1

הדת וגבולות השבתאות

מאת יהודה ליבס

לה ום. כאן ע פועלו של גרשם של ַי פסגת ינ ות הם בע מחקרי השבתא

בידי החוקר הגדול להאיר את הדת היהודית באופן בהיר ומעניין

במיוחד, כשהוא מפנה אליה את הזרקור מתוך נקודת הגבול שלה, מן

צצה את עצמה מתוך מלאותה שלה, מתוך הנקודה שבה הדת כמעט ופו

המסורת המיסטית שבה שמיצתה את עצמה, ואף מרוב אמונה. שלום

אף שילב כאן, יותר מאשר בכל פרק אחר של תורת המיסתורין

היהודית, בין נשמת הדברים לבין גופם, בין חדירה לכבשוני סוד

לותה האמונה השבתאית, לבין תיאור היסטורי מרתק, שבו גלל את התג

והתפתחותה של אמונה זו והפיכתה לפרק בתולדות עם ישראל.

שלום פתח את המחקר ולא סגרו. לזכותו של שלום אפשר גם

לזקוף את מחקר השבתאות המסועף בימינו, שהכרך הנוכחי יעיד עליו

עדות נאמנה. אני בטוח שלו היה שלום בחיים היה מתברך במחקר

מייסדו; כי בשנים האחרונות החדש, גם כשהוא כולל ויכוחים עם

התפרסמו כמה מחקרים על השבתאות ועל רקעה במיסטיקה היהודית,

שמחדשים ומעמיקים באופן משמעותי את הבנת נושאים אלה. המאמר

הנוכחי מתבסס אכן לא רק על מחקרי שלום, אלא גם על מחקרים

לה. וף פעו ית עבוד עמהם בש זכות ל לי ה , שיש נים של חברַי מצוי

2

יוסף אשכנזי והמשיח של הרמב"ם’ תי של רשב

נקודת המוצא של המאמר תהיה טקסט קבלי מסוף המאה השלוש -

ספר פירושעשרה, קטע מ לר' יוסף בן שלום אשכנזי הארוך, הוא יצירה-

ספרהפירוש שנדפס ברוב דפוסי תחת שמו של הראב"ד, מאחר יצירה-

מחקריהם של אודות קטע זה התפרסמו לאחרונה 1שיוחס לו בטעות.

שני חוקרים מעולים בתחום בדור שאחרי שלום משה אידל וחביבה -

שבתי הכוכב ושבתי צבי: גישה חדשה ' פדיה. אידל עסק בו במאמרו

, והראה עד כמה מכרעת היתה השפעתו של הקטע הזה על 2לשבתאות'

עיצוב תודעתו העצמית של שבתי צבי, בנוסף למה שהיה ידוע כבר

אים הרבו להסתמך על קטע זה וששבתי צבי הכיר קודם לכן, שהשבת

שבעיני השבתאים ספר הפליאהאותו, אם לא ממקורו אז מהעתקתו ב

דבריו של אידל מכוונים בעיקר כלפי 3היתה היא המקור לראב"ד.

והוא מראה שיסוד זה, הסטורניניות, 4היסוד האסטרולוגי שבקטע,

נשי רוח מרכזיים מילא תפקיד חשוב בעיצוב תודעתם העצמית של א

1 , ' ו ספרי ו לראב"ד וחס המי צירה י ספר רוש פי של האמתי המחבר ' שלום, גרשם ספרראה: ת ד קרי

תרפ"ז )- עמ' , 302תרפ"ח) -286. הדות בתוך: 2 הי י עמ' 37מדע , ( "ז תשנ )184 -161 .

דל, 3 אי עמ' ראה: 177שם, הערות 176- ן להל וראה .70 ,71 .

תי 4 העז תן נ לדברי שו רו בפי כך זה. ד סו י בהדגשת דה המי על קצת ז מפרי אף דל שאי אפשר

בעמ' ) שם סובר דל אי ועה. התנ ראשית מי מי מצרים, י ד הו י ראש וסף, י רפאל לר' המפורסמת גרתו באי

המלך' 178 שבתאי ' על תן נ שדברי (- הש ובשנה המלך' ' שבתאי שהוא שבת עית -בי לא ים נ ו מכו

צבי שבתי נרמז הבא שבמשפט כך על מסתמך דל אי זאת. מקבל י נ נ אי אך כב. לכו אלא צבי לשבתי

ו ז ן לשו . המלך' שבתאי ' ן בלשו גם ו אלי נה ו הכו ן שאי ראיה מכאן ן אי לדעתי אך , זכר' הנ הרב ' ן בלשו

לדעתי שבת. ן מלשו שמו את דורשים כאשר , מתבקשת המלך' שבתאי ' סתם שבתי כב לכו לקרא אפשר אי

מקום שבשום , ו נ י שלפנ גרת באי כמלכים. לעתים מתוארים הלכת כבי כו מובהק מי ו נ אסטרו שבהקשר אף

כל על ששולט כמי צבי שבתי בה מתואר ו לז הקודמת ושבפסקה ים, מי ו נ אסטרו ים נ י י בענ געת ו נ נה אי אחר

שהקורא לחשוב הכותב היה ל כו י לא יעקב המלכים, ר' . צבי שבתי עם המלך" "שבתאי את זהה י לא

אך כב, הכו עם המלך' שבתאי ' את מזהה מנם או ות, נ י העו ו תי הערו עם ו ז גרת אי שפרסם ששפורטש,

גרת האי של אחר וסח בנ , מתו לעו נת. י העו למטרתו מתאים זה י הו י שז גם מה , עמו הצדק ן אי לדעתי

ואל הג של שמו ' על מדובר המלך' שבתי ' ששפורטש, במקום יעקב ראה: . צבי שבתי כלומר , ' ספר שבתי

י צב בל ו נ צת עמ' צי "ד, תשי רושלים י אליק, בי סד מו , תשבי הו ישעי מהדורת ,11.

3

בדורותיו של שבתי צבי ביהדות ומחוצה לה. פדיה עסקה בקטע זה

שבת שבתי ומיעוט הירח ' במאמרה - . 5החיבור הקדוש: אות ותמונה'

היא עסקה בו כשהוא לעצמו, בלי זיקה לשימוש שעשו בו בתקופה

השבתאית, וניתחה את אופיו הדתי ואת המיתוס המשיחי העולה ממנו.

נוכחי אתבסס על שני אלה, ואבקש לצעוד צעד נוסף במאמר ה

שבמסגרתו אשאל את שאלתו של שלום בדבר החיבור שבין ההיסטורי

לבין המיסטי. ברצוני לברר מה קורה למיתוס המשיחי המובע בקטע זה

כאשר הוא משמש בפועל יסוד בתודעתו של משיח היסטורי כשבתי

יים מיתוס כזה בתוך גבולות צבי, ובאיזה מידה גם אז יכול עדיין להתק

הדת הנורמטיבית.

וכך כותב ר' יוסף:

שבתי בעולם ויום ראשון אות בי"ת בחיים וקשר לו כתר וצר בו המליך

[= רוצה ר"ל 6[עד כאן לשון הטקסט המתפרש].בשנה ועין ימין בנפש

, ושם בו כח [ = כתר עליון]שהעלה את הבי"ת להיות ראש בכח כ"ע לומר]

אבגית"ץ,החכמה ו מתחת לשם אשר שבתי מסר 7צר בו כוכב אשר והוא הוא

ששבתי הוא כוכב על ]הממונה [צריך אולי להוסיף:חכמה לשבתי. אע"פ

ממונה על חרבן לפי חרבן בסוד השמטות, יש בו כח החכמה. וטעם להיותו

משגיח בהן ולא מחריבן ואינו מענייני הגוף לפיכך שאינו חפץ בענין

אלא על השכלים הפשוטים ועל השגת השם ית' ועל השגת בקישוטן

הדותבתוך: 5 בי ס תו = המי ) "ו תשנ גב בנ ן ו רי ו ג בן ברסיטת י נ או פדיה, חביבה בעריכת באר , אשל

עמ' שבע , 191ד) בעמ' 143- בעיקר ו ,156 -150.

י 6 צ י האדם. רהספר וף ג היא נפש' ' ו מן הז היא שנה' ' המרחב, הוא עולם' ' ה. משנה ד פרק

כמה 7 ו סד י תי נ זה שם ד סו י על ) ות תי או מ"ב בן הקודש שם של פים רו הצי שבעת ן מבי ן הראשו זה

אחד כל . בות) התי בראשי בו ות ז רמו השם ות תי או שמ"ב , בכח' אנא ' הוא בהם שהמפורסם טים, ו פי

ממ אלה פים רו הלכת.מצי כבי מכו אחד על נה ו

4

אברי האדם, כמו הנכפים 9וממנו כח המגיע 8השבעות, לשדים המבטלים

הפלוג אם [= ואם תאמר]וחסרי הדעת. וא"ת 11הקטן והגדול 10ובעלי :

ממנו חסרי הדעת? ביאור: חסרי 12הוא איך יצאו אם כן ממונה על החכמה

אומנ שארז"ל הדעת בעניני העולם הזה, [= ם נוסף בהם כח נבואיי, כמו

שחרב בית המקדש ניתנה נבואה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] מיום ' :

, ועיין במסכת בבא בתרא. וזהו סוד היותו 13לשוטים ולתינוק ולתינוקת'

מזה העולם, ממונה על החלאים והמות ובית הסוהר והדלות והקלון והחרפה

על הדינים ועל הבניינים 14ה הוא ממונהועל כל עיכוב. ולהיות בו החכמ

מורה על שם הוי"ה המורה על חידוש השמטות. ולהיותו נסתר בהצטרפו עם

אחרית כל כל דבר נסתר כמו הקרקעות והמטמונות. ולהיותו בשביעי

ממונה על החכמות אחרית כל דבר ועל הזקנים. ולהיותו מורה על הכוכבים

ם בצרה בזה העולם, וממונה על והדעות ממונה על היהודים ולפיכך ה

מבטל כל העסקים ומלאכות. 15העבדים 16בארצות הכושים. ולהיותו בשמטה

הערה 8 , ן להל ) ד הי כתב לפי של 33כך זה פרק מנם או . ות' עי השבי ' בנדפס: ו . רה) צי י עוסק ספר

שמקודם השמטות' ד סו ל' גם מתאים זה וסח נ ו , ( ות' עי שבי ' המלה הזכרת י בל י כ אם ) ות' עי שבי ב' לו כו

ה על ו השם השגת על המדבר , י ד המי בהקשר אבל . שבתי את בו ותר. קשר י מתאים השבעות' ' שדים,

9 . ע' י המנ ' בנדפס: ו שם. ד, הי בכתב כך

ב 10 כנראה מקורה ו תוק, שי היא המלה רוש פי . גה' הפלי ' בנדפס: ו ד. הי בכתב כך י= הבבל ד , תלמו

ם העתיקה פסחי הצרפתית למלה כנראה ן ו ו כי רש"י . ' בלע"ז ן י פלשד ' רש"י פירש ו , פלגא' רוח ' ע"ב: קיא

pala is inשמשמ ית: , נ ו ו בי ומקורה ) תוק שי paraעה lys is נה י צו רש"י של תו נ ו כו בי לג ו ז השערה , (

ית נ ו ו הי במלה ד) בתלמו או / ו ) שבטקסט המלה מקור י ל או ו זלץ. נ י שטי במהדורת הגמרא דף י ל בשו

ית) נ ללטי גם שנשאלה )plegia תוק שי שו רו פי ' ' פאלג ' שבה הערבית, מן גזרה נ שבטקסט המלה י ל או ו ;

וף הג חצי ית hemiplegia(של נ ו ו הי במלה י ל או הערבית המלה מקור .plegia השמי בשורש י ל או ו ,

=) הנכפים מחלת היא גע' אלי פ' ' אגב, דיש, י בי הבאה. בהערה ראה אך , ( חצה' ' שמשמעו ' פלג '

. ו נ י שלפנ בטקסט קודם שנמנתה , לה) פי הנ מחלת לפסיה, אפי

תוק 11 שי הוא ל הגדו ו וף, הג בחצי תוק שי הוא הקטן י ל הקודמת. או בהערה ראה . לו כו וף בג

12 . הוא' אם וא"ת ' במקום , ך' אי ו ' ד: הי בכתב

י 13 בתרא, בבל ים. בבא י ו נ בשי ע"ב. ב י

14 . נה' ממו הוא ' במקום נה' הממו ' ד: הי בכתב את 15 משרתים ים נ שהאדו מי ברו ו הג נ , שבתאי כבו שכו וס רנ סטו האל של ו חג רנאליה, הסטו מי בי

עבדיהם.

5

אדם במעשיהם מורה על הדאגה ועל טינופי בני מן זה העולם מסולק ולהיותו

ממעלת הכבוד והגדולה, שחור וירידה ובבגדיהם ובדבורם, ויגיד על דבר

ספנים והמיית הים ואבידה. ויורה הם המוכסים והפקידים. ויורה על 17ולו

אבני דומם. ויורה על עצות רעות ועל חשד, ויורה על על חטה ושעורה ועל

מתים. ויורה על 18עומק המחשבות ועל אצילות שוחות וקברות ועל חשך ועל

אויבים ועל השלוחים ועל הספינות ועל תנורים מחנות מחנות גדולות ועל

הגנביםוריחים ואשפות, ועל הרדופים ב האסירים ועל ועל 19מלחמה ועל

20סותרי בתים ועל חכמת הכשפים, ולדעת העתידות, ועל השפלות והזול

מאמין בלבו, ועל חנף מאמין בפיו ואינו שהוא בסחורה, ועל החרטה ועל

פת מדבר, יערים והרים, ופרידה ורעב ועינוי, ומבקשי והרמאות, וחרבן,

פיסחים לחם, ועל מיתת החולים והעבדים והש מועות הרעות והיאוש, ועל

ממושכה ועל תנאים ועל המשכון. 21ועל עיורים וכופרים, ועל תוחלת

ממונה על המות הוא בסוד השמיטות. וידוע כי החלאים הוא אמנם היותו

משנה ומחליף בדין בני השתנות המזגים, לפיכך בסודו סוד החלאים, כי הוא

שחסרון הממון וחסרון הכבוד כל העניינים הנמצאים ומחסרן, 22חלוף לפי

מורה על כל עיכוב. ולהיותו עליון לז' ברשותו. ולהיות תנועתו באיחור

מורה על התחדשות 23כוכבים מורה על הדינים. ובהצטרפו בשם ההוי"ה

מתנועע 24ההויות והבניינים. ולאיחור תנועתו מורה על כל דבר כבד בלתי

הי 16 .בכתב ומלכות' ' ד:

17 . ' שבו ' ד: הי בכתב

ותר. 18 י טובה ירסה ג ו ז אי ע להכרי וקשה . עצלות' ' בנדפס: ו ד. הי בכתב כל

19 . נבים' ג על ו רים אסו על ו ' ד: הי בכתב

20 . ל' ו ז ו ' בנדפס: ו ד. הי בכתב כך

21 . רים' עו על ו פסחים ' ד: הי ובכתב בנדפס

רו 22 מקו ) זה י ו נ י כי ובמשל י ר' בקבלת ל י רג ח) כל לא, על החלים ים י ו נ לשי ו לים ו לג לג סף

הנבראים.

ד. 23 הי בכתב יה מצו ו בנדפס חסרה ו ז מלה

24 . שבתי כב הכו של בו בו סי ות טי אי בגלל כלומר,

6

שנסתר ועל כל מטמ ון וחפירות ובורות ושיחין כמו הקרקעות וכל דבר

אחרית וסוף מורה על כל דבר אחרית הז' כוכבים ומערות וקברות. ולהיותו

מן החכמה ממטה ולמעלה ומקבלת כל דבר וזקנה. וידוע כי הבינה היא ז'

ממונה על החכמה ועל ישראל והבינה, [= וכתר עליון] וכ"ע ולפיכך הוא

הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה ו

מלכין. מלכין ומהקם מהעדה שרא, והוא ולהיותו 25מה בחשוכא ונהורא עמיה

העליון לא ירגיש בבזיונות ובגנות ובטינופים במעשים 26מסתכל בידיעת

ועל כל ]הבדיל [אולי צ"ל:ובדיבור. ולהיותו מורה על כובד מורה על הבדל

שחורה ועל אבני שחור ועל מרה דומם וחושך ואפלה ועלטה, ועל דבר

מדברו ואינו שסר לאחור מי חותרי בתים ועל גנבים ושפלות וחרטה, ועל

וחרבן ומדבר ושממה ויערים והרים ופרידה ושמועות רעות. וכל זה 27מקיים,

מורה על ממנו, ולפיכך הוא שלמעלה משים השגחתו רק לשכלים שאינו לפי

שתשוב לפעמים לאחור כמו עמקי המחשבות והחכמות. זה הכלל: כ מלאכה ל

פעם יחם פעם תלך ופעם תעמוד ופעם תשוב לאחור, וכן התנורים הספינות,

שהוא 28ופעם ישוב לאחור ויקר, ממונה עליהם. ולפי וכיוצא באלה, הוא

שנאמר ישעיהו[ממונה על ההתמדה, לפיכך כשיגיע עלייתו לא ירד עולמית,

ונחה עליו רוח ה' רוח חכיא, ב] . ולהיות ' משיח ה' , והוא סוד מה ובינה'

שכל ואצילות ושש מיני 29הבינה משותפת מכל שני קצוות לפיכך יש בו

שמתדבק בשש שמתדבק בעליונים הנה חורבן למטה, ובעת פעולות: בעת

שבעניינים. מתחדש כל טוב שלישראל 30קצוות אינו 31לפיכך כל עלייתם

אל 25 י כא דנ -ב, . סדר) י ו נ בשי ) כב

26 . עות' די בי ' בנדפס: ו ד. הי כתב לפי כך

27 . ים' מתקי ו נ אי ו מדבר ' ד: הי בכתב

י 28 ו ' בנדפס: ו ד, הי בכתב .כך קרר'

29 . ' ' ו ' ד: הי בכתב

י 30 נ י י ענ ' הם ים' נ י י הענ ' . ים' נ י י שבענ טוב כל מתחדש ' במקום נתחדש' ים נ י י בענ הנה ' ד: הי בכתב

. ים' נ בתחתו ' ות: להי ך צרי י ל או אך הקטע. בתחילת כרו ז שנ וף' הג

31 . ישראל' של ' בנדפס: ו ד. הי בכתב כך

7

כח הבינה. ולפיכך נצחונם בלי במצוות בהמשיך אליהם [כלומר, אלא] רק

מלחמה, כי לא בחרב ולא בחנית יושיע ה' (בינה). 32חרב ובלי חנית ובלי כלי

מהם הבינה וירדו עד תכלית הירידה. מסתלק מן המצות שמסתלקים ובזמן

, וסוד כל התוכחות.כו, ג] ויקרא [וזה סוד אם בחוקותי תלכו' ' 33

חביבה פדיה מסכמת זאת במלים אלה:

כלות בידיעת העליון קשורה ראשית לכל בקישור עם הטבע היהודי ההס -

או לגנאי שהוא נדרש לשבח אם קישור המוכר לנו עוד למן העולם העתיק

אדם - של של המשיח ושל הנביא. יחד עם זאת תנועתו בתכונתו המהותית

כזה היא באיחור, בכובד, הוא נסתר ונעלם, תנועתו קשורה בחורבן

מהותי בטבע המשיחי. ובמות. תנועו אלה קשורות באמת באופן ת

מתמהמה, הטבע המשיחי הוא טבע עוברי הטבע המשיחי הוא טבע

מצב מתוך אך מתעבר, הוא בתוך העולם, אופי במהותו. המשיח הוא בעל

מעלה. קשר חזק, דוגמת אלי של נסיגה ופניה גוברת יותר ויותר מסוים

מקורו קשר חבל הטבור, הוא קשר הנביא והמש אל יח על ידי רוח הקודש

אופי הצפייה בעולם הזה את ממש המכתיב של יניקה העליון. זהו קשר

מן מהות הנסוגה מהות המעוברת באלהי, מעורב בו. ואת הסירוב להיות

החומרי מהות האופי - אף מעלת הטבע המשיחי הנבואי, וזוהי זוהי

. שבתי' 35 34ה'

אללפי 32 -שמו במ א י מצו ים גרי בסו הספירה שם . מז , ז זה.י בור בחי ל י כרג קור,

רה 33 צי י ע"ב ספר נא תשכ"ה, רושלים י , ן י אפשטי ן י לו הוצאת ,- וסח הנ את תי קנ תי ע"א. נב

י י ו נ שי על הערתי אחרים מות ובמקו רים) עי ז ב כתי י י ו נ שי למעט בהערות, ו נ י צו אלה ) מים י מסו מות במקו

כתב לפי -גירסה, מו כ"י עשרה: הארבע במאה טליה באי שנכתב קדום ד רג י נצבו י ג מן 521סקבה סי )

ס' רושלים: בי טאי ברסי י נ האו ו מי הלאו הספרים בבית ד י כתבי מי לתצלו ן במכו מו דף 18338תצלו , (42 -

סוק.41 פי י מנ סי כמה ספתי הו ן כ כמו .

מתואר 34 שהוא כפי השבת ום י ן לבי וסף י ר' של ' שבתי ' ן בי מקשרת פדיה . שבת' ' ן מלשו ' שבתי '

ב נהבעיקר התמו ןספר אכ זה . וקשר , שבתי כב כו ן לבי השבת ום י ן בי יה ג לו האסטרו קושרת כלל בדרך

גלית: באנ ן ו כג ) רופה אי ות נ בלשו השבת ום י של שמו מקור גם ו כב, הכו של שמו מקור גם הוא

8

מקורות אחרים. פדיה טבעו המתמהמה של המשיח מתואר גם ב

ובינתיים 36מבטיחה הרחבה יתרה של הדיון בכך במאמר שבהכנה,

אם יתמהמה' שבדברי ' אסתפק ברמז. כך באמת מצאנו כבר אצל חז"ל:

, אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר' ב, ג) פורש חבקוק הנביא ('

לעתים לא כתנאי אלא כקביעה. המשיח אכן עתיד להתמהמה, ואפילו

בא יבוא לא התמ ' המהות ללא סוף וגבול, בסתירה גמורה לסוף הפסוק

. 37יאחר'

טבעו זה של המשיח קשור גם לתיאורו כדמות סובלת. ראשיתו

של תיאור זה יימצא אולי כבר במקרא, אם נפרש על המשיח את דברי

, ' עבד ה' ' ובוודאי במקורות בתר מקראיים, ששם פירוש 38הנביא על

כך כידוע בתיאורי סבלו של ישו בברית החדשה, כזה מצוי ומפותח.

41בספרות ימי הביניים, 40במדרשי הגאולה, 39ואף בתלמוד,

42ובשבתאות.

Sa turday מ גזר -שנ Sa turnus הקטע בראשית וסף, י ר' אך , ( שבתי כב כו עם והה שז האל שהוא ,

י ל וקא דו שבתי את יחס י של המצוטט, הגרסה בשל זאת ו . ן ראשו רה ום צי י מנם ספר או . ו י לפנ שהיתה

גם אחרות רהבגרסאות צי י הערה ספר ל, לעי ) פדיה וראה שבת. ן לבי שבתי ן בי עמ' 5מקשר , (150.

עמ' 35 שם, 154פדיה, -153.

הערה 36 שם, .24פדיה, ועברים' גד מנ ' הוא המאמר שם .

י 37 ן, בבל י הדר הרחבת סנ כך על ע"ב. 'צז במאמרי De Naturaי Dei - י ד הו הי תוס המי על

בתוך: . ' לו ו לג ג ם ו אפרי פ' פרו של כרו לז ם קדשי מו ישראל ובמחשבת הקבלה בספרות ם מחקרי אות: משו

ז"ל ב טלי ו רושלים ג י ב, אבי תל ברסיטת י נ או ו אליק בי סד מו ך, י לדרי ו ג עמוס ו ן רו או כל מי בעריכת ,

עמ' "ד, הרמב278תשנ במחשבת זה ן י י ענ על עמ' . בנספח, שם עמדתי 297"ם -295 .

הו 38 שעי ג י י -נב, ב. י , ג נ

י 39 ן, בבל י הדר ע"ב. סנ צח

ב 40 ן ו בבלכג רו ז בתוך: ספר לה. גאו רושלים מדרשי י אליק, בי סד מו שמואל, אבן דה הו י בעריכת

עמ' "ד, 73תשי -72.

בתוך: 41 . ' י עבד ל ישכי הנה ' לפרשת הרמב"ן רוש בפי ן ו בכג משה ו נ י רב י חמןכתב נ ים ן חי בעריכת ,

שכ"א עמ' , תשכ"ג רושלים י קוק, הרב מוסד ח"א, ל, ו שעו -דוב . שכ"ו

ים עסק כך ב 42 אלקי הכנס אברהם הוא ) שלום גרשם של לדתו להו שנה מאה ן ו לצי בכנס בהרצאתו

. זה) ו מאמרנ מתפרסם שבו לכרך ד סו י ששימש

9

עם זאת אבקש להוסיף הסתייגות: טבע כזה אינו מיוחס למשיח

בכל הספרות היהודית. הוא אינו נמצא אף במקום הסמכותי ביותר,

: ה תורהמשנבהלכות המשיח שקבע הרמב"ם בחתימת ספר

43המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה

מקדש, ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו הראשונה, ובונה

מצותה שמטין ויובלות ככל מקריבין קרבנות, ועושין מקודם. כשהיו

מבית דוד הוגה בתורה ועוסק מלך האמורה בתורה. [...] ואם יעמוד

פה, ויכוף כל ישראל במצ שבעל שבכתב ותורה אביו כפי תורה וות כדוד

אם משיח. שהוא , הרי זה בחזקת מלחמות ה' לילך בה ולחזק בדקה, וילחם

מקדש במקומו, וקבץ נדחי שסביביו, ובנה עשה והצליח ונצח כל האומות

או נהרג, בידוע משיח בודאי. ואם לא הצליח עד כה, ישראל, הרי זה

מלכי בית דוד השלמים שאינו זה שהבטיחה תורה עליו, והרי הוא ככל

שמתו. 44והכשרים

כאן איננו מוצאים מאומה מן הטבע העוברי, המתמהמה או המתייסר.

המשיח כאן רחוק מכובד, מחרטה, מחורבן ומסרוב להיות מעורב

בעולם הזה. ההפך הוא הנכון: המשיח הרמב"מי הוא רב עיסוקים

משיחית מוכחת במונחים של הצלחה בעולם, הצלחה ופעלים, ויומרתו ה

מדינית ודתית.

לפיכך מציע אני לחלק את המחשבה היהודית המשיחית לשני

סוגים: מחד משיחיות פונקציונלית, ומאידך משיחיות כתכלית לעצמה.

יש מקורות שעניינם בתוצאות הארציות של ביאת המשיח, ואחרים

כשהוא לעצמו. אצלם מתעניינים בעיקר בדמותו של המשיח

43 . לממשלה' ' סים: הדפו רוב וסח נ

44 , ן מו מי בן תומשה ם, רהמשנה פטי שו מהדורת ספר וסח נ לפי יא. פרק ומלחמות' מלכים הלכות ' ,

שנ עמ' , "ו תשנ , כג כרך , ו נ או קרית הרמב"ם, משנת ן מכו הוצאת , מן תי ד י כתבי פי על קאפח וסף -י . ג שנ

10

, לא ידיעת ביצועי המשיח ותהליך כריסטולוגיה' ' משיחיות' פירושה ה'

הגאולה אלא הבנת מהותו ודמותו של המשיח ומה שיקרה לו עצמו

אני מציע חלוקה 45בעת ביאתו (זה אכן עניינם של טקסטים מרכזיים).

ת זו בנוסף על חלוקתו המפורסמת של גרשם שלום, שחילק בין משיחיו

ניסית ואפוקליפטית לבין משיחיות טבעית ושכלתנית, ובדברי הרמב"ם

דלעיל (בצירוף הקטעים שלא צוטטו כאן, שלפיהם המשיח אינו עתיד

46לחולל נסים) מצא נציג מובהק לזו האחרונה.

אך באשר לדברי ר' יוסף, בכל זאת קשה להימנע מן השאלה,

ללו היהודים מצויים איך ייתכן משיח שממונה דווקא על חורבן ושבג

בצרה בזה העולם'? האם לכך אנו מתכוונים בציפייתנו הכל כך ' דווקא

ארוכה לביאת המשיח?! אומנם בשורות האחרונות של הקטע ריכך ר'

ניצחון' באמצעות משיח זה, עלייה' ו' ' יוסף את דבריו, ואיפשר גם

בלי כלי ניצחון שיושג אומנם לא באמצעים פוליטיים וצבאיים ('

מלחמה'), אלא רק בדבקות בבינה באמצעות קיום המצוות. אבל

בתיאור ימי ההצלחה חוסך הוא במלים ומסתפק בהפניה לפסוקים של

. בחיוניות רבה הרבה יותר מתאר ר' יוסף דווקא את בחוקותי' ' פרשת

השפעתו השלילית של המשיח על מצב ישראל בעולם, חיוניות שנראית

אל מלותיו מן המקורות הראשוניים שזיווגו כאילו היא שופעת ומגיעה

שב 45 ותר בי המובהק חי המשי המאמר של ו נ י י ענ עיקר זה השאר, ן והרבי הז מאמר ספר ' נה המכו ,

) פור' צי הר קן ו ע"א ח"ז ז -ב גרפיה ו בי ן למעי זה והר ז מאמר שהפכה האר"י בקבלת דאי ו בו ו , ע"א) י

האר"י של דית הסו דרשתו : ילתא" דאי ן י ל י רז או ן "תרי ' במאמרי ראה כך על ריא. לו יצחק ר' של ית חנ רו

בתוך: , ' תתו מי י האר"ילפנ = קבלת ) "ב תשנ רושלים י ליבס, הודה י ו אור אלי רחל בעריכת י , מחקר

ב ם רושלי ישראלי עמ' מחשבת , ( 124י -123 .

בספרו 46 . בישראל' חי המשי ן ו הרעי להבנת ' שלום, וגרשם בג ם תלדברי בד, עו עם הוצאת ,- ב אבי

עמ' , 190תשל"ו -155.

11

את ישראל עם הכוכב שבתי, קישור הרווח כידוע בספרות הפגנית של

47שלהי העת העתיקה, ששם הוא מתואר בלהט אנטישמי.

אגב, מקובל מפורסם בן המאה השש עשרה, ר' שלמה אלקבץ, -

מצא דרך מעניינת לרכך את הרעיון הקשה. זה לדעתו ההסבר לכך

ן היוחסים של המשיח נתערבו גם נשים נוכריות, כתמר אשת שבאיל

יהודה וכרות המואביה: אילמלא אלה היה כל מוצאו של המשיח טבוע

48בגורלו האומלל של מזל שבתי, מזלו של זרע אברהם אבינו.

ר תאך ר' יוסף עצמו אינו מעניק הנחה שכזאת. אצלו אולי תיפ

שהוא מתאר אינו בעיקרו הקושיה באופן חלקי אם נכיר בכך שהמשיח

דמות אחת מסוימת, שיש לצפות לה בשלב מוגדר של ההיסטוריה, אלא

סמל של מהות העם היהודי, הקיים באופן מיתי בכוכב שבתי ובספירות

חכמה ובינה, ומתגשם בעם שוב ושוב בצורות שונות, שכן, בלשונה של

המיתוס הוא לא אחר מאשר סיפור המבקש לשוב ולהתהו ' 49ות' .פדיה,

המשיח של ר' יוסף יותר משהוא משיח של זמן ההצלחה הארצית, הוא

משיח של התקופה המוכרת יותר למחבר הקטע, תקופת הגלות.

האידיאל שמסמל משיח זה הפוך הוא ממה שמקובל לייחס למשיחיות

היהודית. כאן מדובר בעליונות רוחנית המתבטאת דווקא בשפלות

טוס: 47 טקי של המפורסמים ו בדברי למשל Taciכך tus , His tor iae V עם פורסמו הדברים .

: שטרן אצל מפורט ן ו י ד ו י ל ג אנ Menahem Sternתרגום , Greek and Lat in Authors on Jews and

Judaism , vo l I I , The Is rae l Academy of Sc ience and Humani t ies , Je rusa lem 1980, pp .

17-63 , י ו ל ן חנ ו י : י ו ל אצל ימצא י זה טקסט של קרי העי בחלק ן ו י ד ו עברי תרגום ם. פגשי נ למות , עו

עמ' תש"ך, רושלים י אליק, בי סד 196מו ור115- הערה . ל, לעי ) פדיה עמ'5אה: , דל 23 הערה 153 ) אי ;

הערה ל, לעי עמ' 2( , (165.

אלקבץ, 48 שלמה שיר' י דפסו שרש נ לא אלה דברים רס"ה. עמ' יט, ד, "ב, תשנ רושלים י ,

הוצאת של המהדיר י הו י ז לפי ) המחבר ד י בכתב בים כתו נמצאו אך הספר, של דמות קו רות במהדו

אחד י ל בשו "ב) תשנ רושלים הנמצא י , שכ"א) נה טי נסטנ קו ) הספר של ן הראשו הדפוס של העותקים

ו י בנ שכטר -בספרית זה. לקטע לבי תשומת את שהסבה היא זק ברכה פ' פרו ורק. י

עמ' 49 שם, פדיה, .161ראה:

12

פשר למצוא נחמה וגאווה דווקא ארצית. מסתמא בזמן הגלות א

במשיחיות שכזאת.

שבתי צבי כשבתי של ר' יוסף

ובכל זאת, זו איננה כל האמת. המשיחיות האישית וההיסטורית נעוצה

עמוק בתודעה היהודית ואינה חדלה ממנה, והיא פשט התפיסה

המשיחית. בצדה מתקיימת אומנם גם תפיסה אחרת, שמוציאה יסוד

חיוניותו של הפשט שבה ונעורה מפעם לפעם גם אצל זה מפשוטו, אך

בעלי ההשקפות הרוחניות יותר (אינני מאמץ אומנם את ניסוחו החד

של גרשם שלום שסבר שאין ביהדות משיחיות בלא היסוד ההיסטורי -

). כך אומנם קרה גם 50פוליטי, אבל בכל זאת יש לקבל משהו מדעה זו

יוסף עצמו לא התכוון לכך, למשיח המיתי של ר' יוסף. גם אם ר'

למיתוס שסיפר היו חיים משלו, וכשלוש מאות וחמישים שנה מאוחר

לבש בשר' בדמות שבתי צבי, אם לנקוט בפרפרזה על ' יותר המיתוס

א, יד) על הלוגוס שלבש בשר, והפך להיותו יוחנן דברי האוונגליון (

איש ומשיח, ישו הנוצרי.

כפל הפנים של דמות המשיח שבתי צבי אכן עונה להפליא על

של ר' יוסף (אני מבקש להתייחס לדמותו של שבתי צבי בכללה,

ולהימנע מן ההבחנות הקשות בין האישיות ההיסטורית לבין מה

שייחסו לו חסידיו, וכן בין תכונותיו העצמיות הגנטיות לבין מה שסיגל

תו לעצמו, במודע או שלא במודע, בהשפעת הקטע של ר' יוסף). דמו

של שבתי כאילו קמה לחיים מתוך תיאורו של ר' יוסף. זה משיח ששמו

שבתי, השרוי בחוליים ובמרה שחורה, ובמקום גאולה זורע הוא דווקא

חורבן וסבל על עצמו ועל סביבותיו, ואף גורם בכוונת מכוון משבר

13

עמוק בעם ישראל. זו דמות שמשפיעה עמוקות על מהלך ההיסטוריה,

נתונים דווקא לשלילת העולם הזה, להתכנסות פנימה אף שמעייניה

והסתכלות כלפי מעלה כלפי האל העליון והאישי שהוא ביסודו בלתי -

זו דמותו של אדם בלתי החלטי, נוטה 51נגיש לכל אדם אחר.

, לפי ניסוחו של ר' סר לאחור מדברו ואינו מקיים' ' להתמהמה, ואף

יוסף.

י חסידיו את החכמה העמוקה וכך, בעוד שבתי צבי מייצג בעינ

והנסתרת, כלפי חוץ אינו אלא שוטה מוחלט (כפי שהוא עצמו כינה את

שמעשיו תמוהים ואי 52עצמו) רציונאליים. לשם הבנת יסודה של סתירה -

אחרונה זו, שעוד נחזור אליה בהמשך, הסתמכו השבתאים גם על

פירוש ספרמקום אחר באותו מקור קבלי עתיק, ף, ששם לר' יוסיצירה -

גלם בגימטריה חכמה'), ' גולם' (כי ' מכאן 53מכונה ספירת חכמה בכינוי

גולם' כסמל לשבתי צבי, המצוי אצל נתן העזתי, ' ובשירי בני 54הכינוי

הערה 50 ל, לעי ) שלום . משמעי חד פן באו שלום קבע עמ' 46כך , חלקתי 155) אלה ו דברי על .

השב ות חי המשי ' בספרי במאמרי , תתאית' השבתאי נה האמו ד עמ' סו "ה, תשנ רושלים י אליק, בי סד מו ,19 -

9.

עמ' 51 שם, , בספרי , ' דתו להמרת צבי שבתי של חסו י ' במאמרי כתבתי זאת כל 34על -20.

שלום, 52 גרשם שלום: י ד בי ו נ דו י נ ו באו שהו רות המקו מי ראה בי ת השבתאי עה ו התנ ו י צב שבתי

ו י תלחי בד, עו עם ,- תש ב עמ' אבי , "ז ור' 110י פראנק יעקב לתודעת זאת תי י ו והשו בכך תי דנ י כ ו אנ גם .

עמ' שם, , בספרי , לשבתאות' חסו י ו מברסלב נחמן ר' של י הכלל ן קו התי ' במאמרי מברסלב, . 252נחמן

לר' והר הז ן בלשו בור חי ' במאמרי יבשיץ אי לף ו ו ר' של המפורסמת תו לו לכסי זאת תי י ו והשו בכך תי דנ ן כ

בן ולף עמ' ו שם, , בספרי , הגאולה' ד סו על ו רתו חבו על יבשיץ אי תן נ הו י 94ר' במאמרו 91- ד עו וראה .

זה. בכרך המתפרסם ים אלקי אברהם של

של 53 נה הראשו למשנה רוש הפי רהבראשית צי י הערה ספר ל, לעי ע"א.33( ג י דף , (

בספרו 54 למשל חאכך משי דמלכא מכתברזא שפרסמתי בקטע ,- ל לעי ) במאמרי ד הערה י עמ' 51, , (

בתוך: 33 , שלו ים' נ י התנ דרוש ב' ד עו וראה ח. משי תרשיש, בעקבות הוצאת שלום, גרשם בעריכת ,

, חכמה' מטריה י בג גלם ' מאמרי וראה . ז י עמ' תש"ד, רושלים ספרי ת תש"נ קרי ) -סד עמ' , "א) 1319תשנ

להל52הערה ד נעמו צבי שבתי עם החכמה י הו י בז תן נ שעשה אחר מוש שי על הערה . אחרי , .87ן

14

אומנם בקטע שלנו מצאו השבתאים שמעלת שבתי צבי 55כת הדונמה.

גבוהה אף יותר מן החכמה. חכמה, כידוע, היא הספירה הקבלית

כתר השניה, אך שב ' תי צבי הוא כוחה של הספירה הראשונה, הנקראת

כח כתר עליון' המצוי בראשית הקטע המצוטט לעיל ' , שכן הביטוי עליון'

56עולה בגימטריה כמניין השם שבתי צבי.

כוכב שבתי, המשיח המתואר בקטע המצוטט מאת ר' יוסף, מצוי

בשפל המדרגה גם בבחינות אחרות, וגם אלה התגשמו בשבתאות.

חכמת הכשפים' מתאימה היטב ז שוחות וקברי מתים' ול' יקת שבתי ל'

לשבתי צבי שנמשך לבתי קברות ולמעשי כשפים, לפחות לפי עדויות

טינוף וירידה ממעלת הכבוד' מתאימים 57מתנגדיו. ' גם דברי ר' יוסף על

החשכה' שפקדה אותו מפעם ' לרוחו של שבתי צבי, ולמצבה בעת

. קו זה עוד בצד גינוני הכבוד 58לפעם ההארה' ' והמלכות שנהג בעתות

התחזק בשבתאות אחרי ההמרה, והגיע לשיאו אצל הפרנקיסטים,

כי דוקא בדוכתא בישא מכולא תמן תמצאו ספר הזוהרשגרסו ב '

. דווקא במקום הרע ביותר שם תמצאו את הגאולה' ' פורקנא' (תרגום:

59).זוהרנוסח זה נראה כשיבוש מכוון של מאמר המצוי ב

ם 55 השבתאי של ותשבחות רות שי דביר, ספר , צבי בן יצחק ו שלום גרשם ו אטיאש משה מהדורת ,

-תל עמ' תש"ח, ב .105, 93, 88, 72אבי

מספר 56 בקטע למשל חאכך משי דמלכא הערה רזא ל, לעי ) שם .54המצוטט (

לעיר 57 [ צבי שבתי ] הלך זה תו בראו ו ' ששפורטש: עקב י ר' ן לשו מתעסק זה היה ושם הקודש,

. ' ן י ל י רים צו בנ ו הקברות בבית ו ע"ב] כב, סוטה לפי ] קפי נ ד חסי נעשה ו הטומאה, ושמות הקודש בשמות

ששפורטש, ייעקב צב בל ו נ צת עמ' צי "ד, תשי רושלים י אליק, בי סד מו , תשבי הו ישעי מהדורת ,4.

א 58 דך ' שהמלים , המרתו עם שכתב בפתקה תימצא לכך מובהקת גמא בכפל דו בה משמשות ' י נ

הערה ל, לעי ) שלום ראה: עמ' 52משמעות. , (579.

בספר 59 הן והר הז בשם מובא זה ןמשפט ו האד י ב דבר הן ו פראנק עקב י מותשל האדו גרות אי

בספרו , בעבירה' הבאה מצוה ' שלום, גרשם ראה תק"ס. בשנת ישראל לות לקהי סטים קי הפרנ ששלחו

השבתאו לדות לתו רות מקו ו ם המחקרי לי ו לג ג ו עמ' ת תשל"ד, רושלים י אליק, בי סד מו . 129והערה 64,

על והר הז מדברי ן ו הרעי את ציא הו אבל דע, ו י י שאנ כמה עד והר, בז כזה מאמר ן אי ' שם: כותב שלום

ב המשפט מקור לדעתי אך . נה' הראשו הגאולה שהיא מצרים, ציאת חדשי הר ו א: ז טור ס תבוא, י כ פרשת ,

15

חכמי השבתאים דרשו על שבתי צבי לא רק את תיאורי שבתי של

ר' יוסף, שהשפלות שבהם דיאלקטית היא כבר במקורם, וכבר במקור

נוגעים הם בדמות המשיח, אלא גם תיאורים אחרים, שבהם לכוכב

שבתי מיוחס טבע שלילי בתכלית. כמה תיאורים כאלה מצויים בחלקי

יכים לספרות הזוהרית. אין לתמוה על השיותיקוני זוהר רעיא מהימנא

רעיא כך שמתנגדי השבתאות קפצו כמוצאי שלל רב על אחד הקטעים מ

, זוהר(מהימנא שפחה רעה' ' ח"ג רפב ע"א), המקשר את שבתי עם

אשפה מטונפת' וכיוצא בכך. ' , , צואה' קבורה' ' , לילית' אך למרבה 60'

תו של שבתי הפלא גם נתן העזתי ציטט קטע זה כדי להצדיק את המר

. 61צבי, צבי' ' צואה' = ' וכך 62ואף טרח להוסיף ולדרוש גימטריאות כגון

כנראה גם שבתי צבי עצמו. אולי הוא עצמו היה זה שהדגיש בקו,

שבתי' המופיעה בשניים מן הזוהר בעותק ' שהיה ברשותו, את המלה

שבתי' עם תיקוני זוהר. הקטעים הללו השייכים ל ' בקטעים אלה מקושר

ב : ן שמעו ר' ליה אמר יק ' די ו אשגח : ביא] הנ הו אלי ] אמר קללות? י בהנ דישראל פורקנא יא לי אתג אתר אן

פרשת על אלא רי סטו הי מן ז ו גרפי גאו מקום על לא נסבה במקורה השאלה . ' י הו תמן , מכלהו בישא דוכתא

שבספר ם הקללות פסוק דברי היא אגב, התשובה, הגאולה. את שם למצוא אפשר פסוק זה באי יח, פרק

ו הי ו ' : אך סו להבנה, קשה שם הדבר פשר . ך' י בחי ן תאמי ולא ומם י ו לה לי ופחדת גד מנ לך אים תלו ך י חי

עצמה. הגאולה את מבטיח לגאולה עד ו המי מן הז דיעת י חוסר וקא שדו הטענה עולה הדברים שמכלל דומה

ראה ) תי העז תן נ של ד מאו נת י י מענ ו דומה דרשה גם ו מצאנ זה קטע על אכן , ו הו י בנ עה מאיר ו התנ

ןהש ו ו י ב ת תשל"אבתאי רושלים י , צבי בן ן מכו ,- =) ן תשל"ח ו ו י = ספר ותד נ ד ספו סגי עמ' הקטע .), כל

ב חדשהנדפס הר ו י ז כ ' -פרשת מאמר נכלל שבו הר תבוא' ו רוב ז ן ו נ בסג ו נ נ אי והרזה, צאו הז שמו דומה ו ,

ספר בסוף גם נמצא הוא . הרי ו הז ג החו של פריה הפרי רמן הספי דלבנת דו לר' וחס המי ד, , החסי דה הו י בן

ק דף תרע"ג רושלים י גליט, אנ וסף י ר' הוא תי האמי -ומחברו ששם י רנ סבו ו , א) טור ג שם והשוה ) קא

ל הועתק ומשם , רו חדשמקו הר ו .ז

הערה 60 ל, לעי ) ששפורטש עקב י ר' ע"י בהרחבה מצוטט עמ' 57הקטע , ן 181) י עמד יעקב ר' גם .

בכ ו זה בקטע מרובה שבתאי טי אנ מוש שי יעקב עשה ר' של תו ו חי משי ' במאמרי ראה . בו לים הכלו ים י ו נ י

הער ל, לעי ) בספרי , לשבתאות' חסו י ו ן י עמ' 50ה עמד , (203 אשפה' 200- ש' למשל נאמר שם ד. עו ו ,

. צבי שבתי של לדתו הו שנת היא , שפ"ו ימטריה בג עולה

שלום, 61 בתוך: , ' והמרתו צבי שבתי על תי העז תן נ גרת אי ' רוראה: מקו ו ם הערה ת מחקרי ל, לעי )

עמ' 59 , (242.

הער 62 ל, לעי ) במאמרי עמ' 60ה ראה , .60הערה 401)

16

, גלות, רעב, עניות, טחול, הצב בית הסוהר' ' , שפל ראש' ' ע השחור, עם

63נחש, סוס, יצר הרע ואשה רעה.

מכוונים במקורם גם כלפי ישו רעיא מהימנאדרך אגב. חירופי

זוהרומוחמד, ובמקור הם אף נזכרים שם בשמותיהם, ואלה הושמטו ב

הדבר נתן העזתי ידע וציין זאת שם, שכן 64הנדפס מחמת הצנזורה.

התאים לצרכיו, כששבתי צבי עבר לדת מוחמד. ואולי גם דמות המשיח

השפל של ר' יוסף עוצבה במידת מה בהשפעת דמותו של ישו. שהרי ר'

. עניין זה המוכסים והפקידים' ' יוסף מזכיר כאן כדוגמה לשפלות את

אינו מסתבר לפי המצב החברתי בימי הביניים (וגם אין לא מקבילה

. בברית החדשהתאות), אלא רק לפי המצב המתואר בתקופת השב

ענוותנותו של ישו הגיעה עד כדי כך שהיה מוכן להתרועע וללמד

אותם יהודים ששיתפו פעולה עם השלטון 65סנגוריה על המוכסים,

63 , ' צבי שבתי של הקדוש והר הז ' ים, אלקי אברהם עמ' קבלהראה: , "ח) תשנ ) 365ג שם 361- )

של ותר בי קים העתי ד הי מכתבי באחד המדובר . ( ' שבתי כב כו ו צבי שבתי ' והרהפרק: , הז ו נ י ד לי עו י שהג

ו עד ד שלפי שהעי , ו ז ו קרד כאל מי אברהם י ד מי בלו קי הוא נח, דה הו י בן בכר תן נ , ו מבעלי אחד של תו

אך , ו ז ו קרד של תו בעדו לפקפק ן שאי למסקנה שם ע י מג ים אלקי . צבי לשבתי ך י שי היה ן לכ שקודם

ורצה , שבתאי שהיה נח, תן נ תו או י ד י על הומצאה י ל או ו ז ו קרד של תו עדו שכל באפשרות ן ד ו נ נ אי

י ד ן להג מו שהסי לכך ראיה ן אי , צבי שבתי של תו ברשו היה זה ספר אם גם ו . תו שברשו הספר ערך את ל

הוא , שבתי שמו ד הי כתב כותב גם אגב, ) בכך מפקפק ים אלקי ן אכ ו , ו ד י מתחת יצא ' שבתי ' השם תחת

סט, ן קו בתי זה בעותק נמצאים ים נ דו י הנ הקטעים ים, אלקי שכותב כפי . דיה) מקנ המפורסם בלבו שבתי

בדפוס והרו ז י נ קו ע"אתי קכד קוק, הרב סד מו מהדורת ) ע ן קו בתי אחר, וסח בנ ,- . ע"א) קלד ע"ב;

ות 64 י אנ רי הלו בהגהות נמצא רי המקו וסח אמתהנ י דרך ל בשו לעתים דפסו והרשנ הגהה הז מנם או .

הע לפי כך . תע"ז אמסטרדם בדפוס יה מצו היא אך ורה, ז הצנ מחמת סים הדפו ברוב היא גם נשמטה ו רת ז

בטופס והר שלום שו הז י שם) ) שלום לדעת "ב. תשנ רושלים י מגנס, הוצאת מליה, בפקסי שהתפרסם , שלו

ב אחר במקום גם בשמותם, קוב לנ י בל אך מים, דו ים י ו נ בכי ים ז רמו מוחמד מנאו מהי א הר : רעי ו קטז ז ח"ב,

ע"ב.

ית: 65 נ ו ו teבי lonai :ית נ בלטי ,por t i to resהמפור המאוחר, מוש השי לפי או תרגום , בגלל סם

לגטה: ו publהו icani שו י בתקופת )publ icani :ראה ים. מאי רו אזרחים רק ו Walterהי Bauer , A

Greek-Engl ish Lexicon o f the New Tes tament and Other Ear ly Chr is t ian L i tera ture ,

Univers i ty of Chicago 1979, s .v te lones. (

17

הרומי, וגבו מסים למענו, ואף למען עצמם, והיו שנואים ומושפלים

66בקרב עמם.

וסף מתאים לשבתאות לא רק נשוב לענייננו. תיאורו של ר' י

בנוגע לדמות המשיח, אלא גם באשר לסוג המשיחיות: גם בשבתאות,

כמו אצל ר' יוסף, הגאולה המשיחית היא בעיקר גאולה רוחנית

אף דברי ר' 67ומיסטית, גאולת הדת והאמונה, והפן המדיני טפל לה.

יוסף בסוף הקטע, שלפיהם עליית ישראל תלויה בקיום המצוות, אינם

סותרים את רוחם של השבתאים, כפי שיחשוב בוודאי מי שמכיר את

השבתאות שלא ממקורות ראשוניים. גם בעיני השבתאים הגאולה

תלויה במצוות. והם הקפידו מאוד על שמירתן, לעתים בנוסח המקובל

68ולעתים בנוסח משלהם.

בעיני השבתאים נראו דברי ר' יוסף אכן כל כך קולעים לעניינם,

אחד מחכמיהם, ר' אברהם פרץ, אחרי שציטט את הקטע בחיבור עד ש

שכתב, מביע דאגה שמא קטע זה מוכיח יותר מדי טוב את משיחיותו

של שבתי צבי, והוא חושש שמא הקטע ישכנע גם את הרשעים, ובזכותו

אותו חכם, ר' אברהם פרץ, לא הסתפק 69יינצלו מן העונש הראוי להם.

70יבח את דברי ר' יוסף גם באחד משיריו.בדברים שבפרוזה והילל וש

ימתי ראה: 66 -ט, י יח, יט; יא, לא; יא; כא, ; קס ז אלו -יט, ד. עו ו ; י

הער 67 ל, לעי ) מאמרי .50ה ראה (

הערה 68 ל, לעי ] שלום ראה: ) הגאולה את לקרב י כד ותשובה חומרה י הג מנ דוע כי ג הי הנ תי העז תן נ

עמ' 52 , [374 ספר 373- ג בחו למשל המאוחרת, בשבתאות גם נשארה ית פנ הסג ו המחמירה יה טי הנ . (

ם מי י המיחמדת ות למצו באשר בסוף . מובאת כאלה ות מצו עשרה נה שמו של רשימה לשבתאות, חדות ו

שלום, גרשם בתוך: , ד' דו בן קרן צמיחת ' נמה הדו מרי מו ג שמחו השבתאי נטרס שבתאותהקו י , מחקר

תל בד, עו עם ליבס, הודה י -מהדיר עמ' "ב, תשנ ב 303אבי השבתאים 301- ו הג נ לא ות הערי י הג במנ אף .

מ ראה מים. י מסו בטקסים ראש אלא כיה ברו ' במאמרו גם וראה שלום. גרשם של והערתו שם, ח' צוה

עמ' זה, בספרו , ' קי י נ בשאלו .346השבתאים

בתוך: 69 שלום, גרשם בעריכת , המערב' מארץ אברהם ן מג גרת אי ' שבתאותראה: י עמ' מחקר שם, ,

176.

18

אם כך, לאור ההצלחה של תיאור המשיח של ר' יוסף בתנועה

השבתאית, חוזרת הקושיה למקומה. איך ייתכן שדמות משיחית כזאת

אכן תתקבל כמשיח בעיני עצמה ובעיני אחרים. קודם, כשהצגנו שאלה

טע עוסק זו כלפי הקטע של ר' יוסף גופו, פטרנו אותה בכך שהק

במשיח סמל ולא איש, אבל המשיח השבתאי אכן היה איש, ולאיש זה

היתה דווקא הצלחה עצומה. הרי לא קם בישראל מעולם כשבתי צבי,

משיח שזכה להכרה ולאמונה כה גורפת ועמוקה. מדוע לא העדיפו בני

אותו דור משיח מעשי ופונקציונאלי, שעתיד להביא טוב ולא רע,

הרמב"ם? והרי גם תיאור המשיח הרמב"מי צוטט כדוגמת זה שמתאר

שכן גם 71לעתים קרובות בפי חכמי השבתאים, ובראשם נתן העזתי,

הם ראו ברמב"ם סמכות עליונה (קשה לומר, עם זאת, באיזה מידה היו

הם מודעים לסתירה שבין דמות המשיח שלו ושלהם).

את התשובה לכך יש לחפש, כמדומני, במקומו של המשיח

ודעת העם. בדמות המשיח מתגלם האידיאל, פיסגת הקיום בת

והשאיפה, ולכך יש אופי דתי וטרנסצנדנטי. כך בכל דור ודור, ובוודאי

במאה השבע עשרה, הרוויה כולה במתח דתי. לפיכך, ולמרות דברי -

הרמב"ם, קשה לצפות שהציבור יוותר על הבחינה המיתית שבדמות

קציונלי (שגם הוא כמובן פן המשיח ויסתפק בצד הפוליטי והפונ

). דומה שתכונותיהם של מצביא מוכשר ומדינאי ערום, ואף רב הכרחי

ופוסק חכם ובעל ידע, אין די בהן כדי להכשיר איש להתקבל כמשיח.

משיח הוא יותר מכך. קשה לחשוב שתכונות כאלה, שכיוצא בהן אפשר

רמים 70 על רם מלך בד, ז נ בשב"תי נכבד, מאד מאד להראב"ד, פרוש ' : ו נ לשו דאי זה ו בו נה ו הכו . '

מ ו טטנ שצי רהלקטע צי י ספר בתוך: פרוש פורסם השיר לראב"ד. כאמור וחס המי וסף, י ספר לר' , הו י בנ

הערה ) ן ו ו הוא )59י פרץ שאברהם לכך וספת נ הוכחה אגב, היא, והשיר גרת האי ן בי ו ז הקבלה שע. עמ' ,

במאמרי כך על שהבאתי כחות ההו על וסף נ , אברהם' ן מג גרת אי ' ו מחבר ז ו קרד כאל מי '- ספר של מחברו

בספרי , ' ו ז ו לקרד אברהם" ן מג גרת "אי של חוסה י בי והטעות , צבי לשבתי וחס המי ותא" מנ דמהי "רזא

הער ל, לעי עמ' 50ה ( , (48 -46.

הערה 71 ל, לעי ) שלום עמ' 52ראה: , (173 ,628.

19

את למצוא אצל רבים (לפחות לפי דעתם שלהם), עשויות לספק

הכמיהה למשיח. משיח צריך לענות גם על צורך שמצוי במישורים

אחרים. צריך שיימצא בו גם יסוד רוחני מוחלט שאיננו ארצי כלל. זה

היסוד המיתי והמיסטי, שהוא אלהי ונעלה על כל בינה אנושית. מלכותו

יח, יוחנןשל משיח כזה אינה מן העולם הזה (אם לנקוט בלשון ישו,

), וחכמתו איננה חכמת העולם הזה. לו

כללו של דבר, על משיח אמת לענות על שתי הדרישות

המנוגדות, זו של ר' יוסף וזו של הרמב"ם. מצד אחד עליו להיות

אישיות מיתית, רוחנית, ניהיליסטית ואף הרסנית, ומצד שני עליו להיות

אישיות גואלת ומתקנת, שנוטלת על עצמה אחריות למצבה של האומה

הדת המסורתית. היסוד הראשון בלא השני יביא להרס העם ולמצב

והדת ולא לקיומם, היסוד השני בלי הראשון לא יענה על הציפיות

הרוחניות הנדרשות מן המשיח, ולא יתקבל כאידיאל משיחי; ואם

יתקבל, עתיד הוא להפוך את הדת לגוף בלי נשמה.

משבר מרוב אמונה ואור שיש בו מחשבה

שבתאות באתגר עצום זה של איחוד שני ההפכים? האומנם עמדה ה

אני מבקש לענות על שאלה זו בתשובה מורכבת, המבחינה יסודות

שונים בתוך התנועה השבתאית. לדעתי נתן העזתי התמודד ברצינות

רבה עם סתירה זו, ונתן לה תשובה מעמיקה ביצירתו ובאישיותו הרב

ים אחרים כגון קרדוזו גונית, ובמידה פחותה מזו גם מקובלים שבתאי

או ר' יהונתן אייבשיץ. אך לא כן בחלקים אחרים של השבתאות. רוב

העם, שנהה אחרי שבתי צבי בשנת השיא של התנועה (תכ"ה - ,( תכ"ו

היטה את כפות המאזניים לצד המשיחיות הפונקציונאלית, ועזב את

השבתאות ומשיחה בהגיע השמועות על ההמרה, ואילו שבתי צבי עצמו

הנוהים אחריו באופן אישי החזיקו בקנאות ביסוד המיתיו מיסטי והביאו -

20

להרס העם והדת. היסוד ההרסני שבתפיסתם של אלה אף חרג מעבר

לתיאורו של ר' יוסף, שכזכור התנה את ביאת המשיח בקיום המצוות,

וקיבל תפנית אנטי נומיסטית. עם זאת אפשר לראות גם תפנית זו -

יוון קבלתו של ר' יוסף, עם פיתוח מקביל של כפיתוח קיצוני של כ

כיוונים אחרים של המיתוס הקבלי, המצטיינים גם הם בפרדוקסאליות

72, וקבלת האר"י.ספר הקנה והפליאה, תיקוני זוהרדיאלקטית: קבלת

שבתי צבי עצמו אכן הרחיק לכת בדרכו שלו, והתעלם גם מן העם

ולם אלא שניים, הוא עצמו וצרכיו וגם מן הדת היהודית. לדידו אין בע

, שכל אלהי שבתי צבי' ' אלהי אמונתי' או ' ואלהיו, האל הנקרא בפיו

פועלו של שבתי, לפי עדותו הוא, אינו אלא למענו. לדעת שבתי צבי

המשיח אינו בא לשם הדת אלא הוא בעצמו הוא הדת. בלי האמונה בו

לשברה הדת היא רק גויה חסרת רוח חיים ונחשבת כעבודה זרה, שיש

לעם אין אלא ללכת אחריו באשר ילך 73כמו משה ששיבר את הלוחות.

ולהאמין בו אמונה עיוורת. האמונה במשיח והאמונה באלהיו כרוכים

ועל שניהם אין לשאול 74יחד, שכן המשיח הוא היחידי המכיר את האל,

ולהקשות כי הידיעה בהם היא מעבר לכוחו של אדם, ועל שניהם חל

אילו ' .הכלל על האמונה במשיח להיות כה עמוקה 75ידעתיו הייתיו'

ועיוורת ופרדוקסאלית עד שיש לציית לו אפילו כשהוא מצווה להפסיק

להאמין בו, או לפחות, לקבור את האמונה בלב, כפי שמצינו באיגרתו

ה 72 בפרק שלום, גרשם כות בארי עמד השבתאי זם מי ו נ טי לאנ כרקע אלה שלושת של על ן ראשו

הערה ל, לעי ) .52ספרו (

הערה 73 ל, לעי ) במאמרי כות בארי והתפרשה שהובאה , ו לאחי גרתו אי לפי .51כך (

ב 74 גם ו מצאנ החדשהכך ת ן : ברי חנ ו יח.י א,

ב 75 הדבר וסח מנ אברהם כך ן מג גרת הערה אי ל, לעי עמ' 69( , פיה 160) סו לו בפי סוח י הנ מקור .

ב ן ו כג ) ים י נ הבי מי י ישל הע םספר האל קרי כלפי ן ו מכו הוא שם אך , ל) פרק ב, מאמר , אלבו וסף י לר'

ב לדעתי רו מקו ו כאחד, והצדיק האל כלפי זה ן ו ברעי השתמש מברסלב נחמן ר' גם ן בלבד. מג גרת אי

הערה אברהם ל, לעי ) ' י הכלל ן קו התי ' מאמרי ראה עמ' 52. , .102הערה 442)

21

ולא כל שכן חובה ללכת אחריו, 76המופלאה שנתפרסמה לאחרונה,

ה לעבור על מצוות התורה, ואפילו ואחרי ממשיכיו אחריו, כשהוא מצוו

על החמורות שבהן המחייבות כרת, כי זה לדעתו פירוש האמרה

, ביטולה של תורה הוא קיומה' וכך, אותם שהיו נאמנים למשיח נאלצו 77'

לעזוב את הדת ולעבור לאסלאם ואבדו לישראל (אומנם עתה אנו

שומעים לשמחתנו שאחדים מהם, צאצאי הדונמה, מבקשים לחזור

ליהדות ואף לעלות ארצה). רוח כזו נשבה גם בקרב הפרנקיסטים. גם

יעקב פרנק לא החשיב אלא את עצמו ואת המיתוס שיצר סביבו,

וחסידיו היו נאמנים רק לו, ובמצוותו עברו לדת הקתולית, ולא נרתעו

אף מעלילת דם על כלל ישראל.

אמונה כזאת הורסת את הדת גם באופן אחר, שכן היא שוברת

את האופי הדיאלקטי הטבוע במיתוס הדתי, שמקומו הטבעי באמצע,

78בין הקונקרטי לבין המופשט. זה נושא רחב שדנתי בו במקום אחר,

וכאן אסתפק בסיכום: כפי שההפשטה הגמורה מחסלת את המיתוס, כך

עושה זו גם הקונקרטיזציה המוחלטת. מעשה בלתי דתי הוא להצביע

, היקבע אדם באצבע על הישות המיתית ו אלה אלהיך ישראל' ' לומר

אלהים? לכן, בספרות ההיכלות, אחרי הקביעה שהאל הוא ממש כאדם,

. אל תדבקו בדבריכם' ' כך הוא גם 79מוסיף ר' עקיבא את ההסתייגות

, תיפח עצמן של מחשבי קיצים' ' בנוגע למשיח, שעל זמנו אמרו חז"ל

76 " תי נ אמו "קברו ' ים, אלקי -אברהם מ גרת , אי ' תו לו ג ממקום צבי שבתי םאת , 55 פעמי ( "ג תשנ )

37עמ' -4.

הערה 77 ל, לעי ) כיה' ברו ' שלום, עמ' 68ראה , (351 הפיכת 344- אם בדבר ע להכרי קשה .

נטה שלום . ההמרה) אחרי ) ות נ האחרו ו תי ו בשנ צבי שבתי של או כיה ברו של דוש חי הוא ות למצו הכרתות

רא אך , צבי משבתי כאלה דושים חי ל תן לשלו נ הו י ר' של ו ג מחו שבתאית בקבלה חדשים כתבים ' מאמרי ה

הער ל, לעי ) בספרי , יבשיץ' עמ' 50ה אי , (119 -118.

78 , תוס' מי ו הדות י ' יבמאמרי מו עמ' די , "ז תשנ חורף ד, 15י -6.

כלותראה: 79 ההי לספרות ס פסי ו נ ן סי ג נ בי טי שפר, פטר מהדורת עמ' 1981, ,149 -148 # ,352 .

תבדקו ' אחר וסח .נ ' תדבקו ' במקום '

22

צז), סנהדרין (ושהוא אחד מן הדברים הבאים דווקא בהיסח הדעת

וקבעו כי מועד זה הוא בלבו של הקב"ה ואינו יכול לעלות אל תחום

לפיכך, אם להיזקק שוב לאותו פסוק מן האוונגליון של 80המודעות.

יוחנן, כפי שהלוגוס משעה שלובש בשר שוב איננו לוגי, כך המיתוס

וגם אם יהיה אותו 81כשהוא מתגשם באדם חי שוב איננו ממש מיתי.

דיאלקטי ופרדוקסלי כשבתי צבי, הדיאלקטיקה שלו כבר איננה אדם

דיאלקטית, מרגע שיש לנהות אחרי כל משובותיה בלא היסוס ושאלה.

כדי לשמר את הדיאלקטיקה צריכה להתקיים מחשבת דת, שתתחום

את המיתוס במסגרתה.

אך אין להסיק מכאן את המסקנה הוולגרית, שכל משיח מרגע

ר הוא. אפשר גם אחרת, וזאת אפשר ללמוד מן שבא בפועל, משיח שק

האיש הגדול השני של השבתאות, נתן העזתי. נתן אכן התוה מסגרת

מפעל קדמון' הוא מונח חשוב בקבלת נתן כזאת, את המפעל הקדמון ('

המנתב את האנרגיה הגרעינית לצורכי שלום. הכוח המניע 82העזתי)

שבתי צבי, אבל מפעל זה הוא האנרגיה האקסטטית ההרסנית של

במסגרתו אין היא מביאה להרס הדת אלא דווקא להחייאתה. מפעל

כזה יכול ליצור רק אדם כנתן, שהיה מן הדמויות העצומות שקמו

83בישראל בתחום האמונה, היצירה, ההגות והמיסטיקה.

ם 80 תהלי ב( מדרש טו חר הערה שו ל, לעי ) במאמרי וראה לות. ומקבי ב; ט, , עמ' 37) , (278 -271.

81 , ' חי תוס למי תוס מי מ' במעבר זרה דה בעבו העוסק בספרם ים דנ מרגלית שי אבי ו הלברטל משה

מ ' המשמעות את ללות כו ן נ אי , ' חי תוס מי ' י טו לבי שם ות תנ י הנ ות י המשמעו ארבע המתגשם אך תוס י

ראה: . ' חי Moshe Halberבאדם ta l & Avishai Margal i t , Idola try , Harvard Univers i ty

Press , 1992, pp . 78-83.

עמ' 82 , הבאה) בהערה , ן להל ) ים אלקי אברהם של הדוקטור בעבודת ראה זה נח מו 207על -205.

של 83 רו בו בחי קדימה ל דו ג צעד נה לאחרו עשה תו ו בהג המחקר ים, מצב אלקי נה אברהם האמו ד סו

תי העז תן נ י "ד בכתב תשנ רושלים, בי העברית ברסיטה י נ האו ליבס, דה הו י בהדרכת דוקטור עבודת ,

. ל) בשכפו )

23

נתן היה המאמין הגדול ביותר שקם לשבתי צבי. הוא האמין בו

עצמו, ולעתים חיזק הוא בשבתי צבי את אף יותר ממה ששבתי האמין ב

אמונתו העצמית, בהיותו הנביא המבשר את בוא המשיח גם למשיח

עם זאת אמונתו של נתן לא היתה כדוגמת אמונתם של אותם 84בעצמו.

חסידים שדיברנו עליהם קודם, שקיבלו עליהם בלא היסוס את כל

. נתן לא מצוותיו של שבתי, גם כאשר מצוות אלה אינן אלא עבירות

ו. אמונתו לא היתה מן הסוג שיתורגם בשבתי צבי אלא להאמין

, אמונה שדווקא faithאלא מהסוג המתורגם beliefלאנגלית במלה

מקיימת את הדיאלקטיקה המיתית. וכך, כפי שנתן הודה במפורש,

נבואתו לא כללה אלא את עובדת משיחיותו של שבתי צבי, ואם חזה גם

פרטיים, הרי לא עשה זאת בנבואה אלא באמצעות תהליכים ותאריכים

85דרגות מיסטיות נמוכות יותר, שעלולות גם להטעות.

אמונתו של נתן במשיחיותו של שבתי צבי לא היתה רק במראה

הנבואה. היתה כאן גם הסתכלות פסיכולוגית קבלית חודרת ומפוכחת, -

יכונים שבעזרתה הבין את מהות משיחיותו של שבתי על הסיכויים והס

שבה. הוא חדר לסוד אישיותו של משיחו, בהגדירו את מעמדה

ותפקידה של נשמתו בקוסמוס ואת מקורה בעולמות העליונים, ובכך

נתן הסבר רציונלי, אם כי מטפיזי, לאופיה ולסתירותיה. הוא ניסח

בדיוק את עניינה של נשמת המשיח מבחינה פסיכולוגית,

אפיסטמולוגית וקוסמולוגית וגונית. וכל זאת במסגרת תורה קוסמ-

קבלית מפותחת ומדהימה, שהאקסטזה והשיטתיות משמשים ביחד

ביצירתה. תורה מקורית זו נשענת כמובן, כמו כל תיאוריה קבלית, גם

הערה 84 ל, לעי ) שלום עמ' 52ראה שם, , (176 דה 167- המי על ז הפרי ששלום נראה זאת עם .

במאמר כך על ראה . תי העז תן נ לעומת צבי שבתי של משקלו חות של בפי תו משנ על ' , תשבי הו ישעי של ו

בספרו , השבתאות' בחקר שלום ותגרשם נ מי ו נה אמו י ב תי רמתנ מסדה, ,- ן עמ' 1964ג ,258 -245.

הערה 85 ל, לעי ) ' תן נ גרת אי ' עמ' 61ראה: , שם, 237) ראה דים' י המג ' המלאכים של ות ההטעי על .

.262עמ'

24

על יסודות קדומים, ואצל נתן העזתי דומה שהמקור הקבלי העיקרי,

ענו.לר' יוסף, מיודפירוש ספר יצירה בנוסף לזוהר ולאר"י, הוא

כפי שכבר ראינו, נתן העזתי הוא שנתן לנשמת שבתי את המעמד

של גולם חכמה שמצא אצל ר' יוסף. כדאי לשים לב לאחד השימושים -

שעשה נתן בזיהוי זה. פעם אחת, אחרי ששבתי צבי המיר את דתו לדת

האסלאם, ואחרי שראה שנתן איננו הולך בעיקבותיו למרות מצוה

ונתו, וביום שהיה במצב רוח זועף במיוחד, מפורשת ממנו ומאלהי אמ

שבתי צבי שלח מכתב קצר לנתן העזתי, מלא חרפות וגידופים, שבו

הוא מאשים את הנביא בשקרים, מאיים עליו בעונשים, ומצווה עליו

על פתקה כעוסה 86להתייצב מיד לפניו, ככל הנראה לשם המרת הדת.

דים לתשובתו שיר זו עונה נתן העזתי בסגנון אחר לגמרי. נתן הק

מזמור, הימנון ארוך ומחורז המוקדש רובו ככולו לשבח מעלתו של

שיר זה 87המשיח, שבתי צבי, שבח שאין נעלה ממנו בשירה העברית.

ספרכולל שלושים ושנים בתים כמניין נתיבות פליאות החכמה של -

ספר. אבל לא כמשמעותם ביצירה המקורי, אלא כפי שהם יצירה -

(לאמתו של דבר ר' יוסף מעבד כאן 88שו של ר' יוסףמופיעים בפירו

חוג העיון'). ' 89חיבור שמקורו בחוג המקובלים המכונה בספרות המחקר

שכל ' , כגון שכל' ' כל אחד מנתיבות החכמה נקרא בשם המתחיל במלה

, ולכל נתיב מיוחסת אחת שכל מקודש' ' , שכל מזהיר' ' , מופלא'

אלהי ' אך 90פרק א.בראשית ם' במשלושים ושתים ההזכרות של שם

בשימושו של נתן העזתי כל אחד מן הנתיבות, השכלים והאזכרות,

ות 86 שבתאי דות תעו ' , ו י י ל אמארי אברהם י ד י על , נדפס ' ו י י ל אמארי ל שאו ר' י ז נ ות מג נ ה ספו

רסח. עמ' , תשכ"א) )

הער 87 ל, לעי ) הו י בנ י ד י על ,59ה נדפס שפד ) -עמ' שפט.

רה 88 צי י הערה ספר ל, לעי יא33( , (- ב. י

89 . י בדף שם נדפס ' ן ו העי ג חו שמ' רי המקו בור החי

ו 90 י והשוה: ע"א. ב בדף שם נמצא בות תי לנ ואה בהשו בראשית קי פסו ן ו ליה, צי קטי י ג י סף שער

ע"א.אורה עא , תרמ"ג וארשה ו , ו שער ,

25

כולם הופכים לכינויי שבח נשגבים למשיח, זה שחירפו וגידפו, שהרי

הוא מגלם את החכמה.

אבל טעות תהיה זו להסיק מכך שנתן חשב אף להיענות למצוות

כון. נתן מסרב לכך שבתי, כלומר לבוא ולהמיר את הדת. ההפך הוא הנ

דווקא מפני שהוא מכיר את מעלתו הרוממה של המצווה ויודע בדיוק

מה עניינה של החכמה הגולמית שנתלבשה בשבתי. ודאי הוא שחכמת

שבתי נעלית בעיני נתן על חכמתו שלו, שהרי אין גבוה מן החכמה

הקדומה. אבל נתן הוא זה שמשקיף מבחוץ ויודע איך חכמה זו

לול הכולל, וברור לו שהיא כזאת שאין לאפשר לה משתלבת במכ

להכתיב מהלכים הלכה למעשה. מודעות עצמית כזאת חסרה לשבתי,

שנתן מבין אותו יותר טוב מאשר הוא את עצמו. ולכן יודע נתן היטב

שעליו לקבל על עצמו באהבה את חרפותיו של המשיח, הגולם החכם

(הוא משתמש כאן במליצת הפסוק , טו יגאיוב - אם יקטלני לו - '

איחל'), ועם זאת אסור לו לקיים את מצוותו ולהמיר את הדת.

כדי להמחיש זאת אביא כאן אחד משלושים ושנים בתי השבח הללו:

פרש, 91שכל נשרש, והרשעים כים נגרש, פורש, 92ענן למסך ובן 93כי לא

אלהים בין האור ובין החושך. האמה לא יירש, לכלם נתן נשך, ויבדל

חוג העיון' אחד ' שכל נשרש' הוא כינוי שמכנה בו ר' יוסף בעיקבות '

משלושים ושנים נתיבות החכמה, הנתיב המיוצג גם על ידי הפסוק

ויבדל אלהים בין האור ובין החושך' ( א, ד), שהוא אחד בראשית'

. אלהים' ' משלושים ושנים הפסוקים שבהם נזכר במעשה בראשית שם

נתיבות החכמה, משמש כאן כינוי לשבתי צבי, נתיב נעלם זה, כמו שאר

הו 91 שעי כ.י , ז נ

ם לפי 92 לט. תהלי קה,

לד.במדבר 93 , טו

26

שמתואר באמצעותו כשרוי בחושך נעלה ובמיסתורין. אך בתיאורו של

נתיב זה מובעת גם התנגדות לאיסלאם ולהמרה, וממילא התנגדות

בן האמה לא יירש' רומז לדברי שרה ( ' בראשית לקיום מצוות המשיח:

לכלם נתן נשך' רומז כא, י) לפני גרוש הגר, אמה של אומת האסלאם ' .

לכך שהטובה שניתנה לאסלאם עתה, עם התאסלמותו של שבתי צבי,

כג, דברים עתידה עוד להיגבות מהם בנשך ובריבית, ואולי אף ברמז ל

. הבדל זה בין האסלאם הנכרי לבין לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך' ' כא:

אחיך' שהוא עם ישראל ואמונתו מובע בחדות בפסוק האחרון: ויבדל ' '

. אלהים בין האור ובין החושך'

כדאי לזכור כאן, בדרך אגב, שגם אברהם מיכאל קרדוזו,

התיאולוג המתחרה לנתן וההוגה השני במעלה בתנועה השבתאית, גם

הוא סבר שהוא מבין את שבתי צבי יותר טוב מאשר שבתי את עצמו,

שיחוגם הוא יצר תיאוריה מסביב לכך. הוא ייחס לעצמו את מעלת מ -

בן יוסף שתפקידו להסביר למשיח- בן- דוד את התיאולוגיה של עצמו. -

רזא לפיכך הרשה לעצמו לזייף על שם שבתי צבי את הקונטרס

94, כפי שהראיתי בפרטות במקום אחר.דמהימנותא

נשוב לנתן. יחסו אל הכוח ההרסני של שבתי צבי היה דיאלקטי:

ית רבה, אך גם אין לדעתו אין לוותר על כח זה, שיש לו חשיבות דת

לקבל אותו כפשוטו ואין לתת לו להשתולל כאוות נפשו. עמדה זו

מעוגנת בתורה קבלית עמוקה ביותר. לדעת נתן הקוסמוס כולו הוא

אור שאין בו ' יצירה של שני יסודות מנוגדים, הגבוה שבהם נקרא

אור ' מחשבה' והשני (הוא מפתח תורה זו מתוך מאמר 95המחשבה'-

הערה 94 ל, לעי ) עמ' 70 במאמרי , (44 ד 35- תפקי יק הענ טל י ו ים חי ר' כבר שם, תי שהראי כפי .

למשיח -כזה -בן וסף. י

ש 95 השבתאית יה ג לו או התי ' , בסקי ירשו ו ים חי בספרו ראה: , ' תי העז תן נ ןל טי השי ן י בעריכת ב ,

עמ' , תש"ן רושלים י מגנס, הוצאת דל, אי 188משה ב 152- נה לראשו נדפס תש"גכנסת ( ] -ח עמ' תש"ד]

246 של 210- תיהם בנשמו צדדים כמשקפים תי העז תן נ אצל הקבלה חי נ מו את מפרש ו נ אי בסקי ירשו ו . (

27

אור 96פר הזוהר).מפורסם בס ' , או בשמו המלא אור שאין בו מחשבה' '

, איננו מבקש כמובן לברוא את שאין בו מחשבה לבניית העולמות'

, ומבקש להחריב כל מה מהדר בתר חורבנא' ' העולם. אדרבא, הוא

שימצא. אבל מאחר שאין בו מחשבה, אפשר גם להערים עליו. כך

אור ' באמת עושה . אור זה, שבני- ין ותיקון הם מטרתו, מחשבה"'

, ובהסטה אור שאין בו מחשבה' ' משתמש דווקא באנרגיה השלילית של

קלה גורם לו ליצור בניינים ועולמות. כך נברא העולם, וכך הוא עוד

הולך ומשתכלל עד שיגיע לתיקונו בימות הגאולה.

נתן העזתי מדבר כאילו על כוחות קוסמיים כמעט מופשטים, אבל

וכיח שבעיניו שני האורות הללו מתגשמים בבני אדם אפשר להראות ולה

אור שאין בו ' חיים, וטבע האורות ואופי האנשים מלמדים זה על זה.

אור מחשבה' הוא כמובן שבתי צבי, ו' המחשבה' הוא נתן עצמו, שהופך -

את המשיח המיסטי, האינטרוברטי, הניהילסטי וההרסני לגואל אמיתי

97של העם והדת.

שתמע מכתבי נתן, מפורש בשירותיהם הזיהוי, שרק מ

ותשבחותיהם של השבתאים המומרים, בני כת הדונמה. גרשם שלום

העיר בהערותיו על הכרך הנדפס של שירות אלה שאולי יש לפרש כך

לשון סתום באחד השירים, ושזיהוי מפורש כזה (שלדעת שלום מוציא

לא את דברי נתן מפשוטם) נמצא בכרך אחר של השירות, שעדיין

ל עו ד סו י צדיק ' במאמרי ד עו וראה מים. י מסו -ם אישים הערה ל, לעי ) בספרי , ' שבתאי תוס עמ' 50מי , (

60 -57.

ב 96 ע פי מו זה והרמאמר ע"ב. ז רסח ח"ב ע"א, רכו ח"ב ע"א, סה ח"א ות: נ שו רות בצו ו פעמים כמה

שם, , במאמרי ראה דרא. האי לספרות וחס מי לפעמים ו , ' ן תי הרעו מאמר ' בשם הקבלה בספרות נה מכו הוא

.75הערה 309עמ'

י 97 הו י הז במאמרי על נמרץ צור בקי ו ברסיטה י נ באו י ַ ר עו בשי עמדתי ביא הנ ו המשיח עם רות האו של

הערה ל, לעי עמ' 50( , (16 : בהדרכתי שנכתבו דים תלמי דות בעבו סוס לבי ו תוח לפי זכה זה ן י י ענ .

ה -בעבודת M.A. , שי י אל השבתאותשל מי בדמדו ם י חי ו עמ' אהבה , ל) בשכפו ) תשמ"ה רושלים י ,76 -

בעבודת 41 ו הערה ; ל, לעי ) ים אלקי אברהם של רבים.83הדוקטור מות במקו , (

28

אור שאין בו מחשבה' 98נדפס. ' זיהוי מפורש ומלא של שבתי צבי עם

שיר זה אף 99אכן נמצא באחד השירים הכלולים באותו כרך ביש מזל.

ה' אור שאיין בו מאחאשאב' אור שאין בו מחשבה' (' ' פותח במלים

), וכינוי זה בהתאם לכתיב הפונטי של שירים אלה, שנכתבו בלדינו

אח קי מיוחס שם לשבתי צב שבתי צבי שי טיב' י, שטבעו הוא להרוס ('

איס דירוקאר'), ובמיוחד מפני שהוא הורס את המצוות כדי להעלות את

השכינה, כפי ששמע כותב השיר, לפי עדותו שם, מר' אברהם היכיני.

כפי שמסתבר מן הבית האחרון, השיר בכללו הוא הספד על נער בשם

נער, והמשורר משתמש משה עשהאל, שהלך לעולמו והוא עדנו

, כדי אור שאין בו מחשבה' ' במוטיב ההרס לשם תיקון הכרוך במושג

להסביר ולהצדיק את מות הנער.

מכאן אפשר אמנם ללמוד שאף בני כת הדונמה נזקקו לקבלת נתן

העזתי, אך אין בכך כדי להעיד על קרבה רוחנית אמיתית (אגב, בני

ף העריצוהו וראו בו שותף של הכת נזקקו עוד יותר לקבלת קרדוזו, וא

שבתי צבי, אף על פי שקרדוזו היה בוטא אף הרבה יותר מנתן

.( בין נתן לבין 100בהתנגדותו לכל המרה, חוץ מזו של שבתי עצמו

המומרים פעורה תהום, כי מיום שעזבו את דת ישראל, חדל בקרב

הדונמה המתח הדיאלקטי בין הכוח ההורס לבין הכוח הבונה, שהוא

ותשבחות 98 רות הערה שי ל, לעי עמ' 55( , ו 138) נ קי ז לו איס ' כתוב: ו נ י בלד במקור . קלו שיר ,

מחשבה בו ן שאי לאור תו נ ו כו י ל או ' העיר: ושלום . זה' אחי לו ן אי אור, הוא ' שם תרגם אטיאש , ירה' אפ'

צג ' סי ב' בקובץ : המזדהה או ) מחשבה בו ן שאי כאור המשיח על ע המפתי ן ו הרעי את [ . . . ] המשיח. עם

ששורש ים נ י התנ דרוש בס' דעתו ן ו כג , תן נ של רתו בתו מות י מסו הנחות מתוך להסיק כלו י ( רו הטהי גולם

עמ' שם ן י עי ו הגמור, הרע הוא .235המשיח '

מ 99 הוא ו אטיאש, משה י ד י על הושלמו זה כרך של מו ו תרג ו בספרית העתקתו כתיבה נת במכו י צו

ד בעמו שם י מצו מחשבה' בו ן שאי אור ' עם צבי שבתי י הו י ז . י אצל לום בצי ו " צבי בן ן -ו 100"מכו

הלב 108 תשומת . הקודמת) בהערה באו שהו ו בדברי בטעות שלום שכתב כפי צג ולא ) צז מס' בשיר ,

שנמ שלו חדש בור בחי שי י אל י ד י על נה לאחרו שוב פנתה הו זה בים. למקום בכתו ן י י עד צא

שלום, 100 גרשם הערת ותשבחות ראה רות הערה שי ל, לעי עמ' 55( , צבי 56) שבתי חסי י על .

הערה ל, לעי ) ים אלקי עתה: ראה ו ז ו קרד עמ' 63ו , (357 -355.

29

של מחשבת נתן, ולא נותר בתורתם אלא יסוד ההרס בלבד. אין לבה

אור אור שאין בו מחשבה' מצוי בשיריהם כסמל דתי, ו' ' זה מקרה שרק -

המחשבה' לא נזכר. יש לשער אומנם שעם התגבשותם כעדה, נוצרו

אצלם מתחים דיאלקטיים אחרים, שהרי לא תיתכן עדה דתית הבנויה

נטוע כבר בעיקר מחוץ ליהדות רק על יסוד ההרס, אבל מתח זה

ולמחשבתה. אולי היום, עם התקרבותם המחודשת של אחדים מבני

העדה, ייפתחו בפנינו אפשרויות למחקר ולהבנה של סוד קיומם בתוך

האסלאם.

בניגוד לאלה, אבל לא בניגוד גמור, מצוי החוג השבתאי שפרח

ים של בלב היהדות הרבנית במאה השמונה עשרה. גם כתביו הסודי

חוג זה, שהדמות המרכזית שבו היתה ר' יהונתן אייבשיץ, הושפעה

מקבלת נתן העזתי (בצד מקורות אחרים ובהם סודות מבית מדרשם של

הדונמה). המשיח חזר בקבלה זו והיה בעיקר סמל קבלי, אף שטבעו

זה לא מנע ממנו להתגשם בדמויות בשר ודם כגון ר' יהונתן או בנו ר'

פרנק. בקבלה זו מצאנו מערכת של שלושה משיחים וולף או יעקב

(משיח בן- דוד, משיח- בן- אפרים ומשיח- בן- מנשה), המהווים שכבה -

חדשה של הקוסמולוגיה (היא גם התאולוגיה) הקבלית, שכבה העוטפת

ומגינה על שילוש הישויות הרוחניות העמוקות יותר שהגדירה הקבלה

אן חזרה למתח הפנימי אך בהפיכת המשיח לסמל אין כ 101השבתאית.

המעצים את הדת, שאותו מצאנו אצל ר' יוסף ואצל נתן. כאן הפנימיות

הקבלית מחד והפשטנות וההלכתיות מאידך אינם הפכים דיאלקטיים

של אחדות אחת, אלא תורת הסוד הופכת כאן למחתרת העוינת את

החזות ההלכתית, וחותרת בסתר את יסודותיה. הדבר מתבטא גם

יני הבוטה של המיתוס הקבלי שבכתביו הסודיים של חוג זה, באופי המ

הערה 101 ל, לעי ) במאמרי עמ' 77ראה , (182 -168.

30

שאפשר בהחלט לכנותו פורנוגרפי, בניגוד למתח הארוטי או לתיאור

102הסקסואלי המאפיין את הקבלה הקלסית.

כמדומני, חסידי הבעש"ט שצמחו באירופה במקביל לחוג

האייבשיצייני, היו קרובים יותר לרוחו האמיתית של נתן העזתי. הם

קלטו הרבה מן המחשבה הפרדוקסלית השבתאית, אם כי לא בגלוי ולא

בצד ההתנהגות החיצונית. מה שקלטו הפנו הם פנימה, ומה שהיה

יסוד לעבירה ולהרס, בחסידות עובר הוא סובלימציה ומשמש

לאינטנסיפיקציה של הדחף הדתי (דוגמאות של שימוש חסידי בתורות

גרשם שלום, ובעיקבותיו גם אצל שבתאיות הובאו הרבה במחקריו של

י). י של בַ כולל בכת , ים נתן העזתי היה חסיד במלוא מובן המלה. 103אחר

בחסידותו ובסגפנותו לא היו צביעות והסתרה, ולא היו הם מן השפה

ולחוץ. האמונה במשיח ההרסני היתה אצל נתן, כמו רעיונות דומים

בחסידות, יסוד לחיזוק הדת ולעילויה.

ת הוסיפה מחשבת נתן העזתי להחיות ולהפרות את דרך החסידו

היהדות, גם אם ספריו ואישיותו לא התקבלו ברצון מחוץ לחוג מאמיני

השבתאות (אפילו זה איננו מדויק, שכן רבים מחכמי הספרדים המשיכו

הוא נדחה אולי בשל החשיבות המוגזמת 104להתייחס אליו בהערצה).

עמ' 102 שם, 134ראה -107 .

עמ' 103 שם, ראה מות מקו , 4רה הע 359מראי ' קאז י פי מנדל גם: וראה דות. החסי חת צמי מי סד בי מו ,

עמ' תשל"ח, רושלים י אליק, 302בי דתי 175- זם קאלי ראדי ' בשם ספרו של זה חשוב חלק מכנה ' קאז י פי .

ו ז בדרך נתנסחו ' קאז י פי כאן שמביא ים קלי הרדי חים סו י הנ מן חלק גם לדעתי אך , לשבתאות' מחוץ

וראה השבתאית. ועה התנ אור, בהשפעת אלי רחל ד: חב"דעו דות חסי של י השנ ר בדו הות האלו רת , תו

עמ' תשמ"ב, רושלים י 288מאגנס, -244.

הערה 104 ל, לעי ) שלום עמ' 52ראה , (794 , י ' פאלאג ים חי הרב של מעמדתו כך על ד ללמו אפשר .

ש המוטעית) ) דעתו את ערעור בלא מנם או בל קי הוא עשרה. התשע במאה מיר ז אי של ל הגדו ר' רבה ל

ספר של מחברו הוא תי העז תן נ שלפיה , ן י עמד ם,יעקב מי י הערצתו חמדת את ו ממנ מנע לא זה חוס י י אבל

בספרו ו דברי ראה . מים' י חמדת הרב ' י ו נ בכי תי העז תן נ את מכנה הוא בגללו ו םלספר, י החי מיר כל אז ,

31

אך 105לנצרות מאשר ליהדות.שייחס ליסוד האמונה, המתאימה יותר

עיקר האשמה על דחייתו של הוגה זה, שהיה כאמור מגדולי הגדולים

במחשבת ישראל, רובצת בוודאי על שאר זרמי השבתאות, שלא הפנימו

את דרכו הפרדוקסלית, המצריכה אישיות דתית מן המעלה הראשונה.

אור ' אור שאין בו מחשבה' אינם חייבים להתחלק - המחשבה' ו'

ופים שונים. אפשר גם למצוא את שתי הבחינות מתרוצצות באישיות בג

אחת. יתר על כן, דומה שמזיגה כזאת, הרכבה במינון מיוחד בין היסוד

ההרסני והניהילסיטי לבין היסוד הקונסטרוקטיבי והמשמר, תימצא בכל

אישיות דתית אמיתית. מיזוג כזה אפיין כמדומני גם את אישיותו של

וגם את 106אפשר לגלות בה גם יצר של הרס דתי,גרשם שלום, ש

פעילותו של אור המחשבה. זה בא לידי ביטוי גם באמונה בכוחה של -

הציונות לחדש את נעורי העם ואת תרבותו, ובעיקר במפעלו המחקרי

העצום, הקדמון והראשוני, של גרשם שלום. כי אפשר להשוות את דרך

אור ' פעולת ת- , ה' גולם' טהירו' לפעולתו של המחשבה' בקרב ה' והו' וה'

פילולוג גדול, המכניס סדר ובניין לתוך הכאוס של המקורות.

ז י דף -תרל"ד, , ערי י אברהם אצל באו שהו ספריח, רותעלומת י קוק, הרב סד מו עמ' , "ד, תשי 149שלים -

הערה 142 שם, ערי י של הערתו את וראה .146.

עמ' 105 שם, שלום, 231ראה הערה 220- ל, לעי ) ים אלקי גם וראה ;83. (

ל, 106 י רצו קו ברוך ראה: ל. י רצו קו ד מאו הדגיש שלום של תו לו בפעי זה הדותקו הי י ערכ על , במאבק

ותל רושלים י , קן שו -הוצאת תש"ל ב .אבי