שיתופי

פעולה

בינלאומיים

במו"פ

מכון ירושלים לחקר ישראלהמרכז למדיניות חדשנות וצמיחה

ד"ר דן קאופמן ויעל מרום

בתמיכת מנהל מחקר וכלכלה,

משרד התמ"ת

מטרות המחקר

בחינת הציפיות של החברות מהשתתפותן בתוכניות השת"פ הבינלאומיות•

בחינת החסמים המגבילים את השתתפותן של חברות בתוכניות השת"פ •הבינלאומיות

הערכת ההשפעה של תוכניות השת"פ הבינלאומיות על יכולות המו"פ של החברות•

בחינת יעדי המדינה בהצטרפותה לתכניות השת"פ ובחינת מטרות התוכניות השונות•

מטרת העל של המחקר הינה בחינת הערך המוסף של תוכניות השת"פ הבינלאומיות

הערכת ההשפעה של התוכניות על הביצועים הכלכליים של החברות ותרומתן •להיבטים עסקיים שונים

לספק תמיכה מובנית לתוכניות השת"פ הבינלאומיותEENהערכת היכולת של ה •

מתודולוגיה

מבוסס על שאלונים שהופצו בקרב התעשייה – מימד כמותי

מבוסס על ראיונות עומק עם מנהלי חברות – מימד איכותני ועם מנהלי תוכניות השת"פ הבינלאומיות

מאפייני החברות

החברות במדגם

(SMEs חברות )66המדגם למחקר כלל

חברות אשר ביצעו שיתוף פעולה בינלאומי36

חברות אשר ביצעו מו"פ רגיל )פנים-מפעלי( 30בלבד

גיל החברותהתפלגות החברות לפי

גילחברות שביצעו שת"פ

חברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד

ממוצע גיל החברות שביצעו שיתוף שנה13פעולה הוא

ממוצע גיל החברות שביצעו מו"פ שנה14רגיל בלבד הוא

גודל החברות

התפלגות החברות לפי גודל

חברות שביצעו שת"פ

ממוצע גודל החברות שביצעו שיתוף 18 עובדים )44פעולה הוא

בממוצע במחלקת פיתוח(

ממוצע גיל החברות שביצעו מו"פ 13 עובדים )49רגיל בלבד הוא

בממוצע במחלקת פיתוח(

חברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד

השקעה השקעה במו"פ מתוך המחזור במו"פ

השנתי

חברות שביצעו שת"פ

חברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד

סיווג החברות

סיווג החברות שביצעו שיתוף פעולה

סיווג החברות שביצעו מו"פ רגילהיי-טק

תעשייה מסורתית

היי-טקתעשייה מסורתית

92%

8%

77%

23%

ממוצע המכירות לחו"ל מסך המכירות

71%בקרב החברות שביצעו שיתוף פעולה הוא

מעורבות קרנות הון סיכון

VCs דיווחו כי מעורבות בהן 36%בקרב החברות שביצעו שיתוף פעולה

60%בקרב החברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד הוא

דיווחו כי מעורבות בהן 23%בקרב החברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד VCs

פרויקטי שיתוף הפעולה

התפלגות הפרויקטים לפי התוכניות השונות

56%

17%

8%

5.5%

8%

5.5%

קרן ישראל-בריטניה (

BRITECH)

קרן ישראל-סינגפור (SIIRD)

קרן ישראל-קוריאה (

KORIL)

קרן ישראל-קנדה )

CIIRDF)

יורקה והסכמים

בילטראליים

קרן ישראל-ארה"ב (BIRD)

המדינות השותפות

קוריאה

פינלנדצרפת

סינגפור

הונגריהסין

הולנד

ארה"ב

גרמניה בריטניה

ספרד

איטליה

תורכיה

שוויץ

שוודיה

אוסטריה

המוטיבציה לקיום שיתוף פעולה

  מדד מוטיבציה טכנולוגית מדד מוטיבציה עסקיתממוצ

ע 5.17 4.18

)חסר חשיבות לחלוטין( 1 – 2 – 3 – 4 – 5 – 6 – 7)חשוב מאד(

המוטיבציה

יצירת מענה הרחבת השגת נגישות חלוקת שיפור בניית

נגישות לידע שיתוף השפעה

לצאת טכנולוגי תחום מימון לשווקים עלויות יכולות מוניטין טכנולוגי בסיכונים על

לפרויקט לשוק המוצרים ציבורי זרים שותף עם טכנולוגיות לחברה קריטי   תקינה

ממוצע 6.17 5.56 5.39 5.26 5.03 4.94 4.89 4.42 4.36 3.6

שותפים לפרויקט

מהחברות שיתפו פעולה עם חברות 25% גדולות

SMEsשיתפו פעולה עם מהחברות 75%

יוזם הקשר

החברה הישראלית

החברה השותפה

גודל החברה השותפה

20%

80%

קריטריונים לבחירת שותף

קריטריונים יכולות מוניטין הצלחה קשרים מרכזיות מצוינות קשרים הכרות גודלפוטנציא

ל

לבחירת טכנולוגיות השותף עסקית עם גורמים השותף טכנולוגית עסקיים אישית השותף השפעה

השותף משלימות   ומסחרית הקשורים בשוק של במדינת עם   על

      של השותף לשותף   השותף השותף השותף   תקינה

ממוצע 5.89 5.66 5.6 5.2 5.2 4.97 4.77 4.56 4.23 4   

    )חסר 1 – 2 – 3 – 4 – 5 – 6 – 7)חשוב מאד(

חשיבות לחלוטין(    

 קריטריונים טכנולוגיים קריטריונים עסקיים

ממוצע 5.42 4.91

תרומת החברה השותפה

50%

40%

30%

20%

10%

בעיקר תרומה טכנולוגית

בעיקר תרומה עסקית

העדר תרומה

מנהלות התוכניותאספקת מידע מלא על

התהליךסיוע במציאת שותפים

60%

20% 20

%

80%

לאכןלאכן

5.49שביעות רצון כללית מהמנהלות בממוצע-

)העדר שביעות רצון 1 – 2 – 3 – 4 – 5 – 6 – 7)שביעות רצון רבה מאד( מוחלטת(

*3.24תרומת המנהלת להצלחת הפרויקט בממוצע-

)העדר תרומה( 1 – 2 – 3 – 4 – 5 – 6 – 7)תרומה רבה מאד( *הבדל מובהק בין מנהלות הקרנות לבין מתימו"פ

סוגיית המימון הציבוריחברות שביצעו שיתוף

פעולהחברות שביצעו מו"פ רגיל

בלבד

עד כמה הפרויקט חשוב לחברה? בממוצע6.12 בממוצע5.89

האם הייתם מבצעים אותו ללא מימון ציבורי?

ענו "כן" 56% ענו "כן" 73%

?ללא מימון ציבורימדוע לא הייתם מבצעים את הפרויקט

מחסור במשאבים עצמיים •

הפרויקט בעל סיכון גבוה מדי •

עלויות הפיתוח בשת"פ בינלאומי הן ללא שיעור גבוהות יותר ממו"פ רגיל.•

לא לחברה יש טכנולוגיה מספקת ומכיוון שיש עלות גבוהה לשת"פ עם חו"ל, החברה•

הייתה מבצעת את הפרויקט ללא מימון ציבורי.

פרויקט שת"פ כולל מורכבויות רבות כמו תלות בהצלחת השותף וסוגיות של קניין רוחני. •

המימון

הציבורי מקל על התמודדות עם קשיים אלו.

להעו

פוף

יתעו ש

יצשב

ת רוחב

השפעות פרויקט שיתוף הפעולה

47%

6%

47%

הנכונות לבצע שת"פ במו"פ ירדה

הנכונות לבצע שת"פ במו"פ עלתההנכונות לבצע שת"פ במו"פ לא

השתנתה

הנכונות לבצע שיתוף פעולה נוסף

השפעות פרויקט שיתוף הפעולה

60%

שיתוף פעולה במו"פ נוסף בעקבות הפרויקט

קשרים עסקיים משמעותיים בעקבות הפרויקט

60%

20%

80%

40%

40%

60%

20%

לאכן

עם חברה ממדינה אחרת

עם אותה חברה

עם חברה אחרת מאותה מדינה

עם אותה חברה

עם חברה אחרת מאותה מדינה

עם חברה ממדינה אחרת

לאכן

הצלחות פרויקט שיתוף הפעולה

הצלחת פיתוח שיפור שיפור יצירת שיפור שיפור הבנה של שיפור

הפרויקט מוצר במוניטין יכולות קשרים ביכולות טכנולוגי של שווקים בייצוא

  חדש החברה תחרותיות בחו"ל מו"פ המוצרים רלוונטיים  

          פנימיות הקיימים    ממוצע 5.83 5.18 5.06 4.86 4.86 4.83 4.64 4.45

החברות שביצעו שיתוף פעולה

הצלחת פיתוח שיפור שיפור יצירת שיפור שיפור הבנה של שיפור

הפרויקט מוצרבמוניט

ין יכולות קשרים ביכולות טכנולוגי

של שווקים בייצוא

  חדש החברה תחרותיות בחו"ל מו"פ המוצרים רלוונטיים  

          פנימיות הקיימים    ממוצע 6.3 5.83 5.62 4.69 5.17 5.8 3.8 4.62

החברות שביצעו מו"פ רגיל

מדד הצלחה טכנולוגית מדד הצלחה עסקית

החברות שביצעו שיתוף פעולה

4.87 4.69

החברות שביצעו מו"פ רגיל 5.4 4.81

השפעות פרויקט שיתוף הפעולה

הפרויקט בעקבות בעקבות פטנטים בעובדים עלייההפרויקט

בעקבות במכירות גידולהפרויקט

0%

10%

20%

30%

40%

50%

60%

70%

חברות שביצעו שת"פ

חברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד

39%

47%

50%

60%

27%

40%

עובדים בממוצע בפרויקט מו"פ רגיל 4עלייה של עובדים בממוצע בפרויקט שת"פ3עלייה של

השפעות פרויקט שיתוף הפעולה

חברות שביצעו שת"פ

חברות שביצעו מו"פ רגיל בלבד

בהנחה שבכוונת המדינה להגדיל את התמיכה במו"פ, האם עליה להגדיל את ?התמיכה בשיתופי פעולה בינלאומיים או במו"פ רגיל

פעולה לשיתופי משאבים " להפנות רגיל פ למו משאבים להפנות0%

10%

20%

30%

40%

50%

60%

70%

80%

סוגיות שעלו בראיונות העומק עם החברות

נקודות חוזק של שיתופי הפעולה:

יחס ושירות אדיב במנהלות השונות•

הפרויקטים מגבירים את הנכונות לבצע שיתופי פעולה נוספים•

שיתופי הפעולה במו"פ מהווים תמריץ לשיתופי פעולה עסקיים•

שיתופי הפעולה מסייעים בהשגת טכנולוגיות משלימות •

המימון תורם להוצאה לפועל של פרויקטים בעלי סיכון גדול•

המימון הוא קריטי בשלבים שונים של החברה לאו דווקא בהקשר המו"פ•

סוגיות שעלו בראיונות העומק עם החברות

נקודות חולשה של שיתופי הפעולה:

בעייתיות רבה במודל הדו-ראשי של יורקה•

בעייתיות הנעוצה בחתימה על חוק המו"פ•

הקריטריונים לאישור פרויקט במדען הראשי מוטים מדי לטובת חדשנות •

טכנולוגית

העדר מנגנונים להתמודדות עם חברות אשר משנות בעלות במהלך שיתוף •

הפעולה

תמיכה מוגבלת מדי של התוכניות בהיבטים עסקיים של הפרויקט אשר פוגמת •

באפשרות למימוש הפוטנציאל העסקי שלו

מורכבות גדולה של שיתופי הפעולה מבחינת עבודה מול השותפים•

מימון המדען הראשי מצומצם מדי•

מסקנות המחקר

מימוש חסר של הערכים המוספים הפוטנציאליים •

. .משיתופי הפעולה הבינלאומיים במו"פ

שביעות רצון גבוהה ממ/נהלות התוכניות המלווה בציפייה לסיוע יותר אקטיבי. •

יותר.

תרומת החברה השותפה היא הן במישור הטכנולוגי והן במישור העסקי.•

העדר מטרות מפורשות: תכניות שיתופי הפעולה משלבות מגוון מטרות •

טכנולוגיות, פוליטיות, עסקיות וכלכליות אשר אינן מוגדרות באופן מפורט.

שילוב של מוטיבציות טכנולוגיות ועסקיות לביצוע שיתופי פעולה במו"פ. •

דגשים טכנולוגיים ועסקיים בבחירת השותפים לפרויקט.•

המלצות המחקר

ד.שקילת האפשרות לבניית כלי מדיניות לעידוד שיתופי פעולה עסקיים

בין חברות.

ג. קיום דיון בנוגע לצירוף גופי אקדמיה לתוכניות השת"פ כמקובל במדינות אחרות.

המורכבת מנציגים ממשרד החוץ, . הקמת וועדה בין משרדית 1משרד האוצר, משרד התמ"ת, משרד המדע ונציגי תעשייה, לה ישוריין תקציב על

ידי כל אחד מהמשרדים.

יעדי הוועדה הם:

א. ניסוח מפורש של מטרות שיתופי הפעולה במו"פ והעברתן למ/נהלות התוכניות ולמדען הראשי לצורך התאמת הכלים להשגת מטרות אלו.

ב. ביצוע הערכות שוטפות של תוכניות השת"פ לצורך בחינת העמידה במטרות.

המלצות המחקר

ד. עדכון וסידור מחדש של המידע באתר האינטרנט של המדען הראשי.

ג. חיזוק מנגנוני הלמידה המשותפת בין תוכניות השת"פ השונות.

לצורך מימוש הערכים המוספים משיתופי הפעולה:. התאמת הכלים2

א. התאמת מנגנון הבדיקה המקצועית כך שיתאים לפרויקטי שת"פ.

ב. התאמת הכלים כך שיתמכו במימוש ערכים מוספים טכנולוגיים, עסקיים ומסחריים.

המלצות המחקר

של יורקה וההסכמים הבילטראליים:. פתרון למודל ה"דו-ראשי"3

א. הגדרת מודל עבודה מסודר בין המדען הראשי לבין מתימו"פ.

:ב. הגדרת סל השירותים אותו מספק מתימו"פ

אספקת מידע מלא על התהליך. •אספקת מידע על שווקים זרים.•עזרה במציאת שותפים •סיוע לחברות במשברים מול השותפים •

המלצות המחקר

במו"פ על ידי . פתיחת ערוץ לשיתופי פעולה לאומיים5המדען הראשי.

. חשיבה על תכניות המשך לתכניות המו"פ לעידוד 6הפעילות העסקית

:. ביצוע מחקרי המשך רלוונטיים7א. ביצוע הערכות ממוקדות שר מיבחנו את בחינת הצלחת הפרויקטים לפי

אפיונים טכנולוגיים, אפיונים עסקיים ואפיונים אזוריים.ב. מחקר אודות תרומת שיתופי פעולה בינלאומיים להשגת יעדים אשר הוגדרו

כבעלי עדיפות לאומית דוגמת תחליפי דלק, סייבר, תעשייה מסורתית וביוטכנולוגיה.

ג.מחקר הערכה הנוגע להשתתפות מדינת ישראל בתוכנית המסגרת האירופאית (FP7 .)

. ניצול רשתות קשרים דוגמת הנספחים המסחריים 4לצורך מציאת שותפים וככלי עזר לבודקים. EENאו ה

תודה

רבה

על ההקשבה

מכון ירושלים לחקר ישראלהמרכז למדיניות חדשנות וצמיחה

ד"ר דן קאופמן ויעל מרום 2011אוקטובר