Parshiot Nitzavim -Vayelech Edited

8/14/2019 Parshiot Nitzavim -Vayelech Edited

http://slidepdf.com/reader/full/parshiot-nitzavim-vayelech-edited 1/25

Parshiot Nitzavim –VayelechRabbi Ari Kahn

A Scholar Gone Astray

דברים פרק ל(ךוצמ יכנא רש לכ לקב תעמש ךיהל 'ה דע תבש )ב

:ךשפנ לכבו ךבבל לכ ךינבו הת םהAnd you shall return to the Almighty your God, andshall obey His voice according to all that I commandyou this day, you and your children, with all yourheart, and with all your soul; Dvarim 30:2

One of the axioms of Judaism is the belief in the possibilityof spiritual rehabilitation. No matter how mired in sin, mancan lift himself up and return to God.

The Talmud tells of one man who believed that he couldnot return; he felt that he had forfeited that option, thatthe opportunity was lost. His name was Elisha, and hisfather’s name was Avuya - but don’t go looking for him inthe Talmud; he is not easily found.1 His name has been

removed, consciously and purposefully expunged. He isknown only as Acher – the “other”, and his tale beginswith a mystical journey gone awry:

Ascentתלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יד עמוד ב

ן זמ ,ואחר, ורבי ב ,יזע ן ב ,ןה ל ,סדרפל סנכנ העברא ,ןנ בר נתרהזה ,רהט שיש ינא לצ סנתש ,יקע יבר םהל רמ .יקעים. מם כי( ,הלים ק" )ר שקרים ל ין מ םי מ ,רמת שלנגד עיני". בן עזי - הציץ ומ ,ועליו ה מר, )הלים קטז( "יקר

יו ה מר, ל ע ,עג נ ו ץי צה - מז ן ב ."וי די סחל הו מה 'ה יני ע בץצק - רחא ."קהו עבת ןפ ,ךיי לכ - צמ ש" )הכ ילמ(בנטיע .רבי עקי[ - נכנס בשלם ו]יצ שלם.

Our Rabbis taught: Four men entered the ‘Orchard’,namely, Ben ‘Azzai and Ben Zoma, Acher , and R.Akiva. R. Akiva said to them: When you arrive at thestones of pure marble, do not say 'water, water!' Forit is said: He that speaks falsehood shall not be

1 In the Mishna, one teaching is cited in his name: Avot 4:20. The fact that the Mishna was edited by hisstudent Rabbi Meir may account for his inclusion in Avot, together with the other great sages. The only

teaching in the Gemara which remains in his name is found in Moed Katan 20a, yet some claim it wasanother rabbi with the same name and not the nefarious Acher . See notes of Rav Yaakov Emden toMoed Katan 20a .



established before My eyes (Tehilim 101, 7). Ben‘Azzai cast a look and died. Of him Scripture says:Precious in the sight of God is the death of Hishasidim (Tehilim 116, 15). Ben Zoma looked and

became demented. Of him Scripture says: Have youfound honey? Eat as much as is sufficient for you,lest you be filled, and vomit it (Mishlei 25, 16). Acher uprooted that which had been planted. R. Akiva(entered in peace and) departed in peace. TalmudBavli Chagigah 14b

Four great scholars embarked on a magical mystical journey. One died, one lost his mind, the third - Acher lost

his faith. Only one, Rabbi Akiva, returned unscathed. Whatcaused this extreme response? The scant details in the

Talmudic account of this journey may help us understandwhat happened: The four scholars entered what is calledPardes, a word literally translated as "orchard" butinterpreted here by the commentaries as "Paradise" – theGarden of Eden.2 These same commentaries debatewhether this was a physical journey or one whichtranspired only in the psyche of the travelers; either way,

the revelation was real: They glimpsed a higher world.3

One would assume that if any human being, all the moreso a Torah sage of the caliber of these four, merited aglance of this higher world, of Heaven, of Paradise, theexperience would be elevating, confirming. This wouldseem to be the experience of Rabbi Akiva4. We may evenventure to say that Ben Azzai and Ben Zoma did not

2

See comments of Rabbenu Chananel on the passage in Chagiga 14b; also see Rashi’s comments onthis passage, and the version of Rashi’s comments in the Ein Yakov.רבנו חננאל על חגיגה דף יד/ב

הי גנזה לצדיקים כך מקם ה מקם בערב הנמ ל צדיקים צרר בגן עדןפי' כינה פרדס מעיןיה ןירהטמ ןילבטמ ןימצ המט רבד לכמ ןמצע ןיקנמ ןיללפמ זה הדמל ןירה םימכחה יה לכיהב רפמ

ממין במ צפין בהיכל רין ]היך[ ממר המלכים במעמדם היך היכל חרי היכל לפני' מהיכל3 See comments of Rashi and Tosafot.

רש"י מסכת חגיגה דף יד עמוד בנכנס לפרדס - על לרקיע על ידי ם.תוספות מסכת חגיגה דף יד עמוד ב

נכנס לפרדס - כגן על ידי ם ל על למעלה ממ ל היה נרה להם כמ על כן פי' בערך.4 According to the Maharsha, Rabbi Akiva knew when to stop; the others went too far.

מהרש"א על חגיגה דף יד/ב

ם ירד בלם עלי הכב מר מכני חריך כ .'היה רע"ק לם בכל מיני הלימ כהגיע לגבל לב הלע ביקע 'רכל הני "להגיע לי עמד ל הרס לעל ל ה' ע"כ נמר עלי מכני חריך ג 'כלמר נמך חר המך

ל נכנס לפנים מן הגבל ע"פ היג מה היג חר ל טעה כטע כ 'עכ"ל:



necessarily have negative experiences in the Pardes: BenAzzai departed this world because he attained a higherform of existence,5 and Ben Zoma reached such anelevated level of consciousness that he was no longer a

"normal" man. He was incapable of assimilating thisexperience into normal human existence. As forElisha/ Acher , something went terribly wrong. What couldhave led to such a drastic about-face? What could havebrought him to apostasy? The Talmud described hisreaction as "kitzetz bneti'ot " (uprooted that which hadbeen planted): Perhaps as an extension of the metaphor of the Pardes/Orchard, he is described as having cut downthe saplings. He uprooted or defaced the new trees

growing in the orchard; he attacked and destroyed thefoundations. Rather than enlightenment, he embracedheresy.

What happened? The Talmud elaborates:

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד איפ ןתת לא" )ה להק( ,רמ ה וילע ,עיטנב ץציק - רחא

דח( שר יל יהי ןרטטמ זח ?יה ימ ."רב יטחלע יומ )למי למיכ זכ ירל. מר, מירי - ין למעלה

)ל עמידה( ל ישיה, )ול קנה( ול תחר ,ול ערף, ול עפי, שמ חסיחמ ןרטטמל קא - דימ ?]ןה[ )?םימב י( ישר יתש - םלשו

- ימקמ תמק ל ,ייזח י - ?מעט ימ ,יל רמ .רנ יסלפ ןיתשיהי לי רש לממחק זכו אחר. יצה - קל ומרה,

)ירמיה ג( ש נים שים, חץ מאחר.

Acher mutilated the shoots. Of him Scripture says:(Kohelet 5:5) “Do not allow your mouth to causeyour flesh to sin; [and do not say, before the angel,that it was an error; why should God be angry at

5 See Rashi, Talmud Bavli 14b, and the Maharsha.רש"י חגיגה דף יד/ב

ל יכ רמנ םמ מי ל רפ י ןכ יפ לע ף ,רחב מ יפל ינפל ימ הקה - ידיסחל המה 'ה יניעב רקיירני הדם חי

מהרש"א על חגיגה דף יד/בקבד הבר הבהב פנ הקבד ךמ מ ץיצה יזע ןב הל מכח יה המכחה סדרפל סנכנ ל"ז יצמ ןי רפסב

מי בדברים עלינים הם יסדה הציץ בר הזהיר נפרדה מן הגף נפטה מכל מקרי הגף בה עה רה מנחהכי טב ל בה עד למקמה ז מעלה גדלה ע"כ נמר יקר בעיני ה' ג 'ל כדברי המפרים רה כינה מ נמר כי

לעמב םל היה ל עגפנ ץיצה מז ןב .םלה ילע ניבר הממ לדג יזע ןב םיע ןכ םד יח םדה ינרי למך הציץ גם ה בר בהיר יר ממה היה דע סבל נבלבל צל הדברים נטרפה יזע ןבכ עדה בייב

דע כדם נפגע ינ מיג הדברים על בריין זה פן בענ הק ליע חר היג זכי ירל הם ביד חב

ם המיחדים הפרידן זה מזה מר הם ב' רי זה בכלל עבד הם ב' רי לכך נקר מקצץ בנטיע קיצץ הדברילהים חרים ע"כ נקר חר הידע סד להים חרים ידע זה על ברי מה מר דפקה למטטרן מחיה יין

פלסין דנר כך הר ל לחר לפי מחב הבער כדי להדיע ין ם ל ר ' בלבד.



your voice, and destroy the work of your hands?”]6

What does it refer to? — He saw that permissionwas granted to Metatron7 to sit and write down themerits of Israel. Said he: 'It is taught as a tradition

that on high there is no sitting and no emulation,and no back, and no weariness. Perhaps, — Godforbid!8 — there are two divinities!' [Thereupon]they led Metatron forth, and punished him withsixty fiery lashes, saying to him: 'Why did you notrise before him when you saw him?' Permissionwas [then] given to him to strike out the merits of

Acher . A Bat Kol (Heavenly Voice) went forth andsaid: ' "Return, my mischievous children"

(Yirmiyahu 3, 22.) — all but Acher .' Talmud BavliChagigah 15a

This passage is remarkable: Acher was on a sufficientlyhigh spiritual level to ascend to Paradise, to witness theHeavenly Court at work, to see firsthand that everyhuman action is, indeed, recorded - and yet heblasphemes! Surely, almost anyone else who saw what

Acher was privileged to see would have immediately

and unshakably confirmed his faith and clinched hisfidelity to God. But somehow Acher’s twisted, troubledmind saw scandal and not justice, he saw weakness andnot strength. His conclusion is belief in dualism, thoughit is not easy for us to see how he drew this conclusion.Presumably, when he saw Metatron sitting down, he

6 As in many instances in Talmudic literature, the sages quote only the first part of a verse/prooftext, ina sort of shorthand. The section of the verse that is most critical to the discussion is actually the second

part of the verse, which not explicitly recorded in the Talmud, rather than the first half of the verse

which is cited.7 According to tradition, Metatron was once a human named Chanoch who was elevated to the status of angel, and became the Great Scribe of the Heavenly Court. See Targum Yonatan Bereishit 5:24. For more information regarding the identity of this angel see Mal'achei Elyon by Reuven Margoliot,Mossad Harav Kook, page 73ff.

ספר בראשית פרק ה)כד( הך חנך הלהים ינו י לקח להים:

תרגום יונתן על בראשית פרק ה פסוק כדיירי רע רם נגיד סליק לרקיע במימר קדם יי קר מיה מיטטרן )כד( פלח חנך בקט קדם יי ה ליהי עם ד

בר רפסכתר יונתן בראשית פרק ה פסוק כד

יעבד חנך במ לפני יי הנה יננ עם בי הרץ כי נלקח עלה לרקיע בממר לפני יי יקר מ מיטטרן הספר(כד):הגדל

8 I assume that Acher himself did not say “God forbid”; this is most likely an editorial commentinserted by the redactor of the Talmud, who would not, could not, repeat such words of heresy.



interpreted it as a sign of fatigue, and assumed thatthere must be another power capable of sapping theangel's strength. This conclusion seems preposterous tous, and forces us to conclude that before Acher entered

the Pardes he already held this position; he embarkedon his mystical quest seeking confirmation, no matterhow contrived, of his own twisted beliefs.

Entering heaven can be dangerous; making a mistake,speaking falsehood9 in heaven proves spirituallydebilitating. The angel who is in charge of recording thedeeds of Israel is too formidable a foe. All of Elisha’sdeeds are ripped out of the book – this is the meaning

of the verse “Do not allow your mouth to cause yourflesh to sin; and do not say, before the angel, that itwas an error; why should God be angry at your voice,and destroy the work of your hands?” (Kohelet, Chapter5:5). The works of Elisha's hands, his good deeds andhis scholarship, are expunged; his visit to the Pardescomes to an end as a voice reverberates from the heartof heaven which seems to seal his fate: "Return, mymischievous children — all except Acher ." The window

of opportunity for rehabilitation has closed. Fromheaven, God lovingly calls out to all sinners, His'mischievous children', to return, to come home. But not

Acher ; he alone is cast out. The loving Divine Voiceexcludes the Tanna who has gone astray.10

DescentElisha is erased; Acher - literally an "other", a sinisterbeing whose very name is not to be uttered, takes hisplace. And as his good deeds are dissipating like a cloudon the horizon, as the door of teshuva closes, Acher

9 This may have been the meaning of Rabbi Akiva's cryptic warning: “R. Akiva said to them: When youarrive at the stones of pure marble, do not say, 'water, water!' For it is said: He that speaks falsehoodshall not be established before my eyes.)Tehilim 101, 7.(” Rabbi Akiva warns them againstsuperficiality ; seeing the gleam of the marble and thinking it is water means that one sees the surfaceand assumes they know what lies below. The mystical path is fraught with danger, and the greatestdanger of all is one’s own superficiality. Mystical experience will not solve one’s crises in faith,

perhaps only heighten it.10 In a sense this should provide an answer to our question: God indeed calls to and invites all sinners to

repent, which should teach us that teshuva is available to all sinners. Why Elisha is an exception will bedealt with below. I have previously written about another notorious sinner and his path back to God.See "Rabbi Eleazar ben Dordaya: A Story of Teshuva". http://www.aish.com/tp/i/moha/48922222.html



weighs his next step. He chooses to take a walk on thewild side:

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד א

הי עלמ .נק אחר לרב רעה. אשח זנה, תע ,מרה לי,מר, היל וטריד לי להה ר מהה עלמ - ליפק וליהני.ל היו ,בש רשממ לגפ רקע ?התא הי ןב עשיל ול

.ה רחא ,הרמ[Thereupon] he said: Since I have been drivenforth from that other world, let me go forth andenjoy this world. So Acher pursued evil ways. Hewent forth, found a harlot and demanded her(services). She said to him: Are you not Elisha benAvuyah? [But] when he uprooted a radish from of

its bed on Shabbat and gave it to her, she said: 'Itis another [ Acher ].'

His conclusion is astonishing: He knows with certaintythat there is a God; he has seen, with his own eyes, thatthere is a World to Come, and that all human actionsare recorded for a final reckoning of reward andpunishment. He also knows that he will not bepermitted to repent, so he makes his calculations and

embraces sin, pursues evil. He chooses to side with thatother power, the power that pulls him toward the abyss.He seeks comfort in the arms of a wayward woman, andit is she who dubs him Acher .11

But the story does not end there. The Talmud tells usthat Elisha ben Avuyah's greatest student, Rabbi Meir,does not abandon him. Ironically, Rabbi Meir’s familyhas made their own journey: his father was born a non-

Jew,12

a pagan, and he made his way to Judaism. Now11 It is Elisha Ben Avuyah himself who opines that if a Torah scholar goes astray with a forbiddenwoman, the desecration of God’s name is even more profound. See Midrash Mishlei, Parsha 6.

מדרש משלי )בובר( פרשה ומכן היה ר' מיר מר רי דם קנה ל רה, למה, מפני הי ממר מדרך רע נמר ]כד[ למרך מ רע

כל מי י ב דעה ימר ממנה. מחלק לן נכריה. הי זהיר ממנה ל טה ך ביפיה, נמר ]כה[ ל חמד יפיה]כ[ היפעפעב ךחק ל ךבבלבהנוז השא דעב יכ.דצ הרקי פנ י םחל רככ דעןב עשילא תא לאש ריאמ 'ר

, "ל מה י נפ יקרה צד, "ל בן דם ה הדיט ם נפ ה בעבירה, ין גני ל ,למה, האבויה רבומפני ה מערב דברי טהרהאבל חבר אם נתפש בעבירה, גנאי הוא לו,מר הדיט ני, ל הייי ידע ענה ל רה,

הזב הריבעב פנ רבח ר םירמ ץרה ימע ,ה הזבמ ה הרקי ל היה הר ה ,המט ירבד םער ,לכך נמר נפ יקרה צד.

12 See Introduction of the Rambam to the Mishna Torah, and Gittin 56a.

הקדמה ליד החזקה לרמב"םביקע 'רמ לבק קדצ רג ןב רימ 'ר לעמי 'ר .היה קדצ רג יב ףסי לדגה רזעיל 'רמ לביק ףסי ןב ביקע 'ר

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד א



his son’s teacher takes a journey in the oppositedirection. Remarkably, even after Acher abandons thepath of Torah, Rabbi Meir clings to him. The Talmudrecords their conversations, which are peppered with

debates on theological issues. Acher apparently tried tolead Rabbi Meir toward a belief in dualism by posingprovocative, leading questions he thought wouldsupport his opinion:

שאל אחר רבי מיר לאחר שיצ לרב רעה, ]מר לי ,]מיכי( ,קהל ז( "ם זה לע זה עה הלהים"? מר לי ,ל מה

.ע רב - םירה רב .גנ רב )ומלוע( - ה רב שדה רבש, ,רמ ל - בר יקע יבר ,יל רמ .רהנ רב - םימי רבבר ציקים - בר רשעים. בר ן - עדן - בר יהם. ל חד וחד

קלח לטנ - קיצ הכז .םהיגב דחו ןדע ןגב - דח ,םיקלח ינש ל שיוחלק חר גן עדן. נחיי רשע - נטל חלק וחלק חר גיהם. מר

ר משרשי ,מי קר ?בי ציקים י( - יעיה ס" )לכן בארצםבי רשעים י( ,ירמיה יז( "משנה שברן שרם": שאל ."שריי הנשמ

ל" )חכ וי( ,יכ ימ ,הער ברתל ציש רחאל רימ יבר רחאיערכנה זה ,זככי ,מרה לי פז"? מר לי ,רי תרה -

,ל רמ .יככז ילכ - ןדבאל ןיחנו ,זפ ילכ הז ילכ - ןנקל םיש)הלהים, ל ככלי חרס, ל( רבי עקי רב ,ל כן מר, - מה

.הנת םהל שי רבתשש יפ לע ףא - )וללה( יככז ילכ הז יל.ב רזח התא ףא ,ל רמ .הנת ל שי, חרש ]יפ לע ףא[ םכח דימלת

מר ל( ,והרי( ר שמעתי מאחרי הפרגד, ש נים שים חץ מאחר.

After his apostasy, Acher asked R. Meir [a question],saying to him: What is the meaning of the verse: God has made even the one as well as the other? Kohelet 7, 14. He replied: It means that for everything thatGod created He created [also] its counterpart. Hecreated mountains, and created hills; He createdseas, and created rivers. Said [ Acher ] to him: R.Akiva, your master, did not explain it thus, but [asfollows]: He created the righteous, and created the

wicked; He created the Garden of Eden, and createdGehinnom. Everyone has two portions, one in theGarden of Eden and one in Gehinnom. The righteous

חר עברל ,םילריב לפנ - ברעמל ,םילריב לפנ חרזמל ריג ד ,יק יכ .רסיק ןרינל היילע רדהמים - נפל בירלים. "ל לינק :פסק לי פסקיך, מר ליה: +יחזקל כה+ ני נקמי בדם ביד עמי

ירל ג ,'מר: קד בריך ה בעי לחרבי בייה, בעי לכפרי ידיה בהה גבר !ערק זל יגייר, נפק מיניה ר"מ.He ]the Emperor[ sent against them Nero the Caesar. As he was coming he shot an arrow towards theeast, and it fell in Jerusalem. He then shot one towards the west, and it again fell in Jerusalem. He shottowards all four points of the compass, and each time it fell in Jerusalem. He said to a certain boy:Repeat to me ]the last[ verse of Scripture you have learnt. He said: And I will lay my vengeance upon

Edom by the hand of my people Israel. He said: The Holy One, blessed be He, desires to lay waste hisHouse and to lay the blame on me. So he ran away and became a proselyte, and R. Meir was descendedfrom him.



man, being meritorious, takes his own portion and hisfellow's portion in the Garden of Eden. The wickedman, being guilty, takes his own portion and hisfellow's portion in Gehinnom. R. Mesharsheya said:

What is the Biblical proof for this? In the case of therighteous, it is written: Therefore in their land theyshall possess double. Yeshayahu 61, 7. In the case of the wicked it is written: And destroy them withdouble destruction. Yirmiyahu 17, 18. After hisapostasy, Acher asked R. Meir: What is the meaningof the verse: Gold and glass cannot equal it; neithershall the exchange thereof be vessels of fine gold?Iyov28, 17. He answered: These are the words of the

Torah, which are hard to acquire like vessels of finegold, but are easily destroyed like vessels of glass.Said [Acher] to him: R. Akiva, your master, did notexplain thus, but [as follows]: Just as vessels of goldand vessels of glass, though they be broken, have aremedy, even so a scholar, though he has sinned,has a remedy. [Thereupon, R. Meir] said to him: Then,you, too, repent! He replied: 'I have already heardfrom behind the Veil: Return you mischievous

children — all except Acher .'

No Way Home Acher is brilliant, and not easily swayed.13 Entrenched inhis position, he does not budge. But he is not onlybrilliant, he has a wonderful excuse: God does not wanthim back. He has heard a Heavenly Voice; he, who hasseen heaven with his own eyes and heard a voice fromheaven speak directly to him, feels the path back toheaven is forever closed. Rabbi Meir does not concur;14

13 See the description of his brilliance recorded in Midrash Rabbah Rut Parsha 6 )Lerner edition(רות רבה )לרנר( פרשה ו

רד רבדמ היה ןיכ .מכ לריב הרב רבג םכח םד לע לעננ הרזעה היה ל ,היב ןב עיל לע מר עליבלכ הגזי בבי המדר ל טבריי ,הי כל החברים עמדים על רגליהם מזנים לדברי ,ח"כ בים כלם נקין

.רייע רב נידמ רב רמח לק ,ךכ ירבטב ם .ר לע

14 The Maharsha says that Aher should have ignored this voice.מהרש"א על חגיגה דף טו/א

יצה ב קל מר ב בנים בבים חץ מחר כ .'כה"ג מר לקמן מעי מחרי הפרגד כ 'ל' הירל' פ" היייעבר לפני בי קד הקדים רכב על סס ביה"כ חל להי בב מעי ב"ק יצ מבק"ק מר ב בנים חץ

מיה ה ל היה ל להגיח בכך כמ" ל ר"מ בחלי ב נ עד דכ מרינן ין לךמחר ידע כחי מרד בי ע"כדבר עמד בפני הבה:



he waits, looking for an opening to cajole and bringback his wayward teacher. 15

תנ רבנן, מעה אחר, שהיה רכ על הס בשב ,והיה רבי מיר

חזר ב .מר ל ,שר שערתי עקי הס עד ן תחם שב .מר ל,מהל אחריו ללמד תרה מפיו, )כיון הגיע לחום ,)מר ל ,מיר,ואף אתה חזר ב .מר ל ,והל[ ר מרתי ל ,שר[ שמעתי

מחרי הפרגד, ש נים שים - חץ מאחר?Our Rabbis taught: Once Acher was riding on ahorse on the Shabbat, and R. Meir was walkingbehind him to learn Torah from him. Said [ Acher ] tohim: Meir, turn back, for I have already measuredby the paces of my horse that thus far extends theShabbat limit.16 He replied: You, too, go back!

[ Acher ] answered: Have I not already told you thatI have already heard from behind the Veil: ‘Returnye mischievous children’ — all except Acher .

Acher's excuse of “hearing voices” is not easilycountered, but Rabbi Meir apparently does not believethis edict17. He looks for another way to gain insight intothe judgment of Heaven, for Rabbi Meir believesHeaven always leaves room for return. He continues to

look for a sign, an understanding, an open window thatwill allow his teacher to regain his "place at the table."He turns to an “oracle” of sorts, travelling with histeacher from one study hall to then next, seeking thespark of divine spirit possessed by pure, innocentchildren engrossed in Torah learning:

תקי ,ועיילי בי מדרש ,מר ל לינק ,פסק לי פסקי ,מרלי( ,יעיה מח( "ין שלם מר ה' ברי ,נכתם ענ לני". עייליה

15

There are those who quote the Baal Shem Tov as asserting that this Bat Kol was a lie, a figment of the imagination of Acher. 16 Based almost exclusively on this line, Milton Steinberg paints Elisha/ Acher with a sympathetic brushin his popular As a Driven Leaf. Unfortunately, Steinberg ignores all the passages that counter hissympathetic portrayal, and the uninformed reader is left with a skewed impression of a sinister individual.17 See Zohar Berishit page 204b, which explains why Acher could not return

זוהר חלק א דף רד/במלכ חר דעעכ"ם קרי חר דכיב. מן ני ד קד בריך ה מלכ מים קדי.היים קדים כי קד ני

כי יי' קנ מ" .ח ני לטנ דעלמ דין עלמ די כל ביה לי .חר סטר מסב חרכי ל חה לל חרסטר חר בסטר מסב לטנ דיליה בהי עלמ לי ליה בעלמ די כלם בג"ד מן דדבק בהי ני י ליה

מן דדבק בהי חר ביד מהה עלמ לי ליה חלק בעלמ די י ליהחלק בעלמ דין בעלמ די.חלק בהי עלמ במסב בגין דהה מלכ חר עעכ"ם כמה ינן ריסין גרדינין ממנן ביה ללטה בהי עלמ בגיני

כך ליע חר דנח דבק בהי דרג טריד מהה עלמ די ל ייהיב ליה ר למהדר ביב טרידמהה עלמ ע"ד קרי חר.



,יקספ יל קספ ,קניל ]"ע וט ףד[ יל רמ ,יירחא תשינ ילמר לי( ,ם " )ואת שדד מה תעי, י תלבשי שני, וכי תעדי עדי

ה ,י תקרעי פ עיני - לשו תיפי", )קיה( ועייליה ליסר זבי מדרש ,פסק לי י הי וונ - ליש .ינק סף תליסר

הה ,"יקח רפסל ל המ ,םיהל רמ עשרלו" )נ םילה( ,יל רמ

ינק הוה מגמגם בלישני ,ישמע מן קמר, "וללישע מרי .שרדמ יב רסילל ירדשו ,יערקו ,ניס לקש ,"םיהל

.יתערק - ידה ניס הוה י ,רמ ,ירמ

[R. Meir] grabbed him and took him, to aschoolhouse. [ Acher ] said to a child: Recite for methy verse![The child] answered: 'There is no peace,said the Almighty, unto the wicked' (Yishaiyahu 48,22). He then took him to another schoolhouse.[ Acher ] said to a child: Recite for me thy verse! He

answered: 'For though you wash yourself with nitre,and take much soap, yet your iniquity is markedbefore Me, said the Almighty God (Yirmiyah 2, 22). Hetook him to yet another schoolhouse, and [ Acher ]said (Talmud - Chagigah 15b) to a child: Recite forme thy verse! He answered: 'And you, that arespoiled, what do you, that you clothe yourself withscarlet, that you bedeck yourself with ornaments of gold, that you enlarge your eyes with paint? In vaindo you make yourself fair… (Yirmiyahu 4, 30). Hetook him to yet another schoolhouse until he tookhim to thirteen schools; all of them quoted in similarvein. When he said to the last one, 'Recite for my thyverse,' he answered: But unto the wicked God said:‘What have you to do to declare My statutes?( Tehilim50, 16). That child was a stutterer, so it sounded asthough he answered: ‘But to Elisha God said’. Somesay that [ Acher ] had a knife with him, and he cut himup and sent him to the thirteen schools; and somesay that he said: 'Had I a knife in my hand I wouldhave cut him up.'

One after the other, the children deliver a disturbing,even ominous message of despair to Acher : his soul issullied and cannot be cleansed. Acher , tormented by hisown demons, vents his anger on the innocent. Had hemerely threatened violence and abused the childverbally, the narrative would be upsetting, and our

estimation of Acher greatly reduced. But the Talmud



considers the possibility that Acher actually murderedthe thirteenth child and sent his remains to the othersas some type of ominous warning of his own.

The Enemy WithinSo many questions arise: How could this havehappened? Why didn’t someone stop him? How couldhe possibly get away with such violence? In a parallelsource in The Jerusalem Talmud that tells the story of

Acher , more details are shared, more backgroundrevealed. While the version of Acher's story in the

Talmud Bavli contains a great deal of theologicalmaterial, with the crucial scene being played out in

heaven, the Jerusalem Talmud's approach is morehistorical, focusing on events which transpired here onearth. Despite some minor divergences, the two storiescan be merged to create one complete picture.

תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ב דף עז עמוד ב /ה"אמני חר ליע ן ויה היה הורג רי ורה מרין כל למיד דהוה חמי

ליה מכח ורי 'הוה קטיל ליה ול עוד ל דהוה עליל לי וועד והוהחמי טליי קומי סר והוה מר מה ילין יין עדין הכ ומנויה דהןני ומנויה דהן נגר ומנויה דהן צייד ומנויה דהן חייט וכיון דהוון

יטחל י ן ל רמו וכה וילע ןול ןילזו היל ןיק ןווה ןכ ןיעמןינעטמ ןווה דמו 'ע ףו יה וו ל וידי העמ ליח 'מוגו ר ח הכלמ וע םינ םמ לוטמ דח יר ןועטימ ןינווכמ ןווהו ןילוטמ ןול

מר טעוננון יחידין זלון וטעונינון יחידיין והוון מכוונין מירוקכרמלי ל להוצי מרה"י לרו הרים מר טעונינון צלוחיין זלון

וטעונינון צלוחיין ר' עקיה נכנס לום ויצ לו' עליו הכו ו' מכניחרי נרוצה וגו'

The Jerusalem Talmud asks, “Who was Acher?” The answeris straightforward and shocking: “Elisha the son of Avuya

who murdered teachers of Torah." Successful students hadtheir lives cut short by Acher's maniacal attack on all thatwas holy; this is the Yerushalmi’s explanation of “kitzetz bneti'ot ” cutting down the “young plants”. He entered thestudy-hall, surely flanked by Roman thugs, and uprootedthe students - killing some, directing others to more“worthwhile” professions.

But this is not all, according to the Jerusalem Talmud:

Acher joined the Romans, and used his Torah knowledge toinsure that the Jews would publicly desecrate the Shabbat.



When the Jews found a loophole in the law, he taught theloophole to the hated Romans, so they could erase Jewishidentity and squash all hope of religious survival. It wouldcome as no surprise to us to learn that the infamous

Roman decree forbidding Sabbath observance was thework of Acher , the former Torah scholar. Elisha benAvuya's was the ultimate fall: from Rabbi to executioner;from a teacher of great Torah scholars in their search forholiness, to teaching pagans who sought to extinguishholiness. The transformation of Elisha to Acher iscomplete.

The only question that remains is, can he return? Can he

rekindle his relationship with God? Is teshuva a viableoption for the rabbi who became a vile, ruthless criminal,the architect of the destruction of Judaism? Acher believesthe answer is “no”. His former protégé, Rabbi Meir, thinksthe answer is “yes”. Heaven seems to side with Acher – atleast in this argument.

תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ב דף עז עמוד ב /ה"אר"מ הוה יי דר י מדר דטיריה ער ליע ריה רכי על סוסיי יום

ו ון ומרון ליה ה ר לר סק ליה מן דרה ונק לגיה "ל מה

הויה דר יומ דין "ל ויי' ר חרי וגו' "ל ומה ח יה "ל ויוסףיי' כל ר ליו למנה כל לו כל ממונו מר ווי דמודין ול מכחיןוצמ וכז וירמ וי ירח ר 'ייו ל ןכ רד הוה ל ר היקע

ומעים טוים היה ידו מריו

R. Meir was sitting and expounding in the House of Study of Tiberias, when his teacher, Elisha, passed inthe street, riding a horse on the Sabbath. It was toldto R. Meir, ‘Behold, Elisha, your teacher, is passing[riding a horse] on the Sabbath.’ He went out to him,and Elisha asked, ‘What was (the topic of) yoursermon today?' He answered him, 'The verse, "SoGod blessed the latter end of Iyov more than hisbeginning (Iyov 42,12).’ [‘ How did you explain it? 'he asked,] and he told him, ‘"Blessed" means that Hedoubled his wealth.’ Elisha said to him, 'Your teacherAkiva did not explain it thus; but "So God blessed thelatter end of Job more than his beginning" means thatHe blessed him for the merit of the repentance andgood deeds which were his from his beginning.’



It must have been humiliating for Rabbi Meir to be toldthat his teacher is desecrating Shabbat, riding by on ahorse - the favored mode of transportation of the rulingRomans. Acher , in the role of an aristocratic Roman,

tramples upon the holy Shabbat. Rabbi Meir closes hisbook and seeks out his teacher, and he engages him in adiscussion of the Book of Iyov and its examination of theodicy: “Why do bad things happen to good people?"Rabbi Meir hopes to drive home the idea that the end of Iyov's life-story brings him full circle, and Iyov reaps therewards of his righteousness; In the end, Iyov is blessedwith more than what he lost, as if to say, 'all's well thatends well'18. This message must have been particularly

poignant , coming from Rabbi Meir, who had known morethan a fair share of suffering19: He lost two sons,20 and his

18 There is an opinion expressed in the Talmud that the Book of Iyov not a historical book, rather theentire book should be read as a parable. Iyov, a righteous man, can regain his health and his wealth,rebuild his family with newly-born children and be consoled for those he has lost. In real life the loss of a child is surely the cause of much pain – even if new children are subsequently born.

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טו עמוד איב ל היה ל נבר ל מל היה.

Talmud Bavli Baba Batra 15aA certain Rabbi was sitting before R. Samuel b. Nahmani and in the course of his expositionsremarked, 'Iyov never was and never existed, but is only a parable.19

Eventually, the Roman inquisitors came for Rabbi Meir himself. See Kohelet Raba 7:19ז השרפ )אנליו( הבר תלהקה ןירמ היי ןמח ,נימ הה ןמ ןלכ ןיביי ןהי חכ ,ןיימרד נח לע רבע קרע כלמל יעבמ הה רימ 'ר

ה ,לי ה ה ,מרין ם ה ה ,נן כרזין ליה ין י כיל עמן הה צבע חד צבעיה בדמה דחזיר, יהבצבעיה חרי בפמיה, טמ ה מק ה ,מרין דין לדין יל הה ר' מיר ל הה עביד כן בקניה ערק, קר עליה

ירן דע החכמה חיה בעליה,R. Meir was being sought by the ]Roman[ Government. He fled and passed by the store of someRomans. He found them sitting and eating swine's flesh. When they saw him they said, ‘Is it he or not?Since it may be he, let us call him over to us; if he comes and eats with us ]it cannot be he[.’ He dippedone of his fingers in the swine's blood and placed another finger in his mouth, dipping one finger andsucking the other. They said one to the other, ' If he were R. Meir, he would not have done so. They lethim go and he fled. The text was therefore applied to him, 'THE advantage of knowledge is, thatwisdom preserves the life of he that possesses it.'20

See Midrash Mishle chapter 31 מדרש משלי )בובר( פרשה לאד" חיל מי ימצ .מר מעה היה בר' מיר היה יב דר בבי המדר בב במנחה, מ ני בני ,מה עה

מ/ מן/, הניחה ניהם על המטה פרה סדין עליהם, במצי ב ב ר' מיר מבי המדר לבי ,מר לה היכן ני בני,מרה לבי המדר הלכ ,מר לה צפיי לבי המדר ל ריי ם, ננ ל כס ל הבדלה הבדיל, חזר מר היכן ניח הל[ יבר ל הרמ ךריב רחל ,ךריב לכ לכמה ינפל הבירקה ,םיב םה יכע רח םקמל כלה ל הרמ ,ינבי לי לל לך, מר לה מרי לך, מרה ל רבי[ קדם הים ב דם חד נן לי פקדן, עכי ב ליטל ,נחזיר

ל ל ,מר לה בי מי י פקדן צל ה צריך להחזיר לרב ,מרה ל רבי חץ מדעך ל הייי ננ צל ,מהעה פ בידה, העלה ל חדר, הקריבה למטה, נטלה סדין מעליהם, רה ניהם מים מנחים על

י בני רבי רבי, בני בדרך רץ, רבי הי מירין פני ברן, בה עה מרה ל לר' מיר המטה, החיל בכה מר בנ.)כ בי( ךרבמ 'ה ם יהי חקל 'ה ןנ 'ה ,רמ ,ברל ןדקפה ריזחהל ךירצ ינ יל רמ ךכ ל יבר

Rabbi Meir sat learning Torah on a Shabbat afternoon in the House of Study. While he was there, histwo sons died. What did their mother, Beruria, do? She laid them upon the bed and spread a linen

cloth over them. At the end of Shabbat, Rabbi Meir came home and asked her, ‘Where are my sons?”She replied, ‘They went to the House of Study.” He said, “I did not see them there.” She gave him thehavdalah cup and he said the blessing for havdalah. Then he asked again, ‘Where are my sons?” She



other teacher was martyred21. Rabbi Meir did not choose atopic of conversation with Acher lightly; he directed theirexchange toward the lesson he felt Acher needed toreview.

תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ב דף עז עמוד ב /ה"אמר ליה ומה הויה דרי וכן "ל טו חרי דר מריו מר ליה ומהוט יוה ומייקנו וונקזו ומו וורענ םינ דילוה םדל ל" הי ח

חרי דר מריו לדם עה סחורה ילדוו והסיד וזקנוו ונכר הויטו חרי דר מריו לדם למד ורה נערוו וכחה וזקנוו וקיימה הוי

עקיבה רבך לא הוה דרשטו חרי דר מריו מר ווי דמודין ול מכחיןל טו חרי דר מריו זמן הו טו מריוכן

R. Meir asked, And how do you explain, 'Better is theend of a thing than the beginning thereof'? He

inquired, ‘What have you to say on it?’ He replied,‘You have, for example, the man who acquires astock of goods in his youth and loses money on it, butin his old age he makes a profit out of it. Anotherillustration of 'Better is the end of a thing than thebeginning thereof': You have a man who begetschildren in his youth and they die; he begets childrenin his old age and they survive. Another illustration of 'Better is the end, etc.': You have a man who commits

evil deeds in his youth but in his old age performsgood deeds. Another illustration of 'Better is the end,etc.': You have the man who learns Torah in his youthand forgets it, but in his old age he returns to it; thatis an instance of 'Better is the end of a thing than thebeginning thereof'. Elisha said to him, 'Not so didyour teacher Akiva explain it; but his interpretationwas: Good is the end of a thing when it is good fromits beginning.22

said, ‘They went to another place and they are coming.” Then she gave him food to eat, and he ate andsaid the blessing. Then she said, “I have a question to ask you.” He said, “Ask it.” She said, “Earlytoday a man came here and gave me something to keep for him, but now he has returned to ask for it

back. Shall we return it to him or not?” He replied, “He who has received something on deposit mustsurely return it to its owner.” She replied, “Without your knowledge, I would not return it.”Then she took him by the hand, brought him to the bed, and took away the cloth and he saw his sonslying dead upon the bed. Then he began to weep and said about each, “Oh my son, my son; oh myteacher, my teacher. They were my sons, as all would say, but they were my teachers because theygave light to their father’s face through their knowledge of the Torah.” Then his wife said to him, “Didyou not say to me that one must return a deposit to its owner? Does it not say, “The Lord gave, theLord took, blessed be the name of the Lord” )Job 1:21 (?

21 Rabbi Meir was also a student of Rabbi Akiva; we can only guess if Acher had a hand in Rabbi

Akiva's death as well. See Brachot 61b22 This dovetails with the sole teaching quoted in the name of Elisha Ben Avuyah in the Mishna:Chapters of the Fathers 4:20.



FoundationsElisha/ Acher claims that something can only be good inthe end if it was good in the beginning, a deterministic

position generally opposed by the Jewish idea of Free Will.In fact, the status and scholarship achieved by Elisha'sadversary, Rabbi Akiva23, whose humble origins are well-known, are a prime example of Judaism's rejection of

Acher's thesis, as is the life of Rabbi Meir himself, whosefather converted from paganism to Judaism. Yet Acher remains unconvinced; he explains why he was doomed tofailure from the outset.

וי היה המעה ויה מגדולי ירולם היה יום למוהליני קר לכלתלמוד ירושלמי חגיגה פרק ב דף עז עמוד ב /ה"אגדולי ירולם והוין י חד ולר' ליעז' ולר' יהוע י חר מן דכלוןוון רון מטחין ומרקדקין "ר ליעזר לר' יהוע עד דינון עסיקין דידוןנעסוק נן דידן ויו ונעסקו דרי ורה מן הורה לניים ומן הניי'

לכוים וירדה מן המים והקיה ום מר להן ויה רויי מה םלרוף יי עלי מרו לו חס ולום ל יוין היינו וחוזרין דרי ור' מן

'יהו יניסמ ןנינכ םיחימ םירדה ויהו םיוכל םיינה ןמו םיינל הרוהה מלחכ' ון כלחיכן מסיני ועיקר נינן מסיני ל נינו ל וההר

וער עד ל המים מ' להן ויה רויי ם כ הי כוחה ל ורהכיל םימ םל ונווכ היה ל יל וירמ ינ הרול הזה ן יל םייקנ ם

יה וו ומייקנ ל

מסכת אבות פרק ד)כ( ליע בן ביה מר הלמד ילד למה ה דמה. לדי כבה על ניר חד .הלמד זקן למה ה דמה. לדי כבה על

ניר מחק.Pirkei Avot 4:20.Elisha b. Avuyah said: he who learns ]when[ a child, unto what is he ]to be[ compared? — unto ink written upon a new writing sheet; and he who learns ]when[ an old man, unto what is he like? — untoink written on a rubbed writing sheet.23 See Talmud Bavli Brachot 27b, Pesachim 49b, Kethuboth 62b

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כז עמוד ב;ב כז היל ילד ,היל ינע מליד ?ביקע יברל הימקנ

Brachot 27bWe can hardly appoint R. Akiva because perhaps Rabban Gamaliel will bring a curse on him becausehe has no ancestral merit.

פסחים דף מט.במר רבי עקיב :כהייי עם הרץ מרי: מי ין לי למיד חכם נכנ כחמר. מר ל למידי :רבי, מר ככלב ־

מר להן: זה ־ נך בר עצם, זה ־ נך ינ בר עצם.Pesachim 49bIt was taught, R. Akiva said: When I was an ‘am ha-arez I said: I would that I had a scholar ]beforeme[, and I would maul him like a donkey. Said his disciples to him,' Rabbi, say like a dog!' 'The former

bites and breaks the bones, while the latter bites but does not break the bones,' he answered them.כתובות דף סב.ב

ר"ע רעי דבן כלב בע הה, חזייה בריה דהה צניע מעלי, מרה ליה: י מקדנ לך זל לבי רב?Ketuboth 62b

R. Akiva was a shepherd of Ben Kalba Sabua. The latter's daughter, seeing how modest and noble ]theshepherd[ was, said to him, ‘Were I to be betrothed to you, would you go away to ]study at[ anacademy?’



So it happened with my father, Avuyah, who was oneof the great men of Jerusalem. On the day of mycircumcision, he invited all the eminent men of

Jerusalem to sit in one room, and R. Eliezer and R.

Yehoshua sat separately, in one room. After theassembled dignitaries had eaten and drunk, somerecited songs and others alphabetical acrostics. R.Eliezer said to R. Yehoshua, 'They are occupied withwhat interests them, so shall we not occupyourselves with what interests us?' They began withsubjects connected with the Torah, then with theProphets, and after that with the Scriptures. Thewords were as joyful as when they were given from

Sinai and fire surrounded them; for were they notoriginally delivered from Sinai with fire, as it is said,'The mountain burned with fire unto the heart of heaven (Devarim 4, 11)? My father thereuponremarked, "Since the might of the Torah is so great,should this child survive I will dedicate him to the

Torah." Because his intention was not for the Name of Heaven, my study of the Torah did not endure withme.

Elisha recounts the reason and circumstances in which hisfather, a wealthy and influential man, decided to dedicatehis newborn son to a life of Torah scholarship: It was forthe power. He saw a power in Torah which had previouslyeluded him. Attracted by this power, he sends his son tostudy. Acher feels that because of these tainted origins,his study was destined to fail.24

They continue the conversation; Acher rides on his horseon Shabbat, and Rabbi Meir follows by foot:

24 The Talmud in other places opposes this approach and says, 'Let a person start for less-than stellar reasons, and eventually they will serve God for the correct reason.' See Pesachim 50b. Moreover, therabbis value his learning, though performed for the wrong intentions, and later treat his childrenfavorably in the merit of his learning, despite the atrocities he committed. See Midrash Rabbah RutParsha 6 )Lerner edition(

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נ עמוד בדמר רב יהדה מר רב: לעלם יעסק דם ברה במצ ף על פי ל למה, מך ל למה - ב למה.

רות רבה ]לרנר[ פרשה ו

לחר ימים ב בני בע צדקה צל רבינ .מ', ל יהי ל מך חסד ל יהי חנן לימי- הלים קט: יב-. מרין,ר היה ל ימ המ ,'מ .סנרפי ןהילע רזג יבר הכב הע הב .היירל לכס יהדבעב לכס ל ,יבר

לם מים כך העמיד, מי ר לם מים על ח כמה כמה.



תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ב דף עז עמוד ב /ה"אמר ליה ומה הויה דר ון "ל ל יערכנה זה וזכוכי" ל ומה ח יה"ל דרי ורה קין לקנו ככלי זה ונוחין לד ככלי זכוכי ומה כלי זה וכליזכוכי ם נרו יכול הו לחזור ולעון כלים כמו היו ף למיד חכם כחלמודו יכול הו לחזור וללמדו כחילה "ל דיי מיר עד כן חום " ל מן

דה לכו ל" המ םייל לוהו ינמ ניוהד ייסוסד ילט ןמ ל" עדי ןהשפעם אחתחכמ י ולי חזר " ל לי נ יכיל "ל למה "ל

עור לני י קוד הקדים רכו על סוסי יום הכיורים חל להיוהייתי ומעי קול יוצ מי קוד הקדים וומר וו נים חוץ

וכל דא מן הן אתת ליה אלא פעם אחת היהמליע ן ויה ידע כחי ומרד יוונה קע גיניסר ורה דם חד עלה לר הדקל ונטל ם על הני' וירדיושב

חליו םינה לטנו לקדה רל הלע רח םד הר רחמל םול םמהם וירד מם והכיו נח ומ מר כי לח לח הם ו הנים קחל למען ייט ל והרכ ימים יכן הי טוו ל זה יכן הי ריכו ימיו לזה ול היה יודע דרה רי יעק לנים ממנו למען ייט ל לעולם ה כולו

שראה לשונו של רביטו והרכ ימים לעיד כולו רו וי ומרים על ידיהנחום נון י הכל ו דם מר זו ורה וזו כרה זהו הלון היהיהודה

מוצי דרי ורה כיקנן זה הו הלון היה יגיע ורה כל ימיו זו ורה וזומעורויש אומרים אמו כשהיתהכרה דומה ין מן כר וין חיי המים

ו היה עור על י עודה זרה והריחה מוו המין והיה וו הריח מעעגוה כירסה ל חכינה

What do you say is the meaning of the verse, 'Goldand glass cannot equal it (Iyov 28, 17)' - what haveyou to say on it?’ R. Meir answered, ‘These are thewords of the Torah which are as difficult to acquire as

vessels of gold and glass.’ He said to him, 'Not so didyour teacher Akiva explain it; but his interpretationwas: as vessels of gold and glass can be repaired if broken, so can a disciple of the Sages recover hislearning if he has lost it.’Elisha then remarked, 'Turn back.' 'Why?,' R. Meirasked. ‘Because this is the Sabbath limit.’ ‘How doyou know?' 'By the hoofs of my horse [which tell methat he] has already gone two thousand cubits.’ R.

Meir exclaimed, ‘You possess all this wisdom and yetyou do not repent.’ He replied, ‘I am unable.’ ‘Why?’He said to him, ' I was once on my horse riding pastthe Temple on the Day of Atonement which occurredon the Sabbath, and I heard a Bat Kol crying out, "Return, my mischievous children (Yirmiyahu 3, 22),Return unto Me, and I will return unto you (Malachi 3,7), - with the exception of Elisha ben Avuyah, whoknows My power and yet rebelled against Me!" ‘Howdid this happen to him? He once saw a man climb tothe top of a palm-tree on the Sabbath, take the



mother-bird with the young, and descend in safety. Atthe termination of the Sabbath he saw a man climbto the top of a palm-tree and take the young but letthe mother bird go free, and as he descended a

snake bit him and he died. Elisha exclaimed, ‘It iswritten, "Send away the mother bird, but the youngyou may take for yourself; that it may be well withyou, and that you may prolong your days (Devarim22, 7)." Where is the well-being of this man, andwhere is the prolonging of his days!’ He was unawarehow R. Akiva explained it, 'That it may be well withyou in the World [to Come] which is wholly good,' Andthat you may prolong your days' in the world which is

unending. Some say that it was because he saw thetongue of R. Yehudah the baker in the mouth of a dogand exclaimed, ‘If it happened so with a tonguewhich labored in the Torah all its days, how muchmore so will it be with a tongue which does not knownor labor in the Torah!’ He went on to say, ‘If this isso, there is no reward for the righteous nor is there aresurrection of the dead.’ Still others say that ithappened because when his mother was pregnant

with him, she passed by idolatrous temples andsmelled [the offerings]. They gave her some of thatkind [of food] and she ate it, and it burned in herstomach like the venom of a serpent [and affectedhim].

Elisha cannot completely divorce himself from Judaism,from the dialectic of learning. He seems aware of thepower of God and Torah; rather than reject this power, hecalls himself a dualist, for he sees and values two distinctpowers. He enjoys the banter with Rabbi Meir, but only upto a point. When Rabbi Meir turns the tables on him,makes demands or raises expectations, it becomesuncomfortable and Acher rides on. When Rabbi Meirbroaches the topic of repentance, of the ability to fix thatwhich was broken, he is told to go back.

The version of their discussion recorded in the TalmudBavli focused on a philosophical exegesis of the verseregarding vessels of gold and glass; the version of their



discussion recorded in the Jerusalem Talmud adds thedimension of a living, breathing, real-life encounter. Twomen are travelling together on Shabbbat, discussing acritical point of faith; the apostate teacher, in a symbolic

gesture, "coincidentally" notices that they have reachedthe permitted boundaries for Shabbat travel - at preciselythe moment Rabbi Meir has asked him to return, to comehome, to abandon his horse, his Roman clothes, his new-found friends and the prestige they have bestowed uponhim. Acher protests; he cannot return, for his fate issealed. He has heard a Heavenly Voice denying him theability to return. In this version of the story, the voiceemanates from the remains of the shattered walls of the

Temple in Jerusalem.

What brought him there? Are we to believe that he“happened” to be riding, and he “happened” to arrive atthe holiest place for Jews, on the holiest day of the year?His journey has purpose, the day on which it occurs issignificant, and there is meaning to the location.

Elisha/ Acher was raised to embrace Torah because of its

power, but that power seems to have vanished. Shattered,burned ruins replace the glory of the Jewish people – theHouse of God. Acher looks at the ruined Beit Hamikdash,and concludes that there is another power, somethingeven greater, which destroyed the Temple. He embracesthat power, and seeks to align himself with the Romanswho now seem more powerful than the Jews. Is this notthe lesson that his father always wanted him to learn – tofollow the power, to align himself with the most powerfulforce he could find? When he sees the martyrdom of thegreat Torah sages, he aligns himself with the executioner;he chooses 'ruthless murderer' over 'rabbi'. Rabbi Meirread Acher's inner thoughts accurately: It was, indeed, theproblem of theodicy, “why bad things happen to goodpeople,” that led Acher into the embrace of the evilRoman Empire, the epicenter of the most glorious powermankind had ever known. Elisha cannot reconcile an all-powerful God with the martyrdom of the scholars, theexile of the Jewish People, the destruction of the Kingdomof God on earth. He turns away, to the polar opposite, in



search of that greater power that he believes hasovercome the God of Torah.

Acher's words display a great deal of anger. He seems to

lament the years he "wasted" on Torah study, and he triesto "save" others from a life of holiness and Torah study. Itis his anger which leads him to the place where the

Temple once stood, to what is, in his eyes, a sign of thediminished power of Judaism and the glory of the Romans.But he does not deny the existence of God or Hisinvolvement in human history: he himself tells Rabbi Meirthat from the ruins of the Beit HaMikdash a voice rang out,calling on every Jew to return to God – with one exception.

Elisha ben Avuya cannot return. His estrangement isirrevocable.25

The CoreWhy is Elisha/ Acher the exception to the concept of teshuva? Admittedly, his deeds were particularlydastardly; his repentance would require more than asimple gesture. Why does Heaven bother with the fallenRabbi, going as far as a personal communication, to tell

him that his teshuva will not be accepted? Moreover, if Elisha/ Acher has not rejected his belief in the truth of Godand the message he receives, why does he care what theBat Kol says? If Judaism is true, if the Torah is divine, whyis he so concerned what the results of his teshuva will be?Would it not be sufficient to take the path of truth, toconsole himself with the knowledge that he can spend therest of his life acquiring truth, gaining understanding? Ihave often wondered why Rabbi Meir did not counsel histeacher – “You do your part, return to God and a life of

Torah, and let God worry about the rest.”26 Herein lies the

25 Rabbi Yosef Soloveitchik says that Acher misunderstood the voice: Acher could not return, butElisha could. See “The Rav Speaks,” page 193 ff.26 The Shl”a HaKadosh suggests that had Acher really repented, his Teshuva would have been accepted.This idea is echoed by Rabbi Levi Yitzchak of Berditchev. See Kedushat Levi, commentary to PirkieAvot Chapter 2

ספר השל"ה הקדוש - מסכת ראש השנה - הצעות לתשובה חמישית,דצב ב ,'כ 'רח'מ ץח םיבב םינב ב הרמ לק ב הציד ) ,ט( ןירד ןי קרפ[ הגיגח כסמב ןנירמד הידע כבד מכין למרד ב .ם מר הל מנה ממד להכעיס היה, פיל הכי כעה בה קבל הקד ברך

ליפד דע… ,ה'רחא' עשילא,הנמ הע מכ םיק םילדג םיפגיסב מצע ףגסמ היה הלפב הברה ריצפה ם ענמל היה ל ,'רח'מ ץח דגרפה ירחמ עמ פ"ע . ]ב"נ ןמיסב ל"ע[ םיבר םימחרב לבקמ היה יהל לכי

ף ידע כבד מרד ב .דגמ ז מצינ ברבי לעזר בן דרדי[ בפרק קמ דע"ז[ , מר עלי לעצמ מן הרחמים,הניח זנה ל ב עליה, פעם ח מע י זנה בכרכי הים נטל כיס דינרין בכרה, נטל כיס דינרין הלך עבר עליהבעה נהר .בע הרגל דבר הפיחה, מרה כם הפיחה ז ינה חזר כך לעזר בן דרדי ין מקבלין בבה.



crux of Acher's sin: Acher's transgressions were certainlynumerous, his actions heinous, but they all shared acommon core: Above all else, Elisha/ Acher was apragmatist. He was fully aware that his entrée to a life of

Torah was born of an attraction to the glory and power of Torah; his dedication to that life, to that truth, was lostwhen he saw something more powerful. His allegiancewas, and always had been, a matter of pragmatism. It wasthis same pragmatism that led him down the path of decadence, for only a person motivated solely bypragmatism can say, “If I have lost my share in the nextworld, I may as well enjoy this one”. A man who seeksholiness and truth would not have drawn the same

conclusion.27

הלך יב בין הרים גבע ,מר הרים גבע בק עלי רחמים, מר ליה עד נ מבקים עליך רחמים כ ,'עד מרחמה לבנה בק עלי רחמים כ ,'מר ככבים מזל בק עלי רחמים כ ,'עד מר ין הדבר לי ל בי, הניח ר בין

י עלם הב ,עד כן. מסיק ם ברכי געה בבכיה, עד יצ נמ .יצה ב קל מרה, ר' לעזר בן דרדי מזמן לחיבגמר כין דביק ליה טב במינ הה. כך ל היה ל ל'חר' ליי עצמ מן הבה, ע"פ ב קל יצ הכריז חץנל הז ז"י קרפב הדקה רעב המכח יר לעב בכ ןכ .הבה ךב מ היה ליפ ל על ל היה ,'רח'מ

ם, הכלל ין לך דבר ל יקן בבה, מה פיר בזהר ינ לי בבה ה ב קה, ף זה מכללקי הבה מרין ל ינ לי בבה. ין לך דבר עמד בפני הבה, ף ם מע ב בנים בבים חץ

ל ליעמ היה ב היה ם ןכ לכ ,ב ל ליפ לבקנ ףס ףס 'רח' עיל ירה ,ח ל ,'רח' עיל ןינעכ ,ינלפמיר יר, ל סגר דלי הבה בפני היה צריך להפציר עד יפח הפח. זה מה מר ז"ל )פסחים פ ,ב(, כל מה

ימר לך בעל הבי עה חץ מצ ,בעל הבי דהיינ הקב"ה, כל מה ימר לך עה מהמצ עה חץ מצ ,ם ימרלך צ מביי ל כנס כענין ליע 'חר', ל מע ל ,ל כנס בבה, כי זה חק ל בעל הבי ל מטעה ך,

ספר קדושת לוי - מסכת אבותעד כן:כן בירל ב הערר לחזר בבה. זה מר חכמינ ז"ל )חגיגה ט ).חץ מחר, דהיינ ל יערר בבה מן

מים בל בדי ל היה חזר בבה מעצמ הי מקבלין ממנ ל ידח ממנ נדח, כי ין לך דבר העמד בפני הבה.27 The Tiferet Shlomo, Moadim-Rrimzei Purim, reports that his teacher, the Maggid of Mezritch, once

prayed so much for a sick person, that he was told from Heaven that he had gone too far and hadforfeited his share in the World to Come. Despite his initial shock, he immediately consoled himself and said – “Now I can really pray, with no holds barred”. Likewise, the Maggid said, Acher shouldconducted himself: he had the unique opportunity to serve God with absolutely nothing to gain, whichis the purest form of devotion. Of course, the pragmatic Acher would have found the suggestionrepulsive. A similar idea is taught in the name of the Baal Shem Tov; see Kol Mevaser volume 2Chagiga.

ספר תפארת שלמה - מועדים - רמזי פורים

המעה המב בם דמ" י לקי מהד"ב ממעזריט זלה"ה. ר פ" הרבה הפציר בפלה עבר חלה חד ל רצהבכן ב ל המלך ר ל כד כר בדי בדי )סר ד, ט .)הנרה לבר בענין י הביד הל מרה. ע"דלנט מעלי עד ירפ .הדיע ל מן המים כי בד חלק בעה"ב עבר זה יבהל מד. כן מיד היב ל לב למר. הנה

כי כן ין לי עד לצפ על עה"ב. הנה עה הע להפלל עבר ירל לזעק ל ד' במ בלי ם מחב גמל בעה"בכן פיר ז"ל בענין ליע חר טע ל הי' כמע הב"ק )חגיגה ט ,י )ב בנים בבים חץכי ין לי לצפ כלל.

מחר ני מלב בזה טעה כי ך ז הי' הע לב לעבד ד' במ לב לם ל ע"מ לקבל פרס רק לע מהבהל הלבקי ם ל המ"עב םקמב ) ,טל רהז( "עבה לעמב ל"זכח רמ ןינעה הז .העי יניעב בטה 'ד הנה

ירי ןצר הלעמל הצרנ םדבע יכ 'דב חטב ןכנ םבל םה םירמג םיקידצה יכ .דמעל םילכי םני םירמג םיקידצ םידמעיעה לכן הם קדים על עבדם מיד בלי הפסק. בל הבע" הנה לבם יפחד כל הימים ם יקבל ם לכנס לפני ד' לבל

יליכם החצה גם בקרבם לפני ד' ברה פלה ל ימינ כי יזין ד' לקלם לקבל בם. עפ"כ הם בים מדיםבכל לבבם הנה זה ה כי מהב ד' ר בקרבם הם רצים להקרב לעבד במ בלב לם בלי ם לם גמל כלל

חרי ר ידעים בעצמם כי בד עלמם עד הנה ל יצפ ללם גמל כלל בעה"ב.ספר קול מבשר ח"ב - חגיגה

כמ מרים בם רבינ הרבי ר' בנם הפריסח זי"ע מר, ר הבע"ט הקד זי"ע, היה חכם יר גדלמליע-'חר'. כי 'חר' מע ב קל, ב בנים בבים חץ מחר )חגיגה ט" ע" - )הניח הכל יצ .בל הבע"ט זי"ע,לחר הדיע ל מן המים ין ל חלק לעה"ב, מר, מעה יכל ני לעבד הי"" .יך בין נר, יך גליב".



Had the Heavenly Voice warmly welcomed Elisha home,his pragmatism may have led him in that direction, butsuch repentance would have been imperfect. Instead, God

tells him that he is not welcome, putting him in position todo the right thing - perhaps, for the first time in his life, todo the right thing for the right reason: not "what's in it forme", but because it is right.

No Exceptions There are no exceptions to teshuva. We – all of us, eachand every one of us, can repent, at any time.28 Theteshuva of any individual is as unique as the person who

must perform it. A man like Elisha Ben Avuya, who was sogifted, so brilliant, and had the best education, also hadgreat responsibilities. His fall was profound; therefore theteshuva necessary in his case was extraordinary. What isinstructive is that God did not call him to return; in asense, Acher lost29 the sya'ata d'shmaya,30 the help fromHeaven that tugs at the heart of the sinner and awakenshim to repentance.31 But God did not abandon him

:]"נ לפנ רע ע"ע .'ט חנ החמ דח[ .ןבה .יגס הבב רב ,רמד ק"הזה נכ הז28 The Mishna says that if a person sins anticipating that they will repent, or anticipating that YomKippur will cleanse them, it will not work: In his commentary to Mishna Yoma 8:9, the Rambamexplains that this means that God will not help him on that day to do what he needs to do to repent, butrepentance is always available.

תלמוד בבלי מסכת יומא דף פה עמוד ב.המר חט ב, חט ב - ין מספיקין ביד לע בה, חט ים הכפרים מכפר - ין ים הכפרים מכפר

If one says: I shall sin and repent, sin and repent, no opportunity will be given to him to repent. ]If onesays[: I shall sin and the Day of Atonement will procure atonement for me, the Day of Atonement

procures for him no atonement. Mishna Talmud Bavli Yoma 85bרמב"ם פירוש המשניות - מסכת יומא פרק ח משנה ט

ם מכפר, ין ים הכיפרים מכפר כמ מרם ין מספיקין המר חט ב חט ב כ - 'המר חט ים הכיפריעה בצם כיפר מה רי ל לעביד לע בה, כדי יכפר ל עני ב הים,לפיכך ל יעזרה הם י

29

See Sh”la Hakodesh notes to Rosh Hashana section 5.תישימח - הנשה שאר תכסמל תוהגה - שודקה ה"לשה רפסלבקמ י"ה היה ז ,הנגה הב הע עיל לי יד יכ ,הב י"ה לבקי ל "ח ,ז הל בב רמ ינ דע

מה מר ב בנים בבים חץ מחר, הענין כי ה"י ל חפץ חסד ה חב מחב לבלי ידח ממנבי ידים.בל י כזה כמ ליע חר, ינ הגן ה"י יפצירנדח, על כן ה בע בפה מקדים לבני דם מבק יע בה,

ב להי עצה טבה יעה בה, רק ם יעה מעצמ יעה, ל יפה ה"י. זה ב בנים בבים, ני פחלכם ע בה, חץ מחר, ק"ל:

30 See the Rambam cited in the previous note.31 See Rabbi Levi Yitzchak of Berditchev, Kedushat Levi Parshat Ki Tavo

ב יכ רפ - יל דק רפסב ברח רהמ צי לק ב םי לכב )ב"ע ט הגיגח( ל"ז נימכח רממ יפ לע רבי .ךיהל 'ה לקב עמ עמ ם היההיילזמ יזח ל היד בג לע ף ל"ז ניבר רממכ לקה הז עמל גרדמ יפל הכז לרי י לכ מב .םיבב םי בנ

ני רח רמלכ ,רחמ ץח ל"ז ניבר רמ הז .םי לכב לרי י לכל הב ררעה ב לקה הזמ .יזח

מערר זה הקל לב בבה, רק ם יערר מעצמ לב בבה יקבל . בל זה הקל ינ מערר לבבבה, כי ה היה למעלה ל ב לכך צריך להערר מעצמ בבה בל כל ירל חץ כ ,'מערר זה הקל לב

בבה.



altogether: God did engage Acher in dialogue, even if tosay “you can not return”.32 God wanted even the teshuvaof Acher , but true teshuva, not a perfunctory repentance.What God wanted from Elisha/ Acher was repentance that

would go to the very core of his existence, and jar him tothe point of transformation. The core of his sin waspragmatism; therefore God led him on a path of completerehabilitation; He removed any possible cost-benefitcalculation that would have flawed Acher's teshuva, bysaying “Return, my mischievous children - except Acher ,"and removing any hope of reward from the equation. HadElisha repented, he would surely have been accepted. Hadhe rejected pragmatism and the power of Rome, and

chosen instead closeness to God, to truth and to morality –even though he was forewarned that the closeness to Godwould not be reciprocated - he would, in effect, haveembraced decency with no promise of reward, withnothing to “gain” beyond truth itself.33 Had he chosen thispath, he would surely have been embraced by theShechina.34

32 See Rav Yehosha Heschel of Apta, in Ohev Yisrael, who made a similar observation.

גמר חגיגה )ט ).יצה ב"ק מרה ב בנים בבים חץ מחר. ה מיה גדלה לעיני כל בר דיעה כי הל ידעספר אוהב ישראל - לימי הרצון והתשובהמפרסם ין לך דבר בעלם עמד בפני הבה כמ קיבל הם יברך ב מנה. הגם הכעיס בר מד. ך

.ב ציכ ל הזה רבדכ עמ י"הל הלילח ,לבקמ ה"בקה היה ל הבב ב היה ם םגד הנכה ןיד ,יל הרנ מבנממ חדי לבל בחמ בח .'י דגנ םיטחה לע םג .יירב לכ לע םחרמ י"ה ימחר לדגמ ,ךכ ה רבדה ר ןכבי ם ררעמ .ק"הפסמ עדנכ .'כ ם נדח לז לח ה"י הירהרי בה בלבם בזה הכרז היצ בכל ים ב בניבבה לימה ע"י יזה סיבה מעררם יב .היינ כמ"( הלים צ, ג( ב נ עד דכ ג 'ב בני דם. הקב"הבעצמ פח להם ערי בה ל מבק מכ "לע בה. כן י עביר חמר כ"כ כמ המר חט בעה בה רק צריך הדם להערר מעצמ לם ל כדמה, ז ין מהרי ה"י יחזר חרי לערר לבק ממנ י

לב בל ער דלעיל מקדם להד לפני י 'בכל לבב יפך יח לפני י 'ילח ל עזר סיע מן המיםדיב ןיקיפסמ ןי ):הפ מי( ל"ז םרממ הז .יח כרדמ בב כ"ג ב ןילבקמ מב ז בט יכב ב רמגי

לע בה. ל מר ין מקבלין ב .ך די כנם ה ין מעררין מן המים יב.33 His belief that he could not repent may have been a further sin see Midrash Shmuel on Pikei Avot

4:28. ספר מדרש שמואל על אבות - פרק רביעי משנה כחה רב סיעכהל עירהל טחל הברה ימי לכ ר םדה יכ ל"ז רידרק המ 'ר ברה יהלה םכחה יפמ יעממי מן הרחמים מסיף על חט פע במר כי חר בדה ק מן העה"ב ה חפץ על הפח להענג בעה"זכמ היה בליע חר חר מע מחרי הפרגד ב בנים בבים חץ מחר הפקיר עצמ לעבר על הרה כלה כי

, לבקמ היה 'י ה המל הבב ב היה ם הבה ינפב דמע רבד ןי יכ הזב העט ידב םימחרה ןמ ינ34 See Ben Yehoyada on Chagiga, who states that a “pragmatic” teshuva would have been rejected, butteshuva motivated by love of God would have been accepted.

ספר בניהו בן יהוידע על חגיגה דף טו/ארפמ הה רימ 'רד ד"סב יל הרנ .רחמ ץח לק ב הרמ עמ ןיכ ,היפק ךי הק .רדמ יב הילייע היפק ם

כלמר ף על פי ם בים בה מירה, גם כן קבלדברי ב קל הכי, ב בנים ף על פה ם בבים, בבה,כם, חץ מחר ין ני מקבל בבה כז הי מירה, בביל יזה סיבה, בל ין הכי נמי ם ב מהבה

. ר' מיר עה ל טעמים הכח לפר דברי ב קלקבלנ ,כי על בה מהבה נמר ין לך דבר עמד בפני הבה

בהכי, ל כר היה מבין חר מקדם, ך חר ל היה מדה בפיר זה ל ר' מיר, ל מפר חץ מחר בכל גנ יניקניה יפמ רבד הזי עמל רדמה יבל מע סנכיל ינב הצרנ ,ריפל הע חכה ירב חירכה לבקמ

ימר פסקים לפי מם, בהם יברר ם המ כר' מיר כליע:



In fact, the Jerusalem Talmud intimates that, on hisdeathbed, Acher expressed remorse:

תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ב דף עז עמוד ב /ה"א

י" ל לי חזר " ל וין חזרין מקלין "ל-עמוד ג /ה"-וכחיהלחר ימים חלה ליע ון ומרון לרי מיר ה ר י זל עי מקריהול כן כי נו עד דכ עד דיכדוכה ל נ מקלין וה עה כהליע ונטר ומ והיה רי מיר מח לו וומר דומה מו וה נטר רי

Some time later Elisha b. Avuyah became ill, and itwas told to R. Meir that he was sick. He went to visithim and said, ‘Repent.’ He asked, ‘Having gone so farwill I be accepted?’ R. Meir replied, ‘Is it not written,'You turn man to contrition (Tehilim 90, 3), up to thetime that life is crushed out [the penitent is

accepted]?’ Then Elisha ben Avuyah wept and died.R. Meir rejoiced in his heart, saying, ‘My masterseems to have departed in repentance.’

While we need not play the role of “God’s accountant” andconcern ourselves with the judgment that awaited thattortured soul in the World to Come, we may learn atremendous lesson from this passage in any case: Elishaben Avuyah shed a tear of regret with his dying breath.

Even at the last moment of life, anyone – no matter howfar they have gone, no matter how heinous their crimes,no matter how long they have turned their back on God,on truth, on teshuva - can repent. When it comes toteshuva, there are no exceptions; all are welcome home35.Some are invited through the front door, while others, likeElisha ben Avuyah, may need to "sneak" in, but there areno exceptions.36

35

See Rambam Mishna Torah Laws of Teshuva, and 3:14, where he cites the verse “Return mymischievous children" )Yirmiyahu 3, 22.( – with no limitations, quite the opposite, he says there are nolimitations to teshuva. Also see Rambam Mishna Torah Laws of Teshuva, 1:4

רמב"ם יד החזקה - הלכות תשובה פרק גלמ לק ריבע י ב"העל קלח םהל ןי לרימ ןה פ"ע נינמ ל םינ העבר םירעמ דח דח לכ )די(ריבחל ם הנכמה ןה ל ןהב רהזהל ןהמ קחרהל ןה ידכ ידכ ב"העל קלח םהל ןי ןהב ליגרה םימכח רמ כ"פע הזבמה יבר הזבמה םימכח ידימל הזבמה ריבח ןלקב דבכמה םיברב ריבח ינפ ןיבלמה יניכב ריבחל רקההמעד המחלל הקדים במה דברים מרים כל חד מל ין ל חלק לעה"ב כמ בל בה בל ם בימי לכ רקיעב רפכ ליפ הבה ינפב דמע רבד ךל ןי בה םלעה ינבמ הז ירה הב לעב ה מ ערמ

יפר 'ה רמ ברקל קחרל םל םל רמנ בה םלעל קלח ל י ב הנרחבןהב ציכ םירממה םיערה לכחזר בבה בין בגלי בין במטמני מקבלין ן נמר ב בנים בבים ע"פ עדין בב ה הרי בסר ב

ל בגלי מקבלין בבה:36 Rav Zaddok Hakohen of Lublin, in Liqutei Amarim section 16, quotes the ruling "One must obey

the master of the house in all regards – except when he says "leave" )Talmud Bavli Pesachim 86b( inthis regard: We must obey God's commandments at all times, except when he says, as he did to Acher,

not to repent.



תלמוד בבלי מסכת פסחים דף פו/ב)צמ ץח( הע יבה לעב ךל רמי המ לכ

ספר ליקוטי אמרים - אות טזהרי זה על דרך מר( חגיגה ט" ).גבי חר דכל מה מר בעל הבי עה חץ מצ ין מכל מקם למע לה' יברך

הנעל בפני דרכי הבה, הכי נמי ין ל למע לעבר על דברי רה ם ל כימר נבי להר עה ה לצרךם רצן ה' יברך כן, בל זה ל מר ל ה' יברך רצנ כן כלל רק מר ל ל מנסי( סנהדרין ם( עדיף כבד מי

מה דחר:

Documents

Parshiot Nitzavim -Vayelech Edited