__________-14 תיק מס' לודבבית משפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

030177201 .ת.זהמבורג איקה, המבקשת:

או/ו ואנונו משה או/ו זקבך מרים ד"עוה כ"ב י"ע ממשרדם מי או/ ו שטיינר לירון או/ו סרוסי אורן אביב תל" טויוטה מגדלי" 65 אלון יגאל' רח: אביב-תל סניף 04-9000582: פקס 04-9000581: טל'. 2 בוטינסקי'ז' רח: נהריה סניף 2238041 נהריה 664. ד.ת, 2 בוטינסקי'ז' רח: למכתבים מען law.moshe.v@gmail.com:ל"דוא

-נגד -

41190מועצה אזורית חוף השרון, מספר רשות המשיבה:

בתוספת הפרשי ריבית ₪ 2,471,374.58 -השבה של כהסעד המבוקש לכלל חברי הקבוצה: -והצמדה על פי חוק רשויות מקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם

, עד למועד ההשבה או כל סכום אחר אשר יפסוק בית המשפט הנכבד בהתאם לסעיף 1980 ").גיותחוק תובענות ייצו(להלן: " 2006 -לחוק התובענות הייצוגיות תשס"ו 9

.₪ 776.3גובה התביעה האישית:

ייצוגיתכובענה תר ושיבקשה לא

.דיןאגרת פינוי פסולת, בניגוד לי המשיבה של בקשה זו היא גבייה בלתי חוקית על יד עניינה של

שהוגשה בתיק זה, המצורפת לבקשה זו התביעהבית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לאשר את

) לחוק תובענות ייצוגיות, 2(ב)(5והמהווה חלק בלתי נפרד ממנה, כתובענה ייצוגית, כאמור בסעיף

הכל כפי שיפורט בהמשך. ,")החוק(להלן: " 2006 -תשס"ו

ה להעניק למבקשת את הסעדים הבאים:מטרתה של התובענה הינ

בבקשה בתוספת ריבית והצמדה המפורטלהורות למשיבה על השבת הסך -סעד כספי .1

- ת והצמדה על תשלומי חובה), התש"םלפי חוק הרשויות המקומיות (הפרשי ריבי

ו/או כל סכום אחר שיפסוק בית המשפט. 1980

אגרת פינוי לקבוע כי המשיבה אינה רשאית לגבות מחברי הקבוצה -סעד הצהרתי .2

חוק העזר (להלן: " 1991-ב "תשנ), אשפה הוצאת( לחוף השרון עזר חוקפי אשפה ל

י משרד הפנים לצורך קבעו בו קריטריונים אשר יאושרו על יד, כל עוד לא י")אשפה

הגדרת אשפה חריגה.

בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע כי אם תתקבל התביעה ב"כ המבקשת תהיה זכאית .3

לשכר הטרחה בהתאם לסכום שייפסק עבור כלל חברי הקבוצה, בתוספת מע"מ ולפי

לחוק ולפסוק למבקשת/ 23שיקול דעתו של בית המשפט הנכבד, הכל כאמור בסעיף

לחוק. 22אות סעיף התובעת הייצוגית גמול מיוחד ושכר עידוד בהתאם להור

תמצית התובענה נשוא הבקשה דנן: .א

י הקבוצה ובראשם מוגשת בזאת בקשה לאישור תובענה ייצוגית של כלל חבר .4

י נכס המחויב בארנונה על יד -המבקשת, המחזיקה בנכס בתחומי שיפוטה של המשיבה

.פסולתחיוב באגרת פינוי מעבר לחיוב הארנונה הושת עליהואשר משיבה ה

חריגה כלל פסולתחשוב לציין כי המבקשת כמו גם יתר חברי הקבוצה, אינה מייצרת .5

מכספי הארנונה המשולמים להיות ממומן מהנכס צריך הפסולתועיקר ולמעשה פינוי

י התושבים ותו לא.על יד

בו המבקשת ויתר חברי הקבוצה נת המבקשת בניגוד גמור לדין, חויחרף האמור, ולטע .6

המיוצרת עולה פסולת וזאת מבלי שנעשתה כל בדיקה האם אכן הלת פסובאגרת פינוי

בכך ומבלי להתחשב החיוב הושת החל מהפינוי הראשוןחריגה ולהיפך, כמותעל

י תשלום הארנונה.שהפינויים השוטפים מכוסים על יד

פסולת קריטריונים ל"אשפה לטענת המבקשת, בנסיבות בהן לא נקבעו בחוק העזר .7

חריגה פסולת חריגה" ובנסיבות בהן היא ואף יתר חברי הקבוצה אינם מייצרים כל

י תשלום הארנונה ואין לדרוש פסולת מכוסה על ידבפינוי המועצה הרי שחובת ה

מחויבת מכוח תפקידיה וסמכויותיה לפנות המועצהתשלומים נוספים. נישומיםמה

פסולת אין מדובר בכמויות בעצמה ללא גביית אגרה נוספת וכל עוד הפסולת את

חריגות מעבר לרגיל, כפי שבענייננו.

, מנוגדים לדין ולפסיקה מבקשת וחברי הקבוצהבהתאם לכך, החיובים שהוטלו על ה .8

את הסכומים אשר נגבו שלא כדין בתוספת להשיב משיבהובהתאם לכך נדרשת ה

הצמדה על הפרשי ריבית והצמדה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי

, וכן להורות על הפסקת הגבייה מכאן ואילך.1980 -תשלומי חובה) תש"ם

יה זו ונקבע פעם אחר בתי המשפט נדרשו מספר פעמים לסוגתוסיף ותציין כי המבקשת .9

כי רשויות מקומיות מנועות מלהטיל אגרת פינוי אשפה בנוסף לחיובי הארנונה כל פעם

בנוגע לקביעה מהי אשפה חריגה שאינה כלולה עו קריטריונים בחוק העזרבעוד לא נק

-קריון 7784-04-09(חי') בשירות אותו חבה הרשות לתושביה. ראה בין היתר בעת"מ

") וכן עת"מ (ת"א) פס"ד הקריון(להלן: "מרכז קניות בע"מ נ' עירית קרית ביאליק

"). ברקאי דפס"(להלן: " א.ש.ברקאי בע"מ נ' עיריית מודיעין מכבים רעות 2176-09

פינוי האשפה ככלל הנו חלק מחובת הרשות וממומנת מכספי בהתאם לפסקי הדין,

מלגבות אגרה נוספת בגין פינוי האשפה אא"כ מדובר המועצה. משכך מנועה הארנונה

אשפה במקרים חריגים אשר נקבעו לגביהם קריטריונים מפורטים בחוק העזר

ה אשר הנה מעבר לאשפה "רגילה" והמתייחסים למקרים בהם מיוצרת אשפה חריג

.המועצהשחובת פינוייה חלה על

עיריית חולון נ' שר 1756/10 בג"צביהמ"ש העליון חזר על עקרונות אלו וזאת במסגרת .10

.")בג"צ חולון(להלן: " ואח' הפנים

כל ההדגשות אינן במקור אא"כ נאמר אחרת. .11

התשתית העובדתית: .ב

מועצה הנמצא בתחום שיפוטה של הבנכס המצוי במושב בני ציון מחזיקה המבקשת .12

מ"ר הרשום בספרי המועצה לצרכי ארנונה ואגרת פינוי פסולת 126בשטח כולל של

")הנכס(להלן: " 30054040כנכס מס'

הנכס משמש כסטודיו לעיצוב. מחוץ לנכס מוצבת מכולת אשפה של המועצה המפונה .13

ולעיתים מפונה רק אחת לשבועיים.על ידי המועצה אחת לשבוע

מדי חודשיים, בנוסף על חיובי הארנונה, מוטל חיוב על הנכס בגין אגרת פינוי פסולת .14

חוק (להלן: " 1991 -אשר על פי הוראות חוק עזר לחוף השרון (הוצאת אשפה), תשנ"ב

. בהודעות החיוב שנשלחות נגזר ממספר הפינויים של המכולה בכל חודש"), העזר

מדובר בחיוב אלא לא נרשמים כלל מספר הפינויים החודשי של המכולהלמבקשת

.ולמעשה ללא זיקה למספר הפינויים בפועל קבוע שאינו משתנה אלא בשינויי מדד

.בקשה זול כנספח א'מצ"ב 5-6/2014הודעת החיוב שנשלחה למבקשת לחודשים

בגין אגרת פינוי ₪ 65ך של חויבה המבקשת בס 5-6/2014על פי הודעת החיוב לחודשים .15

פסולת.

.בתדפיסי החשבון של המועצה מופיעים החיובים כחיובים דו חודשיים .16

לבקשה זו. 'ב כנספחתדפיסי החשבון של המועצה מצ"ב

חיובה וחיוב יתר חברי הקבוצה להלן יפורטו טענותיה המשפטיות של המבקשת כנגד .17

.באגרת פינוי אשפה

הטיעון המשפטי .ג

מכוחו מבוצעת הגבייהאשפה . הוראות חוק העזר 1.ג

קובע בסעיף ההגדרות הגדרה מרחיבה ביותר אשפה נשוא התובענה חוק העזר .18

חריגה פסולת" אשר למעשה כוללת כמעט כל עסק באשר הוא, בין אם מייצר מפעלל"

ובין אם לאו:

בית מלאכה, בית חרושת, מוסך, מעבדה, עסק סיטונאי, -"מפעל"

מחסן סיטונאי, סופרמרקט, חנות כל בו, חנות שק"ם או חנות המוציאה,

לדעת המפקח, כמות גדולה של פסולת נייר או אריזות מחומרים שונים,

בית הארחה, בית מלון, בית הבראה, מסעדה, מוסד חינוך או הכשרה

ומקום אחר שאינו ורי, מפעל לעיבוד נתונים, מקצועית, מקום לעינוג ציב

ושמופקת ממנו פסולת עקב ניהול עסק או תהליך משמש למגורים

"ייצור;

, אשר מכוחו לכאורה נגבית האגרה קובע בזו הלשון:אשפה לחוק העזר א.8סעיף .19

מפעל על ידי המועצה ישלם המחזיק במפעל פסולת פינויבעד "

"למועצה אגרה בשיעור שנקבע בתוספת.

.בקשה זול 'גכנספח מצ"ב העתק חוק העזר אשפה

ניתן ללמוד על חוסר החוקיות בעצם הטלת החיוב אשפה עצמןמהוראות חוק העזר .20

פינוי כלמוטל על פסולת . זאת הואיל והחיוב באגרת פינוי מכוחופסולת באגרת פינוי

החל פסולת ובנוסף לתשלום הארנונה. מכאן עולה שהמשיבה גובה את אגרת פינוי ה

מהפינוי הראשון ולמעשה בעלי עסקים הנושאים בתשלום הארנונה אינם נהנים כלל

מנכסם במחיר הארנונה אלא נדרשים להוסיף ולשלם על כל פינוי גם פסולת מפינוי ה

.פסולתאגרת פינוי

פסולת לפיה כל פינוי מבית עסק מחייב באגרת פינוי אשפה, ר קביעה זו בחוק העז .21

עומדת בסתירה גמורה לפסיקת בתי המשפט בסוגיה כפי שיפורט בהמשך.

קובעת את שיעורי האגרה וזאת בהתאם אשפה התוספת לחוק העזר זאת ועוד, .22

לפינויים בפועל:

הפינויים בפועל ובהתאם י התוספת החיוב אמור להיגזר ממספר ל פכפי שניתן לראות ע .23

לכלי האשפה שהוצב בסמוך לעסק.

עור י המשיבה עומדים על שיואולם, בפועל וכפי שצוין לעיל, החיובים הנשלחים על יד .24

ויים שנערכו ו/או סוג כלי ין בהם כלל כמות הפינזהה מדי חודש בחודשו ולא מצו

האשפה.

חוק פסולת על פיאשר על כן, נראה כי מעבר לחוסר החוקיות בהטלת חיובי אגרת פינוי .25

י המשיבה נונה, הרי שאופן הגבייה המבוצע על יד, בנוסף לחיובי האראשפה העזר

עצמו. אשפה בפועל אף עומד בניגוד גמור להוראות חוק העזר

2000רבות, החל משנת שנים לא עודכנו משך אשפה ן כי תעריפי חוק העזר עוד יצוי .26

הקובע מפורשות: 3/06וזאת בניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הפנים מס'

שנים מאד שתעריפיהם מתעדכנים על פי יבשל ריבוי חוקי עזר "

ההצמדה למדד בלבד, בלא שייבדקו תעריפי האגרות וההיטלים מול

התפתחויות כלכליות המשפיעות על עלות השירות הניתן ומול גורמים

שייגבו שלא לשקף את עריפיםכלכליים נוספים, עלולים הת

ההתפתחויות הכלכליות שהתרחשו. הצמדת תעריפי האגרות וההיטלים

למדד, ראוי שתיעשה בד בבד עם בדיקה תקופתית של התעריפים

והשוואתם לשינויים בעלויות השירות שניתן ולהשפעות כלכליות במשק

לאורך התקופה.

לבחון את את הרשויות המקומיות כי עליהן לפיכך הננו להנחות

תעריפי האגרות וההיטלים בתום חמש שנים לכל היותר מאז

לעדכנם ולתקנם על ידי הגשת תיקון -, ובמידת הצורךהעדכון האחרון

"לחוק העזר.

לבקשה זו. ד'כנספח העתק העמוד הרלוונטי מחוזר המנכ"ל מצ"ב

אינו משולם בזיקה לשירותשמס אינו בגדר אגרה כי אםהחיוב שהוטל . 2ג.

בהמשך הדברים תטען המבקשת כי המשיבה כלל אינו מוסמכת להטיל אגרת פינוי .27

חריגה. לצורך הקביעה האם מדובר פסולת ך ורק בנסיבות בהן דובר באכי אם פסולת

על המשיבה לקבוע קריטריונים בררים בחוק העזר עצמו. כל עוד לא חריגה פסולת ב

.פסולתכת להטיל ולגבות אגרת פינוי מהמשיבה מוסנקבע הדבר אין

ואולם, מבלי לגרוע מטענות אלו הרי שבענייננו קיימת למבקשת וחברי הקבוצה טענה .28

החיוב שמוטל בפועל אינו נגזר כלל ממספר הפינויים בפועל כנדרש -נוספת כנגד החיוב

לדין והן במקום בו מדובר באגרה כי אם מדובר בחיוב שרירותי אשר מנוגד הן

.אשפה להוראות חוק העזר

ל כי כל גבייה ע"י רשות ציבורית צריכה להיעשות מכוח החוק או ע בהקשר זה יש לציין .29

נפסק: מדינת ישראל נ' עיריית ראשון לציון 9813/03ברע"א יו. פ

-אינה רשאית להטיל היטלי חובה על האזרח והתושב ציבורית"רשות

ובהיטלי חובה כוללים אנו כל תשלומי חובה למיניהם, לרבות מיסים,

פיו."-אלא בחוק או על - אגרות וכיוצא באלה

מסים, מלוות חובה ותשלומי חובה משק המדינה קובע: ״ :לחוק יסוד(א) 1סעיף .30

.אלא בחוק או על פיו. הוא הדין לגבי אגרות״אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו,

חובה המוטלים ע"י רשויות מקומיות.הוראה זו חלה אף על תשלומי .31

מס, אגרה ומחיר. -הפסיקה הבחינה בין שלושה תשלומי חובה .32

מתאפיינת בכך שקיימת זיקה בין השירות שניתן ובין תשלום החובה, ואולם אגרה ה .33

עפ"י הפסיקה האגרה, כמו המס, שבגינו הוא ניתן. שיעורה אינו מותנה בערך השירות

ראה גם מחייבת הסמכה חוקית מפורשת בחוק או מכח חוקבהיותה תשלום חובה

.בסקי נ׳ עיריית חולוןנומלי 7186/06"ץ בגב

, ואף הפסולתפינוי - בענייננו היות והגבייה בפועל נעשית ללא כל זיקה לשירות הניתן .34

מספר הפינויים בפועל, י אשפה הקובעות חיוב על פבניגוד להוראות חוק העזר

המשמעות היא שאין מדובר באגרה כלל כי אם במס המוטל ללא כל סמכות שבדין.

ומתוקצב מתשלום מיסי הארנונה המועצהנכלל בחובות הפסולתפינוי .3ג.

תה נוהגת בהתאם להוראות חוק העזריעד כה ואף במידה והמשיבה הימפורט מעבר ל .35

מטילה חיוב בהתאם למספר הפינויים בפועל, הרי שמכל מקום גם חיוב זה היה ו אשפה

בת מכוח תפקידיה המועצה מחוילוקה בחוסר חוקיות. זאת לנוכח העובדה כי

.ותוך מימון הפינויים מכספי הארנונהבעצמה פסולת וסמכויותיה לפנות את ה

האשפה בתחומי שטח לפנות את משפט קבעו זה מכבר כי מחובתה של רשות בתי ה .36

שיפוטה כאשר מימונה של פעילות זו מתבצע באמצעות חיובי הארנונה המוטלים

/ פסולתכי אגרת פינוי האשפה במפורש ונגבים מתושבי העיר. בתי המשפט אף קבעו

לתשלומי הארנונה, אינם אלא בגדר "מס" שאינו בנוסף אשר הרשויות נוהגות לגבות

נה ונגבה ללא קשר לשירות הניתן. ראה בין היתר אגרה המתווסף על חיוב הארנו

עיריית חיפה נ' מדינת 2687/00 ודנ"א מדינת ישראל נ' עיריית חיפה 1816/97ברע"א

.ישראל

פינוי האשפה הנו חלק מסל השירותים אותו נותנת הרשות לתושביה נפסק כי .37

שר הפנים המשלמים לה את תשלומי הארנונה הכללית. עקרון זה אף בא לידי בעמדת

עמותת סוחרים למען סוחרים נ' 2851/04כפי שהוגשה לביהמ"ש העליון במסגרת בג"צ

ין כי בסופו של יום הבג"ץ נמחק היות ועיריית ירושלים (יצו עיריית ירושלים ואח'

. עמדת שר הפנים הנה ברורה:תיקנה את חוק העזר באופן המבטל את האגרה)

לבקשה זו. 'הכנספח מצ"ב העתק עמדת שר הפנים

:מליסרון בע"מ נ' עיריית קרית ביאליק 9368/96ע"א בהתאם לכך נפסק עוד ב .38

הנאה ההצדקה להטלת החיוב העקרוני לשלם ארנונה טמונה ב"

שמפיקים הנישומים מן השירותים שמעניקה הרשות המקומית

כך, . 403-404], בעמ' 14לנכסים המצויים בהחזקתם. ראו נמדר [

, ניקוי השטח שירותים של פינוי אשפההרשות המקומית מספקת

ע"א ראו שסביב הנכס, הארתו, ניקוזו ושירותי תשתית נוספים.

ע"א –תקוה (להלן - חברת מצות ישראל בע"מ נ' עיריית פתח 1130/90

. הנאת הנישומים מן הנכס 785), בעמ' ]7אל בע"מ [חברת מצות ישר

שבו הם מחזיקים כרוכה ומותנית אפוא בהנאתם משירותיה של הרשות

המקומית. הדעת נותנת, כי מקום שמחזיקי נכס נהנים משירותים אלו,

ראוי כי ישתתפו במימון עלותם.

מדינת ישראל נ' עיריית חיפה: 1816/97וכן ראה ברע"א .39

(ב) לחוק 27שירותים הניתנים כנגד התשלום לפי סעיף בהתייחסה ל"

(ב) הינה כוללנית, ומטרתה 27העזר, מסבירה העירייה כי לשון סעיף

לכלול בתוכה תשלום בעבור שירותים אורבניים כלליים, שכל מחזיק

בנכס נזקק להם במישרין ובעקיפין לשם שימוש סביר בנכסו, כמו:

, ניקיון רחובות, הדברת מזיקים, הורקת מכלי אשפה והובלתם למזבלה

אחזקת תעלות ניקוז למניעת הצפות, אחזקת גנים ציבוריים וניקיונם,

תיקונים שוטפים של כבישים, מדרכות, צנרת ובורות ניקוז, עבודות

אחזקה ברמזורים, תמרורים ותאורה ברשות הרבים, מניעת היווצרות

מם של מפעלי מפגעים אקולוגיים, לכלוך וזוהמה הנובעים ממיקו

תעשייה בחיפה, כיבוי אש וכיוצ"ב שירותים. אמנם, לכל השירותים

הנ"ל יש מכנה משותף, והוא "שירותים לשם שמירת הסדר והניקיון",

אך לא נראה, כי קיומו של מכנה משותף כזה הופך את התשלום בעבור

מגוון השירותים הנכללים תחתיו, ל"אגרה" המוטלת בזיקה לשירות

ידי העירייה -דומה, כי רשימת השירותים שפורטה עלמסוים.

כשירותים שבגינם משולמת אגרת פינוי אשפה, כוללת חלק

נכבד מן השירותים שהעירייה מעניקה לתושביה כנגד

"תשלום הארנונה הכללית

:ארנן יקותיאלי נ' שר הפנים 6741/99וכן בבג"צ .40

ים למיניהם, "פעילותה של עירייה נועדה לספק לתושבי העיר שירות

–ארנונה ייעודו הוא לאפשר לעירייהועל דרך הכלל ניתן לומר כי תשלום

..לספק שירותים לתושבים. – וממילא מטיל הוא עליה חובה

-על דרך הכלל, ידענו, שורר בתחומיה של רשות מקומית עקרון ה...

quid pro quo ,במובנו הרחב; התושבים משלמים ארנונה לרשות

והרשות מספקת שירותים לתושבים: סוללת כבישים, בונה מדרכות,

דואגת לתאורת רחוב ולפינוי אשפה, מקימה גנים ציבוריים ומנקזת

באלה שירותים שאנו רגילים -שפכים, ועל דרך הכלל מעניקה עוד כיוצא

לקבלם."

פסולתלגבות אגרת פינוי רשות ע לעצם זכאותה של הובכל הנוג הנ"לבהמשך לפסיקה .41

לגבייה זו הרשות בנוסף לתשלומי הארנונה, נקבע בפסיקת בתי המשפט, כי זכאות

ה חריגה וכאשר נקבעו (מכוח חוקי העזר) קמה אך ורק בנסיבות בהן מדובר בצריכ

ה בחוק העזר קריטריונים לצורך הקביעה כי מדובר בצריכה חריגה, דבר שלא נעש

בענייננו (וכפי שראינו לעיל האגרה אף נגבית על כל פינוי באשר הוא ולא על פינויים

חריגים בלבד).

ללא קשר לתשלום נוסף כלשהו פסולת בנוגע לפינוי המועצה חובותיה של ה עקרונות .42

:בפס"ד הקריוןהוכרו בין היתר

אין ספק כי חובותיה של העירייה כוללות גם פינוי אשפה "

וכי הארנונה המשולמת על ידי התושבים לעירייה לתושביה

כוללת בחובה גם תשלום בגין פינוי אשפה, אשר נמנה על

תפקידיה וחובותיה הבסיסיים של הרשות המקומית במתן

עם זאת, המדובר בפינוי אשפה של תושב רגיל שירותים לתושביה.

ורגים כאשר מדובר בשירותים החולא בפינוי אשפה בהיקף חריג. על כן,

מגדר השירות הרגיל של פינוי אשפה, העירייה מוסמכת להטיל אגרה

בגין פינוי אשפה חריגה מעבר לאשפה הרגילה של תושב מן השורה.

העוסק ,2851/04בג"צ לעתירה) ל 7משרד הפנים, בתגובתו (נספח

ות חוק העזר לירושלים ואגרת פינוי אשפה המוטלת מכוחו, טוען בחוקי

כי האגרות בגין פינוי אשפה, שנקבעו בחוקי העזר, מתייחסות אך ורק

למימון מתן השירות לגופים הפטורים מתשלומי ארנונה ולגופים

המייצרים כמויות אשפה חריגות. משרד הפנים מפנה בתגובתו לנוהל

. על כן, ניתן להסיק כי חוק העזר 1997שגיבש משרד הפנים בשנת

מסמיך את הרשות המקומית לגבות אגרה למימון הוצאות החורגות

מטיב השירות הרגיל לתושב בגין פינוי אשפה.

כעמדת משרד הפנים בבג"צ הנ"ל, כאשר מפרשים את חוק העזר כאילו

נועד לייחד את התשלום מכוח חוק העזר למקרים בהם קיימת חריגה

הרגיל של השירות לתושב, הדבר מאפשר לרשות המקומית מהיקף

לממן ולשאת בהוצאותיה מחד ומונע כפל גביה מאידך וכן מסייע

לשמירה על עקרון השוויון, שכן האבחנה מבוססת על שוני משמעותי

בהיקף השירות הציבורי שניתן לשני גורמים ולכן הינה אבחנה

רלוונטית ולגיטימית.

כי יש לקבוע בחוק העזר קריטריונים ברורים עם זאת, סבורני

לצורך בדיקת קיומה של אשפה חריגה בנכסים בתחומה

ולחייב באגרת פינוי אשפה אך ורק למימון הוצאות החורגות

מהשירות הרגיל לתושב בגין פינוי אשפה."

עת קבע ביהמ"ש: בפס"ד ברקאיפסיקה דומה ניתנה לאחרונה .43

לפנות אשפה בכמות נורמטיבית אין חולק כי העירייה חייבת "

" ללא חיוב בתשלום.

עיננו הרואות, הן ביהמ"ש והן משרד הפנים נוקטים בגישה לפיה חובת פינוי האשפה .44

אשר המימון עבורה מבוצע מתשלומי הארנונה הנה מחובותיה של הרשות המקומית

ואין סמכות ככלל לגבות אגרה נוספת בגין שירות זה.

ייצוגיות כנגד רשות אשר גבתה אגרת פינוי אשפה בנוסף ביעהאישר ת בית המשפט אף .45

לדמי הארנונה ומבלי להצביע על קיומה של אשפה חריגה כלשהי המחייבת תוספת

חזות בת שבע נ' עיריית 580-09-09ת"מ (חי') תשלום מצידו של בעל הנכס. ראה ב

בחוק העזר אין בה , בה נקבע בין היתר כי העובדה שמקור החובה קבועהקרית מוצקין

בכדי להכשיר את הגבייה:

המסקנה היא, אפוא, שלכאורה, התשלום שגובה המשיבה והמכונה "

"אגרת אשפה" איננו כזה, כי אם תשלום קבוע שיש לו סממנים

מובהקים של מס (או של ארנונה) ולא של אגרה...

העובדה שחוק העזר הסמיך את המשיבה לגבות תשלום אגרה על בסיס

י, אינה מרפאת את הפגם שבגבייה זו, שכן חוק עזר הוא בבחינת שנת

מעשה מנהלי וככזה הוא נתון לביקורת שיפוטית ואינו חסין ממנה

)), 2010(מהדורה שנייה, 449, כרך א', זמיר, הסמכות המנהלית(יצחק

חת כמה וכמה כך כאשר המשיבה אינה יכולה להצביע על קשר ועל א

כלשהו, עקיף ככל שיהיה, בין התשלום לבין המטרה שלשמה הוא

"(א) של חוק העזר.2נגבה, כאמור בסעיף

לסק ושות' בע"מ נ' עיריית אור יהודה 143/08תמ (ת"א) כן מופנה ביהמ"ש הנכבד ל .46

13836-05-13ת"צ ואף ל עיריית דימונה יצחק דהן נ' 41822-09-12שבע) -ת"צ (בארו

ת כנגד וייצוגי ותתובענ והוגש , במסגרתם(שהוגש על ידי הח"מ) נ' עיריית ערד דימשיץ

.על חדילת הגבייה הבלתי חוקית ות הודיעיוחיוב אגרת פינוי האשפה והרשו

עד כה עולה מסקנה ברורה לפיה החיובים אותם משיתה המשיבה כאגרת מהמפורט .47

הנם חיובים בלתי חוקיים המנוגדים לדין ולפסיקה. פסולתפינוי

המבקשת אף תטען כי הטלת חיובים נוספים מעבר לתשלומי הארנונה מהווה אף .48

אוסרת על הרשויות להעלות את 1985עקיפה של "חקיקת ההקפאה" אשר החל משנת

שיעורי הארנונה מעבר לשיעורים שנקבעו בחוק. הטלת חיובים נוספים על התושבים,

עקיפה של חקיקת ההקפאה אשר אמורים להיות מגולמים בתשלומי הארנונה מהווה

אשר בתי המשפט, פעם אחר פעם, קבעו כי הנה אסורה ומנוגדת לדין.

שקם בע"מ נ' עיריית 3784/00; רע"א לקסן נ' עיריית אילת 4225/95ראה למשל בג"צ .49

; עירית קרית גת נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ 9657/02 ; עא481) 2פ"ד נז( חיפה

.ן בע"מ (בפירוק) נ' עיריית כרמיאלהמשביר היש 1966/06בר"ם

גילה" הנו במסגרת אשר על כן תטען המבקשת כי משנקבע כי פינוי האשפה "הר .50

על פסולתטלת אגרת פינוי הרי שה ונכללת בתשלומי הארנונה המועצהחובותיה של

. בעלי עסקים החל מהפינוי הראשון מוטלת בניגוד לדין

חריגה בחוק העזר עצמופסולת ל חובת המשיבה לקבוע קריטריונים. 4ג.

מצד המשיבה לפיה בהתאם גם במידה ותעלה טענה המבקשת תוסיף ותטען כי .51

לפסיקה הנה מוסמכת לגבות אגרת פינוי אשפה עבור אשפה חריגה, הרי שגם דין טענה

חריגה מותנית בקביעת פסולתזו להידחות. זאת היות והסמכות לגביית אגרה בגין

ויים מסוים אשר אשר יגדירו מס' פינאשפה קריטריונים ברורים בהוראות חוק העזר

. משלא נקבעו קריטריונים מסוג זה הרי פסולתחריגה מהם תחויב באגרת פינוי

לא יוכל לעמוד. פסולתשהטלת חיוב באגרת פינוי

. בג"צ חולוןבמסגרת 2.1.2013 זו נסמכת על הלכת ביהמ"ש העליון מיום קביעה .52

בפסה"ד נקבע:

נסכם עד כה ונאמר, כי תשובתנו לשאלה הראשונה היא שאין מניעה "

במישור העקרוני לכך שרשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת מחוץ

ובלבד שמדובר בפינוי פסולת הקשורה לתהליכי לארנונה הכללית;

...מסוימת שתיקבע הייצור של המפעל מעבר לרמת "בסיס"

עיריית חולון עצמה תיטיב לעשות אם תחזור ותבחן את נוסחו של חוק

העזר החדש אותו הגישה לאישורו של משרד הפנים. לכאורה, חוק העזר

החדש בנוסחו הנוכחי אינו בהיר דיו באשר להבחנה הנורמטיבית

ההבחנה בין עלויות הפינוי הבסיסיות –שצריכה להיות מונחת ביסודו

די הארנונה הכללית לבין עלויות הפינוי של פסולת נוספת י-המכוסות על

כוח העירייה טענו בפנינו כי חישוב התעריפים בתוספת -חריגה. באי

לחוק העזר נעשה באופן שגילם בתוכו את ההבחנה האמורה. זאת איננו

ההבחנה צריכה להיות ברורה בנוסחו של חוק יכולים לקבל.

, מה גם שללא אמירה "ן" בלבדהעזר, ולא להיות גלויה ל"יודעי ח

מפורשת היא עלולה להשתכח מהלב במהלך השנים שבהם ייושם חוק

העזר ויעודכנו תעריפיו. על ההבחנה למצוא ביטויה בעקרון נורמטיבי,

ולא אך בקביעת שיעור האגרה. קודם העיקרון, אחר כך יישומו.

ת מכך אכן, ההבחנה בין פינוי אשפה "בסיסית" לפינוי פסולת החורג

אינה בהכרח פשוטה. אין ספק שעבודת הכנה של משרד הפנים

(בשיתוף המשרד להגנת הסביבה) תוכל לסייע בכך. ייתכן שבעולם

"אידיאלי" ניתן היה להעלות על הדעת מצב בו אגרת האשפה תיגבה

פי היקף האשפה שמייצר כל גורם. מצב דברים זה היה -במלואה על

המזהם משלם" ופוטר מן הצורך להבחין ממקסם את יישומו של עקרון "

ידי הארנונה לבין התשלום בגין -בין התשלום הבסיסי שמכוסה על

אולם, בהתחשב בכך שלעת עתה פסולת תעשייתית עודפת.

תשלום הארנונה אמור לכסות גם את שירותי הניקיון ואיסוף

האשפה הבסיסיים, ובלא תיקון חקיקתי מתאים, ההבחנה

"ות.היא מחויבת המציא

ין כי במסגרת בג"צ חולון קבע ביהמ"ש העליון כי על העירייה לשוב ולתקן את חוק יצו .53

העזר המוצע על ידו באופן שחוק העזר יגדיר בצורה מפורשת מהם הפינויים הנכללים

במסגרת הארנונה ואיזו אשפה תחשב ל"אשפה חריגה" אשר בגינה ניתן לגבות אגרת

פינוי אשפה.

:הקריוןבעניין עוד קודם לכן נפסק בפסה"ד האמור .54

כי יש לקבוע בחוק העזר קריטריונים ברורים לצורך סבורניעם זאת, "

בדיקת קיומה של אשפה חריגה בנכסים בתחומה ולחייב באגרת פינוי

אשפה אך ורק למימון הוצאות החורגות מהשירות הרגיל לתושב בגין

פינוי אשפה."

נקבע: בפס"ד ברקאי .55

קרי מהם - ל אילו עסקים יש להטיל את האגרהון עלכן, יש לבח"

העסקים שלצורך פינוי האשפה מהם נדרשים מאמצים "מעבר למקובל

בפינוי אשפה ממגורים".

מחייבת בתי אשר באופן קטגורי המועצההדברים יפים אף לענייננו שכן התנהלותה של .56

המפונה מהנכס ללא כל בדיקה קודמת פסולת בגין כל פסולת עסק באגרת פינוי

חריגה הנה בלתי סבירה בעליל ואף פוגעת בשוויון. פסולת וצרתהאם אכן מיבשאלה

בהבחנה בין בתי מגורים ובתי עסק בכל הנוגע הפגיעה בשוויון באה לידי ביטוי אף .57

החורגת פסולת בשעה שחלק ניכר מחברי הקבוצה אינם מייצרים הפסולתלפינוי

מיוצרת בבתי מגורים (לדוג' משרדים, חנויות וכן הלאה אשר אינם הפסולת מה

בסדר גודל שונה מזה המיוצר בבית מגורים). פסולתמייצרים

במבחני הסבירות אינם עומדים שהחיובים המושתים על חברי הקבוצההרי בהתאם .58

.בשוויון יםואף פוגע

התנהגות המשיבה פוגעת בשלטון החוק .ד

המשיבה הינה רשות מנהלית, אשר מחויבת בנורמות של חובת הגינות ותום לב .59

מוגברים אשר חלים עליה מכח המשפט המנהלי:

"ההליך המנהלי הוא הדרך בה הולכת הרשות המנהלית כשהיא מפעילה

את סמכותה. הדרך אמורה להוביל אותה אל תכלית הסמכות, כלומר, אל

ל גם את טובת הפרט. סימני הדרך טובת הציבור במובן הרחב, הכול

המנחים את הרשות לתכלית זאת, הם ההגינות והיעילות. ביהמ"ש קבע

לא פעם כי חובה על רשות מנהלית להפעיל את סמכותה בדרך הראויה

לנאמן שהסמכות הופקדה בידו כדי לשרת את טובת הציבור. וכך אמר

מן של השופט ברק: " המדינה באמצעות הפועלים בשמה היא הנא

הציבור, ובידיה הופקד האינטרס הציבורי והנכסים הציבוריים לשם

שימוש בהם לטובת הכלל.... מעמד מיוחד זה המטיל על המדינה חובה

לב. אסור למדינה להפלות - לפעול בסבירות ביושר בטוהר לב ובתום

לפעול מתוך שרירות, או מתוך חוסר תום לב או להימצא במצב של ניגוד

(ראה י' זמיר בספרו קיצורו של דבר עליה לפעול בהגינות". עניינים.

).673שם בעמ' הסמכות המנהלית

נקבע כי חובת 860,853) 3פד מז ( עפרן נ' מינהל מקרקעי ישראל 4422/92בבג"צ .60

ההגינות של רשות מנהלית היא חובה מחמירה וכך בלשונה של כב' השופטת דורנר

;(כתוארה דאז)

שיסודה במעמדה של הרשות כנאמנה כלפי -נהלית"חובת ההגינות המ

מחמירה יותר מחובת תום הלב הנדרשת מן הפרט. המידה -הציבור

המחמירה חלה בין אם פועלת הרשות בתחום המשפט האזרחי ובין אם

פועלת בתחום המשפט הציבורי".

ות החלים על רש -הפרטי והציבורי -ישנם הבדלי דרגה ומהות בין שני מקורות המשפט .61

ציבורית באשר לחובות תום הלב וההגינות. וכך, חובת הרשות הציבורית לפעול ביושר

ובהגינות, הנשאבת מהמשפט הציבורי, עולה בחומרתה על זו הנדרשת מן המתקשר

הפרטי. היא מתחייבת מהיות הרשות נאמן הציבור, ונובעת בין היתר, מקיומם של

כוחות המאפיינים יחסי אזרח שוויוןחסי יחסי מרות בין הרשות לבין האזרח שאינם י

45-46,28) 4פד נה ( הוד אביב בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל 6518/98לאזרח". (ע"א

, 5, פד נ"ז נהל מקרקעי ישראלבנייני ישקו ומקרקעין בע"מ נ' מ 3979/01וכן בע"א

431,423 .(

ובצת חובת ההגינות לעיל עולה באופן ברור ביותר כי לפתחה של הרשות ר המפורטמן .62

המוגברת, יושר לבב וניקיון כפיים. ידוע לכל כי הדרישות שפורטו ביתר פירוט בפסיקת

בתי המשפט הינן מן המחמירות ביותר. בבוא היום כאשר תידרש פעולתה של הרשות

תחת לביקורת שיפוטית מסוימת, תחת שבט ביקורתו של בית המשפט, אזי היא תיבחן

ת ומחמירות יותר מן האדם נורמות נוקשות, קפדניו ה מידה שלזכוכית מגדלת ובקנ

הסביר.

לא יעלה על הדעת כי המשיבה תפעל בניגוד להוראות החוק ותטיל על תושביה נטל .63

, בשעה שחובת עשיית הפעולות אתן היא דורשת מתושביה מוטל נוספיםכספי וחיובים

וממומן מכספי הארנונה אותם היא גובה מהתושבים. על כתפיה

חרף פסיקות בתי המשפט פסולתאגרת פינוי פעולת המשיבה, אשר ממשיכה ומטילה .64

, עומדת בניגוד גמור לכל כללי המנהל הציבורי ומהווה חריגה מהתנהגות בסוגיה

נאותה ונורמת התנהגות גבוהה כשם שמצופה מרשות מנהלית.

ההשבהתחשיב - ביתר מהמבקשתגביית תשלומים .ה

לבקשה 'ובנספח תחשיבי ההשבה, הן של המבקשת והן של חברי הקבוצה, מפורטים .65

זו.

' יש להוסיף את הפרשי הריבית וההצמדה ות תדגיש כי לסכום המפורט בנספח המבקש .66

מיום ביצוע התשלומים ועד ליום ההשבה בפועל וזאת בהתאם לחוק הרשויות

.1980 –המקומיות (הפרשי ריבית והצמדה על תשלומי חובה), התש"ם

חובתה של המשיבה להשיב את אשר גבתה שלא כדין .ו

שהושתו עליהם הפסולתתשלומי אגרת פינוי המבקשת ושאר חברי הקבוצה שילמו .67

החיוב היה בלתי חוקי. בנסיבות אלו, הרי שמחובתה של הרשות להשיב למרות שמקור

בנק 9657/02את התשלומים אשר נגבו ביתר תחת מסווה של חיוב חוקי. בע"א

נקבעה חובת ההשבה של 164) 6, פ"ד נח (גת -דיסקונט לישראל בע"מ נ' עירית קריית

שר תשלום הארנונה נגבה ביתר ו/או שלא כדין , וכלשונו של רשות מנהלית לנישום כא

בית המשפט;

1986"לאור האמור המסקנה היא שלא היה ניתן לגבות מהמשיבה בשנת

משיעור החיוב 250%ביחס לנכס בסכום כולל שיעלה על ארנונהתוספת

. בהתאם לכך, כל חיובי הארנונה ביחס לנכס בשנים שלאחר 1985לשנת

ום אף הם להשתנות.מכן צריכי

תביעת המערער היא להשבת סכומים שנגבו ממנו ביתר כארנונה בשל

דין -פרשנות המשיבה את הוראות האישור שלא בהתאם למבואר בפסק

זה. נוכח כל האמור לעיל זכאי המערער להשבת כל הכספים ששילם

מעבר למגיע ממנו בגין שנות המס אשר קדמו להגשת תביעתו נגד

לתשלומים אשר –נוכח טענת ההתיישנות –והכוונה היא המשיבה,

ידי המערער משך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה שבה -שולמו על

הדין יערכו ביניהם את ההתחשבנות לפי האמור לעיל, ואת -עסקינן. בעלי

הסכום ששילם המערער מעבר למגיע ממנו תשיב לו המשיבה בצירוף

התשלום ועד להשבתו". הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום

עיריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית. 546/04בע"א כן ראה לאחרונה

- עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט לעיל מצטרפת חובת ההשבה מכח חוק למפורט .68

, מסדיר את נושא ההשבה, והוא חל גם ביחסים שבין אזרח לרשות המקומית, 1979

נדון בחוק אחר, ואין הסכם אחר בין הצדדים. וזו כאשר אין הוראה מיוחדת לעניין ה

לחוק עשיית עושר: 1לשון סעיף

על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת שלא"מי שקיבל

המזכה), חייב להשיב למזכה - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן -(להלן

ם לשל -את הזכייה, ואם ההשבה בעניין בלתי אפשרית או בלתי סבירה

לו את שוויה.

באה הזכייה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אםאחת היא

אחרת."

חובת הרשויות להשיב את הכספים שנגבו על ידן ביתר הינה בגדר חובה עקרונית, .69

מוסרית. המבקשת תטען כי על המשיבה להשיב כספים אשר -יסודית ואף מצפונית

נעשה ניסיון לתקוף את החיוב לפני נגבה ביתר בכל תנאי, גם במקרים בהם לא

שהוגשה תביעה להשבת הכספים, ואף כאשר מדובר בתשלום מרצון, ולעניין זה יפים

, מהדורה שנייה, "דיני עשיית עושר ולא במשפט"דבריו של פרופ' ד. פרידמן בספרו

בפרק המתייחס להשבת תשלומי המס; 636כרך ב', בעמ'

וגעת למספר רב של בני אדם, איננה "גם עובדה, כשלעצמה, כשהטעות נ

צריכה לשמש מכשול להשבה. מדובר בגביית כספים שלא כדין,

שנעשתה ע"י רשות ציבורית, המצווה להקפיד על רמת התנהגות גבוהה

ועל כך שגביית המס תעשה בצורה הוגנת ונאותה... שלילת זכות ההשבה

ח לבדוק כל במקרי תשלום מס שאיננו מגיע, משמעותה שמוטל על האזר

דרישת תשלום המופנית אליו מצד השלטון. בדיקה כזו עשויה לחייב

קבלת ייעוץ משפטי ובמקרים רבים תהיה כרוכה בהוצאות. ספק אם

ניתן להצדיק מדיניות משפטית הקובעת עיקרון זה. נראה שגם מנקודת

ראותן של הרשויות יש לחתור למצב שבו יחוש האזרח שהשלטון נוהג

ר, בידעו שאם יתברר כי נפלה טעות יחזר לו כספו".עימו ביוש

המבקשת תטען כי יש להשיב לכל הקבוצה את הכספים מכוח דיני עשיית עושר ולא .70

דיני עשיית עושר ולא במשפט מייסדים עצמם על עקרונות במשפט, הרי כבר נאמר: "

אותנו הצדק והיושר הטבעי. הרוח המנשבת בהם היא תחושת המצפון והיושר המורה

כי יש למנוע התעשרות לא מוצדקת של ראובן על חשבונו של שמעון. ומכוח תחושת

צדק עמוקה זו נקבעה חובת השבה בדין ... אם תדרוש הרשות מן היחיד תמורה עבור

משפט את -יחייב בית -או, לפי העניין, תמורה למעלה מן הקבוע בחוק - השירות

או את תמורה העודפת על התמורה הרשות להשיב ליחיד את התמורה ששולמה

). וכך, כשם רשות העתיקות נ' מפעלי תחנות בע"מ 1761/02(ע"א הקבועה בחוק ..."

שהדוקטרינה אשר נוצקה בחוק עשיית עושר אוצלת במישרין על חובת ההשבה

שנקבעה בחוק ספציפי פלוני, כך משפיעים המשפט הציבורי ועקרונות המשטר על

בבלי נ' בית הדין הרבני 1000/92עשיית עושר. השוו: בג"ץ תחומי פרישתו של חוק

המועצה המקומית אבו סנאן נ' שר 3991/92; בג"ץ 248-246, 221) 2, פ"ד מח (הגדול

. 238, 234) 3, פ"ד מז (החינוך

לפיכך, ולאור המקובץ לעיל, אין מנוס מלקבוע כי על המשיבה להשיב למבקשת .71

ששולם ביתר בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, כאמור וליתרת חברי הקבוצה את הסכום

.1980 -בחוק רשויות מקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם

כייצוגית הגשת התביעה .ז

הסמכות

) לחוק תובענות 2((ב)5לעניינים מנהליים בהתאם לסעיף בקשה זו מוגשת לבית המשפט .72

.2006 - ייצוגיות, התשס"ו

היות והמשיבה הנה רשות מקומית הרי שבית המשפט לעניינים מנהליים הוא הפורום .73

- לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס 2המתאים לדון בתובענה זו. עפ"י סעיף

כ"רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים מוגדרת רשות 2000

".אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין

אשר על כן, בית המשפט המנהלי הוא ביהמ"ש המוסמך לדון בתובענה. .74

עילת התביעה

(א) לחוק קובע כי התובענה הייצוגית צריכה להיות מוגשת בכפוף לכך 3סעיף .75

לתוספת השנייה לחוק קובע כי ניתן 11שהתביעה נכללת בתוספת השנייה לחוק. סעיף

גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה, או "כנגד רשות להשבת סכומים שלהגיש תביעה:

תשלום חובה אחר".

בניגוד לדין. אשר נגבים חיובי אגרותבענייננו עסקינן בתשלום .76

המבקשת

) לחוק תובענות ייצוגיות כאדם שיש לו עילה 1((א)4המבקשת נכללת במסגרת סעיף .77

בתביעה המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט לכלל החברים הנמנים עם

ת בני אדם בשם אותה קבוצה. קבוצ

שיבה כנדרש בסעיף המבקשת אף הראתה נזק שנגרם לה כתוצאה מהתנהלות המ .78

) לחוק. 1((ב)4

יש לציין כי חובת הרשות להשיב את הכספים שנגבו ממנה ביתר הינה חובה עקרונית .79

סיון לתקוף את החיוב לפני שהוגשה התביעה יויסודית גם במקרים בהם לא נעשה נ

להשגת הכספים ואף כאשר מדובר בתשלום מרצון. ראה בעניין זה את פסיקתו של

משה רונן נ' מועצת עיריית 1690/01ת"א השופט קלינג בעניין אישור תובענה ייצוגית

.בת ים

גת ומייציצגה ני ואף ב"כ המבקשת, אף היא הנה בקיאה בתחום המיסוי העירו .80

בתחום זה, לרבות הגשת בהליכים רבים בבתי המשפט בכל הערכאות נישומים

תובענות ייצוגיות.

לחוק 8גודלה של הקבוצה מצדיק את אישורה כתביעה ייצוגית כנדרש בסעיף

חברי הקבוצה נשוא כתב התביעה הינם הבאים בגדר הקבוצה כשם שדורש חוק .81

פסולתבאגרת פינוי בו מחזיקים אשר חויובר במספר רב של תובענות ייצוגיות. מד

.בנוסף לתשלומי הארנונה

יב ואחד מהם חובנסיבות בהם מדובר בקבוצה גדולה של נישומים אשר כל אחד .82

, הדרך היעילה שתאפשר את בירור הטענות בשיעור שאינו גבוה במיוחד אגרהבתשלום

חברי הקבוצה יוכלו הנה בדרך של תביעה ייצוגית. נראה כי אין כל סיכוי סביר שכל

להתאגד ולנהל ביחד תובענה משפטית.

אינו יכול לנהל את תביעתו כנגד נישום ונישוםהמבקשת תדגיש כי בנסיבות הנ"ל כל .83

בנפרד ואף אין לכך כל צידוק ברמה הכלכלית הכוללת. המשיבה

, האינטרס הכלכלי ויעילות נישומיםמאידך גיסא, כאשר מקבצים ומאגדים את כל ה .84

הדיון המאוחד במסגרת התובענה הייצוגית מקבלים נופך שונה לחלוטין ומצדיקים

ניהול ההליך במסגרת של תובענה ייצוגית אשר תבחן את הנזק הנגרם לכמות רבה

ביותר של נישומים ברחבי העיר.

שנגבו על גרותהאיודגש כי למשיבה אין כל קושי למסור מידע מדויק בנוגע לסכומי .85

ידה במהלך השנתיים האחרונות וכן זהות התושבים מהם נגבו סכומים אלו.

לאור המפורט לעיל ולאור כל השיקולים הרלוונטיים שפורטו באריכות אין מנוס .86

מלקבוע כי ההליך המתאים והנכון ביותר עבור כלל הנישומים הוא ניהול ההליך

חוק.הכתובענה ייצוגית עפ"י

צההגדרת הקבו

י המשיבה חויבו על ידאשר המועצהכל מחזיקי הנכסים בתחום שטח שיפוטה של .87

וזאת בנוסף לחיובי הארנונה המושתים עליהם והכל פסולת בתשלום אגרת פינוי

1991-ב"תשנ), אשפה הוצאת(חוף השרון עזר חוקא. ל8סעיף בהתאם להוראת

והתוספת בחוק העזר.

ביעה כאמור נערך על דרך האומדנא.תחשיב הת .88

לחילופין בית המשפט הנכבד מתבקש להגדיר את הקבוצה לפי שיקול דעתו. .89

לחוק) 8במחלוקת בנסיבות העניין (סעיף התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה להכרעה

השאלה המרכזית והעיקרית בתיק זה היא השאלה המשפטית, כלומר האם חייבת .90

בנוסף לתשלומי הארנונה פסולת כאגרת פינוי משיבה להשיב את הכספים אשר גבתה ה

כן מתעוררת השאלה האם החיוב באגרת .ועברו כל פינוי אשפה מכל עסק באשר הוא

יכול להיות חיוב קבוע הנגזר משטח הנכס וללא זיקה ישירה למספר פסולת פינוי

ל חברי הקבוצה.ת לכלוכאמור משותפהפינויים בפועל. שאלות אלו

המבקשת תטען כי הסכום המדויק אשר נגבה שלא כדין כתוצאה מהתנהלות המשיבה, .91

י האינפורמציה אשר נמצאת במחשבי המשיבה ל פניתן לחישוב פשוט באופן ממוכן ע

וניתן להפיקם ע"י הוצאת דו"ח פשוט או פלט מחשב.

המבקשת תטען כי התובענה דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ו/או משפט .92

המשותפות לכלל חברי הקבוצה. כמו כן קיימת אפשרות, יותר מסבירה, כי השאלות

שיעלו במסגרת התובענה יוכרעו לטובת הקבוצה. לכן לאור המקובץ לעיל אין מנוס

וההוגנת להכרעה במחלוקת מלקבוע כי הגשת תובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה

בנסיבות העניין.

סיכויי הצלחת התביעה

המבקשת סבורה כי סיכויי ההצלחה במקרה זה טובים מאד; קביעות בתי המשפט בכל .93

בפינוי אשפה כחלק מכלל חובותיה ללא גביית הרשותהערכאות בנוגע לחובותיה של

חוק העזר בנוגע לאשפה לקבוע קריטריונים ב הרשותתוספת תשלום וכן בנוגע לחובת

חריגה, מובילות למסקנה כי התנהלות העירייה במקרה הנדון נעשתה בניגוד לדין

ומשכך אין ולא יכולה להיות מחלוקת בנוגע לחובת ההשבה החלה על העירייה בנוגע

.סות לנוכח דרישותיה הבלתי חוקיותלסכומים שנגבו כקנ

סכום ההשבה

בגין השנתיים ₪ 2,471,374.58ומגיע לכדי האומדנאסכום ההשבה חושב על דרך .94

להוסיף הפרשי ריבית והצמדה ע"פ בחוק רשויות מקומיות לסכום זה יש האחרונות.

עד למועד ההשבה בפועל. 1980 - ש"ם(ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), ת

יובהר כי סכום התביעה הינו עניין טכני לחלוטין אשר ניתן לבירור מהיר ופשוט .95

אשר מצויים בשליטתה של המשיבה. המועצהבאמצעות קבלת נתוני אמת ממחשבי

בהעדר אינפורמציה מלאה נערך התחשיב על דרך האומדנא.

שכ"ט עו"ד והגמול לתובעת הייצוגית

כ"ט התובענה יפסק לב"כ המבקשת שבית המשפט מתבקש לקבוע כי אם תתקבל .96

בתוספת מע"מ כחוק.לחוק 23בהתאם להוראות סעיף

על שכה"ט לשקף את ההוצאות והמשאבים אשר הושקעו בהליך הכנת התובענה כמו .97

גם הסיכון והאחריות בייצוג בתובענה מסוג זה, וכן את התועלת אשר צומחת לחברי

הקבוצה מהתובענה.

בקש לפסוק לטובת המבקשת פיצוי הולם וזאת בהתאם זאת ועוד, בית המשפט מת .98

לחוק. 22להוראות

סיכום .ח

לגופו של עניין, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות כאמור בבקשה זו, בהתחשב בכל .99

8מסכת ההליכים שתוארה ופורטה לעיל ולאשר את התובענה כייצוגית בהתאם לסעיף

כפי שפורטו ברישא הבקשה לחוק. כמו כן יתבקש בית המשפט לפסוק את הסעדים

דנן.

בקשה זו נתמכת בתצהיר מטעם המבקשת. .100

אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לאשר את הבקשה כתובענה ייצוגית ולחייב .101

זו לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק. את המשיבה בהוצאות בקשה

מרים זקבך, עו"ד ב"כ המבקשת