הפקולטה לארכיטקטורה ולבינוי ערים -הטכניון

מקום בזמן – אפקהוילה ב באדריכלות הישראלית" מקום" האופי המשתנה של

חיבור במסגרת הקורס

"20-אדריכלות בישראל במאה ה" שיפטן-אלונה נצן' דר: מרצה

שלי גוגנהיים' אדר: מנחה

. ז.תדקלה שחר : מגישים 034839373. ז.ת עילם טייכר

ע"תש, סמסטר אביב חיפה, 2010יולי

תל אביב , שכונת אפקה, שילד בבנייהרוט-בית בת שבע דה יצחק דנציגר: אדריכל נוף כרמי-מלצר-כרמי: אדריכלים

באדיבות ארכיון רם כרמי, 1692-3, צלם לא ידוע

1

תוכן עניינים

2' עמ.................................................................................................................... הקדמה

4' עמ..................................................על המתכננים ועל התקופה": יםאפור"ל" ניםלב"מ -מבוא

7' עמ..............שינוי הקשר שבין המבנה וסביבתו במהלך תהליך התכנון: סימון הטריטוריה –' פרק א

13' עמ...........................השפעות זרות על דרך החוויה של המקום הישראלי: כניסה ותנועה –' פרק ב

11' עמ.............................................שבחוץ" המקום"שבפנים ו" המקום"בין : צורה ותוכן –' פרק ג

23' עמ.................................................................הברוטליזם כיוצר של מקום: חומריות –' פרק ד

27'עמ...........................................הישראלישל המקום על הדינמיות :"שינויים ותוספות" - סיכום

26 'עמ..........................................................................................................רשימת נספחים

30' עמ...............................................................................................................ביבליוגרפיה

2

הקדמה

באדריכלות הישראלית" המקום"

אנו " .ולהופכו לעם ככל הגוייםליצור לו בית לאומי , לחבר מחדש בין העם היהודי ובין ארצו התנועה הציונית שואפת

כלומר לאדריכלות , והכוונה היא שלבנייה הפיזית של הארץ, אומר שירו של רבינא ,"באנו ארצה לבנות ולהבנות בה

לאדריכלות השפעה ש הסיבה לכך היא. ת אלו וחידוש הקשר בין העם והארץחשוב בהגשמת מטרותפקיד , הציונית

. להעברת רעיונות ומסרים, ולכן קל לתפיסה, ובנוסף היא כלי מוחשי, ישירה על המרחב הפיזי של האדם

לא הצליחה ו, לא עמדה האדריכלות הישראלית במשימה זו, בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה, לדעת רבים

מסביר רם כרמי מדוע , "ערכים אנושיים בארכיטקטורה עירונית", במאמרו . 1ליצור חיבור אמיתי בין היהודים וארצם

אינן די נהירות ' בית'המשמעויות והאיכויות הטמונות במונח ": בהיבט זה' 60-וה' 50-נכשלה אדריכלות שנות הלדעתו

שאליו התכוונו חוזי ' הבית'. יומיות דחופות-קיעים בפתרון בעיות יוםולכן אינן משתקפות במאמצים שאנו מש, לנו

, מבטא יותר מאשר רק את התחום הצר של הדירה הפרטית' בית'המונח . 'לפתרונות דיור, 'מבלי משים, המדינה הפך

עומס המאמצים והלחץ לספק פתרון למאות אלפי , לטענתו "...המיידית את ההשתייכות לסביבהאלא הוא מבטא גם

מנע מהאדריכלים הישראלים לראות את הצדדים הלאו דווקא פונקציונאליים , העולים שהגיעו לארץ עם קום המדינה

תחושת גם את ושמאפשרת , "מקום"ולכן הם לא הצליחו לייצר חוויה ארכיטקטונית רגשית היוצרת , של התכנון

. 2יבור אליווהח שייכותה

שנה 15 , כנון ביתה של בת שבע דה רוטשילדת. הבית הפרטי, כנון היחידה הקטנהבת, כרמיעל פי , חוויה זו מתחילה

ליצור באדריכלות שאחרי הקמת המדינה הראשונים מהניסיונות לאחד הוא ביטוי ,"ערכים אנושיים"לפני שפורסם

ושתכנונו מחבר בין האדם , נבנה שבה מהסביבה נובע שאופיו, רגשיתבעל משמעות חלל כלומר ,כזה" מקום"בבית פרטי

. וסביבתו

שאלת המחקר

רם כרמי פיתח שפה שלמה של מונחים ועקרונות שנגעו בדרך שבה יש לתכנן מגורים , בשנים שלאחר בניית הווילה

ניסה להנחיל לכלל האדריכלות ' 70-ות השבהיותו האדריכל הראשי במשרד השיכון בשנ, אידיאולוגיה כוללת, בישראל

התכנון . תהיה לנו הזדמנות להבחין באחד השלבים הראשונים בפיתוח שפה זו, דרך סיפורה של הווילה באפקה. בישראל

וביחד עם האמן , דב, אחד משיתופי הפעולה האחרונה בין רם כרמי ואביו, כרמי-מלצר-נעשה על ידי משרד כרמי

גם יצחק דנציגר עסק לאורך כל שנות עבודתו ביצירת . שהיה אחראי על הפיתוח הסביבתי, ציגרואדריכל הנוף יצחק דנ

ולהציג את , בחרנו לבחון מזווית זו את התכנון, לפיכך. ובקשר שבין החוויה האישית והלאומית, בנוף מתוכנן" המקום"

. רוטשילד-בווילה דה" מקום"הדרכים שבהם כרמי ודנציגר יצרו

ומה נובע , מה ממאפיינים אלו ייחודי: ישראלי" מקום"ניתוח התכנון של הוילה נשאל מה מאפיין תכנון של באמצעות

באיזו מידה ? מה תרם כל אחד מהמתכננים להגדרה של חלל בעל משמעות בבית? מתקדימים שאינם בהכרח מקומיים

? הפכו הרעיונות שלהם למאפיינים מובהקים של בית או מקום ישראלי

עד כמה הגדרות , לכל אורך העבודה נבחןולכן , השתנתה עם השנים, "מקום"שההגדרה האדריכלית ל, ערתנו היאהש

. מידת הרלוונטיות שלהן ביחס לממד זה מהאלו הן תולדה של הזמן בו תוכנן הבית ו

ועל אופי , הקשר שלו לסביבה, שילמד על מיקומו, נערוך במהלך העבודה מעין סיור בבית, כדי להסביר את נקודת מבטנו

ונסביר כיצד נושאים , ובין האופי של שטחי החוץ שלו, נשווה בין האופי הבנוי של הבית. החללים והפונקציות שהיו בו

". מקום"ה תכנוניים כמו תנועה וחומרים שימשו ליצירת חווית

1טוען שזה ' גורביץ. 11 -9' עמ, "('גורביץ: "להלן) 4אלפיים : בתוך, ("לקאת אנתרופולוגיה ישראלית)על המקום ",(1991)זלי גורביץ וגדעון ארן

, 20 -המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה( 1998)אבא אלחנני :וגם. ולא רק של האדריכלות שלהכשל של הציונות בכלל וגם , ל לאחר מלחמת העולם השנייה"אלחנני מסביר זאת כבעיה כוללת באדריכלות הסגנון הבינ. 8-9' עמ, "(אלחנני:"להלן)ל "ט הו"משהב

כי , שמציינת, 139-142' עמ, ("שיפטן-נצן: "להלן) 30אלפיים בתוך, "תפיסת המקום בירושלים – להלאים ולהעלים", (2006)שיפטן -אלונה ניצן . טען נגד אדריכלות השיכונים שלא הצליחה לייצר זהות ושייכות עבור מגוון העולים דור הבנים באדריכלות הישראלית

2ההדגשה , 328' עמ"( ערכים אנושיים: "להלן), משרד השיכון, 1677בונה ישראל , "ערכים אנושיים בארכיטקטורה עירונית", (1977)רם כרמי

.בטקסט היא שלנו

3

הבית הישראלי

פרס ישראל )כרמי רם , (1957, פרס ישראל לאדריכלות)דב כרמי : הווילה תוכננה על ידי שלושה חתני פרס ישראל

עולה חדשה , והיא הוזמנה על ידי בת שבע דה רוטשילד, (1968פרס ישראל לפיסול )יצחק דנציגר ו (2002לאדריכלות

רוטשילד -דה(. 1989, כלת פרס ישראל לתרומה מיוחדת לחברה הישראלית), ורסמתמצרפת ובת למשפחת רוטשילד המפ

. כפי שניווכח בהמשך, ולטעמה האישי הייתה כנראה השפעה על התכנון, הייתה מעורה בקהילה האמנותית בארץ

של אליטת הפך בית זה למקום המפגש , עם השנים: סיפורו של הבית מלמד רבות על אדריכלות הארץ שבה הוא נבנה

-לאחר מותה ללא ילדים של בת שבע דה. שהייתה מתכנסת בחודשי הקיץ לפיקניק בחצר, הממון והשלטון הישראלית

בשתי וילות שהרס אותו ואת גן הפסלים של דנציגר והחליף אותם , נרכש הבית על ידי יזם הייטק, 1999 -רוטשילד ב

אלא גם לביטוי של חילופי דורות באליטה , דורות באדריכלות כך הפך הבית לביטוי לא רק של חילופי. ממדים רחבות

.אנו מקווים שעבודה זו תהווה גם כלי לתיעודו, שהבית כבר אינו קיים משום. 3הישראלית

במבוא ובפרק הראשון לעבודה נסביר כיצד מורגשים בתהליך תכנון הבית חילופי דורות בין שני גיבורים ראשיים

ניתוח השינוי נעשה תוך השוואת . רם, ובין בנו, שנפטר במהלך תכנון הווילה, דב כרמי, ין אבב: באדריכלות הישראלית

-מלצר-השוואה לתכנון וילות נוספות של משרד כרמי, התכניות שהוגשו לעיריית תל אביב לפני ואחרי מותו של כרמי

.4וראיון שקיימנו עם רם כרמי, כרמי באותן שנים

ח השפה הבסיס לפיתו שיצרו אתננסה להבחין בעקרונות , באמצעות השוואה המאפיינים שנשארו מתכנון הדור הקודם

. כפי שמשתקף בתהליך התכנון, השתנו בעת חילופי המשמרות "מקום ישראלי"ולבחון אילו סממנים של , של רם כרמי

.בעיקר נתמקד בחיבור של הבית לסביבתו ולקרקע

החיבור שבין תכנון המבנה ובין . תוך השוואת החוץ והפנים שלו, התנועה והפונקציונאליות של הבית נבחן את, בהמשך

ונבע מההזדמנות שסיפק גודלו של המגרש בו נבנה הבית ומההחלטה , תכנון שטחי החוץ של הבית היה חריג לתקופתו

המשותפת מול התוכן האישי שהביא כל אחד נבחן את התוצר של העבודה (. דנציגר)הייחודית לשתף בתכנון אדריכל נוף

. ובעיקר את החידושים שנוצרו משיתוף הפעולה התקדימי, מהמתכננים

. בבית ובגן" מקום"ונסביר את המשמעות שלהם ליצירת תחושת , נתמקד בחומרים שבהם נבנתה הווילה, בפרק האחרון

במהלך המחקר מצאנו . ן הבולט ביותר של הביתהחומר הוא אולי המאפיי, כפי שיראו אמצעי הייצוג לאורך העבודה

פירוט . ופירוט של כל עץ ושיח שנשתלו בגן, לחומרי הגמר של רהיטים בביתאפילו תכניות מפורטות שכללו התייחסות

. כפי שנראה בהמשך, זה מעיד על החשיבות של השימוש בחומר בתהליך התכנון

תודות

בתוך זמן קצר מהרגע בו פנינו אליו לראשונה כבר : רם כרמי על נכונותו הגדולה לסייע לנו' אנו מעוניינים להודות לפרופ

אלא גם הסברים על , שכללה לא רק מידע על הבית, ובמשך כמה שעות במחיצתו זכינו להרצאה, תואמה לנו פגישה איתו

. ואינספור סיפורים פיקנטיים, אדריכלות ישראלית, אדריכלות

שסייע לנו לאתר ולתעד , הקצה לטובתנו עובד למשך יום שלם, שר לנו גישה חופשית לארכיון משפחתוכרמי איפ' פרופ

שסייעו , מלמד-ולעובדי משרד עדה כרמי, ועל כך גם תודה לדפנה ולבויאן ממשרדו, את תיק התכניות של הבית בארכיון

במהלכו זכינו להיתקל בסקיצות , לכשעצמו החיפוש בארכיון היה חוויה. בתיאום החיפוש בארכיון ובהעתקת החומרים

תכנון פרויקטים מפורסמים ושרטוטים ידניים ראשונים מתהליך של דב כרמי מההצעה לתחרות תכנון היכל התרבות

. אחרים של המשרד

עומר סיפק לנו פרשנות ' פרופ. מרדכי עומר על השיחה המרתקת בנושא עבודתו של יצחק דנציגר' תודה גם לפרופ

. שבלעדיה היינו מתקשים להבין את עומק היצירה של דנציגר, טת על תכנון הגןמפור

3 ". מצב המגרש כיום" – 1' וגם נספח מס"( זנדברג: "להלן) 21/10/2004 ,"הארץ", ביתה של הברונית נמחק, אסתר זנדברג 4 "(.כרמישיחה עם : "להלן) 28/3/10, הרצליה, שיחה עם רם כרמי, 9' נספח מס

4

"אפורים"ל" לבנים"מ -מבוא על המתכננים ועל התקופה

כרמיישראל של ראשית שנות . מתכנן בית בתל אביב לעולה חדשה מצרפת, דב כרמי, זוכה פרס ישראל הראשון לאדריכלות

התקופה מתחילים להשפיע על אופי אבל אופי הדור הצעיר ו, וכך גם האדריכלות שלהעדיין מאופקת וצנועה ' 60-ה

וגם של 5'40-וה' 30-בתל אביב של שנות ה" הלבנה"אחד האדריכלים הבולטים של האדריכלות , כרמי ו שלמשרד

.סתבית ההסתדרות והכנ, שעסק אז בתכנון אייקונים לאומיים כמו היכל התרבות, תקופת ראשית המדינה

המשרד ; ניתן לראות שינוי באווירה, לארץ AA-חזר מלימודיו ב, רם, בפרויקטים שעושה המשרד מאז שבנו של דב

; צורתם וחומריותם, החל עוסק ב פרויקטים נועזים יותר בגודלם, שהיה ידוע בבנייניו הצנועים בתקופתו של האב

של רם כרמי" טמפרמנט"מבנים אלו היו ביטוי ראשוני ל, נילפי אלחנ. בבטון חשוף, ולעיתים גס, בכולם נעשה שימוש רב

. 6'תחילתה של אדריכלות אישית'חריגותם בנוף מבטאת -ולהשפעתו על הרוח המשתנה במשרד

וכפי , רוטשילד אך השינוי שעבר על המשרד אותה תקופה-לאביו היה חלק בתכנון בית דה, על פי עדותו של רם כרמי

, פטירתו של דב כרמי שלושה חודשים לאחר הגשת התכניות הראשונות של הבית לעיריית תל אביב, שנראה בהמשך

ניסיון , ומרמזים על חלקו המשמעותי יותר של רם כרמי בתכנון הווילה, הובילו לשינויים משמעותיים שנעשו בתכנון

בחומריות , פנים בבית-שר שבין חוץחילופים אלו מורגשים בק. מוקדם לביטוי אישי וחדשני בקנה מידה של בית פרטי

.7ובדוגמאות נוספות שיובאו בהמשך, באחיזה שלו בקרקע, של הבית

ברוטאליזם' 40-בסוף שנות ה: שינוי הדורות במשרד כרמי באים על רקע תקופת שינויים באדריכלות המודרנית ברחבי העולם

, "הלבנה"ביטאה התרחקות מהאדריכלות הש" יחידת המגורים"בנה לה קורבוזייה את ' 50-ובתחילת שנות ה

, סגנון חדש. CIAMפירקו את Team-xשאר חברי ויחד עם, באנגליה Hunstanton Schoolסונים בנו את 'הסמית

בכל . ומרגש בחומר גולמיוהעדיף שימוש , קרא תיגר על המודרניזם הגבוה ועל הניכור והאחידות שיצר, "ברוטאליזם"

. 8"הלבן"והעדיפו אותו על פני ההיגיון האוניברסאלי , "האפור", ים את המקומי והאותנטיהעולם חיפשו האדריכל

כרמי הגיע . עשה רם כרמי את לימודי הארכיטקטורה שלו, שחלק גדול ממנה התרחש באנגליה, באווירה תוססת זו

כשהגעתי": 9והוא מספר', וןתכנית שר'אחרי שלדבריו כבר הספיק להתרשם ולהתאכזב מהבנייה של , 1952 -ללונדון ב

ובשבילם, חדש עולם יבנו שהם שחשבו אידיאליסטים, השנייה העולם במלחמת שנלחמו אנשים היו הבוגרים ....לשם

וילה על מדברים אם (...המאוחר)קורבוזייה -ללה עבר כבר שלי הדור ...רוהה-דה ואן מיס היה לו שסגדו הגדול המורה

אבל, קורבוזייה-לה את שהכרתי נגיד בואי ...'אול'מייסון ז'...החמישים בשנות בנה קורבוזייה-שלה וילה, רוטשילד דה

שתביא האדריכלות מהחלום להשתחרר התחיל קורבוזייה שלה תקופה זו. הזאת הווילה זו בלב לי שפגע מה

בהמשך ...."הנוף את שמקלקלים שלנו השיכונים את הכרתי וכבר ,הזה מהעסק כבר באתי ...ואני... המודרניסטית

. על תכנון הבית( המוקדם והמאוחר)נראה דוגמאות נוספות להשפעות של לה קורבוזייה

5' עמ, "(סמוק:"להלן), ל"ט הו"קרן תל אביב לפיתוח ומשהב, ל בתל אביב"אדריכלות הסגנון הבינ –בתים מהחול , (1994)סמוק -ניצה מצגר

רם כרמי הגדיר זאת . למרות ששייך לדור זה, מובהק" מודרניסט לבן"שניהם מציינים שדב כרמי אינו , גם סמוק וגם בשיחה עם רם כרמי. 54 (. 1' עמ, שיחה עם כרמי" )אבל הלבן שהוא בנה היה הטוב ביותר, "לבן"הוא לא בנה הרבה : "בשיחה איתנו

6-בית הדר"וב, היה מגדל גבוה ושונה בצורתו מהמרקם של מרכז תל אביב" אל-בית אל"', בניין שהוא רחוב'נעשה ניסיון לתכנן " מרכז הנגב"ב

. 99-101' עמ, אלחנני, שוניםפורק בניין משרדים לכמה נפחים " דפנה7 . 1-2' עמ, "שיחה עם כרמי"להלן , 28/3/10, הרצליה, שיחה עם רם כרמי 2' נספח מס 8 . 720-721' עמ, "(רוטברד:"להלן( )2007)בבל , אדריכלות קונקרטית –אברהם יסקי , (2007)שרון רוטברד 9 . 4' עמ, שיחה עם כרמי

5

כשאבק הבנייה מסביב לשיכוני ": בדיוק ברגע הנכון"הברוטאליזם הגיע אלינו , 10לפי כרמי וחוקרים אחרים, למעשה

רחוק מלספק חיבור רגשי בין העם ובין , מנוכר ומונוטוני, ןונגלה מחזה מודרניסטי לב, עיירות הפיתוח התחיל לשקוע

שידר כנות , הזול והמחוספס, הבטון האפור והחשוף, באותו רגע. הייתה אמור לספקהציונית כפי שהאדריכלות , ארצו

של " בית לאומי", וחיפשו דרך ליצירת מקום אנושי וחוויתי ,שהתאכזבו מהשיכונים, לאדריכלים הישראלים הצעירים

. ממש

בתחילת תהליך "הלבן"בן הדור , פטירתו של דב כרמי .וילה דה רוטשילד תוכננה בשנים הראשונות של ניסיונות אלו

לנסות לבנות בית פרטי ושנים ת צעד קדימה את הניסיונות של אותןאפשרו לקח, המיוחד של הלקוחה יההתכנון ואופי

.ברוח הברוטאליזם ,ישראלי מסוג שונה

הלקוחהנט 'ז, ופיתחה קשר קרוב ומיוחד עם רקדנית אחרת, היא הייתה רקדנית. '60-בתחילת שנות ה דה רוטשילד עלתה לארץ

הקשר בינה , לפי רם כרמי. 11"בת דור"ואחר כך את בית הספר ולהקת , "בת שבע"הקימו את להקמת יויחד; אורדמן

הוא מסביר כיצד קיבלו את , "לי היה אבא", בית פרטיים ביו כמתכנן איכותי שלובין המשרד נוצר בזכות הפרסום של א

שנבנתה במימון משפחת רוטשילד או , יכול להיות שהכירה אותם גם בגלל מעורבות המשרד בתכנון הכנסת. 12העבודה

מומן על ידי קרן מיוחדת 1957 -שהמחקר לקראת תכנונו ב, בבאר שבע" שיכון לדוגמא"ויקט במהלך העבודה על פר

.13דה רוטשילדעל ידי בת שהוקמה

אישה צנועה שמחליטה מסיבות , בת למשפחת נדבנים עשירה ומפורסמת: במובנים רבים היא דמות הישראלי היפה

פועלה החברתי אף הביא לה ;זמנה וכספה בקידום התרבות העבריתולהשקיע את , לבנות בה בית, ציוניות לעלות לארץ

. כפי שנראה בפרק הבא, התבטא גם בתכנון הבית, אף המסתגרואולי , אופייה הצנוע. את פרס ישראל

במקוריות , אולי, הגדול באתגרים טמון: "במאמר בנושא עיצוב היא מסבירה את ראייתה על עתיד האמנות הישראלית

, אם תוכל החרושת לשתף פעולה עם הטובים מקרב האמנים: כך ייעשה השוק המקומי מקור להשראה ...העיצוב

14..."שרק בה מותנית הצלחתה, אז תוכל האומנות הישראלית להפגין מקוריות יוצרת, והאדריכליםהאומנים

עדותו של רם כרמי יחד עם , מבטאת במאמרשהיא למקוריות רצון רוטשילד בתרבות הישראלית וה-המעורבות של דה

בישראל תקופהם פרטיים אחרים שנבנו באותה בתיבחינת , ומנגד, 15על השיקולים בעיצוב הפרוגראמה והחומרים בבית

ועל כך נרחיב , כי פרופיל הלקוחה איפשר את החדשנות בתכנון, מובילים למסקנה הלא מפתיעה, 16בסגנון שמרני יותר

. בפרקים הבאים

רק בגלל עולם הדימויים של במקום הזה לא נבחר , "מקום ישראלי"נראה לנו שהברוטאליזם כדרך מועדפת ליצירת

אשת העולם "אולי אפילו דווקא בגלל היותה , רצונות הלקוחה הספציפיתממש גם בגלל אלא שהוא הת, דריכל צעירא

. "הגדול

17דנציגר, דנציגר נולד בברלין. 1968זוכה פרס ישראל לשנת , יצחק דנציגר היה אמן ואדריכל נוף,"נסיך האמנות הישראלית"

ביטוי אחר לחפש וכשחזר ארצה הקים סטודיו והחל, האומנותית באירופההוא רכש את השכלתו . ועלה לארץ בילדותו

כתוצאה מחיפוש . מערביות אוונגרד תנועות עם מזרחיות מסורות נפגשות שבה, פלשתינה - חי הוא שבו למקום פיסולי

10 . 513 -451' עמ, וגם לפי רוטברד, 60-87' עמ, "(אדריכלות לירית:"להלן)משרד הביטחון הוצאה לאור , יתאדריכלות ליר, (2001)רם כרמי 11 : באתר האינטרנט, אנציקלופדיית האישה היהודית, "בת שבע דה רוטשילד"( עורכת)רות אשל

de-bethsabee-http://jwa.org/encyclopedia/article/rothschild. 12 . 1' עמ, שיחה עם כרמי 13 http://www.knesset.gov.il/building/architecture/heb/main.htm ,(דב כרמי בכנסת": להלן") , 529' עמ, רוטברדוגם . 14עיצוב המוצר , בניין ערים, רבעון לאדריכלות –תווי , (עורך)אצל אבא אלחנני ,"אמנות ועיצוב המוצר בישראל", (1966)בת שבע דה רוטשילד

. 2והאמנויות הפלסטיות 15 .1-6' עמ, שיחה עם כרמי 16שנבנה באותה , בית ליפסון של יסקי, לדוגמא, יליקאט חשוף ועדין יותרנבנו בס', ברוטאליסטים'גם כשהגדירו את עצמם , בתים פרטיים אלו

עבור לקוח , כרמי-מלצר-כרמי, או בתים שנבנו במקביל על ידי אותו משרד, 330-331' עמ, אצל רוטברד. '60-שנות ה, ובאותן שנים, אפקה, שכונה .60-87, אדריכלות לירית, שונה

17שיחה עם ", "זנדברג"וכן , "(עומר:"להלן)מוזיאון תל אביב לאמנות , יצחק דנציגר, (1996)מרדכי עומר המידע על דנציגר בפרק זה מתבסס על

"(. שיחה עם עומר:"להלן) 1/7/2010, תל אביב, ושיחה עם מרדכי עומר" רם כרמי

6

ישראל אך קשורה עמוקות לארץ , שמבטא דמות שאינה בהכרח יהודית, (1937) "נמרוד"זה יצר את פסלו המפורסם

נושא .ופולקלור פולחנים, הגז חג כגון אירועים ונושאי נוף ברישומי הרבה התעסק גם מכן שלאחר בשנים. הכנענית

. עבודתו שנות כל במהלך כפייתית בצורה חוזר והקורבן הפולחן

, נסע ללונדון ללמוד אדריכלות נוף' 50-בתחילת שנות ה: הובילו אותו להעמיק בלימודיו, ההשפעה של יצירותיו על הנוף

, הפיסולית עבודתו של ישיר כהמשך ראה הסביבתי התכנון את. AA -ופגש שם את רם כרמי שהיה בעצמו סטודנט ב

פרויקטים לתכנון הוביל הוא לסביבתו האדם בין הפגועה היחסים מערכת את ולפייס לשקם יש כי תחושה ומתוך

.ותרבות אקולוגיה, םאתרי שיקום המשלבים סביבתיים

. לימד עיצוב בטכניון ועסק בין היתר בפרויקט שיקום מחצבת נשר וואדי ובוסתן כיאט ביחד עם תלמידיו 1955משנת

. נהרג בתאונת דרכים 1977בשנת

פסליו ומעטים , בבית בת שבע דה רוטשילד הינה בין עבודות הנוף היחידות שלו שהוצאו לפועלעבודתו של דנציגר על הגן

והמשיכו את העבודה בווילה דה , רם כרמי ודנציגר עבדו קודם לכן על ווילה קליר .אשר מוצגים במרחב הציבורי

לפי דברי . ונראה לכך דוגמאות בהמשך, הבריכה ופיתוח השטח היו גדולים יותר, בה משקלם היחסי של הגן, רוטשילד

לא עבד גם אך הוא ,מצד אחד כיוון שהייתה לו תעודת מתכנן נוףמ, הוא הזמין את דנציגר לעבוד עימו על הווילה, כרמי

. כלומר עבד בצורה רגשית יותר, "אקדמאית"בצורה

והעובדה שהיה כאמור אחד העבודות הבודדות של , פיסוליים ונופיים, הגן המיוחד ששילב אלמנטים פונקציונאליים

ניסיונות לשמר את עבודות הבטון והפיסול שלו לפני . ולא סייעו לשימור, דנציגר שמומשו לכדי קנה מידה אדריכלי

בסיור שערכנו לאחרונה , עם זאת. אף כי ניתן אולי היה להעתיקם למוזיאון תל אביב, כשלו, 2004שנהרס הבית בשנת

. השרידים היחידים לעבודה המשותפת של כרמי ודנציגר היו עצי האורן ששתל בשולי המגרש, במקום

רוטשילד-ובת שבע דה( מימין)נט אורדמן 'ז

(1937)נמרוד , פסלו המפורסם ביותר, ומשמאל יצחק דנציגר

בית המשפט העליון, רם כרמי (1992, מלמד-בשיתוף עם עדה כרמי)

(1954)בית איילה זקס , דב כרמי

7

סימון הטריטוריה –' פרק א במהלך תהליך התכנון שינוי הקשר שבין המבנה וסביבתו

מיקום

2010, מתוך אתר עיריית תל אביב GISמפות

מעידה על גודל , 7/2/6218 -שהוגש לאישור עיריית תל אביב ב, בקובץ התכניות הראשון( למטה משמאל)תכנית הסביבה

המגרש חריג גם . והוא מוקם בקצה רחוב שמיר, היקף המגרש היה שלושה דונם. המגרש ביחס למגרשים אחרים בשכונה 19. חולק לשניים ונבנו עליו שתי וילות נפרדות הוא, 2004ולאחר שהבית נהרס בשנת , ביחס למצב כיום בשכונה

תכנית סביבה .שמדרום אליו נמצאת אוניברסיטת תל אביב , קין'וב קלצהוא מה שהיום רח, "רחוב בעתיד"הרחוב שמוגדר אלא גם ישב על קו גובה שהפך אותו לאחד , בקצה הרחוב ובקצה השכונה, נוספת מראה שהבית לא רק מוקם בקצה המגרש

20. הבתים הגבוהים בסביבתו והוסיף לתחושת ההתבדלות שלו

18 "(. גרסת התכניות הראשונה":להלן), לפני מותו של דב כרמי, 1/1962 -תכניות שהוגשו לעיריית תל אביב ונחתמו ב – 3' נספח מס 19 . מצב המגרש כיום – 1' נספח מס 20 "(. גרסת התכניות השנייה: "להלן), 7/1962 -תכניות שהוגשו לעיריית תל אביב ונחתמו ב – 4' נספח מס

1962, תכניות מארכיון עיריית תל אביב

8

, עם זאת. יא זו שבחרה את המגרש הספציפישסביר להניח שה, מאופייה של דה רוטשילדכנראה נבעה הבחירה בהתבדלות

על תמדברה, "אדריכלות לירית"וב" ערכים אנושיים"רמי שתנוסח יותר מאוחר בראייה של רם כהיא גם תואמת את ה

היררכיה ברורה בין , רך זה באמצעות הדגשה והפרדה בין חללים שוניםועל כך שיש לספק צו, הצורך של הבית לספק ביטחון

. 21האדם לא יוכל להשתלב בסביבה, כרמי מאמין שללא הרגשת ביטחון זו. הבית הפרטי והרחוב

החיבור לשכונהלרכב מרחוב תחבר לסביבה האורבאנית באמצעות כביש גישה הבית הבשלב שבו היה עדיין דב כרמי מעורב בתהליך התכנון

הראשי , (קין'קלצ)מחברת את הבית לרחוב העתידי , מדרום כניסה להולכי הרגל תוכננה להיותוה, שמיר בצפון מערב

מראים לכאורה כיצד נוצרת מעין תנועה המשכית דרך הבית בין שני ( משמאל) סימוני העיפרון בתכנית הגגות. 22יותר

, שהכניסה מצפון תהיה כניסת שירות לעובדים שהכוונה הייתה תכים והתכניות מלמדיםאבל למעשה הח, 23הרחובות

מתחבר לרחוב ששביל הכניסה . ותעלה מהכניסה ישירות למפלס השני, והתנועה של האורחים והדיירים תהיה מדרום

לרחוב גם במבנים שעשה במרכז העיר בדומה לדרך שדב כרמי קישר את בתיו, פרגולה מוצלל לאורכה באמצעות, קין'קלצ

. 24'30-בשנות ה

. מגרש מצפון לדרוםחוצה את הש ,יושב על קירו, נשאר מבודד מסביבתוהבית , ת העירונייםהכפול לרחובו למרות הקשר

כפי , תכנון הווילה. הגבעה הציבורית המגרש הוא מעין המשך שלו ,לא שייך לביתהפרטי לכאורה השטח , בפעולה זו

כפי , שבנייתה הסתיימה שנתיים קודם לכן, ונהוילה קליר הראשואת מזכיר בפעולה זו , שהוגשה בשלב הראשון לעירייה

25 .היחס שלה לרחוב ולקרקע מבחינת, שניתן לראות בתמונות שבעמוד הבא

21 . ' ופרק ט' פרק ו, וגם אדריכלות לירית 325-326' עמ, אנושיים ערכים 22 . גרסת התכניות הראשונה 23 ". ארכיון כרמי"להלן , חומרים מארכיון כרמי –8' נספח מס 24 . 53' עמ, סמוק 25 . 76' עמ', תמונת הבית מתוך אדריכלות לירית

תכנית סביבה הוגשה ,ראשונה 2/1962לעירייה

צ צ

תכנית סביבה מארכיון כרמי אך הפטיו מעיד שהיא , ללא תאריך

כנראה מתקופתו של דב כרמי

רחוב שמיר

שביל גישה לרחוב שמיר

(ראה בסוף הפרק)חתך משתנה

9

בין המבנה לשטח הפרטי הפתוחש יחסהרם כרמי , "ערכים אנושיים"ובהמשך לעקרונות שניסח ב, של דב כרמילאחר מותו , בגרסאות שהוגשו בהמשך לעירייה

אך במקביל מחזק את הקשר בין המבנה למגרש ולשטח הפתוח, מעצים את תחושת ההפרדה בין הבית לשכונה שבה נבנה

. ור פיזי לקרקעביחעל ידי , הפרטי

וכעת הוא מגיע עד כמעט הגבול המזרחי , המפלס העליון התרחב על פני השטח, בתכנית הסביבה השנייה שהוגשה לעירייה

מעין מרפסת , המתכננים מנצלים את שינויי הגובה כדי לתת לכל אחד מחדרי השינה שטח פתוח סגור בחומה. של המגרש

בוטל חלל הביניים שהפריד בין , סת דרומית בחדר המגוריםבמקום מרפ, כמו כן(. מסומן בחום בתכניות שבעמוד הבא)

ובין , (מצד מזרח)יש גשר המחבר בין המפלס העליון של המגרש , הפנים ובין החוץ ובמקום הפרגולה בכניסה הדרומית

. ותבניגוד לניתוק מסוים בתכניות הראשונ, כך נוצר קשר בין הפנים ובין כל שטחי המגרש(. מצד מערב)המפלס התחתון

רק הייתה אמורה להיות היא כבר לא באותו שלב שגם ונראה , גדולה יותר בקרקע מצריכה חפירההרחבת הכניסה מצפון

.26כניסת שירות

וכעת אפשר להיכנס אליו רק , הבית מתנתק כמעט לחלוטין מהרחוב שמדרום, שהוגשה לעירייה( השלישית)בתכנית הבאה

שכנראה לא נועדו לכניסת , משאירות שני פתחים צרים מדרום, התווספו לשטחחומות בטון . דרך הרחוב הצדדי מצפון

לכיוון הכניסה הראשית מצפון מערב והם מובילים דווקא, בינם ובין הבית הליכה שבילכיוון שאין קשר ב, למגרש אורחים

. 27ולא לכיוון הבית

(ראה תכנית ראשונה בעמוד הקודם) דב כרמי תקופתנעשתה בבתכנית שמייתר את הפטיו , טח הפתוח לביתניכוס כל הש

יוצאים מנקודת הנחה שכדי ליצור תחושת שייכות בין הדיירים גם דב כרמי וגם רם כרמי : על המקום בו הבית נבנהומעיד

מה שלא היה אפשרי במרכז תל אביב בימי הצנע של אך , יש לדאוג לפרטיות ולוודא שליטה שתוביל להרגשת ביטחון, לשטח

בחומה גבוהה ולכן השטח העצום מוקף : מתאפשר בשכונת אפקה כעבור כמה שנים, (בית איילה זקסכמו ב, פטיו)' 54שנת

העדיפה ' 60-שבשנות ה, לשינוי בטעם האליטה הישראלית גם סימןאולי בכך יש . אין צורך בחצר פנימית קטנה בתוך הבית

. והצפוף קלגור בפרבר ובשכונה חדשה מאשר לגור במרכז העיר הוותי

-לאו דווקא נעלם רעיונית בבית דה, 28מה שתואר בבית איילה זקס כחיבור אמיתי בין המודרניזם למקום הים תיכוני

אם נבחן אותו לפי , של הווילה באפקה הפך להיות בסופו של דבר כל השטח הפתוח ששייך לבית" הפאטיו: "רוטשילד

הבית אמור להיות חלל מגורים מקורה המכיל חלל מגורים פתוח ולא ": ערכים אנושיים"עליהם מדבר כרמי בהעקרונות

ומאפשרים בכך ליצור , הקירות של החלל הלא מקורה מאפשרים חיים בטוחים גם מחוץ לבית. אטריום או פאטיו, מקורה

. 29קשר אמיתי לטבע

. יוצרות את תחושת המקום, השייכות המובהקת בין השטח והבעלים והרגשת הביטחון

בפרויקטים , בהמשך דרכו: רוטשילד היא מעין סימן לבאות-החומה הגבוהה החריגה לתקופתה מסביב לשטח בווילה דה

כרמי ימקם את אגפי המגורים עצמם מסביב, בהרצליה' בית רוזמרין'גדולים יותר למגורים דוגמת המבננים בגילה או

. חצר פנימית לכל דברויתחמו את השטח הפתוח לכדי , דה שהייתה בוילה דה רוטשילכך שיתפסו את מקום החומ, למגרש

26 . גרסת התכניות השנייה 27 ". גרסת התכניות השלישית: "להלן, 7/1963 -תכניות שהוגשו לעירייה ב, 5' נספח מס 28 . 258' עמ, סמוק 29 . 325-326' עמ, ערכים אנושיים

1690, וילה קליר, חזית מערבית

הצעה ראשונה לוילה , רוטשילד-דה

2/1962

11

תכנון השטח בתהליך התכנון, אינטנסיביכוונות לפיתוח השטח האך לא הזכירו את ה ,הודיעו המתכננים לעירייה על השינויים במבנה השלבים הללובכל

. ולכן לא ברור לנו לחלוטין עד כמה תכנון הבית והגן היו מקבילים, באותו חודש שכןשהגיש אך סיפור ההתנגדות ,7/1963 -שלישית שהוגשה לעירייה בגרסה הבגם חסרה ההתייחסות לשטח

שעל פי , ארבעה מטרים גובהה, מסביב לביתשנבנית חומה גבוהה מ ע חששימב השכן: כבר תוכנןהגן שבאותה תקופה מעיד. במקום שנחפרת ליצור הפרדה בין הבית ובין בריכת שחייה מהווה קיר תמך לצורך הגבהת הקרקע עוד יותר כדיעדותו

לאחר פנייתו .בתים השכניםומגמד את ה, גובה החומות מסביב לכל המתחם חריג ביחס למקובל בשכונהש ,הוא מצייןהתווספה הערה . ולקירות התמך ולקבל עליהן אישור לספק תכניות לבריכה ונדרשוהמתכננים ,הגיעו פקחי העירייה למקום

.30"חדר גנן/ בריכת שחייה/ בחוץ...חסרים" : יד בכתב

30 . הערה על גבי תכניות הגרסה השלישית

צ

תכנית הסביבה , משמאל, מימין תכנית הסביבה השנייהמסומנים בחום שטחי חוץ סגורים המחוברים . השלישית

.הלחדרי השינ

הוגשה כמה ימים ( משמאל)התכנית הסופית של המגרש והבריכה

. לאחר פניית העירייה

היא זהה לתכנית הסביבה , פרט לבריכה, כפי שניתן להתרשם ממנה

כלומר כרמי ודנציגר כבר הביאו בחשבון את פיתוח השטח , השלישית

להודיע לרשויות על " שכחו"ורק , בעת התכנון הסופי של המבנה

. שלהם לגן התכניות

מזכירות , ('ראה בפרק ג)סקיצות מתהליך התכנון של הבריכה , למעשה

ומרמזות שהבריכה אולי הייתה מתוכננת , את גרסת התוכניות השנייה

. 7/1962 -כבר ב

הן : מפורטות מאוד 7/1963 -התכניות שהתווספו לגרסה השלישית ב

וכוללות חתכים ופרטים של , מציינות את הגבהים השונים של השטח

בארכיון כרמי . בעמוד זה דוגמא לאחד מהם, כל האלמנטים הבנויים

. והן מופיעות בנספחים, מצאנו תיעוד לטיוטות של שרטוטים אלו

המתייחסת לכך שפיתוח הערה בתכניות השטח לא פורט מספיק

שהוגשו לעירייה

11

מריחוף להתחפרות בקרקע

וילה , לצורך חיזוק האחיזה. להעמיק את הרגשת האחיזה בשטח נועדה, ספת האדמה בינה ובין הביתחפירת הבריכה והו

שכמו התיישבה לה בגן , גבירה בסאטן לבן"ה, וילה קלירהקרקע כמו מעל שבתחילה הייתה אמורה לרחף, דה רוטשילד

.31...." מתפלשת בה ולהיות נטועות עמוק בתוכה", הקרקע בתוךמצאה את עצמה , "...לבלות בניחותא

שפונה , החזית המערבית. 32כרמי לאחר מותו של דב התההתחפרות נעש גם, בין הבית והשכונהש חיבורכמו השינוי ב

חד למפלס העליון והובילה ישירות מכיוון דרום במהלך מדרגות א, את הכניסהבתחילה הסתירה , לרוב שטחי המגרש

הכניסה : אדמההחזית המערבית מנסה להתחבר יותר ל ,של דב כרמי לאחר פטירתו, 1962ביולי ,(2/1962ראה חתך )

ומאלץ את האורח הנכנס לחוות , שמתחיל מכיוון צפון, (7/1962ראה חתך )פול אך היא במהלך מדרגות כ, עדיין מדרום

בקומה אך במקום חלון, לא השתנהכמעט הפתחים בחזית שטח. הנמוך לפני שהוא עולה למעלהמעט יותר את המפלס

. החזית מקבלת פתח תחתון לקרקע, השנייה

והחזית , השטח החפור במפלס התחתון כמעט והוכפל: ותרמורגש שינוי משמעותי י, בגרסה השלישית שהוגשה לעירייה

33. אורכהכל כעת הכניסה הולכת ל -ת משקל גדול יותר לקומה הנמוכה המערבית נותנ

הקרקע כבר : ההתייחסות השונההביטוי הגרפי מעיד על גם .אלא על הקרקע עצמה, המפלס העליון כבר לא יושב על קיר

.כפי שניתן לראות בחתכים שבעמוד הבא, ר עבהאלא בקו שחו, לא מסומנת בקו חלש

וגם כדי , לדברי כרמי ,ישראלי-לאופי הארץ ,להתאימו לסביבה נבעה מהרצון , בקרקע הדגשת ההתחפרות של המבנה

כלומר , 34"שום כוח לא יוציא אותם מפה, עומדים טוב על הקרקע, עם שורשים הם מבנים... המבנים האלו" -להראות ש

לא תוכלו להזיז אותי ': אלא יש כאן גם הצהרה פוליטית, הטופוגרפיה של המגרש הצדיקה את ההתחפרותלא רק

, שבגלל שיקולי אחוזי בנייה', 50 -של תל אביב עד ה" הלבנה"יש בכך שינוי משמעותי מהאדריכלות ' .מהמקום הזה

. לפי רוטברד "ת של הגירהאדריכלו"; העדיפה מעט לרחף, קורבוזייה-לה אקלים והשפעת עקרונותיו של

אפילו יותר מדור , ודבקותו בקרקע הרגיש צורך להראות על השתייכותוהעובדה שדור הצברים הראשון ', לפי זלי גורביץ

.35מעידה שגם הוא לא רואה בנוכחותנו במקום הזה דבר מובן מאליו , האבות

, 2004בשנת , טשילדלאחר מותה של בת שבע דה רוהוא נהרס , כאמור: חפרות לאו עזרה לבית להיאחז בקרקע לנצחההת

36. אלא על ידי כוחות השוק ,לא על ידי אויב זר

31 . 78' עמ, אדריכלות לירית 32 . תכניות הגרסה השנייה והשלישית הוגשו לאחר פטירתו 33 . ר כולל החנייה"מ 260 -בגרסה השלישית קפץ לכ, ר"מ 135בתכנית השנייה , ר"מ 160בתכנית הראשונה מפלס הקרקע הוא 34 . 76-78' עמ, וגם באדריכלות לירית, 6' עמ, שיחה עם כרמי 35 . 29-33' עמ', גורביץ 36 . זנדברג

מבט מדרום על הווילהמוסתר על של הבית החלק התחתון

.ידי האדמהמעקה הבטון שצץ בחזית הוא

למעשה קיר תמך חפור בגובה כמה .מטרים

ארכיון כרמי

12

השוואה בין ההצעות, ניםובחתכים המשת ותבחזית –הקשר לשכונה למגרש ולקרקע

הצעה , חזית מערבית 7/1692, שנייה

הצעה , חזית מערבית 7/1693, שלישית

מרפסת

מרפסת

כניסה

כניסה

כניסה

חתך דרך חלל הצעה , הכניסה

7/1693, שלישית

חתך דרך חלל הצעה , הכניסה

7/1692, שנייה

חתך דרך חלל הצעה , הכניסה 1/1692ראשונה

, חזית מערבית, הצעה ראשונה

1/1692

יציאה לחצר

13

כניסה ותנועה –' פרק ב השפעות זרות על דרך החוויה של המקום הישראלי

שמקורות מתברר , "המקום"כלומר את השלבים שבאמצעות יתגלה וייחשף ,בביתבוחנים את הכניסה והתנועה כשאנו

בשיחה איתנו וגם . "לבנים"מודרניסטיים מים ותקדיהכפר הערבי מ ומגיעים גם" מקומיים"פחות ההשראה של כרמי

. היווכח בכךנוכל ל, בסיור לתוך הבית ובפרק הבא וכשנמשיך בפרק זה, בכתביו מצהיר על כך רם כרמי באופן מפורש

התנועה ל דנציגר בתכנון הרעיונות שמאחורי הגישה שנסביר בפרק זה את , כרמיהתכנון של במקביל להשפעות על

.והחוויה בגן

שערשלמשתמש שחווה כך ,מאוד ברור על המתכנן ליצור את הכניסה כתווך". לשער", לכניסה גדולה חשיבות יש, כרמי לפי

נושא זה מתקשר לרעיון . אחר אופיחלל בעל ל יםמסו אופי בעל מחלל, למקום ממקום עוברשהוא ברוריהיה אותה

בפרק כפי שגם הומחשו, ן ומצד שני קשר חברתיההיררכיה בין הפרטי והציבורי שאמורה לספק מצד אחד ביטחו

."מקום"להפוך אותו ל, רצון לתת משמעות לכל חללל וגם ביטוי, הקודם

הקירות החיצוניים של הבית והטופוגרפיה את הכניסות המודגשות למגרש ולבית, החומותבבית דה רוטשילד יוצרים

תכנון הגן נעשה על ידי , כרמי עצמומרדכי עומר ו' השיחות שלנו עם פרופלמרות שגם על פי . (מודגש בקווים שחורים)

ואולי יש בכך סימן , (קווים חומיםמודגש ב)רעיון הכניסה המודגשת באמצעות קירות מופיע שוב בחלל הבריכה , דנציגר

.להשפעה הדדית של המתכננים זה על זה

מהכניסה הראשית לבאים גם, טון גבוהיםב קירות ההליכה לבית לצד( אם לא רוב)הכניסות נמשך חלק גדול דרך

הליכה של תחושה לתת שצריך שבעיר יסביר כרמי, "ערכים אנושיים"ב. הכניסה המשנית מדרוםמוגם , שמצפון

או לכך מהכפר הים תיכוני הוא שואב את ההשראה. שלך מהצדדים מבנה של מגוננת הרגשה, ורחובות בסמטאות

ולכן אין פלא ,הוא מיקרוקוסמוס של עיר, על פי השקפתו, הבית. הבנוי בצפיפות ותמיד מספק הרגשה של דופן, הערבי

37. עיר גם בקנה המידה של ווילה פרטית סיור בה תחושתשהוא מנסה לשקף את

37העץ הוא עץ אבל העץ הוא גם עלה / בית זה עיר והעיר היא גם בית/ העץ הוא עלה והעלה הוא עץ": לפי שיר של אלדו ואן אייק שכרמי מצטט

מתוך הספר "ובית הוא לא בית אם הוא לא גם עיר קטנה /גם לא בית גדולעיר היא לא עיר אם היא / עלה הוא עלה אבל הוא גם עץ קטן/ גדול"Works" ,2009/41/, "הארץ", רם כרמי –מדור ספריות , בכתבה של ורד לוי ,http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1074929.html

כניסה לבית

כניסה ראשית פתוחה למגרש

( דרך שער) כניסה

למגרש למגרש( דרך שער)כניסה

בריכה

בריכה לחלל ה הכניסה

', 09-תמונה משנות ה

ארכיון כרמי

14

מהשער אל הבית. את ההרגשה שהבית חפור ונטוע בקרקע זקיח, בפרק הקודם הסברנו כיצד שינוי המיקום ממנו מגיעים המבקרים לבית

, וילות של לה קורבוזייה ומזכיר במידה מסוימת, חוויות נוספות גם לבית מהשער מייצר הכניסה אל ההגעהמהלך

כרמי . טפס אליהם אחרי שעבר בשערשאוף ולוהמבקר צריך ל, ששוכנות על ראש גבעה כמו מקדש או ארמון קלאסי

א שמבט, אותנטי "מקום"לחפש אחר זה לגיטימיוכך , "תיכוני המודרני היחיד-אדריכל הים"קורבוזייה כ-מגדיר את לה

שלשם גם אין בעיה , "גזע טהור כפי שאין"ש ,אלחנני מסביר. גם בעבודות של אדריכל בינלאומי, זהות ישראלית שורשית

. 38שאב השראה מהמזרח לה קורבוזייה עצמו ;נשתמש בערכים מודרניסטיים, יצירת חוויה מקומית

התנועה אל ראש הגבעה נעשית : טמנוסמהלך העלייה ל-,נוסף מהמזרח קלאסי רעיוןמהלך הכניסה מזכיר לנו

מאפשרת ו, בדרך שמאפשרת לתפוס את היעד מכמה זוויות עד שמגיעים אליו; כלומר לא בקו ישר, "שבורים"במהלכים

. עד ההגעה הפיזית אליו לחוות אותו יותר בעיניים

38 . 10-15' עמ, וגם אלחנני 59-74' עמ, אדריכלות לירית

מבט לבית מכיוון דרום ', 90-תמונה משנות ה

ארכיון כרמי

מתוך , מערבית-ט אל הבית מהכניסה הצפוןמב

"'World Architecture" ,1967 ,מבט אל הבית , למטה 1927לה קורבוזייה , מהשער בוילה סטיין

15

ובדרך זו , הגן והשטח הפתוח עד שמגיעים למבנה יותר אתלהרגיש ההליכה בקו שבור מאפשרת גם , רוטשילד-בוילה דה

וכך דאג שלהליכה , דנציגר מיקם ליד הכניסה הראשית פרחים ועצים מקומיים". מקום"היא שואפת להפוך אותם ל

, "זרימה של נהר שעולה על גדותיו: "עומר קורא לומה שמרדכי , התנועה בגן זורמת יותר. לבית יהיה ניחוח ישראלי

39.מאפיין של דנציגר שנועד לדמות תנועה טבעית

והתנועה שהופכת חופשית עם ההתקדמות , הריח ואופי התנועה מחזקים את הרגשות והחיבור לטבע, חושי הראייה

".מקום"בדרך זו דנציגר יוצר תחושת . אולי אף מעצימה רגשות אלו, בשטח

התנועה בתוך הבית

דלת הכניסה לבית מתגלה למבקר לאחר שתנועתו מנותבת שמאלה : ממשיכה פנימה אל תוך הבית, שבורהתנועה בקו

ואז ממשיך מעלה ולוקח אותך איתו אל שקופה קיר זה ממשיך פנימה דרך דלת . (בתמונה למטה) על ידי קיר אבן גדול

שהיא נראית הכניסה כפי, "ערכים אנושיים"ב לא כמו ההצהרות היותר מאוחרות של רם כרמיש. קומת המגורים

כאן : חלל החוץ ממשיך ללא הפרעה לתוך הבית. והתנועה זורמת פנימה כתווך בלתי נראה ,מומחשת בפרספקטיבה

. "שער מוגדר" כרמי לא יצר

39 . 2' עמ, שיחה עם מרדכי עומר

,הצמחייה בכניסה הראשית למגרש ארכיון כרמי ,ותכניות הגן מפרטקטעים מ

'90-שנות הצילום ופרספקטיבה מ – הכניסה לבית ,הפרספקטיבה נעשתה כנראה על ידי כרמלה כרמי, צלם לא ידוע

חומרים מארכיון כרמי

16

רם כרמי ציין שזהו רעיון שהביא לתכנון אביו. מחזיר אותנו אל קו התנועה המתעקלמבואה שבמהלך המדרגות

אלמנט דב כרמי לא מיקםבבית רוטשילד , בניגוד לבית איילה זקס. והרמפות שהיו בוילות שלו בהשראת לה קורבוזייה

שיך את התנועה בבית מסביב ולהמ, ום מהלך המדרגות עליך לפנותמייד בסי אך, תנועה עגול דוגמת לה קורבוזייה

סביב , מעלהנועה מעגלית וחופשית המובילה התכנית יוצרת ת, למרות שאין מדרגות עגולות או רמפה ,בדרך זו: לפאטיו

כמו ברעיונות של לה , ומבחינת ההרגשה מאפשרת לחוות את הארכיטקטורה בתנועה, החלל הפתוח של הפאטיו

בכל פעם מבצבץ החלל , התכנית החופשית מאפשרת למי שנע בתוך הבית לחוות אותו בעין מכמה זוויות. קורבוזייה

גם החדר שבקצה המסלול מוביל אותך אל השטח : והדייר לא מגיע למבוי סתום, ורגשיםהבית וכל אגפיו תמיד מ. הבא

. הפתוח שבחוץ

אולי אפילו התנועה ו ,מיכר על ידי רםשנעשו המאוחרות בתוך הבית נשמר גם בתכניות ודרך גילוי החדרים אופי התנועה

שרד את "הלבן" לה קורבוזייהשל רעיון, םבעצ ,כך. יותר בגלל שינוי המיקום של מדרגות השירות ההמעגלית חזק

. רוטשילד הברוטליסטית-בוילה דה" מקום"סייע ביצירת ו ,חילופי הדורות במהלך התכנון

תכנית המפלס העליון של דב כרמימערכות התנועה ב (משמאל) ותכנית המפלס העליון של רם כרמי( מימין)

ארכיון כרמי

מערכות התנועה במפלס העליון , ווילה סבוישל

(1929)לה קורבוזייה

סולאריום

מרפסת

מרפסת

מרפסת

פאטיו

17

סיור בגןהחלל הפנימי של הבית נועד לזרום החוצה ולקשר את הדיירים בבית , אפשר לראות בתכניות שבעמוד הקודםכפי ש

אם : יוצרת גירוי זה חלל שבו הסביבה 'מקום'"מרדכי עומר מסביר כי על פי דנציגר . לגן שוב צאנולכן , לטבע ולמקום

המנסה ליצור גירוי ללא פורקן , בהתאם לראייה של ממרסל דושאן ".'מקום'ואז אין , אין ריגוש, אין יצירה אין גירוי

40. ביצירותיו

החופשית של נהר במורד רעיון הזרימה בע על ידי יצירת חיקוי יל לטאת המטי חברדנציגר מ, כדי ליצור את הגירוי הזה

מילוי . םמבט שמופיע ונעלבניסיון ליצור מתבטא ה מתח :'סדר ואי סדר' בנוסף הוא פועל ליצירת תחושת .הגבעה

מעט לרדת, הרעיון היה לצאת מהבית. כדי לראות את הים, ה לכיוון מערבליצור פנורמ נועד, האדמה בין הבית והבריכה

.41כפי שמתבטא בחתך המגרש, ואז לעלות מעט ליד הבריכה ולראות מחדש את האופק, את קו האופק" לאבד", לעמק

הבית נראה רק בחלקו : בנקודות נוספותמראות כי רעיון המבט החלקי מלווה את הפיתוח של הגן גם תמונות הגן

. וגם האנשים שבמקום מוסתרים בחלקם על ידי קירות הבטון של דנציגר, מהבריכה

40 . 1-2' עמ, שיחה עם מרדכי עומר 41 . שם, שם

, (1963כנראה )בסיור שנעשה במהלך בניית הבית , משמאל .הבית מבצבץ ברקע ',90-מבט מהבריכה כפי שצולם בשנות ה, מימין התמונות מתוך ארכיון כרמי, חלק מהמבקרים בתוך האלמנטים של דנציגר" אובדים"

18

צורה ותוכן – פרק ג

שבחוץ" המקום"שבפנים ו" המקום"בין

מצופה פי שאולי כ ,דרישות לווילה רבת חדרים ומנקרת עיניים הברונית בת שבע דה רוטשילד לא הציבה, כאישה צנועה

ת פרוגרמאתיות מאוד ברורות בתחילת התכנון היא ישבה עימו והציגה לו דרישו, כרמי רםלפי . מאישה במעמדה

היה הכללי התכנוני אך רם כרמי אומר שהרעיון , כרמי כבר לא היה מעורב דבהמתקדמים בשלבים התכנוניים . תופשוטו

עולה שאכן , ו של דב כרמילפני ואחרי מות מהשוואת התכניות שהוגשו לעירייה. והוא המשיך את הלך הרוח, של האב

. 42םפונקציות שבתוך הבית ואופן סידורכמעט ולא היו הבדלים ב

מגורים מודרניסטית מכונתכ" מקום"

גרם מדרגות נפרד קישר אותו , חדרי שירות וחניה למכונית, חדר למשרתת :שימש כאזור שירות המפלס התחתון

. ויציאה לחצר ,מרפסות, ופינת אוכל מטבח, האורחים יחדרשני , השינה, חדר המגורים במפלס העליון מוקמו. למטבח

בצורה משתמשים את ה המשרת באופן, יים סביב ציר התנועה האנכיהפונקציות נראות כמסודרות באשכולות תפקוד

כלומר , החלוקה של החללים בעלת אופי מודרני. למעלה הדיירים, למטה העובדים: חיי היומיוםבמהלך ביותר היעילה

. בין חללי השינה לחללי העבודה או האירוח, פרדה בין פרטי וציבוריה

וחלק גדול מן הביקורת של רם כרמי , "הלבן"בשיכונים ובבניה של דור האדריכלים ,בית פונקציונאלי כבר ראו קודם

ווילה חדרים בעלי אין ב, למרות זאת. וחסך במתן אווירה ואופי לבית, לגבם מופנית כלפי הראייה הפונקציונאלית גרידא

הפשטות , על רקע כל השינויים שהתרחשו לאחר מותו של דב כרמי. פונקציות מיוחדות או בעלי צורה חריגה

. ות עוד יותרבולטוהקונקרטיות של תכנון הפנימי

אנו יכולים למצוא מפנה אותנו לווילה סאבויבה, קורבוזיה עליו -ההשפעה הרבה שהייתה ללה שמצהיר על, רם כרמי

כיצד ההשראה למשהו מקומי -לאחר בחינת שתי הווילות מתעוררת אצלנו השאלה. סידור פונקציות ומערך תנועה דומה

קשה לנו לקבוע האם זה נובע מכך ?בעלת אופי סביבה שונה לחלוטין, ישראלי יכולה הייתה להישאב מווילה אחרת

או שאולי הלקוחה היא שהתעקשה על , פעתו עדיין הייתה חזקה בנושא זהשהתכנון הראשוני היה שייך לדב כרמי והש

.גם פונקציות מודרניסטיות מספקות אותנו, "המקום"שברמת שהמסקנה היא , גםיכול להיות . פונקציות אלו

ל את מערכות נועד להכילמעשה הוא : והחריג הוא כזההגג הקשתי ואפילו, הצורה נבעה מהפונקציה, ה רבהבמיד

43. ומוקמו ברווח שבין הקשת והחלק העליון השטוח של הגג יזוג שהתווספו לתכנוןהמ

42 . וכן גרסאות התוכניות השונות שהוגשו לעירייה 2' עמ, שיחה עם כרמי 43 . שם, שם

חלל המגורים ארכיון כרמי', 60-תמונה ופרספקטיבה משנות ה

19

ונקציות או חללים מיוחדים אין פ – מתאימה למגורי משפחההווילה פחות אולי מדירה קונבנציונאלית הוא ש מה ששונה

עומדים טוב על , כל המבנים האלו מבטון הם מבנים עם שורשים" ,משתרשתכנן בית צה לרכרמי , יחד עם זאת. לילדים

הבתים . לדורות, לא לשנתיים, לא לשנה, הבית צריך להראות שהוא עומד ....שום כוח לא יוציא אותם מפה, הקרקע

. 44".......חה תוריש לילדים והילדים לנכדיםנועדו לכך שהמשפ

שתרשותו לקרקע למקום היא כמובן עצם הישארותו וה לחיבור בין האדם מדבריו ניתן להסיק שאחת מאמות המידה

? ליחיד ללא צאצאים יהיה מושרש במשך דורותהמיועד כיצד בית -אם כך . גידול המשפחה בבית, באופן ארוך טווח

אולי היה ( וככל הנראה גם לא תכננה כזו)לבת שבע דה רוטשילד נטולת המשפחה " יחידת מגורים"תכנון הבית כ, ואכן

. 45הרסהנלא התאימה הווילה לבעליה החדשים והוא , עם מות הדיירת ומכירת הנכסכיוון ש, בעוכריו של הבית

החופש שבחוץ

גם . שפונות לצד הרגשי ולפנאי בגן נוכל לפגוש בפונקציות, לעומת הווילה בה הפונקציות היו הנדרשות לחיי היומיום

דנציגר תכנן שפע פינות חמד . אך הוא עושה זאת תוך מאמץ לפנות אל הרגש ,נועד לשרת את צרכיו של האדם הוא

כל תכנון הגן נעשה תוך , גם אם הוסיף אדמה. מפגש ואף התבודדות, ואלמנטים צורניים המייצרים אזורי הרגעות

. יםוליצור מיזוג והרמוניה בין הטופוגרפיה והשימוש, הקפדה מיוחדת שלא לפגוע בנתוני הקרקע המקומיים

אפשר אולי לראות באדמה שהתווספה למגרש כפיצוי על . תחתית הגןהוספה בריכה ב, טבעי כאלמנט מנקז באופן

. האדמה שנחפרה לצורך הבריכה

בקיר תמך הבריכה הוקפה. הישראליתווילה ב והפך כיום למאפיין מובן מאליו, ית בארץתקדים בבניה פרטהיה זה

בשטח הגן אין שבילים מוגדרים כך . כוסה בדשאנטע עצי פרי וצמחיה ונ והשטח, המייצר מגוון מצבים ומשחקי אור וצל

. שנוצר חופש בחירה מוחלט למשתמש כיצד הוא יחווה את ההליכה בגן

44 . 6-8עמ , שיחה עם כרמי 45 . זנדברג

. סידור הפונקציות בווילה דה רוטשילד: מימין (1929)קורבוזיה -של לה וילה סאבו: משמאל

21

שמנה קוקטייל אליהן באההגן המטופח עם פסליו השונים הפך למוקד הווילה וקוימו בו בימי הקיץ מסיבות , עם השנים

הפונקציות שבחוץ הפכו , בדרך זו. הפך למקום מפגש של האליטה הישראלית והשטח הפתוח, וסולתה של המדינה

. למיוחדות ולמשמעותיות יותר מאלו שבפנים

טופוגרפי קיר התמך אשר נוצר כהכרח . וסביבה מרוכזות הפונקציות של ,הבריכה המשוקעת, כאמור, מרכז הגן הוא

ממערב לבריכה קיר התמך עשוי . מלתחות ורחבת שיזוף ":בית השמש"יש בו את . גרת לבריכהמשמש כמבואה ומס

ממנו ניתן להשקיף , מפלס הקוביות העליון. מיחידות של קוביות בטון אשר עליהן ניתן לשבת ולהשקיף מגבהים שונים

פירמידת בטון הנמצאת בסמוך לקוביות . סביבתה החיצוניתמסמל את הקשר ההדוק שבין הווילה ל ,על הווילה והגן

. 46הייתה פסל ששימש כפח אשפה, ועל פי עומר, אך לבסוף נשארה כאלמנט צורני במרחב, יועדה לשמש כגוף תאורה

. מגוון השימושים שבובאמצעות " מקום"הגן הפך ל

שילד ראתה את ביתה כמקום פרטי ורשמי יותר ולא שדה רוט, על פי היעוד הפונקציונאלי של הבית לעומת הגן, נראה לנו

בו היא קיימה ', 60-כראוי לרוח שנות ה, ואילו הגן היה כמעין פנינה חופשית יותר, הייתה מעוניינת שרבים יכנסו אליו

. את מירב פעילותה החברתית כאשת חברה

', 90-בשנות ה מראה כללי על הגן

תבין קוביות קשוחות לקוביות משוחררו. עליהם יושב גג הבטון ובו שלוש קשתות, הווילה בנויה משני נפחים מרובעים המונחים האחד על גבי השני בהסטה

כרמי מספר שאת . קורבוזיה -נפחים אלו נראים כמסות קשוחות בבטון ואבן והגיעו מזיקוק צורני שכרמי שאב מלה

להכיל את המערכות וכזיכרון לקשתות הכפרים הערביים של ארץ , לגשר על פני המפתח -כמה סיבותהקשתות עשה מ

, (ראה תמונות בעמוד הבא) אול קשתות דומות'אנו יכולים לראות בווילה שתכנן לה קורבוזיה מייסון ז, בו בעת. ישראל

"לי בלב הפגע" בשיחתנו שהווילה ההיאאמר עצמו כרמי הרי . לוומתעוררת השאלה לגבי ההקשר המקומי של קשתות א .47וגם באדריכלות לירית הוא מביא את הווילה הזו כדוגמא לברוטאליזם

, בווילה קליר השנייה והיא תחזור ותופיע ,פרשנות אישית מקומיתלקשת י נתן כרמש הרי, אול'גם אם הגיעה ממייסון ז

. ובפרויקטים נוספים שלו למגורים כמו בתי רוזמרין ושכונת המשתלה רוטשילד-שנבנתה לאחר בית דה

46 . 41' עמ, עומר 47 4' עמ, שיחה עם כרמי

' 90-הגג בשנות ה ארכיון כרמי

21

גם כאן השתמש דנציגר , אומנם כמו בווילה. הצורניות החזקה של הווילה עומדת בניגוד לצורניות החופשית של הגן

פיתולי קיר התמך ליד . אך הם מרכיבים אלמנטים מופשטים יותר, קובייה וחצי עיגול -באלמנטים גיאומטריים פשוטים

. ואילו ערימת קוביות הבטון דווקא מביאות להיחשפות, תהבריכה יוצרים ספירלה שטומנת בחובה פינת ישיבה אינטימי

פסל זה . הגיאומטריה של דנציגר מייצרת פסל חי בכל הגן ומשלבת משחקי אור וצל אשר משתנים תדירות במהלך היום

התאפשר הודות לטיפול בתנאים , נראה כיוצא מן הקרקע וצומח ממנה בקלילות ועדינות על אף החומריות הכבדה

. ייםהטופוגרפ

מחשת הצורניות הגיאומטרית של המודגש )לעומת הגן (בחתך) ווילהה

(בתכנית

צרפת, אול'מייסון זפנים וחוץ ב 1951לה קורבוזייה

,חדר המגורים בווילה דה רוטשילד ארכיון כרמי

22

רש בחומת בטון דנציגר חש את הניגוד הצורני שבין הווילה לגן שסובב אותה ובכדי לפתור בעיה זו הקיפו את כל המג

ליצירת , הוא שאף ביצירתו להגיע לאיזון בין ניגודים. מעין חגורה המאגדת את הווילה והגן יחדיואשר מהווה , בולטת

. 48ולכן לא חשש למקם את קוביות הריבועים המסודרות בצמוד לאלמנטים המופשטים יותר, חיובימתח

ניתן לראות הקרנה ישירה של הצורניות של שניהם אשר , הגןשל הווילה לעומת פונקציונאליות כפי שהסברנו בנושא ה

והגן כמקום , הבית כמסה כבדה ונטועה חזק בקרקע -אשר ניסו כרמי ודנציגר לתת למשתמשמחזקת את התחושות

.חופשי הצומח מן הקרקע

אם זה ...היא של דנציגר ,הצורה הזאת" :תייחס לצורניות של הגןבשיחה משלימה עם כרמי בימים האחרונים הוא ה

כרמי רושם על גבי נייר סקיצה היכן: ליך תכנון הצורותבעמוד זה עדות לתה ..."זה בטח היה יותר מרובע, היה תלוי בי

שלו לבריכה בנייר שרטוט עם דנציגר מוסיף את התכנון, ואת המלתחות( הוא מציע מלבן)הוא רוצה למקם את הבריכה

א גר הויש כאן אולי גם רמז נוסף לכך שהתכנון של דנצי. (כדי שאפשר יהיה למקם אותו לפי מיקום הבית בתכנית)חור

מתחבאת כבר ואצל דנציגר הבריכה , בסקיצה של כרמי יש עדיין כניסה ישירה מדרום: שהוביל להקפת המגרש בחומות

. כפי שהופיע בסופו של דבר בגרסת הסופית, בין החומות

והכוונה לקיר הבטון , ידתופיע בעוד יצירות בעת הצורניות של ווילה דה רוטשילד, גם אצל דנציגר, כמו אצל כרמי

. (בסיכוםראה תמונה )אביב בפארק הירקון בתל" עקלתון"פסל ב מעוקלה

48 . וכן השיחה עם מרדכי עומר, 42' עמ, עומר

, סקיצה של רם כרמי, מימיןהתכנון הסופי של –משמאל . בריכהדנציגר ל

' 60-תמונה משנות ה,למטההממחישה שוב את הניגוד

. הצורני כל החומרים מארכיון כרמי

23

חומריות – 'דפרק "מקום"הברוטליזם כיוצר של

אפור בטוןמסיליקאט לבן ל

משנת וילה קליר , באותן שנים פרויקט אחר של דב כרמיכמו ב, היה נאמן ללבני הסיליקאט "הלבן"דור האדריכלים

דה ווילה גם . המבנים בכיכר המדינה, למשל, "חשוף"או פרויקטים דומים של התקופה שנעשו בסיליקאט , 1962

וכניות שהוגשו לעיריית תל כל תבכך רשום : כרמי הייתה מיועדת לבנייה בחומר זהדב רוטשילד בתכנון הראשוני של

שבסופו של דבר הקירות היו שילוב של בטון חשוף ובטון העובדה לא מזכירות את גם הגרסאות המאוחרות שלהן ו, אביב

והסיליקאט כבר לא , אחרי מותו של דב כרמי" המקום"השתנו הגדרות , גם בנושא זה, ככל הנראה .מחופה באבן כורכר

. נתפס כחומר שיוכל לבטא את הייחודיות של הבית

בשנים . חומריתאחר אמת תכנונית ובעיקרחיפשו אחר אמת , זרם הברוטאליסטיובעיקר ה, האדריכלות המודרנית

הבטון נוצק . ולאו דווקא אסתטיים, בעיבודים גסים, אמת זו התבטאה בשימוש בחומרים חשופים, סטיותהברוטאלי

השימוש , ושלא כמו לבני הסיליקאט המונוטוניות והמתועשות, בעבודת ידיים אשר מקנה לו ערך מוסף של חיבור לאדם

. ל מבנה ומבנה בפני עצמו ומגיע למראהו הסופי לפי תנאי המקום הספציפיבו מקנה ייחודיות לכ

ולכן , שיקוף התנאים בהם נוצר, בשיקוף של המרכיבים שלו, יש לו ערך מאוד גבוה בשקיפות האמת החומרית שלו, לכן

כמקומי על ידי מעל לכל הוא נחשב, מעבר לכך שהחומר מציג את אופן יציקתו ומרכיביו. רם כרמי אהב להשתמש בו

. 49גם אם אינו ייחודי לישראל, הדור השני של האדריכלות הישראלית

והבטון הברוטאלי סטי , כהגדרתו, "למלך הבטון של ישראל"רם כרמי הפך , רוטשילד-מאז בניית בית דהבמהלך השנים

שפיכת "כמה עשורים של שלאחר, כרמיבשיחתנו הודה . של המדינה" האפור"היה לסימן ההיכר של אדריכלות הדור

.בגלל האור שנבלע בחומראולי לדעתו זה , הוא הבין שכנראה בטון לא יצליח לשדר לישראלים חמימות וביתיות, "בטון

, ולכן גם גס, מסת הגג עם שלושת הקמרונות נבנתה מבטון חשוף בתבנית עץ. הבטון בווילה נגלה בעיקר דרך הגג הייחודי

כל המבנים . 'אם תעמוד על הראש גםלא תזיז אותי מפה ': בטון זו גם אמירה" 50דברי כרמי לפי. וחריג לבנייה פרטית

, המאסיביות של החומר. "שום כוח לא יוציא אותם מפה, עומדים טוב על הקרקע, האלו מבטון הם מבנים עם שורשים

המתקשר באופן טבעי , להישאר שהוא כאן בכדי, זמני-משדרים בניין על ,יציקתו על הקרקע וחיבורו הפיזי ליסודות

. לרעיון ההתחפרות שבו עסקנו קודם

ף בהתאמה לברוטליסטיות בטון חשוובנה את הגן מ, של הקיר המחופה טיח לבן" האשליה"גם דנציגר סלד מ, כמו כרמי

לממש את הבטון איפשר לו סוף סוף . פלסטית יותר, קלילה יותר, לבטון משמעות שונה, אבל אצל דנציגר .של הווילה

רואים באופן ברור את תבניות העץ על גבי הקיר בעבודתוגם . ולכן אולי ביטא עבורו חופש, פסליו בקנה מידה גדול

רעיון זה ". הגברית", ובין גסות החומר, של מתחם המלתחות" הנשית"שמשדר מעין ניגודיות בין הקלילות , העקלקל

. 51מיםמתקשר שוב למשחק הניגודים שתיארנו בפרקים קוד

כורכר

הווילה לבניה חומרי קשה ממנו לשנות את תכנון יוב פנתה אליו בת שבע דה רוטשילד, ב דבלאחר מות הא, לפי רם כרמי

אם . אני עם אבן ירושלמית לא בונה לך בתל אביב" :52 לה ענהמספר שכרמי , בהתאם לכנות המקומית. מאבן ירושלמית

, המסורים נשברוכל , סלעים שעוד יש עליהם צדפות, אז הוצאנו סלעים מהמים ...צריך לרדת לתוך הים, את רוצה אבן

אך עובדה , איננו יודעים, שהבקשה עלתה לאחר הסתלקותו של האב, עד כמה הייתה זו מקריות". כי האבן מאוד קשה

לטענתנו שהרעיון ולכן אנחנו חושבים שיש בסיס , באבןלא נבנו באזור תל אביב היא שוילות מאוחרות יותר של כרמי

. רוטשילד-של דהה יוזמהיה

49 . וגם לאורך כל השיחה עם כרמי 451-513' עמ, רוטברד 50 6' עמ, שיחה עם כרמי 51 . שיחה עם מרדכי עומר 52 1' עמ, שיחה עם כרמי

24

בתור עולה חדשה מאירופה ראתה בעיני רוחה את תמצית הצבריות ש, שרעיון האבן הגיע מהלקוחה ,ונלדעת ,לא מפתיע

לא מפתיע שאישה ציונית . י בחירה דומה בביתה"ורצתה להרגיש מקומית ע, באבן ארץ ישראליות בבנייהההאותנטיות ו

עם 53 .כמאפיין של היהודי הגלותי המגיע ארצה ורוצה להתחבר לאדמה -ירושלמית שתכסה את ביתהגיר תרצה אבן

בניגוד לתיזות המדברות על כך שהחיבור מחדש לאבן התרחש לאחר מלחמת ששת הימים והגילוי מחדש של , זאת

.54הישראלית בעתידלאדריכלות אות וסימןבמעין , '67כאן המתכננים או הלקוחה עוד בטרם , ירושלים

1963 -אמנם התכניות האחרונות מ: יש בכך אולי סוג של חוסר כנות, למרות האותנטיות של השימוש בחומר המקומי

התרשמותנו מתכניות אך , לו מדובר בקירות אבן נושאיםונראה כאי, 55מסתירות בגרפיקה שלהן את הקונסטרוקציה

והכורכר , עמד על עמודי בטון מזוייןהיא שהבית , עשו שינויים בביתבעת שנ', 90-וה' 70-שהוגשו לעירייה בשנות ה

56.שימש רק כחיפוי

(1967)שילוב בטון וסיליקאט בוילה קליר , משמאל, (1962)שילוב אבן הכורכר עם גג הבטון החשוף בווילה דה רוטשילד , מימין

אורהאור -בווילה. נותנים חשיבות גבוהה לאלמנט האור בעבודתם הן כרמי והן דנציגר. חומר חשוב נוסף בתכנון הוא האור

עוברים דרך חלל , הכניסה למבנה חשוכה. מייצג את השלבים אותם עובר האדם הנכנס לווילה ומשתנה מחשוך למואר

האור גם ,אור" בולע"ומכיוון שבטון .מדרגות חצי מואר ומגיעים למעלה לאזור המגורים הראשי המואר בעוצמה

בגוון שבתוך הבית הבטון נצבע ,בתוך הבית למנוע את בליעת האור בכדי. שלואת החלל מהמסיביות " משחרר"כ משמש

. של החומר "האמת"כלומר שוב הגבילו עצמם המתכננים ברמת , בהירטיח

לחלל מגורים מואר........ ... מכניסה מוחשכת

53 . בנושא שאיפת הצברים להפוך את היהודי הגלותי מאנונימי לאדם הצומח מהמקום, 147' עמ, ניצן שיפטן 54 . '67לאחר , "גרסת יהודה"רוטברד מתאר את זה כניצחון של ירושלים על תל אביב 55 . ראה תכניות עבודה ותכניות סופיות מארכיון כרמי 56 . ית עם רם כרמינושא זה עלה רק לאחרונה ולכן לא הספקנו לבדוק אותו סופ

25

אור השמש היווה גורם אשר משנה את אופן . למען הדגשת גיאומטריה ומשטחים, בגן דנציגר השתמש באור בדרך אחרת

', 90-בתמונות שצולמו בגן בשנות ה .יהיה איזור מוצל כלשהוהשימוש בגן וסביבת הבריכה עוצבה כך שבכל שעה ביום

. ויצרו בכך מראה אינטימי ורומנטי, עוד יותר אור השמשהעצים שצמחו כבר הסתירו את

באזור המלתחות "השמש בית" והקיר המתעקל יוצר, מדגים שימוש באור להדגשת גיאומטריה משטחית. פסל קוביות הבטון והפירמידה

חומרים נוספיםגילינו בארכיון עשרות , למעשה. הלקוחה הפנים של הבית נשאר בסופו של דבר בידיזכר רם כרמי כי עיצוב , בשיחה עימו

, כיורים, גופי תאורה, רהיטיםאך גם של , למשקופים ולחיבורים בעיקר נגרות, שהמשרד הכין גיליונות של פרטים

המשרד בעצם תכנן את הבית עד לפרט האחרון והמשיך לבצע שינויים . חדרי הארונות ועוד, המטבחקי חל, אסלות

. 57שהשקיע רבות בפיתוח הפרטים, בהתאם למסורת של דב כרמי, ועדכונים לאורך כל הבנייה

מגיליונות יםשנידוגמא לבעמוד הבא . גגפרט של קצה הו ון של חיבור החומרים בקיר ובחלוןבעמוד זה דוגמאות לתכנ

.בכל החדרים בבית, ל שימוש רב בעץבנספח המצורף ניתן למצוא פרטים נוספים של רהיטים המעידים ע. הפרטים

או ואולי היה זה טעם התקופה, אולי כדי לקשר את הפנים לגן שבחוץ, אולי משום שחומר זה שידר תחושת ביתיות

, בחוץ. בהתאם לרוח של התכנון הפנימי כולו, בשמרנותבקפדנות והפרטים מעוצבים , כפי שניתן להתרשם. הלקוחה

ה תהבריכה המשושה שנעש: מאלומיניום ואף פסל מרשים, (ראה נספח)נגלה מגוון עצים וסוגי צמחים , לעומת זאת

.ואינה בנויה מבטון כפי שהיינו יכולים לצפות כיום, ביציקה באירופה

57 ".ארכיון כרמי"וחלק מגליונות הפרטים שתיעדנו בנספח , על דב כרמי 53' עמ, סמוק

26

ארכיון כרמי , (למטה) ואחד מגיליונות פרטי המטבח( למעלה)גיליון פרטי משקופי החלונות

27

"שינויים ותוספות" –סיכום של המקום הישראלי דינמיותעל ה

יצחק דנציגר ובת , רם כרמי, ואת הדרכים שבהם יצרו דבר כרמי, בעבודה זו סקרנו את תהליך תכנון ווילה דה רוטשילד

תוך כדי תהליך זה נפטר . 1962-1964רוטשילד את תחושת המקום בבית פרטי שנבנה בתל אביב בשנים -שבע דה

לגבי המרכיבים היוצרים את תחושת המקום מה שגרם לדעתנו לשינויים משמעותיים בתפיסה, האדריכל דב כרמי

כמו המגע בקרקע , התרכזנו בתיאור המרכיבים שעברו את השינויים המשמעותיים ביותר. הישראלית והאותנטית

אלו דברים כדי לנסות ולהבין, מו הפונקציות והתנועהכ, שכמעט ולא השתנוובחנו במקביל אלמנטים מרכזיים , והחומר

.רם כרמי ודנציגרעבור " מקום"תכנון היו מהותיים יותר ב

בייחוד , תפיסה זו איננה חד משמעיתרומזים לנו ש, ל המתכנניםהשינויים במהלך תהליך התכנון וסקירת ההשפעות ע

', 64לא נפסקו עם סיום העבודה בשנת , השינויים בתכנון הבית, למעשה. ת מול הרלוונטיות שלה ביחס לזמןכשהיא נבחנ

שבע שנים , 1971עוד בשנת . לאו דווקא באותו סגנון בו תוכנן, הוא המשיך לצמוח ולגדול, י טיפוסיוכמו בית ישראל

1993.58ושינוי משמעותי נוסף נעשה בשנת , רוטשילד הזמינה תכנון של חלק נוסף לאגף השירות-דה, לאחר סיום הבנייה

ואולי הצרכים שלה עצמה השתנו עם השניםגם , כנראה שלמרות שלא הקימה משפחה ולמרות שלא נוספו דיירים לבית

. גם טעמה האדריכלי

נהרס בסופו של דבר , שבית שניסה ככל האפשר לדבוק בקרקע ולשדר כוח ועוצמה בהוויתו ,יש אירוניה רבה בעובדה

לא , רוטשילד-דה, דנציגר, כרמי ,הבית גם הייחוס המשפחתי של. וללא צורך להתגבר על התנגדות עזה ללא מאמץ רב

הבית כבר לא היה רלוונטי ומושך ', 21-עבור היזם שרכש את הבית בתחילת המאה ה. יעמדו בפרץ של השיקול הכלכל

. מספיק כדי להמשיך ולגור בו

דווקא ;נוכחו לראות כיצד אפילו הגן ופיתוח השטח של דנציגר נהרסו ובו, בסיור שעשינו לאחרונההאירוניה התעצמה

רק כמה עצי אורן בשולי . כל כך בקלות אבדה, שכל חיו האמין בשימור ושימוש חוזר ביצירה ובטבע ,זהאמן יצירתו של

. זמןהמגרש שרדו את ה

שלוש גרסאות שונות של תכניות הוגשו : תחושת זמניותבמידה מסוימת את מתחילת תכנונו הבית ביטא , לדעתנו

. דוגמת חפירת הבריכה או שינוי חומרי הבנייה, השינויים בתכנוןחילה את כל המידע על וגם הן לא כללו בת, לעירייה

:59"תוספותשינויים ו" ,בעמודה נפרדתמפורטים , בארכיון ומצורף לנספחיםשמצאנו , בגיליון תכניות העבודה של הבית

או, שנבעה כנראה מהמציאות בשטח ,ומראים על הדינמיות, שנעשו בתכנית במהלך הבנייהעשרות עדכונים אלו הם

. לאור חדשנותו, "ניסוי וטעייה"מכך שהתכנון נעשה בדרך של

תכנון מפורט של הגן והקמת הבריכה וגן , הוספת האדמה, ההתחפרות בו –חדשנות זו התבטאה ביחס השונה לשטח

. כזה בבנייה פרטית ישראליתלראשונה בהיקף , אבן כורכרובטון חשוף ,הבית הציג שימוש שונה בחומר. הפסלים

והעובדה שהמתכננים לא יידעו את הרשויות על השינוי בחומרי ,סיפור השמטת תכניות השטח מהתכניות הסופיות

פיתוח ולכן לא הודיע על ה, אולי המשרד חשש מתגובת הרשויות: על הראשוניות שבפעולות אלוגם הם יםמעיד ,הבנייה

.א חשבו בכלל שיש צורך באישורים לפעולות אלול או שהמתכננים, החריג והשונה

יתכן כי הדבר מלמד שחשיבות החומר . התוכנית והפרוגראמה לא השתנו, על אף שינוי החומריות במהלך תכנון הווילה

, השינוי הקיצוני בבחירת החומרים; עד כי לא היה צורך בשינוי פרוגרמאתי, בהבעת המקומיות הינה כה רבה

. "מקום אחר"ב, הספיקו כדי לבטא שמדובר בבית מסוג שונה ובצורהבהתחפרות

58 . 1993 -תכניות השינוי מ – 7' ונספח מס, 1971 -תכניות השינוי מ – 6' ראה נספח מס 59 . נספח חומר מארכיון כרמי

28

" מקום"משקל גדול יותר במה שנתפס כיוצר (כלומר לשינוי בחזות הבית) אולי יש בכך להגיד לנו כי לחומר ולצורניות

.לפחות במקרה של הווילה באפקה, לעומת מהות השימוש

ואולי על , ומעידים בכך על חלקו של בנו רם בתכנון, ו של דב כרמימרבית מהשינויים נעשו לאחר פטירת הראנו כיצד

החומות היקפיות של המגרש שצמחו כמו לדוגמא בנושא , לאחר מותו של דב דנציגראדריכל הנוף של תרומתוהתחזקות

. כננים אלותיעוד הווילה הוא תיעוד ציון דרך בפיתוח השפה של שני מת, לכן. הבריכהלאחר שדנציגר הוסיף את אלמנט

הם תקדימיים בעבודתם של , קירות הבטון המעוקלים, הקשתות בגג, חלק מהביטויים העיצוביים שבהם נתקלנו בבית

ולכן , בכך הווילה היא מעין סימן לבאות. לא תמיד ברור מי השפיע על מי, ויופיעו בעבודות עתידיות שלהן, המתכננים

סימן לבאות גם בנושא ההסתגרות , של החומר והרצון לחפות באבן גם במשמעות, לדעתנו, סימן לבאות. חשיבותה

. ומופיעים אצל מתכננים ישראלים נוספים שאולי אף התעצמו עם השנים, והרצון לפרטיות

רוטשילד הפכו עם השנים למאפיינים מובהקים של -חלק מהמאפיינים שהופיעו לראשונה בווילה דה, למרות שנהרסה

הם 1963 -בהתנגדות השכנים מ אם :חומות גבוהות שמסתירות את הרחוב, כה קטנה בחצרברי, מטופחגן : בית ישראלי

אפילו הבטון החשוף חזר . חריגהדבר היה נתפס כאיננו בטוחים שכיון , את הביתיינים בדאגה את החומה שתקיף מצ

.לאופנה בשנים האחרונות

לפחות בזיכרון האדריכלי , ווילה באפקהשנוסחו בכפי , "םמקו"ליצירת גם משהו נצחי בעקרונות בכך אולי נשאר

. הישראלי

?השפעות הדדיותכרמי ודנציגר , משמאל

שילד בווילה רוטמימין למטה , (1964)

( 1975)עקלתון דנציגר ,בפארק הירקון

, משמאל למטה כרמיו, שכונת המשתלה

מתוך ( 1993)http://www.flickr.com/p

hotos/dewwater/226434

1813/

29

רשימת נספחים (מצורפים לעבודה על גבי דיסק)

כיוםהמגרש מצב - 1נספח

(התכתבויות)התכניות אישורי מסמכי הליך – 2נספח

1/1962תכנית – 3נספח

7/1962תכנית – 4נספח

(כולל תוספת גליונות הבריכה והשטח) 7/1963תכנית – 5נספח

1971תכנית – 6נספח

1993תכנית – 7נספח

: ארכיון כרמי – 8נספח ' 60-צילומים של הבית בשנות ה. א איורים ופרספקטיבות . ב תיעוד תהליך התכנון .ג תכניות הגן .ד תכניות הבית .ה ('90-נעשה כנראה בשנות ה, שחזור תכניות)חומר סרוק .ו גליונות פרטים .ז

28/3/2010, שיחה עם רם כרמיתמליל – 9נספח

1/7/2010, תל אביב, שיחה עם מרדכי עומרתמליל – 10נספח

31

ביבליוגרפיה

מאמרים וספרים

ל"ט הו"משהב, 20 -המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה( 1998)אבא אלחנני.

אנציקלופדיית האישה היהודית, "בת שבע דה רוטשילד"( עורכת)רות אשל ,

de-bethsabee-rothschildhttp://jwa.org/encyclopedia/article/

4אלפיים : בתוך, ("לקאת אנתרופולוגיה ישראלית)על המקום ",(1991)זלי גורביץ וגדעון ארן.

רבעון –תווי , (עורך)אצל אבא אלחנני ,"אמנות ועיצוב המוצר בישראל", (1966)בת שבע דה רוטשילד

. 2עיצוב המוצר והאמנויות הפלסטיות , בניין ערים, לאדריכלות

משרד הביטחון הוצאה לאור, אדריכלות לירית, (2001)רם כרמי.

משרד השיכון, 1677ישראל בונה , "ערכים אנושיים בארכיטקטורה עירונית", (1977)רם כרמי.

קרן תל אביב לפיתוח , ל בתל אביב"ן הבינאדריכלות הסגנו –בתים מהחול , (1994)סמוק -ניצה מצגר

.ל"ט הו"ומשהב

מוזיאון תל אביב לאמנות, יצחק דנציגר, (1996)מרדכי עומר.

30אלפיים בתוך, "תפיסת המקום בירושלים –להלאים ולהעלים ", (2006)שיפטן -אלונה ניצן.

(2007)בבל , אדריכלות קונקרטית –אברהם יסקי , (2007)שרון רוטברד.

כתבות

.21/10/2004 ,"הארץ", ביתה של הברונית נמחק, אסתר זנדברג

, 1/4/2009, "הארץ", רם כרמי –מדור ספריות , ורד לוי

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1074929.html

: באתר הכנסת , קתדרהטקסט המתבסס על מאמרים שפורסמו בכתב העת

http://www.knesset.gov.il/building/architecture/heb/main.htm