2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

(1 )שיעור 17.2.2011

מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת

מרצה: פרופ' שוחטמן.

מסכמת: יעל גולדמן.

70%.בחינה הסופית - 25%בחינת ביניים. בחינה על חומר קריאה, חלקים נבחרים מספר של השופט איילון, שלא -

ילמד בכיתה. עד בחינת הביניים צריך לקרוא את הספר.5%.הדרכה ביבליוגרפית. שלמה רבינוביץ - .את החוברת מביאים רק כאשר יש הודעה מראש.נוכחות: אין חובת נוכחות, אבל מומלץ להיות כדי לקבל ציון גבוה

תחולת המשפט העברי במשפט במדינה המשפט העברי כולל את החלק הדתי, של ההלכה היהודית, ואת החלק האזרחי, חילוני. בקורסמבוא:

זה נעסוק גם בחלק בדתי, אבל רק ככל שהם נוגעים למשפט הנוהג במדינה.

על דין דתי לא ניתן להתנות. זה נכון גם לגבי דיני המשפחה, שנעסוק בו רבות.

נושאי השיעורים הקרובים:

ענייני המעמד האישי בביה"ד הרבני.(1ענייני המעמד האישי בבית המשפט.(2משפט פרטי וציבורי בבית הדין הרבני.(3משפט פרטי וציבורי בבית המשפט.(4ביקורת בג"צ על בתי הדין הרבניים.(5

ענייני המעמד האישי בבית הדין הרבניים מעמד הוא הסטטוס של האדם במישור המשפחתי )נשוי, רווק וכו'(, במישור הדתי )האם הוא יהודי,

מוסלמי וכו'( וכדומה.

מזה כמה שנים, המחוקק הקים בית משפט למשפחה. אנחנו נלמד מתי העניינים נדונים בבית הדיןהרבני ומתי בבית המשפט לענייני משפחה.

רקע: הבעייתיות במדינה במדינות אחרות, דיני המשפחה נדונים בבית המשפט הרגילים של המדינה, לא בבתי דין דתיים. במ"י

בתי המשפט עוסקים בכל התחומים, אבל בענייני המעמד האישי המחוקק הקים מערכת של בתי דיןדתיים )לכל עידה יש את המערכת שלה. בתי הדין הרבניים ליהודים, בתי דין למוסלמים וכו'(.

שנים עד400מהו הרקע למציאות המשפטית המיוחדת הזו? מקורה באימפריה העות'מאנית ששלטה , בה היו אוכלוסיות רבות ומגוונות. במבנה שהיה קיים באימפריה, הונהג שכל עדה20תחילת המאה ה-

דתית מקבלת סמכויות שיפוט על עדתה בענייני המעמד האישי.

בשלהי מלחמת העולם הראשונה, האימפריה חדלה להתקיים ובמקומה התחיל עידן השלטון שנה בסך הכל, השנים הללו הטביעו את חותמם על30המנדטורי. למרות שהמנדט היה בארץ

המשפט הישראלי, ובאופן מיוחד על דיני המעמד האישי. כאשר בריטניה החלה ליישם את שלטונה

1

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

בא"י, היא קיבלה החלטה להשאיר בעינו את המצב המשפטי הקיים באופן בסיסי )להשאיר את הסמכויות של בתי הדין( על מנת לא ליצור זעזועים במדינה. פרט לשינויים מסוימים )אליהם לא נכנס(.

.1947 – 1922דבר המלך במועצתו הבסיס הוא חקיקת השלטון המנדטורי בעניין המעמד האישי: הריבון היה בבריטניה )הפרלמנט המקומי הוציא חוקים, אבל מעליו היה הפרלמנט הבריטי(. המסמך

הנ"ל מכיל הוראות לגבי סמכויות בתי הדין הדתיים בארץ ישראל.

לדבר המלך כולל את רשימת ענייני המעמד האישי )מה מוגדר על ידי החוק כעניין של מעמד 51 סימן לדבר המלך מכיל את רשימת הנושאים שבהם יש לבתי הדין הרבניים סמכות )מה 53 סימן אישי(,

מתוך הרשימה נמצא תחת סמכות בתי הדין(, ואיזה סוג של סמכות.

: 51 רשימת הנושאים בסימן

נישואים וגירושים .1מזונות.2אפוטרופסות .3כשרות יוחסין של קטינים.4אימוץ ילדים.5איסור שימוש ברכושם של פסולי דין.6הנהלת נכסי נעדרים..7ירושות וצוואות..8

לדבר המלך במועצה על פלשתינה )א"י(: 51 ציטוט סעיף

בתי דין דתיים, שיפוט בתי הדין הדתיים. הגדרת המצב האישי. ועד בכלל, יהא השיפוט בענייני המצב האישי, בהתאם להוראות חלק67 עד 64בהתחשב עם הוראות הסעיפים

זה, מסור לבתי הדין של העדות הדתיות שנתכוננו ויש להם שיפוט ביום צאת דבר מלך זה. לצד הוראות אלה, ענייני מצב אישי פירושם תביעות בענין נישואין או גטין, מזונות, כלכלה, אפוטרופסות, כשרות יוחסין של קטינים ואימוצם, איסור השימוש ברכושם של אנשים שהחוק פסל אותם, ירושות, צוואות ועזבונות והנהלת נכסי אנשים

נעדרים.

מה שניתן להגדיר אותו כעניין שלכלהרשימה הנ"ל, הכוללת את ענייני המעמד האישי, לא כוללת את מעמד אישי מבחינה מהותית. למשל, נושא המרת הדת, ומעמדו הדתי של אדם. זוהי רשימה סגורה,

ומה שנכנס לרשימה הוא בסמכות של בתי הדין הרבניים. יוצא מכך שלבית דין רבני אין סמכות בענייניגיור והמרת דת, למרות שמדובר כאן בסוגיה קלאסית של מעמד אישי.

, לבית1984 לחוק בתי המשפט 42 על פי סעיף מי כן מוסמך לעסוק בענייני גיור והמרת דת? המשפט המחוזי יש סמכות לדון בכל עניין שאינו בסמכותו הייחודית של בתי דין או בית משפט אחר.

זוהי הסמכות השיורית. הערה: בעיית "מיהו יהודי" נובעת כל כולה מכך שהנושא של המרת דת לאנכנס כחלק מענייני המעמד האישי. הקריטריונים הם לא של ההלכה היהודית.

קביעת אבהות גם לא נמצאת ברשימה, ולכן גם היא לא תהיה שאלה לבית הדין הרבני.

הבעיה: אם אדם לא רוצה לשלם מזונות )נושא המזונות שייך לרשימה( משום שהוא טוען שהוא אינו אב הילד )קביעת האבהות לא נמצא ברשימה(. נושאים שלובים כאלו היו מקור לחילוקי דעות עד

. בפרשה זו, אשתו של בוארון הגישה תביעה לקבלת מזונות בבית הדין283/72פרשת הרצל בוארון הרבני. בוארון לא הכחיש את האבהות, ועל סמך זה בית הדין חייב אותו במזונות. בוארון הגיש עתירה על כך שבית הדין לא מוסמך לדון בעניינים האלו. העליון קיבל את העתירה והחליט שקביעת אבהות

היא לא חלק מהסמכות של בית הדין: "מאחר והנושא של קביעת אבהות אינו ברשימת ענייני המעמד , ממילא לא ניתן להסמיך את בתי הדין הרבני לדון בעניין, גם אם קיימת הסכמת51האישי, שבסימן

לא ניתן להסמיך את בית הדין גם לא בדרך של הסכמה. זהו הכלל המרכזי:הצדדים".

2

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

נושא קביעת האבהות שייך לעניין "כשרות יוחסין", ואינו נמצא ברשימה. דוגמה לנושא שכן נמצאבתחום האחריות של בתי הדין, ושייך ל"כשרות יוחסין": ממזרות.

רשימת כלל העניינים של המעמד האישי.51סימן - רשימת הנושאים שבסמכותם של בתי הדין הרבניים53סימן - .

של בתי הדין הרבניים:הייחודיית, בסמכותם 53על פי סימן

נישואים וגירושין..1מזונות )מזונות אישה( .2צוואות..3

, המחוקק המנדטורי עשה הפרדה בין צוואה וירושה על פי דין, ונתן לבית הדין רק את53על פי סימן בתנאי שכלהסמכות לטפל בצוואות. לגבי יתר ענייני המעמד האישי, לבית הדין הרבני יש סמכות

לשיפוט של בתי הדין הרבני. למשל: מזונות ילדים, אפוטרופסות.הצדדים מסכימים

לדבר המלך במועצה על פלשתינה )א"י(: 53 ציטוט סעיף

בתי דין דתיים של היהודיםלבתי הדין הרבניים של העדה היהודית יהא:

. שיפוט יחיד בענייני נישואין וגיטין, מזונות וקיום צוואות של אנשים מבני עדתם שאינם נתינים נוכריים כמוגדר1.59בסעיף

. שיפוט בכל עניין אחר של מצבם האישי של אותם אנשים, שכל הצדדים מסכימים לקבל את שיפוטם.2 . שיפוט יחיד בכל עניין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוסדו לפני בית דין רבני3

לפי דיני ישראל.

כאשר קמה מדינת ישראל, נחקקו חוקים בענייני המעמד האישי ובעקבות זאת חלו השינויים הבאים:

.1982אימוץ ילדים נמחק מרשימת ענייני המעמד האישי כאשר נחקק חוק האימוץ .1.1965נושא הירושה והצוואות נמחק מרשימת ענייני המעמד האישי, כאשר נחקק חוק הירושה .2

בשני חוקים אחרים, שנחקקו בענייני המעמד האישי, החליט המחוקק להשאיר בעינו את הרישום שלהנושאים הללו:

(. חוק זה, אשר מסדיר את נושא1959חוק המזונות )החוק לתיקון דיני משפחה )מזונות( .1המזונות, לא מחק את המזונות מרשימת ענייני המעמד האישי.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לא מחק את נושא זה מהרשימה..2

הרשימה סגורה. לא ניתן לבוא לבית דין רבני בנושא שלא ברשימה.

כאשר קמה המדינה עלו השאלות בקשר לסמכות בתי הדין הרבניים. מחד, זוהי דמוקרטיה ולכן לא צריך לייחד סמכויות לבתי הדין ומכאן הדרישה לבטל את בתי הדין הדתיים. המגמה ההפוכה הייתה

להרחיב את סמכויותיהם בשל העובדה שזוהי מדינה יהודית )ולכן צריך לתת לבתי הדין יותר ממה חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואיןשהיה להם בתקופת השלטון הבריטי(. התוצאה הייתה

זהו חוק של פשרה, שבמובן מסוים צמצם את )לדעת את עיקרי החוק בע"פ(. 1953 וגירושין(, תשי"ג סמכויות בתי הדין, ובמובן אחר – הרחיב אותן )על מנת שלא לגרום לקרע בחברה הישראלית, השאירו

את נושא הנישואין והגירושין בסמכות בתי הדין הרבניים(.

3

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

[9/2/04 ]תיקון אחרון 1953חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, תשי"ג-

. שיפוט בעניני נישואין וגרושין. 1עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.

. עריכת נישואין וגירושין. 2נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.

. שיפוט אגב גירושין. 3 הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט

יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג.

. שיפוט בעניני מזונות.4 הגישה אשה יהודיה לבית דין רבני תביעת מזונות, שלא אגב גירושין, נגד אישה היהודי או נגד עזבונו, לא תישמע

טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בענין.

. שיפוט בעניני חליצה.5 תבעה אשה מיבמה בבית דין רבני מתן חליצה, יהא לבית הדין הרבני שיפוט יחודי בענין התביעה, לרבות מזונות

לאשה עד יום מתן החליצה.

. כפיה למתן גט ולקבלתו ]תיקון: תשנ"ה[.6 ציווה בית דין רבני בפסק-דין סופי לכפות איש לתת גט פיטורין לאשתו או לכפות אשה לקבל גט פיטורין מאישה, רשאי בית משפט מחוזי, כתום ששים ימים מיום מתן הצו, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לכפות במאסר

לציית לצו.

. כפיה למתן חליצה.7 ציווה בית דין רבני בפסק דין סופי לכפות איש לתת חליצה לאלמנת אחיו, רשאי בית משפט מחוזי, כתום שלושה

חדשים מיום מתן הצו, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לכפות במאסר לציית לצו.

. סופיות של פסק הדין.8 יראו פסק דין כסופי כשאין עוד ערעור עליו. 7 ו-6לצורך הסעיפים

. שיפוט על פי הסכמה.9 " או1947-1922 ל"דבר המלך במועצתו על ארץ-ישראל 51בעניני המעמד האישי של יהודים כמפורט בסעיף

בפקודת הירושה, אשר בהם אין לבית דין רבני שיפוט יחודי לפי חוק זה, יהא לבית דין רבני שיפוט לאחר שכלהצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.

. תקפם של פסקי דין.10 פסק דין שניתן, אחרי הקמת המדינה ולפני תחילת תקפו של חוק זה, על ידי בית דין רבני לאחר דיון במעמד בעלי

הדין, ושהיה ניתן כדין אילו אותה שעה היה חוק זה בתוקף, רואים אותו כאילו ניתן כדין.

. ביצוע ותקנות ]תיקון: תשס"ד[.11 שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה

חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

סמכויות בתי הדין הרבניים מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים סוגים של סמכויות שיש לבתי הדין הרבניים:3המחוקק הישראלי בחוק זה קבע

סמכות שיפוט ייחודית.1סמכות שיפוט נכרכת.2סמכות שיפוט מגבילה )בהסכמה(..3

. סמכות שיפוט ייחודית1 (.6, 1,2נישואין וגירושין )סעיפים (7, 5יבום וחליצה )סעיפים ( 4מזונות אישה )תלוי ברצונה( )סעיף

4

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

עוסק בסמכות לאכוף פסק דין, ולשלוח לכלא אדם שמחויב לתת )כפיה למתן גט ולקבלתו(6סעיף גט ומסרב. מצד שני, המחוקק לא מסר לבית הדין את הסמכות העצמאית לשלוח אנשים לכלא:

המחוקק דורש בסעיף זה, שאם יש צורך במאסר, בית הדין צריך להשתמש בשירותי היועמ"ש. ביתהמשפט המחוזי יהא זה אשר יוציא צו מאסר.

. חוק זה נחקק בעקבות1995בתי דין רבניים )קיום פסקי דין בענייני גירושין( היום במ"י קיים חוק ריבוים של מקרי סרבנות גט. המחוקק נתן בידי ביה"ד הרבני סמכויות מרחיקות לכת כדי להתמודד עם התופעה, והסמיך את ביה"ד הרבני להוציא צווי הגבלה, שמשמעותם למשל שניתן לשלול רישיון נהיגה,

. לגבי אישהללא סיוע של בית המשפט המחוזי שנים – 5רישיון עסק, יציאה מהארץ ואף צו מעצר ל- סרבנית גת, ביה"ד הרבני חייב לקבל אישורו של נשיא ביה"ד לערעורים על מנת לשלוח אותה לכלא,

זאת על מנת שיהיה שיקול דעת נוסף.

על פי דין תורה, אישה שבעלה מת ללא ילדים, זקוקה לייבום. ייבום פירושו, שהאח שלייבום וחליצה הבעל המת, צריך לקחת אותה לאישה כדי להקים שם לאחיו המת. במידה והוא לא רוצה לקיים את

המצווה, או שהאישה לא רוצה להתייבם לאחי בעלה, יש לקיים טקס חליצה כדי שהאישה תהיהמותרת לאחר. אם לא קוים הטקס, היא אסורה על כל אדם.

ככלל, אין מקיימים את מצוות הייבום, אלא רק את מצוות החליצה. זאת על פי תקנת הרבנות הראשית, תש"י )בכל מקרה יש להקדים את החליצה, מלבד מקרים מיוחדים, נסיבות מיוחדות, בהם מתירים את

הייבום, ועל פי החלטת מועצת הרבנות הראשית, ובחתימת שני הרבנים הראשיים(.

מי שמטפל בעניין הנ"ל, כסמכות ייחודית, הוא בית הדין הרבני. לבית הדין יש הסמכות לאסור סרבן , בחוק7. סעיף 6, סעיף 1995חליצה, על פי חוק סמכות בתי הדין הרבניים )קיום פסקי דין של גירושין(

.1995שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין( הוא מיותר, משום שנכלל גם בחוק של

לחוק שיפוט בתי דין4 אגב גירושין )סעיף שלא מדובר במזונות ( 4 שיפוט בעניין מזונות אישה )ס' רבניים(. מזונות כוללים: אוכל, בגדים, וכל צרכיה האחרים )קונצרטים ובילויים או עוזרת בית – כל זה

קובע שאישה שבעלה לא4 סעיף שמתקיימים הנישואים.נכנס תחת מזונות(. חובת הבעל היא כל זמן נותן לה מזונות, יש לה זכות לבחור את הערכאה השיפוטית שתטפל בעניין )לא כל התביעות הם בין

בני זוג שמתגרשים. על פי הדין, אישה לא צריכה לעבוד ובעלה צריך לדאוג לצרכיה(.

. סמכות שיפוט נכרכת2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, המחוקק ביקש לאפשר למי שתובע תביעת גירושין לרכז3בסעיף

במסגרת שיפוטית אחת את ההכרעה בכל השאלות שטעונות הכרעה לרגל הגירושין, כולל עניינים שאינם בתחום המעמד האישי )כגון: מה עושים עם הדירה והרכוש(. כורכים את כל העניינים הקשורים,

ומרכזים אותם במקום אחד.

סמכות הכריכה משמעותה: ברגע שנושא מסוים נכרך בתביעת גירושין, בית הדין קונה סמכות מכוחהכריכה – והוא המוסמך הבלעדי לטפל בנושא, ולא מועילה התנגדותו של הצד השני.

, כלומר: אם הוגשה תביעה לבית משפט לעניינירק ברגע הכריכהמצד שני, בית הדין רוכש סמכות משפחה קודם להגשת התביעה בבית הדין הרבני, אז הסמכות נשארת אצל בית המשפט לענייני

ניתן לכרוך סמכות, רק אם טרם הוגשה התביעה בבית המשפט לענייני משפחה.משפחה.

מה קורה כאשר יש דיון בבית דין רבני, עדיין לא נפתח תיק בבית המשפט לענייני משפחה, ונושא , פרשת פלוני נקבעה5679/03מסוים עולה בדיון )על ידי אחד הצדדים( והוא נושא שלא נכרך? בבג"צ

ההלכה:

בני זוג נשואים חתמו על הסכם ממון. בשלב כלשהו הגישה האישה תביעת גירושין נגד בעלה ובכתב התביעה היא לא כרכה את נושא הרכוש, אבל במהלך הדיון נידונה סוגיית הרכוש ביוזמת האישה

5

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

ובהסכמת הבעל. לאור העובדה שהנושא עלה, ביה"ד הרבני ראה עצמו כמוסמך מכוח כריכה, למרותשבכתב התביעה הנושא לא נכרך.

הבעל לא היה מרוצה מהפסיקה, ועתר לבג"צ שביה"ד הרבני פעל בחוסר סמכות. בג"צ מוסמך לבקר את ביה"ד הרבני בכל הנוגע לחריגה מסמכות. הנשיא ברק דחה את העתירה ואמר שאין בחוק שום

אין דרישה שהכריכה תהיה דווקאהגבלה לגבי השלב שבו מוסמך בית הדין לדון בנושאים נכרכים. בכתב התביעה, והכריכה יכול שתהיה גם בע"פ במהלך הדיון, ובלבד שהעניין נכרך בפועל על

לא רק התובע יכול לכרוך, אלא גם הנתבע יכול לכרוך! ברגע שזה נכרך – ידי אחד המתדיינים.הצד השני לא יכול להתנגד.

לחוק יחסי ממון בין בני זוג, אין זה מונע מבית הדין הרבני לדון בעניינים11אם הוגשה תביעה מכוח ס' מתייחס למקרים בהם אחד הצדדים פועל על רכוש משותף11שנכרכו גם לאחר הגשת התביעה. ס'

)לדוגמה: האישה מוכרת האוטו(. כדי למנוע בעיות כאלו, ניתן לקבל צו, סעד ביניים, שאוסר כל שינויבשטח עד מתן הכרעה סופית.

בתי הדין הרבניים קובעים שבמידה שהוצא צו על ידי בית משפט לענייני משפחה, ואח"כ הצד השני כרך את נושא הרכוש בתביעת הגירושין – עדיין יהיה לבית הדין האפשרות לדון בזה. זה לא חוסם את

הדרך כי לא מדובר בעניין העיקרי. בית המשפט לענייני משפחה יקנה את הסמכות בענייני הרכוש, כאשר התביעה העיקרית תוגש לבית המשפט למשפחה ולא רק הדרישה למתן הצו. אסמכתא: פס"ד

.9840-23-1בבית דין רבני בחיפה

תנאים:3על פי הפסיקה, כדי שנושא ייחשב ככרוך בתביעת גירושין יש צורך שיתקיימו

תביעת גירושין כנה..1כריכה כנה..2כריכה כדין..3

לחוק שיפוט בתי דין )שיפוט אגב גירושין( המדבר על הסמכות לדון בנושאים נכרכים, לא3סעיף מדבר תנאים כלשהם. הפסיקה מוסיפה תנאים וקובעת את עיקרון תום הלב. הפסיקה קובעת שעקרון

תום הלב מנחה גם בסוגיית הכריכה. לעיתים, האישה כלל לא רוצה להתגרש, אבל רוצה שבית הדין הרבני ידון בנושא אחזקת הילדים, כלומר: איפה הילדים ילמדו )נושא שדורש את הסכמת הצדדים, על

מנת שזה ידון בבית דין רבני(. על מנת שתוכל לדון בעניין זה בבית הדין הרבני, תגיש האישה תביעתגירושין, זאת למרות שאין היא רוצה להתגרש )למשל כי היא דתייה והוא חילוני(.

העניין היחידי שבו לא דרושה כריכה בפועל על ידי אחד הצדדים כדי שבית הדין הרבני יהיה "כרוך זה נושא שהוא מוסמך לדון בו )כריכה "אוטומטית"( הוא נושא אחזקת ילדים )משמורת(.

משום שלא ייתכן שבני זוג יתגרשו, והילדים לא ידעו מה בגורלם. )אומר בית המשפטמטיבו ומטבעו" העליון, השופט זילברג: "גם אם בתביעת הגירושין לא כרכו, בנושא זה מאחר שהוא כרוך מטיבו

ומטבעו, תהיה לבית הדין הסמכות הנכרכת"(.

, ואיןחייב להפעיל את סמכותו בנושאקבע בית המשפט העליון, שאם בית הדין הרבני מוסמך, הוא הוא יכול להעביר את הסמכות. זאת בכפוף לכך שהנושא לא נמצא תחת ביהמ"ש לענייני משפחה.

הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני בעניין אחזקת הילדים. האם בית הדין רשאי לדון גם בחינוך . בג"צ פרשת פלורסהיים181/68בג"צ הילדים? דוגמה: בית הדין קבע חינוך דתי, והאישה התנגדה,

קבע שאחזקת הילדים אינה כוללת את חינוך הילדים. מטרתה של הסמכות הנכרכת האוטומטית היא דחופה, שהרי אי אפשר בלי לקבל החלטה מיידית בעניין אחזקת הילדים. החינוך אינו דחוף באותה

הלכת פלורסהיים - אחזקה ילדיםמידה, ולכן צריך להסמיך את בית הדין בהסכמה משותפת. זוהי היא רק איפה יהיו, ולא איפה ילמדו.

6

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

שאלה: בעת גירושין, האישה מגישה תביעה על אחזקת הילד בבית משפט לענייני משפחה. הבעל הגיש תביעת גירושין, כרך את נושא החינוך, ודרש חינוך דתי. האישה התנגדה ועתרה לבג"צ. היא

טענה שמאחר והוגשה תביעה לבית המשפט לביהמ"ש לענייני משפחה בנושא האחזקה - זה כולל גם חינוך. לכאורה, על פי הלכת פלורסהיים, האחזקה אינה כוללת חינוך, אולם בג"צ פסק שיש הבדל בין הגשת תביעה למשמורת בבית דין רבני, והגשת תביעה למשמורת בבית משפט למשפחה. בביהמ"ש

בקשת משמורת בבית משפט לעניינילענייני משפחה מקבלים את כל מה שקשור לילד, כולל חינוך. , עליזה אמיר.5507/95 הלכה זו נקבעה בבג"צ משפחה מכילה גם את נושא החינוך.

, עליזה אמיר נ' יעקב אמיר.5507/95בג"צ השאלה השנויה במחלוקת הינה אם החזקת הילדים וחינוך הילדים הם בשניציטוט מתוך תקציר מאגר סביר:

מישורים נפרדים, כך שמי שקנה סמכות דיון בהחזקת הילדים עדיין לא קנה סמכות לדיון בחינוך הילדים וניתן לפנות לערכאה אחרת, או שמא שניהם במישור אחד ומי שקנה סמכות דיון בהחזקת הילדים קנה סמכות לדון גם

בחינוך הילדים. המסקנה של ביהמ"ש העליון היתה כך: אם ביהמ"ש המחוזי קנה סמכות לדון בעניין החזקת הילדים אז סמכותו משתרעת גם על עניין חינוך הילדים, ופנייה מאוחרת לביה"ד הרבני לכרוך את שאלת חינוך

הילדים בגירושין אינה מפקיעה את הסמכות של ביהמ"ש המחוזי. מאידך, אם ביה"ד הרבני קנה סמכות לדון בהחזקת הילדים כסמכות נגררת לתביעת גירושין, אין הסמכות משתרעת גם על חינוך הילדים, ויכול כל צד לפנות לביהמ"ש המחוזי לקבוע כיצד יחונך הילד. בג"צ לא קבע הלכה מה הדין אם יכרכו במפורש את עניין

החינוך בתביעת גירושין בפני ביה"ד הרבני לפני שהעניין מועלה בביהמ"ש המחוזי.

7

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

(2 )שיעור 24.2.2011

ענייני המעמד האישי בבית הדין הרבנישלושה סוגי סמכויות:

סמכות ייחודית.1סמכות נכרכת..2סמכות מקבילה )בהסכמה(.3

המשך נושא סמכות נכרכת:. המבחן המשולש הוא המבחן לקניית הסמכות על ידי בית הדין הרבני:המבחן המשולש

תביעת גירושין כנה..1כריכה כנה..2כריכה כדין..3

כדי לכרוך נושא, הנושא לא חייב להיות מענייני המעמד האישי. הדוגמה המובהקת היא רכוש. המגמה היא לסייע לצדדים להימנע מטלטולים בין ערכאות שונות. מאחר שבמדינת ישראל קיימת מערכת מקבילה של ערכאות ששתיהן עוסקות באותם נושאים )בית דין רבני ובית משפט לענייני משפחה(,

נוצרים קונפליקטים.

שנים.16הערה: בתי המשפט למשפחה קיימים מזה

כריכה כנהאפשר לכרוך רק בתביעת גירושין.

לעיתים אדם מגיש תביעה לשלום ביתתביעת גירושין, כאשר מוגשת במקביל תביעה אחרת: ולחילופין, תביעת גירושין. האם בנסיבות אלו, תביעת הגירושין נחשבת כנה או לא? כלומר: התביעה

לגירושין היא במידה והניסיון לשלום בית לא יעלה יפה. בתביעת הגירושין נכרכים דברים נוספים.

מצד אחד: מכיוון שקיימת תביעה לשלום בית, זו אינה תביעה כנה ולכן אין אפשרות לכרוך )מכיוון שהתובע לא רוצה רק גירושין, התביעה היא לא כנה(. השאלה עלתה לא פעם, ובית הדין דחה את

הטיעון הזה. בית הדין קבע שבהרבה מאוד מיקרים, זוהי דרכם של התובעים בתביעות גירושין: לפתוח תחילה בניסיון לשלום בית, על מנת למנוע את פירוק המשפחה, ומאחר והם לא יודעים איך הניסיון

יעלה – הם מוסיפים את תביעת הגירושין. זה לא מעיד על חוסר כנות.

ציטוט: "אף על פי שתביעת הגירושין היא חילופית לשלום בית, הרי גלוי וידוע כי דרכה של תביעת גירושין לעולם כך היא, שטרם היציאה למערכות המלחמה לגירושין מקדימים בפתיחה לשלום ואין

בחילופין לגרוע ולפגום בכוחה של תביעת הגירושין."

אסמכתא: תיק חיפהעל כן כריכת נושאים בתביעת גירושין במקביל לשלום בית, היא כנה.765449/1.

בית הדין גם מציין שהתפיסה הזו התקבלה גם על ידי בית המשפט בהזדמנויות שונות, כך שאין מניעהמלכרוך עניינים גם כאשר התביעה היא תביעה לחילופין עם שלום בית.

הערה: לבית המשפט לענייני משפחה יש יחידת סיוע, ובה מומחים לטיפול בענייני משפחה. יש נוהל מיוחד כיצד להביא ליישוב סכסוכים. בבית הדין הרבני יש ניסיונות להקים יחידת סיוע דומה, אבל בלי

קשר ליחידת סיוע – בית הדין הרבני מנסה תחילה להשיג שלום בית.

8

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

לבית הדין הרבני יש שיקול דעת להחליט אם מדובר בכריכה כנה על פי נסיבותיו של כל מקרהומקרה.

כלומר: הנחת היסוד שהכריכהשנטל ההוכחה מוטל על מי שמבקש לטעון לחוסר כנות.הכלל הוא .763995/1היא כנה, והתביעה היא כנה. אסמכתא: תיק )ת"א(

כדי לכרוך בתביעת גירושין צריך שהנושא יהיה "פנוי", כלומר: שלא הוגשה תביעה לבית משפט לענייני משפחה, אבל מה קורה כאשר מוגשת תביעה לסעד ביניים בבית משפט למשפחה? )מהו סעד ביניים:

כאשר ישנו סכסוך בין בני זוג, ואחד הצדדים חושש שהצד השני יעשה שימוש ברכוש, יש אפשרות במידה ומוגשתלמתן סעד ביניים אשר מורה על הקפאת כל פעולה ברכוש המשותף של בני הזוג(.

בקשה לבית משפט לענייני משפחה להוצאת צו ביניים, אין בכך כדי למנוע הגשת תביעה לבית דין רבני ולכרוך את נושא הרכוש. הסמכות תיתפס על ידי בית משפט לענייני משפחה, רק אם

(.984023/1תיק חיפה תפתח שם התביעה. )

חובתו של בית הדין לטפל בנושאים שנמצא שהם תחת סמכותו:

האם יש לבית הדין הרבני שיקול דעת, לאחר שהוא מצא שעניין נמצא בסמכותו, אבל לפי דעתו, בנסיבות העניין, ראוי להפנות את הטיפול לבית המשפט לענייני משפחה )שכבר דן בעניינים אחרים(,

האם בית הדין יכול להשתמש בשיקול דעתו גם כאשר הכריכה נעשתה כדין?לעשות כן? כלומר:

משמוגש הליך שיפוטי, שם נאמר, מפי השופטת פוקצ'יה: " – פרשת שלום סמייה5376/08בג"צ בפני ערכאת שיפוט מוסמכת, מוטלת עליה חובה לדון ולהכריע בו. אין ערכאת שיפוט רשאית לומר כי,

על אף שקנויה בידה סמכות שיפוט, היא אינה רוצה, משיקוליה שלה, להפעיל את סמכותה ולהכריע."משמעו חובה להכריע, להבדיל מאופציה או רשות להכריעבהליך. קיום סמכות שיפוט להכריע בהליך

פירושו של דבר: אם מוגשת לבית הדין תביעה שנכרכים בה מזונות, רכוש, ולדעת בית הדין הנושאים הללו צריכים לדון בבית המשפט למשפחה – ברגע שבית הדין החליט שזה עניין בסמכותו, הוא לא יכול

להורות על העברת הנושא לבית משפט למשפחה.

)איך מווסתיםמה קורה כאשר מוגשת תביעה גם לבית משפט וגם לבית דין רבני באותו העניין? , פרשת פלמן. 8497/00בג"צ את הדברים, כדי שלא תהיינה החלטות סותרות?( נושא זה עלה לדיון ב

הבעל הגיש תביעת גירושין בבית דין רבני וכרך את נושא הרכוש. בישיבה הראשונה, האישה טענה לחוסר כנות בכריכת נושא הרכוש בבית הדין הרבני. לפני שהתקיים הדיון בטענת האישה )כלומר: עוד

לא התקבלה החלטה בעניין זה(, והאישה הגישה תביעה בענייני הרכוש לבית משפט למשפחה.

בית המשפט למשפחה קיבל החלטה שהכריכה בבית הדין הרבני לא הייתה כנה, ולפיכך הוא קבע שהוא המוסמך לדון בענייני הרכוש. בעקבות החלטה זו, בית הדין הרבני קיים דיון בטענת האישה על חוסר כנות )בית הדין הרבני ידע על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה(. בית הדין הרבני טען

שהכריכה הייתה כנה, ולכן העניין כן בסמכותו )החלטה סותרת להחלטת בית המשפט לעניינימשפחה(.

האישה פנתה לבג"צ נגד בית הדין הרבני, שהיה לטענתה חייב לכבד את הפסיקה של בית המשפטלמשפחה.

.הכיבוד ההדדי בין הערכאות עיקרוןבג"צ שהעיקרון הבסיסי שצריך להנחות בסוגיות כאלו,

מפי השופטת בייניש: "יש להבחין בין שני מצבים, בין מצב שנושא מסוים נמצא בטיפולן של שתי ערכאות אבל טרם ניתנה על ידן הכרעה בשאלת הסמכות, ובין מצב שבו כבר ניתנה הכרעה על ידי

אחת הערכאות. ביחס למצב שבו טרם ניתנה ההכרעה: מכוח הכיבוד הדדי, יש לכל אחת מהערכאות יש שיקול דעת האם ראוי לעכב את הדיון בשאלת הסמכות כדי לתת אפשרות לערכאה האחרת

9

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

להכריע ראשונה בשאלה הזאת. כל ערכאה תפעל בהגינות, ותפעיל את שיקול דעתה בנסיבות המקרה – כאשר יש חשיבות לשלב בו נמצאים הדיונים. אם מדובר במקרה שבו הדיונים בבית משפטלמשפחה כבר מתקדמים – בית הדין ידחה את הדיון אצלו ויחכה לקבלת ההחלטה )ולהיפך(.

אם מדובר במצב שבו ערכאה אחת כבר קיבלה החלטה, במצב כזה ולאור עיקרון הכיבוד ההדדי, על הערכאה האחרת להימנע מקבלת החלטה שעלולה לסתור את הראשונה ובמידה ויש אי הסכמה עם

אותה החלטה, יש להפנות את שאלת הסמכות לערכאת ערעור )אם מדובר בבית משפט לענייני משפחה, הוא בית משפט שלום – ערכאת הערעור היא בית המשפט המחוזי. במקרה של בית דין רבני

– ערכאת הערעור תהיה בג"צ(.

בנסיבות הנ"ל בג"צ קבע שההחלטה של בית הדין מתבטלת, כי לא ייתכן שגוף שיפוטי שמודעשהתקבלה החלטה בגוף מקביל, ייתן החלטה סותרת.

זהו הכלל. יכול להיות נסיבות יוצאות דופן שמאפשרות מתן החלטה סותרת.

סמכות מקבילה )בהסכמה( לחוק שיפוט בתי דין רבניים – נישואין וגירושין: שיפוט על פי הסכמה 9סעיף

" או1947-1922 ל"דבר המלך במועצתו על ארץ-ישראל 51בעניני המעמד האישי של יהודים כמפורט בסעיף בפקודת הירושה, אשר בהם אין לבית דין רבני שיפוט יחודי לפי חוק זה, יהא לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל

הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.

פירוש הדבר: בענייני מעמד אישי )כגון: מזונות ילדים, אפוטרופסות( שבהם אין לבית הדין הרבני אלא אם ישסמכות שיפוט ייחודית, הערכאה המוסמכת הראשונה היא בית משפט למשפחה, הסכמה בין הנוגעים בדבר ניתן יהיה לקבל את סמכותו של בית הדין הרבני.

האם ההסכמה צריכה להיות בכתב? לא, די בהסכמה בע"פ, ואפילו שתיקה נחשבת כהסכמה. החוק לא דורש הסכמה בכתב. על כן, אם אישה תובעת אחזקת ילדים בבית הדין הרבני, מזמנים את הבעל

– הוא הסכים, גם אם לא פצה פה.מגיע לישיבהוהוא

( לחוק יסוד השפיטה, קובע: 4 )ד() 15 סעיף

. בית המשפט העליון... 15 )ד( מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן )ג(, מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק – ( לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בענין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין4)

פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהיתה לו; ואם לא היתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת

הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטהשניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.

כלומר: אם אדם מוזמן לבית דין רבני, אך לא רוצה לדון בנושא בבית דין רבני, על פי החוק, עליו להתנגד בהזדמנות הראשונה שיש לו )ברגע שהוא מגיע, הוא צריך להגיד את זה ישירות(, אם לא נאמר

דבר – זוהי הסכמה.

שסמכות מקבילה קיימת אך ורק בענייני מדבר רק על ענייני מעמד אישי, פירושו של דבר 9סעיף מעמד אישי ולא ניתן לקבל את סמכותו של בית הדין הרבני בעניין שאינו מוגדר כמעמד אישי

( – גם אם יש הסכמה.51)על פי סימן

לא כל נושא שהוא מבחינה מהותית נושא של מעמד אישי נמצא ברשימה. בפרשת בוארון נדון האם או לא.51נושא "קביעת אבהות" הוא חלק מהרשימה בסימן

10

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

השאלה היא האם "קביעת אבהות" שייכת ל"כשרות יוחסין של קטינים"? בשעתו הייתה דעה שזה כולל על פי בג"צ, קביעתגם אבהות. הדעה השנייה הפרידה בין שני הנושאים: ממזרות וקביעת אבהות.

אהבות היא לא מענייני המעמד האישי, ואז הצדדים לא יכולים לקבל את סמכות בית הדין – גם בהסכמה.

קיימתכאשר כך נקבע בהלכת בוארון )היום זה קבוע בחוק של בתי המשפט לענייני משפחה(, , לבית הדין יש הסמכות ב:הסכמה

יתר ענייני המעמד האישי שאינם בסמכות ייחודית )של בית הדין(..1 לחוק.1ענייני נישואין וגירושים כאשר לא מתקיימות הדרישות של סעיף .2

המחוקק דורש כתנאי לשיפוטו הייחודי של בית הדין, שהצדדים יהיו אזרחי המדינה או תושביה. פירושו של דבר, שאם לא מתקיימת הדרישה הזאת )נניח שהאישה היא אזרחית זרה, שלא גרה בישראל( -

לענייני נישואין או 1לבית הדין הרבני אין סמכות. הדרישה הזו לאזרחות או תושבות היא רק בסעיף .גירושין

האם היא דרישה שקיימת בחוק הישראלי באופן כללי?

לא נאמר במפורש, אולם יש לא מקיימים דיון אם הפורום הוא לא הפורום הנאות.

- היכן ראוי לקיים את השיפוט. דוגמה: זוג אנגלים שיש ביניהם סכסוך, נמצאים במקרהפורום נאותבחופשה בארץ, לא יכולים לדיין את הסכסוך בבית משפט ישראלי.

לבית הדין הרבני יש סמכות:

בענייני מעמד אישי - בהסכמה..1בענייני נישואין וגירושין - רק אם מדובר בתושב ישראל..2

יש סמכות, אם יש הסכמה בין הצדדים כאשר לא מתקיימת הדרישה של התושבות: 9על פי סעיף . מדובר רק ביהודים, גם אם לא נישאו בנישואין דרך בית הדין בישראל, וגם אםמכוח ההסכמה

שניהם לא אזרחים או תושבים )זאת כדי לעזור לתושבי מדינות שאין בהם בתי דין מסודרים(

סמכות מקבילה מכוח חקיקה אחרת , יש לבתי הדין הרבניים סמכות מקבילה מכוח שני חוקים9לצידה של הסמכות המקבילה לפי ס'

נוספים:

)א(155חוק הירושה, ס' .1.27חוק אימוץ ילדים. ס' .2

לדבר המלך. הכנסת, כאשר חוקקה את51שני הנושאים הללו הם נושאים שהיו כלולים ברשימת סימן שני החוקים לעיל, מחקה את הנושאים הללו מרשימת ענייני המעמד האישי, אך לא פסלה את

הסמכות המקבילה של בתי הדין )הרי אלו נושאים שמבחינה מהותית הם ענייני מעמד אישי: סטטוסשל אדם כיורש, סטטוס של אדם כמאמץ או כמאומץ(.

, קובע: 1965 חוק הירושה, תשכ"ה- )א( ל 155 סעיף

. שיפוט בתי דין דתיים ]תיקון: תשמ"א, תשנ"ח[ 155 מוסמך בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בעניני המעמד האישי של151)א( ו-66)א( על אף האמור בסעיפים

המוריש, לתת צו ירושה וצו קיום צוואה ולקבוע זכויות למזונות מן העזבון, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוקזה הביעו בכתב הסמכתם לכך.

לשיפוט של בית הדין הרבני.בכתבכלומר: הסמכות היא כאשר כל היורשים נותנים את הסכמתם

11

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

, קובע: 1981 חוק אימוץ ילדים, התשמ"א- 27 סעיף

. בית דין מוסמך 27 מוסמך לענין חוק זה גם בית דין דתי, והוא כשנתקיימו שתי אלה : 26)א( על אף האמור בסעיף

( ההורים או המאמצים, לפי הענין, הסכימו בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין ; על הסכמת1) בשינויים המחוייבים לפי הענין ; 9ההורים לענין סעיף זה יחולו הוראות סעיף

( המאומץ הסכים בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין, ואם לא היה המאומץ מסוגל להבין בדבר,2) - הסכים לכך היועץ המשפטי לממשלה. 9או היה למטה מגיל

, וכל מקום בהם שמדובר בו39 ו-28, 25 עד 1)ב( בית דין דתי הדן לפי סעיף זה יחולו עליו הוראות סעיפים בבית משפט יראו כאילו מדובר בו בבית דין דתי.

בכתב, אפשר לקיים את הליכי האימוץ בבית הדין הרבני.כלומר: אם ההורים המאמצים הסכימו

בנושא צוואות בתי הדין מלאים בעבודה, אבל בנושאי אימוץ, הנושאים הנ"ל: 2יש הבדל פרקטי בין בפועל, לא מתקיימים הליכי אימוץ בבתי הדין הרבני – כנראה בשל העובדה שהיועמ"ש הוא צד בהליך

(, והיועמ"ש מעדיף את בית המשפט לענייני משפחה.9)להגן על טובת הילד, כאשר הילד מתחת לגיל

קידושין ונישואיןאין הגדרה בחוק. יש לבדוק מה אומרת הפסיקה.מה נכלל במושג "ענייני נישואין וגירושין"?

. תוקף הקידושין והנישואין1 בסמכות בית הדין הרבני לדון בתוקף של נישואין בין בני זוג )למשל: אחד מבני הזוג טוען שהנישואין

אינם תקפים(.

עיקרי ההלכות:

ההלכה היהודית מבחינה בין שני שלבים / מרכיבים:

שלב הקידושין.1שלב הנישואין.2

בשלב הקידושין, האיש מקדש את האישה ובאמצעות ה"קידושין" האישה הופכת להיות אשת איש, ואזהיא אסורה על כל העולם.

דרכי קידושין: )קניין( כסף, שטר וביאה.3על פי דין תורה, ישנם

כסף הוא המקובל בימינו. טבעת בעלת שווי ממוני )שווה פרוטה(. הקידושין הללו נקראים קידושי כסף, משום שהם התבצעו על ידי קניין כסף. האם האישה הופכת להיות רכושו של הבעל? לא. היא הופכת

. על פי דין תורה, חייבים לעשות פעולה בחפץ מוחשיIn Remלהיות אשת איש. מדובר כאן באקט שהוא על מנת לתת תוקף משפטי למעמדה של האישה.

קידושין הם רק בהסכמה הדדית, והם מתבצעים ברגע שנותנים טבעת ואומרים את האמירה: "הרי אתמקודשת לי כדת משה וישראל".

שלב הקידושין:קניין כסף, שטר וביאה..1אמירת הרי את מקודשת לי..2

12

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

שני עדים כשרים. שני העדים, הם עדי הקניין. הם לא עדי ראייה, אלא הם אלו שנותנים את.3 למעשה הקידושין. כלומר: הם עדים מהותיים, ולא עדי ראייה. גם בגירושין ישנם שניהתוקף

עדים מהותיים.

מהו שטר הקידושין? זו לא כתובה. זהו שטר שבאמצעותו האישה מתקדשת. השטר הוא שטר מהותי שיוצר את הקשר בין הגבר לאישה. בדומה לגט, שבאמצעותו הבעל מקדש את האישה, שגם הוא לא

שטר לראייה, אלא השטר הוא זה שמגרש – שטר מהותי.

הדרך של כתיבת שטר לא מקובלת בפרקטיקה, אבל החשיבות נוגעת לנישואין אזרחיים שבו יש מסמך כתוב שבו הצדדים מצהירים על רצונם להינשא. על פי פוסקים מסוימים, גם אם נסעו בני הזוג

להתחתן בקפריסין, עצם זה שחתמו על מסמך – יש בכך קידושין באמצעות שטר, ולכן אין להתיר אתהאישה ללא גט.

הדרך השלישית של קידושין היא קידושי ביאה. בני זוג שחיים ביחד ומקיימים יחסי אישות, מתוך כוונתקידושין. אם אין כוונת קידושין, אין לזה שום תוקף. זאת על פי דין תורה.

רב )אחד המוראים( התקין תקנה שאוסרת קידושין בביאה, משום שלא ראוי שתחילת הקשר תהיה באמצעות יחסי אישות. על פי רב, ראוי שיקדם לביאה שלב מוקדם, שרק לאחריו יחיו יחד כבעל ואישה.

כיצד יכול היה רב לבטל דין תורה?השאלה הנשאלת היא:

מבחינה חוקתית, החכמים אוסרים דין תורה באמצעי שני הכללים הבאים:

עקירת דבר מן התורה ב"קום עשה"

עקירת דבר מן התורה ב"שב ואל תעשה"

להורות לאדם לעשות מעשה בניגוד לתורה – זה אין בסמכותם. למשל: גם אם יתאספו כל חכמי תבל ויחליטו להתיר אכילת בשר שלא נשחט כדין, זה לא בסמכותם. כנ"ל לגבי כהן שלא יכול לשאת גרושה.

התורה אוסרת על כהן לשאת גרושה, ולכן לעולם לא יוכלו חכמים להורות על נישואין כאלו.

לעומת זאת, כאשר הם יוצרים תקנה שמאפשרת "שב ואל תעשה" – כלומר: התורה מתירה, אך אנחנו אוסרים )באופן פאסיבי(. כתוב בחז"ל: "ושמרתם את משמרתי". למדו חז"ל שהסמכות שלכם היא

לבצע את ההתאמות הדרושות, על ידי שב ואל תעשה.

דוגמה: פרוזבול )גביית חובות לאחר שנת שמיטה(, על פי דין תורה. חכמים ראו שאנשים נמנעים מלהלוות כתוצאה מהדין הזה, ועל כן החכמים תיקנו את תקנת "פרוזבול" שמשמעותה: אף על פי שעל

פי דין תורה החוב מתבטל, החוב לא מתבטל על פי התקנה.

פרוזבול )נכתב גם פרוסבול( הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתםולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב )ויקיפדיה(.

לנושא קידושי ביאה יש משמעות גם בימינו. אם יצהירו זוג שהם באו יחד וחיו יחד חיי אישות מתוך – הקידושין תקפים, זאת משום שהרב אסר אתעדים לכךכוונת קידושין, ובלבד שיצהירו על כך, ויש

קידושי ביאה, אך לא יכול לקבוע שקידושין מסוג זה לא תופסים.

הדרישה לעדים היא לא שהעדים יהיו נוכחים בשעת האקט המיני, אלא אם הזוג חי ביחד ואנשיםבסביבה יודעים על חייהם המשותפים – הם משמשים כעדים, ובלבד שהם כשרים לעדות.

בתי הדין במצב כזה דורשים גט לחומרה )מצב של "ידועים בציבור"( רק בשל הספק שהיה רצון / כוונה להתקדש. לצורך תביעה ממונית צריך וודאות מוחלטת. עצם נישואין אזרחיים לא יוצרים חובת מזונות

– רק הסכם קיים.

הפרדה בין שלב הקידושין ושלב הנישואין:

13

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

על ידי אביה. הבעל שמקדש נותן את הטבעת לאבי3על פי דין תורה, אישה יכולה להתקדש מגיל הילדה. כאשר היא בוגרת, מגיע השלב השני של נישואין. כל זמן שלא נישא לה, אסור לו לחיות איתה

כאשתו. מצב ביניים שבו מצד אחד היא אסורה על כל העולם, והיא גם אסורה על מי שקידש אותה. ויום אחד.13הבעל המקדש חייב להיות לפחות בגיל

הערה: יש עדות שעד לא מזמן קידשו ילדות קטנות )בתימן. משום שהיה שם תופעה של חטיפת נשיםעל ידי הגויים. זה נועד גם להבטיח את עתידה של הבת(.

מבחינת גיל הנישואין, ישנה את התקנה של הרבנות הראשית תש"י, אסור לשאת אישה שהיא פחות היא מתקדשת על ידי עצמה. היום לא ניתן לקדש ילדה קטנה, לא מבחינת החוק ולא17. מגיל 17מגיל

מבחינת ההלכה.

כיום, שלב הקידושין והנישואין נעשים באותו המעמד, כשלב אחד. בחתונה, הרב אומר לאישה שיקדש את האישה באמצעות הטבעת, ומיד מגיע שלב הנישואין שבאמצעותו מביא הבעל את האישה לביתו –

החופה משמשת כבית. יש גם את האקט הסימלי של התייחדות – כאילו הבעל מביא את האישהלביתו.

שלב הנישואין בפתיחת שלב הנישואין, מקריאים את הכתובה. הכתובה אינה הסכם בין האיש והאישה. הכתובה היא

של הבעל לאישה. חד צדדיהסכם

מרכיבי הכתובה:

עיקר כתובה..1תוספת כתובה..2תנאי כתובה..3נדוניה..4

שנה אמר שאי אפשר לגרש1000על פי דין תורה, אדם יכול לגרש אישה בלי רצונה. רבינו גרשון לפני אישה בלי רצונה: כשם שהבעל נותן הסכמתו, גם האישה צריכה לתת הסכמתה )השווה את מעמד

שנה יכול היה הבעל לגרש את האישה. חכמינו ניסו למנוע1000הגבר לאישה בנושא זה(. עד לפני מצב שבו הבעל יפרק את המשפחה מתוך "קפריזה" ולכן המציאו את הכתובה: נחייב את הבעל לקבל

על עצמו התחייבות על סכום מסוים, אותו יתחייב לשלם.

דינרים )סכום של200, אם הבעל מגרש את אשתו, יהא עליו לשלם לאישה עיקר הכתובהעל פי חודשים. זה מצד אחד סכום מחייב, ומצד שני, זה סכום12משכורת ממוצעת במושגים של אז(, למשך

אפשרי אם בכל זאת הוא מחליט.

החכמים קבעו את החובה הזו, בלי קשר לקיום כתובה או לא, זאת "כדי שלא תהיה קלה בעיניו".

מדוע כיום קיימת הכתובה? כי יש לכתובה טעם נוסף: לתת לאישה המתגרשת ביטחון כלכלי לתקופה הראשונה )לשנה הראשונה( שאחרי הגירושין, או במקרה שהבעל מת )אם הבעל מת, היא גם זכאית

לכתובתה(.

לכתובה שתי מטרות: למנוע קלות דעת, לתת לאישה ביטחון כלכלי.כלומר:

הדינרים הם במקרה שאדם לא כתב כתובה, אבל חכמים לא פסלו את האפשרות שהבעל יתן200 תוספת זו לא מוגבלת בסכום, ויש עדות שבהן ככל שהוא נותן . תוספת כתובהסכום גבוה יותר. זוהי

תוספת כתובה גבוהה יותר, כך זה מעיד על הכבוד שהוא נותן לאשתו.

14

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

הם כל ההתחייבויות שנכנסות לתוקף בעת הנישואין. כל עוד יש רק קידושין, והאדם לאתנאי הכתובה התחייב לנישואין – הוא לא חייב בתנאי הכתובה )בעבר שני השלבים היו הרי מופרדים(. בראש

ובראשונה חובת המזונות )חובה שכוללת את כל צרכיה האישה במישור החומרי(, חיי אישות.

שוב, גם אם לא נכתבה כתובה – זה לא פותר את הבעל משום חיוב שבכתובה. החיוב הוא מןהדין.

היא שם כולל לכל מה שהאישה מביאה איתה לרגל הנישואין מבית אביה. הבת לא חייבתנדוניה להביא כלום. גם אם לא הביאה, ניתן לרשום סכום מסוים כנדוניה )יכול להיות שזה פיקטיבי, ויכול שזה

יהיה בדיוק ערך הדברים שהיא הביאה... ממש על ידי חישוב מדויק של כל מה שהביאה(. הנכסים – נכסים שאינם משתנים. אלו הםנכסי צאן ברזלהללו, המתורגמים לכסף שנרשם בכתובה נקראים

הנכסים שעל הבעל להחזיר לאישה, בגירושין או בעזבונו, בלי קשר לשאלה מה קרה בפועל לנכסים)הביאה עימה רכב והוא נשרף... זה לא משנה – עדיין יהא על הבעל לפרוע את הרכב(.

אם לא כתב כתובה, הולכים על פי המנהג. אם המנהג שיש סכום כלשהו בנדוניה, זה יחייב אותו על פיהמנהג.

3.3.2011 ( לא נכחתי בשיעור – 3שיעור )

מה נכלל תחת המושג "נישואין וגירושין"? לחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(: "עניני נישואין וגירושין של יהודים1על פי סעיף מספר

בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". מה נכלל תחת המושג "נישואין וגירושין"? החוק לא מפרט. מתוך הפסיקה עולים מספר נושאים הנכללים בנושא נישואין

וגירושין:

תוקף הקידושין.1כשרות לקידושין.2היתר נישואין.3הכרזה על מורד/ת.4שלום בית.5

. ההלכה היהודית לא מכירה בנישואים אזרחיים. למרות זאת, באופןיהודים הנישאים בטקס אזרחי עקרוני, ישנו החשש שקיים תוקף הלכתי לנישואין, משום שבני הזוג חתמו על שטר. מאחר שזהו שטר

קידושין, כלומר: מסמך המעיד על הרצון הסובייקטיבי להיות זוג, שטר זה מהווה שטר קידושין, קיום הספק מחייב גט לחומרה )גט לחומרה משמעותו היא, שכאשר קיימים חילוקי דעות בהלכה, ניתן גט

בשל החשש שהנישואין אכן כשרים(.

טקס הקידושין בנישואים אזרחיים: בני הזוג חיים חיי אישות )קידושי ביאה(, ולכן גם כאן יהיה גטלחומרה.

במקרה של ידועים בציבור, פילגשות: אין מניעה להיפרד אחר מהשנייה. ביסוס הקשר הוא לא על קידושין, כי בני הזוג חיים ביחד לא במטרה להינשא. הרבנים לא נותנים לכך לגיטימציה. אם בן זוג

)לבדוק(חיים יחד ללא כוונה של קידושין הם יכולים להיפרד ללא גט למרות שהראו כוונה לקידושין.

במדינת ישראל, יהודי לא יכול להינשא לשתי נשים )ישנם מיקרים חריגים. דוגמה: אם האישה היאחולת רוח שאינה יכולה לתת גט, יותר לגבר להינשא לאחרת(.

הקראים הם חלק מיהדות בבל שהתפלגה מהדת היהודית של בני המקרא, אשר -כשרות הקראים מאמינים רק בתורה שבכתב ואינם מקבלים את התורה שבע"פ )פרשנות חכמים(. בתקופת הרמב"ם

הייתה זו קבוצה גדולה. התעוררה השאלה האם מותר ליהודי להתחתן עם קראים, בשלל חשש

15

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

ממזרות: זוגות בקרב הקראים מתחתנים על פי דין תורה, אולם כשהם מתגרשים, הגט שלהם הוא לא כשר )גט כשר הוא על פי התורה שבע"פ(. אם אישה קראית התחתנה מחדש ונולדו לה ילדים, יש כאן

חשש ממזרות.

יהדות קראית היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, וחבריו ידועים בשם קראים. היהודים הקראים שונים מהיהודים הרבניים בכך שהם אינם מקבלים את פרשנות חז"ל או כל סמכות רבנית למקרא )"תורה שבעל פה"(, והם

מחויבים רק לדברי המקרא המפורשים בלבד )"תורה שבכתב"(. )ויקיפדיה(

רבי דוד בן זמרה, וחברו רבי קסטרו קבעו שניתן להתחתן עם קראים. מכיוון שהקראים עצמם אינם כשרים כעדים, החתונה עצמה אינה כשרים, ולכן הם חיו כפנויים ופנויות, וכל ילד שנולד הוא כשר. במילים אחרות: "קלקלתם היא תקנתם"- מכיוון שהם כופרים בתורה שבע"פ, הם לא יכולים להוות

לכשרים.עדים כשרים, ולכן החתונה היא לא כשרה, וזהו ה"פתח" להכשיר אותם להפוך אותם ממזריםזה הבסיס לחתונה של רפורמים עם נון-רפורמים )העדים צריכים להיות רפורמים(.

הדרישות לפי תקנות חכמים לקידושין:מניין )פומביות( .1פיקוח של רב.2)הפקעת קידושין(.3

בכל תקן של קידושין יהיה נוכח מניין אנשים )לצורך פומביות( ובחלק מהטקסיםמניין )פומביות( - הנוכחות של ההורים מעידה על כך שהדברים נעשים מתוך גימרת דעת. נדרשת גם נוכחות של הורים.

הדרישה השנייה היא פיקוח של רב. הרב מסדר את הקידושין אך הוא לא מבצע )כמו - פיקוח של רבכומר בנצרות(.

במדינת ישראל )תקנות הרבנות הראשית( נדרשים מניין ורב. אין דרישה לנוכחות- הפקעת קידושין קרובים. כאשר גבר מקדש אישה ולא קיים אחת מהתקנות, על פי דין תורה לקידושין אין תוקף. זאת

דעת חכמים שהייתה קיימת פעם: במידה ולא מתקיימת דרישה של מניין ורב, אוטומטיתעל פי הקידושין מופקעים והקידושין חסרי תוקף.

כיום על פי תקנות הרבנות הראשית: "אסור לכל איש ואישה לקדש שלא בשעת חופה והעשרה וזאת אחרי הרשמת הנישואין על פי דרישת הרבנות..." )הספר "דיני משפחה", בן ציון שרבשבסקי, עוסק

בדיני המשפחה על פי דין תורה, ומתייחס גם לדין היהודי הדתי והאזרחי(.

אם נערך טקס נישואין פרטי, והתקיימו כל הדרישות על פי ההלכה, הטקס "תופס", למרות שעברו על תקנות הרבנות הראשית. הסיבה: הרבנות הראשית לא התקינה תקנות הפקעה, כי מזה מאות שנים

לא מקובל בקהילות ישראל להתקין תקנות הפקעה )ירידה בסמכותם של החכמים(.

במדינת ישראל החוק קובע שנישואין וגירושין של יהודים יערכו על פי דין תורה. מה יהא הדין כאשר אדם עורך טקס פרטי מכיוון שהרבנות לא מאשרת את הנישואין )למשל כהן עם גרושה(? דוגמה:

השופט חיים כהן, רצה להתחתן עם גרושה ולכן נסע להתחתן בארה"ב )להלן(.

– מבחינה חוקית, לא קיים איסור )פלילי( בחוק לקיים טקס פרטי במדינת ישראל. מכיווןטקס פרטי שהטקס נערך שלא במסגרת הרבנות יש כאן עבירה על תקנות של הרבנות. מה יהיה הדין על מי

שמקיים את דרישות הקידושין ומבקש מבית משפט פסק דין הצהרתי על כך שהוא נשוי? בפועל, בתיהדין לא נותנים פסקי דין הצהרתים כסעד, משתי סיבות:

איסור לסייע בעבירה דתית.1 מכיוון שיש ספק בהלכה לגבי תוקפן של הנישואין: העדים שנתנו יד לנישואין, נתנו יד לעבירה.2

ולכן הם אוטומטית פסולים )פסולים מכאן ואילך. יש צורך להכריז עליהם כפסולים(.

16

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

האם מדינת ישראל מוכנה באמצעות רשויותיה מוכנה להכיר בנישואין של בני זוג שאסורים זה לזו )לאור העובדה שלא מדובר בעבירה פלילית(? מבחינת החוק במדינה בוודאי שהסמכות לתת הכרה

- כהן וגרושה ביקשו כהן ובוסליק238/53ע"א בתוקפן של נישואין היא של הרבנות. אסמכתא: להינשא, הרבנות לא אישרה ובני הזוג ערכו טקס קידושין פרטי וביקשו לקבל גושפנקה משפטית

לנישואין. שם נקבע העיקרון שכל שאלה הקשורה בתוקף הקידושין נמצאת בסמכותו של בית הדיןהרבני.

- כהן וגרושה שלא הורשו להינשא רודניצקי נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים51/69בג"צ ברבנות, ערכו טקס פרטי שנערך בצורה זהה לטקס היהודי ההלכתי. רודניצקי ביקש מבית הדין הרבני

בג"צ קבע שלא ניתן לחייב הצהרה שמדובר בנישואים כשרים. בית הדין סירב לרשום את הזוג כנשוי. את בית הדין הרבני אם אי מתן הסעד הוא משיקולים הלכתיים, אך מאידך קבע בג"צ כי מאחר ובית

הדין הרבני לא מקיים את תפקידו לפי החוק, לא ייתכן מצב שלא ינתן סעד )הרי אם האישה תרצה להינשא מחדש היא תזדקק לגט – לכן היא נשואה(. בני הזוג רודניצקי קיבלו את הסעד מבג"צ למרות

שנישאו בטקס פרטי.

– בג"צ הכיר בסמכותו של בית הדין הרבני שלא לדון בנושא, אך קבע כלל חשוב:בג"צ רודניצקי במידה ומדובר באיסורי חיתון שבדיעבד ההלכה מכירה בהם )איסורי לאווים( ובית המשפט העליון

השתכנע מתוך חומר הראיות שהובא בפניו שמדובר בטקס הלכתי כשר, ייתן בית המשפט היתר למשרד הפנים לרשום את בני הזוג כנשואים. ע"פ הלכת רודניצקי, בג"צ יתן את הסעד רק לאיסור

לאווים שתופסים בדיעבד, אך שני דברים מתחייבים מכלל זה:

בנישואים שמוגדרים כאיסורי עריות, לא יתן בג"צ את האישור..1 איסורי חיתון של נישואי תערובת, אף על פי שהם מוגדרים כאיסור לאו )"לא תתחתן בם"(, גם.2

בדיעבד הם לא תופסים מבחינה הלכתית בשל טענה שאין כושר משפטי לשאת את האשה.

לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, ואומר שאם הנישואין תקפים ע"פ דין2בג"צ מפרש בעצם את ס' תורה, אז ניתן לאשר אותם, והוא עושה זאת במקום בית הדין הרבני.

. תוקף הקידושין1רשימה של מקרים בהם מתעוררת שאלה לגבי תוקף הנישואין:

– שלא בהסכמה. למשל, כאשר ההורים מכריחים את אחד מבני הזוג להתחתן. קידושי אונס .1

- למשל, אישה שהתחתנה באמצעות מצג שווא )התברר אחרי החתונה שבעלה חולהקידושי טעות. 2רוח(.

– קידושין "בצחוק". הגבר שם טבעת על אצבע האישה בנוכחות עדים. כלקידושי שחוק. 3 אומר למישהי17האלמנטים הם לכאורה כשרים, אבל אין שום כוונה להתקדש באמת. דוגמה: נער בן

בצחוק "הרי את מקודשת לי".

- מבחינת דין תורה ישנם שני סוגים של פסולי חיתון:איסור חיתון. 4

- כאשר התורה משתמשת בלשון "לא תעשה" או כל הקשר של המילה "לא". איסורי לאו.1 דוגמאות: איסור חיתון של כהן עם גרושה, זונה )לאו דווקא שעוסקת בזנות, אלא מי שנבעלה

על ידי מי שאסור עליה( או חללה )מי שנולדה כתוצאה מנישואים פסולים של כהן עם מי הכלל לגבי איסורי לאו: בדיעבד, הנישואים תופסיםשאסורה עליו. מחוללת לכהונה(.

היוצא מן הכלל: נישואי תערובות לא תופסים מכיוון שאין כשירות ליהודילמרות האיסור. לשאת לא יהודיה, ולהיפך. הילדים שנולדים מנישואי תערובת לא יהיו ממזרים, מכוון שאין

כשרות לקידושין. הדת של הילד תהיה על פי האם. לגבי ממזרות: נישואין עם ממזר הם אסורים אך יהיו תקפים )הממזרות תדבק בילדים – הנטייה של בתי הדין הרבניים היא לא

להכריז על ממזרות(.

17

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

ערווה מן התורה )להבדיל מאיסור לאו- כל אותם האיסורים שהתורה מגדירה בלשון איסורי עריות.2 איסור להינשא בקרובי משפחה מדרגה ראשונה,שהוא קל יותר(. איסורים אלו מדברים על ה

האיסור לשאת לאישה מי שהיא אשת איש )כל זמן שהיא נשואה - גם אם האישה חיה עם אותו האדם שהוא לא בעלה(. ממזר הוא ילד שנולד לבני זוג שחיי האישות ביניהם הם ערווה מן התורה: אדם המתחתן עם אחותה של אשתו )כאשר אשתו בחיים, אפילו אם נתנה לו גט(,

הנישואים הללו, על פי ההלכה אינם תקפים – גם לאאדם הנושא לאישה את כלתו. מדובר רק על נישואין בין יהודים.בדיעבד.

הערה: מה שהיה לפני מתן התורה לא ייחשב כעריות מכיוון שלא היה איסור.

. כשרות לקידושין2 , קידושיה תופסים. מבחינת החוק ותקנות12 אך מעל גיל 17בחורה מתחת לגיל . גיל הנישואין. 1

, חוץ ממקרים בהם הבחורה בהריון.17הרבנות יש חפיפה. גיל הנישואין יהיה

לפי הדין לא ניתן להתיר קידושין לחולי רוח. "אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת".. מחלת רוח.2כלומר: כשם שלא ניתן לאדם לגור עם נחש ארסי, כך לא ניתן לקיים מסגרת משפחתית עם חולה רוח.

מיהו יהודי? בית הדין יחליט מיהו יהודי )על פי פסיקת בג"צ(. רשם הנישואין יכול לאשר רק . יהדות.3 , בינימין359/66בג"צ יהדי, ובמידה ונתקל בקשיים יפנה לבית הדין הרבני שיכריע בנושא. אסמכתא:

גיתיה הוא בחור אתיופי שעלה לארץ וביקש להינשא בטענה שהוא יהודי.גיתיה נ' הרבנות הראשית. הרשם שלח אותו לבדיקה בבית הדין הרבני שיכריע בעניין, ובית הדין שלח אותו לגיור לחומרה. עתרו

לבג"ץ בטענה שבית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בשאלה. בג"ץ דחה את העתירה וקבע שרק בית הדין.הסמכות שבאגבהרבני מוסמך לקבוע האם לאדם כשירות להתחתן כיהודי. הנימוק הוא

- כל בימ"ש שמתעוררת אצלו שאלה כשאלת אגב יש לו סמכות להכריע בה לצורךסמכות שבאגב לדבר המלך( ולכן בית הדין לא מוסמך51אותו עניין. נושא הגיור לא מוזכר בענייני המעמד האישי )ס'

לדון בכך, גם לא בהסכמת הצדדים, ואולם מדובר בשאלה שהיא שאלת אגב לכשרות הנישואין )האם בית הדין הרבניהוא יהודי, האם הגיור תקף( וכשרות הנישואין מוגדרת כעניין של מעמד אישי. כלומר:

.מוסמך לדון בשאלת הגיור כאשר זוהי סמכות שבאגב

. היתר נישואין3 היתר לשאת אישה שנייה )רק לגברים(. כאשר אשתו חולה במחלת רוח, היא לא כשרה לתת גט ועל כן

הוא יוכל לשאת אישה שנייה על פי דין תורה )רק במקרה שמחלת הרוח לא ניתנת לריפוי, על סמך עדויות רפואיות(. אישה לא יכולה לקבל היתר נישואין במצב הפוך )רק אם תצליח "להוציא" ממנו את

הגט, במילים שלו ברגע של שפיות. אישה לא יכולה להיות מקודשת לשני גברים בו זמנית(.

. הכרזה על אישה כמורדת ואיש על כמורד4 כאשר אחד מבני הזוג עוזב את הבית ללא סיבה. אם האישה עוזבת את הבית היא מוותרת על

הכתובה, על המזונות. אם יש לה סיבה )בעל מתעלל( היא לא תחשב כמורדת. הסמכות להכריז על איש או אישה כמורד או מורדת היא של בית הדין הרבני )סמכות ייחודית(, אך אם זה מובא לבית

משפט לענייני משפחה הוא יכול לדון בזה כסמכות אגב. מרידה היא סירוב לחיות חיי ישות.

. שלום בית5 לבית דין רבני יש סמכותעל פי פסיקה של בית המשפט העליון, שלום בית הוא אחד מענייני הנישואין.

ייחודית לטפל בשלום בית לבקשת אחד הצדדים.

18

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

אם אישה עזבה את הבית ללא הצדקה, זה במסגרת בית הדין הרבני לחייב את האישה לנסות להגיע לשלום בית ואם זה לא עובד הוא יכול להכריז עליה כמורדת. הסמכות מגיעה מעצם העובדה שהעניין

מוגדר כענייני נישואין.

אישה שעזבה את הבית ובעלה הגיש בקשה לשלום בית על מנת לשקם חכם נ' חכם -353/65ע"א את מערכת היחסים. בית המשפט קבע שהדבר הוא בסמכותו של בית הדין הרבני.

- בעל שגירש את אשתו מביתו פגע בזכותה של האישה להתגורר בביתה, ובית נעים254/81בג"צ שמונע מהצדדיםהדין רשאי לתת צו להורות על חזרתה של האישה לבית. בית הדין רשאי להוציא צו

לעשות פעולה כלשהי שמפריעה לבן הזוג לגור בביתו ללא הפרעה )דוגמה: הבעל יכול להחליט שהואמכניס כדיירות את אימו וסבתו. אם האישה לא מסכימה, אפשר להוציא צו(.

בפס"ד נקבע כי לא ניתן להוציא צו שאוסר על אדם שעזב את אשתו, פרשת כברה.185/66ע"א לטובת אישה אחרת להיפגש עם אותה אישה. בג"ץ קבע כי שלום בית תופס בתוך הבית.

לבית הדין הרבני אין סמכות בעניינים הקשורים בילדים מאחר וכל מה שקשור לילדים הוא בסמכותמקבילה, זה טעון בהסכמת שני הצדדים.

תקנות סדר דין אזרחי בהקשר של שלום בית: בנושא שלום הבית חלה התפתחות במהלך השנים. לפי כמה שנים התקין שר המשפטים תקנות סדר דין אזרחי שבין היתר כוללות שתי תקנות שעוסקות באפשרות להגיש בקשה לבית המשפט למשפחה

ליישוב סכסוך )לפי רשימה: רכוש, ילדים וכו'(. נוצרה מסגרת מתחרה לבית הדין הרבני במצב בו בעברכא. 258כ ו- 258הייתה לו סמכות ייחודית. התקנות הן

בן זוג רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך עם בן זוגו ולהפניהקובעת: "כ 258תקנה ליחידת הסיוע... או להפנותם, בהסכמתם, לייעוץ או לפישור...". על פי התקנה, דין הגשת בקשה

ליישוב סכסוך הוא כדין הגשת תובענה בנושא הסכסוך.

בן זוג רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך עם בן זוגו ויחידת סיוע לבהמ"ש למשפחה יש שיקולכלומר: דעת כיצד ליישב את הסכסוך.

אם בן הזוג מסרב לשתף פעולה ביישוב הסכסוך, יורה בהמ"ש למבקש להגישכא 258תקנה על פי תביעה. יש לראות את התביעה העיקרית כאילו הוגשה בתאריך הגשת הבקשה )רטרואקטיבית(.

הוגשה לבהמ"ש עתירה כנגד תוקפן של התקנות הללו, משום שהן גורעות מסמכותו של בית הדין . האישה פנתה פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול5918/07בג"צ הרבני. השאלה נדונה לפני ב

לבהמ"ש למשפחה בבקשה ליישוב סכסוך. כעבור שבוע הגיש הבעל תביעת גירושין לבית דין רבני וכרך בה את כל הנושאים שאותם העלתה האישה בבית המשפט למשפחה. בית הדין הרבני ראה

עצמו מוסמך לדון בעניין, אולם בג"ץ קבע שהתקנות אינן בטלות והן נקבעו כדין. בית המפשט למשפחה פועל לפי חוק והא מוסמך לקבוע החלטות בתחום זה. במידה ומוגשת בקשה או תביעה

לבית משפט למשפחה ובמקביל לבית דין רבני יש לפעול לפי העקרונות המנחים בפס"ד פלמן )עקרוןתום הלב(.

19

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

(4 )שיעור 10.3.2011

בחינת הביניים, מיד אחרי חופשת הפסח )יום שלישי(.

נשים. כדי לא להסתבך עם החוק, הוא אמר שהוא לא התקדש6בתוכנית השבוע הראו יהודי חי עם אבל אנחנו יודעים שיש קידושי ביאה שהם תופסים, למרות שנאסרו על ידי חכמים. הנשים בכתבה

הלכו עם כיסוי ראש, וזה מעיד על כך שהן רואות את עצמם כחיות עם בעלן למטרת קידושין. אילו בעיות מתעוררות? תקנות חז"ל אסרו קידושי ביאה, וכבר הרבה שנים מה שמקובל זה קידושי כסף.

צריכים להיות בסביבת המגורים עדים כשרים שעדים לכך שבני הזוג חיים יחד כתא משפחתי. מכיוון שכך, יש כאן קידושין, או לפחות ספק קידושין, ולכן צריך גט לחומרה. )אם זוג חי יחד כידועים בציבור

ללא מטרת קידושין – אין צורך בגט(.

חרם דרבנו גרשום אסר ריבוי נשים. תקנה זו חלה גם היום. יש החושבים, בטעות, שפג תוקפה של התקנה, משום שיש מחלוקת בהלכה: תקנה קבועה לצמיתות, או שהתקנה נקבעה רק עד סוף האלף החמישי )ואנחנו כבר באלף השישי( – זו דעת מיעוט, וגם דעה זו אומרת שאסור לקחת יותר מאישה

אחת, כי הם טוענים שהתקנה הפכה להיות מנהג. לכן בוודאי חל איסור מוחלט על נישואין לאישהנוספת.

האם ניתן לעקוף את התקנה על ידי הסכמה? בתוכנית ראו שהחיים הם בהסכמה, ואולם: על דין דתילא ניתן להתנות, ולכן ההסכמה אינה רלוונטית.

על פי שיטת הרמב"ן מתירה פילגשות. שיטת הרמב"ם המקובלת בהלכה אוסרת פילגשות. כלומר:במישור ההלכתי, הפילגשות נאסרת. במידה ואין קידושין, פילגשות אסורה על פי שיטת הרמב"ם.

אם אדם חי עם אישה מחוץ למסגרת נישואין, אולם לפי התקנה המדויקת של רבינו גרשון, הוא דיבר על קידוש אישה שניה. חכמים פירשו את התקנה, וקבעו שיש חובת נאמנות של אדם כלפי אשתו, ועל

פי רוח הדברים בתקנה – גם חיים יחד זו הפרה של התקנה. כלומר: גם אם אדם נשוי חי עם אישהאחרת שלא למטרת קידושין- זה גם אסור.

על פי התקנה, קידושין ונישואין חייבים להיעשות בנוכחות של רב,תקנת הרבנות הראשית תש"י: ובמניין אנשים. זוהי תקנה מחייבת מבחינת ההלכה. זה גם כאשר חיים יחד לא למטרת קידושין, שהיא

אסורה על פי הרמב"ם וגם הפרת חובת הנאמנות לאישה מתוך תקנת רבינו גרשום.

נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם - מאסר אומר: "176חוק העונשין, סעיף , נישואין כולל גם קידושין. על פי הסעיף הזה אין חשיבות לשאלה אם175 ועל פי סעיף חמש שנים.

הקידושין תופסים או לא.

. שלום בית )המשך(5 עד לפני כמה שנים שלום בית היה בסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים, אולם לפני כמה שנים

כא(. התקנות יצרו מסגרת משפטית חדשה לנושא שלום258כ ו-258הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי )בית. המסגרת הזו מסמיכה את ביהמ"ש לענייני משפחה לטפל בבקשה ליישוב סכסוך, והסעיף קובע:

)א( בן זוג רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך עם בן זוגו ולהפניה ליחידת הסיועכ.258תקנה )להלן - בקשה ליישוב סכסוך(. ... הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, רשאי בית המשפט להפנות את בני הזוג ליחידת

יט או להפנותם, בהסכמתם, לייעוץ או לפישור. )ג( הגשת בקשה ליישוב סכסוך תיחשב258הסיוע כאמור בתקנה (, ובלבד שהענין נובע מהקשר3( עד )1ז)258כהגשת תובענה נגד בן הזוג האחר בכל הענינים המפורטים בתקנה

שביניהם כבני זוג. )ד( בן זוג שהגיש בקשה ליישוב סכסוך לא יגיש נגד בן זוגו בקשה נוספת ליישוב סכסוך בתוךשנה מיום הגשת הבקשה הקודמת.

כלומר: אחד מבני הזוג יכול להגיש בקשה. לבית המשפט יש יחידת סיוע ובה עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים וכו' ובית המשפט יכול להפנות אותם לכל מסגרת שמקובלת עליהם )יחידת הסיוע, גישור

חיצוני וכדומה(.

20

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

)ג(5)א( סירב בן הזוג האחר להופיע בפני יחידת הסיוע ונמסרה על כך הודעה בכתב לפי סעיף כא.258תקנה יט)ג(, יורה בית המשפט על חידוש ההליכים בפניו; היתה258לחוק או פגה תקופת עיכוב ההליכים, לפי תקנה

ההפניה ליחידת הסיוע על פי בקשה ליישוב סכסוך, יורה בית המשפט לבן הזוג שהגיש את הבקשה להגיש כתבז, בתוך שלושים ימים. 258תביעה כאמור בתקנה

אם אחד הצדדים לא רוצה, לא ניתן לכפות עליו. אם אחד מבני הזוג לא מופיע לדיונים בנושא יישוב הסכסוך, אז בית המשפט יורה למגיש הבקשה להגיש תביעה )אם רצונם בכך( בנושא שבו הוא ביקש

ליישב את הסכסוך.

הוגש לבית המשפט כתב תביעה כאמור יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה ליישוב)ב(כא 258הסכסוך; לא הוגש כתב תביעה – תימחק הבקשה.

הוגשה1.2. דוגמה: ב- גשת הבקשה ליישוב סכסוךאם התביעה מוגשת, תאריך התביעה הוא תאריך ה האישה מגישה לבית המשפט תביעה על מנת20.2 הבעל לא מעוניין, ב-10.2בקשה ליישוב סכסוך, ב-

. נניח שהבעל הגיש את תביעת1.2שביהמ"ש יכריע בנושא הרכוש. התביעה הזו מקבלת את התאריך , זה כאילו האישה הגישה לפניו.15.2הגירושין בבית הדין הרבני ב-

, בית הדין דחה את טענת האישה, כי התקנות1.2בפס"ד בו טענה האישה שהבקשה שלה היא מה- , מכוויןאולטרא וירס = חריגה מסמכותהותקנו על ידי שר המשפטים, ולכן התקנות האלו הם

שהסמכות בעניין שלום בית, ויש לבית הדין הרבני סמכות ייחודית בנושא, לכן תקנות שר המשפטיםפועלות בניגוד לייחודיות של סמכות בית הדין הרבני.

עוד נטען בהקשר זה, ע"פ חוק בית המשפט לענייני משפחה, לא תהיה פגיעה בתקנות בית הדין)א( לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.25הרבני. על כן התקנות בטלות. זהו סעיף

. בית המשפט דחה את קביעת בית הדין הרבני5918/07האישה עתרה לבג"צ: פלונית נ' בית הדין הגדול: לאחר שהמחוקק הקים את ביהמ"ש למשפחה כמסגרת מקבילה, אין מניעה שבית המשפט

יעזור גם הוא בדברים האמורים. לא היה חריגה מסמכות. אולם, בג"צ קבע שיש להתמודד עם התופעה של מירוץ סמכויות. במידה ונפתחו תיקים במקביל בשני המקומות, הכללים שיחולו הם אלו

שנקבעו בפרשת פלמן: כיבוד הדדי של הערכאות.

. עיכוב נישואין6 בית הדין מפרסם את רשימת העומדים להינשא. אדם שקרא את הרשימה, טוען שאחד הנרשמים הוא

אדם נשוי. יש לרבנות את היכולת לעכב נישואים עד אשר יתברר מעמדו האישי של האדם. בג"צ פרשת אביגדור.23/74

. סמכויות למתן סעד ביניים.7בית הדין צריך סמכות להוצאת צווי עזר למיניהם. למשל: צו הבאה, צו עיכוב יציאה מהארץ, צו עיכול.

בעבר הפסיקה הכירה בסמכויות האלו של בית הדין הרבני, גם לפני שזה היה חוק. היום זה מעוגן בחוקבתי דין דתיים )כפיית ציות ודרכי דיון( .

מה לא נכלל בענייני נישואין? שטר השידוכין רשום שאבי הכלה יתן בית, ואח"כ הואהתחייבות בשטר שידוכין )אירוסין(. למשל: ב.1

מסרב. זה לא בסמכותו של בית הדין הרבני. לבית הדין הרבני אין הסמכות. נושא זה נידון , צריך55. פרשת סידס )אי קיום שטר קידושין(. על פי דבר המלך במועצתו סימן 1/55בבד"מ

להביא את זה בפני בית דין מיוחד. ההחלטה שלו מחייבת גם את בתי המשפט וגם את בתיהדין. מדובר כאן גם בעניין חוזי, וגם בדבר שסוכם לפני הנישואים.

( ונפסק1/50הפרת הבטחת נישואין. פרשה זו התעוררה גם על ידי בני משפחת סידס )בד"מ .2שזה עניין חוזי, ולכן בית המשפט ידון בנושא, ולא בית הדין.

21

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

– מתנה שניתנה במהלך הנישואין384\88יחסי ממון בין בני זוג. ההלכה היא פרשת זיסרמן .3 ע"י בני הזוג אחד לשני. השאלה הייתה האם בסמכותו של בית הדין הרבני לדון האם המתנה

תקפה או לא? בית הדין הרבני לא מוסמך לדון בזה אלא ביהמ"ש למשפחה.

דיברנו עד עכשיו על מה כלול בענייני נישואין.

הקמת משפחה בישראל כולל את שלב הקידושין ושלב הנישואין. היום זה מאוחד בטקס אחד.

הערה: אם לא נכתבה כתובה, זה לא נוגע לתוקף הקידושים או הנישואים. הבעל חייב בכל תנאי הכתובה: במזונות. החיוב הוא על ידי הנישואין. גם אם לא נכתבה כתובה, היא קיימת. הדבר שלא

מחייב זה הסכום הנוסף הוולונטארי.

חכמים קבעו שנישואים ללא כתובה, כאילו חי עם אישה בזנות, כדי למנוע מצב שהאישה לא יודעת אתהזכויות שלה. ולכן על פי חכמים, יש להשלים את כתיבת הכתובה לאחר הנישואים.

)לא נכחתי בחלק השני של השיעור(

גירושין. בדיקת תוקף הגירושין 1

כאשר זוגות מגיעים מחו"ל הסמכות לבדוק את תוקף הגירושין תהיה בידי בית הדין הרבני- סמכותייחודית.

פסיקת גירושין . 2 זהו אקט פרטי בין בעל לאשתו, ברגע שהיא מקבלת את הגט היא מגורשת. לבית הדין בעניין זה

סמכות פיקוח בלבד. מי שמסדר גט הוא בית דין מוסמך, סמכותו לפסוק דבר ראשון האם הוא מקבלאת התביעה או לא.

לחוק העונשין - מי שנותן גט לאישה בניגוד לרצונה )בלי פסיקה של בימ"ש( זוהי עבירה שבגינה181ס' שנים. 5עונש מאסר

בית הדין חייב לפרט את הדרגה של הגירושין: כפיית גט/ חיוב גט/ מצווה לגרש/ המלצה לגרש. התובע צריך להצביע על עילה לגירושין )בגידה, מרידה, אלימות וכו'( ובית הדין צריך להחליט באיזה רמה של

גט מדובר. כאשר מדובר בכפייה ניתן לאסור את חירותו של אדם )דרגה גבוה ומחמירה של גט(. כיום האמצעי היעיל ביותר הוא מאסר. ההעדפה היא לבסס תביעת גירושין על עילות שיביאו לכפייה )בגידה

למשל או אלימות יביאו לכפיית גט(.

. סידור הגט3 באמצעות הגט האישה מתגרשת, זהו שטר. בהלכה היהודית אין סמכות להכריז על גירושין, רק בעל

יכול לתת לאשתו גט, זהו עניין פרטי. אך לבית דין יש סמכות לבטל גט אם הוא לא נעשה כראוי,העדים לא חתמו כראוי וכו. כלומר הסמכות בסידור הדין מותנת לבית הדין ולא לאדם פרטי.

. כתובה4 כשם שהיא נכללת בעניין הנישואין היא נכללת גם בעניין הגירושין. כאשר הבעל מת או מתגרש

מהאישה הבעל מחויב לתת לאישה את כתובתה )עיקר, תופסת ונדוניה(. החיוב בכתובה אינו אוטומטי אם היא מורדת )מסרבת לחיות חיי אישות(, בוגדת וכו היא לא תקבל את תוכן הכתובה. כלומר כאשר

העילה לגירושין נובעת מרצון/ מעשיה של האישה היא לא תזכה ב"פרס".

חיובי התשלומים של הכתובה מורכבים משלושת המרכיבים הבאים:

22

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

₪ )כל אדם סביר מסוגל לשלם(.10,000 - 6000עיקר הכתובה .1תוספת כתובה - אם הבעל הוסיף לסכום הבסיסי, הוא חייב לשלם למה שהוא התחייב..2נדוניה - אם נרשם מה האישה הביאה זה מצטרף לחיובים של הבעל..3

מה קורה כאשר הבעל הסתפק בתשלום של עיקר כתובה והוא לא רשם תוספת כתובה כלל? ומדוברבמצב שבו האישה לא הביאה למצב שבגללו הבעל רוצה לתת לה גט.

בארץ התפתח מנהג שכאשר מדובר בכתובה שלה ערך נמוך שלא עונה על מטרת הכתובה לפי חז"ל, בית הדין הרבני יחייב את הבעל בפיצויים על מנת לכלכל את האישה לתקופת זמן מסוימת למרות שהוא לא כתב זאת בכתובה. הסמכות הזאת הוכרה כחלק מסמכויות בית הדין הרבני שהוכרה ע"י

פרשת צ'רניכובסקי. 76/57ביהמ"ש העליון, בג"צ

יש גם סמכות הפוכה- אם בית הדין הרבני נוכח לדעת שסכום הכתובה נחשב כמופרז יש לו הסמכות להוריד את הסכום. מקרה בו הכתובה נחתמה על סך מיליון ₪, הוסבר לבית דין רבני כי הכתובה

אלף ₪. אין זה אומר שבכל120נחתמה על סכום כזה מטעמי כבוד. בית הדין הפחית את סכום ל מקרה זו תהיה ההלכה, כלומר הנסיבות הן שהביאו להחלטה שנקבעה )שיקולי כבוד שמקורם בשיוך

העדתי של הגבר(.

נושא הכתובה נתון בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני. ערעור על פסיקה של בית הדין הרבני מופנהלבית הדין הרבני לערעורים.

ההלכה לפי בימ"ש העליון הינה שחיובים בין בעל לאישה תקפים כל זמן שהבעל במצב בו הבעל מת: והאישה נחשבים ככאלה ועל כן במצב בו הבעל מת אין יותר יחסי אישות ביניהם ולביה"ד אין סמכות

. הבעל חלה ולפני שמת העביר את הנכס לאביו. משפחת הבעל בקשה מהאישה לפנות261/00לכך. את הבית. האישה הגישה תביעה לביה"ד הרבני ודרשה לקיים את הכתובה או שיתנו לה זכות מגורים בבית המשותף שלה ושל בעלה. ביה"ד הרבני קיבל את התביעה. הוגשה לבג"צ עתירה על פס"ד זה.

בג"צ קבע כשם שהנישואים והגירושין עצמם הם פעולה של בין בעל לאישה כך גם ענייני נישואין וגירושין שבהם הוסמך לדון בית הדין הרבני הם עניינים שהצדדים להם הם הבעל והאישה ולכן זה לא

מסמכותו של בית הדין הרבני אלא הסמכות היא של ביהמ"ש למשפחה.

לחוק הירושה יש לאישה זכות לתביעת הכתובה מהעיזבון אבל יחד עם סעיף זה3 א' 104עפ"י סעיף ג': כאשר האישה תובעת את הכתובה מהעיזבון יש לנקות את הכתובה מחלקה11יש את סעיף

₪ ולאישה מגיע חצי, אז היא תקבל רק את החצי, כלומר1000בירושה )למשל, העיזבון הוא על סך לא תהנה מכפילות(.

שם דובר על תביעת כתובה9692/02 פרשת פלונית כאשר מדובר בירושה על פי דין ולא על פי צוואה: מן העיזבון בנסיבות שבהן נכתבה צוואה. האישה רצתה את שמגיע לה מהצוואה וגם את הכתובה. נקבע, על פי ההלכה היהודית, בדין היהודי יש להתחשב בעובדה שבמידה ולאישה יש חלק בצוואה

והיא הסכימה לכך, לא תהיה לה זכות לדרוש יותר מכך )את הכתובה(. אם הבעל לא נתן לאישה דברבצוואה, או סכום מזערי, יש לה זכות על הכתובה ורק לאחר מכן יש לחלק את הצוואה.

. הפרת הסכם גירושין5 . שם נקבע כי הסכמות של ביה"ד הרבני401/66ביה"ד הרבני הוא שמוסמך לדון בכך. מרום נ' מרום

כוללת גם ענייני ממון. אם הבעל רוצה לגרש את אשתו והוא הביא למצב זה והיא לא עשתה דבר שתרם למצב הוא צריך לשלם לה ולהיפך במצב בו היא רוצה להתגרש. אם לאחר קביעת הסכם בין

השניים האישה מתחרטת- הסמכות לדון בעניין נמצא בסמכות בית דין רבני שכן כשרותו של הגט תלוי בקיום התנאי. ביהמ"ש מסכים שיש מרכיבים שאינם משפיעים על כשרות הגט ואז הסמכות היא לא

בידי ביה"ד הרבני.

23

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

( היה מדובר בהסכם גירושין בין בעל ואישה. האישה התחייבה8638/03בפס"ד סימה אמיר )בג"צ להעביר לבעל את חלקה בדירה. ההתחייבות לא בוצעה לפני הגירושין. הוא נתן לה גט והיא לא קיימה

את התחייבותה. בהסכם הגירושין כתבו שהם מקבלים את ביה"ד הרבני כסמכות לדון בגירושין גם לאחר קיום הגירושין. האישה התנגדה לסמכותו וביה"ד דחה את ההתנגדות. היא פנתה לבג"ץ- נפסק לטובת האישה, נקבע כי ברגע שמדובר בהתחייבות ממונית בהסכם גירושין והגירושין התקיימו כבר,

יש להתייחס להפרה כהפרה של חוזה והסמכות תהיה בידי בית המשפט למשפחה. כדי שביה"ד הרבני יהיה מוסמך לדון בהסכם גירושין לאחר הגירושין עצמם, יש צורך בהסכמת המחוקק. )בפרשת בוארון -

אם לא מדובר בענייני מעמד אישי, אין סמכות לבית דין רבני, גם אם יש הסכמה דו צדדית(. העמדה הזו של ביהמ"ש העליון לא מקובלת על בתי הדין הרבניים. לדעתם יש קשר בין חיובים ממוניים לבין

הפרת הסכם גירושין )לכן מומלץ לא לדחות את סידור ענייני הממון לאחר הגירושין(

הערה: אם בית הדין או ביהמ"ש נתן ההחלטה לגבי משמורת על ילדים או מזונות ההלכה אומרת כי הפסיקה היא אף פעם אינה סופית והיא נתונה לשינויים, ישנה סמכות נמשכת לאותו בית משפט

שהתחיל לדון.

. יהודים6עד עכשיו דיברנו על מצבים בהם הצדדים היו יהודים. אך כאשר אחד הצדדים לא יהודי.

תביעת גירושין כזו תוגש לבית משפט לענייני משפחה. אלא שבעקבות עליה גדולה שהגיע מברה"מעלו לארץ אנשים שיש ספק ביהדותם נוצרו בעיות חדשות.

המחוקק קבע הסדר לגבי מצבים שכאלה: חוק השיפוט בנושא התרת נישואין )מקרים מיוחדים וסמכות , כאשר מוגשת תביעת גירושין, סגן נשיא בית משפט למשפחה יעביר את התיק1א3בינ"ל( על פי ס'

לראש ביה"ד הרבני שיבדוק האם יש חשש יהדות כלפי אותו אדם. אם יש ולו חשש ביה"ד הוא שיעבוד ג' שסמכותו של ביה"ד הרבני מוגבלת רק לעצם הגירושין, ולא3על התיק. אבל המחוקק קובע עוד בס'

.9476\96פס"ד סר ניתן לכרוך ענייני משמורת או רכוש. ביה"ד דן בתיק רק כדי למנוע תקלות בעתיד.

כאשר שני הצדדים )שאחד מהם לא יהודי( רוצים להתגרש בבית דין רבני ישירות )לדלג עלהפרוצדורה( לא ניתן לבצע זאת, בעבר היה ניתן.

24

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

(5 )שיעור 17.3.2011

נישואין וגירושין של יהודים שאינם אזרחיה המדינה אותושביה

בחוק שיפוט בתי דין רבניים.1היבט נוסף של סעיף

נישואין

. 1בעיית הסמכות של בתי הדין הרבניים בעניין יהודים כאלו מתעוררת לאור הניסוח של סעיף

אזרחי המדינה או תושביה יהיובישראל עניני נישואין וגירושין של יהודים שיפוט בעניני נישואין וגרושין:בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.

הדגש הוא על המילה "ישראל". נחוצה אזרחות או תושבות, אבל אם שני בני הזוג אינם אזרחים אותושבים, אז אין לבית הדין הרבני סמכות עליהם.

על פי המצב החוקי הקיים היום, יש להבחין בין נישואין וגירושין. לגבי נישואין, המצב החוקי כיום . כלומר: אם יש תביעה שמוגשת לבית הדין הרבני לשלום בית,1בישראל הוא כפי שמשתמע מסעיף

ולחילופין להכרזה כמורדת )אם לא יהיה שלום בית(, ומתברר לבית הדין הרבני שאחד מבני הזוג אינו תושב/ אזרח אז אין לבית הדין הרבני הסמכות בעניין. נדגיש כי אם מדובר באזרחים, אין צורך בנוכחות פיזית של שניהם בישראל, וגם אם אחד מהם נמצא פיזית בחו"ל, אז זה לא שולל את הסמכות של בית

הדין הרבני )כל זמן שהוא אזרח או תושב, יש לבית הדין הרבני סמכות עליו(.

, פס"ד של בית הדין הרבני הגדול, שם9498-64-1אסמכתא: פסיקה של בית הדין הרבני, תיק ערעור נדונה תביעה שהגיש בעל בבית הדין הרבני בת"א לשלום בית ולחילופין להכרזה על מורדת. בזמן

הגשת התביעה, האישה נמצאה בארה"ב. האישה באמצעות בא כוחה התנגדה לסמכות השיפוט של בית הדין בטענה שבפועל היא לא נמצאת בישראל. בית הדין הגדול דחה את הטענה של האישה וקבע

, אז בית הדין הרבני רשאי לדון בעניינה. הערה: זה שבית הדין1שמאחר והיא מקיימת את תנאי סעיף מוסמך לדון בעניין, זה לא אומר שאוטומטית הבעל יזכה בתביעה.

נקודות עקרוניות נוספות מאותו פסק דין: הנישואים של בני הזוג הם נישואים קונסרבטיביים. למרותשבישראל, בית הדין הרבני הוא אורתודוכסי, הטענה נדחתה. לא משנה סוג הנישואים.

בא כוח האישה טען שבית הדין הרבני הוא לא ה"פורום הנאות" מאחר ובארה"ב מתקיימים הליכים בין בני הזוג, ולכן אין זה ראוי שבית הרבני יראה עצמו מוסמך. בית הדין דחה את הטענה, מכיוון שהתביעה

שהוגשה על ידי הבעל מתייחסת לסעדים ייחודיים לבית דין שדן על פי דין תורה, ובבית משפט בארצות הברית לא דנים בעניינים כאלו, ולכן לבית הדין הרבני יש הסמכות, והוא הפורום הנאות.

פסיקת בית הדין בארצות הברית אינה נוגעת לענייני הדין היהודי הדתי.

בארה"ב, אז בוודאי שהתביעה של הבעלרבניהערה חשובה: במידה ומתקיימים דיונים בבית דין תדחה על הסף.

גירושין

בעבר, היה דין אחד לגירושין ונישואין. כלומר: כדי שתהיה סמכות לבית הדין חייב היה ששני בני הזוגלקיים את הדרישה של אזרח או תושב.

בני זוג יהודים שהתחתנו במצרים ועברו להתגורר באיטליה. הבעל עלה פרשת מטלון.129/63בג"צ לישראל, והאישה נשארה באיטליה. בארץ הבעל רכש אזרחות ישראלית ותבע גירושין בבית הדין

25

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

הרבני, ולחילופין: תביעה להיתר נישואין )לאישה אחרת, אם האישה לא תהיה מוכנה לתת גט(. הערה: קובע שזה לא ביגמיה.181חוק העונשין סעיף

בית הדין הרבני ראה עצמו מוסמך לדון בתיק, אולם בג"צ קבע שלבית הדין אין הסמכות כי האישה אינה ישראלית ואינה מחויבת להגיע לארץ. מבחינה פרקטית, זה אומר שגם היתר נישואין לא ניתן

לתת )כי זה ענייני נישואין(. זה היה המצב במשך כל השנים, אבל חלו התפתחויות שמיד יוצגו.

המצב הבעייתי: ברחבי תבל נמצאות נשים רבות שרוצות לקבל גט, והבעל מסרב. אין בידי בתי הדין בחו"ל האפשרות להושיע במקרים כאלו, כי אין להם סמכויות אכיפה – רק לבית הדין בישראל יש

)השופט זילברג( הניח135/58קנול בג"צ סמכויות אכיפה, עד כדי מאסר. לפני שנים, בפס"ד בפרשת את התשתית לפתרון הפרקטי שסייע בידי נשים בסוגיה הזו.

מדובר בבני זוג בעלי אזרחות גרמנית שהיו תושבי קבע בגרמניה, והגיעו לישראל על מנת להתחתן. אחרי החתונה חזרו לגרמניה. )הערה: מאחר ואמרנו שהתנאי הוא אזרחות או תושבות, כיצד זה שהם התחתנו בארץ? חשוב לא להתבלבל! טקס הנישואין לא כרוך בסמכויות שיפוט של בית הדין. הטקס

מתנהל על ידי הרב כמפקח, ולא על ידי כך שהרב הוא שופט בבית דין(.

שנה האישה רצתה להתגרש, והם הגיעו לארץ, לא למטרת גירושין,20הפתרון של פס"ד קנול: אחרי לחוק. האישה טענה4והאישה הגישה תביעה בבית הדין הרבני למזונות שלא אגב גירושין, לפי סעיף

שהיא לא תובעת גירושין, כי הם לא אזרחים, אבל היא כן תובעת מזונות.

הגישה אשה יהודיה לבית דין רבני תביעת מזונות, שלא אגב גירושין, נגד אישה, שיפוט בעניני מזונות:4סעיף היהודי או נגד עזבונו, לא תישמע טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בענין.

לחוק, שהיא מעין "פסקת גג" לחוק כולו, ועל כן אין1הבעל טען שיש כאן סתירה לדרישה של סעיף לבית הדין סמכות. בית הדין הרבני לא קיבל את הטענה, והבעל עתר לבג"צ. בג"צ דחה את טענת

לחוק, הוא אינו מוגבל על ידי4הבעל, משום שהוא טען שכאשר בית הדין דן בנושא שקשור בסעיף .1סעיף

היא במשפט הישראלי דרישה יוצאת דופן, כי בדר"כ המחוקק לא מגביל את בית1הדרישה בסעיף המשפט, ולבית המשפט יש סמכות כלפי כל מי שבא לפניו. הכלל הוא, שכאשר המחוקק קובע חריג אז

"אין לנו בו, אלא חידושו". כלומר: מה שהמחוקק אמר, את זה יש לקיים, ואין להרחיב את תכולתו של, הוא היה אומר את זה.4החריג. המחוקק הוא לא "ביישן" ואילו רצה להגביל את סעיף

השופט זילברג קובע פרשנות דווקנית, וקובע שלבית הדין הרבני יש סמכות בנושא מזונות, למרות של בני הזוג לישראל.זיקה כלשהישהצדדים אינם תושבים או אזרחים, אך טען שחייבת שתהיה

בנסיבות המקרה, די בכך שהזוג בא לישראל כדי להתחתן. למרות שזוהי זיקה קלושה, די בה על מנתלהחיל את סמכותו של בית הדין.

מהי חשיבות פסק דין זה מבחינה פרקטית?

נסביר מה כלול במזונות שלא אגב גירושין:

. מזונות רגילים מן הדין.1

. מזונות מדין מעוכבת מחמתו להינשא – יש לפעמים שהבעל חייב לתת לאישה גט )בעל אלים, או2 שאינו דואג לצרכי האישה(. אם הבעל מסרב בכל זאת, יש סנקציות... אולם זה לוקח זמן, ולכן יש

סמכות בידי בית הדין לחייב את הבעל במזונות מ"דין מעוכבת מחמתו להינשא". כלומר: מעבר למזונות השוטפים, מזונות מיוחדים שהם קנס או סנקציה )מזונות עונשיים(. לא מדובר על סיפוק צרכי

האישה, אלא במזונות עונשיים במטרתם לזרז אותו לתת גט. בשל שכך, אין צורך שבית הדין יבדוק אתצרכי האישה. לכן, בית הדין מטיל מזונות גבוהים במקרה זה, על מנת להטיל את הסנקציה.

26

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

הערה: מאחר ולא מדובר כאן במזונות שצריכים לתת לאישה את צרכיה האמיתיים, אלא מזונות עונשיים, אז גם אם האישה הוכרזה כמורדת באופן שבו איבדה את הזכאות למזונות, זה לא מונע מבית

הדין להטיל על הבעל את המזונות מסוג זה.

סמכות שבאגב - יש לבית המשפט הסמכות לברר כל שאלה הדרושה לצורך העניין שלפניו )השאלה המקדמית שצריכה הכרעה(. במקרה הנ"ל, כאשר בית הדין פוסק מזונות מדין מעוכבת מחמתו

להינשא, השאלות המקדמיות שצריכות להישאל האם באמת הבעל צריך לתת גט, ואם באמת הוא , אולם במקרה זה הן1מעכב את הגט. אלו שאלות שבאופן כללי אינן בתחום הסמכות על פי סעיף

.הסמכות שבאגבתהיינה בתחום הסמכות מפאת

תזכורת: הבעל חייב במזונות אישה כל עוד הם נשואים בלבד. לאחר הגירושין, הבעל חייב רק במזונותילדים, ואינו חייב יותר במזונות לאישה.

פס"ד קנול זה פס"ד חשוב מאוד שבעקבותיו נשים בחו"ל שלא הצליחו להוציא גט, חיכו לשעת כושרשבה הבעל נתפס בהיותו בארץ )ובמקביל הוצא צו עיכוב יציאה(, ואז הוגשה התביעה.

העניין הזה עבד במשך הרבה שנים, ולאחרונה אושרה הלכת קנול בפרשת כובני. בפרשה, זוג תימנים עברו לגור בלונדון. האישה הגישה תביעת גירושין לבית הדין המקומי בלונדון, אבל הבעל סירב לתת

גט לאישה )ולבית הדין אין סמכות אכיפה(. כאשר נודע לאישה שהבעל הגיע לישראל, אז היא מיהרה והגישה תביעת גירושין יחד עם צו עיכוב יציאה מן הארץ )כל צו ביניים יכול להינתן כאשר יש תביעה

עיקרית. לא ניתן לעכב סתם כך בלי שתהיה תביעה עיקרית(. אמרו לאישה שלא ידונו בתיק בגלל סעיף לחוק, אבל אמרו לה להגיש רק תביעת "מזונות שלא אגב גירושין". בית הדין דן בתביעה. הבעל1

התנגד לסמכות, אך בית הדין דחה את טענות הבעל. הבעל עתר לבג"צ בטענה שאינו אזרח ואינו תושב. בג"צ בהרכב בראשות הנשיא ברק. גב"צ דחה את הטענה של אזרחות או תושבות בעקבות

.2003ההלכה שנקבעה בקנול. פס"ד כובני הוא מ-

: בני זוג יהודים, שומרי תורה ומצוות, שחיו במונקו6751/04אחרי פס"ד כובני, פס"ד בפרשת סבג צרפת. היו נשואים גם בנישואים אזרחיים כדרישת החוק הצרפתי, וגם בנישואים דתיים כדרישות

ילדים, האישה הגישה תביעת גירושין במקביל בבית המשפט הצרפתי וגם בבית3ההלכה היהודית. הדין הרבני בצרפת. בבית המשפט בפאריז ניתן פס"ד לגירושין ובו בית המשפט קבע את כל מה

שצריך לקבוע במסגרת הגירושין )מזונות, רכוש וכו'(. כך שמבחינת חוקי צרפת, האישה מגורשת. אולםבבית הדין הרבני בפאריז, הבעל סירב לתת גט, למרות כל הפצרות הרבנים.

יום אחד הגיע הבעל לישראל לביקור עם הילדים. האישה הגישה באמצעות בא כוחה להגיש תביעת גירושין בישראל, בבית הדין הרבני בירושלים, אבל כיוון שאמרו לה שאין לבית הדין סמכות לדון

לחוק, ובנוסף תבעה צו4בגירושין היא הגישה תביעה נפרדת למזונות שלא אגב גירושין, לפי סעיף עיכוב יציאה ובית הדין הרבני הוציא את הצו כמבוקש. בעניין הסמכות לגירושין קבע בית הדין שהעניין

קבע בית הדין שהוא מוסמך לאור מסורת הפסיקה.4בעייתי, אולם בעניין סעיף

הבעל ערער לבית הדין הרבני הגדול לערעורים, ובית הדין דחה את הערעור. בעקבות ההחלטה הזאת החליט הבעל לעתור לבג"צ כנגד נטילת הסמכות של בית הדין הרבני, כאשר לדעת הבעל, בית הדין

הרבני משולל סמכות תוך חזרה על הטענות שהועלו בפס"ד קנול.

אילו הלך בג"צ בעקבות התקדימים, הוא היה צריך לדחות את העתירה, אולם הפעם חל מהפך בפסיקה. השופטת פוקצ'יה שכתבה את דעת הרוב צידדה בקבלת העתירה, ובביטול של פסק הדין של

בית הדין הרבני.

נימוקי הרוב בפס"ד סבג: . כלומר: למרות שלכאורה זה לא אגב גירושין - אע"פ שזוהיאגב גירושיןתביעת המזונות היא .1

תביעה נפרדת, ההפרדה היא מלאכותית, כי מהותית זוהי תביעה אגב גירושין, כי היא הגישהתביעת גירושין בצרפת.

27

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

. תביעת המזונות אינה כנה שהרי בצרפת בית המשפט פסק להאינה כנהתביעת המזונות .2מזונות במסגרת פסק הדין, ולכן אינה יכולה לתבוע שוב מזונות.

משני הנימוקים הללו, נטען שבית הדין פעל בחוסר סמכות. כאשר התבטל פסק הדין, התבטל גם צועיכוב היציאה והבעל יצא מהארץ.

בעקבות הפסיקה הנ"ל נשמט מיד האישה הכלי העיקרי שבאמצעותו יכלה לקבל גט מבעל המסרב.כמה הערות בעקבות פסק הדין הזה:

. לגבי מדיניות. הרי מה שנאמר על ידי השופטת פרוקצ'יה יכול היה להיאמר על ידי שופטים רבים1 בפסקי דין קודמים )העובדות כמעט זהות לפרשת כובני(. המדיניות של בית המשפט העליון לנהוג

בגמישות בכל הנוגע למצוקת הנשים היא משותפת לשופטים רבים. לדוגמה, דברים שנאמרו על ידי "שום בית דין דתי בעולם, מחוץ לבית הדין הרבני בישראל, אינו מוסמך להפעיל: 5385/95השופט זמיר בבג"צ

סמכות ממלכתית וליתן פסקי-דין לגירושין דתיים שיהיו מוכרים וניתנים לביצוע במדינות אחרות כמו בישראל. בנסיבות כאלה, הקשחת התנאים הנדרשים כדי להקנות סמכות בינלאומית לבית הדין הרבני תהיה בלתי-רצויה. יהיה בה משום מתן פרס לבן זוג אחד המבקש לגרום עגינות לבן הזוג השני, באמצעות התחמקות משיפוטה של

הערכאה האפקטיבית, היא בית הדין הרבני בישראל."

כלומר: פירוש החוק בצורה קשוחה הוא על חשבון הצדק.

הערות בנושא הנימוקים של השופטת פרוקצ'יה:

בעניין הנימוק הראשון: בעבר היה מקובל לחשוב ש"תביעה שלא אגב גירושין" היא תביעה שלא כרוכה בגירושין. בפסיקה שקדמה לפס"ד סבג הגישה היתה שאם האישה תבעה גירושין, היא כאילו "חטאה"בעבר, ולא צריך להעניש אותה ולזכור לה את זה בעת שהיא מגישה תביעת מזונות שלא אגב גירושין.

בעניין הנימוק של חוסר הכנות: מה נחשב כחוסר כנות? כאשר אדם תובע דבר מחוסר כנות. הדוגמה לחוסר כנות: הבעל רוצה לתפוס סמכות בנושא מזונות הילדים או חינוך הילדים, אז הוא מגיש תביעת הגירושין. אם מתברר שהתביעה היא רק כדי לתפוס סמכות, אז התביעה היא לא כנה. האם ניתן לומר

שזו תביעה לא כנה? המחוקק מאפשר לה לתבוע משהו לגיטימי, ולאלץ את הבעל להתמודד עם נושאהגירושין.

לדעת פרופ שוחטמן: אי אפשר להגדיר עניין זה כחוסר כנות. טעות השופטת היא שהיא מערבת ביןמזונות רגילים ובין מזונות מדין מעוכבת מחמתו.

פס"ד סבג קבע הלכה חדשה: אם אישה תובעת מזונות מדין מעוכבת מחמתו להינשא, אל לה להגישטרם לכן תביעת גירושין בבית הדין הרבני.

בעיקרון, שני אנשים שהם אזרחי חוץ ושיש ביניהםבעניין שאלת הפורום הנאות בפסק הדין סבג: אין מניעה עקרוניתדין ודברים, בגלל נזק שנגרם בחו"ל על ידי מכוניתו של האחד למכוניתו דל האחר –

להגיש את התביעה ולדון בה בישראל.

יהודים2השאלה שתישאל, האם בית המשפט בישראל הוא "הפורום הנאות". בדוגמה שהובאה: אזרחי אנגליה, שהתנגשו בלונדון עם הרכב יאמר בית המשפט, למרות הכלל הרחב – "אני לא הפורום

שאלה לשיקול הדעתהנאות". שם נמצאים העדים, שם היה האירוע. השאלה היכן לקיים את הדיון היא נקודת המוצא היא: "4716/93. ציטוט מדברי השופטת שטרסברג כהן ברא"ע של בית המשפט בישראל

כי לבית המשפט כאן יש סמכות לדון בתביעה ושאלת הפורום הנאות היא שאלה שבשיקול דעת בית."המשפט, אותו מפעיל הוא על פי קריטריונים מקובלים

מהם הקריטריונים המקובלים? שני כללים שנקבע שעל פיהם בית המשפט בישראל הואהפורום הנאות:

28

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

,8754/00. אסמכתא: בייניש בבג"צ אשר בחו"ל הוא אינו בר השגהכאשר מדובר בבקשת סעד .1עינת רון.

כאשר מדובר בבית משפט בחו"ל שאין לו יכולת אכיפה. דבריה של השופט טירקל רע"א.22705/97.

האם נכון לומר כפי שנאמר בסבג שהפורום בישראל הוא לא נאות? על פי דעת המיעוט, אכן מדובר במקרה קלאסי שבו כן יש לראות את הפורום בישראל כפורום נאות, כי בחו"ל בבית המשפט לא יכולה

להינתן אכיפה.

בעקבות פס"ד סבג היתה אי שביעות רצון גדולה בקרב נשים בארץ, אבל "מעז יצא מתוק": כתוצאה מכך נוסף לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים )חוק שכמעט לא עבר שום שינוי בגלל הקושי הפוליטי הכרוך בענייני המעמד האישי(, תוך הסכמה כללית להקל על נשים להשיג גט, גם אם הן תושבות חול וכך יצרו

. הסעיף קובע רשימת חלופות שבהתקיים אחת מהן, ניתן להגיש תביעת2005 בשנת א4סעיף את .1גירושין ישירה בארץ, גם אם לא מתקיימת הדרישה בסעיף

גם אם הנתבע לא ישראלי. מה הכוונה "מקום מושב"? מה ( מקום מושבו של הנתבע בישראל. 1 א )4 צריך להוכיח כדי לקיים את הדרישה? אין בחוק הגדרה כוללת למושג "תושב" ובכל מקום יש לפרשו

בהתאם לחוק. במקרה שלנו יש דרישה מרחיבה ביותר, אלא הדרישה היא שתהיה זיקה לארץ.

, השופטת ארבל: זוג יהודי שהתחתן במרוקו בנישואים דתיים, ולאחר מכן נישאו2123/08בבג"צ החליטו להיפרד. בית המשפט2005בצרפת בנישואין אזרחיים, ואז עברו להתגורר באי גוודלופ ובשנת

בגוודלופ הוציא פס"ד לגירושין. האישה כעבור שנה משלא ניתן לה גט, הגיעה לישראל והגישה תביעת א. הבעל היה בארץ, והגיש "חוסר סמכות". בית הדין דחה את טענת4גירושין כבר בעקבות התיקון של

(1א )4הבעל, אשר עתר לבג"צ. בג"צ דחה את העתירה מכיוון שהמשמעות של תושבות בהקשר ל- . מכיוון שבני הזוג נהגו לבקר בישראל פעמיםפרשנות מרחיבה ככל האפשר, המקלה עם התובעתהיא

רבות, ויש להם רכוש בישראל, חשבונות בנק בישראל, ומשפחה בארץ, וגם היו להם תוכניות לבואלגור בישראל - זוהי הזיקה המספקת לתושבות בהקשר זה.

ציטוט מדבריה של השופטת ארבל:

מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, כמדינת העם היהודי, אינה יכולה ליתן יד לתוצאה קשה שכזו. על רקע כל זאת, קבעה פסיקת בית משפט זה מפורשות לעניין תנאי ההימצאות בישראל כי "עוצמתה של הזיקה בין

בעלי-הדין לבין ישראל - זו זיקה הנדרשת להקניית סמכות לבית-הדין הרבני - תיגזר מנסיבותיו של כל עניין ועניין,ולא פחות מכך מן הצורך - הדוחק לעתים - לעזור למי שנותר ומושיע אין לו"

האפשרות שעומדת בידיה האישה להגיש תביעת מזונות שלא אגב גירושין, בעינה עומדת. אם האישה א, עדיין יש לה האופציה להגיש תביעת מזונות שלא אגב גירושין על פי4לא עומדת בקריטריונים של

, אבל צריך לזכור את הלכת סבג. 4סעיף

הערה: בבחינת הלשכה שהתקיימה לפני כמה שנים, בעקבות פס"ד בפרשת סבג, הייתה שאלה (. השאלה הייתה העתק6250/05שהוגשה לבג"צ עתירה בעניינה )איציק לוי נ' לשכת עורכי הדין,

האירועים של פרשת קנול. התשובה הייתה שעל פי הלכת סבג, יש לבית הדין הרבני יש סמכות, וזוהייתה התשובה הנכונה.

בג"צ בפרשת סבג ביטל את פסיקת בית הדין הרבני רק בגלל שהאישה כבר הגישה תביעתגירושין. הלכת קנול בעינה עומדת, גם בפרשת סבג!

שאלה: נניח לצורך העניין שהאישה, שהיא אזרחית חוץ, רוצה גט, אבל לא עומדת באף אחד א. היא שמעה שהבעל נמצא בישראל )הוא לא ישראלי(, ומגישה תביעת4מהקריטריונים של סעיף

נגד הבעל. הבעל מופיע בבית הדין, שמע את התביעה והלך הביתה. גירושין

29

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

מתוקף מה יש סמכות? כי הבעל היה חייב לסרב ולהתנגד בהזדמנות הראשונה שיש לו לסמכותו של (. כלומר: אם יש התנגדות, ההתנגדות חייבת להיות מפורשת. כך נקבע4 )ד( )15בית הדין על פי

.641/05בפרשת נגר דנג"צ

לחוק, בענייני מעמד אישי, כאשר לא מתקיימת הדרישה לאזרחות או תושבות, או9מכוח סעיף בני זוג יהודים שבאים בארה"בההסכמה.בעניינים של סמכות מקבילה, ניתן לבית הדין סמכות מתוקף

ומגישים בקשה משותפת, אין שום מניעה שבית הדין הרבני יסדר את הגירושין. בעקבות הפסיקה, גםאם אחד הצדדים מתנגד אך לא הביע את התנגדותו באופן פעיל בהזדמנות הראשונה: זוהי הסכמה.

)הנושא שילמד שבוע הבא: נישואים אזרחיים של יהודים אזרחי המדינה(

האם אזרחי המדינה יכולים להינשא בנישואים אזרחיים?

הייתה פעם דיעהנישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה". לחוק קובע: " 2סעיף ". זה חוק של1919שיש חקיקה בישראל שמאפשרת את זה: "פקודת הנישואים והגירושים )רישום(

המנדט הבריטי שעדיין בתוקף. בחוק זה נקבע שרשות הרושמת לצורך נישואים: "רב, כומר או הפקידהמסדר את הקידושין אם הנישואים היו נישואים אזרחיים".

בחוק זה לכאורה יש עיגון לנישואים אזרחיים בישראל. בעקבות החוק, עתרו לבג"צ שמאחר שקיים חוק שהחוק הוא פרוצדוראלי ולא מהותי.4058/95לרישום, אז כמובן שניתן לקיים אותם. בג"צ קבע ב

כלומר: אם יהיו נישואים אזרחיים בישראל, אז ניתן יהיה לרשום אותם על פי החוק הישן.

האם פירושו של דבר שמדינת ישראל לא מתירה כלל נישואים אזרחיים?

, המדינה מכירהלצורכי רישוםתלוי. אם יהודים הולכים להתחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל, אז פונקשלזינגר. כלומר: פקיד הרישום חייב לפעול על פי143/62בנישואים אלו, וההלכה נקבעה בבג"צ

תעודה ציבורית שמוצגת לפניו. אם התעודה נראית בסדר, אז פקיד הרישום חייב לרשום את הזוג כנשוי כי אין כאן משמעות מהותית, אלא רק משמעות סטטיסטית או פורמלית. ההלכה הזו קיימת גם בנושאי

גיור.

מה לגבי הנושא המהותי? האם המדינה מכירה באופן מהותי בנישואים אזרחיים? יש מחלוקת בין בתי הדין האם מ"י מכירה מהותית בנישואים האלו. יש בתי דין שאומרים כך ובתי דין שאומרים אחרת,

, שבו נקבע לראשונה שמדינת ישראל מכירה2232/03והמחלוקת נמשכה כמה שנים עד לבג"צ בנישואים אזרחיים לא רק לצורכי רישום אלא גם מבחינה מהותית.

30

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

(6 )שיעור 24.3.2011

הכרת המשפט הישראלי בנישואין אזרחיים של יהודים אזרחי המדינהרישום הנישואין – הלכת פונק-שלזינגר.

מבחינת החוק אין אפשרות לקיים נישואין, אלא כדת משה וישראל.

בני זוג שנשאו בחו"ל עם תעודת נישואין מוכרת, שנראית תקינה, רשויות המדינה )משרד הפנים( צריכות לרשום אותם כנשואים )בג"צ פונק-שלזינגר: הרשם הוא לא גוף שיפוטי ולא בר סמכא לקבל

החלטות ולכן עליו לבצע את הרישום(.

)יש כיום מדינות שמאפשרות מתן תעודת נישואין גם בלי הגעה למדינה(.

בני זוג שאינם ישראלים, בוודאי שהנישואים שלהם יוכרו. הכלל של המשפט הבינ"ל הפרטי: יש לתת תוקף לנישואים על פי מקום הטקס. אם אזרחי בריטניה נישאו בבריטניה, אזי הטקס מוכר כתקף גם

בישראל. הבעייתיות היא עבור אזרחי המדינה. האם החוק בישראל כפוף לכללי המשפט הבינ"ל הפרטי או להיפך? הדעות נחלקו בנושאים האלו במשך שנים רבות ובסופו של דבר המחלוקת הוכרעה,

תחילה בפס"ד של בית הדין הגדול לערעורים ואח"כ בבג"צ.

היום, בעקבות הפסיקה האחרונה, מדינת ישראל ובתי הדין הרבניים מכירים הכרה מהותית בנישואים.2232/03בג"צ שנים בלבד(. ההכרה המהותית 5-6אזרחיים של אזרחי ישראל )מצב חדש:

הגירושין בישראל הם בבית דין רבני, גם אם הנישואין הם נישואים אזרחיים.

בני זוג נסעו לקפריסין ונישאו בנישואים אזרחיים, ובארץ ערכו טקס אצל רב רפורמי2232/02בבג"צ )נישואים אצל רב רפורמי אין להם שום משקל הלכתי(. כעבור שנים, הנישואים עלו על שרטון והבעל

הגיש לבית הדין הרבני תביעה להצהיר )פס"ד הצהרתי( שיכריז שהם אינם נשואים, ולחילופין הוא תבעגירושים.

בית הדין הרבני קיבל את התביעה, וקבע בפס"ד הצהרתי שבני הזוג אינם נשואים, וקבע גם שכל אחד מהם יכול להינשא למי שהוא רוצה, ללא צורך בגט. האישה הגישה ערעור לבית הדין הגדול לערעורים

וטענה שבית הדין הרבני האזורי טעה: יש לה תעודת נישואים אזרחית. מלבד זאת, האישה טענה שבית הדין הרבני היה צריך לבסס את ההחלטה שלו גם על ההסכמה שלה. בית הדין לערעורים קיבל את

הטענה הבסיסית שלמרות שאלו לא נישואים על פי דין תורה, לא ניתן להצהיר על בני הזוג כפנויים בלי( לערעורים מציב שלוש שאלות:4276אקט שיפוטי. בית הדין הרבני )תיק תשס"ג/

על פי איזה דין יש להתיר את הנישואין, ומהן דרישות הדין?.1האם יש צורך בעילות הלכתיות להתרת הנישואין?.2האם יש צורך בהסכמת הצדדים?.3

קבע שהצדדים נשואים אזרחית ולכן יש צורך באקט שיפוטי בכדי להתיר אותם - הסתפקבית הדין בהחלטה הזאת והחזיר את התיק לבית הדין האזורי, על מנת לתקן את פסק הדין ההצהרתי ולקבוע

בפס"ד מפורש שבית הדין מתיר אותם. כלומר: יש להם תוקף והוא מתיר אותם. בית הדין האזורי נתןהחלטה חדשה בה קבע שהוא מתיר את הנישואין לאור הנסיבות מכיוון שאין לנישואים סיכוי.

על מנתמאחר ולא הייתה התייחסות לשתי השאלות האחרונות, בג"צ פנה לבית הדין הרבני הגדול בכדי שיוכל להכריע לגבי השאלה העקרונית: הכרה בנישואים שכאלושיתן הבהרות לפסק הדין, זאת

במדינת ישראל. בעקבות פניית בג"צ, בית הדין חזר ודן בעניין וקבע החלטה בהתייחסו לשלושתהשאלות:

31

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

. על פי איזה דין יש להתיר את הנישואין, ומהן דרישות הדין?1

התרת הנישואין היא על פי דין תורה, לפי מצוות המחוקק. אין דרך להתיר נישואין בישראל, אלא על פי דין תורה. לפיכך, יש לבחון את העמדה של ההלכה היהודית, לאור מצוות המחוקק, ביחס לנישואין

אזרחיים ודרכי התרתם. בית הדין קובע שיש להבחין בין שני סוגים של נישואים אזרחיים:

א. נישואים אזרחיים מתוך אילוץ.

ב. נישואים אזרחיים מתוך בחירה חופשית.

נישואים אזרחיים מתוך אילוץ. דוגמה: מחמת מצב במדינה )למשל בברה"מ(, לא יכלו להינשא כדת משה ונאלצו לערוך נישואים אזרחיים. הגט יהיה גט לחומרה, כי ייתכן שהחשיבה של בני הזוג הייתה

לקיים משפחה יהודית, ולחיות חיי אישות על פי ההלכה )אילוץ היא מציאות חברתית או משפטית,למשל: היעדר רבנים(.

כיום, נישואים אזרחיים הם בדר"כ מבחירה חופשית. במקרה הפשוט הרגיל, שלבני הזוג יש אפשרות להתחתן ברבנות ובכל זאת נוסעים לחו"ל, אזי זוהי כוונתם, ואי אפשר להכריח אותם לקיים מסגרת

משפחתית על פי ההלכה. לא צריך לחשוש שהייתה כוונה לקדש את האישה על פי דין תורה. בנסיבותכאלו, אין צורך בגט. לא מכירים בתוקף ההלכתי ולא דורשים גט לחומרה.

קיים בהלכה היהודית מושג הפילגשות = קשר בין איש ואישה שלא למטרת קידושין. הילדים הםכשרים, אך בין האיש והאישה לא נוצרת מערכת זכויות וחובות מעבר למה שמוסכם ביניהם.

לסיכום: גט לחומרה יהיה רק במצב של נישואים מתוך אילוץ. אם הנישואים האזרחיים הם מתוךבחירה, הנישואים הם במסגרת של פילגשות ואין צורך בגט.

למרות שבסוג השני אין צורך בגט, יש צורך בהתרת הנישואין על ידי גוף שיפוטי מוסמך, הוא בית הדיןהרבני.

הלכות בני נוח על פי תפיסת ההלכה, יהודי מחויב בתרי"ג מצוות. מי שאינו יהודי אין עליו החובה של תרי"ג המצוות,

אך הוא מחויב בשבע מצוות בני נוח, כאשר המצווה השביעית היא מצוות הדינים: כל מדינה צריכהלקיים מערכת של חוק ומשפט.

ההלכה היהודית לא מתערבת בתכנים של המערכת, ואין לה העדפה או דרישה, ובלבד שלכל חברהאנושית תהיה מסגרת משפטית )לא חייב שזה יתאים לדיני התורה(.

בית הדין הגדול קובע שלאומות העולם יש מסגרות של נישואין וגירושין. אין להם מסגרת של קידושין, אלא איש ואישה שחיים יחד במסגרת דרישות החוק. לכן גם לגבי גירושין יש צורך במערכת שיפוטית, בהחלטה של גוף שהמדינה קובעת. בית הדין הרבני אומר שההלכה מכירה בכך שאלו שאינם יהודים

יקיימו את הנישואים והגירושים על פי החוקים במדינה. זה נכון לגבי גויים וגם לגבי יהודים המתחתניםבמסגרת הזו.

כלומר: ההלכה מכירה בנישואים הללו, ובצורך להתיר את הנישואין בדרך האזרחית.

מקובל כיום שבית המשפט שדן בנושא גירושין מנסה תחילה לשקם אתמהי הדרך האזרחית? הנישואים, ואם אין אפשרות, נותן פסק דין של גירושין. גם בית הדין צריך לפעול כך: לבדוק תחילה שלום בית, שאם יושג, יערכו נישואים כדת משה וישראל. אם אין סיכוי שיחזרו לחיות ביחד, אז בית

32

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

הדין יתיר את הנישואין בדיוק באותה צורה שבה יותרו הנישואין במדינות זרות )מתוקנות(. בכך, אומרבית הדין הרבני, הוא ממלא אחר כוונת המחוקק.

. האם יש צורך בעילות הלכתיות להתרת הנישואין?2

כאשר מדובר בבני זוג הנישואים כדת משה וישראל, יש צורך בעילות הלכתיות, אלא אם יש הסכמה עלהגירושין.

על מנת, למשל, שבית הדין יחייב את הבעל לתת גט, האישה חייבת לבסס את התביעה על עילותהלכתיות )אלימות, בגידה, אי תשלום מזונות(.

כאשר מדובר בנישואים אזרחיים )מתוך בחירה(, אז אי אפשר לחייב אותם בחיובים הלכתיים בעת פירוק הקשר. )זה חלק מהמניעים של בני זוג לא להתחתן בנישואים כדת משה וישראל(. הדרכים

להתיר קשר אזרחי הן דרכים אזרחיות ולא הלכתיות.

המדיניות של בתי הדין בארץ, שכאשר באים אליו בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים היא לעשות ניסיון לשלום בית וסיום התהליך בנישואים כדת משה וישראל. עצם זה שהם נשואים בנישואים אזרחיים זוהי לא עילה להתיר את הנישואים. מצד שני, כל מנת להתיר, אין צורך להשתמש בנימוקים הלכתיים אלא

רק בבדיקת נסיבות המקרה. למשל: אם אחד הצדדים חי עם בן זוג חדש, אז בית הדין יתיר אתהנישואים.

. האם יש צורך בהסכמת הצדדים?3

בעניין זה, בית הדין קובע שניתן לבצע את ההתרה גם בלי הסכמה של שני הצדדים. מספיק שצד אחד תובע, ובית הדין נוכח שאין סיכוי לשלום בית. הדרישה להסכמה היא דרישה הלכתית. רק בהלכה

היהודית קיימת דרישה ששני בני הזוג יתנו הסכמתם.

הערה: מכיוון שכך יש להפעיל אמצעי אכיפה – כי לפי דין תורה הבעל חייב לתת הסכמתו. האישה לא חייבת לתת הסכמתה כל פי דין תורה. אבל על פי חרם דרבנו גרשום, אשר מחייב כל אדם בימנו

במדינת ישראל, יש לקבל גם את הסכמת האישה. זוהי הדרישה ההלכתית.

הערה: החוק של בתי דין רבניים )קיום של פסקי דין( לא מתייחס רק לנישואים כדת משה וישראל.

)פרשת פלונית( 2232/03 ארבעת השאלות שהשופט ברק מציג בפסק הדין בבג"צ

מה תוקף הנישואים האזרחיים במשפט הישראלי?.1מי הסמכות השיפוטית שמוסמכת להתיר את הנישואים הללו?.2מהן העילות להתרת הנישואים?.3מהן הזכויות ההדדיות של בני זוג שנישאים בנישואים אזרחיים..4

ברק מביא את העמדות השונות, ואומר שאין מנוס מנקיטת עמדה, ומברך על כך שבית הדין הרבני נקט עמדה, ושופט ברק מצטט מתוך פסק הדין: "...והם נחשבים נשואים בכל העולם, כולל במדינת

ישראל". אומר השופט ברק שהוא מקבל את העמדה הזו, אשר תואמת את כללי המשפט הבינ"ל הפרטי, ואת המציאות במדינת ישראל שבה קיימת קבוצה גדולה של אנשים שנישאים בנישואים

אזרחיים. בכך שבית הדין הרבני הכיר בהלכות בני נוח על מנת להכיר בנישואים, הוא עשה פריצת דרך חשובה, ולאור הפסיקה של בית הדין הרבני יש לקבוע שהתרת נישואים במשפט הישראלי יכולה

להתבצע בשתי דרכים: גט, התרת נישואים אזרחית. שתי הדרכים הללו חייבות להיות בסמכותו של בית הדין הרבני, כי מן הראוי לשמר את סמכותו של בית הדין הרבני בעריכת גירושין גם במובן הדתי

וגם במובן האזרחי כי חשוב שבכל מקרה לוודא האם יש צורך בגט לחומרה – ורק לבית הדין הרבני ישהיכולות ההלכתיות לבדוק האם יש צורך או לא בגט לחומרה.

33

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

זכויות הדדיות בין בני הזוג נקבעות על פי אמות מידה של המשק האזרחי - עקרון תום הלב, והסכמותהדדיות של בני הזוג )דיני החוזים(. אין חובות וזכויות מכוח הדין הדתי.

שאלת האגב בה דן השופט ברק: האם ניתן לכרוך עניינים נוספים בתביעת גירושין של בני זוג ניתן לכרוך עניינים נוספים שבהם הוא מבקש לדון בבית3למדנו שמכוח סעיף הנישואים אזרחית?

הדין הרבני.

השאלה: האם תובע, כאשר מדובר בנישואים אזרחיים יכול לכרוך? עמדת השופט ברק בעניין הזה היא שלילית. מה שחשוב בענייני כריכה הוא כנות הכריכה. אומר השופט ברק, שמי שנשוי בנישואים

אזרחיים, אם הבעל כורך את נושא הרכוש – הרי בעליל הכריכה היא לא כנה, כי ביהמ"ש לא מכיר בתוקף הנישואים במישור הדתי, ולכן באופן אוטומטי ברור שבית הדין לא יכיר בשום זכות )הבעל

מצפה לכך שבית הדין יגיד שלא נוצרו שום זכויות וחובות(. ציטוט: "בן הזוג הכורך אינו יכול להתקבל בכנות להתדיין בפני בית הדין בסוגיה שבית הדין כלל אינו מכיר בה )רכוש למשל – הערת המרצה(. כפיית התדיינות על בן הזוג בפני פורום המתכחש לגילויים הרכושיים של סטטוס הנישואים מנוגדת

לעקרונות הצדק."

האימרה היא אמרת אגב, כי לא נדרשה הכרעה של בית הדין בנושא זה, ולכן זה לא הלכהפסוקה.

זמן קצר לאחר מתן פסק הדין הנ"ל, הנושא עלה לדיון בפני בית הדין הרבני בטבריה, מראה מקום: : מדובר בבני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים בצרפת, וכאשר עלו לארץ ערכו80581-21-1תיק )טבריה(

טקס אצל רב רפורמי בדומה לעובדות בפס"ד פלונית לעיל. כאשר ביקש הבעל להתגרש, הוא הגיש תביעה וכרך את משמורת הילדים, מזונות ורכוש. האישה התנגדה לסמכותו של בית הדין לדון בעניינים

הנכרכים, תוך הסתמכות על דבריו של השופט ברק.

בית הדין הרבני לא קיבל את דברי השופט ברק, וקבע שאמרת האגב בפס"ד לא קובעת הלכה )וגם אם היא הייתה קובעת הלכה, לא חלה כאן הילכת התקדים המחייב. זאת מבחינת נקודת המבט של

בתי הדין הרבניים. בית המשפט העליון חושב אחרת...(. כלומר: בית המשפט בטבריה קובע שהכריכה היא כנה, כי השופט ברק טועה בקביעתו שבית הדין הרבני לא מכיר בזכויות שנוצרות מכוח נישואין

אזרחיים. כלומר: נכון שלא נוצרות אותן זכויות )למשל: לא נוצרת חובת מזונות אוטומטית(, אבל "בוודאי שבית הדין מכיר במערכת של זכויות וחובות שנוצרו בין בני הזוג שנישאו בנישואים אזרחיים

בלבד".

"מאחר שבחוק יחסי ממון ובחוקים נוספים, מערכת שהפכה להיות מנהג מדינה ביחס לכלל האוכלוסייה, על כן ביחס לבני זוג שנישאו בהליך אזרחי אנו מייחסים להם כוונה ליצור שותפות זוגית

ולהתחייב בחיובים הדדיים בהתאם למנהג המדינה המיוסד על החוק". כלומר: בית הדין אומר שההכרה של בית הדין מכיר בנישואים אזרחיים, היא לא רק לצורך התרתם על ידי גוף שיפוטי מוסמך.

ההכרה גם משמעותה שהוא מכיר בזכויות וחובות שנוצרות מכוח הנישואים האלו, כי מאחר ובמדינת ישראל קיימת חקיקה אזרחית שעוסקת בהסדר היחסים בין בני הזוג, אומר בית הדין שהחוק חל על

כלל האוכלוסייה במדינה, ולא משנה באיזה מסגרת של נישואים הם.

( גם בנתניה764411/1בעקבות בית הדין בטבריה, דן בעניין גם בית הדין הרבני בנתניה )תיק )נתניה( היה מדובר בנישואים בקפריסין של בני זוג שחיים בארץ ואזרחי המדינה.

הבעל כרך את נושא מזונות האישה והרכוש. האישה טענה שלבית הדין אין סמכות לדון בנושא המזונות והרכוש בהסתמכה על קביעתו של השופט ברק. בית הדין הרבני דחה את טענת האישה

שנה( שבה נקבע תקדים500ולביסוס עמדתו הוא הסתמך על פרשה שקשורה בהיסטוריה )לפני . פרשת דונה-גרציההלכתי בסוגיה הזו:

נגזרו גזרות על יהדות15חנה דונה גרציה היתה בת למשפחת אנוסים בספרד. לקראת סוף המאה ה- ספרד והיה עליהם להתנצר ולהישאר בספרד, או לצאת מספרד. משפחת דונה גרציה רצתה לשמור

34

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

על יהדותה ועברו לפורטוגל, אבל יצאה גזרה על כל יהודי פורטוגל להתנצר מבלי לתת להם את חיתנו אותה עם בן18האופציה לצאת את המדינה. חנה נולדה למשפחת האנוסים. כשהיתה בת

למשפחת אנוסים, והם קיימו בחשאי טקס נישואים כדת משה וישראל, וקיימו טקס קתולי על פי דרישות החוק. הערה: מבחינת ההלכה שאינה מכירה בנישואים אלו, זה לא משנה אם נישאו בנישואים

קתוליים או אזרחיים.

מנישואים אלו נולדה בת אחת, והבעל הלך לעולמו. חנה ירשה את בעלה, והפכה להיות האישה העשירה ביותר בכל הזמנים, והיא השתמשה בכספים על מנת לעזור לאנוסים לחזור ליהדותם, ולסייע

בקיומן של ישיבות ומוסדות תורה בעולם היהודי )בסלוניקי ובצפת בישראל(.

בני משפחתה קינאו על כך שירשה את בעלה וגם את גיסה )אשר מינה אותה על כל הרכוש הרב שלו(. היא חזרה ליהדותה וברחה מפורטוגל לאיטליה. אחת הטענות הייתה, שעל פי דין תורה אישה לא יורשת את בעלה, היא לא יכולה לקבל שום זכויות ולכן בני משפחתה רצו את חלקם בירושה. היא

האם ההלכה היהודית מכירה בירושה מכוח הנישואיםהפנתה את הסוגיה לגדולי החכמים: האזרחיים בהם היא נישאה?

השאלה הופנתה לארבעת הרבנים. הרב יוסף קארו פסק נגד דונה גרציה, אבל שלושת האחרים, בפסקי דין מנומקים הסכימו עם דונה גרציה: למרות שהיא נישאה בנישואים אזרחיים, היא זכאית

לזכויות. ההסתמכות של הרבנים הייתה על הלכת הרמב"ם: כל אישה שנישאת, על דעת מנהג המקוםהיא נישאת". מנהג המקום כמובן כולל גם נישואים קתוליים.

בית הדין הרבני בנתניה אומר שהסיפור הנ"ל מביע את העובדה שבית הדין הרבני מוסמך לדוןבעניינים כרוכים.

: בתיק הזה בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים עם765411/4 חודשים, בתיק )חיפה( 3פס"ד שניתן לפני אדם שהדין אוסר אותה עליו )היא בגדה בבעלה עם אותו האדם(.

תביעת המזונות הוגשה בביהמ"ש למשפחה, אבל הבעל הגיש את שאר העניינים בבית הדין הרבני. האישה התנגדה לסמכות, אבל בית הדין אמר שאין מניעה לדון במקרה, אולם בכל זאת העביר את

התיק לביהמ"ש לענייני משפחה בגלל שבנסיבות המקרה הספציפי הכריכה היא לא כנה.

מתוך התיק האחרון אנו למדים שבית הדין הרבני רואה את עצמו מוסמך. זוהי אחידות דעים בין בתיהדין הרבניים בארץ, אבל זה לא אוטומטי שבפועל הוא ידון.

לגבי השאלה שהתעוררה קודם לגבי שני סוגים של נישואים אזרחיים: בפסק הדין נאמר שיש לחייב : בני זוג217721/1בגט לחומרה אם זה מתוך אילוץ. בהקשר הזה נביא את פסיקת בית הדין בחיפה:

שנשואים בנישואים אזרחיים וכשירים להינשא זה לזו על פי דין תורה, אבל העדיפו נישואים אזרחיים בהולנד, חזרו לארץ ונרשמו לנישואים. לפני הנישואים הם חתמו על הסכם שבו נאמר, שהואיל והדינים

בישראל נוגדים את השקפותיהם הם מתקשרים בהסכם זה. כלומר: הם גילו את דעתם מדוע לאיינשאו כדת משה.

האישה תבעה שלום בית ומזונות, הבעל תבע גירושין. בית הדין הרבני לאור תביעת האישה למזונות, ציטט את מה שכתבה על נושא השוויון. אילו האישה לא הייתה חותמת על הסכם כזה, אז בית הדין

הרבני היה דן בשאלת המזונות מכוח החוק, המנהג וכו'.

בית הדין התיר את הנישואים ומאחר וזוהי המסקנה, על בני הזוג "להסדיר גט כמנהג בתי הדיןבנישואים אזרחיים והאישה חייבת לקבל את גיטה".

אם יהיה עיכוב מצד אחד מבני הזוג בהתרת הגט, ישקול בית הדין להתיר את הנישואים ללא גט.

35

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

האם בית הדין בחיפה לא שנים אחרי פס"ד פלוני. נשאלת השאלה: 5מדובר בפס"ד שניתן בערך התשובה הפשוטה: הלכתמחויב על פי ההלכה שנקבעה בפלונית, שאין צורך בגט לחומרה?

התקדים המחייב לא חלה על בתי הדין הרבניים. פסיקה של בית הדין הגדול לערעורים אינה מחייבתאת בתי הדין האזוריים. הכלל: אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

בית הדין קובע, שאם לא ניתן להוציא מהבעל גט )סרבן גט(, אזי בית הדין ישקול התרת הנישואין ללא גט. כלומר: האופציה שבסופו של דבר הנישואים יותרו ללא גט, קיימת, אבל הוא מעדיף קודם כל

לנסות להתיר בגט לחומרה. קיים ביהדות מושג של "שעת הדחק", ולכן יש מקום להסתמך בעת דחקעל הדעות שניתן להתיר את הנישואים ללא גט.

נישואים אזרחיים שבהם האישה הותרה להינשא ללא גט, אז גם אם יש בהלכה צורך בגט לחומרה עלסמך התרת הנישואים האזרחית, אין שום פוסק שיפסול את כשרות הילדים שייוולדו לה מבעלה השני.

36

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

(7 )שיעור 31.3.2011

. ההכרה בנישואין אזרחיים בין בני זוג הכשירים להינשא זה לזה.1

. ההכרה בנישואין אזרחיים בין בני זוג שאינם כשירים להינשא זה לזה.2

בשיעורים הקודמים, כאשר דיברנו על ההכרה של בתי המשפט ושל בית הדין הרבני בנישואים אזרחיים, מדובר על האפשרות הראשונה. אולם מה קורה כאשר בני הזוג אינם כשירים? למשל,

האפשרות הנפוצה ביותר: יהודי עם לא-יהודיה.

ישנם הרבה יהודים שאינם מוגדרים מבחינה הלכתית כיהודים. דין תורה לא מכיר בתוקף של נישואיםכאלו, האם גם בזוגות האלו יש הכרה?

הזכרנו בשיעור שעבר את פס"ד פונק-שלזינגר: רישום נישואים יעשה בהתאם לתעודה ציבורית שתוצג לפקיד הרישום. באותו פסד מתייחס ביהמ"ש לשאלה האם ניתן להכיר בנישואים בין בני הזוג. זוהי

הערת אגב שלא נדרשה בתיק. השופטים אמרו שאם השאלה תעלה על הפרק, יש להכיר בהם כנשואים הכרה מהותית גם אם מדובר בבני זוג שאינם כשירים להינשא זה לזו. זאת בשל כללי ביהמ"ש

הבינלאומי הפרטי. מדובר על הכרה מהותית, ולא רק על הכרה לצורך רישום.

השאלה הזו, למרות הדיון בפס"ד הנ"ל לא הוכרעה עד היום, אולם ישנן עוד שתי הערות אגב מפיו שלהשופט ברק בעניין זה )ואז כאשר השאלה תבוא להכרעה, תהיה חשיבות לאימרות האגב(:

אמרות האגב של השופט ברק:

פרשת פלונית.9607/03. בע"מ )בקשת ערעור משפחה( 1

מדובר בנושאי ירושה. זוג של ישראלים, החזיק בבית מטפלת נוצריה מרומניה שטיפלה באישה שהייתה חולה. לימים, האישה הלכה לעולמה, והבעל נסע עם המטפלת לרומניה והתחתן איתה שם

בנישואין אזרחיים. לימים, הוא עצמו נפטר. ילדיו ביקשו להוציא צו ירושה המכיר בהם כיורשיו של המנוח. המטפלת הגיעה לארץ והגישה התנהגות להוצאת צו ירושה על הילדים בלבד )רצתה שיכירו בה כאשתו של המנוח(. חוק הירושה מתייחס ל"בן זוג" בלי ההגדרה, והשאלה היא אם זה חל גם על

הנסיבות האלו.

אומר השופט ברק, על פי כלל הפרשנות התכליתית, יש כמה תכליות לחוק:

החוק מבקש להעניק זכות ירושה לבן הזוג של המוריש שהיה לו קשר נישואים פורמלי..1 לשקף את הרצון המשוער של המוריש: את מי הוא רצה לראות כבן זוגו. בנסיבות בהן המנוח.2

נשא לאישה את המטפלת בנישואים אזרחיים – אז הוא כנראה ראה בה כבת זוגו.להשוות את מעמדם של בני זוג נשואים למעמדם של ידועים בציבור..3

לאור שלושת התכליות האלו, על פי ברק, יש לראות את התובעת כבת זוגו של המוריש ולהכיר בה כיורשת. מוסיף ברק כהערת אגב, שאין צורך להכריע בשאלה העקרונית האם המשפט הישראלי מכיר

בתוקף של הנישואים האלו )הם אינם כשירים, כי היא לא יהודיה(.

אילו נדרשנו לשאלה של תוקף הנישואין: "על מנת להבטיח אחידות בהתייחסות של המשפט הישראליאל מערכת היחסים בין בני הזוג נוטים היינו לדעה כי הנישואין מוכרים בישראל".

כפי שהוא מבאר בהמשך, הסיבה להכרה: מכיוון שאנחנו מכירים בכללי המשפט הבינלאומי הפרטיבהם תוקפם של הנישואים נבחן לפי מקום הטקס.

השופט ברק, בפסד זה שניתן אחרי פסד פלונית אומר: נתנו הכרה, ו"יש לשקול הליכתו של צעד נוסףולהכיר בנישואים אזרחיים בין יהודי ובין שאינו יהודי."

37

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

. זהו איחוד עתירות של חמישה3045/05. פס"ד שעוסק בנישואים אזרחיים בין בני אותו מין. בגץ 2זוגות של גברים. הם נישאו בקנדה, ורשם הנישואים בארץ סירב לרשום אותם.

הזוגות עתרו בעתירות נפרדות שאוחדו. ברק מאזכר את הלכת פונק-שלזינגר: מאחר וקנדה הנפיקה תעודה ציבורית שמאשרת, אז זה לא תפקידו של הפקיד לבדוק אם זה תקף או לא. השופט ברק לא

ראה צורך לדון בשאלת היותם בני אותו מין, לאור דין תורה.

אומר השופט ברק, ברוח הדברים שנאמרו בפסד הקודם: אילו נדרשנו לשאלה של ההכרה בתוקפםשל הנישואים, היה עלינו לבחון את השאלה על פי הכללים המקובלים עלינו של המשפט הבינלאומי.

ציטוט: "...כאשר השאלה הזו תתעורר היא תבחן על פי הכללים המקובלים עלינו..."

נושא הירושה בהקשר של ידועים בציבור

החוק הישראלי משווה במידה רבה את מעמדה של ידועה בציבור למעמד הנשואה.

לחוק הירושה הוא הרלוונטי:55סעיף

לחוק הירושה: 55מעין צוואה, סעיף איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף

אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה

שהשאיר המוריש.

. אם מוגשת לבית דין רבני בקשה לצואף אחד מהם לא נשויהפרט החשוב, שבעת שאחד מהם מת – ירושה בנסיבות שהמוריש חי עם אישה ידועה בציבור, כדי שבית הדין תהיה לו סמכות, על פי סעיף

)א( לחוק הירושה, ניתן להגיש בקשה לבית דין רבני להוצאת צו ירושה או קיום בצוואה רק בתנאי155שניתנה הסכמת כל הנוגעים בדבר.

לשון החוק: "אם כל הנוגעים בדבר". אם הילדים לא מסכימים או אם הידועה בציבור לא מסכימה – מתעוררת שאלה האם בכלל היא ידועה בציבור. איפה תתברר השאלה, בבית הדין הרבני או בביהמ"ש

לענייני משפחה?

, בת חן גרוני. בית המשפט העליון קבע שכאשר מתעוררת מחלוקת להגדרת האישה4122/02בג"צ כידועה בציבור או לא, סמכותו של בית הדין הרבני לדון בעניין מותנית בהסכמה של הצדדים לשיפוטו

של בית הדין בנושא. אם היא מסרבת, יש להעביר את התיק לביהמ"ש לענייני משפחה, בדיוק כמושיעשה בכל נושאי הירושה כאשר אין הסכמה בדבר.

מקרה שהגיע לבית הדין הרבני בחיפה לפני כשבועיים: מדובר בבקשה של אישה זקנה לצו ירושה ביחס לעיזבון של בנה המנוח, בנה היחיד שמעולם לא התחתן. היא ביקשה להוציא צו ירושה בתור

יורשת יחידה. לבית הדין הוגשה התנגדות על ידי בני זוגו של האיש. האישה התנגדה וטענה שלא היה 55בין בני הזוג קשר קבוע, והיא גם טענה שלא מתקיימת הדרישה של כל הנוגעים בדבר, כי סעיף

.ואישה)זכויות ירושה של ידועים בציבור( מתייחס לאיש

שיש לפרש "איש ואישה" גםהמתנגד הביא פסיקה של ביהמ"ש מחוזי בנצרת שבו נפסק בדעת רוב . בית הדין הרבני דחה את הטענה של המתנגד )ואת רצונו להעביר את הענייןככולל "איש ואיש"

155לבית המשפט למשפחה(, באומרו: "איננו עוסקים בשאלה העובדתית אלא במשפטית: האם סעיף חל על בני זוג מאותו מין. לפי בית הדין הרבני, ההלכה של בג"צ בפרשת בת חן: אם האישה מקיימת את הגדרת הידועה בציבור, צריך להעביר את זה לביהמ"ש למשפחה. אבל כאן יש שאלה מקדמית, האם "איש ואישה" כולל גם "איש ואיש"? זוהי שאלה שהיא בטרם השאלה האם התקיים משק בית

משותף.

38

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

על פי בית הדין הרבני: יש לפרש רק כאיש ואישה, ולכן לא התקיימה דרישת הסף, ואז אין צורך להיכנסלבירור השאלה העובדתית.

זוהי הלכה חדשה, שבה חולק בית הדין על דעת הרוב של ביהמ"ש המחוזי. אם תשתנה ההלכהבעקבות הפסיקה של העליון – אין לדעת.

. הפסד ניתן ברוב דעות. השופט רובינשטיין, בדעת מיעוט, אומר: "יש להבחין3045/05הערה בעניין בין נישואים אזרחיים שבין איש ואישה ובין נישואים חד מיניים. ביחס לאיש ואישה, אז גם אם מדובר

במצב שהם לא כשירים זה לזו, אבל מדובר במבנה משפחתי מקובל בעולם לאחר שהמשפט הישראליהכיר בנישואים אזרחיים – יש טעם והיגיון להרחיב.

בעולם, ולכן אין סיבה שנהיה190 מדינות מתוך 6באשר לבני זוג מאותו מין: עניין זה מוכר רק ב- חלוצים מתוך המחנה. הוא מביא בהקשר זה את דברי השופט ברק: "פשיטה שאם שני גברים או שתי

נשים באים לפני בית המשפט... שכן המבקשים אינם בני זוג".

לעניין הסכם ממון: על פי חוק יחסי ממון, כאשר בני זוג עורכים הסכם ממון יש לאשר אותו בבית משפט. האם מכירים בבני אותו מין כרשאים לערוך הסכם ממון. )מומלץ לקרוא את דבריו של השופט

ברק(.

, ובגלל מראה עיניים זה לא יקרה- כך גם5 לרשום את עצמו כבן לנסותרובינשטיין: כמו שאדם זקן יכול יבואו שני גברים ויגידו "אנחנו נשואים"., מראה העיניים צריך להיות זה שימנע את האפשרות לרשום

אותם.

על פי איזה דין דן ביה"ד הרבני?

על פי דין תורה: התורה בכתב, וכל ההלכה היהודית. אסמכתא: חוק שיפוט בתי דין רבניים נישואים.2וגירושים – סעיף

לחוק הדיינים: אין לדיין מרות בענייני שפיטה, זולת מרותו של הדין12ובכל העניינים האחרים? סעיף לפיו הוא דן. דיינים כמובן דנים רק על פי דין תורה. החוק לא דורש מהם ידע במשפט ישראלי.

הדרישות הקיימות בחוק לגבי מינוי דיין, הוא שהוא יעבור את המסלול של הסמכה לדיין.

האם יש מקרים שבהם בית הדין הרבני אמור לדון על פי החוק?

)הערה: כאשר בית דין רבני מתיר נישואים אזרחיים כאשר אין צורך בגט, הוא מבצע את זה על פיפועל על כבית משפט אזרחי(.לא הלכות בני נוח – כלומר: על פי דין תורה. הוא במקרה זה

התשובה: באותם מקרים בהם קיימת הוראת חוק מפורשת שמחייבת את בית הדין לדון לא על פי הדין חוקים בהם קיימת הוראת החוק הזאת:4היהודי, אלא על פי החוק. מדובר ב-

.1951חוק שיווי זכויות האישה, תש"י .1.1973חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג .2.1962חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב .3.1981חוק אימוץ ילדים, תשמ"א .4

. חוק שיווי זכויות האישה.1

חוק שיווי זכויות האישה, בין היתר קבע שקנייניה של האישה לפני הנישואין יפגעו כתוצאה מהנישואין.)ב( לחוק שיווי זכויות האישה קובע:7קובע סעיף

39

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

כל בתי המשפט ינהגו לפי חוק זה; כן ינהג לפי חוק זה כל בית דין)ב(:7חוק שיווי זכויות האישה, סעיף המוסמך לדון בעניני המעמד האישי, אלא אם כל הצדדים הם בני שמונה-עשרה שנה ומעלה והסכימו לפני בית

הדין, מרצונם הטוב, להתדיין לפי דיני עדתם.

כאשר בית הדין דן בנושא שבו קיימת הוראת דין מפלה בדין היהודי, אזי הוא מצווה לדון לאור עקרונותהשוויון שנאמרו בחוק שווי זכויות האישה ולא להכיל את הדין היהודי.

במקרה של ירושה, בית הדין הרבני לא יחלק את הירושה על פי דין תורה שמונע מהאישה להיות יורשת, אז: או שכל שאר היורשים מסכימים שהיא תהיה יורשת, או שבית הדין הרבני מעביר אותם

לבית המשפט לענייני משפחה.

זכות הבעל בפירות נכסי מילוג

הערה: אנחנו לא עוסקים בנכסי צאן ברזל, שחוזרים לאישה אח"כ, אלא בנכסי מילוג שיוסברו להלן.

מילוג – נכסים שהאישה מביאה עימה לנישואים, והם נשארים שלה, אולם על פי דין תורה – הבעל זכאי לקבל את הרווחים מהם. הבעל זכאי לפירות של נכסי האישה, אולם הנכסים אינם עוברים

לבעלותו.

תקנות חכמים שתיקנו את החובות והזכויות, יש גם חובות של הבעל כלפי האישה. לכן זה לא "מוזר" שהבעל זכאי לקבל את כל מה שמרוויחים נכסי האישה. רק את הרווחים היא מוסרת לבעל, אבל את

הבתים עצמם שמפיקים את הרווחים היא לא "מאבדת" בעת הגירושין.

נכסי מילוג לא קשורים לכתובה.

בית הדין פסק לטובת האיש שרצה את נכסי המילוג )התביעה הייתה בזמן הנישואים(.פס"ד סידיס. האישה עתרה לבג"צ על כך שבית הדין חייב אותה. בג"צ קבע שהדין בעניין נכסי המילוג עומד בסתירה

לחוק שווי זכויות האישה, כי היא מחויבת לתת לבעל את הרווחים מנכסיה והבעל לא צריך לתת כלוםבתמורה, ולכן בית הדין הרבני מנוע להכיל דין תורה במקרה הזה.

יש דעה חולקת של השופט שרשבסקי: זכות הבעל בפירות נכסי מילוג לא עומד בניגוד לעיקרון השיוויון, כי יש חובה שכנגד לבעל: מזונותיה וכל צורכיה. לדעת שרשבסקי אי אפשר לבודד את הזכות הזו

. דיעה זו לא התקבלהממכלול הזכויות והחובות שבין בעל ואישה.

ביטול דין זכויות נכסי מילוג: האם זה נאמר רק ביחס לתביעת הבעל מהאישה לקבל לידו את רווחיה,או שזה גם כאשר האישה תובעת מבעלה מזונות, והבעל מבקש לקזז את חובת המזונות מהרווחים?

. אישה שהגישה נגד בעלה תביעת מזונות בבית משפט למשפחה. הבעל טען313/59פס"ד בפרשת שלאישה יש רכוש, והרכוש הזה עושה פירות, והוא מבקש לקזז את ההכנסות של האישה מנכסיה,

מחובת המזונות שלו. בית המשפט בערכאה הראשונה פסק שהאישה אינה זכאית להכנסותיה על פי הדין היהודי, ולכן הבעל יכול לקזז את הרווחים מחובת המזונות שלו. האישה הגישה ערעור לעליון,

וטענה לאפליה )על פי התקדים של סידיס, אין לבעל זכות בנכסי האישה, ולכן אין לו גם זכות לדרושקיזוז כאשר האישה תובעת מזונות(.

השופט זילברג סבר שהקיזוז הוא אפשרי, מכיוון שמטרת המחוקק הייתה למנוע אפליה, אבל אין כאן תביעת הרווחים – אלא בסוגיית המזונות. וחלים דיני המזונות היהודיים. אולם דעתו הייתה דעת מיעוט.

דעת הרוב, מפי הנשיא אולשן: ברגע שנקבע בפסיקה שזכויות הבעל בנכסי מילוג עומדות בניגוד לחוקזכויות שווי האישה, אז זה משליך גם על תביעת המזונות – במידה שהבעל לא יכול לדרוש את הקיזוז.

ולכן המחוקק תיקן את החוק ב"חוק לתיקוןהמחוקק סבר שדעתו של זילברג היא הצודקת יותר,א:2דיני המשפחה )מזונות(" וקבע בסעיף

40

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

א. 2סעיף התחשבות בהכנסות של בן-זוג, חוק לתיקון דיני המשפחה )מזונות(, , בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן-זוגו רשאי1951על אף האמור בחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-

בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון - גם מכל מקור אחר.

בית המשפט כולל גם בית דין רבני, על פי סעיף הגדרות(.)

קיימת אפליה בעניין היכולת של גבר לדרוש התרת הנישואין, לעומת אי היכולת של אישה, אבל בחוק יש את החריג, ולכן אישה לא יכולה לקבל היתר נישואין ללא הסכמת5שווי זכויות האישה, סעיף

הבעל. המחוקק ביקש לא לפגוע. רוצים להגן על האישה רק בהקשר של דיני ממונות.

ישנו סעיף נוסף בחוק זכויות שווי האישה המגדיר שלאישה אין אפשרות להיות "דיין" בבית דין רבני:

)ג(. הוראות חוק זה לא יחולו על מינוי לתפקיד דתי בהתאם לדין הדתי, ובכלל זה על מינוי רבנים ובעלי7תפקידים שיפוטיים בבתי דין דתיים.

אישה לא יכולה להתבסס על חוק שווי זכויות האישה, כדי להתמנות להיות "דיינה" או להיות "רבנית")במובן רב, ולא במובן של אשת רב(.

. בעניין חוק יחסי ממון בין בני זוג2

המחוקק קבע בחוק זה, איך מחלקים את הרכוש בעת פרידה, לפי אמות מידה של שוויוניות: חזקתשיתוף בנכסים.

השיטה של חלוקת הנכסים היא שיטה שלא תואמת את ההלכה היהודית. על פיה: כאשר באים להתגרש כל אחד זכאי לרכוש ששיך לו. למשל: אם הבעל הרוויח כסף וקנה בית, אז הבית שלו. זה על

פי דין תורה, אולם על פי המשפט הישראלי, האישה זכאית לחצי )כי עצם זה שהיא ישבה בבית וגידלהאת הילדים – זה אפשר לו לעבוד(.

)ב( לחוק יחסי ממון בין בני זוג:13על מנת שבתי הדין ידונו על פי החוק הישראלי, קבע המחוקק בס'

ענין שחוק זה דן בו ינהג גם בית דין דתי לפי ב )ב( לחוק יחסי ממון בין בני זוג )החוק ובתי הדין(:13סעיף הוראות חוק זה, זולת אם הסכימו בעלי הדין לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי.

לחוק יחסי ממון מאפשר לבית הדין הרבני ולבית המשפט לסטות מהכלל הרחב של8הערה: סעיף חלוקה חצי – חצי כאשר יש נסיבות מיוחדות המצדיקות. דוגמה: כאשר האישה בוגדת בבעל, והבעל

מחויב לגרש. בנסיבות כאלו, האם יש לחלק חצי חצי? על פי בית הדין, אלו הן נסיבות המצדיקותחלוקה לא שוויונית, כי לטענת בית הדין, הבעל בכלל לא רצה להתגרש.

השופט ריבלין אומר שכאשר יש בגידה, לא תמיד8928/06בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה: אפשר להאשים רק את האישה בבגידה, ולכן לא צריך שהנושא של אשמה בגירושין יהיה פקטור

בהחלטה על חלוקת הרכוש. צריך להפריד בין האשמות ובין החלוקה.

היה3995/00כיום, לא ניתן להתחשב בבגידה כסיבה, אולם בפס"ד של השופט ברק, בסוגיה זו, בבג"צ מדובר על בגידה של האישה, ובאופן חלוקת הרכוש, ודובר על דירת הבעל שנרכשה לפני הנישואין. אומר ביהמ"ש העליון מפי ברק: אין להחיל את הלכת שיתוף הנכסים על דירת הבעל שקנה מכספו

לפני הנישואין.

. חוק הכשרות המשפטית.3

גם בחוק זה יש הוראה שמחייבת את בית הדין להפעיל את החוק ולא את ההלכה: "במקום שבו ביתדין דתי מוסמך על פי ....כאילו מדובר בה בבית דין דתי".

41

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

אם קיים סעיף חוק, שמדבר על" בית משפט", בית הדין הרבני חייב להפעיל את החוק, גם אם הואסותר את דין התורה.

. חוק אימוץ ילדים4

, בית דין מוסמך:27חוק אימוץ ילדים, סעיף מוסמך לענין חוק זה גם בית דין דתי, והוא כשנתקיימו שתי אלה:26)א( על אף האמור בסעיף

( ההורים או המאמצים, לפי הענין, הסכימו בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין; על הסכמת1) בשינויים המחוייבים לפי הענין;9ההורים לענין סעיף זה יחולו הוראות סעיף

( המאומץ הסכים בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין, ואם לא היה המאומץ מסוגל להבין בדבר,2) - הסכים לכך היועץ המשפטי לממשלה.9או היה למטה מגיל

, וכל מקום בהם שמדובר בו39 ו- 28, 25 עד 1)ב( בית דין דתי הדן לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיפים בבית משפט יראו כאילו מדובר בו בבית דין דתי.

כמו ההוראה בחוק הכשרות.

בדין היהודי לא קיים אימוץ שמשנה את דיני הירושה, למשל.

החוק מחייב את בית הדין להכיל את כללי החוק.

שאלה: האם יכולים הצדדים להסכים ביניהם שבית הדין ידון על פי ההלכה היהודית ולא על פיהחוק.

.3-4 ובין 1+2התשובה: תלוי. יש להבחין בין החוקים

, אם הצדדים מסכימים לקבל את שיפוט בית הדין על פי דין תורה – אין בעיה. למשל:2 + 1ביחס ל- )ב(. למשל: בני זוג שעושים הסכם13א קובע במפורש שיש לפעול על פי הסמכה, וכנ"ל לגבי 7סעיף

מראש שהם מסכימים לדין תורה, אז בעת הגירושים: זה מה שיהיה.

לעומת זאת, בחוק הכשרות המשפטית אין סעיף שמאפשר הסכמה לקבל את סמכות בית הדין. כנ"ללגבי אימוץ.

בית הדין מוסמך אך ורק במסגרת הסמכתו בחוק. הסכמת הצדדים לתת לבית הדיןהכלל הרחב: סמכות מועילה רק בנושא שהחוק מאפשר בו הסכמה.

42

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

43

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

(8 )שיעור 7.4.2011

לחוק הדיינים: דיין דן על פי דין תורה, פרט למקרים בהם יש12בשיעור הקודם ראינו שעל פי סעיף החוקים עליהם למדנו בשיעור הקודם(.4הוראה מפורשת בחוק )

על פי איזה דין דן בית הדין הרבני בדונו בעניינים אזרחיים?

קודם כל: מתי זה קורה שבית הדין הרבני דן בעניינים אזרחיים?

סתם הסכמה לא מועילה אם אין הסכמה מפורשת בחוק. הסכמה מועילה בענייני מעמד אישי בלבד )סמכות מקבילה(. סמכות בית הדין היא גם בתביעת גירושין שבה נכרכים ענייני רכוש9על פי סעיף

או עניינים אזרחיים אחרים )די בכך שאחד כורך(.

כלומר: סמכויותיו של בית הדין הרבני היא על פי מה שנאמר בחוק.

כאשר בית הדין דן בעניין אזרחי בשל כריכה, על פי איזה דין הוא דן?

בעהם. בני זוג שנישאו כדת משה.609/92המצב המשפטי שהיה קיים עד לפני כמה שנים: בג"צ במהלך הנישואים הבעל רכש דירה מכסף שהוא קיבל מהוריו, ואת הבית רשם על שם אשתו ועל שמו. לימים, מערכת היחסים עלתה על שרטון בעקבות בגידת האישה, והבעל היה צריך לגרש. שני הצדדים

במסגרת הדיון בבית הדין הרבני, הסכימו שבית הדין ידון בענייני הרכוש )משמעותה של ההסכמה = כריכה. זוהי כריכה שבה שני הצדדים הסכימו לכרוך(. הבעל תבע לקבל את הבית לבעלותו הבלעדית.

האישה טענה שהיא בעלים על מחצית הבית לאור הרישום בטאבו. בית הדין הרבני קיבל את טענות הבעל ונתן את הבית בשלמותו לבעל: הרישום של הבית על שם האישה מהווה מתנה, אבל המתנה

הייתה מותנית בכך שהאישה תחיה עם בעלה ביחסי נאמנות, ויש תנאי מכללא: כאשר הבעל נתן לאישה את המחצית, בתנאי שתחיה איתו – אבל אם תבגוד בו, המתנה צריכה לחזור אליו. בית הדין

הרבני ביסס את פסק הדין על הדין היהודי.

האישה עתרה לבג"צ נגד פסק הדין, ובבג"צ נטען שהפסיקה עומדת בניגוד לחוק הישראלי:

חוק המתנה. ברגע שאדם נותן מתנה, המתנה היא חלוטה..1חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק שמגן על זכות הקניין..2 חוק שיווי זכויות האישה – החוק פוגע בזכויות האישה, כי אילו מדובר בבגידה של הבעל, אז זה.3

לא היה קורה ולכן מדובר בדין מפלה.

האישה טענה שדינו של פסק דין להתבטל.

בג"צ מפי השופט איילון דחה את העתירה בקובעו: כאשר בית הדין הרבני דן על פי הדין היהודי, אז לא רק שהוא דן בסמכות, אלא שהוא גם חייב להפעיל את הדין היהודי על פי חוק )חוק הדיינים(. השופט

איילון פסק שמדובר כאן במתנה על תנאי על פי הדין היהודי, ולכן המתנה יכולה להתבטל למפרע. מעיר השופט איילון שניתן היה להגיע לאותה תוצאה גם על פי חוק המתנה הישראלי, כי מדובר על

מתנה על תנאי, וגם בחוק הישראלי התנאי יכול להיות תנאי מכללא, ואולם השופט מדגיש שהבסיסהעיקרי של ההחלטה היא סמכותו של הדיין לדון על פי דין תורה.

השופט איילון דוחה את טענת האפליה בכך שעל פי הדין היהודי אותה התוצאה הייתה מתקבלת גםאם הבעל היה בוגד: המתנות שהאישה נתנה לבעל בוגד יוחזרו אליה.

לגבי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אומר השופט איילון בהערת אגב: "לא נאמר שהוא חל בבית דין דתי". כלומר: מה שעותרים חושבים, שבית הדין חייב לכפוף עצמו לח"י כבוד האדם – היא מחשבה שגויה. אין הוראה שמכילה את החוק הזה על בית הדין הרבני. החוק מתייחס רק לארבעת החוקים

שמנינו קודם, אבל לא מציין את חוק היסוד. זוהי דעתו של השופט איילון, וכמובן שבעניין זה ישנן דעותהפוכות )למשל, בוודאי דעתו של השופט ברק(.

44

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

קבע בפעם האחרונה בבג"צ שבית דין רבני בדונו בעניינים אזרחיים חייב93פס"ד זה שניתן בשנת בפרשת בבלי:להפעיל דין יהודי. המהפך הגיע כמה חודשים לאחר מכן

בבלי. שני בני זוג שהיו נשואים כמה שנים. הנישואים שלהם עלו על שרטון. הבעל כרך1000/92בג"צ בתביעה גם ענייני רכוש. בית הדין ביצע את הגירושין והמשיך לדון בענייני הרכוש לאחר מתן הגט.

הבעל הוא זה שצבר את מירב המשאבים על ידי בני הזוג )הבעל היה טייס, האישה עבדה במשק הבית(. כאשר בית הדין הרבני חילק את הרכוש כפי שמקובל בדין היהודי, וכפי שהיה מקובל בבתי הדין

הרבניים במשך כל השנים.

הערה: מדוע בית הדין הרבני לא חילק את הרכוש על פני החוק? הרי חוק יחסי ממון קובע שצריך , אבל זוגות1.1.73לחלק על פי חזקת השיתוף – כי חוק יחסי ממון חל על בני זוג שנישאו החל מה-

שנישאו לפני כן – החוק לא חל עליהם! על כן בית הדין הרבני לא ראה עצמו כפוף לחוק יחסי ממון.

על פי הדין היהודי, כאשר מתגרשים, כל אחד מבני הזוג מקבל את מה ששייך לו. אם הבעל צבר דברים שרשומים על שמו, אז זה שייך לו. לא מכניסים את כל הרכוש למעגל אחד ומחלקים לחצי.

צורת חלוקה זו, על פי הדין היהודי קיבלה בבג"צ אישורים בשורה של פסקי דין... עד בבלי.

האישה טענה, שעוד לפני קבלת החוק התקבלה חזקת השיתוף בפסיקה. מכיוון שעל פי המשפט הישראלי מגיע לי להיות שותפה בכלל הרכוש, בית הדין טעה. אילו בג"צ היה הולך בעקבות קודמיו

בעניין זה, היה צריך לדחות את טענתה )כי הדין היהודי אינו דין מפלה. אם לאישה יש יותר רכוש, היאתצא עם יותר רכוש(, אבל בפרשת בבלי היה המהפך, פסיקתו של השופט ברק:

השופט ברק קיבל את טענת האפליה: חלוקת הרכוש כפי שנעשתה בבית הדין הרבני שלא על פי עיקרון חזקת השיתוף מהווה אפליה של האישה, ועל כן עומדת בניגוד לחוק שיווי זכויות האישה ועל כן

דינה להתבטל. אומר ברק: חוק שיווי האישה הוא חוק מלכותי אשר מעגן את עיקרון השיוויון – מעקרונותיה הבסיסיים של שיטת המשפט הישראלית. מטרתו להשוות אישה לאיש ולמנוע ולעקור כל

אפליה משפטית שהיא לרעת האישה.

השופט ברק ער לכך שהדין היהודי על פי לשונו אינו מפלה את האישה )כמו שנאמר קודם: ההסדר הוא אחיד גם לבעל וגם לאישה – כל אחד יוצא עם רכושו איתו, ואם לאישה יש יותר, היא תקבל יותר(. אבל

האפליה, אומר ברק, נמדדת לפי האפקט שיש לחוק בשטח. במציאות שבה בדר"כ הנשים מביאות פחות משאבים ורכוש במהלך הנישואין, במרבית המקרים האישה תופלה לרעה. התוצאות בשטח הן שצריכות להימדד והן מעידות על אפליה. ברק: "קיומה או היעדרה של אפליה נקבע בין השאר על פי האפקט שדבר החקיקה משיג הלכה למעשה". בהחלטה זו השופט ברק סטה מההחלטות של קודמיו

בבית המשפט העליון.

נימוקי השופט ברק:

אפליה )בשטח, כפי שהוסבר לעיל(..1אחידות המשפט האזרחי..2

: הנימוק הראשון יפה לכל אותם מקרים בהם מדובר בדין אזרחי שישאחידות המשפט האזרחיבעניין בו אפליה. יכול היה השופט ברק להסתפק רק בנימוק הזה, אבל השופט ברק רצה להרחיב גם לעניינים בהם בית הדין דן בהם ואין בהם אלמנט של אפליה: האם במקרים אלו בית הדין רשאי לדון על פי הדין

בית הדין הרבני חייב להפעיל את המשפטהדתי? עמדתו של השופט ברק, המנוגדת לקודמיו: האזרחי הישראלי.

לחוק הדיינים, וגם אין לדיינים הכשרה משפטית. נפתור את הבעיות12 בעיות: סעיף 2)קיימות פה בהמשך(.

45

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

במדינת ישראל קיימת הסמכות המקבילה. כתוצאה מהסמכות המקבילה שבמסגרתה, אותם נושאים עשויים להיות נדונים גם בבית דין למשפחה וגם בבית דין רבני, במידה ובבית הדין הרבני ידונו באותם

נושאים אזרחיים על פי הדין היהודי עלולות להיווצר "קטגוריות סיוטיות" = להלן דוגמאות שממחישותמהן קטגוריות אלו.

בנושא זכות קניין. נניח שנכס מסוים נרשם בטאבו ועל פי החוק האזרחי הישראלי הרישום בטאבו הוא הקובע, ולכן זכות הקניין היא של א' ואילו לפי המשפט העברי, נניח שבנסיבות מסוימות הרישום לא

קובע והזכות היא של ב'. ייווצר מצב שביחס לאותו נכס, כל ערכאה תקבע שהזכות שייכת למישהו אחר. לא ייתכן שבמסגרת של מערכת משפטית אחת, ערכאה שיפוטית אחת תאמר משהו הפוך

לערכאה שיפוטית אחרת )הוא מביא דוגמאות נוספות לעניין זה(.

לכן, במידה והמחוקק מחייב את החלתו של המשפט העברי, ולכן בענייני המעמד האישי יש לדון על פי המשפט העברי, אולם בעניינים אזרחיים לגביהם אין למחוקק הוראה – יש לדון על פי המשפט

הישראלי, על מנת לחתור לאחידות.

השופט ברק: "הלכות שיתוף הנכסים הן דין בישראל )דין בישראל = חוק, כולל הלכה פסוקה שלהעליון(, הן חלק ממשפט המדינה ולכן הן חלות בכל ערכאת שיפוט בישראל".

כלומר: הלכת השיתוף היא הלכה מחייבת גם לבתי הדין הרבניים, בלי קשר לחוק ומתי הוא נוצר:

"דין זה חל לא משום שחוק הכנסת קובע זאת במפורש, דין זה חל בכל ערכאות השיפוט לרבות בית הדין הרבניים משום שהלכה פסוקה היא דין בישראל. לשם שלילת תכולתה בערכאת שיפוט מיוחדת

נדרש דבר חקיקה מיוחד הקובע זאת במפורש. דבר חקיקה כזה אינו קיים בישראל."

.בית הדין חייב לדון בעניינים אזרחיים על פי הדין הישראליהלכת בבלי:

מספר הערות על הפסיקה הנ"ל:

לחוק הדיינים כאשר הוא אומר "דבר חקיקה כזה לא קיים בישראל". על פי12השופט מתעלם מסעיף בית הדין צריך לדון על פי הדין הדתי. כמו כן, לדיינים אין שום דרישה חוקית לעבור הכשרה12סעיף

משפטית.

לאחר החלטת השופט ברק, התיק הוחזר לבית הדין הרבני. לאחר גלגולים שונים שעבר התיק, התגלה שהצדדים היו חתומים על הסכם שבו נקבע במפורש שהרכוש יתחלק שווה בשווה. למעשה, כל הלכת

בבלי שעשתה את המהפכה באה לעולם בגלל ששכחו מהסכם הזה. אילו האישה הייתה יודעת עלההסכם, בית הדין הרבני היה מחלק על פי ההסכם, כי גם לפי דין תורה ניתן להתנות על דיני ממונות.

הלכת בבלי מחייבת את בית הדין הרבני לחלק על פי חזקת השיתוף. מה קורה כאשר בית הדיןהרבני פוסק פשרה כפויה בין הצדדים, האם בכך הוא יוצא ידי חובה הלכת בבלי?

הערה: מהי פשרה כפויה? בית הדין יכול לפסוק פשרה מוסכמת על הצדדים. הסכם הפשרה מקבל תוקף של פסק דין, אולם הוא יכול לקבוע גם "פשרה כפויה" שגם היא בסמכותו: פשרה כפויה )סוג של

בוררות( ניתנת:

כאשר יש לבית הדין קושי הלכתי להכריע את הדין. .1כאשר יש קושי להכריע בעובדות..2

,2222/99בבג"צ נחזור לשאלה: נניח שבית הדין פסק פשרה כפויה, האם יצא ידי חובת הלכת בבלי? . בית דין רבני, כדי לקיים את הלכת בבלי חייב לבדוק את כלל הנכסים ולראות איךפרשת גבאי

לא יוצא ידימחלקים אותו על פי עקרון השיתוף. אם הוא פוסק פשרה כפויה על פי שיקול הדעת, הוא . החלוקה צריכה להיות שוויונית. אם היא לא שוויונית בפשרה הכפויה לא עונה עלחובת הלכת בבלי

הצורך לחלק את הרכוש על פי חזקת השיתוף.

46

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

ב. ענייני המעמד האישי בבתי המשפט עד היום דיברנו על תת הסעיף הראשון בנושא הראשון: ענייני המעמד האישי בבתי הדין הרבניים.

למדנו שחוק שיפוט בתי הדין הרבניים מקנה סמכויות, כעת נדבר על סמכויות בתי המשפט, בעיקרבתי המשפט למשפחה אבל לאו דווקא.

הנושאים בהם נעסוק עכשיו הם השלושה הבאים:

נישואים וגירושין..1ענייני מעמד אישי שבסמכות מקבילה..2מזונות..3

למדנו בתחילת השנה שבנושא נישואין וגירושין יש לבית הדין הרבני סמכות ייחודית, ואילו כאן אנחנומתי בכל זאת ידונו בנושא זה בבתי המשפט? שמים את הנושא גם תחת בתי המשפט.

לחוק בתי המשפט, סמכות נגררת: 76ס' הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית

המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של.בית דין אחר

דוגמה: אישה מגישה תביעת מזונות בבית משפט למשפחה. הבעל מוזמן לדין וטוען שהוא בכלל לא בעלה. דוגמה מהפסיקה: בית הדין הלכו לבית הדין וסידרו גט, חזרו הביתה והמשיכו לגור יחד כאילו כלום. על פי ההלכה, אם הם ממשיכים לגור ביחד אז יש מקום לומר שהוא חזר וקידש אותה קידושי

ביאה.

האישה אומרת שאומנם יש גט, אבל חזרנו לחיות יחד. האם להעביר את השאלה לבית הדין הרבני? שאם עלתה שאלה באופן אינסידנטלי )נשוא התביעה הוא המזונות, אבל חייבים לברר76אומר סעיף

תחילה את השאלה המקדמית האם הם נשואים(, אזי בית הדין מוסמך לדון גם בעניין הגירושין. על פיהמחוקק: בית הדין ידון באותם שאלות שב"סמכות נגררת".

ההחלטה שיחליט בית הדין תהיה יפה רק לצורך הדיון בנושא העיקרי: בדוגמה לעיל, אם בית המשפט מחייב אותו במזונות, כי פסק שהוא עדיין בעלה, זה לא מחייב את בית הדין הרבני. בית המשפט יכריע

בעניין מעמד בני הזוג על פי הבנתו בדין היהודי.

. ענייני המעמד האישי שבסמכות מקבילה:2

לחוק שיפוט, הכתובת הראשית היא בית המשפט למשפחה. על פי מה ידון ביהמ"ש9על פי סעיף למשפחה? על פי הדין היהודי. דוגמה: כאשר מתעוררת שאלת כשרות היוחסין של ילד, הדין היהודי

הוא הקובע.

. מזונות3

אישה יכולה לקבוע באיזו ערכאה היא רוצה לתבוע את המזונות, לבעל אין זכות להתנגד. על פי איזהדין ידון בית המשפט? על פי הדין היהודי.

47

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

2 )חוק המזונות(. סעיף 1959 לחוק לתיקון דיני משפחה )מזונות( 2-3החוק הקובע לעניין זה: סעיף קובע את מזונות הילדים. 3קובע את מזונות האישה, ואילו

מי שאין לו דת מוכרת, או שאין לו דת בכלל – חלות לגביו "הוראות הדין האישי החל עליו", אבל אםאדם הוא יהודי, אז חל עליו הדין היהודי הדתי.

כאשר נושא המזונות נידון על ידי בית משפט, הוא דן על פי דיני המזונות היהודיים. למשל: אישה תובעת מזונות בבית משפט לענייני משפחה, והבעל טוען שהאישה ברחה מהבית. אישה כזאת נקראת

"מורדת", כי האישה החליטה לעזוב את הבית בלי הצדקה.

מזונות אישה נקבעים על פי הכלל "עולה עימו אך לא יורדת עימו" )אישה נהנית מרמת החיים שנקבעת על ידי הבעל. אם התחתנה עם בעל עשיר, הוא לא יוכל להגיד לה שתסתפק במה שהייתה רגילה(.

זוהי אמת המידה שתנחה את בית המשפט למשפחה.

האם ביתמאחר ואמרנו שבית המשפט למשפחה דן על פי הדין היהודי, השאלה הנשאלת: )השאלה המשנית:?המשפט למשפחה מחוייב להלכות שנפסקו על ידי בית הדין היהודיים היום

האם בתי הדין הם אלו שפוסקים את ההלכה היהודית העדכנית?(

אישה הגישה תביעת מזונות נ' בעלה בבית. 23/69בפס"ד יוסף נ' יוסף. ד"נ זוהי השאלה העיקרית משפט. הבעל טען להגנתו שהאישה עובדת ומשתכרת סכום מסוים המספיק למזונותיה, אז הוא

מבקש פטור מהמזונות.

בית המשפט לא קיבל את טענות הבעל וחייב אותו בתשלום מזונות תוך שהוא מתעלם מהעובדהשלאישה יש רווחים מעבודתה.

מוגש ערעור על פסק הדין, ובית המשפט העליון קיבל את הערעור והחליט שהבעל זכאי לקזז מחובת המזונות שלו את רווחי האישה מעבודתה, ובמידה והאישה מרוויחה סכום שהוא מעבר לחובת

המזונות, אז הוא פטור. בבית המשפט נחלקו הדעות והעניין הובא לדיון נוסף:

השופט חיים כהן בדעת מיעוט גם בדיון הראשון וגם בנוסף: הוא סבור שבית המשפט יש לו הסמכות להחליט בלעדית מהו הדין היהודי, ולפי דעתו הדין היהודי אומר שהבעל מחויב במזונות, והבעל לא

יכול לקזז.

דעת שאר השופטים הייתה שונה. פסק הדין נכתב על ידי השופט יצחק קיסטר:

השופט מנתח את הדין היהודי בעניין מזונות ואומר, כאשר חז"ל תיקנו את תקנת המזונות, הם תיקנו מערכת של חובות וזכויות בין הבעל והאישה ששומרת עלתקנת המזונות כנגד מעשה ידיה. את

איזונים שיחזקו את התא המשפחתי. הם חייבו את הבעל במזונות כיוון שראו בו כמי שנושא בנטל הכלכלי העיקרי של הבית. אבל כדי שהבעל לא ירגיש "פרייאר" הם יצרו את חובת "מעשה ידיה"

המורכבות משני סוגים של מלאכות: מלאכות הבית, ומלאכות למטרות רווח שנעשות בבית.

הסיבה: "משום איבה" – כדי לשמור על שלום הבית, שהבעל יהיה מרוצה ולא יטען שהוא פראייר.

חז"ל קבעו שהמזונות הוא החיוב העיקרי, ו"מעשה ידיה" זה רק בשביל לשמור על שלום בית. מה המשמעות: הבעל לא יכול לומר לאישה שהוא מוותר על מעשה ידיה, והוא לא יתן לה מזונות. החובה

היא קודם כל לשלם מזונות. מצד שני, האישה יכולה להגיד שהיא מוותרת על המלאכות למטרות רווח, והיא מוותרת על המזונות )יכול להיות שהיא עושה מספיק כסף מהמלאכה בבית, והיא מוותרת על

מזונותיה(.

אם יש לאישה רווחים ממעשי ידיה, יכול הבעל לומר שהוא מקזז את מה שהיא מרוויחה מעבודתהבבית, ולהשלים לה את המזונות.

48

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

על פי תקנת חז"ל: "הכל כמנהג המדינה". אם זה מקובל בחברה שהאישה עובדת מהבית, או שהאישהמבקשת עוזרת – זה מחייב את הבעל.

התשובה היא לא. במציאות של ימינו אין הבעלהאם היום, מקובלות עבודות של "צמר בביתה"? יכול לחייב למלאכות למטרות רווח. אולם מה לגבי יציאת האישה לעבודה? אין לחייב את האישה

לצאת לעבוד לא על פי חז"ל ולא על פי המקובל בימינו.

מה קורה כאשר בפועל האישה יצאה לעבודה? האם הבעל זכאי לקבל את רווחי האישה? על פי שיטת העדפההרמב"ם, אישה שיוצאת לעבודה למרות שהיא לא חייבת לעבוד )זה נקרא בלשון ההלכה "

" = היא לחצה את עצמה להפיק רווחים שלא הייתה חייבת להפיק(. כל מה שהיאשעל ידי הדחקמרוויחה זה מוגדר כמעשי ידיה, והיא חייבת למסור את זה לבעלה.

שנה כותב הרב בך: לא להוציא מידי האישה את רווחיה מעבודתה שהיא משתכרת מתוך400לפני התנדבות. אבל: במידה והבעל חייב במזונות, הוא יכול לקזז. זה מה שקובע החוק היום, שמנוסח ברוח

ההלכה. וזה גם נכון להיום.

דעתו של השופט קיסטר: לאור העובדה שבתי הדין הרבניים פוסקים שיש להתחשב בשיעור הרווחים של האישה, ומכיוון שבית המשפט האזרחי חייב להפעיל את הדין היהודי, אזי בתי הדין למשפחה

נכוןחייבים לקבל את הנאמר בפסיקה הרבנית העדכנית כפי שהיא משקפת את ההלכה העדכנית . להיום

מנגד, השופט חיים כהן סבור שביה"ד הרבני לא משקף בהכרח את המשפט העברי. כל בית משפט בדורו הוא בעל הסמכות ולכן אינו מחוייב לשמוע את הפסיקה היהודית. מנהג המדינה לדעתו בא לידי

לחוק שיווי זכויות האישה – דין זכויותיה של רווקה כדין נשואה.2ביטוי בסעיף

שני השופטים הנותרים בדיון נמצאים בעמדת ביניים הנוטה יותר לקיסטר. לדעתם בית המשפט יפסוק על פי ההלכה היהודית, אך אינו מחוייב לכך. כיום ביהמ"ש יפסוק על פי ההלכה היהודית הנפסקת על

פי בית הדין הרבניים.

כיצד יפסוק בית המשפט מזונות כאשר מדובר בנישואים אזרחיים?

אף על פי שבתי הדין היום מכירים בתוקפם של נישואים אזרחיים, המשמעות: יש בין בני הזוג שנוצרים מכוח המנהג ומכוח החוק. אולם, ביחס למזונות, החוק בארץ קובע שהבעל חייב במזונות כאשר הבעל

נשוי לאישה כדת משה וישראל.

אישה יהודיה שגרההשופט ברק פוסק בסוגייה זו, והיא ההלכה היום: פסק דין שמואל נ' שמואל. בהודו התחתנה בנישואים אזרחיים עם הודי לא יהודי שלאחר מכן התגייר. אחרי שהם נישאו והוא

התגייר הם עלו לישראל, והאישה תבעה גירושין בבית המשפט. בבית המשפט העליון קבע שכאשר מוגשת תביעת מזונות בין בני זוג שנשואים בנישואים אזרחיים, בית המשפט צריך לשאול עצמו שתי

שאלות:

האם מבחינת כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הצדדים נשואים? האם על פי החוק ההודי, הם.1נשואים? כן.

בהנחה שהנישואים מוכרים, האם בין בני זוג יהודים יש חובת מזונות..2

אומר השופט ברק: על בסיס ההנחה שהנישואים תקפים ואנו מכירים בהם, נבדוק מה אומרת ההלכה היהודית בהנחה שהם נשואים ביחס לחובת המזונות )הבעל חוייב במזונות(. זוהי ה"קונסטרוקציה"

שבנה ברק: "בירור שתי השאלות בנפרד". השופט ברק מודע לבעייתיות: שהרי מבחינת הדין היהודי הם אינם נשואים, וזאת זה כדי ליצור אחידות בין כל הבעלים היהודיים הנשואים )לא ליצור שני סוגי

אינםבעלים: כאלו שישלמו וכאלו שלא(. זוהי הלכת שמואל נ' שמואל: בני זוג יהודים שנישאו בחו"ל ואזרחי ישראל, תחול עליהם הלכת שמואל.

49

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

את ההמשך ביחס לישראלים, נראה בשיעור הבא.

50

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

(9 )שיעור 28.4.2011

:מאמר "הכרת ההלכה89-172 בחוברת המקורות של הקורס, עמ' חומר קריאה שיש לקרוא , בחוקי מדינת ישראל". מאמר זה הוא למבחן סוף השנה, ללא הערות השוליים.

.ביום חמישי בעוד שבועיים זה יום הסטודנט, ולא יהיה שיעור9.5 – 10.5.)אין לימודים )חופשת יום העצמאות -

מזונות בנישואין אזרחייםנישואין כדת משה וישראל של בני זוג אזרחי המדינה. דין תורה..1נישואין אזרחיים בין בני זוג שאינם אזרחי המדינה )הלכת שמואל(. דין תורה..2נישואין אזרחיים בין בני זוג שהם אזרחי המדינה )הלכת פלונית(. דיני החוזים..3

כאשר הנישואין הם כדת משה וישראל, האישה יכולה לבחור את בית הדין, ובכל מקרה, הדין שיחולהוא הדין היהודי )מבחינת מזונות אישה(. כאשר מדובר בנישואין אזרחיים –

המדינה לא נותנת שירותי נישואים אלו. מה קורה כאשר האישה רוצה להגיש תביעת מזונות? ישלהבחין בין שני מצבים: בני זוג שאינם אזרחים, ובני זוג שהם כן.

הפסיקה התקדימית בעניין השני היא הלכת שמואל: יש לבחון את שאלת חיובו של הבעל במזונותהאישה בשני שלבים:

האם על פי החוק של מקום הנישואין יש תוקף לנישואין? אם התשובה חיובית, אזי נישואיהם.1. בהלכת שמואל, כל פי חוקי הודו הנישואים תקפים.2תקפים ואז עוברים לשלב

האם כאשר מדובר בבני זוג יהודים, האם הבעל חייב במזונות? במקרה הזה כן, כי הדין היהודי.2מחייב את הבעל במזונות.

יש כאן "פיקציה" כי הדין היהודי לא מכיר בתוקף הנישואין, ולכן כיצד ניתן להגיד שהבעל חייב במזונות? הדין היהודי מכיר בתוקף רק לצורך התרת הנישואין, ולא בעניין המזונות. השופט ברק אומר

שניתן לחייב את הבעל במזונות על פי שני השלבים הנ"ל. המגמה: להשוות את מעמדן של נשיםיהודיות בישראל בין אם נישאה כך או כך.

. נישואין אזרחיים בין בני זוג שהם אזרחי המדינה )הלכת פלונית(.3

האם גם כאן ניתן להחיל את הקונסטרוקציה של השופט ברק? הבעיה: חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע שנישואים וגירושים של יהודים בישראל יערכו על פי דין תורה. חובת המזונות היא מכוח הדין

.8256/99היהודי. האם זה אומר שהאישה לא זכאית למזונות? השופט ברק אומר בפס"ד פלונית רע"א מדובר בבני זוג יהודים שנישאו בארץ ב"נישואי פרגווי" )הקונסוליה מחתימה את החותמת של פארגווי,

ואז הם נחשבים כנשואים על פי חוקי פארגווי. רוב המדינות דורשות נוכחות פיזית, אבל פארגווי לא דורשת נוכחות פיזית(. האישה ביקשה לחייב את הבעל במזונות על תקופת הנישואים. היא הגישה את

התביעה בבית המשפט בת"א, ובית המשפט דחה את התביעה, כי הנישואים הם לא כדת משה וישראל )לפי חוק שיפוט בתי דין רבנייים(. האישה ערערה על פסק הדין הזה וטענה שיש להחיל את

הלכת שמואל על התביעה שלה )לבדוק את תוקף הנישואים על פי חוקי פארגווי(. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה וקבע שהלכת שמואל לא חלה כאן, אלא רק על בני זוג שאינם אזרחי המדינה, ומכיוון

שהם אזרחים לא תוחל ההלכה. עוד טען ביהמ"ש המחוזי, שאילו הצדדים היו עורכים הסכם מזונות,היה ניתן לחייב את הבעל במזונות מכוח ההסכם.

האישה הגישה בקשת ערעור לעליון. השופט ברק החליט לקבל את הערעור: ניתן לבחון את השאלהשל חובת הבעל משתי זוויות ראיה:

שאלת הסטאטוס של בני הזוג. האם הם נחשבים נישואים והם יהודים – יש חובת מזונות. אבל.1 אם נלך בדרך הזאת, אז "נכנסים לשדה מוקשים", כי נכנסים לויכוח בעניין האם הם נשואים או

51

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

לא. יש בנושא הזה מחלוקת בין בתי המשפט. יש שתי דעות ויש בתי משפט שהשאירו אתהשאלה בצריך עיון.

.דיני החוזיםמכיוון שלא רוצים להיכנס לשאלת תוקף הנישואים, ניתן לחייב במזונות על פי .2 מדובר בשאלה החוזית: מה הייתה כוונת הצדדים שקשרו את עצמם בנישואים אזרחיים.

התשובה היא שונה עבור כל מקרה. השופט ברק אומר שניתן לחייב אדם גם על בסיס הסכמה בע"פ, הסכמה מכללא. יש לבחון עבור כל מקרה ומקרה מה הייתה הכוונה: האם הכוונה

הייתה שהבעל יתמוך, או שתהיה חלוקה הדדית.

השופט ברק בודק האם ההסכמות שנעשו בין בני הזוג, האם הוא פסול בשל שהוא מנוגד לתקנת הציבור )אם כן, אזי אין לו תוקף(. השופט ברק דוחה את האפשרות הזו: המדינה נותנת את שירותי הנישואים רק במסגרת הרבנות, אבל אם אדם בוחר אופציה אחרת הוא לא עושה משהו שנוגד את

תקנת הציבור.

השופט מזכיר בעניין זה את ההלכה שנקבעה בעניין ידועים בציבור. האם יש חובת מזונות? רק כאשר יש הסכמות ביניהם. אם כך, בוודאי שכאשר בני הזוג ממסדים את הקשר זה מצביע על הסכמות

ביניהם )ועדיין יש לבחון לכל מקרה ומקרה מה היו אותן הסכמות(.

3כאשר בוחנים את ההסכמות יש לבחון בראש ובראשונה את עיקרון תום הלב. מעיקרון זה יש לגזור מסקנות עיקריות לעניין חובת המזונות של הבעל.

לגבי עצם החובה לשאת במזונות – האם בכלל קיימת חובה, ואיזה סוג )שהוא יכלכל את.1שניהם, שרק הבעל יתמוך באישה או להיפך(.

מועד תשלום המזונות. מה הייתה כוונתם ביחס לפרק הזמן. למשל: נניח שהאישה תוכיח.2שהבעל התכוון לתמוך בה, נשאלת השאלה עד מתי. עד הפרידה, ואולי גם אחרי הפרידה?

שיעור המזונות. כמה ובאיזה רמה הבעל חייב במזונות? האם לצורך קיום, האם לשמירת רמת.3החיים.

את כל המסקנות יש לבחון על פי עיקרון תום הלב.

לסיכום ברק מדגיש את זה שההלכה מתייחסת רק לאזרחי המדינה שנישאו בנישואים אזרחיים. ברק מדגיש שבשאר המקרים זה על פי דין תורה. זאת על מנת שלא לגרום למצב שאישה שלא זכאית

למזונות על פי דין תורה, תנסה לדרוש את המזונות על פי דיני החוזים.

ג. ענייני המשפט הפרטי והציבורי בבתי הדין הרבנייםדהיינו: עניינים שאינם מעמד אישי שנידונים בבתי הדין בישראל.

שאלת הסמכות: האם בית הדין מוסמך לדון בעניינים שאינם ענייני מעמד אישי? מה מסמיך את בתיהדין על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים?

דוגמה: אדם שהפרו מולו חוזה, וניגש לבית הדין הרבני, האם בית הדין יכול לדון בעניין? נניח שיש בענייניהסכמה של שני הצדדים. בית הדין לא יכול לדון בזה, כי כאשר יש הסכמת הצדדים, ניתן לדון

שמדבר על סמכות מקבילה בהסכמה מתייחס רק לענייני מעמד אישי ותו לא.9 סעיף מעמד אישי.(.3עניינים אחרים ידונו רק מתוקף סמכות נכרכת )סעיף

ולמרות מה שנאמר לעיל, בפרקטיקה, בתי הדין הרבניים כן דנים בעניינים שאינם ענייני מעמד אישי. למרות שהחוק לא מסמיךנסווג את הנושאים לשלושה מרכזיים בהם בתי הדין רבניים פועלים

אותם:

ענייני ממונות )תביעות אזרחיות(..1

52

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

ענייני גיור..2ענייני מנהל ציבורי..3

אם אין בסיס חוקי, מהו הבסיס לכך שהם ידונו בנושאים הללו? קיים בארץ עקרון החוקיות. כל גוף שפועל על פי חוק מוסמך לעסוק רק בדברים שהחוק מסמיך אותם. כלומר: לכאורה, בשלושת

הנושאים לעיל אין לבתי הדין סמכות.

. ענייני ממונות1דוגמה: תביעה על הפרת חוזה שמוגשת לבית הדין הרבני, כי הוא רוצה שיפוט על פי דין תורה.

האם משפט המדינה מתנגד לכך? המדינה רק מרוויחה מזה )חוסך זמן שיפוט(, ולכן אין אינטרסלאכוף את זה, זאת כאשר קיימת הסכמה בין האנשים.

בתי הדין רואים עצמם פועלים בשני כובעים שונים: מסגרת ערכאת שיפוט של המדינה, ובמסגרת זה הם פועלים רק על פי החוק. לפיכך, אם בית הדין הרבני מנוע מלדון בנושא משמורת בלי הסכמת

. בית דין דתי בהסכמת הצדדים. כאשר הצדדים2הצדדים – אז בית הדין לא ידון בעניין בלי הסכמה. רוצים לדון בנושא שהחוק לא הסמיך אותו, אז בית הדין נעתר לבקשה לא מתוקף היותו ערכאת שיפוט

במדינה, אלא מתוקף היותו בית דין דתי.

על מנת שזה יהיה חוקי, בית הדין מחתים את הצדדים על כתב בוררות.

כלומר: כדי לאכוף את פסק הדין שיש קושי באכיפתו, צריך על פי חוק הבוררות ללכת לביהמ"ש המחוזי. כאשר ביהמ,ש המחוזי מאשר את פסק הדין, ניתן ללכת להוצל"פ. אישור כזה לא נדרש כאשר

מדובר בפסק דין שניתן במסגרת פעילות ,חוקית" של בית הדין )למשל: פסק דין בעניין מזונות(.

ההבדל בין פסק בורר של בי"ד רבני ובין פסק בורר רגיל:

דין תורה. .1זכות ערעור..2

. דין תורה. 1

כיצד בורר מכריע בסכסוך? הוא לא מחויב לדון על פי החוק, אלא הוא דן על פי שיקול הדעת. יש לו חופש להשתמש בשיקול דעתו בהתאם לנסיבות, והוא אף לא צריך לנמק את דבריו. הוא מתקבל על

ידי הצדדים כאדם אובייקטיבי.

מדוע הצדדים פונים לביהד הרבני? כי הוא דן על פי דין תורה. זה מה שמייחד אותו לעומת בוררות : האם במסגרת הדיון על פי דין תורה, ביהד427/78רגילה. נשאלה השאלה בפס"ד סובול נ' גולדמן

רשאי להשתמש בשיקול הדעת, והאם הוא יכול לפסוק פשרה במסגרת זו?

בפסק הדין מדובר על קבוצת יורשים שפנתה לבהד בבקשה להוצאת צו עיזבון. בית הדין מוסמך לטפל בנושא זה כאשר קיימת הסכמת הצדדים מכוח חוק הירושה. במקרה זה פנו היורשים בהסכמה )בכתב(

לבית הדין ובית הדין פסק את מה שפסק בדרך של פשרה. לפני הדיון, ביהד החתים את הצדדים על כתב בוררות. מדוע? הרי הם לא היו חייבים לחתום על כתב כזה מכיוון שזה מוסדר בחוק הירושה.

מדוע כאן קיימו בוררות? כפי שעולה מפסק הדין מדובר היה בסכסוך בין היורשים שחרג מהנושאים של העיזבון, והם ביקשו הכרעה גם בנושאים החורגים מתחום הירושה – על כן הם נדרשו לחתום על

כתב הבוררות.

בית הדין הרבני פסק לא לפי המתחייב בדין הדתי, אלא במסגרת פשרה. חלק מהיורשים טענו שחוק ג "בעניין שהובא לפני בית הדין בהתאם לסעיף קטן א ... לנהוג לפי הדין155הירושה קובע בסעיף

הדתי הנוהג בו..." נטענה הטענה, שבכך שבית הדין הרבני כפה פשרה על הצדדים )השתמש בשיקולהדעת, נהג כבורר רגיל( הוא חרג מסמכותו. פשרה היא לא דין דתי.

53

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

העניין הובא לביהמש העליון, אשר דחה את הטענות, וקבע שכפיית פשרה היא חלק מהדין הדתי. חלק מהסמכויות הן לכפות פשרה במקרה הצורך: כאשר בית הדין מתקשה להגיע להכרעה, אז יש לו

סמכות מבחינת הדין להשתמש בשיקול הדעת שלו.

יש בדין היהודי רשימת מקרים בהם יש לחייב אדם שבועה. למשל: אדם חייב כסף ואומר שאין לו. יש סמכות לבית הדין לחייב אותו בשבועה על הטענה שאין לו. היום המציאות היא שאין משמעות אמיתית

לשבועה, ולכן בתי הדין הרבניים נמנעים מלהשתמש בזה, ולכן ניתן לביהד להשתמש בשיקול הדעתשלו, במידה ולא ניתן לברר עד הסוף את נסיבות המקרה.

יש רשימה של עילות )שולחן ערוך( שמכוחן ביהד הרבני מוסמך לכפות פשרה )גם אם הצדדים לאמסכימים(, והסמכות הזו היא מן הדין.

לסיכום: ההבדל בין בוררות רגילה לבוררות של בית הדין. בית הדין פוסק על פי דין תורה + יש לו הסמכות להטיל פשרה בין הצדדים, והצדדים אין בידם להתנהג. לפיכך, הנוהל הרגיל הוא ששטר

הבוררות יכלול את הפסקה: "בין לדין ובין לפשרה". כלומר: הצדדים חותמים על הסכמתם לקבל אתביהד כבורר על פי דין תורה או לפשרה במקרה הצורך.

נניח שאחד הצדדים מוכן לחתום על בוררות אבל לא רוצה לאפשר לבית הדין להפעיל שיקול דעת, האם הוא יכול? לא. בכל מקרה, שיקול הדעת הוא חלק מדין תורה. ההלכה רואה את עשיית הפשרה כחלק מסמכותו של בית הדין. מציינים את זה בכתב הבוררות כדי שהצדדים יהיו מודעים, שלא יבואו

אח"כ בטענות.

. זכות ערעור.2

פסק בורר הוא סופי ואין אפשרות לערער עליו, אולם מכיוון שביה"ד דן על פי דין תורה, אז פס"ד שלוניתן לערעור כמו כל פס"ד אחר של בית הדין.

כלומר: בין אם פסד ניתן כאשר בית הדין הוא ערכאה רגילה ובין אם ניתן כאשר הוא בורר – ניתןלערער על פסק הדין.

שאלה: האם גוף שיפוטי אחר במדינה יכול לשמש כבורר? לא. אלא אם יש הסמכה מפורשת בחוק )דוגמה: בית משפט לתביעות קטנות(. בית המשפט יכול לשלוח את הצדדים לבוררות, אבל הוא עצמו

לא בורר.

בית דין רבני במעמדו כבורר הוא שונה מגופים משפטיים אחרים במדינה. מדוע? כי באותם ענייניםשהחוק לא מסמיך אותו, בית הדין רואה עצמו כבית דין דתי.

הכרה בסמכותם של בתי הדין לשמש כבוררים. שלושה שלבים:

.1994פסיקת בתי הדין עד שנת .1 שהשאירו את השאלה הזו בצריך עיון.94-95פסיקת בג"צ בשנת .2 שבה התקבל פס"ד בפרשת סימה אמיר שחולל מהפך בסוגיית זכות בית הדין96משנת .3

לשמש כבורר.

. בתחילה, המדיניות היתה להכיר בפרקטיקה של בתי הדין ולגבות אותה. מצא ביטוי בשורה של1פסקי דין שנתנו תוקף לכך בין אם באופן ישיר ובין באופן עקיף:

באופן ישיר: באותם מקרים בהם הייתה עתירה לבג"צ בעניין סמכות בתי הדין לברור בנושאים שונים. , פרשת דואר. סכסוך בין מתפללי בית כנסת שהובא בהסכמה בפני בית הדין הרבני,688/70ע"א

שהחתים אותם על בוררות. פס"ד לא מצא חן בעיני חלק מהמתפללים והם פנו למחוזי לביטול פסק הבורר כי ביהד הרבני לא מוסמך לשמש כבורר. המחוזי דחה את הבקשה, והוגש ערעור לעליון אשרדחה את הערעור ואישר את סמכותו של ביהד לדון כבורר, למרות העובדה שהחוק לא מסמיך אותו.

54

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

"הפירוש הזה מתיישב עם הנוהג המושרש בארץ מזה עשרות שנים של היזקקות נרחבת של הציבור לכל מיני בתי דין לבוררות: בתי הדין של יעד ההסתדרות הכללית, בתי הדין הרבניים, בתי דין של

ארגוני ספורט ...."

בעצם, ביהמ"ש העליון אומר שהנוהג המושרש הוא להפנות את תביעותיו למוסדות הבוררות השונים. בית המשפט העליון כורך כאן באותה רשימה שמדברת על גופים וולונטריים על מנת להראות

שבפונקציה הזו, הוא לא פועל כבית משפט של המדינה, ולכן זה לגיטימי.

, אבל הוא עדיין על פי התפיסה הישנה. תקיפה2000 בג"צ מוגרבי. אומנם הוא ניתן בשנת 5289/00 ישירה של סמכות בית הדין לשמש כבורר. בג"צ דחה את העתירה וקבע: בג"צ הוא לא הכתובת. על פי

חוק הבוררות, ההחלטה היא בידי בית המשפט המחוזי – המשמש כערכאת ביקורת." יש כאן אישורנוסף לתפקידו של ביה"ד כבורר.

כתב סירובבית הדין דורש מהצדדים לחתום על כתב הבוררות, ואם הם לא מוכנים מוציאים "כתב סירוב".

על מנת להפעיל לחץ. כשבית הדין קובע שהוא מסרב להתדיין, הוא עבריין במישור הדתי. .1כדי שיהיה מותר לתובע להגיש את התביעה בבית המשפט..2

על פי הלכה בשולחן ערוך, חושן משפט, התובע חייב לתבוע בבית משפט שדן על פי דין תורה. אותההלכה קובעת שניתן להגיש את התביעה בבית משפט, אם ניתן אותו כתב סירוב.

על פי הלכה זו, דינו של המסרב הוא נידוי )הציבור לא ידבר איתו, לא יסחור אותו, לא ישתף אותו במניין בבית הכנסת(. בחברה סגורה הנידוי הוא קשה, אולם בחברה חילונית פתוחה האפקט של הנידוי הוא לא יעיל, ולכן בתי הדין מסתפקים בכתב סירוב. משמעותו: האדם הוא עבריין מבחינה

דתית.

המשמעות של כתב הסירוב היא רק דתית.

, פרשת שמידט(. סכסוך על קרקעות. בית484/77הפרקטיקה הזו קיבלה את אישורו של בג"צ. )בג"צ הדין דרש חתימה על כתב בוררות. חלק מהמעורבים סירב לחתום, ובית הדין הודיע להם שהוא יוציא

כתב סירוב. בית הדין ציפה שהודעה זו תפעיל עליהם לחץ. הם עתרו לבג"צ כנגד הוצאת כתב הסירובוטענתם: אין לביהד סמכות להוציא כתבי סירוב.

העתירה נדחתה. ביהמ"ש קבע: אין העתירה מגלה שום עילה להתערבותינו. האיום בהוצאת כתב סירוב אינו בגדר כפייה כלל. כתב הסירוב רק מעיד על כך קבל עם ועידה שהעותרים הוזמנו לבית הדין הרבני בעניין אשר אינו בסמכותו, וסירבו להידיין בפניו. זאת היא עובדה פשוטה שהעותרים מודים בה

בפה מלא ואין לראות על שום מה לא ייתן בית הדין הרבני למי שמעוניין בכך אישור בכתב על עובדה זוכהווייתה. "

ביהמ"ש בעצם אומר: אם אתם כעותרים מפריע לכם כתב הסירוב, אז תלכו לדיון בבית הדין. אף אחדלא מכריח אתכם, אבל אם בית הדין מוציא כתב סירוב, זה לגיטימי לחלוטין.

השופטים שישבו בהרכב: לנדאו, חיים כהן ושמגר. שלושת השופטים המכובדים קבעו שאין שום בעיהבהוצאת כתבי סירוב. זו הייתה מדיניות בג"צ במשך שנים רבות.

עתירות, שנתמקד2 הוגשו 90. בשנות ה-90. שינוי הקו במדיניות בית המשפט הוא באמצע שנות ה-2 . איחוד של שלוש עתירות באותו עניין – נגד כתבי סירוב. טענת3269/95באחת מהן: פרשת כץ בג"צ

העותרים: חוסר סמכות ליתן כתבי סירוב. אולם הפעם חל שינוי בעמדת בית המשפט העליון.

העתירה הראשונה הייתה של אדון כץ שנתבע בגין לשון הרע בבית הדין הרבני בירושלים. התובע ביקשדין תורה, והתביעה הוגשה בבית הדין הרבני.

55

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

העתירה השנייה היא בעניין סופר שהיה קבלן שיפוצים בנתיבות. המזמין לא היה מרוצה מהביצוע שלעבודה ותבע אותו בבית דין רבני בבאר שבע תביעת פיצויים. ביהד הזמין את סופר, אבל הוא הודיע

שהוא לא מוכן להתדיין. בית הדין לא הסתפק בכתב סירוב, אלא גם ציין שאין לשתף את סופרבתפילות בבית כנסת ועוד )אלמנטים של נידוי, למרות המדיניות שלא להשתמש בזה(.

סופר פנה לבג"צ ועתר נגד ביה"ד הרבני. בין לבין, הצדדים הסתדרו ביניהם וסופר ביטל את העתירה.ביהמ"ש העליון דחה את בקשת ביטול העתירה, כי אמר שההחלטה נחוצה למקרים אחרים.

העתירה השלישית שנדונה: הסכם רוטציה בין סיעות דתיות בבחירות לעיריית חיפה. אותו פלוני שהיה צריך לפנות את מקומו סירב לעשות כן, ונתבע על ידי המחליף בביה"ד הרבני בחיפה. האדם סירב

וטען שזה נושא למחוזי או לבג"צ.

בית הדין הוציא צו שאוסר עליו להמשיך במילוי תפקידו בעיריית חיפה, עד שלא יסכים לדון בנושאבבית הדין הרבני.

אילו בג"צ היה הולך בעקבות פסיקות קודמיו, המקרה היה נגמר בפשטות. אולם לגבי עצם השאלה האם לבית דין דתי יש זכות לדון בדיני ממונות, בג"צ השאיר את זה בצריך עיון, כי מדובר בהיעדר

הסכמה.

אולם בנושא כתבי הסירוב, שזה עיקר העתירה, הוא מחליט שאין לבתי הדין הסמכות לכתוב כתבי סירוב או נידוי, כי יש בזה אלמנט של ענישה, של סנקציה פלילית. בעניין זה אין לבתי הדין סמכות יותר

)שינוי בדעתו של ביהמ"ש העליון(.

בג"צ קבע שבית הדין הרבני לא יכול להוציא לא כתב סירוב ולא נידוי, אולם ביחס לכתב סירוב, ביהמ"ש סייג את דברו: "אין מניעה שבית הדין יודיע לתובע כי הנתבע לא מוכן לדון בעניין בבית דין

רבני, אולם אין להוציא את זה ככתב סירוב."

השופט זמיר שכתב את פסק הדין לא הבין, שגם הודעה לקונית שכזו מהווה כתב סירוב – כךשמבחינה מהותית פסק הדין הזה לא שינה לעת עתה שום דבר, כי ההודעות הן כתב סירוב לכל דבר.

מצד שני, מאז פסק הדין הזה נזהרים בתי הדין בניסוח ההודעות על מנת להתאים את הדרישה שלשופט זמיר בפס"ד כץ.

העניין אושרר בפסק הדין בבג"צ וויס. בפרשה זו בית הדין הרבני נתן החלטה שעומדת באמות המידה של פרשת כץ, וכתב "כתב סירוב" במתכונת השופט זמיר, וזה – לקביעתו של בית המשפט בפרשה זו

– אינה חריגה מסמכות.

בסילבוס, תחת כותרת "סמכות הביקורת של בג"צ על בתי הדין הרבניים" - נא לקרוא את הפסיקהוהחוק תחת נושא זה.

56

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

(10 )שיעור 5.5.2011

ענייני המשפט הפרטי והציבורי בבית הדין הרבני )עניינים שאינם מעמד אישי(

ממונות.1גיור.2מינהל ציבורי.3

בשבוע שעבר דיברנו על סמכויות בתי הדין הרבני. האם יש בחוק הסמכה לבתי הדין לדון בענייניםשאינם מעמד אישי? לא.

אם מדובר בעניינים נכרכים אז יש סמכות, אבל אין הסמכה בחוק הישראלי לדון בעניינים אחרים, ולמרות זאת הפרקטיקה אומרת שבתי הדין דנים בתביעות שעניינם אינם מעמד אישי, ובעיקר

בשלושת הנ"ל.

שיעור שעבר דיברנו על ממונות וראינו שבית הדין מחתים את הצדדים על כתב בוררות, שתכליתולאפשר אכיפה של פסק הדין )ניתן לאכוף אותו כמו כל פסק בורר(.

כיצד מתיישב הנוהג הזה עם עקרון החוקיות, שאומר ששום גוף שיפוטי אינו רשאי לפעול בנושאים 2שהחוק לא מסמיך אותו? התשובה: בית הדין הרבני, על פי תפיסתו רואה את עצמו כממלא

פונקציות:

. ערכאה שיפוטית מכוח החוק – במסגרת זו הוא מוגבל על פי חוק.1

. בית דין דתי שדן על פי דין תורה. בתור כזה, כלומר: ערכאת שיפוט דתית, הוא לא פועל על פי החוק2 אלא על פי ההלכה. על פי תפיסה זו, מדינת ישראל העניקה לבית הדין את המסגרת לפעול בעניין

להיותו ערכאת שיפוט דתית.בנוסףמעמד אישי,

האם עניין זה קיבל את אישור בג"צ? בעשרות השנים הראשונות הייתה הכרה מלאה במעמדו כערכאת שיפוט דתית, הכרה במעמד הכפול ולכן בג"צ נתן תוקף לפסקי הדין שניתנו שם כבוררים, ואת אישורם

לכתבי סירוב )שניתן רק כאשר מדובר בעניין שאינו בסמכותו. כתב הסרוב מאפשר הגשת תביעהאזרחית שלא על פי דין תורה(.

בעניין זה הוזכר השופט לנדאו ז"ל שהיה בהרכב שאישר את כתבי הסירוב. גם בתי משפט מחוזייםשנדרשו לאשר פסקי בורר מעולם לא עוררו את שאלת הסמכות.

בשנים מאוחרות יותר התעוררו סמני שאלה. דוגמה: פרשת כץ שעוסקת בחוקיות כתבי הסרוב והטלת סנקציות אחרות – ומסקנתו: אין להטיל סנקציות כגון חרם, וגם כתב הסירוב צריך להיות מנוסח

אחרת.

לגבי השאלה העקרונית האם בית הדין מוסמך לשמש כבורר – נשארה השאלה בצריך עיון.

עד כאן חזרה על השיעור הקודם.

נושא הגיור פונקציות:2הפרקטיקה שהייתה קיימת במשך כל השנים בנושא הגיור: לבית הדין בנושא גיור יש לו

בית הדין כמבצע גיור – תפקיד ביצועי..1בית הדין כערכאת שיפוט דתית – תפקיד שיפוטי..2

על פי ההלכה גיור מורכב מכמה מרכיבים כדי שאדם יוכל להפוך מלא יהודי ליהודי:

57

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

ברית מילה..1טבילה לשם גרות, במקווה..2קבלת מצוות..3

כל המרכיבים הללו צריכים להיעשות בנוכחות של בית דין, כחלק מהותי של התהליך. לבית הדין כאן יש תפקיד ביצועי ולא שיפוטי )דוגמאות נוספות לתפקידים ביצועיים, דברים שנעשים על ידי בית הדין

כמרכיב מהותי: ייבום וחליצה(.

הערה: בעת גיור, כשהאישה טובלת במקווה, בית הדין יהיה נוכח )היא לובשת בגד מיוחד וטובלתבנוכחותם(.

. על פי1927במדינת ישראל, מי מבצע גיורים? על פי חוק העדות הדתיות )המרה( – זו פקודה מ- הפקודה הזו, טעונה המרת דת את אישורו של ראש העדה הדתית שאליה נכנס אותו אדם. על פי

הפסיקה, במקרה של יהודים זה הרבנות הראשית לישראל.

הרבנות הראשית נתנה את האישור שלה לבתי הדין לביצוע גיורים. היום יש מנהל גיור, מערכת שבהיש בתי דין מיוחדים לגיור )בכל הארץ(, וגם המערכת הזו קיבלה את אישורה של הרבנות הראשית.

מדובר על בתי דין שונים, חלקם פרטיים )לא פועלים על פי החוק, אלא במסגרת חברתית לדוגמה:בית הדין של העדה החרדית בירושלים(, חלקם עוסקים רק בגיור, שקיבלו את אישור הרבנות הראשית.

לצד הסמכות לבצע גיורים, יש לבית הדין גם סמכות שיפוטית: כאשר מתבקש אישורו לגיור שנעשה בחו"ל – שיש לברר את טיבו של הגיור. כל פעילותו של בית הדין בענייני הגיור נעשית על בסיס מעמדו

כגוף שפועל כערכאה דתית, מכוח הסכמת הצדדים.

התעוררה שאלת סמכותם בבית המשפט העליון. פס"ד1990זה היה קיים כל השנים, עד אשר שב- . בפרשה זו, בני זוג יהודים מארה"ב שאימצו ילדה שנולדה כלא יהודיה,3023/90בפרשת פלונית

והעבירו אותה תהליך של גיור לפני בית דין אורתודוכסי שפועל על פי ההלכה. הם עלו לישראל וביקשולרשום את הילדה כיהודיה.

הערה: ביחס לקטינים, ניתן לגייר אותם לדעת בית הדין כאשר יש סיכוי שכאשר יגדלו הם ישמרו תורה. מתי תהייה ההנחה? כאשר המאמצים הם שומרי תורה )זה כי אי אפשר לקבל מהם הסכמה מפאת

גילם(.

כאשר ההורים הגיעו וביקשו לרשום את הילדה, משרד הפנים לא ידע מה ערכה של תעודת הגיור, הוא הפנה אותם לבית הדין הרבני ברחובות למתן אישור לתוקף הגיור. הצדדים הופיעו בפני בית הדין, והתברר שהם אינם שומרי תורה ומצוות וכך גם החינוך שניתן לילדה. התעוררה השאלה: האם יש

תוקף לגיור?

הערה: נניח שבגיר מקבל תורה ומצוות, ואח"כ מפסיק לקיים תורה. האם הגיור שלו פוקע? לא. הגיור שלו סופי, וההגדרה ההלכתית היא "גר שחזר לסורו". הוא נשאר ישראל, הוא נשאר יהודי – אולם

במקרה הקטינה מכיוון שלא היה אצלה קבלת מצוות, אז יש ספק בתוקף הגיור מלכתחילה.

על פי ההלכה התלמודית בעניין הגיור כתוב שבית הדין צריך להודיע למתגייר: מקצת מצוות קלות,מקצת מצוות חמורות – המתגייר לא צריך לדעת את כל התורה.

יש בית הדין שמפרש את המונח "קבלת מצוות" בצורה מחמירה = קיום כל המצוות, ואחרים יותרמתירנים.

בית הדין הרבני ברחובות לא נתן את אישורו לגיור, מחמת הספק ולאחר מכן התברר להורים שמבחינת החוק, בית הדין הוא לא סמכות. אם מביאים תעודה, ויש בעיה במשרד הפנים, הסמכות

היא בית המשפט המחוזי.

58

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

הערה: זה לא שאף פעם אין סמכות. קיימת סמכות שבאגב, כאשר בודקים נושא של גיור כנושא שאגבעניין של נישואים )רוצים להתחתן ויש שאלה בקשר ליהדות אחד הצדדים(.

ההורים פנו לבג"צ נגד בית הדין הרבני ונגד משרד הפנים.

השופט ברק שדן בעתירה זו קובע שנושא גיור הוא לא בתחום סמכותו, כי זה לא מעמד אישי כהגדרתובחוק. מבחינת החוק: משרד הפנים לא היה צריך לשלוח אותם לבית הדין הרבני.

ממשיך השופט ברק ואומר: מבחינת החוק באמת אין לביה"ד סמכות, אבל יש מקום לומר שביה"ד יש לו סמכות מכוח הסכמת הצדדים. סמכותו של בית הדין יכולה להתבסס על מעמדו כבורר או על

מעמדו כערכאת שיפוט דתית.

בפרטיקה הקיימת, בתי הדין משמשים כבוררים וזה מנהג רב שנים ואולי יש מקום לראות את בית הדיןהרבני שדן בתוקפו של הגיור כבורר ומצד שני: האפשרות הזו מעוררת קשיים:

האם ראוי שגוף שפועל על פי חוק ישמש כבורר בלי שהוסמך לכך בחוק?.1 האם אין חשש לבלבול אצל הציבור אימתי בהד פועל כערכאת שיפוט על פי החוק, ומתי הוא.2

פועל כבורר מכוח הסכמת הצדדים. )החמורה ביותר(. האם בכלל רשאי בית דין רבני לשמש כבורר בעניין שלא ניתן לבוררות, כי.3

על פי חוק הבוררות ניתן לקיים בוררות רק בדברים שניתנים להסכם )וכאן מדובר בסטטוס,ובצד אחד(.

השופט ברק לא רוצה להכריע בשאלה האם ביה"ד יכול לדון כבורר, כי בנסיבות המקרה הצדדים בכלל לשיפוטו של בית הדין הרבני. לכן, מאחר ולא הייתה הסכמה אמיתית, הוא לאמודעתלא נתנו הסכמה

רואה חובה להכריע מה היה קורה אילו היו מסכימים, ומשאיר אותה בצריך עיון.

גם לגבי האופציה שבה רואים את ביה"ד כערכאת שיפוט דתית )לא כבורר ולא כבית דין של המדינה(– יש כאן עניין מטושטש מתי ביה"ד פועל כך או כך והמסקנה: אין חובה להכריע את זה כאן.

עד פסק דין זה, בית הדין שימש כגוף ביצועי וגוף שיפוטי ובעקבות פסק הדין הושם סימן שאלה לידתפקודו של בית הדין כערכאת שיפוט דתית.

לגבי התפקיד הביצועי – לא מעורר ברק שום שאלה. הרישום לא מחייב את בית הדין ובעת שתרצהלההינשא, העניין יבורר מחדש. לצורך נישואים עשויה השאלה להתעורר מחדש.

מנהל ציבורי אין הסמכה לבית הדין הדתיים לדון בנושאים אלו, אלא לבג"צ יש את הסמכות. למרות זאת, במשך השנים היו מקרים שבהם הגישו אזרחים עתירות לביה"ד הרבני נגד נושאי תפקידים ציבוריים על פי

חוק. השאלה: האם ביה"ד רואה עצמו מוסמך לדון הזה? כן. הם רואים עצמם מוסמכים לדון בזהכל זמן שהדבר נעשה בהסכמת הצדדים ויש היבטים הלכתיים המצריכים בירור.במעמדם

תשל"ב. מדובר במסגרת השירות הלאומי לבנות )במקום9/72פסד מנחה בעניין זה נקבע בערעור שר הרווחה הודיע כי בכוונתו להביא לאישור החוק בנושא. הוגשה עתירה לבית הדיןשירות בצה"ל(.

הרבני לאסור את המשך ההליך של השר להפוך את החוק למחייב )חוגים חרדיים הם שהביעו את התנגדותם(. בית הדין הרבני שאל את השר אם הוא מוכן לבוא מולם והוא הסכים. השר קיבל ייעוץ

מהיועץ המשפטי לממשלה שאמר לו שאין לבית הדין הרבני סמכות, ובתגובה בית הדין הרבני ביטל את העתירה. הוגש ערעור לבית הדין הגדול שהפך את ההחלטה וקבע: "כל יהודי באשר הוא יהודי, יהיה מעמדו ותפקידו אשר יהיה, חייב לפי דין תורה להיענות לכל הזמנה של בית דין רבני להתדיין

לפניו ולציית לכל אשר יורה לו בית הדין. אפילו מלך וכהן גדול, מזמינים אותו לדין לפני בית הדין והואחייב להתדיין לפניו".

59

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

בית דין רבני בישראל יונק את שיפוטו מכוחה של תורה ודיניה ואם כך הרי כל טענה על חוסר סמכות במסגרת החוק אינה תופסת כאשר הבעיה היא בסמכות מכוח התורה ליהודי שומר תורה ומצוות.

פס"ד זה ניתן על ידי בית הדין הגדול, והוא המנחה בסוגיה זו.

כלומר: בית הדין הרבני הוא גוף בעל סמכות דתית, ובתוך שכזה יש לו סמכות להזמין אדם לדין ולהכריע בעניינו יהא מעמדו אשר יהא. אימתי יש לבית הדין יש סמכות, כאשר מדובר בבית דין שנבחר

על ידי הציבור )לא פרטי( ולכן זה בית דין קבוע שבמבחינה הלכתית יש חובת הופעה והתדיינות בו. : העמדה של ביה"דביה"ד לא פולש לתחומו של בג"צהטענה של חוסר הסמכות היא לא נכונה, כי

כשרהיא על פי חוות הדעת ההלכתית )השאלה העומדת לדיון היא, האם שירות לאומי בכפייה לא מבחינת החוק(.הלכתית או לא כשר הלכתית,

מה שקרה בפועל: השר לא רצה להיכנס לפלונטר, אז הוא הוריד את הצעתו מסדר היום. נכון להיום, עמותות שמפעילות את השירות לאומי מתקיימות מתרומות ולא מכוח חוק, ועד היום לא הייתה יוזמה

נוספת להפעיל חוק כזה.

מדובר בגוף בוחר לבחירות לרב הראשי לת"א שאמורות היו להתקיים. 816/98פרשת אמינוף, בג"צ באותו זמן. הרב לאו נבחר לרב ראשי בישראל, והיו צריכים לקבוע רב ראשי חדש לת"א. הגוף הבוחר

חברים והיה מי שטען שהגוף הבוחר אינו כולל נציגים ממגזרים מסוימים באוכלוסייה היהודית30מנה של ת"א, ולכן הלכתית - הגוף הבוחר לא מייצג את כלל האוכלוסייה בת"א. לכן הוגשה לבית הדין

הרבני בקשה לאסור על הגוף הבוחר המשך פעילות עד אשר ימונו חברים חדשים לגוף הזה באופןשהייצוג יהיה הולם.

בית הדין הרבני הזמין את הנוגעים בדבר )שר הדתות, יו"ר הגוף הבוחר( ושאל אותם אם הם מוכנים להתדיין בפניו במישור ההלכתי, והתשובה הייתה חיובית. בית הדין החליט שאכן הגוף הזה אינו תואם

את דרישות ההלכה מבחינה ייצוגית ולכן דרש שיתווספו אליו עוד כמה חברים.

לאחר החלטת בית הדין, הוגשה עתירה לבג"צ כנגד ביה"ד שנטל לעצמו סמכויות לא לו )הטענה: מדובר על פעילות של גוף על פי חוק, וביה"ד לא מוסמך לבקר אותו(. בג"צ החליט לקבל את העתירה.

ביה"ד שלח את נימוקיו מדוע הוא טיפל בעניין )שהטיפול הוא במסגרת בית דין דתי בהסכמתהצדדים(.

בג"צ קבע שבית הדין הוא גוף שפועל על פי חוק, ובתור שכזה סמכויותיו קבועות בחוק, ואם החוק לא 2מסמיך אותו לתת חוות דעת הלכתיות, אז אין לו הסמכות. בג"צ לא קיבל את ההבחנה בין

הפונקציות )בית דין דתי ובית דין של המדינה(, לכן קבע שההחלטה בטלה והגוף הבוחר יכול להמשיךבעבודתו תוך התעלמות מהוראות בה"ד הרבני.

בג"צ מפי השופט חשין ביקש לאבחן את הסוגיה של סמכות בית הדין בענייני מנהל ציבורי, משני הנושאים הראשונים. הוא לא מבקש לשנות את ה"בצריך עיון" שהועלה בשני הנושאים הראשונים:

ביחס לממונות )כץ( וביחס לגיור )פלונית( – אשר בעניינים אלו, התשובה לשאלה האם ביה"ד רשאי לנושא מנהל ציבורי, שבו יש פלישהרקלשמש בורר הושארה בצריך עיון. כלומר: ההחלטה נוגעת

לתחום של בג"צ )הסמכות מסורה לבג"צ, בשונה לתחומים אחרים שבהם הסמכות לא נמסרה לשיפוטו של בית משפט אחר(. חשין מדגיש שמדובר על נושא שהמחוקק מסר כסמכות ייחודית לבג"צ,

ובית הדין לקח לעצמו את הסמכות, ולכן זה פסול.

בפועל: ההחלטה של בג"צ לא עזרה, כי מדובר באנשים שרואים עצמם כפופים להלכה הדתית, אז אולי בג"צ ביטל את זה מבחינה חוקית, אבל אי אפשר להתעלם מהמשמעת ההלכתית. בפועל, לא

היה רב ראשי בתל אביב עד שלא סיים תפקידו הרב לאו כרב ראשי בישראל וחזר לתפקידו.

פס"ד כץ שדובר עליו שבוע שעבר גם מדגים את הבעייתיות: היה חרם על אותו האדם בנתיבות. גםאם בג"צ יבטל את החרם, זה לא יעזור כל עוד מבטלים את זה דרך בית הדין הדתי.

60

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

סיכום: אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בענייני מנהל ציבורי, ושני הנושאים הראשונים בצריךעיון.

.שלב א - בתחילה הייתה סמכות)'שלב ב - מה שדובר לעיל )כץ וכו.שלב ג - חולל מהפך בנושא סמכות בתי הדין בעניינים שאינם מעמד אישי

. זוג נשוי שעשו הסכם גירושים וקבעו את כלסימה אמירפסק הדין בנושא השלב השלישי הוא פסק דין מה שצריך בעניין חלוקת הרכוש. נאמר שם שהצדדים מקבלים את סמכותו של בהד גם לאחר

הגירושים בכל הנוגע לביצוע ההסכם. ההסכם קיבל תוקף של פסד.

הצדדים התגרשו, ולאחר הגירושין האישה לא העבירה נכס על שמו של הבעל, בניגוד להסכם ולכןהבעל הגיש תביעה בבית הדין הרבני שבו התבקש בית הדין לחייב את האישה לפעול על פי ההסכם.

בית הדין קיבל את התביעה, לאחר שנוכח לדעת שהאישה לא מילאה התחייבויותיה, וחייב אותה.האישה ערערה לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי דן גם בשאלת הסמכות.

האישה טענה נגד הסמכות, למרות שחתמה על הסכם. בית הדין דחה את ההתנגדות וכתב שיש לו סמכות נמשכת ולכן הוא רשאי לדון, וחוץ מזה, הוא היה יכול לבסס את סמכותו על מעמדו כבורר וזאת

לאור העובדה שהצדדים קיבלו את סמכותו. הטענה הייתה שיש לו סמכות בענייני המעמד האישי.

בית הדין הרבני לערעורים דחה את הערעור. אבל אמר שמדובר בסמכות נמשכת ואין סמכותלבוררות.

סימה אמיר ערערה נגד הפסיקה הזו, ובג"צ החליט לקבל את העתירה. בג"צ קבע שאין סמכות נמשכת, כי בית הדין סיים את תפקידו בעת הגירושים: ברגע שניתן הגט, ביה"ד סיים את תפקידו,

והבעל צריך להגיש תלונותיו בבית משפט למשפחה.

בג"צ אומר שיש סמכות נמשכת, למשל, כאשר מדובר בפס"ד שמעיקרו נתון לשינוי. דוגמה: מזונות אלף כי5ילדים ומשמורת. פסקי דין אלו הם בעיקרון ניתנים לשינוי. למשל: חובת מזונות של אב לשלם

, ואז האב פוטר מעבודתו. בנסיבות אלו יש סמכות נמשכת לדון בשינוי פסק הדין15הוא מרוויח בעקבות שינוי בנסיבות.

אומר בג"צ שכדי שבית הדין יוכל לדון לאור הסכמת הצדדים, גם לאחר הגירושים – זה צריך להיותבחוק. ההסכמה מועילה רק כאשר היא מוגדרת בחוק.

יכלה השופטת פרוקצ'יה לסיים את פסק הדין בנקודה זו ולהסתפק בכך, אבל היא ביקשה לקבוע עמדהביחס לבית הדין הרבני כבורר:

היא קבעה שמאחר והעניין זה הוזכר )זה לא חיוני כאן, אבל העתירה הייתה גם כנגד מעמדו כבורר(, היא מאזכרת את פסקי הדין בפרשת כץ ופרשת פלונית )ממונות וגיור( שבהם העניין נשאר בצריך עיון

ואומרת שיש להכריע בעניינים האלו: לביה"ד יש סמכות רק אם המחוקק נתן לו. אם אין סמכות של המחוקק אז אין לו האפשרות בשום עניין. היא סבורה שביה"ד רשאי לפעול רק על פי סמכויות המחוקק

ולכן אינו רשאי לדון בנושאים אחרים, גם בהסכמה.

פסד דין זה ניתן פה אחד. בעקבותיו נעשו ניסיונות להחזיר המצב לקדמותו באמצעות הוספתחוק, ולכן המצב כיום שבתי הדין מנועים מלדון בעניינים שאינם מעמד אישי.

בפועל, יש שני סוגים של בתי דין:

61

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

אלו שממשיכים לקיים הליכים בענייני ממונות מכיוון שהם רואים את הפסיקה כאוביטר )מאחר.1 ודבריה היו במסגרת אוביטר – אין בכוחה של אמרת אגב לשנות הלכה קיימת מזה עשרות

שנים(.בתי דין שמקיימים את פסיקת בג"צ..2

בית משפט מחוזי שמתבקש לאשר פסד של בית דין רבני בענייני ממונות, המחוזי לא יקיים את הפס"ד,ולא ניתן יהיה לאכוף אותו.

ביסוס סמכותו של בית הדין הרבני כערכאת שיפוט דתית בהיסטוריה החקיקתית של חוק יסודהשפיטה ובחקיקה אחרת:

)מתוך החוק ניתן לראות שהמחוקק ביקש אומנם לשמר את מעמדו הכפול – גם כבית דין של המדינהוגם כבית דין דתי בהסכמת הצדדים(.

()ג( בקשות לצוות על בית דין: 1)7, סעיף 1955. הצעת חוק בתי המשפט, תש"א 1

למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם – לדון בעניין שבסמכותם או לבטל דיון שהתקיים ללא סמכות.

(: "לתת צווים לבתי משפט... למעט בתי משפט שחוק זה דן3 )ד()15. חוק יסוד: השפיטה, סעיף 2 בהם ולמעט בתי דין דתיים – לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון בעניין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או

החלטה שניתנה שלא כדין."

(: "לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בעניין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון בעניין4)ד()15סעיף פלוני שלא לפי סמכותם, ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פיסקה זו אם המבקש לא עורר

את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהייתה לו".

( שהוא הסעיף המגדיר את סמכות ביקורת בג"צ על בתי הדין הרבניים אומר4)ד()15כיום בחוק, סעיף לנו: בג"צ מוסמך לתת צווים לביה"ד בנושא סמכות. בג"צ יכול לחייב אותם לפעול, או להימנע מלדון

בדבר שאינו בסמכותם. בקצרה: ביקורת בג"צ על בתי הדין היא רק בשאלת סמכות.

על פי המחוקק, כאשר יש חריגה מסמכות, בג"צ יתערב אך ורק כאשר העותר עתר לבג"צ בהזדמנות הראשונה שהייתה לו. דוגמה: כאשר אדם הוזמן לדין, ולא התנגד ולא עורר את שאלת הסמכות

( קיימת רק לבתי דין4)ד()15בהזדמנות הראשונה. אם הסכים - הוא לא ישמע בבג"צ. הפסקה בסעיף רבניים.

המדינה רצתה לתת לבג"צ סמכות ביקורת על כל בתי הדין בישראל. סמכות להתערב בכל55בשנת החלטה שיפוטית של גוף כלשהו במדינה. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ועברה לוועדה. בוועדה

הייתה התנגדות לניסוח הסעיף על ידי נציגים של המפלגות הדתיות. נציגים אלו ביקשו ליצור אבחנה בין כלל הגופים השיפוטיים מצד אחד, ובין בתי הדין הרבניים מצד שנים. הניסוח הסופי של החוק יצר

סעיפי משנה.2

15()( שמדבר על כלל הגופים השיפוטיים, להוציא בתי דין דתיים3)ד15()( שמדבר על בתי דין דתיים / רבניים.4)ד

הוא חוק העוסק במתן כלי אכיפה בידי בתי הדין1956חוק בתי דין דתיים )כפיית ציות ודרכי דיון( הרבניים, ומשווה אותם עם בתי המשפט של במדינה. המחוקק נותן לבית הדין כלים שיוכל לקיים את

בית דין, כשהוא דן)ג( לחוק מדבר על נושא העיקול: " 7פסיקתו )עיכוב יציאה מהארץ, עיקול(. סעיף בענין שבשיפוטו, רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסי נתבע שבידי הנתבע או שבידי התובע, וכן על נכסי

המחוקק מכיר במעמדו הכפול של ביה"ד הרבני: המחוקק מאפשרהנתבע שבידי אדם אחר..." כלומר:

62

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

לבית הדין להפעיל כלי אכיפה שונים בנושאים שהוא מוסמך על פי חוק, ובג"צ יכול להתערב. וכאשרבית הדין פועל מתוך עניין דתי, לבג"צ אסור להתערב.

לבתי דין אחרים מיוחדים אין שום לגיטימציה לחרוג מסמכותם, אך בעניין ביה"ד הרבני, יש אנשיםשומרי מצוות שרוצים שיפוט דתי ולכן יש סעיף מיוחד בחוק המסדיר את הנושא.

בפס"ד סימה אמיר יש התייחסות לנושא זה, והשופטת פרוקצ'יה מפרשת סעיף זה על דרך הצמצום: לחוק שיפוט בתי דין9 שבסמכות מקבילה מכוח סעיף מעמד אישי"כוונת סעיף זה היא לענייני

רבניים". על פי פרופ' שוחטמן יש כאן טעות. פרשנותה של השופטת פרוקצ'יה לא מקובלת בעיניו,משום ש:

לא כתוב בסעיף שזה בעניין המעמד האישי..1 ההיסטוריה של הסעיף מראה שכל כוונת הפיצול היא לצורך שימור סמכותם בענייני ממונות.2

ושיכולו להמשיך להיות בורר.חקיקה אחרת מוכיחה את אותם דברים..3

פסיקת בג"צ בפרשת סימה אמיר שוללת סמכות לדון בענייני ממונות, אם מתעורר הצורך באכיפתפסק הדין לא יהיה אישור לפסקי בורר.

נא להביא את המקראה בשיעור הבא.

63

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

, השלמה מהמחברות של דנה ברק וטל רוזנטל:12 + 11לא נכחתי בשיעורים

(11 )שיעור 19.5.2011

ענייני המשפט פרטי והציבורי בבתי המשפטמתי חל הדין היהודי בבתי המשפט בעניינים שאינם ממעמד אישי?

במקרים בהם יש תחולה לחוק יסודות המשפט, כאשר יש לקונה ולא מוצאים פתרון על פי חוק, השופט יכול לפנות למורשת ישראל: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה ולא מצא לה תשובה

בדבר חקיקה...". כלומר: חוק, הלכה פסוקה, היקש, ואם לא נמצא בשלושת המקורות הללו, יפנולמורשת ישראל.

השופטים חלוקים בעניין מהי מורשת ישראל: חיים כהן ואחרים רואים את מורשת ישראל כמורשת של ביאליק, ש"י עגנון וכו'. השופט אלון רואה במורשת ישראל את המשפט העיברי. חיים כהן מסכים

שמורשת ישראל היא גם המשפט העברי, אבל לא רק.

לדבר המלך קבע שכאשר יש לקונה יש להשלים את46לדעת פרופ' שוחטמן: עד קבלת החוק, סימן החוק ע"י הפסיקה האנגלית )הפסיקה לא החוק(. אחת ההצעות בעבר הייתה להפנות את השופט לעקרונות מגילת העצמאות אך המחלקה המשפטית טענה שזה לא מספיק. ההנחה היא שבמקום

יש למצוא הסדר קונקרטי, זוהי מטרת החוק. ביאליק וש"י עגנון זה לא מספיק )כמו שמגילת46סימן , ולכן דעתו של השופט איילון טובה46העצמאות לא מספיק(, כי אין כאן "גוש הלכות" שיחליף את סימן

כיוון שבמשפט העיברי יש גוש הלכות מספק.

ביקורת בג"צ על ביה"ד הרבנים)נושא ה'(.

.עקרון שלטון החוק תקף על בג"צ – פעולות של בג"צ מוגדרות בחוק (.4 )ד( )15החוק הוא חוק יסוד השפיטה, סעיף

. ערעורמבחינה הלכתיתבג"צ אינו יכול לבקר את פסיקת בית הדין הרבני מה אינו בסמכות בג"צ? על פסק דינו של ביה"ד הרבני יכול להיות מוגש רק לביה"ד הרבני לערעורים בעניין מהות הדין

)ההלכה(.

פסק דין של השופט איילון: בג"צ אינו משמש כבית משפט לערעורים על, וילוז'ני,323/81בג"צ פסיקת בתי הדין. סמכות ערעורים נתונה לביה"ד הגדול.

דובר על אדם שחוייב בגט על ידי ביה"ד הרבני ולאחר שהוא מסר את, פרשת פלוני.8872/06בג"צ הגט הוא בא לביה"ד ואמר שהגט ניתן בכפייה ולא כדין. הוא מסר הצהרה שהגט אינו תקין כי זה לא

היה מרצונו. ביה"ד דחה את הטענה. הוא פנה לבג"צ בטענה שביה"ד הרבני טעה, ובג"צ דחה את הטענה מן הנימוק שביהמ"ש העליון אינו מכהן כערכאת ערעור על הכרעות ביה"ד הרבני, ובמיוחד

במה שקשור ל"לב ליבה" של סמכות ביה"ד )כמו ענייני גירושין( - דין מהותי.

דיון שהתקיים בבית דין רבני, הוגשה בקשה לפסול את אחד הדיינים. בית .1923/91פרשת רוזנצוויג הדין הרבני דחה את הטענה של האדם והוא עתר לבג"ץ. על החלטת בית הדין. השופט דב לווין: "רשות

שיפוטית זו סמכותה לדון במחלוקת שהובאה להכרעתה על פי המשפט המקובל עליה והמחייב אותה

64

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

הן מבחינת הכרעה מהותית והן מבחינת סדרי הדין לרבות כשירותו של דיין... זה רצון המחוקק.. אנוכבג"ץ איננו מקיימים ערכת ערעור".

( בחוק יסוד:4)ד()15על פי סעיף מה כן בגדר סמכות הביקורת של בג"צ על בתי הדין הרבניים? חריגההשפיטה, סמכות בג"צ להורות לבית הדין לדון בעניין שבסמכותו, ולהיפך: כאשר קיימת

- ביה"ד דן בעניין שלא בסמכותו, בג"צ יכול לבטל את פסק הדין. השופט זוסמן, בפס"דמסמכות : "אין בכך חריגה מסמכות זולת אם נזקק בית דין לעניין אשר החוק לא מסר להכרעתו." כלומר:35/72

כאשר בית הדין דן בנושא שהחוק לא הסמיך אותו.

ההרחבה בסמכות על פי פסיקת בג"צ )הכללים(:במרוצת השנים חלה הרחבה במושג חריגה מסמכות באמצעות פסיקת בג"צ:

)בג"צ אינו משמש כבית משפט לערעורים על פסיקת בית הדין(.

דוגמה: למדנו על זכות הבעל במשפטפסיקה בניגוד להוראת חוק המופנה ישירות לבית הדין.. 1 העברי בפירות נכסי מילוג עפ"י חוק שיווי זכויות האישה. ביה"ד מנוע מלפסוק את פירות האישה לבעל

על פי פרשנות בג"צ. ביה"ד לא רואה זאת כאפליה, אך בג"צ לא מאפשר לבית הדין לפעול על פי דעתו:בג"צ קבע שבית דין רבני שדן בעניינים שבסמכותו חייב לפעול לפי פרשנות שניתנה ע"י בג"צ.

הערה: חריגה מסמכות: כאשר בית הדין הרבני דן בענייני ממונות.

)המחוקק מנע מביה"ד לדון בעניינים שאינם בסמכותו. בעניין זה, יש סמכות לביה"ד אך בג"צ קבעסייגים(.

דיינים. במקרה זה ישבו רק שניים בדיון.3 בבית הדין אמורים לשבת פס"ד הרשקוביץ.דוגמה נוספת: הרשקוביץ עתר לבג"צ, ובג"צ בראשות הנשיא ברק קיבל את העתירה וביטל את פס"ד בקביעתו כי בית

הדין לא פעל כפי שהוא מצווה על פי חוק. אין זה משנה שהדיו הסופי התקיים בהרכב מלא אלא כל הדיונים חייבים להתקיים לפי החוק כפי שבג"צ מפרש אותו. בג"צ לא קיבל את הטענה שמבחינה

הלכתית אין בעיה עם כך שחסר דיין בחלק מהדיונים.

)ובג"צ בכלהרחבה בענייני חוקים שבהם המחוקק לא כתב במפורש "בית הדין הדתי / הרבני". 2 קובע שראייה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות תהיה פסולהחוק הגנת הפרטיותזאת מתערב(. דוגמה:

מלשמש ראייה בבית המשפט, אלא אם כן התיר בית המשפט התיר להשתמש בחומר מטעמיםמסוימים או אם היו לפוגע הגנה או פטור לפי חוק זה.

חרם רבנו גרשום אסר על קריאת מכתבים ואת הלכה זו הרחיבו להקלטות סתר, צילומים וכו' ואסרו זאת על פי דין. אלא שבמשפט העברי, שלא כפי שמצוין במשפט הישראלי, לא קיימת הוראה שאומרת

שאסור להשתמש בראייה שהגיעה בדרך של פגיעה בפרטיות. קיים במשפט העברי היתר לפגוע בפרטיות כאשר יש לכך הצדקה. בעבר הייתה מקובלת על בתי הדין התפיסה שכאשר אדם מגיע עם

ראיות אשר לכאורה מוכיחות שאשתו בגדה בו, האינטרס המובהק להוכיח או להפריך טענה זו תאפשרשימוש בראייה.

- בקשה לצו מניעה נגד בית דין רבני, שלא יקבל כראיה סרטים והקלטות אברמוב768/88בג"ץ שהקליט הבעל ללא ידיעתה של האישה - בג"ץ סירב להוציא צו מניעה. אחת השאלות שעמדו לדיון בפרשה זו: האם חוק הגנת הפרטיות – על מכלול הוראותיו, לרבות "כלל הפסילה" שבו – חל בבתי

הדין הרבניים? שאלה זו הושארה בצריך עיון.

השלבים בעניין הגנת הפרטיות:

.שלב א: בג"צ לא מנע מביה"ד את השימוש בחומרי הראיות.שלב ב: בג"צ השאיר את העניין בצריך עיון

65

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

.שלב ג: בג"צ קבע שהחוק חל על ביה"ד

בעל נכנס לביתו יחד עם שני חוקרים מצוידים פס"ד של בית הדין הגדול לערעורים. 7661-21-1 במצלמות לאחר שחשב שהיא בוגדת. מצאו את האישה בוגדת. הבעל הגיש תביעת גירושים לבית

הדין הרבני, את הצילומים ואת עדותו.

בית הדין חשש להסתמך על התמונות שהוצגו בפניו פן יבוא בג"צ ויקבע שאין להשתמש בחומר, אך הוא הסתמך על ראות עיניו של הבעל וקבע שהאישה מחוייבת בגט. כמו כן הסתמך בית הדין על כך

שלבעל יש טענת הגנה שמצדיקה את הפגיעה בפרטיות, משום שיש לו עניין לגיטימי לברר האם היאאסורה עליו.

האישה ערערה לבית הדין לערעורים. ביה"ד לערעורים היה מודע ל"רוחות המנשבות" בבג"צ, לפיהן כאשר כתוב בחוק "בית משפט" זה כולל בית דין רבני )על כן בית הדין הרבני כפוף לחוק, ועליו לכבד

את הגנת הפרטיות.

לכן בית הדין לערעורים קיבל את קביעת בג"צ, אך עם זאת טען שאם הוא מקבל עליו את החוק אז גם את הסייגים הוא לוקח אליו. קרי, בנסיבות מסוימות, כפי שקובע הסעיף, יש מקום להתייחס לראיות

)ב( אם הייתה לאדם חובה18למרות שהושגו בדרך שפוגעת בפרטיות )הגנות(. למשל: לפי סעיף חוקית ומוסרית )אדם שאשתו בגדה בו, על פי ביה"ד יש לו חובה מוסרית(, או לפי סעיף ג אם לנפגע

יש עניין אישי.

האישה עתרה לבג"צ. בבג"צ, השופט ברק קבע כי בית הדין הרבני לא היה רשאי להגיע למסקנות תוך הסתמכות על עדותו של הבעל ובוודאי לא על התמונות. בית הדין היה צריך לבדוק האם ניתן להגיע

לתוצאה שהאישה אסורה עליו תוך כדי שנמנעים משימוש בראיות שהושגו באופן פסול. ברק: "גם עדות זו פסולה )של הבעל( שכן התקבלה בדרך של בילוש... הפגיעה בפרטיותה של העותרת אינה רק במעשי הצילום אלא גם בחוסר תום הלב... חרף זאת, היה על בית הדין לבחון האם אין ראיות אחרות

שיכולות למצות את הליך הגירושין ללא הצילומים או העדות הזו של הבעל".

על פי ברק, אומנם יש הגנות בחוק, אבל השימוש בהן זה אחרי שנבדקו כל האופציות האחרות. מהשהפריע לברק, זה שבית הדין לא חשב על דרך אחרת שמבחינת הפגיעה בפרטיות היא יותר מידתית.

מפרשה זו אנו למדים כי מתקיימת הרחבה נוספת בחוק הגנת הפרטיות - גם כאשר לא מדברים עלבית דין רבני, בית הדין הרבני כלול גם בחוק.

כאשר מתגלה חריגה מכללי היסוד של דיון צודק / הוגן. מדובר בשניפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. . 3כללים בסיסיים:

פגיעה בזכות השמיעה - פגיעה בזכותו של אדם לטעון בפני בית משפט את אשר הוא רשאי לטעון. זה מהווה עילה להתערבות בג"צ.

כאשר יושב בדין שופט שיש לו עניין אישי בנושא הנידון. אם התגלתה נגיעה כזו אזי מדובר בפגיעה בכללי הצדק הטבעי, ובג"צ יכול להתערב.

ויקי לוי עתרה לבג"צ בטענה שבית הדין מנע ממנה להשמיע את.10/59פרשת ויקי לוי, בג"צ טענותיה )בעניין גירושין(. הפגיעה בזכות השמיעה אסורה גם על ידי הדין העברי. טענתה הייתה שבית

הדין פגע בכללי הצדק הטבעי.

השופט זילברג: יכול להיות שבית הדין הרבני טעה אך בג"צ לא יכול להתערב מכיוון שבית הדין לא חרג מסמכות. מכיוון שקיימת אופציה לפנות לבית דין לערעורים, עליה לפנות לערכה זו ולא לבג"צ. השופט

זילברג היה בדעת מיעוט.

66

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

ג לחוק יסוד השפיטה: הסמכות הכללית של בג"צ15השופט זוסמן בדעת רוב קבע: הנושא נכנס לס' לתת סעד למען הצדק. הייתה כאן פגיעה בתנאי צדק טבעי וזה הדבר הכי חמור ומצדיק התערבות.

למרות שהסייפא של הסעיף מגביל את בג"צ לדון בעניין שאינו רלוונטי לאף בית משפט אחר )על כך מתבסס זילברג(, מפרש השופט זוסמן את הסעיף, וקובע כי במקרים בהם יש למנוע נזק בלתי הפיך

ובמקרים דחופים, בג"צ יכול להפעיל את סמכותו מכיוון שבבית דין אין זירוז הליכים כפי שיש בבג"צ.

,378/83כעבור כמה שנים התעוררה שאלה כזו בבית המשפט העליון כאשר השופט בך ישב בפס"ד . במקרה זה ביה"ד הרבני מנע מהעותר להשמיע את טענותיו והוא עתר לבג"צ. השופטפרשת שער

בך דחה את העותר, ופסק ההיפך מהלכת ויקי לוי. למרות פסיקתו של בך, הפסיקה חזרה שוב לויקי.ויקי לוי היא ההלכה המקובלתלוי.

האם פגיעה בכללי המשפט המנהלי מהווהפגיעה של ביה"ד הרבני בכללי המשפט המנהלי.. 4 חריגה מסמכות? לא, אם ביה"ד דן בתביעת גירושין או בשלום בית ובמהלך דיונו הוא נותן החלטה

הלוקה בחוסר סבירות, זו לא חריגה מסמכות.

, היה בין בעל ואישה סכסוך. הבעל תבע לשלום בית והאישה תבעה גירושין.3914/92בפרשת לב התברר לבעל שהאישה רוצה לעזוב את הארץ. הוא בקש מבית דין רבני צו עיכוב יציאה מהארץ בזמן

שמתקיים הדיון על מנת להביא לשלום בית. בית הדין אסר על האישה לצאת מהארץ עד תום ההליכים. עתרה האישה לבג"צ בטענה לחריגה מסמכות של בית הדין טענה שחרג מסבירות מכיוון

שלא איזן נכון בין הערכים )פגיעה בחופש התנועה שלה(.

ברק קיבל את העתירה: "לא נתקיימה הדרישה כי יציאתה מהארץ תכשיל את ההליך של שלום הבית... דחיית הדיון וביטול צו עיכוב בחודשיים אינה עומדת בקנה אחד עם זכותו הבסיסית של אדם לחופש

תנועה...אין בית הדין הרבני מוסמך בגדרי סעד ביניים לעכב יציאה מהארץ של אדם כל זמן שלאמתקיימת אמת המידה המאזנת בין בצורה ראויה בין האינטרסים הערכים והעקרונות הנוגעים לעניין".

פרשת צוק. סיפור דומה, רק שהפעם הבעל הוא זה שרצה לנסוע לחו"ל, והאישה חששה שבעלה לא יחזור וביקשה צו עיכוב יציאה מהארץ. הבעל ביקש את ביטול הצו. בית הדין הרבני הסכים לבטל הצו

אלף דולר. הבעל עתר לבג"צ בטענה שבית הדין הרבני לא הפעיל שיקול דעת50בעבור ערבות של נכון. השופט אור מצטט את ברק מפרשת לב, ומוסיף כי למרות שביה"ד מוסמך להתנות את יציאתו

מהארץ, בתנאים שנקבעו בפרשה זו, הוא חרג מסמכותו, מכיוון שהתנאי הזה לא מאזן כראוי ביןהערכים.

( הוא הסעיף המקנה לבג"צ סמכות ביקורת שיפוטית, למעט בתי הדין הרבניים, על3)ד()15. סעיף 5 כל בתי הדין )כמו לדוגמה: בית הדין לעבודה(. סמכות הביקורת של בג"צ שלפיה בג"צ מוסמך לבקר

בתי דין, להוציא בתי דין רבניים, היא סמכות ביקורת גם ביחס לסמכות וגם ביחס לשרירות בהחלטה –שנכנסת למסגרת "שלא כדין" ואז בג"צ יכול לבטל את ההחלטה.

פרופ' שוחטמן אומר שאת בית הדין הרבני, המחוקק הוציא כיוון שבית הדין דן על פי דין יהודי שלא תמיד חופף לכללי המשפט המנהלי הישראלי, אבל על פי ההלכות זה לא מה שקורה. בג"צ מבטל

החלטות של ביה"ד ורואה עצמו מוסמך לבקר את סמכות ביה"ד. בג"צ מרחיב את סמכותו. היום הפנייה לבג"צ יכולה להיות לא רק בחריגה מסמכות )כלומר: למרות שהמחוקק יצר הבחנה בין שני

( למרות שהוא לא3)ד()15הגופים )בתי דין ובתי משפט(, בג"צ מלביש על בית הדין הרבני את סעיף חל עליו בכלל.

אכיפת נורמה דתית במשפט הישראלי האם יש הצדקה במשפט הישראלי לכפייה של נורמה דתית על מי שאינו רואה עצמו מחויב לה? יש

להבחין בין שני מישורים:

67

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

מישור המשפט הישראלי..1מישור המשפט העברי..2

מישור המשפט הישראלי לדבר המלך במועצתו אומר כי כל83 סעיף האם קיים בחוק סעיף המתיר או אוסר כפיה דתית?

האנשים בישראל ייהנו מחופש דת ומצפון באופן מוחלט ומן השימוש החופשי של צורות פולחנם, כלעוד יקוים הסדר הציבורי והמוסרי.

האם קיים סעיף חוקתיסעיף זה נועד להגן על זכותו של האדם לחופש המצפון והדת. השאלה היא אין במפורש סעיף שמגן על"על חוקי" שמשריין את הזכות לחופש המצפון והדת כזכות חוקתית?

חופש המצפון והדת שהוא במעמד על חוקתי. חוק כבוד האדם וחירותו התקבל ללא סעיף של חופש מצפון ודת )עקב התנגדות המפלגות הדתיות(, וזאת כיוון שקיימת לפי החוק רבנות אחת –

אורתודוקסית. החוק מכיר אך ורק בה והיא המוסמכת. הנימוק לכך הוא כי אם יתיר החוק חופש מצפוןודת, יטענו רבנים רפורמים שגם הם יכולים, ובמצב זה לא תהא רבנות אורתודוקסית אחת.

במשך השנים הייתה החלטה אחת של בג"צ שבה נידונה השאלה האם לא ניתן להכניס את ההגנה על בבג"צחופש המצפון והדת לסעיף שמדבר על כבוד האדם, שהנו כללי ורחב. שאלה זו עלתה

(. מיטראל ייבאה לארץ בשר לא כשר1 )פרשת מיטראל מס' , מיטראל נ' כנסת ישראל4676/94 '. העותרים ביקשו מבג"צ94בניגוד לחוק שהתקבל בכנסת במיוחד בנושא זה: חוק בשר ומוצריו תשנ"ד

לבטל חוק זה משום שהוא מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - פוגע בחופש המצפון והדת. בהרכב מורחב של שופטים כתב בהחלטה השופט ברק שהם נמנעים מלהכריע בסוגיה זו. השאלה הושארה

בצריך עיון.

האם המחוקק הראשי )הכנסת( ראשי לחוקק חוקים שפוגעים בחופש הדתסוגיה נוספת: התשובה חיובית. המחוקק הראשי יכול לחוקק חוק שפוגע בחופש הדת והמצפון. באין עקרוןוהמצפון?

חוקתי שמנחה המחוקק, יוכל הוא לפגוע בזכויות אדם מבחינה דתית. לראייה: נישואים וגירושים בביתדין רבני בלבד וחוק איסור גידול חזיר. משמע, יש לו הסמכות לכך כל זמן שאין חוק חוקתי נוגד.

למחוקק המשנה איןהאם גם למחוקק המשנה יש סמכות להוציא חוקים שיש בהם כפייה דתית? ( בה נקבע כי אין2סמכות ללא הסמכה מפורשת מהכנסת. סוגיה זו נידונה בפרשת מיטראל )מס'

למחוקק המשנה סמכות לכך: פגיעה בחופש המצפון והדת תהא רק בידי הכנסת )הכנסת יכולהלהסמיך את מחוקק המשנה(.

. ממשלת רבין יזמה הפרטה בעניין ייבוא הבשר3872/93(, בג"צ 93, שנת 2פרשת מיטראל )מס' הקפוא לישראל. טרם החלטה זו, קיים מונופול של הרבנות הראשית אשר הייתה מוסמכת לתת אישור,

והיא אישרה ייבוא של בשר כשר בלבד.

בעקבות ההחלטה, חברת מיטראל ביקשה לייבא לישראל בשר קפוא לא כשר. המפלגות הדתיות טענו שלא ניתן להפר את מה שהיה קיים עד כה, איימו על רוה"מ שיפרשו מהקואליציה אם לא יוחזר המצב לקדמותו. רוה"מ נכנע לאיומי המפלגות הדתיות, ויזם החלטה שמחזירה את המצב לקדמותו, כלומר:

מחזירה את המונופול על ההחלטה לרבנות הראשית.

מרגע שקיבלה הממשלה החלטה זו, שהושפעה משיקולים פוליטיים, הגיעה עתירה לבג"צ שהממשלה לא מוסמכת לכך. בג"צ קבע שיש להבטיח את זכותו של האדם לבחור אם ירצה לאכול כשר או לא כשר, והממשלה מנועה מלהחליט ולכן לא רשאית להחזיר המצב לקדמותו. הממשלה אינה רשאית

בתור מחוקק משנה להשתמש בשיקול הדתי כנימוק שמצדיק כפיית נורמה דתית על מי שאינו מקבלה.לכנסת מותר, לממשלה לא.

על פי בג"צ, מפי השופט אור: מדוע לא ניתן להביא בשר קפוא לא כשר, כאשר אין התנגדות להביא בשרים אחרים לא כשרים )מאכלי ים(? השופט אור אינו מקבל את טיעון המדינה שמדובר בפגיעה

68

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

ברגשות דתיים, מאחר ולמחוקק המשנה אין סמכות לעשות דבר מבלי אישור הכנסת, יש לבטלהצווים.

69

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

השלמה מהמחברות של דנה ברק וטל רוזנטל:

(12 )שיעור 26.5.2011

כפיית נורמה דתית כפיית נורמה דתית מבחינת הדין היהודי: האם יש הצדקה לכפייה זו כלפי אדם שאינו מקבל אותה? יש מחלוקת בין חכמי התלמוד לגבי השאלה מהו הבסיס לחובת פירעון חוב, אם היא משפטית או דתית.

במקראה( מניח שזהו עניין דתי )מצווה( ולא משפטי. לאחר מכן נשאל מה קורה64השואל )בעמוד במצב שאדם אינו דתי והרי החובה דתית: אם הוא לא שומר מצוות הוא לא יחזיר, ולא ניתן לאכוף -

נוצרת בעיה )הנחת היסוד של השואל היא, שאם מדובר בחובה משפטית אזי היא ניתנת לאכיפה ואםמדובר בחובה דתית היא לא ניתנת לאכיפה(.

הרב פאפא אומר: גם מצווה דתית ניתנת לאכיפה בדיוק כמו חובה משפטית. הברייתא עושה הבחנה מלקות במידה והוא עובר על מצוות "לא תעשה" )דוגמה:39בין שני סוגים של מלקות. אדם מקבל

אוכל לא כשר(. אם אדם עובר על מצוות "עשה" הוא יקבל מלקות עד שימות. כלומר עבירה על מצוות". "עשה" חמורה מעבירה על מצוות "לא תעשה

?השאלה היא למה קיים הבדל בין שני הסוגים של המצוות

)עבירה על מצוות לא תעשה – ענישה )עונש קצובעבירה על מצוות עשה - אכיפה. כל זמן שהוא ממשיך לא לקיים את החובה שמוטלת עליו הוא

. יקבל מלקות, אם יבצע את חובתו יפסיקו את העונש

לסיכום: אין מניעה לכפות קיומן של חובות דתיות. כל מצווה ניתנת לאכיפה באותה מידה בין אם היא. חובה משפטית ובין אם היא חובה דתית

האם סמכות זו של בית הדין לכפות נורמה דתית היא סמכות חובה או סמכות שבשיקול דעת? לרוב הסמכות היא חובה, מלבד סוג מסוים של מצוות שבהן יש לבית הדין שיקול דעת. זאת ניתן

במקראה(. ההלכה היא שבמצוות שבהן התורה לא מפרטת65ללמוד מהסוגיה במסכת חולין )עמוד . מהו העונש, בית הדין מחויב להפעיל את סמכותו

במקראה: מלווה לא יכול להיכנס לבית הלווה בכוח ולקחת דבר מה כנגד החוב שלא הוחזר67עמוד )הוא צריך ללכת לביה"ד שמשמש כהוצאה לפועל(.

נשאלת השאלה: מהו הדין של מלווה כזה שנכנס ולקח בכוח? הרשב"א קבע שמותר לבית דין להתעלם מהעניין. לביה"ד יש שיקול דעת מכיוון שזוהי מצוות עשה ששכרה בצידה: כתוב בתורה "ולך

תהיה צדקה" )אם הלווה מחזיר את ההלוואה, הוא יהיה צדיק בעיני הקב"ה(.

פירוש המשנה על ידי הרמב"ם: תשלום68האם העיקרון של כפייה ע"י סנקציות הוא הלכה? בעמוד חובת האב היא חובה מדין צדקה ולא6 היא חובה משפטית גמורה. מעל גיל 6מזונות לילדים עד גיל

חובה משפטית. המצב הזה לא גורם לכך שלא ניתן לכפות עליו. הרמב"ם קובע שאין בעיה לכפות עליו , חובה על בית הדין לכפות על האדם לשלם. חובה להלקות6את החובה הדתית הזו שחלה מעל גיל

. את האדם עד שיסכים או שימות. לפי הרמב"ם זוהי ההלכה והיא חלה בכל מצוות עשה

לדוגמה אדם לא בנה סוכה של המצווה?מה קורה כאשר אדם לא קיים מצוות עשה ועבר זמנה התשב"ץ אומר שלא ניתן. המלקות מטרתן אכיפה. העונש. ולא ישב בה וכבר עבר מועד חג הסוכות

.שהוא יקבל הוא בעולם הבא

70

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

(. הרמב"ם מדבר69 ביה"ד )עמ' בחברה היהודית?מי בעל הסמכות לאכוף את הנורמה הדתית בידיו נתונה הסמכות להוציא לפועל ציווי עשהעל שתי סמכויות ביה"ד: סמכות ענישה וסמכות אכיפה.

וגם להוציא עונשים של העוברים על מצוות לא תעשה. הסיבה לכך היא שלא כל אדם יקח את החוק קיימת הרשות ?האם יש רשות נוספת שיכולה לכפות את נורמה דתית. לידיים אלא רק בית הדין

. המדינית שיכולה לכפות קיומה של נורמה דתית

בתקופת האחרונים? האם אדם פרטי יכול לקחת את החוק לידיים ולכפות על זולתו חובה דתית(: 70נחלקו הדעות )עמ'

דיינים. לכלל יש סייג ויש מצבים בהם ניתו3קצות החושן - הכלל אומר שדיון יהיה בנוכחות לדון אדם בדן יחיד. אולם לא ניתן לבצע כפייה על ידי דן יחיד, צריך מותב של שלושה. קל

. וחומר שאדם פרטי לא יכול לכפות חובה דתית על זולתונתיבות המשפט - כל אדם מצווה להפריש חברו מאיסור. הוא לומד את זה ממסכת בבא קמא

ממסכת עבד עברי. בתורה יש שני עבדים: עבד יהודי ועבד גוי. עבד גוי הוא רכושו של האדון. עבד עברי הוא שכיר של בעליו, יש עליו חובה לעבוד עבור האדון. ההלכה אומרת שאם עבד ריצה את שבע השנים ורוצה להישאר למרות זאת בגלל האישה והילדים שנמצאים בבעלות

האדון, הוא יכול. בתמורה לכך יעשו לו חור באוזן והוא יסומן כעבד נרצה ויוכל כך להישאר יובל. לאחר מכן יוכל האדון להשתמש בכוח על מנת לגרש אותו משטחו. ההלכה לפיו היא-

. כאשר אדם רואה את זולתו מבצע עבירה יוכל להשתמש בכוח על מנת למנוע זאתחתם סופר קובע - באשר למצוות, בית הדין ממלא את כוחו מכלל ישראל ולכן הסמכות

. מוטלת על בית הדין ורק עליו. כל אחד ואחד הוא פטור מלפקח

בימינו בתי הדין פועלים על פי חוק ואין בית דין יכול לעשות דבר שלא כתוב בחוק. בית הדין לא יכול. קיום להשליט בכוח את הנורמות הדתיות כל זמן שהחוק לא מתיר לו

( בזמן שיש למנות בית דין ולא ממנים אותו, הציבור הוא עבריין. יש לנו ללמוד מכך20, מקור 71)עמ' שלמרות שבימנו אין סנהדרין ואין דיינים שיכולים לחדש את הסנהדרין, יש לכל קהל ובכל מקום למנות

קצת מן הטובים שבהם שיהיה בהם כוח להכריח את האחרים לנהוג בדרך הישר ולקיים מצוות. בזמן שאין בית דין בעל סמכויות ניתן להשתמש בנבחרי הציבור הטובים ביותר והם יהיו ממונים על השלטת

כיום יש אפשרות לבחור לכנסת רשימה שבמידה ותזכה בכוח מן העם תוכל לקבוע. החובות בחברה. נורמות דתיות

מצוות צריכות כוונה. אם האדם מקיים? האם הדבר עובד גם על מי שאינו מקבל את הנורמה הדתית. את המצווה ללא כוונה אין לה תוקף

( קובע שאין תועלת דתית לכפות על אדם בכוח לקיים מצווה אם ברור לנו שהוא72האור שמח )עמוד לא יקיים אותה ולא יתכוון לקיים אותה. מדובר בכפייה ולא בענישה ולכן אין טעם לכפות זאת. זה לא ישיג את המצווה הדתית שאותה צריך לקיים תוך כוונה )אור שמח משתמש במה שהשופטים עושים

כיום, מפרש את תכלית החקיקה(. רק במקום שיש לנו ספק מכיוון שהאדם מאמין אבל עצלן לדוגמה, יש מקום לשימוש בכוח. על מקרים כאלה דברה הברייתא שמסמיכה חכמים לכפות על אדם קיום

.מצוות. הברייתא לא דיברה על ימינו אנו

( הרמב"ם מדבר על דרכי הטיפול באפיקורס )כופר(. אדם שכופר בסמכות חכמים שאינו71)עמוד נחשב לזקן ממרה )אחד מחכמי הסנדרין שאינו מוכן לקבל את הכרעת הסנדרין(, כל אחד יכול להרוג אותו )מורידים אותו ולא מעלים = זורקים אותו לבור עד שימות(. הדבר כתוב בסוגריים בגלל הצנזורה:

לא רוצים שאנשים ילכו ו"יחסלו" אחד את השני ברחובות. כדי שאדם יוכל לחסל כופר צריך להיות. מפורסם שאותו כופר אכן כופר. הגישה הבסיסית של הדין היהודי היא למעט בעונש מוות

כת הקראים שהאמינה רק בתורה שבכתב ולא בדברי החכמים גדלה והתפתחה והגיעה למחוזות רבים. הרמב"ם נשאל האם יש לקיים את דבריו של הרג כופרים כלפי הקראים. הרמב"ם קובע שיש

71

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

לפרש את החוק לפי תכלית החוק. יש לקיים את הדין כפי אלה שיזמו את הכפירה בדברי חכמים, אך. אין לקיים את הדין כלפי אלו שאותם חינכו על פרקי החינוך הקראי, מכיוון שהוא נחשב אנוס

, חי בחמש שנים53חזון אי"ש )חי ברוב שנותיו בתקופת קדם מדינת ישראל, אך נפטר בשנת הראשונות של מ"י. לא מילא תפקיד כלשהו אבל הכירו בו כחכם בתורה וגדול הפוסקים בדורו –

המנהיג הרוחני החשוב ביותר של הציבור החרדי(. על פי דעתו, הדין שנאמר על ידי חז"ל )מורידים ולא מעלים( היה תואם את הזמן ההוא - ביעור רשעים היה דרכו של עולם. בזמננו יש חלקים גדולים שאינם

)החילוניםמאמינים ולכן אין לבצע את דין של הרג אלא להחזיר את הכופרים באמצעים נעימים יותריראו את המעשים כמעשי השחתה ואלימות. אלימות על פי דין תורה(.

72

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

(13 )שיעור 2.6.2011

עבודתם של בתי הדין הרבניים נעסוק בדרכיםמה קורה כאשר יש ריבוי דעות בהלכה, שאין בהן הכרעה? השאלה שבה נדון היום:

שבהם מתמודדת ההלכה היהודית בתופעת ריבוי הדעות. הדיון מתפצל לשניים על פי דיני ממונותודיני איסורים )הכללים הם שונים(.

סנהדרין הוא הגוף המשפטי העליוןהתופעה של ריבוי דעות נובעת מהמציאות שבה אין סנהדרין. שקיים במשפט העברי, ואשר בפועל לא קיים כיום. כאשר היה קיים, היו דרכי הכרעה בסנהדרין וכך

הייתה הכרעה ברורה ולא היה מצב של ריבוי דעות.

, במקור הראשון: תוספתא במסכת החגיגה. "בתחילה לא הייתה מחלוקת בישראל..."39בחוברת: עמ'

לא הייתה מציאות משפטית שכל אחד מחזיק בדעתו הלגיטימית, אלא הייתה דרך הכרעה: היו בישראל בתי דינים עם היררכיה מסוימת. בכל מקום היה בית דין מקומי, אם ידע את התשובה –

הכריע, ואם לא – העלה את השאלה לערכאה הגבוהה יותר וכך הלאה עד הסנהדרין.

הסנהדרין ישב בירושלים )על פי ההלכה – זה המקום היחידי שבו יכול לשבת סנהדרין(, בזמן שבית המקדש היה קיים, וההכרעה שלו הייתה ברוב דעות, והייתה מחייבת את כל בתי הדין, גם בארץ וגםבחו"ל. היום בהלכה היהודית אין גוף כזה, ולכן יש את התופעה המוכרת של חילוקי דעות בין רבנים.

מציאות זו היא תולדה של היעדר סנהדרין. זה לא אידיאל, אלא פרי המציאות.

12 בקטע האחרון(, בהלכות סנהדרין: הרמב"ם כותב במאה ה-43קיימת הלכה של הרמב"ם )עמ' שנה שלא היה קיים סנהדרין והרמב"ם כותב איך לחדש אותו: צריך הסכמה של1000אחרי למעלה מ-

רבנים4 היה ניסיון לחדש את הסנהדרין בצפת, על ידי ר' יוסף קארו. 1538חכמי ארץ ישראל. בשנת הוסמכו לחכמים, ובעקבות זה חשבו שתתחדש הסנהדרין, אבל חכמי ירושלים התנגדו למהלך הזה, ובסופו של דבר זה לא הניב את התוצאות. עם קום המדינה היו עוד רעיונות, שאחד היזמים היה הרב

מימון שהיה שר הדעות, אך שוב, בגלל שלא הייתה הסכמה בין הרבנים – הניסיון לא צלח.

, האם יש לקבל את דעתו שלספק בדיןמבחינת ההגדרה ההלכתית למצב של ריבוי דעות – זה יוצר הרמב"ם או של רבינו תם. הכללים שנקבעו למציאות הזו של ספק בדין הם שונים בין דיני ממונות

)חוזים, נזקין, שטרות – אזרחי( ודיני איסורים )דיני איסור והיתר – החלק הדתי של ההלכה(

בדיני ממונות" = קיים לי.קים לימילת המפתח "

כאשר יש חילוקי דעות למשל בדיני הנזיקין: כדי שאדם יוכל לתבוע בנזיקין הוא צריך להוכיח קיומה של עוולה. אדם לקח מחברו מטבע וזרק לים. המטבע לא נעלמה, היא קיימת באיזשהו מקום אבל לא ניתן להגיע אליה. המטבע קיימת, אבל היא בים! אדם שורף שטרות לחברו. ראובן חייב לי אלף שקל, ושעון

שורף את שטר החוב. הנייר לא שווה כלום, החוב קיים – אבל אי אפשר להוכיח אותו יותר. השאלה:האם השריפה מהווה נזק?

לצורך הדיון, נצא מנקודת הנחה שדינו של השורף נתון למחלוקת: דעה שזה כן מהווה עוולה, ודיעה הפוכה. אני תובע את שמעון, כי החייב לא רוצה לשלם לי. אני רוצה לחייב את שמעון לשלם לי את

הכסף שכרגע אני לא יכול לגבות אותו. אומר הנתבע: תוכיח שהמעשה שעשיתי, שריפת השטר, מהווה X שאומרת שכן. אומר הנתבע: מי אומר ששיטה Xעוולת נזיקין. אומר התובע: אני מסתמך על שיטה

, שאתה צריך לתבוע בכלל את החייב.Yהיא החוק, אני מסתמך על שיטה

73

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

היא שתומכת בהגנה שלי! כאשר הנתבע מתגונןYכלומר: הנתבע טוען "קים לי" – אני סבור שהשיטה באמצעות שיטה שתומכת בעמדתו, זה נובע מכללי נטל ההוכחה: שהרי במקרה של ריבוי דעות, של אי הכרעה, התובע נושא בנטל ההוכחה – הוא נושא בנטל ההוכחה גם מבחינת העובדות, וגם חייב לשאת בנטל ההוכחה שקיימת עוולה נזיקית! אם הוא מסתמך על שיטה מסוימת, והנתבע אומר "קים לי" – יש

, כי התובע לא הוכיח שהדין איתו מבחינה משפטית.הנתבע יזכהשיטה שתומכת בי, אז

טענת "קים לי" היא טענת הגנה, והגנה בלבד. תובע לא יוכל לתבוע על פי טענת "קים לי", כי היאיוצאת מתוך כללי נטל ההוכחה.

היקף השימוש בטענת "קים לי" ההרגשה היא שזה משונה שהנתבע יזכה בדין אם ימצא שיטה התומכת בעמדתו, ולכן ישנם מספר

סייגים, במצטבר:

כאשר נתבע מסתמך על שיטהההסתמכות של הנתבע צריכה להיות על שיטה בעלת משקל.. 1 מסוימת, צריך שבעלי המחלוקת יהיו במעמד שווה מבחינה הלכתית: צריך שהנתבע יסתמך על שיטה שיש לה משקל בהלכה. אם התובע טוען לפי הרמבם, ואז בה הנתבע ומוצא איזה פוסק לא מוכר שאין

לו משקל – זה לא יתפוס. אין נוסחה מדעית לשיוויון בין הפוסקים, אבל מי שבקיא יודע את המשקלשיש לדעות השונות. הנתבע חייב להסתמך על שיטה שמשקלה דומה לשיטה שהסתמך עליה התובע.

,39 כלל זה נמצא במקראה בעמ' ההסתמכות של הנתבע צריכה להיות לפחות על שני פוסקים.. 2 במקור השני, בספרו של ר' יוסף קולון )המהרי"ק(, שכתב, ודבריו מקובלים בהלכה: כאשר נתבע

מסתמך על שיטה הוא צריך להראות ששיטתו נתמכת לפחות על שני פוסקים. מדוע? כי כמעט כל דיעה, הכי משונה והכי לא מתקבלת על הדעת ניתנת למציאה. אם הנתבע מצא רק פוסק אחד, זה לא

אחרים, אבל שניים מספיקים.10מספיק. ייתכן שנגד שני הפוסקים יהיו

, בספר "אורים ותומים":43 בחוברת עמ' לא ניתן להסתמך על שיטה שנדחתה ע"י שולחן ערוך.. 3 בשיטה שלא נדחתהניתן להשתמש על שיטה, גם אם היא שיטת מיעוט – אבל זאת בתנאי שמדובר

. נאמר שיש מחלוקת בין חכמים, ובשולחן ערוך נפסקה ההלכה כאחד מהם, ואזעל ידי שולחן ערוך נדחתה שיטת החולק. על פי הכלל – אם שולחן ערוך דחה שיטה מסוימת, הרי שהשיטה לא יכולה

לשמש גם לא לטענת "קים לי".

למרות שהשולחן הערוך הוא לא מחוקק ולא סנהדרין, השולחן הערוך נחשב כ"פוסק אחרון" באופןיחסי.

המרצה קורא מהשורה השלישית: "המחבר בערימה השמיטו דעתו של החולק... "

כלומר: ברגע שהתקבל בעולמה של ההלכה חיבור השולחן הערוך, אז ההלכות התקבלו כאילו זה שווהערך לחוק, ואז אם לא התקבלה, אז זה כאילו המחוקק או הסנהדרין דחה אותה.

: נעסוק בזכותו של המלווה שנתן הלוואה39כדי להדגים את הכללים נלמד פרק בדיני ערבות, עמ' בערבות לגבות את החוב ישירות מן הערב, בלי לפנות תחילה לחייב העיקרי: )במשפט הישראלי

חייבים קודם לפנות לחייב(.

ר"י מיגאש: אם הייתה קיימת התנייה "למי שארצה אפרע" – יכול הלווה לפנות ישירות לערב, גם אם יש לחייב נכסים. זה מקביל למצב שבו הבנק הולך לערבים וגובה חוב על בית, כאשר לחייב יש למעשה

בית שהוא קנה.

דעת רבנו תם חולק על דיעה זו: אינו יכול לגבות מהערב, כי תחילה יש לבדוק אם החייב יש לו נכסים –רק אם אין לו נכסים יוכל לפנות לערב.

74

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

שתי הדעות מופיעות בשולחן ערוך. השולחן הערוך מסווג לספר פסקים, ולכן איך זה הגיוני שיוצגו כאן שתי דעות? הערה: על פי איילון, הרב יוסף קארו עשה את עבדותו הספרותית בשני שלבים: בשלב

השני הוא הביא את התמצית של ההכרעה.

אילו רב יוסף קארו והוא הביא את תמצית הפסיקה, אז מדוע הוא הביא את שתי הדעות )בצורהאנונימית, אבל ניתן להשוות את הדעות, ולהבין מהיכן נלקחו(.

כתוספת לדברי השופט איילון: יש הבדל בין השולחן הערוך ובין ספר "בית יוסף". ספר "בית יוסף" הוא הספר שבו ישנן הכרעות של ההלכה בכל שאלה ושאלה, אולם "שולחן ערוך" מהווה תקציר של ספר ארבעת הטורים של הרב יעקב בן אשר, כאשר לפעמים הוא מכריע ולפעמים הוא לא מכריע, ומתיר

את מלאכת ההכרעה לבית הדין. זוהי תופעה קיימת ב"שולחן ערוך". דעות שונות ללא הכרעה.

מה עושים בפרקטיקה כאשר יש שתי דעות בתוך שולחן ערוך – מבחינת הטיעון, העניין הזה פועל לטובת הערב! אם הבנק כתב "ממי שארצה אפרע", והבנק תובע ישירות מהערב, יכול הנתבע = הערב להסתמך על שיטת רבינו תם ולהגיד שזה רק במידה ואין נכסים לחייב, והבנק לא יוכל לקחת מהערב.

ההנחה הנוספת היא כמובן שמלבד רבנו תם יש פוסק נוסף )שני פוסקים, שגם השני הוא פוסק בעלמשקל, על פי הסייגים לעיל(.

האם ניתן לנסח את שטר הערבות בצורה כזאת שתבטיח את זכותו של הבנק לגבות ישירות )הרי האינטרס של הבנק להימנע מ"בלבול מוח" שכרוך בגבייה מהחייב(. אם אמר "ממימהערב?

שארצה אפרע תחילה" יוכל לגבות מהערב אפילו אם יש נכסים ללווה. יש תוספת של מילה אחת וכאןיש הסכמה: אם התנאי היה בלשון הנ"ל )כולל המילה "תחילה"( יכול לגבות מהערב.

אומר השולחן הערוך, שרבינו תם מסכים שאם הוסיפו את המילה "תחילה" שאומרת שזכותו של הבנק אז הבנק יכול לתבוע ישירות מהערב. כלומר: יש כאן דרך משפטית להבטיח את הזכותתחילהלקבוע

לתבוע ישירות מהערב. קיימת דרך נוספת: קבלן שהוא ערב יפרע ממנו תחילה, גם אם יש נכסיםללווה.

מיהו הקבלן? ערבות "סתם" זוהי התחייבות הערב לפרוע את החוב אם לא ישולם על ידי החייב וזוהי שמשמעותה של הערבות המיוחדתערב קבלן, אולם יש סוג מיוחד של ערבות: התחייבות משנית

. כאילו את ההלוואה לקחו שני אנשים!כחייב עיקריהיא: הערב מקבל על עצמו אחריות לפירעון החוב, )קבלן = מקבל על עצמו את החוב כחייב עיקרי(. דינו של ערב קבלן הוא כדין החייב העיקרי.

כלומר: שתי דרכים שבהם הבנק יכול לנקוט אם הוא רוצה להבטיח את זכותו לפרוע מהערב:

"תחילה"..1ערב קבלן..2

, בקטע השלישי, הרשד"ם נשאל שאלה המתבססת על מקרה: הבנק )"ראובן"( נקט בשתי40בעמ' הדרכים המומלצות בשולחן הערוך )"תחילה" + ערב קבלן( כדי להיפרע מהערב:

כאשר הבנק הגיע תחילה לערב, הערב אומר: כל ההתחייבות שלי היא על סמך זה שאין נכסים לחייב, אולם יש לו כרגע נכס – ואם יש לו נכס, לא התכוונתי לקבל על עצמי את האחריות. כלומר גם

ההתחייבות לפי "תחילה" הייתה למקרה שהחייב אין לו נכסים.

הדין עם ראובן )כלומר: הוא יגיע למסקנה הפוכה בסוף(.לכאורההתשובה על פי הרשד"ם:

הבנק לא יזכה למרות שעשה לפי שולחן ערוך, כי לערב יש עדיין טענת קים לי: טענת קים לי כשיטה שלישית, שיטת הראב"ד שאומר שגם אם התנאי נעשה בלשון תחילה, שכוונתו של הערב של שחתם –

גם אם תחילה, זה רק אם אין לחייב נכסים! יתרה מזאת: אין צריכים את טענת "קים לי", כי כאשר

75

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

הערב מסתמך על שיטת הראב"ד מכיוון שהשיטה הזו היא מוסכמת בהלכה על ידי האחרונים )נימוקייוסף(.

עדיף תמיד לזכות כי הדין לצידו, ולא מחמת הספק על ידי הסתמכות על טענת קים לי!

השאלה הנשאלת: האם יש אפשרות לנסח את התנאי של הערבות בצורה מושלמת, כדי שהבנק יוכל גם אם יש נכסים לחייב העיקרי.לגבות ישירות מן הערב? אם ננסח תנאי שאומר שניתן לגבות תחילה,

מדובר בענייני ממונות ולכן ניתן לעשות איזה תנאי שרוצים!

שיטת הראב"ד היא הלכה מוסכמת.

למטה(: אין לקבל את מה שאומר המרשד"ם, כי אדם יכול לטעון קים לי אם39אומר הש"ך )עמ' הטענה נדחתה על ידי שולחן ערוך.

אומר הש"ך נגד המרש"דם: המרשד"ם מפנה אותנו לנימוקי יוסף, שהתגבשה הסכמה בהלכה לקבל את שיטת הראב"ד ולכן זה כמו חוק, ולא ניתן לטעון נגדה. לערב יש טענת הגנה טובה בהסתמך על

הראב"ד.

. השולחן הערוך דחה את שיטת הראב"ד, ולכן הכלל היום הוא לפי זה14נימוקי יוסף הם מהמאה ה-שהשיטה נדחתה מההלכה!

(, כי16האם המרשד"ם לא ידע את זה? הוא לא ידע את זה, כי הוא בן זמנו של השולחן הערוך )מאה הוא לא קיבל עדיין את מעמדו בהלכה.

אומר הש"ך, וזוהי הפסיקה האחרונה בעניין הזה: הבנק יזכה בתביעה שלו נגד הערב, כי ניסח אתדבריו על פי המוצע בשולחן הערוך!

סייג אחרון לשימוש בטענת קים לי:

. על פי מהריב"ל: כדי שהנתבע יוכל לטעון "קים לי" הוא צריך גם להוכיח בבית הדין שהשיטה שהוא4 מסתמך עליה "מסתבר טעמה" – כלומר, שהיא שיטה הגיונית שמתקבלת על דעתם של הדיינים! זה

לא עניין אוטומטי, אלא משהו שעובר דרך המסננת של בית הדין.

מה צריך לעשות בבית הדין כאשר מדובר בטענה שיש בה ריבוי דעות. כיצד אנחנו, כעורכי הדין,צריכים להתנהל בבית הדין:

אם אני מייצג את התובע:

לנסות להוכיח שיש הלכה ברורה שתומכת בתביעה. אם מראים שיש הלכה בשולחן ערוך.1)למשל: אם יש הלכה חד משמעית שמי ששורף שטר צריך לשלם(.

אם אין הלכה חד משמעית בשולחן ערוך, צריך להראות שהתביעה מבוססת על הסכמה.2בהלכה. הסכמת הפוסקים היא שוות ערך לחוק.

אם לא יכולים להראות שיש הלכה פסוקה בשולחן ערוך או הסכמה בין הפוסקים, אז צריך לצפות לכך שהנתבע יסתמך על השיטה שתומכת בו כטענת "קים לי". במקרה זה, יש להראות שהשיטה שעליה

מסתמך הנתבע היא, אחת מהאפשרויות הבאות:

שיטת יחיד..1להראות שזו שיטה שנדחתה על ידי שולחן ערוך..2שיטה שלא מסתבר טעמה..3

ההגנה: צריך להראות בראש ובראשה שהשיטה שלו היא שיטה שמייצגת הלכה מוסכמת בשולחן ערוך. אם אין הלכה פסוקה, יראה הסכמה בין הפוסקים. אם לא יצליח את הנ"ל, הוא יטען "קים לי",

76

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

ועליו להראות שהטענה הזו מבוססת על לפחות שני פוסקים )ככל שמביאים יותר תמיכה בקו ההגנהזה יותר טוב, ולכן צריך לעשות עבודת "חריש" ולהביא כמה שיותר תומכים(.

לבסוף יש לשכנע בסבירותה של השיטה.

דיני איסור והיתר טענת קים לי לא רלוונטית לדיני איסור והיתר. ההכרעה בדיני איסור והיתר אינה מבוססת על כללי נטל

ההוכחה, אלא נעשית על פי כללים שההלכה קבעה ושהדיין צריך להפעיל אותם.

במקרה שיש ספק בדין, ההכרעה נעשית על פי כללי ההלכה: הכללים שנקבעו בהלכה, ושהדיין צריךלהפעיל אותם – בכל מקרה ומקרה, על פי נסיבות המקרה.

כאשר יש מחלוקת בלתי מוכרעת בעניינים דתיים )ויש הרבה כאלו(, כיצד הדיין מכריע? על פי שניכללי יסוד:

ספק איסור מן התורה )מדאורייתא( – לחומרא..1ספק איסור מדרבנן – לקולא..2

: מתן היתר נישואין. האישה סירבה לקבל גט, ובית הדין47נלמד את הכללים באמצעות פס"ד בעמ' הרבני התבקש לתת לבעל היתר נישואין, והוא נתן לו בהתבסס על שני נימוקים:

מאיסה עלי.1פרייה ורביה. הבעל לא קיים את המצווה בשלמותה )היו לו רק בנות או רק בנים(..2

בנות גדולות והבעל לא חי עם אשתו שנים רבות – אין סיכוי לחיי הנישואין.3מדובר בזוג מבוגר שיש לו

נדון בשאלה: האם בית הדין צריך לקבל את טענת הבעל? במערכת העובדות, הבעל אומר שהאישהמאיסה עליו. האישה רוצה לחיות איתו. האם בית הדין יחייב את האישה לקבל גט על סמך הטענה.

כיצד נכריע במחלוקת הזאת? אילו היה מקרה הפוך, שהאישה אומרת שהבעל מאיס עליה – זה לא היה מתקבל. כאשר אישה אומרת "מאיס עלי", האם בית הדין יכפה על הבעל לתת גט? הרמבם ורבינו

תם חלוקים בדעותיהם.

לפי דין תורה כדי לכפות על הבעל גט צריך סיבה חזקה, כי הבעל צריך לתת גט מרצונו. על פי דיןתורה, לא צריך את רצון האישה.

הרמב"ם: גם אם אין התייחסות מפורשת לתלמוד, אישה היא לא שבויה או עבד ואם היא אןמרת שהבעל מאיס עליה והיא יכולה לדרוש כפיית גט, וצריך לכפות אותו מיידית לתת גט. אם הרמבם היה

בימינו, אז לא היה כזה דבר "מסורבות גט".

חולק עליו רבינו תם: מאחר ויש חשש שהאישה משקרת כשהיא אומרת שבעלה מאוס עליה כדי ללכת למישהו אחר )אין מאיסות נפשית, אלא העדפה למישהו אחר(., אז לא נכפה על הבעל לגרש כי זה

בעייתי מבחינת דין תורה שדורש את רצונו של הבעל. ואז יש סיכוי שהאישה תשאר אשת איש, ובניהממזרים.

מה קורה כאשר אישה טוענת מאיס עלי? יש כאן איסור מן התורה, ולכן ללכת על פי ההלכה של רבינותם, שהוא המחמיר.

האם לקבל את טענת הבעל לאור כך שיש מחלוקת בהלכה? אומר בית הדין מאחר שמדובר בדין מדרבנן, אז יש לחייב את האישה בגט אפילו בכפייה. כי גם אם יש פוסקים ששוללים את זה, אבל זה

"ספק איסור מדרבנן" ולכן זה לקולא.

77

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

מדיניות בתי הדין היום מאפשרת מחד סנקציות חמורות על נשים לכפות גט, אך מעדיפים להימנעמשימוש בסנקציות – אם יש אפשרות לתת לבעל היתר נישואין, מעדיפים את האופציה הזו.

אם בית הדין מחייב את האישה בגט, והאישה מסרבת שלא כדין – בעיקרון מה שעושים: דורשים מהבעל להפקיד גט. הבעל מקבל היתר נישואין, ויכול להתחתן עם אישה אחרת. בבוא היום, כאשר

האישה מסכימה לקבל את גיטה, בית הדין מגרש אותה.

נאמר קודם שבית הדין מבסס את היתר הנישואים על שני נימוקים:

הבעל יכול לטעון שעדיין לא קיים מצוות פרייה ורבייה. משמעות הטענה: רבינו גרשום התקין תקנות רבות, שאחת מהן אומרת לא לשאת אישה שניה. אבל קיימת בהלכה דיעה מוסכמת שרבנו גרשום לא

קבע כלל מוחלט נגד ריבוי נשים, אלא בנסיבות מסויימות ניתן לתת לבעל היתר לשאת אישה שניה.

יש מחלוקת בין החכמים באילו נסיבות יתיר רבינו גרשום ריבוי נשים. לגבי הבעיה שלנו, כאשר לאדם יש רק בנות או רק בנים, יש מחלוקת: יש חכמים שאומרים: שברגע שיש ילדים - לא משנה איזה מין,

אין להתיר אישה שניה.

דיעה חולקת: במידה ואדם עדיין לא קיים את מצוות פרייה ורביה בשלמותה ניתן לתת לו היתר נישואין.יש להקל עם הבעל.

אומר בית הדין בבאר שבע: מאחר בנסיבות המקרה, הבעל לא קיים – החרם של רבינו גרשום לא חלעליו! ספק איסור מדרבנן – לקולא.

על המבחן

.)צריך לדעת את ההלכות שדובר עליהם בכיתה )לא לפי הסילבוס.לתת תשומת לב רבה לנושא הסמכויות, שיש להם חשיבות גם לבחינות הלשכהחייבים לדעת את כל ההלכות המתחייבות מהפסיקות שלמדנו )בג"צ ובית הדין(. לדעת כל

פרט ופרט!:מבנה הבחינהבערך שליש הבחינה יהיה אירוע ועליו שאלות ממוקדות, שצריך לענות עליהן בגוף השאלון

)כמה שורות שאין לעבור אותן(.שני שליש יהיה מבחן אמריקאי שבו השאלות בנויות רק על מה שלמדנו בכיתה – לא יהיו

נושאים שלא נלמדו בכיתה! נקודות(10שאלה אחת או יותר בונוס )בסביבות

78

2010-2011מבוא למשפט עברי – מחברת קורס מצטברת – פרופ' שוחטמן – מסכמת: יעל גולדמן,

79