Guide des Haftarot

1

2

3

ברכות הפטרה Bénédictions de la Haftara

ברכה לפני הפטרה Avant la lecture de la haftara

ר ה הב יי ברוך-את יי טובה ר בחר בנביאה י אש ינו מלך-העולי ר אלוהא ה הב תם ברוך-את יי באמה י הנאמרה ה בדבריהי ורצאדק׃ ת והצק י האמי ו ובנביאא ל עמה ו ובישראה ה עבדה ר בתורה ובמשה הבוח

Sois loué, Éternel, notre D'... Roi de l'univers, qui as institué de bons prophètes et qui as approuvé les paroles de vérité qu'ils ont proclamés, Sois loué, l’éternel, qui a choisi Moïse ton serviteur, pour manifesterta loi, qui a agrée Israël pour ton peuple et qui a établi des prophètes fidèles et vrais.

ברכה לאחר ההפטרה Après la lecture de la haftara:

ברוך אתה הר אלוהינו מלך העוליל צור כל העולמייל צדיק בכל הדורותל האל הנאמלל האומר ועושהל המדברומקיייל כי כל דבריו אמת וצדקם נאמל אתה הוא הר אלוהינול ונאמניי דבריךל ודבר אחד מדבריך אחור לא

ישוב ריקיל כי אל מלך נאמל ורחמל אתהם ברוך אתה הר האל הנאמל בכל דבריום

Sois loué, Éternel, notre D'.Roi de l'univers, créateur des mondes D juste, éternellement parfait, dont les actions sont conformes à la parole,justes et vraies. O éternel notre D'. tu. es vrai, ta parole est vraie, et aucune de tes promesses ne sera retirée, car tu es un D'. Un roi tout puissant et miséricordieux, Sois loué éternel, tout puissant, et fidèle a ta parole.

רחי על ציול כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינום ברוך אתה הר משמח ציול בבניהם Seigneur, aie pitié de Sion; notre espoir. Viens au secours de ceux dont l’âme est brisée. Sois loué, Éternel, qui réjouiras Sion par ses enfants

שמחנו הר אלוהינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחךם במהרה יבא וילל ליבנום על כשאו לא ישבזרל ולא ינחלו עוד אחריי את כבודול כי בשי קודשך נשבעת לול שלא יכבה נרו לעולי ועדם ברוך אתה הר מלל

דודם

Réjouis-nous Éternel, par l'arrivée de ton prophète Élie et par le rétablissement de la royautéde David, ton oint, que ce règne vienne bientôt ramener la joie dans notre cœur Que l’étranger n'occupe plus le trône de David, et n'usurpe pas sa gloire, car tu as jure par ton nom sacre que la lumière ne s'éteindrait pas. Sois loue, Éternel, bouclier de David.

על התורה ועל העבודה ועל הנביאיי ועל יוי השבת הזה שנתת לנול הר אלוהינול לקדושה ולמנוחה לכבודולתפארתם על הכל הר אלוהינו אנחנו מודיי לך ומברכיי אותךם יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולי ועדם ברוך

אתה הר מקדש השבת אמל

Nous te rendons grâce, o Éternel, notre D'..pour la loi que tu nous as donnée, le culte que tu nous a prescrit, les prophètes que tu nous a envoyés,en ce jour de shabbat que tu nous a donné, pour ta gloire et ta majesté Pour tous ces bienfaits nous te bénissons, o toi dont le nom sera à jamais béni par la bouche des vivants, ta parole est vraie et subsistera a jamais Sois loué, Éternel, qui sanctifies le shabbath*.

מקדש השבת ו...*אי חל בשבת יש להשיףף * à rajouter si ces jours fériés tombent un shabbath: qui sanctifie le shabbath et…

מקדש ישראל ויום הזיכרוןבראש השנה*ף à Roche hachana*: Israël et le jour du souvenir

מקדש ישראל ויום הכיפוריםביוי הכיפוריי*ף à Kippour* : Israël et le jour du Kippour

מקדש ישראל והזמניםבשלוש רלליי*ף à Soukot, Pessah et Chavouot*: Bénis Israël et les saintes convocations

ברכה והצלהה, צלוי נשמות בהינם ללא הובת קנייה בכל הפטרה ומקומות מובבלים שלהו נא את קטצכם

Brah'a veHatslah'a, Ilouï néshamot, gratuits sans obligation d'achat sur chaque haftara (emplacementslimités, envoyez votre texte)

רבי אליהו משאש Rabbi Éliahou Messas

,BP 822 ,822ת ד

קרית מלאכי ישראל Kriat Malakhi, Israël

Brah'ot

Brah'ot

4

Introduction Guide de la Haftara

On désigne par le terme 'Haftara' les portions de textes des livres des prophètes récitées dans les synagogues suite à la lecture de la Torah pendant les prières du matin, le cha'harite de shabbath et des jours de fête, des jours de jeûnes et pendant les prières de l'après-midi, la min'ha du jour de Kippour ainsi que des jours de jeûne.

Un autre avis (Dr Bechler J Q R VI) affirme que la haftara fut instituée en opposition aux Sadducéens et auxSamaritains qui ne croyaient qu'à la 'loi de Moïse' tout en rejetant la loi orale (otzar Israël, tome IV, 174). Cet avis semble infondé car ces derniers croyaient à l'ensemble des écritures n'ayant rejeté que le Talmud ainsi que la loi et les commentaires rabbiniques.

Les textes des Haftarot traitent essentiellement de sujets intrinsèquement similaires ou en rapport avec lesportions de la torah récitées le même jour.

La lecture de la haftara a été commentée dans le traité de Méguila du Talmud de Jérusalem (4,3) ainsi que de Babylonie (23), les tossafot Méguila (30) et Ta'anit (12). L'on trouvera aussi des commentaires dans le traité 'Masse'het Sofrim (13,9) et Pessa'him (117) dans lesquels figurent les bénédictions qui sont à réciter avant sa lecture.

Certaines haftarot pourtant n'ont pas de rapport direct la lecture de la Torah mais plutôt avec le moment pendant lequel elles sont récitées, comme par exemple celle du Shabbath Rosh Hodesh ou celle de Hanouka. Pendant les 'trois semaines' on lit des prophéties qui s'occupent de la destruction des temples, et celle du Shabbath qui suit Tishat beAv on lit celle des 'consolations'

Selon le traité 'Guitin' (60), l'on apprend qu'il existait à cette époque un livre des haftarot comprenant l'ensemble du cycle annuel – mais nous ignorons à ce jour leur classification selon lui. De plus, le Talmud ne rapporte que les hafatarot des fêtes, et des 'quatre shabbatot' (tossafot méguila 30 – Taanit 12) etc. C'est ce qui explique les différentes sélections de textes chez les Ashkénazes et chez les Séfarades.pour certaines 'parashiot'.

Il existe de nombreux avis et des divergences au sujet de la date à laquelle la coutume de lire les haftarot fut définitivement inclue dans la liturgie hébraïque, et certains soutiennent même que ceci eut lieu dès la clôture des livres des prophètes.

D'après le traité de Shabbath (24), il semblerait que l'on eu lu 10 versets de la haftarah de Shabbath lors del'office de l'après-midi, min'ha. Cette coutume s'étant diluée de nos jours dans la plupart des communautés, se maintient néanmoins chez les juifs d'origine perse.

Rabbi Abudarham quand à lui, dans Lévoush, fait remonter cette habitude au temps des persécutions des juifs sous le royaume d’Antiochus Épiphanes le IVº (168-165 avant l'ère commune, sous la dynastie des Séleucides) qui, tout en interdisant la lecture publique de la Torah, se montrait pourtant indifférent à la lecture des livres des prophètes qu'il prenait pour des livres de morale en général. Il s'agit de la période quiprécéda la révolte des Macchabées.

Bien qu'au sein nombreuses congrégations séfarades comme ashkénazes l'on fait lire les haftarot par les enfants de plus de sept ans ou encore à l'occasion de leur bar-mitsvah, la plupart des juifs séfarades ne ne permettent pas que leurs enfants soient appelés à être 'Maftir', qu'ils récitent la haftara ou le Kaddish leur parents étant encore en vie.

Pardes, Shibolei haLeket est de l'avis que l'origine de la coutume de lire les haftarot serait plutôt à rapprocher du fait que les juifs restaient quelques heures supplémentaires à la synagogue tous les matins pour étudier différentes portions de la Torah, les prophètes parmi elles. À des moments plus compliqués de l'histoire pourtant, lorsque les obligations professionnelles ne permettraient guère plus au juif de s'attarder à ses études matinales, ces dernières furent remplacées par les quelques versets de Ouba leZion pendant la semaine, et par de plus longs passages pour les Shabbatot.

La coutume de lire la haftara en l'honneur d'un être disparu semble prendre son origine chez le 'Bet Yossef', au sujet d'homme homme disparu, qui, se communicant par le biais d'un rêve avec un vivant lui aurait dit: 'rien ne peut me sauver, si ce n'est que mon fils récite le kaddish ou la haftara pour l'élévation demon âme...' Une autre explication et que le sens du terme haftara en hébreu est à rapprocher de 'niftar', décédé, parti de ce monde. - dans le sens où il est désobligé d'observer les mitsvot, patur.

L'on lit un minimum de vingt et un versets les shabbatot, et de quinze les jours de fête, trois pour chacun des cinq ou des sept, invités à la Torah, puisque l'on ne peut lire moins de trois versets par invité – de là l'origine du terme haftara, 'dispense' en hébreux, car la lecture de celle-ci nous dispensait du commandement de lire la Torah lorsque celui-ci nous était interdit. Toutefois, si le sujet traité par la haftaras'épuise, on peut en lire moins, à l'exemple de celles de 'Shabbath Téshouva' et de 'Sim'ha Torah' entre autres.

Il est encore de ceux qui expliquent cette coutume grâce aux termes des bénédictions qui concluent la lecture de la haftara, 'velaaluvat nefesh toshia', c'est-à-dire Tu sauves l'âme attristée. selon la Cabala, il s'agit de l'âme de celui qui est disparu attristée et aigrie par ses erreurs qui retrouve sa valeur lorsque son fils, son descendant récite la haftara. Le Zohar atteste quelque chose de semblable (p. A'haré Mot) ainsi que le 'Ben Yo'hai' (p127). On a l'habitude de réciter la haftara le Shabbath qui précède la semaine de sa disparition.

Le terme haftara signifie tout aussi bien 'conclusion', 'prise de congé' ou 'permission de prendre congé' de la lecture de la Torah.

haRav Eliahou Messas Shlita

Guide de la Haftara

5

Les prophètes en bref ראשונים נביאים – Les premiers prophètes

1 – JOSUÉ יהושע DÉBORAH דבורה

Premier livre des prophètes, il hérite de Moise suite à disparition de ce dernier pour conduire le peuple d’Israël à la conquête de Canaan, au partage et à la désignation du pays et prend fin avec le renouvellement de l’alliance avec l’Éternel ; 13º siècle AEC (Avant l'Ère Commune)

(Parole de D.ieu ou Abeille) La seule femme parmi les juges d’Israël (1260-1221 AEC). Face à la menacede SISRA de Haroshet Ha-goym, vraisemblablement chef d’un des peuple provenant de la mer, Barak ben Avinoham de Kédesh de Naftali, Hébreux galiléens, s’allie à la prophétesse Déborah à la montagned’Éphraïm. Ils battent Sisra près du torrent de Kishon grâce à une pluie torrentielle qui provoque l’enlisement des chars ennemis (bataille des eaux de Méguido). Il est à préciser la magnifique chira (chant) que compose la juge avec Barak (Haftara du shabbath Béchalah). Et c'est sous un dattier (Tomer Débora תומר דבורה) qu’elle rendait justice (ainsi comme le ferait à son instar le roi de France St Louis, que ce précurseur de Torquemada et d'Adolph Hitler brûle en enfer jusqu’à la fin des jours, vu que rendant sa justice sous un grand chêne il machinait la perte du peuple juif entre croisades et massacres des juifs de France, la famille de Rachi, les Tourim parmi eux. Dans cet épisode, Rachi eut la vie sauve grâce à l’aide du Compte de Champagne, grand ami de ce dernier et admirateur de son œuvre).Après cette lourde défaite, Sisra s’enfuit trouvant refuge dans la maison de Yaël et celle-ci, profitant deson sommeil lui transperça la tête.

2 – LES JUGES שופטים

Faisant suite au livre de Josué, le livre des Juges nous relate l’histoire des enfants d’Israël jusqu'à la naissance de Samuel. Pendant toute cette période, il n’y avait pas de pouvoir central en Terre Sainte et en cas de besoin, s’élevait un JUGE qui gardait souvent le titre une fois la victoire remportée. L’histoire des 12 de ces chefs est relatée dans le livre des JUGES. L’absence de pouvoir central avait aussi ses répercussions dans le domaine religieux et chacun faisait ce que bon lui semblait. Selon la tradition, l’auteur du livre des JUGES est le NAVY SHMOUEL (prophète Samuel) qui fut aussi le dernier d’entre eux, à partir du 13º siècle AEC. Le livre des JUGES reflète le cycle continu, pour les tribus israélites, de périodes de paix puis de décadence et domination étrangère, de repentir sous la direction d’un chef, d’un JUGE, qui rétablit la paix et le culte de D.ieu, tout en délivrant le peuple de l’oppression de ses ennemis.

Voici les Juges de cette période:

OTHONIEL ben KENAZ עתניאל בן קנז GÉDÉON גדעון

Caleb fils de JUDAS conquiert Hevron des bné-Anak et son neveu Othoniel s’empare de Kiryat Sépher. Illutte aussi contre les Édomites. Kusham-Richatayim, un roi venu de la région de l’Euphrate avec l’intention de conquérir l’Égypte est vaincu par le Pharaon et bat en retraite avec son armée entrant dans le pays de Canaan et pillant tout sur son passage. Othoniel réussit à rassembler une armée et à lechasser. Son histoire nous est rapportée dans le Livre des Juges (chapitres 1 et 3)

d’Ophrah, fils de Yoash, organise la tribu de Menasse et prend la tête de la lutte contre les médianites, pillards venus du Sud et de l’Est. Il les rechasse au cours d’une première campagne hors de la terre d’Israël (Bataille d'Ein-Hérod). Leurs chefs Oreb et Zeb sont exécutés par les Ephraimites qui bloquent les gués du Jourdain. À la suite d’un autre raid médianite près du Mont Thabor, Gédéon les poursuit jusqu’à la rive Est du Jourdain et y exécute leur chefs Zébah et Salmunna. Au cours de cette seconde campagne, Gédéon réduit les opposants de Pénuel et Soukkot dans la moyenne vallée du Jourdain. À la suite de ces succès militaires, un fort courant se dessine en faveur deGédéon pour le proclamer Roi mais il refuse.

EHUD אהוד בן גרא

Fils de Guerra, un chef Benyaminite, profite du moment ou il apportait le tribut au roi de Moab (ÉGLON) pour l’assassiner. Son geste sert de signal qui déclenche la révolte des Benyaminites repoussant les moabites à l’autre coté du Jourdain. 2º juge d’Israël, il régnera de 1496 à 1416 AEC (Livre des Juges chapitre 3)

SAMGAR ben Annat סמגר בן ענת ABIMELECH אבימלך

Il tua 600 philistins avec un aiguillon à bœuf. Un des fils de Gédéon se proclama roi de Sichem (Naplouse). Le peuple se révolta et Abimélech fit incendier la ville au cours d’une bataille sanglante. Il fut tué par un jet de pierres dans une bataille en essayant d’asservir une autre ville. Il avait gouverné de 1236 à 1233 AEC.

Les prophètes en bref


6

3-LES JUGES MINEURS 4 – Les Rois מלכים

THOLA ןבד ע ןבתוה ע ע תלה Ce livre nous rapporte l’histoire des Rois depuis les derniers jours du Roi David jusqu’à l’exil de Babylone et la destruction du 1º temple (10 º – 8º Siècle AEC, Seuls les faits essentiels jugés d’après les critères religieux et moraux y sont relatés. Le livre des Rois est attribué au prophète Jérémie (d’après la tradition). Saul, 1º Roi (1090 AEC), David (1050 AEC) et Salomon (1010 AEC). Le schisme eut lieu en 980 AEC et la fin du Royaume d’Israël en 722 AECfils de Poua ( tribu d’Issachar) gouverna pendant 23 ans et JAÏR pendant 22 ans (Livre des Juges 10

versets 3 et 5).

IBSAM שהם יבבש

La biographie de ce juge nous a été probablement relatée par le Navy Shmouel dans le livre de RUTH et par pudeur son nom a été changé par BOAZ (descendant de Judah) et ancêtre du Roi David. (cf Rachi, Ruth 1,1)

LES DERNIERS PROPHÈTES נביאים אחרונים

5 – ISAÏE ישעיה

ÉLON ילן אי Isaïe est le 1º des 3 grands prophètes, porte-parole de D.ieu au 8º siècle AEC dans le royaume de Juda, à Jérusalem, sous les règnes d’OUZIA, de JOTHAM, d'ACHIAS et d'Ézéchias. Il nous rapporte dans l'espace d'un demi-siècle des faits historiques divers. Son but est de se faire l’interprète acharné de l’indépendance politique de son pays, prêchant que le fait de s’allier à toute autre nation n’est que le manque de confiance en l’Éternel. Avec verve et violence, il s’élève contre l’idolâtrie et l’injustice, l’oppression des pauvres et l’hypocrisie.

Succédant à Ibsam de la tribu de Zébulon (Juges, chapitre 10)

ABDON ן עבש

10º juge d’Israël (1220-1212 AEC) originaire d’Éphraïm.

JEPHTE תהח יבפש 6 – JÉRÉMIE ירמיה

Chef de bande, est désigné par les chefs traditionnels de Gal’aad pour conduire la guerre contre les Ammonites qui les menaçaient. Sa victoire provoque la jalousie des Éphraïmites, mais leurs représailles échouent et Gal’aad gagne son autonomie est n’est probablement rattaché à la tribu de Menasse qu’après la victoire de Gédéon sur les Médianites. Il fit le vœu imprudent de sacrifier en holocauste en cas de victoire la 1º personne qui viendrait à sa rencontre, et ce fut sa fille unique qui venait le féliciter de sa victoire en chantant et dansant au son des tambourins.

Porte parole de l’Éternel dans le royaume de Juda pendant 40 ans (fin du 7º -6º siècle AEC ). Dans ledomaine religieux et moral, il s’est dressé contre l’idolâtrie, le lucre, les dénis de justice et l’exploitation. Prônant l’observation du shabbath, il est aussi le maître de l’affranchissement des esclaves. Son livre a probablement été rédigé par son scribe BAROUH BEN NERIA au 7º siècle AEC.

SAMSON שן מש שב 7-ÉZÉCHIEL יחזקאל

Selon une légende de la région de Beit-Shémèch, issu de la tribu de Dan, il lutta contre les philistins et en tua 1000 parmi eux armé d'une mâchoire d’âne - mais trahi par Dalida qui le rase pendant son sommeil, vu qu'il tenait sa force par sa chevelure, il est livré aux philistins. Ayant retrouvé ses forces, il renverse le temple de Dagon sur lui même et les centaines de philistins présents. Un homme de D.ieu annonça à sa mère stérile, femme de Manoakh qu’elle enfanterait un garçon qui serait NAZIR pour sauver Israël des philistins (Nazir- Homme sain ne buvant pas d’alcool mais surtout ne passant pas de rasoir sur sa tête - Haftara du shabbath Nasso)

Exilé avec son peuple, c’est en Babylonie qu’il prophétisa pendant 22 ans (593-571 AEC). En exil avant la destruction du 1º Temple, il reçut l’ordre de l’Éternel d’annoncer aux exilés l’événement douloureux de la destruction, mais il sut aussi donner espoir à ses frères leur inspirant espoir et confiance et leur laissant entrevoir le retour en Terre Sainte. Ses prophéties du CHAR HAMERKAVA (Chariot de feu) remplirent d’espoir les cœurs de ses frères.

3 – SAMUEL שמואל

Ce livre nous relate l’histoire du prophète SAMUEL qui eut, entre autres, la lourde charge de donner au peuple d’Israël un ROI comme en avaient toutes les nations (Shmouel 8,5 א ) Il intronisa SAUL שאול

et DAVID דוד. Le livre de Samuel s’achève avec l’achat de l’aire d’Arauna par le Roi David pour réaliser la construction du Temple en l'honneur de l’Éternel.



7

8 – LES 12 PROPHÈTES תרי עשר 7-NAHUM נחם

Aucun détail ne nous est révélé sur ce prophète, ni ordre chronologique ni événement permettant sa datation1-OSÉE הושע

contemporain d’Isaïe, nous avons très peu de détails sur sa vie et l’on suppose qu’il était citoyen du royaume d’Israël. il compare Israël a une femme infidèle rejetée par son mari, qui, dans son amour infini, est prêt à la reprendre si elle revient dans le droit chemin. 750 AEC.

8 – HABAKOUK חבקוק

Personnage mystérieux, le ZOHAR nous raconte qu’il est le fils de la Sunamite dont la venue fut annoncée par le prophète ELICH'A. Dans son ouvrage ce prophète s’élève contre le succès des méchants et prévoit le châtiment de ceux qui contreviennent à la volonté de l’Éternel.(Haftara du second jour de Chavouot en 'houts laaarets – hors d’Israël)

2-JOËL יואל 9- TSEFANIA צפניה

Aucun détail ne nous est révélé sur ce prophète, ni ordre chronologique ni événement permettant sa datation


3-AMOS עמוס 10-HAGGAÏ חגי

Simple berger, il entendit l’appel de D.ieu sur les monts de Judée à Tékoa. Contemporain d’Osée, il devint le porte-parole de D.ieu pour faire passer son message (8º siècle AEC royaume d’Israël).Il s’élevait contre les riches qui exploitaient leurs frères, alors qu’en cette période de bien-être régnaient une politique et une économie florissante.


4-OVADIA עובדיה 11 - ZACHARIE זבריה

La totalité de ses écrits est reportée en un seul chapitre. On présume qu’il vécut à l’époque de la destruction du 1º Temple. Contemporain du Navy YERMIAH (Jérémie), il est de descendance iduméenne. Nous nous souviendrons de la femme qui venait se plaindre devant ELICH'A, de la mort deson mari et qu’on voulut prendre ses enfants en esclavage pour éponger les dettes de son époux, il s’agit d’après nos sages, חז"ל, de sa femme (haftara de shabbath VAYRA). Dans sa prophétie, il prédit la chute d'Édom, symbole intarissable du frère ennemi.

Contemporain de HAGAÏ, il fut le porte parole de l’Éternel au début de l’époque du 2º Temple (620 AEC). Petit fils d’un des exilés revenus de Babylone sous la conduite de Zorobabel, Il s’efforce d’encourager ses compatriotes que l’Éternel a pris en pitié et désire leur restauration complète sur la Terre Sainte. Il prêche par ailleurs l’union qui se doit d’exister entre la direction religieuse du pays et la direction politique représentée par Zorobabel. La 2º partie de ses écrits est consacrée à une vision des temps messianiques.

5-JONAS יונה 12 - MALACHIE כימלא

L’époque de l’événement est à situer sous le règne de Jéroboam II (8º siècle AEC) Le principal message qu’il veut nous délivrer ,que D.ieu est le D.ieu de toute l’humanité, que tous les hommes sont Ses créatures et que Sa clémence est universelle. Son récit tel que proposé semble tout simple, mais est toutefois d’une richesse telle, que la tradition l’a choisi pour être lu tout entier à Yom Kippour.

Dernier des 12 prophètes, ayant vécu dans la seconde moitié du 5º siècle AEC, à l’époque du retour des exilés sous la conduite d’EZRA et de NEHÉMIA. Dans sa prophétie il attaque violemment la loi superficielle de ses contemporains qui ne sont guère revenus sincèrement vers Dieu.Il appelle à la repentance et exhorte son peuple à se souvenir de la Torah de MOCHE, serviteur du père unique de tout le genre humain.

6 – MICHÉE מיכה

A prophétisé aussi bien sur Juda (son pays de naissance) qu’en Israël (8º siècle AEC). Il dénonce le luxe et la dégénérescence qu’entraîne la vie citadine. Il présagea la chute de Jérusalem après celle du royaume d’Israël, toutefois ses prophéties comprennent aussi des messages de consolations.

En ce qui concerne NAHUM, TSEFANIA et HAGGAÏ nous ne possédons pas d’informations biographiques, vous invitant ainsi à lire leur missions dans le texte.



8

Rashi - Rashi: Rabbi Shlomo Its'haki רש"ר: רבר שלמה ר י"ר) הרה תלמרד יכם רפתר י דעפ יישב1105 בר לר 13- 1040 בפבר 104 ראר 22רבר שלמה בן ר י" (רש"ר: רבר שלמה ר י"רח

, 'יר ררש'Troyesלגד ל מפרשר התי"ך התלמ ד, הר104 ראש ן שעשה ז104 ראת ב104 רא פן כמעי מ"רופ רש"ר י לד בערר יר 104 ראה (פ ההער ה1105), יפיר בשית 1040-1041) 104 רא ד'תת"104 רא (1039-1040בלש ן הרמרם ההם) שב פ ן רפת בשית ד'ת"ת (

הרבה של רה דר 104 רארר פה לרש"ר ר רה סברב 104 ראגד ת רב ת, 104 רא לם מעי מ104 רא ד רד ע על ת" פת רלד ת פ רש"ר מערד ב104 ראידמפרר שר למסכת עב דה זרה (פר" ימרשר דו עהפ) ש104 ראבר הרה מל מד גד לפ גם ד ד , רבר שמע ן הז"ן, למד ת רה מפררבי גרש ם מ104 רא ר הג לה ב104 ראשכיזפ לרש"ר י לד של ש בי תפ הבכ רה שבהן, ר כבד, ירש104 ראה לרבר מ104 רארר בן שמ 104 ראל מהםי לד 104 רארבעה יכדרם: שמ 104 ראל ה 104 רא הרשב"ם, רע"ב ה 104 רא רבי תם מבעלר הת ספ ת, הררב"ם, שלמה, שיפיר ב ערר ת פ

לר כבד בעלה י לדה בת שהררתה יש 104 ראה לרבר שמ 104 ראל בן רבר שמיה, מיבר מיז ר רירר, הר104 רא 104 ראמ של רבר ר י" הז"ןמבעלר הת ספ תפ בת השיררה של רש"ר, מררם, ירש104 ראה לרבר רה דה בר יתן (ררב"ן), להם י לד רבר ר םזי בפ בת

השלרשרת י"ר104 ראה ריל, מלבד שירש104 ראה לתלמרד יכם בשם 104 ראלרעזר יתגרשה ממי , ל104 רא רד ע עלרה דברפ, שם ע ב ע למ הר יירפ30 עד הגרע לגרל 20רש"ר למד ברשרב ת מגי 104 רא (מרריץ) רמרז104 רא ( רמס) שב104 ראשכיז מגרל

במ"ברל הרה עלר לפריס 104 ראת 104 ראשת בי תר פ ב104 רא תם רמרם ה 104 רא ל104 רא הרה 104 ראמרד כללפ ה 104 רא למד 104 רא ל רבר רע"ב בן ר"ר, רברר י" הל ר רבר ר י" בן רה דה – מתלמרדר רבי גרש םפ בת ם לרמ דר יזר רש"ר ליר ררש השתלב מרד בירר היברה

הרה דרתפ ה 104 רא ה ירו לברת הדרן בערר היל לפס " הלכ ת לכל רה דר הסברבה, 104 ראך סררב ל"בל שכר על תפ"רד זהפ על פרהרדע הרב שה 104 רא מפגרן בי גע לגרד ל גפירם ההריבה הרתרה שה 104 רא י "י במ" מ ת ה"ש ררם להם, הר ששרער

שהתפריס מגרד ל כרמרם 104 רא ממסיר בררן, 104 ראך לדברר ההרסי רר ן הרב פר פ' יררם ס ל בר 'ר", ה104 רא"לרם ב104 ראז ר של רש"רל104 רא הת104 רארם לגרד ל ררןפ רש הסב ררם כר רש"ר עס" במסיר עם י כררםפ רש"ר ררסד רשרבה ביר ררש, 104 ראך גם ממיה ל104 רא "רבל

שכרפ ברן תלמרדר הר ר' שמערה, ר' ר י" בר 104 ראשר הל ר, ר' יתן המכררר 104 ראיר ר' מיים המכררר, ר' שמיה מ רירר, ר'שמע ן, הרשב"ם כן יכמרם מהד ר הר104 ראש ן של בעלר הת ספ תפ שי תר ה104 ראיר י ת הר בת" פת הרדרפ ת הגד ל ת של

לספררה)פ מ" ם "ב רת ישכי במשך הד ר תפ1105מסער ה לבפ ה 104 רא יפיר בר ם ימרשר כ"י בתמ ז בשית ד'תתס"ה (הי "ר 104 ראברהם גר סמן כתב בספר "104 ראמ י ת דע ת בע למ של רש"ר": "ה104 ראמ י ת הדע ת – זה הירד ש של הספרפ כר

כמעי ל104 רא עס" ב פ עם רשר104 ראל, 104 רארץ רשר104 ראל, מעמד ה104 רארשה, 104 ראהבת היררםפ לדעתר ל104 רא הרה יכם שד104 ראג לכב ד ה104 רארשה כמ רש"רפ בתש בה 104 ראית של רש משפי כזה: '104 ראשרר 104 רארל הרה ז כה ל"י ת בה לזכ ת בה לירר הע לם הב104 רא'פ בפרר ש של

למעשה ברר104 ראת ה104 רארשה ה 104 רא מבר104 רא מדרשר יז"ל, 104 ראבל ל104 רא מבר104 רא 104 ראו 104 ראיד מהמ יר המדרשרם בגי ת ה104 רארשה"פה 104 רא מ ררן כר ליגד עריר רש"ר עמד המשרמ ת הב104 רא ת: להפרץ ת רה ברברם – הרה דרם הר ס יררם עס "רם, עשרררם,של104 רא הרה להם זמן ללמ ד, ל104 רא הר להם פרר שרם כת ברם שרכל לה"ל על הלרמ ד עב ר מר ש104 רארי מש"רע ב 104 ראת כלזמי פ ל104 ראיד 104 ראת המייה הרה דר להשכרן של ם – הר ברמר מיל " ת ע מ ת רררב ר ת על ר"ע יברתר כלכלר, עד

ש104 ראפרל "הרלת יר 104 ראה ייל"ה לשיררםפ הפ למ ס עם הי ררם – בפרר שרם למשלר לדיר104 ראל רש פ למ ס יררו עםהי ר תפ "רש"ר הרה מגד לר המתפלמסרם עמהפ רש"ר ר104 ראה בירר הרבה מש מדרם, הרבה רדרפ ת, הרבה תעמ לה

104 ראיירזרה דרת 104 רארסרת"פעי תי ת הרבה של רש"ר יר104 רארת מת ך פרר ש , בעשר ת מ" מ ת בפרר ש ה 104 רא 104 רא מר על פרירם מס רמרם: "ל104 רא רדעתר"פמעשר 104 ראגדה רברם ס פר על ירר פיררת פ 104 ראיד מהם מספר שכ104 ראשר עס" בפרר ש למסכת מכ ת, הגרע לדו ר"י, הספר"לכת ב 104 ראת המרלה "יה ר" 104 ראז ר 104 ראה ישמת ביהרהפ ע ד 104 ראגדה מספרת שבשעת פיררת ר 104 ראה בת " ל 104 ראמרה: "עתרדרםכל רשר104 ראל להר ת בירך"פעל פר ה104 ראגדה, הר ה רר של רש"ר יש כר פרר בין שירם רב תפ 104 ראבר של רש"ר הרה ס יר ב104 ראבירם

י ב ת, ברש ת הררתה 104 ראבן י בה 104 ראשר הררתה יסרה למלך עב ר העב דה הזרה של פ 104 ראבר של רש"ר הסתכן במ ת השלרך 104 ראת ה104 ראבן הי בה ז בה הרה גל ם כל רכ ש , כמ גם הבייה לע שר רב ז מעבר לסרפ ן ה104 ראירה, הר104 ראה ע מ

ב כה על 104 רא בדיהפ המלך פיר 104 רא ת , על המעשה הזה, על פר ה104 ראגדה, יגלה ל 104 ראלרה היבר104 רא הבירי ל פרר בין "שר104 רארר104 ראת ערירהם של רשר104 ראל"פ 104 ראכן רש"ר י לד לה רר לעת ז"י תםפ מס פר גם ש104 ראמ ההרה של רש"ר הלכה ברי ב ב רמררז104 רא,

פרש י רר שדהר על ס ס כמעי פגע בהפ ה104 ראם פיתה 104 ראל ה"רר שבש לר הרי ב ילי ה 104 ראלר , ב"רר י ר ש"ע, שב הסתתרה ( על הסרפ ר כתב ש104 רא ל ישרירי בס"ר 104 ראת הבלדה ""רר הפל104 רא 104 ראשר ב רמררזה"), 104 ראך ככל היר104 ראה 104 רארן לכך בסרס

הרסי רר פ בערר רמס שבגרמירה מ ר עד הר ם ברת המדרש על שם רש"ר שב לפר המס רת למד כתב 104 ראת פרר ש לת רה, 104 ראך המ" ם יביה מ104 רא ת שירם ל104 ראיר מ ת פ במ" ם ימ 104 רארם גם ברת הכיסת (מש יזר ביל" ) שב התפלל, המ" ה

שב יבל, גם הי מה שלביה ממיה הרגה על פר ה104 ראגדה 104 ראת ס ס השלרשר של ג יפררד מב ר ן שרש"ר הבירי ל שריז ר ממסער ה לב עם שיררם בלבדפ

Rachi n’est pas le premier commentateur, mais il est le Parshandata, le « Commentateur de la Loi ». Ses commentaires sont considérés comme d'une inspiration divine. Il se dit que le Talmud sans son commentaire serait comme un livre scellé. Il est le premier livre juif à être imprimé en hébreu (Calabre 1475). Son commentaire édité en marge du texte est typographiée à partir d'une semi-cursive italienne, pour différencier le commentaire du corpus du texte biblique, et qui ne tarderait pas à être connue sous le nom d’« écriture

Rachi ». Rabbi Shlomo ben Itzhak HaTzarfati dit Rachi (hébreu : רבי שלמה בן יצחק הצרפתי « Rabbi Salomon fils d’Isaac le Français », dit רבי שלמה יצחקי Rabbi Shlomo Itzhaki « Rabbi Salomon Isaacide »), également connusous le nom de Salomon de Troyes est un rabbin, exégète, légiste, décisionnaire, poète et vigneron champenois du XIe siècle (Troyes, c. 1040 - 13 juillet 1105). Principalement connu de nos jours pour son commentaire sur la quasi-totalité de la Bible hébraïque et du Talmud de Babylone, il est l’une des principales autorités rabbiniques du Moyen Âge et l’une des autorités les plus influentes du judaïsme.Il est aussi l’un des rares savants juifs à avoir influencé le monde chrétien, son exégèse biblique ayant influencé, par le truchement de Nicolas de Lyre, la traduction de la Bible par Martin Luther. La Bible de Münster intègre notamment un commentaire de Nicolas de Lyre attribuant « aux Juifs », c'est-à-dire en faità Rabbi Salomon, qui avait le premier soutenu ceci, la thèse selon laquelle la fin du Deutéronome n'a pas pu être écrite par Moïse, mais uniquement par Josué, puisqu'elle raconte la mort de Moïse lui-même.Enfant, Rachi se distingue sûrement par sa mémoire prodigieuse, et passe pour un maître accompli à 20 ans. À 18 ans, il part étudier dans les écoles talmudiques rhénanes. Il étudie d'abord six ans à Mayence (Magenza) auprès de Rabbi Yaakov ben Yakar. Rachi est fortement influencé par ce sage qu'il nomme « mon vieux Maître », doté d'un caractère modeste et se tenant à l'écart des activités publiques. Après la mort de Yaakov ben Yakar en 1064 (4824), il continue un temps ses études à Mayence avec Rabbi Itshaq ben Judah qui dirige alors la yeshivah. Il étudie également avec rabbi David Halévi (« mon Maître ») avec lequel il correspondra après son retour en Champagne. À la même époque, Itshaq Halévi haQadosh est à latête de la yeshivah de Worms. Celle-ci connaît son apogée à la fin du XIe siècle et attire de nombreux maîtres.C'est probablement ce qui décida Rachi à venir y étudier. Rabbi Itshaq Halévi a une personnalité assez différente de Yaakov ben Yakar. Non seulement il dirige la yéshivah de Worms, mais il est aussi le chef de lacommunauté juive florissante de cette ville et son représentant devant les autorités. Pendant les 3 à 5 ans que Rachi étudie à Worms, il rencontre un autre étudiant brillant, Salomon ben Samson, qui deviendra le chef de la yéshiva pendant le dernier quart du XIe siècle. Par la suite, ces deux sages suivront des voies différentes car Rabbi Salomon ben Samson était beaucoup plus conservateur que Rachi. Les sources gardent des traces de la tension qui régnait entre ces deux maîtres.La petite histoire veut que Rachi ait eu l'idée de son commentaire en entendant dans une synagogue un père se tromper en donnant à son fils l'explication du sens simple d'un verset (pshat).Rachi a l’idée de réunir dans un commentaire toutes les réponses aux questions qu'un enfant de cinq ans pourrait se poser en restant aussi concis que possible (« une goutte d'encre vaut de l'or »). Il veut trouver l'explication la plussimple du verset.

פרשנים

Principaux commentateurs de la

haftara

9

"מיר ד ד, רד"" RADAK - Rabbi David Kimhi –1160 מד"ד" מפרש מ"ר104 ראח ירבר ספרר ד"ד " פרר שרם למ"ר104 ראפ ירב י104 רא רפת

פ פרש 104 ראת המ"ר104 רא ע"פ הד"ד ", ספרר ית"בל על רדר יכמר הרה דרם יכמר1235הי ררםפ כתב 104 ראת ספר המכל ל, יל" הר104 ראש ן ה 104 רא "ספר הד"ד "" השיר ה 104 רא "ספר

)פ פרר ש לתי"ךפ פרר שר הרד"" ית"בל ברשר104 ראל להבית1532הש רשרם" (" שי104 רא במ"ר104 רא ע"פ הפשיפ הלך בדרכר הרמב"ם הרלב"ג שהת104 ראמ ל"רב 104 ראת היסרם 104 ראל

היבעפ לרד"" "מ גם מתיגדרםפ הרד"" ר 104 רא להגית הרמב"ם בזמן הפ למ ס יגד לרמ דפרל ס פרהפ

מת1160 ז מד"ד" מפרש מ"ר104 ראח י לד בירב י104 רא ב רפת בשית ר' ד ד "מיר ז רד""פ הרה הבן ה ערר של ר' ר סו "מירפ בעל ספר ר יסרן כתב ש104 ראמר עלר 1235שם בשית

"104 ראם 104 רארן "מי 104 רארן ת רה", כל מר: כר בלר פרר ש של "מיר 104 רארן לרמ ד רד"" הרירב 104 ראת רדרעת לש ן ה"דש פרש 104 ראתהמ"ר104 רא לפר הד"ד "פ ספרר ית"בל על רדר יכמר הרה דרם, גם יכמר הי ררם תרגמ כמה מספרר לר מרתפ רמב"ן הרה

ב"ר בתלמ ד בספר ת הרבירם, בררי ד ש"ד על ספרר הרמב"םפ רד"" ל104 רא המ ר104 רא מרלרם, 104 ראל104 רא ש104 ראב מן היכמרם בפרר ש מזכרר פת רהפ

ש"דמ ל , בפרי מיר ג, 104 ראבן גי104 ראי 104 ראבר פ ה 104 רא ירסי 104 ראת דבררהם בשפה בר רה יה עד שכל " ר104 רא רברן 104 רא תם הריב, גםסדרם בסדר יכ ןפ ספרר שרית ר104 ראשרת מל104 ראכת הרה "ספר המכל ל" 104 ראשר יל" הר104 ראש ן ה 104 רא "ספר הד"ד "", יל"

)פ 104 ראי"כ היל בפרר ש התי"ךפ כתב בר104 רא ר שמ ת היב 104 ראה, בר104 רא ר של שה עשר1532השיר "ספר הש רשרם" (" שי104 רא פ ירבר 104 ראת הספר "עי ס פר", הכ לל 104 ראת כללר1525ער"ררםפ ירבר פרר ש למסכת 104 ראב ת שידפס בסד ר תפלה בי ררן

)פ "תש בת הרד"" להי ררם" ימ 104 רא בס ו1864המס רה הדר שרם לכתרבת ספר ת רה (ב" ב ר מ"ר ר ירדמרם (לר" )פ פרר שר רד"" ית"בל ברשר104 ראל כדרך להבית המ"ר104 רא ע"פ1710) במלימת י בה (" שי104 רא 1542פרר ש לתהלרם (104 רארזיר

הפשיפ רד"" ה 104 רא ל104 רא פיה לי"רר ת פרל ס פר ת, הבר104 רא גם דרש ת יז"לפ במ" ם שה104 ראגד ת יר104 רא ת ל כרי " ת מהפשי,104 ראמר בדרך עי ה:

הם ש104 ראמר רדע מה ש104 ראמר , דעתם רי "ה מדעתי פ מבר104 רא 104 ראת דעת רב שמ 104 ראל בן יפיר ג104 רא ן, כר ז "ל104 רא ר"בל הדבררם במ" ם שרש מכירשרם להם מן השכל" (בפרר ש

לש"104 רא כ"י כ"ד)פ רד"" הלך בשרית רמב"ם רלב"ג, ש"רב 104 ראת היסרם 104 ראל היבעפ לד גמה: הרלד שהירה 104 ראלרה היערשהירה 104 ראלרשע, ל104 רא מת ר" התעלפ (מ"104 רא ר"ז, מ"ב דפ)פ ל104 רא ה104 ראמרן ש104 ראלרה היבר104 רא עלה בסערה השמרם בג פ ע מ

בשר (שם ב' 104 ראפ)פ על השרפרם על המל104 ראכרם מר104 רא ת היב 104 ראה 104 ראמר כר הם ברר ת יבר104 רא לשעתן (רשערה ' ב)פרביר רפת ה פ ירת היררמ ה בגלל שפררש 104 ראת מעשה מרכבה על דרך היסתר שהלך ב הרמב"ם במ רה, כן על מה

שכתב ב104 ראיד מספרר ז "לרמ ת המשרי רביל ה ר ת 104 ראברר רב104 רא, רען כר 104 ראז ל104 רא רהרה ע ד כל ספ" בדריר הת רה בכלמשפירה כיר104 ראה בר ר מן היבר104 רארם התלמ ד"פ ר"ר 104 ראלפכ104 ראר, במכתב להרד"", ה כרי ב104 ראמר :

" ל104 רא רשמע ע ד ימס ב104 ראר ך ש ד שבר בגב לך, לעמ ד על סלע המיל" ת, להיירו רברם ביל"ל" ת, לביל ה ר תד104 ראברר רב104 רא להת104 ראמץ לעל ת במרכבה"פ רד"" ה יד" 104 ראמר:

"ל104 רא יירתר מדרך ה104 ראמ יה מיתרב היב יה, 104 ראיר 104 ראיר ה 104 רא הב יר ב104 ראהבה בה ר ת 104 ראברר רב104 רא כ ', 104 רארן רב בספרד רפתמד"ד" בדברר רז"ל בי מררה ן ב" לרה ן ר תר ממיר כ 'פ במה שר104 רארת שכתבתר 104 רארן רע, 104 ראך ה104 ראמת כתבתר לכל בעלר

ערירם כשמש בי ר שמרם, כר ברמר המשרי רביל הה ר ת, כר ל104 רא רהרה ספ" " שר104 רא בת רתי , כר שפה 104 ראית משפי 104 ראידרהרה לכ לי כ ', 104 ראם 104 ראת104 ראמץ לעל ת במרכבה בס לם 104 ראשר ה"רם לי הרב מ רה ה ד" 104 רארן תרמה בזה"פ

גם הרב רעבץ כתב עלר ב" רת "שה, 104 ראמר: "כר מעשה מרכבה של הרד"" מ תר ללמ ד גם במ" ם ש104 ראס ר להרהר בדבררת רה"פ לדרכ בד"ד " בר104 רא ררם התיגד ר' ר סו כספר פר פר104 ראי ד ר104 ראן השרג עלר , 104 ראך 104 ראלרשע בן 104 ראברהם מ דר"

)פ מ דר" הרמב"ם כ104 ראשר פרץ ב רפת הררב על לרמ ד ספרר הרמב"ם ספר המדע המ רה,1517בספר "מגן ד ד" (" שי104 רא הרה רד"" למעלה מבן שבערםפ ה 104 רא ל104 רא יש לז"י ת , הלך בשלרי ת מ "ררר הרמב"ם בפר ברי ה לספרד לדבר על לב

יכמרה לה רל כב ד הרמב"םפ מגמת פיר הררתה לערר י לד , להי ת 104 ראת לב ר104 ראשר הערר להיררם 104 ראת ר' שלמהממייפלררר יברר ה"י104 רארם 104 ראשר היררמ 104 ראת ספרר הרמב"םפ כ104 ראשר הגרע לערר 104 ראברל104 רא ילה ב"דית, ל104 רא רכל ליס ע

לי לד פ ה 104 רא שלי 104 ראגרת לישר104 רא הערר י לד , ר"ר 104 ראלמ104 ראכר בדבר הזה, 104 ראך ה 104 רא עיה "ש תפ יכמר הד ר התרעמ על ר"ר104 ראלמ104 ראכר על דברר , הדבר גרם למררבה ברי לברן יכמר ד ר פ לבס ו הבירי 104 ראלפ104 ראכר של104 רא ר"ל ע ד בכב ד רד"" (104 רא ר

).172יימד י"ב

David Kimhi , provençal/shuadit : Maistre Petit), dit le RaDaQ (Rabbi David Qimhi) est un rabbin, grammairien, lexicographe, exégète biblique, philosophe et polémiste provençal des XIIe et XIIIe siècles (circa 1160 – circa 1235). Il est considéré comme le membre le plus éminent de la famille Kimhi, et les générations ultérieures lui ont appliqué la maxime des Pirke Avot « sans farine (qemah, dont est dérivé le patronyme des Kimhi), pas de Torah. » Son influence s'étendra également aux cercles chrétiens, et à ceux de la Réforme protestante en particulier. Fils cadet de Joseph Kimhi, il naît à Narbonne, en Provence, et y passera le plus clair de sa vie. Son père étant mort alors qu'il était encore enfant, il est éduqué par son frère aîné, Moïse Kimhi, puis subvient à ses besoins en enseignant le Talmud aux jeunes. Profondément influencé par Abraham ibn Ezra, il démontre dans ses écrits une connaissance de l'ensemble de la littérature hébraïque et des sciences de son temps. Lors de la controverse de 1232 autour des écrits de Moïse Maïmonide, il prend activement la défense de celui-ci, effectuant un voyage en Espagne à titre de délégué des communautés de Narbonne et Lunel dans le but de rallier les communautés judéo-espagnolesdu côté des pro-maïmonidiens. Cependant, tombé malade à Avila, il ne peut mener son voyage à son terme, et rentre à Narbonne, où il entre en correspondance avec Juda al-Fakhkhar, le principal représentant des opposants à Maïmonide, sans parvenir à le convaincre.David Kimhi est principalement connu aujourd'hui pour son commentaire sur les Livres prophétiques, inclus dans la plupart des Bibles rabbiniques. Cependant, il avait également rédigé des commentaires sur leLivre de la Genèse, le Livre des Psaumes et les Chroniques, et certains suggèrent que ses commentaires couvraient l'intégralité de la Bible.Dans l'introduction à son commentaire sur les Prophètes, il explique le devoir de commenter la Bible d'un point de vue religieux. Il s'intéresse à des considérations de fond, cherche à déterminer qui a écrit les Livres lorsqu'un auteur n'est pas mentionné, quelles sont les contextes historiques et géographiques correspondant à l'activité de tel ou tel prophète.Dans son commentaire sur le Livre de la Genèse, il recherche les fondations éthiques aux récits, considérant qu'ils n'ont pas été inclus dans le Texte pour leur seule qualité historique, mais pour leur message moral. Il démontre une maîtrise approfondie des anciens Targoumim, particulièrement de celui attribué à Jonathan ben Ouziel, le commentant et offrant des lectures alternatives.Si, de façon générale, il adhère au sens simple (peshat) du Texte, et que son exégèse est basée, comme celle d'Abraham ibn Ezra, sur la grammaire hébraïque et la rationalité, il y introduit parfois des explicationsphilosophiques, notamment dans ses commentaires sur les visions d'Ézéchiel et l'Acte de la Création ; il considère, à l'instar de Moïse Maïmonide, certains récits bibliques comme des visions allégoriques. Lorsqu'il ne comprend pas un texte particulier, il n'hésite pas, suivant l'exemple de Rachi, à écrire « je n'ai pas compris la raison pour laquelle cette histoire apparaît à cet endroit, » ou « je n'ai pu y trouver de raison appropriée. »Son commentaire sur les Psaumes comprend de nombreux passages polémiques contre le christianisme. Néanmoins, ses écrits seront particulièrement prisés non seulement par les Juifs, mais aussi par les chrétiens, qui oblitéreront toutefois les passages jugés offensants. De nombreuses traductions latines en ont été tirées, et son influence sur la traduction anglaise de la Bible est évidente à chaque page. David Kimhi a écrit deux petits traités sur les noms de la prophétie (Biour Shemot HaNevou'a) et sur les treize principes de foi de Moïse Maïmonide (Biour Sheloshah Assar Ikkarim), ainsi qu'un commentaire sur les Pirke Avot.

פרשנים


haftara

10

הרלב"ג ז רבר ל ר בן גרש ן Ralbag: Rabbi LEVI ben GUIRCHON - Gersonide) הרה פרשן המ"ר104 רא, 104 רארש 104 ראשכ ל ת, מדען, ר פ104 רא, מתמיר"104 ראר, מיש בר1344 – 1288רבר ל ר בן גרש ן (בר"ת: רלב"ג) (

י שיר הפרל ס פרם הרה דררםפ פעל ביבל פר ב104 ראיס שבדר ם רפתפ רלב"ג הרה ב"ר104 רא במתמיר"ה ב104 ראסיר י מרהפ ה 104 רא פרוסמכשררר ת פרת 104 ראסיר י מררם מש כללרם, בשל כך זכה לשם ברן מל מדר ד ר פ עיררי ב104 ראסיר י מרה השפרע רב ת עלהפרל ס פרה של פ הר ל תר מ ת גם בתי ם המתמיר"הפ מי"רר ב104 ראסיר י מרה זכ להערכה רבה ת רגמ ללירירת

פ בספר "מעשה י שב" Rabbi Leviבפ" דת ה104 ראפרפר ר "למיס השרשר, כן "ר ר על שמ מכתש בררי ז המכתש ), ה כרי משפירם ש ירם ב" מבריי רר"ה, בהם ירש ב מספר ה רר פרם התמ ר ת, 104 ראו כתב ה כי ת ב104 ראריד " רה1321(

מתמירתפ בשרית הפרל ס פרת ה לך רלב"ג 104 ראירר הרמב"ם 104 ראררסי , 104 ראך גם י ל" עלרהם ביררפ ת (למשל, ה 104 רא מבילמכל כל 104 ראת ת רת שלרלת הת104 ראררם המררמ ירת) מעלה ש רה של רער י ת מ" רררם, יל"ם ר 104 ראר ד פן במישבה הרה דרתפ

) 104 ראשר בליגד ", ב רפתפ רש הי עירם כר הרה 104 רא 104 רא לרמב"ן, 104 ראך ככל היר104 ראה 104 רארןBagnolsבן גרש ם י לד בערר ביר לס (זה יכ ןפ בש104 ראלת "דמ ת הע לם י "י רלב"ג עמדה יד משמערת לי בת התפרסה שהע לם יבר104 ראפ ה 104 רא סב ר שזמן עבר

לע לם 104 רארי רכ ל להר ת 104 ראריס פר בג דל , על כן יררבת להר ת ל י" דת התילהפ עם ז104 ראת, ה 104 רא סבר שי מר ג למר (הר לר)הרה "ררם תמרד ה 104 רא מה ש"ר ר "ת ה ב ה ", בירג ד לדעת הרמב"ם 104 ראשר סבר שהרה ירד ש גמ רפ 104 ראפשר לר104 רא ת בדעת של הרלב"ג, כר הי מר ההר לר הרה "ררם תמרד, דעה ידשה ברהד ת בדבר "דמ ת לל104 רא הגבלת זמן לכר ן העברפ הרלב"ג

ה"רם עלר מתיגדרם, ברן הרתר בשל דעה ז פ בי סו, הרלב"ג י ען בספר "מלימ ת השם" כר הע לם י ר רש מרש ל104 רארש מ104 רארן, דבר שס תר 104 ראת הע בדה שהע לם ל104 רא הרה "דמ ן 104 ראפרל בפ יי ר104 ראל, בה"דמת לספר זה ה 104 רא מתיגד לדעת

הרמב"ם שלפרה 104 רארן מ" ם לי"ררה בי ש104 רא "דמ ת הע לםפרלב"ג הרה מ104 ראמרן ילהב ב104 ראסיר ל גרהפ ה 104 רא סבר שהע לם מתיהל על פר דירמרירזם 104 ראסיר ל גר, 104 רארל היבר104 רא ה 104 רא זה

המס גל להשרג 104 ראת הרדע ה104 ראסיר ל גר, להסר" ממי פ מ ד שיר סבר הרלב"ג שי פש הביררה של ה104 ראדם 104 רארי כפ ולדירמרירזם 104 ראסיר ל גרפ ל104 רא ר" ז104 ראת, 104 ראל104 רא ש104 ראפרל 104 ראל הרם 104 רארי רכ ל לדעת מה פ ר ה104 ראדם לעש ת, שהרר רדרעה כז תפג ם ברכ לת הביררה הי פשרת של הפריפ דעה ז של הרלב"ג הר104 רא יררגה ברהד ת, 104 ראו שהר ה גרם י ספרם, כרבר

רפ104 ראל בררד ג , שסבר כך 104 ראו מ 104 רא לדעה ז סרמ כרן בדברר יז"ל בפרר ש רש"ר לתלמ דפההשגיה, בעריר רלב"ג, הר104 רא שרי ר ההתיהג ת לכז שהכ כברם מיב104 רארם לה ת 104 ראה י בהפ הת 104 ראה הס פרת הר104 רא ש104 ראדם

המרירב 104 ראת דרכר , ר יב ל פ גם היס פרר ש רכ לתם של 104 ראדם 104 רא "רב ץ 104 ראישרם להת104 רארם 104 ראת התיהג תם לכז , שעל פרמיהג הכ כברם, פ רה להר ת מת גמלת ביספ עם ז104 ראת, מ ם הרלב"ג בפרשי ת 104 ראת מ שג היס המ"ר104 ראר (104 רארר ע "שמש

בגבע ן ד ם ררי בעמ" 104 רארל ן" של ספר רה שע, ל104 רא כלל לדעת כל שרי ר במהלך השמשפ היס הרה שביר רשר104 ראל הספר" בזמן " ר מל104 ראכה שבדרך כלל ידרש לה זמן מר בה)פ בספר "מלימ ת השם" מבי104 רא הרלב"ג ביררפ ת 104 ראת דעת על כךשהמיהרג ה104 ראיר104 ראר על הע לם ה 104 רא "השכל הפ על" 104 רארל ה104 ראל 104 רארי משפרע ב104 רא פן רשרר על הע לם 104 ראל104 רא על רדר 104 ראמ ער,דהררי , השכל הפ עלפ תפרשה ז ג דרת 104 ראת כל הפע ל ת היעש ת בע לם זה על רדר היבע, שכן השכל הפ על, שמ גבל

על רדר י "רם מס רמרם, ה 104 רא המשפרע על ע לם הזהפ מיל "ת ז ב104 ראה לרדר ברי ר ב104 רא פן ההשגיה, בהסבר ליסרם בדרכרהיב 104 ראה (בע ד שהרמב"ם י ען ש104 ראדם ררך תי104 רארם מס רמרם כדר שתי ל עלר היב 104 ראה, בי סו לר ן ה104 ראל הר להשפרע על

104 ראדם זה 104 ראת השפע, י ען הרלב"ג שמספר"רם התי104 רארם היזכררם בלבד, לל104 רא ש ם ר ן 104 ראל הר ז פע ל ת מס רמ ת רגרר בהכרי ת 104 רא ת מס רמ ת)פ בפרר ש למ"ר104 רא משלב הרלב"ג 104 ראת הרדע היריב של בפרל ס פרה, במתמיר"ה

ב104 ראסיר י מרה, 104 רא לם במר יד ב לי הערס " היריב בתי ם ההלכתרפ בפרר ש מיסה ליבר הרלב"ג ברן מדרשר ההלכה מס רת הת רה שבעל פה לברן פש ים של הפס "רם, כן מ"דרש מ" ם רב לפסר"ת ההלכהפ רלב"ג מיל" 104 ראת פרר ש

לשל שה יל"רם: בר104 רא ר המרל ת, בר104 רא ר דברר הפרשה הת על ת, שהן סרכ ם הפ"ת ל"ירם בער"ר בדע ת, במרד ת במ תפ בפרר ש למ"ר104 רא מפיה רלב"ג פעמרם רב ת לספר הפרל ס פר "מלימ ת ה'"פ פרר ש של הרלב"ג לת רה הרהבת" פת 104 ראיד הפרר שרם הפ פ ל104 ראררם לת רה, עד ת לכך הדפסת כבר בעש ר הר104 ראש ן לדפ ס העברר (מיי בה רל" )פ

למר ת הפ פ ל104 רארר ת הרבה לה זכה הפרר ש, ל104 רא ה כיס פרר ש הרלב"ג במהד רת מ"ר104 רא ת גד ל ת בברת הדפ ס שלדיר104 ראל ב מברגר ב י רה, 104 ראך ידפס שם כספר יפרד בשית ש"זפ בד רי ה דפס הספר במספר מהד ר ת מי דש ת, של מ סד

הרב " ", בת ך מהד רת הכתר של 104 רא ירברסרית ברז104 רארלן, כן ר 104 רא ל104 רא ר במהד רה מדערת בה 104 ראת מכ ן מעלר תפפרר ש של רלב"ג על שרר השרררם ררי דר 104 ראו ה 104 ראפ ר ב ר בם של יכמר רשר104 ראל פרש 104 ראת שרר השרררם כשרר 104 ראהבה ברן

עם רשר104 ראל לה', 104 רארל רלב"ג מפרש 104 ראת שרר השרררם כי"סי שמירת הר104 רא 104 ראפרסימ ל גרתח לדעת , שרר השרררם מסבררל" ר104 רא 104 רא ת כר ד רש לגשת למ ר104 רא ת ב104 רארל כלרם עלרי לי" ר 104 רא תהפ לשרית , שרר השרררם כת ב כמיזה שמשתתפ ת

ב של ש רש ר ת בשתר שרי תפ ד זשרי 104 ראיד ה 104 רא ברן השכל ההר לר לברן כ י ת היפש, ד זשרי שיר ה 104 רא ברן השכלההר לר לשכל הפ עלפ רש י "ררם הר 104 רארם 104 ראת פרר ש לשרר השרררם כיל" מן הפ למ ס בש104 ראלת לרמ ד הפרל ס פרה ז

ה104 ראם ר104 רא ר ללמ ד פרל ס פרה, מרה הר104 רא ר ללמ ד, ב104 רארזה גרלפ

Ralbag: Rabbi LEVI ben GUIRCHON - Gersonide, né et décédé en France à Bagnol sur Cèze (Languedoc) 1288-20 avril 1344 connu sous l'acronyme RALBAGou GUERSONIDE est l'un des plus importants commentateurs biblique de son temps également mathématicien, astronome, philosophe et médecin. l'Ecclésiaste, le livre de Ruth, le livre d'Esther, les 5 livres de la Torah, les Premiers Prophetes et Il écrivit des commentaires sue Job, le Cantiques des Cantiques, les livres des Proverbes, de Daniel et de Néhémia:(Ralbag al a Tanakh). Son commentaire sur Job (Iyouv) est l'un des premiers livres imprimés

en hébreu (Ferrare 1477) et son commentaire sur l’Ecclésiaste fut écrit en 1328. Deux ans plus tard, il écrivit son commentaire philosophique et ésotérique sur le Chire haChirime. Ses commentaires de la bible sont l’œuvre d'un profond philosophe, il était aussi extrêmement habile a analyser un texte et a en sortir les enseignements éthiques et religieux. Comme philosophe, ses commentaires sur les épitomés et les commentaires moyens d'Averroès, rédigés entre 1319 et 1324 couvrent la majeure partie du corpus d'Aristote. Il est aussi l'auteur du "Milh'amot Hachem"( les guerres du Seigneur) construit sur le modèle de guide des égarés ou il s'agit d'une synthèse parallèle à celle de Maimonides. En bref, l'on peut identifier dans ses écrits que le dogme de la création biblique est compatible avec l’éternité de la matière,sur ce point, Ralbag opère une dissociation entre d'une part le concept de la création temporelle (le Monde possède un commencement dans le temps) et d'autre part le concept de la création a partir du néant dont il cherche a limiter la portée.Il estime que le processus de la création doit lui aussi respecter la loi physique d'Aristote, selon laquelle toutes les phénomènes e génération et de corruption implique la nécessite d'un substrat matériel Par conséquent, il doit admettre une matière "co-éternelle" à la divinité créatrice En revanche afin de sauvegarder l'enseignement révélé, il précise que la création constitue un processus de génération "volontaire" et non naturel, de telle sorte qu'elle n'est pas soumise aux règles qui régissent les mouvements du monde sublunaire, Le substrat primordial, co-éternel a D'. auquel fait référence le Ralbag s'exprime de différentes manières; il parle de géshèm né'édar kol shurah (un corps privé de toute forme) ou de géshèm bilti shomer temunato (un corps qui ne conserve sa propre image). L'homme n'est toutefois capable de comprendre cette notion, qui évoque la notion platonicienne de "réceptacle" que de manière négative. Les attributs divins étant compatibles avec l'unité divine. Les attributs divins et des créatures cessent d’être équivoques. Il sont de même nature.Mais ce qui appartient a D'.en propre, les créatures l’acquièrent par participation a l'existence divine. L’éthique de la liberté fondamentale chez Rambam, subit la pression du déterminisme cosmique et astrologique. La révélation elle même n'est pas issue de D'..mais d'une intelligence séparée qui gouverne, par délégation, les destinées du monde. Cette infléchissement averroïste de la spéculation juive vers une forme de positivisme médiéval tend a atténuer le sens du mystère divin et a minimiser la part d'intervention divine directe dans l'histoire des hommes. Il contribue a creuser le fossé qui éloignera de plus en plus la philosophie juive et la Kabbale. Les guerres du Seigneur comprend un traité d'astronomie en 136 chapitres. Il y attaque les principes fondamentaux du système de Ptolémée Se basant sur ses propres observations (une centaine environ) il mentionne dix éclipses lunaires et solaires qu'il a lui même observés Il fournit également le mode de construction et d'utilisation d'un instrument appelle "baculus Jacob" qui permet de mesurer la distance angulaire entre deux étoiles ou deux planètes Le traité comprend en outre des tables astronomiques commandés par des nobles chrétienset des chapitres de trigonométrie.

פרשנים


haftara

11

רבר מ104 רארר לרב ש בן ריר104 ראל מרכל ררזר ז המלבר"ם Malbim: Rav Meïr Leibush ben Jehiel Michel Weiser, ר"י1879 בספימבר 18 – 1809 במרץ 7רבר מ104 רארר לרב ש בן ריר104 ראל מרכל ררזר (המלבר"םח

ב104 ראדר ת"ס"י ז 104 רא' בתשרר תר"מ) רב ת104 רא ל ג רלרד 104 רא "ר104 ראריה, שבזמי י דע גם בכרי ר המגרדמ"מפן, הרה מפרשיר המ"ר104 רא הפ ס"רם ה104 ראיר ירםפ פעל ב104 רארמפררה הר סרת, בפר סרה בר מירהפ רבר מ104 רארר לרב ש י לד בערר ל 'רס" 104 ראשר ב הלרן, 104 רא "ר104 ראריהפ למד לש ן

ה" דש, ת רה גמר104 רא עם 104 ראבר פ ל104 ראיר שהתררתם עבר לג ר בברת 104 ראבר הי רג, הרב לררבמ ל 'רס"פ כמ כן למד 104 רא ל הרב משה הל ר ה רברץ בערר ה לדת פ בהגרע למ ת ישלי

להמשך לרמ דרם רביררם לרשרבה ב רשהפ שם י דע כערל ר, 104 ראו כ יה "הערל ר מ הלרן"פ רכשמגרל ערר ל104 רא ר" ב"ר104 רא ת בת רה 104 ראל104 רא גם ביכמת היסתר (בגלר רה 104 רא ל בר הררש

104 ראך השרד ך ל104 רא10414 ראררכישיררן, ה104 ראדמ "ר המפ רסם מז'רד ' ב) ברדע כללרפ התיתן בגרל , התיתן שירת ימר הידש תמך ב מביריה27הרה מ לי כעב ר שירם 104 ראיד ת ביר הז ג התגרש פ מ104 רא יר ר תר, בערך בגרל

כלכלרת כדר שר כל להתפי ת ללרמ ד לכתרבהפ 104 ראכן מלבר"ם התגלה ככ תב פ רה במר יד בתי ם הספר ת הת רירתפ ע ד בשית בר"ר בכמה "הרל ת יש ב ת ב104 רארר פה ז כמ פרסב רג, ברסל104 רא 104 ראמסירדם "רבל מהרבירם שם המל ת על ספר "104 ראר ת1834

פ לפר המל ת מ ר רב מברסל104 רא , הרב זלמן יר"ירן,1837היררם", פרר ש לש לין ער ך, שר 104 רא ל104 רא ר ל104 ראיר מכן בברסל104 רא בשית ו1 ן (1839מ יה בשית Wrze) כר ם Wreschen לרב ב ר1 niaś(במי ז פ זין), 104 ראז בממלכת פר סרהפ שבע שירם ל104 ראיר מכן מ יה

" במערב פ לרן)פ בז , 104 ראירר 104 רארי ד היסרכ ר ת הר מיר ת מ יה מלבר"ם לרב ר104 ראשר דרשן1859לרב ב"מפן (בפר סרה, הר ם ""מפי (בב "רשי, בררת היסרכ ת הר מירת המ104 רא ידתפ ז104 ראת, 104 ראירר שהשלי י ת הר סרם ל104 רא 104 רארשר ביררת כרב ר104 ראשר של רלי104 רא ה 104 רא ע מ

דיה 104 ראת ההזמיה לכהן כרבה של "הרלת ש104 ראי ר104 ראלר104 ראז104 ראו רה1 רר בה יגררהפ ה ד ת להרלת כרב ג104 רא ן בת רה בלש ן ה" דש הת"בלבהתלהב ת בכל שכב ת ה"הרלה הרה דרת המ" מרת, היל מהירדרם העדה הספרדרת ה"ייה, כלה ברה דרם המ דריררם, ה"ר ררם"ס דרירם" (כל מר "יתרירם" , בגלל הר תם יתרירם של ה104 רארמפררה ה104 רא סיררת) ש רפ ממי להביה לירד שרם בר י ה104 ראמי רפ רהשבר"ש להיהרגפ בב "רשי יהג מלבר"ם לדר ש דרש ת בברת הכיסת הגד ל בי סו ררסד מערר ר ברת כיסת על שמ פ מר זמת

ה "מה גם "104 ראג דה להפ ת הדרב ר העברר"פ 104 רא לם סגי ן מיהרג ת הרה סמכ תר "פדירפ "י104 ראר לשמררת המס רת, השגרי הרב104 רארשרת על משגריר הכשר ת על הש יירם 104 ראררם בירם על כל 104 ראל שהפר 104 ראת דררש תר פ לד גמה, דרש מכמה ש יירם לה רג

בפיר מדר ב "ר 104 ראת סכרירהם לב" רתפ ב104 ראית מדרש תר הש ה 104 ראת תפ"רד הרב לזה של הכהירם בברת המ"דשפ מלבר"ם התעיררןמ"ר ב בלרמ ד במסגר ת תלמ ד לת רה, "בע סיידרירם ידשרם לרמת הכשר ת, דרש דרש ת שמשכ המ יר מ104 ראמרירם לברת

הכיסת 104 ראררגן סרד רר ערר ב ידשרם בשכ י ת הרה דר ת בב "רשיפ ער ע ד מרמר לרמ דר בגרמירה (104 רא ל הרב זלמן יר"ירן) למהשר104 ראה כ רך להגן על המס רת מפיר רה דרם רפ רמרם, התגלה במהרה מלבר"ם, בעת שה ת בר מירה, כמיהרג הי104 ראב" יגד 104 ראלהשש104 ראפ למ דרירז רה בירר ה"הרלה הרה דרת בר104 ראשם ד"ר ר לר ב104 ראר104 ראשפ י"לע 104 רארתם לסכס ך "שה יסר פשר תפ הת" מם יגד

ה"מת שיר בתר הספר הידשרם ב"הרלה שבהם ת כירת הלרמ דרם הררתה מב ססת על מ" ע ת י ל רברם כמ כן יגד ביררת ברת (ימפל ל " רל) שת כין כביררן מפ 104 ראר, עם ע גב מ"הלה, לפר דגם בתר הכיסת הרפ רמרםTemplul Coralהכיסת המ"הלתר

ה104 רא רת ד "סרם מ דריררם הגד לרם ש"מ בריבר 104 רארר פהפ השלי י ת שירפי ב104 רא תם הרמרם ה"מת גררערירם ר104 ראש ירם להיהגתירי ך ממלכתר לרה דרם ל רך "רר בם לשפת המ" ם לתרב ת ר מירה, הרי 104 רא זן לה104 ראשמ ת להשמ ת רררבר פ הם ה רג 104 ראת

מלבר"ם כדמ ת 104 ראפלה, "י104 רארת יסרת ס בלי תפ ע"ב כך עמד מלבר"ם בסכיה להרשלי לכל104 רא, ממיה יילץ בהתערב ת של משהפ ע"ב1862מ יירפר ררפ בדר " ב104 רא תה ת" פה יפל עלר 104 ראס ן 104 רארשר של 104 ראבדת בי 104 ראהרן בע"ב ת מילהפ בי י"בר בב "רשי בשית

התערב ת הד"ר ריהררמר, מיהרג העדה ה104 רא רת ד "סרת השמרירת, שתמך ברב ר יירת י מררת, ה 104 רארך הי זה עם המלבר"ם, ערב שבת1864 במרץ 18לשיתררם י ספ תפ 104 ראמים י104 ראסר עלר לדר ש בברת הכיסת הגד ל של ב "רשיפ לבס ו השכם בב "ר ב

זכ ר, על סמך "ברל ת ידש ת יגד , בפ" דת הממשלה הר מירת, יע ר הרב ,ה בל לימל ג'ר רג'ר על גדת הדי בה משם ג רשמשיי ר מירה 104 ראל מעבר ליהר, לערר ר סה שבב לגררהפפ בערר הב לגררת, שימ 104 ראה 104 ראז עדררן תית שלי ן ע ת'מ104 ראיר, הת104 רארי

המלבר"ם 104 רא ל היכם 104 ראברהם בן רשר104 ראל ר ס104 ראיס, 104 ראבר של ההרסי רר ן הרב סל מ ן ר ס104 ראיספ מב לגררה יסע ל" שי104 רא על מיתלהתל ין על הע ל שיעשה ל בפיר השלי י ת הי ר"רם 104 ראלרהם הר היסרכרם הר מירם כפ פרם 104 ראזפ ב 104 ראת משם רר"ם יסע מערבה

לפררז בת" ה ל"בל סעד מ104 ראד לו כרמרה ממיהרגר כל רשר104 ראל יבררם, ממשה מ ייפר רר מהשגררר הר סר בבררת רפתפ בר"שברי ל פ" דת הגרר ש, תשל ם משכ רת שהגרעה ל פר ררם על היז" עגמת היפש שיגרמה ל , 104 ראך הכל לש 104 ראפ

המלבר"ם י דע בדרך ררי דרת בפרר ש המ"ר104 רא, בפרר ש מבר104 רא 104 ראת מדרשר ההלכה דן בהם בהש 104 ראה לפשי הפס "רם ת ך דר "רםבד"ד " המ"ר104 ראפ לשרית , 104 רארן ש ם יזרה כפרל ת בפס "רם, ש ם ברי ר ל104 רא ב104 רא ל"תפ104 רארת ה"רר104 ראה" (כפר שיען, למשל, 104 ראבן

עזר104 רא)פ בפרר שר רש הרבה מן הירד ש ההלכתר 104 ראו בסרפ ררם המ"ר104 ראררם (בער"ר ספר בר104 ראשרת) (לע מת מפרשרם 104 ראיררם שער"רהדר ן ההלכתר י בע מדר "רם בפס "רם המדבררם מהלכ ת כמ פרשת משפירם) שריה ז של המלבר"ם מזכררה במביה

בהתרריס ת לפס "רם 104 ראת שרית הי ר"בפ למלבר"ם הררתה השכלה ריבה 104 רא תה שר"ע בפרר שר , כך 104 ראי מ 104 רארם פעמרם 104 ראיד תבפרר ש 104 ראזכ ררם של פרל ן ה104 ראלכסידר יר, "104 ראיי פרל ספרם 104 ראיררםפ

Le Malbim, surnom formé par les initiales de Méir Leibouch ben Ye‘hiel Mikhael, également appelé Weisser (« blanc », traduction approximative en allemand du mot malbim), est né le 7 mars 1809 (19 adar 5579) à Volochisk, province de Volhynie (Ukraine). Son père, rav Ye‘hiel Mikhael, était un éminent érudit en Tora et un membre respecté de sa communauté, et sa mère, Simtzia, était très attentive à l’éducation de son fils. Mais c’est au combat contre les réformateurs (maskilim) que le Malbim consacra, toute sa vie durant, l’essentiel de ses efforts. Pendant tout le dix-neuvième siècle, le judaïsme européen a été traversé par de nouveaux courants. De nombreux Juifs ont cherché à introduire dans la pratique religieuse et dans la halakha des changements destinés essentiellement à mettre le judaïsme en harmonie avec les divers autres cultes qui l’environnaient. Dans cette Europe post-napoléonienne en pleine mutation, la bataille fit rage entre les tenants de cette nouvelle idéologie et ceux qui, restés fidèles à la Tora, tentaient de résister à cet acharnement réformateur. L’animosité entre ces courants était si virulente qu’on en vint, dans certains cas, jusqu’à en appeler de part et d’autre aux autorités constituées.La première confrontation du Malbim avec les maskilim se produisit à Breslau (Allemagne), où il était venu pour assister le rav Chelomo Zalman Titkin, aux prises avec les réformateurs. Ceux-ci cherchaient pas tous les moyens, y compris en faisant intervenir le gouvernement, à le faire démettre de ses fonctions et à le faire remplacer par le principal artisan de la réforme du judaïsme en Allemagne, Abraham Geiger. Outre ses ouvrages déjà mentionnés (Artsoth ha-‘hayim et Artsoth ha-chalom) et ses poèmes, le Malbim a rédigé un ouvrage halakhique sur le hètèr ‘agounoth (« règles fixant les possibilités pour une femme de faire déclarer la mort de son mari »). Il convient de citer également son commentaire du livre d’Esther (1845) et ses chirei ha-néfech (« Commentaires du Cantique des Cantiques », édités à Bucarest).Mais l’essentiel de son œuvre est constitué par ses commentaires sur le Tanakh, intitulés Ha-Tora we-ha-mitswa (ou plus communément : « le Malbim »), où il analyse de façon rigoureuse les vérités contenues dans le texte biblique. Ces commentaires s’articulent autour de trois principes :I – Chaque verset et chaque mot des prophètes véhiculent une idée sublime, et ils sont tous divrei Eloqim ‘hayim (« paroles d’origine divine »). II – Aucun verset, aucun mot, ni même aucune lettre des prophètes ne sont inutiles ou superflus. Tous ont été émis be-roua‘h ha-qodech (« avec l’esprit saint »).III – Les prophètes ne répètent jamais une idée ou une expression sans que cette répétition soit pleinement justifiée. Ces trois principes sont les piliers de notre foi dans ce qu’ont écrit les prophètes.Le Malbim explique clairement chaque verset en s’inspirant de ces principes et en s’attachant à prouver leur véracité, que certains de ses contemporains contestaient. Son ouvrage, qui fournit à la fois des explications simples et des visions d’une grande profondeur, est devenu l’un de nos plus importants commentaires. Il intègre dans sa partie consacrée au Pentateuque et dans chacune de ses observations la Mekhilta, le Sifra et le Sifri, et il parvient à en éclairer les aspects les plus difficiles. Ce qu’il cherche essentiellement à démontrer, c’est que la Tora ché-be‘al pé (« Tora orale ») forme une partie intégrante, et non un ajout postérieur, de la Tora ché-biketav (« Tora écrite »), et que chaque halakha se déduit des versets de la Tora. Dans son introduction au livre de Wayiqra, le Malbim détermine six cent treize règles herméneutiques employées par la Tora et qui devraient permettre de reconstituer la Tora ché-be‘al pé si, par malheur, elle était perdue. Cependant, beaucoup de ces règles ont été oubliées, comme celle sur la guezèra chawa (« raisonnement par analogie »), et il est devenu impossible de les reconstituer.D’autres ont été conservées au fil des générations, comme la suivante (Règle N° 340) :« Il existe une différence entre "parler ito" et "parler imo". "Parler ito" signifie que celui qui a commencé une conversation la poursuit (comme dans Berèchith 17, 3), tandis que "parler imo" (comme dans Berèchith 31, 24) veut dire que quelqu’un a commencé une conversation et qu’un autre l’a poursuivie et a pris l’initiative. »

פרשנים


haftara

12

הפטרות תשרי Haftarot du mois de Tishri

סיפם - תיטפטהתחלה - תיטפטשם הספר ם התחלת פסיפם הפרר קפרר ם פספר שם ההפטרה Nom de la Haftara

Livre + début et fin (chapitre/ verset)

וירם קרן משיחוויהי איש אחדראש השנה א

צום גדליה

שובה ישראלשבת שובה

ואמר סלו סלו

הנה יום בא

ויקהלו אל המלך

והיה ביום ההוא

חזק ואמץויהי אחרי מות

בכל אשר תלךויהי אחרי מות

ולישראל עמוויהי ככלות שלמה

הפטרת ראש השנה א נמצאת בספר שמואל א מפרק א פסוק א עד פרק ב פסוק י.

ראש השנה ב(יום ב של ראש

השנה)

הפטרת ראש השנה ב נמצאת בספר ירמיהו שובי אל עריךמרחוק ימה נראהמפרק לא פסוק ב עד פרק לא פסוק כ.

אלה

הפטרת צום גדליה נמצאת בספר ישעיהו מפרקעוד אקבץ עליודרשו ימה בהמצאונה פסוק ו עד פרק נו פסוק ח

לנקבציוהפטרת שבת שובה נמצאת בספר הושע מפרק יד

פסוק ב עד פרק יד פסוק יופשעים יכשלו

בם

הפטרת שחריתשל יום כיפור

הפטרת יום כיפור שחרית נמצאת בספר ישעיהו כי פי ימה דיברמפרק נז פסוק יד עד פרק נח פסוק יד.

הפטרת מנחה שליום כיפור

הפטרת יום כיפור מנחה נמצאת בספר יונה מפרקא פסוק א עד פרק ד פסוק יא. וגם נמצאת בספר

מיכה מפרק ז פסוק יח עד פרק ז פסוק כ

- ויהי דבריונה - מי אלמיכהימה

כמוך

- ובהמהיונה -מיכהרבה

מימי קדם

הפטרת יום א שלסוכות

הפטרת סוכות א נמצאת בספר זכריה מפרק ידפסוק א עד פרק יד פסוק כא

צבאות ביוםההוא

הפטרת יום ב שלסוכות

הפטרת סוכות ב נמצאת בספר מלכים א מפרק חפסוק ב עד פרק ח פסוק כא.

אתם מארץמצרים

הפטרת שבת חולהמועד סוכות

הפטרת שבת סוכות נמצאת בספר יחזקאל מפרקלח פסוק יח עד פרק לט פסוק טז.

המונה וטהרוהארץ

הפטרת שמחתתורה אשכנזים

הפטרת שמחת תורה אשכנזים נמצאת בספריהושע מפרק א פסוק א עד פרק א פסוק יח

הפטרת שמחתתורה ספרדים

הפטרת שמחת תורה ספרדים נמצאת בספריהושע מפרק א פסוק א עד פרק א פסוק ט

הפטרת שמיניעצרת לבני חוחל

הפטרת שמיני עצרת לבני חומל נמצאת בספרמלכים א מפרק ח פסוק כב עד פרק ח פסוק נג

סדר קריאת ההפטרות

Ordre de lecture des Haftarot

Rosh haShana 1

jeûne de Guédalia

Shabbat Shouva

La haftara de Rosh haShana 1 se trouve dans le livre Shmouel 1, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 2 verset 10.

Rosh haShana 2 (2º jour de Rosh haShana)

La haftara de Rosh haShana 2 se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 31 verset 2, au chapitre 31 verset 20.

La haftara de jeûne de Guédalia se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 55 verset 6 au chapitre 56 verset 8

La haftara de Shabbat Shouva se trouve dans le livre Hoshéa, du chapitre 14 verset 2 au chapitre 14 verset 10

Haftara de Shah'arite de jour Kippour

La haftara de jour Kippour Shah'arite se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 14 verset 14, au chapitre 58 verset 14.

Haftara de minh'a de jour Kippour

La haftara de jour Kippour minh'a se trouve dans le livre Yona, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 4 verset 11. et aussi dans le livre Mih'a du chapitre 7 verset 18 au chapitre 7 verset 20

Haftara de jour 1 de Souccoth

La haftara de Souccoth 1 se trouve dans le livre Zéh'aria, du chapitre 14 verset 1, au chapitre 14 verset 21

Haftara de jour 2 de Souccoth

La haftara de Souccoth 2 se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 8 verset 2, au chapitre 8 verset 21.

Haftara de Shabbat H'ol hamoèd Souccoth

La haftara de Shabbat Souccoth se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 38 verset 18, au chapitre 39 verset 16.

Haftara de Simh'at Torah Ashkénazes

La haftara de Simh'at Torah Ashkénazes se trouve dans le livre 10 Hoshéa, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 1 verset 18

Haftara de Simh'at Torah Séfarades

La haftara de Simh'at Torah Séfarades se trouve dans le livre 10 Hoshéa, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 1 verset 9

Haftara de Shmini 'atseret en Galout

La haftara de Shmini 'atseret en Galout se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 8 verset 22, au chapitre 8 verset 53

13

ספר בראשית Sefer Béréshit



תורה ויאדירכה אמר האלבראשית ספרדים

ואחרי לא יהיהכה אמר האלבראשית אשכנזים

רני עקרהנח ספרדים

ישראל כי פארךרני עקרהנח אשכנזים

לא אעזבםואל מי תדמיונילך לך תימנים

ישראל תתהלללמה תאמר

את בנה ותצאואישה אחתוירא אשכנזים

ותאמר שלוםואישה אחתוירא ספרדים

דוד לעלםוהמלך דוד זקןחיי שרה

תולדות

יכשלו בםויברח יעקבויצא ספרדים

ועמי תלואיםויצא אשכנזים

חזון עובדיה וישלח

מי לא ינבאוישב

על כל ישראלויקץ שלמהמקץ

בתוכם לעולםויגש

ויקרבו ימי דודויחי

הפטרת בראשית ספרד נמצאת בספר ישעיהו מפרק מב פסוק ה עד פרק מב פסוק כא.

הפטרת בראשית אשכנז נמצאת בספר ישעיהו מפרק מב פסוק ה עד פרק מג פסוק י.

הפטרת נח ספרד נמצאת בספר ישעיהו מפרק נדפסוק א עד פרק נד פסוק י.

אמר מרחמךימה

הפטרת נח אשכנז נמצאת בספר ישעיהו מפרק נדפסוק א עד פרק נה פסוק ה.

הפטרת לך לך תימנים נמצאת בספר ישעיהו מפרק מ פסוק כה עד פרק מא פסוק יז.

לך לך אשכנזיםוספרדים

הפטרת לך לך נמצאת בספר ישעיהו מפרק מפסוק כז עד פרק מא פסוק טז.

הפטרת וירא אשכנז נמצאת בספר מלכים ב מפרק ד פסוק א עד פרק ד פסוק לז.

הפטרת וירא ספרד נמצאת בספר מלכים ב מפרקד פסוק א עד פרק ד פסוק כג.

הפטרת חיי שרה נמצאת בספר מלכים א מפרק אפסוק א עד פרק א פסוק לא.

הפטרת תולדות נמצאת בספר מלאכי מפרק אימה צבאות הואמשא דבר ימהפסוק א עד פרק ב פסוק ז.

הפטרת ויצא ספרד נמצאת בספר הושע מפרק יאפסוק ז עד פרק יג פסוק ה.

הפטרת ויצא אשכנז נמצאת בספר הושע מפרק יבפסוק יג עד פרק יד פסוק י.

במדבר בארץתלאבות

הפטרת וישלח נמצאת בספר עובדיה מפרק אפסוק א עד פרק א פסוק כא.

והיתה לימההמלוכה

הפטרת וישב נמצאת בספר עמוס מפרק ב פסוקכה אמר ימהו עד פרק ג פסוק ח.

הפטרת מקץ נמצאת בספר מלכים א מפרק גפסוק טו עד פרק ד פסוק א.

הפטרת ויגש נמצאת בספר יחזקאל מפרק לזויהי דבר ימהפסוק טו עד פרק לז פסוק כח.

הפטרת ויחי נמצאת בספר מלכים א מפרק בפסוק א עד פרק ב פסוק יב.

ותכן מלכתומאוד



Béréshit Séfarades

Béréshit Ashkénazes

Noa'h Séfarades

Noa'h Ashkénazes

Le'h Le'ha yéménites

Vayéra Ashkénazes

Vayéra Séfarades

Hayé Sara

Toldot

Vayétsé Séfarades

Vayétsé Ashkénazes

Vayshla'h

Vayeshev

Mikets

Vaygash

Vayéh'i

La haftara de Béréshit Séfarade se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 42 verset 5, au chapitre 32 verset 21.

La haftara de Béréshit Ashkénaze se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 42 verset 5, au chapitre 43 verset 10.

La haftara de Noa'h séfarade se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 54 verset 1, au chapitre 54 verset 10.

La haftara de Noa'h Ashkénaze se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 54 verset 1, au chapitre 55 verset 5.

La haftara de Le'h Le'ha Témanim se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 40 verset 25, au chapitre 41 verset 17.

Le'h Le'ha Ashkénazes et Séfarades

La haftara de Le'h Le'ha se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 40 verset 27, au chapitre 41 verset 16.

La haftara de Vayéra Ashkénaze se trouve dans le livre Melah'im 2, du chapitre 4 verset 1, au chapitre 4 verset 37.

La haftara de Vayéra séfarade se trouve dans le livre Melah'im 2, du chapitre 4 verset 1, au chapitre 4 verset 23.

La haftara de Hayé Sara se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 1 verset 31.

La haftara de Toldot se trouve dans le livre Malakhi, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 2 verset 7.

La haftara de Vayétsé séfarade se trouve dans le livre Hoshéa, du chapitre 11 verset 7, au chapitre 13 verset 5.

La haftara de Vayétsé Ashkénaze se trouve dans le livre Hoshéa, du chapitre 12 verset 13, au chapitre 14 verset 10.

La haftara de Vayshla'h se trouve dans le livre Ovadia, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 1 verset 21.

La haftara de Vayeshev se trouve dans le livre Amos, du chapitre 2 verset 6, au chapitre 3 verset 8.

La haftara de Mikets se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 3 verset 15, au chapitre 4 verset 1.

La haftara de Vaygash se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 37 verset 15, au chapitre 37 verset 28.

La haftara de Vayéh'i se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 2 verset 1, au chapitre 2 verset 12.

14

ספר שמות Sefer Shemot





דברי ירמיהושמות ספרדים

ישראל יעריצוהבאים ישרש יעקבשמות אשכנזים

וארא

לא אנקךהדבר אשר

משא מצרים

ארבעים שנהבשלח אשכנז

ארבעים שנהותשר דבורהבשלח ספרדים

קדש מצבתהבשנת מותיתרו ספרדים

בשנת מותיתרו אשכנז

הדבר אשר היהמשפטים

הנה ימים

את עמי ישראלתרומה

אתה בן אדםתצוה

ויהי ימים רביםכי תשא אשכנזים

וישלח אחאבכי תשא ספרדים

להיכל זהב ויעש חירוםויקהל אשכנז

אלפים בת יכילויקהל ספרד

מארץ מצריםפקודי אשכנז

להיכל זהב ויעש חירוםפקודי ספרד

שמות (תימניםתוניסיה לוב

עיראק)

הפטרת שמות תימן נמצאת בספר יחזקאל מפרקנאום אדני ימהויהי דבר ימהטז פסוק א עד פרק טז פסוק יד.

הפטרת שמות ספרד נמצאת בספר ירמיהו מפרקא פסוק א עד פרק ב פסוק ג.

תבוא אליהםנאום ימה

הפטרת שמות אשכנז נמצאת בספר ישעיהו מפרקכז פסוק ו עד פרק כט פסוק כג.

הפטרת וארא נמצאת בספר יחזקאל מפרק כחכי אני ימהכה אמר אדמני ימהפסוק כה עד פרק כט פסוק כא.

בא (אשכנז ורובספרד)

הפטרת בא נמצאת בספר ירמיהו מפרק מו פסוקיג עד פרק מו פסוק כח.

באתוניסיהנלובנתימ

ןנעיראק

הפטרת בא תימן נמצאת בספר ישעיהו מפרק יטפסוק א עד פרק יט פסוק כה.

אשור ונחלתיישראל

הפטרת בשלח אשכנז נמצאת בספר שופטים מפרק ד פסוק ד עד פרק ה פסוק לא.

ודבורה אישהנביאה

הפטרת בשלח ספרד נמצאת בספר שופטים מפרקה פסוק א עד פרק ה פסוק לא.

הפטרת יתרו ספרד נמצאת בספר ישעיהו מפרק ופסוק א עד פרק ו פסוק יג.

הפטרת יתרו אשכנז נמצאת בספר ישעיהו מפרקו פסוק א עד פרק ט פסוק ו.

ימה צבאותתעשה זאת

הפטרת משפטים נמצאת בספר ירמיהו מפרק לדפסוק ח עד פרק לד פסוק כב.

שממה מאיןישב

משפטים תוניסאלגאיר

הפטרת משפטים נמצאת בספר ירמיהו מפרק לאפסוק ל עד פרק לב פסוק טז.

הפטרת תרומה נמצאת בספר מלכים א מפרק הוימה נתן חכמהפסוק כו עד פרק ו פסוק יג.

הפטרת תצוה נמצאת בספר יחזקאל מפרק מגנאום אדני ימהפסוק י עד פרק מג פסוק כז.

הפטרת כי תשא אשכנז נמצאת בספר מלכים א מפרק יח פסוק א עד פרק יח פסוק לט.

ימה הואהאלוהים

הפטרת כי תשא ספרד נמצאת בספר מלכים א מפרק יח פסוק כ עד פרק יח פסוק לט.

ימה הואהאלוהים

הפטרת ויקהל אשכנז נמצאת בספר מלכים א מפרק ז פסוק מ עד פרק ז פסוק נ.

הפטרת ויקהל ספרד נמצאת בספר מלכים א מפרק ז פסוק יג עד פרק ז פסוק כו.

וישלח המלךשלמה

הפטרת פקודי אשכנז נמצאת בספר מלכים א מפרק ז פסוק נא עד פרק ח פסוק כא.

ותשלם כלהמלאכה

הפטרת פקודי ספרד נמצאת בספר מלכים א מפרק ז פסוק מ עד פרק ז פסוק נ.

Shémot Séfarades

Shémot Ashkénazes

Vaéra

Beshala'h Ashkénaze

Beshala'h Séfarades

yétro Séfarades

yétro Ashkénaze

Mishpatim

Trouma

Tetsavé

Ki Tissa Ashkénazes

Ki Tissa Séfarades

Vayakel Ashkénazes

Vayakel Séfarades

Pikoudé Ashkénaze

Pikoudé Séfarades

Shémot (yémen Tunisie, Libye et Irak)

La haftara de Shémot Yéménite se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 16 verset 1, au chapitre 16 verset 14.

La haftara de Shémot séfarade se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 2 verset 3.

La haftara de Shémot Ashkénaze se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 27 verset 6, au chapitre 29 verset 23.

La haftara de Vaéra se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 28 verset 25, au chapitre 29 verset 21.

Bo (Ashkénaze et la plupart des Séfarades)

La haftara de Bo se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 46 verset 13, au chapitre 46 verset 28.

Bo (Tunisiens, Libyens et Yéménites)

La haftara de Bo yémen se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 19 verset 1, au chapitre 19 verset 25.

La haftara de Beshala'h Ashkénaze se trouve dans le livre Shoftim, du chapitre 4 verset 4, au chapitre 5 verset 31.

La haftara de Beshala'h séfarade se trouve dans le livre Shoftim, du chapitre 5 verset 1, au chapitre 5 verset 31.

La haftara de yétro séfarade se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 6 verset 1, au chapitre 6 verset 13.

La haftara de yétro Ashkénaze se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 6 verset 1, au chapitre 9 verset 6.

La haftara de Mishpatim se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 34 verset 8, au chapitre 34 verset 22.

Mishpatim (Tunisie, Algérie)

La haftara de Mishpatim se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 31 verset 30, au chapitre 32 verset 16.

La haftara de Trouma se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 5 verset 26, au chapitre 6 verset 13.

La haftara de Tetsavé se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 43 verset 10, au chapitre 43 verset 27.

La haftara de Ki Tissa Ashkénaze se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 18 verset 1, au chapitre 18 verset 39.

La haftara de Ki Tissa séfarade se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 18 verset 20, au chapitre 18 verset 39.

La haftara de Vayakel Ashkénaze se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 7 verset 40, au chapitre 7 verset 50.

La haftara de Vayakel séfarade se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 7 verset 13, au chapitre 7 verset 26.

La haftara de Pikoudé Ashkénaze se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 7 verset 51, au chapitre 8 verset 21.

La haftara de Pikoudé séfarade se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 7 verset 40, au chapitre 7 verset 50. 15

ספר ויקרא Sefer Vaykra



עם זו יצרתיויקרא

צו

ויסף עוד דודשמיני אשכנז

ויסף עוד דודשמיני ספרד

ואיש באתזריע

וארבעה אנשיםתזריע מצורע

אחרי מות

הלא כבני כשייםקדושים אשכנז

קדושים ספרד

והכהנים הלוויםאמור

ייפלא כל דברויאמר ירמיהובהר

כי תהילתי אתהבחוקותי

ייפלא כל דברויאמר ירמיהו

הפטרת ויקרא נמצאת בספר ישעיהו מפרק מגפסוק כא עד פרק מד פסוק כג.

ובישראלתתפאר

הפטרת צו נמצאת בספר ירמיהו מפרק ז פסוקכא עד פרק ט פסוק כג.

כה אמר ימהחפצתי נאום ימהצבאות

הפטרת שמיני אשכנז נמצאת בספר שמואל ב מפרק ו פסוק א עד פרק ז פסוק יז.

כן דבר נתן אלדוד

הפטרת שמיני ספרד נמצאת בספר שמואל ב מפרק ו פסוק א עד פרק ו פסוק יט.

כל העם אישלביתו

הפטרת תזריע נמצאת בספר מלכים ב מפרק דפסוק מב עד פרק ה פסוק יט.

וילך מאתוכברת ארץ

הפטרת מצורע נמצאת בספר מלכים ב מפרק זפסוק ג עד פרק ז פסוק כ.

העם בשערוימת

הפטרת אחרי מות נמצאת בספר יחזקאל מפרקוידעת כי אניויהי דבר ימהכב פסוק א עד פרק כב פסוק טז.

ימההפטרת קדושים אשכנז נמצאת בספר עמוס

אמר ימה אלהיךמפרק ט פסוק ז עד פרק ט פסוק טו.

הפטרת קדושים ספרד נמצאת בספר יחזקאל כי אני ימהויהי דבר ימהמפרק כ פסוק ב עד פרק כ פסוק כ.

אלהיכםהפטרת אמור נמצאת בספר יחזקאל מפרק מד

פסוק טו עד פרק מד פסוק לא.ומן הבהמה לאיאכלו הכהנים

הפטרת בהר נמצאת בספר ירמיהו מפרק לבפסוק ו עד פרק לב פסוק כז.

הפטרת בחוקותי נמצאת בספר ירמיהו מפרק טזימה עוזי ומעוזיפסוק יט עד פרק יז פסוק יד.

בהר נ בחוקותיהפטרת בהר - בחוקותי נמצאת בספר ירמיהו

מפרק לב פסוק ו עד פרק לב פסוק כז.



Vaykra

Tsav

Shemini Ashkénazes

Shemini Séfarades

Tazria

Metsora

A'haré Mot

Kédoshim Ashkénazes

Kédoshim Séfarades

Émor

Béhar

Bé'houkotaï

Béhar - Bé'houkotaï

La haftara de Vaykra se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 43 verset 21, au chapitre 44 verset 23.

La haftara de Tsav se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 7 verset 21, au chapitre 9 verset 23.

La haftara de Shemini Ashkénaze se trouve dans le livre Shmouel 2, du chapitre 6 verset 1, au chapitre 7 verset 17.

La haftara de Shemini séfarade se trouve dans le livre Shmouel 2, du chapitre 6 verset 1, au chapitre 6 verset 19.

La haftara de Tazria se trouve dans le livre Melah'im 2, du chapitre 4 verset 32, au chapitre 5 verset 19.

La haftara de Metsora se trouve dans le livre Melah'im 2, du chapitre 7 verset 3, au chapitre 7 verset 20.

La haftara de A'haré Mot se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 22 verset 1, au chapitre 22 verset 16.

La haftara de Kédoshim ashkénaze se trouve dans le livre Amos, du chapitre 9 verset 7, au chapitre 9 verset 15.

La haftara de Kédoshim séfarade se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 20 verset 2, au chapitre 20 verset 20.

La haftara de Émor se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 44 verset 15, au chapitre 44 verset 31.

La haftara de Béhar se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 32 verset 6, au chapitre 32 verset 27.

La haftara de Bé'houkotaï se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 16 verset 19, au chapitre 17 verset 14.

La haftara de Béhar - Bé'houkotaï se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 32 verset 6, au chapitre 32 verset 27.

16

אדר פסח שבורות Adar – Pessah - Shavouot



לכוהנים יהיוויכרות יהוידעשקלים ספרד

לכוהנים יהיובן שבע שניםשקלים אשכנז

גבעת שאולזכור אשכנז

גבעת שאולויאמר שמואלזכור ספרד

פרה אשכנז

דיברתי ועשיתיפרה ספרד

כל העם הארץהחודש אשכנז

עולת תמידהחודש ספרד

את הארץ חרםשבת הגדול

בעת ההיא אמרפסח א אשכנז

בעת ההיא אמרפסח א ספרד

לא קם כמוהווישלח המלך

לא קם כמוהוויצו המלך

ולזרעו עד עולםוידבר דודשביעי של פסח

קדוש ישראל עוד היום

קדוש ישראל עוד היוםיום העצמאות

ויהי בשלושים שנהחג השבועות

למנצח בנגינותי

הפטרת שקלים ספרד נמצאת בספר מלכים ב מפרק יא פסוק יז עד פרק יב פסוק יז.

הפטרת שקלים אשכנז נמצאת בספר מלכים ב מפרק יב פסוק א עד פרק יב פסוק יז.

הפטרת זכור אשכנז נמצאת בספר שמואל א כה אמר ימהמפרק טו פסוק ב עד פרק טו פסוק לד.

הפטרת זכור ספרד נמצאת בספר שמואל א מפרקטו פסוק א עד פרק טו פסוק לד.

הפטרת פרה אשכנז נמצאת בספר יחזקאל מפרקכי אני ימהויהי דבר ימהלו פסוק טז עד פרק לו פסוק לח.

הפטרת פרה ספרד נמצאת בספר יחזקאל מפרקויהי דבר ימהלו פסוק טז עד פרק לו פסוק לו.

הפטרת החודש אשכנז נמצאת בספר יחזקאל מפרק מה פסוק טז עד פרק מו פסוק יח.

עמי אישמאחוזתו

הפטרת החודש ספרד נמצאת בספר יחזקאל כה אמר אדמני מפרק מה פסוק יח עד פרק מו פסוק טו.

הפטרת שבת הגדול נמצאת בספר מלאכי מפרק גוערבה לימהפסוק ד עד פרק ג פסוק כד.

הפטרת פסח א אשכנז נמצאת בספר יהושע מפרק ה פסוק ב עד פרק ו פסוק א.

אין יוצא ואיןבא

הפטרת פסח א ספרד נמצאת בספר יהושע מפרקה פסוק ב עד פרק ו פסוק כז.

ויהי שמעו בכלהארץה

פסח ב חוחל רובקהילות

הפטרת פסח ב נמצאת בספר מלכים ב מפרק כגפסוק א עד פרק כג פסוק כה.

פסח ב חוחללקהילות אחרות

הפטרת פסח ב נמצאת בספר מלכים ב מפרק כגפסוק ד עד פרק כג פסוק כה.

שבת חול המועדפסח קצתקהילות

הפטרת שבת חול המועד פסח נמצאת בספריחזקאל מפרק למו פסוק למז עד פרק למז פסוק

ימדועשיתי נאוםכה אמר ימה

ימה

שבת חול המועדפסח ספרד

הפטרת שבת חול המועד פסח ספרד נמצאתבספר יחזקאל מפרק למז פסוק אר עד פרק למז

פסוק ימד.ועשיתי נאוםהייתה עלי יד ימה

ימה

הפטרת שביעי של פסח נמצאת בספר שמואל בר א', ב פסק "ב פסוק נ"אמפרק כמב פסוק

שמיני של פסחלבני חוחל

הפטרת שמיני של פסח לבני חומל נמצאת בספרישעיהו מפרק יר פסוק למב עד פרק ימב פסוק ור

הפטרת יום העצמאות נמצאת בספר ישעיהו מפרק י פסוק לב עד פרק יב פסוק ו.

הפטרת א שבועות נמצאת בספר יחזקאל מפרק אפסוק א עד פרק ג פסוק יב.

כבוד ימהממקומו

חג השבועות יוםב לבני חוחל

הפטרת חג השבועות יום ב לבני חומל נמצאתבספר חבקוק מפרק גר פסוק אר עד פרק גר פסוק

ימט

תפילה לחבקוקהנביא



Shékalim séfarade

Shékalim Ashkénaze

Zah'or Ashkénaze

Zah'or séfarade

Para Ashkénaze

Para séfarade

Hahodesh Ashkénaze

Hahodesh séfarade

Shabbat Hagadol

Pessa'h 1 Ashkénaze

Pessa'h 1 séfarade

yom haAtzmaout

fête de Shavouot

La haftara de Shékalim séfarade se trouve dans le livre Melah'im 2, du chapitre 11 verset 17, au chapitre 12 verset 17.

La haftara de Shékalim Ashkénaze se trouve dans le livre Melah'im 2, du chapitre 12 verset 1, au chapitre 12 verset 17.

La haftara de Zah'or Ashkénaze se trouve dans le livre Shmouel 1, du chapitre 15 verset 2, au chapitre 15 verset 34.

La haftara de Zah'or séfarade se trouve dans le livre Shmouel 1, du chapitre 15 verset 1, au chapitre 15 verset 34.

La haftara de Para Ashkénaze se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 36 verset 16, au chapitre 36 verset 38.

La haftara de Para séfarade se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 36 verset 16, au chapitre 36 verset 36.

La haftara de Hahodesh Ashkénaze se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 45 verset 16, au chapitre 46 verset 18.

La haftara de Hahodesh séfarade se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 45 verset 18, au chapitre 46 verset 15.

La haftara de Shabbat Hagadol se trouve dans le livre Malakhi, du chapitre 3 verset 4, au chapitre 3 verset 24.

La haftara de Pessa'h 1 Ashkénaze se trouve dans le livre Hoshéa, du chapitre 5 verset 2, au chapitre 6 verset 1.

La haftara de Pessa'h 1 Séfarade se trouve dans le livre Hoshéa, du chapitre 5 verset 2, au chapitre 6 verset 27.

Pessa'h 2 en Galout dans la plupart des

congrégations

La haftara de Pessa'h 2 se trouve dans le livre Melah'im 2, du chapitre 23 verset 1, au chapitre 23 verset 25.

Pessa'h 2 en Galout dans d'autres congrégations

La haftara de Pessa'h 2 se trouve dans le livre Melah'im 2, du chapitre 23 verset 4, au chapitre 23 verset 25.

Shabbat H'ol hamoèd Pessa'h dans certaines

congrégations

La haftara de Shabbat H'ol hamoèd Pessa'h se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 36 verset 37, au chapitre 37 verset 14

Shabbat H'ol hamoèd Pessa'h séfarade

La haftara de Shabbat H'ol hamoèd Pessa'h séfarade se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 37 verset 1', au chapitre 37 verset 14.

septième jour de de Pessa'h

La haftara de septième jour de de Pessa'h se trouve dans le livre Shmouel 2', du chapitre 22 verset 1', au chapitre 22 verset 501

Shémini de Pessa'h en Galout

La haftara de Shémini de Pessa'h en Galout se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 10' verset 32, au chapitre 102 verset 6'

La haftara de yom haAtzmaout se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 10 verset 32, au chapitre 12 verset 6.

La haftara de 1 Shavouot se trouve dans le livre Yeh'ezkel, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 3 verset 12.

fête de Shavouot jour 2 en Galout

La haftara de fête de Shavouot jour 2 en Galout se trouve dans le livre HaVakouk, du chapitre 3' verset 1', au chapitre 3' verset 19

17

ספר במדבר Sefer Bamidbar



במדבר

ובן אשתאולויהי איש אחדנשא

חן חן להרני ושמחי בת ציוןבהעלותך

וישלח יהושעשלח לך

ויאמר שמואלקרח

ויפתח הגלעדיחקת

לכת עם אלוהיךוהיה שארית יעקבבלק

פינחס

דברי ירמיהומטות

מסעי אשכנז

מסעי ספרד

הפטרת במדבר נמצאת בספר הושע מפרק בוידעת את ימהוהיה מספר בנמיפסוק א עד פרק ב פסוק כב.

הפטרת נשא נמצאת בספר שופטים מפרק יגפסוק ב עד פרק יג פסוק כה.

הפטרת בהעלותך נמצאת בספר זכריה מפרק בפסוק יד עד פרק ד פסוק ז.

הפטרת שלח לך נמצאת בספר יהושע מפרק בפסוק א עד פרק ב פסוק כד.

כל יושבי הארץמפנינו

הפטרת קרח נמצאת בספר שמואל א מפרק יאפסוק יד עד פרק יב פסוק כב.

לעשות אתכם לולעם

הפטרת חקת נמצאת בספר שופטים מפרק יאמפני בנמיפסוק א עד פרק יא פסוק לג.

הפטרת בלק נמצאת בספר מיכה מפרק ה פסוקו עד פרק ו פסוק ח.

הפטרת פינחס נמצאת בספר מלכים א מפרק יחאחרי אליהוויד ימה הייתהפסוק מו עד פרק יט פסוק כא.

וישרתהוהפטרת מטות נמצאת בספר ירמיהו מפרק א

נאום ימהפסוק א עד פרק ב פסוק ג.

הפטרת מסעי אשכנז נמצאת בספר ירמיהו מפרקאלוף נעורישמעו דבר ימהב פסוק ד עד פרק ג פסוק ד.

אתההפטרת מסעי ספרד נמצאת בספר ירמיהו מפרק

גוים ובושמעו דבר ימהב פסוק ד עד פרק ד פסוק ב.התהללו



Bamidbar

Nesso

Behaaloteh'a

Shela'h

Kora'h

H'oukat

Balak

Pinh'as

Matot

Massé Ashkénaze

Massé séfarade

La haftara de Bamidbar se trouve dans le livre Hoshéa, du chapitre 2 verset 1, au chapitre 2 verset 22.

La haftara de Nesso se trouve dans le livre Shoftim, du chapitre 13 verset 2, au chapitre 13 verset 25.

La haftara de Behaaloteh'a se trouve dans le livre Zéh'aria, du chapitre 2 verset 14, au chapitre 4 verset 7.

La haftara de Shela'h se trouve dans le livre 10 Hoshéa, du chapitre 2 verset 1, au chapitre 2 verset 24.

La haftara de Kora'h se trouve dans le livre Shmouel 1, du chapitre 11 verset 14, au chapitre 12 verset 22.

La haftara de H'oukat se trouve dans le livre Shoftim, du chapitre 11 verset 1, au chapitre 11 verset 33.

La haftara de Balak se trouve dans le livre Mih'a, du chapitre 5 verset 6, au chapitre 6 verset 8.

La haftara de Pinh'as se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 18 verset 46, au chapitre 19 verset 21.

La haftara de Matot se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 2 verset 3.

La haftara de Massé Ashkénaze se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 2 verset 4, au chapitre 3 verset 4.

La haftara de Massé séfarade se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 2 verset 4, au chapitre 4 verset 2.

18

ספר דברים Sefer Dévarim





ושביה בצדקהחזון ישעיהו

משא גיא חיזיון

לא נעדרנחמו נחמוואתחנן

וקול זמרהותאמר ציוןעקב

כי פארךעניה סערהראה

אלוקי ישראלאנוכי אנוכישופטים

רני עקרהכי תצא

כי תבוא

כל ימי עולםשוש אשישניצבים

שובה ישראלוילך

תקעו בשופר בציוןוילך אשכנז

וידבר דודהאזינו

רק חזק ואמץויהי אחרי מות

בכל אשר תלךויהי אחרי מות

שבת בראש חודש

עד עולםויאמר לו יהונתן

דברים (רובהקהילות)

הפטרת דברים נמצאת בספר ישעיהו מפרק אפסוק א עד פרק א פסוק כז.

דברים (קהילתגארבה)

הפטרת דברים נמצאת בספר ישעיהו מפרק כבימה צבאותפסוק א עד פרק כב פסוק יד.

הפטרת ואתחנן נמצאת בספר ישעיהו מפרק מפסוק א עד פרק מ פסוק כו.

הפטרת עקב נמצאת בספר ישעיהו מפרק מטפסוק יד עד פרק נא פסוק ג.

הפטרת ראה נמצאת בספר ישעיהו מפרק נדפסוק יא עד פרק נה פסוק ה.

הפטרת שופטים נמצאת בספר ישעיהו מפרק נאפסוק יב עד פרק נב פסוק יב.

הפטרת פרשת כי תצא נמצאת בספר ישעיהו מרחמך ימהמפרק נד פסוק א עד פרק נד פסוק י.

ה טבתפ בשתפכיפתבואפנתצאתפבר בפישעיהוצפת בספר. רוספאצפעמפ בספרפ רוספכב

קומי אורי כי באבעיתה אחישנהאורך

הפטרת ניצבים נמצאת בספר ישעיהו מפרק סאפסוק י עד פרק סג פסוק ט.

הפטרת וילך - שובה נמצאת בספר הושע מפרק 3יד פסוק ב עד פרק יד פסוק י + הוספת

פסוקים מספר מיכה פרק ז פסוק יח עד פרק זפסוק כ

ופשעים יכשלובם

הפטרת וילך אשכנז נמצאת בספר יואל מפרק בפסוק טמו עד פרק בר פסוק כמז

ולא יבושו עמילעולם

הפטרת האזינו נמצאת בספר שמואל ב מפרק כבפסוק א עד פרק כב פסוק נא.

לדוד ולזרעו עדעולם

וזאת הברכהאשכנז

הפטרת וזאת הברכה אשכנז נמצאת בספר יהושע מפרק א פסוק א עד פרק א פסוק יח.

וזאת הברכהספרד

הפטרת וזאת הברכה ספרד נמצאת בספר יהושע מפרק א פסוק א עד פרק א פסוק ט.

הפטרת שבת בראש חודש נמצאת בספר ישעיהו לפני אמר ימהכה אמר ימהמפרק סו פסוק א עד פרק סו פסוק כד.

שבת בערב ראשחודש

הפטרת שבת בערב ראש חודש נמצאת בספרשמואל א מפרק כ פסוק יח עד פרק כ פסוק מב.

Dévarim (Séfarades)

Dévarim (Ashkénazes)

Véet'hanan

Ékev

Réé

Shoftim

Ki Tétsé

Ki Tavo

Nitsavim

Vayéle'h

Vayéle'h Ashkénaze

Haazinou

Shabbat Rosh Hodesh

La haftara de Dévarim se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 1 verset 27.La haftara de Dévarim se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 22 verset 1, au chapitre 22 verset 14.

La haftara de Véet'hanan se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 40 verset 1, au chapitre 40 verset 26.

La haftara de Ékev se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 49 verset 14, au chapitre 51 verset 3.

La haftara de Réé se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 54 verset 11, au chapitre 55 verset 5.

La haftara de Shoftim se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 51 verset 12, au chapitre 52 verset 12.

La haftara de Ki Tétsé se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 54 verset 1, au chapitre 54 verset 10.

La haftara de Ki Tavo se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 60 verset 1, au chapitre 60 verset 22.

La haftara de Nitsavim se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 61 verset 10, au chapitre 63 verset 9.

La haftara de Vayéle'h – Shouva se trouve dans le livre Hoshéa, du chapitre 14 verset 2, au chapitre 14 verset 10 + l'ajout de 3 versets du livre de Mih'a chapitre 7 verset 18 au chapitre 7 verset 20

La haftara de Vayéle'h Ashkénaze se trouve dans le livre Yoel, du chapitre 2 verset 15, au chapitre 2 verset 27

La haftara de Haazinou se trouve dans le livre Shmouel 2, du chapitre 22 verset 1, au chapitre 22 verset 51.

Vezot Habra'haAshkénaze

La haftara de Vezot Habra'ha Ashkénaze se trouve dans le livre 10 Hoshéa, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 1 verset 18.

Vezot Habra'haséfarade

La haftara de Vezot Habra'ha séfarade se trouve dans le livre 10Hoshéa, du chapitre 1 verset 1, au chapitre 1 verset 9.

La haftara de Shabbat Rosh Hodesh se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 66 verset 1 au chapitre 66 verset 24.

Shabbat veille de Rosh Hodesh

La haftara de Shabbat veille de Rosh Hodesh se trouve dans le livre Shmouel 1, du chapitre 20 verset 18, au chapitre 20 verset 32.

19

תרנית ותשרה באב Ta'anit et Tish'a Beav



אסוף אסיפם

שובה ישראל

עליו לנקבציו

שחרית של תשעהבאב

הפטרת שחרית של טר באב נמצאת בספר ירמיהו נאום ימהמפרק ח פסוק ימג עד פרק טר פסוק כמג

מנחה של תשעהבאב ספרד

הפטרת מנחה של טר באב ספרד נמצאת בספרהושע מפרק ימד פסוק ב עד פרק ימד פסוק יר וגםספר מיכה מפרק זר פסוק ימח עד פרק זר פסוק כר

מנחה של טא באבאשכנז

הפטרת תשעה באב מנחה אשכנז נמצאת בספרדרשו ימה בהמצאוישעיהו מפרק נה פסוק ו עד פרק נו פסוק ח.

חנוכה וראש חודש Hanouca et Rosh Hodesh



חן חן להרני ושמחי בת ציוןשבת א חנוכה

להיכל זהב ויעש חירוםשבת ב חנוכה

שבת בראש חודש

עד עולםויאמר לו יהונתן

הפטרת שבת א חנוכה נמצאת בספר זכריה מפרקב פסוק יד עד פרק ד פסוק ז.

הפטרת שבת ב חנוכה נמצאת בספר מלכים א מפרק ז פסוק מ עד פרק ז פסוק נ.

הפטרת שבת בראש חודש נמצאת בספר ישעיהו לפני אמר ימהכה אמר ימהמפרק סו פסוק א עד פרק סו פסוק כד.

שבת בערב ראשחודש

הפטרת שבת בערב ראש חודש נמצאת בספרשמואל א מפרק כ פסוק יח עד פרק כ פסוק מב.

תוספות הפטרות כרך Volume Haftarot Suppléments

נבאיי ישראל שריש תישרי ו ראש שריש 1 1 Mois de Tishri + Rosh Hodesh Prophètes d'Israël

ראשרנים בראשית ו שנרת 2 2 Béréshit + Hanouka Les Rishonim

שרפטים שמרת ו איר 3 3 Shemot + Adar Les Juges

מלתים ריקר ו פהש 4 4 Vaykra + Pessah Les Rois

פרשנים במיבר ו שברברת 5 5 Bamidbar + Chavouot Les Parshanim

אשררנים יברים ו ברמרת 6 6 Devarim + Jours de jeûne Les Aharonim



Shah'arite de Tish'a beAv

La haftara de Shah'arite de 9' Bo2 se trouve dans le livre Yérmiahou, du chapitre 8 verset 13, au chapitre 9' verset 23

minh'a de Tish'a beAv Séfarades

La haftara de minh'a de 9' Bo2 séfarade se trouve dans le livre Hoshéa, du chapitre 14 verset 2, au chapitre 14 verset 10' 63 'sefer Mih'a du chapitre 7 םverset 108 au chapitre 7' verset 20'

minh'a de Tish'a beAv Ashkénazes

La haftara de Tish'a beAv minh'a Ashkénaze se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 55 verset 6, au chapitre 56 verset 8.

Shabbat 1 Hanouka

Shabbat 2 Hanouka

Shabbat Rosh Hodesh

La haftara de Shabbat 1 Hanouka se trouve dans le livre Zéh'aria, du chapitre 2 verset 14, au chapitre 4 verset 7.

La haftara de Shabbat 2 Hanouka se trouve dans le livre Melah'im 1, du chapitre 7 verset 40, au chapitre 7 verset 50.

La haftara de Shabbat Rosh Hodesh se trouve dans le livre Yéshaya, du chapitre 66 verset 1 au chapitre 66 verset 24.

Shabbat veille de Rosh Hodesh

La haftara de Shabbat veille de Rosh Hodesh se trouve dans le livre Shmouel 1, du chapitre 20 verset 18, au chapitre 20 verset 32.

20

הפטרת ראש השנה Haftara de Rosh Hashanaמואל א פרק אשמ I Samuel - Chapitre 1

ן -א ד מ� אחד יש א� י ה� יי נדה בן-וה קד לי א ו מ ם ושי י� ו רד פר אפי הה ים מ ם צופ� וי� תה מד רד רחד ם בן-הד וא בן-יי יהו ל� בן-אי חו צו ף-תו :אפירדת�יי

1 A Ramataïm-Çophim, sur la montagne d'Ephraïm, était un homme ayant nom Elkana, fils de Yeroham, filsd'Elihou, fils de Tohou, fils de Çouf, un Ephratéen.

ים -ב י ד� לד ין יי ו ה א נד חה ים ולי ו ד� לד נדהל יי נ� פי י ל� פ ה� יי וה וה נד נ� ית פי נ� ש ם הה ו ש ה וי נדו תל חה חה פם אה ים ש פי נדש�ו ת לול שי Il avait deux femmes, l'une nommée Hanna, la seconde Peninna; Peninna avait des enfants, Hanna n'en 2 :ויavait point.

ים -ג פ מ� יד ירול מ� ע� י וא מ הפ יש הה א� ה הד לד עד יי| וי נ פי בי נ ם שי שדש ה וי לו ש� אות בי בד וה צי יהוד חה לה בו זי ל� ת וי ו חז תה שי י ה� ה לי ימד ע ל�יי-ידמ�ויה יהוד ים לה נ� ס כהז חדו ני פ יל ופ� נ� פי :חד

3 Or, cet homme partait de sa ville, chaque année, pour se prosterner et sacrifier à l'Éternel-Cebaot dans Silo, où les deux fils d'Héli, Hophni et Phinéas, fonctionnaient comme prêtres du Seigneur.

ל -ד כד לי ו וי תי שי פה א� נד נ� פי ן ל� נדתהש וה וי נד קד ח אלי בה זי י� ום וה יו י הה פ ה� יי ות-וה ני יהד מד נות ויהד ובי נ L'époque venue, Elkana faisait son sacrifice, dont il donnait des portions à Peninna, sa femme, et à tous 4 :בדles fils et filles qu'il avait d'elle;

י את -ה פ ם כ� וי� פד ת אה חה וה אה נד ון מד ת ה י� נדת חה ה-ולי י מד חי ור רה גה ה סד ייהוד ב וה ה ו נדהל אד tandis qu'à Hanna il ne donnait qu'une seule portion, à son grand déplaisir, parce qu'il aimait Hanna et 5 :חהque le Seigneur l'avait rendue stérile.

הל גהם -ו תד רד י ה צד פתד סה עז י כ� י-וי י וה כ� מד ע� רי בור הה עז ס בה עה ה-כהו י מד חי וד רה עה ה בי הוד ור יי גה Mais sa rivale l'exaspérait sans cesse pour provoquer ses murmures, sur ce que Dieu avait refusé à son 6 :סדsein la fécondité.

ל -ז י א תאכה ו ל כה וי בי ת� סונדה וה ע� כי ן תה ה כ הודו פית יי ב הל בי י עזלתד פ ד ה מ� נדי שד פה בי נד ה שד ש ן יהעז כ :וי 7 Cela se passait de la sorte chaque année, lorsque Hanna se rendait à la maison du Seigneur; chaque fois sa rivale l'exaspérait, et Hanna pleurait et ne mangeait point.

ך -ח וב לדו יל טפ נכ� י וא אד לפ וך הז ב בד פע לי מה י רה לד י וי ל�ו אכי י א ת פ מהל ל לד י וי י כ� בי פמה ת� נדהל לד ה חה ישדי פה א� נד קד ה אלי אמר לד י וה :מ עזשדרדה בדנ�יים

8 Elkana, son mari, lui disait: "Hanna, pourquoi pleures-tu? Pourquoi ne manges-tu point, et pourquoi ton cœur est-il affligé? Est-ce que je ne vaux pas, pour toi, plus que dix enfants?".

ל -ט בל עה ן יש כה י פי הה ל� ע ה וי תו פי שד ר חז אה לה וי ש� וה בי לד כי י אד ו ר חז ה אה נדו ם חה פקד תד ל-וה א עה ס ו כ� יה-הה הוד ול יי יכה ת ה זוזה ,Un jour, après qu'on eut mangé et bu à Silo, Hanna se leva… Héli le pontife se trouvait alors sur son siège 9 :מיau seuil du sanctuaire de l'Éternel.

ל -י ול עה ל פה תי ת� ופש וה ת נד פרה יא מד ה� ה-וי כי בי ה ת� כו ה ובד הוד .L'âme remplie d'amertume, elle pria devant l'Éternel et pleura longtemps 10 :יי

ם -יא ות א� א בד ה צי הוד ר יי דר והתאמהי ר נ ד ת� אפה -וה רי ה ת� או א| רד י ל ל וי י לנ� תה רי כה ך וזי תי מד פי אז נ� ע פח את-בד כה שי אזמדתוך וינדתהתדוה-ת�ל הל כד יהוד י יו לה פ ת� תה וים וני נדש� ע אז פ רה ך ז תי מד אז ה לא-לה יו ומורד ידו פי חה מ ו-יהעזלוה עהל-יי :ראשי

11 Puis elle prononça ce vœu: "Éternel-Cebaot! Si tu daignes considérer l'affliction de ta servante, te souvenir d'elle et ne point l'oublier; si tu donnes à ta servante un enfant mâle, je le vouerai au Seigneur pour toute sa vie, et le rasoir ne touchera point sa tête."

ר את -יב ו י שמ ל� ע וה וי הוד פי יי נ פי ל ל� ל פה תי ה� ה לי תדו בי רי י ה� פ ידהל כ� הד יהד-וי י :Or, comme elle priait longuement devant l'Éternel, Héli observa sa bouche 12 :פ�

ל -יג בפרת עה דה ה ה� יא מי נדי חה ה-וי י כרד ש� י לי ל� הד ע בו שי חי יה ועה וה מ שד א י� פ ה ל קולד ות וי תפיהד נדעו פד ק שי ה רה בדו :ל� 13 Hanna parlait en elle-même; on voyait seulement remuer ses lèvres, mais on n'entendait pas sa voix. Héli la crut ivre,

ד -יד י עה ל�ו ל ע יהד ל פאמר א י י את-וה יר� ו ס� ין הד ו ר� כד תה שי י ת� תה ך-מד י� י לד עד ך מ ינ "!et il lui dit: "Combien de temps veux-tu étaler ton ivresse? Va cuver ton vin 14 :י

ת -טו שה פה קי שד י א� ו דנ� א אז פ לאמרל ל ת פה וה נד ן חה עה תה ך את-וה פו אשי י וד ית� ו ת� א שד פ ר ל כד ש ן וי ו י� יה י וי כ� נו ל אד יה-רלוחה הוד וי יי נ פי י ל� ש� Hanna répondit: "Non, Seigneur, je ne suis qu'une femme au cœur navré; je n'ai bu ni vin ni liqueur 15 :נהפיforte, j'ai seulement épanché mon âme devant l'Éternel.

ל -טז ןל את-אה ת ת-ת� י בה נ פי ךו ל� פתי מד י-אז י ל כ� ועה יד ל� ד-בי י עה ת� רי ו בה י ד� ס� עי כה י וי ו יח� ב ש� רו Ne prends pas ta servante pour une femme perverse, car c'est l'excès de mes griefs et de ma douleur 16 :ה ינדה-מ qui m'a fait parler si longtemps."

ןל את -יז ת ל י� א י רד שי פי י� ום ו אלה לו שד י לי פ כ� אמר לי י י וה ו ל� ן ע יה עה ו-וה מי ע� תי מ לי אה ר שד שו ך אז ת ו פלד :ש 17 Héli reprit la parole et dit: "Va donc en paix; et que le Dieu d'Israël t'accorde ce que tu lui as demandé."

נויהד לא -יח ל ופד הל והתאכהו כד רי דה פה לי שד א� לך הד ת ויך וה ינ ע ן בי ךו ח תי חד פי צד א ש� מי אמר ת� ת ת יו-וה וד-הד ה עי Et Hanna dit: "Puisse ta servante trouver grâce à tes yeux!" Alors cette femme se remit en chemin, prit 18 :לד

הפטרת ראש השנה

Haftara de rosh Hashana

21

de la nourriture, et sa physionomie ne fut plus la même.

אל -יט או בו יד וה ובו ש יד וה ה הודו יי פי נ פי ל� וול חז תה שי י י� וה קר בי בה מו פ כ� שי יה את-וה נדהל קד ע אלי פ דה י וה ה ותד מד רד ם הד יתד ו-ב תו שי פה א� נד חהיה הוד הד יי ר כי זי י י� :וה

19 Le lendemain de bon matin, ils se prosternèrent devant l'Éternel, puis s'en retournèrent à leur demeureà Rama. Elkana s'unit à Hanna, et le Seigneur se souvint d'elle.

א את -כ פ רד קי ת� ון וה פלד ב ת ה וה נד ר חה הה ו תה ים וה מ�ו יד ות הה פפ ק תי יל ל� ה� יי יו-וה י ת� לי א� ה שי הוד יי י מ ו ל כ� מוא ו מול שי Au terme de la période, Hanna, qui avait conçu, enfanta un fils et lui donna le nom de Samuel, "parce 20 :שיque, dit-elle, j'ai demandé cet enfant au Seigneur."

ל -כא כד ה וי נד קד יש אלי ו א� ל הד ועה יה וה את-וה יהוד י חה לה ב זי ו ל� יתו את-ב ים וי מ� יד ח הה ובה :נ�דיריו-ז 21 Le mari, Elkana, étant parti avec toute sa maison pour faire au Seigneur son sacrifice annuel et ses offrandes votives,

י -כב י כ� ה ותד לד עד א פ ל ה נד חה את-וי הל אד רי נ� וי יו את�י ב� הז וה רל לעה נה הה פל גדמ י� פד עה ה ישדי א� לי פה רד מי ם-אד שד ב ושה יד וי ה הודו יי פי נ פים-עהד י :עולד

22 Hanna ne l'accompagna point, car elle dit à son époux: "Une fois que l'enfant sera sevré, je l'emmènerai, et il paraîtra en présence du Seigneur, et il y restera toujours."

ד -כג עה יל ב� שי ך י� ינהי ע וב בי טפ י הה ש� עז ה ישד ה א� נד קד אלי ה פאמר לד י ה את-וה הוד יי ם ו ידק וך אה ו אתו פך ל פשב-גדמי ת וה ו רו בד דיפינק את ת הל וה שד א� י ו-בינדוה עהד-הד ה אתי לד :גדמי

23 Elkana, son époux, lui répondit: "Fais comme il te plaît, attends que tu l'aies sevré; veuille seulement le Seigneur accomplir sa parole!" La femme resta donc et allaita son fils, jusqu'à ce qu'elle l'eût sevré.

ית -כד ב הו ו א ב� תי וה ן י� יהו פבל נ וי חל קלמה ת ו חה אה ה יפד א וי הל לשד ים שי פ ר� פד בי תו להי מד גי שפר אז כה ה מד ע� הו ל עז תה ו-וה לו ה ש� הוד ייר יעה ר נד עה נה הה :וי

24 Quand elle l'eut sevré, elle l'emmena avec trois taureaux, une êpha de farine et une outre de vin et le conduisit à la maison du Seigneur, à Silo; l'enfant était encore tout jeune.

טו את -כה חז שי י י� יאו את-וה ו ב� יד ור וה פד ר אל-הה עה נה י-הה י ל� :ע 25 On immola l'un des taureaux, puis on présenta l'enfant à Héli;

ל אל -כו ל פה תי ה� ה לי זו הל בד כד מי צפבת ע� נ� ה הה שדי א� פי הד נ� וי אז דנ� ך אז שי י נהפי ו י ח ו דנ� י אז פ לאמרל ב� ת יה-וה הוד :יי 26 et Hanna lui dit: "Ecoute-moi, seigneur! Par ta vie, seigneur! Je suis cette femme que tu as vue ici, près de toi, implorer l'Éternel.

יל את-אל -כז וה ל� הוד ן יי ת י� י וה ת� ולי לד פה תי זה ה� ר הה ועה נה ו-הה מי ע� י מ ת� לי אה ר שד שו י אז ת�ו פלד א :שי 27 C'est pour obtenir cet enfant que j'avais prié; et l'Éternel m'a accordé ce que je lui avais demandé.

ל -כח ה כד יהודו י להול לה ת� לי א� שי י ה� נכ�י פם אד גה יה-וי יהוד ם לה חו שד ו תה שי י� וה וה יהוד י אול לה וא שד ה הו ידו שפר הד יםל אז מ� יד Mais à mon tour je l'avais voué au Seigneur: depuis qu'il est né, il est consacré à Dieu." Alors on se 28 )פ( :ההprosterna devant l'Éternel.

ב-שמואל א פרק I Samuel - Chapitre 2

ל -א יל עה ב פ� חה פ וה רד יהוד י י בה נ� רי ה קה מד ו ה רד יהודו י יל בה ב� פץ ל� לה ר עד נדהל והתאמהו פל חה ל פה תי ת� ך-וה תי ישועד י ב� ת� חי מה י שד ו י כ� בהו ויי et Hanna se mit en prière, et elle dit: Mon cœur se délecte en l'Éternel, mon front s'est relevé grâce au 1 :אפSeigneur; je puis ouvrir la bouche en face de mes ennemis, car j'ai à me réjouir, Seigneur, de ton assistance.

ין -ב ינו-א י אלה ין צור כ ו א תוך וי לי פין ב� י א פ ה כ� יהוד וש כה דו :קד 2 Nul n'est saint comme l'Éternel, nul ne l'est que toi seul! Aucune Puissance n'égale notre Dieu.

ל -ג ה -אה הודו עותל יי פל ד י א פ יכום כ� פ� ק מ� תד א עד ו ה י צ בהדו פה גי בהד ל גי רו בי דה ו תי בפ רי :וילוו נ�תיכינו עזל�ליות) ולא(תה 3 Cessez, cessez vos paroles arrogantes, les bravades qui s'exhalent de votre bouche; car il dispose de toute science, l'Éternel, et toute œuvre lui est facile.

ל -ד י� י רו חד זי ו ים אד ל� שד כי נ� ים וי ו ת� ים חה בר� שת ג� :קו 4 Par lui, l'arc des forts est brisé, et ceux qui faiblissent sont armés de vigueur;

ד -ה ולו עה ד ים חד ב� ע רו ורי כדו שי חםל נ� ל פים בה ע� ב ה-שי לד י לד מי ים א נ� ת בד ו בה רה ה וי עדו בי פה ש� דד הל ידלי רד קד Ceux qui vivaient dans l'abondance se font mercenaires, et qui souffrait de la faim en est délivré; tandis 5 :עזque la femme stérile enfante sept fois, la mère féconde est humiliée.

ל -ו יעה יד אול וה יד שי ו וה מור� י חה ית ומי פ מ� ה מ הוד :יי 6 L'Éternel fait mourir et fait vivre; il précipite au tombeau, et en retire.

יל אה ף -ז פ� שי ויר מה ש� עז יש ומה פ ה מור� הוד :מירומ ים-יי 7 L'Éternel appauvrit et enrichit, abaisse et relève à son gré.

ם -ח יבל ע� הוש� ון לי יו ים אבי פ פתל ידר� שי אה י ל מ י ר דד פד עד ים מ ק� רץ-מ י או פק צ הל מי יהוד י י לה פ ום כ� ל ח� ני בוד יה א כד ו ס כ� ים וי יב�ו ד� ני 8 Il redresse l'humble couché dans la poussière, fait remonter le pauvre du sein de l'abjection, pour les



22

ל י ב ם ת יה ל ושת עז יד :וה placer à côté des grands et les installer sur un siège d'honneur; car les colonnes de la terre sont à l'Éternel, c'est lui qui en a fait les supports du monde.

י) חסידו(רהגיל פי -ט י ומו כ� דד שך י� חפ ים בה ע� שד ר ורי מו שי ל י� יו ידד ס� ר-חז בה גי חה י� כ א בי ו :א�ייש-ל 9 Il veille sur les pas de ses adorateurs, tandis que les impies périssent dans les ténèbres, car ce n'est pas laforce qui fait le vainqueur.

פתו -י ה י חה הודש יו ) מריבו(יי יבדי ר� י) עלו(מי ס פי ין אה פ ה ידד� הוד ם יי ע ו ם יהרי פי� מה שד יול בה לד תן-עד י� ורץ וי רן-אד ם קו ידר ו וי כו לי מה ז לי עפו יחי ש� :מי

10 l'Éternel, ses agresseurs sont sont foudroyés, quand sur eux, du haut du ciel, Il tonne; l'Éternel juge les sommités; l'Éternel juge les sommités de la terre! Et Il donnera la puissance à son roi, et Il exaltera la gloire de son élu.



23

*Note de l'éditeur: il ne s'agit pas du prophète Élyahou Anavi mais du Cohen Gadol Élie, le père de Hophni et Pinkhas.Élyahou s'écrit avec un "א', Élie le Cohen avec un "ע"

24

25

26

27

28

point

29

30

31

32

33

34

35

36

37

38

39

40

41

42

43

44

45

הרב שלמה אבינר Rav CHLOMO AVINER

ה פ ט ר ו תPéricopes des Neviim, les Prophètes,et des Qetouvim, les Hagiographes,

lues après les Parachoth, les sections hebdomadaires de la Torah et des fêtes

ראש השנה Roch HaChanah

אביר התקוה

הפטרת יוו ראשון של ראש השנה מתארת לנו את לילתו של שמואל הנביאש השופט ה לול אשר הדיל את המו

היהולי מהמחשכיו הנוראייו אשר הדיקו לנו מכל מברר

Le chevalier de l'espoir

La Haftarah du premier jour de Roch HaChanah nous décrit la naissance de Chemouel, le grand Jugequi a sauvé le peuple juif des terribles ténèbres qui l'accablaient de tous côtés.

םוה(זפנהה הה ),ה התנקזתה "האהפו פהו פה"פה"אפזהתתקופה נ ות קש תפה וה קפה זפהנקפק ה פז הת"הותשתפקו םוה(וז תנההזו ההוההא)ם

זג ,ה תפקוםה" הוצ פהתפםה וז הת"הק"פןםה " הקתפוה םה נ תפהו האפזם,הפוקפםה"ת רהונ ם נהפגפזנה פר הפ"רזהוו"ה זץה" פזו הפ"זפו הואה""אהנפז הפפרז,ה םה אקפה" רנגזהוגא"ה תן

ת" ם,התפו םהז תהת וקה זפפ ה ופאהז תה( ןהה"קפוההת פ ההתפקוםההרפ)ם

פא ,ה פהרופנהזופנה" נ תה םה פאהת הקזפ ה "האה"פפנה זזפם,הוגפןהז נה פזהקזתנק"גתהוגו הת"ה פ רהקופצנהתק"ה(תפקוםההו-ו),הפגןה זקוה "האה ופא הזז הוגפןהקזתנהקר"הו הוצקפן

זץה(תפקוםההז-פ)םה נפצ הוךה נ הת פוהתז "ה ורפה פנפהפ ו"פה נהזופ פנםה וזזנה "פ"קםהזפוםהת"ה זץהתז "ם

פ ,הנפךה פתוםהוק ה פנפה קהזפפ ,התפ "ה ו ,הת צ"פה" פזזה נה םה פאה"אזךה תז ,הנפךואהתפזפזה פו פה קופ םה ק"תנםםהנזה "הון,ה פ הופ ןה נה"ופנהתז ",ה נה "ופנה ו הת"ת פ"התו ה פז ה "ופנה קופ הת"האפאםהז ה רזה גאפ"הת פ ה קה" פה" פ"םה ןה" נ תה( ן

).450 זהה ז הה

ו"הה צוה נה תפנה פק" הת"ה פנפהתפקוהפ ו הופהוזונה קזם,ה "פה פה פזפםה פ,הפ ,קפזרנהאהואהת הצפזךה"נ זה נהת פזהקפנ ה זפפ ה "פןםה ו"ה ופ,ה "ק ,הגםה ה קהזפפ ם

נ ו פה הה"אההצש פ הה זש "ת נהפש פה פד ת תש ה"ש ת ת םה ת י ת ה זפה ת תה ו ה " ה ת ה פהפא םה "פ הזקהא ה פנהופש םה"אהוה(תפ "ה הה ההג)םה"ו פז ,הקרפקהז ה ז האהתגזנ,ה זהוך רההכה ד ת פ הוקת ש קש ת הפ ה "ת ההש םהתש ת ל ההפש תת הש

ה גהו פנ הנקפק ה ה" "פנה"זג"ם

ואה" תוה "הת " הזפ,ה פה זת ה" צ פה"צווהקזת התפו נה "האה זוהת הצוה ז ה קתפז ה"זן זוה וז ם

צפקה ו ןהקפק,ה זוה ז תפןהת"ה תפוה פאה קםה"נפ םוק םהו ה צ"הזןה זוהנ"אהפוםהת " ה זצפנ- וזנ,הפ נ פ ןה"ק פה "הצוה אפנהו זץה גפזםה"פ

צ ז,ה אהואהפתו ה"פזפזה"פפץה" זץם

Quelle époque terrible que celle où"les Juges jugeaient", comme le relate la Méguilah de Rout (I,1 ), ce qui est ainsi interprété par nos Sages: ''Les Juges qui méritaient eux-mêmes d'être jugés. "Rassurons-nous, les Juges n'avaient commis aucune infamie: ils avaient tout simplement désespéré de leurs contemporains, et au lieu de nouer à leurs reins la ceinture du voyageur et de parcourir le pays, de long en large, pour enseigner la Torah et la moralité, ils ont préféré s'enfermer dans leur tour d'ivoire, convaincus que le combat spirituel était perdu d'avance. Assurément, il y avait de quoi désespérer du peuple juif, alors ravagé par de nombreuses guerres intestines, comme celle consécutive à l'épisode de Guivé'a, - un ignoble viol collectif-, et aussi putréfié par l'idolâtrie comme l'idole de Mi'hah au nord du pays. Ce qui eut pour conséquence que les ennemis d'Israël l'écrasèrent et imposèrent leur cruelle souveraineté sur de larges portions de la terre d'Israël. Et voici qu'émergea du milieu des ténèbres ce géant spirituel, Chemouel, qui réussit enfin à ramener le peuple juif sur la voie droite, tout en nous délivrant de nos ennemis traditionnels: les Philistins. De surcroît, il instaura le Royaume d'Israël, le règne - en quelque sorte préparatoire - de Chaoul, suivi du Royaume définitif de David. La grande leçon qu'il nous transmet, c'est qu'il ne faut jamais désespérer. Mais qui donc a forgé la personnalité exceptionnelle de ce Juge et Prophète ? Comme dans la plupart des cas, ce sont ses parents. Sa mère, 'Hanna, est trop célèbre pour qu'il soit nécessaire de décrire sa haute stature spirituelle. Mais son père, Elqana, était également un géant de l'esprit. Que savons-nous de lui ? Un seul enseignement: "Or chaque année, cet homme partait de sa ville pour se prosterner et sacrifier au Seigneur des Armées à Chilo, où les deux fils de Héli, 'Hofni et Pin'has, servaient comme prêtres du Seigneur. " (I Chemouel I,3). A première vue, ce verset semble assez banal, n'était-ce d'ailleurs pas l'usage, à l'époque, de monter en pèlerinage ? Pour répondre à cette question, nous nous permettrons de rapporter un épisode cité par le Rav Néria, dans l'ouvrage 'Hayé haReiya’ (p. 211), et lié au Rav Avraham Yits'hac Hacohen Kook, le premier Grand-Rabbin de l'État d'Israël renaissant. Un rabbin, qui était monté d'Amérique en Israël, vint rendre visite au Rav Kook et se plaignit amèrement de la situation religieuse régnant alors dans le pays. Le bas niveau spirituel de la population lui causait un tel désarroi qu'il envisageait sérieusement la possibilité de retourner en exil. Le Rav Kook lui dit alors: "Vous vous rappelez sûrement des études sacrées de votre enfance et du Livre de Chemouel, relatant le pèlerinage annuel d'Elqana. Mais la fin de ce verset: 'à Chilo, où 'Hofni et Pin'has servaient comme prêtres du Seigneur', semble hors sujet. En quoi cette information se rapporte-t-elle au

הרב שלמנ אבינר

Commentaire du rav Shlomo Aviner

46

זה"פהזןה זוה " הוופאפהזפוזהפא ה נהגזר הא קפנ ,ה נהרקזהתפ "ה תזהפא ה"אה פנפהו"אפנפ,הפ פ הה זש "ת נהפש פה פד ת תש ה"ש ת ת םה ת י ת ה זפה ת תה ו ה " ה ת זהתםהונפ"נה רקז,ה "ה "ק ה ופהת"התפ "הפש םה"אהה הפ"ו פז ה רק ה ז נהנפ ,ה"תםה הו רההכה ד ת פ הוקת ש קש ת הפ ה "ת ההש םהתש ת ל ההפש תת נהההש ו פה "אההצש א ה ז נהוקפםה ז הפוה הז ה פג ה" ןה "נפה קופ הת"ה "ק ה"ת" הפ הפזו"הפרזםה" פ

ואזתהתפ "ה "ה "ק ,הת" הזקהת פ ה " ה"זג"ה"ת" ,ה " הת תנא"ה"זופנה נה זוםהוצפ הזפ,פ" "פנהזוםהתז "האהת הות ה"ת" םהפוךה זהתםהת האזךה נהתז "הפ " ה פנןה"ת" ,

" הואזךהת ה פ" הות הזפה ה פ" הות ה פזנ,ה " הו"הת הפת ה ה פ"ךהואזךה פזנהותו"ה"ת (" רפף)ה נהתז "ה" "פנםה"ת" ה( ןההזתוההתם)םהפתפוה אוזהנפ ,ה הקז התצפ הזפהת הקפזתנפפאגתנהונפז הו הק ם,הו"הוךה נזפקק הו פנ הת ,ה אהת הצזךה"קפםהצאקהפפאה"פזקה פנ

" הת ת " ה ז תפ ה ה תו ה "ה ת " ה ת ה פוא התפק הפק פרה הת " םה נפ הוקפזנו הפזק ה(תפ "הה ההוההוו),הפ אפ פה פזהוךהו פ תהו הפפזה(תםההגהה -א)ה ה פה זה ו םהות" ,הז ה פקהת זנ הזוםהתז "ה" "פנ,התוןה זפה םהוקפםה קאפתה צ םהו םהו " ,הפווהת" ה" "פנ

"זג",הפ" ה"ז פנה נה ו פזה ז ,הפ" ה" קגתה םה פו םה " םהפ זהו ה "ק הפתו ה פנם,הת"זפנ צ נםהת"ה פוזה וז הוקפםהקאפת,ה ןה"וזפפהתםהפ ןה"פפנזה "הצפנ-אה,ה " הפוםה" "פנה"זג"

פ"פזקהה נהקאפתנה קפם,הפוזופנה ק פ" ה פתפו ה ז נהזו ה "ק ה" אהוןהותפ "ה ו ם

"א פה קפ הו ן,הגםהופרה"קאפתנ הת"ה זץ-תז "הת פואנה צ םהת"ה פוז- וז הונפו ,ה הצזו "תתהרו ה" נה " ה" זץ,הפ "ה פנהו הפו הת ןה" "פנה "ה א נהצ ה"פפץה" זץ,הת זהו"ה ת

נפז הפצפ ה פתוהו זץהתז "הפרףה" הקאפת ,הפ נאםהפתוה זץהוקאפת ה"זופנה"ו םהת " ם זה "ה זה ז ה נק""נה(פה ז ההז -זו)ם

קזת הזפהפהזןה זוהקפקה פנ נה ז הגםה פק הפגםה פאהונהז פה "ה תפנפהת"ה "ק םה"ק םה פ מוהת"ההוגההוו), או קש ה ת הז ווזהכת נ קנהפזאק נ,הוקהתז הקפז ה"קזוםה "ךהת" ה ז זה פנ פהופש "הת

התנקזתה "האהפו פהזוזפ םה"וזו הו םה זאק ה פנך,ה פאהפגאז ,הותםהת ת ה "ק הת האזך נהתז "ה"ק הזג"םוה(זפת"ההוזופנההרפףההקזקההו)ם

ך,הו"ה ו ,ה "ק ה" התק הו פה וק הפרזנםהוקזפתפה "ה נ"פאה זפת",הזוה " זזה זקז,ת הפוהצקנהוזןהנקפקנה ז והת"ה פנ ה ז,הרוזהת "ק ה התק ה "הו האפזפהו קזה "האאפגנפה פ ה ה פ" ה"ת" ה םהוז נה נ" ופנ,הוז נהאוקפנ,הוז נהתפ ,התז ה ה פזזהפתקה צ"

תםה" צוזףה "פםה פ ה וה נה םה פא,ה זךה פנפה "ה ףהז נה ן,הפ"וןה פ ה צ"פה"פ"פקה נפו פ נפה ו"נה פז זנםהורפקפהת"האוז,הו פה "ךהואזופה פ ה פצ ה נה םה פאהןה פק"ה" פזהגאפ"ם

contexte général ? Or nos Sages nous enseignent qu'Elqana ne se contentait pas de se rendre lui-même à Chilo, mais qu'il s'efforçait d'entraîner d'autres frères hébreux et de les faire participer à l'accomplissementde ce commandement. Il éduquait à sa façon le peuple juif à monter à Chilo. Chaque année, il choisissait un autre itinéraire afin d'engager de nouvelles personnes dans son sillage (cf Rachi). Cet état de fait n'est pas moins étonnant: comment une Mitsvah mentionnée dans la Torah à plusieurs reprises a été délaissée àtel point qu'il fallut un Juste comme Elkana pour qu'elle reprenne sa place dans les cœurs et dans les habitudes ?" Le Rav Kook lui donna alors une réponse dans le style particulier des talmudistes: ''La première question fournit elle-même la réponse à la seconde. C'est-à-dire que les prêtres 'Hofni et Pin'has étaient en fait des débauchés qui exploitaient leur haute fonction pour avoir des relations interdites avec les femmes qui venaient au Temple du Seigneur (I Chemouel, II, 22), ce qui leur valut plus tard une punition d'une gravité sans pareille (Ibid. III, 11-14). En fait, c'est cela même qui dissuadait les Hébreux de monter à Chilo, car les gens disaient: 'Si dans un lieu saint nous trouvons de tels prêtres, mieux vaut ne pas monter du tout pour ne pas voir de telles horreurs et ne pas se trouver face à de telles abominations. ' Or Elkana réussissait à convaincre la population découragée que, malgré la présence de ces deux pécheurs dans le Temple, il ne fallait pas esquiver le commandement du Seigneur. Au contraire, il fallait monter en pèlerinage et s'efforcer de rétablir la pureté du lieu. C'est grâce à cette initiative si vitale qu'Elkana mérita· d'avoir un fils tel que Chemouel. " Le Rav Kook conclut ensuite: ''Il en est de même pour la sainteté d'Erets-Israël. La présence de pécheurs nedoit pas faire obstacle à notre Aliya. A plus forte raison, il est hors de question de quitter le pays. Chaque juif religieux qui y réside ajoute de la sainteté, et par ce mérite il aura des enfants qui lui feront honneur. "Cette épisode de la vie du Rav Kook donne un éclairage à la fois profond et très contemporain sur la personnalité d'Elqana. Parfois, une nation se fatigue et vieillit, comme c'est aussi le cas de l'individu ; le roi Chlomo ne nous avait-il pas averti: "Ne méprise pas ta mère vieillissante" (Michelei XXIII, 22 ) ? Ce qui est justement interprété par le Talmud de Jérusalem, par rapport à Elqana, à la faveur d'un jeu de mots: im'ha (ta mère), Oumaté'ha (ta nation): "Si ta nation vieillit, lève-toi et remets-la en place, ainsi que l'a fait Elqana, qui éduquait le peuple juif à monter en pèlerinage. "(Bera 'hot, in fine). Mais ne nous trompons pas, Elqana ne sombrait pas dans des discours moralisateurs. Dans son commentaire du Talmud de Jérusalem, Rabbi Elé'azar Azcari, qui vivait à Tsfat à l'âge d'or de cette ville, explique qu'Elqana influençait ses contemporains essentiellement par son exemple: il montait à Chilo avec un tel entrain, une telle ferveur et une telle joie, que cela donnait envie aux gens de se joindre à lui. Il aimait le peuple juif, il l'estimait et il lui faisait confiance en dépit des apparences, et c'est pourquoi il réussit à lui faire partager son espoir inébranlable. En fin de compte, son fils suivit sa voie: il fit sortir le peuple juif des ténèbres vers une lumière éclatante.

הרב שלמנ אבינר

Commentaire du rav Shlomo Aviner

47

ד"בס

פירוש והארות Analyse et Commentaires

הרב אליהו משאש HaRav Éliahou Messas

על אודות קריאת הפרשה וההפטרה של היום הראשון של ראש השנהה À propos de la lecture de la paracha et de la haftara du 1º jour de Rosh Hashana

:פרקי ההפטרה השונים Les divers chapitres de cette haftara:

.העלייה לרגל של אלקנה ומשפחתו : 1-3פסוקים , פרק א Chapitre 1 versets 1 - 3 - Pèlerinage d'ELKANA et de sa famille.

אלקנה וחינוכם של היהודיים לשמירת המצוות Elkana et l'éducation des juifs pour l'observance des mitzvot.

.המועקה של חנה. היחס של אלקנה לחנה : 4-8פסוקים , פרק א 1. 4 - 8 - Rapport d'ELKANA à HANNA. L'angoisse de Hanna

נדר חנה ותפילתה : 9-11פסוקים 9 - 11 - Serment de HANNA et de sa prière.

.חנה ועלי : 12-18פסוקים 12 - 18 - Hanna et 'Éli

'.לידת שמואל והקדשתו לעבודת ה : 19-28פסוקים 19 - 28 - Naissance de Samuel et consécration au service divin.

.אדון המזל שלנו, להים-המשבחת את הא, ההמשך מוקדש לתפילתה של חנה La suite est consacrée à la prière de Hanna, glorifiant l’Éternel maître de nos destinées

.**ושל שמואל הנביא מאידך, *לידתו של יצחק אבינו מחד Naissance de Itsh'ack avinou d'une part, -*- et du Naby Shmouel. D'autre part.**

,בראשית". (ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו. לשרה כאשר דיבר' ויעש ה , פקד את שרה כאשר אמר' וה" *אברהם היה אמור לעמוד בניסיון העשירי שלו אחרי. כבר נגזר בשמים שייוולד בן בשם יצחק, אמנם). 1-2, א"כ

.ד"ומכאן האות יו, לידת בנו

*Or l'Éternel s'était souvenu de Sarah comme il l'avait dit, et il fit à Sarah comme il avait annoncé, Sarah conçut et enfanta à Avraham dans sa vieillesse (Bér. 21, 2) et déjà, par un décret céleste, il est prévu un garçon du nom d' Itsh'ak. Avraham devait subir sa 10º épreuve après la naissance de son fils d'où la lettre י (youd).

.90= שנה צ 90שרה הייתה בת , בפסוק הבא. 10ד שווה בגמטריא "יו La lettre י (Youd=10) Le verset suivant rapporte que Sarah était âgée de 90 ans. 90=צ (Berechit 21, 3).

'ח = 8". וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים : "3, א"בראשית כ 3º verset, Avraham circoncit Its'hak, son fils, à l'âge de 8 jours. ( Berechit 21, 4) - 8= ח,

.מכאן עולה השם יצחק'. ק = 100". ואברהם בן מאת שנה', " בפסוק ד, ולבסוף : 4-8א "בראשית כ et enfin au 4º verset: Avraham était âgé de 100 ans (100= ק ) (Berechit 21, 5) - d’où י צ ח ק

שמע את' עלי בישר לה שנגזר בשמים שה', לאחר שהתפללה לפני ה, אמנם. גם חנה הייתה כבר מבוגרת **אבל אחרי שהתפללה לבורא.הייתה עקרה, חנה, אמו של שמואל, וכפי שהיה עם שרה אמנו. תפילתה ונעתר לה

,חנה הייתה אז בת מאה ושלושים שנה), ו"סוכה מ(על פי דעה במדרש . מזלה השתנה מכוח גזרה מהשמיים, עולם.היא חזרה להיות צעירה, בדיוק כמו שרה, לאחר שהיא קיבלה תשובה מעלי

**Comme Sarah Imménou, la mère de Shmouel, HANNA, était stérile et après sa prière au בורא fut donc changé par un décret divin. Selon une opinion (destin)מזל son ,(Créateur du Monde) עלםmidrach'it, Hanna était âgée de 130 ans, et après avoir reçu la réponse d' 'Eli, tout comme Sarah imménou,

פירוש הרב אליהו משאש

Pérouche HaRav Éliahou

Messas

48

elle rajeunit.

לאברהם אבינו כי הוא הצליח), מדרש ראש השנה', מגילה ל(פ המדרש "ע, משול, אביו של שמואל, וכן אלקנה.ולהביאם לעליית הרגל לשילה) מדרש שמואל, איגרת בראשית' (למצוא דרך להחזיר את אחיו לעבודת ה

Quant à El-Kanna - père de Chmouel - il est comparé par Meguila 31, Midrach R"Achana à Abraham Avinou parce qu'il a eu le moyen d'amener ses frères à servir Hachem (Higueret Berechit, Midrach Chmouel) à monter en pèlerinage à Shilo.

הגמרא. מובאת תשובה מדרש שמואלעל פי דעת '? ה" לפני"או ' ה" אל"ולא ') פסיק י' (ה" על"כיצד ניתן להתפלל וכן התלונה על השדיים, היו למשל הטיעון המבוסס על השימוש במי הסוטה, רומזת לנו שהטיעונים שחנה אמרה

.שלא הייתה בהם תועלת

Comment peut-on prier SUR D"(traduction littérale) verset 10 et non "vers D' ou à D'? Et selon l'avis de Midrashe Chmouel nous suggère la réponse (31-5 note 43). La Guemara fait allusion aux arguments que HANNA a utilisés tels celui de l'utilisation des eaux de la " SOTA" ou le fait de s'être plainte de posséder desseins qui n'ont aucune utilité (Maharcha)

?האם הנפש המלאה מרירות העלתה על דעתה את המבחן של האשה הסוטה). 10, א" (והיא מרת נפש" Vayi marat néfesh"(1 - 10) l'âme remplie d'amertume a-t-elle pensé à l'épreuve de la Sota?

שנכתב בשיא, מוסיף בהם את השם המפורש, הכהן הגדול לוקח מהמים המאררים, ל"נזכיר שעל פי המבחן הנהשם" על"ביקש ללמדנו שהיא בכתה ) מחבר ספר שופטים(האם שמואל . ומוחק אותו בתוך המשקה, הקדושה

).ח"ז וכ"פסוקים כ', פרק ה, ופרשת נשוא', פרק ד. דף כ, משנה סוטה? (המפורש ושהוא נמחק לשווא

Cette épreuve consiste à ce que le COHEN Aguadole (Grand prêtre) prenne des eaux amères, y ajoute le Chem Haméfourach écrit dans une parfaite kédoucha, et laisse ce nom se dissoudre dans ce breuvage. Shmouel (auteur du livre des JUGES) voulait-il nous dire qu'elle pleura abondamment sur le Chem Haméfourache s'effaçant en vain? (Michna SOTA 20a chapitre 4 et parachat NASSO chapitre 5, versets 27-28)

אלקנה ונשותיו EL-KANNA et ses femmes

,רומז לחכמה, פנינה, שמה. חנה הציעה לבעלה לקחת אשה אחרת כדי להקים זרע אחריו, כמו אצל שרה אמנואך צרתה של חנה לא מפסידה הזדמנות לצער אותה. התורה משולה לפנינה), 15, ג(וכפי שמובא בספר משלי

כדי לעורר אצלה יותר דבקות, היא נהגה כך לשם שמים, ל"פ חז"ע. (בהערות הקשורות להיותה עקרה).בתפילותיה

Comme Sarah imménou, Hanna a conseillé à son mari de prendre une autre femme afin d'avoir une postérité. Son nom PENINA fait allusion à sa sagesse et comme le suggère Michlé (3, 15), la Torah est comparée à une perle. Celle-ci ne rate pas une occasion de lancer des piques a Hanna à propos de sa stérilité (selon nos khah'amimes (Sages) lé chem chamaïm, (pour servir le Ciel), afin de mieux provoquer de la ferveur dans ses prières.

ושמה של חנה מורכב מראשי התיבות של שלושת החיובים של, הנבואה מכונה בשם חן), 10', ב(בספר זכריה ).ספר תוספות השלם(נידה והדלקת נרות , חלה: והם , האשה

Dans Zakh'aria12, 10, la prophétie est appelée hen (grâce) et son prénom Hanna est un acronyme des 3 obligations d'une femme à savoir "Halla Nida Adlakat nérot" (Séfer Tossafot Achalem)

,עלי, ולכן. ישמע אותה' כי היא רצתה שרק ה, כשהיא נאמרה בלחש, תפילת האשה הצדקנית עלתה למרומיםעד: "חשב אותה לשיכורה ואז הוא הוכיח אותה , וכשהוא ראה שרק שפתותיה נעות, כשהוא ראה את דבקותה

עלי אמר לה שעל". ויין ושכר לא שתיתי, אשה קשת רוח אנכי: "והיא ענתה לו !" הסירי יינך מעלייך? מתי תשתכריהיא, בחודש השביעי להריונה, ובראש השנה. יענה את שאלתה, להי ישראל-א, השם, פי החלטה שנגזרה בשמים

לכונן, כדי להרים את קרנם של ישראל', בחושבה שהוא הילד שהיא שאלה מאת ה, ילדה בן וקראה שמו שמואל.שאול ודוד: בידוע ששמואל היה השופט האחרון והוא מי שהמליך שני מלכים , את המלוכה בישראל

La prière de cette femme vertueuse parvint jusqu'au plus haut des cieux et le tout prononcé à voix basse, car elle voulait que seul Hachem l'écoutât, et de ce fait 'Éli, en voyant sa ferveur et seules ses lèvres bougerl'avait prise pour une ivrogne et c'est pourquoi, il la sermonna : "va cuver ton vin, soûlarde " et sur ce, elle répondit "Icha kéchat rouah anokh'i vé yaïn vé chékh'ar lo chatiti " et 'Éli lui répondit que par un décret céleste, que le D' d'Israël exauce sa demande. Au cours de ce Rosh Hashana et au 7º mois de sa grossesse, elle enfanta un fils qu'elle nomma SHMOUEL en se disant : "C'est l'enfant que j'ai demandé à Hachem, afinde relever l'honneur d'Israël" Pour instaurer la royauté en Israël, Shmouel fut le dernier juge et oint 2 rois; Shaoul et David



Messas

49

התאמות למסכת ברכות Concordances avec le traité BRACH'OT;

בכתוב(היא התפללה . נאמר שהפסוק הבא הוא פתיחה לתפילה:), ל(ובמסכת ברכות ), 10, א(בספר שמואל המרירות ויראת הכבוד. אנחנו ערים לכך שמתייחסים כאן יותר לצורת התפילה ופחות לתוכן שלה'. אל ה") על:"

.הם שתי תחושות לחוד

Shmouel chapitre 1 verset 10 et Brach'ot 30b3: Ce verset est une introduction à la prière: "Elle pria (littéralement SUR) vers Achem". Nous remarquons qu'il est question ici de sa manière de prier plutôt que de son motif. L'amertume et la crainte respectueuse sont 2 sentiments distincts.

אינך אדון בעניינים) : "ויש אומרים שזה רבי יוסי בר חנינא(אמר עולה ". אדוני, לא: "חנה עונה להאשמות של עלי הוא אמר, וכשעלי הבין שהוא טעה בדינו." אם אתה דן לכף חובה, וכנראה שהשכינה ורוח הקודש עזבו אותך, אלה".והשם יענה את שאלתך, לכי לשלום: "לה

Hanna répond à l'accusation d'Éli : "Non mon maître". Oula a dit (d'autres disent que c'est Rabbi Yossé fils de rabbi Hanina): «Tu n'es pas un maître dans ces choses la, et la chékh'ina et le rouah' akodesh ont dû t'abandonner pour me juger défavorablement. » Ayant réalisé son faux jugement, 'Éli se reprit et lui dit : « Va en paix, et que le D' d'Israël exauce ta requête !»

שהפטרתה מבשרת את לידתו של, הפרשה שמתוכה קוראים בתורה בראש השנה הינה חלק מפרשת ויירא')פסוק א, זוהר פרשת בשלח. (חבקוק הנביא

La paracha d’où est tirée la partie de la lecture du Séfer-Torah de Roch-Achana est extraite de la paracha "Vayira" dont son Aftara nous annonce la naissance de HABBAKOUK Anavi (Zohar section Béchalah' passouk 1).

כרלהה הצרהה,הצר ה טה ההכה חהררכהה כההו ההכלרההפהרההוהו ה ההה בכר חהטרה ה כהכההוהצלחה

Brah'a veHatslah'a, Ilouï néshamot, gratuits sans obligation d'achat sur chaque haftara (emplacementslimités, envoyez votre texte)

רכ הכר ה ההטכט Rabbi Éliahou Messas

,BP 822 ,822ה ה

ור ההההרכל הה טרכר Kriat Malakhi, Israël



Messas

50

מדריך להפטרות Guide de la Haftara

הלכות ההפטרה Halakhot de la Haftara

הלכות ההפטרה מתוך הספר ילקוט יוסף חלק בבשל הרהרג רב יצחק יוסף שליטרה

דיני ההפטרהשלחן הרוך סימנים קמד רפד

Halakhot de la haftara, du livre Yalkout Yossef 2º volume

du rav Yit'haq Yossef Chlita.Choul'hane Aroukh, paragraphes (144-284)

"ואברהם זקן"בו בברכות קריאת ולקרא, תוך שבעה ימי המשתה, יש מקומות שנהגו להוציא ספר תורה לחתן. א

בלאו הכי מנהגנו. להוציא ספר תורה במיוחד לקריאת פרשה זו אין, אולם ביום שאין מוציאין בו ספר תורה. ויש שנהגו שאחד וברך ברכה אחרונה. אלה אחר שהחתן מסיים את פרשת עליתו בפרשת השבוע לקרא פסוקים

.ואין שנות, בפסוק פסוק. ןהעומד לידו קורא התרגום. קורא פסוק מתוך החומש

1) On a l'habitude, dans certaines communautés, de sortir un séfer Tora en l'honneur d'un 'hathan, et d'y faire la lecture de veAvraham zaqèn ba bayamim (Bérechite 24). Mais on n'a pas à sortir de séfer spécialement pour un 'hathan les jours ou ne lit pas la Tora, Nous avons, chez nous, de toutes façons l'habitude de lire cette lecture quand le 'hathan monte a la Tora pour la lecture de la section hebdomadaire, une fois qu'il a terminé de réciter la bénédiction finale. Dans certaines communautés, quelqu'un lit les versets de cette paracha l'un après l'autre dans un texte imprimé et une autre tes traduit au fur et à mesure en araméen, et il n'y a pas lieu d'abandonner cette coutume.

ולא לשנות. ההפטרה במבטא ספרדי יש לו לקרא את, וכבדוהו לעלות מפתיר. עם האשכנזים,ספרדי המתפלל . בוהאשכנזים יוצאים ידי חובת קריאת התורה'. המבטא בהזכרת שם ה ובפרט שאין לו לשנות. ממבטאו הרגיל בו

הוא ויקרא השליח צבור ולא יברך. והעולה הספרדי יקרא בעצמו ההפטרה בטעמיה. וכן להפך. ספרדי במבטאוכל שכן שאין העולה מפטיר רשאי ליתן לשליח. בלחש אפלו אם קורא עמו את ההפטרה בטעמיה, האשכנזי

אלא מי שעלה לתורה למפטיר היא זה שצריך לקרא. ההפטרה ולקרא ההפטרה צבור לברך ברכות .ולקרא ההפטרה.ברכות ההפטרה

2) Un Séfarade qui fait la prière dans une communauté Achkenaze doit, si on te fait monter à la Tora pour maftir, lire la haftara selon la prononciation séfarade, et il n'a pas à changer sa prononciation habituelle, enparticulier lorsqu'il prononce le nom de D. Les Achkenazes s'acquittent parfaitement de leur devoir en écoutant la lecture de la Tora prononcée à la séfarade, et l'inverse (pour les Séfarades qui entendent la lecture faite à l'achkenaze) est vrai également Le Séfarade qui a été appelé à la Tora pour maftir lira lui-même la haftara selon la cantillation séfarade, II n'a pas à se contenter de réciter les bénédictions pour laisser à l'officiant achkenaze le soin de lire la haftara, même s'il lit en même temps que celui-ci a voix basse. A plus forte raison ne peut-il céder à l'officiant le droit de réciter les bénédictions de la haftara et dela lire ensuite, car c'est toujours celui qui a été appelé à la Tora pour maftir qui récite ces bénédictions et qui lit la haftara.

ואף שכל הקהל צריכים גם הם. כדיי שכל הצבור ישמע את קריאת ההפטרה. צריך לקרא ההפטרה בקול רם. גואוזניהם קשובות למפטיר. את קולם לקרא ההפטרה בלחש מכל מקום ינמיכו, לקרא בפיהם את ההפטרה

ואין. ןלא לבלצ אותיות בקריאת ההפטרה, ויש לקרא ההפטרה את כאות תבה בתבה. הקורא את ההפטרהומברך ברכות, לעלית מפטיר אלא זה שעלה לספרתורה. למפטיר ליתן את קריאה ההפטרה לשליח צבור

ישנן את ההפטרה, ולכן נכון שקודם עליתו לתורה למפטיר. הוא זה שיקרא את ההפטרה בעצמו, ההפטרה .ודקדוקיה בטעמיה

3) il faut lire la haftara à voix haute, de façon à ce que le public puisse l'entendre, Les fidèles, quoiqu'ils doivent aussi lire la haftara eux-même, doivent le faire à voix basse, afin d'entendre le maftir qui lit la haftara. On lira la haftara mot à mot sans en avaler aucune lettre. Le maftir doit lire lui-même la haftara, etil ne peut pas en céder la lecture a l'officant comme nous l'avons vu. Ce sera toujours celui qui est monté à la Tora pour maftir qui récitera lui-même les bénédictions de la haftara et qui la lira. Il est donc bon que celui qui est appelé pour maftir révise la lecture de la haftara, avec signes de ponctuation et de cantillation, avant de monter à la Tora.

ומיכל מקום לכתחילה.למפטיר יש להתיר לו שיעלה, כהן שכבר קנה עלית מפטיר במנחה של יום הכיפורים. ד ".אף טל פי שהוא כחן"אף אם אומרים . לקרותו אחר לוי שאין ראוי, יש למנוע ממנו שיקנה עלית מפטיר

4) Lorsqu'un kohen a acheté le maftir, à l'office de min'ha de Yom Kippour, on peut l'autoriser à monter à laTora pour cette aliya. Mais a priori il vaut mieux éviter de lui laisser acheter cette aliya, parce qu'il ne convient pas de le faire monter il la Tora après un lévy même si on prend la précaution de préciser : "bien qu’il soit kohen"

Guide de la HaftaraGuide de la haftara

51

.ציט-מפטיר מפני שיש לו יאר כהן וגם לעלית,ורוצה לעלות בשבת גם לעלית , כשיש כהן אחד בבית הכנסת. ה

מתר שיעלה גם לעלית, ובדיעבד שכבר קנה והוא מצטער אם לא יעלה למפטיר. לכתחילה אין לו לעשות כןכהן ואין צריך להחמיר להוציאו מחוץ לבית הכנסת ולהעלות ישראל במקום. מפטיר כהן וגם לעלית

5) Si un kohen, qui est le seul présent à l'office du chabbath matin, désire être appelé à la fois pour la première alyia (celle du kohèn) et pour celle de maftir (parce que l'anniversaire de deuil d'un proche parent (Yahrzeif) tombe au cours de la semaine suivante), on n'a pas à le permettre a priori. Mais a posteriori, s'il a déjà acheté cette aliya, et qu'il est contrarié de ne pas pouvoir monter comme maftir, il peut monter à la fois comme kohen et comme maftir. Il n'est pas nécessaire, dans ce cas, de se montrer plus strict et de le faire sortir de la synagogue pour faire monter un israël à sa place pour la première aliya.

אלא אם כן.אפילו בספר תורה אחר לכתחילה לא יעלה לעלית מפטיר, בעליה שלישי. ישראל שעלה לתורה. ובמקום צרך מותר לו. אם אחד מהקהל קנה עבורו את עלית מפטיר אמנם. אין שם מי שיודע לקרא ההפטרה

לעלות,שמוציאים בהם שני ספרי תורה אבל בימים, אף אם יש שם מי שיודע לקרא את ההפטרה. גם לעלית מפטיר

.איו לעלות בכהאי גונא

6) Si un israël a été appelé à la Tora pour la troisième aliya par exemple, il ne doit, a priori, plus être appelé pour maftir, à moins que personne d'autre que lui ne sache lire la haftara. Mais si un des fidèles a acheté lemaftir à son intention, il peut, en cas de besoin, monter à la Tora une seconde, fois pour le maftir, même si quelqu'un d'autre est capable de lire la haftara. Mais, même dans ce cas, il ne pourra pas être appelé deux fois un jour où on sort deux sifrei Tora.

ואם שכח), חצי קדיש(שני קדישים אומרים, וכדומה, ארבע פרשיות, כגון במועדים, כשמוציאין שני ספרי תורה. זואם. ויאמר הקדיש אחר סיום ברכות ההפטרה, ימשיך בהפטרה, ההפטרה והתחיל בברכות, המפטיר לומר קדיש

צריף לחזור ולברך שנית את ברכות ואמר הקךיש, והפסיק באמצע ברכות ההפטרה, נתבלבל מחמת גערת הקהל .ההפטרה אחר הקדיש

7) Lorsqu'on fait sortir deux sifrei Tora, les jours de fête par exemple, ou à l'occasion des "quatre parachioth" etc., on récite deux qaddich (qaddich abrégé). Si le maftir a oublié de réciter le qaddich avant de commencer les bénédictions de la haftara, il poursuit la lecture de la haftara et récite le qaddich ensuite. S’il a commencé à réciter tes bénédictions de la haftara et que, troublé parce que les fidèles le reprennent il s'interrompt pour dire le qaddich, il doit ensuite recommencer les bénédictions de ta haftara au début.

גוללין את הספר תורה למקום קהל שיש להם רק ספר תורה אחר ובשבת שצריכים לקרא בשני ספרים.חהאחד אחר סיום פרשת השבוע, צריכים לומר שני קדישים. אחר אף שקראו בספר תורה, הקריאה של המפטיר

.וקדיש שני אחר קריאת ראש חדש וכדומה) השבעי והמשלים העולה(

8) Les jours où on doit sortir deux sifrei Tora, dans une communauté qui n'en possède qu'un seul, on roule le séfer jusqu'au passage qu'on doit lire pour maftir. On récite deux fois le qaddich même lorsqu'on fait les deux lectures dans le même séfer, la première fois à la fin de la lecture de la section hebdomadaire (après la aliya du chevi'i hamachlim). et la seconde après la lecture du maftir (de roch 'hodèch ou autre).

להודות להם לקרא בספר תורה זה יש, קהל שיש להם רק ספר תורה אחד ונמצאו בו דבוקים ופרודים רבים. ט,אבל לא יברכו על קריאתו תחלה וסוף. את הספר תורה שלהם או עד שיתקנו, עד שימצאו ספר תורה אחר

אלא יקראואומרים שבברכות השבח אין שיש, אין מזניחין אותם, ואם נהגו לברך על ההפטרה. פרשת השבוע בלי ברכה

אבל לכתחלה במקום שאין מנהג יש. השלחן ארוך לסמוך עליו וכדאי הוא מרן". ספק ברכות להקל"אומרים .שפסק ברכות להקל גם בברכות השבח. לחורות להם שגם על ההפטרה לא יברכו

9) Lorsqu'une communauté ne possède qu'un seul séfer Tora qui contient beaucoup de mots accolés ou mal séparés, il y a lieu de continuer à faire la lecture dans ce séfer jusqu'à ce qu'elle s'en procure un autre, ou jusqu'à ce qu'elle le fasse arranger. Cependant on ne récitera les bénédictions de la Tora ni au début ni à la fin de cette lecture On se contentera de lire la section hebdomadaire, sans bénédiction. Si cette communauté a malgré tout l'habitude de réciter tes bénédictions pour la haftara malgré tout on ne méprise pas cet usage, certains décisionnaires étant d'avis que la règle qu'on ne récite jamais de bénédiction en cas de doute ne s'applique pas aux bénédictions générales de louanges, et qu'il est certainement possible de s'en tenir a l'opinion de Maran, l'auteur du Choul’han Aroukh, Mais a priori, dansune communauté où n'existe aucun usage établi, on fera la lecture de la haftara sans bénédictions, parce qu'il est préférable de s'abstenir de réciter une bénédiction en cas de doute, même pour des bénédictions de louanges.

אין לומר קדיש בין, המפטיר שיש הפטרה והשלישי הוא, במנחה של יום הכפורים ובמנחה של תשעה באב. יאסור לו, ומתוך השלשה חעולים לספר תורה, הוא מחובת היום שמאחר והמפטיר. קריאת הספר תורה ולהפטרה

.משום הפסק, בין הקריאה להפטרה להפסיק בקדיש

10) A Yom Kippour et à tich'a béAv, où on lit une haftara à l'office de min'ha et où le troisième appelé est aussi le maftir, on ne récite pas de qaddich entre la lecture de la Tora et la haftara. En effet, puisque le maftir est en même temps l'une des trois personnes appelées à la Tora pour la lecture obligatoire de la journée, on ne doit pas faire d'interruption entre la lecture de la Tora et celle de la haftara en récitant un qaddich.


52

וגם לאין, להפסיק באמצע הברכה ואין, חשובה כלה כברבה אחת, ברכה ראשונה הנאמרת קדם ההפטרה. יא "האמת והצדק ובנביאי"לענות אמן כי אם בסיום הברכה

11) La bénédiction qu'on lit avant la haftara est considérée toute entière comme une seule et même bénédiction. On ne doit faire aucune Interruption au milieu de sa récitation, et on ne répond amen que lorsque l'officiant a terminé de dire ouvineviei haémèih veatsedèk.

ולא יברך. ויקרא שלשה פסוקים יחזור, וברך כבר ברכה אחרונה, יב העולה מפטיר ובטעות קרא רק שני פסוקיםובדיעבד יצא ידי חובה, אין צריך לחזור ולקרא לו עוד פסוק, וברך,פסוקים וחצי' ואם טעו וקראו לו רק ב. שוב

.פסוקים וחצי'בקריאת ב

12) Lorsque la personne appelée pour maftir s’est trompée et n’a lu que deux versets (au lieu de trois) avant de réciter la bénédiction finale, elle doit recommencer la lecture et en lire trois, mais elle ne redit pas les bénédictions. Si elle n'a lu que deux versets et demi, elle ne recommence même pas la lecture, deux versets et demi suffisent à posteriori pour s'acquitter de son obligation.

דספק, ולא הוי הפסק, חוזר לברך אינו, והזכירוהו הקהל, יג מי שברך כל ההפטרה והתחיל לקרא הפטרה אחרת .ברכות להקל

13) Le maftir, s'il a récité les bénédictions et commencé à lire une haftara, et qu’on lui fait remarquer qu'il faut en lire une autre, ne doit pas refaire les bénédictions. Ce n'est pas considéré comme une interruption,parce qu’on ne refait pas de bénédiction en cas de doute.

וצריכים לחזור. חובתם לא יצאו ידי, יד צבור שטעו והפטירו בנביא בהפטרה אחרת שלא מענין הפרשהוכל. אבל לא יברכו ברכה אחרונה של ההפטרה. ההפטרה אבל לא יברכו ברכות, ולהפטיר שוב בהפטרת השבוע

ולאחריה יברכו. ההפטרה של פרשת השבוע זה כשברכו ברכה אחרונה של ההפטרה הא לאו הכי יקראו גם ..ברכות ההפטרה

14) Une communauté entière, si elle s'est trompée et a lu une autre haftara que celle qui est en rapport avec la paracha et qu'il convient de lire, ne s'est pas acquittée de son devoir : il faut lire ensuite la haftara de la semaine, mais sans redire les bénédictions. Si on n’a pas encore récité les bénédictions de conclusion,on lit la haftora de la semaine à la suite de celle qu'on a lue par erreur, et on récite ensuite les bénédictions.

.בלכד" מקדש השבת"לחתום ויש. אין להזכיר בכרכות ההפטרה ראש חדש כלל. כשחל ראש חדש בשבת. טו

ומכל, שאין להזכיר בכרבות החפטרה אלא מקדש השבת בלבד,וכן בשבת חול המועד סוכות ופסח, ואין לשנות .אין מחזירין אותו, המפטיר והזכיר של חג סוכות בברכות ההפטרה מקום אם טעה

15) Lorsque roch ’hodèch tombe un chabbath, on n'en fait aucune mention dans les berakhoth finales de la haftara. On termine par les mots meqadèch hachabbath uniquement, et on n'a pas à changer quoi que ce soit. Il en est de même les chabbath 'hol hamo'èd Soukoth et Pessa'h : on termine la dernière bénédiction par meqadkh hachabbath, sans plus. Mais si le maftir se trompe et mentionne la fête, on ne lefait pas recommencer.

וכן נוהגים החכמים, ההפטרה שבסוף ברכות" מקדש השבת"העולה מפטיר יש לו לענות אמן אחר ברכת . טז .וכן ראוי להנהיג, ומשובח וחעושה כן הרי זה חכם, הבקיאים בחוראה

16) Le maftir doit répondre amèn après la dernière bénédiction (mecadèch hachabbath), C’est ce que font les érudits qui connaissent la halakha. Celui qui agit ainsi est un sage digne d’éloges, et c'est ce qu'il convient de faire.

ואפלו אם הוא רק. על קלף מצוה להדר ולקרא חהפטרה מתוך ספר ההפטרות הכתוב בכתב יד בקדושה. יזצריך לקרא ההפטרה מספר נביא, ואם אין שם ספר כזה. שלם ואינו ספר נביא, לקוט הפטרות של שבתות השנה

ישראל לקרא את ומכל מקום מה שנהגו בכל תפוצות. מאשר לקרותה מתוך חחמשים נדפסים)בדפוס(שלם .קדמון הוא ומנחג, יש להם על מה שיסמכו, חהפטרה בחמשים הנדפסים

17)Il est recommandé de faire la lecture de la haftara sur un texte écrit sur parchemin selon les règles du séfer Tora, même s'il ne s'agit que d'un recueil des haftaroth de l’année, et non pas d'un livre des Prophètes complet. Si on n'a pas de parchemin semblable à sa disposition, il est préférable de lire la haftara dans un livre complet du Prophète dont elle est tirée, plutôt que de la lire dans un ‘houmach où seul le texte de la haftara (et non le livre entier du Prophète en question) est Imprimé. On a néanmoins l'habitude de la lire dans des 'houmachim Imprimés dans de nombreuses communautés. Cela se justifie, et il s'agit d'un usage très ancien.

ואין בזה, ליד ספרי התורה,מתר להניח ספר ההפטרות העשוי בגלילה כאין ספר תורה בתוך ארון הקדש. יחוכן נהגו ולפיכך גם. שלב בית דין מתנה עליהם. לספרי תורה שהוא מיחד. אסור של הורדת הארון מקדושתו

נמצא בשעה ומעשים בכל יום שכאשר. רמוני ספר תורה ויתר תשמישי קדשה בארון הקדש נהגו להצניע

18) Il est permis de déposer un rouleau de haftaroth écrit sur parchemin dans l’Aron haqodèch, à côté des sifrei Tora. L'interdiction d'utiliser le Aron, qui est réservé aux sifrei Tora, pour un niveau inférieur de sainteté ne s'applique pas ici, parce que le bèth din prévoit cette condition a priori. C'est donc ce qu'on a l'habitude de faire. On a également l'habitude de déposer dans le Aron les ornements du séftr Tora ainsi que


53

les autres objets de culte. Il arrive d'ailleurs aussi fréquemment qu’un séfer Tora, à la lecture, soit trouvé .אף שהוא פסול. הספר תורה לארון הקדש מחזירין, קריאת התורה טעות בספר תורה או ךבוקים ופרודיםdéfectueux, ou que ses lettres soient trop ou mal espacées, et qu’on le remette ensuite dans le Aron, bien qu'il soit alors devenu passoul (disqualifié).

להגדיל מעלת קדושת הספרי שיש, ואין להתיר להשתמש ברמוני הספר תורה להניחם בראש סמר ההפטרות. יט .ויש בהם הכר. רימונים מיחדים לספר הפטרות אלא יש לעשות, תורה על קדושת ספרי הנביאים

19) On n'a pas à autoriser de placer les ornements (rimonim etc) du séjer Tora sur le rouleau des haftarot, parce qu'un séfer Tara possède un niveau de sainteté plus grand qu'un livre des Prophètes. On fera donc des rimonim distincts pour le rouleau des haftarot, qui seront facilement reconnaissables.

.להראותו לצבור כשחוא פתוח. נכון שלא להגביה את ספר ההפטרה בשעה שמגביהים את הספר תורה. כ

.נהגו להגביה ספר ההפטרה אין לערער על מנהגם ואף על פי כן אם) סימן קלד. (וכמבואר לעיל

20) il est préférable de ne pas lever le rouleau des haftarot lorsqu'on lève le séfer Tora pour le montrer ouvert au public. Mais si on a l'habitude de le lever, il n'est pas nécessaire de contester cet usage.

אין, לפני הברכות, קריאת ההפטרה לאחר סיום" צבאות שמו קדוש ישראל' גואלנו ה"הנוהגים לומר פסוק . כא .שהוא פסוק הבא לסים בכי טוב ובדברי נחמה מהנביא, המנחג ואין לשנות מן, צרך למנוג מהם הפסוק

21) Certains ont l'habitude de réciter, à la fin de la haftara, le verset goalénou haChèm Tseva-oth chemo qedoch Israël, avant les bénédictions finales, et on n'a pas à les empêcher de le faire, ni à supprimer cet usage, parce qu'il s'agit d'un verset destiné à terminer la lecture de la haftara de façon heureuse, par des paroles de consolation tirées d'un Prophète.

יברך ברכת, ועלה לעלית מפטיר. וכדומה, ימים ונתרפא כגון שהיה חולה ג'", הגומל"מי שנחחיב בברכת . כב .הגומל אחר סיום ברכות ההפטרה

22) Celui qui doit réciter la bénédiction hagomel (quelqu'un qui était malade plus de trois jours et a guéri, par exemple), la récitera, s'il est monté à la Tora pour mafiir, après les bénédictions finales de la haftara.

יעלה לספר, הנוהגים להפטיר,ספרדי שנקרא לעלות לתורה במנחה של תעניות צבור אצל קהל אשכנזים. כג .תורה ויפטיר בכרכות

23) Un jour de jeûne public, où les Achkenazes ont l'habitude de lire une haftara, un Séfarade qui fait la prière dans une communauté achkenaze, peut, si on l'appelle à la Tora pour la troisième aliya, monter à la Tora et lire la haftara avec ses bénédictions.

וכן למנהג האשכנזים, קול-דרך הרם ורוצים להשמיע את ההפטרה בתשע באב, כשאולם בית הכנסת גדול. כד,ואף היושבים ברחוק מקורא ההפטרה, מעקר הדין אין בזה כל מניעה, המפטירים בכל מנחה של תעניות צבור

את קריאת ההפטרה אינם חיבים להתקרב לתבה לשמוע, קול לא יכולים לשמוע את ההפטרה-הרם ובלעדי .מהמפטיר

24) A tich'a beAv ou un jour de jeûne public dans une communauté achkenaze, il n'y a, d'après la halakha, aucune interdiction de diffuser la lecture de la haftara au moyen d'un haut parleur si la synagogue est très vaste. Ceux qui sont assis loin du maftir et ne pourraient entendre la haftara sans haut-parleur n'ont pas l'obligation de se rapprocher pour l'entendre directement du maftir.


54

55

Documents

Guide des Haftarot