י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ א ~

קונטרס

אמרי הישר

י'גליון

ששמענו מאת דברי התעוררות ודרשות

כ"ק מרן אדמו"ר מליסקא שליט"א

הושענא רבהד יומאב

*

יוצא לאור על ידי 'מכון בית ליסקא'

לפ"ק ו* תשע"לקראת חג הסוכות

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ ב ~

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ ג ~

מתוך דרשות התעוררות לפני אמירת ההושענות

שנת תשמ"ז לפ"ק -רבה הושענא

הנה עומדים עתה ביום הושענא רבא שנקרא בחז"ל

יום ערבה. )סוכה מב:(

וביאור בזה הוא עפי"מ דאיתא במדרש )ויק"ר פ"ל

סי"ד( שהערבה דומה לשפתיים ופה, וזה מרמז על עבודת ה' עם

הפה, שביום זה אין כחנו אלא בפה להרבות בתפלה ותחנונים

ר מהימים שעברו עלינו לטובה, והענין בזה ותפלת הושענות יות

הוא דעד השתא התפללנו והזכרנו זכות אבותינו לזכור לנו

אהבת איתן לרחם עלינו ולהוציא לאור דיננו לטובה, אבל עתה

כשאנו כבר בימים האחרונים עומדים ואומרים, כבר עשינו הכל

והזכרנו כל הזכותים, עתה כבר אין לנו על מי להשען אלא על

זכות זה שאתה צונו להתפלל אליך ואנו עושים כן ומתפללים,

ובזה אנו תולים ועינינו לה' אולי יחוס וירחם עלינו לפעול כל

טוב, וזהו הושענא למען דורשינו, בזכות שאנו דורשים אותך

ומתפללים אליך, הושענא משום זה.

*

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ ד ~

ז"ל )ברכות לב.( ו רומעתה י"ל עוד בהקדם מה שאמר

יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל. ויתבאר לעולם

ע"ד משל למלך שהוציא על אדם אחד גזר דינו לרעה ושלוחי

המלך יצאו דחופים לקיים דברו להוציא לאור דינו, אך כאשר

הגיעו אצל הנאשם ראו איך שיושב במסיבו ועורך שולחנו בתוך

בם ביתו לכבוד המלך להללו לשבחו ולספר הודו, ויאמרו בל

בודאי טועים אנחנו, שהרי לא מסתבר שפסק דין לרעה יצא על

אדם כזה שמוקיר ומכבד המלך כל כך, הם הפכו פניהם לחזור

אל המלך ובאו וספרו לו מה שעיניהם ראו ולא זר איך שאותו

האדם שבאו אצלו מחבב המלך כ"כ ואיך נעשה לו הרעה

מלך ויאמר הגדולה כזאת לקיים פס"ד לרעתו, מיד ויהפך לבב ה

אם כן שהוא אוהבי כזאת יכתב בספר החיים לאלתר וחתם

לטובה ולברכה. וזהו לעולם יסדר אדם שבחו של מקום, להלל

ולשבח לאלקיו להורות בזה כיסופו ורצונו לחזות בנועם ה'

ושהוא אוהבו וידידו לעשות רצונו ית' בלבב שלם, ואחר כך

במדה טובה. יתפלל, שאז בודאי הקב"ה ימלא משאלות לבו

ולפי זה יתבאר לענינינו כשמגיעים לימים נעלים כאלו

הושענא רבא ושמיני עצרת שידוע מספה"ק )זוה"ק ויחי רכ.(

שגמר החתימה נמשך עד שמ"ע, ולכן בהוש"ר עומדים ומרבים

לעמוד קדם רבון עלמין בתפלה ותחנונים לעורר רחמי השם

בשמ"ע שרוקדים אולי ירחם לפעול דבר ישועה ורחמים, אבל

ושמחים עם התורה הק', אזי אף אם ח"ו לא פעלו עדיין

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ ה ~

בהוש"ר ישועה שלימה, עתה ביו"ט שמיני עצרת שהמלך

הקב"ה רואה את עמו ישראל שמחים עמו כביכול ועם תורתו

הק', בודאי יחוס וירחם על עמו ישראל באהבה לגמור חתימה

לטובה ולברכה וליתן להם שנה טובה ומתוקה.

ועל זה אנו שואגים הושענא, ואף שאין לנו די זכותים,

למען דורשיך, ראה שאנו דורשים אותך ואנו רוצים ושמחים בך

ובתורתך, וזהו על שם העתיד, ראה איך שאנו עתידים למחר

בשמ"ע לרקוד ולשמוח עמך ועם התוה"ק ובזכות זה הושענא,

ני הקב"ה יעזור שתהא שנה זו הבעל"ט שנת ישועה בכל מי

ישועות ובבנין בית השלישי בב"א.

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ ו ~

דרשות התעוררות לפני אמירת ההושענות

ביומא דהושענא רבא תשנ"ב לפ"ק

נהגו בבית אבוה"ק זי"ע לדרוש מענינא דיומא, וגם אני

אלך בעקבותיהם, ואשתדל לקצר.

)בהושענא אערוך שועי(בהושענות שאומרים בימי חוה"מ,

ושיעי וכו', וצריך ביאור הושענא מהר אלקי ישעי וגו' נצח לה

הסמיכות.

ל למושעות( -א שאומרים )בפיוט ויובן בשנקדים לפרש מה

יך נשמעות וגו' נותן תשועות וכו'.הושענא להבין שמועות וגו' מפ

)הביאו אא"ז זי"ע ונראה לפרש הסמיכות עפ"י דברי החיד"א ז"ל

וכל )ישעי' נ"ד י"ג(לפרש הפסוק סוק כ"ה(בשערי הישר מזמור ע"ח פ

' ורב שלום בניך, כי מבואר טעם על שכחת התורה בניך למודי ה

והוא משום שניתנה התורה ע"י שליח בשר ודם והוא משה

רבינו, ומזה נצמחו כל החילוקי דעות, וכן סיבת המחלוקת כגון

מחלקות בית שמאי ובית הלל וכיו"צ בא ע"י שכחה, משא"כ

שהוא הלכה למשה מסיני ואם היה הש"י בעצמו נותן להם במה

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ ז ~

התורה לא היו שוכחים משום מה הוא קיים לעולם כך לימוד

מה שישראל למידין מפי הגבורה בעצמו קיים לעולם ולא היו

שוכחים, וזהו פירש הפסוק וכל בניך למודי ד', ר"ל אם היו

ד שלום לומדין מהשי"ת בעצמו, אז ורב שלום בניך, יהיו תמי

ביניהם ולא היו נצמחו החילוקי דעות, עכ"ד.

ובחינה זו וכעי"ז ידוע בספה"ק דכל הברכות וישועות

שנתברכו מפי צדיקים לא היו נצחיות, יען שהיתה ע"י שליח

בשר ודם. שהוא ג"כ אינו נצחי, וכן הגאולת האחרונות לא היו

נצחיות, ג"כ משום שהיה ע"י שליח בשר ודם שהם ג"כ אינו

נצחי, משא"כ השפע שמקבלים מפי הקב"ה בעצמו, וכן הגאולה

העתידה ב"ב תהי' נצחית, כי תהיה ע"י הקב"ה שהוא נצחי.

ועפי"ז יש לפרש הושענא להבי"ן שמועו"ת, ר"ל כדי שיבינו

ויוכלו ללמוד תוה"ק שיבינו על בוריו ולא יהא מצוי שכחה

ות אצלנו, בינינו, וגם שלא היו מחלוקת ונפק"מ וחילוקי דע

לז"א מפי"ך נשמעו"ת, ר"ל זהו דוקא אם יהיו למידין מפי

הגבורה בעצמו, כמו שהוא חי וקיים לעד והוא נצחי, כן יהיו

תמיד שלום בינינו ולא יצמחו חילוקי דעות, כי לא היו שוכחים

מה שלומדין מהשי"ת בעצמו, ולז"א אח"כ נותן תשועות, ר"ל

משאלות לבנו, דעי"ז שיהא כן יעזור לנו שימלא ד' דוקא כל

הברכה שורה מפי הש"י אז יהיה נצחית יען שהקב"ה הוא נצחי

וקיים לעד.

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ ח ~

ולפי"ז יובן הסמיכות, הושענא מהר אלק"י ישע"י, ר"ל

שימהר לנו השי"ת בעצמו ולא ע"י שליח בשר ודם הגאולה

העתידה )כי זהו העבודה שצריכין לבקש ביום הזה(. ואז נצ"ח

יה הגאולה בשלימות ונצחית, כי עי"ז שיהיה ע"י להושיע"י, וה

הקב"ה בעצמו יהיה דבר המתקיים לעד ולנצח נצחים, ודו"ק.

*

אומרים )בפיוט אערוך שועי( הושענא עבור על פשעי וגו' פנה

נא להושיעי, ולכאורה אינו מובן הלשון עבור על פשעי, דהאיך

ות אח"כ מעבירין את החטאים ופשעים, וכן צריך ביאור הסמיכ

פנה נא להושיעי.

ונראה לומר עפ"י מה שפירש אא"ז הגה"ק זי"ע בספה"ק

ויוצא אותו החוצה, ()בראשית טו ההפסוק לך לך()אך פרי תבואה

ופירש רשיז"ל צא מאיצטגנינות שלך, דבר אחר הוציאו מחללו

של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים, ומפרש דיש נפק"מ בין

אין מזל ו ע"א()קנה אמרו חז"ל במסכת שבת הלשונות הנ"ל, דהנ

לישראל, והנה הרב בעל אבן עזרא ז"ל מפרש דהיינו השי"ת

אינו מוסר הישראל תחת המקרה לא כדרך האומות העולם,

והוא דומה לאדם שרואה בהמה או סוס רץ והנה הנער קטן

עומד לנגדו, והנה אם חס על הנער, והוציא את הנער משם

ין איש וחיסה אותו תחת כנפיו והסוס רץ כדרכו, אבל אם א

רואה אז יוכל הנער להיות ניזק ע"י הסוס, וכן ג"כ בישראל, אם

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ ט ~

השי"ת רואה את המזל שהוא נגד הישראל, אז מסיר האיש

הישראלי מתחת המזל. אבל לאיש נכרי אינו מסיר, ולכן הורע

כחו ע"י המזל, אבל המזל לא ישונה בין ע"י הנכרי ובין ע"י

הישראל.

ם המזל בעצמו נשתנה עבור אמנם מהבעל עקידה מבואר שג

ישראל, כמו שמצינו בקריעת ים סוף כשנקרע הים עבור ישראל,

וכן העמדת השמש של יהושע, מפני שיש שני מיני הנהגות,

הנהגות הטבע והנהגות התורה, והנה כמו ששם הקב"ה בטבע

להיות מוראו של אדם על כל בעלי חיים, כן שם הקב"ה הטבע

היו להם ממשלה על כל הדברים של התורה שהבעלי תורה י

הטבעים להכניעם, עד כאן.

והנה באמת אלו ואלו דברי אלקים חיים, דיש פשוטי עם

שאינם זכאין כל כך לשנות הטבע בשבילם, מכל מקום בזה

זוכין בדין להיות השגחת שמו יתברך עליהם להצילם ולהסיר

אותם מתחת המזל, אבל יש בני אדם שהם גדולים יותר ועושה

השי"ת להם נסים בלי דרך הטבע ומשנה המזל עבורם.

ועפ"ז פירש השני פירושים, ויוצא אותו החוצה צא

מאיצטגנינות שלך, והוא כמו שמפרש הרב בעל אבן עזרא

זלל"ה שהמזל הולך רק השי"ת מוציאו משם, דבר אחר הוציאו

מחללה של עולם למעלה מן הכוכבים, דהיינו שלא ימשיל

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ י ~

ימשול עליהם, עכ"ד אא"ז הגה"ק זי"ע עליהם ולא המזל

דברים המסולאים מפז ודפח"ח.

*

ולפי דבריו הקדושים יל"פ מה שאומרין בימים הנוראים

ותשובה ותפילה וצדקה )בתפלת מוסף לר"ה ויוה"כ(והקדושים

מעבירין את רוע הגזירה, ר"ל עי"ז שעושין תשובה ומתחרט על

כל החטאים ופשעים, ומקדשין עצמנו בתפילה ובצדקה, בזה

הזכות זוכין שיצילנו הקב"ה ולהוסיף אותנו המזל, ולז"א

מעבירין את רוע הגזירה, דעי"ז ייסיר אותנו מתחת הטבע

והמזל, והקב"ה מצילנו עי"ז.

, 'עבור על פשעי'ועפי"ז יובן שפיר דקדוק הלשון, הושענא

ר"ל שיעבור ויסיר אותנו מתחת המזל, ויהיה השגחת הקב"ה

הזמכין לומר אחר עלינו, ויעבור עי"ז על החטאים ופשעים, וסו

, היינו שלא זו בלבד שיסיר אותנו 'פנה נא להושיעי'הושענא

ה הטבע והמזל, מתחת המזל, אלא פנה נא להושיעי, שגם ישנ

שיעשה השי"ת עמנו נסים גדולים ונפלאים חוץ לדרך הטבע

לפנינו, שלא ימשול המזל עלינו כלל, ודו"ק והבן.

*

המשורר נעים זמירות ישראל דוד המלך ע"ה )שהיום הוא

' חסדך וישעך הראנו ה ()פה חאושפיזא דיליה( אומר בתהלים

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ יא ~

דהוה ליה למימר תתן לנו, ולכאורה אינו מובן הלשון וישעך,

וישועתינו, וצ"ב.

מה שאומריםונראה לומר הכוונה, בשנקדים לפרש הנוסח

כשמברכין החודש וימלא ד' כל משאלות לבנו לטובה, ולכאורה

קשה דאנו כשמתפללין שימלא ד' כל משאלותינו בודאי

מתפללין שהכל יהיה לטובתינו, ולמה תקנו הנוסח וימלא ד' כל

הלא תיבת לטובה הוא מיותר וצ"ב, ויל"פ משאלותינו לטובה, ו

דלפעמים אינו יודע האדם בעצמו אם הברכה או השפע

שמקבלין מן השמים הוא לטובה לנו, ולפעמים כדי להמתיק

הגזירה ששורה עליו מעכבין בעדו מן השמים בהשפעות וכד',

ולכן אין אדם יודע דהברכות וכל טוב שנשפעין לו הוא לטובה,

יותר טוב שלא להשפע בכל טוב ועי"ז ימתין דלפעמים היתה

גזירה שמתוחה עליו, ולכן אנו מתפללין וימלא ד' כל משאלות

לבנו, שהשי"ת ימלא אותנו בכל השפעות טובות, לטובה, ר"ל

שיהיה בעד טובותינו, ולא ח"ו להיפך דאם יהיה איזה גזירה

וקטרוג ח"ו מתוחה עלינו לא ימלא ד' דבר המבוקש ועי"ז

ק לנו הגזירה לרחמים וחסדים.יומת

ובזה יל"פ הפסוק, הראנו ד' חסדך, שימלא ד' כל

משאלותינו בברכות והשפעות ע"י רחמים וחסדים טובים וכל

טוב, אבל וישע"ך, ר"ל כביכול ישועה שבא מהשי"ת בעצמו,

שהקב"ה בעצמו יודע מה שטוב לנו וזה הישועה תתן לנו וכל

טוב.

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ יב ~

הושענא רבה הראנו ד' חסדך, ממילא בעט מען זיך טאקע

מ'בעט אין די ווארימע תפילות, ס'זענען אמאל געוועהן צדיקים

וואס האבן געקענט מעורר זיין, מ'דארף דאך האבן, זייט פאר

יאר איז נעבעך דא מענטשען וואס היי יאר זענען שוין מער

נישטא מיט אונז ]דא[ היינט, אבער אין די הייליגע טעג, שטייט,

י קומען יא דא, זיין מיט אונז, אין די אלע אבות אין אלע אז זי

צדיקים בגנזי מרומים, ראש השנה יום הקדוש אין די אלע טעג,

סוכות זענען דאך די פרייליכע טעג וואס מ'פירט אן עבודה,

הושענא רבה האט דאך א שילוב האט מען געזעהן ביי צדיקים,

פון ביידע יראה און אהבה צוזאמען.

מען טאקע הראנו ד' חסדך, רבש"ע שיק אונז שוין א בעט

חסד, בני חיי מזוני רויחי, שיק די פרנסה פאר יודישע קינדער,

, שמחות מיט אזוי ווי ס'דארף צוזיין מיט אלע מיני רפואות

נחת, און הרחבת הדעת.

מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, איז דען דא אזא יודישע

מין הייליגע פאלק, וואס דינט פאלק, האסטו באשעפער אזא

דיך מיט אזא מין ליבשאפט, און מיט אזא מין שמחה, מ'נעמט

דער לולב אין דער אתרוג, און דער הושענות, יודען זענען מהדר

רת נפש, מיט און דער מצוה פון סוכה, מ'זיצט מיט אזא מין מסי

אזא מין פרייליכקייט.

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ יג ~

ויפ אינדערפרי, באהויפט הושענא רבה ביינאכט, מ'שטייט א

מ'דינט דער אייבערשטער, ב"ה דא אין ביהמ"ד אויך, מיר האבן

זיך שוין אויפגעארבעט, מ'האט נאך צייט אביסעל צו דינען דער

אויבערשטער, מ'פאר ברענגט אזא שיינעם הושענא רבה,

זאל דאס די רבש"ע שוין צו מ'איילט זיך נישט, בעט מען,

זיין אויפ יודישע קינדער.מ'דארף דאך מלמד זכות , קוקען

ממילא הושענא רבה, זאל אונז די רבש"ע שוין געבען א

גרויסע הילף, ס'דא שונאים מחוץ ומבפנים, די אוה"ע, איין

שעפסלע דאס יודישע פאלק ווילן זיי נישט לאזן לעבן אויפ דער

וועלט, מ'האמיר אינערלעכער שונאים, אויסערלעכיער שונאים

ץ, אבער אונז ווערן נישט נתפעל, עבו"ר, די אלע אויפן כד האר

רבש"ע זאל זיי שוין אלע מעביר זיין, זאלן נישט חלילה וחס

אויפ יודישע קינדער, בכלל ובפרט. האבן שליטה

פנה נא להושיעי, דער רבש"ע זאל ווייזען זיין פנים, זיין

געטליכע השגחה, אויפ א אופן, אויפ א ברייטע אופן, מ'זאל

ווערען, מיט א גליקליך מיט א הצלחה'דיגע יאר, געהאלפען

רפואות און ישועות, און מיט דער בנין בית דוד, עלינו ועל כל

ישראל אמן.

* * *

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ יד ~

אמרים קצרים שנשמעו בעת אמירת ההושענות

ק"ז לפ"תשמשנת

דמקודם צריכין נא הר המוריה וגו' והר יראה וכו'.הושע

יכול רי'ה, ואח"כ למסירת נפש כעקידה שהיה על ההר המו

להיות והר יראה.

*

דארט ווי ס'דא לינת הצדק וגו' מכון לשבתך וכו'. הושענא

קייט דאס איז א הכנה צום מכון לשבתך,גירעכטיג

*

,ויל"פ הסמיכות הושענא למען מלכותך וגו' למען נצחך.

דאם הקב"ה בעצמו משפיע לנו כל הברכות וכל טוב בעדנו, אז

יהיה הברכה נצחיות ויהיה דב המתקיים לעד, משא"כ אם

ינו משפיע לנו ע"י שליח אז אינו נצחיות יען כי השליח ג"כ א

נצחי.

ובזה יובן הסמיכות, הושענא למען מלכות"ך, ר"ל אם

צמו, אז למען ישפיע עלינו כל השפעות טובות ע"י הקב"ה בע

נצח"ך, ר"ל יהיה כל השפעות והברכות דבר המתקיים לעד,

ויה"ר שישפיע עלינו כל טוב, ויבנה ביהמ"ק השלישי ב"ב אמן.

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ טו ~

ונל"פ הסמיכות, ושענא לינת הצדק וגו' מכון לשבתך.ה

עפ"י דאיתא )תנחומא משפטים ה'( אם יש דין למטה אין דין

י התורה בדרך הישר למעלה, דאם מורין הוראה כדבעי עפ"

והטוב, ונושא ונותן באמונה, אז עי"ז אין דין למעלה, ולא יהיה

ח"ו קטרוג לעילא עלינו, ויהיו נשפעין ברחמים וחסדים טובים,

ועי"ז יש מקום שישרה שכינתו בתוכינו, וזהו, הושענא לינ"ת

הצד"ק, ר"ל דאם הולכין בדרך הישר והטוב ופוסקין הלכות

רה ונושא ונותן בצדק וביושר, עי"ז מכו"ן פסוקות עפ"י תו

לשבת"ך, מכין מקום שישרה שכינה בתוכינו, ויושפע עלינו מכל

טוב, כיה"ר אמן.

*

ויל"פ עפ"י מה שענא רצוף אהבה וגו' שכינת כבודך.הו

שפירש רש"י בפרשתינו )וזאת הברכה( עה"פ )דברים ל"ג ה'(

י בהתאסף, ויהי בשורין מלך בהתאסף ראשי עם, ופירש רש"

בהתאספם יחד באגודה אחת ושלום ביניהם הוא מלך ולא

כשיש מחלוקת ביניהם, ע"כ. המורם מזה דעי"ז שכלל ישראל

כשיש פירוד הם באחדות עי"ז משרה שכינתו בתוכינו משא"כ

ומחלוקת.

, ר"ל אם היה אהבה בין איש 'הולפי"ז יובן, 'רצוף אהב

, דהיינו 'ך'שכינת כבודאחדות ובלב שלום, עי"ז נזכה לרעהו ב

שעי"ז נזכה שישרה שכינתו בתוכינו.

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ טז ~

ויל"פ כידוע כמו שיש בין אב הושענא חבוקה ודבוקה בך.

לבנו ובין איש לאשתו דין חיבוק ונישוק, ואז שורה האהבה

הגמורה ולא נמצא כדוגמתו, כן יש כביכול בין עם ישראל

נשיקות פיהו, להקב"ה, וכדכתיב בשיר השירים )א' ב'( ישקינו מ

ופירש רשיז"ל לפי שיש מקומות שנושקין על גב היד ועל הכתף,

שון, כחתן אך אני מתאוה ושוקקת להיותו נוהג עמי כמנהג הרא

והאיך אנו יכולין כביכול להראות אל כלה, פה אל פה, ע"כ.

אהבה גמורה להשי"ת, הוא אלא עי"ז ששומרין התורה והולכין

ומתדבקין במצותיו ועובדין אותו ומתנהגין עפ"י דרך התורה,

בשמחה רבה ובטוב לב, עי"ז כביכול יכולין להכיר ולהראות

אותות אהבה גמורה וכביכול היינו מחבקין ומנשקין השי"ת,

, שישלח לנו השפעות 'ך'חבוקה ודבוקה ב הושענה וזה

טובות בזכות חבוקה ודבוקה בך, שאנו עוסקים במלאכת שמים

לב ובאהבה שאין לו תמורה, וזהו בשמחה וברצון ובטוב

הושענא טוענת עלך וגו' יחידה ליחדך, שאנו מייחדים עמך

כביכול, ובזה הזכות ישפיע עלינו כל טוב.

*

וגו' שואגים וגו' תמוכים עליך.הושענא רשומים בשמך

ויל"פ הסמיכות.

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ יז ~

עפ"י הידוע דאא"ז הרה"ק הבעל אך פרי תבואה והנראה

רת הילד לפני הברית איזה שם ליתן לו, זי"ע היה מכיר על צו

וכהיום שאין אנחנו זוכין לזה עכ"פ ידוע דהשם הנותן לילד הוא

בסייעתא דשמיא, וכעין רוח הקודש. נביאה קטנה והוא

, ר"ל שאנו 'ךמתפללין הושענא 'רשומים בשמולכן אנו

רשום בשמך וכדאומרים )בפיוט יום ליבשה( כי לשמך המה

שואגי"ם להקב"ה, תמוכי"ם עלי"ך שאנו סומכין נימולים, ולכן

עליך שיעזור וישפע עלינו רפואות וישועת וכל טוב, אמן.

*

ויש לפרש יך נשמעות וגו' נותן תשועות וכו'.הושענא מפ

הסמיכות כידוע מה דאיתא בספה"ק דאם היה הקב"ה בעצמו

נותן התורה היה מתקיים לעד ולנצח, וכן הגאולה אם הקב"ה

בעצמו היתה גאולה נצחיות, משא"כ עכשיו שלא היה נותן

התורה כי אם ע"י שליח וכן הגאולה לא היו כי אם ע"י שליח

קיים לעד,לא הם נצחיות יען כי השליח אינו נצחיות ו

ולפי"ז יובן מפיך נשמעות, ר"ל דאם היה ע"י הקב"ה בעצמו

שהוא נצחי וקיים לעד, נותן תשועות, ר"ל כל הישועות ונפלאות

היו נצחיות ומתקיים לעד, ויעזור השי"ת שימלא ד' כל

.משאלותינו, אמן

*

י' גליון – א"שליט מליסקא ר"אדמו מרן ק"כ מאת – הישר אמרי קונטרס

~ יח ~

ונראה י יהושיעי וגו' האל המושיעי וכו'.הושענא דלותי ול

במדת הענוה אז הקב"ה יושיענו משא"כ אם לומר דאם אוחזין

הולכין בגסות הרוח, וז"ש דלותי ולי יהושיע ר"ל דאם אוחזין

.יעזור השי"ת, אמן -במדת ענוה, אז האל הושיעי

* * *