעות במחיר גבוה יותראמצעים כספיים למימון , בדרך כלל, למשפחות הפלאחים לא היו, במלים אחרות. הקניין

לכן הן נאלצו להסכים . והן גם היו שקועות בחובות, העברת הבעלות על הקרקע על שמןומייד ימכרוה למוסדות , את הקרקע מהממשלה הבריטית לפיה הן ירכשו, לעסקה המוצעת

אשר פוצלו לחלקות , אלף דונם 46, 1937ח הוועדה הממלכתית משנת "לפי דו. הציוניים ,Stein, 1984, p; 1992, גביש(נמכרו בשלב שני לחברות ציוניות , ורשמית נמכרו לפלאחים

62 .( יל 'רצ'העליון סמואל לשר המושבות צ כתב הנציב, ור'בהתייחסו לפרשת אדמות ע

הממשל היה להוט להגיע להסכם הוגן עם : "את ההסבר הבא לצעדים שנקט) 23.7.1921(במטרה לסייע בקידום הקולוניזציה של החלקים הגדולים , המעבדים הנוכחיים של הקרקע

, האדמה שהחזיקוה אשר בניגוד לכוונת המחוקק קיבלו פיצוי כספי ועזבו את, האריסים 700אותם . מחובתם הקבועה בחוק

אך לאחר כמה שנים של עיבוד , שבתחילה קיבלו קרקעות בחכירה לשנים מספר מאת הקונים היהודים, אינם אלא אריסיםלא הופעל על האריסים הללו , לפי דעתם של הקונים היהודים. בתנאי אריסות העדיפו לקבל פיצוי כספי ולפנות את האדמה

, תהא אשר תהא מידת האמת בטענה זאת. והקרקע החכורה הומרה בפיצוי כספי בהסכמת הממשלה ,לחץ לפנות את הקרקעעל אריסיהם הערבים בעמק יזרעאל לפנות את לחץבעלי הקרקע היהודים הפעילוח הופ סימפסון "נראה לנו שאחרי פרסום דו

תה די רזרבה קרקעית להמשך מפעל ההתיישבות שלרשויות היהודיות היי, ח שלו על כך"ון הופ סימפסון הצביע בדו'ג. האדמהבמוסדות המיישבים . ולכן הטלת הגבלות על עוד קניות קרקע בידי יהודים לא תביא בהכרח להפסקת ההתיישבות היהודית

להיפטר במהירות האפשרית מהאריסים הללו –כך נראים הדברים –היהודים נחרדו מפני המסקנה הזאת ולכן ניסו כדי , כדי שאת הקרקעות שבאחזקת האריסים יעבדו היישובים היהודיים הנמצאים כבר על הקרקע) מעלולבכפרים סולם ו(

.. באופן כזה הייתה קטנה הרזרבה הקרקעית וטענתו של הופ סימפסון נחלשת. שיוקמו במהירות האפשרית ישובים חדשיםשבעמק בית אדמות הכפר שאטהתעיד פרשת ', רנץשעמדה ביסוד חקירתו של פ, על הצמצום שבהגדרת מחוסרי הקרקע"

עד למכירה נמצאו בכפר כשישים משפחות . בחלקם כפירעון משכנתה ,דונם 13,000- ל כ"במקרה זה מכרו הבעלים לקק. שאןהיו אריסיו הישירים של בעל חמישהאולם מבין שישים האריסים רק . ת האדמות הללואאריסים והן עיבדו

ולא נכללו סוגים אלה לא היו מוגנים בחוקים להגנת האריסים. שכירים פועליםאו אריסי משנהוהרוב הגדול היו , קעהקרשכן כך נקבע , עמדת הקונים היהודים הייתה שעל המוכר לפצות את כל האריסים ושכירי היום. 'במסגרת הגדרתו של פרנץ

. בחשבון כשנקבע מחיר הקרקע נלקחה הוצאה זוו, בחוזה המכירההכרמל -טבעון בשולי הר- שהיה רועה את צאנו ובקרו בשטחי קוסקוס, זביידאת-ערב אלמשפחות אחרות משבט 68"

כן הממשלה - פי-על-אף. שבזיקתם לקרקע הזאת הקביעות-אימחמת 'לא נכללו אף הן ברשימתו של פרנץ, שנמכרו ליהודיםהמשפחות בנות 25במקרה אחר שיכנעו הקונים היהודים את . ללו ברשימההחליטה שהיחס אליהם יהיה כאל חסרי קרקע שנכ

, לפנות את האדמה תמורת פיצוי כספי ולעבור לחלקות אחרות, חרם בנפת יפו-שחנו בשטחי הכפר אל, אבו קנדילהשבט י "ושלושים לא י תמורת כל גמל המסוגל לחרוש"לא 15 –י ובני השבט "לא 400השבט קיבל ' שייח. שנשארו בבעלות ערבים

שנתיים , 1937-אך ב. משפחות בלבד חמשכאשר נערכה חקירתו של מנהל הפיתוח נכללו ברשימתו . תמורת זוג של שווריםשל הקרקע שהשבט חנה עליה לפנות את בני השבט והיה זכאי מבחינה משפטית בעליה הערבירצה , לאחר השלמה החקירה

ברשימה ולא הופיעו נכללוהן לא , המשפחות הגיעו למעמד של מחוסרי קרקע שאף שעשריםהתוצאה הייתה . לעשות כן ).ההדגשות אינן במקור. 117-114' ע, 1978פורת " (בסטטיסטיקה של המנושלים הערבים

Report on the Administration of –של משרד המושבות הבריטי 1939ח משנת "כלול בדו, שמזכיר פורת', ח פרנץ"דו

Palestine and Trans Jordan for the year 1935

166

, בהקשר שהדברים נאמרו). CO 773/4/510" (שכעת אינם מעובדים, יותר של הקרקעמעובדים -שהקולוניזציה המצופה של החלקים הלא, שהשלטון הבריטי בנה על כך, רורב

.תיעשה בידי מהגרים יהודים במימון התנועה הציוניתחברת , )1992, יפה(זוויה בעמק בית שאן 'שהתייחסה לאדמות שבט הע, בעסקה אחרת

ן הוא העביר לפיה, על עסקות, מוחמד זינאתי, הכשרת היישוב חתמה עם ראש השבטלירות מתוכן 6כאשר , לירות לדונם 11דונם במחיר של 13,000לבעלות הקרן הקיימת

אלה קיבלו , אשר לייתר המשפחות בעלות המשקים. שולמו ישירות לזינאתי ולמשפחתו, שם רכשה עבורם הקרן הקיימת, וראש השבט דאג להעבירן לעבר הירדן, סכומים זעומים

אישר את , שמלך בחסות הבריטים, האמיר עבדאללה. דונם 8,000, באמצעות מתווכים .העניק נתינות למשפחות שגלו מעמק בית שאן 1947- ההעברה וב

רכשו המוסדות הציוניים כמחצית , ובעסקות נוספות, בשתי העסקות שתוארו לעיל ה פה מומש, כמו במקומות אחרים. ישובים יהודיים 23מקרקעות עמק בית שאן והקימו עליהן

מדיניות של דחיקת רגליה של האוכלוסייה הערבית המקומית באמצעות ההון של המוסדות שגם איפשרו את , מדיניות של שיתוף הפעולה של המוסדות האלה עם הבריטים; הציוניים

כך העבירו אותם לרשות -העסקות וגם השתלטו על אדמות הרעייה של העדה הכפרית ואחרומדיניות של שיתוף ; ת של שיחוד ראשי שבטים ומוכתרי כפריםמדיניו; המוסדות הציוניים

.שליט עבר הירדן, במידת הצורך גם עם עבדאללה, פעולהשביצעה , טענה חברת הכשרת היישוב, כמו במקרים אחרים, זוויה'גם במקרה של שבט ע

, וויהז'מכל הקניות באדמות הע"כי , את הרכישה וגם מימנה את העברת השבט לעבר הירדןשאנשי השבט סולקו מאדמתם תמורת , העובדה). 1992, יפה" (לא הורחק אף אריס אחד

משמשת מבחינת הכשרת היישוב תעודת , תשלום זעום ובעזרתו הפעילה של ראש השבטשישבו על , כדי שמישהו אחר יסלק את הפלאחים, אנחנו רק שילמנו; אנחנו לא נישלנו': יושר

.'הקרקע שנרכשהאלף דונם של 45עניינה , רמי פורמן ואלכסנדר קדר'שאת פרטיה חשפו ג, נוספתפרשה

שהתפרנסו , באזור זה היו כמה כפרים ערביים. קרקעות באזור חולות קיסריה וביצות כבארהא החלו "מוסדות ציוניים וכן פיק. הכנת מוצרים מנצרים ועוד, שטחים מעובדים, על עדרי תאו

אך בשל התנגדות הפלאחים , ה מייד לאחר הכיבוש הבריטילפעול לרכישת השטחים האלדרך אחת . 1947עד , הטיפול ברכישה נמשך כשלושים שנה, ופניותיהם לבתי המשפט

של המוסדות הציוניים לעסוק בניקוז " התנדבות"להשתלט על הקרקע הייתה באמצעות מעובדים והם מטרת הניקוז הייתה להשביח שטחי קרקע שאינם. השטחים המכוסים ביצות

שהקולוניזציה , וכל זאת תוך הדגשה, בבעלות המדינה לצורך הקמת ישובים יהודיים בעתידהדרך . 'הגנה על בריאות הציבור'וב' פיתוח לתועלת הציבור'היהודית היא מרכיב חיוני ב

א "שהשיגה פיק, זיכיון מממשלת המנדט לפיתוח השטח ולהקמת ישובים יהודיים –האחרת , בסופם של דיונים בוועדות ממשלתיות ותוך מעורבות של משרד המושבות. 1921בשנת

-ובאזור שבו מדובר נותר רק ישוב ערבי אחד , רוב התושבים הערבים נושלו מאדמותיהם Forman, Kedar, 2003.(60(זרקא -יסר א'ג

היה שיתוף , אלפי דונם בצפון עמק החולה בידי הקרן הקיימת 11במקרה של רכישת ראש השבט הבדואי אל פדיל וחבר הפרלמנט , עור'האמיר שמעון פ, פעולה בין הבעלים

שהעניק רישיון מיוחד , לבין הנציב העליון, שמימנה את הרכישה, לבין הקרן הקיימת, הסורישעיבדו את חלקותיהם במסגרת , כפרים ערביים 8על השטח האמור שכנו . העסקהלביצוע

כלומר רישום החלקות על שם , ח הזה תהליך של מפרוזלכן בוצע לגבי השט. המושאעשלאחריו בוצע תהליך של החלפת שטחים ורכישת שטחים מהפלאחים השקועים , המעבדים

הוא : עור העדיף לחסוך לעצמו את ההוצאה'פ, אשר לתשלום הפיצויים לאריסים. בחובותצמו קיבל תמורת עור ע'פ. שלח את אנשיו להתנפל על הכפר ולהבריח את האריסים ממנו

סכום של ) אך אביו השתלט עליה בזמנו, שבעבר הייתה בחזקת הפלאחים(מכירת הקרקע ). 171' ע, 1980, אבנרי(אלף לירות 134

60

.בית חנניה ואור עקיבא, מעגן מיכאל, שדות ים, מעין צבי, עקיבא-אור, קיסריה: באזור זה שוכנים כיום הישובים

167

שכן הם שמרו אמונים למדיניות הגידור , גם מבחינת לא הייתה שום בעיה, אשר לבריטים בשיתוף פעולה עם , כלומר, תינהויישמו אותה בהתאמה לתנאים של פלש, האנגלית הידועה

. המוסדות הציונייםשנמשך , זוויה'במהלך סילוקם של בני שבט ע. הבריטים היו מודעים לזעם שהנישול גורם

עשו האריסים המסולקים ניסיונות חוזרים ונשנים לחזור ולעבד את , למעלה מעשר שניםים שסולקו מהכפר חיאם אל אריס, במקרה אחר). 1992, יפה(אותה עיבדו בעבר , הקרקע

ונשים וילדים מתושבי הכפר שכבו מול הטרקטורים , ואליד סירבו לעזוב את בתים וחלקותיהםלכן לעתים אפשר למצוא בפרסומים ). 174' ע, 1980, אבנרי(שהפעילו חברי קיבוץ דפנה

רות ידי החב- בה הוצגו נתוני הנישול של הפלאחים על, בריטיים רשמיים ערעור על הדרך 380וכי , חוכרים 688כי מכפרי עמק יזרעאל פונו , למשל, המוסדות הציוניים טענו. הציוניות

אבל לפי נתוני הממונים על ). כפי שציין פורת, באורח זמני(מהם המשיכו בניהול משקים כמעט פי שתיים מהמספר –חוכרים 1,270חיו באותם כפרים , המחוזות של נצרת ושל יפו

).Hope Simpson 1930, p. 50(סדות הציוניים שבו נקבו המובו , וחשבון נוקב-דין 1932- הכין ב, שהיה מנהל הפיתוח בממשל הבריטי', לואיס פרנץ

כי הקרן הקיימת ברכישות הקרקע שלה חוסמת בפני הערבים את האפשרות לרכוש , קבעכדוגמא הביא . יםהמחייב לדאוג לכל התושב, וזאת בניגוד לכתב המנדט, קרקע או לעבדה

שבעלי הון ערביים , וא גם הצביע על כךה. את פרשת רכישת הקרקעות בעמק בית שאןאך הנציב העליון ווקהופ מנע את . השתלטו על אדמותיהם של פלאחים בכפרים הרריים

שיסתפק באמירות , מרוכך, להכין נוסח חדש' ואילץ את פרנץ, זו בגרסהח "פרסום הדו ).Stein, 1984, p, 172(בהגנה על האריסים כלליות לגבי הצורך

בפברואר 22-שנאמרו ב, משה סמילנסקילהשלמת התמונה כדאי להביא מדבריו של ידי -שהוקמה על, בפני ועדת החקירה הסודית לבירור היחסים בין היהודים והערבים, 1940

שנישול , כתב בספריו, ר התאחדות האיכרים"שהיה יו, סמילנסקי. ההנהלה הציוניתאבל , )1930, ההתיישבות העברית והפלח: למשל בספרו(, הפלאחים לא היה ולא נברא

.תיאר את המציאות בצבעים אמיתיים, בישיבה סגורהבעדותו בפני הוועדה הסודית סיפר סמילנסקי על ביקורו בחולה וביישובים היהודים

לשאלתו מה קרה לאריסים . יםועל שיחתו עם אחד הפועלים היהוד, שהוקמו על אדמותיה 60עד 50נתנו להם , הסתדרנו עמהם: "השיב אותו פועל, הערבים שישבו על אדמות החולה

יש ': אמר). אחרת -(לאדמה התקשרו? היודע אתה מה מצבם: שאלתי. והם התפזרו, י"לא :סמילנסקי. ומסכם מ". 'שלא נשאר להם כלום מהכסף שקיבלו

האם יכולים . שנה 40-30י עשרות שנים שוב פעם אותו האסון שלפני אחר, זהו אותו אסון" ועתה מתפטרים , חיו ממנה, אביו ישבו על אדמה זו-אולי כבר אבי, להתייחס כך לערבי שאביו

הם אינם , הקרקע-הם כועסים על בעלי: אומר) הפועל -(הוא . י"לא 60-50ידי -ממנו על, מה יהיה היחס של האריסים האלה אלינו... ין בכךשאני איני מאמ, אמרתי לו. כועסים עלינו

"?אל כולנו, אל המקום, אל המתיישביםכמונע כל –מהאדמה ומהעבודה –ובהמשך דבריו מצייר סמילנסקי את הנישול הכפול

: הידברות עם הערביםירת איך אפשר להאמין ביצ, מ פוליטי"או אפילו להתחיל להאמין במו, איך אוכל להאמין"

אדמתו שעבד עליה שנים ונותן לו -בזמן שאני לוקח מהאריס את חלקת... יחסים של אחיםבזמן שאני בא לפרדס ואני רואה את הצעיר היהודי בעל הנשק , במקום זה גרושים אחדים

איך למצוא , איך יכול אני לאחד את שני הקצוות, מכות רצח) את הפועל הערבי -(מכה אותו .S25/2992) תיק, צ"א( "?פתרון

יכולתם להתמודד עם השלכות - השקיעה של הפלאחים בחובות הואצה עקב אי -בתחילת שנות ה, לפי דוח בריטי רשמי. ההתפתחות הקפיטליסטית ועם הנישול מהקרקע

, דונם 100חלקה של : חלה ירידה תלולה בהכנסה הממוצעת של משק פלאחים 30 17הניבה הכנסה של , לירות 70-כנסה של כהניבה ה 20- שבמחצית הראשונה של שנות ה

זה ). Johnson, Crosbie, 1930(וכל זאת עוד לפני תשלום המסים , 1930-לירות בלבד ב . 1936-היה הרקע החברתי לפריצתו של המרד הערבי ב

:אנטוניוס תיאר את האופי החברתי של המרד הערבי' ורג'ההיסטוריון הערבי ג

168

אלא אנשים , שרובם כעת בגלות, ם לא המנהיגים הלאומייםהרוח החיה במרד ה" המסכנים את חייהם על מה שהם מאמינים שהיא הדרך , מהמעמד העובד ומעמד החקלאים

זו אשליה לראות בהם פרי תעמולה ערבית . היחידה שנותרה להם להצלת בתיהם וכפריהםשי האלימות מופנים זעמם ומע... המרד נישא בעיקר על כתפי הפלאחים... או של זרים

ונגד מדיניות ממשלת , בחלקם הגדול נגד בעלי הקרקע והסרסורים אשר הקלו על המכירותשבעלי קרקע מסוימים היו פעילים , העובדה. אשר במסגרת חוקיה בוצעו המכירות, המנדט

במפלגות ערביות לאומיות מעוררת שאט נפש ומשניאה אותם עוד יותר בעיני הפלאחים ).163' ע, 1980, מצוטט בידי אבנרי( "המתקוממים

נמשכו גם , שבאו לידי ביטוי במרד הערבי, כלכליים והמדיניים-התהליכים החברתיים .וגם לאחר כינונה של מדינת ישראל, לאחריו

ההפרדה של הערבים הפלשתינאים מהקרקעות שהיו בבעלותם ואותן עיבדו כהרגלם " , תהליך זה האיר פנים. 19-מאנית בשלהי המאה ה'תהחלה עם מערכת רישום הקרקע העו

על חשבון פלאחים , לאינטרסים של הבעלים של קרקעות מרובות, דבר-של-בסופוידי -ומכירות קרקע על, ידי יהודים- רכישות קרקע על, גורמים כלכליים. פלשתינאים רבים

, אוכלוסייה לפניהשיא נגרם בשל תנודות . ערבים נמשכו וגרמו להמשך הנישול של הפלאחיםיצירתה של בעיית הפליטים הפלשתינאים בשנים . 1949-1947במהלך ולאחר מלחמת

שהחלו , כלכליים ופוליטיים, הייתה נקודת ההצטברות של תהליכים חברתיים 1949-1948 ). Stein, 1984, p. 218" (מאה שנה קודם לכן

"לתפוס את ארצנו"

הציונות אינה "כי , ארתור ווקופ, עם הנציב העיון הבריטיבשיחתו גוריון- דוד בןהכרזתו של טיפוס מעולה של "מדוע נחוץ לקולוניזציה הציוניות , נועדה להסביר" מפעל פילנטרופי

אבל ). 120' ע, עילם.(ומדוע חיוני שההגירה היהודית לפלשתינה תהיה סלקטיבית, "יהודיםכזאת ביחס הייתהבוודאי שלא , יםמפעל פילנטרופי ביחס ליהוד הייתהאם הציונות לא

.דורות- תושבי פלשתינה מדורי, לערביםהציוני והובאה הערכה " גידור"בפרק השני של חלקו הראשון של ספר זה נידון נושא ה

עקרונית נותרו . מאנית'לגבי אופייה הייחודי ש הקולוניזציה הציונית בסוף התקופה העותהשיקולים העליונים , גם בתקופת המנדט. מנדט הבריטיההערכות בתוקפן גם לגבי תקופת ה

הון -עידוד בעלי, הקמת ישובים, של המוסדות הציוניים בבואם להחליט על רכישות קרקע-אסטרטגיים של הבטחת יציבות למפעל הקולוניאלי על- היו השיקולים המדיניים, וכיוצא בזה

61.מפלשתינה כולה –וך ובטווח אר, מסיימיםידי דחיקת התושבים הערבים מאזורים

שהקולוניזציה הציונית בוצעה בקצב מהיר יותר ובצורה , החדש בתקופת המנדט היה .ברוטאלית יותר

קיבלו את חסותו הפעילה , שהיו בתקופת המנדט בעלי מעמד רשמי, המוסדות הציוניים שעליהן עמדו ,הבריטי בכל הנוגע למימוש זכויות הבעלות שלהם על הקרקעות השלטוןשל

גירשו השוטרים הבריטיים , בשם החוק ובלי שמץ של פילנתרופיה. כפרים של אריסים ערבים, בשורה של מקרים. והמתנחלים היהודים את הפלאחים ובני משפחותיהם מן הקרקע

גם נהרגו ונפצעו פלאחים באותן התנגשויות , שהידוע ביניהם הוא פרשת הנישול בעפולה .עבר ללא תגובה הנישול לא. אלימות

הוועד היפואי של המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית פרסם 1924בנובמבר 29-ב הכרוז הוקיע את קניית הקרקעות ואת השימוש בכוח . כרוז בנושא הנישול בעפולה) פ"פק(

אף פועל יהודי אחר אסור לו : "בהמשך הכרוז נכתב. לסילוק הפלאחים מבתיהם ומאדמתםאין זה מעניינם של הפועלים היהודים לחמוס . לכבוש את עפולה: יותר נכון ,ללכת לעפולה

היא חדלה להיות , ידי הקרן הקיימת הייתה שהקרקע הוצאה מחוץ לתחום- תוצאת רכישת הקרקע בפלשתינה על, למעשה" 61 Actually the result of the purchase of"". קע שממנה יכול ערבי להשיג משהו לא עכשיו ולא במועד כלשהו בעתידקר

land in Palestine by the Jewish National Fund has been that the land has been extra-territorialised. It

ceases to be land from which the Arab can gain any advantage either now or at any time in the future"

(Hope-Simpson, p. 54)

169

אין זה מעניינם של הפועלים היהודים לחיות עם הפלאחים הערבים . את הפלאחים הערבים ).62' ע, 1958 ,התנועה הקומוניסטית והיישוב" (בשנאה ומלחמות הדדיות

לשתינאים השיבו המוסדות הציוניים על הוקעה זו של הנישול מפי הקומוניסטים הפ בפלשתינה במסע של הסתה ונקמנות נגד חברי המפלגה ונגד כאלה שהיו חשודים כאנשי

הכאות והסגרה למשטרה , שכלל גירוש מהעבודה, תיאורים של מסע הנקמנות(המפלגה ).1985', לוביץ; 1973, פיינהאוז –הבריטית

זעזעובעמדתם , ההסתדרות לא היה מקרילרבות ראשי , זעם המוסדות הציוניים , "גאולת הקרקע"של העיקרוןאת , הקומוניסטים את עמוד התווך של הקולוניזציה הציונית

באותו פרץ זעם הגיבו המוסדות הציוניים גם כאשר קמו . שבשמו מותר לנשל פלאחים ערביםבבנייה ובמפעלי , םהקומוניסטים וחוגים נוספים נגד גירוש פועלים ערבים מעבודתם בפרדסי

".עבודה עברית"של העיקרוןחרושת בשם הקרקעות -כי המנשלים היו בעלי, דוברים של המדיניות הציונית הרשמית טענו וטוענים

וכי בהסכמי הרכישה , שאמורים היו למסור את הקרקע ריקה מיושביה הערבים, הערביםידי תשלום - קרקע חליפה או על ידי רכישת-הוקצבו כספים לפיצוי הפלאחים הערבים על

, מה שראוי להוסיף כאן הוא. על המשמעות והתועלת של אותם פיצויים דובר לעיל. במזומן, שום תועלת הייתהשלא , ידי מוסדות וחברות ציוניים נעשתה כך- שרכישת הקרקעות על

.ואפילו לא תועלת עקיפה לפלאחמורת הכספים שקיבל יכול היה הפלאח שת, הייתהאחת הטענות של המוסדות הציוניים

וכך לפתח משק יעיל יותר בקרקע שנשארה , ולציוד מודרני להשקיהלדאוג , לייעל את משקו השקיהמפעל , ושנית, לרוב לא נותרה בידיו קרקע כלשהיא באזור הרכישה, ראשית, אבל. לו

.ידי פלאח בודד-אינו יכול להיעשות עלר "ד 1940במארס 11-הופיע ב) ראה לעיל(נהלה הציונית בוועדת החקירה שהקימה הה

והתייחס בדבריו ) ממייסדי חברת הכשרת היישוב ומראשי הוועד הלאומי( יעקב טהוןכי הדיבורים מצד , כדי להמחיש. להצעות לתוכניות פיתוח משותפות ליהודים ולערבים

טהון על רכישת סיפר , ההנהלה הציונית על פיתוח הכפר הערבי הם דיבורים בעלמא ):עמק חפר(הקרקעות בוואדי חוואראת

5,000שיישארו ) הבריטית - (בזמן ואדי חוואראת הייתה דרישה חזקה מצד הממשלה " וסוף סוף , והייתה מלחמה עצומה נגד זה מצד המוסדות. דונם בידי הערבים 36,000- דונם מ

את ישיבת הוועד ) קפלנסקי, הוועדה' ומר לחא -(אולי אתה זוכר . יצאנו בתור מנצחים 5,000כשאוסישקין השווה את הנכונות למסור את , הלאומי בזמנו של ארלוזורוב

צרפתי בזמן שהוא בא ללרגש שיש , ידי הגרמנים-הדונמים לכיבוש אלזאס ולותרינג על ".לשטרסבורג לראות את הכיבוש הזה

שישבו , לעיבודם של הפלאחים הערבים) מהשטח כולו 14%(דונם 5,000לו היו נשארים . מולדת שנכבש- זה היה כמו לוותר על חלק, הרי לדעת אוסישקין והמוסדות הציוניים, עליהם

גם עמדה מאחור , מישהו שצריך לסלקו בכל מחיר, כובש זר, הרואה בערבי גורם זר, גישה זו .השקיהובייחוד מפעלי , ת שהיו למפעלי פיתוח משותפיםהדחייה של ההצעו

מי שהוזכר כבר בפרקים קודמים כאחד מאדריכלי הקולוניזציה הציונית , רופיןר "ד בדבריו על . העיד גם הוא בפני אותה ועדה לבירור היחסים בין היהודים והערבים, בפלשתינה

:פרדסנות והתחבורה ואמרהוא הזכיר את ה ,פעולה כלכלי-האפשרויות של שיתוףאנו לעת עתה משקים את . מפעל השקאה בכל הארץ: עוד דבר אחד אני יכול להוסיף"

, אבל יש. את השטחים הערבים לגמרי מחוץ לחשבון) משאירים -(השטחים שלנו ונשאיר ".משותפים אזורים אחדים בבית שאן שבהם אנו יכולים לעשות מפעלים, למשל

? שכלל גם אדמות של פלאחים ערבים, אחד כזה השקיהומדוע לא נעשה ולו גם מפעל :ר רופין מבהיר בהמשך דבריו"שד, מאותה סיבה

כל זמן שהאדמה לא מושקה יש לנו : אין אני רוצה להעלים מכם את הסכנה שבדבר" , 1980, קנו" (יותר קשה אחרי שתסודר ההשקאה יהיה הדבר הרבה. אפשרות לרכוש אותה

)..44' עברור –רכישת קרקעות וסילוק הפלאחים הערבים היושבים עליהן הייתהוכיוון שהמטרה

שיועילו גם לחקלאים היהודים וגם , משותפים השקיהשהרעיונות של רופין בדבר מפעלי .נותרו תלויים באוויר, לפלאחים הערבים

170

השקיהביא אותו כדוגמא למקום שבו ניתן פתח מפעל שרופין מ, לגבי עמק בית שאן בעדותו בפני הוועדה הסודית , אוסישקין, הבהיר מי שעמד בראש הקרן הקיימת, משותף

:שהוזכרה לעילכשהחלו הדיבורים על –הכי הגדול ) בקנה המידה -(ומתי החלה הפעולה במשטב "

..."דות בגליל וחניתהבאותו רגע קנינו את בית שאן וכל המצו. חלוקת הארץ-על כך השיב אוסישקין באופן חד? "פעולה"לאן חותרת אותה ? ומהי הפרספקטיבה

:משמעי בהמשך עדותומפני שלא . במדבריות ובכל מיני מקומות אסורים, אנו נמשיך לקנות קרקעות במרחקים"

ההדגשה " (ואלא לתפוס את ארצנ, הנה לעשות קולוניזציה בשביל מספר יהודים באנו )ג"ת –שלי

להיטיב את הייתהכי כל כוונתם , למרות כל ההשבעות של מנהיגי המוסדות הציוניים וכי בכל מקרה של רכישת קרקעות דאגו להעמיד לרשות הפלאחים , מצבם של הפלאחים .שהמוסדות הציוניים עסקו במודע בנישול לאומי, האמת המרה היא', קרקע או פיצויים וכו

רעיון העברת האוכלוסייה הערבית , צץ יותר מאוחר, ממעשה העברת איכרים ערביים" התפתחות זו חלה לאחר שנכשלו המאמצים הרבים להשגת הסכם עם הערבים . בכלל

החלו לראות את , באופן זה. בארץ ולאחר שרעיון החלוקה החל לקרום עור וגידיםרעיון זה קיבל גם אלא , העברת האוכלוסין כפתרון לא רק מבחינת פתרון בעיות הקרקע

. לא היו בגדר סוד לשלטונות המנדט עצמםוהרהורים אלה גם , מימד מדיני רחב יותר הירדן-כמו עברתוכננו רכישות שטחים גדולים בארצות הערביות השכנות , לשם כך

).44' ע, 1980, קנו) (ג"ת –ההדגשות שלי " (ובחוראן שבסוריההיו גם מקרים של ביצוע מדיניות זו של סילוק הפלאחים הערבים מתחומי , לפי אותו מקור

זינאתי בעמק ' רכישת הקרקעות מידי משפחת שייח עסקתכזאת הייתה . פלשתינהשבמסגרתה הועברו אלף בני משפחות הפלאחים שעיבדו קרקעות אלה לעבר , בית שאן

, תקדים חשוב בעניין העברת האוכלוסין"סילוק זה של הפלאחים נתפש כ. )לעיל' ר( הירדןהחלו לראות בו פתרון למדיניות ) ג"ת –במוסדות הציוניים (שכמה מאנשי המפתח

).45' ע, שם" (ונראה שאף אישיות כמו וייצמן רואה בכך חשיבות) ץויי(הקרקעות בכלל מגמתה הלאומנית –בגלל היקפה של הקולוניזציה הציונית בתקופת המנדט הבריטי

הקולוניזציה הציונית . מאנית'ערבית בלטה לעין שיעור יותר מאשר בתקופה העות- האנטיטרגדיה של נישול , התושבים הערבים הובילה באותה תקופה להתהוות טרגדיה לאומית של

.של מניעת שיווק התוצרת בשוקי הערים היהודיות, של גירוש ממקום העבודה, מכווןואפילו לא רק כבני מעמד חברתי , הקולוניזציה הציונית פגעה בערבים לא רק כפרטים

הייצור -מעבר לסבל שגורמת התגבשות יחסי). פועלים, אריסים, פלאחים עצמאיים( מסויםניצול האיכרים , הגידור והשלכותיו החברתיות הנוראות(הקפיטליסטיים בכל ארץ אגרארית

פעלה הקולוניזציה הציונית , )עבודת ילדים, יום בחקלאות ובמלאכה-לשעבר כפועלים שכיריאו כפי שניסח , לעקור את האוכלוסייה הערבית ממולדתה –בצמידות למטרה מרחיקת לכת

".לתפוס את ארצנו: "יןאוסישק. זאת מ

הבריטי לגבי הקרקע והמשק החקלאי השלטוןמדיניות 6.3

אדמות מדינה

אך מערכת . מאני'השלטון הבריטי בנעלי השלטון העות, כאמור, נכנס, לאחר כיבוש פלשתינהמאנית רק אותם חלקים שהיו 'החוקים שעיצב השלטון הבריטי נטלה ממערכת החוק העות

מבחינת קידום הפיתוח הקפיטליסטי של הארץ ומבחינת הבטחת האינטרסים נוחים ומועיליםשגם בהם נעשו , לחלקים אלה. הקולוניאליים של ביסוס השליטה על הארץ ועל תושביה

מבריטניה עצמה ומהניסיון הקולוניאלי שנצבר " מיובאים"נוספו חוקים בריטיים , שינוייםאם החוק : השינוי בהגדרת המקרקעין אחד השינויים החשובים היה. בארצות אחרות

לבין כל ) שהיא רכוש המדינה וניתנת בחכירה(מאני הבחין הבחנה ברורה בין הקרקע 'העותהרי השלטון הבריטי ; ושהו רכוש בעלי המשק החקלאי, )העצים, הבית(מה שמצוי עליה

).Eisenman, 1978(כולל גם את כל מה שמצוי עליה " קרקע"כי המושג , קבע

171

הרי גם בתקופת המנדט הבריטי הבעלים הגדולים הייתה הבעלות על הקרקעמבחינת נטלה לעצמה ממשלת המנדט את זכויות , לאחר הכיבוש הבריטי. ונשארה המדינה

המדיניות הבריטית חתרה להגבלת ההעברה . מאנית'המקרקעין שהיו בידי הממשלה העותואילו שטחים חקלאיים היא העדיפה , ייםשל הבעלות מידי המדינה לאחרים לשטחים עירונ

מאני של עסקי 'ממשלת המנדט את הניהול העות, אפוא, במדיניות זו המשיכה. להחכיר .המקרקעין הממלכתיים ושמרה בידיה את הבעלות

במטרה , אשר עודד עיבוד קרקע שאינה מעובדת, מאני'אולם בהבדל מהשלטון העות הבעלים מספרהשלטון הבריטי פעל לצמצום , )ל היבולשהיו מוטלים ע(לגבות יותר מסים

הכניס השלטון הבריטי לספר החוקים , למשל, כך. והמעבדים ולפיתוח חקלאות קפיטליסטיתאותו ניתן לסלק מקרקע , )squatter" (פולש" –מאנית 'מושג שלא היה קיים בתקופה העות

שם כך הוציא המושל ל). Bunton, 2000(שאותה הוא מעבד , המוגדרת כקרקע מחלולשהטיל עונש של קנס או מאסר על כל מי , )1920) (ציבוריות(הבריטי צו בדבר אדמות מחלול

).Eisenman, 1978(קרקע ולא דיווח על כך למשרד הקרקעות הממשלתי ' תפס'שכאדמות מדינה הוגדרו כל האדמות שהיו בפיקוח ממשלת המנדט בפלשתינה בתוקף

לנציב העליון ניתנה . וכל האדמות שנרכשו לצורכי המדינה או הציבור, וזהאמנה או ח, הסכם .הסמכות לאפשר את השימוש בשטחי קרקע גדולים

נהנו מזכויות שהוענקו להם על ידי ) אדמות מירי(בעלי חזקה באדמות השייכות למדינה אדמה , תר בתוקףשנו, מאני'פי החוק העות- אולם על. לרבות זכות הירושה, מאני'החוק העות

עוברת לבעלות מלאה של –או שאינה מעובדת , שאין יורשים הטוענים לזכותם עליההוגדרו גם קרקעות שאינן רשומות ) Public domain(כחלק מהבעלות הציבורית . המדינה

אדמות (ושאין שוכנים עליהן , שאין מעבדים אותן במשך שלוש שנים, בספרי האחוזהכי היעדרות מן הארץ אינה נחשבת , מאני וקבע'טי גם שינה נוהל עותהשלטון הברי). מואוות

לאחר כינונה מדינת ישראלש, חוק(יותר סיבה מוכרת למניעת הפקעה בשל הפסקת העיבוד ).1949-1948פליטי , ה בו שימוש נרחב בתפיסת הרכוש של הערביםתעשישום האדמות ר הייתהאחת השיטות להגדלת הבעלות הממשלתית לגבי הקרקע

זואדיות ותעלות ניקו, וכן נחלים) המושאע, קרקעות העדה הכפרית(הציבוריות בכפר בדרך זו השתלטה ממשלת המנדט על שטחי קרקע . כקרקעות שהן בפיקוח הממשלה

או שהיו , שהיו בעבר בחזקתם המשותפת של הכפרים הערביים ושימשו למרעה, נרחבים-Survey 1946. Vol. I pp. 255: בנושא זה(' תעלות וכו או שנחפרו בהם, אזורים מיוערים

256.( ) מירי(שהסמיך אותו להפוך קרקע בחכירה פרטית , המושל הבריטי צו פרסם 1933- ב

.ובדרך זו להופכה לקרקע ציבורית שבשליטת המדינה, לקרקע מתרוכה או מחלול, ברשימה זו. וש המדינההכינה ממשלת פלשתינה רשימת קרקעות שהן רכ 1926בשנת

אלף 302(יפטליק של בית שאן 'נכללו אזורי הג, נית לבאר שבעושהתייחסה לשטחים צפאזור החולה ; )אלף דונם 75(אזור גר אל פריאה שליד שכם ; )אלף דונם 57(ושל יריחו ) דונם

ה ידי פלאחים ששילמו למדינ-שחלקם היו מעובדים על, ועוד שטחים רבים; )אלף דונם 52( Lands Claimed(אלף דונם 958הכל נימנו אז אדמות מדינה בשטח של -בסך. את העושר

of as Domain. (CO 733/170. שטח , 1937בשנת , לפי נתונים המתייחסים למצב שהיה עשר שנים מאוחר יותר

לפי הערכות . מיליון דונם 13.7היה ) כלומר ללא הנגב, שבע-ללא נפת באר(פלשתינה , ירושלים ושכם, מיליוני דונם השתרע השטח ההררי מזרחה לחברון 3על , הבריטי הממשל

נוסף לכך היה שטח של כמיליון דונם שהוא רכוש ". שרובו כנראה אדמת מדינה ריקה" . vol. I p. 257.(אלף דונם ממנו כבר נקבעה הבעלות הממלכתית 660כאשר לגבי , המדינה

(Survey 1946, אדמות , מיליון דונם בערך 13ששטחן , שאם לראות באדמות נפת באר שבע, אפוא, יוצא

ולהוסיף לכך את שלושה מיליון הדונם במורדות המזרחיים של הרי יהודה , מדינה בעיקרןהרי למדינה –ושומרון ואת כמיליון הדונם שנחשבו קרקעות מדינה באזור צפונית לבאר שבע

מכלל 60%לגבי או ,מיליוני דונם 17-לגבי כ) לאו חזקה לטובת הכל(היו טענות בעלות .פלשתינה שטחה של

172

אך גם שטחים מעובדים או ראויים ', חולות וכו, בעלות המדינה כללה גם שטחי מדבר מאני הפקיען מרשותו של 'שהשלטון עות, יפטליק בבקעת הירדן'כמו אדמות הג, לעיבוד

המכונות גם אדמות (יפטליק 'ות הגאדמ. 1908עבדול חמיד בעקבות מהפכת השולטאןידי פלאחים ערביים בתוקף זכויות -שהיו מעובדות על, היו חלק מאדמות המדינה) מודאווארה

.מאנית'מהתקופה העות-היקף השליטה של הממשלה הבריטית בפלשתינה על הקרקע נתן בידיה אמצעי רב

צעי זה היה מתן זיכיונות אחד הביטויים לשימוש באמ. עוצמה להכוונת ההתפתחות בארץ .שימוש בקרקע

)דונמים( 1937, 1943, זיכיונות לשימוש בקרקע. 14לוח

1937 1943

ליהודים לתקופה זיכיון ארוכה

95,000 175,088 177,520

3זיכיון ליהודים לתקופה עד שנים

2,432

זיכיון לערבים לתקופה ארוכה

25,000 1,222 63,744

3לתקופה עד זיכיון לערבים שנים

62,522

Survey 1946, vol. I p. 264: המקור

כיצד הבריטים ניצלו את שליטתם על , ניתוח הרכב הזיכיונות לשימוש בקרקע מראה בבירור

. כדי להעניק עידוד מיוחד להתיישבות הקולוניאלית היהודית, מרבית הקרקע בפלשתינה 1943ובשנת , בקירוב מכלל שטח הזיכיונות 80%-עלו בחלקם של היהודים כ, 1937בשנת

ט כל שטח הזיכיונות שהיה עשכמ, כן בולטת העובדה-כמו. מכלל שטח הזיכיונות 73% –בעוד שכמעט כל שטח הזיכיונות שהועמד , ניתן לתקופה ארוכה 1943- בידי יהודים ב

.שנים בלבד 3לרשותם של ערבים ניתן לתקופה של עד

והשינויים בשיטת המיסויגביית המיסים מהפלאחים

, שגבייתם נעשתה מעתה ואילך בכסף, שינוי חשוב שהכניסו הבריטים לשיטת המיסים היה השלטוןנגבה גם בראשית ) העושר(המעשר , מס הקרקע העיקרי. ליתאולא בצורה נטור

2%ותמורת זאת קיבלו , שהתחייבו לגבות את המס מהיבול, הבריטי בידי חוכרי מיסיםשכן הוא חושב לפי היבול , למעשה היה המעשר שיטה של שוד הפלאחים. המסמהכנסות

העושר ביחס מס משקל , לפי חישוביו של גרנובסקי. ברוטו ובמחירים הגבוהים שלפני הקציר, אדמה-בתפוחי 34%, בגידול השקדים 57% – 20- לרווח הנקי של הפלאח היה בשנות ה

).41' ע, 1927, גרנובסקי(בחיטה 22%-בדורה 31%הובאו נתונים מפורטים , אמריקאית-עבור ועדת החקירה האנגלו 1946-בסקר שהוכן ב

).Survey 1946. pp. 246-251(לגבי מיסוי הקרקע בתקופת המנדט אך , מס העושר, לעיל שצויןכפי , לאחר הכיבוש הבריטי של פלשתינה נותר בתוקפו

הוצא צו החלפת 1938בשנת . מהיבול הגולמי 10%-ל 12.5%-מ 1925שיעורו הורד בשנת מס שנתי ישוב או שבט הוטל , אשר לפיו על כל כפר, )Commutation of Thies(העושר

על ועדי הכפרים . פי העושר הממוצע ששולם בארבע השנים שקדמו להחלת הצו-על קבועלגבי (קרקע פי פוריות ה-היה לחלק את סכום המס השנתי שהוטל על הכפר בין התושבים על

את מעמדם של ראשי הכפרים חיזק 1928- השינוי מ. או יבול עצי הפרי) גידולי שדה, לכן-מרוכזת קודם שהייתה, חברתית-והעביר אליהם את השליטה הכלכלית) תארים'המוכ(

.מאנית בידי חוכרי המס'בתקופה העותהוא נקבע לא לפי מכיוון ש, מס רכוש כפריצורה של , בעצם, המס השנתי הקבוע היה

כאשר שיעורי המס נקבעו לפי פריון , אלא הוטל על הקרקע עצמה, היבול באותה שנה

173

ההבדל בין המס השנתי לבין העושר ). ופריון הקרקע חושב לפי היבולים המוצעים(הקרקע – מסוימתואם החלקה לא עובדה בשנה , שהעושר התייחס ליבול של השנה האמורה, היה

, פי פוריות הקרקע-לעומת זאת הוטל המס השנתי על. אח בתשלום העושרלא חייב היה הפלאת בעלי המשקים , אפוא, דרבןמס זה . מסויםפי האפשרות להשיג בעיבודה יבול -על, כומר

כדי לא להיות חייבים , למוכרן –לעבד את חלקותיהם ואם לא היה באפשרותם לעבדן .בתשלום המס

מס הרכוש הכפריהונהג , )על כך להלן(רישום החלקות לאחר שהונהג , 1935בינואר )Rural Property Tax( , ובוטלו העושר ומס הווירקו)קרקע : ניידי-המס על רכוש דלא

מיל לשנה לדונם 825: גובה המס החדש נקבע לסוג הגידולים ולמיקום החלקה). ובנייניםגבי גידולי שדה היה שיעור ל. מיל לדונם שטח בנוי 160; מיל לדונם בננות 560; פרדסים

מיל היה שווה . Granovsky, 1935, p. 177(מיל 19 –ובממוצע , מיל לדונם 40המס עד ).אלפית הלירה

, מסוימתשלא קשרה ישירות את גובה המס ליבול בשנה , הנהגת מס הרכוש הקרקעי

בשנים . וליםירידה חריפה ביב הייתההאיצה את התרוששות הפלאחים בעיקר בשנים שבהן וכדי להחזיר את ההלוואה , נאלץ הפלאח ללוות מנושכי הנשך המקומיים, של יבול גרוע

התפתחות זו האיצה את תהליכי . היה עליו להשיג כספים נוספים, ולשלם את הריביתשכן היא גרמה שהפלאח יאבד את חלקתו או את משקו וייצא לחפש מקורות הכנסה , הנישול

נשאר אמנם הפלאח , כבן העדה הכפרית. ובמושבות או כפועל בניין כפועל חקלאי במטעיםאולם עובדה זו לא מנעה את נישולו ממעמדו כיצרן , הערבי בעל חזקה על כברת קרקע

.עצמאי ואת הפיכתו לשכיר

הסדר הקרקעות

כוונה ) כמו גם בארצות קולוניאליות אחרות(מדיניות האימפריאליזם הבריטי בפלשתינה ולכן פעלה למיטוט הצורות המסורתיות של הבעלות , משק קפיטליסטי קולוניאלילפיתוח

לפי ). המושאע(וקודם כל החזקה המשותפת במסגרת העדה הכפרית , והחזקה על הקרקע, מיליון דונם 5-4הקיפו אדמות המושאע 30-בתחילת שנות ה, הערכת השלטון הבריטי

שעובדו בידי , רבעים מאדמות המושאע-האך כשלוש. שהתפרסו בעיקר במישורים ובעמקים .Stein, 1984, p(היו בחזקתם המשפטית של ערבים תושבי הערים , פלאחים ואריסים

14.(62

בדומה לנוהל שהיה קיים , המקרקעין עסקותהמשיכו הבריטים לרשום את , 1927עד שהתבססה (ה הונהגה שיטת רישום בעלות חדש 1928בשנת . מאני'העות השלטוןבתקופת

גושים (השיטה הזאת קבעה את חלוקת הקרקע ליחידות רישום ). Torrens(על שיטת טורנס .בידי מי זכויות הבעלות לגביה, כאשר לגבי כל חלקה היה צריך לקבוע, )וחלקות

Land( פקודה בדבר רישום הקרקע 1928הוצאה בשנת , ל"לשם יישום השיטה הנ Settlement of Title Ordinance( , שנים היה צריך לרשום את הבעלות 10שלפיה במשך

.לכל כפר, שהיה לכל ישוב, )ספר קרקעות(לגבי כל החלקות בספר אחוזה מנה את המטרות הבאות ) Survey 1946, vol. I p. 234( 1946-הסקר הרשמי שהוכן ב

:להנהגת שיטת הרישום החדשה ;לקבוע את הזכויות במונחים משפטיים

;הסוג, קווי התיחום, כריע במחלוקות לגבי הבעלותלה ;פי חוק- לארגן רישום של הזכויות על

;ליצור נתונים טובים יותר למיסוי

62

שראו בצעדים משפטיים ומנהליים לפירוק המושאע הזדמנות , מדיניות זו זכתה לגיבוי מלא ממוסדות ואישים ציוניים לממשלת ) 1944במאמר משנת (הציע אברהם גרנות , למשל, כך. להגדלת השטחים הזמינים לרכישה עבור מהגרים יהודים

ביטול פיצול החלקות שבידי ; ביטול בעלות מושאע על הקרקע: שתכלול את הנקודות הבאות, "תוכנית פיתוח"המנדט זכות המעבר , ביטול זכות המרעה; ביצוע שינויים בזכויות למים הקשורות בקרקע של איכרים בודדים או של כפרים; הפלאחים

). 187' ע, 1951, גרנות(ות של בני העדה הכפרית ושאר הזכויות הקולקטיבי

174

;שקודם חולקה מדי תקופה בין המעבדים, לחלק את קרקע העדה ;להפחית את העימותים האלימים לגבי גבולות

.להבטיח רישום של אדמות הממשלההסדר הקרקעות איפשר את –ו חשוב להדגיש את המטרה של המיסוי מבין המטרות הלל

.ואת ביצוע חלוקת הקבע של אדמות המושאע –) ראה לעיל(הנהגתו של מס הרכוש הכפרי ההסדר נועד להפוך את החזקה הזמנית מכוח חלוקתן התקופתית של אדמות העדה

את פירוק צורת החזקה המשותפת שתקנה זו נועדה לגרום , מכאן. לחזקה קבועה) המושאע(וחשבון של - פורסם הדין 1930בשנת . ולהמירה בבעלות פרטית, האופיינית למושאע, בקרקע

שהציע , בין הדרכים לפיתוח החקלאות. ון הופ סימפסון'גועדת חקירה בריטית בראשותו של לצות המ. (לבעלים פרטיים) המושאע(כלולה המלצה לחלק את הקרקע המשותפת , ח זה"דו

ולעודד הקמת אינטנסיביותלהנהיג שיטות עיבוד , השקיהאחרות הציעו לארגן מערכות ).קואופרטיבים

הסדר "הוסברה מדיניות , 1937ח של ממשלת המנדט לחבר הלאומים משנת "בדו :שנוהלה בפלשתינה במילים הבאות" הקרקעות

עם ; המוחזקת במשותףניתנה תאוצה לחלוקת הקרקע , בתהליך הסדר הקרקעות" הבטחת הבעלות הפרטית ניתן דחף מוגדר למאמץ האינדיווידואלי ולשיפור החזקות

).Report on the Administration, 1937. p. 53" (הקרקעות הפרטיותח "כפי שנאמר בדו, "שיפור החזקת הקרקע"הזה נעשה בשם " הסדר הקרקעות"ביצוע

וא נועד לסלול את הדרך לחדירת הקפיטליזם לתוך אך למעשה ה, הרשמי שהובא לעילעל ; הייצור-הייצור הקפיטליסטי מבוסס על בעלות פרטית על אמצעי-אופן. הכפר הערבי

. ועל פיתוח כלי העבודה ושיטות הייצור כתוצאה מתחרות זאת; תחרות בין היצרנים הפרטייםת הפרטית גוררת הבריטיים לא ציינו בפרסומיהם הוא שהבעלו שהשלטונותאבל מה

כאשר , מעמדי בין היצרנים-אלא גם קיטוב חברתי, בעקבותיה לא רק התקדמות טכנולוגית .והופך מייצרן עצמאי לפועל שכיר, חלק מהם מתעשר וחלק אחר מתרושש

1929פרסם המינהל הבריטי בשנת , כדי לדרבן עוד יותר את ההתפתחות הקפיטליסטית מינימאליחייבת כל חלקה להיות בגודל , יצול אדמות המושאעשלפיה בעת פ, הוראה נוספת

חייבים למוכרן לבני , ואילו אלה שמחזיקים בחלקות קטנות יותר מהמינימום שנקבע; מסויםאיבדו פלאחים בעלי חזקה על , כתוצאה מתקנה זו. הכפר בעלי החלקות הגדולות יותר

.ילו את רכושם הקרקעיואילו העשירים הכפריים הגד, חלקות זעירות את זכותם הייתהחובת רישום הקרקעות בספרי האחוזה ) 1: (להסדר הקרקעות היו מטרות נוספות

יותר על היקף הבעלות הממשלתית וסוגי מדויקאמורה לתת בידי הממשלה הבריטית מידע בנוסף –פלאחים ערבים שעיבדו אדמות מדינה היו צריכים לשלם ) 2. (האדמות שהיא כוללת

) 3. (מכאן שמידע מפורט צריך היה להגדיל את הכנסות המדינה, גם מסי חכירה –עושר ללמשל למתיישבים , בירור הבעלות הממשלתית איפשר לממשלה להחכיר קרקעות לאחרים

כגון שדות , "למטרות ציבוריות"ידי כפיית מכירת קרקעות -וכן להגדיל בעלות זו על, יהודים .תעופה וזיכיונות להון הזר

תוך סירוב להחכירן לטווח , דוגמא לשמירה של הממשלה הבריטית על קרקעות בבעלותה , אד וקזאזה'הוא הסדר הקרקעות שנעשה לגבי הכפרים סאג, ארוך לאריסים שעיבדו אותן

שעיבדו תושבי , לאחר שהשטח, 1931בשנת . יפטליק של בית שאן'ששכנו באזור הגבוצע רישום של החלקות ולכל חלקה , "שטח הסדר" הוכרז, הכפרים האלה במסגרת מושאע

ואסף המשכוןקצין הסדר בדק את הסכמי החכירה את הסכמי . הוצמד שם משפחת אריסיםהחליט שהכפרים שוכנים על אדמות , שקיבל את המסמכים, קצין רישום. מסמכים נוספים

י ערער על אך התובע הכלל. מדינה ולכן הם זכאים להיות חוכרים בעלי זכות הורשהשהם יכולים , בית המשפט קיבל את הערעור וקבע. ההחלטה בפני בית המשפט לקרקעות

סוף הסאגה הזאת . להמשיך לעבד את הקרקע רק במעמד של אריסים עם חוזים לטווח קצר, ללא שום זכויות קניין, שהממשלה הבריטית הותירה את האריסים האלה במעמד זמני, היה

לאחר עונת (בכל מועד של סיום חוזה החכירה קצר המועד מצב שאיפשר לה לפנותם ).Bunton, 2000) (הקציר

הסדר הבעלות , ועד לסיום המנדט הבריטי הושלמו המיפוי 1928בתקופה שבין שנת 1.2ואילו , מיליון דונם 5.25של חלקות ששטחן הכולל ) טאבו(והרישום בספרי האחוזה

175

ההסדר הופעל תחילה במישור החוף . שונים של הסדר מיליון דונם נוספים היו בשלביםנותרו מחוץ להסדר עד סיום , )להוציא נפות טבריה ועכו(ואילו אזורי הנגב וההרים , ובעמקים

.המנדטאת משמעות הסדר הקרקעות לגבי שלום רייכמןסיכם , בהביאו את הנתונים לעיל

:הקולוניזציה הציוניתהקלה באופן משפטי , והבעלויות והזכויות הקשורות בהן, נחלות קביעת גבולותיהן של"

תרומה חיובית של אפואויש לראות בכך , במידה רבה על העברת זכויות אלה מיד ליד ).30' ע, 1977רייכמן " (המנדט לפעולה של רכישת קרקעות בידי יהודים ממשל

. ותר בעינו עד תום המנדטהבריטי למפעל הקולוניזציה הציונית נ השלטוןהחסות שנתן נאלצה ממשלת המנדט לתקן , אומנם בעקבות הזעם והמחאות מצד הערבים הפלשתינאים

התקנות להעברת –וביניהן (ידי יהודים -שהיו אמורות להגביל את רכישות הקרקע על, תקנות .השפעה רבה הייתהאך לתקנות אלה לא ). 1940קרקעות בפלשתינה מפברואר

מותר למכור קרקע אך ורק ' שבאזור ב'; נקבע שאסור למכור קרקע באזור א ,למשל, כך אולם נמצאה הדרך . מותר למכור ללא הגבלה) מישור החוף(' שבאזור ג; משכוןתמורת כתב

שעל בסיסם נעשתה , פיקטיביים משכוןנערכו כתבי , למשל, כך. לעקוף גם תקנות אלהבמקרים רבים ניצלו מוסדות ציוניים את ). Warriner 1948, p. 65(' רכישת קרקעות באזור ב

ושהסכימו להשאיל את שמם לצורך ביצוע , "אנשי קש"שירותיהם של ערבים ששימשו כ ").שמות מושאלים"הם כונו ( העסקה

אחד מביטויי הסיוע הבריטי המעשי לקולוניזציה הציונית היה עזרת המשטרה הבריטית אנשי הקשר בין המוסדות הציוניים לבין המשטרה מי שנימנה על. בנישול הפלאחים

:הבריטית תיאר זאת כךהצלחנו הביא לכך ) ג"ת –הבריטית (הודות לקשרינו הטובים עם המשטרה , בדרך כלל"

שהיא עצמה תבוא ופשוט מאוד תגרש מאדמותינו שכנים אלה שניסו לעבד את האדמות ).23' ע, 1980, קנו: מצוטט אצל, 2929/15צ "א" (שלנו

ידי יהודים כתב שלום - בסכמו את השפעת התקנות שהגבילו את רכישות הקרקע על :רייכמןבתגובה על הגזירות נקט היישוב היהודי מדיניות של רכישת קרקעות דווקא באזורים "...

מעבר ליעדים , יישוביים- המכוונים להשגת יעדים מדיניים כלל, האסורים והמוגבלים, בהיקף הרכישות השנתי לא חל צמצום רבבזכות פעולת נגד זו . ישבותיים המקובליםההתי

, 1977, רייכמן" (אם כי לא נישנו עוד התופעות של רכישות שיא כבשנות העשרים והשלושים ).21' ע

התקנות שהיו אמורות להגן על האריסים

י מהזעם הגובר בקרב מדיניות הממשלה הבריטית בתחום החקלאות לא יכלה להתעלם לגמר, ובייחוד בשנות בצורת ופגעי טבע אחרים, שסבלו מעול המיסים ודמי האריסות, הפלאחים

ואשר רבים מהם נאלצו להיאבק על עצם זכותם לא להיות מנושלים , וכן משקיעתם בחובות .ולהמשיך ולהתפרנס מעבודת האדמה

, מיליון לירות 2-פלאחים הסתכם בהחוב המצטבר של ה, )1930(ונסון 'ח ועדת ג"לפי דו כי , כאשר מביאים בחשבון, זה היה סכום דמיוני. לירות 27בסכום של –ובחישוב למשפחה

30-25-ב 1929-הסתכמה ב) לפני תשלום מסים(ההכנסה הממוצעת למשפחת פלאחים זית בשנת -נתונים המתייחסים לכפר ביר). Hakim, El Hussayni, 1938(לירות בלבד

זית הסתכם -החוב המצטבר של המשפחות בביר: חושפים תמונה עגומה אפילו יותר 1931ההכנסה הממוצעת למשפחה הייתה , לעומת זאת. לירות למשפחה 39- או ב, לירות 7,000- ב

,Yazbak(לירות בלבד 10-כ –ולאחר תשלום מסים והוצאות ייצור , לירות 40באותה שנה 2000.(

התחייבה ממשלת המנדט להעמיד , ונסון ומומחים בריטיים'געל בסיס המלצות ועדת ולספק להם זרעים ושתילים ) אחוזים לשנה 9-5(בריבית בנקאית אשראילרשות הפלאחים

הצעדים הללו בתחום החקלאי שירתו בראש ובראשונה את , אולם שוב. מזנים משובחים יותר

176

, ר לאגודות האשראי השיתופיותניתן בעיק, יחסית, האשראי הזול. בעלי המשקים הגדוליםאך מי היו חברי . וההשקיהוכן לאגודות השיווק , 30- שהוקמו ביוזמת הממשלה בשנות ה

?האגודות –בייחוד במחוז ירושלים , פי רוב פלאחים אמידים ובינוניים- האגודות כוללות על" ההכנסה . 35-27 בשאר המחוזות היה האחוז, דונם ומעלה 100היו שם בעלי 57%. חברון

בני , לא נתקבלו אלא פלאחים, י"לא 90-80-הממוצעת של חברי הקואופרטיבים הגיעה אז ל ).66' ע, 1947, ושיץ" (כושר תשלום ובעלי עודף הכנסה

שמטרתן הרשמית , מאז ראשית השלטון הבריטי חוקקה ממשלת המנדט שורת פקודות .Survey 1946. Vol: הפקודות מופיעה בסקרסקירת (להגן על האריסים מפני נישול הייתה

I pp. 289-293.( Land" (פקודת העברת הקרקעות", 1920הפקודה הראשונה שפורסמה בספטמבר

Transfer Ordinance (קרקעות חייבת לקבל הסכמה בכתב של עסקתשכל , קבעהשות שיש להעמיד לר, הגבילה את שטח הקרקע הנמכרת ואת שוויה וקבעה, הממשל

, פורסמה פקודה שנייה 1921בדצמבר . הבעלים או האריס קרקע חליפית לפרנסת משפחתו, פורת(פרט להגבלה בדבר דאגה לקרקע חליפית , שביטלה את כל ההגבלות שנימנו לעיל

).124' ע, 1978שמטרת התקנות , קבע, שנועד להגן על מדיניותה, רשמי של ממשלת המנדט מסמך

אשר נמכרו , שחיו על שטחי קרקע גדולים, )החוכרים(וג לקיום האריסים לדא הייתההללו תחיקה זו נכשלה בהשגת "כי , גם סיכם מסמךברם אותו . ידי בעלים נעדרים-ליהודים על

אלא העדיפו לוותר על , את סעיפיה רוב האריסים לא ניצלו לתועלתםמשום ש, מטרתהשהם לא היו אריסים הראויים , יון ציבוריבדר כלל בפני נוטר, זכויותיהם במקום בהצהירם

האריסים נאלצו לעשות כן לעתים קרובות עקב . ובקבלם פיצוי כספי עבור כך, להגנת הפקודהשלגביהם נמצאו , ידי אדוני הקרקע הערביים שלהם-שהופעל לגביהם על מצפון- לחץ חסר

י הקרקע היהודיים הגופים רוכש. ועקב מצב חובותיהם, האריסים ביחסים פיאודליים למחצהאלא אם כן סולקו כל האריסים , רכישת קרקע-העיקריים אימצו באותה עת מדיניות של אי

).Survey 1946. Vol. I, p. 280 " (ידי המוכר לפני המכירה- החקלאיים ממנה על Protection of" הפקודה להגנת המעבדים" –פורסמה פקודה נוספת 1929-ב

Cultivators Ordinance( ,שיש לשלם פיצויים לאריסים עבור שיפורים שנעשו , שקבעהבכך קיבלו למעשה . קרקע חליפית- אך ביטלה את החובה להעניק לאריס חלקת, בקרקע

שהם , אם השיגו מהם אישורים בכתב, בעלי הקרקע זכות משפטית לסלק את האריסים .מסתפקים בפיצוי כספי

משלה הבריטית לבדוק את מצב הקרקעות ידי המ-שמונה על, ון הופ סימפסון'ג את השפעת הפקודה להגנת ) 1930-שפורסם ב(העריך בדין וחשבון שלו , והפלאחים ):1929(המעבדים

אין שום רישום של . חוק זה הוא בעל ערך מועט במניעת סילוקם של אריסים מהקרקע" יהא זה קשה . דועל חכירת קרקעות חקלאיות בהו, למשל, כפי שיש, חכירה בפלשתינה

שנים לגבי אותה 5חכירה של ) ג"ת –בידיו בפועל שהייתה(לאריס כלשהו לקבוע במיוחדבעוד מה שנחוץ באמת הוא , החוק רק יספק פיצוי כספי, במקרה הטוב, פנים- כל-על. חלקה

).Hope Simpson, 1930, p. 36" (הסדר- הסדר אלא הגבלה נוכח אי-לא פיצוי על איששב וכלל בפקודה את עניין החלקה , ורסם תיקון לפקודה להגנת המעבדיםפ 1931- ב

Cultivators [Protection](אושרה פקודה נוספת להגנת המעבדים 1933בשנת . החליפיתOrdinance ( אריס קבוע –שקבע מושג חדש)Statutory tenant .( כאריס קבוע נחשבו

אחת לפחות חלקה שלא הייתה משפחה או שבט שהחזיקו ועיבדו במשך שנה, אדם- אלא אם כן סופקה לו חלקת, אריס כזה אין לנשלו. ושילמו עבורה את הרנטה, בבעלותם

בפקודה נקבעה גם הגנה לזכויות . לשביעות רצונו של הנציב העליון, קרקע חליפית הולמת, שנים 5השקיית בהמות וכריתת עצים לגבי מי שניצל זכויות מעין אלו במשך , של מרעה

.שנים לפני שעניין הנישול הובא לבית המשפט 7במהלך החלו , למשל, כך. גם פקודה זו להגנת האריסים לא עזרה למנוע את נישול האריסים

שבמהלכם ניתן , חודשים 10-9בעלי הקרקע לערוך הסכמי חכירה ואריסות לתקופה של

177

אריס הגנה על פי הפקודה קצרה מכדי שתעניק ל שהייתהתקופה , לגדל גידולי חורף וקיץ .הרשמית

אשר לפיו ייחשב כמתיישב קבוע מי , תיקון 1936-כדי להתגבר על עקיפת חוק זו הוכנס ב אלא שתיקון זה לא , שעיבד את הקרקע לפחות במשך פרק זמן הדרוש להשגת שני יבולים

.הוחל למעשה) (State Domain Committeeקבעה הוועדה לעניין קרקעות המדינה 1941בשנת

משום שהן , "של הארץ(!) מכשול רציני לפיתוח הגיוני"שתקנות ההגנה על האריסים הפכו להפוך את בעלי ) "כפי שכונו הפלאחים הערבים) ( (Trespassers" מסיגי גבול"איפשרו ל

).Victimise the landlords(הקרקעות לקורבנות ). Crosbie( קרוסבישבראשה עמד , בריטית גישה צבועה זו הנחתה ועדה ממשלתית

, הקרקעות שהפרו את החוק-היו אלה בעלי 1933- שאם עד ל, 1943ועדה זו קבעה בינואר הקרקעות הן שנזקקו במידה גוברת -זכויות בעלי"הרי מאז , והאריסים אכן נזקקו להגנה

-ניצול בעלישנועד להקל על , ידי רבים כמכשיר-כך שהיום נחשבות הפקודות על, להגנה-יותר מאשר כמכשיר להגנה על התושבים מניצולם של בעלי, ידי התושבים-הקרקע על

".הקרקעכיצד מדיניות שהתיימרה , סקירה זו של מדיניות ממשלת המנדט ביחס לאריסים מראה

הקרקע -כמדיניות של הגנה על בעלי, דבר-של-לאמתו, להגן על האריסים נתגלתהכן עוד מעזים לדרוש פיצוי עבור - ואחרי, ם כאילו פולשים לאדמתםשהפלאחי, "המסכנים"

או עבור שלילת זכותם להמשיך , פינויים מאדמתם או נטילת זכויות המרעה שלהםבנתונים שמסרה ממשלת . שהייתה בשימוש העדה הכפרית, ולהשתמש בקרקע הציבורית

עו אליה קובלנות על נישול כי הגי, דווח, )1946(אמריקאית - המנדט לוועדת החקירה האנגלו ).1980, אבנרי(אלף דונם 47- מהקרקע שהתייחסו ל

תמורות במבנה הכלכלי והמעמדי של הכפר הערבי 6.4

אופן הייצור הקפיטליסטי כרוך במשק מפותח של ייצור סחורות שבו קיימים יצרנים בעלי

ושבו ; פוך פועלים שכיריםייצור נאלצים לה-שבו חסרי אמצעי; אמצעים לרכישת מכונות וציודהכבדת עול המיסים ודמי , סחר בקרקעות. קיים שוק מפוח של סחורות השקעה וצריכה

אשר מאפשרות עקרונית השקעה , אלה הן דרכים של צבירת הון –האריסות על הפלאחים הגברת הניצול מאלצת את הפלאח לצאת לעבודה , במקביל. בהקמת מפעלים קפיטליסטיים

ובמידה מועטה של מכשירי , עבודה ולקונה של מוצרי צריכה-כת אותו למוכר כוחוהופ, שכירההגלם - החקלאות מספקת את חומרי, כן-על- יתר). אם הוא גם ממשיך בעיבוד חלקתו(ייצור

.לשורה של תעשיות-מנהליתהמאוחדת מבחינה , ובוודאי לא במדינה קטנה כמו פלשתינה, בשום מדינה

שאחד מהם יהיה קפיטליסטי והשני , להתפתח שני משקים נפרדים גמרי לא יכולים, משפטיתבארצות קולוניאליות היו תופעות של התפתחות מיכרות . קפיטליסטי- יהיה לאורך זמן טרום

כדי שלמכרות הללו יהיו , אך גם במקרה זה. כולה לייצוא הייתהשתוצרתם , )כענף תעשייתי(ם כרוך בנישול היצרנים הקטנים מאדמתם ובאילוצם היה פיתוח, )עבדים-או פועלים(פועלים

.להיות לפועלים שכירים

מרכז הכובד של ההתפתחות הקפיטליסטית

עבודה וגידול פריון - כאשר התפתחות הקפיטליזם גורמת בחלק אחד של החברה חלוקתשכן היא צופנת בחובה אפשרות של רווחים , היא מושכת אחריה את המשק כולו, העבודה

זה שאינו אריס והן של , המשק העצמאי הן של הפלאח. הייצור-ם יותר של בעלי אמצעיגבוהי .הקפיטליסטית להתפתחותנסחף גם הוא , הפלאח האריס

נבנתה תעלת . חלו שינויים בשיטות העבודה בחקלאות הערבית המסורתית 30-בשנות ה ; רו בארות חדשותנחפ; יריחו ותוקנה מערכת השקיה עתיקה בבית שאן בקרבת השקיה

התרחב זיבול השדות בזבל ; אדמה ועצי פרי אירופיים-כגון תפוחי, הוכנסו גידולים חדשיםהוחל בהגשמת תוכנית הניקוז של ; פלאחים קנו זרעים בתחנות ניסיונות ממשלתיות; אורגני

178

בעלת הזיכיון לניצול החולה , מאנית החקלאית'העות-החולה בידי החברה הסורית ).1933, פרויס, נמירובסקי(

המודרניזציה של הכפר הערבי מבחינת שיטות העיבוד החקלאי הייתה ביטוי לחדירת השימוש במערכות ; הקפיטליזם ויצרה את התנאים להעמקת הקיטוב החברתי בכפר עצמו

.עבודה שכיר-יצר כדאיות כלכלית לניצול כוח' בזרעים משובחים וכו, בזיבול, השקיההכובד של ההתפתחות הקפיטליסטית בחקלאות הערבית לא היה בכפר אולם מרכז

על היזמות הערבית בנטיעת ) 1ראה פרק (דובר לעיל . במטעים –אלא מחוץ לו , הערבי 60%עלו בחלקם של הפרדסנים הערבים 20- בסוף שנות ה. פרדסים ובייצוא פרי הדר

ו המועצה לשיווק פרי הדר שכאשר הוקמה ביפ, לכן אין זה מקרה. מהיבול של פרי ההדר ).242' ע, 1980, שאמה(דרה 'נבחר להיות נשיאה סעיד אפנדי ח, כהתארגנות של פרדסנים

שטח הפרדסים . התרחב שטח הפרדסים שבידי פרדסנים ערבים 30- וה 20-בשנות ה יצוא ההדרים . או פי שישה 1940-אלף דונם ב 140-ל 1922-אלף דונם ב 22- הללו גדל מ

1938/39-מיליוני תיבות ב 5- ל 1913-סים שבבעלות ערבים גדל ממיליון תיבות במהפרד ).190-189' ע, 1970, אסף(

למיון , שימוש גובר במכונות לקטיף –ענף הפרדסנות נוהל מתחילתו על בסיס קפיטליסטי פיתוח . התבססות על עבודה שכירה; פיתוח שיטות השקיה תוך שימוש במנועים; ולאריזה

, ההובלה היבשתית והימית, תעשיית המיצים והריבות: נף ההדרים דרבן גם ענפים אחריםע .הנמלים

בעל המשק , שלא היו ברשותו של הפלאח, פיתוח ענף ההדרים תבע השקעות הון גדולות ולא בעלי , הון ערבים עירוניים אחרים-לכן היו היזמים בענף זה סוחרים אמידים ובעלי. הקטן

ידיהם ממכירת חלק -חלק מההון שהושקע בפרדסים הושג על. לאיים קטניםמשקים חק 63.מהאדמות שהיו ברשותם

כי במקום שבו נעשו , התפתחות ענף ההדרים ומשקלם של הפרדסנים הערבים הוכיחו התפתחות , בהיקף ניכר והייצור אורגן על בסיס העסקת פועלים שכירים הוןהשקעות

.ת לא פיגרה אחר זו היהודיתהקפיטליזם בחקלאות הערביקושי הסתגלות 'פיתוח הפרדסנות הערבית הפריך גם את הטענה המקובלת של "

תחזוקה ותיקונים של , נמצאו הכוחות המקצועיים הנחוצים לתפעול. 'לתמורה הטכנולוגית כולל זיבול כימי, לארגון תהליך העיבוד של השטח, מתקני השאיבה וההשקיה, הציוד המכאני

ל וכן שיטות ההתארגנות "שיווקו בחו, לטיפול בתהליך המיון והאריזה של הפרי, וריסוסים ).26' ע, 1978, כהן אברהם" (הנחוצות לשם הסדר ארצי של בעיות הענף

היה הקמת , שבו בלטה ההתפתחות הקפיטליסטית בחקלאות הערבית, תחום אחר ואשר הוקמו על , חיים-מטעים ובעלי, שהתבססו על גידול ירקות, יםמשקים חקלאיים מעורב

40-המתייחס לשנות ה, התיאור הבא, שטחים של בעלי קרקעות בסביבות הערים הגדולות :ממחיש את כיוון ההתפתחות הזה

בשנים האחרונות החלו אחדים מבעלי האחוזות לעבד את קרקעותיהם באופן מרוכז " מצד שני הקימו . בייחוד בעמקים, ידי הפיכת האריסים לפועלים שכירים-בעזרת מכונות ועל

כך למשל ; ריכוזי ופועלים שכירים ארגוןעירוניים משקים גדולים אינטנסיביים עם הון-בעליהמשק של . כרם- משפחת נאבולסי בסביבות טול, טאהר קאראמאן בסביבות חיפה משקי

עופות , דונם ומגדל בקר וצאן 3,000של טאהר קאראמאן בסביבות חיפה משתרע על שטח המשק . ירקות וטבק, זיתים ואגוזים, בננות ותאנים, תפוחי עץ וענבים, יונים ושפנים, ודבורים

במדגרה חשמלית ומסונפות אליו מצויד, משתמש בטרקטורים ובמכונות חקלאיות שונותבד ובית חרושת לעשיית חאלווה -בית, בורסי-בית, ת קמח חשמליתטחנ: גם תעשייה ועיבוד

מקום –בית בד ; בית מלאכה לעיבוד עורות –בורסי -בית. 42' ע, 1947, ושיץ" (וריבה ).לכבישת זיתים ולהפקת שמן מזיתים

63

אין המשק האופייני לענף הפרדסנות משקו של פלאח , ואם כי פלאחים בינוניים ואמידים נטעו פה ושם חלקות פרדסים" השטח : הפרדסנות הערבית הייתה קפיטליסטית יותר ומרוכזת יותר מהפרדסנות היהודית בארץ. הון-אלא משקו של בעל, אמיד

במטעי הבננות הערביים הושקע הון של. דונם 50ואילו של פרדס ערבי , דונם 30הממוצע של פרדס יהודי היה ).190' ע, 1970, אסף" (י"מיליוני לא 5הון של –ובפרדסים , י"אלף לא 100

179

התפתחות המשקים הגדולים והעסקתם של פועלים שכירים גם במשקיהם של פלאחים לפי נתוני מפקד . מידים ובינוניים הביאו לגידול במספר הפועלים החקלאיים הערביםא

היו בעלי ) 43%(אלף 50, אלף המפרנסים המוסלמים 116מתוך , )1931(האוכלוסייה היו אריסים ) 11%(אלף 13-ו, היו פועלים חקלאיים) 25%(אלף 29; משקים חקלאיים

)Stein, 1984, p. 19 .(מספר הפועלים השכירים , 1945תייחס לשנת לפי אומדן הממכלל המועסקים בחקלאות הערבית 15%שהיוו אז , אלף איש 20בחקלאות הערבית היה

.)א 23' ע ,1978, כהן אברהם(הייצור החקלאי במטעים ובמשקים הגדולים והעסקת ארגוןהאופי הקפיטליסטי של

המבוסס על המשק , הייצור- של אופןהפועלים החקלאיים האיצו את תהליך התפוררותו קמת שטיין . אלא נשמר במידה רבה, הייצור הזה לא נעלם- אולם אופן; הזעיר של הפלאח

לא , מצד אחד. כלכלי המסורתי נשמר לאורך התקופה הבריטית-כי המבנה החברתי, מעריךיכרים הפלאחים התמידו ברובם בניהול משק א, ומצד שני; צמחה בתוכו עילית כלכלית חדשה

, הפלאח חשש. ולא השקיעו במשקים בשל העדר תמיכה פיננסית, באמצעים מסורתייםוגם לא הייתה להם מודעות לזכויות משפטיות קיימות , מקשרים עם השלטון הבריטי, ובצדק

)Stein, 1984.(

מבנה הבעלות והחזקה על הקרקע

לכן הושם דגש ). השלא כמו בתעשיי(במשך כל תקופת המנדט לא נערך מיפקד חקלאי הסקרים שנערכו . בנתונים הרשמיים על הכפר הערבי בקביעת גודל החלקות והבעלות עליהן

כדי להקל על גביית מס הרכוש , נועדו להציע דרכים להרחבת הקניין הפרטי על הקרקע ).בפרק זה' ראה סעיף ד(הכפרי וכן במסגרת הכשרת התנאים לקולוניזציה הציונית

,שיטת המושאע פרי, שפיצול החלקות, הייתהוצא של סקרי הכפרים הערביים נקודת המ לכן ספרו ). כלומר לחיזוק הקפיטליזם בכפר(הוא המכשול העיקרי לקידמה בחקלאות

לכמה חלקות מתפצל השטח שברשותו של , בדקדקנות כמה חלקות יש בכפר בכללהבריטים בותן של הסריקות היא בצילום חשי. ומהו השטח הממוצע של חלקה אחת, פלאח אחד

ואשר היה קשור בקשר גומלין עם שיטות (שהיה אופייני לכפר הערבי ,הפיצול הרב לחלקותאפשר להסיק מהן בפשטות לגבי המבנה - אבל אי). ממוכנות-הבלתי, העיבוד המסורתיות

המושג השגור בספרות –" בעלי אחוזות"החברתי של הכפר הערבי ולגבי קיומם של .או של חקלאות קפיטליסטית –חברתית של תקופת המנדט -יתהכלכל

פי גודל -הייצור בכפר אינם נקבעים על-הייצור ויחסי-רמת, )סעיף א(בפרק זה שצויןכפי כפי שנראה . אלא על פי אופי המשק המנוהל עליו, של איכר) או בחזקה(החלקה שבבעלות

לא היה יכול לכלכל , דונם 120-100שהשתרע על , פלחה ממוצע של פלאח- משק, להלןדונם בלבד יכלו לכלכל את 20פרדס או משק מעורב על שטח של , לעומת זאת. אותו

, הסקרים הבריטיים לא סיפקו בדרך כלל חומר על אופי המשק של הפלאח. בעליהם בכבוד .ולכן אינם מאפשרים להעריך נכונה את המשמעות של שטח החלקות שברשות הפלאחים

סקר , ונסון קרוסבי'גח "דו – 1929המתייחס לשנת , דין וחשבון הראשון בנושא הנידוןה ח זה גם נתונים "יש בדו, בהבדל מהסקרים שפורסמו לאחר מכן. כפרים 104-את המצב ב

וכן את הצורך של ) עצי פרי, פלחה(הפרנסה - החורגים מגודל החלקות והמתארים את מקור .גם כשכיר –משקו מלבד העבודה ב –הפלאח לעבוד

180

1929, הרכב הפלאחים מבחינת מקורות הכנסתם. 15לוח

מספר המשפחות

באחוזים

בעלים או חוכרים החיים רק על הכנסתם משטחים הכל -סך, שבחזקתם

5,477 23.3

16.4 3,873 המחזיקים שני פדאנים ויותר

6.8 1,604 פדאנים 2-1המחזיקים

- סך, בחזקתם ומעבודה כשכיריםמתפרנסים מהקרקע ש הכל

11,156 47.4

7.1 1,657 פדאנים 2-1המחזיקים

35.6 8,396 המחזיקים פחות מפדאן אחד

4.7 1,103 בעלי עצי פרי בלבד

29.4 6,940 פועלים חקלאיים

100.0 25,573 הכל משפחות- סך

Johnson, Crosbie, 1930, p. 21: המקור

, אבל בלוח לעיל, בדונמים צוינו וקרוסביונסון 'וחשבון של ג- בדיןכל הנתונים לגבי הקרקע

פדאן הוא מידה . הנתונים הם בפדאנים, שהתבסס על הצהרותיהם של הפלאחים עצמםבמקורו תיאר הפדאן את . אבל שטחו לא היה אחיד באזורים שונים, מקובלת בכפר הערבי

בתרגום. ורים במשך שנהשטח האדמה שיכול אדם אחד לחרוש בעצמו בעזרת צמד שושטחו הממוצע של . דונם 300-ל 24בין , קרוסבי- ונסון'לפי נתוני ג, נע שטח הפדאן, לדונמים

.דונם 120- פדאן מחושב כאלה שהתפרנסו ממשקם ולא נעזרו בעבודה מחוצה לו היו אותם , 15' שבלוח מס, יוצא

בין אלה ששטח חלקותיהם , אתלעומת ז. דונם 240-פלאחים ששטח חלקותיהם היה יותר מהתפרנסו רק ממשקם 1,604(מחציתם היו צריכים לעבוד גם כשכירים , דונם 240-120היה ).גם יצאו לעבודה מחוץ למשק 1,657ואילו

הכפרים 104- אחוזים מהמשפחות ב 35 1929שבשנת , מגלים 15' נתוני לוח מס אלה שהיו להם (שלא ניהלו משק חקלאי או) הפועלים החקלאיים(שנבדקו היו חסרי קרקע

אחוזים נאלצו 43, )פדאנים 2בשטח עד (אבל גם מאלה שניהלו משק חקלאי ). רק עצי פרי .לעבוד גם כשכירים כדי להבטיח את קיום משפחותיהם

, 1929יוצא שכבר בשנת , הדיוקים הנובעים מהחישוב לפי פדאנים-עם כל אי, בסך הכל רק כרבע –איים שהתפרנסו רק מהעבודה במשקיהם היו מיעוט בעלי המשקים החקל

ועוד רבע ; כמחצית מהמשפחות גם ניהלו משק וגם עבדו מחוץ למשקיהן; מהמשפחות בכפר .מהמשפחות היו משפחות של פועלים חקלאיים שלא היו להם אפילו עצי פרי

ואלה , 1ף אלה שבסעי(משפחות פלאחים שניהלו משקים חקלאיים 15,530אותם או (אלף דונם שהיו בבעלות תושבי הכפרים 800-עיבדו כ) 2בסעיף ) ב(ו) א( שמצוינים

אלף דונם שנלקחו בחכירה 127-אלף דונם של בעלים נעדרים ו 246ועוד , )אדמות העדה .מכפרים אחרים

כפרים באזורי הארץ 322הקיף , 1936-שנערך ב, של הכפרים הערביים הסקר השני נערכו כבר לאחר שהבריטים הפעילו מערכת לחצים , וכן הסקר שלאחריו, סקר זה. יםהשונ

כתוצאה ממערכת זו . שנועדה להנהיג את הבעלות הפרטית על הקרקע, וכלכלית מנהליתגדל במהירות משקלן של אדמות הכפר שחולקו חוקת קבע ונרשמו כבעלות של אחד מתושבי

אחוזים מאדמות 56, 1923אם בשנת . רה פרטיתאו של חב, של בעלים עירוניים, הכפרהרי בשנת , )ידי העדה- חלוקת אדמות מחזוריות על(הכפרים הערביים היו אדמות מושאע

). .45Johnson, Crosbie 1930, p(אחוזים מאדמות הכפרים 44-כבר ירד משקלן ל 1929כבר היו רשומים אחוזים מהקרקע 80-כבר נמצא ש, 1944שנערך בשנת , בסקר האחרון

והיתר , אחוזים היו ברשות בעלים פרטיים עירוניים ואחרים 15.5, כרכושם של תושבים בכפר ).Loftus. p. 44) (הוואקף(היו אדמות מדינה ואדמות ההקדש המוסלמי ) אחוזים 4.5(

181

שעיגן בצורה משפטית את הבעלות הפרטית על חלקה (אולם הרישום בספרי הקרקעות אם נניח . שהיה אופייני לכפר הערבי, לא היה בו כדי לשים קץ לפיצול החלקות ,)מסוימת

ששטחן , חמש חלקות שונות מסוימתשבשנת הרישום בספר הקרקעות היו ברשות משפחה שמציינים היכן , הרי בספר הקרקעות הופיעו חמישה רישומים שונים, דונם 10הכולל

.משתרעת כל אחת מהחלקות ומי הבעליםשנעשו על בסיס ספרי הקרקעות , 1944-ו 1936סקרי הכפרים הערבים משנת

החל מדונם אחד ועד –מביאים בפירוט רב את מספר החלקות לפי גודלן , הממשלתיים הללו 1936בסקר : לדוגמא. אבל אין הן בוחנות לכמה בעלים הן היו שייכות –דונם ויותר 5,000- ל

אבל באותם כפרים התגוררו . חלקות 71,789היו הכפרים שנסקרו 322שבתחומי , נמצאבהסתמך . אלף משפחות 45-40) נפשות במשפחה 6-5לפי הנחה של (או , אלף נפש 242

משפחות (נניח ששליש מהמשפחות היו חסרי קרקע , )שהובא לעיל( 1929על הסקר משנת -30גוררו שבכפרים הללו הת, פירוש הדבר). של חראתים או פועלים העובדים מחוץ לכפר

שברשותה של כל משפחה בעלת קרקע היו בממוצע , מכאן. אלף משפחות בעלות קרקע 26 .אלף החלקות הרשומות 72חלקות מתוך 2.5 :מציירת את התמונה הבאה 1936הקבצה של נתוני סקר

1936, כפרים 322-מספר החלקות ושטחן ב. 16לוח

באחוזים בדונמים

גודל כל חלקה

מספר חלקותה

שטח החלקות סך הכל

שטח ממוצע של חלקה

מתוך סך החלקות

מתוך שטח החלקות

19עד דונמים

45,151 267,563 5.92 62.9 8.2

199-20 דונמים

24,687 1,460,933 59.18 34.4 44.9

דונמים 200 ומעלה

2,346 1,524,239 649.72 2.9 46.9

סך הכל כללי

72,184 3,252,735 45.31 100.0 100.0

Loftus, National Income. P. 44: מחושב לפי

, ההקבצה בלוח לעיל נעשתה לפי ההנחה שבכפרים המבוססים על משק פאלחה מסורתיהקבוצה . המשק לגביה הוא משק עזר בלבד –דונם 20משפחת פלאחים שברשותה עד

בודה עצמית משתרע שמשקם המעובד בע, השנייה מקיפה את אלה המכונים פלאחים קטניםדונם ומעלה 200הקבוצה השלישית הם בעלי המשקים ששטחם . דונמים 100-20על

שאכן כל , מוכחת- הלא, כל זאת בהנחה(חראתים או פועלים שכירים –עזר - המעסיקים כוח ).השטחים הללו היו מעובדים

, תיוצא שמחצית שטח החלקו, אם להוציא מחשבון השטח את הקבוצה הראשונה ומחציתן , מורכבת מחלקות קטנות הייתהשאפשר להניח לגביהן שתוצרתן נועדה לשוק

חלקות שכל אחת מהן בת 13הכפרים היו רשומות רק 322בכל . האחרות מחלקות גדולותשמרבית , אפשר להניח. דונם 5,000- ל 1,000חלקות ששטחן נע בין 137ועוד , דונם 5,000

.באזורים הדרומיים של הארץהחלקות הגדולות הללו נמצאה אפשר -אי. צורת הרישום בלוח אינה מאפשרת בחינה חברתית של הכפרים שנסרקו

דונם ויותר לעומת 5,000חלקות ששטח כל אחת מהן 13(להקיש מהקיטוב בגודל החלקות לגבי חלוקת הריכוז הקרקעי בין ) דונם 20ששטח כל אחת מהן עד , אלף חלקות 45

כמה חלקות נמצאות ברשות כל אחת מצויןשכן לא , ושבות הכפריםהמשפחות תואיזה סוג משקים נוהל , מהו שיעור השטח המעובד בכלל השטח של החלקות, מהמשפחות

.עליהן

182

מצביע על פיצול פחות , ואשר הקיף חמישה כפרים בלבד 1944הסקר שנערך בשנת מהחלקות היו מורכבות מחלקות ששטח אחוזים 49, לפי סקר זה. קוטבי של החלקות בכפר

כל (שטח החלקות הגדולות ). 1936אחוזים בסקר 63לעומת (דונם 20כל אחת מהן עד לעומת (אחוזים מכלל השטח של החלקות 16רק 1944- היה ב) דונם ויותר 300אחת בת

אבל ספק אם להשוואה בין שני הסקרים יש ערך מעשי בהתחשב ). 1936אחוזים בסקר 40 ).1944-וחמישה כפרים ב 1936-כפרים ב 322(היקפם השונה לגמרי ב

הפלאחים

–התפרסמו שני דינים וחשבונות בריטיים שהביאו נתונים לגבי משקי הפלאחים 1930בשנת סימפסון על -ח של הופ"והדו, קרוסבי על התנאים הכלכליים של החקלאות-ונסון'ח של ג"הדו

.נהקרקע והתיישבות בפלשתי, הגירההכפרים הערביים 104-קרוסבי שם את הדגש בסיכומי המצב ב- ונסון'ח ג"בעוד שדו

.ונסון תיאור מוחשי יותר של משק הפלאח הממוצע'ג-מביא הופ, שנסקרוכלל משק הפלאח הממוצע מספר מועט של בהמות , סימפסון- לפי הנתונים שהביא הופ

חבלים, מעדרים, מחרשת מסמר(עבודה פשוטים כמה כלי, )חמור, גמל, זוג שוורים(עבודה -ל 30נע בין 20-שוויו של משק כזה בסוף שנות ה. עזים 30- כבשים ו 20, וכן פרה אחת) 'וכו .לירות בלבד 50

–עיבוד הקרקע לא נפל , למרות מכשירי העבודה הפשוטים והשימוש בבהמות עבודה אולם גם . ולפעמים אפילו עלה עליו, די מכונותי-מעיבודה על –ר וילקנסקי "לדעת האגרונום ד

, ההכנסות של הפלאח ממשקו הדל היו כל כך נמוכות, מעובדת כהלכה הייתהאם הקרקע שלא לדבר על רכישת , לא היה בהן אפילו די לקיים את משפחתו בדוחק מסיימותשבשנים

.ציודידה מכרעת בתנאי מזג היו תלויות במ, עצמאי בעל משק דל כיצרן, הכנסות הפלאח

שבהפרש של , סימפסון מובאת דוגמא-בסקירתו של הופ. האוויר ובתנודות המחירים בשוק 3- ל 5- מ –של שעורה ; לירות 6- ל 11-שנה אחת בלבד ירדו המחירים לטונה של חיטה מ

.לירות 4-ל 8-מ -ושל דורה ; לירות 76(דונמים 100בשטח של המתייחסים למשק פלאחים , סימפסון- מהנתונים של הופ

הסתכמה 1930- שב, עולה, )לא מעובדים –דונם 6, עצי פרי –דונם 18, דגנים –דונם המחושבת כהפרש בין הכנסות המשק לבין ההוצאות (של הפלאח הממוצע השנתית הכנסתו

).מיל 600-לירות ו 3(לירות 3.600- בסך הכל ב) המשקיות, 1929-הכפרים שנסרקו ב 104שנעשו על בסיס של , ביונסון וקרוס'מחישוביהם של ג

דונם היו הוצאות ייצור 100שדה על שטח של -לפלאח שגידל גידולי. עולה תמונה דומה 51 הייתההכנסתו הממוצעת ממכירת היבול . לירות 34בסכום של ) לרבות תשלום לפועל(

30%י החכירה בשיעור ואת דמ) לירות 34(לאחר שניכה ממנה את הוצאות הייצור . לירותבמקרה שהפלאח גידל לא רק . נקייהכהכנסה שתי לירותנותרו בידיו –) לירות 15(מהיבול

אך לאחר , לירות 64 הייתההכנסתו הכוללת –גידולי שדה אלא גם עצי פרי ומכר מוצרי חלב רות שמונה לישל נקייהנותרו בידיו הכנסה , המסים ודמי החכירה, ניכוי הוצאות הייצור

)Johnson, Crosbie 1930, pp. 15-18 .( חישוב שונה של ההוצאות וההכנסות של משק " משק הפלאח"וולקני מביא בספרו - אלעזרי

, דורה ושומשום וכן מחזיק כבשים, שעורה, המגדל חיטה, דונם 100-80ששטחו , פלאח מצוי 20-הסתכמו ב) מי חכירהשאינן כוללות ד(הוצאות המשק , לפי חישוביו. 'מגדל ירקות וכו

ההכנסות מתוצרת פחות אותו חלק של התוצרת שנוצל לצריכת המשפחה היו . לירות בקירובוולקני -לכך הוסיף אלעזרי. לירות 4מכאן שההכנסה השנתית נטו מהמשק הייתה . לירות 24

הייתהלירות 16והכנסה כוללת זו בסך . לירות 12הכנסה מעבודה מחוץ למשק בסכום של סוכר וכן בגדים וציוד למשק ולבית , אורז, מורה לכסות את ההוצאות לרכישת שמן זיתא)Elazari-Volcani, 1930. p. 49.(

אך בעוד שהפקידים הבריטיים והחוקרים שהוזכרו לעיל חישבו ומצאו שמשק פלאח לאחר שמוסיפים לחישובים את, הרי בפועל, ממוצע סיכם את שנת העבודה ברווח כלשהו

183

מסתבר שהכנסות נטו אינן מכסות אפילו את הוצאות , ההוצאות לקיום הצנוע של המשפחה . הקיום

להעמקת , בתנאי פלשתינה המנדטורית, ההכנסה הזעומה של הפלאח ממשקו הובילה כפרים 104לאותם , 1929שבשנת , ונסון וקרוסבי מצאו'ג. התהליך של השקיעה בחובות

לירות 6.600 גרעון של –שמשמעותו , אלף לירות 150ל של שנחקרו היה גירעון כול :וכך נתהווה הגירעון. בממוצע למשפחה

)באלפי לירות( 1929, כפרים 104חשבון הוצאות והכנסות של . 17לוח

הוצאות ייצור ותשלומים 205הוצאות ייצור

82 מסים 63דמי חכירה לבעלים שמחוץ לכפר 169ריבית

-------------------------------------------------------------------- 519 סך הכל הוצאות

הכנסות 799הכנסה מחקלאות

113חקלאית - הכנסה מעבודה לא ---------------------------------------------------------------------

912 סך הכל הכנסות

הוצאות קיום וגרעון, הכנסות נטו 400- כ) הכנסות פחות הוצאות(הכנסות נטו

550-הוצאות הקיום של המשפחות כ --------------------------------------------------------------------

150) עודף ההוצאות לקיום על ההכנסות נטו(הגרעון

Johnson, Crosbie, 1930, p. 27: חושב לפי

הגירעון בין ההוצאות וההכנסות של הפלאחים אילץ אותם לפנות למלווים בריבית או ללוות

נה היה אז למרות שבפלשתי, 1936- לפי מחקר שפורסם ב. מסוחרים על חשבון היבול הבאהרי הריבית , 9%-שהגביל את שער הריבית המירבי ל, מאני'בתוקף חוק הריבית העות

.אחוזים 60-40בשיעור שנתי של הייתהשהפלאח היה משלם בפועל , תלותו של הפלאח בסוחר לצורך קניית זרעים וגרעיני חיטה לקיום המשפחה עד לקציר

קיבל הפלאח 1935בשנת . יר שהסוחר הכתיבאילצה אותו התחייב למכור את היבול במח 8.500בעוד שבשוק הסיטונאי המחיר נע בין , לירות לטונה חיטה שנמכרה לסוחר 5בממוצע

).Horwill 1936, pp. 80-83(לירות 9.800- ל

, לירות 27 1930- עול החובות של משק פלאחים ממוצע היה ב, להערכתו של גרנובסקי באותה שנה הגיע ההיקף הכולל של חובות . היה שמונה לירותותשלום הריבית השנתי

אלף 170שעליו היו חייבים בריבית שנתית של , אלף לירות 314הפלאחים לסכום העצום של ההכנסה השנתית הנקייה של כל הפלאחים מגידולים חקלאיים ומהמקנה : להשוואה. (לירות ).64 'ע,1949, גרנובסקי) (אלף לירות 159בסך הכל הייתה

הושלכו , יכולתם של הפלאחים להתמודד עם עול הריבית והחזרת החובות-בגלל אי 8,700הובאו לדין 1929שבשנת , מנתונים לגבי אזור חיפה עולה. כלא-אלפים מהם לבתי

צווי – 2,756ואילו לגבי , מהם הוצאו צווי עיקול 8,872לגבי ; תשלום חובות- פלאחים בגלל איאחוז מהן 56יוצא שלגבי , משפחות 13,600שבמחוז היו באותה שנה בהערכה . מאסר

.)Hope Simpson, 1930, p. 70(הוצאו צווי עיקול או מאסר :סימפסון סיכם את המצב האסוני של חובות הפלאחים במלים הבאות- הופ -שאוכלוסיית הפלאחים כמעמד נתונה במצב חסר, לא תהיה זו שום הגזמה לקבוע" ).Ibid, p. 69 "(ווה של פשיטת רגלתק

184

זה שהעניק לפלאח אשראי , בתקופת המנדט נשמרה התלות של הפלאח הזעיר בסוחר , ואשר הפלאח נאלץ למכור לו את תוצרתו במחירים נמוכים, דשנים וכלים, לקניית זרעים .ידי הסוחר-שהוכתבו על

שעסקו בשיווק , ת של סוחריםאולם עם חדירת הקפיטליזם לכפר התארגנו גם חברו מחסן ירקות ; כך הוקמו חברה שעסקה בשיווק תוצרת ליפו. מידה גדול-תוצרת חקלאית בקנה

ידי סוחרים ובעלי קרקעות גבו מהפלאח -החברות המסחריות שהוקמו על. שוקי דגים; בחיפה' ע,1947, ושיץ(מהמחיר כדמי תיווך ולמעשה קיימו מונופול בענפים חקלאיים שונים 10%

39-38.( אלא גם , הסוחרים הגדולים ניצלו את הפלאחים לא רק באמצעות גבית דמי התיווך

ובאמצעות הכתבת מחירים , באמצעות הלוואה בריבית גבוהה לתשלום מסים ודמי חכירהבכך תרמו הסוחרים . גבוהים על הזרעים והדשנים ומחירים נמוכים על התוצרת החקלאית

.ים העצמאיים והאריסיםלהתרוששות הפלאח. גדלה תלותם של הפלאחים באשראי שנתנו הבנקים, עם התפתחות המערכת הבנקאית

אולם הם דרשו , הנשך הכפריים-הבנקים גבו אומנם שער ריבית נמוך יותר מאשר נושכישפלאחים , פירושו של דבר. קרקע-הקרקע וכן חתימות של ערבים בעלי משכוןערבויות כמו

נאלצו לשוב ולפנות למלווים , להם קרקע משלהם ואשר לא יכלו להשיג ערבים יתההישלא 64.בריבית קצוצה מקרב הסוחרים ובעלי הממון

התפוררות המושאע

של התקנות הבריטיות , כתוצאה מההשפעה המשולבת של חדירת שיטות עיבוד מודרניות

ושל תהליכי הקיטוב החברתי בכפר , יתשל הקולוניזציה הציונ, שחייבו רישום בספרי האחוזהשבעת , ההערכה היא). המושאע(התפוררה בהדרגה העדה הכפרית המסורתית , הערבי

שחולקו בין בני העדה אחת , של אדמות הכפרים אדמות העדה 70%הכיבוש הבריטי היו , 56%-ב –הוערך משקל האדמות שבחזקת העדה 1923בשנת . לשנה או לכמה שנים

בלבד מהקרקעות הרשומות היו 20%-כ – 1940ואילו בשנת , 46%-ב – 1930בשנת באמצע , לפי הערכה אחרת). Palestine Royal Commission, p. 219(אדמות מושאע

הייתה שיטת החלוקה מחדש של החלקות נהוגה עדיין ברבע מהקרקע 40-שנות ה ).Warriner, 1948, p. 67(המעובדת בפלשתינה

מאני על 'העות השלטוןהשנים שחלפו מאז החליט 80ברור שבמשך ,כך או אחרת הגדולה על הקרקע ועד לסופה של ) או החזקה(בכך את הבעלות ודרבןמכירת קרקעות

שהיה , עדתי של הכפר הערבי-נהרס בהדרגה המבנה החברתי, תקופת המנדט הבריטיחלקות בין מבוסס על חזקה עדתית על הקרקע ועל חלוקה מחדש תקופתית של ה

לא חיסל לחלוטין את הפיצול בבעלות ) המושאע(הרס העדה הכפרית , ברם. המשפחות, פי המצב ששרר באותו זמן- היא נקבעה על, כאשר נקבעה הבעלות על החלקות. ובמשקים

הרי גם הבעלות שנרשמה , שאם אדמות הכפר היו מפוצלות בין הפלאחים, דבר-של-ופירושושלגביהן הייתה תביעת , נותרו חלקות רבות, כן-על- יתר. צלתמפו הייתהבספרי האחוזה

.בעלות מצד מספר משפחותשלכל , הראה) ואשר הוזכר כבר לעיל(כפרים ערביים 5-ב 1944הסקר שנערך בשנת

שבאותם , פירוש הדבר. וכי כל משק הורכב מכמה חלקות, בעלים 4עד 2חלקה היו במוצע היא נשאה עדיין חותם , בעלות הפרטית לריכוז קפיטליסטיטרם הובילה ה, כפרים שנסרקו

מאלפים הנתונים לגבי פיצול המשקים . של המושאע הארגוןברור של מה שהיה צורת .שהיו מורכבים מכמה חלקות, החקלאיים

שבו , 1937היה מקרה בשנת , למשל, כך, ושיץ מביא בספרו דוגמאות לריכוז ההלוואות מהבנקים בידי הפלאחים העשירים 64

200ואילו כל יתר תושבי הכפר קיבלו יחד רק , לירות 300שלושת עשירי הכפר קיבלו הלוואה לקניית זרעים בסכום של שהראוי לאשראי , אך מובן: "וכך סיכם ושיץ. בנק המשכנתאות החקלאי העניק אשראי בעיקר לפרדסנים העשירים. לירות

).63' ע ,1947, ושיץ" (ידי כך מתגברת שוב הדיפרנציאציה שבכפר-ועל, א הפלאח העשירהקפיטליסטי הו

185

היו 30%. אלף דונם 27ששטחם הכולל היה , משקים 403בחמישה הכפרים שנסקרו היו ששטחם , מהמשקים היו משקים קטנים 40%; דונם כל אחד 20עד ששטחם, משקים זעירים

. דונם ומעלה 80שטח כל אחד מהם היה , הנותרים 30%ואילו ; דונם כל אחד 80- ו 21בין 10על , כל משק השתרע בממוצע: כלומר, חלקות 4,000-המשקים היו מפוצלים ל 403

וגם לגבי , קטנים וזעיריםפיצול המשקים לחלקות תפס גם גבי משקים . חלקות נפרדותככל שהמשק גדול יותר , כך-על-יתר. דונם ויותר 120משקים המשתרעים על שטח כולל של

ששטח כל אחד , במשקים הגדולים: כן גדל מספר החלקות הממוצע למשק, מבחינת שטחו Survey of Social and. (20מספר החלקות הממוצע למשק הוא , דונם 121מהם עולה על

Economic Conditions in Arab Villages, 1944 (Survey 1946, vol. I. P. 227( שהיא תנאי הכרחי למודרניזציה של , פיצול החלקות עומד בסתירה לריכוזיות משקית

.וגם תוצאה שלהם, מידה רחב- הייצור הקפיטליסטיים בקנה-החקלאות ולהתפתחות יחסיגם קודם שהייתה –הקרקע הפכו את הקרקע התפוררות המושאע וקביעת הבעלות על

, בניגוד למצב במסגרת המושאע. לסחורה, לרכוש פרטי –לכן בחזקת הפלאחים כחוכרים אלא רק את זכותו לחלקה , מסוימתשם לא הייתה למעבד זכות למכור או למשכן חלקה

הרי כבעלים פרטיים רשאי היה הפלאח גם למוכרה או , החלוקה התקופתית במוסגרת . גם להפסידה –כלומר , למשכנה

היה חייב , שהיה עליו לשלם את המיסים בכסף מזומן, הפלאח בעל החלקה הקטנה את חדירתם של דרבנהתחרות זו . וממילא נקלע לתחרות עם יצרנים אחרים, לייצר לשוק

לרכוש אך כדי . טרקטורים( מכאנייםשל השימוש בדשנים ושל כלים , שיטות עיבוד חדשותהראשונים שהחלו להשתמש , לכן, זרעים משובחים ודשנים נחוץ היה כסף, כלים חדישים

אשר בעקבות המודרניזציה של משקם הגדילו את , בכלים החדשים היו הפלאחים האמידיםאו שנאלץ למכור חלק , הפלאח הקטן שקע בחובות ואיבד את חלקתו, לעומתם. עושרם

החלה להתהוות , כתוצאה מתהליך זה. החלק הנותרולהמשיך לנהל משק על , מאדמתוולעומתה גדל , משקים קפיטליסטיים שהעסיקו פועלים שכירים-בכפר הערבי שכבה של בעלי

.שנאלצו לעבוד כשכירים, מספרם של הפלאחים חסרי הקרקע ומעוטי הקרקעביטוי היה ) המושאע(הקיטוב המעמדי בכפר הערבי שהוביל להתפוררות העדה הכפרית

והדברים אמורים לא רק בהפיכת חלק . להתפתחות קפיטליסטית בתוך הכפר עצמוהכפר הערבי עצמו פיתח יחסים מעין . מהפלאחים לפועלים שכירים בפרדסים ובערים

, דונם 150-120ששטח אדמתם עלה על , אריסים- נהגו פלאחים 30-בשנות ה. קפיטליסטייםהיה . ה היו מעבדים את השטח תמורת רבע מהיבולואל, )'חראתים'שכונו (לגייס עובדים

ונוסף לכך את חלקם במסים השונים , מהיבול 3/4 –בעל המשק –עליהם לשלם לאריס שכן הוא היה חוכר הקרקע , אריס שהעסיק חראת היה מין קפיטליסט זעיר. ובדמי החכירה

עדיין נוצל יחד עם זאת). 'בהמות עבודה וכו, המחרשה(והבעלים של מכשירי הייצור שעיבד את , משנה-החראת היה למעשה אריס. בשיטות הישנות, כלל- בדרך, החראת

הכנסת . אלא תמורת חלק קטן מהיבול, עבודה- החלקה שהועמדה לרשותו לא תמורת שכר .ולכן הוא לא היה פועל שכיר, אלא ביבול, לא בזמן העבודה שהשקיע תלויה הייתההחראת

מעמדי-קיטוב החברתיה

בסימן ; פתחות הכפר הערבי בתקופת המנדט עמדה בסימן החרפת הקיטוב החברתיהת. הממון מאידך גיסא- הקרקעות ובעלי-והתעשרות בעלי, התרוששות הפלאחים מחד גיסא

האגררייםבמסגרת היחסים הייתהאם העמקת הקיטוב החברתי , אולם השאלה היא. אומר קפיטליסטיים הווה, ם חדשיםאו שהיא גרמה להתהוותם של ניגודים מעמדיי, הישנים

בידי איזו שכבה נצבר הממון , האחד: כדי לענות על שאלה זו יש לבחון שני היבטים עיקריים .באיזו מידה נפוצה בכפר העבודה השכירה, והשני; )ההון(

בכפר הערבי ) קרקע ורכוש, ייצור-בצורתו הממונית או בצורת אמצעי(הצבר ההון , גביית מסים, על המשך הניצול המסורתי באמצעות דמי החכירה, לעיל יןשצוכפי , התבסס

ובכלל זאת הכנסות , יחד עם זאת הופיעו גם מקורות נוספים. הכתבת מחירים, נשיכת נשךהשכבה החברתית . וניצול העבודה השכירה, ממכירת קרקעות למוסדות ציוניים ולחברות הוןבתנאי פלשתינה –ל הייתה "המקורות הנשריכזה בידיה את מרבית הממון שנצבר מ

186

ממון -שכללה גם סוחרים ובעלי, שכבת הבעלים על שטחי קרקע נרחבים –המנדטורית הקרקעות והסוחרים הללו הם שגבו -בעלי. אמידים שחיו בערים או אפילו בארצות השכנות

, קצוצההם שנתנו הלוואות בריבית , הם שהיו גם חוכרי המסים, את דמי החכירה מהאריסיםוהם גם שהיו בעלי הפרדסים ובעלי המפעלים לעיבוד תוצרת , הם שמכרו מקרקעותיהם

הקרקעות הגדולים צברה את הונה הן מניצול - ששכבת בעלי, דבר-של-פירושו. חקלאיתוהן מניצול הפועלים השכירים ) כמוכרים וכקונים, כמלווים, כחייבי מס, כאריסים(הפלאחים

.יםבפרדסים ובמשקים הגדולשהמעמד השליט הישן , הייצור בכפר הערבי בפלשתינה היה-המיוחד בהתפתחות יחסי

האגרארייםגם שימר את היחסים , שנתגבש בתנאי אופן הייצור המבוסס על משקי איכריםוגם השתלב ביחסים הקפיטליסטיים בהקימו משקים חקלאיים , )כל עוד היה יכול(הישנים

נוח להתפתחות בורגנות - מצב זה יצר רקע לא. ל עבודה שכירההמבוססים ע, )'מטעים וכו(ושמתבססת על משקים , על המשפחות העשירות והוותיקות נמנתהשלא , ערבית חדשה

.חברתי-והפיכתה לנושאת המהפך הכלכלי, קפיטליסטיים מודרניים ועל ניצול עבודה שכירה) המושאע(העדה הכפרית שהתרחש על רקע התפוררות , הקיטוב החברתי בתוך הכפר

, שיצאה מקרב הפלאחים, שכבה זו. אכן הוביל להיווצרותה של שכבת עשירים חדשה-הגדילה את המשק שהיא ניהלה תוך השתלטות על חלקותיהם של הפלאחים השכנים או על

שהעסיקו חראתים או פועלים , העשירים החדשים הללו. ידי חכירת חלקות מידי בעלי הקרקעהם לא יכלו להתמודד , אך מבחינת כמות ההון שנצבר בידיהם, גורם קפיטליסטי היו, שכירים

.שריכזו בידיהם את הרכוש ואת הממון, עם הסוחרים והמלווים בריבית :בהדרגה שש שכבות חברתיות, איפוא, בכפר הערבי בפלשתינה המנדטורית התפתחו

; ובעלי המשקים הקפיטליסטיים הגדוליםהפרדסנים ואשר רק במקרים , אריסים-שהחכירו את האדמות שברשותם לפלאחים, הקרקע בעלי

; מעטים ניהלו בעצמם משקים חקלאייםבחזקתם שהייתהאו , שניהלו משק משלהם על קרקע שבבעלותם, הפלאחים העצמאיים ; ואשר נזקקו לרוב לעזרת חראת אחד או כמה חראתים, כחברי העדה הכפרית רים חלקות מבעלי הקרקע ומנהלים עליהן משקים עצמאייםהחוכ, הפלאחים האריסים

; בגובה של כחמישית מהיבול) דמי אריסות(תמורת תשלום דמי חכירה ואשר עבדו במשקי הפלאחים , )חסרי בהמות וכלי עבודה(שהיו חסרי משק , החראתים

; תמורת רבע מהיבול . יםשעבדו בפרדסים או במשקים גדול, הפועלים החקלאיים השכירים

הם יצרנים קטנים ) להוציא את ענף הפרדסנות(במצב שבו רוב מעבדי הקרקע הערבים המעמד בעל , ולא פועלים שכירים, המנהלים משקים על חלקותיהם או על חלקות חכורות

כדי שהקפיטליסטים הכפריים יהפכו , הכוח וההשפעה נשאר עדיין המעמד השליט הישןחברתית על המעמד השליט הישן או -בחינה כלכליתהיה עליהם לגבור מ, למעמד השליט

. ובתקופת המנדט הבריטי תהליך זה היה עדיין בראשיתו, להטמיעו בקרבםבכפר הערבי בתקופת המנדט שהסתירה המעמדית היסודיתמכאן ניתן להגיע למסקנה

גרו ש(הקרקעות - מורכבת מבעלי שהייתה, עדיין הסתירה בין השכבה השלטת הישנה הייתהשניהלו משק חקלאי , לבין המוני הפלאחים, מהסוחרים ומהמלווים בריבית, )בעיר או בכפרההון המנהלים -הסתירה החברתית החדשה בין בעלי. כאריסים או כחראתים, קטן כעצמאים

הסתירה הייתהאך עדיין לא , משק קפיטליסטי לבין הפועל השכיר החקלאי הופיעה כבר .היסודית

המשך קיומה של הסתירה . ים זה היו השלכות רבות בתחום החברתי והמדינילמצב דבר חברתי של הכפר הערבי ביחס לערים וביחס -המעמדית היסודית הישנה ביטא פיגור כלכלי

. מודרניות ארגוןשהתבססה על ייצור גדול תוך שימוש במכונות ובשיטות , לחקלאות היהודיתהציבורית בקרב האוכלוסייה הערבית נשארה -יתשגם ההנהגה המדינ, פיגור זה גרם לכך

.בעלות הקרקעות והממון, בידיהן של המשפחות המיוחסותידי המוסדות הציוניים וחברות - מדוע קניית הקרקעות על, מבנה חברתי זה גם מסביר

ומדוע פלאחים , השקעה פרטיות וציבוריות עוררה זעם עממי רחב בקרב הפלאחים הערבים .הקרקעות-ידי בעלי- כנים להיאבק נגד מכירת הקרקעות עלאלה היו מו

187

- בעלי הקרקע או בעלי החזקה עליה כחוכרים הם בעלי, בתנאים של משק קפיטליסטי כאשר הקרקע נמכרת והחווה הקפיטליסטית חדלה . אשר מעסיקים פועלים שכירים, ההון

, ותו במקום עבודה אחדשחדלים להעסיק א, פועל שכיר. מפטרים את הפועלים –להתקיים - הוא נושל כבר קודם; אך לגביו פיטורים אינם נישול ממשק שלו. מחפש מקום עבודה אחר

, לעומת זאת. שעה שחדל להיות בעל משק ונאלץ לצאת לשוק העבודה השכירה, לכןהעברת הבעלות , בתנאים של חקלאות המבוססת בעיקרה על משקים זעירים של פלאחים

נישול היצרן הקטן –רות ציוניות וחברות פרטיות אחרות פירושה היה על הקרקע לידי חבהאריס היה -לא הפלאח, מבחינה חוקית, אומנם. והפקעת זכותו להמשיך ולנהל את משקו

הייתההאריס החלקה -אבל לגבי הפלאח. אלא מי שהקרקע רשומה על שמו, בעל הקרקעשהוא הקים עליה ) וגם דורות(ם שהוא ומשפחתו עיבדו אותה במשך שני, מבחינה זו שלו

אלא בצורת החלק מהיבול שנותר , בצורת שכר הייתהשהכנסתו לא , שהוא חי ממנה, משק .ברשותו

האריס ישב על הקרקע : גרנובסקי היטיב לתאר את תפישתו של האריס הערבי את עצמו סת על חוזה חתום מבוס הייתההאריסות לא , זכות העיבוד הועברה אליו בירושה, כל ימי חייו

. ואילו דמי האריסות נתפשו בעיניו כעוד סוג של מס שמוטל עליו, מוגבלת בזמן הייתהולא פלאח היושב על אדמתו ומנהל את משקו ראה עצמו האריס , מסכם גרנובסקי, לכן

).281' ע, 1949, גרנובסקי(יכים שהתפתחו תהליך הקולוניזציה הציונית לא היה בעל משמעות חברתית זהה לתהל

הייצור הקפיטליסטיים לכפר הערבי בתקופת המנדט - תהליך חדירת יחסי. בתוך הכפר הערביל וכפי שהצבענו לעיל הוא לא גרם עדיין לנישול המוני ש, היה בראשיתו והתנהל באיטיות

אלה האחרונים העדיפו להמשיך ולגרוף . ידי בעלי קרקעות ערבים-פלאחים ערבים עלשהיו יצרנים קטנים בעלי משק , חכירה ומיתר התשלומים של האריסיםהכנסות מדמי ה

כאשר נמכרה חלקת , לעומת זאת). גם כאשר הם חכרו קרקע ושכרו כלי עבודה(עצמאי המחאה –קרקע למוסד ציוני וזה האחרון היתנה את הרכישה בסילוק הפלאחים מהקרקע

של מחאה לנוכח מה , אה לאומיתהחברתית נגד הנישול קיבלה בכורח הנסיבות אופי של מחכדי ליישב במקומם חקלאים , שנתפש באופן טבעי כטרגדיה של נישול פלאחים ערבים

.יהודיםשבו הפלאחים , מכאן שההרכב החברתי של הכפר הערבי יצר באופן אובייקטיבי מצב

ווה הם שהיוו את השכבה החברתית שהתקוממה נגד הנישול שלי, הערבים ובעיקר האריסיםשפתיים -אמנם גם המשפחות הערביות העשירות שילמו מס. את הקולוניזציה הציונית

. למחאה נגד הקולוניזציה אבל זה לא הפריע להן להמשיך ולמכור קרקעות שהיו ברשותןהאריסים היה המאבק נגד הנישול גם מאבק להגנה על עצם -לגבי הפלאחים, לעומת זאת

שהקולוניזציה הציונית הרעה את מצב , הביא בחשבוןוכאן יש ל. קיומם כיצרנים קטניםשהיא גרמה להאמרת מחירי הקרקע והרחיקה עוד יותר את אפשרותם ,הפלאחים גם בכך

.לרכוש חלקת קרקעעל עצם קיומם הערעורהמערכה שניהלו הפלאחים הערבים נגד נישולם מהקרקע ונגד

הממשלציה היהודית נשען על הגיבוי של שכן מפעל הקולוניז, הלאומי הייתה קשה וממושכת, בית שאן, חדרה, המאבקים של הפלאחים נגד הנישול באזורי עפולה. הבריטי בפלשתינה

, ידי מוסדות ציוניים והון פרטי-לירושלים ועוד נגעו בעיקר לשטחי קרקע שנרכשו ע, קיסריה. כפריים החדשיםקרקעות ערבים ונגד העשירים ה-גם נגד בעלי מסוימתאך הופנו במידה

העלאת עדרים על קרקע , תפיסה בכוח של שטחים, שכללו הפגנות במסגדים, המאבקיםלקבוע עובדות לגבי המשך השימוש באדמות ניסיון, חריש וזריעה ללא רשות, שהופקעה

שהוכרזה בשנת , ועד לשביתה הכללית, פניות לבתי משפט בענייני קרקעות, העדה הכפריתאך בכל זאת אילצו את הממשלה , המשך הקולוניזציה והנישול לא מנעו את – 1936

.הבריטית התחשב גם בגורם זה בבואה לעצב את מדיניותהמאבק הפלאחים נגד הנישול היה שילוב של מאבק לאומי ושל מאבק של יצרנים קטנים

נגד הרס בסיסם הכלכלי בעקבות חדירת ההון הקולוניאלי והמקומי והמעבר של המשק חשיבותו של מאבק זה נמדדת לא רק כניסיון לבלום את . חקלאי לפסים קפיטליסטייםה

אלא בתרומתו להעלאת רמת ההכרה ונכונות הפעולה של , ההתפתחות הקפיטליסטית

188

וכן , הזר ומהקולוניזציה שהוא נתן לה חסות מהשלטוןשנפגעו , שכבות עממיות רחבות .מהקיטוב החברתי בכפר עצמו

האגראריתאת השאלה של תיעוש החקלאות ועודף האוכלוסייה " פותר"ם הקפיטליז . לפועלים שכירים) הפלאחים(הקטנים היצרניםריכוז קרקעות והון והפיכת , בדרך של נישול

אלא מציב במקום הסתירות , זה אינו מבטל את הניגודים המעמדיים בכפר" פתרון" .לגידולו של מעמד הפועלים השכירים וגורם, המעמדיות הישנות סתירות מעמדיות חדשות

והוא הקמת משקים גדולים וממוכנים על יסוד , ייתכן פתרון אחר של השאלה האגררית אולם התנאי לפתרון כזה הוא העדר , התאגדות של האיכרים במסגרות קואופרטיביות

של שימור הפיצול. החותר לתמורות חברתיות, דמוקרטי שלטוןקולוניזציה זרה וקיום הקרקעות והמשק הזעיר לאורך זמן פירושו גם שימור של אופן הייצור המבוסס על משקי

כיצד מתבצעים הריכוז , השאלה היא. איכרים ועל שיטות עיבוד מסורתיות וכלים מסורתייםהנושאת את , ומיהי השכבה החברתית, של הקרקע והאינטנסיפיקציה של המשק החקלאי

.כלכלי הזה- התהליך החברתיכי ההבדל היסודי בין המשק של המתיישב , 1944-בונה קבע במחקר שפרסם ב. א

בפלשתינה לבין משק הפלאח הערבי ) הכוונה למתיישב היהודי שהיגר מאירופה(האירופי 400- בעוד שבמשק מהטיפוס האירופי הושקע בממוצע הון של כ: הוא בהון שהושקע בו

).74' ע, 1944, בונה(לירות בלבד 70ע הרי במשק הפלאח הושקעו בממוצ, לירותלהשתמש , על בסיס ההון שהושקע בו, היה יכול) היהודי(המשק החקלאי האירופי

ועל יסוד זה לשפר גם , בזנים משובחים של גידולים ושל הבמות, בדשנים, בהרחבה במכונות –יה זקוק המשק הקטן של הפלאח ה. את שיטות העיבוד ולהשיג פריון גבוה של הייצור

אך מנין . לירות נוספות של הון מושקע כדי להגיע למודרניזציה 200-150-ל –להערכת בונה הקרקע המסורתיים לא גילו עניין -בעלי? יכול היה לבוא ההון למימון ההשקעות הללו

כאשר , הקפיטליסטים. שכן הם הגדילו את עושרם בשיטות הניצול הישנות, בהשקעות, אלא על העבודה השכירה, ביססו אותה לא על המשק הזעיר, אותהשקיעו בפיתוח החקל

.ולכן היו מתחרים למשקי הפלאחים וגרמו להתרוששותםבכפר הערבי בפלשתינה המנדטורית היה אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים בתהליך

של שקיעה עקב ההשפעה המשולבת של חדירת הקפיטליזם ושל תהליך הקולוניזציה יצר ניגודים מעמדיים , שגרם להתרוששותם המהירה של הפלאחים, משטר זה. וניתהצי

שמצד אחד היו שטחי קרקע גדולים הראויים לעיבוד ואינם , חריפים והוליד את התופעהשלא יכלו לחיות , קרקע-קרקע ומעוטי-ומצד שני היו המוני פלאחים מחוסרי, מעובדים

כדי לפתור את הסתירות המעמדיות . ה נוספתונאלצו לחפש עבוד, מהמשקים שהם ניהלו-נחוצה תמורה חברתית הייתה, הישנות והחדשות בדרך דמוקרטית לטובת המוני הפלאחים

65.שבפלשתינה המנדטורית עדיין לא הבשילו התנאים המוקדמים שלה, מדינית יסודית המשקים החקלאיים היהודיים 6.5

25%- ל 1914מכלל היהודים בפלשתינה בשנת 14%-משקל היהודים שגרו בכפר עלה מ

רוב האוכלוסייה : היה זה מיעוט, אולם בכל מקרה). 11' ע, 1945, גרץ אהרון( 1944בשנת ליישובים החקלאיים היהודיים אותה משמעות הייתהמבחינה זו לא . היהודית היה עירוני

שבהם חיה , יםחברתית מכרעת לגבי האוכלוסייה היהודית כמו לכפרים הערבי-כלכלית .לגבי האוכלוסייה הערבית, מרבית האוכלוסייה

ישובים שבהם חיו 35-גדל מ) להוציא מוסדות חינוך(מספר היישובים החקלאיים היהודיים היישובים . 1948-אלף איש ב 108ישובים שבהם חיו 315-ל 1914- אלף איש ב 12

65

את דרישותיה העיקריות לשיפור מצב הפלאחים ) 1946(המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית הגדירה בוועידתה העשירית ת בנק ממשלתי למתן אשראי זול הקמ; חוק להגנת האריס מפני נישול; מורטוריום של חובות הפלאח והאריס: "הערבים

העברת '; זרעים וכו, זבל כימי, אספקת מכונות חקלאיות; חלוקת אדמות הממשלה למחוסרי קרקע; ולתקופה ארוכה לפלאחשיפור מצב ; חולים- פתיחת מרפאות ובתי, ביוב, ידי בנין כבישים-שיפור מצב הבריאות והמצב הסניטרי על, מפעלי השקאה

).29' ע,1946, וילנר" (השיכון

189

30שבהם חיו , מושבים 104; אישאלף 24שבהן חיו , מושבות 34: כללו 1948-החקלאיים ב ).690' ע', ו' כ, האנציקלופדיה העברית(אלף איש 54שבהם חיו , קיבוצים 177; אלף איש

, בתקופת המנדט הבריטי התפתחו המשקים החקלאיים שבבעלותם יהודים בשני כיוונים ה שהיה הדומיננטי בתקופ, הכיוון האחד. מאנית'שנצטיירו כבר בשלהי התקופה העות

משקים - והכיוון השני , היה הקמת משקי איכרים פרטיים במסגרת מושבות, המוקדמת .חקלאיים קואופרטיביים

היו צורה , )רוטשילד(א "שהיו אופייניים למושבות על אדמת פיק, משקי האיכרים הפרטיים אופיינית העסקת חראתים הייתהלמשקים הללו . של השתלבות במשק החקלאי המסורתי

, בחמש מושבות הפלחה בגליל התחתון 20- תיאור של המצב בסוף שנות ה. עלים ערביםופו :מבטא השתלבות זו, א"שייסדה יק

ויהא אפילו באחוזה שאף לתנאים ושיטת עבודה הנהוגים באחוזההפלאח העברי " עיבדה בעיקר , דונם אדמת פלחה 300ואת משקו הזעיר שברשותו היו לכל היותר -קטנה אין - ויהא מזוין בתקציב הברון –וברור שמשק פלחה זעיר . הערבי החראת חתמשפ

... גם אם האחת מנוצלת ניצול מכסימלי, בכוחו לכלכל שתי משפחותאומנם לא ; מקובלת בכל המושבות הייתההשיטה של העסקת חרתים במושבות הפלחה " , יעקב בזיכרוןכנהוג , הםתים שגרו עם משפחותיהם בחצרותיאהאיכרים העסיקו חר כל

בודדים איכריםהיו שהעסיקו פועלים ערביים שכירים שנתיים ושכירי יום ונמצאו גם . למשלההדגשות שלי " (קבועים פועלים עברייםהעסיקו הם , שבים העבודה הזולהיוצאים מן הכלל

).1933מרס , 23' מס, "הפועל הצעיר.) ("ג.ת –

משק "דונם היה 300משק של , שניהלו אותם איכרים כפי, במושגים של משקי פלחה והעיבוד נעשה בשיטות שהיו נהוגות במשקי , משום שהיה מבוסס על חקלאות בעל, "זעיר

אך היא מסימני ההיכר של משק הייתההעסקת החראת הערבי . הפלאחים שגידלו דגנים .הפלאח הערבי

וד שהמשקים החקלאיים אשר הוקמו בע, אולם בחלוף השנים הפכה צורת משק זו שולית צוידו במכונות ובסידורי השקיה ונוהלו בשיטות , על קרקע שרכשו המוסדות הציוניים

חל במושבות תהליך ,תהליך זהבהמשך ל. הם שהפכו הדומיננטיים –אגרוטכניות מתקדמות .וחלקן הפכו בהדרגה ישובים עירוניים, של עיור

ם היהודים שהתגוררו בישובים החקלאיים התפרנסו מהמפרנסי 59% 1927אם בשנת מבין המפרנסים שהתגוררו ביישובים החקלאיים , 40-הרי בראשית שנות ה, מחקלאות, )16%(יתר המפרנסים עבדו בתעשייה ובמלאכה . התקיימו מחקלאות 43%רק , היהודיים

ובפקידות במקצועת חופשיים, במסחר, בכספים, )3%(בהובלה ובתחבורה , )5%(בבניין ).26-24 ע"ע,1945, גרץ) (33%(

חל בתקופת המנדט שינוי , מבחינת שיטות העיבוד והיקף הבעלות או החזקה על הקרקע מאנית היו ברובם משקי 'היישובים החקלאיים היהודיים שהוקמו בסוף התקופה העות: מהותי

ו יותר על חקלאות ואילו היישובים שהוקמו בתקופת המנדט התבסס, בעל או משקי מטעיםההתיישבות (שטחי השלחין במשקים הקואופרטיביים . ועל משק מעורב) השקיה(שלחין

, 78' ע, 1954, הורוביץ( 1945-אלף דונם ב 106-ל 1929-אלף דונם ב 12-גדלו מ) העובדתבעוד שמשק : כתוצאה מתהליך זה הצטמצם השטח של יחידת המשק החקלאי). 120

-50הרי משק הדרים ממוצע השתרע על , על כמה מאות דונמים הפלחה המסורתי השתרעירד שטח ממוצע זה אפילו עד 40- ובשנות ה, דונם 25-23על –משק מעורב ; דונמים 20

).251' ע,1949, גרנובסקי(דונם 20-10המגמה של ירידה בשטח החלקה הממוצעת כתוצאה מגידול פריון הייצור החקלאי לא

כשם שהיא לא ביטלה את קיומם של משקי העזר בקרבת , הגדולים ביטלה את המשקיםנחלות אישיות של 530נימנו , 1927-לפי מיפקד החקלאות היהודית שנערך ב. הערים

במיפקד , שנה 14כעבור . דונמים ומעלה 200ששטח כל אחת מהן היה , איכרים יהודיים 200ל אחת מהן עלה על ששטח כ, נחלות אישיות 434נמצאו עדיין 1941/42-שנערך ב

, היה יהודה אלחדף 20- אחד מבעלי הקרקע הגדולים בשנות ה). 25' ע,1945, גרץ(דונמים ידי אריסים ערביים -הוא עיבד חלק מאחוזתו על: הפך להיות לפיאודל של יסוד המעלה"אשר 'ע, 1980. שאמה" (רפתים וארבעה מחסנים, חדרים 6חי מן ההכנסות בבית נאה בן , בלבד226.(

190

בדרך כלל מקובל לשים את הדגש בתיאור מבנה החקלאות היהודית בתקופה שקדמה שרוב החקלאות היה , אולם הנתונים מורים. להקמת מדינת ישראל על החקלאות השיתופית

אלף 20, 1945מנתה החקלאות היהודית בסוף , הסוכנות היהודיתלפי נתוני . דווקא פרטייחידות 6,000; היו משקים פרטיים) 45%או (משקים 9,000: מהם, משקים חקלאיים

משקי עזר של פועלים 5,000ונוסף לכך היו ; נכללו ביישובים השיתופיים) 30%או (משקים ).Statistical Handbook. p.144) (מכלל המשקים 25%(

הייתהשהחקלאות היהודית , כאשר מפחיתים את משקי העזר מכלל המשקים מסתבר רוב המשקים הפרטיים וכן . משקים שיתופיים 40%-משקים פרטיים ו 60%-בת ממורכ

המשקים השיתופים שלא התבססו על עבודה שכירה שימרו צורות קפיטליסטיות לא רק ענף ההדרים היה ברמה קפיטליסטית מפותחת ונוהל בשיטה , למעשה. מפותחות

או , ל"שהתגוררו בערים או בחו" בעלים נעדרים"הבעלים היו לעתים קרובות ; קולוניאליתהמשקים ,לעומת זאת. ידי פועלים שכירים- ואילו העיבוד נעשה בעיקר על, חברות ומוסדות

תוך שימוש מצומצם , החקלאיים האחרים נוהלו בידי בעליהם או בידי חברי הקואופרטיבים .עבודה שכיר-בכוחחברי 7,500; ושבי עובדיםחברי מ 5,800; איכרים 7,000נמנו בחקלאות 1945בשנת

בעלי משקים וחברי 20,700 –סך הכל ; אגרונומים ועובדים עצמאיים אחרים 400-קיבוצים ובלבד 14%או ( 3,300מספר השכירים היהודים בחקלאות היה אז רק . קואופרטיבים יצרניים

ים פקידים ובעלי מקצועות אחר 800-פועלים שכירים ו 2,500ובכללם , )מכלל המועסקים ).1946, 12-7חוברות , 1' כ, "י"עלון סטטיסטי של הסוכנות היהודית לא("

שהורכבו ממשקים קפיטליסטיים והעסיקו עבודה , המצב היה שונה במושבות ובמושבים הרי , לאחר שנוציא מהנתון בדבר המפרנסים במושבות ובמושבים את עקרות הבית. שכירה

מהמפרנסים היו בעלי 7%: כדלקמן הייתהמושבים מעמדית במושבות וב- החלוקה החברתיתהיו בני 16%-היו פועלים שכירים ו 41% –לעומתם ; היו בעלי משק מעורב 36%- פרדסים ו

מהמועסקים במושבות 57% 40-השכירים היוו כבר בשנות ה, במילים אחרות. נוערן שבמושבות מכא). 26' ע 1945, גרץ( 43% –בעוד שבעלי הפרדסים והמשקים , ובמושבים

בערך שכיר אחד על כל (אם כי שיעור העבודה השכירה , נוהלו המשקים בצורה קפיטליסטיתמשקלם הנמוך של השכירים היהודים בחקלאות בכלל העיד על . היה עדיין נמוך) בעל משק

רמה נמוכה של הצבר ההון בחקלאות ועל השפעת רמת ההחברה הנמוכה בחקלאות מצב זה עמד בניגוד למצב בתעשייה . חקלאות היהודיתהמסורתית הערבית גם על ה

בהתאמה מכלל המועסקים היהודים 97%- ו 75% 1945שם היוו השכירים בשנת , ובבנייה ).1946, 1' כ, "עלון סטטיסטי("

של מעבר ענף זה לניהול , חוקיות הייצור הקפיטליסטי פעלה בכיוון של תמורות בחקלאות שהצורות , התפתחות זו מעידה על כך. 66ניצול עבודה שכירה כלומר, קפיטליסטי מובהק

יכלו , )מושבים, קיבוצים(שהתבססו על עבודה עצמית , הקואופרטיביות של הייצור החקלאיכל עוד הקיטוב החברתי – ימתומסלהתקיים בצורתן הראשונית רק תקופה היסטורית

קפיטליסטי יכול להתפתח אלא אם אין משק , בטווח היסטורי. הקפיטליסטי לא הגיע גם אליהןבפרדסים לא חל שינוי , לכן. הוא מתבסס על עבודה שכירה ומנהיג שיטות עבודה תעשייתיות

ואילו במושבים ; הם אורגנו מלכתחילה על יסוד קפיטליסטי מפותח –העבודה בארגון .מקואופרציה להפרטה, ובקיבוצים מתחולל מעבר מעבודה עצמית לעבודה שכירה

גם כאשר העסיקה , ביסודה חקלאות קטנה ובינונית הייתה החקלאות היהודית הפרטית נימנו בחקלאות , 1941/42שנעשה בשנת , לפי מיפקד החקלאות היהודית. פועלים שכירים

ידי בעליהם -אלפים מהם עובדו על 6-ש, משקים אינדיווידואליים 8,800היהודית הפרטית Statistical Handbook. p.144(יהודים וערבים , ם שכיריםעובדו בעזרת פועלי 2,800ואילו

.(

66

אם כי זהותם , בשנים שחלפו מאז תמה תקופת המנדט הבריטי התמידה המגמה של העסקת פועלים שכירים בחקלאות ישראלים ופועלים מעיירות - פועלים ערבים –בשלב הראשון התרחב ניצול כוח העבודה המקומי . השתנתה בהתאם לנסיבות

.פועלים תאילנדים –ובשלב השלישי ; הכבושים פועלים פלסטינים מהשטחים –בשלב שני ; הפיתוח

191

שחיפשו , הון זעירים ובינוניים-החקלאים היהודים הפרטיים התיישבו על הקרקע כבעלי ההון לחקלאות שכן בפרדסים - פנו בעלי 30- וה 20- בשנות ה. תמורה הולמת להשקעותיהם

.ני ולהגיע לרווחים נאיםלנהל משק מודר, היה אפשר להעסיק פועלים שכירים. בצלאל עמיקםתיאור מפורט למדי של החקלאות היהודית הפרטית מצוי בספרו של

אורגנה וזכתה לגיבוי הן מצד ) מושבות ומושבים(שההתיישבות הפרטית , מהתיאור עולה –בין החברות הפרטיות שתמכו בהתיישבות זו . והן מצד חברות השקעה, המוסדות הציוניים

קבוצות ; נאמנות קרן עזרה; ב"שמרכזה היה בארה .P.E.C ברה הכלכלית לפלשתינההחוקבוצות יהודים אמידים , מאירס וזיו מלונדון, כמו משפחות סאקר, ל"הון מחו-של בעלי

).122' ע, 1980, עמיקם(מגרמניה בראשותו של וארבורג לזרז מפעל 1930-ו במוסדות ציוניים בשיתוף עם חברות המשקיעים הללו החליט

שהעבודה השכירה תשמש יסוד ", ואשר אמור להוכיח, "מפעל האלף"התיישבות שכונה קנה המידה העיקרי לשילובו של מהגר יהודי במפעל ). 123' ע, שם" (בריא וכלכלי של המשק

כשירותו לעבודה פיסית , וכן ניסיונו בחקלאות, האמצעים הכספיים של המועמד –האלף היה יכלו להתיישב : במילים אחרות). שם, שם(שנים 6-5ייו למצוא עבודה בשכר תקופה של וסיכו

אשר במקביל להתיישבותם יכלו להמשיך ולעבוד , מינימאלירק עובדים שכירים בעלי הון 67.כשכירים

התפתחות הקפיטליזם דוחפת בעלי משקים קטנים : במבט ראשון נראה הדבר מוזר ואילו כאן מדובר במפורש על עובדים שכירים שיקבלו עזרה לרכישת ,להפוך עובדים שכירים

אם מביאים בחשבון , מסתבר שהעניין אינו כה מוזר. שימשיכו להיות שכירים בתנאימשק .את התנאים ששררו בפלשתינה המנדטורית

נכתב במאמר ראשי , של האיכרים היהודים האמידים במושבות ביטאונם, "בוסתנאי"ב :1929באפריל 17', ג ןבגיליו

והמשק החקלאי העברי , הפועל העברי לא יוכל לעולם להתחרות עם הפועל הזול המקומי" אם הוצאותיו תהיינה פי שניים מהוצאות המשק החקלאי של , לא יכול להחזיק מעמד ברובווטעמים ונימוקים כלכליים , מיים לחודטעמים ונימוקים לאו. בארץ ובארצות השכנות, זולתו. ששום טעמים לאומיים לא יבטלום, יש חוקי ברזל של התחרות ושל זכות קיום. לחוד

צריכה הקרן , כדי שהפועל העברי והמשק החקלאי העברי יוכלו להחזיק מעמד גם שניהםצריך , עד כמה שנתברר לנו הדבר עד עכשיו, הסיוע הזה. םהציבורית להתיישבות לסייע לה

לפועלים וביצירת משקי התיישבות קטנים משקי עזרביצירת : להתבטא בשני אופנים ".ידי הרכוש הפרטי- הנוצרות על, במושבות הגדולות ומסביב לנקודות חדשות

על שמונה שעות . דה ליום במושבות הן שמונהשעות העבו"כי , בהמשך קובע המאמר שקיום משקי עזר ומשקים קטנים , מכאן המסקנה". עבודה לא יחיה ולא יתקיים פועל עברי

. ידי עבודה עצמית-והשלמת הכנסתם על, צריך לאפשר תשלום שכר נמוך לפועלים היהודיםבדומה –ות עונתיות המשקים הקטנים היו צריכים להבטיח פועלים יהודים לעבוד, נוסף לכך

קיום . שבתום העבודה העונתית היו שבים לעבד את חלקותיהם הקטנות, לפועלים הערביםהמשקים הקטנים צריך היה גם לקשור את הפועלים למושבות ולבלום את מעברם אל

.העריםרצונם של –השפיעה גם סיבה מעשית , חברתי היסודי הזה-מלבד האינטרס הכלכלי

החברות . החוב בפירעוןראי לשכירים הללו להיות בטוחים שלא יהיה עיכוב נותני האשולכן הקפידו , מסחרית עסקהשהוזכרו לעיל ראו באשראי שהן העמידו לרשות המתיישבים

, וכדי להבטיח זאת נדרש כל מתיישב להתחייב. ייפרעו במועד תשתשלומי החוב והריבי ).125' ע, שם(שנה מחוץ למשקו ב!) חודשים 8(ימים 210שהוא יעבוד לפחות

בפירעוןפיגורים . נהגה למצות את הדין עם המתיישבים"חברת התיישבות האלף חייהם של המתיישבים -תנאי. ולא אחת הושבת בשל כך מכון המים, ההלוואה גררו עיקולים

במיוחד קשה היה מצבם כאשר : ולא כולם יכלו לעמוד בחובת התשלום במועד, היו קשיםההלוואה הביאה בפירעוןכל פיגור . חוץ מכניסה- לא נמצאה בקרבת מקום מגוריהם עבודת

המתיישבים נאלצו איפוא . עמו נטל נוסף בשל הריבית שחושבה לפי שיעור גדל והולך

67

התיישבות 'פרויקט . של ההתיישבות החקלאית' מיתי'תנועת העבודה הסכימה לשתף פעולה עם ההון הפרטי גם בתחום ה" נדרשו לעבוד ' פועלים'ואילו מתיישבים . בעלי הון פרטי גדול, הברית-מומן ונשלט בידי יהודים מאירופה ומארצות' האלף

).49' ע, 2001, קרלינסקי" (בסקטור הפרטי שנים לא מעטות לשם השתתפות במימון התיישבותם

192

הובאו מתיישבים לדין על פיגורים 1935-1934בשנים . והחוב הוסיף לעמוד בעינו, לשלםהוטלו עיקולים , של דבר נאלצו לשלם את הוצאות המשפט בסופו. תשלום הלוואות-ועל אי

והמתיישבים ראו , כל אלה תרמו אף הם ליצירת האווירה העכורה. פינוי-והוצאו נגדם צוויההדגשות שלי " (שאינה מוכנה להתחשב בצורכיהם ובקשייהם' האלף'עצמם כקורבן חברת

).שם, שם) (ג"ת –כולל בנקים (דים למוסדות הציוניים ולחברות פרטיות נושא החובות של המתיישבים היהו

היה חקלאי יהודי ממוצע מסיים שנה 20-בראשית שנות ה. לא היה חדש) וחברות השקעה ,באותה תקופה העריכו. לירות מצריות 25-20בינונית או דלה מבחינת היבול בגירעון של

סכום , לירות מצריות 1,200-800שעול החובות הממוצע למשק ביישוב מזכרת בתיה היה ).228, 227' ע, 1980, שאמה(שעלה כמה מונים על הכנסתו השנתית

לתלותה של ההתיישבות היהודית בהון שסיפקו המוסדות הציוניים נוספה גם תלותם שנוסדו בעזרת החברות , קבוצות של מתיישבים יהודים 23-ב: לדוגמא. הרבה באשראי, ידי הון של המוסדות הציוניים-מהשקעות ההון על 60%מומנו ,1936-1935הציוניות בשנים

מהזדקקותכתוצאה . היו הון עצמי 9%ורק , )חובות(ידי אשראי מהבנקים - מומנו על 31%אך וכך הגיעו . היה על המשקים הקואופרטיביים היהודיים גם לשלם ריבית גבוהה, לאשראי 2לסכום של ) ם החקלאיים השיתופייםהיישובי(החובות של כל משקי העובדים 1936בשנת

- ב 1937-אלף לירות וב 84-ב 1936- והריבית ששולמה על חוב זה הסתכמה ב; מיליון לירות ).55' ע, 1944, הורוביץ(אלף לירות 100, תבעה מבעלי המשק גם להיות עצמאי, התניית החברות במושב בעבודתו השכירה

אבל היו לכך גם . השעות המקובלות 8-בר לכלומר האריכה את יום העבודה הרבה מעהמתיישבים שהתמידו בעבודתם מחוץ למשק והצליחו גם להחזיק את : השלכות אחרות

המעסיקים עבודה , קפיטליסטים-הפכו בהדרגה חקלאים, המשק וגם לשלם את חובותיהם מכאן ששיטת ההתיישבות הזאת הובילה. הפועל היה חבר מושב אחר –ולעיתים , שכירה

.למרות שיוחסו לה שאיפות אידיאולוגיות של שוויון ושיתוף, לקיטוב בתוך המושב עצמו. שנוצר בין חברי המושב לבין עצמם, חמורה במיוחד היה בעיית הפער הכלכלי"

ופגעו בעקרון השוויון וביחסי , לה בין הכנסותיהם של חברי המושב גדלו והלכוא הבדליםשוויון נעוצה - הסיבה לאי. ם ריחפה סכנה להיווצרות מעמדותעל המושבים הצעירי, החברות

בעצם קבלת המועמדים להתיישבות בשל סיווגים לאלה הזכאים להתיישבות מלאה הייתההשוויון החמיר והלך בגלל שיטת העבודה השכירה - אי. ולאלה הזכאים להתיישבות הדרגתית

לבד מן המתיישבים . המושב וזו יצרה הזדמנויות לא שוות לחברי, מחוץ למסגרת המשק –ההדגשות שלי " (היו גם מתיישבים שלא קיבלו כל הלוואה מחברת ההתיישבות ,האלה

).136' ע, 1980, עמיקם) (ג"תשקיבלו סיוע כדי להפוך בעלי משקים חקלאיים , נוסף להתיישבות של פועלים שכירים

68.ההתיישבות של קבוצות פועליםמשכה גם נ, פרטיים

גידול שטח הפרדסים הפך את המושבות היהודיות במישור החוף למקומות עבודה לאלפי שמספר פועלי הפרדסים היהודים גדל מחמשת , לעניינו חשוב לציין. יהודים וערבים, פועלים

קבוצות פועלים חקלאיים אלה התארגנו במסגרת . 1930-לשמונת אלפים ב 1926-אלפים בהתחייבו לעבד את ןשלפיהם ה, פרדסים בחוזים שנתיים שהתקשרו עם בעלי, קבלניות

התארגנו בתוכן על , קיבוציםשכונו , הקבוצות הקבלניות הללו. הפרדס ולקטוף את הפרי .עסקו גם בעבודה בתעשייהן חבריה, ומלבד העבודה החקלאית, בסיס קולקטיבי

ת ההתפתחות קיומן של הקבוצות הקבלניות הללו במושבות היה אפשרי משום שרמ עבודת . והייצור הזעיר היה נפוץ, עדיין נמוכה הייתההקפיטליסטית בחקלאות בפלשתינה

כיוון שהיא שחררה אותם , נוחה לבעלי הפרדסים ולמעבידים אחרים הייתההקבוצות הללו .מהצורך לארגן את העבודה ולדאוג לזכויותיהם של הפועלים

, את קיומן של הקבוצות הקבלניות הללו שאפשרו, אולם נוסף לתנאים האובייקטיביים ששילבו את הקבוצות הללו , השפיעה כאן במידה רבה גם מדיניותם של המוסדות הציוניים

שהשקיעו בחקלאות , ההון היהודים-שבעלי, העניין היה בכך. במפעל הקולוניזציהשהיו הקימו את משקיהם בעיקר במישור החוף ובאזורים קרובים לערים , בפלשתינה

.2פרק ' ר –חברתי של קבוצות הפועלים -ניתוח כלכלי 68

193

שתנאי , לא הייתה דרך לחייבם להתיישב באזורים מרוחקים מהערים. מתאימים לפרדסיםלעומת זאת הפועלים חברי הקבוצות הקבלניות פעלו אומנם . החיים בהם היו פחות נוחים

.הדרוש לרכישת קרקע ומשק חקלאי המינימאליאך לא היה בידם ההון , כעצמאיםבזמן גם -ובו, ם לחברי הקיבוצים הללו אשראי להתיישבותלכן הציעו המוסדות הציוניי

. ידיהם-על פי תוכנית הקולוניזציה ובהתאם לקרקעות שנרכשו על, קבעו להם היכן יתיישבוואילו , לירות 75שחבר קיבוץ צריך להשתתף במימון התיישבותו בסכום של , נקבע 1939- ב

).52' ע, 1980, עמיקם(לירות 340-האשראי שהוא מקבל מקרן היסוד יסתכם בבתקופת המנדט , אפוא, הקולוניזציה הציונית בתחום החקלאות הייתה בנויה, בסיכום

:שה יסודותוהבריטי על שלהבריטי בהתיישבות של יהודים השלטוןהתמיכה העקרונית והמעשית של – האחד

.במסגרת הקולוניזציה של פלשתינה. ליות להתיישבות ללא הפרעה מצד השלטונות הבריטייםבוצעו הע 1946עד לתחילת "

לרוב דאגו המוסדות המיישבים להודיע מראש על הקמת ישובים בלא שייתקלו בהתנגדות ).331' ע,1980, גבתי" (מצד הנציבות בירושלים

-ולציוד חקלאי על) מפעלי מים וניקוז(למפעלי תשתית , גיוס הון לרכישת קרקעות – השני ל ומוסדות "הון מחו-לרבות בעלי, וסדות הציוניים ובעזרת חברות השקעה פרטיותידי המ .אשראי

מוצדקת - והרי המיכון הגבוה נתאפשר רק הודות להשקעת הון גדולה ביותר ובלתי" ' ע, 1954, הורוביץ" (ידי המתיישבים והמוסדות היהודיים-שנעשתה על, מבחינה כלכלית

76.( - הון להתיישבות חקלאית על קרקעות שנרכשו על-עלים יהודים חסריגיוס פו – השלישי

הן ביישובים שהתבססו על משקים פרטיים והן ביישובים , ידי המוסדות והחברות הציוניים .שהוקמו על יסודות קואופרטיבים

קולוניזטוריים של שליטה נוכחית -מיקום היישובים בהתאם לשיקולים מדיניים – הרביעי .באזורים שונים של פלשתינהועתידית

מלבד צידוקים , הנימוק העיקרי שהועלה להצדקת הגישה המעדיפה את הכפר על העיר" הרב יותר של ההתיישבות החקלאית הערך הקולוניזטוריהיה , אידיאולוגיים מדיניים ).29' ע, 1977, רייכמן" (בבניית הבית הלאומי

הפכה את הקולוניזציה ,הגורמים ארבעתתם של המוסדות הציוניים לשלב את הצלח על כל המשתמע מכך לגבי נישול הפלאח הערבי הפלשתינאי , הציונית מתוכנית למציאות

נבדלת של התושבים ) מדינית –ובהמשך (חברתית -מאדמתו ולגבי יצירת מסגרת כלכלית .היהודים

194

; התחרו עם מעמד ביניים ערבי הציונים לא"

, של נכבדים, יחסית, הם נשאו ונתנו עם מספר מועט, במקום זאת "ועם איכרות ענייה ולא משכילה

69)קנת שטיין(

החברתימבנה המעמדי וה. 7פרק

האוכלוסייה 7.1

בשנים . לכת בהרכב האוכלוסייה של פלשתינה-בתקופת המנדט הבריטי חלו שינויים מרחיקילש מספר התושבים כתוצאה מההגירה של יהודים ומהריבוי הטבעי של וש 1947-1919

.ערבים ויהודים, האוכלוסייה המקומית

שנים נבחרות, האוכלוסייה בפלשתינה. 18לוח

סך הכל ערבים יהודים אוכלוסייה % אוכלוסייה % אוכלוסייה %

)דןאומ( 1919 590,000 100.0 535,000 90.7 55,000 9.3

)מיפקד( 1922 757,182 100.0 673,388 88.9 83,794 11.1

)מיפקד( 1931 1,035,831 100.0 861,211 83.1 174,610 16.9

)אומדן( 1936 1,366,692 100.0 982,614 71.9 384,078 28.1

)אומדן( 1947 1,899,000 100.0 1,269,000 66.8 630,000 33.2

.35' ע, 1961 ,הובנה ;of 1931; Census of Census 1922: המקורות

האוכלוסייה ; 3.2כי בשנות המנדט הבריטי גדלה אוכלוסיית פלשתינה פי , מנתוני הלוח עולה

ומשקלם בקרב האוכלוסייה , 11.5ואילו מספר היהודים גדל פי ; 2.4הערבית בה גדלה פי לוניזציה שהתהליך הקו, דבר משמעות. 1947- ב 33%-ל 1919- ב 9%- הכוללת גדל מ

אם כי גם , שנה לשינוי רציני בהרכב הלאומי של האוכלוסייה 30-הציונית גרם במשך פחות מ .של תושבי פלשתינה, שליש אחד בלבד –ואילו היהודים , שלישים-היוו הערבים שני 1947- ב

הרכב המהגרים וההתפתחות הקפיטליסטית של המשק הפלשתינאי הגדילו בקצב מהיר אלף איש 264התגוררו בערים 1922-ב: בי הערים ואת משקלם באוכלוסייהאת מספר תוש

היוותה עדיין 1942- ב, בכל זאת, אולם). 46%(אלף 742 – 1942-ואילו ב, )35%( Statistical Abstract 1944/45) (54%(האוכלוסייה הכפרית למעלה ממחצית האוכלוסייה

p. 5: Census of 1922, p. 5 .( , 2.8האוכלוסייה העירונית בפלשתינה פי , אפוא, גדלה, 1942-1922, שנה 20שך במ

המעבר מהכפר , מבחינת האוכלוסייה הערבית. בלבד 1.9פי –ואילו האוכלוסייה הכפרית ושל אפשרויות התעסוקה , מצד אחד, אל העיר היה פועל יוצא של ההתרוששות של הפלאח

שבתקופה , הנתונים הרשמיים מורים, וסייה היהודיתאשר לאוכל. מצד שני, שנפתחו בערים-ל 18%- מ - האמורה גדל בקרבה דווקא חלקה של האוכלוסייה שהוגדרה כאוכלוסייה כפרית

24% )Statistical Abstract, 1944/45, p. 5 .( אולם חלק ניכר מהיהודים שהתגוררו .במושבות וביישובים חקלאיים אחרים לא עסקו ישירות בחקלאות

69

Stein, Kenneth W. (1984), The Land Question in Palestine 1917-1939, University of North

Carolina Press, p. 219.

195

מהגרים יהודים 7.2

היקף הגירה ניכר , אלף יהודים 452היגרו לפלשתינה , 1948-1919בתקופת המנדט הבריטי

ובמיוחד בהשוואה , ביותר בהשוואה לגודל האוכלוסייה המקומית בראשית אותה התקופהשדחפו יהודים לצאת , החברתיות-נוסף לסיבות הכלכליות. למספר התושבים היהודים אז

, פעלו, )'סעיף ג, 2חלק ראשון פרק (ואשר נסקרו לעיל , )בעיקר באירופה(מארצות מגוריהם שגרמו לבריחתם של מאות אלפי יהודים , סיבות מדיניות, 40-וה 30-בעיקר בשנות ההשתלטות הנאצים על גרמניה ומלחמת , עליית הפאשיזם באירופה. מארצות מגוריהם

ות האנטישמיות עד כדי השמדה של שישה מיליון שהחריפו את הרדיפ, העולם השנייהאו מעבר , גרמו שיהודים רבים נסו על נפשם וחיפשו מקלט בארצות אחרות באירופה, יהודים

, הברית על ההגירה אליהן- עקב ההגבלות שהטילו ארצות קולטות הגירה כמו ארצות. לים .גדל במידה ניכרת זרם המהגרים היהודים שפנה לפלשתינה

מבוססת על הייתה, בהבדל מהגירתם לארצות אחרות, ירתם של יהודים לפלשתינההג הבריטי בפלשתינה עודד הגירה של יהודים הן בדרכים השלטון, ציוני- שיתוף פעולה בריטי

מינהליים נוחים להשקעות -והן ביצירת תנאם כלכליים) הצהרת בלפור וכתב המנדט(מדיניות וגם כאשר בשנים . ת קהילתית של האוכלוסייה היהודיתלרכישת קרקעות ולהתארגנו, הון

על , בתגובה להתמרמרות של האוכלוסייה הערבית, הכריז השלטון הבריטי, מאוחרות יותר .המשיכו אלפי יהודים להגר לפלשתינה מדי שנה, הגבלות מסוימות בהגירה

עה לביטול כל ההנהגה הציונית בפלשתינה ומחוצה לה ניהלה מסע תעמולה מתמיד בתבי , מבחינתה. אבל למעשה שיתפה פעולה עם השלטון הבריטי, הגבלות על הגירתם של יהודים

חברתי - הגבלות על הגירה והצורך להשיג אישורי הגירה היו דרך להשפיע על ההרכב הכלכלי 70.והפוליטי של המהגרים היהודים

שאותם היה אפשר לשלב ,המוסדות הציוניים גילו אינטרס מיוחד בהגירתם של צעירים , הסוג הזה של הגירה. ובמיוחד בתחום ההשתלטות על הקרקע, במפעל הקולוניאלי הציוני

ושבבואם , ל"כלל צעירים שקיבלו הכשרה בחוות חקלאיות בחו, "העלייה החלוצית"שכונה .או ליישובים חקלאיים קיימים, לפלשתינה הצטרפו לקבוצות הפועלים

בוועדה ( 1940במארס 27-בדבריו ב" חלוצית"ת האינטרס שבהגירה הניסח א אוסישקין ): הסודית לבירור היחסים בין היהודים והערבים

–כשנחוץ ללכת למקום רחוק . ההון הפרטי אינו רוצה ללכת –כשנחוץ ללכת למרחק " העולמית -(שהתחיל לבוא לארץ רק אחרי המלחמה , אלמנט חלוצידרוש לשם כך

).S 25/2992צ תיק "א" ()הראשונה :קימרלינגבאותו נושא כתב

ידי המוסדות של היישוב היהודי והמבוססת בעיקר על -המבוקרת על' עליה החלוצית'ה" שכן ניתן היה –גם נתפסה כיעילה בניהול הקונפליקט עם הערבים ... 'גרעיני הכשרה'

הייתה שפסגתה, ישבותית שקבעה עובדות טריטוריאליותבאמצעותה לבצע מדיניות התי ).1976, קימרלינג" ('חומה ומגדל'בתקופת

הגבלות , דבר-של-ביסודו, ההגבלות שהטילו הבריטים על הגירת יהודים לפלשתינה היו רתם שהבריטים היו מעוניינים בעיקר בהגי, עולה 1933-מחוקי ההגירה שהופעלו ב. כלכליותמקצוע -וכן בהגירתם של בעלי, )הגירתם של אלה לא הוגבלה כלל(הון ובעלי רכוש -של בעלי

שההגירה אכן , מלמד 30-ניתוח מבנה ההגירה בשנות ה). הגירתם של אלה זכתה להעדפה(עד (שגילה עניין בעידוד הקפיטליזם המקומי , הבריטי השלטוןפי העדפותיו של - על הייתה .ע לקולוניזציה הציוניתובסיו) מסויםגבול

ותמורת , כי ממשלת המנדט תקבע את היקף ההגירה, קיבלה הנהגת היישוב את העיקרון, לאורך כל התקופה, כל זאתוב" 70

גם להנהגת היישוב , אלמלא הייתה ההגירה מוגבלת. את הרכבה חלקיתזאת יכולה הייתה הנהגת היישוב המאורגן לקבוע באמצעות ארגוני ההכשרה למיניהם של , עוד בחוץ לארץפיקוח שנעשה –המאורגן לא הייתה אפשרות פיקוח על הרכבה

).1976, קימרלינג" (המפלגות השונות שהרכיבו את הנהלת היישוב

196

1938-1933, הרכב המהגרים היהודים הרשומים. 19לוח

מספר המהגרים

מכלל %- ב המהגרים

%- במהמהגרים הרשומים

5-1בסעיפים

29.4 11.1 20,681 לירות ומעלה 1,000בעלי הון של .1

0.9 99 לירות לפחות 500בעלי הון של . 2

0.1

1.5 1,040 ירות לפחותל 250בעלי מלאכה עם . 3

לירות 4בעלי הכנסה חודשית של . 4 לפחות

475 0.7

68.3 25.8 48,123 פועלים. 5

- 11.7 21,931 )3-1(בני משפחה של בעלי הון

- 21.1 39,457 )5(בני משפחה של פועלים

בני משפחה של תושבי פלשתינה ואחרים

54,882 29.4 -

100.0 100.0 186,688 סך הכל

Statistical Abstract 1939 p. 32: מחושב לפי

היו שתי קבוצות חברתיות ) משפחה-ללא בני: כלומר(בין המהגרים המפרנסים , 19לפי לוח

שמנו , ובעלי הון של אלף לירות ומעלה, מכלל המפרנסים 68%שמנו , הפועלים: גדולותבעלי הון קטן , מפרנסיםמהמהגרים ה 1.5%המלאכה רק -לעומת זאת היוו בעלי. מהם 29%

האופי . בלבד 0.7% –ואילו החיים מרנטה קטנה או בינונית 0.1%רק –) לירות 500עד (שבהן היה משקל , הבדיל אותה מההגירה בשנים הקודמות 30- הזה של ההגירה בשנות ה

, יחסית, ואילו מספרם של בעלי ההון הגדול, המלאכה והסוחרים הקטנים גבוה יותר-בעליבו בזמן גם האיץ המבנה הזה של ההגירה את ההתפתחות הקפיטליסטית של . מוךהיה נ

.פלשתינה, פורסמה מהדורה נוספת של הנחיות ממשלת המנדט בקשר להגירה 1939באפריל

רשאים להגר לפחות כי מהגרים בעלי הון של אלף לירות , היתר- בהנחיות אלה נאמר ביןהון -הגירת בעלי 1942-1930הסתכמה בשנים , ניות זועל יסוד מדי. לפלשתינה ללא הגבלה

Statistical Abstract(רובם ככולם יהודים , אלף איש 26-ב) בעלי אלף לירות לפחות(1944/45, p. 14.(

הרי מנתונים המתייחסים לשנת , מבחינת תעסוקת המהגרים היהודים קודם בואם לארץ כאלה –בעצם (הגדירו עצמם כחקלאים שלפיה למעלה מרבע, מצטיירת תמונה 1936

עסקו 15%; עסקו בתעשייה ובמלאכה 17%; )שעברו הכשרה בחוות חקלאיות ציוניות). 'אמנות וכו, משפט, דת, חינוך, רפואה(עסקו במקצועות חופשיים 12%ואילו ; במסחר

כאן ). Report, 1936(ועוד ) סטודנטים(בלימודים , בשירותים אישיים, היתר עסקו בתחבורהבעלי המקצועות :של האינטליגנציה, יחסית, הלב למשקל הגבוה- מן הראוי להסב את תשומת

השתלבותה של . החופשיים והסטודנטים היוו רבע מכלל המהגרים היהודים באותה שנהאינטליגנציה זו בחיי החברה בארץ העניקה דחף חשוב לפיתוחם של המוסדות להשכלה

, הסוכנות היהודית, העצמי השלטוןשל מוסדות , של האמנות ,של מוסדות הבריאות, גבוהה .הרשויות המקומיות וכן הלאה

ההגירה היהודית בתקופת המנדט הבריטי זרמה בעיקר מארצות מזרח אירופה ומרכזה . התיכון ומארצות הברית-ובמידה מועטת מארצות המזרח, )שלושה רבעים מהמהגרים(

1945בשנת . דתי של האוכלוסייה היהודית בפלשתינהעובדה זו השפיעה על ההרכב הע 78%שהיוו , ")אשכנזים("אלף יוצאי אירופה ואמריקה 460כללה האוכלוסייה היהודית

עדות ("אלף יוצאי המזרח התיכון וכן בני היישוב הספרדי הישן 132- ו; מהאוכלוסייה ).Statistical Handbook, 1947, p. 60(מהאוכלוסייה 22%שהיוו , ")המזרח

197

. בישובים חקלאיים –ומיעוטם , מרבית המהגרים היהודים לפלשתינה התיישבו בערים -אלף בקירוב ב 440- ל 1922- אלף בקירוב ב 70-מספרם של היהודים תושבי הערים גדל מ

גדל מספרם של היהודים שחיו בכפרים , לעומת זאת. אלף איש 370גידול של – 1945גידול של – 1945-אלף בקירוב ב 150- ל 1922-אלף ב 14-רים מוביישובים חקלאיים אח

1945- היו ב, שעל כל תושב יהודי ביישובים החקלאיים, דבר- של-פירושו. אלף איש 136שרק חלק מאלה שהתגוררו בישובים , לכך יש להוסיף. כשלושה תושבים יהודים בערים

לאות בקרב היהודים משקל המתפרנסים מחק. שהוגדרו כחקלאים אכן עסקו בחקלאות, 1945, גרץ ,גורביץ( 1941/42-ב 44%- ל 1926-ב 70%-תושבי המושבות והמושבים ירד מ

).91' ע

סקירה כללית: מעמדות ושכבות חברתיות בפלשתינה 7.3

הייצור - עולם בשלב של התגבשות יחסי- פלשתינה נמצאה בתקופה שבין שתי מלחמותשעדיין החזיק , ל משק המבוסס על משקי איכריםאלה התפתחו על רקע ש. הקפיטליסטיים

) מסוימתוגם תחרות (פעולה -ושל שיתוף; ציונית-של קולוניזציה יהודית; מעמד בעיקר בכפרגם בפלשתינה לא חיסל , כמו בארצות אחרות. בין ההון המקומי לבין ההון הקולוניאלי הבריטי

אלא פורר אותו בהדרגה , אחת את המבנה החברתי שקדם לו-המשטר הקפיטליסטי בבתלכן כלל מערך הכוחות המעמדיים . והמשיך לחיות עם שרידיו במשך תקופה ארוכה

הן מעמדות אופייניים למשטר המסורתי והן מעמדות פרי 30- וה 20-בפלשתינה בשנות ה . ההתפתחות הקפיטליסטית

סא את ומאידך גי, הקרקעות- גיסא את בעלי-כללה מחד שכבת בעלי הרכוש הגדול –המבדיל ביניהם ; ייצור-היותם בעלי אמצעי –המשותף לשני מעמדות אלה . הבורגנות

-אלא החכירו את אדמותיהם תמורת דמי, הקרקעות לא ניהלו בדרך כלל משק משלהם-בעליבעלי ; ואילו הבורגנות ניהלה מפעל או חברה באמצעות ניצול עבודה שכירה, חכירה

נושאת הייתהקפיטליסטי בעוד שהבורגנות -טר הטרוםהקרקעות היו המעמד השליט במש .ההתפתחות החדשה

הערבי היה לעתים הקרקעות-בעלמאנית 'בגלל התנאים ששררו בפלשתינה העות עם התפתחות ענף . 'חוכר מיסים וכו, קרובות סוחר עירוני בעל עסקים בתחומים שונים

, קעות הערבים שנטעו פרדסיםהקר-היו אלה שוב הסוחרים האמידים ובעלי, הפרדסנותהיו , שהיו גם בעלי קרקעות, ברשותם של הסוחרים האמידים. והעסיקו בהם פועלים שכירים

.ומפעלים אחרים) טבק, סבון, שמן(גם מפעלי חרושת לעיבוד תוצרת חקלאית שהדיפרנציאציה בתוך שכבת הערבים בעלי הרכוש הגדול , מצב הדברים הזה גרם לכך

מקרב השכבה של בעלי רכוש קרקעי רב התפתחה השכבה של בורגנות . ה מובהקתלא הייתשבני המשפחות , לכך יש להוסיף. מסחרית ויצאו גם אלה שעברו לעסוק בפעילות תעשייתית

, והדתי) של ממשלת המנדט(הערביות האמידות גם תפסו עמדות בכירות במנגנון הממשלתי 71.'במקצועות החופשיים וכו

:מורכבת מכמה שכבות הייתה גנות הפלשתינאיתהבור , השכבה היותר ותיקה, )היבואנים והיצואנים, הסיטונאים(שכבת הבורגנות המסחרית

;כמו חכירת מסים ומתן אשראי, שהצטיינה בצבירת ממון ואשר עסקה גם בתחומים אחרים, ה ותיקהאף היא שכב שהייתה, )אנשי המושבות, הפרדסנים(שכבת הבורגנות החקלאית

;עבודה שכיר-שהתגבשה בפלשתינה כמעביד הקפיטליסטי הראשון של כוח, שבחלקה הגיעה לארץ עם הון מספיק לפתיחת מפעל גדול, שכבת הבורגנות התעשייתית

הארגוןנושאת הקידמה הטכנולוגית ושיטות והייתה, המלאכה-ובחלקה צמחה מקרב בעלי ';בעלי חברות בנייה וכו, היא כללה תעשיינים. החדשות של הייצור

71

, הסוחר הגדול, בעל האחוזה החקלאית הגדולה: כלל אחת-בדרך, ישראל היא- השכבה השלטת בציבור הערבי בארץ" והוא , בעל האחוזה יושב בעיר. בנים למשפחה אחת, או אחים, חד הםאיש א –עורך הדין , הבנקאי, בעל התעשייה הגדולה

הוא המממן את מפעלי התעשייה והוא בעל המניות , לו או לאחיו מחסני הסחורה הסיטונאית והחנויות המפוארות; מבעלי העיר" שלה הגבוהים והרופאיםפקידי הממ, ובניו הם עורכי הדין; הוא חבר העירייה והוא ראש הדברים, בחברות החשובות ובבנקים

).200' ע, 1947, שמעוני(

198

עם הגירתן לפלשתינה של , 30-שנתהוותה רק בשנות ה, שכבת הבורגנות הבנקאית .שהביאו עמן הון ופתחו בארץ בנקים, משפחות בנקאים יהודים

שהיו בעלי מסורת של מסחר וכן קשרים ענפים בארץ ובארצות , סוחרים ערבים גדולים 72.שהשתלבו במשק המסורתי, הודיםקיימו עסקים עם סוחרים י, השכנות

אותם בעלי הון ערבים שהשתלבו בהתפתחות הקפיטליסטית בתנאיי המנדט הבריטי שהיו , הפירמות 350מקרב , 1943בשנת . עסקו יותר במסחר ובפיננסים ופחות בתעשייה

, לעומת זאת. 1920-רק שמונה היו קיימות עוד ב, חברות בלשכת המסחר הערבית בחיפהשפעל , דיק וסלטי, קרמאןמפעל הסיגריות של –ל התעשייה המשמעותי בבעלות ערבים מפע

).2003, ושיץ( BATבידי מונופול הטבק הבריטי 1927נרכש כבר בשנת , בחיפהגם בארץ , מאנית'בדומה למצב בארצות אחרות באזור שבו שלטה בעבר האימפריה העות

מכרות , קומי בכל הנוגע בפיתוח מסילות ברזלדחק ההון האירופי את רגליו של ההון המ בעסקותלבעלי המעמד הבכיר בקרב הציבור הערבי היה ממון שצברו . ומפעלי תעשייה

, אך לא היה להם הידע הטכני. וגם בייצוא הדרים, במסחר ובתיווך ,בנשיכת נשך, מקרקעיןים מהמוסדות ולא הגיבוי שקיבלו בעלי הון יהוד ,שהיה נחלתם של המהגרים היהודים

. הכלכליים של התנועה הציוניתולכן , ותיקה יותר הייתה, שהתרכזה בעיקר במושבות, הבורגנות החקלאית היהודית

היא , מצד אחד. מאורגנת ומגובשת יותר מאשר הבורגנות התעשייתית והבנקאית היהודיתהיא , מצד שני, סטיטענה לזכות ראשונים בכל הנוגע ברכישת קרקעות ובניהול משק קפיטלי

הבריטי ועם השלטוןשדגלה בשיתוף פעולה עם , בורגנות קולוניאלית מובהקת הייתה .חברתי-כדי להבטיח בדרך זו את מעמדה הכלכלי, המוסדות הציוניים

באו לידי ביטוי השקפותיה של בורגנות חקלאית " בוסתנאי"בביטאון התאחדות האיכרים האיכרים ראו עצמם כבסיס למפעל ". הציונות הסוציאליסטית"י שניהלה ויכוח עם דובר, זו

.הציוני. הנהו לעת עתה בבעלי הבתים שלה, כוחה המעשי, כי כוחה של הציונות, לא סוד הוא"

אבל , אינם יוצרים הלכות לבקרים ואינם מרעישים עולמות, אומנם אספות, הם אינם מקהיליםגיליון , "בוסתנאי" ("ובהם היא עושה את עבודתה, יתנותנים את האמצעים עליהם חיה הציונ

).מאמר ראשי, 12.6.1929', י :ובמאמר אחר הקרקע התחיל הרכוש הפרטי שלנו לפני בגאולת... הארץ לא תגאלללא רכוש פרטי "

).מאמר ראשי, 3.7.1929, ג"גיליון י, שם" (שבאו הסוציאליסטים אלינוהבריטי ולשירות השלטוןפעולה עם -הטיפה בגלוי לשיתוף גם, כאמור, בורגנות זו

: האינטרסים של בריטניה באזוריש לנו אמון מוחלט בממשלת : על אף כל מה שקרה לנו לא זזנו מהשקפתנו הישנה"

רק העם העברי יכול להיות נושא כליה הנאמן של התרבות ... נו מאמינים בהבטחהא .המנדט ).מאמר ראשי, 18.9.1929, ד"גיליון כ, שם" (הקרובהבריטית במזרח וההשפעה

שהורכבה בעיקר , לא הייתה לבורגנות התעשייתית, בהבדל מבורגנות חקלאית זו אמצעי עם מפעל הקולוניזציה הציוני -קשר בלתי, 30-וה 20-ממהגרים יהודים שבאו בשנות ה

בניצול הפועלים , עליםעיקר מעייניה היה בהשגת שווקים לתוצרת המפ. בקרקע ובחקלאות .ובהגנה על תוצרתה מפני התחרות עם הייבוא הזול

ביססו את מעמדן בפלשתינה רבות מהמשפחות המרכיבות את , בתקופת המנדט הבריטי בנק (משפחות דנקנר . 21-בעשור הראשון של המאה ה הצמרת הכלכלית של ישראל

רנו 'בז, )מגדל שלום(מאיר , )טוח סהרחברת בי(סחרוב , )בנק דיסקונט(רקנאטי , )הפועליםומשפחות בורגניות נוספות פתחו את עסקיהן או , )פלדה(פקר , )עלית(מושביץ , )דובק(

, באותן שנים הוקמו גם חברת השקעה וקבוצות הון. 40-וה 30-הקימו את מפעליהן בשנות ה

72

ידי שלושה אנשים בני דתות - עסק זה התנהל על: "כתב בזיכרונותיו, שהיה שותף לעסק של מסחר בעצים, א שלוש"י ומומחים שני שותפי היו ידועים כסוחרים גדולים. אני –והיהודי ) מוסלם(חליל דמיאטי , )נוצרי(נור -עבד א' ורג'ג: שונות

אשר במסגרת עסקיו , שלוש גם סיפר על אחיו". והרווחים עלו יפה, שנים אחדות עבדתי עמם יחד בעסק הזה. במסחר בעציםע "ע, 1931, שלוש(וזאת באמצעות סוחרים ומתווכים בדווים , נהג לקנות אצל הבדווים בנגב את מרבית יבול השעורה, כיצואן

121-120.(

199

למסחר החברה המרכזית : לדוגמא. שבהן שיתפו פעולה משפחות שונות של בעלי הוןחברה זו . ידי קבוצה של יבואנים וסוחרים בחומרי בניין-על 1944ולהשקעות הוקמה בשנת

.גם רכשה את השליטה במפעל המלט נשר וקנתה קרקעות באזורים שוניםציבוריות להגנה על האינטרסים -הבורגנות היהודית בפלשתינה הקימה מסגרות מעמדיות

התאחדות בעלי ; 1913תאחדות האיכרים נוסדה בשנת ה: הון-של קבוצות שונות של בעליכן פעלו . 1925התאחדות הסוחרים נוסדה בשנת ; 1921-התעשייה ונותני העבודה הוקמה ב

שהכריזו פועלים ,על רקע שביתה. ארגונים של בעלי מלאכה ושל בעלי בתים ומגרשיםהתעשייה לייסד החליטו בעלי , )1923(במפעל הרהיטים של קריניצי בגלל הורדת שכר

).1982, דרורי(אשר תעניק תמיכה לבעלי מפעלי שעובדיהם שובתים , שביתה-קופת, סוחרים, תעשיינים –התחזקה במיוחד הבורגנות העירונית , בשנות המנדט הבריטי

מקור כוח אחד היה שיתוף הפעולה עם ההון הבריטי ועם הממשל . מתווכים פיננסייםעד כדי כך הזדהתה הבורגנות ברובה עם השלטון . הזיכיונותובעיקר במפעלי , הבריטי

שהיא ייחסה לפעילותה הכלכלית , )40-לפחות עד המחצית השנייה של שנות ה(הבריטי שהוביל את השגת זיכיון , משה נובומיסקי. )כנהוג בחשיבה הקולוניאלית(משמעות מתרבתת

לושת עמודי התווך של בנין תרבות ש"כי , סיכם, ים המלח יחד עם גופים בריטיים וציוניים, נובומיסקי(חברת החשמל ומפעל ים המלח , נמל חיפה: היו" חדשה בין הנילוס והפרת

).346' ע, 1958- אמיר בן. מקור כוח שני היה הקשר ההדוק עם המוסדות הכספיים של התנועה הציונית

גם , בחינה כלכליתואפילו חזק מאוד מ, שהמגזר הפרטי היה חזק, פורת הגיע למסקנההבורגנות הייתה . וגם הודות לקשריו עם המוסדות הפיננסיים הציוניים, הודות להון שצבר

).1999, פורת-בן(ציונית - מרכיב מהותי בקולוניזציה היהודיתמצד אחד . וזאת עקב התנאים ההיסטוריים, רחבה בהיקפה הייתה הבורגנות הזעירה

אשר היו , )האריסים, הפלאחים(הזעירים בכפר היצרניםמכללה הבורגנות הזעירה רבים רבים מהמהגרים היו , מצד שני. הכוח היצרני העיקרי במשטר המבוסס על משקי איכרים

חלק מהם המשיכו להתפרנס ,ולכן בהגיעם לפלשתינה, שייכים לשכבה זו בארצות מוצאם .רטיבים בחקלאותעצמאיים או כחברי קואופ כיצרנים, מלאכה וסוחרים קטנים-כבעלי

אפשר לשייך לבורגנות ? מדוע נמנו הפלאחים העצמאיים והאריסים עם הבורגנות זעירה אשר אינו מנהל משק אוטרקי ואשר קשור לשוק הקפיטליסטי בקניית , הזעירה כל יצרן זעיר

לאחר , בתנאים של פלשתינה המנדטורית. מחייה ובמכירת תוצרתו-חומרי גלם ואמצעי, ציודולאחר שהוטל , ליתאישולם בממון ולא בצורה נטור, העושר, מס החקלאות העיקריכי קבע שנ

כדי למכור , נאלצו כל היצרנים החקלאיים להשתלב בשוק הקפיטליסטי –מס רכוש כפרי ). לגבי האריסים, וגם דמי חכירה(לפחות אותו חלק מתוצרתם הנחוץ לתשלום המסים

בהעמקת הקיטוב החברתי של , בפרקים הקודמים יןשצוכפי , כרוכה הייתההשתלבות זו והפיכת חלק מהם לפועלים , הפלאחים, הזעירים היצרניםבנישול הדרגתי של , הכפר הערבי

אך נאלצו לעבוד גם , פועלים אלה שהמשיכו לגור בכפר ולנהל משק זעיר. חקלאיים שכירים- עבודה ומוצרי-שת כלילרכי, כדי להשיג את הממון הדרוש להם לתשלום המסים, כשכירים

.כבר לא נימנו עם הבורגנות הזעירה', צריכה וכומנתוני המיפקד משנת : המלאכה-השכבה של בעלי הייתהבורגנית נפוצה -שכבה זעיר

מלאכה שלא העסיקו כלל - מסתבר ששליש ממפעלי התעשייה היו בתי, שהובאו לעיל, 1928לפי נתוני המיפקד משנת ; ים הקטניםשכבת המעביד הייתהשכבה אחרת . עבודה שכירה

, יוצא. בשליש ממפעלי התעשייה הועסקו מפועל אחד עד חמישה פועלים בלבד, 1928 11,600מלאכה ומעבידים קטנים לעומת -בעלי 2,500-היו בתעשייה כ 1928שבשנת

היו רוב מפעלי התעשייה מפעלי חרושת קטנה או 40-וה 30- גם בשנות ה. פועלים שכירים .שהעסיקו שכירים מעטים, מלאכה-בתי 120-כ, 30- שמנו במחצית שנות ה, הבורגנות הזעירה כללה גם את חברי הקואופרטיבים

האלף הללו 120אולם לא כל . כמעט כמספר הפועלים השכירים באותה תקופה –אלף איש .'שיווק וכו, אשראי ארגוניחלק מהקואופרטיבים היו : היו יצרנים

ידי יצרנים - יש להבחין בין קואופרטיבים שהוקמו על, התהוות הקואופרטיביםמבחינת לבין קואופרטיבים , חומרי גלם או מחירי שיווק נוחים יותר, קטנים לצורך השגת אשראי

בזכות הקרקע והציוד שהמוסדות (עצמאיים ליצרניםשהוקמו באמצעות הפיכת פועלים

200

אין הקמת הקואופרטיב גורמת בדרך כלל , במקרה הראשון). הציוניים העמידו לרשותםהקמת , במקרה השני. שממשיך להתנהל כמקודם, שיפור מהותי במשק של היצרן הזעיר

פיתוח ענפים חדשים והתערות רבה , הקואופרטיב מאפשרת שימוש בשיטות ייצור מתקדמות .יותר במשק הקפיטליסטי הכולל

בעלי , רוכלים,ם נוספות כגון סוחרים קטניםביניי- לבורגנות הזעירה השתייכו גם שכבות שניהלו עסקים , בעלי מקצועות חופשיים, שחיו על ריבית ורנטה קטנות, בתים קטנים

.'מקבלי עבודות קבלניות לבית וכו, עצמאיים- החל להתפתח בפלשתינה עוד בתקופה שלפני מלחמת מעמד הפועלים השכירים

ורק מעטים מהם עבדו , ה תקופה היו פועלים חקלאייםרוב הפועלים באות. העולם הראשונהזו שכבה מצומצמת הייתההכל -אולם בסך). בבתי מלאכה –או ליתר דיוק (בבנייה ובתעשייה

.ביותרהבריטי השלטון שארגןוכן עבודות תשתית שונות , עם התפתחות התעשייה והבנייה

גדל במהירות מספר העובדים –) 'בניית מחנות צבא ושדות תעופה וכו, סלילת כבישים(במקביל גדל גם מספר הפועלים החקלאיים עקב התרחבות . השכירים בענפים הללו

.הפרדסנות והעמקת הקיטוב המעמדי בכפר הערביאולם . הוגדרו מרבית המהגרים היהודים לפלשתינה המנדטורית כפועלים, כפי שראינו

סיכוייהם להפוך יצרנים עצמאיים , ונההעולם הראש-בהבדל מהתקופה שלפני מלחמתואילו היקף ההון שהוקצב , וזאת משום שהיו בעצמם חסרי אמצעים, היו פחותים) איכרים(

. בהשוואה למספר הפועלים, ידי המוסדות הציוניים למטרות התיישבות היה מוגבל- על .לעומת זאת יכלו להיקלט במפעלי תעשייה ובנייה ובעבודתו ממשלתיות

ובכלל זאת פרולטריון , כלל הפרולטריון כמה שכבות, כפי שנראה להלן, 30-נות הבש .פרולטריון בתחום השירותים ופרולטריון נווד, פרולטריון תעשייתי, חקלאי

Split Labor(כי שוק העבודה בפלשתינה היה מפוצל , כמה חוקרים הגיעו למסקנה Market (ביניהם על מקומות עבודהשהתחרו , בין פועלים ערבים ויהודים) .ברנשטיין ,

. לאומי בשוק העבודה- אך לא הפועלים הם שיזמו וארגנו את הפיצול האתני). 2003השביתה במפעל המלט נשר בחיפה מאירה את המורכבות של התחברות ושיתוף

הועסקו , 20-בהקמת מפעל נשר בתחילת שנות ה. הפעולה בין הפועלים היהודים והערביםבאמצעות , באתר הועסקו. שעות 8פיאסטר ליום עבודה של 20ים יהודים בשכר של פועלהכריזו 1924- ב. פיאסטר ליום עבודה 10ששכרם היה רק , גם פועלים מצרים, קבלן

בניגוד לעמדתה . פיאסטר 25-הפועלים היהודים שביתה בדרישה להעלות את שכרם היומי ל, ביקשו מהפועלים המצרים להצטרף לשביתה הפועלים היהודים, של מועצת פועלי חיפה

להיענות לחלק ) פולקמיכאל (הסכים הבעלים , כעבור חודשיים של שביתה. ואלה נענואך בעוד שהפועלים היהודים המשיכו לעבוד בתנאים משופרים . מהדרישות של הפועלים

המעביד הפסיק להעסיק את הפועלים המצרים והמשטרה הבריטית גירשה אותם , מעט Lockman, 1996, p. 86.(73(חזרה למצרים

הציעו : אלא להיפך, יוזמי השביתה במפעל נשר לא דרשו לסלק את הפועלים המצרים אשר , מי שהחליט להפסיק להעסיק את הפועלים המצרים היה הבעלים. להם לשבות יחד

תמש היה זה שמלכתחילה יזם את הבאתם לארץ בשל היותם זולים ובשל האפשרות להש .שוט להעסקת פועלים יהודים בשכר נמוךכבהם

לרבות ממשלת , היו המעבידיםובעימות בין פועלים יהודים וערבים בעלי העניין בפיצול שיעבדו פועלים זולים הם תרו אחר, במהלך כל תקופת השלטון הבריטי .המנדט כמעביד

להם ניתן היה , רצות שכנותמאגם הביאו פועלים ערבים הם שם כךול, חקלאות ובתעשייהב . לשלם אפילו פחות מאשר לפועל הערבי הפלשתינאי

שהייתה , תרומה מהותית לפיצול הזה נתנו המוסדות הציוניים וההסתדרות הכללית עבודה "השקיעו מאמץ רב בארגון מסע ציבורי למען 30-ואשר בשנות ה, משולבת בהם

. שם הועסקו פועלים ערבים, הודים ליד פרדסיםלרבות ארגון משמרות של פועלים י, "עבריתכאשר , כמו זו שהתרחשה בשנות מלחמת העולם השנייה, אולם בתקופות של גאות כלכלית

73

שביתה ממושכת פרצה במפעל . א"נמנה גם עם ראשי פיק, 1945וניהל את מפעל המלט נשר עד סוף שייסד, מיכאל פולק בסוף אותה שנה מכר פולק את . ופולק נאלץ להיענות לתביעות הפועלים, יום 70השביתה נמשכה . 1945המלט גם במרס

.שהייתה חלק מחברת העובדים ההסתדרותית, מפעל נשר לחברה סולל בונה

201

וכאשר צמחו הנהגות פועלים שתמכו , נפתחו הזדמנויות העבודה במגזר הממשלתי והפרטיעבודה ניתן הסתבר כי הפיצול הזה בשוק ה, בשותפות מאבק של פועלים ערבם ויהודים

, יהודים וערבים, כאלה היו השביתות המשותפות של פועלי ממשלה ומחנות צבא. לגישור . 1946בשנת

חברתי-ניתוח ענפי: 1931מיפקד האוכלוסין 7.4

-ידי ממשלת המנדט ב- ואשר סיכומיו פורסמו על 1931שנערך בשנת , מיפקד האוכלוסין

להאיר היבטים שונים של המבנה החברתי ,ובאמצעות עיבודים של נתוני, מאפשר, 1933 74.ובקרב האוכלוסייה הערבית והיהודית בפרט, והמעמדי בפלשתינה המנדטורית בכלל

אלף 214ובכללם , אלף מועסקים ובעלי הכנסות מרכוש 281בסך הכל נימנו במיפקד ו שלושה שהמועסקים הערבים היו, העובדה. אלף מועסקים יהודים 67-מועסקים ערבים ו

שהמבנה הכללי של המועסקים דומה במידה רבה , גרמה לכך, רבעים של כלל המועסקים .למבנה המועסקים הערבים

בעלי הכנסות מרכוש

אך לעומת זאת , אינו מפרט את היקף העבודה השכירה בכל ענף )1931(מפקד האוכלוסין .יקרישזה מקור הכנסתם הע, כלולים בו נתונים על בעלי הכנסות מרכוש

ומקבליה היוו , ה הרנטה מהקרקע מקור ההכנסה העיקרי מהרכושיתהי 1931בשנת ו יה) 5,300(כמעט כל מקבלי הרנטה הקרקעית . בעלי ההכנסות מרכוש 8,200- מ 65%

.משנה ולאריסים-ערבים שהחכירו את הקרקעות שברשותם לחוכריוכן מחזיקי ניירות , ובתים בעריםחקלאי כללו בעלי קרקעות -בעלי ההכנסות מרכוש לא .המופיעים כמועסקים במקצועות שונים. 'סוחרים וכו, הם לא כללו תעשיינים. ערך

מועסקים בחקלאותה

בקרב הערבים עסקו . מכלל המועסקים 48%או , אלף איש 135 1931-בחקלאות עסקו ב .19%-כ –ובקרב היהודים , 57%בחקלאות

מכלל 84%היוו ") עבודת אדמה רגילה("בחקלאות המסורתית המועסקים בגידולי שדה .המועסקים הערבים בחקלאות ומחצית מכלל המועסקים היהודים בחקלאות

החקלאות הערבית בכללותה מבוססת הייתה 1931שבשנת , נתונים אלה מורים כל כך ענפים –שוק משקל המועסקים במטעים ובגידול ירקות ל. עדיין על עיבוד הקרקע המסורתי

.בלבד מהמועסקים הערבים בחקלאות 10%היה –יחסית , חדשיםבעבודת האדמה : גם לחקלאות הערבית המסורתית חדרו סדרי חברה חדשים, ובכל זאת

מהמועסקים בחקלאות המסורתית 65%שהיוו , אלף פלאחים 67: המסורתית היו מועסקיםהיו מקבלי 6%-ויתר ה, ל"מהמועסקים הנ 29%שהיוו , אלף פועלים חקלאיים 30; הערבית

מספרם הרב של אלה שהוגדרו כפועלים חקלאיים . 'גובי רנטה וכו, מנהלים, סוכנים, רנטהשכן , שלא היו פועלים ממש, שנכללו ביניהם גם החראתים, במשק המסורתי מעלה על הדעת

בלו תשלום לא וקי, )אם כי בכלי העבודה של הפלאח האמיד(הם ניהלו את המשק בעצמם .אלא כחלק קטן מהיבול, עבור משך עבודתם

, אחד) או חראת(היה על כל שני פלאחים בממוצע פועל חקלאי 1931- שב, העובדה שאינם מעסיקים , שהחקלאות הערבית עדיין התבססה על משקים זעירים, מצביעה על כך

) והחראתים(עלים אלף הפו 30, יחד עם זאת. או שמעסיקים שכיר אחד, כלל שכיריםואולי עוד , הפועלים החקלאים בפרדסים 2,000וכן , האדמה המסורתית- החקלאיים בעבודת

במטעים אחרים ובגידול ירקות היוו שכבה חברתית , כמה אלפי פועלים בענף גידול הבהמות . ומילאה תפקיד חשוב בייצור החקלאי, ואולי יותר, אלף 35שמנתה אז , ניכרת

-פועלים במשקי הפלחה ו 2,600- כ, איכרים 3,700-יהודים בחקלאות כללו כהמועסקים ה , קפיטליסטית יותר הייתהשהחקלאות היהודית , פירושו של דבר. פועלים בפרדסים 1,500

74 Census of Palestine, 1931, Vol. II, Part II, table XVI.

202

אולם גם כאן רמת ההתפתחות . שכן מספרם הכולל של הפועלים עלה על מספר האיכרים .נמוכה הייתה אדם שכיר-הקפיטליסטית מבחינת הריכוז של כוח

נייהבבמלאכה וב, המועסקים בתעשייה

, )חול לבניין(כללה תעשיית המכרות כמעט אך ורק מחצבות אבן וכריית זיפזיף ,1931בשנת .העסיקה עדיין עובדים מעטים' ואילו הפקת המלחים מים המלח וכו

. אלף איש 12 –ואילו בבנייה , אלף איש 32 1931-בתעשייה המעבדת ובמלאכה עסקו ב עובדים רבים היו באותה תקופה ההלבשה , ענפי התעשייה והמלאכה שהעסיקו יחסית

.הדפוסוהמתכת , העץ, וההנעלההיה רוב , ידי מהגרים יהודים- בטרם החל גל הקמת המפעלים התעשייתיים על, 1931-ב

אלף 14-ו אלף עובדים ערבים 18בתעשייה ובמלאכה עבדו אז . המועסקים בחרושת ערביםעובדי התעשייה והבנייה . משקלם היחסי באוכלוסייה היה שונה, יחד עם זאת. עובדים יהודים

.בלבד מכלל המועסקים הערבים 12%אך , מכלל המועסקים היהודים 30%-היוו כ, עם כל ההבדלים שישנם בהרכב הענפי של המועסקים הערבים והיהודים בחרושת

שנבע מהרמה הכללית של התפתחות , דווקא את המשותף 1931מבליטים נתוני המיפקד בין שהם , עבד רוב המועסקים בחרושת, למשל, כך. התעשייה בפלשתינה באותה תקופה

-מלאכה בענפים שהיו מבוססים על שימוש נרחב בעבודת- בבתי, יהודים ובין שהם ערבים .מזון ועץ, הלבשה והנעלה: ידיים ולא במכונות

שהיו אז רק כמאתיים עובדים שהועסקו בענפים , פשר ללמוד מהמפקדלעומת זאת א איש עבדו בבניית מרכבים 85, איש עסקו בשירות למכונות חקלאיות 85: הקשורים במיכון

, יחסית, בשורה של ענפים חדשים. ציוד חקלאי כיצרניאיש הגדירו עצמם 16-למכוניות ו, לסוללי כבישים, היא לעובדי הרכבת הכוונה. הועסקו אז כבר כארבעת אלפים עובדים

.לעובדי הנמל ולבוני מסילות הברזל, לעובדי חברת החשמל ומפעל המלט

בפיננסים ובשירותים, המועסקים במסחרשהיו קודם כל מרכזי מסחר , צוין לעיל לא אחת שבפלשתינה פעלו כל העת מרכזים עירוניים

עובדה זו באה לידי ביטוי בהרכב . תולאחר מכן הפכו גם מרכזי מלאכה וחרוש, ומינהל) מינהל וצבא(בשירות הציבורי ; מכלל המועסקים 9%במסחר ובפיננסים עסקו . המועסקים

-הכל עסקו בענפים הללו כ-סך. 4%-כ –בשירותים אישיים ; 5% –במקצועות חופשיים ; 3% .מכלל המועסקים 20%

עובדי המינהל , רוב הסוחרים 1931- הרי ב, אולם אם להתייחס למספרים המוחלטים שהחברה , עובדה זו שבה ומאשרת את המסקנה. ועובדי השירותים האישיים היו ערבים

אך , ביסודה אגראריתאומנם חברה הייתה 30-הערבית בפלשתינה של ראשית שנות ה, בעלי מלאכה ופועלי בניין וחרושת, ובכלל זאת סוחרים, משקלם של המועסקים העירוניים

היה , כלומר להוציא את החקלאות, משקל המועסקים בענפים העירוניים: משמעותי היה כבר .מכלל המועסקים הערבים 43%אז ואם למרות נתונים התחלתיים אלה לא הגיעה ההתפתחות הקפיטליסטית בקרב

הרי זה לא כל כך משום ההבדל בהיקף התעסוקה , האוכלוסייה הערבית לעמדת בכורה, הון יהודים ומוסדות ציוניים- ידי בעלי-אלא בעיקר בגלל יבוא ההון על, יםבענפים העירוני

הבריטי שהעדיפה את ההון הזר והעניקה לו השלטוןובגלל המדיניות הקולוניאלית של .הקלות מס ושערים פתוחים ליבוא סחורות והון, זיכיונות

נשים עובדות

נחשבו כוח , יטליסטי או קפיטליסטיקפ-כמו בכל משק טרום, הנשים העובדות בפלשתינה שניתן להעסיקו בעבודות עונתיות ומזדמנות ובשכר נמוך יותר מאשר זה , עבודה זול

. המשולם לגבריםאך , ")חלוצות("התעמולה הציונית ניסתה לתאר את הפועלות היהודיות כשותפות שוות

הן היו מועמדות , )מקצוע משכר הפועלים באותו תשליש עד מחצי(בשל שכרן הנמוך , בפועל

203

להחליף פועלים ערבים במקומות עבודה בבעלות , מבחינת המוסדות הציוניים, נוחות 75.יהודים

מפרטים גם את החלוקה הענפית והמקצועית של הנשים שהוגדרו 1931נתוני המפקד של .או כבעלות הכנסה) למעט אלה שעבדו בעסק של בעליהן ללא תשלום(כנשים עובדות

12%שהיוו אז , )ועצמאיותשכירות (אלף נשים עובדות 34 1931בסך הכל נמנו במפקד השיעור הנמוך הזה הוא ביטוי נוסף לרמה הנמוכה של העבודה . בלבד מכלל המועסקים

רוב הנשים עסקו אז בעבודה ללא תשלום במשקי . השכירה ושל ההתפתחות הקפיטליסטיתאו בעבודות , תשלום בעסקים קטנים של בני המשפחהכעובדות ללא , הפלאחים הקטנים

. הנשים שהועסקו ללא תשלום לא נכללו במניין הנשים העובדות. ביתעוזרות (הועסקו בשירותים אישיים ) 18%(למעלה מששת אלפים , מבין הנשים העובדות

אלפים ועוד שלושת ; ניהלו משקים חקלאיים מסורתיים) 14%(כחמשת אלפים ; )'בית וכובתעשייה ובמלאכה הועסקו הנשים בעיקר . היו פועלות חקלאיות או נשות חראתים) 9%(

זה גם היה הענף היחיד שבו . פועלותלמעלה מארבעת אלפים ): תפירה(בענף ההלבשה 3,400: ריכוז נוסף של נשים היה במקצועות החופשיים. הועסקו יותר נשים מאשר גברים

.1931-מועסקות במורות ורופאות היו , אחיותעבדו כפועלות וכמשרתות בכפר ובעיר , הנשים העובדות הערביות ניהלו משקים חקלאיים

מורות , עובדות בחקלאות, תופרות, הנשים היהודיות היו עוזרות בית. וכפועלות במתפרות .עובדות בבתי מלון, ואחיות

והן היוו אז שליש מכל , שלמעלה משלושת אלפים נשים חיו על הכנסות מקרקע ומרכו .שדיווחו על הכנסות מרכוש כמקור קיומם) גברים ונשים(אלה

הרכב השכירים 7.5

לרבות המבנה , ניתן להיעזר בבחינת מבנה מעמד השכירים, נוסף למקורות ממשלתיים

במחצית שנות השלושים היה , לפי אדלר). 1936(מהאומדן שהביא אדלר , הענפי שלו :ןההרכב כדלקמ

:מהם, אלף 150 –הכל שכירים - סך ,אלף 90 –שכירים יהודים :מהם, אלף 60 –שכירים ערבים

,אלף ערבים תושבי פלשתינה 40 .שבאים לעבודות עונתיות, אלף ערבים תושבי הארצות השכנות 20

ים אלפים היו פקיד 10ורק , מהשכירים היו פועלים) 90%- למעלה מ(הרוב המכריע

מספר זה של פקידים אינו כולל ). פקידים ערבים 2,000-פקידים יהודים ו 8,000: ובכללם( .את פקידי המוסדות הציבוריים

?לפי נתוני אדלר) ללא הפקידים(מה היה הרכב הפועלים

75

" על הפועלות הוטלה חובה מוסרית לתמוך בסידורי העבודה הקיימים ולא לצאת למלחמה לשיפור מעמדן ותנאיי העסקתן"

.)2003, שטרן-מרגלית(

204

הרכב מעמד הפועלים במשק הקפיטליסטי בשנות השלושים. 20לוח

ערבים יהודים סך הכל לשתינאיםפ

ערבים מארצות

שכנות

*פועלים חקלאיים עבדו במשק מעורב: מהם

במטעים פועלים עונתיים בקטיף

34,000 8,000 8,000

18,000

8,000 2,000 3,000 3,000

11,000 6,000 3,000 2,000

15,000

2,000 13,000

6,000 26,000 32,000 פועלי תעשייה

7,000 25,000 32,000 בנייןפועלי

בתחבורה , פועלים במסחר ובמלונות

25,000 9,000 11,000 5,000

1,000 2,000 3,000 פועלים בשירותים העירוניים

2,000 12,000 14,000 פועלים לא מקצועיים

20,000 38,000 82,000 140,000 סך הכל

.שלא נכללו בהם הפועלים במשק החקלאי המסורתי, עולה 1931מהשוואת נתוני לוח זה לנתוני מיפקד *

המועסקים בחקלאות היו כמחצית מכלל המועסקים במשק , בעוד שלפי מפקדי האוכלוסייה

, הכולל רק את המועסקים בחקלאות הקפיטליסטית, הרי לפי הלוח לעיל, של פלשתינה, עלים החקלאייםשלושה רבעים מכלל הפו. הפועלים החקלאיים היו רק רבע מכלל הפועלים

כאשר . כפועלים עונתיים בתקופת הקטיף –ומחציתם , הועסקו במטעים, שמונה הלוחהגיע מספר הפועלים החקלאיים , מפחיתים מסך הפועלים החקלאיים את הפועלים העונתיים

.אלף איש בלבד 16- המועסקים במשקים קפיטליסטיים ל, )יהודים וערבים(הקבועים , עלי כליילאתהביא , 1930-שנערכה בחיפה ב, הערבים הראשונה בוועידת הפועלים

הדומים לנתונים של (את הנתונים הבאים לגבי הפועלים הערבים , שעמד בראש ההתארגנותלרבות (אלף פועלים חקלאיים 15: והם כללו אלף 50מספר הפועלים הערבים היה ): אדלר

אלפים 3; פועלי תעשייה ומלאכה אלפים 7; אלף פועלי בניין 15; )בחקלאות המסורתית; אלפיים סבלים; אלפיים פקידים נמוכים; אלפיים נהגים; אלפיים פועלי נמל; פועלי רכבת

).4' ע, בודיירי-אל(אלפיים סנדלרים וחייטים ומכאן גם , מכלל הפועלים 45%פועלי התעשייה והבניין היוו יחד , לפי הלוח של אדלר

אם להוסיף לפועלי התעשייה והבניין את הפועלים . לטריוןהשכבה הראשית בקרב הפרוהרי שמשקלם של , שהיוו את מאגר כוח האדם לענפי התעשייה והבניין, מקצועיים-הבלתי

מכאן אפשר . מכלל הפועלים 55%-הגיע ל) במובן הרחב של המלה(הפועלים התעשייתיים עובדה . פועלי התעשייה השכבה העיקרית בקרב הפועלים הם 30-שבמחצית שנות ה, לומר

.זו מצביעה על התפתחותו של הקפיטליזם דווקא בענפים אלההעובדים בתעשייה , של הפועלים הערבים, יחסית, מבחינה לאומית בולט משקלם הנמוך

פועלי . לעומת משקלם בקרב הפועלים החקלאיים ופועלי המסחר והתחבורה, ובבניין; מכלל הפועלים הערבים 40%היוו ) מקצועיים-הלא לרבות הפועלים(התעשייה והבניין

.לעומת זאת היוותה קבוצת פועלים זו למעלה משלושה רבעים של הפועלים היהודיםאשר באו מהארצות השכנות לעבודות עונתיות בקטיף וכן , הפועלים הערבים הנוודים

מכלל 15%-באותה תקופה כ) לפי הערכה(היוו , במסחר ובתחבורה, לעבודה בחקלאותהם קיבלו שכר נמוך אפילו משכרם של הפועלים הערבים המקומיים ותנאי ניצולם . הפועלים

.היו המחפירים ביותר

השפעת הגאות הכלכלית בשנות מלחמת העולם השנייההעולם השנייה הביאה בעקבותיה - התפתחותה המהירה של התעשייה בשנות מלחמת

גדל מספר , לפי הנתונים של מיפקדי התעשייה. ענף זהאת הכפלת היקף העבודה השכירה ב .2.4פי 1939לעומת 1942- הפועלים בתעשייה ב

205

1942, 1939שכירים בתעשייה :21לוח

לעומת 1942 1942 1939 1939

מספר השכירים

מספר באחוזים השכירים

הגידול במספר באחוזים השכירים

בתעשייה בבעלות ערבים

1.8פי 13.6 6,063 18.4 3,363

בתעשייה בבעלות יהודים

2.9פי 78.8 35,200 67.4 12,340

במפעלי הזיכיונות

1.3פי 7.6 3,400 14.3 2,615

2.4פי 100.0 44,663 100.0 18,318 סך הכל

.כוללים גם קבלני משנה 1942נתוני . Statistical Abstract 1944/45, p. 51: המקור

- והרכבו ניתן לקבל על 40- היקף מעמד הפועלים בפלשתינה בשנות התמונה כוללת יותר על

.המופיעים במקורות נפרדים, ידי שילוב הנתונים על השכירים היהודים והערבים

)אומדן(הרכב השכירים במחצית שנות הארבעים . 22לוח

שכירים ערבים שכירים יהודים סך הכל, שכירים הענף

13,450 36,750 50,200 תעשייה ומלאכה

בניין ועבודות ציבוריות

24,600 15,750 8,850

30,900 18,500 49,400 עובדי מחנות צבא

5,000 ... 5,000 חברות נפט

12,400 8,100 20,500 רכבת, ים, הובלה

33,500 4,800 38,300 חקלאות

29,200 16,200 45,400 פקידות

... 8,100 8,100 מקצועות חופשיים

ם שירותי, מסחר אישיים

30,500 12,000 18,500

151,800 120,200 272,000 הכל- סך

,Schmorak; 230-229ע "ע, 1970. אסף; 1946, 4' מס, עלון לסטטיסטיקה; 171' ע, 1945, פולאק: המקורות

1946, p. 101 אברהם כהן של מספר הפועלים הערבים ושל הרכבם הענפי מצוי אצל, אך שונה בפרטים, אומדן דומה

, אלף 13 –בתעשייה ומלאכה , אלף 20 –בחקלאות : מהם, אלף 139 –כ פועלים ערבים "סה): א 40' ע, 1978( –במחנות צבא , אלף 32 –עובדי ממשלה , אלף 15 –במסחר וכספים , אלף 12 –בתחבורה , אלף 18 –בבניה

. אלפים 9 –אחרים , אלף 20

והנתונים חושבו בנפרד , כיוון שדרכי החישוב היו שונות, הם בחזקת אומדן 22הנתונים בלוח .גם כאומדן יש בהם כדי להצביע על כמה מאפיינים, ברם. לגבי כל אחת מהאוכלוסיות

) בשנות מלחמת העולם השנייה(הגברת הנוכחות הצבאית של בריטניה בפלשתינה תנופה חסרת תקדים והביקוש הגובר לפועלים במחנות הצבא ובמוסדות ממשלתיים נתנו

האגראריעודף האוכלוסייה . לגידול במספר השכירים הערבים –ובמיוחד , לעבודה השכירהמספר השכירים הערבים . שממנו נשאבו הפועלים הערבים לערים, הערבי היה מאגר

אלף במחצית 31-ל 1931- אלף ב 11-מ: 3במחנות הצבא ובשירות הממשלה גדל כמעט פי השתווה מספרם של הפועלים הערבים במחנות הצבא ואצל , המלחמהשנות . 40- שנות ה

206

זו הייתה תזוזה חברתית . הממשלה כמעט למספרם של הפועלים הערבים בחקלאותגם בהתארגנות המקצועית של הפועלים , כפי שנראה להלן, שבאה לידי ביטוי, משמעותית

.הערבים ובאופי מאבקיהםנות המנדט אזור תעשייה ראשי ומרכז של מערכות שהפכו בש, העיר חיפה וסביבותיה

מפעלי ( זיכיונותושל מפעלי ) נמל ים, הרכבתובתי המלאכה של המינהלה(ממשלתיות ובמיוחד על רקע משברים , משכה אליה רבבות פלאחים ופועלים חקלאיים, )הזיקוק לנפט

פה התגוררו הפועלים הערבים שהיגרו לחי). 1939(כלכליים והדיכוי של המרד הערבי ). 2003, יזבק(בתנאים קשים בשולי העיר

נפל ממספר הפועלים 40-מספר הפועלים היהודים במחנות הצבא במחצית שנות ה ם במחנות הצבא היו הריכוז השני בגודלו פועליאבל ה, )30,900לעומת 18,500(הערבים

).אחרי התעשייה(של שכירים יהודים , אלף פועלים בתעשייה ובמלאכה 50-ו בפלשתינה למעלה מהי, 40- במחצית שנות ה

מספר הפועלים , אולם בעוד שבקרב הפועלים היהודים. אלף פועלים חקלאיים 38לעומת , הרי בקרב הפועלים הערבים, החקלאיים היה רק שמינית ממספר הפועלים התעשייתיים

.והמלאכה ממספר פועלי התעשייה 2.5מספר הפועלים החקלאיים היה גדול פי שבתעשייה הערבית , מבהירים )5פרק ' ר(שהובאו לעיל 1943נתוני מפקד התעשייה

–כמו במפעל הסיגריות , התרכזו רוב הפועלים בענפי המלאכה וכן בכמה תעשיות חדשות. פועלים 200 –בייצור קופסאות קרטון ; פועלים 456 – המכאניותבעבודות ; פועלים 839

; פועלים 280 - חו מהמלאכה ניתן לציין את טחנות הקמח והמאפיות מבין הענפים שצמ Statistical Abstract(פועלים 850ומפעלי הנעליים ; פועלים 1,200 –מפעלי אריגה

1944/45, p.59.( שלמעלה , נמצא, )7לוח 'ר( 1943- שנערך ב, במפקד של התעשייה בבעלות יהודים

3שהעסיקו בממוצע , מלאכה-כלומר בתי, ם קטניםממחצית המפעלים היו עדיין מפעלישמספר , מהפועלים כבר עבדו במפעלי תעשייה בינוניים וגדולים 80%אך . פועלים שכירים

.30הפועלים הממוצע בכל אחד מהם היה , שהוגדרו כמפעלי תעשייה, המפעלים בבעלות יהודים 907ניתוח המבנה הענפי של

מראה שבשנות המלחמה חל גידול מהיר במספר המועסקים , אלף פועלים 28ובהם הועסקו כולל חברת האשלג , וכימיה) פועלים 7,400(כמו מתכת ומכונות , בענפים טכניים יותר

40%-עדיין עבדו אז כ –טקסטיל והלבשה , מזון –אך בענפים המסורתיים ). 3,400(ף לגבי מפעלי היהלומים מופיע גם נתון נוס, 1943המתייחסים לשנת , בנתונים. מהפועלים

, צידרוביץ(בליטוש יהלומים –כמחציתם , אלפים פועלים 7שהעסיקו אז , והתעשייה הזעירה ). 54' ע, 1943, גורביץ

שמספר הפועלים , מפעלים בבעלות יהודים 18שהיו אז רק , מראים 1943-נתוני הסקר מ 65%. מכלל הפועלים 30%מפעלים אלה עבדו 18-אך ב. 200בכל אחד מהם עלה על

גם המפעלים שכונו , כלומר -פועלים 20ממפעלי התעשייה היהודית העסיקו כל אחד עד ).55, 53ע "ע, שם(מפעלי תעשייה היו בעצם ברובם עדיין מפעלים קטנים

שכן השלטון , נתקל מייד לאחריה בקשיים, הפיתוח התעשייתי המהיר בשנות המלחמה וק לעורף תעשייתי לצבאו והוא העדיף לשקם את התעשייה בארצו הבריטי כבר לא היה זק

דוגמא להסטה כזאת . מלחמתי-אותן ראה כבעלות ברית בעולם הפוסט, ובארצות באירופהשקודמה בפלשתינה כל עוד בלגיה הייתה כבושה בידי , היא תעשיית ליטוש היהלומים

ליטוש היהלומים בבלגיה הבריטים דאגו לשקם את תעשיית –אך לאחר המלחמה . הנאצים . על חשבון צמצום חריף בהיקף ליטוש היהלומים בפלשתינה

חיזק את הבורגנות 40-וה 30-מהיר בשנות הה התעשייתיפיתוח ה ,בכל מקרהאך שנבעו מעצם קיומו של משטר קולוניאלי ,היהודית בפלשתינה במאמציה להיחלץ מהמגבלות

.בריטי

207

העבודה- ה ושכרהעבוד-תנאי 7.6

שמידת חומרתה , האבטלה הייתההבעיה שהעסיקה ביותר את הפרולטריון הפלשתינאי .השתנתה בהתאם למחזוריות הגאות והשפל במשק

, 1923-1922שהתחוללו בשנים , האבטלה הייתה חריפה במיוחד בשנות המשברים ולם גם בשנים שלא א. ושהביאו לפגיעה חמורה ברמת השכר, 1940-1936- ו, 1928-1926

1,400היו בממוצע 1931בשנת , כך. הייתה האבטלה גורם למצוקה, היו שנות משבר כלכלימכלל הפועלים היהודים 9%והם היוו , בעיקר מקרב פועלי הבנייה, מובטלים יהודים

30- ל 20בין , )לפי הנתונים הרשמיים(באותה שנה נע מספר המובטלים הערבים . העירוניים ).1932, פרויס, נמירובסקי(אם לעונה אלף בהת

12הקיפה האבטלה המלאה והחלקית 20-במשבר שחל במחצית השנייה של שנות ה משתתפי הוועידה השלישית . שהיוו אז שליש מכלל הפועלים היהודים, אלף פועלים יהודים

. בסבל ורע, הוועידה תפתח מתוך עייפות: "תוארו במלים הבאות) 1927(של ההסתדרות אלפים מחוסרי עבודה החיים על תמיכה מטעם ההסתדרות 8צירי ועידתנו יידעו לספר על

)1927יולי , "קונטרס" ("אלף ימי רעב בשבוע 48-אנו משלמים כ. גרושים ליום 3של לא הייתה רשת אך להם, מספר המובטלים הערבים הגיע באותן שנים עד לעשרת אלפים

. אלה שלא מצאו עבודה שבו לכפרי מוצאם, מקרים רביםוב, ביטחון נוסח ההסתדרותבשנות המשבר הללו נוצלה האבטלה להורדה דרסטית בשכרם של הפועלים הערבים

במקומות (ולהארכת יום העבודה משמונה שעות 1925- והיהודים עד כדי מחצית משכרם ב ).1972, שאמי(עד לעשר ולשתים עשרה שעות ) שכבר עבדו כך

שאותה , שבהן שאגו את הסיסמה, נערכו הפגנות מובטלים, 1928-1926נות המשבר בש ואשר הפכה סימן ההיכר של מאבקי העובדים גם לאורך כל שנותיה של , יזמו הקומוניסטים

אביב -בתלפנינה פיינהויז מספרת בזיכרונותיה על הפגנה !". עבודה, לחם" –מדינת ישראל שארגנה ההסתדרות ,תום אסיפת מחאה של מובטליםההפגנה התארגנה ב. שבה השתתפה

והמשיכה את , ההפגנה החלה ליד היציאה מהאולם: "1926באולם גימנסיה הרצליה בחורף –בצומת הרחובות נחלת בנימין . '!לחם ועבודה' –אלנבי תחת הסיסמה ' דרכה בכיוון לרח

באו פרשי , ה נהוג אזכפי שהי. על ההפגנה הסוערת) הבריטית - (התנפלה המשטרה , אלנביובמיוחד –אחדים מהחברים . המשטרה והתחילו רומסים את המפגינים בפרסות סוסיהם

י תפיסת הרסן של הסוס "למדו להפיל את השוטרים מאוכפיהם ע –החברה מרים גולד ).1975, פיינהויז" (גם בהפגנה זו הופלו כמה מהרוכבים בדרך זו. המתנפל

החריפה בעיית האבטלה ) 1940-1936(העולם השנייה -לחמתבשנות המשבר שקדם למ הכוללים את , לפי נתונים. שהיא הקיפה למעלה מרבע הפועלים, המלאה והחלקית עד כדי כך

גדל משקל המובטלים , המובטלים המלאים ואת אלה שהשתכרו עד שתי לירות לחודש- ב 28%- ול, 1938-ב 25%-ל 1935- ב 9%- המלאים והחלקיים בקרב חברי ההסתדרות מ

).155' ע, 1945, פולאק( 1940 1936לעומת 1940- הצליחו המעבידים להוריד את השכר ב, כתוצאה מגידול האבטלה

Statistical( 45%- אך בתעשיית העץ והבלוקים הוא ירד אפילו ב, בממוצע 21%- בAbstract 1942, p. 67.(

-נמוכה וזאת עקב רמת הייתה, וניאליתכמו בכל ארץ קול, בפלשתינה העבודה- שכררמת קיומה של רמת . גבוהה ועקב היקפה הניכר של האבטלה-ההתפתחות התעשייתית הלא

פוליטית -שכר קולוניאלית נמוכה גם לגבי הפועלים היהודים זכה לפירושים ולהצדקה רעיוניתיהווה גורם שהעריכו ששכר נמוך , ההון-המוסדות הציוניים ובעלי". ההסתפקות במועט"ברוח

עם השכר " יסתדר"כך שהפועל , העבודה-חיפשו אחר דרכים להוזלת כוח, למשיכת הון לארץ .כוח עבודה זולבואילו המעבידים יזכו , הנמוך

בביטאון של ההסתדרות שפרסםבמאמר בוטינסקי'זאב זכתב 1907עוד בשנת הקפיטליזם ולא רק כיבושים אנו חיים בתקופת "כי , "דאס יודישע פאלק"הציונית ברוסיה

ומאחר ". אלא גם כיבושים בכוח צבאי מתבצעים קודם כל בכוחו של הרכוש, תרבותייםבארץ : "לכן, וקודם כל עבודה זולה, מסיימיםשלמען האדרת הרכוש נחוצים לדעתו תנאים

אלא במובן של גמישות , זולה לא רק ברמת השכר, ישראל יש צורך בעבודה יהודית זולהכתב ? וכיצד מוזילים את העבודה היהודית". לה יותר בעניין ההכרה המעמדיתגדו

208

שלנו חייבת להקל בכל האמצעים על מצב קשה ) ג"ת –הציונית (ההסתדרות : "בוטינסקי'זאשר יפצו ולו גם במידה מצומצמת את , עליה להקים על חשבונה שורה של מוסדות. זה

, סלוצקי" ('חדרי קריאה וכו, מטבחים, דירות: תםהפועלים על הדרגה הנמוכה של תנאיי עבוד ).נספח, 1973

במסגרת תוכניות , העבודה היהודי-כיצד פעל להוזלת כוח, מספר בזיכרונותיו רופין לשם כך הוא דאג להקמת . וכדי שיהיה אפשר להעסיק פועלים יהודים במושבות, הקולוניזציה

לבניית בתים ; תקווה ובחדרה-אים בפתחנשו-מעונות עם מטבחים משותפים לפועלים לאובכך , כדי שמשפחת הפועל תוכל לגדל ירקות בחצר, קטנים עם דונם אחד לפועלים נשואים

למשיכת יהודים ; להקמת קבוצות פועלים קבלניות במטעים; להשלים את הדרוש לקיומהכי הודות , רופין מתפאר. נמוכה הייתהחייהם -שהיו רגילים לאקלים החם ואשר רמת, מתימן

-לצעדים אלה של המוסדות הציוניים גדל מספר הפועלים היהודים במטעים מאלף איש ב ).Rupin, 1971, pp. 109-110( 1938- לעשרת אלפים איש ב 1913

כיצד הוזילו המוסדות הציוניים , במאמר שהוזכר לעיל מספר אדלר. והשיטה אכן עבדה העבודה של הפועל -את כוח, סתדרות הכלליתבשיתוף פעולה עם הה, והחברות הפרטיות

:היהודי הלכה למעשהבשלוש דרכים שואפים האיגודים המקצועיים ושאר מוסדות ציבוריים להוזיל את צרכי "

ידי -הוזלת שכר הדירה על. א: ידי כך את רמתו התרבותית-מבלי להנמיך על, הפועל העברילפחות לימי , תוח מקורות הכנסה צדדייםפי. ב; כנהוג בארצות אירופה, השיכון המשותף

כדוגמת פרוורי הפועלים , )משקי עזר(ידי הספקה עצמית חלקית של צרכי מזון -על, מחסורהדירה המשותפת . 'קיבוץ'ה –היא , י"האופיינית רק לא, הדרך השלישית. ג ;באירופה

כך ממלא - ידי- ועל, והמטבח המשותף מאפשרים לחבריו להתקיים בשכר עבודה נמוך יותר ".הקיבוץ תפקיד חשוב בכיבוש העבודה בחקלאות

אלא גם שתי רמות , האופי הקולוניאלי של השכר קבע לא רק רמת שכר כללית נמוכה לפועלים היהודים (נקבעה רמת שכר אחת לפועל האירופי , בתנאים של פלשתינה: שכר

לפועל –") סיאתיהא("ורמת שכר אחרת לפועל המזרחי ) שהיגרו לפלשתינה מאירופה .או שהם בני היישוב הספרדי הישן, שמוצאם מארצות ערביות, הערבי וכן לפועלים היהודים

שנלקחו מהפרסום הסטטיסטי הממשלתי , ל את הנתונים הבאים"אדלר הביא במאמרו הנ שפורטו , "פועל מזרחי"ו" פועל אירופי"המשתמש במושגים , 1934לשנת " הספר הכחול"

:לעיל *במילים, 1934, במקצועות שונים' מזרחי'ו' אירופי'עבודה ליום של פועל -שכר. 23וח ל

'מזרחי'פועל 'אירופי'פועל המקצוע

120 - 80 350 - 250 חריש

200 - 120 250 - 200 )גברים(קטיף הדר

300 - 200 550 - 450 סתתים מומחים

500 - 300 600 - 350 מסגרים

250 - 150 440 - 330 עושי סבון

400 - 300 750 - 600 רצפים מומחים

150 - 100 400 - 300 עוזרים בבנאות

450 – 300 550 - 400 צבעים

90 200 - 175 מדביקות תוויות לבקבוקים

.מיל אחד היה אלפית הלירה*

:בסיום הלוח הביא אדלר את ההערה הבאה ".מיל ליום 50שכר העבודה היומי עד כדי בעבודת ילדים של ערבים ושל יהודי המזרח יורד "

העבודה - ששכר, עבודה שפרץ בבניין שנבנה בירושלים נקבע סכסוךבפסק בוררות עקב

מאורגן - מיל לפועל בלתי 200-ו –מקצועי מאורגן -מיל לפועל בלתי 250"היה המינימאלי

209

, נמירובסקי) (דרותהכוונה לפועל יהודי המאורגן בהסת –מאורגן " (מהעדות המזרחיות ).51' ע, 1932, פרויס

ברור , הרוב היו פועלים ערבים) לפי ההגדרה הבריטית(' המזרחים'כיוון שבין הפועלים היה 1938בשנת . כוונה קודם כל נגדם) ובתנאי העבודה(לרעה ברמת השכר שההפליה

וצע של הפועל השכר הממוצע של פועל תעשייה יהודי גבוה פי שניים וחצי משכרו הממצד אחד של , כמובן, השכר הנמוך היה. מכן- ויחס זה לא נשתנה גם בשנים שלאחר, הערבי

תנאי הדיור ; יום העבודה של הפועל הערבי היה ארוך יותר; הניצול החריף של הפועל הערביע "ע, 1947, ושיץ(שלו בערים היו גרועים ביותר ולחופשה שנתית הוא בדרך כלל לא זכה

158 ,160.( חושפת את , )אסייתי-אירופי(העובדה שהשכר נקבע לפי קריטריון קולוניאלי , ברם

השלטון הקולוניאלי נהג לטפח בקולוניות . קולוניאלית של בעיית השכר-ההבניה המעמדיתכשם שהוא עודד , שהיוו את המשענת החברתית שלו, שכבה מסוימת של פועלים אירופיים

הקמת מוסדות דת ותרבות קולוניאליים , ")מתיישבים("וניסטים התיישבות חקלאית של קוללקיומה של שכבת פועלים ויצרנים כזאת בקולוניות נועד בערך אותו תפקיד שנועד . 'וכו

לכן בעולם המושגים של שוק . לאריסטוקרטיה הפועלית בארצות האימפריאליסטיות עצמן. ערבי/מכרעת יותר מההבחנה יהודי מזרחי/ההבחנה אירופי, העבודה הקולוניאלי בפלשתינה

כך בישראל -הפועלים בפלשתינה ואחר-מציאות זו הטביע את חותמה על התפתחות מעמד 76.בכל הקשור במעמדם של היהודים המזרחים בשוק העבודה

הורדת השכר הייתהאחת התופעות החוזרות ונישנות בחיי מעמד הפועלים בפלשתינה לעיל הובאו , רים כלכליים והתרוששות מוחלטת של הפועליםעקב משב) הנומינלי(הנקוב

פירטה הסטטיסטיקה , 30-אשר לסוף שנות ה. נתונים אחדים בהקשר של נתוני האבטלה .של הפועלים היהודים והערבים, ולפי ענפים, הרשמית את הורדת השכר הממוצעת

20%- הערבי בירד שכרו הנקוב הממוצע של הפועל 1934-בהשוואה ל 1938בשנת במיוחד חריפה הייתה באותה . 13%- ואילו השכר הנקוב של הפועל היהודי ירד ב, בקירוב

של פועלי תעשיית ; )-23%(תקופה הירידה בשכר הנקוב הממוצע של פועלי הבניין הערבים ושל פועל הטקסטיל ) -22%(של פועלי הבלוקים הערבים והיהודים ; )-35%(העץ היהודים

).Statistical Abstract 1939, p. 98: חושב לפי) (-30%(הערבים -250-מיל ל 750-400- מ 1938- ל 1934שכרו היומי הממוצע של פועל בניין ערבי ירד בין

750-450- מיל ל 600-750- ואילו שכרו של פועל בניין יהודי ירד בשנים הללו מ, מיל 450היה כשכרו של פועל הבניין 1938-היהודי ב ששכרו הממוצע של פועל הבניין, מכאן יוצא. מיל

שהגבול בין שכרם של הפועלים היהודים , מצד אחד, נתונים אלה מוכיחים. 1934- הערבי בשהתרוששותם של הפועלים הערבים , אך מצד שני; עביר- והערביים לא היה גבול בלתי

.הייתה חריפה במיוחדעם הגיאות 40- הרי בראשית שנות ה, נרשמה ירידה בשכר הנקוב 30-אם בסוף שנות ה

אבל עלייה זו , חלה עלייה בשכר הנקוב, הכלכלית עקב ההזמנות הממשלתיות עבור הצבא .לנוכח האינפלציה ששררה באותה תקופה, ריאלית הייתהלא -עלה ב 1942-השכר הנקוב של הפועל היהודי בתעשייה או בבנייה ב, 1939- בהשוואה ל 131- ותן שנים עלה מדד המחירים הקמעונאיים בשווקים היהודיים באבל בא. אחוזים 72

הנתונים הממשלתיים אינם מאפשרים . (אחוזים יותר מאשר מדד השכר 35- או ב, אחוזים ).השוואה דומה לגבי תנועת השכר של הפועלים הערבים באותן שנים

ים מעידים נתונים על אפלייתם לרעה של הפועלים הערבים ושל הפועלות בנות שני העמ :המקובצים בלוח הבא, 1941שנערך באפריל , מתוך סקר ממשלתי

76

).1957, לנין( 8פרק , "זםהשלב העליון של הקפיטלי, האימפריאליזם": לניתוח של תופעת האריסטוקרטיה הפועלית

210

1941, שכר ושבוע העבודה בענפי תעשייה נבחרים, פועלים. 24לוח

תוספת יוקר +שכר מספר הפועלים הענף במילים

שעות עבודה בשבוע

)בפועל( נשים גברים נשים גברים

52.9 - 18.0 - 80 ערבים –טחנות קמח ואורז

47.7 - 44.3 - 31 יהודים –טחנות קמח ואורז

45.6 26.4 44.0 377 128 יהודים –שוקולד וממתקים

–מיצים ושימורי פירות יהודים

203 461 38.9 23.7 40.7

) מפעלים גדולים(שמן וסבון יהודים –

246 86 69.0 39.3 43.2

44.0 28.7 49.7 33 626 יהודים –עבודות מתכת

39.2 - 34.3 - 116 ערבים -עבודות מתכת

45.2 4.8 17.8 25 392 ערבים -טבק וסיגריות

40.5 32.0 46.3 183 71 יהודים -טבק וסיגריות Statistical Abstract 1942. p. 72: המקור

השכר לשעה של פועל . בולטים הפערים הגדולים בשכר על בסיס של לאום ושל מין 24בלוח

–ואילו במפעלי הסיגריות , משכרו של פועל מתכת יהודי 69% 1941-כת ערבי היה במתאבל , משכר הפועל היהודי במפעלי הסיגריות 69%פועלת יהודיה קיבלה . בלבד 38%

משכרו של פועל ערבי באותו 27%פועלת ערביה במיון טבק או במפעל סיגריות קיבלה רק .בענף זה משכרה של פועלת יהודיה 15%ורק ,ענףהעובדת והפועל הערבי בתנאי השכר נמשכה גם בתקופת האישההאפליה לרעה של

הייתה פירמידת השכר היומי הממוצע 1945בשנת . העולם השנייה- הגאות של מלחמת ):Supplement, 1947(כדלקמן

; )מיל 1,235 –בממוצע (מיל 1,460עד 1,010 -פועל יהודי ; )מיל 745 –בממוצע (מיל 850עד 640 - פועלת יהודיה

). מיל 680 –בממוצע (מיל 1,100עד 260 –פועל ערבי

. משכרו של הפועל היהודי 60%-ל 30%נע שכרו של הפועל הערבי בין 1946/47בשנת ; 39-32 –היה שכר הפועל הערבי בבנייה , 100ששכרו של הפועל היהודי הוא , בהנחה

; 54-43 –במקומות עבודה שעובדים בהם יהודים וערבים ; 65-45 –בהובלה ובתחבורה ). 227' ע, 1970, אסף( 37-32 –במקומות עבודה בהם מועסקים ערבים בלבד

, ")מזרחים("המתבטא בפערי השכר בין פועלים יהודים וערבים , מבנה השכר הקולוניאלי הפרטיים , יה אינטרס של המעבידיםה -בין נוער עובד ופועלים בוגרים , בין פועלות ופועלים

שבאותן שנים כמעט שלא היו איגודים , אך העובדה. לרבות ממשלת המנדט, והציבורייםההסתדרות (ושלהסתדרות לא נתקבלו פועלים ערבים , ערביים-מקצועיים משותפים יהודיים

, גם בשנים שלאחר מכן. סייעה גם היא מצידה לייצב מצב דברים זה, ")עברית" הייתה, מין וגיל, אופייניים למעמד הפועלים הישראלי פערי שכר לפי לאום, ולמעשה עד היום

.שראשיתם עוד בתקופת המנדט בפלשתינהכבר השיג הפועל היהודי לאחר מאבק 30-הרי במחצית שנות ה, באשר לתנאי העבודה

בי נמשך בעוד שיום העבודה של הפועל הער, העבודה יימשך שמונה שעות-ממושך שיוםלגבי הפועל היהודי נקבעו ). בבניין, בתעשייה(ועשר שעות ) בפרדסים(עשרה שעות - שתים

-חופשה שנתית בתשלום ותשלום מס מקביל לקופת, תנאים סוציאליים כגון יום מנוחה שבועיידי המינהל - רק אותם פועלים ערבים שהועסקו על, לעומת זאת. ידי המעביד-חולים על

.ואילו לחופשה שנתית לא זכו הפועלים הערבים כלל, מנוחה שבועי הבריטי קיבלו יום

211

העבודה בין הפועלים היהודים והערבים הולידו הבדלים -הפערים הניכרים בגובה שכר , 1942-שנערך בערים הגדולות ב, סקר הוצאות משפחה עירונית. רמת החייםניכרים ב

, לירות 11- ל 4רביה נעה בין הראה שההכנסה החודשית הממוצעת משכר של משפחה ע, ובכל זאת. לירות 23-ל 5בעוד שההכנסה החודשית משכר של משפחה יהודיה נעה בין

הן במשפחות היהודיות והן . היה מבנה ההוצאות דומה, למרות הפערים הגדולים הללושכר הדירה –במשפחות הערביות סעיף ההוצאות הראשי היה מזון והסעיף השני

)Statistical Abstract 1944/45. p. 113.( ובמקום שהיא פתחה בתי ספר ממשלתיים , ממשלת המנדט לא הנהיגה לימוד חובה

לפי הנתונים הממשלתיים . שנות לימוד 4 –היעד הכללי היה צנוע ביותר , שלימדו בערביתלעומת . מהבנות 60%-מהבנים ו 85%בקרב הילדים הערבים העירוניים למדו , 1944לשנת

הילדים . מהבנות 8%מהבנים ורק 63%למדו , בקרב הילדים הערבים בכפרים, תזאלרבות עיריות , שהקימו מוסדות ציוניים ויהודיים, היהודים למדו ברובם בבתי ספר נפרדים

מהילדים היהודים למדו בגן חובה ובבתי הספר 90%-למעלה מ. וההסתדרות הכלליתאך , וער היהודים המשיכו ללמדו בבתי ספר תיכונייםחלק מבני הנ). 'ח –' כיתות א(העממיים

.אחרים יצאו לעבודההוקמו עוד ערב מלחמת , ששירתו פועלים יהודים בכפר ובעיר, קופות החולים הראשונות

הן אוחדו לקופת חולים של ההסתדרות ) 1920(לאחר כינון ההסתדרות . העולם הראשונהים יהודים שהיו חברי הסתדרות ושילמו מס שהחברות בה הייתה רק של פועל, הכללית

שהיו קשורות , הוקמו במקביל קופות חולים נוספות עבור הציבור היהודי 30-בשנות ה. אחיד, לאומית, קופות החולים עממית(לארגונים פילנתרופיים ולארגוני ספורט , לגופים פוליטיים

). מרכזית ומכביאים שיבטיחו שפועלים יהודים ימשיכו בעבודתם במסגרת המדיניות הציונית של יצירת תנ

את הקמתה של 1934-יזמה ההסתדרות הכללית ב, למרות השכר הנמוך והתנאים הקשיםהופרטה ונמכרה למשפחת 1996-אשר ב, שהפכה בהמשך לשיכון עובדים(חברת שיכון

נים בשיכו, שיכלו לעמוד בתשלומים, החברה מכרה דירות לפועלים עירוניים). אריסון, יון-לו ,קלוש; 2003', רבינוביץ(שנה 49-שהוחכרו ל, ל"קואופרטיביים על קרקעות קק

2003 .(

הזכירו באופן מעומעם בלבד את תחיקת , שחוקקה ממשלת המנדט, חוקי העבודה .שכבר הייתה קיימת בבריטניה עצמה באותן שנים, העבודה הנרחבת

הקימה ממשלת המנדט מחלקה 1921בדצמבר כי, עולה אברהם דורוןמסקירתו של שעות , שכר, שאמורה הייתה לעסוק בנושאים חשובים של תנאיי עבודה, לענייני עבודה

1926- ב. אך חקיקת חוקי העבודה עצמם התנהלה באיטיות קולוניאלית. עבודה ואבטלהייה שהגן על נפגעי תאונות עבודה בתעש, "פקודת הפיצויים"פרסמה ממשלת המנדט את

פורסמה הפקודה המגינה על בריאותם של נשים וילדים וקובעת סייגים 1927- ב. בלבד. של יום העבודה ושל שבוע העבודה םשלא היה חוק שקבע את אורככוזאת , להעסקתםעל רקע הגידול המהיר בתעסוקה 40- ורק בשנות ה, לא נחקקו חוקי עבודה 30-בשנות ה

, לכות האווירה של הניצחון במלחמת העולם השנייהמאבקי הפועלים והש, במשק המלחמתיממשלת פרסמה 1945/47- ב. שגם הם היו מוגבלים במשמעותם, נחקקו כמה חוקים נוספים

הרחבת ההגדרה של מחלות , המנדט פקודות שעניינן בטיחות בעבודה במפעלי חרושת). 2003, רוןדו(מקצועיות המזכות בפיצויים והרחבת ההגנה על העסקת בני נוער ונשים

חוקים נגד התארגנות ) 1941-ב(ממשלת המנדט ניצלה את תקופת המלחמה גם כדי לחוקק וחוק , חוק המחייב להעביר סכסוכי עבודה לבוררות; חוק לאיסור שביתות –וביניהם ,עובדים

לרבות במגזר , יחסית, אך בפועל פרצו אז שביתות רבות. המרתק עובדים למקומות עבודתם .הממשלתי

של הפועלים לקבל פיצוי על שחיקת הערך הריאלי של והישנותעל רקע תביעות חוזרות חתמו התאחדות בעלי התעשייה , השכר עקב האינפלציה בשנות מלחמת העולם השנייה

כפיצוי על שחיקת , על הסכם בדבר תשלום תוספת יוקר 1942- וההסתדרות הכללית באך עובדים בשירות הממשלה נאבקו וקיבלו , חוקלהסכם זה לא הייתה משמעות של . השכר

.גם הם תוספת יוקר

212

הפועלים והשביתות ארגוני 7.7

האופי הקולוניאלי של התפתחות הקפיטליזם בפלשתינה הטביע את חותמו לא רק על הרכב -הפועלים והמאבקים בעלי האופי האיגוד ארגוניעל –ובמיוחד –אלא , מעמד הפועלים

.מקצועי, לאיגוד פועלי הדפוס היהודיםהידיעה הראשונה בדבר התארגנות פועלים מתייחסת

הקמת אגוד פועלים זה נתקלה בהתנגדות עזה של . 1897-שהוקם בירושלים עוד בהשביתה 1902-הוכרזה ב, בתגובה לפיזור האיגוד. והם הצליחו לגרום לפיזורו, המעבידיםבעקבות . ביתת פועלי הדפוס של צוקרמןש –הידועה בתולדות פלשתינה הראשונה

שגם הם הקימו (שתבע מהמעבידים , השביתה הזאת הוקם מחדש איגוד פועלי הדפוסעבודה חצי -שעות ולהנהיג הסכמי 10- ל 12-להוריד את משך יום העבודה מ) בינתיים אגודה

י הדפוס המעבידים סירבו להיענות לתביעות והאיגוד הכריז על שביתה של כל פועל. שנתיים ).Bulletin No. 5, 1943(השביתה הסתיימה בהצלחה חלקית .בירושלים

הביאו גידול מספר הפועלים השכירים והמערכה שהם ניהלו נגד , לאחר הכיבוש הבריטי מספר הפועלים היהודים שנטלו חלק בשביתות . הורדת השכר לגידול מספר השביתות

, שאמי( 1924-לאלף ב 1919-ב 40-גדל מ) חיפהירושלים ו, יפו(בשלוש הערים הגדולות שביתת העובדים –הוכרזה השביתה הראשונה של פועלים ערבים 1923בשנת ). 1927

היו שביתות של פועלים ערבים מקרב פועלי 20-במחצית השנייה של שנות ה. ביפו ).165' ע, 1947, ושיץ(הנמל ומפעלי החייטות , הבניין, המחצבות, הנגריות, המאפיות

התפתחו ניצנים של מאבק משותף של פועלים יהודים וערבים שעבדו יחד 20-בשנות ה הוקם בירושלים ארגון משותף של פועלי אפייה יהודים 1928-ב. במפעלי תעשייה ובמטעים

השביתות ). 1930, וולפשטיין(מועצת הפועלים המקומית נאלצה להכיר באיגוד הזה . וערביםשביתת נהגים , שביתת פועלים במפעל הגפרורים נור בעכו, ין היתרב, המשותפות כללו

-בנס, ושביתות של פועלי פרדסים בפתח תקווה, )והסתיימה בהצלחה 1924-שנערכה ב(פועלי הרכבת לאיגוד מקצועי שונה אופייה של הסתדרות 1924בשנת . ציונה וברחובות

). להלן' ר(הנהלת הרכבת –ידי המעביד -שהוכר על ,יהודי- ערביערביים נבלם בעיקר עקב -פועלים משותפים יהודיים ארגוניאולם כיוון התפתחות זה של

שעמדה על כך שההתארגנות תהיה של פועלים יהודים , המדיניות של ההנהגה הציונית . בלבד ומשולבת בפרויקט הציוני

נוסדה ) תדרותההס –להלן ( ההסתדרות הכללית של הפועלים העבריים בארץ ישראל קדמו לה הסתדרויות הפועלים החקלאיים (פועלים יהודים 4,500-עם חברות של כ, 1920- ב

שההסתדרות הכללית קמה בעת , העובדה). 1911שהוקמו עוד בשנת ,בגליל וביהודהבאה לידי ביטוי במשקל , עדיין בראשיתה הייתהשההתפתחות הקפיטליסטית בפלשתינה

וכן לאלה שעבדו במסגרת הקבוצות , לפועלים החקלאיים השכירים שהיה בה, יחסית, הגבוהשבעוד שהפועלים החקלאיים הקימו את , וכך קרה. הקבלניות ושהקימו את הקיבוצים

הוחלט במוסדות 1945הרי רק בשנת , כבר בעשור הראשון של המאה ארגוניהם 40-וה 30-בשנות ה. ההסתדרות להקים הסתדרות ארצית נפרדת של פועלי התעשייה

.הקיפה ההסתדרות הכללית את רוב הפועלים היהודים בפלשתינהולא כתוצאה , בידי מפלגות פועלים ציוניות, דבר מלמעלה-של-ההסתדרות הוקמה ביסודו

לכן כבר . מתהליך ממושך של התארגנות עובדים ברמת המפעל והענף וברמה הארציתגוד מקצועי לשיקולים הפוליטיים של ההסתדרות את התחום האיהנהגת מייסודה כפפה

המשימות , כל- קודם, על סדר יומה של ההסתדרות ניצבו. לבין התנועה הציונית נההברית בייצירת תנאים שיבטיחו , עידוד הגירה יהודית לפלשתינה: שהגדירו המוסדות הציוניים

י הון יהודים והקמת ישובים יהודיים על קרקעות שרכשו בעל, שהמהגרים היהודים יישארו בה ). Shalev, 1992, chapter 4(או מוסדות ציוניים

היבטים שונים מטרות הקולוניזציה הציונית והצורות הארגוניות מ הוצגו קודמיםבפרקים לב מיוחד הוקדשה לפעילות המתוכננת של המוסדות הציוניים למען - תשומת. המיוחדות שלה

, בתהליך הקולוניזציה באמצעות קבוצות הפועלים, שהיגרו לפלשתינה, שילוב פועלים יהודיםנודע מקום חשוב במיוחד ,ת פעילות זוגרבמס. 'באמצעות הקמת מגזר ציבורי יהודי נפרד וכו

.לפעילות של ההסתדרות הכללית

213

ידי מנהיגיה בראש ובראשונה כמוסד ציוני שתפקידו לפעול - ההסתדרות הוגדרה על ") עבודה עברית("לדחיקת רגלי הפועל הערבי , ")הקרקעכיבוש ("להתיישבות יהודים

התפישה הלאומנית הזאת שירתה "). תוצרת עברית("ולכיבוש השוק של הצרכנים היהודים אשר שאפה להרחיב ולבסס את שלטונה , בנאמנות את האינטרסים של הבורגנות היהודית

77.הכלכלי ולמנוע את גיבוש התודעה המעמדית של הפועלים היהודיםהוא היותה באותה תקופה ארגון , היבט מהותי בקיומה ובפעילותה של ההסתדרות

- וככזאת נשארה עד שנות ה, )בכינויה" עבריים"ולכן נכלל התואר (העובדים היהודים בלבד , ידי ההשקפה הציונית של מרבית מייסדי ההסתדרות-שהוכתבה על, ההגבלה הלאומית. 60

, או הקשורים עמה, המוסדות הארגוניים של ההסתדרותהייתה פועל יוצא מהשתלבות .במפעל הקולוניזציה הציונית בפלשתינה

ידי - כלל על-שאורגנו בדרך(השביתות של פועלים יהודים נגד העסקתם של פועלים ערבים הסבו נזק חמור למאבק המעמדי של הפועלים בני ") עבודה עברית"ההסתדרות בסיסמה של

כדי להוריד את , המעבידים ניצלו סכסוכים אלה. ו את האיבה ביניהםשני העמים והעמיקאחרת לא יסכים המעביד שהוא " –השכר ולאלץ את הפועל היהודי לעבוד תמורת שכר נמוך

כינתה , "כיבוש העבודה"כדי להסוות את המהות האמיתית של ". יחליף את הפועל הערבי- מלחמה בעבודה זולה ובלתי"בתואר ההסתדרות את המערכה נגד העסקת פועלים ערבים

שהפועל הערבי פשוט אינו רשאי להתארגן , מה שאותה הנהגה לא ציינה הוא". מאורגנתהיא בתביעה להעלאת שכרם " עבודה זולה"וכי הדרך להילחם נגד , "עברית"בהסתדרות ה

המערכה לדחיקת רגלם של הפועלים הערבים , במציאות. של הפועלים המקופחים יותר . הלה גם במקומות עבודה שבהם היה שכר הערבי שווה לשכר היהודיהתנהנהגת ההסתדרות היה מודעת לבעייתיות של מניעת התארגנות פועלים ערבים

לכן ניהלו מנהיגיה מערכת הסברה שהטילה את . הטוענת להיותה סוציאליסטית, בהסתדרות 78.הפועלים הערבים... הארגון על-האשמה על אי

תר באמצעות יבין הי, וד שנתנו מוסדות פיננסיים ציוניים להעסקת פועלים יהודיםהסבס אך לא מנע העסקת פועלים ערבים אצל מעבידים , בלם, מפעלים כלכליים של ההסתדרות

מכלל המועסקים בחקלאות שבבעלות 35%היו הערבים , למשל, 1936בשנת . יהודים-בן(וכל זאת בכלכלה המדווחת , לות יהודיםמהמועסקים בחברות בנייה בבע 12%- יהודים ו

). 61' ע, 1999, פורתערערה את הסולידריות פעילותה של ההסתדרות כארגון של פועלים יהודים בלבד

- בחד. שהיא בעצם הבסיס למאבקי הפועלים ברמת המפעל וברמה הארצית, המעמדיתוכתוצאה מכך רוב ,ינאיאת מעמד הפועלים הפלשתההסתדרות ארגונית פילגה ,לאומיותה

אך היו גם ארגונים משותפים שניהלו .של יהודים ושל ערבים, ארגוני הפועלים היו נפרדים ).בהמשך' ר(מערכות משותפות

הסתדרות העניק של הקיומן של לשכות עבודה , בהעדר לשכות תעסוקה ממשלתיות ישירה בציבור הפועלים שליטה) י"מפא -י "בראשות מפלגת פועלי א(להנהגת ההסתדרות

כדי לרדוף את אלה , י אכן עשתה שימוש בלשכות העבודה"מפא. שסבל מאבטלה, היהודיואת חברי ארגוני הפורשים , מצד אחד, את הקומוניסטים –שנחשבו כאופוזיציה להנהגתה

.מצד שני, הימניים

כמו גם , יש לתנועת העבודה מעין אחריות עקיפה על דרכי התפתחותה של הבורגנות יהודית, גם שלא בכוונה תחילה" 77

ופטרה את הבורגנות , עדיפותו של הגורם הציוני על פני הגורם המעמדי הניעה שיתוף פעולה בין המחנות: אחריות ישירההציות לפרימט הציוני בלם ... אילו תנועת העבודה הייתה מתעקשת לקיימו, אבק המעמדי שהיה נכון להלפחות מחלק של המ

הוא ער , כאשר למחנה העבודה הייתה שליטה כמעט בכל תחום מרכזי בישראל, ובתנאים של אז, מעמדי-את המאבק הביןע "ע, 1999, פורת -בן" (ל מאבק מעמדי משלהגם בלי שזו תצטרך לאמץ את כוחה ולנה, לקיומה של הבורגנות ולהתפתחותה

62 ,124.(

78שקבלתם תכשיר את הפועל הערבי להיות , הציג ברל כצנלסון שורה של תנאים, )37הערה (בנאום שצוטט לעיל

":תמיכה בעליה הציונית"כאשר גולת הכותרת של התנאים היא , בהסתדרותשאילו הצלחנו , אני מסכים. אני מסכים. הצלחנו לארגן את הפועל הערבימה רב היה אשרנו אילו , יש מומחים להסביר לנו"

דורש , משתחרר משלטון האפנדי ומקנאה דתית וגזעית, לו היה הפועל הערבי נאמן למעמדו. היה זה באמת טוב מאוד, בכךזה מעשה רב גם מבחינה היה , שכר טוב בעבודתו והיה מתנגד לעליה מן המדבר ולעבודה בלתי מאורגנת ותומך בעליה יהודית

.)שהועסקו במפעלים פרטיים וממשלתיים, מתייחס לפועלים ערבים מהארצות השכנות" עליה מן המדבר"המושג ". (ציונית

214

ר "המשך היה יושב(גוריון -י בראשות דוד בן"כל הנהגת מפא-וקודם, הנהגת ההסתדרות כי , דיברה שוב ושוב על סוציאליזם ואפילו טענה, )הסוכנות היהודית וראש ממשלת ישראל

הדחף של . "אך בפועל היו אלה דיבורים ריקים מתוכן. בניית משטר סוציאליסטי –מטרתה עוצמה לצורך הגשמת - אלא בניית כלי ארגוני רב, גוריון לא היה תיקון חברתי יסודי-בן

-שבשנות ה, אך לדיבורים האלה הייתה השפעה במובן זה). 23' ע, 2007, צחור" (הציונות 79.וחבריו גוריון- רבים מהפועלים היהודים אימצו את הסוציאליזם בפרשנות של בן, 40-וה 30

הגורסות , עמדותיה הרפורמיסטיותהן )אז והיום(ההסתדרות בפעילות הבט מהותי היהודים י הרוח בקרב הפועליםכלהשהיו מודעים ל, ההסתדרותמנהיגי ". שלום בית מעמדי"

וארגנו הפגנות " מאבק מעמדי"שילמו מס שפתיים למושגים כמו , בפלשתינה המנדטוריתכדי לעקר ולשטח את המאבק המעמדי להידברות ,אך פעלו בשיטתיות, במאי 1-לרגל ה

אימץ הוועד , 1935דצמבר ב, כך. עם המעבידים בכל מפעל וברמה הארציתרצופת ויתורים הנהגת ההסתדרות .אשר כללה בוררות חובה בסכסוכי עבודה, 'חוקת עבודה'הפועל הציוני

אולם . במטרה למנוע שביתות, כדי להביא כל סכסוך עבודה לבוררות, אכן פעלה בשיטתיותכדי למצב את ,פעלה הנהגת ההסתדרות, בדרך כלל ללא אישורה, כאשר פרצו שביתות

על הסכמי עבודה קיבוציים עם במקרים מסוימים וםחתל וגם טרחה, כנציגת העובדיםעצמה .המעבידים

1945-1931תנועת השביתות בשנים . 25לוח

מספר מקומות מספר השביתות שנההעבודה שבהם

שבתו

מספר מספר השובתים ימי השביתה

1931 33 55 1,946 9,704

1932 51 116 1,409 10,689

1933 45 234 2,049 19,354

1934 41 88 2,051 17,273

1935 57 329 3,648 28,415

1936 15 26 956 11,625

1937 44 361 6,305 21,167

1938 74 85 1,876 14,149

1939 103 144 2,964 19,435

1940 85 107 2,221 22,108

1941 80 108 3,803 36,342

1942 109 279 8,540 137,640

1943 147 249 17,846 131,650*

1944 119 171 9,791 184,014*

1945 119 277 6,063 101,570

Statistical Abstract 1939 p. 76 ;Statistical Handbook, 1947. p. 306: המקורות

– 1943-מספר ימי השביתה היה ב, )42' ע, 1959(נסקי 'לפי הנתונים המובאים בספרו של אליהו גוז* .247,705 – 1944-וב, 170,625

בשירותים , מרבית השביתות פרצו במפעלי תעשייה ובבנייה ומיעוטן בתחבורה . שביתות בבנייה 10- בתעשייה ו 16פרצו , שביתות 57מתוך , 1935בשנת , כך. ובחקלאות

. בבנייה ואף לא אחת בחקלאות 21בתעשייה 40שביתות פרצו 74מתוך 1938בשנת

79

:אביב- שנערכה בתל, במאי 1-ברל כצנלסון אמר בנאום בעצרת לרגל ה - שהוא סולל דרכים לחיי, ת הסוציאליזםכי הוא עושה משהו באמת להגשמ, הרשאי להתברך, אם יש בימינו ציבור בעולם"

במו ' השבת הסוציאליסטית'כי אם גם טורח להכין את , שאינו עוסק רק בדיבורים על אודות סוציאליזם, חברה סוציאליסטיים )4.5.1936, "דבר" ("אנשי הקבוצות והמושבים, הרי זה ציבור משקי העובדים בארץ, אם יש בימינו ציבור כזה בעולם, ידיו

215

119מתוך 1945בשנת . בתעשייה ובמלאכה 97פרצו , שביתות 109מתוך , 1942בשנת .בבנייה 7-בתעשייה ו 105שביתות פרצו

הוכרזו ) עבודה אחרים וסכסוכישביתות (עבודה סכסוכי 186מתוך , 1936-1933בשנים 14 ;לקיצור שעות העבודה ולשיפור תנאי העבודה, בגלל תביעות להעלאת שכר) מחצית( 94

Report(הוכרזו נגד העסקת פועלים ערבים במפעלים השייכים ליהודים ) 20%-כ(שביתות 1936, p. 139.(

שהתבטאה בהיקף , )51ראה לוח ( תנופה מחודשת של שביתותהחלה 1942- החל מ , שביתות 494נערכו 1945-1942בארבע השנים . חסר תקדים של שביתות ושל שובתים

.1941-1931השנים 11-שנערכו בשביתות 628לעומת - מפעלים בתל 33-שהועסקו ב, פועלי היהלומים 3,500שבתו חודשיים ימים 1944בשנת

לבטל , בעלי המלטשות, השובתים התנגדו לניסיון של התעשיינים. בנתניה ובירושלים, אביב. רלסגת ממחויבותם לשכר מינימאלי ולתשלום תוספת יוק –ההסכם הקיבוצי ואגב כך .והמעבידים נאלצו גם לשלם לפועלי היהלומים דמי שביתה, השביתה הסתיימה בהצלחה

- בתי, מחנות הצבא הבריטי –הדגש במאבקי הפועלים עבר למקומות העבודה הגדולים

וביטא את הנכונות הגוברת של הפועלים להיאבק –מפעלי היהלומים , הרכבת, הזיקוקוגם את נכונותם של פועלים יהודים וערבים , יה ששררה אזלהגנה על שכרם בתנאי האינפלצ

שבשנות , התפתחות זו הייתה חשובה במיוחד בהתחשב בכך. לנהל את המאבק במשותףכן עלה בידי ההסתדרות הכללית לדחוף פועלים יהודים לשבות נגד העסקתם של 30- ה

.פועלים ערבים

בתקיצור תולדות ההתארגנות והמאבקים של פועלי הרכ

, 40-ועד לשנות ה 20- השתלשלות ההתארגנות והמאבקים של פועלי הרכבת משנות ה ובפרסומים ) Lockman, 1996(אשר זכתה בתיאור מפורט בספרו הייחודי של זכרי לוקמן

מאפשרת הצצה להיסטוריה הפחות ידועה של מעמד הפועלים בפלשתינה 80,נוספים .המנדטורית

עוד ) גרמנית, צרפתית(ת נבנו בפלשתינה בידי חברות זרות מסילות הברזל הראשונו ביןמסילות אלה חיברו את פלשתינה עם מצרים וסוריה וכן . מאני'בשלהי השלטון העות

פיתוח מערך הרכבות חייב גם את הקמתם של בתי . הערים הראשיות בפלשתינה עצמהלעבוד במערך הרכבות המשיכו, לאחר כינון השלטון הבריטי .אשר מוקמו בחיפה, מלאכה

עד להקמת מחנות .יוונים ואיטלקים, יהודים –שרובם היו ערבים ומיעוטם , כמה אלפי פועלים-ב(פועלים 2,400שהעסיק , הייתה הרכבת מקום העבודה הגדול ביותר, הצבא הבריטי

).בבתי המלאכה 1,200מהם , פועלים 7,800הועסקו ברכבת 1943של והייתה האיגוד המקצועי הראשון , 1919ביולי 12- נוסדה בהסתדרות פועלי הרכבת

האיגוד הראשון הוא היה , בהמשך .שהוקם לאחר כינון השלטון הבריטיפועלים יהודים חברי ההסתדרות של פועלי הרכבת בחיפה גם . שאיחד בשורותיו פועלים יהודים וערבים

טרפו להסתדרות פועלי הרכבת הצ 1920-ב"). השלום" ("סלאם- א"הוציאו לאור עיתון בשם .היותם מועסקים בידי המדינה –שהמשותף להם היה , גם פועלי הדואר והטלגרף

התנהלה מערכה עקרונית ומעשית על אופייה של 20-במחצית הראשונה של שנות ה , הקו הרשמי של ההסתדרות הכללית היה. הדואר והטלגרף, הסתדרות פועלי הרכבת

בעוד שהקומוניסטים וגם כמה פעילים במפלגת , פועלים יהודים בלבד שהארגון צריך להקיף . יהודי- ערבי, לאומי-ןאחדות העבודה תבעו שארגון פועלי הרכבת יהיה בי

ניצבה ברכבת בפני , שדבקה במדיניות של איגוד מקצועי ליהודים בלבד, הנהגת ההסתרותים שנקלטו ברכבת הועסקו בשכר ולכן גם הפועלים היהוד, הפועלים הערבים היו הרוב: בעיה. שהפועלים היהודים ינטשו את מקום העבודה הזה, בתנאים אלה היה חשש מבוסס. נמוך

80

,Bernstein, 2000 ;Lockman; 1930, וולפשטיין; 1981, בילצקי?; שנה, בודיירי-אל; 1926, צימרינג; 1973, פיינהויז

1993.

216

בתקופות מסויימות לשיתוף פעולה עם הפועלים הערבים , לכן נאלצה ההסתדרות להסכיםאישר הרוב בהנהגת ההסתדרות הקמת ארגון משותף , 1922וכך בינואר . במקום העבודה

. ועלי הרכבת שיהיה מורכב מארגונים אוטונומיים של פועלים יהודים ושל פועלים ערביםשל פשלא יהיה קשור , אך הפועלים הערבים דחו את ההצעה ודרשו ארגון פועלים אחד

.בהסתדרותשהיה מזכיר סניף ירושלים של הסתדרות פועלי הרכבת ופעיל המפלגה , צבי הורוביץ

:1922המתייחסים לשנת , פר בזיכרונותיוסי, )פ"פק(הקומוניסטית מקום , וגם בקרב פועלי הרכבת) פ"פק -(חזרתי לירושלים והמשכתי את פעילותי בסניף "

שם , כי העבודות העיקריות נעשו בחיפה, לא היו אז בירושלים פועלי רכבת רבים. עבודתי .באמת היה קיים ארגון גדול וחזק

, פתחנו מועדון לפועלי הרכבת בשכונת ימין משה, יה רבלמרות שמספר הפועלים לא ה יחד . לימדנו עברית ועוד, קיימנו הרצאות. בתחילה הייתה התלהבות. בקרבת תחנת הרכבת

לפעול לארגון הפועלים הערבים ולהקים יחד , לאחר דיון, החלטנו בסניף המפלגתי, עם זאתלהדגיש שעד אז לא היה אף עלי. ערבית משותפת-איתם הסתדרות פועלי רכבת יהודית

.פועל רכבת ערבי מאורגן בירושלים. החלטתי להתחיל את השיחות איתו. בין פועלי הרכבת הערבים היה פועל ממצרים

כבר , כעבור זמן קצר. השיחה קלחה יפה מתוך אמון והסכמה. הזמנתי אותו לפגישה במועדון, גוריון-לפגישה זו הופיע גם בן. ביםעם קבוצת פועלים ער, התקיימה פגישה מורחבת יותר

...והכריז בפני הנאספים שהוא תומך ביוזמה, שהיה אז מזכיר ההסתדרות. החלטנו בתום הפגישה לפרסם הצהרה הקוראת לפועלים הערבים להצטרף להסתדרות

לא , מכן-אך כפי שהוכיחה המציאות לאחר. הישג מרשים בימים ההם, ללא ספק, היה זהוריון דבר להגשמת דבריו היפים והנהגת ההסתדרות פעלה להכשלת כל תוכנית ג-עשה בן

.להקמת אירגון פועלים אינטרנציונליסטי משותףשהחל אז , ערבי נמשך ובעיתון פועלי הרכבת-המאבק להגשמת רעיון האיגוד היהודי

).בחתימת צבשי(הופיע מאמרי , )1922(בהופעתו ידי הבולשת ונאלצתי -לאחר שנרדפתי על, נפסקה כעבור זמן פעולתי בקרב פועלי הרכבת

81".להסתתרהוחלט ) 1922(הדואר והטלגרף , וועידה השלישית של הסתדרות פועלי הרכבתב, ואכן

. לפתוח את שערי האיגוד המקצועי הזה גם בפני פועלים ערביםלהרע את תנאיי 1923-בשל החלטתה של ההנהלה הבריטית של הרכבת ב, בינתיים

גברה , העבודה ולבטל את הסכמי העבודה שהיו קיימים וכן לפטר מנהיגי פועלים מעבודתם, נערכה אסיפה של עובדי הרכבת בחיפה 1923בקיץ . ההתמרמרות בקרב פועלי הרכבת

1923באוגוסט . נגד החלטות ההנהלה ויחסה המחפיר לפועליםשמחתה , ערבים ויהודיםולראשונה השתתפו בו גם שני צירים ערבים , תדרות פועלי הרכבתהתכנסה ועידה של הס

מועדונים אלה צברו . ביפו ובירושלים נפתחו מועדונים של פועלי הרכבת, בחיפה. מחיפה . פופולאריות בקרב הפועלים הערבים והיהודים

במועצת ההסתדרות של החברות של הפועלים הערבים נידונה השאלה ,1924בראשית , פועל רכבת ערבי בשם אליאס אמר בנאומו באותה מועצה. שנערכה בחיפה, הרכבת פועלי

הסתדרות "אך לא ב, כי הפועלים הערבים מעוניינים להיות חברים בהסתדרות פועלי הרכבתכי לתביעה להקמת ארגון פועלי , בהעריכה, הנהגת ההסתדרות הכללית". הפועלים העבריים

היא האשימה . קומוניסטי-חליטה לנקוט בצעד אנטיה, רכבת משותף יש סיכוי להתקבל, "הפרת משמעת ההסתדרות ופעולות מחפירות נגדה"ב) קומוניסטים(פ "שמונה חברי פק

וכל זאת בשל ארגון אסיפה משותפת של פועלי רכבת יהודים וערבים ובחירת ועדה שתקדם י הכרעתו הם הוצאו שלפ, "חברים-משפט"הקומוניסטים הועמדו ל. את רעיון הארגון המשותף

.חודשים 12עד 3מההסתדרות לפרק זמן של והמערכה סביב הקמתו של ארגון משותף הניבו על צעדי הנהלת הרכבת ההתמרמרות

כך נוצרו . למרות הרדיפות מצד הנהגת ההסתדרות, אמון גובר בעמדות הקומוניסטים )URPTW(ר והטלגרף הדוא, של הסתדרות פועלי הרכבת 1924התנאים להפיכתה בסוף

.20.2.1980, "זו הדרך"', רות לוביץ 81

217

מנה איגוד פועלי 1926בשנת . פועלים יהודים וערבים 300שבו היו חברים , לארגון משותףמנה הארגון אז , לפי מקור אחר(מהם ערבים 420-ו, מהם יהודים 464, פועלים 884הרכבת

אך , הארגון המשותף התגבש תחילה בחיפה). יהודים 440- ערבים ו 498מהם , פועלים 938בירושלים ואפילו , בלוד, גם ביפו) רובם ככולם ערבים(משך התארגנו פועלי הרכבת בה

. שהתחנה בה השתייכה ארגונית למנהלת הרכבת בפלשתינה, )מצרים(בקנטרה ".הקטר"ההסתדרות של פועלי הרכבת גם הוציאה לאור ביטאון בעברית ובערבית בשם

, הניסיון הראה: "בו הוא ציין, ות תזכירהארגון המשותף שיגר לוועד הפועל של ההסתדר שרק ארגון משותף על יסודות בינלאומיים בהסתדרות אחת יבטיח את , שרק איחוד

המועצה האחרונה . ומשום כך קשה להשלים עם השיטות שהכזיבו את תקוותינו, הצלחותינוחדנה שתאחינה את הקרעים ותא, של פועלי הרכבת החליטה להכריז על דרכי ארגון חדשות

חידוש הרעיון על ארגון בינלאומי דרש . דואר וטלגרף, כל שכבות הפועלים העובדים ברכבתבשביעות רצון והצלחה יוצאת מהכלל . אחריות זו-מרץ וחברים חדשים שיתאימו לעבודה רבתהציעו ראשי הסתדרות פועלי , בהמשך התזכיר". נתקבל הארגון המשותף מצד כל הפועלים

כך , "י"ההסתדרות הכללית של העובדים בא"כולה תשנה את שמה ל שההסתדרות, הרכבת )ה"תרפ חשוון, "קונטרס("יהודים וערבים , שיוכלו להיות חברים בה כל הפועלים

שהיה פעיל , כתב קוליה קולין, בזיכרונותיו על ההתארגנות בקרב פועלי הרכבת בחיפה :1929-נאלץ להגר מהארץ ב, עד שבשל רדיפות הבולשת הבריטית, קומוניסטי בחיפה

המזכיר שלו היה החבר דוד . תא הרכבת –פעל תא מפלגתי 1923-כי ב, אני זוכר" , וינשטוק, אונגרפלד: היה מורכב מהחברים הבאים, כפי שאני זוכר, התא. ליברמן) בוריס(

דו החברים עב. שאת שמותיהם איננה זוכר, אלתר לופטה ואחרים, פנחס מנכוס, מרסל לנגר .כמסגרים וכרפדים

הם גם הפיצו , פה שהם ניהלו בקרב הפועלים היהודים והערבים-חוץ מהתעמולה בעל הצטרף למפלגה , כתוצאה מהפעילות שהושקעה בקרב הפועלים הרבים. כרוזים וחוברות

בשנות השלושים הוא היה מזכיר ארגון עובדי . שהיה ציר בוועידת המפלגה, מוחמד עליכל החברים היהודים ידעו את השפה . ים ערבים אחרים היו לאוהדי המפלגהפועל. הרכבת

רבים מבין פועלי . הערבית ועזרו לכתוב ולתרגם כרוזים ולהפיצם בין הפועלים הערביםלמרות שהזהירום , הרכבת הערבים לא פחדו להיפגש עם קומוניסטים ולארח אותם בביתם

" יטית מהעבודה את כל החברים שהזכרתיגירשה המנהלה הבר 1926בשנת . לא לעשות כן ). 1980', לוביץ(

לווה , גירוש הפועלים הקומוניסטים מעבודתם והרדיפות נגד הפעילים האיגוד המקצועי לבטל את חברותו של , למשל, שהחליטה, בהחלטות מקארתיסטיות של ההסתדרות הכללית

. בהסתדרות) שהוזכר לעיל(אונגרפלד היה להנהלה הבריטית של הרכבת , הבחישות של הנהגת ההסתדרות על רקע, 1925בקיץ

יפה להגיע דלכן היא הע. שיתייצב מאוחד מולה, ערבי- אינטרס להתנגד לארגון משותף יהודי, בתגובה למהלכים אלה. להסכמים נפרדים עם ההסתדרות בדבר העלאות שכר סלקטיביות

הקימו הפעילים , על איגוד משותף שקראו לשמור, ובניגוד לעמדת הפועלים הקומוניסטים' האגודה של הפועלים הערבים הפלשתינאים'הערבים בקרב פועלי הרכבת איגוד נפרד בשם

)PAWS( ,שבמסגרתו פעל איגוד פועלי הרכבת , שהפך בהמשך לאיגוד פועלים ערבים ארצי .)AURW(הערבים

רגונים נפרדים לפועלים פעלו בקרב פועלי הרכבת שני א, לאחר פירוק הארגון המשותף , הסתדרות הכלליתפעל במסגרת ה הפועלים היהודיםאיגוד . היהודים ולפועלים הערבים

אולם משהו מהמסורת . התאחדות הפועלים הערבים במסגרת -ואילו הפועלים הערבים התקבלה החלטה ) 1928מרס ,היהודים( במושב מועצת הסתדרות פועלי הרכבת. נשאר

שההסתדרות יומרנית תוך הדגשה , מאוחדת במאבק נגד מנהלת הרכבת בזכות בניית חזית ושינה איגוד זה את שמ 1931-ב .של פועלי הרכבת רואה עצמה כארגון של כל פועלי הרכבת

).IU(' בדואר ובטלגרף, האיגוד הבינלאומי של המועסקים ברכבת'- למול מנהלת , רביםהיהודי והע, פעלה ועדה משותפת מטעם שני הארגונים 30- בשנות ה

אלפים 5- שבו עבדו כ, באותן שנים הייתה הרכבת מקום עבודה ממשלתי גדול. הרכבת .שלישים מהם היו ערבים-ששני, פועלים ואנשי מנגנון

218

של התשתיות לצורכי הצבא הבריטי וגידול מספר המואץ על רקע הפיתוח , 40- בשנות ה גברה , מצד שני, האינפלציה והשחיקה הגדולה בשכר בשל, מצד אחד, הפועלים

הציגו שני 1940במרס . וברכבת בפרט, המיליטנטיות של הפועלים בפלשתינה בכלל. ובו תביעות לשיפור השכר ותנאיי העבודה, הארגונים תזכיר משותף להנהלת הרכבת

הכריזו הפועלים בבתי המלאכה של הרכבת שביתה בת יום אחד בתביעה 1942בדצמבר .לשיפור התנאים

אך , נפצע פועל ערבי קשה בתאונת עבודה בבתי המלאכה של הרכבת 1944 פברוארב הפועלים הערבים 1,400יצאו , בתגובה לאירוע זה. לא הוגשה לו עזרה רפואית נאותה

השותפות הזאת הולידה שביתה למען דרישות . והיהודים להפגנה מול משרדי ההנהלה, לפיצויים הולמים לנפגעי תאונות עבודה, יאליתלתוספת יוקר ר, משותפות להעלאת שכר

שביתה זו נתמכה .לפנסיה לכל העובדים ולהבטחת שירות קבוע של רופא בבתי המלאכהשהיו , האיגוד המקצועי שהקימו הקומוניסטים הערבים –בידי קונגרס הפועלים הערבים

.מאורגנים בליגה לשחרור לאומיהתנגדה להכרזת , )י"מראשי מפא(של אבא חושי בראשותו, הנהגת ההסתדרות בחיפה

ההישגים . אך הפועלים המשיכו בה והתבצרו בבתי המלאכה במשך שלושה ימים. השביתה .של הפועלים בשביתה זו היו מעטים

כאשר פתחו עובדי הממשלה בשביתה הארצית הראשונה של עובדים ערבים ויהודים , אלף השובתים שבתו כשבועיים 23. הרכבתהצטרפו אליהם גם פועלי , 1946באפריל

שבסיומם נאלצה הממשלה להסכים להעלות את תוספת היוקר ואת השכר ולהכניס שיפורים . במערך הפנסיה של עובדי הממשלה

הסיפור של פועלי הרכבת מלמד על הפוטנציאל של שיתוף הפעולה של , עם כל התפניות אך חשוב להבחין . שהיה קיים בפלשתינה, מקצועיים-פועלים ערבים ויהודים במאבקים איגוד

נמל , דואר, רכבת(ששיתוף הפעולה הזה בלט בעיקר במקומות עבודה ממשלתיים , בעובדה, )צינור הנפט, בתי הזיקוק( זיכיונותובמפעלים של חברות זרות בעלות ) מחנות צבא, חיפה

השפעה , טבע הדבריםמ, ושם להסתדרות הכללית הייתה, שם רוב הפועלים היו ערביםכי הפוטנציאל של ארגון משותף ומאבקים , הניסיון של עובדי הרכבת גם מלמד. מוגבלת

, ארגון משותף ובמאבק משותףבשדגלו כל העת , כאשר לקומוניסטים ,משותפים התממש .הייתה השפעה באותם מקומות עבודה

השביתה הארצית הגדולה של פקידי הממשלה

בעוד שרוב , י בפלשתינה היה מורכב משכבה של פקידים בכירים בריטיםהמינהל הבריט הבירוקרטיה . ערבים ויהודים: שהועסקו בדרגות נמוכות יותר היו תושבים מקומיים, העובדים

שהעניקה ביטחון תעסוקתי ומעמד של מתווך בין , הבריטית נחשבה עבודה של צווארון לבן .השלטון הבריטי לבין הנתינים

De Vries, 2004; Bernstein, 2000;(דבורה ברנשטיין וזכרי לוקמן , ד דה פריסדו Lockman, 1996( ,אלף עובדי הממשלה 30-אשר ניתחו את המערכה הגדולה שניהלו כ

בשנות מלחמת העולם השנייה סבלו השכירים : ציינו את הרקע הכלכלי שלה, 1946באפריל עלו , 1945-ל 1938כאשר בין , חיקת שכר גדולהמש, ובמיוחד עובדי הממשלה, בפלשתינה

בהבדל מפועלי : ארגוניות- אך לשביתה היו גם סיבות חברתיות. 3המחירים לצרכן פי פקידי , שהיו מאורגנים בהסתדרות הכללית או באיגודים מקצועיים ערביים, התעשייה

היו , האלה עליהם נאסר להיות חברים באיגודים המקצועיים, הממשלה הערבים והיהודיםהאגודה של "שפעל בחסות הממשלה ואשר נקרא , מאורגנים באיגוד מקצועי משלהם

Palestine Civil Service Second( "המחלקה השנייה של השירות הציבורי בפלשתינהDivision Association( , או בקיצורSDA .

מאבקי העובדים פוליטית של שנות מלחמת העולם השנייה ועל רקע -באווירה החברתית -ניסתה ממשלת המנדט לאסור שביתות בצו שנכנס לתוקפו ב, )יהלומים ועוד(בתעשייה

, אך המצוקה דחפה את ראשי האגודה של עובדי הממשלה לנסות ולארגן מחאה. 1942על שביתה של SDAהכריז 1945במאי . במטרה להשיג פיצוי על הירידה ברמת החיים

ההסתדרות נכשלה במאמציה למנוע את השתתפות . הנהלהיממה והגיש רשימת תביעות לעובדי , מאחר שהתביעות לא נענו. וכל העובדים נטלו בה חלק, העובדים היהודים בשביתה

219

500ביוזמה של 1946באפריל 9-וזו אכן פרצה ב, הממשלה לחצו על קיום שביתה ארצית. אר והטלגרף בערים אחרותלמחרת הצטרפו אליהם עובדי הדו. אביב- עובדי דואר ביפו ובתל

וכעבור שבוע מתחילת השביתה היא , פועלי הרכבת 7,000בהמשך הצטרפו לשביתה והייתה , באפריל 24-עד ה, השביתה נמשכה שבועיים. הקיפה כבר את כל עובדי הממשלה

הממשלה הורתה לצבא לשבור את השביתה באמצעות . חסרת תקדים בהיקפה ובאחדותהבמהלך השביתה ניצבו משמרות משותפות של עובדים . אך נכשלה, ףהפעלת הדואר והטלגר

.והשובתים זכו באהדה ציבורית רבה, יהודים וערבים בחזית בתי הדוארהייתה השביתה הארצית הגדולה 1946השביתה הכללית במחצית השנייה של אפריל

אותה כפעולה לוקמן הגדיר. היחידה של עובדים יהודים וערבים בתקופת המנדט הבריטישגם השיגה הישגים מקצועיים , המשותפת הגדולה והדרמטית של פועלים יהודים וערבים

, החריפו העימותים בין יהודים וערבים על רקע לאומני 1947-1945למרות שבשנים . חשובים, המאבק המשותף של פועלים יהודים וערבים הגיע אז לשיאו, מזוינותלרבות התנגשויות

למציאת פתרון מדיני למשבר , שבסופו של דבר לא נוצלה, יצר הזדמנות ובעצם קיומו .הפוליטי

כי הקומוניסטים היהודים והערבים היו התומכים הנלהבים ביותר של , דה פריס ציין היללו ללא לאות את , בערבית" אל אתיחאד"בעברית ו" קול העם" –וביטאוניהם , השביתה

תה ואת ביטויי הסולידריות בקרב עובדי הממשלה בין קולוניאלי של השבי-ההיבט האנטי .עובדי כפיים לבין עובדי צווארון לבן

העולם השנייה ומייד - להערכת משמעות השביתות הגדולות שנערכו בשנות מלחמת :1946נסקי מאמר שנכתב בשנת 'הקדיש אליהו גוז, לאחריה

ועלים בתקופת המלחמה שהיה המטרה העיקרית של מעמד הפ, המאמץ המלחמתי" באשר פועלים , בלם במידה מסוימת את התפתחות תנועת השביתות) העולמית השנייה - (

. ידעו לשעבד את מלחמתם המקצועית למטרה הפוליטית המרכזית של הניצחון על הפאשיזםמשטר של , ליסטי וקולוניאליהגשמת המאמץ המלחמתי במשטר קפיט, אולם יחד עם זאת

) מדד מחירים -(פועליים ואינדקס -משטר של חוקים אנטי, ספסרות פרועה ושוק שחוראשר באו לידי , החריפה את הניגודים המעמדיים –היוקר - שלפיו נקבעה תוספת, פיקטיבי

גם . הניצחוןמעמדית עצומה לאחר ביטוי בגל השביתות בתקופת המלחמה ובמערכה . בתקופת המלחמה יש לציין כקו אופייני את התרחבות הבסיס המעמדי של השביתות

לחמו הפועלים נגד חוק איסור השביתות ובעד חוזים קולקטיביים , בהיעדר חוקת עבודהנוצרים התנאים המוקדמים להשגת אשר עם השגתם הולכים ו, ודרישות סוציאליות

".חוקת עבודהאלף ימי 45 -פועלי היהלומים ( 1946בהזכירו את השביתות הגדולות שהוכרזו בשנת

10 –פועלי מפעל הגפרורים נור ; אלף ימי שביתה 30 –אביב -עובדי עיריית תל; שביתהנסקי את ביטויי 'סיכם אליהו גוז –) תהאלף ימי שבי 45 -עובדי הממשלה ; אלפים ימי שביתה

:אחדות המאבק של הפועלים היהודים והערבים באותן שביתות ואת משמעותםאשר באו לידי , שדווקא בתקופת התככים האימפריאליסטיים, היא הראשונה) התופעה -"(

ל אחדותו הלוחמת הופגנה לעין כ, בהפחת שנאה בין שני העמים בארץ, ביטוי בחרם ההדדיהכריזו הנואמים –תחי האחדות בין הפועל היהודי והערבי . של מעמד הפועלים בארץ

, הירדן-וביניהם נציג פועלי הרכבת של עבר, באסיפה המונית של פועלי הרכבת בחיפההסיסמאות של אחדות בראש ההפגנות בחיפה ובירושלים התנוססו. שהצטרפו לשביתה

כשסוכנים בריטיים ברחוב הערבי הפיצו את האידיאולוגיה , דווקא בתקופה. ערבית- יהודיתבפרדסים ' מצוות כיבוש העבודה'י בנו את תכניתם הכלכלית על "כשדברי מפא, של החרם

מאל חוסייני לפני 'גוריון וג-של בן דווקא לאחר נאומי ההסתה; ברכבת ובנמל, ובעריםבאה שביתת הרכבות כסטירה מצלצלת על –) אמריקאית-האנגלו -(ועדת החקירה

.פניהם של בעלי תורת הגזע וההסתגרות הלאומנית ברחוב היהודי וברחוב הערבי כאחדבשילוב זה של שביתה הריאקציה הערבית והיהודית הרגישה סכנה חמורה לעצמה"

והתגייסה –מעמדי של מעמד הפועלים היהודים והערבים -כלכלית עם מאבק פוליטי –' ציונית'שהשביתה היא , הכריז) יומון ערבי -( 'פאלסטין'... ללא סייג לימין הממשלה

הליגה "כי זוהי שביתה של , תוצעקו לעומ' ידיעות אחרונות'מחיפה ו' דפי צהריים' ).45-44ע "ע, 1959, נסקי'גוז" (הערבית

220

איגודי פועלים ערבים

,)PAWS(' האגודה של הפועלים הערבים הפלשתינאים'הוקמה בחיפה 1925בשנת אגודה זו הקימה סניפים בערים ובכפרים בשפלת החוף וכן קרן . סמי טהאשבראשה עמד

בהתערבותה של אגודת הפועלים הושגו הסכמי עבודה במפעלים שבהם . וואהחסכון והל .הועסקו פועלים ערבים בתעשיות הטבק וקופסאות הקרטון

שנוסד , ברית פועלי פלשתינהקטן של פועלים ערבים בשם לווין ארגוןפעל גם במקביל המחלקה הערבית ידי - ידי ההסתדרות הכללית של הפועלים העבריים ונוהל על-על 1927- ב

שירותי בריאות של –הפיתוי לפועלים הערבים להימנות עם ארגון זה היה .שלה .ההסתדרות

. במאבקי הפועלים הערבים גאותתקופה של הייתה 30-המחצית הראשונה של שנות ה , וביניהם איגוד פועלי התובלה בדרום, איגודי פועלים ערבייםבאותה תקופה הוקמו כמה

, בשכם הוקמה אגודה שהקיפה כאלף פועלים ערבים. גים ואיגוד הסווארים בחיפהאיגוד הנה, אגודות פועלים ערבים הוקמו גם בנצרת וברמאללה; שעבדו במפעלים קטנים לייצור סבון

.ובכלל זאת גם אגודה של פועלות ערביות-ב. םעבודה משופרי-הקמת האיגודים לוותה גם מאבקים לקיצור יום העבודה ולתנאי

-1933- ב; בה השתתפו גם נהגים יהודים, ערבים נערכה שביתה ארצית של נהגים 1931 1935-ב. במפעל המלט נשר ובחברת הנפט של, נערכו שביתות במפעל לגפרורים נור 1932

-אל(ברכבת ובבתי הזיקוק , במפעלי הסיגריות, במחצבות ערבים נערכו שביתות פועלים ).2פרק , בודיירי

כדי למתן את , ממון ונושאי התפקידים בחברה הערבית המסורתית פעלו מצידםבעלי ה ביפו " וילאנד"הפועלים הערבים בבית החרושת ללבנים 40כאשר . מאבקי הפועלים ולכוונם

א והשביתה "הם קיבלו סיוע ממועצת פועלי ת, שעות 8תבעו העלאת שכר ויום עבודה של הפרובוקציה של "ונות העברית ביקורת על אלא שאז נמתחה בעית. הסתיימה בהצלחה

ואילו העיתונות הערבית תקפה את הפועלים הערבים , בארגון פועלים ערבים" ההסתדרות, כתוצאה מהלחץ הציבורי. על שהם פועלים לפי הנחיות הציונים ופוגעים בתעשייה הערבית

).1930, וולפשטיין" (וילאנד"התפרק ועד הפועלים בבית החרושת תבע העיתון , פועלי הרכבת היהודים והערבים וללו את האיגוד המקצועי המשותף שלבש

זאת ובמקום ,מהפועלים הערבים לעזוב את הארגון המשותף" כרמל"הערבי שיצא בחיפה הוועד הערבי ". תחייה כלכלית"ארגון משותף של פועלים ומעבידים ערבים למען להקים

שהתיימרו לעסוק גם בעניינים של הפועלים , וסלמיםהעליון תמך בפתיחתם של מועדונים מאת הקמתה של אגודת הפועלים , בין היתר, מאמצים אלה הניבו). 1930, וולפשטיין(הערבים

. שהוזכרה לעיל, הערבים בראשות סמי טהארכשו הפועלים הערבים בחיפה , מקצועית ולמאבקים שניהלו- הודות להתארגנות האיגוד

המערכות , אולם בתנאים של פלשתינה המנדטורית. מערכות חברתיותניסיון בניהול החברתיות התנהלו בתנאים של ארץ בשלטון זר ושל קולוניזציה ציונית ועל רקע נישול גובר

שהגיעו לעבוד כפועלים , הפלאחים והאריסים המרוששים. של אריסים ערבים מהקרקעהראשונים להיענות לקריאה למרד לאומי היו גם , בחיפה וסבלו מאבטלה ומתנאיי חיים קשים

המרד הגדול החל כשביתה כללית בשכונות העוני של חיפה וקיבל אופי . נגד השלטון הבריטי ).Yazbak, 2000(והתפשט לאחר מכן ברחבי פלשתינה , חברתית-של מחאה לאומית

במידה פחתו , בתקופת המרד הלאומי של האוכלוסייה הערבית בפלשתינה ומייד לאחריו פועלים ערבים ארגנו 1941-1937בשנים . רבה המאבקים המעמדיים של הפועלים הערבים

Statistical Abstract(שביתות שאורגנו בידי פועלים יהודים 386לעומת , שביתות בלבד 431942. p. 78 .(לרבות , 40-הפועלים הערבים שבו ונטלו חלק פעיל במאבקים בשנות ה

עובדים ערבים ויהודים שהועסקו בידי ממשלת המנדט ובמפעלי במאבקים המשותפים של ).לעיל' ר( הזיכיונות

שנות המרד הערבי נוצלו בידי המוסדות הציוניים והמעסיקים היהודים להחשת תהליך . ההיבדלות של האוכלוסייה היהודית מזו הערבית וההפרדה הגוברת במקומות העבודה

שבעטיה נעדרו , הסתדרות ניצלה את השביתה הכלליתניצלה ה, בתמיכת השלטון הבריטי .כדי להכניס במקומם פועלים יהודים, פועלים ערבים מעבודתם

221

התאחדות האיגודים המקצועיים ואגודות העובדים הוקמה בחיפה 1942בשנת ההתאחדות הקיפה איגודי פועלים ערבים . קונגרס הפועלים הערביםהידועה גם כ, הערבים

היא העלתה דרישות להשוואת השכר ותנאי . בתחבורה ובמחנות הצבא, בנמל, קהזיקו- בבתילהקמת לשכות עבודה ציבוריות ונגד , העבודה של הפועל הערבי לאלה של הפועל היהודי

1943נערכה באפריל , ביוזמת ההתאחדות. אפליית הפועל הערבי במחנות הצבא הבריטיאלף פועלים 28שציריה ייצגו , ת הצבאהוועידה הראשונה של הפועלים הערבים במחנו

.ערבים-המוגדר בפיו אגודה מקצועית בעלת גוון שמאלי(בהתייחסו לקונגרס הפועלים הערבים

ההתרחבות המהירה של שוק העבודה בשירות הממשלה : "ציין אברהם סלע, )קומוניסטיגות פועלים הביאה לצמיחתה של מנהי, ובמחנות הצבא עם פרוץ מלחמת העולם השנייה

וזו ניהלה מאבק מתמיד לשיפור תנאיי העבודה , עצמאית ובעלת תודעה מעמדית ומקצועיתהגיע מספר סכסוכי העבודה לשניים בחודש , 1945-1944בשנים . והשכר של חבריה

).2003, סלע" (בממוצע

מאבקי פועלותרובן אימצו לעצמן ב, 20-הנשים היהודיות שהיגרו לפלשתינה מרוסיה ומפולין בשנות ה

שיחול גם על , ולכן ציפו להיות שותפות לחברה שתכונן שוויון, השקפות סוציאליסטיותסלילת (בפועל הן מצאו עצמן מועסקות בתנאים קשים הן בעבודות שנחשבו גבריות . הנשים

קבוצה קבלנית של נשים בנתה בית , במקרה אחד. והן בעבודות שירותים) בנייה, כבישיםוכי קיפוח זה מעוגן אפילו בלוחות השכר , כי שכרן נמוך יותר, הר מאוד גילו הנשיםמ. א"בת

.שפרסמו הממשלה וההסתדרות הכלליתניסיונות התארגנות ראשונים של פועלות יהודיות נעשו עוד לפני מלחמת העולם

בות אך בעק. לא נכחו נציגות של פועלות) 1920(בוועידת היסוד של ההסתדרות . הראשונהשבעקבותיה , ועידת הפועלות הראשונה 1921- התכנסה ב, הקמת ההסתדרות הכללית

. פוליטית וארגונית, שהייתה קשורה בהסתדרות אידיאולוגית, הוקמה מועצת הפועלותשלא קיבל לשורותיו נשים , לאומי-גם מועצת הפועלות הייתה ארגון חד, כתוצאה מכך

).2001, שטרן-מרגלית(הפעילות הציונית ואשר ראה כתפקידו הראשוני את, ערביותתבעו צירות לנקוט צעדים נגד אפליית נשים בשכר ובתנאיי , בוועידות הסתדרות עצמן

. שעות והשכר היה זעום 14-10יום העבודה בבתי במלאכה ובבתי המסחר נמשך : העבודה, במשק בית הוועידה השנייה של ההסתדרות אימצה החלטה בדבר הקמת ארגון של עובדות

.אך בפועל ארגון כזה לא הוקםגם , החליטה ההסתדרות על הפסקת חברותם של הקומוניסטים בה 1924-לאחר שב

הקומוניסטיות ניסו לשוב לפעילות במועצת הפועלות באמצעות . מועצת הפועלות נהגה כךת צירו 7-קולות וב 500-רשימה זו זכתה ב .מפלגתית-הקמתה של רשימת פועלות לא

דיוני ועידה זו הוקדשו לראשונה לבעיות הפועלת ). 1926(בוועידת הפועלות השלישית הקמת ארגון של עובדות במשק : וחברות רשימת הפועלות העלו שורה של דרישות, העירונית

, שעבדה אז ככובסת, פנינה פיינהויז. והבטחת עבודה למובטלות, שעות 8יום עבודה בן , ביתבזיכרונותיה סיפרה על כשלון הניסיונות לסלק . מטעם רשימת הפועלות הייתה צירה בוועידהבין היתר היא הביאה מדבריה של מינה . ועל הדרישות שהעלו הצירות, את הסיעה מהוועידה

בזמן שרוב , פה מדברים על החברות בקיבוץ ובמשקי הפועלות: " גם היא כובסת, אליאסבזמן שמאות פועלות עובדות , יחסים בביטולבית מתי-לעבודות משק. הצירות באות מהעיר

פועלת אריגה וצירה מטעם , לאה פיק". צריך להקים אגודה מקצועית שלהן. בבתים פרטייםנוכל ללחוץ על , בלי הבדל גזע, כל הפועלים ארגוןידי - רק על: "תבעה, רשימת הפועלות

פעילות סיעת אחת התוצאות המוחשיות של ". הממשלה המנדטורית ולהשיג את דרישתנו ).1974, פינהויז(הקמת אגודה ראשונה של עובדות במשק בית בחיפה –הפועלות הייתה

הוגשה רשימת מועמדות מטעם רשימת פועלות ) 1932(גם לוועידת הפועלות הרביעית , למרות זאת. אך ועדת הבחירות פסלה אותה בטענה שזו רשימה קומוניסטית. מפלגתית-לא

8הנהגת יום עבודה בן : וביניהן, עבירו לנשיאות הוועידה רשימת דרישותפעילות הרשימה האישור חוקים להגנה , חשבון המעבידים והממשלה-ביטוח סוציאלי על, העלאת שכר, שעות

למרות שהקומוניסטיות לא . וקבלת חוק שכר שווה עבור עבודה שווה, על נשים עובדות

222

ע שכר שווה עבור עבודה שווה אושרה הצעתן לתבו, הורשו להשתתף בדיוני הוועידה ).1980', לוביץ(בוועידת הפועלות

שעבדה בשנות מלחמת העולם השנייה בהקמת בסיס חיל האוויר הבריטי , מלכה קליינר עבדנו עבודת . גרנו בשכונת התימנים: "סיפרה בזיכרונותיה על עבודת הפועלות, בתל נוף

מה לא עבר . ת החצץ פיזרנו לסלילת כבישיםמילאנו אבנים בסלי קש וא. פרך של ממשנוסף לכל . בחורות 30- היינו ב... אך הנורא מכל היה מכת הפשפשים, רעב, מחסור? עלינו

גרוש ליום 25הגברים קיבלו . מעובדת היותנו נשים, סבלנו גם מאפליה, הקשיים והצרותתמיד היינו ... ת הבנותוהתחלתי לארגן א, החלטתי, זה לא עסק. 17 –ואנו הבחורות , עבודה

-ועל, נהיה הראשונות להיזרק מעבודה, הבחורות, אנו, כי אם נעז להיאבק, נתונות ללחציםכולנו לא ניקח את : ואז החלטנו על צעד נואש. מוטב שלא נבקש תוספת שכר, אמרו לנו, כן

. וולא ויתרנ, ארבעה חודשים היינו במצוקה נוראה! כך עשינו ארבעה חודשים. המשכורת! איך שהשתוללנו! גרוש 25: קיבלנו שכר שווה לגברים. דבר נשא מאבקנו פרי-של-בסופו

, השמועה... סדין, שמיכה, מעיל: שאפילו לא העזנו לחלום עליהם', מותרות'קנינו המון והגיעה אל , עשתה לה כנפיים במהירות, שהבחורות במחנה שלנו קיבלו שכר שווה לגברים

" גם שם החלו הבחורות במאבק וגם הן זכו לשכר שווה לגברים. כל שאר הקמפים בארץ ). 1985, חנין(

. אך לשעה בלבד, מזמן לזמן מנצחים הפועלים" , אמצעית- התוצאה הממשית של מאבקיהם אינה ההצלחה הבלתי

... אלא התאחדות הפועלים המתרחבת והולכת , ך למפלגה פוליטיתידי כ- ועל, התארגנות זו של הפרולטארים למעמד

, חוזרת ומתפוררת בכל שעה מחמת התחרות שבין הפועלים לבין עצמם " אדירה משהייתה, מוצקת משהייתה, האך תמיד חוזרת ומתחדשת והיא חזקה משהיית

82)אנגלס, מרקס(

המיוחד בעיצוב מעמד הפועלים הפלשתינאי 7.8

מעולם לא היו , ורות של מאבקיוהתכנים והצכמו גם , בפלשתינהעיצוב מעמד הפועלים

, התיכון-כי במזרח, הוא הוסיף. ציין זכרי לוקמן –מנותקים מהפוליטיקה המקומית והלאומית למען דמוקרטיה ונגד , תנועות פועלים הושפעו מאוד ממאבקים פוליטיים נגד שלטון זר

).Lockman, 1994(עריצות , תינאי בתנאים של משטר קולוניאליעוצב הפרולטריון הפלש, בשנות המנדט הבריטי

את ניצול , ובאזורהבריטי הזר היה מעוניין להבטיח את המשך שליטתו בארץ השלטוןכאשר אך בכל הנוגע בקשר שבין תנועת . העבודה הזול המקומי-אוצרות הטבע ואת ניצול כוח

ועלים ניתן לראות שהוא היה קיים לגבי הפ, הפועלים לבין המאבק נגד השלטון הבריטיאך לא לגבי , )שסימנה את תחילת המרד הערבי בארץ, 1936-השביתה הגדולה ב(הערבים

שלוש האחרונות של -אפילו לא בשנתיים(שברובם המכריע לא נטלו חלק , הפועלים היהודים . במאבק נגד השלטון הקולוניאלי הבריטי) שלטון המנדט

ודווקא במפעלים הממשלתיים שררו , הבריטי בפלשתינה היה בעצמו מעביד גדול השלטון הכרה באיגוד המקצועי -אי, פיטורים תכופים, שכר נמוך יותר, עבודה גרועים יותר- תנאי

, שוטרי ממשלת המנדט השתתפו באופן פעיל בפיזור משמרות שובתים. ושיטה של קנסות .בודההאוסר על השובתים לקיים משמרות ליד מקום הע, ובמיוחד לאחר שנתקבל חוק מיוחד

פי חוק של - לא הייתה הגבלה על: בתקופת המנדט לא הייתה בפלשתינה חוקת עבודה , שאלות השכר. שעות העבודה לגברים וגם לא הייתה תחיקה לגבי השכר ותנאי העבודה

בהסכמים בין ועדי , במידה שסוכמו, סוכמו' החופשות וכו, דמי המחלה, שעות העבודה .בין המעבידים הפרטיים והציבורייםהפועלים וארגוני הפועלים ל

).44' ע, 1998, כהן בנימין" (מניפסט של המפלגה הקומוניסטית", אנגלס, מרקס 82

223

היה שיתוף , שניהלו הבריטים, גורם מרכזי ביישום תהליך הקולוניזציה של פלשתינה . לרבות ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים, הפעולה בינם לבין המוסדות הציוניים

טלה על נ, שהייתה ציונית בהגדרתה ובמדיניותה, ההסתדרות הכללית, כפי שתואר לעילבמסגרת מילוי . המהגרים היהודים במפעל הציוני-עצמה את התפקיד של שילוב הפועלים

פעלה ההסתדרות נגד קיומם של איגודים מקצועיים משותפים לפועלים יהודים , התפקיד הזה . וערבים והתנגדה לחברותם של פועלים ערבים בהסתדרות הכללית עצמה

ההסתדרות הכללית . עלה בידי ההסתדרות לארגן רבים, בקרב השכירים היהודים עצמם נערים 8,500- אלף חברים בוגרים ו 150 40-של העובדים העבריים הקיפה במחצית שנות ה

, שיעור התארגנות גבוה זה מוסבר גם בהכרה הפועלית. מהשכירים היהודים 70% –עובדים בשליטה של ההסתדרות וגם, שחלק מהפועלים היהודים הביאו עמם עוד מארצות מוצאם

ובשירותים הציבוריים שהיא סיפקה לחבריה ) לשכות עבודה(בשוק העבודה במגזר היהודי ). שיכונים, מוסדות תרבות, בתי ספר, קופות חולים(

תנאים נוחים למאבקים לשיפור , לכאורה, מקצועית כזאת יצרה-רמת התארגנות איגוד אלא שהעמדות האידיאולוגיות של הנהגת . ובדיםזכויות עקידום תנאי העבודה והשכר ול

ההסתדרות ושותפותה בתנועה הציונית הובילו אותה לנקוט במדיניות של בלימת מאבקים במקום למערכה חזיתית מול , של העדפת הבאתם של סכסוכי עבודה לבוררות, מעמדיים

ני של בלימת המאבקים המעמדיים הייתה צידו הש. במידת הצורך, המעביד ולשביתהתחום שבו נחלה (המאבק לסילוקם של פועלים ערבים ממקומות עבודה בבעלות יהודים

את השיגהיה קשה יותר לתחום שבו (וגם ממקומות עבודה ממשלתיים ) הצלחה מסוימת 83).הסילוק

ההסתדרות הכללית גם לא הציגה מול ממשלת המנדט את , ציוניים-ממניעים לאומניים ההזנחה של תחום . היו קיימים אז בבריטניה עצמהשכבר , קי עבודההתביעה לחקיקת חו

לו ממשלת המנדט הייתה , חוקי עבודה, ראשית: מעמדי חשוב זה לא הייתה מקרית-חברתילא וזה לא היה אינטרס , יהודים וערבים, היו כלליים וחלים על כל השכירים, מחוקקת אותם

אותם מעבידים ולא של , )יה היו ערביםשרוב המועסקים במתקנ(ממשלת המנדט עצמה של המערכה לחקיקת , שנית; )בבנייה, במושבות, בפרדסים(יהודים שהעסיקו פועלים ערבים

בניגוד למדיניות ההפרדה של , חוקי עבודה הייתה מאחדת פועלים יהודים וערביםאי חוקים כאלה היו מקנים אופי אחיד יותר לשוק העבודה הפלשתינ, ושלישית; ההסתדרות

שאותו טיפחה הנהגת ,העדתי והמגדרי, הלאומי ומקהים במידה מסוימת את הפיצול .ההסתדרות

במחקרה החשוב על פועלים יהודים וערבים בפלשתינה המנדטורית , דבורה ברנשטיין )Bernstein, 2000( , יקרים'עושה שימוש בתיאוריה בדבר שוק עבודה מפוצל לעובדים ', מוביל לעימותים על רקע של גזעשל שוק עבודה מפוצל עצם קיומו , ה זולפי תיאורי .'זולים'ו

זה : "הסכסוך הלאומי היה הגורם המכריע, מסבירה ברנשטיין, בפלשתינה. עדה ומגדר, לאוםהנציונליזם עיצב ... בין שתי קהילות לאומיות ותנועות לאומיות סכסוךכל ומעל לכל -היה קודם

היחסים בשוק העבודה בין ... לרמה הכי קונקרטית וחולפת את היומיום ואת הפרקטיקה עדמשחק גומלין מורכב של מעמד , לכן, היו, בין ארגוניהם, ולייתר דיוק, עובדים יהודים לערבים 84).13' ע" (ושל אינטרסים לאומיים

גורמי מפתח בעיצובם של היחסים , ללא ספק, המציאות הקולוניאלית והסכסוך הלאומי היו מי היה מעוניין בקיומם של פועלים , אך השאלה המרכזית היא, ועלים יהודים וערביםבין פ

.את קיומו של שכר שווה עבור עבודה שווה) ומונע עד היום(ומי מנע ' זולים'ו' יקרים', )77' ע(וגם מהנתונים שמביאה ברנשטיין עצמה , כפי ניתן ללמוד מהנתונים שהובאו לעיל

אלא גם בין פועלות יהודיות , העבודה שררו לא רק בין יהודים לערבים פערים בשכר ובתנאייבין פועלים ערבים מוסלמים לפועלים ; בין פועלות ערביות לפועלים ערבים; לפועלים יהודים

בין ; בין פועלים יהודים ממוצא מזרחי לבין פועלים יהודים שהיגרו מאירופה; ערבים נוצרים

כמו גם , ועת העבודה מעין אחריות עקיפה על דרכי התפתחותה של הבורגנות היהודיתיש לתנ, גם שלא בכוונה תחילה" 83

ופטרה את הבורגנות , עדיפותו של הגורם הציוני על פני הגורם המעמדי הניעה שיתוף פעולה בין המחנות: אחריות ישירה ).62' ע, 1999, פורת- בן" (מואילו תנועת העבודה הייתה מתעקשת לקיי, לפחות מחלק של המאבק המעמדי שהיה נכון לה

84בדבר ) Bonacich(' גם מיכאל שליו מבסס את ניתוח של שוק העבודה בפלשתינה על אותה תיאוריה של עדנה בונאציץ

).Shakev, 1992, chapter 2(שוק עבודה מפוצל

224

בין פועלים בתעשייה ; תי לבין אלה שהועסקו בשוק הפרטיפועלים שהועסקו בשירות הממשלשבו , אלה הוא נתון בסיסי במשטר קפיטליסטיכפערים קיום קשת של. לבין פועלים חקלאיים

) כאשר התנאים מאפשרים(פועלים המעבידים בשיטתיות להורדת שכר הפועל באופן מוחלט שבו מתנהל חיפוש מתמיד אחר ; הולבאמצעות מיכון וייעול של הני –ובאופן יחסי לתפוקתו

המשמשת כלי לחץ של , שבו מתקיימת דרך קבע אבטלה; יותר) ה(הזול) ת(הפועלקולוניאליזם הפכו את החיפוש אחר -הקולוניאליזם והניאו. המעבידים על העובדים השכירים

יגדרי מ, לכן פיצול שוק העבודה לפי איפיון לאומי. הפועל הזול למסע עולמי הנמשך עד היום . אלא הכלל, או אחר אינו היוצא מן הכלל

בכוח ) זמני(שיפור במצבם של הפועלים מקבלי השכר הנמוך מושג או בתנאים של מחסור . מקצועית ברמת המפעל וברמה הארצית-או כפועל יוצא של התארגנות איגוד, עבודה

להפחית את הלחץ על כדי , הוא לצמצם את קיומה של עבודה זולה' יקר'האינטרס של פועל או באמצעות ארגוני עובדים המוכנים , דואגים ישירות, הערים לכך, אלא שהמעבידים. שכרו

וגם להעניק תוספות ושיפורים לחלק , לטפח פיצול והפרדה, להעניק להם את השירות הזה .פוליטית ורעיונית למשטר הקיים, שנועד לשמש משענת ציבורית, של מעמד העובדים

ביוזמת המעבידים התחדדה עוד יותר עם ופיצול חברתית של הפרדה -עה הכלכליתהתופ המדינות האימפריאליות היה אינטרס מעמדי של כאשר לממשלות , הכיבושים הקולוניאליים

כך התפתח מגוון של . האם- בעורף החברתי במדינה" שקט תעשייתי"להבטיח לעצמן וכל זאת על חשבון הניצול , וכן בקולוניות האם-להן זכו פועלים אירופים במדינה, הטבות

85.הקשוח במיוחד של הפועלים הילידים בקולוניותבשירותים החברתיים , בגובה שכרם(הפועלים המועדפים , בתנאים של פלשתינה

שהייתה ארץ , בפלשתינה ך גםא, )בריטניה(האם -הבמדינ, כמובןהיו ) המיועדים רק להםלרבות , ואמת של השלטון הבריטי ושל המוסדות הציונייםהמדיניות המת. קולוניאלית

שתעסוקתם התחרתה ישירות (יצרה עבור חלק מהפועלים היהודים , ההסתדרות הכללית: כדי להשיג אותה מטרה, במידה מוסיימת תנאים משופרים) בתעסוקה של הפועלים הערבים

ת אוצרות הטבע וגם לנצל א, לבסס את שלטונה ההגמוני של בריטניה בפלשתינה ובאזור, מבחינת בעלי ההון היהודים והתנועה הציונית. להשיג פועלים זולים למחנות הצבא הבריטי

כדי , אלה הקציבו חלק מרווחיהם במסחר בקרקע ובייצור ובתחזוקה עבור הצבא הבריטישתבטיח להם את , )הקיבוץ, הפרדס, הנמל, ברמת המפעל(ליצור מערכת כלכלית מקבילה

.של הפועלים היהודים במפעל הקולוניאלי הציוני ובשלטון הבריטי נותן החסותהתמיכה עדיפות בעבודה במפעלים (הפועלים היהודים ' שיחוד, 'מבחינתם של המעבידים היהודים

נועד ליצור עבור המעבידים משענת אנושית במערכה שהם , )ובמשקים השייכים ליהודיםבו בזמן היא נועדה גם להחליש . הקפיטליסטי המתפתחניהלו על ההגמוניה הכלכלית במשק אמיתיות או (אשר תמורת טובות הנאה ', המשוחדים'את המאבק המעמדי של הפועלים

נטלו חלק בפיצול ארגוני הפועלים על בסיס לאומי ובמערכה לסילוק הפועל הערבי , )מדומותים היהודים מאגר של גם הבטיח למעביד' שוחד'אותו . ממקומות עבודה בבעלות יהודים

של הפועל היהודי ותנאיו הסוציאליים היו נמוכים , יחסית, שכן השכר המשופר, פועלים זוליםמשמעותית בהשוואה לשכר ולזכויות של הפועלים באנגליה עצמה וביתר הארצות

.הקפיטליסטיות המפותחותדותיה לפיצול שוק ברנשטיין מצביעה על הפעילות השיטתית של ההסתדרות הכללית ומוס

משום שהוא , פיצול זה שירת את האינטרסים של הפועלים היהודים, אך מבחינתה, העבודה :הגן עליהם בתחרות עם הפועלים הערבים על מקומות העבודה

85

ת מערכות הניצול והשיחוד ניתח א, מייסד המפלגות הקומוניסטיות בהודו ובמקסיקו, )M. N. Roy(מנאבנדרה נאת רוי :1920-עוד ב

מעמד הפועלים האירופי לא ינחל . זמננו- רווחי העל שהושגו בקולוניות מהווים אחד המקורות הראשיים של הקפיטליזם בן" לחזק את , הצלחה-ולא ללא, הארצות הקפיטליסטיות מנסות. כל עוד מקור זה לא נחסם, הצלחה במיגור הסדר הקפיטליסטי

כתוצאה מניצול . ידי ניצול אקסטנסיבי ואינטנסיבי של כוח העבודה ושל העושר הטבעי של הקולוניות-המתערער על מעמדןבעוד שמצד , האימפריאליזם מסוגל להעניק לאריסטוקרטיה הפועלית באירופה מגוון של הטבות, האוכלוסייה הקולוניאלית

באמצעות יבוא , החיוני לשמירת הפרולטריון בחיים, מום המוחלטהאימפריאליזם האירופי מנסה ללחוץ למטה את המיני, אחדמצד שני הוא מוכן להקריב את הרווח , של סחורות המיוצרות בידי כוח העבודה הזול יותר של הפועלים בארצות הקולוניאליות

). Roy, 1920" (ותבמטרה להשיג את רווח העל שביכולתו להשיג באמצעות ניצול הקולוני, המוגדל שביכולתו להשיג בארצו

225

, הגבולות המשתנים בהדרגה בין הכלכלות הערבית והיהודית ובשוק העבודה בחיפה היו" העיקר בבניית הגבולות בספירה ... ודה היהודיתהאינטרס הקבוע של העב, מעל לכל

כך שניתן להגן על , הכלכלית היה לסגור את הכלכלה היהודית בפני העבודה הערבית ).207' ע" (הפועלים היהודים מהתחרות של פועלים ערבים זולים בהרבה

מסקנה זו מציגה את המדיניות הציונית וההסתדרותית של הפרדה בשוק העבודה ושל ירוש פועלים ערבים ממקומות עבודה שבבעלות יהודים כמשרתת את האינטרסים של ג

שבו , ולא כמשרתת את האינטרס של המעבידים בשוק עבודה מפוצל, הפועלים היהודיםמועסקים בתנאים ) נוער, נשים, מזרחים, ערבים(ובעצם רוב השכירים , שכבות רחבות

ת ובלתי ניתנת לפתרון בין האינטרס של ולכן היא בעצם מציגה סתירה מהותי. ירודיםלבין האינטרס של הפועלים הערבים , )יחסית(הפועלים היהודים בתנאיי עבודה משופרים

שלפי , ומכאן. להתקבל לעבודה גם במפעלים ובפרדסים השייכים למעבידים יהודיםשני של הפועלים בני מהותיהסכסוך הלאומי ביטא אינטרסים סותרים באופן , ברנשטיין

.העמיםמלמד כיצד באופן , שברנשטיין עצמה מביאה בספרה, דווקא סיפור התעסוקה בנמל חיפה

כדי לדחוק את רגלי הפועלים הערבים ולמנוע פעילות , מודע פעלה מועצת פועלי חיפהלא , מאחר שנמל חיפה היה מקום עבודה ממשלתי. משותפת של פועלים יהודים וערבים

ליישם מדיניות של , כלומר על הממשלה, יפה להפעיל לחץ על המעבידיכלה מועצת פועלי ח) הבריטית(היא לחצה על מנהלת הנמל : פ חיפה בדרך אחרת"לכן פעלה מ". עבודה עברית"

לאפשר ליצואני תפוזים יהודים לארגן את הטיפול במשלוחים שלהם באמצעות קבלן עבודה לרבות , ק פועלים יהודים לאותו קבלןואילו מועצת הפועלים התחייבה לספ, שהם יביאו

הוכנס ציוד טכנולוגי במיוחד עבור , בהמשך. מסלוניקיבמיוחד סווארים יהודים שהובאו , ונקבעו אפילו שערי כניסה נפרדים לפועלים היהודים ולפועלים הערבים ,הפועלים היהודים

ההפרדה בכל ": המסקנה של ברנשטיין לגבי המצב ששרר בנמל חיפה היא. שהועסקו בנמלמשום שהיא איפשרה להם לקדם את האינטרסים , הצורות הייתה מועילה לפועלים היהודים

פעילות משותפת וסולידריות מעמדית , בגלל ההפרדה, בו בזמן. שלהם ולשפר את מעמדם ).165' ע" (רגילה בין פועלים יהודים וערבים הייתה לא סבירה ולא רלוונטית

. לא הייתה יוזמה של פועלי הנמל היהודים, ה מצביעה ברנשטייןעלי, ההפרדה הלאומית לבין מועצת הפועלים בחיפה ) הבריטית(היא הושגה הודות לשיתוף פעולה בין מנהלת הנמל

לא כדי לשפר את מעמדם של פועלי , ")עבודה עברית"של הציונית המדיניות יישום במסגרת (לחסום את הדרך בפני סולידריות , ובדיםאלא כדי להבטיח פיצול של הע, הנמל היהודים

שקט . )לרבות לקבלנים היהודים(שטוב למעבידים ,וכך לשמור על שקט תעשייתי, מעמדיתשביסס את שלטונו הקולוניאלי על העמקת העימות , רצוי לשלטון הבריטיתעשייתי היה גם .הקולוניאלילסיום השלטון כדי למנוע בכך פעילות משותפת שלהם , בין יהודים לערבים

מעמדית בין פועלים השהסולידריות , כאשר היא קובעת, ברנשטיין גם חוטאת למציאות זכרי לוקמן הביא את סיפור המערכה ". הייתה לא סבירה ולא רלוונטית"יהודים וערבים

המחצבות היו בבעלות משותפת של . ליד חיפה, שניהלו הפועלים במחצבות אבן וסידמחצבות הועסקו פועלים יהודים ב. טאהר קראמאןבעל ההון הערבי ל ההסתדרות הכללית וש

–ואילו של פועל ערבי , גרוש 25אך שכרו היומי של פועל יהודי היה , וערבים במספר שווההכריזו הפועלים הערבים שביתה בתביעה להעלות את ,1935באפריל . בלבד גרוש 12

תדרות יצאה חוצץ נגד השביתה ותבעה ההס. שעות 8עבור יום עבודה בן גרוש 15-שכרם ל, התרגיל הזה נכשל. מהפועלים היהודים להפעיל את המחצבה בעזרת שוברי שביתה ערבים

אם כי נותרו מופלים רעה לעומת (והפועלים הערבים השיגו את העלאת השכר שתבעו ).Lockman. 1996, p. 230) (הפועלים היהודים

הפועלים , אופן הייצור הקפיטליסטי במסגרתמהותו חברתי הזהה ב- בשל מעמדם הכלכלי - היו בניגוד בלתי מתפשר עם המעבידים הפרטיים והציבוריים, בלי הבדל מוצא, בפלשתינהאך קיומו של אינטרס מעמדי משותף אינו יוצר אוטומטית שותפות בדרישות . ממשלתיים .ובמאבקים

בשכר ובתנאיי הפלייהמערכת של המעבידים ורשויות השלטון המרכזי והקהילתי יצרו כך . ומגדרייםעדתיים , דתיים, ואחר כך שיווקו אותה עטופה בשלל מושגים לאומיים, העבודה

הם את האפליה וההבדלה בין פועלים ממוצא שונה לפיה, פוליטית-יצרו מראית עין רעיונית

226

.פרים מעטמשטר האפליה זכו בתנאיי עבודה משומסגרת שב, אינטרס של פועליםכאילו הידקו את הנאמנות של אותם פועלים מופלים מעט לטובה למעבידים אמצעות מראית עין זו ב

היה גם מי שפעל לשכנע את , במקביל .וגם למערכות השלטוניות והפוליטיות הקיימותולא להשיג , שעות ביום תמורת שכר זעום 12להם לעבוד " משתלם"כי , הפועלים הערבים

86.בדומה לאלה שהם הועסקו פועלים יהודים, םתנאי עבודה משופריואגב , להתעמת עם הפועל הערבי, שהלכו שבי אחר ההצעה להיבדל, פועלים היהודיםה

התודעה . נגד האינטרסים של עצמם, אובייקטיבית, פעלו, כך לזכות בתוספת לשכרם ,לכן. תסתירות ומושפעת מהטפה לאומנית שיטתי רווית, המעמדית שלהם הייתה חלקית

במפעלים שעבדו בהם רק פועלים יהודים וגם (בשביתות פעיל פועלים יהודים נטלו חלק ויצאו בגלוי נגד המעביד , או בהפגנות של מובטלים, )במפעלים שבהם עבדו בני שני העמים

להיאבק נגד העסקת יכד, לצד המעביד התייצבחלק מהם , אך באותו זמן. הפרטי או הציבוריולשלול ממנו של הפועל היהודי שהוצג כמי שזומם לתפוס את מקום עבודתו ,הפועל הערבי

.את פרנסתוהרי אין . ללאומיות של הפועלים המנוצלים במפעליו' אדיש'הקפיטליזם , עקרונית

שם יוכל לשלם , לקפיטליסט שום בעיה להעביר מפעל ממדינתו הלאומית למדינה רחוקההקפיטליסטי , אך בתנאים מסוימים. שאינם בני הלאום שלו שכר נמוך יותר לפועל או למהנדס

כאשר הוא חושש ,זה קורה. שלו עם הפועל" השותפות הלאומית"בוחר להבליט את ולכן הוא משקיע מאמצים בפילוגם על בסיס ,מהתחזקות המאבק של הפועלים

ני לאומים של ב, כאשר הוא מעוניין ליצור שוק עבודה מישני, זה קורה; עדתי/דתי/לאומיכאשר , וזה קורה גם; במטרה להעסיקם בתנאים גרועים במיוחד, )מהגרי עבודה(אחרים

פוליטית בתחרות שלהם עם - הקפיטליסטים בני לאום אחד מחפשים משענת חברתית .קפיטליסטים בני לאום אחר על השלטון בכלכלה וגם במדינה

י ביסוס שלטונם מחייב אותם כ, העריכו הבריטים, בתנאים של פלשתינה המנדטורית שהמוסדות הציוניים והערבים בעלי שטחי הקרקע הגדולים יקבלו חלק מהשלל ,להסכים לכך

מעסקותכלומר ברווחים (התחלקות זו בשלל . הקולוניאלי וירוויחו מהשרשת הקפיטליזםים ציוני לבצע כמה ויתור/להון היהודי אפשרה, )מבניית תשתיות, מהזמנות צבאיות, קרקע

ובלבד שהם בתמורה ימשיכו להתייצב לצד בעלי ההון והשותפות שלהם עם , לפועליםויתורים אלה כללו הסכמה לקיומה של ההסתדרות הכללית כארגון עובדים . השלטון הבריטי

, מערכת חינוך, קופת חולים( יימיםומסהספקת שירותים ל; )הנתון למרות המוסדות הציוניים(ת המוסדות הציוניים בתשלום דמי קיום למובטלים יהודים השתתפול; )לשכות עבודה

מתן אפשרות לקיים מעין דמוקרטיה קהילתית באמצעות לו; בתקופות של אבטלה רחבהאולם ויתורים אלה . "מועצת העם"שכונה גג של הציבור היהודי הבחירות לעיריות ולארגון

, החינוכית, הקהילתית, יתהכילו בתוכם גם את שילוב הפועלים היהודים בהיבדלות הפיסנמשכה , לאחר קום המדינה, בהמשך". דמוקרטיה ליהודים בלבד"שכבר אז בנתה מעין

המעוגנת , לכיבוש וגם להפליה, פרקטיקה זו בגיוס הפועלים ושאר העובדים למלחמות כיבוש . אזרחי ישראל, של הפלסטינים, בחוק ובנוהג

ל דחיקת רגליהם של הפלאחים ושל הפועלים הערבים הצגת המפעל הקולוניאלי הציוני ש

פוליטית שניהלו המוסדות - הייתה חלק מהותי במערכה הרעיונית" טוב לפועלים היהודים"כהפעלת לשכות העבודה ליהודים בלבד והמערכה . בשיתוף עם ההסתדרות הכללית, הציוניים

,רבים מהפועלים היהודיםערבית אצל -השקפת עולם לאומנית ואנטי ועיצב" עבודה עברית"ל, ואם לעשות קפיצה היסטורית. הנמשך עד עכשיו, את ליבויו של הסכסוך הלאומי ואפשרה

הרי כל מפעל ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים התבסס בדיוק על אותו דגם על פערי שכר גבוהים בין פועלים פלסטינים , קולוניאלי של פועלים פלסטינים זולים מאוד

מסיבות , וכאשר. משק או עסק בתחום המסחר והשירותים, ראלים שעבדו באותו מפעלוישיצרו , נוע את כניסת הפועלים הפלסטינים לעבודה בתחומי ישראלמהוחלט ל, פוליטיות

86

מובטח לו ששדה העבודה הערבי , כל זמן שהפועל הערבי יסתפק בשכרו המועט ויעבוד יותר שעות מהפועלים היהודים" יופרע שיווי המשקל והאגודות היהודיות תתערבנה , אולם משיתחיל לשאוף להשתוות עם הפועל היהודי. והיהודי ישארו בידיו

).221' ע, 1981, מצוטט אצל בילצקי, 6.8.1932, "אל כרמל" ("על מנת לנשלו מעבודתו

227

המעסיקים פועלים אזורי תעשייה הפעלת , מצד אחד: תחליפים המבוססים על אותו עקרון .מארצות שונות של מהגרי עבודה והבאתם לארץ ;בשטחים עצמםפלסטינים

שהיו רובם ככולם , הכרת הפועלים היהודים, בתנאים שהיו בפלשתינה המנדטורית פירוש . הפועלים היהודים היו משולבים במפעל הקולוניזציה. התגבשה תוך סתירות, מהגרים

צד מ, אך, הם שותפו בפעילות הקולוניאלית של ההתיישבות והנישול, שמצד אחד, הדבר-המבוסס על כוח, הם גם עבדו כפועלים בארץ קולוניאלית בתנאים של ניצול קולוניאלי, שני

.עבודה זולחשבון פועלים - מדיניות המוסדות הציוניים להמצאת מקומות עבודה לפועלים יהודים על

ערבים הביאה לעימות בין פועלים יהודים וערבים והכבידה ביותר על הבנת הניגוד המעמדי אולם כפועלים בתנאים של ארץ קולוניאלית ושל . הניגוד בין הפועלים לבין המעבידים, היסודי

התרוששות מוחלטת של מסיימותשבה מצליחים המעבידים לגרום בשנים , רמת שכר נמוכהלהכרה , הפועלים היהודים מערכות מעמדיות חשובות להגנת השכר ארגנו –השכירים

אך באופן כללי ניתן .עות העבודה ולתנאי עבודה משופריםלקיצור ש, העובדים באירגוןהקלה על הנהגתה להוביל , כי ההגמוניה של ההשקפות הציוניות בהסתדרות, להעריך

המערכה , מבחינת ההסתדרות: עם המעבידים" שלום בית"מדיניות רפורמיסטית של .העיקרית הייתה נגד הפועל הערבי ולא נגד המעביד

על של המציאות הקולוניאלית ושל מדיניות ההסתדרות הסתירות הזאת -ההשפעה רבת מעמדית בתחומים קונקרטיים ההכרבגילויים של , מצד אחד, התבטאההפועלים היהודים נגד , החברתי והפוליטי, החלשת המאבק הכלליב - אך מצד שני , מקצועי-של המאבק האיגוד 87.ות המעמדית של הפועליםודחיקתה הצידה של הסולידרי השלטון הקולוניאלי

אלף 15-10 40- הקיפו בשנות ה שארגוניהם, הנמוכה של הפועלים הערבים הארגוןרמת ערמה מכשולים מיוחדים במאבקיהם , )מהשכירים הערבים 10%-פחות מ(פועלים

של , ניתוק מהכפר-ההכרה המעמדית של חלקם התגבשה בתנאים של אי. היומיומייםאך , חלק אחר מהפועלים עבר לערים. של תעסוקה זמנית ועונתית, עיורפרולטריזציה ללא

שרובם , אלף ערבים 63חיו בחיפה 1945-ב). 1977, רוזנפלד, כרמי(חי בהן בתנאים קשים מצב זה הותיר בהכרתם של פועל ערבים שרידים של השקפות . מוצאם היה מהכפר

.ולעדה הכפרית) מולהלח(המבוססות על השתייכות למשפחה גדולה , מסורתיותשל התעשיינים הקפיטליסטים הערבים והמשקל הכלכלי , יחסית, מספרם המועט

) מלווים בריבית, סוחרים, בעלי הקרקע(הרכוש הישנים - המעמדות בעלי לוהחברתי העדיף שאת התפתחות הקפיטליזם בחקלאות הערבית ואת הקמתם של מפעלי תעשייה רציניים מובל

, המשיך חלק מהפועלים הערבים לעבד את משקו הזעיר, כתוצאה מכך. ריםבסביבות הכפ; כפועל חקלאי או כפועל במוסד ממשלתי, פעם אחת כפועל בניין: ולכן היה מנוצל פעמיים

שכן עבור הזכות לעבד את חלקתו הקטנה היה צריך לשלם דמי חכירה , ופעם שנייה כאריס .לבעלי הקרקע

שהכרתו המעמדית של הפועל הערבי התפתחה תוך , ו גרמו לכךהתנאים המיוחדים הלל אך מוצאו מהכפר , הפועל הערבי השתלב במאבק הכלכלי להגנת השכר. סתירות פנימיות

, נוצל תמיד להורדת שכרו לרמה הנמוכה של הכנסתו השנתית הממוצעת של הפלאח הערביבמקומות העבודה (ומית לא הפלייהשל , מעיק אגראריוזאת בתנאים של עודף אוכלוסין

, למשל, הוא לא היה זכאי(ושל קיפוח קשה במיוחד בתנאים הסוציאליים ) בבעלות יהודים . )דמי פגיעה בעבודהל

-להפיכתם של איכרים) או הנישול ברוסיה הצארית(כאשר הביא תהליך הגידור באנגליה , המשמעות האחת הייתה: הרי לתהליך זה היו שתי משמעויות יסודיות, צמיתים לפועלים

:נסקי הצביע על תופעה זו בסכמו את המאבק המעמדי במחצית הראשונה של שנות הארבעים'אליהו גוז 87המלחמה הכלכלית המקצועית של מעמד הפועלים הכשירה את הקרקע לצמיחת הכרה מעמדית ודמוקרטית בתוך ציבור "

- כי בדרך כלל רובו של ציבור הפועלים לא קשר את המלחמה המקצועית, אולם למרות זאת יש לציין. העם-ניהפועלים והמו. מבחינה מעמדית פוליטית לא אורגנה המלחמה, הדרישות של הפועלים היו כלכליות גרידא. כלכלית עם המלחמה הפוליטית

הפועלים . אשר תגן על מעמד הפועלים, סיבית בארץהשביתות לא היו מלוות בדרישה מהממשלה לחוקק חוקת עבודה פרוגר אך. אף הדרישה לחוזה קולקטיבי נתמלאה בענפי תעשייה שונים. לחמו לדרישות סוציאליות ואף השיגו אותן במפעלים רבים

. התובעת מהממשלה ערובה חוקית להישגיהם מקצועיים והסוציאליים, המלחמה הזאת לא הועמדה כדרישה כלכלית פוליטית ).30-29ע "ע, 1945, נסקי'אליהו גוז" (ידי חוק ממשלתי- מובטחים על- הישגים היו מקומיים בכל מקום עבודה לחוד ובלתיה

228

זכה בחירות , הקרקע-שלא היה יכול לעזוב את אדמתו ללא רשות בעלי, הצמית-שהאיכר, המשמעות השנייה הייתה; עבודתו לכל מעביד- החופשי למכור את כוח, אישית והיה לפועל

שכן הקפיטליסט תפס את מקומו של בעלי הקרקע כמנצל , הצמית החליף אדונים-שהאיכרלא , עקב התנאים של אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים, מת זאת בפלשתינהלעו. הישיר

שכן הפלאח ניהל משק , הקרקע על הסדרי צמיתות- התבססה תלותו של הפלאח בבעלי, במקרים רבים, בעלי הקרקע הם שהפכו: הוא גם לא החליף אדונים, עם זאת. עצמאי

ערבי המרושש התקשה למצוא עבודה הפלאח ה. הפרדסנים והמעבידים העירוניים האחרים ,הלאומית הפלייהמחוץ לכפרו משום שהמשק הקפיטליסטי לא היה מפותח וכן עקב

שבמהלך עיצובו של הקפיטליזם , פירושו של דבר. שהונהגה במפעלים בבעלות יהודיםחייו של הפועל -חייו של הפלאח הערבי לבין תנאי- לא חל ניתוק גמור בין תנאיבפלשתינה

גם , במקביל. הניגוד המעמדי היסודי והגלויהוגם לא נחשף במלואו ובצורה הפשוטה , יהערבהתפתחות ציבור הפועלים היהודים בתנאים של ארץ הגירה ושל קולוניזציה המכוונת נגד

.העם הערבי ערפלה את הסתירה המעמדיתו את חותמם הטביע, ושל ארץ הגירה מאידך גיסא, מחד גיסא אגראריתהתנאים של ארץ

גם בתנאים של פלשתינה באה לידי ביטוי . על עיצובה של החברה הקפיטליסטית בפלשתינהועדות לכך היא תנועת , היסטורית זו של הבהרת הסתירה המעמדית היסודיתהמגמה ה

שסיבכו את המצב , אולם במקביל פעלו תהליכים אחרים. 40- וה 30- השביתות בשנות ה .פני השטח את העימותים הלאומיים ואת ההבדלים העדתייםוהעלו על , מעמדי-החברתי

אופיינית המגמה של הנצחת החלוקה , חברתי-לאחר שנתייצב כמשטר כלכלי, לקפיטליזם

של שינויים פנימיים בתוך כל –ולעומת זאת , המעמדית המהותית בין הבורגנות והפרולטריוןיכרים ויצרנים קטנים עירוניים אל מעמד הפועלים מצטרפים א. אחד משני המעמדות

בתנאים של . מהגרים ועוד, בעלי מקצועות חופשיים הנאלצים לעבוד כשכירים, שהתרוששוהזרם המתמיד של המהגרים את המגמה הזאת של שינויים פנימיים איץמ, ארץ הגירה

-ומבחינת שכרן ורמת, מבחינת מעמדן בייצור ובחברה ימותומסומשפיע על שכבות פועלים בעוד , בעבודות הקשות יותר והמכניסות פחותהחדשים נקלטים המהגרים ,בדרך כלל. ייהןח

או , זוכים למלא תפקידי ניהול ופיקוח, שעבדו בהן קודם לכן, שהפועלים הוותיקים יותרמוביליות פנימית . שהשכר בהן גבוה יותר ,עוברים לעבוד בעבודות קלות יותר מבחינה פיסית

היוצרת אצל הפועל הוותיק את התחושה של שיפור במצבו , ועליםזו במסגרת מעמד הפ - שעיקרן , יוצרת תנאים להפצתן בקרב תנועת הפועלים של מגמות רפורמיסטיות, ובמעמדו

.ומקשה על גיבוש ההכרה הפרולטרית המהפכנית, השתלבות במשטר הקפיטליסטי, מורכב מבני שני העמיםה, תנאים מורכבים אלה של עיצוב הפרולטריון הפלשתינאי

ידי ראשי - נוצלו על, הבריטי ועקב הקולוניזציה הציונית השלטוןשנוצרו עקב , היהודי והערביידי המפלגות הלאומניות -ועל, בשיתוף פעולה עם ראשי ההסתדרות, התנועה הציונית

הערביות לליבוי האיבה הלאומנית במאמץ לטשטש את הסתירה המעמדית היסודית בין הון ההנהגה הריאקציונית . עבודה ולפגוע באחדות המאבק של הפועלים היהודים והערביםל

דאגה מצידה לניצול המצב , קרקע עם המוסדות הציוניים עסקותשלא אחת ביצעה , הערביתוהחברתית להרחקת הזעם מעצמה באמצעות הענקת אופי לאומני למערכה הלאומית

.הפלאחים הערבים נגד הנישול להצודקת ששאמרו בישיבת ההנהלה , היטיבו לבטא את האינטרס של הבורגנות נציגי האיכרים

אבל , לאומי יש לאיכר יחס מיוחד אליו-כל זמן שהפועל עברי: "1928הציונית באוקטובר " כשהוא לוקח עמדה סוציאליסטית מעמדית הרי שהוא בעיני האיכר כמוחמד או מוסטפה

).103' ע, 1980, עמיקם(ד הביטויים הבולטים למגמת ליבוי האיבה הלאומית בשירות המפעל הקולוניאלי הציוני אח

כדי למנוע התארגנות של פועלים יהודים וערבים ". העבודה העברית"הייתה המערכה סביב בסיועה הפעיל , ניהלה ההנהגה הציונית, במערכה משותפת נגד האבטלה ונגד הורדת השכר

בעלת אופי שוביניסטי לגירוש פועלים ערבים ממקומות מערכה , של הנהגת ההסתדרות .כדי שבמקומם יעבדו פועלים יהודים, עבודתם

לא מנעה כליל את , מערכה זו שגרמה סבל רב לפועלים הערבים, דבר-של-בסופו וזאת משום שהמעבידים היהודים גילו עניין רב בהמשך ניצולם של הפועלים , העסקתם

229

אניטה הגיעה ,30-בשנות ה" העבודה העברית"ל עבסיום מחקרה .הערבים תמורת פרוטותשל עבודה עברית האידיאההסתיים בניצחון 1939-1929העשור של "כי , למסקנה שפירא

רובם של הפועלים היהודים שהיו בארץ : "והוסיפה, "ובכישלונו של המאבק לעבודה עבריתומעטים עוד , מעטים נשארו בהןאולם , עבדו בתקופה כלשהי במושבות, בשנות השלושים

שאיפתם המקורית של בני העלייה השנייה ליצור פרולטריון . יותר התמידו בעבודה חקלאית ).346, 435ע "ע, 1977, שפירא אניטה" (לא נתגשמה –יהודי חקלאי

לגבי הפועלים החקלאיים לא מנע " העבודה העברית"כשלון המימוש המעשי של סיסמת כדי , שנישאה בפי מנהיגי ההסתדרות והתנועה הציונית, ווירה שיצרה סיסמא זואת ניצול הא

ערבית - בעיצומה של המערכה האנטי, 1935בשנת . לערפל את הכרת הפועלים היהודיםבקונגרס לוצרן את הסיסמה הרפורמיסטית דוד בן גוריוןהעלה , "עבודה עברית"למען

שבאה להמיר את המאבק המעמדי במאבק , ")שלום בית מעמדי" ("שלום ביישוב"הקלסית הוליכה שולל פועלים יהודים , "העבודה העברית"שהשלימה את סיסמת , סיסמה זו". לאומי"

בכך תרמה . ואילו במעביד היהודי את הידיד, אלה ראו בפועל הערבי את היריב. לא מעטיםלשת התודעה מדיניות זו להעמקת הפירוד הלאומי בקרב מעמד הפועלים בפלשתינה ולחו

הבנה שהיא התנאי , ומנעה מהפועלים את הבנת הסתירה המעמדית היסודית, המעמדית ".מעמד בשביל עצמו"המוחלט להפיכת מעמד הפועלים ל

שכללו שביתות משותפות של פועלים יהודים וערבים , 40-השביתות ההמוניות בשנות ה בניגוד לדעתה של הנהגת , העובדיםהוכרזו ברובן ביוזמת ועדי , המועסקים בידי הממשלה

בשביתות . 1941-ממשלת פלשתינה ב שפרסמה, ההסתדרות ולמרות החוק לאיסור שביתותשאף הקימו , הללו ניצבה מול הפועלים התאחדות מאורגנת ומלוכדת למדי של התעשיינים

.קרן פיצויים למעביד במקרה של שביתהבמחנות , כה של מאבקי העובדים בתעשייהשמילאו תפקיד מרכזי בהדר, הקומוניסטים

העולם השנייה שורה של -העלו בתום מלחמת, הצבא הבריטי ובמפעלים הממשלתייםחיסול , שעות 40-קיצור שבוע העבודה ל –ובכלל זאת , דרישות לשיפור מצב הפועלים

הטלת פיקוח על המחירים שקובעים , ביטול החוק האוסר שביתות, השיטה הקבלנית, שכר עבודה שווה תמורת עבודה שווה לנשים, סיוע ממשלתי למובטלים, הגדולים המפעלים

וחתימת , ימים עד שלושה שבועות 10-לידה בת שלושה חודשים וחופשה שנתית מ-חופשת ).1959, נסקי'אליהו גוז(חוזי עבודה קולקטיביים ארציים

והמאבק 40-ת השיצרו השביתות הגדולות של שנו, פוליטית- ההזדמנות החברתית המשותף של פועלים ערבים ויהודים לא התממשה בשל עימותי הדמים בין יהודים לערבים

1947החלטת החלוקה מנובמבר , בהקשר של קביעת עתידה המדיני של פלשתינה .צבאית של בריטניה למניעת יישומה של החלטה זו-והפעילות המדינית

השליכו 1947בדצמבר . ו בתי הזיקוק בחיפהזירת אירועים טרגית וכואבת במיוחד הי פועלים 150פצצות לעבר קבוצה של , בהנהגת בגין, )ל"אצ( "הארגון הצבאי הלאומי"פעילי

, בתגובה. נפצעו 50-ששה מהפועלים נהרגו ו. ערבים שהתגודדו בכניסה לבתי הזיקוקכאשר הגיעה . רביםמהם ופצעו 39הרגו , פועלים ערבים בבתי הזיקוק תקפו פועלים יהודים

הייתה במקום התפרצות , הידיעה על העימותים בבתי הזיקוק אל בתי המלאכה של הרכבתאך הסכנה נבלמה . זעם שעלולה הייתה להפוך גם מקום עבודה זה לזירה של עימות דמים

Bernstein, 2000, p. 203.(88(בידי מנהיגי הפועלים הערבים במקום

88

כי חדירת האירופים לתורכיה גרמה לפיצול , מציין, במחקרו על מעמד הפועלים בתורכיה, דונלד קואטארט אשר קיימו יחסי גומלין במשך , וצות אוכלוסייהקב. כאחד) דתי-לאומי(ואנכי ) מעמדי(הקהילה באופן אופקי

ששכרם נמוך משכרם של פועלים נוצרים , פועלי רכבת מוסלמים גילו. 1800הידרדרו לעוינות לאחר , דורותהאנטגוניזם הזה היה הרסני במיוחד בתקופות . מאנית'שגם הם היו אזרחי האימפריה העות, )יוונים וארמנים(

ואילו הפועלים הנוצרים העדיפו לשבת , כאשר הפועלים המוסלמים שבתו, תשל עימותים עם הנהלת הרכבהתפלג האיגוד המקצועי של פועלי הרכבת על בסיס דתי , כתוצאה מכך. כדי לשמור על משרותיהם, מהצד

)Quataert, 1983, p. 148.(

230

סיכום: 8פרק

, כמו שהיא מורכבת כיום, מון שהסוכנות היהודיתאין לי א" , אלא אם כן הסכם זה יהיה על יסודות ציוניים, רוצה בהסכם עם הערבים

"א שהצד שכנגד ייכנע ויסכים לציונות"ז 89)ר יהודה לייב מאגנס"ד(

שורשים בפלשתינה הכההמשטר הקפיטליסטי ) 1948-1917(בתקופת הכיבוש הבריטי

. תעשייתית-ריתאלארץ אגר אגראריתמארץ והוא שהפך אותה, כל-קודם, פעל, כמו בארצות אחרות שהיו קולוניות בריטיות, השלטון הבריטי בפלשתינה

מתפשרת נגד כל התארגנות ואפילו -הל מערכה בלתיינהוא .כדי לבסס את שליטתו כריבוןתבעו את עצמאות ערערו על זכותה של בריטניה לשלוט בפלשתינה ואשרש, תושבנגד כל

פלשתינה הייתה חלק ב פוליטית- נוכחות הצבאיתה, מבחינת שלטונות המנדט הבריטי. הארץ .התיכון-הצבאית והכלכלית של בריטניה במזרח, מהמאמץ להבטיח את ההגמוניה המדינית

הכפוף למשרד המושבות בלונדון ואשר אינו מכיר , כשלטון קולוניאלי, השלטון הבריטי כדי .פעל מן ההתחלה לגיבושה המשקי והמנהלי של פלשתינה ,עמים לשלטון עצמיבזכות ה

: הוא נקט בשורה של צעדים, הצבאית והמדינית ואת תוכניותיו הכלכליות שליטתו את בססלהמטבע בעל כי היא ו, הנפיק את הלירה הפלשתינאית וקבע כי היא שווה לירה שטרלינג

של הנציב ) חוקים(פרסם צווים ; מסים ומשפט מרכזיותארגן מערכות ; ההילך החוקי המחייבהפעיל ; מינה נושאי תפקידים גם מקרב תושבי הארץ; העליון בנושאים כלכליים ומשפטיים

-ומינה ועדות ;אסף נתונים כלכליים ודמוגרפיים; )סוהר- בתי, בולשת, משטרה(כוחות דיכוי .חקירה בנושאים כלכליים ומדיניים

גם כדי ) כמו גם במושבות אחרות(פעלו הבריטים בפלשתינה , שליטתם כדי להבטיח את הניתוח . חברתית קפיטליסטית-לפתח מערכת כלכלית, כלומר, את תושביה" תרבת"ל

כיצד פעל השלטון הבריטי לדחיקת רגליו של אופן הייצור המבוסס , בפרקים הקודמים הבהירעל הבעלות הפרטית , ות החקלאותלרב, על משקי איכרים ולהשתתת כל המשק הפלשתינאי

. ועל העסקה של פועלים שכיריםהשלטון הבריטי את המושג , למשל, ביטל, )במבוא' ר(בשם עקרון היעילות הקפיטליסטית

, מאניים'ואשר לפי החוקים העות, קרקע שהפסיקו לעבד אותה, כלומר, "אדמות מתות"של פרסם , 1921כבר במרס . ורת תשלום מסמאני לשוב ולעבדה תמ'יכול היה כל אזרח עות

כי כל אדם המעבד קרקע שהייתה , שקבעה, "פקודת הקרקעות השוממות"הנציב העליון את אלא הוא יועמד למשפט בעוון , לא רק שלא תהיה לו זכות לקבל עליה שטר קניין, שוממה

כללו הו, הפכו סחירות" המתות"שכל הקרקעות , משמעות פקודה זו הייתה. הסגת גבולחייב היה לשלם עבורה –ומי שהיה מעוניין לעבד קרקע כזאת , במעגל המשק הקפיטליסטי

)OG 1.3.1921.(90 ששטחו כמה עשרות דונמים , משק פלאחים, מנקודת הראות של הקולוניאליזם הבריטי

של , הקפיטליסטי: קרי, הוא פגיעה אנושה בניצול היעיל, והמעובד בשיטות מסורתיותכדי לדחוק את רגליו של הפלאח ממשקו ולעודד , לכן פעלו הבריטים בדרכים שונות. קעהקר

של הקרקע והתיישבות של חקלאים , מבוסס מכונות ושיטות עיבוד חדישות, עיבוד אינטנסיבי . אותם חקלאים קפיטליסטיים היו מהגרים יהודים, בתנאים של פלשתינה. קפיטליסטיים

העניק השלטון הבריטי , הכוללתהקולוניאלית מנהלית ה-בתוך המערכת המשקית שאליהן התייחס כאל , מלכתחילה עדיפות בולטת לאוכלוסייה היהודית ולתנועה הציונית

ממשלת . מקומיות משענות כלכליות ומדיניותכאל ו, שותפות זוטרות בשליטה הקולוניאלית; הון יהודים-די חברות ובעליי- ידי המוסדות הציוניים וכן על-פלשתינה עודדה יבוא הון על

89

.25/2992Sצ "א , 1967לאחר הכיבוש של יוני . גם בגדה המערבית ולכן, המשיך להתקיים בחוק הירדני' מתות'הצו בדבר הקרקעות ה 90

באמצעות מניעת גישה , בין הייתר, זה נעשה. כדי להשיג נישול של פלאחים מאדמתם, הפעיל השלטון הישראלי את הצו הזה :קרי, החוזרות לרשות המדינה', מתות'בהכרזה עליהן כעל אדמות –עיבודן - ולאחר שלוש שנים של אי, של פלאחים לאדמתם

מניעת גישה והעברתה לשליטת , עיבוד הקרקע: השיטה", מירון רפופורט: דוגמא לפרקטיקה הזאת. השלטון הישראלי ).17.3.2008, "הארץ" ("ההתנחלות

231

, נתנה גושפנקה חוקית לרכישות הקרקע בידי חברות ציוניות ומשקיעים פרטיים יהודיםשיתפה הון של חברות ; וסייעה בפועל בסילוק האריסים הערבים מהקרקעות שנרכשו

אפשרה הקמת ; בבעלות יהודים ושל חברות ציוניות במפעלי זיכיונות לניצול אוצרות טבעלרבות מוסדות נבחרים ושירותים חברתיים נפרדים עבור האוכלוסייה , ציבורי נפרד מגזר

תוצאות משמעותיות –בתנאים הייחודיים של פלשתינה –לעידוד הבריטי הזה היו . היהודית .בשטח

שווה- התפתחות לא 8.1

ובמיוחד בשנות מלחמת העולם , המשק הפלשתינאי עבר בתקופת המנדט הבריטי 1944/45בשנת . לשלב מהותי חדש מבחינת הייצור התעשייתי והשימוש באנרגיה ,נייההש

20-ובחישוב לנפש הושג ב, 1925לעומת 2,300היה ייצור האנרגיה בפלשתינה גבוה פי התרחבות ). 216' ע, היישוביתספר הכלכלה ( בייצור האנרגיה 860השנים הללו גידול של פי

הרכב המנועיים שינו -חקלאות ובתעשייה והגידול במספר כליהשימוש במנועים ובמכונות בזה התחולל בקצב שונה בקרב האוכלוסייה הערבית יברם שינו. את פניה של פלשתינה

עוצמת המנועים , למשל, כך. ובקרב האוכלוסייה היהודית) שהייתה רוב האוכלוסייה(ואילו בתעשייה , בדאלפים כוחות סוס בל 4-ל 1942-בתעשייה בבעלות ערבים הגיעה ב

).217' ע, שם(אלף כוחות סוס 174-ל –בבעלות יהודים ותביטוי תמציתי לרמה ולאופי השונים של ההתפתחות הכלכלית בקרב האוכלוסי

-שהכינה ועדת החקירה האנגלו, 1945-הערבית והיהודית מצוי בסיכום הבעלות על ההון ב .אמריקאית

)באלפי לירות( 1945, תינההבעלות על ההון בפלש. 27לוח

בבעלות יהודים בבעלות המדינה בבעלות ערבים הכל- סך סוג הנכס

61.7 13.7 39.3 114.7 נכסים זרים נזילים

24.3 * 74.8 99.1 קרקע חקלאית

16.5 * 13.1 29.6 השקעות בחקלאות

12.1 6.3 2.1 20.5 הון תעשייתי

9.2 2.3 2.0 13.5 מלאי מסחרי

1.9 * 1.3 3.2 כב מנועייםכלי ר

125.7 22.3 132.6 280.6 סך הכל

Survey Palestine, 1940. Vol. II p. 560: המקור

.בסעיפים הללו נכללו הנתונים על הון בבעלות המדינה בנתונים על הון בבעלות ערבים*

ערבים נתוני הלוח מצביעים במבט ראשון על מעין איזון בבעלות על ההון בפלשתינה בין

אבל ). אחוזים מכלל ההון 47-45כל אחת מהאוכלוסיות אלה החזיקה בבעלותה (ליהודים היה מושקע ) 56%(למעלה ממחצית ההון שבידי ערבים : הרכב ההון מצביע על שוני מהותי

למרות שרוב , כן-על- יתר. מההון שבידי יהודים) 19%(לעומת כחמישית , באדמה חקלאיתהשקעות ההון של יהודים בחקלאות היו גבוהות , י ערביםהאדמה המעובדת היה ביד

בידי האוכלוסייה היהודית היו מרוכזים ההון . מהשקעות ההון שנעשו בענף זה בידי ערביםההון במגזרים שהם –) מטבע חוץ(התעשייתי וההון המסחרי וכן הנכסים הנזילים הזרים

.החשובים ביותר להתפתחות הקפיטליסטיתעדיין הושקע רוב 1945שבשנת , הנתונים על הרכב הבעלות על ההון היאהמסקנה מ

מטבע (הון ערבים בחקלאות המסורתית או הוחזק בצורה של הון נזיל - ההון שבידי בעלינשאו ההשקעות של ,לעומת זאת. וממוני) קרקע(ההון היה בעיקרו הון חקלאי , כלומר, )חוץ

אמנם גם השקעות ההון בבעלות יהודים : הק יותרהון בבעלות יהודים אופי קפיטליסטי מובשל המשק הפלשתינאי ולכן הופנה כשליש מההון לקרקע האגרארילא יכלו להתחמק מאופיו

כמחצית (בבעלות יהודים בתעשייה , יחסית, אבל במקביל הושקע הון רב. ולייצור החקלאי

232

3- כ(עלות ערבים השקעות ההון בתעשייה בבאפסי של לעומת משקל ,)מההשקעות בקרקע ).אחוזים בלבד מההשקעות בקרקע

שהאוכלוסייה היהודית הייתה רובה ככולה ,השוני בהרכב השקעות ההון והעובדה הקפיטליסטי ואילו חלק ניכר מהאוכלוסייה הערבית התפרנס עדיין ממשקי במגזרמשולבת

כלכליים ואת המבנה מסבירים את הפערים ה - המעובדים באופן מסורתי, עצמאיים איכריםלכך יש להוסיף את המערך השלטוני שהקימו .החברתי השונה של שתי האוכלוסיות

.במאמציהם למשוך לצידם חלקים באוכלוסייה, הבריטיםהשלטון הבריטי בפלשתינה ראה בתנועה הציונית ובסוכנות היהודית , כפי שתואר לעיל

תוח הקפיטליסטי על חשבון דחיקת הפלאחים שותף זוטר בקידום הפי) ציונים-שכללה גם לא(של בעלי הון ושל פועלים ובאמצעות הבאתם לארץ ,ממשקיהם והפיכתם לפועלים שכירים

ראו בהסתדרות הכללית את , יחד עם המוסדות הציוניים, ואילו הבורגנות היהודית. יהודיםתייצבותו לצד השלטון הכלי הארגוני לשילוב הפועלים היהודים במפעל הקולוניאלי הציוני ובה

".התרבות האירופית"נושא , הבריטיבקרב .התנאים בקרב האוכלוסייה הערבית בפלשתינה היו שונים גם בתחום זה

שכללה את המשפחות , נשען השלטון הבריטי בעיקר על שכבת בעלי השררה, אוכלוסייה זוילאו תפקידים בכירים העשירות מבחינת שליטתן בקרקע ובהון ואת בני המשפחות האלה שמ

שכבה זו השתלבה בהתפתחות הקפיטליסטית בשני מסלולים .במנגנון הציבורי הבריטישהיו , במכירת קרקע למוסדות ולבעלי הון יהודים ובניהול מטעי הדרים: עיקריים

שכבה זו של בעלי ממון , אך בהבדל מהמצב באוכלוסייה היהודית .קפיטליסטיים במהותםאלא הייתה בעלת אינטרס של , את ההתפתחות הקפיטליסטית בפלשתינה ורכוש לא הובילה

תוך גריפת רווחים ממכירת , משקי איכרים המבוסס על, חברתי-שמירה על המערך הכלכלישאיפשר (הרווחים ממכירת הקרקע הובילו שכבה זו להשלמה עם השלטון הבריטי . קרקע

ואילו ). שרכשו את הקרקע(ודים ועם המוסדות הציוניים ובעלי ההון היה) את המכירהשל בעלי הממון והרכוז הערבים הבריטים והמוסדות הציוניים מצידם דאגו לטפח את מעמדם

כנציגי המשטרה בכפרים וכשופטים בבתי הדין , כמתווכים בין השלטונות לבין הפלאחיםתוך שהם מסתירים מדעת הקהל הערבית את תפקידם במכירת הקרקעות , השרעיים

)Stein, 1984, p. 30.( דאגה , שצמחה מתוך בעלי השררה באופן הייצור המבוסס על משקי איכרים, שכבה זו

שבגלל נסיבות חייהם היו בעימות החריף ביותר עם , להבטיח את שלטונה על הפלאחיםשל , יחסית, התעסוקה המצומצמת, לעומת זאת. השלטון הבריטי ועם התנועה הציונית

, לא הצמיחה גוף מארגן של פועלים, דסים ובמפעלים השייכים לערביםפועלים ערבים בפרהפועלים לא מילאו תפקיד בשילוב פועלים ערבים לכן ארגוני. הדומה להסתדרות הכללית

ומאחר שהפועלים . הערבים בפיתוח הקפיטליסטי בחסות השלטון הקולוניאלי הבריטי- הם אימצו עמדה אנטי, לערים הגיעו מהכפרים לפרדסים או, ברובם המכריע, הערבים

בזאת אפשר היה . שהמשיכו להתגורר ולעבוד בכפר, בריטית כמו קרוביהם הפלאחיםשהחלה בסוף אפריל , להיווכח בשביתה הכללית נגד השלטון הבריטי ובעד עצמאות הארץ

.ונמשכה ששה חודשים 1936

הציוניתההיבדלות פרקטיקת 8.2

כאשר הגדרת ההתיישבות היהודית , ושה עשורים בלבדשל-שנייםלפני בהשוואה למצב , של התפיסות הציוניותמנקודת הראות (והציונית כקולוניאלית נתפסה כמעט כחילול הקודש

אמירה כזאת היא , 21- הרי בעשור הראשון של המאה ה, )הדומיננטיות בחברה הישראלית, ר לקולוניזציה בפלשתינהאך עדיין רבים מוצאים לנכון לנסות ולתת הכש. כבר דבר שגור

את העוול הקולוניאלי , כאילו, הממרקים, "מניעים לאומיים מודרניים"שהיו לה , למשל בנימוק .הבולט לעין

שעמדה ביסוד , מגמת ההיבדלות הלאומיתבפרקים שונים בספר זה נעשה ניתוח של ולימים נשיא (ציונית שהיה מראשי התנועה ה, צבי-יצחק בן. הקולוניזציה הציונית בפלשתינה

:ניסח מגמה זו במלים הבאות, )מדינת ישראל

233

אין –הורד למדרגה של מיעוט מובטח , הפוליטי הסטאטוס, כל עוד שמצבנו הפוליטי" ..." כל השתתפות כלכלית צריך להביט עליה בחשד. מקום להשתתפות כלכלית עם הערבים

צ "א, 1940במארס 11, ם והערביםהופעה בפני הוועדה לבירור היחסים בין היהודי(25/2992S (

אחוזים 30-היוו היהודים כבר כ, בעת שנוסחו משפטים אלה, 1940-למרות שב פעולה -עדיין הייתה ההתנגדות בקרב המוסדות הציוניים לכל שיתוף, מאוכלוסיית פלשתינה

ניהלו , לכן-כמו עשרים ושלושים שנה קודם. כלכלי עם האוכלוסייה הערבית כל כך חזקה, הקולוניזציה הציונית צריכה לחתור לא רק להקמת משק נפרד לפיה, מדיניותמוסדות אלה

ולמניעת השתלבות הערבים , אלא לדחיקת רגליהם של הערבים גם מהקרקע וגם מהעסקים .במשק שבבעלות יהודים, מלאכה-כיצרנים חקלאיים או כסוחרים ובעלי, כפועלים

:בכל המישורים) ספרציה(זציה הציונית להיבדלות מראשיתה חתרה הקולוני

גאולת ("להחכיר לערבים ) ואסור גם היום(קרקעות בבעלות הקרן הקיימת אסור היה - ; ")הקרקע

שהיו , )מושבים, קיבוצים, מושבות(החקלאים היהודים התיישבו ביישובים נפרדים -מה גם עיר יהודית בערים הוקמו שכונות יהודיות נבדלות וק 91.סגורים בפני ערבים

; )אביב- תל(נבדלת מגן הילדים (חינוך , )קופת חולים(בריאות –הוקמה מערכת של שירותים ציבוריים -

שנועדה –מוסדות תרבות ומוסדות סעד , )ועד לאוניברסיטה העברית ולטכניון ; לשימושם הבלעדי של יהודים

; ם בלבדשל פועלים יהודי –האיגודים המקצועיים וההסתדרות הכללית -ידי חברות ציוניות רק עבור - הוקמו על, כגון מערכות השקיה, עבודות תשתית -

; החקלאים היהודיםאו מוסדות ציוניים העמידו את רוב , ק ומוסדות בנקאיים אחרים בבעלות יהודים"אפ -

; לרשותם של יצרנים וסוחרים יהודים) אם לא כולו(האשראי העסקת פועלים ערבים בפרדסים ובאתרי במשך שנים נעשתה פעולה שיטתית נגד -

; ")עבודה עברית("בנייה שבבעלות יהודים ; )תנובה, המשבר המרכזי(הוקמה מערכת נפרדת של מסחר סיטונאי וקמעונאי -נגד רכישת תוצרת חקלאית , שלוותה גם בצעדים מעשיים, נוהלה מערכה תעמולתית -

; ")תוצרת הארץ", "תוצרת עברית("מידי ערבים ומערכת עצמאית של גביית מיסים ושל ) הנבחרים-אסיפת(מו מוסדות ייצוגיים הוק -

; שהיו כפופים לסוכנות היהודית, מוסדות אוטונומיים "). ההגנה("למחצה של יהודים - הוקמו מסגרות צבאיות -

הפעולה , חברתיים של התפתחות הקפיטליזם בפלשתינה המנדטורית- בתנאים הכלכליים הופרדה ש, תיהודילשונית -ותרבותיתחברתית ,ת כלכליתלגיבוש ישויעה סיהשיטתית הזאת

יכול היה ילד יהודי , 40-כבר בראשית שנות ה. פלשתינהב מהאוכלוסייה הערבית והובדלה .אביב ליפו-וזאת למרות סמיכותה של תל, אביב עם מושג קלוש על ערבים-לגדול בתל

, ים התגורר בערים מעורבות כמו ירושליםחלק ניכר של התושבים היהוד, יחד עם זאת .קנה תוצרת חקלאית ערבית, העסיק פועלים ערבים, קיים קשרי מסחר, צפת וטבריה, חיפה

שכבתי-קולוניאליזם דו 8.3מדיניות ההיבדלות של הקולוניזציה הציונית השפיעה על כל החברה הערבית

אלא , רבים שנושלו מהקרקע שעיבדולא רק הפלאחים העצמאיים והאריסים הע. בפלשתינה-כמעט כל שכבות החברה הערבית נפגעו ישירות או בעקיפין ממדיניות ההיבדלות האנטי

. ערבית שניהלה ההנהגה הציונית

91ויצרה על מפת הארץ איי התיישבות ' העבודה העברית'ההתיישבות הזאת הייתה על טוהרת "

לא רק לדיפרנציאציה , בודה העצמאיתכך תרמה תפיסת העבודה העברית והע. יהודית טהורהוליצירת רוב , חברתית וכלכלית אלא גם לתהליכי ספראציה אקולוגית בין היישוב היהודי והערבי

).1976, קימרלינג" (אשר לאחר מכן יצרו גם רצפים טריטוריאליים, באזורים מוגדרים יהודי

234

נגד מניעת , האוכלוסייה הערבית פעולות מחאה נגד הנישול מהקרקע ארגנהבמצב זה שבה , ונגד ההגירה היהודית, ודיםששייכים ליה, העסקתם של פועלים ערבים בפרדסים

שבתנאים שנתהוו , פעולות מחאה אלה. ראתה איום על עצם קיומם של הערבים בארץהגיעו לשיאן בשביתה הממושכת של , הידרדרו גם לפגיעות בנפש וברכוש של יהודים

ואשר כוונה נגד השלטון המנדטורי ואופיו 1936- חודשים ב 6שנמשכה , האוכלוסייה הערבית .ותבעה שהשלטון הזה יפסיק את תמיכתו בקולוניזציה הציונית ,דמוקרטי- נטיהאלכוחות , לא כאן המקום להיכנס לניתוח מפורט על הרקע הקונקרטי לשביתה כללית זו

לתוצאותיה ולמשמעותה לגבי העם הערבי בפלשתינה , לצורת ניהולה, שהנהיגוהידי -שהשביתה הכללית הזאת נוצלה על, לנושא הדיון בפרק זה חשוב לציין. המנדטורית

, למשל, כך. כדי להחריף את ההיבדלות הכלכלית של האוכלוסייה היהודית, ההנהגה הציונית, ביצים, מוצרי חלב, ירקות(נוצלה העובדה שהפלאחים הערבים הפסיקו לשווק את תוצרתם

שובים החקלאיים כדי לעודד את פיתוח הענפים הללו ביי, לשווקים היהודיים) פירות קיץשבהן הייתה , היהודים ולהשתלט עוד יותר על השוק הסיטונאי והקמעונאי בערים הגדולות

92.מרוכזת האוכלוסייה היהודיתהקולוניזציה הציונית עוצבה מלכתחילה לא כרובד עליון מעל לחברה המסורתית הערבית

שנועדה להמיר את חברתית-אלא כמסגרת כלכלית, ולא כמערכת משקית מקבילה בלבדהתנועה הציונית פעלה במשך כל שנות המנדט . החברה הערבית הקיימת בחברה אחרת

תפוס ירחיק את הערבים ואשר י, בעלי מאפיינים קולוניאליים לעיצוב קפיטליזם יהודיהבריטי , כפועלים(ניצול הערבים על , היכן שזה לא הפריע למטרה הראשית, מבלי לוותר, את מקומם

: בדרך למימוש מטרתה היסודית היה לתנועה הציונית יתרון כפול). חקלאיים קטנים יםכיצרנוהיא גם הצליחה למקם את עצמה כשותפה ,היא הייתה מאורגנת ובעלת אמצעים הוניים

.בריטניה –זוטרה של מעצמה קולוניאלית חזקה באותם ימים , והציונית במערך הקולוניאלי המסקנה בדבר השותפות הזוטרה של הקולוניזציה היהודית

במהלך השנים שחלפו מאז , לשמחתי 93.נכללה כבר בספרי הקודם, שיצר שלטון המנדט .הגיעו חוקרים נוספים למסקנות דומות, פירסומו

: והוסיף ,רונן שמיר ציין את המומנטום שהשיגה התנועה הציונית עקב הכיבוש הבריטי מבלי , לכן. פשייה לנהל פרויקט קולוניאלי אסרטיביהציונות חשה כעת את עצמה חו"

-dual(ככפופה לקולוניאליזם כפול 20-ניתן להגדיר את פלשתינה בשנות ה, לחטוא לאמתcolonialism :( בעוד שהשליטים הבריטים הקימו תשתית מדינית וכלכלית בצורה של מדינה

זם מוסדי למשיכת ייצרו מכנ, המהגרים הציונים רכשו קרקע מהבעלים הערבים, קולוניאליתופיתחו ארגונים של שלטון עצמי למען המטרה המפורשת של , מהגרים יהודים נוספים

). Shamir, 2002" (השתלטות עתידית על המדינההצהרת "שנוסחה ב, השלטון הקולוניאלי הבריטי מעולם לא נטש את מטרתו האסטרטגית

מסגרת יהודית נפרדת בחסות , כלומר" (אומי יהודיבית ל"בדבר סיוע לכינון ) 1917" (בלפוראומנם בלחץ ההתנגדות הערבית להתנחלות הציונית ובהתחשב . בפלשתינה) בריטניה

נקטה , באינטרס המעצמתי של טיפוח קשרים עם החוגים בעלי ההשפעה בארצות הערביותאת ההגירה ובכלל זאת צעדים שהיו אמורים להגביל , "הפרד ומשול"בריטניה שיטות של אבל למרות .או להגביל רכישות קרקע בידי יהודים, ")הספר הלבן("היהודית לפלשתינה

.צעדים אלה מדיניותה היסודית בפלשתינה לא השתנתהההון היהודיים בבחירתם במדיניות -מה הדריך את התנועה הציונית ואת המוסדות ובעלי

- או אולי הייתה בה קודם? טרס כלכלי גרידאהאם הייתה מדיניות זו ביטוי לאינ? ההיבדלות ?רעיונית לאומנית-כל התגלמות של תפיסה מדינית

92, מרוכז ברובו בידי הסוחרים הערבים, מסורתייםובפרט במצרכים הראשוניים וה, בתחילה היה הסחר הסיטוני"

התנודות שבאו בעקבות מאורעות הדמים והחרם , ברם. ובידי היהודים התרכז הסחר במוצרים חדשים וחדישיםוהשוק הקמעוני , במקום השינוי האיטי עד אז, חלה קפיצה 1936עם מרד . שינו ופילגו יותר ויותר את השוק האחיד

, מהצד השני עברה הספקת השוק הקמעוני הערבי של סחורות אריג. ידי הסיטונאי הערביהיהודי נשמט ברובו מבשנת , במהלך זה חלה נסיגה מסוימת אחרי סיום המרד. רהיטים ועוד לידי פירמות סיטונאיות ערביות, חומרי בניין

).102' ע, 1970, אסף..." (הדדיים-והחלה התרקמות מחודשת של יחסים כלכליים, 1939

.ואילך 237' ע, 1986, נסקי'גוז 93

235

כי , לאחר שלאורך פרקי הספר נידונה שאלה זו מהיבטים שונים אפשר לסכם ולומר - הזה של הפעילות הקולוניאלית היהודית בפלשתינה היה המסויםלאופי המניע הראשי

מדינית לטווח -ברכישת הגמוניה חברתית) מקומיים וזרים(הודים הון י- האינטרס של בעלילהגדיל את רווחיהם ולהשיג עוצמה , אשר תאפשר להם לפתח את עסקיהם, ארוך

רעיונית ציונית -אינטרס בסיסי זה לבש צורה פוליטית .ומדינית חברתית-ושליטה כלכליתהייתה מותנית בגיוסם מדינית-משום שהבטחת ההגמוניה החברתית, "גאולה לאומית"של

שיבצעו הלכה למעשה את , יהודים) פועלים(אלא גם של מהגרים , לא רק של הון להשקעות .הקולוניזציה ואת דחיקת רגליו של העם הערבי הפלשתינאי

מימושו של אינטרס בסיסי זה לבש את צורותיו המוחשיות בהשפעתם של גורמים ; תפישות רעיונות שהביאו עמם המהגרים היהודים; םמדיניות השלטונות הבריטיי: נוספים

ההתפתחויות המדיניות והמקומיות ; התנאים הקונקרטיים בערים ובאזורים החקלאייםמכאן . וגורמים אחרים, הניגודים הפנימיים בתוך החברה היהודית המתבדלת; והעולמיות

תופעות הקולוניזציה תופעה מ כלכדי להסביר ,בלבדחברתי הראשי אין בו -שהמניע הכלכליאבל ללא הבנת מניע יסודי זה . הציונית ואת כל מורכבות ההתפתחות החברתית והרעיונית

אפשר כלל לגשת להבנת המציאות הרבגונית של ההגירה היהודית ושל התפתחות -אי .הלאומי ההדרגתי- האוכלוסייה היהודית בפלשתינה ועיצובה החברתי

מרכזית במאמץ ליצירת מרחב ליהודים בלבד היו מטרהרכישת קרקעות והקמת ישובים בו יוכל הקפיטליזם להתפתח ללא הפרעה מצד , טריטוריאלי יהודי בתחומי פלשתינה

, וללא תחרות מצד סוחריםערבים השרידים של אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים ערכת כלכלית אך הדגש היה בכינון מ. מלאכה ערבים-תעשיינים ובעלי, מלווים בריבית

.נפרדת : את היעד של בניית מערכת כלכלית נפרדת) גרנות(ניסח גרנובסקי 1936- ב במידה שדבר , שיהא מכונס בתוכו, ישראל גוף כלכלי עברי-עלינו להתאמץ ליצור בארץ"

אך לא פרוש –גוף כלכלי מכונס . זה הוא גדר האפשרות בתנאי המחזור הכלכלי המודרניובשורה השנייה לגדל תוצרת , שתפקידו הראשי יהיה לספק את צרכיו של היישוב –ומובדל

". חוץ-בשביל סחרבהקשר זה מסביר גרנובסקי את חשיבות הדרישה מהמהגרים היהודים לקנות רק תוצרת

תוצרת חקלאית שמקורה בכפרים , למשל, ולא, ")תוצרת עברית("של מפעלים יהודים בתוך , ככל האפשר, יוכל ההון היהודי להישאר, ידי כך-על: "של גרמניםערביים או במושבות

). 1951, גרנות" (תחומי המחזור של הגוף הכלכלי היהודיציונית לא הייתה יכולה - שום תוכנית קולוניאלית יהודית, זוטר, אך כקולוניאליזם משני

הזרוע שהיה , דטמנלהתגשם ללא הסכמה ושיתוף פעולה גלוי או סמוי מצד שלטון ה 94.של האימפריה הבריטית ניתשלטוה

שהכתיבה את תנאיי , אך גם כלכלית, פלשתינה המנדטורית הייתה מסגרת מדינית יעדה הראשון של . "י הקהילות הלאומיותתמש תלותה ושל כל אחלההתפתחות של הארץ בכ

רטגיים של ישראל היה לקדם את האינטרסים האסט- מדיניותה הכלכלית של ממשלת ארץמדיניות הכלכלית של ממשלת המנדט ": והוסיף, כתב נחום גרוס –" האימפריה הבריטית

קולוניאלי המעשי הזה לגבי הקמת אזורים מיושבים ביהודים בלבד ואת -קנת שטיין סיכם את שיתוף הפעולה הדו 94

:השלכותיוכדי ליישם את החלוקה הפיסית של פלשתינה לאזורים , השתלבו שלושה גורמים שאין ביניהם קשר, 30- בראשית שנות ה"

הציונים החליטו שהאריסים הערבים לא ייושבו מחדש בין מקומות התיישבות קיימים של , ראשית. וערביים מובהקים יהודייםהבריטים קיבלו בהשלמה את , שנית. הם ביטאו כוונה ברורה להקים אזורים יהודיים רציפים, 1929ולאחר מאורעות , יהודים

שפרט , לכן הצו בדבר יישוב מחדש של ערבים חסרי קרקע מצביע על כךו, הפיכת אזורי החוף והבקעות ליותר ויותר יהודייםח ועדת פיל וההסדרים המנהליים בדבר "דו. הערבים אמורים היו להיות מיושבים מחדש באזורי הגבעות, למקרים חריגים

מתכונות , לישיתוש. העברת קרקע התבססו על הנחות דומות לגבי החלוקה הגיאוגרפית של פלשתינה לסקטורים יהודי וערביוהרחק מהישובים , חברון והגליל, לחם-בית, נין'ג, כרם-טול, הגירה טבעיות הביאו ערבים רבים לאזורי הגבעות סביב שכם

אך משפחותיהם התיישבו הרחק , פועלים ערבים כשלעצמם המשיכו לעבוד באזורים העירוניים ובישובים יהודיים. היהודיים ,Stein" (1937-שוועדת פיל הציעה את התוכנית הראשונה לחלוקת פלשתינה ב, זה מפתיע לכן אין. מהריכוזים היהודיים

1984, p.220.(

236

..." ישראל-קבעה בתחומים רבים את מערכת היחסים בין המשק היהודי למשק הערבי בארץ ).174' ע, 2000 ,גרוס(

, כאמור, שזכתה(שמגמת ההיבדלות , הבריטי התברר השלטוןבשנים האחרונות של מדינית - של מערכת כלכלית, אכן יצרה מציאות חדשה בפלשתינה) לתמיכה בריטית מלאה

מדיניות , זאת-עם-יחד. שונים אפיוניםכללית אחת שבמסגרתה פועלים שני משקים בעלי לא במישור : שתי האוכלוסיותקים וששני המהיבדלות זו לא יכלה ליצור הפרדה גמורה בין

.העובדים בני שני העמים ולא במישור הקשרים בין העסקי חיים מרגליתאמר ,)1940(בדבריו בפני הוועדה לבירור היחסים בין יהודים וערבים

:סקייקלוורהפרדסנים מתקבצים יהודים וערבים והולכים : עתה אנו רואים שוב פעם תופעה זו"

די לקבל במשך עשרים שנה בכל פעם כשהיה צורך ללחוץ על הממשלה כ, רבותי .למושלגם , תמיד תמצאו לזה אנשים שיסכימו –שהיא הנחה או איזה דבר בנוגע למסים ממנה איזו

)..25/2992Sצ "א" (בין היהודים וגם בין הערבים) הסוחר( רוקח, )התעשיין( אוסטרדיברו , מה ההנהלה הציוניתישהק, בפני אותה ועדה

וטלית של כל קשר כלכלי עם נגד החרמה ט) מראשי התאחדות האיכרים( סמילנסקיופעולה בין יהודים וערבים -שנחוץ שיתוף, הם טענו). בתחומי המסחר והתעסוקה(הערבים

בענייני מסים ובמפעלי פיתוח , בעניינים כמו הגנה על התוצרת המקומית מפני הייבוא הזול .מסוימים

לפי . 30-ה הקשרים הכלכליים בין שני המשקים היו נרחבים יותר עד אמצע שנות רכשו היהודים בין שליש לשתי חמישיות מהתוצרת החקלאית ששווקה 1935בשנת , הערכה

, 1970. אסף(ואילו הערבים קנו כעשירית מתוצרת התעשייה שבבעלות יהודים , בידי ערביםבמושבות , במשקי איכרים, אלפי פועלים ערבים עבדו בפרדסים שבבעלות יהודים). 234' ע

בנקאים וסוחרים ערבים ויהודים פעלו במסגרת שותפויות , בעלי הון .היהודיות ובבנייה בערים .הייבוא והייצוא, הבנייה, עסקיות בתחומי האשראי

, שרוב חבריו היו ערבים, כיצד מול קרטל הפרדסנים ויצואני פרי ההדר ,נחום גרוס תיאר מ ישיר "שנועד לנהל מו, "ספרד"הקימו פרדסנים יהודים קרטל משלהם בשם , ארמנים ויוונים

, גם בקרב בעלי ההון, שלמרות מגמות היבדלות אלה, אך מסקנתו היא. מול השלטון הבריטי ).1976, גרוס" (והשילוב בין הסקטורים היה גדול, הארץ הייתה משק אחד"

שנודעה להן השפעה הפוכה למגמת , החברתיות החשובות-אחת התופעות הכלכליות , דואר, רכבת(יתה העסקתם של פועלים ערבים ויהודים במפעלים ממשלתיים הי, ההיבדלות

-בשנות מלחמת). הזיקוק-במיוחד בתי(ובחברות הזרות ) פקידי המינהל הבריטי, מחנות צבא) בקמפים(העולם השנייה עבדו רבבות פועלים יהודים וערבים במחנות הצבא הבריטי

וכן השביתות , 40-ובמיוחד בשנות ה, ם וערביםהמוני זה של עובדים יהודי מפגש. בפלשתינהכל אלה הניחו את היסוד לגיבושו של –בהן השתתפו פועלים יהודים וערבים , הגדולות

המעמדי המשותף של העובדים בני שני העמים מול ונגד מגמת - האינטרס החברתי .הריאקציונית הערבית-ההיבדלות של ההנהגה הציונית וגם של ההנהגה המסורתית

טעיתמבחינה זו נראית מו. מוחלטת, אפוא, ההיבדלות המשקית והחברתית לא הייתה שני סולמות ריבוד נפרדים "לפיה נתהוו בפלשתינה , המסקנה של דן הורוביץ ומשה ליסק

אי אפשר היה להגיע לכלל "וכי ,"כמעט לחלוטין לאוכלוסייה היהודית ולאוכלוסייה הערביתשכמעט אינן , כיוון ששניהם היו מערכות שלמות בפני עצמן, הריבודשל שני סולמות סינתזה

). 20, 19ע "ע, 1977, ליסק, הורוביץ" (רלוואנטיות זו לזוחברתי וההבדלים במבנה הפנימי של האוכלוסייה היהודית ושל - הבידול הכלכלי

ת היו כמעט ששתי האוכלוסיו, אבל אין פירוש הדבר. האוכלוסייה הערבית היו עובדה מכרעת .רלוונטיות זו לזו- בלתי-שני המגזרים במשק הארץ"שלפיה , קרובה יותר למציאות נראית ההערכה של עמיקם

אם כי הוא תולה את , "גם אם פעלו בנפרד, לא היו מבודדים זה מזה, הערבי והיהודי, ישראליבמיוחד החתירה לבדלנות התחזקה", לדעתו. ההיבדלות בתגובה על פעולות ערביות

אך , דמים- ובתקופת מאורעות 1936- כמו תקופת השביתה הערבית ב, בעקבות התנגשויות

237

כאשר הוסרו ההגבלות על זרימת סחורות ופועלים ערבים נעו , הגיאות-רפתה בשנות ).100' ע, 1980, עמיקם" (בחופשיות בין סקטור לסקטור

) הבריטי(המינהל , המשק של פלשתינה שמר על מסגרת אחידה מבחינת המטבע הון - פעולה כלכלי בין בעלי-הייתה בו מציאות שגרתית של שיתוף; ומערכות החוק והמשפט

היו התחלות חשובות של מאבקי פועלים בני שני ; )למשל, הפרדסנים(בני שני העמים שנשענה על עוצמת הקפיטליזם שהתגבש , אבל מדיניות ההיבדלות הציונית. העמים

.יותר השפיעה, בפלשתינה, שנות השלטון הקולוניאלי הבריטי האיצו את ההתפתחות הקפיטליסטית בפלשתינה 30

היו . האופייניים למשטר קולוניאלי, חברתיים ופוליטיים, ובכך הובילו ליצירת ניגודים פנימייםפלאחים (לבין חסרי הון ) תעשיינים, בעלי קרקע(אלה ניגודים חברתיים בין בעלי הון

, שצמחו בתנאים של עימות בין ישויות לאומיות מתגבשות, )פועלים ושכירים אחרים ,ואריסים . זו הפלסטינית וזו היהודית

עודד את יבוא , שראה בציבור היהודי ובתנועה הציונית משענת לשלטונו, השלטון הבריטי ל את רכישת הקרקעות ונישו, )כל עוד לא התחרה בתעשייה הבריטית(את התיעוש , ההון

, ובכך סייע להתגבשות לאומיות יהודית מקומית, ואת ההיבדלות הציונית, האריסיםשהיא שותפה מלאה , וגם הסתדרות עובדים, ומאורגנת, יחסית, בורגנות חזקה –שבמרכזה

ציונית - שהקולוניזציה היהודית, זו הסיבה לכן. לבניית המערכת הבורגנית הלאומית היהודיתתנאים שכללו שטחים (התפתחה בתנאים של צפון אמריקה למרות שלא , של פלשתינה

בכל זאת הובילה להתגבשותה של לאומיות , )מצד שני ,והשמדת עם, מצד אחד, ריקיםהנבדלים מאורח החיים ומהתרבות של , שבין ביטוייה היו תרבות ואורח חיים, יהודית מקומית

. היהודים בארצות אחרותונוכח האפשרות הריאלית של , עולם השנייה והשלכותיהעל רקע מלחמת ה, 40-בשנות ה

להשגת הכרה הההנהגה הציונית פעל, התפרקות המערכת הקולוניאלית הבריטיתלמתן עצמאות התנגדהו, בינלאומית במסגרת הלאומית היהודית בתחומי פלשתינה

בכך קיבלה מגמת ההיבדלות הציונית תפנית . כיחידה מדינית אחת, לפלשתינה כולהשברגע הנתון היו מוכנים , מהישענות על השלטון הבריטי להישענות על אותם כוחות עולמיים

כך נולד המאבק קצר הימים של . לתמוך בכינון מסגרת מדינית יהודית בתחומי פלשתינה .ששאף להשאיר את שלטון המנדט על כנו, ההנהגה הציונית מול ונגד השלטון הבריטי

" חברה מעמדית עברית" 8.4בעת , 1926גוריון בשנת -כלול במאמר שפרסם דוד בן" חברה מעמדית עברית"הביטוי

-באותו מאמר כתב בן. שכיהן כמזכיר הכללי של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים :גוריון

המשק העברי הנבנה בארץ מתבסס על יסודות קפיטליסטיים ובארץ הולכת ונוצרת " " וגם משק הפועלים הנוצר בארץ לובש כלפי חוץ צורה קפיטליסטית, חברה מעמדית עברית

).ז"ון תרפשבח' ד, רעט 14" קונטרס(", של ההסתדרות הציונית ההנהגהאחד המאפיינים של אמירה זו סותרת את , לכאורה

. כי היא בעצם עוסקת בבניית חברה סוציאליסטית, אשר עשתה שימוש נרחב בטענהגוריון וחבריו להנהגה היו שזורים בביטויים -נאומיהם של דוד בן: יסטיתבפרזיולוגיה סוציאל

, "עזרה הדדית", "שוויון", "חברת עבודה", "בניית חברה צודקת", "שחרור האדם העובד"כמו חלוציות כשהן -במאי צעדו תהלוכות של ההסתדרות ותנועות הנוער הציוניות 1-ואילו ב

.מניפות דגלים אדומים לרובימוש נרחב זה בניסוחים ובסמלים סוציאליסטיים לא נבע ישירות מהמניע הראשי של ש

שהביא עימם רבים מהמהגרים , הוא התחשב בתפישות הרעיוניות. הקולוניזציה הציונית, חברתי הראשי- אבל תוך שיעבוד תפיסות אלה לאינטרס הכלכלי, היהודיים ממזרח אירופה

כאשר דובר למשל על . פפת הפועלים היהודים למרותהלאינטרס של הבורגנות היהודית בהכ; היהודידאגה ההנהגה הציונית לפרש זאת כשחרור העובד , "שחרור האדם העובד"

ואילו בעיית האבטלה ; חולים ליהודים בלבד-מומשה בקופת" עזרה הדדית"הסיסמה של ונית ושל לפי ההכוונה של ההנהגה הצי, בקרב המהגרים היהודית הייתה אמורה להיפתר

באמצעות גירוש פועלים ערבים העובדים אצל פרדסנים וקבלנים , ההסתדרות הכללית

238

חברתי היא שהכתיבה -העדיפות הראשונית של האינטרס הכלכלי, במילים אחרות. יהודיםואשר , את התוכן האמיתי גם של תפישות פוליטיות רעיוניות שהוגדרו כסוציאליסטיות

95.הקולוניאלית-הלאומיתשגים של התפיסה למראית עין חרגו מעולם המו; אם רוב ההון שיובא לארץ בידי יהודים היה הון פרטי: ובכל זאת נותרה בעינה השאלה

מם מסגרות יעילות להגנת צאם התעשיינים וקבוצות אחרות של בעלי הון הקימו לעיבוש אם המשטר הקפיטליסטי צבר תאוצה בתנאים המיוחדים של הכ; האינטרסים שלהם

מדוע ההנהגה הפוליטית של הקהילה –ובמיוחד בתקופת מלחמת העולם השנייה , הבריטי" ישראל- מפלגת פועלי ארץ"של המהגרים היהודים הייתה בידי מפלגה ששמה הרשמי היה

שנשענה במידה רבה על המסגרת , )1977היא שלטה גם בישראל עד , על כל גלגוליה(ולא בידי מפלגה בורגנית מובהקת , ועלים ושכירים אחריםהארגונית של ההסתדרות כארגון פ

?כמו הציונים הכללייםלבורגנות היהודית היו עמדות מפתח בכלכלה , כפי שניתן היה ללמוד מפרקי הספר

בורגנות זו . הפלשתינאית וגם במוסדות הציוניים וקשרים טובים במיוחד עם השלטון הבריטיבנקאים ובעלי הון יהודים , לארץ של תעשיינים ירתםהגבעקבות , 30-התחזקה בשנות ה

40-ואילו בשנות ה. גרמניה –כל - וקודם, אחרים מארצות אירופה שבהן קם משטר פאשיסטישרוכז , היא התחזקה עקב התפתחותו המהירה של משק המלחמה ורכישות הצבא הבריטי

.בפלשתינה ובארצות השכנותהתאחדות בעלי (ה הכלכלי ועם היותה מאורגנת עם כל כוח, אך הבורגנות היהודית

לא השיגה עדיין את השלטון , ")אזרחיות"מפלגות בורגניות שכונו , ארגוני סוחרים, התעשייהכי השלטון המדיני וההכרעות הכלכליות , היותה של פלשתינה קולוניה בריטית קבעה. המדיני

נמצאה לכן . הבריטי הכפופה למשרד המושבות, המרכזיות היו בידי ממשלת המנדטבעת שזו , הבורגנות בארצות שונות באירופההבורגנות היהודית במצב דומה למצבה של

במאבקים מסוג זה להשגת . נאבקה על שלטונה המדיני במסגרת כינונה של מדינה בורגנית, הבורגנות חייבת למשוך לצידה את הפועלים –לכינון מדינה בורגנית , השלטון המדיני

-כלל"בהציגה את עצמה כמקדמת מערכה , כבר שכבה חברתית משמעותיתהמהווים . או נגד המעצמה הזרה, נגד המשטר הישן" לאומית

כאשר ההסתדרות הכללית ומפלגות פועלים ציוניות אימצו , בתנאים של פלשתינה וכאשר ההסתדרות , )"כיבוש הקרקע", "עבודה עברית("מלכתחילה סדר יום קולוניזטורי

בסיוע הון של (בזמן הקימה - ובו, לרבות שביתות, ה בעיקר למניעת מאבקים מעמדייםפעל, קופת חולים(תשתית שסייעה לשכנע את הפועלים היהודים להישאר בארץ ) מוסדות ציונייםשההנהגה הפוליטית של , היה נוח למדי לבורגנות היהודית, )שיכונים, לשכות עבודה

בעוד היא ממשיכה לצבור , מפלגות שכונו מפלגות פועליםהאוכלוסייה היהודית תהיה בידי .הון ולהתגבש כמעמד

בנתחו את מערכת היחסים בין הבורגנות לבין ההסתדרות ומפלגות ,פורת-אמיר בן :סיכם, ר בהגמוניה הפוליטיתובכל הקש) תנועת העבודה(הפועלים הציוניות

לא הלאימו , בזכות הקניין של הבורגניםכל עוד הארגונים של מעמד העובדים לא נגעו " עילה ... לפחות לחלק נכבד ממנה, לא הייתה לבורגנות, נכסים וגם לא איימו בהלאמה

ההסכמה הציונית תחמה את המאבק . מספקת שלא לשתף פעולה עם מעמד העובדיםהיא איפשרה לאיכרים ולמעסיקים אחרים להמשיך ולנהוג כפי . בתחום יחסי העבודה

ועם זאת לקיים את הקואליציה הציונית המרכזית בראשות מפלגות , ם בורגניםשנוהגי .)78' ע, 1999, פורת-בן" (העובדים

החותם הכפול 8.4

בדבר , 1947בנובמבר 29-שנתקבלה ב, החלטת העצרת הכללית של האומות המאוחדות

נות עצמאיות הוצאת הצבא הבריטי ממנה והקמת שתי מדי, ביטול המנדט על פלשתינההיה בראש ובראשונה פרי ההיערכות המדינית –מדינה יהודית ומדינה ערבית –בשטחה

95

, שטרנהל(מחקרו החשוב של זאב שטרנהל על האופי הלאומני של תנועת העבודה ושל מדיניות ההסתדרות הכללית ' ר 1995.(

239

-ידי מדינות הקואליציה האנטי-הנאצית על ההעולמית החדשה בעקבות הבסתה של גרמניאחד מסימניה המובהקים של היערכות עולמית חדשה . המועצות-ובראשן ברית, היטלראית

.המערכת הקולוניאלית והשתחררותם של עמים רבים מהשלטון הזרזו היה התערערותה של נשאה התביעה לעצמאות את חותם ההתפתחות הייחודית במשך ,בפלשתינה עצמה

כלכלית אחת במשך שלושים -מנהליתקיומה של פלשתינה כיחידה . שנות הכיבוש הבריטי, הבריטי השלטוןסילוק כלומר לאחר , הבריטי יצר את האפשרות שגם להבא השלטוןשנות

-כי הפיצול הכלכלי, אולם בדיעבד הסתבר. תוכל להמשיך ולתפקד כיחידה ממלכתית אחתשכינון ישות מדינית אחת לא היה פתרון מובן , בה כבר הרחיק לכת עד כדי כך לאומי-חברתי :פתרון זה נתגלה כבלתי מציאותי לנוכח עמדותיהן של ההנהגות הלאומיות של אז. מאליו

בגלוי נגד כל פתרון הנותן ביטוי הההנהגה המסורתית של העם הערבי הפלשתינאי הופיע , בפלשתינה שתי ישויות לאומיותנתהוו , בתנאיי הגיבוש הקפיטליסטיש, לעובדה ההיסטורית

שהסכימה למלא אחר החלטת עצרת , ההנהגה הציונית של היישוב היהודי. ערבית ויהודיתהנהגה זו לא יכלה להתעלם . ה בה את הרע במיעוטו מבחינתהראת, האומות המאוחדות

בזמן -אך בו, שפשטו אז בקרב היישוב היהודי בפלשתינה, בריטיים-הרוח האנטי- מהלכיכינון מדינה , לדידה. ם כאל נתונים זמניים"התייחסה לנתונים הקונקרטיים של החלטת האו

למימוש תוכניות להתפשטות יהודית בחלק של פלשתינה היה אמור להוות קרש קפיצה 96.טריטוריאלית בעתיד

11(סיפר בעדותו בפני הוועדה הסודית לבירור היחסים בין היהודים והערבים מגנסר "ד אמר בשיחה עם שני נכבדים ערבים , ר הסוכנות היהודית"אז יו, גוריון- בןכי , )1940במארס

מיליון 8לבוא לידי הבנה על בסיס של שאי אפשר " –) אנטוניוס ועוני עבדול האדי' ורג'ג(. מיליון 8-לא פחות מ, סיני, חורן, עבר הירדן, ארץ ישראל: יהודים כאן עם ארץ ישראל כמרכז

לב ורוח של צדיקים בשעה שהיהודים יהיו -היהודים יראו לערבים נדיבות, מובן מאליו 97."השליטים על הארץ

ה הציונית קיבלה על עצמה למלא את תוכנית שגם כאשר ההנהג, מה שחשוב לעניינו הוא היא לא ויתרה על תוכנית בדבר , 1947בנובמבר 29-ם מ"שנכללה בהחלטת האו, החלוקה

".סיני, חורן, עבר הירדן, בארץ ישראל"השולטים " שמונה מיליוני היהודים"החוגים בעלי ההכרעה בקרב ההנהגה הציונית ראו בסיום המנדט הבריטי עובדה

הכרזת העצמאות אפשרה, מצד אחד. שיש לנסות ולהפיק ממנה את מירב התועלת, מוגמרתשחיו אז בפלשתינה ואשר באמת , של ישראל לתת ביטוי למאווים של מאות אלפי היהודים

ההנהגה הציונית , מצד שני. ובתמים חלמו על עצמאות לאומית והיו נכונים להיאבק למענהשבריטניה , השנייה ומסיום השליטה הבריטית את המסקנההעולם -הסיקה מתוצאות מלחמת

, וכך. חזקה יותר ואמינה יותר, ולכן יש לחפש משענת אימפריאליסטית אחרת, ירדה מכוחה –הברית -מייד לאחר כינון מדינת ישראל מפנה ההנהגה הציונית את מבטה לעבר ארצות

ח המכריע במסגרת העולם השנייה ככו-הכוח האימפריאליסטי שנתגלה לאחר מלחמת 1949-כבר ב, וכפי שהוזכר כבר קודם לכן. המערך העולמי של המדינות הקפיטליסטיות

מיליון דולר מהבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח שבניהול 100של מלווהקיבלה ישראל ועובדה זו , יחד עם זאת לא נותקו כליל הקשרים הישנים עם בריטניה. הממשל האמריקאי

1956ישראלית נגד מצרים בשנת -צרפתית- המשולשת הבריטית מלחמהוי בבאה לידי ביט .")מבצע סיני("

המבוססת על ,חברתית-הקפיטליזם שהתפתח בפלשתינה המנדטורית כמערכת כלכלית נשא כבר מראשיתו , בחקלאות ובמסחר ועל ניצול עבודה שכירה, השקעות הון בתעשייה

אומנם גם בארצות . קפיטליזם קולוניאלי תוקפנישל קפיטליזם תלוי ושל : חותם כפולהזר חוגים של עשירים מקומיים ועודד את הגירתם השלטוןקולוניאליות אחרות טיפח

אבל בפלשתינה קיבלה , )בריטים בהודו, יר'צרפתים באלג(והתיישבותם של בני ארצו בות הקולוניאלית של היא העניקה עדיפות מלאה להתייש: מיוחד צביוןמדיניות קולוניאלית זו

אלא , )בריטניה(שרובם ככולם לא היגרו מהארץ הכובשת עצמה , )היהודים(בני לאום אחד .היו אזרחי ארצות אחרות

96

.78-45ע "ע, 1980, וילנר' ר .25/2992Sצ "א 97

240

הנהגת , ההון היהודים-בעלי, החברות הציוניות –נושאי ההתפתחות הקפיטליסטית אך כדי . הבריטי השלטוןלא היו יכולים לפעול בפלשתינה לולא זכו לחסות –היישוב היהודי

היה עליהם להיות חלק מרכיב מהמדיניות ומהפרקטיקה הקולוניאלית , לזכות בחסות כזאתזמניים וחלקיים בין שני , במשך השנים צצו גם ניגודים מסוימים. הבריטית בפלשתינה

אבל הצד –הציוני הזוטר -השותף הבריטי הבכיר והשותף היהודי –השותפים הקולוניאליים .הפעולה הכלכלי והמדיני- מכריע נותר הצד של שיתוףה

אופי זה של הקפיטליזם הפלשתינאי דומה לאופי הקפיטליזם שהתפתח בארצות ולעתים קרובות (קולוניאליות אחרות שבהן צמחה מושבת מהגרים גדולה תוך דחיקת רגליה

אבל . ה ובקנדהלמשל באוסטרלי, של אוכלוסיית הילידים המקומית) גם תוך השמדתה –ידי מהגרים - הקפיטליזם הפלשתינאי נישא על, בהבדל מהקפיטליזם שהתפתח בארצות הללו

משום כך לא . והחברות המשקיעות היו לאו דווקא בריטיות, שלא היו בני המעצמה הכובשתבמצב של אלא קפיטליזם , היה הקפיטליזם הפלשתינאי מעין סניף של הקפיטליזם הבריטי

.הנהנה מחסותה של בריטניה תמורת השירותים שהוא מגיש לה, ומדיניתתלות כלכלית מדוע היה באפשרותו של הקפיטליזם , מערכת יחסים זו עם בריטניה מסבירה

הניסיון . נלאית להשתלט על שטחים נוספים-הפלשתינאי לממש את חתירתו הבלתיהשאיפה להשתלט הן בועות ט, ללא הבדל חזותו הלאומית, כי בקפיטליזם, ההיסטורי הוכיח

. מקורות גלם ודרכי מסחר והן הנכונות לנהל מלחמות למען מטרות אלה, על שווקים נוספיםאבל כיוון שמימוש שאיפות אלה מותנה בעוצמה הכלכלית והצבאית של המדינה

הקפיטליזם . הרי שלא כל המדינות הקפיטליסטיות הן תוקפניות באותה מידה, הקפיטליסטיתאך לא היה חזק דיו כדי לנהל , השיג עצמאות מסוימת) ולאחר מכן הישראלי(אי הפלשתינ

בכוחות עצמו את המערכה לדחיקת רגליהם של התושבים הערבים או לכיבוש טריטוריות שהייתה , אבל כאשר מערכה זו נוהלה בעצה אחת עם מעצמה אימפריאליסטית. נוספות

גם ביחס לעמים הערבים וגם בתחרותה עם –מעוניינת לחזק בדרך זו את שליטתה באזור .או אז היא הייתה אפשרית ואפילו השיגה הישגים מבחינתה –מעצמות אחרות

: לקפיטליזם הפלשתינאי שצמח בחיקה של מעצמה קולוניאלית היו כמה תכונות ייחודיות ן מיובא ידי הו-ידי מהגרים ועל-ועוצב על, הוא היה קפיטליזם שהחל להתפתח מאוחר יחסית

, ידי מוסדות ציוניים-על(יבוא ההון . בארץ ששלט בה אופן יצור המבוסס על משקי איכריםהפלשתינאי -הקפיטליזם היהודיהקל על ) הון יהודים- חברות השקעה בבעלות יהודים ובעלי

, קבלנים, סוחרים, תעשיינים(שבו נושאי הקפיטליזם , השלב של הצבר ההון הראשוני בביצוערכזים בידיהם את העושר החומרי ואת הממון בדרך של נישול היצרנים הקטנים מ) בנקאים

הודות . ושל השתלטות על עושרם של בני המעמד השליט הישן) מלאכה-בעלי, איכרים(התפתח הקפיטליזם , הממדים ולהגירתם של תעשיינים ופועלים לפלשתינה-לייבוא ההון רחב

שמהם נושלו ,קרקעותגם תוך צבירת אך, משק הפלאחים המסורתי בצדהפלשתינאי חברתיים בורגניים שנגסה ללא -ויצר חברה בעלת סדרים כלכליים, ערבים) אריסים(מעבדים

. כמו גם במלאכה הערבית ,ית הערביתארהרף בחברה האגרקי איכרים ושל שבפרקים הקודמים הובא ניתוח מפורט של אופן הייצור המבוסס על מ

שהצבר , אחת המסקנות מהניתוח הייתה. ההיסטורית הממושכת הסיבות להישמרותונעשה , במסגרת אופן ייצור זה, בידי השכבה החברתית השלטת) החומרי והכספי(העושר

, )או בעלי החזקה עליה(העשירים הערבים שהיו בעלי הקרקע . מבלי לפגוע בתשתיתוידיהם רכוש רב מבלי לשנות כל אלה צברו ב –הפקידות הבכירה , המלווים בריבית, הסוחרים

- יחד. אלא תוך הגברת ניצולם של הפלאחים הערבים, את מערכת יחסי הייצור המסורתייםזאת נתגלו בשנות השלטון הבריטי סימנים של חדירת הקפיטליזם לחברה הערבית -עם

של העסקת פועלים שכירים בחקלאות , של הקמת חוות קפיטליסטיות –המסורתית ).ן התבססה בעיקר על עבודת ידייםשעדיי(ובתעשייה

באופן סכמטי ניתן לתאר את שתי הדרכים השונות של התפתחות הקפיטליזם :בפלשתינה כך

צמוד המשטר , הדרך שבה התפתח הקפיטליזם שנושאיו היו העשירים הערבים, Aבדרך שהוא תוך , הוא מפורר את משק הפלאחים המסורתי בצורה איטית. החדש למשקי האיכרים

מאיץ את תהליכי ההתרוששות של הפלאחים והופך חלק מהם לעובדים שכירים במשק .הקפיטליסטי שמתחיל להתפתח

241

הדרך שבה התפתח הקפיטליזם שנושאיו היו המהגרים היהודים וההון של , Bבדרך בהופכה מושא , )האריסים(הקרקע של משקי הפלאחים , הון יהודים- חברות ציוניות ובעלי

ואילו הפלאחים , מהווה מקור חשוב להצבר הון של חברות יהודיות וציוניות, חרלמסההתפתחות הזאת של . והאריסים הופכים בחלקם פועלים שכירים עסקים שבעליהם יהודים

דחקה את משק הפלאחים המסורתי לשוליים של , שהיא מהירה ודורסנית יותר, הקפיטליזםדה בסימן של תיעוש קפיטליסטי וצמיחת חברתית בפלשתינה שעמ- המערכת הכלכלית

בשל סיבות (שאליה לא חדר הקפיטליזם הזה , אך באותם אזורים של פלשתינה. העריםהתיעוש הקפיטליסטי . המבנה הפנימי של הכפר הערבי נותר בעינו, )חברתיות ומדיניות

כת שכן גם מער, כמעט לא שלא נשען על הון שנצבר אצל העשירים ובעלי השררה הערביםברובו לא , עבודה הערבי העודף במשק הפלאחים המסורתי-כוח. הבנקים הייתה נבדלת

אלא במפעלים של ממשלת , השתלב במשק הקפיטליסטי שנושאיו היו המהגרים היהודים .ובמיוחד בתקופת מלחמת העולם השנייה, המנדט

היתרון A על דרך Bהתפתחות הקפיטליזם בפלשתינה חשפה את היתרונות שיש לדרך ין שיעור יותראמהירה להתפתחות הקפיטליזם הייתה Bשבדרך , החשוב ביותר הוא

כדי , כאשר הקפיטליזם המתפתח אינו צריך לנהל מערכת מתמדת. Aמהתפתחותו בדרך על , על המבנה החברתי בן מאות השנים, להתגבר על שיטות הייצור המסורתיות המיושנות

–קי איכרים שת האופייניים לאופן הייצור המבוסס על מהמנהגים והמסור, החיים-אורחעברו , אירופה וממרכזה-שבאו ברובם ממרכז, המהגרים היהודים. התפתחותו מהירה יותר

הרגלי עבודה , ואילו לפלשתינה הם הביאו עימם ידע מקצועי, תהליכי נישול בארצות מוצאםהון -כבעלי –בקפיטליזם הפלשתינאי ולכן הם נקלטו , וגישות האופייניים למשטר הקפיטליסטי

.או כפועלים ,ההון היהודים והחברות הציוניות כיוונו את ההתפתחות הקפיטליסטית הזאת כך-בעלי

Bדרך . משום שדרך זו שירתה את האינטרסים שלהם והבטיחה להם רווחים גבוהים יותרלמעמד , צרה יחסיתבתקופה היסטורית ק, צמיחה מהירה של עסקיהם ואת הפיכתם אפשרה

דחקו בקלות יחסית את רגליהם של Bנושאי דרך . הדומיננטי בחברה הפלשתינאית, למשל(ששאבו את עושרם מאופן הייצור המבוסס על משקי איכרים , העשירים הערבים

בעלי ההון היהודים שיתפו פעולה עם ). באמצעות השתלטות על קרקעות ומכירתן בהמשך .הון יהודים וערבים- עט שלא הוקמו חברות משותפות של בעליאך כמ, בעלי הון ערבים

נושאי הקפיטליזם . חברתית הזאת הייתה קולוניאלית במהותה-ההיבדלות הכלכלית קולוניאלי גם מבחינה אובייקטיבית וגם מבחינה -בפלשתינה היו נושאיו של קפיטליזם אירופי

, טות הייצור העדכניות באותה תקופההם הביאו עמם מאירופה לא רק את שי. סובייקטיביתאלא גם את התפישה שלפיה הם מהווים עמדה קדמית של אירופה במזרח וחלק מהמערך

.הקולוניאלי של בריטניההשילוב הזה של קפיטליזם הדוחק את רגלי האוכלוסייה הערבית המקומית והמהווה חלק

הפלשתינאי את אופיו התוקפני שהעניק לקפיטליזם , מרכיב של ההתפשטות הקולוניאליתאבל כבר מראשיתו היו טבועות בו , הניב אומנם התפתחות מהירה יחסית, והקולוניאלי

.סתירות פנימיותהתפתח הקפיטליזם בפלשתינה תוך שימוש גדל ,עקב אופיו התוקפני והקולוניאלי

ד האוכלוסייה עוינות גוברת מצ) המהגרים היהודים(ויצר כלפי נושאיו ,בהתמדה בכוחלא היה רק שם לצורך התיישבות קולוניאלית " חומה ומגדל"המושג . הערבית המקומית

; המבוסס על כוח, הוא מושג המבטא כיוון התפתחות של היבדלות" חומה ומגדל. "יהודית .עולם הרואה בשימוש בכוח ערובה להישגים כלכליים ומדיניים-זוהי השקפת

חייב את נושאיו להגיש את , שהתפתח בפלשתינה, קפיטליזםהאופי הקולוניאלי של ה שירותיהם לפטרון האימפריאליסטי ולהכפיף את התפתחותם לצרכיה של האימפריה

השלטוןוכאשר העם הערבי הפלשתינאי ניהל מערכות קשות ומסובכות נגד . הבריטית. לוסייה הערביתהתייצבו נושאי הקפיטליזם הפלשתינאי לצד הבריטים ונגד האוכ –הבריטי

כדי , ל העם הערבי הפלשתינאיש) 1936(וכבר הוזכר לעל ניצול השביתה הכללית הגדולה הפלשתינאי ולדחוק עוד יותר את רגליהם של -לחזק את מעמדו של הקפיטליזם היהודי

).אביב שיתחרה בנמל יפו- למשל הקמת נמל בתל(הערבים מעמדות כלכליות שהיו בידיהם

242

ות זה טיפח לאומנות יהודית ויצר קרקע נוחה להתפשטות הרעיונות הציוניים כיוון התפתח וארגוניםידי מפלגות -בקרב האוכלוסייה היהודית ולתפיסת עמדות המנהיגות בתוכה על

שהתבטאו גם ,יצר כיוון התפתחות זה סתירות חברתיות ולאומיות, זאת-עם-יחד. ציונייםצד התפישות הציוניות והתפיסות הריאקציוניות ב. במגמות חברתיות ופוליטיות סותרות

לשלטוןהתגבשו בפלשתינה המנדטורית גם תפישות חברתיות ומדיניות שהתנגדו , הערביותהכוח . ערבי במערכה לעצמאות הארץ- האימפריאליסטי הזר ודגלו בשיתוף פעולה יהודי

ת שהוקמה העקבי בין נושאי התפישות הללו הייתה המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאיואשר עמדותיה לגבי היבטים שונים של ההתפתחות בפלשתינה צוינו בפרקים , 1919בשנת

.שונים של הספר

243

תיאורטיות הערות :נספח

שיטת החקירהכסך הכל של תהליכים ) 1948עד ( המנדטורית פלשתינהכלכלה המדינית של ניתוח ה

הראה כיצד , השקפות ואמונות, המלווים במערכת שלימה של מושגים, חברתייםכלכליים ואופן הייצור המבוסס על משקי , מאנית'אופן הייצור ששלט בפלשתינה בשלהי התקופה העות

שדחק את רגליו ותפס את מקומו כאופן הייצור , נסוג בפני אופן הייצור הקפיטליסטי, איכרים .השולט

המשלבת , חברתית מתפתחת- בהקשר זה מתייחס למערכת כלכלית" אופן ייצור"המונח -זו מערכת גומלין בין מעמדות כלכליים. כוחות יצרניים ויחסי ייצור בשלב היסטורי מסוים

שיווק , חלוקת העבודה, שבתוכה מתקיימים אופנים מסוימים של חלקת התוצר, חברתייםבה פועל ומתגלה אופן הייצור , רטיתהצורה הקונק. וצריכה וכן מבנים מדיניים ומשפטיים

, תרבותיות ועדתיות, מסוימת מושפעת ממסורות חברתיות) ארץ(המסוים בטריטוריה .של אופני ייצור אחרים, לפחות לפרק זמן מסוים, ומקיומם במקביל

החוט "ניסח קרל מרקס את מה שהוא כינה , "'לביקורת הכלכלה המדינית'הקדמה "ב :של מחקריו" המנחה

תלויים - בלתי, הכרחיים, תוך הייצור החברתי של חייהם נכנסים אנשים ביחסים מסוימים" התפתחות מסוים של הכוחות היצרניים החומריים - המתאימים לשלב, ביחסי ייצור, ברצונםאת הבסיס , ייצור אלה מהווה את המבנה הכלכלי של החברה-המכלול של יחסי. שלהם

תודעה חברתיות - על משפטי ומדיני ושלו מתאימות צורות שעליו נישא בניין, הממשיהמדיני , החיים החברתי- אופן הייצור של החיים החומריים מתנה את תהליך. מסוימות

הווייתם , אלא להיפך, לא תודעת האנשים היא הקובעת את הווייתם. והרוחני בכללו ). ד1955] 1859[מרקס " (החברתית היא הקובעת את תודעתם

אך היא ממשיכה , עשורים האחרונים רבו המערערים על שיטת החקירה המרקסיתב כי אופן הייצור הוא המושג , אלן מייקסינס ווד מציינת. להיות מקובלת על רבים אחרים

בזמן תחום חברתי -אך בו, זה מושג מופשט. המועיל ביותר של המטריאליזם ההיסטורי ).Wood, 1995(מוגדר של פעילות אנשים

קבות מרקסהפולמוס בע

אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים התקיים במשך אלפי שנים ובכל , כפי שצוין לעיל כמו , הווריאציות של אופן הייצור הזה ביטאו את התנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים. היבשות

.גם את ההשפעה של פלישות וכיבושיםהקדמה "ב, ניסח קרל מרקס, ה אופני ייצור זהיםשהאנושות בכללותה חוות, את הרעיון

חברתיים -בה הוא מנה את אופני הייצור הכלכליים, )1859" (לביקורת הכלכלה המדינית :שידעה האנושות, העיקריים

, חדישים-פיאודליים ובורגניים, עתיקים, ייצור אסייתיים- בקווים כלליים אפשר לציין אופני" ). 254עמוד , ד1955, מרקס" (חברתית-ה הכלכליתכתקופות מתקדמות של התצור

זה אחר , פורשה קביעה זו כמניית אופני הייצור לפי דרך הופעתם, במשך עשרות שנים התגבש על רקע , שהיה לה מעמד כמעט אקסיומטי, הערעור על פרשנות נוקשה זו. זה

ששררו בארצות לגבי המשטרים הכלכליים , שלא היה קיים בתקופת מרקס, המידע החדשהיה למשטרים המבוססים של משקי , שמצד אחד, המידע הזה הראה. שונות מחוץ לאירופה

ההיסטוריה , שבאופן עולמי, ומצד שני; הרבה מן המשותף, שהתקיימו ברחבי העולם, איכריםשאותם , דווקא לפי הסדר של אופני הייצור-חברתית התגלגלה לאו- של ההתפתחות הכלכלית

.ואשר הלם את שלבי ההתפתחות באירופה, ובאה לעילמנה מרקס במהציב אבחנה חדה , )25פרק ', הקפיטל א(בדיון בהקשר לקולוניזציה , מרקס עצמו, אגב

האחת מוגדרת ". מנוגדות זו לזו מן הקצה אל הקצה"המוגדרות כ, בין שתי מערכות כלכליות

244

המיוסד , כאופן ייצור קפיטליסטי –ייה והשנ, "אופן הייצור והניכוס המיוסד על עבודה עצמית"כ . 98)631' ע, 1953] 1867[מרקס (על ניצול עבודה שכירה

ולגבי , השאלות ההיסטוריות החשובות לגבי הצורות השונות שלבשה החברה המעמדית באירופה ובאזורים , המבוססת על עבודת עבדים, מידת תפוצתה של התצורה הכלכלית

באפריקה , אשר שרר באסיה, ם ניתן להגדיר את המשטר הכלכליא, השאלה; אחרים בעולםכל השאלות האלה –בתואר אופן ייצור אסייתי , במשך אלפי שנים) לפני גילוייה(ובאמריקה

אך מעבר לשאלות האלה עומדת השאלה לגבי . הן חשובות להבנת התפתחותה של החברהואשר , ת על מנצלים ומנוצליםהמבוסס, עצם היותה של החברה המעמדית תצורה היסטורית

הנובעים מהצורה שבה מתקיימת הבעלות על אמצעיי הייצור , מאפיינים אותה עיצובים שונים. והדרך שבה מנוצל הרוב בידי המיעוט) הבעלות על הקרקע –ובמשך אלפי שנה (העיקריים

נסה בחינת אופיו של משטר מעמדי מחייבת בחינה של אופי הבעלות ושל אופן הפקת ההכ ).במדינה, בקרקע(בידי השולטים ) הרווח(

בכרך השלישי של (תואר בידי מרקס )המסורתי, המזרחי(אופן הייצור האסייתי ובו גוזלים , אמצעי עוסק באופן עצמאי בניהול משקו- כמשטר שבו היצרן הבלתי") הקפיטל"

: מרקסבהמשך כתב . בעלי הקרקע מהיצרן חלק מפירות עבודתו בדרך של כפייה, הבעלות הקרקעית –הריבונות כאן . הבעלים העליונים של הקרקע –המדינה באן היא "

אף כי , במקרה זה אין כל בעלות פרטית על הקרקע, אך לעומת זאת. המרוכזת בהיקף לאומי' ע, ב1955, מרקס" (חזקה פרטית או עדתית, קיימות חזקה על הקרקע ועל השימוש בה

354.( סיכם את ההבדלים הקיימים בין , בנתחו את עמדת מרקס, הסובייטי ייבגני וארגההכלכלן

, הבעלות על הקרקע: אופן הייצור האסייתי לבין אופן הייצור הפיאודלי במישורים שוניםהמעורבות הכלכלית של המדינה וריכוז סמכויות , השליטה בסחיטת הרנטה מהאיכר

כי אופיו של אופן , רואים אנו:: "למסקנה הבאהבעוקבות ניתוח זה הגיע וארגה . השלטוןעמוד , 1964, וארגה..." (הייצור האסייתי שונה באופן יסודי מאופיו של אופן הייצור הפיאודלי

377.( חוקרים שבחנו משטרים ששררו באפריקה לפני שהפכה יעד לסוחרי עבדים ולמעצמות

המבוסס על עדה , כלכלי-בנה חברתישגם ביבשת זו שרר מי, הגיעו למסקנה, קולוניאליותהמוציאה , ועל בעלות קולקטיבית על הקרקע, שחבריה מקיימים יחד מנגנון ייצור, כפרית

שיטות הניצול המעמדי בחברות אלה עברו תמיד דרך אותן . מכלל אפשרות בעלות פרטיתטיין אף הצ, סבורים חוקרים אלה, ששלט באפריקה הטרום קולוניאליתאופן הייצור . קהילות

.הפועלות בשיתוף פעולה בין חבריהן, הוא בקיומן של קהילות כפריות שבטיות דומהלאופן הייצור ה, באסיה מבוסס על משקי איכריםאולם בהבדל מאופן הייצור ה

, המסוגל לאלץ את האיכרים לעבוד יחד עבורו, באפריקה לא היה אופייני משטר מדינתילאופן הייצור , בשל התנאים האקלימיים השונים. העליוןמשום שבידיו הפיקוד הכלכלי

98

אינו שולל את עצם ההגדרה של אופן ייצור , שהתקיימו בעולם באלפי השנים האחרונות, ע שנצבר לגבי אופני הייצורהייד

, של יחסים בין מנצלים למנוצלים, כמערכת של יחסי ייצור) מאז שהתגבשה חלוקת העבודה החברתית ועוצבה המדינה( .ייםהמבוססים על השליטה של מעמד אחד על אמצעיי הייצור העיקר

. הבעלות הופיעה כתוצאה משימוש שיטתי בקרקע ובמקורות טבעיים נוספים בידי האיכר ומשפחתו, באופן היסטורי אולם בעלות זו . רועה וכן הלאה, הכירו בזכותו של כל איכר לפירות עבודתו כמעבד קרקע, המאורגנים בקהילה, האיכרים

שהתפתחו בהדרגה , לשם כך היו נחוצים תנאים. של קניין פרטי, בשלבה המוקדם לא גובתה בעקרון משפטי של בעלות .ובהקשר של מאבקים ומלחמות על שליטה בקרקע

; בין היצרנים לבין הסוחרים, בין הכפר לעיר, שבו כבר התממשה חלוקת העבודה בין החקלאות למלאכה, בשלב ההתפתחות ובו בעלי ממון הילוו כספים , מטבעות) או השליט המקומי(ינה בו יצקה המד, בשלב ההתפתחות בו התגבשו שווקים קבועים

בשלב שבו ; כשהיא משולבת בכפייה הפוליטית של המדינה, בשלב ההתפתחות בו הופיעה הכפייה הכלכלית; תמורת ריביתעל קניין המבוססת, בשלב הזה התקיימה חברה מעמדית –וזה עובר בירושה , ישנו קניין פרטי וקניין של המדינה על הקרקע

. אותם מאלצים לשלם מסים ותשלומים אחרים באמצעות מנגנון ניצול ודיכוי כזה או אחר, ועל היכולת לנצל יצרנים) רכוש(הכרח היה שתתפלג לבני חורין , אשר בתוקף מכלול תנאי החיים הכלכליים שלה, הופיעה חברה", בשלב התפתחות זה

אלא שנועדה , חברה אשר לא זו בלבד שנבצר ממנה ליישב ניגודים אלה –וצלים לעשירים מנצלים ולעניים מנ, ולעבדיםתחת שלטונו –או , חברה כזאת יכלה להתקיים רק תוך מלחמה גלויה ומתמדת של אותם מעמדות זה בזה. לחדדם בייתר עוז

דכא את התנגשותם הגלויה י, מעל המעמדות הנאבקים אהדדי, כביכול, אשר מהיותו עומד, )ג"ת –המדינה (של כוח שלישי ).ג1957] 1884[, אנגלס" (ולכל היותר יניח למלחמת המעמדות שתיערך בתחום הכלכלי בלבד ובדרך המכונה חוקית

245

בדומה , לא היו אופייניות עבודות ציבוריות רחבות הקף האפריקב קי איכריםשהמבוסס על משליטת המדינה באפריקה . אסיהמסוימות בלאלה שביצעו האיכרים בכפייה במדינות

. ובעיקר במסחר הבינלאומי, התבטאה בעיקר בשליטה במסחר-הטרום, כי המדינות הקדומות, ציינו) Schneider, Rapp, 1995(שניידר וראפ

, יחסית לתקופתן, התפתחו באזורים פוריים תוך שימוש בטכנולוגיה מפותחת, תעשייתיותבהמשך . חלק ניכר מהתוצרת) החוק והצבא(אשר אפשרה לשליט העליון לנכס לעצמו בכוח

ששירתו , שצברו הסוחרים(המלוכה לבין הממון המסחרי כי החיבור בין כוח, מציינים השנייםמציאות כזאת הייתה אופיינית . חיזק את הלכידות הפוליטית של הממלכה, )את בית המלוכה

הן . והן לממלכות ריכוזיות במזרח, המפוצלת לממלכות שמרכזן בערים, הן למצב באיטליה, ל המסחר בסחורה מסוימתהמלכים העניקו לסוחרים מונופול ע, באירופה והן במזרח

ואילו רווחים נוספים אלה אפשרו למלכים . הסוחרים שיתפו אותם ברווחים –ובתמורה להגדיל ולחזק את צבאם ולצאת למערכות לכיבוש שטחים וממלכות אחרות וגם להשגת

.עבדים כי ניתוח, אינאן-מדגישה הורי איסלאמוגלו, )Islamoglu-Inan, 1987(בהקדמה לקובץ

18- מאנית החל מסוף המאה ה'אובייקטיבי של התהליכים שפקדו את האימפריה העותשהפכה את השיח לגבי המזרח , מחייב להשתחרר מהגישה הפטרנליסטית המערבית

רציונאלי , המערב מסמן את מה שהוא דינמי, במסגרת השיח הזה. היסטורי- בכללותו ללא . הפתטי והעריץ, רציונלי-ואילו המזרח מסמל את הלא, ודמוקרטי

שהוא מרכיב בקונספט של אופן , "עריצות מזרחית"בניגוד לתפיסה המיוצגת במושג מאנית השתנתה ללא הרף בשל נסיבות פנימיות 'המציאות באימפריה העות, הייצור האסייתי

אינאן את -דוחה איסלאמוגלו, משום כך. ובשל מקומה המשתנה במערכת הכלכלית העולמית, במקומה היא מציעה תפיסה. שגיבשו מרקס ואנגלס, אופן הייצור האסייתי התפיסה של

של המערכות היצרניות ושל המבנה , שווה של ארגון העבודה- לפיה ההתפתחות הלאהממלכתי אפשרה את זרימת הערך היתיר מהפריפריה לליבה ואת מיקסום הרווחים של

ואילו הפריפריה נקלעה למצב של בדרך זו התרחש הצבר של הון במדינות הליבה . המערכתוכך , מאנית חוותה שינויים יסודיים בעוקבות החדירה האירופית'האימפריה העות. פיתוח-תת

פיתוח בארצות שבתחומי האימפריה - מצאה עצמה משרתת את הייצור החוזר של התת .מאנית'העות

בין אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים לבין אופן הייצור הפיאודלי

, מאנית'ששרר בפלשתינה העות, ישנם קווי דמיון בין אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים-בשני המשטרים החברתיים הללו היצרן הבלתי. שאפיין את אירופה, לבין המשטר הפיאודלי

בחלק (ואשר נאלץ לשלם בצורה נטורלית , משפחתי- המנהל משק פרטי, אמצעי הוא האיכרבשני המשטרים מתבצע אילוץ זה . שבדרך כלל אינה קניינו, רקעעבור השימוש בק) מהיבול

מי שאינו משלם את דמי השימוש בקרקע צפוי לעונש מידי , כלומר, בשיטות של כפייה ישירה, אילוץ לבצע עבודות שירות, גזילת המזון שאגר האיכר, הפקעת הבהמות: הקרקע-בעלי

. ואפילו סילוק מהקרקעשבעצם מדובר על אופן ייצור , האם קווי דמיון אלה מצביעים על כך, השאלה הנשאלת היא

.בהם הוא התפתח, שיש לו ייחודים הנובעים מתנאים שונים, אחדקפיטליסטיים היה המשק הפרטי - כי יחידת הייצור הבסיסית במשטרים הטרום, אנגלס ציין

) האיכר(שבה היצרן הקטן ,פיאודליזם הוא ואריאציה על אותו משטר, מבחינה זו. של האיכר ).ד1957] 1892[, אנגלס(מחויב בתשלום לפיאודל

מתקיימת בהם חזרה : קפיטליסטיים יש מכנה משותף-כי לאופני הייצור הטרום, לנין ציין חוק . באותו הקף ותוך שימוש באותם כלי עבודה ובאותן שיטות עבודה, על תהליך הייצור

לי של האיכר וגם לסדנה אלמשק הנטור, ק של בעל האחוזהאופייני למש, כתב לנין, החזרה-הייצור החוזר באותן שיטות עבודה איפשר את קיומם של אופני הייצור הטרום. של האומן

).57 'ע, 1963] 1899[, לנין(קפיטליסטיים ללא שינוי מהותי במשך מאות ואפילו אלפי שנים - כנה משותף אחד לכל המשטרים הטרוםכמ, כאשר הוא ציין, סמיר אמין הלך צעד נוסף

לבעלים ) tribute(להעביר תשלום , לשלם מס) האיכרים(את חובת היצרנים , קפיטליסטיים

246

על צורותיו , קפיטליסטי-להגדיר את אופן הייצור הטרום, לכן, הוא הציע. של הקרקע ולשליט ). Tributary mode of production( כאופן ייצור של תשלום מס, השונות

כי אופן הייצור של תשלום מס , כתב אמין, שנה לגילוי אמריקה 500- במאמר שהוקדש ל ואשר גם מעבדים בעצמם , המשתמשים בכלי עבודה פשוטים ובבהמות, התבסס על איכרים

תכונות אלה מבדילות . שוויון כלכלי-ועל אי; )מלך(על שלטון כוחני ; את התוצרת החקלאית .הילה השבטית של ימי קדםאת משטר תשלום המס מהק

את מגוון , תחת אופן הייצור המבוסס על תשלום מס, מאחד אמין, 99על בסיס גישה זו : עד להופעת הקפיטליזם, שהתקיימו במשך כאלפיים שנה, חברתיים- המשטרים הכלכליים

לפי . כמו גם את המשטרים ביוון וברומי ואת המשטר הפיאודלי, את המשטרים בסין ובהודושכן גם בתקופות , תופעת העבדות התקיימה במוסגרת אותו משטר של תשלום מס, יתוחונ

).Amin, 1992(האיכר נותר היצרן הראשי , עבדותולכן הוא הגיע , אין דוגמאות של מעבר מעבדות לפיאודליזם, כי פרט לאירופה, אמין מציין

. החברה האנושית בכללנמנע בהתפתחות -כי עבדות אינה שלב היסטורי בלתי, למסקנההיו עוברים לניצול עבדים , המאורגנים בקהילות, אשר מבוססים על משקי איכרים, במשטרים

–אך כאשר לא היו תנאים לניצול עבדים ). למשל, כיבושים(בהינתן התנאים המתאימים לכך ,אופן הייצור הזה. שהוא מכנה משטר תשלום מס, היו חוזרים לאותו משטר ניצול בסיסי

והוא החזיק מעמד גם לאחר , התפתח במסופוטמיה ובמצרים עוד לפני שקמה רומי העתיקההפיאודליזם היה שיטה , מנקודת ראות זו. מאני'מוסלמי והעות-קריסת רומי ועד לעידן הערבי

שהייתה החלק הפחות , אשר התפתחה באירופה, פחות ריכוזית של משטר תשלום המסחולשה זו הקלה בהמשך על התפתחות הקפיטליזם , דעתול. מפותח של האימפריה הרומית

).Amin, 1984(דווקא באירופה כי , מציין, שהוזכר לעיל, בלאוט. לתפיסה היסטורית זו שותפים גם חוקרים אחרים

היה משטר הניצול המעמדי הראשון מקורה בכתבי ) רומי, יוון(התפיסה לפיה משטר העבדות כיום הצטבר מידע רב על אודות מערכות . שהיה בתקופתואשר התבסס על היידע , מרקס

שהתקיימו באזורים , ששילבו עבדות עם צורות של עבודה שכירה, חברתיות מפותחותמשטר המבוסס על . שהתקיימה ביוון וברומי, במקביל למערכת החברתית, אחרים בעולםכיבושים צבאיים – שכן התנאי לו היה, היה היוצא מן הכלל, מציין בלאוט, עבודת עבדיםשהתקיים הן באירופה והן , קפיטליסטי הנפוץ-אופן הייצור הטרום, לעומת זאת. וסחר מפותח

היה מבוסס על ניצול , )לפני הכיבוש הספרדי(באפריקה ובאמריקה , בתורכיה, בסין, ביפן ).Blaut, 1999(החייבים בתשלום מס עבור השימוש בקרקע , איכרים

, קפיטליסטיות השונות התבססו על חקלאות-כי המדינות הטרום, סיפוחוקרים אחרים הו שהמלכים באותן מדינות השכילו , החיבור עם הסוחרים. אך עודדו גם בעלי מלאכה וסוחרים

,Schneider, Rapp(הבטיח לשליט הכנסות למימון צבאו וייתר מערכות השלטון , ליצור1995 .(

שאמין מכנה אותו אופן ייצור המבוסס על תשלום , יכריםאופן הייצור המבוסס על משקי א משטר זה היה ). שאירופים כלל לא הגיעו אליהם, גם במקומות(שרר ברחבי העולם , מס

-כדי לאפשר את כינונן של אימפריות טרום, במשך תקופה היסטורית ארוכה משטר יעיל דיוימפריות כמו זו הביזנטית אך גם א. כמו אלה שהיו מוכרות בעולם העתיק, קפיטליסטיות

כמו זו שהקימו המונגולים , )7-במאה ה(כמו זו שהקימו הערבים , )4- שקמה במאה ה(גם מדינות אירופיות כמו ספרד ). 14- במאה ה(מאנים 'וכמו זו שהקימו העות, )13-במאה ה(

.קפיטליסטיות בעת שהקימו אימפריות- ופורטוגל היו טרוםשל אופן ) ואריאנט(שאלת ההתייחסות לפיאודליזם רק כגרסה מתעוררת , באותו הקשר

גם כאשר מקבלים את הניתוח בדבר קיומו של אופן ייצור . הייצור המבוסס על תשלום מסובדבר היות הפיאודליזם , )Tributary(שסימנו הוא תשלום מס , המבוסס של משקי איכרים

טליזם החלה במוסגרת שינויים מדוע צמיחת הקפי, עדיין נותרת השאלה, אחת מצורותיוולא כתוצאה משינויים שהתחוללו בגרסאות אחרות של אופן , שהתחוללו במשטר הפיאודלי

. שעמד בסימן תשלום מס, הייצור

.1הערה ' ר 99

247

בין , שהתקיים, לבין המשטר המבוסס על משקי איכרים, השוואה בין המשטר הפיאודלי שלמרות קווי הדמיון , ביעה על כךמצ, )מאנית'כחלק מהאימפריה העות(היתר בפלשתינה

, הנובעים מכך שבשני משטרים אלה יחידת הייצור הראשונה הייתה משק האיכר, הבסיסיים) תשלום(לשלם מס ) האיכר(שבשניהם חויב היצרן ; העושה שימוש בכלי עבודה פשוטים

100שני המשטרים נבדלים זה מזה בכמה היבטים חשובים -לבעלי הקרקע , ברובה, בפיאודליזם הבעלות על הקרקע היא: צורת הבעלות על הקרקעב, ראשית

הבעלות על הקרקע היא , מאני'ואילו במשטר העות, )של האיכר, של הפיאודל(בעלות פרטית .בעיקר בעלות של המדינה

למושא , בתנאים מסוימים, קיום בעלות פרטית על הקרקע מאפשר את הפיכת הקרקע אם בדרך , הוא מאפשר את העברת הבעלות מפרט אחד לאחר. רהלסחו, של מקח וממכר

קיום בעלות ממלכתית מאפשר רק , לעומת זאת. של מכירה ואם בדרך של השתלטות בכוחהמדינה עצמה , כאשר בשלב מסוים. מכירה של זכויות חכירה על הקרקע כשיטה מקובלת

היא , דיל את הכנסותיהוזאת עקב רצונה להג, מוכרת קרקעות שבבעלותה לאנשים פרטיים .מאיצה בכך את תהליך ההתפוררות של המשטר הכלכלי המבוסס על משקי איכרים

-זה ששרר במערב(בפיאודליזם הקלאסי : אמצעי-במעמדו של היצרן הבלתי, שנית תוך תשלום רנטה , המנהל את משקו באופן עצמאי, האיכר, )אירופה וברוסיה הצארית

וכאשר , הוא צמות לקרקע. אינו חופשי - העובד באחוזת הפיאודל או , נטורלית או כספיתבאופן הייצור אשר . הצמיתים היושבים עליה-נמכרים יחד איתה גם האיכרים, נמכרת הקרקע

אלא יצרן עצמאי קטן , לא היה צמית) הפלאח(האיכר , מאנית'שרר בפלשתינה העותמסיבות ,ם החליט הפלאחוא. המעבד קרקע הנמצאת בחזקתו, במסגרת של עדה כפרית

מעמדה המשפטי של , ומישהו אחר לא המשיך לעבדה, לעזוב את אדמתו, אלה או אחרותהפלאח . וזאת מבלי שתשתנה הבעלות, החלקה היה משתנה מאדמת מירי לאדמת מואת

צמית -כאשר איכר, לעומת זאת. לא פגע בחוק קיים, שחדל לעבד את חלקת הקרקע, עצמולהענישו ולהכריחו לשוב , רשאי היה בעל האחוזה להחזיר אותו בכוח ,היה בורח מאדמתו

. 101ולעבוד עבורו, בפיאודליזם: )השולטאן, המלך(במקור ההכנסות של השלטון המרכזי , שלישית

כשם שיתר הפיאודלים שאבו את , הכנסות המלך נבעו ברובן מהאחוזות שהיו בבעלותועל שימוש בדרכים וכן , על מלח(כך הוא גבה מסים שונים ונוסף ל, הכנסותיהם מאחוזותיהם

, קיבלה המדינה את הכנסותיה בצורת מיסים, מאני'לעומת זאת במשטר העות). הלאהשבפלשתינה , דבר-של-פירושו. המוטלים בעיקר על השימוש בקרקעות שבבעלותה

וססים על בעוד שבמשטרים המב, מאנית מוזגו המס הממלכתי והרנטה הקרקעית יחד'העותהקרקע נפרדת מהמס המשולם - הרנטה הזורמת לכיס של בעלי, בעלות פרטית על הקרקע

.למדינההמבנה הממלכתי בפיאודליזם הקלאסי היה בדרך כלל : בתפקידי המדינה, רביעית

. שהיה השליט גם בתחום הכלכלי, שכן סמכויות השלטון במקום נמצאו בידי הפיאודל, רופףוגם המטבע , הסוהר שלו-בתי, המשפט שלו, הצבא שלו, תונים האחוזות שלובידי הפיאודל נ

המדינה הייתה הכוח , מאנית'באופן הייצור ששרר באימפריה העות, לעומת זאת. שהנפיקהמדינה שולטת באופן בלעדי כמעט . משפטי-ההגמוני הן בתחום הכלכלי והן בתחום המדיני

רק היא . בתי סוהר ופקידות מקומית, משפט-תיב, צבא, והיא זו שיש לה חוקים, בקרקעות .מוסמכת להנפיק מטבע עובר לסוחר

באירופה הפיאודלית התבסס המשק במשך תקופה ארוכה : במעמדן של הערים ,חמישית - החל מהמאה ה(רק בפיאודליזם המאוחר . בעוד שהמסחר היה מועט, על אחוזות אוטרקיות

על יסוד המעבר של –ומאוחר יותר , ר ומלאכההתפתחו ערים על יסוד פיתוח מסח) 11

100

, )מאנית'באימפריה העות(למרות שהצביע על ההבדלים בין המשטר הפיאודלי לזה ששרר במזרח . ,)1960(אהרון כהן .שטר המזרחי בשם פיאודליזםהמשיך לכנות את המ

101שבעל האדמות הגדול , הביניים בכך-למחצה שונה מהמשטר הפיאודלי שהיה באירופה בימי-המשטר הפיאודלי"

והפלאח הפלשתינאי יכול היה לעבור ממקום למקום ויכול היה , בפלשתינה לא היה הבעלים של האדמה ושל אלה שעליה, עבודתו-חלה טעה בהגדירו את הפלאח כמי שמוכר את כוח, לדעתי). 1974, חלה(" עבודתו לאשר יחפוץ-למכור את כוח .כלומר כשכיר

248

באימפריה , לעומת זאת. כ לייצור קפיטליסטי"ואח, החקלאות מייצור זעיר לייצור עבור השוקוהן שימשו כל העת מרכזים , שנוסדו בתקופה קדומה, המשיכו להתקיים הערים, מאנית'העות

. מלאכה ומגורים, )מקומי ובינלאומי(של מסחר , בין היתר, המשטר הכלכלי המבוסס על משקי איכרים התבטאה בפלשתינה מורכבות

שהכריח , מאני'מינהלית מצד הממשל העות-שהתקיימו במסגרתה הן כפייה מדינתית, בכך .והן כפייה כלכלית מצד החוכרים הגדולים והסוחרים; את הפלאחים לשלם מסים

נה לאלץ אריסים לעבוד אצלם היכולת של חוכרים של שטחים גדולים בתחומי פלשתי בעלי הקרקעות דאגו שהאיכרים יהיו תמיד במצב של חייבים ולא : הייתה בעיקרה כלכלית

נתנו לאיכרים אשראי לפני , שהיו גם מלווים בריבית, הסוחרים. יוכלו להשיג כלי ייצור ובהמותוכך כבלו , או לצורך תשלום המס לשולטאן עוד לפני שמיצו את השמן מהזיתים, הזריעה

.אותם לחלקת הקרקעעל , העוסקת בשאלת הקרקע בפלשתינה, הסתמכות המקובלת בספרות המחקרית

מובילה למסקנות מוטעות בדבר קיומם של , )1.9.1' ר(רשימות של בעלי שטחי קרקע גדולים . מאנית'פיאודלים בפלשתינה של שלהי התקופה העות

שהיו בעלי הקרקעות הגדולים ביותר לפי , לכנות את בני סורסוק, למשל, האם אפשר ?פיאודלים, הרשימות הללו

מאני והשתלטה על אדמות 'כאשר ניצלה משפחת סורסוק את קשריה עם השלטון העות אלא , היא לא נישלה משם פלאחים, 19- של המאה ה 70-וה 60-עמק יזרעאל בשנות השאלה יעבדו את האדמה וישלמו כדי, כפרים של אריסים ערבים 20להיפך היא הקימה שם

משפחת סורסוק ומשפחות ). נוסף למס העושר הממלכתי(דמי חכירה , למשפחת סורסוק, להלא ביטלו את , שריכזו בידיהן את השליטה על שטחי קרקע גדולים, עשירות ערביות אחרות

שנותרה במקרים רבים , לא מבחינת הבעלות הפורמאלית על הקרקע –הסדרים הישנים ולא ', ארגון העבודה וכו, סוגי הגידולים, ולא מבחינת שיטות העיבוד החקלאי, די המדינהבי

102.הקימו משקים פיאודליים לפי המבנה הידוע בארצות אירופהששכבה , כלומר –מאנית 'המצב החדש שנתהווה בפלשתינה בשלהי התקופה העות

, לגבי חלק מהפלאחים הערבים, פכהה) מלווים בריבית, סוחרים(ממון עירוניים - של בעליעין של -יצר מראית –מאנית ובכך הגבירה את ניצולם 'מעין מתווכת בינם לבין המדינה עות

שאלה שגדלו על המסורת של אירופה הפיאודלית , עין זו גרמה לכך-ומראית. אחוזות-בעליחוזות לכל בעלי א, שהיו בעלי שליטה על שטחי קרקע גדולים, ראו בטעות באותם עשירים

.דבר*

-נוהגים לתאר את המציאות הכלכלית, אוריינטליסטית- כותבים שגישתם קולוניאלית " הקידמה"וזאת לעומת , "מוגבלות"ו" פיגור"חברתית בארצות שמחוץ לאירופה במושגים כמו

אלא שהפער בהתפתחות . שאפיינה את אירופה שעלתה על דרך התפתחות קפיטליסטיתבא לידי , על כל השלכותיו, לשאר העולם) אנגליה והולנד –ולייתר דיוק (רופה הכלכלית בין אי

אשר לא התבססו , עד אז התקיימו בעולם אימפריות רחבות ידיים. 18-ביטוי החל מהמאה ה, העולם ברובו נשלט בידי אימפריות, למשל, 17-במאה ה. על אופן הייצור הקפיטליסטי, פרס, מאנים'העות, רוסיה, פורטוגל, ספרד, צרפת: יסטיקפיטל-שאופן הייצור בהן היה טרום

שבה מתקיים כבר באנגליה תהליך , 18-במאה ה). Drucker, 2001(וסין ) הודו(המוגולים . הטקסטיל המיוצר בהודו זול יותר ואיכותי יותר מהטקסטיל המיוצר באנגליה, תיעוש

עם הקמת , 19- המאה ה אך המציאות העולמית משתנה באופן מהותי החל ממחצית , שהשתלטו בקצב מהיר על העולם ודחקו את רגליהן של האימפריות, האימפריות האירופיות

.שהיו מבוססות על משקי איכריםביטא את הייחודיות של , שערער גם את משטר משקי האיכרים גם בפלשתינה, תהליך זה

.יצור המבוסס על משקי איכריםהמנוגד באופן קוטבי לאופן הי, אופן הייצור הקפיטליסטי

המשיכו האיכרים את העיבוד ) Landlords(בכפר של בעלי הקרקעות : הבעלות לא השפיעה כלל על שיטת העיבוד" 102

; ומבלי שעבדו תחת הכוונה, הםמבלי שישנו בדרך כלשהי את שיטותי, ולפעמים אפילו בשיטת המושאע, ברצועות קרקעכיוון שחלק גדול , צורה זו של חזקה על הקרקע היא המחסום העיקרי לקידמה; הבעלות על הקרקע היא פעולת אשראי ותו לא

). Warriner, 1948, p.23" (יצרנית של בעלי הקרקע-מאוד של ההכנסה מבוזבז לצריכתו הלא

249

הייחודיות של אופן הייצור הקפיטליסטי

במסחר , מזה אלפי שנים, שם עסקו התושבים, שהקפיטליזם צמח בערים, הנחה נפוצה היאמרכז , בתקופה הטרום קפיטליסטית. בהלוואות תמורת ריבית, במלאכה, פנימי ובינלאומי

רבות בעולם פועלים עד היום שווקים פתוחים ובערים, חייה של כל עיר היה השוק הפתוח .מסוגים שונים

הופעת הערים בתקופות הקדומות ביטאה את חלוקת העבודה החומרית הגדולה יחד עמה מופיעה גם ). העיר(לבין המלאכה והבירוקרטיה ) הכפר(הראשונה בין החקלאות

והכל , מערכת מסים ,פקידים, צבא, אשר מפעילה משטרה, )השלטון הפוליטי(המדינה בין המלאכה לבין –בערים עצמן התהוותה בהדרגה חלוקת עבודה נוספת . בשירות השליט

אך השוק המסורתי בעיר המסורתית ). 3פרק , א1955] 1845/6[, אנגלס, מרקס(המסחר על הכלל , כלומר, שכן הוא התבסס על תיווך, הרחיב את חלוקת העבודה באיטיות רבה

.'בזול ולמכור ביוקרלקנות ': הידועאו בצורת מטבעות העשויים מזהב או , בצורת זהב או כסף(קיומם של מסחר ושל ממון

שהמלכים שיתפו אותם , ובידי אלה) מלכים(איפשר צבירת עושר בידי השליטים ) כסףהעושר הצבור שימש בעיקר . מבעלי המלאכה ומהסוחרים, בגביית המסים מהאיכרים

.ולא להשקעה יצרנית, ריכת מותרותלהחזקת הצבא ולצהבהיר מרקס בכרך הראשון , "ביטוי חברתי לשפע או לעושר"קיומם של הזהב והכסף כ

בהבדל (את חיזוק מעמדו של הקניין הפרטי : דירבן מצידו שני תהליכים, "הקפיטל"של , בהבדל מהמשק המשפחתי(ואת האצת מחזור העסקים , )מהקניין של העדה הכפרית

שהכל נזרק , המחזור נעשה כור ההיתוך הגדול של החברה). "ייצר עבור המשפחה בלבדהמ, דבר חיצוני, אלא שהממון הוא גופו סחורה,,, כדי לחזור ולצאת מתוכו כגביש של ממון, לתוכו

וכך נעשה הכוח החברתי לכוחו הפרטי של . שניתן להיפך לקניינו הפרטי של כל אחד ואחד ).107, 106, 105, עמודים, 1953] 1867[ , מרקס" (האדם הפרטי

השכיר . אך כתופעה שולית, בתקופות קדומות הייתה קיימת גם עבודה תמורת שכר היה בעצם איכר בעל משק , עובד בעבודות מזדמנות או בעבודות עונתיות, בדרך כלל, שהיה. 103ל הזולתנאלץ לעבוד אצ –או שבשל חובותיו , שהשיג הכנסה נוספת מזדמנת, חקלאי

בניית מבנים עצומים לכבוד , מפעלי השקייה(באותן תקופות קדומות בוצעו גם מפעלי ענק .פיקוח וכן הלאה, מימון, תכנון, אשר חייבו שיתוף פעולה בין העובדים, )בניית צי, המלך

כי ניתן למצוא כבר בתקופות קדומות את , המסקנה המתבקשת מהתיאור לעיל היא אשר בהמשך הפכו סימני הכר מובהקים של , חברתיות-פעות כלכליותראשיתן של תו

לא ; את השימוש בזהב ובכסף כאמצעי מחזור' המציא'לא הקפיטליזם . הקפיטליזםלא הקפיטליזם ; את שיתוף הפעולה לצורך ביצוע מפעל זה או אחר' המציא'הקפיטליזם

. יטה של העסקת שכיריםאו את הש, או את ההלוואה תמורת ריבית, את המסחר' המציא'שהקפיטליזם , למסקנה 19-לכן יכול היה פרידריך אנגלס להגיע כבר בשלהי המאה ה

- אשר היו כבר קיימים בחברות טרום, התהווה במהלך שהתקשר ישירות למנופים כלכליים, הון של סוחרים ומלווים בריבית, )חילופי סחורות(מסחר , ייצור סחורות: קפיטליסטיות שונות

והעסקתם של פועלים , )מלאכה(יידע לייצר כלי עבודה וכלי נשק ולעבד תוצרת חקלאית ). ד1957] 1892[, אנגלס( "שכירים

בצורות התקשרות , בחלוקת העבודה, שעשה שימוש במיונים חברתיים, אך הקפיטליזם אלא ', בראותו ד'לא רק כמות גדולה יותר של , לא היה המשכיות בלבד -כלכלית ובממון

, כי שיתוף הפעולה בקפיטליזם, "הקפיטל"של 11מרקס מדגיש בפרק . משטר שונה מהותיתארגון שרשרת של עובדים , הבחנה בין מקצועות, התמחות(המבוסס על חלוקת עבודה

הוא צורה - ) התמחות בייצור של חלק מסוים, המבצעים פעולות הבאות זו אחר זו, שכיריםשיתוף הפעולה : שהיה בעבר, א העתקה של שיתוף הפעולהול, היסטורית מיוחדת

אשר מעסיק עובדים שכירים חופשיים , הקפיטליסטי נוצר ביוזמתו של בעלי ההון הפרטי

103

שב –לאחר שיצא לחופשי בשנת היובל , והשכיר המקראי". שכיר"ל" עבד" גם במסורת המקראית מבחינים החוקים בין

).א"מ-ט"פסוקים ל, ה"פרק כ, ויקרא(אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו

250

אלא , והוא אינו תופעה אקראית, )שאינם מנהלים משק משל עצמם ושאינם צמיתים, כלומר(השכירה היא הצורה הנפוצה בקפיטליזם העבודה. צורת יסוד של אופן הייצור הקפיטליסטי

.כפי שהופיעה במשטרים המבוססים על משקי איכרים, ולא צורה אקראית, של ההשתכרותשאין בו צבירת , אינו יכול להתפתח במקום שעדיין אין בו סחורות וממון, אפוא, קפיטליזם

. בין עובדיםשל שיתוף פעולה , ולו חולפים, שאין בו אירועים, שאין בו מסחר ומלאכה, עושר . וקיומם של סחורות ושל שוק עדיין אינם קפיטליזם, אך עושר צבור כשלעצמו אינו הון

מצביע מרקס על , המוקדש להצבר ההון הראשוני, )'חלק א" (הקפיטל"ב 24בפרק . בערים אחדות על חופי הים התיכון 15-וה 14-הופעתם של ניצני קפיטליזם עוד במאות ה

ואשר קבע את , 1349שאושר באנגליה עוד בשנת , וק הפועלים הראשוןהוא גם מתאר את חהארכת יום העבודה על רקע הקושי של בעלי האחוזות ובתי המלאכה של אז להשיג פועלים

החל , מסכם מרקס, אך העידן הקפיטליסטי. וזאת בשל מגיפה שהפילה בהם חללים, בשכרעם תהליך הנישול של , אנגליהב 16- ובמהלך המאה ה 15-בשליש האחרון של המאה ה

אין (תהליך זה הוביל להיווצרותו של מעמד עובדים נטולי אמצעיי יצור . האיכר מאדמתו, אשר נאלצים למכור את כוח עבודתם, )לעובדים האלה לא משק חקלאי ולא בית מלאכה

.לעבוד תמורת שכר, כלומרגידול . יר של האוכלוסייה בעריםהנישול אילץ את האיכרים לנדוד העירה וגרם לגידול מה

, יחסית, להשיג שכירים זולים, שצברו ממון בעסקיהם, זה איפשר לבעלי מלאכה ולסוחרים, במקביל. לכדאי מבחינה כלכלית) למשל, טוויה ואריגה(והפך את הייצור באמצעות מכונות צרי התרחב המסחר הבינלאומי וגדל הביקוש למו, בשל גילוי אמריקה והקולוניזציה

ואילו הופעת המנופקטורה מצידה דרבנה את . שהופיעה אז בצורת המנופקטורה, התעשייהלכן הואץ . הרחבת הייצור החקלאי עבור השוק העירוני של מוצרי מזון ושל גלם לתעשייה

ויחד עמו , )צמר למפעלי המנופקטורה(תהליך הפיכת קרקע חקלאית לכרי מרעה לכבשים . יכרים מאדמתם וממשקיהםהואץ תהליך הנישול של הא

שפעת הקולוניזציהה

, )האיכרים בעיקר(המבוססת על נישול היצרנים הקטנים , במקביל להתפתחות הפנימית , הכסף, שוד הזהב –ועמו , גם גילוי אמריקה – 15- סוף המאה ה –התרחש באותה תקופה

ם תנופת הכיבושים הא, נשאלת השאלה. התבלינים וייתר האוצרות הגזולים, חומרי הגלם ?או אולי הייתה תנאי מכריע לקיומה, תפתחות הקפיטליזםה אפשרה את

השמדתם של ; גילוי ארצות הזהב והכסף באמריקה: "עמדתו של מרקס בנושא זה ברורה התחלת כיבושה ושדידתה של הודו ; שיעבודם וקבורתם חיים בתוך המיכרות, הילידים

הנה דמדומי השחר של –חום ציד מסחרי של שחורי עור הפיכתה של אפריקה לת; המזרחיתההצבר הם בשביל גורמי יסודתהליכים אידיליים אלה . תקופת הייצור הקפיטליסטי

כדור –וזירת המלחמה , של אומות אירופה מלחמת הסחרבעקבותיהם באה .הראשוני ).ההדגשות במקור, 620עמוד , 1953] 1867[, מרקס" (הארץ כולו

, הולנד, פורטוגל, ספרד –כי המדינות שבלטו בהצבר ההון הראשוני , ך מציין מרקסבהמש כדי להחיש את הפיכתו של אופן הייצור , השתמשו כולן בשלטון הממלכתי, צרפת ואנגליה

.הפיאודלי לאופן ייצור קפיטליסטיו של על חשיבותם של הכיבושים הקולוניאליים והניצול שבא בעקבותיהם לביסוס מעמד

שנועדה לשיטה הקולוניאלית , מכאן החשיבות המכריעה ביותר: "כתב מרקס, הקפיטליזםובוקר , שעלה על הדוכן וניצב ליד האלילים הישנים של אירופה', אל הנכר'הנה . בימים ההם

עשיית : הוא הכריז. בעיטה אחת וזרקם לאשפתות- עבות אחד השליך את כולם בהדיפה-לא ).622עמוד , 1953, מרקס" (האחרונה של האנושותזו תכליתה –רווחים

התגליות הגדולות והקמת הקולוניות ביבשות אחרות נתנו דחיפה חסרת תקדים להרחבת למפעל ) שבו עבדו האומן ושוליותיו(ובכך האיצו את המעבר מבית המלאכה , השווקים

לכן גם כדאי לעשות ו, )המנופקטורה(שבו מועסקים כבר עשרות ומאות עובדים , התעשייתי .בו שימוש במכונות

המהווה , מרכיב חיוני בהצבר ההון הראשוני, לפי ניתוחו של מרקס, כיבוש הקולוניות היה –התנאי השני (הוא עצמו אחד משני התנאים העיקריים להיווצרות אופן הייצור הקפיטליסטי

ולא , מדוע אנגליה, סבירהאך מסקנה זו אינה מ). שפע עובדים שכירים נטולי קניין פרטי

251

שהתעשרו , אשר הוזכרו בידי מרקס כמדינות כובשות(הולנד וצרפת , פורטוגל, ספרד .היא זו שהפכה ערש לידתו של הקפיטליזם, )מהכיבוש

המרכיבים את , את שני התהליכים לניןמדגיש , "התפתחות הקפיטליזם ברוסיה"בספרו התפתחות הקפיטליזם לעומק בתוככי , האחד: ליזםתהליך היווצרותו של השוק עבור הקפיט

כלומר השתלטות על מדינות , התפתחות הקפיטליזם לרוחב, והשני; החקלאות והתעשייה, מה שחשוב הוא. "המחפש שווקים חדשים ועובדים שכירים נוספים, שהן יעד להון, אחרות

ללא , שלטונו שהקפיטליזם אינו יכול להתקיים ולהתפתח ללא הרחבה מתמדת של תחומיקפיטליסטיות ותיקות למערבולת המשק -קולוניזציה של ארצות חדשות ומשיכת ארצות לא

).595' ע, 1963] 1899[, לנין" (העולמיכי כיבוש והתפשטות הם תנאי לא , שלנין מוסיף למסקנתו של מרקס את הקביעה, מכאן

אך גם מתוספת . קפיטליזםאלא גם לעצם קיומו והתפתחותו של ה, רק להצבר הון ראשוני .כי הקפיטליזם נולד מתוך כיבוש וקולוניזציה, חשובה זו לא נובע

שאלת התגבשותו של הקפיטליזם ומידת ההשפעה של הכיבושים הקולוניאליים היא נושא .לוויכוח מתמשך בין חוקרי חברה מרקסיסטים

פיטליזם באירופה ועם כי העולם המודרני עוצב עם התפתחות הק, סמיר אמין סבור כיבוש העולם ). 1492(העומדת בסימן גילוי אמריקה , ההסתערות של אירופה לכיבוש העולם

המאפיינות רק את , שתי תופעות יסודיות –יצר שוק עולמי וחלוקת עבודה עולמית ולא , כי קפיטליזם בצורתו העוברית התקיים בכל החברות הקדומות, אמין מציין. הקפיטליזם

אך כיבוש אמריקה הוא שהאיץ את התפתחות הקפיטליזם . אירופה הפיאודליתרק באת החברות שהיו אז , הרס את התרבויות האינדיאניות באמריקה –ובמקביל , באירופה

שהצטיינו ברמתן התרבותית במזרח , ואת החברות, )באמצעות סחר העבדים(באפריקה נסיות אירופיות השתלטו על כלכלתן ועל שחברות מסחריות ופינ, )סין והמזרח הקרוב, הודו(

).Amin, 1992(סחר החוץ שלהן -כי מטילי הזהב שהובאו מאמריקה במאה ה, בלאוט הוסיף לעמדתו של סמיר אמין בציינו גם סחר העבדים והעסקת עבדים במטעים . תרמו להיווצרות הקפיטליזם דווקא באירופה 16

ל בהמשך למימון המהפכה התעשייתית באנגליה אשר נוצ, בקולוניות סייעו להצבר ההון)Blaut, 1999.(

על סחיטת עושרה של , באופן משמעותי, התפתחות הקפיטליזם באנגליה נשענה הקדיש מרקס סעיף , )'חלק א" (הקפיטל"ב 23בפרק . אירלנד –הקולוניה הקרובה ביותר

בהקשר . ורגנות האנגליתכדי לקדם את הצבר ההון בידי הב, שלם לדרך בה נוצלה אירלנדבמטרה לרכז קרקעות וליצור שטחים , זה מציין מרקס את נישולם של האיכרים האירים

אשר אילץ המוני אירים להגר , את הרעב הכבד; נרחבים לגידול כבשים עבור תעשיית הצמרשבמסגרתה הקימו אנגלים באירלנד , ואת ההתיישבות הקולוניאלית האנגלית; לאמריקה ). 1953, מרקס(דול כבשים חוות לגי

, 1580-החל מ(היא מייחסת לקולוניזציה של אירלנד : אלן מייקסינס ווד עושה צעד נוסף , ולא לגילוי אמריקה ולקולוניזציה שבאה בעקבותיה, )שנה לאחר גילוי אמריקה 90כמעט

המודל נוסה , מציינת ווד, באירלנד. חשיבות מכרעת לגבי התפתחות הקפיטליזם באנגליהכדי שיתיישבו , אשר קיבלו מענקים ממשלתיים, חיילים אנגלים-של קולוניות של מתיישבים

המתיישבים האנגלים עיצבו באירלנד יחסים כלכליים לפי המודל הקפיטליסטי . בארץ זותוך שהם מבצעים נישול רחב ממדים של איכרים אירים מאדמותיהם ומדכאים בכוח , האנגלי

סייעה גם למניעת , כקולוניה של מתיישבים, כי אירלנד, מוסיפהווד . את התנגדותםשגם בה , התפרצויות מחאה של איכרים מנושלים ולשמירת הסדר הציבורי באנגליה עצמה

שהפכו מיותרים , לאירלנד נשלחו איכרים מנושלים אנגלים: קודמו תהליכים של נישול וגידורשהפכה רבים , אכזרית של אירלנדהקולוניזציה ה. בארצם בשל התפתחות הקפיטליזם

פרנסה לאיכרים אנגלים , איפוא, סיפקה –מתושביה למיותרים ודחפה אותם להגר מארצם ).Wood, 2003(ובאותה עת גם הגדילה את עושרה של אנגליה כמעצמה , מרוששים

מעצימה את התחרות בשווקים ) במנופקטורות –תחילה (הופעת הייצור התעשייתי , ואילו התרחבות הסחר העולמי מובילה למלחמות סחר בין מדינות; והבינלאומייםהמקומיים

להגנת , וגם להטלת מכסי מגן, אשר יגן על דרכי הסחר, להשקעות גדלות בהקמת צי .התוצרת המקומית מפני יבוא של סחורות דומות

252

תפקיד ההון הנצבר במסחר

ההון הנצבר קס את תפקידו של ניתח קרל מר, "הקפיטל"בחלק השלישי של מחקרו שעצם הימצאותו של עושר שנצבר , מרקס הצביע על כך. בהתפתחות הקפיטליזם במסחר

תנאי היסטורי מוקדם "מהווה , )תופעה שהייתה קיימת גם בתקופות קדומות(במסחר אך באיזו דרך . המבוסס על שלטון השוק והסחורה, "להתפתחות אופן הייצור הקפיטליסטי

? על התפתחות הקפיטליזם, שצברו סוחרים, הוןמשפיע השהתבססו , הרס העדות הכפריות(בהשוותו בין השפעת ההון האנגלי הפולש על הודו

שם הוא (לבין השפעת ההון המסחרי על העדות הכפריות ברוסיה , )על חקלאות ומלאכה :הגיע מרקס למסקנה הבאה, )השתלב בצורת המשטר הקיימת

אינו נוגע כלל בתשתית הכלכלית של הייצור , בניגוד לזה האנגלי, רוסיהמסחר ה" : ולהלן". האסייתי

הניצב בניגוד למשק הנטורלי החקלאי ולמלאכה , הון- כאשר היצרן הופך סוחר ובעל" . זוהי דרך התפתחות מהפכנית באמת –הכבולה בידי הגילדות , הביניים-מימי

אבל זה ... ,יש לכך משמעות כשלב מעבר, צמו ישירות את הייצורכאשר סוחר מכפיף לע" מקפיאו ומשמרו –! נהפוך –משום שהוא , כשלעצמו אינו מוביל למהפך באופן הייצור הישן

).367, 364, 359 ע"ע, 1חלק ,ב1955 ,מרקס" (כתנאי מוקדם שלושנצבר בידי סוחרים , באופן חד בין שני אופנים של חדירת ההון, איפוא, מרקס מבחין

על , באמצעות הממון שבידיהם, סוחרים משתלטים, באופן אחד. לחקלאות ולמלאכה, בעריםקו . אך ממשיכים לעבדן בהתאם לכללים של אופן הייצור המבוסס על משקי איכרים, קרקעות

אינו מחולל שינויים מהותיים במשטר הניצול הקיים , שמרקס איבחן ברוסיה, התפתחות זה .ב את המעבר לקפיטליזםומעכ

מתעשר והופך הוא עצמו ) בעל אדמות המפעיל משק, איכר(כאשר יצרן , לעומת זאת אשר מייצר בעיקר עבור השוק והמעסיק במשקו פועלים שכירים שאין להם משק , לבעל הון

חברתי ויוצרת -מחוללת מהפך כלכלי, שאפיינה את אנגליה, דרך התפתחות זו –משל עצמם הגיע , שביצע את המהפך הקפיטליסטי בארצו, וכאשר אותו הון אנגלי. קפיטליסטית תשתית

במטרה , הוא פעל באותן שיטות –בעקבות כיבושה הצבאי בידי האימפריה הבריטית , להודותוך שהוא משתדל לערער מן , להשתית גם את כלכלתה של הודו על פסים קפיטליסטיים

.ס את מקומוהיסוד את אופן הייצור הקודם ולתפושנה 40בחן את התפתחות הקפיטליזם ברוסיה , שהיטיב להכיר את כתבי מרקס, לנין

, החקלאות המסורתית כמעט נעלמה: ומצא כי המציאות השתנתה באופן קוטבי, מאוחר יותרהאיכרים הרוסים של סוף . לשוק, כלומר, והאיכר כבר כפוף למציאות של משק סחורתי

אלה התעשרו . זה בזה על עצם השגת הקרקע לעיבוד מידי העשיריםמתחרים 19-המאה ה, אותן הם מחכירים לאיכרים תמורת רנטה, רכשו קרקעות -ובכסף שצברו , במסחר

כפי שמדגיש , חדירת ההון של הסוחרים לחקלאות הרוסית של אז הובילה. המשולמת בממוןעבר , מהאיכרים התעשרחלק קטן : לצמיחת הקפיטליזם בתוככי העדה הכפרית, לנין

אך מרבית האיכרים . ובדרך זו הפך בורגני, להעסיק פועלים שכירים והשקיע בשיפור הייצורבין הבורגנות החקלאית , ובין אלה לאלה. התרוששו ונאלצו לעבוד כפועלים בכפר או בעיר

המתקיימת , נותרה עדיין גם שיכבה של איכרות בינונית, לבין הפועלים חסרי הקרקע .בודתה במשק הפרטי שלהמעהמבוסס על בעלי קרקעות , כי עצם קיומו של אופן ייצור, מהניתוח של לנין עולה

, )ברוסית, ינה'אובשצ(ועל קהילות כפריות , מצד אחד, המחכירים שטחי עיבוד לאיכריםאת התפתחות הקפיטליזם , בתנאים מסוימים, אינו מונע –שבמסגרתן חיים האיכרים

, כי איכרות החיה בקהילות אינה הניגוד של הקפיטליזם, לנין מציין בספרו: להיפך. בחקלאותגם אם , משום שהיא בעלת קניין פרטי, אלא התשתית העמוקה ביותר והאיתנה ביותר שלו

). 2פרק , 1963, לנין(הוא זעיר : מאנית התחולל תהליך דומה לתהליך שהתחולל ברוסיה'בתנאים של פלשתינה העות התבצעה בשלב ראשון , על הייצור החקלאי –באמצעות ההון שצברו –שתלטות סוחרים ה

אך . עדתי הישן-הייצור המבוסס על משקי איכרים ועל המבנה הכפרי-תוך שימור אופן

253

, בהמשך דחפה השתלטות הסוחרים למסחור הקרקע ולהתפתחות הקפיטליזם בחקלאות .במקביל להתפתחותו בערים

?להגדיר משטר כקפיטליסטיבאיזה שלב ניתן

כי הערים , ציינה, במחקרה על מקור התהוותו של הקפיטליזם, אלן מייקסינס ווד , אך הערים היו מיבנה נוסף. קפיטליסטיים אכן היו מבוססות על השוק- במשטרים הטרום

הייצור . חברתי הבסיסי לא היה מושתת כלל על השוק- בעוד שהמבנה הכלכלי, מקבילוהיצרנים העיקריים , ברובו לא כוון לשוק, היה תשתית הכלכלה במשטרים אלהש, החקלאי

בו הם מציעים את כוח , היו בעלי אמצעיי ייצור ולא עובדים נטולי קניין ותלויי שוק) האיכרים( ).Wood, 1999(עבודתם

היו מפותחות הרבה יותר ") המזרח"מה שמכונה (הערים באסיה , במשך דורות רבים הקפיטליזם לא , אך למרות חשיבותן הכלכלית של הערים באסיה, הערים באירופהמאשר

, הוא הדין גם בערים שפרחו באמריקה הדרומית או באפריקה. התפתח לראשונה באסיה .לפני כיבושן בידי המעצמות האימפריאליסטיות

ניין פרטי קפיטליזם מבוסס על ק, "הקפיטל"וקודם כל ב, כפי שהראה קרל מרקס בחיבוריו כדי , אך בשני מרכיבים יסודיים אלה לא די. ועל סחורות המיוצרות עבור השוק) רכוש פרטי(

- שכן קניין פרטי ושוק היו קיימים גם במשטרים טרום, להגדיר משטר כקפיטליסטי .קפיטליסטיים

, קניין פרטי וסחורות המיוצרות לשוק -שקיימים בו שני התנאים המוקדמים , כדי שמשטר :הכרחיים תנאים נוספים, יהיה קפיטליסטי

.הוא עבור השוקכולו הייצור . מעטיםהקניין הפרטי מתרכז בידי

חסרי קניין אלא , העובדים הישירים ברובם המכריע אינם יצרנים בעלי קניין פרטי משלהםבעלי הון המתפקדים (הנאלצים לעבוד תמורת שכר אצל אלה שהם בעלי קניין פרטי , פרטי

). מעבידיםכלהוזיל דוחפת אותם לנסות , המתקיימת בשוק, )הקפיטליסטים(בין בעלי הקניין התחרות

, מצד אחד, ולכן מדרבנת אותם להנהיג חידושים בטכנולוגיה ובשיטות העבודה, את תוצרתם . מצד שני, )שכר הפועלים(ולהוזיל את ההוצאה עבור כוח העבודה

גדלה ) עיסוקים, בין מקצועות( חלוקת עבודהכלומר , אותה תחרות מדרבנת את ההתמחות .ההתמחות באה ידי ביטוי במגוון התעשיות וגם במיגון המשקים החקלאיים. והולכת

ולריכוז חסר , מצד אחד, בקרב בעלי קניין פרטישל חלקים התרוששותהתחרות מובילה ל .מצד שני, תקדים של ההון

אך גם מייתרת , ים אחרים מגדילה את פריון הייצורושכלולים טכניים וארגוני מכונותהכנסת בעלי ההון מצידם מעוניינים לנצל את המכונות זמן ממושך ככל . ובמיוחד בחקלאות, עובדים .ולכן הם כופים את הארכת יום העבודה, האפשר

והם ממלאים את מקום הגברים , נאלצים להצטרף לכוח העבודה השכיר נשים וילדים .עבודות הנחשבות נחותותבעבודות ידיים וב

בין ההכנסות והרכוש של בעלי הקניין הפרטי לקיטוב מעמיקומכלול התהליכים האלה מוביל ).העובדים השכירים(לבין ההכנסות והרכוש של חסרי הקניין הפרטי ) בעלי ההון(

בין אופיו החברתי של הייצור לבין אופיו הפרטי של הניכוס של העושר הסתירהמחריפה .תיהחבר

–בה כל השחקנים הכלכליים , הוא מערכת", ניסחה אלן מייקסינס ווד, "הקפיטליזם"

, זו מערכת. תלויים בשוק בשל צרכיהם הבסיסיים ביותר –) appropriators(יצרנים ומנכסים ובמיוחד היחס בין הקפיטליסטים , שבה היחסים המעמדיים בין היצרנים ובין המנכסים

- מצב זה עומד בניגוד חריף לחברות הלא. ידי השוק-תווכים גם הם עלמ, והעובדים בשכרשוק -ישנה גישה שאינה מתווכת, רובם ככולם, שבהן ליצרנים הישירים, קפיטליסטיות

בעוד שהמנכסים , ולכן הם היו מוגנים מפני כוחות השוק, ובמיוחד לקרקע, לאמצעיי הייצורעצמאות , בקפיטליזם. ת מהיצרנים הישיריםנשענו על כוח עדיף בבואם לסחוט עבודה עודפ

ההצבר , משמעה שהם כפופים לציווי התחרות, למנכסים וליצרנים, השוק ביחס לשניהם

254

שבה ייצור תחרותי הוא תנאי בסיסי , ושהדחף למערכת בכללותה; ופריון העבודה הגדל ). Wood, 2003, p.9" (הם אותם ציוויים, לקיום

ייצור המבוסס על משקי איכריםבין קפיטליזם לבין אופן ה

לא : של בחירה חופשית, עליונות השוק ועצמאותו בקפיטליזם יוצרות מראית עין של חופש אלא גם בחירה של המעביד בעובד ואפילו בחירה של העובד , רק של בחירה של הסחורה

שנודעת לה השפעה מרחיקת לכת על בניית הדימוי של , אך מראית עין זו. במעבידהעובד השכיר נאלץ . מסתירה מציאות שונה באופן קוטבי, "מבצר החירות"קפיטליזם כה

אבל , כלומר למצוא את המעביד שייאות לקבלו לעבודה אצלו, למכור את כוח עבודתו בשוקולכן אינו , מאחר שאין לו אמצעיי יצור. הבחירה שלו מצטמצמת רק בין המעבידים הקיימים

להחליט ) אין חופש(אפשרות , בפועל, אין לשכיר, וכיצרן עצמאייכול להתקיים כבעל קניין .שאינו מוכן להיות שכיר

כל אחד משיג בשוק מה : גם יוצר מראית עין של צדק, בשל היותו תלוי שוק, הקפיטליזם לכך מסייע הבדל מהותי נוסף בין אופן . העובד את שכרו והמעביד את רווחיו –שמגיע לו

: כלכליים שקדמו לו- י לבין המשטרים החברתייםהייצור הקפיטליסט, נעשתה בכפייה) היצרן(סחיטת העובד שאינו שכיר , קפיטליסטי-באופן הייצור הטרום

, הכפייה הזאת התבססה על שימוש בצווים של השליט ובצבא. המלווה בדרך כלל באלימות ). הסמכות הדתית העליונה הוא גם בעל, בדרך כלל, השליט(כמו גם על ניצול ציוויים דתיים

תשלום , מס, רנטה(שילם ) שאינו שכיר( היצרן, באופן הייצור המבודד על משקי איכרים . למלך, לבעל השררה, לבעלי הקרקע) עבור שימוש

והיחסים , המשלם שכר לעובדהוא ) המעסיק(בעל ההון , לעומת זאת, בקפיטליזם לבין ) המוכר את כוח עבודתו, השכיר(סקה בין מוכר ביניהם מופיעים על פני השטח כעוד ע

החוזרות ומתבצעות מיליוני פעם (העסקות האלה ). המשלם את שכר הפועל, המעביד(קונה נפגשים בשוק : והרי כך מתואר בדרך כלל הקפיטליזם. הן לב מהותו של הקפיטליזם) ביום

, וצודקות מבחינת שני הצדדים מועילות, מוכרים וקונים וסוגרים ביניהם עסקות רציונאליות . ואחת העסקות האלה היא העסקה בין המעסיק לבין העובד

שכן בעל הכוח , קפיטליסטיים אין מייחסים קדושה לקניין הפרטי-במשטרים הטרום ולתת אותו למי , להפקיע קרקע ורכוש אחר, יכול ורשאי לנשל בעלי קניין מאדמתם) השליט(

והנתינים נתבעים להשלים עמו , דק במשטרים האלה מזדקר לעיןהצ-אי. שהוא חפץ ביקרושבו חסרי , לעומת זאת בקפיטליזם. ומשום שהוא מספק להם הגנה', אלוהי'בשל היותו

בחברה זו מטפחים בעלי –הופכים רוב מניינה של החברה , הנאלצים לעבוד כשכירים, הקנייןזה שבאמצעותו יכול הקפיטליסט , ההון ואלה המייצגים אותם את קדושת הקניין הפרטי

שאסור , קדושה זו נועדה להעניק לקניין הפרטי מעמד של טאבו. לנצל את העובדים השכיריםובכך לחסום את התפתחות התודעה העצמית של השכירים בכל הקשור בהבנת , לערער עליו

.מהותו של מנגנון הניצול הקפיטליסטי ובמציאת חלופה לאופן ייצור זה. קפיטליסטיות חל גם על מבנה השלטון-בדל בין הקפיטליזם לבין החברות הטרוםהה

חברתיים שזורים במבנה של -המבנים הכלכליים, קפיטליסטיות-בכל החברות הטרוםברמה של אחוזת האציל או של המדינה (ואילו קיום השלטון בצורתו הריכוזית , השלטון

שלפיהם נאלצים היצרנים , ת הכלליםמשמר את המבנים האלה וקובע א) שבראשה מלך. עבור הזכות להמשיך ולעבד את חלקתם כאיכרים) בעבודה, בתוצרת(הישירים לשלם לבין הפוליטי ) הייצור והחלוקה(הפרדה בין הכלכלי , אפוא, קפיטליסטיות אין-בחברות הטרום

).המדינה, השלטון(מבחינה . ה הכלכלי והשלטוןייחודו של הקפיטליזם בולט גם בתחום היחס בין המבנ

תפקיד המדינה הוא לשמר את כוחם של בעלי , בכל משטר כלכלי המבוסס על ניצול, מהותיתאך הדרך בה מבוצעים . פקידות וצבא נאמן, בתי משפט, חוקים, השליטה ולארגן צבא

.תפקידי המדינה שונה בין המשטרים השוניםתפקיד המדינה הוא להבטיח את , יטליסטיקפ- הטרום, במשטר המבוסס על משקי איכרים

שמהם ניתן , )בדרך כלל, הקטנים(המעבדים את משקיהם , המשך קיומם של האיכריםבתוצרת החקלאית . בצורת מס או תשלום חובה אחר) את היבול העודף(לסחוט חלק מהיבול

אשר ,פירנסה המדינה הטרום קפיטליסטית שכבה טפילית, שנסחטו מהאיכרים, )או בממון(

255

השלטון . 'את כוהני הדת וכו, את ראשי הצבא, את בעלי זכויות הייתר, כללה את המלך .ישות אחת, אפוא, רוחני והשלטון הכלכלי הם-המדיני

קיים בנפרד מהמבנה , שהוא הדומיננטי, המבנה הכלכלי, לעומת זאת, בקפיטליזם הסמוכה לשולחנו של התפקיד המדינה אינו לפרנס שכבה טפיל, בקפיטליזם. הממלכתי

כדי שיוכלו לנצל ללא , אלא ליצור תנאים נוחים ולדאוג לאינטרסים של בעלי ההון, השליטוכדי שיוכלו לנשל עוד ועוד יצרנים קטנים ובינוניים ולהרחיב , הפרעה את העובדים השכירים

,העל של השוק חזק יותר מצורת השלטון- שלטון, בקפיטליזם. גם בדרך זו את עסקיהםעם ובלי , כי קפיטליזם מתקיים עם ובלי זכויות אזרח, הניסיון ההיסטורי לימד. מצורת המדינה

בתנאים של רפובליקה דמוקרטית או , עם ובלי רשת הגנה חברתית, זכות בחירה כללית . בתנאים של דיקטטורה פאשיסטית

התנאים להופעת הקפיטליזם

ואילו , ם כשלעצמו אינו מוביל לכינון משטר קפיטליסטיקיומן של הערי, כפי שצוין לעיל , בכל זאת, כיצד. המשטרים הטרום קפיטליסטיים בכללותם שונים מהותית מהקפיטליזם

המבוססים על משקי , שבהן שררו משטרים אחרים, התהווה והתגבש קפיטליזם בארצות ?איכרים

מתיישבים מאנגליה -גריםשבהן מה, ישנה הדוגמא של צפון אמריקה ושל אוסטרליה , חברתית קפיטליסטית בשטחים נרחבים-ומארצות נוספות באירופה הקימו מערכת כלכלית

-שקיימו משטר חברתי טרום, ילידי המקום, שמהם סולקו באלימות רצחנית העמיםהתפתחות הקפיטליזם מהירה , בתנאים אלה, כפי שלימד הניסיון ההיסטורי. קפיטליסטי

של יחסי ייצור ואינטרסים של אופן 'ירושה'איו אינם צריכים להתמודד עם השכן נוש, במיוחד . ייצור קודם

שכן זו דוגמא של יבוא , כיצד צמח הקפיטליזם, אך דוגמא זו אינה מספקת תשובה לשאלה המהגרים האירופיים הביאו עמם לארצות אלה את . קפיטליסטית-קפיטליזם לארץ טרום

מאחר , רגון הייצור הקפיטליסטי ואת יחסי הייצור הקפיטליסטייםאת אופן א, הטכנולוגיהכיצד , אך מה קרה באירופה עצמה. שהם באו מארצות קפיטליסטיות מפותחות יותר או פחות

?היא נעשתה קפיטליסטית הבעליםהיא החיבור בין , בשלבי התגבשותו כאופן ייצור, נקודת הכובד של הקפיטליזם

שבעזרתו הם יכולים , אותו הם יכולים להפוך להון, שר צברו עושרא, של הקניין הפרטיוגם לשלם , לרבות מכונות וגלם, לרכוש אמצעי ייצור, לעשות שימוש בהמצאות טכנולוגיות

, העדר קניין פרטי בשל הנישול מהקרקע(אשר הכורח הכלכלי ,הפועליםלבין , שכר לפועלים, כפי שצוין לעיל. אותם לעבוד כשכירים מאלץ) הכנסות זעומות מהמשק החקלאי האישי

סחר , לרבות באמצעות שוד הקולוניות, הראשוני נעשה בכמה דרכים) העושר(הצבר ההון ?אך כיצד הופכים האיכרים פועלים שכירים. הלוואה בריבית ועוד, עבדים

כל -וקודם(לפיו הקפיטליזם התפתח , אלן מייקסינס ווד מציגה במחקריה את הניתוח שהיה , באמצעות שינויים שהתחוללו בתוככי המשטר הפיאודלי) 16-אנגליה החל במאה הב

המעבדים את הקרקע שאינה שלהם והחייבים , המבוסס על איכרים, משטר חקלאי בעיקרו .לבעלי הקרקע) בעין או בכסף(בתשלום

עם כל ההבדלים(קפיטליסטיים אחרים -כמו גם במשטרים טרום, במשטר הפיאודלי הייתה זכות שאינה ניתנת לערעור לקבל ) המלך, הפיאודל(לבעלים של הקרקע , )ביניהם

גם כאשר הקרקע הייתה . שניצבו על הקרקע שבבעלותו, חלק מהיבול של משקי האיכריםואשר קבעה את חובת , שהושלטה בכוח, נכפתה מערכת חוקים וכללים, קניינו של האיכר

. הפקיד הבכיר באזור, האציל, המלך –האיכר לשלם מס לבעל הכוח . האיכר ניהל את משקו באופן עצמאי וכל משק איכרים נוהל בצורה דומה, בכל מקרה

ולרשותו עמדו גם בני , ברשות האיכר היו כלי העבודה המקובלים באותה עת ובהמות עבודה המחייב אותו לשלם לבעלי הקרקע בחלק, על האיכר נכפה משטר. משפחה שעבדו במשק

אם (בעבודה ללא תשלום במשק של בעלי הקרקע –או במקרים אחרים , במזומן, מהייבול ).היה לו משק

: תנאים ייחודיים 17-וה 16-באנגליה שררו במאות ה, )Wood, 1999(כפי שמציינת ווד שבעזרת הצבא ומערכות החוק והמשפט הגנה על רכוש , מדינה מאוחדת ריכוזית

256

שהייתה הגדולה , לונדון, עם עיר מרכזית, כים ורשת להספקת מיםעם רשת דר, הפיאודלים, שרובם היו אריסים(הפיאודלים גבו מהאיכרים , במשך מאות שנים. ביותר באירופהאת דמי החכירה של הקרקע ואת ) משפטי כבל אותם לקרקע שאינה שלהם-שמעמדם החוקי

. המסים שהוטלו עליהםשהיו מעוניינים לרכוש את מיטב , הפיאודלים באנגליהכאשר , השינוי הדרמטי התחולל

לא הסתפקו בחלק מהיבול ולא בעבודה , הסחורות שהגיעו מרחבי העולם לשווקים בלונדוןכלומר להגדיל , אלא תבעו מהאיכרים להפיק יותר הכנסות מהחלקה שברשותם, תשלום-ללא

כך שישיג , שיפור איכותוכדי להכריח את האיכרים להשקיע בהגדלת היבול וב. את הייבולשיוכיחו , כתנאי לקבלת קרקע בחכירה, הפיאודלים תבעו מהאיכרים, מחירים גבוהים יותר

: דרישה זו לוותה שוט כלכלי חמור. שהם יעילים יותר בעיבוד הקרקע מאשר איכרים אחריםיב אילוץ זה חי. סולק מהקרקע ואיבד את מטה לחמו -איכר שלא הוכיח את יעילות עבודתו

.להכניס שיפורים בייצור החקלאי: את האיכר לנקוט צעדים שלא היו ידועים לאבותיו האיכריםחברתית מהותית זו ניתן למצוא בפרסומיהם של הוגי דעות -הדים לתמורה כלכלית

פגיעה בחוק 'וגינו כ אשר העלו על נס את היעילות הכלכלית, אנגלים) כלכלנים, פילוסופים(. שהטבע העמיד לרשות האדם, כל בזבוז של מקורות) ים של אותה תקופהבמונח(' אלוהי

הידוע , industryהלב למשמעות המקורית של המושג -בהקשר זה מסבה ווד את תשומתואיכר חרוץ זכה , חריצות –הייתה industryמשמעות המושג , במקורו. 'תעשייה'היום כ .industriousלתואר

שהושגה תחילה באמצעות שיטות עבודה (ר החקלאי באנגליה הגברת היעילות של הייצו הגדילה את כמות התוצרת , )ולא באמצעות מיכון, מתקדמות כמו ייבוש ביצות ומחזור זרעים

להתפתחות חשובה זו היו שתי השלכות . וגם הוזילה את מחירה, שהגיעה לשוק, החקלאיתת טוב יותר בשווקים של אנגליה התוצרת החקלאית האנגלית יכלה להתחרו, האחת: מרכזיות

הוזלת , והשנייה; ושל מדינות אחרות וחיזקה את כושר התחרות של אנגליה בשוק העולמיאפשרה לבעלי העסקים בערים להעסיק יותר פועלים ) מזון –ובעיקר (המוצרים החקלאיים ה ובכך נתנה דחיפה לפיתוח המלאכה העירונית על בסיס של עבוד, שכירים ובשכר נמוך

.לתעשייה הגדולה –ובהמשך , שכירה ולמעבר לקואופרציהדחף את , שהתרחש במסגרת המשטר הפיאודלי באנגליה, שיפור שיטות העיבוד החקלאי

או שניתן , שעיבודן נעשה רווחי יותר, הפיאודלים לחפש דרכים לשלוט ישירות ביותר אדמותשאפשרו , ה עצמו לשינויים בחקיקהלכן דאגו הפיאודלים ובית המלוכ. לגדל עליהן כבשים

ולבצע את התהליך , לכן ברשות הקהילה הכפרית- שהיו קודם, לפיאודל להשתלט על קרקעותאו של אותן , "לא יעילים"תהליך הגידור הוביל לסילוקם מהקרקע של איכרים . 'גידור'הידוע כ

הודות ) גידורעד ל(ואשר התקיימו , לנהל משק חקלאי, מסיבות שונות, שהתקשו, משפחות .עליה מותר היה לרעות באופן חופשי ולאסוף עצי הסקה, לקיומה של קרקע ברשות הקהילה

נאלצו לעבוד כשכירים בכפר אצל בעל הקרקעות , המגורשים ממשקיהם, האיכרים זמינותם של המוני פועלים . ולעבוד שם כשכירים, )בעיקר ללונדון(או לנדוד לעיר , המנשל

לכן בבתי -שלא היה להן שימוש קודם, ה לעשות שימוש בהמצאות טכנולוגיותכל אפשר-חסריהשלבים השונים של , בהדרגה, בתנאים אלה התרחשו. מלאכה עם מספר קטן של עובדים

שדרבנה , להתפתחות זו. וצמחה בהדרגה תעשייה, לרבות הכנסת השימוש בקיטור, התיעוששהפכו , ות ביותר על האיכרים המנושליםהיו השלכות חברתיות קש, לוגייםוחידושים טכנ

.אשר נוצלו באופן אכזרי בידי מעסיקיהם, פועליםשלא היה ידוע , הפכה את אנגליה למעצמה מסוג אחר, התפתחות הקפיטליזם באנגליה

תוך ניצול עדיפותה כמדינה , המשתלטת על ארצות רבות, מעצמה קפיטליסטית –קודם לכן ככל שיכלה , אליהן" ייצאה"היא , ה השתלטה על ארצות אחרותכאשר אנגלי. קפיטליסטית

.את אופן הייצור הקפיטליסטי שגובש אצלה, וככל שהשתלם לה

257

ביבליוגרפיה

:קיצורים

.ירושלים, הארכיון הציוני –צ "א

CO – ארכיון המשרד הבריטי לענייני קולוניות.

OG – Official Gazette ,של הנציב העליון הבריטישבועי הרשמי - והפרסום הד.

פירסומים רשמיים של ממשלת המנדט הבריטי

League of Nations. Mandate for Palestine. L. December 1922 (CO 733/31). Official Gazett, 1st February, 1931

Survey of Palestine, Vol. I, 1946

Palestine Royal Commission Report. L., July 1937.

Palestine Economic Information Bulletin. No. 1 Aprol-May 1939

Official Gazette, 1st February, 1931

Report of Experts, Submitted to the Joint Palestine Survey Commission. Boston, 1928.

First Census of Industries. (1929), Department of Custom. Exciese and Trade.

Note by Treasurer of Government's Policy in the Protection of Local Industry, 6.8.1935

Statistical Abstract 1939.

Statistical Abstract 1944/45.

Report of the Council of the League of Nations on the Administration of Palestine and Trans-Jordan for the Year 1936, No. 129, 1937.

Johnson, William, Robert Crosbie (1930), Report of a Committee on the Economic Condition of Agriculturists in Palestine.

Report on the Administration of Palestine and Trans Jordan for the year 1935.

Report on the Administration of Palestine and Trans Jordan for the year 1936.

Hope Simpson, (1930), Palestine. Report on Immigration, Land, Settlement and Development.

Loftus, National Income of Palestine, 1944-1946.

Supplment to the Survey of Palestine, for the Information of the UN Special Committee of Palestine, June 1947.

Department of Labour, Bulletin No. 5, 1943.

258

פרסומים רשמיים ישראליים

.1980, בנק ישראל ,1979-1903האגודות השיתופיות לאשראי והמוסדות הבנקאיים

קבצים וכתבי עת, שנתונים

.1921אוגוסט ', חוברת א, "י"של א ידיעות של החברה להתפתחות הכלכלית"

.1924', ה-'חוברת ד, "י"ידיעות של החברה להתפתחות הכלכלית של א"

.1937 ,1936 ,י"שנתון לכלכלה של א, פלניוס

.1946פברואר , "ישראלית-חדשות הכלכלה הארץ"

.24.3.1948 ,30.1.1946 ,"המשק השיתופי"

.1946, 4חוברת , "ההסתדרותעלון לסטטיסטיקה ואינפורמציה מקצועית של "

.1947 –ז "ספר הכלכלה הישובית לשנת תש

.ירושלים, קרן היסוד, )1929( ח"תרפ, ספר סטטיסטי לארץ ישראל

.ירושלים, קרן היסוד, )1930( ט"תרפ, ספר סטטיסטי לארץ ישראל

, יתהאוניברסיטה העבר, לקט תעודות, )1958( 1920-48 ,י"התנועה הקומוניסטית והיישוב בא .ח"תשכ, ירושלים

השילוח

ישראל ויישובה- קתדרה לתולדות ארץ

רבעון לכלכלה

הצבי

ערכים

זו הדרך

)רוסית( האינטרנציונל הקומוניסטי

)רוסית( האינטרנציונל האדום של האיגודים המקצועיים

ממשל ויחסים בינלאומיים, מדינה

Palestine Economic Information Bulletin. No. 1 April-May 1939.

Statistical Handbook. 1947.

259

א

הקיבוץ ,המהפכה התעשייתית בארץ ישראל בתהליכיה האנרגטיים, )1989(שמואל , אביצור .א"ת, המאוחד

.ירושלים ,ספר אוסישקין, )1934(מנחם , אוסישקין

.יפו, )ערבית(ההתפתחות החברתית והכלכלית בפלסטין , )1947(, מוחמד יונס, חוסייני-אל

, )ערבית( 1970-1900, ההתפתחות החקלאית והתעשייתית בפלשתינה ,)1981(ענאן עמארי-אל .ירושלים, למחקרים פלסטיניים המרכז

ספרית ,'כרך ב, כתבים נבחרים, אנגלס, מרקס.. ?שם החיבור, )1957] 1857([פרידריך , אנגלס . מרחביה ,הפועלים

כרך , כתבים נבחרים, אנגלס, מרקס, "ות סוציאליות ברוסיההווי", )ב 1957] 1875([פרידריך , אנגלס .מרחביה ,ספרית הפועלים ,'ב

כתבים , אנגלס, מרקס, "הקניין הפרטי והמדינה, מוצא המשפחה", )ג1957] 1884([פרידריך , אנגלס .מרחביה, ספרית פועלים', כרך ב ,נבחרים

, אנגלס, מרקס, "מאוטופיה למדעהתפתחות הסוציאליזם ", )ד1957] 1892([פרידריך , אנגלס .מרחביה ,ספרית הפועלים ,'כרך ב, כתבים נבחרים

, אנגלס, מרקס: בקובץ, "'מצב המעמד העובד באנגליה'הקדמה ל) "ה1957] 1892([פרידריך , אנגלס .1957, הוצאת ספרית פועלים', כרך ב, כתבים נבחרים

.א"ת, תרבות וחינוך ,1948-1860י "ערבים והיהודים באההיחסים בין ,)1970(מיכאל , אסף

אורי רם : בקובץ, "הסכסוך הלאומי והמבנה החברתי: חברה במלחמה", )1993(אבישי , ארליך .א"ת, ברירות ,הבטים ביקורתיים: החברה הישראלית, )עורך(

.א"ת, עיון ,כוחו של הרעיון, )1980(וולף , ארליך

רות קרק : בקובץ, "ת ההתיישבות של הברון רוטשילדמדיניות הקרקע ומדיניו", )1990(רן , אהרנסון .ירושלים, צבי- יד יצחק בן ,רעיון ומעשה, ישראל- גאולת הקרקע בארץ, )עורכת(

.'חוברת ג, ז"כרך י ,"השילוח", "שאלה נעלמה", )1907(יצחק , אפשתיין

לת הקרקע גאו, )עורכת(רות קרק : בקובץ, "הגאולה ברטוריקה הציונית) "1990(שמואל , אלמוג .ירושלים, צבי-יד יצחק בן ,רעיון ומעשה, ישראל- בארץ

.קרן היסוד, ההון הלאומי ובניין הארץ ,)1939(' א, אוליצור

.א"ת, ריקובר'צ ,מבנה והתנהגות במשק הישראלי ,)1976(יאיר , אהרוני

המאבק על סמלי הזהות הקולקטיבית ועל גבולותיה בחברה", )1996(שמואל נח , איזנשטדט, זמננו-פולמוס בן: ציונות, )עורכים(פנחס ואבי בראלי , גנוסר: בקובץ, "מהפכנית- הישראלית הבתר

.גוריון בנגב- הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן ,גישות מחקריות ואידיאולוגיות

" רבעון לכלכלה" ,"1928, ישראל-מיפקד התעשייה והמלאכה של ממשלת ארץ" ,)1979(' א אלישר .26 'מס

.26' מס ,"קתדרה", "החשמל- ומתן להשגת זיכיון לחברת-המשא", )1982(מיכאל ,ארן

260

ישראל -לתולדות ארץ" קתדרה", "ישראל-הזכיונות לחיפושי אשלג ונפט בארץ", )1984(מיכאל , ארן .31' מס, ויישובה

, "ישראל-הגורם הקובע בהתפתחות הכלכלית של ארץ: היישוב היהודי", )1976(מרדכי , אליאב .2' מס" תדרהק"

ישראל במאבק על העלייה - פעילותם של נציגי המעצמות הזרות בארץ", )1982(מרדכי , אליאב .26' מס "קתדרה", "ט"ורכישת הקרקעות בסוף המאה הי

-1914(ישראל -סחר החוץ כגורם לתמורות בענפי המשק הערבי בארץ", )1986(איריס , אגמון .41' מס "קתדרה", )"1879

, הקיבוץ המאוחד ,)1948-1878(ההתישבות היהודית וטענת הנישול , )1980. (לאריה , אבנרי .א"ת

.ירושלים, יד יצחק בן צבי, 1885-1882ישראל - כתבות מארץ, חיפה, )1976(לורנס , אוליפנט

', ואדי חווארת'התמודדותו של הממשל המנדטורי עם בעיית האריסים בפרשת ", )1986(רעיה , אדלר .א"כרך י ,סף לתולדות התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץמא, "1933-1929

).ערבית( התפתחות תנועת הפועלים, )שנה(מוסא , בודיירי-אל

"1936, פלניוס"? שם המאמר, )1936(אדלר

ב

.ספרית פועלים ,ערב-ראשית הסכסוך ישראל, )1985(אליעזר , בארי

.א"ת, דביר, הארץ והכלכלה, י"א ,)1938(אלפרד , בונה

.הסוכנות היהודית, הפיתוח הכלכלי של המזרח התיכון )1944(אלפרד , בונה

.א"ת, מסדה, תולדות ההתיישבות הציונית, )1970(אלכס , ביין

ישראל : בקובץ, "הנוף היישובי של ארץ ישראל ערב ההתיישבות הציונית", )1989(יהושע , בן אריה ,מאנית'התקופה העות, אל מאז העלייה הראשונהתולדות היישוב היהודי בארץ ישר, )עורך(קולת

.ירושלים, מוסד ביאליק, חלק ראשון

.א"ת, תרבות וחינוך ,הפועל העברי והסתדרותו, )1964(דוד , גוריון-בן

. 26.8.1887, 23' מס', ג ,"הצבי", אליעזר, יהודה-בן

עיונים : בקובץ, "שתינהתשוקה והפריצה לפל, הזדמנות: לא שכבו על הגדר", )1994(אמיר , פורת-בן .4 כרך, בתקומת ישראל

, מאגנס ,תולדות הבורגנות הישראלית? היכן הם הבורגנים ההם, )1999(אמיר , פורת-בן .ירושלים, האוניברסיטה העברית

.הבמה לקואופרציה ,הקואופרציה: בקובץ, "י"הקואופרציה האשראית בא", )1927. (י, בעהם

הקיבוץ , 1970-1800, לדות היחסים האגרריים במזרח התיכוןמבוא לתו. )1971(גבריאל , בר .פרק חמישי, המאוחד

.תירבהאוניברסיטה העהוצאת , אוכלוסיית ישראל ,)1974( בק

261

גאולר בשנות הארבעים של המאה ' ורג'התוכנית להתיישבות יהודית של ג", )1990( ישראל, ברטלרעיון , ישראל- גאולת הקרקע בארץ, )עורכת(רות קרק : בקובץ, "קרקעי-ההיבט הגיאוגרפי –ט "הי

.ירושלים, צבי- יד יצחק בן ,ומעשה

פנחס , גנוסר: בקובץ, "תיאוריות על הלאומיות ומידת חלותן על הציונות", )1996(חדוה , בן ישראלהוצאת הספרים ,גישות מחקריות ואידיאולוגיות, זמננו-פולמוס בן: ציונות, )עורכים(ואבי בראלי

.גוריון בנגב-רסיטת בןשל אוניב

" ישראל ונפותיה בראשית תקופת המנדט-המיבנה התעשייתי של ערי ארץ", )1983(גדעון , ביגר .29' מס ,"קתדרה"

.2' מס, "קתדרה" ,"היחס בין שלושת גורמי הייצור", )1976(חיים , ברקאי

. א"ת, עם עובד, 1974-1924, סולל בונה, )1974(אליהו , בילצקי

.א"ת, עם עובד, 1981-1921, מועצת פועלי חיפה, ביצירה ובמאבק, )1981(ליהו א, בילצקי

מרדכי , נאור: בקובץ, "תקוות ואכזבות –פועלות וחלוצות בעלייה השנייה ", )1984(ברנשטיין דבורה יד יצחק בן ,פרשיות נבחרות וחומר עזר, סיכומים, מקורות, 1914-1903העלייה השנייה , )עורך(

.ליםירוש, צבי

אבי ונחום , בראלי: בקובץ, "אינה עומדת על הפרק' עבודה עברית'כאשר ", )2003(ברנשטיין דבורה .גוריון בנגב- אוניברסיטת בן ,1948-1918, כלכלה וחברה בימי המנדט, קרלינסקי

.א"ת, עם הספר, גשר על הים התיכון ,)1964(מיכאל זוהר-בר

ג

.הקיבוץ המאוחד', חלק א, בותמאה שנות התייש. )1981(חיים , גבתי

.א"ת, מפעלים אוניברסיטאיים ,התפתחות הקפיטליזם בפלשתינה, )1986(תמר , נסקי'גוז

,1940-1904 םבשני 'יה השנייהיהעל'השינויים במבנה החברתי והפוליטי של " ,)1970(יוסף , גורני .'א, הציונות: בקובץ

: במאסף, "סיפור של כשלון התיישבותי –) קסטינה(המושבה באר טוביה ", )1973(דן , גלעדי .א"ת, הקיבוץ המאוחד', כרך ג ,הציונות

העלייה , )עורך(מרדכי , נאור: בקובץ, "כלכלה וחברה בתקופתה העלייה השנייה", )1984(, דן, גלעדי .ירושלים, יד יצחק בן צבי ,פרשיות נבחרות וחומר עזר, סיכומים, מקורות, 1914-1903השנייה

, )עורך(ישראל קולת : בקובץ, "90-המושבות שלא בחסות הברון בשנות ה", )1989(דן ,גלעדי, חלק ראשון ,מאנית'התקופה העות, ישראל מאז העלייה הראשונה- תולדות היישוב היהודי בארץ

.ירושלים, מוסד ביאליק

.100' מס ,"רבעון לכלכלה"?, שם המאמר, )1979(דן , גלעדי

' מס ,"קתדרה", "מאנית'ישראל בסוף התקופה העות- ורות כלכליות בארץתמ", )1976(נחום , גרוס2.

,מסדה, )תולדות בנק לאומי לישראל( בנקאי לאומה בהתחדשותה: בקובץ ,)1977(נחום , גרוס .א"ת

: בקובץ ,"ותקציבי המיגזר הציבורי בארץ ישראל 1923המיתון של שנת ", )1981( נחום, סגרו .'ז, הציונות

262

,"קתדרה", "המדיניות הכלכלית של הממשל הבריטי המנדטורי בארץ ישראל", )1982(ם נחו, גרוס .25' מס

עיונים בהיסטוריה הכלכלית של ארץ ישראל בעת , לא על הרוח לבדה, )2000(נחום , גרוס .ירושלים, מאגנס ויד יצחק בן צבי, החדשה

, גרוס: בקובץ, "תקופה בין המלחמותמימון ציבורי במשק היהודי ב", )2000(יעקב מצר , נחום, גרוסמאגנס ויד , עיונים בהיסטוריה הכלכלית של ארץ ישראל בעת החדשה, לא על הרוח לבדה, נחום

.ירושלים, יצחק בן צבי

, )עורך(ישראל קולת : בקובץ, "כלכלת ארץ ישראל בשלהי התקופה העותמאנית", )2002(נחום , גרוס, חלק שני ,מאנית'התקופה העות, מאז העלייה הראשונהתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל

.ירושלים, מוסד ביאליק

אבי ונחום , בראלי: בקובץ, "הבנקאות היהודית וצמיחת המשק בתקופת המנדט", )2003(נחום , גרוס .גוריון בנגב- אוניברסיטת בן ,1948-1918, כלכלה וחברה בימי המנדט, קרלינסקי

.הקרקע והחקלאות מסי, )1927(אברהם , גרנובסקי

.ירושלים, הקרן הקיימת ,ישראל-הקרקע והבנין העברי בארץ, )1931(אברהם , גרנובסקי

.א"ת, דביר, המשטר הקרקעי בארץ ישראל. )1949(אברהם , גרנובסקי

.א"ת, דביר. בהתנחל עם ,)1951(אברהם , גרנות

. ירושלים, מוסד ביאליק ,בשדות הבניין, )1951(אברהם , גרנות

תמורות בזיקת הגומלין בין העילית הכלכלית היהודית לבין השליטים במערב ", )1975( מיכאל , גרץ .אוניברסיטת חיפה', כרך ג ,מחקרים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל: בקובץ, "אירופה

, בהוצאת המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית, מעמד הפועלים במערכה ,)1945(אליהו נסקי'גוז .א"ת

.גורן, ההתיישבות החקלאית העברית במספרים ,)1945(אהרון גרץ

, "והסדר הקרקעות בארץ ישראל) אדמות בית שאן(מנדאוארה - ור'הסכם ע", )1922(דב , גבישי ועתיקותיה "החברה לחקירת א, ג"חוברת י, ישראל- מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ: בקובץ

.ליםירוש, האוניברסיטה העברית, והמחלקה לגיאוגרפיה

: בקובץ, "שיתוף הפעולה בין ההון הפרטי להון הלאומי בפיתוח עמק זבולון", )1992(איריס , גרייצרי ועתיקותיה והמחלקה "החברה לחקירת א, ג"חוברת י, ישראל- מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ

.ירושלים, האוניברסיטה העברית, לגיאוגרפיה

.בן שמן, מודן, כוח ובחירה, על זיכרון ,מלחמות לא קורות מעצמן, )2002(מוטי , גולני

- היישוב והתנועה הטבעית של האוכלוסייה בארץ, העלייה, )1945(אהרון גרץ , דוד, גורביץ .הסוכנות היהודית ,ישראל

הניסיון לעצב דפוסי משק וארגון במפעלי : ההנהלה הציונית וחברת העובדים", )1986(יצחק , גרינברגמאסף לתולדות התנועה הציונית והיישוב היהודי , הציונות: בקובץ, "העובדים בשנות העשרים

.הקיבוץ המאוחד ,בארץ ישראל

ד

יד יצחק , 1914-1879 ,החברות הציוניות לרכישת קרקעות בארץ ישראל. )1979(לאה , לנדוי-דוכן .ירושלים ,צבי-בן

263

.ז"תשל, 2' מס "קתדרה"?, שם המאמר, )1977(יהודה , דון

.גבעת חביבה, ישראל בין יהודים לערבים- פרשת הסיכסוך הקרקעי בארץ )1980(ק 'ז, דנו

' מס" קתדרה", "ראשיתם של ארגונים כלכליים בארץ ישראל בשנות העשרים", )1982(דרורי יגאל 25.

גליקסון ולבונטין בשאלות הקרקע וההתיישבות , בוטינסקי'עמדותיהם של ז", )1990(יגאל , דרורייד ,רעיון ומעשה, ישראל- גאולת הקרקע בארץ, )עורכת(רות קרק : בקובץ, "20- בראשית שנות ה

.ירושלים, צבי- יצחק בן

העלייה השנייה , )עורך(מרדכי , נאור: בקובץ, "עולי תימן בעלייה השנייה", )1984(ניצה , דרויאן .ירושלים, יד יצחק בן צבי ,פרשיות נבחרות וחומר עזר, סיכומים, מקורות, 1914-1903

: בקובץ, "מדיניותה של ממשלת המנדט: תחיקת עבודה וביטוח סוציאלי", )2003(אברהם , ורוןד .גוריון בנגב-אוניברסיטת בן ,1948-1918, כלכלה וחברה בימי המנדט, אבי ונחום קרלינסקי, בראלי

ה

.אביב- תל, מוסד ביאליק ,הכלכלה הארצישראלית, )1944(דוד הורוביץ

: בקובץ, ישראל ושאלת העבודה העברית-ראשי המוסדות הציוניים בארץ ,)1981(דליה , הורוביץ . 'ז ,הציונות

.הקיבוץ המאוחד ,)כלכלית, מדינית, בחינה חברתית(קרקע , )1968(הלפרין

.ירושלים, הספריה הציונית', חלק א ,בפני עם ועולם, )1961(תיאודור , הרצל

,םיארכיון האגודה למחקרים ערבי ,"ה הערביתקריאה אל האומ", הוועד הערבי הלאומי בירושלים .ירושלים

מרכז זלמן שזר לתולדות ,יצירתה של חברה חדשה, הציונות, )2000(יהודה ריינהרץ , בן, הלפרין .ירושלים, ישראל

.12' מס "קתדרה", "מדיניות הפיתוח הכלכלי של סר הרברט סמואל", )1979(רולף שילה - הטיס

.עם עובד, פעלים השיתופייםהמ ,)1973(ולטר , הסלבך

.20, 19 ע"ע, א"ת, עם עובד, מיישוב למדינה ,)1977( משה ליסק, דן הורוביץ

ו

.מוסקבה, ]רוסית[רשימות על בעיות הכלכלה המדינית של הקפיטליזם ,)1964(יבגניי , וארגה

. י"ה של אשנתון לכלכל, פלניוס: בקובץ, "ישראל-הקואופרציה בארץ", )1936(דוד , וולחונסקי

.ספרית פועלים, הערבים בארץ ישראל ,)1947(יוסף , ושיץ

סוחרים : תמורות חברתיות ביישוב הערבי של חיפה בתקופת המנדט הבריטי", )2003(יוסף , ושיץ ,1948-1918, כלכלה וחברה בימי המנדט, אבי ונחום קרלינסקי, בראלי: בקובץ, "ויזמים אחרים

.גוריון בנגב- אוניברסיטת בן

.א"ת, י"הוצאת מק ,לבעיות המלחמה המעמדית בישראל, )1949(אסתר , וילנסקה

.א"ת, הוצאת המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית ,הדרך לשחרור, )1946(מאיר , וילנר

264

, שנות מאבק 60: בקובץ ,"סיון ההיסטוריירעיוני לאור הנ-מאבקנו הפוליטי", )1980(מאיר וילנר .א"ת, ת הישראליתהוצאת המפלגה הקומוניסטי

ז

.אביב- תל, ישראל- כסף ואשראי בארץ ,)1937(' ב זיו

ח

המרכז ללימודים , )ערבית( 1939-1929, פלסטין והמנדט הבריטי .)1974( כמאל מחמוד, חלה . ביירות, פלסטיניים

ארכיון האגודה למחקרים ,11.3.1938 ,)ערבית( 1937ח לשנת "דו, חברת הסיגריות בנצרת .רושליםי ,םיערבי

.30.4.1985, "זו הדרך", "?מה את עושה לי פה מהפכות", )1985(שולה , חנין

ט

, 1864-1863יומן , ישראל לחקר חיי הארץ וטבעה-מסע בארץ, )1975(הנרי בייקר , טריסטראם .ירושלים, מוסד ביאליק

.'ב, הציונות :בקובץ ,התנועה להתיישבות חקלאית בקהילת לעסלע ,)1971( טורי

י

, )עורך(ישראל ברטל : בקובץ, "הפועלות בעלייה השנייה", )1997(דבורה ברנשטיין , דפנה, זרעאליי .ירושלים, צבי-יד יצחק בן ,מחקרים, העלייה השנייה

, "זוויה והעברת אנשי השבט לעבר הירדן המזרחי'גאולת אדמות שבט הע", )1992(אהרון , יפהי ועתיקותיה "החברה לחקירת א, ג"חוברת י ,ישראל- מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ: בקובץ

.ירושלים, האוניברסיטה העברית, והמחלקה לגיאוגרפיה

, "משטר המקרקעין הישראלי: על עוצמה ואדמה", )2003(קדר ) סנדי(אורן ואלכסנדר , יפתחאל .ירושלים, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר ,בית, אדמה, מרחב, )עורך(שנהב יהודה : בקובץ

קבוצות עילית וארגונים עממיים בחברה הערבית של חיפה , מהגרים", )2003(מחמוד , יזבקכלכלה וחברה בימי , אבי ונחום קרלינסקי, בראלי: בקובץ, "מהכיבוש הבריטי עד סוף המרד הערבי

.גוריון בנגב-אוניברסיטת בן ,1948-1918, המנדט

כ

.גבעת חביבה, קופת המנדטישראל בת- כלכלת הסקטור הערבי בארץ )1978(אברהם , כהן

.מרחביה, ספרית פועלים, המזרח הערבי .)1960( אהרוןכהן

.מרחביה, ספרית פועלים, ישראל והעולם הערבי ,)1964( אהרוןכהן

.א"ת, הקיבוץ המאוחד ,המניפסט הקומוניסטי במבחן הזמן, )1998) (עורך(כהן בנימין

הקמתה ופעולתה של : ישראל-שת קרקעות בארץציונית על רכי-תחרות פנים", )1986(יוסף , כץמאסף לתולדות התנועה , הציונות: בקובץ". '1914-1912, חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות'

.א"ת. הקיבוץ המאוחד ,ישראל- הציונית והיישוב היהודי בארץ

265

ם איפיוני, מגמות –אביב עד למלחמת העולם הראשונה - רכישות הקרקע בתל", )1990(יוסף , כץיד יצחק ,רעיון ומעשה, ישראל- גאולת הקרקע בארץ, )עורכת(רות קרק : בקובץ, "והשלכות יישוביות

.ירושלים, צבי-בן

העלייה , )עורך(ישראל ברטל : בקובץ, "ההתיישבות הפרטית בעלייה השנייה", )1997(יוסף , כץ .ירושלים, צבי- יד יצחק בן ,מחקרים, השנייה

משיתוף פעולה לדרכים נפרדות , קיימת לישראל וחברת הכשרת היישובהקרן ה", )2003(כץ יוסי , כלכלה וחברה בימי המנדט, אבי ונחום קרלינסקי, בראלי: בקובץ, "ברכישת קרקעות בזמן המנדט

.גוריון בנגב-אוניברסיטת בן ,1948-1918

ל

.6.2.1980 ,"זו הדרך", "ללו את מסילת העתידסהם ", )1980(רות ' לוביץ

.12.3.1980 ,"זו הדרך", "הקומוניסטיות של השנים ההן", )א1980(רות ', לוביץ

.א"ת, הוצאת שחר ,בחרתי לחיות במאבק ,)1985(רות ',לוביץ

.1' מס, )רוסית" (המזרח המהפכני" ,"נהתיהגיאות המהפכנית בפלש" ,)1934( .ו, לוצקי

.ירושלים', כרך ג ,כתבים אוטוביוגרפיים, )1970(משה לייב , לילנבלום

האינטרנציונל ". "הלאומית בפלשתינה-השאלה האגררית והמהפכה הערבית" ,)נדב(נחום , לישנסקי .37-36' מס, )רוסית" (הקומוניסטי

, )רוסית( כל הכתבים .הקפיטליזם ברוסיה התפתחות ,)1963] 1899([ 'ולדימיר איליץ, לנין .3כרך , מוסקבה

כתבים . השלב העליון של הקפיטליזם –האימפריאליזם , )1952] 1917([' ולדימיר איליץ, לנין .מרחביה, ספרית פועלים', כרך ה, נבחרים

: בקהילה האקדמית הישראלית' ממסדיים'וסוציולוגים ' ביקורתיים'סוציולוגים ", )1996(משה , ליסק: ציונות, )םעורכי(פנחס ואבי בראלי , גנוסר: בקובץ, "?מאבקים אידיאולוגיים או שיח אקדמי ענייני

.גוריון בנגב-הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן ,גישות מחקריות ואידיאולוגיות, זמננו- פולמוס בן

: בכתב העת, "לאומית בפלשתינה- השאלה האגררית והמהפכה הערבית", )1930) (נדב(לישנסקי .37-36' מס, )רוסית( "האינטרנציונל הקומוניסטי"

מ

רבעון ", "כלכלית ומבנה סקטורלי במשק היהודי בתקופת המנדטלאומיות ", )1978(יעקב , מצר .98' מס "לכלכלה

.ירושלים, צבי-יד יצחק בן, 1921-1919, הון לאומי לבית לאומי, )1979(יעקב , מצר

.מרחביה, ספרית פועלים ',חלק א, הקפיטל ,)1953] 1867([קרל , מרקס

הוצאת , כתבים, אנגלס, מרקס, "ה המדיניתהקדמה לביקורת הכלכל", )ד1955] 1859([קרל , מרקס .מרחביה, ספרית פועלים

מבחר , מרקס: בקובץ, "הערות שוליים למצע מפלגת הפועלים הגרמנית", )1983(קרל , מרקס .ספריית פועלים ,כתבים פוליטיים

.3' כ, )רוסית( כתבים, האידיאולוגיה הגרמנית, )א1955] 1845/6([פרידריך אנגלס , קרל, מרקס

266

.354' ע, 2חלק , 25' כ, ]רוסית[כתבים , אנגלס, מרקס', חלק ג ,הקפיטל, )ב1955(קרל , מרקס

כתבים, מרקס. היד הכלכליים- כתבי. המדינית ביקורת הכלכלה, )ג1955] 1875-1859([קרל ,מרקס .I 45' כ, )רוסית(

, "1899-1882שילד רוט- מפעלו של הברון אדמונד דה", )1989(יעקב גולדשטיין , ישראל, מרגלית, ישראל מאז העלייה הראשונה- תולדות היישוב היהודי בארץ, )עורך(ישראל קולת : בקובץ

.ירושלים, מוסד ביאליק, חלק ראשון ,מאנית'התקופה העות

.א"ת, עם עובד, 1949-1947, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, )1991(בני , מוריס

אבי ונחום , בראלי: בקובץ, "?למלך אין כתר, לכה אין ביתלמ", )2003(שבע -בת, שטרן-מרגלית .גוריון בנגב- אוניברסיטת בן ,1948-1918, כלכלה וחברה בימי המנדט, קרלינסקי

נ

.א"ת, הוצאת דבר ,1932ישראל לראשית -המצב הכלכלי בארץ, )1932( פרויס. ו, .מ נמירובסקי

.א"ת, דברהוצאת , ג"י בסוף שנת תרצ"המצב הכלכלי בא ,)1933( פרויס. ו, .מ נמירובסקי

.אביב-תל', ד, י"מאסף מפלגת פועלי א ,אחדות העבודהבקובץ ?שם המאמר ,)1946(פרץ , נפתלי

.א"ת, הוצאת שוקן ,מים הביקל לים המלח, )1958. (משה א, נובומיסקי

נבחרות פרשיות , סיכומים, מקורות, 1914-1903העלייה השנייה , )עורך) (1984(מרדכי , נאור .ירושלים, יד יצחק בן צבי ,וחומר עזר

רות קרק : בקובץ, "1928', ועדת הסוכנות'סוגיית הקרקע הלאומית במסקנות ", )1990(מרדכי , נאור .ירושלים, צבי- יד יצחק בן ,רעיון ומעשה, ישראל- גאולת הקרקע בארץ, )עורכת(

ס

.מוסקבה, ]יתרוס[ 20-התקוממויות הערבים במאה ה ,)1964(, אמין, סעיד

.ההתיישבות העברית והפלח ,)1930(סמינלנסקי משה

.א"ת, ישראל-בהוצאת התאחדות האכרים בארץ, 11כרך ,כתבים, )1936(משה , סמילנסקי

."הכשרת היישוב"חברת ,)1952(משה .סמילנסקי

.הקיבוץ המאוחד ',הציונות ג? שם המאמר) 1973(יהודה , סלוצקי

אבי , בראלי: בקובץ, "חברה ומוסדות בקרב ערביי פלסטין בתקופת המנדט", )2003(אברהם , סלע .גוריון בנגב-אוניברסיטת בן ,1948-1918, כלכלה וחברה בימי המנדט, ונחום קרלינסקי

ע

,צבי-יצחק בןיד , ההתיישבות בימי העלייה החמישית, ראשונים נירים ,)1980(בצלאל עמיקם .ירושלים

.לוין אפשטיין, מבוא להיסטוריה ציונית אחרת ,)וצאהללא שנת ה(יגאל , עילם

פ

: בקובץ. היבטים סוציאליים של הופעת התנועה הלאומית של ערביי פלסטין. )1977( יהושעפורת .ירושלים, מוסד ון ליר. חברה ומשטר בעולם הערבי ,)עורך( מילסון

267

, 1939-1929לסטינית הפ התנועה הלאומית הערבית. ממהומות למרידה ,)1978( יהושע, פורת .א"ת, עם עובד, ספריה אוניברסיטאית

.2' מס" ערכים", "20-המאבק לאירגון משותף של פועלי הרכבת בשנות ה", )1973(פנינה , זיינהויפ

.3' מס" ערכים", "פרשת עפולה ומאבק הקומוניסטים נגד נישול הפלחים", )ב1973(פנינה , פיינהויז

.2' מס "ערכים", "ידת הפועלות השלישיתוע", )1974(פיינהויז פנינה

.'ספר ב, ט"תרצ ,א"ת, בניין הארץ ,)1939( מיכליחיאל , פינס

.ספריית פועלים, היישוב העברי במוצאי המלחמה, )1945(אברהם , פולאק

צ

.ירושלים, כתר ,דיוקנה של התפוצה, )1975(יעקב , צור

עבודה וההכנסה הכוללת של עובדי התעשייה חקירה על שכר ה, )1943(דוד גורביץ ', צידרוביץ ג .העברית

" האינטרנציונל האדום של האיגודים המקצועיים", "מעמד הפועלים הערבי", )1926. (י, צימרינג .12' מס, )רוסית(

.עם עובד ומכללת ספיר ,עיצוב הישראליות, )2007(זאב , צחור

ק

קתדרה לתולדות ארץ ", ערבי-לה היהודיהמיעוטים הנוצריים ושיתוף הפעו" ,)1976(ישראל , קולת .2' מס, "ישראל ויישובה

פרקי : בקובץ, "לואי מרשל וחיים וייצמן והקמת הסוכנות היהודית המורחבת", )1976. (מ, קופמן .ירושלים, הספריה הציונית והאוניברסיטה העברית ,מחקר בתולדות הציונות

, "ערבי ותהליכי בינוי אומה בתקופת המנדט-ניהול הסיכסוךך היהודי", )1976(ברוך , קימרלינג . 9' מס, "מימשל ויחסים בינלאומיים, מדינה"

הוצאת ,ארץ אחת ושני עמים בה, דני, יעקבי: בקובץ, השתתפות בדיון, )1999(ברוך , קימרלינג .ירושלים, מאגנס

.א"ת, עלמא ועם עובד ,ילידים, מתיישבים, מהגרים, )2004(ברוך , קימרלינג

.ירושלים, מאגנס, 1939-1890, יזמות פרטית ביישוב, פריחת ההדר, )2001(נחום , נסקיקרלי

, בראלי: בקובץ, "אשראי וחיסכון: הקואופרציה הפרטית בתקופת המנדט", )2003(נחום , קרלינסקי .גוריון בנגב-אוניברסיטת בן ,1948-1918, כלכלה וחברה בימי המנדט, אבי ונחום קרלינסקי

יורק - ומרד המהגרים היהודים בניו 1887מרד המתיישבים בראשון לציון ", )1977( יעקב, קלנר .6' מס "קתדרה", "1882

.'כרך ט ,הציונות: בקובץ. 1892-1890רכישת קרקעות והתיישבות ", )1984(רות , קרק

.ג"תשל, א"ת, חזון ומעש ,)1973(אליעזר קפלן

.גבעת חביבה ,ישראל בין יהודים לערבים- פרשת הסיכסוך הקרקעי בארץ, )1980(ק 'ז, קנו

268

תפקיד השיכון הציבורי בעיצוב : הבית הלאומי והבית האישי", )2003(יון - רחל ויוברט לו, קלוש .ירושלים, ון ליר, הקיבוץ המאוחד ,בית, אדמה, מרחב, )עורך(שנהב יהודה : בקובץ, "המרחב

ר

.א"ת, שוקן ,לשלושים שנות בניין בארץ ישרא, )1937(ארתור , רופין

.א"ת, עם עובד ,ראשית עבודתי בארץ, פרקי חיי, )1968(ארתור , רופין

יד , ישראל- יצירת המפה היישובית היהודית בארץ, ממאחז לארץ מושב ,)1979(שלום , רייכמן .ירושלים ,יצחק בן צבי

סיפור המחלקה להתיישבות עד להקמת , הכלי ליישובה של הארץ, )1997(אברהם , רוזמן .ירושלים, ההסתדרות הציונית העולמית ,המדינה

, )עורך(שנהב יהודה : בקובץ, "השיכון העירוני השיתופי: האופציה שנשכחה", )2003(דני ' רבינוביץ .ירושלים, ון ליר, הקיבוץ המאוחד ,בית, אדמה, מרחב

ש

, עם עובד ,לישרא- בארץ" איש חזק"עלייתו ונפילתו של , פנחס רוטנברג, )1990(אלי , שאלתיאל .א"ת

,יימס רוטשילד ומפעלם בארץ'אדמונד וג, בית רוטשילד וארץ ישראל, )1980(שמעון , שאמה .ירושלים, האוניברסיטה העברית, מאגנס

: בקובץ, "אמריקני-הברית בשאלת הקונגרס היהודי- המחלוקת ביהדות ארצות", )1971(יונתן , שפירא .א"ת, הקיבוץ המאוחד', חלק ב ,הציונות

, צבי- יד יצחק בן, 1914-1908המשרד הארצישראלי , נסיונות בהתיישבות, )1988(מרגלית , שילה .ירושלים

-1914(שיתוף פעולה ברכישת קרקע –א "המוסדות הציוניים וחברת יק", )1990(מרגלית , שילה, צבי-יד יצחק בן ,רעיון ומעשה, ישראל-גאולת הקרקע בארץ, )עורכת(רות קרק : בקובץ, )"1905

.ירושלים

, "ישראל בתקופת העלייה השנייה- פעילותה של ההסתדרות הציונית בארץ", )1997(מרגלית , שילה .ירושלים, צבי-יד יצחק בן ,מחקרים, העלייה השנייה, )עורך(ישראל ברטל : בקובץ

,צבי-יד יצחק בן, 1914-1903הקרן הקיימת לישראל וההתיישבות הציונית , )1990(צבי , שילוני .ירושלים

) 1930-1917(ישראל - התפתחויות בכלכלה הכפרית הערבית בארץ", )1986(' קנת ו, שטיין .41' מס "קתדרה", "ומשמעויותיהן החברתיות והפוליטיות

, "י בתקופת העלייה השנייה"שלבים בהתפתחות ההתיישבות היהודית בא", )1997(צבי , שילוני .ירושלים, צבי-יד יצחק בן ,מחקרים, ייההעלייה השנ, )עורך(ישראל ברטל : בקובץ

ישראלית בין - תנועת הפועלות הארץ: 'כנפיים יש ולעוף אין כוח'", )2001(שבע מרגלית - בת, שטרןהעבריות , רוקם-גלית חזן, רות קרק, מרגלית שילה: בקובץ, "'גברית'לשליטה ' נשית'שליטה

.ירושלים, בן צבייד יצחק ,נשים ביישוב ובציונות בראי המגדר, החדשות

.א"ת, עם עובד, ?בנין אומה או תיקון חברה, )1995(זאב , שטרנהל

,1899-1883, ישראל ובסוריה-המושבות היהודיות והמסעות בארץ, זכרונות, )1983(אליהו , שייד .ירושלים, צבי-יד יצחק בן

269

ריאליזם בפרשנות בין אידיאליזם ל? אביב כיפה אדומה- מדוע לא חבשו בתל", )2003(יעקב , שביטכלכלה וחברה בימי , אבי ונחום קרלינסקי, בראלי: בקובץ, "אביב כמשל- תל –של תולדות היישוב

.גוריון בנגב-אוניברסיטת בן ,1948-1918, המנדט

.א"ת, עם עובד, ישראל-ערביי ארץ ,)1947(יעקב , שמעוני

יהודה : בקובץ, "1914-1882י פלסטינ-עבודה והסכסוך הישראלי, על קרקע", )2004(גרשון , שפיר .ירושלים, מכון ון ליר, הקיבוץ המאוחד ,פוסט קולוניאליקולוניאליות והמצב , )עורך(שנהב

הערכה מחדש של המדיניות הבריטית כלפי , עקרונות הפרגמאטיזם הבריטי", )1983(גבריאל , שפר .29' מס ,"קתדרה", "ישראל בשנות השלושים- ארץ

.א"ת, עם עובד ,דת ואתניות, לאומיות, הערבים-היהודים, )2003(יהודה , שנהב

.פרשת חיי, )1931(א "י, שלוש

' מס, )רוסית(" האינטרנציונל הקומוניסטי" ,"המאבק המעמדי והלאומי בפלשתינה", )1927(שאמי 8.

.הקיבוץ המאוחד ,המאבק הנכזב, )1977(אניטה , שפירא

.א"ת, עם עובד ,ברל, )1980(אניטה , שפירא

.א"ת, עם עובד, 1948 – 1881הציונות והכוח , חרב היונה, )1992(אניטה , שפירא

ת

מכון אמיל ,)ערבית(ההיסטוריה החדשה של התפתחות העמים הערביים ,)1994(אמיל , תומא .חיפה, תומא

Warriner, Doreen (1948), Land and Poverty in the Middle East. L.

Kimmerling, Baruch (2000), Process of Formation of Palestinian Collective Identities, “Middle East Studies”, April 2000.

Himadeh, Sa-id B. (1938), Economic Organization of Palestine, American Press, Beirut.

Hakim George, M.Y. El-Hussayni (1938), in: Himadeh, Sa-id B., Economic Organization of Palestine, American Press, Beirut.

Wood, Ellen Meiksins (1999), The Origin of Capitalism, Monthly Review Press, N.Y.

Wood, Ellen Meiksins (2003), Empire of Capital, Verso, L., N.Y.

Coquery Vidrovich, Catherine, Recherces sur un Mode de Production Africain.

Burstein, (1934), Self Government of the Jews in Palestine since 1900, Tel Aviv.

APK (1918), The Anglo-Palestine Company, An Account of the work of the Bank and its Branches during the years 1913-1903, L., Jaffa.

Elszari-Volcani (1932), “Jewish Colonization in Palestine”, The Annals, vol. 164.

270

Horwill F.G. (1936), Report of Banking Situation in Palestine, Jerusalem.

Amin, Samir, Norman Finkelstein (1984), “The Class Struggle in the Ancient World”, Monthly Review, October, N.Y.

Amin, Samir (1992), “15th Century AD”, Monthly Review, July-August.

Blaut, J.M. (1999), “Marxism and Eurocentric Diffusionism”, in: Chilcote, Ronald (ed.), The Political Economy of Imperialism: Critical Appraisals, Kluwer Academic Publishers, Boston.

Schneider, Jane and Rayna Rapp (1995), Articulating Hidden Histories, Exploring the Influence of Eric R. Wolf, Berkeley.

Ruppin, A., (1971), Memoirs, Diaries, Letters, Weidenfeld and Nicholson, L., Jerusalem.

Nawratzki (1914), Die Judische Kolonisation Palastinas, Reinhardt, Munich.

Engerman, Stanly, Keneth Sokoloff (2006), “Colonialism, Inequality, and Long-Run Paths of Development”, in: Banerjee, A.V., Benabou, R., Mookherjee, D. (ed.), Understanding Poverty, Oxford.

Shafir, Gershon (1996), Land, Labor and the Origin of the Israeli-Palestinian Conflict, 1882-1914, University of California, San Diego.

Bonne, Alfred (1932), “The Concession for the Mosul-Haifa Pipline”. The Annals of the American Academy of Political and Social Science, Vol. 164.

Shwadran, B. (1973), The Middle East, Oil and the Great Powers, Halsted Press Book. Jerusalem.

Mirghani, M. (1920), A Study of the Sources of Revenue of the Government of Palestine 1920-1930, )ירושלים, ספריית האגודה ללימודים ערביים, חוברת במכונת כתיבה.(

Granovsky, A. (1935), The Fiscal System of Palestine.

Sidebotham, Herbert (1934), British Interests in Palestine, L.

Marcel, Valerie (2006), Oil Titans, National Oil Companies in the Middle East, Chantham House, L.

Sieff. I. M. (1935), Proposals for a Financial Policy of the Jewish Agency, L.. Caledonian Press.

Grunwald K. (1934), The Industrialization of the Near East, Bulletin of Palestine Economic Society, vol. VI No. 3.

Horowitz D., Hinnder R. (1938), Economic Survey of Palestine.

Grunbaum A.A. (1941), National Income and Outlay in Palestine, 1936, Jewish Agency for Palestine.

Gurevich D., (1947), Statistical Handbook of Jewish Palestine.

Clark A.P.S. (1932), Commerce, Industry and Banking/ Annals. Vol. 164.

271

Doumani, Beshara (1995), Rediscovering Palestine, Merchants and Peasants in Jabal Nablus, 1700-1900, University of California Press, Berkeley.

Owen Roger (1981), The Middle East in the World Economy 1800-1914, Methuen, L. NY

Owen, Roger (ed.) (2000), New Perspectives on Property and Land in the Middle East, Harvard University Press, L.

Schulze, Reinhard (2002), A Modern History of the Islamic World, NY University Press.

Scholch, Alexander (2006), Palestine in Transformation 1856-1882, Studies in Social, Economic and Political Development, Institute for Palestine Studies, Washington D.C.

Pappe Ilan (2006), A History of Modern Palestine, Cambridge University Press. N.Y.

Amin Samir, Ali El Kenz (2005), Europe and the Arab World, Zed Books, L., N.Y.

Issawi, Charles (1982), An Economic History of the Middle East and North Africa, Columbia University Press, NY.

Issawi, Charles (ed. And writer of introductions) (1966), The Economic History of the Middle East 1800-1914, University of Chicago Press.

MacGregor, John (1966), Handicrafts and Trade in the 1830's, in: Issawi, Charles, The Economic History of the Middle East 1800-1914, University of Chicago Press.

Richards, Alan, John Waterbury (1996), A Political Economy of the Middle East, Westview Press, Boulder.

Quataert, Donald (1983), Social Disintegration and Popular Resistance in the Ottoman Empire, 1881-1908, NY University Press, NY.

Quataert, Donald (1993), Workers, Peasants and Economic Change in the Ottoman Empire 1730-1914, Issis Press, Istanbul.

Quataert, Donald (2000), The Ottoman Empire, 1700-1922, Cambridge University Press.

Lockman, Zachary (1993), "Railway Workers and Relational History: Arabs and Jews in British-Ruled Palestine", Comparative Studies in Society and History, Vol. 35, No. 3, Cambridge University Press.

Lockman Zachary (ed.) (1994), Workers and Working Classes in the Middle East, Struggles, Histories, Historiographies, State University of NY Press.

Lockman Zachary (1996), Comrades and Enemies, Arab and Jewish Workers in Palestine, 1906-1948, University of California Press, Berkely.

Islamoglu-Inan Huri (Ed.) (1987), The Ottoman Empire and the World-Economy, Cambridge University Press.

272

Islamoglu Huri, Caglar Keyder (1987), “Agenda for Ottoman history”’, in: Islamoglu-Inan Huri (Ed.), The Ottoman Empire and the World-Economy, Cambridge University Press.

Islamoglu Huri (2000), “Property as a Contested Domain: A Reevaluation of the Ottoman Land Code of 1858”, in: Owen, Roger (Ed), New Perspectives on Property and Land in the Middle East, Harvard University Press, L.

Bunton Martin (2000), “Demarcating the British Colonial State: Land Settlement in the Palestine Jiftlik Villages of Sajad and Qazaza”, in: Owen, Roger (Ed), New Perspectives on Property and Land in the Middle East, Harvard University Press, L.

Schaebler Birgit (2000), “Practicing Musha’: Common Lands and the Common Goods in Southern Syria under the Ottomans and the French”, in: Owen, Roger (Ed), New Perspectives on Property and Land in the Middle East, Harvard University Press, L.

Inalcik, Halil, Donald Quataert (Ed.) (1994), An Economic and Social History of the Ottoman Empire, 1300-1914, Cambridge University Press.

Gran, Peter (1987), “Late-eighteenth-early-nineteenth-century Egypt: merchant capitalism or modern capitalism?”, in: Islamoglu-Inan Huri (Ed.), The Ottoman Empire and the World-Economy, Cambridge University Press.

Sunar Ilkay (1987), “State and Economy in the Ottoman Empire”, in: Islmoglu-Inan Huri (Ed.), The Ottoman Empire and the World-Economy, Cambridge University Press.

Pamuk Sevket (1987), “Commodity production for world-market and relations of production in Ottoman agriculture, 1840-1913”, in: Islmoglu-Inan Huri (Ed.), The Ottoman Empire and the World-Economy, Cambridge University Press.

Wallerstein Immanuel (2004), World-Systems Analysis, An Introduction, Duke University Press, L.

Elazari-Volcani (1930), The Fellah's Farm, Jewish Agency.

Bernstein, Deborah. S. (2000), Constructing Boundaries, Jewish and Arab Workers in Mandatory Palestine, State University of NY Press.

Eisenman Robert H. (1978), Islamic Law in Palestine and Israel, Leiden, E. J. Brill.

De Vries David (2004), British Rule and Arab-Jewish Coalescence of Interest: the 1946 Civil Servants' Strike in Palestine, International Journal Middle East Studies, No. 36.

MacGregor John (1966), Handicrafts and Trade in the 1830's, 1847, in: Issawi, Charles (ed. And writer of introductions) (1966), The Economic History of the Middle East 1800-1914, University of Chicago Press.

Smilianskaya I.M. (1966), From Subsistence to Market Economy, 1850's, in:

Hariman Chris, Robert Brenner (2006), The Origins of Capitalism, Quarterly Journal of Revolutionary Socialism, Issue 111.

273

Nadan, Amos (2006), The Palestinian Peasant Economy Under the Mandate, A Story of Colonial bungling, Harvard Center for Middle Eastern Studies.

Stein, Kenneth W. (1984), The Land Question in Palestine 1917-1939, University of North Carolina Press.

Yazbak, Mahmoud (2000), "From Poverty to Revolt: Economic Factors in the Outbreak of the 1936 Rebellion in Palestine", Middle East Studies, Vol. 36, No 3, London.

Forman. Geremy, Alexander Kedar (2003), "Colonialism, Colonization and Land Law

in Mandate Palestine: The Zor al-Zarqa and Barrat Qisarya Land Disputes in Historical

Perspective", Theoretical Inquiries in Law, Vol. 4, No 2, TAU.

Schmorak, E. (1946), Palestine's Industrial Future, Rubin Mass.

Rupin, Arthur (1971), Memoires, Diaries, Letters, Weidenfeld and Nicholson, L., Jerusalem.

Metzer, J. (1998), The Divided Economy of Mandatory Palestine, Cambridge.

Roy, Manabendra Nath (1920), 2nd Comintern Congress, 25 July 1920, www.marxists.org.

Shamir, Ronen (2002), "The Comrades Law of Hebrew Workers in Palestine: A Study in Socialist Justice", "Law and History", Vol. 20, No. 2, University of Illinois Press.

Shalev, Michael (1992), Labour and the Political Economy in Israel, Oxford University Press.

Firestone, Ya'akov (1990), "The Land-equalizing musha village: a reassessment", in: Gilbar Gad G. (ed.), Ottoman Palestine 1800-1914, Brill, Leiden.

Zagoroff, S.D., Vech, J., Bilimovich, A. (1955), The Agricultural Economy of the Danubian Countries 1935-45, Stanford University.

Atran, Scott (1989), "The Surrogate Colonization of Palestine, 1917-1939", American Ethnologist, Vol. 16, No. 4.