טבמ – (1939-1945) םודר םידוהיל הייפכ ... Word - 5163.pdf · טבמ – (1939-1945) םודר זוחמב םידוהיל הייפכ תודובעל תונחמה יללכ

__________________________________________________________________________ 28/1 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

מבט –) 1945-1939(המחנות לעבודות כפייה ליהודים במחוז רדום

כללי

שרה בנדר

חולק לארבעה מחוזות , שהיה בשליטתם הגמורה של הגרמנים, תחום הגנרלגוברנמן

, והמושל הגרמני הכללי, המחוזות חולקו לנפות. רדום וקרקוב, לובלין, ורשה): דיסטריקטים(

חלוקתו של . מש עיר הבירה של הגנרלגוברנמן ישב בקרקוב שנבחרה לש,הנס פרנק

את . הגנרלגוברנמן למחוזות הוסיפה ממד חדש למדיניותה הכלכלית של גרמניה הנאצית

בהתאם –החלוקה הינחתה תפיסה של ההתפתחויות הכלכליות והדמוגרפיות העתידות

י המצב הגאופוליט, מבחינת אוצרות הטבע–לעצמתם הכלכלית של כל אחד מהמחוזות

התכנון המיוחד למחוז רדום היה תלוי מצד אחד במדיניות . והמבנה הטופוגרפי שלהם

ששאפה ליצור תמורות מהותיות במבנה המשק ולשעבדו לצרכים , הכלכלית הבסיסית

.ומן הצד האחר היה תלוי במצב הנתון בשטח, הגרמניים

יה אפשרה לפתח אבל קרבתו למכרות הפחם בשלז, מחוז רדום היה דל יחסית בחומרי גלם

1.עורות ותעשיות אחרות, נוסף על תעשיית עץ, מכונות ונשק, מפעלים לייצור מתכת

Piotrkow Trybunalski(פיוטרקוב טריבונלסקי : הגרמנים חילקו את מחוז רדום לעשר נפות

, )Busko(בוסקו , )Jedrzejow(יוב 'ינדז, )Radomsko(ראדומסקו , )פיוטרקוב: להלן) (

: להלן) (.Tomaszow Maz(טומשוב מזובייצקי , )Konskie(קונסקי , )Kielce(קיילצה

, ערי המחוז רדום). Opatow(ואופטוב ) Starachowice(סטרכוביצה , רדום, )טומשוב

2.וקיילצה נוהלו כל אחת בנפרד כיחידת מינהל עצמאית) Czestochowa(נסטוכובה 'צ

- היהודית של מחוז רדום כמנתה האוכלוסייה, משפרצה המלחמה, 1939בספטמבר

בחודשים הראשונים שלאחר הכיבוש נמלטו ממחוז רדום עשרות אלפי . נפש368,000

התגוררו במחוז רדום 1940 במרס 10 -פי מרשם האוכלוסין שערכו הגרמנים ב-יהודים ועל

ס "ושל מפקד הס, 1939 באוקטובר 30 -פי הוראותיו של הימלר מ-על. יהודים282,380

יהודים -300,000עתידים היו כ, 1939 בנובמבר 12 -מ, )Koppe(ה וילהלם קופה והמשטר

לתחום 1940לעבור עד פברואר , שסופח לרייך, )Warthegau(ופולנים מחבל ורטגאו

התקשו הגרמנים , בשל קשיים טכניים ובעיות הקשורות בתחבורה ואספקה. הגנרלגוברנמן

1 C. Madajczyk, Polityka III Rzeszy w okupowanej Polsce, Warsaw 1970, p.

561 2 A. Rutkowski, “Martyrologia, Walka I Zaglada ludnosci Zydowskiej w

dystrykcie radomskim podczas ocupacji hitlerowskiej”, Biuletyn ZIH, 1955 NR 15-16, p. 67


והעברת הפליטים למחוז , ו בממדים המתוכננים לבצע את הפינויים הלל1940-1939בחורף

, )Wloclawek(אלפי יהודים הועברו מוולוצלבק . 1940רדום התמשכה על פני כל שנת

אלפים הגיעו ממחוזות אחרים ; )Gniezno(ומגנייזנו ' מלודז, )Poznan(מפוזנן

ערביים היתוספו למחוז גם פליטים יהודים משלזיה וממחוזות מ1941 -בגנרלגוברנמן וב

הגיע מספר היהודים במחוז 1941בסוף . יהודים מווינה שבאוסטריה4,000כמו גם , אחרים

3. נפש לפי מקורות יהודיים395,000 -ולכ, נפש לפי מקורות גרמניים370,000 -רדום לכ

לא היתה לגרמנים במחוז 1941עד פברואר . הגטאות במחוז רדום הוקמו בכמה שלבים

20 -שניתנה ב, ורק בעקבות הוראה של פרנק, להקמת גטאותמדיניות עקיבה באשר

. במהירות ובשיטה המונית1941הוקמו הגטאות במחוז רדום באביב וקיץ , 1941בפברואר

, 1941 באפריל 5הצטווה לסיים את הקמת הגטאות עד , )Lasch(קרל לאש , מושל המחוז

- הנאצית לפלוש לבריתוהדעת נותנת שהמועד הזה היה קשור בתכניותיה של גרמניה

פי בדיקה זהירה של המקורות ניתן לקבוע שבמחוז רדום -על. המועצות בקיץ של אותה שנה

החלו הגרמנים בחיסולם 1942וכי כבר במחצית השנייה של שנת , גטאות80 -הוקמו קרוב ל

11 - ריכזו הגרמנים את יהודי המחוז ב1942בין אוגוסט לנובמבר . הפיסי של יהודי המחוז

היהודים . גטאות מרכזיים ובו בזמן החלו לשלוח אותם בהמוניהם למחנה המוות טרבלינקה

, )Ujazd(באויאזד , )Sandomierz(' רוכזו בסנדומייז1942שנשארו במחוז רדום בסוף שנת

(פי נתונים סטטיסטיים שריכז ריכרד קורהר -על). Szydlowiec(בראדומסקו ובשידלובייץ

Korherr( ,נותרו במחוז רדום בסוף , ל מדור הסטטיסטיקה במשרדו של הימלרהממונה ע

יש להניח כי , מאחר שהפינויים נמשכו גם לאחר מכן. יהודים29,400 - כ1942דצמבר

יהודים שרוכזו במחנות לעבודת כפייה בתחומי 20,000 - נותרו במחוז כ1943בפברואר

4.בהם עבדואו במחנות שהוקמו עם הזמן במפעלים ש, הגטאות לשעבר

מראשית המלחמה ועד לשחרור אחרון האזורים שבמחוז רדום , במשך כל תקופת הכיבוש

במאמר . הועסקו יהודים בעבודות שונות במחנות לעבודות כפייה שהיו במחוז, 1945בינואר

.הזה אדון במחנות המרכזיים לעבודת כפייה שהיו במחוז

קופת הכיבושעבודת היהודים בשירות הגרמנים בפולין בת. א

,”Rutkowski, “Martyrologia; 30-29' עמ, JM/3535, 44K) ש"יוא: להלן( ארכיון יד ושם 3

pp. 76-77, 88-93 . 4 “Obozy hitlerowskie na Ziemiach polskich 1939-1945”, Informator

encyklopedyczny, Warsaw 1979, pp. 48, 58, 81 . ראה גםEksterminacja Zydow na ziemiach polskich w okersie okupacji hitlerowskiej, Zbior dokumentow,

Warsaw 1957, p. 322 . ישראל גוטמן, בעריכת יצחק ארד, השואה בתיעודראה גם , .266' עמ, ח"ירושלים תשל, אברהם מרגליות


תחת שליטתה של גרמניה הנאצית היה ליהודים ערך כמאגר אנושי שניתן להשתמש בו

השימוש ביהודים בתור עובדי כפייה בשטחים . בתור כוח עבודה במסגרת מאמץ המלחמה

ועובדה זו ניכרת בדברים , הכבושים היה שיקול מוקדם במדיניות הגרמנית כלפי היהודים

יש להוציא . דחוף ביותר להנהיג עבודת כפייה ליהודים: "1939בר שכתב פרנק עוד באוקטו

1939 באוקטובר 26 - ב5".…את היהודים מהערים במידת האפשר ולהעבידם בכבישים

את כתיבת 6.הוציא פרנק צו ראשון שחייב את היהודים בעבודת כפייה בתחומי הגנרלגוברנמן

(נק על פרידריך וילהלם קריגר התקנות שנגעו לגיוסם של היהודים לעבודה הטיל פר

Krueger( ,התקנות הגבילו את חופש . ס והמשטרה בגנרלגוברנמן"המפקד העליון של הס

אסרו עליהם לעבור ממקום למקום וחייבו רישום של כל הגברים , התנועה של היהודים

חויבו היהודים , 1939 בדצמבר 11 -מ, בתקנה נוספת של קריגר. 60-14היהודים בני

לשם ביצוע המדיניות הגרמנית 7.עם אפשרות להארכה, ת כפייה למשך שנתייםבעבוד

הוקם מנגנון , כמו גם במקומות אחרים במחוז, במינהל האזרחי של מחוז רדום

ריכז בידיו את כל , שהיה כפוף לפרנק, מושלו; אדמיניסטרטיווי לביצוע המדיניות הגרמנית

ואחריו מילא את התפקיד 1941 - ל1939 קרל לאש היה מושל מחוז רדום בין. הסמכויות

).Kundt(ר ארנסט קונדט "ד

כדי לגייס עובדים בשטחי הכיבוש החלו הגרמנים בחטיפות מאולתרות של נשים וגברים

, שבמשך כל שעות היום נלכדו בלא כל הבחנה, היהודים. יהודים ברחובות הערים בפולין

לסחוב , לפנות הריסות, ם הגרמניםהוכרחו לעבוד עבודת פרך בקסרקטינים של החיילי

ולא פעם אירע שמסמכי , העבודה המשפילה לוותה בהתעללות ובמכות. משאות וכדומה

עקב המשמעת . העובדים הוחרמו כדי לחייבם להתייצב פעם נוספת באותו מקום עבודה

, תנאי התברואה וההיגיינה הקשים במקומות העבודה תש כוחם של העובדים, הקשוחה

התערערה והם התקשו לעמוד במאמץ הנדרש ובתוך חודשים מועטים מצאו מקצת בריאותם

. העובדים את מותם בשעה שהיתר הגיעו למצב של תשישות מוחלטת ובריאות לקויה

יום -שהיו ערים לחומרת המצב ולחטיפות ששיתקו את חיי היום, היודנרטים בקהילות השונות

ית והציעו לספק להם מכסות יומיות של ס ולמשטרה הגרמנ"פנו לס, של הציבור היהודי

עסקן ציוני וחבר לשעבר בסנאט , משה קרנר. עובדים כדי להפסיק את החטיפות ברחובות

פנה היודנרט בוורשה אל השלטונות הגרמניים 1939סיפר לימים כי בדצמבר , הפולני

5 Das Diensttagebuch des deutschen General gouverneurs in Polen 1939-

1945, Deutsche Verlags-Anstalt, Stuttgart 1975, p. 46 6 Eksterminacja, pp. 202-203 .204' עמ, שם7


כדי 8.בהצעה לספק להם מדי יום מספר קבוע של אנשים לעבודה כתנאי להפסקת החטיפות

החלו היודנרטים להרכיב רשימות של , לעמוד במשימה ולספק את מכסת העובדים הקבועה

אלכסנדר . גברים שחויבו מדי חודש בחודשו לצאת למספר ימים קבוע לעבודה מחוץ לגטו

מספר כי היודנרט חילק את , )אחיו של ראש היודנרט המקומי(רופא בקרקוב , ביברשטיין

והגברים בכל אזור חויבו להתייצב לעבודה אחת לשבוע ביום , פי אזורים-יהודי העיר על

9.מסוים

הן בשל , בדרך כלל התקשו היודנרטים לעמוד בדרישה לגייס מדי יום אלפי יהודים לעבודה

רבים מן הגברים שאולצו להתייצב . המעמסה הארגונית והן בשל הקשיים שנבעו מגיוס כולל

. ולא מעטים מתוכם שכרו מחליפים בתשלום, לעבודה השיגו שחרורים מסיבות שונות

) או פלוגות עבודה(היודנרטים החליטו אפוא לשנות את השיטה וקבעו קבוצות עבודה

אלה הורכבו בדרך כלל מעניי הקהילה שנותרו ללא מקורות פרנסה בתנאים . קבועות

כל שנאלצו לעבוד למחייתם בכל עבודה -ומפליטים חסרי, החדשים שיצר משטר הכיבוש

שילם בדרך כלל , מאחר שהכסף שהבטיחו הגרמנים לשלם לעובדים לא הגיע10.אפשרית

ראש , רניאקוב'ביומן שכתב אדם צ. שהיה דל וזעום, היודנרט המקומי את שכר הפועלים

שהלכה , בולט החשש שהיודנרט לא יוכל לספק את מכסת הפועלים, היודנרט בגטו ורשה

נושא שהטריד את –מקורות לתשלום שכרם כמו גם הדאגה למצוא , וגדלה עם הזמן

במקומות מסוימים נמשכו החטיפות למרות ארגון העבודה בידי 11.רניאקוב בלא הרף'צ

והיו שנשלחו ,היו פועלים יהודים שיצאו לעבודה מדי בוקר וחזרו לבתיהם בערב. היודנרט

. למחנות עבודה שהוקמו לעבודות עונתיות

הועסקו היהודים בעבודות פרך 1940ד אמצע שנת מראשית המלחמה ע, כללו של דבר

, לאחר מכן. בעבודות שירותים במסגרת קבוצות עבודה ובביצוע פרויקטים שונים, מאולתרות

משהוחלט לשלוח את הפועלים היהודים למקומות עבודה שבהם בוצעו פרויקטים גדולים

ת ארגון עבודת היהודים ס והגסטפו א"ייבוש ביצות וכיוצא באלה הטילו הס, בסלילת כבישים

, בעניין הזה מצטט ישראל גוטמן את הנס פרנק. על רשויות השלטון האזרחי בגנרלגוברנמן

ובנאום , כי מעתה יש להתייחס ליהודים כאל יסוד בעל ערך1940שכתב ביומנו בספטמבר

המאמר באסופה הזאת הופיע . 99' עמ, ירושלים-תל אביב, בעלטה ובמאבק, ישראל גוטמן8

עבודת היהודים בשירות הגרמנים במזרח ", ראה ישראל גוטמן: בשתי גרסאות נוספות, ראה גם ישראל גוטמן; )ח"תשל (ב-חוברת א, ג"שנה מ, ציון, "-2אירופה במלחמת העולם ה

דמות ההנהגה בתוך , "הקונצפציה של העבודה בתפיסת היודנרט ומשמעותה במציאות" .ם"ירושלים תש, היהודית בארצות השליטה הנאצית

.03/2362, ש" איו910 T. Berenstein, “Praca przymusowa Zydow w Warszawie”, Biuletyn

Zydowskiego Instytutu Histirycznego, no. 45-46, pp. 42-93) להלן :BZIH.( .92' עמ, ל"ירושלים תש, יומן גיטו וארשה, רניאקוב'אדם צ 11


הוסיף פרנק באותו עניין שלא כל היהודים הם בבחינת 1941שנשא בברלין בנובמבר

וכי בעלי המקצוע שביניהם עוסקים בעבודות ייצור המקלות על התעשייה , םטפילי

12.הגרמנית

מתברר שעם הזמן נתנו הגרמנים את דעתם על ערכה של העבודה היהודית והחלו לתכנן

בייחוד בעקבות ההתפתחויות בחזית המלחמה והצורך –כיצד לנצלה באופן מוחשי יותר

תפיסה הזאת באה לידי ביטוי עוד בחודשים הראשונים ה. אדם זול-הגובר של הרייך בכוח

שביצעו , ס והאיינזאצגרופן במזרח"בחילוקי הדעות שהתגלעו בין הס, ליישום הפתרון הסופי

שהיו מעוניינים להשאיר בחיים את , לבין הממשל האזרחי והוורמכט, את רצח היהודים

כתב , ון על חיסול יהודי ליטאוחשב-בדין, 1941בדצמבר . היהודים הדרושים לעבודות שונות

מיהודי ליטא שנותרו 15%כי , A שבאיינזצגרופה 3מפקד איננזצקומנדו , )Jaeger(קרל יגר

וכי התקשה לחסלם משום שנתקל ) Arbeitsjuden" (יהודים עובדים"בחיים הם בבחינת

גייה העימותים בין הרשויות השונות סביב הסו13.בהתנגדות מצד הממשל האזרחי והוורמכט

כגון , הן בגנרלגוברנמן והן בחבלים המזרחיים, 1943-1942הזאת נמשכו גם בשנים

שבהם נותרו בחיים יהודים גם לאחר הגירושים , )Bezirk(אוסטלנד ומחוז ביאליסטוק

והביאו למעשה לחיסולם של , 1942שבוצעו במחצית השנייה של , הגדולים בגנרלגוברנמן

.רוב יהודי פולין

ניצול כוח העבודה היהודי בגנרלגוברנמן בלט עוד יותר במחצית השנייה של שנת הוויכוח על

בעקבות התנגדותן ומחאותיהן של השלוחות השונות של הוורמכט שהיו ממונות על , 1942

שיקולי . כמו גם של בעלי מפעלים גרמניים שגייסו כוח עבודה יהודי, האספקה והחימוש

למלחמה מתמשכת ) Blitzkrieg(בר ממלחמת הבזק הוורמכט הושפעו במידה רבה מן המע

שהקרבות המכריעים בה התחוללו בתקופה , הגרמנית-עקב התפתחויות בחזית הסובייטית

לא זו בלבד שהמפלות בחזית החלישו את הצבא . 1943 לפברואר 1942שבין אוגוסט

החלו ובייחוד כש, אלא שהן צמצמו גם את הפוטנציאל של המשק הגרמני כולו, הגרמני

שלוחות של . מטוסים של בעלות הברית לתקוף את מרכזי התעשייה הצבאית בגרמניה

הוורמכט שהופקדו על האספקה והחימוש תכננו באותם ימים להרחיב במידה ניכרת את

ושקלו להעביר מפעלים מתחום הרייך לאזור שאינו נתון , הייצור בשטח הגנרלגוברנמן

14.יועד מקום לא מבוטל לכוח עבודה יהודי המוניבתכניות האלה . להפצצות מן האוויר

.102-101' עמ, בעלטה, גוטמן12 .018/245, ש"איו, 1941 בדצמבר 1, דוח יגר 13די אויסראטונג פאליטיק פון די דייטשע מאכט ארגאנען לגבי דער ", אהרון אייזענבאך14

2 בלערטער פאר געשיכטע, "1945-1939 באפעלקערונג אין פוילן אין פעריאד יידישער .45' עמ, )1949ינואר -דצמבר(


גירושים שבהם נשלחו , בעקבות הגירושים הגדולים מתחום הגנרלגוברנמן, 1942בקיץ

הוצאו עשרות אלפי יהודים ממערכת , להשמדה מאות אלפי יהודים ממחוזות ורשה ורדום

, ט בגנרלגוברנמןהמפקד הראשי של הוורמכ, )von Gienanth(הגנרל פון גינאנט . הייצור

:בזו הלשון, תזכיר בעניין הזה אל הפיקוד העליון של הוורמכט1942 בספטמבר 18 -שלח ב

, שהחלו בלא שתינתן על כך למרבית רשויות הוורמאכט הודעה מוקדמת, פינויים של יהודיםעבודות הדרושות . ולעיכובים בייצור המלחמתי השוטף] הייצור[גרם לקשיים ניכרים בגידול

לפי הנתונים של המדור …אינן יכולות להתבצע במועד" דחיפות חורף"ס בדרגת "לסהמספר הכולל של כוח העבודה , ]ב"ש, ממשלת הגנרלגוברנמן[הראשי לעבודה בממשלה

. בתוכם כמאה אלף פועלים מקצועיים, אלף יהודים300 -ממנו מעל ל, מהווה יותר ממיליון - ל25%נע מספר הפועלים היהודים המקצועיים בין במפעלים העובדים בשביל הוורמאכט

מסך [100%ובמפעלי הטקסטיל העובדים בשביל הביגוד החורפי הם מהווים , 100%) Fuhrmann(' פורמן'לדוגמא בייצור הרכב החשוב מדגם , במפעלים אחרים]. העובדים

מרכיבי ו, הם בעיקר יהודים, מרכיבי הגלגלים, כוחות המפתח) Pleskau(' פלסקאו'ובחברות פרטיות להכנת מדים מועסקים כיום . הם יהודים, חוץ מיוצאים מן הכלל, המושבים

מהם כוחות 16,000 -וכ, )97%( יהודים 22,000מהם , פועלים22,700בסך הכל על טוהרת העבודה , פועלים168במפעל אחד המעסיק ). מפעלי טקסטיל ועור(מקצועיים ובאופן , וכלל הרכב הרכבים בגנרלגוברנמן ובאוקראינה, באייםמרכיבים כלי רכב צ, היהודית

סילוק מיידי של היהודים יגרום לפגיעה ניכרת . תלויה בו בלבד, חלקי גם ברייך עצמובפוטנציאל המלחמתי של הרייך ולעצירה מיידית של האספקה לחזית ולגייסות הצבא

וזאת צעד , להם המחליפים את היהודים ניתן לשחרר רק לאחר שיוכשרו…בגנרלגוברנמן עד אז אנו מבקשים לדחות את פינוים של היהודים העובדים במפעלים …אחר צעד 15.מקצועיים

ס לשחרר יהודים עובדים מגירוש כדי לנצלם "פניותיהם של אנשי הצבא והתעשייה לס

ק הימלר נימ. לא הניבו בדרך כלל תוצאות משביעות רצון, במפעלי תעשייה של הצבא הגרמני

את סירובו בטענה שהשמדת היהודים היא נושא פוליטי בעל עדיפות עליונה הדוחה כל שיקול

התקיימה התייעצות במטהו של היטלר ונדונה בה 1942 בספטמבר 22 - ל20בין . אחר

שר , )Speer(הדיון התפתח לעימות בין הימלר לאלברט שפאר . בעיית העבודה היהודית

שפאר . הממונה על אספקת כוח האדם לתעשיית החימוש, )Sauckel(ופריץ זאוקל , החימוש

ניסה לשכנע את היטלר שתעשיית הנשק תגיע לשיא תפוקתה רק אם אסירי המחנות יעבדו

עקב כך הורה היטלר לעכב זמנית את סילוק . ס"תחת הפיקוח של משרדו ולא של הס

ן ציווה להרחיק את אולם בו בזמ, היהודים המועסקים במפעלי החימוש של הגנרלגוברנמן

9 - בהוראה של הימלר מ16.היהודים מתחומי הרייך עצמו ומן השטחים המסופחים לו

.231' עמ, השואה בתיעוד 15שלא יכול היה להתעלם , הימלר. 55-54' עמ, "אויסראטונג פאליטיקדי ", אייזענבאך 16

טתו ביהודים שנותרו נקט תחבולות למיניהן כדי לשמור על שלי, מהנחיה ישירה של היטלרלפי שעה החליט לנצל את המצב לטובת האינטרסים הכלכליים . כדי שיושמדו בבוא היום

ס ובאמתלה של שיקולים ביטחוניים החליט להעביר את כוח העבודה היהודי "של הסאלא גם לשטחים , תכניתו זו לא התייחסה רק לגנרלגוברנמן. ס"למרותם של מוסדות הס

בעקבות צעדיו אלה של . או שטחים כבושים כגון ביאליסטוק', ן לודזשסופחו לרייך כגו


הן בהמשך להתייעצות במטהו של היטלר והן בתשובה לתזכיר ששלח פון , 1942באוקטובר

:ס כדלקמן"כותב הרייכספירר ס, גינאנט

נגרות , בסדנאות חייטותהוריתי לרכז את כל אלה המכונים פועלי החימוש העובדים רק… על הוורמאכט למסור לנו את ההזמנות ואנו מתחייבים …במחנות ריכוז במקום, וסנדלרות

, יהודים הנמצאים במפעלי חימוש ממשיים…להמשיך לספק את דברי הביגוד המבוקשיםבשלב הראשון יש . יש להוציא צעד אחר צעד, סדנאות לרכב וכדומה, כלומר בסדנאות לנשק

בשלב השני באותה התפתחות יש לרכז את העובדים ; באולמות נפרדים במפעליםלרכזםמנת שנקבל -על, תוך ביצוע חילופין אפשריים, באולמות נפרדים במפעלים סגורים

אז נחתור להחלפת כוח העבודה . מחנות ריכוז סגורים-בגנרלגוברנמן רק כמה מפעליםמחנות ריכוז -לרכז במפעלים] תורנח[מחנות -ואת מרבית המפעלים, היהודי בפולנים

אולם גם משם יהיה על היהודים להיעלם באחד . יהודיים גדולים במזרח הגנרלגוברנמן 17.בהתאם לרצונו של הפיהרר, הימים

ומתן נוסף בעניין כוח העבודה היהודי שהתנהל בין קריגר לבין נציגי הוורמכט -במשא

הגיעו הצדדים להסכם שקבע כי , 1942בגנרלגוברנמן במחצית השנייה של אוקטובר

נקבע כי מחנות . הפועלים היהודים יעברו מיון נוסף ואלה שיימצאו חיוניים יסומנו מחדש

ס ולפי שעה יש להחזיק את היהודים "יועברו לפיקוח של הס העבודה שיקים הוורמכט

ם ס התחייב שלא לפנות את היהודים שיועסקו במפעלי"הס. בקסרקטינים בקרבת המפעלים

אולם באחד מסעיפי ההסכם הודגש כי חיסול הדרגתי של כוח העבודה היהודי , שיוקמו

18.וסילוקו מתהליך הייצור היא מטרה שרירה וקיימת

ונמשך עד סוף 1942שהחל באביב , מסע הגירושים וחיסולם הפיסי של יהודי הגנרלגוברנמן

אלפי יהודים הוסיפו רק כמה עשרות; פגע ברוב המפעלים במחוזות השונים, אותה שנה

בשעה שעשרות , 1944-1943ריכוז ובמחנות לעבודות כפיים גם בשנים -לעבוד במחנות

.נשלחו למוות, שהיו כשירים וחיוניים לעבודה, אלפים אחרים

1942עבודות כפייה במחוז רדום עד הגירוש הגדול בסתיו .בדום ותפסו את דירותיהם של עם הכיבוש הציפו אלפי גרמנים את הערים המרכזיות במחוז ר

נכנסו הגרמנים לרדום והחלו מיד לחטוף יהודים 1939 בספטמבר 8 -ב. האזרחים המקומיים

בימים הראשונים לכיבוש . כדי שיעבדו בהעברת רהיטים ובסידורים שונים בבתים שתפסו

והם ,ס וגסטפו"הגרמני נמנו עם חוטפי היהודים לעבודה אנשי חיל האוויר הגרמני ואנשי ס

. בפריקת פחם למרתפי דירותיהם ועוד, העבידו את היהודים בניקוי הסוסים והאורוות

בין פרודוקטיביזציה "ראה שרה בנדר . הימלר התחדשו חילוקי הדעות בין הימלר לשפאר

.86' עמ, )ו"תשנ(ג " ידפים לחקר תקופת השואה, "לפינוי גיטו מרד ,1943-1939יהודי וארשה , ראה גם ישראל גוטמן. 231' עמ, השואה בתיעוד 17

.345-344' עמ, 1977תל אביב , מחתרת .345' עמ, שם18


בעיר להכין רשימות של כל " הוועד היהודי הזמני" ציוו הגרמנים על חברי 1939באוקטובר

כעבור מספר , פי הרשימה הזאת חויבו-על. מקצוע והשכלה, פי גיל-התושבים היהודים על

הפסיקו הגרמנים 1939 בסוף שנת 19.י העיר לצאת מדי יום לעבודהאלפים מיהוד, שבועות

מאחר שהיודנרטים שהוקמו בינתיים , את המצוד אחר יהודים לעבודות כפייה במחוז רדום

היודנרט . הצליחו לספק להם אלפי פועלים יהודים שיצאו מדי יום לעבודתם ושבו עם ערב

נסטוכובה 'בצ; פועלים2,500 -מדי יום כסיפק לגרמנים , 1939שהוקם בדצמבר , בעיר רדום

4,800 - סופקו מדי יום כ1941בשנת , פועלים ביום2,500 - בממוצע כ1940סופקו בשנת

סופקו ) 1942 בספטמבר 22 -ב( עד האקציה הראשונה 1941 בדצמבר 15 -ומ, פועלים

1939דצמבר ב2 -בפיוטרקוב סיפק היודנרט מ; פועלים יהודים7,500 -לגרמנים מדי יום כ

בטומשוב יצאו מדי יום ; הגברים בגיל עבודה שהיו בגטו2,500 פועלים מדי יום מכלל 1,000

נו 'באופוצ, Kozienice (400(ניצה 'בקוז, 500) Staszow(בסטשוב , יהודים לעבודה1,000

)Opoczno (400 , ארקי 'בז, 1,200 ברדומסקו, 500בשידלובייץ)Zarki (20020. ועוד

ברדום מספר ארנולד רוזנפלד שעוד בטרם הוקם שה חודשים בגיהינום הנאצישלו בספרו

אך , היודנרט ברדום סיפקו פקידי ועד הקהילה לגרמנים מספר גדול של פועלים לעבודה

על ההתעללויות ועל העבודות , כשחזרו הפועלים וסיפרו על התנאים במקום והמכות שספגו

. קהילה לגייס את מכסת העובדים הדרושהלא הצליחה ה, הלא יצרניות שנצטוו לבצע

רוזנפלד מוסיף כי במצב הזה

והם לוקחים , הגרמנים כבר אינם מחכים שהקהילה תספק להם את העובדים שדרשומגיעים בשעות הבוקר ] הגרמנים[ בדרך כלל היו …בעצמם את האנשים לעבודה

…מצוד ברחובות העירנוסף על כך היו מארגנים . המוקדמות ומוציאים יהודים מן הבתיםאחר כך באה , בוקר בוקר ניתן היה לראות את הגרמנים דופקים על דירותיהם של היהודים

, וקודם שהספיק לענות כבר היו מריצים את היהודי במדרגות? )Jude" (יהודי"השאלה למטה כבר מחכה קבוצת עבודה . ובדרך כלל גם מכים אותו בקתות הרובים, ערום למחצה 21.שאליה עליו להצטרף כדי לצאת ביחד למקום הריכוז, של יהודים

חויב היודנרט במקום לספק מכסה , ולו הקטנה ביותר, בכל נקודת יישוב שהיו בה יהודים

לוותה , שתמורתה לא קיבלו הפועלים כל תשלום, העבודה. מסוימת של פועלים לעבודה

גם . מכר-ועלים לוותה בסחרומציאת הפ, שלעתים הסתיימו במוות, בהשפלות ובפגיעות גוף

נמסר במשך הזמן הטיפול במציאת פועלים , במחוז רדום כבמחוזות אחרים בגנרלגוברנמן

ואלה הקימו קבוצות עבודה מיוחדות שהורכבו לרוב מן השכבות , לעבודה לידי היודנרטים

.225' עמ, 1961, ארגוני יוצאי ראדום בישראל ובתפוצות,אדוםר 1920 A. Rutkowski, “Hitlerowskie obozy pracy dla Zydow w dystrycie Radomskim”,

BZIH, no. 17-18, p. 107 21 Arnold Roswnfeld, Trzy miesiace w piekle nazistowskim w radomiu, pp.

13-14


בכספים הללו ; העשירים שחויבו לצאת לעבודה פדו את עצמם בכסף. החלשות באוכלוסייה

קימו היודנרטים קרנות מיוחדות ששילמו את שכר הפועלים המחליפים וממלאי המקום ה

שבאו בתקופה הראשונה לכיבוש מקרב עניי הקהילה והפליטים היהודים שהגיעו

ברוב ערי המחוז שולם בראשית . לגנרלגוברנמן לאחר שגורשו מן השטחים שסופחו לרייך

אף התייקרותם של -על, השכר בדרכים שונותובמשך הזמן צומצם, חמישה זלוטי ליום1940

שילם היודנרט ברדום לפועלים בקבוצות העבודה בין תשעה 1941ביולי : מוצרי המזון

ונוסף על כך קיבל הפועל בין שניים , עשר זלוטי בלבד עבור שלושה ימי עבודה בשבוע-לשנים

שילם היודנרט , למשל, בפיוטרקוב; לארבעה קילוגרם לחם לשלושה ימים נוספים בשבוע

היו יודנרטים שהקשו . ימי עבודה28 זלוטי בחודש בעבור 25 לפועל יהודי 1940בפברואר

את לבם כלפי היהודים העניים ואיימו עליהם שאם לא יצאו לעבודה יישלחו למחנות רחוקים

היהודים העניים בראדומסקו הגיבו במרד גלוי על יחסו של היודנרט . ולא יוכלו לשוב לגטו

22.מקומי כלפיהם ועל מדיניותו בכל הנוגע לגיוס יהודים לעבודהה

, בסלילת כבישים, עבדו היהודים במחוז רדום בעבודות כפייה במחצבות1942-1940בשנים

בבניית , בפינוי הריסות לאחר הפצצות, בכריתת עצים ביערות, בהשקיה והטיית נהרות

, בבתי חרושת ללבנים, קרקעיים-לים תתבהנחת כב, בכריית כבול, ביצורים על נהר הוויסלה

במקומות אחרים שובצו יהודים לעבודה ככוח עזר עירוני והועסקו בתור . בפינוי שלגים ועוד

אולם רוב מכסות כוח העבודה היהודי הופנו למפעלי תעשייה . שומרי בתים ודוורים, שליחים

, בסטרכוביצה, קיילצהב, נסטוכובה'בצ, ורוכזו ברדום, גדולים ששירתו את הצבא הגרמני

, בקונסקי, )יסקו'סקרז: להלן) (Skarzysko Kamienna(יסקו קמיינה 'בסקרז, באוסטרובייץ

.בטומשוב ועוד

(וחשבון של הפיקוח על החימוש -ובדין, הוורמכט שאף להגביר את קצב הייצור הצבאי

Ruestungsinspektion( ,תחום צוינו שמונה מפעלים צבאיים ב, 1940 בינואר 24 -מ

במטרה להרחיק גורמים . מהם חמישה במחוז רדום, הגנרלגוברנמן כמפעלים חשובים ביותר

הוכפפו מפעלי , כדי שלא לעכב את הייצור, בממשלת הגנרלגוברנמן" המינהל האזרחי"של

וניהול המפעלים במחוז רדום נמסר , התעשייה הצבאית בגנרלגוברנמן לפיקוח על החימוש

את ניהול מפעלי : ג מטעמן ישב במפעל וניהל אותו כדלקמןשנצי, לחברות גרמניות

, Roechling Trust-ו) Hugo Schneider AG) Hasagיסקו קיבלה חברת 'התחמושת בסקז

את , Rreichswerke AG fuer Berg uאת ניהול מפעלי הפלדה באוסטרובייץ קיבלה חברת

Huetebetriebe "Hermanניהול המפעלים לברזל ופלדה בסטרכוביצה קיבלה חברת

Goering” Werke ,החרושת לנשק ברדום קיבלה חברת -ואת ניהול ביתSteyr-Daimler-

22 Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 108


Puch AG.23שהוקמה קרוב , נוסף על כך הקימו הגרמנים רשת מחנות עבודה ליהודים

העובדים במחנות הללו . למפעלים ולבתי חרושת שונים ונוהלה בידי ממשלת הגנרלגוברנמן

מקצת המחנות היו שייכים . מחצבות והטיית נהרות, כגון השקיה, וח ארוךיועדו לעבודות לטו

משום , מקצתם התקיימו פרקי זמן קצרים, ס ומשטרה"למחנות הריכוז ונשמרו בידי אנשי ס

עד הגירוש ההמוני , ואילו אחרים התקיימו למשך זמן ארוך יותר, שחוסלו עם סיום העבודה

.1942בסתיו , של יהודי המחוז

עבדו כמה מאות מיהודי , מ מטומשוב"חמישה ק, למשל, )Zawada( זאוואדה במחנה

הן משום , העבודה היתה קשה במיוחד). Wolborka(הסביבה בהטיית נהר הוולבורקה

-למעלה מ. והן בשל התנאים הסניטריים הנוראים, שהתבצעה במים שהגיעו עד הברכיים

נרדפו , שמוצאם היה מפיוטרקוב, יםהנמלט; יהודים עבדו במקום ורבים מהם נמלטו360

שלא בחל באמצעים להחזיר את הבורחים לעבודה והסתייע לשם כך , בידי היודנרט המקומי

עבדו יהודים , בנפת קיילצה, )Sitkow(במחנה סיטקוב . במשטרה ובכוחות עזר גרמניים

יהודים אסירים300ובו , שאחד מהם, בנפת פיוטרקוב היו מספר מחנות; במחצבות מקומיות

Sedrziszow(ישוב 'במחנה שנדז. 1941 -חוסל עוד ב, שעבדו בהטיית אחד הנהרות באזור

-ובכללם נערים בני שלוש, אסירים יהודים700 -היו כ, 1940שהוקם בשנת , יוב'בנפת ינדז, )

, בהרחבת תחנת הרכבת המקומית, בהקמת מסילת ברזל, עשרה שעבדו בבניית בתים

24.הבפריקת פחם וכיוצא בז

(' ובמלוגושץ, יהודים500 -שעבדו בהם כ, )Wisniowka(המחנות בווישניובקה

Malogoszcz( ,והאסירים עבדו 1942התקיימו עד ספטמבר , אסירים300 -שבהם עבדו כ

היה מחנה סגור , שלא כרוב המחנות באותם ימים, המחנה בווישניובקה. שם במחצבות

שבנפת , )Redziny(יני ' יהודים ממחנה רנז-200כ. שנשמר בקפידה רבה בידי אוקראינים

( האסירים במחנה ידלניה 800; )Wapnorud(עבדו במפעלי הסידן ואפנורוד , ראדומסקו

Jedlnia ( עבדו בסלילת כבישים בחברתStrassenbau Keller , ואילו למחנה וולנוב)

Wolanow ( ת הסביבה האסירים היהודים שהוחזקו בו עבדו בחוו600 –היה אופי שונה

(מקצת האסירים במחנה קרושנו . נגרות וכיוצא באלה, צביעה, בנייה, בעבודות פחחות

Kruszyna (אבל רובם עבדו במחסני האספקה של הוורמכט , הועסקו בעבודות השקיה

ומגידלה ) Topisz(מטופיש , )Garnek(פועלים יהודים מגארנק . בהעמסת קרונות ופריקתם

)Gidle( ,עבדו במפעלי ,בנפת ראדומסקו Wasswerwirtschaft-Inspektion , והאסירים

Chemische Werke A.G. Brieg.25ארקי עבדו במפעלי 'בז

.17-15' עמ, ד"ירושלים תשנ, המוות בצהוב, פליציה קראי 2324 Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 109 .110' עמ, שם 25


נדרשה האוכלוסייה היהודית במחוז רדום לספק מכסות של פועלים 1940במהלך שנת

מספרם המדויק של הנערים היהודים שנשלחו ממחוז . צעירים למחנות עבודה במחוז לובלין

משום , אבל הדעת נותנת שמדובר באלפים, לעבודות כפייה במחוז לובלין אינו ידוערדום

1940ובאוגוסט , נערים למחוז לובלין1,000 - כ1940נסטוכובה לבדה נשלחו באביב 'שמצ

ידוע לנו שלמחוז לובלין נשלחו עובדים גם ממקומות אחרים . נערים1,200הועברו לשם עוד

היודנרטים במחוז לובלין . מפיוטרקוב ומאופטוב, מסטרכוביצה, ביו'מינדז, כגון מראדומסקו

כפי , וכשלא הצליחו להשיג פועלים במספר הדרוש, הפעילו לחץ וסחיטה כדי לגייס פועלים

ערכו היודנרטים מצוד ברחובות בסיועה של , )Glowaczow(וב 'שקרה באופטוב או בגלובאצ

26.המשטרה הגרמנית

למחנות העבודה בסביבת 1940ודים נשלחו מן העיר רדום בקיץ שלוש קבוצות של צעירים יה

שהורה , לפני יציאתם קיבלו צעירים רבים צו ממחלקת העבודה של היודנרט ברדום. לובלין

כל מי . להם להתייצב לפני ועדה שתבחר את הכשירים מביניהם לעבודה של כמה שבועות

אימהותיהם . מאסר ולהחרמת רכושושניסה לחמוק מן הגזרה הוזהר שהוא צפוי לעשר שנות

שמו בהם כל שיכלו לתת לבניהן צידה לדרך וליוו אותם למקום , של הצעירים הכינו ילקוטי גב

את כשירותם , יחד עם חברי הוועדה, בראש הוועדה ישב רופא שבדק. מושבה של הוועדה

הגסטפו אבל , זלוטי ניתן היה להשתחרר מן הבדיקה400תמורת . הפיזית של המועמדים

בערב הוצאו הנבחרים . הקיף את הבניין ומי שנכנס לחדר הבדיקה לא יכול היה לצאת עוד

, הקבוצה הראשונה. ובני משפחותיהם לא הורשו להיפרד מהם, והובלו לתחנת הרכבת

איש 50, הצעירים הוכנסו לקרונות. 1940 באוגוסט 20 -יצאה ב, צעירים1,000 -שמנתה כ

נאות של התעשייה הצבאית הגרמנית בלובלין בשטח מחנה השבויים ונלקחו לסד, בכל קרון

אלפי הנערים היהודים שהגיעו ממחוז רדום ללובלין 7.27מספר ) Lipowa(שברחוב ליפובה

ה 'ומירצ) Narola(נארולה , טרווניקי, )Cieszanow(שאנוב 'צ, ץ'נשלחו לעבודה במחנות בלז

)Mircze .(הועסקו האסירים בבניית ביצורים , ס" סשנשמרו בידי אנשי, במחנות האלה

נוסף על כך עסקו האסירים בכריתת . המועצות-ובחפירת תעלות בקרבת הגבול עם ברית

בשל הקרבה לגבול . בסלילת כבישים ועוד, בייבוש ביצות, בהטיית נהרות, עצים ביערות

ות האלה קשים היו תנאי העבודה וחיי האסירים במחנ, הסובייטי וכדי למנוע ניסיונות בריחה

שבו עבדו , שאנוב'בראש מחנה צ. והגרמנים אכפו משמעת נוקשה ועונשים חמורים, במיוחד

האסירים במחנה . לשעבר איש הוורמכט, )Dolf(עמד מיור דולף , צעירים מרדום1,000 -כ

100באחד הלילות הצטוו . החולים נרצחו ורבים נספו בזמן העבודה, הוכו מכות קשות

שאנוב ולחפור שם בורות בבית העלמין 'לרוץ ערומים לעיירה צ, אתו של דולףבהור, אסירים

.111' עמ, שם 26 .228' עמ, ראדום 27


שאנוב נצמדו שומרי 'במחנה בצ. כולם נורו במקום חוץ משלושה שהצליחו לברוח. המקומי

. כשני קילומטרים מן המחנה, יד גדר הגבול הרוסי-בייחוד למי שעבדו על, ס אל האסירים"הס

ודקרו אותם בלי , גם אחרי מי ששקעו עד מותניהם במים, השומרים הלכו אחרי האסירים כצל

כן היו -פי-על-ואף, כל צעד לעבר הגבול יכול היה להביא לחיסולו של האסיר. הרף בכידונים

28.מי שהצליחו להימלט לשטח הסיפוח הסובייטי

. שאנוב היו שכתבו הביתה וסיפרו על הרעב והתנאים הקשים במחנה'מבין הנמלטים מצ

מיהרו האימהות ליודנרט וביקשו את , למשל, הקשות עברו מפה לאוזן וברדוםהידיעות

וכעבור שבועיים נכנע , הן התלוננו שרימו את בניהן ושלחו אותם לעבודות פרך. התערבותו

. מן הסתם באישור הגרמנים, שאנוב חבילות מזון שאספו המשפחות'היודנרט ללחצן ושלח לצ

ולפעמים הביאו , נוב מדי שבוע כדי לבחון את המצב לאשורושא'נציגי היודנרט נסעו מרדום לצ

, כעבור חודשיים. חזרה בחורים מוכים וחבולים ואחרים ששוחררו בשל תשישות ומחלה

מקצתם נשארו לעבוד במחצבות . פורק המחנה והאסירים הוחזרו ללובלין, 1940באוקטובר

וד חודשים רבים מיציאה התחמקו ע, ואלה שנמלטו או שוחררו וחזרו לרדום, בלובלין

29.לעבודה

סיפקו היודנרטים , 1943בראשית , עד חיסולה של רוב האוכלוסייה היהודית במחוז רדום

שהופנו בעיקר לתעשייה כבדה לצורכי הצבא , במחוז גם מספר רב של פועלים מקצועיים

, )Kunow(בקונוב , בקיילצה, בסטרכוביצה, נסטוכובה'בצ, במפעלים שהיו ברדום. הגרמני

יסקו ועוד עבדו אלפי פועלים יהודים בעבודות 'בסקרז, בפיוטרקוב, בטומשוב, בראדומסקו

1941בדצמבר . בניית קרונות וכיוצא בזה, טקסטיל, מתכת, זכוכית, כפייה במפעלים לפלדה

איש שעבדו במפעלי טקסטיל ובסדנאות של הוורמכט 1,800יצאו מדי יום מגטו טומשוב

ומערים ) Suchedniow(מסוכדניוב , יסקו'אלפי יהודים מסקרז; Tischerei Todtבמפעלי

; "האסאג"יסקו במפעלים של הקונצרן הגרמני לנשק 'אחרות במחוז עבדו בסקרז

הועסקו ) אוסטרובייץ: להלן) (Ostrowiec Szwietokszyski(באוסטרובייץ שביינטוקשיסקי

ובמפעלים נוספים במקום שהיו שהיה בעיר Jadwigowחרושת ללבנים יהודים רבים בבתי

במפעלי , בעיר רדום עבדו יהודים במפעלים לאמאיל. Ton-Industrie-שייכים להאסאג ול

בפיוטרקוב עבדו יהודים במפעלי זכוכית ; במפעל לרהיטים ובמפעלים לעיבוד עורות, פלדה

Karoו -Hortensja ; ברדומסקו עבדו במפעלי מתכת ובמפעל לרהיטיםThonet Mundus.

; בתחנות קמח ובמפעלים לעיבוד עורות, במבשלות בירה, יוב עבדו במפעל למתכת'בינדז

28 Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 112 .228' עמ, דוםרא 29


, נסטוכובה עבדו במפעלי פלדה'בצ; בקיילצה עבדו במבשלות בירה ובמפעלים לתעשיות עץ

30.רהיטים ועוד, זכוכית, יוטה

חוז עד כה אין בידינו קביעה מדויקת של מספר היהודים שעבדו במחנות לעבודת כפייה במ

אולם ברור מעל לכל ספק שמדובר בעשרות אלפי , 1942רדום עד הגירוש הגדול בקיץ

.יהודים

1942בסתיו , מחנות העבודה במחוז רדום לאחר הגירוש הגדול .ג

לאחר שרוב , ואילך1942המחנות המרכזיים לעבודת כפייה שנותרו במחוז רדום מסתיו

, היו ברדום, באקציות הגדולות במחוזיהודי המחוז שולחו למחנה המוות טרבלינקה

, בסנדומייש, ה'בזאגאצ, מיילוב'בצ, )Bodzechow(כוב 'בבודז, באוסטרובייץ, נסטוכובה'בצ

.בפיוטרקוב ובפיונקי, בטומשוב, בסטרכוביצה, יסקו'בסקרז

ובטומשוב מיילוב'בצ, ה'בזאגאצ, כוב'המחנות בבודז .1

היהודים 500 -וכ, 1942 באוקטובר 1 - בהוקם) ליד אוסטרובייץ(כוב 'המחנה בבודז

16 -ב. Elinשהוחזקו בו עבדו בעיקר בבניית קווי מתח גבוה עבור חברה וינאית ששמה

המחנה . חוסל המחנה ועובדיו היהודים הועברו למחנה בסטרכוביצה1943בפברואר

, 1943הוא הופעל מחדש באביב . וחוסל בדצמבר אותה שנה1942ה הוקם ביוני 'בזאגאצ

אסירים יהודים שעסקו בעיקר בהטיית הנהר 300עבדו בו , 1943ביולי , ועד חיסולו הסופי

Czarna Prawa . הוקמו במקום שני מחנות , מיילוב'לאחר חיסול הגטו בצ, 1942באוקטובר

יד מכרה הברזל -והאחר על, בשטחו של מפעל לפורצלן, אחד בעיר: עבודה ליהודים

Barbara .יהודים-200עבדו כ, 1943חוסלו במחצית השנייה של נובמבר ש, בשני המחנות .

המחנה הזה ". מחנה עבודה לבעלי מלאכה יהודים" הוקם בטומשוב 1942 בנובמבר 4 -ב

Blizyn.(31(ין ' והאסירים הועברו לסטרכוביצה ולבליז1943 בספטמבר 5 -חוסל ב

המחנות בקיילצה .2

הוקם בחלק משטח הגטו , דול של יהודי קיילצהמיד לאחר הגירוש הג, 1942 באוגוסט 30 -ב

מקצתם עבדו במתפרות ובסנדלריות . יהודים2,000 -לשעבר מחנה עבודה ונכלאו בו כ

מאי -באפריל. במפעלים למתכת ולחיתוך עץ, והאחרים הועסקו במחצבות, בתחום המחנה

, ה בפיונקי חוסל המחנה וכמה קבוצות מקרב האסירים היהודים נשלחו למחנות העבוד1943

הבלתי –היהודים שנותרו בקיילצה עברו סלקציה . ין'בסטרכוביצה ובבליז, יסקו'בסקרז

" (הנריקוב" יהודים הועברו למחנה סמוך למפעלי 500, ראויים נורו בבית העלמין המקומי

30 Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 113 ;המוות , קראי; 249-245' ועמ229' עמ, ראדום

.137' עמ, בצהוב31 Rutkowski, “Hitlerowskie”, pp. 114-115


Henrykow( ,לודביקוב" הועברו למחנה סמוך למפעלי הפלדה 400 -וכ) "Ludwikow .( שני

וקודם שכלאו אותם , היו שייכים לקונצרן האסאג, היו סגורים ושמורים היטבש, מחנות אלה

בתקופות מסוימות שרר במחנות . חיפשו על גופם של האסירים וגזלו את חפציהם האישיים

יהודים בירייה או 150 -ס להורג כ"הוציאו אנשי הס, למשל, "הנריקוב"ב. האלה שלטון אימים

המפעל . בלא ימים חופשיים למנוחה, שעות ביממה18 -ל 14בתלייה והאסירים עבדו בין

ייצר עגלות לשלג ואחד היתרונות הגדולים שלו היה שהיו בו מקלחות ובהן מים חמים יומם

בימים שהיה המפעל סגור עבדו האסירים בתחום . ולילה וגם האסירים יכלו להשתמש בהן

ים ענקיים של בגדים שנשלחו הועסקו בין היתר בסידור משלוח1944ובמרס , המחנה עצמו

במחנות הנריקוב ולודביקוב קיבלו האסירים מנת מזון יומית . ממחנות טרבלינקה ומיידנק

מי שתש כוחו חוסל ; חצי ליטר מרק דל ונוזל שנחשב לקפה, גרם לחם300שכללה

, כשהתקרב הצבא האדום למקום, 1944ביוני . בסלקציות שהתקיימו בשני המחנות בלא הרף

מאחר . והועסקו שם בחפירת תעלות נגד טנקים) Przedborz(רו האסירים לפשדבושה הועב

פונו גם המחנות הסמוכים להם והאסירים שנותרו 1944ששני המפעלים חוסלו בסוף יולי

32.בהם נשלחו לאושוויץ

סמוך , )Kerczowkowska(ובקובסקה 'בקיילצה היה גם מחנה עבודה ליהודים ברחוב קרצ

- ל500עבדו בין , 1942 בספטמבר 2 -שהוקם ב, במחנה הזה. ג גראנאטלמפעלי האסא

משמר " אסירים יהודים ופעלה בו מחתרת יהודית שהיתה בקשר עם המחתרת הפולנית 800

האסירים היהודים גנבו נשק ממפעלים גרמניים ותכננו לברוח ). Gwrdia Ludowa" (העם

Rada Pomocy – לעזרת יהודים המועצה(גוטה 'בעזרת פולנים מז. ליערות הסביבה

Zydom - Zegota( ,ניסתה קבוצת יהודים , שסיפקו למחתרת היהודית תעודות אריות וכסף

אסירים 28במהלך הבריחה מן המחנה נהרג המארגן ורק . להימלט ליערות בעזרת הנשק

חוסל המחנה והאסירים שנותרו בו 1944 באוגוסט 20 -ב. יהודים הצליחו להגיע ליער

33.עברו למחנה הריכוז בוכנוולדהו

המחנה באוסטרובייץ .3

הוקם , לאחר גירוש יהודי אוסטרובייץ לטרבלינקה, 1942במחצית השנייה של אוקטובר

-רוכזו כ, "הגטו הקטן"שנקרא , במחנה הזה. בשטח הגטו לשעבר מחנה עבודה ליהודים

, שום שיהודים רביםבין היתר מ, 2,000 - יהודים ובתוך זמן קצר גדל מספרם לכ700

הגיע מספר 1942בסוף . התגנבו אל תוכו, שבמהלך הפינוי הסופי הסתתרו בשטח הגטו

Oemler ,Bauen und והם עבדו בעיר בחברות הבנייה 3,000 -לכ" גטו הקטן"האסירים ב

Loschו -Trawers , במפעלי יגר)Jaeger (ובעבודות עירוניות כגון קבורת , למלט ולבלוקים

.54' עמ, 033C/4169, ש"איו, ראה גם עדות צבי גרפינקל. 116' עמ, שם 3233 Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 116


נערכה במחנה סלקציה1943בינואר . יון הרכוש היהודי שנותר בגטו לאחר הגירושמתים ומ

לאחר . ומשם לטרבלינקה' וכאלף יהודים שנתפסו בלא אישורי עבודה הועברו לגטו סנדומייז

-כ. 1943במידה ניכרת והוא פונה סופית בתחילת אפריל " הגטו הקטן"מכן הוקטן שטחו של

Ostrowitzer(הועברו למחנה סמוך למפעלי אוסטרובייץ האסירים שנותרו בו 2,000

Hochoefa Werke – OHW ( יהודים 150, יהודים מפיוטרקוב150ועם הזמן נוספו עליהם

מקצת האסירים נורו . חוסל המחנה1944 באוגוסט 3 -ב. יהודים מפלשוב450 -מרדום ו

34.במקום והאחרים נשלחו לאושוויץ

המחנה בסטרכוביצה .4

. Julag Iנבנה תחילה בשטח מטווח ונקרא , 1942שהוקם באוקטובר , ה בסטרכוביצההמחנ

2,000 -ס והמשטרה של מחוז רדום והיו בו מעל ל"המחנה היה כפוף ישירות למפקד הס

מן האסירים היהודים עבדו במפעלי המכרות של 95%. יהודים מערים שונות במחוז

. במתפרות וסנדלריות, יעוטם עבדו במחנה עצמוואילו מ, שהיו שייכים להאסאג, סטרכוביצה

. שהוקם בתחום המפעלים עצמם, Julag II- חוסל המחנה והאסירים הועברו ל1943בקיץ

יהודים 5,000 -ובמשך כל זמן קיומו עברו בו למעלה מ, אסירים3,000 -במחנה הזה היו כ

ומקצתם נורו בידי ,רעב ומגפות, מאסירי המחנה נספו בשל עבודה קשה7% -כ. בסך הכל

בעדותו סיפר . רנוביצקי הגיע לסטרכוביצה ממחנה העבודה בקיילצה' ראובן ז35.הגרמנים

לימים על התנאים הטובים יחסית שזכו להם האסירים היהודים שנחשבו לוותיקים במחנה

מאחר שבמפעלים המקומיים עבדו . לעומת האסירים החדשים שהגיעו במקום אלה שנספו

התפתח במפעלים השונים מסחר , שבאו מדי בוקר וחזרו לביתם מדי ערב, יםגם פולנים רב

רנוביצקי סיפר שבתחילה עבד בקבוצה 'ז. זעיר והיהודים רכשו מן הפולנים בעיקר דברי מזון

מטרים והעמיסו 12שהורידו מן הרכבת קורות פלדה באורך , של ארבעה עד חמישה אסירים

תנאי . תנורים באחד המפעלים במחנה שייצר פגזיםאותן על גבי עגלות והעבירו אותן ל

ובשל הלחות אירע לא פעם , העבודה היו קשים ביותר משום שהתבצעה בקור ובשלג

אבל אלפי האסירים היהודים , במחנה היתה משטרה יהודית. שהקורות נשמטו מידי האסירים

עבודה פולנים נשמרו בידי גרמנים שהיכו בהם בלא רחם ולפעמים התעללו בהם גם מנהלי

רנוביצקי מציין שבשל העבודה הפיסית הקשה והמזון 'ז. ואף מסרו אותם לשוטרים הגרמנים

האסירים היהודים עבדו 36.הדל נחלש גופם של האסירים קודם שהסתגלו לעבודה במחנה

המחנה שרץ כינים ועקב היעדר תנאי סניטציה מינימליים פרצה . עשר שעות בשתי משמרות

עשרות החולים שרוכזו במרפאה פרימיטיווית נורו במבצעי רצח . פוס קשהבמקום מגפת טי

.Obozy hitlerowskie na Ziemiach polskich”, p. 354“; 117' עמ,שם 34 .468-467' עמ, שם 35 .23-20' עמ, VD/1143, ש"איו, רנוביצקי'עדות ראובן ז 36


בצריפי עץ שהוקמו סביב המפעלים . ומפקד המחנה נהג לירות בהם במו ידיו, במקום

, הם חולקו למחלקות עבודה. גברים וילדים, נשים, משפחות–התגוררו האסירים היהודים

כדי לגלות אם הוציא מי מהם כלים ממקום נספרו בדרך כלל בצאתם לעבוד ונבדקו עם שובם

.העבודה או הביא מזון שרכשו מן הפולנים המקומיים

היא נלקחה . עם משפחתה לסטרכוביצה1943 כשהגיעה באוגוסט 12בלה בולדו היתה בת

. עבד כרץ במיפקדת המחנה, שהיה צעיר ממנה בשנתיים, עם הוריה לעבודה במחנה ואחיה

במחנה היו גם סלקציות . נשארו במשך היום בצריפי המגוריםשני אחיה הקטנים יותר

, Firlej-מקצתם הועברו ל. תקופתיות שבהן חיסלו את החלשים והבלתי כשירים לעבודה

, מרדום, במקום האסירים שחוסלו הובאו למחנה יהודים מפלשוב. ונרצחו שם, יד רדום-שעל

, ביולי24 - ל23בלילה שבין , י המחנהערב פינו. ואלה עבדו במקום עד חיסולו, ממיידנק ועוד

המחנה היה נתון תחת שמירה . התארגנה קבוצה מקרב האסירים וניסתה לברוח ליער

שעל כל אסיר שינסה לברוח יוצאו , ולמרות איומיהם של הגרמנים, קפדנית והואר גם בלילות

הנמלטים מן 60 -כ. יהודים את גדר המחנה ונמלטו300 -פרצו כ, להורג עשרה אסירים

רוב הנמלטים נהרגו במרדף שארגנו . נהרגו במהלך הבריחה והיתר נסו ליערות הסמוכים

האסירים שנמלטו 300 אסירים מתוך 30ורק , ).A.K(הגרמנים בסיוע יחידות ארמיה קריובה

, האסירים שנותרו במחנה ביום חיסולו נשלחו לאושוויץ. מן המחנה שרדו ביערות הסביבה

37.ונלקחו למחנות שונים בתחום הרייךעבר שם סלקציה

יסקו'המחנה בסקרז .5

במפעלים המקומיים לנשק שהועברו , 1939 -יסקו הוקם עוד ב'מחנה העבודה בסקרז

ראשוני העובדים היהודים במחנה הגיעו בעקבות . לבעלותו של הקונצרן הגרמני האסאג

וכות זמן קצר לאחר בסוכדניוב ובעיירות הסמ, יסקו'החטיפות שערכו הגרמנים בסקרז

באותה תקופה התרכזה . וכחלק ממכסות העבודה שמסרו היודנרטים לגרמנים, הכיבוש

, בבניית כבישים בין המפעלים, בכריתת היער הסמוך, העבודה בהרחבת המפעלים הקיימים

יהודים 2,000 כשהובאו אליו 1942המחנה גדל באפריל . בפריקת קרונות וכיוצא בזה

. וממקומות אחרים) Radoszyce(ה ' מרדושיצ150, )Checiny(יני 'נצ מכ500, מקיילצה

החל המחנה לפעול כמחנה עבודה , יסקו'לאחר גירושם של רוב יהודי סקרז, 1942באוגוסט

פי שלושת המפעלים במקום -על. ס והמשטרה ברדום"סגור ונמסר לפיקודם של מפקד הס

היה הגדול מבין השלושה Aמחנה ). Werk A, B, C(חולק המחנה לשלושה מחנות משנה

. ושומרים חמושים בנשק אוטומטי הוצבו לשמור על גדר התיל שהקיפה כל אחד מן המחנות

צריפים 46 - אסירים ששוכנו ב8,000 -במתחם הכולל של שלושת המחנות היו בממוצע כ

37 Rutkowski, “Hitlerowskie”, pp. 117-118 ;32-30' עמ, רנוביצקי'ראה גם עדות ז ;

.14-12' עמ, VD/469, ש"איו, ראה גם עדות בלה בולדו


ו אסירים יהודים בסך הכל שהגיע15,000 -במשך כל שנות קיומו עברו במחנה כ; עלובים

מקצת האסירים נעשו צהובים בשל האדים והחומרים הרעילים שספגו . אליו ממקומות שונים

נוסף על . במפעלים לתחמושת וחומרי נפץ במחנה והתמותה בקרבם היתה גבוהה במיוחד

רוב הנרצחים היו נשים ונערות שעבדו – אסירים ביום בידי הגרמנים 20 - ל15כך נרצחו בין

ובימים שבהם לא הספיקו האסירים , שעות ביממה16 - ל14 בין העבודה נמשכה. במחנה

, גרם לחם180מנות האוכל כללו . התארך יום העבודה, לייצר את המכסה הקבועה מראש

במחנה נערכו לעתים קרובות סלקציות בפיקוחן של . נוזל קפה בבוקר ומרק חמוץ בצהריים

ובכל סלקציה חוסלו , ס מרדום"אנשי סאלה הורכבו מנציגי הנהלת האסאג ומ. ועדות מיוחדות

שהחזיקו מעמד , ס יהודים חדשים"במקומם סיפק הס. מאות יהודים שלא התאימו לעבודה

הגיעו טרנספורטים של יהודים 1943במרס ובנובמבר : בין שלושה לחמישה חודשים

ס הגיעו בראשית מר' מלודז, ) נשים700ביניהם ( אסירים 1,900ממיידנק הובאו ; מפלשוב

משידלובייץ , נסטוכובה'מצ, ומשלוחים קטנים יותר הגיעו מקיילצה, יהודים1,600 - כ1944

38.ועוד

ממחנה פלשוב 1943רנה טאובנבלאט היתה בשנות העשרים לחייה כשהועברה במרס

, בעדות שמסרה בפולין זמן קצר לאחר השחרור סיפרה טאובנבלאט. יסקו' בסקרזAלמחנה

עם בואה למחנה נראו לה . יל ומסביב נראו עציו של היער הסמוךשהמחנה היה מוקף גדר ת

. האסירים מוזנחים ומורעבים והם נאלצו לחמם את גופם בניירות

. במחנה היו עשרות צריפים קטנים ומלוכלכים ובמרכזו היתה עמדה גבוהה של שומרים… שעבדו בשתי, והאסירות, המרחק מהמחנה לבית החרושת היה כחמש דקות הליכה

האולם בו עבדו היה חשוך . לוו לעבודה בשוטרים יהודים, שעות כל אחת12משמרות בנות , והאסירות, המקום הדיף ריח חריף של שמני סיכה. ומחניק ורעש המכונות החריש אוזניים

שלא , ]ב"ש, האסאג[נציג החברה , ידי מנהל עבודה גרמני-נשמרו על, שעבדו ליד המכונותדיוק בעבודה התפרש כמעשה חבלה שהסתיים בהכאתן -כל אי. יםחדל לתת בהן מבט מאי

, חיים- הפולניות שעבדו אתנו התייחסו אלינו כאל בעלי…של הפועלות עד לאיבוד הכרתן 39.היכו אותנו ועלבו בנו

האסירות היו חופשיות ובמחנה עצמו לא ; קיבלו האסירים בגדים אחרים1943במהלך שנת

נמנו , להערכתה של טאובנבלאט. ות נוספות על אלה שבמפעליםהיו מסדרים ולא היו עבוד

רובם היו , עם המעמד הנמוך בחברה, שהיו ממונים על עבודת האסירות, הפולנים והיהודים

כמו במקומות אחרים . שהיכו את האסירות ושיסעו בהן כלבים, בעלי כוח וכסף, אנאלפבתים

ם הזמן הן לימדו אותן כיצד לקלקל את אולם ע, לעגו האסירות הוותיקות לאסירות החדשות

. המכונות כדי להרוויח מעט זמן למנוחה

38 Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 119 .המוות , יסקו ראה קראי'על מחנה העבודה בסקרז

.בצהוב .M-49/242-251ש "איו, עדות רנה טאובנבלאט 39


מדי יום ביומו נערך חיפוש מדוקדק העידה לימים כי, שהיתה באותו מחנה, אירמה לקסברגר

תמורת זלוטי . על גופם של האסירים ולפעמים עיכבו אותם לשם כך שעתיים לאחר העבודה

מה שלא , ממונה הפולני את מנת המרק לאסירות היהודיותהשלים ה, סיפרה לקסברגר, אחד

מי שהיו לו ; בצריפים המלוכלכים היו דרגשים בני שתי קומות. מנע ממנו גם להכות אותן

, נשים12כלי מיטה לא היו ועל כל דרגש ישנו . קשרים טובים יכול היה לקבל מזרון קש

40. השלג במחנהעל, ערומות למחצה, מדי פעם בפעם, ובחורף הריצו אותן

לימים העיד כי במשך כל . יסקו' בסקרזA ממיידנק למחנה 1943אהרון שוורצברד הגיע בקיץ

. גרם לחם250 -זמן שהותו במחנה קיבלו האסירים פעמיים ביום יותר מחצי ליטר מרק ו

במחנה הזה ייצרו בעיקר רימונים ובכל אחד מעשרת הבניינים שבמחנה היו גם מחלקות

שוורצברד סיפר שהאסירים שוכנו . מקלחת ועוד, מטבח, נפחייה, מעבדה, רובים, םלייצור כלי

עץ מלא -על דרגשים בני ארבע קומות ועליהם צמר, ששימש בעבר מפעל, בבניין אבן גדול

. בכינים

ולמרות שהשירותים היו בבניין עשו הכל את צרכיהם , האנשים צרחו היה מסריח ומחניקמי שהלך לשירותים נחשב למשוגע וכולם סבלו . או בקופסאות פח, במיטה, באולם בו ישנו

היה חשש מגניבות והצעקות , האסירים ישנו בבגדים בהם עבדו. ממחלות בשלפוחית השתן 41.במיוחד בעת החלפת משמרות העבודה, נמשכו בקביעות לאורך כל הלילה

, מפעל עם מרקכל משמרת חזרה מן ה; במחנה היו מחלקות שבהן עבדו בשלוש משמרות

כל מי שהיה לו משהו למכור . זלוטי1.20אף שהיה קר לא חסרו לו קונים תמורת -ועל

. מה והיה יכול לקנות מנות מזון נוספות-השתפר מצבו לתקופת, כגון מעיל טוב, לפולנים

כשנוצר . כלל ביער הסמוך ונקברו בקברים שהוכנו להם מראש-האסירים שחלו נורו בדרך

מרדום 1943כמו אלה שהגיעו באוקטובר , הובאו אסירים יהודים חדשיםמחסור בפועלים

שוורצברד מספר שהגיעה גם קבוצה של יהודים . ' מלודז1943ואלה שהגיעו בנובמבר

היהודים שהגיעו . מקרקוב שהביאו אתם מזומנים ודברי ערך ומצבם הגופני לא היה גרוע

והם התאוששו רק לאחר שקנו במזומנים מצבם היה גרוע, לעומת זאת, המורעב' מגטו לודז

.יסקו בשפע'שקיבלו ממכירת הבגדים שהביאו אתם לחם ותפוחי אדמה שהיו בסקרז

כדי להתגבר על . כל שבוע במשמרת אחרת–יד מכונה לעיבוד שבבים -שוורצברד עבד על

ומכרו , הרעב ששרר במחנה מכר כמה כתרי זהב מפיו לפולנים שבאו מדי יום למחנה

, 1943בספטמבר , עם תחילת החורף. בצל ועוד, סיגריות, רים היהודים תפוחי עץלאסי

פי שהתנאים השתפרו במקצת עדיין לנו האסירים על -על-ואף, הועברו האסירים לצריפי עץ

אבל מחשש לחייהם נמנעו , במחנה פרצה מחלת טיפוס. קרשים חשופים בקור המציק

-25' עמ, VD/849, שם, וכן עדות אברהם גולד. 0-16/251ש "איו, עדות אירמה לקסברגר40

24. .34-32' עמ, 033/1984ש "איו, עדות אהרון שוורצברד 41


בנובמבר . שהגיעו השומרים ואיתרו אותםהחולים ללכת אל המרפאה ודחו את הקץ עד

והאסירים התארגנו ואספו כסף , בלא צינורות לחימום, הוכנסו לצריפים תנורי ברזל1943

במפעל היו רמקולים שהושמעה . לקניית צינורות והבריחו מן המפעל שבו עבדו פחם להסקה

.בהם מוסיקה קלה ובכל יום בעת ארוחת הצהריים שודרו הודעות לאסירים

שוורצברד העיד שאת העבודה במפעלים ביצעו האסירים היהודים ואילו חלקם של האסירים

יחסם של מנהלי העבודה הגרמנים אל האסירים . הפולנים הסתכם לרוב בנוכחותם בלבד

ובניגוד לאסירים היהודים קיבלו הפולנים , היהודים היה גרוע לאין ערוך מיחסם אל הפולנים

לחם , שומן, סיגריות, תלושים שתמורתם ניתן היה לקבל וודקהנוסף על ארוחת הצהריים

ובניגוד למרק , את ארוחת הצהריים של הפולנים בישלו בסירים נפרדים. ומוצרים אחרים

אלא שרוב הפולנים לא אכלו . שקיבלו היהודים הכיל המרק של הפולנים בשר והיה סמיך יותר

וסחרו אתם גם בסחורות שייצרו במחנה כגון , את האוכל שקיבלו במחנה ומכרו אותו ליהודים

42.מסרקים ממתכת וטבעות, מצתים

שיפור בתנאי 1944בשל המחסור הגובר בידיים עובדות וההפצצות על הרייך הסתמן באביב

, במחנה הוקמו בית חולים ומרפאה, מנות המזון הוגדלו. יסקו'חייהם של אסירי מחנה סקרז

והאסירים קיבלו תרופות ובגדים חדשים , של החולים פסקחיסולם , הצריפים והמיטות חוטאו

. שהיו בעבר של יהודים שנשלחו למחנות המוות

ביולי -30ב. החלו שלטונות האסאג להיערך לקראת פינוי המפעלים והאסירים1944ביולי

כל החולים מבית החולים ורוב האסירים – יהודים 300 -נורו במטווח שבמחנה למעלה מ

אבל רובם נורו בידי שומרי , אסירים250 -בלילה ההוא ניסו לברוח ליער כ. בשעורם הצהי

-1ב. הנותרים בחיים לאחר הסלקציה האחרונה סירבו להיכנס לקרונות הפינוי. המחנה

ולאחר שנציג האסאג הכריז כי האסירים היהודים אינם אלא מכונות עבודה , 1944באוגוסט

-ולמעלה מ, ירים יהודים למפעלי האסאג בלייפציג אס4,000 -הועברו למעלה מ, בעיניו

יסקו 'קבוצה קטנה של יהודים הושארה בסקרז. נסטוכובה' הועברו למפעלי האסאג בצ3,000

של ) Judenlager-ה(ובאותו חודש חוסלה גם ההנהגה היהודית , כדי לפרק את המכונות

43.המחנה

המחנה בפיונקי .6

טחם של מפעלים כימיים שבבעלותו של בית בש, 1942מחנה פיונקי הוקם באוגוסט

ס והמשטרה "גם המחנה הזה היה כפוף למפקד הס). Krusz" (קרוש"החרושת לחומרי נפץ

יסקו 'מסקרז, ניצה'מקוז, מקיילצה, אסירים יהודים שהובאו מרדום2,500 -ברדום והיו בו כ

.45-35' עמ, שם 4243 Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 122 ;“Obozy hitlerowskie na Ziemiach

polskich”, p. 453


ים את מכסות נאלצו הגרמנים להשל, מאחר שהתמותה במחנה היתה גבוהה במיוחד. ועוד

. כוח העבודה היהודי ממחנות עבודה אחרים שהיו חשובים פחות לכלכלת המלחמה הגרמנית

ליולי 1943בין יוני ; יהודים מן המחנה בקיילצה500 - הובאו לפיונקי כ1943בסוף מאי

וכן , גם מפלשוב הגיעו כמה משלוחים; ארקי ומפיוטרקוב' יהודים מז600 - הובאו כ1944

, מאחר שמכסות הייצור היו גבוהות ביחס למספר המכונות. של יהודים מטומשובמספר גדול

ס "מנהלי המפעלים ואנשי ס. שעות ביממה16 -נאלצו האסירים לעבוד לפרקים למעלה מ

או , ואסירים שלא נמצאו כשירים דיים או חלו בטיפוס, מרדום ביצעו במחנה סלקציות תכופות

במפעלים שבמחנה הזה עבדו גם פולנים שכירים . מוךחוסלו ביער הס, מי שנחשדו שחלו

מה שסייע להם להתגבר מעט על –שהבריחו אוכל למחנה ומכרו אותו לאסירים היהודים

והאסירים קיבלו מנות מזון , השתפרו התנאים בפיונקי1944בראשית . מצוקת הקיום במקום

חוזרים ונשנים לברוח מן באותה תקופה נעשו ניסיונות. מוגדלות ובגדים שהובאו ממיידנק

כדי למנוע את הבריחות כרתו הגרמנים את העצים והשיחים ברצועה ברוחב שבעה . המחנה

. דבר ששיפר את הראות ואפשר השגחה הדוקה יותר על המחנה, מטרים סביב המחנה

. דוד מלפנים ומאחור-השמירה סביב המחנה תוגברה ועל בגדי האסירים צוירו צורות מגן

השמירה . החלו הגרמנים לפנות את המחנה, 1944באוגוסט , צבא האדוםמשהתקרב ה

קבוצת המחתרת . פחתה וקבוצה גדולה של אסירים יהודים ניצלה את המצב ונמלטה ליער

) Kalisz(יהודייה מקליש , )Kleczewska(בסקה 'במחנה היתה בקשר עם הלינה קלצ

בעת פינוי המחנה נשלחו . וכסףמסמכים אריים, גוטה ומסרה לקבוצה מידע'שפעלה מטעם ז

1944בסוף אוגוסט . נשארו במקום כדי לפרק את הציוד300 - יהודים לאושוויץ וכ2,000

. נסטוכובה'והאסירים הועלו על רכבת בדרכם לצ, ס מרדום"הגיעו למחנה פתאום אנשי ס

יסקו 'תקפה את הרכבת בקטע הדרך שבין סקרז" צבא העם"יחידה של אנשי מחתרת

אלא שהאסירים לא הבינו שאנשי המחתרת ביקשו לשחררם והגרמנים השתלטו על , לצהלקיי

הועסקו במשך שמונה ימים בחפירת תעלות , נסטוכובה'היהודים הובאו לצ. המצב במהירות

44.יד ברלין-שעל, )Oranienburg(ואז הועברו למחנה הריכוז אורניינבורג , נגד טנקים

המחנות בפיוטרקוב .7

יום לאחר התחלת האקציה שבה חוסלו , 1942 באוקטובר 14 -טרקוב הוקם בהמחנה בפיו

, "בלוק" היהודים שלא פונו מהגטו נכלאו בחלק קטן של הגטו שנקרא 2,400. יהודי העיר

במפעלים , רובם עבדו מחוץ לגטו. 3,000 -ויחד עם היהודים שהסתתרו הגיע מספרם ל

, במכבסה, עבדו בשירותים הפנימיים" לוקב"וחלק קטן מתושבי ה, ובבתי מלאכה גרמניים

יהודים למחנה 550 פונו 1943 בפברואר ובמרס. במרפאה וכדומה, באספקת מזון, במטבח

. ין ופיונקי'וביולי אותה שנה נשלחו מאות אסירים למחנות בליז, יסקו'לעבודת כפייה בסקרז

44 Rutkowski, “Hitlerowskie”, pp. 123-124


יד מפעלי הזכוכית יהודים הועברו למחנה ל700 -כ; 1943 באוגוסט 1 -חוסל ב" בלוק"ה

Karoו -Hortensja , ואלף יהודים הועברו למחנה בוגאי)Bugaj( , ליד מפעל למוצרי עץ

Dietrich & Fischerבפינוי , היהודים שנכלאו בבוגאי הועסקו גם בתחנת הרכבת. בעיר

. מהם נספו במגפת דיזנטריה שפרצה במחנה150 -ו, הריסות ובמפעל לייצור לבנים לבנייה

בנובמבר 22 -ב, ועם פינויו, רים נורו בהוצאות להורג שהתקיימו מחוץ למחנה בוגאי אסי15

המחנה שליד מפעלי הזכוכית . הועברו אסיריו למחנות הריכוז בוכנוולד ורוונסבריק, 1944

וגם מכאן נשלחו האסירים למחנות בוכנוולד , בדצמבר28 -ב, פונה כחודש אחר כך

45.ורוונסבריק

טוכובהנס'המחנות בצ .8

נכלאו 1942נסטוכובה לאחר הגירוש הגדול בתחילת אוקטובר ' היהודים שנותרו בצ5,000

פוזרו היהודים , 1943ביוני " הגטו הקטן"בעיקר לאחר חיסול , עם הזמן. בשטח קטן של הגטו

ורובם עבדו שם עד ששוחרר האזור בידי , נסטוכובה'בחמישה מחנות של קונצרן האסאג בצ

:כדלקמן, 1945 בינואר 16 -ב, הצבא האדום

) Stradom(בפרבר סטרדום , 1942 בספטמבר 22 - הוקם בHasag Apparatenbauמחנה

, מגרמניה ומאוסטריה, יהודים מפולין3,000 -ועם הקמתו רוכזו בו כ, נסטוכובה'בעיר צ

.והועסקו בבתי חרושת לרכב ולתחמושת

במפעל הפלדה . וב לפלדה בשטח מפעל רק1943 הוקם ביוני Hasag Rakowמחנה

. לאלף יהודים מפולין ומסלובקיה500במחנה עבדו בין

. בעיר" פלצרי" בשטח בית חרושת לתחמושת 1943 הוקם ביוני Hasag Pelzeryמחנה

.כיה'אוסטריה וצ, גרמניה, היהודים שעבדו בו היו מפולין5,000

-היו בו כ". ורטה " בשטח בית חרושת לתחמושת1943 הוקם בקיץ Hasag Wartaמחנה

.גרמניה והונגריה והם עבדו בבית החרושת, סלובקיה, כיה'צ, אסירים יהודים מפולין3,000

בשטח בית החרושת 1943 הוקם במחצית השנייה של Hasag Czestochowiankaמחנה

46. יהודים2,000 -לתחמושת ועבדו בו כ" נסטוכוביאנקה'צ"

ימים כי במשך חצי שנה לא החליף בגדים ורק הודות העיד ל" ורטה"מאיר מילשטיין שעבד ב

הצטברו במחסני המחנה , והביאו עמם תיקים גדולים עם בגדים' ליהודים שהגיעו מגטו לודז

ולאחר העבודה , גם כאן היו משמרות העבודה בני שמונה שעות. בגדים שחולקו לאסירים

לא היו תנאי , היתה קשה" ורטה"הצפיפות ב. גרם לחם ופעם ביום מרק200קיבל כל אסיר

45 “Obozy hitlerowskie na Ziemiach polskich”, p. 387 ;Rutkowski,

“Hitlerowskie”, p. 124 . בעריכת יעקב מלץ , ספר זכרון, טריבולנסקיפיוטרקוב ראה גם .804-799' עמ, ה"תל אביב תשכ, ונפתלי לאו

ספר ראה גם , Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 124; 147-146' עמ, מחנות פולין 46 .132-131' עמ, 1968ירושלים , נסטוחוב'צ


, שהגיעו מדי יום לעבודה, וחרף המפגש עם פולנים, האסירים ישנו על דרגשים, היגיינה

העבירו , יסקו'עם חיסול המחנה בסקרז, 1944 בסוף יולי 47.שררה תחושה קשה של בידוד

. יסקו וקצב העבודה של האסירים הואץ'נסטוכובה אסירים ומכונות מסקרז'הגרמנים לצ

העיד לימים כי מתוך , נסטוכובה'יסקו להאסאג ורטה בצ'שהועבר מסקרז, רון שוורצברדאה

היה טוב " ורטה"והיחס כלפי האסירים ב, נשים1,000 היהודים שעבדו במחנה היו 3,000

כשהועבר 13 משה רזיאל שהיה בן 48.יסקו'יותר מן היחס שזכו לו האסירים בסקרז

יד תנור ליציקת ברזל והיה -עבד על" רקוב"ים שבהעיד לימ, יסקו להאסאג רקוב'מסקרז

אף העבודה הקשה סייעו לו הפועלים הפולנים ונתנו לו מדי פעם -ועל, היהודי היחיד במקום

49.בפעם מרק ולחם והודות לכך לא סבל ממחסור קשה במזון

עבדה עם אחותה במפעל שייצרו בו כדורים , שהיתה אסירה בהאסאג פלצרי, רות זיידמן

גובהם ומשקלם של , שעות את עוביים12מדי יום ביומו בדקה זיידמן במשך . םלרובי

. תחת עינו הפקוחה של המשגיח התורן שפעם היה גרמני ופעם פולני, הכדורים שנפלו לידיה

ההפסקה היחידה במהלך . בשעת העבודה הופרדו האסירות היהודיות מן הגברים היהודים

והמשמעת במהלך , להתפנות ולהספיק לאכולכדי , המשמרת נמשכה עשר דקות בלבד

מלקות 25 -כך עד שבגלל כל תנועה חריגה הוענשה האסירה ב-העבודה היתה חמורה כל

50.בגבה

מעת לעת פרצו במחנות הללו מגפות טיפוס והגרמנים הוציאו להורג אסירים בשטח בית

ביר מקצת מן זמן קצר לפני שחרור האזור הספיקו הגרמנים להע. הקברות היהודי בעיר

ואת הנותרים שחרר הצבא האדום , האסירים היהודים לבוכנוולד ולמחנות אחרים ברייך

51.שהגיע למקום

המחנות ברדום .9

במרכז . יהודים 5,000 - נותרו במקום כ1942לאחר הגירוש הגדול של יהודי רדום באוגוסט

וריכזו בו " גטו הקטןה"הקימו הגרמנים מחנה עבודה שנקרא , בחלק מן הגטו לשעבר, העיר

. במחנה סגור בבית חרושת לנשק בעיר הוחזקו עוד כאלפיים יהודים; יהודים3,000 -כ

. ס"והוא היה כפוף ישירות לס" מחנה לעבודת כפייה: "הוצב שלט" גטו הקטן"בכניסה ל

שנועדו לשמש מחסנים לרכוש , "קורונה"היהודים עבדו במבנים של בית חרושת לבורסקאות

שהקימו בניינים חדשים , Bauleitung der Waffen SSבמפעלי , שנותר בגטוהיהודי

.22-20' עמ, VD/981, ש"איו, עדות מאיר מילשטיין 4733' עמ, 033C/4191, ש"איו, ראה גם עדות ארווין ליברמן. 49-48' עמ, עדות שוורצברד 48-29.

.8-7' עמ, VD/1017, ש"איו, עדות משה רזיאל 49 .31-29' עמ, 033/2205, ש"איו, עדות רות זיידמן 5051 Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 124


ובבתי מלאכה קטנים שבהם עבדו האסירים , ס"ושיקמו בניינים הרוסים למגורים לאנשי הס

הגדולים ביותר היו בתי 52.בעבודות מתכת וכדומה, בשענות, בסנדלרות, היהודים בחייטות

פי הזמנות שנתקבלו מן - מדים של הצבא עלהמלאכה לחייטות שבהם נתפרו ותוקנו

. הגרמנים

בין היתר , מקרב היהודים שנותרו בעיר יצאו מדי יום קבוצות לעבודה בחלקים שונים בעיר

בהוצאת – 1943ובמחצית השנייה של , בכריית כבול ובפינוי מצבות מבית הקברות היהודי

כאלף אסירים הועסקו בבתי 53.גוויות של יהודים שנרצחו במהלך חיסול הגטו ושרפתם

Ostindustrie(מ " לבעלות החברה לתעשיות המזרח בע1943המלאכה שהועברו ממרס

GMBH (–" גוף מונופוליסטי שהתבסס על הרכוש היהודי שנאסף במבצע –" אוסטי

Odilo(ברדום ערך אודילו גלובוצניק " אוסטי" את הביקורת בבתי המלאכה של 54.ריינהרד

Globocnik( ,ס במחוז לובלין"שהיה גם ראש המשטרה והס, נהל הראשון של החברההמ .

ברדום מפעל לייצור כבול " אוסטי"הקימה חברת , בשל המחסור בפחם, 1943במאי

יהודים שיצאו 700 -במפעל הזה עבדו מדי יום כ". גטו הקטן"שהשתרע על שטח גדול מחוץ ל

הגטו "ייה הכפרית ולמכרם ליהודים בתוך אל מחוץ לגטו ולכן יכלו לקנות מצרכים מן האוכלוס

".הקטן

ביצעו הגרמנים סלקציות והוצאות 1943 ובמאי 1943במרס , 1943בינואר , 1942בדצמבר

ברדום ורובם פונו לשידלובייץ ולמחנה " גטו הקטן" היהודים שעבדו ב3,000להורג בקרב

ובנובמבר , 1,500 -צומצם לכ" גטו הקטן"מספר האסירים במחנה שב. המוות טרבלינקה

Deutsche-ובבתי המלאכה שהועברו לידי ה, החלו הגרמנים לחסל חלק מן המחנה1943

Ausrusetungswerke – D.A.W. ,בנובמבר 8 -ב. פועלים מקצועיים בלבד300 -נותרו כ

הגטו "הועברו היהודים מן , לאחר סלקציה עקובה מדם שבה נרצחו כמה מאות יהודים, 1943

למחנה . Puch Daunkerסמוך למפעל המתכת , )Szkolna(ה ברחוב שקולנה למחנ" הקטן

. פועלי דפוס יהודים ממיידנק150 -בין היתר כ, הזה הובאו גם יהודים ממחנות אחרים

. נפש3,000 - ל– 1944ובמרס , 2,500 - הגיע מספר האסירים במחנה ל1944בינואר

ותקופה ארוכה התגוררו האסירים , רמרוחק מבתי העי, המחנה בשקולנה עמד בשטח פתוח

בשל גידול מתמיד , 1944 -ב. בארבעה צריפים גדולים במיוחד שבהם היו גם בתי המלאכה

והמחנה כולו , נבנו ברחבת המחנה שני צריפים נוספים שהובאו ממיידנק, במספר האסירים

עליו מיום הקמת המחנה עד הפיכתו לשלוחה של מיידנק שמרו . גודר בשתי גדרות תיל

משנעשה המחנה , 1944מינואר . ס שישבה ברדום"אוקראינים מיחידת העזר של הס

.125' עמ, שם 5253 Sebastian Piatkowski, Oboz Pracy Przy ul. Szkolnej wRadomiu (1942-

1944), Zeszyty Majdanka 1998, vol. 19, p. 42 .93-90' עמ, "פרודוקטיביזציה", בנדר 54


רק . הוחלפו השומרים האוקראינים ביחידת שמירה שנשלחה מלובלין, לשלוחה של מיידנק

במקרים חריגים נכנסו האוקראינים לתחום המחנה וליוו את קבוצות האסירים שיצאו לעבודה

55.ושמרו על המחנה מחוץ לגדרות

ומטה 30רובם צעירים בני , אסירים יהודים3,500 - היו במחנה שקולנה ברדום כ1944ביולי

באחת היו פועלים שהועסקו ; הם חולקו לשתי קבוצות עיקריות. רובם בעלי מלאכה–

בעבודת כפייה במפעל הנשק ברדום שבו ייצרו רובים מסוג מאוזר ואקדחים מתוצרת פולנית

.Steyer Deimler Puch A.G-המפעל לנשק היה שייך ל. Visמסוג ) לפני המלחמה(

, במפעל שררה אווירת טרור. שעות12כל אחת בת , והאסירים עבדו בו בשתי משמרות

נאסר עליהם לנהל שיחות ונקבעו להם מכסות עבודה , האסירים עבדו תחת שמירה צמודה

לעבודה במשמרת פועל שלא הצליח למלא את המכסה היומית הושאר. גבוהות במיוחד

והפועלים שלא עמדו בדרישות יותר מפעם אחת נכללו בסלקציות שעשו הגרמנים , הבאה

.במחנה

קבוצת האסירים האחרת בשקולנה הועסקה בבתי המלאכה לחייטות ולסנדלרות ובמרחק מה

לאחר חיסול הגטו בוורשה הובאו למיידנק פועלי הדפוס . מן המחנה היו גם בתי דפוס

יהודים 115 עד 100זו היתה קבוצה של . הזמן הועברו למחנה בשקולנהמוורשה ועם

אף שכל אסירי המחנה סבלו מרעב -על, שהותירו רושם מזעזע בשל מצבם הגופני הירוד

.ומתנאי עבודה קשים

במחנה בשקולנה התקיים שיתוף פעולה בין האסירים לבין פעילי מחתרת של הבונד שלאחר

שיתוף הפעולה הזה התאפשר הודות . ור בצדה הארי של העירהמרד בגטו ורשה מצאו מסת

ששמה , יהודייה סוציאליסטית, )Peltel-Miedzyrzecka(צקה 'יז'לפייגה פלטל מיידז

לפני המרד בגטו ורשה פעלה בתור מקשרת בין הארגון היהודי . המחתרתי היה ולדקה

יצרה קשר 1944ילת וכשהגיעה לרדום בתח, נסטוכוב'הלוחם לבין חברי המחתרת בגטו צ

בביקורה הראשון במחנה הביאה לאסירים בשקולנה . עם פועלי הדפוס היהודים במחנה

זלוטי לסייע ליהודים העניים שבמחנה והורתה להם להכין רשימה מלאה של כל 10,000

ביקרה ברדום בפעם האחרונה והצליחה להעביר בתוך כיכר לחם 1944בקיץ . האסירים

56.כים מזויפים לכמה אסירים זלוטי ומסמ50,000

עם , 1944וביוני , העבירו הגרמנים מקצת מן האסירים למיידנק1944בראשית מרס

החליטו הגרמנים לפנות את המחנות במחוז רדום ובכלל אלה , התקרבות החזית הסובייטית

האסירים 3,500 - בא הפינוי בהפתעה גמורה ל1944 ביולי 26 -ב. את המחנה בשקולנה

יהודים ממחנות אחרים בסביבה 500 -לטור המפונים צורפו גם כ. ים שהיו במחנההיהוד

55 Piatkowski, Oboz Pracy Przy, pp. 43-44 .46-45' עמ, שם56


שנעשה , הפינוי. ובמשך שלושה ימים הוצעדו כולם ברגל עד שהגיעו לטומשוב מזובייצק

ס מצוות השמירה של "בוצע בידי אנשי ס, "צעדת המוות"בנסיבות קשות במיוחד וזכה לכינוי

לא הפסקות ועל האסירים נאסר לקבל מים מן האוכלוסייה והצעידה נמשכה ב, המחנה ברדום

מי שלא עמדו בקצב ההליכה שיסעו בהם כלבים ויהודים רבים נרצחו בצדי . המקומית בדרך

6 -ב, בטומשוב חולקו האסירים לשתי קבוצות וכעבור כמה ימים. הדרך או ביערות הסמוכים

57.נשלחו בשני טרנספורטים לאושוויץ, 1944באוגוסט

ין'המחנה בבליז. 10

SS und Polizeifuehrer Radom Arbeitslager: ין היה'שמו הראשון של המחנה בבליז

Blizyn .בשטח ששימש בעבר מחנה לשבויים סובייטים1943 במרס 8 -המחנה הוקם ב .

58.לאחר חיסולם של השבויים הובאו למקום פולנים ויהודים שרוכזו בשני מחנות נפרדים

ובמחנה לפולנים היו , נשים1,000 -ובכללם למעלה מ, אסירים4,000 -דים היו כבמחנה ליהו

יהודים 10,000 -במשך כל תקופת קיומו של המחנה עברו דרכו למעלה מ. אסירים1,000 -כ

, )Nowe Miasto(מנובה מיאסטו ', מלודז, ממיידנק, מטומשוב, מפיוטרקוב, שהגיעו מרדום

מגרמניה וכמה מאות , וגם יהודים מאוסטריה, נסטוכובה'ץ ומצמאוסטרוביי, )Plock(מפלוצק

המחנה נתחם בשתי גדרות תיל מקבילות במרחק . מאזור סמולנסק, המועצות-מברית

במחנה היו בתי . ס"ובין הגדרות הוצבו מגדלי שמירה של אנשי הס, שלושה מטרים זו מזו

ולמיון בגדים של יהודים להלבשה תחתונה, לסנדלרות, לסריגה ,מלאכה גדולים לחייטות

Gostkow" (גוסטקוב"מקצועיים עבדו במחצבות -האסירים הלא. שנספו במחנות או בגטאות

בבתי המלאכה שבתוך המחנה ייצרו האסירים ביגוד והנעלה . כקילומטר וחצי מן המחנה, )

, היטיםלבנים לחורף וכן גם ר, בגדי הסוואה, נעלי לבד, צעיפים, מעילים, מכנסיים–לוורמכט

, בתי המלאכה שהוקמו במחנה. כל התוצרת שיוצרה במחנה נשלחה לרדום. נעלי עץ ועוד

והמחנה הפך , .D.A.W- לידי ה1944הועברו בפברואר , "אוסטי"שהיו שייכים לחברת

KL Blizyn.(59(ין 'ממחנה לעבודת כפייה למחנה משנה של מחנה הריכוז מיידנק ושמו בליז

לימים . 18 והוא בן 1943ין בקיץ 'הגיע ממיידנק לבליז, מביאליסטוקיהודי , שמאי קיזלשטיין

:כתב בעדותו את הדברים האלה

זמן . נהגו הגרמנים להיטפל לאנשים בתואנות שונות" רגילים"לבד מהרעב והעינויים ה…" לא מקומית"ין מצאו אצל צעיר יהודי ביאליסטוקאי פרוסת לחם 'קצר לאחר בואנו לבליז

פני כל המחנה כדי שהכול -הריצו אותו על. ה מספקת לגזור עליו דין מוותוהיתה זו סיב …לאחר מכן ירו בו קברוהו עודו חי, יווכחו מה צפוי למי שהשיג פרוסת לחם מבחוץ

הסמרטוטים שהולבשו עלינו במיידנק התפוררו בינתיים על גופותינו ואפשר היה לראות

Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 125 ;Piatkowski, Oboz; 251-243' עמ, ראדום 57Pracy Przy, pp. 47-48.

58 “Obozy hitlerowskie na Ziemiach polskich”, p. 108 .Rutkowski, “Hitlerowskie”, pp. 126-127; 109' עמ, שם 59


" צריף החולים"ציאים גוויות לעשרות מ יום יום היו מו…אנשים מצוננים וחולים קשהבשלב מסוים החליטו הגרמנים להדביר את המגיפה . והאוכלוסייה במחנה נדלדלה מאוד

ככל … מכאן ואילך שונה שם המחנה…שהגיעה אכן לקיצה לאחר חיטויים יסודיים וחריפיםעשו אלו נ". מסדרים"קודם כל ה. שהיה לנו רע לפני כן נעשה גרוע יותר במצב החדש

…ארוכים ומתישים יותר בלי להתחשב בכך שלאחריהם היו מריצים אותנו לעבודה כבעבררבים לא עמדו במאמץ הנורא - רבים…הטענת אבנים בקרונות זאת היה עבודתנו במחצבה

60…וקרסו לקראת מותם

ין צריפי העץ שפורקו 'הובאו לבליז, בעקבות ההכנות לחיסול מחנה מיידנק, 1944בינואר

נרצחו ] 1943[ בנובמבר 3 -ב: "על אחד הקרשים נמצאה כתובת ביידיש בזו הלשון; דנקבמיי

61."יוסף רוזנברג מקיילצה. אלף יהודים20במיידנק

ואילך מיתנו הגרמנים את המשטר הנוקשה במחנה בשל הדרישה להגביר 1944מפברואר

מנות המזון , ת יותרסלקציות בוצעו לעתים רחוקו. את ניצול כוח העבודה היהודי במחנות

במשך כל זמן קיומו של המחנה נעשו בו ניסיונות בריחה . שופרו ולאסירים ניתנו תרופות

זמן . ס לעיני כל האסירים"את האסירים שנתפסו חיסלו אנשי הס. רבים ומקצתם עלו יפה

קצר לפני חיסולו הסופי של המחנה הצליחה קבוצת אסירים להימלט ליערות הסביבה

.1945בינואר , הם עד שחרור האזור בידי הצבא האדוםולהסתתר ב

הספר - הוחזקה ביישוב שבקרבת המחנה קבוצת יהודים בבניין בית1944-1943בחורף

הקבוצה הזאת נמנתה עם קבוצה מיוחדת של . ס"המקומי תחת שמירה קפדנית של אנשי ס

כחלק ממבצע , יהודים שנשלחו לטשטש את עקבות הרצח שביצעו הגרמנים בשטחי המחוז

שעסקו בהוצאת הגופות מן הקברים , היהודים האלה 62".1005מבצע "שקיבל את שם הצופן

נשלחו אסירות יהודיות ממחנה 1944בתחילת יוני . 1944חוסלו במאי , ההמוניים ובשרפתן

תצלומים ובגדים מגואלים , הן מצאו שם מסמכים. הספר ביישוב-ין לנקות את בניין בית'בליז

בין הבגדים . כתובות מגורים וכיוצא בזה, שמות–ירות היו מכוסים בכתובות ביידיש והק, בדם

שנוקבו , "1005מבצע "ין היו גם בגדיהם של האסירים מ'הספר ונשלחו לבליז-שנמצאו בבית

. בכדורי הגרמנים

החלו הגרמנים לפנות את , 1944במחצית השנייה של יולי , כשהתקרבה החזית לאזור

41במחנה נשארו . האסירים היהודים לאושוויץ4,000 ביולי הועברו כל 30 -המחנה וב

1944.63בסתיו , שהועסקו בפינוי המקום עד שגורשו, ביניהם חמש נשים, אסירים

1991אפריל , א"ניסן תשנ(' נילקוט מורשת, "ין'במחנה העבודה בליז", שמאי קיזלשטיין 60 .45-34' עמ, 03/6938, ש"איו, ראה גם עדות רחל דימנט. 200-199' עמ, )

61 Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 126 .293-292' עמ, 1997תל אביב , מול מוות אורב, בעניין הזה ראה שרה בנדר 6263 Rutkowski, “Hitlerowskie”, p. 127


סיכוםבכל הקשור לעבודת כפייה במחוז רדום בתקופת הכיבוש הגרמני יש להבחין בין עבודות

לבין , 1942סתיו -בקיץ, לים של יהודי המחוזהכפייה שביצעו היהודים עד הגירושים הגדו

עד , העבודות במחנות לעבודת כפייה במחוז שהועסקו בהם יהודים גם לאחר הגירושים

, או עד שחרורו של אחרון המחנות בידי הצבא האדום, שפינו הגרמנים את המחנות בעצמם

.1945בינואר

ים יהודים ברחובות הערים ס וגסטפו נשים וגבר"מראשית הכיבוש חטפו אנשי ס, כאמור

שקיבלו עם הזמן , בעבודות האלה. וגייסו אותם לעבודות מאולתרות במקומות הכבושים

, בעיקר בשל התערבותם של היודנרטים במקומות שבהם היתה קהילה יהודית, ציביון מסודר

בם שבו ברו, שיצאו בכפייה לעבודה בבוקר, הפועלים היהודים. הועסקו מדי יום אלפי יהודים

אלה נשארו זמנית במקומות . חוץ ממי שעבדו במקומות מרוחקים, אל בתיהם לעת ערב

חרף השכר הזעום הבטיחה העבודה . עבודתם וכשהושלמה המלאכה חזרו רובם לבתיהם

ואלפי הפליטים ואלה שבשל המעברים , בייחוד עניי הקהילה, הזאת את קיומם של היהודים

.ממקום למקום נותרו חסרי כל

וכדי למנוע את מותם של היהודים מרעב , 1940שנסגר באפריל , למשל' כמו בגטו לודזשלא

או כמו בגטאות וילנה וביאליסטוק , הוקמו בו מפעלים והתפתחה בו רשת ענפה של עבודה

שבהם דאגו ראשי היודנרטים להפוך את הגטו למעין מחנה עבודה כדי , בחבלים המזרחיים

, הרי שברוב הגטאות במחוז רדום, ים למחנות המוותלמנוע את האקציות ואת הגירוש

לא היה גורם יהודי במקום שיפעל לעשותם ריכוזים של כוח , 1941קיץ -שהוקמו רק באביב

כנראה משום שבמחוז כבר פעלה רשת של מחנות עבודה סביב מפעלים שהיו . עבודה

ות הרמטית והודות וגם לאחר הקמתם לא נסגרו רוב הגטא, קיימים במחוז עוד לפני המלחמה

יהודי ; ולו זמנית, דבר שהביא להקלה, לקשר עם האוכלוסייה הפולנית הצליחו להשיג מזון

לעומת , מן החשש מפני אקציות וגירושים1942קיץ -מחוז רדום גם היו פטורים באביב

.1941הגטאות במזרח שהיו נתונים לחשש הזה מיד עם הפלישה בקיץ

כשהוחלט בברלין לשלוח גם את יהודי מחוז רדום למחנות , 1942במחצית השנייה של שנת

לא היה לשום מפקד גטו במחוז בשום , כחלק ממבצע ריינהרד, המוות טרבלינקה וסוביבור

רשות מנהלית אינטרס כלשהו לטעון שהגטו שלו הוא גטו עובד למען המאמץ המלחמתי של

, ים כמה ממונים על הגטאות במזרחכפי שטענו באותם ימ, הרייך ויש לדחות את פינוי תושביו

ס "הוויכוחים בסוגיה הזאת התגלעו בין הצבא הגרמני ובין הס. ואפילו בוורשה' או הגטו בלודז

מתוך קרוב –באשר למחוז רדום . ונגעו לניצול כוח העבודה היהודי בכל תחום הגנרלגוברנמן

30 - ל20 בין 1943ית הותירו הגרמנים בראש1941 אלף יהודים שהיו במחוז בסוף 400 -ל

.אלף יהודים כדי להוסיף ולנצלם למען תעשיית המלחמה של גרמניה הנאצית


היהודים האלה הועסקו במשך שנתיים נוספות במחנות שהוקמו ברובם סביב מפעלים

" (הרמן גרינג ורקה"ו" האסאג"כגון , מפעלים שנרכשו בידי קונצרנים גרמניים פרטיים, במחוז

H.G. Werke .(עבדו האסירים היהודים , שהעסיקו גם פולנים מקומיים, מחנות האלהב

הן למחנות , בתנאי משטר ומחיה קשים מנשוא ומקצתם הועברו ממחנה אחד למשנהו

.בתחום הגנרלגוברנמן עצמו והן בתחום הרייך

הדעת נותנת שהאינטרס הגרמני להוסיף ולנצל את כוח העבודה היהודי לצורכי הצבא

ושיעור לא מבוטל של מי שהיו במחנות לעבודת כפייה סמוך , החזיקם בחייםהגרמני הוא ש

. לשחרור נותרו אפוא בחיים עד קץ המלחמה

, דניאל בלטמן, שמואל אלמוג ,ספר יובל לישראל גוטמן, השואה הסטוריה וזיכרון: מקור

.105-132' עמ, 2002ירושלים , יד ושם, עורכים, דליה עופר, דוד בנקיר

Documents

טבמ – (1939-1945) םודר םידוהיל הייפכ ... Word - 5163.pdf · טבמ – (1939-1945) םודר זוחמב םידוהיל הייפכ תודובעל תונחמה יללכ