אביב-אוניברסיטת תל

הפקולטה למדעי הרוח

הספר לחינוך-בית

היבטים חברתיים תרבותיים של המפגש בין חינוך וטכנולוגית המידע

במערכת החינוך הערבית בנצרת

"דוקטור לפילוסופיה"חיבור לשם קבלת התואר

מאת

אר'זוהירה ויקטור נג

אביב-הוגש לסנאט של אוניברסיטת תל

2003אפריל בחודש

דוד חן' עבודה זו נעשתה בהדרכת פרופ

תוכן העניינים

עמוד הנושא

רשימת לוחות

רשימת תרשימים

רשימת נספחים

הכרת תודה

תקציר עברי

.פרק א

1-2 מבוא

2 מטרות המחקר

3 תרומת המחקר

4-5 רציונל

.פרק ב

6-33 :רקע תיאורטי

א:ב

6-9 מאפיינים תרבותיים של החברה הערבית

9-11 מגמות התפתחות בחברה הערבית בישראל

11-14 מגמות התפתחות בחינוך הערבי בישראל

14-15 מחשוב מערכת החינוך הערבית

ב:ב

16-19 קשיים ואתגרים, פוטנציאל:חינוך וטכנולוגית המידע

19-20 האינטרנט

21-25 ידע וחשיפה למחשב, משתני רקע: עמדות כלפי המחשב

26-29 טכנולוגיה תרבות וחברה

29-33 טכנולוגיה ומדע בחברות מסורתיות ודתיות

.פרק ג

34-35 שאלות המחקר

36-55 :מתודולוגיה

36-37 בחירת המדגם מתוך העיר נצרת-המדגם

37-38 בחירת המדגם

38 הרציונל של בחירת קבוצות המחקר

39-43 אוכלוסיית המחקר

44 גישות המחקר

45-53 כלי המחקר

53-54 מהלך המחקר

55 שיטות הניתוח סטטיסטי

.פרק ד

56-87 :המחקר הכמותי

56 הקדמה

57 שאלות המחקר

57-58 דרת משתני המחקרהג

59 המודל הקונספטואלי של המחקר

60-78 ממצאים

79 המודל האמפירי של המחקר

80-87 דיון מסכם בממצאים הכמותיים

.פרק ה

88-156 :המחקר האיכותי

88 הקדמה

:היבט חינוכי

88-96 ממצאים

97-102 בהיבט החינוכידיון מסכם

:היבט חברתי

103-113 ממצאים

114-125 דיון מסכם בהיבט החברתי

:היבט תרבותי

126-142 ממצאים

143-156 דיון מסכם בהיבט התרבותי

.פרק ו

157-161 סיכום

162 המלצות

163-173 ביבליוגרפיה

נספחים

תקציר אנגלי

רשימת לוחות

עמוד

46 לשאלון הניסיון במחשבPafתוצאות ניתוח גורמים : 1' לוח מס

47 לשאלון העמדות כלפי המחשב Pafתוצאות ניתוח גורמים : 2' לוח מס

כלפי המחשב לשאלון הסטריאוטיפ Pafתוצאות ניתוח גורמים : 3' לוח מס

48 בהקשר של מין המשתמש

50 לשאלון הידע המצוי במחשבPafתוצאות ניתוח גורמים : 4' לוח מס

51 לשאלון הידע הרצוי במחשבPafתוצאות ניתוח גורמים : 5' לוח מס

60 התפלגות קבוצות המחקר בזיקה למשתני המחקר: 6' לוח מס

, בעלות על מחשב, ספר-ים והתלמידים לפי סוג ביתהתפלגות המור: 7' לוח מס

61 חיבור לאינטרנט ושימוש במחשב

62 הספר לעומת בבית בקרב התלמידים-פרופיל השימוש במחשב בבית: 8' לוח מס

63 הספר לעומת בבית בקרב המורים-פרופיל השימוש במחשב בבית: 9' לוח מס

64 המחקרבין משתנית קשרים לבדיקמתאמי פירסון : 10' לוח מס

תוצאות ניתוח רגרסיה מרובה לבדיקת השפעת משתני הרקע הכלליים : 11' לוח מס

66 על הניסיון במחשב

תוצאות ניתוח רגרסיה לבדיקת השפעת משתני הרקע הכלליים : 12' לוח מס

67 על בעלות על מחשב לבין

וצאות ניתוח רגרסיה מרובה לבדיקת השפעת משתני הרקע הכלליים ת: 13' לוח מס

68 ומשתני הרקע הקשורים במחשב על הסטריאוטיפ

תוצאות ניתוח רגרסיה מרובה לבדיקת השפעת משתני הרקע הכלליים : 14' לוח מס

71 ומשתני הרקע הקשורים במחשב על הידע במחשב

יתוח רגרסיה מרובה לבדיקת השפעת משתני הרקע הכלליים תוצאות נ: 15' לוח מס

73 ומשתני הרקע הקשורים במחשב על הצורך להשלמת הידע במחשב

, תוצאות ניתוח רגרסיה היררכית לבדיקת השפעת משתני הרקע הכלליים: 16' לוח מס

משתני הרקע הקשורים במחשב והמשתנים הפסיכולוגים הקשורים במחשב

75 על העמדות כלפי המחשב

8' נספח מס התפלגות המורים וההורים לפי השכלה ובעלות על מחשב: 17' לוח מס

8' נספח מס התפלגות המורים והורים לפי השכלה והתחברות לאינטרנט: 18' לוח מס

9' נספח מס התפלגות ההורים לפי מקצוע ובעלות על מחשב: 19' לוח מס

9' נספח מס התפלגות ההורים לפי מקצוע והתחברות לאינטרנט: 20' מסלוח

בעלות על מחשב , התפלגות המורים לפי מקצוע הוראה: 21' לוח מס

10' נספח מס והתחברות לאינטרנט

בעלות על מחשב , התפלגות התלמידים לפי מקצוע אב: 22' לוח מס

11' נספח מס והתחברות לאינטרנט

בעלות על מחשב , הספר-התפלגות התלמידים לפי סוג בית: 23' לוח מס

12' נספח מס והתחברות לאינטרנט

13' נספח מס קבוצה חברתית ומגדר, התפלגות הנחקרים לפי שימוש במחשב: 24' לוח מס

13' נספח מס חשבהתפלגות המורים והתלמידים לפי מגדר ומקום השימוש במ: 25' לוח מס

14' נספח מס ניתוח רגרסיה לוגיסטית לבדיקת הקשר בין שימוש במחשב לבין : 26' לוח מס

השתייכות לקבוצה חברתית ומגדר

רשימת תרשימים

עמוד

59 המודל הקונספטואלי בו מעוגן המחקר: 1' תרשים מס

79 מחקרהמודל האמפירי בו מעוגן ה: 2' תרשים מס

רשימת נספחים

שאלון אנשי חינוך :1' נספח מס

שאלון תלמידים :2' נספח מס

שאלון הורים :3' נספח מס

ראיון מורים ומנהלים :4' נספח מס

ראיון הורים :5' נספח מס

ראיון תלמידים :6' נספח מס

הספר-נתונים על בית :7' נספח מס

ות לבעלות על מחשב והתחברות לאינטרנט בקרב השפעת ההשכלה על ההסתבר :8' נספח מס

המורים וההורים

השפעת מקצוע הורים על ההסתברות לבעלות על מחשב והתחברות לאינטרנט :9' נספח מס

השפעת מקצוע ההוראה על ההסתברות לבעלות על מחשב והתחברות לאינטרנט :10' נספח מס

ב התלמידיםבעלות על מחשב והתחברות לאינטרנט בקר :11' נספח מס

הספר על בעלות על מחשב והתחברות לאינטרנט בקרב התלמידים- השפעת סוג בית :12' נספח מס

שימוש במחשב :13' נספח מס

קשר בין שימוש במחשב לבין השתייכות לקבוצה חברתית ומגדר :14' נספח מס

היכרות עם טכנולוגית התקשוב, 1' גיליון מס :15' נספח מס

היבט חינוכי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת, 3, 2' נות מסגיליו :16' נספח מס

דפוסי התנהגותם של -היבט חברתי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת, 4' גיליון מס :18' נספח מס

בני הנוער ומעמד הילד

מעמד האישה -היבט חברתי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת, 5' גיליון מס :19' נספח מס

יחסי גומלין במשפחה -היבט חברתי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת, 6' מסגיליון :20' נספח מס

הערבייה

האינטרנט -היבט תרבותי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת, 7' גיליון מס :21' נספח מס

והשלכותיו על אמונות ונורמות התנהגות מסורתיות

יחסים בין סביבות -בנצרתהיבט תרבותי של תקשוב מערכת החינוך , 8' גיליון מס :22' נספח מס

מתוקשבות והשימוש בשפה

תרבות מסורתית -היבט תרבותי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת, 9' גיליון מס :23' נספח מס

ודת בעידן התקשוב

הכרת תודה

אשר תמכו ועודדו אותי לאורך כל הדרך וחיכו , עבודה זו מוקדשת להורי היקרים ולבני משפחתי

.רוח-לרגע זה בקוצר

על הדרכתו המסורה והנחייתו המקצועית , המנחה שלי, דוד חן' תודתי העמוקה והערכתי לפרופ

כאשר , שנים7אשר מהווים עבורי חלק משיתוף פעולה מקצועי מתמשך שהחל לפני , והמחשבתית

חופש , העידוד והתמיכה המוחלטים שהגיש לי. בהנחייתו, התחלתי את עבודת הגמר לתואר השני

, מאמציו הניכרים לקידומי, ניסיונו המקצועי העשיר, העצמאות המחשבתית שאפשר ליהפעולה ו

כל –האוזן הקשבת והיחס האנושי שהעניק לי לאורך כל התקופה , נכונותו המלאה, פתיחותו לדעות

הם - והם–ודוגמא אנושית למופת , אלה מהווים עבורי בסיס ללמידה והתנסות אקדמית פורייה

. לכתיבת שורות אלהשהובילו אותי עד

חנה איילון מהחוג לסוציולוגיה בפקולטה למדעי החברה ' תודה והערכה מיוחדת לפרופ

על . הן בשלב הצעת המחקר והן בעת סיומו, על הייעוץ המקצועי והמסור, אביב-באוניברסיטת תל

.חקרנכונותה לעמוד לרשותי במתן עזרה ועל הערותיה המקוריות אשר תרמו למיקוד סוגיות המ

מלגת הקיום שהעניק לי לאורך שלוש שנים סיפקה לי . תודה למשרד המדע על תמיכתו במחקר זה

.מענה כלכלי משמעותי אשר סייע לי להתמודד עם הוצאות המחקר ולהתפנות לביצועו

אשר ליווה אותי , מנהל המחלקה למעקב ותכנון פדגוגי בעיריית נצרת, ר בשיר עבדו"תודה לידידי ד

.תמך ועודד עד הרגע האחרון, לא חסך מניסיונו המקצועי, בי ביצוע המחקרבכל של

על שיתוף הפעולה ועל אשר העשיר , המפקח על המחשוב במגזר הערבי, ר נימר ביאעה"תודה לד

.הספר הערביים-אותי במידע חיוני הקשור במחשוב בתי

על הייעוץ , אביב- יברסיטת תלהספר לחינוך באונ- היועץ הסטטיסטי של בית, תודה ליפתח גורדוני

. ממנו למדתי שיטות ניתוח סטטיסטי שלא הכרתי, המקצועי בניתוח הסטטיסטי של נתוני המחקר

על הכוונה והבהרה , אביב- הספר לחינוך באוניברסיטת תל-מרצה בבית, קרן-תודה גם למיכל לוי

.בארגון הנתונים

למדתי . אשר השתתפו במחקר, חינוך בנצרתהתלמידים וההורים במערכת ה, תודה לכל אנשי החינוך

ידי מילוי - הן באמצעות הראיונות והתצפיות בשטח והן על, מהם רבות על סוגיות המחקר

. השאלונים

אשר עודדו ותמכו , ידידי ומכרי, אביב-הספר לחינוך באוניברסיטת תל-תודה לאנשי סגל בית

.ברגישות ובסבלנות לאורך כל הדרך

תקציר

ת מסורתית אשר נחשפ חברתיתמערכתחלק אינטגרלי ממערכת החינוך הערבית בישראל הינה

הן במישור מתמשכיםמתנודות ומשברים מאז קום המדינה תושפעמלתהליכי מודרניזציה מואצים ו

בעשור האחרון של המאה העשרים חל תהליך של כניסת המחשבים . הפוליטי והן במישור החברתי

ר ובשנות התשעים המאוחרות המחשבים התפשטו כמעט לכל תחומי החיים של החברה הספ-לבתי

בין להיבטים חברתיים ותרבותיים של האינטראקציהתייחסמ הנוכחימחקר ה .הערבית בישראל

, תרבותית- בפרספקטיבה חברתית,חןו במערכת החינוך הערבית בנצרת ובת המידעטכנולוגיו חינוך

. ערכת החינוך בעקבות המפגש שלה עם טכנולוגית המידעבמ וההתפתחויות תהליכים

:למחקר הוצבו שלוש מטרות עיקריות

שינויים חינוכיים ותרבותיים במערכת החינוך התפתחויות ו, תהליכיםלנתח ולהסביר , לתעד .1

.הערבית בעקבות המפגש שלה עם טכנולוגית המידע

.יים ברמה מאקרו חברתיתאת ההקשר החברתי ותרבותי של ההתפתחויות והשינולבדוק .2

.המתלווים לתהליכים והתפתחויותהיקפם ומשקלם של השינויים , להעריך את מהותם .3

מקיפה אשר כוללת מידע המאפשר לזהות את המאפיינים המחקר מבוסס על ספרות מחקרית

התיאוריה שהמחקר . הייחודיים של המפגש של מערכת החינוך והחברה הערבית עם טכנולוגית המידע

, מתבסס עליה כוללת ניתוח של המאפיינים התרבותיים של החברה הערבית בכלל ובישראל בפרט

טכנולוגית וחינוך ה סקירה תיאורטית בנושא,תיאור מגמות התפתחות בחברה ובחינוך הערבי בישראל

. ותיאור קשרי הגומלין בין טכנולוגיה חברה ותרבות, מחשוב מערכת החינוך הערבית, המידע

המחקר האיכותי התבסס . האיכותית והכמותית: הנוכחי נעשה שילוב של שתי גישות המחקר מחקרב

: חלקים5 - על ראיונות מובנים ותצפיות ממוקדות והמחקר הכמותי התבסס על שאלון שמורכב מ

ידע מצוי וידע רצוי , עמדות כלפי המחשב, ניסיון במחשב, שימוש וחשיפה למחשב, שאלון רקע

. מהם תושבי נצרת85%, נחקרים1096השתתפו במדגם . במחשב

שבחברה הערבית בישראל קיימת מגמה של שוויון בין המינים בהקשר של ממצאי המחקר מלמדים

כאשר העבודה בתחום החינוך מהווה גורם משמעותי שתורם להגברת השימוש , שימוש וניסיון במחשב

ר ובעלי ניסיון רב יותר במחשב מאשר בכלל הצעירים משתמשים יות. של האישה הערבייה במחשב

ההורים הם בעלי . הידע והניסיון של התלמידים במחשב עולה על זה של מוריהם והוריהם, המבוגרים

הגברת הניסיון מערכת החינוך נחשבת לבעלת היתרון מבחינת כאשר , הניסיון הכי מועט במחשב

.ל"הנ ה לשימוש בטכנולוגי והכשרתםהמוריםאצל התלמידים ו במחשב

ואצל , הדבר בולט יותר אצל המורים לעומת התלמידים, הספר- השימוש במחשב גובר מחוץ לבית

באופן כללי תדירות השימוש במחשב בקרב האוכלוסייה הנחקרת לא גבוהה . המורות לעומת המורים

תלמידים הלומדים . באופן משמעותי וסוג היישום לא מהווה גורם עיקרי ביחס לתדירות השימוש

. ספר ממלכתיים-ספר פרטיים צוברים ניסיון רב יותר במחשב מאשר תלמידים הלומדים בבתי- בבתי

מהם מחוברים לאינטרנט לעומת 50% -ספר פרטיים יש להם מחשב בבית ו- מהתלמידים בבתי90%

אופני . המחוברים לאינטרנט24% - ספר ממלכתיים שיש להם מחשב בבית ו- מהתלמידים בבתי61%

I

, עיבוד תמלילים: השימושים הנפוצים הם. הספר-חשב מגוונים והמגוון עולה מחוץ לביתהשימוש במ

מהתלמידים גולשים ברשת 34% - מהמורים ו40% -כ. גלישה באינטרנט ומשחקים, הוראה ולימוד

באופן . הספר- מהתלמידים אשר גולשים מחוץ לבית45% - מהמורים ו65%הספר לעומת -בתוך בית

ר מצביעים על עלייה ברכש המחשבים וההתחברות לאינטרנט בקרב הערבים כללי ממצאי המחק

מבחינה זו נמצאה . מחוברים לאינטרנט48% - מהנחקרים יש להם מחשב בבית ו83%. בישראל

השפעה מובהקת של דרגת ההשכלה והמקצוע של ההורים כאשר דרגת השכלה יסודית ומקצוע

.לבעלות על מחשב והתחברות לאינטרנטצווארון כחול מהווים מחסום בפני הסיכוי

הידע המצוי והצורך , הממצאים מצביעים על דפוס הבדלים דומה בין נשים וגברים מבחינת עמדותיהם

, באופן כללי הצעירים גילו עמדות חיוביות יותר כלפי המחשב מאשר המבוגרים. לשלמת הידע במחשב

נמצאו . ות יותר כלפי יכולת הבנות במחשבכאשר הגברים ללא קשר בגיל שלהם גילו תפיסות שמרני

במחשב בקרב כל קבוצות המחקר כאשר הפער ) המצוי והרצוי(פערים משמעותיים בין שתי רמת הידע

ההבדלים בקרב הקבוצות הנמצאות בפועל במערכת . גובר בקרב ההורים לעומת המורים והתלמידים

הצורך של ההורים . ידים לעומת המוריםהחינוך מצביעים על רמת ידע במחשב גבוהה יותר של התלמ

. להשלמת הידע במחשב הוא הגבוה ביותר ואילו הצורך של התלמידים הוא הנמוך ביותר

ממצאי המחקר מלמדים שבחברה הערבית קיימת הסכמה רחבה לגבי התרומה החיובית של התקשוב

רמת . התהליך החינוכיוהמחשב נתפס בקרב כל קבוצות המחקר ככלי המייעל את , בתהליך החינוכי

תשתיות , הספר לשילוב התקשוב במעשה החינוכי עדיין חלקית מבחינה טכנית-המוכנות של בתי

הספר לא -כניסת טכנולוגיות הידע החדשות לבתי. וברמת ההכשרה והמוכנות של המורים לשילוב

שינויים השפיעה באופן מהותי על תכנית הלימודים הקיימת ולא חוללה בה או בשיטות ההוראה

המורה אינו יותר המקור הבלעדי לידע , אולם במעבדת המחשבים הסיטואציה משתנה. משמעותיים

במעבדת המחשבים , בנבדל משיעורים רגילים. אלא שותף לתלמידים הבקיאים בטכנולוגית התקשוב

בהקשר . סבלני וגמיש יותר, משתדל להנחות ולכוון, המורה משדר יחס ליברלי יותר כלפי התלמידים

מידת פתיחותו לשינוי , מינו, גילו, תפיסותיו, זה תורמים גם גורמים נוספים כגון אופי המורה

שהשילוב של טכנולוגית המידע במעשה החינוכי לא רק מחייב , עוד נמצא. והביטחון העצמי שלו

שובר גבולות, אלא בתפיסת התלמיד עצמו, שינויים בקונספציות חינוכיות של המורה ותפקידו

ומאידך , מאפשר יצירת קשר לא פורמלי ופתוח בין השותפים למעשה החינוכי, קשוחים של הסמכות

.תורם ליצירת דינמיקה פתוחה וגמישה באותה מערכת יחסים

הסתגרות , רגשית וחברתית, נמצא שבאופן כללי המחשב נתפס כתורם לבדידות פיסית, חברתיתברמה

טכנולוגית התקשוב תורמת לשינויים הן לחיוב והן . ני הנוערוירידה בפעילות החברתית בפרט אצל ב

מצד אחד הדבר תורם להגברת . לשלילה בדפוסי התנהגותם של בני הנוער הנחשפים לטכנולוגיה הזאת

להעלאת הדימוי העצמי שלהם ולפיתוח , הביטחון העצמי של בני הנוער ביכולתם האינטלקטואלית

חוסר משמעת והתנהגות , בר יוצר התנגשות עם המבוגריםומצד שני הד, אישיות בשלה ועצמאית

נמצא שהמפגש עם טכנולוגית , למרות קיומן של השפעות שליליות. הנוגדת את הנורמות החברתיות

. הספר- התקשוב תורם בעקיפין לשיפור במעמד הילד הערבי הן במשפחה והן בבית

II

כה ליחס אוהד בקרב בני משפחתה ממצא נוסף מראה שהאישה הערבייה שיודעת להשתמש במחשב זו

המפגש שלה עם טכנולוגית התקשוב נתפס בחברה כתורם . ובמסגרת העבודה שלה מחוץ לבית

התעסוקה הזדמנויות להעלאת רמת ההשכלה שלה והרחבת אפשרויות ההתמחות המקצועית ו

.חברההדבר תורם לשיתופה בקבלת החלטות ולחיזוק מעמדה הן במשפחה והן ב, העומדים לרשותה

ממצאי המחקר מצביעים על שינויים במערכת היחסים במשפחה בעקבות כניסת המחשב , יחד עם זאת

טכנולוגית התקשוב שהתחילה להתפתח בקרב הצעירים שהטיבו להכיר אותה ולעקוב . לבית הערבי

.אחד הגורמים המסייעים לשינוי ולהגמשת היחסים במשפחה הערבייהכ נתפסת, אחרי התפתחותה

ה תרבותית נמצא שהמפגש של החברה הערבית עם טכנולוגית המידע הינו בעל השלכות ברמ

את מספר כניסת המחשבים לחברה ולמערכת החינוך הערבית הגדילה. תרבותיות משמעותיות

במעמדה של משמעותית להתדרדרות מחלישים את השימוש בשפת האם וגורמיםהגורמים אשר

את הסכנה הכרוכה בעתיד שפתם והם מייחסים אותה בעיקר הערבים חוזים. השפה הערבית בארץ

כנגד ההתפתחויות .בו הם חייםובעידן למעמדם כמיעוט בעל שפה ייחודית אבל לא שימושית במקום

.לא נצפו מהלכים מתקנים אלא אם כי אדישות ואפטיות, השליליות בשפת האם

מבחינה דתית לא נצפות מראה ש המפגש בין שפת הדת והמסורת לבין שפת המדע והטכנולוגיה

מסורתית ת מבחינאולם . התנגשויות בין העקרונות הדתיים לבין ההתפתחות בטכנולוגית המידע

נראה שהמפגש של האוכלוסייה הערבית עם טכנולוגית המידע טומן בחובו השלכות מרחיקות לכת

לכן הוא נתפס בחברה , ךהאינטרנט אינו מאגר מידע ניטרלי אלא מעבר לכ. בפרט בקרב הדור הצעיר

בצדו האחד מובחנת השפעה תרבותית חיובית שבעקבותיה עולה רמת הידע . הנידונה כמטבע דו צדדי

באמצעות החלון שהוא , האינטרנט. ומעמיקות התובנות של האדם כלפי עצמו ותרבותו, וההשכלה

ם להגיע למקומות מגביר את המודעות ומאפשר לאנשי, שובר כבלי מסורת, פותח לעולם בפני הכל

. כאשר תרומתו בהקשר זה בולטת במיוחד אצל נשים וילדים, שהמציאות הריאלית לא מאפשרת

וחוסר השליטה בתכניו מעמידים את הערכים , כאשר החשיפה, מובחנת השפעה שלילית, במקביל

לא התרבותיים בסיכון רב ותורמים ליצירת מגמה של חיקוי שמתבטאת בהופעה חיצונית והתנהגות

. דבר שמעורר התנגדות מרבית לגלישה חופשית ברשת, מוסרית בפרט בקרב בני הנוער

טכנולוגית המידע נתפסת בחברה הערבית כגורם משמעותי נוסף המשפיע על התרבות , כיום

המפגש עם עידן התקשוב מסייע לאנשים להשתחרר , פי רוב-על. המסורתית באופנים שונים

טכנולוגית , אולם. ובלות ומאידך תורם לפתיחות וקדמה תרבותיתמאידיאולוגיות מסורתיות כ

התקשוב היא תוצר של תרבות המערב וכוללת אספקטים תרבותיים שלא עולים בקנה אחד עם

המפגש של הערבים עם התקשוב נתפס בקרב אנשי חינוך כגורם אשר מאיץ את . התרבות המסורתית

ך אחר מהאוכלוסייה תופס אותו כבעל השפעה בעוד שחת, החיקוי ותורם להתבוללות תרבותית

לא , בשלב זה. הופעה חיצונית והתנהגות, סגנון חיים, תרבותית חיצונית שמתבטאת בדפוסי צריכה

כי כמות האנשים הנחשפים , ניתן להצביע על השפעה תרבותית מהותית כללית של טכנולוגית המידע

לגבי הדור הצעיר טכנולוגית המידע נתפסת ,אולם. אליה באופן מהותי עדיין לא משקפת את הכלל

דרכי חשיבתם , כאשר דפוסי התנהגותם, באופן חד משמעי כבעלת השפעה תרבותית משמעותית

. ל עובר"והתייחסותם של הצעירים לתרבות המסורתית מצביעים על תהליכי שינוי מואצים שהדור הנ

III

וסם את הקדמה עד הליברלי המודרני בחברה הנידונה השונות רבה והרצף נע מהשמרן הקיצוני שח

. בשתי קצוות הרצף ממוקמות שתי תפיסות שנמצאות במצב של קונפליקט. הפתוח לקדמה ושינוי

האחת זועמת על ההתפתחות בטכנולוגית המידע ותופסת את השינוי שחל בעקבות כניסת המחשבים

ותיים והנורמות החברתיות לחברה הערבית כשינוי חברתי כללי שבעקבותיו הזדעזעו היסודות התרב

ואילו התפיסה השנייה זועמת על המסורתיות והמסורתיים שלרוב עדיין שולטים בחברה , המסורתיות

פי תפיסה זו עידן התקשוב לא השפיע באופן מהותי על אידיאולוגיות -על. ומושכים אותה אחורה

.חומחשבות מסורתיות אשר עדיין שולטות בחברה ולא מאפשרת לקדמה להתפת

ההתפתחויות בחברה הערבית בישראל הנם פרי תהליכים ארוכים של שינוי שבהם פועלים גומרים

כאשר כניסת טכנולוגית המידע לתחומי החיים השונים של אותה חברה , רבים מאז קום המדינה

האיצה את תהליכי השינוי והשפיעה באופן משמעותי על אופיו של המרקם התרבותי והחברתי

בשלב זה צביונה החברתי והתרבותי של החברה הערבית . החברה הערבית בת זמננושמאפיין את

בישראל לא אחיד ומתערבבים בו אספקטים של מסורתיות ואחרים של מודרניות כאשר כל גישה

מכאן ניתן להבחין שמעבר . מושכת לכיוון שלה עד שהאחת תצליח להתגבר על השנייה ותקלוט אותה

המחקר תורם , תהליך מחשוב מערכת החינוך והשפעותיו על המוסד החינוכילהתפתחויות המתלוות ל

להבנת תהליכים המתפתחים בחברה הערבית ומצביע על ההשלכות האוניברסליות של עידן התקשוב

, חיים חברתיים, משפחה, על החברה האנושית בהקשרים חברתיים ותרבותיים כגון השימוש בשפה

. םאידיאולוגיות ודרך חיי, ערכים

IV

1

.פרק א

מבוא

מערכת החינוך הערבית בארץ הינה מערכת מסורתית אשר הושפעה בהתמדה מתנודות ומשברים

התפוררות מוסדות החינוך והתרבות . 1948רבים הן במישור הפוליטי והן במישור החברתי מאז

גרמו לירידה דרסטית ברמת החינוך , הערביים מאז קום המדינה והגירת המשכילים הערבים

Mar'i 1978, 1994' אלחג(חוקרים שחקרו את החינוך הערבי במדינת ישראל , לעומת זאת. ביהער

. מצביעים על שינויים כמותיים ואיכותיים בחינוך הערבי לאורך שנות קיומה של המדינה) ואחרים

עדיין סובלת מערכת החינוך הערבית מבעיות קשות בתחומים שונים , אולם בצד שינויים אלה

) 1996' אלחג(מהעדר מעורבות מצד האוכלוסייה הערבית , אפליה מוסדית, הזנחהכתוצאה מ

המציאות המחקרית מעידה על כך ). 1997לביא (והנחיתות היחסית של משאבי חינוך במגזר הערבי

אחרי התהליך המואץ של המודרניזציה בתחומים מתקשה לעקובהספר הערבי בישראל -שבית

תהליך המחשוב הינו . בהתפתחויות המדע והטכנולוגיה למיניהםהשונים ובמיוחד אלה הקשורים

והוא הכוח המניע של מהפכת הידע והגלובליזציה בסופה של מרכיב חשוב בתהליכי המודרניזציה

.המאה העשרים

התוצאות . הספר הערביים-בשנים האחרונות נוצרה תאוצה בתהליך ההצטיידות במחשבים בבתי

, )1999ביאעה (1998 עד 1994כת החינוך הערבית בין השנים של סקירת מצב המחשוב במער

נכללו בתכנית 1998הספר הערביים המתמחשבים ועד שנת - על עליה ניכרת במספר בתיותמצביע

הספר הערביים התחילו ביישום -בתי, 1996כמו כן בשנת . ספר ערביים בארץ- בתי269המחשוב

לאחר שמשרד החינוך אישר אותה לכלל ', ט-'תות זתכנית לימודים למקצוע מדע וטכנולוגיה בכי

). 1996, התרבות והספורט, משרד החינוך(ללא קשר לדת או ללאום , אוכלוסיית התלמידים

.טכנולוגיה וחברה והדגשת השילוב שביניהם, המקצוע יילמד תוך הצגת קשרי הגומלין בין מדע

אולם , עניינות פונקציונליתהספר הערביים בפרט זכה להת-הספר בכלל ובתי-תקשוב בתי

המחשב ככלי מרכזי בתהליכי הוראה את ובמיוחד אלה המשלבות , להתפתחויות בטכנולוגיות הידע

יש הקשר תרבותי וחברתי משמעותי מאחר והכנסת הטכנולוגיות החדשות למערכת , ולמידה

ושינוי זהו תהליך שמחייב חידוש .הספר- החינוך לא תמה עם רכישת הציוד והתקנתו בבתי

חברתיות ותרבותיות מסורתיות של כל המעורבים במעשה , מעמיקים בקונספציות חינוכיות

זה נושא שמייצג אתגר אוניברסלי אשר העסיק חברות רבות בעולם בעשור האחרון . החינוכי

ומהווה דוגמא בעלת אפיונים ספציפיים בהקשר למדינת ישראל כאשר אפיונים אלה משתנים

ההיבט החברתי והתרבותי של התקשוב עומד במרכז העניין של . ישוב ליישובממגזר למגזר ומי

.המחקר המוצע כאן

, מערכת החינוך הערבית עמדה נבוכה נוכח ההתפתחויות בטכנולוגיות הידע והשינוי החינוכי

, בנוסף למעמדה המיוחד של חברת המיעוט הערבי בישראל. החברתי והתרבותי המתלווה אליהן

2

קונספציות , מערכת יחסים היררכית, ידי משטר שמרני-שמאופיינת על, ך הערביתמערכת החינו

ספרית התופסת את המורה כמקור בלעדי לידע והתלמיד -חינוכיות שמרניות ותרבות בית

נגררה אל תוך עולם המחשבים ללא הכנה מוקדמת ואנשי החינוך ברמות , כאובייקט לצבירת ידע

יתירה מזאת התקשוב . פדגוגי דרסטי ומהיר-ע שינוי דידקטיהשונות במערכת נדרשים כיום לבצ

זאת תרבות , או טכנולוגיות המידע מייצגות תרבות מודרנית שונה במהותה מהתרבות הערבית

שאחרים יצרו והחברה הערבית עוקבת אחריה ומנסה להשיג את קדמתה והתפתחותה במישורים

רשים לעשייה וחידוש על מנת להתגבר על הערבים היום נד, )1994(אברי 'לדעת אלג. השונים

כה להיות רציונלית יהעשייה צר. האתגרים שהחיים המודרניים מעמידים בפני העולם הערבי

והחידוש צריך לכלול המצאת פתרונות מדעיים לבעיות שההיסטוריה הערבית לא ידעה אבל העידן

מורכבותה וצורותיה השונות בעידן המודרניזציה ב, לפיכך. הנוכחי מעמיד בפני האומה הערבית

- ניתן להבחין שהאתגרים העומדים בפני מערכת החינוך והחברה הערבית הם אתגרים חברתיים

. תרבותיים חדשים לחלוטין

- לבתי החדשותת הידעוהמחקר הנוכחי נועד לבחון תהליכים והתרחשויות לאור חדירת טכנולוגי

י ביטוי בתפיסותיהם של רבדים שונים ידלשינויים שבאים ההתפתחויות וה. הספר הערביים

, יבחנו תוך כדי חדירה למציאות הסובייקטיבית, תלמידים והורים, מורים, מנהלים: במערכת

לתרום להבנת תהליכים , באמצעות חשיפת תפיסותיהם ועמדותיהם של המשתתפים, שאמורה

.פנימיים ותופעות חברתיות ותרבותיות

רכת החינוך בנצרת שהינה המרכז הערבי העירוני הגדול ביותר ההתפתחויות והשינויים יבחנו במע

, פרטי בבעלות הכנסייההממלכתי וה: במערכת החינוך בנצרת פועלים שני זרמים. במדינת ישראל

מחקר . דתית ויישובית, אקונומית- והיא משרתת אוכלוסיית תלמידים הטרוגנית מבחינה סוציו

.יתתרבות-השינויים יעשה בפרספקטיבה חברתית

מטרות המחקר

: שלוש מטרות עיקריותהוצבו למחקר

חברתיים ותרבותיים במערכת , חינוכיים ושינויים התפתחויות, לנתח ולהסביר תהליכים, לתעד) א

.החינוך הערבית בעקבות המפגש שלה עם טכנולוגית המידע

. חברתית ברמה מאקרויםהשינויההתפתחויות ולבדוק את ההקשר החברתי התרבותי של ) ב

. והתפתחויותהיקפם ומשקלם של השינויים המתלווים לתהליכים, להעריך את מהותם) ג

3

תרומת המחקר

טרם נחקר באופן , השינוי שבמפגש ההדדי בין טכנולוגיה וחינוך במערכת החינוך הערבית בישראל

וגיה ברמת הטכנולוגיה עיקר המאמץ המחקרי היה מכוון להבלטת הערך של הטכנול. ממצה

,Chen, 1995(בהעלאת רמת החיים בהיסטוריה האנושית , בשינוי הסביבה, בפיתוח הציביליזציה

Druker, 1993משרד , 1995, גבעון(ולהבנת הפוטנציאל הטמון ביישומי מחשבים בחינוך ) ואחרים

,ברמת החינוך בחברה הערבית בישראל). ואחרים1996, סלומון, 1993, 1992, החינוך והתרבות

עיקר המאמץ המחקרי היה מכוון להשוואה בין מערכת החינוך הערבית לבין העברית

מרעי ובנימין , 1996' אלחג(ולהתפתחויות במישורים השונים בחברה הערבית פלסטינית בישראל

1975 ,Mar’i 1978, 1984החידוש בעבודה זו הוא בבחינת הקשר בין טכנולוגית המידע ). ואחרים

. תרבותי של החברה הערבית בישראל-הערבית תוך כדי התייחסות לממד החברתיומערכת החינוך

מבחינה זו יכול המחקר הנוכחי לסייע גם להבנת תרומתה של טכנולוגית המידע לשינויים

- וגם להבנת השפעתם של גורמים חברתיים, ולהתפתחויות שחלו במערכת החינוך הערבית

.חד מערכת החינוך למדע וטכנולוגיהתרבותיים על נגישות החברה הערבית ובמיו

תרבותיים של חדירת המחשבים - המחקר הנוכחי יתייחס להיבטים החברתיים, מבחינה תאורטית

תרבותיים שמתרחשים בחברה הערבית -ויכול לשקף תהליכים חברתיים, למערכת החינוך הערבית

סיס למחקרים נוספים כמו כן המחקר יכול להוות ב. ידעמבעקבות המפגש שלה עם טכנולוגית ה

.ידע על החברה ומערכת החינוך הערביתמשיבואו בעקבותיו ויתייחסו להשלכות של טכנולוגיות ה

, על רקע אופייה המיוחד של מערכת החינוך הערבית בישראל והמציאות שבה היא שרויה

מבחינה ,לכן. מתעוררים סימני שאלה ביחס למשמעותו של המפגש ההדדי בינה לבין הטכנולוגיה

המצריכים שינוי או עיצוב , המחקר נועד לזהות נושאים עיקריים במערכת החינוך הערבית, מעשית

קידום ושילוב של החינוך הערבי בעידן המדע , פיתוח, מדיניות כדי שיובילו ליתר אפקטיביות

. והטכנולוגיה

:ידי- על השינויים ולהסביר אתההתפתחויותהעבודה תנסה לבחון את

. תאורטית של המאפיינים התרבותיים של החברה הערביתסקירה .א

.ניתוח של מגמות ההתפתחות בחברה הערבית בישראל .ב

.ניתוח של מגמות ההתפתחות במערכת החינוך הערבי בישראל .ג

.חינוך וטכנולוגית המידע: סקירה תאורטית בנושא .ד

.ייםסקירה תיאורטית והצגת הקשרים בין העמדות כלפי המחשב ומשתנים רלוונט .ה

.תיאור קשרי הגומלין בין טכנולוגיה תרבות וחברה .ו

.תיאור קשרי הגומלין בין טכנולוגיות המידע וחברות מסורתיות ודתיות .ז

.הערכת תהליך המחשוב במערכת החינוך הערבית בנצרת .ח

.תלמידים והורים לגבי יחסם למחשב, אנשי חינוךעמדות של .ט

ולוגיות המידע ומשתנים חברתיים ניתוח מערכת היחסים וקשרי הגומלין בין טכנ .י

.תרבותיים בקהילה הערבית בנצרת

4

רציונל

כניסת . למיומנות בסיס בתהליך החינוכימידע הפך השימוש במחשבטכנולוגית הב עם ההתפתחות

ה מהירה ומוגברת בשימושי מחשב לעומתטישללהתלמידים הספר הביאה -המחשבים לבתי

, בביצוע משימות ופתרון בעיות ממוחשבותלמורים ולהוריםר לעזו כיוםמתבקשים ואףהמבוגרים

, יתירה מזאת. דבר שמקנה להם סמכויות שלא היו קודם ומאידך מסייע להם לנטוש את השוליים

עוברת תהליך פמיניזציה שבו הנשים מהוות כוח , בדומה למערכת העברית, מערכת החינוך הערבית

וחושף אותה ל האישה הערבייה בהתפתחויות הנדונותדבר מגביר את מעורבותה שה .עבודה מרבי

. לתחום מודרני נוסף של ידע מעשי

שינוי וייעול , רק להרחבת אופקיהםםלא תור, עם טכנולוגית התקשוב הצעירים והנשים המפגש של

אותם לתרבויות בעולם המודרני ומקנה להם כוח שליטה ףאלא גם חוש, דרכי חשיבתם

אפשר להניח שטכנולוגית המחשב , בהקשר זה. יע על תהליכים חברתייםשבאמצעותו ניתן להשפ

לשינויים משמעותיים בסדר החברתי המסורתיהספר תורמת בעקיפין-שצומחת מתוך בית

הקובעים את הכללים והנורמות החברתיות ודואגים ) בעיקר הגברים(ידי המבוגרים - מותווה עלה

תרבותיים בקרב כל המעורבים - ניגודים חברתייםיצירת מערכת וכן ל, לקיימן ולשמור עליהן

מנת להעלות את רמת החינוך ולסייע לדורות - מצד אחד חייבים לעודד קידמה על. במעשה החינוכי

ומצד שני החשיפה מפרה את שיווי המשקל , העתיד להשתלב בעידן המדע והטכנולוגיה המודרני

כנולוגית המחשב צריך ללמד הילדים בנוסף לכך בכדי לעשות שימוש מושכל בט. החברתי הקיים

. ובכך ייחלש מעמדה של שפת האם שנחשבת בסיס תרבותי עיקריהאוניברסליתשפת המחשב את

או שההתפתחות הגורפת ? האם הצעירים והנשים יהוו כוח נגד שמאיים על הסמכות המסורתית

רר אותן מכבלי תשכיל לשח, בטכנולוגית המידע תוכל לפלס את דרכה גם בתרבויות שמרניות

תחולל שינויים חברתיים תרבותיים בחברות אלה ותתרום להוביל אותן לפתחו של , המסורת

?העולם המודרני

בעיקר למערכות עסקיות , החלה חדירה איטית של המחשבים לחברה הערבית80 -בשנות ה

ה של כאשר השימוש בטכנולוגיה החדשה היה בהיקף מצומצם ונחלת, ומוסדות חינוך פרטיים

הארצית אך בעקבות מימוש תכנית המחשוב . קבוצה מצומצמת של פרופסיונליים במדעי המחשב

חלה חדירה מסיבית של המחשבים הן למערכת החינוך והן , 1994בשנת במגזר הערבי " 98מחר "

. מורה ואזרח, והשימוש במחשב הפך למיומנות בסיס של כל תלמיד, למערכות חברתיות אחרות

ידי הכשרת כוח עבודה - יצרה חלל של תפקידים חדשים שניתן היה למלא אותו עלאותה חדירה

מתוך התבוננות בשטח נראה שנשים . מיומן בהפעלת המחשב ושולט בשימושיו ויישומיו המגוונים

מנת למלא -ניצלו את ההזדמנות ורכשו השכלה בתחום המחשבים על, ערביות ובפרט מורות

יחד עם זאת נוצרו . הוראה ועוד בתחום המחשבים, הדרכה, יכוזר: תפקידים חדשים שנוצרו כגון

.בעלי תפקידים במועדון האינטרנט ועוד, נאמני מחשב ואינטרנט: תפקידים מיוחדים לצעירים כגון

5

אפשר להניח שהמפגש בין טכנולוגית המידע לבין מערכת החינוך טומן בחובו מרכיבים בעלי משקל

בחינת הנושא הנחקר במוסדות חינוך השייכים . הערביתכלוסייהאותרבותי של ה-בהקשר החברתי

ובעלי הספר- במחשוב בתיקשוריםהלשני הזרמים בנצרת תוך כדי בדיקת נתונים אובייקטיבים

תיהם של המשתתפים פיסו יחד עם חשיפת עמדותיהם ות,במוסדות אלותפקידים בתחום המחשוב

להערכת השפעתה הספציפית של טכנולוגית תספק אינפורמציה שתתרום, נושא הנחקרפי הלכ

ותתרום ,הערבי וכן להערכת היקפן של ההתפתחויות הללווהצעיר בפרט על האישה , המחשב

והמורכבות שעלולה להתפתח , להבנת מכלול התהליכים החברתיים והתרבותיים המתרחשים

.כתוצאה מחדירת טכנולוגיות הידע אל תוך המעשה החינוכי

6

.פרק ב

תיאורטירקע

מאפיינים תרבותיים של החברה הערבית .א:ב

האומה הערבית מהווה חלק גדול מהעולם והיא בעלת אפיונים ויסודות ייחודיים שמאשרים את

בהיסטוריה היה לערבים תפקיד חשוב מאד והתרבות הערבית השאירה . תרומתה בתחומים רבים

זגות החוכמה הערבית ברוח האיסלאם התמ. את חותמה בפיתוח המדע והתפתחות הציביליזציה

ובראשיתה הכיבושים והניצחונות שגרמו למדינה , גרמה לתוצאות מרשימות בהיסטוריה האנושית

, האסלאמית להשתלט על מדינות פרס ורומא ולהשתרע מעיר הנביא עד לחופי האוקיאנוס מערבית

, נסבו סביב המדע והשגשוגמדינת האיסלאם היתה מדינה שמטרותיה. ולגבולות סין והודו מזרחית

השפה הערבית התפשטה מצפון אנדאלוסיה עד אמצע . סובלנות ואחווה, וסיסמתה היתה צדק

. והיתה שפת המדע והתרבות משך התקופות שבהן אירופה שקעה בחושך של ימי הביניים, אסיה

בית הערבים ייסדו וטיפחו תרבות משגשגת והשפה הער: " כתבאחד ההיסטוריונים המערביים

).1969/70אלרייס ". (היתה שפת המדע והתרבות והמחשבה הנאורה בכל רחבי העולם התרבותי

היא תרבות חדשה ושונה , התרבות המודרנית של העידן הנוכחי, )1994(אברי 'כותב אלג, אולם

התרבות הזאת , ובעת ובעונה אחת, לחלוטין מהתרבות הערבית האיסלמית שנסוגה אחורה

הוא , המבחן ההיסטורי של האומה הערבית, לפיכך. בות הערבית מבחוץ ומבפניםמאיימת על התר

, ההיסטוריה אינה שייכת יותר לערבים. החוויה הנוכחית של המפגש עם התרבות המודרנית

הם צריכים להפיק , והערבים צריכים לדעת שבכדי לשמור על הווייתם ותרבותם מהתבוללות

, מניסיונות העמים האחרים שנאבקו כדי לשמור על הווייתםתועלת גם מניסיון העבר שלהם וגם

. ותרבותם הפכה לתרבות גלובלית

הערבים בישראל הם חלק מהאומה הערבית הגדולה שממלא את אזור המזרח התיכון המשתרע

מאות שנים - הערבים איבדו את הרוב המספרי בן, עם קום מדינת ישראל. מהאוקיאנוס עד המפרץ

הסטטוס של . 1949 בסוף 14% - ל1947 - ב67% - משקלם באוכלוסייה ירד מבמדינה החדשה ו

והיה תוצאה ישירה של המלחמה בה מצאו עצמם מובסים , מיעוט בא להם בחטף והורגש כהלם

ערביי ישראל החלו בעל כורחם לחיות כמיעוט בחברה יהודית כשהם מנותקים מרוב בני . ועקורים

).1975סמוחה (ם עמם ומרוב האליטה והמנהיגות שלה

הערבים בישראל הם מיעוט לאומי . יד כך הפכו הערבים בישראל למיעוט שמצבו מיוחד במינו- על

אך אותו רוב יהודי מוצק במדינת ישראל הוא מיעוט קטן במזרח התיכון , בתוך רוב יהודי מוצק

ש שנקלעו המצב החד). 1995ובראן 'ג(בהשוואה לאומה שהמיעוט הערבי בישראל משתייך אליה

הם המשיכו , אליו הערבים בישראל לא הניא אותם מלשמור על הווייתם התרבותית והחברתית

דתו , להתקיים כמיעוט הנבדל מהרוב לא רק במוצאו האתני והשתייכותו הלאומית אלא גם בשפתו

. מקום מגוריו ומוסדותיו, אורח חייו, זהותו, ומסורתו

7

יסוד קבועים של מוצא - בערכי, ים הם בראש ובראשונהההבדלים התרבותיים בין ערבים ויהוד

החברה הערבית מדגישה את ההרמוניה והקשר בין האדם . לאום ומבנה משפחה, דת, שפה, אתני

כבוד הדדי כבסיס ליחסי אנוש ומתן כבוד והערכה , אישית-לסביבתו ומחשיבה במיוחד נאמנות בין

הגרעין של הסדר החברתי והפעילויות המשפחה מהווה ). 1994יחיא ' חאג(לזקני המשפחה

הגזעיות , העדתיות, וממנה יורשים היחידים את ההשתייכויות הדתיות, הכלכליות והפוליטיות

החמולה מהווה מסגרת ). 2000ברכאת (והמעמדיות וגם האימונים והקונפדרציות הפוליטיות

במשפחה ). 1975סמוחה (סולידאריות ופוליטיקה בחברה הערבית , בילוי, חשובה לקשרי נישואין

ההחלטות היסודיות הנם עניין משפחתי ולא , המסורתית האדם הוא חבר יותר מאשר פרט עצמאי

נחשבת לחריגה , לכן כל התנהגות או החלטה שמתקבלת באופן עצמאי במיוחד מטעם הנשים, אישי

ה הקרב, במקביל היחסים המשפחתיים מבוססים גם על שיתוף. מכללי היחידה המשפחתית

הדבר מחזק את תחושת הביטחון והשקט הנפשי לקראת משברים . ומחויבות כוללת ובלתי מוגבלת

. יחסי שכנות הם מחייבים ובעלי משקל בחברה הערבית). 2000ברכאת (אפשריים

בו האב משתלט על ראש הפירמידה , מבנה המשפחה הערבית המסורתית הוא אבהי פטריאכלי

סמכות האב ונחיתות מעמד האישה והילד סיס מין וגיל כאשר וחלוקת התפקידים נעשית על ב

הבעל או האב הוא מקור .)1991שראבי (מהווים מאפיינים עיקריים בתרבות הערבית המסורתית

קונפורמיות , הוא מצפה מחברי משפחתו ציות. הסמכות והוא האחראי על פרנסת משפחתו והגנתה

מטעם כוחו . הם להתדיין אתו או להתערב בפרטי חייווהענות לרצונותיו והוראותיו מבלי לאפשר ל

. הוא מכתיב את הוראותיו והנחיותיו וגם איומיו לכל חברי משפחתו, ומקומו במעלה הפירמידה

הם מתחננים בפניו ומבקשים את סלחנותו , במידה ולאישה או הילדים יש בקשות או הסתייגויות

יחד עם עליית המשפחה , מבנה החברתי הכלליההתפתחויות והשינויים ב). 2000ברכאת (וחסדיו

אף . גרמו לשינויים יסודיים בסדר האבהי, השתכרות האישה והתפשטות הידע וההגירה, הגרעינית

, גורס שהשינוי מושחת כי הסדר האבהי המקפח אינו רק נחלת המשפחה) 1991(שראבי , על פי זאת

ורצונו המוחלט נכפה על שני , החברהאלא גם החברה כולה ושליטת האב במשפחה עניינה כעניין

.סוגיית שחרור האישה והילדים משלטון האב עדיין קיימת, עם זאת. המשפחתי והחברתי: הצירים

. אישה מושרש עמוק בתרבות הערבית המסורתיתל ליבעמהיחס הניתן להבחין ש, פי הנזכר- על

בעול המשרה הראשונית עדיין נושאת , מחוץ למשק הביתהאישה הערבייה שהשתלבה בעבודה

- עראף.ילדיםה היא האחראית לעבודות משק הבית ולגידול ,פי מיטב המסורת-והעיקרית שלה על

למרות השיפור שחל במעמדה של האישה הערבייה בעקבות תהליכי השינוי מצאה ש, )1995(בדר

האישה הערבייה כיום נמצאת בתחתית הסולם , החברתי שעוברת החברה הערבית בישראל

ועל כן קשה לה מאוד , הישגיה האינטלקטואלים נמוכים לרוב. הפוליטי והכלכלי, חברתיה

למעשה הנשים העובדות המצליחות , להתמודד עם עבודה מקצועית הדורשת הכשרה ומיומנות

סבור שנחיתות מעמד האישה הערבייה הוא תוצאה , )1982( ברכאת .להגיע להישגים הן בודדות

אופי חלוקת התפקידים ומידת השותפות בתהליך , החברתי הקייםישירה של הסדר והמבנה

מקומה מוגדר וניכרת בחברה הערבית בישראל שמרנות רבה ביחס למעמד האישה , כללית.הייצור

גורסת שבחברה הערבית קיימים ) El-Saadawi) 1980. פי המסורת והדת- באורח נוקשה למדי על

טוענת ) 1973(מאש 'אלח. ה מעמד נחות לעומת הגברערכים מסורתיים מיושנים שגוזרים על האיש

8

המגע עם החברה . שדת האיסלאם והמסורת הערבית מעוררים השראה של נחיתות במעמד האישה

החוק , חוק חינוך חובה, חוק שיווי זכויות האישה( הישראלית הרחבה וחוקי המדינה הרלבנטיים

שינו את מעמד האישה , )17 - גיל הנישואין לנגד ריבוי נשים ונגד גירוש אישה כנגד רצונה והגבלת

איילון , כפיר: אצל, 1975(שטנדל ).1990איילון ושפירא , כפיר(הערבייה בישראל באורח חלקי

טוען כי ניתן לראות תפיסה זו של שמירת מעמדה ובידודה של האישה כאחד ) 1990ושפירא

החתירה לזהות ערבית , וכך.הסמלים של הזהות הלאומית של קבוצה זו בחברה הישראלית

, Mar’i & Mar’i 1985(לאומית היא בעוכרי תהליך המודרניזציה של האישה הערבייה בישראל

יחסית של הגבר הערבי בישראל עוד תורם - מעמדו הנחותכאשר, )1990איילון ושפירא , כפיר: אצל

.לרצונו לשמור את הנשים במעמד נחות משלו

שני . אצל הערבים כאילו אין זכות קיום רשמית לחילוניות. גם שאלת הדתיות מהווה בעיה

ומי שאינו דתי במובן המקובל של המונח מנסה לשלם , הביטויים הנפוצים הם דתיים ולא דתיים

. וגם פה המאבק נמשך, של מורשת לאומית, מס שפתיים לדתיות באצטלה של מסורתיות

כתוצאה מהעדרם של שני גורמים , יניםוגם בקרב הפלסט, הפונדמנטליזם התפשט בעולם הערבי

מהתופעה הזאת מושפעים גם . התפתחות כלכלית מספקת ודמוקרטיה: חשובים לפיתוח החברה

). 1995ובראן 'ג(הערבים בישראל

החברה הישראלית היא חברה פלורליסטית שבה החלוקה בין יהודים לערבים היא המשמעותית

ולהפרדה החברתית בין ערבים , לשוני התרבותי" ממוסד"גם ערבי הוא - היהודי1הפלורליזם. ביותר

שהבולטים ביניהם , כמו כן קיימים הסדרים מוסדיים מוצקים להבטחת הקיום הנפרד. ויהודים

מערכות חינוך ואמצעי תקשורת נפרדים , פנים- הם החלוקה החוקית לעדות דתיות ונשואי

).1975סמוחה ( ערבים ומחלקות נפרדות במוסדות הציבוריים לטיפול בענייני

-המפגש בין יהודים וערבים בארץ ישראל בתקופת היישוב היה כפוי והמגמה הכללית היתה אי

התמורות שחלו לאחר קום . פי רוב לעסקים ולפעולות איבה- המגעים הצטמצמו על. תלות ופירוד

חו הכפרים פות, ניתנו שירותי רווחה, שוקמו מוסדות החינוך והדת, העקורים יושבו(המדינה

כעשרים שנה אחרי קום ). 1975סמוחה (לא תרמו ליצירת אקלים נוח ) הערביים ועלתה רמת החיים

ניתן היה להתעלם מהמיעוט הערבי ומיחסי יהודים ערבים בארץ בשל הצלחתה של , המדינה

בשל חוסר התבלטותו של הציבור הערבי ובשל חוסר העניין של הציבור היהודי , מדיניות השליטה

. ושל הממשל בסוגייה זו

מערכת החינוך התעלמה מסוגיית יחסי , במשך שלושים שנות קיומה הראשונות של מדינת ישראל

). 1987רוחאנה ( בחברה הישראלית המדינהיהודים במדינת ישראל וממקום הערבים אזרחי - ערבים

ה של ההתייחסות לערבים מקורה בנטיית- שאיסבור, )1987אצל רוחאנה , 1980(סעיד

ת וכמותית ובה מימדי-זוהי תופעה רב. פלוראליזם הוא תכונה מבנית מרכזית של רוב החברות הידועות 1

, מכנה משפחה, זהות, לאום, דת, לשון, שונות תרבותית המתבטאת בהבדלי מוצא) 1: שני היבטים חשובים

שכונות , הפרדה חברתית בבסיס הטריטוריאלי) 2. פולקלור ומסורות תרבותיות אחרות, סגנון חיים

. איגודים מקצועיים ומסגרות אינטימיות, מפלגות, הספר-בתי, המגורים

9

אופייה של . האידיאולוגיה הציונית להתעלם מקיומה של האוכלוסייה המקומית ואפילו להכחישו

והוא היה טבוע כולו בחותם , מדיניות זו התבהר בתהליך יחסי הגומלין בין המדינה לבין המיעוט

היה נקודת, כיבוש הגדה המערבית ועזה במלחמת ששת הימיםאולם . יעדיה של המדינה היהודית

אפשר להבחין אצל ערביי ישראל בשתי מגמות 1967מאז . יהודים-מפנה בהתפתחות יחסי ערבים

האחת היא העלייה , התפתחות הקשורות ישירות למערכת היחסים שבין יהודים לערבים בארץ

, במספרם של ערביי ישראל המשתלבים במסגרות המאפשרות יחסי גומלין בין יהודים לערבים

).1987, רוחאנה(ותה של הזהות הפלסטינית בציבור זה והשנייה היא התחזק

הדילמות הופעת שנה מביאים ל50 -תהליכי האורבניזציה והמודרניזציה הנמשכים כ, יחד עם זאת

הרוב המכריע של הערבים בישראל נולדו , כיום. החברתיות הפנימיות של האוכלוסייה הערבית

, ואורח החיים, הוא חינוך מטעם מדינת ישראלהחינוך הפורמלי של הערבים, לאחר קום המדינה

המושגים והאידיאלים הפכו את הערבים בישראל לחלק מחברה ותרבות חדשה , תרבות החיים

דבר שתרם בעקיפין , אלא מיזוג של שתיהן, שהיא לא ערבית פלסטינית ולא ישראלית גרידא

ידי כך -ת התמורות הללו עלמסביר א) 1987(רוחאנה . ליצירת זהות מעורבת של הערבים בישראל

שבולטות בה , תרבותית-שאצל הצעיר הערבי שנולד וחונך בארץ התפתחה מערכת התייחסות דו

קליטת התרבות , המערבית-הפנמה של כמה מערכי החברה הישראלית, לשוניות-תופעת הדו

למרכיב שמגמה זו הפכה , כמה חוקרים סברו. הפוליטית הישראלית ויצירת מגע מתמיד עם יהודים

הדור הצעיר משתדל לאמץ לעצמו , )1995(ובראן 'פי ג- על. בזהותם הקיבוצית של ערביי ישראל

. ובוודאי בעולם הערבי בכלל, מושגים שונים מאלה הנהוגים גם בתרבותו הערבית הפלסטינית

השפיעו , התרבות והספרות העברית, השפה, נוצרה תופעה תרבותית מעניינת במיוחד, יתירה מזאת

.החוויה והשאיפה של האדם הערבי המבקש להיות אינטלקטואל, ל התודעהע

מגמות ההתפתחות בחברה הערבית בישראל

בעקבות ניתוקם מקרובי . ערבים156,000 נשארו בתחומי מדינת ישראל רק 1948עם תום מלחמת

ני מרבית ב. נחלש כוחם כקבוצה חברתית ופוליטית, שנעשו פליטים בארצות ערב, משפחתם

מי שלא עזב . המעמד הבינוני והמעמד הגבוה של אליטות מקצועיות ודתיות ושל בעלי קרקעות עזבו

,Al-Haj & Rosenfeld(עשה זאת במהלך המלחמה ורבים אחרים גורשו , לפני פרוץ הקרבות

).1996' אלחג: בתוך, 1988

: רבות ולשלוש עדות דתיות הם מפוצלים לחמולות , נפש750,000 -ערביי ישראל מונים כ, 1995 - ב

בנגב 10%, במשולש20%, מהם חיים בגליל60% - כ. דרוזים10% - נוצרים ו14%, מוסלמים76%

סמוחה מונה , למרות פיצולים פנימיים אלה ואחרים). 1995סמוחה ( בערים מעורבות 10% -ו

ולט ביניהם חמישה מאפיינים מייחדים את הערבים אזרחי מדינת ישראל בתור מיעוט כאשר הב

בלאומיותו , בדתו, בשפתו, המובחן היטב מהיהודים במוצאו, הוא היותם מיעוט קבוע ולא נטמע

ולרשותו עומדים כל ההסדרים המוסדיים הדרושים , אין הוא נתון תחת לחץ להיטמע. ובתרבותו

.אמצעי תקשורת נפרדים ועוד, ספר-בתי, כגון יישובים כפריים, לשמירת קיומו הנפרד

10

רה הערבית בישראל היא חברה מסורתית ביסודה אשר נחשפת לתהליכי מודרניזציה מואצים החב

התחזק במשך , המגע עם האוכלוסייה היהודית המהווה לערבים סוכן מודרניזציה. ואינטנסיביים

תהליך זה לווה בחשיפה . תרבותיות-לשוניות ודו-עברו הערבים תהליך עמוק של דו, בד בבד. הזמן

עם שינויים אלה ). 1996' אלחג: בתוך, 1989סמוחה (שורת המונית בערבית ובעברית לאמצעי תק

המעבר מחקלאות לעבודה שכירה גרם . חלה גם טרנספורמציה בדפוסי החיים של המשפחה

לפיצולה ולהיחלשותה של המשפחה המורחבת הטיפוסית ולערעור המשטר הפטריאכלי בתוך

). 1996' אלחג(המשפחה

בחברה מסורתית היה מעמדו של הפרט קשור באופן . י חל ביחסים בין הפרט לחמולהשינוי מהות

היום פחתה במידה ניכרת השפעתם של קשרי המשפחה על מעמדו . הדוק למעמד החמולה בקהילה

מרעי ). Rosenfeld 1980(כלכלי של הערבי בישראל ואת מקומם תפס הגורם ההישגי - החברתי

ה שהיתה עד לפני מספר לא רב של שנים חברה פיאודליסטית אשר מצאו שבחבר, )1975(ובנימין

אין לרכוש משמעות מכרעת , בעלי האדמות בה נהנו כמעט אוטומטית ממעמד חברתי גבוה ביותר

תהליכי המודרניזציה הפועלים בחברה הערבית בישראל . בקביעת מעמדו החברתי של האדם

.ה בתוך החברמרחיקי לכתנויים יגורמים בהדרגה לש

העלייה ברמת ההשכלה היא אחד השינויים הבולטים ביותר מתוך כלל השינויים הניכרים שעברו

כי קיימת היום שאיפה חזקה בקרב , מחקרים מראים). 1996' אלחג(, על הערבים בישראל

רואה בנשים ) 1978(מרעי ). 1975, מרעי ובנימין(המשפחות הערביות להקנות לילדים השכלה גבוהה

, ת בהוראה גורם חברתי ראשון במעלה שכן הן ההוכחה החיה לאן נשים יכולות להגיעהמועסקו

פי נתוני הלשכה המרכזית -על. הוכחה המרככת את התנגדות ההורים ללימודי הבנות

.כיום הנשים מהוות כוח הוראה מרבי במערכת החינוך הערבית, )53שנתון (לסטטיסטיקה

יצרו דפוסי צריכה חדשים , היהודית ואמצעי התקשורתהעלייה ברמת החיים והחשיפה לחברה

וחוללו שינוי באוכלוסייה הערבית שמתבטא בשותפות הבנות בבחירת בן זוגן וצפייה לצמצום גודל

, שהשפעתם במסגרת המשפחה היתה בעבר מוגבלת ושולית, נשים וילדים. המשפחה המתוכננת

, לדעת כפיר). ב1988' אלחג( המשפחה ממלאים היום תפקיד חשוב בתהליך קבלת ההחלטות של

הקרבה למגזר היהודי מגדילה את סיכויי בני שני המינים להיפתח להשפעת , )1990(איילון ושפירא

למרות הקידום שחל במעמד , אולם. ערכי תרבות המערב המביאה עמה עליה במוטיבציה להשכלה

הצליחה להשתחרר ממשקעי גורסת שהיא לא ) 2000(בתריס , האישה הערבייה במאה העשרים

מעריכה אותה , פי המסורת שכופפת אותה לגבר- העבר ומעמדה העיקרי המשיך להיות מותווה על

.לשרת את הבעל ולגדל ילדים, תפקידה העיקרי לטפל במשק הבית, כייצור חלש ושולי

מלווה בתמורה , האוכלוסייה הערבית בישראל עברה תהליך פוליטיזציה נרחב, יתירה מזאת

. מזהות מסורתית מקומית לזהות המבוססת על תודעה לאומית רחבה: עמוקה בדפוסי הזהות

השינוי , כמו כן). Mar'i 1984(מודעותם של הערבים למעמדם כמיעוט לאומי נעשתה חזקה במיוחד

אך הריבוד האתני בישראל מציב תקרת , כלכלית-החברתי הגביר את השאיפות למוביליות חברתית

).Lewin-Epstien & Semyonov, 1986(רה לערבים מוביליות ברו

11

מכל האמור לעיל ניתן לראות שהשפעת החברה על החינוך וההשכלה מתבטאת ביכולת החברה

. לפשר בין ערכים מסורתיים לערכים מקובלים בחברה הישראלית ובהתייחסות הכללית להשכלה

ספר איננו יכול לחולל שינוי ה-בית, דווקא בחברה מסורתית השרויה בתהליכי שינוי מהירים

מבחינת ההשתלבות בחברה הישראלית וההסתגלות לחיים אורבניים ולמודרניזציה , משמעותי

נראה גם שחלק נכבד מהבעיות של . אם לא יזכה בתמיכה רחבה ופעילה של החברה עצמה, בכלל

חסה של החברה הנובעות מי, החינוך וההישגים הלימודיים נגרם בגלל עכבות חברתיות ותרבותיות

.לחינוך ולהשכלה בכלל

מגמות התפתחות בחינוך הערבי בישראל

עם הפיכת חלק , מוסדות התרבות והחינוך הערביים בערים הגדולות התפוררו, 1948לאחר מלחמת

נקודות הזינוק של החינוך . הארי של האוכלוסייה הפלסטינית העירונית לפליטים במדינות ערב

היו , ובעת הקמתה של מדינת ישראל, וכה בהשוואה לזו של החינוך היהודיהערבי בישראל היתה נמ

מערכת החינוך ). 1994' אלחג(ספר תיכון ערבי אחד בנצרת - ספר יסודיים ערביים ובית- בתי45רק

: בשני המרכיבים של השוויון, בהשוואה למערכת החינוך היהודית, הערבית נמצאת בנחיתות

).1995באשי (בתשומות ובתפוקות

" הנחתה מלמעלה"המצטיינת ב, ראשיתו של החינוך הערבי בישראל מאופיינת בריכוזיות ובסגירות

' אלחג(הספר הערביים -ובמעורבות מינימלית של המחנכים הערבים בעיצוב תכנית הלימודים בבתי

די ידי פקי- נותרה מערכת החינוך הערבית מנוהלת כמחלקה נפרדת על80 -עד לשלהי שנות ה). 1994

תוך הגברת , )Mar’i, 1978(במהלך השנים חל כרסום בסמכויותיה ). 1990סבירסקי (מדינה יהודים

והדגשת ) 1992מבקר המדינה (הפער בהשקעות הממשלתיות בין מערכת זו למערכת היהודית

משרד , בשנותיה הראשונות של המדינה ).Mar’i 1978(אופייה הפוליטי מעצם טבעה ותפקודה

ה את עיקר מאמציו להגברת הנוכחות הסדירה של התלמידים במסגרת החינוך החובה החינוך הפנ

העמדה הרשמית היתה שהחינוך התיכוני יכול להמתין עד לאחר ביסוסו של החינוך . היסודי

שאיפתם של . על אף שהיענותם של הערבים לחינוך התיכוני היתה מלאה ורבת התלהבות, היסודי

ספר תיכון שבשנות - ית קשורה בהזדמנויות המוביליות של בוגרי ביתהערבים לרכוש השכלה תיכונ

). 1996' אלחג(יחסית , החמישים היו גבוהות

עם קום המדינה היו המורים הערבים בישראל האליטה האינטלקטואלית של המיעוט הערבי

ה נוסף לבעי, הם נאלצו להתמודד עם בעיות מקצועיות, יחד עם זאת. הפלסטיני שנשאר בארץ

וחלקם אף לא סיימו , רובם היו חסרי הכשרה מתאימה. הנובעת ממעמדם כחלק מהמיעוט הערבי

. מוסמכים-כשני שלישים מהמורים הערבים היו בלתי, 60 - עד לתחילת שנות ה. לימודים תיכוניים

מספר המורים הבלתי מוסמכים ירד ובמקביל , במשך הזמן חל שינוי משמעותי ברמת השכלתם

נותרו במערכת החינוך 1999/2000 בשנת הלימודים ).1995' אלחג(מורים האקדמאים עלה שיעור ה

מדינת (47% - מורים בלתי מוסמכים ובמקביל שיעור המורים האקדמיים עלה ל6%הערבית רק

).53שנתון , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישראל

12

כגון , תיים ואיכותיים גדוליםמאז קום המדינה התחוללו בחינוך הערבי שינויים כמו, לעומת זאת

וגידול בשיעורי הצטרפות , גידול במספר המורים ובאיכותם, התרחבות מתקני החינוך ושירותיו

פי נתוני הלשכה המרכזית -על). 1988, 1985, משרד החינוך והתרבות(בנות לחינוך הממוסד

בשנת 46 -ל ממספר מוסדות החינוך הערביים גד, )52שנתון , מדינת ישראל(לסטטיסטיקה

חל תהליך של נישוי בכוח העבודה המועסק , כמו כן. 2000/01 בשנת הלימודים 597 - ל1948/49

לעומת . מן המורים בחינוך היסודי היו נשים1/3מצא כי במגזר הערבי רק ) Mar’i) 1978, בהוראה

לייה ניכרת מצביעים על ע) 53שנתון , מדינת ישראל(נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , זאת

, מכלל המורים הערבים53% -אחוזן הגיע ל 1999/2000ובשנת הלימודים ,באחוז המורות הערביות

. יסודי- מכוח ההוראה בחינוך העל36% - מכוח ההוראה בחינוך היסודי ו64%כאשר הן היוו

רים המדיניות של פיקוח על התנהגות המו. לא חל שיפור במעמדו של המורה הערבי, למרות זאת

" תרבות השתיקה"תרמה לטיפוח , שנקטה בה ממשלת ישראל, ואיסור הדיון בנושאים אקטואליים

אקלים , בנוסף לכך. הלאומי והמקצועי כאחד, בקרב המורים הערבים בכל הנוגע למעמדם האישי

בניגוד . הספר מהווה גורם נוסף המכביד על מעמדו של המורה הערבי ומשפיע על תפקודו-בית

הספר עדיין שומר על - בית, מודרניזציה המואץ שחל בחברה הערבית הרחבה בישראללתהליך ה

ספריים הקיימים מעיקים את ניסיונות -דפוסי התרבות הבית, כמו כן). 1995' אלחג(משטר שמרני

, היחסים בין המורים לתלמידים עדיין מבוססים על צייתנות, השינוי והשיפור של המעשה החינוכי

.)1981, באשי ואחרים(והתלמיד נמצא בשוליים , רונטלית היא השיטה המרכזיתשיטת ההוראה הפ

כפי שנוסחה בחוזר , מטרת התכנית. החליט משרד החינוך לקדם את החינוך הערבי, 1991בשנת

להביא את מערכת החינוך הערבי בתוך חמש שנים למצב בו היא תוכל לפעול בצורה ", ל"המנכ

משרד " (נוכיים ותקציביים שהצטברו במשך השנים האחרונותתוך צמצום פערים חי, תקינה

ציין ) א"ב התשנ"י (1991ל יוני "בחוזר המנכ). 1993ח ביצוע תכנית החומש "דו, החינוך והתרבות

וכך , כי המשרד לא קבל עוד תקציב מיוחד לתכנית החומש ועדיין לא התאפשר ביצועה, ל"המנכ

. נותרו הפערים בעינם

תייםספר כנסיי-בתי

, והמעורבות הגוברת של המעצמות האירופאיות בפלסטינהבתקופה העותמאניתמדיניות החינוך

התרחבותם של . תרמו לפיתוח דיפרנציאלי של שירותי חינוך עבור אוכלוסיות ערביות שונות

באה במידה רבה על בסיס ההגנה שמדינות זרות התיימרו , בעיקר נוצריים, מוסדות חינוך מערביים

כחלק מזכויות פרוטקטורט שיבטיח עבורן שליטה בסחר , ק לאוכלוסייה הערבית נוצריתלספ

הורחבו מוסדות החינוך הזרים בקרב , כתוצאה מכך. ובכלכלה של אגן הים התיכון המזרחי

יה יכלוסובקרב הרבדים המבוססים בא, במידה מסוימת, אך גם, הקהילות הנוצריות השונות

נעדרו , בעלי רוב מוסלמי, לעומת זאת האזורים הכפריים. כזיותבעיקר בערים המר, המוסלמית

ובמידה , עיקר התרחבותה של מערכת החינוך התרכז בערים, גם בתקופת המנדט.תשתית חינוכית

, כמו גם מערכת החינוך היהודית, לעומת זאת המוסדות הנוצריים. מצומצמת באזורים הכפריים

הקבלה ניטריויבקביעת המטרות החינוכיות ובקר, במימון,נהנו מעצמאות מנהלית ופדגוגית ניכרת

13

מערכת החינוך הערבית נותרה תחת פיקוחה המלא של , לעומת זאת. של תלמידים והעסקת מורים

כתוצאה . ידי מדיניות הממשל הבריטי-ממשלת המנדט והתרחבותה הותנתה במידה מכרעת על

אלה שלמדו לא גםאולם , נית היו נמוכיםשיעורי הלמידה בקרב האוכלוסייה הערבית פלסטי, מכך

).Ichilov & Mazawi, 1996(ייצגו בצורה שווה את כל המגזרים בחברה הערבית

. הספר הכנסייתיים ואף התפתחה עם הזמן-שבו שרדה מערכת בתי, נצרת היא מרכז ערבי עירוני

גם , ים מנצרתבנוסף לתלמיד, ממוסדות החינוך בנצרת שייכים לכנסייה ובהם לומדים50%

מכלל התלמידים הלומדים 45%עילית ומהכפרים בסביבת נצרת ואשר מהווים - תלמידים מנצרת

הכנסייתיים ספרה- ד בבתיולמל רוב התלמידים המניע של) . 2003עבדו (במערכת החינוך בנצרת

ן רמת המורים והשירות הנית, לבין הממלכתיים מבחינת תנאי הלימודנם ההבדל האיכותי ביהוא

, נחשבים לאיכותיים ויוקרתיים במיוחד, ספר בבעלות של כנסיות-בתי ).1996' אלחג(לתלמידים

וגורמים לעזיבת תלמידים שאינם עומדים בדרישות הגבוהות , הם מקבלים תלמידים מצטיינים

).1996ח מבקר המדינה "דו(

די בהשוואה למערכת על עצמאות גבוהה למ, לאחר קום המדינה שמרה מערכת החינוך הכנסייתית

העסקת , עצמאותה ניכרת בעיקר בתחום קבלת והנשרת תלמידים. ממלכתית-החינוך הערבית

הפיקוח על מוסדות אלה נעשה מכוח פקודת . מורים והנהגת תכניות לימודים ותכניות העשרה

בשלהי שנות . וחוק הפיקוח אינו חל לגביהם, "ספר של עדה-בית"בה הם מוגדרים כ, החינוך

).1996מזאווי ( מסך התלמידים הערבים 6% - הספר הכנסייתיים רק כ- מונים היוו תלמידי בתיהש

עדתיות , ובקרב קבוצות מעמדיות, שיעורי הלמידה וההתמדה בלימודים בקרב בנים ובנות

הספר בהשוואה לעמיתיהם - נוצרים למדו בבית-יותר תלמידים ערבים. וגיאוגרפיות לא היו שווים

- רק כרבע מקבוצות הגיל הרלוונטיות באוכלוסייה המוסלמית נקלטה בבית. מיםמוסל-הערבים

בכל הקבוצות החברתיות היו שיעורי הלמידה בקרב הבנים . בקרב הנוצרים90% -הספר לעומת כ

שיעורי הלמידה וההתמדה בלימודים היו גבוהים יותר ביישובים , כמו כן. גבוהים משל הבנות

).1996מזאווי ( כפריים ספר- עירוניים לעומת אזורי

החינוך המקצועי טכנולוגי

, משך שנים רבות. בחינוך המקצועי טכנולוגי ניכר פער איכותי בין החינוך לערבים והחינוך ליהודים

מן התלמידים 10% למדו 1969/70בשנת הלימודים . ספר מקצועיים ערביים- לא היו קיימים בתי

בקרב התלמידים היהודים 42.4%לעומת , המקצועייסודיים במסלול - ספר על-הערבים בבתי

איכותו , החינוך הטכנולוגי במגזר הערבי קיים במסגרת מצומצמת). 1975משרד החינוך והתרבות (

מרעי ובנימין (אינה משביעה רצון ועל כן מגוון האפשרויות הפתוחות בפני התלמיד הערבי מוגבל

). Haidar 1984, 1994' אלחג, 1975

מצביע על היערכות לא מספקת לקידום החינוך הטכנולוגי במגזר , 1992קר המדינה משנת ח מב"דו

משתתפות בחלק ) ת"עמל ואמי, אורט(רשתות החינוך הציבוריות הגדולות , במגזר היהודי. הערבי

14

ח מבקר המדינה "דו(פעילות רשתות אלו מועטה במגזר הערבי . נכבד של פיתוח החינוך הטכנולוגי

זר הערבי והדרוזי הרשויות המקומיות פיתחו בכוחות עצמן את מרבית המסגרות במג). 1992

היה רק בעיר אחת , שמשרד מבקר המדינה בדק, מבין שמונת היישובים). 55.6%(בחינוך הטכנולוגי

).1996ח מבקר המדינה "דו(שבו פעלו רק שתי מגמות לימוד מקצועיות , ספר טכנולוגי אזורי-בית

יסודיים בשיעורים -טכנולוגי אכן מאפשר לימודים על-החינוך המקצועי, )1992(לדעת שביט

שהיעדר הסללה , הוא טוען. אבל איננו מאפשר לימודים אוניברסיטאיים בשיעורים גבוהים, גדולים

החינוך אתמקצועית מורחבת בחינוך הערבי מהווה יתרון לתלמידים הערבים בכך שהוא מותיר

ומאידך גורם להתרחבות מקבילה בשיעור , קרו ואף תורם להרחבתוהתיכוני הערבי עיוני בעי

.רכישת השכלה גבוהה בקרב הערבים

מחשוב מערכת החינוך הערבית

הספר הערביים במטרה להכין התלמידים לעתיד - מחשבים נכנסו לחלק מבתי80 -בתחילת שנות ה

יים הגשימו בתחילת שנות הספר העבר-כאשר הם עוקבים אחרי העקרונות שבתי, טכנולוגי מתקדם

הנושא של מדעי מחשב הפך ומאוחר יותר חלו התפתחויות ועקרונות חדשים נבנו . 70 -ה

כמו כן נכתבה תכנית לימודים ). ב"עד י' מכתה י(הספר התיכוניים -לדיסציפלינה יסודית בבתי

' מכתה ז(יים ובעיבוד מידע לחטיבות הבינ ) Computer Literacy(חדשה בנושא אוריינות המחשב

תכנית הלימודים וחומרי הלמידה ). 1989קריב ואחרים , 1990משרד החינוך והתרבות ) ('עד ט

ביאעה ואחרים (90 -הספר הערביים בתחילת שנות ה-תורגמו לשפה הערבית והשתמשו בהם בבתי

1991 .(

מיוחד של ב, באותה תקופה ניתן היה להבחין בכניסת תוכנות ולומדות שפותחו בשפה הערבית

במיוחד , הספר הערביים כדי לשפר את המיומנויות של התלמידים-לבתי, תרגול ואימון

שילוב המחשב בהוראה אמץ , הספר היסודיים-בבתי). 1996ביאעה (באריתמטיקה ובשפה האנגלית

יסודיים אשר עמד לרשותם מגוון רחב יותר של -הספר העל- ובבתי, רק מודל התרגול הממוחשב

שילוב המחשב בהוראה נתקל , )נחה שהתלמידים שולטים טוב בשפה העבריתבה(לומדות

כתוצאה מכך שילוב המחשב . ים בדרכי עבודתםיבהתנגדויות וסגירות בגלל חשש משינויים דרסט

למידה בבתי הספר הערביים התחיל עם מודלים אשר תמכו בעבודתם המסורתית של /בהוראה

ותדרוך , תרגול ואבחון: ות תוכנות בשפה הערבית כגוןהמורים ושהיה אפשרי ליישם אותם באמצע

).1993ביאעה (ממוחשב

הספר הערביים נתקל בבעיה מרכזית של מחסור - נושא שילוב המחשב בהוראה בבתי, יתירה מזאת

משרד החינוך מינה צוות מיוחד באגף לתכניות לימודים . בחומרים ממוחשבים בשפה הערבית

תוכנה ערביים -ובמקביל בתי. עת תוכנות שיתורגמו לשפה הערביתשעיקר פעילותו התמקדה בהצ

הגבירו את מאמציהם בפיתוח תוכנות חדשות ובתרגום תוכנות מוכרות מטעם משרד החינוך לשפה

, משרד החינוך בשיתוף פעולה עם מפעל הפיס והרשויות המקומיות, 80 -בסוף שנות ה .הערבית

הספר - ספר הייתה ציוד בית- המשמעות של מחשוב בית.הספר בישראל- יזמו פרויקט למחשוב בתי

עמדות מחשב במטרה ללמד את הקוריקולום של מבוא למחשב 20במעבדת מחשבים שתכלול

15

ושימוש במחשב ככלי , הספר התיכוניים-הוראת מדעי מחשב בבתי, ועיבוד מידע בחטיבות הביניים

1994 י תכנית המחשוב מומשה בשנתבמגזר הערב). 1991מילין וברטה (להוראה בכל שכבות הגיל

2001עד שנת . הספר הערביים בארץ-ספר מכלל בתי- בתי64ובאותה שנה נכללו באותה תכנית

ספר המפוזרים בכל - בתי527ספר ערביים מתוך - בתי400התמחשבו במסגרת תכנית המחשוב

המחשבים הכולל ' מסכאשר , ) של החינוך המיוחד24 -יסודיים ו- על130, יסודיים246(המחוזות

בתי ספר ערביים אשר מוחשבו בשנות 61 ,יתר על כן. עמדות15000שהתכנית סיפקה עד אז היה

עמדות מחשב במסגרת תוכנית שדרוג 1355 2001/2000קיבלו בשנת הלימודים , 1995 - ו1994

.)2002ביאעה (שמהווה חלק מתוכנית החומש למערכת החינוך הערבית

, ערבית: שלוש שפותה שלהפעלההיא בעיית , קלים בה בתי ספר ערביים במיוחדבעיה נוספת שנת

אחת , 98לפתרון בעיה זו אפשר להשתמש בשתי מערכות הפעלה של חלונות . עברית ואנגלית ביחד

או , כאשר בכל מערכת תותקן תמיכה לשפה השלישית,אנגלית ערבית והשניה אנגלית עברית

שאמורות WINDOWS XP או WINDOWS me או WINDOWS 2000לבדוק מערכות חדשות כמו

מערכת ההפעלה המינימלית , פי הסטנדרט של משרד החינוך-על. לתמוך בשלושת השפות ביחד

בנוסף למערכת ההפעלה קונים בתי . או יותר98הספר הערביים היא חלונות -המתאימה לבתי

בגיליון האלקטרוני , מליליםבכדי להשתמש במיוחד במעבד הת, OFFICE - הספר גם ערכת ה

וניתן , מתאימה לשימוש בשלושת השפות בו זמנית OFFICE 2000 ערכת כאשר, ותוכנת המצגות

.)2002ביאעה ( בשלושת השפות בצבעים שוניםלהשיג מקלדות חרוטות

הפיקוח על מחשוב במגזר הערבי שם דגש מיוחד על , בגלל הפוטנציאל החינוכי הטמון באינטרנט

או במרכזים /מספר עמדות במעבדת המחשבים וידי חיבור -הממוחשבת עלהספר לרשת - י בתחיבור

, אחרי שנכנסו לרשת אלפי אתרים בשפה הערבית בשנתיים האחרונות, היום. אחרים בבית הספר

כתוצאה . ליהנות מהשימוש ברשתיםלוערביים יכהספר ה- בתיניתן להתגבר על מחסום השפה ו

תקציביות של הרשויות המקומיות הערביות שמתקשות בכיסוי התשלום ולמרות הבעיות ה, מכך

, שמספר רשויות חיברו בתי הספר שלהם לרשתניתן לראות, בזקוהחודשי לספק האינטרנט ולק

למרות הקשיים . עמדות לאינטרנט10 בתי ספר אשר חיברו בתוכם לפחות 100ואפשר לספור בערך

של היום אותה מערכת צופה התפתחויות , האינטרנטבכניסת מערכת החינוך הערבית לעידן

רוב הפרוייקטים . הן בשפה העברית והן בשפה הערבית, הערביתפרוייקטים ייחודיים לאוכלוסייה

, מכללות אקדמיות להכשרת מורים, משרד החינוך ומשרדים ממשלתיים אחרים: מפותחים על ידי

. )2002ביאעה ( התקשוב של משרד החינוךבתי ספר ומדריכי, עמותות, חברות בתחום החינוך

חינוך וטכנולוגית המידע. ב:ב

והמחשב , אנו חיים בעולם שבו החידושים הטכנולוגיים חודרים במהירות לתחומי חיים רבים

הצורך בהתעדכנות ובהתחדשות מתמדת . נתפס בעולם המודרני כסמל של הקדמה והמודרניזציה

הספר לתת מענה לצרכים -גורס שעל בתי, )1992(טופלר . מתמידבמערכת החינוך גדול היום יותר

תקשורתיים מורכבים -עולם בו השינויים הטכנולוגיים, חברתיים של עולם בו הידע הפך לעוצמה

. ומהירים ורכישת הידע מתרחשת מעבר ללמידה אקדמית ממוסדת

16

סביבות "בין הפער ש. התחום האחד שהשתנה אך במעט בעשורים האחרונים הוא החינוך

Cuban(לבין העולם הסובב אותן הולך וגדל , שמערכות החינוך יוצרות לתלמידיהן, "הלמידה

1984; Cohen 1988; .( חן)מציין שמערכת החינוך האוניברסלית פועלת כיום כמערכת ) 1995

ות אדם טכני ואין תשתי- ספר אופייני אין תשתיות של כוח-בבית, אדם ודלת טכנולוגיה-עתירת כוח

פיסיות לתמוך בטכנולוגיה מכוון שהעקרונות והמבנה של מערכת החינוך המודרנית עוצבו בעידן

תכנית התקשוב .ושינויים שהתחייבו מתהליכי המיכון פסחו על החינוך, המהפכה התעשייתית

מרבית המחקר הנעשה במערכות החינוך בארץ . הנוכחית לא תביא לשינויים משמעותיים בחינוך

תוכניות הלימודים ) א: מעיד כי רכש המחשבים לא הביא לשינויים באלמנטים המרכזיים, ובעולם

דרכי ההוראה והלמידה לא נשתנו מעיקרן בהיותן צמודות ) נשארו צמודות ספר וליניאריות ב

).1996חן (הספר וארגונו ממשיכים כדרכם - מבנה בית) לרעיון הסטנדרטים ג

. הראשונות שנכנסו לתחום המחשבים בחינוך לפני כשני עשוריםמערכת החינוך בישראל היתה בין

חלה שחיקה משמעותית ברמת המחשוב , כתוצאה מהיעדר מדיניות תומכת ברורה ומגובשת, אולם

ממשלת ישראל הציבה את החינוך כיעד מרכזי ונתנה למערכת ). 1993משרד החינוך והתרבות (

הספר הן מבחינה חינוכית והן מבחינה - בתיהחינוך הזדמנות לשיפור משמעותי בתחום מחשוב

למדע ולטכנולוגיה בישראל לקראת המאה את החינוך לקדם העשויה אחרת ארגונית וכל יוזמה

התכנית של מחשוב מערכת החינוך בישראל נוקטת גישה ).1992דוח ועדת הררי (-21ה

ת ומגוונות באשר לאופי תהליכי המכירה בקיומן הלגיטימי של תפיסות חינוכיות שונו, פלורליסטית

תוכנית אופרטיבית . (ומודעות למשתמע מכך לגבי השימוש בטכנולוגיות המידע, הלמידה וההוראה

).1993למחשוב מערכת החינוך בישראל

ומכוון שאזרח העתיד , השימוש במחשב נחשב למיומנות יסוד שחשיבותה תגבר ותלך עם הזמן

חובה על מערכת החינוך להכשיר את , בה חלק ניכר מזמנויפעל בחברה שעיבוד המידע יתפוס

). 1992אב לתקשוב מערכת החינוך - ועדה לגיבוש תכנית(התלמיד לקראת חיים בחברה כזאת

, גישה אחרת אל התהליך החינוכי, אלא רעיון איכותי, הלמידה בסיוע מחשב אינה עניין כמותי

, יומה של סביבה אינטראקטיבית פעלתניתגישה התומכת בק. שנועדה לשפר את איכות הלמידה

עוזרת , הוראה במערכת חינוך מתוקשבת ).1994קאפח (ומהווה אבן יסוד בשינוי של דרכי למידה

אחריות המדריכים מתחלפת . ולהיות לומדים עצמאיים, ללומדים ליצור ידע חדש בעצמם

כדי ). 1995ארנברג (מרכז הפעילות בכיתה עובר מן המורה אל התלמידיםובאחריות הלומדים

רכי ואלא לשינויים בצ, מורים צריכים להתאים עצמם לא רק לשינוי בתחומי ידע, להשיג מטרה זו

אלא ליצור סביבה , תפקיד המורה הוא לא רק ללמד במובן של הקנית ידע, לפיכך. הלומדים

.לימודית שתעודד צורות מגוונות של למידה

קשיים ואתגרים, פוטנציאל

התקשורת משנות את הסביבה החינוכית ומשפיעות על הדרך שבה מלמדים טכנולוגיותהמחשב ו

, מתוקשר, מדיה- רב, דינמי, מאפשרות לייצג ידע מורכבהן ). Crawford & Bolt 2000(תלמידים

17

ולא, איכותית משום כך השפעת התקשוב על החינוך היא. ללא תלות במקום ובזמן, וירטואלי

הפוטנציאל העיקרי של טכנולוגיות הידע טמון ביכולתנו לתמוך במעבר ).1999חן (כמותית

באמצעות אגירת מידע ושימוש . הומניסטית- מתפישה מכניסטית של החינוך לתפישה אורגניזמית

בו לגבי התהליכים החינוכיים ניתן בעזרת שימוש נכון לאפשר לארגון החינוך לעבור מעקרונות

חמשה היבטים לפוטנציאל .)אינטלגנטיים(רונות נבונים מכניסטיים של ניהול הלמידה לעק

פיתוח כושר התאמה והסתגלות לצורכי היחיד ויכולת תגובה מהירה ) א: החינוכי של התקשוב

פיתוח ) ג, פלורליזם-קהילות ותרבויות, יכולת ההיענות לצורכי השונות של יחידים) ב, לשינויים

ביזור ארגון הלמידה תוך ) ד, ביבות למידה מסועפותתכניות לימודים גמישות ואישיות המציעות ס

לטכנולוגיות הידע פוטנציאל גבוה , ניהול ובקרה קיברנטיים) ה, מקום וזמן, שינוי יחסי לומד

.)1995חן (בשיפור פני המנהל החינוכי ואת איכות קבלת ההחלטות המתקבלות בו

בהפעלתו , יטה פעילה בידע דינמיהמחשב יוצר סביבה לימודית עתירת ידע שמאפשרת לתלמיד של

, הנגישות הפתוחה לידע טומנת בחובה מתן עוצמה ליחיד. וכן לימוד בכל עת ומכל מקום, ובבנייתו

תוך שימוש במולטי מידיה , חופש בחירה ואפשרויות למידה נרחבות מעבר לטקסט ליניארי

המחשב הוא עשייה פעילה של השימוש בטכנולוגיות ). 1999חן (ממדיים של ייצוג ידע - ושילובים רב

מכאן נובעים היבטים נוספים המבדילים בין טכנולוגיות המחשב לבין טכנולוגיות העבר . חשיבה

אלא , טכנולוגיות המחשב אינן טכנולוגיות של קליטה). 'הוראה מתוכנתת וכו, טלוויזיה לימודית(

ול לספק גירוי לימודי המחשב יכ.)1996סלומון (ת מגוונ אינטראקציה והן מאפשרות חשיבה

מתאים לכל תלמיד על בסיס אישי תוך מעקב אחר התקדמות התלמיד ומתן משוב מיידי לתלמיד

המחשב יוצר סביבה אינטלקטואלית מגרה המאפשרת לימוד של נושאים מעבר לתכנית , ולמורה

). 1987פיינשטיין (הלימודים הקיימת

מעידים בבירור , יים שלשמם ניתן לנצלןוהשימושים הפדגוג, התכונות של המחשב, אולם

, לכן סביר. שבשימושיה המיטביים אין טכנולוגיית המחשוב מתאימה כלל לפדגוגיה הרווחת

). 1996סלומון (את המחשוב " להטמיע " החינוך למערכת קשה , קודמות לטכנולוגיות שבניגוד

שינוי שעלול להתרחש בעקבות כניסת הספר ואנשי החינוך בבלימת ה- מאשים את בית, ) 1994(עידן

המחשב המתוקשר , הוא טוען שבמבנה הקיים של מערכת החינוך. הספר-טכנולוגית המידע לבתי

הספר של היום מתייחס למחשבים כהשתלה של גוף זר ומפעיל - לא יכול להביא לשינוי משום שבית

יות המחשב בהוראה ממצאי המחקר האמפירי על אפקטיב. נגדו תגובות חיסון לקראת דחייתו

קל בהישגים לימודיים בעקבות מעידים על שיפור , )Roblyer, Castine & King, 1988(, ובלמידה

). 1992, משרד החינוך והתרבות(ולא כתחליף לה , המחשב בהוראה מסורתיתשילוב

לוגיה מחנכים וחוקרי חינוך חוזרים ומציינים כי המורה הוא הגורם המרכזי במיצוי השימוש בטכנו

כמו , אולם המורים נמנעים משימוש במחשבים אם מסיבות אינטלקטואליות. הספר-הקיימת בבית

ואם מסיבות פרקטיות כהיעדר , או חשש משימוש בכלי, הכרה בערך של שילוב המחשב בהוראה-אי

חלק מהמורים נרתעים מעצם השינוי ואחרים חוששים מכך שהמחשב ). 1990עמיעד (נגישות לכלי

המחנכים הם , )Crawford & Bolt 2000( לדעת ).1996מברך וחטיבה ( את מקומו של המורה יתפוס

וחלק מהם רואים בטכנולוגיות הידע החדשות כאיום על המתודולוגיה , האחרונים שמאמצים שינוי

18

כולל כיתות , המחנכים בכל העולם עומדים בפני אתגרים מתמשכים. החינוכית המסורתית שלהם

בנוסף לדרישות החינוך . תמיכה לא שווה ומשכורת לא מספיקה, ים עלוביםמתקנ, צפופות

המורים מוצאים עצמם במצב שמחייב אותם ללמוד מגוון רחב של מיומנויות , המשתלטות

, השימוש במחשבים: טכנולוגיות כדי שיוכלו להתמודד עם הציפיות החברתיות של עידן המידע

שימוש באינטרנט וטכניקות לאיתור תקלות כדי , שימוש במגוון של לומדות ממוחשבות

קבוצה כדוגמת המחנכים נעה בטווח מהטכנופילים . לפצות על המחסור בתמיכה טכנית מקיפה

)Technophilic ( לטכנופובים)Technophobic .( גם אפשרי שאחרי השקעת זמן ומאמץ כדי לרכוש

. את מחויבותם להוראה והרבה מורים טובים יעזבוהרבה מחנכים יבדקו מחדש , מיומנויות חדשות

של עולה בעיה מרכזית נוספת, הספר-בנוסף להשקעות האדירות שמתחייבות ממחשוב בתי

סטנדרט מעודכן בישראללפתרון בעיה זו מוציא משרד החינוך. התיישנות החומרה וגם התוכנה

וגם של מערכת נה בבתי הספרשל תצורת מינימום של המחשבים המאושרים להתק, מדי תקופה

III 500 כולל מעבד פנטיום במערכת החינוך בישראלהסטנדרט התקף להיום. הפעלה מינימלית

.)2002ביאעה (הספר הראשוניים שהתמחשבו -ל משודרגים בהדרגה בתי"לפי הסטנדרט הנ, לפחות

נמצא ,)U.S. Congress, Office of Technology Assessment ) 1988 -ה ךבמחקר הערכה מקיף שער

רק מחצית מן המורים דיווחו , ב"ספר בארה- כי למרות העובדה שמחשבים נמצאים כמעט בכל בית

במרבית המקרים הותאם השימוש לתכנית הקיימת ולשיטות . שהם משלבים מחשב בהוראה

ורק מורים מעטים בלבד מצאו דרך לנצל את הפוטנציאל העצום, ההוראה המקובלות של המורה

. שמרבית השימושים במחשב מקשים על ההוראה, מורים טענו. הטמון במחשב ככלי אינטראקטיבי

להכין את , לברור את הלומדות המתאימות, המורה נדרש לתכנן כיצד לשלב את המחשב בשיעור

ולעתים אף להכין שיעור רזרבי למקרה שהמחשב , להכין את המכשירים, חומרי הלמידה הנדרשים

מרבית הלומדות מתייחסות רק למושגים מעטים בתכנית , כמו כן. ערכת תיפוליתקלקל או המ

מורכב , שהתהליך שבו המורה רוכש את השימוש בטכנולוגיה הזו, ריםוהמעריכים סב. הלימודים

מחשב בתהליכי ישלב ה שהמורה לכן כדי, ומסובך יותר מן התהליך שבו הוא מאמץ שינויים אחרים

ויכיר שהמחשב הוא , אזי צריך שהמורה יחוש בנוח עם מחשבים, דבריםוישתנו , ההוראה והלמידה

).1988הקונגרס האמריקאי (כלי המקדם את עבודת ההוראה השוטפת שלו ולא כלי המפריע לו

מחנכים 3500ב הפיצה תוצאות סקר של מעל " מחלקת החינוך בארה1999בשנת , שנים10כעבור

דיווחו שהם 20%רק , מבין המרואיינים. אפשרה להםשנשאלו על ההקלות שטכנולוגית המחשב

מהמחנכים ציינו שהם קיבלו 80% - ל בכיתה ו"היו מוכנים טוב מאד להשתמש בטכנולוגיה הנ

רק אלה שקיבלו הכשרה משמעותית במחשב הרגישו שהדבר . הכשרה מועטה בתחום המחשבים

ן שחינוך מורים ופיתוח תוכניות בעקבות כך מזכיר החינוך ציי. עזר להם להשתמש במחשב בכיתה

סמינרים הרוסים שנוגעים מעט מאד בעבודת , פרופסיונליות לא פונים למציאויות של כיתות היום

).Crawford & Bolt 2000(המורים בכיתות

הכלי הטוב זהו. המבוגר והן לילד הן ללומד למידה מגוונות אפשרויות המחשב פותחאין ספק ש

שילוב . מעניינים עצמית וללמידה יחידנית לפי קצב אישי של הלומד ונושאי תוכן ללמידה ביותר

19

לפתוח אופקי לימוד , עשוי להגביר את אפקטיביות ההוראה והלמידה של התקשוב מושכל

משרד החינוך (להגביר את מעורבות המורים בהוראה ולהעלות את דימויים העצמי , חדשים

מחייבים אפוא שימושים מושכלים במחשב ,תיו והפוטנציאל שבוסמך תכונו-על). 1992, והתרבות

, השונה בכל היבטיה מן התפיסה ומן הפרקטיקה הפדגוגית הרווחת, היווצרות אלטרנטיבה פדגוגית

שינוי התשתיות של ). 1996סלומון (אלטרנטיבה שמשמעותה שינוי של כלל הסביבה הלימודית

כלומר האינטראקציה עם , כאשר לימודים, הספר-יתהידע מחייב שינוי בתפיסת הטיפול בו בב

נעשים באמצעות ממשק ממוחשב ויש חשיבות גדולה לאן הממשק מחובר ובאיזו , הידע

ממבנה קשיח של תכנית הלימודים - הקונפיגורציה של הלמידה משתנה אף היא . קונפיגורציה

).1996, חן(למבנה הרשת , והתקדמות אחידה של כיתה

היא ליצור סביבה לימודית שמתחרה עם סביבת הכיתה המסורתית באיכות מטרת התקשוב

לעודד פרדיגמה חינוכית חדשה שבה המורה אינו יותר מקור בלעדי , ובתוכן של ההתנסות בלמידה

היום כאשר כולם ). Owston 1997(להעביר את המיקוד מהוראה ללמידה ומהמורה לתלמיד , לידע

קיימת , 21 -תקשורת הנם חלק חיוני מהחינוך של המאה המסכימים שהמחשב וטכנולוגיות ה

& Crawford(הסכמה מעטה לגבי האופן וההיקף שבו ייעשה שימוש בטכנולוגיות המידע בחינוך

Bolt 2000 .(ששילוב טכנולוגיות המידע בחינוך מעלה שאלות יסודיות , האמור מסתמןכלמ

? איך לשלב את המחשב בתכנית הלימודים: הנוגעות בהיבטים בסיסיים של המעשה החינוכי כגון

איזה תהליכים קוגניטיביים מתרחשים בעת ?פי אילו אמות מידה לבחור פעילויות ממוחשבות- על

הספר בסביבה - ומהו תפקידו של בית? איך לארגן את הסביבה הלימודית?הלמידה המתוקשבת

?עתירת טכנולוגיה

האינטרנט

ועוד הפכו On-line ,E-mail, מולטימדיה, אינטרנט, Cyberspaceמושגים כמו , במדיה של היום

בשנים האחרונות האינטרנט או רשתות התקשורת הממוחשבת . למושגים רגילים בחיי היומיום

, אשר משפיע באורח מהותי על הדרך בה אנשים צורכים מידע, הפכו לאמצעי תקשורת המוני

ידע מקצועי , מי שיש לו תשתיות ציוד). Sherry, 2000(גם לומדים , ובמידה גדלה והולכת, קונים

קהילות בכל - יכול להגיע למאגרי מידע אינסופיים ולתקשר עם שפע של תת, )בעיקר אנגלית(ושפה

האינטרנט מאפשר הרחבת , מעבר למסגרת האקראית של כיתה מסורתית. נושא שעולה על הדעת

, יחד עם זאת. ולמידה מרחוק, שתנותגיליות ומ-ידי יצירת קבוצות עניין רב-סביבת הלמידה על

). 1999חן (מקום או מבנה ארגוני , האינטרנט מאפשר למידה בקבוצות ללא מגבלות של זמן

מחקר ותקשורת בין בני אדם וחיבור , האינטרנט משמש כאמצעי תקשורת המציע אפשרויות לימוד

, סביבת למידה גלובליתהוראה מבוססת אינטרנט מספקת. פתוח למקורות מידע מכל רחבי העולם

ומאפשרת ללומד לפתח ניסיונות , סינכרונית- תקשורת סינכרונית וא, דמוקרטית ואינטראקטיבית

Khan 1997 .(Riel(למידה חדשים שלא ניתן לפתחם באמצעות טכנולוגיות תקשורת קודמות

לקידום מטרות חינוכיות רואה ברשתות התקשורת כגורם , )2000נחמיאס ומיודוסר : אצל, 1993(

20

תרבותית והבנת המערכות העצמאיות הפועלות בעולם - קידום רגישות בין: אוניברסליות כגון

למימוש , הוא מדגיש את הפוטנציאל הטמון ברשת להיווצרותם של קהילות וירטואליות. היום

גישות למידע האינטרנט מגדיל את הנ. פעולות גומלין שונות ולמשימות לימודיות מבוססות פרויקט

מאפשר אופני תקשורת חדשים ומשמש כזירה לשירותים מקוונים רבים בתחום , עדכני ומגוון

המחשבים והאינטרנט לא רק נותנים לילדים כלים . הבידור והחינוך, התרבות, המסחר

, קשרים, אלא מעצבים את חשיבתם לגבי עצמם במובנים של זהות, אינטלקטואלים בעלי עוצמה

). Shemla 2000 ו Nachmias ,Mioduser(תפתחות מיניות או ה

Tapscott) 1998 ,אצל :Nachmias ,Mioduser ו Shemla 2000( , טוען שלראשונה בהיסטוריה

בעלי ידע וכושר הבחנה ויותר משכילים מהוריהם סביב , הילדים יותר נינוחים, האנושית

תמש במדיה הדיגיטלית כדי לפתח יש, קרא להםTapscottכפי ש , דור הרשת. החידושים בחברה

הרשת מעמידה לרשות כלל המשתמשים אוסף כלים . ולגבב את התרבות שלו על שאר החברה

כאשר עצם , מומחים ליצור תוצרי אינטרנט איכותיים-המאפשרים גם ללא, מתוחכמים וידידותיים

ר את מחויבותם פרסום התוצרים משפיע על עמדות התלמידים לגבי תהליך היצירה והלמידה ומגבי

אנשי , לאור המודעות לפוטנציאל של האינטרנט לשינוי ולשיפור בתהליכי הוראה ולמידה. למשימה

חינוך מנסים לרתום את השימוש ברשת לשירות חזונם החינוכי ולשאיפתם להשגת מטרות

). 2000נחמיאס ומיודוסר (לימודיות

ההתנסות התרבותית יכולה . רבותייםהאינטרנט מאפשר מודעות להבדלים ת, מבחינה תרבותית

ובכך נותנת לקבוצות מיעוטים שבעבר לא היה להם ייצוג , ביקוש/לתרגם עצמה לאפשרויות שוק

במידה והם יכולים לפנות לצרכנים , ידי עצמם-היכולת למשוך עצמם למעלה על, בקהילות העסקים

שמשקף את המאמצים ) typical(באינטרנט יש נטייה לתוכן אופייני . שלהם והפנייה שלהם תישמע

לכן התוכן , פרופסורים וגברים לבנים, בעיקר הם היו מדענים. הראשונים של טכנולוגית המחשב

היום ההבדלים בין האוכלוסיות והעמים נמדדים במונחים של . נוטה להיות בעל אופי אקדמי מדעי

ת או חברות המפגרות לכן בקרב קהילו, כמות והתפוצה של טכנולוגית המחשוב בחברה, איכות

המחסור מורגש בכל האספקטים של החיים במיוחד של אנשים צעירים , ל"בתחום הטכנולוגיה הנ

)Crawford & Bolt 2000.(

ידע וחשיפה למחשב, משתני רקע: עמדות כלפי המחשב

נמנות העמדות , כמו גם על מידת השימוש בו, בין המשתנים המשפיעים על אופי השימוש במחשב

, )Fishbein & Ajzen, 1975(פי תיאוריות פסיכולוגיות -על. המחשבנתפסכלפי מחשבים והדרך בה

אמונות ותפיסות כלפי . אמונות ועמדות הם מנבאים של התנהגויות ושל כוונות התנהגותיות

ועמדות אלו משפיעות על התנהגותו של , ומשפיעות עליהןאובייקט מסוים יוצרות עמדות כלפיו

חלק ניכר מהמחקר בתחום , לכן).שימוש לעומת הימנעות: כגון(קשר של האובייקט הפרט בה

הפסיכולוגיה שם דגש על הדרך בה עמדות ותפיסות משפיעים על השימוש במחשבים בקרב

).Levine & Donitsa-schmidt 1997(תלמידים ומבוגרים

21

ממדים שונים של הספרות העוסקת בבדיקת עמדות כלפי המחשב מתמקדת לרבות בשלושה

& Levine: אצל, 1969 (Rogersפי - על).Kay 1993(קוגניטיבי והתנהגותי , אפקטיבי: עמדות

Donitsa-schmidt 1997( , שלב מתקדם בתהליך של קבלת החידוש משקף את הצורך של האדם

ון של צרכים אלו גם משקפים את הרצ. לרכוש ידע נוסף ומיומנויות רלוונטיות לחידוש הפרטיקולרי

פי -על, מומחיות. האדם להשקיע יותר זמן ומאמץ כדי לרכוש מומחיות בידע ובמיומנויות החדשות

Fullan) 1993( ,לכן בקיאות ולימוד מתמשך מגבירים את , היא עניין מרכזי בדרך לשינוי מוצלח

שוי ע, הצורך ללמוד יותר על מחשבים ולהשקיע בהם יותר זמן ומאמץ, מכאן. השינוי ההתנהגותי

. לעזור הן לתלמידים והן למורים לרכוש את הידע הדרוש על מנת לתפקד בעידן המידע

ביטחון עצמי , עניין במחשבים: כגון, ממדים אלו תרמו להבניה של מספר מדדים המשקפים עמדות

אנשים ה וכלפי תכונות כלפי יכולת הבנות במחשבותפיסות סטריאוטיפיות, בשימוש במחשבים

) 1984 (Loyd & Gressrdידי -המדד שפותח על). Collis &Williams, 1987(חשב המשתמשים במ

. הנאה מן השימוש במחשב/ביטחון בשימוש במחשב וחיבה, חרדת מחשב: כלל שלושה גורמים

באילו תנאים , אחרים התמקדו בניסיון לברר כיצד מתפתחות עמדות כלפי מחשב מחקרים

משתני , מאפיינים אישיותיים: הן קשורות למשתנים כגוןוכיצד ,ומצבים ניתן לשפר עמדות אלו

, )1997שמידט ולוין -דוניצה: אצלShashaani, 1994(אקונומי - סוציו גיל ומצב, רקע כגון מין

הקשורים ומשתנים) Loyd & Gressard, 1984( במחשבים בהתנסות משתנים הקשורים

). 1997וין שמידט ול- דוניצה: אצל, Anderson, 1996(בהישגיות

מחקרים העוסקים במחשוב חינוכי התמקדו בארבעה גורמים מכריעים הנחשבים כבעלי השפעה הן

computer)עמדות כלפי המחשב ) א: משתמשים במחשבאנשיםעל המידה והן על האופן בו

attitudes)אמונה ביכולת האישית לפעול בהצלחה עם מחשבים ) ב(self-efficacy) כמות וסוג) ג

,(computer knowledge)ידע במחשב ) ד(computer experience) ההתנסות הקודמת במחשב

Levine & Donitsa-Schmidt) ,1998( . גורמים אלה הינם חלק ממערך מורכב בעל קשרים

מול תובעבודהאדם אשר משפיע בסופו של תהליך על אופן הביצוע בפועל של , והשפעות פנימיים

.מחשב

משתקפת , את המחשב או המורהקר עמדות כלפי מחשבים ותפיסת התלמידהחשיבות בח

& Anderson פי הגדרתם של-על). Woodrow, 1994" (אוריינות מחשבים"בהגדרות הרבות של

Klasen ) 1981 ,ההבנה"אוריינות מחשבים היא , לדוגמא, )1997שמידט ולוין -דוניצה: אצל ,

, מנת לתפקד בצורה יעילה בתפקיד חברתי כלשהו- ן עלהמיומנויות והעמדות שאדם נדרש לה

עמדות שליליות כלפי מחשבים עשויות להביא ."ישיר מערב מחשבים-שבאופן ישיר או בלתי

בהיעדר עמדות ותפיסות .להימנעות משימוש במחשבים ולהפריע ברכישת מיומנויות תקשורת בהם

מחקרים מלמדים שעמדות .באמצעותוקיים סיכוי קלוש ללמידה יעילה , חיוביות כלפי המחשב

וגם על ההישגים של , מורים כלפי המחשב עשויות להשפיע על התחושה שמגבש הילד כלפי המחשב

עמדות חיוביות של המורים כלפי מחשבים נחשבים לתנאי הכרחי לשימוש יעיל . התלמידים

22

של הילד עם המחשב מהווים גורם עיקרי שמשפיע על איכות ההתנסות ובטכנולוגית המידע בכיתה

).Woodrow, 1992(הספר - ביתב

ונגיש , ספר-יום כמעט בכל בית- כי על אף שהמחשב תופס את מקומו בחיי היום, יש הסוברים

בעיקר בחינוך היסודי ובקרב , מורים רבים. עדיין לרוב המורים חששות מפניו, למורים ולתלמידים

היינו חרדה מאינטראקציה עם טכנולוגית , "ביהטכנופו"נמצאו כבעלי , מורי ההומניסטיקה בתיכון

המושכל השימוש ). 1997שמידט ולוין - דוניצה(המחשב הכרוכה בעמדות שליליות כלפי המחשב

שינוי בעמדות המורים מהווה . בעמדות המורים כלפי מחשבים אפוא תלוי בכיתה במחשבים

עמדות מורים לא נלקחו , זאתלמרות . וקידום שילוב המחשב בהוראה לעידוד מפתח גורם

הקשר בין עמדות מורים ומיומנויות אתפי מחקר שבדק-על. בחשבון עם הכנסת המחשבים לכיתה

משלבים , נמצא שמורים בעלי עמדות חיוביות ואוריינות מחשב הולמת, )Christensen 1998( מחשב

מחשבים והם בעלי אוהבים או תלמידיםילדיםש מצא, )Shade )1994 .המחשב בהצלחה בכיתה

נותנים משוב , מוטיבציה חיובית להשתמש בהם מכיוון שהם מותאמים לקצב האישי של התלמיד

לרוב הופגנו , עמדות שליליות ודאגות ממחשבים. ולא מביכים כאשר התלמיד עושה טעויות, מיידי

.ידי המורים ולא התלמידים- על

ניסיון ובעלות על מחשב: חשיפה למחשב

חקרו את השפעת ההתנסות הקודמת עם מחשב על עמדות התלמיד כלפי אשר ים מחקרים רב

עלולה לעורר , ידי אדם שאינו מרגיש בנוח עם המחשב- מדגישים שחשיפת הילד למחשב על המחשב

אחת הסיבות כאשר טכנולוגיה בכלל והשימוש במחשב בפרטהנוחות לגבי -בילד תחושת אי

& Levine ( המחשב היא חוסר הידע וההתנסות בתחום זההחשובות לפיתוח עמדות שליליות כלפי

Donitsa-Schmidt ,1998( .

כלפי באופן כללי מצביעים הממצאים על כך שקיים קשר חיובי בין חשיפה למחשבים ועמדות

הוכיחו כי למידת השימוש ) 1994 (Woodrow - ו) Koohang 1989 .(Shashaani) 1994 (המחשב

תועלת נראית , בטחון עצמי, עניין: ל כל מרכיבי העמדה כלפי המחשבבמחשב השפעה משמעותית ע

מצאו קורלציה חיובית בין עמדות כלפי ) Gressard & Loyd) 1986. סטריאוטיפיותתפיסותלעין ו

, )Busch ) 1995(, Shade) 1994( , Brosnan ) 1998 , נוספים חוקרים . מחשבים והתנסות במחשב

)Levine & Donitsa-Schmidt ,1998 ( מדווחים על הימצאות קשר חיובי בין ניסיון בעבודה עם

ציין שאחת הסיבות החשובות לפיתוח עמדות ) Summers) 1990. מחשב ובין עמדות כלפי מחשב

מחקרים רבים מצביעים על כך . שליליות כלפי המחשב היא חוסר הידע וההתנסות בתחום זה

צמצום אי . חרדת המחשב אצל תלמידים ומוריםשהתנסות מוגברת במחשב מקטינה את מידת

הוודאות הינו הצעד הראשון בדרך לפיתוח משתמש בטוח בעצמו ובעל הכשרה הולמת בטכנולוגיה

(Christensen, 1998) .

23

משפיעים על עמדות התלמידים כלפי המחשב הוא המשתנים שאחד המצא , )Shade) 1994, בנוסף

אחרים מראים שגישה למחשב בבית ומגוון האספקטים של מחקרים .כמות השימוש במחשב בבית

, לדוגמא. הספר-לביצוע בביתגם מחשב וולעמדה כלפי ה לידע חיובישימוש במחשב קשורים באופן

נוטים יותר לראות המחשב ככלי שמגביר את היכולת שלהם לבצע , תלמידים שיש להם מחשב

יה רבה יותר להכיר את המחשבים ויש להם הם בעלי מוטיבצ. פעילויות קוגניטיביות ויצירתיות

& Levine(צורך חזק לקבל המחשבים בחייהם מאשר תלמידים שאין להם מחשב משלהם

Donitsa-Schmidt ,1998 .( גלעד)מצאה שעמדותיהם של תלמידים שיש מחשב בביתם) 1993 ,

היישומים סוג, יתר על כן. חיוביות יותר מאשר עמדותיהם של תלמידים שאין מחשב בביתם

אם התלמידים . שהתלמידים משתמשים בהם יכולים לשחק תפקיד חשוב בקביעת עמדותיהם

הם עלולים להרגיש שהמחשב נמצא בעמדת שליטה , משתמשים במחשב לפעילויות אימון ותרגול

התלמידים יכולים להרגיש שהם נמצאים , באמצעות יישומים פתוחים. ומשעמם להשתמש בו

.ר להם להיות יצירתייםבעמדת שליטה ומות

ידע במחשב

Woodrow) 1994( ,הן אינן מספיקות בכדי , מדגיש כי למרות שעמדות חיוביות כלפי מחשב חיוניות

מציין ,)Kay) 1993. גם הידע הוא צורך יסודי, Woodrowלפי . לנבא התנהגות ביחס למחשב

הן , באמצעות מחשביםבדומה לאמונה החזקה ביכולתו של האדם לעבוד, שעמדות חיוביות

שימוש אפקטיבי , חיוניות אבל לא מספיקות בכדי להבטיח פיתוח תלמיד בעל אוריינות מחשב

מצאו ) Gressard & Loyd) 1986. במחשב דורש פיתוח רמה מסוימת של ידע ומיומנויות במחשב

הכלי כי היכרות לעומק עם שלידע שיש למורה על המחשב יש השפעה על עמדותיו כלפי המחשב

לדעת . ומגבירים את הביטחון העצמיוובקיאות בשימושיו השונים מפחיתים חרדות ודאגות כלפי

Geissler & Horridge) 1993 ,אצל :Levine & Donitsa-Schmidt ,1998 ( היכרות ושימוש במחשב

מחקרים מראים גם שזמן השימוש והתנסות קודמת , למעשה. קשורים באופן חיובי לידע במחשב

. שב משפיעים על הידע במחשבבמח

הצורך להשלמת הידע במחשב

השימוש במחשבים שהולך ומתפשט במהירות יוצר צורך אצל אנשים ובפרט אצל מחנכים להיות

הגדירה את הצורך , )Ronald )1982. בעלי ידע וכושר הבחנה בכל הקשור לשימוש במחשב ויישומיו

ההפרש בין הידע המצוי והידע הרצוי "ימוש בהם כ ללמוד על אספקטים נבחרים של מחשבים והש

היא מצאה שככל שאנשים מדרגים עצמם יותר ". ידי האדם באופן אישי-כפי שהם נתפסים על

- וGeissler. הצורך שלהם ללמוד יותר על מחשבים גובר, נמוך ברמת הידע שלהם במחשב

Horridge) 1993( ,ידי הנחקר כאל -וי המוערכים עלהתייחסו להפרש בין הידע המצוי והידע הרצ

. היא הרצון ליותר ידע במחשב, פי הגדרתם-המחויבות על. ללמידהCommitment –מחויבות

Levine & Donitsa-Schmidt) 1997( , מצאו השפעה חיובית ישירה של העמדות והשפעה שלילית

24

Horridge - ו Geissler. חזקה של הביטחון העצמי במחשב על המחויבות להשלמת הידע במחשב

הגיעו למסקנה שלימוד קורס במחשבים או בעלות על מחשב משפיעים באופן חיובי וחזק , )1993(

על תפיסת רמת הידע המצוי במחשב אצל התלמידים ובמקביל משפיעים באופן שלילי על

Ronaldנראה לנו שההגדרה והמושג של , במחקר הנוכחי. מחויבותם ללמוד יותר על מחשבים

נתייחס לפער בין הידע המצוי , לפי כך. יותר משקפים את תפיסות הנחקרים בהקשר זה, )1982(

.והידע הרצוי במחשב כאל הצורך להשלמת הידע במחשב

מגדר

למאפיינים אישיים השפעה מועטה על עמדות מורים , ברובה הגדול, פי הספרות המחקרית- על

ווח כי בנים הביעו עמדות חיוביות יותר כלפי מחשבים אולם במחקרים רבים ד. כלפי מחשבים

ב גילו עמדות שליליות יותר "ובכיתה י' ציינו כי בנות בכיתה ח, ואחרים) Kay) 1993, מאשר בנות

. תפסו המחשב כתחום גברי תלמידים שבע בגיל כבר , ולמעשה ,בנים כלפי מחשביםאשר מ

ספר יסודי לבין תלמידים -גיה בין תלמידים בביתמחקר אחר אשר ערך סקר עמדות כלפי טכנולו

גילה כי אצל תלמידים צעירים לא היה הבדל בין עמדות שני המינים כלפי הטכנולוגיה , בתיכון

).Large 1991(לעומת תלמידים בוגרים אשר ראו באור שלילי את הקשר בין בנות לטכנולוגיה

Chen) 1986( , עניין : יותר כלפי מחשבים בארבעה תחומיםמצא כי בנים הביעו עמדות חיוביות

מחשב והאפשרות להשיג כבוד -רמה נמוכה של חרדת, ביטחון עצמי בשימוש במחשבים, במחשבים

)respect (בנות הביעו עמדות חיוביות יותר בתחום האפשרות ; דרך הכרת המחשב והשליטה בו

ב עם מחשבים הביעו יותר ביטחון בנים בעלי ניסיון ר. להשיג שוויון בין המינים באמצעות המחשב

, להערכתו, נטייה זו נובעת. ביכולתם לשלוט במחשבים מאשר בנות בעלות אותה רמה של ניסיון

מצא שמורים נוטים להפגין ) Koohang) 1987. גיל ומעמדות הורים-מהשפעה חברתית של קבוצות

מצאו ) Shemla & Mioduser, Nachmias) 2000בעוד ש , עמדות חיוביות יותר מאלו של מורות

שלגברים ניסיון רב יותר במחשב אולם מבחינה סטטיסטית השפעת המגדר על הניסיון נמצאה

דיווחו על העדר הבדלים בין המינים בעמדות כלפי מחשבים , לעומת זאת, מחקרים אחרים. זניחה

. )Charlton 1999, 1998אר 'נג, 1997שמידט ולוין -דוניצה(

גיל

אולם הממצאים , התייחסו להבדלים בעמדות כלפי מחשבים כפונקציה של גילמחקרים מעטים

מצאו קשר חיובי בין גיל ועמדות חיוביות כאשר , )Bannon & Marshall) 1986. משמעיים-אינם חד

מצאה ) 1998(אר 'ואילו נג, המורים הביעו עמדות חיוביות יותר כלפי המחשב מאשר התלמידים

פי המחשב וגיל כאשר הצעירים גילו עמדות חיוביות יותר כלפי המחשב קשר שלילי בין עמדות כל

לא מצאו קשר משמעותי בין גיל הנבדק לעמדותיו ) Gressard & Loyd) 1984. מאשר המבוגרים

מצא כי ככל שגיל , )Greenly) 1988לעומתם . ב"עד י' כלפי מחשבים בקרב תלמידי כיתות ח

אך עמדותיהם אינם בהכרח שליליות , של חרדת מחשבהם מגלים רמה גבוהה, התלמידים עולה

25

הספר היסודי גילו עמדות - דיווחו כי תלמידי בית, )Bear ,Richards & Lancaster) 1987. יותר

תלמידים צוברים , ניתן להניח שעם השנים. חיוביות יותר כלפי מחשבים מאשר תלמידי התיכון

גורמים אלו , מצד אחד. תיהם בהקשרים שוניםומתוודעים ליתרונו, ניסיון רב יותר עם מחשבים

השימוש במחשבים בחטיבת , אך מצד שני, עשויים להשפיע על עמדות חיוביות יותר כלפי מחשבים

וגורם , הביניים והתיכון נעשה בעיקר במסגרת מקצועות מעוררי חרדה בפני עצמם כגון מתמטיקה

.יע לרעה על העמדות כלפיהםזה כשלעצמו עלול להגביר את רמת החרדה ממחשבים ולהשפ

הספר-הרכב חברתי של בית

& Rosen, Sears. בעמדות כלפי מחשבים תרבותיים-סוציו הבדלים בחנו מעטים מחקרים

Weil) 1987 ( מצאו בשני מחקרים שערכו עמדות חיוביות יותר כלפי המחשב בקרב לבנים בהשוואה

ציינה כי קיים חוסר , )Sutton) 1991. רבותייםת- הם ייחסו ממצא זה להבדלים סוציוולשחורים

היא , בעקבות סקר מחקרים שערכה. שוויון בזמינותם של מחשבים לתלמידים עניים ובני מיעוטים

, השתמשו במחשבים, ספר עירוניים ובפרברים מבוססים- מן התלמידים בבתי32%מצאה כי מעל

מצאה כי ) 1993(גלעד . וניים עניים מהתלמידים באזורים כפריים או עיר17% - לעומת פחות מ

לעומת תלמידים , ספר מטופחים יש מחשב בביתם-לשיעור גבוה יותר של תלמידים הלומדים בבתי

הממלכתי והפרטי : במערכת החינוך בנצרת פועלים שני זרמים. ספר טעוני טיפוח-הלומדים בבתי

, )1996ח מבקר המדינה "דו(הספר הפרטיים נחשבים לאיכותיים ויוקרתיים -בתי). כנסייתי(

הלימודיים , והלמידה בהם כרוכה בהוצאות כספיות משמעותיות בתמורה לתנאים הפיזיים

ספר אלה מקפידים לעקוב אחרי הקדמה המדעית והטכנולוגית - בתי. והחינוכיים הטובים ביותר

פגש בהקשר זה אפשר להניח שהם מספקים לתלמידיהם הזדמנויות רבות למ. ולהתעדכן בחידושים

.עם טכנולוגית המחשב

26

תרבות וחברה ,טכנולוגיה

ההתפתחויות בתרבות אנוש משפיעות לעומק על הנפש ויוצרות אצל האדם תובנות חדשות לגבי

המבנה התרבותי לא יכול להיות מושלם אם הנפש , אולם. המציאות האנושית שהוא משתייך אליה

התקשורת , הספר, שמתפתחות כמו המכונההחיה לא תשפיע עליו ותשלוט בתופעות תרבותיות

לשעבד את המכונה לשירות האנושות , האדם צריך לשמור לעצמו את העליונות המורלית. ועוד

מקהה את חושיו , כי כאשר האדם משתעבד למכונה היא מתישה אותו, ולהגשמת מטרות נעלות

).1967אלראסי (ובזה אין שום דבר תרבותי , וסופגת את יכולותיו וחיותו

הדיון בשינויים המתחוללים בתרבות אנוש תופס , בעקבות השימוש המואץ במערכות ממוחשבות

בקרב הפילוסופים וההיסטוריונים העוסקים במהותה של הטכנולוגיה ניתן . היום מקום נכבד

הגישה הרואה בטכנולוגיה מרכיב אחד בתוך מארג . להבחין בקיומן של שתי תפישות עיקריות

. הטכנולוגיה היא דרכו של האדם לפתור את בעיותיו הקיומיות ולספק את צרכיו. תיתרבו-חברתי

, הן אינן מחייבות בהכרח סטנדרטיזציה, תכונות הטכנולוגיה הן יחסיות ותלויות תרבות ומשתמש

). 1995חן (ולכן גם מתאפשרים פלורליזם ושונות

) 1995חן : אצל) (1993( פפרט פי תפישתו של סיימור- הגישה הטכנוצנטרית על, לעומת זאת

אחיד ומדויק לכל , מניחה שהטכנולוגיה מציעה פתרון נכון, המתמקדת בארטפקט המלאכותי

מזהיר שהטעות הגדולה שלנו נובעת מהמחשבה שכאשר אנחנו ) Ellul) 1964בהקשר זה . בעיה

זו נובעת מחשבה. כאלו אנחנו מטפלים בבעיה הכללית של הארגון או החברה, מטפלים במכונה

עובדה שהמכונה ל ומתקשרתנטייה המוטעית שלנו לחשוב על הטכנולוגיה בהקשר של מכונה מה

היום הטכנולוגיה כמעט לא . המסיבית והמרשימה ביותר של הטכנולוגיה, היא הדוגמא הבולטת

הטכנולוגיה קרובה לסדר האנושי והיא זו . תלויה במכונה והיא מיושמת בכל תחומי החיים

. ה את המכונה בחברהשהטמיע

Ellul) 1964 (ו- Heidegger) 1969 ( המהותית שלפיה הטכנולוגיה -דוגלים בגישה הסובסטנטיבית

- חברתי(Milieu)הם גורסים שהטכנולוגיה היא מכלול . היא לא אמצעים אלא סביבה ודרך חיים

הרקמה החברתית היא , היא שזורה באדם ובחברה בצורה שלא ניתנת להפרדה, טכנולוגי- תרבותי

הטכנולוגיה היא פעילות אנושית . התרבותית שממנה נרקמים יחסי הגומלין בין האדם לסביבתו

הטכנולוגיה כוללת , )Ellul) 1964פי -על. חברתי-והדרך היחידה להבין אותה היא בקונטקסט אנושי

לכן אנחנו , הטכנולוגיה עצמה היא תופעה חברתית. כל הפעילויות של האדם ולא רק את הייצור

ולהתחשב בהשפעותיה על היחסים , צריכים להתבונן בה מהאספקט החברתי והתרבותי שלה

אלא , הטכנולוגיה אינה אירוע מבודד מהחברה. תופעות כלכליות ועוד, המבנה הפוליטי, החברתיים

היא משפיעה על אירועים חברתיים ותרבותיים כפי , קשורה לכל גורם בחיים של האדם המודרני

.א משפיעה על אחריםשהי

הפעילות האנושית כוללת קביעת מטרות ושימוש באמצעים , )Heidegger) 1969פי ההגדרה של - על

כולם , והצרכים והמטרות שהם משרתים, השימוש בכלים, הייצור, לדעתו. להשגת המטרות

27

גם הטכנולוגיה היא, גם המורכבות של ההמצאות היא טכנולוגיה. הטכנולוגיהותשייכים למה

Heidegger, "אמצעים ופעילות אנושית"לקונספציה הזאת של הטכנולוגיה ). Instrument(אמצעי

המהות של , Heideggerעבור . אנתרופולוגית של הטכנולוגיה-קורא הגדרה אינסטרומנטלית

הסכנה האמיתית של הטכנולוגיה היא , ובתור שכזו, הטכנולוגיה היא צורה של קיום אנושי

.המכונות התחילו לשנות את החיים שלנוהתהליך שבו

Laswell) בתוךEllul) 1964 (ידי כך שהוא -מדגיש את ההיקף של הטכנולוגיה בתרבות אנוש על

מגדיר את הטכנולוגיה כאנסמבל של עיסוקים שבאמצעותם האדם משתמש באמצעים כדי להגשים

אדישה לכל המטרות והערכים חושב שבעידן המודרני הטכנולוגיה נהייתהEllul, מנגד. ערכים

האנושיים המסורתיים בכך שהיא עצמה הפכה למטרה שאין בה שום דבר אנושי ולה אנחנו צריכים

מציין שהטכנולוגיה יצרה סוג של דטרמיניזם , )1998(פוסטמן . לסגל עצמנו בדרך הטובה ביותר

; שתמש בה מפני שהיא כאןעלינו לה; הטכנולוגיה כבר הגיעה. גלוי ביחס לעולם הדמיוני המתואר

, ובין אם נאהב את זה ובין אם לא; אנו ניהפך לאותם האנשים שהטכנולוגיה דורשת מאיתנו להיות

, הכל מתרחש אך ורק לטובתנו, גם נעצב מחדש את כל המוסדות שלנו כך שיתאימו לטכנולוגיה

הוא זה שמקבל הערצה ופוסטמן גורסים שמכיוון שהנושא הדתיEllul. אין לנו ברירה אחרת, והרי

אנשים נוטים יותר ויותר להעניק לטכנולוגיה תכונות אלוהיות ולהאמין שהיא האל , לא ביקורתית

. החדש

טכנולוגית המחשב תתפוס את מקומה , )הדפוס והספר, הכתיבה(בדומה לטכנולוגיות ידע קודמות

חשב בשוק העבודה בהווה חשיבותו של המ. כגורם משמעותי בתרבות האנושית ואף תחולל מהפך

שיותר ויותר עשויה השליטה במחשב , על כךיםמצביע, ובעתיד ותפיסתו כמכשיר יוקרתי ומתוחכם

סבור שתרבות המחשב ) 1995(גבעון ). 1990שפירא ונבון (להפוך בעתיד להון תרבותי חדש וחשוב

ש במערכות שיתממש באיכות האופנים בהם האדם משתמ, יכולה להיות גורם תרבותי חדש

תרבות . כגורם התורם לאיכות של חיי האדם, לעיבוד ולהעברת מידע, לייצוג, ממוחשבות ליצירה

המונח . המחשוב כמו כל תרבות אחרת צריכה להבנות ולהתפתח באמצעות תהליכים חינוכיים

מתייחס למערכת של תופעות הנוגעות לאיכות , "תרבות הספר"כמו במונח , בהקשר זה" תרבות"

אנו רואים את הספר . הבאות לידי ביטוי בחוגים רחבים של החברה, למנהגים וכדומה, יםהחי

, למרות העובדה שהוא מוצר טכנולוגי שמייצג טכנולוגיות מידע שהיו זרות, כמייצג ערך תרבותי

.לערכים החינוכיים והתרבותיים שקדמו לדפוס הספר, בזמנו

מסוכנות והרסניות מכוון שהן נוטות להפוך את מזהיר שהטכנולוגיות החדשות) 1994(פוסטמן

ומשוות , מרחיקות את תשומת הלב מהספרים ומלימודיםהן , הטכנולוגיות הוותיקות למיושנות

כמעט " חדש", ובחינוך, אינו תמיד טוב יותר" חדש", למרות הקדמה. לנייר ולספר אופי מיושן, לעט

הסכנה הטמונה בשימושי התוכנה בחינוך דווקא מתריע על , )1993(ברויאר . תמיד אינו טוב יותר

משום שהתוכנות הלימודיות תהיינה מבוססות יותר על מידע גרפי יותר מאשר על מידע הדורש

. ניתוח אנליטי

28

מפגין נטייה חזקה לעבר הגדלת האוטונומיה האישית , בדומה למכונת הדפוס לפניו, המחשב

יבות החשובות ביותר לעצם כינוסם של צעירים דבר המקעקע כמה מהס, ופתרון בעיות יחידני

). 1998פוסטמן (מקום שבו זיקה ואחריות חברתית הן בעלות חשיבות ראשונה במעלה , הספר- בבית

Ellul) 1964 (הדבר . הספר-סבור שאחת הבעיות של החינוך המודרני היא הדגש הרב על מידע בבתי

המהלך הזה פוגע . ם המידע ולטפל במחשביםהחשוב ביותר הוא להכין אנשים צעירים להיכנס לעול

התרבות הטכנולוגית מחויבת לחיפוש מתמשך אחר , לדעתו. בתחום האינטלקטואלי והערכי כאחד

ומזהיר שהערכים המוסריים מתפוררים בגלל , אמצעים מפותחים לעומת מטרות פזיזות

" חוקי ההתפתחות" ל הציביליזציה הטכנולוגית שלנו היא בגדר היענות. ההתפתחות הטכנולוגית

"Laws of Development"הטכנולוגיה חונקת המחשבות שמעלות שאלות לגבי . של הטכנולוגיה

ידי -העידן הטכנולוגי ומסננת רק המחשבות העיקריות שלא מתנגשות עם הערכים שנוצרו על

ישה הביקורת החברתית דחויה מכיוון שהאמצעים הטכנולוגים זקוקים לג. התרבות הטכנולוגית

מאחורי ההתפתחות בתרבות הטכנולוגית . כדי להגיע למספר גדול של אנשיםחופשית מביקורת

ידי -לכן צריך לבדוק מחדש את הציביליזציה האנושית שהולכת ונשלטת על, עומדים לחצים רבים

.הטכנולוגיה

, מתמקד הכל במחשב, תקשוב החינוך מנקודת מוצא טכנוצנטרית לשכאשר מגבשים אסטרטגיה

חן (ובהכתבה מרכזית של כל היבט הקשור במחשב , אינטראקציה ותוכנות, בסטנדרטים של יישום

. מכאן צריך להכיר בעובדה ששורשי תרבות המחשוב נעוצים בקרקע של עידן התעשייה). 1995

הדעות הנפוצות ביחס למחשוב מבוססות על תפיסת המחשב כמכונה לביצוע המוני של , כלומר

א צורך יסבור שהכנסת החינוך לתרבות המחשוב ה) 1995(גבעון ). 1994טופלר (ת משימות המוניו

אין ספק . ידי חיקוי הנעשה בתעשייה-משמעותי יותר מאשר הרעיון של שיפור החינוך וההוראה על

שינויים אלה קשורים , ששילוב האינפורמטיקה בחינוך יביא לידי שינויים בתהליך החינוכי

הנוגעים למעמד הפרט ולעוצמה האישית העומדת , רחשים בחברתנובשינויים הכלליים המת

היא מהווה המשך , אינה מתרחשת בן לילההטכנולוגיהתרבותית של ההשפעה ה, אולם. לרשותו

אנו נמצאים רק בראשיתה של .והרחבה של התרבות הקיימת ואינה מתממשת במנותק ממנה

ידי קורסים בודדים ברמה זו או אחרת -אין לצפות שתרבות המחשוב תקום על, תרבות המחשוב

.היא זקוקה לתהליך ארוך של הטמעה והבשלה, תרבות הספרל בדומה. של מערכת החינוך

הספר -מצאו שבעקבות הכנסת המחשב למערכת החינוך מתחוללים בבית) 1990(שפירא ונבון

ובקשריו עם פרהס-הנוגעים לכל מישורי החיים החברתיים בבית, תהליכים חברתיים משמעותיים

דידקטי בעבודתו נחלש עם - הגדרת התפקיד של המורה משתנה כאשר הצד הפדגוגי. גורמי חוץ

הספר -נוצרים מוקדי חיכוך חדשים בין המורה לתלמידים ובין בית, הדגשתם של היבטים טכניים

- כלל מסטטוס גבוה יחסית בבית-הנהנה בדרך" רכז מחשוב"מתווסף תפקיד חדש של , להורים

הגוף המפיץ את מערכת המחשב שזוכה להערכה מקצועית רבה ולמעשה , מצטרף גורם חדשופר הס

.הופך למשפיע על מרבית הסיטואציה החינוכית

, חברתית- שתגובש מנקודת מוצא תרבותית" תקשוב החינוך"שאסטרטגיה של , סבור) 1995(חן

השאלה . הליכי החינוךיכול אל הלומד ואל ת- תעביר את הדגש מן המטפורה של המחשב הכל

29

מהן ? מהם הצרכים של הלומדים: הומניסטית-המרכזית שתעמוד כאן להכרעה היא פדגוגית

, ובהתאמה לכך? איזו היא תכנית הלימודים הראויה? התרבותיות של החינוך- המטרות החברתיות

? לפתור ולקדם, מה מסוגלת הטכנולוגיה לשפר

שלפיה ) Feenberg )1991 שלאינסטרומנטליתהדיון שהובא לעיל מפריך את התיאוריה ה

מבוססת על המחשבה שטכנולוגיות ר שאו, הטכנולוגיה נחשבת ניטרלית ללא תוכן ערכי על עצמה

שהחברה האנושית גורס, )Ellul) 1964. המטרות של המשתמשים בהם אתהן כלים שמשרתים

חותרת תחת ולוגיה מאחר והטכנ, הערכים המסורתייםהתפוררותבתהליך של נמצאת היום

ית שבה כל שינוי תמנת ליצור בסופו של דבר תרבות עולם מונולי- אותם עלתהערכים הללו ומדכא

הטכנולוגיה לא ניטרלית והיא בעלת היקף , אם כן .לא טכנולוגי ומגוון הוא רק תופעה חיצונית

והעיצובים התכנים. והשפעה רחבים על הקיום האנושי בכלל ועל הפן החברתי והתרבותי בפרט

בפתחו של העידן , מן הראוי, לכן. שהאדם יוצק לטכנולוגיה קובעים את מערכת היחסים שלו איתה

תרבותיים והשפעתה הניכרת של -בהשלכותיה החברתיים, לדון בהיבטיה השונים, הטכנולוגי

ולהעמיק הדיון בתפקידן של טכנולוגיות הידע , ההתפתחות הטכנולוגית על החברה האנושית

.הספר והן מחוצה לו ללא התפעלות יתר- שות הן בתוך ביתהחד

טכנולוגיה ומדע בחברות מסורתיות ודתיות

שפה תרבותית . לתוך שפה תרבותית כלשהי, כלל צעיר-בדרך, הכנסת אדם, משמעו של חינוך הוא

הדברים : המנהגים וההרגלים, דרכי החשיבה וההבעה, היא מכלול של הנחות היסוד התרבותיות

שיש להם חיי קהילה , המאפשרים תקשורת משמעותית בין בני אדם החיים יחד, ובנים מאליהםהמ

מהפכניות לגבי , המודרניזציה הביאה שתי אופציות חדשות.ואפילו חיים ליטורגיים משותפים

האדם ) ב. החלפת שפת המסורת בשפה חדשה המזוהה עם התרבות המודרנית) א: השפה והקנייתה

היות שכל שפה כובלת את התודעה ואת יכולת האדם , השתחרר מכל שעבוד לשפההמודרני חייב ל

האדם המודרני יביט על הדת כשפה הנעדרת . להתמודד עם מצבים חדשים ולפתור בעיות חדשות

המחבלת בקדמה וביצירה , כשפה מתחרה" מסורת"או יחשוד ב, של התחדשות ושינוי" ספרות"

יין שהשינוי התרבותי נמצא בעייתי וקשה במיוחד בשל העובדה בהקשר זה חשוב לצ).1997רוזניק (

ומעדיפים את היציבות המוכרת מול אי הוודאות המאפיינת , שבני אדם לא אוהבים שינויים

.תהליכי שינוי

אנו תמהים לגבי המעשה החינוכי בכלל וחינוך הדור הצעיר , בעידן הטכנולוגיה והקדמה המדעית

או ששתי השפות ניתנות ? דת סותרת את שפת המדע ולהפךהאם שפת המסורת וה. בפרט

ל במעשה החינוכי "איך מתבטא המפגש בין שתי השפות הנ? להידברות ושתיהן בזיקה אחת לשניה

?של החברה הערבית בישראל או בחברות אחרות שהן מסורתיות ודתיות באופן חד משמעי

דואגות לביסוס וקידום נושא , הששיםהחל משנות, הספרות המחקרית מעידה על כך שמדינות ערב

ובירדן נוסדה , 1975בעיראק נוסדה אוניברסיטת הטכנולוגיה בשנת . המדע והטכנולוגיה

, 1962 בשנת מיד לאחר שקיבלה עצמאותה, יר'באלג. 1986אוניברסיטת המדע והטכנולוגיה בשנת

30

טרול ומתכות בשנות ובסעודיה הוקמה אוניברסיטה לפ, הוקמה אוניברסיטה למדע וטכנולוגיה

טכנולוגיה , החליטה מועצת השרים הפלסטינית להקים אוניברסיטה למדעים1996במרץ . הששים

ממשלות ערביות דאגו להקמת מועצות וארגונים למחקר ).1997לף 'אבו ח(ומנהל בגדה המערבית

שנוסדה מן המפורסמות ביניהן האקדמיה למחקר המדעי והטכנולוגי המצרי. המדעי והטכנולוגי

האגודה המדעית הממלכתית הירדנית ועיר המלך עבדלעזיז למדע וטכנולוגיה , 1971בשנת

). 1997לף 'אבו ח(בסעודיה

לפי . ניתן למצוא בכל אוניברסיטה לפחות מכללה אחת לטכנולוגיה, באוניברסיטאות הפלסטיניות

למדו 1995/96ים נמצא שבשנת הלימוד, הסטטיסטיקה של משרד ההשכלה הגבוהה הפלסטיני

, אח ואלקודס'באוניברסיטאות אלנג). Al-Shami 1996( מהסטודנטים נושאים טכנולוגים 46%

- 1975בתקופה שבין השנים . מתכנית הלימודים לתואר שני50%ההתמחויות הטכנולוגיות מהוות

. יניות מסך כל בוגרי האוניברסיטאות הפלסט37% - הגיע מספר הבוגרים שהתמחו במדעים ל1995

עליה זו נובעת מהשינויים הפוליטיים , 46% - עלה מספר הלומדים במקצועות מדעיים ל1997בשנת

העדפות הסטודנטים , שחלו בתחום הרשות הפלסטינית והשפיעו על עמדות האוניברסיטאות

הצורך של החברה הפלסטינית בהתמחויות טכנולוגיות נובע ).1997לף 'אבו ח(ומדיניות הקבלה

והרשות הפלסטינית עומדת היום , נמצאת ברמה נמוכה ביותרל "התשתית של החברה הנמכך ש

התמחויות טכנולוגיות דרושות לבניה . בפני אתגר של בניית המדינה מחדש על בסיס אמיתי ואיתן

והדבר החשוב מכל הוא להתמודד עם הטכנולוגיה בשיטה יצירתית ולא ללכת בעקבות , ל"כנ

הזיקה והמגע המתמיד של הפלסטינים עם , יתירה מזאת הקרבה הפיסית ).1997לף 'אבו ח(אחרים

מהווים גורמים עיקריים המשפיעים על התודעה והתפיסה המדעית , החברה הישראלית

הטכנולוגית של העם הפלסטיני ומאיצים את התהליך של כניסת החברה הפלסטינית לעידן המדע

. והטכנולוגיה

צמיחה וההתפשטות המסיבית של המהפכה הטכנולוגית כבשה את כאשר ה,20 -עד סוף המאה ה

, הכלכליים והתרבותיים של החברה המערבית, וחדרה לתחומי החיים החברתיים העולם המערבי

הפער בין הקדמה הטכנולוגית לבין רמת ההכשרה המקצועית , נמצא שבמדינות ערב עשירות

הצורך , קטאר או בחריין, סעודיה, בכווייתכמו, באיחוד הנסיכויות. והיישום בפועל הולך וגדל

, למרות זאת). 1999 ,בראל, הארץ( בכוח אדם מקצועי בתחום המחשבים רק מתחיל להתברר

במסגרת . ההתעניינות בטכנולוגית המחשב לא פחתה והמאמצים לפיתוחה בעולם הערבי לא פסקו

רות על הקשיים המאמצים המתמשכים להגברת המודעות כלפי המחשב בסעודיה וההתגב

אגודת המחשבים הסעודית עורכת ימי עיון פתוחים להכרת , שעומדים בפני המשתמש הסעודי

. 2מערכות השימוש במחשב

ל אינטל "לדעת מנכ. המציאות בעולם הערבי היום מעידה על ביקוש הולך וגובר ברכש מחשבים

נחשב מהגבוהים , ות ערבממוצע הביקוש של המחשבים האישיים במדינ, במזרח התיכון ואפריקה

בתוצר המקומי בחלק מהמדינות ובגלל מאמצים להפחתת או 10% -בעולם בגלל צמיחה מעבר ל

ההתעניינות באינטרנט הולכת וגוברת במדינות אלה כאשר בשנת . ביטול המיסוי על ייבוא מחשבים

2html.anews/sa.or.linux.www

31

שים גול24.4%מדינת איחוד האמיריות הערבית היתה המובילה בעולם הערבי עם 2001

עלה מספר המשתמשים , בשנה האחרונה. בעולם22 –ומדורגת לפי נתון זה במקום ה , באוכלוסייה

וצפוי שמספר הגולשים יגיע , 57%בממוצע שנתי של , באינטרנט במדינת איחוד האמיריות הערבית

ומקורסי, ציפיות אלו נובעות בעיקר מההתעניינות הציבורית באינטרנט שהולכת וגדלה. 30% –ל

זאת בנוסף למספר פרויקטים , האימון וההדרכה החינם שמארגנת חברת התקשורת האמירית

בירדן מתגבשת בימים אלו יוזמה להקמת רשת אינטרנט אקדמית שתחבר . 3שממשלת דובי מממנת

עם רשת כזו . בין האזורים המרוחקים בממלכה למוסדות אקדמיים ובכך תאפשר לימוד מרחוק

חרמוני , הארץ(שלהן רשת לאומית רחבת פס , דינות המפותחות בעולםתצטרף ירדן למרבית המ

2003.(

נמצא שהגידול המהיר , באיראן שהינה אחת ממדינות האיסלאם שהדת בה היא עמוד התווך

בחיבורי האינטרנט הביתיים בשנים האחרונות הציב את איראן בין המדינות בעלות שיעורי

וכמעט כל המוסדות האקדמיים , של גישה לאינטרנטהצמיחה הגבוהה ביותר בעולם במונחים

במרכז האייתולה גול פייבהנה למחשבים שהינו אחת המכללות . האיראנים מקושרים לאינטרנט

שיעורים אסלאמיים באמצעות 2000המורים המוסלמים מעבירים מעל , התיאולוגיות בעיר

הם יודעים שהרשת היא , לאםכאשר הדבר מגיע עד להפצת אמונות האיס. תקליטורים ואינטרנט

מנהל מרכז המחשבים אומר שהאינטרנט הוא מציאות . מקור שלא מרשים לעצמם להתעלם ממנו

איראן היתה המדינה השניה , למעשה). CNN 1997(שאיראן חייבת ללמוד כיצד לחיות איתה

ט רק ועשתה זאת בהסתמך כמע) 1990בשנת (שהתחברה לאינטרנט ) אחרי ישראל(במזרח התיכון

שיעור ההתקשרות לאינטרנט נמצא בעלייה מסיבית והרשתות מתפרשות בכל . על מוחות מקומיים

או הטכניות הסובבות את סוגיית החיבור של איראן /מקום וזאת למרות הבעיות הפוליטיות ו

).1997שומרוני -אלון(בעיקר החרם האמריקאי , לאינטרנט

מנצל את האינטרנט כדי , יסלמית של איסיקסמאוניברסיטת החברה הא) 1994(ד רפיק 'אמג

למדע היא חיובית מאז ) ספר הדת של האיסלאם(להבהיר לכל הבריות שהגישה של הקוראן

הוא מתאר היחס בין " The Qur’an and Modern Science"במאמר שלו . תמיד ולא פרימיטיביתמו

הקוראן (הם , מדע נקט בהםהקוראן והמדע כיחס בין אחיות תאומות ולמרות הצעדים הרחבים שה

So ask the People of“: הוא מצטט פרשות מהקוראן כמו. ממשיכים להיות מאוחדים) והמדע

Knowledge if you do not Know” [Surah 21:7] . כמו כן הוא מביא דוגמאות של חוקרים מתחום

מוריס בוקל המפורסם שביניהם הרופא הצרפתי , הרפואה שחקרו נושא הגנאולוגיה והגנטיקה

הביע הסכמה מלאה לגבי הקוראן וההמצאות 1976אשר בשנת , מהאקדמיה הצרפתית לרפואה

המחבר מביע צער לגבי אחרים שהמציאו שקרים ובידויים הנוגעים . המבוססות של המדע המודרני

.לאיסלאם במטרה להחליש את האמונה בקוראן ובנביא

דוגמת השעון המיכאני שפותח בחיק הכנסייה כדי שהרבה תופעות כ ניתן להבחין לגבי הכנסייה

לעשות סינכרוניזציה בתפקוד הקהיליות בכנסייה ותופעת הכנסייה המשודרת מלמדות שהכנסייה

עוצמתה של הכנסייה . תפסה את הכוח העצום של הטכנולוגיה והתקשורת וידעה לנצל את המדיום

3 http://it.ajeeb.com/ViewArticle.asp?Article_ID=30425

32

ו את השימוש בטלוויזיה בטענה היו שדח, אבל יחד עם זאת, האמריקאית גדלה בעקבות כך

פרוצות כעת להשפעות , שהמדיום פותח לכניסתן של השפעות זרות והקהיליות שהיו קטנות עד כה

).1997שומרוני - אלון(של ערכים שלא הלמו את ערכי הקבוצה הדתית

משתרעת על פני שטחי החיים השונים ולא מצומצמת רק סביב לאינטרנט כנסייה ה הגישה של

Technology in the" באינטרנט תחת הכותרת שהופיעו מאמרים סדרת מתוך . הדתהפצת

Church"4 , כיצד ) לא רק אנשי דת(נמצא שהכנסייה מנצלת את האינטרנט כדי להסביר לאנשים

צוין שבעבר 9/1997בהקדמה של המאמר מתאריך .לנצל את הפוטנציאל של טכנולוגית המחשב

ואחרים , חלק מהכמרים השתמשו בקלטות במטרה להתכתב. טותרוב הכנסיות השתמשו בקל

האפשרות לסגל הטכנולוגיה לצורכי את הקלטת סיפקה . בכדי להקשיב לדרשות או הרצאות

מכאן המחבר עובר למחשבים . היחידים של כל עדה ואפשרה לכהונות ליצור קלטות פולחן להפצה

סתגלות לצורכי היחידים של כל כנסיה וכל המחשב מעניק פוטנציאל לה, ומציין שבדומה לקלטות

כותב המאמר מציע הצעות , כדי להימנע מהשקעת כסף לא אפקטיבית. כהונה בדרכים שונות

.מעשיות לרכש ולשילוב אפקטיבי של המחשב בחיי היומיום

המחבר מביא סקיצה קצרה על יכולת המחשב 4שהופיע באותה סדרה, 10/1997במאמר מתאריך

הוא . במידה וידעו איך לנצל את הטכנולוגיה החדשה, ם להתכתב ולתקשר עם החברהלסייע לאנשי

לעומת האפשרויות Commodor C-64מביא דוגמא חיה של שימוש במעבד תמלילים במחשב

. וההשפעה של הקובץ החדש על הקוראיםPC-במגוונות של שימוש במעבד יותר מפותח במחשב ה

לעדכן אנשים בשימושי מחשב למיניהם כמו שימוש בדואר במאמרים שלאחר מכן המחבר ממשיך

דע באמצעות יניתן להבין את גישת הכנסייה לטכנולוגית המ. גיבוי ועוד, אינטרנט, אלקטרוני

?האם הכנסייה צריכה להיות מעורבת בהתפתחות הטכנולוגית מדעית: הבאההתשובה של השאלה

ים לסיפורים מרתקים ומסוכנים על המתרחש מדי יום אנחנו עדתשובת הכנסייה בהקשר זה היא ש

. ארגונים ואנשים מטיפוסים שונים ממהרים לנצל את הטריטוריה החדשה לטוב ולרע. באינטרנט

.הכנסייה לא צריכה להחרים או להתעלם מהתופעה אלא לנסות להשפיע עליה לטובת האנושות

. ל וכלל כשזה מגיע לטכנולוגיהלגבי החברה היהודית הדתית נראה שהעולם הדתי איננו שמרני כל

דתיות שתי חברות . גם גימיקים מקוריים, חוץ מדברי תורה, במאות האתרים הדתיים ניתן למצוא

בנוסף לחברות , מדיה-ירושלים הווירטואלית ונט: לבניית אתרים מצליחות מאוד במגזר הדתי

משום שיש בעייתיות , תנהצלחה זו מעניי. אחרות לא דתיות המקימות ומנהלות אתרים דתיים

קיים אף אתר , יש הפוסלים את האינטרנט מכל וכל, ראשית. מסוימת בקשר שבין דת ואינטרנט

- באמצעות כלי מסורתי , שכל מטרתו להוריד את הגולשים מן הרשת הטמאה מיד, "סאטמר"

מיוצג ה(שבעה מבכירי הרבנים מבית דין הצדק של הפלג הליטאי , 1998 בנובמבר 13 - ב .הפשקוויל

ונאמר , "יתד נאמן"שפורסם בביטאון הסיעה , הוציאו פסק הלכה חריף, )ידי דגל התורה-בכנסת על

, גיסין. בו כי במחשבים טמונה סכנה וכי על כל החרדים להוציאם מביתם ומבתי העסק שלהם

ל בחומרה רבה משום "מתייחס לפסק ההלכה הנ, "אשנב לאינטרנט"חסיד ברסלב ומבעלי החברות

4 Http://www/church-of-christ.org/southeast church/RMC9609.html

33

בנוסף לכך באינטרנט יש אתרים חרדיים רבים של . דים מתפרנסים מהפעלת אתרי אינטרנטשחר

).1998, בליזובסקי, הארץ(כמו שופר ואור החיים , מוסדות להחזרה בתשובה

בשיעור של 1998חרדית גדל בשנת -שיעור המצטרפים לרשת האינטרנט מבין האוכלוסייה הדתית

כך עולה מסקר אינטרנט מקיף שערך מכון המחקר . ם אחוזי8- אחוזים ל2- מ: פי ארבעה

כדי ). 1998, גולדמן, ידיעות אחרונות( גולשים 1200 ובו השתתפו 1998באוגוסט " גיאוקרטוגרפיה"

ידי העסקת לא יהודים - ידי שרתים זרים או על-העבודה מתבצעת על, להתגבר על בעיית השבת

לגולשים בשבת המציינת ששבת ויש לרדת מדיה למשל משדרת הודעה מיוחדת -חברת נט. בשבת

התשובה של יוסי פרקש מאתר ,)בגלל אזורי שעון שונים(? מתי שבת בכלל: לגבי השאלה. מהרשת

מוטב שהגולשים יראו אותנו ולא ! ואני לא רב, אם תשאל אותי: "עמותת ההחזרה בתשובה הייתה

ר האוניברסיטה היהודית מאת, פי בירנבאום-על ).1997קפטן אינטרנט -הארץ" (את האסלר

גם אם היה ", דווקא כניסתם של חילונים לאתר היא שמצדיקה את הפעלתו בשבת, בסייברספייס

יהודיים -כי מטרתנו היא להביא רעיונות פרו, שעות ביממה24היינו מפעילים אותו , לנו שרת משלנו

שהם קוראים אותם העובדה . מעניינים לאנשים שהרעיונות הללו לא יגיעו אליהם בדרך אחרת

הבעיה היחידה ". בשבת היא פחות חשובה מהעובדה שהם פותחים את עצמם בפני זהות יהודית

).1997קפטן אינטרנט - הארץ(שבירנבאום רואה היא מקרה של קריסת האתר בשבת

סקירת הספרות מראה כי לטכנולוגיה בכלל וטכנולוגיות הידע בפרט השפעה חברתית ותרבותית

החברה הערבית בישראל עדיין שומרת על . לפתרון הבעיה הספציפית הממוקדתשהיא מעבר

. מנהלת סגנונות חיים הנבדלים מאלו הרווחים ברחוב היהודי, מאפייניה המסורתיים והתרבותיים

יוצרת הזדמנות לבחון את אופייה וממדיה של , הספר בנצרת-כניסתן של טכנולוגיות התקשוב לבתי

ומצד שני על מאפיינים חברתיים ותרבותיים , מערכת החינוך מצד אחדהשפעת הטכנולוגיה על

במחקר הנוכחי נתמקד במכלול שאלות העולות מתוך המפגש בין . בחברה הערבית בנצרת

. הספר הערבי-טכנולוגיות הידע החדשות ובית

.פרק ג

שאלות המחקר

וחינוך במערכת החינוך הערבית הוא אחד המפגשים החדשות ת הידע והמפגש בין טכנולוגי

תרבותית מסורתית -המרתקים ביותר מאחר ומערכת זו הנה חלק אינטגרלי ממערכת חברתית

אשר נחשפת לתהליכי מודרניזציה מואצים ואינטנסיביים בעקבות הקשר המתמיד שלה ,ביסודה

ההתפתחויות בטכנולוגיות הידע וחדירתן אל תוך המעשה החינוכי של . ם החברה הישראליתע

והן , וחינוךות אלהמעלים סימני שאלה הן לגבי יעילותו של המפגש בין טכנולוגי, החברה הערבית

כמו כן עולות שאלות . ל"נוצרות בעקבות המפגש הנהלגבי ההתפתחויות החברתיות והתרבותיות

החברתי , דרכי ההתמודדות של החברה ומערכת החינוך הערבית עם השינוי החינוכיהקשורות ב

. ושימור התרבות המסורתית מצד שני, ל מצד אחד"והתרבותי המתלווה להתפתחויות הנ

:שתי שאלות מרכזיות מתעוררת בהקשר זה

ויות הספר נתפסת כגורם שתורם לשינויים והתפתח- האם חדירת טכנולוגית המידע אל בתי

במידה ואכן כך נתפס ?ברמה חברתית ותרבותית במערכת החינוך ובחברה הערבית בישראל

: עולה השאלה, הדבר

ומהו משקלו של , מהו היקפן של ההתפתחויות המשתקפות בתפישותיהם של המשתתפים

?או כשטחי וחיצוני בלבד, האם השינוי נתפס כמהותי ואיכותי? השינוי המתלווה אליהן

:חינוכית עולות השאלות הבאותברמה

:כיצד מתבטאת חדירת טכנולוגית המידע למערכת החינוך הערבית

? למערכת החינוך הערביתיםמה הם הממדים הכמותיים של חדירת המחשב •

, האם המורים והמנהלים שולטים בשימושי מחשב ומודעים לפוטנציאל החינוכי הגלום בו •

? אה ולמידהלחסרונותיו וליתרונותיו בהקשר להור

משפיעה על מערכת יחסי הגומלין בין האם חדירת המחשבים אל תוך המעשה החינוכי •

?הספר- תורמת להרחבת מעגל היחסים החברתיים בביתו, השותפים למעשה חינוכי

34

:ברמה חברתית עולות השאלות הבאות

לשינויים ם כגורם שתורתהערבי ולחברה הספר-באיזו מידה נתפסת חדירת תרבות המידע לבתי

?והתפתחויות במשתנים חברתיים

? משפיעה על דפוסי התנהגותם של בני הנוער המידעטכנולוגיתבהאם ההתפתחות •

?האם מושפע מעמדה של האישה הערבייה מהמפגש הזה •

?מהמפגש הנידון) הורים-בעיקר ילדים(כיצד מושפעים יחסי הגומלין במשפחה •

?מידעה הערבית להתפתחות בטכנולוגית כיצד מתייחסים חתכים שונים של החברה •

:ברמה תרבותית עולות השאלות הבאות

לשינויים כגורם שתורםת הערבי ולחברההספר-באיזו מידה נתפסת חדירת תרבות המידע לבתי

?והתפתחויות במשתנים תרבותיים

?האם המעמד והשימוש בשפה הערבית מושפע מהמפגש הזה •

לבין ההתפתחות והמסורתיים ר העקרונות הדתיים האם צפויים התנגשויות בין שימו •

? המידעטכנולוגיתב

35

מתודולוגיה

המדגם

בחירת המדגם מתוך העיר נצרת

במחקר הנוכחי קיימת חשיבות משמעותית לאזור שמתוכו ייבחר המדגם בגלל ההרכב העדתי

ם הערביים פרנציאציה באופי היישובייההטרוגני של האוכלוסייה הערבית בישראל ובגלל הד

.הפרושים על פני שטחים גיאוגרפיים שונים

, 1990אפרת (ידי גודל אוכלוסיית היישוב ושיקולים פוליטיים -על, בין היתר, מעמד היישוב נקבע

למעמד הרשות המקומית השלכות לגבי מידת שליטתה במשאבים , אולם. )1996מזאווי : אצל

לגבי ).Al-Haj & Rosenfeld, 1988(ו כספיים המיועדים להקצאה בתחום החינוך וארגונ

מאחר ורובם , היישובים הערבים קיים קושי בשימוש בסטטוס הרשות המקומית כמשתנה

1991בשנת . נם מועצות מקומיות או יישובים המאורגנים במסגרת מועצות אזוריותיהמכריע ה

רשות ( נצרת: על הערים נמנו. יישובים120 - בלבד מתוך כ5עמד מספר הערים הערביות על

מזאווי ) (1991(וטירה ) 1990(טייבה , )1984(פחם -אל-אום, )1910(שפרעם , )1877מקומית מאז

1996.(

פי מספר - ניתן להבחין בינם על, מאחר והשונות במעמדם המוניציפלי של היישובים הערבים קטנה

יבות לגבי תהליך ניתן להניח כי לוותק הרשות המקומית חש. שנות הוותק של הרשות המקומית

. ולגבי פיתוחה של תשתית שירותי חינוך ביישוב, התעצבות והתגבשות מדיניות חינוך מקומית

החוקרים מציינים , )Al-Haj & Rosenfeld, 1988(, במחקר אודות הרשויות המקומיות הערביות

ישור הקצאת בין היתר במ, כי חלק ניכר מדיוני ישיבותיהן מוקדש לקביעת מדיניות החינוך ביישוב

.העסקת מורים וקביעת קווים לחינוך מעורב בין בנים ובנות, פתיחת מוסדות חדשים, המשאבים

כי בנצרת שהינה היישוב הערבי העירוני הגדול ביותר ובעל רשות מקומית , סביר להניח, לפי כך

שוויון רב ו, תהייה מערכת חינוך מפותחת יותר, הוותיקה ביותר מבין היישובים הערביים בישראל

. יותר בהזדמנויות חינוכיות בהשוואה ליישובים ערביים אחרים בעלי רשות מקומית פחות וותיקה

מושפעים גם , שיעורי הלמידה במערכת החינוך בנצרת, ניתן להניח כי במהלך השנים, כמו כן

.מניסיונה המצטבר של העריה בתחום החינוך

יישובים . מוסלמים ונוצרים: הינו הטרוגניההרכב העדתי של התושבים בנצרת, יתירה מזאת

מחקרים ). Al-Haj 1987(ערבים נבדלים זה מזה ברמת ההטרוגניות העדתית המתקיימת בקרבם

, לבין מאפיינים חברתיים) דרוזים, נוצרים, מוסלמים(מצביעים על חפיפה בין השתייכות עדתית

וקתית גבוהים בקרב הנוצרים למשל ממוצעי ההשכלה והיוקרה התעס, כלכליים ותעסוקתיים

מזאווי : אצלShavit 1992; Kraus & Hodge1990, Kraus 1988 (בהשוואה למוסלמים ודרוזים

1996 .(

36

, פועלים במקביל למוסדות החינוך הממלכתיים, כדוגמת נצרת, ביישובים בהם מתגוררים נוצרים

בחנה דתית כאשר הגורם משרתים תלמידים ללא הה )פרטיים (גם מוסדות חינוך כנסייתיים

ממוסדות החינוך בנצרת 50%. הספר הוא רמת ההישגים של התלמידים-המכריע לקבלה לבית

הספר - ובבתי, מכלל התלמידים40% - היסודיים לומדים כהפרטייםהספר -בבתי. שייכים לכנסייה

מכלל התלמידים28% -מצא ש, )1996(' אלחג. מהתלמידים55% -יסודיים לומדים כ-העל

לומדים , בנוסף לתלמידים תושבי העיר נצרת.ספר נוצריים- ב למדו בבתי"המוסלמים בכיתות י

תלמידים תושבי הכפרים 2500 -כ) להוציא תלמידי החינוך המיוחד(במוסדות החינוך בנצרת

המחשבים התחילו להיכנס . אחוזים מכלל התלמידים בעיר15%שבאזור נצרת ואשר מהווים

. שייכים לעדה המוסלמיתהספר -בנצרת אין בתי. החל משנות השמוניםםהספר הפרטיי-לבתי

כי המוסלמים לא הורשו להמשיך , הספר המוסלמים שפעלו בתקופת המנדט לא התקיימו-בתי

ספר ממלכתיים שמשרתים -במקביל קיימים בתי). 1996' אלחג(ולקיים מוסדות דת אוטונומיים

הספר - לבתיו נכנסיםהמחשב. דים הנוצריםאת רוב התלמידים המוסלמים וחלק מהתלמי

. וגם ביוזמות פרטיות" 98מחר "הממלכתיים במסגרת פרויקט מחשוב מערכת החינוך

והממלכתיים כאשר הפרטייםהספר - הספרות המחקרית מצביעה על הבדלים איכותיים בין בתי

כאן . ורמת החינוךהראשונים נחשבים לאיכותיים ויוקרתיים יותר במיוחד מבחינת תנאי הלימוד

אותה כנסייה ידעה , שלאחר שהכנסייה הנוצרית החמיצה את טכנולוגית הדפוס, המקום לציין גם

קרוב . את הטכנולוגיות החדישות ותפסה את הכוח העצום של התקשורת, אם לא להמציא, לנצל

תורמת לקידום ושינוי פני החברה , באמצעות מוסדות החינוך שלה, שהכנסייה, לוודאי

בפרט של הקהילה הנוצרית ובמידה מסוימת של הקהילה המוסלמית שילדיה , מסורתייםה

. מתחנכים במוסדות חינוך נוצריים

בחירת המדגם

, מין, בבחירת המדגם נעשה ניסיון לייצג ככל האפשר את כל שכבות האוכלוסייה בהקשר של גיל

היו קשורים , ספר על יסודיים-תיהשיקולים שהנחו אותנו בבחירת ב. השכלה ורקע סוציואקונומי

.הספר- בעיקר למחשוב בתי

עיקר המאמץ של משרד . הספר הערביים היתה איטית והדרגתית-חדירת המחשבים לבתי, כאמור

-אוריינות מחשב ועיבוד מידע לבתי, החינוך היה מופנה לפיתוח תכניות לימודים במדעי המחשב

. 90 -ספר הערביים העל יסודיים בתחילת שנות הה-תוכניות אלה יושמו בבתי. יסודיים-ספר על

ספר יסודיים היו בעדיפות שנייה ושילוב המחשב בהוראה בהם התחיל בשנת -בהקשר זה בתי

. 96/97הלימודים

בפיקוח משרד העבודה 3 - בפיקוח משרד החינוך ו38: ספר- בתי41מערכת החינוך בנצרת כוללת

הממלכתי : קוחו של משרד החינוך שייכים לשני זרמיםהספר אשר פועלים בפי-בתי. והרווחה

חטיבות 5, )'ו- 'א(ספר יסודיים - בתי12המערכת הממלכתית כוללת ). 50% (יוהכנסיית) 50%(

בבעלות משותפת אורט ועירית ( אחד עיוני והשני טכנולוגי - ) ב"י-'י( תיכוניים 2 -ו) 'ט- 'ז(ביניים

37

8 –) ב"י-'ט(סודיים - על9 -ו) 'ח- 'א(ספר יסודיים - בתי10ללת המערכת הכנסייתית כו). נצרת

. טכנולוגי1 -עיוניים ו

במעבר מיסודי . חטיבות ביניים5ספר יסודיים ממלכתיים לעומת - בתי12כפי שצוין בנצרת יש

הספר -השימוש במחשב בחטיבה היסודית במרבית בתי. לחטיבת ביניים הנשירה שואפת לאפס

הוא למטרת המחשה והעשרה במקצועות הלימוד השונים ובמיוחד , בצע המחקרבאזור בו מת

ומודגש יותר ) שעה שבועית(' ערבית ומתמטיקה כאשר עיקר השימוש מתבצע החל מכיתה ה

תכנית הלימודים בנושא אוריינות המחשב מיושמת באופן שיטתי כחלק מתכנית . 'בכיתות ו

ספר פרטיים שייכים לחטיבה היסודית -בבתי' וח' תות זיש לציין שכי(', החל מכיתה ז, הלימודים

בהמשך לכך . זוהי הסיבה לאי בדיקת הלומדים בחטיבה היסודית, )כפי שמובהר בהמשך פרק זה

שכן תלמדיה כבר עברו חברות ' כיתה ח, כלומר, יסודיות- הוחלט לבחור באמצע השכבות העל

.ן אינה נתונה ללחצי בחינות הבגרותא שעדיי"ובכיתה י) 'במהלך כיתה ז(לחטיבת הביניים

המחקר צות בחירת קב מאחורי ו הרציונל העומד

במחקר זה ביקשנו ליצור בסיס ידע רחב ככל האפשר שישקף את הידע וההתנהגות של כל

מטרת . הורים ואנשי חינוך כלפי טכנולוגית התקשוב, תלמידים, כלומר, השותפים למעשה החינוכי

יית המחקר היתה לבדוק האם קיים קשר בין עמדות ותפיסות ההורים מורכבות זו של אוכלוס

כלפי ההתפתחות בטכנולוגית התקשוב לבין אלה של ילדיהם וכן בין עמדות ותפיסות המורים

ידי כך ניתן להסיק מסקנות אודות העמדות והתפיסות הרצויות - על. לבין אלה של תלמידיהם

).הצעירים(ן אלה המצויות בקרב התלמידים לבי) המבוגרים(בקרב ההורים או המורים

70% -למעלה מ, הספר-מכיוון שמוקד מחקר זה הוא המפגש עם טכנולוגית התקשוב בבית

מאידך קיימות גם מגבלות לוגיסטיות באיסוף המידע . מהנחקרים הם תלמידים ואנשי חינוך

כמו . פרטיים8גם לעומת ספר תיכון עיוני ממלכתי אחד בעיר שממנו נלקח המד-קיים בית: למשל(

).יסודיים מאשר מוסלמים- ספר על-יש יותר אנשי חינוך נוצרים בבתי, כן

5יסודית בנצרת ועוד - ממערכת החינוך העל65%ספר עיוניים והם מהווים - במדגם נכללו רק בתי

שלא נכללו ברפורמה של חטיבות הביניים ומשרד החינוך המשיך 1ספר בבעלות הכנסייה-בתי

. ' ח-ו' ירם כיסודיים למרות שבהם לומדים תלמידי זלהגד

מאחר והם " מוכרים לא רשמיים"י משרד החינוך כ "ספר פרטיים שמוגדרים ע-ספר בבעלות הכנסייה הנם בתי- בתי 1

חובה עד כיתה -הספר האלה הלימודים מתחילים מכיתות של טרום- במרבית בתי. וני משרד החינוךעומדים בקרטרי-הספר האלה רשום כשני בתי-במשרד החינוך כל אחד מבתי. ת/מנהלת אחד/ב באותו מתחם ולרוב בהנהלת מנהל"י

.בנוסף לגנים כיחידה נפרדת, )ב"י- 'ט(ותיכון ) 'ח-'א(יסודי : ספר

38

אוכלוסיית המחקר

: נחקרים והוא מורכב משלוש קבוצות המייצגות את אוכלוסיית המחקר1096המדגם כולל

.יסודית בנצרת- תלמידים במערכת החינוך העל660 )א

.יסודית בנצרת- אנשי חינוך במערכת החינוך העל224 )ב

.יסודית בנצרת-ערכת החינוך העל הורים לתלמידים במ212 )ג

יש לציין שאין . ניתן לחלק את הנבדקים לשני חלקים עיקריים כפונקציה של גישה מחקרית

הכמותי והאיכותי בקרב התלמידים או המורים או : חפיפה בין קבוצות הנחקרים בשני המדגמים

:להלן פירוט אודות כל אחד מהחלקים האלה. ההורים

:המחקר הכמותי

: נחקרים1046מחקר הכמותי נבדקו ב

תושבי העיר נצרת85%

). תלמידים לומדים והורים לתלמידים במערכת החינוך בנצרת,מורים מלמדים( מחוץ לנצרת 15%

גברים43% - נשים ו57%

.ספר ממלכתיים- קשורים לבתי47% -ספר עדתיים ו- מהנחקרים קשורים לבתי53%

65 עד 12טווח הגילאים נע בין

התפלגות זו מייצגת במידה רבה את התפלגות ; נוצרים40% - מכלל הנחקרים מוסלמים ו60%

.התושבים הדתית בעיר

:להלן פירוט אודות קבוצות המדגם

.ספר על יסודיים בנצרת- תלמידים בבתי645 .1

.ספר על יסודיים בנצרת- אנשי חינוך בבתי203 .2

. בנצרתספר על יסודיים- הורים לתלמידים הלומדים בבתי198 .3

:מידע כללי על קבוצות המחקר הכמותי

: אנשי חינוך תושבי נצרת והשאר מחוץ 70%, ספר על יסודיים בנצרת-קבוצה זו כוללת מנהלים ומורים בבתי

. מורים למקצועות מדעיים36% - מורים למקצועות הומניסטים ו64%מהם . לעיר

. עובדים בשתי החטיבות8% - ליונה ו עובדים בחטיבה הע42%, עובדים בחטיבת ביניים50%

. ספר פרטיים- עובדים בבתי48% - ספר ממלכתיים ו- עובדים בבתי52%

. שנים13וממוצע שנות הוותק הוא , 65 עד 23טווח הגילאים של קבוצה זו נע בין

. מורים מוסמכים10% - מורים בכירים ו10%, בעלי תואר שני15%, בעלי תואר ראשון65%

.תעודת הוראה בעלי 90%

. נוצרים58% - מוסלמים ו42%. גברים42% - מהנחקרים בקבוצה זו הם נשים ו58%

39

מהמורים 31% - מכלל המורים בנצרת ו13%אחוז המשתתפים בקבוצה זו במדגם הכמותי מהווה

מורים 660מתוכם , מורים1515מערכת החינוך בנצרת כוללת (יסודיים בעיר -הספר העל- בבתי

.מדגם זה מייצג במידה רבה את חתך אנשי החינוך בעיר, לפי הנתונים). יסודיים- עלספר- בבתי

: תלמידים 88%, יסודיים בנצרת-ספר על- אשר לומדים בבתי17 עד 12קבוצה זו כוללת תלמידים בגילאי

.תושבי נצרת והשאר בעיקר מיישובים בסביבת נצרת

ספר פרטיים - לומדים בבתי55%, א" בכיתה י לומדים41% - ו' מהתלמידים לומדים בכיתה ח59%

.א לומדים במגמות מדעיות" מתלמידי י69%. ספר ממלכתיים- לומדים בבתי45% -ו

. נוצרים36% - מוסלמים ו64%. בנים43% - מהנחקרים בקבוצה זו הם בנות ו57%

ם הריכוז הגדול של התלמידים הוא של אלה שההורים שלהם עובדי, באשר למקצוע ההורים

פועל מקצועי , )19%(מסחר או קבלנות , )20%(מקצועות חופשיים ושירותים : במקצועות הבאים

. מהילדים הוריהם מובטלים17%). 22%(ופועל ללא התמחות מקצועית ) 22%(

: הורים תושבי נצרת 90%, יסודיים בנצרת- ספר על-קבוצה זו כוללת הורים לתלמידים הלומדים בבתי

.42 והממוצע 63 עד 31טווח הגילאים נע בין . בסביבת העירוהשאר מיישובים

.א" הורים לתלמידים בכיתה י27% -ו' מהם הורים לתלמידים בכיתה ח73%

.ספר ממלכתיים- ילדיהם לומדים בבתי51%ספר פרטיים ו - מההורים ילדיהם לומדים בבתי49%

בעלי הכשרה מקצועית 8%, ונית בעלי השכלה תיכ52%, )ב"יסודי וחט( בעלי השכלה יסודית 30%

. בעלי השכלה אקדמית10% -ו

6%, עובדים במסחר10%. מועסקים בשירותים למיניהם17%, בעלי מקצועות חופשיים4%

, לא עובדים במסגרת כלשהי47% - פועלים ללא התמחות מקצועית ו16%, פועלים מקצועיים

מהנחקרים בקבוצה זו הם 57%. מתוכם הן נשים שלא עובדות מחוץ למשק הבית37%כאשר

. נוצרים33% - מוסלמים ו67%. גברים43% - נשים ו

הכמותיהמדגם

: ספר בנצרת-בתי 14 לל וכהכמותי המדגם

).60%( ממלכתיים ביניים-חטיבות 5מתוך 3 ♦

).50%(בבעלות הכנסייה ) מוכר לא רשמי(ספר פרטיים יסודיים - בתי10 מתוך 5 ♦

פרטיים עיוניים בעיר אשר 8 מתוך 5 -ו )היחיד העיוני הקיים בעיר(וני עיר1: תיכוניים6 ♦

). 63%(בבעלות הכנסייה .יסודיים העיוניים במערכת ומהווה מדגם מייצג-הספר העל-המדגם כולל אפוא יותר ממחצית בתי

40

:חלוקת השאלונים התבצעה לפי ההתפלגות הבאה

:תלמידים

):םממלכתיי(ספר מוכרים רשמיים -בתי .1

- בתי3כ "סה, )בחטיבות ביניים לפי הרפורמה(' תלמידים הלומדים בכיתות ח189 )א

.ספר

).תיכון עיוני עירוני יחיד(א " תלמידים הלומדים בכיתות י99 )ב

):בבעלות הכנסייה(ספר מוכרים לא רשמיים -בתי .2

- בתי5כ "סה, )'ח-'ספר המוגדרים יסודי א-בבתי(' תלמידים הלומדים בכיתות ח187 )א

.רספ

5כ "סה, )ב"י- 'ספר המוגדרים תיכון ט-בבתי(א " תלמידים הלומדים בכיתות י170 )ב

.ספר-בתי . תלמידים645כ "סה :מורים

):ממלכתיים(ספר מוכרים רשמיים -בתי .1

. מורים המלמדים בחטיבות ביניים76 )א

. מורים המלמדים בתיכון29 )ב ):בבעלות הכנסייה(ספר מוכרים לא רשמיים - בתי. 2

).'ח-'ספר המוגדרים יסודי א-בבתי(' ים המלמדים כיתות ח מור38 )א

).ב"י-'ספר המוגדרים תיכון ט- בבתי( מורים המלמדים בתיכון 60 )ב . מורים203כ "סה

:הורים

):ממלכתיים(ספר מוכרים רשמיים - בתי. 1

).בחטיבות ביניים לפי הרפורמה(' הורים לתלמידים הלומדים בכיתות ח83 )א

).תיכון עיוני עירוני יחיד(א "ם הלומדים בכיתות י הורים לתלמידי18 )ב

):בבעלות הכנסייה(ספר מוכרים לא רשמיים -בתי .2

).'ח-'ספר המוגדרים יסודי א-בבתי(' הורים לתלמידים הלומדים בכיתות ח60 )א

).ב"י- 'ספר המוגדרים תיכון ט- בבתי(א " הורים לתלמידים הלומדים בכיתות י37 )ב . הורים198כ "סה

בהתאם הספר-י בתיידי מנהל-ידי רכזי השכבות או על-הכתות של התלמידים הנחקרים נבחרו על

בכל כיתה נבדקו כל התלמידים שהיו נוכחים . ת/לתכנית הלימודים באותו יום ונוכחות המחנך

כל המורים הנמצאים בחדר המורים בהפסקהלבאופן אקראי שאלוני המורים חולקו . באותו יום

שאלוני ההורים חולקו לתלמידים בחטיבת הביניים . ומת לב למקצוע ההוראה של המורהללא תש

הספר או המחנך כאחראים להחזרת השאלונים -יד מנהל בית- הוערכו עלר שא, ובחטיבה העליונה

. ידי הוריהם- לאחר שמולאו על

41

המחקר האיכותי

: נחקרים50במחקר האיכותי נבדקו

.חד תושב עכו תושבי העיר נצרת ונבדק א49

. הורים28% - תלמידים ו30%, אנשי חינוך42%

.53 עד 14טווח הגילאים נע בין . גברים56% - נשים ו44%

. מוסלמים44% - נוצרים ו56%

:להלן פירוט אודות קבוצות המדגם

.יסודית בנצרת- אנשי חינוך במערכת החינוך העל21 .2

.ספר על יסודיים בנצרת- תלמידים בבתי15 .3

.ספר על יסודיים בנצרת- הורים לתלמידים הלומדים בבתי14 .4

:מידע כללי על קבוצות המחקר האיכותי

:אנשי חינוך : מנהלים

מנהלי חטיבות ביניים 4, המפקח הארצי על המחשוב במגזר הערבי: נחקרים11קבוצה זו כוללת

3 -אחד ממלכתי עירוני ו (ספר תיכוניים בנצרת- מנהלים בבתי4, ) ממלכתיים ואחד פרטי3(בנצרת

. מנהל המרכז הטכנולוגי ומנהל מחלקת התכנון הפדגוגי בעיריה, )פרטיים

מתוכם שתי נשים מנהלות של חטיבות , מנהלים מוסלמים4 - מנהלים נוצרים ו7בקבוצה זו נבדקו

.65 עד 33טווח הגילאים נע בין . ביניים

: מורים

- עובדים בבתי5, ספר על יסודיים בנצרת- מורים בבתי5 - ו מורות5: נחקרים10קבוצה זו כוללת

. נוצרים5 - מוסלמים ו5. ספר פרטיים- עובדים בבתי5 -ספר ממלכתיים ו . מורות למדעים והשאר מורים למדעי הרוח2, מורות למחשבים2

.49 עד 25טווח הגילאים נע בין

: תלמידים

תלמידים לומדים 8. תלמידי תיכון9 - ביניים ו תלמידי חטיבת6: נחקרים15קבוצה זו כוללת

מתלמידי התיכון לומדים במגמות 7, ספר ממלכתיים- לומדים בבתי7 -ספר פרטיים ו- בבתי

. מדעיות

. מוסלמים7 - נוצרים ו8מתוכם , בנות7 - בנים ו8בקבוצה זו השתתפו

42

: הורים יסודיים בנצרת בטווח גילאים -ספר על- כולם הורים לתלמידים בבתי: נחקרים14קבוצה זו כוללת

בעלי השכלה 7 - בעלי השכלה תיכונית ו4, )'סיימו כיתה ח( בעלי השכלה יסודית 3. 36-53שנע בין

.אקדמית

. מוסלמים6 - נוצרים ו8מתוכם , גברים7 - נשים ו8בקבוצה זו השתתפו

4ועוד , חוץ למשק הבית אמהות אשר למדו באוניברסיטה ועובדות מ4קבוצת הנשים כוללת

. הספר ומטפלות במשק הבית-אמהות אשר למדו רק בבית

בעלי 2אחד בעל השכלה תיכונית ועוד , משכילים בעלי מקצועות חופשיים3קבוצת הגברים כוללת

. השכלה יסודית אשר עובדים כשכירים

המדגם האיכותי

: ראיונות ותצפיותהתבצע באמצעותהמחקר האיכותי

: ספר- בתי6 - ת נערכו בהתצפיו ספר -בתי 2 -ו, תיכון עירוני ,ספר פרטי יסודי אחד-בית, ים חטיבות ביניים ממלכתי2

.)יסודי ותיכון(פרטיים מקיפים

: ראיונות לפי ההתפלגות הבאה50נערכו .המפקח על המחשוב במגזר הערבי

.מנהל מחלקת התכנון הפדגוגי בעיריה

.מנהל המרכז הטכנולוגי בנצרת

. מנהלים6 - מנהלות ו2: ספר על יסודיים בנצרת- מנהלי בתי8 . מורים5 - מורות ו5: יסודיים בנצרת- מורים בבתי על10 . תלמידי תיכון9 -ו' תלמידי ט6: ספר על יסודיים בנצרת- תלמידים בבתי15ספר על יסודיים בנצרת בעלי השכלה ורקע - הורים לתלמידים הלומדים בבתי14

.ומי מגווןסוציואקונ

, Judgmental Sampling -בחירת המדגם האיכותי נעשתה בשיטה של דגימת שיקול דעת

מדגם זה אינו אקראי ושיקולי הדעת הופעלו כדי ליצור ייצוגיות ). 1978, מילר ורובין, קראוס(

כך למשל במדגם זה נכללו יותר מנהלים נוצרים מאשר . מרבית של האוכלוסייה הנחקרת

. בגלל הייצוג הרב יותר של מנהלים נוצרים במערכת החינוךמוסלמים

43

גישות המחקר

ששורשיה עמוקים מן השאלות הפשוטות הנוגעות לדרכי , גישה מחקרית הינה תפיסה כוללת

הכוונה היא לגישה עקרונית המייצגת מערכת , כשאנו מדברים על שיטת מחקר מסוימת. המחקר

הנחות אלה כוללות הרבה . לוסופיות ואידיאולוגיות באופייןשל הנחות שיש ביניהן קשר והן פי

שתי פרדיגמות ). 1995יהושוע -צבר בן(ניתוח והצגה של נתונים , יותר מאשר טכניקות לאיסוף

פי המודל של מדעי -הפרדיגמה המדעית על: שולטות במחקר האמפירי בתחום מדעי ההתנהגות

והפרדיגמה ההומניסטית , יריות כמותיותהטבע ואשר מבוססת בעיקרה על שיטות מחקר אמפ

). 1993בירנבוים (נטורליסטיות או פנומנולוגיות , המבוססת בעיקרה על שיטות מחקר איכותיות

בתנאי שהמדע מוגדר , שתיהן גישות מדעיות. לכל אחת משתי השיטות יש יתרונות ויש חולשות

כיצד הן , מציאויות חברתיותכדרך ספציפית וסיסטמתית של גילוי והבנת הדרך בה מתעוררות

במחקר הנוכחי נעשה ). Kay 1992: אצל, Berg 1989(פועלות ומשפיעות על יחידים וארגונים

במטרה לחזק את התוקף של המחקר , האיכותית והכמותית: שילוב של שתי גישות המחקר

:ולהעשיר את התחום שבו הוא עוסק

בחון תהליכים למטרת המחקר היא גישה זו פיל). 1995אריאלי ( פרשנית-הגישה האיכותית )א

באמצעות גישה זו ננסה . והתפתחויות לאור חדירת טכנולוגית התקשוב למערכת החינוך הנחקרת

ללמוד על פעולות , הספר הנחקרים-החברתית והתרבותית של בתי, את המציאות הארגוניתלבחון

להבין , הנרקמים בתוך המערכתלהבין את היחסים, הגומלין בין הפועלים בסביבה החינוכית

התהליכים . תרבותיות- ולתת פירוש למשמעויות חברתיותתופעות על מהותן ומשמעותן

באמצעות חשיפת , שאמורה, וההתפתחויות יבחנו תוך כדי חדירה למציאות הסובייקטיבית

לתרום להבנת תהליכים, תפיסותיהם ועמדותיהם של רבדים שונים במערכת ביחס לנשוא הנחקר

, ראיונות ממוקדים עם אנשי חינוךתלולשיטה זו כ. פנימיים ותופעות חברתיות ותרבותיות

הראיונות והתצפיות מאפשרים . תצפיות במוסדות חינוך בנצרתהיא מלווה בו, תלמידים והורים

ידי תיאור -על, והענקת משמעויות לתפישת התהליך, חדירה למציאות הסובייקטיבית של הפרט

).1995צבר בן יהושוע (ות משמעותיים בעיצובו שלבים ואפיזוד

לתאר את הממדים הכמותיים של כניסת מטרת המחקר היא , לפי גישה זו- הגישה הכמותית) ב

לבדוק כיצד מתייחסים חתכים שונים , טכנולוגית התקשוב למערכת החינוך ולחברה הנחקרת

י רקע שונים לבין משתנים ללמוד על קשרים בין משתנ, בחברה הנחקרת לטכנולוגית המידע

לספק הסברים ולנבא התנהגות עתידית על סמך חקר ההתנהגות הנצפית , הקשורים במחשב

). 1993בירנבוים (זוהי דרך המבוססת בעיקרה על שיטות מחקר אמפיריות כמותיות . בהווה

ין מנת להב- במערך מחקר מתאמי כדי לבחון את התופעות כפי שהן ועלנושתמשה הנוכחי מחקרב

, סקר עמדות כלפי המחשבתללושיטה זו כ. את היחסים הפונקציונליים שבין שונויות קיימות

בחינת המאפיינים הכמותיים של כניסת . ומשתני רקע נוספים, ניסיון וידע במחשב, חשיפה

טכנולוגית התקשוב למוסדות החינוך בנצרת תתרום לדיון בתהליכים החברתיים והתרבותיים

ת החינוך ובחברה הנחקרת בעקבות המפגש שלה עם טכנולוגית המידע שהנה המתפתחים במערכ

.אחד המרכיבים הבולטים בתהליך המודרניזציה

44

כלי המחקר

:המחקר הכמותי

השאלון . חלקים5 - טכניקת איסוף הנתונים הכמותיים במחקר זה התבססה על שאלון שמורכב מ

שמידט ולוין -דוניצה ( מחשב ומשתנים נוספיםנבנה על בסיס שאלונים קיימים שבדקו עמדות כלפי

1997 ,Williams&Collis 1987(, והותאם ספציפית לאוכלוסיית המחקר הזה)1' נספחים מס ,

:חמשת חלקי השאלון כוללים). 3,2

:שאלון רקע שכולל את המשתנים הבאים -חלק א

רק לתלמידי (מגמה , כיתה, הספר-תסוג בי, דת, גיל, מין, מקום מגורים, הספר- שם בית: תלמידים

.השכלת האם, מקצוע האם, השכלת האב, מקצוע האב, )תיכון

, דרגה ותואר, שכבת גיל, הספר-סוג בית, דת, גיל, מין, מקום מגורים, הספר-שם בית: אנשי חינוך

.תפקיד עיקרי במערכת החינוך, ותק, מקצוע לימוד, תעודת הוראה

, כיתה, הספר- סוג בית, הספר שבו לומד הילד-שם בית, דת, לגי, מין, מקום מגורים: הורים

.בת זוג/מקצוע בן, בת זוג/השכלת בן, מקצוע, השכלה

:שימוש וחשיפה למחשב -חלק ב

לימוד , הספר- הספר ומחוץ לבית-שימוש ומטרות השימוש במחשב בבית: תלמידים ואנשי חינוך

.מחשב בבית וחיבור לאינטרנט, )למוריםרק (הכשרה נוספת בתחום המחשבים , קורסים במחשב

הכשרה בתחום , כיצד למד להשתמש במחשב, מקום ומטרות השימוש, שימוש במחשב: הורים

.מחשב בבית וחיבור לאינטרנט, המחשבים

:ניסיון במחשב -חלק ג

יישומים נפוצים וקטגוריה נוספת פתוחה 7הניסיון במחשב נמדד באמצעות שאלון שכלל

בחירת היישומים נעשתה על פי הספרות המקצועית . אחרים שלא מופיעים בשאלוןליישומים

עמדות וידע , בטחון, שבדק שימוש, )1997(שמידט ולוין - ובמיוחד על פי המחקר של דוניצה

.במחשב

לצורך בדיקת הניסיון במחשב נבנה סולם של ערכים אינטרוולים שמשקפים מידת שימוש ממוצעת

) שעות או יותר14( מסמל שימוש רב במשך שבוע 1כאשר הערך , במשך שבועביישומים השונים

בחישוב הסטטיסטי הפכנו את הערכים המופיעים בשאלון כך שמספר . מסמל אי שימוש6והערך

בכדי לבדוק האם ששת האינדיקטורים של כמות . לא משתמש = 1שימוש רב ביותר ומספר = 6

תוצאות . הורץ ניתוח גורמים, ים של פקטור אחד או יותרהשימוש במחשב הם בעצם אינדיקטור

)1(' ניתוח הגורמים מופיעות בלוח מס

45

אחרי ) loading( טעינויות – לשאלון הניסיון במחשב Pafתוצאות ניתוח גורמים ): 1(' לוח מס

) קרונבך α - עקיבות פנימית (וערכי מהימנות , Oblimin- Communalities רוטציה

ות מוסברת בשאלה שונ% ניסיון במחשב ושם פריט' מס(communalities)

.49 .70 תרגול חומרי לימוד) 2 .48 .69 אינטרנט) 4 .48 .69 דואר אלקטרוני) 6 .41 .64 מעבד תמלילים) 1 .37 .61 גיליון אלקטרוני) 3 .25 .50 משחקי מחשב) 5

7 (Power Point 35. 12.

.79 מהימנות הפקטור

טעינות , כל הפריטים טעונים באופן סביר על הגורם. משונות השאלון37.1הפקטור משחזר

).Stevens 1996(. 35מינימלית

:עמדות וסטריאוטיפ כלפי המחשב -חלק ד

& Collis(העמדות כלפי המחשב נמדדו באמצעות שאלון שנבנה על בסיס שאלונים קיימים

Williams 1987 ,הנחקרים התבקשו לציין את . פריטים28כלל ו) 1997ין שמידט ולו-דוניצה

חלק ). מסכים מאד (5 - ל) בכלל לא מסכים (1דעותיהם על סקלת תשובות בסולם ליקרט שנעה בין

, 5 עד 1ערכי המדדים נעו בין . מההיגדים נוסחו באופן שלילי ועברו היפוך בעת ניתוח הנתונים

.כלפי המחשבכאשר ציון גבוה משקף עמדה יותר חיובית

):מרכיבית-תלת( אל העמדה כמורכבת משלושה מרכיבים מתייחסהמחקר הנוכחי

Affective המרכיב הרגשי .1

Behavioral המרכיב ההתנהגותי .2

Cognitive המרכיב הקוגניטיבי .3

זוהי ההתייחסות המקובלת ביותר היום בקרב מרבית העוסקים בבדיקת העמדות והידועה בגישת

גישה זו מאשפרת לנו לבדוק את הקונסנזוס וגם את הדיסוננס בין המרכיבים השונים . A B C -ה

לפי ניתוח הגורמים על ).1998עבדו (וכתוצאה מכך את מידת השפעתה של העמדה על בעל העמדה

מצאנו שכל פריטי השאלון מהווים גורם אחד שקראנו לו עמדות , )2' לוח מס(תשובות הנחקרים

ות הדבר שהיחס של האוכלוסייה הנחקרת אל המחשב הוא כוללני ומרכיבי משמע. כלפי המחשב

עוד מצאנו שכל . ל לא באים לידי ביטוי באופן נפרד ביחסם של הנחקרים למחשב"העמדה הנ

פריטי השאלון שבודקים את הסטריאוטיפ כלפי המחשב בהקשר של מין המשתמש מהווים גורם

אשר חקרו ) Collis & Williams, 1987( אצל חוקרים אחרים דבר דומה מצאנו, ) 3' לוח מס(אחד

. את הנושא בחברות אחרות

46

Exploratory Factorהורץ ניתוח גורמים מגשש , בכדי לבחון את מימדיות שאלון העמדות

Analysis ,תוכניים –פי שיקולים תיאורטיים - על. ונבחנה מטריצת קורילציות של כל השאלות

הוחלט על , ותוספת להסבר השונותscree -גרף ה , eigenvalue>1.0: ושיקולים סטטיסטיים

).2('תוצאות ניתוח הגורמים בלוח מס. פתרון הכולל גורם אחד

אחרי רוטציה ) loading( טעינויות – לשאלון העמדות Pafתוצאות ניתוח גורמים ): 2(' לוח מס

Oblimin- Communalities ,עקיבות פנימית (הימנות מתאם בין הגורמים וערכי מ- α קרונבך (

שונות מוסברת בשאלה % עמדות ושם פריט' מס(communalities)

.47 .69 אני מרגיש נוח לעבוד עם מחשב: 30

.38 .62 המחשב הוא אמצעי יעיל ללמידה: 20

.37 .61 שימוש במחשב מקנה ידע רב: 32

.35 .59 דברים חדשיםבאמצעות עבודה במחשב ניתן לגלות: 26

.34 .59 שימוש במחמש במקצועות הלימוד השונים הופך הלימוד לכיף: 15

.34 .59 נראה לי כי הייתי נהנה לעבוד עם מחשב: 7

.33 .57 אני חושב שהמחשב יכול להיות מעניין: 1

.32 .56 המחשב זה אחד התחומים החזקים שלי: 33

.31 .56 המחשב לא מעניין אותי: 10

.30 .55 הייתי רוצה להגביר את הידע שלי בשימוש במחשב: 6

.30 .55 המחשב הוא כמו חבר טוב: 3

.28 .53 חשוב ללמוד על כל השימושים האפשריים של המחשב: 27

.27 .52 המחשב הוא כמו מורה פרטי: 8

.27 .52 המחשב משעמם אותי: 11

.26 .51 אני לומד מהר יותר כשאני משתמש במחשב: 5

.26 .51 החיים יותר טובים ללא מחשבים: 2

.25 .50 אני מרגיש לא נוח כשנושא השיחה ניסוב סביב מחשבים: 25

.25 .50 עבודה עם מחשב מגבירה את בטחוני העצמי: 13

.22 .47 חשוב שיהיה מחשב בכל בית: 29

.22 .47 20-המחשב הוא אחת ההמצאות החשובות של המאה ה: 31

.21 .46 המחשב הוא כלי חינוכי: 14

.20 .45 כל אדם צריך לדעת להשתמש במחשב: 16

.19 .43 קל לי להשתמש במחשב: 4

.15 .38 אני מעדיף לבלות פנאי עם תוכנה מעניינת במחשב מאשר לצאת עם חברים: 21

.14 .38 אני חושש להשתמש במחשב: 17

.13 .36 והמקצועותניתן להשתמש במחשב כמעט בכל העיסוקים: 12

47

.12 .35 אני מעדיף משחקי מחשב על פני משחקים אחרים: 9

.10 .32 אפשר להסתדר בחיים גם בלי לדעת להשתמש במחשב: 22

.90 מהימנות הפקטור

טעינות , כל הפריטים טעונים באופן סביר על הגורם. משונות השאלון26.2הפקטור משחזר

.ציון של הגורם כממוצע הפריטים שלונבנה ). Stevens 1996(. 32מינימלית

סטריאוטיפ כלפי המחשב בהקשר של מין המשתמש

הדעות הקדומות של הנחקרים כלפי המחשב בהקשר של מין המשתמש נמדדו באמצעות שאלון

5כלל ו) 1997שמידט ולוין -דוניצה, Collis & Williams 1987(שנבנה על בסיס שאלונים קיימים

1תבקשו לציין את דעותיהם על סקלת תשובות בסולם ליקרט שנעה בין הנחקרים ה .פריטים

היגד אחד נוסח באופן שלילי ועבר היפוך בעת ניתוח ). מסכים מאד (5 - ל) בכלל לא מסכים(

כאשר ציון גבוה משקף תפיסה סטריאוטיפית פחות חזקה , 5 עד 1ערכי המדדים נעו בין . הנתונים

הורץ ניתוח גורמים ונמצא , לבחון את מימדיות השאלוןבכדי . כלפי יכולת הבנות במחשב

).3(' תוצאות ניתוח הגורמים מופיעים בלוח מס. שהשאלון הוא חד ממדי

לשאלון הסטריאוטיפ כלפי המחשב בהקשר של מין Pafתוצאות ניתוח גורמים ): 3(' לוח מס

וערכי מהימנות , Oblimin- Communalities אחרי רוטציה ) loading( טעינויות –המשתמש

) קרונבך α - עקיבות פנימית (

שונות מוסברת בשאלה % סטריאוטיפ ושם פריט' מס(communalities)

.62 .79 הבנות טובות במחשבים בדיוק כמו הבנים) 23

.53 .73 הכשרון של השימוש במחשבים שווה אצל בנים ובנות) 28

.38 .62 ללמוד מחשביםחשוב לבנות , בדומה לבנים) 19

לבנות ולבנים יש אותה יכולת כאשר הם לומדים ) 18 להשתמש במחשב

55. 31.

אני חושב שיותר חשוב לבנים על מחשבים מאשר בנות) 2440. 16.

.75 מהימנות הפקטור

טעינות , כל הפריטים טעונים באופן סביר על הגורם. משונות השאלון39.9הפקטור משחזר

).Stevens 1996(. 40מינימלית

48

:הידע המצוי והצורך להשלמת הידע ביישומי מחשב-חלק ה

חובר שאלון של יישומי מחשב ובו , בכדי לבחון את הידע המצוי והצורך להשלמת הידע במחשב

הוצג סולם ליקרט של ערכים אינטרוולים שמשקפים את מידת הידע המצוי והידע הרצוי ביישומי

5 מסמל ידע בינוני והערך 3הערך , )לא יודע( מסמל ידע נמוך מאד 1 כאשר הערך, המחשב השונים

המצוי והרצוי הוגדר כצורך להשלמת הידע , הפער בין שתי רמות הידע. מסמל ידע רב מאד

. פריטים של יישומי מחשב פוטנציאלים שמשקפים את הידע במחשב11השאלון כלל . במחשב

-המקצועית ובמיוחד על פי המחקר של דוניצהבחירת פריטי השאלון נעשתה על פי הספרות

. עמדות וידע במחשב, בטחון, שבדק שימוש) 1997(שמידט ולוין

אזי , מכיוון שהנחקרים התבקשו להעריך את מידת הידע שלהם ביישומי המחשב באופן אישי

נמצאו מתאמים גבוהים בין פריטי , יחד עם זאת. מדובר בתפיסת ידע אישית וסובייקטיבית

בכדי לראות את המבנה של . דבר שמעיד על איזשהו פקטור שמסתתר מאחוריהם, שאלוןה

ההערכה האישית ולבדוק האם האינדיקטורים של הידע ביישומי המחשב הם בעצם אינדיקטורים

בהקשר זה חשוב לציין שמחקרים קודמים שבדקו . הורץ ניתוח גורמים, של פקטור אחד או יותר

& Ronald 1982 ,Geissler & Horridge 1993 ,Levine(ישומי מחשב ידע מצוי וידע רצוי בי

Dinitsa-Schmidt 1997 (לא בדקו זאת .

מראה על הימצאותם של שתי ) בהתאם לטכניקת ניתוח לפי גורמים(ניתוח התשובות של הנחקרים

ידי הערכה סובייקטיבית אודות רמת הידע של -קבוצות של יישומי מחשב המאופיינות על

, מעבד תמלילים(יישומים נפוצים ) 1: נחקרים באלמנטים המרכיבים כל אחת מהקבוצות האלהה

שפות , דואר אלקטרוני, מאגרי מידע באינטרנט, תוכנות לימודיות, Power Point, גיליון אלקטרוני

בסיס נתונים (יישומים לצרכים מקצועיים ) 2 -שקראנו להם יישומים לכלל המשתמשים ו) תכנות

לצורכי מחקר זה ובגלל . שקראנו להם יישומים למשתמשים ייחודיים) כנות סטטיסטיותותו

חושבו הציונים , המתאמים הגבוהים שנמצאו בין שני הפקטורים המייצגים את קבוצות היישומים

והן של הצורך להשלמת הידע במחשב כממוצע הציונים של ) המצוי והרצוי(הכלליים הן של הידע

שר ציון גבוה בידע מצוי משקף הערכת ידע גבוהה יותר ביישומי מחשב וציון כא, שתי הקבוצות

תוצאות ניתוח הגורמים מופיעות . גבוה בצורך להשלמת הידע משקף צורך רב יותר בהקשר זה

) .5) (4( ' בלוחות מס

49

)loading( טעינויות – לשאלון הידע המצוי במחשב Pafתוצאות ניתוח גורמים ): 4(' לוח מס

) קרונבך α - עקיבות פנימית (וערכי מהימנות , oblimin- communalities אחרי רוטציה

יישומים - מצוי ושם פריט' מס לכלל המשתמשים

יישומים - מצוילמשתמשים

ייחודיים שונות מוסברת בשאלה %

(communalities) .55 -.04 .76 תוכנות לימודיות) 7

.48 -.08 .73 מעבד תמלילים) 2

.52 -.01 .72 מאגרי מידע באינטרנט) 9

4 (Power Point 69. 01. 48.

.44 .01 .66 דואר אלקטרוני) 10

.37 -.09 .65 משחקים) 8

.45 .15 .58 גיליון אלקטרוני) 3

.46 .18 .56 שפות תכנות) 11

.33 .14 .48 אנטומיה ופיזיולוגיה) 1

.74 .86 -.00 מסד נתונים) 5

.51 .67 .05 תוכנות סטטיסטיות) 6

מתאם בין הגורמים

- יישומים לכלל המשתמשים -מצוי

- .53 יישומים למשתמשים ייחודיים -מצוי

מהימנות הגורמים

88.

76.

.). 48( טעינות מנימלית –כל הפריטים טעונים באופן סביר על הגורם , 0.30 ≥הודגשו טעינויות של *

.) 53( קשורים ביניהם במתאם חיובי גבוה והם משונות השאלון48.5%ם משחזרים שני הפקטורי

חישבנו את , חיברנו את שני הפקטורים, ומכיוון שאנחנו מעונינים בציון אחד של ידע במחשב

המהימנות של הפקטור שנבנה . הממוצע שלהם והתייחסנו אליו כאל הציון בידע המצוי במחשב

) .α.=77(היא

50

) loading( טעינויות – לשאלון הידע הרצוי במחשב Pafתוצאות ניתוח גורמים ): 5(' לוח מס

) קרונבך α-עקיבות פנימית (וערכי מהימנות , oblimin- communalitiesאחרי רוטציה

ושם פריט' מסיישומים -רצוי

לכלל שים המשתמ

יישומים -רצוילמשתמשים

ייחודיים שונות מוסברת בשאלה %

(communalities) .51 -.14 .78 מעבד תמלילים) 2

.53 -.05 .75 תוכנות לימודיות) 7

.41 -.13 .70 משחקים) 8

4 (Power Point 64. 12. 51.

.53 .14 .64 מאגרי מידע באינטרנט) 9

.49 .16 .60 דואר אלקטרוני) 10

.48 .23 .54 גיליון אלקטרוני) 3

.48 .24 .53 נותשפות תכ) 11

.29 .05 .51 אנטומיה ופיזיולוגיה) 1

.72 .82 .05 מסד נתונים) 5

.55 .70 .06 תוכנות סטטיסטיות) 6

מתאם בין הגורמים

: צורך להשלמת הידע במחשב

יישומים לכלל המשתמשים-

: צורך להשלמת הידע במחשב

יישומים למשתמשים ייחודיים 54. -

הגורמיםמהימנות

88.

79.

.).51( טעינות מנימלית –כל הפריטים טעונים באופן סביר על הגורם , 0.30 ≥הודגשו טעינויות של *

.) 54( קשורים ביניהם במתאם חיובי גבוה והם משונות השאלון49.8%שני הפקטורים משחזרים

חישבנו , טוריםחיברנו את שני הפק, ומכיוון שאנחנו מעונינים בציון אחד של הידע הרצוי במחשב

המהימנות של הפקטור . את הממוצע שלהם והתייחסנו אליו כאל הציון של הידע הרצוי במחשב

) .α.=68(שנבנה היא

51

:המחקר האיכותי

טכניקת איסוף הנתונים במחקר האיכותי התבססה על ראיונות מובנים ותצפיות ממוקדות

הקהילה הערבית להתפתחויות במטרה לקבל תמונה כוללת ומקיפה ביותר על התייחסות

לבין בין טכנולוגית המידעהאינטראקציה הדבר תורם לנו ללמוד לעומק על. בטכנולוגית המידע

לבחון תהליכים חברתיים תרבותיים המתרחשים , ובינה לבין החברה הערביתהמעשה החינוכי

נים חברתיים ל והשלכותיה על משת"במערכת החינוך ובחברה הערבית בעקבות האינטראקציה הנ

.ולהבין כיצד הדבר משתקף בתפיסותיהם של הנחקרים, תרבותיים שונים

: הראיונות

הורים ותלמידים במטרה להבין כיצד נתפס הנושא הנחקר , אנשי חינוךערכו עם נראיונות מובנים

הראיון מתקיים . המבנה והסדר נקבעים מראש, ניסוח השאלות, בראיון המובנה.בהיבטיו השונים

חופש התגובה של . המפרט את הנושאים הקשורים למטרת המחקר, פי תדריך כתוב- בדרך כלל על

יתרונותיו של ראיון מעין . המרואיין רחב והחוקר יכול להגיב על נקודות חדשות שהמרואיין מעלה

. הזמן מנוצל היטב וקיימת התייחסות לנקודות חשובות, שמתקבלות תגובות אישיות, זה בכך

צבר ( שיטתי יותר מהראיון הפתוח וקל יותר להשוות את דבריהם של מרואיינים שונים ראיון כזה

במחקר הנוכחי הראיונות של כל הקבוצות בדקו את אותם נושאים אבל ). 1995יהושוע -בו

כל ראיון נערך לאחר ). 6, 5, 4' נספחים מס(השאלות נוסחו באופן שיתאים לכל קבוצה בנפרד

. ין ובמהלכו ניתן למרואיינים חופש תגובה והתבטאות רחביםשהובהרה מטרתו למרואי

בני , הימצאות מחשב בבית וחיבור לאינטרנט, הראיונות התייחסו למשתני רקע של המרואיין

דעת הנחקר על שילוב המחשב בחינוך , )תדירות וצרכים(המשפחה המשתמשים במחשב

הספר הערביים -מוכנות בתי, ידהוהתייחסותו להשפעותיו על התלמידים ועל ההוראה והלמ

כלים , לומדות, פרישה, הספר- כיצד עובדים המחשבים בבית, לשילוב המחשב במעשה החינוכי

השפעת , השפעה על שיטות ההוראה ותכנית הלימודים, מורים משלבים, אינטרנט ועוד, פתוחים

, ן המוריםהספר ועל יחסי הגומלין בינם לבי-הידע של התלמידים במחשב על מעמדם בבית

דעותיו על , תפיסות הנחקר לגבי ההשפעה של המחשבים על דפוסי התנהגותם של בני הנוער

השפעת השימוש במחשב על שפת האם והשפות , האינטרנט והיחס שלו לפתיחות של האינטרנט

הערכות , השקפות דתיות ויחסם להתפתחות בטכנולוגית המידע, השפעה על מעמד האישה, הזרות

.י ההשפעות החברתיות והתרבותיות של טכנולוגית המחשב על התרבות המסורתיתאישיות לגב

52

:התצפיות

-החברתיים והתרבותיים של בתי, החינוכיים, כדי לאפשר התרשמות מרוב המרכיבים הארגוניים

מעבדות בשיעורים משולבי מחשב וב ממוקדותערכו תצפיותנ, הספר ושל האוכלוסייה הנחקרת

ובתפקוד , בינם לבין המורים, תמקדו ביחסים בין התלמידים לבין עצמםה התצפיות. יםמחשב

. ערכו תצפיות גם בכיתות רגילות ובהפסקותנלצורך השוואה . המורים והתלמידים בחדר המחשב

מהלך המחקר

לצורך . בשלב ראשון בחנו את ההיקף והממדים של הטמעת המחשבים במערכת החינוך הנחקרת

על כלליםנתונים. מהם המאפיינים הכמותיים המקובלים בתהליכי התקשובזה היה חשוב לדעת

רקע סוציואקונומי , מגמות, ומורות מורים, תלמידים' מס, הספר-סוג בית (הספר הנחקרים-בתי

, פרישה, עמדות' מס, שנת המחשוב(ונתונים על המחשוב ) בעלי תפקידים ועוד, של התלמידים

הספר ומרכזי -נאספו ישירות ממנהלי בתי, )ינטרנט ועודחיבור לא, שילוב המחשב בהוראה

נתונים כללים על מחשוב מערכת החינוך הערבית התקבלו מהמפקח ). 7' ראה נספח מס(המחשוב

.הארצי על המחשוב במגזר הערבי

המנהלים. 2001/02 השאלונים חולקו לאוכלוסיית המחקר בשליש השני של שנת הלימודים

ובנוכחות מבצעת ותשיבו עליהם בהפסקההמורים , אלונים בזמנם החופשישיבו על השהוההורים

יותר של רבמספר ידי - שהשאלונים ימולאו עללהבטיח להימנע מאי הבנות ומנת - עלהמחקר

מנת להבטיח עבודה - שיבו על השאלונים בכיתה בנוכחות מבצעת המחקר עלההתלמידים . מורים

.נות לגבי מילוי השאלון ומטרתוהב-בהירות או אי- יחידנית ולהימנע מאי

הניתוחים הסטטיסטיים . פי שיטות המחקר הכמותיים-הנתונים הכמותיים עובדו ונותחו על

, )2001/02 ( שנת הלימודיםלאורך כלערכו נהתצפיות והראיונות . Spss -נותחו בתוכנת ה

הראיונות עובד לתוך החומר האמפירי של . פי שיטות המחקר האיכותי- הנתונים עובדו ונותחו עלו

קטיגוריות של -יחידות התוכן מוינו לקטיגוריות ותת. וכל טכסט נותח ליחידות תוכן, טכסטים

נעשתה סקירה , לאחר שהתגבש המבנה הקטגוריאלי. נושאים משותפים ועברו תהליך של כימות

:הקטיגוריות העיקריות שמוינו הם. ניתוח ודיון בעיקר הדברים, של הממצאים

: הספר-יבט החינוכי של כניסת המחשבים לבתיהה) 1

פיתוח החשיבה והעלאת , תפיסת האנשים לגבי תרומת המחשב לשיפור ההוראה והלמידה )א

.המוטיבציה ללמידה

, כישורי מורים, חומרה ותוכנה: הספר לשילוב המחשב במעשה החינוכי-מוכנות בתי )ב

)ועוד, נגישות, תכנית לימודים ושיטות הוראה

חופש , הספר-אקלים חינוכי ויחסי גומלין בין שותפי התפקיד בתוך בית: כיתסביבה חינו )ג

.ביטוי וסדר ומשמעת

53

מתייחס להשלכות החברתיות של כניסת טכנולוגיות הידע החדשות לחברה , ההיבט החברתי) 2

:ולמערכת החינוך הערבית בנצרת

דפוסי התנהגותם של בני הנוער )א

מעמד הילד )ב

מעמד האישה )ג

במשפחהיחסי גומלין )ד

מתייחס להשלכות התרבותיות של כניסת טכנולוגיות הידע החדשות לחברה , ההיבט התרבותי) 3

:ולמערכת החינוך הערבית בנצרת

האינטרנט והשלכותיו על קונספציות תרבותיות ונורמות התנהגות מסורתיות )א

יחסים בין סביבות מתוקשבות והשימוש בשפה )ב

דת ומסורת בעידן התקשוב )ג

54

הניתוח הסטטיסטישיטות .בדיקת מטריצת קורילציות בין משתני המחקר תוך תיקון בונפרוני: מתאם פירסון .א

α - השוואת המובהקות המתקבלת עבור כל מבחן סטטיסטי ל: תיקון בונפרוני k

α היא רמת המובהקות הנדרשת עבור כל מבחן סטטיסטי

K הסטטיסטיים זה מספר המבחנים

):1988(הערכת עוצמת המתאמים לפי הסולם של כהן

o 0 – 0.1 עוצמה זניחה o 0.1 – 0.24 עוצמה נמוכה o 0.24 – 0.38 עוצמה בינונית o 0.38עוצמה חזקה ומעלה

כדי לבדוק האם בכלל קבוצת Omnibus (R²)נריץ בדיקה כללית , בגלל שזה מחקר גישוש.ב

.ת לניבוי העמדותהמשתנים אכן תורמ

.בנוסף לבדיקה הכללית הורצו מבחני מובהקות לכל משתנה בנפרד

לבדיקת שאלות המחקר בשלושה ) לפעמים גם היררכית(ניתוחי רגרסיה ליניארית מרובה . ג

:שלבים בהתאם לסדר המשתנים כפי שמופיעים במודל

.י הרקע הכללייםידי משתנ- בדיקת יכולת הניבוי של משתני הרקע הקשורים במחשב על .1

ידי כל משתני - בדיקת יכולת הניבוי של המשתנים הפסיכולוגיים הקשורים במחשב על .2

.הרקע

. ידי כל משתני המודל-בדיקת יכולת הניבוי של העמדות כלפי המחשב על .3

. בעלות על מחשב– ניתוחי רגרסיה לוגיסטית כאשר המשתנה התלוי הנו דיכוטומי .ד

.Odds Ratioית נעשה שימוש במדדי במסגרת הרגרסיה הלוגיסט

: נעשה בדרך הבאהOdds Ratio - חישוב ה

P= Odds ) קיום תנאי ( :הסיכוי מחושב כ P) אי קיום תנאי (

Odds =Odds Ratio) 1קבוצה ( : יחס הסיכוי מוחשב כ

Odds) 2קבוצה (

):1973(אצבע של כהן פי כלל ה-על R²הערכת גודל ההשפעה של ה

o זאת השפעה זניחה0.01עד .

o זאת השפעה נמוכה0.06 עד 0.01 - מ .

o זאת השפעה בינונית0.14 עד 0.06 - מ .

o ומעלה זאת השפעה חזקה0.14 - מ .

55

.פרק ד

המחקר הכמותי

פרק זה עוסק במאפיינים הכמותיים של המפגש בין טכנולוגית המידע ומערכת החינוך הערבית

כמו כן . כיצד ובאיזו מידה והיקף, ואם כן, בנצרת במטרה לקבוע אם המפגש הזה אכן התרחש

ולוגית כיצד מתייחסים רבדים שונים בחברה הנחקרת לטכנ: מחקר זה ינסה לענות על השאלה

) תלמידים והורים, מורים(תוך כדי בחינת עמדותיהם של המעורבים במעשה החינוכי , התקשוב

באשר ליחסם המעורבים במעשה החינוכיהחשיבות בבחינת עמדותיהם של . כלפי המחשב

על הספר הערביים- לטכנולוגית המידע משקפת את ההשפעות של זרימת הטכנולוגיה לבתי

של המפגש בין טכנולוגיה וחינוך משמעותואת , יכי ההוראה והלמידהתהלהסביבה החינוכית ו

הממצאים יהוו . ל" מן המפגש הניםהצפויוהתרבותיים ים החינוכיההתפתחויות והשינוייםואת

מקור אינפורמטיבי משמעותי שיתרום לדיון בתהליכים החברתיים והתרבותיים המתרחשים

. מפגש שלה עם טכנולוגית המידעבמערכת החינוך ובחברה הערבית בעקבות ה

פי הספרות - מורכב של גורמים מכריעים הנחשבים עלהמחקר הנוכחי יתמקד בחלק ממערך

כולל חלק זה. כבעלי השפעה הן על המידה והן על האופן בו אנשים משתמשים במחשב,המחקרית

: הבאיםאת המרכיבים

עמדות כלפי מחשב .א

הערכת הידע והצורך להשלמת הידע : ב כגוןמשתנים פסיכולוגיים הקשורים במחש .ב

ותפיסות סטריאוטיפיות בהקשר של מין המשתמש במחשבמחשבב

ניסיון ובעלות על מחשב: הקשורים במחשב כגוןמשתני רקע .ג

הרכב חברתי שלו גיל ,מגדר, השתייכות לקבוצה חברתית : כגוןמשתני רקע רלוונטיים .ד

ספר-ביתאת מערכת הקשרים שבין עמדות כלפי המחשב ומשתני רקע גורמים אלה נבחרו במטרה לבחון

ולנסות ולהרחיב את מאגר המידע הקיים , רלוונטיים וגם בין משתני הרקע לבין עצמם מצד אחד

.לגבי האופן שבו נבנות עמדות בחברה הנחקרת מצד שני

יין לא מערכת החינוך הערבית כלפי טכנולוגית המחשב עדבבחינת עמדותיהם של חתכים שונים

ועל כן המחקר הנוכחי יכול להוות בסיס למחקרים נוספים שיבואו בעקבותיו ויבחנו את , נעשתה

. ערבים כלפי טכנולוגית המחשבמורים והורים, השינויים בתפיסות ועמדות תלמידים

56

: שאלות המחקר

כללית שאלה

ו

:כזיתעומדת שאלת מחקר מר, ובהסתמך על הספרות המקצועית, בבסיס מחקר זה

מאפייניהם הקשורים בחשיפה , האם קיימים קשרים בין המאפיינים האישיים של הנחקרים

למחשב ומאפייניהם הקשורים בתפיסות והערכת ידע אישית כלפי המחשב לבין עמדותיהם כלפי

?מהו אופי קשרים אלה, אם כן? ובין מאפיינים אלה לבין עצמם, המחשב

ת שאלות ספציפי

-הרכב חברתי של בית, גיל, מגדר: רים בין מאפייני רקע כלליים כגוןהאם קיימים קש .1

: הספר והשתייכות לקבוצה חברתית לבין מאפייני רקע הקשורים בחשיפה למחשב כגון

? ניסיון ובעלות על מחשב

-הרכב חברתי של בית, גיל, מגדר: האם קיימים קשרים בין מאפייני רקע כלליים כגון .2

ניסיון ובעלות : חברתית ומאפייני רקע הקשורים במחשב כגוןהספר והשתייכות לקבוצה

, הערכת הידע במחשב: על מחשב לבין מאפיינים פסיכולוגים הקשורים במחשב כגון

?הצורך להשלמת הידע במחשב וסטריאוטיפ בהקשר של מין המשתמש במחשב

מאפייניהם הקשורים , באיזו מידה מנבאים מאפייני הרקע הכלליים של הנחקרים .3

בחשיפה למחשב ומאפייניהם הפסיכולוגיים הקשורים במחשב את עמדותיהם כלפי

? המחשב

משתני המחקר הגדרת

ידי הציון הממוצע של תשובות הנחקר להיגדים -משתנה זה מבוטא על: עמדות כלפי המחשב

הנחקרים התבקשו לציין את דעותיהם על סקלת . הבודקים את עמדות הנחקרים כלפי המחשב

ציון גבוה יותר מלמד ). מסכים מאוד (5 -ל) בכלל לא מסכים (1 בסולם ליקרט שנעה בין תשובות

.על עמדה חיובית יותר

ידי הציון הממוצע - משתנה זה מבוטא על: סטריאוטיפ כלפי המחשב בהקשר של מין המשתמש

של תשובות הנחקר להיגדים הבודקים את הדעות הקדומות של הנחקרים כלפי יכולת הבנות

1הנחקרים התבקשו לציין את דעותיהם על סקלת תשובות בסולם ליקרט שנעה בין . מחשבב

ציון גבוה יותר מלמד על תפיסה סטריאוטיפית פחות ). מסכים מאוד (5 -ל) בכלל לא מסכים(

.חזקה

ידי הציון הממוצע של תשובות הנחקר לשאלות - משתנה זה מבוטא על:הערכת הידע במחשב

לצורך זה נבנה סולם של ערכים . יישומי מחשב פוטנציאלים11 -שלו בהבודקות את הידע

57

מסמל ידע נמוך 1כאשר הערך , אינטרוולים שמשקפים את מידת הידע המצוי ביישומי מחשב

ציון גבוה יותר מלמד על . מסמל ידע רב מאד5 מסמל ידע בינוני והערך 3הערך , )לא יודע(מאד

.ידע רב יותר במחשב

ידי חישוב הפער בין הידע המצוי - משתנה זה נמדד על):Need(למת הידע במחשב הצורך להש

לצורך זה נבנה סולם . ידי האדם באופן אישי-והידע הרצוי ביישומי מחשב כפי שהם נתפסים על

יישומי מחשב 11של ערכים אינטרוולים שמשקפים את מידת הידע המצוי והידע הרצוי ב

5 מסמל ידע בינוני והערך 3הערך , )לא יודע(ל ידע נמוך מאד מסמ1כאשר הערך , פוטנציאלים

.ציון גבוה יותר מלמד על צורך רב יותר להשלמת הידע במחשב. מסמל ידע רב מאד

יש מחשב בבית והערך = 1כאשר הערך , נמדד באמצעות הימצאות מחשב בבית: בעלות על מחשב

.אין מחשב בבית = 0

ידי הציון הממוצע של תשובות הנחקר לשאלות הבודקות -וטא עלמשתנה זה מב: ניסיון במחשב

לצורך זה נבנה סולם של ערכים . את מספר השעות השבועיות שלו בשימוש ביישומי מחשב שונים

כאשר הערך , שמשקפים את מידת השימוש הממוצעת ביישומים השונים במשך שבועםאינטרוולי

בחישוב . מסמל אי שימוש6והערך ) יותר שעות שבועיות או14( מסמל שימוש רב יותר 1

לא =1שימוש רב ביותר ומספר = 6הסטטיסטי הפכנו את הערכים המופיעים בשאלון כך שמספר

.ציון גבוה יותר מלמד על ניסיון רב יותר במחשב. משתמש

.נקבה = 0זכר והערך = 1כאשר הערך , מגדר הנחקר זכר או נקבה: מגדר

זהו ). 23-65: מורה(ובוגר ) 12-18: תלמיד(גיל הנחקר צעיר : וך מערכת החינוךבוגר ת/צעיר-גיל

ומצד שני לצורכי המחקר , מתאם לא ליניארי לכן אי אפשר להשתמש במשתנה גיל איך שהוא

מבוגר = 1הערך . הנוכחי מעניין אותנו רק ההשוואה בין צעירים ומבוגרים בתוך מערכת החינוך

צעיר = 0והערך

. ממלכתי או פרטי: הספר- נמדד באמצעות סוג בית: הספר-רכב חברתי של ביתהה

.ספר פרטי-בית = 0ספר ממלכתי והערך -בית = 1הערך

אלה = 1: נמדד באמצעות שתי קבוצות: ספר -חוץ בית/תוך-השתייכות לקבוצה חברתית

מצאים בפועל בתוך אלה שלא נ = 0, )תלמידים ומורים(הנמצאים בפועל בתוך מערכת החינוך

). הורים(מערכת החינוך

. שורטטה סכמה של המודל הקונספטואלי בו מעוגן המחקר, בהסתמך על הספרות המחקרית

) .1(' המודל מוצג בתרשים מס

58

משתני רקע כלליים

משתני רקע הקשורים במחשב

משתנים פסיכולוגיים הקשורים במחשב

)1(' תרשים מס

המודל הקונספטואלי בו מעוגן המחקר

עמדות כלפי המחשב

סטריאוטיפ בהקשר של מין

המשתמש

הצורך להשלמת הידע במחשב

ידע במחשבהערכה עצמית

ניסיון במחשב

בעלות על מחשב

הרכב חברתי שלפרטי : ס"ביה

וממלכתי

גיל צעיר ובוגר

בתוך מערכת השתייכות לקבוצה החינוך

: חברתיתמורים (ס "תוך ביה

)ותלמידים)הורים(ס "חוץ ביה

מגדר זכר ונקבה

59

ממצאים

בשלב ראשון מוצג תיאור התפלגות . ממצאי המחקר מוצגים בהתייחס למטרות ושאלות המחקר

ממוצעים וסטיות תקן כאשר המשתנים כמותיים ואחוזים כאשר המשתנה הנו , הנחקרים

במטרה לוודא אם המפגש של אוכלוסיית המחקר , תוך הבחנה בין הקבוצות המושוות, דיכוטומי

).7) (6(' הנתונים מוצגים בלוחות מס. דע אכן התרחשעם טכנולוגית המי

)N=1046(התפלגות קבוצות המחקר בזיקה למשתני המחקר ): 6(' לוח מס

סטיות תקן ואחוזים, ממוצעים

תלמידים המשתנה הנבדקN=645

M S.D

מוריםN=203

M S.D

הוריםN=198

M S.D

כ"סהN=1046

M S.D

. 54 3.9 .57 3.7 .48 3.8 . 54 3.9 עמדות כלפי המחשבסטריאוטיפ בהקשר של מין

.77 4.0 .72 4.2 .61 4.2 .81 3.9 המשתמש .87 2.2 . 79 1.6 .77 2.0 . 83 2.4 ידע במחשב

1.1 1.6 1.3 2.0 1.0 1.7 1.0 1.5 להשלמת הידע במחשבצורך .94 2.1 .64 1.5 .95 2.1 . 93 2.3 ניסיון במחשב

13 24 5.5 42 8.7 38 1.5 15 גיל

פי קבוצות המחקר-ים עלהתפלגות המשתנ

* % % % %

100% 19% 19% 62% השתייכות לקבוצה חברתית

:מין 43% 44% 40% 43% אחוז גברים 57% 56% 60% 57% אחוז נשים

:ס"הרכב חברתי של ביה

47% 51% 52% 45% ס ממלכתי"אחוז השייכים לבי

53% 49% 48% 55% ס פרטי"אחוז השייכים לבי

80% 78% 88% 77% אחוז בעלי מחשב 42% 33% 62% 38% אחוז מחוברים לאינטרנט

אחוז המשתמשים במחשב

לעתים קרובות

60% 54% 23% 52%

מהלוח ניתן לראות שהתלמידים . מורים והורים, תלמידים: במחקר זה השתתפו שלוש קבוצות

שנים 24ילאים הכללי הוא ממוצע הג. 19% וההורים 19%המורים , מהנחקרים62%מהווים

בקרב שלוש הקבוצות אחוז הנשים אשר ). 42(כאשר ההורים בעלי ממוצע גילאים הגבוה ביותר

הנחקרים במחקר זה . מכלל הנחקרים הם נשים57%, השתתפו במחקר עולה על זה של הגברים

). 53%(טי פר-והכנסייתי) 47%(הממלכתי : קשורים לשני הזרמים של החינוך אשר פועלים בנצרת

בגלל שאלה משתנים דיכוטומיים עדיף להציג אחוזים *

60

55%ספר ממלכתיים לעומת - מהמורים מלמדים בבתי52% - מהתלמידים לומדים ו45%

בקבוצת ההורים . ספר פרטיים- מהמורים אשר מלמדים בבתי48% -מהתלמידים אשר לומדים ו

ספר - שילדיהם לומדים בבתי49%ספר ממלכתיים לעומת - לומדים בבתי51%נמצא שהילדים של

. פרטיים

תן לראות שממוצע העמדות כלפי המחשב גבוה ללא הבדלים משמעותיים בין קבוצות מהלוח ני

לגבי הסטריאוטיפ בהקשר של מין המשתמש המחשב הלוח מראה שהממוצעים של . המחקר

הממוצע הכללי של הידע במחשב מראה שהערכת . המורים וההורים גבוהים מאלו של התלמידים

כאשר הממוצע של התלמידים בהקשר זה הוא הגבוה , )2.2(הידע בקרב כל הנחקרים הנה נמוכה

הממוצע . ואילו בצורך להשלמת הידע במחשב הממוצע של ההורים הוא הגבוה ביותר, ביותר

מבחינה זו ממוצע השימוש , )שעה בשבוע(הכללי של הניסיון במחשב הנו נמוך בקרב כל הנחקרים

83% - הלוח מראה ש. הנמוך ביותרשל התלמידים הוא הגבוה ביותר ואילו של ההורים הוא

מחוברים 48% -כלומר המורים וההורים יש להם מחשב בבית ו, מהנחקרים המבוגרים

- ו, מההורים78% - מהתלמידים ו77% מהמורים יש להם מחשב בבית לעומת 88%. לאינטרנט

. מההורים33% - מהתלמידים ו38% מחוברים לאינטרנט לעומת 62%

חיבור , בעלות על מחשב, ספר-פלגות המורים והתלמידים לפי סוג ביתהת): 7(' לוח מס

)N=848(לאינטרנט ושימוש במחשב

הספר- סוג בית

)N=455(פרטי )N=393(ממלכתי

תלמידים המשתנים הנבדקים)N=288(

מורים)N=105(

תלמידים )N=357(

מורים)N=98(

% % % %

92% 90% 84% 61% מחשב בביתאחוז בעלי 66% 50% 57% 24% אחוז מחוברים לאינטרנטס כל "אחוז משתמשים בחשב בבי

יום או לעתים קרובות31% 21% 35% 16%

אחוז משתמשים במחשב בבית כל

יום או לעתים קרובות47% 50% 70% 59%

, ביתספר פרטי יש להם מחשב ב- מהמורים בבית92% - מהתלמידים ו90% -מהלוח ניתן לראות ש

מהתלמידים 61%ספר ממלכתי -בבית. מהמורים מחוברים לאינטרנט66% - מהתלמידים ו50%

. מהמורים מחוברים לאינטרנט57% - מהתלמידים ו24%, מהמורים יש להם מחשב בבית84% -ו

הספר מאשר בתוך -עוד ניתן לראות שכל הנחקרים דיווחו על שימוש רב יותר במחשב מחוץ לבית

ספר פרטי -שר אחוזי המשתמשים במחשב לעתים קרובות בקרב נחקרים בביתכא, הספר-בית

מהתלמידים 60% -ניתן לראות ש) 6(' בלוח מס. ספר ממלכתי- גבוהים מאלה של נחקרים בבית

. מההורים23% - מהמורים ו54%משתמשים במחשב יום יום או לעתים קרובות לעומת

מטרות השימוש במחשב

61

הספר בקרב התלמידים-הספר ומחוץ לבית-ביתמטרות השימוש במחשב ב

הספר ומחוצה לו בקרב -מוצגים אופני השימוש במחשב והיקפם במסגרת בית) 8(' בלוח מס

. אוכלוסיית התלמידים

הספר לעומת בבית בקרב התלמידים-פרופיל השימוש במחשב בבית): 8(' לוח מס

הספר-משתמשים מחוץ לבית הספר-משתמשים בבית % משתמשים' סמ % משתמשים' מס המטרה

7.45 40 3% 14 כללי) 1 53.4% 290 22.3% 103 מעבד תמלילים) 2 28.4% 154 73.5% 339 לימוד) 3 67.8% 368 13.9% 64 משחקים) 4

45.1% 245 33.8% 156 אינטרנט) 5

6 (P.P 9 2% 4 0.7%

0.7% 3 גיליון) 7

0.9% 4 תכנות) 8

0.2% 1 טכנולוגיה) 9

3.5% 19 2.2% 10 אחר) 10

7% 38 ט'צ) 11

543 461 כ"סה

. כיוון שניתן היה לציין יותר ממטרה אחת100% -כ האחוזים בטבלה זו אינו מסתכם ל"סה*

הספר והן בבית בקרב התלמידים -מהלוח עולה שבאופן כללי אופני השימוש במחשב הן בבית

יותר תלמידים דיווחו על , Power Pointלמעט לימוד ומצגת , םאולם במרבית השימושי. דומים

הספר קיימים שימושים ספציפיים לצורכי למידה כגון -בבית. הספר-שימוש בבית מאשר בבית

דיווחו ) 1.8%(אבל מעט מאד נחקרים , תכנות וטכנולוגיה שלא קיימים בבית, הגיליון האלקטרוני

מהתלמידים דיווחו על שימוש במחשב 7%. אלוהספר לצרכים -שהם משתמשים במחשב בבית

אחוזי המשיבים . הספר-הדבר לא קיים במסגרת בית, )Chatting(בבית כדי לשוחח עם אחרים

אינטרנט ולימוד כיישומים פופולריים ביותר לשימוש , מעבד תמלילים, משחקים: מצביעים על

בוד תמלילים כשימושים נפוצים גלישה באינטרנט ועי, שימוש לצורכי לימוד: ועל, במחשב בבית

. הספר- ביותר בבית

62

הספר בקרב המורים-הספר ומחוץ לבית-מטרות השימוש במחשב בבית

הספר ומחוצה לו בקרב -מוצגים אופני השימוש במחשב והיקפם במסגרת בית) 9(' בלוח מס

. אוכלוסיית המורים

ת בקרב המוריםהספר לעומת בבי-פרופיל השימוש במחשב בבית): 9(' לוח מס

הספר-משתמשים מחוץ לבית הספר-משתמשים בבית משיבים% משתמשים' מס % משתמשים' מס המטרה

76.4 113 45.2 38 מעבד תמלילים) 1

2 (P..P 6 7.1

9.5 8 גיליון אלקטרוני) 3

9.5 14 41.7 35 הוראה) 4 64.9 96 40.5 34 אינטרנט) 5

14.3 12 טכנולוגיה) 6

3.6 3 חשבונאות) 7

לימוד ) 82 2.4 20 13.5

הקלדת ציונים) 911 13.1

18.2 27 כתיבת בחינות) 10

2.0 3 צרכים משפחתיים) 11

17.6 26 דואר אלקטרוני) 12

12.2 18 משחקים) 13

317 149 כ"סה

. לציין יותר ממטרה אחת כיוון שניתן היה100% -כ האחוזים בטבלה זו אינו מסתכם ל"סה*

. הספר ובבית לא דומים-מהלוח עולה שבאופן כללי אופני השימוש של המורים במחשב בבית

, הוראה, מעבד תמלילים: הספר- מטרות שימוש דומות הן בבית והן בבית4הנחקרים דיווחו על

וש בבית מאשר יותר נחקרים דיווחו על שימ, למעט הוראה, ל"בכל היישומים הנ. אינטרנט ולימוד

הספר קיימים שימושים ספציפיים לצורכי למידה שלא קיימים בבית כגון - בבית. הספר- בבית

הוראת מקצוע הטכנולוגיה , הקלדת ציונים, Power Pointמצגת , השימוש בגיליון האלקטרוני

.והחשבונאות

דיווחו על מהמורים50%, הספר-לגבי מטרות שימוש נוספות במחשב שמתבצעות בבית ולא בבית

והן על שימוש במחשב לצרכים , שימוש במחשב הן לצורכי עבודתם כמורים כגון כתיבת בחינות

: אחוזי המשיבים מצביעים על .עזרה לילדים ומשחקים, השימוש בדואר אלקטרוני: אישיים כגון

ישה גל: ועל, עיבוד תמלילים וגלישה באינטרנט כיישומים פופולריים ביותר לשימוש במחשב בבית

. הספר-גלישה באינטרנט ושימוש לצורכי הוראה כשימושים נפוצים ביותר בבית, עיבוד תמלילים

63

אינטרקורילציות בין משתני המחקר לבין העמדות כלפי המחשב

טרם בדיקת שאלות המחקר הספציפיות בדקנו את מערכת הקשרים בין כל משתני המחקר

סטריאוטיפ בהקשר של מין , ת כלפי המחשבעמדו: המשתנים הם). שאלת המחקר הכללית(

ניסיון , בעלות על מחשב, הצורך להשלמת הידע במחשב, הערכת הידע במחשב, המשתמש במחשב

) 10(' בלוח מס. הספר- מגדר והרכב חברתי של בית, גיל, השתייכות לקבוצה חברתית, במחשב

. מוצגים האינטרקורילציות בין משתני המחקר

)N=1046( המחקרבין משתנילבדיקת קשרים י פירסון מתאמ): 10(' לוח מס

)αבאלכסון ערכי מהימנות (

M SD 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

עמדות כלפי ) 1

המחשב3.9 53. 90.

סטריאוטיפ ) 2

בהקשר של מין

המשתמש במחשב4.0 77. ***23. 75.

הערכת הידע ) 3

מחשבב2.2 87. ***30. 03.- .77

הצורך להשלמת ) 4

הידע במחשב1.6 1.1 00. ***10. ***47.- .68

1.00 -.07* .16*** .10*** .07* .41 .79 בעלות על מחשב) 5

79. .34*** -.27*** .45*** .03 .34*** .94 2.1 ניסיון במחשב) 6השתייכות ) 7

:לקבוצה חברתית

ספר-חוץ בית/תוך34. 1.2 ***13. ***12.- ***30. ***11.- 02. ***30. 1.00

בוגר /צעיר: גיל) 8

בתוך מערכת חינוך 45.- 76. ***14.- ***16. ***25.- ***09. *09. ***15.- ***32.- 1.00

1.00 -.01 .00 .08** .03 -.06* .06* -.24*** -.05 .50 .43 מגדר) 9הרכב חברתי ) 10

ס"של ביה47. 50. 04. ***16.- 03.- 03. ***29.- ***19.- 03.- **08. *07. 1.00

* Ρ< 0.05 ** Ρ< 0.01 *** Ρ< 0.001

, אולם. מטרתה של מטריצת הקורילציות המוצגת לעיל היא לבדוק היכן יש מתאמים מובהקים

. *נפרוניהוחלט על ביצוע תיקון בו, מכיוון שזהו שלב של גישוש שבו נדרשת בדיקת מתאמים רבים

. לאחר התיקון הבונפרוני ניתן להבחין שרוב המתאמים הנם בעלי עוצמה בינונית ונמוכה

מתאמים מובהקים בעלי עוצמות גבוהות נמצאו בין הערכת הידע במחשב ובין הניסיון במחשב

המתאם החיובי בין הערכת הידע והניסיון במחשב ). -.47(והצורך להשלמת הידע במחשב .) 45(

55 ראה שיטות הניתוח הסטטיסטי עמוד *

64

והמתאם השלילי בין הערכת הידע והצורך ; הערכת הידע עולה, למד שככל שהניסיון גוברמ

. הצורך להשלמת הידע יורד, להשלמת הידע במחשב מלמד שככל שהערכת הידע עולה

מתאמים חיוביים מובהקים בעלי עוצמה בינונית נמצאו בין העמדות כלפי המחשב ובין הניסיון

ים דומים בעלי כיוונים שונים נמצאו בין הניסיון במחשב ובין ומתאמ, והערכת הידע במחשב

, מתאמים אלה מלמדים שככל שהניסיון גובר. הצורך להשלמת הידע במחשב ובעלות על מחשב

העמדות , הצורך להשלמת הידע במחשב יורד וכן ככל שהניסיון והערכת הידע במחשב גוברים

, שב קשור באופן חיובי עם הבעלות על מחשבהניסיון במח. כלפי המחשב נהיות יותר חיוביות

.כלומר הימצאות מחשב בבית מגבירה את הניסיון

המתאמים החיוביים בין הערכת הידע והניסיון במחשב לבין ההשתייכות לקבוצה חברתית

והמתאמים השליליים בינם לבין הגיל מלמדים שהידע והניסיון במחשב גוברים בקרב הקבוצות

- כאשר בתוך בית, כלומר המורים והתלמידים לעומת ההורים, ערכת החינוךהנמצאות בפועל במ

.הספר הידע והניסיון במחשב גוברים בקרב התלמידים לעומת המורים

מתאם שלילי בעל עוצמה בינונית נמצא בין מגדר לבין סטריאוטיפ בהקשר של מין המשתמש

. ים כלפי יכולת הבנות במחשבמתאם זה מלמד על דעות קדומות יותר חזקות אצל הבנ. במחשב

הספר לבין -מתאמים שליליים בעלי עוצמה בינונית ונמוכה נמצאו בין ההרכב החברתי של בית

מתאמים אלה מלמדים . הניסיון והבעלות על מחשב, הסטריאוטיפ כלפי מין המשתמש במחשב

ולת הבנות ספר פרטי הניסיון והבעלות על מחשב גוברים וכן הדעות הקדומות כלפי יכ-שבבית

. הספר הממלכתי- במחשב פחות חזקות לעומת בית

קשר בין מאפייני רקע כלליים ומאפייני רקע הקשורים בחשיפה למחשב

הרכב , גיל, מגדר: שאלת המחקר הראשונה התייחסה לקשרים בין מאפייני רקע כלליים כגון

הקשורים בחשיפה למחשב הספר והשתייכות לקבוצה חברתית לבין מאפייני רקע - חברתי של בית

לבדיקת הקשר הנקי בין הניסיון במחשב ובין כל אחד ממשתני . ניסיון ובעלות על מחשב: כגון

ולבדיקת הקשר הנקי בין בעלות על ; הרקע הכלליים בוצעו ניתוחי רגרסיה ליניארית מרובה

. מחשב ובין כל אחד ממשתני הרקע הכלליים בוצעו ניתוחי רגרסיה לוגיסטית

הניסיון במחשבקשר לבין כלליים רקע משתני בין

הורץ ניתוח רגרסיה ליניארית , בכדי לבחון את השפעת משתני הרקע הכלליים על הניסיון במחשב

גיל , הספר-תוך וחוץ בית/השתייכות לקבוצה חברתית: המשתנים הבלתי תלויים הם. מרובה

. שתנה התלוי הוא ניסיון במחשבוהמ; הספר-מגדר והרכב חברתי של בית, בתוך מערכת החינוך

).11(' תוצאות הניתוח מופיעות בלוח מס

65

תוצאות ניתוח רגרסיה מרובה לבדיקת השפעת משתני הרקע הכלליים על ) : 11(' לוח מס

)N=1046(הניסיון במחשב

***P<.001 **P<.01 *P<.05

משתנה בלתי תלוי

b ) se(

β t (df=1041)

R²

:לקבוצה חברתיתהשתייכות ס"תוך וחוץ בי

216.

)023(. 285. ***9.392 073.

:גיל צעיר ובוגר בתוך מערכת החינוך

058.-

)038(.

047.- 1.55- 002.

מגדר

181.

)055(.

095. ***3.301 009.

:ס"הרכב חברתי של ביה ממלכתי לעומת פרטי

355.-

)054(.

189.- ***6.516- 035.

2.099 קבוע

)047(.

***44.996

R² = 0.136 Adjusted R² = 0.132 F = 40.849***

ע הכלליים תורמת באופן מובהק להסבר השונות של ניתוח הרגרסיה מראה שקבוצת משתני הרק

כאשר רוב המשתנים תורמים באופן , R² =0.136, F(4,1041)=40.849, p<.001: הניסיון במחשב

: מובהק

).β=0.285(בעל עוצמה בינונית ) p<.001(נמצא אפקט מובהק : השתייכות לקבוצה חברתית

ניסיון רב יותר במחשב מאשר ) רים ותלמידיםמו(לקבוצות הנמצאות בתוך מערכת החינוך

.ההורים

לבנים ).β=0.095(אולם עוצמת אפקט זה חלשה מאד ) p<.001(נמצא אפקט מובהק : מגדר

.ניסיון רב יותר במחשב מאשר הבנות

). β=0.189(בעל עוצמה נמוכה ) p<.001(נמצא אפקט מובהק : הספר-הרכב חברתי של בית

- ספר פרטי לעומת נחקרים הקשורים בבית-ב נחקרים הקשורים בביתהניסיון במחשב גובר בקר

. ספר ממלכתי

משתנה הגיל בתוך מערכת החינוך לא נמצא תורם באופן מובהק להסבר השונות של הניסיון

.במחשב

).Adjusted R²=.132( לשונות המוסברת של הניסיון במחשב 13.2%כל המשתנים ביחד תורמים

66

משתני בין על מחשבקשר בעלות לבין כלליים רקע

הורץ ניתוח רגרסיה , בכדי לבחון את השפעת משתני הרקע הכלליים על הבעלות על מחשב

גיל בתוך מערכת , הספר- הרכב חברתי של בית, מגדר: המשתנים הבלתי תלויים הם. לוגיסטית

ות הניתוח תוצא. והמשתנה התלוי הוא בעלות על מחשב; החינוך והשתייכות לקבוצה חברתית

)12(' מופיעות בלוח מס

תוצאות ניתוח רגרסיה לבדיקת השפעת משתני הרקע הכלליים על בעלות על ): 12(' לוח מס

)N=1046(מחשב לבין

משתנה בלתי תלויb

(s.e.) χ2 df Odds Ratio

-.25 מגדר

)16(.

2.3959 1 78.

:ס"הרכב חברתי של ביה

ממלכתי לעומת פרטי

1.60

)17(. ***83.5348 1 4.95

:גיל

צעיר ובוגר בתוך מערכת החינוך91.

)25(.

***13.0963 1 2.48

:השתייכות לקבוצה חברתית

ס"תוך וחוץ בי19.-

)21(.

7736. 1 83.

1.69 קבוע

)11(.

***236.3884 1

***P<0.001 **P<0.01 *P<0.05

ת באופן מובהק להסבר השונות של הבעלות הניתוח מראה שקבוצת משתני הרקע הכלליים תורמ

:רק שני משתנים נמצאו תורמים באופן מובהק, אולם. χ2(4) = 105.56, P<0.001: על מחשב

הסבירות של הקבוצות ). p<0.001(נמצא קשר חיובי מובהק : הספר-הרכב החברתי של בית

- צות הנמצאות בבית מזו של הקבו5הספר פרטי להיות בעלי מחשב גבוהה פי - הנמצאות בבית

. הספר ממלכתי

הסבירות של מורה להיות בעל ). p<0.001(נמצא קשר חיובי מובהק : גיל בתוך מערכת החינוך

. מזו של התלמיד2.5מחשב גבוהה פי

ולא נמצא הבדל מובהק בין הורים לבין , לא נמצא אפקט מובהק של מגדר על הבעלות על מחשב

. מבחינה זו) מורים ותלמידים(החינוך הקבוצות הנמצאות בפועל במערכת

67

קשר בין מאפייני רקע כלליים ומאפייני רקע הקשורים בחשיפה למחשב לבין מאפיינים

פסיכולוגיים הקשורים במחשב

הרכב חברתי , גיל, מגדר: שאלת המחקר השנייה התייחסה לקשרים בין משתני רקע כלליים כגון

ניסיון : ומשתני רקע הקשורים בחשיפה למחשב כגוןהספר והשתייכות לקבוצה חברתית-של בית

, הערכת הידע במחשב: ובעלות על מחשב לבין משתנים פסיכולוגיים הקשורים במחשב כגון

כדי לבחון שאלה . הצורך להשלמת הידע במחשב וסטריאוטיפ בהקשר של מין המשתמש במחשב

. זו בוצע ניתוח רגרסיה ליניארית היררכית מרובה

מ בין כלפי קשר בחשיפה למחשב לבין סטריאוטיפ רים הקש רקע משתני כלליים רקע שתני

מין המשתמש המחשב בהקשר של

ו ו

בכדי לבחון את השפעת משתני הרקע הכלליים ומשתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב על

הורץ ניתוח רגרסיה ליניארית , התפיסות הסטריאוטיפ כלפי המחשב בהקשר של מין המשתמש

כאשר המשתנה התלוי הוא סטריאוטיפ כלפי המחשב בהקשר של מין , מרובההיררכית

המקבץ הראשון כלל . המשתנים הבלתי תלויים הוכנסו לניתוח רגרסיה בשני מקבצים. המשתמש

, גיל בתוך מערכת החינוך, השתייכות לקבוצה חברתית: את משתני הרקע הכלליים של הנחקרים

קבץ השני כלל את משתני הרקע הקשורים בחשיפה המ. הספר- מגדר והרכב חברתי של בית

).13(' תוצאות הניתוח מופיעות בלוח מס. בעלות על מחשב וניסיון במחשב: למחשב

תוצאות ניתוח רגרסיה מרובה לבדיקת השפעת משתני הרקע הכלליים ומשתני ) : 13(' לוח מס

)N=1046(הרקע הקשורים במחשב על הסטריאוטיפ

משתנה בלתי תלוי b ) se(

β t (df=1041)

R²

F(df)

32.717*** משתני רקע כלליים: Iצעד )4,1041(

: השתייכות לקבוצה חברתית ס"תוך וחוץ בי

046.-

)019(. 075.- *2.421- 005.

:גיל צעיר ובוגר בתוך מערכת החינוך

148.

)031(.

146. ***4.712 019.

מגדר

359.-

)046(.

231.- ***7.872- 053.

:ס"הרכב חברתי של ביה ממלכתי לעומת פרטי

232.-

)045(.

15.- ***5.099- 022.

4.359 קבוע

)039(.

***112.069

R² 0.112

68

משתנה בלתי תלוי b ) se(

β t (df=1041)

R²

F(df)

IIצעד שורים במחשבמשתני רקע הק

(df=1039)

006.

***23.093

)6,1039( : השתייכות לקבוצה חברתית

ס"תוך וחוץ בי

059.-

)020(.

094.- **2.944- 007.

:גיל צעיר ובוגר בתוך מערכת החינוך

147.

)032(.

145. ***4.652 018.

מגדר

372.-

)046(.

239.- ***8.119- 056.

:ס"הרכב חברתי של ביה מלכתי לעומת פרטימ

198.-

)048(.

128.- ***4.143- 015.

בעלות על מחשב

059.

)062(.

031. 953. 001.

ניסיון במחשב

055.

)027(.

067. *2.023- 003.

4.189 קבוע

)076(.

***54.803

R² 0.118

Adjusted R² 0.113

* Ρ< 0.05 ** Ρ< 0.01 *** Ρ< 0.001

להסבר השונות של 11%תני הרקע הכלליים תורמת ניתוח הרגרסיה מראה שקבוצת מש

, R² =0.112, F(4,1041)=32.717, p<.001: הסטריאוטיפ בהקשר של מין המשתמש במחשב

: כאשר כל המשתנים תורמים באופן מובהק

אולם העוצמה שלו ) p<.05(נמצא אפקט שלילי מובהק : השתייכות לקבוצה חברתית

להורים תפיסה סטריאוטיפית פחות חזקה כלפי יכולת הבנות במחשב ). β=-0.075(נמוכה מאד

. מאשר המורים והתלמידים

). β=0.146(בעל עוצמה נמוכה ) p<.001(נמצא אפקט חיובי מובהק : גיל בתוך מערכת החינוך

.למורים תפיסה סטריאוטיפית פחות חזקה כלפי יכולת הבנות במחשב מאשר התלמידים

לבנות תפיסה ). β=-0.231(בעל עוצמה נמוכה ) p<.001(ט שלילי מובהק נמצא אפק: מגדר

.סטריאוטיפית פחות חזקה כלפי יכולת הבנות במחשב מאשר הבנים

). β=0.15(בעל עוצמה נמוכה ) p< .001(נמצא אפקט שלילי מובהק : הספר-הרכב חברתי של ביתחזקה כלפי יכולת הבנות במחשב ספר פרטי תפיסה סטריאוטיפית פחות - נחקרים הקשורים בבית

. ספר ממלכתי-מאשר נחקרים הקשורים בבית

69

כל משתני הרקע הכלליים המשיכו להשפיע באופן מובהק על הסטריאוטיפ גם לאחר הפיקוח על

: משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב

נמוכה מאד בעל עוצמה ) p< .01(נמצא אפקט שלילי מובהק : השתייכות לקבוצה חברתית

)β=-0.094( ;נמצא אפקט חיובי מובהק : גיל בתוך מערכת החינוך)p<.001 ( בעל עוצמה נמוכה

)β=0.145( ;נמצא אפקט שלילי מובהק : מגדר)p<.001 ( בעל עוצמה בינונית)β=-0.239( ; הרכב

). β=-0.128(וכה בעל עוצמה נמ) p< .001(נמצא אפקט שלילי מובהק : הספר-חברתי של בית

משמעות הדבר שהאפקט של משתני הרקע הכלליים על התפיסה הסטריאוטיפית כלפי יכולת

.ידי משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב-הבנות במחשב לא מתווך על

, אולם חלש מאד, קבוצת משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב נמצאה תורמת באופן מובהק

רק משתנה הניסיון . R² =0.006, F(6,1039)=23.093, p<.001להסבר השונות של הסטריאוטיפ

). β=0.067(אולם עוצמת האפקט שלו נמוכה מאד , )p<.05: (במחשב נמצא תורם באופן מובהק

.מתחזקת התפיסה הסטריאוטיפית כלפי יכולת הבנות במחשב, ככל שהניסיון עולה, כלומרכל המודל . ונות של הסטריאוטיפ להסבר הש0.6%משתני הרקע הקשורים במחשב תורמים

).Adjusted R² = .113( מהשונות של הסטריאוטיפ 11.3%מסביר

במחשב הידע לבין למחשב ומשתני רקע הקשורים בחשיפה כלליים רקע משתני בין קשר

בכדי לבחון את השפעת משתני הרקע הכלליים ומשתני הרקע הקשורים במחשב על הידע במחשב

הורץ ניתוח רגרסיה ליניארית היררכית מרובה כאשר המשתנה , הנחקריםידי- כפי שמוערך על

. המשתנים הבלתי תלויים הוכנסו לניתוח רגרסיה בשני מקבצים. התלוי הוא הידע במחשב

גיל , השתייכות לקבוצה חברתית: המקבץ הראשון כלל את משתני הרקע הכלליים של הנחקרים

המקבץ השני כלל את משתני הרקע . הספר- ל ביתמגדר והרכב חברתי ש, בתוך מערכת החינוך

' תוצאות הניתוח מופיעות בלוח מס. בעלות על מחשב וניסיון במחשב: הקשורים בחשיפה למחשב

)14.(

70

תוצאות ניתוח רגרסיה מרובה לבדיקת השפעת משתני הרקע הכלליים ומשתני ) : 14(' לוח מס

)N=1046(הרקע הקשורים במחשב על הידע במחשב

משתנה בלתי תלוי b ) se(

β t (df=1041)

R²

F(df)

35.815*** משתני רקע כלליים:Iצעד )4,1041(

: השתייכות לקבוצה חברתית ס"תוך וחוץ בי

175.

)021(. 25. ***8.161 056.

:גיל צעיר ובוגר בתוך מערכת החינוך

190.-

)035(.

166.- ***5.390- 025.

מגדר

106.

)051(.

060. *2.061 004.

ס"הרכב חברתי של ביה ממלכתי לעומת פרטי

042.-

)051(.

024.- 823.- 001.

2.018 קבוע

)044(.

***46.278

R² 0.121

:IIצעד משתני רקע הקשורים במחשב

(df=1039)

141.

***61.516

)6,1039(

תוך : לקבוצה חברתיתהשתייכות ס"וחוץ בי

099.

)021(.

142. ***4.825 017.

:גיל צעיר ובוגר בתוך מערכת החינוך

180.-

)033(.

157.- ***5.490- 021.

מגדר

037.

)047(.

021. 779. 000.

ס"הרכב חברתי של ביה ממלכתי לעומת פרטי

118.

)049(.

068. *2.403 004.

בעלות על מחשב

152.

)064(.

071. *2.384 004.

ניסיון במחשב

347.

)028(.

374. ***12.318 108.

1.151 קבוע

)079(.

***14.608

R² 0.262

Adjusted R² 0.258

* Ρ< 0.05 ** Ρ< 0.01 *** Ρ< 0.001

71

להסבר השונות של הידע 12%ניתוח הרגרסיה מראה שקבוצת משתני הרקע הכלליים תורמת

: כאשר רוב המשתנים תורמים באופן מובהק, R² =0.121,F(4,1041)=35.815, p<.001: במחשב

; )β=0.25(בעל עוצמה בינונית ) p<.001(נמצא אפקט חיובי מובהק : השתייכות לקבוצה חברתית

אפקט זה נשאר . המורים והתלמידים מעריכים עצמם כבעלי ידע רב יותר במחשב מאשר ההורים

אולם העוצמה , )p< .001(שתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב מובהק גם לאחר הפיקוח על מ

ידי - האפקט של משתנה זה על הידע במחשב הנו נקי וגם מתווך על, כלומר). β=0.142(שלו ירדה

.הניסיון במחשב

; )β=-0.166(בעל עוצמה נמוכה )p<.001(נמצא אפקט שלילי מובהק : גיל בתוך מערכת החינוך

אפקט זה נשמר גם לאחר . ם פחות מהתלמידים ברמת הידע שלהם במחשבהמורים מעריכים עצמ

האפקט , כלומר). p<.001, 7 β=-0.15(הפיקוח על משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב

.ידי משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב- של משתנה זה על הידע במחשב אינו מתווך על

בנים ה; )β=0.06(אולם עוצמת אפקט זה נמוכה מאד , )p< .05(נמצא אפקט חיובי מובהק : מגדר

אפקט זה לא נשמר לאחר הפיקוח על . מעריכים עצמם כבעלי ידע רב יותר במחשב מאשר הבנות

אז נמצא אפקט חיובי מובהק של המשתנה הרכב , משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב

נחקרים ;)β=0.068(וכה מאד אולם עוצמת אפקט זה נמ) p< .05(הספר - חברתי של בית

ספר ממלכתי מעריכים עצמם יותר גבוה ברמת הידע שלהם במחשב מאשר -הקשורים בבית

.ספר פרטי-נחקרים הקשורים בבית

קבוצת משתני הרקע הקשורים במחשב נמצאה תורמת באופן מובהק להסבר השונות של הידע

:R² =0.141, F(6,1039)=61.516, p<.001, במחשב

ככל ; )β=0.374(בעל עוצמה בינונית ) p<.001(נמצא אפקט חיובי מובהק : במחשבניסיון

.הערכת הידע במחשב עולה, שהניסיון גובר

אולם עוצמת אפקט זה נמוכה מאד , )p<.05(נמצא אפקט חיובי מובהק : בעלות על מחשב

)β=0.071( ;הימצאות מחשב בבית מגבירה את הידע במחשב.

26%כל המודל מסביר . לשונות המוסברת14.1%קע הקשורים במחשב תורמים משתני הר

. )Adjusted R² = .258(מהשונות של הידע במחשב

להשלמת לבין הצורך למחשב בחשיפה הקשורים כלליים ומשתני רקע רקע קשר בין משתני

במחשב הידע

בחשיפה למחשב על בכדי לבחון את השפעת משתני הרקע הכלליים ומשתני הרקע הקשורים

הורץ ניתוח רגרסיה ליניארית מרובה היררכית כאשר המשתנה , הצורך להשלמת הידע במחשב

המשתנים הבלתי תלויים הוכנסו לניתוח רגרסיה בשני . התלוי הוא הצורך להשלמת הידע במחשב

השתייכות לקבוצה : המקבץ הראשון כלל את משתני הרקע הכלליים של הנחקרים. מקבצים

המקבץ השני כלל את . הספר- מגדר והרכב חברתי של בית, גיל בתוך מערכת החינוך, תיתחבר

תוצאות הניתוח . בעלות על מחשב וניסיון במחשב: משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב

).15(' מופיעות בלוח מס

תוצאות ניתוח רגרסיה מרובה לבדיקת השפעת משתני הרקע הכלליים ומשתני) : 15(' לוח מס

72

)N=1046( הרקע הקשורים במחשב על הצורך להשלמת הידע במחשב

משתנה בלתי תלוי b ) se(

β t (df=1041)

R²

F(df)

5.57*** : משתני רקע כלליים:Iצעד )4,1041(

תוך וחוץ : השתייכות לקבוצה חברתית ס"בי

084.-

)029(. 095.- **2.941- 008.

:גיל צעיר ובוגר בתוך מערכת החינוך

085.

)047(.

058. 1.795 003.

מגדר

140.-

)069(.

063.- *2.043- 004.

:ס"הרכב חברתי של ביה ממלכתי לעומת פרטי

069.

)068(.

031. 1.013 001.

1.74 קבוע

)058(.

***29.812

R² 0.021

IIצעד משתני רקע הקשורים במחשב

(df=1039)

058.

***14.893

)6,1039(

תוך וחוץ : השתייכות לקבוצה חברתית ס"בי

018.-

)029(.

020.- 617.- 000.

:גיל צעיר ובוגר בתוך מערכת החינוך

064.

)046(.

044. 1.394 002.

מגדר

085.-

)067(.

038.- 1.016 001.

:ס"הרכב חברתי של ביה ממלכתי לעומת פרטי

033.-

)070(.

015.- 476.- 000.

בעלות על מחשב

031.

)090(.

012. 348. 000.

ניסיון במחשב

310.-

)040(.

263.- ***7.756- 055.

2.361 קבוע

)112(.

***21.152

R² 079.

Adjusted R² 074.

* Ρ< 0.05 ** Ρ< 0.01 *** Ρ< 0.001

להסבר השונות של הצורך 2%וצת משתני הרקע הכלליים תורמת רק ניתוח הרגרסיה מראה שקב

כאשר רק שני משתנים תורמים , R² =0.021, F(4,1041)=5.57, p<.001: להשלמת הידע במחשב

: באופן מובהק

73

אולם עוצמת האפקט נמוכה , )p<.01(נמצא אפקט שלילי מובהק : השתייכות לקבוצה חברתית

. רב יותר להשלמת הידע במחשב מאשר המורים והתלמידיםלהורים צורך; )β=-0.095(מאד

.אפקט זה לא נשמר לאחר הפיקוח על משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב

לבנות ; )β=-0.063(אולם עוצמת האפקט נמוכה מאד , )p< .05(נמצא אפקט שלילי מובהק : מגדר

לאחר הפיקוח על משתני אפקט זה לא נשמר . צורך רב יותר להשלמת הידע במחשב מאשר לבנים

משמעות הדבר שהאפקט של המשתנים השתייכות לקבוצה . הרקע הקשורים בחשיפה למחשב

.ידי הניסיון במחשב- חברתית ומגדר על הצורך להשלמת הידע במחשב מתווך על

הספר לא נמצאו תורמים באופן -המשתנים גיל בתוך מערכת החינוך והרכב חברתי של בית

.ת של הצורך להשלמת הידע במחשבמובהק להסבר השונו

קבוצת משתני הרקע הקשורים במחשב נמצאה תורמת באופן מובהק להסבר השונות של

רק למשתנה , אולם. R² =0.058, F(6,1039)=14.893, p<.001, הצורך להשלמת הידע במחשב

וצמה בינונית האפקט של משתנה זה בעל ע, )p< .001(הניסיון במחשב נמצאה תרומה מובהקת

)β=-0.263( ;הצורך להשלמת הידע במחשב יורד, ככל שהניסיון במחשב גובר. 7.4%כל המודל מסביר . לשונות המוסברת5.8%משתני הרקע הקשורים במחשב תורמים

.)Adjusted R² =.0738(מהשונות של הצורך להשלמת הידע במחשב

מחשבקשר בין משתני הרקע השונים לבין העמדות כלפי ה

, שאלת המחקר השלישית בוחנת באיזו מידה מנבאים מאפייני הרקע הכלליים של הנחקרים

מאפייניהם הקשורים בחשיפה למחשב והמאפיינים הפסיכולוגיים הקשורים במחשב את

בכדי לבחון שאלה זו בוצע ניתוח רגרסיה ליניארית היררכית מרובה . עמדותיהם כלפי המחשב

המשתנים הבלתי תלויים הוכנסו לניתוח . עמדות כלפי המחשבכאשר המשתנה התלוי הוא

: המקבץ הראשון כלל את משתני הרקע הכלליים של הנחקרים. הרגרסיה בשלושה מקבצים

המקבץ השני כלל את משתני . הספר-מגדר והרכב חברתי של בית, גיל, השתייכות לקבוצה חברתי

המקבץ השלישי כלל את . על מחשבניסיון במחשב ובעלות: הרקע הקשורים בחשיפה למחשב

, סטריאוטיפ כלפי המחשב בהקשר של מין המשתמש: המשתנים הפסיכולוגיים הקשורים במחשב

).16(' תוצאות הניתוח מופיעות בלוח מס. הערכת הידע במחשב והצורך להשלמת הידע במחשב

74

, קע הכללייםתוצאות ניתוח רגרסיה היררכית לבדיקת השפעת משתני הר) : 16(' לוח מס

משתני הרקע הקשורים במחשב והמשתנים הפסיכולוגים הקשורים במחשב על העמדות כלפי

)N=1046(המחשב

משתנה בלתי תלויb

) se( β t

(df=1041) R²

F(df)

8.512*** : משתני רקע כלליים: Iצעד )4,1041(

תוך : יתהשתייכות לקבוצה חברת ס"וחוץ בי

038. )014(.

089. **2.760 007.

:גיל צעיר ובוגר בתוך מערכת החינוך

082.- )023(.

116.- ***3.584- 012.

מגדר

059.- )033(.

054.- 1.775- 003.

ס"הרכב חברתי של ביה

054. )033(.

050. 1.625 002.

3.822 קבוע

)028(.

***135.035

R² 032.

IIצעד משתני רקע הקשורים במחשב

(df=1039)

112.

***28.966

)6,1039(

תוך : השתייכות לקבוצה חברתית ס"וחוץ בי

006.- )014(.

097.- 47.- 000.

:גיל צעיר ובוגר בתוך מערכת החינוך

068.- )022(.

097.- **3.142- 008.

מגדר

096.- )031(.

088.- **3.050- 008.

:ס"הרכב חברתי של ביה ממלכתי לעומת פרטי

123. )033(.

114. ***3.749 012.

בעלות על מחשב

021.- )042(.

016.- 485.- 000.

ניסיון במחשב

209. )019(.

364. ***11.128 102.

3.403 קבוע

)053(.

***64.814

R²

143.

75

משתנה בלתי תלויb

) se( β t

(df=1041) R²

F(df)

IIIצעד

משתנים פסיכולוגים הקשורים במחשב

(df=1036)

108.

***38.618

)9,1036(

תוך : השתייכות לקבוצה חברתית ס"וחוץ בי

011.- )013(.

025.- 829.- 000.

:גיל צעיר ובוגר בתוך מערכת החינוך

070.- )021(.

099.- ***3.361- 008.

מגדר

032.- )030(.

029.- 1.038- 001.

:ס"הרכב חברתי של ביה ממלכתי לעומת פרטי

140. )031(.

130. ***4.519 015.

בעלות על מחשב

058.- )040(.

043.- 1.443- 002.

ניסיון במחשב

171. )019(.

299. ***9.051 059.

סטריאוטיפ בהקשר של מין המשתמש

169. )020(.

242. ***8.415 051.

הערכת הידע במחשב

160. )021(.

259. ***7.534 041.

הצורך להשלמת הידע במחשב

088. )015(.

181. ***5.848 025.

2.304 קבוע )106(.

***21.755

R²

251.

Adjusted R² 245.

* Ρ< 0.05 ** Ρ< 0.01 *** Ρ< 0.001

Iצעד

להסבר השונות של 3% ניתוח הרגרסיה מראה שקבוצת משתני הרקע הכלליים תורמת רק

כאשר רק שני משתנים תורמים באופן , R² =0.032, F(4,1041)=8.512, p<.001העמדות

: מובהק

אולם עוצמת אפקט זה נמוכה , )p<.01(נמצא אפקט חיובי מובהק : השתייכות לקבוצה חברתית

יותר חיובית עמדה) מורים ותלמידים(לקבוצות הנמצאות בתוך מערכת החינוך ; )β=0.089(מאד

אפקט זה לא נשאר מובהק לאחר הפיקוח על משתני הרקע . כלפי המחשב מאשר ההורים

התרומה של משתנה זה להסבר השונות של העמדות מתווכת , כלומר. הקשורים בחשיפה למחשב

.ידי הניסיון של המורים והתלמידים במחשב- על

76

; )β=-0.116(בעל עוצמה ) p<.001(נמצא אפקט שלילי מובהק : גיל בתוך מערכת החינוך

אפקט זה נשאר מובהק גם לאחר . לתלמידים עמדה יותר חיובית כלפי המחשב מאשר המורים

והמשתנים הפסיכולוגיים ) p<.01(הפיקוח על משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב

בר שיש אפקט משמעות הד). β=-0.097(אולם העוצמה שלו ירדה , )p<.001(הקשורים במחשב

. ידי הניסיון של המורים והתלמידים במחשב-נקי של הגיל על העמדה והוא מתחזק על

IIצעד

קבוצת משתני הרקע הקשורים במחשב נמצאה תורמת באופן מובהק להסבר השונות של

אבל רק למשתנה הניסיון במחשב נמצאה , R² =0.112, F(6,1039)=28.966, p<.001: העמדות

ככל שהניסיון במחשב ; )β=0.364(עוצמת האפקט של משתנה בינונית , )p< .001(תרומה מובהקת

אפקט זה נשאר מובהק גם לאחר הפיקוח על המשתנים . העמדה נעשית יותר חיובית, גובר

משמעות הדבר שיש אפקט נקי של הניסיון ). β=0.299 , p<.001(הפסיכולוגיים הקשורים במחשב

. תבמחשב על העמדו

המשתנים מגדר והרכב חברתי של , לאחר הפיקוח על משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב

:הספר נמצאו תורמים באופן מובהק להסבר השונות של העמדות-בית

; )β=-0.088(אולם עוצמת אפקט זה נמוכה מאד , )p<.01(נמצא אפקט שלילי מובהק : מגדר

אפקט זה הפסיק להיות מובהק לאחר . לבניםלבנות עמדה יותר חיובית כלפי המחשב מאשר

המגדר קשור עם הסטריאוטיפ , כנראה. הפיקוח על המשתנים הפסיכולוגיים הקשורים במחשב

המגדר אבד את האפקט , ברגע שפיקחנו על הסטריאוטיפ, כלפי המחשב בהקשר של מין המשתמש

.שלו

; )β=0.114(על עוצמה נמוכה ב) p<.001(נמצא אפקט חיובי מובהק : הספר-הרכב חברתי של בית

ספר ממלכתי הביעו עמדה יותר חיובית כלפי המחשב מאשר נחרים -נחקרים הקשורים בבית

אפקט זה נשאר מובהק גם לאחר הפיקוח על המשתנים הפסיכולוגיים . ספר פרטי-הקשורים בית

).β=0.130 , p<.001(הקשורים במחשב

ונות המוסברת ויחד עם משתני הרקע הכלליים לש11%משתני הרקע הקשורים במחשב תורמים

. מהשונות של העמדות14.3%מסבירים

IIIצעד

קבוצת המשתנים הפסיכולוגיים הקשורים במחשב נמצאה תורמת באופן מובהק להסבר השונות

כאשר כל המשתנים תורמים , R² change =0.108, F(9,1036)=38.618, p<.001: של העמדות

: באופן מובהק

בעל עוצמה נמוכה ) p<.001( נמצא אפקט חיובי מובהק : יאוטיפ בהקשר של מין המשתמשסטר

)β=0.242( ;העמדה נעשית יותר , ככל שהסטריאוטיפ כלפי יכולת הבנות במחשב פחות חזק

.חיובית

ככל שהערכת ; )β=0.259(בעל עוצמה נמוכה ) p<.001(נמצא אפקט חיובי מובהק : ידע במחשב

.העמדה כלפי המחשב נעשית יותר חיובית, במחשב עולההידע

77

בעל עוצמה נמוכה ) p< .001(נמצא אפקט חיובי מובהק : הצורך להשלמת הידע במחשב

)β=0.181( ;העמדה כלפי המחשב נעשית יותר , ככל שהצורך להשלמת הידע במחשב רב יותר

.חיובית

מהשונות של 24.5%כל המודל מסביר . לשונות המוסברת11%ם המשתנים הפסיכולוגיים תורמי

.)Adjusted R² = .245(העמדות

מוצגים קשרים מובהקים ואחוזי שונות לא מוסברת עבור משתני המחקר ) 2(' בתרשים מס

.שנבדקו

78

* המודל האמפירי של המחקר :2' תרשים מס

קשרים מובהקים ואחוזי שונות לא מוסברת עבור כל משתני המחקר

/

79

)1973(פי ההגדרות של כהן -התייחסנו רק למשתנים שאינם זניחים על*

עמדות כלפי המחשב

הצורך להשלמת

במחשב הידע

ידע במחשב

סטריאוטיפ בהקשר של מין

המשתמש

השתייכות :לקבוצה חברתית

ס"תוך וחוץ ביה מגדר

גיל

הרכב חברתי של ממלכתי : ס"ביה

ופרטי

ניסיון במחשב

בעלות על מחשב

93%

87%

74%

89%

75%

קשר בעל עוצמה נמוכה שר בעל עוצמה בינוניתק

דיון מסכם בממצאים הכמותיים

ממצאי המחקר מצביעים על עלייה ברכש המחשבים וההתחברות לאינטרנט בקרב הערבים

ממצאי מחקר קודם אשר התייחס למפגש ההדדי בין חינוך וטכנולוגית המידע במערכת . בישראל

ברים מחו24% - מהנחקרים יש להם מחשב בבית ו66% -הראו ש) 1998אר 'נג(החינוך בנצרת

מחוברים 48% - מבתי האב בנצרת יש בהם מחשב ו80%כיום מעל , לעומת זאת. לאינטרנט

' נספחים מס(בהקשר זה נמצאה השפעה מובהקת של דרגת ההשכלה ומקצוע ההורים . לאינטרנט

כאשר השכלה יסודית ומקצוע צווארון כחול מפחיתים באופן משמעותי את הסיכוי לבעלות , )9, 8

מהם יש 60%, מההורים הנחקרים בעלי השכלה יסודית30%. ברות לאינטרנטעל מחשב והתח

מהם יש 84%, בעלי השכלה תיכונית55%לעומת , מחוברים לאינטרנט7% - להם מחשב בבית ו

70%, מההורים בעלי מקצוע צווארון כחול21%. מחוברים לאינטרנט43% -להם מחשב בבית ו

, בעלי מקצוע צווארון לבן34%לעומת , רים לאינטרנט מחוב32% -מהם יש להם מחשב בבית ו

. מחוברים לאינטרנט57% - מהם יש להם מחשב בבית ו94%

מהמורים 94%). 10(' נספח מס(בקשר למורים נמצא שמקצוע ההוראה משפיע על רכישת מחשב

או מהמורים המלמדים מדעי רוח 82%למקצועות טכנולוגיים ומדעיים יש להם מחשבים לעומת

אפשר להניח שהדבר קשור בתכניות הלימודים ובתכנים שדורשים שימוש . אמנות וספורט, חברה

.רב יותר בטכנולוגית המידע במקצועות טכנולוגיים ומדעיים לעומת מקצועות אחרים

. הספר והן מחוצה לו-ממצאי המחקר מצביעים על עלייה באחוז הגולשים ברשת הן בתוך בית

והצביעו על שיעורי גלישה ) 1998אר 'נג (1997קר שנתוניו נאספו בשנת בהשוואה לנתוני המח

מהתלמידים 6.6% - מהמורים ו1.4%(הספר - נמוכים מאד אצל המורים והתלמידים בתוך בית

- מהמורים ו40% -כיום כ, ) מהתלמידים גלשו20% - מהמורים ו10%(הספר -ומחוץ לבית) גלשו

מהתלמידים גולשים 45% - מהמורים ו65% - ו, הספר- בתוך בית מהתלמידים גולשים ברשת34%

חלה עלייה ) שנים5(ניתן להבחין שבתקופה קצרה יחסית . הספר- ברשת מחוץ לכותלי בית

משמעותית בשיעורי הגולשים ברשת כאשר עלייה זו נצפתה בתוך המסגרת החינוכית ובמסגרות

. חברתיות אחרות

בחברה הערבית בישראל מתפתחת מגמה כללית של שוויון בין ממצאי המחקר מצביעים על כך ש

שההבדלים בממוצעי , )13' ראה נספח מס(הממצאים מראים . המינים בהקשר של שימוש במחשב

, בקרב התלמידים לא משמעותיים) M=2.22(ובנות ) M=2.29(השימוש במחשב בין בנים

עולה על זה של ) M=2.15(מחשב כאשר בקרב המורים ממוצע השימוש של המורות ב

ניתן להבחין שהמגדר כשלעצמו לא משפיע על מידת השימוש , באופן כללי). M=2.01(המורים

אבל בקונטקסט של קבוצה חברתית , )14' ראה ניתוח הרגרסיה הלוגיסטית בנספח מס(במחשב

ר בין שני המינים הפע, אף על פי המובהקות. קיימת השפעה מובהקת של המגדר בקרב הצעירים

כאשר הסבירות של הצעיר הערבי להיות משתמש במחשב לעתים , לא גדול באופן משמעותי

בקרב המורים נמצא שהשימוש במחשב . מהסבירות של הצעירה הערבייה1.5קרובות גבוהה פי

הספר לא נמצאו -כאשר בתוך בית, הספר בולט יותר אצל המורות לעומת המורים-מחוץ לבית

80

) Charlton ) 1999אף על שגם. ם מובהקים בהיקף השימוש במחשב בין מורים ומורותהבדלי

לאור הרקע התרבותי (ממצא זה מעניין במיוחד , מצא אוריינטציות מחשב דומות אצל שני המינים

והוא עומד בסתירה עם חלק גדול מהספרות המחקרית שמצביעה על ניסיון ) של הנחקרים

, )Chen) 1986( ,Koohang) 1989(ותר במחשב אצל הגברים לעומת הנשים ושימוש רב י

Bohlin&Hunt) 1993( ,Brosnan) 1998( ,Nachmis ,Mioduserו - Shemla) 2000 .(( דווקא

הנשים מתאמצות לעקוב , במערכת חינוך מסורתית שמקפידה לשמר את הסדר החברתי הקיים

שנאספו מהשטח מעידים שהמורות משתלמות בנושא הנתונים . אחרי הקדמה הטכנולוגית

מהמשתלמים בנושא המחשבים במרכז 69%, 2000 – 1991בין השנים ; המחשב יותר מהמורים

מצד . הדבר דורש מידה מסוימת של תרגול בבית, גברים31%הטכנולוגי בנצרת היו נשים לעומת

כנולוגית המידע לא רק בהקשר שני אפשר להניח שהמורות השכילו להעריך את הפוטנציאל של ט

החינוכי אלא גם בהקשר החברתי ומנסות באמצעות השליטה בטכנולוגיה הזאת לפרוץ כל מיני

או שמה היות רובן אמהות שמבלות יותר שעות בקרבת ילדיהן והמחשב , מחסומים ולהתקדם

ה האם יוצר ביניהם אינטראקציה של שיתוף ועזרה הדדית ובכך מגביר את השימוש של המור

.במחשב

ושימוש רב יותר , הממצאים מצביעים על שימוש רב יותר במחשב אצל התלמידים לעומת המורים

מסך התלמידים והמורים משתמשים 58%. הספר-הספר מאשר בתוך בית-במחשב מחוץ לבית

שמשתמשים במחשב לעתים קרובות בתוך 29%הספר לעומת - במחשב לעתים קרובות מחוץ לבית

מצאו שהשימוש , )2000 (Shemla ו Nachmis ,Mioduser -ו) Bohlin&Hunt) 1993. הספר-בית

מצאו שמרכז , )Shemla) 2000 ו Nachmis ,Mioduser, כמו כן. במחשב גובר בקרב הצעירים

הם מצאו שמבין כל . בעיקר בבית, ספריות-הכובד של השימוש במחשב נמצא בסביבות חוץ בית

הגורם החשוב ביותר הוא , מידת השימוש של הצעירים במחשבהגורמים שיכולים להשפיע על

. הספר- הנגישות למחשב בבית ולא בבית

, לגבי מטרות השימוש במחשב נמצאו אופני שימוש מגוונים הן אצל התלמידים והן אצל המורים

גיליון , עיבוד תמלילים: אשר כוללים שימושים שקשורים בלמידה והוראה מצד אחד כגון

ובצרכים , אינטרנט ועוד, הקלדת ציונים, תכנות, טכנולוגיה, Power Point מצגת ,אלקטרוני

דואר אלקטרוני ואינטרנט כאשר השימוש במגוון רחב יותר , ט'צ, משחקים: אישיים מצד שני כגון

, הממצאים מראים שמתוך כל היישומים שצוינו. הספר- של יישומים נעשה בבית ולא בבית

גלישה באינטרנט , הוראה ולימוד, עיבוד תמלילים: ותר הםהשימושים הפופולריים בי

הדבר מעיד על , היישום השכיח ביותר בקרב התלמידים והמורים הוא עיבוד תמלילים. ומשחקים

ממצא זה אינו חורג מהמגמה . מיצוי ברמה בסיסית של הפוטנציאל הטמון בטכנולוגית המידע

יא המקור להתפתחות טכנולוגית המידע ב שה"הכללית של השימוש במחשב בחינוך בארה

לפני שאוכלוסיית המחקר הנוכחי פגשה , הספר שני עשורים לפחות-והכניסה את המחשבים לבתי

מצאו שהשימוש השכיח ) 2001 (Cuban -ו) Bohlin & Hunt) 1993בהקשר זה . אותם לראשונה

נסער מהעובדה אףCuban. ביותר במחשב בקרב המורים והתלמידים הוא עיבוד תמלילים

81

מנצלת את הטכנולוגיה רבת , שדווקא מערכת החינוך שהושקעו במחשובה ביליוני דולרים

.העוצמה הזאת בעיקר לשימושים ברמה נמוכה

בכדי לבחון את הקשרים בין מאפייני רקע כלליים לבין משתנים הקשורים בחשיפה למחשב

ת מרובה לבחינת השפעת משתני הרקע בוצעו ניתוחי רגרסיה ליניארי, )שאלת המחקר הראשונה(

הכלליים על הניסיון במחשב וניתוחי רגרסיה לוגיסטית לבחינת השפעת משתני הרקע כלליים על

מניתוח הממצאים עולה שרוב משתני הרקע הכלליים משפיעים באופן מובהק . הבעלות על מחשב

אה משמעותית על הניסיון במחשב כאשר השפעת המשתנה השתייכות לקבוצה חברתית נמצ

כלומר תלמידים ומורים יש , בהקשר זה מצאנו שלקבוצות הנמצאות במערכת החינוך. ביותר

הספר - ממצא זה צפוי כי המחשבים נמצאים בבתי. ניסיון רב יותר במחשב מאשר ההורים

יחד עם . והשימוש בהם לצורכי למידה והוראה הולך וגדל במיוחד בקרב תלמידים ומורים צעירים

גם -עירים נולדו בעידן טכנולוגית המידע וגדלו בסביבה שהמחשב תופס בה מקום מסוים הצ, זאת

פוגשים את הכלי בגיל צעיר כאשר הם , ילדים של משפחות דלות אמצעים שאין להם מחשב בבית

המפגש של , בניגוד למבוגרים. מצטרפים למערכת החינוך ומתחילים את דרכם בגן הילדים

בנוסף לשעות החשיפה . ך למפגש אופייני שאין בו רתיעה או חשש כלשהוהצעירים עם המחשב הופ

הספר ובכך מגבירים את - הם נחשפים לכלי באופן עצמאי מחוץ לבית, הספר-הפורמליות בבית

הגורם , מכאן ניתן ללמוד שבנוסף למרכיב הגיל. שעות השימוש והניסיון שלהם בטכנולוגיה הזאת

3/4 - וא מערכת החינוך והיא מעלה את רמת הניסיון בו בהמשפיע על מידת השימוש במחשב ה

ההשפעה של מערכת החינוך על הגברת הניסיון במחשב ניכרת אצל התלמידים והמורים . נקודה

וגם אצל הנשים בהיותה תורמת מבחינה זו להרחבת הפער בין אישה ערבייה מורה ואישה ערבייה

.ניסיון במחקר זה נמצאה זניחהכאן המקום לציין שהשפעת המגדר על ה. לא מורה

הספר לבין הניסיון במחשב מלמד שלנחקרים - הקשר שנמצא בין המשתנה הרכב החברתי של בית

ספר -ספר פרטי יש ניסיון רב יותר במחשב מאשר נחקרים הקשורים בבית- הקשורים בית

במחשב ידי הנתונים שנאספו מהשטח ואשר מראים שהיקף השימוש -ממצא זה נתמך על. ממלכתי

. ספר ממלכתי- ספר פרטי עולה על זה של תלמידים ומורים בבית- בקרב תלמידים ומורים בבית

הספר בולטת גם בהקשר של בעלות על מחשב באופן שבו הסבירות של נחקרים -השפעת סוג בית

ספר - מזו של נחקרים הקשורים בבית5ספר פרטי להיות בעלי מחשב גבוהה פי - הקשורים בבית

. מזו של תלמיד2.5להיות בעל מחשב גבוהה פי ) באופן כללי(ר הסבירות של מורה כאש, ממלכתי

50%כמו כן , ספר פרטיים יש להם מחשב בבית- מהמורים בבתי92% - מהתלמידים ו90%

מהמורים 84% - מתלמידים ו61%לעומת , מהמורים מחוברים לאינטרנט66% -מהתלמידים ו

מהמורים שמחוברים 57% - מהתלמידים ו24% -ו, ביתבבתי ספר ממלכתיים שיש להם מחשב ב

. לאינטרנט

: אקונומיים ותרבותיים בין שני הזרמים-ניתן להניח שממצאים אלה קשורים בהבדלים סוציו

ח מבקר "דו(הספר הפרטיים נחשבים ליוקרתיים ואיכותיים יותר -בתי. הממלכתי והפרטי

דשי נכבד עבור כל תלמיד במטרה לספק לו את והלמידה בהם כרוכה בתשלום חו, )1996המדינה

כך שמשפחות דלות אמצעים לא יכולות , הלימודיים והחינוכיים הטובים ביותר, התנאים הפיזיים

ספר אלה פועלים בהתאם -בתי. לעמוד בהוצאות הכספיות הכרוכות בלימוד במוסדות אלה

82

הם הראשונים , תלהשראת הכנסייה שמקפידה לעקוב אחרי הקדמה המדעית והטכנולוגי

מתעדכנים בחידושים ומספקים , 80 - החל מתחילת שנות ה–שהתמחשבו באופן עצמאי

האתגר והיוקרה המלווים את . לתלמידיהם הזדמנויות רבות יותר למפגש עם טכנולוגית המחשב

ספר פרטיים מהווים גורמים נוספים שמביאים את ההורים והתלמידים להשקיע -הלמידה בבתי

.ביר את אמצעי הלימוד שהמחשב והאינטרנט נחשבים מבין החיוניים שבהםיותר ולהג

לצורך בחינת הקשרים בין מאפייני רקע כלליים ומאפייני רקע הקשורים בחשיפה למחשב לבין

בוצעו ניתוחי רגרסיה , )שאלת המחקר השנייה(המאפיינים הפסיכולוגיים הקשורים במחשב

השתייכות (ממצאים נמצא שכל משתני הרקע הכלליים מניתוח ה. ליניארית היררכית מרובה

קשורים באופן מובהק וישיר עם ) הספר-מגדר והרכב חברתי של בית, גיל, לקבוצה חברתית

כלומר , בהקשר זה נמצא שהמבוגרים. הסטריאוטיפ כלפי המחשב בהקשר של מין המשתמש

ב כזהות לכישוריהם של ההורים והמורים נוטים לתפוס את הכישורים של הבנות בשימוש במחש

ממצא זה מפתיע . ואילו התלמידים מגלים דעות שמרניות יותר כלפי יכולת הבנות במחשב, הבנים

במיוחד בהיותו מצביע על התפתחות מגמה יותר חיובית בקרב המבוגרים כלפי הכישורים של

. הנידונהעל כן ניתן לצפות שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת על מעמד האישה בחברה , הבנות

ספר ממלכתי הביעו דעות שמרניות יותר כלפי - נמצא שנחקרים הקשורים בבית, באותו הקשר

ניתן לשייך ממצא זה לגורמים . ספר פרטי-יכולת הבנות במחשב מאשר נחקרים הקשורים בבית

הספר ומחוצה לו אשר תורמים להתפתחות תפיסות מסוימות -תרבותיים וחברתיים בתוך בית

) השכלת ההורים ועוד, הספר-תרבות בית(הספר הפרטי - כאשר מאפייני בית, כללכלפי הנשים ב

. תורמים להתפתחות גישה ליברליות יותר כלפי הבנות

אשר מצביע על דעות שמרניות יותר , נמצא קשר משמעותי בין מגדר וסטריאוטיפ, כצפוי

Williams & Collisאותו דבר מצאו . אצל הגברים כלפי יכולת הבנות במחשב מאשר הנשים

. כאשר הבנים גילו עמדות שמרניות יותר כלפי יכולת הבנות במחשב, )1998(אר 'ונג) 1987(

התפיסות כלפי מין המשתמש במחשב מושפעות בעיקר ממשתני הרקע הכלליים של , לכאורה

הדבר מלמד . הנחקרים כי התרומה של הניסיון במחשב לניבוי הסטריאוטיפ נמצאה זניחה

שהתפיסות של האנשים כלפי אובייקט מסוים יכולות להתגבש על סמך מידע קודם או מידע

האמונות מונחות , )Ajzen) 1975 ,1985פי - על. סביבתי וכן ערכים ונורמות אישיות וחברתיות

, לפי כך .ביסוד הנורמות האישיות בעוד שהנורמות האישיות מונחות ביסוד החשיבה של האדם

כישורי הבנות במחשב תלויה במידה רבה במאפייני האדם ובכיווני החשיבה שהוא רכש תפיסת

ממצאים אלה אופייניים לאוכלוסיית המחקר . ולא במידת הבקיאות שלו באובייקט הנידון

הספציפית ששואבת את עמדותיה כלפי הנשים מתרבות שמרנית וחברה גברית שמנסה לשמר את

ניתן להבחין , למרות זאת. ל ביכולותיה האינטלקטואליותמעמדה הנחות של האישה ולזלז

הבנות והנשים הערביות רכשו ביטחון עצמי מספיק כדי , שבאמצעות הידע והשליטה במחשב

סביר להניח שטכנולוגית המחשב תהווה מעין פריצת דרך ותסייע לנשים לשפר את , להפגין אותו

. מעמדן לקראת השגת שוויון בין במינים

83

הנקיים שנמצאו בין המשתנים השתייכות לקבוצה חברתית וגיל לבין הידע במחשב הקשרים

תלמידים ומורים מעריכים עצמם יותר -מלמדים שהקבוצות הנמצאות בפועל במערכת החינוך

הערכת הידע במחשב בקרב , הספר- בעוד שבתוך בית, גבוה בידע שלהם במחשב מאשר ההורים

כאן חשוב לציין את התרומה הניכרת של מערכת החינוך . התלמידים גבוהה מזו של המורים

אם זה , להגברת הידע של המורים והתלמידים במחשב בעקבות יישום תכנית המחשוב הארצית

ידי תכנית ההשתלמויות שנועדה להקנות למורים כלים לשילוב טכנולוגית המחשב בהוראה או - על

בנוסף לתכנית הלימודים , יינות מחשבידי שעות הלימוד שהוקצו כדי ללמד התלמידים אור- על

.בנושא המדע והטכנולוגיה

משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב נמצאו קשורים באופן מובהק עם הידע במחשב כאשר

הקשר המשמעותי נמצא בין הניסיון לבין הידע במחשב ואילו הקשר של הבעלות על מחשב עם

. מחשב מושפעת בעיקר מהניסיון במחשבשהערכת הידע ב, משמעות הדבר. הידע נמצא זניח

יש נחקרים (הימצאות מחשב בבית יכולה לתרום להגברת הידע במחשב במידה ומשתמשים בו

). כגון הורים שיש להם מחשב בבית אבל לא משתמשים בו כי רכשו אותו לצורכי הילדים שלהם

, מועדון, ספר- כגון ביתניתן לרכוש את הניסיון במחשב בכל מיני מסגרות נוספות , יתירה מזאת

. חברים ועוד

נוצר קשר חיובי מובהק בין המשתנה , לאחר הפיקוח על משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב

הספר -קשר זה מלמד שנחקרים הקשורים בבית. הספר וידע במחשב- הרכב חברתי של בית

הספר - ביתממלכתי מעריכים עצמם יותר גבוה בידע שלהם במחשב מאשר נחקרים הקשורים ב

ספר -הדבר לא עולה בקנה אחד עם ממצא קודם אשר הראה שנחקרים הקשורים בבית. פרטי

. ספר ממלכתי-פרטי בעלי ניסיון רב יותר במחשב מאשר נחקרים הקשורים בבית

מבין משתני הרקע הכלליים נמצא שהמשתנים השתייכות לקבוצה חברתית ומגדר קשורים באופן

קשרים אלה מלמדים שהן ההורים והן הנשים דיווחו . הידע במחשבמובהק עם הצורך להשלמת

אולם עוצמת קשרים אלה נמצאה זניחה והם הפסיקו , על צורך רב יותר להשלמת הידע במחשב

הקשר של , כלומר. להיות מובהקים לאחר הפיקוח על משתני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב

, בנוסף. ע מהניסיון של הנחקרים במחשבמשתנים אלה עם הצורך להשלמת הידע במחשב מושפ

הקשר השלילי המובהק שנמצא בין הניסיון לבין הצורך להשלמת הידע במחשב הנו משמעותי

ממצא זה צפוי כי . הצורך להשלמת הידע במחשב מצטמצם, והוא מלמד שככל שהניסיון גובר

Donitsa-Schmidt & Levine . הניסיון מגביר את הידע ומאידך מקטין את הצורך להשלמתו

לרבות ציינו פחות רצון ללמוד יותר , מצאו שתלמידים שהראו רמה גבוהה של ידע במחשב, )1997(

הביעו רצון רב יותר ללמוד על , תלמידים שהראו רמה נמוכה של ידע במחשבבעוד ש, על מחשבים

וד שיעורי מחשב הגיעו למסקנה שללמ, )1993 (Kay -ו) Geissler & Horridge) 1993. מחשבים

יש להם השפעה חיובית על רמת , הספר התיכון או באוניברסיטה וגם הבעלות על מחשב- בבית

. השפעה שלילית על הרצון להשלמת הידע במחשב, ומאידך, הידע המצוי במחשב

84

מאפייני הרקע הקשורים בחשיפה למחשב , לצורך בחינת תרומת מאפייני הרקע הכלליים

שאלת המחקר (גיים הקשורים במחשב לניבוי העמדות כלפי המחשב והמאפיינים הפסיכולו

מניתוח הממצאים נמצא שתרומת . בוצעו ניתוחי רגרסיה ליניארית היררכית מרובה, )השלישית

מבין משתנים אלה נמצא . משתני הרקע הכלליים לניבוי העמדות כלפי המחשב לא גבוהה במיוחד

. תורמים באופן מובהק וישיר לניבוי העמדותהספר -שהמשתנים גיל והרכב חברתי של בית

מהקשר השלילי שנמצא בין גיל ועמדות ניתן ללמוד שהתלמידים הביעו עמדות חיוביות יותר

חשוב לציין שהספרות המחקרית שמתייחסת לקשר בין גיל . כלפי המחשב מאשר המורים

מצאו קשר חיובי בין גיל ,)Bannon & Marshall) 1986. ועמדה כלפי המחשב אינה חד משמעית

. ועמדות חיוביות כאשר המורים הביעו עמדות חיוביות יותר כלפי המחשב מאשר התלמידים

Gressard & Loyd) 1984( ,ואילו , לא מצאו קשר מובהק בין גיל הנבדק לעמדותיו כלפי המחשב

& Rosen, Searsתם לעומ. מצאה קשר שלילי בין עמדות כלפי המחשב וגיל) 1998(אר 'נג

Weil ) 1987( , וכןGreenly) 1988( ,הם מגלים רמה גבוהה , מצאו כי ככל שגיל התלמידים עולה

בהקשר זה חשוב לציין שהתרומה . אך עמדותיהם אינם בהכרח שליליות יותר, של חרדת מחשב

הפיקוח מהניסיון והידע שהתלמידים רכשו במחשב כי לאחר, כנראה, העיקרית של הגיל מושפעת

. התרומה שלו נחלשה באופן משמעותי, על משתנים אלה

ספר ממלכתי הביעו עמדה יותר חיובית כלפי -באותו קונטקסט נמצא שנחקרים הקשורים בבית

ממצא זה מפתיע במיוחד כי הוא לא עולה . ספר פרטי-המחשב מאשר נחקרים הקשורים בבית

ספר פרטי נחשפים -ים הקשורים בביתבקנה אחד הן עם הממצאים הקודמים שלפיהם נחקר

והן עם הספרות , ספר ממלכתי-למחשב ומתנסים ביישומיו יותר מאשר נחקרים הקשורים בבית

בין . המחקרית שמעידה על קיום קשר חיובי בין חשיפה והתנסות ובין עמדות כלפי המחשב

קפת נטייה העמדה מש, )Ajzen) 1985לפי , עמדות הן תוצר של הערכה סובייקטיבית,היתר

מוסד , אדם, מוקדמת שלפיה האדם לומד להגיב בעקביות באופן חיובי או שלילי ביחס לאובייקט

ספר ממלכתי -ידי נחקרים הקשורים בבית-על כן הפגנת עמדות חיוביות יותר על. או מאורע

ולא במידת ) כסמל של הקדמה והמודרניזציה(קשורה בין היתר בדעות שרכשו ביחס למחשב

בהקשר זה חשוב לציין שממוצע העמדות כלפי המחשב בקרב כל קבוצות . ה שלהם למחשבהחשיפ

.המחקר נמצא גבוה

מממצאי המחקר הנוכחי ניכר שהמנבא שתרם את התרומה המשמעותית ביותר לניבוי העמדות

אמנם תרומת משתנה זה מושפעת גם מהקשר שיש לו עם . כלפי המחשב הוא הניסיון במחשב

אבל היא שמרה על הרמה הגבוהה ביותר גם לאחר הפיקוח , להשלמת הידע במחשבהידע והצורך

מצאו קשר חיובי בין , )1989 (Koohang -ו) Levine & Donitsa-Schmidt) 1998. על משתנים אלו

כאשר חשיפה והתנסות רבים , חשיפה והתנסות במחשבים ובין עמדות תלמידים כלפי המחשב

, )1991 (Woodrow -ו) Shashani) 1994. ות יותר כלפי המחשבתורמים לפיתוח עמדות חיובי

. הוכיחו כי מידת השימוש במחשב הנה בעלת השפעה משמעותית על מרכיב העמדה כלפי המחשב

מכאן ניתן להבחין שבמחקר הנוכחי ההבדלים בין צעירים ומבוגרים בעמדותיהם כלפי המחשב

גורמים . ם במחשב לעומת המורים וההוריםנובעים מחשיפה והתנסות רבה יותר של התלמידי

85

אלה מגבירים את השליטה והידע של התלמידים בכלי ומאידך מחזקים את הביטחון העצמי

הספר -מצאו שהחשיפה למחשב בבית, )Donitsa-Schmidt Levine) 1998 &. שלהם במחשב

.ובבית משפיעה באופן חזק על הביטחון העצמי והעמדות כלפי המחשב

נים הפסיכולוגיים הקשורים במחשב נמצאו תורמים באופן מובהק לניבוי העמדות כלפי כל המשת

כאשר תרומת הסטריאוטיפ והידע במחשב נמצאה גבוהה יותר מתרומה של הצורך , המחשב

הקשרים שנמצאו בין משתנים אלה לבין העמדות מלמדים שתפיסות . להשלמת הידע במחשב

מחשב בהקשר של מין המשתמש תורמות לפיתוח עמדות סטריאוטיפיות פחות שמרניות כלפי ה

בהקשר זה חשוב לציין שאמנם משתנה המגדר לא תרם תרומה מובהקת . חיוביות יותר כלפיו

, כלומר. אולם משתנה זה נמצא קשור באופן משמעותי עם הסטריאוטיפ, וישירה לניבוי העמדות

, ברגע שפיקחנו על הסטריאוטיפ,התרומה של המגדר לניבוי העמדות עוברת דרך הסטריאוטיפ

, )1993 (Bohlin & Hunt, )1997(שמידט ולוין - דוניצה. המגדר אבד את האפקט שלו על העמדות

Woodrow) 1991 (לא מצאו השפעה מובהקת ישירה של המגדר על העמדות כלפי , ואחרים

Massoud - ו) Chen ) 1986( ,Williams & Collis) 1987( ,Koohang) 1989לעומתם . המחשב

ואילו , מצאו שהעמדות של הבנים כלפי המחשב יותר חיוביות מאשר העמדות של הבנות, )1991(

Kay) 1993( ,מצא שהבנות גילו עמדות שליליות יותר כלפי המחשב מאשר הבנים.

מלמדים , הקשרים החיוביים שנמצאו בין הידע והצורך להשלמת הידע במחשב לבין העמדות

, אשר מעריכים את רמת הידע ואת הצורך שלהם להשלמת הידע במחשב גבוה יותרשהנחקרים

קיימת השפעה של מצאו ש) Gressard & Loyd) 1986. נוטים להביע עמדות חיוביות יותר כלפיו

ובקיאות בשימושיו הכליכי היכרות לעומק עם ו כלפי שלועמדותהעל הידע שיש למורה במחשב

ומאידך תורמים לפיתוח מגבירים את הביטחון העצמי,וגות כלפיהשונים מפחיתים חרדות ודא

מצא שחוסר הידע בתחום המחשבים גורם לפיתוח , )Summers) 1990. עמדות חיוביות יותר כלפיו

בהקשר זה מצאנו שהערכת הידע במחשב גוברת בקרב התלמידים .עמדות שליליות כלפי המחשב

ניתן להסביר . למת הידע במחשב גובר בקרב ההוריםלעומת המורים וההורים ואילו הצורך להש

ממצאים אלה באמצעות מטריצת הקורילציות בין כל משתני המחקר שלפיה נמצאו מתאמים

. מובהקים בעלי עוצמות גבוהות בין הידע במחשב לבין הניסיון והצורך להשלמת הידע במחשב

דע שלו בכלי ומאידך מקטין מתאמים אלה מלמדים שהניסיון שהאדם רוכש במחשב מגביר את הי

הראו שהצורך להשלמת הידע , )Donitsa-Schmidt & Levine) 1997. את הצורך שלו להשלמתו

בעוד שעמדות חיוביות כלפי , במחשב מושפע מהניסיון של האדם והביטחון העצמי שיש לו במחשב

כללי מתנסים מאחר והצעירים באופן . המחשב מהווים תנאי מקדים כדי להשיג אוריינות מחשב

גם אנשים המרגישים שהידע , מאידך. הם נוטים להביע עמדות חיוביות יותר כלפיו, יותר במחשב

עושים זאת מתוך מודעות לחשיבות , שלהם במחשב לא מספיק ומדווחים על צורך להשלמתו

על כן הם משקפים עמדות חיוביות יותר כלפי , השליטה בטכנולוגית המחשב בחיי העידן הנוכחי

. מחשבה

86

, מעניין לראות שמלבד הקשר המשמעותי בין מגדר וסטריאוטיפ, בניגוד לספרות המחקרית ברובה

במחקר הנוכחי לא נמצאו הבדלים מובהקים משמעותיים בין נשים וגברים במשתנים נוספים

. הקשורים בכניסת המחשבים למערכת החינוך

מעידים על , הספר הערביים בנצרת-הממצאים בדבר כניסת טכנולוגית המחשב לבתי, לסיכום

נוצרו שתי נקודות מפגש של אוכלוסיית המחקר עם טכנולוגית התקשוב . תהליך הנמצא בעיצומו

אשר מתבטאות בכניסה משמעותית של המחשבים ותקשורת המחשב הן למוסדות חינוך והן לבתי

צאנו שהתקשוב במחקר זה מ. אב ובעלייה ניכרת בשיעור המשתמשים במחשב והגולשים ברשת

משפיע בכיוונים שונים על כל המעורבים במעשה החינוכי ותורם בעקיפין לשינויים בסדר

. המסורתי המקנה עדיפות לגבר המבוגר בתחומים השונים ובמיוחד אלה הקשורים בידע וניסיון

בעוד , מבחינה זו נמצא שהידע והניסיון במחשב גוברים בקרב הצעירים לעומת המבוגרים

מתאמצות לעקוב אחר הקדמה ולהתעדכן בחידושים ובכך מצמצמות את הפערים בינן שהנשים

הן אף משיגות את הגברים , לבין הגברים בידע ובשימוש במחשב ובמקרים מיוחדים כגון מורות

נטיית המבוגרים לתפוס את כישורי הבנות במחשב , יחד עם זאת. במטרה לקדם את מעמדן

. צפויה מראש בשל אופייה המסורתי של החברה הנחקרתכזהות לאלה של הבנים לא היתה

דברים אלה מצביעים על אחד התהליכים המעניינים בתהליכי השינוי המתרחשים בחברה

.הערבית בישראל

תדירות השימוש במחשב , שימושים נפוצים במחשב: במרכיבים מסוימים של המחשוב כגון

רקע הכלליים לניבוי הניסיון והידע במחשב תרומת משתני ה, הספר-הגוברת בבית לעומת בבית

הממצאים לא חורגים מהמגמה הכללית של , ותרומת האחרונים לניבוי העמדות כלפי המחשב

, הספר ובגיבוש עמדות כלפיהם- ממצאי הספרות המחקרית שעוסקת בהכנסת המחשבים לבתי

. שוב הנידוןבעוד שלא ניתן להתעלם מהתרומה המשמעותית של מערכת החינוך בתהליך המח

תלמידים , ניתן לראות שהמחקר הכמותי מצייר תמונה מורכבת של מערכות היחסים בין מורים

תמונה המצביעה על כך שהשפעות הטכנולוגיה חורגות בהרבה מן המטרה , והורים עם הטכנולוגיה

רתי ובאופן בלתי אמצעי נוצרים תהליכים של שינוי חב, הראשונית של השפעה על הוראה ולמידה

. תהליכים אותם נמשיך לתאר בפרק המחקר האיכותי, ותרבותי

87

.פרק ה

המחקר האיכותי

וכוללים מידע המראה , נתוני המחקר האיכותי מתבססים על ראיונות מובנים ותצפיות ממוקדות

הספר ובחברה הערבית בעקבות כניסת טכנולוגיות המידע החדשות למערכות - מה מתרחש בבתי

.אלה והשימוש בהן וכיצד משתקפות ההתפתחויות בתפיסותיהם של הנחקרים

והראיונות נערכו באופן המאפשר איסוף מידע שיטתי הקשור בכניסת טכנולוגית התקשוב התצפיות

תוך כדי התייחסות להתרחשויות על מהותן ולמשמעויות , למערכת החינוך ולחברה הערבית

דבר שאפשר הבנת תהליכים , החברתיות והתרבותיות שהנחקרים מעניקים להם, החינוכיות

: קטיגוריות עיקריות3 התגבשו לאחר עיבוד הנתונים. פנימיים

היבט החינוכי .1

היבט חברתי .2

ההיבט תרבותי .3

בכדי להבטיח שלמרואיינים היה מפגש עם טכנולוגית המידע ומאידך להבטיח את המתאם בין

. נבדקה מידת ההיכרות של הנחקרים עם טכנולוגית התקשוב, המדגם הכמותי והמדגם האיכותי

יש להם , סטטוס חברתי או מגדר, ללא הבדלי גיל, חקריםמניתוח הראיונות עולה שמרבית הנ

חישוב ממוצע השימוש היומיומי במחשב מצביע על היכרות יותר . מחשב בבית ומחוברים לאינטרנט

הנתונים של המדגם האיכותי . מעמיקה של הצעירים עם טכנולוגית התקשוב לעומת המבוגרים

סיכום ראיונות ) 1(' גיליון מס, 15' בנספח מסהקשורים בהיכרות עם טכנולוגית התקשוב מופיעים

.1כמותי

:להלן ממצאי המחקר

ההיבט החינוכי. א

, ההיבט החינוכי שממצאיו מובאים בפרק זה מתייחס בעיקר לתרומת המחשב ללמידה והוראה

הספר הערביים לשילוב המחשב בהוראה ולהשפעת התקשוב על -של בתי) טכנית ופרקטית(למוכנות

המשמעת וחופש הביטוי , דגש מיוחד הושם על יחסי הגומלין וגבולות הסדר. ה החינוכיתהסביב

.הספר- בתוך בית

88

ממצאים

מניתוח הראיונות עולה שקיימת הסכמה מלאה אצל כל הנחקרים לגבי התרומה החיובית של שילוב

המוטיבציה פיתוח החשיבה והגברת , המחשב בחינוך כאשר הדבר נוגע לשיפור ההוראה והלמידה

:ללמידה

יש לציין שבמחשב טמון פוטנציאל אדיר להגברת המוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים בגילאים : "מנהל

".ובנוסף הוא נותן מגוון של אפשרויות שאינן קיימות אלו המחשב לא היה קיים, השונים

תורם לפיתוח . זר ועבודהכלי ע, מחקרי, זהו כלי לימודי, המחשב משפיע לטובה על חינוך הילדים: "מנהל

חוסך הרבה זמן ואנרגיות , מאפשר למידה עצמית עם שפע של אפשרויות בחירה, החשיבה וארגון המידע

". שהתלמיד יכול לנצל אותם ללמידה ברמה גבוהה יותר

מאפשר , תורם לפיתוח חשיבה, זה מאפשר גיוון בשיטות ההוראה, בהחלט המחשב תורם בחינוך: "מוָרה

".י הקצב של הלומד ובנוסף גורם להנאה שמגבירה את המוטיבציה ללמידהלימוד לפ

מושך הילדים ללימוד , אמצעי דידקטי נוסף ומגוון לפיתוח החשיבה והעברת מידע, זה דבר חיובי: "אימא

".המחשב מעודד הילדים ללמוד. מדיה-בגלל האינטראקטיביות והמולטי

הופך הלימוד לכיף , עוזר לילד להתקדם לפי הקצב שלו, תורם לפיתוח חשיבה, זה משפיע לטובה: "אבא

".ובאמצעותו לומדים דברים חדשים שלא ניתן ללמוד בלי המחשב

זוכה , שפע האינפורמציה הזורמת ברשת והקלות שהמחשב מאפשר הן לאחסון המידע והן לשליפתו

:חינוכי במיוחד אצל התלמידים/לחשיבות רבה בהקשר הלימודי

זה גם מהנה , מניע אותי לחפש עוד מידע, המון אינפורמציה, ב מקל עלי בביצוע עבודותהמחש: "תלמיד

".ויותר קל ללמוד באמצעותו

ארגון הידע בעבודות , מאגר מידע עשיר באינטרנט, המחשב משפיע לטובה על הלימוד: "תלמידה

ידע חדש וגם להפעיל אפשר להתעדכן במ, יש אפשרות לשמור המידע ולשלוף אותו מתי שרוצים. מודפסות

".את הראש

:חלק מהמורים חושב שהמחשב מקל על פעולת ההוראה וחלק אחר חושב שזה מגביר את המאמץ

, שמיעתי, ויזואלי: המחשב מקל על ההוראה כי באמצעותו ניתן לשלב כל מיני אפקטים: "מוָרה

פר באמצעות הרשת הס-זה מאפשר קשר ואינטראקציה עם התלמידים גם מחוץ לבית. אינטראקציה

".והדבר חוסך זמן למורה וגם מגרה את התלמידים ללמוד

רב , מחשבה דינמית, הכל בכיוון המחשבה, לדעתי המחשב הוא כלי עזר חשוב מאד להוראה: "מורה

".תכליתית וכו

".אבל מבחינתי זה מאמץ כפול, המחשב גורם להנאה בלימוד מבחינת התלמידים: "מוָרה

אבל מצד שני זה , ן תורם להוראה בגלל שפע האינפורמציה שהמורה יכול להיעזר בההמחשב אכ: "מוָרה

מחייב אותי להגביר את המאמץ ולהכפיל את שעות העבודה כדי להספיק את החומר שאני חייבת ללמד

".בהתאם לתכנית הלימודים הפורמלית

89

על התהליך החינוכי היא חלק גדול מאנשי החינוך במיוחד חושב שההשפעה של טכנולוגית התקשוב

התרומה החיובית של המחשב על תהליכי הלמידה וההוראה מותנית בכיווני דרך . כיוונית-דו

:הכשרה הולמת ועוד, תכנון נכון, מובנים

".אם מנצלים אותו נכון השפעתו לטובה, כיוונית-השפעת המחשב על חינוך הילדים היא דו: " מורה

יש צורך להדריך . י שבוחרים את הלומדות המתאימות לפי גיל ומטרההשפעה חיובית בתנא: "מנהל

".ולכוון את הילדים לשימוש נכון במחשב

מטרות ברורות וכיווני דרך , אם משתמשים לפי תכנון טוב. הפונקציה היא איך משתמשים: "מנהל

אי ללא שום אם השימוש הוא אקר. אז המחשב הוא כלי חשוב ועשיר מאד, מובנים למשתמשים ולמנחים

".הוא יזיק הרבה יותר ממה שצפוי ממנו ככלי חינוכי, מטרה

הספר הערביים לשילוב טכנולוגית -בהתאם להערכה הכללית של הנחקרים נמצא שהמוכנות של בתי

:בראייה כוללנית המצב לא משביע רצון. המידע בתהליך החינוכי היא חלקית

הידע הקיים . וכנים לשילוב טכנולוגית המחשב בחינוךהספר הערביים עדיין לא מ-לדעתי בתי: "מורה

התלמידים עדיין לא מוכנים לקבל חינוך באמצעות . לגבי הטכנולוגיה הזאת הוא טכני יותר מאשר חינוכי

".המחשב באופן טוטלי וגם המורים לא יודעים לשלב

גם . 'מצגות וכו, לרשתחיבור, אולמות, כלומר, הספר עדיין לא ערוכים מבחינה פיזית-רוב בתי: "מנהל

".כוח האדם עדיין לא מוכשר וחלק גדול מהמורים מתנגד לשינוי

כמעט . המרואיינים הביעו דעה כפולה, מוכנות טכנית ותשתית, תוכנה, כלומר חומרה, ברמה פיזית

:הספר מוכנים אבל הרוב עדיין אינו מוכן-כולם מסכימים שחלק מבתי

ציוד וחיבור , חדרים, זה תלוי במשאבים. ים ויכולים והחלק הגדול לאהספר כן מוכנ-חלק מבתי: "מנהל

".לרשת

אין תוכנה מתאימה , הספר שבו אני מלמדת לא מוכן-למשל בית. הספר מוכנים-לא כל בתי: "אימא

ציוד טוב וחיבור , הספר שבו לומדות הבנות שלי המצב הרבה יותר טובה-אבל בבית, והרבה בעיות טכניות

."תקין לרשת

הספר שלנו -הספר הערביים עדיין לא מוכנים לשילוב המחשב בחינוך למרות שבית-לדעתי בתי: "מורה

".המערכת מפותחת מאד ואפשר לעשות שילוב בתוך הכיתות, מוכן מכל הבחינות

ח כל הלומדות "ולגבי מט. אין בהם שום דבר חינוכי, הספר חדשים-למרות שהמחשבים בבתי: "מוָרה

. זה לא מתאים לצרכים שלנו. גם ההיסטוריה והגיאוגרפיה, יסלאם מוסברת בעבריתדת הא, בעברית

במיוחד , הספר-רק חלק קטן מבתי. ואין שום לומדה חינוכיתOffice -במעבדה החדשה יש רק את ה

".מוכנים לשימוש יעיל בטכנולוגיה הזאת, הפרטיים

הספר תוכנות שיכולות -אין בבית. חברותתמיד יש תקלות בהת, האינטרנט בדרך כלל לא עובד: "תלמידה

".הספר היסודי יש לומדות-רק בבית, לסייע לנו בלימודים

".תוכנות ועוד, מיהרנו ועשינו שילוב מבלי שיהיו לנו אמצעים וכלים מתאימים כגון חדרים: "מנהלת

ביעה כלל אינה מש, רמת הידע והמיומנות של המורים לשימוש בטכנולוגית המחשב, יחד עם זאת

הבורות של רוב המורים בכל הקשור לפוטנציאל , לדעתם. את רצון אנשי החינוך וההורים הנחקרים

אי שליטתם בשימושי הטכנולוגיה הזאת והמיומנות השטחית של חלקם , החינוכי של התקשוב

90

הספר הערביים - מפחיתים באופן משמעותי ממידת המוכנות של בתי, לשילובה בתהליך החינוכי

:ושכל בטכנולוגית המידעלשימוש מ

הספר לא מוכנים מבחינה -רוב בתי. הפרמטר הוא מוכנות המורים לשילוב: "מנהל המרכז הטכנולוגי

המורים שלנו לא מתאימים . אלא בחוסר הידע של המורים והתנגדותם לשינוי, טכנית אבל זאת לא הבעיה

". לעידן הטכנולוגי

הספר שלנו לשילוב נעוצה -העיקרית שמפחיתה ממוכנות בתיהבעיה , בנוסף למחסור במשאבים: "מנהלת

".המורים הוותיקים מתנגדים ומעט מאד מהצעירים מוכשרים. בהכשרת המורים

אבל יותר חשוב מזה . הספר שלנו לא מוכנים כי אין תשתיות מתאימות ואין תמיכה כספית-בתי: "מנהל

".ם שלנו לא מוכשרים לשילובהמורי. שאין ידע ומודעות מספיקים לשילוב אצל המורים

".המכשול העיקרי הוא המורים שעדיין לא מוכנים: " מורה

לדעתי הם המכשול . המנהלים והרכזים, האחראים הישירים לחוסר המוכנות הם המפקחים: " אבא

".שעומד בפני הקדמה

שילוב אינטנסיבי הספר לא נעשה -בהתאם לדיווחי אנשים החינוך והתלמידים מתברר שבכל בתי

ההתנגדות , של המחשב בהוראת מקצועות הלימוד השונים הן בגלל חוסר נגישות והן בגלל הרתיעה

:לשינוי והבורות של המורים בכל הקשור לפוטנציאל החינוכי של המחשב

לא מודעים לתרומת המחשב בחינוך ולא , המורים לא משלבים מכיוון שהם לא יודעים להשתמש: "מורה

". להשתנותרוצים

, אין מודעות לפוטנציאל של המחשב, אין זמן, חוסר זמינות, אין שילוב בגלל פחד מהמחשב: "מוָרה

".חוסר מוטיבציה לשינוי והתחדשות, אדישות

גם . חלק מאמין בפוטנציאל של המחשב וחלק לא. לא כל המורים משלבים כי לא כולם יודעים: "מנהל

".יקות כדי לעשות שילוב אינטנסיביהספר לא מספ-שתי המעבדות של בית

ספר -בבתי. כמעט כל התלמידים ציינו שהמורים בכלל לא משתמשים במחשב להעברת שיעורים

:תיכוניים המחשבים נועדים בעיקר ללימוד מדעי מחשב או לביצוע עבודות גמר

חוץ מזה , רהספר אפשר להשתמש במחשב רק ללימודי מחשבים או לביצוע עבודות גמ-בבית: "תלמידה

".אין שימוש

".יש גם אפשרות להדפסת עבודות. הספר-רק אלה שלומדים תכנות משתמשים במחשבים בבית: "תלמיד

הספר מורי המקצועות המדעיים נעזרים במחשב כדי להעביר נושאים מסוימים כי - בחלק מבתי

:תכנית הלימודים מחייבת

".חייבים המורה להשתמש במחשביש מקצועות כמו ביולוגיה ואלקטרוניקה שמ: "תלמיד

הספר לא השפיעה באופן משמעותי -אנשי החינוך ציינו שחדירת טכנולוגית מידע לבתי, יחד עם זאת

:על תכנית הלימודים ולא חוללה בה שינויים מהותיים

מקצוע המחשבים בא בנוסף ועל כן הילדים לומדים שעה , התכנית הבסיסית לא השתנתה: "מנהלת

".ענוספת בשבו

91

המצב האופטימי הוא שתכנית הלימודים צריכה לכלול מרכיבים של שילוב : "מנהל המרכז הטכנולוגי

אבל אלה שמחברים את . ליד הספר צריך לבנות לומדה שעונה על אותם צרכים, כלומר. המחשב בהוראה

המציאות . בפי המחש-תכניות הלימודים בונים אותם בשיטת הספר אך ורק כי לא יודעים לבנות אותה על

".מראה שאין שינוי

בנושאים שהמחשב הוא חלק מתכנית . נוסף מקצוע חדש שהוא המחשבים, לגבי התכנית הכללית: "מנהל

הכל . מצורף לספר דיסק של מאגר מידע ותרגילים והמורה חייב להשתמש בו, הלימודים כמו בביולוגיה

".בהתאם למשרד החינוך

".בל נוסף לתכנית הבסיסית מקצוע חדש שהוא המחשביםא, אין השפעה מהותית: " מורה

:הספר התיכוניים מחוברים לרשת אבל הגלישה של התלמידים מבוקרת ומוגבלת-כל בתי

".הגלישה באינטרנט אך ורק לעבודה חשובה: "תלמיד

או מכיוון שהמורה , ההתחברות לרשת לרבות אינה זמינה אם בגלל ניתוק כתוצאה מחוב שהצטבר

-הדבר משפיע על מידת השימוש במחשבים בבית. ן לא נמצא או מכיוון שהמעבדה לא זמינההתור

תלמידי תיכון שיש להם מחשב בבית דיווחו שהם לא . הספר הן אצל המורים והן אצל התלמידים

:הספר יותר יעילה-הספר כי האלטרנטיבה שמחוץ לבית- משתמשים הרבה במחשבים בבית

לא תמיד אפשר להשתמש אחרי . הספר-בוע אני משתמשת במחשב בביתבערך שעתיים בש: "תלמידה

".בבית אני משתמשת כל הזמן. הדבר מחייב הימצאות מורה או אחראי מעבדה, השיעורים

-בבית הרבה יותר קל כי בבית. הספר-אני וכל התלמידים בכיתתי לא משתמשים במחשב בבית: "תלמיד

".חבל על הזמן, א מספיקהספר רק מחשב אחד מחובר לאינטרנט וזה ל

אבל הם משתמשים , גם בחטיבת הביניים התלמידים דיווחו כי אין שילוב של המחשב בהוראה

הם לומדים להשתמש . במחשב במשך שעתיים פורמליות בשבוע בערך כדי ללמוד אוריינות מחשב

ים הספר הפרטיים התלמידים מורש- בחלק מבתי. בכלים פתוחים ולעתים גולשים באינטרנט

.הספר או בסופי השבוע לביצוע עבודות-להשתמש במחשבים אחרי בית

אנשי החינוך והתלמידים הנחקרים דיווחו , לגבי השפעת טכנולוגית המחשוב על דרכי ההוראה

ל לא הצליחה לחולל שינוי משמעותי בשיטות ההוראה הנהוגות מזה עשרות "שהטכנולוגיה הנ

: בכל המקצועות ובכל קבוצות הגילכאשר ההוראה הפרונטלית שולטת, שנים

".המורים ממשיכים ללמד באותו סגנון, אין שינוי: "תלמידה

".בעיקר אינו שינוי בדרכי ההוראה של המורים: "תלמיד

".אני מאמין שזה גורם לשינויים בשיטות ההוראה אבל במציאות אין שינוי: "מורה

שיטת ההוראה . לק מהמורים עדיין לא מורגשהשינוי המועט שחל אצל ח, אין שינוי דרסטי: "מנהל

".הפרונטלית היא השולטת בהוראת כל המקצועות-המסורתית

אמנם . אולם במעבדת המחשבים נוצרת סביבה חינוכית שונה במהותה מהסביבה הרגילה

אבל השינוי בגישה של המורה לתלמיד בולט , התלמידים דיווחו על שינוי חלקי בשיטת ההוראה

לפעמים בעזרת הלוח , ציינו שבחלקו הראשון של השיעור המורה מלמד פרונטליתהם. יותר

ובחלקו השני של השיעור המוָרה או המורה , ויזואליים-ולפעמים בעזרת אמצעים טכנולוגיים אודיו

92

מאפשרים עבודה עצמאית ושיתוף פעולה בין התלמידים והדבר מלווה במידה מסוימת של חופש

במעבדת המחשבים המורה ליברלי , ידים ציינו שיחסית לשיעורים הרגיליםכמעט כל התלמ. תנועה

:סבלני וגמיש יותר, משתדל להנחות ולכוון במקום לתת הוראות, יותר

ובחלקו , בחלקו הראשון של השיעור המורה מעביר את השיעור כרגיל ואנחנו מקשיבים"תלמידה תיכון

המחשב ואז הוא מנחה אותנו בחיפוש המידע או בביצוע השני הוא מבקש מאתנו לעבוד באופן עצמאי מול

".המטלה

בהתחלה המורה מלמדת את כולנו בעזרת הלוח ואחר כך מבקשת מאתנו לעבוד מול : "ב"תלמיד חט

היא מזכירה לנו כל הזמן לשמור על , היא מסתובבת בין העמדות ומי שלא מסתדר עוזרת לו. המחשבים

".אנחנו גם גולשים לאתרים אחרים מבלי לפחד. יימתסדר אבל היא יותר גמישה ולא מא

חלק מהמרואיינים סבורים שמבנה כיתת המחשבים מחייב צורת ישיבה שונה מזו של הכיתה

הרגילה ויחד עם זאת הציוד ודרך הפעולה כולם גורמים ליצירת אקלים חינוכי חדש השונה מאד

: המורה ודרך פעולתומהאקלים הכיתתי המסורתי ומאידך משפיעים על התנהגות

צורת הישיבה והאקלים הכיתתי השתנו וזה מחייב המורה להתנהג אחרת עם : "תלמידה תיכון

".רגוע ומאפשר הידברות, גמיש יותר, התלמידים

זה מפחית התלות , יש אפשרות נוספת להשגת המידע, בחדר המחשבים הכל משתנה: "תלמידה תיכון

מכוון ופונה לתלמידים באופן , גמיש יותר, א מתייחס לתלמידים אחרתהמורה מבין זאת והו. שלנו במורה

".פעיל ולא נותן רק הוראות

, מאפשרת עבודה בזוגות, משתפת התלמידים בשיעור, במעבדת המחשבים אני מלמדת אחרת: "מוָרה

תר התפקיד שלי הופך למדריכה יו. נותנת להם לעבוד באופן עצמאי וגם מאפשרת חופש פעולה רב יותר

".אבל בכיתה הרגילה המצב חוזר לקודמו, מאשר מורה

הישיבה בחדר המחשבים מאלצת המורה להשתנות כי הוא לא שולט בארבעה תלמידים : "ב"תלמיד חט

".לכן הוא יותר גמיש ולא מאיים, שיושבים בזוגות או בנפרד ולאיזה אתרים או תוכנות הם נכנסים

חו על יחס סמכותי שהמורים שומרים גם בחדר מהתלמידים הנחקרים דיוו20%, במקביל

:המחשבים

המורה שולט . רק המחשבים הופיעו, שיטת ההוראה לא השתנתה, בעיקר לא חל שינוי: "תלמיד תיכון

הסיטואציה דומה למצב שבו שני תלמידים מדברים בכיתה . במחשבים ומכבה אותם מתי שהוא רוצה

".ב לדבריורגילה והמורה דורש מהם לשתוק ולשים ל

היחס של המורה לא משתנה ודווקא בשיעור המחשב אין שינוי וזה , לא זה לא משפיע: "תלמיד תיכון

".דומה מאד לכיתה רגילה

מתוך דיווחי אנשי החינוך והתלמידים ניתן להבחין שבאופן כללי טכנולוגית המידע תורמת

הספר כאשר השינוי הבולט - ביתלשינויים מסוימים במערכת היחסים בין הדרגים השונים בתוך

השילוב . ביותר חל ביחסי הגומלין המתנהלים בין התלמידים והמורים המלמדים בעזרת המחשב

של טכנולוגית המידע במעשה החינוכי מחייב שינויים תפיסתיים אצל המורה ותורם ליצירת

:דינמיקה פתוחה וגמישה יותר במערכת היחסים בינו לבין התלמידים

93

הם לא נוזפים בילדים שיושבים במעבדת , מורים שעובדים עם מחשבים יותר גמישיםה: "מנהל

". זה יוצר דינמיקה גמישה במערכת היחסים–המחשבים

ההשפעה במיוחד היא על המורה למחשבים כיוון שהוא לא מלמד פרונטלית והקשר עם : "מנהלת

תחים ביחד דיון וגם מאפשר לו חופש מפ, מנחה אותו, הוא יושב ליד התלמיד, התלמידים פחות פורמלי

".פעולה

זה מאפשר משא ומתן , ההשפעה מתבטאת בשבירת גבולות קשוחים בין המורים והתלמידים: "מוָרה

גמישות , יוצר דינמיקה במהלך השיעור, תורם ליצירת קשר פתוח בין שני הצדדים, בנושאים שונים

".יםופתיחות מטעם המורה וגישה נוחה בינו לבין התלמיד

, הוא יותר סבלנו, מרגישים ההבדל ביחס המורה אלנו כאשר אנחנו עובדים מול המחשב: "ב"תלמידה חט

".מאפשר הידברות וחופש פעולה רב יותר, מאפשר לנו להתנסות ולהיעזר אחד בשני

בהקשר זה יש אנשי חינוך שלמרות שהם מאמינים ביכולתה של טכנולוגית המידע לחולל שינוי

אלא , הם סבורים שהשינוי המהותי אינו תלוי במחשב, רה המשתמש בה עם תלמידיוביחס המו

:תפיסותיו והביטחון העצמי שלו, מידת פתיחותו לשינוי, גילו, באופי המורה עצמו

".גם יש השפעה של הגיל על מידת הפתיחות של המורה, זה תלוי במורה עצמו ולא במחשב: "מוָרה

. ביטחון העצמי של המורה להתמודד עם תלמידים בעלי כשרונות ויכולתזה תלוי בפתיחות וה: "מנהל

העניין הוא שבמצב כזה המורה אינו יותר שופך מידע כי ישנם תלמידים בעלי ידע ומידע בתחומים

רק מורים עם תפיסה של מכוונים , לכן בעידן הזה. מסוימים העולים על אלה הקיימים אצל המורה

". לו מורים עם תפיסה של אינפורמטורים יתקשו ויעכבו את התהליך החינוכיומנחים יכולים לתרום ואי

שילוב טכנולוגית המידע בחינוך לא רק תורם לפיתוח קשרים בין התלמידים לבין עצמם אלא גם

:כך עולה מדעותיהם של אנשי החינוך והתלמידים, מחזק אותם

, הם נעזרים אחד בשני, התלמידים לבין עצמםהשימוש בטכנולוגיה הזאת מחזק את הקשרים בין: "מוָרה

".מתייעצים ומבקשים שיתוף פעולה

אז הם מבקשים את עזרתי וגם המורה , יש שימושים שאני שולטת בהם והתלמידים לא: "ב" חט תלמידה

".מבקשת ממני לעזור להם ואז מתחילים להתפתח דיונים ונוצרים קשרים עם תלמידים חדשים

כך נוצרים קשרים הבנויים על . ע מקבל עזרה מחבר שלו או מהתלמיד שיושב לידותלמיד שנתק: "מנהל

".עזרה הדדית וזה לא היה קיים בעבר

זה יוצר הידברות צדדית בין התלמידים עצמם כי עצם הישיבה מאפשרת שיח חופשי יותר ויוצרת : "מורה

."אווירה של שיתוף פעולה בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין מורה

הספר תורם במידה מסוימת להגמשת יחסי הגומלין בתוך -למרות שהשימוש במחשבים בבתי

אנשי החינוך והתלמידים מדגישים שמדובר במערכת מסורתית המשמרת את , המוסד החינוכי

סמכויות המורים וההנהלה וגובלת כל שינוי במסגרת הגבולות שהוצבו מראש עבור התנהגות

:ת המקובלות בחברההתלמידים ובהתאם לנורמו

השימוש במחשבים תורם מאד למערכת היחסים בין המורה והתלמידים אבל מבלי לעבור את : "מוָרה

, ספר מסורתי ובו הסמכויות מרוכזות בידי המנהל והמורים-זהו בית. גבולות הסמכות של המורה

".התלמידים לא מורשים להשתמש במחשב מעבר לאפשרויות שהמורים מציבים

94

אבל ממשיכים להתנהג , במעבדת המחשבים שוברים גבולות קשוחים בין המורה והתלמידים: "מוָרה

כלומר הילד . פי הנורמות המקובלות בחברה-בתוך הגבולות שהוצבו מראש בין מורה ותלמיד וזאת על

".חייב להיות מנומס וממושמע

ונעזרים בהם לטיפול אנחנו מעודדים אותם, יש תלמידים בעלי כשרונות גבוהים במחשב: "מנהל

".אבל אין לחרוג ממסגרת ההתנהגות שנקבעה עבור התלמידים או לערער על סמכויות המורים, בתקלות

. מעבר לזה אין סמכויות חריגות. חיפוש מידע ועוד, יצירתית, אנחנו מאשרים עבודה עצמאית: "מנהלת

."עם מועצת התלמידים מתקיימים דיונים אבל אין פריצה של גבולות

הבקיאות שלהם , הספר- כל התלמידים ואנשי החינוך ציינו שלתלמידים אין סמכויות בבית

בטכנולוגית המידע וכשרונותיהם העולים על כשרונות מחנכיהם לא נותנים להם לגיטימציה לפרוץ

כמחצית . הספר קיים חופש ביטוי אבל בעירבון מוגבל- בבית. המשמעת והסדר, את גבולות הנימוס

הספר לרבות בגלל קשיחות ומנטליות ששומרת על -ם ציינו שאין להם קשר עם הנהלת ביתהתלמידי

:מרחב עצום בינה לבין התלמידים

. כי מפחדים מהתוצאות או שלא מוצאים אוזן קשבת, אפשר להתבטא אבל במירכאות: "תלמיד תיכון

".בפני ההנהלה אסור להתבטא בגלל הקשיחות

".עם ההנהלה אין לנו קשר. ביע דעה נגדית אבל במסגרת גבולות הנימוסאפשר לה: " תלמיד תיכון

". אנחנו אחרונים. בשום פנים ואופן אין להביע דעה בפני המנהלת או אפילו לדבר איתה: "ב" תלמידה חט

התלמידים מרגישים שהם יכולים להתבטא בחופשיות רבה יותר , עם המורים ובמיוחד המחנכים

: את גבולות המוסראבל מבלי לפרוץ

".'חברה וכו, ספורט, לימודיים, פוליטיים: אנחנו דנים עם המורים בכל מיני נושאים: "תלמידה תיכון

".בשיעור המחנך אפשר להביע דעה נגדית אבל בלי חוצפה וצריך להוכיח את דעותיי: "תלמיד תיכון

אני מדבר בחופשיות על זכויות .עם המחנכת אני מבטא את מחשבותיי אבל בתוך גבול: "ב"תלמיד חט

". הוא עדיין המורה ולא החבר–עם שאר המורים ההתבטאות מוגבלת . התלמיד

בין התלמידים לבין עצמם קיימת התבטאות חופשית שמלווה בפתיחות וגלישה , לעומת זאת

, מחשב, יחסים בין המינים, עישון: לנושאים רגישים שהנם בסדר עדיפות גבוה אצל בני הנוער כגון

.'אי שביעות רצון מהמורים וכו, אינטרנט

בהקשר זה אין ויתורים . אחד המרכיבים החשובים של הסביבה החינוכית הוא הסדר והמשמעת

:ואין שינוי כי הדבר ממשיך להיות כלי מדידה בחברה הנדונה

".שמירת הסדר בעדיפות ראשונה כי הילדים לא יודעים היכן הגבולות שלהם: "מורה

הספר לא השתנה והתלמידים חייבים -הסדר של בית. אין פרבלגיות על חשבון הסדר והמשמעת: "למנה

".להיות ממושמעים

. הספר כופים על התלמידים תלבושת אחידה והופעה צנועה-בכל בתי, במסגרת הסדר והמשמעת

ש מסדר את ההופעה שלהם ומטשט, הדבר מתקבל על חלק מהתלמידים כי לדעתם זה מאחד אותם

95

ואילו החלק השני מתנגדים כי לדעתם התלבושת . את ההבדלים בין המבוססים והלא מבוססים

:הספר-בהקשר זה אין גמישות מטעם בית. האחידה מתאימה יותר לאסירים

אסור , אם החולצה פתוחה מבקשים לסגור, בגלל התלבושת קיבלתי אלף דוחות להורים: "ב"תלמיד חט

".זה כמו לחיות בתוך מנזר, ל השיערל ע'שרשרת וגם אסור לשים ג

".זהו נושא נתון שלא ניתן למשא ומתן עם התלמידים: " מנהל

מהממצאים עולה שחדירת טכנולוגית המידע אל תוך המעשה החינוכי תורמת לשינויים מסוימים

אבל כאשר הדבר נוגע לגבולות . חלקם משמעותיים וחלקם שטחיים, הספר המסורתי- בארגון בית

את מכלול . המערכת מסתגרת וחוסמת כל ניסיון לשינוי, הסדר והמשמעת המקובלים בחברה

. הראיונות בשאלות הקשורות בהיבט החינוכי סוכם באופן הנותן אפשרות להעריכם כמותית

–היבט חינוכי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת : 3, 2גיליונות , 16התוצאות מופיעות בנספח

.2תי סיכום ראיונות כמו

96

דיון מסכם בהיבט החינוכי

על החינוך היא איכותית ולא רק כמותית משום שטכנולוגיות הידע מאפשרות *השפעת התקשוב

מטרות החינוך . ללא תלות במקום ובזמן, וירטואלי, מתוקשר, רב מדיה, דינמי, ייצוג ידע מורכב

בעל יכולת לשלב בין , פעיל, מאיטיפוח לומד עצ: הנובעות מכניסת התקשוב למערכת החינוך כוללות

להתמודד עם פתרון בעיות , להפעיל מיומנויות חקר מדעיות, מציאות וירטואלית לעולם ריאלי

).1999חן (לפעול בעבודת צוות ולפתח תמונת עולם פלורליסטית , ותופעות מורכבות

תרומתו ממצאי המחקר מעידים על קיומה של הסכמה מלאה בקרב האוכלוסייה הנחקרת לגבי

צעירים –באופן כללי המחשב נתפס בקרב כל הנחקרים . החיובית של התקשוב לתהליך החינוכי

תורם לשיפור , ככלי השופע אינפורמציה, משכילים כלא משכילים ונשים כגברים, כמבוגרים

מגביר את המוטיבציה ללמידה ומאידך מייעל את , תורם לפיתוח החשיבה, ההוראה והלמידה

ובמיוחד אנשי החינוך ) מכלל אוכלוסיית המבוגרים21%(אצל חלק מהמבוגרים . נוכיהתהליך החי

אלא אם כי מותנית בכיווני דרך מובנים הן למשתמשים , התפיסה הזאת אינה חד משמעית, )30%(

הכשרה הולמת , מטרות ברורות ותכנון יעיל שעונה על צורכי הלומד בחברה הספציפית, והן למנחים

ידי -נוכית נאותה בבחירת הלומדות והתוכנות המתאימות יחד עם השימוש בהם עלוהכוונה חי

טכנולוגית התקשוב הינה גורם בעל ערך גבוה בהקשר החינוכי אך ורק . המורים והתלמידים כאחד

אחרת החידוש או הקדמה הזאת מזיקה ומובילה לתוצאות לא , במידה ונעשה בה שימוש נכון

.רצויות

ריאליסטית ומשקפת דעות המבוססות על התמצאות וידע הן ברמה חינוכית והן תפיסה זו הינה

סביב טכנולוגית התקשוב וההשלכות הלימודיות שעלולות להתפתח כתוצאה משילובה בתהליך

בהקשר זה חשוב לציין שהדעות האלה לא משקפות את כלל האוכלוסייה אלא חתך . החינוכי

יחד עם , אנשי חינוך נמנים על אוכלוסיית המשכילים, הבחברה הנידונ. מצומצם של אנשי חינוך

, זאת לא כל המשכילים עושים את האבחנה הזאת ולא כל אנשי החינוך מגלים תבונה בהקשר זה

& Boltבהקשר זה . ידי הקסם של הטכנולוגיה- ראייתם מסונוורת על, אלא שרובם כמו פשוטי העם

Crawford) 2000 (עיוור במחשבים מבלי לדון בשימוש הטוב ביותר מדגישים שטעות לתמוך באופן

ויש גורסים שיש , אין בה די, מציין שהנגישות למידע שהמחשב מאפשר) 2000(סלומון . בכלים אלה

אלא אם כן היא מעוגנת בפעילות מודרכת וברורה המעמידה הקשר ומסגרת לימודית , בה אפילו נזק

מתוך תפיסה חינוכית רחבה והמחשב ישמש הסביבה הלימודית צריכה להיות מודרכת. מכוונת

.ככלי להשגת יעדים לימודיים

וכל התיכוניים , יסודיים במגזר הערבי ממוחשבים- הספר העל-הממצאים מלמדים שכמעט כל בתי

ספר - בתי80 -בתחילת שנות ה. הספר היתה הדרגתית-כניסת המחשבים לבתי. מחוברים לרשת

במהלך השנים ועד מימוש תכנית המחשוב . ים באופן פרטירכשו מחשב, במיוחד פרטיים, בודדים

הספר שרכשו מחשבים עלה אך עדיין -מספר בתי, 1994במגזר הערבי בשנת " 98מחר "הארצית

המונח משמש . תקשורת ומחשוב–ית הידע מונח תקשוב הוא חיבורם של שני מונחים קרובים מטכנולוגי: תקשוב *

).1999חן (באופן שוטף את התיאור של התקשורת הדיגיטלית והמחשבים במערכות חברתיות ובארגונים כלכליים

97

ידי תכנית המחשוב הארצית היתה - הספר הערביים על- גם כניסת המחשבים לבתי. נשאר קטן

אם לסדר העדיפויות של משרד ספר בהת-הדרגתית ועד היום מתמחשבים מדי שנה מספר בתי

הספר -המהלך הזה יצר פער משמעותי ברמת המוכנות של בתי. החינוך והרשויות המקומיות

לשילוב טכנולוגית התקשוב במעשה החינוכי הן מבחינת תשתיות וציוד והן מבחינת ידע ומיומנויות

.השילוב והשימוש של המורים ושל התלמידים

הספר היא -רמת המוכנות של בתי, מוכנות טכנית ותשתיות, וכנהת, חומרה, ברמה פיזית כלומר

חשוב לציין שההערכה הזאת היא כוללנית . פי הערכת כלל הנחקרים- על0.6חלקית וזוכה לציון של

נמצא שחלק , ספר בנפרד-כלומר כאשר מתייחסים לכל בית, וכאשר מפרקים את המערכת ליחידות

המוכנות החלקית נובעת לרבות מהעדר . ל הרוב עדיין לאהספר אכן מוכנים באופן מלא אב- מבתי

שני הגורמים . של תשתיות חינוך שמספקות מענה לצורכי התקשוב וממחסור אדיר במשאבים

ל גוררים בעקבותיהם בעיות נוספות ויוצרים אי שביעות רצון מהרמה הכללית של "העיקריים הנ

משרד החינוך לא מקצה שעות לתפקיד , םלרבות הממלכתיי, הספר- כך למשל בחלק מבתי. המחשוב

הספר וכאשר התלמידים לא מצליחים לטפל בתקלות הנוצרות -אחראי מעבדת מחשבים בתוך בית

קיימת אי (הספר משבית את המחשבים עד שהזכיין של משרד החינוך מטפל בבעיה - בית, במחשבים

המורים המלמדים אוריינות ,יחד עם זאת). הספר- שביעות רצון מרמת ההיענות של הזכיינים לבית

מחשב וגם אלה המנסים לשלב המחשב בהוראה לא מוצאים מענה לצורכי התלמידים בגלל מחסור

.בתוכנות ולומדות חינוכיות איכותיות

בהקשר זה נצפו הבדלים בין קבוצות המחקר השונות במיוחד בין אנשי החינוך והתלמידים כאשר

אנשי החינוך מעריכים אותה כלא , של התקשוב כטובההתלמידים מעריכים את הרמה הפיזית

ניתן להניח . מספיקה ובעוד שההורים כמעט ולא מתייחסים בגלל חוסר ידע ומעוברות מבחינה זו

שמקור השוני בהערכות אנשי החינוך והתלמידים נובע מבקיאות ושימוש רב יותר של התלמידים

מהתלמידים משתמשים 33% -על כך שהממצאים הכמותיים מעידים . במחשב לעומת המורים

התלמידים מעודכנים יותר . מהמורים18%הספר יותר מפעמיים בשבוע לעומת -במחשב בבית

. בהתפתחויות המהירות בתקשוב ויודעים להעריך אם המחשבים עונים על צורכי הקדמה או לא

ספר -ת יש ביתבנצר). 71%(ספר פרטיים -רוב התלמידים שרואיינו לומדים בבתי, יתירה מזאת

האחרונים נחשבים . ספר פרטיים בבעלות הכנסייה- תיכון ממלכתי עיוני אחד לעומת שבעה בתי

ספר -בתי. מבחינת תנאי הלימוד ורמת החינוך) 1996, ח מבקר המדינה"דו(לאיכותיים ויוקרתיים

צל אלה פועלים בהשראת השקפותיה של הכנסייה שתפסה את הכוח העצום של התקשוב ויודעת לנ

ספר אלה תומכות -התצפיות בבתי. אותו בכל תחומי החיים כאשר החינוך זוכה לעדיפות גבוהה

.בהערכות התלמידים וניתן להבחין בציוד חדיש ואמצעי עזר משוכללים

-הספר בנצרת אינו יוצא דופן ולא חורג מהמצב הקיים בבתי-מצב המחשוב הפיזי בבתי, לכאורה

Boltלדעת . ידי הקדמה הטכנולוגית- כי מפותחות ושמאופיינות עלספר ציבוריים רבים במדינות ה

& Crawford) 2000 (הספר -רוב בתי, בתחום המחשוב וטכנולוגית התקשורת יש הרבה פשוטי עם

ב אין להם תקציבים לטלקומוניקציה ואין להם תשתית מספקת כדי לתמוך "הציבוריים בארה

98

, ואפילו אם הכלים סופקו, לאחזקת הכלים שרכשוספר אין תקציבים - להרבה בתי. בטכנולוגיה

. כולל המורה המוכשר–המכשול שאין להתגבר עליו הוא של שילוב הציוד בקוריקולום

הפרמטרים למוכנות מוסדות החינוך לשילוב טכנולוגית התקשוב במעשה החינוכי אינם רק , מכאן

, אלא ברמת הידע, בור תקין לרשתהספר וחי-אספקת ציוד עדכני לכל בתי, הכנת תשתיות מתאימות

הממצאים מעידים על כך שרמת המוכנות של המורים . מיומנויות השילוב ומוכנות המורים לשילוב

המורים הצעירים . הערבים לשילוב טכנולוגית התקשוב בתהליך החינוכי כלל אינה משביעה רצון

המורים הוותיקים חסרי כמותם כמו , שמקצועותיהם לא מחייבים בקיאות בטכנולוגית התקשוב

שיחד עם התנגדות , עוד נמצא. מוטיבציה כלפי התקשוב בכלל ושילובו בעבודתם החינוכית בפרט

רוב המורים לא מוכשרים מספיק כדי לשלב טכנולוגית , המורים הוותיקים לחידוש פני ההוראה

רצית ידי תכנית המחשוב הא-תכנית ההשתלמויות וההדרכה שנתמכה על. התקשוב בעבודתם

לא הניבה תוצאות של הצלחה , ונועדה להכשיר את המורים לשלב את המחשב בעבודתם בהוראה

הספר מבלי לקבל מידע -מאחר והמורים נדרשו להשתלם הרבה זמן לפני כניסת המחשבים לבתי

כאשר , אודות התכנית ומטרותיה או ללמוד על תרומת התקשוב לשיפור החינוך והעלאת רמתו

. שהניע אותם להשתלם היה ההכרה בהשתלמויות לצבירת גמולהגורם המשמעותי

ידי מומחים בנושא מדעי המחשב או ביישומי -רוב ההשתלמויות נוהלו והועברו על, יתירה מזאת

מחשב שאכן ידעו להשתמש במחשב אבל לא ידעו כיצד משלבים אותו בהוראת הדיסציפלינות

י כדי לעזור למורים לעמוד בפני האתגרים של התוצאה היתה הכשרה כושלת שאין בה ד. השונות

ההתפתחות הטכנולוגית ועל כן הם המשיכו לפעול בהתאם לכישוריהם שהולמים את עידן

חשוב לציין שהמוסדות להכשרת מורים מהווים גורם משמעותי נוסף שמשפיע על . התעשייה

א תופסת במה השטח מלמד שבמוסדות אלה טכנולוגית המידע ל. הכשרת המורים בהקשר זה

לכן הם משמרים , יתכן מכיוון שהיא נתפסת כאיום על המתודולוגיות החינוכיות שלהם, מרכזית

עצמם מפני כל שינוי או חידוש שצץ באופק וממשיכים לפעול ולהכשיר פרחי ההוראה בהתאם

. לפרספקטיבות החינוכיות המסורתיות שלהם

Bolt & Crawfordלדעת . תודולוגיה החינוכיתמאז ומתמיד אספקט מרכזי במ, הכשרת מורים היא

השימוש בטכנולוגיות החדשות אשר תפסו במה , צריך לשנות הדרך שבה מלמדים מחנכים, )2000(

מרכזית בזירה החינוכית וניצולן במעשה החינוכי מהווה תהליך שמספק אפשרות למוסד החינוכי

ה מאפשרת לנו לבחון מחדש מה הכנסת המחשבים לכית, יתירה מזאת. להפעיל בדיקה עצמית

מחקר . איזו הכשרה אנחנו נותנים להם וכיצד אנחנו תומכים בהם, יכולים המורים לעשות בכיתה

ISTE - על טכנולוגיה חינוכית ו, )Crawford & Bolt 2000: אצל (Milken Exchangeידי -שנערך על

)International Society for Technology in Education (כל תכניות הכשרת המורים מראה ש

המחקר מצביע . מתייחסות לטכנולוגית המחשב כאל נספח לקוריקולום ולא כאל מאפיין מרכזי

שתוכניות הכשרת המורים לא מציגות לפרחי ההוראה כיצד לכלול את טכנולוגית המחשב

. במתודולוגיות ההוראה שלהם ביעילות

99

המורים . ה רצינית של חוסר נגישות למחשביםהספר הערביים קיימת בעי-השטח עוד מלמד שבבתי

גם אותו אחוז מצומצם של , כלומר. לא ניגשים למחשבים בגלל קוצר זמן ובגלל אי זמינות הכלים

מורים שמודעים לפוטנציאל ויתרונות השימוש היעיל בטכנולוגית התקשוב בחינוך ואכן מעונינים

בדת המחשבים שבה מבודדים את נתקלים במחסום הדלת הנעולה של מע, לשלבה בעבודתם

כי הכלים האלה נועדו , המחשבים מכל גורם אנושי זר שעלול לגשת אליהם ולפצח את מסתוריהם

לתכניות לימוד ספציפיות או להקניית ידע לתלמידים במגמת המחשוב כדי שיצליחו בבחינות

הספר יש - ברוב בתי.הספר ולאפינו בצביון מודרני-הבגרות ובהחלט כדי לשפר את התדמית של בית

לרבות אותה , כמובן בהתאם להנחיות תכנית המחשוב הארצית–עמדת מחשב בחדר המורים

, בקושי עולה והמדפסת לא עובדת או חסר בה דיוOffice -ה, עמדה מנותקת מהרשת בגלל תקלות

.איבוד המניע וחוסר שילוב טוטלי, תסכול, משמעות הדבר. אבל משחק הסוליטייר עולה יפה

Crawford & Bolt) 2000( ,נגישות המורים , הספר- מצאו שלמרות שהרבה מחשבים נמצאים בבתי

, )1999(לדעת חן . ספרית בהקשר זה עדיין לא מחייבת- לכלים אלה עדיין נמוכה והתמיכה הבית

על אף הנוכחות הגוברת . כניסתן של טכנולוגיות הידע למוסדות החינוך היא מהוססת עדיין ושטחית

התהליך של חדירת טכנולוגיות הידע והשתלבותן הארגונית במבנה , הספר-מחשבים בבתישל ה

מחשבים לשש 30ספר שצוידו במעבדה של -גם בבתי. הספר נמצא רק בראשיתו-החברתי של בית

שכן מידת החשיפה לטכנולוגיה היא מזערית , אי אפשר לדבר על תקשוב, מאות ואף לאלף תלמידים

. ונות התפקוד של המוסד החינוכיודבר לא השתנה בעקר

הן התלמידים . הספר-הממצאים הכמותיים מצביעים על שימוש רב יותר במחשב בבית לעומת בית

מגוון השימוש בבית רחב יותר , הספר- והן המורים משתמשים במחשב בבית יותר מאשר בבית

Education Week and theפי המחקרים של -על. וכולל במיוחד ניצול המידע הקיים ברשת

National Assessment Program in Math and Readingב " נמצא שרוב המורים בארה

הסיבות לכך נובעות , )Cuban) 2001לדעת . הספר- משתמשים במחשב בבית יותר מאשר בבית

חוסר מהימנות של הכלים , לחץ מתמשך שמופעל על המורים, הספר-מתנאי העבודה הקשים בבתי

הספר והרבה בעיות -י הלימה בין הקדמה הטכנולוגית ובין הציוד שנמצא בביתא, הטכנולוגים

. טכניות שלא תמיד התלמידים מצליחים להתגבר עליהם

הספר לא השפיעה מהותית על תכנית -כניסת טכנולוגיות המידע החדשות לבתי, יחד עם זאת

ים המחשבים נועדו בעיקר בחטיבות הביני. הלימודים הקיימת ולא חוללה בה שינויים משמעותיים

ובתיכון המחשבים נועדו להוראת מדעי המחשב , להוראת מקצוע הטכנולוגיה ואוריינות מחשב

הספר מצומצמים לצורכי לימוד -באופן כללי אופני השימוש במחשב בבית. וביצוע עבודות גמר

במיוחד מגוון השימושים אינו גדול . הספר-ספציפיים שמתחייבים מהימצאות המחשבים בבית

גלישה באינטרנט ומשחקים כשימושים , לימוד מדעי המחשב, ומצביע על מעבד התמלילים

מצא שכוחה של הטכנולוגיה מתמסמס בתוך הכיתות בגלל ניצולה ) Cuban) 2001. פופולריים

הספר התיכוניים תכניות הלימודים -בחלק מבתי. לרבות מעבד תמלילים, לשימושים ברמה נמוכה

מחייבות שימוש , ת מקצועות מדעיים מסוימים כמו הביולוגיה והאלקטרוניקההחדשות להורא

התכנית הכללית לא השתנתה ביסודה ולא , כלומר. במחשבים לצורך הוראת נושאים ספציפיים

אלא התווסף אליה מקצוע חדש שהוא מדעי , נכללו בה מרכיבים חדשים של שילוב המחשב בהוראה

100

מצא שחלק משמעותי ממשבר החינוך ) 1999(חן . בחטיבת הבינייםהמחשב בתיכון ואוריינות מחשב

היעדר : לדעתו הביקורת על תכניות הלימודים מתמקדת בהיבטים של. טמון בתוכניות הלימודים

היקף ומבנה לא , פער בין דרישות החיים והתכנים, התאמה בין מבנה הידע ותכנית הלימודים

שימוש באמצעי תקשורת , חוסר איזון בין תחומים,היעדר מקצועות חשובים בתכנית, מתאימים

מבנה ליניארי וקשיח של הידע בתכנית ופער בין הידע , עומס וגודש של מידע, דלים להצגת התכנים

.בתחום הדעת לבין הידע בתכנית

שיטות ההוראה . אין לצפות לשינוים מהותיים בשיטות ההוראה בעידן התקשוב, פי הנזכר לעיל- על

-רכן וההוראה הפרונטלית ממשיכה לככב בכל המקצועות ובכל שכבות הגיל בבתיממשיכות כד

ספרי שערך אגף המדידה וההערכה בשנת -פי מדד היעילות והצמיחה הבית-על. הספר הערביים

הספר הערביים מלמדים בעיקר - מהמורים בבתי82% -נמצא ש, )2000-2001(א "הלימודים תשס

בשיעורים משולבי מחשב נוצרת סביבה חינוכית , אולם). 2001א "תשס, משרד החינוך(פרונטלית

במעבדת המחשבים המורה אינו יותר מקור הידע . חדשה שונה במהותה מהסביבה המסורתית

, הרי התלמידים בקיאים יותר בשימושי מחשב, מלבד הבקיאות שלו בחומר הנלמד, הבלעדי

בשיטת , אמנם חלקי, הדבר מחייב שינוי. באיתור תקלות וטיפול בהן ובחיפוש מקורות מידע ברשת

בחלקו הראשון של השיעור המורה לא מוותר על דרכו . ההוראה של המורה אבל זו הדרך להתחלה

המסורתית בהעברת החומר הלימודי ואחר כך הסיטואציה החדשה מאלצת אותו לאפשר עבודה

חופש תנועה והתבטאות , שיתוף פעולה בינו לבין התלמידים ובין התלמידים לבין עצמם, עצמאית

התמונה , בנבדל מהשיעורים הרגילים שבהם המורה נוטה להיות קשוח ונותן הוראות. ועזרה הדדית

, משתדל להנחות ולכוון, האופטימית שמצטיירת היא שבמעבדת המחשבים המורה ליברלי יותר

ת שונים מאלה המבנה הפיזי של כיתת המחשבים יוצר צורת ישיבה והתארגנו. סבלני וגמיש יותר

תורמים , הציוד הטכנולוגי החדיש ודרך הפעולה, אמצעי העזר, יחד עם זאת, של הכיתה הרגילה

ליצירת אקלים חינוכי חדש ונוח השונה במהותו מהאקלים הכיתתי המסורתי ומשפיע באופן בולט

.על התנהגות המורה והתלמידים ודרכי פעילותם

מהממצאים עולה שבשטח עדיין . שמעי אצל כל המוריםאבל השינוי המתואר לא חל באופן חד מ

קיימים מורים שמנהלים שיעורים משולבי מחשב וממשיכים לשמור לעצמם את זכות השליטה בכל

ומתעקשים להמשיך וללמד באותו , שומרים על מרחק ויחס סמכותי כלפי התלמידים, המתרחש

. סגנון שמנהלים בכיתה הרגילה

מלמדות שאנשי חינוך ותלמידים רבים אכן מאמינים ביכולתה של העדויות הקיימות בשטח

טכנולוגית המידע לחולל שינוי ביחסי הגומלין בין המורה המשלב אותה בעבודתו החינוכית לבין

תלמידיו ובחיזוק הקשרים בין התלמידים עצמם או יצירת קשרים חדשים המבוססים על עזרה

הם , מיחס חיובי והערצה של מוריהם וחבריהםהתלמידים הבקיאים בתקשוב נהנים. הדדית

להכין כל מיני , מתבקשים לתרום מהידע שלהם ולסייע לתלמידים הזקוקים לעזרה במהלך השיעור

השינוי המהותי ביחסי הגומלין בין , אולם. רשומות והדפסות למורים וגם לטפל בתקלות טכניות

בודדת של טכנולוגית המידע במעשה המורים והתלמידים אינו תוצאה חד משמעית של מעורבות

, יחד עם זאת מתערבים גורמים נוספים לא פחות חשובים כגון אופי המורה, אלא, החינוכי

מורים בעלי תפיסה של . הביטחון העצמי שלו ואף מינו, מידת פתיחותו לשינוי, גילו, תפיסותיו

101

. ים ומנחים יתרמו לתהליךאינפורמטורים יעכבו את התהליך ואילו מורים בעלי תפיסה של מכוונ

פער הגילאים בין מורים צעירים ותלמידי על יסודי קטן יחסית והם מודעים יותר לצורכי

פי העידן -לכן הם גמישים ופתוחים יותר לשינויים המתבקשים על, התלמידים וצורכי עידן המידע

.התכונות האלה בולטות יותר אצל מורות צעירות. החדש

להתעלם מהעובדה שמערכת החינוך הנידונה היא מערכת מסורתית למרות כל הנזכר אין

סמכות הולכת וגוברת ככל שהדרג , ידי גבולות היררכיה ברורים בין שותפי התפקיד-שמאופיינת על

בתוך המוסד החינוכי המערכת משמרת את סמכויות . והגבלת האפשרויות או היוזמות לשינוי, עולה

וגובלת כל שינוי במסגרת הגבולות שהציבה מראש עבור התנהגות הצוות החינוכי לעומת התלמידים

התלמידים חייבים להתנהג בהתאם לנורמות , בהקשר זה אין משא ומתן ואין וויתורים. התלמידים

-התלבושת האחידה היא נורמה בית. פי המוסר והנורמות החברתיות המקובלות- הספר ועל-של בית

לגבי נושא זה אין מקום לוויכוחים או לשיתוף התלמידים ,הספר הערביים-ספרית ונהוגה בכל בתי

לתלמידים הכי מוצלחים . בקבלת החלטות למרות שהסוגייה הזאת נוגעת מאד לתלמידים

כשרונותיהם , הספר-בלימודיהם והכי בקיאים בטכנולוגית התקשוב אין סמכויות במסגרת בית

אף על . הספר-או להפר את הסדר של ביתהמיוחדים לא נותנים להם לגיטימציה לפרוץ את הגבולות

אבל נראה , הסדר והמשמעת אכן נשמרים, ניתן להבחין שבשטח קיים צד נוסף של המטבע, פי זאת

, ניתן לנהל אתו משא ומתן, פחות מאיים; שחל שינוי אצל התלמידים בתפיסת דמות המורה

. ימודית הפורמליתמאפשר הידברות לא פורמלית והתבטאות בנושאים החורגים מהמסגרת הל

בולט למראה העין שכניסת . אין ספק שטכנולוגית המידע תורמת לשינויים בתוך המוסד החינוכי

אבל השינוי המהותי הוא , הספר- הספר שינתה את האופי החיצוני של בית-המחשבים לבתי

ביותר חל ניתן להבחין שהשינוי הבולט . במערכת היחסים בין הדרגים השונים בתוך המוסד החינוכי

נמצא שהשילוב של . ביחסי הגומלין המתנהלים בין התלמידים והמורים המלמדים בעזרת המחשב

טכנולוגית המידע במעשה החינוכי לא רק מחייב שינויים בקונספציות חינוכיות של המורה

שובר גבולות קשוחים המפרידים בין המורה , אלא גם בתפיסת התלמיד עצמו, ותפקידו

פשר יצירת קשר לא פורמלי ופתוח ביניהם ומאידך תורם ליצירת דינמיקה פתוחה מא, והתלמידים

. וגמישה באותה מערכת יחסים

קיימות . תהליך ההטמעה של המחשבים במערכת החינוך בנצרת נמצא בשלבים מוקדמים, לסיכום

. שולטתהמסורת הפדגוגית עדיין , אולם בפועל. תשתיות חלקיות וקיימות ציפיות לשינויים רבים

במקומות , מאידך. תוכניות הלימודים ומעמדו המרכזי של המורה עדיין דומיננטיים, דרכי ההוראה

אפשר לראות את הכיוונים של ההשפעה של , )כמו במעבדת המחשבים(בהם נוצרו תנאים מתאימים

. בין מורים לתלמידים והאקלים החינוכי משתנים, מערכות היחסים בין תלמידים–הטכנולוגיה

, מבחינות רבות דומה המצב במערכת החינוך הערבית שנחקרה למצבן של מערכות חינוך בעולם

מדגישים את המתחים הנוצרים במפגש עם , אולם ההקשרים הייחודיים לתרבות הערבית

.הטכנולוגיה ואשר נובעים מן ההקשרים הללו

102

ההיבט החברתי. ב

ההיבט החברתי שממצאיו מובאים בפרק זה מתייחס לתהליכים והתפתחויות חברתיות הנתפסים

בעיקר תהיה . הספר ולחברה הערבית-ידי הנחקרים כתוצאה מחדירת תרבות המידע לבתי- על

יחסי הגומלין במשפחה , מעמד הילד והאישה, התייחסות לדפוסי התנהגותם של בני הנוער

.ה ועמדותיהם של חתכים שונים בחברה הערבית כלפי טכנולוגית המחשבהערביי

ממצאים

דפוסי התנהגותם של בני הנוער ומעמד הילד

מתוך הראיונות עולה שטכנולוגית המידע תורמת לשינויים בדפוסי התנהגותם של בני הנוער

- ההשפעה היא דואולם, הערביים אשר זוכים לשימוש וחשיפה אינטנסיביים לטכנולוגיה הזאת

:תפיסה זו רווחת בקרב נחקרים מכל החתכים החברתיים. כיוונית

המהפכה הזאת מבורכת ומקוללת . יש לו צד חיובי וצד שלילי, התחום הזה כמו כל תחום אחר: "מנהל

".בו זמנית כי אין שליטה על התפרצות המידע ועל מעשה הילדים

עמים נעשה בו שימוש לרעה וכך תהיה ההשפעה שלו על לפ, המחשב עושה את החיים יותר קלים: מורה

".ולפעמים השימוש בו משפיע באופן חיובי, בני הנוער

ההשפעה של המחשב חיובית ואם לא זה ישפיע לרעה על התנהגות , אם זה מנוצל בדרך הנכונה: "מוָרה

".בני הנוער

".ק בו זמניתהיא יכולה להועיל ולהזי, הטכנולוגיה הזאת כמו חרב פיפיות: "אבא

הם לא , אבל יש ילדים שנכנסים לאתרים לא מוסריים, זה השפיע עלינו לטובה: ב"תלמידה חט

".מתביישים ומתנהגים באופן בוטה

".אבל על החברים שלי זה משפיע לטובה ולרעה, עלי זה לא השפיע: "תלמיד תיכון

ת התקשורת המתלוות נראה שהמפגש של הנוער הערבי עם המחשב וטכנולוגיו, ברמה אישית

מגביר את מידת העצמאות והביטחון העצמי של , תורם לפיתוח חשיבה ויצירת התעניינות, אליו

מהנחקרים 90%מעל . בני הנוער ביכולתם המדעית ומאידך תורם להעלאת הדימוי העצמי שלהם

:חושבים כך

נוער אופקי חשיבה רחבים זה פותח בפני ה, השימוש במחשב מעלה את הדימוי העצמי של הילד: "מנהל

קם וחוזר , הילד יושב ועובד, זה תורם לנחת נפשית ורגיעה. מין מימוש עצמי כזה שגורם לעצמאות, יותר

".זה תורם ליצירת התעניינות ומשמעות לכל מיני דברים בחיים. לעבוד ללא לחצים

הם ומתנהגים מנצלים את המרחב של, ילדים ששולטים במחשב מפתחים חשיבה עצמאית: "מנהלת

".יחד עם זאת הם מפגינים בטחון עצמי מופרז בגלל הידע שלהם בטכנולוגיה הזאת. באופן עצמאי

המחשב תורם מאד לחיזוק אישיות הנוער והעלאת הדימוי העצמי שלהם בגלל ההערכה שהם : "מוָרה

".מקבלים מהסביבה כתוצאה מהידע שלהם במחשב

יש להם , להם עצמאות והם מוכנים לקבל אחריות רבה יותרהידע של הילדים במחשב מאפשר : "אימא

".בטחון עצמי בגלל אותו ידע והם יוזמים כל מיני דברים

103

הם . עצמאיים יותר ומחליטים מה הם רוצים ומה לא, הילדים יודעים יותר,בהחלט יש השפעה: "אבא

".וי עצמי גבוהיש להם בטחון עצמי מופרז ודימ, לא צריכים אף אחד כי המחשב מספק את הכל

מבחינתי זה מפתח עצמאות , היום מנהלים שיחה סביב המחשבים, כן זה משפיע: "ב"תלמיד חט

".החשיפה למידע מחזקת את האישיות. וביטחון עצמי

אנחנו מרגישים . זה מגביר את הידע של בני הנוער ומאידך את הביטחון העצמי שלהם: "תלמיד תיכון

, ולכן אנחנו מחליטים מתי משתמשים במחשב ומתי לא, לנו ואין להוריםיותר עצמאיים בגלל הידע שיש

".בנוסף לדברים אחרים שלקחנו לידינו

אני לא חייבת להסכים עם האיסורים , זה עזר לי להתפתח ולחשוב באופן עצמאי: "תלמידה תיכון

".יש לי היכולת לחשוב ולהעריך מה טוב ומה לא. שמונחתים עלינו

נוטה להבליט את , ללא הבדל במעמד החברתי) 60%(חלק גדול מהנחקרים , ברמה בין אישית

ההשפעה השלילית של המחשב על דפוסי התנהגותם של בני הנוער כאשר עיקר ההשפעה מתבטא

: חוסר משמעת והתנהגות לא מקובלת, בהתנגשות עם המבוגרים

וזה משליך על , נות מול המבוגריםההתפתחות הטכנולוגית גורמת לבני הנוער להרגיש מין עליו: "מנהל

לרבות המבוגרים לא . כל היחסים בחברה מבחינת יחסים בין בני נוער והוריהם או בינם לבין המורים

".יודעים לנצל את העליונות של בני הנוער לטובה ולכן יש התנגשות

סגירות וסלקציה בין היתר יותר. השינוי בהתנהגות בולט אצל ילדים שנהנים מטכנולוגיה הזאת: "מנהל

הראייה של הילדים . פער בין הרצוי בקרב ההורים לבין הצפוי בקרב הילדים, בבחירת חברים

מדובר –המשתמשים במחשב היא שפונקצית ההורות של הוריהם פחות רלוונטית במקרה שלהם

".בהורים שמעודדים שימוש במחשב אבל הם בעצמם לא משתמשים

התמורות שמתחוללות . קרת וזה משפיע במידה מסוימת לשלילהיש פריצת מידע לא מבו: "מורה

יש אפשרות שהילד יעבוד מול המחשב במלוא החופשיות ולהיחשף לכל . בחברה מראים על מתירנות יתר

".הילדים פחות ממושמעים ומתנהגים עם פחות כבוד לאחר. מיני דברים

אי , מתירנות, חוצפה, חוסר משמעת, םהילדים מנצלים את הידע שלהם במחשב לדברים שליליי: "מוָרה

".זה גם מזיק לבריאות וגורם למרידה נגד המבוגרים. הספר ופחות כבוד לאחר-עמידה בחובות בית

משחקי המחשב הגבירו את רמת האלימות בקרב . בנים ובנות פחות ממושמעים ולא מנומסים: " אימא

יש ילדים . לומדים ומחקים, ם נחשפיםהנטייה להתנהגות שלילית חזקה מאד כי הילדי. בני הנוער

הם לא מכבדים דרישות הוריהם ומתקשים , שיושבים כל הלילה מול המחשב ומחפשים אתרי סקס

".זה גם מזיק לבריאות. להתמודד עם האחר

זה גורם לסכסוך , כשאני יושב מול המחשב אני לא נענה לדרישות ההורים בלהתנתק: "ב"תלמיד חט

יש ילדים שנכנסים לאתרי סקס והם מדברים על . מא שנמצאת רוב הזמן בביתבמשפחה במיוחד עם אי

".הם מתנהגים בחוצפה עם המורה ועם התלמידים, זה

לפעמים זה גורם להתנגשות עם ההורים , בגלל המחשב אנחנו פחות ממושמעים: "תלמיד תיכון

".בני הנוער פחות מנומסים ובמיוחד הבנות. ולפעמים הם מבינים

חושב שבכלל קיימת השפעה שלילית של ) 80% -כ(הרוב הגדול של הנחקרים , ה חברתיתמבחינ

:התקשוב על הפן החברתי ובפרט על הפעילות והקשרים החברתיים של בני הנוער

.פחות יחסים חברתיים והסתגרות, המחשב תרם לבדידות: "מנהל

104

ב מבודד מהחברה ומקלקל אנחנו חברה אנושית שאוהבת מאוד קשרים חברתיים והמחש: "מנהלת

".מבודד ומסתגר בתוך עצמו, ילד שמבלה הרבה זמן עם המחשב הוא לא חברתי. יחסים חברתיים

".בדידות חברתית וניתוק הילד מחברתו, המחשב משפיע על הפעילות החברתית: "מוָרה

."הפעילות החברתית שלי ושל החברים פחתה כי מעדיפים לשבת מול המחשב: " תלמיד תיכון

הבנות משלמות דמי חברות באגודה רק כדי לשבת מול המחשב ולא מוכנות להשתתף : "תלמידה תיכון

".בפעילויות החברתיות

".אני הפסקתי ללכת למועדון ומעדיף לשבת בבית מול המחשב: " ב"תלמיד חט

מהתלמידים סבורים שהמחשב משפיע באופן חיובי על 30% - מההורים ו23%, יחד עם זאת

:לות החברתית ותורם לפיתוח קשרים חברתייםהפעי

באמצעות הגלישה באינטרנט הבת שלי יצרה קשרים חברתיים עם אנשים מחוץ לארץ וזה : "אבא

".הרחיב את המעגל החברתי שלה

אני חושבת שהמחשב ובפרט האינטרנט יכול לתרום להרחבת מעגל היחסים החברתיים כי : "אימא

מקום ואמצעים ופותחת כל הדלתות לקשרים , כל המחסומים של זמןהטכנולוגיה הזאת מתגברת על

".חברתיים

זה מפתח קשרים חברתיים כי אפשר לדבר עם אנשים מכל העולם ולא רק בחברה : "תלמידה תיכון

".הסגורה שלנו

. חלק מהחברים שלי הכרתי באמצעות המחשב, מבחינה חברתית התרומה היא חיובית: "תלמיד תיכון

". שגורמים למשחק קבוצתי מענייןNet Work יש משחקי

גם השפעה שלילית , פי הערכת הנחקרים- על, למרות שהמפגש עם טכנולוגית המידע טומן בחובו

אותו מפגש תורם בעקיפין לשיפור מסוים במעמד הילד הערבי , על דפוסי התנהגותם של בני הנוער

ם דיווחו שהם מבקשים מהילדים מאוכלוסיית המבוגרי80% - כ.הספר-הן במשפחה והן בבית

מהתלמידים דיווחו שהם מתבקשים 65% -ו, לעזור להם בכל מיני נושאים הקשורים במחשב

:לעזור בהקשר זה

מסבירים לי כיצד המחשב , מדפיסים בשבילי מסמכים, הילדים מלמדים אותי משחקי מחשב: "אבא

".עובד וכיצד נכנסים לאינטרנט ומחפשים אינפורמציה

הספר במיוחד בחיפוש אתרים באינטרנט -אני נעזרת בילדים שלי וגם בתלמידים בבית: " ומורהאימא

".והדפסות ומבקשת מהם שילמדו אותי כל מיני טכניקות במחשב שאני לא מכירה

אני לא מספיקה להגיע לכל התלמידים בשיעור לכן אני מבקשת מאלה שיודעים לעזור לאלה : "מוָרה

".יש תקלות שאיני יודעת לטפל בהן ומבקשת עזרה מהתלמידים שלרוב מצליחיםלפעמים . שלא יודעים

אני לא יודע להשתמש במחשב לכן אני מבקש מהתלמידים להכניס ציונים למחשב וגם לעשות : "מורה

".הדפסת חומרים ועוד, אני גם מבקש מהם להוציא מקור אינפורמטיבי מהאינטרנט. ממוצעים

התלמידים גם . לבצע חקר וכל מיני פרויקטים, ים לארגן תוצאות ההישגיםאני מבקש מהתלמיד: "מנהל

".הספר-מתבקשים לבנות אתר של בית

המורה מבקשת ממני לעזור לה ולעזור לתלמידים , כאשר יש נושא שאני מומחית בו: "ב"תלמידה חט

".שלא יודעים

105

דווקא הם , מעמדםהסיוע שהמורים מבקשים מהצעירים לרבות לא מביך אותם או מאיים על

:מרגישים נוח עם זה ורואים בזה כדרך נוספת לעידוד התלמידים ושיפור היחסים איתם

אני מרגישה מאד נוח עם זה ולפעמים אני נותנת לתלמידים משימה עם בונוס כדי לעודד אותם : "מוָרה

".זה מקל עלי את האחריות ואת הקושי בביצוע המשימה. להמשיך ולהתקדם

העברת האחריות . כך אני גם משפרת את היחסים ביננו, דווקא נוח לי להיעזר בתלמידים: "מוָרה

".לילדים גורמת להם לתרום ולשתף פעולה

אני מעביר את האחריות לתלמידים . זה לא מערער את הסמכות או המעמד שלי, אני מרגיש נוח: "מורה

".והם משתפים פעולה

הקשר זה מכיוון שהדבר מעמיד את הידע שלו במבחן מול מורה אחד דיווח על תחושה לא נעימה ב

:הידע של התלמידים

".לא נעים כי התלמיד יודע יותר ממני ואני המורה צריך להתקדם ולהשתכלל באופן מתמשך: "מורה

בקיאות הצעירים בטכנולוגית המידע ותרומתם בהקשר זה להוריהם ומוריהם מעניקים להם

70%. הספר- ה במסגרת המשפחה ויחס מועדף במסגרת ביתמידה מסוימת של סמכות והכר

מחזקים , מההורים דיווחו שהידע והשליטה של ילדיהם במחשב ותלותם בעזרת ובידע הילדים

אבל אין לחרוג מהכללים או , את מעמד הילדים ומגבירים את הסמכויות שלהם במשפחה

:משליטת ההורים

האישיות של הילדים מתפתחת בגלל הידע שהם . ההסמכויות הן מבחינת מעמד והבעת דע: "אימא

הדבר מחזק את מעמדם בבית כי הם יודעים שאני צרכיה את העזרה שלהם אבל זה . רוכשים במחשב

.לא מקנה להם שליטה במשפחה כי במשפחה יש סדר מסוים ושום דבר לא ישפיע עליו

כחים איתי ומוכיחים לי שהם הם מתוו, הידע של הילדים במחשב מקנה להם סמכויות נוספות: "אבא

אבל הם לא מורשים להפר את כללי . המצב הזה לא היה קיים ולא מקובל כשהייתי ילד. צודקים

".המשמעת של הבית

הידע שלהן במחשב מחזק את האישיות . זה מקנה לבנות שלי סמכויות שאני לא זכיתי להם: "אבא

".והמעמד שלהן אבל הכל במסגרת גבולות הנימוס והמוסר

. בהחלט זה מקנה לילדים סמכויות במידה בינונית או קצת מעל כי הם חיים בעידן המחשב: "אימא

נטילת אחריות וחלק בקבלת , חופש ביטוי, אופי חזק, עצמאות: הידע שלהם במחשב מחזק את מעמדם

".אבל הכל במסגרת הגבולות שהמשפחה מציבה, החלטות

הספר אין סמכויות או פריצת גבולות - במסגרת בית, ידיםפי דיווחי אנשי החינוך והתלמ-אולם על

אלא חיזוק מעמד ויחס מועדף שמוענק לתלמידים הבקיאים במחשב ויכולים לתרום מהידע

:הספר וגם לעזור למורים או לבצע עבורם משימות במחשב-שלהם לבית

. מקורות ידע וגיווןחיפוש ,יצירה,לתלמידים השולטים במחשב אנחנו מאפשרים עבודה עצמאית: "מנהל

".עם מועצת התלמידים מתקיימים דיונים אבל אין פריצת גבולות. מעבר לזה אין סמכויות חריגות

תלמיד בקיא במחשב יכול להיות דמות . שמירת הסדר בעדיפות ראשונה, אין סמכויות: "מוָרה

הזאת היא מעבר האינטראקציה. הרבה מורים יפנו אליו לבקשת עזרה. משמעותית אצל חלק מהמורים

".זה מחזק את מעמדו ומשפר את יחסיו עם המורים. ליחס רגיל בין מורה ותלמיד

106

זה מקנה לו מעמד . ילד בעל ידע ושליטה במחשב הוא מכובד יותר בקרב המורים והתלמידים: "מורה

".ספרה-אין סמכויות חורגות מהיותו תלמיד ואין פרבלגיות על חשבון הכבוד של המורים או בית. טוב

".אבל עוזרים למורה ובכך מקבלים יותר תשומת לב ויחס גמיש, אין סמכויות: "ב"תלמיד חט

אבל זה תורם לשיתוף פעולה בין התלמידים היודעים להשתמש במחשב , אין סמכויות: "תלמידה תיכון

". בנואנחנו עוזרים להם והם סומכים עלינו ומתחשבים בנו ובדעות שלנו ולא נוזפים. ובין המורים

את מכלול הראיונות בשאלות הקשורות בהשפעת טכנולוגית המידע על דפוסי התנהגותם של בני

, 18' התוצאות מופיעות בנספח מס. סוכם באופן המאפשר להעריכם כמותית, הנוער ומעמד הילד

דפוסי התנהגותם של בני הנעור –היבט חברתי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת ): 4(' גיליון מס

).1 (3סיכום ראיונות כמותי , ומעמד הילד

מעמד האישה

. חלק זה בוחן את הדינמיקה בין מעמד האישה הערבייה בישראל וההתפתחות בטכנולוגית המידע

מניתוח הראיונות עולה שהתקשוב נתפס בחברה הערבית בישראל כגורם שמשפיע על מעמד

. האישה ותורם לשינויים ברמה מעשית וברמה אקדמית

הממצאים מצביעים על השימוש במחשב כאחד מתופעות השינוי והחידוש הבולטות למראה העין

מהנשים הערביות משתמשות 60%ניתוח הנתונים מראה שבממוצע . בביצוע האישה הערבייה

בהקשר זה . מהגברים53%לעומת , במחשב בעיקר לצורכי עבודה וחיפוש מקורות מידע באינטרנט

דע של האישה להשתמש במחשב מרחיבים את הזדמנויות העבודה שלה נמצא שההיכרות והי

השליטה של האישה . באופן מוחלט כי רוב תחומי העיסוק דורשים מיומנויות שימוש במחשב

:כך דיווחו כל הנחקרים ללא יוצא דופן, בתחום זה מגבירה את מגוון עיסוקיה

אישה כי רוב התפקידים היום דורשים הידע בשימושי מחשב מגדיל את מגוון העבודה של ה: מנהל

".מיומנויות במחשב

, היום כל תחומי החיים דורשים שליטה בשימוש במחשב אחרת אין אפשרות לעבודה, בהחלט: "מנהלת

".זהו תנאי

זה מגביר את . המחשב נכנס לכל תחומי החיים ויש עדיפות לאישה שיודעת להשתמש במחשב: "מוָרה

".אופציות העבודה שלה

".היום הזדמנויות העבודה פתוחות יותר בפני האישה שיודעת להשתמש במחשב, בהחלט: "אאימ

הגלישה באינטרנט מספקת מידע לגבי מקצעות חדשים שאף אחד לא חשב עליהם כמו : "תלמיד תיכון

את זה ודברים אחרים האישה יכולה ללמוד מהאינטרנט ולהרחיב את מגוון העיסוקים . גרפיקה של בית

".נוסף לכך היום הכל ממוחשב והשימוש במחשב הפך לתנאי להתקבל לעבודהב. שלה

ובאופן כללי השימוש במחשב תורם להעלאת רמת ההשכלה ) מהנחקרים77%(פי הרוב -על

, יתירה מזאת. והרחבת האופקים של האישה בגלל החשיפה למידע חדש ותרבויות אחרות בעולם

: מודי מסוים ובכך מגביר את הידע של האישההשימוש כשלעצמו במחשב מחייב תהליך לי

107

היכולת להשתמש בכלי . לדעתי המחשב כן תורם להעלאת רמת ההשכלה של האישה הערבייה: "מנהל

".והחשיפה למידע חדש תורמים לשינוי בסוג השיח המסורתי שלה ועלייה ברמה שלו

לימודי עד שידעה להשתמש היא עברה תהליך , אישה ששולטת במחשב היא אישה מעודכנת: "מנהלת

".בנוסף לכך היא נחשפת למידע ותרבויות אחרות. במחשב וזה כבר תרם להרחבת השכלתה

, חשיפה למידע רב, הכרת תוכנות, בראש ובראשונה היותה יודעת להשתמש בכלי, בהחלט: "מוָרה

ולה לנהל שיח סגנון הדיבור וההתמודדות עם האנשים משתנה כי היא יודעת יותר ויכ. פיתוח חשיבה

".יותר מוצלח

כי לדעת . זה נכון כי אם האישה יודעת להפעיל את המחשב אז היא למדה משהו: "תלמיד תיכון

".להשתמש במחשב זה מחייב ללמוד קורסים ולחפש מידע ובכך ללמוד עוד הרבה דברים נוספים

יכולה לרכוש מידע בנוסף היא. עצם השימוש במחשב אומר שיש לה רקע תרבותי אפילו פשוט: "אבא

".מהמחשב וזה תורם לפיתוח חשיבתה

השפעת המחשב ניכרת עוד יותר אצל האישה המסורתית שלא השכילה או זכתה לאפשרויות

:לא עובדת מחוץ לבית ועיקר עיסוקיה מוגבל בתחום משק הבית, השכלה

".כוי וההדחקהזה חלון לעולם שבא להציל את האישה הערבייה מהדי, בהחלט זה תורם: "מנהל

. המחשב הוא עולם רחב וגם חיצוני. האישה הערבייה התרגלה לדאוג לחיי המשפחה הפנימיים: "מנהל

זה מגביר את הידע שלה ומפתח את אישיותה כי היא מתחילה ללמוד ולהתחשב בדברים שהם מחוץ

".למשק הבית

יק אותה בדברים אחרים המחשב יכול להעס. יש השפעה במיוחד על האישה שיושבת בבית: "מוָרה

".זה גם מקל עליה ללמוד דברים חדשים. ולהרחיק אותה ממנהגי בילוי לא יעילים

את אלה . כיתות לימוד10אני מרגישה את ההשפעה יותר אצל נשים מהשכונה שבקושי סיימו : "מוָרה

הן יודעות מזה אני לימדתי קורס לשימוש במחשב ואפשר להרגיש שהיום הן השכילו יותר מכיוון שהיום

".מחשב ומזה אינטרנט ושאפשר לראות וללמוד דברים חדשים

גם לגבי המטבח ומשק . הנשים שלא עובדות יכולות ללמוד על תרבויות אחרות דרך המחשב: "אימא

. זה עוזר הרבה לנשים שאין להן אפשרות לצאת מהבית. הבית הן יכולות ללמוד ולפתח את סגנון חייהם

".ת ולפטפט סתם עם השכנותכל זאת במקום לשב

זה גם יכול להניע אותה . ההשפעה במיוחד על אלה שיושבות בבית ולא משכילות: "תלמיד תיכון

האינטרנט הוא . כל עוד שהיא סגורה בסביבה שלה היא לא תשתנה. להיפתח ולצאת ללמוד או לעבוד

".ההזדמנות

ית בהקשר זה כי הדבר תלוי מהמרואינים חושבים שאין תשובה חד משמע15% - כ, במקביל

התרומה להשכלה לא נעוצה רק , יחד עם זאת. במטרות השימוש במחשב ולא רק בעצם השימוש

:באישה אלא גם כוללת את הגבר

אם משתמשים בו כדי לשחק אז הוא לא מגביר את . תלוי איך ולמה משתמשים במחשב: "מנהל

זה לא . אז זה יכול לתרום, שירה את הידע שלהאבל אם האישה נכנסת לאתרים חינוכיים ומע, ההשכלה

".אני לא רואה הבדל בין גבר ואישה בהקשר זה, רק לנשים

".כל עוד שהיא לומדת זה תורם לה בדיוק כפי שזה תורם לגבר: "מורה

".תלוי כל אד והגישה שלו למחשב, לפעמים זה מגביר את ההשכלה ולפעמים לא: "אבא

. עלאת רמת ההשכלה של האישה במידה והיא נכנסת לאתרים תרבותייםזה כן יכול לתרום לה: "אימא

".מה הם עושים במחשב זה העיקר, מהבחינה הזאת אין הבדל בין נשים וגברים

108

".תלוי לאן כל אחד נכנס ומה הוא עושה במחשב: "תלמיד תיכון

ברה ההתפתחויות והשינויים שטכנולוגית המידע מחוללת אצל האישה הערבייה נתפסים בח

. הערבית כגורמים המשפיעים באופן חיובי על מעמדה ותורמים לחיזוקו הן במשפחה והן בחברה

רוב הנחקרים סבורים שהידע של האישה בשימושי המחשב אכן מחזק את מעמדה במשפחה

ומשפר את הדימוי שלה בעיני ילדיה ובעלה מכיוון שהיא יכולה לשאת ולתת בנושא הפופולרי

: וגם לתרום מהידע שלה בתחום זה ובתחומים אחרים, המחשב–ביותר על הילדים

מגביר את אפשרויות ההתמודדות , מפחית ממידת הרגישות, זה מקנה לאישה בטחון עצמי, כן: "מנהל

".שלה ונותן לה יכולת להשפיע יותר על קבלת ההחלטות במשפחה ולהיות דומיננטית בדיון

אישה שיודעת להסתדר . היא יודעת משהו מודרני ואופנתיבמשפחה זה נותן לה קרדיט כי : "מנהלת

, בפני הילדים. אלא יודעת בדיוק כמותם ואפילו יותר,היא לא פחות מהאחרים , בעצמה היא חזקה

".האבא אינו יותר הסמכות המדעית אלא גם האימא שותפה

זה . בלת החלטותזה מעניק לה כוח ומאפשר לה להשתתף בק, היום הידע הוא נשק בעל עוצמה: "מורה

היא . מגביר את הביטחון העצמי שלה וגם מאפשר לה לעזור לילדיה, מחזק אותה אצל בעלה וילדיה

".הופכת למרכזית יותר

".כי האישה כבר בעלת ידע וכל ידע מקנה לבעליו שגשוג מכל הבחינות, זה נכון: "אבא

חלק מהאינטראקציה בין אם כן הידע של האישה במחשב מחזק את מעמדה במשפחה כי היום: "אימא

ואם היא לא מבינה במחשב שהפך לצורך בסיסי , וילד בנוי על עד כמה האימא יכולה להבין את ילדיה

היא . הקרבה לעולם הילדים מחזקת את מעמד האימא במשפחה. היא מתרחקת מהם, בעולם הילדים

".הם יכולים להתייעץ איתה ולהעריך אותה יותר, גם יודעת ולא סתומה

כן זה מחזק אותה כי היא יכולה לתרום בכיוונים נוספים מעבר לתפקידים : "תלמיד תיכון

".המסורתיים

הילדים שלה מסתכלים עליה כאישה מודרנית ומשכילה ואז הדימוי שלה נהיה , כן: "תלמידה תיכון

רת ויעריך גם בעלה יסתכל עליה אח. הם מתייעצים איתה וסומכים על החלטותיה, יותר חיובי בעיניהם

".אותה יותר

מהנחקרים לא רואים שום קשר בין ההתפתחות בטכנולוגית המידע לבין חיזוק מעמד 27%, מנגד

, זה לא הידע של האישה במחשב שמחזק אותה בקרב בני משפחתה. האישה הערבייה במשפחה

:תברמת ההשכלה הכללית שיש לה ובתפקיד המקצועי שהיא ממלא, אלא הדבר תלוי באישיותה

התפקיד שלה , לדעתי מעמד האישה במשפחה מושפע יותר מרמת ההשכלה שלה, אין השפעה: "מוָרה

".מחוץ לבית וגם מההתנהגות המוסרית שלה

ידע רק במחשב וחוסר הבנה בהתפתחויות חברתיות לא . זה תלוי באישיות האישה ולא במחשב: "אבא

ולא , ת במשפחה ואיזה מקום היא תופסתהעיקר איך היא מתנהג. תורם לחיזוק האישה אלא להפך

".חשוב הידע שלה במחשב

לדעתי מה שמחזק את מעמד האישה במשפחה זה רמת ההשכלה שלה , אין קשר: "תלמידה תיכון

".והיכולת שלה להביע את דעותיה ללא פחד

חושבים שהשליטה של האישה הערבייה בשימושי המחשב , )83%(רוב הנחקרים , יחד עם זאת

כי מצד אחד החברה הערבית עדיין מעריצה מי שיודע להשתמש , לחיזוק מעמדה בחברהתורמת

109

ל מעניק לה בטחון עצמי ויכולת לשאת "במחשב ומצד שני הידע של האישה בתחום המודרני הנ

אלא נדרשים , אולם הדבר לא עומד בפני עצמו. ולתת באותו תחום ולהשפיע על קבלת ההחלטות

:שלים את המעגלכישורים נוספים כדי לה

היא נחשבת . הידע במחשב משפר את הדימוי העצמי של האישה ונותן לה כוח להוביל בעבודה: " מנהל

".יותר אינטלקטואלית ויותר לוגית כי החברה שלנו עדיין מעריצה את אלה ששולטים במחשב

חשב הרחבת האופקים וההשכלה שרוכשת האישה במ. הידע הוא העוצמה ולא השרירים: "מנהל

אין יותר הבדל בינה לבין הגבר בעבודה כי . מעצימים אותה ומסייעים לה להשתתף בקבלת החלטות

זה יכול להיות אחד הגורמים המשפיעים על , היא יכולה להביע דעה בפני כולם. היא יודעת בדיוק כמוהו

".העלאת דרגתה בעבודה

כי עד היום השליטה במחשב לא כן הידע של האישה במחשב מחזק אותה בעבודה ובחברה: "מוָרה

אני נמצאת בעמדת , היותי שולטת במחשב. זה עדיין נחלתם של אנשים מסוימים, סטנדרטית לכולם

, השתתפות בקבלת החלטות ומתן ייעוץ בכל מיני נושאים, מפתח בעבודה וזה מאפשר לי קבלת אחריות

".זה כמובן בנוסף לכישורים בתחומים אחרים

רואים . פי הטכנולוגיה- את מעמד האישה בחברה כי החיים היום מתנהלים עלכן זה מחזק: "אבא

היא יכולה להיכנס , באישה שיודעת לשלוט במחשב ובמאגרי מידע כבעלת כוח ויכולת שלאחרים אין

".לתחומי עבודה נוספים ולהשתתף בקבלת החלטות

יא תדע לדון במשהו חשוב הערך של האישה היודעת להשתמש במחשב בחברה יגדל כי ה: ב"תלמיד חט

".כך היא בולטת יותר ויכולה להשפיע. ובנושאים מודרניים

בחברה שלנו נשים שלא . בחברה שלנו אישה שיודעת מחשבים תקבל גיבוי ועידוד: "תלמידה תיכון

, רק יושבות לשתות קפה ולפטפט ולכן אישה שיודעת להשתמש במחשב מסתכלים עליה אחרת, עובדות

".דבר שאינו שגרתי בחברה מסורתית כמו שלנו, כילהכמודרנית ומש

, את מכלול הראיונות בשאלות הקשורות בהשפעת טכנולוגית המידע על מעמד האישה הערבייה

היבט ): 5(' גיליון מס, 19' התוצאות מופיעות בנספח מס. סוכם באופן המאפשר להעריכם כמותית

).2 (3סיכום ראיונות כמותי , שה הערבייה מעמד האי–חברתי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת

110

יחסי גומלין במשפחה הערבייה

חלק זה בוחן את ההתפתחויות ביחסי הגומלין במשפחה הערבייה שנוצרו בעקבות חדירת המחשב

.אל תוך הבית הערבי ותפיסתו מקום מרכזי

כת יחסים גמישה פי ניתוח הראיונות ניתן להבחין שבמשפחה הערבייה בת זמננו קיימת מער- על

אפשרות לניהול משא ומתן , יותר שבה מסתמנת מידה רבה יותר של פתיחות בין ההורים והילדים

. וגם שיתוף הילדים בקבלת החלטות בדברים הנוגעים אישית לילדים ובדברים הנוגעים למשפחה

: מהנחקרים90%כך דיווחו

ובי בגלל הזמן שאני מבלה איתם מול היחסים ביני לבין הילדים שלי מושפעים באופן חי: "מפקח

אנחנו מתדיינים בכל מיני נושאים והם משתתפים בקבלת . המחשב ובגלל אינטרסים ועבודות משותפות

".מחשב לימודים ועוד, דפוסי בילוי, החלטות במשפחה בכל העניינים כמו בניית הבית החדש וריהוטו

. ם בכל מיני נושאים ואני לא כופה עליהן שום דבראנחנו דני, היחסים ביני לבין בנותיי פתוחים: "אבא

כך למשל הבת . למרות שאני רופא והייתי רוצה שהן ילמדו מקצועות יוקרתיים אבל הבחירה היא שלהן

בעבודה מול המחשב הן עצמאיות וההחלטה היא שלהן לאן לגלוש ועם מי . הצעירה בחרה להיות מורה

". בענייני משפחה ומשתף אותן בקבלת החלטותאנחנו דנים. כ מייעץ להן"אני בד, לדבר

הרבה פעמים אני מוותרת ונענית , הרבה משא ומתן במיוחד כשמגיע זמן הלינה: "אימא ומורה

גמיש ולא , אנחנו מנהלים איתם דיון פתוח. לבקשותיהם כי הם צריכים את המחשב לצורכי למידה

ם מביעים אי שביעות רצון מכל מיני דברים מאיים ולכן הם מביעים דעות שמנוגדות לדעות ההורים וג

".כגון סוג המחשב שנמצא בבית

אנחנו מאפשרים התבטאות . הבן שיודע הרבה יותר ממני מקבל החלטות לגבי רכישת מחשב: "אימא

ט 'היא דיברה איתו באמצעות הצ, הבת שלי הכירה מישהו באמצעות המחשב. חופשית ודיונים גמישים

".היא התחתנה איתו, י והאבא ידענו ולא התנגדנו ובסוף היה שמחשעות על גבי שעות ואנ

מותר לי . אני מתלבשת לפי האופנה וההורים שלי מסכימים, במשפחה שלי אין קנאות: "תלמידה תיכון

. העיקר שההורים ידעו איפה אני נמצאת, לצאת למסיבות יום מולדת ולשאר בחוץ עד שעות מאוחרות

".י אני מביעה דעת נוגדת מבלי לפחדאם משהו לא מוצא חן בעינ

היחסים , היום הכל השתנה. אבא שלי לא היה מעיז לדבר עם אבא שלו כפי שאני מדבר: "ב"תלמיד חט

".אף אחד לא יהרוג אותך, אפשר לדבר ולהביע דעה נוגדת, במשפחה חופשיים יותר

והמרחב שניתן לגמישות של ההורים יש גבולות, אין משמעות הדבר מתירנות והתמסמסות

:זאת דעתם של כל הנחקרים. לילדים לא צריך להפר את הסדר המשפחתי או החברתי

אנחנו מאפשרים להם זאת אבל הכל במסגרת , הילדים מתווכחים כדי להשיג את רצונם: "אימא

אנחנו עדיין חיים בחברה מסורתית ויש כללים מסוימים , אין מתירנות. הגבולות שאנחנו מציבים

".להפר אותםשאסור

אנחנו ההורים , המרחב שהילדים מקבלים היום במסגרת המשפחה גדל באופן משמעותי: "מורה

אבל חשוב להדגיש שמתירנות לא , מאפשרים להם כמעט הכל או ליתר דיוק את כל מה שנחסך מאתנו

".נכללת בקטגוריה זו וכל התנהגות צריכה להיות מלווה בנימוס וכבוד לאחר

".אין מתירנות והגבולות נשמרים, פשר אבל במסגרת גבולות הנימוסהכל מתא: "אבא

מותר לי ללכת , מביעה את דעתי בפני ההורים בחופשיות, אני מתלבשת לפי האופנה: "תלמידה תיכון

אני מרגישה שהכל פתוח ואפשרי כמו בחברה מודרנית אבל כשהדבר . לבריכה עם החברים שלי ועוד

111

רים אנחנו מפסיקים להיות מודרניים כי החברה שלנו שמרנית מאד מגיע לקשרים ובילוי עם בחו

".מהבחינה הזאת ובהקשר זה הגבולות ברורים מאד

ההתפתחויות בטכנולוגית המידע והשלכות החשיפה שמזמנת הטכנולוגיה הזאת על הילדים לא

לרבות אלא אם כי פיקוח , יוצרת תגובה נגדית של שמרנות יתר והידוק החגורה אצל ההורים

: סמוי והרבה יותר הכוונה

אנחנו בתור מבוגרים והורים יכולים לנצל לטובה את העליונות של בני הנוער שהיא תוצר ישיר : "מנהל

הכוונה שלי . של הידע שלהם במיוחד במחשב ואשר רוב ההורים לא בקיאים או יודעים להשתמש בו

ם ולקידומם במקום להדק את הפיקוח ולמנוע היא לכוון אותם כיצד לנצל את הטכנולוגיה הזאת לטובת

".מהם כל מיני דברים

אבל אנחנו צריכים להיות חכמים . אי אפשר להרחיק את הילדים מהמחשב כי העידן מחייב כך: "מוָרה

ולפקח על פעילות הילדים שלנו במחשב ולכוון אותם כי שימוש מופרז ולא נכון עלול לגרום נזקים

".סייםחברתיים וגם פי, נפשיים

24 גם הפיקוח במידה מסוימת כי אי אפשר להיצמד לילד. ההכוונה היא הדבר החשוב ביותר: "מורה

".אבל כאשר דנים ומכוונים נגיע לתוצאות הטובות ביותר. שעות ביממה

חייבים לחנך כיצד לנצל את הפוטנציאל של . הגישה למחשב צריכה להיות חינוכית ומכוונת: "אבא

".פיקוח והכוונה אחרת העסק הורסחייבים . המחשב

אני בעד שימוש חינוכי ומפוקח במחשב כי ישיבה ממושכת מול המחשב משפיעה לרעה : "תלמידה תיכון

".מפריעה לעניים וגם שוכחים לאכול ולהכין שיעורים, על הבריאות וגורמת לרפיון שרירים

לכן . בה תלמידים ולי אישיתהמחשב מרחיק תשומת לב מהלימודים וזה קרה להר: " תלמיד תיכון

".השימוש במחשב צריך להיות מבוקר ומכוון על מנת שההשפעה שלו תהיה חיובית

מאוכלוסיית המבוגרים 34%. במקביל קיימות דעות שדוגלות בהכוונה ולא תומכות בפיקוח

מאמינים שהשימוש במחשב מחייב הכוונה ולא פיקוח כי בהסתמך על החינוך שהם העניקו

הם רוצים שילדיהם ייחשפו גם לחיובי וגם לשלילי וידעו לבחור בעצמם מה מתאים , הםלילדי

:וטוב ללא שליטה כלשהי

אני לא צריך לשלוט , אין יתר שמרנות ופיקוח כי אני מאמין בחינוך הנכון שנתתי לילדים שלי: "מפקח

הילדים ישלטו בעצמם כלומר. בהם כי משמעות החינוך שלי היא שהשליטה תהפוך מחיצונית לפנימית

".ובפעילות שלהם

אני רוצה . אני מכוון את ילדיי לאורך כל הדרך אבל לא מתערב בפעילות שלהם מול המחשב: "מורה

".כך חינכתי אותם, שהם יבחרו מה מתאים להם ולהבחין בין טוב ורע

כך . היות סקפטיםלנפות את השלילי ול, צריך לחנך את הילדים כדי שידעו להעריך את הדברים: "מנהל

ההכוונה היא הדבר . אני מחנך את הילדים שלי ומלמד אותם לארגן את זמנם ולבחור במה שמתאים

".החשוב ביותר מבחינתי

חשוב לדבר על החיובי והשלילי שכרוך בשימוש במחשב ואחר כך , קודם כל אני מסביר ומכוון: "אבא

".הילד יחליט מהו רוצה לעשות ולאן לגלוש

אני מאפשרת לילדים שלי לעבוד בחופשיות מול המחשב כי . תפקיד שלי לכוון ולא להשתלטה: "אימא

".אני סומכת עליהם ויודעת איזה חינוך נתתי להם

112

פי הממצאים שטכנולוגית המידע מהווה גורם משמעותי שתורם לשינויים - ניתן לראות על

קשורות ביחסי הגומלין את מכלול הראיונות בשאלות ה. במערכת היחסים במשפחה הערבייה

' התוצאות מופיעות בנספח מס, במשפחה הערבייה סוכם באופן הנותן אפשרות להעריכם כמותית

יחסי גומלין במשפחה –היבט חברתי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת): 6(' גיליון מס, 20

).3 (3סיכום ראיונות כמותי ,הערבייה

113

דיון מסכם בהיבט החברתי

יזציה בולטת טכנולוגית המידע או מהפכת התקשוב כאחד המאפיינים הבסיסיים בעידן הגלובל

של העידן וכגורם עיקרי שמשפיע על אופי היחסים המסורתי ותורם ליצירת מרקם חדש של יחסי

בתחום החברתי ניתן להבחין שחדירת המחשבים לחיים . גומלין בתחומי החיים השונים

החברה האנושית , עוצמה וככל שעידן המידע מתפתחהחברתיים הינה בעלת אפקט מהיר ורב

. עוברת שינויים מסיביים שמשפיעים על המערכת החברתית בכללותה

דפוסי התנהגותם של בני הנוער

תרבות המידע שצמחה במחצית השנייה של המאה העשרים והתפשטה בעשור האחרון אל תוך

מפקט החברתי שלה בולט במיוחד אצל נחשבת לתרבות צעירים והאי, הבתים ובין בני המשפחה

. גדל והתפתח בעידן המידע, הדור הצעיר שנולד

ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על שינויים בדפוסי התנהגותם של בני הנוער הערבים הנחשפים

, באופן כללי. לטכנולוגית המידע וזוכים לשימוש אינטנסיבי בכלים הממוחשבים שהיא מציעה

עידנים קודמים שהשפעתם על החברה האנושית ניכרת הן לחיוב והן ובדומה למהפכות של

גם ההשפעה של עידן המידע ומהפכת התקשוב על בני הנוער בעלת שני כיוונים מנוגדים , לשלילה

התרבותי ועוד של המחשב והתקשורת הממוחשבת , החברתי, הלימודי, בגלל הפוטנציאל החינוכי

על התפרצות המידע ועל מעשה הילדים והתנהגותם מצד ובגלל חוסר יכולת השליטה, מצד אחד

.שני

הכיוון החיובי מראה שבחברה הנחקרת קיימת הסכמה מלאה לגבי תרומת המחשב , בכל אופן

וטכנולוגיות התקשורת המתלוות אליו לפיתוח החשיבה ויצירת התעניינות בכל מיני נושאים אצל

שב פותח אופקי חשיבה מסועפים ורחבים יותר מתוך הדעה והמודעות שהשימוש במח, בני הנוער

טכנולוגיות המידע , )1999(לדעת חן . שהכלים המסורתיים או הלא ממוחשבים לא יכולים לספק

החדשות פותחות פתח ללמידה קונסטרוקטיביסטית ומאפשרות ללומד הפעיל לעשות שימוש

, כמו כן. ואליים וקבוצתייםתוך כדי אפשרויות יצירה ופיתוח אינדיביד, במרכיבי הידע השונים

יכול המחשב לבצע את הפעולות הטכניות של ארגון המידע וניתוחו , מעצם היותו כלי לעיבוד מידע

המהירות שבה . וכך לשחרר אנרגיה קוגניטיבית לקידום כישורי חשיבה ותהליכי פתרון בעיות

ה מעמיקה יותר הדיוק וקלות ההפעלה מאפשרים לתלמיד לחקור תופעות בצור, עובד המחשב

).1996מברך וחטיבה (ולגלות תהליכים מעניינים

הזדמנויות הלמידה הפתוחה ושפע , החשיבה הפעילה והיצירתית, הפעילות האינטלקטואלית

יחד עם אופני השימוש שהם פרי החלטתו האישית של , האינפורמציה שהמחשב מזמן למשתמשיו

נמצאו כגורמים שמגבירים את הביטחון , חשבהמשתמש והידע והשליטה של הילדים ביישומי המ

תורמים להעלאת הדימוי העצמי , העצמי של בני הנוער ביכולתם האינטלקטואלית והמדעית

על , פי דיווחי הנחקרים- על, ממצא זה מתבסס. שלהם ולפיתוח אישיות בשלה ועצמאית יותר

114

י הקופסא האפורה ההערכה החיובית שזוכים לה במיוחד הצעירים שיודעים לפצח את מסתור

בשוני , בנוסף לכך. ולנצל את הפוטנציאל שלה לצורכיהם האישיים ולצורכי הסובבים אותם

, מדרכי הלמידה והפקת המידע הנשענים על דמות אנושית או טכנולוגיות מיושנות כמקור לידע

.מותאמת לצורכי הלומד ועצמאית, המחשב מאפשר עבודה אינדיבידואלית אינטראקטיבית

בני הנוער שרויים בלחצים פנימיים ונפשיים שמעוררים , ל אופייה של תקופת ההתבגרותבגל

נמצא שהעבודה , אולם. אצלם התנגדות נמרצת להוראות הנמשכות ולשליטה של המבוגרים בהם

ידי הנחקרים כגורם שתורם למין נחת נפשית ורגיעה אצל המתבגר מכיוון -עם המחשב נתפסת על

מידת התערבותם של גורמים אנושיים לא רצויים והוא זה שמחליט מה שהשימוש בה מפחית מ

.לאן לגלוש ומתי, איך, לעשות

באותו הקשר נמצא שהצד השני של אותו מטבע משקף השפעה שלילית של טכנולוגית , אולם

חוסר משמעת , תקשוב על דפוסי התנהגותם של בני הנוער שמתבטאת בהתנגשות עם המבוגרים

מאז קום המדינה ובעקבות החשיפה המתמדת . פי הנורמות החברתיות- קובלת עלוהתנהגות לא מ

למרות . החברה הערבית בישראל עוברת תהליכי שינוי מואצים, לתרבות הישראלית המודרנית

סמוחה , 1996' אלחג(הערבים הצליחו במשך השנים לשמור על ייחודם התרבותי והחברתי , זאת

ברתיות מסורתיות שבין היתר מעניקות כבוד רב למבוגרים ולחיות בהתאם לנורמות ח, )1975

דוחקות הצעירים והנשים לשוליים , ומפקידות את הסמכות והשליטה בידע ובחברה בידיהם

ההתפתחות בטכנולוגית המידע שהצעירים נולדו והתפתחו יחד . ומצוות עליהם ציות ומשמעת

הסמכות והידע לא מכירים ולא פתחה בפניהם אופקי מידע רחבים שהמבוגרים בעלי, איתה

פריצת המידע הבלתי מבוקרת חשפה את הילדים גם , יחד עם זאת. יודעים כיצד להשיג אותם

, לטאבו והמציאות הווירטואלית לקחה אותם לאן שדמיונם הפורה והפנטזיות שלהם שאפו להגיע

. וכל מידע שנחשב לנחלת המבוגרים נחשף בפניהם ללא גבולות

בעיקר הורים " (חסרי הידע"הצעירים הרגישו מין עליונות כלפי המבוגרים , מודעבמודע ובתת

כביכול תואמות את העידן אבל לא עולות בקנה , ואמצו לעצמם נורמות התנהגות חדשות, )ומורים

ל לטובה ובמידה "לא ידעו לנצל את העליונות הנ, המבוגרים מצדם. אחד עם רוח המסורת

שתרם ליצירת פער בין הרצוי בקרב ההורים והמורים לבין הצפוי מה , מסוימת התעלמו ממנה

בהקשר זה הנחקרים . אותו פער התבטא בהתנגשות בין שני הצדדים ברמות שונות. בקרב הילדים

הם , דיווחו שהחשיפה שהמחשב מאפשר מגבירה את הנטייה של בני הנוער להתנהגות שלילית

לדברי . מורדים ונוטים למתירנות, חברתייםמזלזלים בערכים , פחות ממושמעים ומנומסים

היא איננה מציעה תשתית להתנהגות , הטכנולוגיה אינה מעניקה שום תוכן נשגב, )1998(פוסטמן

, מוסרית וכן איננה מציעה חוקים וכללים לחיי הקהילה משום שאין בה כל משמעות של המשכיות

.הנה מזויפת, ולשינוי הטכנולוגילכן המטרה החינוכית לעזור לצעירים להתאים עצמם לקדמה

הנטייה להערכה שלילית גוברת על זו , לגבי השפעת המחשב על הפעילות החברתית של בני הנוער

מיעוט שכולל רק הורים ותלמידים תופסים המחשב כגורם שמשפיע באופן חיובי על . החיובית

רי חברות חדשים אצל הפעילות החברתית ותורם להרחבת מעגל היחסים החברתיים ולפיתוח קש

לכן הוא מנסה , מעוניין בקדמה ונהנה מהישגיה, מיעוט זה פתוח לשינוי, לכאורה. בני הנוער

115

במקביל התפיסה הרווחת בחברה הנחקרת בהקשר זה ובמיוחד . להאיר את הצד החיובי שלה

ירידה הסתגרות ו, רגשית וחברתית, היא שהמחשב תורם לבדידות פיסית, בקרב אנשי החינוך

מאחורי התפיסה הזאת ניצבת החשיבות . בפעילות וקשרים חברתיים בפרט אצל בני הנוער

המוענקת לקשרים החברתיים בחברה הערבית המסורתית ומטען מצטבר נגד טכנולוגיות

התקשורת שהתחיל לצמוח בשנות הששים כאשר הטלוויזיה תפסה מקום מרכזי בבית והחליפה

ובעקבותיה גם פחתו , ו בין בני המשפחה ובינם לבין אורחיהםאת הבידור והשיחות שהתנהל

, ל"האנשים לא התמרמרו כי סונוורו מהקסם של הטכנולוגיה הנ, בתחילת השינוי. ביקורי הבית

ההתלהבות , 90 -עם כניסת המחשבים לחברה הערבית בתחילת שנות ה, אבל בעבור הזמן

המצב החמיר והקשרים בין בני , יםבמיוחד של הצעיר, והמשיכה לקסם הטכנולוגי החדש

המשפחה הגרעינית ובינם לבין המשפחה המורחבת נחלשו כי לגבי הצעירים נמצא שהמחשב הפך

האינטראקציה איתו , מגרה ומושך, הם תופסים אותו ככלי ידידותי, לחלק אינטגרלי מחייהם

ויות חברתיות מעניינת והם מעדיפים להשקיע בה את זמנם מאשר עם בני המשפחה או בפעיל

ההורים שלא הספיקו להכיר את הטכנולוגיה החדשה מניחים . במועדון או בכל מקום אחר

הרבה , למטרות שונות, והמבוגרים שלמדו להשתמש במחשב מבלים מולו, לילדים לעבוד בשקט

נמצא , מכאן. מהזמן שהקדישו לפני כן לבני המשפחה או לפעילויות חברתיות אחרות

בנוסף למרוץ הכלכלי וגורם ההישגיות שגם הם מושפעים מההתפתחות שהתפתחויות אלה

.הטכנולוגית נתפסים כגורמים שליליים בהקשר החברתי

המחקר בתחום זה מראה שהשימוש במחשב יכול לתרום לסוציאליזציה של הצעירים בכיוונים

הזדמנות גדולה רואה בעבודה הקבוצתית מול המחשב כ) 1993(ברויאר , בכיוון החיובי. שונים

המחשבים נמצאו , )Orleans and Lany 2000 ,Chen 1985(במחקרים אחרים . לחינוך חברתי

. היווצרות חברויות ושיתוף מאשר לפירוד ובדידות, כמובילים לאינטראקציה קבוצתית וחברתית

האינטראקציה החברתית של התלמידים במרכז מחשבים נמצאה דומה לאינטראקציה שלהם

התקשורת הממוחשבת משמשת נקודת מפגש לתלמידים מאזורים , יחד עם זאת. שחקבמגרשי מ

נחמיאס (פגישת עמיתים , שיתוף פעולה, ספרית- ותרבויות שונות וחיבורן האפשרי לפעילות בית

האינטרנט לא גורע מאיכות , )2002 (Tylerלדעת . ויצירת היכרויות חדשות) 2000ומיודוסר

לאנשים דרכים נוספות להתגבר על דאגות ועניינים מסורתיים הקשרים החברתיים אלא נותן

פסיכולוגית חינוכית מקולורדו טוענת שהשימוש , יין הילי'ג, מנגד. אודות ייזום ופיתוח קשרים

המחשבים . במחשב יוצר דור חדש של מפעילי כפתורים שאינם מסוגלים לחשוב באופן עצמאי

, Subrahmanyam ,Kraut). 1999שיעור חופשי (ית לנפש ולהתפתחות חברת, גורמים נזק לגוף

Greenfield ו Gross) 2000( , מצאו השפעה שלילית של השימוש במחשב ובאינטרנט על הפעילות

ועמיתיו Roberts. החברתית של הילדים והקשרים שלהם עם בני המשפחה

ש במחשב גוזל את דיווחו שהשימו) Gross 2000 ו Subrahmanyam , Kraut ,Greenfield:אצל(

ספר על - בסקר שערכו בקרב תלמידים בבתי. זמן הפעילות החברתית של הילדים עם האחרים

. הם מצאו שרוב הזמן של העבודה במחשב הילדים מבצעים כשהם לבד, יסודיים

מעמד הילד

116

למרות שהמפגש של בני הנוער הערבים עם טכנולוגית המידע כולל בין מרכיביו השונים גם

נמצא שאותו מפגש תורם בעקיפין לשיפור במעמד הילד הערבי במשפחה , ת שליליותהשפעו

חשיפתם למידע שופע , לעומת הוריהם ומורים, בקיאות הילדים בטכנולוגית המידע. הספר-ובבית

, העזרה והסיוע שהם מתבקשים להגיש למבוגרים בכל הקשור לשימוש במחשב, ובלתי מוגבל

.שר זהמהווים גורמים עיקריים בהק

הידע היה , לפני כניסת טכנולוגית המידע לחברה הערבית בסוף המאה העשרים, כפי שנזכר קודם

. מופקד בידי המבוגרים שלרבות רכשו אותו מניסיונם בחיים או באמצעות השכלה מסוימת

הצעירים חסרי הידע נדחקו לשוליים ונהיו תלויים במבוגרים וזקוקים לסיוע שלהם בתחומי

ההתפתחויות בטכנולוגית המידע הפכו את הקערה , אולם. ונים כולל התחום הלימודיהחיים הש

לגלוש לעולמות לא מוכרים , הילדים למדו מהר מאד להשתמש במחשב, בניגוד למבוגרים. על פיה

, אף על פי שניסיונם בחיים מועט והם עדיין זקוקים לסיוע והכוונת המבוגרים. ולהפיק ידע רב

.אלא ההפך הוא הנכון, ים חסר ידע וישעהם לא אותם ילד

. העדויות מהשטח מצביעות על תלות הולכת וגוברת של המבוגרים בידע של הצעירים במחשב

לשלוף אינפורמציה ואף , מלמדים אותם לגלוש, הילדים מסבירים להוריהם כיצד עובד המחשב

הספר - בבית. ודמזמינים להם מקום בבית מלון וע, מדפיסים להם מסמכים, כיצד לשחק

התלמידים מתבקשים לטפל בתקלות במעבדת המחשבים שהמורים לא יודעים ובדרך כלל הם

ידי עזרה לילדים שאין להם -משתתפים עם המורה למחשבים בהעברת השיעור על, מצליחים

מכניסים למחשב ציונים ומשקללים ממוצעים עבור , מחשב בבית ולא כל כך יודעים להשתמש בו

מארגנים תוצאות , מדפיסים להם חומרים לימודיים ואישיים, יודעים לעשות זאתמורים שלא

באופן כללי . ספריים- הספר ומבצעים פרויקטים בית-בונים אתר לבית, ההישגים עבור המנהלים

הם רואים בזה מוצא , להפך. הדבר לא מפריע למבוגרים ולא מביך אותם או מאיים על מעמדם

ורים גאים בהישגי ילדיהם בתחום הנידון ונותנים להם גיבוי מלא הה. מהתסבוכת שנקלעו אליה

והמורים מרגישים נוח ורואים בזה כדרך נוספת לעידוד התלמידים , על מנת להתקדם יותר

.ושיפור היחסים איתם

ותלות , ממצאי המחקר מראים שהידע והשליטה של הילדים בטכנולוגית התקשוב מצד אחד

מקנים לילדים מידה מסוימת של סמכות והכרה , הם מצד שניהמבוגרים בידע ובעזרה של

אין , אולם. ומאידך מחזק את מעמדם, הספר- במסגרת המשפחה ויחס מועדף במסגרת בית

, אלא אם כי הבעת דעת חופשית, משמעות הדבר חריגה מהכללים או פריצת גבולות בלתי נשלטת

שיתוף , עצמאות, טות ובאחריותשיתופם בקבלת החל, התחשבות בצורכי הילדים ובדעותיהם

הספר הערבי שמירת הסדר והמשמעת בעדיפות ראשונה ורמת - בבית. בענייני המשפחה ועוד

אף על פי זאת . לא מקנה להם סמכויות, גבוהה עד כמה שתהיה, הבקיאות של התלמידים במחשב

, חנכיםחל שינוי לטובה במעמד התלמיד והדבר מתבטא בדיונים פתוחים בין התלמידים והמ

מתן האפשרות לעבודה עצמית , יחס גמיש יותר, ישיבות של ההנהלה עם מועצת התלמידים

.עזרה למורים ולתלמידים ויחס אוהד יותר לתלמידים ויכולותיהם, ויצירתית

117

מעמד האישה

נחקר , מעמד האישה הערבייה אשר זכה להתעניינותם של חוקרים רבים במזרח התיכון

נותנת , דת וחברה ערבית מסורתית ששומרת על סולם ערכיה המיושן, ותבהקשרים ממוקדים תרב

אוסרת עליה השתתפות בתהליך , כובלת האישה בכבלי מסורת מקפחים, העדפה מוגברת לגבר

מאש 'אלח, El Saadawi 1980, 1982ברכאת (הייצור וממקמת אותה בתחתית הסולם החברתי

בות המידע עדיין לא זכה להתעניינות מחקרית אולם המפגש של האישה הערבייה עם תר). 1973

. נרחבת

במחקר הנוכחי נעשה ניסיון לבחון את הדינמיקה של מעמד האישה הערבייה בישראל בצל

השפעתו על רמת , תוך כדי התייחסות לשימוש במחשב, ההתפתחויות בטכנולוגית המידע

ה כגורמים התורמים לשינוי הרחבת האופקים והזדמנויות העבודה של האישה הערביי, ההשכלה

.מעמדה במשפחה ובחברה

חבש , 2000בתריס (המעמד החברתי של האישה הערבייה בישראל נחות בהרבה ממעמד הגבר

הדת והתרבות הערבית המסורתית תורמים להשרשת מעמד זה , מערכת הערכים). 1977

ילדים וטיפול במשק גידול, ומכתיבים צורת חיים מסורתית עבור האישה שכוללת בעיקר לידה

כלכליות , במשך שנות קיומה של מדינת ישראל חלו בחברה הערבית התפתחויות פוליטיות. הבית

ולמרות זאת הוא המשיך , )1974מרעי , 1977חבש (וחברתיות אשר תרמו לשיפור במעמד האישה

.להיות נחות לעומת מעמדו של הגבר

נטראקציה בין טכנולוגית המידע והחברה ממצאי המחקר הנוכחי מראים שלאי, באופן כללי

השימוש , ברמה מעשית. הערבית בישראל יש השלכות על האישה הערבייה ומעמדה החברתי

. במחשב נתפס כאחד מתופעות השינוי והחידוש הבולטים ביותר שחלו אצל האישה הערבייה

בהדרגה עד כדי למדו להשתמש במחשב ושיעורן באוכלוסייה עלה, בעיקר העובדות, נשים ערביות

יחסית לתקופה הקצרה מאז כניסת המחשבים לחברה . השתוות עם שיעור הגברים ואפילו יותר

ממצאי המחקר מצביעים על עלייה , הערבית ובהתחשב בעקבות הקידום הניצבות בפני האישה

מהנשים שרואיינו משתמשות 75%. ניכרת בהיקף השימוש במחשב בקרב הנשים הערביות

39% -ו, מהגברים68% לצורכי עבודה וחיפוש מקורות מידע באינטרנט לעומת במחשב בעיקר

. מהגברים38%מהנשים שמילאו שאלונים משתמשות במחשב יותר מפעמיים בשבוע לעומת

, בעיקר העובדת או המעונינת לעבוד מחוץ לבית, רכשה האישה הערבייה, את הידע שלה במחשב

סקירת נתוני המשתלמים ביישומי המחשב במרכז . מייםבאמצעות השתלמויות או לימודים אקד

. ל היו נשים" מהמשתלמים בתקופה הנ69% -מראה ש, 2000 – 1990הטכנולוגי בנצרת בין השנים

נמצא שהכישורים שהיא רכשה , פי המסורת- בהתחשב בעול תפקידיה של האישה הערבייה על

.תקדם ולהתפתחבשימושי מחשב הנם פרי מאמצים אדירים שהשקיעה בכדי לה

118

נמצא ששליטת האישה הערבייה בשימושי המחשב תורמת להרחבת הזדמנויות העבודה שלה

על כן רוב . באופן מוחלט כי המחשבים פלשו לכל תחומי החיים והתלות בהם הולכת וגוברת

ומזכירות דורשים מיומנויות , פקידות, בעיקר אלה הנחשבים נשיים כגון הוראה, תחומי העיסוק

היום הידע של האישה בשימושי מחשב נתפס כמפתח שמסייע לה להסיר את אחד . ש במחשבשימו

המחסומים המשמעותיים בדרכה לעבודה ומאידך מגביר את מגוון עיסוקיה ומעלה את סיכוייה

צוין שאם יחסר , )DeBare) 1996בכתבתה של . לא רק להתקבל לעבודה אלא גם לקידום מקצועי

הנתונים שנאספו . הם יישארו בשוליים במילניום, ות בטכנולוגית המידעלנשים הניסיון והבקיא

הספר הערביים בשנת - בבתי" 98מחר "מהשטח מראים שמאז מימוש תכנית המחשוב הארצית

מכלל המדריכים הערביים ליישומי המחשב בחינוך היו נשים ורוב רכזי 41%, 2002 עד שנת 1994

פקיד ההדרכה במשרד החינוך נחשב לתפקיד ניהולי ת. הספר בנצרת הם נשים-המחשוב בבתי

יש להם יכולת , מעודכנים בהתפתחויות, ובדרך כלל מוענק למורים הבקיאים בתחום הדעת

. לתרום מהידע והניסיון שלהם למורים אחרים ובנוסף לכך הפיקוח מעונין בקידומם המקצועי

התורם להעלאת רמת ההשכלה עוד נמצא שהשימוש במחשב נתפס בקרב הנחקרים כגורם נוסף

החשיפה למידע חדש ובלתי , המחשב הוא כלי רב עוצמה. של האישה הערבייה והרחבת אופקיה

, מוגבל שהוא מאפשר בכל תחומי העניין והתקשורת הקלה והנוחה שהוא מזמן למשתמשיו

ת יכול, יתירה מזאת. מגבירים את הידע של האישה ותורמים לשינוי ועלייה ברמת השיח שלה

השימוש כשלעצמו במחשב מגבירה את הידע של האישה כי הדבר מחייב תהליך לימודי שכולל

יציאה ', תוכנות וכו, בנוסף להיכרות עם המחשב וכלים ממוחשבים נוספים כגון ציוד נלווה

שיחות ודיונים סביב נושאים , השתלבות בקבוצה סביב מטרה משותפת, היכרויות חדשות, מהבית

פי נתוני - על(ל שאחוז ניכר יחסית של נשים ערביות הצטרפו אליו "תהליך הנה. שונים ועוד

מגביר את המוטיבציה , תורם לפיתוח חשיבה ויצירתיות, )המשתלמים במרכז הטכנולוגי בנצרת

. ללמוד ולדעת יותר ומאידך משפר את רמת ההשכלה

בינונית לכל היותר תרומת המחשב בהקשר זה ניכרת יותר אצל האישה המסורתית בעלת השכלה

ל המחשב נתפס כבעל תרומה "לאישה הנ. וממלאת את תפקידה בתוך גבולות משק הבית

השימוש . משמעותית כי הוא פותח בפניה חלון לעולם הרחב ובא להציל אותה מהדיכוי וההדחקה

, במחשב נתפס בחברה הנידונה כמעשיר את תחומי הידע המצומצמים של האישה המסורתית

, יחד אם זאת. תוח אישיותה ומניע אותה להתעניין בדברים אחרים מחוץ למשק הביתתורם לפי

קיימת ציפייה שהמחשב ישפיע על דפוסי הבילוי של אותה אישה שלרב הם לא יעילים ומסתכמים

מוסיף , )2000אצל בתריס (סלאמה מוסא . בביקורי בית ודיבורים ריקים מכל תוכן ענייני

האישה מציבה לעצמה גבולות פנימיים , והמנהגים בחברה הערביתבזכות כוחן של המסורת"ש

ונמנעת מלהשתתף בפעילויות חברתיות מחוץ למסגרת הבית והמשפחה ובכך מגבילה את הרמה

ועצם החשיפה לכלי , כאשר המחשב נכנס לחייה של האישה המסורתית". האינטלקטואלית שלה

הדבר עוזר , איפור ומשק בית, אופנה, כמו אוכלעצמו או לתחומי עניין אחרים פשוטים ככל שיהיו

לפתח חשיבה קונסטרוקטיבית יותר ואולי גם לעודד , לה לפרוץ את הגבולות שנכלאה בתוכם

חשובה ההכוונה למטרות , בכדי שהציפיות יתגשמו, אולם. אותה ללמוד ולעבוד מחוץ לבית

119

מת המחשב נעוצה באופני שימוש יעילות ובהקשר זה אין הבדל בין גבר לאישה מאחר ותרו

.השימוש ובתכנים שאליהם נחשפים

שבו אובחנו חילוקי דעות לגבי מהות , )1998אר 'נג(בנבדל מממצאי מחקר קודם בהקשר זה

במחקר הנוכחי נמצאה תפיסה חיובית , ההשפעה של טכנולוגית המידע על מעמד האישה הערבייה

המידע מחוללת אצל האישה הערבייה מירבית לגבי ההתפתחויות והתמורות שטכנולוגית

מקור תפיסה זו נעוץ באות ההערצה שהחברה הערבית . ותרומתן לקידומה וחיזוק מעמדה

מאחר ובשלב זה לא כל החברה השכילה להבין , מעניקה לבעלי הידע והבקיאות במחשב וביישומיו

פס עדיפות ומצד שני הידע בתחום התקשוב בעידן הנוכחי תו, או להשתמש במחשב מצד אחד

. החברתית והתרבותית, ראשונה והמחשב נתפס כסמל של המודרניזציה והקדמה הן המדעית

על כן דעת הרוב בהקשר , הידע בכלל מקנה סמכות ומגביר את הביטחון העצמי של האדם היודע

בעלת , אישה ששולטת במחשב נחשבת לאינטלקטואלית, זה גורסת שבנוסף להתפתחות האישית

ההערכה החיובית שהיא זוכה לה . מיוחדים ויכולת לתרום ולהתמודד עם אתגריםידע וכישורים

שותפיה לעבודה , משפרת את הדימוי העצמי שלה לא רק בעיניה אלא גם בעיני בני משפחתה

. והחברה בכלל

מינימליים ככל , ההיכרות של האישה האם עם טכנולוגית התקשוב ושליטתה ביישומי המחשב

את אפשרויות ההתמודדות שלה עם סיטואציות משפחתיות שונות ומעודדים מגבירים , שיהיו

עבור הילדים המחשב הפך לצורך . אותה לשאת באחריות ולהשתתף בקבלת החלטות גורליות

ומכיוון שחלק . הבידור וההעשרה, בסיסי לא רק בתחום הלימודי אלא גם בתחום הפנאי

מידה שבה ההורים מבינים את ילדיהם מהאינטראקציה בין ההורים והילדים מבוסס על ה

הידע של האישה האם ביישומי המחשב מקרב אותה מילדיה ויוצר בינה , ותחומי התעניינותם

כפי , לבינם שפה משותפת והבנה הדדית שבעקבותיהם הילדים פונים אליה ומתייעצים איתה

האימא נהיית ידי כך-על. בנושאים שהם מעבר לתפקידיה המסורתיים, שהם נוהגים עם האבא

בהקשר זה השטח מלמד . והאבא אינו יותר הדמות המשמעותית היחידה בבית, במוקד העניינים

שהיום יש הרבה נשים ערביות שהשיגו את בעליהן בנושא אוריינות המחשב ומכריעות יחד עם

. ילדיהן ברכישת המחשב האישי שהולם את ההתפתחות בטכנולוגית המידע וצורכי הילדים

ל גורמות לבעל לשנות את מבטיו המסורתיים לאישתו ולראות בה דמות פעילה "יות הנההתפתחו

. להעריך את יכולותיה האינטלקטואליות ואף לתמוך בה כדי להגביר את הישגיה, ומשמעותית

בתחום . הידע של האישה במחשב תורם לטשטוש ההבדלים בינה לבין הגבר, בעבודה בכלל

משתתפות בקבלת החלטות בכל הקשור , בטכנולוגית המדעההוראה נמצא שמורות בקיאות

רכזים , הספר וממלאות תפקידים חדשים שנוצרו בעקבות המחשוב כגון מורים-במחשוב בית

מהמורים למחשבים ומרכזי 70%, 2003/2002בשנת הלימודים הנוכחית . ומדריכים למחשוב

ת שהשכילו לרכוש מומחיות נשים אלו ואחרו, למעשה. הספר בנצרת הם נשים-המחשוב בבתי

הפריכו את המחשבות השמרניות שמקשרות בין החשיבה והיכולת , בשימושי המחשב

ידע רק בתחום , אולם. האינטלקטואלית לבין השימוש במחשב ואשר נתפסות כנחלת הגבר

המחשבים ובורות בתחומים אחרים לא יכולים לסובב את הגלגל קדימה והסבירות שהוא יתגלגל

ידי גורמים שונים ומושפע מחוזק - מעמד האישה בכלל מותווה על. ינה בלתי אפשריתאחורה א

120

מומחיותה המקצועית ומהתפקיד שהיא , רמת ההשכלה הכללית שלה, אישיותה ועצמאותה

הידע של האישה הערבייה במחשב אכן יכול לתרום , יחד עם גורמים אלה. ממלאת מחוץ לבית

חומים הללו ומהווה קריטריון משמעותי לעבודה מחוץ לחיזוק מעמדה בהיותו מעשיר את הת

.לבית והשתכרות

על פי הנזכר נמצא שהמפגש של האישה הערבייה עם טכנולוגית המידע נתפס בחברה הערבית

, ל"הידע שהאישה הערבייה רכשה בתחום מודרני הנ. בנצרת כבעל השלכות חיוביות על מעמדה

, אולם. מקצועית וחברתית, התפתח ברמה אישיתמהווה מעין קפיצת מדרגה שמאפשרת לה ל

, הדבר תלוי באופני השימוש שלה במחשב, ועבודתה מחוץ לבית, השכלתה, בנוסף לכישורי האישה

אישיותה והדימוי , בידע שהיא רוכשת באמצעות השימוש בו וההשלכות של אותו ידע על חשיבתה

ר מעמד האישה הערבייה יחד עם תרומתה של טכנולוגית התקשוב לשיפו. העצמי שלה

ניתן להניח שהתהליך עדיין בראשיתו כי מצד אחד אין , והאופטימיות שהולכת וגוברת בהקשר זה

ההיקף ואופני , ידע אמפירי כולל לגבי האחוז הכללי של הנשים הערביות המשתמשות במחשב

ורתיים ומצד שני לא ניתן להתעלם ממשקעי החינוך והתרבות המס, השימוש שלהן באותו כלי

שעדיין מושרשים עמוק בחברה ובתוך תוכם של הרבה גברים ונשים שמונעים מהנשים לשאת

על כן מחקר אמפירי שיתמקד בסוגייה . באחריות ושוללים מהן היוזמה לשינוי ולהתקדמות

.יכול לתרום לליבון התמונה שהצטיירה במחקר זה, הנידונה

יחסי גומלין במשפחה

במסגרתה . יאליזציה הראשוני המתווך בין היחיד לבין החברה הרחבההמשפחה היא סוכן הסוצ

בחברה הערבית המשפחה ). 1979ברום וסלזניק (האדם גדל וממנה שואב את הערכים והמסורת

היחסים בין בני . היא מסורתית בעלת מבנה אבהי פטריאכלי שבו האב משתלט על ראש הפירמידה

קונפורמיות והענות לרצונותיו , ציות, מי החיים והענייןהמשפחה בנויים על תלות מרבית בכל תחו

חברי המשפחה אינם עצמאיים וכל . והוראותיו של אב המשפחה ללא הרשאה להתדיינות

). 2000ברכאת (התנהגות או החלטה שמתקבלת באופן עצמאי נתפסת כחריגה מכללי המשפחה

וי מושחת והסדר האבהי הרודני סבור שהשינ) 1987(שראבי , אף על פי שחל שינוי בסדר האבהי

לכן לא צריך להגביה את , ממשיך להיות לא רק נחלת המשפחה אלא גם החברה בכללותה

.הציפיות בהקשר זה

. המשפחה בחברה הערבית בישראל אף היא משפחה מסורתית ותופסת מקום מרכזי בחיי הפרט

המעבר מהחקלאות . האולם לאחר קום המדינה חלה טרנספורמציה בדפוסי החיים של המשפח

לעבודה שכירה מחוץ לכפר גרם לפירוק המשקים המשפחתיים הקולקטיביים ומאידך לפיצולה

, בתוך כך התערער המשטר הפטריאכלי בתוך המשפחה. והיחלשותה של המשפחה המורחבת

החשיפה לתרבות הישראלית ולאמצעי , יחד עם זאת. ופחתה התלות ההדדית בין הורים וילדים

ההמוניים השפיעו על דפוסי הצריכה של המשפחה ועל היחסים בין הפרט לחמולה התקשורת

לא חל שינוי דרסטי ביחסי הגומלין בין בני המשפחה ומידה ניכרת , אף על פי זאת). 1996' אלחג(

האב המשיך להיות מקור הסמכות במשפחה ונושא . של נוקשות וסמכות המשיכה לאפיין אותם

121

כך שכל התנהגות לא הולמת את ערכי המסורת , גותם של בני משפחתובאחריות מעשיהם והתנה

.כעס ואף עונשין, במיוחד של הבנות נתקלת בדחייה

כניסת המחשבים למשפחה הערבית התחילה לשגשג , במחצית העשור האחרון של המאה העשרים

, טלוויזיהה(סבור שבדומה לטכנולוגיות קודמות ) Kraut) 1996. והחיבור לאינטרנט הלך וגדל

המחשבים ישפיעו באופן מעמיק על חיי המשפחה ועל מוסדות חברתיים , )הטלפון והמכונית

פנאי , עבודות יומיומיות: השימושים במחשב מתפשטים לכל תחומי החיים המשפחתיים. אחרים

במחקר הנוכחי נעשה ניסיון . חינוך ועבודה, קשרים ציבוריים, תקשורת פנים משפחתית, ובידור

ן את האימפקט של כניסת טכנולוגית המידע לחברה הערבית בישראל על יחסי הגומלין לבחו

.ל"במשפחה כאחד התהליכים החברתיים שעוברת אותם החברה הנ

ללא הבדלים , הממצאים מראים שהמחשב תופס היום מקום מרכזי בבית הערבי בנצרת

מבתי האב שבהם אב 74% -בנתוני המחקר מראים ש. משמעותיים בין מבוססים וחסרי אמצעים

מבעלי 94% - מבעלי מקצועות צווארון כחול ו70%המשפחה לא עובד יש מחשבים לעומת

כניסת המחשבים . כל הנחקרים שרואיינו יש להם מחשב בבית, כמו כן. מקצועות צווארון לבן

נה באה בראש ובראשו, השנים האחרונות5 - למשפחה הערבית ואשר העידה תאוצה משמעותית ב

עצם . כדי לענות על צורכי הילדים מתוך השתכנעות שהדבר עוזר להם בלימודים ותורם לקידומם

הדבר מצביע על שינוי בקונספציות מסורתיות שמרניות של ההורים ובמיוחד של האב ואשר לא

אלא תופסים את הילדים כייצור יעיל למען המשכיות , נותנים עדיפות ראשונה לצורכי הילדים

-או למען סיפוק גאוות האב שבדרך כלל מוכיח את גבריותו על, והבטחת זיקנת ההוריםהמשפחה

מתערב גם הגורם ההישגי שבא להחליף את , מהבחינה הזאת). 1991שראבי (ידי ריבוי מספר ילדיו

לכן כל דבר שעלול לתרום ). 1975מרעי ובנימין (מקומו של הייחוס החמולתי בקביעת מעמד הפרט

.ידי ההורים- מתקבל בהיענות על, כפי שנתפס המחשב, גיות של הילדיםלקידום ההיש

. ממצאי המחקר מצביעים על שינויים במערכת היחסים במשפחה הערבית בת זמננו, באופן כללי

מערכת היחסים הסמכותית והנוקשה שאפיינה את המשפחה הערבית נהיית יותר גמישה

, ני המשפחה ובמיוחד בין ההורים והילדיםומסתמנת בה מידה רבה יותר של פתיחות בין ב

אפשרות לניהול משא ומתן ושיתוף הילדים והנשים בקבלת החלטות בעניינים אישיים ובענייני

ממצא זה עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים שחקרו את החברה , למעשה. המשפחה

ים שמעמדם במסגרת מצא שנשים וילד) 1996(' בהקשר זה אלחג. והמבנה של המשפחה הערבית

ממלאים היום תפקיד חשוב בתהליך , המשפחה הערבית המסורתית שולי והשפעתם מוגבלת

מצאו שהתלמידים הם המכריעים העיקריים , )1975(מרעי ובנימין . קבלת ההחלטות במשפחה

טוען שהשינוי ביחסי הגומלין במשפחה הערבית , )1991(אולם שראבי . בכל אשר נוגע ללימודיהם

איטי ולרבות לא יסודי כי המרחב הניתן לילד כדי להגשים את עצמאותו הוא צר למדי הוא

ושיטות החינוך במשפחה אינם מכוונים ליצירת ביטחון עצמי אלא מעודדים הילד לקבל את דעות

.האחרים ללא היסוס או בירור

122

זורמים כנגד הסדר החברתי של המשפחה הערבית המסורתית שלפיו ההתפתחויות והשינויים

טכנולוגית התקשוב התחילה לצמוח מלמטה ולהתפתח בקרב הצעירים , מראש הפירמידה למטה

, להורים באופן כללי. להשתמש בה ולעקוב אחרי התפתחותה המואצת, שהטיבו להכיר אותה

על כן בגלל חוסר . ל והאפשרויות שהן מציעות לילדיהם"היה קשה לעקוב אחרי ההתפתחויות הנ

ההורים ובעיקר האב איבד את יכולתו להכריע בהתפתחויות , או ידע לא מספיק, ידע והתנסות

ומכיוון שהמחשב מזוהה בחברה הנידונה . החדשות החל מרכישת מחשב עד לאופני השימוש בו

מכאן ניתן להניח , נתפס ככלי שתורם להעלאת ההישגיות וצריכתו חשובה וחיונית, עם הקדמה

דת מפנה במערכת היחסים במשפחה הערבית שראשיתה החל שסוף שנות התשעים היווה נקו

התחשבות בדעות הילדים בכל הקשור , בדיונים משותפים סביב הגשמת רצון הילדים

ובמקרים של היכרות מעמיקה מתן האפשרות לילדים להכריע , להתפתחויות בתחום המחשבים

.ברכישת המחשב המתאים לצורכיהם

לבית הערבי המסורתי לוותה בהתלהבות וזימנה את כל בני כניסת המחשב , בדומה לטלוויזיה

, ההורים שעוד לא הכירו את הטכנולוגיה החדשה. המשפחה להתאסף מולו כדי לצפות במחולליו

לא היססו להשתמש בו ולהיעזר במיומנויות הילדים , בנות כבנים, התפעלו מהידע של ילדיהם

הדבר תרם . תמודד עם החידוש שהתפתחואף ביקשו מהם ללמד אותם כיצד לה, ל"בתחום הנ

בעקיפין לשבירת גבולות מעמדיים קשוחים שהמשפחה המסורתית מציבה בין האב לבין בני

בניגוד . ואט אט נוצרה תלות של ההורים בידע של ילדיהם בתחום טכנולוגית המחשב, משפחתו

מות סביב נקודות שמצאו שהצעירים הערבים נמנעים מעי) 1989(לממצאיהם של פלטק ומחאמיד

מחלוקת במשפחה ומתמודדים באמצעות הסתגרות בגלל הקושי שלהם להעביר ביקורת גלויה

החשיפה למידע , ממצאי המחקר הנוכחי מראים שיחד עם מיומנויות השימוש, ולבטא כעסים

בלתי מוגבל שהמחשב מאפשר מעצימה את הילדים וכן את האישה שיודעת להשתמש במחשב

לבטא , ונותנת להם יכולת וביטחון עצמי כדי להעביר ביקורת) דון בסעיפים קודמיםכפי שהדבר ני(

בשוני מממצאי מחקר . את רצונם בחופשיות ולהביע את דעותיהם אפילו המנוגדות ללא חשש

ממצאי , שבין היתר הצביעו על תרומת המחשב ליצירת קונפליקט דורות, )1998אר 'נג(קודם

רים היום מאפשרים התבטאות חופשית במשפחה מתוך ויתור המחקר הנוכחי מראים שההו

. שהעידן השתנה ואין ביכולתם לעצור את הגלגל או להשאיר את ילדיהם אחורה

ל והשינוי הנבחן ביחסי הגומלין במשפחה הערבית אין משמעות "בתוך ההתפתחויות הנ, אולם

לעודד אותם לחשוב , עידןאלא אם כי גידול הילדים בתנאים שהולמים את ה, הדבר מתירנות

כל זאת במקום לגדל אותם על כללי . באופן יצירתי וקונסטרוקטיבי על מנת לגבש עמדה עצמאית

זאת אחריות ההורים לחינוך ילדיהם ועל כן לגמישות , צייתנות עיוורת והורסת כפי שהם גודלו

הסדר המשפחתי או לא צריך להפר את , שלהם יש גבולות והמרחב הניתן לילדים רחב ככל שיהיה

אבל יש גבולות של , הם מאפשרים לילדים להתבטא בחופשיות ואף להתווכח איתם. החברתי

מבחינה זו המסר ברור והילדים מבינים . חינוך שההורים אחראים עליהם ואותם אסור לפרוץ

שהם צריכים להתנהג במסגרת הנימוס והנורמות המקובלות במשפחה אף על פי שהדבר עלול

.אצלם התנגדותלעורר

123

על דפוסי התנהגותם , במיוחד השליליות, בסבך ההתפתחויות של טכנולוגית המידע והשלכותיה

ממצאי , של בני הנוער אשר לא עולות בקנה אחד עם התרבות המסורתית ואף מתנגשות איתה

הדבר לא מעורר אצל ההורים תגובה נגדית של שמרנות יתר , המחקר מראים שאף על פי זאת

. לרבות סמוי על התנהגות הילדים ופעילותם במחשב והרבה יותר הכוונה, וק אלא פיקוחוהיד

שמרנות יתר במשפחה בת זמננו נתפסת כבלתי יעילה ולא הולמת את עידן המידע כי הדור של

העידן הזה נתפס כמתוחכם ושולט בידע שרוב ההורים לא בקיאים בו ועל כן תגובה נגדית אינה

אולם פיקוח על פעילות הילדים במחשב יחד עם הכוונה . יעיל בהקשר זהפתרון אקטואלי ו

נתפסים כתגובה המביאה תועלת ומפחיתה ממידת הנזק הנגרם , לשימוש יעיל בטכנולוגיה הזאת

.חברתית ורגשית, ידי שימוש מופרז במחשב הן מבחינה פיסית- על

מכים בפיקוח של המבוגרים על בהקשר זה מעניין לראות שבחברה הנידונה נמצאים צעירים שתו

מהתלמידים שהביעו דעה בעניין זה מעדיפים 50% -הממצאים מראים ש. הפעילות שלהם במחשב

שחוו על בשרם ) שעות ביום2-3(תלמידים אלה משתמשים רציניים במחשב . להיות מפוקחים

או על אלה , משמעות השימוש החופשי והשלכותיו השליליות על גופם ועל הישגיהם הלימודיים

ממצא זה מצביע על שינויים בתפיסות המסורתיות של הצעירים שלרבות כל דמות . של חבריהם

עדיף להתרחק ממנה ולהסתתר , מבוגרת ובמיוחד האבא נתפסת בעיניהם כסמכותית ומאיימת

כתוצאה מההתפתחויות שנידונו ניתן להבחין שהמבוגר לא נתפס יותר כמאיים בעיני . מפיקוחה

בעיני צעירים אלה הפיקוח . ם אלא כדמות מכוונת שניתן להתייעץ איתה וללמוד מניסיונההצעירי

אלא במקרה הנידון הוא יעיל ובא כדי להגן על הילדים מפני , לא נתפס יותר כמקור לקונפליקט

.השפעות שליליות ונזק בלתי הפיך

שבקרב ההורים הערבים ממצא נוסף שמעיד על האימון ההדדי שנוצר בין הילדים והוריהם מראה

שבכלל לא תומך בגישת הפיקוח על פעילות הצעירים במחשב או בתחומים ) 34%(יש אחוז נכבד

אלא בהכוונה קונסטרוקטיבית שתלווה הילדים במסע חייהם ותתרום לפיתוחם , אחרים

אלא כהכוונה לדרך חיים, הורים אלה לא תופסים החינוך כשליטה חיצונית. במישורים השונים

הם סומכים על החינוך שהעניקו . נאות שתהפוך לשליטה פנימית של האדם עצמו במעשיו

, בתמיכת הכוונת ההורים, מנת שידעו-לילדיהם ומעונינים שהם ייחשפו לחיובי ולשלילי על

הורים אלה מודעים , יחד עם זאת. להבחין בין העיקר והתפל ולבחור בעצמם מה מתאים וטוב

וליכולתם , שלטכנולוגית המידע יש תרומה משמעותית בהקשר זה, לתחכום של ילדי העידן

לכן כדי לשמור על האימון בינם לבין הילדים ולהשיג את , להתחמק מהפיקוח בדרכים שונות

בהקשר זה . חשובה הכוונה תומכת על פיקוח מאיים, המטרות היעילות של השימוש במחשב

המידע מהוות גורם משמעותי שתורם ממצאי המחקר מלמדים שההתפתחויות בטכנולוגית

לשינויים ביחסי הגומלין במשפחה הערבית כאשר הנטייה היא ליחסים ליברליים יותר מאשר

. סמכותיים

השפעותיה על הפן החברתי רחבות , הדיון בממצאי הפרק הזה מראה שהטכנולוגיה אינה ניטרלית

לים בחברה הערבית מאז קום למרות תהליכי השינוי הפוע. היקף והשלכותיה מרחיקות לכת

. הערבים המשיכו לחיות בתוך גבולות הסדר החברתי המסורתי שמאפיין את חברתם, המדינה

טכנולוגית המידע שאין לה גבולות תורמת בעקיפין להתפתחותם של תהליכי שינוי , אולם

124

ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת של סדר חברתי חדש שנמצא . חברתיים מעניינים

ידי המבוגרים -כל שינוי וכל צעד קדימה או אחורה מותווה עלאין יותר שבו , הליך התהוותבת

. הקובעים את הכללים והנורמות החברתיות ודואגים לקיימן ולשמור עליהן) בעיקר הגברים(

ומקנה להם מעצימה אותם , הנשים והילדים, שליטתם של בעלי המעמד החברתי השולי במחשב

תלות ההורים בידע של ילדיהם במחשב מצביעה על , יחד עם זאת. השולייםכדי לנטוש את כלים

.מהפך ושינוי משמעותי בסדר החברתי המסורתי

125

ההיבט התרבותי . ג

ההיבט התרבותי מתייחס לאופן שבו נתפס התקשוב בחברה הערבית מבחינת השפעתו על התרבות

ממצאי הפרק הזה מתייחסים בעיקר . המסורתית ותרומתו לשינויים במשתנים תרבותיים נוספים

וש ליחסים בין סביבות מתוקשבות והשימ, למערכת האינטרנט והשלכותיה על התרבות הקיימת

.בשפה ולאינטראקציה בין ההתפתחות בטכנולוגית המידע ושימור העקרונות של הדת והמסורת

ממצאים

האינטרנט והשלכותיו על אמונות ונורמות התנהגות מסורתיות

באופן ככלי האינטרנט נתפס בחברה הערבית בישראל כגורם בעל השפעה על התרבות המסורתית

מהנחקרים חושבים שבהקשר זה השפעת 22%. הדעות מגוונותאבל לגבי אופן ההשפעה , הקיימת

האינטרנט חיובית בגלל החשיפה הקלה והנוחה לתרבויות עולם ולמידע רב שהאינטרנט מאפשר

:דעה זו רווחת בקרב אנשי חינוך ותלמידים. לכל הגולשים ללא קשר במעמד חברתי זה או אחר

לי תקשורת בין לאומי המקרב בין אנשים מכל קצבי כ, האינטרנט הוא מקור מידע אדיר ונוח: "מפקח

ידי הסובבים אותה ומאפשר לה -הוא פותח בפני האישה הערבייה חלון לעולם שלא נשלט על. העולם

".להגיע למקומות וירטואליים שבמציאות בלתי אפשרי להגיע אליהם

הרבה , גם כלי שימושיהוא . האינטרנט מרחיב את האופקים וחושף אותנו למידע מכל הסוגים: "מנהל

אני מכיר הורים שהתקינו מצלמה דיגיטלית והם . תלמידים נרשמים לאוניברסיטה באמצעות האינטרנט

".משוחחים עם בנם שנמצא בחוץ לארץ באמצעות המחשב ורואים אותו בו זמנית

, מסורתיתבמקום לנסוע רחוק או להתכתב בדרך ה. קל ונוח לשימוש, האינטרנט הוא כלי מעשי: "מנהלת

האישה והילד אינם . הנזירות שלנו גולשות לאתר הוותיקן ומשתתפות בדיונים ושולפים מידע חיוני ונחוץ

".יותר בשוליים כי אפשר לחפש זכויות ולדעת לפי החוק מה מגיע להם

אני מרגישה מעודכנת , אני גולשת הרבה באינטרנט לצורכי למידה ולתקשורת עם אחרים: "תלמידה תיכון

. זה דבר מעולה, נוח לי לשוחח עם חברים באמצעות הרשת כי אני לא מרגישה מאוימת. ידע שלי התרחבוה

במציאות אני לא יכולה לפגוש בנים כי המשפחה תעניש אותי על כך אבל האינטרנט נותן לי בטחון עצמי

".ולכן אני רושמת את השם הפרטי שלי מבלי לפחד

אני מתקשר עם חברים ועם אנשים אחרים . נוכי וגם משעשעהאינטרנט הוא כלי חי: "ב"תלמיד חט

, ההורים לא מתווכחים איתי כי הם לא יודעים לגלוש ולא יודעים לאן אפשר להגיע. באמצעות האינטרנט

".בחלק זה אני שולט וההחלטה והסמכות הם שלי

התרבות מהנחקרים תופסים את האינטרנט ככלי בעל השפעה דו כיוונית על45%, לעומת זאת

דעה זו רווחת בקרב נחקרים . אופן השימוש והחשיפה הוא זה שקובע את סוג ההשפעה. המסורתית

: מכל החתכים החברתיים

זהו מדיום . האינטרנט הוא כלי שאפשר להשתמש בו לטוב ולרע וכך גם תהיה ההשפעה שלו: "מנהל

זה יכול . דע אלא גם מעבר לזהלתקשורת שמאפשר קישור לכל מיני תחומים ולכן זה לא רק מאגר מי

".להוביל למאגר מידע אמין או לא אמין וכך תהיה ההשפעה שלו על הלמידה ועל התרבות

126

אני מניח , ההשפעה היא לטובה ולרעה אבל אם יודעים לבחור את המידע שברצוננו להיחשף אליו: "מורה

".שההשפעה תהיה לטובה

מבחינת מפגש התרבויות האינטרנט פותח עולמות . יתההשפעה קיימת והיא דו כיוונ: "מוָרה ואימא

זה , זה מוסיף לתרבות שלי עוד משהו שאני מעונינת בו ומשתייכת אליו, אחרים שאני לא מודעת להם

האינטרנט מאפשר קישור עם העולם הערבי שהוא חלק . מעמיק את התובנה שלי כלפי התרבות שלי

עולות בקנה אחד עם התרבות והמסורת שלי יכולה מצד שני החשיפה לתרבויות שלא. מהתרבות שלי

השפעתם שלילית וכופה עצמה על הערכים . להכיל אותם ובו זמנית אני לא יכולה לחסום אותם

".התרבותיים שלי

טוב בגלל שפע האינפורמציה אבל לא טוב בגלל התכתבויות לא מוסריות . ההשפעה היא לטוב ולרע: "אבא

".אני בעצמי לא ניסיתי אבל כך שמעתי. רים פורנוגרפייםבין בנים ובנות וחשיפה לאת

".תלוי לאן אתה נכנס, לפעמים זה חינוכי ולפעמים זה מדכא: "ב"תלמיד חט

טוב מכיוון שהאינטרנט חושף לעולם שלא מכירים ולמידע . ההשפעה היא לטובה ולרעה: "תלמידה תיכון

ורע בגלל האתרים הלא מוסריים כמו . מידע לימודירב שחשוב לנו לדעת כמו זכויות הילד והאישה בנוסף ל

הפורנוגרפיה שמשפיעים לרעה על הבריאות הנפשית והגופנית ובמיוחד על התנהגות האנשים שגולשים

".למקומות אלה

רק בקרב אנשי החינוך דווח רק על השפעה שלילית של , מעניין לראות שמבין כל הנחקרים

: מאנשי החינוך רואים רק את הצד האפל של האינטרנט33%. האינטרנט על התרבות המסורתית

. ההשפעה היא שלילית כי החשיפה שמאפשר האינטרנט לא תורמת לתרבות שלנו אלא להפך: " מנהל

אנחנו לא שמרנו על ערכים תרבותיים משובחים ולא שנינו דברים לא יעילים אלא הפכנו לחיקוי מזויף של

".ם זה בהתנהגותאם זה בהופעה החיצונים וא, האחר

מבחינה חברתית ותרבותית ההשפעה של האינטרנט היא שלילית כי לרבות אנחנו מחקים את : "מנהל

".האחר מבלי שתהיה מטרה ברורה של הגלישה אלא מכיוון שזה מודרני ובאופנה

העבירה על החוק, השפעה שלילית של האינטרנט על הערכים כי הכל מותר והכל פתוח לגזילה: "מנהלת

".הפכה לנוחה ולגיטימית

מהנחקרים מכל החתכים החברתיים ובמיוחד אנשי חינוך ותלמידים תופסים את האינטרנט 50%

כגורם שמשפיע באופן שלילי על בני הנוער בגלל החשיפה הבלתי נשלטת למידע מסוכן ובורות

אף מסב להם הדבר תורם להתפוררות תרבותית וערכית אצל הצעירים ו. ההורים בקשר לאינטרנט

: מההורים30%- מהתלמידים ו43%, מאנשי החינוך71%זאת דעתם של . נזק בריאותי

הסכנה של האינטרנט טמונה בהשפעתו על הערכים של הילדים בגלל החשיפה הבלתי נשלטת : "מפקח

ים ההשפעה השלילית במיוחד בבתי אב שבהם ההור. אלימות וגניבה, טרור, למידע מסוכן כגון פורנוגרפיה

יש נטייה אצל בני הנוער לבנות מסגרות זמן ומסגרות . לא מעורבים בחשיפה של הילדים לעידן התקשוב

הסתגרות , פיסיות שהן פרטיות וסודיות סביב הקשר שלהם עם המחשב והקהילות הווירטואליות דרכו

רעה על החשיפה הזאת משפיעה ל. טים'חוסר משמעת ויצירת קשר לא מוסרי במיוחד בצ, בתוך עצמם

".בריאות הילדים הפיסית והנפשית

אנחנו נמצאים בתהליך של התפוררות תרבותית . תראי מה קורה לבני הנוער וכיצד הם מתנהגים: מורה

הם מחקים את המערב אבל זה לא מקובל , לבנים ובנות יש אפשרות להכיר דרך המחשב ולהיפגש. וערכית

".אצלנו

127

לא ידוע עם מי , ט עד לפנות בוקר' צ–משפיעה לרעה על הילדים החשיפה הבלתי מבוקרת למידע : "מנהל

חוסר , התמורות שמתחוללות בחברה מראים על מתירנות יתר אצל הצעירים. הם מדברים ועל מה

".הדבר גם מזיק לבריאות ובא על חשבון הלימודים. משמעת והתבטאויות לא מנומסות

ההורים לרבות לא מעודכנים ולא יודעים מה קורה האינטרנט חושף הילדים לעולם ומלואו כאשר: "אבא

לא , הילדים נכנסים לאתרים לא מוסריים במיוחד לפורנוגרפיה ומתגאים לדבר על זה. באינטרנט

לא רק הכבוד של האחר יורד אלא גם הכבוד של . מתביישים ולא עושים חשבון לאף אחד אפילו להורים

".המשפחה

ודעים מה זה מחשב ומה זה אינטרנט לכן אנחנו משתמשים בחופשיות ההורים שלנו לא י: "תלמיד תיכון

גלישה לאורך שעות . באינטרנט קל מאד ללמוד גם דברים רעים וליישם בפועל. sex -וגולשים לאתרי ה

".מזיקה לבריאות וגם לא כל גלישה היא יעילה

כנס לרשת שמחוברים אליה אני תומך בגישה שאומרת שהאינטרנט גורם לדיכאון כי להי: "תלמיד תיכון

לדעתי זה . זה לא דבר פשוט ואפשר ללכת לאיבוד, ביליונים וכל אחד בא מתרבות אחרת ואינטרס אחר

, כלומר מאבדים את הכיוון ולא יודעים כיצד להתנהג והתוצאה היא פחות ערכים, מה שקורה לבני הנוער

".ממושכת והלחץונזק גופני בגלל הישיבה ה, אומץ לב עד כדי חוצפה, ברינות

מהנחקרים רואים את שני הצדדים של המטבע ותופסים את האינטרנט כגורם 33%במקביל

:הורים ותלמידים, תפיסה זו רווחת בקרב אנשי חינוך. שמשפיע הן לחיוב והן לשלילה על בני הנוער

מתקשרים ואיזה השאלה היא לאן . השפעת האינטרנט היא דו כיוונית ותלויה באופן השימוש בו: "מנהל

מי שיש לו נטייה לאלימות מחפש , הסכנה או היעילות תלויים בעיקר בנטיות האדם עצמו. תוכן מקבלים

בני נוער שגולשים חופשי רוצים להיחשף לכל . הבעיה באינטרנט שאין שליטה על התוכן. אתרי אלימות

ה מכוונת לאתרים חינוכיים מצד שני גליש. ולפעמים גם להתנסות והדבר מתבטא בנזקים מכל הבחינות

".לפיתוח חשיבה אפקטיבית ובשלות, ותרבותיים יכולה לתרום להרחבת האופקים

החיובי כולל הרחבת אופקים ולימוד והשלילי כולל בדידות . חיובי ושלילי: שני צדדים למטבע: "מוָרה

". התנגשות עם הערכים ונזק נפשי ולימודי, חברתית

החיובי מבחינת חשיפה למידע ולימוד והשלילי כולל חשיפה לערכים . יווניםההשפעה היא בשני כ: "אימא

".נזק בריאותי והתרחקות מהלימודים, בדידות פיסית וחברתית, סינים

מצד אחד זה מאפשר מגביר את המודעות אצל . האינטרנט חיוני מאד אבל צריכים להיות זהירים: "אבא

זה יכול להוביל , ת הרסנית כי אין שליטה על הצד השניל יכולה להיו"הילדים ומצד שני התקשורת הנ

".הילדים יכולים לאבד את עצמם בתוך העולם הווירטואלי. לרצח

זה טוב מכיוון שהוא חושף אותנו לעולם שלא מכירים . לאינטרנט יש יתרונות וחסרונות: "תלמידה תיכון

נסים לאתרים לא מוסריים כמו מצד שני הרבה ילדים נכ. ואפשר להיעזר במידע שיש בו ללימודים

החשיפה מראה שיש דברים שמקובלים . הפורנוגרפיה וזה משפיע לרעה על התנהגותם ועל לימודיהם

מבחינה . לכן אנחנו מורדים נגד המסורת והמבוגרים ומנסים להשתחרר, בתרבויות אחרות אבל לא אצלנו

".בריאותית הגלישה הממושכת מזיקה לעיניים ולגוף

מבחין רק בהשפעה החיובית של האינטרנט על בני הנוער והוא כולל ) 10%( מהנחקרים אחוז קטן

:נחקרים מכל החתכים החברתיים

החשיפה המכוונת מגבירה את המודעות ומייעלת את החשיבה של . לדעתי אין השפעות שליליות: "מנהל

".החיובי גובר על השלילי. בני הנוער

128

החשיפה של בני הנוער למידע כל כך רב . מצאות הטובות ביותרהאינטרנט הוא אמצעי מהה: "מוָרה

זה מספק כלים , ולעולמות אחרים יכולה ליצור מרידה אבל לא בהכרח שלילית אלא מרידה חיובית

".להתמודדות עם תרבויות אחרות

. עלהפך זה עוזר לי בלימודים כי אני יכולה למצוא הרבה מיד, האינטרנט לא מזיק לי: "תלמידה תיכון

".האינטרנט הוא פתיחות לכל דבר ועוזר לנו להתקדם. ט מאפשר לנו להכיר ולדון בכל מיני נושאים'הצ

. התפיסות הרווחות בחברה לגבי האינטרנט משפיעות על היחס של האנשים לפתיחות של האינטרנט

ר מכלל הנחקרים מתנגדים לגלישה חופשית באינטרנט וחושבים שהחשיפה של בני הנוע70% -כ

לתכנים חייבת להיות מבוקרת וזמן הגלישה צריך להיות מוגבל כי אחרת השלילי גובר על החיובי

:והנזק רב מאד

אני לא מרשה . מבחינת זמן אני לא מרשה גלישה חופשית כי בהקשר זה מתערב ההיבט הכלכלי: "מנהל

לא מרשה כי המטרה היא גם גלישה לאתרים לא חינוכיים אני. ט כי פעם מישהו הרס את המחשב'יותר צ

".אחרת לגלישה אין מטרה יעילה אלא להפך, ללמוד ולדעת

אני לא מרשה גלישה חופשית כי האתרים הלא מוסריים מושכים את הילדים ומסיחים את : " מנהלת

".דעתם מהמשמעות החיובית של האינטרנט בתהליך הלימודי

הספר אני מפקחת על הגלישה של -גם בבית, ותבבית אני לא מרשה גלישה חופשית משתי הבחינ: "מוָרה

הילדים . זה מאד מסוכן אבל מאד מפתה. ונכנסים לאתרים אלהsexהילדים כי כולם יודעים לכתוב

".מתלהבים וזה מקלקל את המטרה החינוכית של ההתחברות לרשת

, על הריכוזאני לא מרשה לילדים שלי לגלוש בחופשיות משתי הבחינות כי זה עלול להשפיע: "אימא

הם גם צריכים לדעת שהגלישה לא בחינם וההוצאות . הלימודים ועל חייהם היומיומיים של הילדים

".יכולות להיות גבוהות מדי

הגלישה באינטרנט חייבת היות מבוקרת כי יש אתרים לא מוסריים שיכולים להשפיע לרעה על : "אבא

".ו ללימודים וגם בגלל העלות הכספיתגם חשוב להגביל את הזמן כדי שהילדים יתפנ. הילדים

".רק משהו חינוכי ומפוקח, לא מרשה גלישה חופשית מבחינת זמן ואתרים: " ב"תלמיד חט

אני אעשה הסכם עם החברה לחסום . אני לא מרשה גלישה חופשית מבחינת זמן ואתרים: "תלמיד תיכון

".אתרים לא מוסריים

תומכים בגלישה חופשית מבחינת זמן , ותלמידיםלרבות הורים, מהנחקרים25%, לעומת זאת

מההורים סומכים על החינוך שהם העניקו לילדיהם ובטוחים שהם גולשים רק 43%. ואתרים

. ויחד שם זאת הם לא מתנגדים לחשיפת ילדיהם לטאבו כדרך נוספת ללמידה, לצורכי למידה

:ך להחליט מהתלמידים חושבים שחשוב לראות ולהתנסות ואחר כ35%, במקביל

גם הגלישה . אני מרשה גלישה חופשית כי אני סומכת עליהם ויודעת איזה חינוך חינכתי אותם : "אימא

. לצורכי בידור או החשיפה למידע שקשור במין לא צריכה להיות מוגבלת כי זאת דרך אחרת ללמידה

".מבחינת זמן אין בעיה

אבל מצד שני , לא נכנסות לאתרים לא מוסרייםאני מרשה גלישה חופשית כי אני בטוח שבנותיי: "אבא

אין בעיה מבחינת זמן . זכותם לדעת שיש דברים כאלה כדי שיוכלו לשמור על עצמם ולהבחין בין טוב ורע

".הגלישה

129

ידי ההורים אבל מבחינתי אני מרשה לאחיות שלי לגלוש -בגלישה אני מפוקח על: "ב"תלמיד חט

למטרות לימודיות אבל גם לצרכים אחרים אני לא בעד הגבלה כי צריך אני יודע שהן גולשות . בחופשיות

".לראות ולהתנסות בכל דבר כי כך לומדים

רק כך יודעים ולומדים , אני מוכן להרשות לאחותי וגם לילדיי בעתיד לגלוש בחופשיות: "תלמיד תיכון

".שבחיים יש דברים טובים ודברים לא טובים

אפשר ללמוד . ם לא משנה לאן נכנסים כי לכל אחד מחשבותיו והחלטותיומבחינת אתרי: "תלמידה תיכון

".מתוך הניסיון האישי

את מכלול הראיונות בשאלות הקשורות באינטרנט והשלכותיו על אמונות ונורמות התנהגות

גיליון , 21' התוצאות מופיעות בנספח מס. מסורתיות סוכם באופן הנותן אפשרות להעריכם כמותית

האינטרנט והשלכותיו על אמונות , היבט תרבותי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת: )7(' מס

).1 (4סיכום ראיונות כמותי . ונורמות התנהגות מסורתיות

יחסים בין סביבות מתוקשבות והשימוש בשפה

חלק זה מתאר קשרים והשפעות הדדיות של עידן התקשוב והשימוש בשפה בקרב הערבים אזרחי

.כאשר עיקר הדגש יושם על התמורות שחלו בשפה הערבית, למדינת ישרא

: חלק גדול מהנחקרים מתמודד עם שתי השפות הזרות, מהממצאים עולה שבשימוש במחשב

, ללא הבדל במעמד חברתי או ברמת ההשכלה) 94%(כמעט כל הנחקרים . האנגלית והעברית

על פי דיווחי . שפה האנגלית שמתמודדים עם ה66%מתמודדים היטב עם השפה העברית לעומת

.50% - ל עובר את ה"ממוצע ההתמודדות של הילדים עם שתי השפות הנ, ההורים ואנשי החינוך

ל לא נתקל בהתנגדות או "הצורך שמתחייב מעידן התקשוב להתמודד עם שתי השפות הזרות הנ

בגלל חשיבות אלא אם כי זוכה לעידוד ושביעות רצון רבים, הסתייגות בחברה הערבית בישראל

:ל שהינה מעבר לתחומי החברה המצומצמת שבה הם חיים"השליטה בשתי השפות הנ

זה טוב כי זה מחייב אותם . הילדים לומדים את השפות הזרות כדי שיוכלו להשתמש במחשב: "מנהלת

מצד שני ידיעת העברית והאנגלית חשובה ללימודים האקדמיים ולחיים בחברה . ללמוד שפות נוספות

".רחבהה

אני מרוצה ומעודד . הבת שלי מתמודדת טוב מאד עם שתי השפות במחשב ובמיוחד עם האנגלית: "מנהל

".אותה כי זה עוזר לה ללמוד יותר ולקדם את הרמה שלה לקראת הלימודים באוניברסיטה

אני שם דגש מיוחד על השפה האנגלית כי באמצעות השליטה בשפה האנגלית אפשר להתמודד : "מורה

".מהבחינה הזאת המחשב תורם מאד ואני מעודד גלישה לאתרים באנגלית. ולמיתע

מעניין לראות שבמחשב הילדים מתמודדים עם האנגלית והעברית בדרכים משלהם ובנוסף הם : "מוָרה

זה דבר טוב ואנחנו מעודדים אותם ללמוד ולשלוט בשתי השפות בגלל . גם מבקשים עזרה מהמורה

".דחשיבותן לחיים בעתי

הספר הרמה גבוהה אבל מכיוון שרוב -לילדים שלי אין בעיה בעברית או באנגלית כי בבית: "אימא

אני מרגישה שהם השתפרו , התוכנות במחשב בעברית או באנגלית ואותו דבר לגבי הגלישה באינטרנט

".זה דבר טוב כי זה מקל עליהם כשילמדו באוניברסיטה. ל"ושולטים יותר טוב בשפות הנ

".השימוש במחשב שפר את האנגלית והעברית של הבנות שלי ואני מרוצה: "אבא

130

זה משפר . בשפה העברית30% - מהגלישה שלי היא בשפה האנגלית ו70%, אין לי בעיה: "ב"תלמיד חט

".זאת שפה עולמית וחשוב לשלוט בה, את האנגלית שלי

י בעיה אבל עכשיו התרגלתי לקרוא וזה באנגלית בהתחלה היתה ל, בעברית אין לי בעיה: "תלמידה תיכון

".שפר את האנגלית שלי

מכלל הנחקרים לא מתמודדים עם השפה האנגלית שמופיעה על מסך המחשב כי מבחינת 35%

האלטרנטיבות להתגבר על . הערבים בישראל זאת שפה שלישית ולא נעשה בה שימוש בחיי היומיום

:ניהן היא הופעת השפה הערבית על מסך המחשבכאשר העיקרית בי, הקושי בהתמודדות מגוונות

האנגלית . הילדים שלא יודעים את השפות הזרות מבקשים עזרה וגם נכנסים לאתרים בערבית: "מוָרה

".קשה ולכן מנסים לא להיכנס לשם

חלונות , תוכנות בערבית–היום אין לי בעיה . כאשר לא היו תוכנות בשפה ערבית הרגשתי אבודה: "מוָרה

". אתרים באינטרנטוגם

".אני מנסה לתרגם לילדים ומחפש אלטרנטיבות בערבית: "מורה

היום אפשר . כאשר הקושי עולה הילדים מדלגים. הבעיה היא באנגלית כי לא משתמשים בשפה: "אבא

".לגלוש לאתרים בערבית

".מה שאני לא מבין מחפש במילון או מבקש עזרה מהמורה: "ב"תלמיד חט

או שאני עוזב או . יש לי בעיה עם השפה הזאת, אני לא נכנס הרבה לאתרים באנגלית: "ב"תלמיד חט

".מבקש עזרה מאחותי

".גם יש ערבית במחשב ויש תרגום, אין בעיה: "תלמידה תיכון

הילדים מפתחים שפה , ט'בשימושים מיוחדים שבהם לא ניתן להשתמש בשפה הערבית כגון הצ

:וללת תוכן בשפה הערבית ושימוש באותיות לועזיותמשלהם או טכניקה לתקשורת אשר כ

".הרבה פעמים משתמשים באותיות אנגליות או עבריות לשפה הערבית: "מנהל

".התלמידים יצרו שפה מיוחדת של קיצורים שאני לא מכיר: "מנהל

כך אנחנו. אנחנו לומדים שיטות לכתוב בערבית אבל באותיות עבריות או אנגליות: "תלמיד תיכון

".ט'מתקשרים בצ

". כותבים ערבית אבל באותיות אנגליותMIRCב : "ב"תלמיד חט

חלה , במקביל להתפתחויות בשפות השנייה והשלישית של האוכלוסייה הערבית בישראל

בהתאם לתפיסות הרווחות נמצא שממוצע כלל . הרעה בשפת האם של אותה אוכלוסייה/התדרדרות

52%). - 0.53( לחברה הערבית על השפה הערבית הוא שלילי ההשפעה של כניסת טכנולוגית המידע

מכלל הנחקרים מאמינים שהתרומה של השימוש במחשב והגלישה באינטרנט לשיפור האנגלית

הדבר מחליש את שפת האם ומוריד , והעברית באה על חשבון השימוש וההבעה בשפה הערבית

:מהערך שלה במיוחד בקרב הצעירים

כלומר , ערך של שפת האם בעיני הילדים וגורם להם להרגיש שהשפות הזרותזה מוריד מה: "מפקח

הן השפות החשובות ושאין צורך בשפה , האנגלית והעברית שנתקלים בהם רוב הזמן בעידן הטכנולוגיה

".מה שמחזק זאת שהלימודים האקדמיים שלהם לא בשפה הערבית. הערבית

131

רנט מרחיק התלמידים משפת האם שלהם ומחליש לדעתי עידן המחשב והאינט, זאת בעיה: "מנהלת

".היצירה והספרות, שמיעה וקריאה במיוחד הכתיבה, אותה מבחינת כתיבה

ההבעה בערבית לקויה ובכל . כן המחשב והתקשורת באמצעותו משפיעים לרעה על השפה הערבית: "מוָרה

."השפה שלנו הולכת לאיבוד, משפט מכניסים מילים לועזיות ומתפארים בזה

השפה מפסיקה , מעוות ומשבש אותה, לדעתי העידן של המחשב משפיע לרעה על השפה הערבית: "מורה

".כתיבה והבעה, זה מחליש את שפת האם מבחינת חשיבה. להיות נכונה

כן השפעת המחשוב על השפה הערבית היא שלילית ומה שקורה שמתחילים לחפש אותה בין : "אבא

הילדים בגלל הטכנולוגיה הזאת וגם בגלל גורמים אחרים כמו הסביבה השורות ואט אט היא נחלשת אצל

".והמדינה שבה אנחנו חיים

הציון שלי . כי אני מזניח את הערבית והרמה הספרותית מתדרדרת, מבחינתי השפעה רעה: "ב"תלמיד חט

".בערבית נמוך יחסית ואני מבין פחות

מלבד . אני משתמשת הרבה במילים אנגליות, ערביתלי אישית יש קושי בהבעה מלאה ב: " תלמידה תיכון

היום לא . זה חבל אבל בעידן שבו אנחנו חיים הערבית לא שימושית, הלימודים אני לא קוראת בערבית

".מעדיפים אנגלית ועברית, תמצאי היום משהו בגילי שקוראה ספר בערבית

על השפה הערבית מכיוון מהנחקרים חושבים שאין השפעה של עידן התקשוב 40%, לעומת זאת

שמיומנויות השימוש בשפת האם נרכשות החל מהגיל הרך וממשיכות להתפתח לאורך כל התהליך

מעבר למחשב והרשת קיימים מספיק מרחבים , יתירה מזאת. הספר ובחיי היומיום-הלימודי בבית

זמין שמאפשרים לאוכלוסייה הערבית להשתמש בשפה הערבית למרות שבתקופה האחרונה הדבר

31% מהם חושבים כך לעומת 60%דעות אלה נפוצות יותר בקרב הצעירים כאשר . גם ברשת

הדעה הרווחת בהקשר זה היא שהבעייתיות במעמד השפה הערבית והיחלשותה בקרב . מהמבוגרים

הערבים בישראל קשורים באופן עקרוני בגורמים אחרים שהבולט ביניהם הוא החיים בתוך מדינה

:השפה הערבית אינה שימושיתיהודית שבה

". המדינה היהודית–שפת האם נחלשת באופן טבעי בגלל המצב שבו אנחנו נמצאים : "מנהל

לדעתי המחשב והאינטרנט לא משפיעים על השפה הערבית כי יש לנו הרבה מרחבים לשימוש : "מנהל

".בשפה שלנו והילדים כבר רכשו את מיומנויות שפת האם שלהם

ב והאינטרנט אכן מחזקים את השפות האחרות אבל לדעתי זה לא משפיע על שפת האם כי המחש: "מוָרה

היחלשות השפה הערבית לא קשורה . הספר-הספר והדבר ממשיך גם בבית-הילדים לומדים בבית ובית

".במחשב אלא בסביבה שבה אנחנו חיים

ת שלמה אבל המצב שבו אנחנו נכון שהיום אין ערבי. אין השפעה כי היום יש אתרים גם בערבית: "אבא

".הילדים חייבים ללמוד את העברית כדי שיוכלו להתמודד בעתיד. חיים מחייב כך

אנחנו גרים בנצרת עילית . אני לא חושבת שהמחשב משפיע באופן מיוחד על הערבית שלי: "ב"תלמידה חט

".ורוב הזמן מדברים עברית

אינטרנט מחזקים את השפות הזרות וזה יותר חשוב כי להפך המחשב וה, אין השפעה, לא: "תלמידה תיכון

".אנחנו לא חיים במדינה ערבית וחשוב יותר לשלוט בעברית והאנגלית כדי שנוכל ללמוד באוניברסיטה

הספר -בבית אנחנו מדברים ערבית ובבית. המחשב בכלל לא מזיק לשפה הערבית שלי, לא: "תלמיד תיכון

אם , כבר קיימת אבל יש מושגים שאנחנו לומדים אותם רק בעבריתהשפה . לומדים את השפה הספרותית

".ולכן הערבית שלנו משתבשת, הספר או בטלוויזיה או במחשב-זה בבית

:תלמיד אחד מהתיכון חושב בניגוד לכל הנחקרים שהאינטרנט משפיע לטובה על שפת האם

132

קורא חדשות ומתעניין בפרסומות ,אין לי בעיה עם האנגלית והעברית ולכן אני גולש לאתרים בערבית"

".כך למדתי מושגים חדשים ואוצר המילים שלי בערבית נהיה יותר עשיר. ובכתובים מכל התחומים

הדבר , שדיווחו על השפעה שלילית של עידן התקשוב על השפה הערבית) 52%(מתוך הנחקרים

: שרובם הגדול נמנה על אנשי חינוך40%מהווה בעיה עבור רק

זאת בעיה רצינית כי אני מאמין שחלק מהתלות והמחויבות הלאומית שלי כערבי היא לשלוט : "מפקח

".קריאה והבעה, בשפה הערבית הספרותית למטרות כתיבה

".זה כן מהווה בעיה מבחינתי כי אני חושבת ששפת האם היא הבסיס לחשיבה: "מנהלת

". שלנו וחשוב לחזק צד זהזאת בעיה קשה כי הדבר מתקשר עם הזהות הלאומית: "מוָרה

כן זאת בעיה ובדגש רב כי קשה מאד ונורא שהאדם לא ישלוט בשפת האם שלו שהיא בסיס : "מורה

".תרבותי חשוב

".זאת בעיה קשה כי השפה היא חלק מהתרבות שלנו שצריך להיות מפותח: "אימא

".כן זאת בעיה שמפריעה לי מאד: "תלמידה תיכון

מהנחקרים דיווחו 60%, תחויות השליליות ברמה ובמעמד השפה הערביתלמרות המודעות להתפ

:שהמצב לא מדאיג אותם ולא מהווה בעיה עבורם

אני מעדיפה שהילדים ילמדו את המושגים בשפה העולמית אפילו אם הדבר בא על , אין בעיה: "מוָרה

".חשבון שפת האם

האם אכן חשובה ולא צריך להזניח אותה אבל שפת. מבחינתי אין בעיה כי כולם מבינים ערבית: "מנהל

חשוב יותר שהילדים ילמדו לתקשר עם העולם הרחב בשפה . בתנאים שלנו החשיבות של הערבית יורדת

".העולמית

אני רוצה שהילדים שלי ילמדו שפות , אני נגד פיתוח השפה הערבית, מבחינתי אין בעיה: "אימא ומוָרה

".א למדינות ערבזרות כי אנחנו פתוחים למערב ול

אני לא מתכוון ללמוד או לחיות , קשה לי להתנסח באופן מלא בערבית אבל אין בעיה: "תלמיד תיכון

".במדינות ערב

כלומר לדעת יותר , לדעתי אין שום בעיה ואני חושבת שצריך לראות את החיובי שבדבר: "תלמידה תיכון

".מה רע בזה, ולם הרחבשפות בנוסף ליכולת לתקשר עם העולם הסובב אותנו והע

כולל אלה ) 70%(רוב הנחקרים , כנגד המציאות המדאיגה והבעייתיות במעמד השפה הערבית

:הביעו אדישות וחוסר אונים, שהמצב מהווה עבורם בעיה

, זה משפיל שבשפה שלי לא נעשה שימוש באופן עולמי אבל מהבחינה הזאת אין מה לעשות: "מנהל

".ברית על מנת שיתקדמושילמדו לדבר אנגלית וע

".אני אישית לא מטפלת בבעיה. המצב בעייתי מאד וחבל ששפה תרבותית וכל כך עשירה תיחלש: "מוָרה

אני ממליץ על צפייה בערוצי תקשורת . המצב קשה וכמעט קשה לכולם להביע בערבית מלאה: "אבא

".בערבית אבל בפועל אני לא עושה כלום

".ם השתנו ואנחנו צריכים להתאים עצמנו לעידן שבו אנחנו חייםהצרכי, אין מה לעשות: "אימא

זה לא טוב אבל אני לא עושה שום דבר כדי , לדבריי אני תמיד מכניסה מילים לועזיות: "תלמידה תיכון

".שאוכל להביע הערבית מלאה

133

מהנחקרים דיווחו שהם מחפשים פתרונות מעשיים כדי להגביר את השימוש בשפה 30%רק

:ת ולקדם אותה מבחינה תרבותית ושימושיתהערבי

. אני מביא לבית חומרים כתובים בערבית ופותח שיחות על שירה וספרות ערבית עם הבנים שלי: "מפקח

".אני גם כותב מאמרים וספרים להוראת המחשבים בשפה הערבית

ערבית כדי לבסס תכנים וספרים כמה שיותר ב, הפחתת מילים זרות, דיבור מלא בערבית נכונה: "מנהל

".את שפת האם של הילדים שלי

, אני מנסה ככל האפשר לחפש מושגים מתאימים בשפה הערבית על אף הקשיים הכורכים בכך: "מורה

".כמו כן אני מעודד גלישה לאתרים בשפה הערבית

".אני מעודדת הילדים לקרוא בערבית: "אימא

".שמור על השפה שלנו ולשפר אותהצריך ל, אני משתדלת לקרוא בערבית: "תלמידה תיכון

ניתן להבחין בקיומן של קשרים והשפעות של עידן התקשוב על השימוש בשפה בקרב האוכלוסייה

את מכלול . הערבית כאשר התמורות שחלו בשימוש בשפה הערבית ומעמדה הן לרבות שליליות

סוכם באופן הנותן הראיונות בשאלות הקשורות ביחסים בין סביבות מתוקשבות והשימוש בשפה

היבט תרבותי של ): 8(' גיליון מס, 22' התוצאות מופיעות בנספח מס. אפשרות להעריכם כמותית

סיכום ראיונות , יחסים בין סביבות מתוקשבות והשימוש בשפה, תקשוב מערכת החינוך בנצרת

).2 (4כמותי

תרבות מסורתית ודת בעידן התקשוב

בישראל לא צפויות התנגשויות בין שימור העקרונות הדתיים מהממצאים עולה שבחברה הערבית

מהנחקרים דיווחו שהם לא מקשרים בין הדת והקדמה 88%. לבין ההתפתחויות בטכנולוגית המידע

:המדעית והטכנולוגית ושהשקפותיהם הדתיות לא מתנגשות עם עידן התקשוב

".אני לא מערב בין דת ומדע: "מנהל

".לדעתי אין קשר בין הדת והקדמה המדעית, ין התנגשותבאופן אישי א: "מנהלת

אני דתייה וההתפתחות הזאת לא מתנגשת עם השקפת עולמי הדתית כי הכל תלוי באופן : "מוָרה

".בסכין אפשר להשתמש גם לטובה וגם לרעה, השימוש

תיים אבל אני רואה שגם המורים הד, אני לא דתי ומבחינתי אין בכלל התנגשויות כאלה: "מורה

".משתמשים במחשב בצורה אינטנסיבית

ידע והשכלה ודברים אלה לא מתנגשים עם , המחשב זה לימוד, מבחינתי בכלל אין התנגשות: "אימא

".השקפותיי הדתיות

".מבחינתי אין קשר ולכן אין התנגשות: "תלמיד תיכון

י והלימה בין מאנשי החינוך וההורים מצביעה על קשר חיוב17%דעה נוספת שרווחת בקרב

:העקרונות הדתיים וההתפתחויות בטכנולוגית המידע

134

הקדמה הזאת היא . הדת והקדמה הזאת הולכות ביחד כי הדת היא פתיחות ולא מנעול ומפתח: "מנהלת

, תוצאה של כשרונות שאלוהים נתן לבני אדם ואנחנו יכולים לנצל את הקדמה הזאת לטובת האנושות

".זאת המטרה של הדת

".דווקא הדת ממליצה לגלוש לתחומים הטכנולוגיים ולאמת אותם בדרכים משוכללות ":מורה

אני אדם חילוני אבל חשוב לזכור שהכנסייה הולכת לקראת ההתקדמות , בכלל אין התנגשות: "אבא

".היום הכל בכנסייה ממוחשב. וההתפתחות ואינה בוחרת בצד האפל של החברה כמו שמרנות יתר

נמצא שהמפגש עם עידן התקשוב הינו בעל השלכות על התרבות המסורתית של מבחינה מסורתית

בנוסף , מהנחקרים סבורים שההתפתחות בטכנולוגית המידע מהווה80%. החברה הערבית בישראל

אבל לגבי אופי , גורם משמעותי שמשפיע על התרבות של האוכלוסייה הערבית, לגורמים אחרים

מהנחקרים חושבים שהמפגש עם טכנולוגית 24%. ל דעותההשפעה ומהותה נמצא מגוון רב ש

המידע הינו בעל אפקט חיובי על התרבות הקיימת מכיוון שהוא משפיע על התודעה של האנשים

תפיסות אלה רווחות בקרב נחקרים מכל החתכים . ומרחיב אותה ותורם לפתיחות וקדמה תרבותית

:מיוחד על היחסים בין שני המיניםהחברתיים ובולטת יותר בקרב התלמידים ששמים דגש

, האישה והילד אינם יותר בשוליים. החשיפה משפיעה על המסורתיות ומזעזעת דעות שמרניות: "מנהל

היום הילדים , פעם המורה היה מקור הידע. אפשר לחפש זכויות ברשת ולדעת לפי החוק מה מגיע להם

". זאת פריצת דרך לטובהלדעתי. מתווכחים איתו על הידע שהם הוציאו מהאינטרנט

לדעתי קיימת השפעה חברתית תרבותית חיובית של טכנולוגית התקשוב אבל בכמויות קטנות כי : "מוָרה

ההשפעה מתבטאת בשינוי בחשיבה . כמות האנשים הנחשפים לטכנולוגיה הזאת בחברה שלנו עדיין קטנה

שפניה כלפי הקדמה ויחד עם זאת ההשפעה היא חיובית על קבוצת המיעוט . של האנשים בגלל החשיפה

".השפעת הכבלים והקשר עם החברה הישראלית תורמים בהקשר זה

החשיפה שהמחשב . התרבות המסורתית קלקלה את החיים שלנו והפכה אותנו לחברה מפגרת: " אימא

אפשר . מספק מרחיבה את הידע ומשפיעה על עמדות ומחשבות מסורתיות שנשאבו מעידן החקלאות

".החברה שלנו נעשית יותר גמישה במיוחד כלפי הנשים והילדיםלהרגיש ש

אנחנו , אנחנו לא תלויים במורים או בהורים, בזכות האינטרנט אנחנו יודעים הרבה: " ב"תלמידה חט

הם , להורים אין ברירה, זה נותן לנו כוח להתווכח מבלי לפחד. אפילו יודעים יותר בנושאים מסוימים

".שווים ביני לבין אימא שלי מרגישים את ההבדלאם מ. חייבים להשתחרר

למרות שעדיין מתייחסים ליחסים בין בנות . המחשב תורם ליותר חופש בחברה שלנו: "ב"תלמיד חט

ההורים יודעים שאנחנו גולשים עד מאוחר . אפשר להרגיש את השינוי , sex-ובנים כטאבו ועוד איך לגבי ה

להפך אני מרגיש שהם מאפשרים לנו לעשות דברים , ם אותנוהם לא מנתקי, ט עם בנות'ומדברים בצ

".אני חושב שאנחנו בכיוון המודרניזציה. שנמנעו מהם

היום אני לא . לדעתי טכנולוגית המידע גורמת לשינוי באופי המסורתי של החברה: "תלמידה תיכון

".מת לו להתחשב בדעותייוגור, אני מתווכחת איתו בכל מיני נושאים כי היום הכל פתוח, מפחדת מהמורה

העידן הטכנולוגי בכלל והאינטרנט בפרט השפיעו על הפתיחות של האנשים כי זה מאפשר : "תלמיד תיכון

היום בנות מבלות עם בנים . היכרות עם האחר הרחוק למרות שלא מתאפשר לנו לנסוע רחוק בפועל

השינוי מושפע גם מהרצון של , וסףבנ. דבר זה בכלל לא היה מקובל בעבר. והמשפחות יודעות ומסכימות

". מאמצעי התקשורת השונים ומהקשר שלנו עם החברה הישראלית, הנוער להשתחרר

הטכנולוגיה הזאת נותנת חופש ומאפשרת הקלה ביחסים בין בנים ובנות שזה דבר אסור : "תלמידה תיכון

".מאד בחברה המסורתית שלנו

135

-רואים רק צד אחד אפל של האימפקט הטכנולוגי, ך מהנחקרים שכמעט כולם אנשי חינו12%מנגד

קיימת השפעה שלילית של עידן התקשוב על התרבות הערבית , לדעתם. מדעי והחברתי תרבותי

הפכה אותם לעם , וערכיה מכיוון שההתפתחות בטכנולוגית המידע שהערבים אינם שותפים לה

יחד . לסלול דרך תרבותית משלושמחקה את האחר ועוקב אחריו מבלי להתבונן לעומק בדברים או

:עם זאת פועלים גורמים נוספים שגורמים להתבוללות תרבותית

קיבלנו את הכל מוכן . בהקשר של טכנולוגית המידע אנחנו לא יצירתיים ואין לנו דרך משלנו: "מנהל

ש עוד המחשב הוא אחד הגורמים אבל י. מאחרים והדבקנו אותו לעצמנו מבלי לבדוק מה מתאים ומה לא

אנחנו , אין לנו אמונה בעצמנו ובתרבות שלנו. גורמים כמו הקשר עם החברה היהודית שמאיץ את החיקוי

אין זמן להתנהגות אנושית כי . מאבדים את הקשר המשפחתי המורחב ואת הערכים האנושיים

".גם השפה שלנו שהיא סמל ובסיס של התרבות הולכת ומתבוללת. ההתמודדות היא רק עם הכלים

היום אין . לדעתי כניסת המחשב לחיים שלנו גורמת לאיבוד הערכים התרבותיים האנושיים: "מוָרה

יותר , פחות לכידות. סמכות האב פחתה והמחשב פזר את בני המשפחה, משפחה מסורתית

, זה מזכיר לי את הטלוויזיה שבעקבות כניסתה לבתים שלנו. אינדיבידואליזם וכל אחד שוקע בתוך עצמו

הרבה אנשים , הילדים היום לא מחונכים ולא נותנים כבוד למבוגרים. ים הפסיקו לשבת ביחדאנש

עזבנו את התרבות שלנו וחקינו את האחרים מבלי שתהיה לנו מטרה . משתמשים במחשב כי זה אופנתי

".ברורה לשימוש במחשב ובאינטרנט

אותנו מהמסורת המקורית בגלל ההתפתחות הזאת מנתקת אותנו לאט מהתרבות שלנו ומרחיקה : "מנהל

המרוץ אחרי המידע והקדמה באים על חשבון הערכים התרבותיים . הזמן שאנחנו משקיעים מול המחשב

היום הילדים מעדיפים לשבת מול . עזרה וכבוד, לכידות המשפחה המורחבת, שלנו כמו קשרים חברתיים

מו אסיפת יום בשבוע ושיחות הטכסים המסורתיים החברתיים כ, המחשב מאשר להיות עם המשפחה

המחשב הוא אחד . שלהם עדיפה" השטותית"בעיני הילדים זה שטותי והגלישה , מתחילים להיעלם

הסולולרי , הגורמים אבל יש גורמים אחרים שמשפיעים על התרבות שלנו ופוגעים בה כמו הטלוויזיה

".ובמיוחד הקשר עם החברה היהודית שמשפיע על השפה והאמונות הערכיות

לדעתם המפגש עם טכנולוגית המידע הינו בעל השפעה . מהנחקרים רואים שני צדדים למטבע16%

, חיובית על התרבות הקיימת בגלל מפגש התרבויות והחשיפה למידע ועולמות לא מוכרים מצד אחד

ובעל השפעה שלילית שגורמת להתבוללות תרבותית וערכית בגלל החשיפה לתרבויות ומידע שלא

: בקנה אחד עם התרבות המסורתית וערכיה מצד שניעולים

האינטרנט , מבחינת מפגש התרבויות מעבר למסך המחשב, כיוונית-יש השפעה והיא דו: "מוָרה ואימא

זה מוסיף למסורתיות שלי עוד משהו שאני מעונינת בו ומשתייכת . פותח עולמות שאני לא מודעת להם

האינטרנט מאפשר תקשורת וחשיפה , יתירה מזאת. תרבות שליזה מעמיק את התובנה שלי כלפי ה, אליו

מצד שני החשיפה לתרבויות שלא הולמות התרבות והמסורת . לעולם הערבי שהוא חלק מהתרבות שלי

שלי גורמים להתנגשויות ערכיות מכיוון שאני לא יכולה להכיל אותן תרבויות ובו זמנית אני לא יכולה

".ופה עצמה ומשפיעה באופן שלילי על הערכים התרבותיים שליהשפעתם שלילית וכ. לחסום אותם

מבחינה חיובית החשיפה מרחיבה את האופקים ותורמת לקדמה . ההשפעה היא לטוב ולרע: "מוָרה

הטכנולוגיה זאת השפיעה על לטובה על האישה מבחינת . זה מעין קפיצת מדרגה והעלאת רמה, תרבותית

מין התפוררות ערכית במיוחד אצל , ש מחיר תרבותי חברתי כבדאבל להתפתחות הזאת י, עבודה וידע

ט ומהאתרים הלא 'מתנתקים מהמשפחה ומושפעים מאד מהצ, הצעירים שמתבודדים מול המחשב

.חינוכיים שנחשפים אליהם

136

לטובה כי באמצעות המחשב והאינטרנט אנחנו נחשפים לתרבויות . ההשפעה בעלת שני כיוונים: "מורה

מצד שני זה גורם להתבוללות תרבותית כי התרבות שלנו מתערבבת עם . אמץ דברים טוביםאחרות ונוכל ל

".דברים שליליים ואת זה אפשר להרגיש בהתנהגותם של הצעירים וגם ביחסי הגומלין בין האנשים

נוספים מכלל הנחקרים חושבים שההשפעה התרבותית של טכנולוגית המידע 16%, באותו הקשר

כאשר בו זמנית לא , ל ושאבו מערכיה"ל הצעירים שנולדו לתוך הטכנולוגיה הנבולטת בעיקר אצ

:ניתן להתעלם מהגורמים האחרים שתורמים לשינוי בהקשר הנידון

הרבה מהערכים התרבותיים שלנו השתנו בגלל התערבותם של גורמים רבים שהמחשב הוא אחד : "מנהלת

כל החברה כי לא כולם משתמשים במחשב או מבחינת המחשב והאינטרנט קשה להכליל לגבי. מהם

אבל לגבי הצעירים אפשר להרגיש שהטכנולוגיה הזאת השפיעה עליהם מבחינה . מחוברים לאינטרנט

אני מרגישה שהם . תחומי ההתעניינות ועוד, דפוסי התנהגותם, הערכים שלהם השתנו, חברתית ותרבותית

רבות משלהם בעלת ערכים שלא מקובלים על מאבדים את הקשר עם התרבות המסורתית ומפתחים ת

בהקשר זה גם הלימוד באוניברסיטה והקשר המתמיד עם היהודים יש להם השפעה . התרבות המסורתית

.משמעותית

הדבר משפיע על היחסים בתוך המשפחה , הילדים חשופים לעידן המחשב יותר מהמבוגרים: "אבא

הדבר גורם להתנגשויות בינם לבין . למצוא לו דרך משלוהדור הצעיר שקוע בתוך עצמו ומנסה . ומחוצה לה

אבל יש להם , הילדים מומחים בחומרה ובתוכנה של המחשב וגם באופנה ובמוסיקת הפופ. המבוגרים

".בורות טוטאלית באירועים תרבותיים והתנהגויות מקובלות

ושבים בצורה אחרת ויותר ח, נכון שהם יודעים יותר. המחשב הועיל והזיק בבת אחת לדור הצעיר: "אימא

כושר ההתבטאות שלהם ירד , אבל הם לא יכולים לנהל שיחה עם האחרים, יותר יצירתיים ועוד, יעילה

הם מסתכלים על המסך ועובדים בידיים אבל לא מדברים ולא . והיחסים החברתיים שלהם פחתו

הערכים . ט'לדבר סתם בצבאירועים משפחתיים וחברתיים כמעט לא משתתפים כי הם מעדיפים . שומעים

".שמקובלים עלינו נראים בעיניהם כמשהו מוזר ולא מובן או מקובל

, השיטוט באתרי האינטרנט והחשיפה לעולמות אחרים משפיעים על הדעות ודרך החשיבה: "תלמיד תיכון

מבחינה תרבותית הטכנולוגיה הזאת משפיעה על מחשבות . מדובר בדור שלנו ולא בדור של ההורים

הכל לכיוון הקדמה לכן ההשפעה בולטת רק אצל הדור שלנו , ורתיות לא מעשיות וגם על ההתנהגויותמס

. אבל על ההורים זה לא כל כך משפיע כי הם לא צורכים את הטכנולוגיה הזאת כמונו. והדורות שלאחרינו

חברה באופן כללי החברה שלנו מושפעת גם מגורמים נוספים ובמיוחד מהקשר המתמיד שלנו עם ה

".היהודים עם חכם כמו אינשטיין והם השפיעו עלינו. היהודית

מהנחקרים נמצא שההשפעה של טכנולוגית המידע על התרבות 8%פי דעה נוספת שרווחת בקרב - על

הקיימת והשינוי שמתלווה אליה הינם חיצוניים ולא מהותיים כי מעט אנשים מנצלים את

:הפוטנציאל של הטכנולוגיה

הפתיחות ברמה חיצונית מבחינת לבוש וציוד . היום ניתן להבחין שיש פתיחות אבל אין קדמה: "אימא

".אבל ברמת ידע והשכלה אנחנו עדיין רחוקים מהקדמה

באופן כללי מעט מאד אנשים מנצלים את הפוטנציאל של המחשב לכן לא ניתן לדבר על השפעה : "אימא

אחוז קטן , כן יש שינוי אבל זהו שינוי חיצוני ולא מהותיהמצב שבו אנו חיים מראה שא. רצינית ולעומק

". אין בשר–השכיל אבל בכלל רמת החשיבה ירודה וההתעניינות בדברים חיצוניים

בהשוואה למדינות ערב אנחנו . בטן חשוף–כל הבנות שאני מכיר מתלבשות לפי האופנה : "ב"תלמיד חט

".יש חופש לצאת ולבלות, יותר מודרניים

137

טכנולוגית המידע עדיין לא תרמה לשינוי במנטליות ותפיסות למרות שההופעה החיצונית ":מנהל

כל השינויים שחלו מאז קום המדינה ובמיוחד בעשר השנים האחרונות כאשר המחשב נכנס . השתנתה

".השפיעו רק על הפן החיצוני אבל אין השפעה על הכרות פנימיות, לחברה הערבית

שבשלב זה המפגש של החברה הערבית עם טכנולוגית המידע עדיין לא מהנחקרים חושבים 22%

השפיע באופן מהותי על התרבות של החברה בכללותה ולא תרם לשינוי בקונספציות ואמונות

מסורתיות או במנטליות הרווחת מכיוון שהחשיפה של כלל החברה לתחום זה עדיין שטחית ולא

ובגלל האופי המסורתי של מנהיגי החברה , ערביתחדרה לעומק התרבות של כלל האוכלוסייה ה

ההשפעה התרבותית של התקשוב היא אינדיבידואלית . שעוד לא השכילו להשתלב בעידן התקשוב

והשינוי המהותי אכן חל אצל חתך מצומצם מהאוכלוסייה שידע לממש את הפוטנציאל של

:דמהזהו חתך חילוני מטבעו ופניו מועדות כלפי הק, טכנולוגית המידע

אני מאמין שהחברה הערבית עוד לא מימשה את הפוטנציאל הטמון בתקשוב והחשיפה לתחום : "מפקח

זה עדיין שטחית ועוד לא חדרה לעומק התרבות שלנו וזאת מכיוון שקבוצת הפוליטיקאים ואנשי הציבור

. ובלתי מודעהם חרדים מתחום התקשוב וחוסמים אותו בגלל בורותם באופן מודע. הם מהעידן המסורתי

אני מאמין שהדור הצעיר של המגזר הערבי שצמח בעידן זה ישנה באופן מהותי את צורת חברה זו

ותרבותה בעשר השנים הקרובות בתנאי שדור זה תצמח ממנו מנהיגות פוליטית וציבורית שתחסום בפני

כלומר ליישם . הםהשולטים המסורתיים את השליטה בחברה וזאת בהסתמך על היכולות הטכנולוגיות של

".רק כך אפשר להשיג שינוי מהותי בחברה, תיאוריות וטכנולוגיות חדשות

הפנטים , אני רואה את ההפך, החשיפה שלנו למחשב לא תרמה ליצירת חברה תרבותית מודרנית: "מנהל

תרבות האינטרנט היא תרבות צעירים ונוער אבל כאשר הם מסיימים את . משתלטים על החלק הגדול

זאת מהפכת צעירים ואחרי תקופה חוזרים לתרבות המסורתית וחיים לפי , דיהם הם חוזרים לעצמםלימו

לדעתי עדיין אין שינוי במטליות . כלליה כי בחברה שלנו הצעירים לא מנהיגים את החברה אלא המבוגרים

ה היא יש שינוי באוכלוסייה מצומצמת שמטבע. ובתפיסות רווחות למרות שההופעה החיצונית השתנתה

כל השינויים . יש אוכלוסייה בתפר שהיא אבודה ותחזור למסורתיות. חילונית אבל הרוב עדיין מסורתי

שחלו בחברה שלנו מאז קום המדינה לא חדרו עמוק לתוכנו ולכן אני לא רואה שבשלב זה ניתן לדבר על

".השפעה מהותית כללית

בסוף מה , ה שמנסה למנוע כניסת הקדמההטכנולוגיה כופה את עצמה והמסורתיות היא מסכי: "אבא

יש אינטגרציה , היום אני לא רואה שיש השפעה באופן כללי. שקובע זה כמה אנשים נהנים מהטכנולוגיה

היום יש מצב של . להשפעה כי הניצול האמיתי של התקשוב הוא עדיין נחלתה של קבוצה מצומצמת

התקשוב על התרבות הקיימת עדיין לא בולטת לכן השפעת, הדבקה אבל בצורה לא מסודרת ולא מתוכננת

".ולא ברורה

אבל הרוב עדיין שקוע ) 30%-כ(יש חתך מצומצם מהחברה שהושפע לעומק מהתקשוב : "תלמידה תיכון

".בתפיסות מסורתיות

".ההשפעה המשמעותית של המחשב היא ברמת הפרט ולא ברמת החברה הכללית: " מנהל

אבל כשיש קבוצה שוכחים את הכל וחוזרים , ב היא אינדיבידואליתההשפעה של המחש: "ב"תלמיד חט

".למסורת

מבחינת שימור הערכים המסורתיים הנחקרים סבורים שהמפגש של החברה הערבית עם טכנולוגית

הממצאים מראים שבעידן . המידע תורם לשינויים בערכי התרבות המסורתית ובמידת שימורם

יחו לשמור על אותו מקום מרכזי שתפסו לאורך כל השנים הערכים והמסורת לא הצל, התקשוב

138

מראה שהערבים בישראל פחות , )0.50(הממוצע שהתקבל בהקשר זה . בחיי האוכלוסייה הערבית

.שומרים מסורת וחייהם לא מתנהלים באופן מלא על פי ערכי התרבות המסורתית

בהקשר זה אי . ם למחצהסבורים שהערכים התרבותיים והמסורת נשמר, )60%(רוב הנחקרים

אפשר להכליל לגבי כל החברה כי השונות בחברה רבה מאד והרצף נע מהקיצוני והשמרן ביותר עד

משפיעה על המשתמש בהתאם לתוכן , החשיפה שטכנולוגית המידע מאפשרת. הליברלי והמודרני

:אבל יחד איתה מתערבים גורמים נוספים שתורמים לשינוי, שנחשף אליו

יש המסורתיים והשמרנים שכל הזמן מסתכלים אחורה , בחברה שלנו המגוון גדול מאד: "מנהלת

למשל יש משפחות שעדיין מסתכלות . ויש אנשים שהצליחו להשתחרר מהמסורת, וחוסמים את הקדמה

ויש , לידת ילדים ושירות הבעל ומשפחתו ואלה לא מעטים, על הבנות כאובייקט שמיועד לנישואין

בהקשר זה יש לטכנולוגית המידע השפעה . לבת החופש לבחור דרך החיים שמתאים להמשפחות שנותנות

משמעותית אבל יחד איתה משפיעים גורמים נוספים שתורמים להתפתחות ושינוי וזה מתחיל בקרבה

".לתרבות הישראלית וכלה בתחרות הכלכלית וההישגיות

יש קבוצות , יש קבוצות פרימיטיביות מאד. ,אי אפשר לדבר על חברה אחידה אלא על קבוצות: " מוָרה

. מסורתיות ושומרי מסורת ויש קבוצה שהיא פתוחה לקדמה וההתפתחות הטכנולוגית והמודרניזציה

היום יש , טכנולוגית המידע השפיעה על החשיבה של חלק מהאנשים ועזרה להם להשתחרר מהמסורת

המחויבות למשפחה המורחבת , מיוחד הבתזכויות הילדים וב, אנשים לא שמרניים מבחינת מעמד האישה

".גם הפתיחות לתרבות הישראלית ממלא תפקיד חשוב מהבחינה הזאת. ועוד

מבחינת שימור הערכים והמסורת יש . המחשב גזל המון דברים מסורתיים לטובת הישיבה מולו: "אבא

היחס לבת , אבמצד אחד ויתרנו על חלק גדול מהערכים המסורתיים שלנו כמו סמכות ה. מצב כפול

ומצד שני ובנושאים מסוימים כמו ענייני , ההופעה החיצונית ועוד, החופש בבחירת בת או בן הזוג, ולאישה

".נישואין וגירושין אנחנו דוגלים במסורת ומחפשים אותה

יש כאלה שמשדרים שהם מסורתיים ובאותו זמן מרשים . לא כל החברה שלנו שומרת מסורת: "אימא

. או מרשים לילדים לקבל החלטותיהם באופן עצמאי, ניברסיטה ולגור רחוק מהמשפחהלבת ללמוד באו

יש אנשים משוחררים מהמסורת אבל האווירה החברתית . על פי המסורת שלנו אלה דברים לא מקובלים

המחשב תרם מאד לפתיחות במיוחד . המקומית תמיד מושכת אותם אחורה לכיוון המסורתיות והשמרנות

שהם בכלל לא שמרנים אבל גם הפתיחות כלפי תרבות האחר והקשר עם האוכלוסייה אצל הצעירים

".היהודית מהווים גורמים חשובים לשינוי

יש קבוצה קטנה שהיא , יש קבוצות של אנשים. הרבה מהערכים המיושנים אין היום: "ב"תלמיד חט

".מודרנית לכל דבר ויש הרוב שהוא עדיין לא מודרני ושמרן

מבחינת שימור הערכים והמסורת בחברה שלנו קשה לחתוך כי בשני המצבים של : "כוןתלמידה תי

יש חתירה לקראת קדמה והשתחררות מהמסורת והערכים המיושנים שהם . שמרנות ומודרניות יש חללים

ובו בזמן יש הרבה אנשים שעדיין מחזיקים במנהגים ובמסורת כגון , בכלל לא רלוונטיים לעידן שלנו

מקפידות על לבוש צנוע , יש משפחות שאוסרות על בנותיהם ללמוד באוניברסיטה. ופש של הבתהגבלת הח

האינטרנט השפיע על הפתיחות של חלק מהחברה ובמיוחד על הדור שלנו . ואוסרות קשרים בין בנים ובנות

".אבל גם המדינה שבה אנחנו חיים משפיעה עלינו, שבכלל לא מתחשב במסורתיות

נחקרים מכל החתכים החברתיים ציינו שרוב רובה של החברה הערבית נטש את נוספים מה20%

לדעתם הערכים . ערכי התרבות המסורתית ואמץ לעצמו ערכים חדשים שתואמים את העידן

:והמסורת נמצאים כיום בתהליך של התפוררות בגלל המרוץ אחרי הידע והקדמה

139

הזמן . רית ומובילה אותנו למסורת חדשהההתפתחות הזאת מרחיקה אותנו מהמסורת המקו: "מנהל

. שאנחנו משקיעים מול המחשב והמרוץ אחרי הקדמה והידע באים על חשבון הערכים והמסורת שלנו

בתרבות שלנו יש ערכים משובחים כמו . היום הקשרים החברתיים והטכסים המסורתיים כמעט נעלמו

אנחנו . שיתוף בשמחות ובצרות ועוד, נזקקעזרה ל, כבוד המבוגר, השמירה על לכידות המשפחה המורחבת

. מאבדים את כל אלה כי אין לנו זמן ובזה מתערב גם ההיבט ההישגי והקשר שלנו עם החברה הישראלית

הם התירו עצמם לגמרי מהשתייכותם התרבותית וכל מה שקשור , המצב עוד יותר חמור אצל הצעירים

".בערכים ומסורת לא מדבר אליהם

. לנו התרחקה מאד מהמסורתיות ואנחנו מאבדים הרבה מהערכים התרבותיים שלנוהחברה ש: "מורה

הקדמה הזאת משפיעה עלינו באופן שלילי כי אנחנו עוקבים אחריה מבלי להתאים אותה לתרבות

והמסורת שלנו כמו למשל היחסים בין בנים ובנות שהם לא מקובלים על המסורת והתרבות השמרנית

יות כגון הבתולין והציות שהזדעזעו כי אין שליטה על המידע ומאידך על התנהגות יש נורמות חברת. שלנו

קשרים , מעמד האב, היום אנחנו נמצאים בתהליך של התפוררות מבחינת ערכים משפחתיים. הצעירים

".חברתיים ויחסים בתוך המשפחה

אנחנו . החיים השתנתהזה הפך למשהו סמלי ובפועל דרך, אין יותר מסורת, החברה שלנו משתנה: "אימא

הפכנו לחברה הישגית וחשוב להורים שילדיהם ובמיוחד הבנות ילמדו וישכילו כדי להבטיח להם עתיד

היום הילדים חיים בעידן , הטכנולוגיה גורמת לשינויים רבים. פעם היה חשוב להם שהבנות יתחתנו, טוב

הדברים והדרך בה הם מנהלים את אחר ונחשפים לכל וזה בהחלט משפיע על הדרך שבה הם רואים את

".חייהם ומתקשרים עם האחר

אצלנו בבית יש חופש ומותר לי להתלבש לפי , אני חושבת שהחברה שלנו מודרנית: "ב"תלמידה חט

".גם החברות שלי מתנהגות כמוני ואין בעיה. האופנה וגם להכיר בחורים

הם ציינו שמבחינת שימור . זה מהנחקרים יש להם דעה נגדית לחלוטין בהקשר 20%במקביל

עדיין שומרת על אופייה וערכיה התרבותיים , באופן כללי, החברה הערבית, הערכים והמסורת

:השינוי חל רק אצל הצעירים, המסורתיים לא השתנו

החברה שלנו עדיין מסורתית והקדמה ועידן המחשב לא שינו אידיאולוגיות ואמונות מסורתיות : "מנהל

אמצעות המחשב האדם יכול להיחשף לדברים חדשים ולהרחיב את אופקיו אבל גם אפשר ב. קיימות

התוצאות . להשתמש במחשב כדי לשמר דעות ואמונות מסוימות למרות שהוא יכול לתרום בכיוון הנגדי

ברמה מהותית הקדמה שלנו . היום מראות שיש קנאות חדשה ופנטיות לקראת שמרנות רבת עצמה

". עדיין מסורתית והשפעתה מתגברת על הקדמהמזויפת והמנטליות

טכנולוגית המידע חוללה שינויים בתפיסות . מבחינה מנטלית אנחנו עדיין מסורתיים ביותר: "מוָרה

. הצעירים אבל הכוח נמצא בידי המבוגרים שמחזיקים חזק במסורת ומנסים לכפות אותה על הצעירים

". למסורת באופן כללי אני חושבת שאנחנו עדיין מחויבים

, סגנון החשיבה מיושן. באופן ככלי החברה שלנו עדיין מסורתית ואפילו מפגרת פיגור מחשבתי: "אימא

היחס לבת לא השתנה והיא חייבת להתחתן . עסוקים בעניינים חיצוניים ועוטפים עצמם במסכת המסורת

ב והאינטרנט השפיעו על המחש. אין שוויון זכויות בין הגבר לבין הילדים והאישה. כדרך האימא שלה

".הם לא מאמינים במסורת ודוחים את ערכי התרבות הערבית עד הסוף, הצעירים ותפיסותיהם

. שימור המשפחה ועוד, חופש הבת, באופן כללי החברה שלנו שמרנית מבחינת מסורת: " תלמיד תיכון

הצעירים היום . הפתיחותהדת גוברת על הקדמה ועל . זאת חברה סגורה ומרובעת כי לא חושבים קדימה

אני והחברים שלי לא חיים על פי , זה עוזר לנו לפרוץ את הדרך, נחשפים לכל באמצעות האינטרנט

".המסורת

140

לדעת רוב הנחקרים החברה והתרבות של האוכלוסייה , אף על פי התפיסות המנוגדות שהובאו לעיל

תוצאה מהתערבותם של גורמים הערבית בישראל איבדה את מאפייניה המסורתיים והייחודיים כ

כיום קשה לאפיין . שונים שמביניהם בולטת בעשור האחרון תרומתה של טכנולוגית המידע לשינוי

האנשים והקבוצות . ל במאפיין אחיד כי הצביון שלה לא ברור ובמצב של בלבול"את החברה הנ

ותה עדיין לא מצאה והחברה בכלל, נמצאים בתנועה מתמדת על הרצף בין המסורתיות והמודרניות

:את מקומה על אותו רצף

לחברה הזאת אין מאפיין אחד והדבר , יש הקיצוני ביותר וגם המודרני, השונות בחברה רבה מאד: "מנהל

ההתפתחויות בחברה הם תוצאה . אלה שנמצאים באמצע מנסים להתמודד עם הקיצוניות. נע על כל הרצף

".חד מהם והשפעתם בולטת בתקופה האחרונהשל גורמים רבים שהמחשב והאינטרנט הוא א

מצד אחד רוצים להיות חופשיים ומצד שני מחזיקים חזק , אנחנו חיים בשני עולמות מנוגדים: "מנהל

רגל אחת נעוצה . אנחנו עוזבים את המסורתיות ולא יודעים לאן ללכת ולאיזה כיוון לצעוד. במנהגים

. ל דבר אבל לא יודעים לאן לפנות ומה טוב ומתאים לנומנסים להשיג כ, באדמה והשנייה תלויה באוויר

".אנחנו לא יודעים לנווט ועדיין רחוקים מהקדמה

מהמודרניים ועד הפרימיטיביים : החברה שלנו לא אחידה אלא מורכבת מכל מיני קבוצות: "מוָרה

".מי רוצה לשלוט, היום אנחנו נמצאים בקונפליקט בין הקבוצות האלה. והקיצוניים ביותר

, אין הגדרה אחידה לחברה הזאת. היום החברה הערבית בישראל מחפשת עצמה מכל הבחינות: "מורה

לדעתי החברה שלנו נמצאת בתהליך של . המצב מעורפל, זאת לא חברה מסורתית וגם רחוקה מהמודרניות

ם החשיפה לתרבויות אחרות בעול. התבוללות חברתית ותרבותית ועדיין לא קבעה את הכיוון שלה

באמצעות הכבלים והאינטרנט היא אחד הגורמים החשובים והמשמעותיים בתהליך השינוי או הבירור

".שאנחנו מחפשים

אם חיים לפי . לא במסורת ולא בקדמה, מבחינה חברתית ותרבותית אנחנו תלויים באוויר: "אימא

אי אפשר להתקדם הקדמה אנחנו נחשבים כמפירים את הסדר החברתי ואם חיים במסורת זה לא טוב ו

כל גורם מושך לכיוון שלו ואנחנו . לא ממש מודרניים ולא ממש מסורתיים, אנחנו במצב של בלבול. הלאה

".ידי הדור הישן -רוצים להתקדם ושוב נמשכים אחורה על, נקרעים באמצע

בר ולא במציאות אנחנו עדיין תקועים בע. אנחנו אבודים, החברה שלנו לא מסורתית ולא מודרנית: "אבא

".המסורת והקדמה: מתקדמים לאט וסוחבים שני דברים ביחד, רוצים לוותר עליו

אבל היא , מצד אחד החברה שלנו מסורתית במיוחד מבחינת חופש הבת ושימור המשפחה: תלמידה תיכון

עדיין יש קנאות שאנחנו מתנגדים לה ויש אנשים שמנסים לצאת מהבועה . גם צומחת עם הקדמה המדעית

".החשיפה של המחשב תורמת בכיוון הקדמה והמודרניות. רתית ולהתקדםהמסו

אנחנו רוצים . החברה שלנו דומה למצב שבו מישהו מחזיק חבל ומושך משני קצבותיו: "תלמידה תיכון

אנחנו נמצאים בקונפליקט . אני לא יודעת מי ינצח בסוף, להתקדם ובו בזמן רוצים להחזיק במסורת

".שעדיין מחזיקים במסורת ובין הנוער שהשיג את הכל וחי בחופשיות ונחשף לכלדורות בין המבוגרים

אנחנו נמצאים . החברה שלנו נמצאת בתהליך שינוי איטי וזה מפחית מעצמת השמרנות: "תלמיד תיכון

".המחשב והאינטרנט תורמים מבחינה זו. באמצע ואם נמשיך בכיוון הזה נהיה חברה מודרנית

שבאופן כללי המפגש של האוכלוסייה הערבית עם טכנולוגית המידע מהווה אחד על פי הנזכר נמצא

הגורמים המשמעותיים המשפיעים על הערכים והמסורת במיוחד אצל הדור הצעיר ותורם לשינויים

את מכלול הראיונות בשאלות הקשורות . בערכי התרבות המסורתית של החברה הערבית בישראל

התוצאות . התקשוב סוכם באופן הנותן אפשרות להעריכם כמותיתבדת ותרבות מסורתית בעידן

141

תרבות , היבט תרבותי של תקשוב מערכת החינוך בנצרת): 9(' גיליון מס, 23' מופיעות בנספח מס

).3 (4סיכום ראיונות כמותי , מסורתי ודת בעידן התקשוב

142

דיון מסכם בהיבט התרבותי

הן באינטראקציה והן . סות ואינטראקציה עם האחרדרכי התייח, אמונות, התרבות משקפת ערכים

הם הופכים לאמונות ודרכי . השכל ברגש והסמל באינטרס, בהתייחסות משתלב התת מודע בחשיבה

והאדם מאז היוולדו לומד אותם מבני משפחתו והאחרים בסביבה , חיים שעוברים בירושה

שלא " נכונות"ות לכללים והשקפות הן הופכ, ככל שהאמונות והסגנונות חוזרות ונשנות. החברתית

וכן לאידיאולוגיה שמתייחסים אליה כאל אמת נחרצת מבלי לחפש אחר עילות , ניתנות לספקולציות

). 1993ורי 'אלח(וצידוקים או להתחשב בעדויות והוכחות

מאז . החברה הערבית בישראל היא חברה מסורתית ביסודה ובעלת אפיונים תרבותיים ייחודיים

ל נמצאת במצב דינמי מתמשך של התפתחויות ושינויים בתחומי החיים "דינה החברה הנקום המ

כאשר הקשר המתמיד עם החברה הישראלית והחשיפה לכלי התקשורת ההמוניים נמנים , השונים

בקרב . בין הגורמים העיקריים התורמים להתפתחויות בתרבות המסורתית של המיעוט הערבי

תרבותית שבולטות בה תופעת - נת ישראל נוצרה מערכת התייחסות דוהדורות שנולדו וחונכו במדי

תמורות אלה לא , אולם). 1987רוחאנה (הפנמת ערכי חברה ותרבות ישראליים ועוד , לשוניות-הדו

השפיעו על ערכי יסוד תרבותיים והערבים המשיכו לשמור על הווייתם התרבותית ולהתקיים

דתו , אלא גם בשפתו, האתני והשתייכותו הלאומיתכמיעוט הנבדל מן הרוב לא רק במוצאו

.אורח חייו ועוד, ומסורתו

ההתפתחויות בתרבות אנוש משפיעות לעומק על הנפש ויוצרות אצל האדם תובנות חדשות של

בעידן הנוכחי ההתפתחות בטכנולוגית ). 1967אלראסי (המציאות האנושית שהוא משתייך אליה

מתוקשבות נתפסים כגורמים עיקריים שתורמים להתפתחויות המידע והשימוש המואץ במערכות

בהקשר זה . בתרבות אנוש ותופסים עיקרי הדיון הנסב סביב תהליכים ושינויים תרבותיים למיניהם

בולטת ההתפתחות והשימוש האינטנסיבי ברשת הממוחשבת או האינטרנט אשר פתחה חלונות

.לכל קצבות העולםלעולמות שונים ומשונים ואפשרה תקשורת פתוחה

האינטרנט והשלכותיו על אמונות ונורמות התנהגות מסורתיות

ממצאי המחקר מראים שבחמש השנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשיעור המחוברים לאינטרנט

בשנת 24% מבתי האב בנצרת מחוברים לאינטרנט לעומת 50% - כיום כ. בחברה הערבית בישראל

אמנם . אלה שלא מחוברים באופן אישי גולשים ברשת ממקומות אחרים ועוד אחוז נכבד של1997

פי התפיסות הרווחות - נמצא על, זהו פרק זמן קצר מאז התחברות האוכלוסייה הערבית לרשת

בחברה הנידונה שבאופן כללי האינטרנט משפיע על התרבות המסורתית ותורם לשינויים

לגבי אופני ההשפעה הדעות רב , אולם. יריםמשמעותיים בתפיסות תרבותיות במיוחד בקרב הצע

.גוניות ומסועפות

הדעה הרווחת ביותר בקרב כל החתכים החברתיים תופסת את האינטרנט כמטבע דו צדדי שצדו

האינטרנט הוא מדיום לתקשורת חסרת גבולות . האחד מאיר את הנפשות וצדו השני מדכא אותן

143

האינטרנט יכול , צעות חלונות המידע שהוא פותחבאמ. שמאפשר קישור לכל תחום שעולה על הדעת

להעשיר את התרבות ולהעמיק את התובנות של האדם כלפי עצמו וכלפי , להרחיב את ההשכלה

אולם . התקשורת באמצעות האינטרנט יותר יעילה ואיסוף המידע יותר נוח וקל. התרבות שלו

לתפוס מעמד , ילים להתבטאהדלתות שהוא פותח לרווחה בפני חופש המידע מאפשרות לתת משכ

, אקוויוולנטי עם המשכילים ובכך להשפיע על התכנים בדרכים משלהם ובהתאם לאינטרסים שלהם

- בהקשר זה חשוב לציין שתעשיית האינטרנט נשלטת על. ומאידך להשפיע על הגולשים ועל החברה

ת בעיקר את בעלי דבר שיוצר חוסר איזון במידע המשר, ידי בעלי היכולת הכלכלית והטכנולוגית

מטרות התקשורת יכולות להוביל , לפי כך האינטרנט אינו מאגר מידע ניטרלי אלא מעבר לכך. הכוח

החיובי או . למאגר מידע אמין או לא אמין וכך תהיה ההשפעה של האינטרנט על הלמידה והתרבות

ערבים גם הסכנה או היעילות אכן תלויים בנטיות האדם עצמו אבל יחד עם זאת מת, השלילי

הסקרנות של האדם לגלות את הנסתר ופיתויי הפרסומות שבעלי האתרים הרווחיים מציעים

.לגולש

תפיסה נוספת שרווחת בקרב אנשי חינוך ותלמידים משקפת רק התייחסות חיובית לטכנולוגית

האינטרנט והשלכותיה על התרבות המסורתית וזאת בגלל החשיפה הקלה והנוחה לתרבויות עולם

. מידע שופע שהרשת מאפשרת מצד אחד ובגלל טשטוש הגבולות המעמדיים בין הגולשים מצד שניו

שימושי ויכול לתת מענה לבעלי הצרכים בכל , בקרב חתך זה האינטרנט נתפס כמאגר מידע אדיר

מהיר ויעיל שבנבדל מטכנולוגיות תקשורת אחרות שובר את , כלי תקשורת בינלאומי, התחומים

. והמקום בעלות הנמוכה ביותר וגם מחבר בין קבוצות אינטרס מכל קצוות העולםגבולות הזמן

החשיפה לתרבות האחר מרחיבה את האופקים והרשת המתפרשת לכל עבר מאפשרת לאנשים

תרומת האינטרנט מבחינה זו . לבקר במקומות שהמציאות הריאלית לא מאפשרת להגיע אליהם

דים שבין היתר יכולים גם להיחשף לידע שקשור נתפסת כמשמעותית במיוחד אצל נשים ויל

האינטרנט שאין . במעמדם וזכויותיהם על פי החוק ורואים שיש דרכים נוספות להגשמה עצמית

. מספק מענה בטוח לגולשיו ללא התערבות או פיקוח על פעילותיהם, שומרי המסורת שולטים בו

לשינוי להשתחרר ולהתפתח , אוחרבמוקדם או במ, המדיום הזה שובר את כבלי המסורת ומאפשר

.ולחידוש לזרום

מאנשי החינוך הערבים רואה כנגד עיניו רק את ) 33%(נמצא שאחוז נכבד , ל"כנגד האופטימיות הנ

הצד האפל של האינטרנט ותופס אותו כגורם בעל השפעה שלילית על הפן התרבותי בכלל מאחר

מאחורי . ערכים התרבותיים בסיכון רבוהחשיפה החופשית לתכנים לא מוסריים מעמידה את ה

הלא מכוונת והנעדרת מטרה חינוכית לאינטרנט לא , תפיסה זו בולטת ההבחנה שהחשיפה השטחית

אלא גורמת לנטישת ערכים , מעמיקה תובנות תרבותיות קיימות ולא מפתחת תובנות חדשות

שמתבטאת בהופעה תרבותיים נעלים ותורמת ליצירת מגמה של חיקוי מזויף של תרבות האחר

אבל במקורה היא לא נעוצה רק , תפיסה זו היא ריאלית כביכול. חיצונית והתנהגות לא מוסרית

יחד עם זאת ניתן להניח שהיא . באינטרנט עצמו אלא בגולשים והתכנים שהם מחפשים ומפנימים

, יתםקשורה מצד אחד בהתנהגות התלמידים והקושי שהולך וגובר של אנשי החינוך בלהתמודד א

ומצד שני היות האינטרנט תוצר מערבי מודרני שהערבים צורכים אותו ובאמצעותו תרבות המערב

המורים , כיוון שהאינטרנט כובש מרחב גדול בחיי התלמידים. ממשיכה לשלוט בתרבויות אחרות

144

חדדו את ראייתם השלילית כלפיו מבלי להתבונן לעומק הדברים ולשאול למה אנחנו מחקים את

. ולא ההפךהאחר

שמצא שההיסטוריה המאוחרת של הערבים עם ) 1991(בהקשר זה ניתן למצוא תשובה אצל שראבי

למרות שלאחרונה הערבים . היא תוצרת המערב, במישרין או בעקיפין, כל השלילי והחיובי שיש בה

אולם משתי הבחינות, הצליחו לעמוד בפני האתגר המערבי ולהשיג חלק מזכויותיהם הלגליות

מאז תחילת הקשר עם המערב . הנפשית והתרבותית הם לא הצליחו להשתחרר משליטת המערב

הערבים סובלים מרגשי נחיתות כלפי כל מה שנחשב למערבי ועד היום הם מאמצים בחיי היומיום

אלא מקבלים אותם רק , חשיבה והתנהגות מערביים מבלי לאמת או להעריך אותם, סגנונות עבודה

גם ברכאת . כך הפך המערב עבור הערבים כמקור לכל דבר בעל ערך ומוצלח. ייםמשום שהם מערב

סבור שהערבים נכשלו בלהביא את החברה הערבית למודרניזציה כיוון שהקשר שלהם עם , )2000(

ידי ההתכנסות פנימה וחזרה -וניסיונות הריחוק על, המערב נע בין החיקוי או ההעתקה מצד אחד

.יה המערבית מצד שניאל העבר כתגובה להגמונ

, נמצא שההשפעה שלו על פי הרוב שלילית, כאשר הדיון נסב סביב השפעת האינטרנט על בני הנוער

ובורות ההורים בקשר , כאשר החשיפה הבלתי נשלטת למידע מסוכן ולא תרבותי מצד אחד

שבו הכל האינטרנט הוא עולם ומלואו . לאינטרנט מצד שני נתפסים כגורמים עיקריים בהקשר זה

, יחד עם הפיתוי שאתרים לא מעטים מציעים, הנטיות של בני הנוער וסקרנותם, פתוח ונתון לפריצה

מושכים את בני הנוער לכיוונים לא רצויים של מידע לא אתי כמו הפורנוגרפיה ואתרים אחרים

אצל (Green ו Glaser ,Dixit. גניבה וגם טרור, רצח, התאבדות, אשר מציגים תכנים של אלימות

Tyler 2002( ,באינטרנט הם , מצאו שמכוון שאנשים לא רוצים או לא יכולים לרסן את עצמם

דאגות . מתנהגים בצורה לא מוסרית מאחר והוא יוצר תנאים אנונימיים לתקשורת והתבטאות

אשר קשורות בזירות אחרות באינטרנט , )Tyler 2002אצל (Fisher & Barakידי - דומות הועלו על

במקרים אלה אנשים משתמשים באינטרנט כדי . הימור מקוון ועד לפורנוגרפיה של ילדיםהחל מ

האינטרנט מספק . להתנהג ולבצע דברים שלא היו יכולים לעשות בסיטואציות לא אנונימיות

רשות ואנונימיות למי שמעוניין בחומרים סקסואליים או בהימור או בהתבטאות אלימה , נגישות

.'דת וכו, גזע, ישים כגון לאוםומאיימת בנושאים רג

מושכות את הילדים ותופסות , ט'סביבות התקשורת שהאינטרנט מאפשר כדוגמת הצ, יחד עם זאת

התקשורת באמצעות . מרווח גדול מהזמן המיועד לבילוי עם בני המשפחה או ללימודים או לפנאי

, Subrahmanyam ,Kraut. ט לרבות חסרת מטרה וריקה מכל תוכן תרבותי או חינוכי'הצ

Greenfield ו Gross) 2000( ,ט כדי להחליף שיחה 'מצאו שבני נוער מתקשרים עם חבריהם בצ

ממצאי המחקר מראים גם שהאינטרנט מאפשר יצירת . רכילות וחדשות של היום לפי הטעם, קצרה

הדבר הולם את תרבות, קשרים והיכרויות בין בנים ובנות שעלולים להסתיים במפגש במציאות

דברים אלה . המערב אבל לא מקובל על התרבות המסורתית ואף יכול להוביל לתוצאות לא רצויות

משקפים את המציאות החדשה של בני הנוער שמרבים להשתמש במחשב ולגלוש באינטרנט

ובמיוחד של אלה שהוריהם לא מעורבים בפעילות שלהם ברשת בגלל חוסר ידע ובורות או מכיוון

בכדי לא להרגיש אשם הם מפצים אותם באמצעים חומריים . דיש עם ילדיהםשאין להם זמן להק

145

סביב הקשר שלהם עם המחשב , כתוצאה מכך. כגון המחשב והגלישה החופשית באינטרנט

הם , בני הנוער בונים מסגרות חברתיות ופיסיות סודיות משלהם, והקהילות הווירטואליות דרכו

. פחה ואף יוצרים קשרים וירטואליים לא מוסרייםמתרחקים מבני המש, מסתגרים בתוך עצמם

.מבחינתם זהו ביטוי לאי שביעות רצון ומרידה נגד המסורת

חוסר , התמורות שמתחוללות בחברה היום מראים על תופעות של מתירנות יתר בקרב הצעירים

ישיבה , יתירה מזאת. התבטאויות לא מנומסות וזלזול בערכי התרבות המסורתית, משמעת

שכת מול מסך המחשב באה על חשבון פעילויות גופניות משמעותיות מבחינה התפתחותית ממו

בהקשר זה מחקרים מצביעים על סיכונים גופניים שכוללים . ובריאותית כמו ספורט וכושר גופני

ו Subrahmanyam ,Kraut ,Greenfield(פגיעות בידיים ושינויים בדופק הלב , התקפי מחלות

Gross 2000 .( מן הראוי לציין שהאינטרנט לא נטול השפעות חיוביות על בני הנוער, על פי זאתאף .

, ידי בני נוער לצורכי למידה-השטח מצביע על דוגמאות לא מעטות של השימוש באינטרנט על

החברתית והתרבותית שלהם ולסיפוק כלים להתמודדות עם , לתרומתו להגברת המודעות האישית

האינטרנט נתפס כהתפתחות טכנולוגית חדשה שטומנת , לפי כך. וכרותסיטואציות תרבותיות לא מ

מהות ההשפעה שלו על בני הנוער תלויה במטרות ובנטיות . בחובה את השלילי ואת החיובי

Bargh ו Mckennaכפי שטוענים , האינטרנט. המשתמש כפי שהיא תלויה בתכנים שהוא אוגר

, בוחנים את נטיותיהם לפני שהם מאמצים אותםשבה אנשים" מעבדה חברתית"הוא מין , )2000(

. וזאת במקום להיות מקום שבו אנשים מסתתרים מהטאבו או מאספקטים אישיותיים סמויים

טכנולוגית האינטרנט מאפשרת לאנשים לבצע פעילויות שהם כבר מעורבים בהם בדרכים אחרות

.הםאבל ביתר יעילות ואפשרויות פתוחות יותר בכדי לענות על צורכי

ממצא נוסף מראה שהיחס של האנשים לפתיחות של האינטרנט מושפע מהתפיסות הרווחות בחברה

נמצא שבחברה הערבית בנצרת קיימת , בהתאם. כלפי הטכנולוגיה הזאת והשלכותיה על הצעירים

התנגדות מרבית לגלישה חופשית באינטרנט הן מבחינת סוג האתרים והן מבחינת זמן הגלישה כי

האינטרנט הוא כלי תקשורתי חשוב ויעיל במידה . לילי גובר על החיובי והנזק רב מאדאחרת הש

אולם מאחר ואין שליטה על התכנים הנאגרים , ונעשה בו שימוש מכוון למטרות חינוכיות ולימודיות

ט שבמקרים רבים הופכים 'מטבע התפתחותם בני הנוער נמשכים לאתרים לא מוסריים ולצ, ברשת

הדבר לא רק מסיח את הדעת מהלימודים ומהמשמעות של . ת של הגלישהלמטרה העיקרי

. התנהגותם וחיי היומיום שלהם, אלא גם משפיע על תפיסות הצעירים, האינטרנט בתהליך הלימודי

חשוב לפקח על הגלישה של , בכדי לממש את הפוטנציאל החיובי של האינטרנט בכל הרמות

, ועות כי בנוסף להשלכות השליליות של הגלישה החופשיתהצעירים ולהגביל אותה במסגרות זמן קב

מתערב גם ההיבט הכלכלי שאין לזלזל בחשיבותו מאחר וההתחברות לרשת כרוכה בהוצאות

התנגדותם של אנשי . כספיות שבמקרה של גלישה ממושכת יכולות להיות גבוהות מלנשוא אותם

על אנשי החינוך מוטלת המשימה . החינוך בהקשר זה נחרצת ביותר לעומת ההורים והתלמידים

הם אלה שבאים במגע . הנחלת ערכים תרבותיים והעלאת הישגים, לימוד, הקשה של חינוך

, אינטנסיבי עם התלמידים והם אלה שחווים משמעות החשיפה הבלתי מבוקרת על התנהגותם

הנוער ההתמודדות עם בני, ככל שהקדמה מתפתחת והחשיפה גוברת. התייחסותם לאחר וחשיבתם

הופכת לקשה יותר והדבר פוגע הן במחויבות המורים כלפי תלמידיהם והן במילוי חובות התפקיד

146

מבני הנוער מתנגדים לגלישה חופשית ושיטוט לא 40%מעניין למצוא בהקשר זה שמעל . שלהם

כאשר חלקם חווה על בשרו ועל הישגיו הלימודיים משמעות הגלישה החופשית , מבוקר באינטרנט

קם האחר גבש עמדתו בעקבות הסתייגות ואי שביעות רצון מהתנהגותם והתבטאויותיהם של וחל

.חבריהם הנחשפים לכל

אמנם . ניתן לראות שבקרב הנחקרים יש גם הורים ותלמידים שתומכים בגלישה חופשית באינטרנט

ת אחוז אבל משמעותה גוברת על היקפה מאחר והיא כולל, ) מכלל הנחקרים25%(זאת דעת מיעוט

מההורים הערבים שחונכו וגדלו כביכול על כללי התרבות המסורתית שאופפת ענייני ) 43%(נכבד

מה שגורם לילד להתפתח ולהתבגר כשהוא מנותק , פחד ושמרנות, המין במשפחה בסודיות רבה

מתעוררים אצלו תסביכים נפשיים ואת , )1991(פי שראבי -על, כך. מהאמת וממה שקורה בתוכו

בזכות , אולם. המין הוא מכתיר בבושה ובו בזמן הופך לאחד הנושאים החשובים ביותר בחייונושא

הורים אלה מפגינים בטחון עצמי כלפי התנהגות , החינוך הטוב שהם מעניקים לילדים שלהם

הם לא מתעלמים מהעובדה שהעידן הוא לא אותו עידן ושהשליטה , יחד עם זאת. ילדיהם ברשת

אין לעצור בעד ההתפתחות הגורפת או לחסום את החשיפה שהולכת . ריםנשמטת מידי המבוג

הספר או בכל מקום -בבית או בבית, במוקדם או במאוחר, לכן מרצונם או אף על פי רצונם. וגוברת

הורים . ובהעדר הכוונה וחינוך הולם הדבר יכול להוביל לתוצאות לא רצויות, אחר הילדים ייחשפו

ומשום כך החשיפה למה , כחי החינוך חייב להיות פתוח ולא מאייםאלה מאמינים שבעידן הנו

היא לא בהכרח לא מוסרית ויכולה להוות דרך נוספת , שנחשב לטאבו על פי התרבות המסורתית

במקום לבזבז את האנרגיות , ללמידה ולהגברת המודעות של בני הנוער למתרחש סביבם ובתוכם

אולם , נו עולה בקנה אחד עם כללי התרבות המסורתיתממצא זה אי. שלהם בפנטזיות לא ריאליות

ומאידך מצביע על תרומת , הוא טומן בחובו ניצנים של שינויים בתפיסות מסורתיות רווחות

.טכנולוגית המידע בהקשר זה

יחסים בין סביבות מתוקשבות והשימוש בשפה

אלראסי (שענת התרבות השפה היא הבסיס לחשיבה והחשיבה היא אחד היסודות העיקריים שעליו נ

השפה היא העיקר שמבדיל בין האדם ליצורים אחרים ובאמצעותה התרבות עוברת מדור ). 1967

מבחינת הערבים השפה היא אמצעי להמשכיות כפי שהיא הגילום של . לדור ומאומה לאומה

, ולשון ז. הלשון הערבית וספרותה היו מקור גאוותם של הערבים). 2000ברכאת (התרבות עצמה

הצליחה לגבור בתקופה קצרה על לשונות בעלות ערכי ספרות קדומים שפרחו , שבה נתגלה הקוראן

עובדה זו נטעה בלב . ולהטמיע את תרבותם, בתחומי שתי האימפריות האדירות של פרס וביזנץ

דיוקה המשמעי וכן , אכן עושרה המילוני של הלשון הערבית. הערבים את האמונה בייחוד שפתם

).1990מורה (חיזקו בלבם תחושה זו , הלוגית שבה מצטיין הדקדוק הערביהמערכת

נאלצו הערבים שנשארו בארץ ללמוד את השפה , עם קום מדינת ישראל ושינוי מעמדם מרוב למיעוט

ולחיות כאזרחים , העברית בדרכים שונות כדי לתקשר עם הרוב היהודי ומוסדות המדינה החיוניים

הם שמרו על שפת הלאום שלהם והמשיכו לתקשר ולנהל את חייהם ,יחד עם זאת. מן השורה

כאשר השפה האנגלית שהיתה עבורם , הספר בשפה הערבית- בעיקר בתי, ומוסדותיהם הנפרדים

147

שפה זרה ראשונה בתקופת המנדט הפכה לשפה זרה שנייה ואת מקומה הראשון כבשה השפה

.העברית

טכני ידי משרד החינוך באופן-ר הערביים הוגדרו עלהספר הספ-יעדי הוראת הלשון הערבית בבתי

ספר לא הוגדרו -יעדי הוראת השפה העברית באותם בתי, לעומת זאת. והתעלמו מכל יסוד לאומי

כטכניים בלבד וכבר בהתחלה הושם דגש על חשיפת התלמיד הערבי לתרבות ולמורשת של העם

הספר הערביים מגמה ברורה של - בבתיניכרת , לאורך הזמן. היהודי ולפיתוח אזרחות ישראלית

בעבור השנים הצורך ). 1995' אלחג(התחזקות מעמד הוראת השפה העברית על חשבון שפת האם

בשליטה בשפה העברית גם האקדמית הלך והתעצם במיוחד בקרב הדורות הצעירים שרצו לרכוש

טיות והתארגנויות פולי, כלכליות, חינוכיות, השכלה גבוהה בארץ ולהשתלב במסגרות חברתיות

-תרמו להתפתחות תהליך עמוק של דו, גורמים אלה בנוסף לחשיפה לאמצעי התקשורת. נוספות

בעוד , תרבותיות שאותו עברו הערבים ומאידך לירידה במעמד שפת האם שלהם-לשוניות ודו

שהשפה האנגלית הוזנחה בשל העדר הצורך לשימוש בה בחיי היומיום למעט לצורכי לימוד ובין

.כותלי מוסדות החינוך

. אולם במקומם ניצבים גבולות חדשים של השפה, בעידן התקשוב קורסים גבולות הזמן והמקום

שוב עלה הצורך של הערבים , ב ואחר כך בישראל"בתחילת התפתחותו של עידן התקשוב בארה

תחילה , בישראל להתמודד עם שתי השפות הזרות המופיעות בתדירות גבוהה על גבי מסך המחשב

מנת שיוכלו להשתמש במחשב ראשית כל ולפרוץ דרך אל העולם -על, האנגלית ולאחר מכן העברית

כל זאת כיוון שהשפה הערבית נעדרה ממסכי . הרחב באמצעות הרשת הממוחשבת לאחר מכן

.הספר היסודיים-המחשבים למעט מספר מוגבל של לומדות לגיל הרך ובתי

תהליך פיתוח , 1994הספר הערביים בשנת - בבתי" 98מחר "ת לאחר מימוש תכנית המחשוב הארצי

ניתן היה 90 - ותרגום חומרים ממוחשבים בשפה הערבית התחיל להתעצם ולקראת סוף שנות ה

. ס ועוד בשפה הערבית"המנב, Office - תוכנות לימודיות ומשרדיות כמו ה, להשיג מערכות הפעלה

-על. נות ערב ובמדינות אחרות בעולם כולל ישראלבד בבד פותחו אתרים ברשת בשפה הערבית במדי

ידי כך נפרץ המחסום של ידיעת האנגלית והעברית בפני הערבים והיום אלה שלא שולטים באנגלית

ועברית יכולים להתעדכן בהתרחשויות בתרבות ובחברה במדינות ערב וגם לקרוא חדשות מהרשת

.הישראלית בשפה הערבית

, ללא הבדל במעמד חברתי או ברמת ההשכלה) 94%(הנחקרים מהממצאים עולה שכמעט כל

כאשר ממוצע , מתמודדים עם השפה האנגלית66% -מתמודדים היטב עם השפה העברית במחשב ו

הצורך שמתחייב . 50% -ל עובר את ה"ההתמודדות של התלמידים הערבים עם שתי השפות הנ

ל בקרב הערבים בסבר פנים יפות ל מתקב"מעידן התקשוב להתמודד עם שתי השפות הזרות הנ

. וזוכה לעידוד ושביעות רצון רבים בשל חשיבות הדבר שהיא מעבר לשימוש הספציפי במחשב

בהקשר זה המחשב נתפס באופן חיובי מאחר והשימוש בו בהתחלה היה מותנה בידיעת העברית

ן אותם לשפר הדבר דרב, והאנגלית וכיוון שהטכנולוגיה הזאת התחילה להתפתח בקרב הצעירים

ל על מנת שיוכלו להשתמש במחשב ובמקביל השימוש במחשב העשיר "את הרמה שלהם בשפות הנ

.את אוצר המילים שלהם באותן שפות ובעקיפין שפר את הרמה שלהם

148

היא השפה , השפה העברית היא השפה הרשמית הראשונה במדינה שבה חי המיעוט הערבי

השפה האנגלית היא שפה . ת האקדמיה הישראליתהשימושית בכל מערכות המדינה והיא שפ

. אקדמית ושפת הקדמה הטכנולוגית והמדעית שהשליטה בה מאפשרת התמודדות עולמית, עולמית

ל היא המפתח ללימודים אקדמיים והתקדמות ובכלל חשובה לחיי "השליטה בשתי השפות הנ

בור הערבים בישראל ל ע"מכאן נובעת חשיבות השליטה בשתי השפות הנ. הילדים העתידיים

זמינות השפה הערבית במחשב ובאינטרנט , מהבחינה הזאת. ושביעות רצונם מהשימוש במחשב

מספקת מענה ופתרון לאנשים שלא יכולים להתמודד עם השפה האנגלית ואשר לפני כן הרגישו

בשימושים ספציפיים שבהם לא ניתן לתקשר בשפה , יחד עם זאת. אבודים וויתרו על הגלישה

הם מפתחים טכניקה לתקשורת אשר , ערבית ובעוד שהילדים מתקשים להביע עצמם בשפה זרהה

המעניין בדבר שלא רק הילדים . כוללת תוכן בשפה ערבית עממית ושימוש באותיות לועזיות

הערבים בישראל משתמשים בטכניקה הזאת אלא גם ילדים מארצות ערב שאיתם הם משוחחים

.ט'בצ

חד עם גורמים נוספים יש השלכות שליליות על שפת האם של האוכלוסייה י, להתפתחויות אלה

מהנחקרים מאמינים שהתרומה 50%הממצאים מראים שמעל . הערבית ובמיוחד זו של הצעירים

של השימוש במחשב והגלישה באינטרנט לשיפור רמת הידע של הצעירים הערבים באנגלית ועברית

ברשת לא כל הנושאים זמינים בשפה , יחד עם זאת. ערביתבאה על חשבון השימוש וההבעה בשפה ה

הערבית ובמקרים רבים מנועי החיפוש בערבית מפנים את הגולש לאתרים באנגלית או בעברית

ידי כך נוצרת אצל הצעירים ההרגשה שהשפות הזרות - על. בהתאם למקום שבו נבנה האתר

זאת ועוד כאשר , לשלוט בהןהן השפות החשובות שחשוב , שמספקות להם את המידע הדרוש

לשוניות -עוד נמצא שתופעת הדו. ל"הלימודים האקדמיים מחזקים אצלם את ההרגשה הנ

, שהתחילה להתפתח בקרב הצעירים הערבים עוד לפני כניסת טכנולוגית המידע לחברה הערבית

ופן מתפשטת היום בזכות השימוש במחשב בממדים רחבים עד כדי הבעה לקויה וקושי להתבטא בא

. או לקרוא ספרות בערבית, ללא שימוש במילים לועזיות, מלא

מהנחקרים חושבים שההתדרדרות במעמד השפה הערבית והיחלשותה 40%, ל"במקביל לתפיסה הנ

אם כי בגורמים אחרים , בקרב הערבים בישראל אינו קשור באופן עקרוני בעידן התקשוב אלא

ית והיות השפה הערבית היא שפת מיעוט שאינה שהעיקרי ביניהם הוא החיים במדינה יהוד

על פי תפיסה זו נמצא שהמחשב והאינטרנט אכן מחזקים את האנגלית . שימושית במדינת הרוב

אבל הם לא מחלישים את שפת האם כי מיומנויות השימוש וההבעה בשפת האם נרכשות , והעברית

פן מילולי והן ממשיכות להתפתח החל מהגיל הרך כאשר התינוק לומד לתקשר עם בני משפחתו באו

, יתירה מזאת. הספר וגם בחיי היומיום-לאורך כל תהליך הגדילה יחד עם התהליך הלימודי בבית

קיימים מספיק מרחבים , מעבר למסגרות הממוחשבות שלאחרונה גם השפה הערבית זמינה בהם

קהילתיים החיים ה, עבור הערבים שמאפשרים להם להשתמש בשפת האם שלהם כמו המשפחה

אירועים תרבותיים , מוסדות החינוך הערביים שבהם שפת הלימוד היא הערבית, ביישובים

במיוחד , רמת השפה הערבית, אף על פי זאת. למיניהם והחשיפה לתקשורת של העולם הערבי

במבחן הארצי בשפה הערבית שערך משרד החינוך בשנת הלימודים . ממשיכה להתדרדר, הספרותית

התפיסה הרווחת ). 1998אלצנארה (נכשלו ' מתלמידי כיתות ח47%, הספר הערביים-י בבת1997/98

149

כלומר מיעוט בקרב רוב , בחברה הערבית בהקשר זה היא שהסביבה והמצב שבו חיים הערבים

כופה עליהם שתי שפות זרות חיוניות ובעיקר מחייב אותם ללמוד ולתרגל את העברית , יהודי

ידי כך השימוש בשפה העברית מתערבב - על. לו להשתלב בחיי המדינהמנת שיוכ-בצורות שונות על

.עם השימוש בשפה הערבית ומטבע הדברים ההבעה בשפת האם משתבשת ולוקה בחוסר

מהנחקרים 38%ממצא נוסף מראה שהתמורות השליליות שמתחוללות בשפה הערבית מדאיגות רק

מההורים 20% מאנשי החינוך לעומת רק 62% -בהקשר זה נמצא ש. שרובם נמנים על אנשי החינוך

ל כבעיה רצינית וקשה מאחר והשליטה בשפת האם לא רק "והתלמידים תופסים את התמורות הנ

המדוברת אלא גם הספרותית מהווה חלק אינטגרלי מהתלות והמחויבות הלאומית והתרבותית של

כבעייתי אלא מתקבל על עבור רוב הנחקרים המצב לא נתפס, לעומת זאת. כל ערבי היכן שיהיה

על כן הם מעדיפים . ערביי ישראל פתוחים למערב ולא למדינות ערב, הדעת מאחר ובמצבם הנוכחי

, מנת שיפרצו דרך לקדמה-שהילדים ילמדו לתקשר בשפה הנפוצה במולדתם ובשפה העולמית על

רמה ידיעת שפות נוספות נתפסת כתורמת להעלאת ה. אפילו הדבר בא על חשבון שפת האם

ובעידן התקשוב האדם חייב לצאת מהבועה שלו בכדי שיוכל להתפתח , התרבותית של האדם

.בהתאם להתפתחויות העידן

נמצא שהתמורות הקשות והמדאיגות הן בשליטה ושימוש והן במעמד השפה הערבית , בהתאם

לל אלה מהנחקרים כו70%. ידי הרוב באדישות וחוסר אונים- נתקלות על, בקרב הערבים בישראל

שיח ברשת -חלקם היה מעדיף שהדו, מודעים לנזק הנסב לתרבותם, שהמצב מהווה עבורם בעיה

ובכל מקום אחר יתנהל בשפת האם שלו וחלקם מביע צער כלפי התבוללות שפתם התרבותית

רק מיעוט הנחקרים שרובם אנשי חינוך מחפשים פתרונות מעשיים להגברת , לעומת זאת. והעשירה

, ידי עידוד הקריאה בערבית-אם זה על, הערבית וקידום מעמדה בקרב הצעיריםהשימוש בשפה

או גלישה לאתרים בערבית ושיחות , דיבור מלא בערבית נכונה, צפייה בערוצי טלוויזיה ערביים

.סביב שירה וספרות ערבית

, גורס) 2000(כפי שברכאת , ממצאים אלה מדאיגים במיוחד מאחר וחיזוק והנצחת שפת האם

, לא כיוון שהשפה הערבית היא שפת דת אך ורק, שומרים את המקוריות של התרבות הלאומית

הפכו לסמלים חנוטים , השפות שנשארו ברמת הדת בלבד. אלא כיוון שהיא שפת כל העולם הערבי

נכשלו להגיע לתחומי , והשפות שנשארו ברמת ההתמודדות היומיומית כמו דיאלקטים עממיים

מכאן נובעת דאגתם של אנשי החינוך במיוחד כיוון שהם אלה . והרגש העמוקהאמנות, האינטלקט

שמודעים הכי הרבה למשמעות השליטה החלקית בשפה הערבית הספרותית וחשים את הדבר הן

. ברמה הלימודית של הילדים והן בהתנהגותם

התרבות . באופן כללי ניתן להבחין שבעידן התקשוב קנה המידה של השימוש בשפה משתנים

משפיעה גם על היבטים תרבותיים של חברות אחרות , הגלובלית שהשפעתה מתפשטת לכל עבר

נמצא שבעשור האחרון השימוש בשפה מושפע בין , בחברה הנידונה. במיוחד החלשות שביניהם

כאשר העידוד לשליטה בשתי השפות הזרות , היתר גם מהתפתחותן של הסביבות המתוקשבות

ממצאי . ולך וגובר וזוכה לתמיכה רחבת היקף בקרב כל שכבות האוכלוסייהובמיוחד האנגלית ה

המחקר מצביעים על טכנולוגית המחשב כגורם עיקרי נוסף שתורם לשינויים בתפיסות הערבים

150

בישראל לגבי חשיבות השליטה בשפות זרות ומאידך משפיע על יחסם למשמעות השליטה המלאה

תמורות השליליות המתחוללות בשימוש ובמעמד השפה המשכילים בפרט מודעים ל. בשפת האם

אולם יחס האדישות הכללי הנצפה , הערבית והשלכותיהם המרחיקות לכת על ייחודם התרבותי

בהקשר זה מיוחס למעמדם כמיעוט בעל שפה תרבותית עשירה וייחודית אבל לא שימושית מעבר

ולא יישומית במציאות החדשה ,לתחומי החברה המצומצמת שלהם ובכלל במדינה שבה הם חיים

.של עידן הגלובליזציה

תרבות מסורתית ודת בעידן התקשוב

התרבות היא שלמות ). Payne 1996(ידי אדם בנפרד מן הטבע -תרבות היא כל דבר שנוצר על

אידיאלים וכל שאר היכולות המופגנות , מנהגים, חוק, אמנות, מוסר, אמונות, מורכבת שכוללת ידע

המגוונת והמשתנה והיא , לכל עם תרבותו הייחודית). Scupin 2001(דם חבר בחברה ידי א- על

כוללת את הייצור החומרי והלא חומרי שבני אדם יצרו והערכים שהאדם ממציא כדי לתת

, האינטלקטואליים, החברתיים, לאנושיותו משמעות מיוחדת שבאמצעותה יארגן את חייו האישיים

ות כוללת אוסף הפעילויות האינטלקטואליות והאומנותיות במובן התרב. הרוחניים והאסתתים

תרבות ומדע , הארגון הערבי לחינוך(הרחב שלהן וכל המיומנויות והעניינים שמתקשרים אליהן

1996.(

הפוליטית , הכלכלית, הקונספציות והאמונות הדתיות צומחות מהמציאות החברתית, הערכים

ת קשורה באופן אינטראקטיבי עם מוסדות חברתיים כמו הד. וההיסטורית והם מתפתחים יחד

משפיע , כאשר היא בעמדת נושא ומושא, המוסד הפוליטי ועוד, השכבות החברתיות, המשפחה

לדת יש משימות קבועות והיא עונה על צרכים גלויים . מחולל שינוי ומשתנה בו בזמן, ומושפע

לפעמים נעשה שימוש בדת . בחיי היומיוםחיוביים ושליליים בהתאם לתפיסות הרווחות, וסמויים

ידי כוחות האופוזיציה כדי להסיט -או על, ידי השלטון כדי לבסס את הלגיטימיות והשליטה שלו- על

ידי השכבות החלשות שממנה הן שואבות את הנחמה והפיוס - או על, ולעורר זעם נגד השלטון הקיים

).2000ברכאת (ה ודיכוי עם מצבם ובכך הופכות ליצורים חלשים שמועדים להשפל

ידי שימור עקרונות הדת -החברה הערבית בישראל היא חברה מסורתית ביסודה שמאופיינת על

ל משפיעים על מידת הפתיחות של "אולם תהליכי השינוי שעוברת אותם החברה הנ. והמסורת

באופן מבחינה דתית ממצאי המחקר מראים ש). 1998אר 'נג(האנשים להתפתחויות ברמות שונות

כללי לא צפויות התנגשויות בין שימור העקרונות הדתיים לבין ההתפתחות בטכנולוגית המידע

מבוססים , דתיים ולא דתיים, ללא הבדל בין משכילים ולא משכילים. בקרב הערבים בישראל

הערבים מגלים פתיחות כלפי הקדמה , צעירים ומבוגרים, שייכים לדת זו או אחרת, וחסרי אמצעים

רוב הנחקרים מפרידים בין הדת וטכנולוגית המידע מתוך התפיסה שאלה . ית והטכנולוגיתהמדע

ואילו חלק נוסף מהמבוגרים מקשר בין הדת , תחומי חיים חשובים אבל אין לתלות אחד בשני

וטכנולוגית המידע באמצעות קשר חיובי מאחר והדת כמו כל תחום אחר בחיים חייבת לעקוב אחרי

. מנת שתוכל לשמור על עצמה ולנצל את הקדמה לטובת האנושות-תקדם עלההתפתחויות ולה

.בהקשר זה נמצא שהפתיחות של אנשי הדת כלפי טכנולוגית המידע תורמת מאד

151

מבחינת המסורת אין ספק שתהליכי המודרניזציה והשינוי שעוברת אותם החברה הערבית בישראל

, יים ותורמים בהדרגה לשינויים תרבותייםמאז קום המדינה משפיעים על דפוסי החיים המסורת

כעשור אחד אחרי כניסת המחשבים ). 1975מרעי , 1996' אלחג(מסורתיים וערכיים בתוך החברה

טכנולוגית המידע נתפסה כגורם נוסף אבל לא עיקרי בשרשרת , ההדרגתית לחברה הערבית

פי הרוב נשלל הקשר - עלכאשר , הגורמים המשפיעים על התרבות המסורתית של הערבים בישראל

).1998אר 'נג(בין שני המשתנים

כאשר , ממצאי המחקר הנוכחי מראים שבמשך חמש השנים האחרונות חלו שינויים בתפיסת הרוב

היום טכנולוגית המידע נתפסת בקרב כל הרבדים החברתיים בנצרת כגורם משמעותי נוסף המשפיע

ידי רוב הנחקרים -אופן אחד שנתמך על. ניםעל התרבות של האוכלוסייה הערבית באופנים שו

ל תורם לפתיחות "מאחר והמפגש הנ, מצביע על השפעה חיובית של המפגש עם עידן התקשוב

החשיפה לתחומי ידע שונים והמפגש דרך הרשת עם תרבויות עולם מסייעים . וקדמה תרבותית

בלות כל יוזמה לשינוי לאנשים להיפתח ולהשתחרר ממחשבות מסורתיות ועמדות שמרניות אשר כו

המשמעות של תפיסה זו היא שבחברה הערבית יש אנשים שתופסים את המסורת ככלי . והתקדמות

הם , הם מתנגדים לתרבות המסורתית ומאשימים אותה בחסימת ההתפתחות, שמחבל בקדמה

.מעודדים קדמה וכל גורם שתורם לשחרור החברה מכבלי המסורת

ם מתרומת השימוש בערוצי התקשורת והקשר עם החברה הישראלית לא ניתן להתעל, יחד עם זאת

אולם המיוחד במחשב שהוא מאפשר עבודה יחידנית וגלישה חופשית וחסויה שבניגוד . בהקשר זה

מאפשר חשיפה חופשית לכל תחום ידע שהאדם חפץ בו , לטלוויזיה שכל בני המשפחה צופים בה

הזאת טכנולוגית המחשב זוכה לתמיכה מרבית בקרב מהבחינה . מבלי להרגיש מבוכה או אי נוחות

. הצעירים שרובם תופסים אותה באופן חד משמעי כבעלת אפקט חיובי בהקשר התרבותי

במיוחד לבנות ליצור קשרים , החשוב מכל שטכנולוגית המחשב מאפשרת להם, מבחינת בני הנוער

אבל התרבות המסורתית אוסרת זהו תהליך טבעי ומקובל מאד על הצעירים . עם בני המין השני

אולם לעידן הזה אין גבולות וככל שהפיקוח . אותו במיוחד על הבנות כדי לשמור על כבוד המשפחה

הדבר משפיע על מידת ההידבקות העיוורת של . יהיה הדוק יותר כך ירבו האופציות להתחמק ממנו

ם של קשרים בין ילדיהם כאשר היום נמצא שיש לא מעט הורים שמודעים לקיומ, ההורים במסורת

חלקם לא מסכימים בפומבי אבל לא מתנגדים בפועל ולא נוקטים בעונשין וחלקם , לבין המין השני

.מאפשרים לילדיהם במודע ליהנות מדברים שנחסכו מאיתם

נמצא שהמפגש של החברה הערבית עם עידן התקשוב מהווה גורם שלילי נוסף שפוגע , במקביל

תפיסה זו רווחת בקרב אנשי חינוך שבראייה . ותורם להתבוללות תרבותיתבערכי המסורת הערבית

הם זועמים על כך שהערבים הזניחו את היצירתיות שלהם ולא היו , מעמיקה להתהוות הדברים

ידי תרבויות אחרות -שותפים לפיתוחים בטכנולוגית המידע אלא צורכים אותה כפי שעוצבה על

כך הם הפכו לעם שמחקה את האחר . חברתיות והתרבותיותמבלי לקחת בחשבון את השלכותיה ה

כאשר , ועוקב אחרי פיתוחיו מבלי להתבונן לעומק הדברים או לסלול דרך תרבותית משלו

. נתפסת כגורם נוסף שמאיץ את החיקוי, בדומה לקשר עם החברה היהודית, טכנולוגית המידע

152

דרניזציה לא היה מעבר לחיקוי או גורס שהקשר של הערבים עם המו, )2000(בהקשר זה ברכאת

. כבוד והערכה, התנגדות ואינטראקציה חופשית של שוויון, ההתנכרות ולא התפתח עד כדי מאבק

. על כן התרבות הערבית נשארה במצב של קונפליקט מתמשך בין המוות האיטי והלידה הקשה

שתוך כדי הקשר , צאבהקשר זה עוד נמ. משמעות הדבר שהעבר מסרב למות והעתיד מסרב להיוולד

יש אנשי חינוך הסבורים שככל שהמפגש של הערבים עם , האינטנסיבי שלהם עם בני הנוער

הפיתוחים . הם מתרחקים מהתרבות והמסורת המקורית שלהם, טכנולוגית המידע מתחזק

שהערבים לא שותפים להם מזעזעים את אמונתם בעצמם והחשיפה לתרבות האחר מזעזעת את

ניתן להבחין , בעקבות כניסת המחשבים לחברה ולמשפחה הערבית. ותיים שלהםהיסודות התרב

זלזול בערכים חינוכיים וניתוק , פחות לכידות משפחתית, שהאינדיבידואליזם בקרב הצעירים גובר

.מההקשר התרבותי וההיסטורי שלהם

ת מזוויות בין כה וכה נמצא שבחברה הערבית יש אנשי חינוך והורים שבוחנים את ההתפתחויו

שונות ותופסים את המפגש של האוכלוסייה הערבית עם טכנולוגית המידע כמטבע בעל שני צדדים

מצד אחד האינטרנט תורם למפגש תרבותי גם עם . שפועלים בכיוונים מנוגדים בהקשר התרבותי

הדבר מעמיק את התובנה של האדם כלפי . בתרבותו ובמסורתו, בדתו, האחר הדומה בלאומיותו

בותו ומאפשר לו לבחון את תרבות האחר בהיבטיה השונים ולא לאמץ אותה כמודל לחיקוי תר

תרומת טכנולוגית המחשב לשיפור במעמד הילד והאישה הנחשפים , יחד עם זאת. חיצוני אך ורק

טכנולוגית המחשב היא תוצר של , מצד שני. זוכה לתמיכה משמעותית, אליה באופן קונסטרוקטיבי

הם , כוללת אספקטים תרבותיים שלא עולים בקנה אחד עם התרבות של הערביםתרבות המערב ו

הדבר בולט . ל וגורמים להתבוללות תרבותית"כופים עצמם בעקיפין על צרכני הטכנולוגיה הנ

.למראה העין בהתנהגות הצעירים וביחסי הגומלין בין האנשים

חנת הסתייגות מלהכליל לגבי כל נב, כאשר מדובר בהשפעותיה התרבותיות של טכנולוגית המידע

נחשף לתרבותה , צורך אותה באופן אינטנסיבי, לגבי הדור הצעיר שנולד בעידו התקשוב. החברה

, מובחנת דעה כללית שתומכת בהתהוותן של השפעות תרבותיות מרחיקות לכת, ושואב מערכיה

חסותם של הצעירים דעותיהם והתיי, דרכי חשיבתם, תחומי התעניינותם, כאשר דפוסי התנהגותם

לערכי התרבות המסורתית מצביעים על תהליכי שינוי מואצים שהדור הצעיר עובר ברמה תרבותית

מתוך הממצאים ניתן להבחין שהקשר של בני הנוער עם בני המשפחה פחות הדוק . וחברתית

. באיזשהו מקום מבלבלת אותם ומשפיעה על הרגשתם הכללית, והחשיפה למידע כה רב

בין רצונם לרצון הוריהם , קטים הפנימיים והחיצוניים בין מה מותר ומקובל לבין מה לאהקונפלי

גוברים בתוכם ובעקבות כך הם נוטים להסתגר ולשקוע בתוך עצמם , ומוריהם ובין הנורמה לסטייה

אולם , בעיני המבוגרים הדבר נתפס כהתבוללות ערכית ותרבותית. בניסיון למצוא דרך משלהם

.ים הדבר נתפס כסלילת דרך לקדמה ומודרניזציהבעיני הצעיר

תופסים את ) 22%(אנשי החינוך והתלמידים הערבים , ממצא נוסף מראה שחלק קטן מההורים

אף על פי שמעל . המפגש של החברה הערבית עם טכנולוגית המידע כבעל השפעה תרבותית חיצונית

ם לטכנולוגיה הזאת ומשתמשים בה כמות האנשים הנחשפי, מבתי האב בנצרת יש בהם מחשב80%

החשיפה של כלל החברה לתחום זה עדיין שטחית ולא . באופן מהותי עדיין לא משקפת את הכלל

ההתפתחויות בשטח מראות שבעקבות . חדרה לעומק התרבות של האוכלוסייה הערבית בכללותה

153

הפתיחות של , התערבותם של גורמים שונים שטכנולוגית המידע נתפסת כגורם עיקרי ביניהם

, סגנון החיים וההופעה החיצונית מעידים על מגמה ברורה של שינוי, דפוסי הצריכה, הערבים גוברת

אבל בשלב זה לא ניתן להצביע על שינוי מהותי וקדמה כללית כי רק אחוז קטן השכיל וידע לנצל את

פי תפיסה -על. י הקדמהזהו חתך חילוני מטבעו ופניו מועדות כלפ, הפוטנציאל של טכנולוגית המידע

דפוסי , ל עדיין לא חולל שינוי בקונספציות מסורתיות או במנטליות הרווחות"המפגש הנ, זו

רמת הידע וההשכלה לא משביעה רצון ותחומי ההתעניינות לא עולים על , החשיבה לא השתנו

לדברים מצא שהשינוי המואץ בחברה הערבית מוגבל) 1991(בהקשר זה שראבי . דברים חיצוניים

הערכים , אבל היסודות החברתיים, הריהוט וכדומה מדפוסי הצריכה, הדיור, חיצוניים כגון הלבוש

רואה ) 2000(ברכאת , בנוסף. העמדות וכיווני המחשבה המסורתיים לא משתנים, התרבותיים

שהחברות החלשות והמפגרות מאמצות מהתרבויות המתקדמות את תופעות הקדמה החיצוניות

. מהותהולא את

, האופי המסורתי והשמרני של מנהיגי החברה הערבית שלא רק לא השכילו להשתלב בעידן התקשוב

מהווה בעקיפין גורם נוסף שמכשיל את השינוי המהותי , אלא חוסמים אותו במודע או בתת מודע

ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על תרבות המידע כתרבות של . לקראת חברה תרבותית מודרנית

עירים והמצב כיום מצביע על אינטגרציה להשפעה ולא על השפעה מלאה של עידן התקשוב על צ

כאשר תצמח מנהיגות פוליטית וציבורית מהדור הצעיר שרכש את המיומנויות . החברה הערבית

.ניתן לצפות לשינוי מקיף ועמוק יותר, והשיג את היכולות הטכנולוגיות

נע מהקיצוני והשמרן ההדוק שחוסם את הקדמה עד הליברלי בחברה הנידונה השונות רבה והרצף

זהו מצב . לכן בהקשר זה לא ניתן לדבר על חברה אחידה אלא על קבוצות, והמודרני שפונה לקדמה

וקבוצות שעוברות , רב תרבותי שכולל קבוצות פרימיטיביות מאד וקבוצות שמרניות מצד אחד

בין אלה ואלה יש . ות במובן המלא מצד שניתהליך של השתחררות מהמסורת ואחרות מודרני

אבל בחברה מצפים שהיא תחזור למסורתיות כי האווירה , קבוצה בתפר שלמעשה היא אבודה

.החברתית המקומית תמיד מושכת אחורה לכיוון המסורתיות והשמרנות

למרות שהמצב המתואר הוא פרי תהליך שינוי ארוך שבו פועלים גורמים רבים החל מהקרבה

טכנולוגית המידע , תרבות הישראלית ועלייה ברמת ההשכלה וכלה בתחרות הכלכלית וההישגיותל

השפיעה באופן בולט על דפוסי , האיצה את תהליך השינוי, שנכנסה לחברה הערבית לפני כעשור

החשיבה של חתך מסוים בחברה והיוותה גורם משמעותי נוסף שעוזר לאנשים להשתחרר

היום ניתן למצוא בחברה הערבית . ת נאותה בעידן הגלובליזציהמהמסורת לקראת השתלבו

המחויבות למשפחה , זכויות הילדים ובמיוחד הבת, בישראל אנשים פתוחים מבחינת מעמד האישה

כאשר הדור הצעיר התיר את עצמו לגמרי מהשתייכותו התרבותית ורואה , המורחבת ועוד

.במסורתיות כגורם המשמר את הפיגור החברתי

. הדעות בהקשר זה לא אחידות ועל שתי קצוות הרצף נמצאו עוד שתי תפיסות שוות בהיקפןגם

תפיסה אחת תופסת את השינוי שחל בחברה הערבית מבחינת שימור ערכי התרבות המסורתית

כאשר בין קפליה ניתן להבחין באי שביעות רצון כלפי ההתפתחויות , כשינוי חברתי כללי

החידושים המואצים של עידן התקשוב . ת המחשבים לחברה הערביתהתרבותיות שהתלוו לכניס

154

כופים עצמם על האנשים ויוצרים ערכים , בתחומי החיים השונים שחולפים יום יום ושעה שעה

היום ניתן . ידי כך האנשים מתרחקים מתרבותם המסורתית המקורית-חדשים ברוח העידן ועל

וערכים אנושיים שביסוד התרבות הערבית לראות שבחברה הערבית הרבה מנהגים מסורתיים

האנשים . הנורמות החברתיות מזדעזעות וסדר העדיפויות משתנה, נמצאים בתהליך של התפוררות

. נמצאים במרוץ אחרי הקדמה והידע ולא מבחינים בהפסד התרבותי הנסב לחברתם

יחד עם ירושה חיה גורס שהעולם הערבי שחווה את השינוי של העידן הנוכחי, )1994(אברי 'אלג

מבקש להתחדש ושואל מה עליו לקחת , לרבות מתעלם מהעובדה הזאת, מעידנים קודמים

בכך שוכחים הערבים . מהמורשת שלו ומה עליו לאמץ מחוקי המדינות שבונות את תרבות העידן

את השינוי העמוק והמתמשך שהם עוברים וגורם להם להיות במצב שמחייב טיפול ובדיקה

הם משלים עצמם כאילו החיים . ל הנורמות והבסיסים שעל פיהם הם פורצים את דרכםמעמיקה ש

אין . סטטיים כפי שהיו בעבר או כאילו תהליך ההתפתחות עומד ומחכה להם עד שיחליטו ויבחרו

על כן האנשים צריכים להסתגל לחידוש בין אם , המציאות היא כזאת והחיים לא מחכים לאף אחד

הם צריכים להתאים עצמם למציאות החדשה לא מתוך כניעה אלא , או אחריםהם תורמים ליצורו

. מתוך מודעות ויכולת שליטה בהתפתחויות

, התפיסה הנגדית גורסת שעדין התקשוב לא השפיע על אידיאולוגיות ואמונות מסורתיות קיימות

ת המסורתית כאשר באופן כללי החברה הערבית ממשיכה לשמור על אופייה השמרני וערכי התרבו

גם בקפליה של תפיסה זו מובחן זעם אבל לא כלפי טכנולוגית המידע אלא כלפי המסורתיות . שלה

והמסורתיים שהשליטה לרוב עדיין בידיהם ומנסים בכל כוחם למשוך את החברה אחורנית ולכפות

המחשב כפי שהוא משמש כלי לקדמה תרבותית הוא גם . את האידיאלים שלהם על הדור הצעיר

יכול לשמש את הפנטים והשמרניים להפצת דעותיהם ושימור הכלל החברתי המסורתי המשרת

. פי תפיסה זו מצביע על קנאות ופנטיות לקראת שמרנות רבת עוצמה-המצב היום על. אותם

אין שוויון זכויות בין , כאשר היחס לבת לא השתנה, המנטליות המסורתית עדיין פועלת בשטח

בסבך הזה חשוב להוציא מן הכלל . ס המשפחתי עולה על האינטרס האישיהאישה והגבר והאינטר

והגבירה את האומץ שלו , את הדור הצעיר שטכנולוגית המידע השפיעה על דרכי חשיבתו ותפיסותיו

, )1994(אברי 'לדעת אלג. לדחות את כללי המסורת המיושנים ולפרוץ דרך משלו לכיוון הקדמה

יחד עם סגנונות הפעולה עדיין , במציאות והן בעצוב המטרותהן , דרכי החשיבה של הערבים

אלראסי , בהתבוננותו במציאות הערבית. ובאמצעים שלו" הישן"ממשיכים להתקיים במסגרת

כובלת את , משרטטת את צעדיו, חונקת אותו, גורס שהמסורת משעבדת את האדם לסביבתו) 1967(

כאשר היא מרווה אותו , צחת בו כל נבטי השקדנותהורסת את נשמתו ורו, תנועותיו עד כדי שיתוק

. באמונות שהן פרי ירושה עתיקת יומין וכובלת אותו במסורות נפוצות ובכך מפלסת לו את דרך חייו

החברה הערבית בישראל , הדיון שהובא בפרק זה מראה שכתוצאה מהתערבותם של גורמים שונים

נה התרבותי ומאפייניה המסורתיים כאשר בולטת עוברת תהליכי שינוי מואצים שמשפיעים על צביו

השפעתם של תהליכי . בעשור האחרון תרומתה המשמעותית של טכנולוגית המידע לתהליכי השינוי

נמצא שבקרב , יחד עם זאת. השינוי מגוונת ובעלת כיוונים מסועפים ובין היתר גם מנוגדים

עידן התקשוב על עיצוב אופיו של האוכלוסייה הערבית קיימת הסכמה כמעט מלאה לגבי השפעת

בהקשר זה נמצא שהחברה והתרבות של . המרקם התרבותי שמאפיין את החברה הערבית בת זמננו

155

האוכלוסייה הערבית בישראל נמצאים בתהליך של פירוק מאפייניהם והתפוררות ערכיהם

רחב והיחידים ל במאפיין אחיד כי המגוון "בשלב זה לא ניתן לאפיין את החברה הנ. המסורתיים

ואף מתנגשים בינם לבין , והקבוצות נמצאים בתנועה מתמדת על הרצף בין המסורתיות והמודרניות

הקונפליקט הן הפנימי והן החיצוני גובר בין . עצמם ובינם לבין האחרים השונים בתפיסותיהם

.כוחות המסורת שמושכים אחורה ובין כוחות המודרניזציה שמושכים קדימה

ם הצליח לפרוץ את בועת המסורתיות ונע בביטחון לכיוון הקדמה ומגזר דומה הרים את מגזר מסוי

החברה . אולם הרוב עוד לא מצא את מקומו על הרצף, דגל המסורתיות וחזר אליה ביתר אדיקות

את דרך המוצא לא רואים באופק ובינתיים , בכלל מנסה להתקדם ובו בזמן מחזיקה חזק במסורת

שמאז מחצית המאה העשרים ועד ימינו , )1994(אברי 'כך מציין אלג. ין לביןחיים במצב עמום ב

תפיסה מורשתית שמשתייכת אל : התבונה הערבית נהייתה שדה לקונפליקט חזק בין שתי תפיסות

, בדיוק כפי שבחיים החברתיים, העבר ותפיסה של התעוררות והתחדשות שמשתייכת לעתיד

ל ואשר מטביעות "עות רבות שמשקפות את שתי התפיסות הנהכלכליים והפוליטיים מתנגשות תופ

ל ממשיכות "שתי התפיסות הנ. מסורתית ומודרנית: חותמת כפולה על תחומי החיים המודרניים

כאשר במשך המאה וחמישים שנים , להתחרות בחיים האינטלקטואליים ובתוך כל אחד ואחד

. אותההקודמות לא הצליחה האחת להרחיק את השנייה או לקלוט

זאת . כיום צביונה התרבותי של החברה הערבית בישראל לא ברור, בדומה לחברה הערבית הכללית

אלא מתערבבת בה המסורתיות עם המודרניות עד , חברה לא מסורתית גרידא ולא מודרנית גרידא

. הגורל ייחרץ במשך מספר לא רב של שנים–שהאחת תצליח לקלוט את השנייה

156

. פרק ו

כום סי

המחקר הנוכחי התייחס להיבטים החברתיים והתרבותיים של האינטראקציה בין חינוך וטכנולוגית

המידע במערכת החינוך הערבית בנצרת ובחן ברמה מאקרו חברתית את ההקשר החברתי והתרבותי

בשלב ראשון נעשתה חקירה של הממדים הכמותיים . של התהליכים המתפתחים בחברה הערבית

הספר במטרה לקבוע אם המפגש של מערכת - ים החינוכיים של כניסת המחשבים לבתיוהמאפיינ

. באיזו מידה והיקף ומהי מהותו, כיצד, ואם כן, החינוך הערבית עם טכנולוגית המידע אכן התרחש

ידי ביטוי בתפיסותיהם -שבאים עלבשלב שני נבחנו התפתחויות ושינויים ברמה חברתית ותרבותית

. תלמידים והורים, מורים, מנהלים: במערכתשל רבדים שונים

ממצאי המחקר מלמדים שהחל משנות התשעים המאוחרות חלה תאוצה משמעותית הן בתהליך

. ל"מחשוב מערכת החינוך והחברה הערבית בישראל והן בשיעור הגולשים ברשת באוכלוסייה הנ

- כאשר בנצרת כל בתי,הספר במערכת החינוך הערבית בארץ ממוחשבים- מכלל בתי76%כיום

48% - מבתי האב בעיר יש בהם מחשב ו80%מעל ). על יסודיים16 - יסודיים ו22(הספר ממוחשבים

- בהקשר זה נמצאה השפעה מובהקת של השכלת ההורים ומקצועם וסוג בית. מחוברים לאינטרנט

את הסיכוי ספר ממלכתי מפחיתים-מקצוע צווארון כחול ובית, כאשר דרגת השכלה יסודית, הספר

מבעלי מקצועות צווארון לבן יש להם מחשב בבית 95%. לבעלות על מחשב והתחברות לאינטרנט

מבעלי מקצועות צווארון כחול ולא עובדים שיש להם 72%לעומת , מחוברים לאינטרנט60% -וכ

ספר פרטיים נהנים מחשיפה -תלמידים הלומדים בבתי. מחוברים לאינטרנט30% -מחשב בבית וכ

הספר והן מחוצה לו יותר מאשר תלמידים הלומדים -ושימוש בטכנולוגית התקשוב הן בתוך בית

מחוברים 50% -הספר הפרטיים יש להם מחשב בבית ו- מתלמידי בתי90%. ספר ממלכתיים- בבתי

24% - הספר הממלכתיים שיש להם מחשב בבית ו- מתלמידי בתי61%לעומת , לאינטרנט

.שמחוברים לאינטרנט

כאשר השימוש , לל הצעירים הערבים בעלי ניסיון וידע רב יותר במחשב מאשר מוריהם והוריהםבכ

מערכת החינוך הנה בעלת היתרון , בנוסף למרכיב הגיל. והניסיון של ההורים בכלי הוא הכי מועט

, אולם. בפרט המורות לשימוש במחשב והגברת ניסיונם בכלי, מבחינת הכשרת התלמידים והמורים

ממוצע השימוש במחשב בקרב . הספר-ש במחשב גובר ואופניו מגוונים יותר בבית לעומת ביתהשימו

40% - כ. הספר- שעות בשבוע בבית1.89 שעות בשבוע לעומת 2.44המורים והתלמידים בבית הוא

- מהמורים ו65%הספר לעומת - מהתלמידים בנצרת גולשים ברשת בתוך בית34% -מהמורים ו

הוראה , השימושים הנפוצים במחשב הם עיבוד תמלילים. ר גולשים בבית מהתלמידים אש45%

הדבר . כאשר השימוש במעבד תמלילים הוא הפופולרי ביותר, גלישה באינטרנט ומשחקים, ולמידה

מצב זה דומה במערכות , מעיד על מיצוי ברמה בסיסית של הפוטנציאל הטמון בטכנולוגית המידע

.חינוך בעולם

157

ים על מגמה של שוויון בין המינים מבחינת השימוש במחשב ודפוס הבדלים דומה הממצאים מצביע

באופן כללי ניתן . הידע המצוי והצורך לשלמת הידע במחשב, בין נשים וגברים מבחינת עמדותיהם

בהקשר . להבחין בהתגבשותן של עמדות חיוביות כלפי המחשב בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל

כאשר הגברים ללא קשר , מדות חיוביות יותר כלפי המחשב מאשר המבוגריםהצעירים גילו ע, זה

בבחינת שתי רמות הידע . בגיל שלהם גילו תפיסות שמרניות יותר כלפי יכולת הבנות במחשב

כאשר , במחשב נמצא שהפער בין המצוי לרצוי גובר בקרב ההורים לעומת המורים והתלמידים

הוא הגבוה ביותר ואילו הצורך של התלמידים הוא הצורך של ההורים להשלמת הידע במחשב

תדירות השימוש , שימושים נפוצים במחשב: במרכיבים מסוימים של המחשוב כגון. הנמוך ביותר

תרומת משתני הרקע הכלליים לניבוי הניסיון והידע , הספר-במחשב הגוברת בבית לעומת בבית

הממצאים לא חורגים מהמגמה הכללית , במחשב ותרומת האחרונים לניבוי העמדות כלפי המחשב

.הספר ובגיבוש עמדות כלפיהם- של ממצאי הספרות המחקרית שעוסקת בהכנסת המחשבים לבתי

ברמה חינוכית נמצא שהתקשוב נתפס בקרב האוכלוסייה הנחקרת ככלי התורם לשיפור ההוראה

רמת המוכנות , כלליאולם באופן . לפיתוח החשיבה ומאידך מייעל את התהליך החינוכי, והלמידה

הספר הערביים לשילוב טכנולוגית המחשב במעשה החינוכי נתפסת כחלקית הן מבחינה -של בתי

כאשר מעורבותם של ההורים , טכנית ותשתיות והן מבחינת כישורי המורים ומוכנותם לשילוב

תכנית ההדרכה וההשתלמויות שנועדה להכשיר המורים לשלב המחשב . בהקשר זה מינימלית

בודתם בהוראה לא הניבה תוצאות של הצלחה ולא סיפקה למורים כלים כדי להתמודד עם בע

ספרית - הנגישות של המורים למחשבים עדיין נמוכה והתמיכה הבית. ההתפתחויות של עידן המידע

ספר ציבוריים -מבחינה זו המצב אינו חורג מהמצב הקיים בבתי. בהקשר זה עדיין לא מחייבת

.ב"בישראל או בארה

הספר הערביים לא השפיעה באופן מהותי על תכנית -כניסת טכנולוגיות הידע החדשות לבתי

אולם בשיעורים משולבי מחשב נוצרת סביבה . הלימודים הקיימת או על שיטות ההוראה הנהוגות

הידע והניסיון של הצעירים במחשב ואשר במקרים . חינוכית שונה במהותה מהסביבה המסורתית

על אלו של המורים מצביעים על התפתחותה של מגמה חדשה שלפיה זרימת הידע מסוימים עולים

כאשר המורה אינו יותר המקור הבלעדי של הידע , משתנה ומסתעפת) מלמעלה למטה(המסורתית

אלא שותפים לו גם התלמידים אשר נולדו בעידן המידע ורכשו את מיומנויות השימוש בכלים

הספר תורמת ליצירת דינמיקה פתוחה וגמישה -מידע לבתיכניסת טכנולוגית ה. הממוחשבים

באופן כללי המצב . ומאידך משפיעה על האקלים החינוכי, במערכת היחסים בין המורה והתלמידים

אולם , של מחשוב מערכת החינוך בנצרת אינו חורג ממצבן של מערכות חינוך במדינות מערביות

עדיין משמרת את סמכויות הצוות החינוכי בפועל המסורת הפדגוגית עדיין שולטת והמערכת

וגובלת כל שינוי במסגרת הגבולות שהציבה מראש עבור התנהגות התלמידים כאשר התלבושת

.ספריות שלא ניתן להפר אותן- האחידה והמשמעת נחשבות לנורמות בית

תם דפוסי התנהגו: ברמה חברתית נמצא שהמפגש עם טכנולוגית המידע מתבטא בארבעה היבטים

ממצאי המחקר מצביעים על . מעמד האישה ויחסי הגומלין במשפחה, מעמד הילד, של בני הנוער

שינויים בדפוסי התנהגותם של בני הנוער הנחשפים באופן אינטנסיבי לטכנולוגית המידע כאשר

השימוש במחשב נתפס , מבחינה חיובית. השפעת התקשוב בהקשר זה ניכרת הן לחיוב והן לשלילה

158

תורם , מגביר את הביטחון העצמי של בני הנוער ביכולתם האינטלקטואלית והמדעיתכגורם ש

פריצת , אולם במקביל. להעלאת הדימוי העצמי שלהם ולפיתוח אישיות בשלה ועצמאית יותר

המידע הבלתי מבוקרת חושפת בני הנוער גם לטאבו ומגבירה את הנטייה שלהם להתנהגות שלילית

פי -דברים שלא מקובלים על, מרידה ונטייה למתירנות, וגריםשמתבטאת בהתנגשות עם המב

המחשב נתפס כבעל השפעה שלילית על הפעילות והקשרים , בכלל. הנורמות החברתיות המסורתיות

בדידות , ידי בני הנוער גורם לירידה בפעילותם החברתית-החברתיים כאשר השימוש בו על

עם טכנולוגית המידע תורם בעקיפין לשיפור נמצא שהמפגש , למרות השלילי שבדבר. והסתגרות

הידע הגובר של הילדים בטכנולוגית המחשב לעומת . הספר- במעמד הילד הן במשפחה והן בבית

מקנים , ותלות המבוגרים בידע ובעזרה של הילדים בכל הקשור בשימושי המחשב, הוריהם ומוריהם

. הספר-מועדף במסגרת ביתלילדים מידה מסוימת של סמכות והכרה במסגרת המשפחה ויחס

. ממצאי המחקר מצביעים על עלייה בשיעור הנשים הערביות המשתמשות במחשב לעומת הגברים

כאשר אחוז הנשים , מהגברים68% מהנשים שרואיינו במחקר זה משתמשות במחשב לעומת 75%

את הידע . )38%(משתווה עם זה של הגברים ) 39%(המשתמשות במחשב יום יום או לעתים קרובות

בין . רכשה האישה הערבייה באמצעות השתלמויות או לימודים אקדמיים, שלה להשתמש במחשב

ל נתפס "הידע הנ. מהמשתלמים במרכז הטכנולוגי בנצרת היו נשים69%, 2000–1990השנים

בחברה הנחקרת כגורם נוסף שתורם להעלאת רמת ההשכלה והרחבת האופקים של האישה

ינוי מהותי ברמת החשיבה והשיח בפרט של האישה המסורתית שעיקר הערבייה ומאידך לש

הדבר מגביר את הזדמנויות העבודה של האישה ומעלה , במקביל. תפקידיה ממלאת במסגרת הבית

מכלל המדריכים הערביים לשילוב 41%, 2002 –1994בין השנים . את סיכוייה לקידום מקצועי

. הספר בנצרת הם נשים-ורים ומרכזי המחשוב בבתי מהמ70%וכיום , המחשב בחינוך היו נשים

נמצא , למרות האתגרים הרבים הניצבים בפני האישה הערבייה במפגש שלה עם טכנולוגית המידע

, בנוסף לכישורי האישה. שבאופן כללי אותו מפגש בעל השלכות חיוביות על מעמדה החברתי

ל "רבייה רכשה בתחום המודרני הנהידע שהאישה הע, השכלתה הכללית ומומחיותה המקצועית

מהווה מעין קפיצת מדרגה שמאפשרת לה להתפתח ברמה , ואשר מעשיר את תחומי חייה השונים

התהליך עדיין בראשיתו , אולם. מקצועית וחברתית ולחזק את מעמדה במשפחה ובחברה, אישית

. שים עמוק בחברהובשלב זה לא ניתן להתעלם ממשקעי החינוך והתרבות המסורתיים שעדיין מושר

ממצא נוסף מראה שבאופן כללי חלו שינויים במערכת היחסים במשפחה הערבית בת זמננו אשר

, המאוחרות90 -בשנות ה. גמישות ושיתוף הילדים והנשים בקבלת החלטות, מתבטאים בפתיחות

כנגד הסדר. כניסת המחשבים למשפחה הערבית התחילה לשגשג והחיבור לאינטרנט הלך וגדל

טכנולוגית התקשוב התחילה לצמוח ולהתפתח בקרב , החברתי של המשפחה הערבית המסורתית

היה קשה לעקוב אחרי ההתפתחויות ותלותם בידע של , בעוד שלהורים באופן כללי, הצעירים

מאז חל מפנה משמעותי במערכת היחסים במשפחה הערבית שבעקבותיו . ילדיהם בתחום זה גברה

כאשר הידע , ם קשוחים שהמשפחה המסורתית מציבה בין האב ובני משפחתונשברו גבולות מעמדיי

במחשב והחשיפה לתכניו העצימה את הילדים וכן את האישה המשתמשת בכלי והגבירה את

. מעורבותם בענייני המשפחה

159

מהמחקר עולה שהיום חלק גדול מההורים הערבים מאפשר לילדים התבטאות חופשית מתוך ידיעה

אין , אולם. נה ומחייב גידול הילדים בתנאים תואמים את ההתפתחויות החדשותשהעידן השת

כנגד ההשלכות . משמעות הדבר מתירנות או פריצת מסגרות הנימוס והמוסר של המשפחה

ההורים לא נוקטים בתגובה , השליליות של טכנולוגית המידע על דפוסי התנהגותם של הילדים

דברים שזוכים לתמיכת , ל פעילות הילדים במחשב והכוונהאלא פיקוח ע, נגדית של שמרנות יתר

חל שינוי בתפיסות המסורתיות של הילדים בפרט כלפי דמות , יחד עם זאת. חלק ניכר מהילדים

באופן כללי מסתמנת נטייה ליחסי גומלין . האב ואימון הדדי התחיל להתפתח בין שני הצדדים

. המחשב לבית הערביליברליים יותר במשפחה הערבית בעקבות כניסת

ברמה תרבותית נמצא שהמפגש של האוכלוסייה הערבית עם טכנולוגית המידע משפיע על שלושה

האינטרנט . דת ומסורת, שפה, אמונות ונורמות התנהגות מסורתיות: מרכיבים עיקריים בתרבות

ות נתפס בחברה הנחקרת כבעל השפעה משמעותית על קונספציות תרבותיות ונורמות התנהג

אולם האינטרנט אינו מאגר מידע ניטרלי ומהות ההשפעה שלו תלויה במטרות ונטיות . מסורתיות

באמצעות חלונות המידע שהוא פותח , מצד אחד. המשתמש כפי שהיא תלויה בתכנים שהוא אוגר

מעמיק את התובנות ומטשטש , מעשיר את התרבות, האינטרנט מרחיב את האופקים, בפני כולם

תרומת האינטרנט מהבחינה הזאת היא כללית ונתפסת . יים בין השכבות החברתיותגבולות מעמד

החשיפה הבלתי נשלטת לתכנים לא תרבותיים , מצד שני. כמשמעותית במיוחד אצל נשים וילדים

מעמידה את הערכים התרבותיים בסיכון רב ויוצרת מגמה של חיקוי שמתבטאת בהופעה חיצונית

כאשר ההשפעות השליליות על ערכי המוסר גוברות , בקרב הצעיריםוהתנהגות לא מוסרית בפרט

, התמורות שמתחוללות היום בחברה. בקרב בני נוער שהוריהם לא מעורבים בחשיפתם לאינטרנט

תמורות . מצביעות על תופעות של מתירנות יתר וזלזול בערכי התרבות המסורתית בקרב הצעירים

כאשר התנגדות מירבית לגלישה , ות של האינטרנטאלה משפיעות על יחסם של האנשים לפתיח

חופשית של הצעירים באינטרנט נצפתה בקרב מבוגרים וצעירים כאחד כי אחרת השלילי גובר על

.החיובי והנזק רב מכל הבחינות

השימוש . קנה המידה של השימוש בשפה משתנים, ממצאי המחקר מלמדים שבעידן התקשוב

: רו את שיעור הערבים המתמודדים עם שתי השפות הזרותבמחשב והגלישה באינטרנט הגבי

בהקשר זה התקשוב נתפס באופן חיובי וזוכה לעידוד ותמיכה ). 66%(והאנגלית ) 94%(העברית

ובעיקר , רחבה בקרב כל שכבות האוכלוסייה בשל חשיבות הדבר שהנו מעבר לשימוש במחשב

ים לחברה ולמערכת החינוך הערבית במקביל נמצא שכניסת המחשב. ללימודים אקדמיים וקדמה

, בפרט בקרב הצעירים, מחלישים את השימוש בשפת האם את מספר הגורמים אשר הגדילה

, המשכילים במיוחד, הערבים. במעמדה של השפה הערבית בארץמשמעותית להתדרדרות וגורמים

על שפה חוזים את הסכנה הכרוכה בעתיד שפתם והם מייחסים אותה בעיקר למעמדם כמיעוט ב

כנגד ההתפתחויות השליליות בשפת . הם חייםהםשבובעידן ייחודית אבל לא שימושית במקום

בהקשר זה נמצא שטכנולוגית . לא נצפו מהלכים מתקנים אלא אם כי אדישות ואפטיות, האם

המחשב תורמת לשינויים בתפיסות הערבים בישראל לגבי חשיבות השליטה בשפות זרות ומאידך

.חסם למשמעות השליטה המלאה בשפת האםמשפיעה על י

160

ידי שימור עקרונות הדת -החברה הערבית בישראל היא חברה מסורתית ביסודה שמאופיינת על

שבמפגש שלה עם טכנולוגית המידע לא נצפו התנגשויות , אולם ממצאי המחקר מראים. והמסורת

המחשבה היא . רב הערביםל בק"בין שימור העקרונות הדתיים לבין ההתפתחויות בטכנולוגיה הנ

.שאלה תחומי חיים חשובים אבל אין לתלות אחד בשני

טכנולוגית המידע נתפסת כגורם משמעותי נוסף המשפיע על התרבות של , מבחינה מסורתית

ההשפעה נתפסת כחיובית מאחר והמפגש של הערבים עם , פי הרוב-על. הערבים באופנים שונים

מסייע לאנשים להשתחרר ממחשבות , וקדמה תרבותית ומאידךטכנולוגית המידע תורם לפתיחות

ל "נמצא שהמפגש הנ, בקרב אנשי החינוך במיוחד. מסורתיות ועמדות שמרניות שמחבלות בקדמה

, בשלב זה, יחד עם זאת. נתפס כגורם שלילי נוסף שמאיץ את החיקוי ותורם להתבוללות תרבותית

כי כמות האנשים הנחשפים באופן אינטנסיבי , לליתלא ניתן להצביע על השפעה תרבותית מהותית כ

ומהותי לתקשוב לא משקפת את כלל החברה שלרבות המפגש שלו עם טכנולוגית המידע נתפס

בעוד שאידיאולוגיות וכיווני חשיבה מסורתיים ממשיכים , כשטחי ותורם לשינוי ברמה חיצונית

נתפסת באופן חד משמעי כבעלת השפעה טכנולוגית המידע , אולם לגבי הדור הצעיר. לפעול בחברה

דרכי חשיבתם והתייחסותם של הצעירים לתרבות , כאשר דפוסי התנהגותם, תרבותית עקרונית

.ל עובר"המסורתית מצביעים על תהליכי שינוי מואצים שהדור הנ

עוברת האוכלוסייה הערבית תהליכי שינוי מתמשכים שבהם פועלים גורמים , מאז קום המדינה

, מהמחקר עולה. חל מהקרבה לתרבות הישראלית וכלה בתחרות הכלכלית וההישגיותרבים ה

האיצה את תהליכי השינוי והגדילה את , שטכנולוגית המידע שנכנסה לחברה הערבית לפני כעשור

אולם השונות . מספר הגורמים הפועלים בה ומשפיעים על צביונה התרבותי ומאפייניה המסורתיים

ות וההתייחסויות למשמעותו של המפגש עם טכנולוגית המידע והשינוי כה רבה וכך גם התפיס

רוב האוכלוסייה עוד , הרצף ארוך והוא נע מהקיצוני השמרן עד הליברלי המודרני. המתלווה אליו

למרות . לא מצא את מקומו על אותו הרצף שהפך לשדה קונפליקט בין המסורתיות למודרניזם

של המפגש , בין אם חיובית או שלילית, ההשפעה המשמעותיתהניגודים כל הדעות מתלכדות סביב

. הנידון על עיצוב אופיו של המרקם החברתי והתרבותי שמאפיין את החברה הערבית בת זמננו

. ממצאי המחקר מעידים על תהליך מחשוב הנמצא בעיצומו בחברה הערבית בישראל, באופן כללי

יחד . ומשפיעים בדרכים שונות על הסביבה החינוכיתהספר -המחשבים נכנסו באופן משמעותי לבתי

המחשבים חדרו בצורה משמעותית אל בתי התלמידים ויצרו נקודת מפגש נוספת עם , עם זאת

השפעותיו של המפגש בין חינוך וטכנולוגית המידע במערכת החינוך הערבית חורגות . הטכנולוגיה

ה ובאופן לא שיטתי נוצרו תהליכים של בהרבה מן המטרה הראשונית של השפעה על הוראה ולמיד

.שינוי חברתי ותרבותי בחברה הערבית

161

המלצות

המפגש בין חינוך וטכנולוגית המידע נחקר במערכת החינוך הערבית בנצרת מהפרספקטיבה

ל ותרומתו להתפתחותם "ממצאי המחקר מצביעים על חשיבותו של המפגש הנ. תרבותית-החברתית

למרות חשיבות המקום שממנו נלקח המדגם בגלל ההרכב . מאקרו חברתיתשל תהליכי שינוי ברמה

הדמוגרפי והעדתי ההטרוגני של תושבי נצרת אשר מייצג חלק ניכר מהחברה הערבית ותורם להבנת

צריכים להיות ערים לכך , תהליכים חברתיים תרבותיים המתפתחים בחברה הערבית בישראל

מאחר ובשלב זה אין . קיימים בכל היישובים הערביים בארץשבנצרת קיימים תנאים ייחודיים שלא

אנחנו ממליצים לפרק את המפגש , בידינו ידע אמפירי כולל לגבי תהליך המחשוב בחברה הערבית

:ל להיבטיו השונים ולחקור את הסוגיות הקשורות בכל היבט ברמה כלל ארצית"הנ

: ברמה כללית וב בחברה ובמערכת החינוך הערבית תוך לבחון את ההיקף והממדים של הטמעת התקש

.הספר להטמעה- כדי דגש על מוכנות בתי

: ברמה חינוכית לבחון תהליכים המתפתחים בסביבות חינוכיות עתירות טכנולוגיות מידע והשפעתן על המסורת

.הפדגוגית והאקלים החינוכי במוסדות חינוך ערביים ביישובים שונים

: ברמה חברתית ואופני השימוש במחשב בקרב הנשים הערביות בארץ תוך כדי התייחסות לבחון את היקף

. לאימפאקט של המפגש של האישה הערבייה עם טכנולוגית המחשב על מעמדה

לבחון כיצד משפיעה כניסת המחשב לבית הערבי על יחסי הגומלין במשפחה הערבית

.המסורתית ביישובים כפריים

: ברמה תרבותית שוב על אידיאולוגיות ונורמות התנהגות מסורתיות ביישובים לבחון את השפעת התק

.ערביים בעלי הרכב עדתי הומוגני

. מחקרים בנושאים אלו יכולים לתרום לליבון התמונה שהצטיירה במחקר זה

162

ביבליוגרפיה

1. Ajzen, (1975,1985) The Theory of Planned Behavior. Retrieved May 8, 2004 from

Http://www.cuw.edu/ae/sheman_park/pd.

2. Al-Haj, M., & Rosenfeild, H., (1988), Arab Local Government in Israel. Tel-Aviv,

The International Center of Peace in the Middle East.

3. Al-Shami, M., (1996), Higher Education in Palestine: Institutional Development.

Ministry of Higher Education, Ramallah.

4. Baya’a, N., (1996), The Computerization of Arab Schools in Israel. The German-

Israeli Symposium, Dortmund University, 2-4 September 1996.

5. Bolt, D., & Crawford, R., (2000), Digital Divide – Computers and Our Children’s

Future. TV Books, L.L.C.

6. Brosnan, M. J. (1998). The impact of psychological gender, gender-related perceptions,

significant others, and the introducer of technology upon computer anxiety in students.

Journal of Educational Computing Research, 18, 63-78.

7. Charlton, P. John, Biological, Sex, Sex-Role Identity, and the Spectrum of Computing

Orientations: A Re-Appraisal At The End Os The 90s. Journal of Educational

Computing Research, Vol. 21(4) 393-412, 1999.

8. Chen, D., (1995), The School of the Future: A Design for Working Model-Keramin

School in Rishon Le Zion. University of Tel-Aviv.

9. Chen, M., & W. Paisley, eds., (1985), A Macro Focus on Microcomputers: Eight

Utilization and Effects Issues. In Children and microcomputers: Research on the

newest medium. Beverly Hills, CA: Sage Publications, 37–58.

10.Chen, M., (1986), Gender and Computers: the beneficial effects experience on

attitudes. Journal of Educational Computing Research, 2(3), 265-282.

11.Christensen, R. (1998). Effect of technology integration education on the attitudes of

teachers and their students. Doctoral dissertation, University of North Texas, Denton.

12.CNN, (1997), Islam, Iran and the Internet. May 22, 1997, Web posted at: 2:47 p.m.

EDT (1847 GMT) http://www.cnn.com/world/9705/22/iran.tech/

13.Cohen, D.K. (1988), Educational Technology and School Organization. In Nickerson,

R.S. (1988), Technology in Education: Looking Toward 2020. Hillsdale, New Jersey;

LEA Publishers.

163

14.Cohen, J., (1988), Statistical Power Analysis for the Behavioral Science, (2nd ed.).

Hillsdale, NJ: Lawrence Earlbaum Associates.

15.Cohen, J., (1962), The Statistical Power of Abnormal-Social Psychological Research:

A Review. Journal of Abnormal and Social Psychology, 65, 145-153.

16.Collis, B.A., & Williams, R.L., (1987), Cross Culture Comparison of Gender

Differences in Adolescents’ Attitudes toward Computers and Selected School Subjects.

Journal of Educational Research, vol 81(1), p.p. 17-27.

17. Congress, Office of Technology Assessment, (1988), Power On! New Tools for

Teaching and Learning. ORA-SET-379, Washington, D.C: US Government Printing

Office.

18. Cuban, L. (1984), How Teachers Taught. New York: Longmans

19. Cuban, L., (2001), System Crash. Boston Globe D1 on 25/11/2001, Globe Newspaper

Company.

20. Debare, I., (1996), High-tech industry zipping along, but women often are left behind.

http://www.sacbee.com/static/archive/news/projects/women/wcmain.html

21. Druker, P., (1993), The Rise of the Knowledge Society. Butterworth-Heinemann

Limited.

22.Ellul, J., (1964), The Technological Society. A Vintage Book.

23.El Saadawi, N., (1980), The Hidden Face of Eve, Women in the Arab World. London,

Zed press.

24.Feenberg, A., (1991), The Neutrality of Technology. Retrieved from

Http://www.regent.edu/acad/schcom/rojc/mdic/neutral.html

25.Fishbein, M., & Ajzen, I., (1975), Belief, Attitude, Intention and Behavior: An

Introduction to Theory and Research. Readind, MA: Addison-Wesley.

26.Fullan, M. G., (1993), Why Teachers Must Become A Change Agent. Educational

Leadership, Vol. 50(6), 12-17.

27.Geissler, J.E., & Horridge, P., (1993), University Students’ Computer Knowledge and

Commitment to Learning. Journal of Research on Computing in Education, Vol.

25(3), 347-365.

28.Gressard, C. P., & Loyd, B. H. (1986), Validation studies of a new computer attitude

scale. Association for Educational Data Systems Journal, 18(4), 295-301.

29.Haidar, A., (1984), The Vocational Education In The National Committee of Arab

Local Authorities and the Committee for Directors of Education Departments. The

Arab Education in Israel, Issues and Demands, Haifa, 50-53 (Arabic Article).

164

30.Heidegger, M., (1969), The Question Concerning Technology. Harper Torchbooks.

31.http://it.ajeeb.com/ViewArticle.asp?Article_ID=30425

32.Http://www/church-of-christ.org/south east church/RMC9609.html

33.http://homenet.andrew.cmu.edu/progress/ppg.htm

34.Hunt, P. N. & Bohlin, M. R., (1993), Teacher Education Students’ Attitudes Toward

Using Computers. Journal of Research and Computing in Education, Vol. 25 (4).

35.Ichilov, O., & Mazawi, A., (1996), Between State and Church: The Life-History of a

French Catholic School in Jaffa. Hamburg: Peter Lang Publishers.

36.Kay, R. H., (1992), Understanding Gender Differences in Computer Attitudes,

Aptitude, and Use: An Invitation to Build Theory. Journal of Research on Computing

in Education, Vol. 25 (2).

37.Kay, R. H., (1993), An Exploration of Theoretical and Practical Foundations for

Assessing Attitudes Towards Computers: The Computer Attitude Measure (CAM).

Computers in Human Behavior, Vol. (9) 371-386.

38.Khan, B. H., (1997), Web-Based Instruction. Educational Technology Publications.

Englewood Cliffs, New Jersey, 07632.

39.Koohang, A.A., (1989), A Study of Attitudes Toward Computers: Anxiety, Confidence,

Liking And Perception of usefulness. Journal of Research on Computing in Education,

Vol. 22(2), 137-149.

40.Kraut, R., (1996), The Social Impact of Home Computing. Carnegie Mellon

University, http://homenet.andrew.cmu.edu/progress/ppg.html

41.Kraut, R., & Lundmark, V., Patterson, M., & Kiesler, S., Mukopadhyay, T., Scherlis,

W., (1998), Internet Paradox: A Social Technology That Reduces Social Involvement

and Psychological Well-Being? American Psychologist, September 1998, Copyright

by the American Psychological Association, Inc, Vol. 53 (9), 1017-1031. Retrieved

from http://www.apa.org/journals/amp/amp5391017.htm

42.Large, E., (1991), Boys, Girls & Microcomputer. European Journal of Psychology of

Education, V6, n1 p. 29 – 44.

43.Levine, T., & Donitsa-Schmidt, S., (1998), Computer Use, Confidence, Attitudes, and

Knowledge: A Causal Analysis. Computer in Human Behavior, Vol. 14, No. 1, pp.

125-146.

44.Levine, T., & Donitsa-Schmidt, S., (1997), Commitment To Learning: Effects Of

Computer Experience, Confidence And Attitudes. Journal of Educational Computing

Research, Vol. 16(1) 83-105.

165

45.Lewin-Epstien, Noah, and Semyonov Moshe, (1986), Ethnic Group Mobility in the

Israeli Labor Market. American Sociological Review 51 (June).

46.Loyd, B.H., and Gressard, C. (1984a), The Effects of Sex, Age, and Computer

Experience on Computer Attitudes. Association for Educational Data Systems Journal,

18(2), 67-77.

47.Ma r’i, S., (1978), Arab Education in Israel. N.Y.: Syracuse University Press.

48.Ma r’i, S., 1984, Education, Culture and Identity among Palestinian Arabs in Israel.

London: The International Organization for the Elimination of all Forms of Racial

Discrimination.

49.Marshall, J.C., & Bannon, S.H., (1986, Computer Attitudes and Computer Knowledge

of Students and Educators. Association for Educational Data Systems Journal, 18(4),

pp. 270-286.

50.Massoud, L.S., (1991), Computer Attitudes and Computer Knowledge of Adult

Students. Journal of Educational Computing Research, Vol. 7(3) 269-291.

51.McKenna, K.Y.A., & Bargh, J.A. (2000). Plan 9 from Cyberspace: The Implications

of the Internet for Personality and Social Psychology. Personality and Social

Psychology Review, Vol. 4, 57-75.

52.Millim, D., & Barta, B., (1991), Six Years of Computer Penetration into Primary

Education: the Case of Israel. Education and Computing, (7) 171-178.

53.Nachmias, R., Mioduse, D., & Shamla, A., (2000), Information and Communication

Technologies Usage by Students in an Israeli High School: Equity, Gender and

Inside/Outside Learning Issues. Tel-Aviv University, School of Education.

54.Nachmias, R., Mioduse, D., & Shamla, A., 2000, Internet Usage by Students in an

Israeli High School. Journal of Educational computing Research, Vol. 22(1), 55-73.

55.Oppenheimer, T., 1997, The Computer Delusion. The Atlantic Monthly, vol. 280 N1.

56.Orleans, M., and Laney, M.C. Children's computer use in the home: Isolation or

socialization. Social Science Computer Review (Spring 2000) 18:56–72.

57. Owston, R. D., (1997), The World Wide Web: A Technology To Enhance Teaching

And Learning? Educational Researcher, 26(2)27-33.

58. Payne, M., (1996), A Dictionary of Cultural And Critical Theory. Blackwell

Publishers Inc., Massachusetts, USA.

59.Rafiq, A., (1994), The Qur’an and Modern Science. Retrieved from

http://multimedia.ecn.purdue.edu/~k...org/islam/articles/quran_modern.html

166

60. Roblyer, M.D., Castine, W.H. & King, F. J., (1988), Assessing The Impacted

Computer Based Instruction, Review of Research, Computer in the School, Vol. (1).

61. Ronald, J., S., (1982), Attitudes and Learning Needs of Nursing Education With

Respect to Computers: Implications for Curriculum Planning. Dissertation Abstracts

International, 43/09, p.2879.

62.Rosenfeld, Henry, (1980), Men and Women in Arab Peasant to Proletariat

Transformation, in Stanely Diamond (ed). Theory and Practice. The Huge: Mouton.

63.Rosen, L. D., Sears, D. & Weil, M. M. (1987). Computer Phobia. Behavior research

methods, instruments and computers, 19, 167-179.

64.Scupin, R., (2001), Anthropology: A Global Perspective. Prentice Hall.

65.Shade, D. D. (1994). Computers and young children: Software types, social contexts,

gender, age, and emotional responses. Journal of Computing in Childhood Education,

5(2), 177-209.

66.Shashaani, L. (1994), Gender Differences in Computer Experience and its Influence on

Computer Attitudes. Journal of Educational Computing Research, 11(4), 347-367.

67.Sherry, L., (2000), The Nature And Purpose Of Online Discourse: A brief synthesis of

current research related to the Web Project. International Journal of Educational

Telecommunications, 6(1), 19-52.

68.Stevens, S., (1996), Applied Multivariate Statistics for the Social Sciences. Hillsdale,

NJ: Lawrence Erlbaum Associates.

69.Subrahmanyam, K., Kraut, F. E., (2000), The Impact of Home Computer Use on

Children's Activities and Development. Children and Computer Technology, Vol (2),

Fall/Winter 2000. Retrieved from

http://www.futureofchildren.org/usrdoc/vol10no2Art6.pdf

70.Summers, M. (1990). New student teachers and computers: An investigation of

experiences and feelings. Educational Review, 42(3), 261-271.

71.Technology in The Church, (1997), Retrieved from

Http://www/church-of-christ.org/south east church/RMC9609.html

72.Tyler, R., T., (2002), Is The Internet Changing Social Life? It Seems the More Things

Change, the More They Stay the Same. Journal of Social Issues, 58(1), 195-205.

73.Woodrow, J.E., (1991), A Comparison Of Four Computer Attitude Scales. Journal of

Educational Computing Research, Vol. 7(2) 165-187.

167

74.Woodrow, J. E. (1992). The influence of programming training on the computer

literacy and attitudes of preservice teachers. Journal of Research on Computing in

Education, 25(2), 200-218.

75.Woodrow, J. E. (1994). The Development of Computer-Related Attitudes of Secondary

Students. Journal of Educational Computing Research, 11, 307-338.

בפלסטין, )1997(, .נ,לף ’אבו ח .76 הגבוה הפלסטיני :בתוך, החינוך הטכנולוגי : החינוך

העתיד, היסטוריה ומצרכי , טינים הוועידה העולמית השניה למחקרים הפלסמציאות

)ערבית. (אברהים אבו לוגוד וחמאד חוסיין: בעריכת

.

,

.

.

.

.

,

.

.

.

.

.

מבט, )1994(, .ברי מ'אלג .77 הערבית נקודת החשיבה סוגיות מחדש של הבניה לקראת

)ערבית (.ביירות, המרכז התרבותי הערביהמודרנית

באיראן, )1997(, .ע, שומרוני- אלון .78 - אוניברסיטת תל.טכנולוגיה בחברה דתית- האינטרנט

.התכנית למדעי הדתות, באבי

הלימודים- דו, זהות, מצב החינוך הערבי, ) א1988(, .מ' אלחג .79 ותוכניות הועד : חיפהקיום

. הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות וועדת המעקב לענייני החינוך הערבי בישראל

בישראל, )1994(, .מ' אלחג .80 החינוך הערבי ומגמות: מערכת יימר למחקרי מכון פלורסהסוגיות

.ירושלים , מדיניות

הערבים בישראל, ) ב1988(, .מ', אלחג .81 מרכזיים: האקדמאים בוגרים, מאפיינים פוטנציאל

תעסוקה מצוקת התעסוקה בקרב האקדמאים הערבים , )עורך(, .מ' אלחג: אצל, ומצב

.ערבי-המרכז היהודי, אוניברסיטת חיפה: חיפה, בישראל

וציפיות, מעמד-הערבי בישראלהמורה , )1995(, .מ', אלחג .82 המרכז , אוניברסיטת חיפהשאלות

.חיפה, לחקר החינוך

בישראל, )1995(, .מ', אלחג .83 החינוך הערבי ושימור במערכת שינוי הערבים: בתוך. מגמות של

העשרים ואחת המאה לקראת , 1995, .א, הראבן, .א, גאנם, .י, לנדאוי: עורכיםאזרחי ישראל

.ירושלים, וניברסיטה העבריתהא, הוצאת מגניס

הערבים,)1996(, .מ', אלחג .84 בקרב חברתי, חינוך מכון , הוצאת מאגנסשליטה ושינוי

.ירושלים, פלורסהיימר

בחוקים: המנטליות הערבית, )1993(, .א, .פ, ורי'אלח .85 הריבונית היא הוצאת דאר . האלימות

)ערבית. (ביירות, אלסאקי

המפגרתהאישה , )1973(, .ס, מאש'אלח .86 והחברה המסורתית הוצאת דאר הערבייה

)ערבית. (ביירות, אלחקיקה

ח58%, )1998, _אלצנארה .87 כיתות ו' מתלמידי הערבית47%- נכשלים בחשבון בשפה נכשלים

.10/4/1998גיליון מתאריך , עיתון בערבית

המודרנית, )1967(, .ג, אלראסי .88 במציאות הערבית למכתבה הוצאת דאר אהתבוננות סוערת

)ערבית. (ביירות, אלעצריה

בתקופה המודרנית, )1970 - 1969(, .מ, אלרייס .89 החברה הערבית , ספריית אלשבאבהתפתחות

)ערבית (.מצרים, אלמונירה

168

בהוראה, )1995(, .מ, אריאלי .90 נחת . .אביב- אוניברסיטת תל, הוצאת רמותאי

.

,

.

-

.

,

י

,

מתוקשבת והכשרת מורים, )1995(, .ת, ארנברג .91 רבעון לטכנולוגיה , בים בחינוך מחש.למידה

.34גליון , 1995ספטמבר -יולי, מתקדמת בחינוך

בית, )1981(, .ד, דיויס, .ס, קהן, .י, באשי .92 של הערבי-ההישגים הלימודיים היסודי הספר

.ירושלים, הספר לחינוך- בית, האוניברסיטה הערביתבישראל

והצע, )1995(, .י, באשי .93 בישראל הערבית לשיפורמערכת החינוך אזרחי: בתוך, ות הערבים

העשרים ואחת המאה , 1995, .א, הראבן, .א, גאנם, .י, לנדאוי: עורכיםישראל לקראת

.ירושלים, האוניברסיטה העברית, הוצאת מגניס

הערבית, )2002(, .נ, ביאעה .94 בחינוך התקשוב והאינטרנט במערכת המצב של תכנית תמונת

. נצרת, לשכת המפקחים הערבים, המנהל למדע וטכנולוגיה, התרבות והספורט, משרד החינוך

התקבל מ

http://www.tzafonet.org.il/kehil/school_tzafonet/arab-comp/mzav2001.doc

בבתי, )1999(, .נ, ביאעה .95 המחשוב תכנית הערבייםמידע סטטיסטי על משרד החינוך .הספר

.נצרת, פקחים הערביםלשכת המ, המנהל למדע ולטכנולוגיה, התרבות והספורט

לעיבוד מידע, )1991(, .'מחאמיד ג, .י, סאדר, .נ, ביאעה .96 מחשב-מבוא , משרד החינוךאוריינות

.הוצאת רמות

מפחד מעבודת מחקר, )1993(, .מ, בירנבוים .97 ודו !?מי מחקר הצעת וכתיבה של במדעי"תכנון ח

.מ" מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור בע.ההתנהגות

טובים יותר , )1993(, .א, ברויאר, .ווברויאר .98 רבעון , מחשבים בחינוך?פחות הוראה- כלים

Brauer, W., & U., Brauer, “Better :תורגם מאנגלית, 27גיליון , לטכנולוגיה מתקדמת

Tools - Less Education?”, In: Proceedings of IFIP 11th World Computer Congress

1989’ Ed. by G.X. Ritter, North Holland, Amsterdam, pp. 101-106 (1989).

, מ"ריקובר בע'הוצאת צ. יסודות עקרונות גישות: סוציולוגיה, )1979(, .פ, סלזניק, .ל, ברום .99

.אביב-תל

העשרים, )2000(, .ח, ברכאת.100 במאה הערבית הסיטואציות והיחסים: החברה שינוי . חקר

)ערבית. (ביירות, מרכז חקר האחדות הערבית

הערבית, )1982(, .ח, ברכאת.101 בתנועת האחדות ותפקידה שלו: האישה החברתי והקשר הסדר

הערבייה האישה )ערבית. (ביירות, מרכז חקר האחדות הערבית. בבעיית

בישראל, )2000(, .א, בתריס.102 הפלסטינית )ערבית. (חיפה. מציאות ואתגרים: האישה

המחשוב, )1995(, .י, גבעון.103 וסוגיותעי-תרבות המרכז , זקן- בערכית אסתר בן.ונים

.ברל-מכללת בית-לאינפורמטיקה

שינוי, )1995(, .ס, ובראן'ג.104 כגורמי לקראת: בתוך.חינוך ותרבות ישראל אזרחי הערבים

העשרים ואחת , הוצאת מגניס, 1995, .א, הראבן, .א, גאנם, .י, לנדאוי: עורכיםהמאה

.ירושלים, האוניברסיטה העברית

מורים, ידע, )1997(, .ת, לוין, .ס, שמידט-ניצהדו.105 בקרב כלפ מחשבים וסטריאוטיפים עמדות

הזמן: בתוך, ותלמידים במבחן עמותת המורים לקידום ההוראה , בעריכת איתן פלדיהחינוך

.רמות' הוצא, והחינוך

169

הערבית, )1996(, תרבות ומדע, הארגון הערבי לחינוך.106 לתרבות : אצל, התכנית המקיפה

מרכז . חקר שינוי הסיטואציות והיחסים: החברה הערבית במאה העשרים, )2000(ברכאת

)ערבית. (ביירות, חקר האחדות הערבית

,

) ,

.

.

.

.

-

.

.

,

.

.

'.

.

ומעסקיהם: פסק הלכה קובע", 1998, הארץ.107 את המחשבים מבתיהם לסלק "על החרדים

.10א' עמ, 1998 בנובמר 15, בליזובסקי אבי

עשירי", 1999, הארץ.108 שעה, עשיריםםצרות של .1999 בספטמבר 15, 4ב, בראל צבי)"לפי

אקדמית", )2003(, הארץ.109 אינטרנט רשת תקים מחכים: גם ירדן עדיין , חרמוני".בישראל

.2003 במרס 3יום שני , טכנולוגיה, עודד

על השבת", )1997(, הארץ.110 הרשת מששמרה על הרשת, יותר השבת קפטן אינטרנט ".שמרה

1.10.97.

בישראל, )1994(, .מ, יחיא' חאג.111 הערבית לעבודה: המשפחה וזיקתם ערכיה התרבותיים

.249-264) 3( עבודה ורווחה סוציאלית

במשפחה הערבית, )1977(, .חבש ע.112 ומודרניזציה בישראל, תהליכי שינוי ערבי בכפר סקר

.ירושלים, המכון לחקר עבודה ורווחה, האוניברסיטה העברית

לטכנולוגיה , )1995(, .ד, חן.113 החינוך-בין פדגוגיה תקשוב , מחשבים בחינוך הרהורים על

. 35גיליון

הלימודים, )1996(, .ד, חן.114 תוכניות על מערכת החינוך והשלכותיו , נייר עמדהתקשוב

.המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, הספר לחינוך-בית, אביב-אוניברסיטת תל

העתידי-בית, )1999(, .ד, חן.115 למעשה, "יםכרמ"הספר . חינוך מדעי וטכנולוגי, בין תיאוריה

.אביב-אוניברסיטת תל, הספר לחינוך-הוצאה לאור של בית

העצמה, )1992(, .א, טופלר.116 ה: מהפך בכלכלה 21-המאה ותמורות בפוליטיקה, זעזועים

.אביב-תל, ספרית מעריבובתקשורת

מלחמה, )1994(, .ה, טופלר, .א, טופלר.117 ואנטי .אור יהודה, ספרית מעריב מלחמה

.1998 באוקטובר 15, גולדמן דודי"גולשים ברשת", 1998, ידיעות אחרונות.118

בישראל, )1990(, .שפירא ר, .איילון ח, .כפיר ד.119 ונשים הישגים, מגמות-השכלת בנות

החברתית היחידה לסוציולוגיה של החינוך , 1990ספטמבר , 2.90' ח מחקר מס" דוומשמעותם

.אביב-אוניברסיטת תל, הספר לחינוך- בית,והקהילה

הערבי בישראל, )1997(,.ו, לביא.120 בחינוך במשאבים ובהישגים מכון פלורסהיימר הבדלים

.ירושלים, למחקרי מדיניות

א, 42, ח שנתי"דו, )1992(, מבקר המדינה.121 .דפוס הממשלה: ירושלים, מדינת ישראלחלק

.דפוס הממשלה: ירושלים, מדינת ישראל .46, ח שנתי"דו, )1996(, מבקר המדינה.122

בבית, )1996(, מברך וחטיבה.123 .אביב-ירושלים ותל, הוצאת שוקןהספר- המחשב

סטטיסטי, )1997/98 (ח" תשנ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדינת ישראל.124 שנתון

shtml.h_28-22st/50shnaton/il.gov.cbs.www://http התקבל מ . 50. מס, לישראל

סטטיסטי, )2000/01 (א" תשס,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדינת ישראל.125 שנתון

.52 .מס, לישראל

170

סטטיסטי, )2001/02 (ב" תשס,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדינת ישראל.126 שנתון

התקבל מ . 35. מס, לישראל

xls.28-08st/download/53shnaton/il.gov.cbs.www://http

החדשה, )1990(, .ש, מורה.127 הערבית הספרות יסוד בהתפתחות מתוך מחקרים בערבית . קווי

.גן-רמת, המחלקה לערבית, אילן-אוניברסיטת בר, ר מנדור"בעריכת ד, ובאיסלאם

.

.

במערכת החינוך הערבית במדינת; )1996(, .א, מזאווי.128 חינוכיות בהזדמנויות מבנה השוויון

.אביב- אוניברסיטת תל" דוקטור לפילוסופיה" חיבור לשם קבלת התואר ישראל

למרחב, )1994(, .ע, מנצור.129 יצאה לא עדיין הערבייה התקבל . 62גיליון , ירחון נעמתהאישה

html.3art/woman/il.12k.snunit.www://httpמ

ערבי-בית, )1974(, .ס, מרעי.130 בכפר . .103 – 85: 4כרך , עיונים בחינוךהספר והחברה

.

.

.

'

.

.

.

טכנולוגי מקצועי) ,1975(, .א, בנימין, .ס, מרעי.131 חינוך כלפי בישראל הערבית החברה . יחס

.י ופיתוחוהמכון לחקר החינוך הערב: חיפה

והצמיחה הבית, )2001(, משרד החינוך.132 היעילות , אגף המדידה וההערכה. ספריה-מדד

.א"תשס, ירושלים

החינוך בהוראה ובלמידה, )1992(, משרד החינוך והתרבות.133 במערכת מחשבים הצעה .שילוב

.ב"התשנ, למדיניות

הערבי"דו, )1975(, משרד החינוך והתרבות.134 -כנון החינוך לשנות ה פרויקט תח צוות החינוך

.ירושלים, 80

המנכ"דו, )1985(, משרד החינוך והתרבות.135 ועדת במגזר הערבי"ח החינוך משרד לים לבחינת

.ירושלים: החינוך והתרבות

בישראל"דו, )1988(, משרד החינוך והתרבות.136 החינוך מערכת על : משרד החינוך והתרבותח

.ירושלים

תכנית, א"ב התשנ"י, חוזר מיוחד , חוזר המנהל הכללי, )1991(, משרד החינוך והתרבות.137

החינוך במגזר הערבי למערכת . 1991יוני , החומש

וטכנולוגי, )1992(, משרד החינוך והתרבות.138 מדעי לחינוך העליונה ועדת הררי"דו- הועדה .ח

בישראל, )1992(, משרד החינוך והתרבות.139 למחשוב מערכת החינוך אופרטיבית .תכנית

למערכת החינוך במגזר"דו, )1993(, התרבות והספורט, ינוךמשרד הח.140 החומש תכנית ביצוע ח

תשנ .ירושלים, ועדת המעקב לביצוע תכנית החומש למערכת החינוך במגזר הערבי.ג"הערבי

החינוך, )1993(, התרבות והספורט, משרד החינוך.141 אופרטיבית למחשוב מערכת תכנית

. למדע ולטכנולוגיההאגף, גף מחשבים בחינוך. בישראל

בחטיבת הביניים, )1996(, התרבות והספורט, משרד החינוך.142 מדע וטכנולוגיה תכנית, לימודי

ז מדע וטכנולוגיה בכיתות והממלכתי דתי-בבית' ט-לימודים למקצוע הממלכתי האגף .הספר

.ירושלים, לתכניות לימודים

וטכנולוגיה, )1998(, .ז, אר'נג.143 בן חינוך ההדדי בנצרתהמפגש הערבית החינוך במערכת

. אביב- אוניברסיטת תל, ).M.A(עבודת גמר לקראת התואר מוסמך למדעי הרוח

בחינוך, )2000(, .ד, מיודוסר, .ר, נחמיאס.144 לעתיד: אינטרנט ומגמות מצב הספר - ביתתמונת

.אביב-אוניברסיטת תל, לחינוך

המסלולים: החינוך בישראל, )1990(, .ש, סבירסקי.145 .ברירות, אביב- תלהנפרדיםמחוז

171

עתירת טכנולוגיה, )1996(, . ג,סלומון.146 מושגית:סביבה לימודית מסגרת מברך : אצל.הצעת

.אביב-ירושלים ותל, הוצאת שוקן, הספר-המחשב בבית) עורכות(, .חטיבה נ, .ז

,

)

(.

,

,

,

.

,

י

,

בעידן המידע, )2000(, .ג, סלומון.147 וחינוך הוצאת הספרים של אוניברסיטת . טכנולוגיה

.ביתן-זמורה/חיפה

בישראל , )1975(, .ס, סמוחה.148 ורוב-ערבים ויהודים .4ב חוברת "כרך כ, מגמות.יחסי מיעוט

ערבים, )1995(, .ס, סמוחה.149 אזרחי: בתוך.יהודים בישראל בעידן השלום- יחסי הערבים

העשרים ואחת המאה , 1995, .א, הראבן, .א, גאנם, .י, לנדאוי: עורכיםישראל לקראת

.ירושלים, האוניברסיטה העברית, את מגניסהוצ

סטטיסטיים, )2003(, .עבדו ת ב.150 עירית , )ח פנימי"דו(המחלקה למעקב ותכנון פדגוגי . נתונים

.נצרת

מוריהם, )1998(, .ב, עבדו.151 של ובין העמדות התלמידים בין, הקשר בין העמדות של והקשר

במדעי של מוריהם אלה ובין התלמידים של חברה נתונה, הטבעהקונספציות ערבייבקרב

.ירושלים, האוניברסיטה עברית" דוקטור לפילוסופיה"חיבור לשם קבלת התואר ישראל

למהפכה בחינוך, )1994(, .א, עידן.152 כאמצעי .31גיליון , מחשבים בחינוך .המחשב

בהוראה) 1990(, .ר, עמיעד.153 המחשבים מצב שילוב משרד החינוך .1990מרץ- תמונת

.1991א " ירושלים התשנ-האגף לתכניות לימודים , המנהל הפדגוגי, בותוהתר

ואחת, )1995(, .ק, בדר-עראף.154 העשרים המאה לקראת בישראל הערבייה : בתוך.האישה

העשרים ואחת המאה אזרחי ישראל לקראת , הראבן, .א, גאנם, .י, לנדאוי: עורכיםהערבים

.ירושלים, יתהאוניברסיטה העבר, הוצאת מגניס, 1995, .א

שצריך, )1994(, .נ, פוסטמן.155 .28גיליון , מחשבים בחינוך.נייר וספר, עט: וזה מה

החינוך, )1998(, .נ, פוסטמן.156 בית קץ למטרות מחודשת , ספרית פועלים.הספר- הגדרה

.הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר

בישראל, )1987(, .ב, פיינשטיין.157 החינוך המחשבים במערכת , פיות ומציאותצי-עולם

בהוראה חדישות , ירושלים, המרכזים הפדגוגים- משרד החינוך והתרבות.טכנולוגיות

.ד"התשמ

בישראל: אות של פחם, )1989(, .מ, מחאמיד, .י, פלטק.158 ערבים צעירים המכון . עולמם של

. גבעת חביבה–ללימודים ערביים

בהוראה ובלמי, )1995(, .נ, יהושוע-צבר בן.159 האיכותי .מ"מודן הוצאה לאור בע. דההמחקר

בשדה החינוכי, )1994(, .א, קאפח.160 . 28גיליון , מחשבים בחינוך.המחשב

–הוצאת דקל . שיטות מחקר במדעי החברה, )1978(, .נ, רובין, .ס,מילר, א"י, קראוס.161

.אביב-תל, פרסומים אקדמיים

מערכת החי, מסורת ומודרנה, דת, )1997(, .מ, רוזניק.162 על החינוך: בתוךנוךוהשלכותיהן

.רמות' הוצא, עמותת המורים לקידום ההוראה והחינוך, בעריכת איתן פלדיבמבחן הזמן

הודים, )1987(, .נ, רוחאנה.163 כסוגייה חינוכית-יחסי פסיכולוגית: ערבים . חברתית- גישה

בחינוך: בתוך ויעוץ הוצאת הספרים של , טל-דניאל בר: עורך, ז" שנתון תשמפסיכולוגיה

.תדרות המורים בישראלהס

172

ויהודים בישראל, )1992(, .י, שביט.164 ערבים של הלמידה שיעורי והתרחבות : בתוך.הסללה

ההשכלה בישראל, .א, יוגב -69(הספר לחינוך ומסדה - בית, אביב-אוניברסיטת תל, התפשטות

79.(

.

ו

עמותת , בהוצאת הסתדרות המורים בישראל, 1999ינואר , ט"שבט תשנ, שיעור חופשי.165

.מורים והקרן לקידום מקצועיה

למערכת החינוך, )1990(, .נבון ד, .שפירא ר.166 ח מחקר " דוהיבטים חברתיים: הכנסת מחשבים

, הספר לחינוך-בית, היחידה לסוציולוגיה של החינוך והקהילה, 1990דצמבר , 3.90' מס

. אביב-אוניברסיטת תל

הפטריארכי, )1987(, .ה, שראבי.167 הערב: המבנה החברה דרניתחקר המ סדרת הפוליטיקה . ית

) ערבית. (ביירות, הוצאת דאר אלטליעה, והחברה

הערבית, )1991(, .ה, שראבי.168 החברה מהדורה , ביירות, הוצאת דאר אלטליעה. מבוא לחקר

) ערבית. (רביעית

173

The Social and Cultural Aspects of the Interaction Between Education and

Information Technology In the Arab Education System in Nazareth

By

Zuhaira Victor Najjar

This work was carried out under the supervision of Professor David Chen

Tel-Aviv University

Faculty of Humanities - School of Education

Abstract

The Arab education system in Israel is an integral part of a traditional social system that

has been exposed to accelerated processes of modernization, and since the establishment

of the State of Israel, it has been continually affected by fluctuations and crises – both

on the political as well as on the social level. Computers were introduced into the

schools during the last decade of the 20th century, and especially during the late 1990s,

computers were to be found in almost all spheres of Israeli Arab society. The present

study relates to the social and cultural aspect of the interaction between education and

information technology (IT) in the Arab education system in Nazareth, and examines

processes and developments in the education system – from a social and cultural

perspective – in light of its encounter with IT.

This study has three primary objectives:

1. To document, analyze and clarify the educational and social processes,

developments and changes that have taken place in the Arab education

system in light of its encounter with IT.

2. To examine the social and cultural context of these developments and

changes at the macro societal level.

3. To evaluate the nature, the scope and importance of the changes that have

taken place in light of the aforementioned processes and developments.

The study is based on extensive research literature and includes information that enables

us to identify the unique characteristics of the encounter between the Arab education

system and society with information technology. The theory on which this research is

I

based includes an analysis of the cultural characteristics of Arab society in general,

particularly in Israel; a description of development trends in Arab society and education

in Israel; a survey of the theories underlying the subject of education and IT,

computerization and the Arab education system; and a description of the inter-

relationship between technology, society and culture.

The present study employs a combination of two research approaches: qualitative and

quantitative. The qualitative research is based on structured interviews and focused

observations, while the quantitative research is based on a questionnaire consisting of

five parts: a background questionnaire, usage of and exposure to computers, experience

with computers, attitudes towards computers, actual knowledge and ideal knowledge

regarding computers. The sample included 1096 respondents, 85% of whom were

residents of Nazareth.

The findings of the quantitative research indicate that Arab society in Israel is showing a

trend towards gender equality regarding use of and experience with computers, where

employment in the educational sphere constitutes a key factor that increases computer

use among Arab women. In general, young people use computers more often and have

greater experience than adults, and the knowledge and experience of computer students

exceeds that of their teachers and parents. Parents have the least amount of experience

with computers, and the education system is considered to have an advantage in terms

of increasing computer experience among pupils and teachers and training them to use

these technologies.

Computer use increases outside the school, and this is most obvious among teachers as

compared with pupils, and among female teachers when compared with male teachers.

In general, frequency of computer use among the population studied is not particularly

high, and the type of application is not a major factor regarding frequency of use.

Among pupils, it was found that pupils in lower secondary school use the computers

most often as compared to upper secondary school pupils. Those attending private

school acquire more experience in computers than those attending state schools.

Furthermore, 90% of private school pupils have computers at home and 50% of them

are connected to the Internet; in contrast, 61% of pupils attending state schools have

computers at home and 24% of them are connected to the Internet. Methods of

computer use are varied, and the variety increases outside of school; but the most

II

popular uses are: word processing, teaching and studying, surfing the Internet and

games. To date, 40% of the teachers and 34% of the pupils use the Internet within

school, as opposed to 65% of the teachers and 45% of the pupils who use the Internet

outside of school. In general, the study’s findings indicate an increase in computer

purchases and Internet connections among Israeli Arabs. Some 83% of those questioned

have a computer at home, and 48% of them are connected to the Internet. In this context

we found that the parents’ level of education and profession had a significant impact;

those who had an elementary-school education and were employed in blue-collar jobs

reduced the chances for computer ownership and Internet connections.

The findings indicate a similar pattern of differences between women and men in terms

of their attitudes, actual knowledge and the need for additional computer knowledge.

Generally speaking, young people demonstrated more positive attitudes towards

computers than adults, while men – regardless of their age – had more conservative

perceptions regarding women’s computer abilities. We found significant differences

between actual computer knowledge and ideal knowledge among all the research

groups, and the greatest gap was seen among parents compared with teachers and

pupils. The differences among the groups who are actually in the education system

indicated that pupils have a higher level of computer knowledge than the teachers. The

parents’ need for supplementary knowledge regarding computers is the highest, while

the need among pupils is the lowest.

The qualitative research findings indicate that within Arab society there is widespread

consensus regarding computers constituting a positive influence on the education

process, and the computer is perceived among all the research groups as a tool that can

help make the education process more effective. School readiness to integrate

computers into their educational activities is still incomplete from a technical aspect, as

well as in terms of infrastructure and the level of teachers’ training and willingness for

such integration. Introduction of new information technologies into the schools has not

had a significant impact on the existing curriculum, nor have any drastic changes been

implemented in either the curriculum or teaching methods. However the situation is

different in the computer labs, where the teacher is no longer the sole source of

information, rather a partner together with pupils who are skilled in computer

technology. In contrast with regular classes, in the computer lab the teacher

demonstrates a more liberal relationship with the pupils, attempts to guide and direct,

III

and is more patient and flexible. There are additional contributing factors in this regard,

such as the teacher’s character, perceptions, age, gender, degree of openness to change,

and sense of self-confidence. It was also found that the incorporation of IT in

educational activities not only necessitate changes in the teacher’s role and educational

theories, but also in his perceptions of the pupil himself, to break down the rigid barriers

of authority, enabling informal and open communication between partners in the

educational process; and on the other hand, creating an open and flexible dynamic

within that relationship.

From a social perspective, it was found in general that the computer is perceived as

contributing towards physical, emotional and social isolation, loneliness and a decline in

social activity, particularly among young people. Computer technology contributes

towards changes – both positive and negative – in behavior patterns among young

people who are exposed to this technology. On the one hand, it helps increase their

sense of self-confidence in their intellectual skills, raises their self-image and aids in

their ability to develop a mature and independent personality. On the other hand, it can

lead to conflicts with adults, lack of discipline and behaviors that fly in the face of

social norms. Despite the existence of negative influences, it was found that encounters

with computer technology can indirectly contribute towards improving the status of the

Arab child, both within the family and at school.

Another finding shows that the Arab woman who knows how to use the computer is

treated favorably among family members and within her work environment outside the

home. The woman’s encounter with computer technology is perceived within Arab

society as contributing towards raising her level of education and expanding the

professional and employment options available to her, contributes toward her sharing in

decision-making and strengthens her status within the family and society. Nevertheless,

the study’s findings indicate changes in the family dynamic once a computer is

introduced into the Arab household. Computer technology, which began to develop

among the youth who are familiar with it and have kept up with its development, is

perceived as one of the factors that promote change and adjustment within Arab family

relationships.

At the cultural level, it was found that the encounter between Arab society and

information technology has significant cultural ramifications. The introduction of

IV

computers into the Arab education system and society has increased the number of

factors that weaken use of the Arabic language and cause a significant decline in the

status of Arabic in Israel. Arabs recognize the danger to the future of their language, and

they blame this primarily on their status as a minority with a language that is unique but

not very useful for the place and time in which they live. No affirmative steps were

observed to correct the negative developments regarding their native language, merely

indifference and apathy.

Regarding the encounter between the language of religion and tradition, and the

language of science and technology, the findings indicate that from the perspective of

religion, no clashes were observed between the religious principles and developments in

information technology. But from the perspective of tradition, it appears that the

encounter between the Arab population and IT has a far-reaching impact, particularly on

the younger generation. The Internet is not merely a neutral database of information but

goes beyond that, and therefore it is perceived in Arab society as a double-edged sword.

On the one hand, there is a positive cultural influence that leads to increased knowledge

and education and enhances a person’s insights regarding himself and his culture. The

Internet, which opens up a window onto the entire world, breaks the shackles of

tradition and increases one’s awareness, enables people to reach places that in reality

they cannot, and its contribution in this regard is especially noticeable among women

and children. But at the same time there is a negative influence in that the exposure and

lack of control on content endangers cultural values and leads to emulation, which is

expressed through outward appearance and unethical behavior, particularly among the

youth, and this provokes most of the resistance to unlimited Internet access.

At the present time, information technology is perceived within Arab society as another

major factor that is influencing their traditional culture in a variety of ways. For the

most part, the encounter with the computer age helps people escape confining

traditional ideologies while on the other hand, contributes toward cultural openness and

progress. However, computer technology is a product of Western society and includes

cultural aspects that are not compatible with traditional Arab culture. The encounter

between Arabs and computers is perceived among educators as a factor that accelerates

imitation and fosters cultural assimilation, while other sectors of the population perceive

it as an outside cultural influence that is reflected in consumer behavior, life style,

outward appearance and behavior. At this juncture we cannot point to a generalized

V

fundamental cultural influence from IT because the number of people who are exposed

to it the most do not reflect the general population. Nonetheless, regarding the younger

generation, IT is unequivocally perceived as having a significant cultural impact insofar

as their behavior patterns, thought processes and attitudes towards traditional culture

indicate that rapid changes are taking place within this generation.

There are many differences within Israeli Arab society and the continuum ranges from

extreme conservatism that opposes progress, to modern liberalism that is open to change

and advancement. At the two extremes we can find two perceptions that conflict with

one another. One resists the development of IT and perceives the change resulting from

the introduction of computers into Arab society as a general social change, which has

shaken cultural foundations and traditional social norms. The other argues against

traditionalism and traditionalists, most of whom still control the society and are holding

it back. According to this perception the computer age has not had a significant impact

on ideologies, and traditional ways of thinking are still at work, preventing progress

from developing.

Developments within Israeli Arab society are the product of long-term processes of

change since the establishment of the State that involve numerous factors. The

introduction of information technologies into that society’s various spheres of life have

hastened the processes of change and exerted a significant influence on the cultural and

social fabric that characterizes contemporary Arab society. At this point in time the

social and cultural nature of Arab society in Israel is not uniform. Aspects of tradition

and modernity are intermixed, each one pulling in its own direction until one succeeds

in overcoming and absorbing the other. Thus we can see that beyond the developments

accompanying the computerization of the education system and its impact on the

schools, this study contributes toward our ability to understand the development

processes within Arab societies and indicates universal influences the computer age

exerts on human society in social and cultural contexts, such as language usage, family,

social life, values, ideologies and life style.

VI

Tel-Aviv University Faculty of Humanities

School of Education

Social and Cultural Aspects of the Interaction between

Education and Information Technology in the Arabic

Educational System in Nazareth

Thesis Submitted for the Degree "Doctor of Philosophy"

By

Zuhaira Victor Najjar

Submitted to the Senate of Tel-Aviv University

April 2003

This work was carried out under the supervision of

Professor David Chen

Table of Contents

Subject Page

Acknowledgements

List of Tables

List of charts

List of Appendices

Abstract (Hebrew)

Chapter 1

Introduction 1–2

Research Goals 2

Research Contribution 3

Rational 4-5

Chapter 2

Theoretical Background: 6-33

2 : 1

Cultural Characteristics of the Arab Society 6-9

Development Trends in the Arab Society in Israel 9-11

Development Trends of the Arab Education in Israel 11-14

Computerizing the Arab Educational System in Israel 14-15

2 : 2

Education and Information Technology: Potential, Difficulties and

challenges

16-19

The Internet 19-20

Attitudes Towards Computers: Background Variables, Knowledge &

Exposure to Computer

21-25

Technology, Culture and Society 26-29

Technology and Science in Traditional and Religious Societies 29-33

Chapter 3

Research Questions 34-35

Methodology: 36-55

The Sample – Selecting the Sample from Nazareth 36-37

The Sample Selection 37-38

Rational of the Sample Selection 38

Research Population 39-43

Research Approaches 44

Research Instruments 45-53

Procedure 53-54

Statistic Analysis Methods 55

Chapter 4

Quantitative research: 56-87

Preface 56

Research Questions 57

Definition of Research Variables 57-58

The Conceptual Model of the Research 59

Findings 60-78

The Empiric Model of the Research 79

Discussion 80-87

Chapter 5

Qualitative Research: 88-156

Preface 88

Educational Aspect:

Findings 88-96

Discussion 97-102

Social Aspect:

Findings 103-113

Discussion 114-125

Cultural Aspect:

Findings 126-142

Discussion 143-156

Chapter 6

Conclusions 157-161

Recommendations 162

Bibliography 163-173

Appendices

Abstract (English)