img2.timg.co.ilimg2.timg.co.il/CommunaFiles/53662768.docx · Web viewמיקוד חצב ברק קיץ 2013 נושא 1 – הרקע להקמת מדינת ישראל ירד במיקוד

המחציתהשלישית

אורטשפירא-כפ"ס

– ברק חצב אזרחות תשע"ג

משהמיקודורד

1

2013מיקוד חצב ברק קיץ

– הרקע להקמת מדינת ישראל1נושא .ירד במיקוד חצב ברק

– הכרזת העצמאות.2נושא הכרזת העצמאות – מסד למשטר במדינת ישראל

שבת יום היה ישראל בארץ הבריטי המנדט סיום -15/5/1948מועד ו' ביום .

, והכריזו3/1948, שהוקמה ב- חברי מועצת העם ה' באייר תש"ח. התכנסו 14/5/1948

חברי מועצת37על הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל- "מדינת ישראל".

"הכרזת העצמאות", שהיא למעשה המסמך "מגילת העצמאות" או העם חתמו על

המודיע לעולם על הקמתה של המדינה היהודית החדשה ישנה. חברים אלה השתייכו

מועצת להיות הפכה העם ומועצת הימים באותם החשובות הפוליטיות למפלגות

המדינה הזמנית.

ההכרזה דומה להכרזות דומות במדינות דמוקרטיות ובעיקר להכרזת העצמאות של

. 1776ארה"ב משנת

אנו מבחינים בהכרזת העצמאות בשני מרכיבים בסיסיים:

* קביעת אופיה של המדינה: כמדינה יהודית ודמוקרטית – בנויה על ערכי השוויון.

* ההצהרה מדגישה את מקורות הלגיטמיציה להקמת המדינה היהודית.

תוכן ההכרזה בהכרזה ניתן לראות שלשה חלקים:

– המחזק את הטיעון שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי.חלק היסטורי. 1

– המעשי, שמציין שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית.חלק עקרוני. 2

– הגדרת סדרי השלטון ופניות שונות.חלק משפטי. 3

– סיום וחתימות החלק המנהלי. 4

.מבנה ההכרזההחל

קהסעיפיפירוטהתוכןחלוקת הזמנים

םסקירהא – עבר

היסטוריתאת המבססת הזכות ההיסטרית

ההצדקות )לגיטימציה ( להקמתהיהודית המדינה

בארץ ישראל

הצדקה1 . היסטורית.

הצדקה2 . בינלאומית.

. הצדקה טבעית /3 אוניברסלית.

1 – 45 – 89 - 10





2

) הגדרה עצמית(הקמתב – הווה

יסוד על המדינה החלטת האו"ם

– המעשי החלק המדינה, הקמת מוסדות הקמת

המדינה.

של טכניים פרטים ניהול המדינה

11- 12

עתיד – העקרונותגאת שינחו

המדינה.

– ההצהרתי החלק ישום החלום בעתיד

דרכה דמותה, והשאיפות לעתיד.

12- 16

הלק הפורמלי - סיוםדוחתימה

+ סיום סעיף חתימות המשתתפים

17

במגילה מופיעה שאינה לעםהצדקה האלוהית ההבטחה על שמתבססת זו –

היהודי. כותבי המגילה דנו באפשרות להכניס גם פסוק בעניין זה, אולם דחו זאת.

( כ"צור ישראל".17הקב"ה מוזכר רק בסוף המגילה ) פסוק

בהכרזה נקבעו: * שמה של המדינה – מדינת ישראל.

והממשלה המחוקקת הרשות - המכוננת האסיפה השלטון: מוסדות הקמת * הזמנית – הרשות המבצעת.

,1949* קביעת מועד בחירות ומחוייבות לחוקה. למעשה הבחירות נערכו בינואר וחוקה אין עד עכשיו.

משמעות ההכרזה * הכרזת העצמאות מבטאת את זכותו של העם היהודי להקים את מדינת ישראל

כמדינת לאום יהודית. זכות זו נותנת לגיטימציה לקיום המדינה על-סמך:הקשר ההיסטורי והתרבותי בין עם ישראל וארץ ישראל.

הכרתם של גופים בינלאומיים בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, כפי שבאה(. 1947לידי ביטוי בהצהרת בלפור, במנדט הבריטי ובהחלטת האו"ם )

:חשיבותה של ההכרזה מניתוח התוכןבהכרזת העצמאות הוקמה המדינה )כמו מדינות אחרות(.

בהכרזה בא לידי ביטוי אופייה הרצוי של מדינת ישראל, המשלב שני יסודות:* יסוד יהודי

* יסוד דמוקרטי ) מבוטא דרך הבלטת עקרונות השוויון (.בהכרזת העצמאות נקבע שמדינת ישראל היא:

* מדינתם של היהודים החיים בישראל , * מדינתם של המיעוטים החיים בישראל )הערבים, הדרוזים והצ'רקסים(

* כלומר תושבי המדינה כולם הם אזרחים שווי זכויות. * לכן, היהודים החיים בתפוצות מחוץ לישראל אינם אזרחי המדינה.

הערכים והעקרונות שינחו את המדינה על פי ההכרזה:.תפעל על פי יסודות החירות, הצדק והשלום

.תעניק לאזרחיה שוויון זכויות חברתי ופוליטי ללא הבדל מין, דת וגזע





3

.חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות

.שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות

.נאמנות לעקרונות מגילת האו"ם ושיתוף פעולה עם מוסדות האו"ם

.קיבוץ גלויות

.פיתוח הארץ למען כל תושביה

ישראל מדינת את ולקבל היהודי העם מדינת בבניין לסייע לאו"ם פנייה

למשפחת העמים.

.פנייה לערביי ישראל לשמור על השלום ולהשתתף בבניין המדינה

פנייה למדינות ערב לשכנות טובה

.פנייה ליהודי התפוצות לסייע למדינה, לעלות לארץ ולהשתתף בבנייתה

בהכרזה מצויים כמה עקרונות דמוקרטייםלטובת עקרון הפלורליזם פיתוח הארץ על "תשקוד – אזרחיה וגם השימושכל ."

היהודים עם )קונצנזוס( להסכמה להגיע כדי שהוכנס וגואלו" ישראל "צור במושג

הדתיים.

– "תהא מושתתת על יסודות עקרון זכויות האדם והאזרח שוויון... תקיים החירות

זכויות חברתי ומדיני.

– "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון חינוך ותרבות.."עקרון זכויות חברתיות

– יש בהכרזה הבטחה לקיום בחירות דמוקרטיות.עקרון הבחירות החופשיות

– הבטחה לחוקה )שלא קויימה( והקמת מוסדות שלטון.עקרון שלטון החוק

– הקמת מוסדות שלטון מתוך מנהלת העם ומועצת העם.הפרדת רשויות

פרק א- מדינת ישראל מדינה יהודית

מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

משמעויות שונות של "מדינת לאום".)מתוך המד"ל של אסנת סברון( :הגדרת המדינה כוללת חמישה מרכיבים חיוניים

טריטוריה

ודמוקרטית. יהודית ישראל: מדינה קובעת את אופייה של מדינת זו בעצם קריאה

אזרחי כרגע – שאינם היהודי ומדינתו של העם והערבים היהודים אזרחיה מדינת

המדינה, אך מוזמנים לעלות ולהיות אזרחיה





4

שטח מוגדר, בעל גבולות ברורים ומוכרים, בתחומי היבשה, האוויר והים וכן התחום

התת-קרקעי. עם גבולות רציפים או שאינם רציפים.

אוכלוסייה קבועה

כלל האנשים החיים במדינה ומקיימים בה שגרת חיים: אזרחים, תושבי קבע ותושבים

זמניים.

שלטון

ועל השטח על מרותו את לכפות סמכות בעל המדינה. ענייני את המנהל הגוף

האוכלוסייה באמצעות חקיקה, קביעת מדיניות, ביצוע ושיפוט.

ריבונות

יכולתה של המדינה לנהל את ענייני הפנים שלה ואת ענייני- עצמאות המדינה אי-תלות

החוץ שלה ללא התערבות של גורם זר. היכולת לנהל יחסי חוץ עם מדינות אחרות

תלויה במידת ההכרה לה זוכה המדינה ממדינות העולם.

הכרה בינלאומית

הכרה של מדינות העולם בקיומה של מדינה. מימוש הריבונות של המדינה ויכולתה

יותר במדינה כישות בינלאומית רחבה לתפקד כראוי מתאפשרים ככל שיש הכרה

עצמאית. ההכרה הרחבה והמלאה ביותר היא קבלת המדינה כחברה באו"ם. המדינה

מקיימת יחסי מסחר, דיפלומטיה, תרבות עם מדינות אחרות.

מהי לאומיות?זכות משותפת יש שלעם עולם הטוענת זוהי השקפת מדיני. רעיון היא הלאומיות

יוכלו לקדם את למדינה משלו ולהגדרה עצמית משלו. במסגרת המדינה של העם

הזהות הלאומית: שפה, ערכים, דת, מנהגים שמאפיינים את הלאום.

ולאומיות לאומיות: לאומיות אתנו-תרבותית צורות של קבוצות אנו מבחינים בשתי

מדינתית / פוליטית / אזרחית.

לאומיות אתנו-תרבותית

על תרבותית מתבססת אתנו אתניתלאומיות להגדרהקבוצה דרישות לה שיש

הקבוצה לאנשי אתנו-תרבותית[. אוטונומיה ]או משלהם מדינית במסגרת עצמית

מנהגים, תרבות, קדמון, אב מוצא, הקבוצה: לאנשי המשותפים מולדים גורמים

בוחרים את המאפיינים בני העם דת. גם ולעתים היסטוריה חיים, מסורות, אורח





5

"כרטיס הכניסה" ללאום. המאפיינים הנבחרים, והם משמשים את החשובים להם

"כרטיסי הכניסה לעם" מאחדים את בני הלאום ויוצרים ביניהם תחושה של שייכות.

במרבית המדינות האתנו תרבותיות יש גם מיעוטים שאינם מבני הלאום, אך נחשבים

] ערביי ישראל אינם בני הלאום היהודי אך הם אזרחי אזרחיה של מדינת הלאום.

מדינת ישראל[.

לאומיות אזרחית / פוליטית / מדינתית

של אדם במדינה אחת. כל בני הארץ משתייכיםהאזרחותלאומיות זו מבוססת על

לאומה של האדם הכניסה" "כרטיס המדינה. אזרחי הם העם בני וכל אחד לעם

האמריקאית הוא היותו אזרח של ארה"ב.

ואדם שמוכן ידם ליכוד שנבחרו על גורמי או גורם אנשי האומה מתאחדים סביב

להתחייב לגורם הליכוד שנבחר יכול לקבל את אזרחות המדינה ולהיות שייך לאומה.

] בארה"ב גורם הליכוד הוא החוקה של ארה"ב[.

הרעיון הלאומי ומימושו בעולם.משום בהתנגדות לעתים נתקלת עצמאות לקבלת שונים לאומים של הדרישה

הפגיעה בשלמות הטריטוריאלית, שהוא עקרון לא פחות חשוב בקהילה הבינ"ל. ככלל, היסוד המשותף לכל הלאומים הוא השאיפה להגדרה עצמית דרך הקמת

מדינה עצמאית. אלא שזו לא תמיד מתממשת במלואה לכן יש דגמי מדינות שונים:מדינת לאום הומוגניות

של האתנו-תרבותיים היסודות פי על נקבעת שזהותה הרובמדינה .קבוצת

]שפה המאפיינים של קבוצת הרוב תופסים מקום מרכזי במרחב הציבורי במדינה

שלטת, חגים, מנהגים וכו'[. לדוגמה: ישראל, יפן, פורטוגל, פולין.

מדינה דו / רב לאומית

זהותה של המדינה נקבעת על פי יסודות אתנו-תרבותיים של שתיים או יותר לאומים

החיים בה. המרחב הציבורי במדינה כולה מושפע מהיסודות האתנו-תרבותיים השונים

בה. מערכות השלטון במדינה משותפים לכל הלאומים. ]בלגיה היא מדינה דו לאומית,

הודו ושוויץ הן מדינות רב לאומיות[.

חשוב לדעת – במדינות דו / רב לאומיות יש "רשימה סגורה" של קבוצות לאומיות

הנהנות במשותף מרעין הגדרה העצמית. במדינות אלו לא מאפשרים לקבוצות אתנו -

במוסלמים מדובר ]בעיקר עצמית. הגדרה של זכויות לקבל אחרות תרבותיות

המתגוררים בארצות אירופה[.





6

מדינת לאום אזרחית / פוליטית / מדינתית

זהותה של המדינה לא נקבעת על פי קבוצה אתנו-תרבותית כלשהי. האומה מכילה

את כל אזרחי המדינה וכל אזרחי המדינה הם בני האומה. המכנה המשותף של אזרחי

המדינה הוא הרצון של כולם לחיות באותה המדינה ותחת חוקיה.

זהותם של אזרחי ישראל והחברה הישראלית

מהי זהות?

זהות היא תפיסת האדם את עצמו ותפיסת האחרים אותו כלומר, מכלול של מרכיבים,

באמצעותם אדם מגדיר את עצמו עבור עצמו וביחס לחברה בה הוא חי. הזהות היא

היא האדם זהות מגדירה באמצעותם את הפרט. גם מכלול המרכיבים שהחברה

אישית כי היא מבטאת את נקודת מבטו של היחיד ביחס לעצמו וביחס לקבוצות איתן

הוא מזדהה.

ועוד. זכרונות חוויות, ונרכשות: ערכים, התנסויות, זהות היא אוסף תכונות מולדות

הזהות נותנת ליחיד את התשובה לשאלה מי אני? מה רצוני להיות?

ניתנים נולד לתוכם והם אינם זהות היא גם אוסף תכונות מולדות ושיוכיות האדם

לשינוי: עם, מין, עדה, צבע עור, מקום לידה, קבוצה חברתית ועוד.

מרכיבי הזהות של אזרחי מדינת ישראל. כשמדובר על זהות האזרח ישראלי, ניתן להבחין בשלושה מרכיבים עיקריים: מרכיב

. לכל אזרח יש את שלושת המרכיבים אך בהדגשיםאזרחי ומרכיב דתי, מרכיב לאומי

שונים. בהתאם לדרך בה האזרח בוחר להגדיר עצמו.

מרכיבי הזהות של אזרחי ישראל

זהות אזרחית:

מהנשאלים בסקר שנערך ב88%מדגישה את הזיקה בין הפרט למדינה בה הוא חי. כ

הדגישו את זהותם האזרחית ישראלית כעיקרית.2009

זהות לאומית:

מדגישה את ההשתייכות האתנו תרבותית. בישראל מבחינים בשלוש זהויות לאומיות

מרכזיות: יהודית, ערבית ופלסטינית. ) הזהות הדרוזית היא אתנו-תרבותית(.

– זהות משותפת לקבוצת הרוב הלאומי של אזרחי ישראל. ישזהות לאומית יהודית

בזהות הדגשה של המסורת, ההיסטוריה והתרבות היהודית, יחד עם סולידריות חזקה

כלפי כלל העם היהודי בארץ ובתפוצות. יש יהודים החשים זיקה חזקה יותר לזהותם





7

הלאומית ויש שחשים זיקה חזקה יותר לזהות האזרחית-ישראלית. יש גם קבוצה של

פוסט ציונים ונטורי קרתא המזהים עצמם כאנטי ציונים.

לאומית ערבית ) פאן ערביזם( במזרח זהות – הדגשה על הזיקה לאומה הערבית

חלק עצמם הרואים חלק מהדרוזים, וגם ערבים לאזרחים זהות משותפת התיכון.

מהאומה הערבית, עמה הם חולקים שפה ותרבות משותפת.

– חלק מערביי ישראל מדגישים את זיקתם לעם הפלסטיני זהות לאומית פלסטינית

ופלסטין כמולדת היסטורית ותרבותית. ביטוי הזהות הוא באמצעות קשרים עם בני

העם הפלסטיני מחוץ לגבולות ישראל וטיפוח התרבות והמסורת המשותפת.

– מדגישה את הקשר של הדרוזים בישראל לדרוזים החיים מחוץ זהות אתנית דרוזית

למדינה.

: זהות דתית

מלמדת על מדת החשיבות שנותן הפרט לדתו, הקשר אליה ושמירת מצוותיה.

החברה הישראלית.

בין מאפייני הקבוצה ישיר אין בהכרח קשר שונות. קבוצות יש בחברה הישראלית

בחברה לבין זהותם האישית של החברים בה.

.הקבוצות המרכזיות מהן מורכבת החברה הישראלית

החברה היהודית – ההיבט הדתי.דתיים, ישראל: חרדים, עיקריות בקרב הצבור היהודי במדינת קבוצות ישנן ארבע

מסורתיים וחילונים. שאלת המבחן המרכזית למיון הקבוצות היא: באיזה מדה אתה

,14%שומר על המסורת? והתשובות בהתאמה הן חרדים – שומר על כל דקדוקיה

, חילוניים – איני44%, מסורתיים – שומר במקצת 26%דתיים – שומר במידה רבה

[. עלינו לזכור כי הקבוצות2009 ) חופשי לגמרי(. ]הסקר נערך בשנת 16%שומר כלל

אינן סגורות ויש תנועה אל ומחוצה להן.

. מאפייני החרדים

. החיים סביב ההלכה וההקפדה על קיום המצוות היא עניין ראשון7%צבור המונה כ

במעלה. מקבלים את מרות הרבנים והקימו את "חברת הלומדים". הקבוצה מורכבת

מתת קבוצות שונות: חסידויות שונות, ליטאים, ספרדים ועוד.

היא של שתי מגמות מאפיינות, הראשונה קיימות – הישראלית בחברה מעורבות

הסתגרות והשנייה של פתיחות לחברה הישראלית. ההופעה החיצונית תורמת למגמת





8

ההסתגרות. מערכת חינוך נפרדת בה העיקר הוא לימודי קודש. הבנות לומדות גם

לימודי חול. הבנים לומדים בעיקר לימודי קודש ופטורים ברובם משירות צבאי משום

"שתורתם אומנותם".

בשנים האחרונות יש מגמת פתיחות לחברה הישראלית – יציאה לעבודה, בעיקר של

נשים, השתלבות בהיי טק ובתחומי התקשורת. מגמת הפתיחות אינה כוללת צריכת

תרבות חילונית.

יחס למדינה – בקרב החרדים יש יחס מורכב למדינה חלקם מתנגדים לקיומה של

חלקם הלכה. מדינת אינה והיא המשיח ע"י הוקמה שלא משום ציונית מדינה

משלימים עם קיומה של המדינה מבחינת "דינא דמלכותא דינא". רובם לוקחים חלק

במדינה משתלב חלקם המדינה. משירותי ונהנים בבחירות – הפוליטי במשחק

אינם נטורי-קרתא, קטן, מיעוט לחרדים. המיוחדות ביחידות השירות באמצעות

מכירים בלגיטימיות של מוסדות הממשלה, אינם משתתפים בבחירות ואינם נהנים

משירותי המדינה.

.מאפייני הדתיים

כ זו מקפידים על15%צבור הדתיים מונה מכלל האוכלוסיה הישראלית. בקבוצה

שמירת מצוות אך יש גם פתיחות לעולם הרחב. זהו צבור המשתלב בחיי המדינה,

באקדמיה, בצבא, אומנות, תקשורת ועוד. ביסודה של ההשקפה הדתית אצל צבור זה

יש נסיון למצוא את האיזון בין הנאמנות לערכי ההלכה והמסורת לבין פתיחות לערכי

התרבות החילונית והציונית.

הצבור הדתי מפוצל לתת קבוצות החל מהחרדל"ים ועד הדתיים המודרנים.

חרדים לאומים ) חרדל"ים(. גבולות הקבוצה אינם ברורים והיא הנחשבת לשמרנית

וקרובה לחרדים, ביחס לצבור הדתי לאומי. הם מעדיפים להיקרא "הצבור התורני" או

ובנות בנים בין והנהיגו הפרדה על שמירת מצוות "הצבור האמוני". הם מקפידים

במוסדות החינוך.

הדתיים המודרנים )האורתודוכסיה המודרנית(. זרם מתון ביהדות האורתודוכסית. דוגל

בשילוב של הלכה ומודרניזם.

"אתחלתא במדינה ורואים חיובי יחס יש הדתיות הקבוצות בכל – למדינה היחס

דגאולא". חלקם רואים במדינה משהו קדוש.

. מאפייני הצבור המסורתי





9

מכלל החברה היהודית. זהו צבור מגוון שחלקו שומר מצוות במדה32%צבור זה מונה

רבה יותר וחלקו במדה פחותה. כולם מאמינים בבורא עולם, חשים מחוברים למסורת

ולמקורות היהודיים. חלקם שולחים את ילדיהם לבתי ספר דתיים וחלקם לחילוניים.

הם משולבים לגמרי בתרבות, בעבודה ובגיוס לצה"ל. הם בדרך כלל צרכני תרבות

הגבוה מספרם למרות קהילה, מהווים אינם המסורתיים כלל בדרך מערבית.

באוכלוסיה. המסורתיות היא מאפיין זהות פרטי.

.מאפייני הצבור החילוני

מגדירים עצמם כאנטי דתיים. אין הגדרה3% מיהודי המדינה וכ-43%צבור המונה כ

על האדם בריבונות "כאדם שמאמין אותו המגדירים יש לחילוני. למושג מוסכמת

גורלו". היסוד החזק ביותר בקרב היהודי החילוני הוא ערך חירות האדם. היכולת של

האדם לבחור את דרכו תוך חשיבה עצמאית וביקורתית. מרבית החילונים חוגגים את

חגי ישראל ומחוברים בצמצום למסורות היהודיות: נישואין, ברית מילה וקבורה. את

אלה הם רואים כמסורות תרבותיות ולאו דווקא דתיות. בשנים האחרונות יש מגמה של

הספרים לארון הדתיי"חזרה הסממנים ללא אך היהדות, למקורות לחזור חילונים

היהודי". החילונים משולבים בחיי החברה, התרבות והצבא.

יש בין החילונים מעוט אנטי דתיים המתנגדים לכל סממן של תרבות יהודית וטוענים

שמקורות התרבות החילוניים צריכים להיות אוניברסלים.

. הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי

אלה יוצגו בפרק על העם היהודי משום שהם מאפיינים את יהדות התפוצות ומספרם

בישראל מועט.

.מאפייני החברה הערבית בהיבט הדתילשלוש מתחלקים המוסלמים נוצרים. מיעוטם מוסלמים, הם ישראל ערביי רוב

קבוצות עיקריות: ערבים, בדואים וצ'רקסים.

הקהילה המוסלמית – מרבית ערביי ישראל הם מוסלמים סונים. על פי הסקרים רובם

המכריע הם דתיים או מסורתיים. בעת האחרונה יש אצל ערביי ישראל המוסלמים

התקרבות לדת. הדבר מתבטא בלבוש הנשים. יש גם ניצנים של העצמה נשית בקרב

ערביי ישראל.

והם משתייכים למספר הנוצרים הם מיעוט בחברה הערבית, – הקהילה הנוצרית

קופטים מרונים, יוונים, קתולים מזרחיים, אורתודוכסים קתולים, כנסיות:





10

דתיים כך כל לא שליש דתיים, עצמם מגדירים כשליש מהנוצרים ופרוטסטנטים.

ושליש לא דתיים.

הדרוזים – בישראל קהילה דרוזית קטנה למדי. זוהי עדה דתית סגורה שאינה מקבלת

לכהן בתפקיד דתי. בשנים גם יכולה והיא לגבר זרים. לאשה מעמד שווה לתוכה

האחרונות יש מתחים בעדה הדרוזית על רקע אורח החיים המודרני.

הקבוצות השונות בהיבט הלאומימאפייני החברה היהודית בהיבט הלאומי.

מיהודי ישראל93%זהות לאומית יהודית שעיקרה זיקה לעם היהודי בארץ ובתפוצות.

מרגישים חלק מהיהדות בעולם וכי יש לכולם גורל משותף.

.מאפייני החברה הערבית בהיבט הלאומיזוהי1967זהותם של ערביי ישראל וחלק מהדרוזים היא זהות ערבית לאומית. מאז

הזהות החזקה ביותר בקרב ערביי ישראל. בנוסף, לאזרחי ישראל הערבים גם זהות

לאומית פלסטינית. הם דואגים לטיפוח השפה הערבית, התרבות, המסורת הערבית

פלסטינית וקין קשרים עם בני עמם שחיים מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

מאפייני החברה הדרוזית בהיבט הלאומי. מהם מגדירים עצמם73%בקרב הדרוזים אין הסכמה אם הם קבוצה אתנית או לאום.

כדרוזים. משמע קבוצה אתנית נפרדת מהעם הערבי וקשורה לדרוזים הגרים במדינות

השכנות. חלק אחר רואה בדרוזים חלק מהאומה הערבית ואפילו חלקם רואים עצמם

פלסטינים. מרביתם מזהים עצמם כדרוזים ישראלים, אפילו כדרוזים ציונים.

מאפייני מדינת ישראל כמדינה יהודית

נתנה ביטוי לצביונה הרצוי של מדינת ישראל . לדעת מייסדיה, זוהיהכרזת העצמאות

יהודי מדינה יהודית, ריבונית, השייכת לעם היהודי באשר הוא, המדגישה קשר עם

התפוצות ופתוחה לעליה יהודית.

זיקה לערכיאוכלוסיית המדינה ושומרת על במרביתה היא יהודית על פי הגדרתה

הדת, המסורת, התרבות ומורשת ישראל.חוק השבות נותן ליהודים העדפה בקבלת

אזרחות ישראלית, במטרה לשמור על רוב יהודי במדינת ישראל.

תופסת מקום מרכז במערכת הסמלים, הערכים והמנהגים של התרבותהדת היהודית

מנהגים מרצון עצמם על מקבלים בציבור נרחבים חוגים הישראלית. והמורשת





11

וסמלים שמקורם דתי מבלי שתהיה חקיקה בנושא זה : ברית מילה, חגיגת בר/בת

מצווה, צומות וחגים דתיים.

מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית באים לידי ביטוי בסמלים, במוסדות, בחקיקה ובהסדר ה"סטטוס קוו" ומשקפים את

הגישות השונות בסוגיה מהי מדינה יהודית.

יסודות חוקתיים בישראל

– עקרונות היסוד של המשטר והחברה, המבטאים את הערכים והעקרונות שהחברה

מעונינת לחיות על פיהם. יסודות אלה קובעים את צביונה של המדינה ומנחים את

רשויות השלטון בעבודתן.

. החוקותחוקות- במרבית המדינות הדמוקרטיות, מערכת העקרונות באה לידי ביטוי ב

בתי ע"י ולשפיטה הפרלמנט ע"י חוקים לחקיקת והכללים הנורמות את קובעות

המשפט ומכוונות את הממשלות בקביעת מדיניות.

- חוקות תורמות גם לעיצוב יחסי הגומלין בין האזרחים ובין רשויות השלטון ולהפנמת

וכללים מכונה נורמות זו של נוהגת. מערכת היסודותהערכים שעל פיהם המדינה

)הקונסטיטוציונים( של המשטר.החוקתיים

היסודות החוקתיים של מדינת ישראל

הכרזת

העצמאות

חוקי

היסוד

חוק

השבות

היסודות

החוקתיים

מדינת של

במדינת ישראל, למרות היעדר חוקה פורמלית-כתובה, יש יסודות

חוקתיים בנוסף לחקיקה הרגילה

חוק

האזרחות

הסטטוס

קוו





12

מעמדה של הכרזת העצמאות

1חוק השבות

מי רשאי לעלות למדינת ישראל"חוק השבות עוסק בשאלה "

מדינת העם היהודי"חוק השבות" הוא הביטוי החזק ביותר לכך שמדינת ישראל היא

, בעקבות יוזמה של ח"כ זרח ורהפטיג.1950כולו. החוק התקבל בכנסת בשנת תש"י

ממפלגת הפועל המזרחי.

החוק מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לארץ ישראל ולקבל תעודת עולה, שמזכה

אותו מיידית באזרחות ישראלית. במקרים מיוחדים יכול שר הפנים לסרב לתת ליהודי

תעודת עולה:

- המבקש פועל נגד העם היהודי.

- המבקש עלול לסכן את בריאות הציבור או בטחון המדינה.

- למבקש עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.

תוקן החוק כדי לאפשר עלייה של מי שאחד מסביו היה יהודי, בן זוגו1970בשנת

יהודי או שהוא בן או נכד של יהודי. להוציא אדם שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון.

הגדרות מרחיבות אלו איפשרו את זרם העלייה של יהודי ברה"מ, ולאחר מכן חבר

המדינות.

פסק בימ"ש עליון, בראשות השופט חשין, כי בן משפחה לא יהודי של1999בשנת

יהודי אזרח ישראל, אינו זכאי שבות.

: )כפי שהציגה אותן השופטת ארבל (הסיבות לחקיקת חוק השבות

* עידוד בעלי זיקה משפחתית ליהודים לעלות לישראל ולהצטרף לעם היושב בציון

כאמצעי למניעת התבוללות.

* עידוד יהודים הנשואים בנישואי תערובת לעלות לישראל ומציאת פתרון למשפחות

מעורבות.

* עשיית צדק על ידי השוואת המעמד של בני משפחה מעורבת שעולים לישראל, בלי

יקבלו בעוד האחרים חוק האזרחות לעמוד במבחני ידרשו שחלק מבני המשפחה

מעמד אוטומאטי.

בחוק "יהודי" המונח של הלאומית ההגדרה לבין המסורתית ההגדרה בין איזון *

השבות

הערך "חוק השבות" הוכן בעזרת מד"ל של אסנת סברון, מפמ"ר אזרחות.1





13

* איחוד משפחות והגשמת הזכות לחיי משפחה משותפים.

:בעיות שמציב חוק השבות

* מיהו יהודי – החוק סובב סביב המושג יהודי, דבר המעלה שאלות מיהו יהודי? הויכוח

בעניין זה מקיף שאלות של גיור וסמכויות גיור, קרבת משפחה ועוד.

* השוויון בין אזרחי המדינה – בעצם העדפת יהודים על אחרים יש חוסר שוויון כלפי

האזרחים הלא יהודים במדינת ישראל – משמע חוק מפלה.

* מאפשר עליית לא יהודים – ובכך פועל נגד העקרון של מדינת היהודים.

האם חוק השבות הוא חוק מפלה? השאלה: האם יכולה מדינה דמוקרטית לנהל מדיניות הגירה המעדיפה בני קבוצה

אתנית אחת על פני אחרות? האם יש כאן אפליה פסולה או הבחנה מותרת?

עקרון ההבחנה במדיניות הגירה קיים בעוד מדינות לאום דמוקרטיות: גרמניה, פינלנד,

אוסרת כל צורה של אפליה1965יוון, פולין. אמנה בינלאומית שהתקבלה ע"י האו"ם ב

גזעית, אתנית ודתית, אך מתירה למדינה שיקול דעת רחב במדיניות ההגירה שלה, כל

עוד אינה מפלה נגד לאום מסויים. משמע – כל עוד אין החוק מגדיר במפורש איזה

יש אתנית שלמדינה היא זו להוראה הפרשנות למדינה. בכניסה אסורה קבוצה

אפשרות לארגן מדיניות הגירה מועדפת בעניין השיבה למולדת – "ריפטריאציה". זהו

המתיר לבני הלאום מחו"ל לשוב לבית מולדתם.מפלה ולא מבחיןחוק

. "המעצמה29/11/1947 של האו"ם מיום 181סימוכין לפירוש זה נמצא גם בהחלטה

המנדטורית תעשה כמיטב יכולתה להבטיח ששטח הנמצא בטריטוריה של המדינה

היהודית, ובכלל זה נמל-ים ועורף ) אינטרלנד ( מספיק למתן אפשרות לעליה ממשית,

יפונו בהקדם האפשרי.."

חוק האזרחות ",דין הדםהחוק קובע את התנאים לקבלת אזרחות ישראלית. בחוק יש העדפה של "

" ", הנותן אזרחותדין הקרקעאזרחות העוברת בירושה בלי קשר למקום הלידה, על

לכל מי שנולד בשטח.

זכויות אזרחיות של אזרח ישראלי:

.21, ולהבחר לכנסת החל מגיל 18- הזכות לבחור לכנסת מגיל

- הזכות לקבל ולהשתמש בדרכון ישראלי.





14

- הזכות לצאת ולהיכנס למדינה בכל עת ) בהתאם להגבלות הבטחון או אחרות (.

תושב קבע עלול לאבד עקב כך את מעמדו.

- זכות עבודה בישראל והקלות בתשלום מסים.

- בטוח רפואי וקבלת קיצבאות מביטוח לאומי.

חובות אזרחיות:

כמעט כל החובות האזרחיות מוטלות באופן שווה על כל תושבי הקבע במדינת ישראל,

בין אם הם אזרחים ובין אם לא.

- חובת הצגת דרכון ישראלי בכל כניסה ויציאה מישראל ) גם לבעלי אזרחות כפולה(.

- חובת השירות הצבאי ) לכאורה מוטלת גם על תושבי הקבע (.

לשלילת להביא יכולה כזו פעולה אויב. מדינות או לארגונים מלסייע להמנע -

האזרחות.

כיצד רוכשים אזרחות ישראלית?

דרכים לרכישת אזרחות ישראלית:7חוק האזרחות קובע

. – ראה החוקבאמצעות חוק השבות. 1

- סעיף זה מיועד ללא-יהודים )ערבים, דרוזים, בדואים ועוד(מכוח הישיבה בארץ. 2

נתיני וישבו בתחומי מדינת ישראלהמנדט הבריטישהיו על פלשתינה-ארץ-ישראל

. לפי סעיף זה ניתנת להם אזרחות ישראלית מלאה.מלחמת העצמאותבתום

- אדם שהוריו - שניהם או אחד מהם - ישראלים, ונולד בישראל אומכוח לידה. 3

בחו"ל, זכאי לאזרחות ישראלית. ילדים של אזרח ישראלי שנולד בחו"ל לא יהיו זכאים

לזכות יוכלו אלו ילדים אחד. לדור הוגבלה הדם" "דין שיטת ישראלית. לאזרחות

בקלות-מה באזרחות ישראלית, מכוח שבות )אם הם יהודים( או מכוח הענקה )ראו

להלן(.

- סעיף ספציפי, שבא לפתור בעיה מיוחדת של תושבימכוח לידה וישיבה בארץ. 4

ישראל שנולדו לאחר קום המדינה, והם חסרי אזרחות כלשהי. כדי לקבל אזרחות מכוח

סעיף זה, על המבקש לעמוד במספר תנאים, כפי שנקבע בחוק.

- אדם המעוניין להפוך לאזרח ישראלי מן השורה, אך אינו זכאימכוח התאזרחות. 5

לכך לפי אף אחד מהקריטריונים, יכול לפנות לשר הפנים ולבקש ממנו אזרחות, אך

: 2קודם לכן עליו לעמוד במספר תנאים

: "ישראל" בחוק זה ובחוקים רבים אחרים נחשבת השטח שבריבונות אזרחיתהערות 2

אינם נחשבים לחלק מישראל לעניין זה. הדרישותיהודה, שומרון וחבל עזהישראלית. שטחי

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94,_%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A2%D7%96%D7%94

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99





15

- נמצא בישראל.

- היה בישראל שלוש שנים, מתוך תקופה של חמש שנים שקדמה להגשת הבקשה.

- זכאי לתושבות קבע.

- נמצא השתקע בישראל, או שיש בדעתו להשתקע.

- יודע ידיעת-מה את השפה העברית.

אזרח לכשיהיה חוץ אזרח להיות שיחדל הוכיח או הקודמת, אזרחותו על ויתר -

ישראלי.

- לשר הפנים ניתנת הסמכות והיכולת להעניק אזרחות ישראליתמכוח הענקה. 6

כגון חסידי אומות העולם, הדרוזים שלחמו לצד ביקרם, לאנשים שהמדינה חפצה

, אנשי מדע, רוח, ספורט ועוד. סעיף זה מתייחס בעיקרמלחמת העצמאות בההגנה

ללא-יהודים, שלא יכולים לקבל אזרחות מכוח סעיף אחר. שר הפנים אלי ישי העניק

בן הולצברג הודו שהצילה משה אזרחית לסנדרה סמואל, זה סעיף אזרחות מכח

השנתיים במתקפת הטרור במומבי.

זכאי7 איננו זר אשר ישראלית לאזרח בו מוענקת אזרחות – הליך . הליך מדורג

לאזרח ישראלי.נישא אשר חוק השבותלאזרחות מכוח

- על מדינתאיחוד משפחות ונישואין המבטיחות את חופש האמנות בינלאומיותעל פי

כשמדובר לישראלים. הנישאים זרים של להסדיר את מעמדם כדי לפעול ישראל

כשמדובר השבות. חוק את ממילא עליהם מחילים זרה, אזרחות בעלי ביהודים

ה להסדיר את מעמדם במסגרת עליהם חוקהליך המדורגבלא-יהודים, זאת עם .

מיוחד אוסר הענקת אזרחות לאזרח מדינת אויב שנישא לאזרחית ישראל.

.ביטול אזרחות ישראלית

שלשה מקרים בהם יכולה המדינה ליזום ביטול אזרחותו של אזרח ישראל:

- אם נכנס למדינה שמוגדרת בחוק כמדינת אויב או שקיבל עליו את אזרחותה.

- אם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינה.

- אם אזרחותו ניתנה על יסוד פרטים כוזבים. ) הביטול עלול לחול גם על ילדיו(.

מאדם המגיש בקשה מיוחדת חמורות יותר מאלה הנדרשות ממי שנכלל בקריטריונים הרגילים

לאזרחות.

גם אם האדם המבקש עומד בכל התנאים הללו, עדיין הענקת האזרחות נתונה לשיקול

דעתו של שר הפנים. עד כה, מדיניות משרד הפנים היא לסרב לבקשת אזרחות על-פי סעיף

זה, מתוך מטרה לשמור על רוב יהודי בישראל.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%92_(%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%94_(%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94





16

אזרח ישראלי, המעוניין לוותר על אזרחותו, יכול לפנות לשר הפנים בכתב ולבקש זאת.

שר הפנים יכול גם לסרב לבקשה, לפי שיקול דעתו. מדיניות משרד הפנים עד כה

מקשה על המבקשים לוותר על אזרחותם, ודורשת מהם, בין היתר, להוכיח שהם חיים

זמן רב מחוץ למדינת ישראל.

.אזרחות כפולה

להיות בעל ישראלי רשאי יותראזרח נוספת או יחשב כאזרחאזרחות אחת והוא ,

ישראל לכל דבר ועניין. חלות עליו חובות ככל ישראלי: שירות צבאי, דיני אישות, חוקי

העונשין. זכויותיו ככל ישראלי: עבודה, קיצבאות סיוע ממשלתי.

חריג אחד, חבר כנסת אינו יכול להיות בעל אזרחות כפולה, משום שהוא חייב להצהיר

אמונים למדינה.

3הססטוס קוו

שלח 1947בשנת ובואגודת ישראל, מכתב להסוכנות היהודית, ראש דוד בן-גוריון

במדינה שבדרך. דת ומדינה" בענייני סטטוס קוונקבע ה"

המכתב נשלח על רקע החשש כי אגודת ישראל תתנגד להקמת מדינה יהודית בארץ

ועדת האו"ם שהמליצה בסופו של דבר עלועדת אונסקו"פישראל בעדותה בפני ,

ושבקרה באותם ימים בארץ. המכתב ציין את חובתה של המדינההחלטת החלוקה

.תאוקרטיתשתקום להבטחת חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה וכי לא תהיה מדינה

הוא לא הכיל התחייבות לגבי החוקה של המדינה שתקום אולם הסביר את עמדת

הסוכנות בארבעה נושאים הקשורים לדת ויחסיה עם המדינה שתקום:

- יום המנוחה השבועי יהיה יום השבת. שבתא.

- תהיה שמירה על דיני הכשרות במטבחי המוסדות הממלכתיים. כשרותב.

- שמירה על מסגרת משפטית יחידה לענייני דיני אישותג. ונישואים , ככלגירושים

האפשר.

- חינוךד. , תוך קביעת "המינימום של לימודיהזרמים בחינוך מלאה לכל אוטונומיה

. מדעים והיסטוריה, עבריתחובה" במקצועות כגון

ב- שנחתם המכתב, ביוני19על הרב 1947 גם חתמו פישמן, לייב ויהודה יצחק

שהיו באותה עת חברי הנהלת הסוכנות היהודית.גרינבוים

(, המונח מציין את המצב כפי שהוא. בדרךהמצב הקיים, Status quo: לטינית סטטוס קוו )מ3כלל

משתמשים במושג המלא "שמירת הסטטוס קוו" – שמירת המצב הקיים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA





17

ועדת אונסקו"פ על הקמת מדינה כתוצאה מהמכתב, אגודת ישראל המליצה בפני

יהודית בא"י, וכאשר הוקמה המדינה הצטרפה אגודת ישראל, ביחד עם עוד דתיים

לקואליציה הראשונה שהוקמה.

והוא הסיבה קוו גוריון, ממשלתו והממשלות הבאות כיבדו את הסכם הסטטוס בן

למספר חוקים בעלי אופי דתי:

שהסדיר את השבת כיום המנוחה השבועיחוק שעות עבודה ומנוחהחוק שבת - נחקק

. יהודיםל

ה כל המטבחים במשרדי כי נקבע - ושאר הארגוניםצה"ל, ממשלהחוק הכשרות

הממלכתיים יהיו כשרים.

- ב דיני אישות וגירושין(מונופול דתי על )נישואין דין רבניים בתי שיפוט ניתןחוק

למונופול הדין הרבניים הוקמובתי לא יהודים. בין קביעת המעמד האישי בענייני

, חסרי דת(. פסולי חיתוןמסגרות לאלה שבתי הדין לא יכלו לטפל בהם )

גם לאחרהחינוך העצמאיחופש למוסדות החינוך הדתי - נשמרה האוטונומיה של

ש-שיטת הזרמים בחינוךביטול והנהגת 1953 והחינוך הממלכתי החינוך הממלכתי

. הדרישה למינימום לימודים כלליים בחינוך החרדי לא נאכפה. דתי

למרות שמכתב בסטטוס קוו התייחס לסוגיות מעטות בלבד, הוא נתפס כמסמך שיצר

מערכת יחסים מחייבת בנושאי דת ומדינה. חוקים חדשים שנחקקו בנושאים דתיים

ואשר שינו את יחסי הכוחות נחשבו כ"הפרה של הסטטוט קוו" בידי הצד הנפגע.

מתן מעמד ממלכתי למוסדות העם והדת היהודיתמדינת ישראל נותנת ביטוי להיותה מדינה יהודית במוסדות יחודיים לה.

וחינוכי דתי לאומי, היבטים: בשלשה המדינה יהדות את מבטאים אלו מוסדות

והיסטורי.

מוסדות המבטאים תחומים / היבטים יהודיים שונים

קשר לתרבות וההיסטוריהקשר בין המדינה והדתביטוי ללאום היהודי

המאפיינים של המיעוטים הלאומיים במדינת ישראל הגדרתה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי גורמת לכך שאזרחיה הלא יהודים

של המדינה חשים שזו אינה מדינתם והם אינם שווי זכויות בה.

ממשלות ישראל מאפשרות למיעוטים לנהל את חייהם הדתיים בלא הפרעה, אולם

מבחינה לאומית הם מרגישים מקופחים. החל מחלוקת תקציבים לא שוויוניים, דרך





18

רק מגיעות והתרומות מדינה כספי ע"י שנתמכים התפוצות יהדות עם הקשרים

ליהודים ועד חוק השבות שמפלה אותם ביודעין.

מהו מיעוט?

קבוצה של אנשים בתוך אוכלוסיית הרוב הנבדלת מהרוב במאפיינים לאומים, אתניים,

דתיים, תרבותיים, לשוניים ואחרים. מרביתם מאפיינים שיוכיים ובחלקם נרכשים.

ההבחנה בין סוגי המיעוטים נעשית בשני קריטריונים:

קריטריון חיצוני – נקבע ע"י קבוצת הרוב שמבחינים בינם לבין המיעוט

קריטריון פנימי – כאשר בני המיעוט מבדלים עצמם במאפיינים שונים מקבוצת הרוב.

במדינת ישראל יש בנוסף למיעוטים אתניים, גם מיעוטים תרבותיים: החרדים.

הפרק יתמקד במיעוטים ובמאפייניהם ובשאלות הבאות:

כיצד משתלבים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים בתעסוקה?

מה מצבה של מערכת החינוך וההשכלה בקרב הערבים והדרוזים?

והצ'רקסים שירות צבאי או ובאיזו מדה משרתים הערבים, הדרוזים הבדווים האם

אזרחי?

מהם מאפייני המיעוטים האתניים – לאומים בישראל?השירות הצבאיהשתלבות בתעסוקההמיעוט

הערבים. מיעוט לאומי,אתני, תרבותי, דתי ולשוני. חש שהוא חלק מהעולם

מאוכלוסיית19%הערבי. המדינה. מרביתם מוסלמים.

העבודה. בשוק נמוכה השתתפות לתל"ג נמוכה.8%תרומה הכנסה .

תת יצוג במוסדות הממשלה.

הסדרים פי על משירות פטורים התנדבות יש הבדווים אצל חוקיים. התנדבות אין משמעותית. לשירות ערבים בקרב משמעותית על מקובל לא הרעיון אזרחי.

ההנהגה.הדרוזים.בגולן1.7%מהוים הדרוזים .

משייכים עצמם לסוריה.

מסורתית כפר מכלכלת מעבר שירותים על המבוססת לכלכלה תורם לצה"ל הגיוס ותעשייה.

.1%לשילובם בשירות הציבורי כ

משרתים83% העדה מבני (.75%)מהיהודים רק

הצ'רקסים. קהילה בת כמה אלפים. מוצאהלא אך מוסלמים מהקווקז.

ערבים.

ומשרתים המדינה עם מזדהים בצבא.

.מעמד המיעוטים במדינת ישראל במגילת העצמאות יש מחוייבות לשמור על זכויות כל האזרחים, מבלי הבדל דת גזע

ומין.

יש הבטחה לאזרחות מלאה ונציגות מתאימה בכל המוסדות.

הבטחה שלוויון זכויות חברתי ומדיני גמור.





19

הבטחה לחופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.

.מעמד מוסדות הדת של המיעוטים חופש הפולחן מגובה בהכרה חוקית בחגים ומועדים של בני המיעוטים כימי חופש.

אסור להפלות עובד אם אינו רוצה לעבוד בימי חופשתו. אין להפלות בקבלת עובדים.

מדינת ישראל מממנת חלק משירותי הדת של הקבוצות השונות. תקציבים לבניית

ואחזקת בתי תפילה ותשלום שכר לכוהני דת ובעלי תפקידים דתיים שונים.

המעמד האישי של בני המיעוטים מנוהל ע"י מוסדות הדת שלהם, כדוגמת היהודים.

אין הגבלה על אופן לבוש או צורת הבנייה של מוסדות הדת.

.מעמד מוסדות החינוך והתרבות של המיעוטיםבני המיעוטים. של המיוחדים לתנאים תותאם הלימודים תכנית כי קובע החוק

מכלל התלמידים ומקבלת מימון ציבורי מלא. התלמידים26%המיעוטים מהווים כ

לומדים בלשונם – בערבית.

.מעמדה של השפה הערבית

לערבית מעמד משפטי שווה לעברית והמדינה והרשויות נדרשות לפרסם כל דבר גם

בערבית. התקנה נשמרת בעיקר במקומות בהם יש רוב ערבי. הפסיקה בעניין הפרסום

בערבית אינו חד משמעי. בסדר הדין הפלילי חובה לתרם לעברית כל ראיה משפטית.

הערבית אינה מתקבלת. בחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת נתנה לערבית מעמד שווה

להיות מלווים בכתוביות חייבים חי, שידורי הכנסת, שאינם משודרים כל לעברית.

בערבית.

במרחב הציבורי השפה הערבית נוכחת. סימון ערבי על הכסף, תעודות אישיות, ספרי

חוקים ותקנות. החוק מחייב גם רשויות מקומיות לצרף תעתיק ערבי לשמות הרחובות.

בבתי המשפט הדיונים מתנהלים בעברית, וחלק ממשרדי הממשלה אינם מעניקים

שירות לדוברי ערבית, הללו נדרשים לצרף תרגום לעברית.

.המיעוטים בהכרזת העצמאות*הבטחה ספציפית בדבר מתן אזרחות מלאה ושווה.

* הבטחה בדבר מתן נציגות מתאימה בכל מוסדות השלטון.

* הבטחה כללית בדבר שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור.

* הבטחה לחופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.





20

הערה – הבטחה לשמירת המקומות הקדושים אינה חייבת להיות הבטחה לחופש*

דת.

ערכים, עקרונות ומאפיינים של משטר דמוקרטי.פרק ב – מהי דמוקרטיה?

חירות ושוויון – ערכי יסוד בדמוקרטיה..העומדים בבסיס הדמוקרטיהערכי החירות והשיוויון הם ערכי יסוד

ערכים אלו נובעים ישירות מרעיון "הזכויות הטבעיות" של האדם ומקורם בהשקפה

שאדם באשר הוא אדם נולד חופשי ושווה בזכויותיו.

שוויוןהחירותהרוצים תבונה, בעלי אוטונומיים הם האדם בני * לשלוט בחייהם, לכוונם על פי רצונם ולשאת אחריות

לבחירותיהם,לבקש את טובתו על פי דרכו* לכל אדם יש הזכות

* כל עוד אינו מנסה למנוע מאחרים את טובתם אומפריע להם להשיג את טובתם.

* יש לתת לכל אדם את הרשות לנהל את חייו באופןהנראה לו.

החירות אינה ממומשת במקרים של:פגיעה בזכויות הזולת,פגיעה בחברה, בסדר הציבורי, בשלום הציבור

בביטחון, בערכים מוסריים.

שווים נולדו האדם בני *כל ובני חורין.

יש זכות שווה לממש את*לכל אדם ,זכותו לחירות

לדאוג המדינה של *חובתה לתנאי מאזרחיה אחד לכל לו שיאפשרו בסיסיים קיום לחירות, זכותו את לממש לממש לו שיאפשרו כלומר, בו הטמון הפוטנציאל את לחיות ולהגשים את שאיפתו

חיי אושר

.ההתנגשות בין הערכים

מחד, לכל אדם יש החירות לממש את עצמו מאידך, קיים צורך של המדינה לדאוג

לכלל אזרחיה, פעמים על חשבון החירות של פרט מסוים או של קבוצת פרטים.

דמוקרטיה. של שונים דגמים נוצרו הערכים שני בין ההתנגשות את לצמצם כדי

העיקרים הם: הדמוקרטיה הליברלית – שמדגישה את ערך החירות

בין לאזן ופועלת השוויון. ערך את – שמדגישה דמוקרטית הסוציאל והדמוקרטיה

החירות לשוויון.

בשתי סוגי הדמוקרטיות מבוטאים ערכי המדינה בחוקים ובאופי הכלכלי חברתי.

- גישות חברתיות – כלכליות בדמוקרטיה2ג

המדינה הדמוקרטית המודרנית היא תוצאה של הרעיון הדמוקרטי, לפיו בני האדם

את ומיטבי מירבי באופן לממש להם שתאפשר מדינית לעצמם מסגרת מקימים

זכויותיהם וחירותיהם.





21

שני ערכים יסודיים בדמוקרטיה: השוויון והחירות. למרות שהשניים נאמרים בנשימה

בתחום אותם ליישם הדמוקרטית המדינה באה כאשר מתח ביניהם קיים אחת,

החברתי – כלכלי.

כיצד מתבטאים ערכי היסוד בדמוקרטיות:

הערך

הנושא

ערך החירות כל אדם נולד חופשי. הוא זכאי לנהל

החלטות, לקבל כרצונו, חייו את

לצרכיו בהתאם ולפעול לבחור

ורצונותיו

ערך השוויוןבערכם שווים האדם בני כל

ובזכויותיהם

מימוש

הערכים

החירויות את מבטיחה המדינה

והזכויות של כלל הפרטים בחברה.

שלומם את מבטיחה המדינה

ואיכות חייהם של כלל הפרטים

בחברה.

בגישהביטוי הערך יותר מלא ביטוי לידי בא

הליברלית.

בא לידי ביטוי מלא יותר בגישה

הסוציאל דמוקרטית.

בתחום החברתי כלכלי יש התנגשות מסויימת בין שני הערכים. בעוד שבתחום החוקי

–משפטי ובתחום הפוליטי שני הערכים: חירות ושוויון, משלימים זה את זה.

משמעויות החירות והשוויון בתחום החברתי-כלכלי

שוויון כלכלי - חברתיחירות כלכלית - חברתית





22

כל ולעשות לפעול הפרט של החופש

שברצונו כדי לשפר את מעמדו הכלכלי

והחברתי. זאת, ללא מגבלה והתערבות

בענייניו.

מינימלי באופן יכולה להתערב המדינה

היכן רק הכלכליים, בענייניו

לתפקוד חיונית היא שההתערבות

דאגה , מסים ( המדינית המסגרת

אלמנטרית לפרטים חלשים(.

חירות חסר כלכלית במצוקה אדם

לו לסייע המדינה צריכה לכן אמיתית,

להגשים את חירותו.

שווה הזדמנות לקבל צריך אדם כל

וחברתית. כלכלית מבחינה להתקדם

לו לאפשר כדי להתערב צריכה המדינה

זאת.

רבה במדה להתערב המדינה על לכן,

בתחום הכלכלי-חברתי.

הגישה הליברלית והגישה הסוציאל דמוקרטית.

שתי הגישות מקבלות את הרעיון הדמוקרטי על ששת עקרונותיו. הן חלוקות בפירוש

העקרון האומר: "שאחד מתפקידי המדינה הוא לדאוג שכל פרט ופרט יוכל לממש את

זכויותיו ולמצות את יכולתו בצורה היעילה ביותר".

הגישות חלוקת בשאלה כיצד מגשימים עקרון זה?

מאפייני הגישות ) השקפת העולם ( הליברלית והסוציאל - דמוקרטיתגישה סוציאל דמוקרטיתגישה ליברלית

השקפתהעולם

מדיניות של התערבות מינימליתבתחום והחברה. היחיד בחיי

יגשים הכלכלי-חברתי. הפרט שניתן החופש בעזרת עצמו

לו.

כלל כלפי אחריות יש לחברה הפרטים בה. השוויון הוא יותר מערך

בחייפורמלי. מתערבת המדינה והחברה אתהיחיד לשפר כדי השוויון בין האזרחים.

תפקידהמדינה

פוליטילשוויון פורמלילדאוג , חירויותוחוקי. על להגן

. אין זה מתפקיד המדינההפרטשוויון להבטחת פעולות ליזום

הזדמנויות חברתי

למימוש לפעול המדינה תפקיד הזדמנויות למימוששוויון לדאוג

ולצמצם . השוויון ערך של מלא פערים חברתיים בחברה. אין פגיעה

בחופש היוזמה הפרטיתהקהילה ורווחת הפרט בה.הזכויות הטבעיות של האדםבמרכזחירות – לכל פרטהדגש

שוויון – פורמליכדי חברתיים פערים לצמצם נסיון

להשיג שוויון מהותי מדת

התערבות מינימום הכרחי , רק כדי לשמור על מסגרת מדינית ) מסים ( או

לקיום אנושי אלמנטרי.

כדי והיחיד החברה בחיי התערבות להבטיח תנאים לשוויון מירבי. לעתים תוך פגיעה קלה בחירויות הפרט. גם במחיר של בעלות על חלק מאמצעימסים מטילה המדינה הייצור. לקבוצות ומסייעת פרוגרסיביים,

החלשות. ככל שהחברה תהייה טובה ושוויונית עידוד כלכלת שוק, יוזמה פרטיתהחזון





23

כלכלית-חברתית. ותחרות

הנעלמה". "היד מדיניות שמובטחתהחירות הכלכלית

לכל פרט תשפר את מצבו ואתהחברה בה הוא חי.

יוכל החירות שתתאפשר ככל הפרט להגיע גם לשוויון.

יותר לכל פרט. טוב יהיה כך יותר, את לממש יוכלו פרטים יותר

.חירויותיהם

שישחסרונות מהעובדה התעלמות היכולת הראשונית פרטים ללא להתקדם. אין להם חופש אמיתי

לממש את הפוטנציאל.

התערבות המדינה בעניינים כלכלייםשל הפרט, פגיעה בזכות הקניין.

לסיכום: בימינו, אין כמעט בנמצא מדינה המיישמת את הגישה הליברלית כלשונה. כל

הדמוקרטיות מצויות על רצף שבין שתי הגישות ונבדלות זו מזו בדגשים וביכולות לנהל

מדיניות חברתית.

כלכלה וחברה במדינה הדמוקרטית

מקורן של הזכויות החברתיות הוא ברצונו של השלטון לתתן לאזרחיו. לכן, הלימוד

המסורתי עסק בויכוח התיאורטי סביב עצם מתן הזכויות הללו לאזרחים והמחוייבות

של המדינה הדמוקרטית למימושן.

בימינו, אין יותר ממשלה במדינה דמוקרטית שאינה ממלאת תפקיד ומתערבת בתחום

הכלכלי חברתי. גודל ההתערבות תלוי במידת ההתחייבות של המדינה למימוש זכויות

הפרט מחד ויכולת כלכלית שלה להתערב מאידך. אבל, במסגרת תפקידן ממשלות

את המבטיחים שונים, חברתיים שירותים להבטחת אחראיות עצמן רואות ההוה

מימוש זכויות הפרט.

הענקתהיקףשיח הזכויות הוא דינמי. כיום, הדיון האמיתי מתמקד בהיבט המעשי של

השירותים החברתיים – כלכליים שהמדינה מציע לאזרחי. ורמתהזכויות

הסתיים הויכוח על עצם העקרון – האם המדינה צריכה לתת לאזרחיה שירותים אלה.

זכויות האדם והאזרח

ערך כבוד האדם כמקור לכל זכויות האדם העיקרון של כבוד האדם הוא הבסיס לכל מסורת הומניסטית או לכל אמונה בזכויות

האדם.

זאת מפני שהאמונה בזכויות האדם היא אמונה שיש לאדם, בשל היותו אדם, קובץ

של זכויות שעליהן אנחנו רוצים להגן.





24

זכויות מגיעות לאדם בגלל כבודו האנושי. הרעיון המרכזי הוא שלאדם, נזר הבריאה,

יש כבוד ושהוא ראוי שיתייחסו אליו בכבוד.

* ע"פ התפיסה הדמוקרטית האדם, מעצם היותו אדם, זכאי לזכויות טבעיות, זכויות

יסוד, מיום היוולדו. הוא אינו מקבלם מן השלטון, והשלטון אינו יכול לקחתם ממנו.

* הדמוקרטיה אינה יכולה להתקיים בלא זכויות אלו, והיא בונה מנגנונים להגנתן.

* קיימות שש זכויות אדם בסיסיות, טבעיות שחלקן הוא מקור לזכויות נוספות.

קבוצת הזכויות הטבעיות הזכות

הבסיסיתסיבותיההגדרתה

לחיים הזכות לביטחון

המדינה ידי על להגנה אדם של זכותו מפני פגיעה פיזית ונפשית

זכות זו נובעת מהראייה הדמוקרטית שלפיהאו נטילתם כן ועל עליון ערך הינם החיים . האנושי המוסר לכל מנוגדות פגיעה בהם כמו כן הכבוד גם הוא ערך עליון ועל כן ערעור,הפחדה השפלה דרך האדם של ביטחונו והטרדה )בבית בעבודה או בחברה (הוא לא

לגיטימי . זכותו של אדם לעשות כרצונו כל עוד איןהזכות לחירות

העניין מנוגד לחוקיצור באדם רואה הדמוקרטית הראייה עצמאי ,חושב בקורתי,לוקח אחראיות ועל כן ניתנת לו חירות כללית כל עוד מעשיו אינםפוגעים בזכויות של אחרים ,בחברה בערכיה ,

בעקרונותיה ,ביעדיה ובעצמו,הזכות לקניין הפרטי רכושו להחזיק אדם של זכותו

חומרי ורוחני , ולהשתמש בו כרצונו ללאחשש שיילקח ממנו

במהלך חייו צובר אדם רכוש פרטי אותו קנה,רוחני. קניין או מוחשי רכוש יצר. או קיבל וכל שלו, ישאר זה שרכוש הטבעית זכותו שימוש בו ללא רשותו הוא עבירה על החוק.פי על זו בזכות לפגוע בוחרת כשהמדינה חוק , כמו במקרה של הפקעת קרקע ,עליהבשטח או בכסף הנפגע את לפצות

אלטרנטיבי .ליהנותהזכות לשוויון זכותו של אדם באשר הוא אדם

מיחס שווה כמו לכל אדם אחר ולא להיותמופלה על רקע כל שהוא )כמו מין ,דת ,

לאום והשקפה (

כל בני האדם זכאים לשוויון זכויות ולחובות נקבע והוא , " החוק בפני "שוויון , שוות לזה זה זהים האדם שבני מהתפיסה לשוויון הזכות . במסגרת ובערכם במעמדם אנו מוצאים גם את ההעדפה המתקנת, - כלי

לייצור שוויון.להליך הזכות

הוגןשל בתהליך הנמצא אדם של זכותו בזכויות האדם יפגעו לדין שלא העמדה

שלו באופן לא חוקי

הנגזרות נאשם לזכויות זכאי שעצור אדם מזכויות אדם והפגיעה מותרת רק על פי חוק

שעות24לדוגמא ניתן לעצור ללא משפט ל- בלבד

ליחסהזכות לכבוד נתון להיות שלא אדם של זכותו משפיל , פוגע ומעליב פיסי או מילוי

השמירה על כבוד האדם במשטר הדמוקרטיהיא התשתית לשמירה על שאר זכויות האדם

חשיפה,הזכות לפרטיות ללא לחיות האדם של זכותו התערבות או חדירה לחייו.

הזכות חלה הן בתחום הפיסי האישי, והן עלרכושו וחפציו.

שעלולזכותו של אדם ששמו לא יוכפשהזכות לשם טוב שיקרי מידע אודותיו יפרסמו שלא לפגוע בשמו, דימויו או מעמדו הציבורי.

זכות האדם לבטא עצמו, אמונותיו ודעותיוחופש הביטויבגלוי ובכל דרך ) חוקית ( שיבחר

לפיחופש המצפון לנהוג אדם של ערכיוזכותו , מבלי שהדבר יפגע באחריםהמוסריים

או בחוק.

האדם הוא יצור תבוני רוצה ורשאי להשתמשבחירותו כדי לנהוג לפי ערכיו המוסריים.

שני המובנים הם חלק מחופש העיסוק.הזכות לבחור את העיסוק או משלח היד.חופש העיסוק





25

הזכות לעסוק בפועל בעיסוק הנבחר.הציבור זכות

לדעתלצרוך לאזרח המאפשרת כללית זכות לגיבוש ככלי מידע, ולהחליף ולקבל

דעותיו.

החלטה לקבל לאדם מאפשרת הזכות פוליטית שקולה, המבוססת על מידע נרחב.

חובת הרשויות לספק מידע לאזרחיםחופש המידע לאזרח זכות לקבל מידע וזכות להשתמש

בו

החובה אינה מוטלת על גופים פרטיים.

זכויות4 זכויות האזרח שניתנו לאדם החי במסגרת המדינה. מקורן של . קבוצת האזרח הוא בזכות לחירות, ומעצם טבען הן עוסקות בחופש הפוליטי.

קבוצת הזכויות הפוליטיות )האזרחיות(הסיבותההגדרההזכות

לבחור הזכות ולהיבחר

הזכות לבחור - זכותו של אדם לבטא את עמדותיו הפוליטיות על ידי קביעת הרכב. השלטון הזכות להיבחר – זכותו של אדם להשפיעתפקיד במסגרת במדינתו הנעשה על

באחד ממוסדות השלטון

של שונות רמות מבטאות אלה זכויות מעורבות פוליטית

חופשההתארגנות

לקבוצה להתחבר אדם של זכותו ובמסגרתה להשפיע על החיים הציבוריים

ולהביא לשינויים חברתיים ופוליטיים

למען פועלות עמותות קבוצות , ארגונים מטרה משותפת .

ריבוי התארגנויות מחזק את שלטון העם ואתהפלורליזם וכמובן תורם להגבלת השלטון

זכותו של אדם לבטא את מחאתו על אופןחופש הביקורתהתנהלותו ופעולותיו של השלטון

את להגביל וממילא מעורבות לחזק נועדה השלטון

. הזכויות החברתיות, אינן מוגדרות כטבעיות ועצם נתינתן לאדם ולאזרח מותנית5בגישת הממשל לנושאים חברתיים וכלכליים.

סוצאיל6 ומדיניות ליברלית . הזכויות החברתיות מצויות על רצף שבין מדיניות דמוקרטית.

קבוצת הזכויות החברתיותהסיבהההגדרההזכות

לרמת הזכות

חיים

זכותו של אדם לחיות את חייו באופן שבו

ימלאו צרכיו הבסיסיים

יחיו שאנשים מעוניינת החברתית הראיה

ברמת חיים מסוימת כך שיכלו לתרום לחברה

כמו למשל צרכים פיזיים קורת גג , בטחון גופני

ויציבות בחיים .

וקצבאות אבטלה דמי לתת תעדיף המדינה

בכדי לעלות את רמת החיים לאנשים מסוימים

מדינת רווחה רואה לעצמה חובה לדאוג שלכלזכות האדם למקום מגוריםהזכות לדיור

אחד קורת גג

לטיפול רפואיים הזכות טיפולים לקבל אדם של , זכותו ממלכתי לביטוח דואגת רווחה מדינת

תלמיד יקר שים לב! רשימת הזכויות הטבעיות היא ארוכה יותר. ראה התדפיס שקיבלת במהלך

לימודיך.





26

שהוארפואי ובמצבים שגרתי באופן בסיסיים

נזקק בהם

במדינה ליברלית כל אדם דואג לעצמו לביטוח

רפואי

עובדים זכויות

ותנאי העסקה

לו תנאים סבירים זכותו של אדם שיהיו

במקום עבודתו

שעות מס' הגדרת , מינימום שכר הגדרת

עבודה ,תנאי עבודה זכאות לתנאים סוציאליים

זכותו של אדם לקבל השכלה בכדי שיוכלהזכות לחינוך

לתרום לחברה

ככל שיהיו יותר מכילים , כך ייטב לחברה

התנגשות ואיזונים בין הזכויות . אחת הבעיות הקשות בעולם הפוליטי הדמוקרטי היא שמירת האיזונים בין הזכויות1

השונות, שלעתים מתנגשות זו בזו. . הכלל הנקוט בדמוקרטיה הוא לפגוע כמה שפחות בכל אחת מהזכויות ובאנשים2

הנפגעים. האיזונים מושגים באמצעות המנגנונים הדמוקרטים: משפט, הכרעת רוב,הסכמיות, סובלנות.

דוגמאות להתנגשות בין זכויות ואינטרסים.הדוגמאהאינטרס המתנגשהזכות

חסימת כבישים בעת הפגנה.זכות ההפגנהחופש התנועהפרסום האשמות נגד אדם לפני פסק הדיןהזכות לשם טובחופש הביטוי

חיפוש בכליו של העולה למטוס.ביטחון הציבורהזכות לפרטיותשכר מינימום, מיסוי פרוגרסיבי.יעדים חברתייםחירות כלכליתגיוס חובה לצבאביטחון המדינההזכות לחירות

מה בין העדפה מתקנת לבין הבחנההבחנההעדפה מתקנתהקריטריון

יחס שונה בצורה של הטבה – השוני ביןהטבהלעניין רלוונטי אינו לכאורה, האנשים, בקבלת העדפה לדוגמה: ( עצמו אין רפואה. ללמודי ערבים סטודנטים יותר או טובים ציוניו קשר לשאלה אם

פחות מיהודי(

יחס שונה לאנשים השונים זה מזה, כאשר השוני הואוסיבותיו לעניין רלוונטי מתן לדוגמה: ( מוצדקות.

הטבה לנכה (.

שלקהל היעד מוגדרת לקבוצה ניתנת ההטבה אנשים או לאזורים מוגדרים.

בודד לאדם היא ההבחנה או קבוצת בודדים. כלומר, גם אם יהיה רק אדם אחדיהיה אפשר עדיין כזה,

להבחין אותו מן הרוב. זמן

ההטבה היחס המועדף מוגבל בזמן, עד לצמצום

הפערבסיס על היא ההבחנה הצורך עוד כל קבוע.

הייחודי קיים. סיבת

ההטבהומטרתה

עיוות ניתן בגלל קיפוח, היחס המועדף נסיבות או עוול שנוצרו בגין מדיניות או

העבר.המטרה היא להגיע לשוויון מהותי.

ההבחנה היא בגלל צרכים ייחודיים, כישורים שנדרשים

או יכולת מוגבלת





27

זכויות המיעוט, זכויות הקבוצה . חלק מן הדמוקרטיות הכירו בזכויותיו של המיעוט לשמור על ייחודו ואפילו לסייע1

לו בכך. לעומתן, יש דמוקרטיות המסרבות להכיר בזכויות המיעוט ודורשות ממנולהתמזג ברוב, לוותר על ייחודו ולהסתפק בזכויות שמקבלים שאר האזרחים.

. היחס למיעוטים נע על רצף של ליברליות קיצונית, מתונה עד להכרה ותמיכה2בזכויות הקבוצה.

מכירה בזכות הקבוצהליברליות מתונהליברליות קיצונית תאור

הגישהרעיון שלילת ודרישה המיעוטים חלק שיהיו מהם

מהרוב

מתארגן המיעוט חשבונו. ולע בעצמו אינה המדינה

מתערבת ותומכת

להכרה, זוכה המיעוט זכויותיו על חוקית הגנה ומקבל מהמדינה אמצעים

לשמור על זהותוקיום זכות למיעוטים

ישישאין

הכרה חוקית

במיעוט

ישאיןאין

ישראלארה"בצרפתדוגמה

. מדינה המכירה בזכות המיעוטים להיות קבוצה נפרדת, ומעניקה להם מן הזכויות3הבאות:

מאפייניההגדרתההזכותהזכות למערכת חינוך

אוטונומית )לשון( זכותו של בן מיעוט ללמוד בשפתו את התכנים התרבותיים אליו הוא

שייך .

עולם התרבותי של המיעוט שונה מתרבותית של. העם רוב

המיעוט בשפץ הכרה כשפה רשמית במדינה

זכותו של בן המיעוט ששפתו תוכרלעזור כדי במדינה כרשמית

לקליטתו החברתית

מדינה רואה חשיבות להכרה בשפה בכדי לשפר. חברתי-מדיני הפעולה ושיתוף הקשר את ,בשלטי בטלוויזיה בתרגום ביטוי לידי בא זה

דרכים או מסמכים רשמייםבפרלמנט לייצוג הזכות ייחודית, כקבוצה

ובמוסדות השלטון

למען לפעול מיעוט בן זכותו של עניניו החברתיים והמדיניים מתוך

רשויות השלטון

בן המיעוט יעדיף איש מטעמו בשלטון בכדי שיגןעליו ויעמוד על זכויותיו

זכותו של בן מיעוט לבטא את דתוהזכות לחופש הדת, את אמונותיה ומנהגיה

הדת הנה מרכיב מרכזי בתרבותו של המיעוטאין לחייב אותו לעשות מנהגים של דת אחרת .כל בזכויות קבוצה תספק את מדינה המכירה

הצרכים הדתיים של המיעוט .לאוטונומיה הזכות

טריטוריאליתעל לשמור מיעוט בן של זכותו הוא המיעוט שבו באזור יחודו

הרוב

טריטוריאלית מעניקהאוטונומיה המדינה – הוא בו באזור עצמי למיעוט אפשרות לשלטון

מרוכז ] כמובן בכפוף לשלטון המרכזי[ כשהמיעוט מפוזראוטונומיה קהילתית –

גבי נדבך. זכויות האדם בחברה הדמוקרטית נבנתה נדבך על לסיכום: מערכת תחילתה בזכויות הטבעיות, המשכה בזכויות הפוליטיות, שהובילו לזכויות החברתיות כלכליות ובסוף הגיעו זכויות הקבוצה. אין עוררין בדמוקרטיה על קבוצת הזכויות הבסיסיות וקבוצת הזכויות הפוליטיות, הן מקובלות על כל הדמוקרטיות. מאידך,

קבוצות הזכויות החברתיות והקבוצתיות נתונות לפרשנות השלטון.





28

חובות האזרח והאדם בדמוקרטיה

חובות האדם כאדםזכויותיו הטבעיות עליו להכיר גם בזכויות יוכל לממש את * כדי שכל אדם

האחר לממש את זכויותיו שלו. * חובת האדם היא לגלות גם סובלנות כלפי האחר ולכבד את זכותו להאמין

ולנהוג לפי ערכיו. * חובת האדם היא לא רק לאפשר לאחר לחיות את חייו כרצונו, אלא גם

לסייע לו בכך אם מפריעים לו.

חובות האדם כאזרחמבחינים בשני אופנים של חובות אזרח:

הנובעות אזרח חובות מתוקף חוק.

חובות הנובעות ממודעות האדם להיותו מרכיב בחברהובמדינה.

אדם כל בדמוקרטיה, חייב לציית לחוק.

החיים בעיצוב להשתתף האזרחית הזכות / החובה הציבוריים והפוליטיים – השתתפות בבחירות.

חובה להתריע על עוולות הנגרמות לפרט ולכלל ולבקראת השלטון.

עקרון שלטון העם. העם הוא מקור הסמכות השלטונית, הוא הריבון.1. לעם יש זכות להעביר לנציגיו את הריבונות לתקופה מוגדרת, מרצונו החופשי.2 . עקרון שלטון העם מתבטא בחופש לפרט להיות מעורב בפוליטיקה בכל דרך3

הנראית לו.. עקרון שלטון העם בא לידי ביטוי בשתי צורות עיקריות:4

דמוקרטיה ישירהדמוקרטיה עקיפה

– העם שותף פעיל בקבלת ההחלטות. אנו מכירים שתידמוקרטיה ישירה א. צורות של

דמוקרטיה ישירה: I.הדמוקרטיה האתונאית – אינה אפשרית בקהילות רבות אוכלוסין – IIמשאל העם – במסגרת הדמוקרטיה העקיפה / ייצוגית מתאפשרת הפניית –

שאלה ספציפית לעם כדי לאפשר לו להחליט בעצמו ולא דרך נציגיו בפרלמנט.





29

היתרונות והחסרונות של משאל העם.

נגד משאל עםבעד משאל עםעוקף את הפרלמנט – אי אמון בנבחריםביטוי ישיר לעקרון שלטון העם

המורכבותיוצר מעורבות אזרחית רבה יותר בלי פשטנית נושא הצגת הכרוכה

דרך הצגת הנושא יכולה לגרום להטייתמספק הכרעה חותכת בנושאים שנוייםהדעת

חוסרלגיטימציה למדיניות השלטון. בגלל שסעים לגרום אפשרות הסכמיות

ב. זמני שלדמוקרטיה עקיפה ויתור )תוך זכויות השלטון – העם מעביר את

ריבונותו( לנציגים המוסכמים עליו. הם מנהלים את הפוליטיקה בשמו ובסמכותו.

הסיבות להנהגת הדמוקרטיה העקיפה / ייצוגית:

- קשיים טכניים – במדינה המוני אזרחים ואין אפשרות טכנית להתכנס. *

) מה עם

אינטרנט?(

החלטות לקבלת הנחוץ הידע אין האזרחים למרבית * – ידע חוסר – **

מקצועיות.

* מרבית האזרחים אינם מכירים ומתעניינים במערכת

הפוליטית.

*** – חוסר מיומנות – למרבית האזרחים אין מיומנות בניהול המערכות

המדיניות.

צורות ממשל בדמוקרטיה עקיפה ) ייצוגית ( I,משטר פרלמנטרי – העם בוחר, בזמנים קצובים וידועים, באמצעות המפלגות –

בעל ולכן העם של נציגו הוא הפרלמנט הפרלמנט. המחוקק, למוסד נציגיו את

הסמכות לשלוט. הפרלמנט בוחר ומאשר את הממשלה ויכול גם להפילה.

IIמשטר נשיאותי – מערכת שלטונית שבראשה עומד נשיא הנבחר אישית על ידי -

הציבור לתקופת זמן קצובה. הנשיא עומד בראש הראשות המבצעת, ואינו תלוי, עד

מידה מסויימת, באמונו של כל מוסד נבחר אחר במדינה )פרלמנט, קונגרס, סינט(.

שאליו נבחרים בבחירות נפרדות.

III.משטר מעורב – מערך שלטוני שמעורבים בו יסודות פרלמנטריים ונשיאותיים –

העם בוחר בשתי מערכות בחירות נפרדות את הנשיא ואת נציגיו לפרלמנט. לנשיא יש

סמכות ישירה לשלוט מן העם אולם חברי ממשלתו תלויים באמון הפרלמנט.





30

בחירות הדמוקרטיות.

הסיבה: א. חוסר היכולת לקיים דמוקרטיה ישירה מחייב ממשל של נציגי ציבור. ב. הבחירות הן תנאי הכרחי לקיום הדמוקרטיה.

המטרה: מתן ביטוי לעקרונות הדמוקרטיה המרכזיים ביותר: . עקרון שלטון העם – העם בוחר בנציגיו לפרלמנט )או נציג לנשיאות(. בכך מבטא1

העם את ריבונותו על ארצו. . עקרון הכרעת הרוב – הקבוצה הזוכה ברוב הקולות בבחירות זוכה לייצוג יחסי2

גדול יותר בבית המחוקקים ולאפשרות להרכיב את הממשלה. . עקרון הפלורליזם )הסובלנות וההסכמיות( – המפלגות השונות מבטאות דעות3

את מגשימות בבחירות, השונות חופשית הקבוצות שונים. השתתפות ואינטרסים העקרון הפלורליסטי במלואו, כולל עקרון הסובלנות וההסכמיות.

. עקרון זכויות האדם – בתהליך הבחירות מגולמות הזכויות הטבעיות והפוליטיות4 של האזרח: להבחר, לבחור, להתאגד', חופש הביטוי, חופש הדעה, הזכות לפרטיות

והזכות לשוויון. . עקרון הגבלת השלטון – אם העם אינו מרוצה משליטיו הנבחרים, או אם הוא5

רוצה להחליפם באחרים, שמורה לו הזכות לעשות כן אחת לתקופה קצובה.. עקרון שלטון החוק – תהליך הבחירות, המועד ונהליו נקבעים בחוק.6

התנאים ההכרחיים לביצוע בחירות דמוקרטיות: הסיבה: לא כל תהליך של בחירות הוא דמוקרטי. לכן, יש צורך בתנאים מוקדמים

אלו:. בחירות חופשיות – מתן ביטוי לחופש הביטוי וההתארגנות בלא הפרעה שלטונית.1חריגות2 )יש ולהיבחר. לבחור הזכות את יש אזרח לכל – כלליות בחירות .

חוקתיות(.. בחירות שוות –אדם אחד, קול אחד.3בית4 ע"י מוכרזות או קבוע זמן פרק כל מתקיימות – תקופתיות בחירות .

המחוקקים לפני המועד הקצוב. )חריגות רק במקרים מיוחדים: מלחמה, אסון טבע וכיו"ב(.

.בחירות חשאיות – לא מאפשרות הפעלת לחץ לא הוגן על המצביע.5

שיטות הבחירות המקובלות בדמוקרטיה.הסיבה: מדינות שונות התאימו לעצמן דרכי הצבעה וייצוג המתאימות להן.

התוצאה: לכל שיטה יתרונות וחסרונות. אין שיטה אחת המייצגת את כל הערכיםוהמטרות של הדמוקרטיה.

אנו מכירים שתי שיטות בסיסיות לבחירות לבית מחוקקים: שיטת הבחירות היחסית / ארצית. – כל המדינה אזור בחירות אחד. הנציגים.1

בפרלמנט ייצוג אמיתי של יחסי הכוחות במדינה.

קבלת בתהליך משתתפים העם נציגי רק העקיפה / הייצוגית בדמוקרטיה לסיכום:

ההחלטות וקביעת המדיניות.

נציגים אלו מקבלים מן העם את הסמכות לייצגו לתקופה קצובה.

יש חשיבות מרובה להשתתפות האזרחים בפוליטיקה כדי להגביל את נציגיו ולשמור על

גבולות המותר והאסור. שמירה זו היא זכות וגם חובה של העם.





31

שיטת הבחירות הרובית / אזורית. - המדינה מחולקת לאזורים. כל אזור.2 שולח לפרלמנט את נציגו, שזכה במירב הקולות באזור. הפרלמנט מורכב

מנציגי אזורים. שיטת הבחירות היחסית

חסרונותיתרונותהמחוקקים בבית הכוחות יחסי *

משקפים בדיוק רב את יחסי הכוחות בציבור.

מפלגות מצמיחים בחברה שינויים * פוליטיות חדשות.

* בזבוז מיזערי של קולות בוחרים.* התמקדות בשאלות לאומיות.

* ריבוי מפלגות קטנותגדולה מפלגה לקבל יכולת חוסר *

בפרלמנט.* קושי להקים ממשלה יציבה

* סכנה לעריצות המיעוט בקואליציה.

שיטת הבחירות הרובית.חסרונותיתרונות

מועמדו את אישית בוחר האזרח * לפרלמנט.

* הנבחר מחוייב אישית לציבור בוחריו. * מספר מפלגות קטן המעודד הקמת מערכת דו מפלגתית שמאפשרת הקמת

ממשלה יציבה.

* התמקדות באינטרסים של האזור עלחשבון

ראיה כלל ארצית.בבחירות שהפסיד לנציג קולות *

אובדים.* אין ייצוג לקבוצות מיעוט.

בעיות על ולא אישים בין ויכוח * לאומיות.

בהעדפה בין שיטות הבחירה באים לידי ביטוי הערכים החשובים למדינה:

השיטה הארציתהשיטה האזוריתהשיטה היחסיתהשיטה הרוביתעקרון על דגש הרוב הכרעת

ויציבות שלטונית.

עקרון על דגש ההולם הייצוג ועקרון הפלורליזם.

חשיבות על דגש האזרח בין הקשר

לנציגו.

ביטוי על דגש השונות ההשקפות בנושאים לאומיים.

עקרון הגבלת השלטון

מדוע יש להגביל את השלטון? למוסדות השלטון עוצמה רבה. בידיהם מרוכז כוח רב ומשאבים כלכליים שניתנו להם

ע"י החוק כדי שיוכלו לנהל ולהפעיל שירותים הנחוצים לציבור. יש חשש שהשלטון

עלול דורש טובתם. או קבוצות שהוא יחידים לטובת זה יעשה שמוש לרעה בכוח

לפגוע כדי מעמדו את ינצל העם תמיכת על המסתמך שלטון בו מצב לקרות

בדמוקרטיה. לכך יקרא: "עריצות השלטון".

לכן העם, הריבון, שהפקיד את הכוח בידי השלטון, מגביל כוח זה באמצעות מנגנוני

פיקוח ובקרה.

תפקידי מנגנוני הבקרה הם:





32

שמירת שלטון החוק ומניעת עריצות שלטונית.

הגנה על חירויות האזרחים.

שיפור איכות השלטון.

מנגנוני הגבלת השלטון: מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים – מנגנונים מוסדיים שמטרתם לבקר את השלטון,

שמעמדם מעוגן בחוק ושממומנים ע"י הממשל: מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור,

בתי המשפט, בית המחוקקים.

הפגנות, עיתונות, מוסדיים: חוץ מנגנונים – א-פורמליים וביקורת פיקוח מנגנוני

אומנות.

מנגנוני פיקוח מוסדיים / פורמליים הפועלים מכח חוק.נציב תלנות הציבורמערכת המשפטמבקר המדינהבית המחוקקים

על פקוח * דרישת הממשלה,

דין וחשבון.* הבעת אי אמון

חקיקה * זקוקה שהממשלה

לה.תקציב *

הממשלה.* אופוזיציה .

* נבחר ע"י הכנסתעצמאי אך

בפעולותיו.כל את מבקר *

מוסדות השלטון.מוסדות מבקר * ע"י מתוקצבים

המדינה. *מגיש דו"ח לכנסת

ולממשלה

ביקורת – בג"צ * על שיפוטית

מוסדות שלטון.פעולות מרסן * שפוגעות שלטוניות בזכויות או בחוק

האזרח.

מנהלית שייך * למבקר המדינה.

האזרח על מגן * של פגיעה מפני

גוף שלטוני.

מנגנוני פיקוח א- פורמליים.א.

יוזמה פרטית של קבוצות אזרחים. מנגנוני הפיקוח הבלתי פרומליים פועלים מכוח

סמכותם באה מידי עקרון חופש הביטוי, זכות הדעה ועקרון ריבונות העם. אנו מכירים

בשלשה אופני פיקוח א- פורמליים מרכזיים. אולם, כיוון שאנו עוסקים בארגונים לא

פורמליים, יתכנו בהחלט גם צורות חדשות שאינן מצויינות כאן:

אומנותדעת הקהלאמצעי התקשורתעיתונות טלביזיה, רדיו, * כתובה. מביעים את דעתם

* פניה לרשויות, לעיתונות,ואתרי הפגנות לבג"צ,

אינטרנט.

* יצירות אומנות המביעותציור, פוליטיות: דעות שירה סיפורת, מוזיקה,

ועוד.

לסיכום: עיקרון הגבלת השלטון מביא לידי ביטוי מירבי את עקרון שלטוןהעם.

5העם, הריבון מפגין את שליטתו בנציגיו ובתהליך הדמוקרטי באמצעות האמצעים שפיתח לשם כך:

בחירות דמוקרטיות, הפרדת רשויות ומנגני פיקוח פורמליים וא-פורמלייםוחוקה





33

עקרון שלטון החוק

מהו חוק? - הוראה שנקבעה ע"י הרשות המחוקקת. עקרון הכרחי לפעולתו התקינה של המשטר, כל משטר שהוא.

נציגי העם הם שחוקקו את – ריבונות העם. בדמוקרטיה, שלטון החוק מסמל את

החוקים.

שלטון החוק מבטא את ההסכמיות האזרחית לניהול המדינה בשיתוף.

כל אזרחי המדינה ורשויות השלטון כפופים לחוק.

החוק חייב להתקבל באופן דמוקרטי.

תוכן החוק חייב להתאים לעקרונות הדמוקרטיה.

שלטון החוק בדמוקרטיה נובע מלגיטימיות השלטון.

.שלטון החוק במשטרים דמוקרטיים ודיקטטורייםבמשטרהנושא החוק שלטון

דמוקרטיבמשטר החוק שלטון

דיקטטורי כל האזרחים והרשויות שוויםשוויון בפני החוק

בפני החוק ומחוייבים לוהדיקטטורי השליט הריבון, ויכול החוק, מעל נמצא

לשנותו כרצונו.נבחרתדרך קבלת החוק המחוקקת הרשות

את בטאת לכן העם, ע"י רצונו.

רצון את מייצג החוק האזרחים

או בהסכמה צורך אין התחשבות ברצונות העם.

החוק מייצג את רצון השליט

משרת את טובת השליט.לשרת את טובת הציבורמטרת החוק

במדינה דמוקרטית, כדי שחוק יתקבל כנורמה מחייבת ויאכף על האזרחים והרשויות

כאחד, עליו לענות לשני מובנים: המובן הפורמלי והמובן המהותי.

חובת הציות – על כל אזרח מוטלת החובה לציית לחוק, גם אם אינו מסכים לתוכנו.

ההבחנה בשני המובנים למושג "שלטון החוק":שלטון חוק מהותישלטון חוק פורמלי

בדמוקרטיה: החקיקה לכללי כפוף הכרעת רוב ברשות המחוקקת.

ולא רק בדרך עוסק בתוכנו של החוק חקיקתו.

לאזרח, החוק קובע בבירור את האסור.כל שאינו אסור, מותר.

זכויות מערכת על לשמור חייב החוק החירות והשוויון, ברוח הדמוקרטיה.

מה המותר. קובע את החוק לרשויות, שאינו מותר, אסור.

החוק חייב להתאים לרוחה של המדינההדמוקרטית.

מחוייבים ורשויות השלטון כל האזרחים





34

לציית לחוק.יכולים כולם להתפרסם, חייב החוק

להכירו.ייאכף בצורה שווה על האזרחים החוק

והרשויות.

עבריינות - כל אי ציות לחוק!

שלטון החוק במדינה דמוקרטית ועבריינות הפרט. אנו מבחינים בין סוגי עבריינות שונים:

פליליתהקריטריון עבריינות רגילה

עבריינות שלטוניתפלילית

עבריינות אידיאולוגית

שנעשיתהגדרה עבירה רווח של ממניע

אישי

שעושה עבירה או ציבור, איש המנצלים קבוצה מעמדם את

הפוליטי

– פוליטית ביצוע

כדי עבירה להעביר לשלטון

מסר לשינוי

– מצפונית העבריין

את מעמדי מעל מצפונו

החוק

כוללמי העבריין אדם, כל איש ציבור

תפקיד בעל רק ציבורי

איש גם לעתים – אדם כל ציבור. מוכן לשאת בעונש.

המניעלעבירה

לשרתרווח אישי לעבריין רצון קבוצה, חברה או

המדינה

פוליטיתלשינוי רצון

פוליטי

מצפונית תפיסהמוסרית

הסכנהלחברה

בבטחון פגיעה הציבור ורכושו

רעה דוגמה לאזרחים

לתמיכת זוכה העבריין עם שמזדהות קבוצות

השקפתו. התמודדות

החברהובתי משטרה

המשפטפיקוח מנגנוני

פורמלייםוא-פורמליים.

חברתי. לדיון מועלה העניין אם מחליטות הרשויות

להעמיד לדין או לא.רצח,דוגמה סמים,

גניבה פרוטקציה, שוחד,כספים העברת

בסתר

סירוב לשרת בצה"ל, הסתהנגד המדינה.

שלטון החוק – ערך עליון?! הסרבנות

חופש המצפון והדת מול חוק המדינה

מדינה דמוקרטית מכירה בכך, שיחד עם עליונות החוק, יש מקרים שאנשים חשים

שהחוק מתנגש עם האמונות הפנימיות שלהם. עבורם זוהי פגיעה בזכויות יסוד.

אזרחים אלו פונים לעתים לעזרת בתי המשפט, אולם גם אם בית המשפט אינו מסייע

להם, עדיין הם זוכים בציבור למידה מסוימת של לגיטימיות.

החוק. של בתוכנו עוסק המהותי המובן לסיכום:

הדרישה היא שהחוק לא רק יתקבל בהליך תקין, אלא גם

ישקף את רוח הדמוקרטיה על מרכיביה: זכויות האדם,

האזרח והקבוצה.





35

תופעת הסרבנותסרבנות פוליטיתסרבנות מצפוניתהקריטוריון

הצידוקלפעולה

פגיעה במצפוןפגיעה במצפון

נעשה בקבוצותעניין אינדיבידואליאופן הפעולהמחאההיחס לחוק לשנותו, כוונה אין

אישיתרצון לשנותו ולהתאימו לדעתם.

היחסלתוצאות

נכונות לשלם המחיר.נכונות לשלם את המחיר

חששנכונות לוותר במספרים קטניםיחס השלטון לוותר, נכונות אין בדר"כ מאנרכיה

פקודה בלתי חוקית בעליל. פקודה הסותרת את המוסר, את הערכים הבסיסיים של החברה ושוללת מהנפגע את

זכותו לחיים. חובה על מקבל פקודה כזאת שלא לציית לה, אחרת הוא יחשב כעבריין

בעצמו.

עליהם ישראל. לבטחון במלחמה קשות, דילמות בפני לעמוד עשויים צה"ל חיילי

לזכור:

פקודה בלתי חוקית בעלילפקודה בלתי חוקיתפקודה חוקיתחייב החייל

לציית.יציית לא אם

יועמד לדין

מבחינה חוקית אינה הפקודה משפטית. ) החוק, הנוהל, התקנון(

החייל חייב לציית אחרת יועמד לדין.מפקדו עשוי לעמוד לדין

פקודה לא מוסרית הסותרתערכים דמוקרטיים.

וחובתו לציית לחייל אסור לסרב.

ומפקדו המציית החייל יועמדו לדין

עקרון הכרעת הרוב

. הכרעת הרוב היא הדרך הדמוקרטית לקבל החלטה ולסיים ויכוח בדרכי שלום.1

ההחלטות

מתקבלות על פי רצון הרוב.

. האמנה החברתית מאמינה בתבוניות האדם, היודע את אשר טוב לו. לכן, החלטת2

הרוב היא משקפת את הרוב שיודע מה טוב עבורו.

זכויות של האדם3 פוגע בשום אינו עוד *כל לגיטימי: הרוב הוא . עקרון הכרעת

והאזרח .

לסיכום:

של תקינה להתנהלות הבסיס הוא החוק ששלטון למרות

ואף סלחנות, של מסויימת מדה בדמוקרטיה יש החברה,

לגיטימיות לאי ציות לחוק שנובע מהתנגשות בין המצפון האישי





36

* כל עוד אינו שולל זכויות של מיעוט.

. מצב של רוב או מיעוט אינו מצב קבוע. הוא נתון לשינוי בהתאם למצב.4

:סוגי רוב

א. רוב רגיל – כל הכרעה שהתקבלה עם הפרש קולות לצד כלשהו.

ב. רוב מוחלט – הכרעה שהתקבלה ע"י יותר ממחצית הקולות.

ג. רוב מיוחד – רוב הנדרש מראש אך לא פחות ממחצית הקולות.

( שנועד להקשות על השגתו.75% ד. רוב מיוחס – רוב גבוה במיוחד ) למשל

תכופים שינויים יצירת על להקשות הוא מוחלט ורוב מיוחס רוב של מטרתם .*

בנושאים

החשובים למחוקק. לכן, שינויים הוקשה מאוד ע"י יצירת רוב שקשה להשיגו בדרך

כלל.

*. הכרעת הרוב היא אמצעי מצויין להכרעה, אולם לעתים אינו רצוי. לעתים המחוקק

נוטה

, המביאים לגיבוש נוסח פשרה.בגישור או בהסדריות להשתמש

: סוגי רוב בבחירות לגוף המחוקקהיחסי המושבים בפרלמנט את מספר מקבלת כל מפלגה – היחסי הרוב שיטת

למספר הקולות לה זכתה בבחירות.

השיטה האזורית רובית – המדינה מחולקת לאזורים. בכל אזור נבחר נציג. רק נציג זה

מגיע לבית המחוקקים.

עקרון הפלורליזם סובלנות והסכמיות

מהו עקרון הפלורליזם?

) צידקה ( של קבוצות שונות באוכלוסיה . הכרהבלגיטימיות זהו עקרון המטפל

בזכות קיומן של דעות והשקפות שונות וזכות הקבוצות לבטא את השונות, לממש את

זכויותיהם ואת האינטרסים שלהן.

א. קבלת השונה כפי שהוא והכרה בצידקה להיות שונה.

ב. הכרה בלגיטימציה של קבוצות שונות לשמור על ייחודן.

לסיכום: הכרעת הרוב מבטיחה יציבות שלטונית משום שהיא מסיימת ויכוח בדרכי שלום. ההנחה היא שהרוב התבוני יגיע למסקנה צודקת

יותר מאשר המיעוט.





37

ג. הכרה בלגיטימציה של השונים לפעול על פי דרכם.

העקרון הפלורליסטי בחברה מתבטא בשני ערכים:

* סובלנות – נכונות לקבל את השונה ולנהוג כלפיו בכבוד, למרות הסבל שנגרם לנו

מכך.

* הסכמיות – נכונות הקבוצות השונות בחברה לקבל את כללי המשחק הדמוקרטי

כמשותפים לכולם.

משטר ופוליטיקה במדינת ישראלחוקי היסוד - חוקה בהתהוותה.

יש בהכרזת העצמאות הבטחה מפורשת לחוקק למדינת ישראל חוקה. על הכנסת

הראשונה הוטלה משימת כתיבת החוקה, אבל עניין ניסוח החוקה לא צלח. פשרת

קבעה שהחוקה תכתב פרקים פרקים, ושלכל פרק יקרא:1950הררי שהתקבלה ב

"חוק יסוד".

מהו חוק יסוד מאפיינים 3יש בו

א. שריון – הכנסת יכולה לשנות חוק יסוד רק ברוב מוחלט במעמד. 1

ב. פסקת הגבלה – חוק יסוד הוא חוק עליון ולכן חוקים אחרים לא יכולים

לסתור אותו

– לפחות אחד מהתכנים הבאים תוכן חוק יסוד. 2

א. ערכים – חוק יסוד אמור לקבוע את ערכי המדינה

ב. מבנה המשטר – חוק יסוד אמור לבחור את דרך בחירת השלטון

ג. זכויות אדם – חוק יסוד אמור להגן על זכויות אדם

צורת חוק יסוד. 3

א. כותרת – בתחילת חוק יסוד צריכים להופיע המילים "חוק יסוד "

חלקים יש אם כזה להשאר יכול אינו דמוקרטי משטר לסיכום:

באוכלוסיה שאינם מסכימים לצורת המשטר ולדרך ניהול המדינה.

בתהליך כשווים להשתתף כאלו קבוצות להביא היחידה הדרך

הדמוקרטי היא בדרך הסובלנות וההסכמיות.





38

ב. אסור שיופיע עליו תאריך , המטרה היא לתת לו מעמד עליון

ג. ניסוח כללי ולא מפורט

שריון ופיסקת ההגבלהתוכן החוקחוק היסודואופןהחקיקה תפקידיה , הכנסת בחירת אופן את קובע

פיזורה וזכויות חברי הכנסתפסקת ואין שריון יש

הגבלה קובע שאסור למכור את קרקעות המדינה , ואדמותמקרקעי ישראל

קק"ל מיועדות להתיישבות יהודית בלבד קובע את תפקידי הנשיא , מעמדו, סמכויותיו , אופןנשיא המדינה

בחירתו והדחתועוסק בהדפסת כסף , מיסים ואגרותמשק המדינה

קובע שצה"ל הוא הצבא היחיד ושהוא כפוף לממשלההצבאועוסק באופן מינוי הרמטכ"ל

בירת ירושלים ישראל

ממוקמות ובה ישראל בירת היא שירושלים קובע רשויות השלטון המרכזיות

קובע את סמכויות בתי המשפט , דרך מינוי שופטיםהשפיטהויחסי בתי המשפט עם הרשויות

אתמבקר המדינה , המבקר של וסמכויותיו תפקידיו את קובע אחריותו כלפי הכנסת ואת דרכי מינויו

עבודתההממשלה סדרי , הממשלה בחירת אופן את קובע ויחסיה עם שאר רשויות השלטון

פסקת ואין שריון יש הגבלה

שריון קובע שכל אזרח יכול לעסוק בכל מקצוע שירצהחופש העיסוק יש יש פסקת הגבלה

האדם כבוד וחירותו

קובע שחוקי היסוד השונים לא יפגעו בערכי החירותוהזכות לכבוד שלא לצורך

שריון אין יש פסקת הגבלה

המהפיכה החוקתיתהגישה הפורמליסטית מול הגישה האקטיביסטית

"הכל שפיט" - בג"צ מרחיב את סמכותו לעבר לתחום הפרת החוק בנושא הנדון. הוא

פועל להגנת זכויות האדם והקבוצה, גם כאשר אלו אינם מעוגנים בחוק. אלא, אם הם

נובעים מרוח החוק. כך מרחיב הבג"צ את התשתית החוקתית של מדינת ישראל. זהו

ביטוי למגמה ההתערבותית )אקטיביסטית( של הבג"צ, שהנהיג השופט ברק.

מגמת השינוי האקטיביסטי מתבטאת בארבעה סוגי פעילות שיפוטית:

- בהתאם לתפיסת "הכל שפיט".* הרחבת תחום החלות השיפוטית

- בעבר, אדם שפנה לבג"צ נדרש להוכיח שיש לו אינטרס* הרחבת זכות העמידה

יכול כל אדם לעתור לבג"צ עלהמהפיכה החוקתית,אישי בנושא העתירה. בעקבות

לא לכל חוקי היסוד יש מעמד עליון וזאת

למרות היותם חוקי יסוד





39

יכול כל אדם בישראל – גם ללא הוכחת אינטרס אישי. משמע אידיאולוגי, רקקע

לעתור נגד הממשלה והמדינה.

בג"צ יכול להעביר - * ביקורת של בית המשפט על פעולות והחלטות שלטוניות

יחסי מערכת על מלמד בהן. שמצא הסבירות למידת בהתאם זה מסוג ביקורת

הגומלין בין הממשלה לרשות השופטת. לרות השופטת יש זכות לביקורת שיפוטית על

הממשלה.

העמדתם של חוקי היסוד כחוקי על ומתן אפשרות -* חיזוק מעמדם של חוקי היסוד

לביה"ד לפסול חוקים שסותרים את חוקי היסוד. מלמד על יכולת הביקורת של הרשות

השיפוטית על המחוקקת.

והפוליטיקאים מתנגדיםההתנגדות למהפיכה החוקתית חלק מהמשפטנים –

למהפיכה החוקתית שהובל השופט ברק. לטענתם בית המשפט לקח לעצמו סמכויות

לא לו, בכך שהוא מבקר את הרשות המחוקקת. ברשות המחוקקת יושבים נציגי העם

ואינם מייצגים את הציבור. לכן, התערבותם נציגי ציבור – הריבון. השופטים אינם

בתהליך החקיקה אינה מקובלת.

הרשות המחוקקת - הכנסת

הכנסת כגוף המייצג את העם. הכנסת היא הרשות המחוקקת במדינת ישראל ויש לה את המקום המרכזי והחשוב

ביותר בדמוקרטיה הישראלית.

המפלגות באמצעות דמוקרטי באופן שנבחרו העם, נציגי של שבתם היא מקום

הפוליטיות.

בכך שהיושבים בה הם נציגים שנבחרו עלעקרון שלטון העם,הכנסת מבטאת את

ידי העם.

ישיבתם בכנסת של חברי סיעות פוליטיות עם אידיאולוגיות שונות מלמד על עצם

.עקרון ההסכמיותקיומו של

.תפקידי הכנסת

כל תפקידי הכנסת נגזרים מעצם היותה נציגת הריבון ובעלת הסמכות לשלוט במדינה

על פי עקרון שלטון העם, עקרון הכרעת הרוב ועקרון שלטון החוק.

]הריבון[ מוסמכת לחוקק חוקים שיאכפוכנציגת העם – הכנסת, . רשות מחוקקת1

העם. כל מכוננת2על כך. רשות ומתוקף המכוננת כרשות הכנסת משמשת -





40

תפקידה הוא גם לכונן חוקה. ביניהם גם את חוקי היסוד, האמורים להיות החוקה

בעתיד.

– ח"כים אמורים להביע בכנסת את רצון בוחריהם.. ייצוג רצון הבוחרים3

: הכנסת, כנציגת הריבון, צריכה לבחור את נשיא המדינה. בחירת בעלי תפקידי על4

ומבקר המדינה. שני בעלי תפקידים לא פוליטיים. לו הייתה ממשלה בוחרת בהם, הי

דבק בהם רבב פוליטי.

מקצועיות5 בועדות להשתתף לבחירת. בוועדות להשתתף הכנסת חברי על

שופטים ודיינים. גם אלו מסיבות א-פוליטיות.

– הממשלה מגישה לכנסת את הצעת התקציב, חברי הכנסת. אישור התקציב6

יביא התקציב אישור אי לאישור. ומצביעים הערות מעירים ההצעה, את בודקים

להפלת הממשלה.

– כנציגת העם, הכנסת ממנה את הממשלה. לכן, היא גם. רשות מבקרת ומפקחת7

אחראית על הממשלה. חובת הממשלה למסור לכנסת ]נציגת הריבון[ דין וחשבון על

מעשיה.

דרכי הפיקוח של הכנסת על הממשלה.

בנושאים בממשלה, לשר ח"כ כל שמפנה מידע לקבלת בקשת – שאילתא -

יום.21שבתחום משרדו. על השר, או סגנו, להשיב לשאילתא תוך

- הצעה לסדר היום – הצעה של ח"כ לכלול נושא לדיון בסדר היום של הכנסת, כדי

להציף בנושא ולתת לו פומבי.

- דרישה שיוצאת מן הכנסת כאמצעי ביקורת על הממשלה. - הצעת אי אמון

הממשלה תלויה באמון שהיא מקבלת מן הכנסת. אחת הדרכים להפיל את הממשלה

אמון אי הצעת באמצעות לעשות ניתן זאת הכנסת. אמון את ממנה להסיר היא

בממשלה, ובעקבותיה תבוא הצבעת אי אמון בממשלה.

ח"כים. אם ההצעה61הכנסת יכולה לאשר הצעת אי אמון ברוב קולות מוחלט של

מתקבלת הממשלה נופלת ויש לערוך בחירות חדשות בתוך תקופת זמן קצובה בחוק.

הצעות אי אמון בממשלה משמשות בדרך כלל כאמצעי להביע מורת רוח או איום.

נושא חשוב לה לדיון ציבורי. לעתים, האופוזיציה עושה שימוש בהצעה כדי להציף

מרבית הצעות האי אמון מן האופוזיציה נופלות, משום שלממשלה יש רוב בכנסת.

אולם, בכל מקרה במהלך הדיון נאלצת הממשלה לחשוף את פעולותיה ולהסבירן. היו

מקרים, בהן הצטרפה סיעה מהקואליציה למצביעי אי האמון בממשלה ודבר זה גרם

לנפילת הממשלה. מעשה כזה מגיע בדרך כלל לאחר פירוק הקואליציה.





41

. האופוזיציה והקואליציה

המפלגות של הנציגים פוליטיות. מפלגות באמצעות נעשות לכנסת הבחירות

הפוליטיות שהגיעו לכנסת מהווים בכנסת "סיעה". כל סיעה מייצגת מפלגה שנבחרה

בבחירות . מספר חברי הסיעה בכנסת תואם, באופן יחסי, את מספר הקולות שקיבלה

המפלגה ביחס לכלל הבוחרים.

: בתוך הכנסת נוצרות שתי קבוצות של סיעות

הקואליציה – קבוצת סיעות גדולה, שמקבלת עליה להרכיב את הממשלה.

האופוזיציה – קבוצת סיעות קטנה, בה כל הסיעות שנותרו מחוץ לקואליציה.

יחסי כנסת ממשלה משמעת קואליציונית

הרוב לכן , הכנסת חברי רוב ע"י נתמכת בממשלה התומכת שהקואליציה כיוון

הקואליציוני בכנסת יאשר את הפעולות והחוקים שהממשלה מעוניינת לעשות ולחוקק.

כאשר סיעה מהקואליציה אינה מצביעה בעד הממשלה רואים בה כאילו עזבה את

הסיעות לחברי לתת אפשרות ]יש בממשלה. יותר משתתפת ואינה הקואליציה

והממשלה חופש הצבעה לפי מצפונם, זה לא יביא לפירוק הממשלה[.

. יחסי אופוזיציה ממשלה

* חברי האופוזיציה משתייכים לסיעות שאינן משתתפות בהרכבת הממשלה. לכן,

תפקידם הוא לעסוק בביקורת ומעקב אחר פעולות הממשלה.

עקרון את לממש ]בכדי השונות הכנסת בועדות משתתפים האופוזיציה חברי *

הסובלנות וההסכמיות[.

* ככל שהקואליציה גדולה יותר כן קטן כוחה המספרי של האופוזיציה. לכן, ממשלה

והביקורת שלה. לא תחשוש מהאופוזיציה ]הנשענת על הרבה חברי כנסת[ רחבה

אופוזיציה רבת ח"כים תסכן את הקואליציה, משום שהיא קרובה יותר לזכות בהצעות

אי אמון בממשלה.

* למרות ישיבתם יחד בספסלי האופוזיציה, אין בהכרח קרבה אידיאולוגית בין סיעות

סיעות של האידיאולוגיות ולעתים אידיאולוגית קרבה יש לעתים האופוזיציה.

האופוזיציה רחוקות ומתנגדות האחת לשנייה.

ביותר הגדולה האופוזיציונית הסיעה בראש שעומד ח"כ הוא האופוזיציה ראש *

בכנסת. למרות שהוא לא חלק מהממשל, זוכה ראש האופוזיציה לתנאים הדומים לשר





42

]רכב, שמירה[ בנוסף, ראש הממשלה מזמן אליו את ראש האופוזיציה לעדכן אותו

מבחינה פוליטית.

ארגונים בכנסת

חברי הכנסת. המליאה120 – אולם ישיבות הכנסת, בו מושבים לכל מליאת הכנסת

בהן הפומביים הדיונים כל מתנהלים במליאה חלופי. באולם גם להתכנס יכולה

עוסקת הכנסת: ההצבעות על הצעות החוק, דיונים בנושאים שעל סדר היום ומקום

מסירת הודעות לכל חברי הכנסת ) לדוגמה: תשובת שר לשאילתא של ח"כ, אירוח

אישיות או מדינאי מחו"ל(.

ארגונים קטנים של חברי כנסת למטרות מוגדרות.בועדות הכנסת

כיוון שלא ניתן לקיים במליאת הכנסת את כל הדיונים בכל הנושאים ועל כל סעיף

ועדות למליאה. הפועלות מחוץ וייחודיות, ועדות מקצועיות הקימה הכנסת וסעיף,

מפקחות על פעולות הממשלה בתחום התמחותן, דנות בנושאים ספציפיים, מייעצות

ומכינות טיוטות הצעות חוק להעברה במליאה.

בכנסת שני סוגי ועדות:

הרציפות עקרון עליהן וחל כנסת בכל תמיד המוקמות ועדות – קבועות ועדות

וההמשכיות. בין הועדות הקבועות המוכרות: ועדת חוץ ובטחון, ועדת הכספים, ועדת

בכנסת.12החינוך, ועדת החוקה חוק ומשפט. כאלו יש

ועדות לא קבועות – נקראות גם "ועדות מתחלפות", מוקמות אד-הוק, לטפל בנושא

הועדה בסמים, למאבק הועדה לדוגמה: המשכיות. לו רואים שאין חדש מיוחד,

לעובדים זרים. הועדה מתפזרת עם סיום פעילותה והגשת מסקנותיה לכנסת.

חברי כנסת והייצוג נקבע על פי מפתח סיעתי המשקף את יחסי הכוחות15בכל ועדה

המפלגתיים בכנסת. גם אנשי אופוזיציה משולבים בועדות, משום שגם להם הזכות

להשפיע על הנעשה במדינה מתוקף היותם נציגים של ציבור ששלחם לכנסת.

- ועדות הכנסת הן גופים מייעצים. הכנסת,כוחן ומגבלותיהן של ועדות הכנסת

את לשנות במליאה דורשים לעתים דעתן. את לקבל חייבת לא במליאה, בדיון

המלצות הועדה ] בעיקר בעניין של חוקים[ או אפילו לק לקבל את מסקנות הועדה.

עלינו לזכור כי מליאת הכנסת היא נציגת הריבון – העם, לועדת הכנסת, למרות שהיא

מורכבת מח"כים, יש פחות סמכות מאשר למליאה עצמה.





43

הרשות השופטת* הרשות השופטת בישראל היא עצמאית, כבכל הדמוקרטיות.

* הרשות השופטת אמונה על שלטון החוק ומגינה עליו.

בבית מקבלים שהם והפרשנות הכנסת חוקי ע"י מונחית המשפט בתי פסיקת *

בסיס על והמשנית הראשית החקיקה את לפרש מוסמך המשפט בית המשפט.

עקרונות הדמוקרטיה והמדינה היהודית.

הנחוצה והבלמים האיזונים במערכת מבוטאת לחוק ביהמ"ש שנותן הפרשנות *

בהפרדת הרשויות.

א. המשפט החוקתי ) קונסטיטוציוני( / מנהלי * המשפט החוקתי הוא מערכת כללים ונורמות המסדירה את פעולת השלטונות, את

היחסים ההדדיים בין הרשויות ואת זכויות האזרח והמדינה.

* בישראל, אלו באים לידי ביטוי בדרך כלל בחוקי היסוד.

* אם יש פגיעה באחד מעקרונות היסוד, ביהמ"ש דן בזאת על פי כללי הדין החוקתי.

ב. משפט פלילי* עבירה פלילית היא מעשה שנעשה בניגוד לחוק, וצפוי עליו עונש בחוק.

* המשפט הפלילי הוא מערכת דינים הקובעים איזה עבירות מסכנות את שלום ובטחון

הציבור והמדינה, והעונשים על כל עבירה.

* במשפט פלילי, המדינה היא התובעת את העבריין, משום שעליה לשמור על הסדר

הציבורי ולייצג את האינטרסים של הציבור.

* לפני בית המשפט מובאות שלוש סוגי עבירות:

- חטא – עונש מאסר עד חודש + קנס או רק קנס .

- עוון - עונש של חודש עד שלוש שנים + קנס, או רק קנס שקבוע בחוק.

- פשע – עונש מעל שלוש שנים עד מאסר עולם + קנס, או רק קנס הקבוע בחוק.

ג. משפט אזרחי* עוסק ביחסים שבין אדם לחברו.

* בד"כ התובע והנתבע הם אזרחים, חברות ומוסדות לא ממשלתיים. גם המדינה

יכולה להיות תובעת או נתבעת במשפט אזרחי.

* במשפט אזרחי אין עונש. המפסיד חייב בתשלום חוב נזק, פיצויים או לקיים חוזה.





44

מערכת בתי המשפטבישראל קיימות שתי מערכות שפיטה:

- בית משפט השלום, מחוזי והעליון. לא מוגבלים בנושאיבתי משפט רגילים

הדיון.

– בית דין רבני, צבאי, לעבודה, לתעבורה סמכותם מוגבלתבתי דין מיוחדים

לעניינים שבהם הם עוסקים.

מערכת בתי המשפט הרגילים המערכת מורכבת משלוש ערכאות עוסקת במשפט החוקתי, הפלילי והאזרחי

) רמות (:

בית משפט השלום הערכאה הנמוכה ) ראשונה ( . קיים כמעט בכל עיר בישראל.

עד הוא עליהם ופשע שהעונש עוון חטא בעבירות לדון שנות7מוסמך

מאסר.

4במשפט אזרחי, מוסמך לדון עד סכום מסויים, שמתעדכן מדי פעם .

.במשפט יושב דן יחיד. במקרים נדירים ביותר שלושה שופטים

,נוער, תביעות קטנות חלק מבתי משפט השלום מתמחים בנושאים כמו:

משפחה, תעבורה .

בית משפט מחוזי. 5ערכאה שנייה, יש חמישה בא"י, בעיקר בערים גדולות או מחוזיות

.דן בכל עניין אזרחי או פלילי, שאינו בסמכותו של בימ"ש השלום

.משמש כערכאת ערעור לבית משפט השלום

נוער, משפחה משמש ערכאת ערעור לבתי המשפט המיוחדים: תעבורה,

ותביעות קטנות.

.בדיונים יושב דן יחיד או שלושה

בית משפט עליון כבית משפט עליון לערעורים

ש"ח.2,500,000 עמד הסכום על 2009 ב 4 תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע, נצרת.5





45

מקבל ערעורים על ערכאות ראשונה ושניה. פסיקתו היא סופית ) במקרים

– 9נדירים יש אפשרות ערעור בפני שופטים( ומחייבת את הערכאות11

הנמוכות ממנו.

.דן בהרכבים של שלושה עד תשעה שופטים, תלוי בחומרת ובחשיבות העניין

כבית משפט גבוה לצדק ) בג"צ (.דן בעניינים שבין האזרח לרשויות, לאחר שפנו אליו

נותן סעד לפונים אליו אם הבג"צ סבור שהרשות חרגה מסמכותה, נהגה

בשרירותיות , הפלתה או פעלה בחוסר תום לב.

נקראת הרשות רשות. נגד בכתב שנעשית אזרח של הפנייה עתירה–

"משיבה". שופט ביהמ"ש העליון מקבל את העתירה ומעביר אותה לדיון של

שלושה שופטי העליון. רק שלושה שופטים יכולים לדחות עתירה. הדחייה

היא סופית.

נגד רשויות המדינה פועל הבג"צ בצווים. הצווים מחייבים את הרשויות, שחל

עליהן שלטון החוק.

.הצעות לשינויים במערכת בתי המשפט

הקמת בית דין לערעורים, בנפרד מבג"צ, כדי להקל על הלחץ שקיים על שופטי ביה"מ העליון.

.שינוי מבנה הועדה לבחירת שופטים

מבנה בתי המשפט בישראל

ערעור

משפטבית משפט עליון בית

עליון לערעורים

משפט בית

– גבוה לצדק

בג"צ

משפט בית

מחוזי.

IIערכאה

ערעור

ערעור

לעניינים בתי משפט

מיוחדים:

תעבורה, נוער,

של עתירות

אזרחים

כנגד





46

בתי הדין המיוחדים:העוסקים מיוחדים, דין בתי מספר בישראל הוקמו המשפט, בתי למערכת פרט

בתחומים מוגדרים. השופטים בבתי דין אלו חלקם שופטים מקצועיים וחלקם אנשי

מקצוע שלא מתחום המשפט. החוקים והכללים על פיהם פועלים בתי דין אלו שונים

מבתי המשפט.

גם בבתי דין אלו קיימת למתדיינים זכות הערעור למחוזי או העליון.

.בתי דין רבניים – עוסקים בעיקר במעמד אישי ורכוש

.בתי דין צבאיים – דנים ע"פ החוק הצבאי את הנמצאים תחת החוק הצבאי

.בתי דין לעבודה – דנים ביחסי עובד מעביד

שופטים ולא מושבעים במדינת ישראל כל השופטים בדין הם שופטים מקצועיים עם וותק והשכלה הנדרשת.

מושבעים. בביה"מ, נוספים בגורמים שימוש נעשה בהן דמוקרטיות מדינות יש

המושבעים הם אזרחים מן השורה, חסרי ידע משפטי. משימתם היא לקבוע עבור

השופט את "גזר הדין" אם הנאשם אשם או זכאי. את העונש קובע השופט. כיום רבים

מבקרים את שיטת המושבעים:

*חוסר מקצועיותם של המושבעים מול המקצועיות של עורכי הדין בביה"מ.

*חוסר עניין מצד הציבור מביא לכך שחלק ניכר מהמושבעים אינם מתאימים לתפקיד.

שלא חברתיות מוסכמות לביה"מ עמו יביא מהדיוטות המורכב מושבעים *חבר

עומדות בתנאי החוק והדמוקרטיה ) הכאת האשה, רצח על רקע של כבוד המשפחה (.

זכות הערעור על החוק הישראלי לכל אדם שהורשע בדין עומדת הזכות לערער על פסק הדין בפני

ערכאה משפטית גבוהה יותר.

דרכי מינוי של שופטים בישראל - לבתי המשפט הרגילים מתמנים השופטים על ידי נשיא"ועדה לבחירת שופטים"

המדינה. בחירתם נעשתה על ידי "ועדה לבחירת שופטים" שיש בה תשעה חברים. יו"ר

משפט בית

שלום.

Iערכאה





47

הועדה הוא שר המשפטים. בועדה מיוצגים: הממשלה, הכנסת, לשכת עורכי הדין ובית

המשפט העליון. לאחרונה נחקק חוק הקובע כי לשם מינוי שופט עליו לקבל רוב של

שבעה קולות.

או פוליטיים ולחצים תלות למנוע אמורה ישראל במדינת השופטים מינוי דרך

שלטוניים על הרשות השופטת. בחירת השופטים נעשית ע"י ועדה בת תשעה חברים:

שלושה מהרשות השופטת, שניים מהרשות המבצעת, שנים מהרשות המחוקקת ושני

נציגי לשכת עו"ד בישראל.

יום לפני מינויים,21דיוני הועדה הם סודיים, את שמות השופטים שנבחרו יש לפרסם

כדי לאפשר לציבור להביע דעתו על המועמדים.

הויכוח הציבורי בעניין בחירת השופטים:מהו הרכב הועדה לבחירת שופטים – הויכוח הוא על משקלם של הח"כים

בועדה, הגורם הפוליטי. כאן מתנגשים שיקולים מקצועיים במשפטנות מול

עקרון הייצוג של החברה.

שהרכב דרישה יש אחד מצד – העליון בביהמ"ש השופטים הרכב מהו

השופטים ייצג חתך חברתי: דתי, ערבי, עדות. מול הטוענים שזה לא מוסד

ייצוגי אלא מקצועי, אליו נבחרים ע"פ הכישורים המקצועיים.

תהליך מינוי השופטים בישראל נתפס כדרך היעילה ביותר להבטיח את אי

בחירת הליך בארה"ב הפוליטית. במערכת המשפטית המערכת תלות

השופטים הוא יותר פוליטי ויש חשש לשיפוט מוטה בגין שיקולים פוליטיים.

זו, אחת הסיבות לקיומו של חבר מושבעים במערכת השיפוט בארה"ב.

בג"צ - בית משפט עליון

תפקידי בג"צ וסמכויותיו.יושבים יושב מוסד שיפוטי עליון בו שופטים, מבכירי12בצמרת המשפט בישראל

השופטים במדינת ישראל.

האזרחים כל את ומחייבות סופיות הן העליון המשפט בית של פסיקותיו .והרשויות במדינה

בית המשפט העליון מטפל בשני סוגי משפטים: משפט חוקתי ובית משפט עליון

לערעורים.





48

בית משפט עליון לערעורים מקבל ערעורים על ערכאות ראשונה ושניה. פסיקתו היא סופית ) במקרים נדירים יש

שופטים( ומחייבת את הערכאות הנמוכות ממנו. 11 – 9אפשרות ערעור בפני

דן בהרכבים של שלושה עד תשעה שופטים, תלוי בחומרת ובחשיבות העניין.

בית משפט עליון לחוקה דן בעניינים שבין האזרח לרשויות, לאחר שפנו אליו.

נותן סעד לפונים אליו אם הבג"צ סבור שהרשות חרגה מסמכותה, נהגה בשרירותיות ,

הפלתה או פעלה בחוסר תום לב.

הפנייה לבג"צ נקראת עתירה.

הרשות כלפיה מוגשת העתירה נקראת המשיב.

העותר חייב לבקש את רשות הבג"צ להגיש את עתירתו. הבג"צ מקבל את העתירה

לדחות יכולים שופטים רק שלושה שופטי העליון. לדיון של שלושה אותה ומעביר

עתירה. הדחייה היא סופית.

הבג"צ מפעיל את סמכותו בעזרת צווים:

– אם הבג"צ רואה שבעתירה יש ממש הוא מוציא "צו על תנאי". הרשותצו על תנאי

'המשיבה' נדרשת לנמק את מעשיה / מחדליה, שנגדם הוגשה 'העתירה'.

– אם הרשות לא תספק לבג"צ הסבר טוב ומנומק למעשיה, יוציא ביה"מצו מוחלט

"צו מוחלט", המורה לרשות לפעול באופן כזה או אחר, כפי שמורה לה הבג"צ.

שיפוטיתביקורתביקרות של הרשות השופטת על שתי הרשויות האחרות: המחוקקת והמבצעת.

– פסילה של חוק בטענה שהוא מנוגד לחוק יסודביקורת על הרשות המחוקקת

)חוקה(.

– פסילה של החלטה של הרשות המבצעת. מתוךביקורת על הרשות המבצעת

עזרה בשמירה על זכויות האדם מול העריצות השלטונית.

יכולת הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון אינה מתקבלת בברכה במספר

חוגים. לטענתם, יכולת הביקורת השיפוטית פוגעת בהפרדת הרשויות והופכת את בית

המשפט לרשות עליונה יותר מהרשויות האחרות.





49

.חקיקה שיפוטית כאשר ביה"מ נתקל בנושאים שאין לגביהם חוק מפורש או קיים חוסר בחוק קיים,

בעיקר בנושאי זכויות האדם והאזרח, מוסיף ביה"מ פירוש משלו ופוסק בעניין על פי

ניתן השיפוטית הפסיקה את הרשויות. את שמנחה שיפוטי תקדים ויוצר הבנתו,

להוסיף למגילת זכויות האדם והאזרח. למרות זאת, החקיקה השיפוטית אינה יכולה

למנוע מהרשות המחוקקת חוק חדש, שיכול לעקוף את החקיקה השיפוטית.

החוקתית הגישההמהפיכה מול הפורמליסטית הגישה - האקטיביסטית

הגישה האקטיביסטית " – כאן, בג"צ מרחיב את סמכותוהכל שפיטחלק משופטי ישראל דוגלים בתפיסת "

מעבר לתחום תכולת החוק בנושא כלשהו. הוא פועל להגנת זכויות האדם והקבוצה,

נובעים מרוח החוק. כך מרחיב גם כאשר אלו אינם מעוגנים בחוק. אלא, אם הם

הבג"צ את התשתית החוקתית של מדינת ישראל. זהו ביטוי למגמה ההתערבותית

) אקטיביסטית( של הבג"צ, שהנהיג השופט ברק.

מגמת השינוי האקטיביסטי מתבטאת בארבעה סוגי פעילות שיפוטית:

- בהתאם לתפיסת "הכל שפיט".הרחבת תחום החלות השיפוטית

- בעבר, אדם שפנה לבג"צ נדרש להוכיח שיש לו אינטרסהרחבת זכות העמידה

יכול כל אדם לעתור לבג"צ עלהמהפיכה החוקתית,אישי בנושא העתירה. בעקבות

יכול כל אדם בישראל – גם ללא הוכחת אינטרס אישי. משמע אידיאולוגי, רקקע

לעתור נגד הממשלה והמדינה.

בג"צ יכול להעביר - ביקורת של בית המשפט על פעולות והחלטות שלטוניות

יחסי מערכת על מלמד בהן. שמצא הסבירות למידת בהתאם זה מסוג ביקורת

הגומלין בין הממשלה לרשות השופטת. לרות השופטת יש זכות לביקורת שיפוטית על

הממשלה.

העמדתם של חוקי היסוד כחוקי על ומתן אפשרות -חיזוק מעמדם של חוקי היסוד

לביה"ד לפסול חוקים שסותרים את חוקי היסוד. מלמד על יכולת הביקורת של הרשות

השיפוטית על המחוקקת.





50

הויכוח בין תומכי הגישה האקטיביסטית לבין שולליה.בגישה רואים ממשל ואנשי כנסת חברי כולל בישראל, השופטים מגדולי חלק

האקטיביסטית פלישה לתחומה של הרשות המחוקקת. לטענתם, הרשות המחוקקת

היא נציגת הציבור האמיתית וביקורת עליהם היא פגיעה בריבון – העם שבחר בהם.

או חוק, שפוגעים כי הימנעות מלהתערב בהחלטה מאידך, טוענים האקטיביסטים

בזכויות אדם ואזרח, פוגעת בעצם קיומו של בית המשפט שתפקידו להפסיק פעולות

לא חוקיות "באין דיין אין דין".

תומכי הגישה האקטיביסטית טוענים כי תפקידם הוא לסייע, לתת "סעד למען הצדק",

לכל אלה שנפגעים מהחוק הקיים, או חוסר של חוק קיים. לכן, אין זה משנה שהנושא

בסמכות של בית משפט אחר או רשות שלטונית כלשהי, יש לסייע לאזרח לקבל את

זכויותיו.

הגישה הפורמליסטית שהועלו. מהסיבות האקטיביסטית לגישה מתנגדים שופטים של גדולה קבוצה

לטענתם, על בית המשפט לשפוט לפי החוק הקיים ולפרש אותו, חוקים חדשים או

שינוי החוק הוא תפקידה של הרשות המחוקקת.

.עיקרי הויכוח על סמכויתיו של ביה"מ העליוןנימוקי התומכים באקטיביזם השיפוטינימוקי המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי

ע"פ רק לפעול לרשויות מותר חוק *במדינת

החוק. אין חוק מפורש המתיר אקטיביזם שיפוטי.

*יש פגיעה משמעותית בעקרון הפרדת הרשויות.

*מחלוקת ציבורית ערכית צריך לפתור באמצעות

עקרון ההסכמיות, ולא שיפוטית.

חברתיים. ערכים מבטא השיפוטי *האקטיביזם

דווקא השופט שנהנה מעצמאות שיפוטית מסוגל

לתת ביטוי לערכים אלו.

*כשבאה שאלה לפני בג"צ, הוא אינו יכול להימנע

מלהכריע בה.

.גישות לאופייה הרצוי של מדינת ישראל

כל אחת מהן היאבמדינת ישראל יש גישות שונות בדבר אופייה הרצוי של המדינה.

לגיטימית.

שונות קבוצות אולם ודמוקרטית". יהודית "מדינה על מדברת העצמאות מגילת

באוכלוסיה מפרשות את המושג ע"פ השקפת עולמן:





51

.טבלת הגישות השונות ביחס האוכלוסיה למושג מדינה יהודית ודמוקרטית

תומכיהגישה

יהודיםחרדים

דתייםלאומים

יהודיתתרבותית

מדינת העם

היהודי

מדינה של

יהודים

ערבייישראל

סוגהמדינה

מדינתהתורה.

מדינה דתיתחרדית

מדינה דתית

לאומיתמדינה דתית

מדינת לאום יהודית

תרבותיתמדינה חילונית

מדינת העם

היהודי מדינה

חילונית

מדינתהיהודים

מדינהחילונית

מדינת כלאזרחיה

אין התייחסות

למרכיבהדת

מאפייניליבה

החוק בישראל הוא

ההלכה. הנהגת

המדינהרבנית.

מחוייבותגם להלכה

ברשותהיחיד

הלכה ברשותהרבים.

עקרונות המשפט

העברי

על דגש מורשת ישראלערכים ושילוב עם יהודים

אוניברסלים.זכאי אזרח את לבחור

ערכיו

על דגש עם קשר

התפוצות. ישראל

לכל שייכת היהודים. מחוייבות

בין הדדית ישראל

- והתפוצות חוק השבות.

על דגש רוב השגת

יהודיבישראל.

אופי המדינה

ע"פ יקבע הרוב בה.

כל מדינת האזרחים

החיים בה.העדפה אין ללאום זה או

אחר. הדגשת יסודות

פוליטיים ולא אתנייםיהודים. המדינה

ציונית, אינה כדי לא לתת

עדיפותללאום.

מאפיינים

נלווים

צריך הרוב להיות יהודי.

הציונות התערבה בסמכותהמשיח.

מחוייבותולא להלכה לדמוקרטיה.


מחוייבות להלכה, לציונות

ולדמוקרטיה. שאיפה למדינתהלכה.

דתי ערך למדינה

"אתחלתאדגאולה".

עם שת"פ .החילונים


המדינה מחוייבתלציונות.

מדינה דמוקרטית

חילונית


מחוייבותלציונות.


וחילונית.

המדינה מחוייבתלציונות.


חילונית

הבטחתשוויון לכל.

מדינהדמוקרטית

אין התייחסות

לדת.

השסע הדתי . נגרם עקב הויכוח בין הדתיים לחילונים במדינה אודות האופי הרצוי של מדינת ישראל

ומקומה של הדת במדינה.

מהו שסע? זהו הוא קו גבול חברתי, המבדיל בין קבוצות שונות בחברה, העלול ליצור בין הקבוצות הללו מתחים. השסע החברתי יכול להיות על רקעים שונים: לאומי,

דתי, כלכלי, עדתי, אידיאולוגי או תרבותי.





52

קבוצות אלו מתווכחות ואפילו רבות ביניהן וריבים אלו יוצרים את השסע הדתי.

גורמי השסע - ישנו ויכוח לגבי המידה שבה החוקים במדינת ישראל צריכים לשקף חקיקה דתית

את הדת וההלכה היהודית. יש הטוענים כי יש להפריד בין דת למדינה, ויש האומרים

דין רבניים, שמירת כגון בתי והלכות דתיות, כל מיני חוקים לעגן בחוק חייבים כי

השבת, אי אכילת חמץ בפסח או חזיר לאורך השנה ועוד.

השבת שמירת יש מידת אחד, מצד השבת. של צביונה לגבי הוא נוסף ויכוח -

הטוענים כי השבת מהווה סמל מרכזי בעולם היהדות ולכן יש לשמור עליה בכל מחיר,

לשבות מכל מלאכה, כולל עבודות הקשורות בבילוי ונסיעות. מצד שני, ישנם הטוענים

כי השבת היא יום מנוחה מהעבודה בלבד, ויש לנצלה כדי להקדיש יותר זמן למשפחה,

לבילוי ולהנאה.

, זרמים יהודים אלו, המהווים את חלקההכרה בזרמים- הקונסרבטיבי והרפורמי

יהודי דתי במדינת ישראל. רבני זוכים להכרה כזרם הגדול של יהדות הגולה, אינם

זרמים אלו אינם יכולים לנהל טקסי נישואין וגירושין ואינם מתקבלים למועצות דתיות

היחידי הוא הזרם האורתודוכסי קוו ע"פ הסכם הסטטוס דת רשמיים. ולמוסדות

שבסמכות לטפל בנושאים האלו.

- החוק במדינת ישראל מכיר רק בגיור אורתודוכסי. מצב זה גורםהגדרת מיהו יהודי

ידי והריפורמי, שהגיורים שנעשים על לניכורם של הזרמים האחרים, הקונסרבטיבי

רבניהם אינם תקפים בישראל.

- אצל החרדים, לימוד התורה הוא ערך עליון וקודם לשירות בצה"ל. שירות בצה"ל

להבנתם, לימוד התורה יעיל יותר לעם היהודי מאשר צה"ל. לכן, צעיריהם ממעטים

והדתיים לאומיים טוענים שחובה לשרת מאוד לשרת בצה"ל. מצד שני, החילוניים

בצה"ל להשתתף בהגנת הארץ והעם.

במקרים רבים, כאשר יש מחלוקת בעניין זההתנגשות בין ההלכה לחוקי המדינה –

אלו מערערים פסקים המדינה. חוקי עם הלכה המתנגשים פסקי רבנים מוציאים

ובעיקר בשלטון והחילונים רואים בכך פגיעה בערכים דמוקרטים נוגדים את החוק

החוק.

ביש"ע "ארץ ההתיישבות ברעיון לאומי מאמינים הדתי מהציבור אנשי – מרבית

ישראל השלמה". ארץ ישראל היא קדושה ואסור לוותר על שטחים בה. יש ערך מיוחד

לישובה, בעיקר באזורי יש"ע. אצל החילונים יש פחות מאמינים בכך ויש נכונות לוותר

על שטחים ביש"ע תמורת שלום. ויכוח זה מחריף את השסע בין חילונים לדתיים,

מכיוון שהוא )השסע הדתי( חופף לשסע הפוליטי.





53

דרכי הביטוי של השסע. השסע הדתי בא לידי ביטוי בעוינות וחשדנות בין יהודים חילונים לבין יהודים דתיים או

שומרי מצוות. לעיתים, הדבר מתפתח גם לאלימות מילולית או פיזית, לרבות שימוש

בסטריאוטיפים שליליים. כל צד בעימות חש נפגע יותר, ושהוא הצד הצודק בויכוח וכל

ויתור הוא סימן לחולשה.

השסע הדתי מתבטא במספר דרכים:

הפוליטי לביןבמישור ובינן עצמן לבין הדתיות המפלגות בין יוקרה מאבקי –

המפלגות הדמוקרטיות והחילוניות. ) שירות בצה"ל, בית חולים ברזילי,(

ציבורית לכפייה דתית.מחאה נגד של המתנגדים והפגנות דתיים – הפגנות של

) הפגנות בככר השבת בירושלים (.

ומילולית פיזית שונות,אלימות קבוצות בין התנגשות חוקיות, לא פעילויות –

ורגימת בר-אילן כביש חסימת שמש, בבית המהומות ( המשטרה. עם התנגשות

הנוסעים(.

– ארגונים חילונים ודמוקרטים מרבים להשתמשפניה לסעד משפטי ובעיקר לבג"צ

ישב מי כיהודים, גרים רישום ( בבבתי המשפט במסגרת מאבקם בממסד הדתי

במועצות הדתיות (.

כיוון שבישראל הדמוקרטית קיבלנו על עצמנו את עקרון עליונות החוק, עלינו לזכור כי

כאשר הצד הדתי לא מקבל פסק דין של בחית משפט משום שהוא לדעתם פוגע

בהלכה, יש בכך פגיעה בשלטון החוק.

דרכי התמודדות עם השסע:. – הסדר זה, שנחתם בין מנהיגי הישוב היהודי החילוניים לביןהסדר הסטטוס קוו

, טרם קום המדינה, מסדיר את החיים בצוותא וקובע1947נציגי הצבור הדתי עוד ב

שענייני דת יידונו בין הצדדים ללא כפייה. – פעולות גישור וחינוך של הדתיים והחילונים, שיכירו אתחיזוק הסובלנות ההדדית

העקרונות החשובים לכל צד ויתנו להם יותר לגיטימציה ופחות יתעקשו על עמדותיהם

"הצודקות".

- מו"מ ופשרה בין הצדדים בנושאים השנויים במחלוקת במקום פסקי דיןהסכמיות

והצבעות רוב דורסות. המנעות מהחלטות חד צדדיות וחתירה לחיי שיתוף מצד כל

המעורבים.





54

Documents

img2.timg.co.ilimg2.timg.co.il/CommunaFiles/53662768.docx · Web viewמיקוד חצב ברק קיץ 2013 נושא 1 – הרקע להקמת מדינת ישראל ירד במיקוד