מחלוקות במקצועהוראת ה שלחשיבותהשיטה הסוקרטית ו

של הצגה דיאלקטית של סוגיות אזרחיותדגמה ה - אזרחותה

הלל וורמן

תקציר

ולו -מדינות דמוקרטיות נתונות בין כוחות סותרים. מצד אחד הן תלויות במעורבות

ברחבי טיים. של גוף האזרחים. מצד שני הן דוחפות את האזרחים לחיים פר –מינימלית

ד של ידע והבנה פוליטיים אצל וברמות נמוכות מאהדבר בא לידי ביטוי העולם המערבי

אזרחים עד כדי סכנה לפרויקט הדמוקרטי. אחד הסוכנים החברתיים שנועדו להתמודד

א מערכת החינוך הציבורית, ומשאבים רבים מושקעים בעולם בפיתוח של ועם בעיה זו ה

בכלל זה של מקצוע האזרחות. חינוך זה מתמודד עם אתגרים חינוך אזרחי ממלכתי ו

שנויות במחלוקת. הרבים, ובראשם הקושי העצום לעסוק במערכת ממלכתית בסוגיות

גיון החינוכי הקלאסי של השיטה יקושי זה מוצג כפוגם בהבמאמר הנוכחי,

אדם חשף לערעור הנחות היסוד שלו על מנת שיתפתח כיהסוקרטית, לפיה על אדם לה

הצגת המחלוקות בתחום האזרחות ה שלחושב. המאמר מציע לנתח את חשיבות

כסוגיות שאינן פתורות, על מנת להוביל תלמידים למצב של מבוכה סוקרטית, בירור

התלמידים לאזרחים חושבים. משימה ם שלחוזר ונשנה של הנחות יסוד ועידוד הפיכת

סוגיות אזרחיות. תודגם באמצעות הצגת מחלוקות בשלושזו חיונית

הוראת אזרחות, השיטה הסוקרטית, חינוך אזרחי :מילות מפתח

, אורנים, המכללה האקדמית לחינוךד"ר הלל וורמן

281

ההשלכות של בורות פוליטית

קאים יד של ידע ציבורי אצל רוב האמרוציין שהתגלית לגבי רמות נמוכות מא 1גלסטון

, המוכרים כיוםסקרים אחד הגובות בקרב חוקרי חברה. עוררה גלי הלם ואינספור ת

פחות לגבי זהותם ועמדתם יודעים כי אזרחים עידמ 2אשר מנתח נתונים על פני עשורים

, שאזרחים של המשטר הדמוקרטי צדורותושל אישים וסוגיות מאשר על תהליכים ופר

ודעים פחות י (מיעוטים ונשים) כלכלית-מבחינה חברתיתבקרב אוכלוסיות מוחלשות

מאשר אוכלוסיות חזקות, ואזרחים כיום יודעים פחות לעומת שכבות הגיל המקבילות

3.עשורים קודמיםב להם

. ללא שקלול ציון דומותאך מצטברות עדויות בנושא מחקר מקיף איןבישראל

, תלמידים נכשלים באזרחות יותר מאשר בכל שאר מקצועות בבחינת הבגרות המגן

נטען שיחסית למדינות 5דמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיהבמדד ה 4.החובה

בעלי הידע ,גבוהה ו"בכל הקבוצות בחברההיא רמת הידע הפוליטי בישראל , אחרות

חמש שאלות פשוטות אמצעות בסס על בדיקת הידע בתהמדד מ ךא 6,הרוב" םהבינוני ה

שאלות מעט קשות בקרב סטודנטים ישראלים ובדק 8כאשר פליישמן וסלומון 7.למדי

לפשר וירדלא ואף וע, רבים טבמפה תוואי הקו הירוקשל ן ומייותר, כמו למשל ס

המושג. מרצה במכללת סמינר הקיבוצים העיד כי רבים מן הסטודנטים שלו לא

9.ם בפרוזדור ירושלים"ישהיו פעם יישובים ערבי" ניםמאמי

היא נכונה דשה. עצמה תופעה חלבורות פוליטית של "ההמונים" אינה כש

מנגנוני שלטון החדשה יחסית של התפתחות הבכל תקופה היסטורית. אך בוודאי

הטבה משמעותית בניהול מצד אחד הם הביאו לדמוקרטיים יצרו מצב פרדוקסלי.

את בני רבים, ובכלל זה , אך אלה דחפו הרחבת החירויותלו המדינה המודרנית

פוליטיים. -לשקוע בחיים א האליטות

מותירה את הצעירים בלא תחליף להתבוננות [...] סות זו אל פנימיותםהתכנלתוך עצמם. הנושאים שכמעט באורח טבעי ממקדים את שימת הלב

ענייני היום יום כוללים רק ]...[ בהסתכלות מקיפה יותר פשוט אינם קיימיםחיינו הציבוריים משקפים ]...[ לעיתים נדירות דאגה כזו לענייני הכלל

רות את טענתם של ברק וטוקוויל על העלמותם של האזרחים בבהי 10.והמדינאים

1

Galston, 2001: 218 2

Delli Carpini & Keeter, 1996 3

Delli Carpini & Keeter, 1996: 68; Galston, 2001: 221-222; Galston, 2007: 630 4

1002 ; שפיר,251פרוטוקול ,1002; ועדת החינוך של הכנסת, 1002קו, נחרומצ' 5

12: 1022הרמן, 152שם: 6 5ראו לעיל הערה 7 Fleishman & Salomon, 2008; 1005פליישמן וסלומון, 8 1002קשתי, 9

35, 39: 1001בלום, 10

289

אשר באוניברסיטאות היוקרתיות הסטודנטים הלומדים בלום את מתאר בדבריו

הדוחף את אזרחיו המשטר הדמוקרטי . היסטורית יועדו לחיים הפוליטיים

ולו , יכותהאבפוליטית וההשתתפות ההיקף בבאופן פרדוקסלי תלוי לאינדיבידואליות

חוסר הם בעת כהונתם. אחריבעת בחירה תקופתית של נציגים ובמעקב ,באופן מינימלי

התנועה של אזרחים לעבר החיים הפרטיים פוגעת התמצאות בסיסית בזירה הציבורית ו

להפעיל ביקורת, ,ביכולת לגבש עמדההיא פוגעת .עצמםבמנגנונים הדמוקרטיים

ידע והבנה פוליטיים היו צוברים אזרחים לו ה .מולהלעמוד מול תעו להעריך מועמדים

מבינים טוב יותר את האינטרסים שלהם, מחזיקים בעמדות מתונות ומורכבות הם היו

אפוא המערב הדמוקרטי נתון כיום, 11.מון רב יותר במערכת הפוליטיתמביעים או יותר

אך דוחף ת ציבורימבחינה מיודעים ופעילים תלוי באזרחים . הוא לכוחות סותרים

עליו הוא יושב. שפוגע בענף הדמוקרטיהפרויקט לחיים פרטיים. אותם

Freedom Houseארגון סכנה זו אינה תאורטית. מתריע זה שנים כי 12

מדינות הנתונות בצומת דרכים נוטות לחזור ו דמוקרטיות רבות סובלות מנסיגה

עם קריסת ברית "דמוקרטיות חדשות" שצצו בכלל זה 13,לנוהגים לא דמוקרטיים

תהליכים אלה מתרחשים ימין קיצוני. הבאירופה מתפשט בשנים האחרונות 14.המועצות

. בפנימיותם הפרטיתשקועים רבים אזרחים בעוד

התקוות והאכזבות מסוכני החיברות

, נושא סוער במדינות דמוקרטיותעל כן ןלחיים פרטיים הננטייה וה בורות פוליטית

הצלחה ההמאמר מתמקד באי 15.ןמגמות או ריסונהאמצים לשינוי ואלה משקיעות מ

מקצוע - כיצד לשפר סוכן חברתי אחד מסויםשל מאמצים אלה ובניסיון להציע

האזרחות בחינוך הציבורי.

של מדינה לקדם את היכולתאת יהבם על הטילו רבים ,במהלך ההיסטוריה

של באמצעות חקיקה. חוקי מדינה תחילה למ 16,תהאוכלוסיירמת היכולות והערכים של

אלא 17.לגבי הזירה הציבורית, מה ראוי ומה בלתי ראוי מה נכון ומה לא נכוןמחנכים

שהמבקשים לפתח באוכלוסייה יכולות ונטיות פוליטיות צריכים לעתים קרובות לפעול

בניגוד לחקיקה הרשמית המשרתת בפועל אינטרסים של בעלי עוצמה ולא את כלל

הערכים בחינוך נגד להצליח מתקשים למשל שבתי ספר ונטע 18דהצור ופליגרפהציבור.

11

Galston, 2001: 223-226; Galston, 2007: 636-638 .כך בודק מדי שנה את מדד חופש העיתונות ברחבי העולם ומדווח עלאמריקאי הארגון 1213

Tacker, 2012 במבוא לדוח. 14

Habdank-Kołaczkowska, 2014 במבוא לדוח. 15

13 :1029וורמן, 16

259 ,26מיל, תשי"ח: 17

במיוחד עמודים ו[, אך רא2628תשנ"ח ] ,על רוח החוקיםנושא מרכזי בספרו של מונטסקייה 61-66

18 22 :1002 ,פדהצור ופליגר

282

להתנגד לערכים של מוכשריםשמורים סבר 19ואילו אפלחוקי המדינה המגולמים ב

ד את תפקיד המדיה במשטר ואחרים מעריכים מא. המדינה ולחנך באופן חתרני

ונים. אך גם סוכן של הדמוקרטיה וגם כאמצעי לחינוך ההמ "כלב השמירה"דמוקרטי כ

ידי המדינה חשודה -מדיה המנוהלת על. בהקשר זה אכזבהחברתי זה מנחיל לרבים

עין "ב עמבי 21פרסיקו) 20יות השלטוןוכוח ברשהבסינון בהתאם לאינטרסים של בעלי

מדיה לא כל שכן, ו(, את החשש מהטיה פוליטית ברשות השידור בישראל "השביעית

22.חשודה בסינון בהתאם לאינטרסים של תאגידים גופים פרטיים ידי-המנוהלת על

23,להציג מידע בלתי מסונן יםנוטהרשתות החברתיות והאינטרנט טענה רווחת היא ש

עודף, שולי, בלתי הכולל גם מידע אך זהו לעתים קרובות מידע גולמי, ללא מיסגור,

24.נבזיאף מוסמך, שקרי ו

אשר כת חינוך פורמלית מערמבקשים למצוא מזור בקיומה של רבים לכן

במדינות רבות ,מאז שנות השמוניםבנויה וערוכה למשימה של חינוך בקנה מידה גדול.

25,חינוך האזרחים המופנים ליממשלתיהם תקציביהיקף הה חדה ביישנה עליבמערב

מאמצים אלה תקציבים ושל ישנה מחלוקת לגבי רמת ההשפעה אך 26.כך גם בישראלו

27.באוכלוסייהפוליטיים ההבנה הידע וברמת ה להביא לשיפור מהותי

נן במשימה מורכבת זו. ישלהצליח מערכת החינוך לרבים מקשים ע אילוצים

ים עדר אקליה בינוניים,הבעיות הכלליות של המערכת, כגון יום לימודים קצר, מורים

שמערכת את העובדה כך יש להוסיף על 28.ומהוכד של ביטחון אישי, כיתות גדולות

דורש יצירתיות ו דומורכב מא ואינוך הפורמלית מתקשה לעסוק בנוחות בתחום שההח

מכלל תחומי העיסוק של מערכת החינוך, היקף המשאבים 29ה.וחשיבה מחוץ לקופס

לחצי הימין החושש לביקורת מצומצם, הן בשלתמיד הוא למקצוע האזרחות יםהמוקנ

רינציה טש מאינדוקלחצי השמאל החושהן בשל מצד התאוריה הדמוקרטית ו

המערכת אינה בנויה למענה מוסמך ורשמי לשינויים מהירים המאפיינים . ממשלתית

ת הספרררכי והסמכותי של בייההאת התחום האזרחי, ולכך יש להוסיף כי המבנה

30.סותר את המסרים של מקצוע האזרחותאף ולעתים ,נוגד

19 Apple, 1986: 38-39 20 Sigal, 1973 1022פרסיקו, 2122 McChesney, 1998; Golding, 1998; Gamson et al., 1992 ,1020; כספי Zizek, 2014את הערכתו הרבה לכך של ורא 23 א1022ראו חצרוני, 2425

13: 1029וורמן, 26

משרד החינוך תשנ"ד, תשנ"ט, תשנ"ו, תשס"ב 27

Galston, 2001: 638 28

1001; שושני, 1005; דוברת, 1009הפורום לאחריות לאומית, 1000איל, 2930

62-60 :1029וורמן,

285

ת סוגיות שנויות במהות הפוליטיקה: הורא געתקושי ל –המשתנה המרכזי

במחלוקת

להקנות ידע והבנה במאמציה אך דומה שהאילוץ המרכזי המכשיל את מערכת החינוך

קושי סוק בסוגיות שנויות במחלוקת. יהנו קושי מבני לעבאופן נרחב ומעמיק פוליטיים

יחידות של ותוספת השקעה תקציבית ומהווה חלק מטענה כי במוקד מאמר זהעומד זה

זה. מרכזי ללא התייחסות למשתנה את המקצוע באורח מהותי שנו לימוד לא י

תחום בשצריך להתמודד עם העובדה להציג את הזירה הציבורית כל המבקש

סוגיות שנויות מתקשה להציג מערכת חינוך ממלכתית . אך שנוי במחלוקת הכלזה

ותבקשמ ואמפניה ותחוששה החברהסיעות נתונה ללחצים מצד כל יאהשכן במחלוקת

זירת מאבק בין המדינה לבין החברה האזרחית הוא . בית הספר ןלצורכיהנצלה ל

לתכנית הלימודים 31.של המדינהבעמדות הכוח תמיד מיוצגות לאהמורכבת מקבוצות ש

קבוצות מהימין -מתחרות. אך לצד זאת, ברמת התכנון חלופותכל העת ותהקנונית קמ

זורה של תכנית הלימודים מתכנים של לצנ ללא הרףוקבוצות מהשמאל לוחצות

חוששיםמורים המלמדים כיתות הטרוגניות ,וברמת הביצוע 32,העמדות היריבות

ת ותגובבשל תלמידים והן של ת ו, הן בגין תגובמבחינה פוליטית להעלות נושאים נפיצים

33.מפקחיםו יםהורים, מנהלשל של המערכת ו

שבו כל נושא וכל סוגיה ,כיצד ניתן להסתיר מחלוקות בתחום האזרחות

( 2): ומתאפשר בכמה דרכים, מורכב ואנתונים למחלוקת חריפה? מכניזם ההסתרה ה

חומרי שאליה נלווים תכנית לימודים והי"תכנית לימודים רזה". ז המכניזם המכונה

ד בתכנים אך אלה מתמקדים באורח שיטתי ולימוד אשר כלפי חוץ נדמים כעשירים מא

תכנית לימודים וספרי לימוד המלמדים באורח יהיו אלה אזרחות, במוסכם. בתחום ה

צדורות השלטון הדמוקרטיות, כגון איזונים ובלמים, הפרדת רשויות, ועתיר ידע על פר

ללא אם כי ,תכנית המשמיטה והיז 34.בחירות, ניתוח מבנה מערכת המשפט וכדומה

הצגת תחום האזרחות ( 1; )את המאבק הגורלי על דמותה של המדינה ,הצהרה גלויה

צדורות וכדומה, והקובע תפקידים, חלוקת סמכויות, פר ,כתחום גלוי, זה המכונן בחוק

לחשוף את הפוליטיקה המתקיימת "מאחורי הקלעים" ו אך נמנע באופן שיטתי להציג

מכניזם ( 9) 35;המקום בו המחלוקות הקשות באות לכדי ביטוי אשהי ,באורח סמוי

מדעי כביכול, למרות ובשפה הפוליטית באורח ניטרלי שימוש ואהסתרה שלישי ה

לפי ההקשר האידיאולוגי ןמשמעותשבפועל, מילים משמשות ככלי פוליטי ויש לנתח את

31

956-952: 1009פדר, -לומסקי 32

Ichilov, 1993 אירוע בו המורה אדם ורטה התמודד עם ביקורת הבישראל התרחשכתיבת מאמר זה זמןב 33

י, פוטר )חצרונאף לבסוף , ועיסוק בסוגיה שנויה במחלוקתבשל ארצית הית ותברמה הכית ב(. 1022

34 Crick, 2000: 5-8 35

223: 1029וורמן,

282

ימוצגים כבעל, ציונותוחירות, שוויון מושגים כגון דמוקרטיה, 36.השונה והסותר

למשמעויות ד, בעוד אשר בשיח הפוליטי הן זוכותומשמעות אחת, לעתים עמומה מא

במקרה של החינוך נוסף מכניזם ( 2)-ו 37;ידי קבוצות שונות-רבות בהקשרים שונים על

לגבי היותה של ישראל -ישראל הנו הצגת מחלוקות ברמת הפשטה בינונית בהאזרחי

ד ומופשטת מאהפילוסופית המחלוקות ברמה תאך השמט –מדינה יהודית ודמוקרטית

לתלמידים את התחום מציגים זמים שונים אלה מכני 38.דורמה הקונקרטית מאבו

סטיים ולא בדימויים אידיאולוגיים יהפוליטי בדימויים "מדעיים" פוזיטיב

39.קונסטרוקטיביסטיים

של ב לבוגע בסוגיות שנויות במחלוקת, שהן ליעל מנת שמורה לאזרחות י

לתכנן מעבר למה להיות מסוגל עליות יוצאי דופן. והתחום, עליו להיות בעל אופי ויכול

שהמערכת תגבה אותו. עליו להיות מוכן כפישהמערכת מנחה אותו, ולבצע יותר מ

להסתכן מול קבוצות הצופות ומפקחות עליו בקפדנות יתר.

החשיבות הסוקרטית של העיסוק במחלוקות

העיסוק כדי צמצום אזרחות בישראל ובעולם המערבי לההלחצים המביאים את מקצוע

קשים לפתרון. אך עלינו להכיר במחיר החינוכי של ההתעלמות והכניעה ם ה ,במחלוקות

, להם. התופעה פוגעת בתהליך החינוכי המכונה "דיאלקטיקה" או "השיטה הסוקרטית"

הנו הבסיס לפיתוחו של אדם חושב. זהו תהליך אשר במקצוע שבתרבות המערבית

לאזרח שאינו יגרום עדרו יאזרחות קיומו עשוי להוות בסיס ליצירת אזרח חושב, והה

חושב, ועל כן גם אינו יודע, אינו מבין ואינו משתתף.

טוניים ובמיוחד בדיאלוג השיטה הסוקרטית באה לידי ביטוי בדיאלוגים האפל

המורה אינו מעניק תשובות, הוא ( 2) 40:ההנחות הבאותבבסיס השיטה עומדות "מנון".

שכן לעתים קרובות המורה עצמו ,הותימאפיין פדגוגי אך גם מזהו רק שואל שאלות.

מסייע לתלמיד המורה ( 9; )התלמיד מביע עמדה משלו( 1; )אינו מחזיק בתשובה סופית

בין מרכיבי העמדה, או בין העמדה סתירה הצבעה על ב, לרוב לזהות כשל בעמדתו זו

התלמיד מבקש לתקן את עמדתו, השלכות נוספות שהביע התלמיד.ללהנחות או

התלמיד חותר לניסוח דק ומלוטש יותר ,כדי למצוא מענה (2; )ממשיך לערערוהמורה

של הנחות היסוד עליו נסמכת עמדתו עד אשר אינו מסוגל לכך יותר ועליו לנטוש לא רק

לעתים מחליף התלמיד את הנחות היסוד (5; )את הנחות היסוד שלוגם את עמדתו אלא

מערכת עמדות ןת נכונות", ומבסס עליהשהן "מן הסתם כע, שהופרכו בהנחות הפוכות

התלמיד מגיע לכדי מבוכה )ביוונית ( 2)-ו; המורה ממשיך לערער אף אותן בעוד חלופית

36

228-229: 1029וורמן, 37

192-228 :שם 38

253-213: שם 39

160-123: שם 40

Fishman, 1985: 185-188

286

סוקרטס .(. אין פתרון בנמצא, לא בהנחות ולא בהנחות ההפוכותπορίαα"אפוריה"

כלל ו ,קל שהפתרון אינו זמין במאמץ 41,מכנה רגע זה כרגע בו התלמיד יודע שאינו יודע

חלץ ממצב קשה זה היא באימוץ אורח חיים ילא ניכר פתרון רציונלי. הדרך היחידה לה

להפוך לאדם חושב ומבקר ו ,של מחקר קשה, מורכב ומתמשך 42"גברי, ולא מפונק"

תמידית.

לתהליך זה. המזיקולייצר אותו למוסכם לחנך הנטייה של מקצוע האזרחות

וד של התלמיד ועל כן אינו תובע ממנו להמשיך הוא אינו חוזר לערער את הנחות היס

כך שיוכל לעמוד בפני התקפות אינטלקטואליות ברות הגנה. ןולהגן על הנחותיו וללטש

את יביאושל העמדות היריבות, נותההגיוהצגת מחלוקות וההצגת לעומת זאת,

קצוע נוגדת אותה. על מזו הטלטל בין עמדה להיפוכה, בין הנחת יסוד ליהתלמידים לה

צבים יהם נ ההאזרחות למצוא דרך להביא את התלמידים לכדי מבוכה סוקרטית, ב

את –לפחות לא במבט ראשון –בפני עמדות פוליטיות סותרות, ובאי יכולת לפתור

הסתירות הללו.

גיון של ינדגים מהלך סוקרטי זה בכך שנציג בעיה פוליטית מוכרת, ואת הה

ו במהלך ההיסטוריה. המטרה היא להדגים בפני שתי עמדות הפוכות כלפיה שהושמע

כל מי שמעוניין בהוראת סוגיות אזרחיות כיצד נכון לטלטל בפני מורים לאזרחות ו

תלמידים מעמדה להיפוכה וחזרה לעמדה הראשונה בתהליך של התלבטות. תהליך של

מהדהדת את הפילוסופיה המכונה "אוריינות פוליטית" ,מורכבת זוו חשיבה מעמיקה

שאר יהמהלך אינו חייב להש אוסיף 43 .לקדם באנגליה בשנות השבעים אותה ניסה קריק

סוקרטי במובן של מבוכה אינטלקטואלית "משתקת" ללא מוצא וללא פתרון. העמדות

, תוך התלבטות רבה ,הנוגדות אינן בהכרח שלילה מוחלטת זו את זו, ועל כן עשויות

ם מורכבים המתחשבים בהגיונות המנוגדים פתרונות פוליטייל או גם להביא לסינתזות

גם יחד.

מעטים נבחרים או ההמונים?

דילמה מרכזית בתחום האזרחות היא השאלה בידי מי ראוי להפקיד את ניהול ענייני

התשובות סותרות זו את זו .תשובות שונות ניתנו לכך במהלך ההיסטוריה .הציבור

מקור למבוכה המייצרת אזרח חושב.הוא ן גיון שונה שיש להתחשב בו ועל כיומציגות ה

העמדה הראשונה: רק על שכבה קטנה ומובחרת לעסוק בפועל בענייני הציבור

ד את המעורבות בענייני ציבור, חינכו לחפש בכל מחירוים החשיבו מאאהיוונים והרומ

שם וכבוד בזירה הפוליטית והצבאית ומפרספקטיבה היסטורית ניתן לומר כי תרבותם

אך גם בהיקף חריג זה, בהכללה 44.סה על תפוצה חריגה של אמביציה פוליטיתהתבס

41

296-292: אפלטון, תשל"ח 292שם: 4243

Crick, 2000: 95 44

Carlin, 2010 בדברי ההקדמה

288

גסה, תוך התעלמות מן המורכבות של המצב ההיסטורי הקונקרטי בתקופות שונות,

סית אשר שררה אאלה הם בני המעמד הגבוה אשר נדחפו לעבר זירה זו. העמדה הקל

ובחרים וכי לשם כך יש בעת העתיקה היא כי נכון להעניק את השלטון ליחידים מ

אלה שנכון וניתן - קטנההלהוציא ממעגל המשפיעים שתי אוכלוסיות לפחות: האחת,

ההמון. - גדולההה, יוהשני ,לחיי עיוןנות פ ל

מסיבות פתוחה, נתחיל בקבוצה קטנה יחסית באוכלוסייה, אלה אשר בפניהם

רק בתנאים של פנאי האפשרות לאורח חיים עיוני. אורח חיים זה אפשרי ,שונות

אריסטו סמעשה. בפרק הראשון של המטפיזיקה פורהמהתביעות הדוחקות של חיי

יה ימדרג של סוגי חוכמות המבטא זיהוי הולך וגובר של החוקיות במציאות תוך כדי על

משלב לשלב ברמת ההפשטה של חוקים אלה. השלבים הגבוהים ביותר של מדרג

ואלה אפשריים להשגה רק בתנאים של פנאי החוכמה הם גם המופשטים ביותר,

:מתביעות ואילוצים של חיי המעשה

ודבר זה קרה ראשונה במקומות ששם נהנו בני האדם בראשונה מן הנופש. במצרים, כי שם ניתנה לכת ראשונה האמנויות המתמטיותומשום כך נוצרו

45.הכהנים האפשרות להנפש ולהפנות

להתבוננות בחוקים הכלליים ביותר של המציאות, בקצה העליון נמצא את המתמסרים

הפילוסופים. הם האל –של השאלות הגדולות והנצחיות חסרת גבולותהנתונים בבחינה

צצו ,בתרבויות שונותו לאורך ההיסטוריה 46.תנאי הכרחי לחיי עיון הוא אפואהפנאי

העמדה בתרבויות ,חלופות לאופי האינטלקטואלי קוגניטיבי של חיים עיוניים. כך למשל

טציה והתקדמות יהמזרח הרחוק כי יש לפנות שכבה חברתית לצורך חיי מד

צות שרווחה בתרבות הנגד של שנות החמישים והשישים באר האו הגרס 47,ל"הארה"

י תודעה על שנ אדם להתפנות מחיי המעשה בסיוע סמים פסיכדליים מ הכי על הברית

סטיקנים, המודטים ואלוהים יולים, הממנת לתפוס את המציאות כפי שהאמנים הגד

Mind at large".48" –חווים אותה "כפי שהיא", או בניסוחו של הקסלי

לטענה זו מושמעת גם טענה נוספת כי יש להרחיק מענייני ציבור בנוסף

הם חסרי שכן ההמונים מסכנים את ענייני הציבור 49.מורכבים וגורליים את ההמונים

ד לעמדה זו ניתן למצוא וזיזים ונוחים לתמרון. ביטוי ידוע מאשרון, קצרי ראות, פיכ

28-9אריסטו, תשל"ד: 45פרק לד. וכן, : 1001היסטוריה. ראו רמב"ם, הד לאורך וידי רבים מא-ן עלתנאי הנידו 46

Aristotle, 1992 82-52: 2320; ליוינגסטון, 28-9: ד; אריסטו, תשל"פרק שמיני 47 Cook, 2010; Sussman & Kossak, 2011 48

Huxley, 2010 [1954]: 16-17, 22-23 49

; 65-51 :[2630] 2333; ברק, 206-205 :[; אפלטון, תשל"ח2390] 2365אורטגה אי גאסט, 2330; שטרנהל, 2336שומפטר, ;2336מיכלס,

283

את הפסדה של אתונה במלחמה דידס אשר ייחס יתוק המשפיעאצל ההיסטוריון

50.החלטותהבקבלת של ההמונים למעורבות יתר נזית ופוהפל

מלאכה העוסקים בקרב בעלי בהיר את עמדתו כי ישנה בעיה שה 51אריסטו

אין להם את הזמן , אךזרחים המשתתפים בתור לקבלת השלטוןבעבודות מכניות יהיו א

כה וובעיקר את היכולות לכך. העמדה שיש להרחיק את ההמונים מענייני הציבור ז

גם אלא ,פגעילה לוליםלהגנה גם מכיוון נוסף. יש בכך סכנה לא רק לציבור שענייניו ע

ם של בעלי עוצמה המתערב בתחום מסוכן הנוגע באינטרסים משמעותיי הרגיל לאדם

מן המשחק. מי ולהוציאלו כדי "כרישים" האורבים לתוכו כל העתועל כן מזמן

שמתערב בסוגיות פוליטית מסכן עצמו בחשיפה לרמות שונות של אלימות שתופנה

כלפיו, העלולות במקרה הקל לגרום לפגיעה בשלווה ובמקרה הרע למתח, צער, מאסר

לסגת לחיים פרטיים. "מן השורה"לאדם אפוא ף עדי 52.למוות אף במקרים גרועיםו

בעלי שחבריה הם את השלטון כדאי להעניק לקבוצה מצומצמת לפיכך,

קבוצה זאת של המאפיינים נבחרים. בשיח ההיסטורי הוצעו גרסאות שונות לגבי זהות

מבחינה בבעלי זיקה ישירה לאלוהות. כך הציגו עצמם הראשונה. הגרסה ומאפייניה

ריה מפיכמו גם בא 53,יסרים בעת העתיקה במצרים, בבל, אשור והודומלכים וק

מצביעה על מעמד חברתי שלם השנייההגרסה 55.ובאירופה 54סטית והרומיתיההלנ

גישה זו מניחה כי מטבע הבריאה 56.בחברה כגון בשיטת הקאסטות ההודית והנפאלית

לעסוק בענייני , ייביםזכאים או ח, םיישנו הבדל קבוע בין המעמדות ורק חלק מהם ראוי

שרון נדיר. אלה עשויים יתומכת במריטוקרטיה של בעלי כ השלישיתהגרסה הציבור.

לבוא בפועל ממעמדות חברתיים שונים. עמדה זו מוצאת ביטוי מסוים אצל אפלטון

סיווג את בני האדם לא בהתאם לעמדת משפחתם אלא בהתאם למאפיינים אשר

אשר חקר תכונות אישיותיות נדירות של כריזמה, ואצל ובר 57,מולדים של אישיותם

הרביעיתהגרסה 58.אל המאפשרת להפעיל בני אדם אחרים מכוח האישיות-היא מתתש

מניחה הבדלים הנובעים כתוצאה מהכשרה נדירה ואיכותית. יחידי סגולה הראויים

ות מילד, להנהגה הם אלה אשר תכונותיהם המנהיגותיות טופחו בתהליך קפדני וממושך

לתהליכי הכשרה, יםאליטות הפנויחברי ועד בגרות. תהליך כזה אפשרי בעיקר בקרב

50

209: 1005דידס, יתוק 51

2168a ,2922-292: 1003, אריסטו ישנם סיפורים רבים על פעילים אשר העלילו עליהם עלילות שווא, נפלו בפח זה או אחר, 52

& Fishאפיקורוס מוזכרת אצל עמדתו זו של . הוחרם רכושם, הושמו במאסר ונרצחו

Sanders, 2011: 7562-62, 12: 2388 ;226-222: 2362בלי אגם מקי ו. רא. 53

Brisch, 2013 54

Bevan, 1901 55

Klaniczay, 2002 56

Bhattachan, 2003 57

182 :אפלטון, תשל"ח 58

Weber, 1968

230

לרשתות חברתית המרכזות יםזוכ םה 59,פנויה מאינסוף טרדות קטנוניות םאשר תודעת

ידע וקשרים, ניסיון פוליטי זורם במשפחתם מאות שנים והם קולטים אותו מפעילות

ארוחות משפחתיות, מליווי האב לפרלמנט מ) בלתי פורמלית עתירת מידע משמעותי

ושמיעת נאומיו, מהספריה המשפחתית, מבעלי תפקידים בכירים שהם ידידי המשפחה,

בדוגמאות ה. מציאות זו של בני אצילים הזוכים לטיפוח מנהיגותי מגיל צעיר מצוי(ועוד

וליוס של י בדמותו 61,הרצןוכן אצל 60,אצל פלוטרכוסבתיאור דמויות מנהיגים :רבות

בדמותו של נלסון 62,שנים אחורה בתולדות רומא 500קיסר אשר למשפחתו ייחוס של

64,מורהאצל מרטין לותר קינג שגדל במשפחת כ 63,מנדלה אשר גדל בתוך משפחת מלוכה

וג'ון ורוברט קנדי אשר 66,אשר גדל בצל אב שהיה בעצמו חבר בית הלורדים 65צרציל

צות הברית מרכזי במפלגה הדמוקרטית ושגריר ארגדלו בצל אב מיליונר שהיה פעיל

בבריטניה.

ישירה לרצונו של אלוהים, נדונו בשיח ההיסטורי שתי תכונות מלבד זיקה

אנשים נדירות של מנהיגות נבחרת זו. העמדה הקלאסית היא כי יש להציב בראש מדינה

-ינוך המוסריא החויסי בדיאלוגים האפלטוניים בכלל הרומיות. נושא בסתבעלי מידות

החיפוש אחר המידה הטובה –ערכי שיש להתאמץ להקנותו במיוחד לבני האליטות

סבר כי אם נשתית את 68מונטסקייה 67.ולהציב מעל כולם מלך פילוסוף -ודרכי השגתה

רומיות של תיהווה ערך זה חסם בפני התנהגות מבישה. מידות ,על ערך הכבוד התרבות

דריך הגדול יסלוטיזם נאור" כפי שיוחס למשל לפרב"אבבסיס הטענה ל ותהשליט עומד

כוחו זה כדי לכונן בפרוסיה בתי ספר, בתי את ומצד שני ניצל רודןאשר מצד אחד היה

במקצועיותם. מקצועיות כרוכה מתמקדת היהתכונה השני 69.חולים וסעד להמונים

טוריים לפני ביכולת להכיר את הרובד הסמוי של מהלכים פוליטיים, לשכנע באמצעים ר

ניתן להשגה" ו היכולת להבין "מה אפשרי 71,צבירת ניסיון פוליטי 70,ה לאלימותיהפני

ועוד. בעקבות ,מערכתיאת התמונה באופן לראות ,רק(א)אמירה המיוחסת לביסמ

civilהרעיון כי יש לפתח שכבה חברתית מקצועית של התפתחהתקדמות מדעי המדינה

servantsיה מקצועית העסוקה בניהול מיומן ומוסמך של ענייני , דהיינו אדמיניסטרצ

59

2385אריסטו, ועוד 299, 88, 25 :2369, פלוטרכוס 60 52-51: למשל 2339הרצן, 6162 Carlin, 2010 63 Mandela, 2008 1008קינג, 6465 2386 [2390 ]Churchill, 66

Young Winston ,2361ראו את סיפורו זה בסרט כל .[2329] 2320, עמדה מודרנית מקבילה ראה אצל ליוינגסטון. 206-205 :אפלטון, תשל"ח 67

.ב -פרק א וך ניתן לעיין במיוחד בהספר עוסק ברעיון זה, א68

61-65 :תשנ"חמונטסקייה, 69

Gagliardo, 1967 70

25: 1001אריסטו, 71

228: 2385אריסטו,

232

מדדי איכות שאינם משתמעים לשני פנים, שיש לו הציבור. הפוליטיקה הופכת למקצוע

גישה זו 72.מקצועלהבוחנת של עמיתים נם העוסקים בה הם מומחים הנתונים לעיו

ות רואה את הגאולה של האנושות בהתפתחות חשיבה רציונלית אמפירית על בעי

ותמדענים, האמונים על דרכי ניהול ניטרליו החברה ובהתפתחות שכבה של מומחים

של חברות מופת. גישה זאת הייתה הלוז האופטימי של ייסוד מדע ותאפקטיביו ותבדוק

וכן של הסוציאליסטים האוטופיסטים המוקדמים. 73הסוציולוגיה

ייני הציבורהעמדה ההפוכה: יש לערב את אנשי העיון ואת ההמונים בענ

עולה עמדה הפוכה ,לעומת העמדה כי נכון לתת רק למעטים את הגישה לענייני הציבור

שיש לפתוח את ענייני הציבור למעורבות כללית. כך למשל, ישנה התנגדות הגורסת

מעשה. קארל מרקס ידוע ה"מנותקת" מחיי םאינטלקטואלי תלהתפתחות של שכב

עיון ראוי שלא 74.יש לפעול לשנותהאלא יאות, המצ הבנתבקריאתו כי אין להסתפק ב

לידי ביטוי בפעולה רק יפרש אלא יתמוך בתיקון עולם, ושליחותו של אדם בעולם באה

עבודה ועיון צריכים להיות מזוגים באדם. 75.או עבודה

יתרה מכך, יש לערב בחיי הציבור את הציבור עצמו, את ההמונים. ארבע

הראשונה היא נטייתם של אנשי ציבור לשחיתות. הטענה טענות לפחות עלו בהקשר זה.

לעגו לעמדה לפיה ניתן לייצר שכבה של מנהיגות ערכית, 76ושפינוזה בליאמקי

המשתיתה את תכנון ניהול המדינה על המידות הטובות כביכול של בעלי הכוח. עצם

ם או ה הנכונה לגבי כל אדיידי רבים כמשחיתה, נטי-הקרבה למוקדי הכוח הוכרה על

"כוח נוטה משחית וכוח :כאמירתו של לורד אקטון 77,מעמד חברתי המחזיק בשלטון

אבסולוטי משחית באופן אבסולוטי. אנשים גדולים הם לעתים קרובות אנשים רעים".

בגין השחיתות אין הציבור יכול לשקוט על שמריו ולהניח כי ענייניו מטופלים לטובתו

התאוריה היא גם חלק מן , דרוך ומעורב. טענה זו היא או לטובת הכלל. עליו להיות ערני

ה של המעמדות יהרואה את הנטי 78ליזם ההיסטורי של קארל מרקסיאשל המטר

.יסטוריהגורמים המניעים את ההכאחד ה הגבוהים לפעול למען עצמם על חשבון הכלל

72

Weber, 1994: 312-314 73

Comte, 1877 74

Marx, 1976 [1845] מכתב ראשון" שם –תרפ"ט, למשל "מכתב מארץ ישראל -ד גורדון, תרפ"ה"; א1021קרפ, ראו 75

ועלינו למצוא כפרה בעבודה [...] עבודה ממשית במובנה הפשוטהוא אומר "ומלבד שיעבוד –היתום, הגר והאלמנה זקוקים למנהיגות המחברת בין רוח למעשה ש ,לרעיון זהעצמית".

תרפ"ט, למשל -ד גורדון, תרפ"ה"אראו בבחינת אנשי "תורה ועבודה", "ספרא וסייפא" ם ועובד" ומבקר את אנשי העיון "הסופרים והעובדים" שם הוא מזהה עצמו כ"קורא ספרי

"אנשי הרוח, הראשונים להתעוררות, לא התעוררו, לא התעוררו במידה :שאינם עובדים". תפיסות דומות ניתן לראות בפואמה הפדגוגית של כזאת, שהתעוררותם תעורר את העם

.במחזה "ליל העשרים" של סובולו, 2322מקרנקו, 23: 2335ברלין, ;19"ב: תשמ, שפינוזה ;89: 2362מקיאבלי, 7677

1003אריסטו, 78

Marx, 1977-ניסוח בהיר במבוא ל ורא

231

שמעת והמציאות החברתית מחולקת תמיד למנצלים ומנוצלים. בהקשר הישראלי מ

כסדום היינו: ממדינת חוק לרפובליקת בננות 79נה הזאת נמרצות בספרו של משה נגביהטע

לשחיתות הפושה במפלגות, בכנסת, ברשות המבצעת, ברשות רבותבליווי דוגמאות

ועוד. , ניהול הערים, ברבנות הראשיתבהמקומיות ו רשויותהשופטת, ב

ורכב ממנהיגים בעלי העולם הפוליטי שלנו מאת אך לו היינו יכולים לדמיין

האם גם אז יש צורך במעורבות של ההמונים בענייני הציבור? ישעיהו ,רומיותתמידות

אידיאה הרווחת שאם רק נמצא את פי ה-טענה עלממסותיו לדיון ב ותברלין הקדיש רב

את חלץנוכל ל ,חוכמה יתרה לנהל את ענייני הציבורשהוא בעל המנהיג המושלם

ולמעשה להגיע לכדי ,מחלותמרעב ומהשונות, ממלחמות, האזרחים ממצוקותיהם

ר וחסמל שמימוש. לא ב אינו בררעיון זה עקרונית, אך .חברה מתוקנת, יציבה והרמונית

ציבור תלויים הענייני של םולים, בעלי יכולות נדירות, אלא בגלל היותגבאנשים ד

החירות, החשוב םמן האנשי לחלק .בערכים שונים זה מזה ואף סותרים זה את זה

לחלק השוויון. לחלק הצניעות ולחלק הכבוד. לחלק האדמה ולחלק הזהות. לחלק ו

משום עקרוני, הוא נצחי באופן יכוח שולחלק העתיד. כל סוגיה פוליטית נתונה לווהעבר

המחלוקת היא מאפיין קבוע. על כל אזרח להיות ערני 80.לא ניתן להכריע בין ערכיםש

אך לו האדם הפשוט יכול היה מסיבה כלשהי לשקוט כי .עם ערכיושמנהיגיו מסכימים

עת ובנסיבות המשתנות בהתאם הערכיים, אלא גם פועלים כל םמנהיגיו אינם רק אנשי

תה אז סיבה למעורבותו? ילעמדה הערכית שלו, האם הי

של זו ביא כאן היא כי "חוכמת ההמונים" תמיד גוברת על אטענה שלישית ש

בניהול כאשר מדובראל חוכמת ההמונים הזאת כל העת יש צורך לפנות ן על כיחידים.

מביא את העמדה הליברלית 81ענייני ציבור. ישנן גרסאות שונות לעמדה זו. מיל

לפיה האדם הפרטי יודע לנהל את ענייניו הפרטיים טוב יותר מכל ממשל ,הקלאסית

הפרטי. םני אדם ישארו בניהולריכוזי, ועל כן ראוי כי נושאים רבים ככל האפשר בחיי ב

הרבים יודעים יותר מאשר המומחה, בתנאי ,בכל נושאלמעשה אחרת טוענת כי הגרס

שנשמרים תנאים מסויימים של גיוון, שיתוף מידע, אי תלות והיכולת לקיבוץ המידע

גישה זו נשענת יותר ויותר על ההתפתחות 82.הרב באופן המאפשר קבלת החלטות

יכול לשתף ,ד, מגוון ובלתי תלויובאתרים בהם ציבור גדול מא web 2.0הטכנולוגית של

Crowd sourcing-פייסבוק. רבים מוצאים בו דוגמת ויקיפדיה, יוטיוב, רעיונות ומידע

בזירה הפוליטית של ניהול ענייני ציבור פותחה .מקור איכותי יותר לפתרונות פוליטיים

צריך יה הכרעות של מדיניות ציבורית לפ 83,הגישה המכונה "דמוקרטיה דיונית"

הנוכחיות של יהם את עמדות "המצלמת", ידי הצבעה גרידא-לא עלשיתקבלו

1002נגבי, 79 92-92 ,28-26: 2335ברלין, 80 פרק ג': תשי"חמיל, 8182 Surowiecki, 2004 83

Nino, 1996

239

אלא על בסיס דיון, התלבטות ופיתוח אפשרויות מורכבות יותר. ככל , המכריעים

כך הסוגיות יובהרו, יתחדדו יותר ,באוכלוסייהשהדיון ייפתח בפני קבוצות נוספות

84.טובה יותר והמדיניות תהא

אך אם נניח כי יקום למדינה מנהיג עילאי, שאינו רק הטוב מבין בני האדם

את ומיישם פן בלתי נלאהאלא גם חכם מכולם גם יחד, הפועל בהצלחה יומם ולילה באו

היה צורך במעורבות יהאם אז ,פתרונות המעולים ביותר האפשריים לטובת הכללה

הטענה כי אם נאפשר ליחיד סגולה "תאורטי" מציג את 85כלשהי של ההמונים? מיל

כזה לנהל את החברה עבור האזרחים ובמקומם, יפגע הדבר ברמה הכללית של ש

האוכלוסייה. אם מונעים מבני אדם להתלבט בענייני המדינה באופן שאכן משפיע

הם נותרים בעלי יכולות נמוכות ואינם מפתחים רגש של שייכות, בעלות ,עליהם

ל המדינה. הדבר דומה לאב העושה הכל עבור ילדיו, ובכך למעשה פוגע ואכפתיות ע

אלה לכלדאוג לעצמם. מיל סיווג לכן את חברות העולם וביכולתם בהתפתחותם

אולי לבגרות. ןלבין חברות הדוחפות את אוכלוסיית ,כילדים ןאת אוכלוסיית ותהמותיר

שנה גם עלייה מתועדת במדדי י ,עם התרחבות הדמוקרטיה בעולם ,כך ניתן להסביר כיצד

לתת לציבור להתערב בענייני ציבור? המחלוקת מביאה אפוא האם נכון 86.האינטליגנציה

הגיונות סותרים.

רעיון פתרון מעניין בהקשר זה הנו פסגת התאוריה הפוליטית בעת העתיקה:

לפיה יש למזג בשלטון את ובמחוקק סולון של התאוריה "הרפובליקה". מקורה

זה בין הקטבים, בהיותה מרחיקה את תדות השונים בחברה. תאוריה זו עושה סינהמעמ

המון הפלבאים ומקרבת אותו בנושאים ציבוריים שונים בהתאמה, בצורה מוקדמת של

87.איזונים ובלמים, אך לא בין רשויות אלא בין קבוצות חברתיות

תות בתקופתנו, ראוי לציין את המהפך הטכנולוגי של האינטרנט והרש

המשפיע על אופני השתתפות ההמונים בתהליכים רב משקלבעל החברתיות כמשתנה

רנט מאפשר שיתוף מהיר, חופשי טהאינ 88.באמצעים טכנולוגיים אלה דמוקרטיים

. אחת וסינכרוני, ומעבר לכוחה של מדינה לחסום אות-א באורח גלובלי, ,ומקיף של ידע

המשמעויות היא ההקלה האדירה של אזרחים מן השורה להתארגן לפעולה משותפת

האוהלים חאתהפגנות באביב הערבי, במהמאפיין אשר נוצל בארגון , בזמן אמת

טכני, מידע עובר לא רק בין אזרחים אלא גם בין פן. באונוספיםבישראל ובמקומות

נציגיו לת של האזרח הפשוט לשלוח אזרחים למנגנוני קבלת החלטות. גוברת היכול

עידות האזרחים בדנמרק אשר יוצאו במהרה ויישום רעיונות אלה אפשר לראות בכל הקשור לו 84

ושיתוף תושבים בניהול התקציב של (1001)וקסמן ובלאנדר, ות רבות אחרות בעולם למדינ (.1006עירם )קליין וגופר,

תשי"ח מיל, 8586

Flynn,1987, 1999; Neisser, 1997

87

1318b6 – 1319b32 :1003אריסטו, 88

Hague & Loader, 1999

232

הצבעה המחליף את רעיון והאינטרנט עשוי להפוך לתא 89,מסרים, בקשות ודרישות

לאיים על ותהתפתחויות אלה עלול 90.הממשל של נציגים ברעיון הדמוקרטיה הישירה

עמדה המחזיקים בני יני בעלי העמדה הראשונה, ולפתחה בעישל המדינה בע היציבות

ה. יהשני

ידי המדינה? -ם על אזרחים להיות עצמאים או מנוהלים עלהא

מחלוקת יסודית נוספת היא לגבי מידת השליטה של המדינה בחייו של היחיד, בניהולו

הכתבת התנהגותו. זו מחלוקת בין הרעיון של ממשלה קטנה לממשלה גדולה.בו

, תבהכרעותיהם האישיו ,בקוטב האחד יהיו מי שסבורים כי יחידים יכולים

כמעט ו מיותרת אמדינה היההתערבות , ולנהל כל נושא הדרוש לאושרם באורח מיטבי

אין בה צורך. יתרה מכך, היא הורסת, פוגמת ומחריבה. בקצה הקוטבי של עמדה זו ש

ניתן למצוא את האנרכיסטים הקוראים לביטול מוחלט של המדינה הנתפסת כארגון

91.המשרת אך ורק את האליטות

טניות ובחירה. כיום נבני אדם צריכים ויכולים להתבסס על ספוהיחסים בין

ניתן למצוא רעיון זה בעיקר בארגונים לא היררכיים דוגמת אלו אשר היו מעורבים

. אלה מהווים התאגדותצות הבריתבאר "אחוז 33"-בבמחאת האוהלים בישראל ו

העמדה רופפת של בעלי קשרים זמניים ספונטניים. עמדה קרובה עשויה להיות

דריסת אין בו גדול של ענייני אנוש הם עניין פרטי ולציבורהרוב ההליברטריאנית לפיה

נהל את חיי הזוגיות שלו, איזה לילדיו, כיצד את של אדם כיצד לחנך יורגל. החלטות

שכר יקבל או יציע הן עניינו הפרטי. צריך ממשלה קטנה העוסקת בניהול סוגיות

ת. עמדה זו קשורה וות בלבד כגון יחסי חוץ, ביטחון ותשתיקולקטיביות חיוניות ספור

הם יכאשר בני האדם מתמקדים בעניינ( 2) לרעיונות הקלאסיים של הליברליזם:

יש 93.גורלו של אדם תלוי במאמציו( 1)-ו 92;לשגשוג כללי מביאה "יד נעלמה" ,הפרטיים

פות השתתבאמצעות המרחיבים מעט יותר את הערבות ההדדית של האזרחים

גודים הלא ממשלתיים הפועלים ברמה יהתנדבותית מינימלית במכלול הארגונים והא

94.של החברה האזרחית המקומית ובנושא ספציפי. עמדה זו מאדירה את חשיבות

התפיסה כי רבים זקוקים לשם אושרם להגנה מפני ימצאבקוטב השני ת

צמם והן מכוחות מכשולים כבדי משקל. הן מיצריהם ודחפיהם השליליים שלהם ע

ודיכוי של יים, מחלות, מזל רע, טפשות, עוני, כגון כוחות טבע אכזרחיצונייםשליליים

בעלי כוח. גורלו של אדם אינו תלוי רק במאמציו אלא בנסיבות סביבתו וברמת הקשיים

לטפח כדי בסביבה זו. על החברה להתערב, באמצעות ממשלה גדולה ורשויות המדינה,

89 Richard, 1999 שם 9091 Bakunin,1990, 2012 92 Smith, 1937 [1776] 93 Friedman, 2009 Hayek, 2000; 94 Cohen, 1994

235

כלל בני האדם יוכלו לצמוח. על הכוחות הנאורים הותומכת כל האפשר בסביבה חיובית

את הדרוש ולהתמודד עם מכשולים ולהעניק ל החלץ לעזרת הרוב המתקשיבחברה לה

ידי ישעיהו ברלין כחירות שלילית -חיים טובים. אבחנה זו כונתה עלכדי ליהנות מ

95.לעומת חירות חיובית

יהבה על התארגנות של מדינה, את תולה גישה מינימלית הסוברת כך אינה

מניחה 96,(communitarianism) "קהילתנות"מכונה האלא על קהילה מקומית. גישה זו

את תלותו של אדם בקהילה, אשר אם היא מתפקדת היא תחשוף אותו למאגר אמונות,

ערכים ומשאבים החורגים מעבר לאלה הנמצאים אצל יחיד. בלעדיהם האינדיבידואל

קהילה יים דלים ומדולדלים. מעורבות חברתית צריכה להיות בקידום וטיפוחחי ח

97.תומכיםו חיי קהילה עשיריםם ובעלת מוסדות מקומיים מתפקדי

אחרים מדגישים כי לשם אושרם של האזרחים יש צורך לא רק בקהילה

במעורבות של המדינה עצמה, ברמה הארצית גם מקומית בריאה ומתפקדת אלא

רבים הנוגעים לחיי הפרט. עמדה זו מניחה שאזרחים רבים מוחלשים מכדי ובנושאים

חינוך, שירותי לפעול לטובת עצמם וזקוקים לתמיכה של קולקטיב גדול, למשל במתן

הממשלה צריכה להיות גדולה, דהיינו רחבה לפי גישה זו, . ומהבריאות, דיור וכד

הפרטי "אמירה: פה לידי ביטוי בבאה יומגוונת מבחינת עיסוקיה ותפקודיה. גישה זו

גם עניינים הנדמים לנו כפרטיים צריכים 98.(The personal is political) "הנו פוליטי

להיות עניין לניהול ציבורי נאור.

היש לדרוש מאזרח מאמץ מינימלי או מקסימלי?

בעל מקצוע, הוא הורה, בן הוא אדם פועל בחייו במישורים רבים. לעתים קרובות

בו ראוי שיפנה לתפקידו כאזרח במדינה? יכמה מתשומת ל ועוד. בעל תחביבים ,הוריםל

כמה מאמץ לטובת החברה והמדינה נכון לתבוע ממנו?

יש הסבורים כי אלא אם כן מדובר בקריירה או בלהט יוצא דופן, מרוב בני

זה הנתבע מהם בחוק. -אדם יש לתבוע את המינימום החיוני בתפקודם כאזרחים

, עצמואת מרסן ואכך שהמאמץ של היחיד מתבטא בכך שה ,חוקי "אל תעשה"בתחילה

קליםהם נדרש האדם לפעול. חלק מחוקי "תעשה" הםחוקי "תעשה" בבלאחר מכן ו

. ישנם אף (מיסים ושירות צבאי)תשלום יותר וחלקם קשים (למשל חוקי תעבורה)

של אתונה מסוקרטס שיהרוג , כגון דרישתה החוקית םד לציית להוחוקים שקשה מא

99.עצמו

95

110-260 :2386ברלין, 96

Etzioni, 1995

97

Putnam, 1995, 1996, 2000; Bellah et al., 1985 98

Hanisch, 1970

99

198-102: אפלטון, תשל"ח

232

יש הסבורים כי יש לתבוע מן האדם לפעול כאזרח מעבר למינימום הקבוע

תחילה במעקב אחר נושאים 100,בחוק, מתוך מחויבות ואחריות לחברה ולמדינה

באמצעות לאחר מכן לפעול , וציבוריים בעיתונים, במהדורות החדשות ובפורומים שונים

ו לנציג בפרלמנט. פעולות מורכבות ותובעניות יותר יהיו תיבת מכתב לעיתון אכ

בהקמת מפלגות ובפעילות פוליטית , השתתפות בהפגנות, בעצרות ובאירועי מחאה

. לבסוף, יהיו שיתבעו מן האדם לתפקד כאזרח גם דרך מנגנונים פחות אינטנסיבית

נו לתבועהסבורים כי עלייש 101.שגרתיים כגון יחידים המקימים יישובים מרוחקים

לא הם גם ששלא רק שאינם שגרתיים אלא דרך מנגנונים מבני אדם לתפקד כאזרחים

מחאות לא חוקיות. פעולות כאלה ניתן ו כגון התנגשות עם כוחות משטרהבקונצנזוס,

ויש שירחיקו . לראות לעתים בקרב מי שמשקיעים מרץ בתנועת המחאה האנטי צרכנית

עידוד מעשי –יסטי של "תעמולה באמצעות פעולה" קרון האנרכיהעמימוש לכת עד כדי

של 15-ה הרציחתו של נשיא תדוגמ, ראווה של יחידים כגון התנקשויות פוליטיות

. 2302בשנת (McKinley) קינליויליאם מ צות הבריתאר

יהאו לכעוס עלאת המדינה לאהוב

קשור לניהול המחלוקות שהודגמו עד כה מניחות כי לבני אדם יש מניע להתערב בכל ה

הרגש הבסיסי שרבים סבורים כי הוא מתפשט כאש בשדה אךם הציבוריים. יהעניינ

הדבר . א של אדישות כלפי המדינהוה קוצים בתרבות המערבית ובמדינות המתועשות

ההולכים ופוחתים. בבחירות למשל בשיעורי הצבעהבא לידי ביטוי

ירים הנכנסים בשערי זהותם לו רגשות כלפי המדינה נכון כי נטמיע בקרב צעיא

בעת העתיקה ניסחו היוונים את "המידה האזרחית" אשר יש החדשה כאזרחים?

המוכנות לשים את טובת " :עיקרה, ולהקנות לצעירים על מנת שיהפכו לאזרחים טובים

על מנת שהאזרח יהיה מוכן לפעול למען המדינה ולמען 102.המדינה קודם לטובתך"

ון לפעול כנגד הטבע יניס. זהו אהבה והערכה כלפי הציבורו ביש להחדיר ,הציבור

האנושי האגואיסטי.

האידיאולוגיה הרדיקלית משמאל ביקשה להחדיר רגש הפוך, רגש של כעס

פועלת לטובת הכלל אינה המודעות שהמדינה גוברת כלפי דיכוי, עוול וניצול. ברגע ש

ועמה ם זעקת המדוכאיםעולה לשמי ,אלא לטובת אינטרסים של בעלי פריבילגיות

זכויות האזרח בשנות החמישים והשישים אמריקאית להה תנועה. הכעס והמרירות

הכוח 103.בשכונות המצוקה בערים השונותמהומות השחורים של התפרצות נולדה מתוך

רגשיים וכעס הם מרכיבים אהבה היה זעם על האפליה. מרטין לותר קינג שדחף את

100

Ichilov, 1993 ;696-692 :1005איכילוב וליבנה, שירות גוריון לצעירים ליישב את הנגב, או של תנועות הנוער להתגייס ל-ןזכורה קריאתו של ב 101

קרבי ולחתום קצונה.102

66מונטסקייה, תשנ"ח: ; 1003אריסטו, 103

Stephan & Stephan, 2001 -במבוא ל

236

. אלו מהם ראוי כי נטפח במקצוע האזרחות בבתי ישותבסיסיים כדי לנגוד את האד

איזה רגש דומיננטי? ?הספר

אחרית דבר

מתרחקת כמו מאש מערכת החינוך הפורמליתהתבסס על ההבחנה לפיה מאמר זה

-הדיאלקטי ינוכי חהפוגעת בתהליך . תופעה זומעיסוק בסוגיות שנויות במחלוקת

באורח מעמיק על חושביםהאזרחים של םפוגמת בפיתוח" ועל כן "השיטה הסוקרטית

עצמן מעצמן, את של הדמוקרטיות המערביות "להציל" דחףהזירה הפוליטית. ה

וליים פנימיים ובכך לכרות את הענף עליאלדחוף אזרחים לחיים אינדיבידו ןמנטיית

רפורמות במערכת החינוך האזרחי הממלכתי. בצעהיא יושבת, מחייב ל

לסוגיות פוליטיות לקיים דיון דיאלקטי בו כיצד להדגים תימאמר ביקשב

אך , וצגמבכל אחת מן הסוגיות וסבר, הוויכוחמ ןעמדות סותרות, הגיונ תובאומשונות

י נע מטיעון לטיעון נגדק בסוגיות באופן כזה, ותשובה אחרונה מוסמכת. העיסלא ניתנת

של מעמיק יותר פנימי מסע לעד ערעור הנחות יסוד, ו, עד הגעה לכדי מבוכה )אפוריה(

חינוך הוניתן לביצוע במערכת הנו הבסיס ליצירת אזרחים חושבים, זה כבירור. תהליך

המאמר לעודד מורים לאזרחות למצוא עוד ועוד ידי הדגמה זו, מבקש -עלממלכתית. ה

דרכים ליישום השיטה הסוקרטית בלימודי האזרחות.

רשימת מקורות

אביב: זמורה ביתן.-. תלרד ההמוניםמ(. 2365) ח'אורטגה אי גאסט,

יסודי העיוני -(. דגמים של תפקיד אזרח בדמוקרטיה בחינוך העל1005) 'ליבנה, עו 'איכילוב, א .652-613, 2, מג, מגמותוהמקצועי בישראל.

. חיבור לשם יזמות ארגונית בבתי הספר היסודיים במערכת החינוך בישראל(. 1000) 'איל, א לוסופיה. ירושלים: האוניברסיטה העברית.קבלת תואר ד"ר לפי

. ירושלים: שוקן. כתבי אפלטוןאפלטון )תשל"ח(.

מאגנס. . ירושלים:פיזיקהאמט .אריסטו )תשל"ד(

שוקן. :ירושלים .(מהדורת ניקומאכוס) אתיקה .(2385אריסטו )

אביב: ספריית הפועלים.-צורן(. תל 'ג. )תר רטוריקה(. 1001אריסטו )

אביב: רסלינג. -תל. פוליטיקה( 1003אריסטו )

אביב: עם עובד. -תל. דלדולה של הרוח באמריקה .(1001) 'בלום, א

.(יםפרששמן: מודן )-בן .ארבע מסות על החירות (. 2386י' ) ברלין,

אביב: עם עובד.-תל .האנושות בול עץ עיקש(. 2335) 'ברלין, י

ושלים: מרכז שלם. . ירהרהורים על המהפכה הצרפתית(. 2333) 'ברק, א

אביב: הפועל -לת .(אהרונוביץ 'יעורך ) ה-א כתבי א.ד. גורדון .תרפ"ט(-ד )תרפ"ה"ן, אוגורד .הצעיר

. ירושלים: משרד החינוך והתרבות. תוכנית לאומית לחינוך(. 1005) 'דוברת, ש

238

אביב: הפורום-. תלדוח ועדת א.ל.ה לרפורמה בחינוך(. 1009הפורום לאחריות לאומית ) לאחריות לאומית.

ירושלים: המכון הישראלי .מדד הדמוקרטיה )1022), הלר, א', אטמור, נ' ולבל, י' 'הרמן, ת לדמוקרטיה.

אביב: רסלינג. -תל. אזרחות בין השורות. (1029) 'וורמן, ה

במרס. 2, 251פרוטוקול .ביצוע דוח קרמניצר .(1002ועדת החינוך של הכנסת )

. ירושלים: המכון 12. נייר עמדה מס' דגמים של שיתוף אזרחים(. 1001ד' ) קסמן, א' ובלאנדר,ו הישראלי לדמוקרטיה.

.28, א15.5.1002 ,הארץ .ירידה עקבית בציוני הבגרות באזרחות ובתנ"ך. (1002) 'קו, ינחרומצ'

.22.2.1022-באוחזר . שוב שמועות שקריות על החטופים .א(1022) 'חצרוני, מ

http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-17d26a036e3a641004

.15.5.1022-אוחזר ב. המורה אדם ורטה פוטר מאורט .ב(1022) 'חצרוני, מ

http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-887cf51f2f23641004

.10.2.1020. העין השביעיתללא תיווך. .(1020) 'כספי, ד

טקס יום הזיכרון בבתי מקומית: כרון לאומי לקהילת אבלימסוכן ז . (1009) 'פדר, ע-לומסקי .986-959, 9, מב ,מגמותספר בישראל.

האוניברסיטה העברית. ירושלים: . חינוך בעולם נבוך. [(2329] 2320) 'ליוינגסטון, ר

[(. עיונים בעשרת הספרים הראשונים של טיטוס טיביוס. בתוך: 2521-2526] 2362) 'מקיאבלי, נ . ירושלים: שוקן.ייםכתבים פוליטשמואלי )מתרגם( ' א

: זמורה ביתן. אביב-שילוני(. תלג' .)תר הנסיך (.2388) 'מקיאבלי, נ

בסוק(. ירושלים: מאגנס. 'ע .)תר על רוח החוקיםה )תשנ"ח(. ימונטסקי

,ממשל ופוליטיקה ,)עורך( נויברגרב' (. חוק הברזל של האוליגרכיה. בתוך: 2336) , ר'מיכלס אביב: האוניברסיטה הפתוחה.-. תלמקראה במדע המדינה

. ירושלים: מאגנס.ממשל של נציגיםמיל, ג' )תשי"ח(.

.בוץ הארצי השומר הצעירימרחביה: הק .פואמה הפדגוגיתה. (2322) , א"סמקרנקו

. ירושלים: האגף תוכנית הלימודים החדשה באזרחותמשרד החינוך )תשנ"ד, תשנ"ט, תשס"ב(. לתוכניות למודים.

. צוות ההיגוי חינוך לאזרחות לכלל תלמידי ישראל ,להיות אזרחים)תשנ"ו(. משרד החינוך לחינוך לאזרחות, דוח ביניים. ירושלים: משרד החינוך.

ירושלים: כתר. . במדרון ממדינת חוק לרפובליקת בננות - כסדום היינו(. 1002) 'נגבי, מ

עובד לתכנית טלוויזיה בשנת מחזה שהועלה בתיאטרון חיפה.. ליל העשרים .(2362) 'סובול, י2383.

,2, מג ,מגמותס המובנה של החינוך לאזרחות בישראל. קהפרדו .(1002) 'ופליגר א 'פדהצור, ע89-22.

. ירושלים: ביאליק. חיי אישים .(2369ארכוס )טפלו

. לשאלה: 'היכן הקו הירוק' התשובה: 'מה זה הקו הירוק' .(1005) 'א ,וסלומון 'פליישמן, ל .51-12, 92, כתב עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות ,לפייםא

233

עובדים ברשות השידור מתריעים מפני הטיה והשתלטות באישור השר: .(1022) 'פרסיקו, א .22.6.1022 ,העין השביעיתפוליטית.

אביב: ידיעות ספרים. -תל. אוטוביוגרפיה .(1008ל )"קינג, מ

. מודל לשיתוף תושבים בתהליכי תקצוב עירוניים - ב משתףתקצי .(1006) 'ר ,, וגופר'ע ,קליין .אביב-אוניברסיטת תלאביב: -תל

. 12.3.1021, מוסף החגים, הארץהעבודה היא חיינו מכל צרה היא תצילנו. .(1021) 'ע ,קרפ

.nrg ,13.3.1002. אתר 2328-ההיסטוריה נגמרת ב(. 1002) 'קשתי, א

אוניברסיטת תל אביב.אביב: -. תלמורה נבוכים .(1001רמב"ם )

ממשל , נויברגר )עורך(ב' (. תיאוריה אחרת של הדמוקרטיה. בתוך: 2336) , י'שומפטר אביב: האוניברסיטה הפתוחה. -. תלמקראה במדע המדינה ,ופוליטיקה

. ירושלים: משרד דו"ח הוועדה לבדיקת שיטת התקצוב בחינוך היסודי(. 1001) 'שושני, ש החינוך.

.19.9.2330 ,חדשות(. אסור לבטל את הקשר בין הבוחרים לנבחרים. 2330) ', זשטרנהל

.ס. ירושלים: מאגנ(וירשובסקי 'הערות: ח .)תר מאמר מדיני .)תשמ"ב( , ב'שפינוזה

ירושלים: משרד החינוך )לא פורסם(. .29.5.1002 .ראיון עם מפמר"ית אזרחות .(1002) 'שפיר, ח

הלוי(. ירושלים: ביאליק. 'א .)תר מלחמת פלופונס תולדות(. 1005דידיס )יתוק

Apple, M. (1986). Teachers and texts. New York & London: Routledge & Kegan

Paul.

Aristotle (1992). Politics. London: Penguin books.

Bakunin, M. (1990). Bakunin: Statism and anarchy. Cambridge University Press.

Bakunin, M. (2012). God and the state. Courier Dover Publications.

Bellah, R. (1985). Habits of the heart: Individualism and commitment in american life.

Berkeley: University of California Press.

Bevan, E.R. (1901). The deification of kings in the Greek cities. The English

Historical Review, 16(64), 625-639.

Bhattachan, K.B. (2003). Existing practices of caste-based untouchability in nepal

and strategy for a campaign for its elimination. ActionAid Nepal.

Brisch, N. (2013). Of gods and kings: Divine kingship in ancient Mesopotamia.

Religion Compass, 7(2), 37-46. doi:10.1111/rec3.12031

Carlin, D. (23 June 2010) Hard core history: Show 34 - Death throes of the republic.

http://podtail.com/podcast/dan-carlin-s-hardcore-history/show-34-death-

throes-of-the-republic-i/

Churchill, W. (1987). My early life: A roving commission. New York: Scribner.

Cohen, J.L. (1994). Civil society and political theory. M.I.T Press.

Comte, A. (1877). System of positive polity. Longmans, Green, and Company.

100

Cook, J. (2010). Meditation in modern buddhism: Renunciation and change in thai

monastic life. Cambridge: Buddhist World Press.

Crick, B. (2000). Essays on citizenship. London: Continuum.

Delli Carpini, M.X., & Keeter, S. (1996). What americans know about politics and

why it matters. Yale University Press.

Etzioni, A. (1995). New communitarian thinking: Persons, virtues, institutions, and

communities. University of Virginia Press.

Fish, J., & Sanders, K.R. (2011). Epicurus and the epicurean tradition. Cambridge

University Press.

Fishman, E.M. (1985). Counteracting misconceptions about the socratic

method. College Teaching, 33(4), 185-188.

Fleishman, L., & Salomon, I. (2008). Israel’s eastern border: Ask not ‘Where is the

Green Line?’Ask ‘What is the Green Line?’. Geoforum, 39(2), 1021-1043.

Flynn, J. R. (1987). Massive IQ gains in many countries: What IQ tests really measure.

Psychological Bulletin, 101, 171-191.

Flynn, J.R. (1999). Searching for justice: The discovery of IQ gains over time.

American Psychologist, 54, 5-20.

Friedman, M. (2009). Capitalism and freedom. University of Chicago press.

Gagliardo, J.G. (1967). Enlightened despotism. Thomas Y. Crowell.

Galston, W.A. (2001). Political knowledge, political engagement, and civic

education. Annual Review of Political Science, 4(1), 217-234.

Galston, W.A. (2007). Civic knowledge, civic education, and civic engagement:

A summary of recent research. International Journal of Public

Administration, 30(6-7), 623-642.

Gamson, W.A., Crotequ, D., Hoynes, W., & Sasson, T. (1992). Media images and the

social construction of reality. Annual Review of Sociology, 18, 373-393.

Golding, P. (1998). Global village or cultural pillage? The unequal inheritance of the

communication revolution. In: R.W. McChesney, E. Meiksins Wood & J.B.

Foster (Eds.), Capitalism and the information age: The political economy of

the global communication revolution. New York: Monthly Review Press.

Habdank-Kołaczkowska, S. (2014). Nations in transit 2014: Eurasia rapture with

democracy. Freedomhouse: Rowman & Littlefield.

Hague, B.N., & Loader, B. (1999). Digital democracy: An introduction. In: B.N.

Hague & B. Loader (Eds.), Digital democracy: Discourse and decision

making in the information age. Psychology Press.

Hanisch, C. (1970). The personal is political. Notes from the second year: Women’s

liberation, 76-78.

102

Hayek, F.A. (2000). The fatal conceit: The errors of socialism. Chicago: The

University of Chicago Press.

Huxley, A. (2010). The doors of perception: And heaven and hell. Random House.

Ichilov, O. (1993). What textbooks teach Israeli youngsters about democracy. In: R.F.

Farnen (Ed.), Reconceptualizing politics, socialisation, and education:

International perspectives for the 21st

century. European Studies, 3, 315-328.

Klaniczay, G. (2002). Holy rulers and blessed princesses: Dynastic cults in medieval

central Europe. Cambridge University Press.

Mandela, N. (2008). Long walk to freedom: The autobiography of Nelson Mandela.

Hachette Digital, Inc.

Marx, K. ([1845] 1976). Theses on Feuerbach, contained in the Collected Works of

Karl Marx and Frederick Engels: Volume 5, International Publishers: New

York, pp. 3–14.

Marx, K. (1977). A contribution to the critique of political economy. Moscow:

Progress publishers.

McChesney R.W. (1998). The political economy of global communication. In: R.W.

McChesney, E.M. Wood & J.B. Foster (Eds.), Capitalism and the

information age: The political economy of the global communication

revolution. New York: Monthly Review Press.

Neisser, U. (1997). Rising scores on intelligence tests. American Scientist, 85, 440-447.

Nino, C.S. (1996). The constitution of deliberative democracy. New Haven: Yale

University Press.

Putnam, R. (1995). Bowling alone. America’s declining social capital. Journal of

Democracy, 6(1), 65-78.

Putnam, R. (1996). The strange disappearance of civic America. The American

Prospect, 7(24).

Putnam, R. (2000). Bowling alone: The collapse and revival of american community.

New York: Simon and Schuster.

Richard, E. (1999). Tools of governance. In: B.N. Hague & B. Loader (Eds.), Digital

democracy: Discourse and decision making in the information age.

Psychology Press.

Sigal, L. (1973). Reporters and officials. Lexington, MA: DC Heath.

Smith, A. (1937 [1776]). An inquiry into the nature and causes of the wealth of

nations. E. Cannan (Ed.). London: Methuen and Co.

Stephan, W., & Stephan, C.W. (2001). Improving intergroup relations (Chapter 1).

Sage Publications: Thousand Oaks.

101

Surowiecki, J. (2004). The wisdom of crowds: Why the many are smarter than the

few and how collective wisdom shapes business, economies, societies and

nations. Doubleday.

Sussman, A., & Kossak, M. (2011). The wisdom of the inner life: Meeting oneself

through meditation and music. New Directions for Adult and Continuing

Education, 131, 55-64.

Tacker, V.F. (2012). Divergence and decline: The middle east and the world after the

Arab Spring. Countries at the Crossroads. Freddomhouse.

Weber, M. (1968). On charisma and institution building. University of Chicago

Press.

Weber, M. (1994). Political writings. Cambridge University Press: Cambridge.

Žižek, S. (2014). How WikiLeaks opened our eyes to the illusion of freedom. The

Guardian, Thursday 19 June 2014.

http://www.theguardian.com/commentisfree/2014/jun/19/hypocrisy-

freedom-julian-assange-wikileaks