סדר ט״ו בשבט

writing: Rabi Yaron Nisenholztranslation: Rafi Cohen

) 3 (

Dear Friends

The Tu B'Shvat Seder before you includes the following: divrei Torah, citations from a variety of sources describing the beauty and grace of the Land of Israel and its fruits, eating the fruits of the Land of Israel, drinking four cups of wine and reciting verses

from the Torah that express the connection between the return of the people of Israel to their natural homeland and the nature and plant-life of the Land.

This Seder was institutionalized by the sages of 17 century Safed in order to emphasize the centrality and significance of the Land of Israel in the lives of the Jewish people, both in Israel and in the Diaspora.

The Center for Religious Affairs in the Diaspora is in contact with hundreds of rabbis and Jewish community leaders around the world and devotes its resources to a vast array of activities dedicated to strengthening Jewish identity and the bond between Diaspora Jewry and the State of Israel. These activities take place in various spheres, which include the production of educational kits and pedagogical tools. This booklet was written in Hebrew by Rabbi Yaron Nissenholtz during his tenure as Chief Rabbi of Basel, Switzerland, and it has been translated and published in several languages by the Center for Religious Affairs in the Diaspora in order to allow the Jewish communities of the Diaspora the opportunity to celebrate and perform the Seder Tu B'Shvat, each in its own language.

I extend my thanks to Mr. Yitzchack Shtiglitz, the director of the Center, and to Ms. Orit Avital, the director of the Eliner Library, who collected and published this Seder Tu B'Shvat in multiple languages. Our hope is that this Seder Tu B'Shvat serves as a useful and positive tool for strengthening Jewish and Zionist identity and the connection between Diaspora Jewry and the State of Israel.

Chag Sameach

Yehiel Wasserman Chairman of the Center for Religious Affairs in the Diaspora

) 4 ( ) 5 (

וכי תבואו אל-הארץונטעתם כל-עץ מאכל

ונתן העץ פריווהארץ יבולה.

עת לנטוע אילנותעת לנטוע ולבנות.

Ki tavo'u el ha'aretzUneta'tem kol etz ma'achal,Venatan ha'etz pir'yoVeha'aretz yevulah.Et linto'a ilanotEt linto'a velivnot.

The First Cup - Trees

White WineI am now ready to drink the first cup of the Seder Tu

B'Shvat - a cup of white wine, a cup which symbolizes the strength and power of the winter.

הנני מוכן ומזומן לשתות כוס ראשונה של ט"ו בשבט - כוס יין לבן, כוס המסמלת את החורף במלוא עוזו וכוחו

ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן

There are four new years. On the first of Nissan is the new year for kings and for festivals. On the first of Elul is the new year for the tithe of

cattle. … On the first of Tishrei is the new year for years, for release and for jubilee years, for plantation and for [the tithe of] vegetables. On the first of Shevat is the new year for trees, according to the ruling of Bet Shammai; Bet Hillel, however, place it on the fifteenth of that month.

(Tractate Rosh Hashana 1:1)

ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה... באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות

לנטיעה ולירקות, באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמשה עשר בו.

)מסכת ראש השנה א, א(

) 6 ( ) 7 (

Barley (seorah) שעורה

For the Lord your God is bringing you to a good land, a land with brooks of water, fountains and depths, that emerge in valleys and mountains, a land of wheat and barley, vines and figs and pomegranates, a land of oil

producing olives and honey. (Devarim 8:7-8)

כי יהוה אלהיך, מביאך אל-ארץ טובה: ארץ, נחלי מים עינת ותהמת, יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה, וגפן ותאנה ורמון; ארץ-זית שמן, ודבש.

)דברים ח, ז-ח(

The Second Cup – Eretz Israel

White wine blended with a touch of red wineI am now ready to drink the second cup of the Seder

Tu B'Shvat, a cup containing mostly white wine and a touch of red wine - a cup that symbolizes the first buds

of spring during the cold of winter.

יין לבן מהול בקצת יין אדוםהנני מוכן ומזומן לשתות כוס שניה של ט״ו בשבט - כוס שרובה יין לבן ומיעוטה יין אדום - כוס המסמלת את ניצני האביב הראשונים

בתוך החורף הקר

Wheat (Chita) חיטה

The tree of which Adam ate … was wheat, since a child does not know how to call ‘father’ and ‘mother’ until it

has had a taste of corn. (Talmud Bavli, Berachot 40a)

אילן שאכל ממנו אדם הראשון... רבי יהודה אומר: חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן.

)תלמוד בבלי, ברכות מ, א(

ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא מיני מזונות

כל העולם כלוכל העולם כלוגשר צר מאד

והעקר לא לפחד כלל.

Kol ha-olam kulloKol ha-olam kullo géscher zar me’odWe-ha-ikkar lo le-fached kelal

) 8 ( ) 9 (

Grape (Gefen) גפן

R. Simeon b. Lakish said: This people [Israel] is like unto a vine: its branches are the aristocracy, its clusters the scholars, its leaves the

common people, its twigs those in Israel that are void of learning. This is what was meant when word was sent from there [Land of Israel]. ‘Let

the clusters pray for the leaves, for were it not for the leaves the clusters could not exist and provide sweetness’.

(Talmud Bavli, Hullin 92a)

אמר רבי שמעון בן לקיש: אומה זו כגפן נמשלה: זמורות שבה - אלו בעלי בתים,אשכולות שבה - אלו תלמידי חכמים, עלין שבה - אלו עמי הארץ, קנוקנות שבה

- אלו ריקנים שבישראל.ועל זה אמרו בארץ ישראל: צריכים האשכולות להתקיים בשביך העלים, מפני

שללא העלים גם האשכולות לא יוכלו להתקיים ולהיות מתוקים.)תלמוד בבלי, חולין צב, א(

למען, אחי ורעי- אדברה-נא שלום בך.

למען, בית-יהוה אלהינו- אבקשה טוב לך.

Lemaan achai vereai, Adabra na, adabra na, shalom bachLemaan bait Hashem Elokainu avaksha tov lach

ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי העץ

שירת העשבים / רבי נחמן מברסלבע לך שכל רועה ורועה דיש לו נגון מיוחד משלו

ע לך שכל עשב ועשב דיש לו שירה מיוחדת משלו

ומשירת העשבים נעשה נגון של רועה

ה יפה ונאה מ ה יפה, כ מ כהם ירה של כששומעים השיניהם ל ב ל טוב מאד להתפ

ובשמחה לעבד את ה' ומשירת העשבים

מתמלא הלב ומשתוקק ירה מתמלא וכשהלב מן הש

ומשתוקק אל ארץ ישראל אור גדול אזי נמשך והולך דושתה של הארץ עליו מק

ומשירת העשבים נעשה נגון של הלב

Shirat ha'asavimDa lekha, shekol ro'eih ve ro'eihyeish lo nigun meyuchad mishelo.Da lekha, shekol eisev va'eisevyeish lo shirah meyuchedet mishelo.Umishirat ha'asavimna'aseh nigun shel ro'eih. Kamah yafeh, kama yafeh vena'eihkesheshom'im hashirah shelahem.Tov me'od lehitpaleil beineihemuvesimchah la'avod et Hasheim.Umishirat ha'asavimmitmalei haleiv, umishtokeik.Ukhshehaleiv, min hashirah mitmaleiumishtokeik el erets yisra'eil.Or gadol azay nimshakh veholeikhmikdushatah shel ha'arets alav.Umishirat ha'asavim,na'aseh nigun shel haleiv..

) 10 ( ) 11 (

Éretz Éretz, éretz, éretz,éretz techol, ejn aw,we-ha-schémesch lahkidwasch we-chalaw,éretz bah noládnu,éretz bah nichjehwe-neschew bah, jihjehma sche-jihjeh.Éretz sche-nohawhi lánu em we-aw,éretz schel ha-am,éretz le-olam,éretz bah noládnu,éretz bah nichjeh,jihjeh ma sche-jihjeh.Éretz, éretz, éretz,jam el mul ha-chofufrachim wiladimbeli sof.Ba-zafon kinnéret,ba-darom cholot,u-misrach le-ma’arawnoschek gewulot.Éretz sche-nohaw …Éretz, éretz, éretz,éretz ha-toraat mekor ha-orussfat ha-emuna.Éretz, éretz, éretz,éretz jekara,hen hiwtachtsche-ejn so aggada.Éretz sche-nohaw …

Fig (te’ena) תאנה

Why is the Torah likened to a fig tree? All other trees - the olive, the grape, the date - are harvested all at once; but the fig tree is harvested little by little. So it is with the Torah: today you learn a little; tomorrow you learn a lot; the Torah is not learned in one year or even in two years.

(Midrash Bamidbar Rabba 21:15)

Rabbi Yonatan b Eliezer was once sitting under a fig tree that was laden with fruit. When the dew fell the fruit became full of honey. When a goat came it began to drip milk and honey. Rabbi Yonatan called to one of his students and said: come and see what it will be like in the world to come, as it is written ‘And it shall come to pass on that day that the mountains

shall drip with wine, and the hills shall flow with milk‘ (Yoel 4:18). (Midrash Tanchuma, Tetzaveh 10)

למה נמשלה תורה בתאנה? שרוב האילנות - הזית, הגפן והתמרה, נלקטין כאחת, והתאנה נלקטת מעט מעט. כך התורה - היום לומד מעט ולמחר הרבה

לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשנתים.)מדרש במדבר רבא, פרשת כ״א(

מעשה ברבי יונתן בן אלעזר שהיה יושב תחת תאנה אחת והיתה התאנה מלאה תאנים ופרי, ירד הטל והיו התאנים מתמלאות בדבש, באה עז אחת והיתה

מנטפת חלב בדבש. קרא לאחד התלמידים ואמר בוא וראה דוגמא מעין עולם הבא שנאמר: ״ והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב ״ )יואל

ד, יח(.)תנחומא הקדמון , תצוה אות י'(

ארץ / שייקה פייקוב ארץ, ארץ, ארץ,

ארץ תכול אין עב,והשמש להכדבש וחלב,

ארץ בה נולדנוארץ בה נחיה

ונשב בה, יהיהמה שיהיה

ארץ שנאהבהיא לנו אם ואב

ארץ של העםארץ לעולם

ארץ בה נולדנוארץ בה נחיה

יהיה מה שיהיה.ארץ, ארץ, ארץ,

ים אל מול החוףופרחים וילדים

בלי סוף.בצפון כינרת

בדרום חולותומזרח למערב

נושק גבולות/ נושק בסודארץ שנאהב...

ארץ, ארץ, ארץ,ארץ התורה

את מקור האורושפת האמונה.ארץ, ארץ, ארץ,

ארץ יקרה,הן הבטחת

שאין זו אגדה.ארץ שנאהב...

) 12 ( ) 13 (

The Third Glass - Respect for Nature

Red wine blended with a touch of white wineI am now ready to drink the third cup of the Seder Tu B‘Shvat, a cup containing mostly red wine and a touch

of white wine - a cup that symbolizes the struggle between the forces of nature, the warm weather that has

already begun to overcome the cold.

When you besiege a city for many days to wage war against it to capture it, you shall not destroy its trees by wielding an ax against them, for you may eat from them, but you shall not cut them down. Is the tree of the

field a man, to go into the siege before you?(Devarim 20:19)

יין אדום מהול בקצת יין לבן.הנני מוכן ומזומן לשתות כוס שלישית של ט"ו בשבט - כוס שרובה

יין אדום ומיעוטה יין לבן, כוס המסמלת את מלחמת האיתנים שבטבע, את ימי החום הגוברים כבר על ימי הקרה.

כי-תצור אל-עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא-תשחית את-עצה לנדח עליו גרזן--כי ממנו תאכל, ואתו לא תכרת: כי האדם עץ השדה, לבא מפניך

במצור)דברים כ, יט(

Kach holchim hashotlimRon balev ve’et bajadMin ha’ir umin hakfarMin ha’emek umin haharBetu bishvatBetu bishvat

One day he [Honi] was journeying on the road and he saw a man planting a carob tree; he asked him, How long does it take [for this tree] to bear

fruit? The man replied: Seventy years. He then further asked him: Are you certain that you will live another seventy years? The man replied: I found [ready grown] carob trees in the world; as my forefathers planted these for

me so I too plant these for my children.(Talmud Bavli, Ta'anit 23a)

חוני המעגל היה מהלך בדרך, ראה אדם נוטע חרוב. אמר לו: החרוב לכמה שנים טוען פירות? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום יודע אתה שתחיה שבעים

שנה? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים. כשם שנטעו אבותי לי, אף אטע אני לבני!

)תלמוד בבלי, תענית כג, ב(

Carob (te’ena) חרוב

כך הולכים השותלים / יצחק שנהר כך הולכים השותלים

רון בלב ואת בידמן העיר ומן הכפרמן העמק, מן ההר

בט״ו בשבטבט״ו בשבט

) 14 ( ) 15 (

"Your temple is like a split pomegranate from beneath your kerchief." (Shir ha-Shirim 6:7)

Rabbi Shimon b. Lakish said: even the emptiest (rekan) among you (Israel) is as packed with knowledge of the Torah as a pomegranate with seeds.

(Midrash Shir ha-Shirim Rabbah 6)

Pomegranate (Rimon) רימון

״כפלח הרימון רקתך״ )שיר השירים, ו, ז(אמר ר' שמעון בן לקיש -אל תקרי ״רקתך״ אלא ריקתך״ ללמדך שאפילו

״ריקנין״ שבך )שבעם ישראל( מלאים מצוות כרימון.)מדרש שיר השירים רבא, ו(

Hashkedija porachatVeshemesh paz zorachatTziporim merosh kol gagMevasrot et bo hachag

Tu bishvat hegi’ahChag la’ilanot

Ha’aretz meshava’atHegia’ah zman lata’atKol echad jikach lo etzBe’etim natze chotzetz

Tu bishvat hegi’ahChag la’ilanot

השקדיה פורחת / ישראל דושמן השקדיה פורחת,ושמש פז זורחת.

צפרים מראש כל גגמבשרות את בוא החג:

ט״ו בשבט הגיע – חג האילנות!ט״ו בשבט הגיע – חג האילנות.

הארץ משועת:הגיעה עת לטעת!

כל אחד יטע פה עץ,באתים נצא חוצץ:

ט״ו בשבט הגיע – חג האילנות!ט״ו בשבט הגיע – חג האילנות.

Hine ma tov u’ma na’imShevet achim gam jachad

הנה מה טוב ומה נעיםשבת אחים גם יחד

The Fourth Class - The Festival of Planting

Red WineI am now ready to drink the fourth cup of the Seder Tu B‘Shvat - a cup of only red wine, a cup of spring in all

its glory.

יין אדוםהנני מוכן ומזומן לשתות כוס רביעית של ט"ו בשבט כוס יין שכולו

אדום - כוס האביב בהדרו.

) 16 ( ) 17 (

Date (tamar)תמר

למה נמשלו ישראל לתמר?מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות

)כפות( לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן הבית - כך הם ישראל: אין בהם פסולת. אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי

משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות.)מדרש בראשית רבה, פרשה מ״א(

צדיק כתמר יפרח יפרחצדיק כתמר יפרח,כארז בלבנון ישגה

כארז בלבנון ישגה ישגה.

Just as in the case of a palm tree, there is nothing that is left as refuse, for the dates are eaten, the branches are used for reciting the Hallel, the twigs used for building the sukkah, the bast is used for ropes, the leaves are used for besoms, the planed boards are used for making ceilings for rooms; the same is so of Israel. There is none among them who lacks all value. Some of them are masters of Scripture, some are masters of

Mishnah, some are masters of Talmud, some are masters of lore, some are masters of fulfilling mitzvoth and some are masters of charity.

(Midrash Bereshit Rabbah 41:1)

Zaddik ka-tamar jifrach jifrach,Zaddik ka-tamar jifrach.ke-éres ba-lewanon jissgeh,ke-éres ba-lewanon jissgeh jissgeh.

Olive (Zayit) זית

And it came to pass at the end of forty days, that Noah opened the window of the ark that he had made. And he sent forth the raven, and

it went out, back and forth until the waters dried up off the earth. And he sent forth the dove from with him, to see whether the waters had abated from upon the surface of the earth. But the dove found no resting place for the sole of its foot; so it returned to him to the ark because there was water upon the entire surface of the earth; so he stretched forth his hand and took it, and he brought it to him to the ark. And he waited again another seven days, and he again sent forth the dove from the ark. And the dove returned to him at eventide, and

behold it had plucked an olive leaf in its mouth; so Noah knew that the water had abated from upon the earth.

(Bereishit, 8:6-11)

ויהי, מקץ ארבעים יום; ויפתח נח, את-חלון התבה אשר עשה. וישלח, את-הערב; ויצא יצוא ושוב, עד-יבשת המים מעל הארץ. וישלח את-היונה, מאתו-

לראות הקלו המים, מעל פני האדמה. ולא-מצאה היונה מנוח לכף-רגלה, ותשב אליו אל-התבה-כי-מים, על-פני כל-הארץ; וישלח ידו ויקחה, ויבא אתה אליו אל-התבה. ויחל עוד, שבעת ימים אחרים; ויסף שלח את-היונה, מן-התבה. ותבא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה-זית טרף בפיה; וידע נח, כי-קלו המים

מעל הארץ. )בראשית ח, ו-יא(

R. Yehoshua b. Levi said, Why is Israel likened to an olive tree? To tell you that as the olive tree loses not its

leaves either in summer or in winter, so Israel shall never be lost either in this world or in the world to come.

(Talmud Bavli, Menahoth 53b)

אמר רבי יהושע בן לוי: למה נשמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית

לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.)תלמוד בבלי, מנחות נ״ג, ב(

) 18 ( ) 19 (

כשנפרד רב נחמן מרב יצחק, ביקש הוא ממנו לברכו. אמר לו: אמשול לך משל, לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב, עייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצלו נאה ואמת מים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו ויש בבצלו. וכשביקש לילך אמר: ״ אילן, אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהיו פירותיך מתוקין - הרי פירותיך מתוקין; שיהא צלך נאה -הרי צלך נאה; שתהא אמת מים עוברת תחתיך -הרי אמת מים עוברת תחתיך. אלא יהי רצון שכל נטיעות

שנוטעין ממך - יהיו כמותך״.)תלמוד בבלי, תענית ח(

When they were about to part, [R. Nahman] said: Pray Master, bless me. He [R. Yitzchak] replied: Let me tell you a parable — To what may this

be compared? To a man who was journeying in the desert; he was hungry, weary and thirsty and he lighted upon a tree the fruits of which were

sweet, its shade pleasant, and a stream of water flowing beneath it; he ate of its fruits, drank of the water, and rested under its shade. When he was about to continue his journey, he said: Tree, O Tree, with what

shall I bless thee? Shall I say to thee, ‘May thy fruits be sweet’? They are sweet already; that thy shade be pleasant? It is already pleasant; that a stream of water may flow beneath thee? Lo, a stream of water flows

already beneath thee; therefore [I say], ‘May it be [God's] will that all the shoots taken from thee be like unto thee’. So also with you. With what

shall I bless you? With [the knowledge of the Torah?] You already possess [knowledge of the Torah]. With riches? You have riches already. With

children? You have children already. Hence [I say], ‘May it be [God's] will that your offspring be like unto you’!

(Talmud Bavli, Ta‘anit 5b)

מרומיו עושה שלום בהוא יעשה שלום עלינו

ל ישראל ועל כואמרו אמן.

Osseh schalom bimromawhu ja’asseh schalom aléjnuwe-al kol jissra’el,we-imru: amen.

Der Frieden schafft in Seinen HöhenText: aus dem Kaddisch-Gebet / Melodie: Nurit Hirsch

Der Frieden schafft in Seinen Höhen, der schaffe Frieden über unsund über ganz Israel, und sprechet: Amen.

) 20 ( ) 21 (

על כל אלה / נעמי שמרעל הדבש ועל העוקץ,

על המר והמתוק,על בתנו התינוקת

שמור אלי הטוב.על האש המבוערת,

על המים הזכים,על האיש השב הביתה

מן המרחקים.על כל אלה, על כל אלה,

שמור נא לי אלי הטוב.על הדבש ועל העוקץ,

על המר והמתוק.אל נא תעקור נטוע,

אל תשכח את התקווההשיבני ואשובה

אל הארץ הטובה.שמור אלי על זה הבית,

על הגן, על החומה,מיגון, מפחד פתע

וממלחמה.שמור על המעט שיש לי,

על האור ועל הטףעל הפרי שלא הבשיל עוד

ושנאסף.על כל אלה...

מרשרש אילן ברוח,מרחוק נושר כוכב,

משאלות ליבי בחושךנרשמות עכשיו.

אנא, שמור לי על כל אלהועל אהובי נפשי,

על השקט, על הבכיועל זה השיר.על כל אלה...

Al ha-dewasch we-al ha-óketz,al ha-mar we-ha-matok,al bitténu ha-tinóketschemor E–li ha-tow.Al ha-esch ha-mewo’éret,al ha-májim ha-sakkim,al ha-isch ha-schaw habájtamin hamerchakim.Al kol élleh, al kol éllehschemor na li E–li ha-tow.Al ha-dewasch we-al ha-óketz,al ha-mar we-ha-matok.Al na ta’akor natúa,al tischkach et ha-tikwahaschiwéni we-aschúwael ha-aretz ha-towa.Schemor E–li al seh ha-bájit,al ha-gan, al ha-choma,mi-jagon, mi-páchad pétau-mi-milchama.Schemor al ha-me’at sche-jesch lial ha-or we-al ha-tafal ha-peri sche-lo hiwschil odwe-sche-ne’essaf.Al kol élleh …Meraschresch ilan ba-rúach,me-rachok noscher kochaw,misch’alot libi ba-chóschechnirschamot achschaw,ánna, schemor li al kol éllehwe-al ahuwej nafschi,al ha-schéket al ha-béchiwe-al seh ha-schir.Al kol élleh …

ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם על:על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן: על העץ ועל

דה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית פרי העץ: ועל תנובת השוהנחלת לאבותינו לאכל מפריה ולשבוע מטובה, רחם )נא( יהוה אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מזבחך ועל היכלך, ובנה ירושלים עיר הקדש במהרה בימינו

והעלנו לתוכה ושמחנו בבנינה ונאכל מפריה ונשבע מטובה ה ובטהרה: כי אתה יהוה טוב ומטיב לכל ונודה ונברכך עליה בקדשלך על הארץ ועל פרי הגפן ועל הפרות: ברוך אתה יהוה על הארץ

ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפרות:

Blessed are You, Lord our God, King of the universe for the food and for the sustenance for the vine and for the fruit of grapevine for the trees and for the fruit of the

treesand for the produce of the field and for the fine, fertile

and grate Land, that You have given our fathers as inheritance to eat of its crop and to be sated with its goodness. Be merciful Lord our God on Israel, your

people, and on Jerusalem your city and on the mount Zion, the place of Your glory, and on the Altar and on your Temple. And reconstruct Jerusalem the Holy City speedily in our days and bring us there and gladden

us with its rebuilding and we will bless You for it in holiness and purity for You Lord are good and do

good to all, and we will bless You for the land and for the food for the fruit of vine for the fruits. Blessed are You, Lord, for the land and for the food for the fruit of

grapevine for the fruits. .

) 22 (

לשנה הבאה בירושלים הבנויה

תלי

נג א

- ט

שב ב

״וט

ר סד

רח' המלך ג'ורג' 48 ת.ד. 92 ירושלים 9100048 King George St. P.O.B 92 Jerusalem 91000

פקס: 02-6202792 טל: 02-6202459/460Fax: 972-2-6202792 Tel: 972-2-6202459/6202460

ish@wzo.org.il

מהדורה ניסיונית - לא למכירה - שבט ה'תשע״ו 2016