• אחוזת ברק • אלון הגליל • אלוני אבא • אלונים • בית זייד • בית לחם הגלילית • בית שערים • בלפוריה • גבעת אלה • גבת • גזית • גניגר • דברת • הושעיה • היוגב • הסוללים • הרדוף • חנתון • יפעת • כפר ברוך • כפר גדעון •כפר החורש • כפר יהושע • כפר תקווה • מזרע • מחנה יהודית • מנשיה זבדה • מרחביה מושב • מרחביה קיבוץ • נהלל • סוואעד חמירה • עדי • עין דור • ציפורי • רמת דוד • שדה יעקב • שמשית • שריד • תל עדשים • תמרת

מספר תושבי המועצה חצה את רף ה־35,000

מכורה לאדמה הבשורה הירוקה יוצאת

ממשק 72 בנהלל• עמ' 16

החופש הגדול

משפחת גביש סוגרת תשעה חודשים במזרח הרחוק • עמ' 12

חג שמח

הולכים על החלום

הוותיקים-הצעירים שעושים את שביל ישראל • עמ' 19

משפחת לורבר נכנסה בסוף פברואר לביתה החדש

בקיבוץ גבת • עמוד 2

עיתון המועצה האזורית עמק יזרעאל • גיליון 127 • אפריל 2012 • ניסן תשע"ב

www.eyz.org.il

חדשות

אפריל 2012 ניסן תשע"ב2

המועצה תתחיל כבר בשנת הלימודים חינם חינוך חוק ביישום תשע"ג, הבאה, 3(, שאושר באחרונה בממשלה בעע )מגיל

בכנס טרכטנברג. ועדת המלצות קבות כינ בפברואר במועצה שהתקיים עמיוחד

סו אנשי אגף החינוך במועצה את מזכירי היישובים ואת רכזי החינוך, בכדי לשתף אותם בפרטי ההתארגנות, לתאם עמדות

ולהעלות שאלות ובעיות מהשטח.על פי החוק תספק המדינה חינוך חינם 3, שילמדו בגני ילדים ציע לילדים מגיל

על נופל החוק יישום זאת, עם בוריים. רשות וכל המקומיות, הרשויות כתפי אמורה לתת פתרונות לבעיות העולות מן השטח. כמו כן, עדיין לא נקבעו הסכומים

שיועברו לרשויות בגין החלת החוק.יל )תשע"ג( הבאה הלימודים עבשנת

הרלוונטיים בגילאים ילדים 1,924 מדו המועצה. ביישובי ילדים גני בע83 )3ע6(

עחלק מהגנים נמצא באחריות המועצה וחלקם באחריות היישובים. כדי להחיל את

ההט את ולקבל המועצה ביישובי עהחוק תהליך לעבור הגנים על מהמדינה, בות ולקבל החינוך משרד של מסודר רישוי המועצה, של הגנים מחלקת מוסד. סמל את מובילה בארי, עינת של בראשותה

עהתהליך ומלווה את היישובים. רחל שחורי, מנהלת אגף החינוך במועצה, אמרה כי "המועצה נרתמה לנושא ועושה כל מאמץ בכדי ליישם את החוק עבור תושביה. אנו מלווים את היישובים בתהליך, ומעמידים

עלצורך כך את מחלקות המועצה הרלוונטיות בכדי לסייע ליישובים. בשלב זה אין

המהפכה מגיעה לגן

בעקבות ועדת טרכטנברג: המועצה נערכת ליישום חוק חינוך חינם

של המעודכן המספר זה - 35,036על ,2011 שנת בסוף המועצה תושבי פי נתונים שפרסם משרד הפנים. בשנה המועצה יישובי לע39 הצטרפו שעברה

1,146 תושבים חדשים. התוש במספר מהגידול עכתוצאה

בים, ועל פי סעיף 19 אע1 לחוק התכנון והבנייה, ימונה ראש המועצה אייל בצר "יזרעאלים". המרחבית הוועדה ליו"ר

עהוא יחליף בתפקיד זה את היו"ר הנוכחי, אדם קולמן, שמונה לתפקיד על ידי

משרד הפנים.עמשפחת לורבר היא המשפחה האחרוענה שהצטרפה לקהילת העמק. לילך וע

מית לורבר נכנסו לביתם בהרחבה בגבת

עביום האחרון של פברואר יחד עם ארבעת ילדיהם - שני זוגות תאומים: אורי 10 בני ועידו וגלי החמש, בני ושחר חודשים. אורי - נציג הילדים: "כיף לי לגור כאן כי כל החברים קרובים וגם כי אפשר ללכת לגן ברגל." לילך - אמא, לכאן "עברנו היי-טק: בחברת עובדת מרמת ישי בגלל החינוך האיכותי, אורח

עהחיים הקיבוצי וחיי הקהילה. הנוף יפהפה, האנשים מקסימים והקיבוץ מלווה אותנו בתהליך הקליטה." עמית - אבא, עובד בחברת החשמל ומתופף מקצועי: להגיע לעבודה, לי שעה לוקח "אמנם אבל בסוף היום, כשאני חוזר הביתה, זה

שווה את המאמץ."

בכוונת המועצה לשנות את הבעלות על מערכות הגיל הרך, והן יישארו באחריות

היישובים ובניהולם." עמנהלי הגיל הרך שהשתתפו בכנס הבי

את תוריד החוק שהחלת חששם את עו ערמת החינוך הגבוהה המאפיינת את מע

"מספר העמק. ביישובי הרך הגיל רכות אנשי הצוות כיום גבוה יחסית - מטפלת על כל 6 ילדים," אמרה רכזת חינוך מאחד זקוקים 3 בגיל "ילדים העמק. מיישובי חוששת ואני ועזרה, לב תשומת להרבה גננת להעסקת המתייחס החוק, שהחלת ילדים, תפגע 35 וסייעת אחת בלבד על על מדבר החוק בנוסף, החינוך. באיכות ללא ,13:00 השעה עד הגנים הפעלת שלנו הילדים גני ואילו וחגים, חופשות עובדים כמעט כל ימות השנה, עד השעה כה שעד שההורים, חוששת אני .16:30

35 פלוסמספר תושבי המועצה חצה לראשונה את קו הע35,000

שילמו על הגנים מחיר מלא, יחשבו שכעת יקבלו את אותם התנאים בחינם."

חנה פרידמן, סגנית ראש המועצה, אמרה היל בגני לנו שהמצב "ברור כי עבתגובה העי בגנים למצב דומה אינו שלנו עדים

רוניים. עלינו לדאוג לכך שתושבי העמק יהנו מאותה הטבה שיקבלו כל ילדי מדינת ישראל, ועם זאת למצוא דרכים לשמר את לצוות שותפה אני שלנו. החינוך איכות

ארצי מיוחד שהוקם על ידי מרכז המועצות האזוריות, שמטרתו התאמת דרישות החוק במועצות הילדים בגני הקיימים לתנאים

האזוריות."שכר גביית תתקיים לא החוק פי על ההורים אך ,4-3 בגילאי חודשי לימוד את ולממן הורים תשלומי לשלם יצטרכו השירותים שאינם נכללים במסגרת שעות

חינוך החינם.

70 מיליון ש"ח יושקעו בפיתוח מוסדות חינוךעמליאת המועצה אישרה לאחרונה תוכ

70 מיע נית פיתוח נרחבת, בהשקעה שלליון ₪, לשנים 2012-13, הכוללת בניית 13 גני ילדים לגיל הרך ביישובי העמק, הרחבה של שלושה בתי ספר, והקמת שני אולמות ספורט חדשים. גני הילדים ייבנו

המוע בהשלמת החינוך, עמתקציב משרד צה ויישוביה, וזאת לאור החלטת הממשלה

עשהתקבלה בעקבות המלצת ועדת טרכטנ

ברג לחוק חינוך חינם מגיל 3. בניית הגנים שאלה בכדי מהיר, בינוי בהליך תיעשה

עיעמדו לרשות היישובים כבר בשנות הלימודים הקרובות, תשע"ג - תשע"ד.

המועצה קיבלה הרשאה ממשרד החינוך עלהרחבת שלושה בתי ספר: "העמק המער

בי" - יפעת, "עמקים-תבור" במזרע, ושדה בהושעיה יוקמו הספורט אולמות יעקב.

וביפעת, בסיוע הטוטו.

יישובית חומש תכנית אושרה בנוסף יותר לבניית מוסדות ציבור, מצומצמת היישוב ידי על שווה באופן שתמומן והמועצה. ראש המועצה, אייל בצר, בירך

עעל החלטת המליאה ואמר: "הצמיחה הדעמוגרפית ביישובי המועצה מחייבת אות

יישוב לכל ולספק בהתאם, להיערך נו את התנאים ההולמים למתן שירות מצוין

לרווחת תושבינו."

"שווה את המאמץ." משפחת לורבר בשבילי הקיבוץ

3 אפריל 2012 ניסן תשע"ב

"מתנה נפלאה"גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, ביקרה בבית האמנויות וזכתה להופעה אישית של

הנע ממקהלת וערביות יהודיות ענציגות רות הרבעתרבותית "שני". מאור התרגשה במיוחד מביצוע השיר "imagine" של ג'ון לנון, שבוצע בעברית, בערבית ובאנגלית, ובסיום ההופעה עלתה לבמה וחיבקה את

הנערות. "שני" היא מקהלה רבעתרבותית, הפועלת במסגרת פרויקט "מפנה" לטיפוח מוסיקאים מתקיים הפרויקט וערבים. יהודים צעירים בבית האמנויות בחסותם של המאסטרו זובין מהטה והתזמורת הפילהרמונית הישראלית,

ובתמיכת בנק לאומי ובנק ערבי ישראלי. ספר המועצה מראש שקיבלה מאור, ציורים של הצייר אלי שמיר מכפר יהושע,

"הביקור כאן, עם המוסיקה הנפ כי עאמרה לאה והנוף הירוק מסביב, הוא מתנה נפלאה משתדלת אני שלי. החדשה הדרך לקראת שלא להתערב בהחלטות יורשי, אבל פרויקט

'מפנה' חייב להימשך." "הפרויקט הזה חייב להימשך." בנות המקהלה עם מנהל תוכנית "מפנה"

אורי בן דוד, ראש המועצה אייל בצר ומנכ"ל בנק לאומי גליה מאור

גליה מאור ביקרה בבית האמנויות וזכתה להופעה אישית של מקהלת "שני"

דבר ראש המועצה

• כתיבה ועריכה: יצהר ורדי • הפקה וייזום: דורון שחם - דוברת המועצה • צילום: ישראל פרץ, מירי שטיינברג, שאול רחמים ושרון צור • לתגובות, הערות והארות: dorons@eyz.org.il • עיצוב גרפי: סטודיו

רואים רחוק צוות מקצועי יגבש את התוכנית האסטרטגית למועצה לשנת 2030:

קידום התיירות, התחבורה הציבורית, איכות הסביבה ועודהאדריכל עמוס ברנדיס, הכלכלן רן חקלאי, מתכנן התחבורה אילן מרכוס אלה - יוסף בן אילן התיירות ויועץ

עאנשי המקצוע שילוו את המועצה בה

החדשה האסטרטגית התוכנית כנת לשנת 2030.

שני במקביל יפעלו זה בתהליך צוותים - צוות מצומצם של המועצה,

וצוות היגוי רחב יותר שיכלול נציגים מהיישובים. כל תושב המעוניין לתרום לפנות מוזמן ובעצה ברעיון לתהליך

לעידו דורי, סגן ראש המועצה.

יצירת תשתית כלכלית ומגוון באפשרויות התעסוקה לאור

התמורות במרחב הכפרי, תוך שיתוף פעולה בין העיר לכפר.

הגדרת תפקידי המועצה האזורית ומערך יחסי הגומלין בינה

לבין יישוביה, לרבות דיון בסל השירותים לתושב.

קידום הפיתוח הכפרי, לרבות הפיתוח התיירותי, תוך שילוב בין תפיסת הקיימות ומימוש

עקרונותיה בקרב האוכלוסייה.

פיתוח תשתיות פיזיות ביישובי המועצה וביניהם, תוך שיפור הנגישות התחבורתית לרבות תחבורה ציבורית.

אספקת שירותי ציבור איכותיים, מגוונים, זמינים ונגישים לכלל

תושבי המועצה והאזור.

חיזוק פעילות המועצה בתחום איכות הסביבה.

יעדים מרכזיים

תושבי עמק יזרעאל היקרים,משמ הנהדרת והפריחה עהאביב

הגשום החורף לאחר הלב. את חים שעבר עלינו, מאגרי המים התמלאו,

עהשדות הפכו ירוקים מתמיד והחקול הזמן לצאת זה עלאים מחייכים.

טייל בעמק היפה שלנו. ניכרת האזורית הפיתוח תנופת

המ הכבישים בתשתיות - עבכל הציבור במבני ביישובים, שופרות המחודשים, בגני הילדים ובמעונות אישרה לאחרונה, החדשים. היום

עמליאת המועצה תוכנית פיתוח לשנתיים הקרובות, בעלות כוללת של 70 מיליון ₪. התוכנית רחבת היקף: בעקבות החלת חוק חינוך חינם מגיל גני עשר שלושה בניית אישרנו 3אלה בימים העמק. ביישובי ילדים גם מרחיבים שלושה בתי ספר, בונים שני אולמות ספורט ומחדשים מבני

ציבור ביישובים. משקיעים אנו הפיתוח, לצד מורשת בשימור ומחשבה משאבים יהיה שהפיתוח ומקפידים העמק מושכל ולא יפגע בשטחים הפתוחים

ובחקלאות.טרכטנברג, ועדת המלצות ייושמו במועצה שאושרו בממשלה, משנת כבר יזרעאל עמק האזורית

עהלימודים הבאה. חינוך ילדינו, הפורמלי והבלתיעפורמלי, נמצא בראש סדר העדיפויות של המועצה - מעל מופנה השוטף מתקציבה למחצית לחינוך. הישגי מערכת החינוך רבים ויש לנו במה להתגאות - לאחרונה, בזכות אנשי החינוך הטובים בעמק

עיזרעאל, זכינו בפרס שר החינוך בשהטמעת על שונות קטגוריות לוש תכנית התקשוב הלאומית. מערכות המחשוב המתקדמות יסייעו בטיפוח

המצוינות של כל ילדי העמק.יוזמות מבורכות רבות של אנשים בסיוע ומתבצעות מקודמות בעמק

עופיתוח של המועצה - בתחומי החכנסים - והספורט התרבות ברה, ואירועים הפתוחים לקהל ומעשירים

וק עאת חיי כולנו. תודה לשותפים המ העשייה מעגל להרחבת עריאה

בורכת.למצוינות לחתור נמשיך יחד

בכל התחומים.בברכת חג פסח שמח,

אייל בצרראש המועצה

חיזוק דמוגרפי של המועצה, לרבות קליטת משפחות חדשות; הגדלת היצע יחידות

הדיור, תוך פיתוח מערכת החינוך, וחיזוק גורמי המשיכה לאוכלוסייה צעירה.

סיווג השטחים הפתוחים ומיונם על פי הגדרתם הסטטוטורית וחשיבותם

האזורית; חיזוק מעמד החקלאות.

חינוך

אפריל 2012 ניסן תשע"ב4

עופר קופלביץ' משמשית בדרך לאולימפיאדת המתמטיקה

הבינלאומית בארגנטינה

כיתה תלמיד קופלביץ', עופר המער "העמק הספר בבית עי"א

כסף במדליית זכה ביפעת, בי" באולימפיאדה הארצית למתמטיקה מחנות במסגרת גיליס. יוסף ע"ש השנה במהלך הנערכים האימונים במכון ויצמן הוא משתתף במיונים המתמטיקה אולימפיאדת לקראת

עהבינלאומית, שתתקיים השנה בארגנטינה.

עופר, בן 16, הגיע לשמשית עם משפחתו כשסיים כיתה ב', והוקפץ ישירות לכיתה ד'. כיום הוא לומד במגמת פיזיקהעכימיה בבית הספר י'( )כיתה שעברה ובשנה ביפעת, עשה את כל הבגרות במתמטיקה - חמש יחידות כמובן. השנה הוא החל ללמוד בפקולטה לפיזיקה בטכניון, סטודנטים עם יחד

ובמ המניין, עמן לומד הוא קביל באוניברסיטה גם בזמנו הפתוחה. משחק הוא הפנוי )ומתחרה שחמט

המחו עבליגה זית( וכדורעף.

לפני כשנה קיבלה ענת בוהנה, מנהלת טלפון שיחת "שגיאעשריד", הספר בית

עמהוריה של תלמידה. ההורים הנסערים סיעפרו כי אחד מתלמידי בית הספר פתח קבו

צתעפייסבוק נגד ילדתם, בעקבות מריבה בהסעה. "ידענו שאנחנו חייבים לטפל בזה ולא לטאטא את זה מתחת לשטיח," אומרת ענת, "וידענו שמדובר במשהו חדש, שעוד לא התמודדנו איתו בעבר, בתחום שצריך

ללמוד." מכיוון שמדובר בעניין הנמצא ב"תפר" הפעילות שכן - הספר לבית הבית בין

מוש אבל מהבית, מתרחשת עבפייסבוק ומשפיעה הספר בבית מהמתרחש פעת עליו - הוכנס ועד ההורים לתמונה. נציגי

ועי עופר שלזינגר יעקב, דניאל עהוועד דן מור, וצוות בית הספר, גיבשו תוכנית

ובעניין השי עלטיפול בבעיה הספציפית

מוש באינטרנט בכלל. "לקחתי על עצמי עאת הפרויקט," אומר עופר, "ודניאל התנ

דב להיות המלווה הטכני. התחלנו במצגת לפ לוגו עיצבנו להורים, עפנימית

שאלות פורום ופתחנו רויקט, ותשובות באתר בית הספר.

מתמקדים אנחנו השנה בהדרכה לכל הורי בית על ומקפידים הספר, עם שבועיות תזכורות

עטיפים למיניהם - בדימסנני גלישה, זמן קת

המחשב העמדת גלישה, חשוב בבית. מרכזי במקום

להבין שכדי לשנות את המודעות לנושא חייבים לרענן את הידע כל הזמן."

"ההרצאה הראשונה שהעברנו זעזעה את ההורים. את וגם ענת," אומרת המורות,"

רבים מאיתנו רואים את הילד יושב בחדר שהכל לעצמנו ואומרים במחשב, ומשחק בסדר. אז לא, גם באינטרנט יש סכנות. עם

זאת, יש בו גם סיכויים והזדמנויות." ובהרצאות התבקשו בשיחות

מעור את להגביר עההורים יל של בפעילותם עבותם

וברשת בפייסבוק דיהם בכלל. "חשוב להבין גם

מתמ בטיפול עשמדובר שך, במעורבות שחייבים מספיקה לא - לתחזק חד מצגת או אחת הרצאה פעמית. קראנו להורים להיות

ובפר בתכתובות מעורבים עממש סומים בפייסבוק מתוך מודעות לסכנות - לראות מי החברים בפייסבוק, לבדוק עם מי

הילד מתכתב, ולשוחח איתו על זה."

שינויים עבר "שגיאעשריד" הספר בית בית היה "זה השנים. במהלך משמעותיים הארצי הקיבוץ שילדי הראשון הספר קרה הזה החיבור ביחד. בו למדו והתק"ם שוע ויכוחים היו אז וכבר שנים, 24 לפנינים, למשל על לימודי תנ"ך ויהדות. בשנים האחרונות, עם כניסה של תלמידים מערים גדלה ההטרוגניות קהילתיים, ומיישובים

ונוצר כאן מפגש בין קהילות שונות."שנה, 15 כבר בתפקיד המשמשת ענת, מבהירה כי מדובר בתהליך חיובי, וכי היא

עלוקחת ברצינות רבה את ההורים ואת ציפיותיהם. "לפני שלוש שנים שינינו את חזון

עבית הספר, והרחבנו את המשמעות של חיענוך לחיי קיבוץ. כיום אנחנו חותרים להצ

טיינות בכל התחומים: הלימודים העיוניים, עהאמנות, הסביבה והספורט. לשם אנחנו מכוונים את התלמידים ואת הצוות החינוכי."

רשת, ביטחון בבית הספר "שגיא – שריד" מטמיעים את כללי הזהירות בשימוש באינטרנט בקרב תלמידים, מורים והורים

עשר החינוך גדעון סער העניק למועצה האזורית עמק יזרעאל שלושה פרסי הצטיינות על פיתוח, יוזמה וקידום של תוכניות תיקשוב מתקדמות בבתי הספר, להתאמת הלאומית התוכנית במסגרת תוכנית .21 הע למאה החינוך מערכת

עהתיקשוב הלאומית שהוביל משרד החינוך פועלת כיום בכאלף בתי ספר ברחבי

תש מקרנים, הקצאת וכוללת עהארץ, עתית אינטרנטית )פס רחב(, אמצעי החשכה, רמקולים ומחשב נייד לכל כיתה. עהפרסים הוענקו למועצה בכל הקטגו

ריות: רשות מצטיינת, בית ספר מצטיין ומורה מצטיינת.

רשות מצטיינת. בנימוקי ועדת הפרס נאמר כי המועצה האזורית עמק יזרעאל התקשוב תוכנית את לאמץ "החליטה הלאומית ונערכה ליישם את ההצטיידות

עבמהלך מהיר, נחוש ומבוקר. עבודות התשתית והפיתוח בבתי הספר נעשו במלוא התנופה, ולקראת חודש מרץ 2011, כל

עכיתות בתי הספר היו מתוקשבות ומוכנות להוראהעלמידה באופן מיטבי."

"אופע הספר בית מצטיין. ספר בית החינוך בפרס שר זכה מרחביה - קים" בקטגוריית בית ספר מצטיין. את הפרס בית הספר, אפרת שגב. קיבלה מנהלת "אתר כי הוסבר הפרס ועדת בנימוקי

עבית הספר משמש סביבת למידה מרכזית, כשלכל תלמיד מרחב למידה אישיעאישי. הוראה מרחב מורה ולכל כיתתי במרכז הלמידה מצוי התלמיד, המשתמש

לעבוד רלוונטיות תקשוב עבמיומנויות תו. אתר בית הספר הוא ראי הפעילות

עהלימודית בבית הספר ושל כל אחת מה

נפשות הפועלות בו: הנהלה, צוות הוראה ותלמידים."

המצע המורה בפרס מורה מצטיינת.טיינת זכתה דינה בלסקי מנהלל, מורה ומחנכת בבית הספר "רעים" - שמשית. בנימוקים לזכייתה כתבה ועדת הפרס כי

ע" דינה גילתה יצירתיות יוצאת דופן בעבודתה החינוכית, ופיתחה חומרי למידה

ואסטרטגיות הוראה ולמידה ייחודיים."מש שינוי חולל התיקשוב ע"פרויקט

אמרה בכיתות," ההוראה באופן מעותי מרכ שפה הוא "המחשב בלסקי. עדינה

זית בחייהם של התלמידים מחוץ לבית

את מכניס המתוקשב והלימוד הספר, אני המחשב בזכות לכיתה. הזו השפה מגיעה לכל התלמידים, גם לאלה שקשה

עלהם יותר, כי המחשב מפעיל חושים שוענים, והלמידה נעשית משמעותית ומע

ניינת יותר."את בירך בצר אייל המועצה ראש

לח ממשיכה "המועצה ואמר: עהזוכים תור למצוינות בכל תחום, ואנו שמחים והחינוך המיחשוב אנשי לכל ומודים שהפגינו יכולת מקצועית גבוהה והביאו התקשוב בתחום משמעותיים להישגים

ובהטמעתו בבתי הספר. "

מצטיינים במיחשובשר החינוך העניק למועצה שלושה פרסי הצטיינות על פעילותה בתחום התיקשוב

הראש האולימפי

הזוכים בפרסי ההצטיינות עם מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, ד"ר אורנה שמחון, והמפקח הכולל יעקב סעדה

5 אפריל 2012 ניסן תשע"ב

דיאלוג סביבתיתלמידי כיתות ו' מבית הספר

"מרחבים" - כפר יהושע ומבית הספר בכעביה, לוקחים חלק

בפעילות מיוחדת לאימוץ שמורת אלוני אבא, המתקיימת מ־2009 בשיתוף הקרן הגרמנית

dbu ועם רשות הטבע והגנים. "יש כאן שילוב של פעילות

סביבתית עם דיאלוג בין ילדי כפר יהושע וכעביה," אומרת דורית שילדן, רכזת החינוך הסביבתי

ב"מרחבים".

"קלעשקפים" - קלמר שאחד מתאיו מיועד למשקפיים - הוא רעיון של ערבה, הלומדת בכיתה הע1 בבית הספר "יסודי נהלל". עינב,

עבת כיתתה, מציעה לחבר לגרביים "תיקתקים" כך שזוגות הגרביים לא ייפרדו בזמן הכביסה והייבוש. חברתן שחר בנתה בעזרת סלולריים מכשירים לאיחסון מתקן אביה

עבזמן השיעור, ודור מציע לקרוא לו "פובומרגישה "אני פוןעבוקס. של קיצור - קס" ששיעורי היזמות האלה הם אתגר בשבילי," "אני ישי, מחנכת הכיתה. בן אומרת שולי

צומחת מזה."תוכנית היזמות בבית הספר "יסודי נהלל" "זה שנים. וחצי שלוש לפני לפעול החלה לי שאמר תלמיד עם שלי בשיחה התחיל שהוא מתקשה במתמטיקה," מספרת מנהלת בית הספר, נאוה פרץ. "הוא שאל אותי: מתי

ואיפה אני אשתמש בזה?' אותו. שאלתי ללמוד?' רוצה אתה 'מה 'דברים שאוכל לממש', הוא אמר. באותו רגע הבנתי שצריך להכניס לכאן לימודים מסוג

אחר."

כל אחד יכולמשיעורים מאוד שונים היזמות שיעורי רגילים ו'שוברים' את אופן ההוראה השגור.

ומכרי כישורים המון מפעילה ע"היזמות חה את כולנו - מורים ותלמידים - 'לצאת מהקופסה' ולחשוב אחרת. השיעורים האלה ובמקום הנהוג, ההוראה סדר את הופכים לצאת מהמורה אל התלמידים היציאה היא

עמהתלמיד אל המורה. המורה מעניק לתלעמידים מרחב חדש, שבו כל אחד יכול להש

תלב בתהליך מתוך החוזקות האישיות שלו. החקר, בשלב יותר שטובים ילדים ישנם

הטכ בהיבטים שמוכשרים אחרים עוישנם ניים. יש מי שנוטה לחשיבה מרחיקת לכת, יש מי שיודע לראות את המגבלות, וישנם

עכאלה שיודעים להציג את הדברים ולשכנע. בתהליך הזה הילדים לומדים שכל אחד חשוב, כל אחד יכול לתרום, ואין אדם שלא

יכול להיות יזם."חשיבותו של את מדגישים הספר בבית התהליך עצמו. "התוצר הסופי והצלחתו הם

יוצאים מהקופסהקלמר למשקפיים וזוגיות נכונה בקהילת הגרביים: שנה רביעית לתוכנית היזמות ב"יסודי נהלל"

המוצלח התוצר כי חשוב, אלמנט בהחלט מוכיח לנו שאנחנו יכולים, ושאין מה לפחד; כי פחות, לא חשובה הדרך זאת, עם יחד בתהליך הזה אנחנו לומדים על עבודת צוות, נכונות, הכרעות על חשיבה מושכלת, על

על הקשבה אמיתית, נטולת שיפוטיות."

הצלחה של כולנוה"פובוקס" את המפתחת ה'ע1, בכיתה המיועד לאיחסון מכשירים סלולריים, החל התהליך בהעלאת הרעיונות ובבחירת התוצר המשותף, והמשיך בסקר נתונים. ילדי הכיתה מצאו כי מתוך 306 תלמידים בבית הספר, 94 הם בעלי מכשירים סלולריים. ערבה לוין הציעה את המודל הראשון - קופסת נעליים שחולקה לתאים - ושחר לורבר השביחה את הרעיון בעזרת אביה. אדוה ורד, האחראית על איסוף המכשירים בתחילת השיעור וחלוקתם בסופו, מעידה כי המתקן המשופר מקל עליה מאוד. עם זאת, ילדי הכיתה אינם מפסיקים הוספת ביניהם נוספים, שיפורים להציע תאים והכנת פתקיותעשם שנדבקות לקופסה

באמצעות סקוץ', כדי שהמתקן יהיה שימושי יותם מגידוב מעיר כי גם בכיתות אחרות.

ע"למרות ששחר בנתה את המתקן הזה בעצמה, בעיני זה מתקן של כולנו, כי היתה כאן חשיבה של כל הכיתה. אז אם זה יצליח זאת

תהיה הצלחה של כולנו."וחלק - היזמות לתוכנית ההשראה את המורים צוות קיבל - בתחום מהידע ניכר מבית הספר "משגב" בעמק חפר, שהוא בית ספר ניסויי חלוצי בתחום היזמות. ד"ר סמי השנה גויס יזרעאל, עמק ממכללת בהט, גליה לתמונה תיכנס ובקרוב זה, לתהליך של ואמה נהלל תושבת אדריכלית בראון, נהלל". ב"יסודי ג' כיתה תלמידת נועם, הרבים ההורים את בהערכה מציינת נאוה

עשנסחפו לתהליך ומסייעים כמומחים, כפועלים וכמגייסי משאבים, ומקווה כי בעקבות הצלחת התהליך תתאפשר הפצת "הבשורה" למקצועות אחרים ולבתי ספר נוספים. היא היתה רוצה גם שבית הספר "ויצו נהלל" ירים את הכפפה ויגבש תוכנית המשך, שתאפשר

לילדי היסודי להעמיק את חווית היזמות.

פינת כושר לפעילות בהפסקות, שהוקמה על ידי היזמים הצעירים

טיילת של רובוטים

ע בכיתה ב' דנים הילדים עם המחנכת, סמדר שליין, בשאלות כגון "איך

עלמנוע את הלכלוך של חידודי העפרונות בקלמר ובכיתה?" עומר מציע

עלהציב בכיתה מחדד ראשי, שכל התלמידים ישתמשו בו. הבעיה היא שזה

עלא פותר את בעיית ה"טיילת" באמצע השיעור, ולכן הוא מציע אפשרות נוספת - "לשים מיכל לחידודים בכל של השבחה מציעה דריה שולחן." הרעיון: "לכל אחד יהיה חור בשולחן, ואז בהפסקה שמים ומתחתיו שקית,

את זה בפח.""זה תהליך מרתק," אומרת סמדר, "וחשובים לי מאוד הערכים שעולים

עבמהלכו. אנחנו לומדים כאן מה פישיתוף אמיתית, הקשבה של רושם של הזולת בחשיבה, ודיון לא שיפוטי

בהצעות השונות."החידודים שבעיית מאמין אופק מצריכה פתרונות נועזים יותר: "צריך מברזל לה מכסה ברזל שיש קופסת כשלוחצים כפתורים. שני לה ויש עפה הקופסה הירוק הכפתור על לפח ושופכת את עצמה, ואז לוחצים על האדום והיא חוזרת אליך." נועם מציע קופסה עם כפתור שעושה רוח "ואז החידודים עפים לפח." נבו מציע "רובוטים שיקחו את הפח הקטן לפח הגדול, הכיתתי" - אבל אחת הבנות חדשה: בעיה תיווצר שאז מעירה

"טיילת של רובוטים".

ציונות

אפריל 2012 ניסן תשע"ב6

יאנה ויוליה פולינקובסקאיה, תאומות עמהעיר אופה באוראל, הגיעו לנהלל בספ

טמבר 2010. "בהתחלה התגעגענו נורא," אומרת יאנה. "היו לנו הרבה דיפרסיות. מאז לא הפסקנו להתגעגע, אבל עכשיו זה אחרת. כי עכשיו אנחנו כאן ממש משפחה.

זאת המשפחה החדשה שלנו."ויאנה יוליה של החדשה המשפחה היא קבוצת הנערים של תוכנית נעל"ה, הספר בבית י' בכיתה השנה הלומדת בקבוע והנערות הנערים 28 נהלל. ויצו עצה - כולם ילידי חבר המדינות - התקב

לו לתוכנית בשנה שעברה בתום תהליך סינון ארוך, שכלל סמינרים, ראיונות עם גם פסיכומטריים. ומבחנים פסיכולוגים פסיכולוג, עם לפגישה הוזמנו ההורים כדי שיעריך את מידת הסכמתם לפרידה. סדר היום כאן עמוס מאוד - מההשכמה האורות כיבוי ועד בבוקר וחצי בשש בכיתה מתקיים מהלימודים חלק בערב.

בלימו אבל נעל"ה, כיתת עהאורגנית, האלה הנערים "מתערבבים" המגמות די

הצה אחר נהלל. ויצו תלמידי עעם שאר השונים. לחוגים הילדים מתפזרים ריים

עהתאומות, למשל, עוסקות ברכיבה ובנגינה בדרבוקה. חמש בנות אחרות לומדות גם וכולם המועצה, של האמנויות בבית

עובדים במשק החקלאי של הכפר. בפ שנקלטה הראשונה הקבוצה עזוהי

נימייה אחרי כמה שנות הפוגה בפעילות הנרגשים המושב ואנשי בנהלל, נעל"ה

יאנה ויוליה, תאומות הלומדות במסגרת קבוצת נעל"ה בבית הספר ויצו נהלל: "זאת המשפחה החדשה שלנו"

עפחות המעוניינות להצטרף מוזמנות להתקשר לפנימייה: 04-6416000(.

דורון התקשר התאומות כשהגיעו ופ לשלום הפנימייה, מנהל עהושמנד,

זית גנזר מבית לחם הגלילית. "ביקשתם עלארח ילדה," הוא אמר להם, "אבל רצי

לארח תאומות." אם תסכימו לבדוק תי וכשבאו בחיוב, השיבו גנזר הזוג בני בסוף השבוע לאסוף את יוליה ואת יאנה ירדו מהמכונית ארבע בנות - שני זוגות תאומות. "אז כיום יש לנו שלושה זוגות היתה "זו פזית. אומרת תאומות," של

הציונות של שנות האלפייםלכאן הגיע הפנימייה, מנהל דורון, לפני 15 שנה, בגיל 22, אחרי קריירה בחיפה. הטכני הספר בבית צבאית האלפיים," שנות של הציונות "זאת

עהוא אומר על פרויקט נעל"ה. "הלימודים הם חלק חשוב במכלול החיים כאן,

עאבל אנחנו משקיעים המון גם בחשיולהתערות הישראלית לתרבות פה ידע בחברה. הנוער הזה - שחלקו לא קודם כמעט כלום על ישראל - מתאהב

בארץ, מתגייס לצבא )מאה אחוזי גיוס(, לישראל מגיעות מהמשפחות ורבות

בעקבות הילדים."היום הקשר עם ההורים יותר פשוט כאן לנו יש - 'סקייפ' תוכנת בזכות רשת אלחוטית, ולרוב הנערים כבר יש מחשב אישי. "אנחנו מחזיקים גם דירת לשהות שרוצים הורים עבור אירוח מבית מהפנימייה, ולהתרשם קצת

הספר ומהחברה הישראלית."

לשבת על השולחןדורון מציין כי כל הילדים נמצאים כאן מבחירה, וכי "אנחנו לא מחזיקים

אף אחד בכוח". למרות זאת, מתוך 16 מחזורים של פעילות נעל"ה בנהלל, רק ילדה אחת הארצית ובסטטיסטיקה הביתה, חזרה 98% נעל"ה מדברים על מינהלת של

אחוזי הישארות.אומ כאן," להישאר רוצות ע"אנחנו

רת יוליה. "התוכנית הזאת נותנת לנו עעתיד, וחוץ מזה הרבה יותר נחמד לג

דול כאן. עכשיו, בכיתה י', כבר יש לנו בחירה במגמות, ואני בחרתי תיאטרון

ותקשורת. ויש בחירה בלימודים, אין "ברוסיה הרבה יותר משמעת. שם למשל אסור

עלשבת על השולחן, להסתובב עם חולצה קצרה, לדבר ככה רגיל עם המורים.

כאן מותר."

מהרי אוראל לויצו נהלל

תמכ וכולנו משפחתית, החלטה עכמובן נו בה. בהתחלה זה לא היה פשוט בגלל מגבלות השפה, ונעזרנו הרבה בשיחונים

עובמילונים ובאינטרנט, אבל כיום הן יודעות עברית וזאת כבר לא בעיה."

הזאת," מהמשפחה חלק ממש "אנחנו עאומרות יאנה ויוליה. "ביום ההולדת הרא

שון שלנו בארץ, פזית לקחה אותנו לקנות לנו בגדים. הרגשנו מאוד לא נעים, אבל היא הסבירה לנו שעכשיו אנחנו ממש כמו הבנות שלה. וככה היא מתייחסת אלינו - היא מכינה לנו את האוכל שאנחנו אוהבות

שיש "הסברנו ועוגות. בגדים עם הגיעו אומרת מסכנים," לא ואנחנו בגדים לנו יאנה, "אבל זה היה יפה שהם כל כך רצו

לעזור ולקבל אותנו."בהמשך השתתפו ילדי הקבוצה, באופן

עפעיל מאוד, בחגיגות מאה שנה לעמק יזרעאל ובחג התשעים של נהלל.

המשפחות המארחותכדי להקל על הקליטה מקושרים ילדי מהעמק, מארחות למשפחות הקבוצה

עהמארחות אותן בסופי שבוע ובחגים )מש

התאומות יאנה ויוליה עם המשפחה המארחת שלהן, משפחת גנזר מבית לחם הגלילית

קבוצת נעל"ה במופע שנערך בפני קהילת

הפנימייה בחודש מרץ

7 אפריל 2012 ניסן תשע"ב

המחנך

קציר צביקה הילד הצטרף בע1976 היה כאן "כי - נהלל ויצו לפנימיית מגרש הכדורגל הכי טוב". הוא מעיד

עשנהנה מכל רגע, אבל במיוחד משיעורי הספורט ומהכדורגל; "מהלימודים - קצת פחות". כעבור 35 שנה, בספטמבר האחרון, הוא חזר לכאן כדי לחנך את ילדי תוכנית נעל"ה, המתגוררים ממש

בבניין שבו הוא גר בעבר.

לאחר שסיים את לימודיו כאן שירת צביקה בצבא, הקים משפחה ועבד בהייע

טק ובתחום הביועטכנולוגיה. למה הוא עחזר לויצו נהלל? "לפני שנכנסתי לעו

ובשנים בהוראה, עבדתי ההייעטק לם לחזור רוצה שאני הבנתי האחרונות 28 את ופגשתי לכאן, באתי אז לזה. המוסקטרים - כיתה י' בתוכנית נעל"ה.

מו ככה, להם קורא אני סתם ע"לא

שבה קבוצה כאן התגבשה סקטרים. אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד. את והפכו ממשפחותיהם התנתקו הם עצמם למשפחה גדולה ומקסימה. אלה רציניים, מוכשרים, מדהימים, ילדים

עמשקיענים, אינטליגנטיים מאוד, בוגערים מאוד, עם כושר ניתוח ויכולות מר

שימות בתחום האמנות. יש להם אופק התפתחות אדיר."

צביקה קציר חזר לויצו נהלל אחרי 35 שנה - הפעם כמחנך של קבוצת נעל"ה

20 שנות פעילות

זהו - הורים" לפני עולה "נוער עהמוטו שמסתתר מאחורי ראשי התי

עשרים במהלך ואכן, נעל"ה, בות ליש עלו הארגון של קיומו עשנות

נערי של ממשפחותיהם 70% ראל בעקבות כיום, זאת, עם נעל"ה.

המדי בחבר החיים ברמת עהשיפור לשלוח ממהרים אינם ההורים נות,

את ילדיהם לארץ. הוריהן של התאומות יוליה ויאנה - לישראל לעלות מתכוונים אינם את לעזוב רוצים שאינם מפני גם בגלל וגם שם, הגדולה המשפחה הקעקועים וסלון התכשיטים חנות

המפרנסים אותם. המינהל מנהל שילה, יחיאל ד"ר לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית

עהנוער, אומר כי "כפרי הנוער, דוגלתלמידי בית משמשים נהלל, מת

ומ בארץ, שהותם בתקופת ענעל"ה ספקים להם מעטפת מלאה הכוללת כלכלה, מגורים, לימודית, מצוינות טיולים וחיי חברה תוססים, יחד עם

עקשר לקהילה הנמצאת בסביבת המוסד החינוכי."

התוכנית, שנוסדה ביוזמת זבולון המצטרפים לנערים מציעה אורלב, הכוע שנים, 9 של "חבילה" אליה שנים( 4( תיכוניים לימודים ללת עם תעודת בגרות ישראלית, שירות ולימודים נוספות( שנים 3( צבאי אקדמיים )שנתיים(. מינהלת נעל"ה מלווה את בוגרי התוכנית גם לאחר

מכן, בין השאר בחיפוש עבודה.

ושמה לב בדיוק מה אנחנו צריכות.""ההתרשמות שלי היא שהילדים האלה זוכים ליחס חם מאוד בפנימייה," אומרת רצינית הצוות של "ההתייחסות פזית. אנחנו לפעמים מאוד. ואבהית - מאוד

יש צורך שנ עשואלים את התאומות אם תערב בעניין כלשהו, אבל זה מיותר, כי הקשר שלהן עם דורון, אילנה ושרון מצוין. אוזן ויש העיניים, בגובה איתם מדברים

קשבת לכל בעיה."הפנימייה, מנהל כאמור הוא דורון

עואילנה ושרון הם מדריכי הקבוצה. שלו

עשתם, כמו רוב חברי הצוות החינוכי בפנימייה, מתגוררים במרחק הליכה משם.

מבינה את הראשהמדריכה אילנה היא ילידת אוקראינה, והשיחות בינה לבין הנערים הן בליל של

ערוסית ועברית. "גם אני עליתי מחבר המ)הכפר בפנימייה למדתי אני וגם דינות, הירוק(, ולכן אני מבינה את הראש שלהם,

עאת הגעגועים, את החשיבות של הקשר ביניהם וכמה חשוב שנהיה קשובים אליהם.

כו חינוכי כצוות שלנו ע"האחריות

להעניק ובראשונה בראש - הכל ללת ויצו לחניכים תחושת שייכות למשפחת נהלל, תחושה של בית חם ואוהב. ברמה

עהיומיומית זה כולל הסעות לחוגים, לרוחיבוקים, התעופה, ולשדה שיניים פא

ות צ'ופרים בלימודים, בבעיות עסיוע ממש מתפקדים אנחנו חינוכיות. גובות כהורים שלהם, וזה אומר שאנחנו כאן גם

)בתור ובחגים בשבתות הצהריים, עאחר נות(. נכון שזה מקשה עלינו לעשות את ההפרדה בין העבודה לבית, אבל בעבודה

הזאת יש המון סיפוק ומשמעות."

קהילה ורווחה

אפריל 2012 ניסן תשע"ב8

אמהותאורנה ויפעת, אמהות לילדים בעלי צרכים מיוחדות

מיוחדים, מדברות על זה בראיון - ועל הבמה

הראיון הזה, הנערך בקרוון של משפחת נוימן ביישוב הקהילתי הושעיה, הוא תמהיל של עצב ושמחה, כנות ותקווה, ומנה גדושה של הומור שחור. משתתפות בו אורנה סגל היו הושעיה, שלא תושבות נוימן, ויפעת

רוצות לגור בשום מקום אחר.

במקצועה, תקשורת קלינאית אורנה, עם שנים שמונה לפני להושעיה הגיעה יובל עדי, גיא, ילדיהם ועם דורון בעלה ונגה. "במשך שנים נסענו לכאן כדי לבקר מהאוויר התפעלנו ושוב ושוב חברים, חשבנו והחופש. מהפתיחות ומהאווירה, על מעבר לכאן, באמת, אבל היו לנו המון זה, את לדחות - תירוצים או - סיבות למשל העבודה של דורון בהייעטק. עבדות,

ליתר דיוק."מעבוד דורון התפטר מסוים עבשלב

לא הוא שנה במשך הבית". "לטובת תו שנה היתה "זאת עבודה. חיפש ולא עבד מדהימה," אומרת אורנה, "שבה הוא הכיר אותנו מחדש. לקראת סוף השנה הזאת הבנו שאם לא נעבור להושעיה עכשיו, לא נעבור

בחיים. אז עברנו, ואנחנו מברכים על זה יום עיום. אתה מכיר את זה שמרכיבים פאזל במ

חשב, וכשכל החלקים במקום שומעים צליל כזה? זאת בדיוק היתה ההרגשה."

שחר, בנם החמישי של אורנה ודורון, נולד אחרי המעבר להושעיה. "ברגע שהוא נולד

עהיה ברור שהוא לא ילד רגיל. הוא היה ישהוא סמרטוטים. בובת כמו היפוטוני, נוני, לא ינק. לא היו לו רפלקסים תקינים. בימים

הראשונים האכילו אותו באמצעות זונדה."הלידה היתה ממושכת ומתישה, ואורנה

עהיתה עייפה מכדי להתעמק בכל הסימפטומים. "האמת היא שפשוט לא רציתי לראות, לא רציתי להבין." אצל דורון, לעומת זאת, נדלקו מיד כל הנורות האדומות. הוא לא

עישן כל הלילה, ובבוקר חזר עם אבחנה שהתבססה על מה שקרא באינטרנט. "תסמונת

פראדרעווילי," הוא אמר לאורנה. הרופאים היו נחושים פחות, והעלו כל מיני דורון קיבלו חודשיים כעבור רק אופציות. ואורנה את האבחנה הסופית: אכן, שחר סובל

מ"תסמונת פראדרעווילי". דורון צדק. Prader-Willi syndrome היא תסמונת

נדירה הפוגעת במערכות רבות, בין היתר עבמערכת המוטורית והתקשורתית. התסמו

נת משבשת את מנגנון השובע, ולכן גורמת לאכילת יתר.

אומ ודרמטית," קשה היתה ע"הנפילה רת אורנה. "שוק. אתה מצפה לילד רגיל, איומה התנגשות זאת מיוחד. ילד ומקבל בין הציפיות לבין המציאות, והיא מעוררת

עכמובן מחשבות כמו 'מה עשינו לילדים הגעדולים שלנו? הרסנו להם את החיים'. המ

'לסחוב יצטרכו הם שתמיד הזאת, חשבה אותו על הגב', ובמיוחד אחרי שאנחנו כבר

לא נהיה פה, אינה פשוטה."דבר אחד היה ברור לאורנה ודורון כבר מהרגע הראשון: הם לא יבזבזו אנרגיה על

עבושה והסתרה. הם החליטו, וגם הבטיחו לילדים הגדולים, שהבית שלהם ימשיך להיות בית שמח, מטייל ומתפקד. הם "מינו" את אחת השכנות לתפקיד הדוברת הלא רשמית שלהם, והיא קישרה בינם לבין הקהילה. עד מהרה החלו לזרום לבית המשפחה ארוחות חמות - יוזמה ספונטנית של אנשי הושעיה. "כיום ברור לנו שבצד הקשיים, יש רווח

הופך זה שחר. של ההורים בהיותנו גדול אותנו לאנשים רגישים יותר, אחראים יותר,

עטובים יותר. ברור לי שיש כאן השגחה פרטית, שהקדוש ברוך הוא סידר את זה ככה שאקבל את שחר כשאני כבר אמא מנוסה, של הגדולים וכשהאחים רגועה, בשלה,

שחר יכולים לעזור לו." שחר, בן שש, הולך כיום לגן בהושעיה.

הזה אנחנו מאמינים ששילוב במ ע"בשלב כך עבורו. הנכון הדבר הוא רגילה סגרת אבל רגילים. התנהגות לדגמי נחשף הוא חשוב להבין ששילוב על הנייר אינו מספיק - דרושה גם פתיחות מלאה עם הצוות ועם ילדי הגן. לשמחתי, זה המצב שקיים כיום בגן בזכות הצוות המעולה, הסייעת הצמודה

שלו והילדים המקסימים."עהשקיפות, הפתיחות וקבלת השונות חו

רגות מגבולות הגן ומאפיינות את היישוב כולו. "בהושעיה יש פלורליזם גם במישור הדתי וגם במישורים אחרים. הילדים שלנו, בעלי הצרכים המיוחדים, הם אפילו סוג של 'סלבז'. בדרך לבית הכנסת עוצרים אותנו הרבה פעמים לא כדי לדבר איתנו אלא כדי לדבר עם שחר. ובבוקר, רגע לפני שאנחנו

ענכנסים לגן, הילדים מקבלים את פניו וקוראים: 'שחר סגל הגיע'."

יפעת ילדה את בתה הבכורה, רוני, לפני נכנסתי לאורנה, בניגוד "אני, שנה. 12לאמהות דרך הילדה המיוחדת שלי," היא אחרת, אמהות קודם הכרתי "לא אומרת.

רגילה.""אחד רוני? במה מתבטאת השונות של

תע כ'אניגמה', אותה הגדיר עהרופאים

גבעת אלה: מועדון לנוער מיוחד

קייטנת קיץ לילדים עם צרכים מיוחדים

עכעשרים נערים בעלי צרכים מיוחדים, בגילאי 20-14, מבקרים פעמיים בשבוע במועדון

של עמותת "עלי כותרת" בגבעת אלה. עמותת "עלי כותרת" הוקמה על ידי הורים

עלילדים בעלי צרכים מיוחדים. אלון נהיר, יו"ר העמותה, שהחליף בתפקיד זה את המייסדת מירה פחימה, אומר כי "הפעילות הזאת עושה פלאים לנערים האלה - היא מאפשרת להם לעשות

עאת מה שחווים נערים בני גילם. אלה ילדים בעלי מגבלות מסוגים שונים, והמועדון מעניק להם מסגרת חברתית לשעות אחר הצהריים, לסופי שבוע ולחגים, ומענה לפעילויות נוער שבהן

הם אינם יכולים להשתתף בשל הקושי שלהם ביצירת קשר עם אוכלוסייה רגילה ולעיתים בגלל שוני בתחומי העניין."

את הפעילות במועדון מלווים שני מדריכים וכן מתנדבים מהקהילה בתחומים שונים כגון גינון ויצירה. עדילי פרי, עו"ס

עממחלקת הרווחה במועצה, מלווה את המדריכים בייעוץ והדרעכה. המועדונית פועלת בתקצוב ובפיקוח משרד הרווחה והשי

רותים החברתיים ובסיוע תקציבי מהמועצה.

בימים אלו פועלים אגף החינוך ומחלקת הרווחה במועצה לגיוס הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שיהיו חלק מצוות פעולה

עלפתיחת קייטנה בת שבוע בחופשת הקיץ. הקייטנה תפעל בתקופה שבה מסגרות החינוך המיוחד נמצאות בחופשה, כמענה נוסף

מנטל למנוחה הזקוקים להורים, וכסיוע הפנאי, שעות לבילוי הטיפול השוטף ולאפשרות לטפל בבני המשפחה האחרים.

לעו"ס לפנות מוזמנים פעיל חלק המעוניינים לקחת הורים עדילי פרי במחלקת הרווחה: 04-6520066-7.

9 אפריל 2012 ניסן תשע"ב

כיום אין לה תסמונת ספציפית כי לומה, PDD ,היא מאובחנת כבעלת פיגור בינוני)הפרעתעתקשורת נרחבת( ועOCD )הפרעה

טורדניתעכפייתית(."עמאז לידתה של רוני נדדה המשפחה, שה

תרחבה בהדרגה, בין יישובים רבים, ביניהם הכל - מירב וקיבוץ צורים ראש פסגות, וקהילתית במטרה למצוא מסגרת חינוכית בזכות הכרנו הושעיה "את לה. שתתאים

עגיסי, שגר כאן כבר קודם. שמענו על המועדונית שפועלת כאן ועל הפתיחות הנדירה של הקהילה כלפי השונה. ובכל זאת, לקח לנו זמן לקבל את ההחלטה על המעבר. פשוט

לא הבנו באיזו מידה זה ישנה את חיינו." עיפעת ואבישי נוימן אינם היחידים שהגי

עו לכאן מתוך חיפוש אחר קהילה ומסגרת המתאימות לילדים בעלי צרכים מיוחדים. ביישוב מתגוררים כיום תשעה ילדים עם צרכים מיוחדים, ורובם לא נולדו כאן אלא השאר בין אחרים, ממקומות לכאן עברו

המופ המועדונית על השמועות עבעקבות עלאה הפועלת בהושעיה )ראו מסגרת למע

לה משמאל(. "תשע המשפחות האלה הן מין כוח שנותנת שייכות קבוצת תתעקהילה, לחבריה," אומרת יפעת. "ההתמודדות קצת יותר קלה כשיש שותפים. גם המחשבות על המשפחה, בתוך רק נשארות אינן העתיד אלא מבוררות יחד - מה יקרה לילדים שלנו הלימודים סיום גיל שהוא ,21 גיל אחרי

במסגרות המיוחדות? מה יהיה כשנזדקן?"ערוני אינה מדברת ממש, אלא רק משמי

עה הברות, אבל תוכנת "דיעבור" לתקשורת תומכת )פיתוח של ד"ר יוסי בלום מטבעון(

עמסייעת לה לתקשר עם הסביבה. רוני לועמדת ב"צוהר", בית ספר לחינוך מיוחד בר

כסים, והולכת למועדונית בהושעיה ארבע פעמים בשבוע. "המועדונית חשובה לא רק לה אלא גם לנו, כי היא מפנה אותנו לשלוש

אחיותיה של רוני - ליה, רז ורביד."עלה בהושעיה הבכורה הצגת בעקבות מגיעות והפניות אחרים, במקומות המופע

עמכל מקום. מרים שלו, תושבת הושעיה ורבמועצה, התרשמה עמוקות הרך הגיל כזת והביאה אותו לאנשי חינוך מיוחד מהמופע

שנוג ועמוקה, מרגשת הצגה "זו עבמועצה. עת בכל אדם בזכות הכישרון והפתיחות של

אורנה ויפעת," היא אומרת. "יש צימאון למופע הזה," אומרת יפעת. "אנחנו מבינות שישנו בשוק חסר בהצגות

עמהסוג הזה, ואנחנו עונות על הדרישה. בניגוד להצגות הילדים של 'תיאטרון אלומה', שאני עובדת קשה כדי לשווק אותן, כאן יש התעניינות אדירה. במקום שאנחנו נתקשר כדי לפרסם את המופע, אנשים מתקשרים

אלינו, וזה מאוד משמח."על שהעבודה מעידות ואורנה יפעת

עהמופע היתה תהליך טיפולי מעולה, 'ונטילציה' מהשיגרה. "זו גם שליחות," אומרת אורנה. "ההצגה רלוונטית להורים לילדים

עבעלי צרכים מיוחדים, שמזדהים עם התכנים שאנו מעלות על הבמה בלי להתבייש

לאנ גם אבל בעיניים', לקושי ע'להסתכל ההתמודדות את שרואים 'רגילים', שים לנו, זימנו שהחיים האתגרים עם שלנו ואחרי המופע מסתכלים אחרת על הקשיים

שלהם עצמם." "זה בדיוק מה יפעת מהנהנת בהסכמה: שאנחנו אומרות - צריך לדבר על הילדים, על ההתמודדות ועל השוני. בעיני זה סוג

של לצאת מהארון 2012."

ההצגה המשותפת של יפעת ואורנה עלתה לראשונה במגרש הביתי שלהן - הושעיה. "זה היה ערב מלחיץ מאוד," קהל כמה ידענו "לא אורנה. אומרת יגיע וכמה עניין הוא יגלה בסיפורים שלנו. סידרנו מאה כיסאות והתפללנו ריקים. בסופו של יישארו שלא כולם דבר צפו במופע כע 400 איש. והתגובות שקיבלנו היו נרגשות ומרגשות מאוד,

מעל ומעבר לציפיות שלנו."ההצגה, "אם אנחנו כבר כאן אז למה

סיפו את מספרת מזה?", ליהנות עלא רן של אורנה ויפעת כאמהות לילדים

בעלי צרכים מיוחדים. גייסו הן המוזיקלי המימד לטובת גלפנד חנה את החדשה להצגה מהיישוב מורשת, שעיבדה את השירים לאורך בפסנתר השתיים את ומלווה במסגרת מתקיים המופע המופע. כל שאותו "אלומה", הילדים תיאטרון הקימה יפעת לפני כתשע שנים. "יש לא החלטתי אבל הוראה תעודת לי שעבודה גם וידעתי בהוראה, לעסוק של שמונה עד חמש לא מתאימה לי.

כך נולד התיאטרון שלי." הזמ בעקבות ניצת למופע עהרעיון ענתה של יפעת לשוחח עם הנוער במ

סגרת "חודש קבלת השונה" בהושעיה.

"חשבתי המון מה לספר וכיצד להעביר רוני של גידולה עם ההתמודדות את

עמבלי להלאות, לשעמם ולהכביד, ופתאום היתה לי הארה: החלטתי לספר שלושה סיפורים מצחיקים על רוני. זה היה מפגש נהדר, עם הרבה צחוק, ועם זאת, המסר עבר! חזרתי הביתה שטופת אדרנלין ודמיינתי לעצמי מופע קומי בנושא הזה. השותפה המתבקשת היתה אורנה, ששיתפה איתי פעולה לפני כן ישובית. במסגרת שהועלו במופעים יש לשתינו הרבה מן המשותף - שתינו אופטימיות, בעלות חוש הומור ומאוד

עפתוחות עם הסביבה בכל הנוגע לילדינו המיוחדים."

ההצגה

"אתה מצפה לילד רגיל, ומקבל ילד מיוחד. זאת התנגשות איומה בין הציפיות לבין המציאות." אורנה סגל )מימין( ויפעת נוימן ב"אם אנחנו כבר כאן אז למה לא ליהנות מזה?"

שותפות קהילתית

המועדונית בהושעיה הוקמה בשנת האחרונות השנים ובחמש ,2003זוכה לליווי תקציבי ומקצועי של שפעלה במועצה, הרווחה מחלקת של הכרה למועדונית להשיג בין כולל הליווי הרווחה. משרד היתר קיום ועדות היגוי משותפות ההורים עם הרווחה מחלקת של

ונציגי הקהילה. המועדונית מופעלת על ידי רכזת שירות בשנת ומדריכות בוגרת מהנוער חונכים בשיתוף לאומי, מהנערים אחד כל הושעיה. של להגיע מתחייב כאן המתנדבים פעם בשבוע למשך שעה, וחלק מן של במתכונת מתבצעת הפעילות הזאת הפעילות אחד'. על 'אחד האלה לילדים הנוער את חושפת הביתה חוזר "הנוער ולהיפך. -פגש, שהוא הילדים על ומספר שותפה נהיית כולה והקהילה אומרת שלנו," הילדים לחיי המקסים הנוער מזה, "חוץ יפעת. בייביסיטרים של מאגר הוא הזה פוטנציאליים. אני יודעת שהורים לילדים מיוחדים ביישובים אחרים בייביסיטר למצוא מתקשים יש כאן מהשונה. הרתיעה בגלל עליהן סומכת שאני בנות כמה אותה, יקלחו רוני, את שיאכילו ישחקו אותה וישכיבו אותה לישון

בימים שאני מופיעה."

מהנעשה ביישובים

אפריל 2012 ניסן תשע"ב10

בין החידושים שהונהגו השנה בכפר: תערוכת חנוכיות, פחי מיחזור, צוותי ניקיון והרצאות בנושא אחריות סביבתית ויהודית

טרופר עידית חזרה ספטמבר בחודש עלכפר גדעון, שבו נולדה, עם בעלה ושלו

שת ילדיהם )הרביעי בדרך(. "במשך כמה שנים התגוררנו בשדה אליהו, שהוא קיבוץ

עאקולוגי מאוד, עם מודעות עצומה לסביבה ועשייה מרשימה מאוד בתחום המיחזור. יש שכאן הבנתי גדעון לכפר כשחזרתי

הרבה מה לעשות בתחום הזה."עעידית פנתה ליחידה הסביבתית במוע

צה, ויחד עם אנשי היחידה חגי מרום ושי המצב לשינוי פעולה דרכי גיבשה שחל

עוגייסה שותפות נוספות. "בכפר גדעון הנרוב העבודה הקהילתית, עושות את שים

בת גם קרה וכך והחברתית, עהתרבותית חום של איכות הסביבה. האמת היא שלפני שבוע פנה אלי אחד התושבים וטען שיש כאן 'הדרת גברים', ושאנחנו לא משאירות בבית לשבת מלבד לעשות מה לגברים הכנסת ולפטפט. באמת צריך לחשוב איך

לשלב גם אותם."

הבשורה הסביבתית כובשת את כפר גדעון

את צריכות לתת עליהם הוועדה שנשות הדעת: ערימות זבל באמצע המושב, ריחות

ערעים מהמטמנה שבין כפר גדעון לבלפועריה, ומפגעים שונים ברחבי המושב. "התו

עניין בכל אלינו לפנות התרגלו שבים הנוער אנשי גם מאוד. טוב וזה סביבתי, עם עובדים והם הסביבתי, לעניין נכנסו הילדים על יצירות מחומרים ממוחזרים. זה

בהחלט משהו שכולם מרוויחים ממנו."

בשלב הראשון הובאו לכפר פחי מיחזור, עולקראת חנוכה נפתחה סדרת הרצאות לנ

שים בנושא איכות הסביבה, מטעם עמותת סביבתית אחריות המקדמת עברי" "טבע

ויהודית. בחג החנוכה עצמו נערכה תערוכה של חנוכיות ממוחזרות, שבה הוצגו 37 חנוכיות פרי עבודתם של ילדי המושב. בט"ו בשבט התגייס המושב לעבודות שיקום באתר 'גן

עחיים' במושב - נטיעות, ניקיון, אפיית פיתות, משחקי טריוויה והרשמה של הילדים לנקיון בקביעות שידאגו ניקיון, לצוותי מאמינים "אנחנו אזורים. פי על המושב הילדים בתהליכים האלה, במעורבות של אותם שיהיו ולעודד אותם לגייס ורוצים

שותפים מרכזיים בשינוי." מראש המתוכננים הארועים כל בין צפויים, בלתי עניינים כמובן מתעוררים

אלוני אבא: חיבוק לתוך הקהילהמפנ ארוחות של שבועות ע"שלושה

קות" – זה אינו סלוגן של צימר כלשהו, אלא קייטרינג, לשירות פרסומת ולא ליולדת", "קדרה של הפעילות שגרת כבר אבא באלוני המתקיים פרויקט

כמעט שנה וחצי.המת דומה מרעיון הושאל עהפרויקט

נוספים, וביישובים טבעון בקרית נהל ומה שהחל בהפצה של הודעה בין חברים זכה להיענות מרשימה. וחברות במושב "כיום יש לנו מאגר של מתנדבים מכל רק אחראיות ואנחנו והגילים, הסוגים על הסידור והאדמיניסטרציה," מספרות

שתי יוזמות הפרויקט.

מתארגנת ליולדת" "קדרה במסגרת רשימה של מתנדבים )לאו דווקא קבועה( עם לידתו של כל תינוק חדש במושב,

עובני הבית זוכים מדי יומיים בפינוק בדמות ארוחה, קינוח או חלה לשבת - כל

מתנדב לפי כישוריו ואהבתו. ביוזמה שרואות השתיים, לטענת

רלוונ אינם שמותיהן גדולה, עהצלחה פרויקט של מזמן כבר שזה "מפני טים

עהקהילה כולה, כולל כמה סבתות שמכירות את המנהג מצעירותן."

עשרות מהפרויקט נהנו היום עד משפחות מהמושב, ולנוכח קצב הגידול הטבעי במושב כבר קרה ששלוש קדרות

או יותר הסתובבו באלוני אבא במקביל. ע"מלבד הפינוק הקולינרי זה יוצר חיבו

רים מיוחדים בין אנשים, ונותן תחושה מצוינת לכל הצדדים.

מעט ביישוב שנקלטו הזוגות "אחד לפני הלידה הגדיר את זה כמין 'חיבוק

לתוך הקהילה'."

ע"אנחנו כאן בזכות הכלב," אומרת מיכל בוהדנה, תושבת ההרחבה באלוני אבא. "כשגרנו אצל ההורים של אורן, בעלי, הבאנו הביתה כלב,

עוכעבור כמה זמן הם הרגישו שדרוגינה. לכן, כלומר בזכות שה להם

הגלי לחם לבית עברו הם עהכלב, לית, ואנחנו בעקבותיהם."

עאחרי טיול ממושך בחו"ל, וחתולבית ואורן מיכל חזרו בארץ, נה

עלחם. כששמעו על ההרחבה באלוני אבא הם החליטו "ללכת על זה. וזאת היתה החלטה מצוינת. מדהים

כך כל בטבעון, החיים כל שגרנו את הכרנו לא וממש לכאן, קרוב

היישובים האלה."מיכל ואורן עברו להרחבה לפני כשנה, עם שני ילדים ועם הנגריה של אורן. לפני חודשיים, כשנולדה

עהבת השלישית, נחשפה מיכל לפרויקט הקדירה. "לא ידענו על זה, עשו המארגנים הופתענו. ומאוד עבודת תחקיר – הם הכינו מפה עם

עמיקום הבית, כדי להקל על המתובד האוכל, את שמביאים ענדבים

קו איתנו רגישויות שונות לאוכל.

עוככה, במשך שלושה שבועות, הגיתמיד ארוחות, מיני כל אלינו עו וחלה לזניה למשל – קינוח עם ביום שישי. זאת עזרה גדולה מאוד, השבועות של העצום הלחץ בתוך

יל עהראשונים, בעיקר כשיש כבר דים בוגרים יותר לטפל בהם.

זה הפרקטית, לעזרה "מעבר חי זה הלב. טוב על עושה עכמובן

לקהילה, ונעים מיוחד מאוד בור לאנשים שאתה לא מכיר, וברור לי

עשעכשיו אצטרף לרשימת המתנדבים בפרויקט הזה."

בזכות הכלב

"אנחנו מאמינים במעורבות של הילדים בתהליכים האלה." חנוכיות מחומרים ממוחזרים, מתוך התחרות שנערכה בחנוכה

נוער וצעירים

11 אפריל 2012 ניסן תשע"ב

סדנה לחיים

העמק, לנוער הנחות כרטיס הנפקת התרמת מוצרי מזון בטיול הבוץ המסורתי "לשובע", עמותת בשיתוף בשבט ט"ו של כמה אלה - אלה בגבעת פורים מסיבת של החדשה הנוער מועצת של מהיוזמות

עעמק יזרעאל, שיצאה לדרכה בחודש אוקטובר האחרון. במועצה חברים 25 בני נוער

היישו י'-י"ב, המשמשים כנציגי עבכיתות המועצה הנוער. ותנועות הספר בתי בים, בתחומים לדיון לשבועיים אחת מתכנסת

ומ במועצה, הנוער לענייני עהרלוונטיים בתחומי הרשות לראש מייעץ גוף שמשת הנוער, בהתאם לחוק הנוער שאושר בקיץ

האחרון בכנסת. נבחרו והצבעות מפגשים סדרת בתום היו"ר, הנוער. במועצת התפקידים בעלי

עגיא מלמד מהושעיה, הוא תלמיד י"ב במהתיכונית בישיבה ורפואה ביולוגיה גמת "אורט" בטבריה. הוא מתנדב במד"א ובחדר ומדריך רמב"ם, הרפואי המרכז של המיון

בין שלל עי עבמועדון הקראטה בהושעיה. גם לתפקיד זמן הוא החליט למצוא סוקיו החדש. "מחלקת הנוער במועצה היא מחלקה שחשוב שם הוחלט אבל ופעילה, מצוינת לעודד גם יוזמות שבאות מלמטה, מהנוער. לכן הוקמה מועצת הנוער, שמאפשרת לנו

לקחת את הדברים למקום שאנחנו רוצים."

פיננסי "חינוך המפגשים סדרת יותר לצעירי העמק" יצאה לדרך עם ב-4 ותסתיים משתתפים, מעשרים באפריל. הרוח החיה מאחורי המפגשים י"ב תלמידת כידרה, עדי היא האלה בבית הספר "העמק המערבי" - יפעת. עדי, תושבת שמשית, נולדה ביהוד, אך נדדה ממקום למקום עם משפחתה בעקבות עבודתו של אביה, ששירת עד

עלאחרונה בקבע )כיום הוא מלמד מתמטיקה בבית הספר "העמק המערבי"(. לשמשית הגיעה מטבעון לפני כעשר שנים ולמדה בבית הספר "רעים" ואחר כך ב"העמק המערבי". במשך שנתיים

בשמ הנוער בתנועת הדריכה עהיא שית, ובכיתה י' למדה כימיה במסגרת

שהק בטכניון, "ארכימדס" עפרויקט נה לה 5 יחידות בגרות בכימיה. היא לומדת ל-5 יחידות בפיזיקה, ספורט,

מתמטיקה ואנגלית. את המפגשים הפיננסיים יזמה עדי LEAD - הארע -במסגרת פעילותה בשייסד צעירה, מנהיגות לקידום גון הארגון קאהן. מוריס העסקים איש

עמעודד בני נוער בכיתות י"א-י"ב לי

סדרת מפגשים פיננסיים ביוזמתה של עדי כידרה משמשית ובשיתוף מחלקת הצעירים במועצה

קבלו את מנהיגי העתיד: מועצת הנוער הראשונה של עמק יזרעאל

תנו לנוער לצמוח

וחב חינוכיים קהילתיים, פרויקטים עזום רתיים בסביבתם הקרובה. בין הפרויקטים סדנה האחרונות: בשנים לפועל שיצאו לחיזוק הקשר בין אבות גרושים לילדיהם, ליגת שכונות לכדורגל-בנות בירושלים, איסוף ציוד עבור חיילים בודדים, ומניעת

הפרעות אכילה בקרב בני נוער.לפרויקטים," רעיונות כמה לי "היו

בסופו של דבר החל "אבל עאומרת עדי,

טתי ללכת על הרעיון שהציע טל כפיר, בוגר הארגון, שסיים לא מזמן את שירות החובה בצה"ל. הוא נתקל בצעירים רבים ש'נזרקים' לחיים האזרחיים בלי שום ידע כלכלי, והכשרה פיננסית בסיסית יכולה

לעזור להם מאוד." עטל ועדי ערכו סקר שאימת את תחושעתו של טל, ויחד הם גיבשו תוכנית בסי

LEAD-סית לסדנה. המדריכה של עדי ב

גייסה לפרויקט את אביה, חנוך בנקל, העוסק כלכלן - בית" "כלכלן שהוא שינהלו כך ומשפחות אנשים בליווי נכון. באופן הפיננסיים ענייניהם את עדי פנתה למנהלים של סניפי בנקים ולאנשים נוספים - רואי-חשבון, מנהל יועצי משכנתאות בנק, סוכני ביטוח, ועוד - עד שהתגבשה רשימת מרצים.

עכל המרצים בסדרה משתתפים בה בהתנדבות, ללא תמורה כספית.

בנוסף פנתה עדי למחלקת הצעירים עשל עמק יזרעאל, וזכתה לשיתוף פעו

היעד של סדרת רב. קהל ולסיוע לה משוחררים, חיילים כולל המפגשים

סטודנטים וזוגות צעירים. עהמפגשים מתקיימים בבניין המוע

צה האזורית עמק יזרעאל, והנושאים המערכת הבית, כלכלת הם שנדונו

משכנ ביטוחים, מיסים, עהבנקאית, תאות, יזמות ופנסיה.

₪ 150 למשתתף: הסדנה עלות )לכלל המפגשים(.

הללו מהמפגשים כי מקווה עדי שת לאחר שתימשך מסורת עתצמח

סיים את לימודיה ותצא לשנת שירות.

עמועצת הנוער פועלת בהנחיית אודי שניצר, רכז הנוער במועצה, וגיא מציין לטובה את התמיכה שהוא מקבל מהנהלת המועצה ואת עבודתה של סגניתו, שקד קפלן מקיבוץ הסוללים. "קודם התמקדנו בגיבוש מטרות, עצמם בפרויקטים עסוקים אנחנו ועכשיו

עובחדירה ליישובים. חשוב לנו שכל היישובים יהיו מיוצגים, ושבתוך היישובים יהיה המוטו הרלוונטיות. בוועדות ייצוג לנוער

שלנו הוא: 'תנו לנוער הזדמנות לצמוח'.""מבחינ אמר: בצר אייל המועצה עראש

תי, מועצת הנוער היא כמו מליאת המועצה

מסיבת פורים, כרטיס הנחות לנוער ואיסוף מזון. מועצת הנוער בישיבה. משמאל למטה: גיא מלמד

הבוגרת, ותפקידה לקדם נושאים הקשורים לבני הנוער בעמק. חשוב לנו לחבר את בני אותם ולעודד האזורית, לעשייה הנוער לקחת חלק בהחלטות ובנושאים המשפיעים

שת קבוצה בניית זוהי מבחינתי עעליהם. נהיג את בני הנוער בעמק."

משפחה שכזאת

אפריל 2012 ניסן תשע"ב12

משפחה שכזאת

אפריל 2012 ניסן תשע"ב12

משפחת תשוב הקרוב העצמאות ביום גביש, על שלושת ילדיה, לביתה בשמשית,

עאחרי תשעה חודשים במזרח הרחוק. "עלינו על המטוס בנתב"ג ביום הבסטיליה, 14 ביולי, וירדנו ממנו בהודו," מספרים ארנון כללית, תוכנית לנו "היתה גביש. וחגית מה שנראה שנזרום, מראש החלטנו אבל

טוב לנו ונלך עם זה." את ליווה הרחוק במזרח לטייל הרעיון מאז שנה, עשרים במשך גביש הזוג בני טיולעהרווקים המשותף שלהם במזרח אחרי הצבא; אבל כמו רוב האנשים, הם לא עשו התירוצים כל "בגלל למה? כלום. איתו המוכרים," אומרת חגית. "עבודה, בית ספר,

משפחה, חברים, כסף." כסף, סכום לנו "התפנה נשתנה? ומה ועכשיו היינו צריכים להחליט - להגשים את החלום הזה ולהשקיע בחוויות, או לוותר עליו ולהשקיע בקירות, כלומר להרחיב את אבל מחברינו. רבים שעושים כפי הבית,

עהאמת היא שהתשובה היתה ברורה לשנינו."

למסע לצאת לנו איפשרו "הנסיבות עהזה," אומר ארנון. "חגית עמדה לסיים תפ

קיד של שלוש שנים בחברת נילית, שבה עבדה במשך 14 שנה. ואני, שעבדתי כעובד סוציאלי כעצמאי וכשכיר בחלקיות משרה - כ'עובד קבלן' - יכולתי להרשות לעצמי להתפטר. אז החלטנו שאסור לנו להחמיץ

את ההזדמנות." ביניהן תשובות, המון לזה "יש למה?

עהשאיפה להתנתק מהחיים הרגילים, המלחיצים - עבודה, מטלות, חדשות, מילואים

ע- ולחוות חופש אמיתי. לפגוש אנשים חדשים ולהכיר תרבויות ונופים, להרחיב את

עהדעת, ובעיקר להיות פנויים זה לזה ולפגוש את עצמנו כפרטים, כזוג וכמשפחה."

וזה עובד? "כן. למדנו לחיות טוב יותר דרך גם מחדש, זה את זה ולהכיר ביחד, הרגילה החיים בשגרת כי ההתמודדויות. יש המון 'בריחות' - עבודה, חוגים, חברים - אבל בטיול כזה אין לאן לברוח. הכל חייב

להיפתר במסגרת המשפחה." אז הכל דבש? "לא צריך להיסחף. טיול נמצאים מאוד. צפופה חוויה זאת בהודו אחד עם השני 24/7, ולא בכל מקום אפשר למצוא מרחב ופרטיות. קשה מאוד, למשל, למצוא חדרים שמתאימים לחמישה אנשים, לא אנחנו כי מתאים לא זה חדרים ושני רוצים להתפצל )אם כי עשינו את זה פה ושם(. לכן בדרך כלל היינו חמישה אנשים בחדר של שלושה, והצפיפות הזאת מחייבת התחשבות והקשבה. אז ברור שהיו בדרך גם מתחים ומריבות - למשל בקבלת שבת אחת שפצחנו )עד לריב הפסיקו לא שהילדים בשירת 'הנה מה טוב מה נעים' שפוגגה את כל הכעסים( - אבל בסיכומו של דבר ברור לנו שהמסע הזה לימד אותנו לחיות ביחד

וקירב אותנו לילדים." אחת באמת "זאת הזוגיות? עם ומה

עהשאלות ששאלנו את עצמנו - ואת האנשיצאנו לפני - איתם שהתייעצנו שים

עלדרך. גם הזוגיות עומדת במבחן של אינטנסיביות ולחצים בסביבה לא מוכרת, אבל התחושה היא שהמסע בהחלט מקרב גם את שנינו זה לזה. לקחנו איתנו מחשב נייד עם המון סרטים לילדים, וזה נותן לנו מדי פעם

שעה וחצי של התנתקות לטובת עצמנו".

ולחוות להתאקלם לילדים לתת וחשוב מקום מוכר ובטוח כתחליף לבית. התחלנו

עבלה הצפונית, ובמשך שישה חודשים גלשנו בהדרגה דרומה."

הרבה "כן, ישראלים? הרבה פגשתם צעירים וגם מעט משפחות. זה ממש נחמד,

עלמרות שהשימוש הנרחב בסמים בקרב המטיילים הצעירים הדהים אותנו, והתלבטנו עד כמה לחשוף את הילדים שלנו למציאות הזאת. בכל אופן, בשלב מסוים נטשנו את 'המסלול הישראלי', מה שנתן לנו הזדמנות להיפתח יותר לתיירים ממקומות אחרים."

מקום כלשהו שנחרט בזיכרון? "מדלהי 'קו - מקסים לחוף והגענו דרומה עטסנו

דלי' - במדינת קראנטקה. תכננו לשהות שם שבועיים-שלושה, אבל המקום כל כך

עמדהים, שנשארנו חודשיים. זה אחד הדבערים הכיפיים בטיול כזה - הגמישות, האפשרות לשנות תוכניות, לחיות את היום."

חריף, האוכל "לפעמים מעניין? אוכל עאבל גם לזה התרגלנו, ובסופו של דבר הר

ווחנו מהרחבת מנעד הטעמים של הילדים. עאז ברוב המקומות הסתדרנו, והיו גם מקו

מעולים, שייקים עם ממש, מפנקים מות

בלוגים קראנו "בטח. התכוננתם? אז ומדריכי טיולים, נפגשנו עם כמה משפחות שחזרו ממסע דומה ושאלנו את כל השאלות האפשריות - איפה כדאי לטייל, איזה ציוד

עלקחת, איך מתנהלים נכון מבחינה משפחתית. ואז התפטרנו מהעבודה, פרסמנו את הבית להשכרה, קנינו ציוד, ארזנו תיקים, ויצאנו - ומהמשפחה מהחברים נפרדנו

לדרך." זרמתם? "בסך הכל כן. הרשינו לעצמנו

ע'להתנחל' במקומות מסוימים במשך תקופה. הנסיעות בהודו ארוכות ולא פשוטות,

המזרחניםהמזרחנים ביום העצמאות הקרוב תשוב משפחת גביש הביתה

אחרי תשעה חודשים בהודו, סריעלנקה, וייטנאם ותאילנד

13 13אפריל 2012 ניסן תשע"ב אפריל 2012 ניסן תשע"ב

אבל איך הם ישלימו את החומר???

שבועיים לפני היציאה לטיול סיים עדי את גלי "רעים" בשמשית. ד' בבית הספר כיתה והדר א', היתה אמורה לעלות השנה לכיתה עדיין שייכת למערכת הגנים. "ידענו שעדי הלימודי, החומר את להשלים יתקשה לא

מה ליהנות כדי גדולות מספיק עושהבנות עטיול," אומרת חגית. "בקיצור, החלטנו שאנח

נו יוצאים בעיתוי נכון, ולכן חייבים לשים בצד את כל החששות, ביניהם העניין של 'להפסיד חדוה הספר, בית למנהלת כשפנינו חומר'. אילת, והודענו לה על התוכנית שלנו, קיבלנו לא רק את ברכת הדרך אלא גם המון פירגון ועזרה, והמורות יעצו לנו איזה חומרים לקחת איתנו. ובאמת, יצאנו עמוסים בספרי לימוד לעדי ולגלי, ובתקופה הראשונה ניסינו לקיים

שגרת לימודים מינימלית. "אבל מהר מאוד הבנו שזה לא עובד, ואמרנו לעצמנו שאם שנינו בחופשה, אז גם לילדים

עמגיע. שלחנו את הספרים הביתה. אנחנו מבינים את החשיבות של הלימודים הפורמליים,

עאבל מרגישים שהחוויות שהילדים שלנו צובערים כאן הן הרבה יותר משמעותיות. את החו

מר הלימודי כבר נשלים כשנחזור."

משפחות מהעמק המעוניינות להשתתף במדור "משפחה שכזאת" מוזמנות ליצור קשר ולפרסם את dorons@eyz.org.il :סיפורן

פירות מיוחדים, דגים ופירות ים." בלה, הרגשע "כבר בהתחלה, משברים?

נו את השפעתם של הפרשי הגבהים - גלי ע)הבת האמצעית( הקיאה, אני התעלפתי, וב

קיצור - היה שמח. אחר כך, בכפר קטן בשם עג'יבי, הדר נדרסה על ידי רוכב אופניים ופ

תחה את הסנטר ואת הראש - ודווקא בזמן סופת גשמים שחסמה את כל הכבישים. והיו עוד הרבה חוויות משונות - ירידה מהרכבת בקוצ'ין בשלוש וחצי בבוקר, בלי שיהיה לנו מושג מה לעשות; סופת ברד שתפסה אותנו דרמסאלה באזור יומיים של טרק באמצע

)הנוף למעלה היה פיצוי על הכל(; נסיעה של תשע שעות ברכב קטן בלי מזגן, בחום נוראי; כאב אוזניים שתקף את עדי ונפתר חולים בבית הומיאופתי טיפול אחרי רק

עממשלתי; וירידה בתחנת הרכבת הלא נכונה, טעות שאילצה אותנו לחכות כמה שעות ולעלות לרכבת צפופה בלי מקומות ישיבה.

אבל במבט לאחור, הכל חוויות." היינו העצמאות. "ביום חוזרים? מתי אמורים לחזור כמה ימים לפני פסח אבל אז אמרנו לעצמנו - איפה נעשה את הסדר? המשפחה של חגית תרצה אותנו, המשפחה

של ארנון תרצה אותנו. אז מצאנו פתרון: לדחות את החזרה."

מהחזע מסוימים חששות "יש ?והעתיד רה הביתה - לאו דווקא בעניין של מציאת החוויה לשימור בנוגע יותר אלא עבודה, 'החיים בתוך הזאת הנכונה והדינמיקה

עהאמיתיים'. בינתיים אנחנו מבטיחים לעצמנו הרבה דברים - שנמשיך לקרוא הרבה, שלנו. לילדים קשובים ושנהיה כאן. כמו לרדוף בלי בפרופורציות, פשוט, ושנחיה אחרי כסף ורכוש והישגים. הרי כאן אנחנו

מסתדרים עם שתיים וחצי מזוודות."

עדי, בן 11 קשה קצת שזה למדתי הזה "בטיול לטייל עם המשפחה כל כך הרבה זמן. רבים

עעם האחיות, מתגעגעים לחברים. אבל אנעחנו מדברים בסקייפ, ופעם אחת אפילו די

ברתי עם כל הכיתה בזמן אחד השיעורים. אני חושב איך יהיה לחזור - זה יהיה מרגש לא עדיין אני אבל החברים. את לפגוש רוצה לחזור. הלימודים לא מטרידים אותי,

ושיפרתי כאן את האנגלית."

גלי, בת 6ע"רציתי לצאת לטיול כדי לבקר במקו

מות חדשים, אבל גם לא רציתי - כי לא רציתי לעזוב את החברים. היה כיף לרכוב על פילים ושהשפריצו עלינו מים. היה לי כיף במנאלי ובדהרמסאלה כשסבתא רותי כיף. זה באה לבקר. לטייל עם המשפחה לפעמים אנחנו רבים קצת ולפעמים אנחנו משלימים. אני רוצה להמשיך את הטיול ומעניינים. טובים מקומות בעוד ולבקר

עאני לא ממהרת לבית הספר אבל מתגעגעת לחברים."

הדר, בת 3ע"היה לי כיף שטיפסנו בהר ועלינו במ

דרגות המסתובבות )בסיגיריה, סרי לנקה(. לא היה לי כיף לנסוע באוטובוס בלילה.

ערוצה לחזור לשמשית, אני מתגעגעת לחגית הגננת שלי."

ספרי הלימוד נשלחו הביתה. עדי, גלי, ארנון, הדר וחגית גביש בבית יתומים לפילים, סרי לנקה

חקלאות בעמק

אפריל 2012 ניסן תשע"ב14

אינטרס משותף

צילומים: ד"ר רוני כהן

אומר החקלאות," של ההמשך דור צומח יער "בנווה טושקו )משה בן שחר(, מנהל מרכז חקלאי העמק. "אלה המדריכים והחוקרים שיעשו את חקלאות העתיד. יש כאן שיתוף פעולה הדדי, שנובע מאינטרס משותף. כמועצה חקלאית וכפרית אנחנו שמחים על כל גורם ששומר על המחקרים את לכוון מנסים ואנחנו הפתוחים, השטחים דיון שנה מדי מקיימים אנחנו כך לשם שלנו. לצרכים משותף בין החקלאים לחוקרים, ומנסים למצוא מחקרים שיובילו לפתרונות כמו גידולים, טכנולוגיות חקלאיות, העמק חקלאי מרכז מעניק בנוסף ועוד. הדברה אמצעי ומגידו ארבע יזרעאל יחד עם המועצות האזוריות עמק מלגות בשנה לסטודנטים לתארים מתקדמים בחקלאות, שעורכים את המחקר שלהם בנווה יער. השנה קיבלו את המלגות ארבעה סטודנטים תושבי עמק יזרעאל וזה מבטיח

את המשך החקלאות באזור".

המקום הזה נראה כמו קיבוץ - מרחבי דשא ופשוטים ישנים בניינים וביניהם גדולים, ובהם מסתובבים אנשים צעירים ומבוגרים, רבים מהם במכנסיים קצרים וסנדלים. חלקם לובשים חלוקים, חלקם מסתובבים בחלקות

החקלאיות הסמוכות. זהו מרכז המחקר נווה יער - שלוחה של נווה וולקני, החוגג 90 שנים לקיומו. מכון יער, הסמוך ליישוב בית שערים, הוקם בשנת )ראו מסגרת 1948, לאחר שמשפחת שטוק למדינה. הקרקע את תרמה ממול( בעמוד "המראה אולי פסטורלי אבל זה לא אידיאלי לעבוד במבנים הישנים האלה," אומרת ד"ר נורית קציר, המנהלת כיום את המרכז. "עם זאת, מצליחים לרשום כאן הישגים מחקריים חשובים, שבאים לידי ביטוי בענפי חקלאות

ביחידת המחקר. מפירות הנהנים שונים צבי קרחי בשנות הדלועיים, למשל, פיתח

הז 'גליה'. הייחודי המלון זן את עהשבעים נים שפיתח קרחי הפכו לגידולים מרכזיים בערבה, עם נפח ייצוא משמעותי. זו דוגמה לחוקר שיצר יש מאין והשפיע על החקלאות הישראלית. דוגמא נוספת היא של ד"ר אלי , שהקים ופיתח את ענף צמחי התע יפוטיבסק

בלין בארץ."עכיווני המחקר בנווה יער לא נקבעו 'מל

מעלה' אלא התפתחו לפי תחומי העניין של עהאנשים שעבדו כאן. כך התפתחו כאן מחק

רים בצמחי מרפא ותבלין, במלונים ובצמחים נוספים ממשפחת הדלועיים, בעצי פרי )דגש על שקד, רימון ומשמש(, בהדברת עשבים, בגידול בקר ועוד. כיום עובדים במרכז כמאה

22 ראשי צוותים, וסע עובדי מחקר, מתוכםטודנטים מכל האוניברסיטאות מגיעים לכאן

במסגרת תואר שני או שלישי.

דד"ר דורון הולנ הוא מנהל היחידה למעחד פרי זני בפיתוח עיסוקו ועיקר עטעים, הק בשיטה עובדים אנחנו "בעיקרון עשים.

וחתירה שונים זנים של הכלאה - לאסית לאופטימיזציה של תכונות הצמח והפרי. עם זאת, אנחנו עושים את זה על סמך ידע מדעי מתקדם בתחום הגנטי. חשוב להבהיר שאין כאן הנדסה גנטית, אבל יש כאן שימוש נרחב האחרונים, בעשורים שנחשף העצום בידע

ובהבנה הגדלה של מנגנונים גנטיים. זה, מבחינת המחקר, "המשמעות של כל

ני של הישנה בדרך לעבוד שבמקום עהיא סוי וטעייה, שהיא דרך ארוכה ויקרה, אנחנו מגיעים לניסויים בשלב הרבה יותר מתקדם. רבה, לחזות במידה יכולים מכיוון שאנחנו

עעל סמך ההבנה הגנטית, כיצד יתפתח הניסוי, הניסויים הרבה יותר מוצלחים.

"השיטה שלנו לפיתוח זני פרי חדשים היא עשיטה ייחודית, שאנחנו הראשונים שמשת

לנו כמה הצלחות יש ולשמחתי בה, משים גדולות."

עאחת ההצלחות החשובות של הולנד ואנשיו היא הקדמת הבשלת הפרי, למשל בעצי של המוקדמת להבשלה ומשמש. רימון

עהפרי יתרון מסחרי עצום, שכן היא מאפשרת לחקלאים הישראלים לשווק את הפירות

עבאירופה כאשר השוק עדיין ריק, וכך להגדיל את רווחיהם.

המ יחידת את שמנחה נוספת עמגמה וצבעו, הפרי של טעמו שיפור היא טעים שהם מרכיבים מרכזיים באטרקטיביות של

העול בשוק כיום השולטים "הזנים עהפרי.

מי, למשל ברימון ובמשמש, הם זנים שאנחנו פיתחנו, והם מבוקשים כיום בארבע היבשות

עהמיושבות - רק לאנטארקטיקה עוד לא הגענו."

במחקר נוסף תחום היא לחום עמידות אוהבים נשירים "עצים ביחידה. ובפיתוח

עקור, ובישראל אמנם התפתחו זנים שמצליחים לחיות עם החום הישראלי, אבל הם לא איכותיים כמו הגידולים בארצות קרות. לכן אנחנו משקיעים הרבה בפיתוח זנים שיניבו פרי שאינו נופל באיכותו מזה של המתחרים באירופה. רשמנו הצלחות יפות בתחום הזה, והתוצאה היא תהליך של 'הדרמה' - העצים ולערבה, לנגב בהדרגה נודדים הנשירים ומאפשרים לחקלאים שם להיכנס לגידולים האלה. לאור העובדה שהרווחיות על ירקות

עירדה בשנים האחרונות, ברור שהמעבר לגיעדול עצי פרי פותח לחקלאים בדרום הזדמ

נות חשובה להרוויח.ע"יש כאן שילוב של כוח אדם מצוין, תק

וכמובן בשטח, החקלאים עם טובה שורת עתנאי אקלים ייחודיים, שמאפשרים לנו לע

שות ניסויים באקלים חם." לת היחידה נכנסה האחרונים עבעשורים עחום של גידולים אורגניים וחקלאות ידידו

יער מטע בנווה וכיום פועל תית לסביבה, אפרסקים אורגני, מהראשונים בארץ.

המעבדה את מנהל לוינסון אפרים ד"ר במעב חקלאית. תוצרת באיכות עהעוסקת

בצבע החוקרים מתמקדים לוינסון של דה עובארומה של הפרי, בעיקר במלונים ובעג

בניות. גם בוורדים נעשה כאן מחקר, כאשר המטרה היא להקנות לפרח שרידות )חיי מדף

ובטי הריח בעוצמת לפגוע בלי עארוכים( בו. "חשוב להבהיר שבישראל, בניגוד לכל

מדען גידל דגן בגן

חקלאות העתיד: מהנעשה במרכז המחקר נווה יער

15 אפריל 2012 ניסן תשע"ב

מיני שמועות, אין הנדסה גנטית בגידולים אותנו משמשת הגנטית ההנדסה למאכל. לניסויים, אבל לא לגידולים עצמם, אם כי

עבמוצרים מיובאים כמו תירס וסויה יש מרכיבים מהונדסים.

"במהלך השנים חל שינוי ביחסי הכוחות עבשוק החקלאי. אם פעם היה הכוח בידי החהצ הצרכן. של בידיים הוא היום עקלאים,

היה מתפשר על האיכות, כבר רכן, שפעם לא מוכן להתפשר כיום. עם זאת, הוא מוכן לשלם יותר על איכות הפרי וגם על דברים נוספים - למשל, הוא רוצה פרי כל השנה, לא

רק בעונה, ומוכן לשלם על זה. זה מחייב את החקלאים לשנות את "כל התפיסה. אם בעבר הם התמקדו בכמות היבול ובצמצום פגיעתן של מחלות בפרי, היום הם

עחייבים לקחת בחשבון את איכות הפרי. העובדה שזן כלשהו עמיד ומניב אינה מספיקה

אם הפרי הוא 'נפילה' כשמדובר באיכות.ע"לאור כל זה, השאיפה שלנו כאן היא להעחזיר את האיכות לפרי בלי לפגוע בחוזק ובעעמידות שלו. הדרך הפשוטה ביותר היא לח

זור לזנים ישנים וטעימים, אבל אנחנו רוצים לשפר את הפרי בלי לפגוע ביעד הכמותי, אחרת החקלאים ייפגעו. אנחנו רוצים בעצם להרוויח את כל העולמות - יבול משמעותי

ואיכותי באותו זמן."

בד"ר מיכאל רבי החל את הקריירה המעחקרית של בתחום הפרחים. "אז, בסוף שנות מרכזי גידול היו עוד הפרחים השבעים, בעמק, ובבית לחם הגלילית לבדה, היו 60

דונם של ורדים."עבמשך שנים רביב עסק באפשרויות לשיעפור היבול, והתמחה בתחומים של מצעי גיעדול, השקיה ודישון. בעקבות הצמצום ההד

חוות שטוק

חלום בעמק יזרעאל

בע1924 רכש ליונלו שטוק, יינן יהודי מהעיר טרייסט שבאיטליה, חלקת קרקע ליד ג'דה )כיום רמת

ומסר אותה לקרוביו, שה עישי(, קימו עליה חווה חקלאית. להלן בעיתון שהופיע מהדיווח קטע "דבר", בע10 באפריל 1929, על

פעילות התחנה:שטוק המהנדס לו "יושב ורואה האיטלקית החוף בעיר יזרעאל. רק השנה חלום בעמק ביקר מר שטוק את הארץ וזכה ליהנות במשך 10 ימים ממראה מרפסת מעל הנשקף העמק

עלייתו... ניתנת מיוחדת לב תשומת באמצע העופות. גידול לענף 250 תרנגולות זקק אדר ב' היונות. הדגירו בק8 מדגרות - 600 ביצים כל אחת. שולחים 5000 באמצעות ל"תנובה" ביצים

מחלקת התוצרת של נהלל...במרכז הישובים עומדת חוה

קזו בחינת "בדד תשכון". העובחייהם הסגו חיים את קדים בה קרים ובונים משק בדרכם וכרצו

נם בהסכמת בעל החוה היושב במרחקים".

לתנו החווה נמסרה עלימים להדרכה ושימשה המושבים עת בסוף הנוער". "עליית במסגרת שנות הארבעים נמסרה למדינת חוות את בו ששיכנה ישראל, שפעלה החקלאית הניסיונות בכפר מכן ולאחר בעכו בעבר "וולדהיים" הנטוש הטמפלרים

הטמ בכפר אבא(. אלוני ע)כיום פלרים קיבלה התחנה עצמה את השם הזה - וולדהיים - שתורגם לימים לשם הנוכחי "נווה יער". של איכלוסועמחדש בעקבות למיקומה התחנה הועברה הכפר הנוכחי, מול מושב בית שערים.

רגתי בענף הפרחים בישראל בכלל, ובעמק יזרעאל בפרט, עבר רביב לעיסוק בקומפוסט ובחקלאות אורגניים - תחומים שבהם הוא בין האחרונות. השנים בעשרים מתמקד הקורס את בהתנדבות, מלמד, הוא השאר אורגנית, בחקלאות בארץ היחיד האקדמי

בפקולטה לחקלאות ברחובות. ע"כולם מבינים כיום את החשיבות של חקעלאות אורגנית. הבעיה היא שהמעבר לחקעלאות אורגנית הוא תהליך ממושך, שבתחי

לתו יש ירידה ניכרת ביבולים - צמצום של עעשרות אחוזים. על כך כולנו משלמים, כצר

כנים - בישראל קפיצת המחיר בין מזון רגיל 100%, וזה כמוע עלמזון אורגני עומדת על כבן מטורף. חשוב לי להבהיר שזו לא אשמת החקלאים. בכל אופן, אין הצדקה לפער כזה

עולמחירים הגבוהים של מוצרי המזון האורגניים בישראל.

ע"אני מאמין שיש סיכוי שהחקלאות האורלכך והמפתח ל'מיינסטרים', תהפוך גנית הוא מחקר, הרבה מחקר, שיאפשר לסגור את שבחלק לציין חשוב הקיימים. הידע פערי

האורג החקלאות תופסת אירופה עמארצות נית כיום כע20% מכלל החקלאות, וזה הישג - אפסי באחוז כמעט מדובר עצום. אצלנו 1.5% - אם כי הנתון הזה נמצא בעליה הדרע

גתית. זה עדיין ענף נישה, אבל אני בהחלט עאופטימי. מספר הסטודנטים בקורס שלי בח

קלאות אורגנית קפץ תוך 16 שנה מע8 לע85. ובהב בתחום, בעניין העליה על מעיד עזה

נה של חשיבותו. הסטודנטים האלה הם דור העתיד, הם יהיו מוביל החקלאות בעשורים הבאים. לכן לדעתי אין באמת סיבה לדאגה. ע"חשוב לציין גם את ההשפעה של החק

המסורתית, החקלאות על האורגנית לאות שלוקחת ממנה הרבה ידע ושיטות - למשל

כמעט כיום שקיימות חרקים, נגד רשתות להעלאת )שיטה סולרי חיטוי חממה, בכל אותה לעקר במטרה הקרקע טמפרטורת ממיקרועאורגניזמים מזיקים(, וכמובן שימוש בקומפוסט. כך שיש כאן שיפור הדרגתי של

החקלאות כולה.משום מאוד חשוב בקומפוסט "השימוש שהאדמה בישראל ענייה מאוד במונחים של חומר אורגני בקרקע, ולמחסור הזה יש שתי

עתוצאות: פגיעה בפוריותם של גידולים, וריבוי מיקרועאורגניזמים מזיקים בקרקע. בשתי להיאבק החקלאים נאלצים האלה הבעיות לפתרונות אבל והדברה. דישון באמצעות האלה יש מחיר כבד, כי הם עצמם פוגעים בחומר האורגני שישנו בקרקע, וכך פוגעים

עבעצם בהצלחת הגידול. בנוסף לכך, כשמדובר בהדברה כימית, מסורתית, יש בעיה של

זיהום מצטבר של הקרקע ומי התהום.חקלאות התפתחה האחרונים "בעשורים

עבת קיימא, ששואפת לצמצם את עיבוד הקערקע ולהגדיל את כמות החומר האורגני בא

דמה. אחת הדרכים להעשרת הקרקע בחומר אורגני היא פיזור קומפוסט, שגם משפר את התכונות הפיזיקליות של הקרקע )איוורור,

שיפור תנועת המים התת קרקעית ועוד(. גם לייצר כמובן אפשר הקומפוסט "את ברמה הביתית, אבל לצערי יש המון בורות

עבנושא הקומפוסט. אנשים רבים מבינים שהקומפוסט הוא דבר חיובי, אבל לא מבדילים בין קומפוסט מוצלח לקומפוסט בינוני. עם קומפוסט שייצור עצמי של ספק אין זאת, - הביתי ביותר בהקשר הטוב הוא הפתרון הוא מצמצם את השימוש בדשן כימי, מפחית חוסך להטמנה, המגיעה הפסולת נפחי את וכמובן האשפה, פינוי מעלויות ניכר חלק

מועיל לגינה."

סביבה

אפריל 2012 ניסן תשע"ב16

"אני הופך לאנחנו, שלי הופך לשלנו, אנשים זרים הופכים לאחים."צילום: דליה בלי הקמת המבנה הציבורי.

" האדמה היא שפע עצום"

אין," "גדלתי כאן בתחושה מעיקה של "במשך נהלל. ילידת כרמי, מירב אומרת עשרות שנים התקיים כאן משק לתפארת - פרחים, פקעות ועצי פרי - אבל כל זה דעך ומאז התשעים, שנות בתחילת והתמוטט

עהכל כאן נראה מדכא מאוד: בוץ בחורף, קוצים בקיץ, מוטות ברזל והרבה פסולת. לקח הוא האיןעלכאורה, זה, שכל להבין זמן לי שפע עצום. האין הפך ליש, וכך אני מכנה

את החווה הזאת עכשיו: יש מאין."משק מספר 72 בנהלל הוקם על ידי מרים יוחנן בנם, נינתם. היא שמירב פיין, וצבי פיין, נולד בנהלל, וכשהיה בן 17 הקימו לו

הוריו צריף בחצר הבית. יוח סבא חלה התשעים שנות עבתחילת

לחשיפה המחלה את ייחסו והרופאים נן, מספרת "סבתא הדברה. לחומרי ממושכת

עלנו איך הוא ואבא היו חוזרים רטובים מהריסוסים," אומרת מירב. "לאף אחד לא היה אז מושג כמה החומרים האלה מסוכנים לבני

אדם." אחרי שסבא נפטר וספינת המשק שקעה "פשוט פתוח. לפצע הנטוש השטח הפך לא יכולנו להסתכל על השטח החקלאי, זה היה כואב מדי. ובנוסף לרגשות הקשים היו קשורות שאינן מסיבות גדולים חובות גם

למשק."

במדינת תל אביבבאמצע שנות התשעים סיימה מירב את

עהשירות הצבאי והשתקעה בתל אביב. בתעחילה עבדה כברמנית באחת המסעדות הנ

חשבות בעיר, אבל תוך זמן קצר השתלבה עיצוב הלבשה, בהפקה, - הפרסום בענף

עתפאורות ועיצוב מזון. העבודה מסביב לשהיפות משכורותיה ואת פיצוי, דרשה עון הוציאה מירב על ארוחות במסעדות גורמה, בילויים, בגדי מעצבים ושכר דירה. ולמרות

ערמת החיים הגבוהה, בתוך תוכה היא הרגישה שמשהו עדיין חסר.

מירב החלה לעבוד כתחקרינית - תחום עשהפך לעיסוקה העיקרי לצד לימודי הילי

לרפואה הישראלי בקולג' וביועאנרגיה נג כרוכה היתה התחקירים "עבודת טבעית. את והרחיבה לעיר, מחוץ רבות בנסיעות הכניס זה החיים. על שלי הפרספקטיבה לפרופורציות את המשבר האישי שלי ואת המחשבות על הקשר בין החיים עצמם לבין

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו עליהם." הגיעה כתחקירנית עבודתה במסגרת

מירב ל"אדמאמא" - חוות פרמקלצ'ר במושב ניר משה - ושם פגשה את גור רותם, מייסד החווה. "הביקור בחווה השאיר בי חותם עז, אך בשלב הזה עדיין לא ראיתי איך החיים שלי מתחברים למקום מהסוג הזה, איך אני

מתחברת לאדמה." הקשיים הכלכליים בערוץ 10 השפיעו על מצבן של חברות ההפקה שהעסיקו את מירב, ותנאי התשלום החדשים - "שוטף פלוס 60"

ע- הובילו אותה להחלטה דרמטית: היא התקשרה לאמה בנהלל והודיעה לה שבכוונתה לחזור לעבודה כברמנית. "אבל את זה תוכלי

עלעשות גם בעמק," אמרה אמה, ומירב השתכנעה.

הביתה2002, אחרי שש שנים ב"גלות", מתוע עב

כן שנה אחת בניו יורק, חזרה מירב הביתה לנהלל. היא התחילה לעבוד כברמנית בשני בהפקה כתחקירנית וכן במקביל, מקומות ישראליתעפלסטינית. לקראת סיום הפרויקט

עהיא החלה לעבוד כתחקירנית וככתבת בחדשות "הוט צפון", ואפילו השתתפה באודישן להגשת מבזקי חדשות )"עשיתי את זה ממש

בצחוק - והתקבלתי"(. העבודה בחדשות גזלה ממנה רק שלושה

שו היא הפנויות ובשעותיה בשבוע, עימים טטה בשטח הנטוש ובמחסני המשק, ומתחת לערימות של גרוטאות ופסולת גילתה את הסדר הישן של סבא: צינורות, כלי עבודה,

גדלים לפי מסודרים ברגים גידור, חומרי במגירות. "מצאתי חתיכות עץ שסבא גילף

וכ לשתילים, באדמה חורים לעשות עכדי שאחזתי באחת מהן ראיתי פתאום את היד

עהגדולה שלו. באותו רגע קרה לי משהו. הרבתוך צומחים שלי השורשים כאילו גשתי האדמה הזאת. אז עוד לא הבנתי, אבל היום אני יודעת שזה היה רגע משמעותי בחזרה

שלי הביתה".

חלוקת השפעהחנות את מירב חידשה הראשון בשלב

הצ - עברו בימים בצריף אמה עשהפעילה ריף שהוקם עבור סבא יוחנן כשהיה בן 17.

מה בעיקר משומשים, חפצים אספה עהיא סוג שאפשר למצוא במוזיאונים של ראשית אותם והציעה אותם שיפצה ההתיישבות,

עלמכירה. "לא הרווחתי מזה הרבה, אבל החעוויה היתה עמוקה מאוד. הרגשתי שאני נפעגשת עם עולם שהעריך את המשאבים שע

מדו לרשותו, שכל דבר יוצר כדי לחצות את וכדי לעבור מדור לדור. כששיפצתי הנצח שרפרף וגיליתי כמה תיקונים וארבע שכבות של צבע, נזכרתי מיד בשרפרפים המתפרקים מאיקאה בע19.90 ש"ח, שנקנים בעצם בתור רק שלא להבין התחלתי פעמי. חד מוצר תפיסת המשאבים שלנו השתנתה, אלא גם שיטת הייצור. במילים אחרות, העולם עבר

עלייצור של זבל עתידי, של מוצרים שתוחלת החיים שלהם קצרה. כך מעודדים אותנו

לקנות יותר."לקראת חג הפסח )2005( הציעה מיה קלוג, חברתה של מירב, לערוך "מסיבת החלפות". שאינם חפצים להביא הוזמנו המשתתפים דרושים להם עוד, ולקחת מה שנחוץ להם. "הצעתי מירב, מסבירה אחרות," "במילים

עפלטפורמה לחלוקה נכונה של השפע שעומד לרשותנו."

כח באו הראשונה ההחלפות" על"מסיבת הרעיון. את להבין שהתקשו איש, מישים לשלם צריך כמה אותי שאלו מהם "כמה לי, והסברתי להם שלא צריך לשלם - אלה בכלל לא דברים שלי! זה הבהיר לי שמשהו של בהיבטים 'תפוס' מאוד שלנו בתרבות פעילויות להיות שאמורות ונתינה, קבלה במחסנים שומרים אנשים מאוד. פשוטות ויכולים להם נחוצים שלא דברים שלהם

לשמש אחרים. זה ממש לא הגיוני." ולשליע איש, 70 הגיעו השני לארוע 100 איש. כיום מגיעים לשוק ההחלע שי -פות, המתקיים בשבת האחרונה בכל חודש, מאות אנשים, והם משלמים רק דמי כניסה בסך 10 ₪ )ילדים עד גיל 18 - חינם(. ככל

עשגדל מספר האנשים גדלה גם כמות השאעריות בסוף היום - המון בגדים וקצת צעצו

עים, מוצרי חשמל, ספרים ועוד. לאט לאט כדי הדברים את להעביר לאן מירב למדה וכיום לאשפה, אותם לזרוק תיאלץ שלא שהן למקומות משוגרות האלה השאריות מועילות בהם: הבגדים מועברים למוסכים, שם הם משמשים כסמרטוטים )"ככה הכרתי וזה דבר מועיל מאוד הרבה בעלי מוסכים,

עלאישה"(; ספרים במצב קשה הולכים למיחזור נייר; הפלסטיקים - לכלוב הבקבוקים;

עקרטונים - לקרטוניה; מוצרי חשמל - למיחזור; וחתיכות מתכת - למיחזור ברזל.

דרומההת מיחזור פתרונות אחר עבחיפושיה

"המרכז של האינטרנט לאתר מירב וודעה עלאקולוגיה יצירתית" בקיבוץ לוטן שבער

בה, ותמונות הבנייה באדמה שבו את ליבה. פרמקלצ'ר בקורס השתתפה היא בע2006 בקוע .)permanent agriculture culture(

שבועות, עשרה ונמשך בלוטן שנערך רס, השתתפו עוד 11 אנשים מכל רחבי העולם.

והערוגות בלב הער גני הירק עהמפגש עם בה הצחיחה, עם המבנים האקולוגיים חוסכי שבחרו המיוחדים האנשים ועם האנרגיה, לגור במקום הנידח הזה - כל אלה חוללו בה

אחרי שש שנים בגלויות תל אביב וניו יורק חזרה מירב כרמי למשק המשפחתי בנהלל, והפכה אותו למרכז אקולוגי משמעותי

17 אפריל 2012 ניסן תשע"ב

"אנחנו לא באים להטיף אלא לעשות." מחסן הזרעים

צילום: עדי סגל

" האדמה היא שפע עצום"

צילום: דליה בלי "פתאום הבנתי שהבוץ הנהללי הוא הטיח המושלם." מירב כרמי בפעולה

עשינוי עמוק. "פתאום התחברתי שוב לחלומות שהיו לי בגיל 12: להקים גן ירק, לגדל את הילדים שלי בעצמי. לקראת סוף הקורס בלוטן נפל לי 'אסימון היש': פתאום הבנתי שכל האיןעלכאורה הזה - המשק בנהלל וכל מה שיש בו - הוא יש גדול. הרי רוב האנשים חזרו מהקורס לעיר, לבתים משותפים שבהם הם יוכלו, במקרה הטוב, לגדל קצת עשבים

באדניות - ולי יש חווה שלמה!"להקים לקורס חבריה את הזמינה מירב לפעילות ומרכז חווה בנהלל 72 במשק

עפרמקלצ'ר. לחווה היא קראה "יש מאין", וכשחיפשה את הצירוף הזה בספרות גילתה את השורות הבאות, שנכתבו על ידי רבי שלמה

אבן גבירול במאה האחתעעשרה: "אתה חכם ומחכמתך אצלת חפץ מזמן כפועל ואמן, למשך משך היש מן האין

כהמשך האור היוצא מן העין".

ההקמהבע2007 החלה מירב, יחד עם שלוש בנות בניית על לעבוד בלוטן, מהקורס נוספות צינורות, היו שלהן הגלם חומרי החווה. מיכלים, עצים, ברזלים וכלים שונים שהיו קבורים תחת שדות של קוצים בגובה אדם. מירב התוודעה מחדש לבוץ הנהללי שליווה

עאת ילדותה )"פתאום הבנתי שזה הטיח המו

שלם"(, וזרעה באדמה את הזרעים שהביאה מקיבוץ לוטן.

בשנה הראשונה התמקדה החבורה בגידול אפש בהרחבת התרנגולות, בטיפוח עמזון, ערויות המגורים למתנדבים נוספים ובהפיכ

תו של המקום למרכז של קורסים וסדנאות במגוון נושאים: בנייה, קליעת סלים, ליקוט צמחי בר למאכל, וחשוב מכל - פרמקלצ'ר. מחבילות האקולוגי המרכז נבנה בע2008 החליע 2009 ב אדמה. בטיח המצופות עקש

לנסח לנסות בחווה דייריעהקבע טו שבעת באופן ברור יותר את חלוקת האחריות, את החזון ואת העבודה הקהילתית. כיום מגיעות לחווה קבוצות מבקרים שונות - תלמידים,

ומ גימלאים וגננות, מורות בסיכון, ענוער טיילים. "אנחנו לא באים להטיף," מסבירה להציג שינוי, ליצור לעשות, "אלא מירב, אחרת, ומציאות אחרת תרבות של דוגמה החופפים המעגלים בשלושת יותר, שפויה שאנחנו פועלים בהם: כלכלה שפויה, סביבה

בריאה, קהילה חזקה."

הרשת החברתיתכיום מתגוררים בחווה תשעה מבוגרים וארבעה ילדים )אחד מהם הוא טאו, בנה חבר כל מעביר בחודש פעם מירב(. של 400 שקלים לקופה המשותפת, וסכום זה וכיו"ב סבון יבש, מזון לרכישת משמש

הבוקר בשעות בטבעון. בקואופרטיב ש"מתארח" בגן הקטנים הילדים שוהים שעת - בצהריים ובע12 הבתים, באחד סיום הגן - נפגשים כל החברים והילדים כל, "ראשית משותפת. צהריים לארוחת אנחנו קהילה שחיה יחד בחווה, אבל מעבר הרשת ישנה כרגע כאן שגרים לאנשים החברתית הרחבה יותר, של אנשים שגרו כאן בעבר או היו שותפים לפעילות הזאת.

עהאנשים האלה מתגייסים לפרויקטים שונים שלנו, וזה גם הבית שלהם. זה התהליך הופך אני כאן: עוברים שכולנו המופלא זרים אנשים לשלנו, הופך שלי לאנחנו,

הופכים לאחים."כיום, בגיל 37, ברור למירב שהמשק הזה עורף. לה להפנות לי שאסור "מתנה הוא

עבשנים האחרונות עברו כאן בחווה טובי הבחורים והבחורות, משוחררים טריים מהצבא וכאלה שכבר חזרו מהטיול של אחריעהצבא.

עהם כמהים לעבודת האדמה, לחלוציות, למשמעות. חלקם צברו נסיון בהתנדבות בחוות אורגניות בחו"ל, וכולם שואלים איך אפשר לחיות חיים כאלה בארץ. אם יותר משקים יאמצו את עקרונות התכנון של הפרמקלצ'ר לתוך חייהם, הם יגלו שבאותו אזור נטוש מהם מבקש שאינו פורח גן גדל בנחלתם

עדבר ונותן להם תוצרת טרייה ונטולת ריסוסים, אוזן קשבת ומקום לחלום."

עמק יזרעאל: מאה

השנים הבאות

במוע יתקיים אפריל עבתחילת דון בנהלל המפגש השלישי בסדרת "רוח העמק - הדור הבא". במפגש

עיתארחו ד"ר מוקי גרוס ומיקי ליפשיץ, שידברו על הקשר בין כלכלה,

קהילה וסביבה. הוא הבא" הדור - העמק "רוח

במו הסביבתית היחידה של עמיזם עצה ושל המשרד להגנת הסביבה, שמטרתו לטפח אורח חיים סביבתי "קומפוסטציה המועצה. ביישובי ומיחזור הם נושאים שכבר הוטמעו מהיישובים," ברבים רבה במידה

כפ המשמשת מירב, עמסבירה "הכוונה המיזם. של רויקטורית את להרחיב היא החדש בפרויקט העשייה ואת הסביבתית התודעה הירוקה - למשל בשיתוף טרמפים, בתמיכה בכלכלה מקומית, בשינוי מזמן לא חגגנו הצריכה. תרבות

עמאה שנים להתיישבות בעמק. המעשים שלנו כיום יקבעו את דמותן

של מאה השנים הבאות." התמקד בסדרה הראשון המפגש בריסוס בשטחים ציבוריים )איריס בן צבי(, בפיתוח וגינון תוך התחשבות בסביבה )שי שחל(, ובגינון אקולוגי גולדווין(. )דב הדברה חומרי ונזקי במועצה נבחנת המפגש בעקבות האפשרות להפסיק את כל הריסוסים במפגש הספר. ובתי הגנים באזורי התייעלות של סוגיות נדונו השני

אנרגטית בבית, במשק ובעסק. למפג להצטרף שמעוניין עמי

מייל - למירב לכתוב מוזמן שים .emekmekayem@eyz.org.ilלע"חשוב לי להדגיש שההשתלמויות האלה אינן מיועדות רק ל'ירוקים'," היא אומרת, "אלא לכל מי שמבין שהעולם משתנה, ושהשינוי מחייב

עאותנו לחזק את הקשרים בין כלכלה, קהילה וסביבה."

ותיקי עמק יזרעאל

אפריל 2012 ניסן תשע"ב18

להציל את כפר ילדים

לה קובעת בעמק ההתישבות "בתוך ברכה מיוחדת נקודה זו, 'גבעת הילדים'. סתם, התישבות נקודת אינה זו נקודה ומסתדרת בתור מוסד היא הולכת אלא ישראל' 'מקוה מן חקלאים. לחנוך קבוע זעירה... האוויר צח, וכנראה גם מבריא. כי המחזור הראשון שבו נמצאים בעיקר הילדים שהתחנכו אצל מר בלקינד, והיו גוף ושבורי חדרה, של הקדחת אכולי

קמחוסר כלכלה ו'טפול טוב', הולכים ומבריאים כאן במהירות... כיום מניע את כל 15 שנה, הוא האחק מכונת המים נער בןקראי בעד הברכות והברזים וכל האינסט

לציה. ברפת עובדת ילדה בת 12ק13, גם קעל יד המחרשה, במכבסה, במטבח, במ

חסן המכולת, בכל פנה פוגשים בילדים. הם המפקחים על הנקיון והסדר, הם רועים את הבקר, והם גם משתתפים עם המנהל והמדריכים בחלוקת התפקידים בראש כל

חודש. אכן 'גבעת הילדים' היא זו." ב"כפר החיים את המתאר הזה, הקטע אהרון נהלל איש ידי על נכתב ילדים", בשנת הצעיר" ב"הפועל ופורסם ברק, בן תרפ"ה )1925(. בלקינד, הנזכר בקטע, הוא האיש שהביא למקום כע140 יתומים יהודים מאוקראינה, והקים שם את אחד המוסדות

המעניינים ביותר של אותה תקופה. מתחיל ההוא המקום של סיפורו אבל

כמה שנים קודם לכן. "קהילת האמריקאי הארגון .1919באזור דונם( )כע900 אדמות רוכש ציון" גבעת המורה - באותה עת גבעה שוממה לגמרי - במטרה להביא מתיישבים יהודים

אמידים למקום.לגבעה מגיעים עולים ותיקים וחדשים, נולדת כך לחווה. מרכזי מבנה ומקימים "חוות בלפוריה", חוות נסיונות שבה נערך

עמחקר חקלאי; אבל דווקא האמריקאים העשירים - קהל היעד שאליו פנתה קהילת מבינים הם להגיע. ממהרים אינם - ציון שזהו מקום קשה לחיות בו, ולכן שולחים

אליו את בני משפחותיהם מאירופה.

בוגרי בית הספר "כפר ילדים" מבקשים למנוע את הריסתו של הכפר ההיסטורי, שאיכלס במרוצת השנים את ילדי

המושבים מרחביה ובלפוריה, נוטרים, טייסים ו"גולנצ'יקים", והיה גם מקום מושבם הראשון של מייסדי מושב בלפוריה

למקום עוברים החווה אנשי .1922רובם בלפוריה. מושב כיום שוכן שבו הם מהם וכמה בחווה, שעבדו פועלים והם לדגל, שנקראו אמריקאים אותם

נקראים כאן "ממברים".קבוצת מגיעה הנטושה לחווה .1923מייסד בלקינד, ישראל בהנהגת ילדים תנועת הבילויים. אלה הם כע150 יתומים, באוקראינה, פטליורה" "פרעות פליטי שבלקינד אסף והביא לארץ בשנת 1922. נסיונותיו לשכן אותם בשפייה או בןעשמן כושלים, והוא משכן אותם בחפציבה שליד

חדרה. בעקבות מתרחשת הדרמטית התפנית

עהתערבות הפדרציה הציונית של דרום אפריקה, המוכנה לממן את הקמתו של כפר ילדים. סביב בית החווה שנותר מימי "חוות וכיתות, מגורים מבני מוקמים בלפוריה"

והילדים מועברים לשם.על כפר ילדים נאמר שהוא הוקם על ידי

עארבע יבשות: אסיה נתנה את האדמה; אמריקה שילמה תמורתה; אפריקה הקימה את

הבניינים; ואירופה שלחה את היתומים. 1924. בלקינד מגייס למקום את המחנך היהודיערוסי שניאור זלמן פוגצ'וב. פוגצ'וב, בחינוך, שעסקו רוסים מהוגים המושפע

של עצמי שלטון בכפר ומייסד הילדים, שעשוי להזכיר את בתי

הספר הדמוקרטיים של היום. עשיטתו של פוגצ'וב הציבה ארבעה יסו

עבודה באמצעות השכלה עבודה, דות: לו הילדים ואוטונומיה. מסורת עעצמית,

מדים מקצועות שונים, אבל מרכז הכובד של חייהם הוא העבודה, התופסת חלק ניכר

עמשעות היום, במידה רבה על חשבון ההשעכלה. הלימודים הם למעשה "מכשיר" בשי

רות המשק. אבל תקופת הזוהר של הכפר מתפוגגת בהדרגה, והסיבות רבות. בלקינד, כמו גם עם מסתכסכים בכפר, מהמדריכים רבים פוג'צוב סביב שיטות החינוך, כמו גם סביב עניינים אישיים - ובלקינד עוזב יחד עם כעשרים ילדים. הנשארים סובלים מקשיים

ענוספים: מחסור במים וקושי בטחוני. הפדערציה היהודית של דרום אפריקה אינה מח

דשת את תמיכתה בכפר. חניכים מתלוננים ע- גם בתקשורת - על כך ש"המדריכים מס

דרים עניינים מבלי לשתף אותנו". בנוסף חלה הידלדלות טבעית - היתומים מסיימים

עאת לימודיהם ונפוצים ברחבי הארץ, ותלמידים חדשים אינם מגיעים למקום. בסופו

של דבר, המוסד התרוקן.

כפר השלושים. שנות תחילת ילדים נסגר סופית.

תיכון ספר בית מוקם במקום .1934לילדי מרחביה ובלפוריה. "זה היה בית ספר הסתדרותית," במגמה עובדים, ילדי של מספר שלמה בןעעזר, תושב בלפוריה. "לכן בית הכנסת לא היה נחוץ עוד, והפך לאולם ספורט. למדו שם ילדים מכיתה ו' ועד י', ובית הספר משך אליו ילדים רבים. אנחנו היתה אבל יום, יום האזור מיישובי באנו במקום גם פנימייה לאלה שבאו ממקומות

רחוקים יותר." עיהודית צוויק, שבאה לשם מעפולה, זוכ

רת היטב את יום הלימודים הראשון. "באתי ללמוד, אבל מיד שלחו אותי לקטוף תירס. היה עירונית כילדה ולי נורא, היה החום קשה מאוד. למדנו שם המון על חקלאות, אבל אני זוכרת בעיקר שלמדנו שיש עוף

.leghorn ששמו"בכלל, רמת הלימודים לא היתה גבוהה ביניהם המעולים, המורים למרות במיוחד היה פשוט שמאלי. ואליעזר כנעני יעקב

עקשה לנהל שם לימודים רציניים כי התלעמידים ממש לא התעניינו בלימודים." ול

מרות הכל חזרה צוויק לכפר, כעבור שנים, כמורה לערבית ולתנ"ך.

הספר בית המאורעות. ימי .1936-9מתחיל המרכזי בבניין אבל פעיל, עדיין

לפעול המרכז הצפוני של הנוטרות. להשתמש מתחילה ה"הגנה" .1941ספר בית במקום ומקימה במטוסים, הדאון את משכו אנשים "שמונה לדאייה. בזנב," החזיקו וארבעה )מורגסקה( בחבל יליד מרחביה, ממושב אברמוב זלמן נזכר 1926 ותלמיד בכפר באותם ימים. יהודית צוויק זוכרת היטב איך "כל התלמידים היו לחלונות ונצמדים השיעור את שוכחים כדי להביט בדאונים הממריאים," ואיך היו החיילים הצעירים מחזרים אחר התלמידות.

19 אפריל 2012 ניסן תשע"ב

את לימים שהקימו הם טייסים אותם מחלקת הטיס של הפלמ"ח.

1948 מתמע עבהמשך נסגר בית הספר, ובבמשך הצעירה. גולני חטיבת במקום קמת הצבא, בבעלות המקום פעל שנים עשרות ורק לפני שנים ספורות מכר הצבא את השטח. ומה הלאה? "אחרי שהשטח נמכר פנינו זלמן מספרים אתרים," לשימור למועצה שימור על למאבק שיצאו אברמוב, ורחל ביניהם נוספים, אנשים עם יחד המקום לשמר מבקשים "אנחנו הספר. בית בוגרי ערך הזה למקום מהבניינים. חלק לפחות

מובהק בהיסטוריה של עמק יזרעאל.""אנחנו רוצים בהחלט לקדם את פרויקט

עהשימור במקום," אומר אורי בן ציוני מהמועעצה לשימור אתרים. "לשמחתי, ראש עי

ריית עפולה - שבשטח השיפוט שלה נמצא ואנחנו בבקשתנו, תמיכה הביע - האתר

נערכים לגיוס משאבים לפרויקט."

אור רבים נדל"ן שאנשי היא ע"הבעיה בים לשטח הזה," אומרים בני הזוג אברמוב. "ובינתיים, אפילו שני הבניינים שהצליחו

עלקבל תווית כחולה )קביעת המועצה לשימור אתרים שהבניין מיועד לשימור( - גם

הם נהרסים בהדרגה." "המועצה האזורית עמק יזרעאל רואה ערך תרבותי חשוב בשימור אתרי המורשת המספרים את סיפור ראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל," אומר ראש המועצה אייל המתוכנן שהפיתוח מצפים "ואנו בצר, בערכי גם ויתחשב מושכל יהיה במקום

מורשת." קעל פוגצ'וב ופעילותו בכפר אפשר לק

רוא עוד במאמרו של שבח אדן, "חברות הילדים הראשונות בארץ ישראל ומקורות שהוקם התיכון הספר בית על יניקתן". שם לאחר מכן אפשר לקרוא בספריו של

שלמה בן עזר, תושב בלפוריה.

58 עד 85: הצעירים שעושים

את שביל ישראל"שישי בשביל ישראל" – זהו שמו של פרויקט שיזמה מרגלית רואי, העובדת הסוציאלית של עמותת ותיקי העמק. "אנחנו כבר בשנה השלישית," מספרת מרגלית, "ובתקופה הזאת נוצרה קבוצה מדהימה של אנשים בגילאים 85-58 שצועדים יחד. רבים מהם התגייסו לפעילויות שונות למען הקהילה בכלל ולמען

הוותיקים בפרט, למשל ביקור אצל קשישים וניצולי שואה." עבעקבות הצלחת הפרויקט בעמק הכירה בו "אשל" )האגודה למען הזקן( כפ

רויקט ארצי. "הצעדה בשביל ישראל מלמדת אותנו שבכל גיל ניתן להגשים חלומות, ותפקידנו הוא לעזור להם להתגשם," אומרת מרגלית.

הטיולים במסגרת "שישי בשביל ישראל" מתקיימים ביום שישי הראשון בכל חודש, ובשלוש שנות קיומם בוטל רק טיול אחד. "האנשים האלה לא מוכנים לקבל ביטולים ולא התקפלויות. מבחינתם אלה ויתורים לא לגיטימיים. מדובר בעילית העמק, ב'פייטרים' שמטיילים כמו צעירים. המוטיבציה שלהם נובעת מהאתגר, מהאהבה העמוקה לארץ ומההיכרות עם שבילים שהם הלכו בהם בעבר. למעשה הם מספרים לנו המון על המקומות, על הקרבות, על ארועי העבר – הם

יודעים הרבה יותר מכולנו."

"ללכת על החלום"מזה שנים רציתי לעשות את שביל ישראל. חלום. כמו דברים רבים

אחרים שאנו אומרים לעצמנו: "אולי פעם..."והנה, לפני שלוש שנים, אני מקבלת הביתה את חוברת הפעילות של עמותת ותיקי עמק יזרעאל, ובה פרסום על התארגנות קבוצה שתצעד

בדרכי השביל. ואכן קמה קבוצה של כע45 אנשים, ואנו צועדים מדי יום שישי הראשון של כל חודש. המדריך הוא ראובן ארד, חבר מעגן מיכאל, שעושה את תפקידו במסירות רבה. בעיקרון מתחילים כל חודש מהמקום בו סיימנו בחודש הקודם, אך קורה שבשל אילוצי מזג האוויר אנו עוברים לקטע שביל באיזור אחר. עד כה סיימנו את כל קטעי השביל בצפון, וכמו כן

טיילנו בשפלה, לחוף הים וגם בדרכי הדרום.כל האינפורמציה הזאת אין בה כדי להביא לביטוי את חווית ההליכה

עבטבע, עם האנשים הטובים באמצע הדרך ואת הסיפוק מהעובדה שיכולעתי לאתגר שהוא לפעמים קשה, ארוך ומתיש. כך התגבשה קבוצה איכו

תית, תומכת ומפרגנת. כל יום טיול הוא ייחודי על נופיו, אופי השביל ודרגת הקושי. ואם גם מזג האוויר מאיר לנו פנים - אין פלא שהחוויה

מסתכמת במילים "עוד לא היה טיול כזה."עעל כל הטוב הזה תודות חמות ליוזמת והמארגנת מרגלית רואי, ולנו

שאות איתה בעול, האחראיות נוקי בןעשושן ואסנת סקר. איני יכולה שלא לסיים קטע אהוב עלי במיוחד מתוך "מגילת סןעמיקלה": "יופי לאמיתו אינו נקנה בדמים, אלא ניתן לנו מתנת חינם... רשאים אנו לראות את זריחת החמה ושקיעתה, את מסע העננים על פני הרקיע, את היערות ואת השדות ואת הים רב ההוד והתפארת בלי להוציא

אף פרוטה אחת."ירדנה קצין, קיבוץ גבת

צועדים

"יודעים הרבה יותר מכולנו." רבקה ומיקי רוזן משמשית

נכנסים

אפריל 2012 ניסן תשע"ב20

בשנה החולפת הגיעו עובדים ותיקים במועצה לגיל הפנסיה, ופרשו מתפקידיהם אחרי שירות מסור וממושך לתושבי המועצה. כעת תופסים את מקומם עובדים חדשים.

ראש המועצה אייל בצר הודה לעובדים שסיימו את עבודתם במועצה על שנים של מסירות ומקצועיות, ואיחל הצלחה לעובדים שנכנסו לתפקידים החדשים

פנים חדשות במועצה

ענת ירון, גזיתמנהלת מחלקת המתנדבים

עבת קיבוץ גזית, נשואה ואם לשני ילדים, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית.

2010 עבדה סוף שנת ועד הארץ, במרכז רבות התגוררה במשך שנים בתפקידים שונים בעמותת "אנוש" . לפני שנה וחצי חזרה לגזית. "לשמחתי

מצאתי את העמק שלנו פורח ומתפתח, מלא ובאנ מגוונות בקהילות עשיר וצמיחה, עבהתחדשות מילאתי האחרונה בשנה ומעניינים. יצירתיים שים

עתפקיד כמ"מ עובדת סוציאלית קהילתית תעסוקתית ב'מעברים בעמק', ומעכשיו אני כאן, במחלקת

המתנדבים. ע"שמחתי לגלות כי העמק עשיר בפעילות התנעדבותית, וכי יש הרבה מאוד תושבים נפלאים שמ

תנדבים במגוון רחב מאוד של ארגונים פעילויות ומשימות. מטרתי המרכזית היא להמשיך לחזק

תושבי בקרב ההתנדבות ערך את ולעודד עהמועצה, להרחיב את הפעילות ההתנדעבותית ביישובים, ולחזק ולטפח את המ

תנדבים הרבים שפועלים בשטח."

יסכה שחר, הושעיה מניעת אלימות במשפחה, מחלקת רווחה

,)M.S.W( נשואה ואם לארבעה. עובדת סוציאלית, בעלת תואר שניומומחית בתחום האלימות במשפחה.

ע"אני פועלת להקמה של מרכז חדש במועצה, לטימענה יתן המרכז במשפחה. אלימות ומניעת פול אינטראקציה מתקיימת שבהן למשפחות טיפולי להסברה פעולות נערוך בנוסף אלימה. ביןעזוגית

עולטיפוח מודעות בקהילה לתופעה ולדרכי התמודדות ומניעה, ונפעיל תוכניות מניעה לבני נוער.

הפנייה למרכז תהיה דרך העו"ס היישובי."

דליה אייל, אלון הגלילמנהלת מחלקת יישובים

ואם 48, למדה בבית הספר הריאלי העברי. נשואה ילידת חיפה, בת לשלושה בנים בוגרים, בעלת תואר שני בחינוך.

"בתחילת דרכי המקצועית עבדתי כע18 שנים בבית הספר היסודי בנהלל כמורה לחינוך גופני, ופעלתי שם כחלק 2005 התחלתי לעבוד במוע מהצוות המוביל. בשנת

הקמת לצד המתנדבים מחלקת את והקמתי עצה, מרכז תעסוקה מקומי. לימים נרקמה סביב נושא התעסוקה שותפות ארצית ואזורית בין המועצות עמק יזרעאל, מגידו וזבולון: "מעברים בעמק". המועצה הזאת לתוכנית הצטרפה לאחרונה שלוחה(. של )במודל המעיינות עמק האזורית

עהעשייה במרכז רבה, ויש תוכניות וכיוונים חדשים לעתיד.

"לאחר כשבע שנות ניהול ועשייה מרתקת החלטתי לעבור לתפקיד חדש, שבו אני להביא ואתגר גדולה הזדמנות רואה לידי ביטוי את כל הניסיון והיכולות

שרכשתי, לרווחת תושבי העמק."

אורן חכם, שמשיתרכז תחבורה וסדרן

12, 16 וע18, המתחנכים במסע נשוי למירב ואב לשלושה ילדים בגילאיגרות החינוכיות של המועצה.

11 שנה מתוך בחירה באיכות חיים למען משע "הגעתי לשמשית לפניוסדרן. אוטובוס כנהג שנה 20 מעל התחבורה בתחום עובד אני פחתי.

6 שנים. לאחרונה מוניתי כרכז התע במועצה אני עובדואני אחראי על הסעתם מדי בוקר של אלפי חבורה,

תלמידים מיישובינו. זו אחריות גדולה מאוד. ה'אני עמאמין' שלי הוא הסעת תושבי המועצה בבטחה ובשלום וללא פשרות, ומתן שירות ומענה לכל צרכי

התושבים."

21 אפריל 2012 ניסן תשע"ב

בלב רמת מנשה, בקיבוץ דליה, בין שדות ומטעים,שוכן מתחם הנופש זהר בדשא ובו בקתות אירוח מעץלמשפחות וקבוצות, חדרים לאנשי עסקים ולזוגות.

במקום ישנו מתחם עסקים ובו מתארחות מיטב החברות המובילות במשק הישראלי לאירועים פרטיים וימי עיון.

בלב האתר מסעדת זהרה בה מוגשות ארוחות בוקר כפריות, על בופה עשיר, המציע מגוון סלטים טריים, לחמים וריבות

תוצרת בית, גבינות צאן ממחלבת הקיבוץ, אומלטים בהזמנה אישית, עוגות ביתיות ועוד.

אם יש לכם אירוע משפחתי, קרובים או חברים שמתארחים אצלכם ואתם רוצים להעניק חוויה של לינה כפרית איכותית

או אם מתחשק לכם להניח את תלאות היומיום בצד ולבוא להנותממטעמי המטבח הכפרי, זהר בדשא הוא המקום בשבילכם.

ימים ד’-ה’ – 08:00 עד 10:30יום ו’ – 08:00 עד 11:00

רצוי להזמין מקומות מראש

www.dgh.co.il 04-9897777

.

ארוחת בוקר משובחת וססגונית

10%ה זו-

-למביא מודע

נורית גבעוני, צוריתמנהלת הספרייה האזורית

כע30 זה משגב שביישובי צורית תושבת שנה, נשואה ואמא לשלושה ילדים. בעלת תהליכי ספרנות, ידע, בניהול ניסיון וניהול פרויקטים. "אני מאמינה עבודה

עכי תפקידה ויעודה של הספרייה האזוהוא השונים ביישובים וסניפיה רית להוות גשר של תרבות, חברה והעשרה

לכל תושבי העמק."

אורית מסר הראל, תמרת ממלאת מקום מנכ"ל

עמותת התיירות "בעמקים"

עסיימה קריירה ארוכה במשטרה ובשירות בתי הסוהר, שם שימשה בתפקידיה האחרונים כדוברת המחוז הצפוני של המשטרה, דוברת שירות בתי

הסוהר ודוברת המשרד לביטחון פנים.החלה תמרת היישוב הנהלת כיו"ר ששימשה לאחר

לעסוק, במסגרת מחלקת היישובים במועצה, בליווי יישובים ובניהול ועדות הקבלה האזוריות.

בע מנכ"ל מקום כממלאת החדש ע"בתפקידי בפיתוח רבה חשיבות רואה אני התיירות מותת

עהתיירות הכפרית והחקלאית בעמק יזרעאל ובמגידו, בקידום עמותת התיירות ובאיגוד כל עסקי

התיירות בעמקים וקידומם."

ליאת ויסבוך, שרידמנהלת "מעברים בעמק"

לליאת תואר שני במינהל עסקים, והקריירה שלה התמקדה בתפקידי שיווק וייעוץ עסקי.

שריד, לקיבוצה, חזרה היא כשנתיים לפני וגרה בהרחבה. מאז החזרה לעמק היא מנהלת

עאת יחידת היזמות ב"מעברים בעמק", ופועלת לטיפוח קהילת היזמים באזור ולמתן מענה מקצועי, אישי וייחודי ליזמים במגזר

הכפרי.בעקבות מינויה של דליה אייל למנהלת מחלקת היישובים מונחתה ליאת למנהלת

"מעברים בעמק".

עינת בארי, שמשיתמנהלת מחלקת הגנים

עינת, בת 45, נשואה ואם לשלושה ילדים, בעלת M.Ed בחינוך לגיל הרך. תחביביה: קריאה )בעיע

קר היסטוריה(, טיולים, ריצה ורכיבה.עינת עבדה כגננת בגן בוגר בקיבוץ, ניהלה

ושי החותרים בקיבוץ הרך הגיל חינוך עאת משה יועצת ומדריכה למערכות חינוך לגיל

הרך בעמק.בתור מנהלת מחלקת הגנים מובילה עינת במועצה את יישום חוק חינוך חינם לגילאי 4-3. "כשאהיה גדולה אני רוצה ללמוד היסטוריה אוכלוסיות עם ולעבוד ואנתרופולוגיה, אחרות מאלו שעבדתי איתן עד היום."

תיירות

אפריל 2012 ניסן תשע"ב22

חוגגים פסחחוות דרך התבלינים

בית לחם הגלילית

פסטיבל חושים - פסטיבל גדוש גירויים, הדגמות, סדנאות ופעילויות חווייתיות לכל המשפחה.

מתחם חושים - סדנאות ליצירת מצות מטובלות, בושם טבעי ועוד. שוק ססגוני - הדגמות קולינריות וצמחי מרפא וכשר לפסח עם מאות תערובות, תבלינים וטעימות של מנות מיוחדות לפסח. סדנאות יצירה לקטנטנים - בניית קלידוסקופ

מתבלינים, שקיות לבנדר ריחניות, זואיטרופ - מצמח לתבלין.

תאריכים: 7.4-14.4שעות פעילות: 10:00 - 17:00

פירוט מחירים: כניסה למתחם החושים - ₪30 למשתתף סדנאות יצירה לקטנטנים - ₪10 למשתתף

פרטים ליצירת קשר: 04-9830404

דג בכפר - פארק הדייג יקנעם המושבה

"אפיקודג", פסטיבל הדייג. בחג פסח ובחול המועד. משחק דייג נושא פרסים

הצגה לילדים: "הדייג ודג הזהב".

תאריכים: 14.4 -7.4 שעות פעילות: 17:00-8:00

קמפינג עם אוהלים בין השעות 9:00-18:00 )בתיאום מראש(. מחירים: לילד ₪39. למבוגר ₪25. לינת קמפינג ₪75.

פרטים ליצירת קשר: טל:04-9894095 , 04-9590328dagbakfar@walla.com :מייל

המוזיאון לראשית ההתיישבותקיבוץ יפעת

מלאכה בעלי פתיליה, על קניידלך בישול אביביות, יצירה תחנות חלוצים, נגריית חלוצים, בבגדי וצילום התחפשות פינת במוזיאון,

מוזיאון החלב ומשחקים של פעם.סיורים דבורים, כוורת פתיחת בחליבה, וצפייה העמק ברפת ביקור

במוזיאון ועוד.

תאריכים: ימים א' - ה' 8.4-12.4שעות פעילות: 10.00 - 16.00

בשבתות המוזיאון פתוח כרגיל בין השעות 11.00־14.00 בתשלוםבחול המועד הכניסה ללא תשלום בחסות בנק הפועלים!

פרטים ליצירת קשר: 04-6548974

ברווזים בכפרכפר ברוך

איסוף המים, עופות עולם הכרת ומיוחד. חווייתי סיור הבריאה: פלא ויצירה. ליטוף פינת - לילדים ועוד. הבקיעה, האפרוח הביצה, ביצים,

שפע מקום לפיקניק, פינת קפה/תה, נגישות לנכים.

תאריכים: ביקור בתיאום מראשפירוט מחירים: ₪35 מגיל 3 / קבוצה מעל 20 מבקרים - ₪30

פרטים ליצירת קשר: 04-6540882 ׀ 052-3221357

ברברוסהרמת ישי

כל את מזמינים אנו יזרעאל. בעמק מסוגו הראשון הבירה פסטיבל וייחודים חדשים בירה טעמי משלושה וליהנות ולבוא העמק תושבי

במיוחד לרגל הפסטיבל, שישאירו לכם טעם של עוד.בשיא הפסטיבל ייערך טקס "ביעור החמץ" והגרלת הפרסים, בהם יום ספא זוגי מלא באחוזת יערות הכרמל, חבית בירה ממותגת ו־60 כוסות

בירה לבחירה במתנה!במהלך חגיגת היין נשיק את יינות יקב "טוליפ" החדשים.

פרטים ליצירת קשר: טל: 04-9930082, שעות פעילות: א'- ו' החל מהשעה 18:00 ובימי שבת החל מהשעה 12:00

יקב יפתחאל ומכוורת אופיראלון הגליל

הבקתה - מרכז המבקרים של יקב יפתחאל ומכוורת אופיר באלון הגליל תהיה פתוחה בחול המועד פסח,

לטעימות יין ודבש, וסיורים בכרם וביקב.

תאריכים: כל יום.שעות פתיחה: במהלך החג, בין 10:00־17:00.

12:00 סיור בכרם וביקב. הסיור - בתיאום טלפונימחירים: הכניסה חופשית.

.www.yfw.co.il 052-2824644 :פרטים ליצירת קשר

חוויה אורגנית הרדוף

חגיגת אביב ברפת האורגנית בהרדוף בחול המועד פסח. אתם מוזמנים לסיור מודרך אצלנו ברפת.

טעימה ארוחה נכין קטנות, עגלות נגמיע בו לילדים הפעלה סיור לעגלות הגדולות, נאכיל את תרנגולות החופש מכף היד ונשמע הסברים

על הרפת האורגנית.

תאריכים: 28.3 - 14.4שעות פעילות: 11:00־13:00

מחירים: למשתתף מעל גיל 3 - ₪30 פרטים ליצירת קשר: 052-7250000

http://www.harduf.net :הסיור מותנה בהרשמה מראש דרך האתר שלנוsiyur@harduf.net :מייל

23 אפריל 2012 ניסן תשע"ב

רשות הטבע והגניםגן לאומי ציפורי

המשנה, בתקופת הגליל בירת ציפורי, הקדומה. בציפורי המשנה חווית בה ישבה הסנהדרין ורבי יהודה נשיא חתם בה את המשנה, פותחת שעריה למופע ונאזין העתיקים ובשביליה רחובותיה בין נהלך לחיים. ומתעוררת מוסיקלי של צלילים בטבע. נהנה מאווירה הקסומה וממופע אקפלה במאגר המים התת קרקעי המרשים ביופיו. במקביל ייערך משחק בעקבות ארבעת

הבנים באגדה.

תאריכים: 9-10.4. שעות פעילות: 16:00-10:00

הדרכות בימים ראשון 8.4 וברביעי 11.4 בשעות 16:00-11:00 סדנת יצירה לילדים בימים שבת־שבת 7.4-14.4

בשעות 16:00-10:00 )בתשלום סמלי(.פרטים ליצירת קשר: 04-6568272

גן לאומי בית שערים

פעילות 1 "לילות במערות" - אירוע באווירה קצת אחרת. נבקר במערות התת־קרקעיות והתלמוד. המשנה לעולם צוהר לנו פותחות אשר והמסתוריות החשוכות נסייר במערות ונפגוש דמויות מהעבר הרחוק והקדום תוך שילוב שירי מסורת יהודית מפי הזמר מומי בן־שושן. את פנינו יקבל אמן הקלרינט חנן בר־סלע

בליווי מולה סייביץ בניגוני נשמה יהודית־ישראלית.

תאריכים: יום רביעי, 11.4שעות פעילות: 18:00, 20:00

פרטים ליצירת קשר: 04-9831643

פעילות 2 "מערות המנורה" הצצה אל העבר. סיור מודרך למערות התת־

קרקעיות המעוטרות בתבליטים וכתובות המספרים את סיפור העם היהודי בארץ ישראל מלפני 1,800 שנים. הסיור יוצא רגלית ממגרש החניה

באתר וחוזר דרך ואדי יפה ופורח.חובה להצטייד בכובע, מים, נעלי הליכה ופנסים!

תאריכים: בימים שבת־שבת, 7.4-14.4שעות פעילות: 10:30,11:30,12:30

גודל הקבוצה: עד 20 איש. ילדים מגיל 7 ומעלה. הסיור המודרך הינו בהרשמה מראש באתר ובטלפון

וללא תשלום נוסף לדמי הכניסה.פרטים ליצירת קשר: 04-9830946

פארק "דרך העץ" והנגריה של פינוקיומושב שדמות דבורה

בפארק מגוון פעילויות לילדים ופינות מנוחה להורים:מבוך ענק ומאתגר בעל מספר מסלולים על פי דרגות קושי.

סדנת תיפוף חוויתית לכל המשפחה,מתחם למשחקי עץ, מיני גולף ובאולינג מעץ,

הילדים בוחרים ערכה מעץ מתוך מגוון דוגמאות ברמות קושי שונות, הם בונים, מרכיבים, מקשטים

והביתה את יצירתם לוקחים.

תאריכים: מ־1.4 ועד 15.4 )למעט ערבי חג(שעות פעילות: 18:00-10:00 )כניסה עד השעה 16:00 (

ימי ו' בין השעות: 15:00-10:00 )כניסה עד השעה 13:00(מחירים: ₪20 למבקר. עלות הערכה ₪19-₪40

מכוניות פדלים-קרטינג )בתוספת תשלום(www.derechhaetz.org.il 66206060פרטים ליצירת קשר: 04־

פסח במוזיאון קיבוץ עין דור

"בעמק יפה בין כרמים ושדות שוכן מוזיאון קטן ומיוחד עם המון פעילויות."

במוזיאון עין דור, מול נופי התבור, תיערך בחוה"מ פסח פעילות מיוחדת לכל המשפחה:

"מבוך השלום" - מבוך אינטראקטיבי

"בלשים" במוזיאון - מגוון הפעלות ומשחקים במוזיאון

סדנאות יצירה: הכנת משחקים ובובות מבוץ, ליבוד כדורי צמר רחבת משחקים

תאריכים: ראשון-חמישי 8.4-12.4שעות פעילות: 10:00־16:00 )למעט יום ה', ערב חג שני, 10:00־14:00(

מחיר: כניסה בתשלוםלפרטים: 04-6770333

museum1@eindor.org.il www.eindormuseum.co.ilניתן להוריד קופון באתר האינטרנט של המוזיאון

דבורת התבור

מושב שדמות דבורהשל החניטה סוד בעקבות מיוחדת פעילות - הפרעונים" סוד "בעקבות

הפרעונים.בסיור יגלו המבקרים מהם חומרי הכוורת המיוחדים שבעזרתם אפשר היה לשמר מומיות, ויראו כיצד מכינות אותם הדבורים במצפה מיוחד ישר מהטבע.

הכנת שוקולד דבש על מצה, הכנת שכמיית דבורה, ציור קלף מצרי.המשי פקעות באלפי וצפייה בישראל היחיד המשי גידול באולם ביקור

הלבנות ובבקיעת הזחלים.

תאריכים: 1.4-14.4שעות פעילות: 9.00־17.00, כניסה אחרונה בשעה 15.00

פירוט מחירים:₪22 למבוגר, ₪45 לילדפרטים ליצירת קשר: 04-6769598 050-5637645

כפר קדםהושעיה

כפר קדם מזמין אתכם לספר ולשחזר את סיפור יציאת מצרים. ניפגש בכפר קדם )מצרים(, נלבש את בגדי היהודים - ביגוד המשחזר את לבוש אבותינו - ונתחיל בהכנות למסע. נרד אל דיר העיזים על מנת להכין גבינה כצידה לדרך, נרענן את ידיעתנו כרועי צאן, נלמד על התפקיד המרכזי של עדר הצאן בחיי

בני ישראל, נחלוב עז ונגבן גבינה במו ידינו.

מנת על נזדרז לדרך, צידה ובהם גביהם על נעמיס שקים נאכוף החמורים, הטיול לחורשה הסמוכה. במהלך לטיול מבנה ונצא יתפסונו לא שהמצרים קדם, לכפר בחזרה סיבובית בדרך נשוב מרגיע. מסר עם דואר יונת נשלח

נקרא את ההודעה שכתבנו ונסכם את המסע.

תאריכים: הפעילות תתקיים בכל ימי חול המועד 8.4-12.4שעות הפעילות: הביקור בכפר קדם מותנה ברישום מראש. משך

הפעילות: שעתיים.פירוט מחירים: ₪65 לאדם. התשלום מגיל שנתיים.

פרטים ליצירת קשר: טל: 04-6565511 פקס: 04-6566331

www.k-k.co.il info@k-k.co.il

מועצה אזוריתיזרעאל עמק

www.eyz.org.il ˇ ∞¥≠∂∞¥∞µ∑µ ∫לפרטים נוספים ולהזמנת כרטיסים

שבועות במועצה האזורית עמק יזרעאל

יזרעאל יזרעאלעמק שבועותעמק במועצה האזורית עמק יזרעאלשבוע של זמר עברי¨ חקלאות ואהבת הארץ

כ“ו אייר ≠ ו‘ סיון ˇ תשע“ב

∏± במאי ≠ ∑≥ במאי ˇ ≥±∞≥

כנס להקות מחול •שישי≠שבת ˇ πƵ±≠∏± ˇ ויצו נהלל

עשור ל“גלגלים של תקווה“≠ מסע אופניים •שבת ˇ πƵ± ˇ ∞∞∫∑ ˇ זינוק מהמועצה אזורית עמק יזרעאל

“øפתיחת התערוכה ≠ ”דבש° הכל דבש •שבת ˇ πƵ± ˇ ∞∞∫∑± ˇ במוזיאון לראשית ההתיישבות יפעת

”בקצב התיגוף“≠ מופע מוסיקלי לילדים •שבת ˇ πƵ± ˇ ∞∞∫∏± ˇ באחוזת ברק

הלילה לעמק אני אזמרה° ≠ אירוע שירה בציבור •ראשון ˇ Ƶ∞≥ ˇ ∞∞∫±≥ ˇ במוזיאון לראשית ההתיישבות יפעת

“נתתי לה חיי“ ˇ תיאטרון הבימה •שלישי ˇ Ƶ≥≥ ˇ ∞≤∫∞≥ ˇ באולם התרבות האזורי יפעת

דור לדור יביע עומר≠ ”משפחות העמק שרות“ •רביעי ˇ Ƶ≤≥ ˇ ∞∞∫±≥ ˇ בשמשית

תודה° מופע מחווה לשירי עוזי חיטמן •חמישי ˇ Ƶ¥≥ ˇ ∞∞∫∞≥ ˇ באמפי ויצו נהלל

ירוק בעמק ≠ יום הסטודנט •בהשתתפות∫ אייל גולן¨ הפרויקט של עידן רייכל¨ אביב גפן ואינפקטד משרום

חמישי ˇ Ƶ¥≥ ˇ מ≠ ∞∞∫∏± ˇ במכללה האקדמית עמק יזרעאל ערב משירי שלונסקי •

חמישי ˇ Ƶ¥≥ ˇ ∞≤∫∞≥ ˇ באולם התרבות האזורי ביפעת

מרתון עמק הסינגלים≠ אירוע אופניים •שישי ˇ µÆµ≥ ˇ ∞∞∫∑ ˇ יציאה מחניון האקליפטוס ליד אלון הגליל

סיורים ברכבת העמק •שישי≠שבת ˇ π∫∞∞ ˇ ≤µ≠≤∂Ƶ ˇ כפר יהושע

הצדעה לאקורדיון ולזמר העברי •שישי ˇ π∫≥∞ ˇ ≤µÆµ± ˇ באמפי ויצו נהלל

פעילות ב“שביל החלב“ •שבת≠ראשון ˇ Ƶ∑≥≠∂≥ ˇ ∞∞∫∞±≠∞∞∫∂± ˇ בית לחם הגלילית

פעילות בחוות התבלינים •שבת≠ראשון ˇ Ƶ∑≥≠∂≥ ˇ ∞∞∫∞±≠∞∞∫∂± ˇ בית לחם הגלילית

”פינה בעמק“ מארחת חבורות זמר •שבת ˇ Ƶ∂≥ ˇ ∞∞∫±± ˇ באולם התרבות האזורי יפעת

מה זאת אהבהø ≠ מתי כספי וריקי גל במופע משותף •שבת ˇ Ƶ∂≥ ˇ ∞∞∫±≥ ˇ באמפי ויצו נהלל

תיקון ליל שבועות •שבת ˇ Ƶ∂≥ ˇ ∞∞∫±≥ ˇ בנהלל

שבת ˇ µ ˇ ≤∂Ƶ±∫≥≥ ˇ בחדר האוכל ביפעת טקס הבאת הביכורים המרכזי •

ראשון ˇ Ƶ∑≥ ˇ ∞∞∫∑± ˇ בעין דור “רגע לפני חמישים“ ≠ מופע מחווה לשירי הגשש החיוור •

ראשון ˇ Ƶ∑≥ ˇ ∞∞∫±≥ ˇ באמפי ויצו נהלל

ÆÆÆÆÆתבואו¨ יהיה דבשפעילויות לכל המשפחה במוזיאונים ובאתרי התיירות ברחבי העמק