על ׳חיילים אלמונים׳, 1932-1929

יאירה גנוסר

ת ר ו ב : ח ה נ ב ו ת ד ה ק ו מ ת ב י ב י ט ק ל ו ק יה ה ו י החו , כ י ב י ט ק ל ו ר ק ב ו ׳ ד ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ׳ ל

ת ד ד ו מ ת , מ ם י מ ת ד ו ע ר ה פ י ו ת רו ו מ י ל א ס ב ר ה ם נ ל ו ך ע ף אי ת ו ש מ ה ב ת ו ו ח , ש ם י ר י ע צ

ן ו ר ק ע ה. כ רי ל ידי ההיסטו ב ע ת כ ו ה ס ש ר ר דין ה ז ו ג ת ו ד א ג ם נ י נ ב ר ו ב א ו ח ת ר ו ב ר ק ב

ה ר ו ב . ח י ט ס י ר ט י ל י מ ־ י ט נ ס א ו י , ג ם י ד א מ ל ס ל ו י ג ת ל ב י ו ח ה מ ר ו ב ח , ה ן ו סי י ד נ ו מ ם ל ו י ק

, ה ר ו ב ח רה ל ז מו ה זרה ו קנ ז . ה ת ו ר י ח ן ה י י ל ענ ת ע ו מ ת ל ע ב ש , נ ת י ט ס י כ ר נ , א רה צעי

ת ו מ ח ל י מ ת ת שבין ש רי ה השי נ ר ד ו מ ע ל ד ו מ ב ו ו ר ם שהיה ק ש , כ ה ע ל ד ו מ ב ו ו ר ת ק ו ו מ ה ו

ם ו ה י נ ו י י אפ , כ ו ס ר ו ה ם שיש ל ל ו ל ע ת ע ו י ב י ס נ ט נ י א ב ב י ג ר מ י ש ב ב י ט ק ל ו ק . ה ם ל ו ע ה

ה מ י ו א י ב י ב ס , ו ם י ר ו ח ת ש ו ל י ל ם ו י מ ו ד ם א י מ , י ם י נ ב ת מ ו ל ו כ ת ש ו ה מ ת א ע מ ד

. ת ו ו מ ל צ ו

ת י ת ו ר פ ה ס ר י מ א א ו ם ה ז י ר ו ט ו פ . ה ן נ מ ז ת ל ו י ט ס י נ ר ד ו , מ ת ו י ט ס י ד ו ט ו ת פ ו מ י ר נ י ש ל

יצרו ה ו נ ו ש א ר ם ה ל ו ע ת ה מ ח ל ם בזמן מ רי ם שהיו צעי י ג מ די א ל י ה ע פ ו ר י א ה ב ר צ ו נ ש

ס הישן ר י ה ש ק ב ם מ י ר ו ע ל נ ם ש ע ם ט י י ט מ י ת ה ה י נ מ י . בין ס ם ל ו ע ת ה ו מ ח ל י מ ת בין ש

ם, מי ת הי ו כ י ר י א י ו כ י ן בס ג פ ו ל מ ו ז ל ך ז ו , ת י ל א ט ו ר ט ג ת א י כ נ כ פ ה מ ד חדש ו י ת ן ע י י בנ ו

׳ (מארינטי), ם י ד ע ו ם ר י נ ק ג ז ו ה ז א אהי ם ל ל ו ע ל ת הצעיר: ׳ ו ו מ ר ה ח ש א ו ק י ך ב ו ת ו

ם ה ר ב ולאדימיר מאיאקובסקי<. א ׳ ( רג / ההו א ו ו ה ם אנ7 א / א א י ת ה ח י א ל / ו ם י ג ו ר ה ׳

ה מ־1915 נ ו ש א ר ם ה ל ו ע ת ה מ ח ל מ ה ב י ס ו ר , חי ב ת י ס ו ר ר ב ו ת ד י ב ך ב נ ח ת ה ל ו ד שטרן ג

ת ו ר י צ ו י ם הי י נ ו ש א ר ו ה ת ק י נ ת י ו ר ו ק ד 1921. מ ת מ־1917[!] ע ו צ ע ו מ ה ־ ת י ר ב ד ב מ ל ו

. ר ו ק מ א ב ר י ק ק ס ב ו ק א י א ל מ ם ש ז רי טו ת הפו ; א מן ה בת־הז ת ר י ש ת ו י ס ו ר ת ה ו ר פ ס ה

י ת ו ר פ י ס ו נ י . זהו כ י ׳ ת לח׳ ר ת ח צר מ ו , י ן ם שטר ה ר ב ל א ת ש ר ת ח מ י ה ו נ י ו כ נ נ י ר א י א י

ה ז ת הרמי ב א ל ש מ , ה ו רי ל שי י ש ב מ ו פ ם ה ו ס ר פ י ה כ ר ו צ ש ל מ י ש (אלעזר בן יאיר), ש

ת ר ב ח מ ׳ ב־1934 ב ד ל ו נ ר ׳ אי ם י ש . ה ת ו ו מ ס ה ו ת י ת מ א ר ו י א י ־ ן ר ט ה ש ח פ ש מ ם ה ש ל

ה צ נ ר י פ ד ב מ ל ה ש ע ם ש רי ב שי ת כ , ש ת י נ י ט ת ל ו ר פ ס ט ל נ א ר ו ט ק ו ל ד שירים ש

, ת ר ת ח י מ ו נ י כ ת כ ת ו ו ע מ ו ה ת ג צ ה י ו ב מ ו פ י ה ת ו ר פ ס י ה ו נ י ל הכ ע ע ד ר י ד ע ה. ה י טל שבאי

ה ק י ט מ ל ב ו ר פ ת ה ו פ י ר ח ת ל ו ב י ר נ ת מ ח ה א מ ג ו ם ד י ו י, מהו ה וזיהו פ י ש ע ח ו נ מ ו ל ת נ ו ו כ ש

. י ר בו ד צי מ ע ת מ ל ע ת ב ו מ ן ד י ב ר ל ר ו ש ר בין מ ו ב י ח ל ה ש

ק י נ ע ת ר ו ר ו ש מ דו כ חו י י ס ל ח י י ת ת , ש ת י ת ו ר פ ה ס ר ו ב ה ח ר ד ע ר נ ד יאי י ל ב ו י ב ס מ

497

יאירה גנוסר

־ י א ו >גם הם< ל מ ר חד ת ם י יהם ג ו שנ ע א י נ מ ו ה ה א א צ ו ת . ה ו תי רו ת יצי ו נ י מ א י ל בו י ג

ם בארץ־ ת השלושי ו נ י ש ר ר ו ש ר מ ו , ד ו ר ו ל ד ת ש י ת ו ר פ ס ה ה פ מ ר ב ל יאי ו ש ת ו ל ב ק ת ה

. ישראל

ל ם ע כ ס ו מ ל ו י א ו , ה ט ס ק ט ל דיון ב י כ נ פ ה ל ל ע י מ נ ת א ו ל ב ק ת ה ת ה ל א ת ש א

י וצרה, כ י רה ו ד שי מ ע ת מ ע י ב ן ק פ ו ת א ת א ו ר ק ו ח , ה ת ו ב ו ש , ח ת ו נ ו ת ש ו ל ו כ ס א

ו תי ו י ו כ , לאי ו מ צ ע א ל ו ה ש ט כ ס ק ט ם ל י ס ח י י ת ן אין מ ו ת צר בזמן נ ו ת י ו ל ב ק ת ה ב

ף ל א , ע ם׳ ם ׳משוחדי ה ש ט כ ס ק ט ל ה ם א עי י ת מג ר ו ק י ב ה ם ו י ג ע מ נ . ה ד ב ל ת ב ו י ט ת ס א ה

. י ת ו ר פ ס ־ ץ ו ח ט ה ס ק ט נ ו ק ס ל ח י ט מ ס ק ט ת היחס ל ד א ד ו ב ת ל ו נ ו י ס נ ה

ס ח י י ת ה ג ל ם גהו י י ת ו ר פ ם ־ ם י ג פ ם ל י י ת ו ר פ ס ־ ץ ו ם ח י מ ר ו ן ג י ה ב ד ר פ ה ת ה ו ג ו ו ף כ ל א ע

רי שהיוצר בו ק צי ב א ר יש מ ש א חד כ ו ן מי פ באו , ו ת י ר ו ב י צ וצר בזירה ה ל הי ו ש מ ו ק מ ל

ם ם ג י ס ח י י ת י ׳טהור׳), מ ת ו ר פ י (אלמגט ס ת ו ר פ ט ס ס ק ם ט י ק ד ו ר ב ש א . כ ע בו ג ו ג

ם י ע ב ו מן ק הז ת בת־ ר ו ק י ב ה ם ו י נ ע מ נ . ה ת ה ע ת ו א ן בה ב י י ת הענ ד י מ ל , ו ה ק י ט מ י ת ל

ו ם א י ל ב ו ק ם מ ת ו י ת ה ד י מ ל ו - ו ה של ק י ט א ו פ ל ר ו נ א ׳ ז ס ל ח ך י ו ת ט מ ס ק ט י ה פ ל ה כ ד מ ע

ל ת ש ו ל ב ק ת ה י ה , כ ר מ ו ן ל ת י ת נ ו ר ח ם א י ל מ . ב מן הז ת בת־ י ת ו ר פ ס ת ה ו ב ר ת ם ב י י דחו

ל ם ש א ג ל , א ת ו י ג מ ז ־ ל ע ת ה ו י ט ת ס א ו ה תי ו י ו כ ל אי ק ש א ר ה ל י צ ק נ ו א פ ט שירי הי ס ק ט

ו ת ו א ים ב רי בו ם הצי י ק ב א מ , ה ( י ת ו ר פ ס ־ ם י נ ן (גורם פ ו ת ם בזמן נ י י ת ו ר פ ס ם ה י ק ב א מ ה

ת ו מ ד ה ם ש י כ ר ע ל ה ש ש א ר ו דחייה מ ה א ל ב ף ק ישנה א , ו ם) י תי ם חוץ־ספרו י מ ר ו ג ) ן מ ז

. ת מ ל ג מ

ם י ל י י ח ר ׳ י ש י ה , כ ת ח ו ו ך ר ת א י ת ו ר י ר , ש ה ע י ב ה ק ג ש י

ו ל ו ר כ י ש ה . ו . א . ר ו ג י ו ג ט ש ט פ ס ק ט א ׳ ו ׳ >ככל שירי יאיר) ה ם י ג ו מ ל א

ס 1995) ר א , מ ת ר ב ח מ ל ה י א ט ר ב פ ת כ ׳ (מתוך מ ת ו ו מ ן ה ח ל ו ן פ מ י ס ד ב מ ו ע

ל כ ת מ ו ג י ר ת ח ו י ג ו ל ו כ י ס פ ת ו ו י א י ד י ת א ו י ו ע מ ש ל מ ע א ב ו ך ה כ ו

ן ו ע ט ת ל ש ק ב י מ נ . א ת ו ר פ ס ה ת ו ו ב ר ת ת ה פ מ ל ב ב ו ק מ ה ן ו ו כ נ ה

. ו נ מ ל ז ת ש ו ר פ ס ת ה פ ך מ ו ת , ב ך ר ל ע ע ב , כ ו כ י י ש ל ד ו ג ת ג ג ע ט

ה כ ו ר ו כ ת ו ב י ש ח , ש ת ו י ט ס י ר ו ט ו ת פ ו מ י ל נ ע ר ב י , ש ר ו מ א , כ ו ה ז

י ת ן ש י ל ב ע פ ר ש ר ו ש י מ ד ל י ב ע ת כ נ ר ש י . ש ן ה ב ת ש ו י ר ז כ א ם ב ג

. ם ל ו ע ת ה ו מ ח ל מ

, ת י ב י ס נ ט נ י א , ה ה נ ו ש א ר . ה ה ב י ת ת כ ו פ ו ק ב יאיר בשתי ת ת ם שירים כ י ש י מ ח ר מ ת ו י

ר ב כ ת ש ו ר מ , ל ו י ר בחי ו ה א א א ר ו ל ר פ ן 1940-1935. ס יה בי י ם 1934-1932, והשנ י נ ש ב

ה ד ב כ ה נ מ ו ר ם ת ר ו ת מ צ רר ע . המשו ו ץ שירי ב ו ת ק ך א ר ה ע ך ל ו מ ו ס ף 1934 א ו ס ב

ו ת ו ל ב ק ת ה ־ י א ב ב כ ר ו ק מ ר א פ ן זה הו י י ם ענ ג , ו ו ר פ ם ס ו ס ר ל פ ת ש ד מ ת מ ה ה י לדחי

ס ו י ג ה ו ל ו מ ע י ת כ ר ו צ ה ל נ ו ו ו כ ת ב י ת כ , ש ת ח ו ו ר ה ה ע י ב ק ן ה ם בי א ו ת ר ה ד ע ה , ו ר ר ו ש מ כ

, רר ל ידי המשו ם ע ו ס ר פ ת ה י י ח ל ד ח ש כ ו מ א ה צ מ מ ן ה י , לב ם רי ם צעי י נ ע מ ל נ די ש מי

. ו ת שהוצעו ל ו י ו נ מ ד ז ה ת ה ו ר מ ל

ר הירצחו ח ם א י נ ה ש נ ו מ ק ב־1950, ש ר ר ו ה א ת א ו ר ר פ ל ס ה ש נ ו ש א רה ר מהדו

ת ו נ ל ש ם ש י נ ע מ נ ב ל ת ר כ אי : י ו ת ו ל ב ק ת ה ־ י ה א ע ב ו ך ק ה. כ נ ם המדי ו ר ק ח ם א י י ת נ ש ו

ת, שעה ת חדשו ו י ר ו ט ס י ת ה ו ב י ס נ ו ב מ ס ר פ ת ו שיריו ה ל י א , ו י ר ב ע ב ה ו ש י י ק ב ב א מ ה

. ם ה ם ל ד ק ת ש דחו א , ו ם ה י נ ו פ נ ם שי י י ת ו ר פ ס ת ה ו ר ו ד ה י ו ת ו ר פ ס ם ה ע ט ה ש

498

1932-1929 , נים׳ ילים אלמו ל ׳חי ע

ן כרו י ר בז א ש א נ ך האין. הו ו ת ו מ ל י א ע כ ק ׳ ב ם י נ ו מ ל ילים א חי ר ׳ ה השי ר ו א כ ל

ל ידי ת ע נ מ ו ס מ ה ה ש ה ק פ ו ק ת , ל ה ק ו מ ת ע ר ת ח מ ת ל ו ד ר ע י ת ו ה ן ש ו נ מ ה ־ ר י ש י כ מ ו א ל ה

ן זה ם אי ל ו ר אחד. א ל שי ר ש ר ו ש מ ר כ ל יאי ב ק ת ך ה ב ב־1942. כ ת ו כ ל ה רצחו ש הי

׳ ם י נ ו מ ל ילים א חי . ׳ ת ר ת ח ת חיי מ ו ח ר ו א ת ל ו ד ע ב כ ת כ א נ , והוא ל י ד הראו ח א רו ה שי

, ב ישו ת בי י ס ח ה י ח ו יה נ ו , הו ר ר ו ש מ ל ה ת ש י ל א י ט נ ד ו ט ס יה ה ו ר בהו ו ה א א ר ב ו ת כ נ

ט ׳ ׳ פ ר ת ת ו ע ר ר היא פ ת המוצא לשי ד ו ק ת הרצח. נ ו ב י ס י נ נ פ ר ל ת 1932, עשו נ ש ב

ת תי י ת חז ו ש ג נ ת , ה ת י ט ס י ר ו ט ו ה פ נ ב ו ת ת ד ע ת ר מ ת בשי י ז כ ר מ רה ה ו האמי ל י א (1929), ו

. ל ר ו ן ג י ם לב י ר י ע ם צ י ש נ ן א בי

ה ט י ס ר ב י נ ו א ד ב ו מ ל ם ל ר בן העשרי ל יאי ח ה שבה ה ו בין 1927/8, השנ פ ל ח ם ש י נ ש ה

ל ן 1932 ש י , לב ת י ס ו ר ה ה פ ש ה - ב נ ו ש א רים ר ת שי ר ב ו ם ב־1928 ח ס ר בה פ , ו ת י ר ב ע ה

, ם י י ס ו ה ר ק י נ ת י ו ר ו ק ם מ ת ו א ר מ ב ע מ ׳ ו ה נ ד ס ת ׳ ו נ ר ש י א י ו ל ׳ הי ם י נ ו מ ל ם א י ל י חי ׳

ם י י ו ל ה הג מרי . חו ת י ר ב ע ׳ ב ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ׳ , ל ת י ס ו ר ם ב ס ר פ ת שירים ש ר ב ו ה ח ת ו א מ ו

ת י ר ב ע ה ה ט י ס ר ב י נ ו א ת ב י ר ב ע ת ה ו ר פ ס י ה ד ו מ י ו ל ת הי י ר ב ע ת ל י ס ו ר ר מ ב ע מ ת ה נ ד ל ס ש

ה מרי ה ב־1926. חו י ל ע א י , שהג ל א ר ש י ־ ץ ר א ם ב ו י ם־ ו ת הי י ר ב ע , ו , ם י פ ו צ ר ה ל ה ע ש

ה חדשה. פ ש ת ב י מ י ט נ י ה א ב י ת ת - כ רי ו השי ת ו ח ת פ ת ל ה ם ש י י ו מ ס ה

צר ו ל י א ש ל , א ן י לשו ד ב ו ר ה ב ט י ל ל ש ע , ב ג מ ־ ב ל ר ה ש נ נ י ר א ת בשי י ר ב ע ה

ם י דאי ו ם ו י י נ ו ש ם ל י י הישג ל פ ך ע בה, א א חשו ו ל מ כ ה ו ל ; החריזה ד ו כ ר ת ד י ש א ר ב

ת ו ר ו ו ש ר ת ו . נ ת י ר ב ע ה ב ב י ת ת כ ו נ ו י ס ו נ ו ל מ ד י ק ר כ ו ר , ב ׳ ם י נ ו מ ל ם א לי י חי ר ׳ בשי

ת י ס ו א ר ל ו א ר ק י ע ת ב י ר ב ב ע ת כ א נ ל ת 1929, ש נ ש ים מ ומן־החי ת בי י ר ב ע ר ב ס ו ב

ך . א ה ט י ס ר ב י נ ו א ם ב י ת י מ ל ע , ע ת י ר ב ע ה ושם ב ב פ ת כ א ש ת מצו ע רים ל , ושי ת י נ ל ו פ ו

א , ל ׳ ד כ ומן ו ר בי ס ו ב ת ה ו ר ו ש ט ל ר , פ ה ל ת א ו נ ו ש א ם ר י נ ש ת ב י ר ב ע ם ב רי ת שי ב י ת כ ל

. ת ו ר ח ת א ו י ו ד ו ע ם א י מ ו ס ר , פ ת ו ט ו י ו ט ר ת ו נ

ם י ח ס ו . נ ה ד י פ ק ל ידיו ב ו ע ר מ ש , נ ך ל י א ר, מ־1933 ו אי ל י ר ש ת ו ם י י ר ח ו א מ ו ה שירי

ה ד ב ע מ י ה ב ל ד ש ו ע י ת , ו ת ו ט ו י ם ט י ל ל ו ׳ כ ם י נ ו מ ל לים א י חי ו אחרי ׳ נ ו ב ז ע ר ב י ת ו ה ש

, ה צ נ ר י פ ם ל י ל ש ו ר י ו מ מ ו ע דד ז 1933 נ א ת מ ו ט ו י ט ם ו רי ל שיר. שי כ ט מ ע מ , כ ת י ת ו ר פ ס ה

, שהיו ר ת ו ם י י ר ח ו א ת מ ר ת ח י מ א נ ף ת ל א , ושרדו ע ב י ב א ־ ל ת ל ה ו ש ר א ו ו ה ל צ נ ר י פ מ

ת פ ו ק ת ם, היו ב די די ם בידי י ו ג ל , ו ו ת ו ר מ ח ם א ת ר י מ ש ם ו ת ק ז ח . ה חד ו ם במי י ש ק

ל ם ש מ ל ע י ן ה ד בי ו ג י נ ר ה ו ר א ב . ל ׳ ה ל ו מ ע חומר ת ת ׳ ק ז ח ל ה ר ע צ ע מ ה ל ל י ט ע ד נ מ ה

א ה ל נ ו ש א ר ה ה פ ו ק ת ת ה ו ט ו י ט ר ש ע ש ן ל ת י . נ ך ש מ ה ם ב ת ר י מ ן ש ם לבי י נ ו ש א ד ר י י ־ ב ת כ

. ר ס ו ב ן ב ת ו ל א ס ר פ ר ו ש מ ה ן ש כ ת י . י ן ו ו ת מכ נ ו ו כ א ב ל , א ג ג ו ש ו ב מ ל ע נ

ו ת ט י ל ת ש מ ר אה ל ו ת היו בהשו ו ל ה ד ת ר י ש ב ת ו י ר ב ע ת ה ו ב ר ת ת ב ו מ ד ק ו מ ו ה תי עו די י

ל ב י ק ה ש מ יתה מ פה עשירה הי ת הי ו ר פ ס ת ה ו א ת ע י ד . י ת ו ר ח ת א ו פ ת ש ו ב ר ת ב

ה מ ו ש ר , ה ׳ ת י ט ר פ ה ה י הספרי ק ׳ א ר ך ל ל כ ם ע י ד י ע מ , ו ת י ר ב ת ע ו ר פ ס ם ב י ד ו מ י ת ל ו נ ש ב

ה א י ר ל ק ת ש ר ו ס ך מ ש מ ף ה א א ל , א ם י ר ש תו בן ע ו ם בהי י ־החי מן ו ה בי י ט ר פ ל

ל ר ע פ י י ס ק ס נ י ב ו ים ל דו חי די . לי ת ו א ב ם ה י נ ש ך ה ל ה מ ר ב מ ה ש י ל ע , ש ת י ב י ס נ ט נ י א

ת א ה (מדעי הרוח) ו ט ל ו ק פ ת ה ת א נ י י צ ם מס׳ 130, מ י ד ו מ י ל ל ר ע , אישו ה ט י ס ר ב י נ ו א ת ה ד ו ע 1. תם. י ג ת החו ו מ א ש ל , ל ם ה י ט ר פ ם, ל רי עו השי

499

יאירה מוסר

, ד ו מ ם ע י ע ב ר א ומו כ ם בי ו י י א מד ר ו י ק נ נ י ם א ת א ו י ח ל ל ו כ י י נ נ אי : ׳ ו ת א י ר י ק ל ג ר ה

/ ה פ ת י ו ר פ , ס ת ו ח פ ל

, ה א ר נ , כ ו י ל עו א י , הג י ק ס ב ו ח י נ ר ש ט ק ו י ל א י , ב ם י י נ ו נ א ק ה ה י י התחי רר רי משו שי

ו ל ע ר שבו עדיין פ ו ת בד ו ר פ ד ס מ ל ר חי ו . יאי ה ט י ס ר ב י נ ו א י ה ל ת ו כ ר מחוץ ל ק י ע ב

רי ת שי 2 א . ו י ר ת בשי ר כ י נ א ה ק הי י ל א י ת ב ע פ ש י ה ם כ , א ת פ ו ה מ א הם ר י ם. בשנ י י השנ

־ מן ו ה׳ בי י ת ׳הספרי ו מ י ש י ר ל פ ם ע ך ג . כ ת י ס ו ר ם ל ו ג ר ת ד ב ו ר ע י כ ה ב ל טי ק הי י ל א י ב

ד די , י ר ב ו ח ד ל ו ת ד ו ד ה אף ע ר ת ו נ , ו ת י ס ו ר ק ב י ל א י ל ב ב שמו ש ו ת ם, שבה כ י החי

רי ת שי ם א ל ק ד ם מ ו א ת ת היה פ ו ק ר פ ת ה י ה ע ג ר ב ם: ׳ י רושל ן בי ו כ ת התי ו מ י ם מ י ר ו ע נ3 / י ק ס נ י ט ו ב ׳ ל ז. ז ו ש מ ו ג ר ת ת ב י ס ו ר ק ב י ל א י ב

ה ר ת ו י נ ק ס ב ו ח י נ ר ש ל ט ו א ם ש ת ע י ר ק ה מ ש י ג פ ר מ אי ל י ו ש ת ו ש ג ר ת ל ה ה ע ר ע ה

ר ם חדשים׳), שחז י ק פ א ת ׳ ר ו ב ח יר מ י (לימים צי ק ם נ י ׳ ז ר ו י מ כ ד ר רו מ ־עי ת בן ו ד ע ב

ל ו א ת ש ה א א ר , ו ה פ ת ק י ב ת שישב ב ע ב : ׳ ם י ל ש ו ר י ם ב י נ ן ש ת ו א ם יאיר ב דד ע י התי ו

ת ץ א ו ח ל ח ל ר כ ו ם ואמר: ׳׳אני מ א ק ו . ה ו י נ ן פ ו ו ע ג ת פ ה ל נ ת ש , ה ס נ כ י נ ק ס ב ו ח י נ ר ש ט

ר ו ו , היה חי ו נ ח ל ו ל ש ם א ה ר ב ר א ז ח ש ו ידים. כ צ ח ם ל ה , ו ו י נ פ ו ב ג . מישהו הצי . ידו״.

׳ >נ. 2). ׳ ׳ ו י השירה שלנ ל ו ד ג ד מ ח ת א ו עכשיו? א נ י א ת מי ר ע א ד ו . ״אתה י ת ו ש ג ר ת ה מ

ת 1929 ו ע ר פ ה מ ל י ח ת ׳ מ ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ׳ ת ל י פ ר ג ו י ב א ה צ ו מ ת ה ד ו ק ר נ ו מ א כ

ם ל ו ע ל ה ת א י נ פ ק ציון ת א ר י הזה הוא ל פ ר ג ו י ב ו ה ק ך ה ר ב־1932; א ת כשי מ ס ר פ ת מ ו

ם י ל י חי ל ׳ ף ע ס ו . נ רר ת משו ו י ה ב ל ת ו כ ל ה ו ש ת ל א ש ש מ ו מ י ו מ א ק ל , א י ט י ל ו פ ה

, ה ט י ס ר ב י נ ו א ם ה ע ט ת שירים מ ו ר ח ת ן ל ו ת המנ ע צ ח ה ל ו ר ש ט יאי נ ד ו ט ס ׳ ה ם י נ ו מ ל א

ל 4 ע . ׳ קיז) , עמ ם׳ י ר ו ב ד ה בין מ ר גבו ל ה ע י ) ג ״ צ ר ת ת י ש א ר ו ב ב א ׳ ף תרצ׳ ו ס ה ב א ר נ כ

ת ו ר ו ך יש בשיר ש ; א ן י י י שירי מענ פ ו ת א ל ע ה ב נ י ן א ו ת ההמנ ע צ , ה טי ו פ י שי פ

ל ה ש מ י ת ת ה א ר ו ר ו ש מ ל יאיר כ י ש ת ו נ מ א ו ה ד י ־ ב ת ת כ ת א ו נ י י פ א מ , ה ת ו י ב י ס נ ט נ י א5 . ו י ר י י ש ת ברמז מ י י ק ר ה ב ד מ ה ־ ר ו ד

: ב ת ו ר כ אי ג י ״ צ ר ת ת י ש א ר ב או ב ״ צ ר ף ת ו ס ב

ח צ נ ת ה י מ ו ד ית ל בין ישימון בךאקז

ו מ ר. כ אי ת לי י ד ע ל , והיא ב י ישראל ף ארץ־ ו ת נ ר א ת מ ת, ה רי רה שי זו שו

, ן מו : ישי ת׳ רו כבי ם ׳ י ל ח. רצף מ ׳ בטו ן שירי ו כישל ה זהו ׳ ר ו א כ , ל ׳ ם י נ ו מ ל לים א י חי ׳

ם י ל ו ד ג ם ׳ י ר מ ו ח ש ב מ ת ש ר מ י א ר י ר ו ש ל מ ת ש ב ש ח ת מ כ א ל מ . כ ח צ ה, נ י מי , דו ת י ש א ר ב

. ת ו נ ו ר ש ש ת ק ו מ ר ם, ב י נ רים שו , בשי ם י א צ מ מ ם ה י ב ק ר י ל א י רי ב יקת שירי יאיר לשי ל ז 2. ע־ ר ו ל ד ת ש י ז ה המרכ ק י ט מ י ת ד ל ו מ צ ב ם ו י נ ו ם ש י ט ס ק ת ט ו ב ק ע ר זה ב ק ח מ ה ב ל ו ושא ע הנק י ל א י ב ל יאיר ל יקתו ש . ז ק י אל ה של בי מ א ו פ ח ה ס ו ת נ ו ו מ ם ל י נ ו ד נ ם ה רדי , המו ר ב ד מ ה

. ת ו י נ כ פ ה ת מ ו י ט ס י ר ו ט ו ת פ ו ד מ ד ע ה לי ק י ס א ל ק ד ה מ ע : מ ו י בשירי ז ב מרכ ו ל ל שי דה ע מעי

ר י א י ־ ת י ב ת ב ו ר ו מ ת ש ו י ו ם העד . 2/67. מאה ועשרי , נ ל ד א ך נ ו ר ב ו ל נ ת י נ ת ש ו י ו ך עד ו ת 3. מ

. : נ ו להלן מנ סו י וב 1976. י ב א ־ ל , ת ם י ר י ש / י י ח ד ת ע י ל מ ד , ב ר י א י ־ ן ר ס ם ש ה ר ב : א י פ ־ ל ם ע די י העמו נ ו ל צי 4. כ

ע ט ק , ב ק י ל א י ל ב ׳ ש ר ב ד י מ ת מ ׳ ט של יאיר ל ס ק ר בין ט ש ל ק ך הצבעה ע ו , ת ך ל כ ה ע ב ח ר ה 5. בן 6 (מארס 1995). ו ך ס״ט, גילי ר , כ ם י י נ ז א מ י ב ה מאמר א , ר ר׳ וף המדבר בשירי יאי נ ל ׳ ע

500

על ׳חיילים אלמונים׳, 1932-1929

י ת ל , ב ה ר ו א כ , ל ן כ ל , ו ם י י ט ס י ל מ י נ י א מ , ל ם י י ט ר ק נ ו א ק ם, ל י א אישי , ל ׳ מדי

ת ר ס ח ם ו י ת חי ר ס ה ח ר ו א כ , ל ה אצי טו ך סי ו ת י ב , כ ת מ י י רה זו ק ל שו ה ש ת ו כ י . א ם י ק י ו ד מ

׳ ת י ש א ר ן ב ן ׳ישימו ה בי ח ו ת ה מ מ מ ד ם ב י ב ט ל ק ה ש נ ו מ . ת י ט מ ר ח ד ת ו מ ר ק צ ו , נ ה ע ו נ ת

ף, סו ־ ן י אי ב ח ר ח מ ת . מ ם ו י ל ק ת כ י ר ח , א צחי ת הנ י מי דו ן ׳ י ב י ל ש ו נ ם א ו י י ק נ פ ל ש

ק ו ר , ישנ ם ד י א נ ב ת ל ו ר ש פ ן א א . אין כ ת י ב י ס ר ג א ת ו י ל ט ו ת ט ו ר י ג ; ס י ד עתי ן ו קדמו

ה ע ד ו ת . ה ו ה ב ת ו מ ת ה ־ ן ת ב ו י י ואחרי ה נ פ ל ל ם ש ל ו ט ע ל ו ק י ה מ א נ י ד י ה ש ו נ א ט ה ב מ ה

. ם ד א א ל , ל ק נ ע ־ ם ל ו ת ע ו ח כ ו ל נ ת ש י ש ו נ א ה

, ם י פ ו צ ר ה ל ה ת ע י ר ב ע ה ה ט י ס ר ב י נ ו א ט ה נ ד ו ט ל ידי ס ב ע ת כ ׳ נ ם י נ ו מ ל ם א לי י חי ׳ת י ר ב ת ע ו ר פ ד ס מ ו א ל ו הו י ה בחי נ ו ש א ר ן בארץ, ל ו כ י ל ת ם ש י י ת נ י ש ר ח שבה, אי ק ס ב ו ח י נ ר ש ט ק ו י ל א י ה - ב ו ו ה ת מ ה ה ק י ס א ל ק ת ה ר א י כ א מ ו ה ה י ל ת כ . מחוץ ל ׳ממש׳ד ג נ ה ל ק י ס א ל ק ת ה פ ו . מ ת הקלאסיקה) פ ו מ מן ו הז ה בת־ נ ר ד ו ב מ ל ש , י ד י ת ע רר ב (כמשור ר ו ש א מ ו . ה ת ו נ ו ו ש ל ה ש ב י ת כ י ה כ ר ם ד ל ו , א ת ח ת פ ת מ ת ה י ר ב ע ו ה ת ב י ת ע כ ק ר ו ב י נ עיי ת ה בין ש נ ר ד ו מ ה ת ׳ פ מ ב ב ת כ ׳ נ ם י נ ו מ ל לים א י חי ׳ , ו ת י ר ב ע רה ה ש בשי ד ר ח ו בן דל א ש ר ו ק ר כ י כ ה ה ת ו א , ש ת י ט ס י ר ו ט ו פ ה ה ל ו כ ס א י ה ו ו ו ק ם ב י ר כ י ; נ ׳ ם ל ו ע ת ה ו מ ח ל מ

. י ס ו ו הר ר ו ק מ י ב ק ס ב ו ק א י א מ

לים י חי ל ׳ י ש ר י ש ־ י ט מ י ת ם ה ל ו ע ד בין ה ב ע י ד ב ה ש ק י ז ת ל ו א מ ג ו ש ד ו ל א ש י ב א

ת השירים ש ו ל . ש ו ו ל מ ד ק ה ש ל א הם כ י נ י , ב ם י ם אחר י י ר ב ם ע רי ן שי י ב ׳ ל ם י נ ו מ ל א

י נ א ת ל ו ח כ ו ם נ ה ; יש ב ם ל ו ע ת ה ו מ ח ל י מ ת ו בין ש ב ת כ נ ם ש י ט ס ק ט ם ה ם ע י נ מ נ

ת ו ר כ י ל ה ר ש ש ן זה ק . אי ם י ל ם א ל ו ל ע ת ע ח כ ו פ ת מ ו מ י ל א ב ב י ג מ , ה ר י ע י צ ב י ט ק ל ו ק

. ת י ר ה שי י י ראי נ ו ו י ם כ ת ו ל א ע י ו ט מ י ל ת ג ע ו מ ת ו ל א ה ע ע ב צ א ה ל , א ה ע פ ש או ה

ל א , ׳ י נ ר ל יהודה ק רו ש ם שי ס ר פ ת ׳ 6, מ , עמ א ״ פ ר ר ת י ע צ ל ה ע ו פ ל ה ן 28 ש ו י ל י בג

. ׳ ם א חלשי ף ל ה א ו פ נ ם א י ר א ז ל : ׳ מי ן לאו ־מאמי י א אנ ה הי ח י ת פ ת ה ר ו . ש ם׳ צי חלו

. ד נ ר ם ב י ף חי ס ו ח י צ ר ם נ כ ל ה מ ב ת 1921, ש ו ע ר ו א ת מ ו ב ק ע ב ב ת כ השיר נ

י ב י ט ק ל ו י ק נ , א ׳ ם י ב בהך ו צ ם ח ו ק מ ת ב ו ר ב ק ם בשדה ה י ע צ ו ל : ׳... ח ח ס נ י מ נ ר ק

י נ ר דה ק רי יהו ל שי ו (עוד ע מ צ ת ע ב א ד נ מ ן יחיד ה ב ר ו א ק , ל ם י מ ן ד ב ר ו ק ן ל ו כ הנ

, הערה 23). ן ל ה ה ל א , ר ׳ ם י נ ו מ ל לים א י חי ל ׳ ן ש ת האחרו י ב ר ה ו א י ת ב

ע ב ר ש א ד ב ע ל הץם מדן ו ש כ ד ק ת יה ל ו ת ד מ ה ע נ י ט ס ו ק ת מ ו ב ש ו מ ה ו

ה ל ו א ג ם ה ד ב

ת ו ר ב ק ם בק)ךה ה י ע צ ו ל ב ח ו צ ח , ב ואז

ם י ך ה ב ב ו צ ם ח ו ק מ ב

ת ו ר ד ה ת נ ו ר י : ט ת ב ק ל מ ו ע ק מ ש י

ם י ר צ ב מ , ו ה נ ב א

. ם י ר ב ק מן ה

501

יאירה ננוסר

ו נ ס לא 4 . י ת י מ ו א רה ל ג שי ו ל ט ק יך אז ל י השי ל דימו ל ו י כ נ ר ל ק ם זה ש ד ק ו ר מ שי

: י נ ר ל ק , ובשירו ש ר י א ב י ת ו , כ ׳ ם י ן ^בך ו מ ה ט כ בשו

ם י ש ד ק ש ה ד ו ר ק י ף ע ל ס ם ע ד וזה ה

ם ן5בךים א ך ל. ם י ל חסך ם א י א צ ו י

ל א י ר ב ל ג ׳ (1925) ש ן ו י לג ה ׳ מ א ו פ ׳ היא ה ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ׳ ת ל י ט ס י ר ו ט ו ה פ ל י ב ק מ

ם כאן . ג ם ל ו ע י ה ג ת פ ה א נ ש י י ש נ כ פ ה מ ם ה י נ ו י ר ב ן ה ו י ג ל ל , ע ר י פ ל ט

ל א י ר ב ל ג ה ש מ א ו פ ת. ה רו צי י הי ת ן ש ן בי ו ת הדמי א א ל , א ד י ר פ מ ת ה ת א ש ק ב י מ נ נ י א

ם ל ו ע ת ה מ ח ל ל מ י ש ט ס י ר ו ט ו ע פ ק ל ר ה ע ח מ , צ ׳ ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ׳ , כ א ם הי ר ג י פ ל ט

ל ן ע ת ו ב א ו ת כ , ל ט ע מ , כ ן ת י נ ם ש י ל מ ר ב ק ב מ ל ידי ה ת ע נ י י פ ו א א מ ה. הי נ הראשו

ה השירה ר צ ו ה נ ע ק ל ר ע , ש ה נ ו ש א ר ם ה ל ו ע ת ה מ ח ל : ׳... מ ׳ ם י נ ו מ ל ילים א חי ׳

ת ר ו כ ז י ... ת נ ל ההמו ט ק ל ה וועה ש ת הז ו נ ו מ ת ת ם א י ר י ש ה ל מ ר , ת ת י ט ס י ר ו ט ו פ ה

ן ו י ל הלג ת ש ו ר ו ג י פ ת ה ו ד מ ו ה ע ז כ ר מ ושי ... ב ן האנ ל המי ו ש נ ד ב ו א ת ל י ג ו ל ו ט א כ ס א

ל ה ע מ י א ו פ י ל נ י י פ ו ח א ו ס י ת ...׳. נ ד ל ו מ ש ה ו ב י כ ה ל מ ח ל מ ב ... ה ר ק וצא ל י הי נ ת מ י א ה

ט הבא: פ ש מ , ב ל ש מ , ל ת ו א ר ן ל ת י ל נ י ע ל ם ש י ב י כ ר מ ל ה ל ש

6 . . ם . ל הכבישי ל כ , ע ת ו ל ג ל ג ת ה ו צ צ ו ר ת מ , ו ת ו ח ו מ ם ה י ך ך ו פ ת מ ו

ם י נ מ א נ ו ה י קר , מחו רמן ם דו ח נ . מ ן מ ר ת ל ן א ת נ די האש׳ ל גדו א ׳ ת הי י ש י ל ה ש מ ג ו ד

ם ם ג למי , ההו ם י נ י י פ א ה מ מ ו כ ל ב ל ו כ , ו ׳ ה י י דור העל , ׳ י ר ג שי ש ו צר מ ו , י ן מ ר ת ל ל א ש

ת ׳ (להגדרתו), ב ת י ט י ל ו רה פ ח ׳שי י מ צ י מ ר ו ט ס י ה ־ י פ ר ג ו י ב ע ה ק ר ת יאיר: ה ר י ת ש א

ת ע פ ש ה ה ל ח ו ת ל השירה. שירה פ ריה ש סטו בהי ה ו רי סטו ה בהי ב ו ל ת ש י ש י ה א י פ ר ג ו י ב ל

ח ו ת ] היה פ ו [של אלתרמן ב ל ת: ׳ ו י ה החדשנ י ת ו ל ו כ ס ל א כ , ל ה נ מ ז ־ ת ה ב פ ו ר י ת א ר י ש

ה - י ת ו ל ו כ ס ל א כ ת ל י נ ש ד ח ה ה פ ו ר י ת א ר י ש ת מ ו ע פ ש ט ה ו ל ק ם ל ת השמי ו ח ו ע ר ב ר א ל

ת ...׳. י ט ס י נ ו י ס ר פ ס כ א , ה ת י ט ס י ב י ט ק ו ר ט ס נ ו ק , ה ת י ט ס י ר ו ט ו פ ה

ת ה השלישי י י , העל ר ר ו ש מ ת ל פ ת ו ש , מ ן מ ר ו ע ד י צ מ , ש ה׳ י י ת ידור העל ו ה מ

ת שבאו ו כ פ ה מ ת ה א ה ו נ ו ש א ר ת ה י מ ל ו ע ה ה מ ח ל מ ת ה ם א ר ש ב , יאשר חזו מ ת י ע י ב ר ה ו

ת י ו ו ת מז ר כ ו מ ת השירה ה פ ת מ ג א , מצי ה ר י ש , ב ה׳ י י ג ידור העל ש ו מ ך ה . כ ׳ ה י ת ו ב ק ע ב

ה ר ו ב ח ה ו ל ו כ ס ן א מ ס מ , כ ד ב ל ) ב י ואלתרמן ק ס נ ו ל ׳ (דור ש ה נ ר ד ו מ א ידור ה , ל ת ר ח א

יה׳ ע בין ידור התחי צ ו ׳ מ ה י י ל ע דור ה . ׳ ה פ ו ק ת ל ה ו ל כ מ ת ל י ד ע ל ב ת כ ר ד ג ו ת מ י ת ו ר פ ס

ים י ו נה מן המאו ו ז י הנ רה ׳ . שי ר ת ו ר י ח ו א מ ה׳ בשירה, ה נ ר המדי דו ׳ ו ו י נ פ בשירה ל

, ם י י נ ז א , מ ׳ ת ו מ י א ו , שלוש פ ר י פ ל ל ט א י ר ב ל ג , ע ך ו ח ר ק ־ ה צ ק ה ו ק י ע , ״׳שיבחה מ ס ר כ י י 6. ר׳ ו

ל 1992<, עמ׳ 51-48. י ר פ א - ס ר א מ ס״ו (

502

, 932-1929ן ׳ ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ל ׳ ע

ם ת ו . ישירה זו ביטאה א ׳ ם ל ו ע מ ל מאז ו א ר ש ת י ו ד ל ו ת ב ם ש י ק ו מ ע ם ה י חי המשי7 . ׳ ם י ד ג ו נ ף מ א ם ו י נ ו ם ש י נ פ ו א ש ב ד ח מ

ו א לחוג<, יושו י זה (לדור, ל ט א ו פ י ו פ ר ג ו י ר ב ו ד ר ל רת יאי ל שי קתה ש י ש ז י ח מ ה ל

, ן ב ו מ , כ ו . ז ׳ ם י ג ו מ ל ילים א חי ם ׳ ן ע מ ר ת ל ל א י האש׳ ש ד דו ג ת מ׳ ו י ט ס י ר ו ט ו ת פ ו ר ו ש

ת מ צ ו ן ע ואה בי ן כאן השו . אי ת׳ רי ה שי פ מ ם ׳ ו י ט ק ו ט ר י ש כ ר ו צ , ל ת י ק ל ת ח ו ס ח י י ת ה

ת ו ע י ב ד ת , והעמי ת ו ו מ ת ה ו ב ר ת ה ב נ ו ח ש ר ו א ד ב ק מ ת ף ה ם. יאיר א י י ל השנ דה ש השי

י פ ׳ - כ דר ג ן הוא ׳מחוץ ל , ואי ת ו כ י ו א , יש ב י ג ף השו ל א ך ע . א ר ר ו ש מ ת ל ו נ ו ש

ה ת ו ל א ו ל כ מ ל ב י ע ק פ ל ל ח ט ר נ . יאי ת ו ר פ ס ת ה ר ו ק י ב ן ב י הטו נ ת ו ל ידי נ ם ע ש ו ה ש8 . ת ו ב ר ה ת ת ו , א ה ב י ת כ

ו ת ר י ש ו מ ת ו ג י י ת ס ת ה ר ג ס מ , ב ר ר ו ש מ די ה ס בי נ ו א כ ן ל מ ר ת ל ן א ת נ די האש׳ ל גדו ׳

ף שהשיר גדחה ל א ת, ע ו י ו י עד ל פ . ע ט ס ק ט ו ה ל ם ש ק א פ ם ס י ל י ט מ ף ה . יש א ת מ ד ק ו מ ה

יחוסו ם י ע , ו ט ס ק ט ם ה ל ׳היישוב׳ ע ת ש דהו ה הז ת י י ם ב־1940 ה י ג , הר ו ב ת ו ל ידי כ ע

ד ח ת א ר צ ע ת ב ו ב ה ל ת ה ל ב ב ק ת ה ם ו ל ק ו ד ל השיר ש ת ע ו ר פ ס ת מ ו י , העדו . ן מ ר ת ל א ל

ה ע ד ו ת ל ה ע ים ב ג י ל המאז ה ל ידי ק ו ע ת ו ל ב ק ת ל ה , ע ר מ ו ל י 1940! כ א מ ב

ן י ב י ל א מ ד ב ח א ר שביצועו ב י ם בין ש י ק ח ר מ ת ה ה א נ מ א א ת ב־1940. ל י ט ס י ל א י צ ו ס ה

ה ת ו . א ה ב ר ק ת ה ף א ן לחשו י י נ ע ו ב־1932. מ ת ד ל ו ה ן לח׳׳י) ש ו ל (ולימים המנ ׳ ן אצ׳ ו המנ

ל ת ש ו מ י , נ הם י ם בשנ ז י ר טו . הפו ע ק ר ב ת ש י ט ס י ר ו ט ו פ ־ ת י ת ו ב ר ת ת י נ כ פ ה ם מ ל ו ת ע נ ו מ ת

, ם ק ל ח ם ב י ל י ב ק מ י השירה ה ר ז י ם, באב י י מו ם הדי ל ו ע ה ב ב ר ק ר ה ו ק ה מ א ר , נ ם ז י כ ר נ א

. ן , בחלק ת ו ל י ב ק ם הן מ ל ו ת ע פ ק ש ה ב ב ש ו ט י ק ף ה ל א ע , ש ת ו י ט מ י ת ת ה ו ק י ז ב ו

מן (קטעים) תן אלתר נ ׳גדודי האש׳ ל

. ו נ א ל ה - ל כ ר ת ה ס כ ת ה ו מ ו ל ח

ם י ר ו כ י ו ש נ ת - ראשי ו ר ו נ י כ א מ ל

ל וה ע ם דורמן תי ח נ ח מ ת פ , מ ן מ ר ת ל ן א ת ת של נ י ט י ל ו פ ת שירתו ה ו ד ו ס א ו מ ל ו ת פ ר ג ס מ 7. בל ה ההיסטורי ש מ ו ק ל מ ע ע א מצבי ף. הו , המקי ב ח ר ה ה ג ב ו מ ׳ ב ת י ט י ל ו פ ל ׳השירה ה ה ש ב ט י מת המושג ד א ת. במסתו הוא מעמי י ג ו ה הצי ע ו נ ת ל ה ותה ש ר חי ו ק מ ת החדשה כ י ר ב ע השירה הת יה השלישי י העלי נ ת היו ב י ל א ר ש ת הארץ י י ט י ל ו פ לי השירה ה גדו : ׳ ידור העלייה׳ו א ב ת ש ו כ פ ה מ ת ה א ה ו נ ת הראשו י מ ל ו ע ה ה מ ח ל מ ת ה ם א ר ש ב ר חזו מ ש , א ת י ע י ב ר ה ו, ׳ טי י ל ו רר פ , ׳איזהו משו . מ׳ דורמן ׳ י קאל י רדי ו נ ה שי פ ו ר י בשת א י י נ ת פ נו א ה ושי י ת ו ב ק ע בר 1989, עמי ק ו ב ־ ה ד ת ש י , קרי ה ד ו ב ע ת ה ע ו נ ת ת ו י ר ב ע ת ה ו ר פ ס , ה סר (עורך) ו נ י ׳ ג : פ ך ו ת ב

ר עמ׳ 270. ק י ע ב 276-266, ו

ם רי ה בין שירי יאיר לשי י ג ו ל י אנ ו ו ל ק ] רשימה ע ך ל מ י ל א ם משה גיורא [ ס ר ר ב־1961 פ ב 8. כ׳חיילים א ב׳ ר ק מ רא, ׳ ו י ד. מ׳ ג ג ב בו ו ש א י ר ל ש ת א מ ל ה ע ך ו ר ד ה ל ׳ ב ע ת ו כ ן ה מ ר ת ל ל א ש

ב 1961<. , י״א (אבי ת ש , ק ר׳ ׳ ליאי ם׳ י ג אלמו

ל י 1991), עמי 92-89, ע נ ו י - י א מ , ס׳׳ה ( ם י י נ , מאז ׳ ן מ ר ת ל ן א ת נ ץ, ׳״גדודי האש״ ל 9. ר׳ קריס ברשימה פ ד ו . השיר מ ן אלתרמן ת נ ו ל ת ו ת א ו כ י י ש ת מ ע ה ־ י נ ם ב ראי ת הקו ו י ו שיר שעד

ב 1990, עמי 148-133. י ב א ־ ל , ת ה ר ו , פ ב רב ר ע ס ב נ ו . המאמר כ ד קו י א נ ל , ל ו א ו ל מ ב

503

יאירה גנוסר

אל מרכבת לילותינו השחורים רותמים את סוס הבוקר האדום

אתמול למדנו, שאסור לחמול. מחר - יהיה בשרנו היקר

מחר - נבוא לדרוש את השכר.

ואם נגזרה הגזירה, ואם תמריא התבערה -

טובה, טובה הלהבה האדומה מן השחורה!... כן!

לא אם אחת פה תקונן על בן... אמא, גם אותנו הסופה הקימה אמא, מקרוב שלהבת האדימה

אמא, אנו הגדודים הצועדים קדימהל מוכת פצצות נפלה... ו פ - — הלאה! התבל נ

הלאה! אנו את הדם ניתן במתנה לה אנו הגדודים המולידים שריפה

אנו חג האור לנפש היחפה אנו ההולכים למות מן המיצר.

העוד תתפלא על האש בעינינו תבער? אנו המולכים בארץ המחר!

* זהו צבא לא צבא: ׳אנחנו גדודי האש׳ ו׳חיילים אלמונים הננו׳. הדובר הוא לוחם קולקטיבי. את הלחימה הלא־צבאית ואת הקולקטיביות הוא מגיש בהבלטה.

, שאסור ו נן על בן׳, ׳אתמול למדנ * קבלת האלימות והמוות - ׳לא אם אחת פה תקו לחמול׳[!], יאנו הגדודים המולידים שריפה׳ - ׳משורה ישחרר רק המוות׳

* הקוטביות הצבעונית קרובה אף לפרטיה: ׳לילותינו השחורים׳, ׳סוס הבוקר האדום׳ [אלתרמן] ־ ׳בימים אדומים ... בלילות השחורים׳ [יאיר].

* ישנן הצהרות דחייה של ׳הרכרוכיות והרומנטיקה׳ ודחיית המוסיקה >סמל הרומנטיקה?): ׳לא בשבילנו לילות ירח׳, ׳לא בשבילנו שר הסקסופון׳ בנוסח יאיר

בשירו הגנוז, כמו ׳לא מכינורות ראשינו שיכורים׳ ב׳גדודי האש׳. * מקביל אקורד הסיום: ׳בעד׳ מות הדוברים ובעד ההרס כבסיס, למלוכה בארץ המחר: יאנו ההולכים למות מן המיצר ... אנו המולכים בארץ המחר!׳ הנוסח מקביל בתימטיקה, לא בתמונה, לסיום ב׳חיילים אלמונים׳: ׳כמו במלט נדביק הגופות־

לבנים / ובנין המולדת נקים!׳.

504

1932-1929 , ׳ ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ל ׳ ע

א ל , א ם י ר ח ם א צרי ו ל י א ש ל ל יאיר ו א ש , ל ׳ ם י ט ס ק ט ם ה ת ע דהו להז ה ׳ א י ב נ אי

, ן ו ד ן הנ ו ל הדי ו ב ג רג מ א החו ש ו נ ם זה, כ ת הזמן ההוא. ע ר י ש ת ב י ש מ ה מ נ י ג פ י צ ה ל

ף ל א ר: ע רי יאי ר לשי ב ע , מ ת נ י י נ ע ה מ ל א ת ש ו ל ע ת מ ו א מ ג ו ד י ה ח כ כ ו ו י ה ן ל י י נ מע

א ן ל מ ר ת ל ם א ג י ו נ ר ם ק ; ג י ט מ ל ב ו ר ד פ מ ע כרו מ ז ם שהו י ר י ש הם, יש ל צרי ו ת י ו ב י ש ח

ת ר כ ו ה מ נ נ י ד א ב ע י ד ר ב י פ ל ל ט ו ש ת ר י ו ש ל י א , ו ם ה י ר פ ס ה ב ל א ת השירים ה ו א ס נ י כ

. ה ל ב ק ת א ה ה, ל י די

׳ ב־932ו ם י נ ו מ ל ם א י ל י חי ׳ ת 1929 ל ו ע ר פ מ

. ׳ ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ׳ א ל צ ו מ ת ה ד ו ק ם נ ט (1929) ה ׳ ׳ פ ר ת ת ו ע ר ו א מ

ם ת ו ת ׳ההגנה׳ בזמן א ו ר ו ש ט ב נ ד ו ט ס ר ה אי ל י ת ש ו האישי ת ו פ ת ת ש ה ף ל ס ו נ

ם ד זה: ש ע ו מ ו ל ר ו ק ת מ ת א ו כ י ת המשי ו ק י ה ז מ ד כ ו ר ע ת השי ת א ו פ י ק , מ ת ו ע ר ו א מ

ר ו ה א א , השיר ר א ש ו נ ש ל ד ק ו מ ג ה ר ב נ י ר י ג ב י צ ר ו ל א ר ש ך שי ו ת ה מ א ב ו א מ ו השיר ה

ן השיר ו מ ז פ רת ב ז , החו ׳ ת ו ע ר פ המלה ׳ , ו ט ׳ ׳ פ ר ת ת ו ע ר ו א מ ו ל ל ו קדש כ ת שהו ע ה ־ ב ת כ ב

. ה פ ו ק ה ת ת ו א ב ב ל היישו ם ש י ס ו ת י מ ת ה כ ר ע מ ת ל כ י י , ש ם י מ ע ש פ מ ח

מקור ביוגרפי

ת ו ל י ל ו ב תי ו י ו ל חו ל יאיר ע ת ש ו י ו א ט ב ת ן ה י ב ר ל ב בשי ו ת כ ם בין ה י ר ש א ק ו צ מ ן ל ת י נ

י נ ו ר ת ל י ס ו ר ב ב ת כ מ ם ב י ר כ ז ו ל יאוש׳ מ ם ש רי ת השחו ו ל י ל ה . ׳ ה פ ו ק ה ת ת ו א ה ב ר י מ ש

ח ... ר י ר ה ו י א ל ם, ב רי ת השחו ו ל י ל ב ו : ׳ ן ו ת ח ת ל ה י ל ג ן ב ג ו ־ ת י ב ב ישו ה בי ר י מ ת ש ו ל י ל מ

. יציאה ׳ י ת ו ח א כ א ש א ל ק הו , ר ת ו ו מ ק ה ב ר ו ר , ק י נ מ ם מ י ק ו ח ם ר ל ו ד ... כ ד ו תי ב י הי

! ב ו ר ת ק ו ו ל מ ה ש צי אי טו נ ט באי נ ד ו ט ס ר ה אי ל י צ ה א כ ו ר ה כ ר י מ ש ת ל י ת ר ג י ש

, ה ל א ם ה י רי , האכז ם י מ ל י א , ה ם י ת מ ם ה י ר ה י ה י כ ה היה ל מ ד , נ ד ד ו תי ב י הי

ו ל י א , כ ב ז ע , נ ד ו מ ל י ג ת ר א ש ה שיהיה - נ ם מ ג ה ו ה שהי ל מ כ י מ ת ו ו א ק ת י נ

ק ב ר ו ר , ק י נ מ ם מ י ק ו ח ם ר ל ו . כ ק רחו ר ו י ז נ ם א ל ו כ ם - ל ל ו כ מ ל ו כ ה ק מ ו ר ז

ת ו ל י ל ב ם ... ו מי בי , ו י ה ל פ צ מ י ו ת ו ר א כ ו . ז י ת ו ח א כ א ש א ל ו ק ה ת - ר ו ו מ ה

, ו ד ע ם ר חי ו והשי ר ע פ ם ו י צ ע ר רעשו ה ש א , כ ח ר י ר ה ו י א ל , ב ם י ר השחו

ר ש א , כ ת ח ם א ע א פ ל , ו ת ו ר ו ח ם ש רי ו פ ו צי מ ת כ ו ש ג ר י ה ש א ר ל ל ע ו מ פ פ ו ע ת ה

ה נ מ ר מ ו ז ח י ל תן ל נ י א י י ל ל ו א , ש י ת ב ש , ח י ת ר מ ה ש י ל ע ה ש ע ב ג ל ה י ע ת י ל ע

. ׳ 110, בית־יאיר) , 1929, מם ר י א ם (מכתבי י ל ו ע ל

ם י א ב , ה ת ב א ו ת כ ו נ ק י ר ס ו ו ס י ל ה ב ע ת ו א כ ו ם ה י י ח ה ך מ ו י ם ב , ג ב ת כ מ ל ה ף ע ס ו נ

ת ו א א רה הי ו השמי ל י א , כ ה מ י , א ד ח ל פ ב ע ת ו רה; כ ת לשמי א צ ת ל ו נ ע י ה ת ה ו ב ק ע ב

מה ... אי ד ו ח ל פ ם ש י ע ג ו ר : ׳... הי ו נ מ ו י ב ב ת ו א כ ו ר 1929 ה ב מ ב ו נ : ב־22 ב ת ו ו מ

י ת ס ס י א ה ץ לירושלים] - ל א [לשמירה מחו ע או ל ס ו ה נ ת ה - א ל א ו [לי] ש ד י מ ע ה ש כ

ל ה ע ח פ ש מ ל ה י ע ת ב ש ח מ . ב ך ר כ ח י א ת ס ס י ל ה ב . א ת י ב ו י ה ח ב ו ש י ת ת ת נ ד ש ה ע ב ר ה

. ן ו ד ה בכי ר י ק ם ע״י ד ר ג נ ע ש צ פ ת כ ב א ו כ ה ו ד י ח פ , מ ה מ ש נ ה ב ר ת ק ו נ ק י ע ר ת פ ל א ו מ א

505

יאירה גנוסר

א ו , ה ה י ר ד נ ס כ ל א ה ב ש פ ו ח א שוהה ב ו ה ש , כ ר ב ו ט ק ו א , ב־13 ב ר ו כ ז . כ ר ליי ב ב זה ע ר ע ב

י ת י ל י ב ם ש ו ק מ ל - ב י ל ג ב : ׳ ת ו ר ת ו ם ס י ת חי ו י ו ו י ה ת ד בין ש ו ג י ל הג מן ע ו ב בי ת ו כ

, ד ל צ ד א , צ ת ו ו רה, מ , שמי ק ב א ה. מ נ א שי ל ת ב ו ל י ה״ - ל נ ש ״הג י א ת כ ו ע ו ב ה ש ש ו ל ש

. ה ואושרי ו , חדו ר א , פ ה ו ו ל , ש ט ק : [כאן] ש ה י ר ד נ ס כ ל א ב . ו ם , ד ם י ר ו ד , כ ל י י חי חי

ו אחרי ח ר א ת ה ה ב ו ו ד בין השל ו ג י ת הג ן א י א מצי ו . ה ו ב ה סבי ל א ם ה י ב ט ק ר ל ב ע ת ו כ ה

ר ב ח ו כ ת ו ל י ע ל פ ב ש ו ר ן ק יכרו ן ז י ה לב י ר ד ג ס כ ל א ן ב י רושק ת ג ח פ ש ל מ צ ת א ו ע ר פ ה

ט ע מ ו כ מ ל ו ע ם ב י נ כ ו ת ש ו ו ל מ ה ש צי אי טו נ אי ר ו א , חיי פ ת ו א נ ה׳ בארץ. ה נ ההג ׳

ה ו , חדו ר א פ , היא י א ו ך ה ו פ ה . ג ו י ל ה ע ס ו א ה מ ג נ י ה א י ר ד נ ס כ ל א ה ב ו . השלו ת ח ה א פ י פ כ ב

ה זו. פ ו ק ת ק ב א ר ר ל ל יאי יו ש ת חי ת א נ י י פ א ת מ ו י ב ט ו ל ק ה זו ש ש ו ח . ת ואושרי

ת 1929 ו ע ר ל פ ג ע ׳ ׳ צ ל א ר ש י ת ש ו ב ק ע ר - ב י ש ם ה ש

י צבי ר ו ב א ת , כ ן ה י נ פ ת מ ו נ נ ו ג ת ה ה ם ו י ל ש ו ר י ת 1929 ב ו ע ר ת פ ו ב ק ע , ב ם ה ם ה י מ י ב

ן ג ר מ ו ז א ר ב ו רי הקדושה׳ (ראה א , עי ך י ר ע ש ם ב רי ו לה י י הל , ׳ רו ת שי ג א ר ב נ י ר ג

ר ב ד ר ב־1930. ה פ ס ת ה א צ ך ל ו מ ר, ס ת השי א אז א ר ר ק אי , תר׳׳ץ). י ם ד ן ה ם ב ו א נ ו

с. . ה . ב ו ר ל ב ל פ ת ג (׳חייל יהודי מ ״ צ ל א רו זה ש ת משי פ ס ו רה ג ל ושו י א ו , ה ח כ ו מ1 0 . ר י א ל י ר גוםף (1933< ש ו לשי ט ו ת מ ש מ ש מ

י הקדושה! ך י , ע ך י ך ע ש ם ב ךי ו ה י ל י ל ה

ך - י נ ג ו מ ר ך חג ב ל י ב ס ן מ ר מג ו אז ו

ם #כאלה: י ג ו מ ל י ם א י ל . ח . . ם י צ ו ל ועימם: ח

ך - - י פ ל ס ם ע ךי ו י ם ו י ד מ ו המה ע ו

רי הקדושה׳ , עי ך י ר ע ש ם ב רי ו לה י י הל : ׳ ג ר ב ג י ר י ג רי צב או

ה ת ו א ת ב ד ה ו ה א ד מ ה ע ת ו י החלוץ היא א פ ל ר כ ה בשי ד מ ע ם ה ם השיר, ג ק ש א ר ל

׳ (היורים ם י נ ו מ ל לים א י חי ׳ ם׳ ו צי חלו ם ׳ י י ו נ י ת הכ ף א צ ר ר ב ב ח ׳ג מ . אצ׳ ה פ ו ק ת

א ביקשה ל ר, ש ל יאי ו ש מ ל ו ת ע ג ו מ ם ת ת ג ו נ ו ש א ם ר י נ ן ש ת ו א יתה ב ו הי בשערייך). כז

רי י ר הל ב ו ד . ה ו ו של מ ל ו ת ע ו א ל ב ו ל כ ל ו ו ב י ח ר ה א ל ל , א ם׳ צי חלו ם ה׳ ל ו ע ג מ י י ת ס ה ל

א ל , א ׳ ם צי ו חל ת ה׳ א י ד י ד א ג ר נ ס בשי י ו ג ו מ ג ) אי ׳ ו נ ם הנ י נ ו מ ל י (׳חיילים א ב י ט ק ל ו ק ה

ד ו , ע ד ג ו נ ס מ ו ת י ג מ צ י י מ א כ ל , ו ת י ר ב ך ב ץ כ ת החלו י י א . ר צי ה החלו ש ע מ ת ה ב א י ח ר מ

ר אימץ ה. יאי טלי ה שבאי צ נ ר י פ ד ב־1934, ב י ־ י ב ת כ ם ב י ט ס ק ט ח ה ס ו נ , ב ת ו ט ו י ט ר ב ו ז ח ת

ם י ח ס ו ה נ מ כ ם ב י צ ו ל ח ת ל י ר ב ־ ן י ב נ ו מ ל א ל ה י ת החי ׳ ועשה א ם י נ ו מ ל ם א לי י חי ב ׳ י נ ת ה א

ם ב־1934. רי ד השי ח ל א ש

ר ב ב כ ת כ נ , ש ׳ ה מ ו ק ת ן ה כי שגעו מו , ׳ ז ו נ ר ג י ש ל אצ״ג הוא ל ר זה ש ח משי ו ק ל 10. המוטו הק בשמו ם ר י א ר ו ק ר ל כ ו א מ . הו ו ת ר ת ו כ ב ו ו מ ש ו ב מ צ ע ח ל ס ו א נ ז הו ו נ ב־1933. השיר הג, הערה 4), ל י ע ל ם ( י ר י : ש י ד תחי ע י ל מ ד ם ב רי ר השי פ ס ס ב פ ד ו מ ח החדש, ה ס ו נ ב חר ו המאו

. ״ ׳ ם י פ ר ו ט מ ת ה ו י פ ו נ כ ״ ל ת השם ׳ ח , ת עמ׳ מ

506

1932-1929 , ׳ ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ל ׳ ע

־ , ב ם י י ת נ י ו ב ל י א , ו ב י ר הי י האח־ פ ל ף כ ך חרי פ ה ם מ רי ל בשי ו ח או י ו ב ם שי י מ י ב. ל ר ו ת ג ו ב י ס ל נ ו א מ ל , א ם ד י א נ ם ב ת ע ו מ י ע ם ב נ י ל א ל ם כ י נ ו מ ל א ם ה י ל י 1932, החיד י ת ע ב ב ת כ י י י ש פ , כ ב י ו ו א ב א רי , י ב אחר י ט ק ל ו ם אנשי ק י ב צ י א נ ם, ל י ל י ל החי ו מם־ ו האחי ; א ׳ ר י ה הסג ר ט ש ד מ , או ׳אח בי ׳ ם ח ר , אשר מ י ח א זה א ל ם; ׳ רי ה שי מ כ בי - ם עבר ל ד א ו ג , ו ף ר ו ט ד - [הם אומרים] - מ ר ו מ : ה ת פ א ו נ ם ה נ ו ש ל ר ׳ ש בים א רי היק י ר ל ו י א נ כר א ו ז ר ׳ ל מהשי ח ל ב־1935, ה ו ח ח י א ה ־ ב י ר י י ה פ ל ך כ פ ה מ . ה עברין!׳

. ל א ר ש י ־ ץ ר א ם׳ ב ת האחי מ ח ל מ ׳ ה ב נ צ ק ה ת ה ר א ר ו ש מ ט ה ל ק ש ק כ , ר אמש׳

ט ׳ ׳ פ ר ת ת ו ע ר פ ש ל ד ק ו מ ן ה ו א ט י ב ן ב ו ש א ם ר ו ס ר פ

. ה ד ו צ מ ת ה ע ה ־ ב ת ל כ ת ש ר ב ו ח ה ב נ ו ש א ר ר ל ו ה א א ׳ ר ם י נ ו מ ל ם א לי י חי ל ׳ ט ש ס ק ט הי ד ק פ ת מ י ל י , ע ת י מ ל ש ו ר י , ׳החבורה׳) ה ת י ב ר ע ב ) ׳ ה ב ח ו ס ה ת ׳ ר ו ב ת היו ח ע ה ־ ב ת יוזמי כ. ם י א מסו ש ו נ ת ל ש ד ק ו תה מ י ת הי ו ר ב ו ח ה ת מ ח ל א " כ . ר י א ה י נ מ ה נ מ ע , ש האצ״ל. ל צ ר ל ה ו ש ר כ ז הוקדשה ל ז ו ו מ ר בחודש ת ו ה א ת א , ר ל ש ך מ ר , ד ה נ ו ש א ת ר ר ב ו חר כ ז ל : ׳ ט ׳ ׳ פ ר ת ת ו ע ר פ קדשה ל ייה, שהו ת השנ ר ב ו ח ר ב ו ה א א ׳ ר ם י נ ו מ ל ילים א חי ׳ת ד ל ו מ ד ה ע ה ב מ ח ל מ ל ה ם ש י נ ו מ ל א ם ה רי בו י ד הג ו ב כ , ל ה נ ט ש ה ה ו ב י א ת ה ו נ ב ר קת ע י ב ק ע ב י י ס ה מ נ ו ש א ר ר ל ו ת שבו ראה השיר א ע ה ־ ב ת א כ ש ו . נ ׳ ט ׳ ׳ ב תרפ ם א ח נ מ ב

. ט ׳ ׳ פ ר ת ת ו ע ר ן פ ׳ לבי ם י נ ו מ ל ילים א חי ן ׳ , בי רר ע המשו ב ו ק ת ו א ר, ש ר ישי ש ק

ה ל ו פ ת כ ו נ ש ר ל פ ע ס ב ו ת י מ

. השימוש ׳ ן ג ר ל ׳היישוב המאו ים ש ן המושג ו ל ת במי מ כ ס ו ת מ מ ו ת צ ל ה מ ת י י ׳ ה ת ו ע ר פ ׳ת ר א ש ׳ - ק ע ש פ ו ׳ ׳ א ן , ׳אסו ׳ ת י מ ו א ה ל מ ח ל מ , ׳ ׳ ם י ע ו ר י א ׳ ת כ ר ח ה א ל מ א ב ל בה, וי פ ה כ י ת ו ע ר פ ת ו ו ל ג ת ה מ י ל א ן חזרה ע , מעי ׳ ב ו נ י ש י ת ק ו ע ר פ ם ׳ ת ב־1929 ע ו ע ר ו א מ הם י ר א ו ת , מ ׳ ת ו ע ר ו א מ ך ה ל ה מ ק ׳ ר פ ר זה, ב פ ס . ב ה נ ג ה ת ה ו ד ל ו ר ת פ ס ה ב ר ע ה דה ה שמעיה ר ע ה ף ה ת א צ ב ו ש ׳ 323 מ מ ע י הארץ. ב ב ח ר ט ב ׳ ׳ פ ר ת ם ב י ק י ו ד מ ם ה עי רו האיל ל ך כ ר ד ב : ׳ ב ו נ י ש י ת ק ו ע ר פ י 1929 ל ע ו ר י ת א ע א ד ו מ ת ב ר ש ו ק ה

V ׳ ׳ ה ג י ר ה ר ה י ע ׳ ת ׳ ו א ר ו ל מ ן כ ו ר ב ח 1חזרו ב

ב א ב ז ת ו ת כ י ד הו ה הי י ל י ה ק ן ב ת ו נ ש ר ל פ פ ל כ ע ב ו ו נ י ש י ת ק ו ע ר ל פ ע: ר ו ר ט ה ו כ פ ה , מ ו ר פ ס י ב ק ס נ י ב י א

א ל , ל ם י רושל ר בי ו ת ראו א ו ר ב ו ח . ה ה ד ו צ מ ו ה א ר ק ציאה ׳הסוחבה׳ נ ל שהו י ס נ ט ס ת ה ו ר ב ו 11. חן ל בטאו ע ו פ ן היה ב ר >נ. 1<: ׳העיתו פ ס י מ ת 1932. הלו נ ש ת ב ו נ ו י ל , 6 ג ק י ו ד ך מ י ר א ן ת סימוד ן ב׳ בו רואה או ו י ל ״ בג מי ה השם ׳׳הארגון הצבאי הלאו ל ו ה ע נ ו ש א ם ר ע . פ ש ב ג ת מ ׳ל ה אצ׳ם , א ת ו ע ו ב א בשם ׳׳המצודה׳׳... היה יוצא מדי 8-6 ש ר ק , נ ל י ס נ ט ת ס ר ב ו , ח ת ע ב ה ת השיר. כת חברי ע ב ר ו א ח כ ל ׳׳המצודה׳׳ בהן נ ת ש כ ר ע ת מ בו ן ... היו ישי ו שיהיה ירחו נ י רצי כן תו . העי ( י ץ כרמל ר , פ ם שטרן ה ר ב , א י ו י [דן], חיים ש. הל ק ס ב ׳ צ י ר ם ק ה ר ב א ת ( כ ר ע מ ה

. ׳ י ל ח.ש. הלו ו ש ת ד ו ב ם ע ו ק ל בי׳׳ח ׳׳הדסה״, מ ל ש י ס נ ט ס ם ב י ק ת ו ה ע מ כ ס ב פ ד ו ה

, ר) ו נ ן די ו : בן־צי רך ראשי עו ק ( ב א מ ה ל נ ג ה ך ב: מ ר , כ ה נ ג ה ת ה ו ד ל ו ר ת פ , ס י ק צ ו ל 12. י׳ סב 1971. י ב א ־ ל , ת ת י ש י ל ה ש ר ו ד ה מ

507

יאירה גנוסר

ד ה־8 מי ה־6 ע , בי ג ״ ס ר ח ת ס ל פ ן ש ו ם האחר ו , מהי ם י פ ו צ ם ר מי ה י ש ו ל ... ש

ג ה נ ו ע מ ו ר ן פ , המו ה י ב א ר ם ב ב ב ש ו נ י ש י ך ק ל פ ר ה ל בעי ל ו ת ש ל 1903, ה י ר פ א ב

ל ל ע ת , מ ש א ה ב ל ע מ ה ו נ ע ד מ ד ו , ש ס נ ו א ח ו צ ו א ר ו ה ש , כ ׳ ם י ט נ ג י ל ט נ י א די ׳ ל י ע

ע ... י ר פ ן מ , באי ר ק י ע ת ב די הו ם הי ת ע ל ת ד ו נ כ ש מ , ב ל א ר ש ת י י ן ב בהמו

ר ו א נ ם ה ל ו ע ת ה א די ו ם היהו ל ו ע ת ה , א ו ר ו י ד נ ת ב ע א עז ב ז ו נ י ש י ם ק ו ר ג ו פ

" . ו ל ו כ

ת ו ע ר פ ת ה ו ע מ ש ל מ בה ע י חשי נ ו ו י י כ נ , יש ש י ק ס נ י ב י ל א ף ש ל א מ ו ה ר פ י ס ל פ ע

ך שהוא כ ב ב ו נ י ש י ם ק ו ר ג ו ל פ ת ש י ר ו ט ס י ה תו ה בו ת חשי ה א א ו ר ר ו נ י צ. ד ב. : ׳ ב ו נ שי בקי

ן ו רי ת ההיסטו מ ו ע . ל ׳ ׳ ל המאה העשרים׳ ה ש ח י ת פ ם ה ו ר ג ו פ ל השואה״, ״ ס ש ו פ י ט ו ט ו ר פ ״

ת ע ר כ מ ת ה ו ע מ ש מ ת ה יש א מדג ן ׳ . האחרו ן י ל הלפר א י ח ל י ה ש ס י פ ת ת ה ב צ י ר נ ו נ י ב״צ ד

ת, די הו ת י ו נ ג ר א ת ה ל , ו ת י מ צ ה ע נ ג ה י ל נ כ פ ה ה מ נ פ מ ר היהודי כ ו ב י צ ב ב ו נ י ש י ל ק ש

. ׳ ח ב ט ן ל א צ ה כ כ י ל ה ה ה ו ש ל ו ח ת ה פ ר ח ם ו י נ ר האו ס ו ת ח ש ו ח ת ת ו ב ק ע ל ב ח ש

ת ו ר ת ו כ י ה ת . ש י ק ס נ י ב י ל א ו ש ר פ ס ת ב ו ר ת ו י כ ת , ש ׳ ב ו נ י ש י ק , ׳ ׳ ד ר ו מ ׳היהודי ה

. ׳היהודי ׳ ת ו ע ר ן פ ב ר ק ל ׳ ו ת׳ מ ה עצמי נ ג ה ׳ , ל ת ר ת ו ה ס ר י ו ו א א ל ר ו ק ת ה ת א ו נ ו ו כ מ

לים י חי ׳ 163). השיר ׳ מ ד (שם, ע ו מ ו ע ת ו א ת ב ו ר ת ו י כ ת ׳ - ש ב ו נ י ש י ק , ׳ ׳ רד המו

ל פ , כ ׳ רד ת ׳היהודי המו ו ח כ ו נ ׳ ו ת ו ע ר פ ת ׳ ו ח כ ו י נ דו כ ר יעי רי יאי ל שי ו ל כ מ ׳ ו ם י נ ו מ ל א

ר. אי ל י ו ש מ ל ו ת ע י ת ש ת יה ב , מצו ב ו נ י ש י ח ק ק ל ל ם זה ש י נ פ

דים (ואלוהיהם) ל היהו ם ש י נ ו א ל אין ה ק יבעיר ההרגה׳ ע י ל א י ל ב ה ש מ א ו פ ידועה ה

ל ה ש מ א ו פ ם ה ג ע ו ל א י ל ד ה נ ר מ ל יאי י שירו ש ח כ י נ ה ר ל י ב ם ס א 1 ה 4 . ב ו נ י ש י ת ק ו ע ר פ ב

א נהיה ו ל ן יאנ , מעי ת י ט מ י ת ת ־ י ת ו ב ר ה ת ב ו ג א ת ל י א ל א ו ט ס ק ג ט ו ל א י א ד ביאליק? ל

ה הזו מ א ו פ ת ה ר א ר יאי י כ ם ה א . ה ׳ י ל א ט ו ד ט ר מ ם ב ר ל ה ב ע י ג ו נ נ ח נ , א ם י נ ו ן א אי

עו צו ק בבי י ל א י ל ב ר ההרגה׳ ש בעי ל ׳ ת ע ו ד רה ע ן? שמו ר תיכו ג ו ל ב ף ש ו ר פ ר ר ל ב ע מ

ר. ר הצעי ל יאי חד ש ו המי

, ם י רושל ת בי י ר ב ע ה ה י ס נ מ י ג ה ב ת י ה כ ת ו א ם יאיר ב ה ע ד מ ן ל ו ר י ה פ ב ו ת ט ר מ ז ה

, היא ן ם שטר ה ר ב . א ן ו כ ר התי מ ג ת ב פ ת ו ש מ ם ה ת ע פ ו ל ה ה ע י ת ו נ ו ר כ ז ת ב ר פ ס והיא מ

ד בחר י ת ע ן ל ק ח ש ת בארץ. כ ו א ר ט א י ת ד ה ח א ן ב ק ח ש ו כ ד י ת ת ע ה אז א א , ר ת ר פ ס מ

ה ב ו ת ט ר פ ס , מ ו י ל חבר ם כ . ע ר ההרגה׳ בעי ל ׳ ה ש ל פ ע ם ב ו ל ק ד ב ב ר ו ע ת ו ע א י פ ו ה ל

ה ת ע צ ה ה ב ת הבעי ו א ה ל ר ת ו פ י ת ו ר ב ח ת מ ח א , עד ש ש ו ב ל א ה ש ו נ ץ ב ע י י ת , ה ן ו ר פי

ה ל ה ע ר ו פ ה א פ י ל ח , ב ן כ . א ד י מ ש ת ב ה ל ת ו א , ש ה ר ו פ א ו ה ת פ י ל ח מה ב ל הבי ה ע ל ע י ש

: ן רו ה פי ב ו ה ט כ י ש מ . מ ת ר ע ס יתה נ ו הי ת א י ר ל ק ב ל הבימה. א ר ע ר הצעי יאי

ם אמן ל י ב ש ב ם ש י ע ג ר ם ה ה ה ל . א ך ו ש ח ם ה ל ו א ה ה ו מ ב ת ה ת א ר כ ו י ז נ א

ד ע ע י ג מ ל ו צ ל צ מ ר ו ך עשי ל ו ק ש , ו ך ד י , ב ל ה ק , ה ם ה ע ש ד ו ה י ת א ש , כ חי

ב 1989, עמי 165-163. י ב א י ל , ת ר ו ר ט ה ו כ פ ה , מ י ק ס נ י ב י 13. ז׳ אר ח א ק ל י ל א י ה ב ת ו ב א ת ע כ ו ד י . כ ת ב ש ח ת מ כ א ל מ ק כ א ר ת ל ע ד ו ק נ י ל א י ל ב ה ש מ א ו פ 14. הל ע ה ו י ס על ו מ ל ו פ . הדי ה ת ו ע ר פ ת ה ה א ד ע י ת ת יהודית ש ח ל ש מ ר ב ב ח ב כ ו נ י ש י ק ר ב ק י ב ש

. ו כ כ ם ש ר ת׳ ט די הו ה הי נ ההג ל ׳ ת ש ו י ר סטו ת ההי ו ד ב ו ע קתה ל י ז

508

1932-1929 , ׳ ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ל ׳ ע

י נ ה א . פ ק י ל א י ל ב גה׳ ש ר ההרי עי ת ׳ א י ר ק ע ב י פ ו . שטרן ה ת ו נ ו ר ח א ת ה ו ר ו ש ל

א הו , ו ת י מ צ ה ע ט י ל ם ש , ע ן מ ו א מ ת זה בהכרה, כ תי א י עשי נ : א ר מ א ה ל ח ר כ ו מ

א ו , ה ר מ א ג ו ה ש . כ ו ל ק ש ח ש מ ך ה ו ת , ב ט ס ק ט ך ה ו ת ע ב ב א ט ת זה, הו ש חי א מ מ

י ר ב ת ד ק א ו י ד י ב ת ר כ י ז נ א . ו ט ט ו מ ת א י י שהו ת ד ח י פ נ . א ד ו סי מ ן כ היה לב

א א ל ו ת ה ר ח י א , כ ד י ק פ ת ו ל ל ו ל כ ת כ ס א י נ כ ה ן ל מ א ר ל ו ס א , ש י ק ס ב ל ס י נ א ט ס

. ק ח ש מ ר מחוץ ל א ש ה ת ל צ ך ק י ר ר שאמן צ מ י א ק ס ב ל ס י נ א ט . ס . . י א ח ו , ה ק ח ש מ

ר ו ס א , ש ה נ ו כ א נ ה ל ק י נ כ י שזו ט ת ב ש ן ח מ ל א ת ש ו נ ו י ל ע ת ה ש ג ר ה י ב אג ו

ה ת י . שזו ה ק ח ש א מ ל ת זה, ו ש חי א מ י שהוא מ ת ו נ י ב א ה ל , ו ה כ ק כ ח ש ל

ד זה ג ג כ , ו ו ר ש ל ב ת ע א ש ז ו ח ל י א כ ת זה, ו א חי א ת חיה, שהו ו א י צ ו מ ל י ב ש ב

א חי ו ו ה ל י א ה זה כ ו הי ל י ב ש ת זה. ב א חי א הו , ו ד י ק פ י ת ת י ש י ע נ . א ם מ ו ק ת ה

ם ד ם האלה. א י מ ו י א ם ה י ר ב ד ל ה ת כ ל בשרו הרגיש א א ע ו ו ה ל י א כ ו ו ט ג ך ה ו ת ב

ו ת יתי א א הי ל י ה נ . א . . ׳ ן כו ל נ צ ל צ , ׳האם זה מ ת ו נ מ ל א ב ע ש ו ו ח נ י , א ר ב שחי ד

ה , וזה מ ו ל ה ש מ ו צ ע ת ה ו ש ג ר ת ה ת ה י א ת י א י ר נ . א ם י ע ל ק י ה ר ח ל הבמה. א ע

, ם י ר ב ד ן ה כ ו ך ת ו ת ת מ ו ש ג ר ת א ה ל , א ל ה ק ת ה מ י תה א א הי . זו ל י ת ו ע א ז ע ז ש

ר (ג. 3/94). ב י א ד ו ה ש

א ו ם ה . ג ל א ל צ ב ם ב י ל ש ו ר י ד אז ב מ , ל ר ע ו נ ר מ ל יאי , ידידו ש י ק ס נ י ׳ ז ר ו י מ כ ד ר מ

ו מ , חזה ב ו ר ו א י י ת פ . ל ק י ל א י ל ב ה ש מ א ו פ ת ב ח כ ש י נ ת ל ת ב י ב מ ו ה פ א י ר ה ק ת ו ר א א ת מ

, ק פ ו א ר מ י ע צ ב כ ו ר ק ו מ ר ל כ ו מ , ה ם ד א ל ב ל ו ח ת ה. משהו ה י ו י צפ ת ל ה ב ע פ ו ה ו ב י נ עי

ת ס א ר ט ה ע מ , כ י נ צו ן חי פ ו א ט ב ק ך ש ל כ א, שהיה כ הו : ׳ ת י מ צ ה ע ט י ל ש ם ו י ס ו מ י ל נ ע ב

׳ >נ.2<. ץ צ ו פ ת ש ה מ ן מ ו ר ט א י ת , ה ס ו ת א פ , ב ת ו ק ע צ ר ב ב י , ד ה מ ב ה

ת ו פ ש ו , ח ם י ב ו ת כ ו ב ר ת ו נ ת ש ו ר ע ס ת נ ו ת אישי ו ב ו ג , שלוש ת ת ו ג ו ת ש ו י ו ד ש ע ו ל ש

. ת ו ו מ ת ו י ת ר ב ת ח ו ח י ל ל ש ל ש ר ו ג , ל י ט י ל ו פ ־ א ל , ה ר י ע צ ן ה ר ט ם ש ה ר ב ל א י ש ו מ חס ס י

י ו ל י ך הג ל 20-19. א י ג ב ב י י ח י מ ת ל י ב לו ן גי ה ויש בה מעי מ צ ע ת ל מ י י ה ק ב ו ג ל ת כ

ד י מ ל ת . כ ו ל ת ש ו ר ח ו א ת מ ו ד מ ח ע ו כ ה מ ק י מ ע פה מ ל חשי ת ש ו ע מ ש ל מ ב ק זר מ החו

ת י א ב מ ו פ א ב ר ק ׳ שעה ש ד י ס ן כ לב ו ב־1927 ׳ ת ו ו א א ה ידידיו ר ר ש ע ע ש ת בן ת י נ י מ ש

ל י הערה ע מ י ט נ י א ם ה י ־החי מן ו ם בי ש , ר ם י ר ש תו בן ע ו . ב־1928, בהי ה׳ ר ההרג בעי ׳

ת ח ת ת י ר ב ע רסם ב פו ד ( ו ב ו ר א פ ס דע ב ו ת ג י ס ו ת ר ו ר פ ר ס ו ב י , ג ר ו ת ר ם א תו ע דהו הז

־ מן ו י ת ב ו ר ע ב ה ת ר 1929 כ א ו נ י . וב־22 ב ת ו ו מ ן ל ו ד נ ת ו ר ת ח מ רד ל ו השם מרדות<, הי

ת 1929 ו ע ר ם פ ו י ת ר ח א ם ש י מ י ה ב ר י מ ש ת ל י ת ר ג ת ש ו ב ד נ ת י ה ה כ ל ו ם, שמהן ע י החי

ה ד י ח פ , מ ה מ ש נ ה ב ר ת ק ו נ ק י , ר י ת ס ס י , ה י ת י נ ע נ : ׳ ת ו ו ן מ ר די ז ל ג ה ע ב ו ג ת ה כ ו מ כ

. ׳ ת ב א ו כ ו

ם י י ר ת שי ו נ ו י ס ה נ מ ב ה מ ל ו ע ל ה ו ק ל ה ף ע ס ו , נ ה ר ק מ ו ב ד ע ו ת , ש ה ל ת א ו ב ו ג ת

ה ר ו ש מ ת ׳ ם א י ר ש ו ה ק ל ל א ם - כ י פ ו צ ר ה ל ה ה ע ל ל כ מ ׳ ל ן ו המנ ת ה׳ ע צ ה מ , ו מן ו בי

, ת י נ ח ו ה ר י פ ר ג ו י ב ן ב ר ו ק מ , ש ת ו מ ד ק ו מ ת ו ו ק ו מ ת ע ו י ש י ת א ו י ו ו ח ׳ ל ת ו מ ק ה ר ר ר ח ש מ

ת א ת 1929 ו ו ע ר ת פ , א י ו ל ג י ה ת ר ב ח ת הזמן ה ם א י מ י ד ק מ ים ה רי ם שי י ר ש ק ה ל ו

״ (האצ׳׳ל) ב־1932. ה ב נ ג ה ׳ ת ל ו פ ר ט צ ה ה

509

יאירה גנוסר

ם י נ ו מ ל ם עליזים ולא חיילים א י ט נ ד ו ט ס

ו כ ר ת ד ל א ח א ה , ל ׳ ם י נ ו מ ל ילים א חי , ׳ י ו ל ח׳׳ש הל הן ש י נ , בי ת ו י ו ד ה ע מ כ ה ו מ י כ פ ל

ם רושלי ם בי י י ק ת ל השיר ה . הדיון ע י ם השנ י נ ג ס ס ה ר ו ק ר ב י ש א כ ם ל , ג ן ו נ מ ה כ

ת ל שהוציא א ע ה ־ ף ו , ג ל ע ו פ יתה, ב ת ׳הסוחבה׳ שהי א י ל מ ב ה ו ד ו צ מ ת ה כ ר ע מ ב

. ס ר ו ק ן הושר ב ו י שההמנ נ פ ד ל ו , ע ר ו א ה ל ד ו צ מ ה

ה נ ו ש א ר ר ל ו ה א א ר י ו מ ו א ל ן הצבאי ה ו ג ל האר ם ש י ד ק פ ס מ ר ו ן ק ו נ מ ה ר כ כ ו השיר ה

, חברי ו : יאנ ן ו ם הארג ה ש נ ו ש א ר ר ל כ ז ו ת בה מ ר ב ו ח , ב [ ך ללא תארי ׳ [ ה ב ד ו צ מ ה ב

ם ד ת ׳הסוחבה׳ ק א י ל מ ב ת ו כ ר ע מ . הדיון ב ׳ י בארץ ישראל מ ו א ל י ה א ב צ ן ה ו הארג

ת ם א אי ו מבי נ י ם הי י ת ע ל : ׳ ל ד ב נ ל בה ב ה נ ת ה , ו י ו ר ח׳׳ש הל פ ס , מ ה ד ו צ מ ה ם ב ו ס ר פ ל

, ס ר ו ק ף ה ש נ ר ב ש ו ר מ י ש ו כ ת ע מ ש .׳ ה . . ׳ ת הסוחבה׳ א י ל מ ״ ן ב ו י ן לד ו ת י ע ל ה ת ש ו י ע ב ה

ו מ ו ס ר ת פ א ר ק ך הדיון ל ו ת הו מ רו ה שהכי ל א ם ל , ג ה ע ת פ יתה ה , הי ם ו י ס ת ה ב י ס מ ב

" . ס ר ו ק ר ישיר ל ש א ק ל ל , ו ן ו נ מ ה א כ , ל ר כשי

ס ר ו ק ם ה ו ה בסי נ ו ש א ר ע ל צ ו , ב ת ר כ ו מ ה ה נ י ג נ מ ת ה ם א ו ג ר ל ב י ר ח אי השיר, שי

. ת י ל א ט ו , ט ת י ד י תה מ י ם הי י פ ת ת ש מ ל ידי ה ת השיר ע ו ל ב ק ת . ה ב ״ צ ר ח ת ס פ הזה, ב

ר א ת מ ר ׳ ם כשי ג , ו י ב ל ש ב ח ר ת מ ל י ׳ ו ט י ב ב כ ו נ ו ר ה ן א מי י נ די ב ל י ה ע ר א ו ו ת ת ז ו ל ב ק ת ה

ת ן א ו ג ר א ן ל ת , ... והוא נ ו נ ב ל ש ב ח ר ת ה ה ש מ י ל ן ביטו ת נ : ׳ ׳ ו ת ו ק מ א ע ו ל מ ן ב ו הארג

ן ו ג , אר ו ה של ק י ט מ י ת א ב ל ן ו י הלשו מר א בחו ר, ל ו בשי ן ב , אי ת א ת ז ו ר מ 1 ל 6 . ׳ ו ת ו מ ד

י השטח׳ פנ ת ׳ ם א א ו ו ת נ נ י ם א . השיר ג י ט ר ק נ ו ם ק ו ק מ ף ו ו ל נ ע ם ב ו א ו ל ו צבא א א

ה נ נ י ת 1932 א נ ש בארץ ב ם ו י רושל ת בי רי סטו ה ההי אצי טו , הסי ר ו כ ז . כ ת ע ל ה ת ש ו י ו ל ג ה

ן י לבי ל ג נ א ן ה ם בין השלטו י מי טי י ם הלג חסי בי ב ו ישו ך הי ו ת ם ב י ט ק י ל פ נ ו ת ק ק ו מ ע

, ם י ב ח ם די ר י פ ו ם ג , כמובן) ה ם אז י י ו ק נ נ י ל (לח׳׳י א ״ צ א אף ה ה׳ ו נ ההג ב. ׳ היישו

ם י ר פ ס ט ב ר ו פ מ , כ ר ח ו א י כזה א ב ו ש י ־ ל ל רי כ בו ף צי ר ו ת ע ו ל ע ת ב ו ע ו נ ת. ת חסי י

ם י ט נ ד ו ט ס ל ה ת ש ו ת האישי ו י ו ד ע ה ף מ לה א י שעו פ כ , ו א ש ו נ ם ב י ק ס ו ע ם ה י נ השו

ה כ ר ע ום שלו נ ת הסי ב י ס מ ס גי, ש ר ו ק א ב ל ס בי, א ר ו ק ף ב ת ת ש א ה : ׳... יאיר ל י 15. ח׳׳ש הלו, ׳ ם׳ י נ ת ׳׳חיילים אלמו ם שרה א י נ ג ס ת ה צ ו ב ק וכר ש י ז ה ואנ ב י ס מ . הייתי ב . . צר בבי׳׳ס שפיב ט י מ , ל ר ת נ ס ל פ ת השירה ע ה א ת ו ו י ל נ . רו ה ע ת פ . היתד. זו ה . . ן י כ נ פ ו זמן מה ל נ ו ד י שעלת ו ד י ע פ ת זו - י׳׳ג]. ל ו ד ע ן ב ראה כי יש שיבושי זיכרו . נ ת ו ע י זו ט ת כ ע ב ו י ק נ ו ר ׳ [ י נ זכרויתכן ס גי. י ר ו ק א ב ל , א ת ו נ ו ת ש ו י ו ל בעד ב ו ק מ ס בי, כ ר ו ק ף ב ת ת ש א ה , יאיר ל י ו ח׳׳ש הלף ב׳אחד ת ת ש י יאיר ה ו כ ר פ ס ב ב ת ו ב כ י ד נ י. דו ת ח׳׳ש הלו ו ד ע ק הוא ב ו י ד שחוסר הי נ פ ׳ ל ם י נ ילים אלמו חי ת ׳ א יאיר א ר , ק ת ו ל ב ו ק מ ת ה ו י ו י העד ל פ . ע ם׳ י נ רים הראשו ו המחז

ת 1932 >נ. 1). ל י ח ת ו הצטרף ב י ן שאל ו , ארג ל האצ״ל י ש ם השנ י נ ג ס ס ה ר ו ק ו ב חברי

ח, . הוא היה המו ( ׳ ה ב ח ו ס ה ׳ ) ו נ ת צ ו ב ק ה ב ס י ע ב ר ש ר היה השאו : ׳... יאי ן 16. כהן >אהרונוב< בנימית הרושם החזק ל והלוי). א א י ז ר ע״י ר עז ה (הוא נ ד ו צ מ ו ה נ נ ו ח ר ת י כ י ר ה ע ד ק פ ו ו ה ובידי, ם י ר כ ו ב ת ה נ ו כ ש ר ב צ י פ , בי׳׳ס ש ך ו מ ר א ׳ ׳ ס ב ר ו ק ו ב נ ד מ . ל ו נ ו נ מ ה ר ב א השאי ותר הו בי׳חיילים ת שירו ׳ ן לי א ת תו ... יאיר נ ו או נ ו שר נ ל ו כ ת השיר ו א א י ר ק ס הוא ה ר ו ק ם ה ו בסי ום ו ר ק ח א ב היד, ל ת ת כ י א ת ר ס , עם הקדשה ׳׳לבנימין׳׳. מ ס ר ו ק ת ה פ ו ק ת , אז ב ׳ ם׳ י נ אלמו

ל יאיר׳ >נ. 2/62). רים ש ר שי פ ת ס א צ ו ך ה ר ו צ יב, ל ה, לדייר שי נ המדי

510

ם/ 929ו-932ן י נ על ׳חיילים אלמו

ח ת מ י ה ד ק ו מ ם - מ י ב ר ע ם ה ם ע י ס ח י ם ה ם ב־1932. ג י רושל ת יאיר בי ם אז א י ב ב ו ס ה

ת ו ע ר ו א י מ נ פ ל ת 1929 ו ו ע ר י פ , אחר ם י י נ י ת ב פ ו ק ת. זו ת ם יחסי י ע ו ג ל - ר א ר ש י ־ ץ ר א ב

.1936 . ת השיר הטרי עו א , השמי ם י נ ו מ ל ם א לי י א חי ל , ו ס ו ת א י פ א ל מ ם ו י ז י ם על י ט נ ד ו ט ס

ת ב ת ו ם כ כרי י ״הבו ת ב ר ב צ י פ ר ש פ ס ת ה י ב י ב ג י ם חג ל ו א ו המרשימה ב ת ע מ ש ל ה ע

ם רה ע ג ת 14 ו , שהייתה אז ב ל א י ז ד ר ו ל ד ד ש י ת ע ו ל ת ש , א ל א י ז ר ־ ר צ י פ ה ש ג ש ו ש

ת י ב ה ב ר ו תה מ ה הי מ ת המשפחה. א ו ל ע ב צר (המוסד היה ב ר שפי פ ס ת ה י ב ה ב רי הו

הספר):

׳ ן ארמו תה ב׳ ד הי ח / יום א ן ו מ ר א ה ם ׳ ש ל ב ׳ ם באצ׳ ל ו ו כ א ר ר ק פ ס ת ה י ב ל

: ר א ו פ ם מ ל ו א ו ל ת ו ו א כ פ . ה פה ש י ם שי ל ו , א ל ו ד ג ם ה ל ו א , ב לה דו ה ג ג ו כ ת

די י בג ו ל א ר נ ם ש י ד ג ב ם ב י ש ו ב ם ל י ר ו ח , באו ב ת ו נ ח ל ו ו ש כ ר , ע ם י ח מ הביאו צ

ם ו י ל ס ם ש י ש ר ס מ ק ך ט ר ע . נ י מ י נ ן פ ו ר ד ס מ ה ל נ פ ן ש ד חלו ע . הצצתי ב ר א פ

לים י חי ת ׳ ה א נ ו ש א ר ם ה ע פ ו ב ר ם ש ל. ש ׳ ל האצ׳ י ש ם השנ י נ ג ס ס ה ר ו ק

/ ם י נ ו מ ל א

ת ו ל י ת מ י א ו ל נ ת י ק ביקשתי ש ר י ו ת ש י י ב ת י ה נ . א ה מ י נ י פ ת ו ו א נ ... הזמי

ו ת ו ם א י מבחוץ ששרי ת ע מ ך ש ר כ ח א ת השיר ו ו ל י ם מ ף ע י ד ו ל נ ת השיר. נ

ר ששר אי ם י ם ג ל השיר. היה ש ק חזרה ע ה ר ת י ה ה נ ו ש א ר ם ה ע פ ה ה א ר נ . כ ב שו1 7 . ס ר ו ק י ה ר ג ו ל ב , שיר ע ה נ י ג ג ת מ י ו ו ל , ב י ל תו ר הי ם שי ג

מלאכת השיר ׳חיילים אלמונים׳

ו ר ת ו . נ ם ו ל ו ע ר ו ק ח - מ ס ו י נ י ו נ ת ושי ו א י ג ל ש ל ו כ ר - ה כ ו מ ס - ה פ ד ו מ ח ה ס ו ג ה

ן בו סימו , ו ז י - ז רי יאיר מ־1976, ע׳ ט ת שי ר ו ד ה מ ם ב ל ו צ מ ד ה י ־ ב ת ם: כ סחי ו י ג ד שג ו ע

, ד י ־ ב ת כ ם מ ל ו צ י מ גוסח שג , ו ר ר השי ו א ך ת ר ו צ ת ל ש מ ת ש ר בו אגי מ ש , א ב ׳ ׳ ת תרצ נ ש

ך י ר א ת ה ם ו ו ק מ ו מזוהה. ה נ נ י א , ש ן ע מ נ ת ל י נ פ ו מ ת ה ה אישי ש ד ק ה אברהם׳ כ ם ׳ ו ת ח

ד זה, מ־1933, י ־ ב ת . כ ג ׳ ה תרצ׳ כ ו ג ח , א׳ ד ם י ל ש ו ר ם אישית: י ו ת ח , ה י ב היד השג ת כ ב

ר מבגד, ד ע ד 1933 נ י ־ ב ת כ , 1932. ב ב ׳ ׳ ד תרצ ב י ת ם כ ו ל ם צ ו ס ר פ ר ל ח ו א מ

ה י ד ו ס ו ר י פ ל קו ל שי ר ע ק י ע ם ב י ד י ע מ , ה ם י ח ס ו נ ת ה ש ל ם בין ש י ל ד ב זר. יש ה ן החו מו הפז1 8 . ה ק י ט א ו פ ו

ל י ל ק רי ה ב הטון הסאטי ו ל ל שי ת זו, ע ו ד ע ע מ ט ט ק ט צ ל (נ. 3/125). א א י ז ר ־ ר צ י פ 17. שושנה שו י נ ע מ נ ר ל י . יאיר העב י ת ר ת ח נשף׳ הלא מ ת ה׳ ר י ו ו א , ב ׳ ם י נ ו מ ל ת ׳חיילים א ע מ ש ד ה מ ע מ בא היה . הוא ל ת י מ ו ק ו ה ת י י ט ת נ ן א י ג פ א ה ל ר א י ת ס א ה ן. ל ו ן שירי מגו ת כשרו ג צ הה ת שושנ ר פ ס , מ ׳ א ל פ / ׳הוא שר זאת נ ה נ ו ע קדוש מ ל ׳ ת ש ו מ ר ד ל ליצו ל ה כ ס י א נ ל , ו אזום ת עד הי ר כ ו , ז ן ו ל ח ה י זאת מ ת ע מ ש , ש י נ א , ש ך מ צ ע ר ל א . ת . / , ׳ ת ב ח ר נ ה ה ת ו ד ע אל ב י רזג ו ח ב , ו ר ו נ ת ל , ו ו ת ש א , ל ר ו ר מס ל הוא בחו ג ס - . . ר נהדר. מו ר היה חוש הו אי ם ... לי לי ת המי א

/ ׳ ׳ ה ב י ק ת ה ען - א / הוא טו ה ח פ ש מ ה

: ו ר ת ו נ ם ש סחי ו ם בין הנ י ל ם ק י ל ד ב ל ה 18. עם. סחי ו ל בין הנ ד ב , אין ה ם אי, בי, ד׳ י ת ב - ב

511

יאירה גנוסר

ת ו ר ז ו ח ת ה ו ר ו ד ה מ ם ב ל ו צ מ ד ה י ה ־ ב ת כ . ב ו ט ו ן מ ר אי כ ו מ ס ה פ ד ו מ ח ה ס ו נ : ב ו ט ו מ

ת י ר א ר ש , שמו ל א ר ש : האחת: ׳שומר י ל ו פ ו כ ט ו מ , כ ת ו א ב ו י מ ת ש השיר ש א ר יש ב

: ר ו ק מ ל ציון ה ל ו , כ ף ס ו טו נ מו ׳!׳ ו ע ישראל׳ מ ש ם ״ י ר מ ו א , ה ל א ר ש ד י ב א א י , ל ל א ר ש י

: יט)׳. א ד (דברים ל ע י השירה הזאת ל ה ל תהי ׳

ו נ נ י י א ת השנ י ב ר (אברהם) ה ל ידי יאי ת ע י ש י ם א ו ת ח ד ה י ה ־ ב ת כ : ב ר ז ו ן ח ו מ ז פ

ם ל ו צ מ ד ה י ה ־ ב ת ח כ ס ו נ ב , ו ר כ ו מ , ה ס פ ד ו מ ח ה ס ו נ ו ב ל י א ר, ו ז ו חו נ אי ן ו מו ש כפז מ ש מ

ב ת ל מ ו ש ו ת תי ו ר ה לשו נ ק ך מ כ .) ו . . ם אדומים׳ י מ י ב ׳ ) ן ו מ ז פ זר כ י חו נ ת ש י , ב ה ר ו ד ה מ ב

, ר י ש ה ל נ י ג נ ר מ ב י ח ש י כ ה כ א ר , נ ם י נ ו ש ם ה י ח ס ו נ יאיר אחראי ל ל ו אי . הו ת י ז כ ר מ

זר. ן חו ה ובו פזמו נ ב ל מ ט ע י ל ח ה

ה מ ע ט ה ב ב צ ק ת מ ו ל ע ת ב ו ר ו ע ש ב ר ת - א י ל ב כ . ב ם י ת ה שישה ב נ ו השיר מ

, ת ו מ י י ת ס ת מ ו ר ו ש ת האו־ץ־ישראלית. ה י ר ב ע רה ה ה אז בשי ח ר ז א ת ר ה ב כ , ש ׳ ת י ד ר פ ס ׳

ת ר מ ו ה ש די סו ו . הפר ת י ע ר ל ה מ ל ו כ ת ש מ ו י ס ו ב ל א י ע ל מ ע ו ר ל ת מ ו מ ע ט ה , ב ן י ג ו ר לסי

, ת ו ר ו ש . ה ת ו ג ר ו ס ת מ ו ר ו ש ת ב ו ר ב ק ל־12/9 ה ל ח נ , ה י ט ס פ נ ב א צ ק ל מ ל ע ל ך כ ר ד ב

" . ת ו ר ב ת 12/10 או 12/9 ה ו נ , ב ן י ג ו ר לסי

ת מ ו י ס : ה ת׳ קי דקדו זה ׳ , חרי מה א מרשי , ל ה ל זה ד ת חרי י ג י י פ ו ת א רו מי השו ו לסי

י ו ג י ל כ ת ש ר ז ו ת ח מ ו י ס , ו ׳ ם י ר ו ס א / ם י ל ו ש כ מ ם - ׳ י ב ר ר כ ן ז ת לשו ר ו ם, שהיא צ י ־

, ל יאוש׳ ותר: ׳השחורים ש ר י ת עשי ו ר ו ש ך ה ו ת ל ב ו ל צ מ . ה ר ג מ ע / ו נ מ ד ף - ׳ ו הג

רה, ת עשי ו י ל ק י ס ו מ ה ל ר י ת ר ח ן בשי ך אי ד. א עו ׳ ו ת ו מ ל צ , ׳אימה ו ׳ ט א ל ה ב ל י ל ב ׳

ל ק ש מ ה ה ש מ ו . ד ן ו ו מתג ב גמיש ו צ ק מ ב ל צי הי ע ו ו ב ק ל ה ק ש מ ת בין ה ג ז א מ ה ה י ד ו ל מ ל

ת , א ע י ל ב ה א ל ל ש, ו י ר להדג ת ו ע ח ו ב ק ל ה ק ש מ ל מארש: ה ט ש ק פ א ן ל ר ביודעי ת ו ח

ת ק ו ל ת ח ש א י ג ד א מ ו הו ג ו ג ר א ב , ו ט ס פ ג א ט ה י ל ת ש ו י ר ט מ ת ה דו חי . בי ת ו ת ההבר ק ו ל ח

ת מ צ ו ת ע ש א י ג ד ה , ל ת מ ע ט ו ת מ י ש י ל ש , ה ת ו ר ב ש ה ו ל ת ש דה ב חי ה כי ל : מ ת ו ר ב ה ה

: ן , כגו י ב המטר צ ק מ ה

/ ם י ך - י מ ל / ב ו נ - נ - / ה ם י נ - ו מ - ל / א ם י ל - י - ח

ת ו ר י מ י א ר מ ו ח , ל ם י מ י י ם ק י ב י נ ת ל ו ש ר ו פ ם מ י ס ח י י ת ן מ חומרי הלשו ם ו י ל מ ר ה צ ו א

ו ת א ו נ ש ד ל ח ם ש י ט נ מ ל א א ל ה ל נ ב . מ ם י ר כ ו ם מ י ב י נ ת ו ו א מ ס י ל ס ד , ב ת ו ר ו ג ש

ת ג׳ בנוסח המודפס: ׳כהמון עבדים׳. בנוסח כתב־היד המצולם: ׳כמו ״המוז׳׳ עבדים׳, בי - ותוספת בצד, תיקון בכתב־היד: ׳כהמון׳...

- בבית הי, על פי כתב־היד, יש הבדל מה בפיסוק.- בבית ו׳ כתב־היד כמעט זהה לדפוס. יש הבדל מה בפיסוק, ובשוליים ניסיון לבדוק צורת

׳בדמעות׳ ברבים. בשורה האחרונה לא נמחקה הכפילות ׳ואת ובנין׳. 19. מתחת לכותרת השיר ומעל לטקסט הערה מקדימה של יאיר: ׳הברה א׳ רגילה׳. הערה זו מעידה לא רק על כללים פרוסודיים שאימץ לעצמו, אלא על חשיבות כללים אלה בעיניו. ההערה מתייחסת לשינוי מטרי שהכניס, בעקבות ז׳בוטינסקי, בסימון שווא נע וחטף כהברה רגילה, ׳שוא גע מבטאו חצי סגול׳ ; ואילו בניגוד לו שווא נח שאיננו תנועה, שאותו נהג מאוחר יותר לא לסמן בטקסט. שווא נח אינו נהגה ואינו נכתב. במקום אחר ציין, כי את הנחיות ז׳בוטינסקי בניקוד הכיר אחרי שכבר כתב כמה שירים, ואותם לא שינה: ׳לא

יכולתי לסרסם על פי על מנת לשעבדם לאות המתה של הכללי.

512

על ׳חיילים אלמונים׳, 1932-1929

וירטואוזיות צורנית. אין אצל יאיר ניתוץ ערכים צורני, אך למרות שהמבנה חסר וירטואוזיות, והעשייה כאילו אינה מתוחכמת, הטקסט מעביר עולם שירי מלא, אוטונומי, סיטואציה בסימן התפרצות נעורים כוחנית, מהפכת מוסכמות ברוח האסכולה הפוטוריסטית שאחר מלחמת העולם הראשונה, משמעות מרדנית המבטאת זעזוע של תקופה הרת עולם, הבנויה על לשון אינטנסיבית ופיתוח של לשון הקבלות,

כשביטויים מקבילים מפרשים באופן מתוחכם את הביטויים המוכרים. כוחו הלשוני של השיר נבנה מהמתח הנוצר על ידי עיצובם המהופך של ניבים מוכרים. התחבולות האסתטיות יוצרות ברצף מטאפוריקה מהפכת מוסכמות, כגון פתיחה בה ׳אנחנו׳ חיילים ותיאור המפריך כל יסוד חיילי בתיאור ה׳אנחנו׳, וסיוםות ולהיבנות בהי, המהפך את ניב התחייה האישית והלאומית, ׳אנו באנו ארצה לבנים/ לבניין מולדת שהוא מוות אישי ופגיעה בכל היקר: ׳במלט נדביק הגופות־לבנ

ובנין המולדת נקים!׳. הואיל והרצף של הכתוב קובע את המשמעויות, מעבה, משנה או מוחק פערי הבנה, בחרתי בדרך העוקבת אחר הכתוב שורה אחר שורה, צירוף אחר צירוף. מובן

שהתעכבתי יותר על ביטויים טעונים:

חילים אלמונים הננו, בלי מדים, וסביבנו אימה וצלמות.

כלגו גייסנו לכל החיים:• T 1 ־ • T *V 4

משורה משחרר רק המות.

הבית הראשון מציג את גתוגי היסוד של הדובר הקולקטיבי. טוטאליות של געורים המורדים בכל ההוויה הבלתי גסבלת בקיום הסובב. אין להם קיום מחוץ למשימות שהן ׳חיים על קו הקץ׳. חיילים אלה הם אלמונים בחייהם, אך כל הווייתם מנוגדת לקורבנות אשר הנסיבות הותירום ב׳קבר החייל האלמוני׳. כאן דוברים החיילים האלמונים מתוך בחירה ומחויבות, שיסודה בתובנה עמוקה, שתודגש בהמשך. ׳בלי מדים׳ לא רק ממחיש ויזואלית מה הם ׳אלמונים׳, אלא אף מעניק לדוברים אותו טעם אליטיסטי של התנדבות, שיש בה יסוד אנרכיסטי/פוטוריסטי: איננו, חלילה, צבא חיילים הנענה לחובה כפויה; לא ׳משרתים׳ בצבא, לבושי מדים, ולא טעם של שגרה

אלמונית, שיש בה עליבות אנשים חסרי זהות. בשורה הפותחת נוצר עיצוב מהופך של ניבים מוכרים: ׳בלי מדים׳, הנקלט לתומו כצירוף נרדף חסר הוד, ובפרשנות שגורה ל׳חיילים אלמונים׳, מפקיע באורח לא צפוי את המשמעות השגורה של ׳חיילים׳ ואת המשמעות השגרתית המנמיכה של אנשים ׳אלמוגים׳, חסרי זהות או חשיבות. ׳בלי מדים׳ הופך ליתרון הדוברים על פגי

האחרים.

בשורה הראשוגה חריזה פגימית של ההברה ־לים (חיי ל י ם / ב ל י מ דים) ומצלול פנימי משולש החוזר על צלילי ה־ל ו־ים.

השורה השנייה ׳וסביבנו אימה וצלמות׳, עיקרה מתח לשוני בין ניב גשגב ׳אימה

513

יאירה גנוסר

וצלמות׳ לבין ׳סביבנו׳, סיטואציה יומיומית ׳נמוכה׳ (ולא ׳סביבותינו׳ המקראי ודומיו). הניב ותוכנו (צלמוות) יוצרים רמיזה מקדימה לסיום הלא־שליו שבסיום הבית, ומקיימים עימות אירוני עם ערכי הביטחון והשלווה שמביע הפסוק הנרמז

מספר תהילים - ׳גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רעי. יש בשורה השנייה הקבלות, היוצרות רשת צלילים מעובה יחסית: אימה/צלמות,, שצלילן קרוב לב׳ ו / בי רפויות, ו / ו בשורוק, בי / ואותם צלילים הקרובים זה לזה: ו

רפויה. השורה השלישית, יכלנו גויסנו לכל החיים׳, כולה הכללה חסרת דקויות: ׳כולנו -ל החיים׳! אך שוב זו תחבולה ספרותית, המצליחה ליצור היפוך בתוך ציפיות כ ל קיימות. השורה מציגה את קבוצת האנשים כחיילים הנבדלים ממגויסי־שגרה. הדוברים יודעים כי הגיוס איננו היעגות לצו השעה, אלא זו דרך החיים. הטוטאליות מקנה לעובדת הגיוס לא רק טעם של בחירה גדולה, אלא אף תחום נוסף, בעל גובה פיוטי, כי המלה ׳גיוס׳ משלבת כאן גיוס לתפקיד חברתי ישיר עם תחום רוחני רםל משמעות המלה ׳שורה׳ פ כ יותר, תפקיד שירה ׳מגויסת׳ (המקבלת חיזוק ב שבהמשך). הגוסח המוחלט מבהיר לקורא, כי זו מודעות למשימה הרת עולם, שאין

להזניחה, ותוכנה מצהיר על נאמנות ׳לכל החיים׳ כערך מחייב, מעין שבועה ונדר. בעקיפין, זו תפיסה המביעה ביטחון מלא בניצחון שיבוא לעתיד, אך גם השורה המסיימת מפתיעה ומכוונת למהפכה במוסכמות. במקום הניצחון, המובטח או ׳לפחות׳ תהילת עולם כפיצוי, השורה הרביעית מפריכה ציפייה ׳טבעית׳ ל׳תגמול הוגן׳ על

גודל ההקרבה והנאמנות. מסתבר כי ׳לכל החיים׳ הוא גזר דין מוות.ת ארצית, אלא הוא עיקר ואולי - ואולי הגיוס לכל החיים איננו למען תכלי ותכלית, הוא טעם החיים הקצרים של הדוברים החווים את החוויה הפוטוריסטית של געורי גצח עד מוות מוקדם. ׳לעולם לא אהיה זוג זקנים רועדים׳ (מארינטי); ׳הרוגים/ולי אחת היא/ אם אגי או הוא ההורג׳(מאיאקובסקי). הן המוות הוא המוגדר על ידי הדובר כשחרור, לא כקורבן. החיים של קולקטיב הלוחמים הם גיוס מתמיד, ואילו קץ הגיוס הוא שחרור מעול. מבט על המוות כשחרור מעול החיים חסרי הטעם אינו גדיר בשירת הזמן, המוות כשחרור מוכר בביטויי שירה גוספים. בצד פרשנות השורה כמחויבות אמיצה ל׳שורה מגויסת׳, הביטוי אפשרי כהיבט החושף מאוויים

בדגש אחר, דגש השונה מציפיות ׳שירה מגויסת׳. הבית הראשון מדגים את מהות מלאכת השיר כולו. הוא בנוי על דרמטיות, שיבוץ גובה לשוני (הנני, אימה ות) בסיטואציה ובלשון (גיוס/שחרור/חיים/מו וצלמות), הדגשות יתרות נוסח ׳כל׳ ו׳רק׳. כוחו השירי הייחודי נגלה ביכולת לנצל ביטויים מקטלוג דרמטי ולפרשם ברצף השיר באופן דינמי בלתי צפוי. הלשון

המליצית מעבירה מתח תחושות אישיות, החורג מז׳אנר ׳שירה מגויסת׳.

2 0 ם, בימים אדמים של פרעות הדמי

20. בספר השירים מופיע, בטעות, הצירוף ׳פרעות ודמים׳. בכתב־היד זו יחידה לשונית, שם עצם ולוואי: ׳פרעות הדמים׳.

514

על ׳חיילים אלמונים׳, 1932-1929

בלילות השחוןים של יאו#, בערים, בכפרים, את דגלנו נרים,

•T . . . ... . т [ - • T V 2 ועליו: הגנה וכבוש!'

: J тт-s т "т ־

י יסוד ׳קשוחים׳. מתיאור הדוברים מעביר נ בבית השני נמשך התיאור של נתו הבית השני את הקורא לתיאור הנסיבות. הסיטואציה היא חזית שטופת אלימות. אין בתיאור שמץ ריאליזם מימטי, אין תיאור פרטני, לא פרטי הוויי אנושי אלא חזית קיומית שבה ניצבים בני אדם מול כוחות עוינים הפועלים מחוצה להם ובתוכם, ׳פרעות׳ ו׳ייאוש׳. בכל הבית נשמר עקרון האנלוגיה הדרמטית. הכל חצוי או כפול. הקיום אינו נינוח, אלא ניגוד דרמטי בסימן קווי חזית. המרחב, למשל, אינו מוגדר, אלא מסומן בחלוקה לערים לעומת כפרים; והזמן אינו זמן השעון, אלא ניגוד קיצוני של היממה הנחלקת ליום לעומת לילה, אדום לעומת שחור. מי אחראי לפרעות הדמים, ללילות היאוש. אין כתובת אנושית. בבית אחר תבוא כתובת קיומית, ׳גורל אכזר׳. כדאי לשים לב שאין כאן שמץ אזכור של פרט מימטי מאפיין או בלעדי לאו־ץ־ישראל. יערים וכפרים׳ יכול להיות מכלול מקומות על פני המפה. השיר אינו שתול בנוף ארץ־ישראלי. הזמן והמקום הם תקופה הרת עולם, ובה בגי אדם מול ונגד

נסיבות חייהם.

׳... ובלילות השחורים, בלי אור הירח, כאשר רעשו העצים וסעדו והשיחים רעדו, התעופפו מעל לראשי הרגשות כמו ציפורים שחורות, ולא פעם אחת, כאשר עליתי, כך על הגבעה שעליה שמרתי, חשבתי, שאולי, לא יינתן לי לחזור ממנה לעולם׳ כתב, כזכור, במכתבו לרוני. לשון השיר ׳רזה׳ מלשון המכתב: הציפורים הרומנטיות נעלמו. סילוק הגבעה שבזמן ההיסטורי הפך את ההיסטוריה לקצב קבוע, לזמן טוטאלי ובו גזר גורל קולקטיבי של טבח מתמשך וייאוש מתמשך. האינטנסיביות מושגת גם

בחיבור שדות סמנטיים של זמן >לילה< ורגשות >ייאוש<. הרצף הלשוני בארבע שורות הבית מצייר חזית ובה נישאים שני דגלים. בשתי שורות ראשונות ישנו דגל סמוי, שצבעיו הם אדום ושחור. דגל האויב נרמז רק באמצעות תוצאות מעשיו האלימים: אדום הפרעות וייאוש הלילות. ׳בימים אדומים ... בלילות השחורים׳. גם בשתי השורות האחרונות הדגל אינו כפשוטו. הוא גלוי, ׳את דגלנו נרים׳, אך הדגל מורם על ידי חיילים אלמונים, שמטבע הגדרתם אינם נוהגים

לקיים טקסים ולשאת דגלים.

21. במהלך המחצית השנייה של שנות הארבעים גולדה גירסה כאילו כתב יאיר ׳מלחמה׳ ולא ׳הגנה׳. כל הממצאים מפריכים זאת. נראה כי בשנות הארבעים המאוחרות יותר נוצר בלחיי הצורך הרעיוני במלה ׳מלחמה׳ ועם זאת נותר הצורך להסתמך על טקסט של יאיר, וכך

נוצרה הגירסה כאילו יאיר הוא שטבע את הנוסח ׳מלחמה וכבוש׳. נוסף לממצאים השיריים המאשרים כי יאיר בחר במלה ׳הגנה׳ (ראה ׳להגן ולשמור׳ בסוף בית חמישי), ברור כי בעת כתיבת השיר היה מאבק על בעלות השם ׳הגנה׳, ובאותה עת נקרא ארגון האצ׳׳ל לעתיד בשם ׳הגנה ב״. למלה ׳הגנה׳ כמלת מפתח היה מעמד גם מעבר

לתולדות היישוב העברי. רעיונות התחייה היו קשורים ב׳הגנה יהודית׳.

515

יאירה מוסר

ט ר ל ידי פ ר ע ב ר ד ו א י , ת י מ י נ ו ט י מ פ ו י א ל ע ם ב ת ה ו ר ו ש י צמדי ה נ ן ש ם בי היחסי־ ל ו ח ת כ ו נ ק ל ו ר י ע ב צ ן ב י י פ א ת , מ ה י מ י נ ו ט מ ם כ , ג ל ג . ד ו י ל ך א י י ת ש ו מ ו א ך ל ו מ ס ה, ׳ ת ו מ ל צ אימה ו ב - ׳ י ו א ל ה ו ש ח ו ת כ מ י ת א ם א י א ט ב ר מ ם והשחו ו ד א י ה ע ב לבן׳). צת ו א צ ו ת ם ב י א ש ו , נ ם י מ י י א ם, מ מי ו ו כאי ל ג ת ג ם, ש י י ר סטו ת הי ו ח ו ה כ ב סיטואציה של ג ד ו צבעי ה ל אי ע ייאוש. ו ו ר ז ל ת ו ו ע ר ע פ ו ר פ , ל ר ו ח ש / ם ו ד א ל ה ג ד ת ה מעשיהם או שגי ם ל , ג ם י ע ב צ י ה ג ש ל ל י ב ק מ ב , ו ׳ ל ג ד ׳ ר ה כ ז ו ך מ , א ט ס ק ט ם ב י ח כ ו ם ג ג י האגושי א, ם י י מ י נ ו ט ם מ י ל ג : שגי ד ל ר ו ג מה ב ת הלחי י ם בחז ר ו ׳ מ ד ר מ גס ה ש. ׳ בו י כ ה ו נ ג יעדים: ה

. ו ת הז י ז ח , ב ל ר ו ל ג ו ם מ ד א

ב צ ק ע מ ב ו ר מ ת ה י ב . ל ה ש מ ג ה א ל ל ה ו ש ג ד ה ת ל נ ו ו כ ה מ י ד ו ס ו ר פ י ה ת השנ י ב ם ב ג, ב ו צ ל ק י ל , צ ש ר א מ ־ י ל י ל ט צ ק פ א ר ל ת ו ן ח ו . הארג ת ו ג ר ו ס מ ת ה ו ר ו ש זר ב י חו ט ס פ ג אב צ ק מ ן ה דה אליה) לבי ס הצמו ח י ־ ת ו ה + א ל מ ה (או ה ל מ ם בין ה א ו ל ידי ת וצר ע הגת ו ר ו ש ת ב ו ר ב . 12 ה כדי ם ו י ר - פ כ - / ב ם י ר - ע - , ב ת ו ל - י ל - / ב ם י מ - י - : ב י ט ס פ נ א ה־ ת ד ב ה כ נ ו ש א ר רה ה . השו ת י ע ר ל ה מ מ ע ט ת ה רו ל השו כ . ב ד / ת ב ו ר ו ש ת ב ו ר ב ; 9 ה ג / אה ר ב ה ר מ ת ו ם י י כ ו ר ם א י ג ו ר ת א . שגי ה ם י מ ע ש פ ו ל ם בה ש רי ז ם חו י ל י ל ם צ ת ו : א ל ו ל צ מ

. ם׳ ם - הדמי מי ם - אדו מי י ל לשון: ׳ ל ע פ ו ן נ ט לשו ע מ . כ ה א ל ת מ ח א

, ם י ׳ עבד ן המו ט כ׳ ו בשו נ ס י א ג ל. ו נ מ ת ד ר א כ נ ך ב פ ש י ל ד כ

2 2 ! ם י ך ח ־ י נ ם ב ל ו ע ת ל ו י ה : ל ו נ נ ו צ ך! ו ד עמנ ע ת ב ו מ : ל ו נ מ ו ל ח

ע ק ל ר ה ע מ י כ ם פ י ט ל ו ב , ה ה מ י ל א ת ו צ ר מ ת נ ו נ ת ל ע פ ם ו י ל ע ע פ פ ו ת השלישי ש י ב הל ידי חריזה ר ע ש ע ת ע מ פ ש . ה ם׳ רי ו נ נ ל ג ד , ׳ ד ח ל א ע ו ק פ ו היה ר , שב ם ד ו ק ת ה י ב הך ר ל ד ת ע ג צ ו מ ת ה ו ל י ע פ , ו מה ע מדו פ ך זהו ש , א ה ל א ד ת ל ו י ל י ל ת צ ר צ ו י ת ה י מ י ג פת ד מ ו ת ע י ש מ מ ת ה ו ג ת ל ע פ א ה . ל ׳ ו ת דמג ר א כ ג ך ב ו פ ש ט ... ל ו ש ו ב ג ס י ו א ג ל , ׳ לה י השל. מן ת בת־הז י ג כ פ ה מ ה ה י צ ג ג י ל ט נ י א ה ה ת ו ו ה ח ת ו א ת ש י ש ו נ א ה ה נ ח ב ה א ה ל , א ז כ ר מ בם ל ר ו ג , ש ל ר ו י ג כ ו ת מ ע ד ם מ י ר ע ב ם ג י נ ו מ ן ה י ב ם ל ו ל י ח א ש ו נ ן ו ו י רצ ל ע ן ב ה בי נ ח ב הו מ ו ... כ נ ס י ו א ג ל ׳ ח ב ת ו פ ת השירי ה י ב א. ה ו ם לשו י בז ז יהם מבו ם וחי ה י ד י ן ב ו ת ו נ נ איה י צ ב י ט ו מ ם ל י ר ע , ה ם י ר ב ו ד ל ה ה ש ק ו מ ע ה ה נ ב ו ת ת ה ו א ז כ ר מ ד ב י מ ע המון...׳ מ

. ת י ב ז ה ו ף והיא ל ש ו א ח ה הו נ ב ו ת ת ה . א ם ה י ש ע ת מ ה א כ י ר ד מ ה

־ א ח ל ר ו א ר ב י , המצו ו ל ר ו ג טה ב ר שלי ס ח ת ו ו ע ד ו ר מ ס ׳ ח ן ד בין ׳המו ו ג י נ ט ה ל ו ב, ם ע א ט ל ל ה ו נ ח ב א ה ל ד ל ע י ד ל ע י ם מ י כ ל ש ו מ , ה ט ו י ש ע ו ג ׳ פ ם י ד ב ע ׳ רי כ היסטולה דו ג ה ׳ ע ו ב ש ו כ ם ל י ב י ו ח מ פש, ה י החו חר ת שו צ ו ב ן ק י ב , ל ם מ ת ד , א ׳ ר כ נ ך ב ו פ ש ל ׳

. ם בני־חירים!׳ ל ו ע ת ל ו י ה ל ם׳ ׳ י מהחי

22. בני־חירים, כך בכתב היד משנת תרצ׳׳ב. יחרים׳, ׳חורים׳: 1. אדם רם יחס, ׳אל הזקנים ואל החרים אשר בעירו׳ (מלכים א, כ׳׳א: ח<. 2. בן־חורים - בן־חורין, חופשי.

516

1932-1929 , ׳ ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ל ׳ ע

א ר בחר בה ל ן שיאי י ת להב ר ש פ א ב החסר יחרים׳ מ י ת כ ת ה ל ע ה ב ל מ ת ה ו ר י ד נ

שו רו א צירוף שפי ו . ׳בני־חירים׳ ה ת ו ע מ ש מ ת ה ל ו פ ה כ ת מ א ת ת ה ר א י הכ , ו י א ר ק א ב

ה, ד גבו מ ע מ ת ל ו כ י י - שי א ר ק , מ ף ס ו ש נ ו ר י ה יחרים׳ פ ל מ פש. ל חרי חו , שו ן י ר ו ח ־ י נ ב

ש ו נ י א נ ל ב ה ש אצי טו ת הסי ג צ ו ת זה מ מ ו ע ל החרים׳). זה ל א ם ו י נ ק ז ם (׳אל ה י ר ח ב נ ל

ם י ל ו ׳בני־חירים׳. מ ׳ א ם עבדי ל ׳ ר ש ע ב ן נ לם: המו ת העו מ ח ל י מ ר ח ם א ת ע ד ו ת ו

, ת ו ב י ו ח י מ ל ע ם הם ב י ר ב ו ד . ה ת י ו ו ש כ ם ע ו י ת ק ר י ר ן ב ו ת לצי ו י א כ ר ת א ו י ד מ ע מ

ר. ת המחי ע י ד י ע ו י נ מ ת ה נ ב ם ה ת ו ת א . מזהו ת ו ו מ ם ל י נ ו ד נ , ה ם י ר ח ב ב נ י ט ק ל ו ק

ד ו ג י ל נ ת ע י מ ו א ל ־ ת י ת י ה מ ר ו פ א ט ם זו מ א ם בנכר? ה מ ם ד י כ פ ו ש ם ה י ד ב ע ם ה י ה מ

ו שמא ל ורומי? א ב ז ימי ב א ה מ כ ו ר א ה ו ק ו ח ם ר ת עבדי ו ל ׳ - ג ת ו ל ג ן ׳ י ב ׳ ל ה י תחי בין ׳

ן ו ך אפי ש מ ? זהו ה ל ר ו ג - ם ד ת א י ם בחז י ע נ כ נ וה, ה י ההו נ ם ב ל ו י ע ב ו ל ע ן ל ו י פ זהו א

ס י ו ם המג רי א שכי ב א צ ך ל , א ם׳ י ל החי כ ו ל סנ י ו ג . ׳ ס י ו ל מג י ל חי כ ד ל ו ג י נ ם כ י נ ו מ ל א ה

ם נ י ם א י ר י כ א ש ב ש צ מ ש ם ל ה י נ ו מ ה ם ב סי י ו ם מג י ד ב י ע ה כ מ ו . ד ר כ נ ת ב ו מ ה ל י י פ כ ב

ה רי סטו ם הי א ע ל ר מ ש ק זה ק ו ח ר ר ו י צ ן ל . אי ם ישראל ל ע ה ש רי סטו י בהי ש מ ק מ ר פ

׳ - ו נ מ ת ד ר א כ נ ך ב ו פ ש ל . ׳ ב ל ו ש א מ ו ע כאן ה ב מ ה ה ש א ר ם נ ל ו . א ה ל ו ל ג ו ה מ ל ו א ל ג ש

ע ב ו י מ ל א ט ו ט ש ה פ ו ח ן ה ו ר ק . ע י מ ו א ד ל סו ם י ת ע י ל ס ר ב י נ ו ה א ס י פ ת ת ר ש ו ת ק י ר ב ע ה

ת ת א ר ש ו ק פה ה ן חשי א ת כ מ י י ק ה ש מ ו ם בני־חירים׳. ד ל ו ע ל : ׳ ת צ ל מ ת נ י ר ב ע ו ב ל ו ל כ כ

ל השראה: זיקה ם ש י נ ו ש א ם ר י ל ד ו מ ת ו ו ר ו ק ל מ ם האידיאי ש ל ו ע ם ל מ ו ר מ ב ה ו ת כ ה

ר יאיר י כ ה ה ת ו א , ש ם י ר נ ו י צ ו ל ו ב ר ־ ל א י צ ו ס ת ה ע ו נ ת ל , ו ו ם שב ז י כ ר נ א ל ם ו ז י ר ו ט ו פ ל

. ה א י ר ק מ

ם כאן ר ג ו ש ן ק י ר חו ־ י נ ת ב ו י ה . ל ׳ ו נ מ ו ל . ח . . ו נ נ ו צ ר ם: ׳ י פשי ם נ י ע י נ ח מ ס נ ם מ ו י ס ה

רה , לשו ן ב ו מ , כ ז מ ו ק ר ו ס פ . ה ׳ ו נ מ ד ע ע ת ב ו מ ו ל מנ ו חל . ׳ רה ת ברו ו ו ת מ ל א ש מ ל

א ל ק א ו ח ס ש ו ת י ן זה מ ר יאיר אי ו ב ג ב־1920. ע ר ה נ , ש ר ו ד ל פ מ ו ר ף ט ס ו י ת ל ס ח ו י מ ה

ם לי י חי ׳ ת. ב ו מו ת ו י ש י ת א רו ת חי פ ו ב מ ל ש מ ד ה ר ו , מ ע בן־הזמן ו ר י , א ש ב ג ת ס מ ו ת א

ם בשירי י כ ר ה ד מ כ ת יחזרו ב ו ז ה בשירי יאיר. הרמי נ ו ש א ר ר ל ו ד ל פ מ ו ר ז ט מ ר ׳ נ ם י נ ו מ ל א

. ם י נ ר השו יאי

ם י ל ו ש כ ת מ ו ב ב ם ר י ר ב ל ע כ מ וI • T ־t T ־

! ו נ כ ר ל ד רי ע ל אכז ר ו ם ג ש

ם י ך ו ס א ־ י ת ב ם ו י ל ג ר , מ ם י ב י ו ך א א

. ו נ ד ע ו לעציר ב ל כ ו א י ל

ב ו ב. ש י ת האו ר ד ג ה ם ל ה י ת ו ר י ח ב ם ו י ר ד בצעי ק ו מ ק מ ו ס י ע ה מ נ ו י פ ע י ב ר ת ה י ב ה

ם י ב ר ר כ ת ז ר ו צ זר ב ה שימוש חו ר ק י ע מה, ש א מרשי , ל ה ל ת ד י נ ו צ י ה ח ז ת חרי ט ל ו ב

. / / ו נ ד ע / ב ו נ כ ר / ד ם י ר ו ס / א ם י ל ו ש כ ם העצם: מ ת ש י י ט נ כ ו

ל ת ש ו י ל ק י ס ו , מ א מגמישה ת ל ו י ל ק י ס ו ל מ מה ש י ת נ ר מ ש ב נ ו ת השיר הזה, ש י ש א ר ב כ

ם המלה. ו י ם ס ם ע י מ י י ת ס מ ם ה י ט ס פ א נ ע בו א ט ו ק ס מ ו מ ת י , ר ש ר א מ ב ה צ ק

517

יאירה גנוסר

/ / ם י ל - ו ש - כ ת / מ ו ב ־ ב - / ר ם י ר - ב - ן / ן ל כ - מ - ו

. ׳ כד ם ו י ר ו ם א ־ י ת , ב ם י ל ג ר , מ ם י ב י , או י ר ז : אכ ת ו י ל י ל ם ש י ל ר מ ח ב מ ר ב ד ג ו ב מ י האו

ב י א האו ה הו רי סטו ם ההי ו ח ת ין מ ר ועו ן ז ו ט ל א ש . ל י ו פ א צ ף משהו ל ש ח ה נ ר ד ג ה ך ב א

זרי ם אבי י ל א ש ו ש מ ו נ י א נ ל ב ת ש נ מ ו ש מ ת ה כ ר ע מ ה . מ ב י א האו ו ׳ ה י ר ז ל אכ ר ו ג . ׳ ש פ נ ב

ה ר ב ך חיי ח ו ת ם ב ד א א . ל ל ר ו י ג ח ו י לשל ר ו פ א ט ר מ מ ו ם ח ך ה ן והזר, א י ן העו השלטו

ר ו פ ס ׳ ־ מ ת ו ב ב ר . ׳ ח צ נ תו יש ל או , ו ב י א האו ו ל ה ר ו . ג ׳ ו נ כ ר ל ד ע ם י י ל ו ש כ א ששם מ הו

ם י ל ג ר ם, מ בי י או ר ויחיד. ׳ ז כ ט א י ל , ש ל ר ו ג ם ל י ע י י ס י - מ ת י א מ ל י א ט ר ק נ ו א ק ל

. ם י ר ב ע ל ה כ ים מ י ׳ המצו ם י ל ו ש כ ת מ ו ב ב ר ם ׳ ת ו ם א . ה ל ר ו י ג ח ו ל ם ש ׳ ה ם י ר ו ס א ־ י ת ב ו

ם ל ו ע ם ב ו ק מ , זמן ו ל א ר ש י ־ ץ ר א ת 1929 ב ו ע ר א פ י ו ה ל א ש צ ו מ ת ה ד ו ק נ השיר ש

־ ה ת ד ג צ ו ך השיר מ ר ו ל א כ . ל ת י נ ו ר ק ה ע ב ס ו ה י ט ר ל פ כ ר ב ב , ע ר כ ו מ , ה י ל א ק ו ל ה

. תו ו כ אי ם ו ו י ק ם ה צ ל ע ת ע י נ ו ר ק ת ע ו ד ד ו מ ת ה ה ל ב י ס ה, ה רי סטו ל ההי זציה ש היסטורי

ם י ת ב , ב ת ו ב ו ח ר ו נפיל ב נ ח נ ם א א ו : • т - т 1 ־

. . . ט א ל ה ב ל י ל ו ב נ ו ר ב ק י !

ם י ר ח י א פ ל ו א א ו ב ; ו נ מ ו ק מ ב

ן ולהמיר ??די עד! להג

. ׳ ט א ל , ב ה ל י ל ו ב נ ו ר ב ק י ו . ׳ קה ת עמו ר ת ח מ ה ה ו י ו ל ר ג י ע ת ה ו נ ו ש א ר ת ה ו ר ו ש בשתי ה

. השורה ם ד י ק פ י ת ו ל י ת מ ע ו ב ל פ נ ם ש רי ם סדי י ל י י ח ה ל י ו ל ת ג י ס ק ה ט ר ו ב אין זו ק

ר ו א י ׳ היא ת ט א ל ב ה ׳ ל מ . ה ה ל י ל ה ב ש ע י ת ה, ש י , הסמו ת י ת ר ת ח מ ה ה ר ו ב ק ת ה ת א נ מ ס מ

ג י ר ' ח ט א ל , ב ה ל י ל ב ם ׳ י ל מ ף ה רו . צי ט ס ק ט ל ה ו ש מ ל ו ע ר ב י ד א נ הו ה ו ר ו ב ק ן ל פ ו א

ם י נ ו מ ל א ל ה ישה ע ת רג ו ב כ ע ת ך >ב+ל+ל+ב+ל< וממחישה ה ל ר ו ל צ ה מ ב ע מ ו ה ת ו ח כ ו נ ב

. ם י ר ב ק נ ה

, ה ת ו ם א אי ן רו י אי , הר ב ר ית שדה ק י ו ר מהו ת ו ת י מ צ מ ו צ מ ס כ פ ת י ה ה ל י ת עשו ר ת ח מ

ם ו י ם־ ו ת הי ר ג , ש ם י ת ב , ה ת ו ב ו ח ר ת ה ר ג ה ש י ו ל ג ת ו מ י י ה ק י ל ע , מ ת י ב י ט ר י פ ם נ ו היא ק

י ד ר ע מ ש ל ן ו ג ה ם ל י ר ח י א פ ל ו יבואו א נ מ ו ק מ ב , ׳ ך ש מ ה ת ה ו ר ו י ש ת ש ב א ש ל הזורם; א

ך ש מ ה ה יעדי עד׳ ל ע ו ב ם גבוה: ש ו ח ת , ל ן ו ת ח ת , ה י ו מ ס ה ה מ ל ו ע ת ו ב ח ר ת ת מ י , החז ׳ עד

יעדיה. ה ו מ ח ל מ ה

ם י ש נ א ת ה ו נ ו כ ו ת נ מ ו ם ס י מ ד ו ם ק י ת ב ב ר ש ח א , ל שי ת החמי י ב ת זה, ה י ב ק ב ר

תה י א הי ל , ש ת י ש ח ו מ ה ו ק ו מ ת ע ר ת ח ן זו מ . אי ת ר ת ח מ ת ה י ל ג נ ה ו ל ו ת, ע י ת החז ו נ ו כ ת ו

ה נ ח ב ה ת ל ו ש ד ק ו ת מ ו ר ו ש ם. ה צי ל חלו ת ש אי די ת אי ר ת ח , ב־1932. זו מ ת אז מ י י ק

ו ם א י ש ח כ ת ם מ נ י ם א י ה , כ ם ת נ ב ק ה מ ו ע ם ב צי ו ם חל . ה ם י צ ו ל ח ם כ י נ ו מ ל ם א לי י בחי

ת ו י ה ו ל נ ו ד ם נ י צ ו ל ם. ח י ל בי ם המו י ט ע מ ת ה ו י ה ת ל י צ ו ל ח ה ה ע י ב ת ה ה ב ו ג ם עין מ י מ י ל ע מ

הם אחרי ל ו י א ו , ה ל ע ו פ ף ב ם א צי , והם חלו ה ל י ב ו מ ה ה מ י ש מ ש ל ד ו יו ק , שחי ט ו ע י מ ה

. ם׳ י אחרי פ ל או א ו ב ו י נ מ ו ק מ ב ם: ׳ כי יבואו הממשי

ע ט ת ק מ ל ו ה ה ה ע י ב ת ק ט ל ו ; ב ת י נ ו ר ק ע ת ו י ל א ק ו , ל ה ל ו פ ת כ י ת חז ע ו נ ת כאן ת ט ט ו ר

ת י נ ו ר ק ת ע ר ת ח מ . ו ן ולשמרי להג ת ־ ׳ ו ע ר פ י ה נ י ל מג ת ש כ ש מ ת נ ו י מ ו ק , מ י ל א ק ו ל

518

1932-1929 , ׳ ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ל ׳ ע

ברחובות העיר ובמחתרת האורבנית. חלוצים וממשיכיהם ומערכת זמן מורכב: השיר פתח בלשון הווה: ׳הננו׳, ׳וסביבנו׳. בתים ג׳ וד׳ מציגים זמן עבר והווה לירי, ואילו שני הבתים המסיימים את השיר יפנו אל העתיד: ׳במקומנו יבואו׳. ׳המולדת נקים׳. אפשר להבחין כי בבית החמישי מתוארת משימת ׳חיילים אלמונים׳ שיש בה כפילות. בהיותם מגינים לוקאליים הם מגיבים ׳נכונה׳ על עלבון הפרעות בארץ־ישראל, אך לא רק על אימת הפרעות יגיבו. הם נעגים לאתגר בן־הזמן של הלוחם היהודי המורד; הם ׳מרימים את הדגל׳ העקרוגי של הגנה כערך לוחם, כמיתוס כלל־לאומי. הם מצויים בשדה קרב עתידי, טוטאלי. לא קשה להבחין כי לא הניצחון העתידי עומד

במרכז. הנימה המרכזית. היא _שבועת_ מלחמה, יעדי עד׳.

בךמעת־אמהות שכלות מבנים, ובדם תינוקות טהוךים,

כמו במלט נדביק הגופות־לבנים, ובנין המולךת נקים!

בשתי השורות הראשונות חומרי לשון אפוקליפטיים, כל מלה היא מלת צומת בקטלוג העוולה: דמעה, אמהות, שכולות, בנים, דם, תינוקות, טהורים. כאן כל האדם הוא קורבן־עולה, קורבן עוולה. איגווגטאר של אי־צדק היסטורי, שיהפוך לצדק על ידי שינוי העולם למולדת. הקיום הקולקטיבי יצא מגצח בזמן אחר. טבע ההיסטוריה ההרסנית ישתנה לטבע בונה אחרי החיים עלי אדמות של הדובר הקולקטיבי, הנכון לכך. השורות מזכירות אף את שירו של יהודה קרני ׳שימוני בפרצה׳: ׳שימוני בכתלים וטוחו עלי טיח׳. על שורות אלה מתוך ׳שימוני בפרצה׳ כותב דן מירון: ׳השיר מבטא אפוא לא רק מחאה, אלא גם תרועת גיל מחרידה למדי של מי שניתן לו להיחלץ מעולמו הייחודי האישי, להתקשר עם החומה ולהעלות

2 3 . ׳ קורבן, שחשיבותו כרוכה באכזריות שבו

י נ ל ׳שימו ד ע ו . ע ב פ - ב ם 1992, עמי ע י רושל , י ( ן א: ד׳ מירו כה ומבו ם (ערי י ר י , ש י נ ר 23. י׳ קס 1995, ר א , מ ת ר ב ח מ ל ה י א ס ר ב פ ת כ ו מ ת ו א . ב ׳ ל ל ו ק מ רר ה ק ג, ׳המשו ל ח י ב נ ר ק ׳ ל ה צ ר פ בה ל ו ע ת ה ו ע מ ש מ ת זה: ׳... ה ן בי י י נ ב לע ת כ יה, נ ת והדחי ו ל ב ק ת ה ת ה ל א ש ר זה ב מ א מ ט ב ט ו צ שדם ת ו ו ה מ ת א ע מ ל ד ר ע ב ד . יאיר מ ת עצמו ק א ׳ ר י ״מנדב׳ נ ר תר. ק ו ה י א ר ו רו של יאיר נ משי. ם ע ל פ ת ש י ט ת א פ י השירה ה י מושג פ ו ל ל י פ , א ן י ט ו ל ח י ל נ ל ו ח י ו ט ר ו ו ר י זה פ נ . בעי ת ו ק ו נ י תל ו ד ג ר ה ט ת פ ק א א ר ל , ו ר משהו כי . זה מז ט ל מ ת ל ו ע מ ד ם ו , ד ם י נ ב ל ת ל ו פ ו ך ג פ ו יאיר הת ו ק ו נ י ל ת ר ע ב ד ם. כי יאיר מ י ז ת מג צ י ק נ ם. א סי ם רו י ר כ י ת א ו מ צ ל ע ם ע י ל דרכ ל ס ש

׳. . . ם חומר בנין. י ש מ ש ל זאת הם מ כ ל ב ב ב, א י י ו בידי האו רצח שנת ו א ב ו מ א ל ר ו ק ת ה ה א נ פ מ רת ו ז י חו ם: אנ ל ממצאי ה ש ל א א ש ל , א ה׳ נ אין כאן ׳קו הגו ב־1921, חברי ד ו נ ר ל רצח ב ב ע י , המג ׳ ם צי ו , ־אל החל י נ ר ל משירו של ק י ע טטו ל שצו/ יחיו ם י ת ת מ ו מ צ ם ע / ע ם י מ ר כ ל ה רק ע ז , הנ ם ד ו שיר: ׳... וזה ה ת ו ך א ו ת ת מ ו פ ס ו ת נ ו ר ו ש ו

. ו זיתים׳ נ ש ך ם , ; י ס ד ר פ ב / ו ם י מ ד ף ו ו ס ל גפן ל ו כ ש א

א י ל ד ו ע . מ ׳ . . ת. ל עצמו ם ע י כ ר ל ד ל ס ל ש ו ד ג פטר ה ל י ת ש ו י ט ג א ו ו ל ר ת ה ו ב ק ע הערה ב וך ר ד ם ה / א ו י מ צ ^ ד ב פ ר ואיש ואיש י ת: ׳ רו ג מן השו י י ת ס מ י ה ר ב ת ע ו ר פ ר ס ק ב י מ ת א ר ק

519

יאירה מוסר

בבית המסכם, מעשה הבניין המחריד מוגש בהרחבה יחסית, בפירוט מלאכת הבנייןינו שוב מטאפורה המהפכת את וחומריה: במלט, נדביק, לבנים, ובניין... נקים - לפנ ׳אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה׳. לא להיבנות בה, אלא למות בה. בניין המולדת הוא חזון לעתיד. ׳בנין המולדת נקים׳. זו שורה חיונית להבנת שירת יאיר. הבנין אינו קיים עדיין. עדיין אין מולדת. עדיין לא! עדיין אין ׳תחייה׳. תמונה זו חוזרת בציורי הלשון של יאיר. הם בוני המולדת, לא העכשווית, אלא זו העתידית. בחזית של יאיר ישנו דובר לירי קולקטיבי, הניצב מול גורל אנטי־אנושי. התחבולה האמנותית מבליעה־מאשרת כי המלחמה הלאומית חושפת אף עולם פנימי, לפיו ישנה חזית קיומית: מלחמת אדם מול ׳גורלי. ישנו איזה ׳דווקא׳ של מרד בגורל. על אפו ועל חמתו, על אף היותו כל־יכול מטבע הגדרתו כגורל. על אף אכזריותו - המרד בגורל

יצליח.

בין שתי מלחמות עולם

אחד הפאראדוקסים בשיר הוא הניגוד בין תיאורים אורבניים צפופים לאורך בתי השיר לבין המשאלה ׳ובנין המולדת נקים׳. יש מקום צפוף, מלא עוולה ואי־צדק, ויש להורםו. הוא אפוף אימה וצלמוות, מלא מרגלים, אויבים ובתי־אסורים, הכל בסימן דחיסות: ׳אלפי אחרים׳ ׳רבבות מכשולים׳. אין זה מקום ריק, אלפי אנשים ברחובות מוקפים בתים בערים ובכפרים. אך כהגדרת יעד לאומי הוא עדיין ריק, בניין שטרם

נבנה, בניין שיש להקימו. מתוך זיקה לביוגרפיה אפשר לנסח שתודעת יאיר נרדפה על ידי הגילוי הנורא של טבע ההיסטוריה המגולם במלחמת העולם הראשונה, במהפכה, ובפרעות שקדמו להן. הדבךים מגיעים אליו לתודעה גם באמצעות הספרות שקרא וגם באמצעות התנסות אישית בילדותו ובעלומיו. השיר מציג את המודעות שההיסטוריה היא הרסנית, היסטוריה ללא זמן; ובאמצעות הפעילות של קבוצת הצעירים יש להקנות להיסטוריה

עתיד בעל משמעות חדשה. בתוך היסטוריה שבמרכזה הגשמת ׳התחייה׳ השיר מציג אידיאל של חובת המוות, תוך סילוק ההיסטורי מן ההיסטוריה. ההיסטוריה היא ממשית, ולכן היא מגשימה משאלות באורח חלקי; ואילו המשאלות ב׳חיילים אלמונים׳ אינן ניתנות לחלוקה: יש להרוס ולבנות מחדש. הנוסחה הבסיסית בשיר ׳חיילים אלמונים׳ היא דה־היםטוריזציה, ׳הגנה׳ וחוויות אישיות כ׳לילות שחורים׳ של ההיסטוריה. מלות מפתח כ׳פרעות׳ קיימות בשורות השיר; מקורן ותחילתן בביוגרפיה ובהיסטוריה של היישוב, אך הן אינן נשמרות בתחום המקום והזמן: הן עוברות הסבה על ידי תודעת אני קולקטיבי של צעירים, המבקש התנגשות חזיתית בין אדם לבין גורל. מובן כי ברקע אנו קולטים את המסרים הלאומיים, כגון ׳ובנין המולדת נקים׳, אך אין זו המחשה

העולה בארגמן׳. את עצמות מי מנדב יונתן רטוש בשירו הנודע? בקיצור: דם גאולה, עצמות הסוללות דרך, לא עבדים - כל אלה פרטים בקטלוג שירה לאומית בסיטואציה של

מאבקי שחרור. מקובל לפוסלם רק בשירי יאיר.

520

, 929ו-1932 ׳ ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ל ׳ ע

, ואין זיהוי ׳ ח ״ מ ל פ ו ה ו אנ ן יאנ ו , כג ש ר ו פ ם מ ל ש ע ן ב ו ג ל אר רי ש מזהה זמן היסטו

מו ו ל סי ג ר ב ל ת כ א נ ו ח, שגם ה ׳ ן הפלמ׳ ו ר בהמג כ ז ג , כ ׳ ב ג נ ד ה לה ע ממטו ן ׳ ו ג ם כ ו ק מ

ס >1941<. ר ו ל ק ש

י ת ת בין ש י ב י ס ר פ ס ק ל שירה א ת ש ו ל ו כ ס ח א ו ר ם ב מרי ל החו י ש ט ת ס א בוש ה י הג

י ל ע ם ב רי ת הצעי ר ת ח ל מ ן א ג ר ן מן הצבא המאו ת הלשו ע ו נ ת ת ט א י ס ם מ ל ו ת ע ו מ ח ל מ

ת ו נ י ו ע ם ל ד ת א ב י א . מ ם ל ו ת ע ר ה ה פ ו ק ת י ב ו נ י שי צ ו ל ח ם כ מ ו ק מ ה ל ק ו מ ה ע נ ב ו ת

. ל ר ו ג

׳ ם י נ ו מ ל ם א לי י חי ה, ׳ ג ם המדי ו ר ק ח ק א ר ר ו ו א א ר , ש ר י א רי י ת שי י ב ר מ ד ל ו ג י נ ב

, בארץ ובחוץ לארץ. ו י ג ת בחו ב ה ל נ ת ו י ד י ת מ ו ל ב ק ת ה זכה ל , ו ו ב ת כ י ה ך ל ו מ ר ס ו ה א א ר

ם לי י חי ר ׳ ס השי פ ד , ובה נ ב ו ב ל ר ב ו א ר, שיצאה ל ׳ ת׳ ת שירי בי ר ב ו ח ה ב ש ע מ ע ה ו ד י

ך ר ו ע י ל ק ס נ י ט ו ב ׳ ב ז ת ו לי 1935 כ ו . ב־10 בי י סק נ טי בו ׳ ב ז א ת ז מ י ת ח ׳ ב ם י נ ו מ ל א

ת ו כ י ז ה ל ת י ו ה תי ל י ר הי א 3 ת ת השירים: ׳... מ ר ב ו ח , האחראי ל ן ד ר י ר ה מ ש ת מ כ ר ע מ

. ׳ . . . ו שלי נ נ י ת היא: א ו ע ל ט ב ה הזה, א פ י ת השיר ה ח י ת ת מ י ת ם ח לשי

ל ב ק ת , כי השיר ה ו י ת ו נ ו ר כ ז ר ב פ ס , מ י א ר ל , יהודה א ר אי ל י כו ש י חנ ידידו ו

ו ב ת ו , כ ל א ר ש י ־ ץ ר א ת מ ר ת ח ר מ י ש ך כ , א ת ו ב ה ל ת ה ד יאיר) ב ל ו ה נ י (העיר ב ק ל א ב ו ס ב

ן היה ן יאיר, ושעה שהאחרו י ב ו ל נ י ת ב ו ד י ד ג י ה ו י היה ג , כ ר פ ס י מ א ר ל ע. א דו א היה י ל

ד ח א . ב ל א ר ש י ־ ץ ר א ל שירים חדשים מ ע ע ד ם י י פ י ל ח י הם היו מ ק ל א ב ו ס ר ב ק ב מ

ר חדש ושמו י משי א ר ל ו א י נ פ ל ב ע פ ת ו ב־1935 ה ת ד ל ו ר ה י ע ל יאיר ב ם ש י ר ו ק י ב ה

, ן י ר האז . יאי ה נ י ג ת המג ו א ם ושר ל י ל מ ת ה ר א י א י ה ל א ר א ה . הו ׳ ם י נ ו מ ל לים א י חי ׳

ר מ י זה א ר ח . א ת י נ ת השיר ש ע א ו מ ש ש ל ק י ל ב ב , א ת ו ב ה ל ת ן ה י א הפג , ל י א ר ל ר א פ ס מ

ר פ ס , מ ן י כ ר ח ם א י נ ם. ש ת המלי ל א ב ק ש ל ק י ב , ו ן י י ע די מענ מ ש , שהשיר נ ה ס מ סו בהי

, ת ו נ צ י ל ה ה ש ע ל מ ה ע י נ ו ר ט ר ב אי ל י א א , ב ב ת ו כ ו מי ה ע ל ד ו נ ה ו צ ר ה א ל ע ש , כ י א ר ל א

א זה. ש ו נ ר ב ב ד ף ל י ס ו ה ב ל ר י ס , ו ׳ ת ו י , ׳שטו ת י נ ו ק ה ל נ יאיר ע ו

ר ך שהשי , כ ם י נ ש ך ה ל ה מ ו ב ר כ מ רי יאיר נ ם משי י ק ת ו ף ע ל ר א ש ה ע ע ב ר א ה מ ל ע מ ל

: ע י ת פ מ א ו ר הו ח ת השיר א ו ל ב ק ת ל ה ן ש י י ר המענ ו פ י ס ם ה ל ו ה רחבה. א צ ו פ ת כה ל ז

ה ם מ ו ס ר ת פ ו כ ז י ב ת ע ג ם ה י ע ב ר א ת ה ו נ ש ת השיר ב ו ל ב ק ת ל ה י ש ד הטראג מ מ ל ה א

א ק ו ו ם ד י נ ו פ נ ר ל ל מאי ל והמז אי ר. הו רי יאי ל שי י ע ת ב ת כ ה ש י צ ט ר ס י ד ה ל ש ע נ ש

ה ח י ל צ תי מ י א הי ם ל ל ו ע מ ר ש ב ד תי ב כי , ז ו ל ו ש כ ר ד ת ב כ ל ו ל ם ל חי י ו מנ נ ר א ש א כ

ת ש א י ח מ ה י ל ת ש ק י . ב ת פ ס כ ש נ פ ת נ א ש מ ו כ ש ק ב צאתי ל ו י ל י ת ידי א ו א י ל ח ע י נ ה ל

, י ר י ל ר ה ב ו ד ל ה ת ש ו ת המו ו נ ו כ ת נ ד א ק ו מ ם ב י ד י מ ע מ ר, ה י שירי יאי , כ ה נ ע ט ה

ת י ת ר ב ת ח ו ע מ ש י מ ל ע ם ב נ י , הם א ו ב ת כ ת בהן נ ו י ר סטו ת ההי ו י מ ו א ל ת ה ו ב י ס נ ב

א ל , א י ל ו ש ו ב ג א י ר ח ם ב י ק ס ו ם ע נ אי ׳ ו אחר ן ה׳ ם מן המי נ י . השירים א ת י ט ס י ש פ

י מ ו א י או ל ת ר ב ל ח ו ו ד ע ג ם נ י ל ק א ב א מ ת ל ו ש ד ק ת ה י ש ת ר ב ח ר שירי ו ו ד ם ל כי י שי

ת י ש א ר , ב ן כ א . ו ו ם ל י א ת ל החיים׳ מ כ ו ל נ ס י ו ו ג נ ל כ י , ו ו ל ה ש צי נ ג י גטל ת האי ה א נ י י פ א

ר: די נ א חדש ו צ מ י מ ת ל ב י ם ק י ע ש ת ת ה ו נ ש

ה ר ת ו ד גטו וארשה. נ ר ל ידי אנשי מ טט ע צו , הושר ו ר כ ו ׳ ה ם י נ ו מ ל ילים א חי ר ׳ השי

, ר י ע צ ה ־ ר מ ו ש ל ידי איש ה ים׳ ע ל החי כ ו ל נ ס י ו ו ג נ ל כ רה י ה השו ט ט ו ת שבה צ ו ד ע

ב א ל ס א ר ל ב א ו מ ם. ש ת הארבעי ו נ ת ש י ש א ר ה ב ש ר א י גטו ו ר , מצעי ב א ל ם א ר ל ב א ו מ ש

521

יאירה מוסר

נספה במרד בהיותו בן עשרים ושתיים, לאחר שהיה שותפו של מרדכי אנילביץ׳ להנהגת המחתרת והמרד בגטו. באותם ימים קשים של שלטון הפשיזם הנאצי שימשגד הזרם. בארכיון רינגלבלום הנודע שמואל בראסלאב עורך עיתון השומר־הצעיר נ נשמר כתב־יד משלו, שירה בפרוזה, שנכתבה במקורה פולנית. בהוצאת יד־ושם פורסם התרגום מפולנית לעברית, ובסיומו השורה האחרונה, הכתובה עברית

במקורה:

, היהודים ו נ ... הדבר צריך להשתנות למען הכול, וגם למענ זו-תשובתנו,

וידעו נא כי על אף הכול אנו קיימים!2 כולנו גויסנו לכל החיים!4

שורה של יאיר בכתובים של איש השומר־הצעיר בתקופת המרד בגטו וארשה!? מחמת חריפות הממצא - נוצרו ונותרו תהיות. האם אכן זו מובאה מתוך ׳חיילים אלמונים׳? אולי זו שורה שנולדה במקביל, הרי זו שורה של אמירה ישירה ומחייבת יותר מאשר מטאפורה מרשימה וחדיפעמית. האם היה השיר מוכר ללוחמי גטו וארשה, ואולי, בדרך מקרה, הגיע אל שמואל בראסלאב לבדו? כעבור זמן קצר הגיע אל ד״ר אלי צור תיעוד נוסף, והוא הואיל להעבירו אליי. התיעוד מרחיב את המידע, ומאשר כי השיר היה מוכר בגטו, בתקופת המצור: צעירה מלוחמות גטו וארשה, עליזה מלמד־ויליס, ששרדה ועלתה לארץ, מסרה ב־1945 עדות ׳טרייה׳, השמורה בארכיון ׳מורשת׳. זהו תיעוד על מפגש גדוד הלוחמים, על סף המרד, ובו ׳קולה השקט של

מירד,׳, המסתיים במלים אלה:

... לא דבר גדול הוא להיות אדם, כשהנך נשען על אחרים ... מבחנכם יהיה כאשר תישארו לבדכם, כשכל אחד מכם יישאר בודד לחלוטין, פנים אל פניםם י ק ו ח ר ו ה נ י ח ו א ר ש ר זה ש י ו ש נ ת מ ס י א ס ה ת מול האויב. ו

ם [ההדגשה שלי - י״ג]: ת מ ד ל א ם ע נ י ג ה ל ב א ר ש י ־ ץ ר א בו גויסנו לכל החיים כולנ

2 5 ות. משורה ישחרר רק המו

ב ת , כ ה ב י ב ח ־ ת ע ב , ג י ער י ד־ ה בי רי גי ההיסטו ז חו כ ר ם, מ קי י ץ ו בו ר, חבר קי י צו 24. ד׳׳ר אלי ר ב ל ח ת ע ו י פ ר ג ו י ד: ב חי י י ש י ל ף ש ו ג ר ב ו ה א ת א ר , ש ב א ל ס א ר ל ב א ו מ ל ש ה ע רפי ג ו י בה 1944, ב י ב ח ־ ת ע ב , ג ( י כב ם כו י ק י ל א ן ו ג הו רו ם: אבי רכי עו ה ( א ו ש ת ה פ ו ק ת ר ב ע ו נ ת ה ע ו נ ת

עמ׳ 100-99.

: ם י כ מ ס ר 1992 שגי מ ב מ ט פ ס י ב־21 ב ל ר א י ב ע ף ה א , ו ר מ ו ח ת ה ו ר ו ק מ י ל ת ו ה א נ פ ר ה ד״ר צו, ׳ ם י י ח ל ה כ ו ל נ ס י ו ו ג נ ל ו כ ת י י ר ב ע ם ב ו י ס ת ה ר ו ו ש ב , ו י נ ל ו פ ר ה ו ק מ הם העברי ו ג ר ת את ה ר 1941, ו א ו נ י - 1 9 4 ר 0 ב מ צ , ד ה ע ו נ ת ן ה ו ת ע ת ב י נ ל ו פ ר ב שראה או

. ר ו ק מ ל.2.3 , מורשתי ן ׳ ו , ארכי ס י ל י ו ־ ד מ ל זה מ 25. עלי

522

1932-1929 , ׳ ם י נ ו מ ל ם א י ל י י ח ל ׳ ע

רי י צעי פ ׳ ב ם י נ ו מ ל לים א י חי ת ׳ ו ר ו , ש ׳ ישראל ם בארץ־ י ק ו ח ר ו ה נ י ח ישיר זה ששרו א

ילים חי ר ׳ ר ו ש צי מאו־ץ־ישראל! מ ו ת חל פ ו מ ו וארשה, כ ט ד ג ר מ ר ב י ע צ ה ־ ר מ ו ש ה

ם י מ ח ו ל ל ידי ה ר שהושר ע ר ו ש מ . ה ם י כ פ ו ה ם מ י ל מ ת ס מ ו צ ה ב ח ד נ / ל ב ק ת ׳ ה ם י נ ו מ ל א

ה בארץ־ ח ד , נ ל א ר ש י ־ ץ ר א י מ צ ו ל ת ח פ ו ם מ ה , ושימש ל ה ש ר א ו ו ט ג ם ב י ט ס י ש פ ־ י ט נ א ה

י ת , בין ש ם י ש ו ל ש ת ה ו נ ש י ב ל א ר ש י ־ ץ ר ר א ר ו ש קצה. מ ׳ מו ט ס י ש פ ׳ ת כ ה ע ת ו א ל ב א ר ש י

ת ו א צ ו ת ת ע י ד י ל ה ו י פ ר ג ו י ב ו ל ל צ ה א ר ו ש ם ק י ל ת א ו ו מ ת ל ו נ ו כ ר נ ש , א ם ל ו ת ע ו מ ח ל מ

ל ד ע נ ל ר י א ב ה ו י ס ו ר ו ב ד ב א ת ה ו ו ת מ ם ש י ר ר ו ש ת מ פ ו מ , ל ה נ ו ש א ר ם ה ל ו ע ת ה מ ח ל מ

ר א ו ר ב פ ל ב א ר ש י ־ ץ ר א ו הירצחו ב ל אי , ו ת ה ע ת ו א ם ב ה י פ ל ן כ ת השלטו ו מ י ל ע א ק ר

ות די ת יהו ו ל י ה ק ם השנייה. ב ל ו ע ת ה מ ח ל מ ת ב ו נ ב ר ו ק ת ו ו ב ר ת ק כ ס מ ק מ ל א ח ו 1942 ה

ו הן תי רו ת - ושו י ט ס י ש רה פ ו הן שי תי רו . שו ם י ב ט י ק ן שנ ה בי ח ד נ / ל ב ק ת א מ ו ת ה ו נ ו ש

ט טו . צי ל ו פ ח כ ת , מ ל ו פ ל כ מ . ס ו ד ג אש נ ו ק היהודי הנ ב א מ ת ב י ט ס י ש פ י ־ ס נ רה א שי

ב ת ו ן כ י פ י ק ע ר ב ד ג ו ה ה ש ר א ו ו ט ג . ב ל יאיר הממשי ם ע י נ ו ת ת נ ק י ח מ , ו ר י א י ש מ ר ו פ מ

י , כ ח י נ ה ר ל ש פ . א ת ד ב ו ע ת ה י צ ו ל ח ת ה ו ב ש י י ת ה , שיר ה ה ד ו ב ע ת ה ע ו נ ש ת י א השיר כ

ע אז בין ד ו א היה מ ל י ש ר סטו ר הי ש נחשף ק ה ו מ ס י ה ס ר צ ו ד נ ר מ ת ה ע ה ב ש ר א ת ו ו ב י ס נ ב

. ם ת מ ד ל א ם ע י נ י ג מ ם ה י ר ב ם ע צי ו ן חל ת לבי ו ו ד מ ת ע ו ב י ו ח , בין מ ׳ ם י ק ו ח ם ר אחי ׳

ו נ ל ו : כ ם ת מ ד ל א ם ע נ י ג ה ל ב א ר ש י ־ ץ ר א ם ב י ק ו ח ר ו ה נ ר זה ששרו אחי ו שי נ ת מ ס י א ס ה ת ׳

. ת׳ ו ק המו ה ישחרר ר ר ו ש / מ ם י י ח ל ה כ ו ל נ ס י ו ג

ת ו ר ב ח ה מ רי סטו ת ההי ו ב י ס נ ת ל י ש י ת א ו ב י ו ח ל מ ת ש ו ע ד ו מ ׳ ו ם ל ו י ע ל ו ת פ נ ת ׳ ו ב י ס נ

ך פ ו , ה ב ח י ר ישראל ר ארץ־ ש ק ה ר, ב אי ר אז. י ב ח ן היה ל ת י א נ ל ל א ר ש י ־ ץ ר א ב ה ש ת מ א

ו וימשורה ישחרר ת מ ד ל א ן ע ץ המג ם החלו י ר ב ח ת ם זה מ . זה ע ו ת מ ד ל א ן ע ג מ ץ ה ו ל ח ל

א ל ר ׳ ש ר ק צ ו , נ ת י א ש ר א ו ו ת ה ר ת ח מ יה, ב י ם השנ ל ו ע ת ה מ ח ל ת מ ו ב י ס נ . ב ׳ ת ו ו מ ק ה ר

ם י מ י י ק ת מ , ה ם י נ ו ם ש י נ ו ו י י כ ל ע ם ב רי ם צעי י ר ג ו ב בין ב ישו ת הי ו ד ס ו י מ נ י ע ׳ ב ר ש כ

׳ ויש ם ל ו י ע ל ו ת פ ם ידור נ ם ע י נ מ ה נ ל י אחד. א מ ו א ק ל ב א ת מ ר ג ס מ , ב ט ק י ל פ נ ו ך ק ו ת

רה. בו ם להן ג י א ר ו ו ק נ ח נ ש א א ו ת נ ח נ ־ י א ם עצמם. ב ת ע ו ר י מ ח ת מ ו ע י ב ם ת ה ל

ה ת נ מ ידיש, נ ה י ב ת כ ת ש ר ר ו ש אה, מ ת שו ל ו צ י ן נ י ל ו ת פ ד י ל , י ם י ו ב ל ט י י ה ט ר ו ד

, ל א ר ש י ה ל ת ל ם ע י ע ב ש ת ה ו נ ת ש י ש א ר . ב ת י ר ב ה ־ ת ו צ ר א ל ב א מ ש י ה ג ם חו ם ע י מ י ל

ת ה א פ רה י די ם הג י ו ב ל ט י י ה ט ר ו . ד י ק ס נ ו ל ם ש ה ר ב ל א ם ש י י מ י ט נ י א ו ה י ב ר ו ק מ יתה מ הי ו

: י ק ס נ ו ל ם ש ה ר ב ידיש א ת מי א ם ז ג ר ך ת כ א, ו ת הזמן ההו ו ע י ב ת

2 6 . ם ד ר א א ש ה ר ע&וי ל ו ב י ק ג , בו ר ם ל ו י ע ל ו ת פ ר נ ו , ד ר ו ה הד בז

ל , ת ( י סק נ ו ם של ה ר ב ר >תרגום: א ח ם ש ר ט ת ב ו ר מ ס , מ ם י ו ב ל ט י י רה ט : דו ך ו ת , מ ׳ אהבתי 26. ׳ב 1973, עמ׳ 10. י ב א

523