הועתק והוכנס לאינטרנטwww. hebre wbooks .org

ע״י חיים תשע"א

פירושי סידור התפילה לרוקח פירוש התפילה וסודותיה לכל ימות השנה

לרבנו אלעזר ב״ר יהודה מגרמייזא

יוצא לאור בפעם הראשונה מתוך כתבי יד עתיקים עם מקורות הערות וביאורים

מאת

הרב משה הרשלר זצ״ל הרב יהודה אלתר הרשלר

חלק ראשון

ר ל ש ר ז ב ז ר ן ה ו כ מ

ת ית והלכתי רנ ת תו ו ר פ ר ולהוצאה של ס ק ח מ ל

״ב ירושלים תשנ

©

רות ל הזכויות שמו כ

ב הרשלר ר ן ה למכו

ת הלכתי ת תורנית ו ל ספרו ר ולהוצאה ש ק ח מ ל

ת.ד. 16005 ירושלים

: ה צ פ ה

הוצאת ח. וגשל בע׳׳מ

ירושלים

: ת ב ו ת כ

ב יהודה הרשלר ר ה

רה 10 ירושלים רח׳ שערי תו

ר ועימוד: ד ס

שולביץ 02-368927

דפס בישראל נ

תשנ׳׳ב — 1992

Printed in Israel

מזכרת נצח

ספר זה מוקדש לזכרם הברוך והיקר

של הורינו היקרים

אבינו ר׳ חיים צבי (פריש) בן ר׳ יהודה זכרונו לברכה

ורעיתו אמנו היקרה פדל בת ר׳ אהרן ע׳׳ה

ווילנר

אבינו ר׳ יחזקאל בן ר׳ אברהם מרדכי זכרונו לברכה

ורעיתו אמנו היקרה רבקה בת ר׳ אליהו ע׳׳ה

זקוובסקי

למים כרת עו נצח מז הו

על ידי

(פריש) ווילנר ם צבי י בנם בערל בן ר׳ חי

׳ חזקאל תחי ת ר׳ י ורעיתו מרים ב

הם ישראל ראובן בן בערל ווילנר כדי נ

׳ י ת ר׳ אברהם תח ה ב ורעיתו שושנ

הושע יחזקאל י ם ו י ניהם יעקב חי ני

ו חי בני ישראל ראובן ושושנה שי

נד ה׳ נשמת אדם

7

מבון הרב הרשלר

״טוב שם משמן טוב״(קהלת ז, א), הוא מאמרו הנפלא של החכם מכל אדם. מהותו של פסוק זה מתבאר בדברי הגמ׳(ברכות י, א): ״רבי יוחנן כי הוה מסיים וכו׳ אמר אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל

בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם, ועליו אמר שלמה טוב שם משמן טוב״.

אך ״שם״ אינו מוזכר רק בתיאור לסמל רוממות האדם בשנות חייו, אלא אף לאחריהם פוגשים אנו מושג זה. בהבטחתו של הקב״ה: ״ונתתי להם בביתי

ובחומותי יד ושם״ וכו׳, ובביאור הח־״ק שם: ״שאמשיך שמו לדורות הבאים״.

נמצינו למדים שם — שני מובנים לו: האחד פרסום מהותו ותהילתו של האדם בקרב הכלל, והשני זכרון העבר להווה ולעתיד. הקמת יד ושם כזכרון לדורות הבאים, מהוה מני קדם חלק מתפיסת החיים היהודיים. ואולם מעבר ל׳׳זכרוך שבדבר, השכילה היהדות להעניק להקמת יד ושם מימד עמוק ורחב, ולהחדיר בו את המסר של המשך הנחלת מורשת התורה והעברתה מדור קודם לדור הבא, ובכך היו שני המובנים לאחד. זכרון העבר ע״י העברת תוכנם של חיי הדורות שעברו לדורות העתיד, בבחינת ״משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע״.

זאת המטרה שעמדה בפנינו, עת רחש לבנו דבר טוב, לאחר האבידה הגדולה לנו ולכלל ישראל עם פטירת ראש משפחתנו הגאון דבי משה הדשלר זצ״ל. ואמרנו להעמיד גל עד, שיהיה לא רק כזכרון לעבר, לדמותו הגדולה והאצילה, אלא שיהיה המשך לרצונו ולמאוויו הרבים בהוצאת תורת

הראשונים, ובהפצת דבר ה׳ זו הלכה.

p ובחו״ל, החלטנו על א לכן, בשבת אחים גם יחד ובעצה עם ידידיו ב הקמת מבון שישא את שמו, ״מכון הרב הרשלר״ אשר מטרתו להיות המשך

למפעל חייו הגדול גם לאחר פטירתו.

אין דבר מתאים יותר, לאיש אשר כל דברי ר׳ יוחנן הלמוהו במדויק, והיוו תיאור אמת לדמותו ואישיותו המורמת. ולכן אמרנו — מי שזבה בחייו ל״טוב שם משמן טוב״ — ... גדל בתורה, עמל בתורה, עושה נחת רוח ליוצרו, וגדל בשם טוב, — הוא זה שראוי וזכאי לאחר פטירתו ל״שם עולם אשר לא יברת״. מהו ״שם עולם״ זה שעליו נאמר שהוא ״זכרץ אשר לא יברת״. הגמ׳ בסנהדרין צג, ב מביאה: ״דרש בר קפרא בצפורי זה ספר דניאל שנקרא על שמו״. נמצינו למדים, ספרו של אדם הנשאר לנצח בקרב ישראל הוא הוא — זכרון עולם, זכרון לעד. על אחת במה וכמה, כאשר לא רק ספר זה שהוא מעבודתו הקדושהת שם ח של רבי משה זצ״ל, אלא כל מה שעתידים אנו להמשיך ולהוציא ת ׳׳מכון הרב הרשלר״, בשהשראתו ורוחו של רבי משה זצ״ל פרושים עלינו, יהיו

כולם בבחינת ״לעשות לו שם עולם — שם תפארת״(ישעיה םג, יב יד).

8

הספר החשוב ״פירושי סידור התפילה לרוקח״ שאנו מגישים בזה, הוא הצעד הראשון לבך ואות לבאים אחריו בעזהי׳׳ת. ספר זה חביב היה עד למאדp רב, אך למגינת לבנו נדם מ על הרב הרשלר זצ״ל, שהחל בעבודת הספר ב לבו ויבשה עטו עת הגיע לפרק ״אז ישיר משה״, שם פסקה שירת חייו הגדולה.

מאז, ועד היום הגדול הזה, שבו זוכים אנו לברך על המוגמר, היה צורךת עבודת הקודש לגמרה. אפריון להשקיע עמל רב ויגיעה קשה כדי להמשיך א נמטיה לבנו החשוב הרב אלתר יהודה הרשלר שליט״א שעוד בחיי אביו הגדול זצ״ל היה לאחיעזר בעריבת ספר זה, ולאחר פטירתו נטל עליו ביתר עוז לסיים מלאכת שמים זו. בהשקיעו את מיטב אונו ומרצו בעבודת קשה זו, לא חשך כל מאמץ ביום ובליל להמשיך ולגמור את עבודת הסידור, ולהוציאו ערוך ומסודר בטוב טעם ודעת, מהודר ומעוטר בהגהות הערות וציונים כרוחו הטובה, והכל בהדר וביופי. הקב״ה ימלא ידו להמשיך בעבודת קודש זו עוד ועוד מתוך

הרווחה ונחת, ויזכה להרבות כפירות אשר כאלה.

תודה כפולה ומכופלת, ומלוא הלב הכרת הטוב, לידידינו והדגולים ר׳ ישראל ראובן(שרווין) ורעיתו שושנה (פאם) ווילנד הי״ו משיקגו, אשר ברוב חסדם נדבה רוחם אותם ונטלו על עצמם הוצאת ספר חשוב זה לזכרם של הוריהם וסביהם היקרים ז״ל. בזה הציבו שם עולם לזכרם ונחת רוח לנשמתם. כל זאת בנוסף על תמיכתם האיתנה והתמידית במכון. היושב במרומים, היודע טוב ליבם, ישלם להם בפועלם בכפל כפליים, שיזכו להמשיך בדרכם הנפלאה

למצא חן בעיני אלוקים ואדם, ולרוות נחת מבניהם שיחי׳ ומכל משפחתם.

נוסיף ברכה לידידינו — ידידי אמת של הרב הרשלר זצ״ל — הרב דב שוורץ שליט״א ורעיתו הרבנית אסתר מלכה תחי׳ מסקוקי שיקגו, מידידי המכון המסורים, על סיועם הרב בקשריהם, בעצה וברוב תבונה להחזקת המכון בכלל, ולהוצאת ספר חשוב זה. יה״ר שיתן להם הקב״ה כוחות להמשיך בפעילותם הברוכה לתורה ולחינוך, ויזכו לראות נחת מכל ילדיהם, מתוך בריאות ורוב טוב.

תודה מיוחדת למכובדנו ד״ר ל. א. פלדמן פרופ׳ במחלקה למדעי העברית במכללת רוטגרם ניו־ג׳רםי, ידיד וחבר מופלא של הרב הרשלר זצ״ל, הממשיך

לעמוד לימיעו בעזרה ובעצה בחומר וברוח, יברך ה׳ חילו ופועל ידיו ירצה.

ואחרון חביב, ברכה לידידנו הרב אריה מטנקי שליט״א רב קהילת ״בית יצחק- בשיקגו, תלמידו הנאמן והאהוב של הרב הרשלר זצ״ל, על פעלו הרב בהקמת המכון ועל המשך עבודתו בפעילות השוטפת מתוך נדבת הלב. על בלת ה׳, לראות פרי והצלחה בעמלו החשוב בשדה החינוך א אלה, ישא ברכה מ

ובהנהגת הקהילה, ויזכה הוא וכל משפחתו הדגולה בברכות שמים מעל.

ן הרב הרשלר מכו

הו רפאל הישריק הרב אלי

9

פתח דבר

ת השירה הזאת לה׳׳׳, כתב האור החיים ״אז ישיר משה ובני ישראל א הקדוש: ׳׳לא היה צריך לומר אז אלא וישר משה וגו׳ והדבר מובן כי אז ישודרו, אבן יכוין הכתוב להודיענו הבונת המושג, כי כשנכנסה בלבם יראת הרוממות והאמונה השלימה, אז זכו לומר שירה ברוח הקדש, ואומר ״ישיר׳׳ לשץ עתיד לצד שאמר ׳׳אז׳׳, חש הכתוב שיטעה אדם ויאמר כי ׳׳אז׳׳ מיעוט, שאין שירה זו יכולה להאמר זולת אז, תלמור לומר ׳׳ישיר׳׳ שישנה לשירה זו גם לעתיד, וכן הבא לשיר שירה זו לפני יש לאל ידו, או ירמוז למצוה שמצוה לאומרה תמיד,

וקבעוה בתפלת שחרית של יום׳׳, עכ״ל. גם רבינו בעל הרוקח מפרש בשירה: ׳׳ויאמרו, שירה שצריכה לאומרה בכל יום״. המקור לזה בירושלמי סוטה פ״ה ה׳׳ד: מה ת״ל לאמור, לאמור לדורות. וכן בשמות רבה פכ׳׳ג יב, ובשוחר טוב מזמור ד יג: ויאמרו לאמר, לאמר לדורות, כשאתם נכנסים לצרה אל תאמרו אנו עושין מלחמה, אלא ה׳ ילחם לכם, ואתם

אומרים שירה וכו׳. נושא התפילה תפס אצל אבינו הגדול זצ׳׳ל מקום חשוב במשך כל חייו, וכמאמרם ז׳׳ל: ׳׳איזה היא עבודה שבלב זו תפלה׳׳, תפלתו היתה עבודה, בהתרגשות רבה בהתרוממות הנפש והנשמה, ובאותה התלהבות דקדושה התמסר כל כולו להוציא לאור עולם ספרי רבותינו על התפילה. שמחה גדולהת ״סידור רבינו שלמה מגרמייזא — סידור חכמי אשכנז״, היתה לו כשהוציא א וכשיצא לאור ״הגדה של פסח ושיר השירים עם פירוש הרוקח״. בתקופה האחרונה לקח על עצמו מלאכת הקודש להשלים ולהוציא לאור חיבור עצוםת ״פירושי סידור התפילה לרוקח״, פירושי התפילה לכל ימות ורב הכמות, את השנה מבית מדרשו של רבינו אלעזר ב״ר יהודה מגרמייזא. עמל לאסוף את הכתבים הרבים חומר כתבי היד הרבים מספריות שונות ברחבי תבל, לסדר א בלום וגדוש, יגע ועמל רבות בזה, אשר בל משפט וקטע בנוי על פסוקים ומדרשים ומקורות בחז״ל. ערך והכין עד שירת הים — ״אז ישיר משה״, שירת הים היא שירת משה, ובאמצע שירת משה יבשה עטו ונדמה שירתו, באותו יום

נמהר ל׳ ניסן תשנ״א.ת עבודתו ועריכתו של ספר זה, ראיתי חובה גדולה וקדושה לסיים א להמשיך את ״שירת משה״, ניסיתי להמשיך על פי דרכו הידועה, לקצר במקוםת הספר כולו עד שאמרו לקצר ולהאריך במקום שאמרו להאריך, כדי לגמור א יום השנה הראשון לפטירתו. ואבן, מצאנו בזה תנחומים וניחומים במשך כל

10 פתח דבר

שנת האבל, שנה קשה, שנה שנתייתמנו מאבינו הגדול זכר צדיק לברכה, וזות השנה מתוך ״שירה״, על ידי התמדה בעבודתינו היתה נחמתינו להמשיך א הגדולה ובמסירות בלי הרף, ולבנות את ״שירת התפילה״ פירושיה טעמיה

וכוונותיה. ב״ה כעת זכינו לברך על המוגמר, וראינו על כל צעד ושעל שפע של םייעתא דשמיא. שמעתי מאבא זצ״ל כי שפע של סייעתא דשמייא הוא כמו ״נשמה יתירה״ של שבת, משל לדוד מים שכאשר פותחים למלאות את הכום, הכום מתמלאת וגולשת'והמים ממשיכים לזרום, וגולשים וממשיכים עוד ועוד,ת המים היהירים ולנצל בל טיפה וטיפה, כמו כן ועלינו לדעת להשכיל לאסוף א בשבת ישנה ה״נשמה יתירה״ שהיא שופעת ושופעת גולשת ושופעת, וצריך לנצל בה כל חלק וחלק שבשפע. וב״ה זכינו גם אנו לשפע של סייעתא דשמייאת בל הספר עד גדולה בלי שיעור, חשנו אותה בחוש ממש לזכות לערוך א גמירא, ובזכות אבינו זצ״ל אשר התמיד בתורה במסירות נפש ויגיעה עצומה, ועל כן זבה בימיו להוציא עשרות ספרים בכל שטחי התורה וההלכה, שרק על ידי עמל ויזע זוכים לזאת. כמו שנתבאר במ״ש על שלשה דברים שנקנים ביםורין היינו במסירות נפש: תורה, ארץ ישראל, ועולם הבא, שכל הקנינים האלו נצחיים הם, ולכן צריכים עמל רב. ובהיותו בשליחות בשיקגו כתב לי את עומקם של הדברים, ״כי העיקר הוא העמל ובזה יש םייעתא דשמייא, ומה שאדם קונה ומשיג בעמלו הם קנינים שלו, ו״תורתי״ שלמדתי ב״אף״ היא שעמדה לי. ובמו שביארו חכמי החסידות על הפסוק בפרשת שמות ״ויסתרת כל העולמות, משה פניו״ שאילולא שהסתיר פניו היה ה׳ מראה למשה א ומשמע שזו תביעה על משה, ובגמרא ברבות אמרו שבשכר ״ויסתר משה פניו״ זכה לתמונת ה׳ יביט. ופירשו דודאי גם משה רבינו ע״ה ידע זאת, אלא שהסכמת דעתו הגדולה היתה, כי מה שאדם משיג בזכות עמלו או מעשיו אפילו אם הם מעט, הן שוים ושקולים יותר מהשגות שמקבל האדם במתנה

בלא עמל״. מידה זאת ראינו אצל אבא, עמל ועמל ועמל, יום ולילה קיץ וחורף עמל של מסירות נפש ללא גבולות והפסקות, המשך אחד גדול. וזו היתה שירתו בחייו ושמחת חייו בקיום המצות, היה רוקד עם הלולב, רוקד בשאיבת מים שלנו בערב פסח במעין של מוצא ובשריפה חמץ, כל ספר חדש שהוציא לאור היהת השירה רוקד עמו, שירתו היתה ״שירת משה״ לעתיד, ואנו חייבים להמשיך א

ביתר עוז וביתר חוזק עם כל הקשיים. ב״ה זכינו לקראת יום השנה הראשון להוציא לאור את הספר מתוך דקדוק רב בכל כתבי היד הרבים, ולעטרם ממקורות חז״ל וגם בהדר וביופי, כדי לעשות נחת רוח לאבינו הגדול זצ״ל. ויהא ספר זה נר זברון לעילוי נשמתו הטהורה,

שבל ימיו היו בבחינת ״אז ישיר משה״.

פתח דבר 11

בעל הרוקח ופירושי התפילה פירושי התפילה הכוללים את מנין התיבות והאותיות של התפילה רמזיהם וסוד מנינם, חיבר רבינו בעל הרוקח על פי המסורת שקיבל מאביו רבינו יהודה ברבנא קלונימוס, ורבו הגדול רבינו יהודה חסיד זצ״ל, אשר קבלו רב מרב עד נביאים וזקנים וחסידים ואנשי כנסת הגדולה, כמו שכתב בסוף קונטרסי ״סודות

התפילה לבעל הרוקח״(כ״י ירושלים):

״סליק טעמי התפלות ואשרי הזהיר בהם, אני אליעזר הקטן קבלתי טעמי התפלות מאבא מורי רבינו יודא בר׳ קלונימום וממורי רבינו יודא חסיד אב החכמה, באשר קיבל מאביו רבינו שמואל הקדוש בן רבינו קלונימוס הזקן בן רבינו יצחק, והם קבלו רב מרב גאון מגאון עד רבנא משה בן רבנא קלונימוס שהביאו המלך קרל״ו עמו ממדינות לוקא, ורבנו משה קיבל מרבנא אהרן בן רבנא שמואל הנשיא, וקבלו רב מרב עד שמעון הפקולי. ואבותינו הראשונים גונזים ולא היו מוסרים כי אם לצנועי וחסידי הדור, עד שבא רבינו יודא חסיד זצ״ל ומסרו לי, והוא ציוה עלי להעתיקו ולגלותו לחסידי הדור למען ידעו מה סוד בברכות ובתפלה ויכוונו לבם, ולא יותירו ולא יחסרו אפילו אות אחת כל שכן תיבה, ולא יצאו בעקבי איי הים שמוםיפין ומחםרין ועתידין ליתן את הדין, והזהיר בה שלא להוסיף ולא לחסר, תפלתו מקובלת ויהא בן עולם הבא, רק

חזק ואמיץ, סליק״.

ת שולשלת ובפירוש התפילה ל״אז ישיר״(עמ׳ רכח־רכט) מאריך ומפרט א היחס וקבלת הטעמים והפירושים עד ר׳ אבון זקנו של רבינו שמעון ממגנצא ורבנו גרשום מאור הגולה. ומייעד את חיבורו הגדול ומגדיר את מטרתו: ״ואכתוב סוד התפילות, למען ידע בל אדם מה סוד בברכות, ויכוין לבו לעבוד להקב״ה ביראה ואשריו, והנה עדי וסהדי במרומים שלא דברנו בדברים האלו לא לבבודינו ולא לכבוד בית אבותינו, אלא שלא יחלוק עלינו החוטא בנפשו, כי החולק על זה כחולק על דברי תורה שנתנה מסיני, כי סוד התפילות קבלנו רב מרב עד נביאים וזקנים וחסידים ואנשי כנסת הגדולה שתקנוה, והמוסיף והמגרע אות אחת או תיבה אחת אוי לו בזה ולבא, כי אין להוסיף ואין לגרוע, כי לא יסדו בחנם תיבה אחת ואפילו אות אחת, באשר נבאר בעזרת הבורא המלמד

לאנוש בינה״.

תלמידי רבינו יהודה חסיד ורבינו אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח אשר כתבות נתיבותיה וסדרו פירושיהם לתפלה הן בארוכה והן בקצרה, האירו א ומקורותיה, ושקלו ומנו ודרשו כל תיבה ואות על פי רמז וגימטריה כדי להעמיד על סוד נוסחת התפילה. גם הרא״ש כנראה ראה קונטרסים אלו, כאשר הביא בתשובה בשו״ת הרא״ש כלל ד׳ אות כ: ״כי יש לי קונטרס מעשה ישן, וכתוב בו

12 פתח דבר

כל הברכות כל השנה, וסכום כמה תיבות יש בכל ברבה וברבה, ובעד מה נתקנו״. וכן בעל הטור מביאו פעמים רבות בעיקר בתפילת שמונה עשרה, ובאורח חיים סימן קי״ג מזכיר: ״דורשי רשומות הם חסידי אשכנז אשר היו שוקלים וסופרים מספר מנין תיבות התפילות והברכות ובעד מה נתקנו״. ובן בעל ה״ארחות חיים״ ובעל ה״כל בו״ מביאים קטעים רבים שיסודם מספרנות נוסחאות התפילה, ובהלכות תפילה סימן י״א כתבו: ״והרב רבי המאמתים א אלעזר מוורמיישא כתב בספרו כי טוב מאוד לכווין בכל חתימה של כל ברכהד קי״ג תיבות שיש בתפילת חנה וכד״ נראה ע וברבה, ויש בהן קי״ג תיבות כ בספר הרוקח שער החסידות עמ׳ ט, ולפנינו בסוף הפירוש לשמ״ע עמ׳ שסד,

אמת ואמונה עמ׳ תנו, וקידוש לליל שבת עמ׳ תפג].

רבינו, שבעדות בני דורו כתב עליו הראבי״ה: ״שוקל וסופר יודע בין ונבון לחש״, ובספר האמונות של ר׳ שם טוב כתוב שיש קבלה ביד האחרונים שהגאון ר׳ אלעזר מגרמייזא היה מקובל גדול ואליהו היה מתגלה בבית מדרשו, וכ״כ בםה״ק בני יששכר (מאמרי חודשי בסלו טבת מא ב׳) אות ב״א וז״ל: ״הנה העדתי לו שלשה עדים נאמנים וכו׳ ה״ה הרב עיר וקדיש בעל הרקח ז״ל אשר דבריו מקובלים מאליהו ז״ל״, שילב בחיבורו את רמזי הסודות לכל תפילות השנה, ואף הם יםודותם בקודש, על המשגה באבות פ״ג מב״ג: ״תקופות וגימטריאות פרפאות לחכמה״ מפרש הרבינו בחיי: ״כשם שהפרפרת סיבהת הפת, כך תקופות וגימטריאות ת הכח הניזון ולהרבות לאכול א להעיר את הכח השכלי ומביאין אותו להרבות בידיעת האלוקות״. וכדברי מעוררין א הרמב״ן תלמידו של ה״רוקח״ בספר הגאולה: ״אבל קבלה ביד רבותינו חכמי התלמוד הקדושים ז״ל, כי נמסרו למשה בסיני גימטריאות ידועות, להיות זכר

ואות לענין הנאמר על פה יעם שאר התורה שבעל פה״.

״סודות התפילה״ שבאים בכ״י בקונטרסים נפרדים, שרוכזו בהם סודות התפילה ומנין תיבותיהם, וכנראה נכתבו בתקופה יותר מאוחרת, כת״י קשים לקריאה, ויש מהדברים שחוזרים בפנים הפירוש והשארנו כפי הסדר בכתבי

היד, סידרנו בראש כל סימן באותיות עבות, והערנו עליהם בנפרד. מקביל ל״םודות״ הבאנו את חיבורו הגדול ״פירושי סידור התפילה לרוקח״ לבל ימות השנה, שהוא משולב בארבעה דרבים שהתורה נדרשת בהם: פשט, רמז, דרש, סוד. אמנם אין מלכות נוגעת בחברתה, אולם הכל מבוסם ובנוי על מדרשים פסוקים ומאמרי חז׳׳ל, שרבים מהם נאבדו מאתנו ונעלמו מקורם. וכן ע״פ היסודות שקיבל מאביו הריב״ק ב״ר משה ומרבותיו. לפנינו בפירושו למזמור שיר ליום השבת(עמ׳ תקכו) כותב: ״כל מעשה שבת כפול, על בן יסד אבא מרי יב״ק ב״ר משה בזמר שבת שירו ומזמורו כפול ומשנה שבת ויסדה מזמור שיר לים השבת וכו׳, ובפרקים דר׳ אליעזר נפי״ט] אמר מש׳מ רבינו יסדו, על כן יסד

פתח דבר 13

מ׳זמור שייר ליום ה׳שבת. אבל אני אלעזר הקטן קיבלתי ממורי רבנא יהודה החסיד בן רבנא שמואל הקדוש בן רבנא קלונימוס הזקן למה ל׳ של ליום מפסיק, לפי שהלמ״ד היא מש׳׳ה, על שם וילמדה את בני ישראל״ וכר. וכפל דבריו בתפילת מוסף (עמ׳ תקסז): ״כמו שיסד מרי הר״ר יב״ק הן מאכלו טוב לחם מש(ו)נה שירו כפול ומזמורו כפול ומשנה״. ובסימן צ״ו גבי תפיסת התורה (עמ׳ תקמד) מביא מנהג אביו: ״אבל אבי מארי הריב״ק אומר כשהחזן אומר גדלו לה׳ במשך, אומרים פסוק אחד מן התורה ואחד מן הנביאים ואחד מן הכתובים שיש בהם גדולה״. ומביא מרבו הגדול רבינו יהודה החסיד ב״סודות התפילה״ לאשרי(עמ׳ קלו־קלז) על מנהג אנשי צרפת לומר אשרי תמימי דרך: ״וכתב רבנו החסיד זצ״ל דטעות גדול הוא בימינם ובשמאלם, כי תמצא י״ט אזכרות ואחד שה׳ אלוקיו ובו׳, ובל אלו י״ט י״ט מחוברים יחד בקרסים ובלולאות, ויש בהם טעמים וסודות הרבה מחזיקים יותר משמונה קונטרסים גדולים, על בן בל ירא השם לא ישמע אל דברי הצרפתים המוסיפים פסוק אשרי תמימי דרך, כי לפי תוספת טעותם תמצא כ׳ אזכרות לבד מאחד ה׳ת כעד מה נתקנו ג׳ אשרי: ״ולפי ע מ אלוקיו, וזהו טעות גדול״ ובו׳, ומאריך ל דברי הצרפתים שמוסיפים אשרי תמימי דרך תמצא ד׳ אשרי״, ומסיים: ״ולבן כל ירא השם יתפלל תמיד ויאמר בסודם של צרפתים אל תבא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי, הבורים מלבם ומוסיפים בתפלתם כמה וכמה תיבות שלא לצורך, וגורמים גלות לרש ולבניהם עד סוף כל הדורות, והמונעים מלהוסיף עליהם אמר החכם בספר משלי ושומע לי ישכון בטח בעולם הזה ובעולם הבא״. ובסוף הפירוש לעזרת אבותינו(עמ׳ שיב) כותב: ״נחזור על הראשונות למנות בל תיבות היוצר, כי למעלה לא ביארנו כל הצורך, כי היה מחובר בפתרונו כקרסים בלולאות״, ומונה ומפרט בארוכה את מנין תיבותיהם ומסיים (עמ׳ שיד): ״בך קיבלנו מרבינו יהודה חסיד זצ״ל אב החכמה באותה שנה

שנפטר בו שנת תתקע״ז לפרט״.

רשימת כתבי היד שהשתמשנו בעריכת הספר:

סודות התפילה:

ו) ב״י ירושלים מס׳ 8,3296 — בראש כל דף נכתב: סודות התפלה לבעל הרוקח.

2) כ״י אוקספורד מם׳ 574ו — בראש כל דף נכתב: סודות התפלה. 3) כ״י בריטיש מוזיאון מס׳ 534, ומם׳ 654.

4) כ״י פרנקפורט מס׳ 227 — פירוש הסידור לראב״ן ובשוליו קטעים מסודות הרוקח.

5) כ״י שטרסבורג מס׳ 44.

14 פתח דבר

פירושי סידור התפילה:

1) ב׳׳י אוקספורד מס׳ 1024 לפנים מס׳ 60 ו — מלא ומתוקן ביותר, ובו השתמשנו לעיקר הספר, ועליו הוספנו והערנו משאר כתבי היד.

2) כ״י פרים מם׳ 778 — גם הוא מלא ושלם, שינויים ממנו הוספנו בסוגרים מרובעות או בהערות.

3) כ״י פרים מם׳ 772. 4) כ׳׳י בריטיש מוזיאון מם׳ 653 — סימנו ב־נ* הוספות ממנו.

5) כ׳׳י פילדלפיא — מתחילת התפילה עד תחילת תחנון, יד הצנזורה נגעה והעבירה קולמוס בכל מקום שמוזכר האומות וכדומ׳, ראה שם

בהערות. 6) כ׳׳י קופמן מס׳ 399.

7) ב״י קמבריג׳ מם׳ 147 לפנים מס׳ 786.8 — מתחיל אחל פירוש מספר רוקח עד אמצע יוצר אור.

8) כ׳׳י רומי ותיקן מם׳ 285 — קטעים ממנו הכנסנו לפנים הספר וציינו בהערות.

לה ומקצת התפלות להר׳ אלעזר 9) ב״י ב.מ. מם׳ 1054 — מפירוש התהי מוורמש״א — סימנו לפנינו נ: הכולל פי׳ לאשרי ומקצת עד יוצר אור,

ה יד הצנזורה. ע גם בו ע

תודתינו מסורה לספריות הבודיאלנה באוקספורד, פרים, בריטיש מוזיאון לונדון, פילדלפיא, מינכן, והמכון לתצלומי בת״י של בית הספרים הלאומי ירושלים, על שהעמידו לפנינו באדיבותם כת״י אלו להדפיסם ולהוציאם לאור.

בדורינו זה דור של הסתר פנים, נפתחים שערי חכמה, ותעלומות ספרי רבותינו הראשונים שהיו טמונים ונעלמים מאות בשנים נגלו לפנינו. ספר זה הוא נדבך נוסף בסדרת פירושי ומנהגי התפילה מבתי מדרשם של בעלית ׳׳סדור ר׳ התוספות והראשונים. בשנת תשל״ב אמו״ר זצ׳׳ל הוציא לאור א שלמה מגרמייזא״ פירושים ומנהגים מתקופת חכמי אשכנז ומבית מדרשם של תלמידי ר׳ יהודה החסיד ורבינו אלעזר ב״ר יהודה בעל הרוקח. בשנת שדמ׳׳ת הדפים את ״הגדה של פסח לרבינו הרוקח״ יחד עם פירוש הרוקח ל׳׳שירת ״פירוש המיוחם לראב״ן״ לכל ימות השירים״. ובשנת תשנ״א הוצאתי לאור א השנה, וכעת נבנה נדבך נוסף ״פירושי סידור התפילה לרוקח״. אבא זצ״לת תוכניתו לכתוב מבוא גדול על בהקדמתו לסידור ר״ש מגרמייזא התווה א שיטת דרכם ונוסחתם של סדורי הראשונים ובעיקר של בעל הרוקח, אך לא

ת החסר. אםתעייא מילתא, וחבל על דאבדין כי אין בכוחינו להשלים א

העתקת כתבי היד הרבים והשוואתם זו לזו, היתה עבודה שדרשה עמל ודייקנות, את השנויים הכנסתי בפנים הספר או בהערות. הערתי והשוותי

פתח דבר 15

לסידורי הראשונים: מחזור ויטרי, ספרי דבי רש״י, ספר המחכים, המנהיג, האבודרהם. וכן לארחות חיים והכל בו ולטור או״ח, שבנראה השתמשו ברמזים של הרוקח ומרבים להביא את מנין התיבות וטעמיהם. וכן נעזרתי בהערותיו של אבא זצ״ל ב״סידור ר׳ שלמה מגרמייזא — סידור חכמי אשכנז״ שגם הם מבית מדרשו של בעל הרוקח. השתמשתי בסידור של ר׳ 1זירץ ש״ץ שמביא תמירים כסדרם מסידורו של הרוקח, והיה לי לעזר רב בקריאת כתבי היד והשוואתם. כמו כן עשיתי השוואות לספרו הגדול ״ספר הרוקח״, ולספריו ״סודי רזייא״ ו״חבמת הנפש״, ול״פירוש הרוקח על התורה״ והשתמשתי בהערותיו של

מרן הגרי״ח קנייבסקי שליט״א.

ן הרב הרשלר שהקמנו לזכרו של ספר חשוב זה הוא פרי ביכורים של מכונות אבינו זצ״ל, וחוליא נוספת בשרשרת הספרים החשובה מסדרת צפו קדמונים. נישא כפנו בהודאה לבורא עולם על שזכינו לעת הזאת לברך על המוגמר, ותפילה לעתיד שהקב״ה יתן בידינו הכוח והעוז להמשיך ולהוציא לאור ספרי ראשונים ואחרונים רבים. אברך בזה את ראש המכון גיסי הרה״ג אליהו רפאל היישריק שליט״א שהיה לי תמיד לעיצה טובה. ואת אחי היקר הרה״ג חיים בן ציון שליט״א וגיסי הרה״ג מאיר אריה לב שליט״א חברי הכוללת כל משאלותם והמכון, שעודדו אותי בבל לבם וסייעו בידי רבות, ימלא ה׳ א

לטובה אכי״ר. מנשים באהל תבורך אשת חיל ואשת חבר אמי מורתי מרת רחל שתחיי שעשתה ימיה קודש לתורתו הגדולה של אבינו זצ״ל, ורב זכויות לה במפעל חייו ובספריו הרבים. יהי רצון שהקב״ה יתן לה הרבה כוחות להמשיך ולחזק

אותנו תמיד מתוך בריאות ואושר מכל בניה בנותיה נכדיה ונינה כ״י. התודה והברכה לגיסי הרה״ג מרדכי ליב קצלנבוגן שליט״א אשר ידיו אמונות לו בעריבת ספרי ראשונים והוצאתם לאור, וראה חלק מהכתובים והעיר

והוסיף עליהם בידיעותיו הרבות והנפלאות, יבורך מן השמים בכל מעשיו.

ואסיים בברכה לרעייתי היקרה מרת טובה שתחי׳ אשר מאז זכינו לבנות ביתינו נטלה על עצמה עול הבית, וביתר עוז במשך השנה מפטירת אבינו זצ״ל חיזקתני ועמדה לימיני בכל עת כדי שאוכל להתמיד ביום ובליל בעבודת כתיבת הספר ועריכתו. ולחמי הרב יעקב אלחנן םמט שליט״א וחמותי שתחיי. ותפילהת ת בנינו היקרים ממשיכים א לבורא עולם שבזכות רבינו בעל הרוקח נראה א שולשלת אבינו הגדול זצ״ל, ושוקדים על דלתות התורה ביראה ובטהרה כל

ימינו, ונזכה כולנו לראות בבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

ל - צ ־ ז ן ל ש ר ן ה מי י נ ר ב י ה ב ש י מ ב ן ר ו א ג ע ה י ב ל א ו ש ת ר י ט פ ן ל ו ש א ר ה ה נ ש ם ה ו , י ב ־ נ ש סן ת י ׳ נ ל

ר יהודה בלאמו״ר רבי משה זצ״ל הרשלר ת ל א

6ו

תוכן הענינים

חלק ראשון

י צ ד ק ו יברך ד ד ו ת א ל ה ברכו א א מו רוז מ ת ע כרו ה ו לת ידים — אשר יצר כ ל טי ל נ ב עו ויושע ריא ה ו ל מ ש ג אלהי נג ר ח לז אז ישיר ת ח ש ת ה ד ברכוח ישתבח רלג י בינה ט ל ה הנותן לשכומ ט קדיש ר ר יא ל ח ש ת ה ו שלא עשני גוי ושאר ברכוג ר ת ם יד מ יוצר או בי ם טו מל חסדי ו ק — הג צ ז יהי רה רבה רעו ב ה א א ל העולמים טז מ ן כ ח רכוב פ ע ישראל ר מ כ ש ט מ ו חייבים י כך אנ י ט לפב רצז י צ ת ד מ ג א רה כג מ ת התו כ ר י בב ד עזרת אבותינו ש ד מ ד כ ת התמי ש ר יא פת שמ״ע — מגן אברהם שיד ל פ ה ת ג מ מן ל ב איזהו מקו יו אתה גבור שיט ט מ א דר׳ ישמעאל ל ת י ת יג בה קדוש שבג ת ג מז א ך שאמר מ יד ברול ן ש נ ה חו ת ח א ו מ דו לה׳ מ ו הו טו שלא ט השיבנ ה ע מ ד ו ת ר ל טז מזמוג ל ו ש נ ח ל ל ר לדמ­ עג נ ס צח מזמו יז למנד ל ה נא ראה בענינו ש ותו פ ד בשנ יה לדוה ל ו ש נ כ רפאי ב נ ה צ ש מ ה ל ל פ ט ת יח ל ר צח נג ברך עלינו ש ת ס ושב ב כ יט ל פר ש ע בשו ק ד ת ם ה׳ קג נ ת ש ו א ל ל ה ה י א הללו כמ ו ש נ ט נה השיבה שופטי ׳ח ק ב כל׳ ו ו לה׳ כי ט ד ב הו כב מ ם ש מדי ו למשו ז נ ט ם ק י ק ת כג רננו צמ ד ל הצדיקים ש א נז ע כ ת ק ב ש ר שיר ליום ה מו ד מז כח ולירושלים עירך שמו ו נ כ ך ק ל ה ה׳ מ כד שמז ח דו מ ת צ ט א ט נ כ ד ק ו יהי כבו כח מ נו ש ע קולי מ י ס ש ל ת ק ש כז אט מ א רצה ש ה ס ס י נפשי ק ה הלל י ח הללו ככל החיים שנ ב מודים — ו ח ס ס ב זמרה ק ו י ט ו כ ל ל ט ה כד ם רב שנ ו ת ה׳ קעו סג של ו א ל ל ל הת כהנים שנה כ ר ד סד ב פ ש ק ד ׳ שיר ח ה א שירו ל לט נ ם ש ה שים שלו ו ס פ ל בקדשו ק ו א־ ל ל ב ה לו אלהי נצור שסה לם קצא ס ך ה׳ לעו לג ברו

חלק שנילת אפים תג פי ט עב נ ס ם ש א רחו הו ז ו סכ ל ארך אפים ת ה אלהי אזנך שפא עג א ט ח ה סב כ רה ת ת התו ה ב ג ד ה ז ע פ ץ ורחום ש נ ך ח ל ט אנא מ סה כ ד ת ר לדו מו ח מז צ נ מ ח יד שצ עה ל ת ו פ ך — ה ו מ ע אין כז ואל תכ ו ובא לציון ג ד אליך ה׳ נפשי אשא שצה ע ו ד עא ל

ו ן הענינים ד כ ו ת

ו ט ר ו קיג אהבתי ת ל עז קדיש ת׳ תריז ה ה אשיב ל ד מ ב קי מ ח מעריב ערבים ת עט ׳ תקי ה רו ל ו — הו ל ל ו ה ט ט ק מ ם ת ל ו ת ע ב ה ט א עכ ר ן המיצר ת ז מ ט ב ק נ ה ת נ ת ואמו מ פ אה כ ר ל ת ל ך ודיני ה ז יהללו ח קי ו תנ בנ א השכי פט כ ר ל ת ו ח ף ר׳׳ח ב ס ו א קיח מ ס כ יראו עינינו ת פא ל ר ת ור׳׳ח ת ב סף ש פג ושמרו בני ישראל תעג קיט מוב ל ר ת המועדים ת ל י פ כ ת ה ק ע ת ת ב ל ש ד ערבית ש פד ל ר ל המועדים ת ף ש ס ו א מ כ ט ק ע ת מעין שבע ת כ ר ה ב פו ל ר ב ותודיענו ת כ פ ק ת ת ב ל ש י ו קידוש ל פז ל ר ב ת א ה ב ע ש ת ח קכג ל פ ה מדליקין ת מ ת ב ז משנ פח ל ר ית ת ד לתענ כ ל חי תצז ק ת כ מ ש ח נ פט ל ר ה זכרינו לחיים ת כ ו ק ט ק ך ת מ ח ש תב ט יש פב מ ר ם ת ב הרחמי ך א ו מי כמו כ ח ק ודוך תקי ל י כ צ הג מ ר ך ת ד ח ז ובכן תן פ ק תקכא קכ ד ל א י צא או מ ר א ת ה הו ת ח קדוש א כ ה ק כ ק ת ת ב ל אשר ש ־ א ב ל צט מ ר ו ת ט אתה בחרתנ כ ט ק כ ק ה ת ש צג ישמח מב נ לם תר ל העו ל כ ך ע ו ל ל מ ב ק ל ק ו ת נ וחתי צד רצה במנו תרנה נ י חטאי א מפנ ל ד ק ל ק ת ת ב ל ש צה קדושה שחרית שו ת תרנ ו ב מלכי ל ג ק מ ק רה ת ת התו ס י פ ו ת צ

ה ס ר ג זכרונות ת ה קל ה תקנ ר ט פ ת ה כ ר צז ב

ת תרעד פרו ד שו ל ס ק ק סת התורה ת ח יקום פורקן — הכנ צ

לם תרצא ת עו ר ה היום ה ל ג ק ס ק ף ת ס ו ת מ ל י פ ט ת צ

ב ליום הכפורים תרצג ו מערי ל ח ק ס ק ף ת ס ו ל מ ק קדושה שז סדר הוידוי תרצו ל רת תקעג ק ו — פיטום הקטו נ א אין כאלהי קב ש ה נותן T ת ת ח נעילה — א ל פ ק ק ל שבת ת ה ש ח נ ב מ קד ש ת ת ל ד ב ט אתה ה ל ג ק פ ק ד ת ח ה א ת קג אח ש ושב ת ך י ל ל מ מ א ו ק פ ק י צדקתך צדק ת קו ט ש ל הניסים ת כה — ע ו א לחנ מ ח ק פ ק ל מוצאי שבת ת ה ערבית ש ק

ט י ש ל הניסים ת ב לפורים — ע מ צ ק ק ה ת ל ד ב V הב כ ש לה ת ת מי ג ברכו מ ה ק צ ק ז ייתן לו ת קג ל ש ת אירוםץ ת כ ר ד ב מ ה תרג ק נ ב ל ת ה כ ר ח ב ק

ה ל ש ת נשואץ ת כ ר ה ב מ ו ק יה תר ל — הללו ל ר ה ד ט ס קז ל ש ת האכילה ת כ ר ו דיני נט׳׳י — ב מ ט ק ר ת ישראל ת א צ קי בח ל ש ק ת ז מ ת ה כ ר ז ב מ ב ק ׳ תרי ו ה נ א ל קיא ל

ע ר ב ה׳ זכרנו ת קי

8י

שמות חכמים ספרים ומקומות הנזכרים בספר זה המסומנים בכוכב מסודות התפילה

. ז ט ב ת ״ ר׳ חננאל יב. ח רבעו יהודה ב״ד קלונימום (הדיב׳׳ק)

. ז ס ק * ת ה נ ק ד ת מ ק ו ת כ ק ח ת כ ר דבינו יהודה (אביהם של ר׳ קלונימום

. ט כ ור׳ יקותיאל) רט כ ח ר כ ו ר ל ז ק רבעו יהודה החסיד פג י א שג* דש* ש פ • רנה* רנו* רעז* רעת* ר ג ל רו כ ק * ת ב ס * ת ב כ ב שנט* תג* ת ״ . ח ד ל ש

. * ה נ ק ת

. ט כ ד׳ יהודה הכהן ר ד׳ יהודה הקשטולי (ר׳ יהודה הלוי)

. ד מ ב ת ״ ה

. ט כ ד׳ יהושע (זקנו של ר״א הגדול) ר. ט ב יון ש

. ד ל ק ב ת ״ ד׳ יונה ח. ח כ ב ת ׳ ילמדנו ח׳

. ט כ ד׳ יעקב הכהן החסיד הבחור ר. ט ב רבי׳ יצחק ש

. ט ב ר׳ יצחק ב״ר אלעזר הגדול ר. ט כ ד׳ יצחק ב״ד יהושע ר

. ד׳ יצחק ב׳׳ד מרדכי(הדיב״ם) פז. ט ב ד׳ יקותיאל ב״ר יהודה ר

. ד מ ז ר ו ר ב ר א ר ט ק ספד יצירה נו צ ו ר פ ה ר פ מ ר ח ר ג ר ל ט ק ירושלמי כ ק

. ו ע ק ב ת ׳ . ח׳ א נ ט ש ב ש. ט כ לומבדדיאה ר

. ט כ לוקא קצד* ר. ט ס ב ש י ליידון ח

ב ׳ רבעו מאיר ב״ר ברוך (מהר׳׳ם) ח שנט*.

. ט ב ר׳ מאיר הכהן ר ר׳ מאיד ש״ץ שב*.

. ג ע ק ב ת ״ . ח ט כ מגנצא קז קצד* ר. ג ג ס ח ט ר ו ר ב ב ק ב ט עז ק ג ס מדרש ה מ

. ד פ ר ב ת פ ר א ת י ר פ ת ק ג ת ק א ת מ ב ת ״ ה. ז ם ח ת כ . ח׳־ב ת ד צ מדרש אבכיד ר

. ג ה קי מדרש אגדה מ. ח מדרש ויבולו ש

. ט כ ר׳ אבץ ר* ב ס . חייב ת ט ב א ש צ ה ק אבות דרי גתן צ

. ז ם ת ר׳ אברהם (גיסו של הרוקח) רעת*.

. ט כ ד׳ אברהם הכהן ר. ט כ ר׳ אבו(אבן) אהרן קצר* ר

. ר ב איכה רבתי ק. ט כ ר׳ איתיאל ב״ר יהודה ר

דבינו אליקים שנט*.ב רלג* ל ח ר כ דבינו אלעזר בעל הרוקח ר* ה נ ק ו ת כ ק . חייב ת ז ם א ש ס ח ש כ רנד* ש

תשיט*.

רבעו אלעזר בן רבנא משולם הגדול. ח פ ק ב ת ״ ח

. ט ב ח ר כ דביגו אלעזר הגדול ר. ט כ ח ר כ ד׳ אלעזר החזן משפירא ר

. ט כ ד׳ אלעזר הכהן ר. ט כ ד׳ אלעזר הכהן חסיד ר

׳ב א ת׳ ב י ק ׳ ע ר ב ד ׳ ב א ״ אמיתי (פייטן) ח. ו ר ה ת נ ק ה ת ל ת

. ט ס ארלדו ש. ט ס בודדיל ש

ב תג*. י בבנבדק שנט*. חה ב א ק י ח עז ק א מ א ל בראשית רבה ו ז בב ״ . ח ו רנה* שטז ל ד ר ב ג ר כ א ת ר צ ג ק ל ט ק ע ק: ל ש ט ת י ר ג ת צ ק ד ת פ ק ה ת פ ו ת ע ד ת ע ו ת נ ת

ת י ש א ר ה ב ש ע א מ ת י י ר ברייתא דשמואל בו ב ק א ת כ ק ד ת ל ל ת ב ת ״ . ח א מ ה ק ב ג ק ב ק

. ו ר ז ת כ ק ת

. ט כ רבנו גרשום מאור הגולה ר. ג ל דוסא בן אליעזר ק

ספד הדינין(לדי יהו1ה הכהן) רכט*.. ז מ ב ר פ הבדלה דר׳ עקיבא ק

ה ס ג ר ס א ר ס ה ר ל ז ר כ ל ר ספד היכלות קב ב ק ו ת ט ק ה תקיז־ ת נ ב ת ״ ה שז־מ. ח ב ש

. א ע ק ח ת ל ק ה ת ל ק ה ת כ ק ת. ו ט ויקרא רבה ק

. * ב תרמג ׳ ר׳ זלמן וריזיק ח

שמות החכמים וספרים 19

* שנט*. ה ל צרפת קלו* קלז* רנה* רעז* שב* שב תג* תב*. ״ ה

. ט קדמונינו ע קלונימום בן רבנא יהודה (דודו של

. ח ע ׳ב ת הרוקח) ח׳. ו ב ק ב ת ׳ . ח ח כ קלונימום הזקן ר

. ט כ • ר ר צ המלך קרלא קח ע ר ז ת ע ר ט ת ם ר ב ת ׳ . ח ד נ ז ש כ הקלירי יז ק

. י ש ח ת ש ת

. ז פ ק ב ת ׳ רבנן סבוראי ח׳ ספר רקמה (שנכתב בכתיבת מלאכים)

. ו מ. ה ל ש ב ת ־ ר׳ שבתי לק״ד ח

ט ז ס ד גט ס שוחר טוב (מדרש תהילים) מה ט ר נ ז ק ב ד ק ב ב ק י ה ק א ק ט ק ק ד צ ב צ ו צ עי ק ז ת כ ת ת ה ת צ ב ש ״ . ה ט צ ה ר כ ז ר כ ח ר ר

. ג ש ב ת צ ר ז ת פ ר ו ת ס ר ב ת ם ר ת. ו ט ר ב ת ״ . ח א ל ד בז ר רש״י ג טז ב

ב ״ . ה ט מ ר׳ שלמה הבבלי (פייטן) ק. ט ס ר ת

. ח רשב״ם בט כ רבעו שמואל הנשיא מבבל קצד* ר

. ו כ ק • רעת*. חייב ת רעז

ב תג*66 ״ רבינו שמואל בבנבדק שנט*. ה. * תקמג

. ט ב ר׳ שמחה שב ״ ט רנה*. ח ב ת ר ב רבינו שמעון הגדול ר

. א ע ר ת. ט ס ר ב ת י . ח ב ט ע תורת כהגים ל

. ג ר ב ת ׳ . ח תנא דבי אליהו ח. ע ב ש ״ . ת תגחומא פ

ב ב ת ׳ . ח׳ ז ב רנ נ ו ר מ ו ר ט ז ת ר פ תרגום ה גו ק. ד ע ק ח ת ל ק ת

. ה ע ק ח ת ב ק ב ת ״ תרגום ירושלמי ח. צ ח • ר ד כ תשובות ומעשה הגאונים ה ש

. ז פ ק ד ת ל ט ת ס ת־־ב ש

. מ ד ש ד ת י ק ד. ח־־ב ת מדרש חזית רי מדרש משלי ז.

. ה פ ב ת - מדרש קהלת ח. ח א ש מדרש שיר השירים ב

. ח ״ב תעג*. ה ר ט ע מורי ס. ה מ ב ת י ספר המזלות ח

. ו ם מינצבדג קד ב ג ר כ ח ר י ז ר ד רי י ג ר ל ו ק ט ס ג מ מכילתא י

. ז י ק ב ת ״ . ח ח ו ש ו ש ל ר. ע מסורת אגדה ק

ספר המספר ב*.׳ב . ח׳ ה כ ה ש כ ד ר מ א ק ל ספר המרכבה ק

. ז ט ק ו ת ט ק א ת י ק ת. ב מ ש ב ת ״ ספרי ח

רבינו משה מלוקא בן רבי׳ קלונימוס. ט כ קצר* ר

ג י ק א ת ל ב ת י רבינו משולם (פייטן) ח. ע ר ת

. ח פ ק ח ת פ ב ת ־ רבינו משולם הגדול ח. ד פ ב ת י נרבוגא ח

ספר הסוד תג*.. ה מ ה ק ב ג ק כ סדורא דבא דבדאשית ק

. ד סדר עולם רי. ח׳־ב ח ל ג ר ל סדר תפילות דרב עמרם ר

. ח פ ק ד ת ת

ב - . ת ש רב סעדיה גאון רנד* רנה* שג* ד. ז ט ת

ב ״ . ח ג ב א ש ט ש ש י ו ר ט ב ר ז ר כ א ק פייט ס. ג ע ר ט ת ס ר ס ת ר ד ת ק ת

ב ׳ א שנה*. ח מ א ש ע ח ר נ ז ר כ פסיקתא קא צ ר ו ת פ ר ז ת ע ר ג ת נ ר מ ת ר ט ת ס ק א ת מ ת

. א מ ש ט ת ש ו ת ש ג ת ש תג ב ר ע ח ק ם ח ק נ ד ק ב פרקי דרי אליעזר קז ב ד ש כ ב ש כ ז ש ו שי צ א ר פ ח ר נ ז ר כ ב ר כ רט י ק א ת ע ב ת צ ה ש ע ב ש ״ . ח ד ל ג ש ל א ש ל שא ם ר ג ת מ ר ה ת ר ב ת צ ק צ ת ק ב ת מ ק ו ת כ ק ת

. ו ל ש ב ת ל ש ה ת צ ר ג ת צ ר ה ת פ ר ב ת פ ר ת

׳ 778 כ׳׳י פריס מס

׳ • JVA>־ ־t׳u% י>»«-י0א^ y ׳ ׳ . ^ י * / ט ע י » . ׳ ״ , י ^ ן * * ׳ ' •AJ».V»» 6 ׳ י ז ע• ־..'*""*. . •י י • ••••׳•'•; • . . - . . ׳ ' ' • • • י . •; • ״ י• ־ • •

< ־ ״ < ' י ׳ י ^ י י ״ W ״ י * * JUi i י־ ׳ J ׳ « AJ« ^,i/.,, » a״י ״ • 1 K

אי• *־«>

< ׳-־y V , - ״ .

^\ • ^ . _ . . \ - . I/ ^ . /יי ־ . ״ . . _ 4 .

j״»</ » a y ? פי/;י*י״׳0יל yfn^txyj'HJ*ו*-.*>*יי9 «־-Jj>J׳*> 9 גי.׳A »׳>־ /

, ״**?ע .י־ •ז: ; «־* ץ׳(׳ל׳, , *V זייי» ?•( *wV ׳י«י«י. ,V/׳.V«:״<f»<

^,M^wJ׳(y, )J^*4v1Jfl'־ .״';״ r6.״J<> $ ע א י. • ׳ ׳ ׳ * ^ - * W " א ^ ^ י ' - י ^ . ל T י H £ ׳ 1 י , .H4 ״ ^>,.,y 9י. י.

. » < y . . י• J ־-׳..-׳-יו׳•־ . . \ v,j>r ר ^ ..י •י- ך n w > ' V • * • •wsv; V-ay*>» MV י- ^»י׳»>־. . «י>>**ר ^

• . v ^ . v ^ ^ ^ • - • • ; ״ . • ״

< , ג ׳.־ *.־•*- ,•

׳ 1054 כ׳׳י ב.מ. מס

, 4

' y t * 1 * tA 1דב > \ ׳(1p, מד•*b* p17 ה״ •«כן• * t » O'TOי ה ל * י > V י ^יי*י־ ל

p t > * ? » nr ל *<J u»«t4Tכייעיעגו ״>׳־

ב»>1־«ן«־o*V ־ זמיה *>ייין H««־ י«מ*זו\nו«יי־ 19* ל־• «»HJ»» • y*U»

•W״»Voa fi • n r v וגי! *• ד » ז י n » ״ כיד׳ י״ ן«י*ג>י0ץ ^

k •pitt* ©ייידח*• ביו ״״יי״נןד־

n1n« ןן*י-. יו^•

יש־ י, • * ׳ ••!••ic.מן־!!

ג <patt״ •צ <•־״•• .״ • י׳ח«>ו •עיי־ •י* כ

3*1* yam ** Va rrw*^

wo^wל«י«*«*יך tbMt>?np> ־u3

׳ *מוז 3«־וד««1ן K P « \*n»« ו*״0ך•!

K>*1 • 1-«״יי« «ו1ן !*< «fvu? n3nA

*aw* ל •יר*&»*p»J»*מרי

ד o*ntn3f • <״>ד«<״*« n#«»tf ־ 0 ״ ג ו4nn tt0*>»13 יין•** 3ד*3ן י ״>*1ן•*

v״m «י*«י«\• י«ד» *1\*ב p!y%—ד»*u • yn**n ion \*»1ז״הו

*>מן **•'•Hp ייי• • **** ןד«6ןp ק # » > p ^

כ״י פילדלפיא

- י .s:?*•v־W-'^y ^!w:-v• א$'ti7«£»׳w י ^כלד־יגדר ^ ף י מדק >טמו ; 00רך buy Yynji ׳ במל שיומוד כי־עדל־ א

f-t'.'/j מעי(• Vn/rt'Tr ״ ***י ' * י ' ^ ^ rop מייד* מן הילדל* ע| •דימי>5׳ במל ןדמל,^

יי. •י .'/׳

חלול״»׳ 1<לעמ.היית fm^ מ כת1ב1 י<וינ1 % י יליב* !גליד•׳ ל-ילילל גכ* טדמניי? •מ4לt 1 ויי­v < v -7ל>7זזדיי ^ י 3 *' <דני» * ומקימ/ *יימי, 4 ' י והכי הליגיד מש0 חבמיד ץ *י כ <o יש מדל תV. כיחילמ מן הגשמלדששיייידז׳כמזח בלדןל

שרתדט׳ן יומן. מלז/עעיט מ!ל:מגלן-.׳1מ«ו?7ז וליוני >7ד>־יח עוייניייימ<ילמ1 ׳' •י־ # בכל <ין. שי *^t*JyM >מ!ד׳»וט. .״ ג *יו^יימד שי-לילד מ

מ ar»v\* שללעי•׳ <יז'ג«שכ י 0 בשילד? » טדהיון• זנשדטזל בל-ל 1W ן.״ לכד•( כ* / ־•.

>j*גץכיה׳ כדי^דז ישי ד׳יז־לש בליילליש שבלי* גץכי•? חלילי? (4לעי ׳(^יהי-יח׳/ ־' * y-0 ה01יי, *י• מייבשי- pJ7o**p *יפי ש׳1<;י 'ממעי׳ vJג<ו ללדדמיבל במו יוד<׳ •t»3W7' ־/ מ^מס׳הךלד; מג״הזבל׳ ($ *(׳» נגר *j-ry/ ־'^יא קלמרי «3ימיי<v>Hi<ה^77זי>׳ימ&יץ ׳^<vT־»- ,r*mi 1 ״ למשלמ בדפדש שגלעד ש טמלי־דד ז7י<1 י שחי*טזמרד^^;׳•;

*fa'vms במל׳׳יב• שידגמ יץןכלמ,טילאמ כה ימלש כמליוכי׳ייי<1ה (4ייכמ'«י4וט»*'^יממ לע1ל9 במל^כיף • ולמש 4׳ •אי 3ר*לימ׳ תיי ייןכלל >\י1י*\רך? 1% מלילבי ממש (ייליף: • של

המד/זיד נש(לימ להש ככץי* י/בדיך-׳.fo/)>VY&S . : ' V* מימ.עך כלילמ4למץ 4 ה וכזבל ל1 ביצה׳ שמי..־!, נ ט חב4י שהל4( עולי(ילה ״ !יהמרצ^ יידלגלכיץ׳* א ויילז שהי זדיצל ד לעזיבתb שעןוגהלייוד־לידני יטען ןיןז מי י 7'' גע!׳׳ ג!י11ד(יךי0מה(י.גשב^כי(^מי|^?/ •״, ג ך Jvlrt טעי׳ שהתימ1(י1דעלב1ץ,• מיעוי&^חדיא י ן שהי• ממ/עיייליז טעמיעו יע1׳גס ט.ץ דח(ימ יי-<יה׳ וכיט«ע גשיה׳ י • (p ׳«שי ה היץ >כ'ל,י< דזיש^׳ 1גדיכ^י(לזן:,«־ •• cjbbמ«ט9 ריעין 1ולותרגי^כן• ממע'^?ד* .־•' ׳גי^ע! *(.מדנ»( עימל־ b יו1'יתד׳ יממ ן&3'

ועתה:

, ל ~ י ו ס י ו > ת ז י ד ח ד כ ן ט ד ל זיול־ב ש . ן ׳-ץם נ1ןסררד b יד-י£ן . פ -עימד׳ ו ׳ 1

ש ומ7יר^וןי7טך ש(ש«ד, י ) ר 4 : ג ך ה י-?\ ככלד;^-״ 3יל«ש זהללכמ י,

ניטייכמלשלדיין ככומיה cvw שגכי^ייל * יי ^יג^^יימיי־ ש1<יכדד<י* ;•'•;,׳־׳ כ jtP *זה ח

י*\(נ״ כ^גבינימידד <והורי>/(ה*ע<1 רזלימד י • יי ־ עימדיכהשדיעכישושמידימ^רנז— ,

גטיפה 1<וסייץ מגינומיה^גשמנמירד*": . , . י ^1שלד •>י»ז׳ 1<י(/Ujירי0*יב»י<והד י

רשיש יוי*־ומידלימ 0י>־כ*ו )היג׳יל—, ״ י־ ׳׳ 1•" 3

5י הליכה'וכ1 ייב יח־יר^י ^<וץ וישצי שומ. י:<V .^ה^^מגשציע»ון/ילגעשוז7מזךש\שי מ >נ1 יד*«ייכ<ו; חלתי׳ : ••:י ט י ט ,*«r. מ

. .׳.: • % > / ^ פ ד ׳ ו יע­ •ס\דוש ״ . J־:־. «׳4.״. c - / | י מ , י י .ג ־. י ו ישי• מלד ורשה שו*זר־• י

.. ..׳מעולך 1ו.1׳,ייייייוינהל •v י/ f t > . לדיך שדמי* ברביץM 97מדד״. מדד 4

ל׳<מד כיכימ׳ מי• <ויב*י מיד• ר\* מיחד %י* •י •י • ;ל פהזץיש f .;י:־..׳ ^ ב ד ?לשלד0ו1לייל3׳ לימי ל, 7 כיבלמ ^9 שו<>{ (<ד5: ־.••*־•׳, 'יזזעלל^ כמ! <yM*)V t<1« מ^גטיל.ב/חעבוץ Worpno . י.;.־.,. •

<יחעי • כיי^<71דכ1 דיל •/.׳.: ללכי׳כיז׳גי*וזל מדבי כשביגלל 1כ0(עזי.

'ייטז(ידכימ שזדי• <ןיל/׳ •׳נילגד ליש 31יש •מ ממ^מי ש^ b י>רד» הת־כוד >דנ1•^ . . י בעחי׳ . - • . . נגד* זדמיד׳«עיד T«־hm* V ככל . ; ט*ילע ״

' . T T T י7ל^<ושי<זזעויי^משמיזן1׳ לכך' a15 •שיחמוד שד<1ה׳ 1בשמחלדי שהל c71׳׳

«• « ) W 7 י H<fליל׳׳ עבדי כיי^זז׳ •כסעל 4 ^ ל לל לגכמ 4(^י•׳ כשמחה m*j |ל [•>ד9 שכי

השכיגויגמי׳יללד׳^לי^י-ודלדגגיייושבינ : •vh> ל י ין פלד מדבר עיהיי יזעג משזד רבי' מיט

יימ מדכד*1)י1׳ <(ii שחיה עידד עייל/׳ ש M' מלל{ל יהדיו ניתן ומדיו נ\תן כיהיה ג0ד • • . •י

מז(ך(דכי ע5מ<(ןי1׳«עןשכן(ללןך>י{0׳ ן . ft׳nrrn wpr׳y גטילמידיע׳׳ ל!1שי*במ׳ . יי

^שייי נט«*ןי למידלד J\y יביע״יוד הייג כ; ש ר יזיימה׳«w/׳7j) jייג׳ה ^ל0» ינייד מ

. T . ש ידיה׳ כר4((/׳ 3יניייד׳ יגייך ׳ ח ד ע׳טג• ש

כ׳׳י קמבריג׳ מס׳ 147

׳ 1024 רד מס קספו כ׳׳י או

כ׳׳י ירושלים מס׳ 8,3296

פירושי התפילה מרבינו אלעזר ב״ר יהודה מגרמייזא

אחל פירוש הסידור מספר הרוקח

[א] מאה ברכות

ברוך׳ ה׳ אלקי ישראל אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם ישראל, אשר קדשו. 2 לעולם ובראם לכבודו להללו בכל עת. כי כל הנקרא בשמו לכבודו בראם. ולפי שחטאנו לפניו חרב וחפץ לצדקנו, ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר3 בית המקדש ואין מזבח וקרבן, וחפץ בשלום עמנו, [ציוונו] לומר לפניו מאה: במה אדע כי אירשנה, אמר 5 ברכות, כמו שהבטיח לאברהם אבינו4 שנאמר אברהם אבינו לפני הקב״ה רבונו של עולם תודעני באי זו זכות בני מתקיימים בעולם, אמר לו: קחה לי עגלה משולשת, ויהו מקריבים לפני קרבן, אמר אברהם, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן חרבנו מה תהא עליהם, אמר לו, יהו אומרים לפני ק׳ ברכות בכל יום, ומעלה אני עליהם כאילו הקריבו לפני כלד ק׳ פסוקים שיש במקרא שבהם בל ע הקרבנות. לכך תיקנו ק׳ ברבות, כ

. הקרבנות6 ואנחנו נפרש כל אחד ואחד י. להודיע לבני אדם ביאור כל אחד, וכמה

תיבות בכל אחד, בלי לגרוע ובלי להוסיף, כפי אשר קבלנו מרבותינו., ואמרו רבותינו* ה השם נאלקיך] ש(ו)אל מעמך וגומר", [*ועתה ישראל מ ברוך שבחר בדבריהם, אל תיקרי מה אלא מאה ברכות. ומי איכא מידי דלאד ק׳ ברכות אם ע , ורמז, בי באותו פסוק יש ק׳ אותיות, כ רמזה משה באורייתא9

. 1 0 ת ח שואל מלא, ואם אינו מלא אלא תצטרף כל הפסוק במקום אות אם תימא, בתחילת הברכה נראה ל ו ע ך ה ל ו מ נ י ק ל ׳ א ה ה ת ך א ברו

, כא. ם מב , ז. 3 ש ע בכי׳׳א]. 2 ע׳׳פ ישעיה מג ת ״הודו׳׳ קרו ל ח ] 1 כי׳׳פ, [עד ת א ] מן ש קיים, בז ד ק מ ו רבש״ע וזינח בזמן שבית ה י ר לפנ מ ׳ א כו ה אדע ו מ : ב לה לא, ב י ית בז, ב מג 4 עי׳ תעני נ ת בזמן שקוראים בהם לפ ו ר קרבנ ד ם ס ה תי ל ר תקנ ב ו כ ר ל מ א עליהם, א ה ה ת ש קיים מ ד ק מ ץ בית ה א שד ו ך רמז עז. ועי׳ ע , ד, יל׳׳ש ל ח ׳ד, יג, שמו׳׳ר ל . ועי׳ בר׳׳ר פמ׳ י לו הקריבום לפנ ה אני עליהם כאי ל ע מח םידורנו. כ ת ת נ ו קי קרבנ ה פסו מ א ת ל ע ד ה ל ש , ח. 6 ק ו ת ט ת קי, א. 5 בראשי ו ח נ מ

ן בזה. 7א דברים י, ב. ק ת א נמשיך ל ד בזה. ל י פ ק ון שםידורנו אינו מ . ומכי אחת ת ו ח ׳ל: א 7 צ׳׳ י ׳׳מאה ברכות׳ נים הביטו ל הקדמו צ א , ב. ובסידור ר׳׳ש מגרמייזא סימן א׳ הערה 4 צויין. ו ת מג ו ח נ 8 מית ט, ל יום. 9 תענ כ ת שאדנ* מברך ב ת הברכו א ת מ ת א ו ח ת ו ל והן פ ר הואי ח ש ת ה כ ר ב ש כינוי ל מ ש מז מ ראה ר ק. ו ות בפסו ה אותי א ש מ ל מלא, ד א ו : פי׳ ר׳׳ת דהוי ש אל ם ד׳׳ה שו ת ש ו ח נ ס׳ מ א. 10 בתו

קח לה לרו כ פירושי סידור התפי

באילו מדבר בשכינה, ובסופה אינה מדברת, שהרי אומ׳ וציונו״. ויש לפרש־י לעדי תמיד, ועוד 1 שויתי י בתחילת תפילתו של כל אדם, הקב״ה מצוי, שנ׳ 2ת שמי וגר, לכך צריך אדם שיעמוד י בכל [ה]מקום אשר אזכיר א נ קרא אחרינא־י ביראה, ובפסוק אחר 1 עבדו את י 4 מ׳ ביראה ובשמחה, שהרי פסוק אחד או' עבדו את ה׳ בשמחה, נאה לו לאדם שנראה לו השכינה בתחילה, אבל 5 אומר, ' 7 ו יותר" היה גנאי לשכינה, שהרי אפילו משה רבינו מצינו קר׳ כת׳ מדבר אליה גנאי בלומר שאינו מדבר אליו, אע׳׳פ שהיה עומד לפני המלך, והדין נותן כי הי

למלך לדבר עבדו אליו, וכל שכן למלך מלכי המלכים הקב׳׳ה].

[ב] על נטילת ידים — אשר יצר

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

, ו׳ תיבות, ארחץ , בברכת נטילת ידים י׳׳ג תיבות, כנגד שאו ידיכם קודשנ ז׳ תיבות, ויש אומרים כנגד שאל אביך ויגדךי, ופסוק זכור ימות י פ בנקיון כ

עולם י, י״ג תיבות. למ׳׳ד בברכת נטילה מחטף, [כנגד] ל׳ אברים בפיסת ידי. אשר יצר מ״ג תיבות, נגד ג׳ ימים לקליטת הזדעי ומ׳ יום ליצירת הולדי. וי״א אדם תיבות",

וכן מצאתי בספר המספד, ועיקר.

. ומידה של רביעית הלוג ם על שם כלי ששמו נטלא' י ד ת י ל י ט נ* על נ3 לאורה ׳ , ותחילת מצוה, אדם צריך לקדש עצמו בקידוש ידים, כדאמ 2 יתה הי

צריך קידוש ידים ורגלים].

ל הטורים דברים שם, אבודרהם ע ת, ב ג (עמ׳ ו), אר״ח דיני ק׳ ברכו , המנהי ת בלק ש ר ח פ ק ו ר ת ל ו ר ט פ ה ה׳א סי׳ נב. , שו׳׳ת הרשב׳ ה ס ׳ל סי׳ ק א) עמ׳ נז, שבה׳ ׳ ׳ סח ) ז נ י אשכ מ כ . 11 עי׳ סידור ח (עמ׳ כט)ם ק, ב. 16 כלומר, ת כ, כא. 14 תהילים ב, יא. 15 ש ו מ , ח. 13 ש 12 תהילים טז, ה ת ו א ר מ א כח ב ו נ ל ב י ח ת ה ה ש מ : ו ר ד״ז ו ז ח מ ת. ב תו ץ פחי ע כח, היה בזה כ ו ץ נ ש ל ך ב ה ממשי שאם היד י מ ם שויתי ה׳ לנגדי ת ל ש ח ע כ ו נ ר ל מ א ן הירחי שאחרי ש ב האב ת ו וצונו, כ ת קדשנ מ א סתר ב וסיים בנה ו בא׳׳י אמ׳׳ה המצו ר מ א לכן סיים בנסתר, ויהיה מ ר ו ת ס ם כן דיבורו נ לם א ל העו ל כ ך ע ל א מ ר שהו מ א וה מ ש נ כן ה , ו ד עצמו צ נסתר מ ו ו ד מעשי צ י שהשם יתברך נגלה מ פ ר ל ח ם א ע ו וכוי. וריב׳׳א נתן ט תנ אוק א דבו ד נשמתו הו צ ף ונשמה, מ ו ב מג כ ר ו , ואדם מ ב ל ת ה ב ש ח מ ב ה ו פ הברכה היא ב נעלמת, ו נראית ו

. ט ר ז, פ ב ד מ ח ונסתר. 17 ב כ ו לכן באו צרכי האדם נ פו לא, ו ו מצד ג ו ו נ בקו

ל , א כ ת טו ו כ ר , ו. ועי׳ ב ו ם כ ם. ב) ש ל הגבהה ונשיאת כפי נטילה ע ד ב. ו ל [ב] א) תהילים קן ל ה ת בג, א ע׳׳ש וראה ל ב אפשר ע׳׳פ ש ב ז. ו ב ארחץ וכוי. ג) דברים ל ׳ דכתי ל ידיו וכו ט ו ה ת פנ הנדה ל, א. ת ס, א. ז) נ ו כ ר ׳ח. ו) ב ת פ׳׳א מ׳ ו ל ה לה. ד) שם. ה) א ת נטי כ ר ב ב ד׳׳ה ות ט י ל ק ׳ ל א מ׳׳ז אותיות ת ר ד׳׳ז מבי ת ג. ובסידו ו ׳ ו א ם גורםין ׳׳לפניך״ עי׳ מג׳׳א או׳׳ח סי ק א לו ח) והחית 15־14, והערות 58־57. ן הערה 58, וע׳׳ע הערו ל ה ת. ועי׳ ל בו ו מ׳׳ג תי נ י הזרע, וכנראה ט׳׳ס וצ׳׳ל כלפנ

׳ ח), מ ע ) ג י ה נ מ , ה ת רש״י סי׳ רסו ו ב ו ש ׳ 35), האורה (עמ׳ 227), ת מ ע ) ז ׳ ס ו סי ׳ ׳ , מחז טל ך ע׳ נ 1 ערו, א ץ קז ל ו ח ב רה. ו ל תו ו רביעית ש ה ל ז ט נ : איזהו א , ב ח ׳ב נ ת ס, ב, אר״ח נט״י א. 2 ב׳ ו כ רא״ש בר. ׳ סז ו סי ״ טלא, מחז , א דייה נ ט טץ ס י ר רביעתא. ועי׳ רש׳׳י ג ד גטלא ב ו ק ר פ ה נ עקב מ ץ רב י ק ת א

ם יט, ב. ~ 3 זבחי

על נטילת ידים — אשר יצר 1

, ובאותו , משאל אביך ויגדך וגו׳5 מ והיכן ציונו4 י ד ת י ל י ט ל נ ו ע נ ו י צ ו פסוק תמצא י׳׳ג תיבות, במו באותה ברכה של נטילת ידים.

ם ולהבי גזבר6, שגידל האדם מן האדמה על ידי ד א ת ה צר א ד י ש א: ואד יעלה מן הארץ. 7 מים כמו6"1 היוצר כלי חרם, שהרי כתי׳ בתריה

, ויש בו , ה שהרי אדם עולם קטן• נברא, ושייך בו חכמה יתירה מ כ ח בם ואע׳׳פ [כן] הרוח נשאר בו בתוכו ואינו י ל ו ל ם ח י ל ו ל ם ח י ב ק ם נ י ב ק נ יוצא לגמרי, ואילו גבי נודות אם ימלאו אותן רוח או מים, אינם יכולים להחזיק, להכי הוצרך השם חכמה. כי הרוח מן הנשמה ששרויה במוח , 0 אם יש בהן נקב, , 2 ת ח / ומנשם בכל אף שעה א , 1 ף ו ג במקום שהתינוק רופף", ומתפשט בבל ה והרוח שיצאה מאותו אף, אינה שרויה בנגד האף אלא מצדה, אבל כשאדם

ד האף ונשמטה בכל הגוף. גוסס, ומנשם בקושי, אז נמשכת ע, שברא נקבים , ם בריאה לשץ חידוש, כדמפ׳ רש׳׳י3 י ב ק [*וברא בו נ, אי אפשר להתקיים [לפניך] אפי׳ שעה חלולים ואינו יוצא הרוח. אם תגרום4, הרי הם מ׳׳ג תיבות, מ׳ 1 אחת, תמצא מ׳׳ה תיבות כמו אד״ם. ואם לא תגרוס5י. ומפליא לעשות , וג׳ ימים לקלוט את הזרע7 , 6 ולד ד יצירת הו יום ע

כדפרש״י«1],, כי שמע קול , צריך היה לברך בל ברבה בעונתה, כדאמרינן בברכות. אלא שאי אפשר מפני שהידים עסקניות, צריך 2 תרעולא כו׳ כל אחת בתיקונה0, 2 2 ת ה׳, קודש זו רחיצה : שאו ידיכם קודש וברכו א 2 , ליטול ידיו כדאמר

4 שבת כג. א לענין ברכת נד חנוכה. 5 דברים לב, ז. 6 אפשר שצ״ל: שנזכר לשץ יצירה. 6א עי׳ הערה 42. 7 בראשית ב, ו(אחר הפסוק ואדם אץ, וברש״י שם לעניין ברייתו של אדם העלה התהום והשקה עננים לשרות העפר ונברא אדם, כגבל זה שנותן מים ואח״כ לש את העיסה אף כאן והשקה ואח׳׳כ וייצר). 8 ראה ספר יצירה (טו, א), חכמת הנפש ח,ד, יז,ג, לא,ג. 9 ראה שבה״ל סימן ג בשם אחיו ר׳ בנימץ. ובמחזור ד״ז: ותיבת בחכמה מוסב על חכמת האדם, ורצה לומר נתן בו צורה מליאה חכמה, ונרמז בו עולם קטן וכיוצא בזה והכרת פניו ענתה בו. [צ׳׳ל: הכרת פניהם ענתה בם, ישעיה ג, ט]. 10 ע״פ בראשית רבה פ׳׳א, ג: כי גדול אתה ועושה נפלאות הנח־ הזה אם יש בו כחדירה של מחט נקב כל רוחו יוצאת ממנו. וע׳ סידור ר״ש (עמ׳ ג). 11 צ׳׳ל: רופס, עי׳ מנחות לז, א. וראה ״חכמת הנפש״ לר׳׳א מגרמייזא פ׳׳א. 11א עי׳ ברכות י,א: נשמה מלאה את כל הגוף. 12 אפשר שיש לתקן: ומנשם בכל שעה ויוצא דרך האף. 12א אולי יש לתקן: ונשמטה מכל הגוף. 13 רש״י ס, ב ד״ה ומפליא לעשות כנגד שהגוף חלול כמו נאד והנאד הזה אם יש בו נקב אץ הרוח עומד בתוכו, והקב״ה ברא את האדם בחכמה, וברא בו נקבים נקבים הרבה, ואעפ״כ הרוח בתוכו כל ימי חייו, חו היא פליאה וחכמה. 14 זו גירםת הבה״ג, םדרע״ג, םדרס״ג, הרי״ף ועוד, חו נוסחת הספרדים, וראה טור או״ח סי׳ ו מנדה ל, א וב״י שם. אבל נוסחת האשכנזים בשם מהר״ם ב״ב הובא באר״ח p ק׳ ברכות ד, תשכ״ץ רטז כלבו ואבודרהם שאץ לומד בה ״אפילו שעה אחת״. ובברכות ליתא, וראה דק״ם שם והגר״א. 15 ואפשר שהם גורסים: להתקיים ולעמוד לפניך [בלא-שעה אחת״]. 16 עי׳ ברכות ס,א ושבת פו, א. וכ״ה בא״ח הל׳ ק׳ ברכות אות ד. ועי׳ לעיל בסודות התפילה. 17 בכורות כא, ב. 18 ברכות שם הובא לשוט־ בהערה 13. 19 ברכות שם. 20 כדעת הרמב״ם בפ״ז מהלכות תפילה. 21 תהילים קלד, ב. 22 ת״א שמות ל, כא. ובתרגום תהילים שם טלו ידיכון קודשא. וכמו שקידוש יחים ורגלים תחלה לעבודת היום, כך על נטילת ידים קודם לכל ברכות של שחרית ןכ״י

ד פירושי סידור התפילה לרוקח

" והתקדשתם אלו מים כדמתרגמינן ואיתקדשון ידיהון ורגליהון. ואמרו ראשונים, והייתם קדושים אלו מים אחרונים, הרי קודש זו רחיצה. ואמרינן2 אמר רבה בר בר חנה א״ר יוחנן הרוצה שיקבל עליו 4 בהיה קורא בתורה מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ויניח תפילין וכר. וא״ר חייא בר אבא א״ר2 ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך 5 יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו וגו׳ שנאמר ה׳. משום הכי נטילת ידים ברישא, שצריך ליטול ידיו תחלה. ואמרינן התם2 הגיע זמן ק׳׳ש עולה ונוטל ידיו וכוי. ומה שאנו מברכין בנטילת 6 בהיה קורא: וידיו לא שטף במים, ואמרי׳ בשחיטת חולין בפרק כל 2 ידים, (כ)דכתיב72 מכ[א]ן סמכו חכמים לנטילת ידים. ומברכין על נטילת ידים, מפני שהכלי 8 הבשר

, כדאמרי׳ התם התקין ר׳ יעקב מנהר פקוד נטלא בת רביעתא. 2 9 נטלא שמו ובשעת גטילה צריך שיגביה אצבעות ידיו למעלה, חוץ מנטילת מים, כלומר בשעת נטילה ישא 3 1 . וסימנך: וינטלם וינשאם ג 0 והמא אחרונים מפני ז. 3 3 . חוץ מנטילת מים אחרונים בדאמרי׳ בפ״ק דםוטה 3 2 ויגביה אצבעותיו למעלה כשישפוך המים על ידיו יברך על נטילת ידים, ולא שיאחר עד שינגב ידיו במפה,. ולפי 3 4 שבל המצות מברכין עליהן עובר לעשייתן כדאמרי׳ בפ׳׳ק דפםחים

שבתחלה נוטל ידיו, תקנו תחלה למאה ברכות ברבת נטילה.ד שאו ידיכם קדש ו׳ תיבות, ארחץ בנקיון ע ובברכת נטילה י׳׳ג תיבות, כ בפי ז׳ תיבות, הרי י׳׳ג תיבות. ועוד, מצוה לשמוע דברי חכמים כדאמרי׳ גבי: 3 7 ב 3 מדכתי 6 ן . ואמרי׳ בפרק במה מדליקי 3 5 נטילח ידים בחולין בפ׳ בל הבשר

שאל אביך ויגדך, ובאותו פסוק זכור, י׳׳ג תיבות.ה אומרים אחר נטילת ידים, בדאמרינן מ כ ח ם ב ד א ת ה צר א ד י ש א3 כל 9 3 כי נפיק מבית הכסא אומר אשר יצר. ואמ׳ בפ׳ היה קורא 8 בהרואה הנפנה ונוטל ידיו ובו׳ והיה צריך שיאמר אשר יצר תחילה, אלא שאי איפשר

שהרי לא קדש, לכן קדמה נטילת ידים ואח׳׳כ אשר יצר.ה וכי הבהמה לא בחכמה יצרה, אלא בחכמה זו מ כ ח ם ב ד א ת ה א תורה, כיצד, אלא ברא לאיש בליטת טבעת גדולה הניכרת, ולא לאשה ולבהמה ולחיה ולעוף, כי הרגשות הדיבור בטבעת הגדולה ואדם הוגה בה, ולפיכך טבעת

הרוקח עה׳׳ת]. 23 ברכות נג, ב ע״פ דקרא כ, ז. 24 ברכות יד, ב טו, א. וכגי׳ כי״מ ובה״ג עי׳ דק׳׳ס שם. 25 תהילים כו, ו. 26 ברכות יד, ב. 27 דקרא טו, יא. 28 חולץ קו, א. 29 עי׳ הערה 1. 30 חולץ קז, א. 31 ישעיה סג ט. 32 כ׳׳כ רה׳׳ג הובאו בספת דבי רש׳׳י (מחז׳׳ו שם עמ׳ 35, סדרש׳׳י סי׳ קב הפרדס עמ׳ קפח, הרוקח הל׳ סעודה עמ׳ רכג, שבה׳׳ל סי׳ קלו, המנהיג תש הל׳ סעודה עמ׳ כט, א, טור או״ח סי׳ קסב, אוצה״ג ברכות צד 95, סוטה צד 230): נטילת ידים פי׳ רב האי גאץ על שם שצתך להגביה את ידיו למעלה אחר רחיצתם כמו וינטלם וינשאם כל ימי עולם. 33 סוטה ד, ב: אמר רב חייא בד אשי אמר רב מים ראשונים צתך שיגביה ידיו למעלה, מים אחרונים צתך שישפיל ידיו למטה. ומש״כ משום זוהמא ע׳׳פ ברכות גג, ב. 34 ז, ב ועי׳ תוס׳ שם, וברכות נא רע׳׳א, הרוקח שם (עמ׳ רכד), או׳׳ז ח׳׳א סי׳ עט מספר המקצועות והר׳׳ח, האשכול ח׳׳א הלכות נט׳׳י(עמ׳ 50), טור סי׳ קנח ועוד. 35 קו, א. 36 שבת כג, א: והיכן ציונו(לברך) רב נחמיה אמר שאל אביך וכר. 37 דבתם לב, ז. 38 ברכות ם,.ב וראשונים שם. 39 שם טו, א.

על נטילת ידים — אשר יצר ה

4 בב׳ יודין כתיב, יצרו לקבל י׳ 0 ם ד א ת ה גדולה ניכרת. זהו וייצר ה׳ אלוקים א הדברות. למסור לו נ׳ שערי בינה חסר אחת ותחסרהו מעט מאלקים י4. ונאמר בו4 עם זו 3 4 יוצר בלי חרש, ובמו 2 ו יצירה כי יצירה שייך במקום שמדבק יחד, כמ יצרתי לי, דבקתי כהנים ולוים וישראלים ביחד, תהלתי יספרו, וברא אדם יחידי

לשמור התורה, וברא מצלעו עזרו לעשות מלאכתו ולהוליד., אבל 4 4 ה זקן, בשער שבו מתכבד עטרת תפארת שיבה מ כ ח ם ב ד צר א י ו

לא ברא זקן לאשה, בי היתה נמאסת לבעלה בזקנתה., שכל מה שיש בעולם 4 5 ה שהוא עולם קטן מ כ ח ם ב ד א ת ה צר א י

ובמשכן ובשנה יש באדם.. 4 5 ן ו י ר ה [*pבחכמה בגימטריא לילה, והוא שם של המלאך הממונה על ה

4 בפרשת מלאכת תופיך 6 ם בדכתיב ביחזקאל י קב ם נ י ב ק א בו נ ר ב ו ונקביך בך ביום הבראך [כוננו] (ברא). ומה שייך בחכמה אצל נקבים, אלא4 אדם עושה ביב לפני פתח ביתו או בתוך ביתו, לא גנאי הוא 7 כדאמרינן במדרש לו, אבל הקב״ה בנה ביב זה החוטם לפני פתחו זה הפה, וברא בו מעיים מלאים: הצור תמים פעלו, הצייר שלימה 4 8 צואה, [והכל] משבחים אותו, כדבתיב. ועוד ברא בחכמה, אע״פ שיש לו כמה נקבים אין רוחו יוצאת הימנו. 4 9 פעולתונבוב חלול. 1 ( 5 0 ן נ : ואיש גבוב ילבב, ומתרגמי 5 0 ם כדבתיב י ל ו ל ם ח י ל ו ל ח5 חלולים חלולים בגימטריא רמ״ח, כנגד רמ׳׳ח אברים ומצאתי במעשה הגאונים 1

שבאדם.ך גלוי וידוע לפני מחניך אשר סביב ד ו ב א כ ס י כ נ פ ע ל ו ד י י ו ו ל גה עליו, לפיכך נקרא ל לכבוד, לידע אנא ישתחוו צבא השמים והוד הכבוד ע

כסא הכבוד״ וזה לפני צבאיך. ׳ם זה טבור. ה ד מ ח ח א ת פ ם י א ש

. 5 ם זה הפה והחוטם ונקבים קטנים וגדולים2 ה ד מ ח ם א ת ם או אם י5 למה הוולד דומה במעי אמו, פיו סתום וטבורו 3 כדאמרינן בנדה בפרק המפלת פתוח, וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום הוא הפה, ונסתם הפתוח הוא

הטבור.ד כשאדם עושה צרכיו הוא רפואה לגוף, כדאמרינן ש ל ב א כ פ ו י ר ״ א ב

40 בראשית ב. ז. 41 תהילים ח, ו. ועי׳ ר״ה כא, ב נ׳ שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלקים. 42 השווה ירמיה יט, א: יוצר חרש. איכה ד, ב: לנבלי חרש מעשה ידי יוצר. 43 ישעיה מג, כא. 44 משלי טז, לא וראה אבודרהם (לה). 45 עי׳ הערה 8. וראה להלן בפי׳ נשמת על ענץ על כן אברים וכד. ועי׳ שבה״ל סי׳ ג מבראשית רבתי: שכל מה שנעשה במשכן דומה לעולם ולגוף האדם וכוי. 45א נדה טז ב. 46 יחזקאל כח, יד. ועי׳ תיב״ע שם. 47 בר״ר פי״ב, א (תאו׳ עמ׳ 99), קה׳׳ר פ״ב, יב. 48 דברים לב, ד. 49 עי׳ ברכות י, א. 50 איוב יא, יב. 50א שמות כז, א. 51 כ״ה בתנחומא שמיני(דפוס ויניציא) אשריכם ישראל שבכל אבר ואבר שבכם נתן מצוה, שרמ״ח אברים באדם, ולכך אנו אומרים בכל יום בא״י אמ״ה אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים, חלולים חלולים בגמטריא רמ״ח הד

כמנץ אברים שבאדם. וראה המגהיג וא״ח שם. 52 עי׳ רש״י ברכות ם, ב. 53 נדה ל, ב.־

קח לה לרו פירושי סידור התפי

5 שלשה מעין העולם הבא, שבת, ושמש ותשמיש, מאי תשמיש 4 בהרואה אילימא תשמיש המטה, צער הוא לו, אלא תשמיש נקבים, בדקאמרינן.

ת שאע״פ שהאדם עשוי נקבים אין רוחו יוצא ממנו, ו ש ע א ל י ל פ מ ו, א״ר חייא הנוד 5 6 5 ר׳ תנחומא פתח כי גדול אתה ועושה נפלאות כדאמר בב״ר5 הזה אם יהיה בו נקב כמו מחט כל רוחו יוצא ממנו, ובאדם עשה נקבים נקבים

ואין רוחו יוצא ממנו, ומי יעשה כן(כי) אתה אלקים לבדך. בברכה זו מ״ג תיבות, כיצירת האדם. ג׳ ימים לקליטת הזרע, ומ׳ ימים הוי5 אמר שמואל אין אשה 7 יצירת הולד, בדאיתא בנדה בפרק בנות כותים מתעברת ויולדת אלא לרע׳׳א, או לרע׳׳ב, או לרע׳׳ג. ולפי שכתוב עושה נפלאות,5 בנגד מ׳ ליצירה וא׳ לקליטה, 8 תקנו ומפליא לעשות. ויש שיש בו מ׳׳א תיבות

. 5 9 הוי הכון לקראת אלקיך ישראלה והלא כל מה שברא הקב״ה בחכמה, מ כ ח ם ב ד א ת ה צר א ר י ש א ונראה לומר בי בחכמה בגמטריא לילה, והוא שם של המלאך הממונה על

. 6 0 ן ו ההרי

[ג] אלקי נשמה

ד יצירת הולד. ה מ׳ תיבות ע מ ש נ י ק ל אא שהיא טהורה כמלאכים' י ה ה ר ו ה ת בי ט ת ג ה ש מ ש ניאלקי נ שאינה מקבלת טומאה כמלאכים, ואין בה ממש כמלאכים, ורואה ואינה נראית, שלא 4 , ולהכי מלאכים מאש וממים 3 2 וקיימת לעולם כמלאכים כמלאכים

יקבלו טומאה., ונוכל להאמין אמונתך 5 ד בבקר חסדך ת להכי, ע ו מ ש ר נ י ז ח מ ה

בלילות, כלומר, לעולם הבא שהוא עוזר6 לילהק.ת בי חילוק יש בין נשמה לרוח, כי הרוח היא רוח ת נ ה ש מ ש י נ ק ו ל א: בידך 9 , כדכתיב 8 חיות, והיא יוצאה מן הגוף בעת שחולם חלום בכל לילה: ופקדתך שמרה רוחי. ולכל בהמה יש 1 0 אפקיד רוחי, ולא אמר גשמתי. וכתיב רוח כדכתיב": ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ. אבל הנשמה היא באה. כמחלוקת ר׳ אליעזר ור׳ , 2 מרוח קדשו, ושכנותה במוח או בראש או בלב

, ח , י. 57 נדה ל ו ת נד, ב. 55 פ׳׳א, ג, ועי׳ סר״ש עמ׳ ג וש׳׳נ. 56 תהילים פ ו כ 54 ברח יב. ר מא ק חו ז ב, תנ ס ד, יב. 60 נדה ט יך. 59 עמו ד לפנ לעמו רסץ ו ו א. 58 שאין ג

ו טהורים ר ומשרתי ׳ה טהו : שהקב׳ רה. נדה ל, ב ה טהו מ ש נ ר אף ה ׳ה טהו ה הקב׳ ת י, א: מ ו כ ר [ג] 1 ב, ׳ד ח. 3 חגיגה טז , ויק׳׳ר פ׳ ת שם ו ה היא. ועי׳ ויק״ד פי׳׳ח א. 2 ברכ ר ו ה ך ט נשמה שנתן ב וש ו. 5 תהילים צב ג ב ה׳׳ד. ועי׳ דב׳׳ר ה יב, שהש׳׳ר פ׳׳ג יא, תגחומא ד ״ א. 4 ידוש׳ ר״ה פר ק ב ד ב י ב ז: להג ז צ לים מ . 7 עי׳ אדר׳׳נ ספ׳׳א, מדרש תהי ך ה לקריאה, וראה בסמו ש ג. 6 קו ת. ובםפרנ לו ל כלי ש מ נ ה ש לם הז ה העו ת ז ו ל י נתך בל , ואמו ד ל כבקרים כ ש מ נ א ש ב ם ה ל ו ע ה ה ך ז ד ס חר ובשעה שאדם ישן ח נשמה כ ו ש ר פ ה נ ת נקראו ל ו מ ה ש ש מ : ח ן. 8 עי׳ בר׳׳ר פי׳׳ד ט צריך תיקוש פ נ ת ה מ כ . 12 עי׳ ח א כ ג ת ל ה . 11 ק ב י י ב ו י א ו. 10 א . 9 תהילים ל ד לה כ נשמה עו

אלקי נשמה ז

. והנשמה היא דומה להקב״ה בחמשה דברים ״ יהושע בראש מדרש משלי. ונתנה הקב״ה בגוף האדם ולא בשאר גופים, להודיע ' בדאיתא בפ״ק דברבות4: ונשמת שדי תבינם, על כן ' 5 לבני האדם גבורותיו וכבודו וחכמתו, דבתיב

. , 6 ה הנשמה תהלל יה מתחילה היתה טהורה, והיתה מצויירת ביריעה שיש ת א ר , ב ה ר ו ה ט׳ אין בן דוד בא עד שיכלו כל למעלה, ושמה ״גוף״יי, זה שאמרו רבותינו8 הנשמות שבגוף, ובין טהורים היתה, דבתיביי: כי רוח מלפני יעטוף ונשמות.* [ו]להחזירה , 9 ולפי שהיתה טהורה שיצאה מרוח קדשו, צוה לבני אדם לשמרה, בריאה שייך שמה במקום שיש 2 0 לו כאשר נתנה. טהורה בראתה, ברא רוח: הנני בורא " ן : ואם בריאה יברא ה׳. ובירמיה אצל מצא ח 2 ׳ ן חרוש דבר, כגו חדשה בארץ עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא ה׳ חדשה בארץ נקבה

. תסובב גבר, כמן בן זכרי2

. 2 4 י הוא הנשמה ו כ ש2 אם 5 ה שאמר אלקי נשמה בשניעור, משום דאמרי׳ בבראשית רבה מ ו. אם(יאסוף) ישים אלקים לבו לאדם, 2 ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף7 נשמתו להמיתו, רוחו כבר היא בידו מבערב, בידך אפקיד רוחי, ונשמתו אליות יאסוף למעלה כבר יגוע כל האדם יחד, אלא בשעה שהוא ישן מחממת א הדם כדי שלא יצא וימות. ר׳ לוי אומר חוזרת אליו רוחו ונשמתו ולא יאסוף, שהנשמה תוזרת לתוך הגוף, ולפיכך על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך: כל הנשמה תהלל יה על כל נשימה. ומיד לאחר 2 8 לקלס להקב״ה, מה טעם, כדאמרי׳ 3 0 2 תקנו זאת הברכה. ואנו אומרים כל בוקר בסדר הברכות 9 שנפנה. 3 2 3 רבי מכנסן. ובשביל שברא הנשמה טהורה כמלאכים, זהו טהורה ׳ בהבדלה

, לפי ששם 3 3 ם על בן נקרא בכנוי אדני שהוא אדון כל י ש ע מ ל ה ן כ ו רב כםאו בגבהי מרומים, שבן מעשי ידיו תחתיו, להודיע שהוא אדון כל.

לר״א מגרמייזא (ב ג). 13 מדרש משלי פ׳׳א, א (מד״ז כובד עמ׳ כא): והחכמה מאץ תמצא מלמד שהיה שלמה מחפש היכן החכמה מצויה, ר׳ אליעזר אומר בראש. ר׳ יהושע אומר בלב. [וכן יש לתקן בעה״ב ח׳׳ב עמ׳ 214]. 14 ברכות י, א. 15 איוב לב ח. 16 כעץ קטע זה בכי״פ ובסידור ה״ר pvi ש׳׳ץ ז״ל. 17 בחכמת הנפש ענץ הנפש ויצירתה (ז ג): הנפש מרוקמת מגוף פרגוד לפני הכבוד כר. ובסידור כ׳׳י ב.מ. מס׳ 653 בפירוש נשמת: ומביאים הנשמה הממקמת בפרגוד והיא נקראת גוף בתלמוד וכל הנשמות חלוקים שם. וראה גם סודי תיא עמ׳ יד ויה. 18 יבמות סג ב, וברש׳׳י שם: גוף, פרגוד שחוצץ בץ שכינה למלאכים ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי בראשית העתידין להנתן בגופץ העתידים להבראות. וע׳׳ע עז א וברש׳׳י שם. 19 ישעיה נז טז. 19 א נדה ל, ב. 20 כנצ׳׳ל: כדכתיב ובורא רוח (עמוס ד יג). 21 במדבר טז ל. 22 ירמיה לא כא. 23 שכן דרכו של בן לסובב. 24 כנראה שייך ללהלן, חה פירוש חדש, וכנראה פירש ״שכוי״ מלשץ ראיה כמו משכיות הלב. 25 בר״ר פי״ד ט (תאו׳ עמ׳ 133) וכאן בשינוים. וראה סידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ ג), שבה״ל סימן ב. 27 איוב לד יד. 28 תהילים קנ ו. 29 וכן צריך לתקן בסידור ר״ש מגרמייזא שם. 30 כשיטת הראשונים שאומרם על הסדר, עי׳ תוס׳ ושאר ראשונים ברכות ס, ב. 31 פסחים נד, א. 32 ראה למעלה. 33 עי׳ ברכות ז רע״ב. ועי׳ סי׳ ר׳ הרץ.

ח פירושי סידור התפילה לרוקח

ם כשאדם ישן שוכב כמת, י ת ם מ י ר ג פ ת ל ו מ ש ר נ י ז ח מ י ה ״ א ב והקב״ה [לוקח נשמתו, וכשמקיץ משנתו הקב׳׳ה] מחזיר לו נשמתו, ויודע: חדשים לבקרים, שמחדש הנשמה לגוף בכל בקר. רבה 3 4 הו שיחייה המתים, זד מ׳ יום של יצירת ע , כ 3 5 אמונתך, שתחיה המתים. ובזו הברכה מ׳ תיבות

, כי יצירת הולד מ׳ יום וג׳ ימים לקלוט הזרע. 3 7 . ויש שיש בו מ״ג 3 6 הוולד

[ד] ברכות השחר

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

אשר נתן לשבוי ביגה ט״ו תיבות, גגד י״ב שעות בלילה, וגי שעות ביום אז הוא קורא והוא מבין.

שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה, בכל אחד ט׳ תיבות, כולם כ״ז תיבות, נגד כ״ז אותיות שפטורים ממקצתםיי.

מגביה שפלים ח׳ תיבות, נגד ח׳ שבחות בהללו עבדי ה׳: עם המגביהי, [הללו] עבדי הי, אי, את שם הי, [בי], מבורך גי, מהולל, די, רם, הי, ועל השמים,

. כ ׳ וי, מי כה׳, זי, המגביהי ח, עם פוקח עורים ח׳ שבחות. פוקח עורים ח׳ תיבות, גגד עושה שמים וארץ'

מלביש ערומים ח׳ תיבות, גגד ח׳ מלבושים חגרה בעוז מתגיהי.ם/ ז׳ תיבות פלי ו זוקף כפופים ח׳ תיבות, נגד (זוקף) [סומך] ה׳ לכל הנ

והקריאה אחת. מתיר אסורים ח׳ תיבות, נגד עושה משפט לעשוקים י לבד ה׳, ח׳ תיבות.

רוקע יו״ד תיבות, נגד הפסוק י כי לשלג יאמד הוי ארץ. אשד הכין י׳ תיבות, נגד ו׳ אברים בחורים [בגליון כי״א: ב׳ אזנים, ב׳

נחרים, א׳ פה אמה בי״ מוציא מיעים א׳ הרי יו״ד חורים באדם]. [מצעדי גבר יו״ד תיבות, בגגד י׳ איברים בקרסול" ויי פרסאות מהלך יומי]. שעשית לי, י׳ תיבות גגד י׳ שליטים באדם°י. [וי׳ הליכות ציוה משה

•P לישראל בחומש אוזר ישראל ט׳ תיבות גגד אגבי, ואזי גתאזרו בחיל גבורה בתודה. [וכן ה׳

.[ עוז לעמו יתן ט׳ תיבות'1

34 איכה ג כג. וע״ע תנדב״א פ״ב. 35 אם נשמיט ״ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבא״. 36 נדה ל ב. 37 כגירסת ההיכלות רבתי פכ״ה: מלך כל העולמים אדון כל

המעשים. 38 בכורות כא, ב.

[ד] א) ראה להלן בסידור דהכוונה שיש מהם שפטורים בכל או במקצת דיני התורה שנתנה בכ״ז אותיות. ב) צויין להלן בסידור. ג) תהלים מז׳ קמו. ד) משלי לא יז, וכנראה שהם שנים,^ וחגור, עת, והדר לבושה. ה) תהילים קמה יד. ו) שם קמו ז. מרבדים, שש וארגמן, ס ז) איוב לז ו. ח) עי׳ בכורות מד, ב שני גקבים יש באדם אחד מוציא שתן וכו׳. ט) אהלות פ׳׳א מ״ח. י) פסחים צד, א. יא) נדרים לב, ב. יב) עי׳ להלן שצויין. יג) תהילים כט יא.

אשר יצר — הנותן לשכוי בינה ט

כיי נפיק מבית הכסא אומר אשר יצר, וכי מתער אומר א-לוקי נשמה וכר,1 עיניה אומר פוקח ח ק שמע קול תרעולא אומר אשר נתן לשכוי וכר, וכי פ עיורים, כי קאים אומר זוקף כפופים, כי לביש אומר מלביש ערומים, כי אסיר המייניה אומר אוזר ישראל, כי פשיט רגליה לםגוייהנ אומר רוקע הארץ על4 כל צרכיי, כי משייה המים להילוך בני אדם. בי סאים מםאניה אומר שעשית5 אומר נטילת ידי׳. ואומר המעביר שינה וכו׳. הכי איתא במם׳ ידיה ואפיה

, שלא כסדר, וסידרום רבותנו בתפלות הכי, כמו שאנו קודאין. ברכות6

[ה] הנותן לשבוי בינה

ל יודע לבוץ תחילת בל ה שכוי היינו ראייה׳, שהרי התרעו נ י [*לשבוי ב: שבע 4 ׳ , לקיים מה שנ 3 , ואינו צועק פחות משבעה פעמים בלילה 2 שעות הלילה ביום היללתיך וגו׳, וג׳ פעמים שהתרעול יודע לכוין, תדע שהרי בעת שהק׳5 ועוצם עין אחת מחמת יראה, וכרבלתו נעשה לבן, ד ח כועס, עומד על רגל א ושוה הוא לבלעם הרשע לג׳ דרבים, מה בלעם סתום העין אף תרעול כן, מהל בלעם צולע, אף תרנגול עומד על רגל אחד. ומה בלעם יורע לכוין אף תרעו יודע לכוין, ולמה יש לו כרבל בראשו נראה כמו כתר יותר מכל העופות,. ותרעול שחור, 7 , ולהכי יראוי מן השירים 6 שתרנגול [אומר] שירה של חיות8 שלו והם לבנים יתלם עליו, וימצא חן בעיני כל רואיו, האבנים שנמצאו בספק

ועין הרע שקורין פיישנד לא ישלוט בו].ה כד שמע קול תרנגלא, שכוי זה תרעלת. נ י י ב ו ב ש ן ל ת ר נ ש א: תרתי בלבי, [כן] שמרנן, גו׳׳ל כמו גילה. שעולה 9 ו תרנגול, לשון נוטריקון כמ למעלה, בי אין איש יכול לישב בי אם על דבר משופע שאין לו כדי רגל, כמו לאוזין, ומה שמקשקש קודם קריאתו, כדי שיהיה לו כח להגביה קול, אבל

1 ברכות ס. ב. 2 בגמרא: כי פתח כו׳ כי זקיף לימא ברוך זוקף כפופים. 3 שם: כי אסר המיינה כוי. 4 כגירסת הרי׳׳ף והרמב״ם: שעשית לי כל צרכי. 5 שם: כי משי ידיה לימא ברוך

אשר יצר וכו׳ כי משי אפיה לימא ברוך המעביר וכוי. 6 שם.

[ה] 1 באיוב לח לו: מי נתן לשכוי בינה, ומתרגמינן ויבט (שמו״א יז מב) ואיסתכי. ובבר׳׳ר טו ה הבט — אסתכי. וכן ״מצפה׳׳ (בראשית לא מט) םכותא, ורש״י באיוב שם פירש: שכוי זה התרגגול לשון חכמים, וי״א זה הלב שהוא סוכה ומחשב את הנולדות. ובברכות ם, ב כי שמע קול תרנגולא לימא ברוך אשר נתן לשכד בינה, ובראשונים שם כתבו שהלב נקרא שכד והלב הוא המבץ ועל ידי הבינה אדםp לתרנגול שכד (ר״ה כו, א) התקינו מבחק בין יום ולילה, ומפני שהתרנגול מבץ זה ג״כ. ובערביא ^ ברכה זו לומר בשעת קריאת התרעול. 2 ברכות ז, א בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא וכו׳ בההיא שעתיה לית ביה שורייקי סומקי. וע״ע יומא כ, ב. 3 ברבנו בחיי במדבר כד ב: ואמרו כי התרנגול קורא שבעה פעמים בלילה, ומקור הדברים ב״פרקי שירה״ פ״ד שהתרנגול מתעורר ומשבח בשבעה קולות עיין שם. 4 תהלים קיט קסד. צ עי׳ ברכות שם. 6 עי׳ פרקי שירה שם תרנגול מה הוא אומר וכוי. 7 בר״ר פל״ו א, דק״ר פ״ה א פגע ביה שידאp רבהון דרוחתא מן דמיכתת שק p עם דץ קרא תרנגול ע״ש. 8 בזפק. 9 קהלת ב ג. מ ש

פירושי סידור התפילה לרוקח

גדולים אין מקשקשין, אבל בלילה שינה מחלישן ומקשקשין. ובלילה קול קצר, אבל לעת בוקר מאריכין קולם, לפי שכוכב חמה עולה. ובשגשמים יורדים למחר, קורים מהרה. בי יש לו בינה מתי העתים משתנים, כי הענן נכנס בחוטמו ומחפש בנים בנוצותיו ומריח העתים, ועומד ומרנן בלילה באדם קומי רוני, והשד בורח, כי רגלו דומה לרגלו של שד כדאיתא בברכות". ובלילה , 0 בלילה אין קולו ערב במו לפנות בוקר, זהו להבחין בין יום ובין לילה. ולא יקרא בלילה: שבע ביום היללתיך. ואית ליה מעברתא , 3 ם , על ש , 2 פחות משבע פעמים, מאן דאית ליה מעברתיה 4 בדיקניה הם ב׳ חתיכות של בשר, דאמרי׳ בחלק בדיקניה כולי עלמא לא יכלי ליה. ויודע כעסו של הקב״ה אימתי רתח בתלת

. , 5 יתא שעי קמי ויש לו בינה י״ב שעות בלילה וג׳ שעות ביום הרי ט׳׳ו, לבן תקנו ט׳׳ו תיבות

בזו הברכה. וכשכועם הקב״ה סוגר עיניו ועומד על רגל אחת בבלעם שידע לבוין, ועין. והתרנגול נואף מכל , 7 י , וחגר ברגלו אחת וילך שפ , 6 ן אחד היה לו שתום העי, לפי שכל העופות [זנבותם] למטה יורדין ולתרעול למעלה, ורואה , 8 פות העו הנקבה אחוריה ומתאוה לנקבה שמגבהת זנבה למעלה. וכמו דאמ׳ בבמה" הרחלים יוצאות שחוזות, מאי שחוזות שאוחזים האליה שלהן למעלה ה מ ה ב2 , ו מ 2 וההסכן הסכנתי, כ 0 כדי שיעלו עליהן זכרים. וכן בלעם רבע אתונו דכתיב2 אשר רבעתני. וז׳ פעמים קורא 3 : אשר רכבת עלי, בגמ׳ 2 2 ותהי לו סוכנת, וכתיב

. 2 בלילה ובלעם אמר ז׳ וישא משלו, הכל מכוין כנגדו4 ולפי שנתן לו בינה וקורא להבריח המזיקים מברכים עליו לשבוי בינה, הוא. שיש לו בינה להבחין בין יום 2 5 ל תרנגול, שכן בברכי הים קורים שכוי לתרעו

בין לילה., וסמיך לו: מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי 2 6 נתן לשבוי בינה ישכיב, שבקי בגשמים וקורא. וכל עוף אין קולו ניכר בין זכר לנקבה, חוץ מטוום

ותרנגול. ולתרעול בינה יתירה, לבך מברכים לשכוי בינה.

10 איכה ב יט. 11 ו, א ובצפרא חזו כי כרעי דתרנגולתא. ועי׳ גיטין סח, ב בדקי בכרעיה, וברש״י שם: שרגליו של שד דומות לשל תרנגולים. 12 צויין לעיל הערה 3. 13 תהילים קיט קסד. 14 סנהדרץק,א. 15 ברכות ז, א. 16 במדבר כד ג. ובסנהדרק קה, א: בלעם חיגר ברגלו אחת שנאמר וילך שפי וכו׳ בלעם סומא באחת מעיניו היה שנאמר שתום העין. 17 במדבר כג ג. 18 ברבנו בחיי במדבר כד ג: נאם הגבר, קרא עצמו גבר כי המשיל עצמו לתרנגול היודע לכוין השעות, ואץ בעולם מי שיוכל לכp שעת כעסו של הקב״ה כי אם בלעם בבני אדם ותרנגול בעופות, ושניהם שוים בחכמה זו, ואמרו כי התרנגול קורא שבעה פעמים בלילה, וכן בבלעם מצינו וישא משלו ז׳ פעמים, והתרנגול נואף מכל העופות ולכך לא הכשרו התרנגולים לגבי המזבח, וכן בלעם היה נואף כמו שדרשו חז״ל מן ההסכן הסכנתי. 19 שבת נג, ב. 20 במדבר כב ל. 21 מלכים א׳ א ב. ובסנהדרין קה ב אשר רכבת עלי וכו׳ שאני עושה לך מעשה אישות בלילה כתיב הכא ההסכן הסכנתי וכתיב התם ותהי לו סוכנת. 22 במדבר שם. 23 בבעה״ט שם: רכבת עלי בגמ׳ רבעתני. 24 עי׳ רבנו

בחיי שם. 25 ר״ה כו, א. 26 איוב לח לו־לז.

שלא עשני גוי ושאר ברכות השחר יא

[ו] שלא עשאני גד ושאר ברכות השחר

י בחדר הגוף׳ כל הנשמות הן של ישראל הן של גויס, ו י ג נ א ש [*שלא ע אלא שיש כותל מבדיל ביגיהם, והגשמות הן סמוכות אצל הגוים, בקרוב היה2 מחמת ראוי להיות גוי, אלא רחמי (שןהקב״ה, ותדע כי הגויים מתייחדים

שנשמתן היו קרובין בגוף לישר׳ שגברו.: אנכי ה׳ אלקיך נ ד י ג׳ ברכות, דגוי, רעבו/ דאשה, וכל אחת ט׳ תיבות ע ג ה4 ויקרא אל משה, תמצא ט׳ וגו׳, ובאנכי תמצא ט׳ תיבות בפסוק, ובתחילת פסוק תיבות, וכמו הן תמצא מאלפא מאלף ועד ט׳, שהן יחידות, ומי׳ עד צ׳ שהן עשיריות, ומק׳ בסיום קרש׳׳ת מאיות, הרי׳ ד׳ מאות, וך׳ הארוכה ה׳ מאות, ומ׳׳ם סתומה ו׳ מאות, ונו״ן ארובה ז׳ מאות, וף׳ ארוכה ח׳ מאות, וצ׳ ארוכה ט׳ מאות.

נמצא סף קר שת, עם הכפולים יהיו].י שלא עשאני עבד שלא עשאני אשה. במנחות בפרק ו י ג נ א ש א ע ל ש׳ תניא א׳׳ר יהודה חייב אדם לומר ג׳ ברכות שלא עשאני גוי, דלא שייך ת התכל במצוות, ואין לו שבר בעמלו כי אם כמי שאינו מצווה ועושה, שלא לקח נשמה, והפרגוד הוא הגוף דאמרל 6 של גוי מן הפרגוד המצויירין בו נפשות של ישראל עד שיכלו בל הנשמות שבגוף, ולא לקח שם נשמת גוי או עבד והטיל בגופו, ולא. ועבד 8 ו נשמת אשה לבראות אותה נקבה. גוי אין לו שכר וכל הגויים כאין עד, וזיל טפי יס״ , שאין לו חי 1 0 , וחשוב כבהמה אין שייך בכל המצוות כמו אשהי. ואשה נמי לא שייכא בלימוד ולא בכל המצוות. וט׳ תיבות בבל אחת, 1 2 מאשה/ ובאלו ג׳ ברכות כ׳׳ז תיבות שהם פטורים 1 2 ה ל ו שכלם פטורים מן התורה כ, וכמו שאומרים ג׳ ברכות ט׳ ט׳ ט׳ שיטת 3 1 2 ממקצת התורה שיש בה כ׳׳ז אותיות, למה , 3 התורה צריכה שתהא ג׳ פעמים ט׳ אותיות למשפתתיכם למשפחתיכם

ג׳ משפחות, לפי שכל העולם כולו יצאו מג׳ שם חם ויפת.1 שחייב אדם 4 ה שאין אומרים שלא עשאני בור [ד]אמרי׳ בפרק התכלת מ ו, כמו שאנו מברכים י ^ לברך. לפי שאין בל העולם עוסקים בתורה ובדרך א

[ו] 1 ראה למעלה סי׳ ג שאוצר הנשמות ״גוף״ שמו, וראה בסמוך. 2 אפשר שצ״ל: מתיהדים. 3 שמות כ ב. 4 דקרא א א. 5 מג, ב, ועי׳ תוס׳ ברכות פ״ו(תו״צ עמ׳ 33), ידוש׳ ברכות פ״ט ה״א, סידור ר״ש מגרמייוא עמ׳ ד־ה וש״ג. 6 ראה למעלה סי׳ ג מש״כ בהערה 17. ל יבמות סג, ב. 8 ישעיה ם יז, ועי׳ ידוש׳ ברכות שם. 9 עי׳ רש״י מנחות שם. 10 עי׳ יבמות סב, א, קדושץ סח, א, ועוד: עם החמור עם הדומה לחמור. ובקדושץ סב, ב: מעיקרא בהמה. 11 קדושץ סט, א. 12 מנחות מד, א. 12 א אפשר שאות ט׳ מורה על פטור. 12ב כלומר עם מנצס״ך. 13 שם ל, א. 14 שם מג, ב א״י אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור, אמר ליה כוליה האי נמי. ובתוספות שם כתבו: אבל אבור לא מברכינן דאינו מצוי, דהוי כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך אר׳ן. ועי׳ תשובת הגאונים בםרע״ג השלם, והובא בסדרש״י (עמ׳ ד), מחז״ו, המנהיג סי׳ א, ועוד. 15 אפשר שהכוונה שאץ לברך בור, כיץ שרוב העולם אינם עוסקים בתורה ואינו דומה לברכת צמית שכולם מתעטפים בהם, וראה לעיל מהתוספות. ואפשר שנתכp למה שכ׳ רע״ג שאץ מברכים עוטה ישראל בתפארה לפי שאין עטיפת סודר נוהגת

יב פירושי סידור התפילה לרוקח

. ומה שאנו אומרים אצל ברכת שכוי שלא עשאני גוי, 1 להתעטף בציצית בברכות6 לפי שמזכיר אשר נתן לשבוי בינה, אומר האלו שלא נמסר להם בינת התורה.

ל קורא קול של תרעולין, ה חוזר לברכותיו, כששומע קול התרעו ת ע ו1 ויושב במטתו ומברך. 7 הו מגביה עצמו לקרוא לאלי

, שהוא , 9 " ברבת שמינית, והיא בעד המגביהי לשבת ם י ל פ ה ש י ב ג מ ענין שמיני. א, הללו ה׳. ב, הללו את שם ה׳. ג, יהי שם ה׳ מבורך. ד, מהלל שם ה׳. ה, רם על כל גויים ה׳, ו, על השמים כבודו. ז, מי כה׳ אלקינו. ח, המגביהי לשבת.ם בי לאחר שמגביה עצמו ממטתו פוקח עיניו. רואה אורה, ח ע ו די ק ו פד ע וכשפוקח עיניו רואה אורה צריך לברך ליוצרו על כך. ובברכה זו ח׳ תיבות כת הים 2 עד פוקח עורים, ואלו הן: עושה שמים וארץ, א 0 ח׳ שבחות שאמר דודת לעולם, עושה משפט לעשוקים, נותן לחם מ ואת כל אשר בם, השומר א

לרעבים, ה׳ מתיר אסורים, ה׳ פוקח עורים.: 2 2 ב 2 כי לביש לימא ברוך מלביש ערומים. דכתי ם כדאמר׳ י מ ו ר ש ע י ב ל מ ויעש אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, שנתן בהם דיעה שגזזו הצאן וטוו וארגו ותפרו ולבשו י•2. ומה שאמר מלביש ערומים אחר פוקח עורים, לפי

: ותפקחנה עיני שניהם ויתפרו עלי תאינה, הרי פקיחה ואחר לבישה. 2 4 ׳ ת שכ2 סומך ה׳ לבל הנופלים וזוקף 5 ד ע ם בברכה זו ח׳ תיבות, כ י פ ו פ ף כ ק ו ז

לבל הכפופים ז׳ תיבות, והקריאה כאחד הרי ח׳.ם שכל הלילה הרי הוא אסור בביתו ועתה יכול לילך. י ר ו ס ר א י ת מ ובברכה זו ח׳ תיבות, בעד עושה משפט לעשוקים נותן לחם לרעבים ה׳ מתיר

אסורים, ותפוס ה׳ לבד, ח׳ תיבות.2 כי נחית ממטתיה על ארעא אומר רוקע ם פר׳׳ח6 י מ ל ה ץ ע ר א קע ה רו: יוצר הרים ובורא רוח, 2 7 הארץ על המים, כלומר להלך עליה בני אדם, כדבתיב פירוש יוצר הריון ובורא רוח בו בקרבו, ומוציאו לאויר העולם. ומגיד לאדם מה שיחו, עושה שחר עיפה שמאיר עיניו בשחר כשהוא גיעור, וכשהוא ישן עולם, שנותן בח ב 2 ^ ", ודורך על במותי א 2 חשך בעדו. בארץ עיפתה כמו אופל7: לרוקע 2 9 2 לדרוך על גבי קרקע, משום הכי מברך רוקע הארץ. וכתיב באשוריו8ת ח ת 3 שלקח הקב׳׳ה שלג מ 0 י p על המים, לפ א ע ה p על המים, ולמה p א ה

במקומנו. 16 ס, ב כי מעטף בציצית וכוי. 17 אפשר שצריך לתקן: לאלוקיו. 18 ברכה זו כתבוה הגאונים, עי׳ סדרע׳׳ג השלם עמ׳ לא, סידור רס״ג עמ׳ פח, בה׳׳ג פ״ט דברכות(יב, ג), ס׳ נטרונאי גאון אוצה׳׳ג ח׳׳ב עמ׳ 115, מחז׳׳ו עמ׳ נז, העיטור חייב שער אדם (עז א), הרוקח סי׳ שכ. סידור ר׳׳ש מגרמייזא עמ׳ ה וש׳׳נ. ועי׳ שבה׳׳ל סי׳ ד שכתב ועל ברכת מגביה שפלים מצאתי בתשובות הגאונים שרב עמרם גאץ הסיר מגביה שפלים. [לפניגו בסרע״ג נמצאת ברכה זח. 19 תהילים מזמור קיג. 20 שם קמו. 21 ברכות שם. 22 בראשית ג כא. 23 ברכות נח, א: כמה יגיעות יגע אדה״ר עד שמצא בגד ללבוש גזז ולבן ונפץ וטווה וכוי. בבר׳׳ר פ״כ יב: רשב׳׳ג אמר צמר גמלים וצמר ארנבים היו. 24 בראשית ג ז. 25 תהילים קמה יד. 26 ברכות שם. ול׳׳מ כעת פר״ח שציין. 27 עמום ד יג. 27א איוב י כב. 27ב מיכה א ג. 28 אשוריו — כפות רגליו,

תהילים יז ה. 29 תהילים קלו ו. 30 פדד״א פ׳׳ג. וראה ספר חדרה פ׳׳א מי׳׳א.

שלא עשני גוי ושאר ברכות השחר יג

: כי לשלג יאמר הוי ארץ, 3 , ^ שנאמר כסא כבודו וזרק במים וממנו עשה אp כתיב. ובפסוק כי לשלג יאמר י׳ תיבות, וכן כעדה בברכה זו י׳ תיבות, הוא א ולפי שהמים יצאו מלחלוחית הארץ היא יסוד הארץ, כי צפה הקב״ה ברוחו

הגדולה והחזקה במים והקפיא המים בדביקת שלג ונעשית הארץ י".

: מה׳ מצעדי גבר כונמ־ ודרכו יחפץ, 3 2 י גבר דכתיב ד ע צ ן מ י כ ד ה ש א, וי׳ פרסאות 3 ד י׳ איברים בקורסול3 ע שהילך על הארץ. ובברכה זו י׳ תיבות כ. וכן רגלים במילוי רי״ש גימ״ל למ״ד יו׳׳ד מ״ם, בגמטריא י׳ 3 4 מהלך יום

פרסאות ״.

י הם המנעלים, שלא יגוף באבן רגלו כשהולך. כ ר ל צ " לי כ ת י ש ע ש, י׳ 3 8 : [ו]נעליכם ברגליכם. ובברכה זו י׳ תיבות י׳ שליטים באדם כדכתיבל3, א, אשר צוה ה׳ 3 9 הליכות צוה הקב״ה לישראל בחומש: הדרך ילכו בהת ה׳ ־, ג. ליראה א , , ב. ללכת בדרכיו וליראה אותו, 4 0 אלקיכם אתכם תלכו/ ה. צוך ה׳ אלקיך ללכת 3 ו כ ל אלקיך ללכת בכל דרכיו״, ד. אחרי ה׳ אלקיבם ת/ ז. להיות לך לאלקים וללכת , ו תי ו , ו. ללכת בדרכיו ולשמור מצו 4 4 בה

/ י. 8 ו בדרכיו*/ ח. והלכת בדרכיול/ ט. וללכת בדרכי4 9 ה אוזר חלציו בזריזות לילך, כדאמ׳ במכילתא ר ו ב ג ל ב א ר ש ר י ז ו א5 מכאן ליוצאי דרבים שיהו זריזים. וגבי אוזר שייך גבורה, מתניכם חגורים0: ותאזרני חיל. לפי שצריך אדם לאזור עליו 5 2 : נאזר בגבורה, וכתיב 5 בי כדכתי, ובעת התפלה צריך להדבק 5 4 5 הכון לקראת אלקיך ישראל 3 אזורו במתניו משוםת : בי באשר ידבק האזור אל מותני איש כן הדבקתי אלי א 5 5 אזורו אליו, שנאמר כל בית ישראל נאם ה׳. ולמה אמר הקב׳׳ה לירמיה כן, ולא אל מתניך, כי אם. ובברכה זו ט׳ תיבות, ובן באנכי ט׳ ע במותני איש אלא*5 אל מתני, מתי מצי5 ה׳ עוז לעמו יתן ט׳ תיבות, שנתאזרו חיל (וגבורה) [ועוז] בגבורה. 7 כן תיבות, ו

י שפותח אותם בבריאות. פ ע פ ע ה מ מ ו נ ת י ו נ י ע ה מ נ י ר ש י ב ע מ ה. 5 8 בברכה זו י׳׳א תיבות וכן במשלי י׳׳א פסוקים של עצלות

31 איוב לז ו. 31א בסידור ר׳ היח: כי נפח הקב״ה ברוחו הגדול והקפיא במים ביציקת שלג ונעשה עפר. 32 תהילים לז כג. 33 אהלות פ״א מ׳׳ח. 34 פסחים צד א. 35 ריש גימל למד יוד מם (767) יוד פרסאות (767). 36 ברכות שם וכגי׳ כי׳׳מ ומחז״ו עמ׳ 57, ועי׳ סידור ר׳׳ש מגרמייזא עמ׳ ה. 37 שמות יב יא. 38 נדרים לב, ב. 39 שמות יח כ. 40 דברים ה ל. 41 שם ח ו. 42 שם י יב. 43 שם יג ה. 44 שם פסוק ו. 45 שם ל טז. 46 שם כו יז. 47 שם כח ט. 48 שם יט ט. 49 בא פרשה ז. 50 שמות יב יא. 51 תהילים סה ז. 52 שם יח מ. ועי׳ סידור ר׳׳ש מגרמייזא (עמ׳ ו). 53 עמוס ד יב. 54 עי׳ שבת י, א. 55 ירמיה יג יא. 56 ל׳׳י כעת להשלים. 57 תהילים כט יא. 58 ראה משלי י ו: לך אל נמלה עצל. ו ט: עד מתי עצל תשכב. י כו: כחמץ וגו׳ כן העצל לשולחיו. טו יט: דרך עצל כמשכת חדק. יט כד: טמן עצל ידו בצלחת. כ ד: מחוץ עצל לא יחרש. כא כה: תאות עצל תמיתנו. כב יג: אמר עצל ארי בדרך. כד ל: על שדה איש עצל עברתי. כו יד: הדלת לסוב על צדה ועצל על מסתו.

יד פירושי סידור התפילה לרוקח

[ז] יהי רצון — ברבת הגומל חסדים טובים

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

ץ לפי שמתפלל בזה על חן. יהי תניינא ל׳ יהי רצון נ׳׳ח תיבות יי וסימגך חכ לבד מן ב׳ שמות. ויש אומרים ל״ב תיבות, ׳ תיבות גגד ל׳ תיבות וירח ה

ומוסיפין מפגע דע, ומוגין הב׳ שמות, ובפסוק1 גזבר היצר הרע.

אדם צריך לבקש רחמים עליו שיורגל בתורה, ולא יבא לידי חטא, שהוא הולך בין בני אדם, וסומך אותם בבקשה אצל שינה, מפגי שרוצה לומר בעיניני

והגית בו יומם ולילה 1 ודבקני במצוותיך לעשותם.: וחטאה 2 א שלא אחטא בשגגה בדבתיב ט י ח ד י י ל ג א י ב ל ת א ו

בשגגה.ן שעושה מרצונו. ו ו י ע ד י א ל ל ו

: נ ׳ ן שהרי דוד המלך לא עמד בנםיון דבת שבע, כדאמ ו י ס י נ ד י א ל ל ו: חנני ה׳, 5 : זמותי בל יעבור פי. ואמר 4 ר מ בחנני ה׳ ונסני, ואחר כך כשחטא א

בג׳ נונין, נון יתירה חנני בחנם.ן שלא אצטרך לבריות, כדאמ׳ בפ׳׳ק דברכות* ברום זלות ו י ז י ב ד י א ל ל ו, עוף אחד [קורץ , כשנצטרך אדם לבריות פניו משתנות בכרכום8 7 לבני אדם בכרכי הים כרום, ויש לו במה גוונים. ועת־], פני אדם פעמים אדומים כאש

: הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים. ׳ 0 ופעמים מלבינים כמים, שנאמרע שלא יטעני, כך קבלנו מרבותינו יצר הרע ר צר ה " י י ט ב ו ל ש ל י א ו: זבובי 1 3 , ויושב במפתחות הלב בדכתיב 1 2 דומה לזבוב בדאיתא בפרק הרואה. ובכל יום מתחדש על האדם 1 4 מות, פי׳ יצר הרע הוא מלאך המות והוא שטן: צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, מה עושה ׳ 6 , דכתיב 1 5 תו דבריו ומבקש להמין עצמו כזבוב ויועצו לחטוא ליוצרו, אלמלי הקב׳׳ה עוזרו י מקט ו 1 נכנם דרך הפה 7: ה׳ לא 1 9 : רגזו ואל תחטאו, וכתיב 1 8 ״ כדבתיב 1 ע׳׳י יצר הטוב שיתרגז עליו7

[ז] א) לפנינו ס׳׳ח תיבות. ב) בראשית ח כא. ג) כי יצר לב האדם רע.

1 יהושע א ח. וקושר יום ללילה בתפילה זו שסומך המעביר שינה עם דיבוק הלימוד. 2 ויקרא ה טו. ולפי״ז נוח קושיית המפרשים שאמרו שלא לימא ואל תביאני, כי הכל בירי שמים. וגם במקרא (בראשית כ ו) מצאנו: ואחשך גם אנכי מחטו לי. אבל עיקר שאלתם על ההמשך שהיא בקשה על הרצץ. 3 תהילים בו ב. 4 שם יז ג. 5 שם ט יד. 6 ו, ב: מאי כרום זלות לבני אדם וגר כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום וכר, מאי כרום כי אתא רב דימי אמר עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונים. 7 תהילים יב ט. בכ׳׳י בר׳׳מ 1054 : ולפי שאמר בעיניך ובעיני כל רואי כוללה אצל המעביר שינה בעיני. 8 צ׳׳ל: ככרום. 9 ע׳׳פ סידור טהינגן. 10 תהילים סו יב. ובברכות שם כאילו נידון בשני דינים אש ומים שנא׳ הרכבת אנוש וכר. 11 כעץ נוסחת הרמב׳׳ם וכן מחז׳׳ו (עמ׳ 57). 12 ברכות סא, א. 13 קהלת י א. 14 בבא בתרא טז, א. 15 סוכה נב, א, קדושץ ל, ב. 16 תהילים לז לב. 17 בסידור ר׳׳ה: דרך חוטמו ובפה. 17א עי׳ ברכות ה, א לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה׳׳ר שנאמר רגזו וגו׳.

18 תהילים דה. 19 שם לז לג.

יהי רצץ — ברכת הגומל חסדים טובים טו

יעזבנו בידו. ודיקא נמי זבובי מות, מכלל שהוא מלאך המות הוא השטן המבאיש ריחו של אדם בעיני יוצרו, ומבאיש דרך השטנה, ומעיד עליו,: יושבי הארץ כחגבים. וכתיב": כי עוף השמים יוליך את הקול. 2 בי דכתי. ויושב בלב לימין אצל יצר טוב ומרגיז ומייעץ טוב השמי״ם בגמט׳ גשמה״ לאדם. וביד הנשמה קנה במין שפופורת מלא דם, ושופך בלב מן הדם, ומחמם הגוף וכתיב": כי הדם הוא בנפש. ובשעת יציאת הנפש המלאך תופש בידו אחת שפופרת שביד הנשמה ושומט הגשמה מן הגוף. ויצר הרע דומה לזבוב כמעט לחגב, ומיעץ ללב רע, והלב חבור שהוא הנשמה והרשע הולך אחריו, וכשהצדיק מרגיז יצר טוב על יצר הרע הולך בדרך ישר. ולפי שיצר הרע שוכן בין נקבי הלב למעלה, שני הנקבים (ה)גקראים מפתחי הלב, ועתה אגו מבקשים

שלא ישלוט בנו יצר הרע שכל כוונתו לרעה.א קנה לך חבר. ואמרי׳ 2 5 ׳ " בדאמ ע ן ר כ ש מ ם רע ו ד א י מ נ ק י ח ר ה ו

2 הרבה שכנים רעים עושים. 6 בסוטהע כלומר שמרני מפני היצר, אפילו לא ישלוט בי, והרחיקהו ר ר ה צ י מ ו לבל יבא עלי כלל, שלא ידבר אלי להחטאני. והרחיקני מיצר הרע שהקב׳׳ה. אבל תדבקני ביצר טוב ותתעי לחן 2 2 כי יצר לב האדם רעי 7 קראו רע, שנאמר

ולחסד ולרחמים, בעיניך תחלה, ואחר כך בעיני כל רואי.ם שאתה גומל חסדים טובים לבל העולם. י ב ו ם ט י ד ס י ח ג ל מ ג ת ו

ל שהוא גמלם ברחמיו וברוב א ר ש ו י מ ע ם ל י ב ו ם ט י ד ס ל ח מ ו י ג ״ א ב3 על ג׳ דברים העולם עומד על התורה ועל גמילות 0 . ואנו אומרים 2 , ו חסדיp לא א : אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים ו 3 חסדים, בתורה דבתיבי: אמרתי עולם חסד יבנה. על כן אנו אומרים 3 2 שמתי, בעבודה, בגמילות חסדים, ותורה צו בגי ישראל, ועבודה איזהו מקומן. ובברכה זו ג׳׳ח 3 3 גמילות חסדים תיבות כמנין חן, לפי שאמרנו ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיגיך. וג׳ דברים חן: יומם יצוה ה׳ חסדו, מה 3 5 3 שכתוב 4 וחסד ורחמים בנגד תורה נביאים וכתובים

. 3 6 טעם לפי שבלילה שירו עמי ועוסק בתורהי ז ע ו מ נ ל י צ ת י ש ת ו ב י א ק ו ל א י ו ק ל ׳ א ך ה י נ פ ל ן מ ו י רצ ה י. וזו 3 ם הם רשעים שלא יאמרו עלי ממזרות, כדאיתא בפרק במה מדליקין7 י נ פ

. 3 הבקשה בברכות בפרק היה קורא8

21 ישעי׳ מ כב: היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים. 22 קהלת ו כ. 23 חכמת הנפש מ ב), ערה׳׳ב ח״ב (עמ׳ 214). 24 דקרא יז יא. 25 לפנינו: ומחבר רע (ברכות ס, ב). 25א אבות פ״א מ״ו. 26 ז, ב. 27 בראשית ח כא. 28 סוכה גב, א. 29 ישעי׳ סג ז: וכרוב חסדיו. 30 אבות פ׳׳א מ׳׳ב. 31 ירמיה לג ה. 32 תהילים פט ג. 33 כלומר תחלה ברכת הגומל חסדים, ואחר כך אומר פרשת התמיד מפסוקי התורה, וסדר העבודה בפרשת איזהו מקומן. 34 ותנני לחן לחסד ולרחמים בגימ׳ תורה נביאים וכתובים [ר׳ יעקב אורבוך]. 35 תהילים מב ט. 36 ע׳׳ז ג, ב: כל העוסק בתורה בלילה כד ומה טעם יומם יצוה וגו׳. 37 שבת ל, ב: אהניא ליה צלותא לרבי דלא לשודה בני ממדדי דרב כי הוה מצלי אמר יהי רצץ שתצילני היום מעזי

פנים ומעזות פנים, ועי׳ רש״י שם. 38 ברכות טז, ב ורש״י שם.

טז פירושי סידור התפילה לרוקח

ם שלא יצא ממני שום ממזר שהוא עז פנים. אדם שהוא י נ ת פ ו ז ע מ וה יראתו על פניכם לבלתי ביישן ומוכיחים אותו פניו משתנים, ובעבור תהי4 ועז פניו 0 , אבל אדם חצוף פניו אין משתנים, ומותר לשנאותו, דכתיב תחטאו י3

ישונא ישנא כתיב י4, המעיז פנים ומקשה ערפו בלי לכוף.. יצ״ר בגמ׳ ער״ל 4 2 ע הקב״ה קראו רע, כי יצר לב האדם רע ר ר ה צ י מ, כך יצר מואס דרבי האדם 4 3 והפוך ערל ויהיה לר״ע כמו הערלה המאוסה

וסותם לבו כדי להחטיאו.: ולאמנון ריע ושמו יונדב ויעץ 4 4 ע כמו שאירע לאמנון, דבתיב ר ד ב ח מ ו לו לשכב עם אחותו, לכך אמר ולאמנון רע, על כן יש לבקש שיצילנו מחבר רע.ת הוא המחטיא הבריות והעולם ומםטין. ומשטן הוא י ח ש מ ן ה ט ש מ ו בעיני [הי] מדת הדין, כשהקב״ה רוצה להטיב לאדם אומר השטן החנם תעשהה ומטעהו כדי ת מפתחות התאו לו טובה, תנסהו קודם, וילך השטן ויקח א

שישחית זה דרכו, עד אשר יראה כי לא יכול לו, זהו השטן המשחית.ן ה אשר יבא לדין עמי. בי ש ן ק י ל ד ע ב מ ה שלא יבא לידם. ו ש ן ק י ד מת בין אם הוא בן ברית, ישראל, בין שאינו בן י ד ו בן ב נ י א ן ש י ב ת ו י ד בן ב

ברית, גוי, ותצילני.

[ח] רבון כל העולמים

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

מה אנו ומה חיינו, ז׳ מה נגד ז׳ הבלים בקהלת.

ד ח׳ דברים' ו וכר, ח׳ ״מה״ כתיב כאן, ע נ י י ה ח מ ו ו נ [*מה א שמנהיגים האדם הן לרע הן לטוב, אילו הן: האזניים, והעיניים, והאפים, והפה,ע פסוק שמתחיל בח׳ ומסיים בח׳: חכם 2 מצי הידים, והרגלים והגרון. ובמשלי3 תמצא ח׳ דוגמא כמו י ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח. ובתמניא אפת כל : וזכרתם א 5 , ודכוותיה אמרי׳ בק״ש 4 עדותיך, כלומר שליבו נוטה לטובהת כל מצוות וכר, ציצית מצוות ה׳, פי׳ יש בו ח׳ חוטין, אבל פי׳ רש״י6 וזכרתם א, תכלת דומה לים, וים לרקיע, והחוטין והקשרים י תרי״ג מצות, ורבותינו דרשו

ורקיע דומה לכסא הכבוד].

39 שמות כ מ. 40 קהלת ח א. 41 תענית ז, ב. 42 סוכה נב, א. 43 עי׳ נדרים לא. ב: מאוסה הערלה וכוי. 44 שמואל ב׳ יג ג.

[ח] 1 אולי צריך לתקן: אברים. 2 משלי יד טז. 3 תהילים מז׳ קיט. 4 ל״י כוונתו. 5 במדבר טו לט. 6 רש״י במנחות לט, א בתום׳ ד״ה לא: פירש בקונטרס גבי ציצית שקולה כנגד כל המצות לפי שציצית עולה ת״ר וח׳ חוטץ וחמשה קשנים עולה תרי״ג. וכן ברש״י על

החומש במדבר שם. 7 אולי צ״ל: וח׳ חוטץ וה׳ קשתם. 8 מנחות מג, ב.

V רבץ כל העולמים

ן כי אם הדיבור. י ה א מ ה ב ן ה ם מ ד א ר ה ת ו מ ום שנקרא אברהם אוהבי, וגם יעקב נקרא אוהב ה ר ב ך א ב ה ו י א נ ב, והמילוי שהוא ב 8 נאה / ונוטריקון ישר ו למקום. יש״ר וישורוץ בגי׳ וותיקי׳׳ם8

נעלם של יעקב בגי׳ ישורו׳׳ן״, לפי שהיו חביבין לפניךם כלומר ארץ בל הבריות אשר הם בעולם הזה י מ ל ו ע ל ה ן כ ו רב ולעתיד. ענין אחר, אתה אדון ומושל בכל העולמים, העולם הזה והעולם הבא, קטנות, ובל עולם כפלים עולמות ולמעלה ולמטה, ובי״ח עולמות גדולות ו

מעולם הזה וגן עדן.ך אין אנו י ג פ ו ל ג י ג ו ג ח ם ת י ל י פ ו מ ג ח נ ו א נ י ת ו ק ד א על צ י ל כ

בטוחים בצדקותינו ובתחנות לפניך, אך אנו בטוחים על רחמיך הרבים.ד ל׳ תיבות שבפסוק•׳: ע , כ , 0 בות מן יהי רצון עד בין שאינו בן ברית, ל׳ תית ריח הניחוח, לבד מן ב׳ שמות שבו. ויש שאומרים ב׳ ומוסיפים וירח ה׳ א ״ומפגע רע׳׳, ומונין ב׳ השמות בכלל. לפי שמדברת תפלה זו מיצר רע העמידו

ד אותו פסוק שבו נזכר כמו כן יצר הרע. ע יסודה, ויסדו כד ט״ו תיבות ע ומן רבון כל העולמים עד כי על רחמיך הרבים ט״ו תיבות, כי: וזכרתי את בריתי יעקב, שנסמך זה הפסוק ליצר הרע, כדכתיב אוי׳ שבפסוק2ת בריתי יעקב. בלומר בשביל זכות אז יכנע לבבם הערל, וסמיך ליה וזכרתי א' זצ׳׳ל וסמך גם הוא 4 ת ישראל מיצר הרע. והייגו שהעמיק הקליר האבות יציל א ב... יצר הרע אצל זכות אבות: להסיר מכשול מלב העקוב להזכר לאברהם: הרימו מכשול מדרך עמי. , 6 ב ״ כדבתי ע ר ליצחק וליעקב. מכשול הוא יצר ה לכך לפי שמצאו חכמים הראשונים זבות אבות סמוך ליצר הרע, לכך יסדו גם

הם ט״ו תיבות לאחר תפלת יצר הרע.ה מ ו ו נ ח ו ה כ מ ו ו נ י ק ד ה צ ו מ נ ד ס ה ח ו מ נ י י ה ח ו מ נ ה א מ, זהו הכל הבל. ' ר הרי ז׳ [מה] בעד ז׳ הבלים שבקהלתי מ א ה נ ו מ נ י ת ר ו ב גו כי אם נ י י ה ח ו כל הבריות חשובים בחגבים בעיני הקב׳׳ה. מ ה אג מ: למנות ימינו כן ' , הו : ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ז , 8 ב [שבעים] שנה דבתי

הודע, כץ שנים ימינו.ו כי ימינו נ י ת ו ק ד ה צ ו שנוכל לעשות חסד ואמת. מ נ ד ס ה ח אם כן מו להטיב דרכינו אין נ י ת ו ר ו ב ה ג מ ו לעשות הטוב והישר. ו נ ח ו ה ב מעטים. מ

לנו גבורה וכח.

8א ישרץ - ותיקים. 8ב בערוגת הבושם זז״ג (עמ׳ 479) בפי׳ האדרת והאמונה: וותיקים הוא בגי׳ ישורץ ישר ונאה והיינו הך. 8ג (י)וד (עןץ >ק)יף (ב)ית - ישרון [י.א.]. 9 בסידור טי: וקי״ט עולמות קטנות. 10 לפנינו יש ל״ב תיבות. 11 בראשית ח כא וירח כו׳ כי יצר לב האדם רע וגו׳ כאשר עשיתי. 12 דקרא כו מב. 13 שם שם מא. 14 ל״ם כעת. 15 סוכה נב, א: ישעי׳ קראו ליצה׳׳ר מכשול שנאמר הרימו מכשול כר. 16 ישעיה נז יד. 17 כנראה שכוונתו ע׳׳מ שכתוב: הכל הבל, וראה קהלת א ב, יד. ב יא, יז. ג יט. יב ח, ושם יא, ח ושם כל שבע הבל.

18 תהילים צ י. 19 שם שם יב.

יח פירושי סידור התפילה לרוקח

ל א כ ל ו ה נ י ת ו ב י א ק ו ל א ו ו נ י ק ל ׳ א ך ה י נ פ ר ל מ א ה נ מ ו. 2 ך הלא יגוע ויחליש כל דיורי ארעא כלא חשובין0 י נ פ ן ל י א ם כ י ר ו ב ג ה

2 וחכמים סבלת עצתם. ׳ ו ם אשר מעולם נשכחו והיו כלא הי ש י ה ש נ א ול בהם. כי כ י ש ל ב . כ 2 2 ם שמבינים דבר מתוך דבר י נ ו ב נ ע בהם. ו ד י מ ל ב כ

ו הבל ובלה וכלה. נ י י י ח מ י ו תימהון וריק. ו ה ם ת ה י ש ע בל מן בזמן שכשיגיע קצו של אדם למות, י ה א מ ה ב ן ה ם מ ד א ר ה ת ו מ ו כשם שנמלכים על הבהמה לשחיטה כך נמלכים על האדם למות, אין יתרון

. 2 3 לאדם במותו מן הבהמה כמות זה כן מות זהל זהו מילות בנפש מרה כבהמה, בהמה שמתה יש לה מנוח, ב ל ה כ כי ה אבל אדם שמת אע״פ שמעבירים עליו טכםיםין ומת, מעמידים אותו לדין, ומראים לו בל מעשיו ודנים אותו עליהם, ולא עוד אלא שאומרים לאדם מפני מה מתו בניך בחייך, בהמה נבלתה מטמא האדם הוא טמא ואינו מטמא אחרים, בהמה מטמאה טומאת ערב ואינה מטמאה באהל, אבל נבלת האדם טמא, ומטמא באהל. על כן הצדיקים מואסים 2 4 ומטמא אחרים וטמא טומאת שבעה

בעולם הזה שכולו הבל.

ת הצדיק , וכן מן אמרתי אני בלבי א 2 3 מן מה אנו עד כי הכל הבל ל׳ תיבות, נ״ו תיבות. 2 6 עד הכל הבל

ך ב ה ו ם א ה ר ב י א נ , ב ו נ מ ת ע ר כ , ש ך ת י ר י ב נ ך ב מ ו ע נ ח נ ל א ב אד. הר רי ד המו ה ת לו ב ע ב ש נ 2 זרע אברהם אוהבי. ש 7 אוהב שלך, בדבתיב: בי 3 0 . וכתיב 2 , כדאמרי׳ בעירובין, 2 8 שהוראה יוצא משם כי מציון תצא תורהל ד ע ק ע נ ך המיוחד לעולתך. ש ד י ח ק י ח צ רע י נשבעתי נאום ה׳ כי יען וגר. זרך ו ך בכ ב בנ ק ע ת י ד ח לכך כל העולות זכרים כיצחק. ע ב ז מ בי ה גך ת ב ה א מ : בני בכורי ישראל. ו 3 2 ו י , וקראת לבנ 3 1 שהסכמת בקניית הברכות, 3 4 ל בבית אל א ר ש ו י מ ת ש א ר ת יעקב. ק : ואוהב א 3 3 ו דכתיב ת ו ת א ב ה א ש. ולשון 3 ן לשון אשורנו, שרואה ישועת אל(יהו)5 ו ר ו ש י לשון ישר לאל. ו

. 3 6 שררה

ן בגמטריא יש״ר ונא״ה. ו ר שו י

20 ראה איוב יג יט. יד י. דניאל ד לב. 21 עי׳ בראשית ו ד. 22 חגיגה יד, א: ונבון זה המבין דבר מתוך דבר. 23 קהלת ג יט. 24 כלומר, שנבלת בהמה אב הטומאה ומטמאה את האדם שנעשה ראשון ושוב אינו מטמא אדם שאינו מקבל טומאה אלא מאב הטומאה. אבל המת אבי אבות הטומאה ועושה את האדם הנוגע בו אב הטומאה ומטמא את האדם. 25 צריך לתקן: נ׳׳ו תיבות. 26 קהלת ג, יז־יט. 27 ישעיה מא ח. 28 ישעיה ב ג. 29 צ׳׳ל: תענית טז א: הר המוריה, הר שיצא ממנו הוראה לישראל. וע׳׳ע ירושלמי ברכות פ׳׳ד הייה, בר׳׳ר פנייה ז ועוד. 30 בראשית כב טז. 31 צ׳׳ל: הבכורה. 32 שמות ד כב. 33 ,מלאכי א ב. 34 בראשית לה רי. וראה הושע יב ה: וישר אל מלאך ויכל, בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמו. 35 אולי

צריך לתקן: אלהיו. 36 אולי הכוונה על שנאמר בו(בראשית לב כט) כי שרית וגו׳ ותוכל.

לפיכך אנו חייבים יט

[ט] לפיכך אנו חייבים

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

אבל אגחגו עד אגו חייבים ע״ג תיבות נגד את ה׳ האמרת עד בקולו ט״ו תיבות, וכשמע עד בשעריך ואל מלך נאמן וברוך בכלל נ״ח תיבות, נ׳׳ח וט״ו הם

ע׳׳ג*. וכשמע ישראל להודות א, ולשבחך ב, ולפארך ג, ולברך ד, ולקדש ה, וליתן

. שבח והודיה ו, גגד שמע ישראל ב באתה הוא ד׳ קדושות וכן אתה קדוש, ול״ז תיבות כגגד ל״ז ה׳ צבאות*. ויש אומדים ל״ו תיבות גגד ל׳׳ו מסכתות שיש להם גמרא ואף קדמו לעולם י. אתה/ לומר תפלה נתקגה במקום עבודהי. ש ד ק מ הוא צ׳׳ג תיבות נגד צ״ג כלי שרת ב

וכגגד צ״ג אלקים ה׳ אהי־ה אליקי אלוק׳ בספר משלי. מן יהי רצון עד מקדש את שמך ברבים מ׳׳ו תיבות נגד שם המפורש שיש

בו מ׳׳ו תיבות.

, תמצא ו׳ שבחות, וכנגדו תמצא ו׳ שבחות י ו כ ן ו י ב י י ו ח [*אנחנ בהתחלת על הכל יתגדל, וכנגדן יש בכסא ו׳ מעלות להכי עשה שלמה בכסא

שלוי.ד להכי כת׳ ג׳ שמות כי הוא היה והוה ח ׳ א ו ה ג י ק ל ׳ א ל ה א ר ש ע י מ ש: אני ה׳ אשר הוצאתיך 2 ועתיד להיות. ועוד כנגד אבות, כי השם נאמר באברהם: אני ה׳ אלקי 4 ׳ ת : אנכי אלהי אברהם אביך, וביעקב כ 3 ׳ ת מאור כשדים, וביצחק כ

. , (פי׳ ודאי אחד)6 5 אברהם אביך. והשם של ד׳ אותיות הנעלם הוא ודאי אחד, ולהכי 7 ת״ר שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד, והוא ק״ש דר׳ יהודה הנשיא, ונפקא מינה בימים 8 תקנו הכא. וגם מצרים תקנו בשירות המעלך מארץ מצרים

[ט] א) ראה למטה שם נסמן. ב) גם זה נתבאר תסמן למטה. ג) ל״י לכוין, כי רבים הם. ד) כנראה שהכוונה ל״ו דורות שקדמו לעולם. ה) תמיד פ״ג משנה ד (דף ל א): הוציאו משם תשעים ושלשה כלי כסף חהב. 0 ברכות כז ב. בכת״י יש כאן קטע שניכר שאינו מבית מדרשו של הרוקח: ומותר האדם מן הבהמה אץ. פי׳ דבר מועט והוא כאץ. ואמת חכמים(תנחומא אמור טו) זה הדבור והקבר שזה מדבר תקבר תה אינה מדברת ואינה נקברת. ופירשו חכמי זה החבור אדם מתבייש ובהמה אינה מתבישת, תה חדוש של אץ. ואלמלא שנתן ה׳ שכינתו בץ איש לאשה, כמד, איש יצא ממנו יו״ד נשתייר אש, אשה יצא ממנו ה״א נשתייר אש, אש מאש אינו מתבייש, הא למדת י-ה שמו של הק׳ ביניהם (סוטה יז א), ובזמן ששונאים זה את זה אש ביניהם, וכשאוהבים זה את זה י-ה ביניהם, הכל

מאת זה כן מאת זה.

1 על כסא שלמה, במדרש דמות כסא של שלמה בכל בו סי׳ קיט, ונדפס בבית המדרש ח״ב. ועי׳ גם תרגום אסתר ותרגום שני, ותרגום מלכים א׳ י יט, מדרש פנים אחתם נו״ב (כט א), ילקוט אסתר רמז תתרמו. 2 בראשית טו ז. 3 שם כו כד. 4 שם כח יג. 5 המילוי של הד״ה הוא ודאי אחד. 6 כנראה כפול. 7 ברכות יג, ב: ת״ר שמע ישראל זו ק״ש של ר׳ יהודה הנשיא, א״ל רב לר׳ חייא וכד היינו דמהדר אשמעתא דאית ביה יציאת מצתם. [יש לציין קטע מתוך ״הדרת קודש״: רבינו יהודה החסיד היה רגיל לומר אחתו בשכמל״ו והיה מתכוין לצאת בו ידי חובת קתאה משום דלפעמים אומתם ?חיבך ומתעכבת ק״ש עד אחת זמנו]. 8 כלומר לאלו שמאחתם בימים טובים

כ פירושי סידור התפילה לרוקח

ת׳ כבר יצאנו. והשם של ד׳ טובים, שאנו מאחרים בבית הכנסת יותר מד׳ שעו׳ אתה הוא קודם שנברא אותיות משמש היה והוה ועתיד להיות, לכך מתקף

העולם וכו׳.ו זה משיח. נ י נ ד ה ק י ב ג ת ו

ם בירושלמי" אילו הצדיקים שאומ׳ לו י מ ש ב ו ש נ י ב ה א ש ע ה ת מ: שומר מצוה. 1 3 : ומי יאמר לו מה תעשה, וכת׳ בתריה ' 2 בקהלת

, לשם בראשונה ואחריו תהילה. ואילו גבי ״ 3 ׳ ה הבא כת ל י ה ת ל ם ו ש ל: ולתתך עליון לתהילה בראשונה, אבל התם אמר משה לתהילה לשם ' 4 שאמר

שמים].ת לך על רוב טובה שהנאתנו. הודאה ו ד ו ה ן ל י ב י י ו ח נ ח נ ך א כ י פ ל: הפעם אודה את ה׳, שנתן לי ד׳ ' 5 שייך לומר במקום שהשפיע רוב טובה. כמו בנים, כשנתן לי ג׳ כך היה לד׳ אמהות לכל אחת להוליד, ונתן לי בן יותר

. על כן ארבעה צריכין להודות״, שמטיב להם. 1 6 אודהך שבח רוב הודאות, ולפארך כשאומר שבחות הרבה זיו הכבוד" ח ב ש ל ו

: וגבורתיך יגידו הדר כבוד הודך. ׳ 9 מרבה ומתפאר. זהו להודות לך א, ולשבחך ב, ולפארך ג, ולברך ד, ולקדש ה, וליתן שבח ו, אלו

ד שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד, ו׳ תיבות. ע ששה מיני שבח, כ, צור לבבי וחלקי 2 0 ו ו אשרי העם שה׳ אלקי נ ק ל ב ח ה טו ו מ נ ר ש א

. 2 אלקים לעולם׳ד ג׳ פעמים בקרייה נקרא הק׳ [אב] של ע חלקנו א, וגורלנו ב, ירושתנו ג, כ

ישראל. וכעד ג׳ אבות שהזכרנו, ובעד ה׳ אלקינו ה׳ אחד.ם קודם הנץ החמה, ומעריבין עד צאת י מ י כ ש ו מ נ א ו ש נ ר ש את : א 2 2 ד תמיד של שחר ותמיד ערב. כדכתיב ע הכוכבים. בבל ערב ובוקר כת הכבש האחד, כלומר קריאת שמע שכתוב בו הכבש אחד תעשה, ולא כתיב א

השם ׳׳אחד׳׳, כשקורין אותו מעלה עליהם כקרבן תמיד.ת עומדת באמצע הרקיע ואומרת בכל יום ברבו ח 2 א 3 ה י . ח ל א ר ש ע י מ שת ה׳ המבורך, ועונים כל מלאכי השרת ברוך ה׳ המבורך לעולם ועד, ה׳ מלך אה ישראל. מיד המלאך הנקרא ׳׳המון״ ה׳ מלך ה׳ ימלוך לעולם ועד, ושם החי

להתפלל ולקרות ק״ש תקנו שיאמרו לפני התפלה ק״ש, וכן תקנו להזכיר בפסוקי דזמרה ענץ יצ״מ כדי לאמרם בזמנם. 9 אפשר שצריך לתקן: ג׳ שעות, שזה סוף זמן ק״ש, ואילו לתפילה הוי ד׳ שעות. 10 צ״ל: נתקן. 11 עי׳ שבת סג, א, תנחומא תבא א, ועי׳ ירושלמי תענית פ״ג ה״י.. 13 שם שם ה. 13 א צפניה ג כ. 14 דברים כו יט. 15 בראשית כט ד 2! קהלת ח לה. 16 עי׳ תנחומא דצא ט, בר״ר פע״א ד לאה שהיתה סבורה שהן ארבע אמהות וכל אחת ואחת יולדת שלשה בנים, וכיץ שילדה בן רביעי שהוא יתר על חלקה אמרה הפעם אודה וגוי. 17 ברכות נד, א. 18 עי׳ ברכות יז א, וכן שבת ל א. 19 תהילים קמה ד־ה. 20 תהילים קמד טו. 21 שם עג כו. 22 במדבר כח ד [וראה שמות כט לט וצ״ע^אמנם הדיוק מהלשון החסר שבא ללמדנו]. 23 ראה פרקי היכלות רבתי פל״א ד (בתי מדרשות ח״א עמ׳ קטז), סידור ר״ש מגרמייזא עמ׳ פב (והערה 86 שם), רוקח סי׳ שכ (עמ׳ רי) וסי׳ שסב (עמ׳ רנ), עה״ב ח״ג(עמ׳ קז), ציוני בשלח

א ו חייבים כ לפיכך אנ

: מקול המון נדדו, וכולן אומרים לאותה חיה ששמה 2 4 צועק בקול גדול שנאמר ״ישראל״, שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד, והיא עוגה עם המלאכים ברוך שם

כבוד מלכותו לעולם ועד. בפסוק שמע ישראל ו׳ תיבות, וכן בברוך שם כבוד ו׳ תיבות, כנגד אותן ו׳ שאמרנו ו׳ הלולים למעלה: להודות לך, ולשבחך, ולפארך, ולרוממך, ולברך,, ו׳ ימי המעשה, ו׳ ולקדש, וליתן שבח והודיה, בעד העולם ו׳ אלפים שנה י2. וע׳ של שמע גדולה, לומר שם ע׳ ישראל, מע׳ סדרי משנה, הלוחות ו׳ טפחים*2. על בן נבחרו מע׳ 2 7 שמות, וע׳ שמות יש לישראל בדאיתא במדרש שיר השירים. ךבר אחר שם ע׳ לה׳ כ״ח כתובים בקרייה 2 8 אומות ועל כן נקראו גוי אחד: אין כאל ישורון, כלומר אין 2 , ו ה ומונה אותם בשיר השירים ואע״פ אל אחד, ז

בעולם כאל ישורון. מן אבל אנחנו עמך עד ה׳ אלקינו ה׳ אחד, ע״ג תיבות. בעד את ה׳ האמרת, ט״ו תיבות. ובשמע ישראל עד ובשעריך ואל מלך בבלל, וברוך שם 3 עד בקולו0

נ״ח תיבות, וט״ו הם ע״ג.ם לפני כמה שנים, זהו לשון הוי״ה ל ו ע א ה ר ב א נ ל ד ש א ע ו ה ה ת א

לשון הויה שהיה והווה ויהיה, ואתה הוא משנברא העולם.ה זהו לשון אלקינו, משנברא העולם ולעולמי ז ם ה ל ו ע א ב ו ה ה ת א

עולמים.א זהו קדושת השם, כשעושה נסים ונפלאות ב ם ה ל ו ע א ל ו ה ה ת א

: והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים. 3 בי לישראל, כתי: ותרם כראם קרני, 3 2 ו כדכתיב נ נ ה קר י ב ג ת ם ו י ר ך ת ת ע ו ש י ב ו: תרוממנה קרגות צדיק. 3 5 קp ישעי, וכתיב : מגעי ו 3 4 : רמה קרגי, וכתיב 3 3 כתיב ום כל דבר שבקדושה לא יהיה פחות ך ברבי מ ת ש ש א ד ק י מ ״ א ב

. 3 , ם ד : ברב עם הדרת מלך, ברו״ב בגמ׳ עשרה בגי א 3 8 כתיב . ו 3 7 מעשרה ובכאן ד׳ קדושות: קדש, מקדישי, וקדש, מקדש. וכן ד׳ קדושות באתה4 לא 0 ) ד׳ אלפים, ב׳ אלפים תורה ׳ קדוש, ושמך קדוש, וקדושים, הקדוש. כעד(ז. 4 1 היה אז קדושתו בעולם, עד שבא אברהם אבינו, כדאמרי׳ בבראשית רבה: אין קדוש כה׳ כי אין 4 3 , ד׳ אלפים בפסוק, וכן בפסוק 4 2 ויאמר אלקים יהי אור

. 4 4 בלתך, ד׳ אלפים ודי שבתות

(לב ב דפ׳ למברג). 24 ישעיה לג ג. ptruo 25 צז, א, ע׳׳ז ט. א. 26 ב״ב יד, א. 27 אגדת שיר השירים (שכטר עמ׳ 5 ועמ׳ 50 ואילך), שיה״ש זוטא(בובד עמ׳ 5). מדה״ג בראשית מו ח (עמ׳ תשעג) שבעים שמות להקב״ה וכנגדן שבעים שמות לישראל. וע״ע במ״ר יד יב, מדרש תדשא פ׳׳י. ריקנאטי בהעלותך. בהמ״ד ח״ב (עמ׳ 114), ח״ג (עמ׳ 174), בעל הטורים בהעלותך יא טז. 28 שמואל ב׳ ז כג. 29 דברים לג כו. 30 שם בו יז. 31 יחזקאל לח כג. 32 תהילים צב יא. 33 שמואל א׳ ב א. 34 ש׳׳ב כב ג. 35 תהילים עה יא. 37 ברכות כא, ב. 38 משלי יד כח. 39 יש לעיין כווגת גימטריא זו. 40 אולי צ׳׳ל: תוהו. עי׳ ע״ז ט, א: ששת אלפים שנה הד העולם שני אלפים תוהו שני אלפים תורה וכר. 41 פצ׳׳ה ג. 42 בראשית א ג. 43 ש׳׳א ב ב. 44 אולי צ׳׳ל: ג׳ שבחווה ואפשר שחשב ב׳ כעדי השם וב׳ אץ קדוש ואץ

ככ פירושי סידור התפילה לרוקח

ץ ויעלו לך זמירות, ר א ת ה ו פ נ ע כ ב ר א ך המקוים לך. מ י ץ קו ב ק4 6 : מכנף הארץ זמירות שמענו, ויחזיקו בכנף איש יהודי עשרה אנשים 4 5 שנאמר

מכל לשונות העולם.ל כ ך ב ד ב ו ל נ י ק ו ל ה א ת ם בי א ל ו י ע א ל ב ו כ ע ד י ו ו ר י כ י: ביום 4 7 ץ כשישליכו איש אלילי כספו וזהבו, כדכתיב בישעיה ר א ת ה ו כ ל מ מ: ראו עתה כי 4 8 ת אלילי זהבו. ועל אותה שעה הוא אומר א ישליך האדם א ההו

אני אני הוא ואין אלקים עמדי, ואז יטו שכם אחד.ר בם ש ל א ת כ א ם ו י ת ה ץ א ר א ת ה א ם ו י מ ש ת ה ת א י ש ה ע ת א

5 [כתיב] אתה עשית, ואת כתיב, חסר ה״א שברא . ובעזרא0 4 9 בדברי הימים. ובכאן הזכיר שמים וארץ וים, אבל בויכולו 5 1 p מהלך ת״ק שנה א ה השמים ו: כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים 5 2 נות לא הזכיר הים, אבל בדברות הראשו: 5 4 ב : כסה שמים הודו. ובארץ כתי 5 3 ת הים. וגם בשמים נאמר ואת הארץ א מלא כל הארץ כבודו, אבל לא בים. והטעם לפי שבים אין ניכר כל כך השביתהp אבל לא בים. וכן (כן) הים שהוא א ב בשבת, לפי שהבריות דרים בשמים ו: הקורא למי הים וישפכם, ואין אדם שופך כי אם 5 5 p כדכתיב א גבוה מן ה מלמעלה למטה והקב״ה שונא גאים ושוכן עם ענוים, ואין מראה שבינה בים, לכך ברח 5 p שהוא הדום רגליו6 א ה שהוא גבוה, בי אם בשמים שהוא כסאו ו. ובן התפילין 5 8 : ובין כתפיו שכן, אבל לא בגובה בין הרים 5 7 ן כ יונה אל הים. ו. וסימן לדבר 5 9 אין להניח על גובה קדקדו, כי אם ישפיל במקום מוח רופס לנער

. 6 0 סיני הר שפל, כדאמרינן בפ״ק דםוטהת הים ואת כל אשר בם, הבריות. p א א ת השמים ואת ה אתה עשית א

ר לך מה מ א י ם ש י נ ו ת ח ת ם או ב י נ ו י ל ע ך ב י ד ה י ש ע ל מ כ י ב מ ו תפעל, לפיכך אתה יצרתם בדבר שפתיך.

א ר ק נ ל ש ו ד ג ך ה מ ר ש ו ב ע ד ב ס ו ח נ מ ה ע ש ם ע י מ ש ב ו ש נ י ב או אם אין בנו מעשים עשה עמנו חסד בעבור שמך הגדול שנקרא עלינו. נ י ל ע אם אין בנו מעשים עשה עמנו למען שמך שחתום בשמנו ישראל, זה שאמר: ומה תעשה לשמך הגדול, זה השם אל, ולמה נקרא שם גדול, 6 1 הכתוב ביהושע כי אל״ף, הוא אחד, זה הקב׳׳ה שהוא גבוה בל׳ הגבוהה מכל האותיות, כן גבוה. לכך כתיב ברוב המקומות אל 6 2 ׳ מכל המלאכים הנקראים אל, מי כמוכה באלים ה

: כי שרית עם אלקים נקרא ישראל. 6 3 עליון, וכתיב ביעקב: בעת ההיא אביא אתכם 6 4 ועתה למען שמך הגדול קיים לנו מה שכתוב

צור. 45 ישעיה כד טז. 46 ע״פ זכריה ח כג. 47 ישעיה ב, כ. 48 דברים לב לט.

49 צ׳׳ל: ישעי׳ לז טז. 50 נחמיה ט ו. 51 ירושלמי ברכות פ׳׳א ה׳׳א. 52 שמות כ יא. 53 חבקוק ג ג. 54 ישעיה ו ג. 55 עמום ט ו. 56 ע׳׳פ ישעיה סו א. 57 דברים לג יב. 58 עי׳ זבחים נד, ב. 59 עי׳ מנחות לז, א. 60 סוטה ה, א: ואת דכא ושפל רוח כו׳ שהרי הקב׳׳ה הניח כל הריס וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני ולא גבה הר סיני למעלה. 61 ז

ט. 62 שמות טו יא. 63 בראשית לב כט. 64 צפניה ג כ.

לפיכך אנו חייבים כג

ובעת קבצי אתכם בי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ, כי אתן כמו^ אשר גוע, כלומר אשר אתן אתכם לשם ה : כי גוע א 6 5 אשר אתן, במו6 7 נה : ולתתך עליון, בשובי את שבותכם, ועיניכם תראי 6 6 ולתהלה, שנתקיים

. 6 אמר ה׳, ודבר ה׳ לא ישוב ריקם8

ני] ברבת התורה

( ה ל פ ת ת ה ו ד ו ס )

לעסוק בדברי תורה נגד י׳׳ג מידות שהתורה נדרשת בהם. [וי״ג שבחות באיוב].

והערב גא ל׳ תיבות גגד הכתוב בי מלכים ימלוכו, והמלכות נקנית בל׳ מעלות.

אשר בחד בנו כ׳ תיבות נגד פסוק מי חכם ויבן את זאת כ׳ תיבות, [מי האיש החכם ויבן את זאת אשד דבר פי השם אליו ויגידה, על עוזבם את תורתי,״]. [בברכת אשד בחר בנו ב׳ תיבות, ובברכת אחרונה אשד נתן לגו כ׳ תיבות זהו מ׳, כגגד מ׳ יום שגתגה תודה. וכגגד זה אמ׳ (ג׳) [בי] פסוקי׳ תורת ה׳, הא־ל תמים נ תן ב ובהן כ׳ תיבות, ועוד ב׳ פסו׳ ה׳ עז לעמו י ׳ תמימה, פקודי ה

דרכוי, ובהן כ׳ תיבות. ובאותן ד׳ פסוקים שאמ׳ קודם ברבות התורה בהן מ׳ תיבות, כגגד אלו ב׳

ברכות שמברכין לפגיה ואחריה. בברכת אקב״ו לעסוק בדברי תורה י״ג תיבות כגגד י״ג מדות שהתורה

גדרשת בהן.ה בי מלכים ימלוכו, והמלכות בל׳ ׳ י בברכת הערב ל׳ תיבות, בתורה כת מעלותי, לכך להבדיל בין הקדש ובין החולי, מתחיל ומסיים בל׳ ואל״ף יותר, כגגד מלכו של עולם שמלכותו בל׳׳א מעלות שהוא מלך על כל המלכים, ושמו

א־ל עליון״].

ה י׳׳ג תיבות גגד ד ו י ת ר ב ד ק ב ו ס ע ו ל ״ ב ק ה א ״ ו מ ג י ה ל י א ־ [*ב״א י, עד שמונה המסילה הכתם 2 י׳׳ג אבנים שמצינו באיוב' ויוסף איוב שאת משלו אופיר, הכי תמצא בין כסף וזהב ואבנים שמונה י״ג, וגם י״ג2יי התירה נדרשת

צ6 במדבר כ כט וברש״י שם. 66 דברים כו יט. 67 מלאכי א ה. 68 עי׳ ישעי׳ נח יא.

[י] א) ירמיה ט יא, וצויין להלן. ב) תהילים יט ח. ב. ג) שם יח לא. ד) שם כט יא. ה) משלי ח טו. ו) אבות פ׳׳ו מ׳׳ה. ז) יחזקאל מב כ. ח) קטע זה מכי׳׳פ ושייך לסודות

התפילה.

נ איוב פרק כח טו־יט לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה, לא תסלה בכתם אופיר כשהם יקר וספיר, לא יערכנה זהב חכוכית ותמורתה כל פז, ראמות וגביש לא מכר ומשך חכמה מפנינים לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה. 2 שם כז א. 2א כנצ״ל: י׳׳ג מידות. ועי׳ ריש תו׳׳כ.

כד פירושי סידור התפילה לרוקח

4 שאינה חתימה כמו שאמר ׳ , רש״י פי מקל וחומר וכו׳ ב״א ה׳ למדיני חוקיך3 דוד המלך, להכי גורס רש׳׳י ב״א ה׳ המלמד תורה לעמו ישראל שהרי צריךד כ״ט חיים שבחומש, וכנגד כ׳׳ט מוסרים לחתום בברכה כ׳׳ט תיבות עד כ׳׳ט לכל זמן ועת* לכל חפץ שישנן בקהלת, להכי לא גרםי׳ ע , כ 5 שבתהילים למדיני חוקיך. אשר בחר בנו [כ׳] תיבות ואשר לנו נתן כ׳ תיבות, נגד מ׳ ימים

עמד משה בהר סיני וקיבל התורה].: 8 : קדוש אתה, וכתיב 7 ו כדכתיב י ת ו ו צ מ ו ב נ ש ד ד ק ש י א ״ א ב

והתקדישתם והייתם קדושים.ה כדכתיבי: ושעתם לבניך ודברת בם בשבתך ר ו י ת ר ב ד ק ב ו ס ע ל

. 1 0 בביתך, והגית בו יומם ולילהו שיערוב עלינו ג י ך בפ ת ד ו י ת ת דבר ו א נ י ק ו ל ׳ א א ה ב נ ר ע ה

חפצינו בתורתו.ל שהיא כחרב פיפיות. א ר ש ת י י ך ב מ ת ע ו י פ ב ו

י ע ד ו ו י נ ל ו ל כ א ר ש ת י י ך ב מ י ע א צ א צ ו ו נ י א צ א צ ו ו נ ח נ ה א י ה נ ו. ״ ך להכירו ולעובדו בפחד שכם אחד מ ש

ל בברכה זו ל׳ תיבות. ובתורה א ר ש ו י מ ע ה ל ד ו ד ת מ ל מ י ה ׳ בא׳, לכך»׳: להבדיל בין הקדש , 3 : בי מלבים ימלוכו, ומלכות בל׳ מעלות , 2 ב י ת כ

ובין החול, מתחיל הפסוק בל׳ ומסיים בל׳.: בך בחר ה׳ אלקיך. , 5 ב ו כדכתי ד בחר בנ ש ה א ״ מ י א ״ א ב

ו בתחלה קודם שיעסוק אדם בתורה היא כתובה ת ד ו ת ת ו א נ ן ל ת נ ות תורתו. ולבסוף : כי אם בתורת ה׳ חפצו, זהו א , 6 לשמו של הקב׳׳ה שנאמר

: ובתורתו יהגה יומם ולילה. , 6 כשעוסק נקראת לשמו של אדם, שנאמר: מי האיש החכם ויבן , 7 ד כ׳ תיבות שבפסוק ע בזאת הברכה כ׳ תיבות, כ

ת תורתי. : על עזבם א , 8 ה ת זאת ואשר דבר פי ה׳ אליו ויגידה, וכתיב בתרי א

[יא] פרשת התמיד

(סודות התפילה) בפדשת התמיד כ׳׳ט תיבות, וכן מבראשית עד אשר ברא אלקים לעשות /

וביום השבת כ״א [תיבות] נגד ב״א מלאכות שגבראו בו׳ ימים, בה׳ ימים

3 תהילים קיט יב. 4 רש׳׳י ברכות יא, ב ד׳׳ה ברוך: ולא גרסינן למדני חוקיך שאץ זו ברכה והודאה על שעבר אלא לשון בקשה ודוד כי אמרה לא לשם ברכה אמרה, אלא בלשון בקשה, והכי קאמר ה׳ שאתה ברוך למדני חוקיך, ועי׳ תוס׳ שם, ועי׳ סידור ר״ש מגרמייזא עמ׳ יא והערות שם. 5 יש לתקן: שב׳׳משלי״ ושם כמנק הזה תיבת מוסר. 6 קהלת ג א־ח כ׳׳ט פעמים ׳׳עת׳׳ התכר שם. 7 דברים. 9 דברים ו ז. 10 יהושע א ח. 11 עי׳ צפניה ג ט. 12 משליח . 8 דקראכז ו ז. 16 תהילים א ב. ו טו. 13 אבות פ׳׳ו מ״ה. 14 יחזקאל מב כ. 15 דברים ז

17 ירמיה ט יא. 18 שם שם יב.

[יא] א) בראשית א א, ב ג וצ״׳׳ע.

פרשת התמיד כה

בכל יום גי, הם ט׳׳ו, וביום ו׳ נבראו ו׳ דברים הרי ב׳׳א, כמנין אהיה, וםימניךב א״ךך נחלת יעקב. האכלתי ו טוב לישראל, וכנגד נ

ובראשי חדשיכם ע״ג תיבות כגגד חכמה, וע׳׳ג אותיות במילוי ע״ב ועם הקריאה, וע׳׳ג פרקים בסדר ישועות, וע״ג שם ה׳ בפרשת וארא.

ר בכל מקום שמתחיל דבר שייך למימר מ א ה ל ש ל מ ׳ א [*וידבר ה: ויאמר [אלקים] 2 ו נ דבר, במו שמצינוי: תחילת דיבר ה׳ ב(י)הושע. אע׳׳פ שמצי. יש לפרש, קודם לכן בלילה שעלה 3 יהי אור, ויאמר [אלקים] יקוו המים: 5 ב ת : אל ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ואחר כ 4 ׳ במחשבה לבראות, כדכ. להכי ויאמר סוף הדיבור או אמצע הדיבור, ובמו כן 6 ויאמר לאדם, זה משה וידבר קול קושי וקול רם כרכתי׳ל: קול ה׳ שובר אתים. וא״ת כל כך למה היה צריך בקול רם, שהרי מן הדיבור היה יוצא ניצוצות• וכולן הן הלכה שלמד. במו 9 משה ..וי בכל שנ׳ אל זה היה אליו, ולא היה שום אדם אחר שומע: והנה נצב על עלתו הוא ה" י : ויאמר בלעם לבלק וסמיך ל 1 0 שמצינו בבלעם: ויאמר 1 2 ׳ א וכל שרי מואב, אלמא שלא אמ׳ לבלעם לבדו. [ובאו]תה פרשה נ1 בכל מקום 3 אליו בלק וכו׳ עד ושרי מואב אתו ולא נאמר ובל שרי מואב עלמ׳

.[ , ׳ רווק׳ אליו לבדו, לאמור לך אמור5 שנ׳(לון) אליו4ל כל מקום שנאמר צו, מקום שמוציאים ממון להבי א ר ש י י נ ת ב צו א

. 1 6 צריך לומר צו• ולגרים, להזהיר גדולים על הקטנים״. ם ..ים7 ה י ל ת א ר מ א ו

' פתח במזבח וסיים 9 י לחם קורא אותו (ה)קרבן, כדאמר ש א י ל מ ח ל בשלחן, אלמא ששלחן נקרא מזבח [להכי] נקרא לחם. ע״א כי התמיד קרב בד׳

, והבי מיירי בתמיד. 2 , , וד׳ שעות זמן סעודה לכל אדם 2 0 שעות

ב) תהילים עג א. ג) ישעי׳ נח יד.

1 הושע א ב. ומבדיל בץ לשון דיבור הנופל על תחילת ציווי, ולשון אמירה על המשך דיבור. ולכן שייך לשון המשך — אמירה. 2 בראשית א ג. 3 שם שם ט. 4 איוב כח כז. 5 שם שם כח. 6 בר׳׳ר פכ״ד, ה: אז ראה דספרה כו׳ כל דיבור ודיבור שהיה הקב׳׳ה אומר למשה היה אומרו שתי פעמים בלבו ואחר כך היה אומר למשה כו׳ דאמר לאדם זה משה. 7 תהילים כט ה. 8 עי׳ שבת פח, ב ומה פטיש זה נחלק לכמה ניצוצות אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב׳׳ה נחלק לשבעים לשונות. 9 מקוטע, ומקור הקטע במד׳׳ר פי׳׳ד כא (תו׳׳כ דקרא דנדבה פ׳׳ב): השמע את הקול מדבר אליו יכול שהוא קול נמוך ת״ל את הקול קול לא נאמר אלא הקול, הוא הקול המתפרש בכתובים ומה הוא הקול המתפרש בכתובים קול ה׳ שובר ארזים, מלמד שהיה הקול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל כלל ת׳׳ל קול לו קול אליו משה היה שומע את הקול ואין כל אלו שומעין את הקול. ועי׳ יומא ד, ב. ועל פי זה יש לתקן כאן. 10 במדבר כג ג. 11 שם שם ו. 12 שם שם יג יז. 13 צ״ל: עמו. 14 מקוטע, ואפשר שצ״ל: אל. ג1 ראה להלן בכי׳׳פ. 16 ספרי זוטא פנחס (עמ׳ 322): כל מקום שהוא אומר צו ה׳׳ז בפחת כיס, ועי׳ ספרי במדבר פי״ט א תו׳׳כ אמור פרשה יג ה׳׳א. 17 כנראה שצ׳׳ל: יחידים, ובספ״ז שם: לאמר לרבות יחידים, צו את בני ישראל לרבות את הגרים כו׳ בני ישראל להזהיר גדולים על ידי קטנים להנהיגם במצוות. 18 עי׳ יבמות קיד, א.

19 ברכות נה, א. 20 עדיות פ׳׳ו מ״א, ברכות כז, א. 21 שבת יא, א.

כו פירושי סידור התפילה לרוקח

ח שלא יהבהב אותו למטה ולאחר מיכן יעלה אותו שהרי לא נתן ריחו. רי לשם ניחוח, שיתבוונו שיהא ניחוחו לשם22.

. 2 3 ו צריך שיהא הבעל אצל הבית ר מ ש תב לי פי׳ לעולם תהא תמיד נוהג, וא״ת והלא בטל וי״ל ונשלמה י ר ק ה ל. וא״ת והא אמרי׳ ואישי 2 5 , והתפילה במקום הקרבנות תקנו 2 פרים שפתינו42 עם התפילה למעלה 6 א ל ישרא׳ ותפילתן, י״ל אישי אלו נשמות שמיכאל מ

. 2 7 לפני השם2 לא כת׳ לא תמימים ולא 8 ה ה וכר, בפרשת ואתה תצו נ י ש ם בנ י ש ב כ3 כתוב במו בכאן, ויש לומר להכי כת׳ תמימים שנים ליום 0 , ובפרשת פנחס 2 9 יום" ת׳ של תמימים, וש׳ של שנים, ול׳ של ליום, יעלו לז׳ מאות ול׳ 3 0 כשתקרא, טול ה׳ של שנה, וש׳ של שנה, ומ׳ של (השנים, וש׳ של 3 ד השמשי ע ליום כ

שנים, הרי בידך ׳׳השמש׳׳ אותיות של סופי תיבות וראשי תיבות.ם תקנו י׳׳ח ברכות, ואותה ד ד כת׳ י״ח פעמים בחומש ע י מ ת ת ל ו ע3 סמכו על עולה, ול׳׳ה פעמים כת׳ תמיד 2 ברבה שתקע ביבנה למשומדיםד ל׳׳ה מלאכות שנבראו בבראשית, שהרי ביום ראשון נבראו [השמים בחומש, ע, להכי 3 ^ והאורה הרי ג׳, וביום שני נברא ערב ובקר (וכחנים) [וגיהנום]3 א ה ו לא נאמר בו כי טוב, וביום שלישי נבראו עשבים ואילנות ומלאכים לכך נאמר3 4 בי טוב ב׳ פעמים, כך תמצא בכל יום גי, אבל בשישי, הוצרך לבראות אדם, ודי 3 5 שהרי שבת ביום ז׳, סך הכל יעלו בידך ל׳׳א עם י׳ שנבראו בין השמשות

, הרי ל׳׳ה. 3 6 ׳ של יש אומרים אילו של אברהם וכוה בבקר כמניין אח׳׳ד בהנים היו עוםקין בכבש ש ע ד ת ח ש א ב כ ת ה א, להבי רמז 3 8 . ולאחר עשייתן של הכבש היו קורין ק׳׳ש כדאמ׳ בזבחים 3 7 למלוח

אחד, ועוד רמז קרב בד׳ שעות«3.

22 זבחים מו, ב: ריח לשם ריח לאפוקי אברים שצלאן והעלן כוי, ניחוח לשם הנחת רוח לשם מי שאמר והיה העולם. 23 תענית כז, א: מה טעם תיקנו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל וגו׳ והיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו התקינו נביאים וכד. וכספת פנחס פיס׳ קמב: תשמרו שיהו כהנים ולמים דשראלים עומתם על גביו. 24 הושע יד ג. ועי׳ תנ׳׳ב אחת טז, פסדר׳׳כ סוף פס׳ דשובה (עמ׳ קסה ב). 25 ברכות כז, ב. 26 אפשר שצ׳׳ל: מעלה. 27 מנחות קי, א מזבח בנד ומיכאל שר הגדול עומד ומקתב עליו קרבן. ובתוספות שם: ויש מי שאומר כבשים של אש והיינו דאמתנן בשמונה עשרה בעבודה ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה וכד. ועי׳ סר״ש מגרמייזא עמ׳ קט וש׳׳נ. 28 שמות כט לח, ושם: כבשים בני שנה שנים ליום תמיד. 29 צתך עיק כאן. 30 במדבר כח ג. 30א צ׳׳ל: כשתקח. 31 ראה להלן בכי׳׳ב. וכן הוא בבעה׳׳ט במדבר כח ג. 32 ברכות כח, ב. 33 פסחים נד, א: מפני מה לא נאמר כי טוב בשני בשבת מפני שנברא בו אור של גיהנום. בר׳׳ד פ׳׳ד ו ועוד. 34 עי׳ כ׳׳י ב הערה 132 ושם ציינתיו. 35 אבות פ׳׳ה מ׳׳ו. 36 שם: דש אומתם אף המזיקים וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו וי׳׳א אף צבת בצבת עשדה. 37 י׳׳ג כהנים כמנץ אחד, ועי׳ יומא כו, ב תמיד קרב בט׳ די׳ בי׳׳א ובשנים עשר חה כר׳׳א בן יעקב, אבל לחכמים נוסף אחד המעלה אותן למזבח. ועי׳ משנה תמיד פ׳׳ד (דף לא, א וב). ועיי בעה׳׳ט תצוה כט לח. 38 צ׳׳ל: תמיד, שם: הלכו ונתנום מחצי כבש ולמטה במערבו דרדו ובאו להם

ללשכת הגזית לקרות את שמע. 39 ולזה רמח הד׳ באחד.

פרשת התמיד כז

.* ו ואפי׳ בשבת ואפי׳ בטמאה0 ד ע ו מ ה בבקר בגי׳ לארבע שעות. ב ש ע תם בגי׳ שדומים, ברא׳י* ב׳ השעירים עד שהיו דומין, הכי נמי י נ ש, ובכל זאת הפרשה תמצא בל האלפא ביתא חוץ מג׳ ט׳, כדאמר ד״ בתמי4 בהן שנשא גרושה או שאר פסולה, נודר ועובד ומגרש, גודר לגרשה 3 בתמורה4 כל המגרש 4 ועובד קורבנו, להבי לא נכתב ג׳׳ט, ע׳׳א בדאמ׳ בגיטין פר׳ המגרש אשתו ראשוגה מזבח מוריד דמעות עליו, להבי לא הוזכר גט בתמיד. והכי נמי

: ונזכרתם לפגי ה׳ וגו׳. 4 5 ׳ ת לית גט בפרשת חצוצרות, מאחר שבחצוצרות כד ו׳ טלאים ם כת׳ בצו כבש, כשתמנה כבשים במקום שנים, ע י מ ע ׳ פ ו המבוקרים בלשכת הגזית בדאמ׳ במנחות*4 ולא היו פוחתין מהם. ואמרי׳4 8 ׳ 4 כיצד היו כופתין התמיד כיצחק שהיה עולה (תמימים) ולהכי בת 7 בתמורה

עולה כיצחק.. ״ ת בית ראשץ ות׳׳י בבית שיגיי4 י ת כ

א ׳ ם שדומין בדפי׳ רש׳׳י50, והכא תמצא כ י ש ב י כ נ ת ש ב ש ם ה ו י ב וד כ״א מלאכות הנמצאות בפירוש בקרא כלל מיום ראשון עד יום שישי תיבות ע, והכי נמי תמצא (בתבינת) [בתיכנת] שבת, כ׳׳א תיבות עד אז 5 1 כדפרי׳ לעיל

. 5 מסיני נצטוו2״ ויום הכיפורים, וי״ל 5 2 ל קרבנות מוםפין תמצא יום, חוץ מראש חדש כ ב, אין שייך לומר בו יום. ויום הכיפורים נמי מאחר 5 3 מאחר שעיקר קידושו בלילה: ימים יוצרו ולא אחד בהם, כלומ׳ פי׳ אחד בהם שבחר הקב׳׳ה 5 4 ו דכת׳ ב. הכי תמצא בפרשת פנחס 5 5 ׳ כלומר יום הכיפורים, ״לא׳׳ כתב בא׳ ומיתקרי בו שבכל קרבנות מוספין בת׳ ״יום״ חוץ*5, אבל בפרשת אמור אל הכהנים כתב יום, להודיע לך בי בר״ה עזר וביום 5 7 גבי יום הכיפורים ולא כתב בראש השנה יום

/ 5 8 ם ד . ולא (אמר) [אחד] בהם, ם״ת א 5 8 הכיפורים נחתםת ובכל הקרבנות לא תמצא יין אלא בראש חודש, לידע ב ש ם ה ו י ב ו

. 5 , ום שסתם נזירות ל׳ י

40 פסחים עד, א, יומא מו, א: במועדו ואפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה. ועי׳ להלן. 41 יומא סב, ב. 42 ספ׳׳ז פנחס כח ד (עמ׳ 323): שנים יהו שניהם שדם. 43 צ׳׳ל: בכורות מה, ב: הנושא נשים בעבירה פסול עד שידוד הנאה ותני עלה נודר ועובד יורד ומגרש. 44 גיטץ צ, ב. 45 במדבר י ט. 46 מט, ב ומשנה ערכץ יג, א. בעה׳׳ט שם. 47 עי׳ תמיד לא ב. 48 בראשית כב ב. 49 צ׳׳ל: בית ראשץ עמד ת״י שנים ובית שני ת״כ. 50 יומא סב, ב: מוספים של שבת ודאי צריכץ שיהיו שניהם שדם, וברש׳׳ש שם ומוספים של שבת שנאמר בהם שני כבשים ודאי שנים שדם לעיכובא מדלא הדר כתב בהו אחד לרבות אע׳׳פ שאינם שדם להכשיר. 51 עי׳ לעיל הע׳ 34. 52 וכן בפר״ח פלטיאל פנחס (עמ׳ 56). 52א צ״ל: ראש השנה. 53 כלומר שעיקר קידושה על פי הראיה בלילה. ברוקח על התורה פ׳ פנחס: בכל המועדים במוספץ כתיב יום חוץ מיום הכיפורים שאץ כתיב יום, לפי שאף לילה חשוב [יום] שנאמר דהי ערב דהי בוקר יום אחד, אמרו חכמים זה יום הכפורים. 54 תהילים קלט טז. 55 תנחומא בובר בראשית אות כח: ולא אחד בהם וכו׳ ר׳ יצחק אומר זה יוה׳׳כ. 56 צריך לומר: pn מיום הכפורים. 57 דקרא כו כד, וכן בפר׳׳י החסיד פנחס (עמ׳ 193). 58 ר׳׳ה טז, ב. 58א כלומר שדין האחד וחייו תלד ביום זה, ועי׳ ר׳׳י החסיד

שם, ורוקח עמ׳ קכז. 59 נדר ה, א.

כח פירושי סידור התפילה לרוקח

. 6 ן0 ה כל םלת של חיטי ח נ ת מ ל סן שהיה רביעית ההין שמן כמו גבי יין. מ ש ה ב ל ו ל ב

ם והכא תמצא י׳׳א, פרים שנימ, ואיל, כבשי׳ שבעה, כ י ש ד י ח ש א ר ב ו. 6 1 ד ני׳׳א] יום ששנת החמה יתירה על הלבנה ושעיר עזים אחד, הרי י׳׳א. ע

ר בת קול יצא מבין שני הכרובים, וידבר ו מ א ה ל ש ל מ ׳ א [*וידבר ה ה׳ אליו אל משה ולא היה שומע שום אדמ י»א.

6 פי׳ כל לאמר שבתורה 2 לאמר, לישראל. אבל רבינו שמואל בן רבעו מאיר: ויאמר אלקים אל נח 6 3 לאמר למשה וכפל מלה היא, ומביא ראיה מאותו פסוק

ואל בניו אתו לאמר, שהרי לא היה עוד בדיה בעולם להגיד להם. צו את בני ישראל. לאפוקי גוי שאם רצה להקריב עבור ישראל לא יקבל הכהןת בני ישראל, לרבות : וירם יאשיהו לבני העם. א 6 4 ממנו בי אם מישראל, במות קרבני, אם לא נאמר לחמי הייתי אומר ת קרבני לחמי הצריך לו. א . א 6 5 הגריםת קרבן ה׳ איש אשר מצא כלי זהב, לכך : ונקרב א 6 6 אפילו אינם בעלי חיים כמו, ועתה הייתי אומר כל הנאכלים 6 7 ״ בעלי חיים ולהוציא הכלים 6 נאמר להםגיל6 ת׳׳ל לחמי לאשי, ולא לחם הפנים כי אם הבא לאשים כמו חלבים ועולות ומנחות

, כי אלה כולם אשה לה׳. 6 9 . לאשי זה החלב 6 8 ונסך. לחמי זה הדם. מדוע לא בא 7 0 התמיד נקרא לחם מפני שקרב בד׳ שעות זמן סעודה לבל, סעודת ישראל נקרא לחם. לבך דרשו ה׳ 7 בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם׳, מתחיל בד׳ ומסיים בד׳. [לומר ש]דרישת הפנים בעולם 7 2 ד ועוזו בקשו פגיו תמי

. 7 3 בד׳ שעות, ותפלה שליש היום ד׳ שעות ואמרת ואמרת. ליתן להם שכר על כל אמירה ואמירה. את קרבני לחמי, לכך טובלים המוציא 7 5 , על כל קרבנך תקריב מלח 7 4 לאישי, את לרבות מלח. 7 7 . ריח ניחוחי, נחת רוח לפניו ריצוי לריח 7 6 לחם במלח, שקרבן נקרא לחם תשמרו עתות קרבנות שתקריבו(לה) לי בכל יום ב׳ כבשים השכם והערב, זהו

.* 7 במועדו אפילו בשבת ואפילו בטומאה7

60 ספרי פנחס פיס׳ קמב (עמ׳ 189), תו״כ דקרא דנדבה פ״י ה׳׳א. 61 וכן בסידור ר׳ היח, ופי׳ הרוקח פנחס שם. ועי׳ יומא סה, ב. 61א תו׳׳כ ויקרא דנדבה פ׳׳ב הי׳׳ב, יומא ד, ב. 62 רשב״ם בראשית ח טו, עי׳׳ש, ובמקרא א א: לאמור כפל לשון של וידבר כמו שפירשתי בפרשת נח כאשר יאמר דבר אל בני אהרן ואמרת, כן יאמר מדבר למשה לאמד למשה. 63 בראשית שם. 64 דבהי״ב לה ז. 65 ספ״ז פנחס כח ב (עמ׳ 322), וראה בכי׳׳א. 66 במדבר לא נ. 66א כ׳׳ה בכה׳׳י ובסידור ר׳ הירץ. 67 עי׳ יומא סג, ב! אי קרבן שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענק שנאמד ונקרב את קרבן ה׳ וכוי. 68 ספרי שם פיס׳ קמב. 69 ספ״ז שם. 70 2״ן הערה 21. 71 ש׳׳א כ כז. 72 תהילים קה ד. 73 ברכות כו, א. 74 בפענח חא פנחס (עמ׳ 382)-. לחמי אותיות מלח׳׳י, שהמלח מקיים הקרבן כדכתיב על כל קרבנך תקריב מלח, ולכן נוהגים לטבול פת ברכת מוציא במלח, כי השלחן איתקש למזבח שגם הוא מכפר, ועי׳ מנחות כ, א כשם שאי אפשר לקרבנות בלא כהונה כך אי אפשר לקרבנות בלי מלח. 75 "מקרא ב יג. 76 עי׳ תוספות ברכות מ, א דייה הבא. בשה׳׳ל 'סי׳ קמא: ומה שנהגו לבצוע על המלח פירשו הגאונים לפי שמצינו שהשלחן נקרא מזבח כו׳ מה מזבח מכפר אף שולחן מכפר וכתיב במזבח על כל קרבנך תקריב מלח.

77 צמק למעלה וראה שם. 77א פסחים סו א, פי׳ הרוקח פנחס (עמ׳ קכא).

פרשת התמיד כט

ואמרת להם ב׳ פעמים ואמרת, בהחלה אמר להם סתם להקריב, והיו סבורים אלף או יותר, ואחר כך אמר שנים, ונתן להם שכרם על מה שהיה בדעתם להקריב אלף עולות בכל יום או יותר. ובכל מקום שיש חסרון כיס נאמר

. י 8 בו צו לזרזם׳ קרבנם קרב תחת העזרה היו ואמרת תשמרו, שיהיו מעמדות שומרים9. ואמרת להם זה האשה. ולא נאמר זה הקרבן, זה ביאור 8 0 עומדים ומתפללים. כבשים ולא שאר 8 , לחמי לאישי אשר תקריבו. לה׳, לצורך השם שלא יפגל. 8 4 . תמימים, בל מום לא יהיה בו ״ , בני שנה ולא יום עד שנה אחד 8 2 בהמות. תמימים שנים ליום. התחלתו תש׳׳ל, כי 8 5 תמימם חסר יו״ד כתיב, שיהו שוים תש״ל תמירים מקריבים בשנה, שנים ליום ב׳ פעמים שס׳׳ה הם תש״ל זהו שנה,. שנים ליום בגימ׳ 8 , לכך באתה תצוה לא נאמר תמימים לדרוש7 8 6 שנים ליום. עולה תמיד זאת 8 8 עד היום שוחטן ״פרקלטי יו׳׳ם׳׳״א מגינים בעד ישראל. ו8 אשר עליהם. ליום עולה, כשעולה היום אומר ברק 9 ן ה תמיד מלי תהי

." 9 , לכך בואתה תצוה לא נאמר עולה לדרוש0 9 בורקאי0 כבשים הכבש הכבש לכבש הכבש, כבשים ב׳ וד׳ כבש בפרשה, הא אין. בעדן 9 2 ד ו׳ פעמים ״עולה• בעקידה ע . כ 9 פוחתין מו׳ כבשים המבוקרים1

תשמרו תקריבו תעשה תעשה תעשה [תעשה].ת הכבש אחד, ובואתה תצוה כתיב האחד. כי אח׳׳ד בגימ׳ י׳׳ג, כי י״ג א. לשם ה׳ אחד. תעשה בבקר 9 . ולשם •האחד׳׳ המיוחד שבעדר4 9 3 עוסקים בתמיד

. 9 5 בגימ׳ לארבע שעות, כי בל הקרבנות ימיהם מבקר לבקר משינץ 9 תעשה בבקר. והקדים לבקר6: ביום 9 8 , לפי שהעולם נברא ביום, שנאמר 9 7 החמה עד שיפרש זריחתו בעולם עשות ה׳ אלקים ארץ ושמים, לכך שנים ליום. עולה זכר כיצחק, ולא חטאת

, בי יהיה תמיד בקר וערב. 9 9 ולא שלמים

78 ספ׳׳ז פנחס שם, ועי׳ כי׳׳א. 79 ספרי כמדבר פיס׳ קמב תשמרו שיהו עומדים ע׳׳ג. ועי׳ תענית פ׳׳ד מ׳׳ב (כו א) סוטה ח, א. 80 ל׳׳מ כעת. 81 זבחים ב ב, מו ב. 82 ספ׳׳ז כח ג כבשים ולא עופות כבשים ולא מנחות כד עדיץ אני אומר אם הביא מכל בהמה דקה עולה לו ת׳׳ל כבש, ועריץ אני אומר אם הביא מכל בהמה גסה עולה לו וכד. 83 בספ׳׳ז שם: בני שנה בן שנה לעצמו ולא בן שנה למנץ העולם. 84 דקרא כב כא. 85 בספ׳׳ז כח ד: שנים יהו שניהם שדם, ועי׳ יומא סב, ב וצ׳׳ע. 86 צדין בהערה 31. וע׳׳ע פי׳ הרוקח ובעה׳׳ט פנחס שם. 87 כלומר לכן לא אמרה התורה בואתה תצוה רק בפרשת פנחס. להורות כי בא לדרשה, וכן בסמוך. ד8א ירוש׳ ברכות פ׳׳ד ה׳׳א, יל׳׳ש ומדה״ג פנחס כח ג: שנים ליום שני פרקליטץ ליום. 88 תמיד פ׳׳ד מ׳׳א (דף לא, ב): שנים ליום כנגד היום אתה אומר גגד היום כר הא כמד תמיד של שחר היה גשחט על קרן צפונית מערבית וכד, ספרי שם. 89 ל׳׳י לפרשו. 90 יומא כח, ב. 90א שמות כט לח שכתוב אצל מילואים נ&ךבר. 91 צדין לעיל הערה 46. 92 עיין בעה׳׳ט שמות כט לח. 93 עיין לעיל הערה 37. 94 יומא לד, ב: לכבש האחד איזהו כבש שנאמר בו אחד הד אומר זה תמיד של שחר,

מאי אחד מיוחד שבעדת. 95 עי׳ כי׳׳א. 96 ספ׳׳ז שם: את הכבש האחד תעשה בבקר הוא י יקתם. 97 עי׳ זבחים נו, א מנץ לדם שנפסל בשקיעת החמה שנאמד ביום הקריבו את זבחו יאכל

ביום שאתה זובח אתה מקתב. 98 בראשית ב ד. 99 עי׳ הערה 82.

קח ה לרו ל י פ ת ל פירושי סידור ה

, כי אורו מעט 1 0 בין הערבים. אחר שיעריב גלגל חמה ולא ביאת אורו0 וחסר עד שיערב בו בחשך, ואין אור השמש מבדיל בין יום ולילה, אלא גלגל: למאורות ברקיע השמים. ומקומות היו להם 1 0 , השמש הוא המבדיל שנאמר. ובעת שהיו מקריבים היו מתפללים , 0 2 ש מ ש במקדש גבוהות שיראו גלגל ה (ומשמרין) [ומזמרים], שנאמר"": ובעת החל העולה החל שיר ה׳ והחצוצרות: ובל הקהל משתחוים והשיר משורר , 0 4 ב כתי ועל ידי כלי דוד מלך ישראל. ו

והחצוצרות היו מחצצרים הכל עד לכלות העולה.. סולת הן , 0 6 פה , והעומר עשירית האי , 0 5 ועשירית האיפה. זו איפה מצרית, ויצק עליה 0 9 : במלואים סולת חטים. בלולה, ולא נאמר , 0 8 ב , כדבתי , 0 7 ם החטי. רביעית ההין, , , , ך ז . כתית, דק ו , , 0 לה שמן, אלא יציקה היתה במקצתה ולא בכו

זהו הרבה שתשבע המנחה בשמן., רביעית , , 2 בתי״ת שנים עמדו שני הבתים, בית ראשון ת׳׳י, ובית שני ת״ך. , , 4 ן . ולא אמרו לוגין ולא קבין, כי זי״ת בא״ת ב״ש י״ב קבי 1 , 3 ן גי ההין הן ג׳ לו

עולת תמיד העשויה בהר סיני. בשם שירד על הר סיני לתת תורה בך יקבל: דודי ירד לגנו לערוגות הבושם. ולמה (רבעו) [בהר , , 5 ר מ א נ ברצון הקרבנות, ש, כמו , , 6 ן כ ש מ ת ה סיני] הראהו הקב״ה איך יעשה התמיד, ואיך יקים א: העשויה בהר , , 8 ן כ : והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר. ו 1 , 7 ר מ א ש סיני. וכן בראש חדש ניסן כשהוקם המשכן התחילו לעשות תמיד, ומשה בעצמוק ה ל להקריב תמירים עד תום ז׳ ימי המילואים, וביום שמיני הקריב א התחי: וזה אשר תעשה על המזבח. אמ׳ משה עולת תמיד , , 9 ה ו צ במו שנאמר באתה ת העשויה בהר סיני לא תוסיפו ולא תגרעו ממנה. ואעפ״ב שאמר בהר סיני 12°,: ויחן שם ישראל נגד 3 , 2 0 אמר ד ההר, שנ ע ״: ויםעו מהר ה׳, זה מ , 2 0 כמו שאומר

ההר. לריח ניחוח. כלם יהיו לריח ניחוח, אשה לה׳ אש תעלה לשם ה׳. ונסכו. ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, בעבור , 2 , שן רביעית ההין, והוא יין י

. 102 עי׳ יומא ב ו. 101 בראשית א טו ץ ועי׳ רש״י ואב״ע י נ ם ד״ה מ ם׳ זבחים ש 100 עי׳ תול כ ה ה ו נ מ ת ניצוצות יוצאין מ ח ר ו ה ז מ ח ה ׳ תנא בשעה ש ב וכו ה ל ז ו עשתה נברשת ש מ , ב הילני א לזת עז, ב ו ח נ . 105 עי׳ מ ח ם שם כ ט כז. 104 ש ״ב כ יודעים שהגיע זמן ק״ש. 103 דבהיר ב ד מ . 107 ספרי ב ו ז ל ת ט ו מ , ב). 106 ש פה מדברית, וראה עירובין פג נתו לאי ו (שכנראה כות ל ו ר ס מ ו ד ל ו מ ל על ושיפון ת ת שו ל ו ב ש ן ו ן השעורים וכוסמי ם או אינו אלא מ ת מן החטי ל ו : ס ב מ פיס׳ קלו אמר . 110 שאי א אמר ויקרא ב ץ שנ ע ט ב. 109 כ ת כ ו מ ם תעשה אותם. 108 ש י ט חע מ ש מ ה ש ל ו ל ט ב ק ן נ כ , ל ה פ״י ה״ז ב ר ״כ ויקרא ת , עי׳ תו לו במקצתה ע אפי מ ש מ ן יציקה היה ב לשו, א ט ת פ ו ח נ ל בכי״א. 113 עי׳ מ ק לעי י , ב. 112 צו ו ת פ ו ח נ , ב. 111 מ ת קג ו ח נ ה עי׳ מ ל ו כ: י״ב . צ״ל ן ו . 114 אינו מכו ב ה״ז ״ ת פ ו ה הקרבנ ש ע ׳ מ י הויין, ועי׳ רמב״ם הל ג ץ תריסר לו ה שק ל ו , א ח ט ת כ ו ח נ מ ל ב ב א תשא י, שהש^ר פ״ג יא. א מ ו ח נ ת לוגין. 115 שה״ש ו ב. 116 כ״ה בד . 120 שהרי תמי ח ט ל ת כ ו מ ח ו. 119 ש ר כ ב ד מ ו ל. 118 ב ת כ ו מ בזה ע״ש. 117 שר י ב ד מ ס שם. 120 א ב ח נ רה, עי׳ מש״כ רש״י פ י מתן תו קרב לפנ ץ נעשה במילואים, או זה שנ ש א ר

ז א. ת פ ו ח נ ב צז א, מ ״ ת יט ב. 121 עי׳ ב ו מ . 120 ב ש לג

פרשת התמיד לא

להשוות מנחת הערב כמנחת הבקר שנאמר וכנםבו נו](מ)לעולת הערב עשירית האיפה ושמן זית ונסך יין הגפן ישן כמו של בקר. ולפי שאמר תעשה בגוף הכבש אמר תעשה למנחה ולנסך שמן, זהו כמנחת הבקר וכנםכו תעשה למנחה ולנסך. יהיו לאשה ריח ניחוח לה׳ נמצא שאין לכהן כלל בזה, כי 1 2 2 ושיהיו כלם שוות

לא אמ׳ והנותרת ממנה יאבל אהח ובניו, כי אם הכל יהיה ריח ניחוח לה׳. וביום השבת שני כבשים. בנגד ב׳ סעודות ביום, כי לא היו [כי אם] אחד בבקר ואחד בין הערבים, לעיקר היום הם באים. [י׳׳ז] תמימים בענין קרבנות בפנחס בנגד י׳׳ז אהבות שבשיר השירים. ושני עשרונים בנגד לחם משנה. ולא אמר והקרבתם, כי לא הקריבו קרבן מוסף במדבר, כי לא נצטוו עד עתה. ואמר

ב׳ עשרונים, לכל כבש עשרון.: דבר יום ביומו, 1 2 עולת שבת בשבתו. לא לפניו ולא לאחריו [כמו]3ד יש : עולת חדש בחדשו. כל עולת התמיד להודיעך לאחר קרבן התמי 1 2 4 כמו ו. ובכאן לא הזכיר השם כמו בכל המועדים, לומר בכל 1 2 5 לך להביא המוספים יום הזכיר הכהן שיעשה לה׳ ולא יפגל קרבן חברו בין בחול בין במועד כמו1 אין קרבים ביו״ט מיהו רוב קורבנות היו קריבים 2 נדרים ונדבות, ואפילו למ״ד 6. ולא נאמרה עשייה בכאן י 2 7 ת השם בי״ט אבל לא בשבת, אין צריך להזכיר א, לפי שהיו מקריבין בשבת רק כהנים זקנים גמורין 1 2 כמו בשאר קרבנות8 וחסידים, בדי שלא יהנו מן האש כלל וכלל, וכביכול אם היה יכול לקיים בלא, לכך לא 1 2 , שום עשיה היה טוב, אך גזירת הכתוב היא, ודבר המלך אין להשיב

. 1 3 0 ה נאמר כאן עשי וכ׳׳א תיבות בפרשת שבת, וכעדן תקנו כ׳׳א תיבות בתכנת שבת עד גדולה, אבל מאז מסיני מוסב על ענין אחר. ובעדן כ׳׳א מלאכות שנבראו בו׳ 1 3 1 בחרו1 הרי ט׳׳ו, וביום ו׳ נבראו ו׳ דברים 3 ימים. בה׳ ימים בכל יום ג׳ כדאמר בב׳׳ר2

122 צריך תיקון ועיקר הפירוש שהושוו דיני מנחת הערב למנחת הבקר לשמן וליין וכדומה. 122 א תיבות אלו נוספו בגלי, והכל צריך ביאור, ואפשר שבלא התיקץ אפשר לפרש כי ב׳ הכבשים לא נאמר בוקר וערב אלא סתם ולעיקר היום באים. 123 ויקרא כג לז. 124 במדבר כח יד, ובספרי פנחס פיס׳ קמד: עולת שבת בשבתו ולא עולת שבת זו בשבת אחרת הרי שלא הקריב לשבת זו שומע אני יקריב לשבת הבאה ת״ל עולת שבת בשבתו מגיד שאם עבר היום בטל קרבנו. ועיין תמורה יד, א. 125 זבחים פ׳׳י מ׳׳א (דף פט, א): התמידין קודמץ למוספים וכו׳ אשר לעולת התמיד. ספת פנחס שם. רמב׳׳ם תמירים ומוספים פ׳׳ד ה׳׳ט, מדה׳׳ג פנחס כח י: על עלת התמיד יעשה לימד על מוסף שבת שהוא קרב אחר תמיד של שחר. 126 במה יט, א. 127 שבכל מוספי המועתם נאמר אשה עולה לה׳, אבל בשבת לא הוזכר כלל ׳׳לה׳״, והטעם משום שבזבחים ילפינן שלא יחשוב מחשבות פסול מלה׳ כלומר רק לשם השם ולשם זבח עיי״ש, ולכן היו צתכים להזהיר הכהנים על כך. אבל בשבת שאץ מקתבים שום קרבנות מלבד חובת שבת א״צ להזהיר. ועי׳ להלן הערה 130. 128 שבכל הקרבנות נאמר תעשה או תקתבו או והקרבתם, אבל בשבת לא נזכר שום חיוב עשיה. 129 ע״פ אסתר ח ח. 130 בפי׳ הרוקח פנחס (כח י): בכל הרגלים כתוב בשם ה׳ חוץ משבת שלא החכר ה׳, כי בכל הקרבנות או הקרבה או עשייה בשבת לא היו מניחים שום אדם להיות אצל המזבח אלא לאחר שהקתב פן יחלל, לכך העלים ״השם״ שלא יאמר אדם בלבו ארבה עצים והכל לצורך קרבן ולא יוודע הדבר, לכך רמז לך בהעלמת השם. 131 וכ״ה בכי״א עי׳ הערה 52, וכן בפי׳ הרוקח (עמ׳ קכג). 132 בר״ר

לב פירושי סידור התפילה לרוקח

. ובהתחלת אבות אברהם , הרי ב״א, כמנין אהי׳׳ה. וכמנין אך טוב לישראל". , 3 4 / והאכלתיך נחלת יעקב אביך , 3 3 עקב י יצחק ו

ובראשי חדשיכם. אלו היה אומר ובראשי חדשים, הייתי אומר בר״ח ניסן, ראש חדשים, לבך נאמר ובראשי חדשיכם לכל חודש תקריבו, ועוד כי 3 5 שנקרא לכל חודש ב׳ ראשים, בערב נראית היר(י)ח ובבקר [מקריב] הקרבן, וקרבן ראש חדש לא היה בלילה בעת ראיית הירח, כי אין קרבן בלילה רק הפסח אלא לאחר קרבן תמיד נקרב. ולא אמר ובשבתותיכם תקריבו, אלא וביום השבת, כי

לא הבליל הדבר בשבתות בשנה כמו שהכליל בחדש לחדשי השנה. תקריבו עולה לה׳. בשבת הקדים גוף כבשים קודם לעולת שבת, אבל בר״ח, העולה, לפי שבשבת אין מקריבים כי אם עולה, אמר שני כבשים 3 6 הקדים עולת שבת, אבל בר׳׳ח פרים ואילים ושעיר וכבשים, אמר תחלה עולה שהוא

, ואח׳׳כ יזכיר הגופים. 3 7 ן דורו. וכבש בן שנה , 3 9 , ולא חלק בעגל 3 8 ים שלשה עשרונים לפר. כי פר בן ג׳ שנ: עשר תעשר שנה שנה, ולא חלק בין פר לעגל ובין שעיר , 4 0 ם עשרון אחד, על ש לגדי למנחות ולנסכים. ואמר שלשה עשרונים לפר ולא הזכיר עגל, מפני חטאת, מכנה שמו, שלא ילבש זהב , 4 2 1 שדומה לדם הפרים 4 העגל. ובן זהב פדויים 1: ואל , 4 4 אמר . והיו מקריבים פרים בעד אברהם שנ , 4 3 שלא לזבור חטאת העגלד יצחק המיוחד שבעדר, ואילו מששת ימי ע הבקר רץ אברהם. אילים, כד יעקב, שכל מה שברא בששת ימי בראשית ברא ע / וז׳ כבשים כ , 4 4 ת י ש א ר ב בזכותו, שהרי מבראשית עד יום הששי התחלת הפסוקים בגמט׳ יעקב. והוא״י: וירא ה׳ 4 ד שלשה פעמים5 ע . ג׳ עשרונים לפר, כ 1 4 חקוק למעלה מז׳ רקיעין5

/ , 4 6 ק ח צ : וירא ה׳ אל י , 4 6 ם ד ב׳ פעמי ע אל אברהם. ושני עשרונים לאיל, כ. , 4 7 ה ש ד לחדשי השנה. מכאן א׳׳ר יאשיה א׳׳ר טבי חדש והבא מתרומה ח. , 4 8 ן ד ג׳ קדוש בחודש בדאיתא בפ״ק דםנהדרי ע חדש בחדשו לחדשי. ג׳ חדש, כ: החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם , 4 9 ק לכך ג׳ חדשים בזה הפסו

לחדשי השנה. וג׳ תיבות בין חדש לחדש.

פי׳׳א ט: שלשה בריות היה הקב״ה בורא בכל יום דום, בא׳ ברא שמים ואp ואורה, בב׳ רקיע וגהינם ומלאכים, בג׳ אילנות ודשאץ וג׳׳ע, בד׳ חמה ולבנה ומזלות, בה׳ עופות ודגים ולדתן, בו׳ אדם וחוה ורמשים, אמר רבי פנחס בו׳ ברא ששה אדם וחוה ורמש ובהמה וחיה ומחנים. 133 תהילים עג א. 133 א א>ברהם) י(צחק) מעקב). 134 ישעיה נח יד, ואפשר שנתכp לא׳׳כ שבתיבת והאכלתיך. 135 שמות יב ב. בסדור ר״ה: ראש לכל חדשים. 136 ע׳׳פ סידור טוהינגאן ש״ך. 137 זבחים ז, ב. 138 פרה פ״א מ״א. 139 כלומר ולא חילק אפילו בעגל אף שאץ לו ג׳ שנים צריך ג׳ עשרונים. 140 דברים יד כב. 141 דהי׳׳ב ג ו. 142 יומא מד, א בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום והיינו זהב פרדים שדומה לדם הפרים. 143 ר׳׳ה כו, א מפני מה אץ כ״ג נכנם בבגדי זהב כו׳ לפי שאץ קטיגור נעשה סניגור. 144 בראשית יח ז. 144 א אבות פ״ה מ׳׳ח. 145 חולץ צב ב, בר׳׳י פפ״ב ב. 145א בראשית יב ז, מ א, יח א. 146 שם כו ב,p ב ^ w 148 .כד. 146 א מכאן מטושטש כחצי עמוד. 147 יומא סה, ב. מגילה כט, ב

א, י ב: קדוש החודש בשלשה. 149 שמות יב ב.

פרשת התמיד — איזהו מקומן לג

ושעיר עזים אחד לחטאת לה׳. בכל מקום כתיב לחטאת ולא לה׳ כי אם בראש חדש, לומר שעיר ראש חדש מכפר על טומאת מקדש בלא ידיעה כלל, כי. אבל בשחיטת 1 5 0 אם ה׳ יודע, זהו לחטאת לה׳ בדאיתא בפ׳׳ק דשבועותר על שמיעט חרוש הירח, אמר הקב״ה הביאו עלי כפרה, זהו לחטאת מ ו א 1 5 חולין 1

לה׳.ד יעשה ונסכו. לומר מיד לאחר עולת התמיד של בקר יביא על עולת התמי. פרים שנים ואיל כבשים ז׳ ושעיר א׳ הרי י׳׳א ׳ עליו אלו קרבנות החדש״ קרבנות כנגד י׳׳א [ימים] שיתריס ימות החמה מימות הלבנה, כי ימות החמהד י׳ ברכות ויתן לך האלקים מטל ע , י׳ עולות כ 1 3 שס׳׳ה ולימות הלבנה שנ׳׳ד3

השמים וגו׳].

ניב] איזהו מקומן

(סודות התפילה) איזהו מקומן שד׳׳מ תיבות והקריאה הם שמ״ה כמגין משה, לומר שתורה

בעל פה גתגה למשה מסיגי, וכן מבראשית עד ... יי.

ן להבי הווה שוחטו בצפון, כי רוח הצפץ היה מפולש, ו פ צ [*שחיטתן ב שכל הרוחות היו סתומין ורוח צפץ פתוח י, ורוחות מזיקין, ונכנסין באותו פרוץ2 (ו)מצפון תפתח הרעה, להבי נשחטין שמה לכפרה. ה׳ ׳ ומזיקין לעולם, שנד י׳ דברות. וצפונך תמלא 3 ע פעמים על העולה לכפר י׳ מאמרות שנברא העולם, ואין לומר / וצפונם5 כת׳ וקרינ׳ בו׳ הרי לך כו׳ שנברא מהן הבריות6 ם בטנ ולימנות שתיטתן בצפון דרישא, בי לגופא איצטריך ואם באתה למעת, תאמ׳ד י׳ סמים שנאמרו בקטורת והחלבנה זהו י״א והחלבנה הרי ריח רעי. והכא נמי ע כלומר צפון דרישא לא ניתן לדרוש, ודכוותיה אמרי׳ במשנה תורה י׳ פעמיםע הגון הענן כמו מתוך האש. / בלומר שאי ן נ ע נראה מתוך האש, ואמר מתוך ה בין הבדים פי׳ היו בולטין בפרוכת כמו שני דדי אשה, שהרי היו יוצאין בצידי. הארון משני צדדין, והארון היה עומד לפניי ולפנים, והפרוכת היה משוך לפניו9

150 משנה שבועות ב, א: ועל שאץ לו יתעה לא בתחילה ולא בסוף שעירי הרגלים ושעירי ר׳׳ח^ וגמרא שם ט, א: ושעיר עדם אחד לחטאת ל׳ חטא שאץ מכיר בו אלא ה׳ יהא שעיר זה פ כ מ מכפר. 151 חולץ ם, ב. 152 ספרי פנחס פיס׳ קמה (עמ׳ 193) על עולת התמיד משה ונסכו

מגיד שאץ מוספים קרבים אלא בנתיים. 153 יומא םה, ב.

[יב] א) ל׳׳י לקרוא [וכנראה כוונתו עד בצלם אלקים ברא ׳׳אתו׳׳(בראשית א כו), והכוונה ל׳׳משה״. השווה שמות ב ב: ותרא ׳׳אתו׳׳. י. א.].

1 עי׳ ב׳׳ב כה, ריש ע׳׳ב: עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת. 2 ירמיה א, יד. 3 אבות פייה מ׳׳א. 4 תהילים יז יד: וצפינך תמלא בטנם. 5 י׳׳ל: וצפינך. 6 כלומר היה כששת ימי בראשית. 7 כתתות ו, ב. 8 שמות כד טז. 9 מנחות צח. א: דאתכו הבדים

לד פירושי סידור התפילה לרוקח

ם פי׳ מה שנשאר מהזאה. ד י ה ר י שים של ציבור ושל פר כהן משיח. י פ ר ש נ , ה 0 ם י ר פ

. , 2 ם שעבדו ע״ז", ולא כת׳ הכא בין הבדים י פ ר ש נ ם ה י ר י ע ש ו, והיה מגיע עד , 3 ש הכבש הוה ל״ב אמות באורך ב כ ה ב ל ד ע צ י כ. והסובב היה , 5 " והוה כבש קטון יורד בצידו, ומשם היה יורד עד לסובב הקרגות4

. , 6 ת גבוה מן הקרקע ו׳ אמות ונשבע לשקר. ו ל י ז ם ג ש א

: והנחפדה לא נפדתה, כלומר שאינה נפדית אלא , 7 ׳ כ ה כד ח פ ם ש ש א. , 9 , (אין) הבועל ישראל חייב אשם והיא פטורה , 8 ה חצי

ה אנשים ולא נשים. נ ו ה י כ ר כ ז ל2 ד׳ צריכין להודות, מי 0 ׳ ד פי׳ שלמי תודה, כדאמ י ז ל נ י א ה ו ד ו ת ה שיוצא [מבית] הא(י)סורים וכוי, ומ׳ חלות מביאין עם התודה, וי׳ חמץ, וי׳ מצה,. מ׳ חלות נגד מ׳׳א תיבות שישנו 2 2 , ודי היה נותן לכהן 2 וי׳ ריבוכין, וי׳ רקיקין, במזמור לתודה, והתודה עצמה במקום אחת, ודי שמות של השם נגד ד׳ שיסודם

שמה, נגד ד׳ חלות שניתנות לכהן.׳ שעושין שלום, כלומר שיש חלק לבעלים ולשם ו כ ם ו י ש ד י ק מ ל ש

. 2 ולכהנים חזה ושוק3ת הפסח בגחלים. להכי נקט הכת׳ : ויבשלו א 2 4 י י שנ ל א צ ל ל א כ א ו נ נ י א ו, שהרי בראש חודש ניסן בשחר משמש מזל טלה, וי׳׳ב מזלות 2 5 גבי פסח טלה, וכשתחשוב ממזל טלה 2 7 , בל מזל ומזל משמש ב׳ שעות 2 6 משמשין ביום ובלילה שמתחיל לשמש בתחילת היום, נמצא שמזל גדי משמש לאחר חצי יום, להבי אמרה תורה להביא פסח מן הגדי, כי מכת בכורות, מיתה בתחילת הלילה, ליל שביעי נכנסו ישראל ומצרים בים, ומתחיל לשמש מזל מאזניים ורצתה הים לשטף: ועבר בים צרה, 2 9 ׳ , כדכת 2 8 ת ישראל כמו המצריים, שהיה פסל מיכה עמהם א

יכול לא היו נוגעים בפרוכת תלמוד לומר דראו הא כיצד דוחקים ובולטים כפרוכת ודומים כמץ שני דדי. 11 שעירי ע׳׳ז שמביאים הציבור והם נשרפים, אבל שעירי מוספים אשה. 10 זבחים מז, אב שהם גם חטאת הציבור אינם נשרפים. 12 שרק חובות יום הכיפורים יש להם זריקה בק הבדים. 13 מדות פ׳׳ג מ״א ומ״ג. 14 כלומר עד גגו של מזבח. 15 זבחים סב, ב שני כבשים קטנים יוצאים מן הכבש שבהן פונים ליסוד ולסובב, ועי׳ מש״כ כסידור ר׳ שלמה מגרמייזא עמ׳ יד־טו. 16 ראה מדות פ׳׳ג מ׳׳א: עלה אמה זהו יסוד המזבח עלה חמש זהו סובב. 17 ויקרא יט כ. 18 עיק כתתות יא, א: איזהו שפחה חרופה חציה שפחה וחציה בת jnm ומאורסת לעבד עבת. 19 שמשונה ביאת שפחה זו מכל ביאות אסורות בתורה שהיא לוקה והוא חייב קרבן. עי׳ רמב׳׳ם איםות ביאה פ״ג הי״ד. 20 ברכות נד, ב. 21 מנחות עז, א. 22 שם עז, ב. 23 תו׳׳כ דקרא דנדבה פט״ז ה״ב: שלמים שהכל שלום בהן, הדם והאימותם למזבח החזה ושוק לכהנים העור והבשר לבעלין, רש״י ויקרא ג א. 24 דהי״ב לה יג: ויבשלו הפסח באש כ.משפט. 25 בקרבן פסח כתוב (שמות יב ה): מן הכבשים ומן העזים תקחו. 26 עי׳ ברכות לב, ב. 27 עיי רש״י ב״מ קו, בp קג, ב: ועבר בים צרה אתו״ח זה פסלו של מיכה. מכילתא בא r ^ ד״ה עד, וערובק נו, א. 28 ' דפסחא פי״ד, בשלח דדסע פ״א, ספת במדבר פיס׳ פד, שמו״ר פכ״ד ב ופמ״א א ועוד. 29 זכתה י

איזהו מקומן לה

לולי השם בעזרם על יד מזל מאזניים והכריע ישראל לכף זבות, ועברו הים ושטף: תכריע צרי תתתיי. ג 0 ׳ כ הים מצריים כד

ת שנותיו שליש במקרא שליש 3 לעולם ישליש אדם א 1 לפי שאנו אומרים3 2 במשנה שליש בתלמוד, ובל אדם אינו עוסק בתורה, תקנו אנשי כנסת הגדולהת בני ישראל, ומשנה שנינו במס׳ זבחים איזהו מקומן, פסוקים של קרבנות צו א ותלמוד היא בריתא של תורת בהנים ר׳ ישמעאל אומר בי׳׳ג מידות. נמצא אין: ועמך בולם צדיקים וגו׳. ואם 3 3 זהו לך אדם מישראל שאינו עוסק בתורה, ו: ובבל מקום מוקטר ומוגש תאמר למה אומ׳ מפרשת הקרבנות, לפי שכתוב*3, אלא לפי 3 5 לשמי ומנחה טהורה, וכי תעלה על דעתך שיש הקטר ומנחה בבבל: ונשלמה פרים שפתינו, כשאנו מזכירין בקרבנות מעלה עליו הכתוב 3 6 שכתוב

. 3 כאילו [הקריב בל] הקרבגות, בדאיתא במגלה ובמסכת תעניתי איזהו מקומן של זבחים [כלומר איזהו מקום מיוחד לשחיטתן]. קדשי קדשים שחיטתן בצפון הוא. ופירש איזה קדשי (קלים) [קדשים]. וילפינן: ושחט אותו על ירך המזבח צפונה. ולמה צפונה לפי 3 , ב 3 מעולה, דבתי 8 בזבחים: נוטה צפון על תוהו. והקרבנות דגל העולם (ו)להגן מן 4 0 שאין לו דופן, שנאמרכות ״. ולהביא [זהב מז 4 המזיקים שהם שוכנים בצפון, מצפון תפתח הרעה0. ולפי שאין לרוח צפונית רוח, צוה 4 2 אתה : מצפון זהב י 4 1 הקרבנות כדבתיב4 ולימא נמי וקבול דמן 3 לשחוט על ירך המזבח צפונה. ומקשה התם בזבחיםp לפי שיש אשם מצורע שקבול דמן ת מ בכלי שרת בצפון כמו שיאמר לפנינו, ו ביד שייריה. ומקשה התם והא קתני לקמן אשם נזיר אשם מצורע שחיטתןp מעיקרא סבר קבול [דמו] ביד הוא ת מ בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון, ו

שייריה, כיון דחזא דלא םגי ליה אלא בבלי הדר תנייה. פר ושעיר של יום הכפורים שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון.4 צפונה כתיב בעולה ניתני עולה ברישא, כלומר יאמר תחילה העולה. 4 י מכד ומשני חטאת דאתיא מדרשא חביבא ליה. פר ושעיר של יום הכיפורים,ת שני השעירים וגו׳ גורלות גורל אחד לה׳ וגורל אחד ^ א ה א : ולקח ( 4 5 שנאמר: 4 6 ד בין הבדים ששכינה שם, שנאמר ע לעזאזל. ודמן טעון הזיה על בין הבדים כ. ועל הפרוכת שהיה מבדיל בין 4 בין שדי ילין, בי׳׳ן שד׳׳י אותיות(על) שנ׳׳י בד״י׳ת מהן ח הקדש ובין קדש הקדשים. ועל מזבח הזהב העומד בהיכל. מתנה א מעכבת, שהיה לו ליתן שבעה, ואם חסר [אחת] פסולה. שיירי הדם, הנשאר מן

יא• 30 תהילים יח מ: תכריע קמי תחתי. 31 קדושין ל. א ע׳׳ז יט. ב. 32 עי׳ חוס׳ קדושיןחד ר׳׳ש ל. א ד׳׳ה לא צריכא, הג׳׳מ תפילה אות א׳ שכן תיקן רע״ג. ועי׳ םדרע׳׳ג ח׳׳א (נה א) מי מגרמייזא עמ׳ ט. 33 ישעיה ס כא. 34 מלאכי א יא. 35 עי׳ מנחות קי, א. 36 הושע T ג. 37 מגילה לא, ב תענית כז. ב. 38 זבחים מוז, א ועי׳ נה, א. 39 ויקרא א יא. 4° איוב כו ז. 40א צויין למעלה בכי׳׳א. 41 איוב לז כב. 42 עי׳ ב׳׳ב כה, ב מצפון זהב יאתה זו רוח צפתית שמזלת את הזהב וכר. 43 זבחים מז, ב: וניתני נמי וקיבול דמן וכר. 44 זבחים מח, א. 45 ויקרא טז ז־ח. 46 שה׳׳ש א יג. 47 עי׳ למעלה הערה 9 ממנחות

לו פירושי סידור התפילה לרוקח

/ כי הכבש סולם 8 ה ל ח המתנות. היה שופך על יסוד מערבי שלשם היה פוגע ת שעולה בו בדרום ועולה דרך ימין, ונמצא מערבי בא תחלה, ולשם נותן הדם

במזבח החיצון העומד בעזרה. אם לא נתן לא עכב, לפי שאינן באים לכפרה. פרים הנשרפין פר כהן משיח ופר ציבור הבא על כל המצוות כדבתיב/ שעירים הנשרפים כגון שעיר של ע״ז כדכתיב בפרשת שלח לך 9 בויקרא, שחיטתן בצפון וקבול דמן בבלי שרת בצפון. ולא נקט שחיטתן בכלי 5 0 אנשים שרת בצפון, לפי שאין אנו צריכין כי אם כלי הראוי לעשות כלי שרת כדמשמעש שחיטת חולין ובפסחים. ודמן טעון הזיה על הפרוכת ועל מזבח ברי ו 5 בסוטה 1 הזהב, אבל לא בין הבדים. אלו ואלו, הפרים והשעירים נשרפים בבית הדשן

. 5 2 במקום אסיפת הדשן חטאות הצבור והיחיד, היו עושים כמו שיפרש לפנינו, ועתה מפרש והולך, אלו הן חטאות הציבור שעירי ראשי חדשים ושל מועדות [וכר]. ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות המזבח, כיצד עלה בכבש, הכבש היה עומד, והיה ל״ב אמות אורך וט׳ אמות גובהו, ופנה לסובב בגובה המזבח ו׳ 5 בדרום35 והוא הסובב, בא לו 6 בח 5 והיה מלא ב׳ אמות סביב המז 5 , ונקרא יסוד 5 4 אמות לקרן דרומית מזרחית, וטובל אצבעו הימנית מן הדם שבמזרק וכן לכל קח. 5 8 . שיירי הדם היה שופך על יסוד דרומי שהוא סמוך לירידתו מן הכבש 5 7 וקח ונאכלין לפנים מן הקלעים זה היה במשכן, וכשנבנה המקדש נאכלין לפנים מן. לזכרי כהונה ולא לנקבות. בכל מאכל רצה צלי רצה שלוק רצה 5 9 חומת עזרה6 עד עמוד השחר ׳ ם . ליום ולילה עד חצות, לאו דווקא נקט חצות כי א 6 0 מבושל אלא בדי להרחיק האדם מן העברה, כדי שלא יתרשל מלאובלו ועשו גדר כדי

. 6 2 ת האדם לזרז א העולה קדש קדשים, זהו שאמרגו בריש פרקין קדשי קדשים. ודמה טעון שתית כמין גומא שופך מן הכלי הדם על ח ה נותן מתנה א מתנות שהן ד׳ מתנות, כי הי: 6 4 . טעונה הפשט כדבתיב 6 3 י ו לקח השנ כ ״ ו ן י ש א ׳ ר ק לב ל ח ת ת והיה מ ח קח א/ והיה מנתחה 6 4 ה י ח ת נ ת העולה. וניתוח כדכתיב: ונתח אותה ל והפשיט אה לא תאכל. : כליל תהי 6 6 . וכליל לאישים כדבתיב 6 5 כדאמר במסכת תמיר

צח, א. 48 מאי טעמא אמר קרא אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד ההוא דפגע ברישא. 49 ויקרא ד יג ושם ככ. 50 במדבר טו כב. 51 יד, ב. ועי׳ תוס׳ חולץ ג, א ד״ה כגון דבדק וכר. פסחים סו, א דייה תותב. 52 עי׳ רש׳׳י זבחים מז, ב ד״ה נשרפים. 53 זבחים סב, במדות פ׳׳ג מ׳׳ג: כבש היה לדרומה של מזבח אורך שלשים ושתים וכר. 54 זבחים נד, א. 55 כנראה שחסר כאן, ואפשר שיש להשלים על פי הגמרא: מביא מלבן שהוא ל׳׳ב על ל׳׳ב וגובהו אמה וכו׳ חהו יסוד. 56 כלומד אמה מצד זה של המזבח ואמה מצד זה וביחד אוכל מן המזבח שתי אמות. 57 זבחים גג, א כמד מתן דמן היה עולה לכבש ופנה לסובב ובא לו לקק דרומית מזרחית וטובלח וקוץ. 58 זבחים שם..״ 59 רש׳׳י נג א ד׳׳ה לפנים. באצבעו הימנית וכר וכן כל ק 60 זבחים צ, ב וכולן הכהנים ךשאים כר לאכלן צלוים ושלוקץ ומבושלים. 61 כלומר שמן הדץ עד עלות השחר. 62 ברכות ב, א. 63 זבחים נג, ב: היכי עביד כמץ גמא. 64 דקרא א ו.

64א שם. 65 רפ׳׳ד לא א. 66 ויקרא ט טז.

איזהו מקומן לז

: על 6 7 זבחי שלמי צבור ואשמות. הם כבשי עצרת. טעונים צפון בדבתיב. 6 עולותיכם ועל זבחי שלמיבם, מה עולה טעונה צפון אף שלמי צבור8

6 ונשבע על שקר והודה, ת חבירו]9 אלו הן אשמות אשם גזילות, [גזל א: 7 בי : ואת אשמו יביא לה׳ [אשם מעילות שנהנה מן ההקדש מעל, כתי 7 0 ב כתי והביא אשמו לה׳]. איל תמים, אשם שפחה חרופה איש יהודי אשר שבב בביאת המירוק שבבת זרע עם אשה ולא קטנה, והיא חציה שפחה וחציה משוחררתת אשמו לה׳, אשם נזיר בעת : והביא א 7 3 ב , כתי 7 2 שנתארסה לעבד עברי7 והביא כבש בן שנתו לאשם, אשם מצורע ביום טהרתו 4 ב התגלחו, כתי: ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אותו לאשם, הרי ה׳ אשמות 7 5 ב כתית חטאתו לאחר מיבאן, וודאי. אבל אשם תלוי בא על הספק שאין יכול לידע את אשמו וג׳, להגין עליו מן : והביא א 7 7 ב , כתי 7 6 כגון אכל ספק חלב ספק שומן: 7 8 ב חיסורים, עד שיודע חטאתו מביא חטאת שמינה. ליום ולילה אחד, דכתי ביום ההוא יאכל והנותר עד בקר. [ב׳ מתנות שהן ד׳, בבמה מקומות בתלמוד ב׳

.[7 מתנות מן התורה ודי מדרבנן בו׳9, היו מביאים תודה ונקראת קדשים קלים, 8 0 התודה, ארבע צריכים להודות: ואת האיל יעשה זבח 8 וגם איל נזיר שמקריב ביום מלאת נזירות, דבתיבי8 2 שלמים לה׳. שחיטתן בכל מקום בעזרה ונאבלין בכל העיר בדילפיגן בזבחים: ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור, זהו מחנה 8 3 ב מדכתי

ישראל. המורם, הוא חזה ושוק. ולעבדיהם הכנעניים שקנין כספו הם.": ושחטו פתח 8 שלמים קדשים קלים שחיטתן בבל מקום בעזרה, כדכתיב3 אהל מועד, ושחט אותו לפני אהל מועד, לפני אוהל מועד להכשיר כל הרוחות: ביום זבחו יאכל וממחרת. 8 5 . לשני ימים ולילה אחת, דכתיב 8 4 בקדשים קלים

הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים, בכור פטר רחם זכר שיצא ראשון: ואת דמם 8 7 , בשמעשר בהמותיו. וכתיב 8 6 ללידה. והמעשר, העשירי יהיה קדש8 זריקה זריקה 8 טעונין מתנה אחת בנגד היסוד דילפינן9 8 תקטיר, וילפינן בזבחים: אל יסוד מזבח העולה. שינה באכילתן בכור נאכל לכהנים 9 0 ב מעולה. דכתי: ובשרם יהיה לך, הקישו הכתוב לשלמים שנאכלים לשני ימים ולילה 9 1 כדכתיב

67 במדבר י י. 68 זבחים נה, א על עולותיכם וכר מה עולה קדשי קדשים אף זבחי שלמי ציבור ק׳׳ק, מה עולה בצפון אף זבחי שלמי ציבור בצפון. 69 המרובעים הוספתי על פי סידור טוהינגן. 70 תקרא ה כה. 71 שם שם. 72 כריתות יא, א. 73 ויקרא יט כא. 74 במדבר ו יב. 75 מקרא יד יב. 76 עי׳ כריתות כב, ב כג, א. 77 ויקרא ה יח. 78 מקרא ז טז: ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל. 79 נוסף ע״פ סידור טהינגן וצ׳׳ע לפרשו. 80 ברכות נד, ב. 81 במדבר ו יז. 82 נה, א ת״ר את חזה התנופה וכר במקום טהור אפקה למחנה ישראל. 83 דקרא י יד. 83א שם ג ב, ח יג. 84 זבחים נה, א ת׳׳ר ושחטו פתח

אהל מועד ושחט אותו לפני אוהל מועד ושחט אותו לפני אוהל מועד להכשיר את כל הרוחות בקדשים • קלים. 85 ויקרא יט ו. 86 שם כז לב. 87 במדבר יח יז: את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר. 88 נו, ב. 89 זבחים שם: כנגד היסוד מנא לן כר זריקה זריקה מעולה וכר.

90 מקרא ד ז, יח, כה. 91 במדבר יח ידז.

לח פירושי סידור התפילה לרוקח

, והמעשר לכל אדם בכל העיר. הפסח אינו נאכל אלא בלילה, י אחת 2ת הבשר בלילה הזה. אינו נאכל אלא עד חצות, כתיב הכא : ואכלו א 9 3 כדכתיבp מצרים בלילה הזה, מה להלן עד חצות א : ועברתי ב 9 4 כתיב בלילה הזה ו.הלילה וה׳ הכה כל בכור בארץ מצרים, אף אכילתו עד : ויהי בחצי 9 5 ב דכתי. ואינו נאכל אלא למנוייו הנמנים על הפסח לאוכלו. ואינו נאכל אלא 9 6 חצות

: צלי אש ומצות]. 9 7 צלי, כדבתיב

ק טירקא סלי

הא לך סודות מופלאות, ושים לבך עליהם, והט אזנך לשמוע דברי אלקים חיים ומלך עולם. יש משניות שנעלם מהן תנא, כאילו כולה םתמא בלא מחלוקת באי זהו מקומן, ובגמרא על יסוד מערבית על יסוד דרומית חלוקין ר׳. אבל רבי ששנה לנו המשנה סתם לנו בל משנת איזהו 9 8 ן ישמעאל ור׳ שמעו מקומן של זבחים. התודה ואיל נזיר קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה. שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה. הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים שחיטתן בבל מקום בעזרה, הרי ג׳ בכל מקום ואחד מקומן, ובעדן ג׳ וא׳9 א׳, ויבואו אל המקום 9 בעקידה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלוקים, הרי ׳ ג 1 0 א ה׳ יראה אשר יאמר 1 ׳ [ב׳], שם המקום ההו 0 0 אשר אמר לו האלוקים, , 0 2 ת המקום מרחוק ג׳ מקום אצל אמירה ואחד בלא אמירה [שנאמר] וירא א מקום ואמירה ושמעת אל תפלת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו עבדך אל1 בי, אשר יתפלל עבדך אל 0 4 , והתפללו אל המקום הזה והודו 1 0 5 ה המקום הז. ולפי שכת׳ 1 0 6 , ג׳, וא׳ אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם 0 5 ה ז המקום ה, דעתו כדעתך, והלך אברהם בשמחה, אל״ב , 0 8 י י בנ ע , ה 1 0 7 וילבו שניהם יחדו היאך יוכל להתאפק כשהיה משים על יצחק וכשלקח בידו אש ומאכלת, אלאד ע הלכו בשמחה, אין לבם חלוק ברצץ בוראם, לכך משנת איזהו מקומן שהם כ הקרבן, וכשם שהזכיר שמות כל הקרבנות ומקומן סתם בל המשנה כאלו אין

.. . חלוק עליה,

9 שם שם יב. T9 שם כט. 96 פסחים קכ, ב 4 . שמות יב ח 9 92 זבחים נז, א. 3 זבחים נז, ב: ראב״ע נאמר כאן'בלילה ונאמר להלן ועברתי באp מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות. 97 שמות יב ט. 98 זבחים נג, א. ועי׳ ערוגה׳׳ב ח׳׳ד עמ׳ 110. 99 בראשית כב ג. 100 שם שם ט. 101 שם שם יד. 102 שם שם ד. 103 מ׳׳א ח ל. 104 שם שם לה. 105 שם כט. 106 שם. 107 בראשית כב ו. 108 שם שם ז.

ברייתא דרבי ישמעאל לט

[יג] ברייתא דרבי ישמעאל

(סודות התפילה) רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מידות התודה גדדשת. י״ג מידות נגד י״ג. כמגין אהבה, 1 . וי״ג נהרות בגן עדן 3 שמות בדברות ראשונות״. ונגד י״ג חופות

, ובו קב״ד תיבות וקכ״ד פסוקים בואלה שמות. וכמנין אחדי

רבי ישמעאל אומר בי׳׳ג מידות התורה נדרשת. בנגד י׳׳ג שמות בדברות. וי״ג 3 ראשונות בין ה׳, אלוקים, אל י. וי״ג אש אשו בואתחנף. וי״ג אור בבראשית, [וסימן] דבתיב*: עם זו יצרתי, בן ז״ו שניםל. 5 / בן י״ג חייב במצות י בני במשל

וי״ג גן בבראשית. לדורשי התורה בייג מידות. בקל וחומר. כשאתה רואה דבר הקל שנוהג בו צד חומרא בל שכן בחומרא. מאותו הקל שנוהג בו צד חומרא [אתה למד] בחמור אותה חומרה שנוהג בקל ממנו. כמו שאומר בתורת כהנים• מן ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת

, קל וחומר לשכינה. 9 ימים בגזירה שוה. כמו שנמצא תיבה כתוב בזה, ואותה תיבה כתיב בחבירו,: גאמר בשומר שכר אם לא שלח ' 0 ללמדנו כל דין שיש בזה גוהג [בזה]. כמו/ וכן בשומר חנם שפטר היורשין". וכן במקום שיש במסורת ב׳ או ג׳ , 0 ו ד י

בקרייה הם גזרות שוות. מבנין אב מכתוב אחד. שכתוב פסוק אחד ונלמד ממנו, זהו ראש הבנין ואב לכל אשר נלמוד ממנו במה מצעו, מה מצעו בזה שנוהג דין זה אף אני אביא

אותו דבר שיגהג בו דין זה השוה לו בכל ענין. מבנין אב ומשני כתובים. שכתב שני מקראות, ונלמד שאר דברים מהם

בהצד השווה להם. מכלל ופרט. כמו שכתוב פסוק אחד וכלל הכל ביחד, ופרט פירש בצדו מה, כלל כל , 3 ה מ ה ב : אדם כי יקריב מכם קרבן לה׳ מן ה ׳ 2 רוצה ללמוד מכלל. כגץ

[יג] א) ראה להלן שצויין. ב) עי׳ כתובות עז, ב. ג) בר׳׳ר פס׳׳ב ג, תנחומא פקודי ז. ועי׳ תענית כה, א. ד) עי׳ להלן וש׳׳נ.

1 שמות פ״כ. 2 דברים פ׳׳ד ופ׳׳ה. 3 כ׳׳ז צ׳׳ב. וכנראה שיש לצרף לכאן גם את הפסוקים של המאור הגדול וגוי, יהי מאורות, והיו למאורות וגו׳ וצ׳׳ע. בערוה׳׳ב ח׳׳ב עמ׳ 191 : משלש עשרה מדות, כנגדן אמר איוב י״ג מעלות לתורה לא יערכגה זהב תכוכית וכוי, וי׳׳ג אור בבראשית עד ויכולו, בן י״ג חייב במצות. וסימן עם ז׳׳ו יצרתי לי תהלתי יספת, וכנגק הודו לה׳ קראו שית זמרו שיחו וכר וכגגדן י׳׳ג השתחוו, כלומ׳ אם תשמעו לי׳׳ג מדות של תורה, אף אני אשמע תפילתך שנ׳ מסיר אזנו משמועpתורה גם תפילתו תועבה. 4 לפנינו יש יותר מי״ג פעמים ״בני׳׳ במשלי, וצ״ע לאמה מהם גתכ למנותם. 5 אבות פ״ה מכ״א. 6 ישעיה מג כא. 7 וכן במגן אבות לתשב״ץ אבות שם, ארחות חיים הל׳ תפלה סי׳ עג. שו״ת מהת״ל סי׳ נא. 8 תש תו״כ בתיתא דת״ש ה״ג. וע״ע ב״ק כה, א. 9 במדבר יביד. 10 תו״כשםה״ד. 10א שמותכבי. 11 עיין שבועות מז, א.

12 תו״כ שם הלכה ז. 13 ויקרא א ב.

מ פירושי סידור התפילה לרוקח

דבר אפילו חיה בבלל בהמה, ופרט בצדו מן הבקר ומן הצאן, אין, מידי אחרינא לא, זהו אין בכלל אלא מה שבפרט שדומה לו בבל.

מפרט וכלל. שמפרש הפסוק והדר כולל, נעשה בלל מוסף על הפרט ואיתרבי ליה בל מילי, אע״ג דלא דמי לו כי אם מצד אחד.

כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא בעין הפרט. דבר שבכלל בתחלה ופרט פירש בצידו, מה כלל ולאחר הפרט כלל פעם שנית, אין לך לדון כי אם (לאחר): ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך", כסף מעשר , 4 ן ו [כעין] הפירוש שפרט, כג שני תתן בכל מה שתחפוץ לקנות בין בשר בין עוף בין דגים בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט, משמע דוקא זה תקנה ובבל אשר (תשלך) [תשאל לך] נפשך, הרי זה בלל אחד לרבות דדמי ליה, אין לך לדון כי אם כעין הפרט, ומחלוקת הואי, אם כללא קמא דוקא אי כללא בתרא דוקא, למ״ד בעירובין בפ״ג בכל מערכין6 כללא קמא דוקא הוי כעין כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט, ומיעוט כל מילי ואפילו האי דדמי לפרטא, והדר כתב כללא בתרא לאפוקי מפרטא במקצת, ולאיתויי האי דדמי לפרטא בכל צח־ין בשלשה, פירי מפירי וגידולי קרקע ולדp למעוטי עופות. ולמ״ד כללא בתרא הוי כעין פרט וכלל דגעשה א וולדות ה כלל מוסף על הפרט, ומרבינן ליה כל מילי. וכללא קמא אתי למדרשיה בכלל ופרט וכלל, והוי כלל ופרט ולא ממש, אזלי בתר קמא ומהני פורתא דלא מרבי כללא בתרא כל מילי אלא כעין הפרט, דדמי בב׳ צדדין פירי מפירי וגדולי קרקע

לרבות עופות. מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל. שאם היה הכלל לא הייתי יודע הדין, ובת׳ הפרט, דוקא זה. ועדין לא הייתי יודע הפרט עד שבלל ./ הייתי אומר אפילו נקיבה שהרי כלל, ת׳׳ל זכר פרט, 8 ׳: קדש לי כל בכור כגון7 דוקא זכר ולא נקבה, הרי הכלל צריך לפרט. ועדיין אני אומר ילדה זכר אחר הנקבה שהוא ראש לבנים זכרים יהי בבור, ת״ל פטר כל רחם, שפוטר הזכר בראשונה הרחם בבור ולא אחר הנקבה, הרי הפרט צריך לכלל, זהו כלל צריך

לפרט ופרט צריך לכלל. כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא. כל דבר שהיה בכלל דבר אחר שכולל כפסוקי׳ כל הדומין כאחד שדינם שוה, ויצא מן הכלל אחד מן הדומין זה לזה, ללמד שום דבר הוא ולא רק ללמד על עצמו כי אם ללמד על הכלל להקיש אליו מה זה

שיצא גוהג בו כך אף כל הדומין לו נוהג בהן אותו דין. בל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון אחד שהוא בענינו, יצא להקל ולא להחמיר. כל דבר שהיה בכלל שאר דברים הדומין לו ויצא ואמר בו דינו דיבור הנוהג בו שהוא כעניינו, יצא מן הכלל, להקל עליו ולא להחמיר כמו שחין

14 תו״כ שם ה׳׳ח. 15 דברים יד כו. 16 כז, ב. 17 תורת כהנים שם ה״ט, בכורות יט, א. 18 שמות יג ב. 19 מטושטש והעתקתי מכי״פ.

ברייתא דרבי ישמעאל מא

ומכוה שהי׳ בכלל כל הנגעים ויצא מהם להקל שלא ידונו אלא בשבוע אחד ולא בהסגר שיניי!/

כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר.ל בשר היו לנתקים, ויצאו לטעון טען אחר [שלא כענינו] ל כ ב ש 1 : ראש וזקן 1 1 0 ן ו כג יצא להקל עליהן שלא ידונו בשער לבן ולהחמיר עליהן שלא ידונו בשער צהוב. כל דבר שהיה בכלל ויצא לירון בדבר החדש. דבר שהיה בכלל שאר דברים ויצא כתוב בפרשה בדבר החדש, שאין גוהג בדברים הדומים לו אי אתה יכול להחזירו לכללו ליתן לו דין דברים שהיה בכלל, עד שיחזירגו לך הכתוב בפירוש, שיכתוב פסוק שנוהג בו אותו דין, שבכלל באשם שלמדגו שטעון מתן מזבח"., בגונב נפשות הכתוב מדבר, כמו 2 : לא תגנוב4 2 וף דבר הלמד מענייגו. כג לא תרצח לא תנאף ובן לא תגנובו, איני יודע עם בממון מדבר אם בנפש, נלמוד

, שמדבר מממון וכן לא תגנובו. 2 מענין הפרשה לא תכחשו ולא תשקרו5: 2 6 דבר הלמד מסופו. שאין אנו יודעים דינו כי אם מסוף הענין נלמדנו, כגץ, אינו יודע אם צריך עצים ואבנים או רק עצים, גלמוד 2 ונתתי נגע צרעת בביתי

ת אבניו ואת עציו. ת הבית א : ונתץ א 2 8 פו מסו: וירד ה׳ על הר סיני אל ראש 2 9 ן וכן שני כתובים המכחישין זה את זה. בגו: בי מן השמים דברתי עמכם. עד שיבא 3 1 3 הרי בי מן ההר דבר. וכתיב 0 ר ה ה: מן השמים 3 הכתוב שלישי ויכריע ביניהם ויתרצם שלא יקשה בעינינו2ת קולו ליסרך ועל הארץ ויט שמים וירד, מלמד שהרכין הקב׳׳ה שמי השמיעך א

השמים בעליונים ודיבר עמהם מן השמים. אלו הן י׳׳ג מידות: קל וחומר אחד, גזירה שוה ב, מבנין אב ומכתוב אחד ומשני כתובים ג, מכלל ופרט ומפרט ובלל ד, בלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט ה, מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא לכלל ו, בל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ז, כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען אחר שהוא כענינו יצא להקל ולא להחמיר ח, כל דבר שהיה בכלל ויצא לירון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו בפירוש עד שיחזירו לך הכתוב לכללו בפירוש י, דבר הלמד מענינו יא, דברת זה עד שיבא השלישי ויכריע הלמד מסופו יב, וכן שני כתובין המכחישים זה א ביניהם יג, אלו י׳׳ג מידות בנגד י״ב שבטים ולוי, לכך בפרשת אחר הדברים, ה׳ א, ה׳ ב, אל ג, רחום ד, וחנון ה, ארך 3 4 3 י׳׳ג זרעך. ובעד י״ג מידות 3 ה ל א ה

19 א חולץ ח א, תו״כ שם ה״ג. 20 תו״כ שם פ״א ה״ד. 21 ויקרא יג יח. 22 תו״כ שםp פו, א. 24 שמות כ טו. 25 ויקרא יט יא. 26 תו״כ ™ ה״ד, זבחים מט, א. 23 « שם ה״ו, ספרי במדבר פיס׳ קנה. 27 ויקרא יד לד. 28 שם שם מה. 29 שם הלכה ד. 30 שמות יט כ. 31 שם כ כב. 32 דברים ד לו. 33 בפרשה זו אץ רק ג׳ פעמים, וכנראה כוונתו שי״ג זרעך נאמרו בספר בראשית, ראה בראשית יג טז: את זרעך וכר גם זרעך ימנה, ושם טו ה:^ ח p זרעך א p לדרתם, ושם י: ו ח כה יהיה זרעך, ושם יג: כי גר יהיה זרעך, ושם יז ז: ובץ זרעך א ושם כא יג: לגד אשימנו כי זרעך הוא, ושם כב יז: והרבה ארבה את זרעך דרש זרעך וגר, שם כו ד וכד: והרביתי את זרעך, ושם כח יד: והיה זרעך כעפר הארץ, ושם לב יג: ושמתי את זרעך. 34 עי׳ ד״ה

מב פירושי סידור התפילה לרוקח

/ א אפים ו, ורב חסד ז, ואמת ח, נוצר חסד לאלפים ט, נושא עון י, ופשע י וחטאה יב׳, ונקה יג׳, שאם ילמד תורה יתכפר לו בי׳׳ג מדות של רחמים. וי׳׳ג/ ואור 3 ב 6 / האירה פניך על עבדך 3 א 5 אור כלפי השם בקריה: יאר ה׳ פניו אליך, [האר 4 0 ׳ 3 ה , נושעה / יאר פניו אתנו סלה*3 ד׳, והאר פניך ו 3 ג 7 פניך כי רציתם/ פניך האר 4 ט 3 / עלומינו למאור פניך 4 ח 2 ן / באור פניך יהלכו 4 ז פניך] ונושעה׳ב/ 4 י א/ והאר פניך על מקדשך השמם* 4 י 5 / נסה עלינו אור פניך 4 י 4 בעבדיך4 יג/ לימד [שבזכות האמונה] בי״ג מדות יזכה שיאיר 7 ים באור פני מלך חי הכבוד פני הודו עליו, ויזכה לי״ג אורות שבג״ע, ויזכה לי״ג נהרות שמן ונהרות. ואיוב פירשן .״*4יי התחלתן עולה י״ג נהרי נחלי דבש 4 , א ב דבש לעתיד ל: תוכו רצוף אהבה, במנין אהב׳׳ה, למיחדים ה׳ אחד, אחד 4 , ב כתי וחמאה. ו

עולה י״ג. וסמכו על ר׳ ישמעאל אומר בי׳׳ג מדות התורה נדרשת לפרשת קרבנות, כי. על כן אומרים בריתא דר׳ ישמעאל אצל הקרבנות 5 0 י״ג כהנים עסוקים בתמיד: זאת התורה 5 , ב לומר כשם שהקרבנות מכפרים כך דברי תורה מכפרים. דבתי5 3 ׳ . ועוד אמרי 5 2 לעולה, מי שלומד זאת התורה אינו צריך לא עולה ולא חטאתת שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. על לעולם ישלש אדם א כן אמרנו הפסוקים של התמיד, ואח׳׳כ משנת איזהו מקומן השנויה במסכת זבחים, ואח״ב בריתא שבריש תורת בהנים בי׳׳ג מדות התורה נדרשת, ואח׳׳כ נברך י׳׳ג ברוך בברוך שאמר, על כל מדה ומדה ברוך אחד, ואח׳׳כ המדות ואח׳׳ב

הללויות.5 על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל 4 ו והנה אמרני גומל חסדים, ופרשת קרבנות ומשנת קרבנות, גמילות חסדים, על כן אומר בא׳ ובי״ג מדות שהתורה נדרשת בהם. ואח׳׳כ בקול נעים במשך בקול רם אומר ברוך שאמר, לברכו על התורה תחלה וסוף אשר בחר בגו, וברוך שאמר והיה העולם.

[״י׳׳ג מידות. ובעדן תקנו י״ג ברכות בברוך שאמר עד [בתש]בחות. וכמו בן, להכי צריך שיעבוד להקב׳׳ה בכל לב ובי״ג 5 5 איתא בתמגא אפי׳ י״ג עבדיךד ח׳ בגדים שנאמרו [מדות]. ות׳ בבות יש מאיזהו מקומן עד ר׳ ישמעאל, ע

יז, ב בתת כרותה לי״ג מדות שאינן חחרות ריקם, ובתום׳ שם דאומר ר״ת דשני שמות הראשונים הם שני מדות ע״ש. 35 במדבר ו כה. 36 תהילים לא יז. 37 שם מד ד. 38 תהילים סז ב. 39 שם פ ד. 40 מחוק וקשה לקתאה. 41 שם שם כ. 42 שם פט טז. 43 שם צ ח. 44 שם קיט קלה. 45 שם ד ז. 46 דניאל ט מ. 47 משלי טז טו. 48 עי׳ תענית כה, א: יהיבנא לך לעלמא דאתי תליסר נהת אפרסמונא וכר. ובכתובות עז, ב אשכחיה לר״ש בן יוחאי תתיב אתליסר תכתקי דפיזא. תנחומא בראשית א, תנ״ב פקודי ז, ידוש׳ ע״ז פ״ד ה״א בר״ר פס״ב ב, שמ״ר פנ״ב ג ועוד. 48א מחוק ולא יכלתי לקרא. 49 שה״ש ג י. בפירוש שה״ש לר׳ אביגדור (עמ׳ 37) אהבה זו תורה ליפי שנדרש באהבה כדתניא בי״ג מידות התורה נדרשת וכו׳ חש״ה עם זו יצרתי לי, וכן גוי אחד. 50 עיין יומא כה, ב. 51 דקרא ז לז. 52 מנחות קי, א. 53 קדושץ ל, א עבודה זרה יט, ב. 54 אבות פ״א מ״ב. 55 תהילים קיט מ, כג, לח, מט, סה,

ג ר מ מ א ך ש ברו

: לבשי בגדי [תפאר]תך ירושלים עיר הקודש, שהרי כל האלפים [ישנמ] 5 6 בקרא: 5 באותו פסוק חוץ (מעד) [מה׳] גגד ח׳ בגדים להבי [נאמר] באותו קראי5 גד[ו]לה, והבאתם שמה עולותיבם [עד ח׳] בגדים ולהבי ח׳ דחור כרפס ותכלת״6 ואת יקר תפארת, 0 ב , שהרי כתי 5 9 [שהרי] אחשורוש לבש ח׳ בגדים של בהוגה

6 ולתפארת]. מבגדי כהונה, דכתיב ליקר׳

[יד] ברוך שאמר

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

ברוך שאמר י״א ברוך בלא שם, ובן י׳׳א פסוקים שמדברים ממעילה בסוף ויקרא ובו פ״ז ה׳ סוף פסוק בחומש ג׳".

ד י״א פסוקין דאיתא בויקרא שמיירו , שאין בהם השם ע מר בברוך שא5 ק׳ ד ע / כ ן : מעלה מעל בשם, כלומ׳ שאין כל בך חשובי נ ׳ , דבת 2 במעילה6 ב׳ פחותי, אבל תשלים אותו בקרא דכתיב קללות האמורין במשנת תורה

: גם כל חולי וכל מכה. 8 ה בי9 תמצא ק׳, להכי אנו אומ׳ ונתקע לומר בבל יום ק׳ תפילות ובאכילת: על מה " א׳ ובמדר׳ איתאייי דבירושלם מתו בבל יום ק׳ בני אדם, ועל זה נ תוכו, על בגמטריא מאה כלומר שהיה מכה ק׳, עמד דוד, ושם על לב, שמעוץי: נאם הגבר שלא היו אומרים בכל יום אירע להם הדבר הזה, להכי אמר דוד2 הוקם על, פי׳ הוקים ע׳׳ל ברכות בבל יום, ופסק הדבר. להכי תמצא בשירי הנה כי בן יבורך, בת׳ חסר המעלות כל האלפא חוץ מקו׳׳ף, ובמקומו יסד דודנ, כלומר לא דיי לאדם שלא ימות כדפרשי׳, אלא יתברך בכל מעשה ידיו, ' יברך4: האלף , 6 , וסימניך , 5 ולא עוד ששכרו על כל ברכה י׳ זהובים באשר אמ׳ רבותנו, ולא מיבעיא , 7 ת לך שלמה, מידה טובה מרובה על כל מידת פורעטת ה׳ מאו אם היו פורעניות לאדם בעולם הזה, היה כך, אלא לעולם הבא אין שיעור

׳ ה ח נ ב ו. ושם מו . 56 ישעיה גב א. 57 דברים י , קעו , קבה, קלה , קכד , צא, קבב , פד עות בקרכם, צאנכם. רו ת ידכם, נדריכם, נדבתיכם, בכו מ ו ר כם, זבחיכם, מעשרותיכם, ת ת: עלתי ו נ ני קרב מית ו מ ש ) ת ר א פ ת ל ד ו ו ב כ : ל ן ק ת לה יב, א. 60 אסתר א ד. 61 וצריך ל י ר א ו. 59 מג ת ס 58 אר ו מ א ת ה ר א פ ה ת ת מ ר א פ ת ל ד ו ו ב כ ן ל ל ה ר ל מ א לתו ת ת גדו ר א פ ר כאן ת מ א ב א: נ ״ ׳ר פ ח ב), ובאסת׳ כ

ה כוי. נ ן בגדי כהו ל ה ל

. תו ת לקרא או י ה ב ל ע שלא ע ט [יד] א) יש כאן קן ק ת ן. 5 יש ל . 3 ויקרא ה כא. 4 צריך תיקו ן ך. 2 ראה להל ר י׳׳א ברו ס 1 כנראה חח ״ כ . ע׳׳ש. 6 דברים פ . ׳ פסוקים] כנגד. לה יש ק ת מעי ש ר ד פ ת ויקרא ע ש ר כאן ע״פ כי׳׳ב: [מן פדה ת סעו ו כ ר ר בצירוף ב מ ו ל . 9 כ ח סא ן בכי״ב. 8 דברים כ ל ה . 7 ראה ל ה ח כ ו ת ת ה ש ר פו ל יום הי כ ב ת ש ה ברכו א גד מ ל כנ קם ע ב: הו ת י ו ח א ר א ק מ ו ח נ ואכילה. 10 במד״ר פי׳׳ח כא, תפה, דהובא י ם נתעצרה המג ק שתקנ י ת כ ו ה ברכ א ם מ ה תקן ל ד ו ו ה אנשים בא ד א ם מישראל מ י ת מח כ לים ק ג א. 13 תהי ל ב׳ כ א ו מ . 12 ש ה נים, ועי׳ שבה״ל סימן א. 11 ישעיה א בראשוה יא, א ט ו , א. 16 שה׳׳ש ח יב. 17 ס ק פז ל ו י ואייו. 15 ח ל ב ב ו ת ד. 14 יברך כ

מד פירושי סידור התפילה לרוקח

, וכ״ש , 8 ה ת י בממון, אלא שברו יהיה בנפשות, תדע דאילו מחרף ומגדף חייב מ מברך השם בשירות ובתושבחות ששברו יתרבה במיני נפשות יותר מה׳ מאות על כל ברכה וברכה, להבי נמי הוה אברהם אבינו בן ק׳ שנה כשהוליד יצחק, ויעקב נמי בן ק׳ שנה כשנולדו כל , 9 בנו, ויצחק נתברך נמי ומצא ק׳ שערים

, להבי צריך לומר ק׳ ברכות. 2 0 השבטים

ם באמירה של הבורא נברא כל העולם ביום ל ו ה ע י ה ד ו מ א ך ש ברו, בגלגול אותיות כ׳׳ב, 2 , ומו ראשון, אך הראו עצמן כל אחד בעתו דבר יום בי

ברוב חכמתו.: בדבר ה׳ שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, 2 2 ב ם שמים דכתי ל ו ע ה ה י ה ו

: אל אלוקים (דבר) ה׳ דבר ויקרא ארץ. 2 3 ב p דכתי א: כל פעל ה׳ למענהו. 2 4 א על שברא העולם לכבודו כדבתיב ו ך ה ברו

: ותען להם מרים שירו לה׳. 2 6 ׳א 2 אין למענהו אלא לקילוסו, כד׳ 5 בשוחר טוב2 בכל יום. 7 ת שמחדש מעשה בראשית י ש א ר ה ב ש ו ך ע ברו

: כי הוא אמר 2 8 ו ה כשאומר מיד נעשה כל גזרותיו כמ ש ו ע ד ו מ ו ך א ברו ויהי.

2 שיבואו השרים יחד, וחלה באותו ם מלך בו״ד גוזר9 י י ק מ ר ו ז ו ך ג ברוה פנוי או מת, נמצא גוזר ואינו מקיים, אבל הקב׳׳ה גוזר ומקיים, זמן או לא הי

. 3 0 הוא צוה ויעמוד, ולא 3 2 תה ץ שאין הגשמים מטשטשין או ר א ל ה 3 ע , ם ח ר מ ך ה ברו

מעיינות מציפין אותה.ת שמאכילם ומפרנםם ומכלכלם, ואם גזר ו י ר ב ל ה ם ע ח ר מ ך ה ברו, 3 3 בראש השנה להורידם מעט אינו מבטל גזרתו, אך אם ישובו מורידם בזמנם

. 3 4 ואף אם יחטאו בני אדם ויזכור כי בשר המה והוא רחום יכפר עץו כל אשר יראו מלפניו ישלם שכרם כי י א ר י ב ל ו ד ט כ ם ש ל ש ך מ ברו: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. ואומר במדרש 3 5 ב צפון שכר לפניו, דכתי

וש״נ. 18 10\7ררץ עה, ב. 19 בראשית כו יב. 20 םדע׳׳ר פ״ב, במ׳׳ר פי״ד ח (בנימץ שנולד לק׳ ליעקב). והנה חשבון יוסף כתוב בתורה שנולד כשהיה יעקב בן צ׳׳א, שהרי כשיעקב בא למצרים היה בן ק״ל ויוסף p ל׳׳ט שנה, ועוד שש שנה שעשה יעקב עם צאן לבן הרי צ׳׳ז ומשם עד שבא לשכם היה בן צ׳׳ט שנה ואחר כך כשהלך על דרך אפרתה נולד בנימץ p ק׳ שנה ליעקב. 21 כ״ה ברש״י בראשית א יד, ועי׳ חגיגה יב, ב ותוספות שם. 22 תהילים לג ו. 23 שם נ א. 24 משלי טז ד. 25 מדרש תהילים מז׳ יט א למענהו לקילוסו שנאמ׳ (תהילים קמז ז) ענו לה׳ בתודה. ועי׳ רש״י משלי שם. 26 שמות טו כא. 27 עי׳ ברמת נד א ברוך עושה מעשה בראשית, ועי׳ סידור ר׳׳ש מגרמייזא (עמ׳ כ והערה 18). 28 תהילים לא ט. 29 תיבה ל׳׳י לקוראה. 30 תהילים שם. 31 וכן בסמוך ״המרחם״, וכנראה שכך גוסחתו. 32 עי׳ שבת פא, א, תענית כב סע״ב וב״ב טז, א. 33 ד״ה מ, ב: הרי שהיו ישראל רשעים גמורים בר״ה ופסקו להם גשמים מועטים וכר. ועיי סידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ יט). 34 תהילים עח לה, לט. 35 שם

ברוך שאמר מה

3 ל״ז שולחנות ערובות ליראים בגן עדן דבתיב מה רב טובך, שכן טוב״ך אגדה 6: אם צדקת לך. 3 7 ו ה עולה ל״ז. ז

ח ברוך חי בתקפו ובגבורתו וקיים בדיבורו צ ג ם ל י קי ד ו ע י ל ך ח ברו לנצח. אין לומר שהוא חי לעולם, פשיטא שהיה והוה ויהיה, הוי״ה בשמו בן, הכל לחי תוקף, ובנין אב 4 0 , ובן חי פרעה 3 9 , כמו חי ה׳ וחי נפשך תהלתויי3: ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עומדים (לפני) [את פני] 4 , לן שבכו שלמה אביו בהיותו חי. וכי תעלה על דעתך לאחר מותו, אלא שהיה בתוקףת שלמה ב׳ שנים למי חכמתו מבחרותו עד סוף ימיו, אינו דומה מי ששימש א

ששימש לו שלושים שנה.ל פודה מכל צרה ומציל אוהביו מן הרעה ברוב י צ מ ה ו ד ו ך פ ברו

. 4 3 , זכר צדיקו של עולם לברכה 4 2 רחמיו, זכר צדיק לברכה4 האל שאתה אל וכח בידך, תאחז 4 ן מ ח ר ב ה ל א א ה ה ״ מ י א ״ א ב

, ותרחם הכל. 4 במשפט ידך, אתה אב הרחמן ברגז רחם תזכור5ו כי ישראל מגידים תהילותיו, עם זו יצרתי לי תהלתי מ י ע ל בפ ל ו ה מ ה

. 4 יספרו6ו חסידים הם עושי רצונו י ד ב ע ו ו י ד י ס ן ח ו ש ל ר ב א ו פ מ ח ו ב ו ש מ. עבדיו הם צדיקים אין מחמירים כי אם מה 4 7 ומחמירים על עצמן אף במותר

שכתוב בתוך ההלכה.ך הוא תהילים. ד ב ד ע ו י ד ר י ש ב ו

ת בנעים זמירות ביחד. ו ר י מ ז ב ת ו ו ת ב ש ו ב נ י ק ל ׳ א ך ה ל ל ה נך נגדל כבודך בזיו השבח שאנו מפארים וממליכים ח ב ש נ ך ו ל ד ג נ ו

: וגבורתיך יגידו הדר כבוד הודך. 4 8 ב ומזכירים שמך, דכתיו הוא שם הגכבד הוי״ה יחיד הוי״ה אחד. ג י ק ל ו א ג כ ל ך מ מ ד ש י כ ז ג ו

ם הוא אלקים חיים. י מ ל ו ע י ה חל משבחים לו ומפארים ו ד ג ו ה מ ד ש י ע ד ר ע א ו פ מ ח ו ב ו ש ך מ ל מ: 5 , ב כתי : וברוך שם כבוד לעולם, ו 5 0 כתיב : ברוך ה׳ לעולם, ו 4 9 ב שמו, דכתי

ומהללים לשם תפארתך. שמו הגדול הוא שם יו״ד ה״י.ת שהכל מהללים ומשבחים לפניך. ו ח ב ש ו ת ל ב ל ו ה ך מ ל י מ ״ א ב

ד י״ג מדות שהתורה נדרשת בהם. י״א ברוך בלא ע , כ 5 2 ו י״ג ברוך בברכה ז

לא כ. 36 ל״מ כעוג 37 ע״פ משלי ט יא אם חכמת חכמת לך. 38 דפי׳ הדה שהוא היה יהיה והוה. 39 שמואל א׳ כ ג. 40 בראשית מב טו. 41 מלכים א׳ יב ו. 42 משלי י ז. 43 עי׳ יומא לז, א. 44 עי׳ סידור ר״ש שם הערות 3 9 על נוסח זה. 45 חבקוק ג ב. 46 ישעי׳ מג כא. 47 עי׳ יבמות כ, א קדש עצמך במותר לך. ועי׳ ספר חסידים מק״נ סי׳ תתקעה (עמ׳ 240) בהעתת על ענץ חסיד. 48 תהילים קמה ה־ו. 49 שם פט גג. 50 שם עב יט. 51 דבהי״א כט יג. 52 וכן בסודות התפילה, ספר הרוקח סי׳ שכ, ערה״ב ח״ב עמ׳ 148, וראה סידור ר״ש מגרמייזא עמ׳ כ הערה 12, על שינד המנינים בזה. בכי״קב: וכן בברוך שאמר י״ג פעמים ברוך כגגד י״ג השתחוואות שהיו עושק במקדש כגגד י״ג פרצות שפרצו מלכי יוק בחומות, וכגגד י״ג מדות רחמים,

מו פירושי סידור התפילה לרוקח

ד י״א פסוקים שמדברים ממעילה בסוף פרשת ויקרא", מן פרשת ויקרא ע שם, כ עד פרשת מעילה ק׳ פסוקים, כעדן ק׳ ברכות. עם ב׳ ברוך אתה ה׳, בברוך, מספר שניו של 5 5 ד ב׳ ושנותיך לא יתמו ע שאמר חי לעד א, חי העולמים ב, כ

. 5 6 חקרד ו׳ ברכות: ע נהללך ועדלך ונשבחך ונפארך ונמליכך ונזכיר, הרי ר, כ. אבל 5 י מלאכיו א, גבורי כה ב, עושי דברו ג, צבאיו ד, משרתיו ה, עושי רצוע וד ע אם לא תמנה נהללך כי איננו זה אחר זה, כמו מעדלך עד ונזכיר, הם ה׳, כ

5 בקרייה. , ם י י . ה׳ אלקים ח 5 8 ה׳ מלך הכבוד וברוך שאמר זמר טוב, על בן צריך לאומרו בקול נעים, בכוונת הלב, בקול

רם, בעון יפה למלך הכבוד, למלך מלכי המלכים הקב״ה.6 ראשו כתם פז, ואין להוסיף 0 ד ע בברוך שאמר יש פ׳׳ז תיבות, כי נתקן כ6 שנכתב בכתיבת ׳ ד האדרת והאמונה, שכך נמצא בספר רקמה ע עליו, וניתקן כ

מלאכים, שהאדרת והאמונה שיר שלהם.

[טו] הודו לה׳

(סודות התפילה)3 ק׳ תיבות, כנגד הודו לה׳ קראו עד אל תדעו יי צ״ט תיבות, אבל בתהלים

אברהמ שהוליד בן לק׳ שנה. ויש בו אותיות במנין שני הבית. שירו לו כל הארץ ק׳׳ל תיבות, גגד ק׳׳ל שנים שהיה יעקב כשבא למצרים.

' כל מקום שנ׳ הודו פי׳ שעשה לו השם לפנים ו מ ש ו ב א ר י ק י [*הודו לת ה׳, מאחר שיהודה היה בן רביעי, ומן משורת הדין, כמו״י: הפעם אודה א הדין לא היתה ראויה להוליד כי אם ג׳ בנים, ועתה עשה לה השם חסד שילדה,. להכי אמר דוד ת ואחת עתידה [לילד] ג׳ בנים2 ח ת היו יודעות שכל א האימהו הודו כלומר שבא מרות, ונעשה לו נם, ולפנים משורת הדין שנעשה מלך, להכי: בשם א־להיע 3 ו כדכתיב מ ש ו ב א ר תיקן דוד הודו לומ׳ לפני ארון הקודש. קיע אומים, כלו׳ ״ היינו מתי עם, אבל ׳׳גוים׳׳ הי ם י מ ע ב ו ״ ע י ד ו ה נדגול. ו

וכנגד י׳׳ג אותיות של אבות העולם אברהם מחק יעקב. 53 ויקרא א א. ה בו. 55 תהילים קב כח. 56 איוב לו כו: מספר שנע ולא חקר. 57 תהילים קג כ: ברכו ה׳ מלאכיו גבורי כח עשי דברו משרתיו עשי רצוגו, ברכו ה׳ כל צבאיו. 58 שם כד ז־י. 59 דברים ה כג, ש׳׳א יז כו, לו, ירמיה י י, כג לו. 60 שה׳׳ש ה יא. סידור ר׳׳ש מגרמייזא (עמ׳ כ), הרוקח שם, ועוד. 61 בסידור טהינגן(כה א) בתפילת יוה׳׳כ: האדרת כד יש בה פ׳׳ז תיבות כמו כן בברוך שאמר כד יכוין מאד בכל

לבו כי הוא שיר המרכבה ע׳׳כ, אכן איני יכול לכp החשבון כד. —

p כנען]. [טו] א) דבה׳׳י א טז, ח כב. * ב) תהלים קה א-טו [ובתהלים נוסף תיבת ׳׳אתי׳ א

1 תהלים קה א טו. 1א בראשית כט לה. 2 בר׳׳ר פע׳׳א ד: לפי שהיו אמהות סבורות שזו מעמדת שלשה חו מעמדת שלשה וכיון שילדה לאה p ד׳ אמרה הפעם אודה את הי. 3 תהלים כ ו.

דו לה׳ מז הו

: אשירה 4 ו רו כלו׳ דברים שמספר המאורע, כמ ו מעשיו. שי י ת ו ל י ל ריבוי"י. עו אינו אומ׳ ל ל ה ת ו להשוות הקול בקול אחדי. ה מ ו ש מר ליי כי גאה גאה. ז הללו אלא התהללו בשם קדשו, כלומ׳ תשמתו שאתם יכולים להלל הש׳

שמשבחים השם].ו מה שחזן אומר י ת ו ל י ל ם ע י מ ע ו ב ע י ד ו ו ה מ ש ׳ קראו ב ה ו ל ד ו ה, ביום ההוא אז 7 , מפני שנמצאו סמך בדברי הימים 6 תחלה הפסוק ואח׳׳כ הקהל נתן דוד בראש להודות לה׳ ביד אסף ואתיו הודו לה׳, מלמד שאמר לאסף להודות בראש להתחיל תחלה ואחייב הצבור. ומה שאמר אז נתן דוד, והלא כבר נאמר ביום ההוא אסף מתנבא בשיר מזמור, ועוד מה ראה דוד בראש את אסף. אלא אז נתן, כשנתיעץ דוד, לפי שראה ביום ההוא אסף מתנבא בשיר,

, הודינו בראש להודות לה׳. 8 מזמור לאסף הודינו לך אלקים׳ מזמור זה נתיםד על שנלקח ארון האלקים, ועל נפלאות הארון ה ו ל ד ו ה בשדה פלשתים, שהרי תחלה גפל דגון ארצה לפני ארון הי, ובפעם שנית נפל וראש דגון ושני ידיו כרותות אל המפתן, בפעם שלישית הכה בטחורים אשדוד ואת הגבולות, ובפעם רביעית הכה אנשי גת מקטון ועד גדול ״ ״ י. הרי ז׳: ויהי ארון ה׳ בשדה פלשתים שבעה חדשים. [לבך בפסוק] הודו , 0 ב כתי מכות, ו

ז׳ תיבות, אמר דוד הודו לה׳, תנו לו הודאות על גפלאותיו.ו מעשיו. י ת ו ל י ל ם ע י מ ע ו ב ע י ד ו ו לפי שבשמו ... ה׳. ה מ ש ו ב א ר קרו לו שיר מפואר שתספרו הנסים ותענו זמר נעים יחד, ונעים זמירות שי

ו ספרו שבח בכל נפלאותיו שהיה עושה עם הפלשתים. ח י ישראל. שו אם היה הפסוק [אומר] הללו לשם קדשו, היה ש ד ו בשם ק ל ל ה ת ה משמע שמהללים לשמו, עתה שהפסוק אומר התהללו, משמע התהללוי ש ק ב בעצמיכם שבטחתם בשם קדשו, שכך מנהגו שהוא ישמח בגיל הלב. מ

ם המבקשים לפניו בתפלתם. ש ה

, וכל ד" ל בד׳ ומסיים בד׳ היינו תמי ו זה הפסוק מתחי ז ו ע י ו [*דרשו י תיבה שבאותו פסוק יש בו ד׳ אותיות מה שאיגן בבל הספרים, גגד תמיד שקרב, בתמיד של שחר הלכה בר׳ יהודה הואיל ותנן 2 ׳ כ בד׳ שעות, כדפם׳ הל בבחירתא כוותי׳, פי׳ במס׳ עדיות. והבא מצעו י׳ דברים לשון ציוי, כמו הודו,, וי׳ הללוהו , 3 ד י׳ דברות, וי׳ מאמרות קראו, והודיעו, ושירו, וזמרו, ושיחו וכו׳, עת ארץ ו פי׳ שהחזירו א י ת ו א ל פ ו נ ר כ ׳ וכוי. ז ברקיע עוזו הללוהו בגבורותיו4

׳ד ד. 6 ראה סידור ר׳׳ש ו א. 5 עי׳ בר׳׳ר פנ׳ ת ט ו מ ן הערה 86. 4 ש ל ה 3א ראה לק ל זה הפסו ו ע כ מ ס , ו ו ק אחרי נ ו ל ע ה ק ה ו ו ד ל ש׳׳צ הו י ח ת מ ת ש ב ש נהגו במגנצא ב מגרמייזא (עמ׳ כב) וד לר׳ ראובן ב״ר חיים (עמ׳ 5). 7 דבה׳׳י ר התמי פ עמ׳ 4). ועי׳ ס ב( ׳ ׳ ק י ע גם בכ ט ק ל ה כ אז נתן וגוי. ום ו א. ל א׳ ה ב, י. 10 ש א ו מ ל אסף. 9 ש ר ש ב שהוא מזמו ם עה א- , ח ו. 8 תהלי א טזת . 13 אבו ם ת כז א וברש׳׳י ש ן הערה 34. 12 ברכו ל ה ד, וראה ל ת תמי ב י ת ר שמסיים ב מ ו ל 11 כ

. ׳ קנ ם מז י פ׳׳ה מ׳יא. 14 תהל

מח פירושי סידור התפילה לרוקח

ו גר/ בדאיתא בדב׳ הימים אבל בתילים איתה ה י י פ ט פ ש מ ו ו י ת פ ו הקודש. מת הארון, שהעמידו אצל הארון , פי׳ ו׳ משפטים עשה א 1 5 ׳ משפטי [פיהו] בלא ו צלמים והשתחוו לארון, וגם נשתברו, והולך ומונה ו׳ דברים. מופתים דבריםה לו לומר : נתתי מופתים בשמים ובארץ. משפטי פיהו, פיו הי 1 6 ו מופלאים, כמד ב׳׳ב אותיות , ע 1 ד ה׳ חומשי תורה, ופיהו כ׳׳ב בקרייה7 ומה שה׳׳י יתירה ע

כדאיתא באלפא ביתא.' , ׳ ו והיכן נקרא אברהם ׳׳ישראל׳׳, הכי אית׳ בבר׳ רב ד ב ל ע א ר ש רע י ז: ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ד׳ מאות שנה, ועל ' 9 אחר שמצינו בקרא כרחינו אנו זקוקין למנות מאברהם וקראו הכתוב ישראל אלמא (ב)אברהם נקרא2 זרע ישר׳ 0 ׳ ת ישר/ אלא הרב היאיר עינינו ומפרש מאחר בדברי הימים כו אנו נ י ה ל י א א י ו . ה 2 2 2 זרע אברהם, מכלל דבא זה וגילה על זה 1 ׳ ובתהילי׳ בת קוראים הוא אלהינו יי, לומ׳ כי הוא ואין אחר, וא-ל קרוב שהוא חול, כלומר חוזקכרו . ז 2 4 ן ו עשה משפטיו עד שהחזירו את הארו י ט פ ש ץ מ ר א ל ה כ . ב 2 נ ע ל שו הבי איתא בדברי הימים, אבל בתילים כת׳ זכר לעולם בריתו, ת י ר ם ב ל ו ע לף ל א להודיע שהיו ו׳ דורות עד משה, יצחק ויעקב ולוי וקהת ועמרם ומשה. לד וכי לאלף דור נתן התורה והלא מאדם ועד אברהם כ׳ דורות, ומאברם עד ו דד/ 2 משו׳ ר׳ שמעון חסי 5 משה ו׳ דורות הרי כ״ו, אלא הכי איתא בחגיגה תתקע׳׳ד דורות נברא קודם אדם הראשון והעבירם הקב״ה והיינו עזי פנים שבכל, 2 6 / ומשה בגי׳ לאלף דר דור ודור, להכי ציוה לאלף דר התורה, ודר כת׳ חסר ו

, זה משה, כלומ׳ לאלף דר ניתנה לו תורה]. 2 7 ואדם אחד מאלף מצאו הוא ז ו ע ׳ בך היה דודיאומר לחיילותיו, דרשו בתפלה בעזרה. ו ו ה ש ר ד: ה׳ עוז 3 0 , דבתיב 2 9 ז : וארון עוזך, לפי שבארון התורה שנקראת עו 2 8 ב ארון, דכתי3 ועשו ארון עצי שטים ע׳׳ז תיבות. ועוז ועזו תוקפו זה לעמו יתן. וכן בפרשת׳. בקשו פניו תמיד, בקשו פניו בעזרה 3 2 הארון שעשה מלחמות עם פלשתים

. תמיד, על רוב נפלאותיו. 3 3 בקרבנות לא יראו פני ריקם, וראש הפסוק 3 4 ד כל תיבה מרובעת י מ ו ת י נ ו פ ש ק ו ב ז ע ׳ ו ו ה ש ר דד קרב עד ד׳ שעות, ובעדן תפלת השחר עד / כי סופו •תמיד״, התמי ד׳ וסופו ד

15 ובמחזור ד׳׳ז וסידור טוהינגן: משפטי פיהו ובתילים כתיב פיו הרי ה׳ הם ה׳ מופתים שעשה ע׳׳י. 17 והוא כולל גם בפיהו לפיהו מפיהו. ג הארק וכן ה׳ מכות שעשה במצרים. 16 יואל ג 18 בר׳׳ר פס׳׳ג ג. 19 שמות יב מ. 20 דבהי׳׳א טז יב ועי׳ ברד׳׳ק. 21 תהלים קה ו. 22 במחזור ד״ז הביא ב׳ הפירושים ביחד, והפי׳ השני כנראה שמשל הרוקח הוא. 23 כלומר ביאור הפסוק הוא ה׳ ואק אחר, והוא חוזק שלנו ושבכל האp משפטיו, ולשק אלקינו הוא מלשון חוזק. 24 עי׳ סידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ כג). 25 חגיגה יג ב: אמד רבי שמעק החסיד אלו תשע מאות ושבעים וארבע דורות שקומטו להבראות כו׳ והן הן עזי פנים שבדור. 26 כעי׳׳ז בסידור טיהנגן וד׳׳ז. וראה תנחומא יתרו ט. 27 קהלת ז כח. וכ׳׳ה בקה׳׳ר שם. 28 תהליס קלב ח, דהי״ב ו מא. 29 ברכות ו א, שהש״ר ב ג. 30 תהלים כט יא. 31 שמות כה י-טז. 32 בסר׳׳ש: והארק שהוא עחו כד. 33 שמות כג טו. 34 כלומר כל חיבה היא בת ארבע אותיות.

הודו לה׳ מט

ד כ״ד רנה ותחנה ותפלה ע / ו׳ תיבות מרובעות שהם כ״ד אותיות, כ 3 4 ת ו ע ד׳ ש3 7 3 תשמע השמים מכון שבתך. ודי פעמים 6 ׳ . ודי פעמים אמ 3 5 תהלה אמר שלמה/ 3 7 י כ א ל תשמע השמים. ודי פעמים בשבוע קורין בתורה, ודי מלאכים כתוב ילך מ. 4 , שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך0 3 9 , ושלחתי לפניך מלאך 3 8 מלאכי ילךו י ת פ ו ו שעשה בשדה פלשתים אשר עשה עמהם. מ י ת ו א ל פ ו נ כר זו ומשפטי ה י י פ ט פ ש מ שעשה עם הפלשתים לדגון וגם בטחורים ובמגפה. ו/ ד העכברי גזרתו, כשהפלשתי עושה צרכיו בספל היה עכבר בא והספל גבקע ע

לקיים גזרת מלך מלכי המלכים.ו א, קראו ב, הודיעו ג, שירו ד, זמרו ה, שיחו ו, התהללו ז, דרשו ח, ד ו הד י׳ מאמרות שהיו המעמדות אומר׳ ע / כ 2 ר בקשו ט, זכרו י, זהו בנבל עשו/ 4 רא / ובבקר עם דמדומי חמה היה הקב״ה בו 3 ע פרשת בראשית בכל שבו: ביום עשות ה׳ אלקים ארץ ושמים. לכך אומר׳ אותו עם תמיד של 4 5 שנאמר שחר. ואבות בזכותם נברא העולם, ובמזמור זה האבות, ואברהם נתנסה בי׳/ ויצחק בירך ליעקב י׳ ברכות, ויעקב נתן מעשר. וי׳ דברות בלוחות, 6 ונות נסי4 ע׳׳י רוח בעדם נברא העולם. לבך אומר י׳ דברים לפני הארון. אז נתן דוד 7ד העולם ע 4 אין אז אלא לשון נבואה. י׳ דברים במזמור זה, כ 8 ן הקדש. במכילתי/ לפיכך סמך מזמור בתלים אצל מזמור שבו מעשה 9 ת ו ר מ א שנברא בי׳ מד י׳ מכות במצרים, לבך סמך ע . י׳ דברים מנינו הודו עד זכרו, כ 5 0 בראשית: בשבעים נפש ירדו אבותיך 5 2 ו . וכן הוא תהלתך וסמך ל 5 ׳ ת אחריו המכו

מצרימה.ו בכל נפלאותיו, מופתיו משפטי הרי ה׳, כל מכה ה׳ מכות, י ת ו ל י ל ע, לבך מופתיו ומשפטי פיהו. 5 וא׳׳ת מופתיו משפטי, אחד, הרי ד׳ כר׳ אליעזר3, עלילותיו בי, נפלאותיו ב׳, 5 4 ת אשר התעללתי במצרים ד׳׳א עלילותיו, א. בתילים כתיב משפטי פיו, בדברי הימים 5 5 מופתיו ב׳, משפטי ב׳, הרי ח׳ מכות. ד׳׳א כל מכה שלקו 5 6 מה שאנו קורץ פיהו, ה׳, כל אחת ואחת ה׳ מכות: שם אלקי העברים, ואלה 5 8 ב . ר׳׳א כתי 5 7 במצרים לקו על הים בה׳ מכות

34א ברכות כז א, וראה למעלה הערות 11-12. 35 ברכות כט א, שבת ל א. 36 מ׳׳א ח לט, מג, דהי״ב ו ל, לג. 37 מ׳׳א ח לב,לד,לו,לט. 37א שמות כג כג. 38 שם לב לד. 39 שם לג ב. 40 שם כג ב. 41 מדרש שמואל פ׳׳י ד, ומדרש תהלים פע׳׳ח יא. 42 תהלים לג א. 43 תענית בו א. 44 בר׳׳ר י ט, ובר״ר יב יד: אמר רשב״י תמיה כו׳ אלא מחשבה בין יום וכץ בלילה ומעשה עם דמדומי חמה. 45 בראשית ב ד. 46 אבות פ׳׳ה מ״ג. 47 דהי״א טז ז. 48 מכלתא בשלח פרשה דשירה פ־א. 49 אבות שם מ״א. 50 סמוך למזמור קד ברכי נפשי, שבו מעשה הבריאה. 51 בהמשך מז׳ קה ששם מנויים כל י׳ המכות. 52 אפשר שהכוונה על תחילת המזמור בהיותם מתי מספר וגר. ובדברים י כא-כב: הוא תהילתך וגו׳ בשבעים נפש ירדו מוי. 53 בהגדה של פסח: רבי אליעזר אומד מנץ שכל מכה כו׳ היתה של ארבע מכות. ־ 54 שמות י ב. 55 צריך כאן ביאור. 56 בסידור ר׳ הירץ: זכרו נפלאותיו פי׳ שעשה במצרים ובפלישתים ובשאר אומות משפטי פיהו ובתילים כתיב פיו הרי ה׳ כו׳ וכן ה׳ מכות שעשה במצרים. 57 כ״ה

בהגדה של פסח. 58 שמות ג יח, ה ג, ז טז, ט א.

ח ק ו ר ה ל ל י פ ת 1 פירושי סידור ה

, לעולם מקדים יעקב לישראל מה טובו אהליך 5 , יהם המשפטים אשר תשים לפנ. אבל כשהוא משנה יש טעם, בי נבלה נעשה בישראל 6 0 יעקב משכנותיך ישראל, ה" , כמו: כי נבלה עשה בישראל לזנות בית אבי 6 2... 6 , עקב ת בת י לשכב א, וזה מחלל שררותו, וכן 6 4 והנוהג בישרים כמו עם.פושעים כי שרית עם אלקים: כי אקח 6 6 , למעלה כענין שגאמר 6 5 כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב

מועד אני מישרים אשפוט., זרע ישראל כאן 6 7 ו ובתילים כתיב זרע אברהם עבדו ד ב ל ע א ר ש רע י ז, הם 6 , 6 וכן ב... ויבדלו זרע ישראל 8 מוסב על זרע כמו לישראל עבדו, זרע יעבדנו

בני יהודה ובנימין בני יעקב, הרי ישראל בחיריו ובך בחר ה׳.ו סופי תיבות עמ״ו, כלומר במי נתקיימו ברכות ד ב ם ע ה ר ב רע א ז אברהם לא בישמעאל ובני קטורה אלא בעמו בני יעקב. תתן אמת ליעקב חסד, ולמה לא נזכר יצחק כאן שלא תלה ישראל בו, כי הוא המשיל עשו 7 0 לאברהם

עלינו. ועוד אברהם ויעקב עשו מלחמות וירדו למצרים אבל לא יצחק., הוא ה׳ אלוקינו ולא שום ו הוא תהלתך והוא אלקיךי7 נ י ק ׳ א ל א ה ו הו דיניו בכל מקום, שהרי הארון בכל הלוכו י ט פ ש מלאכיו וצבאיו בכל הארץ. מ

עשה משפטו.ו כך היה אומר דוד לחיילותיו זכרו כל ימי חייכם ת י ר ם ב ל ו ע ו ל כר ז בריתו שכרת עם אברהם, שהרי זכר בריתו, לבך לשם בתילים זכר לעולם: שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי 7 2 בריתו. ועוד אמר דוד הנה משה אומר מצוותיו לאלף דור, הוא זכר ואתם זכרו. ועוד מתחלת ברייתו של עולם ראה

p והנה תוהו רשעים. א ת ה או דור המבול עתידין ליבראות ולמה אברא העולם, י ט פ ש ץ מ ר א ל ה כ ב ואמר אברא עולם בעבור התורה, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ

, ובעבור תלמידי חכמים. 7 3 לא שמתיף סופי תיבות מור״ה, זכר משה ל א ה ל ו ר צ ב ו ד ת י ר ם ב ל ו ע כר ל זת בניו ואת מורה תורה לישראל. ובזכות משה נברא אברהם, למען אשר יצוה א, בעבור התורה והמילה, 7 4 ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט לפיכך זכרו לעולם בריתו. ועוד ו׳ דורות מאברהם ועד משה לכך זכרו כת׳ ביה.ת ארץ כנען. ועוד ד במו שיפרש לתת להם א ו ף ד ל א ה ל ו דבר צ7 מלמד שהעביר הקב׳׳ה תתקע״ד 5 התורה ניתנה לאלף דור כדאמר בחגיגה

ה מ א כ ר ק ה כאן ל ש ד ז. 62 ק ת ל ש א ר ד ה. 61 ב ר כ ב ד מ א א. 60 ב ת כ ו מ 59 שם . 65 תהלי ח ב כ ת ל . 64 בראשי ר ג ה גבלה בישראל ו ת ש א כי ע ב כ שורות. 63 דברים כו ובתילים ד ב ה 22. ובד׳׳ז וסידור ד״ה זרע ישראל ע ר ע ל ה ה ג. 67 עי׳ לעי ם ע א ה. 66 ש פב ם כ י ה אחרת. 68 תהל ש ר ראה דורש ד ו כנ נ ל ספר ב ר אברהם נקרא ישראל. א מ ו ב זרע אברהם ל י ת כא : הו א כה ז כ. 71 ראה דברים י כ ה ט ב. 70 מי י מ ח ראה נ ק וקשה לקריאה, ו ו ח . 69 מ א לר ף שבדו ו ל א ר ל כ ו ו ת ת לם ב כר לעו ה ג ז ׳ ק ט מז ׳ ם ז ט. בשוח׳ ת ב • 72 ד ך י ק ל א א ו ה זך י תהלית יזז יט. 75 חגיגה T ב. . 74 בראשי ה ג כ מאי גיהו אברהם. 73 ירמיה ל ר ו ה שבדו ל ו ע מ ל

הודו לה׳ נא

דורות קודם אדם הראשון, לכך מאלה תולדות השמים עד זה ספר תולדות אדםו דורות מאדם ועד משה, הרי אלף דורות, לכך •לאלף דר• ״ כ ו 7 תתקע״ד דורות 6

בגמ׳ משה.ק הכי איתא בדברי הימים, אבל בתהילים כת׳ לישחק, ח צ י [*ושבועתו ל: בי 7 , ׳ ת . ושבועתו כשנעקד יצחק ב 7 כמה יותר ישחק על יצחק, מנין רד׳׳ו77 , ם מי ץ הבי אית׳ בדברי הי ר ן (את) א ת ק היינו לעולם, לך א ח נשבעתי. ל, יצאו משיעבוד. , ת ארץ, אלא בתילים כת׳ את, דמן ד׳ מאות וכ׳׳א0 ולא כת׳ א/ אמרו רבותנו" אילו נתקיימו כמניין ^ א ת בגי׳ ו׳נ׳ו׳ש׳נ׳ת׳ם׳ ב ן א ת א ונושנתם בארץ לא היה לשנאיהם תקנה, וגלו ב׳ שנים קודם, שלא האריכול ב בארץ ונושנתם, היינו ותתן אמת ליעקב וכוי, כמניין ותת׳׳ן ישבו בארץ". חד ד׳ מאות פרסה על ד׳ מאות פרסה היינו מהלך מ׳ ם ח׳ב׳ל׳ גי׳ מ׳, ע כ ת ל ח ג" מגוי אל גוי הומיה אל ו י ת ו שייך לומ׳ הולכים ובאים מיתור ה כ ל ה ת י . ו , 4 ום ים פי׳ לאנשים ק ש ו ע ש ל י א ח ל י נ לא ה ( ו ) . , 6 הומיה, בלומר גוים רבים/ אלא בתילים לאדם לעושקם, פי׳ אפי׳ להדיוטים. , 6 ם י כ א ל מ חשובים כמו לי לאילו שאני מדבר תמיד, כך פירשתי, אבל הפירוש י ח י ש מ ו ב ע ג ל ת א: כי נביא הוא, ״ , 7 ל גבי אברה׳ כת׳ י א א י ב ג ב / הבל גדול. ו 7 דלתי י דמשיחי שג: נביא, אבל יצחק לא יתפרש, אע׳׳ג אין לך נביא גדול מיצחק, , , ׳ ת וגבי יעקב כ: כי גר יהיה זרעך, ומשעלד יצח׳ , , ׳ ת כ ת ד׳ מאו׳ שנה, ד ע מ ומיצחק מתחיל ל עד שהוליד יעקב היה בן ס׳ שנה בלדת אותם, ויעקב היה בעומדו לפני פרעה בן־ י פי׳ דבר המספר ו לי ר ק׳ ול׳ ו׳ר׳ד׳ו׳ שיעכבו שמה, הרי לך ד׳ מאות. שי

המאורע, כמו אשירה לי־י כי גאה גאה].ם אותו הברית שכרת עם אברהם בברית בין ה ר ב ת א ת א ר ד כ ש א

, בי נשבעתי נאם הי. 0 דה הבתרים ליתן לו הארץ, ושבועתו ליצחק בעקי. , ת אברם ברית לאמורי ם ביום ההוא כרת ה׳ א ה ר ב ת א ת א ר כ

ועי׳ בר׳׳ר פכ׳׳ח קה׳׳ר ד ג, תנחומא לך יא. 76 כלומר עם הדורות של קודם בריאת העולם. ובד׳׳ז וסידור ר׳׳ה: דבר צוה לאלף דור שתתקע׳׳ד דורות עבת קודם בריאת העולם וכ׳׳ו דורות עד מתן תורה הת אלף דור, לאלף דור גמטתא משה חסר ר, ר׳׳ל ר דותת מאברהם עד משה. 77 שכן הגלות החל מלידתו של מחק וחישב את הקץ של ד׳ מאות שנה לרדיו שנים. וראה להלן. 78 בראשית כב טז. 79 דבהי״א טז יח: לך אתן ארץ כנען. 80 ההלים קה יא: לך אתן את ארץ כנען. ויש כאן שיבושים, ואפשר שיש לתקן: בתילים כת׳ ״אתי גמט׳ ד׳ מאות ואי, שמלידת מחק עד שיצאו ממצתם תיא שנים, ראה להלן. 81 דבתם ד כה. 82 גיטין פח א yirmc לח א: עולא אמר שהקתם שתי שנים לונושנתם. ועי׳ פירוש הרוקח לבראשית (עמ׳ קלב). 83 צ״ע החשבץ שכן ״ותתן׳ 856 ואילו ״ונושנתם׳ 852, והבדל 4 ביניהם. וראה בסמוך שת״א שנים מלידת מחק ואחד נוסף מן המנץ ונמצא ההבדל בי. 84 דמהלך אדם עשרה פרסאות ביום כדאי פסחים צג א ומהלך כל א״י מ׳ יום, עי׳ תוספות ב״מ כח א ד״ה חמשה ור״ה כג ב ד״ה כמה. 85 צתך כאן קצת תיקץ. ועיקר הפי׳ שהלכו ממקום למקום ומתור הארץ, תופל בזה לשץ של ויתהלכו. 86 ראה לעיל הערה 3א. 86א כנראה צ״ל: למלכים, כלומר אבימלך ופרעה. 87 הכוונה לפרש״י שם שפי׳ דמשיחי בגידולי. 87א בראשית כ ז. 88 עי׳ הושע יב יד. וראה להלן והערה 123. 89 בראשית יב יב ורש״י שם כה״ע ע״פ מכלתא בא פרשה יד, בר״ר פמ״ד יח. 90 בראשית כב טז. 91 שם טו יח.

נב פירושי סידור התפילה לרוקח

/ בתילים כתיב , , י ת ע ב ש ת השבועה אשר נ ק והקימותי א ח צ י ו ל ת ע ו ב ש ו לישחק ובאן ליצחק, ישח״ק, ח־״ו יותר מן יצחק, לפי שנתלה גלות מצרים״ דם עקידתו של יצחק, לאחר ם ד ת ה ביצחק. כי גר יהיה זרעך, לכך וראיתי א שהיו רד״ו שנה במצרים. ועוד יצחק לא ירד למצרים, וישראל היו במצריםת במנין אברה״ם ישח״ק יעק׳׳ב ב׳ שנה וחצי יותר שבהם סבב נבובדנצר א. ועוד ליצחק לישחק הרי ש״ן , ^ א , לכך מזכיר בירמיה על ה , 3 ירושלים שהאריך אפו ש״ן שנה שחטאו י׳ שנה, ועוד צחקה שרה הבת צ׳ שנה תלד, הרי, בבל יום שישראל בצרה זוכר אותו כאלו באותו יום נעקד. ד״א , ישחק באב׳׳ס5, ויפל אברהם על פניו ויצחק בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם 6 קות שתי שתי, (ובן) ותצחק שרה, הוא שחק על שתים, הלבן , 7 ד ל שרה הבת תשעים שנה ת

. , 8 ה הבת תשעים, והיא על ב׳, אחרי בלותי ואני זקנתי וגו׳ ואדוני זקן א מ, בי , 0 0 ו ק מגיד דבריו ליעקב חוקי ח ב ל ק ע י , השבועה. ל , ה י ד י מ ע י ו: , 0 , ב י ת ם לי״ב שבטים, כ ל ו ת ע י ר ל ב א ר ש י ביצחק יצא ממנו שומר תוק. לם מלמד שהאבות נקראו ל ו ת ע י ד ל ב א ר ש י ל שבועות מטות אומר סלה. ו: ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים, ומשנולד אברהם עד , 0 2 ב ישראל, דכתיד לך מ שנכנסו לארץ היה ישרא׳׳ל שנים. ומה היתה הברית והשבועה. ל את ת בדברי הימים, אבל בתלים כתיב א ן כאן אין כתיב א ע נ ץ כ ר ת א ן א ת א, עד שיצאו ישראל ממצרים א׳׳ת שנה. 0 3 p כנען, לפי שמשנה שנולד אברהם א. , 0 5 ד . את, לרבות קני קניזי קדמוני, י׳ אומות לעתי , 0 את׳׳ן א׳׳ת בגימ׳ ונושנת׳׳ם4, 0 6 p שחלקו בחבל א ם ב כ ת ל ח ל ג ב p כנען, כולן גקראו על שם כגען. ח א

. , 0 7 חלתכם נחלת ישראל. חבל חלק. חב׳׳ל ימים מדת נר כשהייתם אנשים מעט שיובל איש לספור אתכם. פ ס י מ ת ם מ כ ת ו י ה בת p אז נדר לבם א א ה והייתם דרים כגר ב ם ב רי ג ט במו אנשים מעט. ו ע מ כ

^ א p הזאת ב״ה אומות היו ב א ^ וגרים בה, גור ב א הp לארכה א י אנה ואנה. כמו קום התהלך ב ו ל ג י א ו ג ו מ כ ל ה ת י ו. , 0 , ו נ . מגוי אל גוי זהו מלשון ללשון, גוי אשר לא תשמע לשו , 0 8 ולרחבהד כמו מעם לעם. לשון אחר אם יש גוי וממלכה אשר ח ל עם א ה א כ ל מ מ מ ו, עם מועט, כמו ממלכה ואלוה אחד ודת אחת, כמו והיינו לעם , , 0 ח ל לא ש, ישנו , , 3 ל דו , גוי מרובה ולשון אחד כמו ומי גוי ג ״ 2 דעת , אל עם אשר לא י " , ד ח א

91א שם כו ג. 92 שמות יב יג. 93 צריך כאן ביאור. 94 עי׳ ירמיה כב כח. 95 צריך ביאור. 96 בפי׳ התורה לבעלי התוספות (עמ׳ צד) באברהם אין כתיב כי אם תמיה אחת ובשרה כתיב שתי תמיהות. 97 בראשית יז מ. 98 בראשית יח יב. 99 דה״י א טז r, תהלים קה י. 100 תהלים קמז יט. 101 חבקוק ג ט. 102 שמות יב מ, וראה למעלה. 103 צ״ל: יצחק. 104 עי׳ לח ב. עי׳ לעיל. בד״ז וסידור ר״ה: לומרTאp היו תתנב שנים כמנץ ״אתן את״, אלא שקדמו ב׳ ימים ונושנתם. 105 עי׳ ב״מ נו א. ובירוש׳ שביעית פ״ו ובר״ר פמ״ד כג קיני וקנזי וקדמוני לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל. 106 עי׳ ב״ב קכב א. 107 במחזור ד״ז וסידור ד״ה: פי׳ א״י מהלך מ׳ ימים כמנץ חבל, ועי׳ למעלה. 108 בראשית יג ת. 109 דברים כח מט. 110 מ״א יח י. 111 בראשית לג טז. 112 דברים כח לג. 113 שם ד ח.

הודו לה׳ נג

", אפילו לעיר אחת קורא עם דת אחת, וסימן לגוי ועם, רק עם אחד ומפורד4", תלמידי חכמים, אבל גוי לא 6 , עם מרדכי " 5 ה עם חכם ונבון הגוי הגדול הזו כ ל ה ת י נאמר כי אם ממלכה, וממלכה כאן (ו׳) ולא שם, אל גוי וממלכה. ו" והפריחו בין 8 ", ו׳ הליבות באברהם 7 ויעקב לא הלך, שקפצה לו הדרך

, וביעקב ודרכו קפצה לו. ״ 9 הבתריםש ושם בתילים לאדם, אדם אחד עשו, כשחזר מבית לבן, י א ח ל י נ א ה לח כ ו י ם לעשוק אותם. ו ק ש ו ע לאיש לבן. לא הניח לאיש, לשום אחד. ל

ם מלכי פלשתים ומצרים פרעה ואבימלך. י כ ל ם מ ה י ל עח בגימ׳ אבימלך. לא הניח, בגימ׳ לבן היה. כאן כתב איש י ג א ה ל

. , 2 0 ובתילים כתיב אדם, אד״ם אי׳׳ש בגימ׳ פרעהת אשת האיש כי : השב א 1 2 י ״, ובנביאי ׳ 2 0 י הם האבות ח י ש מ ו ב ע ג ל ת אי ובתילים ולנביאי, א י ב נ ב . ו , 2 2 ת נביא הוא, אל תרעו להם, ועוד דוד שהיה משי: ואלוקי 1 2 ב׳ נביאים לאברהם ויעקב, השב אשת האיש בי נביא הוא, וכתיב 3. אבל ליצחק לא בחלום אלא נכנסו גנבים ויצא ׳ 2 4 אביכם אמש וגו׳ ויוכח אמש, אלא , 2 7 פז : כי התעסקו עמו, ואלי , 2 6 ב הכתי . לא הניח אדם לעשקם, ו , 2 5 מגוררת כל הכבוד : ומאשר לאבינו עשה א , 2 8 ו זה מדבר בעושק זה לבן ובניו, שאמר

הזה., ובנביאי בגופם, ולנביאי לנכסים , 2 , ן י על כן משחך שמן ששו ח י ש מ, 3 0 ל בגמ׳ ״זה שלמה המלך״. דאמרינן בחלק ׳ י א׳ ״ א י ב ג ב י ו ״ ח י ש מ שלהם. ב בקשו למנות שלמה עם אותם שאין להם חלק, יצתה בת קול ואמרה אל תגעו1 להפך ״שלמה״, יצתה אש וליחבה, 3 ה קוצים ונאכל גדיש 1 א צ במשיחי. לכך מ

לפי שרצו למנותו עם קוצים כסוחים עד שיצתה בת קול., צ״ט תיבות, אבל שם בתילים ק׳ תיבות, בעד 3 2 ן הודו לה׳ עד אל תרעו מ אברהם שהוליד בן ק׳ שנה, וצ״ט שנה בשהוליד יעקב בנימין קטן שבבניו. לכך. ד״א שם בתילים ק׳ תיבות וכאן בדברי , 3 3 לא אמר אלא זרע אברהם בני יעקב. 1 3 4 ד קצ״ט תיבות שבברכה והיה כי תבא אל הארץ ע הימים צ״ט, הרי קצ״ט, כ

p צט ב. r u t ) . . 117 עי׳ חולץ צא ב ו . 116 אסתר ג ו 114 אסתר ג ח. 115 דברים ד 118 לא עמדתי כעת על כווגת הדברים וראה בראשית יא לא, יב יט, יד כד, טו ב, יח טז. 119 אולי הכוונה למה שנאמר (בראשית טו ה) ויוצא אתו החוצה. 120 וכן בסידור ר״ה. 120 א סע״ר פכ״א: מנץ שהאבות נקראו נביאים שנאמר התהלכו וגו׳ ולנביאי אל תרעו. מדרש תהלים מ״ז קה ד: במשיחי אלו האבות. 121 בראשית כ ז. 122 כנראה שזה הולך על ״במשיחי״. ועי׳ שמואל ב כג א, ועוד. 123 בראשית לא כט. וראה למעלה ליד הערה 88. 124 בראשית שם מב. 125 בר״ר פס״ד ט: ואבימלך הלך אליו מגרר מגורר מלמד שנכנסו לסטים לתוך ביתו והיו מקרקרים בו כל הלילה. 126 בראשית כו כ. 127 עי׳ מדה״ג בראשית (עמ׳ תקיז״) וש״נ. ועי׳ תנ״ב ויצא ג. ועי׳ רש״י בראשית שם והמקור הוא בספר הישי״. 128 בראשית לא א. 129 תהלים לה ח. 130 סטזררין קד ב ידוש׳ שם פ״י כ״ב: בקשו עוד למנות באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה כו׳ באה אש ולהטה בםפסליהם כוי. 131 שמות כבה. 132 תהלים קה א-טו. 133 שם ו: זרע אברהם עבדו בני מקב בחיריו. 134 כנראה כוונתם לדברים כח א-יד והיה אם שמוע תשמע בקול ה׳

נד פירושי סידור התפילה לרוקח

ד חצר המשכן שבמדבר, וכן עשה דוד ע ד״א שעתיד הבית ליבבות ק׳ אמה כ/ ויש בו אותיות כמנין שנים שעמד הבית. וראשי פסוקמם) האותיות , 3 4 ן ו ר א ל של שניהם בגימ׳ תל״ב, כמו משנכנסו לארץ עד בימי יהויקים שבא נבובדנצר.

p וים. א ד ג׳ שמות שבברכת בהנים, שמים ו ע וג׳ שמות בו, כ, כתוב שירו לה׳ שיר חדש שירו 3 6 לים 1 ושם בתי 3 5 ץ ר א ל ה ׳ כ ה רו ל שי לה׳ בל הארץ שירו לה׳ ברכו שמו בשרו מיום אל יום ישועתו. בתילים סמכו"pKn, ביוצא בו ׳ כשיתמו חטאים מן 1 3 8 י , אשירה לה׳ בחי 1 3 7 לדור המדבר, אלקים עשה דין בהם, לכך שיר 1 4 0 בפיהם דבר שוא וימינם לשון ימין שקר, ומדבר מן הגליות , 4 1 ן חדש אשירה. וכאן תקע דוד לאומרו בערב לפני הארו1 על משכבי בלילות. בלילו״ת 4 3 , וקבצנו והצילנו וכתיב 1 4 2 שנמשלו כלילה בקשת׳׳י בגי׳ אל״ף ור׳׳צ, כך ימות המשיח בדניאל. ושם לא נסמך לרשעים, כי

אם לצדיקים. ועוד שזה שני, לכך לא כתב כאן שיר חדש., 1 4 4 ו לא נאמר כאן כי אם בסוף אומר ברוך ה׳ אלקי ישראל מ ו ש ברכ ושם יסדו על ו׳ דברים שעשה הארון בפלשתים, ה׳ בעכברים ודגון, ישירו שירו

. 1 4 5 שירו ברכו בשרו ספרוו גמר ת ע ו ש ם י ו ל י ם א ו י ו מ ^ על נפלאותיו. בשר א ׳ בל ה ה ו ל ר שי ישועתו, תוכלו לבשר מיום ליום משינוי נפלאותיו, שביום זה עושה אל יום1 כתיב מיום ליום. יש 4 אחר, תוכלו לספר. כאן כתיב מיום אל יום, ובתילים 6• ליום פתרונו בכל יום, וכן מיום 4 7 חלוק ביניהם, כאלה תעשו ליום שבעת ימים1 4 9 1 אל יום, יום המבורר זמן קבוע ומעת לעת, שנאמר 4 8 ליום ומחדש לחדש1 כי החריש לה ביום שמעו. 5 0 ואם החרש יחריש לה אישה מיום ליום, וכתיב בתילים מיום ליום, בכל יום ויום חייב אדם להזכיר יציאת מצרים, אבל ישועותת בשנה, ושם ח 1 על הבתרים, ופרשת עמלק א 5 אחרונות כגץ ארמי אובד אבי 1ד ו׳ ימי המעשה. לפי ע , ששה ג׳ שירו, ברכו, ספרו, בשרו, כ 5 2 כת׳ דבריםם בכל ו י ם ל ו י ׳ כי ששת ימים עשה ה׳. מ 5 4 1 וה׳ שמים עשה, וכתיב 5 3 שאומרו אל יום יום ויום מזכירין יציאת מצרים. מיום אל יום ישועתו, כי יום שעאלת היום הזה מימים ימימה, לכך , זכור א 5 5 לשנה הבאה בפסח בליל פסח, וכתיב

ת בשבוע בליל שבת בקידוש. ח נאמר ליום ישועתו, ועוד לילה א

וגד. 134 א ל״י כעת כוונתו. 135 דה״י טז כג. 136 תהלים צו א־כ. 37! אפשר שכוונתו שסמוך לסוף מז׳ צה: יום מסה במדבר, ארבעים שנה אקום בדור וגו׳. 138 תהלים קד לגא. 140 עי׳ תהלים קמד יא. p ברכות י אשירה וגוי, ושם פסוק לה יתמו חטאים וגר. 139 ע 141 סדר עולם פי׳׳ד ועי׳ סדר׳׳ש עמ׳ כג. 142 לק׳׳ט ושהש׳׳ר פ׳׳ג א: הגלות דומה ללילה. 143 שה׳׳ש ג א ועי׳ פי׳ הרוקח שם (עמ׳ ריז). 144 כלומר בדהי׳׳א לא נאמר ברכו שמו כמו בתהלים, אלא סיום שם טז לו ברוך ה׳ וגו׳. 145 והם ו׳ לשמות של שירה כנגד ו׳ הדברים. 146 בתהלים צו ב, ושם המשך הדברים. 147 במדבר כט לח. 148 אסתר ג ז. 149 במדבר ל טו. 150 שם שם יג. 151 דברים כו ה, שאומרים בהגדה של פסח, ומה שהובא בסמוך ״על הבתרים״, כלומר מפרשם בץ הבתרים. 152 תהלים צו א ב. 153 שם שם ג. 154 שמות כ

יא. 155 שמות יג ג.

הודו לה׳ נה

ו שעשה עם הארון שהיו יראים ממנו בכל מקום ד ו ב ת כ ם א י י ו ג ו ב ספרו שעשה עם י ת ו א ל פ ם נ י מ ע ל ה כ . ב , 5 6 פל שהיה הולך, וגם דגון לפני הארון נ׳ שהרי גדול ה׳ והראה לכל כבודו. ל ה ו ד י ג . כ , הפלשתים בעכברים"

ד על גיסי פעולותיו. ו א ל מ ל ו ה מ ום שהרי עשה נקמה מדגון, וכן י ה ל ל א ל כ א ולא המלאך. ע ו א ה ר ו נ ו. , 5 , ם י ה ל א , עתה ידעתי כי גדול ה׳ מכל ה , 5 , ובכל אלהי מצרים עשה שפטים בתילים כתי׳ נורא, ובכאן כתיב ונורא, על שם ו׳ גוראות ה׳ בעכברים ודגון. ועוד, אמרו לאלקים מה גורא מעשיך. גדול בגויים 6 0 ומהולל מאד נורא, כענין שנאמר, שם הגדול והנורא, 6 , כבד ת השם הנ ת כבודו. נורא, בעד נפלאותיו, כמו א א1 אחריו והפלא, גבור לא בת׳ אלא גדול ונורא, כי הפלשתים אמרו 6 דכתיב 2ת גבורתו, האלהים האדירים המכה את המצרים במדבר, ולא הראה בם א

כביכול אין כה, פן יאמרו ידיגו רמה ולא ה׳ פועל כל זאת.׳ א׳, ומהולל מאד ב׳, ונורא הוא ג׳, כל שבתותיו משולשין. ל ה ו ד י ג כ

גדול ה׳ א׳, ומהולל מאוד ב׳, ולגדולתו אין חקר ג׳, וכן קדוש קדוש קדוש.ם עתה נותן טעם למה נורא הוא על כל י ל י ל ם א י מ ע י ה ה ל ל א כי כ אלקים, לפי שאלהי העמים הם כלם אלילים אילמים שהאדם עושה אותם,1 בדבר ה׳ שמים נעשו, 6 אבל וה׳ שמים עשה הוא ברא בריותיו לכבודו, דכתיב 3, משמים הביט ה׳ 6 5 , וה׳ שמים עשה, וכתיב , 6 4 דעו ה בל יראו בל י מ ועידיהם ה

, כונן שמים בתבונה. 6 6 ראה את כל בני האדם, וכתיב. והלא אמרו , 6 7 ו נ ה בל מקום שנאמר והי, הוא ובית די ש ם ע י מ ׳ ש ה ו, הכל מודים שלא נברא ביום ראשון בלום, אם בן בבריאת שמים מי 6 , ם י מ כ ח1 ורוח אלוקים 6 היה בית דיע, אלא נשמתן של צדיקים שהיו תתלה, דכתיב 91 כביכורה 7 . ונשמות האבות דכתיב 1 1 7 מרחפת, זהו רוחו של מלך המשיח 0 בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם, בהם נמלך. ועוד באותיות התורה שהיות , בראשית ברא אלוקים א 7 3 ׳ , שבת , 7 2 כתובים לפניו באש שחורה על אש לבנה

, ה׳ קעי ראשית דרכו. 7 4 ׳ כת השמים, ו1 7 6 ו ובתלים מ ו ק מ ה ב ו ד ח ז ו ו . ע , 7 5 ן ו ו ברקיע העלי י נ פ ד ל ד ה ד ו ו הע לשון בח אלא לשון עזה כתיב עוז ותפארת במקדשו. עז שכת׳ כאן אי/ תה מוכיח שהרי סמך לו ותפארת, מקום רגלי , 7 6 ה ש ו ב ולבענית. עוז והדר ל. אם תרצה לדעת הוד והדר שלפניו למעלה, מתפארת שבמקדשו , 7 7 אפאר

156 ש׳׳א ה ג. 157 שם ו ד. 158 שמות יב יב. 159 שם יח יא. 160 תהלים סו ג. 161 דברים כח נח. 162 שם פסוק נט. 163 תהלים לג ו. 164 ישעי׳ מד ט. 165 תהלים שם יג. 166 משלי ג יט. 167 ירוש׳ פ״א ה׳׳א, בר׳׳ר פנ׳׳א נ, תנחומא וארא מז. 168 בר״ר פ׳׳ב יא. 169 בראשית אב. 170 בר׳׳ר פ׳׳ב ד. ועי׳ רמב׳׳ן, ותוספות השלם עמ׳ כ׳׳ב. 171 הושע ט י. ועי׳ בר׳׳ר פ׳׳א ד. 172 יתש׳ שקלים פ׳׳ו ה׳׳א, שהש״ר פ׳׳ה יא, ורש״י פסחים נד א ד״ה ראשית. 173 בראשית א א. 174 משלי ח כב. 175 ובמאירי: עולם המלאכים. 176 תהלים צו ו. 176 א משלי לא כה. 177 ישעי, ם יג: ומקום רגלי

נו פירושי סידור התפילה לרוקח

׳ ופרשז 7 , , שנאמר ' 7 8 למטה, פרוכת בין קדש הקדשים ופרגוד לפני כסא הכבוד, כך אין כהן נכנס לפני לפנים, ׳ , 0 י עליו עננו מאחז פני כסא, ואין אלקים עמד

ד כסא הכבוד והכרובים. ע וארון וכרובים כ1 כי חדות ה׳ היא מעוזכם. חדוה שתשמחו בו הוא מעוז , ה כמו 1 ו ד ח ז ו ו ע׳ ראיתי את ה׳ , 2 שלכם, כשהתפארת במקדשו חדוה במקומו למעלה, שנאמרת ההיכל, השמים כסאי יושב על כסא רם ונישא למעלה ושוליו למטה מלאים א

. ' , 3 והארץ הדום רגלי. תפארת שכת׳ , , 4 רות ו מכאן שאין עניות במקום עשי ש ד ק מ ת ב ר א פ ת. , , 6 א צ , אסור לצאת משם שנאמר ומן המקדש לא י , , 5 לתפארת בהן בו לכבוד ו לכך נאמר תפארת במקדשו, יכול שלא יצא מן ההיכל, לכך נאמר במקום״, של חזה, ששמח בכל לבו וכל החזה. תפארת , , המקודש חדוה, בתרגום6, שלא יהא , 7 ם אי במקדשו, כשבאים ישראל לרגל היו משאילים לעניים בגדים נ, השתתוו לה׳ בהדרת קודש, שלא יהא צעור " 9 7 ת העשיר וצעור, שנאמר רואה א, כדי שתהא חדוה במקדשו. 9 , לפני שנאמר עוז וחדוה במקומו, עז והדר לבושה, ושמחתם לפני ה׳ אלקיכם. תפארת במקדשו, ומן המקדש לא יצא. 9 9 וכתיב. במקומו, במו 2 0 0 ת מ ת ה ו מקומו זה ירושלם, שאין מלינץ בה א מ ו ק מ ה ב ו ח ד. וסמכו אצל אלהי העמים, שמניחים אצל אלוהיהם 2 אל המקום אשר יבחר ה׳ י0, אבל במקומו, במקדשו 2 0 (גפרים) [פגרים] היושבים בקברים ובנצורים ילינו2

חדוה.ת טו א) אשירה לה׳ כי (שמו ׳ פי׳ דבר המספר המאורע, כמו ה [*שידו ל

׳ מעשיו בהם גדולים, ואינו מיירי בשם עצמו. ל ה ו ד י ג גאה גאה. כם מהכא להשמיענו, אפי׳ איניש יותר מפסיליהם, אלא הכי י ה ל ל א ל כ עם בגי׳ אילמים, הוריימנט בלעי, כלומ׳ כל י ל י ל פי׳ אלהים והוא מלכים. א

איבריו נעים ונחמדים.ו בתילים (צו ו) בת׳ במקדשו, ולהכי צריך אדם בבית מ ו ק מ ה ב ו ד ח ו הכנסת שנקרא מקדש מעט (מגילה כט א) בשמחה, ולא (בכובש) בכובד ראש,

(כדמצו) אפי׳ אם הוא אבל.ו ובתילים (שם) כת׳ בואו בחצירותיו, להכי צריך איניש א ו ב ה ו ח נ ו מ א ש לכסות רגליו ומנעליו, במו שמציע לגבי(חיות) [...] ובשתים יכסה רגליו(ישעיה ו ב) אע׳׳פ שהיו מהלכי יחיפים הוו מכםין רגליהו, ואנו נמי צריכין למעבד הכי

כיון דכת׳ בחצירותיו.

ן פט.ב. 179 איוב כו ט: מאחז פני ר ו ה אכבד. 178 עי׳ ברכות יח ב ורש׳׳י שם, ב״מ נט א, מ כסה פרשז עליו עננו. 490 דברים לב לט. 191 נחמיה ח י. 192 ישעי׳ ו א עיין שם. 193 ישעי׳ סו א. 194 שבת קב ב, במ׳׳ר פי׳׳ד כג. 195 שמות כח ב, מ. 196 שמות כח ב. 196א [ובכי׳׳פ חדוה בתרגום של חדוה כו׳ וכל החדוה]. 197 עי׳ חגיגה כו א, תענית לא א. 197 א תהלים צו ז. 198 משלי לא כה. 199 דברים יב יב. 200 בבא קמא פב ב.

201 דברים יב יא. 202 ישעי׳ סה ד.

דו לה׳ הו

ו אילו ג׳ לשו׳ ציווי, להבי רובו שבחות של הק׳ שהרי ו ספר ו בשר ר שי קק״ק הרי ג׳, ועוד מציגו אשירה לה׳ כי גאה גאה הרי ג׳ שבחוה.

ט אשבלצייר בלע׳]. ו מ י בל תם משפחות שבכל י מ ת ע ו ח פ ש ׳ הזמינו ליתן כבוד לשמו, מ ה ו ל ב הז מה שעשה בארון, ועוז גבורות, וכן ו ע ד ו ו ב ׳ כ ה ו ל אומה ואומה. הב שעושה בכל שעה. הבו לה׳ כבוד שמו כבוד שעשה בעבור שמו, כיצד תבבדהו. ש׳או מ׳נחה ויבואו, בתתלתן שמ׳׳ו. זהו כבודו שאין אדם נכנם בעזרה בלא

2 לא יראו פני ריקם. 0 4 , שנאמר 2 0 קרבן 3ו גי, כנגד בהנים לוים וישראל. שלא תאמר אין הבחנים ב , ה ו ב , ה ו ב ה חייבין בקרבנות הרגל שהרי הם מקריבים כל הקרבנות ואנו פטורים מןד כהנים. ד׳׳א הבו הבו הבו בעד ג׳ רגלים. ע השקלים, לכך השמיענו הבו כ2 כתיב ובאו לתצרותיו, הרי למדנו בכל מקום שכתוב 0 ובואו לפניו, ובתילים 5 לפניו הוא לעזרה. ואלו נאמר לחצרותינו, הייתי אומר אפילו אחרי בית הכפורת לכך נאמר לפניו. ואלו נאמר לפניו הייתי אומר בין אולם ולמזבח, לכך כתיב חצרותיו. לחצרו אין כתי׳ כאן אלא לחצרותיו, לפנים מחצר נשים שהיא עזרת2 אל החצר התיכונה, עזרת כהנים אחת, עזרת ישראל אחת, 0 6 ישראל, כמו

עזרת נשים אחת.ש בהדר בגדים נאים, כדאמר במסכת ד ת ק ר ד ה ׳ ב ה ו ל ו ח ת ש ה

. 2 0 8 2 ובמסכת שבת 0 7 ברכות2 יראים בל יושבי הארץ מלפניו, 0 9 ולדה ץ חיל כי ד א ל ה ו כ י נ פ ל ו מ ל י ח2 כתוב חילו מפניו כל הארץ, פני ה׳ בעושי רע להכרית מארץ זכרם 1 ובתילים 0. ד׳׳א מלפניו, אש 2 , 3 , מלפניו, לפניו ילך דבר 2 1 2 , המביט לארץ ותרעד 2 ״ ׳ וגו. אמרו בגויים ה׳ מלך, ואין ערוך 2 1 5 , ל׳ חסר, מלכים ל׳ מעלות 2 1 4 לפגיו תלך׳ 216 ת כ אליו, מלך מתנהג בשררה במלך על כסא כך השכינה על הארון, כמו ש

ה׳ מלך ירגזו עמים יושב ברובים תמוט הארץ, וכאן כל הארץ.2 אע׳׳פ שנפחדים אין אתה מעוות הדין. ועוד חילו מפניו , ן 7 ף ת בו א בעבור יראת ה׳ תיכון תבל, בל תימוט שלא ימוטו יושביה, שלא יושלחו אישן כלומר בראש השנה ו כ י ף ת , וכאן מלך. א 2 1 8 באחיו, וליוצא ולבא אין שלום תכון פתרונו גוזר גזירות בראש השנה, לבך סמך שם ידין עמים במישריםי!2׳

וכשנמצאו מישרים.ץ בני אדם. אף תכון ר א ל ה ג ת 2 אלו שרי האומות. ו 2 ם 0 י מ ש ו ה ח מ ש יף תבל, והארץ נקראת תבל, לפי שמן בראשית עד יום הששי תב׳׳ל תיבות. א

. 207 ל א. קאל מ ת חז ו ח. 206 י . 205 צ ת כג טו ו מ 203 עי׳ חגיגה ז א. 204 שד ם ק . 212 ש ד מ ם ל י ם צו ט. 211 תהל י ד ועוד. 210 תהל . 209 ירמיה ו כ א 208 יט א. ם צ ת פרק ו מ׳׳ו. 216 תהלי ו ג. 215 אבו ם ק ק ג ה. 214 תהלי לא. 213 חבקוו ם צ ם שם. 220 תהלי ר הדברים]. 219 תהלי ש ק ם צו י. 218 זכרי׳ ח י. [רצ׳׳ב ה 217 תהלי

קח לה לרו ח פירושי סידור התפי נ

, 2 2 / אין שטן ישותף בדינו1 2 2 0 ם ל ו ע ל אע״פ שדן יחידי לבל באי ה ב ן ת ו כ ת2 ידין עמים במישרים, אע״פ 2 נמצא תיכון תבל בל תמוט ממקומה. ושם בתילים 2 שיראים מפניו כל הארץ אעפ״ב יודעים שידין במישרים. ועוד ידין עמיםp להם זכות גרים היוצאים מהם, אף תכון תבל בל א במישרים, שבהם זוכר ה

תמוט.p א ץ בתתלת התיבות הוי״ה, לומר תיכן ה ר א ל ה ג ת ם ו י מ ש ו ה ח מ ש י שלא תמוט מן השמים, לפי שהם חתומים בשמו הנכבד. לכך סמך באן בל

תמוט.p אלו בני אדם, ויאמרו א ם אלו שרי האומות, ותגל ה י מ ש ו ה ח מ ש י^ שמדבר א בגוים ה׳ מלך לעתיד לבא. כאן כתבו באחרונה אצל ותגל ה, ואז המלכות להקב״ה. משל למלך 2 2 3 p חדשה א לעתיד לבא בשמים וחדשים ו בשר ודם שגנבו גנבים כל אוצרותיו וטמנום בביתו של עיור, והעיור צעור אומרת מה אעשה כשיחפש המלך בביתי, בא המלך וחיפש ומצא, אמר למה גנבת א אוצרותי, אמר והלא אתה אדוני המלך יודע שאיני רואה אלא הגנבים שמו הכל בביתי בעל ברחי, ושאל לגנבים ואמרו לא מצאת בידינו כלום. מה עשה המלךל העיור הרג הגנבים והרם הבית ובנה בית חדש ונתן לעיור וריפא עיניו, התחי לשמוח שהרס ביתו ובנה לו טובה ממנו ורפאו. כך לעתיד לבא יטמנו האלילים2 ויאמר להם הקב׳״ה למה עבדתם אלילים, ויאמרו 2 לחפור פירות ולעטלפים 4p תחיל שנמצאו שם, א ה לא היו דברים מעולם ויאמר באותו מקום טמנתם ו2 יבושו 2 6 p כבגד תבלה. ויבושו כל העובדים להם שנאמר א ה 2 ו 2 5 לפי שנאמרp א 2 יתמו חטאים מן ה 2 7 כל עובדי פסל. והקב״ה יכרות הרשעים שנאמרp חדשה ורוח חדשה. והכל שמחים, והקב״ה שמח ורשעים עוד אינם, ובורא אp א ה 2 יהי כבוד ה׳ לעולם ישמח ה׳ במעשיו, ו 2 8 שלא יכעיסוהו עוד, שנאמר שלא תבלה שלא יחטאו בני אדם. ושמים שמחים שבעבור עוונות בני אדם היו^ הרי השם בתחלת התיבות, א מקטרגין שרי האומות. ישמחו השמים ותגל ה שהקב״ה שמח עמהם, ואז ימלוך לבדו ושמו אחד, לבך נחתמו בשם, ויבאו

. 2 2 , ג ו פליטי גם אמר דוד יבולים אתם לומר לפלשתים שאלוקינו י י ו ג ו ב ד מ ך א ל ׳ מ ה מלך, ואם יאמרו והלא נהרגו ישראל ותפסנו הארון, אמרו להם אתם עדים שאין אלוק אלא הוא, שהרי השליך דגון מלפניו, ובעבור עוונות נהרגו פלשתים,

בדברינו הוא שה׳ מלך.ה ד ש ץ ה ו ל ע ם הקב״ה מרעים הים ברותות ומלואו בגלים. י י רעם ה י בדשאים, וכל אשר בו, החיות. כאן בדברי הימים כתוב יעלוץ ושם בתילים

mm-

ו יא. ומא יא א. 222 צ ץ דן יחידי כוי. 221 י א ק ד מ׳׳ט ש ר ת פ ו ב יא יב. 220א אד ם ק ם צז ז. 227 ש ם נא ו. 226 תהלי . 224 ישעי׳ ב כ. 225 ש ה ת 223 ישעיה ס

. ח ד כ ם לא. 229 צ׳׳ע הביאור. ועי׳ ירמיה מ . 228 ש ח ל

ט ו לה׳ נ ד הו

יעלוז, לפי שז׳ חדשים היה הארון בשדה פלשתים שהם יעלו״ץ ימים. ושם בתילים כתיב יעלז שדי, אלא באן רמז השם ירעם הים ומלואו, ובן יעלץ השדה וכל אשר בו, הרי התתלת התיבות יה״ו, זה השם יה״ו מתגלגל בספר יצירה שבו גברא השמים והארץ, ולקח ה״א משמו וברא העולם מהלך ה׳ מאות״, וכתיב אלה תולדות השמים והארץ בה׳ הבראםי". יעלת ישראל בז׳ שנה0 שמחות בכל עוז ובשירים ובכינורות ובנבלים ובתופים ובמצלתים ובחצוצרות.

" הרי צ׳ אלף. יעלוץ שנאמר תשעים אלף, ויוסף שלשים אלף כל בחור2 השדה בגימ׳ שד״י.

אז ירנגו עצי היעד ובתילים כתיב כל עצי היער, אפילו כל אילני. וכל עצי היער שבכל מקום, אפילו היער הגדול. סרק״2

ט כי בא למה ג׳ פעמים, כנגד ן כי בא לשפו י אדו י ה׳ מלפג נ פ ל מ הארץ והעמים. ישפוט תבל בצדק ועמים. לשפוט את הארץ לרבות גם שרי" ״את״ לפי שבכאן למעלה, ושמים לא זבו בעיגיו4". וכאן כתיב בדברי הימים5 לא כתב כי בא כי בא כמו בתילים ב׳ פעמים. ועוד כי בא כי בא ב׳ פעמים, בא. ואומר 2 3 הארון מבית אבינדב לבית עובד אדום ומבית עובד אדום לציון62 בראש השנה כל האומות באין לדין וגם ישראל ואין אנו יודעין 3 7 בשוחר טוב מי נוצח, אלא בסוכות ישראל נוטלין לולביהן ואתרוגיהן ומרקדין בידוע. אז ירעו 2 3 שישראל נצחו, לכך נאמר אז ירעו עצי, בתחלתן, בגימ׳ ז״ה בלול׳׳ב8 עצי היער, בגימ׳ בלולביהם בחג הסוכות. מלפני ה׳ כי בא לשפוט את הארץ,

. 2 3 , בהושעגא רבה2 זה הפסוק לקח ממזמור של ספר חמישי, שכתוב 4 ׳ כי טוב 0 הודו לה אחר ואמר כל העם אמן. וסמכו אצל לשפוט את הארץ, בשהקב״ה יושב בדין ורואה שאין העולם יכול לסבול מדת הדין, לבך חסדו וטובו ומנהיגו ברחמים.2 הושיענו, כי ד׳ מזמורין הודו לה׳ כי טוב כל״ח, כעד ד׳ 4 ואחר כך סמך ואמר׳

מלכיות.ו בימי דוד, מה צריך לאומרו בימי דוד, אלא דוד אמרו ואמרו הושיענ על ישראל המפוזרין בין פלשתים ובין באומות אחרות, רבות פעמים יצילם 242 לכך לא כתב בתלים והצילע והושיעע בגלות וקבציע מן הגלות, והצילע מגוג.

ל יך 243. ד ע וקבצע, גדחי ישראל יקבץ על ית זה שאדם מביא על נס ומביא תודה. לשם ו ד ו ה ים האומות. ל מן הגו

קדשך שקדשת בע שהושעתע.

ת (עמ׳ עה). ח בראשי ק ו ר ט א. ועי׳ פי׳ ה ת כ ו ח נ ת ב ד, מ ם צד א. 231 בראשי י ח ס 230 עיין פת הארץ • ט א ו פ ש : ל ג . 235 דהי״א טז ל ו טו ב ט ו 232 ש״ב ו א. 233 ויק״ר ל ד. 234 אי

ם בז. ״ב ש ח תנ ר י מא אמו חו ל ב פרק ו. 237 תנ א ו מ ט הארץ. 236 ש ו פ ש : ל ם ובתהלים ש

ר יז ה. ם מזמו ום הכפורים. ועי׳ מדרש תהלי ה י ם ז ת א׳ י׳ עי. 239 במדרשי ו ת האותי ל י ח 238 תם רבות — : פעמי ו מג ם ק י . 242 בתהל ה ו ל ז א. 241 דה״י א ט : ק ה ו מ ם ק 240 תהלי

י יג יא. יצילם. 243 ראה משל

קח ה לרו ל י פ ת פירושי סידור ה

ך לספר בכבודו כמו להתפאר. ואל תתמה למה לא ת ל ה ת ח ב ב ת ש ה ל ו. 2 4 4 ׳ אמר להשתבח במו להתגדל, לפי שאותיות השינים מקדימין לת

ם והזכיר אלקי ל ו ע ד ה ע ם ו ל ו ע ן ה ל מ א ר ש י י ק ל ׳ א ך ה ברו ישראל, שהראה גבורת אלקותו לישראל. מן העולם, בעולם הזה ובעולם

. 2 4 5 הבא2 כתיב ואמר כל העם אמן, כי אמר 4 7 2 ובתילים 4 ן 6 מ ם א ע ל ה ו כ ר מ א י ו דוד אמרו אמן, ואת״כ עונין אמן. מכאן תקנו ששליח ציבור אומר אחר כל ברכה

. 2 4 ואמרו אמן, ואת׳׳כ עונין הציבור82 אבשלום יפה 4 9 ן על הברכה, והלל ומשובח, כמו מ ם א ע ו כל ה ר מ א י ות ה׳, מספרים תהלתו 2 ויאמרו כל הקהל אמן ויהללו א 5 0 מאוד להלל בבל, כמו׳ זהו שכתוב ה ל ל ל ה ן ו מ ם א ע ו בל ה ר מ א י על שצוה מצוד. זאת. ו2 ובל העם הריעו תרועה גדולה בהלל לה׳, ופתרונו במזמורים של 5 בעזרא׳2 בהם בונה ירושלים ה׳ נדחי ישראל יכנס ולכך בתי׳ 5 2 הללויה. לפי שכתוב. 2 5 4 2 מן המצר קראתי יה, מהולל אקרא ה׳ ומן אויבי אושע 5 3 בהלל לה׳, וכתיבד ק״ל שנים שהיה יעקב ע מן שירו לה׳ עד אמן והלל לה׳ ק״ל תיבות. כ כשבא למצרים ואמר יעקב הושיעני וקבצני והקב׳׳ה השיבו אל תירא אנכי״. ולפי שמשה עשה מזמור זה, ואמו יוכבד היתה בת ק׳׳ל שנים 2 5 4 אעלך גם עלה

כשילדה משה, לכך ק״ל תיבות.p צ׳׳ו תיבות, לבד מהודו לה׳ בי טוב שאינו סמוך א במזמור שירו לה׳ כל הד ק׳ ברכות, וג׳ להזכיר להם זבות ג׳ אבות. ע לו בתלים ועם פסוק הודו ק״ג, ק׳ כ

מבאן ואילך ליקוטי פסוקים:2 שתאמרו שבחות הרבה והכסא מתרומם, באדם 5 5 ו נ י ק ל ׳ א ו ה מ מ ו ד שמשבחים אותו ולבו מתגדל ברוב גאות, כך הכסא מתגדל והכבוד מתכבד. ולכך, וכן וחסידך יברכוך כבוד מלכותך יאמרו. 2 5 6 סמך וגבורתך יגידו הדר כבוד הודך2 ולהדום רגלי 5 8 ו הוא בית המקדש, דכתיב י ל ג ם ד ו ד ה ו ל ו ח ת ש ה ו. ז׳ פעמים בקרייה, ה׳ מהם הדום רגליו, ואחד 2 3 אלקינו, והארץ הדום רגליו92 6 ת' p ישראל שיש לה ז׳ נהרו ד א ע , ואחד הדום רגלי, כ 2 6 0 מקום רגלי אפאר2 והבית לבנות לה׳ להגדיל למעלה לשם ולתפארת, ולמעלה 6 2 והרים, וכתיב2 לא יבנה אדם ביתו גבוה 6 3 מכל הבתים ולא מפואר כבית המקדש, מיכן אמרו

א בכל מיני קדושות. ו ש ה ו ד . ק 2 6 4 מבית הכנסת ואין עניות במקום עשירות

ם כשינים. 245 מדרש ה ת בומ׳׳ף ש ו תי נה לאו ו ] ואפשר שהכו דם לת׳ 244 צ׳׳ע. [אפשר שהשי׳׳ן קול ן ע ל ה . 248 ראה ל ח ו מ . 47*• ק ו ו ט, דבה׳׳י א׳ וערש׳׳י שם. 246 דהי׳׳א re ל ם ק י תהלז ב. מ ם ק ׳ ה יג. 251 ג יא. 252 תהלי ם יד כה. ־ 250 נחמי הקדיש. 249 שם ט ה. 256 ש ם צ ו ג ד. 255 תהלי ת מ ח ד. 254א בראשי ם י ח ה. 254 ש ם קי 253 שד כ, ו א. 260 ישעי׳ ס יג. 261 ב׳׳ב ע ח ב. 259 ישעי׳ ס ה ד, ה. 258 דהי׳׳א כ מ קר יותר א ו פ א יהא מ ץ ל ם בנ נה ששו ו ב ה. 263 כנראה הכו רה נב. 262 דהי׳׳א כ ה תו ש ע מס׳ מגילה פ״ג ם כוי. תו ׳ ה׳׳מ בתי סת כו ת הכנ הץ מבי ל עיר שגגותיה גבו ת יא א כ ב ק. 264 ש ׳ מבהמ׳

KD הודו לה׳

2* ו וכתיב6 ש ד ר ק ה ו ל ו ח ת ש ה ו בכל מיני רוממות. ו נ י ק ל ׳ א ו ה מ מ ו ר*2 אבן משבית לא וירעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו, זה שאמר הכתוב7ו זה בית ש ד ר ק ה . ל 2 תתנו בארצכם להשתתוות עליה, אבל בעזרה חייבי6ו נאה ל ן כ ל ע ו נ י ק ו ל ׳ א ש ה ו ד במקדש, אע״פ שהוא הר, הוא קדוש. כי ק

לקדשו.ן שיכפר ברחמיו העון ולא ישחית בריותיו. והרבה ו ר ע פ כ ם י ו ח א ר ו ה ו להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו. והוא רחום אומר ג׳ פעמים ביום, אחד בראש/ ובו י׳׳ג תיבות, הרי ג׳ 2 6 , ה ש ו ד לה ואחד בסדר ק הזמירות ואתד לפני התהי2 6 תי פעמים י״ג הם ל״ט בעד המחוייבים מלקות, היו מלקים אותו ל״ט מכו2 ונקלה אחיך לעיניך. אחי׳׳ך בגימ׳ ל״ט, כיון שלקה ל׳׳ט מכות הרי 7 0 שנאמר הוא אחיך, לבך מלקים אותו בערב יום, והחזן אומר והוא רחום יכפר. ויש בו2 7 י״ג תיבות לזכור י״ג אותיות האבות אברהם יצחק יעקב. לכך סמך בתילים 1 במזמור האזינה עמי תורתי, ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו והוא רחום

, לומר שלבו לא נכון עמו ילקה ויתכפר לו. 2 7 2 יכפר2 אשרי האיש 7 3 ד והוא רחום חצי תהלים במזמורים, לומר מה שאמר ע אשר לא הלך, מדבר בלוים לא הלכו בעצת דור המדבר, לפיכך נאמר עליהםם ואחרי שלא א רחו ו ה 2 הללו אל בקדשו הללוהו בנבל וכינור. ו 7 4 בסוף הספרת בריתו במה פעמים, נאמנו לו לא היה הדין נותן לרחם עליהם כיון שעברו א

ואח״כ לוקים בעונם ונותנים עוד לבם לבקש מלפניו רחמים שלא לכלותם.ם ולא היה זוכר עונות הראשונים לומר לא אושיעם עוד, הואיל א רחו ו ה ון שמתחנן בקול ושומע ו נ ם לפנים משורת הדין. ח ואינם נאמנים בדיבורם. רחון זהו שיסד הפיט תקרא כהן ו כפר ע . י 2 7 5 י מן הדין, ושמעתי כי חנון אנ לחטאתך באזוב מתכהן. שהרי כתיב יכפר, וכתיב בכהן יכפר. יכפר עוון פתרונו לא יוסיף להלקות כאשר עשה, וכתיב כפר לעמך ישראל שלא יוסיף להלקות,ה ת ח מ ק להוליך ה ה א ר שמצוה ל פ כ ומפרש שלא ישחית שלא תוסיף המכה. י

ולכפר ושאר הדברים.. 2 7 ו6 ן ולא יעביר מכל וכל, כמו כי אמר אכפרה פני ו ר ע פ כ ם י א רחו ו ה וב יש י ש ה ה ל ב ר ה ת העם המתאוים. ו ת הכל אלא כי שם קברו א י ח ש א י ל ו2 ובעיני 7 מפרשים על משה, והוא משה רחום, אף כי משה חרה אפו שנאמ׳ 7, ויחר אף משה מאוד. 2 7 , תות ת הלו משה רע. ויחר אף משה וישלך מידו א2 ואעשך לגוי גדול ועצום ממנו, אמרו למשה כל 7 י וכשאמר להם הקב״ה אמר לי2 תגו את החייבים ונמיתם, , 0 ם ה מה שתחפוץ עשה בע p תכפר בעדע. ואמר ל

הכ׳׳ג. 266 דהי׳׳ב ז ג. 267 ויקרא כו א. 268 מגילה כב ב. 268א וכן לקמן בכי׳׳א הערה 411. 269 מכות כב ב, בג א. 270 דברים כה ג. 271 תהלים עח א. 272 שם . פסוקים לז לח. 273 שם א א. 274 שם קנ. 275 שמות כב כו. 276 בראשית לד כא. 277 במדבר יא י. 278 שמות לב יט. 279 שמות לב י. 280 שם פסוק כז.

קח ה לרו ל י פ ת ב פירושי סידור ה ס

אמרו לו קח אתה אין מי שימחה בידך, מיד אמר ללוים חגרו איש חרבו על2 אעלה אל ה׳ אולי אכפרה 8 ירבו עברו ושובו, והוא משה רחום יכפר עון. אמר 1 בעד חטאתכם. וכן כשאמר להן ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלה וגר, אעשה אותך לגוי גדול, ואע״פ שא׳׳ל ואעשה אותך לגוי והוא משה רחום יכפר,2 8 2 ואומר ואם אין מחיני נא. ובן כשהראה לו שעתידין ללקות על השליו, אמר2 אלקי הרוחות לכל 8 ת עושה לי הורגני הרג. ובן בעדת קרח דבתיב 3 אם ככה א2 8 4 בשר. ולמחר אמר לאהרן והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם, וכן הוא אומרp לפניו להשיב חמתו מהשחית, הרי מוכיח והוא פ לולא משה בחירו עמד ב

רחום על משה אמר, והרבה תחנונים להשיב אפו של הקב״ה.ו ולא כלה בל חמתו שחשב, אבל מקצת העיר ת מ ד כל ח י ע א י ל ו2 8 6 , וכתיב ק ה ת העגל אשר עשה א ת העם על אשר עשו א 2 ויגף ה׳ א 8 5 שנאמר2 ודרשוהו 8 7 וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם. ומוכיח במדבר שהרי אומר ואחר בך ושחרו אלי, ולא נאמר ושחדוהו אלא דרשו את משה. ואם תאמר הכל על הקב׳׳ה כי כן עיקר, והוא רחום יכפר עון הקב״ה עון ישראל ולא ישחיתת ולא יעיר י ח ש א י ל אותם, והרבה רחמים וחסדיו להשיב אפו, מלאך אף. ו2 שארית חמות תחגור. ג׳ 8 8 ו לשון תדיר, ולא יעיר כל חמתו אבל מקצת כמ פעמים ביום אומרים פסוק זה, אחת בלילה ושתים ביום. כנגד חייב מלקותת א ה ז ר מ , וג׳ אבות, וכסדר קדושה אצל אבות. ש 2 8 , שראויות להשתלש2 ולאחר מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, וג׳ 9 0 ת ו ב ש ח ר מ צ י ם ל ל ו ע ל2 ה׳ הטוב 9 קדושות, למי הוא מרחם ומכפר עון למי שהכין לבבו, ובן הוא אומר׳2 מי קל כמוך נושא עון וגו׳ 9 2 יכפר בעד כל לבבו הכין לדרוש האלוקים. וכתיב

שמשים עצמו כשיריים 293.ך שאתה ד ס 2 לא תמנע רחמיך ממני. ח 9 4 ך י מ ח א ר ל כ א ת ׳ ל ה ה ת א ור ו כ ך קיום חסדים תמיד בכל שעה עצרוני. ז ת מ א עושה עם (ד,)בל הבריות. ו2 ולא מן בח, כלומר לא מעתה אלא כי מעולם המה, 9 ך 5 י ד ס ח ׳ ו ך ה י מ ח ר

. 2 9 7 2 וייצר ה׳ אלוקים, מלמד שנברא האדם במידת רחמים 9 6 שהרי2 כך היו הלויים אומר׳ לממלכות הארץ הבאים 9 ם 8 י ק ו ל א ז ל ו ו ע נ תת פני ה׳ בעבור מטר, והיו מביאים שי וקרבנות שיחננו ישראל שם לתלות אד המקדש, ויודעים שנענים ע בעדם, ומיד עונה להם שהיו עבים בשמים כ2 ממלכות הארץ שירו לאלוקים 9 9 ושומעים קול עבים, והכהנים והלוים אומרים זמרו ה׳ סלה לרוכב בשמי שמי קדם, עד שרואים זוהר קשת. ועוד רעמים

ב ת ל ו מ ו בג. 285 ש ם טז כב. 284,.גןהלים ק . 283 ש ר יא טו ב ד מ ם ל. 282 ב 281 שת פ׳׳ג ו יא, ועי׳ ירושל׳ מעשרו ם ע . 288 ש ד ח ל ם ע . . 287 תהלי ב לד ת ל ו מ לה. 286 שצחק וישראל אבותינו שמרה זאת : ה׳ אלקי אברהם י ח ט י ב א. 290 דבהי׳׳א כ ת כ ו כ ה״ד. 289 מה יז ב. ח. 293 ראש השנ כה ז י ם אליך. 291 דהי״ב ל יט. 292 מי ב ב לם ליצר וגו׳ והכן ל לעו, פםיק״ר פרק מ. ב טו ת ב ז. 297 בר״ר י ה ו. 296 בראשי ם מ יב. 295 שם כ 294 תהלי

ד לה. ג ל ם שם ל ח לה. 299 ש ם ס 298 תהלי

׳ סג ה דו ל הו

ע p ת x n גדולים זהו הן יתן בקולו קול עוז, וקול רעם גדול, ואומר לממלכות גם אתם קול עוז בשירים ובכלי שיר, כי על כל נם היו שרים ומשבחים לבעל הנס, וכשם שפתח תחלה בשתים בעת מלחמה, שרוכב שמים בעזרת ישראל ע״י שמרעיש שמים ברעמים ופעמים בעבור לתת מטר על הארץ, לכך פתח3 ראתה 0 3 בשמים נטפו ארץ רעשה מפני הרעמים והברקים שנאמר 1 0 0 לה תחי ותחל הארץ. וכן גשם נדבות לצורך הארץ, ועתה חותם בי מטר בעת מלחמה3 דובב שמים בעזרך ועזו בשחקים, 0 4 ומטר לצורך הארץ, לפי שכך חיתום התורה3 מעונה אלקי קדם, עבים שברא מקום 0 3 3 לרוכב בשמי שמי קדם ושם 0 2 כאן ו לרכובו יתן בקול עוז ויגרש מפניך אויב ברעמים וברד. וישכון ישראל בטח בדד. ובאן גשם נדבות ועוזו בשחקים. ז׳ קולות על 3 0 4 עין יעקב אף שמיו יערפו טל3 ה׳ 0 6 , ובעדם במזמור זה יקום אלקים 3 0 5 המים במזמור הבו לה׳ בני אילים/ ישאג קול 3 א׳, והגה מפיו ב 0 7 פעמים עז, וא׳ ותעצומות ו. עז ו׳ שם ברגז קולו3 כי לשלג יאמר 0 ג׳, בקול גאונו ד׳, ישמע קולו ה׳, ירעם בקול נפלאות ר, בעדם 8 הוה ארץ גשם מטר וגר. הרי למדנו שהמטר גקרא עוז. ה׳ קול כמטר וא׳ הגה. וכאן ה׳ עוז וא׳ תנו עוז, תנו עוז לאלוקים גצתון, על ישראל גאותו מראה קול הדר גאונו, קול רעם גאוע שנאמר ירעם בקול גאונו, רק בעבור ישראל שצריכים למטר לרוות הארץ. אז בשמוציאין ארון מן המקדש למלחמה, זהו נורא אלקים, שחקים ששם שוחקים מן 3 0 9 ממקדשך ישלח עזרך מקודש. ועוזו בשחקים

ץ ביחד. . ועוזו בגי׳ המן, בשחקים נורא הרי מ 3 , 0 לצדיקים3 קול ה׳ מעולם, זהו ה׳ ׳ 2 כל 3 זהו קול מהי ״ ך ש ד ק מ ם מ י ק ל א א ר ו נל . א 3 , 5 הו ו , זהו שאג ישאג על נ 3 1 4 , זהו אריה שאג מי לא יירא 3 ׳ 3 מציון ישאג

3 בי ה׳ אלקיך בקרבך אל גדול ונורא. ל תקיף על ישראל, זהו*, א ר ש ים גבורות ע ת ל ו מ ו צ ע ת ז ולא מלאכי מעלה. עוז נצחון. ו ו ן ע ת ו א נ ו הם בתחלה אמר לישראל ואח׳׳כ אמר לעם, אלא ע ומלחמות בחיצים ובחרב. ל3 קום עבור את הירדן הזה אתה וכל העם הזה. וסיום הפסוק אשר אני ׳ 7 זה כמו נותן להם לבני ישראל. בתחילה העם ואחר כך ישראל, אלא העם, אנשי המלחמה זהו אל הארץ אשר אני נותן, לאנשי המלתמה אני מוסר דיירשוה לחלק בארץ לישראל. כך במו אלקי ישראל, בעבור ישראל כשבאים עליהם אומות העולם לגרשם מן הארץ בעבורם עתן עת ותעצומות לעם המלחמה שיהו עצחים, ובעבורם נותן קול משמים לפזר האויבים, ונותן עוז לעםד עוז, ע המלחמה לרדף אחריהם ולהכותם, זהו יקום אלקים ויפוצו אויביו כ

ד ותעצומות לעם. ע וינוסו משנאיו כ

ם . 304 ש ג כז . 303 דברים ל ח לד ם ס ם צז ד. 302 ש י . 301 תהל ד 300 יהושע ה׳ ל ה ז ב כ ב ל ו ח ב. 307 אי ם ס ב א. 306 תהלי י ם ק י ח ס ׳ט, פ ם פכ׳ . 305 תהלי ח ם כ ש. ו ח ל ם ס י ב ב. 311 תהל ח לה. 310 חגיגה י ם ס ק ד. 309 חהלי ו ס ם פ ת. 308 ש לו קוה ל. 316 דברים ז ם ג ח. 315 ירמי׳ כ ס א ב. 314 ש ו ו. 313 עמו 312 ישעי׳ ס

כא. 317 יהושע א ב-ג.

סד פירושי סידור התפילה לרוקח

3 במקהלות ברכו אלקים, ולמעלה ׳ 8 ך א ל קי ם ולמעלה אמר בסתם ברו פירש אמרו ברוך הי, לפי שנתן עוז ותעצומות. בתחילה אמר ממקדשיך ואחרם י ק ל א א ר ו כך אמר הוא ולא אמר אתה, אלא יש לומר שכלפי דוד אמרו. נת ממקום שהכינות לארון והקדשת לו שם, בי קדוש המה, לא באה עליהם א, והוא עונה ברוך אלקים. 3 2 0 3 אבישי ' 9 ואב ארון, ומספרים לדוד עוז ותעצומות י. וסמכו 3 2 2 3 גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות השם 2 ״ ת ה ו מ ק ל נ א3 אל נקמות ה׳, לומר לאחר אריכות ימים תהיה הנקמה של מלך 2 3 מים לאורך יע תגלה נחמתך מאדום חייבת. והיו אומרים מזמור י פ ו ת ה ו מ ק ל ג המשיח. א

3 לנקום מעובדי השמש, אל נקמות ה׳ בגמ׳ זה שמש. 2 4 זה ביום רביעי3 משל לנץ בשרוצה לתפוס עוף אחד הוא פורח 2 ץ 5 ר א ט ה פ ו א ש ש נ ה3 ויגבה ה׳ צבאות במשפט. וכן ראה בל גאה 2 6 למעלה ונופל על העוף ומפילו, בך3 והדום רשעים תחתם, כך תעשה שופט הארץ כס היקר יתרומם. 2 והכניעהו 7

ם על אשר לא ידעו לעשות רצונך לבטח בך. י א ל ג ל ע ו מ ב ג ש הה ל ך ס ת כ ר ך הקדוש. ב מ ל ע ע 3 ישועה גמורה. ו 2 ה 8 ע ו ש י ׳ ה ה ל

לברכך תמיד על רוב נסיך.3 שהצבאות עמו ובידו לחזק זה על זה. עמנו, ואנחנו 2 ו 9 נ מ ת ע ו א ב ׳ צ הו לשח נ ב ל ג ש , הארון שהיו מוליכו עמהן למלחמה. מ 3 3 בשם ה׳ אלקינו נזכיר0׳ ה כשם שהציל יעקב מצרתו בך יענה במלחמה. ה ל ב ס ק ע י י ק ל חוזק. אח בך באורים, אשריו ששבה שלל ובוז בזה, אשריו ט ו ם ב ד י א ד ש ת א ו א ב צ שגדל בעושר ובזרע נכון לפניו, ובכבוד ונחלתו לעולם תהיה. ברוך הגבר אשר3 וגלחם 3 3 , אשרי אדם בוטח בך 3 3 2 3 והיה כעץ שתול 3 ' יבטח בה׳ והיה ה׳ מבטחו/ ואין אומר בלבו אמהר להלחם או אנוס כדי שלא נלחם ואעבוד מלתמות ה

. 3 3 4 ת תבואתי. אלא בוטח בך, עשר בשביל שתתעשר ת אדמתי ואקצור א או אליו נ א ר ם ק ו ו בי נ נ ע ך י ל מ 3 ישועה גמורה. ה 3 3 ה ע י ש ו ׳ ה ה

במלחמה.3 הם עמך ונחלתך 3 6 ך ת ל ח ת נ ברך א ך הטובים. ו מ ת ע ה א ע י ש ו הם ד׳ ברכות לצדיקים, ל ו ע ד ה ם למעלה. ע א ש נ הצדיקים. ורעם במרעה שלך. ו הושיעה א׳, וברך ב׳, ורעם ג׳, ונשאם די, כנגד ד׳ מלכיות שיעזר להם לישראל

מהם.3 יש לכל אדם להיזהר שיקרא חי״ת בטוב, ולא יקרא 3 ה 7 ת כ ו ח נ ש פ נ3 כשאתה מגיע אצל וחכתי לה׳ 3 9 לה י , כמו שאנו אומרים במסכת מג 3 3 8 ׳א כמו ה׳

318 תהלים סח כז. 319 ש׳׳א כו ו ועי׳ תנחומא ויצא ג. 320 ש׳׳א שם ועי׳ ברכות סו ב סנהדp צה א. 321 תהלים צד א. 322 ברכות לג א. 323״ההלים צג ה. 324 ר׳׳ה לא א. 325 תהליס צד ב. 326 ישעי׳ ה טז. 327 איוב מ יב. 328 תהלים ג ט. 329 שם מו ח, יב. 330 שם כ ח. 331 ירמיה יז ז. 332 תהלים א ג. 333 שם פד ו. 334 שבת קיט א. 335 תהלים כ י. 336 שם כח ט. 337 שם לג ב. 338 והובא בסידור ר׳ הידך

ש״ץ ז״ל. 339 כד ב.

הודו לה׳ סה

א עזר ו ו ה נ י נ י ג מ ו ו נ י ז ד אתה מהרף ומגדף. נפשנו חכתה, הוכה אליו. עו שלנו ומגן שלגו במלחמה הוא ולא אתר.

1 ולא בשום מלאך, ישמת לנו בעזרתו, למה נשמח 4 0 ו נ ב ח ל מ ש י בו י כ3 4 ו ואנחנו בשם ה׳ אלוקינו נזכיר ובשם אלוקינו גדגול 1 נ ח ט ו ב ש ד כי בשם קו כל שעה באשר יחלנו לך, כי עז ה׳ נ י ל ׳ ע ך ה ד ס י ח ה בשמו ההוה. י

למיחלים לחסדו.נ שבעינו בבוקר חסדך 4 נ ב כתי 3 שיהא שובע, ו 4 ך 2 ד ס ׳ ח ו ה נ א ר הו נ ן ל ת ך ת ע ש י ך ו י ל ע ך פ י ד ב ל ע ה ע א ד שמחינו בימות עיניתנו. י, ותתן לי מגן עזרך וישעך גצחון על 3 4 4 ׳ במלחמה כמו שהבטחתנו עם גושע בה האויב. הראינו ה׳ חסדיך זה אותות הרעמים, וישעך להושיענו. ועוד חסדך, שלל אויבינו לאכול. שבעינו בבקר חסדך שהיו מביאים זבחים מן השלל כמו שמצינו, היינו מחשבים במו זבחים 3 4 6 , וכן דימינו אלקים חסדך 3 4 באסא בדברים הימים 5 לתת כנגד החסד שעשית לנו ולתת על מזבחיך, וזהו בקרב היכלך. צדק מלאה ימינך בלומר מה שהנביא אומר בשם ה׳ הבל צדק ואמת. זבחי צדק מלאה מזבחך, בשמך אלקים, כאשר אומרים עליך שאתה עושה פלא ורב חסד לכל קראך, כן תהילתך משבחים אותך ומגידים שבחך על קצות הארץ צדק מלאה

ימינך, כלומר מה שהנביא אומר בשם ה׳ הכל צדק ואמת הוא.ת ך והיו שובים לשוביהם, והאכלתי [את] מונייך א ד ס ] ח ו [הי נ י א ר הו השלל של אויבנו תתן לנו, נ ן ל ת ך ת ע ש י . ו , , 3 4 בשרם וכעסים דמם ישכרון6 אז עמך ישמחו בך, רעו צדיקים בה׳. ואנחנו נשמח בך לא נאמר, אלא ועמך, כלומר אנתנו שבבית ייסורין נביא תודות ונקרא שאר ישראל עליהם, p אם תראנו חסדך, שיהא לנו שלל אויבנו, או שובע שעכל לקנות עולות חבחים.י ישראל עם נושע בה׳ תשועת עולמים. 3 4 6 מר וישעך שיהא שובע, שכן הוא או

. 3 4 7 ׳ אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל, עם נושע בה/ 3 4 7 ה ת א ו ו כל מקום שנכנסת תי״ו בתיבה כמו ב נ ה ל ת ר ז ה ע מ ו ק אימתה, עיפתה, פי׳, כל אתת ואחת האמורה למעלה, כמו אימתה חיל רגז, חיל. וכן ישועתה ישועות ה׳ 3 3 4 7 בהלה רעדה נמוגו, ואח׳׳כ אימתה ואח׳׳כ ופחד וישועה עצמה, וכן עזרתה עזרת ה׳ ועזר עצמה, לכך אמר במזמור של מעלה, ב׳. בעד ד׳ מלכיות וגוג, 3 4 י , ישועות פני וא׳ ישועות פניו, וב׳ מה תהמי 3 4 [ישועות]8י תשתוחת ש פ נ 3 5 3 תשתוחחי בעד ג׳ רגלים. וא׳ 1 5 0 ה והעזר עצמה משיח. וגי מד ב׳ אנה ע 3 איה אלקיך כ 5 2 ׳ ד ד׳ מלכיות. ב ע ד רגל שמיגי. ד׳ תשתוחתי כ ע כ

340 תהלים שם כא. 341 שם כ ו, ח. 342 שם פה ח. 343 שם צ יד. 344 ישעי׳ מה יז. 345 דברה״י ב׳ יד יב דשאו שלל הרבה מאוד. ושם טו יג: ויזבחו לה׳ ביום ההוא מן השלל. 346 תהלים מח י, יא, יב. 346א ישעי׳ מט בו. 346ב שם מה יז. 347 דברים לג כח-כט. 347א אולי צ״ל ״תבואתה״ לראש יוסף (דברים לג טז). 347ב שמות טו יד-טז. 348 תהלים מב ו יד. 349 שם שם. 350 שם ו, יב, מג ה. 351 שם מב ז. 352 שם

סו פירושי סידור התפילה לרוקח

ד ג׳ רגלים וג׳ מלכיות. וא׳ ע , אנה פנה דודך. ג׳ תשתוחחי כ 3 הלך דודך"ד רגל שמיני, וכעד יוון שהבית קיים בימיה. וכן במזמור רועה ע תשתוחח כ

3 סתם. 5 6 3 ג׳ פעמים וא׳ פניך 5 5 3 והאר פניך ונוושעה 5 4 נה י ישראל האזך לא לנו ה׳ לא לנו ד ס ן ח ע מ ו ל נ י ד פ 3 מהרה. ו 5 ו 7 נ ה ל ת ר ז ה ע מ ו ק, ושבו בנים 3 5 9 בי (וכר) חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו ' , 3 5 8 כי לשמך תן כבוד

. 3 6 0 לגבולם

3 לפי שבימי דוד כבר 6 ' ם י ד צ ץ מ ר א ך מ ל ע מ ך ה י ק ל ׳ א י ה ב ג אp על כן אמר המעלך, אבל במדבר שלא עלו עדיין א העלום ממצרים [נכנסו] לך וםיפקתי צרכיך והצלתיך ועשיתי ל ע מ 3 אשר הוצאתיך. ה אמר" לארץ נ באלהים שפטים ובהם, הרי אתה הראית לדעת כי ה׳ הוא האלקים אין עודו כמו ולא ה א ל מ א ך ו י ב פ ח ר מלבדו. ומה עשיתי לך סיפקתי לך צורכיך. ה. ויש אומר׳ אינו מדבר אלא בצרות העמים, ומוסב על 3 6 4 ותם זרו מתאו3 רחב פי אל אויבי כי 6 6 ו 3 הזאת, בלומר הרחב פיך על אויביך, כמ 6 5 ׳ ״בצרה׳3 וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו, 6 7 שמחתי בישועתך, ואומר3 ה׳ ילחם 6 כך הרחב פיך על אויבך ואמלאהו שחוק רינה. וכן אמרו במכילתין 8 לכם ואתם תחרישון, בתמיה, הלא יש לכם לרנן ולא נאמר רחיבת פה אלא3 עד ימלא שחוק פיך ושפתיך תרועה, שנאיך 6 9 כשרואה נקמה בשונאיו, שנאמר3 אז 7 0 ת שיבת ציון, וכתיב ילבשו בושת ואהל רשעים איננו. וכן בשוב ה׳ א

ימלא שחוק פינו, כך כאן, וכן מוכית שכתב במעט אויביהם אכניע.. 3 7 , ו בדברי תורה כתי׳ כדאמרי׳ במסכת ברכות ה א ל מ א ך ו ב פי ח ר ה

3 לעתיד לבא כשאין פרץ ואין צווחה 7 ה לו 2 כ כ ם ש ע י ה ד ש א ברחובותינו, אז יגל לבי בישועתך בפרס ומדי שבניתי לי ביתי יאמרו הכל אשריו והולכת שכינתו י ק ל ׳ א ה ם ש ע י ה ד ש העם המבורך שכבה טובה יש לו. א

לטייל ביניהם, ואמר העם בעד עשרת הדברות ושבט יהודה ובנימין.. בחסדך אשר מעולם 3 7 4 3 ואני בתוך הגולה 7 י 3 ת ח ט ך ב ד ס ח י ב נ א וך ת ע ו ש י י ב ב ל ל ג 3 לתשועת ה׳. על כן י 7 5 בטחתי, טוב ויחיל ודומם׳ לספר תגמולות חסדיו, כי גמל עלי ה ה ל ר י ש שתושיעיני מידי אכזרים. אך ת ע ו ש י י ב ב ל ל ג י בבבל. י ת ח ט ך ב ד ס ח י ב נ א ברוב רחמיו וכרוב חסדיו. ו בפרס ומדי. בין בחגכה שגומרין ההלל כמו בסוכות. בי גמל עלי באדום, בעל

3 מה אשיב לה׳ בל תגמולוהי עלי. 7 6 * ואז אומר 3 7 5 גמולות כעל ישלם

שם ד, יא. 353 שה׳׳ש ו א. 354 תהלים פ ב. 355 שם שם ד, ח, כ. 356 שם שם מ מגערת פניך. 357 שם מד כז. 358 שם קטו א. 359-«שעי׳ נב ג. 360 ירמיה לא יז. 361 תהלים פא יא. 362 שמות כ ב. 364 תהלים עח ל. 365 שם פא ח, בצרה קראת ואחלצך. 366 ש״א ב א. 367 תהלים לה כא. 368 מכלתא בשלח דויהי ספ״ב. 369 איוב ח כא, כב. 370 תהלים קבו א. 371 נ א. 372 תהלים קמד יד טו. 373 תהלים יג ו.

374 עזרא א א. 375 גיטין ז א. 375א ירמיה נא נו. 376 תהלים קטז יב.

הודו לה׳ סז

3 שמחה שייך לומר בדבר שהוא ניכר, כלומר 7 8 ם י מ ש [*ישמחו ה, במעון שהוא שמים חמישי אית ביה 3 7 9 ה מ ת בתופים ובנבלים ובכינרים. ואל ת כל מיגי זמר, להכי הוה דוד רגיל לנגן במינים ועוגב וכל מיני זמר, שהיה חוזה3 מעונה אלהי קדם, 8 0 ויודע מה למעלה, ותדע שמים חמישי, שפסו׳ אח׳ אומר3 השקיפה ממעץ קדשך, ולא הזכיר הה׳ כי שמו של אותו 8 ופסוק אח׳ אומר׳3 יומם יצוה ה׳ 8 ע דבתיב 2 שמים מעון, והה׳ יתירא שהוא מעון ה׳, ועוד מצי חסדו ובלילה שירה עמי, שירה כתוב בה׳, להודיעך שהוא מעץ ה׳. שמים נקרא לשון רבים, כמו עיניים ידיים שהם כפולים, להכי נמי שמים שיש כפל מלאכים

תג ל שמחה זו, זה אינו ניכר. וממה שישנן בארץ. וו גלי הים. ובאילו ג׳ תיבות בראשיהן יה׳׳ו, וחסר בהן א ו ל מ ם ו י רעם ה יד ג׳ רותות, והרביעי פתוח צפוני והרוח מצוי ה׳ מן השם של ד׳ אותיות, ע, לבך ויסד שמו המיוחד של ד׳ 3 8 4 3 כמו שפירשתי מצפון תפתח הרעה 8 3 ם ש מ אותיות ברוח צפון שהוא מפולש, ולהבי יסודו שמה, כדי שלא יהו ישראל גיזוקו3 ומחץ מכתו ירפא, בלומ׳ על ישראל נאמר וכת׳ 8 5 משם, והגוים נכשלים. ובת׳3 הנה ה׳ בא ממרחק בוער אפו, פי׳ ממרחק זה צפון, ויסד שם המיוחד 8 6 בתריה3 בוער אפו 8 של ד׳ אותיות להגן על ישראל ולהכות אומות העולם, כדכת׳ 7, הרי אילו ג׳ 3 8 8 י כתער, ובאותו השם של יה׳׳ו, ובאהיה אהיה, ואהיה שלחנ פעמים ויה׳׳ו ג׳ פעמים ויתקק אותם במקל ויכה בגלי הים, כשהם בזעפ(י)ם יעחו3 הני אלוותיו במקלות דחקוק בה א׳׳ה 8 מיד מזעפי׳, והכי אית׳ בבבא בתרא 9 א׳׳ה א׳׳ה ג׳ פעמי, פי׳ אלוותיו במקלות, והשם של יה׳׳ו ארץ דכת׳ בהו השדה.ע גורם׳ הבא גקוט האי כללא בידך כמו שכת׳ בדברי הימי׳ הבי אה גורם׳ הבא, ותילי׳ יעלוז שדי, להכי כת׳ הכא צ׳ שיהו ד ש ץ ה ו ל ע . י 3 9 בזמירות03 ברוב עם הדרת 9 צ׳ אלף תלמ׳ חכמ׳ הולכים עם ארון הקדש, לקיים מה שנ׳ 13 ויוסף עוד דוד לאלף, אלף כמשמעו, וכת׳ ויוסף 9 מלך, תדע שצ׳ אלף הוו דבת׳ 2 מכלל שלשי׳, ובת׳ אלה, הרי לך צ׳ אלף. ומה שכת׳ בתילים שדי, פי׳ שדות

הרבה.3 הפשט שהארון היה מבלה ועבד משפטים מן 9 ר 3 ע י י ה צ ו ע נ נ ר ז י א3 אית׳ משל בשני הנדייסין שבאו לדין לפני המלך, זה 9 הפלשתים. אבל בש׳׳ט 4

378 תהלים צו יא יב. 379 כלומר ששייך שמחה בשמים משום דרקיע החמישי שנקרא מעץ שבו השמחה, עיין חגיגה יב א שבעה רקיעים והחמישי ׳׳מעון׳׳ ונקרא שמים דכתיב הבט משמים וראה מזבול קדשיך ותפארתך, מעץ שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרים שירה בלילה. ובפי׳ הרוקח דברים עה״ת (עמ׳ רפט): שחקים ששם שוחקים בכל מיני זמר. 380 דברים לג כז. 381 שם כו טו. 382 תהלים מב ט, חגיגה שם: מעץ שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרים שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל שנאמר יומם וגו׳. 383 עי׳ גיטץ לא ב, ב״ב כה א. 384 ירמי׳ א יד. 385 ישעי׳ ל כו. 386 שם כז. 387 שם לא. 388 שמות ג יג. 389 ב״ב עג א: ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה א-הי׳ כוי. 390 בתהלים צו יב: יעלת שדי וכל אשר בו ובדה״י יא י: יעלח. 391 משלי יד כח. 392 ש״ש ו א: דוםף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף, ובסידור ד״ה: יעלוץ על צ׳ שדוו־ העלה הארץ בצ׳ אלף. 393 תהלים צו יב. 394 שוח״ט מז׳

סח פירושי סידור התפילה לרוקח

היה אומר נצחתי וזה היה אומר נצתתי ועתה אין אנו יודעין מי נצח, אלא בזה ניכר מי בגאי בידו זה נצח, כך ישראל שבאין לפני הקב״ה היו אומ׳ אנו נצ[ח]נות לולביהן ואינו יודעין מי נצח, ועל זה ירננו עצי היער, שישראל תופסין א

בידיהן., פי׳ שדגון נתקלקל בשני דברים 3 9 5 ט ב׳ פעמים בתילים ו פ ש א ל כי ב כאשר מבואר בדברי הימים. ע׳׳א שישראל באין לדין ב׳ פעמים בראש השנה

וביום הכיפורים.3 זה תשועה שלימה, אבל הצילנו אינה אלא לפי 9 י 6 ה ל ו א נ ע י ש ו ו ה ר מ את יד ח ת ת העם מ 3 אשר הציל א 9 8 3 הצילני נא, במ׳ שמצינו גבי יתרו 9 7 שעה, במו

מצרים, אלא הושיע תשועת עולמי׳.3 קבץ אל יד 9 9 ׳ ם קיבוץ מכאן ומכאן, כדכ י ו ג ן ה ו מ ג ל י צ ה ו ו נ י צ ב ק4 בונם בנד. ודוד אמר על עצמו 0 ירבה. אבל כונס, כבר כנוס ביתד, כדכת׳ 0 שפעמ׳ הוי עבדים גתפםין בשבי בכמה מקומות. ע״א ראה הגלות לעתיד

ועליהם ביקש.4 ישראל בגי׳ תרי׳׳ג מצות. 0 ' ל א ר ש י י ה ל ׳ א ך ה ברו

. פי׳ אחר, אהיה מלך הוה נאמן 4 0 ן אל מלך גאמף מ ם א ע ל ה ו כ ר מ א ו לעתיד לבא בתחיית המתים. וא׳מ׳ן׳ בג׳ השם של ד׳ אותיות, ואדני, להבי אמרו4 גדול העונה אמן יותר מן המברך שהמברך אינו 0 3 רבותנו ברוך שבתר בדבריהם

ת השם וזה מזכיר שני שמות. מזכיר א, שהרי נגד 4 0 5 ו זה מקדש י ל ג ם ר ו ד ה 4 מרומם שמו משבחות. ל 0 4 ו מ מ ו ר

ו להר הבית. ש ד ד ק ה . ל 4 0 6 כסא הכבוד4 ויפתיהו בפיהם 0 7 ם לפנים משורת הדין, שכן מצינו בתילים א רחו ו ה ו ובלשונם יכזבו ליבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו ואע׳׳פ והוא רחום יכפר4 ויזכור כי בשר המה, שאפילו בינים ורמשים שבראת אתה 0 8 ׳ א עון, ועליהם נ

ה במו כן בשר. מ חס עליהם, בי ה, להבי 4 , 0 ׳ , והבי בת׳ ו 4 0 , ו אף פי׳ כת׳ בסוף ו׳ פעמ׳ שצף קצף פ ב א י ש ה ל לא תמצא פ׳ בתפילת י׳׳ח, כי הפ׳(הפ׳) לשון כעם, וגם בברכת המזון, לומר לך

שיכון ליבו בתפילה ובברכת המזון ואל יסת׳.

4 והוא רחום באשרי, ובסדר קדושה " ה מ כ ש ה וג׳ פעמים אנו אומ׳ ב4 ג׳ 1 ת (ו)בברכו, להבי נמצא בפרשת אתם גיצבים 2 ח ובזמירות, ובערב פעם א

יז ה, ויק׳׳ר פ׳׳ל ב, תנחומא אמור יח, פסיק׳׳ר פיס׳ ולקחתם (עמ׳ קפ), שבה׳׳ל שכב. 395 תהלים צו יג ושם צח ט. 396 דבה׳׳י א׳ טז לח. 397 בראשית לב יב. 398 שמות יח י. 399 משלי יג יא. 400 תהלים יג ז. 401 תהלים קו &3ז. 402 עיין שבת קיט ב. 403 ברכות נג א. 404 תהלים צט ה. 405 איכ׳׳ר פ״ב ג: אץ הדום זה אלא בית המקדש וכד. 406 פדר׳׳א פלייה: כל המתפלל בירושלים כאילו התפלל תחת כסא הכבוד. 407 תהלים עח לו-לח, ועי׳ תענית ח א. 408 תהלים שם לט. 409 ישעי׳ נד ה. 410 צ׳׳ת כנראה משובש.

411 ראה למעלה הערה 268א. 412 ל׳׳י כעת כוונתו.

ט דו לה׳ ס הו

תשובון ביחד והרביעית בפ׳ ואתחנן, בלומר שאינו ביחד, ופעם כמו בהשכמה אנו אומ׳ ג׳ והוא רחום ולהשיב אפו, במו שצריך אדם לשוב כדרך שהוא מחלה

פני השכינה.4 בלום שלא יעיר, אבל מורי 1 5 ו מפרשין העולם ת מ ל ח ר כ י ע א י ל ו4 העובר מצוה אחת , 4 ׳ י מפרש לפוטרו בוכלא כלום אי איפשר דהבי אמר ומתחרט בו מוחלים, אלא יפגע בדאגה מועטת, העובר בלאו צריך לכפר, ובחרטה 4 , 5 בה בחרטה, איגו מכפר בתשובה אלא מיתה מתכפרת עם התשו שהיה לו. ואילו ג׳ תשובות ביחד, אבל רביעי׳ אינו א׳ לאחת מיתה במ׳ והוא רחום, ולהשיב שאגו אומ׳ בבקר ג׳ ובערבית אחת. וי״ג תיבות איתא בהוא

רחום, אם תצטרף ג׳ פעמ׳ הרי ל״ט למלקות, לומר שמוחל פשע ועון וחטאה.4 לומ׳ לפני הארון הקודש בהשכמה עד שירו ׳ לןדאו תיקן דוד*, ה ו ל ד ו ה לה׳, ובערב היו אומ׳ ומתפללים, שירו לשם עד אמן והלל לה׳, אבל מכאן

ואילך היו פוסקין ומלקטין.4 שמירה לעולם. , 8 י נ ו ר צ נ 4 לא תמנע. י , 7 ה ל כ א ת ל

ם תוקף שאנו נוצחים למלחמה ובבל דבר משלו. י ה ל א ז ל ו ו ע נ ת4 גאוותו שחקים. , 9 ו ו חזקו, במ ת ו ו א ל ג א ר ש ל י ע

4 ישנן 2 , וכמניין שחקים תתרי׳׳ח 1 4 2 0 ן ם ועוזו בגי׳ המ י ק ח ש ו ב ז ו ע ו כיתות מלאכים ישנו בו בשמים שחקים, והוא שמים שלישי טוחנים מן

. 4 2 2 הצדיקים כדאמ׳ בחגיגה4 לא מן כדו, כלומר מעולם היו. 2 4 4 בש״ט 2 3 ׳ ך ה י מ ח ר ר ו כ ז

ל קודש ונותן א ר ש ל י 4 מצדיקים. א 2 6 4 מדרש 2 ך 5 י ש ד ק מ ם מ י ה ל א א ר ו נ עוז לישראל.

. 4 2 7 ׳ גדולה נקמה שניתנה בין שני שמות וממוצעת ביניהם ת ה ו מ ק ל נ אץ מאי רבותיה, קודש׳ בדין הוא (הוא) דהנשא עצמו ר א ט ה פ ו א ש ש נ ה שופט על בני אדם, אלא לבוף אזנך לשמוע כדרך בני אדם עושין, [משל לנץ] שהרי כשדעתו לתפוס ולדרום העוף מתנשא ופורח בגובה (ושט) ומניח עצמו4 עדה נא גאון 2 8 וב (בקל) [אל] העוף שהוא רודף, להכי אמ׳ והנשא, וכמ׳ אי

וגובה, כלומר תוכל להסיר גאון וגובה כדרך שאני עושה.4 המלאכים, להבי מצי לעזור לגו, דאית ליה חיילות. 2 ת 9 ו א ב ׳ צ ה

. ו ת מ ל ח א העיר עליהם כ ם ל ה ם נפרע מ ם ואף א ה ו מ ב אפ : להשי ח ח ל ם ע 413 עיין רש׳׳י תהלי

ומא שם. . 415 עי׳ י ו ם ל חלי ׳ עד שמו ו בה כ ת עשה ועשה תשו ו צ ל מ ר ע ב ו א: ע ומא פ 414 י: יצרוני, ק ו ס פ ם מ יב. 418 ב ו וסידור ר׳׳ש (עמ׳ כה). 417 תהלי ד ת הו ל י ח ה ת ל ע מ 416 ראה לה הערה 309. 421 כאן צריך לתקן ל ע מ . 420 ראה ל ו ה כנראה פירוש. 419 דברים לג כ חב מ׳ ו ש ׳ה ח ל הקב׳ ם ושם גיאותו ש ת יש בשחקי תו יץ שחקי׳׳ם כי ם כמנ : שחקי קח (עמ׳ רפט) ׳ הרו כפי וות דר׳׳ע (בתמ׳׳ד ר באותי ׳ והמקו ת חגיגה כו כ ס מ ם תתרי׳׳ח כיתות ריבואות ב ׳ח) כי ש היא ת״ר (באטב׳ח א: ״ כ צר ובב׳׳ר פ ח ו מקו ה ו. 424 שו׳׳ט כ ם כ ב עמ׳ שם). 422 יב ב. 423 תהלי ״ חך ל תקרי ממקדשי ׳ א ו ב: גורא כו ט . 426 זבחים ק ו ח ל ם ס ץ וכוי. 425 ש ד כ ן ד א מ ׳ ל כו ר ו זכו

ו ח. ם מ ת לג א. 428 מ ו. 429 תהלי אלא ומקודשיך. 427 ברכו

ע פירושי סידור התפילה לרוקח

. 4 3 0 ב שדמותו חקוק בכסא הכבוד ק ע ה י י ל אה הח׳ צריך לתיז ולנגוע מאד כדי שלא יאמר בה׳ ויראה כמ׳ הכות. ת כ י ח׳ אם ו כ ה ו ת ר ז ה ע מ ו , ק י ו כ ך ו י ד ס ׳ ח ו ה נ י א ר , ה י ו כ ך ו ד ס י ח ה י. ויאמר 4 נ יאמ׳ אדם בעת סכנה אילו ג׳ פסוקים מובטח שינצל מכל פגעות רעות י לאחר סיום אילו ג׳ פסו׳ יה הי׳, וסימניך שיקרא הי׳ הראינו ה׳ חסדיך פסוק

האמצעי קח ה׳ של הראינו וי׳ של השם.ה לעיל תמצא הלא בכל מקום וה׳ הוא ובית דינו, והא ש ם ע י מ הי ש ו כולם מודים שהמלאכים לא נבראו ביום ראשון, וי׳׳א נשמתן של צדיקים הוו עמיה ויעק׳ חקוק בכסא הכבוד, כדכ׳ שם אלהי יעקב ולא אברהם ולא יצחק, שהרי לא יצא ממנו שום פסול, אבל מאברה׳ יצא ישמע׳ ומיצחק יצא עשו.׳ בוי׳׳ו חוץ מבראשית לבד, ומבראשית עד ויכלו ל״א פסוקים וכולם מתחילי וכשתתשוב בו״ו ובי׳׳ת דבראשית בגי׳ יעקב, אלמ׳ שנשמתו של יעק׳ הוה ביום

הראשון.ו פי׳ הקב״ה מלאיהו(מלטוב) [מלא טוב]. ה א ל מ א ך ו י ב פ ח ר ה

י גמל בל שעה יגמלינו טובה]. ל ל ע מ כי ג

[טז] מזמור לתודה

(סודות התפילה) במזמור זה מ׳־א תיבות נגד מ׳ לחמים ואחד כגגד זבח התודה. וד׳ פעמים במזמור ״ה׳״ כנגד ארבעה מיני לחמים, י׳ מצות, י׳ חלות, י׳ רבוכה, י׳ חמץ,

והיה הכהן לוקח מעשר מכל אחד.

' זה המזמור יסד דוד על תודות כשהיה מביא, לפי שהיה ה ד ו ת ר ל ו מ ז מ הולך במקום סכנה וביערות2 והיה מביא תודות על זה, ומודה להקב׳׳ה על רוב3 אודך לעולם כי עשית, כלומר אני ניסיו, במו שאמר בסוף מזמור בבוא דואג מודה לך לעולם ומביא תודה על הטובה והניםים, ואקוה שמך, שתעשה לי נס. שהרי אודך 4 לתלות בך הנם. והיאך אודך, הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו לעולם, בחסד אלקים לעולם ועד. כי טוב נגד חסידיך, לך אזבח זבח תודה ובשם, ה נא לכל עמו, יקר בעיני ה׳ המותה לחסידיו' ד ה׳ אקרא, נדרי לה׳ אשלם ע

ד חסידיך. בחצרות בית הי, זהו בבית אלקים. זהו כי טוב עץ על נפלאותיו אשר עשה. הריעו, לשץ השמעת ר א ל ה ׳ כ ה ו ל ע י ר ה

קול.ה אפילו אם מייסר אתכם ביסורין עבדוהו בשמחת ח מ ש ׳ ב ת ה ו א ד ב ע

430 לעיל נסמן. 431 בירושלמי ברכות פייה ה״א: אל יהי פסוק זה ח מפיך ה׳ צבאות וחכתו.

[טז] 1 תהילים מזמור ק. 2 עי׳ ברכות נט ב. 3 תהילים נב יא. 4 תהילים קיזז א. 5 שם קטז י-יט.

ה עא ד ו ת ר ל מו מז

ה בהשמעת קול זמריו נ נ ר ו בעזרה. ב י נ פ ו ל א ו לבב ונדרו נדריבז ושלמו. ב׳ לרבות כהנים העובדים לפניהם ותלמידיהם. ת ה ושבחיו. א

6 עבדו את ה׳ ביראה, ב ת ה׳ בשמחה ובראש תהילים כתי כתיב עבדו א אלא אם אדם צעיר שלבו דוה עליו בבית תפילתי יעמוד בשמחה כדי שיכוין/ אבל אם לבו שמח יותר מדאי אז יעבוד ביראה 6 ה כ ל לבו בתפלתו, וכן לדבר הת ה׳ ביראה, על צרה וצוקה נדרו ושלמו בכל צאן קדר שיזכור שמו. ועוד עבדו א7 וישע ה׳ אל הבל, שקיבל תפילתו לעובדו, והתפללו לפניו ויקבל ברצון, במו וענהו באש, ואל מנחתו זה קרבנו. בעוד שאדם בצער מכוין לבו ביראה יותר בבכי ובתחנונים, ולאחר שנעשית תאוותם יגל הלב בתוכם, אך רועדים פן יחטאו יותר פן יקצוף עליהם, וכששבים לבתיהם ורואים שנתקבלה תפלתם8 לשנה הבאה שבים לירושלים ונותנים שבח ומביאים קרבנות תודה, שנאמר ותהילות ה׳ יבשרו כל צאן קדר (יבואו) [יקבצו] לך, והיו משוררים בניגון, וכשמקריבים קרבנות אומרים להם הריעו בפה, והיו משבחים עבדו את ה׳

/ ה ל י ה ת בשמחה, קרבנות חצירותיו במ ולא אחר, ולא כל, שהכל נברא והוא הבורא. י ק ל א א ו ׳ ה י ה ו כ ע דו שאנחנו שלו, נ ח נ לו א ו הוא שבראנו, הוא ולא מלאך ושרף. ו נ א ש א ע ו הו בי הוא שומרנו. ת י ע ר ן מ א צ ואנחנו משבחין לו לפי שאנו משבחים לשמו. וה היה דוד אומר לישראל בואו שערי העזרה, ד ו ת ו ב י ר ע ו ש א ו בו עזרת ישראל י ת ו ר צ ה בקורבן תודה, ובהוראות על תגמולת חסדיו. ח ד ו ת בל ה בך הם נוהגין בל זמן שמתפללין היו משתחוין, וגם מיד ה ועזרת בהנים. ב ת כשנכנסים בעזרה היו מזמרים ומתפללים וכשיוצאים מזמרים, לכך כפל בעל

. , , וזובח תודה יכבדנני2 דה" , זהו שימו כבוד תהלתו זבחי תו 1 הזמירות0ו לו מזמורים שנעשו לו על הניםים, וכשאדם בצרה קוראהו ונענה, ד ו ה, הודו לה׳ י 3 ת ה׳ / הפעם אודה א 1 2 ו ד ס על זה יתכן לומר הודאה, כמו לה׳ ח׳ נותן טעם לדבריו למה ב ה ו ההוה בצרתם. כי טו מ ו ש . ברכ , 4 קראו בשמוד ע . ו 1 5 ו חסד ה׳ בל היום ד ס מ ח ל ו ע ברכו שמו, לפי שטוב ה׳ לבריותיו. לו שעושה לצדיקים לאלף דור שומר הברית והחסד ועושה ת נ ו מ ר א ו ד ר ו דו, בין כך , 6 מם חסד לאלפים. וכתב ולא אנתנו באל׳׳ף, ולו קרען, לו לא בניו מו

, בנים אתם לה׳ אלקיכםי!. , 8 תים , בנים משתי 1 7 ובין כך קרויין בנים במזמור זה מ׳׳א תיבות, וכן מ׳׳א פסוקים בפרשת וזאת הברכה, כי משה אמר מזמור זה על הברכה. ג׳ פעמים הודאה במזמור, לתודה בתודה הודו לו,, ב׳ באלוקים 2 , ם ל , וג׳ בטחונות במזמור יונת א 2 0 וכן ג׳ בשם ה׳ כי אמילם

. 8 ישעי׳ ם ז. • ד ת ד א א. 7 בראשי ת ל ו 6 ב יא. ועי׳ מדרש תהילים ק ג. 6א עיין ברכ. ד ם נ לה. 11 תהילים קנ כב. 12 ש , ובתהי דה ת: בתו לו . 10 כפי ק ר הפסו א ב תו ל נ ו 9 כוא א, דהי׳׳א טז . 14 ישעי׳ יב ד, תהילים ק ה ט ל ת כ ז ח. 13 בראשי . 12 א תהילים ק כגב ה. 17 ספרי האזינו. 18 ישעי׳ א ד. ד א-ל. 16 דברים ל ס ב ג: ח ם נ לי ח. 15 תהי

ו ד-ה. ם נ ח ט־י. 21 ש 19 דברים יד א. 20 תהילים קי

עב פירושי סידור התפילה לרוקח

" באלקים אהלל דברו, באלקים אהלל דבר, כן בטחתי, ואחד ואני אליך אבטח. ו בה׳ אהלל דבר. וג׳ בשם ה׳ אקרא בהלל בעד ג׳ אפפוני חבלי מות א׳, ומצרי. ודי 2 4 ׳ . ובן חנון א׳ וצדיק ב׳ מרחם ג 2 3 ׳ עץ אמצא ג שאול מצאוני ב׳, צרה ו. ובן במזמור הודו לה׳ בי טוב בי 2 5 ד ד׳ שצריכים להודות ע פעמים ה׳ במזמור כ, ד׳ פעמים במזמור יודו לה׳ חסדו ונפלאותיו 2 6 ׳ לעולם חסדו יאמרו'גאולי ה2 ד׳ פעמים תודה: אם על תודה א׳, על 8 . וכן בפרשת צו את אהח 2 7 לבני אדם2 9 זבת תודה ב׳, על זבת תודת שלמיו ג׳, זבח תודת שלמיו ד׳. ובתורת כהנים בד׳ דברים איתקש תודה לשלמים שטעונה סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק,, 3 0 ובן אם פירש להביא מן המעשר מביא. וג׳ פעמים תודה עד הודו במזמור זהד ג׳ מיני מצה שבתודה. וג׳ פעמים חלות, וג׳ פעמים תודה עד בשמן בפרשת ע כד ד׳ שצריכים להודות, לפי שנוסדו על ידי ע . וד׳ פעמים ה׳ במזמור זה, כ 3 1 דה תוי הנני אל ע 3 שאלו [אי], נמצאתי ללא בקשוני ב׳, אמרתי ה 2 עועתיהם, נדרשתי גוי לא קורא בשמי ג׳, פרשתי ידי כל היום אל עם ד׳, לכך הגלם בד׳ גליות. אבל3 ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב. ודי פעמים 3 ׳ כשיעשו תשובה גואל שנאמ תשובה בתורה, א׳ בואתחנן ג׳ בואתם גיצבים. לכך אמר דוד ד׳ פעמים הודו בהלל הגדול, שיאמרו הכל הודו (לה׳) נלא־ל] השמים בשיגאל אותנו הקב״ה

מגלות מלכות רביעית במהרה בימיע אמן ואמן.

3 הודיעו לש׳ התראה בפה או בכלי שיר. 4 ל ה לעי ד ו ת [*מזמור ל3 כת׳ לשמ(ו)ח, מצי איגיש שעובד 5 ה ובתילים ח מ ש ׳ ב ת ה ו א ד ב ע להקב׳׳ה, ובמו שעהג אדם למטה הכי נוהג מזלו למעלה, כלומר מלאך לפני בל פמליא של מעלה, מתוך שהאדם שמח בלבו שזכה להיות עבד של מקום,3 פני מלך חיים וכל פמליא של מעלה, להכי גיתוסף שמתתו 6 נתוםף, דבת׳

3 ישמח לב מבקשי ה׳. 7 ׳ דבתו כת׳ לא, קרען לו, וי׳׳ל אע׳׳פ שלא זכינו לעבוד נ ח נ א א ל ו ו נ א ש א ע ו הע שלו. להכי כת׳ בתריה עמו וצאן, פירוש אם זכינו עמו, ואם לאו צאן לו, א

בעיני המקום כשאר בהמות.ה כלומר הודו לה׳ דכת׳ בתריה כי טוב ה׳ לעולם ד ו ת ו ב י ר ע ו ש א ו בת יומא קמא מאכילו ומשקיהו יפה חסדו, משל אורח שגתאכםן אצל בעל הבי

, אבל הקב׳׳ה לעולם חסדו]. 3 8 מיכאן ואילך הולך ופותת במאכל

22 שם שם ד-יא. 23 שם קטז ג. 24 שם שם ד. 25 ברכות נד ב. 26 שם מד קיז. 27 שם פסוקים ח, טו, כ, לא. 28 דקרא ז יב-טו. 29 תו׳׳כ צו. 30 ג׳׳פ הודי׳ תודה, תודה, הודו. 31 צו ז יא־יב: תודה, ושם יב־יג: חלות. ׳״32 ישעיה סה א־ב: נדרשתי ללא שאלו נמצאתי ללא בקשוני אמרתי הנני הנני פרשתי ידי כל היום. 33 ישעי׳ סט כ. 34 תהילים קה א. [ואולי צריך כאן לתקן: הריעו, ראה לעיל]. 35 תהילים קו ה: לשמח בשמחת נוייך. אבל עיקר הכוונה שכאן כתב עבדו את ה׳ בשמחה ובמזמור ב יא: ביראה, ועי׳ שוח׳׳ט ק ג. 36 שם טז

טו. 37 שם קה ג. 38 במ״ר פכ׳׳א כה, מדרש תהילים פכ׳׳ג.

ד עג ו ר לד ח מזמו צ נ מ ל

[יז] למנצח מזמור לדוד

(סודות התפילה) השמים מספרים נ״א תיבות נגד נ״א יום משיצאו ממצרים עד שעלה משה

לרקיע, והשמש שס״ה ימים, וכן שס׳׳ה לאוין בתורה. ומזמור למגצח עד צורי וגואלי קב׳׳ו תיבות, גגד סיום ה׳ חומשי תורה, במצרים, במסעיהם, סיגי, יריחו, ישראל, סופם קב׳׳ו. בגימט׳ עגו, והאיש משה, וכן קכ״ו תיבות בתכנת שבת, וכן קכ״ו ב / קכ״ו היה מסדר בהר ד א ענ״ו מ

פסוקי׳ בראה אגכי, וגימ׳ םיון, וגי׳ בעדן.

ל העננים מספרים ־ ד א ו ב ם כ י ר פ ס ם מ י מ ש י ה ד ו ד ר ל ו מ ז ח מ צ נ מ ל כבודו, על ידי שהמטר יורד וברקים ורעמים כל העם מספרים כבוד אלוקותוו י ד ה י ש ע מ , ו 2 בעולם, כמו שעשה עמי במלתמות וברקים רב ויהומם

ע אם לטובה אם לשבט. י ק ר ד ה י ג גזירותיו, מר בכל יום ויום יביע ויאמר גזירותיו בהם כענגים. מ ו ע א י ב ם י ו י ום ל י

ת בגי האדם. ע ה תמיד בבהיר הרקיע, ד ו ח ה י ל י ל ה ל ל י ל ום שיצוה לרקיע להוציא י ן דבר י א ר אין מאמר שיבא לעננים, ו מ ו ן א י אץ בכל המלכיות. ר א ל ה כ לם לבריות. ב ע קו מ ש י נ ל שמש וירת וכוכבים. בם ובסוף יושבי תבל העולם ריבוי ה י ל י ל מ ב ה ת צ ק ם קו מידתם. ב ו א קו צ יל נאה ה ש להמתיק המגדים. שם א מ ש דבריהם, אין גוזר בהם לגלגל הכל. לו ת פ ו ח א מ צ ו ן מעוטר בתפארת, י ת ח א השמים, כ ו ה ם הרקיעים. ו ה ב והולך לחדר להמתין הכלה, כך השמש יוצא מאהלו ביום ושוקע במערב, לכך3 חתן מחדרו ׳ נאמר יוצא מחופתו, כי אין שייך חופה לחתן בי אם חדר, דכתי״ ״והוא״ עולה י׳׳ח רמז בן י״ח ה ל ו ת וכלה מחופתה. [והוא בחתן, והוא אשה ב

.P שנים לחופה ר ששש לבו מלחמתו, ו ב ג ש השמש במרוצתו לעשות רצון יוצרו, כ י ש י

/ כן השמש לרוץ אורח העולם. א ב ח ברגליו לא י ר ו ץ א ו ר לו וסיבוב ת פ ו ק ת ו מן אהלו, ו א צ ו ם מסוף העולם ממזרח, מ י מ ש ה ה צ ק מר ת ס ן נ י א , או קצותם של רותות העולם. ו ל קצו תם של רקיעים5 הקיפו, ע

/ 5 ו רה ו על כל החמה זורחת, על מי לא יקום או ת מ ח מ

ד שהיה גוצח ומזמר בקול אחת מזמור לדוד, ו ד ר ל ו מ ז [*למגצח מת המים גקרא ם אש ומיםי, ועל שהאש נושא א י מ ש ובתילים* לדוד מזמור. ה

ר יב ג. ב) ראה הערה 164. ב ד מ [יז] א) ב

ך י צ ח ח ל ק ברק ותפיצן ש ה וגו׳ ברו מ ח ל מ תי ל : אצבעו ד ו מ ר יט. 2 תהילים ק 1 תהילים מזמוא ג. ק ה מכ׳׳א. 4 ישעי׳ מ ר ת פ . 3א דברים בא יג. 3ב אבו אל ב טז ו . 3 י ם מ ה ת וח א. 7 חגיגה ה ג. 6 ס ח השמש. 5א איוב כ ר ק ה ו ס ׳ר פ׳׳א פ ט יג, קה׳ ׳ י ׳ט מז 5 עי׳ שוח׳

עד פירושי סידור התפילה לרוקח

8 הן אל ישגיב בכוחו, כל האותיות פתוחות זה לזה ל חזק, ברכת׳ ד א ו ב שמים. כת הסמוכה לה, בך הקב״ה נעלה מעין אלא הה׳ סתומה והופכת פניה מן האו, גילה לנו , כל, והלמ״ד היא ארוכה מכל אותיות ומיוסדת באמצע האלפא ביתא

שהשם גבוה מכל דבר. ., שהוא שם הדבר, ומגיד , 0 ד הטעם באל״ף של אומר מ ו ע א י ב ם י ו י ום ל ית ע ה ד ו ח ה י ל י ל ה ל ל י ל השמים שבחו של הק׳ שהן יודעין ורואין תדיר, ו ע׳׳א יום ליום זה תורה, לילה ללילה יחוה דעת זה תלמוד, להכי נקט יחוה דעת,

״ אם כל חי. ה ו דעת שצריך עומק ודעת ותבונה כדבת׳ גבי חל קרוי ב . ת , 2 לם שאין שום אדם מבין לשונם. קום גבולם ע קו מ ש י נ ל בש שם נעשה מ ש ל , אלא פעמ׳ נקרא יישוב ופעמ׳ אינו. ו ' נ ן יישוב במו תבלי, להבי הוא חם, אבל הלבנה נתקנה מברד ותולדותיה קרה, תדע כי הרים 4 ש א מ שצריכין מים עיקר גדילתן בלילה, והשמש דרך הליכתו דוחק הטל שברקיע

ויורד את הטל., ולא 5 פה ו שהוא בן י׳׳ח שנה אז יעשה חו ת פ ו ח א מ צ ו ן י ת ח א ב ו ה ו נוםב כדאמ׳ פ״ק דקידושיףי מיכאן ואילך טיפח רוחו, ולהבי מדמי מה שמש קודם יציאתו טהורה ובכניסתו נטמא שהרי כבר עבדוהו ועשוהו אלוה, אף חתן, שמלאכים 8 ׳ ץ [ואם תאמר] והא אמרי ו ר ר ל ו ב י ג ש כ י ש . י , 7 א מ ט נמי מם י מ ש ה ה צ ק מורים בו חיצים שיצא השמש, וי׳׳ל מאחר שיצא השמש שש. מ

רוחו מזרחו ותוקפין סביבותיהן.ת גפש אם תלמיד חכם תם והוא הגון, אז ב י ש ה מ מ י מ ׳ ת ת ה ר ו ת מוסרו ראוי לקבל והגון, אבל אם אינו תם והגון אינו משיב נפש. ובראשי תיבות רמוז שנתקיימה ועמדה בליום מתן תורה עד שגלו זהו תת׳׳ץ, בתי״ת שעמד בית

. , 9 ׳ץ ראשון ובית שיני, ומ׳ שנה ששהו במדבר, הרי לך תת׳

וה׳ דברים גאמרו בשמש: והוא בחתן, ישיש בגיבור, מקצה השמי׳ מוצאו,עד ד ה׳ חומשי תורה, ו ותקופתו עד קצותם, ואין נסתר, הרי לך נהי] עניינים ע ה׳ אור שנאמרו ביום ראשון, להבי תמצא ה׳ גרעינים בעשב ששמו ׳׳כםלא׳׳ע מגדל רק ה׳, וכל ד׳ רוחות שהחמה משמש בששהה בגידולו ומגדל גרעינים אי

ד ימי השבוע. 2 חריציו ע 0 פניו של אותו עשב נוטה

ה התורה היא מעידה על לומדיה אם לשמה אם לא נ מ א ׳ נ ת ה ו ד עע אומר שוטה אלא פתי, כלומר שהוא מפותה, אבל י אי ת ת פ מ י כ ח לשמה. מ

ת עצמו בי יבין ויבחין. חכם אותו יחכים התורה שלא יוסיף לפתות א

יב א, ועי׳ בר׳׳ר ספ׳׳ד. 8 איוב לו כב. 9 עי׳ אותיות דר״ע (בה׳׳מ חייב עמ׳ תו), שוח״ט מז׳ י א. 10 שהאתנחתא בראש התיבה11. בראשית ג כ. 2T עי׳ רש״י. 13 שהוא אוסף של מינים. 14 עי׳ רש׳׳י ותנחומא תצוה ו. 15 אבות פרק ה מכ׳׳ו. 16 קדושץ כט ב. 17 שוח׳׳ט מז׳ יט יב. 18 נדרים לט ב. 19 ל׳׳י החשבון דחסר כ׳ שנה, וראה להלן סוף הסימן

והער׳ 159-161, וסימן צו והעי 200. 20 עי׳ שבת לה ב ורש״י ד״ה אדאני.

ד עה ר לדו צח מזמו למנ

ן מתתיל בי׳ ומסיים בי׳, וי׳ תיבות יש בו, לידע ה׳ שונאי ו צ ר ו ל י ה י אומות העולם היו לו לדוד וה׳ שונאי ישראל, דואג, אחיתופל, שמעי בן גרא,ת המצות, עקב, כמו ם עקב רב שומר אדם א ר מ ש אבשלום, ושבע בן בברי. ב

/ רב, שבר רב]. 2 0 ן ו והיה עקב תשמעה מה שהקב׳׳ה מורה לאדם לעשות טוב, במו שמנהיג מ י מ ׳ ת ת ה ד ו ת עננים והשמש בן מגהיג האדם להיות ישר, והוראתו תמימה, משיבת נפשב וחי בהם. ועוד יש דבר שמאיר לעולם במו השמש. ומפרש על עינייני 2 0 ה ר מ א התורה, תורת ה׳, היא תמימה העוסק בה. משיבת נפש, כי הוא חייך ואורך

. 2 2 , ומשיבת נפש האדם הרבו אורך ימים בימינה 2 י ך י מ י

", במו מים ה קיימת בדבריה2 נ מ א ׳ התורה מעידה על האדם. נ ת ה ו ד עי היא נותנת ת ת פ מ י כ ח , לשון קיום. מ 2 4 נאמנים״, ותקעתיו יתד במקום נאמן חכמה לפתאים, אדם שהוא מפותה סבור להיות חכם ואיננו חכם, כשרואה בה׳ הציויים שבתורה ישרים הם, כי ישרים י ה ד ו ק י ומקיימה, מתבמת אותו. פ

/ והאדם שעושה אותם משמחים לבו מרוב טובה שמשמיע לו. 2 4 ׳ דרכי הם מאירה י י נ י ת ע ר י א ׳ אשר צוה לאדם, ברה היא בברירות. מ ת ה ו צ מ

בעצתה עיני שומר מצותיה.ה ככסף ר ו ה ה יראתו על פניכם". ט ׳ היא התורה, בעבור תהי ת ה א ר י

ת עצתה לעד לעוסק בה. ד מ ו טהור צרוף. עו י ד ח ו י ק ד ת הם ואין בהם נפתל ועקש. צ מ ׳ אשר הורית, א י ה ט פ ש מ

. 2 אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים6ז רב אבן טובה וקיבוץ טוב. פ מ ב טוב. ו ה ז ם לידע חכמתה. מ י ד מ ח נ הם משפטים וחכמת התורה. י ק ו ת מ ם הפיקודים מזהב והמצוה מפז רב, ו י ד מ ח נ

ם דבש טוב עם הדבש צפיחית. י פ ו ת צ פ ו ג מ ש מתוק. ו ב ד מם בבל לב, עקב ר מ ו ש ך דוד נזהר בהם, לידע אותה ולעשותה. ב ד ב וגם ען הואיל ואני נזהר לעשותה, י ב י י ת מ ו א י ג רב טובה אשר אתה עושה לו. שי שנסתר נ ק ת נ ו ר ת ס נ אם אני שוגה בשגגה מה יש לו להבין זה בלבו. מם מה שחטאתי י ד י ז החטא ממני שתטאתי בשגגה, נקגי מהם שיתכפר לי. גם מם ת י ז א ו עונותי. א ל ש מ ל י ך תמנע עבדך מהם. א ד ב ך ע ו ש בזדון ברשע. חע רב שעשיתי ש פ ] ונקני אטהר, מ י ת י ק נ ו ] / 2 6 ך ר ה תם תום ד אתחזק אהי

. 2 7 בעולם, כי אין אדם בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא

י ב ן ל ו י ג ה י פי שאמרתי לפניך, ו ד מ ן לפני כסא כבודך, א ו צ ר ו ל י ה יי גואל ל א ו ג י צור ישועתי, ו ר ו ׳ צ מחשבת הגה לבי יהיה מקובל לפניך. ה

שלי.

י ג טז. 22א רש׳׳י: ל כ יא. 21 דברים ל כ. 22 משל א ק ז ח 20א דברים ז יב. 20ב יד י. . 24א הושע י ד כג ם כ . 24 ש ג טז ה, עי׳׳ש. 23 ישעי׳ ל ד בלומדי ת להעי אמנ ה נ נאמנ

. ו י יג ו. 27 מ׳׳א ח מ ל ש ת כ כ. 26 דברים ד ח. 26א מ ו מ 25 ש

עו פירושי סידור התפילה לרוקח

עד כאן פתרון המזמור לפי פשוטו, ועתה שים לבך (לשמוע) להבין טעמי המצוות וסודותיה המכוונים מבני אדם.

ל סמך מזמור זה אצל ועושה חסד ד א ו ב ם כ י ר פ ס ם מ י מ ש מזמור זה ה, לומר בשעה שהקב״ה מכין כםאו של בן דוד הכל שמחים, עד עולם 2 8 חו למשי3 וכםאו 3 ויודו שמים פלאך ה׳, ועוד שכתוב 1 0 ו , מה כתוב אחרי 2 אכין זרעך9

כשמש עדי, סמך לו זה המזמור.ד ע ם מדבר בשמש, מגיד הרקיע מדבר בלילה. יום ליום כ י ר פ ס ם מ י מ ש הת השמש באור היום ד הרקיע, זהו עוטה אור עוטה א ע השמים, ולילה ללילה כר ת בשחר, פירוש נוטה שמים כיריעה בלילה כשנראים הכוכבים, יביע אומר י אור יחוה דעת מעריב ערבים. ומתי מיליהם הברכות, באשר הם בקצה הארץ.

ל המלאכים שעומדים למעלה בשמי השמים, ד א ו ב ם כ י ד פ ס ם מ י מ ש ה3 קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות, ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד 2 שאומרים

. 3 3 ה׳ ממקומו3 5 , וכתיב 3 4 ע ויתן אותם אלקים ברקיע השמים י ק ר ד ה י ג ו מ י ד ה י ש ע מ מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה, מלמד שאין בעליוגים ותחתונים

״. 3 מכבודו אלא כדי מישמוש אצבעו של הקב׳׳ה5ת בגימ׳ ע ה ד ו ח ד בגימ׳ לומ״ד הי״ה למש״ה, י מ ו ע א י ב ם י ו י ם ל ו י3 יום ליום יביע אומר במשה רבנו הכתוב מדבר, 6 זה״ו התלמו״ד. בשוחר טוב3 ויהי שם עם ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה. וכי יש לילה לפני הקב״ה 7 שנאמר4 ונהורא עמיה 0 3 ונוגה כאור תהיה, וכתיב 9 3 ולילה כיום יאיר, וכתיב 8 והכתיב4 יודע היה משה רבע אימתי 4 גם חשך לא יחשיך ממך. [ומנין]2 1 ׳ שריה, ובתי היה יום ואימתי היה לילה, שהוא מחשב מ׳ יום ומ׳ לילה אצל הקב׳׳ה, אלאה יודע שהוא יום, וכשהיה מלמדו משנה היה בשעה שהיה מלמדו מקרא הי4 3 יודע שהוא לילה. ומנין שהקב׳׳ה עוסק במקרא ביום ובמשנה בלילה שנאמר דודי צח ואדום, כשהוא עוסק במקרא ביום פניו צחות כשלג, ואין ״דודי״ אלא כ״ד ספרים, שכן דודי בגימ׳ כ״ד, וכשהוא עוסק במשנה בלילה פניו מאדימות.ה יודע שהוא יום, וכשמקלםים ד״א, כשהמלאכים מקלסים להקב״ה בקדוש הי אותו בברוך היה יודע שהוא לילה. דבר אחר, כשהיה רואה גלגל חמה באה יודע שהוא יום, וכשהיה רואה הכוכבים והמזלות וכורע לפני הקב״ה הי4 וצבא 4 ה יודע שהוא לילה, שנאמר והלבנה באים ומשתחווים לפני הקב״ה הי השמים לך משתחווים. דבר אחר, כשהיה רואה המלאכים שוחקים מן לצדיקיםה יודע שהוא לילה, ה יודע שהוא יום, וכשרואה שהיה יורד הי להוריד להם הי

28 תהילים יח נא. 29 שם פט ד. 30 שם פסוק ו. 31 שם לז. 32 ישעי׳ ו ג. 33 יחזקאל ג יב. 34 בראשית א יז. 35 תהילים ח ד. 35א עי׳ אוצמ״ד ברייתא דמזלות (עמ׳ 281). 36 פי״ט ז, כה״ע. 37 שמות לד כח. 38 תהלים קלט יד. 39 חבקוק ג ד. 40 דניאל ב כב. 41 תהילים שם. 42 עי׳ שמות רבה פמ״ז ח, תנחומא כי תשא לז.

43 שה״ש ה י. 44 נחמיה ט ו.

למנצח מזמור לדוד עז

4 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו. דבר אחר, כשהיה קריאת 5 שנאמרה יודע ה יודע שהוא יום, וכשהיתה התפלה קודם ק״ש הי שמע קודם לתפילה הי

. 4 6 שהוא לילה4 ... אתעטר בכתר של חסד, בידוע שהוא בקר ... 7 ... ענין אחר במדרש4 אגיד בבקר 8 כשהוא אתעטר בכתר של רחמים בידוע שהוא לילה, לכן נאמר

חסדך וגר.ר מן תקופת טבת עד תקופת גיסן [הלילה] פורע מן היום, ומן מ ו ן א י א, ובמה פורע זה מזה ולוה 4 9 תקופת גיסן עד תקופת תמוז היום פורע מן הלילה זה מזה אחד מל׳ בשעה, ומן תקופת תמת עד תקופת תשרי היום פורע ללילה, ומן תקופת תשרי עד תקופת טבת הלילה לוה מן היום, נמצא בתקופת גיסן ותשרי אינן חייבין זה לזה כלום, ואינם מדיינין זה מזה כבני אדם שלוים

ופורעים בעדים ובדיינים.5 מילל לאברהם. ' י 5 עד אן תמלל אלה, מ 0 מ ריבוי דבריהם. כמו ה י ל י מ

ם יפה ולפניו בריכות מים, בדאיתא בבראשית ה ל ב ה ש שם א מ ש ל5 ירחץ במים ובא השמש וטהר. לבך רמז בהתתלת התיבות ל׳ 5 . לבך סמך 5 2 רבה

. 5 4 ש׳ א׳ ב׳ שם אהל בהםא מה חתן נכנס טהור ויוצא טמא מתופתו בעל קרי, כן צ ו ן י ת ח א כ ו ה ו השמש הזה נכנם לעולם טהור ויוצא טמא שהשתחוו לו, על כן טובלים אותו, ולא דינור שסביב 5 6 , שזנב כימה בתוכו 5 5 י ע השנ י p בנהר דינור הנתון בש כמשוש חתן על בלה כן ישיש בגבור לרוץ אורח, מה חתן זה נכנס י ש . י 5 7 לכסא גבוה ויוצא חלש כך השמש נכנם גבור ויוצא חלש. השמש הזה יש לו חבלים

.* 5 8 , לבך שס׳׳ה בסוף אלו התיבות שמש׳ חרס׳ חמה׳ 5 8 ה מ ת כמנין ימות הו השמש הזה נתון בנרתיק ונתץ בגלגל, ובריכה של ת מ ח ר מ ת ס ן נ י א וו והיא מתשת חמתו במים אשר מעל הרקיע, מים שעל גבי הרקיע עוברת תחתי. ומה (ש)הקב״ה עושה ליום הדין, מוציא חמה 5 9 יאע׳׳פ כן אין גסתר מתמתו שולף אותו מנרתיקו ומביא לרקיע השני, ודן הרשעים בו ביום בוער כתנור

. 6 0 מחמתו, בתמיה, לבך 6 , מא ה בר בי רב ליבול קרירא ואנא חמי מ י מ ׳ ת ת ה ר ו ת, ביום שניתנה בו 6 2 סמך מחמתו. תורת ה׳, לכך היו חולקים לחם הפנים בשבת

6 והיה חם לאכול לכהנים המורים בתורה. 3 תורה

45 במדבר יא ט. 46 עי׳ ברכות ד ב. 47 עי׳ פדר׳׳א פרק י׳׳ט והוא שיר של לילה.. 51 בראשית כא ז. 52 בר״ר פ׳׳ו ב 48 תהילים צב ג. 49 ערובץ נו א. 50 איוב ח ו: גלגל חמה יש לו נרתיק ובריכה של מים לפניו כר. 53 דקרא כב ז. 54 כלומר לשאוב מים מן הבריכות. 55 חגיגה יג א. יד א. 56 ברכות נח ב. 57 חגיגה יג א. 58 שוח׳׳ט יט יא: כספינה שהיא באה מקרקוניא שיש לה שס׳׳ה חבלים כמנץ ימות השנה. 58א איוב ט ז: האומר לחרס ולא מרח, ושופטים יד יח: בטרם יבא החרסה. 59 בר׳׳ר שם. 60 שם ועי׳ ע׳׳ז ג ב.

61 גיטץ סא ב. 62 מנחות צז א. 63 שבת פו א.

קח ה לרו ל י פ ת ח פירושי סידור ה ע

ו ומי נסתר מי שלומד תורת ה׳. ומתי התורה תמימה ת מ ח ר מ ת ס ן נ י א ו6 תורת אמת היתה בפיהו. וכי יש תורה שאינה של 4 הו כשיוצאה מפי תמים, ז אמת, ואינה תמימה, אלא כשיוצאה מפי תמים ומפי אמיתי כמו שכתוב למעלה6 אז נקראת תמימה, ותורת אמת אם היא תמימה 5 ו ועולה לא נמצא בשפתי

שהיא יוצאה מפי תמים עומדת לו לשיבתו בתחיית המתים.6 זהו משיבת נפש, והיאך היא 6 ת נפש] והיה לך למשיב נפש ב י ש מ ] משיבת נפש אלא בל דיבור ודיבור שיוצא מפי האדם הוא מים. תדע שהרי בימות החורף שהאויר ורוחו חמה מן האויר כל שררתו שלפני פיו מלוחים, אך בימות החמה שהאויר חם ביותר ורוחו מתייבשת לחלותית כמו בבית החורף6 כל 8 6 אסור לדבר דברים בטלים שנאמר 7 בימות הגשמים, לכך אמרו חכמים הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר, כי שמא ירבה דברים וליחלוחית דבריו מרובה מדבריו יוצא. ועוד אין לך דיבור שאין בו מהעלמת שמו הנכבד כאשר

יודעים סוד יריאיו והגיונות.ה בשיוצאה נ מ א ׳ התורה מעידה בו לעתיד לבא, ואימתי היא נ ת ה ו ד עי המפתה ביצרו ולומד מחכמת אותו בלי יתפתה, ת ת פ מ י כ ח . מ 6 9 מפי נאמן, כי היא אש, מימינו אש דת 7 0 בני אם פגע בך מנוול הזה משביחו לבית המדרש למו י7, ומצלת אותו מן האש הוא היצר, בל הלילה ישן אז פיהו בבקר הוא בוער

7 אשר לא הלך בעצת רשעים כי אם בתורת ה׳ חפצו. 2 כאש, לכך סמךת״ לא ו א כי מצות רבות נלמח־ מדברי קבלה, כמצ ר ק מ ת ה ע ד ב ל טו. ואם הגיוננו יומם ולילה בתילים 7 4 ומתו תאכלו על הדם, מדברי שאול לא י ואיוב ומשלי ועזרא וה׳ מגילות אין בהם נבואה לא תעלה בידגו דעת מצוה7 על לימוד המקרא מידה 5 שעחל בעבורה חיי העולם הבא, על כן אמרו חכמים שאינה מידה, רק טוב למשכיל שיתבונן סוד לשון הקודש מן המקרא שממנו תוצאות חיים יסוד התורה, וגם התרגום מועיל, אע״פ שאיננו בולו על דרך. ואין 7 6 הפשט, ומהמשנה ותלמוד נדע המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם נכון לנבון' המשכיל להיותו ריק מחכמת המקרא, כי יאמר בתלמוד ״שנאמר״ ולא ידע באיזה ספר הוא אומר, אם הוא דרך פשט או הוא דרך מדרש או אסמכתא בעלמא, ומי שלא ידע המקרא ולא ידע לקרא הפסוק, על כן התורה

נאמנה לתלמוד ומחכימת פתי.ם הפיקודים הם הישרים, לא תרצת, לא תנאף, לא י ר ש ׳ י י ה ד ו ק י פ תגנוב, לא תענה, לא תחמוד. לא תגזול, ולא תקום ולא תטור, ולא תונו, וכיוצא בו. כי ישרים דרכי ה׳ ומשמחי לב לשומריהם שלא יכשלו בהם, ומתי הם

. י שם כ א ל ן סימן צו״והע׳ 194. 65 מ ל ה ו ב. וראה ל ן מ א, חגיגה ט ט ד ק ע ו י ב ו. ועי׳ מ כ א ל 64 מל הדברים ׳ שנא׳ כ ה וכו ש ע בר ב ץ עו ל ו חת ח ח שי ש : ה מא יא ב ו א א, י ת ל ו כ . 67 בר ו ת ד ט ו 66 ר. 71 דברים א ל הענץ. 70 קדושין ל ם יד כ ט ש ״ ח ו ת א ח. 69 ש ל ה . 68 ק ר יגעים כת במו , ועי׳ י ד טז ת י ב. 74 דברים כ ו , ועי׳ ברכ ו ט כ . 73 ויקרא י ב ם א א־ י ג ב. 72 תהל ל

ח ה. מ לג א. 76 ויקרא י ״ ט א. 75 ב ע

ט ד ע ר לדו ח מזמו צ נ מ ל

ישרים כשיוצאים מפי ישר אז משמחי לב לעתיד, כי יש לומדים תלמוד להתפאר ואין מעלתם טובה, כי האדם חייב לתקן עצמו ולהכיר מצות השם7 הודיעני נא את דרכיך שבראו ולהבין מעשיו, ואז ידע בוראו. וכבה אמר משה 77 אל יתהלל חכם בחכמתו, ואיזה חכמה שתהיה בי אם 8 ואדעך, והנביא אמר8 דע את אלקי אביך ואחר כך 0 בזאת לבדה השכל וידע אותייל. ואמר דוד עובדהו. כי בעבור זה אדם נברא, ואחר שיתקן האדם עצמו יתקן אתרים, אז

, משמחי לב. 8 חכמת אדם תאיר פניו1ת ר י א מ 8 המצוה היא ברה לבב וצחה לעוסקיה. ו 2 ה ר ׳ ב ת ה ו צ ממ באור הגדול, ומתי היא ברה כשיוצאה מפי בר לבב. ובל המצות מפי י נ י ע אבות הקדושים קבלנום, ואין הפרש בדברי המצוות בין דבריהם ובין דברי תורה, כי גם נתנוה לנו, והם קבלוה מאבותם, ואבותם מהנביאים, והכל מפי. 8 2 השם ביד משה הטעם והאיך לשומרה, שתהיה ברה מאירת עינים למשכילים

ה כשיוצאה מפי טהור, והיראה היא עיקר והחכמה ר ו ה ׳ ט ת ה א ר ית ה׳ תחילת חכמה, יראת ה׳ מה ה׳ אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה א, ועתה שים לבך בי אין טורח במצות לא תעשה 8 3 אלוקיך בכל לבבך ובבל נפשך לאשר יש לו לב, בי השם נטע בלב שכל שיוכל אדם להשמר מכל חטא. והמשל ברופא שאמר לאדם שאינו יודע המאכלים שיזיקו לו כפי תולדתו אל תאכל בל מה שאכל חברך, כי אם אכלת תבא לידי חולי ותמות, וכל איש דעה לא יאכל דבר שיזיקנו רק יהיה נתעב ונמאס בעיניו, אע״פ ששמע שהוא מאבל טוב. והנה ישים עיקר לתיות ולא יבקש לאכול, בי בן דרך הבהמות שלא נברא להכירת כי אין גשמה לה שתחיה אחר הפרדה מהגוויה. הלא תראה מ א ללמוד ה8 רק נעשה אדם 6 ם ד א , ולא כן ה 8 5 8 תוצא הארץ נפש חיה, ישרצו המים 4 ׳ ת כ בצלמינו, בצלם המלאך, ואם המלאך חי לעולם כבה מי שנברא בצלמו. על כן אמר אחד מן המשכילים כי העונש ד׳ מיתות ב״ד על ״לא תעשה״, וכבה כרת מיתה בידי שמים, והשכר על מצות ״עשה״. וקדמונינו אמרו והביאו ראיה כי יש. ויש אומרים כי 8 9 שכר לנשמר ממצות לא תעשה לא תאכלנו למען ייטב לך השכר ישוב לאשר הזכיר באחרונה, כי תעשה באחרונה. ויש אומרים למצות9 על הארץ תשפבנו כמים, אשר לא יאספו עד אשר 0 לא תאכלנו הכתוב למעלה לא יאכלנו אדם כי הדם הוא הנפש, וזה ידוע מחכמת התולדות, וגם נכון הוא שיראת השם שהיא מצות עשה כוללת בל מצות עשה ולא תעשה, כאשר הזכירת כל מצותיו וחקותיו לטוב לך, שהם עשה ולא 9 ליראה לשמור א ׳ משה אמר תעשה, שהמונע עצמו מעשות עבירה בעבור יראתו מן השם אז טוב לו, לטוב

ת ח ל ה ח ט. 81 ק ם כב. 80 דהי״א כ ם ש ג יג. 78 ירמיה ט כב. 79 ש ת ל ו מ 77 שם ם ש ע זה נוסף מכ״י פילדלפיא. 83 דברים י יב. 84 בראשית א כד. 85 ש ט א. 82 קם ב כה. 90 ש ץ נעשה. 89 עי׳ דברים י ש ו ל ח נאמר ב ב ו ש ץ מ ץ שהוא מ כי . ו ו ם כ כ. 86 ש

ם י יג. . 91 ש יב כד

פ פירושי סידור התפילה לרוקח

לך כוללת טוב העולם הזה לכל וטוב העולם הבא ליחיד, והשכר על מצות עשה שיש בהם טורח, והמשל במו יגע עצמו על דברי הרופא לבשל מאכל שיאכל מה שיועילנו, והנה שכרו אתו ופעולתו לפניו, והנה לטוב לך שתקבל שכר ותמלט מעונש, והנה הטוב הוא לאדם ששומר מצות הרופא, כי לא יועיל ולא9 אם צדקת צדקת לך, ואם רבו פשעיך מה תעשה 2 הוא יזיק הרופא כדברי אלי

לו, לכך אמר יראת ה׳ טהורה עומדת לעד, לעולם הבא.ו מישרים המעוותים, י ד ח ו י ק ד . צ 9 ת סדר נזיקין' מ ׳ א י ה ט פ ש מת וצדקו כשיוצאים מפי מ ומזהירים לאדם להתרחק מלהזיק חברו. ומתי הם א צדיק אמיתי, שיוכל להוכיח בני אדם למה תעשה כה ואינך מתרחק מגזל9 הכונה בעומק הדין 5 י . וכל עומק שכל דילו 9 4 תא בו, ונאה דורש ונאה מקיים בי וא י ת ה א מחשבתו מלבו, להעמיד העולם על מכונו ל י ת ה לחקור כל איש ואיש ל

הדין לאמתו.ו המשפטים, בין דיני נפשות בין דיני מכות בין דיני ממונות, י ד ח ו י ק ד צ ואם היו כל ישראל צדיקים לא היו צריכים לסדר נזיקין, אך יודע חוקר לבp המשפט לחמץ הדין בלא א מחשבות יצר בני האדם ידע והחכים ליראיו לא הגזילה מן הגזלן להשיב הגזילה, ואיש על להתי יעלה במעלות, לאשר חמוץ ו

מקומו יבא בשלום.ז רב דברי תורה הם נחמדים מכל זהב שבעולם, פ מ ב ו ה ז ם מ י ד מ ח נ הז רב פ מ . ו 9 7 . ואין מלוים לו לאדם עולמו אלא תורה 9 6 ואין כבוד אלא תורהת טיפות מתוקות. פ ו נ ם ללומד אותם מדבש המתוק. ו י ק ו ת מ זהב מופז. ו

ם דבש צוף. י פ ו צ

9 פתר לה בשיתא סדרי משנה, 8 חומא ה ר׳ תנ מ י מ ׳ ת ת ה ר ו , ת ת פנים אחרו9 כולך יפה רעייתי ומום אין בך. 9 תורת ה׳ תמימה זה סדר נשים, וכן הוא אומרת א ר . י 1 0 ה זה סדר זרעים, שהוא מאמין בחיי העולם וזורע0 נ מ א ׳ נ ת ה ו ד עם י ר ש ׳ י י ה ד ו ק ה זה סדר טהרות, שמפרש בין טומאה לטהרה. פ ר ו ה ׳ ט ה1 ושמחת בחגך. 0 זה סדר מועד, שיש בו סוכה ולולב וכל מועדי שנה דבתיב 1ת זה סדר קדשים, שמאיר עיניהם של ישראל בקדושה. ר י א ׳ ברה מ ת ה ו צ מ, שיש בו בל הדינים. הרי רמז ששה 1 0 2 ת זה סדר ישועות מ ׳ א י ה ט פ ש מ סדרים, ד׳ מהם לשץ נקבה: תמימה, נאמנה, ברה, טהורה, וב׳ לשון זכר: ישרים, צדקו יחדיו, כנגד ד׳ סדרים שיולדות גמרא, וב׳ אין יולדות זרעים

וטהרות אין להם גמרא.ד ד׳ סדרים שיש ע עפת ד׳, הרי די. כ הנחמדים מזהב א׳, ומפז ב׳, מדבש גי, ו

92 איוב לה ו: אם צדקת מה תתן לו, ורבו פשעיך מה וגר. 93 שוח׳׳ט מו׳ יט יד, ועי׳ במ״ר פי״ג מ. 94 עי׳ יבמות סג ב. 95 אולי צ׳׳ל: די לו. 96 ברכות ה א. 97 אבות פ׳׳ו מ׳׳ט. 98 שוח׳׳ט מז׳ יט יד. ועי׳ במ׳׳ר שם, רש״י תהילים יט ט. 99 שה״ש ד ז. 100 עי׳

שבת לא א ותוס׳ שם. 101 דברים טז יד. 102 סדר גזיקץ ראה שבת שם, וראה לעיל.

א ד פ ר לדו ח מזמו צ נ מ ל

להם גמרא. כתיב ומתוקים מדבש הרי התורה מתוקה מדבש, וכתי׳ בתחלת1 ותהי בפי כדבש למתוק, הרי אינה מתוקה יותר מדבש אלא כדבש, 0 יחזקאל 3 אבל תורה שבעל פה [מתוקה] מדבש שהרי כאן רמז ששה סדרים, והתלמוד מפרש הפסוקים ועיקר המצות היאך לעשותם, אבל יחזקאל שראה תורהת המגילה אמר בדבש, כנגד ו׳ סדרים ברא ו׳ ימי המעשה, אבל שבכתב מכיל א בשבת צריך לדרוש דברים הנחמדים מזהב, לבך אין פרשה שמתחילה בקהילה כי אם ויקהל משה שמדבר בשבת, לפי שצריך להקהיל קהלות בשבת ולדרוש. תמימה, משיבת, נאמנה, מחבימת, ישרים, משמתי, ברה, מאירת, טהורה,, וכנגד י״ב שעות ביום וי״ב , 0 4 לות עומדת, אמת, צדקו, הרי י״ב בנגד י״ב מז

שעות בלילה.ץ ואחר כך משיבת, מחכימה, משמחי, מאירת, עומדת, צדקו, הרי ד׳ ממיד מ׳ יום יצירת הוולד, וניתנה תורה למ׳ יום ולמ׳ לילה, ומ׳ לתפילה, ע ע״ץ. כ

. 1 0 5 ומ׳ ללותות אחרונות, ועץ חיים היא למחזיקים בהם בשעת מעשה. עקב רב לבסוף, מה רב טובך אשר ה ר ב ה ז ך נ ד ב גם עת ו ר ת ס נ ע לפני מלכותו. מ ן שחטאתי בשו י ב י י ת מ ו א י ג . ש , 0 6 צפנת ליריאך

ך אילו הזדונות. ו ש ם ח י ד ז דבת שבע נקיני. גם מ1 אמר דוד רבוע של עולם אתה אלוקה רב 0 7 י ע רב א״ר לו ש פ י מ ת ק י נ ו1 למען שמך 0 ואנא חובי רברבין, יאה לאלהא רבא למשבק חובין רברבין, שנאמר 8

ה׳ וסלחת לעוני כי רב הוא.י ב ן ל ו י ג ה . ו , 0 9 י פי יכתבו לדורות ויחקקו לדורות ר מ ן א ו צ ר ו ל י ה י׳ , כל דבור שיוצא מן הלב במחשבה שייך הגיון. ה , , 0 צא י ך והגה מפיו י י נ פ לי בים סוף וגואלי בעמלק, צורי במרה וגואלי בסיני, צורי בעולם הזה וגואלי ר צו

. , , , א ב בעולם ה

, כי נר מצוה ותורה , 2 , למה נמשלה תורה לשמש, לפי שנאמר ת ו ר ח פנים א״ ארבעה 3 אור, והשמש אור, מה השמש מהלך ביום ובלילה אלפים שנה מהלך. וכן ה׳ אור בפרשה ״ 4 רוחות העולם, כך קדמה תורה לעולם אלפים שנה. וכן כחתן, ישיש, מוצאו, ״ 5 ד ה׳ חומשי תורה ע ראשונה של בראשית, כ ותקופתו, מתמתו, הרי ה׳ דברים. ועוד למה נקראת התורה תמימה, אלא כשתמנה הא״ב כך: א׳ אחד, ב׳ שנים הרי שלשה, ג׳ שלשה הרי ו׳, ד׳ ארבעה הרי י׳, ה׳ חמשה הרי ט״ו, ו׳ ששה הרי כ״א, ז׳ שבעה הרי כ״ח, ח׳ שמונה הדי­ ל״^ ט׳ תשעה הרי מ״ה, י׳ עשרה הרי נ״ה, כ׳ עשרים הרי ע״ה, ל׳ שלשים הרי

א כ. י ג יח. 106 תהילים ל א א. 105 משל ת ל ו כ קאל ג ג. 104 ראה בר חז 103 יוב ד א ח. 110 אי ט שם, ועיי״ש מ ״ ח ו ה יא. 109 ש ם כ י . 108 תהל ט מ ד י ט מ ״ ח ו 107 שח עד השמים ת״ק שנים א ך מן ה ל ה מ י ו כג. 113 ש ט שם. 112 משל ״ ח ו ז ב. 111 ש ל״ט א, ר פי ״ ק ח ב, ד ״ , בר״ר פ ב פיס׳ לז ק ת ע פ ם. 114 ס ת ב׳ אלפי ב ב ו ש ס מ ש ה ת ש ו ח ו לד׳ ר ו

פס״ד ח. ישב ד. 115 בר״ר פ״ג ה ו מא ו חו תנ

קח ה לרו ל י פ ת ב פירושי סידור ה פ

ק״ה, מ׳ ארבעים הרי קמ״ה, נ׳ חמישים הרי קצ״ה, ס׳ ששים הרי רנ״ה, ע׳ שבעים הרי שב׳׳ה, פ׳ שמונים הרי ת׳׳ה, צ׳ תשעים הרי תצ׳׳ה, כמנין תמימ״ה. וחשבון קטן אטב״ח גזד׳׳ו ה׳ הרי מ׳׳ה, יצכ״פ לעמ״ם נ׳ הרי ת״נ סך הבל, ולכך לקח ה׳ משמו להשלים ״ 6 ה / הרי ת״ק כמהלך העולם ת״ק שנ ״ 5 ה ״ צ ת

המנץ לבד מן המאות שבאלפא ביתא.״ אם לא בריתי יומם ולילה חקות 7 ועוד מה ענץ תורה לשמש, לפי שנאמר שמים וארץ לא שמתי, ולפי שכתובי״ שבעתיים כאור החמה, וכתיבי" בעליל

לארץ [מזוקק] שבעתים. ח׳ דברים לשמש: יצא קום א׳, מליהם ב׳, שם אהל בהם ג׳, כחתן ד׳, ישיש ה׳, מוצאו ר, קצותם ד, מחמתו ח׳, כנגד שמונה מלאכים שמנהיגין השמש ד׳. לכך יסדו גודלו וטובו מלא 1 2 0 ה מ ח ביום וד׳ בלילה, ד׳ לפני החמה וד׳ לאחר ה. וכן ח׳ , 2 1 בות עולם דעת ותבונה סובבים אותו, הרי כולו הולך (בד׳) [בת׳] תי תורת א׳, עדות ב׳, פקודי ג׳׳ד, מצוה ה׳, יראת ו׳, משפטי ז׳׳ח, וכנגדם עשה תמניא אפי והזכיר בהן ח׳ דברים ואלו הן: אמרתך א׳, דברך ב׳, עדותך ג׳,

מצותיך ד׳, תורתך ה׳, משפטי צדקיך ו׳, פקודיך ז׳, חקיך ח׳.. לכך אנו , 2 2 למה ח׳ לפי שהתורה ניתנה בח׳ דברים ד׳ בכלל וד׳ בפרט אומרים בברכת התורה ח׳ דברים: ותן בלבנו להבין א, ולהשכיל ב, לשמוע ג, ללמוד ד, וללמד ה, לשמור ו, ולעשות ז, ולקיים ח. וכן ח׳ עדותיך בתמניא אפי,, וכן ח׳ העדות מלאים , 2 3 ה מ וסימנך בד׳׳ה מנצפ׳׳ך, סימן אחר פר׳׳ץ בן ד

בחמשה חומשי תורה.״ טוב לי תורת פיך , 2 3 כתוב הנחמדים מזהב הרי לא נתן שיעור, וכתוב מאלפי זהב וכסף, בעולם הזה מאלפי זהב, ולעולם הבא מזהב ומפז רב. וכן הוא. ועוד ו׳ דברים , 2 5 לה , בכתם טהור לא תםו , 2 4 ה אומר ובל חפציך לא ישווה בד ו׳ דברים: זרע, קציר, ע הזכיר: תמימה, נאמנה, ישרים, ברה, טהורה, אמת. כ

.* , 2 וקור וחום, וקיץ ותורף5ד ל׳ ימי החודש. ואם תסיר ו׳ ע מן תורת ה׳ עד צדקו יחדיו ל׳ תיבות, כד ו׳ ימי המעשה ע ד כ׳׳ד שעות ביום ובלילה. ו׳ שמות כ ע שמות יהיו כ׳׳ד, כ

שצריך להזכיר מורא שמים ואהבת השם.

, כתוב הנחמדים מזהב ומפז הרי לא נתן שיעור, וכתוב טוב לי דבר אחר, כאן בסתרי תורה. ועוד, 2 6 מים תורת פיך מאלפי זהב וכסף, כאן בדברי הי

. 118 ישעי׳ ל ה ב כ ו הע׳ 217. 116 חגיגה ע א. 117 ־ידמיה ל ן סימן צ ל ה ק ל י 115א עת ו ו ורד׳׳ל א ׳ו (עמ׳ ט ב ז. 120 עי׳ פדר׳׳א פ׳ ה יהיה שבעתים. ־ 119 תהילים י מ ח ר ה : ואו ו כא (יז: י די ת , ובסו ׳ ו כו ת ח א ל ו ד׳ מ י נ ו ד׳ מלפ ם יש ל ר ח׳ מלאכי מ ת א ד נ ס כ ל : ר׳ א ת ל ה ש ק , ביל׳׳ש ת ( מות. 122 ל׳׳י בו ׳ תי ח ח ר ל ח כ ב ל אדון ש ־ א ן סימן צא בפירושו ל ל ה , עיין ל יח.). 121 כ׳׳נ לתקןי ג ל ש . 123 א תהילים קיט עב. 124 מ א ט ל ת גדולה תהילים קי ר ו ס מ לפרש. 123 כ׳׳ה ברה ת תו ב ר ק ל ו כ ת נה וכנראה נ ו . 126 ל״י הכו ת ח כב ח יט. 125 א בראשי ב כ ו . 125 אי טו

ג ד פ ו ד ר ל ח מזמו צ נ מ ל

בעולם הזה מאלפי זהב ולעולם הבא מזהב ומפז רב, וכה׳׳א כל חפצים לא ישוו בה, בכתם טהור לא תםולה.

לפי שדוד הזכיר תחילה על המאורות ולשמש שם אהל בהם, ואחר בך על התורה, ואחר כך צורי וגואלי, לפיכך תיקנו בתחילה ברכת המאורות, אהבה רבה וק״ש, ואחר כך יציאת מצרים ברכת גאל ישראל, וכל התפילה עד הגיון

לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי. ומה ענין תורה אצל מזמור י״ת, לפי שהתורה עושה שלום בעולם,, 2 , ׳ ת כ , ו 1 2 8 • וכל בניך למורי ה׳ ורב שלום בניך, שלום רב לאוהבי תורתך 2 שנאמר71 בימים ההם אין שלום ליוצא ולבא. לכך תקנו בסוף י״ח 3 ללא תורה, וכת׳ 0 ברכות שלום רב, וכן בשים שלום תורת חיים, וברכת כהנים ט׳׳ו תיבות וכששליח ציבור בופלו יהיו ל׳ תיבות, ו׳ שמות. וכך כאן ו׳ שמות וג׳ פסוקים ול׳• כל 3 . לכך אמרו2 1 3 1 תיבות, ולפניו אודך בגוים וכתיב לדוד ולזרעו עד עולם הסומך גאולה לתפלה הרי הוא בן העולם הבא. ואם התפלל בכוונה מבושר

, לכך סמך לו יענך ה׳ ביום צרה. 1 3 3 הוא לו שנענה מן השמים מספרים עד תורת ה׳ תמימה נ׳׳א תיבות, כנגד נ״א יום משיצאו ממצרים עד שעלה משה לרקיע. התורה נמשלה לשמש מה שמש שס׳׳ה יום כך שס׳׳ה לאוין בתורה, מה שמש מהלך אלפים שנה כך התורה אלפים שנה קודם1 3 6 ת שני המאורות הגדולים, וכתיב ׳ א 3 5 . מה שמש קרוי אור שנאמר ׳ 3 4 העולם, שנאמר כי נר מצוה ׳ 3 ת האור כי טוב, בך התורה נקראת אור7 וירא אלקים א', מה שמש מהלך ביום ובלילה אתר הכיפת 3 ת האור בגימ׳ תרי׳׳ג8 ותורה אור. א, כך התורה כ׳׳ד ספרים, מה השמש מהלך ביום ו׳ מזלות כך ' 3 9 כ׳׳ד שעות

התורה ו׳ סדרים.' אין 4 ר לעשות ציוויו של הקב״ה. ומה שאומר בנדרים0 ו ב י ג ש ב י ש י1 נשמש] וירח עמד 4 השמש יוצא מן הרקיע עד שמורים בו חיצים שנאמר 1 (ב)זבולה לאור חציך יהלכו, לפי שמשתחוים לו, מיהו שמח הוא שעושה ציוויו.ד ז׳ ימים ע ד תרי׳׳ג מצות, ז׳ יותר כ ע ש אותיות בעשרת הדברות כ י ש י שבשבוע, שעומדים בשביל תרי׳׳ג מצות. התורה מתגלגלת כשמ׳׳ש. כיצד,', ל׳׳ב מאות 4 התורה יתירה מן העולם ל׳׳ב מאות פעמים כדמוכח בערובין2 פעמים ת״ק הם י׳׳ו מאות אלפים, וי״ו מאות אלפים זהו ק׳׳ם רבוא, וכשתשים לד׳ רוחות העולם לכל רוח ק׳׳ס רבוא, ויהיו שמ׳׳ש רבוא, שהתורה מאריכה כל. והתורה נקראת כסף, , 4 3 סביב העולם מנין תמ״ר, אמרתי אעלה בתמר

ם . 130 ש ג ו ט ב ״ י ה ב ט קסה. 129 ד ד יג. 128 תהילים קי ולםתרי תורה. 127 ישעי׳ נם ׳ד ה״ד: א ת פ׳ ו כ ת ד ב. ט ב. 133 ירוש׳ בר ח נ-נא. 132 ברכו ם ה. 131 תהילים י שך כוי. 134 צויין ל המארי ב ב כ ת ל , ועי׳ ברכו ך ת ל פ א מבושר שנשמעת ת ה ה ת ל פ ת ך ב ב ת ל נת א ו כוקח א ברו ב ו י ו כג. 138 מ ח. 137 מדרש משל ם י . 136 ש לעיל. 135 בראשית א טזק ט ב, 10\7רר<ך קי א. 141 חבקו ם צד ב. 140 נדרים ל י ח ס . נה. 139 עיי פ ח עה״ת עמ׳ ל, לם בתורה. 143 שיר השירים ז ט. ש אלפים ומאתי ל ש ד מ ח ו א ל ו לם כ ל העו ג יא. 142 כא א: כ

פד פירושי סידור התפילה לרוקח

׳ אמרות ה׳ אמרות טהורות, לפי שהיא 4 5 ׳ אם תבקשנה ככסף, וכתיב 4 4 שנאמרת ׳ ראה א 4 מאריכה בעולם מנין כם״ף רבואות שהוא מהלך ת״ק, וזכריה6ה על כ׳ אמה, וכשתפרום אותה יהיה כ׳ על כ׳ מ המגילה עפה והיתה י׳ א, ואם תתלוק אותה לשנים ותפרוס אותה יהיה מ׳ , 4 7 והיתה כתובה פנים ואחור על ב׳, ותעשה מהם רצועות יהיה לך כ׳ רצועות, כל אחת ואחת אמה רחבה וארכה מ׳. כ׳ פעמים מ׳ אמות הם ת״ת, תחלוק כל רצועה לב׳ יהיה לך אורךת זרתות. נמצא שהתורה י״ו מאות אורך ברוחב חצי אמה זרת, הרי ל״ב מאו מאריכה על העולם ל׳׳ב מאות זרתות, ול״ב פעמים הם י״ו מאות (זרתות ול״ב פעמים הם י״ו מאות) אלפים, וי׳׳ו מאות אלפים הם ק״ם ריבואות מנין כם״ףא עץ חיים היא למחזיקים בה, הרי התורה תוספת י׳׳ו מאות י 4 מנין ע׳׳ץ, וכתיב 7 אלפים על י״ו מאות אלפים, וזהו ק״ם, תקח ד׳ פעמים ק״ם ריבואות לד׳3 סופן ׳ 4 7 ר׳ רוחותיה ויהיו לך תמר ושמש ריבואות, וזהו אורחות׳ צדיקים׳ תשמות התורה שד׳ רוחותיה מחזיקין מהלך תמ״ר תמ״ר, ולפי שהצדיקים מקיימים א

ריבואות שנה.ד ב׳ אלפים וי׳ ת ה׳ תמימה משיבת נפש, הרי ב׳ פעמים תתר׳׳ה ע ר ו ת. תורת נפש, עדות ' 4 8 יותר בעד עשרת הדברות שקדמו ב׳ אלפים שנה לעולם, והם ג׳ ׳ 4 , ׳ פתי, פקודי לב, מצות עינים, יראת לעד, משפטי יחדיו, גימט׳ אלף ב פסוקים, לפי שמדבר למעלה בשמש שהולך בכל יום ב׳ אלף שנה מא׳ ועד ק׳ד ו׳ ד ו׳ סדרים, ו׳ סדרים ע ע גימ׳ תמימ״ה, וקרש״ת בגימ׳ תורה ו׳ יותר כ אלפים הוה העולם, לכך ו׳ פרשיות מתחילין בא׳ ו׳ פרשיות מםיימין בא׳: אלה תולדות נח, אלה פקודי, אם בחוקתי, אלה מסעי, אלה הדברים, אתם נצבים,ת שבתותי תשמרו, אלו המצות אשר ואלו מסיימים באל״ף: אלוף מגדיאל, א צוה, אני ה׳ אלקיכם (אמת), הוצאתי אתכם, אלה המצות והמשפטים, איש

ד ו׳ אלפי שהוה העולם. ע כמתנת ידו, כ תורת ה׳ תמימה שיש בה שס׳׳ה לאוין כימי השנה ורמ׳׳ח עשה ברמ׳׳ח. ועדות ה׳ נאמנה ׳ 5 , . משיבת נפש, שמשיב נפש על האדם , 5 0 איברים שבאדם מחכימת פתי, מי שסבור שיודע והוא אינו יודע התורה מתכמתו. משמחי לב,' 5 3 , שנאמר , 5 2 שמשמחין לב האדם. ברה מאירת עיניים, ברה לשון אור גדול׳ אמרות 5 5 ברה כחמה יפה בלבנה וגו׳ איומה בנדגלות. יראת ה׳ טהורה, שנאמר

ה׳ אמרות טהורות. משפטי ה׳ אמת, כי בל משפטי בשר ודם אינם אמיתיים.ד ו׳ סדרים ד׳ בכאן ו׳ פסוקים: תורת, עדות, פקודי, מצות, יראת, משפטי, ע מהם לשון נקבה וב׳ לשון זכר, תורת ה׳ תמימה נאמנה ברה טהורה לשון נקבה,

. 145 תהילים יב ז. 146 זכריה ה א־ב. וראה מש׳׳כ להלן סימן צו הע׳ ד 144 משלי ב 219-222. 147 יחזקאל ב י. 147א משלי ג יח. 147ב שם ב כ. 148 בר״ר פ״ח ד, ויק׳׳ר פי׳׳ט א, תנחומא וישב ד ועוד. 149 הפירוש: ראש וסוף של כל צלע כמו ת־ש של תורת־נפש, ע־ו של עדות־פתי וכן כולם עולה אלף וב׳ ןר״י אורכן•]. 150 עיין מכות כג ב.. 155 תהילים י 151 התורה משיבה רוח נפש על התורה. 152 ישעי׳ ט א. 153 שה״ש ו

לדוד בשנותו פה

נגד ד׳ סדרים שיש להם גמרא, מה נקבה יולדת אף משנה יש לה גמרא, וב׳, לפי שאין לב׳ סדרים גמרא בזכר שאינו יולד. , ״ ת מ לשון זכר, ישרים א

מה זה סדר נשים, שמשיב לב האדם שבה יצירת האדם. עדות תורת ה׳ תמי ה׳ נאמנה זה סדר זרעים, כשאדם זורע מאמין בה׳ בחייו שבו ברכות שמברבין, ושמחת ״ ם לכל מין ומין. פיקודי ה׳ ישרים משמחי לב זה סדר מועד, על ש בחגך. יראת ה׳ טהורה זה סדר טהרות. משפטי ה׳ אמת זה סדר ישועות, מצות. ובבל פסוק ופסוק יש בו ה׳ תיבות שהקב׳׳ה , 5 8 ה׳ ברה מאירת זה סדר קדשים

נתן ו׳ סדרים, ובבל פסוק ופסוק ה׳ תיבות בעד ה׳ חומשים. תורת, עדות, פקודי, מצות, יראת, משפטי, התתלתן בגימ׳ תר״מ כמו שמש,ד תרי׳׳ג מצות וכ׳׳ז אותיות. תורת ה׳ תמימה משיבת נפש הנח ה׳ יהיה עד , ע , 6 0 ׳ץ , אילת אהבים ויעלת חן בגימ׳ תת׳ 5 די התחלתן תת״ץ, וכן אמר דו1 מ׳ שהלכו במדבר 6 , רה משנתנה תורה עד שגלו תת׳׳ץ שנים. ובגוים אין תו

ותת״ן שנים היו בארץ הרי תת׳׳ץ. משיבת, מחכימה, משמחי, מאירת, הרי ד׳ ממי״ן. ובן למ׳׳ד מ״ם מ״ם הרי/ כיצד: מאימתי, יציאת, ד׳ ממי׳׳ן״י. מ״מ חשבונו פ׳, ותתילת ו׳ סדרים גימ׳ פ חמש, ארבעה, כל, אבות, התחלתן פ׳. כלומר, למד התורה שהיא מ״מ שניתנה למ׳ יום ולמ׳ לילה, למ׳ יום לוחות ראשונות מ׳ יום לוחות אחרונות. ע׳ומדת

, עץ חיים היא למחזיקים בה. ״ ׳ א נ צ׳דקו התחלתן ע׳׳ץ, ע׳׳ץ ריבואות שנה ש ומתורת אמת ועד יחדיו קכ״ו תיבות, ובמזמור זה עד יחדיו קכ״ו תיבות,ד ה׳ סיום ה׳ חומשים: במצרים, ובמזמור למנצח עד וגואלי קב״ו תיבות, ע במסעיהם, סיני, יריחו, ישראל, סופן קכ״ו. וכעד קכ״ו ימים מף־׳י ויכסהו הענן ששת ימים, ומ׳ ימים ללוחות ראשועת ומ׳ ימים ללותות אחרוטת, ומ׳ ימים

לתפילה הרי קכ״ו ימים.ד ס״ב מסכתות. מתורת ה׳ עד יהיו לרצון ם״ב תיבות ע

[ית] לדוד בשעתו

(סודות התפילה)ו נעלם ו׳ בראשי פסוקים, על שמ ו׳ מאות שהלכו ת ו נ ש ד ב ו ד ל

. ומניץ התיבות לא כתב פה. / המשמח לעני זוכה לו׳ דברים3 ו מ ע

יכ ז. 156 משפטי ה׳ אמת, ומשפט לשק זכר, כמו לשק פקודי. 157 דברים טז יד. 158 שווז״ט מד יט יד, במ״ר פ״ג מ, והובא גם למעלה. 159 תהילים ה יט. 160 תתמנ. םופי תיבות — תת״צ. 161 איכה ב ט. 162 ל״י כעת הבאור. 163 משלי ג יח. וכן להלן סימן

צו עי״ש הערה 207. 164 שמות כד טז, ע״פ יומא ד א.

[יח] א) ראה להלן ושם נסמן. בשמואל א כז ב: דקת דוד ויעבור הוא ושש מאות איש אשר עמו. ב) עי׳ ברכות ו א. ועp פסוק ז: זה עני קרא וכד.

קח ה לרו ל י פ ת ו פירושי סידור ה פ

' היה משנה (פוג) [גופו] ופרצופו, ואת רירו ו מ ע ת ט ו א ת ו נ ש [*לדוד ב, עד שגרשוהו, היה מוציא, והיה כותב ברירו אבית שער המלך חייב כך ובך23 מטעם המלך ו דיבורו, כמו מ ע ת ט שהרי אינו [אומר] גרשוהו אלא ויגרשוהו. א

וזקיניו.ת ל אשמח ואהלל אותו שאני מהלל א ל ה ת ׳ ת ה ה בה׳ בלישעה, ב כ ר ב או לשעבר, לכן להבא לא יחפרו אנשיו שהיו בוטחין הר נ ו ו י ל ו א ט י ב השם, ה לשם להכין פרנסתם, ומה שאמרו רבותינו4 עני חשוב כמת, מכאן רבת׳ בתריה

זה עני קרא וה׳ שמע.5 אכיש, להודיע שהיה אכיש נעים כמו אבימלך, ך ובשמואל ל מ י ב י א נ פ ל שלא עשה שום רעה עם אברהם. פ״א שהיו קודאין לכל המלכים אבימלך, כמ׳ פרעה (שאין) [ובמו שקורים] קיסר. שרומוס ורומלום אחים הוו ובי עברם אימם נתקשתה אימם עד שחתכוה ומיתה, והולידה את אילו אחים ונעשה רומום מלך וציוה של[א] להכתיר שום מלך אלא ברומי, ואז יקרא קיסר על שמו, כלומר שהיה חתוך, וקיסר חתוך בלשון יווני. וצד אחד מעורב בו שיגעון שינקו הוא

ואחיו מן הזאבה, ורומוס בנה רומי6].לך באן מפרש י ו ו ה ש ר ג י ך ו ל מ י ב י א נ פ ו ל מ ע ת ט ו א ת ו נ ש ד ב ו ד ל, 7 על מה נאמר במזמור. שינה דיבורו כמו שינה טעמו, דיבורו, במו מטעם המלך. ובתי׳ י ויקם דוד ויברח ביום ההוא, ביום שנתן אבימלך , וכן כת׳ שוטה, וטעם חרב גלית טרם ישמע שאול ויברח [ויבא] אל אכיש מלך גת, כי אמר דוד בלבו פלשתים אנשי מלחמות שאול הם ושמה לא ירדוף שאול אחרי, הלא זה דודp שנמשח למלכות הוא המוציא הוא המביא. ואם תאמר אינו גיבור, א מלך ה הלא לזה יענו במחולות [לאמור] הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו, אילו נאמר באלפיו וריבבותיו הייתי אומר כששאול הורג אלף איש ודוד הורג ריבוא, עכשיו שנאמר באלפיו ודוד בריבבותיו, כלומר ששאול הולך למלחמה באלף איש ודוד

, כי כל ישראל נמשכין אחריו מרוב גבורתו. 1 הולך בריבוא0ו וישנה את דיבורו כמו שוטה, ויתהולל בידם, עשה מ ע ת ט ו א ת ו נ ש ב מיני שטות, ויתו על דלתות השער, (ו)מיני סכלות. ויורד רירו על זקנו, בדי שהיא מאום בעיניהם ויגרשוהו משם. ויאמר אביש אל עבדיו אתם אומרים כי זה הוא, ואפילו בדבריכם אם הוא דוד הלא תראו איש משתגע שהוא שוטה משוגע, למה תביאו אותו אלי חסר׳ משוגעים אני, והלא הרבה שוטים יש לי בביתית כמנהג המלכים ושרים לשחוק", ואותם שוטים אינם מאוסים, בי הבאתם א

) עשה עצמו כשוטה י אכיש (ש״א כא ע ד מפנ ד א: וירא מאו ׳ ל ׳ט מז . 2 שוח׳ א ר ל 1 תילים מזמוה רבוא. 3 יונה ג ז, א י מ ב ל מ ת ח ך ג ל ת ואמר אכיש מ ל הדלתו ב ע ת ו ׳ היה כ ו וכו מ ע ת ט ה א ומשנה ת ת ס נ רומלו ס ו ׳ר פ׳׳ג ה: רומו ם יא. 6 אסת׳ ל ש א ו מ ועי׳ סידור ר׳׳ש. 4 גדרים J ב. 5 ש׳ י ו, ומזי יז יב, ועי׳ . וכן בשו׳׳ט מז ק גדולים ברומי פ י ר ו שני צ ו ובנ ד מ ה להניקן ובסוף ע ב א ז ה ל ת ל רשוא . 9 ש׳׳א כ קח טעם זקנים י ב כ: ו ל. 8 ראה איוב י . ד צויין לעי ידוש׳ ע״ז פ׳׳א ה״בו ת בא ברש״י שהיתה ב ל במדרש הו ב ח ז. 11 א ׳ לש״א י ב ברד״ק בפי ת . 10 וכן כ י-טז

ז ותו פ ד בשנ לדו

שוטה מאוס זה מוריד רירו, הזה יבא אל ביתי, ובי שוטה מאוס בזה יבא אל ביתי, וילך משם דוד וימלט כי גרשוהו משם, ועל זה נאמר בשנותו את טעמו לפני אבימלך, הוא אכיש כי כל מלבי פלשתים נקראו אבימלך כמו מלבי רומי

קיסר, ויגרשוהו מביתו, וימלט שנמלט משם.ה את ה׳ בכל עת אפילו בשעת שטות ולא עתים מזומנים, אלא כ ר ב אל נפשי שנפשי מתהללת ל ה ת ו בפי על גיסיו. בה׳ ת ת ל י ה ד ת י מ ת ומשתכחת בו שהוא עזרי, ומאחר שעוזר לי ישמעו ענוים וישמחו שגם להם

יעזור. גדלו לה׳ לסיעתו היה אומר, גדלו לה׳ אתי ונגדל אותו על רובי פלאיו.

ה שמו יחדו ההוה עמנו גרומם יחדיו. מ מ ו ר נ ותי ומכל רו ו מכל מג דרשתי את ה׳ ברוב צרותי. ועגגי בקולי. ו׳ ויירא דוד מפני אביש. הצילגי מרוב , וכתיב3 , 2 הפחדים שלי, לשון ויגר מואב

. , 4 הפחדנהרו כל בגי אדם כשהם בצרה והביטו לעזרתו והוא ו ו הביטו אלייהם אל יחפרו אשר בוטחים פנ . ו , מאיר לעיניהם, וזהו נהרו לשון נהורא5

בו אינם נחפרים בחפר בושת 16. זה עני קרא וה׳ שומע אפילו ליחיד שקרא לפניו, וה׳ שומע לתפילתו,

ו שהרחיבו הודיעו, הושיעו בישועה גמורה. תי ל צרו כ מ וו שחונה המלאך סביב לסיעתו, שהם ראי ב לי ך ה׳ סבי א ל נה מ חו, וחלצה נעלו. 7 יחלצם הוציאם מן הצרה כמו יריאים שיהא מזומן להצילם. ו

, מנ״ל שהק׳ 9 י כ ד ר רי הר״י בר׳ מ ד ממו , יהודה החסי 8 ׳ י ב שאל ר2 כי מלאכיו יצוה לך, ומשמע מצוה למלאכיו מרובין לשמור את יראיו שגא׳0 שמלאך אחד הוא שנאמר חונה מלאך ה׳, שעושה מחנה סביב הצדיקים וחונה בו. והשיב לו מה שאומר חונה מלאך זה שר הפנים ועומד במחנה ומצוה למלאכים שתחתיו שישוטו בכל העולם ויראו שלא יזיק שום דבר לצדיקים. וכן2 הנה איש עומד בין ההדסים זה מלאך שר הפנים, מוכיח בנבואת זכריה, ששלח מלאכיו לראות אם מזיק שום דבר, וישובו ויאמרו לו הנה כל הארץ

יושבת ושוקטת.

2 וראו בלבבכם, כי טוב ה׳ עם יראיו, על בן אשרי טעמו וראו דברו2חסה בו שיתכסה בצל כנפיו. הגבר י

ו טוב ליריאיו ולקדושיו לירא מפניו, קדושיו הם יראו את ה׳ קדושי

: ב ׳ט. 15 דניאל ב נ . 14 ערש״י ושוח׳ ב ג. 13 ש״א כא טז ר כ ב ד מ געת. 12 ב משוע זה ט ה ט. 18 ק ד כג. 17 דברים כ ה, ישעי׳ כ ה הלבנ ר פ ח ק ו ש ונהורא עמיה שריה. 16 לו ד ק ב׳׳ר מרדכי תלמי ח א הריב׳׳ם ר׳ מ א. 19 הו ף עמ׳ 23, וכן בכ׳׳י פלדלפי ׳ 772 סו בכ׳׳י פריס מס׳ (עמ׳ 167). 20 תהילים צא יא. 21 זכריה א ח. ת׳ ל ר״ת. ועי׳ ׳׳בעלי התוספו ש

22 ערש״י.

פח פירושי סידור התפילה לרוקח

ו על כן אני מזהירכם שתיראי י אי ד י ר ל ו ס ח ן מ י י א המפורשים לשמו. כ מלפניו, לפי שאין מחסור ליריאיו ומספק להם צורכיהם.

ו בני אדם שהם גזלנים וחומסים העולם ככפיר בעדרי רעב ם דשו ו י ר י פ כ׳ בעזרה, לא יחסרו כל טוב אף במלחמה. י ה ש ר ו ד צאן, הם יהיו רשים ועניים. וו לי לעצתי. ע מ ם היה' מזהיר לסיעתו ואומר להם בנים, ש י נ ו ב כ ל

ם לראות טוב בחייו. כ ד מ ל ׳ א ת ה א ר יך י ת פ ש 2*. ו ע נוצר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו2 ד ך מ נ ו ש ד ל ו צ נע שלא תתטא, יכול ישב ויבטל ר ה שלא תדבר מרמה. סור מ מ ד ר מ ב ד מם ו ל ״. בקש ש 2 , וכן אף לא פעלו עוולה בדרכיו הלכו3 2 3 ב ו ה ט ש ע ת״ל וו בינך ובין חברך, ורדפיהו שתאהב שלום ולא תחרחר עם בני אדם ה פ ד ר ו

וראה בטוב.ם כשצועקים ת ע ו ו ל ש ו א י נ ז א ם לראות צדיקים. ו י ק י ד ל צ ׳ א י ה נ י ע

מרוב צרה שומע הגיון לבם.2 ונתתי פני באיש ההוא 4 י רע לנקום מהם כענין שנאמר ש ו ע ׳ ב י ה נ פ

. 2 5 להכרית מארץ זכרם שלא יהיה להם זכר לעולם, בני גבל גם בני בלי שםע היה מוכיח סיעתו, צעקו אם יהיה לכם שום צרה, מ ו ׳ ש ה ו ו ק ע צל כ 2 ואזניו אל שוועתם כמו ששומע להם, מ 6 והשם יהיה שומע, כמו שאמר

ם בן יצילכם מכל צרותיכם. ל י צ ם ה ת ו ד צ׳ שבן ענינו של השם, שהוא קרוב לנשברי לב, לאותם ששוברים ב ה קרוע המדוכאין ושוברים רוחם יושיע אותם. י ש ו ח י י רו א כ ת ד א לבם בתפלה, וק אע״פ שתראה צדיק שמיוםר בייסורין ומיסורי בניו י ד ת צ ו ע ת ד ו ב ר

. 2 7 ׳ אם יפול צדיק וקם ו ה נ ל י צ ם י ל ו כ מ וכמה ענינים, שרבות רעות צדיק. וה ר ב ש א נ ה ל נ ה ת מ ח ו של כל צדיק וצדיק. א י ת ו מ צ ר בל ע מ ו שת הרשע. ת א ה הרעה היא תמי ע ע ר ש ת ר ת ו מ ששומרו מכל היזק. תו שפורענות וצרות יגיעם עד אשר ישימו עצמן אשמים מ ש א ק י י ד י צ א נ ו ש ו

וחייבים.ו ולא הגיע אליהם צרה מ ש א א י ל ו מצרה, ו י ד ב ש ע פ ׳ נ ה ה ד ו פ

ם בו בל התוסים בצל סתר כנפיו. י ס ו ח ל ה שצריכים לחייב עצמם. כ

עד כאן לפי פשוטו של מזמור, והילך סעמי המזמור וסודותיו:ו והלא אכיש היה שמו, אלא אבימלך לשון אב מ ע ת ט ו א ת ו נ ש ד ב ו ד ל2 גדל פרע, וכן כמו קיסר. והיה לו להקדים באתוז 8 ן למלכות, במו פרעה לשו3 2 אלא למה הקדים זה באן, לפי שרצה לקבעו בל״ב מזמורין0 9 אותו פלשתים

. 3 , גגד ל״ב נתיבות

22א משלי כא כג. 23 ע״ז יט ב: נצור לשונך מרע כר שמא יאמר אדם נצרתי ת׳׳ל ועשה טוב. 23א תהילים קיט ג. 24 ויקרא כ ד. 25 איוב ל ח. 26 בפסוק טז. 27 משלי כד

טז. 28 במדבר ז ה. 29 תילים נו א. 30 צריך ביאור. 31 ספר יצירה.

לדוד בשנותו פט

למה אומרים את זה המזמור בשבת, לפי שבתחילה אומר השמים מספרים כבוד אל לפי שמדבר בכריית העולם, ועוד שניתנה תורה בשבת" ושם תורת ה׳, וכן 3 ת האדם מדין גיהנום3 ת טעמו, לפי ששבת פודה א ואחר בך בשנותו א3 וברח משם אל 4 פודה ה׳ נפש עבדיו, ואומר׳ אותו לפי שיום השבת היה בנובת האדם בכ׳׳ב פלשתים. ועשאום בא״ב ג׳׳ד לשבח להקב״ה על בן ששינה א אותיות ובלשון הקודש מן כל הבריות, ונתן לאדם חכמה יתירה לצוותו לקבל

התורה.ם י ו נ ו ע ע מ ש . י 3 5 ת אפילו בעת שטות ל ע כ ׳ ב ת ה ה א כ ר ב א3 שאחד אומר 7 י מלמד ת ׳ א ה ו ל ל ד 3 בי יכתירו צדיקים. ג 6 הו ו ז ח מ ש י וה שכסא הכבוד מתרומם למעלה למעלה בשירת מ מ ו ר נ לשנים גדלו, ו

י לשון מסירה ופחד. ת ו ר ו ג ל מ כ . מ 3 8 ישראלו מוסב על ענוים, כלומר שאר ענוים שקראו להקב׳׳ה בצר להם י ל ו א ט י ב ה ונענו, ודברו בעד משפתתו שהיו במו בן בורחים מפני שאול וגם שאר הבורחים מפני גוגשיהם. ולפי שרוצה לומר הביטו ופודה ה׳ נפש עבדיו, ולפי שבלול תתת. ועוד לפי שבא׳׳ת 3 9 של מעלה ושל מטה, לכך דילגו ושמו למטה בסוף המזמור ב׳׳ש י״ן ו״ף, לכך שם פה במקום ו׳׳ו. ועוד בל מה שגברא בו׳ ימים באלפא ביתא., ומי ניצול העני, לכך סמך 4 0 ה ח ע ועוד כל הנידון בגיהנום ו׳ ימים בשבת יש לו מ

ע רואה פני גיהנום. 4 דיקדוקי עניות אי זה עני קרא, זהו שאמרו תכמים 1ב י ב ׳ ס ך ה א ל ה מ נ ו . ח 4 2 ע ע הוא ובית די מ ו ׳ ש ה י קרא ו נ ה ע ז4 מדבר במילה שניתגה לח׳ ויפגשהו ה׳ ויבקש 3 ו לפי שבתוספתא י א י ר י ל, לכך 4 5 , וכל שכן לטובה, והמילה ניתנה לאברהם כשהיה בן מ׳׳ח שגה 4 4 תו המיו בגימ׳ זה׳׳ו אברה״ם, י א י ר י ם ל צ ל ח י חוגה מלאך, מתחיל בח׳ ומסיים במ׳. ו

4 כי ירא אלקים אתה, אשרי הגבר (שתגבר) [שגוביה ביצרו. 6 וכתיב באברהםו וכי שאר אגשים לא יראו, אלא לפי שאומ׳ חוגה י ש ו ד ׳ ק ת ה ו א א ר י4 כי ה׳ אלקיך מתהלך בקרב מחניך, לכך אומר 7 ׳ מלאך ה׳ סביב ליריאיו, ובתי קדושיו. בי אין מחסור לקדושיו לא נאמר, אלא ליריאיו, ומה ענין זה לזה, לפי4 ואתנם לו מורא 8 שבל מי שהוא ירא שמים נפח־ מעבירה והוא קדוש, שנאמרר ו ס ח ן מ י י א p להקדישו קודש קדשים. כ ה 4 ויבדל א 9 וייראני, וכתיב

5 טרף נתן ליריאיו. 0 ו ולכך אומי כן, לפי שנאמ׳ י א י ר י ל

p סה ב. 34 שאז מורידק לחם הפנים. 35 עי׳ שוחר טוב כאן. ^ 32 שבת פז ב. 33 «

36 תילים קמד ח. 37 ברכות מה א, ועי׳ ספרי דברים פיס׳ שו, הרוקח דיני קדיש (עמ׳ די). 38 כמו שכתוב (תילים כב ד) יושב תהילות ישראל. 39 רצה לצרף פסוק הביטו עם פסוק פודה,

וכיון שוא׳׳ו הוא בא׳׳ת ב׳׳ש כ׳ כדבסמוך דילג אות ו ובמקומו כאילו כתוב פודה. 40 פסיק׳׳ר פ׳ י החודש, firmx סה ב. 41 ערובץ מא ב: ג׳ אץ רואץ פני גהינום דקדוקי עניות. 42 בר׳׳ר פנ׳׳א ב. 43 צ׳׳ע כוונתו, ועיין נדרים לא ב, לב א. 44 שמות ד כד. 45 צ׳׳ע, ואולי צריך תיקון שבן מ׳׳ח הכיר את בוראו כבבר׳׳ר פ׳׳ל ח ועוד. 46 בראשית כב יב. 47 דברים כג

טו. 48 מלאכי ב ה. 49 דהי״א כג יג. 50 תילים קיא ה.

פירושי סידור התפילה לרוקח

ו הרשעים שכופרים בשם, אריה הרואה אינו כופר רעב ם רשו ו י ר י פ כב והלא יש דורש ולא נענה, אלא ו ל ט ו כ ר ס ח א י ׳ ל י ה ש ר ו ד בחייו. ו

ודורשי ה׳ בכל לבם. ד׳׳א, קודם גזירה.ם אנא ילכו, אלא כאן כלל, והפרט סור מרע ועשה טוב בקש י ו בנ כ לה לו לומר אלא לכו שמעו, אלא שלום ורדפהו. ולמה אמר לבו בנים, ולא הי/ לבני כפירים שלא יעשו כאבותם, ובני דורשי ה׳ שמדבר בבני כפירים ובני ה

שילמדו ממעשה אבותם.ם אמר בלמ״ד שהיא באמצע האותיות, כ ד מ ל ׳ א ת ה א ר ם] י י ו בנ כ ל ] לומר לך למד יראת ה׳ ולמד תורה שניתנה למ׳ יום, ירא״ת בגימטרי׳ תוריה.

. א 5 0 ת ליריאך נ פ ר צ ש ב מה רב טובך א ת טו ו א ד לר ב ד ך מ י ת פ ש . ו 5 ע שהכל מתרפאים חוץ מן הנחשי ד ך מ נ ו ש ר ל ו צ נ

5 צא ממחיצתי. 3 ו ״ שקר בפי בל נביאיי, נאמר ל ר מ א ה שהרי לנבות ש מ ר מ. 5 5 , כי תראה חמור שונאך 5 4 ו המקדים שלום לחברו ה פ ד ר ם ו ו ל בקש ש

5 הנה עין ה׳ אל יריאיו, אלא כאן מאהבה 6 ׳ ם ובתי י ק י ד ל צ ׳ א י ה נ י ע וכאן מיראה. ועוד לפי שהיריאים יש להם מחשבה אחת ולב אחד, אבל

הצדיקים יש בענין זה ויש בך, לכך עיני., למה נקראו 5 8 , פני ה׳ חלקם 5 7 י כמו פני ילכו והניחותי לך ש ו ע ׳ ב י ה נ פ פנים כלפי שכינה ולא כעם ושחוק, כי אינו משתנה אלא כלפי מלאכים שלפניו

. 5 , קצף וחימה ואף, לפי שבאדם ניכר בפנים למה חרה לך ולמה נפלו פניך6 ואזניו אל שוועתם, ולמה חלקו כדי לחלק 0 ל ע מוסב ע מ ו הי ש ו ו ק ע צ ביניהם. ועוד לסמוך קרוב ה׳ לנשברי לב לצעקו, יכול להיות שמדבר בזכרם שלע הוא ובית דינו, סנדלפץ אופן מ ו ׳ ש ה עושי רע שעשו תשובה במו מנשה. ו

p י*. א אחד ב: קרוב ה׳ לנשברי לב, קי-ג פעמים לב בחומש, קי״ג פלא״ [הנה זה סוד מו תיבות מן בא׳׳י מגן אברהם, באיי מחייה המתים, באיי האל הקדוש, בא״י חונן הדעת, כך מכל י׳׳ח ברכות מן ברוך אתה עד סיום כל ברבה וברכה, לפי

.[ 1 , 6 שמתפלל בשברון לב ובדכאות לב תפלתו נשמעת2." ק וה׳ חפץ דכאו החולי י ד ת צ ו ע ת ר ו ׳ בתוך חוט השער. רב ב ה קרו, ת׳מותת 6 4 ו שלא יזיקו ביסורין, אשר יאהב ה׳ יוכיח י ת ו מ צ ל ע ר כ מ ו שת ר׳שע ר׳עה תר״ר בא״ת ב״ש אג״ג שהמיתו במיתה רעה, וישסף שמואל אל עצמותיו, אלא לפי שיש ר ב מ ו ו מה צריך לומר ש י ד ב ש ע פ ׳ נ ה ה ד ו . פ 6 5 אגג

50א שם לא כב. 51 בריר פ״כ יתנחומא ויגש ח, . m9 52 כב כא. 53 שבת קמט ב.p קב ב. 54 ברכות ו סע״ב. 55 שמות לג ה. 56 תהילים לג יח. 57 שמות לג ™ » יד. 58 איכה ד טז. 59 בראשית ד ו. 60 למעלה פסוק טז. 61 יחזקאל א טו. חגיגהח מלאך אחד שהוא עומד בארץ וראשו מגיע אצל החיות תנא סנדלפץ וכר. א יג ב: והנה אופן אחד ב 62 מגליץ כי״פ. 62א מובא ברוקח הל׳ חסידות (עמ׳ ט), ובפירושו עה״ת פקודי(עמ׳ קצז), ובבעל

הטורים שמות מ כא. 63 ישעי׳ כג י. 64 משלי ג יב. 65 ש׳׳א טו לג.

ותו ד בשנ לדו

ר מ ו לומר והלא ליעקב נקעה יריבו, לבך נאמר פודה ששלח רפואה ליעקב. שו מדבר בחלאים שהרי אמר רבות רעות צדיק, ואם תאמר הואיל י ת ו מ צ ל ע כ והוא צדיק למה רעות מוצאות אותו, לפי שאין אדם בלא חטא או שוגג או נאנס. ד״א, להרבות לו נסים. וכדי שידע מכמה צרות הצילו לדעת שהקב״הת אשר יאהב יוכית, ושיתן שבח להקב״ה על שהצילו כיעקב אוהבו, שנאמר*6 א6 כל עצמותי 6 ודוד, ועוד לנסותו ביסורין. לפי ששומר כל עצמותיו לפיכך

תאמרנה ה׳ מי כמוך, לכך זה אצל זה.. זה עני 6 7 ואין ו״ו במזמור זה בהתחלת הפסוק, כלומר ו׳ מאות שהלכו עמו, 6 8 קרא, ועוד מי שמשמח לעני זוכה לו׳ דברים זה עני קרא, אז תקרא וה׳ יענה אלא פרוש לרעב א׳, ועניים מרודים ב׳, ומבשרך ג׳, ותפק לרעב די, ערום ה׳, ונפש נענה וי, אז תקרא. ועוד אם יעשה מלאכה בו׳ ימי המעשה ובשבת לא יעשה מלאכה, אז ישמרנו ו׳ הימים, לכך ששה שמירות בשיר המעלות ה׳7 בשש צרות יצילך, לכך סמך פודה ה׳ נפש עבדיו 0 , וכתיב 6 9 ת נפשך לשמור א

ולא יאשמו כל התוסים בו.

, בי ג׳ עיניינים במ׳ עולות חטאת ושלמים, עולה [*יראו ג׳ כת׳ בקרייהי7ד שאדם אוהב את השם מאהבה, חטאת שאדם עובד מיראה, ושלמים שיחיו ע, על שכן ראה אותם ספר בחייו. 7 מ אריים גורים2 י ר י פ בניו, או בקשה אחרת. כ. 7 4 ם בנים אתם י נ ו ב כ ע״א כפירים רשעים שכופרין בעיקר", רש ו לשון רש. ל7 כל האומר אין [לי] 6 , כדאמר׳ 7 5 ם תלמוד מביא לידי יראה כ ד מ ל ׳ א ת ה א ר י אלא תורה אפי׳ בדבר תורה אין לו, כלומ׳ להבי פתח בלמ׳׳ד וסיים באלמדכם.7 אשרי האיש קיים בעולם הזה ולעולם הבא. 7 ש המיוחד, במו י א י ה מם בקשיהו בעירך ודורשיהו בעיר אחרת, ו ל ד שמירה כל שעה, בקש ש ו צ נ7 כי יקרא, ולהכי 8 ׳ לטרות כל כך לא תמצא בשום מצוה, שהרי בשאר מצות כת7 ו׳ע׳ש׳ו׳ 9 כת׳ באילו ג׳ סופי תיבות ש׳מ׳ו׳, כלומ׳ שמו של הק׳ שנקרא שלום

, שמבניו עשו, שבגי׳ שלו׳׳ם. 8 0 ע השם שלום בגי׳ שלו״ם, להבי מן שישפות לם ופסו׳ אחרת אומ׳ הנה עין ה׳ אל יריאיו כלומ׳ רק י ק י ד ל צ ׳ א י ה נ י ע עין אתת, וי׳׳ל על יריאיו, מיראה בעין אחת, אבל הצדיקי׳ שעובדין מאהבה חמול עליהם בשתי עיניים י8, אע׳׳פ שאין שייך לומר גבי שכינה לא עיניים ולא אזניים, אלא דומין כדי שיביע בני אדם אין אדם יכול לעמוד באופי של הק׳, תימא ניהוג, שהרי בראשונה מיירי לדבר עם הצדיקים כדכ׳ עיני ה׳ אל צדיקים ופוסק בנתיים, ומיירי ברשעים כדבת׳ פני ה׳ בעושי רע, ועכשיו מיירי בצדיקים

. א נ ר ק ח ז, ח, ט. 69 תילים מזמו ל א׳ כז ב. 68 ישעי׳ נ א ו מ ח י. 67 ש 66 תילים לת ת הי, יראו א עתה יראו א ת הי, ו ב י: יראו ג׳ במקרא וםימ׳ אך יראו א רת ל 70 איוב ה יט. 71 במסור אריות. 73 עי׳ אבע׳׳ז ם יד ו כפי רוקח שם, רד׳׳ק שופטי ט ט ו . 72 עי׳ בראשית מ ו ה׳ קדושיט א. 77 תילים א ת ק ד יא. 74 דברים יד א. 75 ספרי דברים פיס׳ קסא. 76 יבמו ל

ל. ו יב. 81 מצויין לעי ת י ב. 80 ישעי׳ כ ב ב ז. 79 ש א. 78 דברים כ

צב פירושי סידור התפילה לרוקח

כדכ׳ צעקו וה׳ שומע. וי״ל באותה זכירה שחומל השם על הצדיקים מכרית הרשעים כדכתיב" ברוגז רחם תזכור.

. , 3 בה ע הוא ובית דינו, מדת הרחמים, ל גש ברי לב בעלי תשו מ ו הי ש וק ואל יהרהר אחריו בי י ד ת צ ו ע ת ר ו ב ע רוח צדיקים. ר י ש ו ח י י רו א כ דה מיתה ע ע ד ש ת ר ת ו מ לטובתו הוא שפורעין לו בל עוונותיו בעולם הזה. ת. והבא , 4 ו משונה, במו שמצינו באגג ששיסף אותו ואח״כ היה חותכו זתים ממנ

רמוז בא״ת בייש אילו בהתחלת תמותת רשע רעה היינו אגג].

[יט] תפלה למשה

ד י׳׳א ע ' י׳׳א מזמורים אמר משה כ ם י ק ו ל א ש ה י ה א ש מ ה ל ל פ ת שבטים, אבל כעד שמעון לא עשה, לפי שחטא נשיא שלו. ואמר בפסוק זה י׳׳א, וכן בפרשת וזאת הברכה י״א שבטים ולא הזכיר שמעון, כי אם על זה 2 תיבות4 א״ר אבא ב״ר חלבו בשם ר׳ הונא י״ג 3 שמ״ע ה׳ קול יהודה. בשוחר טוב רמז ספרי תורה כתב משה באותו היום שמת, י״ב לשנים עשר שבטים ואחת שהניח בארון שאם יבקשו לזייף מתוכה לא היו יכולים לזייף, וי״א שבטים בירך שנאמר וזאת הברכה, ולמה לא בירך לשבט שמעון לפי שהיה לבו עליו על מה שעשה

זמרי בן סלוא.

: תפלה למשה איש האלוקים, 5 ד י״א שבטים ע י״א מזמורים אמר משה כ6 יתי ראובן ואל ימות. יושב בסתר ד ע בטרם הרים יולדו, תשב אעש עד דכא, כ

82 חבקוק ג ב. 83 מדרש א׳ ב׳ דר׳׳ע (ב׳׳מ ח׳׳ב עמ׳ שסט): מפני ששברו את לבם בתשובה לפני הקב׳׳ה שנא׳ קרוב וגו׳ לנשברי לב. 84 תנחומא תצא ט: ושסף שמואל את אמ מה עשה היה מחתך

מבשרו כזית ומאכילו לנעמיות.

[יט] 1 תילים מזמור צ. 2 צדק בסמוך. 3 דברים לג ז. ועי׳ פירוש הרוקח עה׳׳ת שם. ועי׳ ספרי דברים פיס׳ שמח (עמ׳ 406). 4 שוח׳׳ט מז׳ צ ג והובא בדב׳׳ר פ׳׳ט ט, פדר׳׳כ פיס׳ חאת הברכה: אמר ר׳ חלבו בשם ר׳ הונא שלש עשרה ספרי תורות כתב משה אותו היום שמת, שגים עשר לשנים עשר שבטים, ואחת שהניח בארק, שאם יבקשו לזייף מתוכה לא היו יכולץ לזייף. ואחד עשר שבטים בירך, שנאמר וזאת הברכה אשר ברך משה (דברים לג א), ולמה לא בירך לשבט שמעק, לפי שהיה לבו עליו, חכר מה שנעשה בשטים זמרי בן סלוא [נשיא בית אב לשמעוני](במדבר כה יד), אמר ר׳ יהושע דסכנק בשם ר׳ לוי אף על פי כן טפלו עם שבט יהודה. 5 כל הקטע בשוח׳׳ט שם (עמ׳ קצד): תפלה למשה איש האלהים [וגו׳] בטרם התם יולדו [וגוי] תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם, כנגד יחי ראובן ואל ימות (דבתם לג ו). יושב בסתר עליק [בצל שת יתלונן](תהלים צא א), כנגד שבטו של לוי, שהיה מתלונן בצילו בעזרות. מזמור שיר ליום השבתץ^וב להודות לה׳](תהלים צב א), כנגד שבטו של יהודה, שאמרה הפעם אודה את ה׳ [על כן קראה שמו יהודה](בראשית כט לה). ה׳ מלך גאות לבש [וגו׳ לביתך גאוה קודש] (תהלים צג א ה), כנגד שבטו של בנימק, שהוא יושב בצילו של הקב״ה. אל נקמות ה׳ אל נקמות הופיע (שם צד א), כנגד שבטו של גד שאליהו זכור לטוב עומד ממנו, שהוא משתיתו של עולם. לכו נרננה לה׳ (שם צה א), כנגד שבטו של יששכר, שהוא עוסק ברננה של תורה. אמר ר׳ יהושע בן לד עד כאן שמעתי, מכאן ואילך את הושב לעצמך. 6 דבתם לג ו, שהם

תפלה למשה צג

, בעד שבטו של לוי שהיה מתלונן בצילו בעזרות. מזמור שיר ליום השבת עליון7, הפעם אודה את ה׳. א־ל נקמות ה ר מ א ד שבטו של יהודה ש ע טוב להודות", כ1 בעד שבטו של גד שאליהו זכור לטוב עומד ממע, והוא 0 ה׳ א־ל נקמות הופיעד ע 1 כ 2 יעשה נקמה באומות שהוא משתיתו של עולם". ה׳ מלך גאות לבשד שבטו של ע 1 כ 3 ׳ שבטו של בנימין שהוא בצל צילו של הקב״ה. לכו נרעה לה יששכר שהוא עוסק ברננה של תורה. א״ר יהושע בן לוי עד כאן שמעתי מבאן

ד עצמך. ע ת חשוב כ ואילך א א״ר יהודה ב״ר סימון בשם ר׳ שמעון בן לקיש למה נקרא שמו איש האלוקים, מה האיש הזה אם מבקש להפר נדרי אשתו מפר אם רוצה לקיים מקיים שנאמר*1 אישה יקימנו ואישה יפירנו, כך כביכול הקב״ה אמר לו משה. איש האלקים, בלשון אשכנז אייגוטשמ״ן, שהיו בל 1 5 ׳ קומה ה׳ שובה ה

מחשבותיו עם האלקים.ה רבוע של עולם אתה מעץ של העולם, ומדורו היית לנו ת ן א ו ע ׳ מ ה׳ מעונה אלקי קדם. בדור ודור, למקום מעוז ומבטח. כתיב מעון אתת וכתיב6 אלא מעון ה׳ הוא מעין רקיע, והקב״ה הוא מעוזו של עולם, ומקומו הנה מקום

1 שהוא בכל וסומך וסובל הבל. 7 ״״, ומתתת זרועות עולם אתי6ץ ועשית ארץ ר ל א ל ו ח ת ו קודם שנולדו ההרים. ו ד ל ו ם י י ד בטרם הל שהיתה אלהותך ־ ה א ת ם א ל ו ד ע ע ם ו ל ו ע מ א אל מתוללך. ו 1 7 ו ותבל במ טרם כל יולדו, היאך נולדו אלא כל מקום שהקב׳׳ה רואה מקום עמוק ביותר היה נותן בתוכו הר גדול וממלא אותו, זהו יולדו, מן התהום ארץ יישוב שכל

, אתה א־ל וחזק. 1 , , ותבל שמתבלת פירותיה 1 8 רצון האדם בו, 2 0 א ואתה משיב אנוש בחולי גדול עד דיכדובי הנפש כ ד ד ש ע ו נ ב א ש ת2 כדי שלא ירד שחת, מצאתי כופר על ידי 2 2 לשון פידעא ׳ ת ת פדעהו מרדת ש

2 ותאמר שובו בני אדם מדרכיכם הרעים. 3 הו זה, זה אלף שנים יהיה בעיניך ך האדם, אפילו אם תחי י נ י ע ם ב י נ ף ש ל בי אה ר ו מ ש א ד כאותו יום שעבר. ו ו ב ע י י ל כ ו מ ת ם א ו י כשעת מיתה. כ

. 2 4 ה אשמורה הוא ג׳ שעות או ד׳ שעות ל י ל ב

כעלי תשובה. 7 תהילים צא א. 8 שם צב א. 9 בראשית כט לה. 10 תהילים צד א. 11 שוח׳׳ט שם, בר״ר פצ״ט יא: שמביא את הגאולה וכר את אליהו הגביא משבט גד. ובב״ר פע׳׳ט ט: בא גד בא מי שעתיד לגרד משתיתן של עכו״ם ומנא אליהו וכר, ועי׳ תום׳ ב״מ קיד ע״ב ד״ה מהו. 12 תהילים צג א. ובשוח״ט שם קדם לפי סדר המזמורים. 13 שם צה א. 14 במדבר ל יד. 15 שם י לה־לו, וכל הקטע בשוח״ט שם אות ו(עמ׳ קצד). 16 דברים לג כז. ועי׳ שוח״ט אות י. 16א שמות לג כא. 17 דברים לג כז. 17א שם לב יח. 18 שוח״ט שם י״א: ואיכן שהיה רואה הקב״ה מקום עמוק ביותר, היה נותן לתוכו הר גדול וממלא אותו, ואיכן שהיה רואה מקום מטוכס היה נותן הר קל, שנאמר בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ. 19 יל״ש שלח רמז תשמ״ג משלי רמז

תתקמ״ג. 20 ירוש׳ חגיגה פ״ב ה״א: תשב אנוש עד דכא עד דכדוכא של גפש. 21 איוב לג . כד. 22 צ״ל: פדייה, וברש״י כמו פדהו בענץ ואץ לו חבר במקרא. ובאע״ז: כמו פדאהו אל״ף מתחלפת בעי״ן, והענץ מוכיח מצאתי כופר והוא פדיץ. 23 מלכים ב יז יג. 24 ברכות ג א.

צד פירושי סידור התפילה לרוקח

ה נ י ו בעיניך בשעת מיתה. ש י ה . י 2 5 ם קיבוץ השנים, במו זרם מים ת מ ר זב שבחצרות גדל ועל ש ע ר ב י צ ח . ב 2 ו באדם שישן מעט כך יהיו בבקר6 י ה יל נכרת ויבש, כך האדם ל ו מ ב י ר ע . ל 2 7 ץ ויפרח יחלף וגדל י צ הגגות. בבקר יך מהסתר פניך ובחמתך שפוכה פ א ו ב נ י ל גוע וימות כך נעשה לנו, שהרי כ

עלינו נבהלנו.א התשובה קדמה לעולם שנאמר בטרם הרים כ ד ד ש ע ו נ ב א ש ועוד ת2 שבעה דברים קדמו לעולם לברייתו 8 יולדו תשב אנוש. ואומר בשוחר טוב אלפים שנה, אלו הן: התורה וכסא הכבוד וגן עדן וגיהנום ותשובה ובית המקדש של מעלה ושם משיח, ואנה היתה התורה, כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה ומונחת על ברבו של הקב״ה, והקב״ה יושב על כסא הכבוד, וכסא הכבוד מונח ומתוקן בחסדו של הקב״ה על הרקיע שעל ראשי החיות, אבל החיות לא היו באותה שעה, וגן עדן מימינו של הקב״ה על הרקיע [שעל ראשי החיות] וגיהנום משמאלו, ובית המקדש לפניו, ושם משיח חקוק על אבן יקרה על גבי המזבח, ובת קול מכרזת ואומרת שובו בני אדם, והיו הבל נסבלין בכחו

של הקב״ה.א עד דכדוכי הנפש ידו פשוטה לקבל כ ד ד . ע 2 9 ש על שם ויאנש ו נ א. כי 3 0 ו שובה ישראל עד ה׳ אלקיך קחו עמכם דברים ב ר שו מ א ת שבים, ום לכך העולם ששת אלפים שנה היה, שהן ו׳ ימי ו י ך כ י נ י ע ם ב י נ ף ש ל א, ונשגב ה׳ לבדו ביום 3 ד יום השבתי ע המעשה לפניו ואלף שביעי חרב כה ג׳ שעות הוי הלילה, כך על כל משמר ומשמר הקב״ה צועק ר ו מ ש א . ו 3 2 א ההו

. 3 3 על נוה ביתוp תשי׳׳ז א ה כתיב וקרינן שינה, בי עשרת השבטים היו ב נ ם ש ת מ ד ז, לכך 3 4 שנים ובשנה האחרת יצאו, זהו זרמת״ם שנ״ה יהי״ו בגימ׳ תשי״ח שנה, 3 6 , כמנין אב׳׳ד תאבדו״ן מהר 3 3 כתיב שנה כמניין ויתש״ם ה׳ מעל אדמתםפרח ך ו י צ תה גאותך. בבקר י , ואשר חר״ב שנים הי 3 7 ובמנין אשר חרב גאותך4 0 . בשוחר טוב 3 בש כפירוכא9 י ל כמלילות, ו ל ו מ ב בגולה, י ר ע ל . ו 3 8 ישראל תתקע״ד דורות שהיו קודם בריאת העולם ונשטפו בהרף עין בשביל שהיו רשעים י4, ר׳ יוחנן אומר למה ב׳ של בראשית גדולה ביותר, בשביל שהיא

25 עיין רש׳׳י: לשון שטיפה כמו (חבקוק ג י) זרם מים. 26 עי׳ רש״י. 27 עי׳ איוב יד כ.p צז א, ע׳׳ז ט א. ועיין ^ w 31 .28 שוח׳׳ט כאן יב. 29 ש׳׳ב יב טו. 30 הושע יד ב ר׳׳ה לא א. 32 ישעי׳ ב יא. 33 ברכות ג א: ועל כל משמר ומשמר יושב הקב׳׳ה ושואג כוי. 34 ל׳׳י החשבון. 35 דברים כט כז. 36 שם ד כו, — תשי׳׳ח. 37 שם לג כט. 38 שו׳׳ט. 39 עי׳ ברכות כד א יבש כצואה נפרכת, ועי׳ ב׳׳מ ע א. 40 מז׳ צ יג: אלו תשע מאות ושבעים וארבעה דורות שהיו קודם לבריאת עולם ונשט5ו כהרף עין בשביל שהיו רעים. ר׳ יוחנן אמר למה ב׳ של בראשיתי גדולה ביותר, לפי שהיא מצטרפת לשני ביתי׳׳ן למלא ארבע, בראשית בגימטריא תתקע׳׳ד הוו, כיצד תש׳׳ר הרי תשע מאות, א׳ דבראשית מתחלף עם ל׳ דאלב״ם הרי שלשים, י׳ מתחלף עם מ׳ דאתב׳׳ש הרי ארבעים, ב׳ שהיא גדולה כשני ביתי׳׳ן מצטרפת לחשבון ארבעה, הרי. 41 ועיק עוד שוח״ט סי׳ ח א תשע מאות ושבעים וארבעה, ואחר כך ברא אלהים את השמים ואת ה

ה צה ש מ ה ל ל פ ת

מצטרפת לב׳ ביתי״ן למלא ארבעה, בראשית בגימ׳ תתקע״ד. כיצד, תש״ר הם תת״ק, וא׳ של בראשית מתחלפת בל׳ של אלב׳׳ם, י׳ מתחלפת עם מ׳ א״ת ב״ש,/ הרי תתקע״ד, הרי ל״מ הם ע׳, וב׳ שהיא גדולה ב׳ ביתי׳׳ן מצטרפת לחשבון ד

. 4 3 ץ לעתיד לבא י צ / בבקר י 2 ץ ר א ת השמים ואת ה ואחר כך ברא או ג ל ה ך נ ת מ ח ב . ו 4 4 ך ואכלה אותם ארץ אויביהם פ א ו ב נ י ל י כ כו הנעלם נ י מ ו ל ך כאילו שמתה עוון שלנו עדך. ע י ד ג ג ל] ו נ נ י ת ו נ ו ו ה ע ת שת ת כתיב, השט״ן ז״ה מקטר׳׳ג. ש ך לפרוע ממנו. ש י נ ר פ ו א מ ה ל ת ממנו, ש

5 עדו. 4 ו עב הענן יעיב באפו נ י ת ו נ ו ו ׳ עון, פשע, וחטאת, אשם, מעילה. ע הך ברוב כעסך מלא באשה ת ר ב ע ו ב נ ו שהרי כל ימינו, פ נ י מ ל י י כ כ, כן כלו 4 7 ה דיבור, כמו דיבור הפוסק ג ו ה מ ו בגלות. כ נ י נ ו ש נ י ל . כ 4 6 עוברהת ימי שנינו, ו ר ו ב ג ם ב א ם בחיים, שבעים שנה. ו ה ו ב נ י ת ו נ י ש מ שנינו. י4 ירהבו 8 ן שררה של בני אדם, במו ו א ל ו מ ם ע ב ה ר ה הוא חי. ו נ ם ש י נ ו מ שי גז שהרי במהירות הנער בזקן, כלומר שררה שלהם עמל ואון ואינה כלום. כ

. 4 9 ה בעוף הפורח פ ע ו נ ש מהרה. ו י הוא גוזז ועובר, ח

ך מי יבול לידע כח אפך, כשמלאך אף יוצא מי יכול פ ז א ו ע ע ד ו י י מ5 כי יגורתי מפני האף והחמה, 0 לעמוד בו, לפני זעמו מי יעמוד, וכן משה אמרך כמו שיריאים בני אדם ממך כן עברתך ת א ר י כ 5 קומה ה׳ באפך. ו ' מר לכך או. ועוד, במו שיראתך גדולה בך עברתך מפוחדת. 5 2 עליהם כשאין יריאים ממךה כעס, כשאדם כועס ומלא מכעסו באשה עוברה. ורבותיגו אמרו במסכת ר ב ע

5 מי שהוא ירא שמים ייסורים באים עליו, והטעם למרק חובותיו. 3 ית תענע למנות ימי האדם כן הודע לכל שהם מעט מה ד ו ן ה ן כ נ י מ ת י ו נ מ לה מ כ א לבב ח י ב נ . ו 5 4 / רוח הולך ולא ישוב 5 3 ו י מ צריך מעברתך, כימי שביר יע חיים הרבה היינו מביאים ומתוספים לבב חכמה. ונביא בקרבנו, לב י אם הי

שכל שעה חושב חכמה מיראתך למנות ימיע.ו כ״ן שנים הודע, לפי שנאמר לאדם הראשון כי ביום אכלך נ י ת ו נ י ש מ י, ויומו של הקב־ה אלף שנים, ותי תתק״ל שנים והנית לבניו 5 5 ת ע מות תמו מ מ5 י׳ ענינים נקראת הנבואה. 7 תן א חסר י׳, באבות דר׳ נ י ב נ . ו 5 6 ץ ע׳ שנה כמנין כ ועוד, מי שמשפיל עצמו כמו י׳ כפופה זוכה לנבואה. ונבא כת׳, לומר נבא

לחכמת המרכבה על ידי תורתו.

ך סי׳ יא ועוד. 42 במדרשים א ל מ ו ח נ ו ושם ד ג, ת ח ד, קה״ר פ״א ט ׳ קה, חגיגה יג ב, בר״ר פכ׳עד אברהם הרי אלף, ויש מוסיפים מאברהם עד ח ו נ ח ועשרה מ עד נ ם ו ד א רות מ פ ועוד עשרה דו ״ ק ת ת. 45 איכה ב ח . 44 ויקרא כא ל ׳ט כאן . 43 שוח׳ ׳ ה כו ד דבר צו ת ה רו ה ששה דו ש מ

ן - ד ו גז חיש ג ה : מ ו ט סי׳ ט ׳ ט א. 47 רש״י. 48 ישעי׳ ג ה. 49 שוח׳ ת כ ו א. 46 ברכ. 50 דברים ט יא. 51 תילים ז א. 52 עי׳ רח ץ עוברים בזריזות כעוף הפו ם ט ץ מ ש ח ות ב יז. . 55 בראשי ט ח ל ב ז א. 54 תילים ע ו אבן עזרא. 53 ח א. 53א אית ת נ ת ש ו מ ת ת ו ו מ נ מ ך מ ל כ ום א ת בי ר מ ך א כ : ש ה ו ב א. רש״י תילים כ ״ כ ה ט, בר׳׳ר פ ׳ כ ט מז ׳ 56 שוח׳ח הקודש, ובמד״ש ת נקרא רו ו מ ד: עשרה ש ׳ ף שנה. 57 אבודר״נ פל׳ ל ך שהוא א ל ש ד מ ח ום א ו י ל

צו פירושי סידור התפילה לרוקח

ם על הרעה. על ח נ ה . ו 5 8 ו ׳ מכעסך, עד מתי תסתיר פניך ממנ ה ה ב ו ש5 בי לא אדם הוא להנחם, 9 ך תתנחם. וכי שייך לפניו נחמה והכתיב י ד ב ע(לא) [איכה] יעיב באפו, עד מתי עשנת בתפלת עבדך״, םבותה בענן לך 6 0 ׳ וכתי. וכן על ידי כרוז יודעים, וכשמידת רחמים אשר לימינו מתגברת 6 3 מעבור תפילה עם תפילת הצדיקים, אז כרוז יוצא להגן מן המזיקין והמלאכי חבלה, ומשיב

מלאכי אל.... ומתנחמים המלאכים וגעשים מליצים על ישראל.ך בכל בקר ובקר שבעינו חסדיך, חסד א־ל כל י ד ס ו בבקר ח נ י ע ב שה בבל ימינו על ח מ ש נ . ו 6 5 ה שייך לומר במקום שמרננים בקול נ נ ד נ . ו 6 4 היום

ו שלא יהיה לנו חושך יותר. נ י מ חסדיך וישועתך בבקר כשיבא קץ משיחנו. יו כמו מות עיניתנו בגלות, וכמו ימות נ ת י נ י ת ע ו מ י ו כ נ י ח מ ש, כמו עתה 6 ה בגלותינו6 ע ו ר נ י א ת ד ו נ שציערתנו כן שמחינו. כמו ש בתתקמ״ח שנלחמו ישמעאל ואדום יחד על ירושלים, ומגזמין אותנו כל המים נהרג אתכם תחילה, ואנחנו מצפים לעזרת בוראינו להגן עלינו מהרה, כי אנחנו לא נדע מה לעשות ונפשותינו בכפינו, מפני שמסמנים עצמם בתיעוב, והגעגו עד המות מפני זאבי ערב המתקבצים, עד יערה ממרום 6 7 שלמותם

וישקיף בצרת עלבון בניו.ך ר ד ה ך שתראה פעולת גבורתך להצילם. ו י ל ע ך פ י ד ב ל ע ה א א ד י

הדר חסדך וטובתך חיוך על בניהם. מן ה׳ מעון אתה ועד והדרך על בניהם קכ״ה תיבות, כעדם תקנו חשמונאים קכ״ה תיבות בעל הניםים שמתפללין בחנוכה, לפי שמשה אמרם ונתקיים בידי השמונים, והם ה י נ ל ב ך ע ר ד ה , ו 6 8 ק ש מ תפילה זו כשהקים ה היו כהנים ויסדו לומר בו כהני״ם תיבות, ואין סיום המזמור כאן בתילים כי אם

עד וכוננהו.ו מן נ י ד ה י ש ע מ ו נועם דיבורו יהיה עלינו. ו נ י ה ו ל ׳ א ם ה ע ו י נ ה י וו לטובה, ומעשה נ י ל ה ע נ נ ו המשכן כוננה לטובה עלינו, וגם מעשה ידינו, כ

ידינו כוננהו. בפסוק ויהי נועם י-ב תיבות, שאמרו על י״ב שבטים. ומעשה ידינו ו׳ ימי המעשה, לכך כשיום טוב באמצע השבוע אין אומרים ויהי נועם לפי שאין

. 6 עושים ו׳ ימים מעשה ידינו9

ם (לא) משה לא היה לו שום עסק בי אם במצות השם, י ה ל א [*איש ה7 ומתחת זרועות 0 ׳ ה שלנו, כרכתי ת ן א ו ע ׳ מ להכי קראוי איש האלהים. ה

פל״ד: עשרה שמות נקרא נביא. 58 תילים יב ב. 59 במדבר כג יט, ש״א טו כט. 60 איכה. 61 תילים פ ה, ושם:" בתפלת עמך. 62 איכה ג מד. 63 תילים נב ג. 64 עי׳ א ב ישע״ נה יב: יפצחו לפניכם רנה, תילים מז ב: הריעו בקול רנה. 65 בשוח׳׳ט טו: כימים שציערתנו בבבל במדי ביון ובאדום. 66 ל׳׳י כעת, ועי׳ ירוש׳ תענית פ׳׳ד הייה, איכ״ר פ׳׳ב ד. 67 בבגדי פולחנם. 68 שוחר טוב צא א. 69 עי׳ טוש׳׳ע או׳׳ח סי׳ רצה. 70 דברים לג כז.

תפלה למשה צז

ו עשויין, אני היום ד ל ו ם י י עולם, שהקב״ה סובל ונושא הכל. טרם הר, כל מקום שאומ׳ (מזכי) בטרם היינו הרים קודם מעשה שמזכיר 7 , ילידתיך בסמוך, כמו כן ותקם טרם יכיר שקימה הוות קודם, אבל אם הווה כת׳ טרם יכיר

, הוות קימה מאוחר. 7 2 איש

א רוח אנוש חולים, כלומ׳ שישוב בתשובה. כ ד ד ש מייסר. ע ו נ ב א ש תא שבבר אינו יכול לדבר, והכי איתי רעה כ ד ד ע״א, תשב מצפה מתי ישוב. ע7 שתשובה 3 חולה באדם הן רע הן טוב, הן לחיים הן למות, ומיכן אמ׳ חכמים קדמה לעולם, שהרי בטרם הרים וכו׳, ומה תשובה שייך קודם בריית אדם, אלא בצד ימין הק׳ הוה חיים וגן עדן, ובשמאל מות וגיהנם, והתשובה עדו באמצע,. 7 4 ואע״פ שהוה תותן מעמד הוו מיםדי׳ ובאיזה צד שהוא נוטה התשובה נמסרת

, אלא יש לומר בעיני אדם לאחר 7 ם הפשט בעיני הקב׳׳ה5 י נ ף ש ל כי אך יש מפרשים על מצרים. י פ א ו ב נ י ל י כ ם קיבוץ. כ ת מ ר שעברו השנים. זת בת׳ וקרינן שתה, ה׳ עונות רגילין להתגרות . ש 7 6 ד ע׳׳א, דוד אמ׳ על העתי7 7 באדם: עון, ופשע, וחטאה, ואשם, ומעילה. להכי יסד שלמה ה׳ וסלחת

ו נעלמת. נ י מ ו ל [כ]שהתפלל על הבית. ע

ע לשון נקיבה, שהרי בכל ו לשון זכר ובסמוך ימי שעתי נ י נ ו ש נ י ל י כ, ובכמה מקומות 7 9 מקום שמתיז התי׳׳ו לשון נקיבה, הבי בעצמה שכתב בקהלת8 רוח גדולה וחזק מאד, מעיקרה נקיבה ' ן נ , ודכוותה אמרי 8 0 כל עצמותי תאמרגה8 השמש 3 8 וזרחה השמש וכתיב 2 ע וזרחה בשמש כדכתיב ולבסוף זכר, ועוד מצי יצא וגו׳. וי׳׳ל כשאדם בבריאתו ובחור שייך ביה לשון זכר ובעצמות, ובזקנותו שייך לשון גקיבה שתשש כוחו כבר ומוחו בעצמות, וגבי רוח נמי בשנמשכת בעולם מתפשט אין בו כח, אבל כשנמשכת במקום צר ויש בו כה משמש לשון

. 8 , ענין אחר, לשון דיבור כמו הגיון5 8 4 א היזמי והיגי ג זכר. ה

ם אם יגיע לשמוגים הרי דבר גדול. עגין אחר, ואם י ג ו מ ת ש ו ר ו ב ג ם ב א וע בדניאל תכמותיו , כמו שמצי 8 6 בגבורות של חכמה מבין דבר מתוך דברל עגין סודה מ רהב ם ע . ו 8 7 וגבורותיו יהב ליה מה גבורה שאל אומה הוה תאיבך במו ת ר ב ך ע ת א ר י כ . ו 8 9 ז לשון גיזה י ג . כ 8 וגידול, כמו ירהבו הנער בזקן8ע שבעים שנה ונביא עליע, לבב ד ו ן ה שאתה יראוי כך היא גדולה עברתך. כ9 בכל לבבך, גבי 0 ה שתי חכמות, בכל מקום שנאמר לבב, שנים, דכתיב מ כ ח אדם דאית ביה שתי יצרים יצר טוב ויצר הרע, אבל מלאכים דלית בהו יצר

71 תילים ד ז. 72 רות ג יד. 73 פסחים נד א. 74 כנראה משובש. 75 בר׳׳ר פ״ח, שו׳׳ט מז׳ יב. 76 שו״ט מד יג. 77 מ׳׳א ח, ל לד לו לט נ. 79 קהלת פ״א א, וקהלת לשון נקבה. 80 תהילים לה י. 81 מ׳׳א יט יא. 82 קהלת א ג. 83 בראשית יט כג. ועי׳ תוס׳ ברכות ב ב ד״ה דלמא, וע״ע קידושץ ב ב ד״ה קשו. 84 שבת ז א. סוכה יג א: הממי והעי. 85 עי׳ רש״י. 86 עי׳ חגיגה יד א, 10\זדרין צג ב. 87 יחזקאל כח ד: הנך חכם אתה מדניאל כד כחכמתך ובתבונתך. 88 ישעי׳ ג ה. 89 תהילים עא א: אתה גחר כד. 90 דברים ו ה.

צח פירושי סידור התפילה לרוקח

ת על גלות ו מ י ו כ נ י ח מ 9 וסעדו לבכם. ש 2 9 לא כתיב ביה לבבכם דכתיב ׳ הרע9 3 ם בדכתיב ה י נ ך על ב ר ד ה העתיד אמרו דוד, או על שעבוד מצרים אמרו. ו

בנים אתם לה׳ אלוהיכם.ו מלאכת ה׳ יצליח ויכונן. וז׳ נ י ד ה י ש ע ׳ מתיקותי. מ עם ה ו י נ ה י ו9 שהרי מתחיל מן יושב בסתר, להבי אין אנו אומרי׳ ויהי 4 תא מתוםר מאלפא בי

.[ 9 5 נועם כשאין לנו ז׳ ימי שבוע למלאכה

[ב] יושב בסתר

' הקב׳׳ה יתעלה זכרו ברא הנשמה זכר עשה ן ו י ל ר ע ת ס ב ב ש ו י, להעיד על כל ענייני כבוד שכינתו. כאשר אמרו רבותינו ז״ל לנפלאותיו2ד חמשה דברים שדומה הנשמה ע ד מי, כ ע 3 חמשה ברבי נפשי כ במסכת ברכות לבוראה, מה הנשמה יושבת בסתר על המוח (תחתונה) [ותחנותה] בראש על, והיא החיות ת הגוף4 קרום של מוח, ומחממת הגוף וסובלת אותו ומחכמת א והעיקר שאינה פוסקת לעולם, ויכולתה בכל, ורוח נדגודה בלב על מפתחי הלב3 להתאוות כל עניני העולם להבין האדם בגמר כל דבר לעשות טוב, ונפש בכבד הזה תענוגי העולם שהוא שוא ושקר ותאוות המשגל ועוע מאבל ומשתה מן הכב(0ד. והנשמה עירה יומם ולילה יושבת כשומר עד עת בוא דברו אליה, כך יושב הוא בגבהי מרומים, גדול אדונינו ורב בח* באויר מרומים ותחתיו למרחוק, והוא סובל עולמו בקש הדבוק באבן 7 ות רקיע ששמו הררי שעל ראשי החי השואבת, ומחכים הכל והוא הכל בכל יכולתו ככל קרוב לקוראיו באמת, וגותן חכמה לחכמי לב, ומתאוה תפילת עבדיו, והנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, והבורא בכל, ואין לחשוב ממנו בלב האדם כל עת, כי מעלת הנפש אין אדםה מה היא, ואיך נדע מה שלא ראינו, אך המשכיל ידום. ורק ת ע ח יודע עניני תת אשר בסתר יושב, אך אליו אל תשלח ידך פן תשקר בו, כי מה לעני יודע א8 בני דע אלקי אביך ם כ ח יעבוד לו באשר אמר דוד החסיד לשלמה בנו ה

ועבדהו., א־ל 9 ן מלמד שיושב בהוד כבודו בסתרו של עולם ו י ל ר ע ת ס ב ב ש ו יי ד ל ש צ . ב 1 0 מסתתר בעבי שתקים עליון על כל, על כן ומלכותו בכל משלהן למה נקרא שמו ״שד־י״ שאין די לעבדו, נ ו ל ת י י ד בצל הוד זיו נהורא, ש

ושודד העוברים על רצוע.

91 ב׳׳ר פמ׳׳ח יא. 92 בראשית טו ה. 93 דברים יד א. 94 עי׳ טשו׳׳ע או׳׳ח סי׳ רצה ואייר הלכך נעלם זיי׳ץ בויהי גועם כוי. 95 טור שם.

[כ] 1 תילים מזמור צא. _ 2 שם קיא ד. 3 י א. 4 עי׳ חכמת הנפש לרבנו פר׳ ט־י. 5 עי׳ שם פי׳׳ד. 6 תילים קג יט. 7 יחזקאל א כד: ודמות על ראשי החיה רקיע וגד, פדר״א פ׳׳ד. 8 דבהי׳׳א כח ט. 9 עי׳ שוחר טוב צא א: מי שמתלונן בצלו שיושב בסתרו של עולם.

10 תילים קג יט.

יושב בסתר צט

ב״ א׳׳ר פרוזדקי בר נחשא בשם ר׳ יהודה ביר ן כבודו. בשוחר טו נ ו ל ת י סימון יושב בסתר עליון כל המעשים רואה ואינו נראה, ובצל שעשה בצלאל נתלונן שדי, שיר של פגעים היה משה אומר בשעה שעלה לרקיע ואומר יושב

. 1 ון2 בסתר עליי דוד היה מוכיח בני אדם והיה אומר לבל אחד ואחד ס ח ׳ מ ה ר ל מ ו אן בו כמוני״, אומר הייתי אומר לה׳ מחסי, אני הייתי חוסה תחת כנפיו. תאמיח בו הייתי בוטח בו בל ט ב י א ק ל י חוזק שלי, מאושטנ״א בלע״ז. א ת ד ו צ מ ו

ימי, בן תעשה גם אתה.ש מאותו רשת שהוא מוקש לבני האדם. קו ח י פ ך מ ל י צ א י ו כי הך לך באבר כנפיו יסוכך עליך, ס ו י ת ד ב א ת ההווה בעולם. ב ו ו ר ה ב ד מ וו מי שהולך ת י מ ה א ר ח ו ס ה ו נ י ה כלומר שיגן עליך. צ ס ח ו ת י פ ג ת כ ח ת ו

. ׳ 4 באמיתו יהיה לו צינה שמעטרת אותו. וסוחרה, זהו יותר מקיפתו ממגןה אם תלך באמיתו אין לך לירא משוררי לילה. ל י ד ל ח פ א מ ר י א ת ל״ גבי זונה, אין לך לירא מאותו חץ. ם עד יפלח חץ כבדו מ ו ף י ו ע ץ י ח מב מחיתוך. ט ק ך הם שופבי דמים, בשש צרות יצילך מ ל ה ל י פ ו א ר ב ב ד מך השמאלית אלף מאויביך ד י צ ל מ ו פ ם הם גזלנים מהם יצילך. י י ר ה ד צ ו ש יט עד י ב ך ת י ג י ע ש שום רעה. דק ב ג א י ך ל י ל ורבבה מימינך מצח־יך, א

ם תשלום מעשיהם תראה. י ע ש ת ר מ ו ל י ש שיפלו. ו

ץ ח , לא תירא מפחד לילה, ממזיקים ההולכים בלילה. מ ת פנים אחרו. יומם תדיר, תדיר בכל יום ויום. 1 6 ם מזיקים המורים חיצים באדם מ ו ף י ו ע י והזכיר ד׳ מיגי פחד לילה א, מחץ יעוף ב, מדבר ג, מקטב ד. בעד ד׳ עתים שביום ובלילה, מעת ערב עד תצות לילה מחשיך והולך, מחצות לילה עד אור בוקר מאיר והולך, ומאור הבוקר ועד חצי היום מאיר והולך, ומחצי היום עד

הלילה מתשיך והולך, לומר שלא תירא בהם.ד ז׳ ע ׳ שבע תיבות בפסוק, וכן בפסוק כי הוא יצילך ז׳ תיבות. כ ה ר ל מ ו א ימי השבוע שהייתי בוטח בו מצילני. וכן במזמור זה כל אלפא ביתא חוץ מז׳1 דרב שנעלמת, לומר לפי שיש מזיקים שיש להם ז׳ ראשים, בדאמר בקדושין 7 אדא בר אהבה שנכנס לחורבה להתפלל שם והשתחוה ז׳ פעמים עד שנפלו לו ז׳ קרניו. לבך בברכת השכיבע ה׳ אלקיע כל א״ב חוץ מן ז׳. ועוד כל ז׳ ימי

השבת ישמרהו.ם בגימ׳ נשי״ם, כי נשים הם שמורות חיצים באדם, אם מ ו ף י ו ע ץ י ח מה ימות, ואם יגע בבגד יהיה בו נקבים, זהו חץ יעוף. ת יגע החץ בבשרו ויאמר א

ב בא״ת ב״ש ירנ״ש בגימ׳ השט״ן, שאין השטן הוא שהולך. ט ק מ

11 שוח׳׳ט מז׳ צא א. במ׳׳ר פי״ב ג. 12 שם ותנחומא נשא בז, ועי׳ שבועות טו ב. 13 עי׳ רש״י. 14 ברש׳׳י: צנה וסוחרה הוא צנה המקפת את האדם קרוב לארבע רוחותיו סוחרה לשק סחור סחור (ע׳׳ז יח א). 15 משלי ז כג. 16 עי׳ פסחים קיא ב, שוח׳׳ט צא ג, במ׳׳ר פי״ב ו. 17 כט ב.

ק פירושי סידור התפילה לרוקח

ף למה השמאל אלף מזיקין אבל לימין רבבה, לפי ל ך א ד צ ל מ ו פ י שבשמאל תפילין מגינין מן המזיקין, אבל לימין רבבה שאין שם תפילין. אבל' ר׳ יצחק אומר היד שהיא שולטת על מצות תפילין נמסרו לה אלף 8 בשוחר טוב מלאכים לשומרו מן המזיקין, והימין ששולטת במצות הרבה, ורבבה מימינך׳ רבוא של מלאכים נמסרו לה לשומרו מן המזיקין. א׳׳ר חנינא ב״ר אבהו אינו אומר ימסרו לך אלא יפול, שאם באים אלף מזיקים לפני היד הן לפניהם

. , 9 נופלים, לפי שהיא שולטת במצוות הרבה ולפני הימין רבבהט יכול אפי׳ אינו צדיק גמור ת״ל רק. בעיניך תביט, מן י ב ך ת י נ י ע רק בה באשר יתמו הרשעים מן העולם, ויש לך א ר ם ת י ע ש ת ר מ ו ל י ש הפורענות. וך בשמי נ ו ע ת מ מ ן ש ו י ל י שאני חוסה בצל כנפיך. ע ס ח ׳ מ ה ה ת לומר כי א

השמים העליונים שמת מעון שלך.

א ע ל ג נ 2 בי תואנה הוא מבקש. ו 0 ה לא יעליל אליך רעה, כמו נ ו א א ת ל2 עוד נגע אחד אביא על פרעה. רעה׳ ועע׳ לא׳ ' ו ך שום מכה, כמ ל ה א קרב ב י2 שלא תמצא יקרב׳ בגמ׳ סופי התיבות ז״ו הי׳׳א נד׳׳ה, זהו שאמרו רבותינו22 על שם אשתך, 3 לאשתך ספק נידה, באהליך זהו אשתו, שובו לכם לאהליכם

. . 2 5 , כל כבודה בת מלך פנימה 2 4 ויאמר הנה באוהלע לא יקרב באהלך לפי ה לך עתה מפרש למה ע ו צ ו י י כ א ל כי מ שמלאכיו יצוה לך. כי מלאכיו יצוה לך לילך עמך לשמרך מכל רע בכל דרכיך שתלך. ואמר מלאכיו שנים המעידים עליו. כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, התחלת התיבות כמי׳׳ל לב׳׳ד, דוקא מיל אלפים אתה מותר ללכת. כי מלאכיו מתחיל הפסוק בכ׳ ומסיים בכי, לומר באברהם שהיה 2 6 בתחום שבת

בדור כ׳, שהיו מלאכים עמו במו בעקידה.

2 הבא ליטהר מסייעין אותו, ׳ ך אותם המלאכים כדאמר נ ו א ש ם י י ל כפ עך נדרש הוא על יצר י ל ג ן ר ב א ף ב ו ג שלא יניחוך ליכשל בדבר עבירה. פן ת

ת לב האבן. 2 והסירותי א 9 , בדכתיב 2 8 הרע שנקרא אבןך כלומר אפילו אתה דורך על אריה וחיות ותנין ו ר ד ן ת ת פ ל ו ח ל ש ע, תדרוך הוא תרמוס. שחל בל רואה אותו נשחל איברים איברים, 3 0 לא יזיקו לך ופתן הוא נחש אכזרי, כפיר כל הרואה אותו כופר בחייו ותנין הוא מלא ארם. תרמוס הוא הולך וחוזר והולך ושורף. תדרוך פעם אחת, ודורך על במותי ים י3

3 ורמסתי בחומר, והרבה כאלה. 4 כן 3 למרמס, ו 3 כן 3 רמוס חצרי, ו 2 תדיר, כמוו מצרתם. ה ט ל פ א ק שהרי בי חשק מאוד מאוד דבק. ו ש י בי ח כ

18 מז׳ צא ד. 19 עי׳ בו׳ בהערותיו שתיקן ולפנינו כפי שהוא לפניו, וראה במ״ר פי״ב ג.. 21 שמות יא א. 22 ס1\7ררין קג א. "23 דברים ה כז. 24 בראשית ו 20 שופטים ז יח ט. 25 תילים מה יד. ״ 26 עי׳ עירובץ נא א, סוטה כז ב. 27 עי׳ שבת קד ב וש׳׳נ. 28 סוכה נב א, ידוש׳ יומא פ׳׳ד ה׳׳א, תנחומא תולדות יג בהעלותך י. 29 יחזקאל לו כו ושם יא

יט. 30 אבע׳׳ז. 31 איוב ט ח. 32 ישעי׳איב. 33 שם ה ה. 34 נחמי׳ ג יד.

יושב בסתר קא

י שהכיר שמי וקראני מ ע ש ד י י 3 ישגיב בכחו. כ ו אחזקהו, לשון 5 ה ב ג א שה אנכי נמצא עמו בצרה ר צ י ב כ נ ו א מ ו בתפלתו. ע ה נ ע א מתוך צוקה, ות 3 וחלצו א 8 3 וחלצה נעלו, ובן 7 ו אני מוציאו מצרתו, כמו ה צ ל ח . א 3 6 שלו3 לפי שתדיר חולץ אותם, בי יש בגדים שאין , צתו האבנים לשון הוצאה, וכן חליו לשון כבוד שאענה לו ה ד ב כ א יכול לישון בהם ולאכול בהם וחולצים אותם. ו

שמכבדו בתפלתו.י ישועה גמורה. ת ע ו ש י ו ב ה א ר א ו שבע ימים. ו ה ע י ב ש ם א י מ רך י או4 ר׳ יהושע בן (יאיר) [לוי] בשם ר׳ פנחס בן יאיר אמר מפני מה 0 בשוחר טוב ישראל מתפללים בעולם הזה ואינם נענים, על ידי שאינם יודעים בשם4 לכן ידע עמי שמי, המפורש, אבל לעתיד לבא הקב״ה מודיעם שמו שנאמר׳, 4 באותה שעה הם מתפללים ונענים. עמו אנכי בצרה השיב אחור ימינו24 5 , אין חבוש מתיר עצמו 4 4 4 ושב ה׳ וקבצך, ישיב לא נאמר אלא ושב 3 וכתיב. אנכי׳ בצרה׳ 4 4 ומלאך פניו הושיעם, אחלצהו יתלץ עני בעניו7 6 כביכול, לבך אתלצהו׳ סופי התיבות יה׳׳ו, הוא שם המתגלגל מספר יצירה. וכת׳ בהפטרת4 כי׳ חרה׳ לו׳ עלה׳ עשן׳ באפו׳, סופי התיבות שם הנכבד ההוה עם וידבר דוד 9

בניו אהיה שלחני אליכם.

5 רמ׳׳ח תיבות, שהקב׳׳ה שומר כל 0 מן ה׳ מעון אתה עד ואראהו בישועתי5 ם׳ תיבות, ׳ י רמ׳׳ח איברים שבאדם. מן מתסי ומצודתי עד כי אתה ה׳ מחס שאמר זה על הקמת המשכן. וכן סמך יברכך יאר ישא שיש בהם ס׳ אותיות,, שיבולים להוסיף על רוחב המזבח ששים 5 2 ת המשכן סמכו אל ביום הקים א(ו)עתודים ששים כבשים בני שנה ששים 5 , לכך סמך4 5 אמה, בדאמרינן בזבחים3 זאת חנוכת המזבח, לומר ששים זאת חנוכת המזבח וכתיב ונבוב לותות תעשה5 כמנין נבו״ב. [על שחל ופתן תדרוך, ר״ת ׳׳עשו׳׳ שעתידה לדרוך על 5 תו או צווארו]. מן מחסי מצודתי עד בי אתה ה׳ מתסי נ״ב תיבות, ובן מבראשית עד יום אתד נ״ב תיבות, כי מתתילת ברייתו של עולם רצה הקב״ה לשכון, ונ״ב יום 5 6 ן בתחתונים, ומתי שכן כשנבנה המשכן ויהי המקריב ביום הראשו נבנו חומות בירושלים שנאמר ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול. אומר לה׳ מחסי, תקח א׳ וכ׳ של כי אתה ה׳ מחסי, הרי 5 7 לחמישים ושנים יום

. 5 8 א״ך, של שם אך טוב לישראל אלקים

5 אומרים ויהי נועם במוצאי שבת, לפי שהוא מזמור של ברכה , ה מ ל

> עיי״ש רש׳׳י. 35 איוב לו כב. 36 תענית טז א. 37 רבתם כה ט. 38 ויקרא יד מ

39 שמואל ב׳ ב כא: וקח לך את חלצתו. 40 מזי צא ח. 41 ישעי׳ נב ו. 42 איכה ב ג.

43 דברים ל ג. 44 מגילה כט א. 45 ברכות ה ב, צה א. 46 ישעי׳ םג ט.

47 איוב לח טו. 49 ש׳׳ב כב ט. 50 תילים צ א, צא טז. 51 צא א־ט. 52 במדבר ז א.

53 סב א. 54 במדבר ז פח. 55 שמות כז ח. 56 במדבר ז כב וסמיך לחנוכת המזבח. 57 נחמיה ו טו. 58 תילים עג א. 59 כן הסדר בכ׳׳י ופסוקים אלו שייכים למזמור הקודם

קב פירושי סידור התפילה לרוקח

6 ויברך אותם משה י6, זה המזמור אמר עליהם, כלומר ויהי נועם יהי רצון 0 שנאמר מאתך שינעים בעיניך מלאכת המשכן שעשו אלו, וגם להם אמר יהי רצוןד . ומעשה ידינו כוננהו, ב׳ בוננות ע 6 2 שתשרה שכינה עליהם שפעולתם לשמים בית ראשון ובית.שני, רמז שתשרה שכינה אף בבית שני קצת. ולפי שאנו מוצאים שנאמר במזמור זה ברכה במשלח יד, נהגו רבותינו לאומרו במוצאי שבת שישלח הקב״ה ברכה במעשה ידיהם, ומאחר שמתחיל בברכת עצמו וגם, ואתה קדוש הרי ג׳ ם״ 6 לכך כופלים אורך ימים ב׳ פעמי 3 מסיים בברכת כהנים פסוקים קודם קדוש קדוש קדוש, ולכך סמך בתילים ויהי נועם ואחריו מזמור שיר ליום השבת, לומר שיש לאומרו במוצאי שבתות, ומה שהקדים ויהי נועם למזמור שיר של יום השבת בתילים לומר שהם בערבי שבתות מצויין. יש אומרים מה שכופלין אורך ימים אשביעהו להשלים ק״ל תיבות שבויהי נועם,6 והיה מוליד רוחין 5 ו ד ק״ל שנה שהיה אדם הראשון פרוש מאשת ע שהם כ ולילין ושדים, לכך תקנו לכופלו ולהשלים ק״ל תיבות, ולהגן מה שהוליד אדם הראשון בתוך ק״ל שנים. טעם אחר, כדי להשלים ק״ל תיבות שיהו כק״ל תיבות

. 6 שבק״ש6ד ז׳ זמנים שנמנעים מלאומרו, ואלו הן: כל הא״ב יש בויהי נועם חוץ מזי, ע פסח א, עצרת ב, ראש השנה ג, וכיפורים ד, וסוכות ה, ושמיני של חג ו, שהם חלים באמצע השבת ושבת שבתוך החג הרי ז׳ זמנים. ועוד אין ז׳ כי אנו אומרים אחריו מיד ז׳ קדושות, ואלו הן: קדוש א, יושב תהילות קדוש ב, קדוש [קדוש ד], קדיש בשמיה מרומא, קדיש על ארעא, קדיש לעלם [ח]. ח׳ פעמים אגוד ח׳ מיני מזיקין בויהי נועם: מפח יקוש א, ע מתם סדר קדושה י בשבוע כ או6 7 עע ח. ובאיוב בסוף מדבר ב, מפחד ג, מחץ ד, מדבר ה, מקטב ו, מדבר ז, ו אמנם ידעתי כי כן, ח׳ מיגי גיהנום: חשך א, וצלמות ב, וארץ עיפתה ג, כמו אופל ד, צלמות ה, ולא סרתם ו, ותופע ז, כמו אופל ח. וכן כאן ח׳: ואפלטהו א, אשגביהו ב, ואענהו ג, עמו אנכי ד, אחלצהו ה, ואכבדהו ו, אשביעהו ז, ואראהו ח. לומר כי בי חשק שמו שאומר ח׳ פעמים בשבוע אז אפלטהו ואשגבהו. ויהי נועם י״ב תיבות שאומר על י״ב שבטים. יש מפרשים לכך אין ז׳ כי יש מזיק שיש6 שנפלו לו ז׳ קרני המזיק, אין ז׳ באותו ענין 8 א ד לו ז׳ קרנים כמעשה דרב א

6 ושעיתם ירקדו שם, וגם בהשביבנו אין ז׳. 9 דכתיב

י שבידו ד 7 כי בענן אראה. ש 0 ן שדרכו כך, שנאמר ו י ל ר ע ת ס [*יושב בח פ י מבצר. מ ת ד ו צ 7 שבאת לחסות, פי׳ להגן. מ 2 ן י לשו ס ח , להתלוגן. מ 7 י דיו הוא האבר הסמוך לכנפו, ת ד ב א ה והרגיל. ב ת ההו ו ו ר ה ב ד ש מוקש. מ קו י

60 שמות לט מג. 61 הובא בטאו״ח סי׳ רצה. 62 ספרי במדבר פקמ׳׳ג, תוספ׳ מנחות פ״ז ה׳׳ג.

63 ל״י לפרשו. 64 בטור שם: שע״י כך נשלם השם. 65 ערובק יח ב. 66 ל׳׳י כוונתו. 67 איוב פרקים ט י. 68 צויין למעלה. 69 ישעי׳ יא יג. 70 שמות טו ב. 71 חגיגה

ת די כוי. 72 רות ב י. א יב א. בר׳׳ר פייה י: ש־די מי שאמר לשמים ו

הללוי־ה הללו את שם ה׳ קג

ה ר ח ו ס ה ו נ ף מיני מזיקין. צ ו ע ץ י ח סך לך יסכך לך. מ נוצות הארוכות. ית ו אמר ר׳ שמעון בן יוחאי זיין היא אמיתה של חורה", רבי שמעון בן י מ א יוחי אומר זיין נותן להם הקב״ה בסיני לישראל והיה כתוב עליו לא תירא מפחד7 מזיק אחד שפורח כעץ וקושט 4 לילה ושם המפורש כתוב עליו, א״ר ברכיה

. 7 ב קטב מרירי5 ט ק מ כחץ. ומ מיני מזיקין שקורין מ ו ף י ו ע ץ י ח ו מגן. מ ת י מ ה א ר ח ו ס ה ו נ י צף ל ך א ד י צ ל מ ו פ ך דרכו של דבר שהולך באפילה. י ו ל ה ל י פ ו א בלויש׳׳ט׳. ב שהמזיקין אינו מצויין בשמאל כי אם אלף, שידו כהה אינו נוהג ואינו עושה בוך י׳ נ י מ י ה מ ב ב ר מצוות כמו בימין, שהרי לא מצעו מצות כי אם בתפילין. ו פעמים מה שיש בשמאל, כי את כל המצות שייכי בה, נמצא שי׳ אלף מזיקיןא יקרב חולי. גג ע ל 7 רוכב שמים. ו 6 ך כדכתיב נ ו ע ה מ ת מ מצויץ באדם, ש ענין אחר, לא תאונה שתמצא אשתך טהורה בשעה שתבא מן הדרך. כיך ראשי תיבות לב״ד, י כ ר ל ד כ ך ב ר מ ש ה לך ר״ת כמי״ל, ל ו צ ו י י כ א ל מ כלומר מי ששומר תחומין שאינו הולך בשבת כי אם מיל, היינו אלפיים אמה,7 אם אבני 7 ך כדכתיב נ ו א ש ם י י פ ל כ לאותו לבד יצוה מלאכיו לשמור. על להכי קרא אותו שחל, מי ח ל ש השדה בריתיך, כלומר שלא תגוף רגליך. עע לימות המשיח עתיד ד י י ו כ ה ב ( י ) ג ש שירא מן הארי שערותיו משחילים. א הקב״ה שילמד לישראל שם של ד׳ אותיותיו, כי מלאך הא אמרינן לעיל הרבה מלאכים, מלאך ה׳ סביב, אלמא שמלאך אחד סגי לרבים, וי״ל שזכות רביםו ה א ר א מסייעתן, וסגו להו במלאך אחד אבל יחיד צריך תרי מלאכים ותו לא. וי וסמיך ליה מזמור שיר ליום השבת, לומר שמי ששומר שבת יראה ת ע ו ש י ב

בישועתי].

ת שם ה׳ [בא] הללוי־ה הללו א

׳ כי גפלאות ת שם ה ו א ל ל ה ה י ו ל ל . ה ' אמר ללוי המשורר2 ה י ו ל ל ה. ת שם לרבות ברכות והודאות לשמו, וגם להלל שמות הביגויין4 . א 3 עשהת שם ה׳ ואחר בך הללו ׳ הם הלויים. למה בכאן אומר הללו א י ה ד ב ו ע ל ל הת שם ה׳, לכך הקדים 5 הללו עבדי ה׳ ואחר כך הללו א ׳ עבדי ה׳, ובהלל כת לשם עבדי ה׳ לפי כשבא פרעה ואמר להם קומו צאו מתוך עמי, אמרו ישראל אין אנו יוצאין עד שתאמר הרי אתם בני חורין הרי אתם לעצמכם*. מיד אמר

73 שוח׳׳ט צא ב: דין אני עושה לכל מי שהוא עוסק באמיתה של תורה, אמר ר״ש בן יוחאי כוי.

74 שם ג. וקושט מלשץ יורה וחץ בת״י או גרא דאשא יתקשטון ביה. 75 עיין פסחים קיב ב. 76 דברים לג כו. 77 איוב ה כג.

[כא] 1 תהילים מזמור קלה. 2 עי׳ אבע׳׳ז. 3 מז׳ צח א: שירו לה׳ שיר חדש כי נפלאות י עשה. 4 עי׳ שבועות לה ב. 5 מז׳ קיג. 6 שו׳׳ט מז׳ קע ב: אמרו לו שוטה וכי בלילה אנו

קי פירושי סידור התפילה לרוקחת שם הי, . אבל כאן הללו א 7 בן, פתחו ואמרו הללו עבדי ה׳ ולא עבדי פרעה״ העומדים בבית נמצא שתהיו אז עבדים של הקב״ה שעומדים בבית ה׳, וכתיב7

. 8 ה׳ בלילות, רמז שעומדים שם כוהנים שמפנים הדשן וגפן של זהבל ק י נו הם העזרות, שבהם הלויים עומדים ומשוררים, ת א י ת ב ו ר צ ח ב והכהנים עובדים שם. הללויה בי טוב ה׳, הרי הזכיר ד׳ הללויות: הללויה א,ד ד׳ כהנים, לוים, וישראל, ע ת שם ב, הללו עבדי ג, הללויה כי טוב ד, כ הללו א. וכן ד׳ פעמים כל היום: ולשוני 1 0 , וכן ד׳ צריכים להודות ויראי ה׳ אלו הגרים9לתך״ א, פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא תהגה צדקך כל היום תהי1 ב׳, תרננה שפתי גם לשוני תהגה [כל היום] צדקתך כי בושו כי ידעתי ספורות 2ד יום ע ׳ ד, כ 4 ׳ ג, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך 3 חפרו מבקשי רעתי

ראשון של פסח א, ועצרת ב, ויום ראשון של חג ג, ושמיגי עצרת ד.ו מ ש ו ל ר מ ׳ שעושה טוב לבריותיו בל עת ועוגה. ז ב ה ה כי טו י ו ל ל הה להללו, ועם זו ב בחר לו י ק ע י י בנעים זמירות, כי געים לאמרו ולהללו. כ. ועוד ׳ ו לתבבו והייתם לי סגולה6 ת ל ו ג ס ל ל א ר ש . י 1 יצרתי לי תהלתי יספרו5 בי יעקב בחר לו יה לרוח הקודש, ישראל לסגולתו באורים ותומים, לפי שתורת

׳ משפטים בל ידעום. 7 האומות וחוקיהם אינם מן השמים דכתיב. ' 9 ׳ כי מן השמים דברתי עמכם 8 ם י מ ש ן ה ׳ מ ת ה ו א ל ל , ה ה י ו ל ל ה2 כי הנה 2 שנאמר 1 0 לא עשה כן לכל גוי, שאין השכינה שורה על שאינו נימול החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה׳, רוח הקודש. וכבודו עליךד ויכל לדבר ע יראה, שכינת הכבוד כבוד השכיגה. וכבוד ה׳ עלייך יזרח, זה כ. וכבודו 2 3 ו . ועליך יזרח ה׳, והנה ה׳ נצב עלי 2 2 אתו ויעל אלקים מעל אברהם. וכעדם ואצלתי מן 2 4 עליך יראה, זהו ויעל מעליו אלקים במקום אשר דבר אתו, ויאצל מן הרוח אשר עליו(וישם) [ויתן] על 2 5 הרות אשר עליך ושמתי עליהםת רוחו שבעים [וכר] ויהי כנוח עליהם הרות ותנח עליהם הרוח, כי יתן ה׳ א2 לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה׳ 7 , לכך אמר למעלה 2 6 עליהם מעתה ועד עולם, זהו כי יעקב בחר לו י־ה. למה הזכיר יעקב, לפי שיעקב איש, והיה דור כ״ב מאדם, ובתר כ״ב אותיות התורה, 2 2 שם ועבר9 8 תם יושב אהלים

עומדין, וכי גנבים אנו שנלך בלילה, בבוקר אנו יוצאין, שכך אמר לנו הקב״ה ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר (שמות יב כב), אמר להם כבר מתים כל מצרים, שנאמר הרי כי אמרו כולנו מתים (שםp הרי אתם ברשותכם, יאק פסוק לג), אמרו לו מבקש אתה לכלות המכה הזאת, אמוד הרי אתם בני ™,p™ אתם עבדי אלא עבדי ה׳, התחיל פרעה צווח ואומר לשעבר הייתם עבדי, אבל עכשיו הרי אתם בני הרי אתם ברשותכם, הרי אתם עבדי ה׳ וצריכים אתם להללו שאתם עבדיו, שנאמר הללויה הללו עבדי ה׳. 7 סוכה מח ב, מגילה יד א. 7א תהילים קלד א. 8 תמיד כח א. 9 עי׳ הגדה של פסח לרוקח (עמ׳ קמט). 10 ברכות נד א. 11 תילים לה 03. 12 שם עא טו. 13 שם פסו׳ כג־כד. 14 שם פסוק ח. 15 ישעי׳ מג כא. 16 שמות יט ה. 17 תיליס קמז כ. 18 שם קמח א. 19 שמות כ כב. 20 עיין תנחומא לך לך כ. 21 ישעי׳ ם ב־ג. 22 בראשית מ כב. 23 שם כח יג, ועי׳ בר׳׳ר פמ׳׳ז ו. 24 בראשית לה יג. 25 במדבר יא יז. 26 שם שם כה־כח. 27 ישעי׳ נט כא. 28 בראשית כה כז. 29 בר׳׳ר פם׳׳ג י.

הללוי־ה הללו את שם ה׳ קה

, לכך 5 , , מורשה קהילת יעקב 3 0 לכך נקראת על שם יעקב: כה תאמר לבית יעקב עשרת דברות עק״ב תיבות הרי י׳ עק״ב, ומתי בחר ביעקב בדור כ״ו, זה דורו של משה, שהרי כ׳ דורות עד אברהם, ותמנה יצחק יעקב לוי קהת ועמרם ומשה הרי כ״ו". לכך פתח הפסוק בי יעקב בחר בכ׳ וסיים בו׳ לסגולתו. ובזה הפסוק ז׳ד מן אברהם עד משה ז׳ דורות: אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם ע תיבות כ משה. ואז במתן תורה הראה שאין אלוה כי אם הוא, כשאמר אנכי ה׳ אלקיךב" השתתוו לא אמר שום אלוה אנכי. וכן כל ע״ז השתחוו לו כדאמר בשוחר טו

לו כל אלהים, לכך סמך ישראל לסגולתו.׳ ל ה ו ד י ג ל כי אני ידעתי והשיבותי אל לבבי. כ ו ד י ג י כ ת ע ד י י ג י א כו מראה אדנותו מכל אלהים. ב׳ ואדונינו נ י נ ו ד א בנפלאות שעושה בעולם, וד ב׳ אדועת, ב׳ כסאות ע בקריה, ואדוננו מכל אלהים, ואדונע דוד לא ידע", כ3 עד די ברסוון רמי, ואמרי׳ בחגיגה*3 אחת לו ואחת לדוד, 5 הללו למה דבתיב3 וכםאו כשמש עדי, ועוד ב׳ אדוניגו אין ישיבה בעזרה אלא למלכות 7 דכתיבם על הכבוד אומר ולא על הבורא, כי י ה ל ל א כ ו מ נ י נ ו ד א . ו 5 8 בית דוד בלבד

אין שייך לומר ליוצר כלי הרס אין בבליך כמוך, פשיטא, אף כן הדבר הזה.ץ כל חפץ גזרתו עושה ואין מי ר א ב ם ו י מ ש ה ב ש ׳ ע ץ ה פ ר ח ש ל א כל כ . (ו) ב 3 9 ם גוער בים ויבשהו ושופכם י מ י מוחה בידו, כי הבל שלו. ב

. 4 ת תהום אל תהום קורא0 ו מ ו ה תץ הוא מעלה עגגים מסוף הארץ להלחם עם ר א ה ה צ ק ם מ י א י ש ה ג ל ע מ. ועוד 4 , יהומם ה וברקים רב ו ש ר ע ט מ ם ל אויביו, כמו לפרעה ולסיםרא. ברקים שותים ומשקים ובכל תהומות מעלה נשיאים, לומר מן התהומות העעי. ברקים למטר עשה, לפי מן בח חמימות הרקיע והמטר עגע בעעים 4 2 הארץ מוציא רעם וברק, כמו הגפח המלבן הברזל ומטפטף טיפין על הברזל ומכה על הברזל, הגיצוצות הולכים לכאן ולכאן ומשמיע קול גדול, לבך הברקים והרעמים, מוציא 4 בימות החמה ולא בימות הגשמים. וגם להודיע לבגי האדם גבורותיו34 5 ו אוצרות שמליאות רות ל ש י י כ ו י ת ו ד צ ו א מ ח ו ר א צ ו . מ 4 4 ברק מן האופנים

. 4 6 ות ומוציא משם הרוח, ותולדת הרוח יוצא מבנפי התי4 וה׳ נתן קולות וברקים 7 ׳ ם סמך אצל מטר לפי שכת י ר צ י מ ר ו ה בכ כ ה שם הכה י ר צ י מ ר ו ה בכ כ ה 4 מתלקתת בתוך הברד. ש 8 וימטר ה׳, וכתיב

30 שמות יט ג. 31 דברים לג ד. 32 עי׳ פסחים קיוז א, ב׳׳ר פ׳׳א י, ופםיק׳׳ר פר׳ כא. 33 תילים צז ז, ושוח׳׳ט צז ב: ובאים הע׳׳ז ומשתחוים להקב׳׳ה. 34 מלכים א א יא. 35 דניאל ז ט. 36 שם יד א. 37 תהילים פט לז. 38 יומא כה א. 39 נחום א ד, תהו משלטונו. 40 תילים מב ח, חהו תהומות שנים. 41 שם יח טו. 42 תענית ט ב: כל העולם כולו מאוקינוס הוא שותה כו׳ נותן באוצרות תהומות. 43 תילים קמה יב. 44 עי׳ יחזקאל א יג: מן האש יוצא ברק. 45 פדר״א פ״ג, במ׳׳ר פ׳׳ב ט: ברא הקב׳׳ה כו׳ אוצרות שלג ואוצרות בח­ ני'• 46 מדרש תהילים יח יד: וידא על כנפי רוח. אמר ר׳ יהודה אץ הרוח יוצא אלא מבץ כנפי

החיות. 47 שמות ט כג. 48 שם פסוק כד.

קי פירושי סידור התפילה לרוקח

ה מ ה ד ב ע ם ו ד א . מ 4 הבכורים, לפי שהיו עובדים בישראל שנקראו בני בכורי9 לפי שהיו עובדים לבהמה לקו יראתם עמהם, על שם ובבל אלהי מצרים אעשה, מה ממשות יש 5 . ולמה היו עובדים לבהמות וכן לזבוב אלהי עקרון0 א 4 9 שפטים בהם, דמות זבוב היו שמים בכוס שלהם למה, אלא לפי שהיו רואים תימהת הזבובים בנקב שהתבואה יורד ברחים, אבן נעשה בזבובים, כשמשימין א הרכב יגביה עצמו עד שיברח הזבוב לחוץ ושאר התולעים מרוסקין, לבך היו מאמינים בדמות זבוב, לכך הקריב התלוי זבוב על לבינה שר הממונה על דמות זבוב זהו אלהי עקרון. מצרים היו עובדים ליאור ולבהמה, לפי שנילום יוצאת מצרים, ולבהמה כי אלהיהם מזלות גדי וטלה, לכך מן הכבשים ומן ומשקה א העזים תקחו י5. והעובדים לאש מפני שיש שיודעים עתידות על ידי אש, כאותם שמשליכים אדם תחת אש ומשימים גחלים עליו ואח״כ בלחישה ובתופים מחיים אותו ומגיד עתידות, ויש שמבינים בלהבה ויש שרואים בגתלים, לכך היו עובדים להם. ויש שעובדים למים לפי שרואים כי חיות בלב במים, וענגים^ ומצרים לפי שהשדים היו נראים להם כדמות צאן, לכך א עולים ומשקים ה היו עובדים לצאן כדמות אלהיהם, כמו שעושים הגוים שתי וערב כדמות התלוי

לפי דבריהם.

5 חי ה׳ צבאות אשר עמדתי לפגיו, 2 ועוד סמך זה למטר, וגם באלישע כתיב5 חי ה׳ אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו, כי הזכיר אם יהיה 5 ׳ ובאליהו בתי5 שאלו מה׳ מטר 5 5 אהיה כטל לישראל, וכתיב 4 השנים האלה טל ומטר, וכתיב5 כי התרפים דברו 6 ו בעת מלקוש ה׳ עושה חזיזים ומטר גשם יתן להם, וסמך ל, אל תפר בריתך אתגו, היש בהבלי 5 7 און, וכתיב שקר הנביאים גבאים בשמי הגוים מגשימים ואם השמים יתנו רביבים הלא אתה הוא ה׳ אלוקינו ונקוה/ וסמך לו היאמר חומר 5 8 ק ד , לכך הרעיפו שמים ממעל ושחקים יז(י)לו צ 5 8 לך5 בזמן שישורון מודים שאין כא״ל, וישכון ליוצרו מה תעשה. אין כאל ישורון9, לכך אמר 6 0 p דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל ישראל בטח בדד עין יעקב אל א ה׳ אלקי ישראל אם יהיה טל ומטר שעבדו לבעל, לכך סמך מכל אלהים למטר

עשה.

ם אותות שהיה בא י ת פ ו מ ת ו ו ת ו ח א ל ם] ש י מצר י [ ר ו כ ה ב כ ה ש מיד לשון ואתא, ועוד אותות שגרשמות בגופן, ומופתים שבא לאחר זמן,ת לבו, לכך מופתים אותן שהחרטומים עושים כן, וכשהיתה הדוחה הכביד א כתיב מפתים, מופת שמראה הקב׳׳ה לעיניכם להאמין מה שנעשה כבר לשעבר,. ועוד 6 ׳ ה ומופתים לפרעה לעינינו אות להאמין להבא, למחר יהיה האות הז

49 שם ד כב. 49א שמות יב יב50. מ׳׳ב א ג. *T5 שמות יב ה. 52 מ׳׳ב ג יד. 53 מ׳׳א יז א. 54 הושע יד א. 55 זכריה י א. 56 שם פסוק ב. 57 ירמי׳ יד יד. 58 שם פסו׳ כא־כב. 58א ישעיה מה ח, ט. 59 דברים לג כו. 60 שם פסוק כח.

61 שמות ח יט, וההבדל כץ אות למופת שזה על העבר וזה על העתיד לבא.

הללוי־ה הללו את שם ה׳ קז

", וזה לך האות אשר אות פתרונו ביאה, כמו ואותיות ואשר תבאנה יגידו למו יבא אל שני בניך", בפרעה תחלה ובכל עבדיו.

ם סיחון ועוג כמו שאמר בסמוך. ועוד שהכה גויים ם רבי י י ו ה ג כ ה שם חזקים. ועוד במכת בכורות לקו י מ ו צ ם ע י כ ל ג מ הר רבים, כמו עם פרעה. ו כל זרע חם, זהו גוים רבים. והרג מלבים רבים במצרים, עמים אסיפת בני אדם לדבר שכולם בדעת אחת. ועוד גוי זהו המץ גדול כמו נינוה העיר4*, במקום שיש הרבה יחד עם מחוברים יחדיו לעצה אתת, או בדת אחת בין רבים בין* והיינו לעם אחד. ובפרשת גוג ביחזקאל לא נאמר וגקדשחי מועטים שנאמר5, אבל כשמספר שבאו למלחמה ״עם״ לפי שמדינה או 6 ונודעתי אלא אצל גויים6

כפר אחד יחד בעזרה.ן אשר בגובה ארזים גובהו ש ב ך ה ל ג מ ו ע ל י ו ר ו מ א ך ה ל ן מ ו ח י ס ל. אש״ר בגוב״ה ארזי״ם גבה״ו סופי התיבות בגמ׳ אל׳׳ו 6 7 וחסון הוא כאלונים

ן הם ל״א מלכים. ע נ ת כ ו כ ל מ ל מ כ ל סיחו״ן ועו״ג. וה ל ח ה ונתן ארץ ישראל לנחלה לישראל. נ ל ח נ ם ל צ ר ן א ת נ ו. נחלה במילוי נו״ן חי״ת 6 8 ו יצב גבולות עמים למספר בני ישראל מ ל ע א ר ש י ל למ׳׳ד ה״י בגמ׳ תרי״ג. וכן חכמה במילוי חי״ת כ״ף מ״ם ה״י בגימ׳ תרי״ג. זהו7 בעבור ישמרו 0 6 טובה חכמה עם גחלה, (ויתן) [לתת] להם גחלת גוים שנאמר 9

p ישראל. א ה כנגד מעבר לירדן ו ל ח ה נ ל ח חוקיו ותורתיו. נד ו ד ד ו ו ד כרך ל ׳ ז ם הוה עם בניך והוה לעולם. ה ל ו ע ך ל מ ׳ ש ה

. 7 , מזבירין שמך בארונות זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דורו שידין דין עמו גקם על כל הגוים אשר מחרפין אותה מ ׳ ע י ן ה י י ד כ כאשר באו עליגו במגגצא היום יום ו׳ בכ״ח לחדש שבט בתתקמ״ח לפרט נתקבצו להרוג אותנו ובאו בחרבות בתוך הרחוב של היהודים, ובא לגו עזר

ממרום והצילנו, כן יצילנו ויוציאנו למרחב.ם מה י י ו ג י ה ב צ ם ממה שעשה לנו, וענינו ירחם. ע ח נ ת ו י י ד ב ל ע ע ום ואין בהם ד י א ד ה י ש ע ב מ ה ז . כסןו ו 7 5 שמתקיים בעצב ידיהם ע״ז הםו א ר א י ל ם ו ה ם ל י נ י ו ואיך יענה קוראיהם. ע ר ב ד א י ל ם ו ה ה ל מועיל. פף ] המתחננים לפניהם. א ו נ י ז א י ] ( ו שמע י א ( ל ם ו ה ם ל י נ ז את צועקיהם. אם אפילו איננו ה י ש ו ו ע י ה ם י ה ו מ ם להגות ולצפצף. כ ה י פ ח ב ן יש רו י א

ם אפילו לא עשאו בי אם בוטח בהם. ה טח ב ו ד ב ש כל א ה לו. ו משתחו

7 לא ישמעו, לפי שמשה עשה זה 4 בכאן כתיב לא יאזיגו, ובהלל הגדול, כשהיו ישראל במלחמה היה משה מתפלל להקב״ה היה שומע 7 ויסדו5

62 ישעי׳ מד ז. 63 ש׳׳א ב לד. 64 יונה א א. 65 בראשית לד טז. 66 יחזקאל ב מא: ונקדשתי בכם לעיני הגויים. 67 עמוס ב ט. 68 דברים לב ח. 69 קהלת ז יא. 70 תילים קיא ו. 71 שמות ג טו. 73 במבוא לתנ״ב (צד סו): ואץ עצב אלא ע׳׳ז שנא׳

עצביהם. 74 תילים קטו ו. 75 צריך ביאור ההמשך.

קח פירושי סידור התפילה לרוקח

תפילתו, והאזנה במקום קרוב, אבל לא ישמעו אינו לשון תפילה כי אם סיפור בעלמא, לכך נאמר לא ישמעו, ושמיעה בלשון רחוק, בל שמועה שקרוב אצלו בקול או לקול הוא קבלת דברים, קול ואצלו שמועה ששומע באזניו. ולעולם שמיעה בקול יאמר במקום שקשה לו לעשות, בל אשר תאמר אליך שרה שמע, וכן יען אשר שמעת בקולי״ אע״פ שקשה 7 6 בקולה אע״פ שוירע בעיני אברהם7 שמע בקול העם לבל אשר יאמרו, אע״פ 8 להעלות בנו לעולה, ובן בשמואל. שמיעה זהו 7 שוירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטינו9 שמפורש, האזנה צריך לפרש כאדם שאומר תאזין לחכמה שים לבך וםברתך, דבר שצריך לתת לבו לסברא, זהו ולא שמע ה׳ בקולכם 8 אזין עד תבונותיכם0 ולא האזין אליכם י8. בכל מקום מקדים שמיעה להאזנה, שמע נא איוב מלי וכל, שים סברא לשאינו מפורש. וכן שמעו חכמים מלי ויודעים 8 2 ינה דברי האז, לפי שאינו מפורש היודעים סתומות, ואם בינה שמעה זאת האזינה 8 3 י האזינו ל8 לסתום האזינה. פה, עינים, אזנים, בפיהם, הרי ד׳ איברים, כנגד ד׳ 4 י לקול מל פסוקים בלא יהיה לך בעשרת הדברות, וכן ד׳ לאוין, להודיענו שעל ידי עבודה

זרה נתחייבו גלויות ד׳.ן הם הכהנים. ר ה ת א י ׳ הם כל השבטים. ב ת ה ל ברכו א א ר ש ת י י ב/ והזכיר ד׳ כעד ד׳ כתות 5 ׳ הם הגרים י ה א ר ת ה ל וי הם שבט הלוי. י י בת ה׳, ובן שהיו באים בעזרות והיה דוד אומר להם בחזרתם מן המלחמה ברכו א, לפי שההלל 8 6 י בנויו צדיקים. כאן הזכיר בית הלוי ובהלל אין כתיב בית הלו אמרו במצרים ועדיין לא הובדל שבט הלוי מן הכהנים, אבל משה יסד זה

י בגימ׳ זה״ו ג״ר. ״ א ר המזמור במדבר וכבר הובדלו. ים הקב״ה י ל ש ו ר ן י כ ו ן מן הישועה ששלח עזר מציון. ש ו י צ ׳ מ ך ה ברו

ה בכל הללויות. י ו ל ל ששיכן שכינתו בירושלם. ה

, לומר שכל שבחות של הקב׳׳ה משולשים. אבל 8 7 ה ג׳ פעמים י [*הללו׳ ת ה י ב ם ב י ד מ ו ע ד ד׳ גלויות. ש 8 אחר מזה הללויה, וזהו רביעי ע 8 בפסוק

לומר שהיו עומדים בחצירות אנשים ונשים וכחנים כל הלילה.8 ונעים זמירות ישראל, בקול אחד, זהו מתוק ומקובל. 9 ם שנאמר י ע י נ כ

ו כשישראל מתפללין לפני הקב״ה מתבקו ליעקב אבינו ת ל ו ג ס ל ל א ר ש ית אשתו ומחבבה. , כאדם שנושק א 9 0 שהוא חקוק בכסא הכבוד

י שראה דוד את גבורותיו ואת נוראותיו כמו שיאמר ת ע ד י י נ י א כל כ ב ץ שונאי דוד נלחמים מן השמים ומן הארץ. ו ר א ב ם ו י מ ש בסמוך. ב

ת מן התהומות נלחמו. ו מ ו ה ת

76 בראשית כא יא־יב. 77 שם כב יח: עקב אשר שמעת בקולי. ״* 78 ש״א ח ז. 79 שם שם ו. 80 איוב לב יא. 81 דברים א מה. 82 איוב לג א. 83 שם לד ב. 84 שם לד טז. 85 ויק׳׳ר פ׳׳ב ג. 86 תילים קטו יכ. 87 שג״פ הללו בפסוק זה, וכל שבחות משולשים כמו קדוש ג״פ, או הללו את ה׳ כל גויים וכו׳. 88 בפסוק ג. 89 ש׳׳ב כג א. 90 עי׳ חולק

הודו לה׳ כי טוב קט

ץ גם העננים נלחמו עם שונאי דוד. ד א ה ה צ ק ם מ י א י ש ה נ ל ע מם שהכה בכורי מצרים בברקים הבה אותם, מאחר שסמך ברקים ורוח ברקי ו

למכה בכורי מצרים.ד כל המלכים שהיו ל״איי. ך סיחון ועוג שקולין ע ל ן מ ו ח י ס ל

ן י י ד י ם שהרי השם הווה ועתיד להיות, כדאמ׳ לדור ודור. כ ל ו ע ך ל מ שם ח ג ת ו י י ד ב ל ע ע ״ הרגיגו גוים עמו בי דם עבדיו יקום. ו ׳ ו כדבת מ ׳ ע ה

היינו גחמה שלו, שיפרע לאומות מה שצרו [ל]ישר׳ הן בגופם הן בממונם.ו אע׳׳פ שעל ידי בישוף הם עושים שידברו, אעפ״כ דבר א י ל ם ו ה ה ל פ

, וגם אינם כדין אפילו הפה, שהרי מדברים בקרבם. 9 3 אינם מוציאים הקול׳ וגבי הלל אינו מזכיר הלוים״י, עדיין לא ת ה י ברבו א ו ל ת ה י ב הופרשו ולא הוזכרו לוים בימי משה, אבל בימי דוד בבר הופרשו ומזכיר שמן,

ו בירושלמי*9 אילו הגידים]. ׳ ברכ ש י ה א ר י

[כב] הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו

ג הודו לה׳ ד ו היה אומר להם דו ד ס ם ח ל ו ע ב כי ל ׳ בי טו ה ' ל ו ד ו ה. המנצח 3 ו שעשה לנו ניםים במלחמה. כי טוב הוא ליראיו, בי לעולם חסדו עמנ אומר הודו לה׳ כי טוב והלוים אומרים ברוך ה׳ אלקי ישראל מן העולם ועד/ וישראל עונים אמן ואמן. וכן המנצח אומר הודו לאלקי האלקים ם ל ו ע ה

. 5 והלויים אומרים ברוך, וכן על כולםד ז׳ בריות שזן בחסדו בל ז׳ הימים, ואלו הן: ע הודו לה׳ ז׳ תיבות בפסוק כ אדם ובהמה וחיה ועופות דגים שקצים ורמשים. תהו הודו לה׳ כי טוב שזן מקרני ראמים ועד ביצי בנים בבל יום ויום / ואינו פותת מן האדם שנותן לאורח, אבל הקב׳׳ה אינו כן, זהו כי 7 שלו בשר ואחר בך דגים ועופות ולבסוף לחם לחץ8 שברא לאדם מעיין תתת לשונו וממגו תוצאות ום לעולם חסדו, חסד א־ל כל הי הרוק שלא יתייבש החיך. ועוד הודו לה׳ כי טוב שנתן לנו לקח טוב, טו׳׳ב תיבותנות/ ועוד הודו ז׳ תיבות וכ״ב אותיות, יש בלותות האחרונות יותר מבראשו, וב׳׳ב אותיות של תורה. ועוד [הודו] לה׳ שנתן לנו 1 0 ד חצבה עמודיה שבעה ע כ

92 דברים לב מג. עי׳ 1pT»93 סה ב, ועי׳ 94 ראה למעלה והערה 87. 95 עי׳ תוספתא על

צב ב, בר׳׳ר פס׳׳ח יד. 91 במ״ר פי׳׳ט כט. הגש׳׳פ לרוקח (עמ׳ קלז) שאין להם דיבור.

הוריות, ויק׳׳ר פ׳׳ג ב, ירוש׳ חגיגה פ׳׳א הי׳׳א.

[ככ] 1 תהילים מזמור קלו. 2 בכי״פ חסר. 3 בסר״ש: ולעולם חסדו עמנו. 4 תילים קו מח. ועי׳ תוספתא תענית פ׳׳א ה׳׳י־יג. 5 עי׳ סידור ר׳׳ש עמ׳ כב־כה, בהגש״פ הרוקח (עמ׳ קנו־קםג) חחר כל המד. 6 ע׳׳ז ג ב. שבת קז ב. 7 במ׳׳ר פכ׳׳ו כה: שאם ילך לאכםניא יקבלו חברו יום א׳ מאכילו עופות. ב׳ מאכילו בשר, ג׳ דגים. ד׳ ירק. 8 תילים נב ג. 9 עי׳ ב׳׳ק נה

א• 10 משלי ט א.

קח ה לרו ל י פ ת קי פירושי סידור ה

ע ע ת ה ת השבת שהוא טוב, כמה גדול החסד שעשה לנו השבת לשבות בו ל א בו לקבל שבר.

ם שהוא אלוה על כל המלאכים", שאומר אלקי י ק ל א י ה ק ל א ו ל ד ו ה האלקים על ע׳׳ז, מה מדמה ע״ז לאלקים חיים, אלא משמיעין לאזן מה שיכול

לשמוע ולהבין, כאדם' שהוא אומר הוא אלקי האלקים.ם להקב״ה שהוא אדון על כל האדונים, הוא י נ ו ד א י ה נ ו ד א ו ל ד ו ה

כבודו שמראה אדונותו על כל.ו לפי שהזכיר אלהותו ואדונותו אמ׳ ד ב ת ל ו ל ו ד ת ג ו א ל פ ה ג ש ו ע ל לעושה נפלאות, הם שמי השמים וכסא הכבוד והחיות והאופנים והשרפיםת מה שלא גילה לבני האדם, ועוד נפלאות ו ל ו ד ת ג ו א ל פ . נ , 2 והמלאכים, זהו נפלאות גדולות לבדו, ולא שידע שום 1 גדולות שאין בעל הנם מכיר בניםו3ה ש ו ע . ל 1 4 מלאך ושרף את נפלאותיו שעושה לבשר ודם כי אם הוא לבדו

ת טובות להגן בפני העולם שלא יוזקו מאש מעלה. ו א ל פ נה שבלל אש ומים" ועשה השמים בתבונה נ ו ב ת ם ב י מ ש ה ה ש ו ע ל. ועוד 1 7 , ברוחו שמים שפרה 1 6 ת הרקיע גדולה ויצתה אש מלפניו וליחכה א הדרכים שבשמים והחדרים והעליות וגם היכלות שבהם עשה בהבוגה. ולפי שברא השמים מן האש, על כן כשתכבה הלהבה היא עולה למעלה, כי הבן כרוך אצל עולה ממקום שנבראת, שהרי גתחזקו השמים מאש רוח קדשו. וסמך1 אף 8 לעושה נפלאות אל לעושה השמים, על שם נפלאות שבשמים, וכתיב

שמים יודו פלאיך, וכתיבי׳ כונן שמים בתבונה.ץ למה. הזכיר שמים ואחר כך הארץ והלא הלכה כבית הילל ר א ע ה ק ו ר לp נבראת תחלה, אם בן למה נאמר כאן שמים קודם לארץ, וכן א 2 ה 0 שאמרוp הקדים א בראשית ברא וגר, אלא לפי שבדיות השמים נכבדים מבריות ה, והתלי הוא התנין 2 שמים לארץ. ועוד שתולדות הארץ ע״י שמים כפי המזלות׳ת המתגלגל ברקיע, והתלי עם כל מזל ומזל י״ח חדשים של חמה ומשמש א המזלות לעולם זנבו במזל השביעי לו, וכל המזלות על פי התלי, והולך הפוך עלד מי שבראם לפי כי ע , ואין כל ממשלת בעלי מזלות כ 2 2 שם משיב חכמים אחור, לכך בשמות ז׳ כוכבים וי׳׳ב מזלות בל אותיות שיש בא״ב 2 3 ברוח פיו כל צבאם

, לומר על ידי פיו מתגלגלים כפי תבונותו. חוץ מן הפי

[ב — שבתי, ג — דגים, ד — מאדים, ה — טלה, ו — שור, ז — מאזנים, ח — חמה, ט — טלה, י — גדי, כ — כוכב, ל — לבנה, מ —

11 עי׳ אבע׳׳ז ורד״ק. 12 עי׳ אבע״ז ורד״ק. 13 שוח׳׳ט קלו ג, נדה לא א. 14 שוח״ט שם ב: ואינו יודע מה פלאים עשה הקב׳׳ה עמו, ועוד שוח׳׳ט קו א, ושם מו א. 15 חגיגה יב א, כר׳׳ר פ׳׳ד ז. 16 פדר״א פ׳׳ב, כר׳׳ר שם. 17 איוב כו יב. 18 תילים פט י: דודו שמים פלאך. 19 משלי ג יט. 20 חגיגה יב א. 21 עי׳ ברייתא דשמואל הקטן פ׳׳ז, שבת קנו א,

ר׳׳ה יא ב עי׳׳ש רש׳׳י ותום׳. 22 ישעי׳ מד כה. 23 תילים לג ו.

הודו לה׳ כי טוב קיא

מאדים, נ - נוגה, ס - סרטן, ע - עקרב, צ - צדק, ק - עקרב, ר -.[ 2 סרטן, ש — שור, ת — תאומים4

ה - טלה, ו - שור, ז - תאומים, ת - סרטן, ט - אריה, י - בתולה, ל - מאזנים, נ - עקרב, ס - קשת, ע - גדי, צ - דלי, ק - דגים, ב — שבתי, ג — צדק, ד — מאדים,ב — חמה, פ —נוגה, ר —

. 2 5 כוכב, ת — לבנהץ בחכמתו על המים, וחצב לו שבעה העמודים ועמוד אחד ר א ע ה ק ו ר ל, 2 7 2 שנאמר וצדיק יסוד עולם, ונסמך עולם על סנפיריו של לויתן 6 ששמו צדיקס י מ ל ה . ורוקע הארץ בערוגה ביסוד שמו הגדול. ע 2 8 זהו תולה ארץ על בלימה

כי חיות בל בריותיו על ידי מים.2 שהיה מתגלגל ומאיר 9 י ם הוא דינור שברקיע שנ י ל ו ד ם ג י ר ו ה א ש ו ע ל קודם שנתלו המאורות ביום רביעי. ועוד אורים גדולים לאחר שברקיע הארץ5 אור , ואמרו חכמים ז״ל 1 3 0 ברא מיני אורים גדולים לצדיקים ואור צדיקים ישמח שברא ביום ראשון, אדם שהיה גברא היה רואה מסוף העולם וגנזה לצדיקים., היו אורים גדולים מתגברים כמו זכר, 3 2 ועוד לפי שלא גברא ביום ראשון כלום

3 את שני המאורות. 4 , אבל בבראשית כתיב 3 לכך אמר באן אורים לשון זכר3ש לרבות מנהיגיו ומריציו וחבליו ומי מעין שלפניו, כדאמרי׳ מ ש ת ה את ל ש מ מ 3 את השמש לרבות אהליו ומיתריו ומרכבותיו. ל 5 בבראשית רבהום שמושל ביום והולך, והזכיר שמש אצל אורים להודיענו שהשמש אור בי. ועוד להודיענו שנברא מאש 3 נובלת מן המאורות של מעלה כדאיתא בב״ר6

3 שהוא מן אורים גדולים. נהר דינור7, וכוכבים 3 ח לרבות מנהיגיו והמזלות. ירח נקרא בחידושו8 ר י ת ה א וה אבל ל י ל ת ב ו ל ש מ מ המאירים עמה והולכים עמה בצבא אחר המלך. ל. באן אמר שמש וירת ובבראשית אמר המאור 3 9 י ביום שרגא בטיהרא מאי אהנ, אלא לפי שבמעשה בראשית לא שימשו אמר קטן וגדול, 4 0 הגדול והמאור הקטן אבל כאן שכבר שימשו שנים רבות ונקראו שמם אמר שמש וירח. בכאן אמר ביום בלילה ובבראשית אמר היום והלילה, אלא לפי שי״ב מזלות הם ה׳ לבד וז׳4 התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח, כמניין ה״ב. 2 , שנאמר 4 לבדי

4*, אבל לכל ם סמך אצל המאורות לפי ששלח חשך ויחשיך2 י ר צ ה מ כ מ ל

24 כ״ה בכי׳׳א. 25 כ׳׳ה בכי׳׳פ ובריטי מוזיא׳ וכ״י פילדלפיא. 26 שוח״ט קלו ה: על ז׳ עמודים עומדת כו׳ על עמוד אחד עומדת וצדיק שמו שנאמר (משלי י כה) וצדיק יסוד עולם, חגיגה יב ב. 27 פדר׳׳א פ״ט, ועי׳ או״מ עמ׳ רנ׳׳ד. 28 איוב כו ז. 29 חגיגה יג ב. 30 משלי יג ט, עי׳ ב״ר פי״ב ו. 31 חגיגה יב א, ב״ר פ״ג ו, פי׳׳א ב, ופי״ב ו ועוד. 32 עי׳ בר׳׳ר פ״א ג, פירוש מן המלאכים, וכ״ה במ־׳ת כד ד. 33 עי׳ בראשית לרוקח (עמ׳ נט). 34 בראשית א טז. 35 ל׳׳מ כעת, ועי׳ פדר״א פ׳׳ד, ועי׳ בראשית לרוקח (עמ׳ נד). 36 בר׳׳ר פי׳׳ז ה, ועי׳ כרכות נד ב. 37 חגיגה יג ב, יד א. 38 עי׳ ברכות נט ב. 39 חולץ ם ב. 40 בראשית. 41 עי׳ ברייתא דשמואל הקטן פ׳׳ז. 42 איוב לח לא. 42א תהילים קה כח. ט א

ח ק ו ר ה ל ל י פ ת ב פירושי סידור ה קי

4 ושקעה 3 ׳ ישראל היה אור. ועוד לפי ששינה עליהם מעשה בראשית וכהיp יסדה. כיאור מצרים, וסמיך ליה הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על א

. 4 4 p ותמוג א ובמצרים היה חשך, ובעלי מזלות לא הועילו, הנוגע בם בכוריהם לא נאמר אלא בבכוריהם, מלמד ה י ר ו כ ב ם ב י ר צ מ ה ב כ מ ל שס׳ ריבוא בכורות מצרים באו ואמרו לאביהם בי״ד בניסן שלחו את ישראל כי בל דברי משה אמיתיים הם ולא רצו, ועמדו והבו את אביהם נמצא מצרים נפלו4 ראשית אונים 6 , ובלילה מתו הבכורות של כל זרע חם דכתיב 4 בבכוריהם5

באהלי חם.ה לו לומר למוציא ישראל, אלא ל סמך למכה מצרים, וכן הי א ר ש א י צ ו י ו4 קומו צאו מתוך ' ו לפי שעל ידי בכורות יצאו אמר בבכוריהם. ויוצא, שכהב עמי. ויוצא מלא ו׳ על פי המסורת, על שם שש מאות אלף רגלי הגברים47"׳.

4 לבא לקתת לו גוי מקרב גוי, כעובר הנשמט ממעי אמו. 8 ם כמו כ ו ת מה זה זרועו של י ו ט ע נ ו ר ז ב . ו 4 9 ה ובני ישראל יוצאים ביד חזקה ק ז ד ח י ב

׳ שהראה לנביאיו. , 4 משה, גם זרועו של הקב״ה95 מוליך לימין 0 ם ף סמך אל בזרוע נטויה, נטה ידך על הי ר ים סו ז ו ג ל משה. לגוזר, מלמד שגזר ים סוף לגזרים הרבה לי״ב גזרים ״, לכן הזכיר בפרשה5 3 , וכעין חלונות 5 2 בויהי בשלח י״ב פעמים ים. והיה כעין שביל הולך מזה לזה5 בי 6 ם 5 לגזרים לגוזרים שנקרא למולים, על ש . ואז״ל5 5 4 דודי שלח ידו מן החור

תעבור במים אתך אני.ל סמך אל לגזרים, לומר על שם גזורים נימולים. והעביר א ר ש ד י י ב ע ה ו5 על שם ואנכי 8 , לכן אמרו באז ישיר ״יעק״ב״ תיבות 5 7 ישראל, הוא ישראל סבא

, וגם ישראל בניו העביר בתוכו באמצעית הים. 5 9 אעלך גם עלהת הים וניער ה סמך אל והעביר, מלמד לאחר שעברו ישראל א ע ר ר פ ע י נ ו. 6 0 פרעה הרשע וחילו בים סוף, על שם שגזר כל הבן הילוד היאורה השליכוהו, דכתיב וינער 6 , ער כתיב חסר יי, מלמד שהראה הקב״ה עצמו כנער במלחמה נ ו

.* 6 כקדירה שמנערים אותה3 2 ׳ ה, 6 4 ו סמך לו ניער פרעה, כשם שהמרו בים סוף כן במדבר מ ך ע י ל ו מ לp ציה וצלמות שאין שום דבר שם אע״פ לא חסרת א ואעפ״ב נהגם במדבר ב, ר׳ יהודה בשם ר׳ 6 5 דבר64״י, כמו שאמר בשוחר טוב במזמור ה׳ רועי לא אחסר

א ו, מא ב חו ו ו, תנ ל ט ק ״ ח ו ת (עמ׳ סב). 45 ש ו מ ח ש ק ו ר ם שם, פי׳ ה . 44 עמו ו ס ט ה־ 43 עמו, ועי׳ ד . 48 דברים ד ל ק לז ו ס ם פ . 47א ש א ב ל ת י ו מ ח נא. 47 ש ח. 46 תהילים ע ים יד , ועי׳ חגיגה יב ב. 50 ש ׳ט כאן : ביד רמה. 49א שוח׳ ת יד ח ו מ א יא. 49 ש א ב מ ו ח נ תב: ׳ ומא ד ב. 53 פדר׳׳א פמ׳ ח י. 52 י ל ש א ב מ ו ח נ ח דשירה פ׳׳ו, ת ל ש לתא ב . 51 מכי טזת ו מ קח ש , פי׳ הרו ח ל ש ות. 54 שה׳׳ש ה ד. 55 תנ׳׳ב ב נ ל ושביל־חלו ק שבי ב ׳ ו לי׳׳ב שבילין כות ו מ קח ש ׳ הרו ית ה ב. 58 פי ׳ב ב, ועי׳ רש׳׳י תענ ג ב. 57 בר׳׳ר פצ׳ . 56 ישעי׳ מ (עמ׳ עח)T ת ו מ קח (עמ׳ עז). 62 ש ת א כב. 61 פי׳ הרו ו מ ו ד. 60 ש ת מ (עמ׳ פב). 59 בראשי׳ כג ג. ו ד. 64א דברים ב ז. 65 מז ב ק ו ר ט ח ו ח פ׳׳ו. 64 ש ל ש לתא ב כז. 63 מכי

ב קיג ו י ט דו לה׳ כ הו

אלעזר אמר ג׳ דברים הדרך עושה, מכלה את הכסות, שוחקת את הגוףת היציאה, אבל הקב״ה לא עשה כן לישראל אלא שמלתך לא בלתה וממעטת א6 זו בבריאות הגוף, לא חסרת דבר זו היציאה, מה ת״ל זה 7 , ה׳ אלקיך 6 6 מעליך

. 6 ארבעים שגה, יום ראשון ביום אהרון, ובשכר זה אלי ואנוהו8ם סמך אצל למוליך, לומר הענגים שהולכים י ל ו ד ם ג י כ ל ה מ כ מ ל7 שמוליכן. הכה 0 , ויםע מלאך האלקים לפניהם יומם וה׳ הולך לפניהם יומם י6 המלכים עמלקיים, וגם אותם שמפרש בצידו מלבים גדולים ומשובחים משאר

מלכים.ם שתחתיהם מלכים, וגם כמו ואדיריהם שלחו י ר י ד ם א י ב ל ג מ ר ה י ו, אדירים אשר 7 , ואדיר כלפי למעלה, אות הוא בצבאותיו2 7 1 צעיריהם למים

. א" כגובה ארזים גובהו וחסון הוי והוא היה יושב על הספר להגן מפני בני ישראל, ר ו מ א ך ה ל ן מ ו ח י ם ל

והיה דומה לסית שבמדבר*7 שאיגו מקבל מרות ואעפ״כ גפל בידם.ן ואמר במדרש אגדה־7 עוג פרסת רגליו ארבעים מיל, ש ב ך ה ל ג מ ו ע ל ו7 6 הלך עוג ובנה ששים עיירות והקטן שבהם היה גובהו ששים מיל שנאמר ששים עיר כל חבל ארגוב, ומה היתה אכילתו אלף שוורים וכן מכל חיה ושתיתו אלף מידות, ומה היתה טיפת זריעתו ל״ו ליטרים, ומן רגלו עד הקרסול7 שמשה קפץ והרגו שם, 7 שלשים אמה, ואמרי׳ במסכת ברכות בפרק הרואה

7 אל תירא אותו ׳׳בי׳׳ בידך גתתי אותו, לאחר ל׳ אמות גתתי אותו. 8 הו ז7 ונתן ארצם נחלה, אלא ה ובמזמור של מעלה אמרי ל ח נ ם ל צ ר ן א ת נ ו לפי שהזכיר מלכות כנען וכשהבום מיד נחלום, אומר ונתן ארצם נחלה, אבל כאן בהלל הגדול שלא הזכיר ממלכות כנען אמר לנחלה לאחר שקיימו התנאי. ועוד, מקצת הערים שבנו בגי גד ישבו בני ראובן שם ושבט בני ראובן ישבו בגי8 מוחלפים הם הסמוכים מונים לאומות הכניסו שם 0 גד שם, שהרי בספר יהושע גיבורים עד ששבו אחר י׳ שנה. ולפי שהזכיר אמורי וכנען אמר עמו לכולם,8 ועבדיך יעברו, לבך 1 וכשלא הזכיר אלא אמורי אמר לישראל עבדו, ולפי שאמר

8 וזה הדבר אשר מל יהושע. ה בעבור2 ל ח ג ם ל צ ר נקראו עבדו. אל הזכיר גחלות, גחלת ראובן וגד ונחלת ארץ ישראל. א ר ש י ה ל ל ח גת ה׳ בשמחה ולו אנחנו ו שלח [את] עמי ויעבדוניי•8, עבדו א ד ב ל ע א ר ש י ל. לנחל׳׳ה נחל׳׳ה, בך מגיין ערי ישראל שעל הגבולים שבארץ ישראל עמו*8

ביהושע.ו כשהיינו שפלים זכר לנו במדבר מה שאמר לאברהם נ כר ל ו ז ג ל פ ש ב ש

ם T יט. ת יג כא. 70 ש ו מ ו ב. 69 ש ת ט ו מ ם ב ז. 68 ש ט ה. 67 ש 66 דברים כ

ח פרש׳ השירה פ׳׳א. ל ש , וראה מכילתא ב ה שלו ב ב ר ת הוא ב ו 71 ירמיה יד ג. 72 חגיגה טז א: א

ד ב. ם ב ט. 74 ראש השנה ג א. 75 סופרים פכ׳׳א ה׳׳ט. 76 דברים ג יג. 77 נ 73 עמוב יב. 80 עי׳ יהושע פרק ל ר (עמ׳ פו). 79 תילים ק ב ד מ כ״ה בפירושו עה׳׳ת ב 78 דברים ג ב, ו. 84 תהילים ק ג. ו ת ז כ ו מ ב כז. 82 יהושע ה ד. 83 ש ר ל ב ד מ י׳, וכנראה חסר. 81 ב

י פירושי סידור התפילה לרוקח קי

. לכך סמכו לאמורי שפל, 8 5 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי״ רבים ועתה יהא נבזה ולא יחשב כהדיוט הנקלה 8 לה ניתן במרומים5 מתחי כנכבד. ושח נוכל לומר אשיח, כלומר למשל ולשנינה יהיו ישיחו בי יושבי. ד״א, לשון יעקב ויכפץ רומו, לשון שפל יורו־ ושפל, ושח אינו כמו וישח 8 6 שער/ וישח מן שחה וימח מן מחה. ושח אינו מן שחה, וישח בעל ברחו ושח 8 6 ש י א/ כפף נפשם, שחה 8 ם י כ מ / גוי נתתי ל 7 ך י מעצמו, והלכו אליך שחוח בני מענ

8 ושח דום מעצמו יהא נכנע ויכוף ראשו ותפארת רום עיניך. 9 לעפר נפשםו אע״פ שאנו שפלים הצילנו מצרינו, מפרעה ומסיסרא נ י ר צ ו מ נ ק ר פ י ו

ומהמן. בשיש צרה שייך לומר פריקה, אבל הושעה הוא הצלה גמורה.. גותן׳ לחם׳ סופי , 0 ה מ ל בשר שבמדבר, ויזכור כי בשר ה כ ם ל ח ן ל ת ו נ

. , , ן ל בשר אף לחיות כדאמרינן בסנהדרי כ תיבות מן. לם לפי שיש בריות שמשליך להם מן השמים לאכול, י מ ש ל ה א ו ל ד ו ה, הנני ממטיר לבם לחם מן השמים. הודו לא־ל, 2 ו מ לכך סמכו לחם השמים, כ־ ל א שמראה עיקר אלקותו בשמים והוד כבודו למעלה כסה שמים הודו". ל

ם על המלאכים. י מ ש הו אילו היה אומר כי מעולם חסדו, הייתי אומר מאבות ד ס ם ח ל ו ע כי ל, וחסד ה׳ מעולם ועד עולם על יראיו, לכך פתרונו כי לעולם 4 ו מ וממדבר, כ

. , חסדו עד שני דור ודור בלי ירח 5ד ג׳ שצריכים להודות שהם ביבשה ע הודו לה׳, הודו לאלקי, הודו לאדוני, כ יוצא מבית האסורים, והולכי מדבריות, והחולה באישתא צמירתא, ואחד בסופוד ג׳ גליות בבל פרס ויון, לכך (לכן) ג׳ ע . ד׳׳א, כ , 6 ם ד הפורש לי ע הודו לא׳ כת הגמל ואת ד אדום ששקול כשלשתן, וכן ג׳ בפסוק אחד א ע הודו וא׳ בסופו כ

. , 7 יר הארנבת ואת השפן, ופסוק אחד ואת החזד כ״ו דורות ע , כ 8 ם לעולם חסדו, ואמרי׳ בערבי פסחי ' במזמור זה כ״ו כי

שכילכל הקב׳׳ה בחסדו קודם מתן תורה. במזמור זה קם״ו תיבות בעד קם״ו פסוקים במגילה, לפי שאמר ויפרקנו( י) נ״ ו בגימ׳ צ״ר המ״ן. וה׳ תיבות ד צ . מ ״ ה ז מצרינו איש צר ואויב המן הרע ה, וכן ה׳ פעמים , 0 0 ד ה׳ גזירות מנער זקן טף ונשים ושללם ע בפסוק ויפרקינו, כ

. , 0 , לה י פורים כת׳ במגד ז׳ ימי השבוע. הודו לאל השמים ו׳ תיבות, לפי ע נותן לחם ז׳ תיבות, כ

שכל ו׳ ימים היה המן יורד מן השמים ושבת לא יהיה בו.

85 בראשית טו טז. 85א קשה לקריאה, ואולי צ״ל ברחמים. 86 תהילים סח יג. 86א וישח אדם משפל איש, ישעיה ב ט. 87 ישעי׳ ס יד. 88 ישעי׳ נ ו. 89 תילים מד כו. 90 שם עח לט. 91 נט ב. 92 שמות טז ד. 93 חבקוק ג ג. 94 תילים קג יז. 95 עי׳ יואל ב ב: לא יוסף עד שני דור ודור, ועוד תהילים עב ד־ז: ולפני ירח דור דורים וגו׳ עד בלי ירח. 96 ברכות נד ב. 97 דברים יד ז־ח. 98 פסוצש קיח א, ועי׳ סידור ר׳׳ש (עמ׳ מו)

. 100 שם שם ד. 101 אסתר ט, כו כח כט לא לב. ו ומה שנ׳ שם. 99 אסתר ז

הודו לה׳ כי טוב קטו

1 עולם חסד יבנה, חס״ד 0 כי לעולם חסדו, לפי שבחסד נברא העולם דבתיב 2, שהרי בו׳ 1 0 4 , הרי ברא רק ביום 1 0 3 שעות, שהרי ביום עשוה ה׳ אלקים ארץ ושמים

ימים ע״ב שעות כמניין ״ויכ(ו)לו״ השמים והארץ, לכך נאמר כי לעולם חסדו.ו כ״ו פעמים נגד כ״ו דורות שהיו מימי בראשית עד מתן ד ס ם ח ל ו ע [*כי ל

תורה, ועשה הקב״ה חסד עמהם אע״פ שהיו בלא תורה פירנסם.ד ד׳ ג׳ הודו כתיב לשם ביחד והודו הרביעי כתב באחרונה בסוף הלל הגדול ע גלויות, והוא הרביעי שנתרתק מן הראשועת סימן לגלות האחרון ששהיגן כל כך1 ג׳ פסוקים בקרא יחד, כי מעלה גרה המה, 0 5 בגלות. ודכוותה איתא בויקרא רבה1 [ובו׳] וזהו הרביעי, וזהו סימן לגלותיגו, (שהוא) 0 6 אבל החזיר הרחק כי מעלה גרה׳ ג׳ חיות בחזיון אחד ואחר מכן 0 ועוד מסיים בויקרא [רבה] חזון שחזה דניאל7

ראה חיה רביעית, רמז לגלות הזה [שהוא] משוך יותר מכל הגלויות.ת להשמיעע שעשה נפלאות קודם מעשה בראשית, דהא ו א ל פ ה נ ש ו ע ל כתיב בתריה לעושה השמים בתבונה, מבין דבר מתוך דבר, מותר מחכמה,

שהרי תיקן השמים מאש וממים.ץ נקוט האי בללא בידך, על כל אילו שמתחיל בל׳ לרוקע ר א ע ה ק ו ר ל

ל בהודו לה׳ בי טוב, בלומר מענה של שיר. ובו׳ מתחית שני ׳ א 0 8 ם זהו לשון זכר, אבל בבראשית י ל ו ד ם ג י ר ה או ש ו ע ל המאורות הגדולים לשון נקבה, ויש לומר בכל מקום שמזכיר מ׳ בתחילת תיבות היינו מקדש ומקדש עצמו, הכי נמי איתא מאורות הילכך מאחר דמאחר, שפי׳ מאורות מקום מאורות, שייך לומר נקיבה, שהרי כשמתמעטת ברוחב אין בה כח

להאיר, אבל אורים אינו מתפשט, כדפרישית גבי רוח ואש.״ שמשמשין 0 , חנכ׳׳ל שצ״ם 1 0 9 ום ם ומשה רביע כתב הי ו ת בי ל ש מ מ ל ברקיע אינם כי אם הכוכבים, וחמה, ולבנה, אילו ז׳, להכי משנה הכתוב וכתב היום.ה כשהיא מלאה, נ ב ם ירח בחידושה"' אבל ל י ב כ ו כ ה ח ו ר י את ה ( ו ) ובשנתמעט הלבנה יצאו הכוכבים ממנה, כאילו אדם מכה הפטיש על הברזל

״. 2 ם, כאילו כבו כאילו נצוצות כבי ויוצאין כמה ניצוצות קורא כוה סמך מ׳ של ארצם אצל ל׳ של לנחלה, והוא מל, ל ח ם נ צ ר ן א ת נ ו

ת הירדן. להודיע שבזכות המילה עברו ישראל אד מגילת אסתר, תדע ו שיסד דוד המלך הלל הגדול ע נ י ר צ ו מ נ י ק ר פ י ו. קס״ו ״ 3 שתמצא כל כך תיבות בהלל הגדול כמו שיש פסוקים במגילת אסתר תיבות בזה המזמור שיש בו ויפרקע מצרינו, וכן קס״ו תיבות בפרשת ויבא

.[" עמלק4

102 תילים פט ג. 103 בראשית ב ד. 104 בר׳׳ר פי׳׳ט ט, ושם יב ד: בש״א מחשבה בלילה ומעשה ביום ובה״א מחשבה ומעשה ביום. 105 ויק״ד פי׳׳ג ה. 106 ויקרא יא ג־ו. 107 דניאל פרק ז. 108 בראשית א טז. 109 בראשית שם. 110 עי׳ עירובץ נו א. 111 ברכות נט ב. 112 עי׳ בפי׳ הרא׳׳ש עה״ת (בראשית א ין) מהמדרש: הכוכבים לשק כבייה שנכבו מן הלבנה, וברוקח עה׳׳ת שם >עמ׳ סא). 113 מגילה יד א: קרייתא זוהי הלילא, וראה הגש״פ לרוקח (עמ׳ קםג). 114 שמות יח ט־כט.

קטו פירושי סידור התפילה לרוקח

[בג] רננו צדיקים

" לשון השמעת קול, צדיקים הם עושים אמת, בה׳ ה ם ב י ק י ד ו צ נ רנה נאה ה ל ה ת ו א ם הם תמימינם] הישרים בלבותם י״. נ י ר ש י בתשועת ה׳. ל. רננו צדיקים בה׳, לפי שבטחו בשמו הנכבד. לישרים 2 הלולו כשיוצא מפי תמים

3 שלא שלטו גויים במעשיהם. נאוה בגימ׳ במש״ה רבינ״ו ח־ו״ד, כמו שאז״לד ו׳ מזמורים מחהלה לדוד עד תהלל י־ה ע רעו צדיקים ו׳ תיבות בפסוק, כ5 יש בו כ״ד ם ח 4 ו׳ תיבות. ר׳׳א, נותן ל ־ה הללויה. וכן בפסוק כל הנשמה תהלל יד ב״ב אותיות שבא׳׳ב ובעד ב׳ לוחות. והתורה ע ד כ״ד ספרים, וכן כ ע אותיות כ, ונתנה לתלמיד חכם, כי ״לכל בשר״ נקראת לחם* שנאמר י לכו לחמו.בלחמיד ז׳ בריות שהקב״ה זן אותן בכל ע בגמט׳ לתלמי״ד חכ״ם. ויש בו ז׳ תיבות כ יום, אדם ובהמה עופות ותיות דגים שקצים ורמשים. ב״ו חסדו בזה המזמור, שהקב״ה עושה חסד גדול עד משה שהיו בלא 8 ד ב״ו דורות מאדם ועד משה ע כ

תורה.ר כך היה מצוה לחיילותיו כשבאים מן המלתמה מודים ו ג ׳ בכ ה ו ל ד ו הו לו בנעים זמירות, ר מ ר נבל שיש בו י׳ נימין8״. ז ו ש ל ע ב נ על ההודיות. ב, לכך יזכיר מיד , בנבל עשור על מעשה בראשית שנברא בעשרה מאמרות. י׳ הלולים " ׳ . בנבל עשור, עליהם אמר מהולל אקרא ה 1 0 מלאכת שמים וארץ1 י׳ 5 ' י׳ הם, והיה. אומר ה׳ אל באפך תוכיחני 2 וי׳ הללויות הללו א־ל בקדשו

ו לו בכיוון הלב. מר פסוקים. זש תרשו לו שיר בבל יום על תשועה שבבל יום ד ר ח ו לו שי ד י ש. בשיזכיר רנע הודו זמרו שירו יאמר שיר חדש, כי לאחר שישודר , 4 ו ונפלאותי, ומתנשא לכל ' 5 האדם הרבה שירות עדיין הוא שיר חדש, בי לו דומיה תהלה' שירו לה׳ 7 , לכך בסוף תהילים אמר דוד , 6 ה ל ה ת לראש ומרומם על כל ברכה וה ע ו ר ת ן בקול נעים. ב 1 שיודע לע 8 ן ן לשון מטיב ע ג ו נ ב י ט י שיר חדש. הן הרבו בתרועה בפה, להודיענו כמו (ו)יריעו עלימו בהשמעת קול, הטיבו ע

ו בפה, כמו יריעו עלימו כגנב. י . ועוד בתרועה מענ ׳ בגנב,ן ו, לפי שמזכיר מעשה בראשית רנע א, תהלה ב, הודו ג, זמרו ד, שירו ה, עת השמים ואת הארץ. ד״א בכנור א, בנבל ב, 2 בי ששת ימים עשה ה׳ א 0 וכתיבן ד, בעד בדבר ה׳ שמים נעשו א, וברוח פיו ב, כונס כנד ג, כל שיר חדש ג, ע

הארץ ד. וכל העולם ד׳ מידות לח ויבש קור וחום.

[כג] 1 תהילים מזמור לג. ו א השווה תהילים קלה ד: ולישרים בלבותם. 2 שוח״ט לג א: רינק של צדיקים ושל ישרים ותמימים נאה לפניו. 3 סוטה ט א. 4 תילים קנ ו. 5 שם קלו כו. 6 בר״ר פ״ע ה. 7 משלי ט ה. 8 פסחים קיח א. 8א ערכק יג ב, רש״י ואבן עזרא כאן ובמזמור קנ ג. 9 אבות פ״ה מ״א. 10 להלן פסוקים ו ז. 11 תילים יח ד. 12 שם מזמור קנ, עי׳ מגילה כא ב. 13 שם ו ב. 14 עי׳ סידור ר״ש(עמ׳ מח). 15 תילים סה ב. 16 נחמיה ט ה. 17 מז׳ קמט א. 18 »«א טז מ: איש מטיב לנגן. 19 איוב ל

ה. 20 שמות כ יא:

רננו צדיקים קיז

׳ למה יש להטיב נגן, לפי שישר דבר השם, שעושה שר דבר ה כי יה אם ראית רשע נ ו מ א ו ב ה ש ע ל מ כ באמונה עם הבוטחים, לסבבם חסד. ו

מאריך ברעתו, או צדיק בעוני וחלאים, הבל באמת.׳ ד ה ס ט לעשות עם כל העולם ולא יעוות צדק. ח פ ש מ ה ו ק ד ב צ ה ו אץ שנוהג עם הבל, שהרי אהב צדקה לעשות לבריותיו, ומשפט ר א ה ה א ל מ ליפרע מהם, ומייסרם, בזה יודעים הבל שחסרו מלאה, שפורע בעולם הזה,׳ זה ספר ר ה ב י ישר ד 2 ולך ה׳ חסד בי אתה תשלם לאיש כמעשהו. כ ' הו זה זה נ ו מ א ו ב ה ש ע ל מ כ 2 שנולדו בו אבות. ו 2 בראשית, ובת׳ על ספר הישר2 והקימותי 6 . וכתיב 2 5 ׳ , ויאמינו בה 2 4 , ויאמן העם 2 5 ספר שיני, שקיים והאמין בה׳ה זה ספר שלישי, ק ד ב צ ה ו ת בריתי, שהיו כחול הים והוציאם ממצרים. א א שכן הכהנים והקרבנות מטהרים ישראל מעוונותיהם, וישראל נותנים להם במהת משפטן לפני 2 ויקרב משה א ט זה ספר רביעי, שכתי׳ בסופו7 פ ש מ שיתפרנסו. ו׳ זה ספר אלה הדברים, שכתו׳ בו•2 לאלה תחלק ד ה ס ה׳, וכל הפרשה כולה. ח, ומקיים מה שנשבע לאבות. ואותם 2 9 ו , (השומר הברית והחסד לאוהבי ק א ה

הי, כנגד ה׳: שמם, צבאם, מי הים, תהומות, הארץ.. 3 0 ו מרוח קדשו יצא אש ומים ופתכן זה בזה ש ע ס נ י מ ׳ ש ר ה ב ד ב

, בל צבאם, המלאכים. ם עושה מלאכיו רותותי3 א ב ל צ ו כ י ח פ ו ר ב ום למה סמך זה אצל צבאם, לומר שצבא השמים י י ה ד מ נ ס כ נ ו כת כשצריך תהום אל ו מ ו ה ת ת ו ר צ ו א שומרים גלי הים שלא יטבעו העולם. ב, וממשלתו בארץ שכונס בכינוס בל מי 3 3 , הקורא למי הים וישפכם 3 תהום קורא2, ויעמדו 3 4 הים ונותנם באוצרות. גד הוא כיגום ואסיפה וגובה, וכן ונצבו כמו נד. נותן באוצרות תהומות ויראו מה׳ כל הארץ, למה סמך, אלא לומר 3 5 נד אחד ומה הים הזה שאין לו בן ואת ובת שימות בחטאו ירא מלפניו, האדם הזה לא3 האותי לא תיראו נאום ה׳ [וכוי] אשר שמתי הול 6 הו כל שכן שירא האלקים, ז

גבול לים חוק עולם ולא יעברנהו.ג ו מ . מ 3 ץ לפי שהכל שלו והגביל העולם באוקיגוס7 ר א ל ה ׳ כ ה ו מ א ר י י, גורו 3 ו הוא יותר פחד מיראה, כמו ויגר מואב מפגי העם מאוד כי רב הואי ר ו ג יד זה רך הלבב וחרד ד . ח , נותנך מגורי4 4 0 , מגור מסביב 3 לכם מפגי חרביד אינו נראה, אל תירא מפחד ח 4 ירא מן המלחמה. פ 3 , וחרד על דברי 4 2 מעבירה

21 תילים סב יג. 22 יהושע י יג: הלא היא כתובה בספר, ספר בראשית יהי׳ כל הגויים, ובראשית ספר שבו מסופר על לידת האבות. 23 בראשית טו ו. 24 שמות ד לא. 25 שם r לא. 26 בראשית ו יח. 27 במדבר כז ה. 28 במדבר כו נג. 29 דברים ז טז. 30 חגיגה יב א, וראה בר׳׳ר פ׳׳ד ג: תנא שמים אש ומים מלמד שהביאם הקב׳׳ה וטרפן זה בזה. 31 תילים קד ד. 32 שם מב ח. 33 עמוס ה ח. 34 שמות טו ח, וערש׳׳י. 35 יהישע ג יג. 36 ירמי׳ ה כב. 37 עי׳ בסידור ר׳׳ש (עמ׳ מז), בר׳׳ר פכ׳׳ג ז. 38 במדבר כב ג. 39 איוב יט כט. 40 ירמיה ו כה. 41 שם כ ד: הנני נתנך למגור לך. 42 דברים כ ח, סוטה לד א: ורך הלבב

המתירא מן העבירות שבידו. 43 ישעי׳ סו ב.

קיח פירושי סידור התפילה לרוקח

/ 7 ק ח צ / בפחד אביו י 6 ם ו א ת / ובפתאום יהלך פתע פ 5 י / פחד קראנ 4 ה ל י ל4 איה השה לעולה דבר 8 בעקידה נפל פחד ה׳ עליו שלא דבר דבר, וכאשר אמר שאינו נראה ולעשות דבר, מיד נופל פחד עליו כאיש שרוצה ללכת יחידי בלילה ומהפחד מפני רוחין ומזיקין, ומתפחד מהתעסק במתים בלשון אשכנז גרוזינ״ו, ואינו נראה, ובשחפצים בני העיר לעסוק בשום דבר נופל פחד המושל עליהם,, 5 0 / וגם בפתאום זה ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך 9 דף דוגמת קול עלה נ5 על ולא 1 זה עונה על ופתדת, וממראה עיניך' , 5 0 מפחד לבבך אשר תפחד/ יתקבצו כולם יעמודו יפחדו 5 תאמין, ויהי פחד ה׳ על כל ממלכות, ולא נלחמו י", וכן פחדו בציון , ויאמר איש לרעהו בא בעיר מפני פחד הי 5 2 יצרי פסלץ [כל יושבי הארץ] הוא אדם ובהמה ר א ל ה ל כ ב י ת ב ש ו . כל י 5 4 חטאים

וחיה, כל יושבי תבל נשים עם אנשים קטנים עם גדולים.י מפני מלך בשר ודם אין לגור שאם גזר גזירה או ימות ה י ר ו מ א א ו בי ה או יבא אדם אחר ומעכבה על ידו ומבטלה, אבל הקב־ה אינו כן אלא כי הואד ו מ ע י ה גזרותיו, ו ו א צ ו 5 ויהי כן. ה 5 אמר בתחלת העולם גבול יהי אורp היום א ה , בן לגזרותיך עמדו השמים ו 5 6 למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך בתחלת העולם, כי הבל עבדיך ויריאים ממך. ועוד כשהוא גוזר ויהי, באשר דבר, ומי מעכב על ידו, על כן דין לגור מפניו כי אין מבטל גזרתו, אבל 5 7 ן מלך שלטו

הוא בידו להפר ולהניא.א ביטל מחשבות י נ ס שמפר כל סוד גוים בשחפץ. ה י ו ת ג צ ר ע י פ ׳ ה ה

גוים עמים רבים ויועצים עצה ותופר.ד אין מי יפר מחשבות לבו שחושב, יהיה לדור ו מ ע ם ת ל ו ע ׳ ל ת ה צ ע

ודור.5 8 ד בי הוא אמר ויהי הוא צוה בגמט׳ ז״ו אש״ה ובני״ם, בדאמר בשבת ו ססמך, אלא לפי שהאשה גודרת בשעת לידתה לא אזקק ה׳ הפיר עצת למה' לבעלי יותר, והקב־ה מפר עצתה ואומר לה שובי לבעלך, זהו ה׳ הפיר עצת. ועוד סמך הפר עצת למעשה בראשית, לומר מי שיש לו כח בבריאת העולם5 אצל בריאת העולם. ובן 9 ן יובל לעשות בבני אדם חפצו, במו הנותן רוזנים לאיס מה ענין זה י ו ת ג צ ר ע י פ למכה מלכים גדולים אצל מעשה בראשית. ה^ אלא זה מדבר בדור הפלגה שבלל לשונם, ומשם הפיצם ה׳ על פני כל א ל

ם שנתחברו יחד. י מ ת ע ו ב ש ח א מ י נ . ה 6 0 הארץד מה שנשבע לאבות חיים והוציאם ממצרים ו מ ע ם ת ל ו ע ׳ ל ת ה צ ע

ונהיה להם לאלקים, לכך סמך לו העם בחר לנחלה לו.

44 תילים צא ה. 45 איוב ד יד. 46 איוב כב י: ויבהלך חרב פתאום. 47 בראשית לא נג.

48 שם כב ז. 49 ויקרא כו לו. 50 דברים כח סו. 50א שם פסוק סז. 51 שם.

51א דבה׳׳י ב׳ ת י. 52 ישעי׳ מד פסוקים ט־יא. 53 ישעי׳ ב י. יט. 54 שם לג יד.. 58 צריך לתקן: נדה לא ב, שבועות / 55 בראשית א ג. 56 תילים קיט צא. 57 קהלת ח ו ח א. 59 ישעי׳ מ בג, ובפסוק קודם לזה: הנוטה שמים וימתחם וגר. 60 בראשית יא ח־ט.

רננו צדיקים קיט

ם בחר המובחרים בחר. ע י קורא לבל האומה הגוי המובחר. ה ו ג י ה ר ש אה לו כשהיו במצרים, מאחר שהיכולת בידו לעשות מחשבות לבו, אשרי ל ח ג ל

הגוי אשר ה׳ אלקיו שאלקותו עליו, העם בחר לנחלה לו, אשריו.ת בגי ישראל, במו וישקף ה׳ אל מחגה ׳ וירא אלקים א ט ה י ב ם ה י מ ש מם את מחשבותם ופורע מהם. ואמר הבטה ד א י ה ל בג ת כ ה א א . ר 6 1 מצרים לאחר ראייה, לפי כי בל הבטה שפונה לכל צד ולאחוריו ולמרחוק, אבל ראייה, לא פנה לכל צד לכאן ולכאן 6 2 ת המקום מרחוק בקרוב או רק לפניו, כמו וירא א, שחזר 6 3 וראהו לפניו. ואין להקשות ויבט אליהו מראשותיו והנה עוגת רצפים לאחוריו לראות מי קורא לו וכשלא ראה פנה לבל צד והביט למרחוק ומתוך, ותבט 6 ו5 6 לקצות הארץ יביט, ותבט אשתו מאחורי 4 שהביט ראה העוגה, וכתיבט י ב עיגי בשורי*6 למרחוק, אף באן הביט למרחוק לכאן ולכאן, ראה בקרוב. הת התחלתן וסופן של ד׳ תיבות הללו בגמט׳ ז״ה בימ׳׳י פרע׳׳ה ה א א ׳ ד ה

רא״ה.ל ל כ ח בשמים, השגיח לשון ראיה קצת. א י ג ש ו ה ת ב ן ש ו כ מ מח י ג ש ו ה ת ב ן ש ו כ מ ץ ורואה עלבון עמו ונותן להם תשועתו. מ ר א י ה ב ש ו י

התחלת התיבות מש״ה, שבימי משה היה וישקף ה׳66«.ד לבם רואה לבות בני אדם יחדו לא נאמר, בי אז היה משמע ח ר י צ ו י ה6 יחד על ' ו בשוה, אבל עתה שכת׳ יחד לבם, אין פתרונו בשוה אלא זה כזה, כמ6 יחד אסורים שאננו. [היוצר יחד לבם] רואה 8 כן עפר ישכבו ופתרונו זה כזה, ום הואיל ה י ש ע ל מ ל כ ן א י ב מ 6 אם יוצר עין הלא יביט. ה י יחד לבם, במו

. ' ויוצרם מבין המחשבה, אני ה׳ חוקר לב ובוחן כליות0ל לפעמים יביא מלך אחד חיל גדול ואיננו י ב ח ע ברו ש ו ך נ ל מ ן ה י א נושע בזה ברוב חילו שמביא, להודיע לבני האדם שביד המלך הכבוד להודיעל צ נ א י ר ל בו ברב או במעט, במו פרעה וסנחריב וקםלגם" וכיוצא בהם. ג

ב כ ח זה שופך שר הצבא והדר עזר" להודיע שממנו העזר. ברוה לפעמים אדם בוטח בסוסו שיכריחנו אם יצטרך, ע ו ש ת ס ל ו ס ד ה ק שט כוחו של סוס לא ל מ א י ו ל ל י ב ח ברו ופעמים משקר בו שאין תשועה בו. ו ימלט את בעליו, גמצא הבל הבל הגבורה והחיל, בי אם יראת ה׳. שקר הסוםת בעליו״. שקר הסום ז׳ תיבות, כגגד יתפרו לתשועה מלמד שמכוין להרוג א

, ז׳ תיבות כנגד ז׳ ימי השבוע. ' 4 בעמק וישיש בכחו מיראת כבודו ליריאיו, היראים מפניו רואה י א י ר ל י ׳ א ן ה י ה ע נ ה' 5 ו למצפים במלחמה בעת צרתם לחסדו, ואומר ד ס ח ם ל י ל ח י מ לעזרם. ל

61 שמות יד כד. 62 בראשית כב ד. 63 מ״א יט ו: ויבט והנה מראשותיו. 64 איוב כח כב. 65 בראשית יט כו 66 תהילים צב יב. 66א שמות יד כד. 67 איוב כ יא. 68 שם ג יח. 69 תילים צד ט. 70 ירמי׳ מ י. 71 בכי״פ: וקסגלגם, וצ׳׳ע. 72 ש״בי יח־יט: ואת שובך [בדה״י: שופך] שר צבאו ואת הדרעדר. 73 פסחים קיג ב. 74 איוב לט כא

ומסיים הפסוק: יצא לקראת נשק. 75 דבהי׳׳א כט יב.

קכ פירושי סידור התפילה לרוקח

7 עיני ה׳ אל צדיקים. אלא 6 ׳ בידך לגדל ולתזק לכל. כת׳ עין ה׳ אל יריאיו, וכתית אבל צדיקים העושים מאהבה ׳׳עיני״, כמו שאז״ל במסכת ח ליריאיו בעין א7 לשומרי מצוותיו לאלף דור, 9 , וכתיב 7 8 7 ועושה חסד לאלפים לאוהבי 7 סוטה

האי לדסמיך ליה והאי לדםמיך ליה.ם מחרב ש פ ת נ ו מ ל מ י צ ה ל מה מועיל עין השם ליריאיו, ל י צ ה ל. 8 0 ב בין במלחמה בין בבית, לא ירעיב ה׳ נפש צדיק ע ר ם ב ת ו י ח ל המלחמה. וב התחלתם בגמ׳ גהנ״ם, כלומר שמצילם ע ר ם ב ת ו י ח ל ם ו ש פ ת ג ו מ מ

מגיהנם.ה בל אדם צריך להדגיש חי״ת של חיכתה, כדי שלא יקרא ת כ ו ח ג ש פ נ8 גבי וחיכיתי לה׳, נפשינו ' לה י והיכתי נמצא מחרף ומגדף, כדאמך במסכת מגא ו ו ה נ י נ י ג מ היתה חוכה לחננה ומחכה לשם לישועתו. עז די נו מן הצרה, ו

לעמוד במלחמתינו לפנינו להגן בעדנו כמגן וסוחרה.ח למה אנו מחכים בו לפי שבו ישמח לבנו בעזרתו, ולמה מ ש י בו י כ. 8 נשמח כי בשם קדשו בטחנו, ואנחנו בשם ה׳ אלקינו נזכיר ובשם אלקינו נדגול2ו לך כבר, כי עין ה׳ נ ל ח ד י ש א ו כל שעה ושעה, כ נ י ל ׳ ע ך ה ד ס י ח ה י

למיחלים לחסדו.8 וי״ז 3 י״ח שמות במזמור זה בנגד י״ח ברכות. וכן א׳ בה תאמר לבית יעקב8 הקול קול יעקב, ויפגע במקום, תיקן 4 ם בנביאים הרי י״ח ״בית יעקב״, על שת דוד בתילים. וי״ח בנפים בתי׳ ביחזקאל, לומר לכל ברבה . וי״ח מגן א 8 5 לה תפי, 8 6 וברכה מגביהין כנף ועולה התפילה ומתעטר בהם, ישראל אשר בך אתפאר8 הסר מעלי המון שיריך, ממני לא גאמר אלא מעלי מיכן שהשירות 7 וכתיב

. א 8 עליו, ומזה יהיה לצפירת תפארה ד

ד י׳ מלכים ע , כ 8 8 ן ו באוחו כלי שיר ישנו י׳ חוטי מר ר ז ו ש [*בנבל ע, להכי יסד דוד י׳ פעמים הללוהו ברקיע עוזו 8 9 שעתידין לבוא (על) [עם] משיח

. 9 0 ׳ וכוד ו׳ אוייבים , ע 9 ם' לי ש ו׳ פעמים כתוב זה בתהי ד ד ח י ו לו ש ד י ש9 הרי , וג׳ גלויות שהגלה נבוכדנצאר וג׳ נבוזאח־ן3 9 2 שכתובים בתוכחה ראשונה9 5 , דכתיב 9 ו׳, להכי נתקן שיר חדש. ועוד שוי״ו דאליהו נתמשכן ליעקב אבינו4ת 9 וזכרתי א 6 ת אליה, חסר וי, ונתמשכן ליעקב דבתיב הנה אנכי שולח לכם א

9 ארומימך אלוקי המלך. 7 ב בריתי יעקב, להכי נמי כתיב אלוקים מלא דכתי

76 תהילים לד טז. 77 לא א. 78 שמות כ ו. 79 דברים ז ט. 80 משלי י ג. 81 כד ב: כשאתה מגיע אצל וחביתי לה׳(ישעי׳ ח מ) לא נמצאת מחרף ומגדף. 82 תילים כ ו ח. 83 שמות יט ג. 84 בראשית כז כב. 85 בראשית כח יא על פי ברכות כו א. 86 ישעי׳ מט ג. 87 עמום ה כג. 87א ישעיה כח ה. 88 מ״ת פצ״ב. 89 ערכץ יג ב. 90 תילים מזי קנ. 91 שיר חדש: שם לג ג, מ ד, צו א, צח א, קמד ט, קמט א. 92 ויקרא פרק כו, ויל״ע אמה מהם לקט. 93 מלכים ב׳ פכ״ד ופכ״ה. 94 ל״מ כעת. 95 מלאכי ג כג.

96 ויקרא כו מב. 97 תילים קמה א• ״*

מזמור שיר ליוס השבת קבא

׳ אלמא חסד בימין הקב״ה, ובירמיה ד ה ס ט ח פ ש מ ה ו ק ד ב צ ה ו א9 אני ה׳ עושה 8 כתוב להיפך ממה שכתוב כאן שכתב חסד לסוף, וכתב בירמיה חסד ומשפט, וי״ל אם ירבו בגמילות תםדים אז יעמוד גמילות תסדים בימין

הקב״ה לזכרון.ס אילו מלאכים, ויסד צבאם, בין שמים נעשו ובין כונס א ב צ ל כ ו י פ ח ו ר ב. 9 9 כנד מי הים, לומר לך שיש מהם שנבראו מאש וממים ויש מהם שנבראו ממיםת הפרה לגמרי אבל הניא אינו כל כך, והניא לשון שבר צ ר ע י פ ׳ ה הש סופי תיבות ש׳ב׳ת׳ י ת בלב א ו ב ש ח , אע״פ שתרגומו כד חיי. מ 1 0 0 כמו גאם אע׳׳פ שעצת גוים עלינו.... ו ק א ת י ׳ ה ת ה צ . ע 1 0 דיבור אסור הרהור מותרי

. ' 0 2 ומחשבות עמים דאמר לעילי מלמעלה למטה, ענין אחר הביט 0 נ ׳ רבותינו אמרו ט ה י ב ם ה י מ ש מ

ח אילו התחלת תיבות מש״ה. י ג ש ו ה ת ב ן ש ו כ מ לשון עיון גדול. מע בכל אילו שיזכיר אינם נחשבים ש ו ך נ ל מ ן ה י ד לבם א ח ר י צ ו י ה

לכלום אלא כמו שיחפוץ הקב״ה].

נכד] מזמור שיר ליום השבת

(סודות התפילה) מזמור שיד, ז׳ פעמים השם במזמור, כגגדם תקנו ז׳ ברבות בשבת, ז׳ בבות

במשגה במה מדליקין, [זי] זכור את יום השבת וגוי. במזמור שיר ליום השבת יש קי״ב תיבות, ובן קי״ב פסוקים בפרשת וישב יעקב, ובן במזמור שירו לה׳ כל הארץ, וכן בראשי המטות. וכן בי״א מזמוריץ ות״ל עולה ההלל כלו, משה, ובן קי׳׳ב מן וימת משה עד סופו, וכן קי״ב אלפי

קי׳׳ב מזמורים עד תפלה למשה איש האלהים וגו׳.

2 לאומרו בשבתי משה י זה המזמור יסד ת ב ש ם ה ו י ר ל ר שי ו מ ז מ. ולמה ה אך ׳׳ליום- הפסיק עגוותו5 ש , לבך מזמור שיר השבת התחלתן מ יסדו4ת בני שם למ׳׳ד בין שמו יותר מאות אחרת, אלא לפי שכתוב* וילמדה א ישראל. ועוד א״ב ג״ד ה״ו ז״ח ט״י י״א י״ב י״ג י״ד י״ה י׳׳ו י״ז י׳׳ח י׳׳ט כ׳ כ׳׳א כ״ב כ״ג כ״ד כ״ה כ״ו כ״ז כ״ת כ״ט ל׳, בגימטריא תס״ה, תסיר מתס״ה מ שי׳ ה גשאר ק״כ, זה משה שחי ק״כ שנים, הרי ל׳ כנגד משה. לכך שם ל׳ בין שמו ליום

98 ט בג. 99 עי׳ חגיגה יב א, ובר״ר פ״ד ג. 100 שמות יב ט. 101 עי׳ שבת קיג א. 102 ל״י לפרשו. 103 ל״מ כעת.

[כד] 1 מזמור צב. 2 בכ״י פתס אחת התיקון: יסד משה רבגו לאומרו בשבת, וגירסתנו נכונה. 3 תמיד פ״ז מ״ד, ר״ה לא א, פסדר״כ פר׳ חאת הברכה (קצח א). 4 ב״ב יד ב, שוח״ט צ ג עיי״ש, ועי׳ פדר״א פי״ט, בר״ר סוף פכ״ב, פסק״ר פמ״ו(קמו א), סידור ר״ש (עמ׳ נ). 5 בסר״ש: הפסיק

ליום בנתיים שלא להבץ שהוא עשאו. 6 דברים לא כב.

פירושי סידור התפילה לרוקח

השבת שיסד המזמור כשהודיענו מתן שכרה דכתיבי לדעת כי אני ה׳ מקדשכם., שני , , וביום השבת שני כבשים 8 ויסד מזמור שיר על שם לקטו לחם משנה. וסמך ואראהו 1 0 , ושתי אכילות חייב ביום השבת לאכול 8 העומר לאתרת שבתותי ב״ א בישועתי מזמור שיר ליום השבת, שבזכות שבת יגאלו דכתי1 תשמרו, וסמיך ליה והביאותים אל הר קדשי ושמתתים, לבך דרשו רבותינו2

ליום שכולו שבת.ר מ ז ל , ו 1 ׳ באמונת הלב, טוב להודות לה׳ בכוונה3 ה ת ל ו ד ו ה ב ל טו, הוא שם הנכבד, 1 4 ן שהוא עליון על כל השמות ו י ל ך ע מ ש בנעים זמירות. ל

שהוא לשון הווה.ל יוצר של שבת הבל יורוך. ולמה ולפי שהתחיל המזמור טוב להודות התחי אמר בראש המזמור ולזמר לשמך, אלא לפי שכנף הארץ בעד השבת. ועשר פעמים בתילים זמירה אצל השם, אזמרה שם ולזמר שמך, בעד י׳ שבראש שםד השבת יש כנף ע ד ו׳ ימי השבת, אבל כ ע ״ כ הנכבד. והנה שש כנפים לשרפים5ץ זמירות שמענו, לכך בשבת ולזמר לשמך עליון, לכך ו א 1 מכנף ה 6 ^ וכתיב א ה

ד ק.ק.ק. ע בשבת אומרים נשמת, ובמקהלות, הכל יורוך, כך להגיד לאתרים בכל בקר תםדיך שאתה עושה י ד ס קר ח ד בבו י ג ה ל׳ קדמו עיגי אשמורות, וכך• חצות לילה אקום 8 ת כמו ו ל י ל ך ב ת ג ו מ א . ו י י עמי2 כי ביום 1 ו 2 אדם הראשון כשגזר הקב״ה עלי 0 להודות לך. וגם אמרו רבותיע אכלך ממנו מות תמות, עמדה השבת לפניו כגיבור ובקשה עליו רחמים, מיד2 כשהקב׳׳ה 2 ל אדם לומר טוב להודות להגיד בבקר חסדיך. ואומר במדרש התחי מתעטר קשר של חסד בידוע שהוא בוקר, וכשהוא מתעטר בכתר של אמונה בידוע שהוא לילה, לכך נאמר להגיד בבקר חסדיך ואמונתך בלילות. לכך תיקנו2 לישראל. 4 . ועוד להגיד בבקר חסדיך בעת אתא בקר 2 3 ת ואמונה בערב מ לומר את בגמטריא ז״ה הו׳׳א ו ל י ל ואמונתך ששמרתנו בד׳ גליות שדומות ללילות. ב בד׳ גליו״ת. ולמה הקב״ה מתעטר בחסד בכל בקר, מפני החסד שעושה עם, ומתעטר באמונה בלילות, על שם אמונה שמחזיר 2 5 בריותיו יומם יצווה חסדו

. 2 6 הנשמות לבני האדם, זהו חדשים לבקרים רבה אמונתך

7 שמות לא יג. 8 שם טז כב. 9 במדבר כט ט. 10 זוהי משנה שהלך בשבת, וכנגדן ג׳ סעודות בשבת אחד בליל שבת ושנים ביום, עי׳ שבת קת ב. 11 שמות לא יג, [ואפשר שכאן חסר: וכתיב (ישעי׳ נו ג־ז) שומר שבת מחללו וגו׳ אשר ישמרו את שבתותי, והביאותים אל וכו׳]. 12 ר״ה ותמיד שם. 13 עי׳ אבן עזרא. 14 אבע׳׳ז שם. 15 ישעי׳ ו ב שרפים — שש כנפים. 16 ישעי׳ כד טז, עיין תום׳ לז ד״ה מכנף הארץ: כתוב בתשובות הגאונים שאין בני א״י אומרים קדושה אלא בשבת דכתיב גבי חיות שש כנפים לאחד, וכל כנף הוא אומר שירה אחת ביום בששת ימי החול, וכשיגיע שבת אומתם החיות לפני המקום רבש״ע אין לנו עוד כנף, והקב״ה משיב להם יש לי עודח זמירות שמענו, ע״כ. 17 כל פי׳ הפסוק א כנף אחד שאומר לפני שירה שנאמר מכנף ה באבע״ז. 18 תילים קיט קמת. 19 שם סב, בהם מבואר קימתו בלילות. 20 פדר״א פי״ט, שוח״ט צב ג. 21 בראשית ב יז. 22 שמ״ר פמ״ז ה,->1נחומא תשא לו, סידור ר״ש (עמ׳ נא) וש״נ. 23 ברכות יב-א. 24 ישעי׳ כא יב. 25 תהילים מכ ט. 26 איכה ג כג.

מזמור שיר ליום השבת קכג

ן ו י ג י ה ל י גבל כלי שיר הוא. ע ל ע . ו 2 7 ר עשרה נימין היו לו ו ש י ע ל ער עלי דיבור, לשון הגה היגיון, חזה חיזיון, בעבור היות נשמת המשכיל ו נ י כ ב בששת ימי המעשים מתעסקת בעסקי העולם, על בן מתגברת השבת להבין

מעשה היום ונפלאותיו. ובערכין" מחלוקת מהו נבל ומהו כינור.ך בפעולתך שפעלת, כמו על דרך שנת י ל ע פ ׳ ב י ה נ ת ח מ כי שך שהם י ד י י ש ע מ , שישמעו כל התורה למען ילמדו ולמען יראו. ב 2 9 השמיטהן רינתי. במעשי ביו״ד כתיב, לשון רבים. ועוד ביו״ד כתיב כנגד נ ר ישרים. א

, ג 0 ׳ י העולם הבא שנברא ב׳ שפעלת בעולמך, גדלו ממני, ומחשבותיך מאוד ך ה י ש ע ו מ ל ד ה ג מד ע 3 שהם למעלה למעלה, ודבר זה עמקו. והבל כ עמקו, והנה גדלו במו גבהו 1ע מעשיך, מי שמבוער מדעת, לא ידע להבין ד א י ש בער ל י אדם, כי את הפעולה מה שיפרש בפרות רשעים. מה א ת ז ן א י ב א י ל ל י ס כ מעשיך. ו גדלו מעשיך מעשה בראשית, שחתום בשם הוי״ה בדאיתא בברייתא של מעשהך עומק טוב ועומק רע. ועוד מתשבותיך י ת ו ב ש ח ו מ ק מ ד ע ו א . מ 3 2 בראשית3 ובערת הרע, בער מיצר 3 ן ש בער לשו י מה שתעשה לצדיקים ולרשעים. את לרבות מה למעלה ומה למטה א ת ז הטוב. וכסיל, רשע הבא מן הכסילים. א

, זאת המידה הנוהגת בעולם. 3 4 ומה לפנים ומה לאחורב אשר יפרח ויציץ, ש ו ע מ ם הרשעים פורחים, ויציצו כ י ע ש ח ר ו ד פ בן ו י א ל ע ו ולפי שעה ימולל ויבש נכרת ויבש. ואף הרשעים אותם שהם פ פורחים להשמדם עדי עד. ולמה יציצו ויצליחו בעולם הזה, אלא משלם להם טוב בעולם הזה על טובות שעשו, להאבידם מן העולם. מן ציץ ויציצו, כמו מן

קם ויקימו.׳ שהדין עמך שאתה מרומם, לעולם ידך על ם ה ל ו ע ם ל ו ר ה מ ת א וו שאויביך העושים בעדך ה׳ יאבדו מן ד ב א ך י י ב י ו ה א נ , שהרי ה 3 5 ונה העלי עולם הבא. ואמ׳ אויביך ה׳, בעד איש בער בפרוח רשעים, בי הנה אויביך יאבדות זאת. ויציצו בל פועלי און, יתפרדו בל פועלי און אם ד וכסיל לא יבין א ע כ

שלא יהיו ביתד.י כלומר קרני רמה בקרן ראם שיש לו קרגים גדולות, ם קרנ י א ר תרם כ ון נבללתי בשמן זית כי נ ע ן ר מ ש י ב ת ו ל קח לשון נקבה בכל הקרייה. בתרם גמשחתי בו. בלל מן בלותי, סבב מן סבותי, הדגש תמיר אות הנתסרת. ון הרי ב׳ מימיץ וב׳ יודי״ן וב׳ נוני״ן כמנין נ ע ן ר מ ש י ב ת ו ל י ב ם קרנ א ר כ ק״ק, לומר מה שהעמיד אדם הראשון על ק׳ אמה, כעדו היכל על ק׳ אמה,

27 שוח״ט מז׳ צב ז, פדר׳׳א פי״ט, וסו״פ לא. ועי׳ למעלה רננו צדיקים. 28 יג ב. 29 דברים לא י־יב: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה וגו׳ למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה׳ וגו׳. 30 פסחים נא. 31 ישעי׳ נה ט: גבהו שמים מאח. 32 עי׳ סדר רבה דבראשית א (במ׳׳ד ח״א עמ׳ כ). 33 דברים יג ו. 34 חגיגה יא ב. 35 שוח״ט צב ט: לעולם ידך מן עיליתא, ויק״ר

קכד פירושי סידור התפילה לרוקח

. 3 6 ה א 1 ראשי תיבות מא״ה, רמז ההיכל מאה על רום מ , 3 5 ת ה׳היבל מ׳לאים א׳ת הראם ישן ועלה ורכב על 3 דוד היה רועה צאן ומצא א 7 ואומר בשוחר טוב קרניו ונעשה לו נם וירד ממנו ונדר לבנות בית המקדש גבוה ק׳ אמה כגובהו של3 ויבן במו רמים מקדשו, אל תקרי רמים אלא ראמים, לבך 8 קרני ראם, שנאמרם כתיב יו״ד יתירה, בגגד י׳ קדושות שנתקדשה י א ד נאמר ותרם כראם קרגי. בד י׳ קרנות שהיו לישראל המנויים באיכה רבתי על פסוק גדע ע . ועוד כ 3 9 הארץשל ם כתיב, שעדעו י׳ ד ו , לכך י׳ חסר ירושלים י 4 0 בחרי אף כל קרן ישראל4 וקרגי רשעים אגדע תרוממנה ׳ ב קרעת לירושלם, ועתיד הקב״ה להחזירם דכתיב״ וקרנין עשר לה. קרנות צדיק, \״pp• רשעים לא נאמר אלא וקרני, קרן י׳, דבתי ועוד י׳ יתרה כראים, שנטל הקב׳׳ה עישור קומתו של אדם הראשון שהיה אלף, ונתקלל בי׳ קללות כדאמר בפרק ר׳ 4 3 ה מ אמה, וכשחטא העמידו על ק׳ א4 באיוב הריאשון 5 ב . ועוד י׳ יתירה כראים, שברא אדם בראי, לכך כתי 4 אליעזר4

אדם תולד, הראי ולבסוף אישון.י ד ו ש י עיני מבטת נקמה באותן שמצפים לנפילתי. ב ר י בשו נ י ט ע ב ת ום בעת שעומדים עלי מריעים לי. י ע ר י מ ל ם ע י מ ק . ב 4 6 ה ת אשורינו ולא עי העצה. ועוד, ראה נקמה באויביו הרשעים הנמצאים עמו, וגם נ ז ה א נ ע מ ש ת

שמע באויביו שאינם נמצאים עמו.ח לפי שאומר מפלת רשעים, אמר כעדו טובת הצדיק. ר פ ר י מ ת ק כ י ד צן ביער, ו נ ב ל ז ב ר א צדיק כמו תמר שמתאוים לאכול ממנו כן יפרח בטוב. כה יגדיל. ישגה מן שגה, יבנה מן בנה. ורגשות הגימ׳׳ל כדין אותיות בג׳׳ד ג ש י4 בך בל 7 ך כפ״ת הבאים בהטיפו ל׳ פעל יבכה ישבר, הבאים אחר חט״ף, שוכן ל צדיק וצדיק יהיה כעץ עושה פרי, וגם יפרח וישגא כעץ החזק בלבנון, והוא

. ת א ה׳ גטועים בעזרה, הצדיקים שתולים בבית ה׳ הם ת ה י ב ם ב י ל ו ת שו יראו פרח בתצרות ה׳. ח י ר פ ו י ג י ק ל ת א ו ר צ ח הכהנים והמשורתם. בת שהיתה חצר בתוך חצר, ומשם יוציאו פרח. אר׳׳ז בלבנוץ ישג׳׳ה, ו ר צ ח ב

בגמט׳ כמט״הו ש׳׳ל אהר׳׳ן(הי״ה).ה אותם הצדיקים שבעזרות ילוחלחו ברוב שיבה. מן ב י ש ן ב ו ב ו ג ד י ו עם בבנים יהיו, מאחר י נ נ ע ר ם ו י נ ש נב ינובון תנובה, קם יקומון תקומה. ד

שנמשלו באילעת יאמר רעננים.ד י ג ה ׳ על שהרשעים ישמדו הצדיקים ירעעו. ל י ישר ה ד כ י ג ה לה בו אע׳׳פ שהוא תקיף ת ל ו א ע ל י ו ר ו ׳ ותמים פעלו. צ שר ה י י לעולם. כ

ת פ״ד מ׳׳ו. 37 מז׳ צב ט ו פכ׳׳ד ב: לעולם ידך על העליונה. 35א ישעי׳ ו א. 36 מז ונשנה במז׳ כב כח, צא א. 38 תילים עח סט. 39 כלים פ׳׳א מ׳׳ו. 40 איכ׳״ר פ׳׳ב ו. 41 תילים עה יא. 42 דניאל ז ז. 43 1:0זר,רין עה אלק א. 44 עיין פי׳׳ד. 45 איוב טו

ז: הראישק אדם תולד, ראי מלשון ראיה. 46 במדבר כד יז. 47 הדברים צריכים ביאור

מזמור שיר ליום השבת קכה

, כי ישר ה׳ כשמטיב 4 8 לא בא בטרוניא עם בריותיו, וכן הצור תמים פעלו לטובים, ולא עולתה בו בהאבידו את הרשעים.

ח סופי תיבות קרח, שיהא כקרח ר פ ר י מ ת ק כ י ד , צ ד ח ש א רו י פ4 מוריד שאול ויעל, קרח 9 בעשרו, כשם שתמר פורח כך קרח לעתיד, שנאמרו שהמתים יפרחו בעזרה. ד׳׳א כקרח ח י ר פ ו י נ י ק ל ת א ו ר צ ח ועדתו יעלה. ב5 ויעל מעליו אלקים, וכן אמרו 5 שעליו כסא הכבוד, כך צדיק שנאמר׳ 0 הנוראה נדרש בבראשית ב י ש ן ב ו ב ו נ ד י ו רבותינו״ האבות הן הן המרכבה. ע. עו״ד שנים 1 , 5 5 על אברהם בפרשת ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה3 3 רבה הוסיפו לו על ק׳ שנה, ה׳ פחות נפחתו לו בעבור חטא עשו, בשיבה ב׳ שיבות הם, הרי ק״מ, ובשנשא אברהם קטורה היה בן ק״מ שנה. שיב״ה בגימט׳ם שיהא דשן ושמן. צדיק כתמר יפרח כארז, התחלתן י נ ש אברה״ם אבינ״ו. ד

וסופן בגמ׳ זה״ו במשי״ת בץ דוי״ד.ת ח ן ס״ת חזן, מכאן שאסור לחזן לסמוך ידו ת ו נ ב ל ז ב ר א , ב פרח י ] 3 5 3 ראשו בשעת התפילה באת. וכן אסור לכל אדם לסמוך על ספרו שנאמר

ת הלבנון בגמ׳ ז״ה משי׳׳ח. א ואתה על בינתך אל תשען. מצאתי]. כה בו ת ל ו א ע ל י ו ר ת בגימ׳ (בןבי״ת (ה)מקד״ש. צו ו ר צ ת ׳ ב 5 ה 4 ת י ב ב ]

p ישראל לא עולתה בו]. א ולא עלתה בו בת׳, לומר מה שלא עלה משה לה בו ולא עלתה בו כתיב, לבך סיים החומש הצור ת ל ו א ע ל י ו ר ו צ. וכשתחשוב ראשי פסוקים ה׳ של האזינו, י׳ יערוף, כ׳ כי שם, ש׳ 5 5 תמים פעלו שתת לו, ה׳ הלה׳ תעשו, ה׳ הצור תמים, התחלת התיבות הפסוקים בגימ׳, וכן ז׳ בבות במשנת 5 6 . ז׳ פעמים ה׳ בזה המזמור, כנגדם ז׳ ברכות בשבת משה

. 5 7 במה מדליקים, ופרשת שבת התתיל ז׳ זכור את יום השבתת משה יסד י״ג ה , ש [*מזמור שיר השבת אילו ג׳ תיבות בהתתלתן משה מזמותם, ועוד הל׳ של ליום ול״א ול״ב ול״ג ול״ד ל״ה ל״ו ל״ז ל״ח ל״ט יעלו

.[ 5 בחשבון משה85 הק׳ ברא מלך והושיבו על כסא 9 י ת ש ׳ דבר א ת י י ר כ טוב להודות לה׳ ב וקרא שבת, וסיבבו אותו המלאכים, והתחיל המלאך לומר ששמו שבת טוב להודות לה׳, כי לא נאמר טוב במעשה בראשית בשבת, וענו המלאכים העומדים םביביו ולזמר לשמך עליון, להבי אנו קודאין בו לאל אשר שבת וכו׳,

ויום השביעי, ואומ׳ מזמור שיר ליום השבת.ך כשישראל מתפללים תפילת השחר עולה תפילתן י ד ס ד בבקר ח י ג ה ל למעלה ונעשת עטרה [להקב״ה], ואוחה עטרה נקראת חסדיך, ותפילת ערבית

p קח א: עדת קרח לעוה׳׳ב שנא׳ מוריד. 50 יחזקאל א ™ 48 דברים לב ד. 49 ש׳׳א ב ו, « כב. 51 בראשית לה יג. 52 בר׳׳ר פמ׳׳ז ו. 53 בר׳׳ר פם׳׳א ב. 53א בראשית כה א. 53ב משלי ג ה. 54 ע׳׳פ כ׳׳י ב׳׳מ וכי׳׳פ. 55 דברים לב ד. 56 יל״ש תילים רמז תתמג. 57 שמות כ ח. 58 צויין למעלה, ועי׳ סידור ר׳ שלמה עמ׳ נ־נא. 59 סדר רבה

דבראשית (במ׳׳ד ח׳׳א עמ׳ כז), ובשם המדרש בארחות חיים, והוא בסידור ר׳׳ש עמ׳ קסג־ד. •

פירושי סידור התפילה לרוקח

נקראת אמונתך, ובאותן שתי עטרות היה מבחין משה מתי היה יוס ומתי היהת רשע במחשבת הכסילים, ובער לא א ת ז ן א י ב א י ל ל י ס כ . ו 6 0 לילה

מדעת.6 ן סופי תיבות מאתי׳׳ם, מדרשי נ ע ן ר מ ש י ב ת ו ל י ב ם קרנ א ר תרם כ ו שעלה דוד על קרני ראם, ומדרש" שהיו גבוהים ק׳ אמה קרניים שלו, על שנדר

לבנות היכל ק׳ אמה אם היה עוזרו הקב״ה, רמז ק׳ מראם ק׳ של היכל.״ מוריד שאול ויעל, כמו ׳ ח היינו קרח, והיינו רבת ר פ ר י מ ת ק ב י ד צ6 שעתיד הק׳ להוציא קרח מגיהנם לימות המשית, ויושיב אותו שאמרו רבותינו4

בהיכלות, להכי כת׳ בסמוך בחצרות אלהינו.ה בו חסר ר, אע״פ שלא עלה משה לארץ ישראל ת ל ו א ע ל י ו ר ו צ

ת הדין, ואמר צורי ולא עולתה בו. הצדיק עליו א6 מאש של ו׳ 5 א ס ז אלפים [שנה] קודם בראשית נברא כ א ך מ א ם ן כ ו כ נ

נהרות, להכי סמוך ישאו נהרות דוכיים, כמו דוכתא.ח סופי תיבות קרח, שממונו טמון לצדיקים לעולם ו פ ר י מ ת ק כ י ד צ6 יזהירו כזוהר הרקיע, שיש בו קרח. 7 ׳ כת 6 זה הרקיע שמיני, ו 6 ן הבא, א״ר שמעו

.[ 6 ינובון לשון לח8

[כה] ה׳ מלך גאות לבש

י בעבור היות משפט המלכים ללבוש בגדי מלכות, ש ב ת ל ו א ך ג ל ׳ מ ה. 2 אמר דוד דרך משל, בי השם גאות לבש, הגאות סביבותיו, ובן וילבש צדקהף . א ר משקל חזק, אע״פ שלבש גאות ונאזר בגבורה ועוז3 ז א ת ז ה ו ׳ ע ש ה ב לו ט ברוב כחו, אע״פ שבידו למוטטה, מ ל הכין הארץ. בל ת ב ן ת ו כ י ת

שבגאותו עומדת.p עומדת א ז אשר יסדת העולם, בעבור שהזכיר כי ה א ך מ א ם ן כ ו ב ג4 ליםד העולם. ולפי שהזכיר בכה השם, אמר נכון בםאך מאז, שעלה במתשבתךה ראשון בלי ראשית וקדמון לכל, ומעולם אתה יושב ת ם א ל ו ע הכסא אמר, מ

על הכסא.׳ אחר שהזכיר השמים והארץ הזכיר הימים כי היא ת ה ו ר ה ו נ א ש נלם ת קו ו ר ה ו נ א ש עומדת על המים, וכן הנהרות שהם הולכים תמיד, זהו נ

60 צויין בהערה 22. 61 שוח״ט מז׳ צב ט, ועוד שם מז׳ כב כח. 62 פדר״א פי׳׳ט, שוח׳׳ט מז׳ כח שם. 63 שמואל א׳ ב ו. 64 קח א. 65 פסחים נד א. 66 בפדר״א פ׳׳ד (פרק דר׳׳א בן הורקנוס אוצ׳׳מ עמ׳ צד): ר׳ אליעזר אומר רקיע כעק הקרח הנורא (יחזקאל א יב) כוי, וכן עתידים הצדיקים להאיר שנאמר והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. 67 דניאל יב ג. 68 מלשון

תנובה.

[כה] 1 מזמור צג. . 2 ישעי׳ נט יז. 3 כל המזמור באבע״ז עיי׳׳ש. 4 פסחים נד א,

ה׳ מלך גאות לבש קכז

ם אחר היותם רבים ינשאו בחפץ הבורא, י כ ת ד ו ר ה ו נ א ש לשורר להקב״ה. י בשלוח מלאכיו שהם הרוחות. דכים, גליהם לפי עניינו ומשברי ים.

י ים ר ב ש ם מ י ר י ד ם מרוב קולות ושירות של מים, א ם רבי י ת מ ו ל ו ק מם שהבל משבחים לשמו. ו ר מ ר ב י ד ׳ א אנו יודעים כי ה

ד עדות שכל העולם מעידים בשירתם כי אתה ו א ו מ נ מ א ך נ י ת ו ד ע5 הקדושה לביתך, ש נאוה ד ה ק ו א ך נ ת י ב ל אלקים. נאמנו מאוד, העריות. ו

ם ישוררוך ויעבדוך בו. י מ ך י ר ו א לשורר לך בו ולעובדך ה׳. לם שהם אדירים שהם משברי ים, יותר ם רבי י ת מ ו ל ו ק , מ ר ח דבר א6 כקול מים אדיר השם במרום, וזה אות לגלגלים, קולות, וכן כתיב ביחזקאל רבים, ואלה הקולות לא ישמעו החרשים, באשר לא יביטו העודים מעשה שם, כי יותר נאמנים הם ד ך בדרך השמים מספרים כבוד א־ל י ת ו ד הנוראים. ע] שהם מעדות השמים והארץ והים, על כן הוסיף מאוד. והטעם כי עדות ך י ד ע נ8 כסא הכבוד ד ע ך שהוא כ ת י ב אלה הנוראים נאמנים, ועדותיך יותר. וטעם לם בעבור כי כסא הכבוד עומד י מ ך י ר ו א ׳ ל , מקום מקדשינו. ה ן מרום מראשו

לנצח, המשורר הארץ בית השם ימים רבים.

׳ שבעה ש ואומר במדרש שוחר טוב0 ב ת ל ו א ך ג ל ׳ מ ם, ה פנים אחריד ע לבושים לבש הקב״ה, אחד במלחמת הים, ה׳ מלך גאות לבש, זה מלבוש כ מלחמת הים, שנאמר״ אשירה לה׳ בי גאה גאה. ואחד בסיני, שלבש שם ה׳ עז, 3 ד בבל, שנאמר ע ד עוז שנתן השם [לעמו] בסיני. ואחד כ ע , ה׳ כ לעמו יתףי, כי נקמת ה׳ היא נקמת היכלו. ואחד 4 וילבש בגדי נקם תלבושת, וכן הוא אומר, ומרדכי יצא מלפני 6 , וילבש צדקה כשריון, וכן הוא אומר 5 ד מדי, שנאמר ע כד יון, דבתיב" ויעט כמעיל קנאה, כך היו בני חשמונאי ע המלך מלבוש. ואתד כ׳ מי זה בא מאדום חמוץ 8 ד אדום, דכתיב ע לבושים בגדים של קנאה. ואחד כ, לבושיה כתלג חיור רישיה כעמר נקי. , בגדים. והשביעי לימות המשיח, שנאמר2 מלך בעשרה לבושים לפי שמצא בפסיקתא שהם מצויים 0 יט ומה שפייט הפי

שם.ש סמך אל ה׳ צורי ולא עולתה בו, לפי שזה גאותו ב ת ל ו א ך ג ל ׳ מ ה2 עדה נא גאון וגובה, והרוך רשעים , וב שמשפיל רשעים כמו שאמר השם לאי

תתתם, וראה כל גאה והשפילהו.ש סופי תיבות ששת, לומר ששת ימים ברא העולם, ב ש ל ב ת ל ו א ג וביום השביעי עלה ונתעטף, זהו שיסדו: ביום השביעי גתעלה וישב על כסא

שוח״ט צג ג. 5 מלשון נוי כמו נאוה ירושלים (שה׳׳ש ו), וכ׳׳ה בםר׳׳ש. 6 מד ב. 7 תילים יט א. 8 שו׳׳ט שם. 9 ירמיה יז יב. 10 מז׳ צג א. 11 שמותטוא. 12 תילים כט יא. 13 ישעי׳ נט יז. 14 ירמי׳ נט יא. 15 ישעי׳ שם. 16 אסתר ח טו. 17 ישעי׳ שם. 18 ישעי׳ סג א. 19 דניאל ז ט [כעמר נקא]. 20 פסדר׳׳א פי׳׳ט קמייתא דשוש אשיש (קמט א) וש׳׳נ, פיוט הקלירי ראש השנה פיוט מלך אזור בגבורה (גולדשמיד עם׳ 44). 21 איוב מ

קכח פירושי סידור התפילה לרוקח

ז כסא הכבוד הוא אחד מן הקדומים שנבראו קודמ א ך מ א ם ן כ ו כ כבודו. נ, והכסא הוא חלוק לשנים, אחד גבוה קצת מחבירו כמו מקום גבוה לם״ העו שבאגוז, ויגבה ה׳ צבאות"" במשפט והוא גבוה מאוד ועומד באויר רוםות הקדש לכסא הכבוד שלשים רבוא פרסאות, ומרגל כסא , שהרי מן החי 2 3 העולם הכבוד עד מקום שהוא יושב על כסא רם ונשא מ׳ אלפים רבוא פרסאות, ושמו הגדול מתקדש שם. וחשבון כל פרסה ופרסה ה׳ מילין, וכל מיל ומיל ד׳ אלפים אמה, וכל אמה ואמה ד׳ אלפים זרתות, וכל זרת מסוף העולם ועד סופו,. והכסא אש ספירות, וכסא הכבוד 2 י מדד בשעלו מים ושמים בזרת הכן 5 מ 2 דכתיב 4ד ע על כסא אבן הספיר גובהה אלף אלפים ריבוא מדה ופרוס על כסא הכבוד, כ

ה כי אתה בורא ולא גברא. ת ם א ל ו ע . מ 2 6 בל מיגי מאורות שאין ביוצא בות ולמה סמך נהרות לכסא, אלא מודיענו כי נהרות הולכים ו ר ה ו נ א ש נ, 2 8 ות , ד׳ נהרות של אש נמשכים לפניו ויוצאים מזיעתן של חי 2 7 סביב לכסא ונעשים לים הגדול של אש, וים הגדול מוקף סביב כסאו, ונהרות של להבהת נהרות של להבה, ועוד קודם ת ים של אש, ועננים נדולים מקיפים א מקיפים א2 הכין 9 בריאת העולם היו ז׳ נהרות ועליהם הוד השכינה, זהו שיסד הקלירי^ שמים, לכך קול ה׳ על המים, וכן אין טהרה כי אם א שבעה בריאות עד לא [ה ת ם א ל ו ע באש ובמים כי מרוח קדשו יצאו, לכך לא נאמר בהם איך נבראו. מי ים ר ב ש ם מ י ר י ד ת לפי שהנהרות היו ראשונים ששכחוהו. א ו ר ה ו נ א ש נ

ם שהמים אומר אדיר. י סופי תיבות מד בתחלת התיבות ו א ו מ נ מ א ד בגימ׳ שב״ת. נ ( ו ) א ו מ נ מ א ך נ י ת ו ד עך אלו הן חובות שאינם מעלים אותן בשבת. י ת ו ד ן שבת לא יהיה בו. ע ״ מת שבתותי תשמרו, וסמיך ליה אל תפנו ך בגמ׳ בעל״ת או״ב, לבך סמך א י ת ו ד עך בגמ׳ עדות״ו בבי״ת לח״ם ת י ב ד ל א ו מ ג מ א ך נ י ת ד . ע 3 0 אל האובותה התחלתן בגמט׳ זה״ו ו א ך נ ת י ב ד ל ו א ו מ נ מ א ך נ י ת ו ד . ע 3 (הןפני״ם1ך התחלתן בגמ׳ ז״ה םמבטיוץ. ת י ב ד ל ו א ו מ נ מ א ך נ י ת ו ד מדיג״י גיהנ״ם. ע3 בגמט׳ ז״ה נה״ר םמבטיו״ן המוש״ך 2 אבנים שחקו מים תשטף ספיחה עפר ארץ. דבר אחר ז״ה נה״ר סמבטיוץ המוש״ך 3 אבני״ם יו״ם השב״ת אינ״ו מוש״ך3 אבני״ם שש״ה ימי״ם ול״א ביו״ם השביע״י, וכתיב נשאו נהרות נשאו נהרות דבי״ם, מים ים, הרי ששה, וכתיב עדותיך נאמנו מאוד, עדות היא לכל באיע מושך אבנים ביום השבת. ועוד עדותיך נאמנו העולם שנהר סמבטיון אי

י־יב. 22 שוח״ט מז׳ צג ג, ועיי״ש מזמור עד א ושם צויין בהערות. 22א ישעיה ה טז. 23 פדר״א פ״ג, פרקי היכלות פ״ג־ד. 24 ישעיה מ יב. 25 מדרש אותיות דר״ע השלם (ב״מ ח״ב עמ׳ שע), מעשה מרכבה פ״ב (ב״מ ח״א עמ׳ נו), סודי רזיא (עמ׳ א). 26 מעשה מרכבה פ״ג. 27 כל הקטע בסד״ר בראשית אות מו. 28 עי׳ חגיגה יג ב. 29 בתפילת גשם סוכות (גולדשמיד עמ׳ 410), וכל הקטע ראה בסודי רזייא הלכות• הכסא (עמ׳ יד). 30 ויקרא יט ג־ד.ה ס ק ו ה נ 31 מנחות צו ב, נם גדול נעשה בלחם הפנים סילוקו כסידורו. 32 איוב יד יט. 33 ס

ב, בר״ר פי״א ו. '""

יהי כבוד קכט

ת לביתך נאוה, שהרי לחם הפנים מאריכים וחם עד השבת האחר. וכתיב א/ וממה שאתם רואים במקדשי לחם הפנים " ו א ר י שבתותי תשמורו ומקדשי ת3 נקמות ה׳, 4 ם וסמך בתילים י מ ך י ר ו א ׳ ל חמים, אתם מכירים כח השבתות. ה

נתנבא לאורך ימים יהיה קודם שינקם הקב״ה מאדום הרשעה.

ת לשון שררה, שהרי הקב״ה משפיל גאים, והותיר גאותו ו א י [*מלך ג ושררה שלו, אז מלובש הק׳ שררה, שהרי העולם גותגים לו השררה, הכי איתא5 כאויב צרה בא גאון וגובה, כלומר אז הסדרת / הייגו רבת׳ 6 5 ה א נמי כי גאה ג

לשום אדם גאוותו וגבהותו, כך אמ׳ הק׳ לאיוב.ך ת י ב ל ה ולא יורד בו. ו ד היו מעידין ששבת הי א ו מ ג מ א ך ג י ת ו ד עם בתילים כת׳ בתריה י מ ך י ר ו א ש שלחם היה חם משבת לשבת. ל ד ו ה ק ו א נ אל נקמות, להכי רמוז אריכות של זה הגלות, ואם ישראל יעשו תשובה זכו/ סימן, ואם לא שישובו כראוי תביאמו ותיטעמו, ואם לא 7 ה מ ד ק ופרצת ימה ו

שבו כלל בעל כרחם ישראל נושע בה׳ יק.

[כו] יהי כבוד

(סודות התפילה) יהי כבוד ה׳, י״ח פעמים ה׳ עד שה׳ אלקיו, וכן י׳׳ח פעמים ה׳ בויושע. מ׳׳ה תיבות במזמור ה׳ מלך, וכן מ״ה תיבות בשם אחד, ובן מ״ה בשם מ״ב תיבות, כן מ״ה תיבות באלקי נשמה כמו אד״ם. קי״ח תיבות מן יהי כבוד ה׳ לעולם ישמח/ וכן קי״ח פסוקים ב ו ז ע ה׳ במעשיו עד כי לא יטוש ה׳ את עמו ונחלתו לא י בפרשה ואלה המשפטים אשד תשים לפניהם עד סוף הסדר. ובי פסוקים שאחריו והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיד כל חמתו, והי הושיעה המלך יעננו ביום קראנו, יש בהן תשעה עשר תיבות, וכן תשעה עשר, וכן מתענין תשעה עשר תעניות ב ו סליחות בחומש לבד מן לא יאבה ה׳ סלוח ל

בשנה לבד מתשעה באב. יהי כבוד וכוי, מנין כל תיבות פסוקים אלו קנ״א, יש שכתוב קנ״ב, ואוליג כי לא היה רגיל בפסוק לקרות זה ״את עמו״, אכן לא כן הפסוק, אך פסוק אחר יטוש ה׳ את עמו בעבור שמו הגדול, ומאותו פסוק הורגלו רבים לומד את עמו, ובפסוק זה אלא עמו במזמור זה כ״א, והמגין מן יהי כבוד עד שה׳ אלקיו צריך

אדם להוסיף קודם אשרי [אזכרות].

33א דקרא יט ל. 34 מזמור צד. 35 שמות טו א. 36 איוב מ י, ועי׳ שמו״ר פכ׳׳ג יג. 37 בראשית כח יד. 38 ישעיה נה יז.

[W] א) וכן ברוקח סי׳ שכ: יהי כבוד עד לא יעזוב קי׳׳ח תיבות, והוא רחום עד קוראנו י״ט תיבות. ב) דברים כט יט. ג) והוא בתהילים קד יד, ובפסוק רק ׳׳עמו״.

קל פירושי סידור התפילה לרוקח

ואחר מזמור לתודה אומר בחול יהי כבוד ובשבת אומד יהי כבוד אחר ה׳ מלך גאות לבש, ומסדרים עם יהי כבוד פסוקים אחרים, ויש בהם כ״א אזכרות

כגגד כ״א פסוקים שבתהלה לדוד.

: מכאן ואילך ליקוטי פסוקים 1׳ ח ה מ ש 2 יהי כבוד השם מתכבד לעולם. י ם ל ו ע ׳ ל ד ה ו ב י כ ה יו לפי שאומר לפניו שבח על מעשיו. ורבותינו ז״ל אמרו בשתיטת י ש ע מ ב חולין 3 פסוק זה שר העולם אמרו כשיצאו הדשאים למינם, וכן סמכו בתהילים5 יהי כבוד ה׳ לעולם, לומר ה מ ד 4 ה׳ אלקי גדלת מאוד, ותחדש פני א במזמורו י ש ע מ ׳ ב ח ה מ ש כשחדשה פני אדמה בדשאים, גאמר יהי כבוד ה׳ לעולם. י, ז׳ תיבות בפסוק זה ישמח ה׳ במעשיו, ז׳ 6 לפי שעל כל מין ומין טעון ברבה

. א 6 מים רקיעים, ז׳ ימי השבת, ז׳ ארצות, ז׳ ים בעולם הזה ל ו ד ע ע ה ו ת ע 7 שיתברך לעולם, מ ך ר ו ב ׳ מ י שם ה ה י

ובעולם הבא, שם ה׳ מבורך בז׳ עולמות, לכך ז׳ תיבות בפסוק.ל שם ל ו ה ו במערב, מ א ו ב ד מ ח שמש* מעת זריחת השמש, ע ר ז מ מ, שמש ידע מבואו, בגמט׳ ג״ם שלשי״ם יו״ם, הם ר מ א ׳ שמהללים שמו לכך נ ה

ל כתיב, שמהלל בהלוכו. ל ה ל׳ יום בחדש. מ' הוא מתרומם על כל שרי האומות, לכך ע׳ ° ׳ ם ה י י ו ל בל ג רם עם י מ ש ל ה פסוקים בחומש שסופן אלקים, שהוא מושל על ע׳ שרי מעלה. עכלות" אומר בל אבר ואבר ו עיקר כבודו מתראה בשמים. ובספר הי ד ו ב כp עד א כעד מן ה ד ז׳ תהומות, ובעד ז׳ מעונות, ובעד בנתים, ו ע שבחיות כ/ ואין גאים ״ ם י א לרקיע. לכך נאמר רם על בל גויים ה׳, אל תקרי גויים אלא ג אלא חיות הקודש שהם מתגאות מפגי גובהן על בל הבריות שבשמים ובארץ,. ועל השמים כבודו, 1 2 ׳ והקב״ה מתגאה על כלם, לכך נאמר רם על כל גויים ה

הראה כבודו בגבהי •מרומים.ר ו ד ך ל ר כ ׳ ז ' ההוה עם בריותיו. ה 4 ' זה שמי לעולם 3 ם ל ו ע ך ל מ ׳ ש ה

ד זה שקוראים אדוני בלשון אדון. ו ד ו' כסא בשמים למעלה, הכין כםאו בשמי 5 ו א ס ן כ י כ ם ה י מ ש ׳ ב ה^ בשמים הכין כםאו כדי להודיע לבני א ה ב ל ש ל מ כ ו ב ת ו כ ל מ השמים. ו האדם שמלכותו בכל משלה, שבכסא מלכותו ד׳ מלכים: שור, אריה, נשר, אדם,' אומר גאה בבריות אדם, דמות אדם בכסאך 6 ויושב עליהם כמו שבספר היכלות

1 לקוטי פסוקים שרובם הם פתיחה לכבוד ה׳ פסוקי חמרה, ונזכר במס׳ סופרים סוף פי״ז הי׳׳א, ומובא בסדע׳׳ג וב׳׳י או׳׳ח סי׳ נא. 2 תילים קד לא. 3 חולין ס א. 4 תילים שם א. 5 שםח א ה ל. 6 פס׳׳ז עקב ח ו. 6א עי׳ פדר׳׳א ספי׳׳ח על ענק מספר שבע, ושבע ארצות שגירש מ את הקיני וגוי. 7 תילים קיג ב. 8 שם ג. 9 שם קד יט. 10 שם קיג ד. 11 סדר רבה דבראשית (במ׳׳ד ח״א וורט׳ עמ׳ מג). 11א מדרש אותיות דר׳׳ע השלם נוסח א (במ׳׳ד עמ׳ קפ). 12 כל הקטע במדרש אותיות ר׳ עקיבא השלם נו׳׳א (במ׳׳ד ח׳׳ב וורט׳ עמ׳ שפ). 13 שם קלה יג. 14 שמות ג טו. 15 תילים קג יט. 16-«רקי היכלות רבתי פכ׳׳ז ב־ז(וורט׳ עמ׳

יהי כבוד קלא

קבעת ואימתך מלך עליהם. גאה בבהמות שור, דמות בבםאך קבעת ואימתך קדוש עליהם. גאה בחיות ארי, דמות אריה בבסאך קבעת ואימתך אריה. גאה

בעופות גשר, דמות גשר בבסאך קבעת.1 השם בתחלת התיבות, בי בשמו , ׳ 6 ץ ד א ׳ ל ה ג ת י ם ו י מ ש ׳ ו ה ח מ ש ׳ יך כי הבל מודים שהוא ל ׳ מ ם בבל אומות. ה י י ו ג ו ב ר מ א י חתם שמים וארץ. וד איגו פסוק בכל ע ם ו ל ו ע ך ל ו ל מ ׳ י ך ה ל ׳ מ ך ה ל ׳ מ מלכך גדול. ה׳ הועתק כי חיה אתת ששמה ישראל עומדת 7 הקריה, כי אם מספר המרכבה. יבין השומע ' 8 ע וצועקת בקול [ואומרת בכל יום] ה׳ מלך ה׳ מלך י p באמצע ה שעכשיו מלך ובחוך זה הדיבור אין להבין אם מלך קודם, לבך ה׳ מלך. ועדיין אין להבין אם מלך עכשיו או אם ימלוך, כשהוא אומר ה׳ ימלוך, יבין השומע שימלוך, אבל אין יודע אם מלך עכשיו או מלך קודם לכן, כי באלו הדיבורים יש תחילה וסוף וחקר, אבל בדבור שאין סוף וחקר ראוי להאמר ברצוא ושוב, בי בתוך כדי דיבור שיאמר מלך השם היקר, וירוץ המדבר לפסקו טרם תכליתו ישוב ויאמר ימלוך, ובתוך כדי דיבור שיאמר ימלוך וירוץ המדבר לפוסקו טרם תכליתו, ישוב באין הפסק ותקר והתחלה, בך עיקר צירוף השם לצרפו וגם

לפרשו במאמר ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלוך., לפי שאי אפשר ' , ושם היקר של ד׳ אותיות שגבתב ואיגו נקרא ככתיבתו לקרותו כי אם בלא תחלה חקר ותכלית ברצוא ושוב. לכך כשמצרפים אלו ג׳ הפסוקים ויסע ויט ויבא בין מחגה, ומצרפין להיות תיבות שם היקר, לוקחים מראש תיבת פסוק הראשון אות אחת, ורץ והולך ולוקח עד סוף כל אותיות של אותו פסוק, וגם לוקת מסוף תיבת פסוק השני אות אחת, ושב והולך לאתור ולוקח עד ראש פסוק השני, וגם לוקת מראש תיבת פסוק השלישי, ורץ והולך ולוקת עד סוף כל האותיות פסוק השלישי, ומצרף אות ראשון הלקוחה מפסוק ראשון להיות אות ראשון בתיבה. וגם יצרף עם אות השני הלקוחה מסוף פסוק שני היות שגיה בתיבה, ויצרף אות שלישי הלקוחה מראש תיבות פסוק

השלישי, עם שתים הלקוחות מפסוק ראשץ להיות אות שלישי בתיבה.

: ם י ה ל א ה ה ט ו על מ ת ב י ת כ ל כ ו ד ג ם ה ש ה לך ה ז ו

ה ב ל ס ז ו ההע י א י ל ל י א ז ת ה ה א כ כ ה א ל מ מהש ל ל ט ע י י ס ל ו י ה ות שאה ר ר ה האא י ת ו נ ה ה ח ל י מ י ך י ל ל נ ה ו פ ו י ל ל ו כ א י הקם ל ר ה

ל ו כ ו י ז ההה מ י ע י ה י חעם ר נ ד א נ ק מ ו ח ב ה ו ל ח ב ושר י ב ם ל ו אס מ י נ ו ה פ ב ת מ י א נ נ י המש עמם נ נ ו ד ה ה ו י י עשל מ ר ל ע א ה ס ל י

י מ י ם ה ב ה י א ו ר ב ע ח י ק א נ י דמב מ ח ו מ נ ה ע ה ב י מ ח מצר ו ר ל ה י י

קט), ועי׳ חגיגה יג ב. 16א דבה׳׳י א׳ טו לא. 17 פרקי היכלות רבתי פל׳׳ב (שם עם׳ קסז). 18 ונתיסד על שלשה פסוקים: ה׳ מלך עולם ועד(תילים י טד), ה׳ מלך ירגזו עמים(שם צד א), ה׳ ימלוך

לעולם ועד (שמות טו יח). 19 פסחים נ א.

קלב פירושי סידור התפילה לרוקח

י ג , ו ת ו ב י ב ת ל ע״ ל ש ו ד ג ם ה ש ל ה ת ש ד ה ת א י ג ב י לך ת ד ה ו: 2 0 ם ש ן ה ת מ ח ה א ב י ם ת ת זו ה ח ת זו ת ו י ת ו א

ו נ ך ל י ו ל א ר ש י ה נ ח מ < נ פ ל ך ל ה ה ם י ה ל א ה ך א ל מ ע 0 י ון ו ה ח ש ך ו י א ר א ת ה ל י ל ה ו ל א ק ר ב ז ה א ל ז ה כ ל ה ל י ל הד ק ח ו ר נ ס י ה ת א ר ו ז ו י ך ל ו י ו ס י ה ל ע ו ד י ת א ה ש מ ט י ום ח י ר ח א מ ד מ ע י י ס ה י נ פ מ ן כ ע ה ד י מ ע ע ם י ו ס ה י ר ח או י ב א נ י ן מ ח ג ה מ צ ־ י י מ ו נ י ן מ ו ו נ ה י ש ר א ל ו י ה י ה ע נס י מ ה ו ע ק ב י ו ה ב ר ח ל ם י ה ת א ם ש י ו ה ל י ל ה ל כ ה ז ע ס י

באלו ג׳ פסוקים ויסע ויבא ויט תמצא בהם כל אותיות של א״ב חוץ מן ג׳, מגיד שצריך לשלש האותיות ולחברם יחד. ועוד מגיד אין דורשין מעשה מרכבה, ואהבת 2 2 ׳ ת ה . בפסוקי י״ג שיש בחומש לאהבה א 2 1 לג׳ בדאמ׳ במסכת חגיגה, כל האותיות בהם חוץ מג׳, לומר אין לומדין השם לא לגם רות א׳, 2 נ ׳ ת ה א ולא לאץ רגלים ב׳, ולא לרגזן ג׳, דכתיב לא ברוח ה׳ — הגאה. ולא ברעש ה׳, ועוד אין מוםרין השם לרגזן א׳ לשוגא 2 — ממהר, ולא באש ה׳ — רגזן4, ומלאומרו ערו ב׳, ומלהשביעו ג׳.... ובג׳ דברים צריך לזוכרו 2 6 . . . . 2 5 הבריות ב׳

במקום טהור א׳, ובמלבושיו טהורים ב׳, ובשרו טהור ג׳.2 והם בגולה עם 7 , זהו אני והו הושיעה גא י ו אנ ה בהתחלת שורות ו, זהו אני ה׳ הוא 2 , והוא אסור בזיקים9 2 8 ישראל, וסימניך [ואני] בתוך הגולה״, י׳ עם ה׳ י׳ עם ו׳ י׳ עם ה׳, הרי מו׳ ה׳ עם ו׳ ה׳ עם ה׳, וה׳ עצמו הם כ״ו, 2 9 שמי הרי בגלגול שם הנכבד ע״ב, לבך העובר על נבואתו הכהו הארי, דכתיב בפרשת, וכתיב בפרשת 3 0 ירבעם לנביא אשר השיבו וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו אחאב גבי נביא אחד וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו י3. לכך צווי ליטהר בט׳3 קול ה׳ על המים בטהרה להזכירו, וקב ד׳ לוגין הרי ט׳ קבין הם 2 קבין שכתוב ל״ו לוגין, לוג ו׳ ביצים, הרי ו׳ פעמים ל״ו רי״ו ביצים, וכן טפח בלוחות הלוחות

. באילו ג׳ פסוקים מן ע׳׳ב ו 20 שמות יד יט־כא: דסע מלאך האלהים, ויבא בץ מחנה, ויט משה את ז אותיות יוצא שם המפורש, פסוק ראשון כהויתו ופסוק השני מסופו לראשו ופסוק אחרון כהויתו. והם ו׳ שיטץ בכל שיטה ל״ו אותיות, שיטה ראשונה ׳׳ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מ׳״, שיטה רביעית ׳׳אחריהם דסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם׳׳, שיטה שנייה פסוק אמצעי להפך ׳׳הלילה לכה זלא הזב רק אלו הלילה תאר איוך שתה p״, שיטה חמישית ׳׳נעה יהי ולא רשי הנחמן יבוםיו על הים דולך ה׳ את הים ברוח קד׳׳, שיטה רצמ הנחמן יבאביו׳׳, שיטה שלישית ׳׳ויט משה את ז שישית ״ים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׳׳, הרי כל השם כהויתו. 21 יא ב. 22 דברים יא, יג, כב. 23 שם ו ד־ט. 24 מלכים א׳ יט יא־יב. 25 קזושץ עא א. 26 קשה לקרא סוף השורה, ונראה כי בתחילת השורה דילג המעתיק שורה שלימה. 27 סוכה מה א. . 28 יחזקאל א א. 29 ירמי׳ מ א, פםדר׳׳כ דברי ירמיהו(עמ׳ קיג), פתיחתא דאיכ׳׳ר לד: והוא אסור בזיקים, מהו ״והוא׳׳ כביכול הוא והיא ודכותה ואני בתוך הגולה. 29א ישעיה מב ח. 30 מ׳׳א יג כד, pxuo פט ב ונביא שעבר על דברי עצמו וכוי. 31 מ׳׳א כ לו, pxuo שם.

32 תהלים ל ג. —

יהי כבוד קלג

, הם ג׳ פעמים ל״ו הם ק״ח, וכן לוח השני ח״ק הם על ו׳ בעובי ג׳ ו׳ פעמים״ רי׳׳ו פעמים.

" ולא קרב זה אל זה, ד נ במסורת ב׳ זה אל זה, ח 4 כתב דוסא בן אלעזרנ וקרא זה אל זה ואמר, לומ׳ בקשו מלאכי השרת לומר קק״ק וכמו וקרא 6 נא י תנ זה אל זה ואמר קק״ק, אלא לא הניחן הק׳ אמ׳ מעשה ידי טובעים בים וכו׳3 שרפים עומדים אף כאן מיכאל 8 ם . ועוד מה ש 3 7 כדאיתא בערבי פסחים3 וינועו אמות הספים אף כאן הרעיש כל 9 ם וגבריאל באו לעזור לישראל, ומה ש. ולפי שרצו 4 0 ן עולמו, שנבקעו המים העליונים והתחתוגים כדאיתא במכילתי4 מלא ו׳, לומר ביום ו׳ ' ׳ לומר קק״ק ג׳, לכך עולם ג׳ מג׳ פסוקים אלו. ויולך הה הק׳ עם הים שיקרא לישראל ע״מ שיקבלו התורה בו׳ בסיון, דבתיב יום התנ. כל הלילה ג׳ פעמים באלו 4 3 4 ובמסכת שבת הששי, כדר׳ שמעון בן לקיש בע׳׳ז2, ולמקוה המים קרא ימים אז התנה לים ליקרע כמו 4 5 ׳ 4 לומר ביום ג 4 ג׳ פסוקים. ובעד אלו ג׳ פסוקים ויסע ויבא ויט תקנו ג׳ מלכיות כאן ה׳ 4 כן כדאיתא בב׳׳ר6. 4 מלך א׳, ה׳ מלך ב׳, ה׳ ימלוך לעולם ועד ג׳, ואין לפרש יותר אלא לצנועים7

4 8 ו צ ר א ם מ י י ו ו ג ד ב ד שמלכותו מראה תמיד. א ע ם ו ל ו ך ע ל ׳ מ ה שהאביר ז׳ עממים מארץ ישראל לבך ז׳ תיבות בפסוק זה.

5 4 שביטל עצועם]. המון גדול קרוי גוים, במו נינוה0 9 ם י ו ת ג צ ר ע י פ ׳ ה הם מדיגה אחת כשבאים ביחד או כפר י מ ת ע ו ב ש ח א מ י נ שיש הרבה ביחד. ה

אחד, קראוי עמים.׳ גזירתו. ת ה צ ע 5 תושב לעשות כך ובך. ו י ש י ת בלב א ו ב ש ח ת מ ו ב רש סופי תיבות שב״ת. לומר י ת בלב א ו ב ש ח ם ולא של האדם. מ ו ק א ת י ה. 5 3 דבר דבר כדאמר במסכת שבת ו 5 2 בשבת דיבור אסור הירהור מותר, שנאמר״ מה הקב׳׳ה שבת מדיבורו אף אתה 5 5 אומר שבת לה׳ אלקיך4 אבל בירושלמי4 שבות מדיבורך, לבך רמז כאן שב׳׳ת. יבול לפסוק צדקה או לשדך יתום ויתומה

5 ת׳׳ל ועצת ה׳ היא תקום. 5 או להשכיר מלמד וסופר יבול יהא אסורד ו ד ו ל ת לב ו ב ש ח 5 הוא יעץ ומי יפר56*. מ * ד ו מ ע ם ת ל ו ע ׳ ל ת ה צ ע

33 ב״ב יד א: הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה. 34 כ׳׳ה במסורה לפנינו. ואפשר שהוא קדמון ואולי הוא ר׳ דוםא בן אלעזר מובא בפירוש דה״י לר׳ יוסף קרא (כ״י מינכן) בר שמעק ב״ר חלבו ז״ל, סימן כט יא כותב המעתיק ע״כ פירושי רבינו יוסף קרא ב״ר שמעק זכרונו לחיי עד, ומכאן ואילך העתקתי מפירושי דברי הימים שמסר דוסא בן אלעזר וכו׳ ע״כ, לא נודע אודותיו יותר. 35 שמות יד כ. 36 ישעי׳ ו ג. 37 צ״ל מגילה י ע״ב: מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה כוי. 38 ישעי׳ שם ב. 39 שם ד. 40 מכילתא בשלח פרשה ד: ויבקעו המים כל המים העליונים שבשמים והתחתונים שבתהומות. 41 שמות יד כא. 42 ע״ז ג א. 43 שבת פח א. 44 שמות יד כ־כא. 45 ל״י הכוונה. 46 בר״ר פ״ד ה. 47 ע״כ נוסף בכ״י פריס. 48 תילים י טז. 49 שם לג י. 50 יונה א א: נינוה העיר הגדולה. 51 משלי יט כא. 52 ישעי׳ נח יג. 53 קיג ב. 54 ידוש׳ שבת פט׳׳ו. 55 שבת יב א, ושם קנ א. 56 תילים לג יא. 56א לשק הפסוק: ה״ג. 54אשמותכי

ח ק ו ר ה ל ל י פ ת קלי פירושי סידור הד ולא יתכן כלפי מעלה לומר מחשבה, אלא משמיעין לאזן מה שיכול ו ד ו

להבין. וגם אין לומר לבו ממש.ה ו א צ ו 5 ויהי כן, וכן כל דיבור ודיבור. ה 8 5 יהי אור 7 י ה י ר ו מ א א ו כי ה

ד ויהי כן. ו מ ע י ו5 היתה עיר המלוכה וקרוב לירושלים, ושוכן שכינתו 9 ן ו י צ ׳ ב ד ה ח כי בב לו נתאוה לישב בה ולשכן שבינתו בתוכה, שהרי נתאוה ש ו מ ה ל ו בתוכה. א6 בי יד על כם י־ה, מן כס נתסר א׳ ומן י־ה 0 הקב״ה לשכון בתחתונים, לכך נאמר6 מה שאיוה ׳ י ו ו נחסר ו־ה, הרי מן בם י־ה נחסר א ו ה, לפי שטיטום החריב האי

6 פה אשב כי איויתיה. 2 ׳ כת למושב לו, ו. 6 5 ׳ , רק באבותיך תשק ה 6 4 " ובך בחר ה׳ אלקיך ה ־ ב בחר לו י ק ע י י כ6 מורשה קהילת יעקב, לפי 7 כן 6 כה תאמר לבית יעקב, ו 6 ותלה ביעקב, כמו6 יעקב איש תם יושב 9 6 וכל ישראל יצאו ממנו, וכתיב 8 מה שמיטתו היתה שלי

אהלים, לכך נאמר יעקב. ועוד י׳ דברות עק״ב תיבות., חלקי 7 0 ו לחבבו מכל גוי. ג׳ בספר תילים ה׳ מנת חלקי ת ל ו ג ס ל ל א ר ש י, 7 3 ד ג׳: והייתם לי סגולה מכל העמים ע , כ 7 2 , חלקי ה׳ אמרתי 7 1 אלקים לעולם, 7 5 , ובך בתר ה׳ להיות לו לעם סגולה 7 4 בך בחר ה׳ אלקיך להיות לו לעם סגולהד ה׳ האמירך היום, להיות ע 7 כ ד כהנים לוים וישראל. ואתה תומיך וגורלי6 ע כד גרים. כי יעקב ז׳ תיבות בפסוק, ומתחיל בכ׳ ומסיים ע 7 כ 7 לו לעם סגולה

. א 7 7 , שהיה מאברהם עד משה ז׳ דורות, והיה מאדם בדור כ״ו בוא׳׳ו, זה משהו יעקב ת ל ח ג ת עמו המחוברים בתורתו. ו 7 לא יניחם ה׳ א 8 ש ו ט א י בי ל

׳ לא יעזב. 1 7 חבל נחלתו87 והוא הקב׳׳ה רחום ועושה לפנים 9 ת י ח ש א י ל ן ו ו ר ע פ כ ם י ו ח ר . א ו ה וה ב ר ה ת לא יחבל. ו י ח ש א י ל ן כששבים אליו, ו ו ר ע פ כ משורת הדין, יו מכל חמתו ת מ ל ח ד כ י ע א י ל ו מלאך אף משיב מלהשחית. ו פ ב א י ש ה ל8 מי א־ל במוך נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו, למי 0 לא יעיר, כמום י׳׳ג תיבות, אם יעברו על י׳׳ג בריתות ו ח א ד ו ה . ו 8 שמשים עצמו כשירים1/ או על י׳׳ג מידות שהתורה נדרשת, וחוזרים בתשובה 8 1 ה ל י מ שנכרתו על ה

ומתתנגים י׳׳ג מידות ה׳ ה׳ א־ל רחום, מיד מרחם ומכפר.ך ל מ 8 רבוע של עולם שלח לי ישועה גמורה. ה 2 ך ל מ ה ה ע י ש ו ׳ ה ה

כי ה׳ צבאות יעץ ומי יפר, ישעיה יד כז. 57 תהילים שם ט. 58 בראשית א ג. 59 תילים קלב יג. 60 שמות יז טז. 61 עי׳ גיטץ נו ב. 62 תילים שם יד. 63 שם קלה ד. 64 דברים ז ו: בך וגו׳. 65 שם י טו. 66 שמות יט ג. 67 דברים לג ד. 68 ויק׳׳ר פל׳׳ו ה. 69 בראשית כה כז. 70 תילים טז ה. 71 שם עג כו. 72 שם קיט נז. 73 שמות יט ה. 74 שם יד ב. 75 דברים כו יח. 76 תילים טז ה. 77 דברים כו יח. .77א עי׳ פסחים קטז א. 78 מלים צד יד. 78א דברים לב ט. 79 שם עח לח. 80 מיכה ז יח. 81 ר׳׳ה r א: לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו

כשירים. 81א נדרים לב ב. 82 תילים כ י.

יהי כבוד קלה

ו אליך, שתהיה קרוב לנו כאשר נקראך בעת צרתינו, לכך נ י א ר ם ק ו ו בי נ י נ ע וה ו׳ תיבות כל ו׳ ימים, אבל ע י ש ו ׳ ה אומר ה׳ הושיעה בסוף פרקי סליחות. ה

בשבת אסור לשאול צרכיו.י באילו פסוקים שאינו ־ י שם י ה . י ח" ו לימות המשי י ש ע מ [*ישמח ב מזמור אלא מפוזרין, מזכיר בהן י״ח פעמים השם, והשם שהוא ב״והוא רחום״ בסופו אינו מונה, והכי נמי איתא י״ח בויושע, וי״ח פסוקים שאנו לוחשים אחרי שומר עמו ישר׳ לעד במעריב, והשם של ד׳ אותיר הוא י״ח פעמים בכאן, נמצא הרי ע״ב, והוא שם של שבעים ושתים אותיות, ומניין זה איתא בפסו׳ ויסע, 8 4 ת ידו מלאך האלהים, ובפסוק ויבא בין מחנה מצרים, ובפסוק ויט משה אהו של השם, כל אחד ג׳ תיבות, בשיצטרף אילו ג׳ פסוקים נמצא ע״ב י ו נ א ו

ד י״ח ברכות. שמות בהם, וי״ח שאמרע על מהלל כתיב ל ו ה ש בל מקום מ״ם ברישא, מקום הוא. מ מ ח ש ר ז מ מ חסר ו׳, פי׳ כל זמן שהשמש מהלך, משבח הקב׳׳ה, אבל כל זמן שהוא עומד, כלומר עמוד, ואמר לו הקב״ה בלשון דום. והכי נמי 8 5 דומם, שמש בגבעון דום

, ביו״ד יש במילוי יש בו דל״ת מציגו בו דום. 8 6 אמר ויקרא לאור יוםם שם ל ו ע ך ל מ ׳ ש . ה 8 ם אל תקרי גוים, אלא גיים7 י י ו ל ג ל כ רם ע

ד השם של א־ד־נ־י. ו ד ר ו ו ד ך ל ר כ ׳ ז של ד׳ אותיות. ה8 אין ״הכין״, זה הפסוק ליתא 9 8 ובתהילים 8 ו א ס ן כ י כ ם ה י מ ש ׳ ב ה׳ ד בית המקדש. ה אלא לימות המשיח, כשיבנה בית המקדש אז יכיע כסאו עע לקרות ך הראשונה אנו קודאין מלך, אדרבה היה ל ו ל מ ׳ י ך ה ל ׳ מ ך ה ל מ הראשונה מלך ואחר כך מלך, כלומר היה, הוה ואח״כ ימלוך, אלא להכי איתה השם בראשונה מלך, כשאדם אומר השם מלך ומחשב מה היה קודם לכן, ימנע ויכלה מחשבתו ויחשוב ויאמר מלך, להכי ניתקן מלך בראשונה. וכשהוא רוצה לחשוב ולירד בעומק יאמר ויחשוב בימלוך, ואם יעמיק ויתשוב יותר מדאי, לכן יתחיל במלך וחזר הענין. להכי ניתקן פסוק האמצעי ויבא בין מחנה לאומרו מסופו לראשו, והוא פסוק אמצעי בין פסוק ויסע מלאך ובין ויט משה את ידו.

ה חסר י׳, בס י־ה חסידים, ומה חסר ו ו כי הארצות של הקב׳׳ה. א צ ר א מ בכם א׳, ומה חסר בי־ה וד׳ אותיות ו׳ ה׳ הרי לך אוה אלוה, להבי לעתיד כי

ן אלוה אוה. ו י צ ׳ ב ר ה ח בה אילו ב׳ ע י ש ו ׳ ה ם מאחר שהוא רחום דין הוא שיכפר. ה א רחו ו ה ו

ו להיפך י״ה. נ י נ ע ך י ל מ תיבות י״ה [ב]התחלתן. הץ פירשתי לעיל, השם של ד׳ אותיות ר א ל ה ג ת ם ו י מ ש ו ה ח מ ש יו שיחבב הקב״ה הצדיקים. מ ל בהתחלתן. ועוד שמעתי מאילו סופי תיבות צ

ת אשתו]. ו כאדם שמתבב א ת ל ו ג ס ל ל א ר ש י ו

83 דק״ר פ״כ ב. 84 צויין למעלה, ועיי רש״י סוכה מה א ד״ה אני. 85 יהושע י י״ב. 86 בראשית א ד, ועי׳ פסחים ב א. 87 צויין בהערה 11. 88 תילים קג יט. 89 שם יא ד: ה׳ בשמים כסאו.

קלי פירושי סידור התפילה לרוקח

[כז] אשרי

(סודות התפילה) מצאתי כתוב בתפילה ישן נושן וז׳׳ליי:

, וכתב רבנו החסיד זצ״ל ב כאן נהגו אנשי צרפת לומד אשרי תמימי דרך דטעות גדול הוא בימינס ובשמאלם, כי מן יהי כבוד עד תהילה לדוד תמצא י״ט אזכרות ואחד שה׳ אלקיו, וכן תמצא י׳׳ט אזכרות בויושע עד ושמו אחד, כשכופלין ה׳ ימלוך לעולמ ועד, ואחד מקדש ה׳ כתוב באל״ף דל׳׳ת1, וכן בתפילת ערבית בברוך ה׳ לעולם אמן ואמן י׳׳ט אזכרות, ואחד א־ל אמת. וכן תמצא י״ט אלקים בפ׳ ואלה שמות, וכן תמצא י׳׳ט אלקים בפ׳ וישמע יתרו, ובן תמצא י׳׳ט עיץ בפרשת יום השישי בראשיתי, וכן תמצא י״ט פעמים שהקב׳׳ה. ה נקרא אב, וי׳׳ט פעמים סליחה בחומש, לבד מאחד (ו)לא יאבה השם סלוח לו וכן תמצא י״ט תיבות בפסוק מי יתן והיה לבבם זהי, וכן תמצא י״ט אמרות בתמניא אפי, וי׳׳ט שבחות בישתבח כשתחשוב שיר וזמרה לאחד, וי״ט למצרים בפודענותם בספר יחזקאל. וכן תמצא י׳׳ט אזכרות במשלי בספר ראשון, ובן תמצא י״ט לשון ייחול בספר תהילים כגון מיחלים יחלנו הוחלנוי. וכן תמצא י׳׳ט לשון קיווי בספר תהילים כגון קוה קויתיי׳ וכיוצא בהן. וכן תמצא י״ט פסוקים בחומש שבהם אברהם יצחק ויעקב ט כסדר, ובן תמצא י״ט ברבות בפרשת והיה עקב מושמד ה׳ אלקיך לך עד ואכלת את כל העמים', וכן תמצא י׳׳ט כ״ף בדברות שניות, וכן תמצא י׳׳ט פעמים נקראו ישראל בגיס, לבד ולא בגיו

מומם י״, וכן עוד הרבה. וכל אלו י״ט י׳׳ט מחוברים יחד בקרסים ובלולאות, ויש בהם טעמים וסודות הרבה מאד מחזיקים יותר משמוגה קוגטדסים גדולים. על כן כל ירא השם לא ישמע אל דברי הצרפתים המוסיפים פסוק אשרי תמימי דרך, בי לפי תוספת טעותם תמצא כ׳ אזכרות לבד מאחד שה׳ אלוקיו, וזהו טעות גדול. ועוד מן יהי כבוד עד שה׳ אלקיו תמצא קג״ב תיבות, ואם תוסיף אשדי תמימי דרך תמצא קג׳׳ח תיבות, גם זה הבל ודעות רוח, כי גם זה סוד גדול וטעם גדול למה יש קנ״ב

תיבות מן יהי כבוד עד שה׳ אלקיו, אבל לא יכול גויל אם גומד ארבו. ועוד לדברי צרפתים שמוסיפים אשרי תמימי דרך תמצא ד׳ אשרי, אשרי תמימי דרך, אשרי יושבי, אשדי העם, אשרי העם, וזהו טעות ושקד גדול, שהרי

[כז] א) כל הקטע בכתי׳׳פ בגליק. ב) להוציא ממה שכ׳ במחז׳׳ו(עמ׳ צט) שהביא כמה פסוקים המתחילים באשת ומתחיל באשרי תמימי דרך, ועי׳ בתוספות ברכות לב ב ותום׳ רבנו פרך שם ד״ה קודם: ״לאפוקי מהני דאמת אשת הרבה״. ובסידור עבודת ישראל (עמ׳ 68) כותב שמצא בשני סידותם כת״י את הפסוק ״אשת תמימי דרך״. ג) שמות יד ל — טו יט. ד) צתך עיק כוונתו. ה) דבתם כט יט. ו) שם ה כו. ז) לא כה, לב יא, לג יח כב, לח טז, מב ו יב, מג ה, עא יד, קיט מג מט עד פא קיד קמז, קל ה ז, קלא ג, קמז יא. ח) כה ג ה כא, כז יד, לז ט לד, לט ח, מ ב, נב יא, נו ז, סט ז כא, קל ה, קיט צה. ט) בראשית נ כד, שמות ב כד, ג ו טז, ו ג ח, טו ד ה, לב יג, לג ו, במדבר לב יא, דבתם א ח, ו י, ט ה כז, כט יב, ל כ, לד ד. י) דבתם ז יב־יט. יא) שם לב ד.

ז ת קל ש א

לא תמצא כי אם ג׳ אשרי, כגגד ג׳ יום הכיפורים בחומשי3, וכנגד ג׳ נהי] אלקי ישראל בחומשי1, וכגגד ג׳ חליפת חסרים אי, חלפת כתי׳יי, ובגגד ג׳ ה׳ אלקי, וכגגד ג׳ ה׳ אלקי ישראל בתהילים״, וכגגד ג׳ ה׳ 1 אברהם יצחק וישראל0 בפרשת אשה כי תזריע, ובגגד ג׳ קדוש ישראל בתהיליםיי, וכגגד ג׳ אלקי צבאות [אלהי] ישראל בירמיהוי״. ובגגד ג׳ קדישי עליוגין בדגיאלי״, וכגגד ג׳ מעלות. וכגגד ג׳ מעלות 3 , וכגגד ג׳ ירום ונשא וגבה מאוד״י. ובנגד ג׳ קשת בגח3 3 לכסא/ וכגגד ג׳ ה׳ 3 א ס כ י, וכגגד ג׳ דמות ה לפגי המגורה״, וכגגד ג׳ כסא בשלמה3י, וכגגד ג׳ כמראה אבן ספיר אבן ספיר לבגת הספיר״, וכגגד ג׳ אלוקיגו ה׳ אחד3 כעין החשמל בעין חשמל בעין החשמלה3״, וכגגד ג׳ ומתוכה מתוך האש, וכגגד ג׳ ויפגע במקום המקום במקום ההואל, וכגגד ג׳ תפלות ביום 0 3 ומתוכה ובלילה שחרית מגחה ערבית, וכגגד ג׳ ימים בשבוע שקורץ בתורה, וכגגד ג׳ כהן לוי וישראל. וכגגד מלכותו מלכותך מלכות כל העולמיםליי, ובנגד ג׳ ה׳, ג אלקינו בחומש בסוף פםוקל3, וכנגד ג׳ אגי ה׳ אלקיכם בחומש בסוף פסוקל וכנגד ג׳ אל [ה׳] אלקי ישראל בדברי הימיםלי, וכנגד ג׳ ויברך אלקיםל״, וכנגדה במזמור ברכי גפשי, וכגגד ג׳ שלום מלאים ל ׳ ג׳ ק׳׳ז בהלללי, וכגגד ג׳ ו׳ ז בגביאיםל״, וכגגד ג׳ צור בהאזינו וא׳ הצור וב׳ צודםלי. וכגגד ג׳ אוהבי שמו, בתהיליםלי, וכגגד ג׳ כבוד שמול״, וכגגד ג׳ ושמעת השמים בתפלת שלמהל0 וכגגד ג׳ פעמים שנקרא הקב׳׳ה מקוה°, וכנגד ג׳ ח׳ בוהיה אם שמוע, וכגגד ג׳, וכגגד ג׳ על ידיאיו M ובגגד ג׳ בכל לבי בתהילים , א דרכים האשה גקגיתמ, וכגגד ה ס . וכגגד ג׳ אלף שגה מהלך הגן י בתהילים« וכגגד ג׳ ילוד אשה באיוב מ ג׳ פעמים שמסיימים קדיש ביום. כל אלו מחוברים יחד בקרסים ובלולאות, ועליהם סודות גדולים ועצומים המחזיקים כמה ובמה קוגטדיסים, ולכן כל ירא השם יתפלל תמיד ויאמר בסודם של צרפתים אל תבא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי, הבורים מלבם ומוסיפים בתפלתם כמה ובמה תיבות שלא לצורך, וגורמים גלות לרש ולבניהם עד סוף כל הדורות, והמונעים מלהוסיף עליהם אמד החכם

ושומע לי ישכון בטח, בעולם הזה ובעולם הבא. 1 0 בספר משלי

לי צ״ל ) או T .ד כג , ל ב כז ת ה א, ל ו מ ג כ, ש ת ל . יג) בראשי ה טז , כ ח ז כ ג כ יב) ויקרא כ׳ב ׳ ח, דבהי ט י , דבהי״א כ ו ח ל ) מ׳׳א י ם יד יב. טו , ושופטי ׳ פעמים) ב ) ב ה כ ס ו, עי׳ בראשית מ ת ס חד ז. ח יז, מ ה יז, ל ט יט. יח) ל ח מא, פ . יז) עז כב, ע ח ו מ א יד, עז יח, ק ל ו. טז) מש : ש ט ׳א י י , עי׳ שיהש״ר פ׳׳א י, ועי׳ מ׳ ה מ ל א שעשה ש ס כ ת ל ו ש מעל ל . כ) ש ב כז ח כ יט) ז יד ל י מ ׳ט. כג) ת ת פ׳ ב יג. כב) בראשי . כא) ישעי׳ נ ך הערה כד ו מ ס ראה ב , ו א ס כ ת ל ו ל ע מT ה ת כ ם ו ד, ז ת ב , י א. כו) ד ו (ב׳ פעמים) קאל א כ חז ה הערה כ. כה) י א ב. כד) רם ד כא, ת ב , ח ב. כט) ד קאל א ד כז חז ד י. כח) י ת כ ו מ , י א, ש ו קאל א כ חז ט. כז) ית ג יח, י כה, ו מ . לב) ש ה מ ר ק מו . לא) תהילים מז א יא־טז ת כ קאל א ד־ה. ל) בראשי חז ים ת ב ) ד ו יג. לה) צ׳׳ע. לו ט ד, ל ו, ל ״ב י . לד) דהי ח ב ד ל . לג) ויקרא י ם ב לז ת ב דו ח. לט) מ״א ו ב, צ ט ב, ס . לח) כ ב ל ט ק , קי ט לז ב לא. לז) ה יב, ס ב ד, ל , ל ח לז ו י ב ט לט י, ץ ב א. מב) ט ב, קי ש ו ד ד ח, יז יג נז. מא) ק . מ) ירמיה י ט ה ל ״ב ו ל , דהי ט ה מ ח מא א. ה ד. מה) ל׳׳מ כעת, עיין עירובין כ ו יד, כ ד א, ט י . ( ד . מ ו ל יא יג י ח א. מג) ק ל ק

. י א לג ) משל מו

קלח פירושי סידור התפילה לרוקח

אלקי המלך, ואברכה. וי״ו יתירה, שראה דוד שעתיד לצאת ממנו בן שיש בו ששה דברים: רוח חכמה, בינה, רוח עצה, גבורה, דוח דעת, יראת הי.

, ודוד יסד ז מ בבל יום אברכך, משום שהצדיקים אפילו במיתתן קרויים חיים המזמורים שעתיד לשבח בהם הקב״ה הרי כאלו היום מכדך הקב״ה. ד״א על שם

. ח מ שפתיו דובבות בקבר טוב ה׳ לכל, אפילו ביסורים שהוא ממרק בזה העונות, ואם כן הוא טוב

אפילו לרשעים אם מייסד אותם.ט צער בעלי מ ל ״ ז ורחמיו על כל מעשיו, אפילו בהמה חיה, וכמו שאמרו ח

חיים דאורייתא. בעתו, ר״ת בשר, עצים, תבשיל, יין.

׳ לפי שהכל נכספים לבא אל בית ה׳, לפי שנכבדות ך ת י י ב ב ש ו י י ר ש א מדובר בה, הבל באים ומרבים בנדרים ונדבות, אמר אשרי יושבי ביתך, שמתנדבים להיות שם ואוכלים ושבעים בשלמים ותודות ומעשר שני ושבעים, שנא׳ עוד יהללוך 2 ה מ ומהללים, שהרי הקרואים משבחים עם הקורא אותם ש4 אשלם ׳ א , שנ סלה, לפי שהם הקרואים שהרי אין מביאין הקדשים לידי נותר3

לך נדרי, ואספרה כל יראי אלקים אשר עשה לנפשי, ומהללים עם הקרואים., אם תחפץ על המלך אמרו 5 ׳ ך והלא אין ישיבה בבית ה ת י י ב ב ש ו י לכך אמר מלכי, וכתי׳ ימים על ימי מלך תוסיף, ישב עולם לפני אלהים, חסד ואמת מן עצרוהו* אכילת זבחים, בן אזמרה שמך לעד לשלמי נדרי יום יום, זהו־ מימים ימימה היה הנודר אומר אם יושיעיני הקב׳׳ה אז ח ע ה ל ס ך ו ל ל ה י ד ו ע8 ׳ כת 7 ו אני אביא לו כך וכך קרבנות ביום פלוני בכל שנה ושנה, זהו ובימי אקראד לשנה הבאה, מדי שנה בשנה ליום שנדר, ואם ביום ו ת לה׳ אשלם, זהו ע ד נה סלסל הדבר, ל חדש נדר להביא בכל חדש, הכל ב[פ]י הנודר אשר ידור. ס

. 9 באלקים אהלל דבר בה׳ אהלל דבר" 1 0 , ובן הוא אומר 1 ך לא בעזרה אלא בירושלים0 ת י י ב ב ש ו י י ד ש א, במו ״ ם ת יושבי, מעכבים ש ש דת תמיד. א ת לשלם נ אגורה באהלך עולמים, ב׳ לפי 4 1 עיכב. וכן אשב בהר 3 , וישב עמו חדש ימים ׳ 2 שבו לכם פה עם החמורת יושבי ביתך שמרעים תמיד ומתענגים, ולא ש שאומר ... שכלתה נפשו. אבל א

היו אוכלים בשר משחרבה שילה אלא דרך שלמים 15.

מז) ברכות יח ב. מח) יבמות צז א. מט) ב׳׳מ לא א.

1 תהילים פד ה, ועי׳ ברכות לד ב ותוד״ה קודם, ומפרש ״ביתך׳׳ בית המקדש. 2 עי׳ ברכות מט ב: והעונים מה אומתם כר. 3 זבחים עו א ועוד וש״נ. 4 תילים סו יג, טז. 5 קידושין עח ב וש״נ, אץ ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד. 6 ודלים סא ז־ח. 7 שם קטז א. 8 שם שם ע. 9 שם נו יא. 10 שאסור לשבת בעזרה. 10 א שם סא ה. 11 שאץ עושץ במקדש קפנדתא אלא אם כן מתעכב שם. 12 בראשית כב ה. 13 שם כט יד. 14 דבתם ט ט.

צ1 זבחים קיז ב. —

אשרי קלט

! ל ׳ נ ך לשכות היו בגויות אצל עזרה בחול ושם אוכלים קדשים*י, ש ת י בת האשם ואת החטאת, ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהגים את זבח , ויאמר אלי אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית א 8 ׳ וכתי2 גשיא הוא יושב בו לאכל לחם לפגי 0 ׳ העם, והגה מים מפכים לשתותיי, ובתי

ה׳, זהו יושבי ביתך., עוד לאחר שאוכלים ושביעים כמו 2 לאכול עוד מימים ימימה כפי גדרו,ת , וזהו ואכלתם אכול ושבוע והללתם א 2 2 שאנו עושין בלילי פסח אחר אכילה, זהו עוד יהללוך, לאחר אכילה זהו 2 5 שם ה׳ אלקיבם אשר עשה עמכם להפליא2 כי הוא יברך(את) הזבח, עם הזבח 5 ׳ , עוד לפני אכילה שנ 2 4 ׳ קודש הילולים לה, זהו עוד יהללוך 2 6 יברך להקב״ה. ועוד לאחר אכילה זהו הילולים ב׳ הילולים

ה פעמים רבות רגילים. ל סלה. ס2 7 ך שמשם הוראה יוצאה, כי מציון תצא תורה ת י י ב ב ש ו י י ר ש א. עו׳׳ד יהללו׳׳ך סל׳׳ה 2 8 ׳ א ברבה מאת ה ש י ה ל ס ך ו ל ל ה י ד ו ומלמדין תורה. ע בגימ׳ ז״ה עו״ד לעול׳׳ם הב״א, מי שמהלל להקב״ה בכווגת לבו בעולם הזה זוכה

לעתיד לבא.

ך ו ל ל ה ד י ו 2 אשרי יושבי בסף ביתך תמיד, ע , ך ת י י ב ב ש ו י י אשר : ] ה בסילסול ל ך ס ו ל ל ה י ה וכשהולבים לביתם עור תחרים לבית הכנסת, ו ל ס לעולם. אשרי יושבי ביתך בעולם הזה, ועוד יהללוך סלה לעולם הבא. יהללוך סלה בגמטריא ז״ה לעול׳׳ם הב׳׳א, כן כל מנהג שאדם עושה בעולם הזה הואת ישראל בעולם הזה, הנה בתוך עושה לעולם הבא, כי בלעם שרצה לקלל א גיהינם אומר לאוגקלום הגר לא תדרוש שלומם וטובתם כדאיתא בסנהדרין

ה לשון קיום. ל , אבל הצדיקים ירעו על משכבותם. ס 5 0 p חלק פ ב3 אין ה לו הברכות שכתוב במזמור לדוד ברוך ה׳ צורי 1 כ כ ם ש ע י ה ר ש אp בחומת העיר, ואין יוצאת חוץ מהשערים פרץ ואין יוצאת ואין צוחה, ואין פ הגדולים והידועים, ואין צוחה ברתובותיע, כך היה מנהגם בבא שמועה רעה כי

ף ישראל לפגי אויביהם. עו ולמה באה לו בל זאת הטובה בעבור שה׳ י ק ל ׳ א ה ם ש ע י ה ר ש א אלקיו, אשרי העם שככה לו שבחרם להיות לו לעם סגולה כיום הזה. אשרי העם שה׳ אלקיו, שאלו־ה אמת ויחיד הוא אלקיו, כי אין אלוה מלבדו, והוא חי

וקיים אין כמוהו, ואין כל לדמותו ברוך הוא.

16 פסחים פו א, וע״ש פ״ג משנה ח. 17 יחזקאל מו ב. 18 שם שם כד. 19 שס מז ב: והנה מים מפכים מן הכתל הימנית. 20 עזרא מד ג. 21 ש׳׳א א J 22 שאץ אוכלץ הפסח אלא על השובע. 23 יואל ב כו. 24 ויקרא יט כד. 25 ש״א ט יג, ועי׳ ברכות מח ב. 26 ברכות לה א. 27 ישעי׳ ב ג. 28 תהלים כד ה. 29 קטעים בציץ חצי ממבע עם שתי נקודות הם מפירושו לאשרי ובא לציץ, ומכ׳׳י פירוש התהילה במקצת התפילות להר׳ אלעזר

מוורמש״א. 30 צ׳׳ל: גיטץ נז א. 31 תהילים קמד טו. ואבע׳׳ז שם.

קמ פירושי סידור התפילה לרוקח

הרי אמרינן ג׳ אשרי, בי אשרי בא״ת ב״ש תבג״ם בגימטריא הרי תמ״ה, זהו כל האומר 3 2 עולה, וג׳ פעמים תמ״ה הם אלף של״ה כקץ דניאל של משיח, ועוז־ ת׳ב׳ג׳ם׳ אשרי 3 3 תהילה לדוד בבל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא בא״ת ב״ש, תאמר א׳ פעמים ת׳, ש׳ פעמים ב׳, ר׳ פעמים ג׳, י׳ פעמים מ׳, הם, הרי ג׳ פעמים אשרי ו׳ אלפים כר 3 4 אלפיים, באלפיים שקדמה תורה לעולם. להכי צריך יכוון לבו ולא יסית בנתיים. ואם תאמר הלא 3 5 אלפים שהוה העולםד י״ח ברכות שצריך ג׳ פעמים אנו אומרים אשרי הרי ט׳ פעמים והם י״ח. וי״ל ע

אדם שיכוון לבו].p ואין יוצאת ה לו כל אותה הטובה שהזכיר אין פ כ כ ם ש ע י ה ד ש אה לו בטוח, כ כ , מאושר העם המובחר יחד לעובדו. ש 3 ואין צווחה ברתובותינו6, שבוטח שתענה לו בנביאים ובאורים וחומים, כמו 3 7 כמו אשרי אדם עוז לו בך, שכשעולים לרגל בוחרים יראי אלקים שיהו 3 אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך83 מי יעלה בהר ה׳ ומי יקום קבועים שם ויהיו מן הקרואים על הזבחים, שג׳ 9 במקום קדשו נקי כפים ובר לבב, מי ישכון בהר קדשו הולך תמים ופועל צדק,4 זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה, זהו שמעה תפילתי האזינה אלקי 0 ׳ ובתי יעקב סלה י4, כי ברגלים היו מבקשים צרכיהם וצורכי אנשי עירם הטוב שבהם, אלקי יעקב הכהנים. ולפי שהיו מתפללים והקב׳׳ה עונה להם, אמ׳ אשרי העםת העם שה׳ אלקיו ובוטח בו וחוסה בו, ה׳ אלקי יגיה ש המבורר שככה לו א

. 4 חשכי בי בך ארוץ גדוד ובאלקי אדלג שור2ת העם, וכן במזמור ש והנה אמרנו ג׳ פעמים אשרי יושבי אשרי העם את אדם ש ת יושבי, א ש 4 מה ידידות משכנותיך ג״פ אשת, א 3 תית י למנצח על הגד ג׳ רגלים, וכעד ג׳ נפשי לבי ובשת במזמור מה ע עז, אשרי אדם בוטח בך, כ, וג׳ גכםפה וגם כלתה וג׳ ירנגו, וגי פעמים ביום היו מהללים ערב ובקר 4 3 ידידותת ש וצהרים, וג׳ מצאה בית, יושבי ביתך, בבית אלקי, וג׳ כהגים לוים וישראל. אד ג׳ רגלים. וכן ג׳ נפשי לבי ובשרי, ג׳ ת ע ש ת העם, ג׳ א ש ת העם, א ש יושבי, א

ת תמימי דרך. ש כהנים לוים וישראלים, על כן אין לומר א

ם הם שאינן סמוכין זה י ק ו ס י פ ט ו ק מן יהי כבוד עד כאן שה׳ אלהיו ל אצל זה, אך נתייםדו מן המזמורים:

א יהי כבוד ה׳. ב ישמח ה׳. ג יהי שם ה׳. ד מהולל שם ה׳. ה רם על גוייםא ה׳ מלך. י ב ה׳ ה׳. ו ה׳ שמך. ז ה׳ זכרך. ח ה׳ בשמים. ט ה׳ מלך. י ה׳ מלך. יד ה׳ הפיר. ט ו ועצת הי. יו עצת הי. י ז כי בחר ה׳. י ח כי ימלוך. י ג ה׳ מלך. י

ת י״ה אזכרות קודם אשת. , ה 4 4 ׳ לא יטוש ה וכן בערב תקע לומר י״ח שמות מן ברוך ה׳ לעולם: א ברוך ה׳ לעולם. ב

32 דניאל יב יב. 33 ברכות ד ב, ט ב. 34 פסחים נד ב. 35 ע׳׳ז ט א. 36 תילים קמד יד, ועי׳ למעלה. 37 שם פד ו. 38 שם סה ה. 39 שם טו א־ב. 40 שם כד ג־ד. 41 שם פד ט. 42 שם יח כט־ל. 43 מזמור פד. _ 44 צויין למעלה ב־׳׳ויהי כבוד׳׳.

אשרי

ברוך ה׳ מציון. ג ברוך ה׳ אלקים. ד יהי כבוד ה׳. ה ישמח ה׳. ו בי לא יטוש ה׳. ז יהי שם ,זי. ח בי הואיל הי. ט ה׳ הוא האלקים. י ה׳ הוא האלקים. יא והיה ה׳ אחד. -ב והיה ה׳ אחד. י ג יהי חסדך ה׳. יד לפניך ה׳. ט ו ברוך ה׳ ביום. יו

. 4 5 ׳ .לילה. י ז ברוך ה׳ בשבבנו. י ח פדית אותי ה . ברוך ה׳ וכן י״ח אזכרות בויושע, ובג׳ פסוקים שתקנו אחריו: א ויושע ה׳ ביוםת ה׳. ד ויאמינו בה׳. ה ויאמינו בה׳. ו אשירה ההוא. ב אשר עשה הי. ג העם א לה׳. ז ה׳ איש מלחמה. ח ה׳ שמו. ט ימינך ה׳. י ימינך ה׳. יא באלים ה׳. י ב עמך הי. י ג פעלת ה׳. יד ה׳ ימלוך. ט ו כי לה׳ המלוכה. יו והיתה לה׳. י ז והיה

ה׳. י ח והיה ה׳.. ב ה׳ 4 6 וכן י״ת מזמורים מתחילים בתלים בשם המיוחד: א ה׳ מה רבו צרי. ו ה׳ מי 5 0 . ה בה׳ חסיתי 4 . ד ה׳ אדוננו9 4 8 . ג ה׳ אלקי בך תסיתי 4 7 אל באפך. יא ה׳ אל 5 5 . י ה׳ אורי וישעי 5 ^ . ט לה׳ א 5 5 . ח ה׳ רועי 5 . ז ה׳ בעזרך2 5 , יגור. 5 9 . יד ה׳ מלך תגל הארץ 5 8 . יג ה׳ מלך גאות 5 7 . יב ה׳ אלקי תשועתי 5 6 באפך. 6 3 . י ח ה׳ שמע תפלתי 6 2 . י ז ה׳ קראתיך 6 1 . יו ה׳ לא גבה לבי 6 ט ו ה׳ מלך ירגזו0

. בעדם תקנו י׳׳ח ברבות, ואחד ברכת המינים למשומדים. 6 4 ה ת י ט ה׳ מעון א, וב׳ ויאמר 6 5 וכן בתורה ט׳׳ז פרשיות שמתחילים וידבר ה׳ אל משה לאמר, הרי י״ה 6 7 , ויאמר ה׳ אל משה אמור אל הבחנים 6 6 ה׳ אל משה בא אל פרעה

6 ויאמר ה׳ אל אברהם לך לך. 8 אחד במשה, ו, שיש 7 0 6 בתורה, ואחד וזה אשר תעשה על המזבח 9 וכן י״ת ״עולת תמיד״

. ד תמירים תיקעם י7 ע בו תמיד ולא עולה, ותפילות כ7 חכם ירא וסר מרע. לומר כשהאדם 3 אחד , ו 7 2 וכן י״ח ״יראת ה׳״ במשלי7 ולעובדו בכל 4 מתפלל יש לו לעבוד ביראה ויתרצה בו כמו ״תמיד״, ואמרו ז״לת פלח ליה 7 אלקך די א 5 לבבכם וכי יש עבודה בלב אלא זו תפילה, דכתיב, ואומר בםידורא רבה 7 6 בתדירא. ויזכה לתזות מלך ביופיו ששט בי״ח עולמות7 מנין שיש י״ת אלפים עולמות ושם העיר מיום 7 דבראשית במרכבה בהתתלתו

א י ל ח ה׳ שם, כ מ ש , י א ד ל ד ק ו ח, יהי כב ב י ך ה׳ ע ה כא, ברו ל ם ק ׳ ש ך ה ט גג, ברו ך ה׳ תילים פ ו 45 בר, ם א האלוקים ש , ה׳ הו ט א מ״א יח כ ל ש״א שם, ה׳ הו אי י הו ג ב, כ ם תהילים קי , יהי ש ב כב יטוש ש״א יT , ת ט בו גד בראשי ו מ, ברוך, ברוך, ברוך, כנ ך תילים פ י ג כב, לפנ ם ל ך תלי ד ס והיה זכריה יד ט, יהי ח. ׳ ח ׳ ז. 49 מז ׳ ו. 48 מז ׳ ג. 47 מז א ו. 46 תילים מז ת תילים ל י ד , פ ד כז כ, כ. ׳ כז ד כד. 55 מז ד כג. 54 מ ׳ כא. 53 מ . 52 מז ו ד ט ר יא. 51 מ 50 מזמו. א ל ם צט. 61 מזי ק ם צג. 59 מזי צז. 60 ש ח כג. 58 ש ם ל ר ו. 57 ש מו 56 מזה א, ל יא מ , יג א, יד א, טז יא, כ ט ת ו י כ ו מ . 64 מז׳ צ. 65 ש ׳ קמג . 63 מז א מ ר ק 62 מזמוב א, ת י א א. 68 בראשי א כ ר ק ת י א. 67 ד ו מ ב ז, לג א. 66 ש ד ו יג, ל א א, מ א, ועו כב, לח ו ר כ ב ד מ , ב ב ט מ ת כ ו מ . 69 ש ך ל בסמו כ ים, וכן ה נ ברכת למלשי ת ו ו כ ד י״ח בר ג ת, כנ הרי י״ט שמוו ב. ת כ ו כ ר . 71 ב ח ט ל ת כ ו מ . 70 ש ט ח כ ד ל א ל ח ל ה כ ב כ ט כ ט ו יא טז י ד לא. כ ג כ ו כ י טו , ט ו , ג ז, יד ב כ ט א ל, ועוד א כ ב ד, ל ט כג, כ . טז ו, י ו לג , ט . יד כז י א ז, ב ה, ח יג, ט י, י כז ל ש 72 מיאל ל ו, ית ב א. 75 דנ ס׳ מי, תענ ב פי ק . 74 ספרי ע ם יד טז ד כא. 73 ש ג יז, כ , כ טזורט׳ עמ׳ שסו): שיש י״ח אלפים ר רבה דבראשית רבא ה (במ״ד ח״א ו ד יב. 76 ע״ז ג א. 77 ס. ד ד כ מ ל ה מ מ ׳ ש ם ה ו נה עשר אלף ושם העיר מי ב שמו ה באמצעיהם שנאמר סבי לם הז העו ם ו עולמי

קמכ פירושי סידור התפילה לרוקח

7 סביב שמנה עשר אלפים ה׳ שמה, מלמד שמיום שהתחיל באמצעיהם שנ׳ 8 ושם העיר, מלמד שמיום שהתחיל וברא הקב״ה את העולם ותיקן מעשה בראשית, קבע הקב״ה שמה של ירושלים ושמה של ארץ ישראל להשרות7 רומה על שכינתו בתוכה, ואחר כך נתעלה וישב ברומו של עולם שנא׳ 9

השמים אלקים, זהו וישבע בח״י העולם 79י״.8 הבו לה׳ בני אלים י״ח וכן האדרת והאמונה לח״י עולמים. ובמזמור0

פעמים ה׳, ואחד א־ל הכבוד.

י תמצא בכל פסוק אחר האתנחתא ר, חוץ מב׳ פסוקים חנון באשר : ] . וח״ק בגמטריא גהינ׳׳ם, 8 1 ורחום וקרוב ה׳ לכל קוראיו, שאין בהם ו׳, וסימן ח״ק

ורמז לך שכל האומרם ג׳ פעמים בכל יום לא יראה פני גהינם., אשרי העם שזכות 8 2 ׳ה ה לו ׳׳שככה״ בגמטריא מש׳ כ כ ם ש ע י ה ר ש או פי׳ העם י ק ל ׳ א ה ם ש ע י ה ר ש משה רבינו עליו השלום עומדת לו. א

שיכולין לעשות שיהא הש[ם] של מדת הרחמים, משה רבינו.ה נוטריקון אחר ששת ראשונים ל ך ס ו ל ל ה ד י ו ך ע ת י י ב ב ש ו י י ד ש א ימים, יום שביעי [בחר] י־ה, ברכות י־ה תמלא ייין כוסי, עופות ובשר דגים, ישלים הפרשיות לבוש (הבדלה) לבנים ותלף כסותך, םליקא לעשות הבדלה].

ך אני ארומם בכוונת מ מ ו ר 8 הילול נאה ומשובח לדוד. א 3 ד ו ד ה ל ל י ה תך שהוא אלוק ואין עוד מלבדו. המלך, שהוא מלך על בל ובל ל מ ל קי ה הלב. אם ל ו ע ך המיוחד נכבד. ל מ ה בכל עת, ש כ ר ב א הגויים תחת כבודו בכס היקר. ו

ד כל ימי חיי בימי הבלי. ע וד השם כך, אבגד״ה בגימט׳ ט״ו אבגדה״ו ע השם עם הכינוי בא״ד צ״א כ בגימ׳ כ״א אבגדהוזחט״י בגימ׳ נ״ה, הרי ט״ו ב״א נ״ה הם צ״א, אדג־י בגימ׳ ם״ה הוי־ה בגימ׳ כ״ו, הרי צ״א, ו׳׳ו כפול על הא׳ ב׳ על י׳, ולפי שחשבון יו״ד ה׳׳א בגימ׳ ככל השם כ״ו י־ה הוא שם, וכיון שב׳ ההי״ן בשם, יש למנות האותיות מן י׳ ואילך כך: יכלמנס עפצקרשת אבגדהוזחטיכלמנםעפצקרשת אבגדה, הרי נמצא השם, הרי כולם יעלו לחשבון נ׳ אלפים מ׳ פחות. ועוד מנה כך: יו״ד יכלמנסעפצקרשת אבגדהו זתטיכלמנםעפצקרשת אבגד הרי ג׳ אלפים מ״ה פחות, ומצאנו יו״ד ונמנה ה״א הוזחטיכלמנםעפצקרשת א׳ הם אלף תפ״ו, ו׳׳ו ו׳ זתטיכלמנסעפצקרשת אבגדהו הם אלף ותק״א, ה״א הוזחטיכלמנסעפצקרשת א׳8 ק׳ ברכות חייב אדם לברך בכל יום, וכת׳ ואברכה שמך 4 הרי ק׳ אותיות, לכך

לעולם ועד.

78 יחזקאל מח לה. 79 תילים נז ו, יב. 79א דניאל יב ז. 80 שם מזמור כט. 81 בסידור ר׳׳ש (עמ׳ נט): בל אמצעי של פסוקי דמזמור זה תמצא בהם ו׳׳ו לבד מהפסוק של חי״ת וקו׳׳ף חנון ורחום וקרוב ה׳, עיי׳׳ש בהערה 55. 82 כ׳׳ה ברוקח שבת סי׳ מד. 83 שם קמה

א. 84 מנחות מג ב.

אשרי קמג

ד הילול מפואר ונכבד שאמר דוד, באן מתחיל המזמור ו ד ה ל ל י ה ת : ] ומסיים שם קדשו לעולם ועד. מן ארוממך אלקי המלך עד שם קדשו לעולם ועדה ל י ה ק״נ תיבות, וכשאנו אומרים אותו ג׳ פעמים יהיה ת״נ תיבות כמניין ת

מלא בי תסר בתי׳, לבך קורץ אותו ״תהילה״ ואומרים אותו ג׳ פעמים.ך בלב ובדיבור אספר רוממות. והתתיל בארוממך ל מ י ה ק ל ך א מ מ ו ר א כי התהילה שיר נכבד מאד, ובחילול ישראל הכסא מתרומם רם ונישא, והכבוד מתרבה כאשר נבאר לפנינו. ואמר אלקי, שהוא א־ל־ו־ה שלי ואין עוד, המלך,ה כ ר ב א שהוא מלך על הכל, והמליכוהו בראש הילולו כי מלך גדול הוא. וך הואיל ואתה מלך על כל ואלקי, אברכה שמך המיוחד לך לעולם ועד, מ ש מכאן כשמברך שצריך להזכיר שם שמים ומלכות שאומר אלקי המלך ואברכה, יכול שלא יאמר בי אם ברוך אתה אלקיגו מלך העולם תלמוד לומר ואברכהלה 8 ה׳ איש מלחמה ה׳ שמו, סיים התהי 6 , איזהו שמו הוא ה׳, כדבתיב , 5 שמך ויברך כל בשר קדשו כי ה׳ הוא הבורא, ולפי שהוא קרוב אל כל בתוך שעף 86א, 8 7 ד אומרים ארוממך באילו מדבר אליו, כי הוא בעדו, שויתי ה׳ לעדי תמיד כלומר כל ימיי שאני בחיים שהוא עולמי, אברכה ע ם ו ל ו ע . ל 8 8 בקרבך קדוש

שמך].ך בכל יום אברך לפניו בכיוון הלב, ואהללה שמך כ ר ב ום א ל י כ ב המיותר לעולם ועד, לבך גיתגה יו״ד בראש השם לשון הודאה, מודים בגימ׳ ק׳, וכן י׳ אטב׳׳ח גזד־ו, אבז, אגו, אדה, בגה, אבגד, הרי ט׳ תיבות וי׳ עצמו שהם בגימ׳ ק׳, לכך יו״ד וקו׳׳ף הב...., ובל האומר תהילה לדוד בבל יום מובטח לו, ולעתיד יודו לה׳ חסדו, על כן אמ׳ דוד ואהללה שמך 8 9 שהוא בן העולם הבא

לעולם ועד.

/ שם ה׳ 8 9 א ר ק ך בכל יום ויום אברכך, כי שם ה׳ א כ ר ב ום א בכל י : ] בגימ׳ שם״ו, בעד שס״ה יום ורביע שצריך לברכו בבל יום ולייחדו. ואם תאמר ומה צורך לכבוד שיברבוהו בני אדם הטמאים, אמת כי איננו צריך שהרי מלאכים הקדושים מברבין שמו באימה בסוד כל רגע ורגע, אך ה׳ הפץ למען צדקו לצדק בריותיו, ותפץ שייראו מלפניו ויברכוהו, וכתר הברכות שאומר9 יהיה ה׳ צבאות לעטרת צבי לצפירת 0 בכוונת לבו לעתיד יעטר לצדיק, דכתיב, והואיל ואמר ואברכה שמך מה 9 , תפארה לשאר עמו, זהו אם צדקת צדקת לך צריך עוד בכל יום אברכך, אלא אם נאמר ואברכה שמך, הייתי אומר רק יברך שם המיוחד בי׳׳ה, אבל לא בכינוי, תלמוד לומר בכל יום אברכך ולא אמר שמך, ואם נאמר בכל יום אברכך לא הייתי יודע שצריך לומר שם המיוחד ה׳ או כינוי

אלקיע, לכך נאמר ואברכה שמך.

85 ברכות מ ב. 86 שמות ט ד. 86א בכתי״פ: לפי שהוא קרוב אל כל כל בשר שעד שאומרים וכוי, ובכ׳׳י אוקספורד כלפנינו. 87 תילים טז ח. 88 ישעי׳ יב ו, הושע יא ט. 89 ברכות ד ב. 89א דברים לח ב. 90 ישעי׳ כח ה. 91 איוב לה ז: אם צדקת מה תתן לו.

קמד פירושי סידור התפילה לרוקח

ד אהיה מן המהללים תמיד, כי המהללים ע ם ו ל ו ע ך ל מ ה ש ל ל ה א ו מעלתם יתירה מאד, ואהללה שמך אשבח שמך לעולם ועד, כי שמך לשון היה הוה ויהיה, מ׳צ׳פ׳ץ׳ י־ה־ו־ה בא״ת ב״ש בגימטריא ש׳, א־ד־נ־י בגימטריא ם״ה הרי שס״ה, לומר כל שס״ה ימים שבשנה בכל יום אהלל שמך, ובעד ו׳ שעות היתירים על שם״ה, כעד ו׳ של א־ד־ו־נ־י. ולפי שהזכיר שמך אמר ואהללה, כמו

.[ א 9 כשמך [אלהים] כן תהלתךי, ואתא מרבבות קודש, 9 ו2 ד כבודו אות בצבאותי א ל מ ל ו ה מ ׳ ו ל ה ו ד גל ת ו ו ד ג ל דגול מרבבה, והוא גדול ומהולל מאד כפי גדלו, הילולו גאה לו, ון חקר אף מה שנא׳ בספר המרכבה שיעור הקומה כפי שיעור הנראה י א

לעינים, אך לגדולתו כמות שהוא לבורא אין חקר.ד לפי שאומר ואהללה שמך אומר גדול ה׳, כי מי א ל מ ל ו ה מ ׳ ו ל ה ו ד ג : ] , כ 9 2 , בקרבך קדוש , , 9 ימלל גודלו וחילולו. גדול ה׳, הוא מלא כל הארץ כבודו2 והוא גדול מאד ומראה כבודו בלב בני אדם, ור״ב ב״ח אלפים רבבות פרסאות שלו, ולמלאכים כבוד גדול יותר מכפי יוכלו לסבול, ולפנימיים עדיין יותר גדולד יש אדם גדול א ל מ ל ו ה מ ׳ ו ל ה ו ד מאד. והסוד פה אל פה בלא כת״ב. ג מאד אך אינו נאה לו אך הכבוד נראה גדול ומהולל שנאה לו הגודל, ואם תאמרן חקר, אין קצבנה] לגודל י ו א ת ל ו ד ג ל יש קצבה לגודלו תלמוד לומר ו תפארתו, ולפי גודל תפארת כבודו אשר מראה לבני עליון יהללוהו, זהו גדול ה׳ ומהולל מאד, ולגדולתו אשר אין ניכר משאר מלאכים בגודל הדרו, אין חקר

לחקור גודלו].

ך בא׳׳ת ב״ש א׳ פע׳ ת׳, ובש׳ ב׳ פעמ׳ ש׳, שהם ת״ר, י ת י י ב ב ש ו י י ד ש א וג׳׳ר שהוא ג׳ פעמים ר׳ שהם ת״ר, ור׳ פעמים מ׳ הם ד׳ מאות, נמצא אשרי אלפים, להכי אמ׳ רבותי׳ מובטח לו שהוא בן העולם, שהרי כת׳ ג׳ פעמ׳ אשרי,, להבי צריך 9 3 ח ד ו׳ אלפי׳ ב׳ תוהו ב׳ תורה וב׳ ימות המשי הרי שש אלף, ע שיבוץ לבו ולא יםח בנתיים. ואם תאמר הלא ג׳ פעמי אגו אומ׳ אשרי הרי ט׳ד י׳׳ח ברכות שצריך אדם שיבוין לבו כמו בתהילה פעמים והם י׳׳ח, וי׳׳ל ע

ומתחילה ואילך מתחיל לכוין.י אמ׳ דוד מאחר שדיליתני חייב אני לקלםך ולרוממך, ולהכי ־ ך י מ מ ו ר א כת׳ אלוה מלא, שהרי ו׳ נסים נעשו לדוד, שסיבבוהו אויביו מו׳ רוחות, ד׳ רוחות םיבבוהו בחיילות, ולמעלה מראשו היו יורים חצים, ותחתיו מקום הילוכו היו חופרין חפירות בארץ כדי שיכשל בהן, להבי כת׳ ו׳ פעמים בתילים שיר. הבא בת׳ ארוממך, בכל יום אברכך, וגדול ומהולל מאד, אילו ג׳ שבתות 9 4 חדשא כל ברכה שאין בה מלכות אין 9 4 שכל שבחות של הק׳ משולשים, ומאן דאמר

91א תהילים מח יא. 92 עיין חגיגה טז א, מכילתא בשלח (השירה) פ״א. 92א ישעיה ו ג.

92ב שם יב ו. 93 עבודה זרה ט א. 94 תילים לג ג, מ_ן, צו א, צח א, קמט ו, ועוד קמד ט. 94א ברכות יב א.

אשרי קמה

שמה ברכה, להכי כת׳ אלוה, ומאן דאמ׳ לא צריך דהא בת׳ בכל יום אברכך ולא כת׳ מלבות.

ך בל דור מגיד שבח מעשיך שאתה פועל עם י ש ע ח מ ב ש ר י ו ד ר ל ו דו שיגידו גבורותיך שאתה עושה עמנו. ד י ג ך י י ת ו ר ו ב ג בגי האדם. ו

ך כשגבורותיך יגידו ואז הדר הכבוד מתרבה, וגם ההוד ד ו ד ה ו ב ד כ ד הה דברים פלאים שאתה עושה עם העולם ח י ש ך א י ת ו א ל פ י ג ר ב ד מתגדל, וך בשאגי אשיחה להם עזוז גוראות שאתה י ת ו א ר ו ז ג ו ז ע אשיחה לבגי האדם. ו9 מה 5 ׳ ת ך גודל שבחך אספרגה תמיד. וגדלותך כ ת ל ו ד ג עושה יאמרו לבניהם. ו שעושה עם דלות, בבל מקום שאתה מוצא ענותנותו שעושה עם דלות, האל הגדול ועושה משפט יתום אלמנה ונכה רות אבי יתומים ודיין אלמנות, לבך בת׳ך עם דלות גדולה. ועוד לפי שאמ׳ אספרנה לומר לו לבד ת ד ו ל ג וגדלותך וקרי׳ ו

נודעה גדולתו ולא לבגי אדם, עושה גדולות ולא נדע באילו וגדולותך.

ו במעין הנובע, בן יביעו שפתותיהן ע י ב ך מזכירין רב טובך. י ב ו כר רב ט זו בקול רינה. נ נ ר להזכיר רב טובך וצדקתך שאתה עושה עם בני אדם. י

׳ ארך ם בשמיעת קול, ה רחו ם לפניו לובש חנינות. ו ן בקול שמתחעי ו נ חד שעושה חסד בבל עת. ס ל ח ו ד ג ם מאריך אף, ו י פ א

ו בין על י ש ע ל בל מ ו ע י מ ח ר ל בין לטובים בין לרשעים. ו כ ׳ ל ב ה טו אדם בין על בהמה וחיה ועוף.

ך דור אחד יספר לדור אחר גודלו ומהללו, על י ש ע ח מ ב ש ד י ו ד ד ל דו : ] כן כל דור ודור ישבח מעשיך, אשר עשית השמים והארץ והים ובל צבאם.ו גבורות שאתה סובל כולם בבחך, יגידו לבגיהם ובגי בגיהם ד י ג ך י י ת ו ר ו ב ג ו לדור אחר. ועוד דור לדור ישבח מעשיך, שעשית סוכות ועבי שחקים וחשך וערפל סביב בסאך, פן יראו גודלך לאין חקר, וגבורותיך שאתה מראה לבגי

עליון יגידו להם, הגדה שייך במקום שלא ידע מתחילה.ך כשהזכיר וגבורותיך יגידו מיד אמר הדר כבוד הודיך, י ר ו ד ה ו ב ר כ ד ה מלמד כשהצדיקים מגידים גוראותיו וגבורותיו הבבוד מתרבה, לא שיתרבה, כי לגדולתו אין חקר ולהוד הדרו אין סוף, אך מראה לנביאים שיהללוהו וישבחות מעשיך ה׳, הכבוד מראה להם כבוד גדול והוד גדול מתחילה, כי אין א/ מזמור לדוד אומר שירה ושרתה 9 5 ה ו צ השכיגה שורה אלא מתוך שמחה של מ״, על כן הראה 9 ן ותהי עליו רוח אלקים6 , והיה כען המע 9 6 עליו שכיגה אכתריאל לר׳ ישמעאל בהן גדול כאילו מתפלל יהי רצון מלפגי שיגולו רחמיי, לא 9 , במו למשה ויעבר ה׳ על פניו ויקרא שנתעטף כשלית צבור8 9 7 י על מדותי

95 מלא וא״ו. 95א שבת ל ב. 96 פסחים קת א. 96א מ״ב ג טו. 97 כרכות ז א. 98 ראש השנה יז ב.

קמו פירושי סידור התפילה לרוקח

שמהפלל אלא להראות להם איך יתפללו, בי בכבוד מראה רצון הבורא ב״ה בבאםפקלריא, זהו הדר כבוד הודיך.

ה ודברי נפלאות שעשית במצרים להראות ח י ש ך א י ת ו א ל פ י נ ר ב ד ו/ ודברי 9 8 י ב ב הדר כבודך ולהודיע שעשית לבניך כי אתה בקרבם אשיחה עם ל נפלאותיך שעשית ושתעשה לעתיד אשיחה. ודברי נפלאותיך, שהדר כבודך בין המלאכים שנקרא ה׳, אדון, אדנ־י, ובין הנביאים הנקרא י־ה־ו־ה ובין האבות, ודברי נפלאות 9 9 באל־שדי, זה אשיחה בליבי, ואין מוסרין אלא למבין מדעתו

שלא סיפר דור לדור אשיחה עם לבבי.ו ותוזק נוראותיך יאמרו דור לדור נוראות ר מ א ך י י ת ו א ד ו ז נ ו ז ע ו, וכל הגדולות שעשית , , 9 9 ך לכל. המורא הגדול ת ל ו ד ג שעשית ותעשה. ו1 למען תספר באזני בנך ובן בגך, אספר 0 0 ה תמיד ללבבי ולבני, כדכתיב נ ר פ ס א

לא נאמר אלא אספרנה תמיד, בכל יום.ו רב טוב לבית ישראל אשר פעלת למען יביעו כל ע י ב ך י ב ו כר דב ט זו ע י ב ו ביחד, זכר כשיזכירו רב טובך יביעו שירות. י נ נ ר ך שעשית י ת ק ד צ יום, וו לשון השמעת נ נ ר לשון מעיין הנובע, אדם שמדבר ואינו שותק נקרא יביע. י, שכשענפי האילן מכין זה , 0 2 ער , ותעבור הרינה, וכן אז ירננו עצי הי 0 , ו מ קול, כ

על זה ומשמיעין קול ומדננין 102א׳ הקדוש ברוך הוא מלא חנינות, על כן נקרא חנון, כי ם ה רחו ן ו ו נ חת אשר 1 זהו וחנותי א 0 כשמשמיעין לפניו קול הוא חונן, ושמעתי כי חנון אני 5. ורחום, אפילו לא ישמיע קול, ואלקינו , 0 4 אחון ורהמתי את אשר ארחםם י פ ת בריתי. ארך א י ואזכור א 0 י , וכן , 0 6 , ובן ותעל שוועתם אל האלקים , 0 5 מרתם1 בםאםאה , 1 0 האריך אפו מלפרוע למצרים עד שנתמלאה םאתם, בדבתיב 7ד לימות המשיח יגדיל ס ל ח ו ד ג . ו , 0 8 בשלחה תריבנה, כי כל סאון סואן ברעש

. , 0 9 ד ואחר כן יצאו ברכוש גדול ס ל ח ו ד ג חסדיו עם בניו, ום שירחם עלינו, וארך אפים מאריך אפו י פ ׳ ארך א ם ה רחו ן ו ו נ ועוד ח עם בני עשו ומתאפק על חורבן ביתו, ועוד חנון ורחום ה׳ ומרחם בריותיו בראשם כשהקב״ה רוצה לכעוס על בריותיו מביט בשקצים י פ וחונן עליהם. ארך א ורמשים ואומר הללו בשר ודם והללו בשר ודם ומרתם על בריותיו, זהו ויזכור. והוא רחום יכפר עון ומיד ומאריך אפו, זהו חנץ ורחום ה׳ ארך , 1 0 ה מ בי בשר ה/ בענן אשר סביב , ״ ו פ א , יעיב ב ״ , ן נ אפים וגדל חסד. ועוד כשכועס מיד עב הע״ זכור לעבדיך 2 לו, מיד יבואו המליצים ומניחים כתריהם למטה ואומרים

98א השווה תהילים עז ז: עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי. 99 קידושק עא א. 99א דברים לד יב. 100 שמות י ב. 101 מ״א סב לו: ויעבר הרנה. 102 תילים צו יב. 102 א עי׳ רש״י ר״ה ח א ד״ה יתרועעו. 103 שמות כב כו. 104 שם לג יט. 105 תילים קיט ה. 106 שמות ב כג. 107 שמות ו ה. וכ״ה בכי״א, ובכי״פ: חכרתי את בריתי יעקב, דקרא כו מב. 107א ישעי׳ כז ח, ועי׳ סוטה ח א. 107א שם כז ח. 108 ישעי׳ ט ד. 109 בראשית טו. 112 שמות לב יג. א יד. 110 תילים עח לט. 111 שמות יט ט. 111א איכה ב

אשרי קמז

״, וחוס ורחם על עמך 3 לאברהם ליצחק ולישראל, ויגולו רחמיך על מדותיך וגתלתך, מיד מאיר פגי העגן ויודעים שיגדל חסדיו עם בריותיו. ועוד ארך אפים, שמא יצא מן הרשע צדיק אחד, ומגדיל חסדיו פן יעשה תשובה, או יצא ממגו

שום צדיק ומגדיל חסדיו עמו, זהו ארך אפים וגדול חסד.ל מלך בשר ודם איגו טוב בי אם למשרתיו ולסמוכים על ב ׳ ל ב ה ו ט. ״ 4 שולחנו ואיגו טוב לגברים, אבל הקדוש ברוך הוא טוב לכל ומרחם על הכלו בשם שמרחם על בני אדם כך מרחם על שקצים י ש ע ל מ ל כ ו ע י מ ח ר ות כולם מביצי כינים עד קרני ורמשים, ולפי שמרחם עליהם ומפרנס א. ועוד טוב ה׳ לבל, ואם תאמר ואם הוא טוב לכל למה מעני בני אדם 1 1 ראימים 5 וממית בניהם ומייסרם, באמת לטובתם הוא, מלך בשר ודם אם חוטאים כעדו אוהבם מייסדם, ואם שונאיו בעדו הורגם, אבל הקדוש ברוך הוא מאריך אם חוטא אדם כעדו מאריך אפו אם יעשה תשובה, לא עשה מייסרו בשבט פשעו טרם ימיתע, לא הרגיש ימית בגיו ומעגי אותו, לא הרגיש ימות, זהו ולך ה׳ חסד", וזהו אוהב צדקה ומשפט חסד ה׳ מלאה 6 כי אתה תשלם לאיש במעשהו״״, לפי שאוהב צדקה לצדק בריותיו, אוהב משפט לשלם לאיש 6 הארץ כמעשיהו, על כן ולך ה׳ חסד שמלאה הארץ, לכך גאמר טוב ה׳ לכל ורחמיו על

כל מעשיו, לפי שעשאם מרחם על כולם כי מעשה ידיו וטוב לכולם],ך לפי שאתה טוב לכל על כן יורוך כל מעשיך, י ש ע ל מ ׳ כ ך ה ו ד ו י״ כל האומר יברכוך טובים משתקים 7 ך ביותר, והלא אמרו ו כ ר ב ך י י ד י ס ח וע קשה, אבל כשאומר רק אותו, אלא כיון שאמר יורוך הי כל מעשיך הרי אי יברכוך טובים אם כן שום אדם לא יברך, כי אם יאמר בלבו איני ראוי לברכו,י" כל גוים ואמר ביו״ד יודוך ה׳ י׳ קטנה.״•״, שכל מעשיו יודוהו וישתתוו לו שנ׳ אשר עשית יבואו וישתתוו לפניך ה׳ ויכבדו לשמך, יורוך ה׳ כל מלכי הארץ כי, לבך לעתיד בי׳ 1 2 , י׳ דיברות, י׳ לפי שנברא בו העולם הבאי , 2 0 ך שמעו אמרי פי, ולשון יורוך ה׳ כל , 2 3 דו , לכך נקרא אות עשירי יו״ד לשץ נתן בי , 2 2 ער נימין הכי מעשיך. י׳ קטנה כי אין בני אדם זוכרים ואין משימין על לב, אלא זה העולם, נמשל כבהמות נדמו. ולמה יו׳׳ד שנבחרה בראש 2 4 ׳ א והנאתו כחיות ובהמות שנ, עם , 2 5 שמו, על שם ניסים שעושה ויודוהו, יודו לה׳ חסדו ונפלאותיו לבני אדם. למה י׳ , 2 7 , למען יזמרך כבוד לעולם אודך , 2 6 זו יצרתי לי תהילתי יספרו בתחילת השם, לפי כי מן ההודיות עושה כתר, אם כן היה לו להיות י׳ גדולה,, איגם אחד מיגי רבבה כמה שהי׳ ראוי לו וקעי לו, ובגי 2 8 ות לפי שכל ההורי, כי אין במות זכרך ובשאול , 2 זמלי ת מרגיש באי מ אדם יודעים מעט אין בשר ה

113 ברכות ז א. 114 עי׳ אבע״ז. 115 שבת קז ב. 116 תילים סב יג. 116א שם לג ה. 117 ברכות לג ב. 118 יש כאן תיבה מטושטשת, וכנראה צ׳׳ל וכפופה. 119 תילים פו ט. 120 שם קלח ד. 121 מנחות כט ב. 122 ערכץ יג ב, שוחר טוב מז׳ פא ג. 123 בראשית לט ד, ובכי׳׳פ ופילד׳: ונגן בידו, ש׳׳א טז טז. 124 תילים מט יג. 125 שם קז ח. 126 ישעי׳ מג כא. 127 תילים ל יג. 128 בכי׳׳פ: האותיות. 129 שבת יג ב.

קמח פירושי סידור התפילה לרוקח

, כי , 3 , מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמיתך י , 3 0 ך מי יודה ל, יודוך עמים אלקים יודוך עמים כולבו, 1 3 2 נפשו בחייו יברך ויודוך כי תיטיב לך, הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו 1 3 יודוך עמים אלקים יודוך עמים כולם 3, יודו לה׳ חסדו ונפלאותיו לבני , 3 5 א ו , יודו שמך גדול ונורא קדוש ה , 3 4 ה ל יורוך ס, יורוך ה׳ כל 1 3 7 p כי שמעו אמרי פיך , יורוך ה׳ כל מלכי א 1 3 6 אדם ד׳ פעמים, אך 1 3 8 מעשיך וחסידיך יברכוך, שמים פילאך ה׳ אף אמונתך בקהל קדושיםה בה׳ כתי׳, ב ו כ ר ב ך י י ד י ס ח . ו 1 3 צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך9

שמברכים להקב׳׳ה שברא העולם בה׳, וחסידיך יברכוך.ך לפי שרחמיך על כל מעשיך, על כן מודים כולם י ש ע ל מ ׳ כ ך ה דו ו י : ] • חסידים הפרושים אפילו 4 0 ך ברכו ך י י ד י ס ח לך ומהללים בל אחד בלשונו. ו1 ומחמירים על עצמם, וחושבים רק באהבת יוצרם, הם יברכוך מן המותר•4

כשזוכרים רוב טובותיך ורחמיך, על בן יתנו לך ברכה הראויה לפי כבודך. כל שירות שבתורה לפעמים מדבר כמו שמדבר לאחר כמו ורחמיו על כל מעשיו, ולפעמים כאילו מדבר לעצמו, יודוך, וכן עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה,. לפי שרוח הקודש המדבר לפעמים מדבר אל לבו ואומר א י 4 מי כמוכה באלים 1 ורחמיו ומעשיו, וכשמדבר להקדוש ברוך הוא אומר יודוך מעשיך, ועוד בקרבך, אומר יורוך לבורא ורחמיו ומעשיו לכבוד, , מלא כל הארץ כבודו״׳ 3 1 4 קדושי

לבך ״ברוך אתה ה׳״ מדבר לעצמו, ״אשר קדשנו במצוותיו״ כמדבר לאחר.1 יברכוך טובים משתקין אותו ואיך ״ 4 2 ך והלא האומר ו ברכ ך י י ד י ס ח ו אומר דוד וחסידך יברכוך, אלא לפי שכבר אמר יודוך ה׳ כל מעשיך הרי כלל צדיקים ורשעים, אבל מיהו וחסידיך החושבים ביראתך יברכוך כל שעה, כי המכיר קצת שבחו לא יהיה לעולם שבע מלברכו בכוונת ליבם בשמחה על כל

מעשיו.ו החסידים יאמרו שבחות שהם כבוד מלכותך, ר מ א ך י ת ו כ ל ד מ ו ב כ ויאמרו מעשיך היאך אתה מתנהג עם בריותיך, אף על פי שאתה מלך גדול על בל, אתה מלא רחמים לרחם עליהם, ותחדש בטובך מעשה בראשית, ויאמרו לבניהם ולתלמידיהם ולכל העולם יראו את ה׳ כי עושה חסד על כל בריותיו, ותמליכוהו בכל מלכותו בכל משלה, והוא רם על כל גאים ומשלם לאדםו כל מעשיך, וחסידיך ר ב ד ך שאתה מראה לבגי אדם. י ת ר ו ב ג כמעלליו. ו יברכוך כבוד, מלמד שהוד הכבוד מתרבה בברכות של ישראל, לפי שמראה1 הסר מעלי המון שיריך מכלל שהם עליו, 4 באילו מתעטר בשירותיהם כדכתיב 31 של שבחו, זהו שייסד ר׳ 4 5 • ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים, תילי תילים 4 זהו4

130 תילים ו ו. 131 שם ל ט. 132 שם מט יט. 133 שם סז ב, ו. 134 שם פח יא. 135 שם צט ג. 136 שם קז ח, טו, כא, לא. 137 שם קלח ד. 138 שם פט ו. 139 שם קמ יד. 140 לפנינו: יברכוכה. 141 עיץ יבמות כ א: קדש עצמך במותר לך. 141א שמות טו ב. יא. 141ב הושע יא ט. 142 יןזעיה ו ג. 142 א ברכות לג ב. 143 עמוס ה כג. 144 שיה״ש ה יא. 145 שיהש״ר פ״ה יא: אפי׳ דברים שאת רואה קוצין

אשרי קמט

1 ראשו כתם פז תג עיטור כתרי תחן יוחן עתר, וגבורתך ידברו 4 6 שלמה הבבלי אל בני אדם.

ם ועתה מפרש וגבורתך ידברו, למה ידברו להודיע ד א י ה ג ב ע ל י ד ו ה לד ו ב כ לבגי האדם גבורותיו, שמתגהג עם בריותיו וגבורות שעשה בעולם. וו יגידו לבגי האדם החסידים בעבור שיכירו מי בראם ומי עשאם, ת ו כ ל ר מ ד ה*, דע אלקי אביך ואחר 1 4 כמו שאומר דוד לשלמה דע [את] אלקי אביך ועבדיהו6 כך עבדיהו באמת ובלב שלם, זהו להודיע לבני האדם גבורותיו בעבור שיראוו איך מתראה להם כבודו ואיך מראה מלכותו ת ו כ ל ר מ ד ד ה ו ב כ מלפניו. ו

בעולם לאהבה אותו].ך (הבתילים בת׳ וגדלותך מלא, פי׳ מה שהקב׳׳ה י ת ל ו ד ג ר ו ד [*יגידו הו מעין הגובע, והבא כ׳׳ג דאיגיש מדבר עם ע י ב מגדל דל הייגו גדולתו. יעד כ׳׳ג דודי ד כ׳׳ג כבוד דאית׳ בתורה, ו , במו אברכך ואגדלה שמך, ע 1 4 השביגהי

• דודי צח ואדום ראשו בתם פז, הבי ישנה כ׳׳ג. 4 8 שיסד שלמהך אע״ג דאמרי׳ האומר יברכוך טובה משתיקין אותו, ו כ ר ב ך י י ד י ס ח ו

דכת׳ קודם יורוך הש׳ כל מעשיך, א׳׳כ לא אמ׳ על חסידיך לבד.ת ו כ ל ך מ ת ו כ ל ׳ מ ו ג ם ו ד א י ה נ ב ע ל י ד ו ה ׳ ל ו ג ך ו ת ו כ ל ד מ ו ב כ

ד אילו ג׳ פסוקים התתלתן להפך ׳׳מלך, וגם מלכותך ישנן בכל הפסוקים, ע׳ שמלכו בכיפה]. ג 1 4 שאמ׳ רבותיי 9

ך מלמד כשחסידים מברכים שמו אז הכבוד והמלכות ת ו כ ל ד מ ו ב כ מתרבה. כבוד מלכותך יאמרו התסידים, וגבורתך שתעשה בעולם ידברו לעולם, והיאך ידבר כבודו וגבורתו, אלא לפי שמסר ביגה לאדם הוא מכיר כבוד, והם 1 5 0 ן ת מה ח א מלכותו, שהרי ג׳ שערי ביגה גמםרו לאדם הראשון חוץ מ רמוזים בא״ב בו׳ הברות: אל״ף בי״ת גימ״ל דל״ת ה״י ו׳׳ו זי״ן חי׳׳ת טי׳׳ת יו׳׳ד כ׳׳ף למ״ד מ״ם גו״ן סמ״ך עי״ן פ״ה צד״י קו״ף רי״ש שי״ן תי״ו, הרי מ״ט גקח־ות: י׳ פתחין אה, י״ב הברת אי, וכ׳ הברת או, א׳ הברת או, ה׳ הברת אי, וי״ט הברתת רמז שהם מ״ט שעתם, ובל אלה תלוין בדיבור שיהגה אותם האדם, חטף א, ה וחד לא מסר לאדם זו היא שער שיודע מתשבות אדם ומתשבת העתיד לעלותו ביראת ה׳ ולא למראה עיניו, ולא התח על לב, ומקצתה ימסרנה למשיח, ו1 ונעלמה מעיני כל חי ומעוף 5 2 , כי על אותה החכמה נאמר 1 ׳ למשמע אזניו1, ויסוד 1 5 4 ת מקומה , אלקים הבין דרכה והוא ידע א 1 ם״ השמים נסתרה, מלאכית בטן ומבין בה תפילות ד מקומה בלבבו לדעת החדש, ובאותו שער חופש כל ח של כל באי עולם, ברגע אחד מביט לכל המחשבות ועוגה וגוזר ברגע אחד,

בתורה תילי תילק הם. 146 פייטן מבני דורו של רבינו יהודה ב״ר קלונימוס, ובסדר הדורות כתב (עה,ב) שרבינו שלמה היה בזמן רב אלפס ובזמן בעל הערוך בסוף מאה השמינית, וכתב הטור שרבינו שלמה הבבלי סידר סדר התפילות, ועיין עוד בערוגת הבושם ח״ג עמ׳ 574 הערה 66. 146 א דהי״א כח ט. 147 לא בתר. 148 הוא הפייטן שלמה בבלי, עיין למעלה. 149 מגילה יא א. 150 ד״ה כא ב. 151 ישעי׳ יא ג. 152 איוב כח כא. 153 דב״ר פ״ח ב. . 154 איוב

קנ פירושי סידור התפילה לרוקח

1 עין ה׳ אל יראיו, לבבו, 5 6 ׳ 1 רגע אדבר על גוי ועל ממלכה, ומה שאמ 5 5 א׳ שנ' וה׳ יראה ללבב, ומעלה כל יום ומתעלה ומתגדל יום 5 8 הו 1 עיני ולבי שם, ז 5 7 במו

מחבירו מגבורותיו.ר ד ד ה ו ב כ ו שמגביר בעולם. ו י ת ו ר ו ב ם ג ד א י ה נ ב ע ל י ד ו ה לו מושל על כל. להודיע לאדם לא נאמר כי אז היה משמע אף לנקבות, ת ו כ ל מ אלא לבני האדם הזכרים כי להם ניתנה תורה, כי כל חכם צריך להשים אל לבו, , 5 9 למה שחיטה משיפוי כובע ולמטה, אבל משיפוי כובע ולמעלה טריפה׳ מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמינו, בי למה נברא לבהמה 6 באמור0, בעבור להפריד לדעת מאיזה מקום יש לשחוט, זהו ' 6 1 ולעוף טבעת הגדולה׳ אשר הבדלתי לכם לטמא, כשם שהבדיל בהמות וחיות ועופות 6 2 שאמ׳ הכתוב בםימנין, כך הבהמה בעצמה התלב לבן, והדם כל שהוא תותב קרום ונקלף, מר, אף טריפה. ולמה כל זה לפי שכל הגיון הדברים ' 6 3 כדאית ליה ומר כדאית ליה ממקום שחיטה ולמעלה, בי אין מחשבת הלב גיברת אלא מן הטבעת הגדולה משיפוי כובע מלמעלה, ואמשול לך משל לעשב שהשורש בארץ מכוסה והעשב, 6 4 למעלה, כך אין הרגש למחשבת הלב אלא משיפוי כובע ולמעלה, ולכך גאמר פן יש בכם שורש פורה ראש ולעגה. ודע כי הגשם והרוח אין גשמע ואין גיכרp או על הגג והאילגות, כך המחשבת על דברי א עד שינוחו על שום חפץ על ה׳ פ י מ ׳ ו ׳ תורה אע״פ שמקורם מן הלב אין ניכרים עד שינוחו בל אחד במקומו, בת בראש הלשון ובחיך, נ ׳ ׳ ל ׳ ט ׳ בסוף הלשון בפנים, ד ׳ ק ׳ כ ׳ י ׳ בין השפתים, ג׳ בטבעת הגדולה, הרי מן הלב עד ע ׳ ח ׳ ה ׳ ׳ בש[י]נים ובלשון, א ש ׳ ד ׳ צ י ס י זל ח 1 בעט ב 6 שיפוי כובע ב״ב מלא ציפורן קטנה, כי כל אות צריך להיות שנ׳ 51 כתובים באצבע. ומן השפוי כובע עד השפתים י״א, לפי 6 6 ׳ ובצפורן שמיר, ובתי שאין תיבה בתורה גדולה מי״א אותיות, בשתעשנה א״ת ב״ש או א״ל ב״ם או, ו״ף ה״ץ א״ת ש״ב ד״ק ר״ג , 6 7 שאר אלפא ביתא יהיו כ״ב, בגון והאחשדרפנים פ״ו ג״ט י״ם מ״י. ולפי שאין גיכר הגיץ הלב עד שיגיע אל טבעת הגדולה לכך. וכשם שיש למחשבת דברים ה׳ מקומות, כך לגשם כי 1 6 8 אמר יערף כמטר לקחי׳, דוגמת עז התורה. וה׳ 6 לשלג יאמר הוי ארץ [ו]גשם מטר וגשם מטרות עוזו9, ברגז קולו, ישאג קול ירעם בקול, ישמע קולו. ירעם א־ל בקולו, וה׳ ' 7 0 קול, וגם רבותיי ׳ 7 קולות אה אי אי או או, ואם תחשב חטף א׳ כעדו והגה מפיו יצאי׳ האזינו השמים 7 3 ׳ הנה אין יום שאין מחדש בו הלכה, לכך אמר 7 דרשו2ד ה׳ מקומות ע p אמרי פי ב״ג, לקחי ד׳, אמרתי הי, כ א ואדברה א׳, ותשמע ה שהגיון הורה בהם גיכחם, וכעד ו׳ קולות כמטר אי, כטל ב׳, כשעירים ג״ד,

שם כג. 155 ירמיה יח ז. 156 תילים לג יח. 157 מ׳׳א ט ג. 158 שמואל א׳ טז ז. 159 חולק יט א. 160 איוב לה יא. 161 חולק יח א. 162 דקרא כ כה. 163 חולק. 166 דברים לב ב. 167 אסתר ט ג. א מט ב. 164 דברים כט ת. 165 ירמיה ת 168 דברים לב ב. 169 איוב לז ו. 170 כל ה׳ הקול01 נזכרו באיוב לז ב־ו. 171 איוב שם ב. 172 בר׳׳ר פמ׳׳ד! אק כל יום ויום שאק הקב׳׳ה מחדש הלכה בב׳׳ד של מעלה. 173 דברים

אשרי קנא

", לפי שיש בין 4 כרביבים ה״ו, שהרי צריך להיות בין אות לאות כמלא שער, ובשם שנראה קשת בענן כך תכמת אדם תאיר , 7 5 טיפה לטיפה במלא שער, לבן נאמר 1 7 7 , ולפי ששורש הדבר בלב לכך נאמר עלי עשב ועלי דשא 1 7 6 ו י פנ, דבריו, ועליו תטף מילתו. ולפי 1 7 , , ורצונו כעב מלקוש , 7 8 ופיהם פערו למלקוש שהגיון הדברים מכוסים עד הטבעת, לכך הכשר שחיטה שם, וכשם שיש לגרגרת חוליא בפני עצמה כך כל אות בפני עצמו, וכשם שאין גשם שב למקומוא כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב, כך התורה , 7 9 ׳ שג היוצא מן הגרון יוצאת ואין נכנסת. ולכל טיפת שלג ו׳ גלגלים (כך), וסימן לה׳ד ו׳ סדרים, ע ד ה׳ ספרים של תורה, וקולות ו׳ כ ע מקומות שהתורה בהם בגוף כ ולאשה אין גראית טבעת הגדולה אלא לאיש, לפי שהאיש מצוה להגות בתורה, אשר הוא , 8 0 ו ולא האשה, אלא דומה לבהמה שותקת, יודע צדיק גפש בהמת, שרשים , ׳ה" ׳ , כבהמה, וב״ג דברים כמנין ובתורתו יהג 8 , ב ל תובע בפה והיא בב נטועים ופריים ניכר למרתוק, ב״ב אותיות והאחד למטה זו תאות ערוה, כ׳ עריות, לכך כ״ב אותיות יהגה, להסיר ממנו ב״ב מיני תאוה, ואל יהי תאותו, לפי שאין אדם נהגה אלא מן , 8 5 אלא לאשתו. לכך נמשלה התורה לאשה, מפרי פי איש, 8 4 ׳ כת המחשבה אלא בפיו, ודומה לאילן שהפרי על הענפים ו, והיה כעץ שתול 8 7 , לכך , 8 6 , ובדים ענפים , 8 5 לכך נקראת מחשבת הדברים בדים בפריה ורביה. ולפי שאין לאשה טבעתה ניכרת אינה יבולה לדבר א״ע, וכן

הקטנים, וכן הערלים, לבך פתח תילים אשרי האיש ולא אשה וקטן. ועוד, להודיע לבגי האדם דגים יש להם קשקשים לפי שעולין מן התהום דרך סילועת של ארץ, והולכים למעין, אבל דגים טמאים אין יכולים לעלות, הרי נחשב בתולעים הנמצאים באגם, וכל 8 8 דרך התהום, וכיון שאין לה שדרה. וכן כל עוף , 8 , ר דג שיש לו קשקשים זנבו חלוק להעיד עליו שהוא טהוע גחלק, הרי 1 הרי רגלו אצבעו חזקה בזגב דג טמא, לפי שזנב דג טמא אי 9 שדורס 0 תוקפו בזגב. וכן עוף הדורס תוקפו באצבעותיו הרי כחמסן ואסור לאכול, וכן כל הולך על כפיו תוקפו בידו כגזלן ואסור לאכול, וכן כל שפרםותיו קלוטות תוקפו בהן, לבך רוכבים עליהם. אבל על שאין קולטות אין רוכבים עליהם כי אין תוקפו ברגליו, הרי עדות שהוא כשר, אם כן החזיר למה אסור והלא עדות, , , , ה ס פ כשרות ברגליו, שהרי עדות לחמםן ברגליו, שנ׳ ושארא ברגליה ר

לב א־ב. 174 מנחות ל א: וכץ אות לאות כמלא חוט השערה. 175 עי׳ בבא בתרא טז א.

176 קהלת ח א. 177 דברים לב ב. 178 איוב כט כג. 179 משלי טז טו. 179א ישעי׳ נה י. 180 משלי יב י. 181 עירובץ ק ב. 182 תילים א ב. 183 יבמות סג ב. 184 משלי יב יד. 185 אולי מלשון בדאי(ברכות ד א) או בדותא. 186 עי׳ סוכה לג א. ב׳׳מ כד א. 187 תילים שם ג. 188 איכ׳׳ר פתיח׳ לד: ז׳ מאות מיני דגים כד וכולן גלו עם ישראל לבבל וכשחזרו חזרו עמהם חוץ משיבוטא, ושבת קמה ב: כולן חזרו חוץ מקולים האיספנץ כד דלא שריר שדרות. 189 כ׳׳ה בסמ׳׳ק סי׳ ריא, והגהו׳ אשרי ע׳׳ז פ״ב סי׳ מא בשם ד׳׳י החסיד.

190 חולין נט א. 191 קשה לקרות.

קנכ פירושי סידור התפילה לרוקח

" אל תבואגי רגל גאוה, אם כן כיון שרגלי חזיר מפריס פרסה ושסע שסע 2 ׳ י כה ו למה לא התירו לאכול, מפגי שכחו ותוקפו של חזיר שהיה לו להיות ברגליו, כי ב׳ חזירים בהלחמם ילחמו בצוארם כי 1 א 9 גיתן לו בצוארו ירוץ אליו בצואר 2 עבים בצוארם הרי חמסן, לא נבחר כי הסימן בצוארו לכך איגנו מעלה גרה, ולא' אשר הבדלתי לכם לטמא, שבראם 9 3 הו בחר בחזיר, והארבה אשר לו ברעים ז לטהורים, סימן שאינו חמסן לא ברגליו לא בצואר לישראל ולאומות החמםנין,, מלבד ההבדלה אשר אני הבדלתי, 1 9 4 והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה התורה אמרה ב׳ םימנין מעלה גרה סימן מותר אני להיכנס בפי ישראל, כי אני, 1 9 6 1 כל שיש לו קרנים, וירם קרן לעמו 9 5 קלוט ואין לי תוקף ברגליי, וחכמ׳ אמרו1 והבדלתם בין 9 ר׳ זאת תורת הבהמה והעוף להבדיל בין הטמא ובין הטהו, 1 9 8 ו הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור, בל ציפור טהורה תאכל, הרי ד׳ סימני טהרה בעוף. צפו״ר בגימ׳ ער׳ף טהו״ר. , 9 9 ו כל עוף טהור תאכל, 2 0 , , והבדלת, חכמים נתנו סימן בביצים להכיר 2 0 0 תמונ״ה בגימ׳ פרצו״ף אד״ם, ארץ 2 0 , ושלא יהא סימן פגום 3 2 0 2 ושיש לו שדרה בדגים, והבדלתם בי״ת טרפות2 במילה, 0 5 ם , אני ה׳ אלקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמי 2 0 4 זבת חלב ודבש, ב׳ 2 0 6 י שלא להתחתן בם ומן העריות, ואבדיל אתכם מן העמים להיות ל הבדלות מן האומות שלא יהיו כאומות שמזמרין בשיריהן מן איש ואשה מן העבירה, ושלא ילכו האנשים עם הנשים במחול, ושלא יראו בשמחת העמיםp ישראל אינה מכילה זנות, זהו אל תשמח ישראל אל גיל בעמים לע״ז, כי אק ויקב לא ירעם ותירוש יבחש בה, לא ישבו בארץ ה׳ ו , ג 2 0 כי זגית מעל אלקיך׳, רא.. אשר הבדלתי אתכם מן העמים במילה שלא להתחתן בהם ולפרוש 2 0 8 ׳ וגו מן העריות, ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, ולמעלה לא אמר להיות לי, ביל חסר י׳ ד ב א מדבר בכהגים לעבודה ולוים להללו, וישראל לתת םיפקם. ו, הבכורה לבגי יוסף: א׳ אפרים ב׳ מנשה 2 0 9 מקצת, לוי עשירי אפרים בכורי הוא ג׳ נפתלי ד׳ דן ה׳ אשר ו׳ גד ז׳ זבולון ח׳ יששכר ט׳ יהודה י׳ לוי הרי י׳, ועוד לגרשון משפחת הגרשוני א׳ הקהתי ב׳ מררי ג׳ הלבגי ד׳ החברוגי ה׳ המחלי ו׳.[ ׳ י ] 2 , 0 ת אהרן ת עמרם ט׳ ותלד לעמרם א המושי ז׳ הקרחי ח׳ וקהת הוליד א. י׳ קטנה, 2 1 2 , ואבדיל אתכם מכל העמים י׳ קדושות 2 1 1 ן ולעתיד לבא י׳ מכל לשו2 , 4 מר , יו״ד לשון הודאה, יורוך, על מעשר שיני או 2 , 3 ו אסור להרבות מעשרותי

עד השקיפה, לכך נאמר יורוך.

192 תילים לו יב. 192א איוב טו כו. 193 דקרא כ כה. 194 שם. 195 נדה נא ב. 196 תילים קמח יד. 197 ויקרא שם. 198 דברים יד יא. 199 שם פסוק כ. 200 שמות כ ד, והובא בבעה׳׳ט שם. 201 חולץ סד א. 202 שם מב א. 203 שם כט א. 204 שמות ג, דקרא כ כד. 205 דקרא שם. 206 שם פסוק כו. 207 הושע ט א. 208 שם ג א־ג. 209 ירמי׳ לא ח. 210 במדבר כו נז, נט. 211 ל׳׳מ כעת, ועי׳ מכלתא בשלח טו: י׳ שירות הן העשירית לעת׳׳ל. 212 כלים פ״א ם׳׳ו. 213 קדושין נא א: המרבה

במעשרות כר. 214 דברים כו טו, בכורים פ׳׳ג מ״ו.

אשרי

ו להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו, דבר ך י י ת ו ר ו ב ג ו, 2 , 5 מלכותך, מלכות, הרי סיים הפסוק במלכות והתחיל פסוק האחר במלכות לרבות מלך מלך ימלוך. ועוד מלכותו על כל הגאים, מלכותך מלכות כלד העולם הזה והעולם הבא לה׳ ע עולמים, עולמים הם ב׳ בל לרבות ג׳, כ

2 במנין עולמי״ם. , 6 למות ולימות המשית, כל עולמים יש לו להקב״ה קצ״ו עוד כי הוא היוצר כל והוא בראם, ובאות קטנה ו ד ר ו ל דו כ ך ב ת ל ש מ מ ו, בי ב׳ אלפים שנה קודם העולם, ו׳ אלפים שנת היה 2 , 7 א ב י׳ ברא העולם ה2 ואלף חרב הרי ט׳ אלפים, ואחר כך י׳ כשיכנס העולם הבא, לבך נברא , 9 לם העו. וכפופה, אין זה 2 2 0 ן העולם הבא בי׳. וי׳ קטנה, כי באי העולם הבא מועטי, ומי שמקטין עצמו כי׳ וכפוף 2 2 , הדומה לזה זה כחמה זה כלבנה וזה בכוכבים2 יהא חלקי עם מי שאומר 2 2 וסי ושפל רוח ויודה (לה׳) להקב׳׳ה, שהרי א׳׳ר יה ותהילה לדוד בכל יום, זהו יו׳׳ד אם יודה לה׳ חסדו ויודה על ר מ פסוקי חח הוא בן העולם הבא שנברא ביו׳׳ד. ואין בעולם הבא אלא צדיקים פשעו ה, ושם אין כי אם הודיות מי שיודה בעולם 2 2 3 יושבין ויודו לה׳ ונהנין מזיו שכינה הזה עלי עשור לעולם הבא שנברא בי׳, ואין בו לא אכילה ולא שתי׳ אלא נהנין״ בי טוב חסדך 2 2 4 , וכת׳ 2 2 4 מזיו השכינה שנ׳ ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, וכת׳ 2 2 5 , כן אברכך בחיי, במו חלב ודשן תשבע נפשי 2 2 מתיים שפתי ישבחונך5, ואין 2 2 7 , וקדש הקדשים י׳ אמות 2 2 6 אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך, י׳ סביב לארון כמעין יו׳׳ד, 2 2 , ת לבא שם אלא בעיעי נפש לבל, והדביר כ׳ אמו, 2 3 0 ׳ 2 עומד ועל סביביו י׳ אמות, בך בין תיבה לתיבה רוח כמו י 2 9 מה ארון בנס

מ בא׳׳ב להפך מלך, ובן כיבוד לה׳ודיע מ׳לכותו הרי להפך מלך. ״ ל ׳ כ לכך י, שראה מאדם עד צדקיה נ׳ דורות ואז 2 3 , ואמר מלכותך ולא אמר נ׳ באשרי

2 נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל. 3 3 ׳ כת יתרב בית המקדש, ו

ם מלכות בשר ודם פוסקת במיתתו, אבל י מ ל ו ל ע ת כ ו כ ל [*מלכותך מ הקב׳׳ה מלכותו כל עולמים, כי מלך עד לא עולם וימלוך לעולם, ואין זה פלא כיל כ ך ב ת ל ש מ מ שנות כל העולם ז׳ ימים, נמצא מלכותו בסוף כל העולמים. ודר ממשלת שלו בכל הדורות ומלכותו בכל משלה. ומה שנאמר כבוד ד ו ו ד

215 כאן נזכרים ג׳׳פ מלכות: מלכותו, מלכותך, מלכות. 216 סדר רבה דבראשית (בתמ׳׳ד וורט׳ עמ׳ כג), וראה ישעי׳ כו ד. 217 פסחים נ א, מנחות כט ב. 219 ע׳׳ז ט א: ר אלפים שנה הוי העולם. 220 סוכה מה ב. 221 מנחות שם: מפני מה נברא העולם הבא ביו׳׳ד מפני שצדיקים שבו מועטים ומפני מה כפוף ראשו כו׳ ועיי׳׳ש תוד׳׳ה קוצו. 222 שבת קיח ב, ועי׳ רש׳׳י שם. 223 ברכות יז א. 224 שמות כד יא. 224א תילים םג ד־ה. 225 שם. 226 שם קמ יד. 227 כן היה במשכן אבל במקדש הי׳ כ׳ אמה כדלהלן. 228 מ׳׳א ו כ, ועי׳ יומא גב א,. 231 ברכות ד ב: אמר ר׳ יוחנן מפני א ת פ׳׳ד מ״ו. 229 מגילה י ב. 230 מנחות ל ו מז מה לא נאמר נון באשרי, מפניי שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל, במערבא מתרצי לה הכי, נפלה ולא תוסיף לנפול עוד, קום בתולת ישראל. אמר ר׳ נחמן בר יצחק אפי׳ הכי חזר דוד וסמכו ברוח הקודש, שנאמר סומך ה׳ לכל הנופלים. 233 הושע ה ב.

קנד פירושי סידור התפילה לרוקח

מלכותך עונה על יורוך ה׳ כל מעשיך וחסידיך שמגידים הדר כבוד מלכותו, ועתה מגיד הילולו. מלכותך אתה מראה בכל דור ודור, שאין האומות יכולותר כאשר מלכותו מראה על ו ד ד ו ו ל ד כ ך ב ת ל ש מ לשלוט בגו להרגיגו. כי מ״ ה׳ השמים ישחק הכין כסאו ומלכותו בכל משלה, 2 3 הגיאים, כדבתיב3 שבשמים הכין כםאו על הגיאים, זהו כי רם ה׳ ושפל יראה. להודיע לכל

שמלכותו בבל משלה וזהו ממשלתך בכל דור ודור.ם אדם שנפל מזלו וזק׳ סומכו, זה ישפיל וזה י ל פ ו נ ל ה כ ׳ ל ך ה מ ו סם אדם שכפוף מתוליו וקומתו כפופה מרוב י פ ו פ כ ל ה כ קף ל ו ז . ו 3 2 רים״ י תחלואים, הקב״ה זוקפו ושולח לו רפואתו תוקפו ממיטתו ומעמידו על קומתו, ועוד הכפופים מרוב דותק קומתם נכפפת והקדוש ברוך הוא זוקפם. בכל מקום, כמו בכאן מלכותך וגו׳ סומך וגר, 2 3 שאתה מוצא גדולתו שם תמצא ענוותנותו4

.[ 1 , 2 3 זהו כי רם ה׳ ושפל יראה4

ד שיש בה מפלתן של שונאיהם של ישרי, [*עץ לא נאמ׳ בזה המזמור, ע ואע״פ כת׳ לבל הנופלים, ונ׳ דורות ישנו מאדם הראשון עד צדקיהו, ועל גלות צדקיהו נעשה, ולא יסד דוד גוץ, ותדע שצדקיהו בגימ׳ ״הנפלים״, בי שבע יפול

.[ 2 3 צדיק וקם5

2 3 6 ׳ ם בשמו הגדול הוא סומך לבל הנופלים, דבתי י ל פ ו נ ל ה כ ׳ ל ך ה מ ו ס ה׳ זוקף כפופים ה׳ סומך עפלים, אע״פ שנופלים הוא םומכם, וזוקף לכל

. 2 3 הכפופים, ההולך בקומה כפופה השם זוקפו7ו עין כל הבריות ישברו ויצפו אליך ומתחננים שבר ך י י ל ל א י כ נ י עו לכל ת ע ם ב ל כ ת א ט א ה ן ל ת ו ה נ ת א לפניך ליתן אוכל להשיב נפשם. ות אכלם, לרבות 2 יש ביום ויש בלילה. א 3 8 אחד ואחד אתה מאכילו בעונתו

שיקוים ומלבושם ובתים וכל צרכיהם.ת ידיך לרבות יד המלאך, ך מידו הרחבה ומאכילם, א י ד ת י ח א ת ו פי אף ל ח ב ע ל י ב ש מ . ו 2 3 9 ת העני, ולרבות אוצרו הטוב ולרבות יד העשיר הזן את האלקים ויאכלו וישתו. 2 ויחזו א 4 0 בני מעלה שהם חיים מזוהר הכבוד כמוp ויש בים יש באש יש א והתחתונים ניזונין יש בלקיטה יש באסיפה יש ב, ואף הוולד 2 4 1 ן מלמד שמרצונו זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים ו באויר. חי רצ

במעי אמו והאפרוח בביצתו והצב בתוך האבן.ו שעושה משפט צדק וביושר. בכל דרכיו, בין לחיוב י כ ר ל ד כ ׳ ב ק ה י ד צ

233א שני פסוקים: יושב בשמים ישחק תהילים ב ד, ה׳ בשמים הכין כםאו שם קג יט. 233ב שם עה ח. 234 מגילה לא א. 234א תהילים קלח ו. 235 תילים כד טז. 236 שם קמו ח. 237 מדרש תילים קמו ו. 238 כתובות סז ב: ואתה נותן להם את אכלם בעתו בעתם לא נאמר אלא בעתו, מלמד שכל או״א נותן הקב״ה פרנסתו בעוע. 239 עי׳ שמו״ר פכ״ה ג, תנחומא

בראשית ד. 240 שמות כד יא. 241 שבת קז ב, ע״ז ג ב.

אשת קנה

ו שעושה עם האדם ולך י ש ע ל מ כ . ב 2 4 ף ד לפנים משורת הדי י ס ח בין לזכות. ו. 2 4 3 ה׳ חסד כי אתה תשלם לאיש במעשהו

ו עיניך על כל בריותיך בין אדם בין בהמה בין שבר ך י י ל ל א י כ נ י ע : ] היה בין עוף בין רגים בין שקצים בין רמשים, כך נותנים (סכר) [שבר] שלהםם ל כ ת א ם א ה ן ל ת ו ה נ ת א ומצפים לך, ועורגים אליך לתת למו אוכל. וו ואתה נותן לכל אחד ואתד אכלם בעתו של כל אתד, וכולם נושאים ת ע ב עיניהם לשמים לבקש אוכל, ואתה נותן להם אכלם בעתו, יש ביום יש בלילהם לרבות משקה, יש שאינו חושש ל כ ת א יש בשעה זו יש בשעה אתרת. א באכילה אלא בשתייה, כמעשה אותו שהביאוהו בניו במערה ובלילה הבריחות אבלם, לרבות בתים ובגדים וסוס ועבד וכל . א 2 4 4 ן י בני כפר חביות שם ומצא ית אכלם, לרבות מן השמים מן האויר ומן כל דבר שאתה נותן להם. צרכיהם. א אכלם בעתו, יש שצריך להרבה או צריך מעט או בשאר דבים והוא רעב ושואלת אבלם בעתו. אי״נ בעתו של שובע, הקב׳׳ה נותן שאר צרכיו, לכך נאמר א מזמין, אם עשרה בני אדם סמוכים על שולחנו הרי בעתו של מזמין, בעתו של הקדוש ברוך הוא שיש עתים שגוזר על המזונות בעתו של מאבל, שיהא דגן בעתו שלא יהא שדפון וירקון ולא מאבל לארבה ולא ישל זיתן, וכת׳ ולקתתי דגני בעתו, וכת׳ גתתה שמחה בלבי משעת דגגם ותירושם רבו, זהו בעתו שלם לרבות מלאכים ששביעים מזיו ל כ ת א מאכל בעתו של כל אחד ואחד. א

שכינה.ך ז׳ תיבות בפסוק, שמשביע שבעה: אדם, בהמה, חיה, י ד ת י ח א ת ו פת ידך שאתה מצוה למלאך ך אתה פותת א י ד ת י ח א ת ו עוף, דג, שקץ, רמש. פ הממוגה על המזוגות ליתן בשופי לרוב, כאדם שפותח ידו וגותן בעין יפה.ן לכל חי כשם שמשביע בני אדם כן אפילו שלשול ו י רצ ל ח כ ע ל י ב ש מ ות ידיך, כשהקב׳׳ה גוזר על אדם שיהא עני אם יש לאותו אדם קרוב קטן. פותח א או אוהב עשיר מה תועיל הגזירה, אלא יעגי אף אוהבו או קרובו או ימסור עושרו ביד אשתו כדי שלא יספיק לזה, ובשחפץ גוזר להספיק לו מזונותיו וצרכיו או יתן לו שלא יצטרך לבריות, או אם יצטרך יספיק לאוהביו לתת להם וימשיליהו כדי להספיק לו, זהו פותת ״את• לרבות קרובו ואוהבו, שיתנו לו אםת הם עשירים, וגם מצוה לשר העני להתרחק ולשר העשיר להצליחו, זהו את לרבות אוצרו הטוב. פותח את, כשגוזר עושר לאדם זכה לרבות כל אילו. א יבא לו העושר ביושר לא זכה יבא לו בעולה, ואפילו אם לא יעשה עולה יהיה עשיר אלא לטורדו מן העולם עושר שמור לבעליו לרעתו ולא יתן צדקה אפילות ידיך, דך לרבות שיתן בלב הבריות להביא לו מנחות ומתנות. א ת י לקרובו. א האדם מוציא בשנה אחת יותר ממה שהרוית בשנתיים, אך הקדוש ברוך הוא

ממציא לו ומשביע לכל חי רצון באהבה.

242 עי׳ בבא מציעא כד ב ותום׳ ד״ה לפנים. 243 תילים סב יג. 244 תנחומא שמיני יא.

קנו פירושי סידור התפילה לרוקח

ו אם תאמר למה נותן לזה בשופע ולזה בצימצום, י כ ר ׳ בבל ד ק ה י ד צ הואיל ומשביע לכל חי רצון, עתה מפרש הוא צדיק בכל דרכיו הוא מצרף אחד, יש אדם 2 4 6 בכור עוני להטיבו באחריתו והכל לטובה, א־ל אמונה ואין עול שמעשירו לטובתו ליתן צדקה ללומדי תורה ולמחזיקים בה אפילו אם יהיה רחוק, ויש לרעתו שישלם מעט מעשים טובים שעשה, ויש עני לרעתו שאיבד עולם הזה כמו עולם הבא, ויש [עני] לטובתו לכפר על עונותיו. ובל מה שעושהו ובכל י ש ע ל מ כ ד ב י ס ח עם בריותיו הכל מרה במדה כדי לפשפש במעשיו. ו מעשיו יחשוב אדם כי הקדוש ברוך הוא חסיד בהם ומשפטיו אמת וצדקו ואין בהם עול, ולכל צדיק עושה בארבעים יום שום צער לכפר חטאותיו, ומביא עליהם פורענות או שום צער כדי לזכותם לעולם הבא, זהו אך טוב וחסד, יכול שיקבל מעולם הבא בעולם הזה, תלמוד לומר אך 2 4 7 י ירדפוני כל ימי חי, 2 4 , למו , מכאן כל שלא נעשה לו שום צער בתוך ארבעים יום קיבל עו 2 4 8 למעט טו״ב וחם״ד בגימטריא ל״ט יום, לא צער שנוהג בגון פרעושין וכינים אלא שינוי, שאם נתרחק אדם מבניו ומתאוה להיות עמהם ואין יבול יהיה שברו גדול. ואמרו אם נהפך חלוקו והוא מצטער אם צער גדול השכר גדול לפי רוב הבאות, צריך בבל עצב יהיה מותר תחת רוח נכאה מעטה תהילה, זהו צדיק ה׳ בכל

ת לאיש כדרכיו, זהו וחסיד בכל מעשיו]. ת דרכיו, כי ישר ה׳ ל

ו מלמד שהקד׳ מפרנס לכל אחד ת ע ם ב ל כ ת א ם א ה ן ל ת ו [*ואתה נ ואחד מה שרגיל לסעוד].

2 גדול שייך לומר דאין שום מלאך מצי 5 ד 0 א ל מ ל ו ה מ י ו ־ ל י ו ד ג2 עתה ידעתי כי גדול י־י. 5 למעבד, דכת׳ 1

ך פעמי׳ שנותן לאדם אחד מה שעשרה בני אדם מםפיקין י ד ת י ח א ת ו פ ופעמים שנותן לי׳ בני [אדם] שאחד לא מספיק, להכי כת׳ בסמוך צדיק י־י בבל דרכיו, ואל ההרהר אחריו, להכי צריך שיבוין בל אדם לבו בתפילה דהא בת׳

לכל אשר יקראוהו באמת, ולא שיהרהר אדם שום דבר בתפילתו.

[:טעם אחר מצאתי מדוע אין נו״ן בתפלה, לפי שהיה מתיירא ממנה דוד,, ובכאן לא עמד בנסיון, על כן היא חסרה בתהלה, 2 5 על שאמ׳ בחנני ה׳ ונסני2 אך פרעה בהלל בה׳ יודי״ן מיותרות: המגביהי לשבת, המשפילי לראות, מושיבי

עקרת הבית, להושיבי עם נדיבים, מקימי].

ו שעומד לימין אביון, וקרוב לכל אשר יקראו לפניו י רא ל קו כ ׳ ל ב ה קרוp כבודו, ואע׳׳פ שהוא לבדו, מלכותו בכל א וזהו כבודו כי הוא בכל, מלא כל ה קרוב בתוך שער, לכך תיקנו לומר ברוך אתה ה׳ כמדבר אליו פה אל פה,

. 249 ערכק טז ב כל הענין. ג א 246 דברים לא ד. 247 תילים כג ו. 248 שיהש״ר מ

250 כנראה נשתרבב מלמעלה. 251 שמות יח י. 252 תילים כו ב, עי׳ 71:0ררץ קז א.

אשרי

. אי לכל קוראיו יכול לכל ת״ל לכל אשר יקראוהו 2 ד״ שיויתי ה׳ עדי תמי, שהם מכוונים בכל לבם וקוראים לפניו באמת, בלב שלם בלשון 2 5 4 באמת

תחנונים.ע תם מתוך ת שו א ן יד אי ו היראים מפניו, יעשה להם רצון חפצם. ו ו רצם הושעה גמורה, לרבות צקון לתשם וכוונתם לשמים. ע י ש ו י ע ו מ ש צרתם. י וכן י״ח בתהילה ז׳ לשון יחיד: ארוממך א׳ ואברכה ב׳ אברכך ג׳ ואהללה ד׳ אשיחה ה׳ אםפרגה ו׳ ידבר פי ז׳, וי׳׳א לשון רבים דור לדור ישבח, דור לדור א׳ זהו לשון רבים יגידו ב׳ יאמרו ג׳ יביעו ד׳ ירגגו ה׳ יורוך בל מעשיך ו׳ יברכוך ז׳ יאמרו ח׳ ידברו ט׳ להודיע לבגי האדם י׳ ישברו י׳׳א, הרי י״ח, בעד י״ה ברכות

ד ז׳ ברכות של שבת או של יום טוב. ע של תפילה של חול, וז׳ לשון יתיר כ

ו מלך בשר קרובים יבול להציל לאוהביו, אבל י רא ל קו כ ׳ ל [:קרוב ה אם רחוק לא יובלו לקרוא אליו, אבל הקדוש ברוך הוא קרוב לבל קוראיו כשיקרא אדם בלחש מיד הקב״ה הוא קרוב אליו. יכול אפילו לא יתפלל בכווגה הוא קרוב בל שעה לעשות תפצו, ת״ל לבל אשר יקראוהו באמת, שקוראים/ 2 5 4 ו לפניו באמת בכוונת הלב, ומה שכתוב ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו ל אף על פי בן והוא רחום יכפר עוון. מכל מקום אינו קרוב כל שעה כי אם למכווני לבם, לכך בחמשה חומשים אלף ותתי״ח פעמים ה׳, לומר אלף ות״ת מלאכים יוצאים למתפללים י״ת ברבות בכוונה. לכך ה׳ כך פעמים שהוא קרוב לכל קוראיו באמת. לבך אומרים בכל הברכות ברוך אתה ה׳ כאילו השכינה2 המתפלל יתן 5 3 שויתי ה׳ [ל]עדי תמיד, לכך אמרו רבותינו5 2 5 4 ב כתי כעדו, ו

עיניו למטה ולבו לשמים בכוונה, זהו לכל אשר יקראוהו באמת].ע ם ואת לרבות צקון לתש, ואם אי ת ע ו ו ת ש א ה ו ש ע ו י י א י ר ן י ו צ רם עבורו, ויקבלו תפילתו / ולרבות מזלם ומלאכים המתחעי 2 5 5 ר יכול לדבר הרהו

. 2 5 6 מלאכים החיצונים והפעמים, ולרבות מה שיגזור יהיה כהוגי המעגל

ו יריאיו כשיגיעם הצרה יושיעם, ואוהביו י ב ה ו ל א ת כ ׳ א מר ה שו : ] שומר אותם שלא יגיע להם צרה, כי מעלת אהבי ה׳ מיראי ה׳ כיתרון האור מן .

ד החטאת והעולה דורץ ע ד העולה והיראה כ ע / כי האהבה כ 2 5 6 ך ש ו ח הד אם השעה משתקת י מ ש ם י י ע ש ר ל ה ת כ א , מה שאין כן בחטאת. ו 2 5 7 כליל

לרשע סופו לאבדון, כי ישמיד אותו השופט צדק.ת כל, לרבות זרעו וכל אשר לו ו לרבות אף יריאיו, א י ב ה ו ת בל א א ו1 הלא [אתה] שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר , 2 5 ואהבי אהביו ועבדיו, שנ׳ 7 לו. ואת, לרבות העושים רצץ אוהביו והנשמעים להם ועושים כדי שיתעסקו

253 תילים מז׳ קיג. 254 דקרא רבה פי״ז א, איכ״ר פ״ג ט ועוד. 254א תהילים עח לו. 254ב שם טז ח. 255 יבמות קה ב. 255א ברכות כ ב: הרהור כדיבור דמי. 256 תענית כג

א. 256א קהלת ב יג. 257 זבחים ז ב. 257א איוב א י.

קנח פירושי סידור התפילה לרוקח

ם מסייעי עוברי עבירה שמחזיקים ידיו, י ע ש ר ת בל ה א אוהביו בצרכי שמים. ו כגון במעשה פילגש בגבעה שלא נתנו עוברי עבירה ליהרג. ואת, לרבות בל אהבי רשעים וזרעו המספיקים להם לחטוא, ויועצו, כגון אחיתופל לאבשלום, ובן במלכי ישראל בתי׳ גואליו וקרוביו שנהרגו. ואת כל הרשעים ישמיד, לרבות זרעו על ידי חונן ליתומיו, ובתי׳ בדור אחר ימח שמו, שאפי׳ לאחר מיתתן אומרים ושם רשעים ירקב. ואת כל, לרבות מי שהיה בידם למחות ולא מיחה,

כדבת׳ ממקדשי• תחלו ממקודשי שיודעים מא׳ עד ת׳].ת לרבות אוהביו ו ששומרם מכל צרה. א י ב ה ו ל א ת כ ׳ א ר ה מ ו שד לעתיד וקצת י מ ש ם י י ע ש ר ל ה ת כ א וזרעם והעושים רצון האוהבים. ו

בעולם הזה.ד חסר י׳, וגמטריא שנ״ד שהן י״ב חדשים, ולמד מ ש ם י י ע ש ר ל ה את כ ו : ] ת לרבות עוברי עבירה, והמסיתים אותם א ו 2 5 7 .p מכאן שדין רשעים י״ב חדשים

לחטוא.ל בשר הם ברך כ י ר פי הילול שבחו ידבר פי תמיד. ו ב ד ׳ י ת ה ל י ה תד יהללוהו כל בשר, מי שמשים ע ם ו ל ו ע ו שם הנכבד. ל ש ד הבריות. שם קה ת ע 2 גבורותיו. מ 5 9 . . ה על. ״ ו גברך י נ ח נ א . ו 2 5 לבו בבשר רך לבב להתפלל 8

ה בזה ולבא. י ו ל ל ם ה ל ו ד ע ע ו, ובהפטרה 2 6 0 ט׳ פעמים בתהילה שם בן ד׳ אותיות וא׳ אלקי המלך2 כמו בן יש בה ט׳ פעמים שם בן ד׳ 6 ׳ ה ותתפלל חנה שאומרים בראש השנ אותיות. וט׳ מלכים עמדו בעולם והוא מונה אותם בתחילת פרקים דר׳, וכן ט׳ פעמים מלכות ביראו עינינו, וגם בבל התומש אין כי אם ט׳ לשכן 2 6 2 אליעזר, ט׳ פסוקים 2 6 4 . בעמוד־ ענן יש כמו כן ט׳ בכל התומש 2 6 5 שמו שם לשום שמו שם במשנה תורה שבכל אחד ואחד יש בו קול ואש כגון: וידבר ה׳ אליכם מתוך2 ב׳, מתוך האש 6 האש א׳, קול דברים, מן השמים השמיעך את קולו ליםרך 5ת הקול וכו׳ בוער בהר מתוך האש ג׳, העגן והערפל, קול גדול, ויהי כשומעכם א באש ד׳, ואת קולו שמעגו מתוך האש ה׳, האש הגדולה הזאת, אם יוםפיםת קול וגו׳ ו׳, קול אלקים חיים מדבר מתוך האש ז׳, לשמע את אנחנו לשמוע א קול ה׳ אלק׳ ואת האש הגדולה ח׳, קול אלקים מדבר מתוך האש, כאשר שמעת

אתה ויחי ט׳.2 כל האומר תהילה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן 6 ואמרו רבותינו6 העולם הבא, כי הוא שיר נכבד ושבחי שבחים וסודות הרבה יש בזה המזמור,

257ב ובסידור הר׳׳ש מגרמייזא ג׳׳כ בי׳ וכת׳ ישמיד ימים בשנה לבד יום הכיפורים, עכ״ל. [שאין רשות לשטן להסטץ]. ור״ה יד א: משפט רשעים י״ב חודש. 258 בכי׳׳פ: להתהלל. 259 קשה לקריאה. 260 תיבות וא׳ עד המלך, ליכא בכ״י פריס. 261 ש״א פרק א׳. 262 פי״א. 263 דברים יב יא, יד כג, טז ב, לשום: דברים יב ה יא יד כא כג כד, טד כו, מ״א יד כא. 264 שמות יג כב, יד יט, דברים לב טו, במדבר יב ה, יג כב, יד יד, לג י, מילים צט ו, נחום ט יב. 265 דברים ד

לו. 266 ברכות ד ב.

אשת קנט

. ותקנו אותו לאומרו 2 לכך פתת תהילה לדוד וסיים תהילת ה׳ ידבר פי י6 בהשכמה ובסדר קדושה ובמנחה קודם התפילה, והילול נכבד מאד.

ת ו הואיל ושומר א ש ד ד שמ ק ש ל ב ברך כ י ר פי ו ב ד ׳ י ת ה ל ה ת : ] אוהביו ועושה רצון יריאיו תהילתו ידבר פי, ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד. כל בשר יברך ״שם קדשו״ הוא שם הקודש, שם הנעלם בן ד׳ אותיות, יברך לעולם ועד. למה נקרא שם קדשו, לפי שזה שם מעיד על חוויותיו שהוא ראשון ואחרון והוה למעלה ולמטה ובארבע רותות ובאור ובחושך, זהו י־ה־ו־ה לומרו ״ א ד ה, ועוד יו״ד ה״א וי״ו ה״א, תסיר השם י־ה־ו־ה ותקח הנעלם יהיה ו ׳ הו י אי, לומר בוודאי אחד הוא. ועוד אין לך דיבור בין לשון הקודש בין כל לשון בכל תיבה ותיבה יש יו״ד או ה״א או וי״ו בהברותיו, בי השם בבל הדיבורים,, לבן יברך כל בשר שם קדשו, בי לא נברא אדם בי 2 6 8 חו זהו מגיד לאדם מה שי2 אין למענהו אלא 7 0 2 בל פעל ה׳ למענהו, בשוחר טוב 6 9 אם לקילוסו, בדכתיב, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף 2 לקילוסו, כמו ותען להם מרים י7. הרי התחיל דוד בתהלת וסיים תהלת ה׳ ידבר פי, כי מזמור זה תביב 2 7 2 ו עשיתיל בפסוק ראשון ואברכה שמך לעולם כי אין שבח כמו מתהלה. ועוד בי התחי

ועד וסיים בפסוק אחרון ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד.ה שאנו עמו ובניו גברך י־ה, כמו כי גבר עלינו חסדו ־ ברך י ו נ נ ח נ א וה מעתה ולעולמי י ו ל ל ם ה ל ו ד ע ע ה ו ת ע . מ 2 7 3 ואמת ה׳ לעולם הללוי־ה עולמים נברבו הללויה, די לעולם להלל בחצי השם דכתיב כל הנשמה תהלל

. 2 7 4 י־הת השירה הזאת ב׳, י״ב מזמורים מסיימי׳ בהללויה, וכן אז ישיר משה א׳, את השירה הזאת וי, 2 הי, כתבו לכם א 7 6 2 גי, אז ישיר די, את השירה 7 5 אשירה2 טי, 7 9 ת השירה 2 ת׳, ויכתוב משה א 7 8 2 זי, וענתה השירה 7 7 ה לי השירה תהי2 י״ב, 8 2 2 י״א, ותען להם מרים שירו 8 ׳ רה 2 יי, את כל דברי השי 8 0 דברי השירה, ב׳ 2 8 4 , ב׳ אז ישיר אין פוחתין משנים 2 8 3 כגגדם אין מוסיפים על י״ב חלילים דברי השירה אין פוחתין מבי גבלים, ו׳ השירה אין מוסיפים על ו׳ נבלים, בשמחה ובשירים בי, הרי י״ז, כגגדם אמ׳ דוד־ י״ז שיר המעלות, וכנגד שיר, ואם תחשוב וזמרת י־ה חשוב בשיר השירים 2 8 למעלות, וירא בל העם וירונו52 מי״ו בלי שיר: ב׳ 8 7 ן 2 הרי י״ו, כנגדם אין פוחתי 8 6 באחד. ואם תאמר הרניגו גוים

267 עי׳ סידור ר׳׳ש(עמ׳ נט). 268 עמוס דיג. 269 משליטו ד. 270 שוח׳׳ט יט א, ושם: שנאמ׳ ענו לה׳ בתודה(תהילים קמד ד), וברש׳׳י משלי שם: הכל עשה בשביל קלוסו כמו ענו לה׳ בתודה, ועי׳ רש׳׳י שבת נה ב דיה למענה. 271 שמות טו כא. 272 ישעיה מג ד. 273 תהלים קיד ב. 274 מדרש תהילים קיג ג, ועיין להלן הערה 389. 275 שמות טו א. 276 במדבר כא יד. 277 דבתם לא יט. 278 שם פסוק כא. 279 שם פסוק כב. 280 שם פסוק ל. 281 שם לב מד. 282 שמות טו כא. 283 משנה ערכץ י א: אץ פוחתץ משני גבלים ולא מוסיפץ על ששה, אץ פוחתץ משני חלילץ ולא מוסיפץ על שנים עשר, ובשנים עשר יום החליל מכה לפני המדבח וכר. וכ״ה בסוכה נג ב. 284 אולי צ׳׳ל: משני חלילץ. 285 דקרא ט כד.

286 דבתם לב מג. 287 אצ׳׳ל: אץ מוסיפץ על י׳׳ו, ערכץ שם בגמרא.

קס פירושי סידור התפילה לרוקח

נבלים ב׳ חצוצרות ב׳ תלילים צלצל וט׳ כנורות, כנגדם ט׳ פעמיט שבת׳ בדברי, כנגדם אמר דוד 2 9 0 ך ת ל י ה 2 אין לחשוב ה ו׳׳ א ת 8 , א׳ כינור9 2 8 הימים כנורות8 י״ב הללויות בסוף תילים הללויה לבד מתהלל י־ה, וכן הללו את ה׳ מן השמים

י״ב לבד מן תהילה הוא לבל חסידיו. י״ב מזמורים מםיימין בהללויה בעדם י״ב פעמים החליל מכה לפניהם, שכן 2 9 2 ל . י״ב הילולים אל תיקרי הילולים אלא הלל אלא חלי 2 9 י ואומ׳ הלל2 קודש הילולים חילולים. והמזמורין פותתין בהללויה ומםיימין בהללו, 9 3 אמרו. 2 9 4 ואין פוחתין משנים, וכ״ד משמרות לוים בדברי הימים בל אחד י״ב2 ד׳ 9 8 2 ג׳, בכלי שיר 9 7 2 ב׳, ובכלי השיר 9 6 2 א׳, וכלי שיר 9 5 והמשוררים בכלי שיר3 ו׳, בעד ו׳ נבלים, ב׳ בלי שיר 0 0 2 ה׳, בבלי שיר 9 9 בהלל, והמשוררים בכלי השיר3 ב׳, ד״א כלי שיר שנים, ו׳ כלי שיר הרי י״ב. ולא תוכל 0 ב׳ נבלים. ד״א כלי דוד 1

לומ׳ נבלים או מצלתים וכינור שכת׳ שם אלא אילו חלילים. ותקעו בהן א׳, באחת יתקעו ב׳, ותקעתם תרועה ג׳, ותקעתם תרועה ד׳,3 ז׳, הרי ז׳ 0 2 יתקעו למסעיהם ה׳, יתקעו בחצוצרות וי, ותקעתם בחצוצרות3 0 4 . זכרון תרועה 3 0 3 תקיעות, מיכן א״ר יהודה אין פוחתין מז׳ תקיעות בכל יום3 ד׳, 0 7 3 ג׳, ותקעתם תרועה 0 6 3 ב׳, והעברת שופר תרועה 0 5 א׳, יום תרועה3 ז׳, וחצוצרות , 0 3 ו׳, והרעוחם בחצוצרות 0 9 3 ה׳, תרועה יתקעו 0 8 ותקעתם תרועה3 ט׳, הרי ט׳ תרועות. ומניין בכל מקום ' 2 3 ח׳, קול העם ברעה דו" התרועה בי3 שנא׳ קול העם ברעה, ומשה אמר ג׳ קול ענות קול , 3 ׳ שכת׳ תרועה שהיא ג3 כי תבאו מלחמה , 5 ׳ ת 3 קול מלחמה, שהרי כ 1 4 ׳ , ובתי 3 1 4 ענות קול ענות3 אמ׳ ר׳ יהודה אין 1 6 כן והרעותם בחצוצרות, הרי ט׳ תרועות וזי תקיעות, מיד שהיו י״ו בריתות בסיני י״ו באהל ע מוםיפין על י״ו ולדברי רבנן על מ״ח, כ. קול הקב״ה מתחלק 3 1 7 מועד י״ו בערבות מואב, והתורה נקנית במ״ח דברים3 2 0 3 ז׳ קול, וז׳ באיוב: ודרך לחזיז קולות • 9 , לכך כתב בהבו לה׳ בני אלים 3 1 8 ׳ לז3 ה׳, 2 2 3 די, ישמע קולו 2 2 3 ג׳, בקול גאונו 2 3 ב׳, ישאג (ב)קול2 2 1 א׳, ברוגז קולו3 ז׳. חלילים נבלים וכנורות חצוצרות 2 4 3 ר, ודרך לחזיז קולות 2 3 בקולו נפלאות

288 לפנינו י״א פעמים: דבה״י א׳ יג ח, טו טז כא כח, טז ה, כה א ו, דהי״ב ה יב, כ כח, כט כה. 289 כנראה כוונתו לפסוק: על ידי אביהם ידותון בכנור, דהי״א כה ג. 290 דברים י כא. הו״א — י״ב. 291 משנה ערכק וסוכה שם. 292 בכי״א: אל תיקרי הלל אלא חלל. 293 ויקרא יט כד, עיין ברכות לה א. 294 דהי״א פרק כד, עי׳ רש״י סוכה נה ב ד״ה אמרו. 295 דהי״ב כג יג, [אצ״ל: והלויים בכלי שיר ה׳, שם ז ו]. 296 דברי הימים א׳ טז מב. 297 דבה״י ב׳ ה יג. 298 דבהי״א טו טז. 299 דבהי״ב כג יג. 300 והלויים כל מבין בכלי שיר, דבהי״ב לד יב. 301 דהי״ב כט כא כז. 302 במדבר פרק י. 303 ערכין שם וסוכה שם. 304 ויקרא כג כד. 305 במדבר כט א. 306 ויקרא כה ט. 307 במדבר י ה. 308 שם פסוק ה. 309 שם. 313 ל״מ, עי׳ ר״ה ה ב פסוקו. 310 שם פסוק ט. 311 במדבר לא ו. 312 שמות ל לד א. 314 שמות שם יח. 315 במדבר י ט. 316 סוכה וערכק שם. 317 אבות פ״ו מ״ה. 318 שמו״ר פכ״ח, עיק סודי רזייא עמ׳ מז. 319 תהילים מזמור כט. 320 איוב כח

כו. 321 לז ב. 322 שם פסוק ד. 323 שם ה. "״ 324 לח כה.

אשרי קסא

. ד׳׳א, ד׳ מהם 3 2 ד ה׳ קולות שלפני מתן תורה 3 ע צלצל הרי ה׳ מיני כלי שיר כד שכתוב בפרשת נשא ד׳ פעמים ע לוים אבל הכהנים בחצוצרות, ד׳ ללוים כ

ה בגמ׳ כל״י שי״ר. ד ו ב ת ע ד ו ב . ע 3 3 כמו יסור במשא״ 2 6 ם א ש מ, בנבל עשור זמרו 3 2 , זמרו לה׳ בבערי 3 2 8 עלי עשור, עלי נבל, עלי בער, זמרו 3 3 , עורה הנבל וכינור3 3 3 , ואודך בכינור2 3 3 , ן בתרועה , הטיבו ע 3 3 0 ו ל, תלינו 3 3 6 , עורה הנבל ובער אעירה שחר 3 3 5 ,. בכער וקול זמרה 3 3 בבער 4, בתוף 3 4 0 , בתוף וכנור יזמרו לו 3 3 , זמרו בבערי 3 3 8 , בנבל(ו)עשור אזמרה 3 כנורותינוי3. ב׳ בנבל ועשור שאין פוחתין מב׳ נבלים, ו׳ 3 ומחול בנבל וכנור במינים ועוגב י4 נבל שאין מוסיפין עליו מו׳, ד׳ מהם אמ׳ דוד ונשארו ט׳ שאין פוחתין מט׳3 א׳, זולתי 4 2 כינורות, כעדם ט׳ קולות של הקב׳׳ה: קול דברים אתם שומעים3 ד׳, קול גדול 4 ת קולו ליסרך4 3 ג׳, השמיעך א 4 3 ם 3 ב׳, השמע עם קול אלהי 4 2 ל קות 3 ז׳, לשמוע א 4 7 ע ע מ 3 ו׳, ואת קולו ש 4 6 ת הקול 3 ה׳, כשמעכם א 4 5 ולא יסף3 3 3 מניין לשיר מן התורה שנ׳ 1 3 0 3 ט׳, ואמרו רבותיע 4 3 ח׳, אשר שמע קולי 4 8 קול3 קול ה׳,בהדר, ויהי קול הש(ו)פר 5 3 ׳ 3 שנ 5 2 והאלהים יענע בקול, זה קול שיר

: , שמנה אשר 3 5 7 , וכלי הקדש אשר ישרתו 3 5 6 תו , ושרתו או 3 5 5 , והם ישרתוהו 3 5 4 ׳ כת, כליו אשר ישרתו 3 , בלי השרת אשר ישרתו בם בקודשי5 3 5 ישרתו לה (בקודש)8, וילוו עליך 3 6 2 , ולעמד לפני העדה לשרתם 3 6 , ו ת אחי , ושרת א 3 6 0 עליו בהם, לבלתי שמוע אל הכהן 3 6 4 , לעמוד לפני ה׳ לשרתו ולברך בשמו 3 6 וישרתוך3, בי בו בחר ה׳ אלהיך מכל שבטיך לעמוד 3 6 5 ת ה׳ אלהיך העומד לשרת שם א, ועשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה׳ 3 6 7 ׳ , ושרת בשם ה 3 6 6 ׳ לשרת בשם הק ה . אילו בספר שיני על א 3 6 , כבל אחיו הלויםי 3 6 8 ׳ אלהיך לשרתו ולברך בשם ה, אל אהל מועד 3 7 , , בגשתם אל המזבח לשרת בקודש 3 7 0 לשרת ונשמע קולו, 3 7 4 , בגדי השרד לשרת בקדש 3 7 3 , בגשתם אל המזבח לשרת 3 7 2 לשרת בקודש, על שולי 3 7 6 , בגדי(הקודש) [השרד] לשרת בקודש 3 7 5 בגדי השרד לשרת בקודשד כ׳׳ד ע , הרי כ״ד, כ 3 7 , בגדי השרת לשרת בקודש8 3 7 7 המעיל סביב לשרת

325 ברכות ו ב, ילקוט תהילים תשט, ועיי סודי דזייא שם. 326 במדבר ד כז (ב׳ פעמים) לא לב. 327 דבה׳׳י א׳ טו כב. 328 תהילים צב ד. 329 צ׳׳ל: הודו לה׳ בכנור, שם לג ב. 330 שם. 331 שם פסוק ג. 332 שם מג ד. 333 שם נז ט. 334 שם צח ה. 335 שם. 336 שם קח ב. 337 שם קלז ב. 338 שם קמד ט. 339 צ׳׳ל: זמת לאלקינו בכינור, שם קמז ז. 340 שם קמט ג. 341 שם מזמור קנ. 342 דברים ד יב. 343 שם פסוק לד. 344 שם פסוק לו. 345 שם ה יט. 346 שם פסוק כ. 347 שם פסוק כא. 348 שם כב. 349 שם בג. 350 ערכץ יא סוף ע׳׳א. 351 שמות יט יט. 352 רש״י ערכץ שם: על עסקי קול שהיה מצווהו לשורי לפי שמשה לד היה. 353 תהילים כט ד. 354 שמות שם. 355 במדבר א נ. 356 שם ג ו. 357 שם פסוק לא. 358 שם ד ט. 359 שם פסוק יב. 360 שם יד. 361 שם חכו. 362 שםטזט. 363 שםיחכ. 364 שם י ח. 365 דברים יז יב. 366 שם יח ה. 367 שם פסוק ז. 368 שם כא ה. 369 המשך של הפסוק ושרת בשם ה׳ אלקיו בהערה 367. 370 שמות כח לה. 371 שם פסוק מג. 372 שם כט ל. 373 ל כ. 374 לה יט. 375 לט מא. 376 לט א.

377 לט כו. 378 שם פסוק א.

קסב פירושי סידור התפילה לרוקח

משמרות, ולתם הפנים כ״ד עשרונות, כנגד כ״ד משמרות כי ברגלים כל. 3 7 9 המשמרות שוות בלחם הפנים

, 3 , ויהי קול השופר יעננו בקולי8 3 8 0 בוישמע יתרו ויהי קולות וקול שופר3 וא׳ 8 3 3 ז׳, ובהיה עקב תשמעון ט׳ קולות 8 2 רואים את הקולות ואת קול השופר3 הרי י״ו, לכך אין 8 ת קול (דברי)4 בשופטים ושוטרים לא אום(י)ף לשמוע א פוחתין מי׳׳ו כלי שיר: ב׳ נבלים ב׳ חלילים ב׳ חצוצרות וא׳ צלצל וט׳ כנורות.ד י״ו פסוקים בעשרת הדיברות, וכנגדם אין מוסיפין מי״ו תקיעות. ע י״ו קולות כ, ואין 3 8 6 צא , לומ׳ שאם שמע ט׳ תקיעות בט׳ שעות ביום י 3 8 5 ׳ ט׳ השפר חסר ו פוחתין מז׳ תקיעות כעד ז׳ קולות בהבו לה׳ בני אלים, ואין באותן פסוקים ג׳3 ודרך לחזיז קולות. במזמור אין ט׳ כמו 8 7 ׳ ׳ לכל שבט ושבט שביל לקול, שנ טד ט׳ קול שבוהיה עקב ט׳ קול, שאם שמע ט׳ תקיעות בט׳ שעות ע בי׳ דברות כ3 לשכן שמו שם לשום שמו. בותתפלל חנה ט׳ פעמים 8 8 יצא. ט׳ פעמים בחומש שם בן ד׳ אותיות. בתהלה לדוד ט׳ פעמים שם בן ד׳ אותיות, ד׳׳א אותיות. ובמשנה תורה ט׳ פסוקים שבכל אהד קול ואש: ודבר ה׳ עמכם מתוך האש קול3 ב׳, מתוך האש , 0 ש א ת קולו וגו׳ מתוך ה 3 א׳, מן השמים השמיעך א 8 9 דברים3 ד׳, קולו שמענו 9 2 ש א 3 ג׳, כשמעכם את הקול מתוך ה 9 ל' הענן והערפל קול גדו3 9 4 ׳ 3 ה׳, האש הגדולה הזאת אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה 9 3 ש א מתוך הת קול ה׳ אלהים ואת 3 ז׳, לשמוע א 9 5 ש א ו׳, קול אלהים חיים מדבר מתוך ה3 ט׳, 9 7 חי י 3 ח׳, קול אלהים(חיים) מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ו 9 6 ש א ה

לומר בל האומר תהלה לדוד כמקיים התורה שנתנה בט׳ קולות מתוך האש]. מתהלה עד סוף המזמור קנ״ט פחו׳ אחד מק״ם, וכן ק״ם שנה משנולד אברהם עד שנא׳ שני גויים בבטנך. בתחילה התחיל תהילה לדוד והכי מסיים, ובתחילה אומ׳ ואברכה ומסיים ויברך כל בשר לעולם ועד, זהו סיומו הללויה,

3 דיי לנו להלל חצי השם, כלומ׳ שאנו זוכין להלל חצי השם. 9 8 ׳ א׳׳ד שמע

ה י־ה בגמטריא ט׳ו, לומר לך ט׳׳ו סעודות אובלין ־ ברך י ו נ ג ח אג ו : ] בשבוע, ב׳ סעודות בכל יום וגי סעודות בשבת, הרי ט״ו, שנאמר ואנחנו גברך

.[ 3 9 י־ה9

ד חסר יו׳׳ד, כמו תפלה למשה, וכן תחנה, מפני הדגשות אך ו ד [*תהלה ל

379 סוכה נה ב. 380 שמות יט טז. 381 שם פסוק יט. 382 שם כ טו. 383 במדבר פרק י. 384 דברים יח טז. 385 שמות יט טז יט, כ יח, יהושע ו כ, ש״ב יח טז, כ א כב, הושע ח א, איוב לט כה. 386 סוכה שם וערכק שם. 387 איוב כח כו, לח כה, והמקור ב״ב טז א.T ,388 לשכן שמו שם: דברים יב יא, יד כג, טז ב ו יא, כו ב. לשום (את) שמו שם: דברים יב ה כא כד. 389 דברים ד יב. 390 שם פסוק לו. 391 שם ה יט. 392 ה כ: דהי כשמעכם את הקול מתוך החושך וההר בוער באש. 393 שם פסוק כא. 394 שם כב. 395 שם כג. 396 יח טז. 397 ד לג. 398 ילקוט תהילים רמז תתעב. 399 שבת קיח ב, מכילתא בשלח טז כה. וכ״כ הרוקח בהגדה של פסח עה״פ והאח נתן לבני אדם: ואנחנו אומרים נברך שאכלנו משלו ט״ו פעמים בשבוע בו׳ ימים, בכל יום סעודה אחת ובלילה סעודה אחת וכו׳ ובשבת ג׳ סעודות הרי ט״ו

אשרי קסג

4 מי ישמיע כל 0 חסר י׳ שאין בני אדם יכולין לומ׳ אפי׳ תחלה אחת דכתי׳ 0 תהלתו. תהלה אי, ואהללה בי, ומהולל גי, תהלת ה׳ די, הרי ד׳ בנגד ד׳ שירות:ד ג׳ ע אז ישיר משה א׳, השירה ב׳, אשירה לה׳ גי, שירו לה׳ כי גאה גאה די, כ גליות שגאמר שירה והלול כשיבא המשית. ואם לא תחשוב תהלה לדוד ג׳ שירו, ישאר ג׳ הלולין בארוממך אלהי המלך 4 0 3 ׳ , וכן ותען להם מרים שירו לה 4 0 2 ׳ לה

וג׳ שירו באז ישיר, בעד קק״ק כל שירותיו משולשים.י מלא ר, לומ׳ שהוא א־ל ואין בלעדו במעלה ומטה ודי ה ו ל ך א מ מ ו ר א רוחות העולם. המלך א׳ מלכותו ב׳ מלכותך ג׳ מלכות כל העולמים ד׳ הרי ד׳ד שלמה, להודיעך ע , וא׳ כ 4 0 4 ד ג׳ שמלכו בכיפה כדאמר במגילה ע מלכיות, כ

שמלכותם פוסקת, ומלכות שמים לעולם עומדת.ד ד׳ ע ואברכה א׳, אברכך ב׳, וחסידך יברכוכה ג׳, ויברך כל בשר ד׳, כ סדרים ומסכת ברכות בראש, לכך ואברכה שמך בראש התהילה, ובעד ד׳ שמים וארץ ים ואויר, שכל בריות שבהם מברבין לפניו. לעולם ועד ג׳ בתהלה לדודד העולם הזה והעולם הבא ולימות המשית ע ד ד׳ עולמים: כ ע וא׳ עולמים, כ וא׳ לתתיית המתים, ובן ד׳ פסוקים ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם ועדד ע . גדול ה׳ א׳, ולגדולתו ב׳, וגדולתך אםפרגה ג׳, וגדול חסד ד׳, כ 4 0 5 העולם4 והתגדלתי והתקדשתי וגודעתי לעיגי 0 שיתגדל לסוף שיפלו ד׳ מלביות, דבתי׳ 6

גוים רבים.ד ג׳ ימינך ה׳ נאדרי בכח א׳, ע וגבורתיך א׳, וגבורתך ידברו ב׳, גבורותיו ג׳, כ4 ג׳, וכן ג׳ ימין ה׳ עושה חיל א׳, ימין ה׳ רוממה 0 7 ימינך ה׳ תרעץ ב׳, נטית ימינך, כי כשהולכים למלחמה 4 0 8 ב׳, ימין ה׳ עושה חיל ג׳, וכן ג׳ בשם ה׳ כי אמילם בוטחים כהגים לויים וישראל בזכות ג׳ אבות וג׳ תפלות ביום. הדר כבוד הודך4 במרכבות יחזקאל החשמל 0 , י א׳, כבוד מלכותך ב׳, וכבוד הדר מלכותו ג׳, הר4 בי, 1 2 ן ו 4 א׳, אזמרה שמך עלי 1 1 ן ו 4 הרי גי. ואזמרה שם ה׳ עלי 1 0 ה ל מ ש ח חשמל ה4 גי, וכן ג׳ מילוי כל כבוד בבל הארץ: ואולם חי אני וימלא 1 3 ן ו ולזמר לשמך עלית כל 4 אי, וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו(הי) א 1 4 ת כל הארץ כבוד ה׳ א4 ג׳. הכסא כ 1 6 p כבודו א 4 ב׳, קק׳׳ק ה׳ צבאות מלא כל ה , 5 ן אמ הארץ אמן ו והלב יבין משתי הכליות וג׳ קשת סוד השם ליריאיו. וגדולתך אספרנה י׳ יתירה,4 הרי י׳ שבן גדולתו בי׳ הוייות, וכן ישבח 1 ד י׳ שמות שאינן גמחקין,417 8 ע כ יגידו יאמרו יביעו ירעו יודוך יברכוך יאמרו יגידו, הרי ט׳ שבחות מתחילין בי׳ וא׳ ויברך כל בשר. זכר רב טובך א׳ טוב ה׳ לכל ב׳, שהוא טוב לעליוגים

וכו׳ על כן הללוי־ה. 400 תהילים קו ב, עיין שוח״ט שם. 402 בתהילים צו א, צח א, קמט א. 403 שמות טו כא. 404 יא ב. 405 תהילים מא יא, קו מת. דבה׳׳י א׳ טז לו. כט י. 406 יחזקאל לח כג. 407 שמות טו ו, יב. 408 תהילים קיח יא־טז. 409 כנצ׳׳ל: הרי. 411 תהילים ז יח. 412 שם ט ג. 413 תהילים צב ב. ב ג׳. 410 יחזקאל א ד כז, ח 414 במדבר יד כא. 415 תהילים עב יט. 416 ישעיה ו ג. 417 עיין שבועות לה א.

418 קשה לקריאה.

קסד פירושי סידור התפילה לרוקח

ולתחתונים. ורחום ה׳ א׳ ורחמיו ב׳, שמרתם ומאכיל בריות הארץ ובריות הים./ כעדם / כל מעשיך בי, ישבח מעשיך גי, וחסיד בכל מעשיו ד על כל מעשיו א

שמים וארץ וים ובאויר שהם מעשיו./ חקח כ׳ מן ך׳ ה / אם היה בך הרי ך׳ ת׳׳ק, ועתה כתב ב ת ה כ כ ו כ ד ב י/ הזן ישארו לך כ״ת וה׳ של יברכוכה, לומ׳ ה׳ ברכות לברך על הפת: המוציא א

/ הטוב והמטיב ה׳. / בונה ירושלים ד p ועל המזון ג א את הכל ב/ על הו י״א לשון ר מ א ך כי בכבודו מראה הוא הוד מלכותו. י ת ו כ ל ד מ ו ב כ/ וגבורתיך יגידו רבים, אלו הן: דור לדור ישבח מעשיך דור לדור לשון רבים א/ וחסידיך בי, גוראותיך יאמרו גי, יביעו די, ירנגו הי, יודוך ה׳ כל מעשיך ו יברכובה זי, יאמרו חי, ידברו טי, להודיע לבגי האדם יי, ישברו יא׳, וזי לשון יחיד: ארוממך אי, ואברכה בי, אברכך גי, ואהללה די, אשיחה הי, אספרנה ר,

ידבר פי זי, הרי י״ח ברכות ז׳ לשון יחיד ז׳ ברכות של י״ט ושל שבת.ך הרי מסיים הפסוק במלכות ומתחיל ת ו כ ל ו מ ת ו כ ל ד מ ד ד ה ו ב כ ו פסוק אחר במלכות, להודיענו שמראה מלכותו למעלה ולמטה, ועוד להביא מלכות מלאכים שמראה (למלאכים) לעליונים כמו מיכאל השר הגדול והפנימיים, ועוד מודיענו מלכותו יראה לישראל לימות המשית ויסיר המלכות4 וליה יהיב שלטון ויקר ומלכו וכל עממיא אומיא 1 ויתן למלך המשיח דכתי׳ 9 ולישניא ליה יפלחון שלטניה שלטן עולם די לא יעדא ומלכותיה די לא תתחבל.ך הרי בפסוק כל״מ יש מלך זה אחר זה, כל״מ להפך מל״ך, על כן יש ת ו כ ל מ

בהם מלכות.4 נפלה ולא תוסיף קום 2 אין נו״ן באשרי, שראה מפלתן של ישראל כדבתי׳ 04 בי 2 בתולת ישאל, וזה היה בדור ני, כי מאדם עד צדקיה נ׳ דורות, לכך כתי׳ 1ה תהפוכות להמ׳׳ה: אדם שם אנוש מ דור תהפוכות המה, הם לא נאמר אלא ה קנן מהללאל ירד חנוך מתושלח למך נח, הרי יי, שם ארפכשד שלח עבר פלג רעו שרוג נחור תרח אברהם, הרי כי. יצחק יעקב יהודה פרץ חצרון רם עמינדב גחשון שלמה בועז הרי לי, עובד ישי דוד שלמה רחבעם אביה אםא יהושפט יהורם אחזיה הרי מי, יואש אמציה עוזיהו יותם מנשה אמון יאשיה יהויקים הריה לני דורות, ואין לחשוב יהואחז ויהויכין שלא מלכו שנה ני, נמצא צדקיה הי

תמימה.. הנפלי״ם בגמ׳ 4 2 2 ם חזר דוד וסמכו ברוח הקדש י ל פ ו נ ל ה כ ׳ ל ך ה מ ו סם לרבות מלאכים ל כ ת א ם ע׳׳י זרובבל. א י פ ו פ כ ל ה כ קף ל ו ז צדקיה״ו. ו

ששביעים מזיו שכינה.ך ז׳ תיבות, שמשביע ז׳ אדם ובהמה וחיה ועוף ודגים ד ת י ח א ת ו פל ואברכה שמך ויש בו ט׳ פעמים הי, כנגדו מסכת ושקץ ורמש. התהילה מתחי ברכות ראש לכל התלמוד, ובה ט׳ פרקים בפרק ראשון ו׳ הלכות שקורין בבות,

419 דניאל ז יד. 420 עמוס ה ב, ברכות ד ב. -421 דברים לב ז. 422 ברכות שם.

הללי נפשי קסה

p שלישי ז׳ הלכות, בפ״ד ז׳ הלכות, בפ״ה ה׳ הלכות, פ בפ׳ שני ט׳ הלכות, ב בפ״ו ח׳ הלכות, בפרק ז׳ ח׳ הלכות, בפרק ח׳ ט׳ הלבות, בפר׳ ט׳ ז׳ הלכות, הרי ס״ה בבות שהם הלכות, בנגד אלו ס׳׳ה דברים שבתהלה לדוד רמוזים, ואלו הן: ארוממך, שמך, אברכך, שמך, מעשיך, וגבורתך, הודך, ונפלאותיך, נוראותיך, וגדולתך, טובך, וצדקתך, יודוך, מעשיך, וחםידך, יברכוכך, מלכותך, וגבורתיך, מלכותך, וממשלתיך, אליך, ואתה, ידיך, הרי כ״ג שפונה כנגד הכבוד. ולגדולתו, ורתמיו, מעשיו, גבורותיו, מלכותו, דרכיו, מעשיו, קוראיו, יקראוהו, יראיו, אוהביו, קודשו, הרי י״ב במדבר על ידי אחר. גדול, ומהולל, חנון, ורתום, ארך אפים, וגדל חסד, טוב, צדיק, ותסיר, קרוב, הרי י׳. סומך, וזוקף, גותן, פותח, שומר, ומשביע, יעשה, ישמע, ויושיעם, ישמיד, הרי י׳. אלהי המלך, גדול ה׳,/ ורחום ה׳, טוב ה׳, יודוך ה׳, סומך ה׳, צדיק ה׳, קרוב ה׳, שומר ה׳, תהלת ה הרי י׳, הרי ס״ה בין בולם, בעדן תקנו ס״ה בבות. ואם תחשוב התהלה כמו, לכך כל 4 2 4 ע קורין מן אשרי יושבי ביתך עד לעולם ועד תרי״ג אותיות א ש, וכאלו קיים תרי״ג 4 2 5 האומ׳ תהלה לדוד בבל יום מובטח לו שהוא בן ע״ה

מצות. מן אשרי יושבי עד שה׳ אלהיו י״ד תיבות. ואנחגו גברך י־ה מעתה ועד עולם הללויה ת׳ תיבות, הרי ב״ב, כ״ב אותיות של תורה. בל פסוק ופסוק יש בו באמצע ו׳ חוץ מן ח״ק, כגון ואהללה ואברכה ולגדולתו וגבורתיך ודברי וגדולתך וצדקתך, וכן כלם, חוץ מן חען שיש בו ארך, וכן קרוב שיש בו לכל, הרי ח״ק בראש ובאמצע, א״ל לומר חק לומר תהלה לדוד־ בבל יום. ומתתיל בא׳ ארוממך ומסיים בד׳ לעולם ועד, כמשה שהתחיל בשירה אז ישיר וסיים בד׳ לעולם ועד, והתחיל בתהלה לדוד וסיים בתהלת ה׳, והתחיל ואברכה וסיים ויברך, התתילל לעולם ועד וסיים לעולם ועד, כלעומת שבא כן שמך וסיים שם קדשו, התחי ילך, להודיענו כי מאד היתה חביבה על דוד, על כן כל איש חי יכוין מאד מאד בלב לומ׳ התהלה בכוגת לבו ואז מובטח לו שהוא בן ה״ה, כי שכר גדול יהא

חלקו ברב טוב הצפון].

נכח] הללי נפשי

(סודות התפילה) הללויה הללי, ט׳ פעמים ה׳ במזמור, נגד ט׳ מלבים בעולם והקב׳׳ה על כולם״ לכך סיים ימלוך ה׳ לעולם. אמד פוקח עורים זוקף כפופים ובכולם לא אמד

״את״ אלא בגרים לרבות גיורות וכו׳.

424 העיר לי ר׳ י. אורבך שיש עתר מתרי״ג אותיות. ומתהלה לדוד לבד יש תרמ״ה תיבות. 425 ברכות ד ב, ט ב.

[כח] א) פדר״א פי׳׳א: עשרה מלכים מלכו מסוף העולם ועד סופו מלך הראשון זה הקב״ה וגף.

קסו פירושי סידור התפילה לרוקח

י 1 הנפש שהיא העיקר הללי את ה׳ אשר בראך, לכך ש פ י נ ל ל ה ה י ו ל ל הת נפשך3״ ת ה׳ אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך אפילו נוטל א 2 ואהבת א נאמר

הללי ושבתי את שמו הנכבד. הנה אנחנו ברחנו בעיר מינצבדק בתתקמ״ח באדר השיני מפני הגוים אשד רצו לטבוח אותנו כצאן טבחה, והנחנו כל אשר לנו בין הגוים את ספדי התורה וספרים וערבונות, והשם ישמרנו מכף כל אויבינו, וכל בני העיירות בדחו בעיר מצור, ועל כל זאת אנחנו מהללים שמו, ולמען שמו יראה בעלבון בניו המצפים

. 4 למיתה וברחו זה לכאן וזה לכאן בערי מצור׳ לרבות שם אלקים או שם שד־י ושאר שמות, ת ה י א ש פ י נ ל ל ה. ולרבות אותם שלא ידעו אלא בלשון אחרת, ידבר בכל לשון ולרבות בבינוי56 עוזבי תורה יהללו רשע, מכלל שאוהבי ׳ ת לרבות צדיק, ובתי י א ש פ י נ ל ל ה

ת ה׳, שתשבחנו. ד יהללך זר ולא פיך. הללי נפשי א ׳ הורה יהללו צדיק שני שהנשמה במו מלאך, ויראה לחטוא יותר מן הגוף. ש פ יה נ , [*הללוי וכי במותו יהלל השם, ורבותינו וישלחם מעל יצחק בנו י ׳ בח י ה י ל ל ה א

, אלא בעודו בבריאותו]. 8 בעודינו חיי בעוד אני בכחי, בל אשר תובל לעשות בכחך עשה, י ׳ בח ה ה ל ל ה א8 וישלחם מעל יצחק בחיי פשיטא וכי לאחר מותו יהלל, אלא בחיי בכחי, במוי זמר הוא שבח נעים, במו ונעים ד ו ע י ב ק ל א ה ל ר מ ז בנו בעודנו חי, בכחו. אד קק״ק כל ע , אזמרה בעוד נשמתי בי. הללי, אהללה, אזמרה, כ 1 0 זמירות ישראל

, כעדו תיקנו שהחיינו וקיימנו והגיענו. , י שבחו משולשה, נפשי בחיי בעודי חים אין לכם לבטוח באדם שיכול לעשות נדבת לבו י ב י ד נ ו ב ח ט ב ל ת א

ם שדומה להבל ולמי שאין לו תשועה. ד ן א כמו שרים נכבדים. בב, והזכיר רוחו לפי שהיא 1 2 חו היא נשמתו אשר על המוח שוכנת א רו צ תב ו ש מלבלבת על הלב ובתוכו דופקת, ולאדם בעת יציאת נשמתו יוצאה ממנו. יו י ת ו נ ו ת ש ו ע ד ב א שימות. א ו ה ם ה ו ו לאדמה שלוקחה ממנו. בי ת מ ד א ל

, ומחשבת הנדיב. 1 3 מתשבות הבוטח בוו כי האדם הבוטת בנדיב נופל ומת ואין עזרתו ר ז ב בע ק ע ל י א י ש ר ש א כלום, אבל אשרי האדם שאלקי יעקב בעזרו בל שעה. ואמר בעזרו ולא אמר' כי אלקי אבי 4 בישועתו, בי ישועה גמר הישועה, אבל עזר הוא לפי שעה, כמו1 מאין יבא עזרי ואמר עזרי מעם ה׳. ואמר א־ל יעקב לפי שהוא 5 בעזרי, וכמוו , לכך אמר א־ל יעקב בעזרו. שבר 1 6 היה בצרה, לא־ל העונה אותי בעת צרתי

1 תילים מזמור קמו. 2 דברים ו ד. 3 ברכות סד א, בכ׳׳י פילד׳: אפי׳ נוטל נשמתך את נפשך. 4 כ׳׳ה בכי׳׳א, ובכ׳׳י פלדלפיה בגל׳, ובכי׳׳פ אינו, וכבר הזכיר רבנו כל זה למעלה בסימן כא — הללו עבת השם. 5 עי׳ שבועות לה א. 6 משלי כח ד. 7 שם כז ב. 8 בראשית כה ו, וכן הוא בפירושו עה״ת שם. 10 שמואל ב׳ כג א. 11 רש׳׳י. 12 עי׳ חכמת הנפש. 13 כלומר כל הבוטח וכ׳׳ה בסדר׳׳ש, אבל המפרשים פי׳ של המת. 14 שמות יח ד. 15 תילים

קכא א, ב. 16 בראשית לה ג.

הללי נפשי קסז

, בטחו ו ושם בטחונו בו כי עזרתו לעולם, כמו שאמו־7 י ק ל ׳ א ל ה סבר שלו. ע1 לעולם. 8 בה׳ עדי עד בי ביה ה׳ צור עולמים, שהוא מחסה

ץ נדיב שהוא חפץ לעזור אינו יכול לעוזרו מקול ר א ס ו י מ ה ש ש ו ע רעמים וברקים, אבל הקב׳׳ה עושה שמים ויכול לשומרו מקולות וברד וארץמ י ת ה א , ו , 9 ם ויכול לשומרו בכל מקום שהולך י ת ה א ושומרו בכל מקום. וד בם לרבות כל אשר ש ל א ת כ א . ו 2 לרבות ימים ונהרות ומים העליונים0ת ויעמד בין השמים ובין בנהרות וכל אשר באויר, שהרי כת׳ במלאך המשחי, ואשר עתידים להיות, 2 2 . ואשר בגיהנם ובגן עדן ראש לויתן בגן עדן 2 , הארץ

ושמים וארץ תרשים.ו מחשבותיו. י ת ו ג ו ת ש ם שיש גדבת לב ותאותם. ע י ב י ד ג ו ב ח ט ב [*אל ת2 רוכב שמים בעזריך, אבל 3 כת׳ ו א־ל לשון חוזק, ו ר ז ב בע ק ע ל י א י ש ר ש א2 ויקרא לו אל אלהי ישר׳, כלומ׳ 5 2 יעקב גקרא א־ל רבת׳ 4 י במגילה פרק שנם ש ל ה שהק׳ שהוא אלהי ישר׳, קרא א־ל [ל]יעקב. שברו לשו׳ ראייה. עו כי בשמים מושל ובימים ובארץ ובבל מקו׳, ויבול לעזור לך וליתן לך, י ה ו ל א

אבל אדם אם הוא בכאן אצלך לא יגן לך במקום אחר.ם ח ן ל ת ת תבירו, ג ו ם שכיר העושקו שכובש שכרו, או הגוזל א י ק ו ש ע לם, מי שאחזו בולמוס יאכילגו רי ר אסו י ת ׳ מ י . י 2 6 סעודה, וישבו לאכול לתם2 לפי 8 , שסמך רעיבי׳ לאסורים, ודוד שהאבילהו לחם הפנים 2 אפי׳ דבר איסור7

. 2 9 שאחזתו בולמוס, שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח הנפש וה׳ [פעמים] השם כת׳ כאן נגד ה׳ חומשי תורה, שהגר צריך לשמור תרי׳׳ג מצות, הם רמוזים בכאן עד גרים יש אותיו׳ בהתתלת התיבות [בגימטריא] תרי״ג, ולהכי כת׳ ״את״ גרים, דלא בה׳ בשום אחר מהם יותר ׳׳את״ לא

ד יתזק. ד ו ע באיסורין, וכולם י3 יי׳ ימלוך. וי״ל הכא דבת׳ רשעים יעות כת׳ 0 ׳ ׳ ומשה כת י ך י ו ל מ י בנתיים והפסק ימלוך בין הק׳ לרשעים שפונה מהם, להכי צריך אדם חשוב

להרחיק בני אינשא דלא מעלו כדי שיהא נשמע תפילתו].ת הצדק שעושה לעולם, על כן לא מ ם שומר א ל ו ע ת ל מ ר א מ ו ש הם הוא עושה דין לנעשקים י ק ו ש ע ט ל פ ש ה מ ש ו תפחדו שיעשוק אתכם. עם עונה על אשרי שאל יעקב בעזרו, לפי שהאדם י ב ע ר ם ל ח ן ל ת ו מהונם. נ הבוטח בנדיב ובעיר מצור מרעיבין אותו לבסוף, אבל הקב״ה נותן לחם לרעבים

3 כי לא אעזבך. 2 3 ונתן לי לחם לאכול והשיב לו הכבוד 1 כמו שאמ׳ יעקב

17 ישעי׳ כו ד. 18 בכי״פ: מחזק. 19 עי׳ רש״י. 20 בר״ר פי״ג יג, פרדר״א פכ״א. 21 יחזקאל ח בג. 22 ב״ב עה א. 23 דברים לג כו. 24 מגילה יח ב. 25 בראשית לג כ. 26 שם לז כה. 27 יומא פג א. 28 ש״א כא ז. 29 יומא פב א. 30 שמות טו יח, ובנ״א: ימלוך ה׳ לעולם, משה הקדים ה׳ למלכות, שנאמר ה׳ ימלוך לעולם ועד, ודוד הקדים מלכות לה׳ שנאמר ימלוך ה׳ לעולם, לפי שסיים ודרך רשעים יעוות לא רצה להזכיר ה׳ על הרע, ע״כ.

31 בראשית כח כ. 32 שם פסוק טו.

קסח פירושי סידור התפילה לרוקח

ם אדם האסור בבבלי ברזל או בבית הסוהר השם מתירו י ר ו ס ר א י ת ׳ מ הקף ו ׳ ז ח ע ו דים פוקח עין עורים בדבר ופותח עין שלהם. ה ק ו ׳ פ בגזירתו. ה

ם זוקף אתם שהולכים בקומה כפופה. י פ ו פ כם לפי י ד ת ג ר א מ ו ׳ ש ם העושים צדק ושומרם. ה י ק י ד ב צ ה ו ׳ א ה

שאין להם עזר.ת גרים, מתיר אסורים, פוקח עורים, זוקף כפופים, אוהב צדיקים, שומר אד ה׳ ספרים, ובכולם לא אמר ע התחלת התיבות בגימ׳ תרי״ג. ואמ׳ ה׳ דברים כת לרבות ״את״ אלא בגרים, לפי שאמר שומר ישראל צריך שמירה בגרים. א

ת לרבות גר תושב. גיורת עבדים ושפחות ועבדים משוחררים הכשירים, אדרך ד יחזק אותם. ו ד ו ע ה שאין לה סומך. י נ מ ל א ם שאין לו עזר. ו תו י

ת שמעוות אותם מדרכם ויפלו ממועצותיהם. ו ע ם י י ע ש רך הואיל והוא מאבד את דרך הרשעים ומחזק י ה ל ם א ל ו ע ׳ ל ך ה ו ל מ י׳ אמר דוד, אבל משה אמר בשירת ויושע ך ה ו ל מ הטובים נאה לו המלוכה, י ה׳ ה׳ ימלוך, אלא לפי שאמר דוד ודרך רשעים יעוות, לבך לא רצה לסמוך השם

אצל יעות, והפך ואמר ימלוך ה׳ לעולם שמלכותו היה ויהיה לעד.ד כל הדורות. ו ד ד ו ו ד ן לפי שציון עיר המלוכה אמר ציון. ל ו י ך צ י ק ל א

ם במפלת רשעים שייך לומר לאחריו מיד גדולתו ומלכותו. ל ו ע ל ו בכל הקריה הללויה, כמו שהתחיל המשורר ברוח נבואה המזמור כן סייםד ט׳ תיבות בקק״ק עד כבודו, ע ׳ ט׳ תיבות בפסוק כ ך ה ו ל מ עד סוף הספר. י לומר שירת דוד כמו שירת מלאכי השרת, לבך אמר הפסוק ימלוך עם קק״ק.ת ה׳ א׳, אהללה ה׳ ב׳, על והזכיר ט׳ פעמים ה׳ במזמור, ואילו הן: הללי נפשי א ה׳ ג׳, ה׳ מתיר ד׳, ה׳ פוקח ה׳, זוקף ר, ה׳ אוהב ז׳, ה׳ שומר ח׳, ימלוך ה׳ ט׳.ד ט׳ מלכים שמלכו בעולם בתחילת פרקים דר׳ אליעזר״, ח׳ בשר ודם ע כ

והקב׳׳ה ראשון ואחרון, לכך סיים ימלוך ה׳ לעולם.

[כט] הללויה כי טוב זמרה

(סודות התפילה) הללויה בי טוב הרופא לשבורי, תחלתן וסופן בגימ׳ בגולה״. ורב כח, אלפים

רבבות פרסאות, כי הוא גדול מכל. את המיחלים, בגימ׳ ישעיהו וחזקיהו עם הקריאה.

לבהמה לחמה זה הדוב שמוצץ באצבעו, מי שגרונו גיחר שותה מגרגרת. הדוב וירפא ב

33 פדר״א פי״א, ועי׳ מגילה יא א.

[כט] א) הגולה שישראל שתיק בה זהו שבורי לב ועי׳ להלן. ב) סגולה זו הובאה בכל כתה״י של הסודות, עיק להלן הערה 45.

הללויה כי טוב זמרה קסט

י ונאה לזמר בנעים זמירות (אל) ו נ י ק ל ה א ר מ ב ז ה כי טו י ו ל ל הה לפי שנעים ונאה טוב ההילול. ל י ה ה ת ו א ז נ נ י נעי אלקינו. כ

׳ הוא בונה ירושלים עיר האמת״י. היה לו לומר יבנה ם ה י ל ש ו ר ה י נ ו ב ירושלים כמו שאמר נדחי ישראל יכנס, אלא בונה, מלמד בכל יום ויום השם, ויורידנה למטה בביאת משיח צדקינו 2 בונה באש צח וכבוד ירושלים של מעלהל המפוזרים מפינה לפינה ומפורדים אחד הנה א ר ש י י ח ד במהרה בימינו. נ

ואחד הנה כאשר אנו עתה בגולה יכנס יחד.י לב מגהגו שלא כמגהג בשר ודם, מגהגו של עולם רם ר ו ב ש א ל פ ו ר הא פ ו רואה רמים שר אוהב גדולים ואיגו חושש על מדוכאים, אבל הקב״ה רש לשון ב ח מ י לב בגולה, הרופא לשבורי לב התחלתו וסופו בגולה. ו ר ו ב ש ל

. 4 ם לחוליים לשון עצב ת ו ב צ ע 3 ולא תובשו. ל ו רפואה, כמם מה עגין זה אצל זה, אלא אע״פ שיש כוכבים י ב כ ו כ ד ל פ ס ה מ ג ו מ הרבה ומונה מספרם, כל שבן שמות בני ישראל שהם בניו5 שיקבצם כאשר

, כן מתבש לעצבותם. 6 יתרפא, עיש על בניה תנתםם ומה צריך למנותם, אלא להודיע לבני האדם י ב כ ו כ ד ל פ ס ה מ נ ו מ גבורותיו הנולדים על פי מזלות הכוכבים, כשמונה אותם רואה כל מעשה בניד בלל, כמו* ק פ 7 במספר שמות, אבל מ ד קרוי פרוטרוט כמו פ ס אדם. מם לפי שעל ידיהם תהלוך כל י ב כ ו כ ד ל פ ס ה מ נ ו פקודיהם למטה פלוני. מ

דבר.א כל כוכב יש לו שם בפני עצמו, ואין לך כל כוכב ר ק ת י ו מ ם ש ל ו כ ל שאין לו כמה אלפים רבבות מלאכים עליו י, ולכולם קרא שמות, זה אין שמו

, דכתיב לכולם בשם יקרא". 1 0 כזה

ם קודם בניין ירושלים יעלו עשרת השבטים ואחר כך יבנה י ל ש ו ר [*בונה יי ח ד , ואחר כך נ 1 , ושמו להם ראש אחד ועלו ובו׳ בירמיה3 2 ׳ ירושלים דבת, לגבי שמונה 4 ס היינו גפוצות יהודה, והכי אגו מוציאין במגילה נ כ ׳ י ר ש י

עשרה שאמר ושא נס לקבץ גליותינו קודם בונה ירושלים.י לב אילו השבטים אותם ששבו בתשובה, ושברו הלב ר ו ב ש א ל פ ו ר ה

מפשעיהם, אילו יכנס ויקבץ ויעשה תחבושת לעיצבון שלהם.

1 מזמור קמז. 1א זכריה ח ג, ונקראה ירושלים עיר האמת. 2 עי׳ תענית ח א, ב״ב עה ב,. 4 עי׳ סדור ר״ש. 5 עי׳ אבע״ז. ו תנחומי פקודי א, פםדר״כ (עמ׳ קמג). 3 ישעי׳ א 6 איוב לח לב. 7 במדבר א ב ועוד, ועי׳ אבע״ז. 8 שם א כא ועוד. 9 בסידור ר״ש (עמ׳ סב) בשם מדרש: מונה מספר לכוכבים מונה מספר עולמות לכוכבים שכל אדם ואדם יש לו כוכב אחד ברקיע ושם הכוכב כשם האיש. ובשוח״ט קמח א: מיכאן אתה למד שכ״א יש לו כוכב בשמים ולפי מעשיו כך כוכבו מאיר. 10 עי׳ ספת נשא פמ״ב. 11 ישעי׳ מ כו, ובב״ר פע״ח ד: לכלם בשם יקרא מלמד שיש שם שעד לא כשם שנקרא עכשיו כך הוא נקרא לאחר זמן, עי׳ תנחומא מקהל ד ועוד.

12 הושע ב ב, שוח״ט מז׳ מה ג. 13 צ״ל: הושע. 14 יז ב.

קע פירושי סידור התפילה לרוקח

ם למה הוצרכו למנות מי יגנוב אותם, אלא כל י ב כ ו כ ר ל פ ס ה מ נ ו מם ל ו כ אדם יש לו מזל בכוכב, ולהכי מונה אותם ורואה במזלו מה טיבו. לא אינו קשה כל כך, אלא מ״מ שמות הרבה יש לכל כוכב וכוכב, ר ק ת י ו מ ש

ומופלגים זה מזה, להכי כת׳ בסמוך ולתבונתו אין מספר.׳ היא שאין 5 ׳ אמר ר׳ ישראל בר נחמני מסורת אגדה ם ה י ל ש ו ר ה י נ ו ב ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגליות, אם יאמר שכבר גתקבצו הגליות ולא נבנית ירושלים אל תאמין, שכך כתוב בונה ירושלים ה׳ נדחי ישראל יכנס, אמרו ישראל לפני הקב״ה רבון בל עולמים, לא כבר נבנית ירושלים וחרבה, אמר להם ע״י עוונותיכם חרבה וגליתם מתוכה, אבל לעתיד לבא אני בונה אותה ואיני

' בי בנה ה׳ ציון נראה בכבודו]. 6 הורם אותה לעולם שנאמרת כבודו גדולה ו ורב כח הוא גדול על כל, כי מראה א ג י נ ו ד ל א ו ד גו לעובדו, והמלאכים גדולים מכל, להודיע כי הוא המושל על הכל, והבל תתתי. על כן ׳ מאד שהרי מלאך אחד וכל ערבות רקיע פרום על ראשי אצבעותיו7 הכבוד נראה לעין לב גביאיו, ורב כ ח אלפים רבבות פרסאות שלו, להודיע כיר שהרי פ ס ן מ י ו א ת נ ו ב ת ל הוא גדול הכי, ורב כת לפי גדולתו כוחו הגדול. ו החוזה כוכבים יודע קצות דרכו כפי מזל העולה או יורד או צומח וידע עתידות, וכל שכן המגלגלם ומוליבם בשמו הגדול וקורא שמות לכולם, להודיע לכל כי

לתבונת שכלו אין מספר.׳ ז כוכב, לבנה, שבתי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, בגימ׳ אלף רנ״ג, ו' חוזרים חלילה בכל שבוע ב״ד פעמים, הרי כ״ד פעמים אלף רנ״ג הם ג׳ 8 ם י ב כ ו כ ריבוא וע״ב, לשם״ד ימים קנ״ו ריבוא ג׳ אלפים ותשמ״ד, ועדיין ל׳ שעות ד׳ פעמים חוזרין חלילה, והם אלף וי״ב וב׳ שעות יעלו לחשבון שנ״ח, הרי קנ״ו ריבוא וג׳ אלפים ותשמ״ד וה׳ אלפים וי״ב ושנ״א קנ״א ריבוא פחות תתצ״ח,׳ בבל יום אין חוזרין חלילה אלא ליום מחר, טלה, שור, תאומים, 9 ת ו ל ז ״ב מ י ו סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים, בגימ׳ ג׳ אלפים ותס״גא ודי אלפים ותתס״ה, הרי חנכ״ל שצ״מ טש״ת ו לשס״ה ולרביע יום קכ״ו תבל בגימ׳ י םא״ב מע״ק גד״ר לשם״ה ורביע יום רפ״ג רבוא וגי אלפים ותתקם״ז. לת קכ״ו, שס״ה פעמי לי״ל יו״ם הם מ״ז אלפים י׳ פחות ום בגימ׳ נ״ו, ה עי, י לרביע יום חלוק ליל יום לדי, וקח חלק רביעי הרי ל״א, ועוד תצרף אותם עלא חסר י״ב, ו ת כולם רפ״ח תב א וגי אלפים ותתקם״ז ומ״ו אלף וכ״א ה ו רפ״ג תבא כנגד ישראל ו תמלאם בי״ב מזלות או י״ב חדשים י״ב שבטים, ולמה רפ״ת תבת רפ״ח אלף והם היו , ה 2 0 ת בחר כ״ד אלף לבל חדש ה שהיו בימי דוד, ש2 2 ׳ 2 ולקחנו י׳ לאלף ואלף לרבבה, ובתי ' ב ת כתי ה ת של גיבורי ישראל, ש ת י ש ע

15 תנחומא נח יא. 16 תהילים קב מ. 17 ב״סודי חייא׳׳ הלכות המלאכים (עמ׳ ב): המלאכים גדולים ורמים בקומה כו׳ על ראשי אצבעותיו פרוס ערבות רקיע. 18 עי׳ שבת קנו א, ורש׳׳י עירובץ נו א. 19 ברכות לב ב, פדר׳׳א פ״ו, וערש׳׳י ר׳׳ה יא ב, ברייתא דמזלות (במ׳׳ד ח״ב וירט׳ עמ׳ יב

וש״נ). 20 דבה׳׳י א כו א־ב. 21 שופטים כ י. 22 עמוס ח ג.

הללויה כי טוב זמרה קעא

׳ 2 ותהי 3 ׳ היוצאת אלף, תשאיר ק׳ והיוצאת ק׳ תשאיר י׳ וכשמנה דוד ישראל כת2 ישראל אלף 4 ישראל ם׳ אלף ויהודה ה׳ אלף, הרי ק׳׳ל ריבוא, וכת׳ אחר אומר2 כי עתה כמונו 6 כת׳ אלפים וק׳ אלף ויהודה ת׳׳ע אלף, הרי בולם רפ׳׳ז ריבוא, ו י׳ אלפים, ואותם לא מנה יואב, כי היו מנויין ועומדים אצל דוד, הרי כולם רפ׳׳ח, והם ב׳ אלפים אמות 2 7 ריבוא, וחצר המשכן ק׳ אמה על נ׳ אמה והוא סאתיים שהם י׳׳ת ריבוא טפתים ובכל טפת ל׳׳ו אצבעות אגודל שהם ל״ו י״ח ריבוא שהם רפ׳׳ח ריבוא אצבע גודל, בעד רפ׳׳ח ריבוא פרסאות מסוף העולם ועד סופו, וסאתים הם רפ׳׳ח ביצים, וברפ׳׳ח שעות גברא העולם הם ו׳ ימים בעד העולם,, ועולם קמ״ד אלף שהם קמ׳׳ד ריבוא 2 8 מצרים מ׳ יום, בוש אלף ות׳ יום

פרסאות, הרי אורך העולם ורחבו רפ׳׳ת ריבוא.י ד ם ע י ע ש ל ר י פ ש ׳ מחזק, ענוים הם שפלים מאד. מ ס ה י ו נ ד ע ד ו ע מ

ץ אע׳׳פ שמצליחים לבסוף משפילם ומניעם עד הארץ. ר א3 וענית ואמרת לפגי ה׳ 0 כן 2 ותען להם מרים, ו י ע במו ה ע ד ו ת ׳ ב ה ו ל נ ע

ע לשון שירו לה׳ בתודה על ההודיות. אלקיך. עם י מ ה ש ס כ מ ן בנעים זמירות. ה ר להטיב ע ו נ י כ ו ב נ י ק ל א ו ל מר זם כשהוא חפץ מכסה שמים שהם מצוחצתים בטוהר ומכםן בעבי עעים. י ב ע בר מכין בעעים המטר. מטר נקרא על שם במטרה לחץ שאין ט ץ מ ר א ן ל י כ מ ה רוח עמהם ולא יטה לכאן ולכאן עד שתפל לארץ, כל טיפה וטיפה זה יורהת מנשב, ובימות החורף ת ה ש 3 מטר ארצך, אבל גשם נקרא כ ' ׳ כחץ, לכך בת, 3 3 3 ולא ימות המטר, בי אין גשם בלא רוח, גשם נדבות 2 נקראו ־ימות הגשמים״3 ונתתי 5 ׳ ד המטר, ובגשם כתי ת ו 3 ולא מ 4 לכך אמר משיב הרוח ומותר הגשם3 6 גשמיכם בעתם, ולא נאמר גשמי ארצכם כמו מטר ארצך. ועוד גשם לשון מטר, עבי שחקים חשרת 3 7 / הגשם בעעים עבים וגשם מטר 3 6 ר ב כי הגה הסתיו ע, עבים חשוכים מטרות עוזו, הטיפות יורות כחצים 3 , ו 3 זהו וגשם מטרות עז 8 ם מי, כשהעגן בשיפולי הרקיע, חשוך ט״ל, 4 0 זהו כמראה הקשת ביום הגשם4 ויטל שאול ' כמו כשהשמש זורחת הוא פורח והשמש עשאו מעל ירק האדמה, ות החגית, קשת גקרא שהוא קשה מאד כשהוא כפוף ביותר, מטר בלא רוח, א וגשם על ידי רוח ואינו יורה כחץ מפני שהרוח משיב הטיפות אתת הנה ואחת

הגה./ 2 ה מ ה ב ר על ידי מטר מצמיח חציר מאכל אדם ו י צ ם ח י ד ח ה י מ צ מ ה

23 ש׳׳ב כד ט: ותהי ישראל שמנה מאות אלף ואיש יהודה חמש מאות אלף איש. 24 דהי״א כא ה: ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שולף חרב מהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש וגו׳. 26 ש׳׳ב יח ג. 27 עירובץ בג ב. 28 עי׳ פסחים צד א: מצרים ד׳ מאות פרסה ומצרים אחד מששים בכוש. 29 שמות לא יד. 30 דברים כו ה. 31 שם כח יב, ועי׳ אבן עזרא. 32 ב״ק ל א ועוד. 33 תהילים סח י. 34 רמב׳׳ם פ׳׳י מהל׳ תפילה ה״ח. 35 מקרא כו ב. 36 בכ״י כגראה כתוב ׳׳מטול״, וראה להלן. 36א שיה״ש ב יא. 37 איוב לז ו. 38 ש׳׳ב כב יב. 39 איוב שם. 40 יחזקאל א כח. 41 ש״א יח יא. 42 תילים קד יד: המצמיח

קעב פירושי סידור התפילה לרוקח

ה יש בהמות שנותן להם לחם ממש כדמשמע מ ח ה ל מ ה ב ן ל ת ו נה זה מ ח ה ל מ ה ב ן ל ת ו . נ 4 4 , ועוד לחמה כל סעודה קרוי לחם 4 בסנהדרין34 שמוצץ מן ציפורני ידיו מתיקה כמו דבש, לפי שהדוב אינו יכול לרוץ 5 הדוב כשרואה בהמה ורוצה לתופסה והיא בורחת והדוב אינו יכול לרוץ אתריה,ת ברעב, אלא שהקב״ה מזמן לו פרנסתו מוצץ אצבעותיו, לכך נמצא שהיה מ, לכך שונא 4 6 ה בגימ׳ באצב״ע, והדוב היה אדם בימי דור הפלגה מ ח ה ל מ ה ב ל, לכך שער שבין אזגיו טוב לקמיע מפגי השד המשתגה, ומי 4 7 לאדם וקולו עבה

שגרונו גיחר שותה מים מגרגרת הדוב.ו ולמה הזכיר עורב משאר עופות, אלא העורב א ר ק ר י ש רב א י עו ג ב ל כשהאפרוח שלו יוצא מן הביצה הוא לבן, והעורב סבור שאינם בניו ומניחם, והקב״ה מצואתם נבראים 4 והם משוועים להקב״ה כי ילדיו אל א־ל ישוועו85 בשהעורב 0 . ואומר בפרקים דר׳ אליעזר 4 9 יתושים ואותם הילדים אוכלים אותם

קורא המטר יורד לעולם.

׳ כשמחזיק ענוים לימות המשיח, יתן נקמתו ברשעים י ם י י ו נ [*מעודד עם צריך להתיז י ב ע . ב 5 ׳ היינו בקול רם וענו הלויםי י י ו ל נ אומות העולם. עי נ ב ר מקום יובש צורכה, מקום לחה כדי סיפוקה. ל ט ץ מ ר א ן ל י כ מ העיץ. הו בעודם קטנים הם לבנים ואמם אינם מכירם, והקב׳׳ה זן א ר ק ד י ש רב א ו עה צ ר ׳ מאותה קליפה שיצאו ונשאר בהן ליחלוחית. י אותן כי תולעת תחשי

ו משיח. ד ס ח ו ימלא. ל תם של יתאי א ו ל ת כ ורוצה נדרש לפניו. וץ דברו השמש והכוכבים והמלאכים כולם רצים ואינם ו ר ה י ר ה ד מ עם המלאכים בשליחותן שהן יודעין שיצטוו עוד ת ה מ ת מ ה יכולין לעמוד, שד שלג אע׳׳פ שהוא לבן המים שיוצאין ממנו מכועתן מ צ ג כ ל מצוה אחרת. שר ו פ ושחותן, הכי נמי איגיש אע׳׳פ שהוא גאה, מעפר הוא, דבר מאוס הוא. כ, ואפי׳ לעשיר יש הפרש בין 5 2 ם לעגי כפי השגת ידו י ת י פ ו כ ח ד ל בלע׳. ק פתזם שלג ס מ י ו ו ד ב ח ד ל ש פניו לשאר גופו, שגופו כל שעה מכוסה ופגיו מגולה. י״ מגיד דבתו ליעקב, והכי אמ׳ 5 3 5 דהא כת׳ 3 ם תורה נמשלה למים י ו מ ל ז נמס, יו דיגים חוקים גזירות. ואני מפר׳ ימםם י ט פ ש מ 5 תזל כטל אמרתי. ו 4 ה ש מ

ת דברו, כלומר העננים שותים מים על [ידי] הרוח יזלו מים]. ששולח אא ל ץ אין להשען על הרכב ועל סוס לנוס, ו פ ח ם י ו ס ת ה ר ו ב ג א ב לה בלומר אין לבטוח כי אם ביראתו. צ ר ש שהוא קל ברגליו. י י א י ה ק בשו

חציר לבהמה. ובישעי׳ נא יב: ומק אדם חציר ינתן. 43 ל׳׳מ כעת. ועיין ב׳׳ק יט ב. 44 רש׳׳י אמור כא יז. 45 פדר״א פכ׳׳א והובא במלואו בילמ׳׳כ תילים קמז טו: נותן לבהמה לחמה זו לחמן של דובים כו׳ ומזמין הקב׳׳ה מזונותיהן מן אצבען עד שיהו יכולים לאכול לחם. 46 עי׳ סנהדרק קט א: דור הפלגה כו׳ נעשו קופץ ורוחות ושיתן ולילץ, ועי׳ פדר׳׳א פכ׳׳ד. 47 קידושק עב א: אלו פרסיים ומגדלץ שער כדוב. 48 איוב לח מא. 49 כתובות מט ב, ויק׳׳ד רפי׳׳ט, תגחומא עקב ב. 50 פדר׳׳א ספכ״א. 51 דברים כז יב, עיין סוטה לב א. 52 כ׳׳ה ברש׳׳י בשם יש

במדרש. 53 תענית ז א. 53א תהילים קמז יט. 54* דברים לב ב.

הללויה כי טוב זמרה קעג

׳ הפסוק סיים בירצה ופסוק האחר התחיל רוצה, לומר גמ רצון ה ה צ ו ה ר צ ר י החכמים והיראים והישרים באנשים יריאיו, ועוד רצון המלאכים לשמור חסידיו

ויראיו, ורצון מידת הדין.ו ד ס ח ם ל י ל ח י מ ת ה א ׳ לעזר את יריאיו היריאים מלפניו. ו ה ה צ ו רת , א 5 שאין בוטתים בגבורתם, כי לא לגבורים המלחמה ולא לקלים המירוץ5י ו לרבות כל הנשמעים להם אע׳׳פ שאינם עושים לשמה. יריאיו, כגון י די את ם בגימ׳ ישעיה׳׳ו ותזקיה׳׳ו. א י ל ח י מ ת ה ת לרבות השרים, א חזקי׳ וישעיה, א, שלא היה ברצוגם אלא שבעל , וישמן העם" 5 6 ויסמכו העם על דברי חזקיהת המיחלים, י א יו והוא שיהו אף אוהבין אותו. א ד ת י כרתם יש לעשות. או לרבות ולתושבי שמו שחשב י א ר ת י המצפים למשיח אל יתיאש מן הטובה. א5 (ו)טוב 9 ׳ א ו לרבות לדברו ולתשועתו, שנ ד ס ח ם ל י ל ח י מ ת ה . א 5 8 לעשותת לרבות אע׳׳פ שייחלו ולא הועיל, . א 6 0 ויחיל ודומם לתשועת ה׳, לדברך יחלתיו וחסד ד ס ח ומצדיקים הדין ואומרים גם זו לטובה, את המיחלים לרבות גרים, ל

ה׳ מעולם ועד עולם על יריאיוי*.ת . א 6 ׳ אף בירושלים אומרים השם בכינוי2 ת ה ם א י ל ש ו ר י י ח ב ש לרבות תורתו ואת ישראל, שהרי כשבא משה לספר בשבחו של הקב״ה סיפר6 כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים 3 שבחה של תורה ושל ישראל, שגא׳6 ומי אליו כה׳ אלקינו, וכת׳ אשר לו חקים ומשפטים צדיקים. וכן אמר דוד 4י ח ב 6 אין כא־ל ישורץ אשריך ישראל מי כמוך. ש 5 כעמך ישראל גוי אחד, ובן׳ לפי שעיגיו ולבו שם*6, לבך וראה בטוב ירושלים וראה בנים ת ה ם א י ל ש ו ר י

. 6 לבניך7ת הברכה8*, וגם שלום, וראה בגים ן כי שם צות א ו י י א ל קי ך צ ל ל ה, והתורה 6 9 לבגיך שלום על ישראל, וגם עזר ישלת עזרך מקודש ומציץ יסעדך, ישאו 7 2 , וגם הצדק, צדק ילין בה 7 , כי מציץ תצא תורה׳ 7 0 שם, וקמת ועלית

. 7 , זהו הררי ציץ גבעת ירושלים4 7 3 הרים שלום לעם וגבעות לצדקהך שהרי חיזק הבריחים של השערים שלא יבא י ר ע י ש ח י ק בר ז י ח כל בכ׳ ך בקרבך בגבורה ובחיים טובים. הפסוק מתחי י נ בהם האויבים. בדך ב

ומסיים בכ׳, לומר בזכות אברהם שהיה בדור כ׳ והוליד בן כ׳׳ף שגה.ך ע י ב ש ם י י ט י ב ח ל ם שלא תפחד מן האויב. ח ו ל ך ש ל ו ב ם ג ש ה7 עם חלב כליות, חטה 5 חיטים טובים ושמינים וגדולים ככליות שור דכתיב

. 7 6 נמצא אפילו אם העיר תשב במצור לא תפתד

55 קהלת ט יא. 56 דבהי׳׳ב לב ח. 57 אולי צ׳׳ל: השמן לב העם (ישעי׳ ו י). 58 מלאכי ג טז. ועי׳ קידושין מ א: מאי ולחושבי שמו אפילו חשב וכר. 59 איכה ג כו. 60 תילים קיט יי• 61 שם קג יז. 62 קידושץ עא א, במ׳׳ר פי׳׳א ד. 63 דברים ד ז, ח. 64 ש״ב ז כג. 65 דברים לג כט. 66 מ׳׳א ט ג. 67 תילים קכח ה, ו. 68 שם קלג ג. 69 שם. 72 ישעי׳ א כא. 73 שם ב ג. 74 ישעי׳ י ג כ ג. 70 דברים יז ח. 71 ישעי׳ ב

לב. 75 דברים לב יד, וערש״י. 76 ירמי׳ טו כ.

קעד פירושי סידור התפילה לרוקח

ו ץ דבר ו ר ה י ר ה ד מ . ע p K ץ גזירתו שולח ר ו א ת ר מ ח א ל ו ש ה7 התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו. 7 כמו

ר כי כשהענן מביא מים הרבה מתקרש ביחד ונעשה מ צ ג כ ל ן ש ת ו נ ה שלג, לכך נאמר נותן שלג כצמר, ולכל טיפה של שלג ו׳ קרנות, לכך אם, ״במו״ כתיב, לומר כל מה שנברא בו׳ ימים יהיה כמו 7 8 התרחצתי במו שלג שלג שהוא לבן ומימיו מכוערים, כך יגוע אדם ואין, לכך כי לשלג יאמר הוא. וע׳ ריבוא רגעים ביום, בי״ב שעות 8 , לומר שלקח שלג מכסא כבודו0 7 9 p כת׳ א ל׳ אלפים וקע״ז. כל העולם של״ג ריבוון וב׳ אלף ריבוא וע״ב ריבוא וא׳ אלפיםp ^ הוא א וקכ״ה מהלך יום רוחב ומהלך יום ארוך, כי לשלג יאמר הוה א^ הגותן שלג כצמר, כמו צמר המכסה בני אדם, כך השלג כתי׳, כי שלג הוא אר פ א ר קרח בפירוד. כ ו פ . כ 8 1 להרים, מעלי תילגא לטורי כחמשה מטרי לארעא

יפזר בעולם.ם הוא משליך הקרח שלג כמו פתיתים, הקב״ה הוא י ת פ ו כ ח ד ך ק י ל ש מ רחמן ומשליך הקרח כפי יכולת האדם לסבול לעשיר קרח גדול מפני שיכול, שאין כסות בקרה, שהרי העני 8 2 ללבוש מלבושים טובים, אבל לעני כפי יכולתו

הולך ערום ויחף בקרח גדול ואינו מת בקרה.ד ונתן זנב כימה בנהר דינור שברקיע שיני שלא מ ע י י ו מ י קרת נ פ ל, וכן פני החמה יש בו שלג ולצד אתד אש, 8 3 יזיק קרתו יותר מידאי לבני אדם

. 8 והופך פני אש בימות הגשמים שלא ימותו בני אדם בקור4ם כשרצון הכבוד־ שולת גזירתו וימס הקרח והשלג. ס מ י ו ו ח דבר ל ש ים כשהוא משיב הרוח מפני שימניע הטיפה מחבירתה, מי י ו מ ל ז ו י ח ו ב ד ש י8 כשעירים עלי דשא, בשעימיןם בת׳, אין בין 6 ׳ , לכך כת 8 5 פלג לשטף תעלה, לכך בשישיב הרוח שנולד מרוח כגפי 8 7 טיפה לטיפה אלא כמלא שער הכרובים, אז יזלו מים מן העננים. לכך אל תתמה מבן נץ שבכנפיו מעמידו, לכך 9 0 . וכמו שעשה לרוח משקל כן מים תיכן במידה 8 9 המבינתך יאבד נץב לפי ק ע י ו ל י ר ב ד ד י ג ם מ י ו מ ל ז תיקנו משיב הרוח ומוריד הגשם. יד י׳ דברות, מגיד ע ו כת׳ חס׳ י׳ כ ד דבר י ג 9 גשם גדבות תגיף אלקים. מ 1 ׳ שבת, שהיא דברו. מגיד דבריו ליעקב, אמר ״יעקב״ בה תאמר לבית 9 2 דברו, התורה

, לפי שיעקב איש תם יושב אוהלים. 9 3 יעקב

77 איוב לח לה. 78 איוב ט ל: במו [בצירי קרי]. 79 איוב לד ו. 80 פדר׳׳א פ׳׳ג: הארץ מאתה מקום נבראת משלג שתחת כסא הכבוד, ועי׳ ירוש׳ חגיגה פ׳׳ב ה׳׳א. בר׳׳ר פ׳׳א ו. 81 תענית ג ב ע׳׳ש. 82 וכ׳׳ה ברש׳׳י, ועי׳ פדר׳׳א ספ׳׳ו. 83 ברכות נח ב: אלמלא דינה של כימה כו׳ אי לאו עוקצה דעקרבא דמנח בנהר דינור כוי. 84 פדר״א ספ׳׳ו: החמה כו׳ ופניו המביטים למטה של אש וקרנותיו המביטות למטה של ברד כר כל הענץ. 85 איוב לח כה. 86 דברים לב ב. 87 תענית ט ב: כמלוא נימה. 89 איוב לט כו, גיטץ לא ב: ואלמלא בן נץ מעמידה מחרבת כל העולם וכר. 90 איוב כח כה: לעשות לרוח משקל ומיס. תכן במדה. 91 תהילים סח י.

92 תנחומא משפטים ה. 93 שמות יט ג.

ב זמרה קעה ו י ט יה כ הללו

ו יש חילוק בין חוקים לשון זכר לחוקות לשון נקיבה, כל מקום ח קי9 4 ׳ ת ח ובניו כ ה א שיאמר תק עולם מדבר ליתידים ותוקת עולם לישראל, לבך ב9 הקת עולם, בגון ביום הכפורים 5 ׳ חוק עולם, וכשישראל מקריבים בת, 9 , אבל ביחידים לחק לך ולבניך עד עולםי ובמועדים, כל הקהל חוקה אחת*99 להק עולם ולבניך ולבנותיך אתך לחק עולם, אבל אחריו תקת 8 ׳ אבל מה שכת. וכן בפרשת ויהי ביום השמיני 9 9 עולם מוסב על ולא יקרבו עוד בני ישראל1 ואצלו לחקת עולם שאמר 0 , וכן בפרשת צו 1 1 0 0 בחלק אהרן ובניו לחק עולםת הדבר הזה לחק לך ולבניך עד 1 ושמרתם א 0 2 מאת בני ישראל. ומה שכת׳1 וחגותם אותו חוקת עולם, לפי שזה מדבר ליחידים, שהרי 0 4 עולם, ולמעלה1 ולא יתן 0 5 שינה בתחילה בלשון רבים ואחר בך בלשון יחיד, שמוסב עלת לבא אל בתיכם לעף, מדבר בבכור אדם שיפדה לכך נאמר לחק לך. המשחי1 ו גזירות, חק חלק, חק לנערותיה*0 י ק ו ת דבר הקבוע, חקת עולם תמיד. ח ו ק ו ח, בימים טובים שבת׳ בהם חקת עולם 0 8 , בתוקותיך אשתעשע , 0 7 ת חקם ואכלו א

. , , 0 ע ו , בקול ריגה [ותודה] המון ח , 0 9 הו ו תחגל במרה. חוקיו איסור והיתר, ומשפטיו דיגין ומשפטין א ר ש י ו ל י ט פ ש מ ו, יודו משפטיך ליעקב, כל יודעי תורה גקראים יעקב, לכך כל , , ׳ ת כ לישראל, ו פרשת בלעם גאמר יעקב, אבל באן אמר חוקיו ומשפטיו לישראל, לכולם, אבל" במקום שבאין 2 ב ק ע ת י י דבריו החמורין ליעקב. אבל במקום שיאמר ב בערבוביא יתכן לומר ״בית״, לכך אמר בית יעקב. כשהם חוזרין מן המלחמה אז״ ברכו, לפי שאותן מעט היו שבאו להקריב קרבן ולברך 3 יאמר בית ישראל שהיו טהורים וקדושים אצל הארץ. אבל ישראל בטח בה׳ לפי שהיו בציון אחד1 מצויינין וניכרין כשמעורבבין , הרבה ומורה להם מצות המלחמה, בית הלוי 4, בה תאמר לבית " 5 בין שאר בית ישראל שאחרים תלויין בהם במו פינות העם יעקב אילו המצויינין להקריב קרבעתיהם אציליהם תקיניהם. א׳ לבית יעקב*"", ויפגע 8 ״, הרי י״ח בית יעקב, על שם הקול קול יעקב 7 בתורה וי״ז בנביאיםד ע 1 כ 2 1 , י״ת ברבות וא׳ בכתובים בית יעקב מעם לועז , 2 0 לה " תיקן תפי 9 במקום

ברכת המינין. בית יעקב אילו השרים.י לא הגיד דברו וחוקיו לכל גוי. גוי קורא המון עם ו ל ג כ ן ל ה כ ש א ע ל׳ ם שלא הודיעם, בל, לומר ב׳ של בראשית ל ו ע ד ם בל י י ט פ ש רב ביחד. מ

ר יח ב ד מ ב כד. 98 ב ת י ו מ . 97 ש ו טו ר ט ב ד מ ב יד. 96 ב ת י ו מ 94 ויקרא ו יא. 95 ש. 100 ויקרא י ה ל ח ו נ נחל א י ך בני ישראל ל בתו לם לדורותיכם ו ת עו ק : ח ם כג ם ש יט. 99 שב ת י ו מ לם. 102 ש ק עו ח ו ל י לבנ ק ו ר ה א תם ל ת בני ישראל, ואתן או א : מ ד ם ז ל . 101 ש ו טת מז כב. . 107 בראשי א טו י ל ם כד. 106 משל ק יד. 105 ש ם פםו . 104 ש כדג י. ב ה. 111 דברים ל ת יב יד. 110 תהילים מ ו מ . 109 ש ט טז 108 תהילים קית יעקב ד א: בצאת ישראל ממצרים בי ש בעיקר תילים קי ר פ ט ג. ישעי׳ ב ה ועוד, וסידורנו מ ת י ו מ 112 שראה הערה הקודמת. 114 תילים ת יא ה ועוד, ו ו מ ח בהי. 113 ש ט ו ו: ישראל ב ט ם ק ש וגוי, ו. 118 בראשית כז ונתו ט ג. 117 ל׳׳מ כו ת י ו מ . 116 ש ח ה יט. 115 ש׳׳א T ל ל ק

ד א. ת כז א. 121 תילים קי ח יא. 120 ברכו ם כ כג. 119 ש

קעו פירושי סידור התפילה לרוקח

ה הוא דברי המשורר שסיים באשר ־ י ו ל ל של לעיני כל ישראל, הרי ב״ל. ה התחיל.

׳ אין מוסרין דברי תורה לגוי 2 י אמר ר׳ אליעזר2 ו ל ג כ ן ל ה כ ש [*לא ע שנאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, ר״ל התורה שמתחלת בב׳

ומסתיימת בל׳ אינם יודעים],

ת ה׳ [ל] הללו א

(סודות התפילה)ב כגגד מילה בחי. ויעמידיה3 לעד לעולם חוק נתן, ׳ הללויה״ הללו, הללו ח

הללויה.

ו השלוחים י כ א ל ל מ ו כ ה ו ל ל ם שמים הגבוהים. ה י מ ו ר מ ו ב ה ו ל ל ה בכל יום, אבל צבאיו הם סביביו.

ם שמים שיגי', ולמה, חד צריך להזהיר י מ ש ל ה ע ר מ ש ם א י מ ה ו המלאכים לשבח להקב״ה, וכי היה ירא שלא היו משכתים אותו, אלא היה. והכא ז׳ 2 דעתו לשבח עמהם, אע״ג ברץ יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלהים3 י נ דברים כת׳ שמהללים שמים ומלאכיו שדוד מזהיר אותם להלל, והלל שמי בעצמו אומרו, אמר דייני בכך שאותו הילול שביעי של הקב״ה, כלומ׳ חלק שביעי מה שהמלאכים מהללים אותו, ומציגו גבי משה דבת׳ האזינו השמים4 כ׳׳א תיבות הרי לך שמגיע לחלק משה רבי׳ אחד (מן) וכו׳ עד כי שם יי׳ אקרא, כ׳׳א 5 מז׳ למלאכים כשקרא את השם. וגבי חזון ישעיהו עד כי השם דבר תיבות, ועוד גבי משה רביע* ויקרא אליו יי׳ ביום השביעי, ומלאכיו סביביו בכל

יום, ואע׳׳ג חביבין להק׳ יותר ממלאכים, מב״מ דיו לצדיקים להללו בכך.ד כ׳׳ג פעמים דאיתא ביצירת ע ת הכי ימנה כ״ג כ ו מ ו ה ל ת כ ם ו י נ י נ ת

. 7 עד כ׳׳ג כבוד בתורה, ודודי צת ואדום כדפר׳ לעיל בראשית ארץ ויבשה, ו״ 8 , למה מדה 8 ץ ולפגי הכפורת יזה שבע פעמים ר א ן ה ׳ מ ת ה ו א ל ל הת למעלה ושבע למטת כ... לתתתונים שיהיה א׳ בעליוגים, וכך אמר דוד ח א

ת ה׳ מן השמים [אחד] ואתה הללו מן הארץ י. הללו א

122 חגיגה יב ב.

[ל] א) תילים מז׳ קמח. ב) ח׳ פעמים נזכר הללו במזמור זה. ג) בתהילים: מעמידם.

1 נזכר כאן פעמיים. 2 איוב לח ז. 3 שם ה: יהללו את שם הי. 4 דברים לב א־ג. וכל זה בסיפרי האזינו, וכ׳׳כ בפירושו עה׳׳ת פרשת האזינו(עמ׳ רםט), וכן בפרשת משפטים (עמ׳ קלג), ובפרשת אחרי מות (עמ׳ רנב). 5 ישעי׳ א א־ב. 6 שמות כד טו. 7 מפורט להלן בסוף הסימן. 8 מקרא טז יד. 8א אולי: מזה. 9 עיין ברוקח הל׳ יום הכיפורים סי׳ רט׳׳ו ת׳׳ל: וכן על הפרוכת מן השעור מזה ז׳ למטה וא׳ למעלה, כנגד ז׳ הללו המלאכים את ה׳ מן השמים ואחד הללו את ה׳ מן הארץ, לפי שיהיו אחד מן המלאכים, לכן רום מעלה א׳ גמטה ז׳ כי אץ בארץ כי אם הללו וכוי.

הללו את ה׳ קעז

ת ו א ל פ ו ת מ ו ד ו ם במזמור זת ס י מ ש ן ה ׳ מ ת ה ו א ל ל ה ה י ו ל ל ה״ לא 1 0 , לפי שאמר א ״ ה י ת - ה ׳ ו א ל ל ׳ ה ה י ו ל ל ׳ , ה 1 0 המכוסות מבני אדם עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. וגם לא ידעו השם, לפי שהם מהפכים התורה ויאמרו לא הוא מגיד דבריו ליעקב, בל י׳דעום ה׳ללויה י־ה׳, ויאמרו לא. וסמך מן השמים אצל חוקיו וגשמים, לומר, 3 1 0 יראה׳ י־ה׳ ולא יבין אלק׳י יעקב. ורמז אהי־ה 1 , מה גשמים מן השמים כך התורה, לבך אמר יערוף במטר לקחי להפך שבעולם הכופרים אומרים להפך לא הוא. ועוד לפי שמזכיר שמים וכן, שהכבוד בתחתוגים והעליוגים למטה, ועוד אהי־ה להפך, לפי 1 2 ו ברקיע עז׳ לרבות ת ה , כדי שלא ירגישו בו. א ' שהיודע השם מבליעו בגעימה3, ה׳ צבקות על שם צבאות ישראל״. 1 p כבודו4 א שהעליונים אומרים מלא כל ה. 1 6 ׳ לרבות שם הבינוי אדנ־י, כי מזכירין אוחו למעלה אדנ־י בם סיני בקדש ה ת א1 ויודו שמים פילאך ה׳ אף אמונתך בקהל ׳ ׳ ם במו שבתו י מ ש ן ה מ קדושים, ובתרי׳ שמים תכן אמונתך בהם. והקדים השמים לפי שהם נבראו. על כן 2 0 , ולא נאמר בהם בריאה כי אש ומים נבראו מרוח קדשו ׳ ממים ומאשי, 2 אש ומים מטהרין כל טומאה, כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר׳, הוי כל צמא לכו 2 3 , לכן נמשלה התורה בהם הלא כה דברי כאש 2 2 ורחץ במים. ולפי שהם נבראו מרוח 2 6 , גשם נדבות תניף 2 5 , לכך וההר בוער באש 2 4 למים2 השמים ביני וביגך. ועוד אמר מן השמים, קדשו נקראת השכינה בך בנדרים׳

לפי שהם נכבדים והעולם משתוממין שלמה הם השמים הנבחרים לשמן.ם הם הרקיעים העליונים בשמי מרום, ואמר במרומים י מ ו ר מ ו ב ה ו ל ל הל ו כ ה ו ל ל . ה 2 8 ו הם הנשלחים בבל מקום י כ א ל ו בל מ ה ו ל ל צבא עליונים. ה, אבל כשהם ך א ל , כשנשלחים נקראים מ ו העומדים סביב לכםאוי2 י צב א3 שהיו לפני הכבוד. ם' , ויעף אלי אחד מן השרפי 3 0 ט ה ו ש ל משרתים הם א, 3 3 3 הוא קיבוץ פרצופין, כמו חית פלשתים 2 ה י ם הם היועצים. ח י פ ר ש3 5 ר י . ע 3 4 ם הם המראין הגזירות למלאכים, הן אראלם צעקו חוצה י ל א ר א שמעורר רוח ושולח מלאכים בבל עיר ועיר לחקור מעשה הבריות, ומעיר רוח

10 באבן עזרא כאן מכבדות המזמור וכנראה שגם סידורנו משתמש בו, וז״ל שפתח בו: זה המזמור נכבד מאוד ויש בו סודות עמוקים. 10 א תהילים קמז כ. 10 ב תילים צד ז. 11 דברים לב ב. 12 תילים קנ א. 13 קידושץ עא א. 14 ישעי׳ ו ג. 15 מ״א ב ה. 16 תילים סח יזז. 17 שם פט ו. 18 שם פסוק ג. 19 בר׳׳ר ספ׳׳ד, ועיין חגיגה יב א. 20 עי׳ פי׳ הרוקח עה׳׳ת בראשית (עמ׳ נז), סודי רזייא הל׳ המלאכים (עמ׳ ג), ופי׳ ס׳ יצירה (ו, א), והמקור בספר יצירה פ״א: שהרוח האש והמים מרוח קדשו. 21 במדבר לא כג. 22 שם יט יג. 23 ירמי׳ כג כט, ועי׳ ברכות כב א, קדושץ ל ב. 24 ישעי׳ נה א. 25 דברים ד יא. 26 תילים סח י. 27 צ ב. 28 ראה בסודי רזייא (עמ׳ י): מלאכים נקראים אותם הנשלחים לבני אדם.מp על ימינו ושמאלו. 30 בסודי רזייא (שם): עושה מלאכיו 29 דהי׳׳ב יח יח: וכל צבא השמים עו רוחות המלאכים כשנשלחים, וכשהם לפניו משרתיו אש לוהט (תהילים קד ד). 31 ישעי׳ ו ו. 32 יחזקאל א כ כא: כי רוח החיה באופנים, ועוד. 33 ש״ב כג יג. 34 ישעי׳ לג ו, ובסר׳׳ז(עמ׳ יז): אראלים הם המראים את הגדרות למלאכים הן אראלים וגו׳. 35 סר״ז: עי״ר שמעורר רוח

קעח פירושי סידור התפילה לרוקח

, ומעיר המלאכים לעשות 3 6 האדם ומראהו בחלום בגזירת עירין פיתגמאש שאיגו עושה השליחות והמלאכות אלא מצוה למלאכים, י ד השליחות, קל קרוב מ ש ל החיצון, ח ג ל , ג ן האמצעי פ ו קדיש פרוש, לפי שקרובין לכבוד. א, בעת הדיבור ממללות בקדושה, וכת׳ ברכו ה׳ כל 3 7 לכבוד יותר חשוב, הם הגשלחים למטה, ברכו [ה׳] כל צבאיו שאין נשלחים אלא למעלה 3 8 ו מלאכי

. 3 9 עומדים תדיר, כגון שבמעון רקיע חמישי כיתות של שיררח כי שם אחד מזכיר השמש בהילולו וכן הירח. י ש ו מ ו ש ה ו ל ל הם הם י מ ש י ה מ ו ש ה ו ל ל . ה 4 0 ר כוכבים המאירים י או ב כ ו ל כ ו כ ה ו ל ל ה, דוד הקדים 4 4 הם מים העליוגים2 ׳ ע י ק ר ל ל ע ר מ ש ם א י מ ה כל ז׳ רקיעים. ו המלאכים בל מלאכיו כל צבאיו ואחר בך כל כוכבי אור, ואיוב הקדים4 ברון יחד כוכבי בקר ואחר כך ויריעו בל בגי אלקים. לכך אמרו כוכבי 3 הכוכביםאשמע אתרי קול רעש, וותיקים בגי׳ ו 4 5 ׳ 4 שג 4 לה בקר אלו ישראל הוותיקים תחי, ברו׳׳ן יח׳׳ד כוכב״י בק׳׳ר 4 6 ה מ ישורו׳׳ן, ישרים ומרננים יישור ורואה דימדומי ח בגי׳ כאברה׳׳ם יצח״ק יעק״ב, דוד תפס מלמטה למעלה כי המלאכים נשלחיםp מלמעלה למטה. א והכוכבים קבועים, והמים אשר מעל לשמים, וכן בבריות ה הללוהו כל מלאכיו א׳, הללוהו כל צבאיו ב׳, הללוהו שמש וירח ג׳, הללוהו כל כוכבי אור ד׳, הללוהו שמי ה׳, למדגו שהמקומות בגובהי מרומים. וכעדם ה׳ הללויות וב׳ הללוהו מן השמים הללוהו במרומים הרי ז׳ הללויות, ועוד א׳ הללוי־ה, כעדם ה׳ אל קנא וב׳ אל קנוא וא׳ ה׳ אל קנא. ואלו הן: כי אנכי ה׳, אש אכלה הוא 4 8 א , כי ה׳ קנא (הוא) שמו א־ל קנא הו 4 7 אלקיך אל קנא פוקד, , כי א־ל קנא ה׳ אלקיך בקרבךי5 5 0 , כי אנכי ה׳ אלקיך א־ל קנא פוקד 4 9 א־ל קנא. א־ל קנוא ונוקם ה׳ נוקם ה׳ 5 2 א ביהושע כי אלקים קדושים הוא א־ל קנוא הו, לומר יש לו מהללים למעלה על כן מקנא על האדם העובד ע׳׳ז, 5 3 מה ובעל חי5 4 ׳ ועושה קנאתו על ידי ה׳ מלאכים: אף וחימה וקצף ומבלה ומשתית, ובתי5 הנה יום ה׳ 5 ׳ ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים, ובתי. לומר אם כועס 5 6 בא אכזרי ועברה וחרון אף בעברת ה׳ צבקות וביום חרון אפו להקב׳׳ה אז יהיה לו ה׳ מלבושים רעים: וילבש קללה במדו אי, כבגד יעטה ב׳,5 ה׳. לפי 8 5 ג׳, ילבשו שוטני כלימה ד׳, ויעטו כמעיל בשתם 7 ולמזח תמיד יחגרה. אבל אם הוא משבח להקב״ה אז זוכה ליקדם לה׳ 5 9 שהנפש יש לה ה׳ שמות

האדם ושולח מלאכים ועיר לחקור מעשה הבריות ומעיר לאדם להראות בחלומו. 36 דניאל דp פתגמא ומאמר קדישץ שאלתא — חייא די שליט. 37 בסר״ז(עמ׳ ע): חשמ׳׳ל י־יא: בגזרת ^ מקיף לכסא הכבוד — על כן ראה יחזקאל בחשמל להכיר בדבור — ופונה חיות אופן וכרוב.. 41 כנצ׳׳ל: לשמים. א 38 חילים סוף מז׳ קג. 39 חגיגה יב ב. 40 עי׳ פסחים ב 42 וכן בסר׳׳ש (עמ׳ סד), ועי׳ חגיגה טו א, שוח׳׳ט קמח ב. 43 איוב לח ז. 44 עי׳ ברכות ט ב: ותיקק היו גומp אותה כוי. 45 יחזקאל ג יב. 46 ברכות כט ב. 47 שמות כ ה. 48 שם לד יד. 49 דברים ד כד. 50 שם ה ט. 51 שם ו טו. 52 יהושע כד יט. 53 נחום א ב. 54 תילים עח מט. עי׳ שבת נה א, פדר׳׳א פמ׳׳ה. 55 ישעי׳ יג ט. 56 שם

שם יג. 57 תילים קט יח־יט. 58 שם שם כט. 9* בר׳׳ר פנ׳׳ד יא.

הללו את ה׳ קעט

6 ב׳, ברכו ה׳ ׳ ו / ברכו ה׳ כל צבאי 6 א 0 ו הללויות של מלאכים: ברכו ה׳ מלאכי6 קודש ישראל לה׳ 5 ׳ ת 6 ה׳. לבך כ 4 6 די, ברבי נפשי 3 / ברבי נפשי 6 ג 2 ו כל מעשי

ראשית תבואתה בה׳.ם הם הרקיעים כולם, והמים אשר על הרקיע לא י מ ש י ה מ ו ש ה ו ל ל ה

נאמר אלא מעל, לומר באויר הם עומדים, כדאמרינן בבראשית רבא*6. והזכיר ט׳ דברים: הללוהו מן השמים א׳, הללוהו במרומים ב׳, בל מלאכיו ג׳, כל צבאיו ד׳, שמש ה׳, וירח ו׳, בל כוכבי אור ז׳, שמי השמים חי, והמים ט׳,/ כנגד ט׳ מראות: 6 6 ם הרי ט׳, וט׳ פעמים בתורה לשום שמו שם לשכן שמו ש וכמראה א׳, המראה ב׳, אשר ראיתי ג׳, במראה ד׳, אשר ראיתי בבואי לשחת6 י י ת העיר ה׳, ומראות ו׳ ז׳, במראה ח׳', אשר ראיתי אל גהר בבר ואפול על פנ א6 וכבוד ה׳ בא, לומר ט׳ מחזות לכבוד. וט׳: (ו)מראיהם כגחלי 8 ה י טי, וסמיך ל' די, ראיתי 2 ש ׳ ב׳, במראה אבן ספיר" ג׳, כמראה א 0 6 א׳, כמראה הבזק 9 ש א' ז׳, 5 ש ׳ ו׳, ממראה מתגיו ומלמטה א ' ה׳, מראה הגוגה4 3 כמראה הקשת אשר' ח׳, כמראה זוהר" ט׳, הרי ט׳ מיגי מראות. וכן ט׳: על גהר כבר 6 ש כמראה א' ב׳, 9 ׳ א׳, (הבקעה) ככבוד אשר ראיתי על גהר כבר 8 גפתחו השמים ואראה8 ד׳, החיה אשר ' 8 ג׳, החיה אשר ראיתי בגהר כבר 0 כמראה אשר ראיתי בבקעה8 ו׳, 2 ״ ה׳, הפנים אשר ראיתי על גהר כבר ת אלקי ישראל בנהר כברי8 ח ראיתי ת8 ח׳, 3 8 ז׳, כמראה אשר ראיתי בבואי לשתת העיר 3 תי וכמראה המראה אשר ראי8 א׳, 4 8 ט׳. ואראה מראות אלקים 3 ומראות כמראה אשר ראיתי על נהר כבר8 ד׳, ואראנה] ׳ / וארא כעין חשמל 8 ג 6 ות 8 ב׳, וארא החי 5 וארא והנה רוח סערה8 וי, ואראה והנה דמות כמראה 9 8 ה׳, ואראה והנה יד שלוחה 8 י ואפול על פנ9 ט׳, 2 9 ח׳, ואראה והנה ארבעה(פנים) אופנים ע' 9 ז׳, ואראה והנה אל הרקי 0 ש א

. 9 3 וארא והנה מלא כבוד ה׳ את בית הללוי׳ א׳, הללו את ב׳, הללוהו ג׳, הללוהו די, הללוהו הי, הללוהו ו׳,, זהו ויעמידם לעד חק גתן ולא יעבור 9 4 ד ח׳ ימי מילה ע הללוהו ז׳, הללוהו ח׳, כם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. א 9 6 ׳ ג , ש 9 5 לה זה ברית מיד ח׳ פעמים שנפלו אויביו ביד דוד: ע ח׳ מזמורין פתח בהללויה כ׳ ד׳, משנאי 0 0 9 ג׳, ואמחצם 9 9 ב׳, ואכלם 8 9 א׳, ולא אשוב עד בלותם דם׳ ואשמי

60 תילים קג כ. 61 שם כא. 62 שם כב. 63 שם קג ב. 64 שם קד א. 65 ירמי׳ ב ג. 66 ב׳׳ר פ׳׳ד ג. 66א לשכן שמו שם: דברים יב יא. יד כג, טז ב ו יא. בו ב. לשום שמו שם: שם יב ה כא, יד כד. 67 יחזקאל מג ג. 68 שם שם ד. 69 יחזקאל א יג. 70 שם פסוק יד. 71 שם כו. 72 שם כז. 73 שם כח. 74 שם כט. 75 שם ח ב. 76 שם. 77 שם. 78 שם א א. 79 שם ג כג. 80 שם ח ד. 81 שם י פסוק טו. 81א שם פסוק כ. 82 שם ככ. 83 שם מג ג. 84 שם א א. 85 שם ד. 86 שם טו.. 91 שם י א. 92 שם ט. 87 שם פסוק כז. 88 שם כח. 89 שם ב ט. 90 שם חב 93 שם מד ד. 94 וכן בסר׳׳ש (עמ׳ סד). 95 סר״ש (עמ׳ רמו): חוק זה מילה שנא׳ ויעמידיוז ליעקב לחוק, ועי׳ תנ״ב ח׳׳ש (ו:). 96 ירמי׳ לג כה. 97 דברים ט יד. 98 תיליס יוז

לח. 99 שמות לב י. 100 ש׳׳ב כב לח.

קפ פירושי סידור התפילה לרוקח

1 ח׳. וכן ח׳ ישועות 05׳: 0 1 ז׳, ארקעם 4 0 / אדיקם 3 1 ו 0 1 הי, ואשחקם 2 0 אצמיתם 1/ וירננו / יורוך עמים אלקים בי, יורוך עמים כולם ג בכל הגוים ישועתך אp תנחם ר, יורוך עמים א / כי תשפט עמים מישור ה׳, ולאומים ב לאומים ד: למה רגשו גויס א׳״ ולאומים ב׳, מלכי ' 0 6 ׳ אלקים זי, יורוך עמים כולם ח׳. וכן חp זי, אפסי / שופטי א p גי, ורוזגים די, ואתגה גוים נחלתך הי, ועתה מלכים ו א

p חי, לכך יסד תמניא אפי. א׳ לרבות שם, שכל דבר ודבר יש לו שם שהוא משבח ת שם ה ו א ל ל ה יו הוא צוה א ר ב נ ה ו ו א צ ו , ולרבות הביגויין כגון אלקים אלקינו. כי ה , 0 7 ו ב

ולא מלאך ושרף. צוה וגבראו, כשהיה גוזר מיד ויהי כן, וגבראו ברייה חדשה.א ל ן גזירה גזר, ו ת ם העמיד ברייתם, חק נ ל ו ע ד ל ע ם ל ד י מ ע י ו

p ולים ואינם עוברים108. א ל ר גבול לשמים ו ו ב ע יץ לרבות כינויין, ולרבות בשם ה׳ אלקים ברוך ר א ן ה ׳ מ ת ה ו א ל ל הת התנינים ם הם דגים גדולים שבים, ויברא אלקים א י ג י נ אתה ה׳ אלקינו. תp א ". ת ני נם כת׳ ״י, וכי לויתן מן ה 0 , ואמרו רבותינו זה לויתן ' 0 הגדולים9p תנינם, אלא זה לויתן א , ולמה אמר מן ה ״ 2 א משבח והלא במים הבוכים הו״, והזכיר 4 ו p זהו בצוארו ילין עז א " הרי ראשו מהלל מן ה 3 ן שראשו בגן עדבל תניגים תחילה כל הקודם לחבירו גדול, שהרי ההרים גדול מגבעות. ות התהומות מרובים מן תנינים לכך אמר וכל תהומות הרבה הם, ו מ ו ה ת". תנינים ודגים שבתהומות דומין ״ י׳רעם ה׳ים ו׳מלואו6 5 וחתמם בשמו הנכבדש למה סמך על שם צוציתא דנורא שבגלי הים בבבא ת א ו מ ו ה לתנינים. ת

"״. ועוד מים ואש נבראו יתד. 6 מציעאג ל ד שהברק והברד יחד הזכירם יתד, בא ברד מקרירות המים. ש ר ב ש ו אר טו קי , ו ״ 7 הוא בא תחילה מן המים. ותיקן אוצרות הבאות אל אוצרות שלגו כששולח הרוח במהירות עושה ה דבר ש ו ה ע ד ע ח ס בעין עשן וענן ורוח. רו" ההרים תלויין ברוח סערה לכך סמך רוח ההרים. 8 גה י דברו, ודכותי׳ אמר בחג" יוצר הרים ובורא 9 ועוד לפי שהקב׳׳ה ברא ההרים לשבר כח הרוח, כדכתיב רוח, ובכל מקום שיש בו ריוח אויר יש בו רוח אף בחור קטן מאד, לכך רו״ח

. ' 2 0 להפך חו״ר, רוח לשון רוחת אלו דומין לאלו לכך אמר ובל, אבל במקום שאין ו ע ב ל ג כ ם ו י ר ה ה

101 תילים יח כד. 102 ש״ב כב מג. 103 שם. 104 ש״ב שם, וכן בתילים מז׳ יח לח, מד. 105 בתילים מז׳ סג. 106 שם מז׳ ב. 107 צ״ב הביאור והמקום. 108 עי׳ שוח״ט מז׳ קמח ד. 109 בראשית א כא. ועי׳ ב״ב עד ב, בד״ר פ״ז ד. 110 שוח״ט קמח ה: ומי הם הגדולים אלו התנינים שנא׳ ויברא. 111 וכן במסורת, ועי׳ בר״ר פ״ז ד, מד׳ חסרות ויתירות (במ״ד וורט׳ ח״ב עמ׳ רכה), ועי׳ תנחומא נצבים ד. 112 סדר רבה דבראשית (במ״ד ח״א עמ׳ כח ט) ושם בארוכה, והוא במדרש כונן (עמ׳ רנג). 113 ב״ב עה א. 114 איוב מא יד, וצ״ל: עח. 115 ם״ר דבראשית (במ״ד ח״א עמ׳ כד). 116 תהילים צו יא, צח ז. 116אצ״ל:בבא בתרא עד ב. 117 חגיגה יב ב. 118 שם. 119 •*מוסד יג. 120 בפת״ח תחת הוי״ו,

הללו את ה׳ קפא

ם כל מקום י ז ר ל א כ ץ פרי שמגדל עליו פירות, ו דומין לא אמר וכל. ע שהאחרונים מרובים משלפנים כת׳ כל בהם, מיהו הראשוגים מעולים מן

האחרוגים.ש מ ה לפי שהחיות ביער וסמך החיה אצל הארזים. ר מ ה ל ב כ ה ו י ח הש קורא שיש לו מ ף אין דומין זה לזה לכך לא גאמר בו וכל. ר נ ר כ ו פ י צ ו' כלבים וביוצא בהם, רמש רם ומש, אבל שרץ רגלים נמוכים 2 , רגלים גבוהים שרץ במהירות. רמש׳ וציפור׳ בגף׳ סופי תיבות שר״ף על שרץ מעופף, ציפו״רף עוף טמא וארבה. . בג 1 2 2 ן בגי׳ עו׳׳ף טהו׳׳ר כך אמ׳ חכמים בשחיטת חוליץ סמך עוף לאדם עוף ההלבי שתים כאדם, וכשפורת ה׳ גוצות הם ר י א כ ל מ

גפרו־ים בה׳ אצבעות ידים., פי׳ מלכות. ' 2 ץ מלכים על מלכות אחת, כמו ארץ לגבולותיה3 ר י א כ ל מ/ לאומים דוכסין שראויין ' 2 3 ף ק ת ם דומין, ומלכו וממלכו ת י מ ו א ל ל כ ו, ולמה לא נולדו שניהם חלקים, אלא , 2 4 למלוכה, ושני לאומים ממעייך יפרדו לפי שידע יצחק ששני לאומים ושגי גויים יהיו, וישים על לב מה שנ׳ לו במילה, וגם ' 2 6 p ליתן לו, זהו לאותו שנולד מהול א ה ' ו 2 להיות לך לאלקים ולזרעך5 יתן לו הארץ וגם הברכות, ועשו בעל שער שיהיה באיש פרא וביער מחיתו,י״ זה כיצחק ומעשה יצחק בידו, ויעקב הזכיר השם ולא עשו, 2 ויקרא שמו יעקב6ץ ששופטים בעולם, ר י א ט פ ו ל ש כ ם הם העידים, ו י ד כי עשו בפר בעיקר. ש

שרים ושופטים דומים זה לזה.ת לפי שאלה זכרים ואלה נקיבות ואין אלה פחותים ו ל ו ת גם ב ם ו י ר ו ח בת לרבות גשים, לפי ו ל ו ת גם ב מאלה, לכך לא אמר וכל, בי אין דומין זה לזה. ו שהזכיר בחורים ובתולות, וכגגד זקנים ונערים היה להזכיר זקנות ונערות או1 2 גשים, לכך אמר ׳׳גם׳׳ לרבות. ובספר יחזקאל כת׳ ששה אגשים משחיתים 7 והיה לו להזכיר זקינה ובתולה, והזכיר נשים בכלל אנשים כולם, אבל כאן לא

הזכיר גשים לבך אמר ׳׳גם׳׳ לרבות כל מיני אשה.' גם בחור 2 8 כן גם ריבוי לדומה של מעלה ושל מטה, כמו וגם בתולות, ות לרבות הדומה לו ממש. ' גם צאנכם גם בקרבם קחו. א 2 כף (ו)גם בתולה יוגק, ות פריו לרבות שומר ׳ וערלתם ערלתו א 3 0 א׳׳ת בגימ׳ שז־ומ׳׳ה אלי״ו, במו' לרבות 3 4 ת בשרו , ולא יאכל א , 3 3 ׳ לרבות שערו 3 ת בשרו2 , ורחץ א ' 3 ' הפרי׳ לא 3 7 , תחילה אמר , 3 6 ף זהו דבר מופלא, כמו אף כי אמר אלקים . א ' 3 עורו5' גוזמא 3 8 מות תמותון אף כי אמר אם בן למה נטעו, ובן [אף] אני בחלומי

בס׳׳א: ריוח. 121 וכן ברוקח פר׳ בראשית (עמ׳ םא). 122 קלט ב. 123 יהושע יט מט. 123 א דניאל ה טו. 124 בראשית כה כג. 125 בראשית מ ז. 126 אדר׳׳נ פ׳׳ב: יעקב נולדו והנה ששה אנשים ז מהול. 126 א בראשית כה כו. 127 יחזקאל ט ב־ג: ואיש כלי משחתו ב וגוי, ושם בפסוק ו: זקן בחור ובתולה וטף ונשים. 128 רבתם לב כה. 129 שמות יב לב. 130 ויקרא יד כג. 131 ברכות לו ב. 132 ויקרא שם ט. 133 עירובץ ד ב וש׳׳נ. 134 שמות כא כח. 135 ב׳׳ק מא ב. 136 בראשית ג א. 137 שם ג. 138 שם מ טז.

קפב פירושי סידור התפילה לרוקח

י אף לא אסתר הביאה אע״פ שלא נקראת לבא 3 שראיתי כפתרון שפתרת. וכן 9' אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ואיך תשתרר עלינו. 4 0 אל המלך. ובזp אזכור הברית לישראל א ת בריתי יצחק אע״פ שביד בני עשו ה [ו]אף א 1 4 וכן 1' אף בשרי ישכון לבטח אפילו לאתר 4 2 כן ולא לעשו ולא לבני פילגשי אברהם. ו

מותו.ם לפי שאין זקנים בלא שמשים שלהם אמר עם נערים. י ער ם עם נ י נ ק ז

׳ כל דבר שאין לו פה למטה יש לו פה למעלה, כמו ת שם ה ו א ל ל ה י הרים וגבעות ועצים וימים, ועוד הכל למעלה דוגמתו גם פרצוף אילן, ואל תתמה ביון שהם של אש ואנו רואים שהשלהבת עולה מן הגחלת לפעמים במו1 משרתיו אש לוהט, ויש מלאכים כשאר בני אדם אך יש להם 4 אילן, וכתי׳ 3 כנפים. וכל פרצוף למעלה מעין של מטה להתפלל על דוגמתו, שהרי ד׳ חיות׳ לרבות לפי שיש שם שקורין אותו המלאכים, ויש שם ת שם ה במרכבה. א שבדיות של מטה קורין, ויש שם שהשירים קורין, ויש שם שהעצים קורין, ויש שם שהמים קורין, ויש שם שהאש קורא, ובן בל בריה כמו שכת׳ בהבדלה דר׳

. , 4 4 עקיבא^ א ת ה׳ מן ה ת שם ה׳, הללו א ת ה׳ מן השמים, יהללו א ד׳ אתין הללו א, וצבא השמים 4 5 ׳ ת ד אש שמים ארץ רוח מים, ולפי שכ ע ת שם ה׳, כ יהללו א1 4 6 ת שם ה׳, שנא׳ לך משתחוים בשחר בצאתם ובערב בבואם, לכך בת׳ ב׳ א׳ ב׳ ממזרח שמש ועד מבואו גדול ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה׳, לכךל4, הראשון ה׳ הללויה והשיגי י׳ יהללו שבה״י 1 4 שמי בגויים, גדול שמי ב׳ פסוקים8ת שם בי פותח בהקב׳׳ה ׳ והשיני א ת ה . הראשון הללו א , 4 9 לם נברא העו' ה׳ איש מלחמה ה׳ שמו, הוא קדוש ושמו קדוש, הוא נעלם ושמו 5 0 וחותם. במות שאומר תחילה, ברוך אתה ה׳ אלקינו מלך נעלם הוא נכבד ושמו נכבד. את שם לרבות שאומר אלקינו מלך העולם. העולם וחותם ברוך אתה (את) ה׳. א ולפי שהוא היה קודם הבריאות והוא עושה כולם לאחר שנהנים מהם צריך

ת בכינוי אל״ף דל׳׳ת ואחר כך אלקינו. שמו או במלחמה היו מביאין ציץ נזר הקודש שאם היו ד ב ו ל מ ב ש ג ש י נ כ מכשפים לא היו יכולין בכשפיהם לעמוד, או בשם טומאה. שהרי בלעם לימד, י 5 לה׳ מלבי מדין לפרוח באויר והראה להם פינחס הציץ ונפלו על חלליהם' הוי בי גשגב בחוזק, שמו לבדו. וכשמזכירין השם אומר ברוך שם כבוד מלכותו

שמו לבדו.ל ו ע ד ו ו מלמד שהשם מתלבש הוד זוהר כשמזכירין אותו ישראל. ה ד ו ה^ לכך א , בשעה שתחילתו מלאה ה , 5 2 ו ד ם זהו כסה שמים הו י מ ש ץ ו ר א

139 אסתר ה יב. 140 במדבר טז יד. 141 ויקרא כו מב. 142 תילים טז ט. 143 שם קד ד. 144 ל׳׳מ כעת. s14 נחמי׳ ט ו146. תהילים קיג ג. 147 מלאכי א יא. 148 שם: גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי. 149 פסחים נ א. 150 שמות טו

ג. 151 במ׳׳ר פ׳׳כ כ, ופכ׳׳ב ה. 152 חבקוק ג ג. —

הללו את ה׳ קפג

. הקדים ארץ לשמים ברון יחד כוכבי בקר והדר ויריעו בל בני אלקים״יp ו קירון פנים. ועוד קרן קומה זקופה, במו וירם ק מ ע רם קרן ל י ו, הודו וירם קרן שישיב להם עדי שנתנצלו מהר חורב, דכתיב שמחת ׳ 5 4 משיחוו שהוא שבח להם לבני ישראל. עם י ד י ס ל ח ב ה ל ל י ה . ת ׳ 5 5 עולם על ראשםה י ו ל ל , ה ׳ 5 ו6 בו שהם קרוביו, ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אלי קרו

דברי המשורר ברוח גבואה.

ת ה׳ מן השמים א׳, הללוהו במרומים ב׳, הללוהו בל ז׳ הללויות: הללו א מלאכיו גי, הללוהו בל צבאיו ד׳, הללוהו שמש וירח ה׳, הללוהו כל כוכבי אורת ה׳ מן הארץ, הרי ז׳ הללויות ר, הללוהו שמי השמים ז׳, הרי ד. וא׳ הללו א בבני מעלה, ואחד בבני מטה. לומר הרי בריות מטה פחותים אחד מד, לכך, לכך מלאכים אומרים קק״ק ה׳ לאחר ג׳ תיבות י 5 ויקרא אל משה ביום השביעי י השם. אבל משה הזכיר בהאזיגו השם לאתר כ״א תיבות, וכן מגעריצך עד השם,

. , ״ 5 7 וכן מן נקדש עד השם, וכן מן חזון ישעיהו עד השם ב׳׳א תיבותת ביובל ח ו בתי׳, שלפעמים אין יכולין להללו פעם א א ב ל צ ו כ ה ו ל ל ה

. ' 5 , ן כדאמרינן בשחיטת חולי

׳ מן הארץ, תנינים, וכל תהומות, אש, וברד, שלג, וקיטור, ת ה ו א ל ל ה רוח, ההרים, גבעות, עץ, אחים, התיה, בהמה, רמש, וציפור, מלכי לאומים, שרים, שופטי, בתורים, בתולות, זקגים, גערים, הרי כ׳׳ג, מן הארץ עומדים בזכות התורה. תורה א׳, תמימה ב׳, משיבת ג׳, עדות ד׳, נאמנה ה׳, מתבימת ו׳, פיקודי ז׳ ח׳, ישרים ט׳ י׳, משמחי יא׳ יב׳, מצות יג׳, ברה יד׳, מאירת טו׳, יראת טד,. וכ״ג 1 י5 טהורת יז׳, עומדת ית׳, משפטי יט׳ כ׳, אמת כאי, צדקו יחדיו כב׳ כג׳ פעמים נאמר כתיבה במשנה תורה, וכ׳׳ג שבתות בשיר השירים, ואלו הן: דודי צח א׳, ואדום ב׳, דגול ג׳, כתם ד׳, תלתלים ה׳, שחורות ו׳, כיונים ז׳, בחלב ח׳, מלאת טי, בערוגת י׳, מרקחים יא׳, שושגים יב׳, מר יג׳, זהב ידי, בתרשיש טו׳,ם באי, ממתקים כב׳, שן טד, ספירים יז׳, שש ית׳, פז יט׳, בלבגון כ׳, כאחי/ בלבגה מחמדים כג׳, כעדם אמר הקב׳׳ה כ׳׳ג שבחות לישראל, ואלו הן: שתר א/ בטנך ח׳, סוגה ט׳, שדייך יי, ב׳, כתמה ג׳, כגדגלות ד׳, יפו ה׳, חמוקי ו׳, שדרך ז צוארך יא׳, עיגיך יב׳, אפך יג׳, ראשך יד׳, ודלת טו׳, יפית טז׳, געמת יז׳, קומתך. וכ׳׳ג פעמים , 6 0 ׳ יח׳, לאשכולות יט׳, כתרצה כ׳, שערך כאי, שיגיך כב׳, רקתך בג, ׳ ד כ׳׳ג ספרים, אבל המגילה נקראת איגרתי6 ע •ספר״ במשנה תורה כ• p K ׳ עד אשר לא תחשך השמש, כ׳׳ג דברים לגנאי האדם, וכ׳׳ג פעמים ״ 6 2 ובקהלת

, וב׳׳ג פעמים בתורה כבוד. י 6 מן ותראה היבשה עד ויפת באפיו גשמת חיים 3

153 איוב לח ז. 154 ש״א ב י. 155 ישעי׳ לה י. ושבת פח א: ויתנצלו בני ישראל כד עתיד הקב״ה להחזירם לנו שנא׳ ופדויי כו׳ שמחת עולם על ראשם. 156 דברים ד ז. 157 שמות כד טז. 157א צויץ בתחילת הסימן. 158 חולץ צא ב. 159 תילים מז׳ יט. 160 שיה׳׳ש ה י־טו, ו י, ז ב־ח. ו ד־ז. 161 אסתר ט כט. 162 פרק יב. 163 בראשית א ט — ב ז.

קפד פירושי סידור התפילה לרוקח

[*קיטור רוח חזק מופלא, להכי סמוך להרים, שהקב״ה משליך אותו קיטורש ציפור כנף, מ ת העולם. ר להרים, שאם היה בא למקום יישוב דומה מחריב א

סופי תיבו׳ ש״ר׳׳ף שיש רמש שורף לבני אדם במלאך.ם בני אדם מיירי בסוף שהם נבראו באחרונה. י מ ו א כל ל ץ ו ר י א כ ל מם אבל גבי בחותם יאמ׳ גם בתולות ולא עם בתולות, בא ערי ם עם נ י נ י ק ז

להשמיענו אילו לבדם].

[לא] שירו לה׳ שיר חדש

(סודות התפילה)ב נגד ו׳ ימים, באותן ו׳ שיר י״ב ש ד הללויה שירו / ו׳ פעמים אמד דוד שיר ח

שידות שבתורה.

ם י ד י ס ל ח ה ק ש בכוונת הלב ישיר כדי שיראה חדש. ב ד [*שיר חי ו ש ו ע כדמתרג׳י והחסיד׳ וחיורתא, כלומ׳ שמביישין אותן ואינם משיביף, ב

הוא עשך ויכוננך3 כלומר כל צורכו].

ש אחר שסיים כל תהילים אמר שיר חדש, ד ד ח ׳ שי ה רו ל ה שי י ו ל ל ה/ דוד היה אומר ה ל י ה ת / ומרומם על כל ברכה ו ש א זהו והמתנשא לכל רם שבח הילולו י ד י ס ל ח ה ק ש ב ד ר ח לחבורה שלו שירו לה׳ בכונת הלב. שיד באתם נצבים ובסוף האזינו. ו׳ ע בקהל חסידים. ו׳ פעמים אמר דוד שיר חדש כד י״ב שבתורה: ע ד ו׳ ימים, ובאותן ו׳ שיר חדש יש י״ב שירות כ ע השירה כ ישיר, השירה, אשירה, שירו, ישיר, השירה, השירה, השירה, השירה, השירה, השירה, השירה, בעדם אמר י״ב הללו, אילו הן: הללויה הללי נפשי אי, לדורת ודור הללויה ב׳, הללויה כי טוב ג׳, בל ידעום הללויה ד׳, הללויה ה׳, הללו את ה׳ ד, קרובו הללו יה ח׳, הללויה שירו ט׳, חסידיו הללויה י׳, ה׳ ו׳, הללו א הללויה י״א, הללו א־ל י״ב, תהלל י־ה הללויה אם תחשבו אל תחשב הללו א־ל

בקדשו.ל ה ק ש כל שבחו משולש, קק״ק. ב ״ ל ד התחלתן ש י ׳ ש ה ו ל ד י שד מ׳ ם מ׳ פעם ״חסיד״ בתילים, כשתמגה חסידיו חסידיך לשון רבים, ע י ד י ס חך כת׳ בחומש, לומר מי ששומר התורה שניתנה למ׳ יום מלאכיו ישמרהו א ל מ

/ שמר בכל דרכיו, רגלי חסידיו ין ו י י צ נ ו למי שעשאו ועושה לו הגאולות. ב י ש ו ע ל ב א ר ש ח י מ ש יה בעת שגהגה מן ח מ ה מן לב וקרב, ש ל י . ג 7 ם בתשועת מלכם כ ל מ ו ב ל י ג י

[לא] א) תהילים מזמור קמט. ב) שם לג ג. מ ד. צו א. צח א. קמט א, קמד ט.

1 אולי כוונתו ויקרא יא יט: ואת החסידה ובת״א וית חוריתא. 2 שבת פח ב: הנעלבץ ואינן עולבין וכו׳. 3 דברים לב ו. 4 דבהי״א כט יא. 5 נחום פ.ה. 6 ש״א ב ט. 7 ע״פ ירמי׳ ל

שירו לה׳ שיר חדש קפה

ש בלא דבר ניכר לפעמים / ש 7 ו מאכל ומשתה וניבר הדבר, וראך ושמח בלב. , בפני כל לפעמים בביתו, וראיתם ושש לבכם

ל ובי מחול היו עושים, אלא הלוים וגם ישראל היו ו ח מ ו ב מ ו ש ל ל ה יר ו נ י כ ף ו ו ת באים בבקר והולכים בעזרה ועומדים כמו במחול ומהללים שמו. ב

ו לו להנעים הניגון ונעים זמירות ישראל. ר מ ז יר א פ ו עליו מהללים שמו שרוצה השם בעמו. י מ ע ׳ ב ה ה צ ו י ר כ

ה גמורה שעתרם. ע ו ש י מ ב י ו ג עם על ת ו ב כ ש ל מ ו ע ג רג ד בתוך בתיהם. י ו ב כ ם ב י ד י ס ו ח ז ל ע י הגיסים שעשית עמהם, אבל רבותיגו אמרו י יעלזו חסידים בכבוד כשיראו רב טוב הצפון ירננו על משבבותם, כשיאמר להם הקב׳׳ה יבא שלום ינוחו על

ד״ ואזמרה אף כבודי, אף לרבות לאחר מותו. משכבותם״י, לכך אמר דום ויגל ת ו ב כ ש ל מ ו ע ג רג ד תתת כסא הכבוד. י ו ב כ ם ב י ד י ס ו ח ז ל ע י1 לרבות עצמותי מפזז ומרקד. יעלזו חסידים, בכבוד בבגדי כבוד כבודי אף בשרי 2, יצמיח צדקה 5 ׳ כת , ו 1 , כשאומר תהילה ומעיל צדקה יעטני4 1 3 לה מעטה תהי, ילבשו צדק וחסידיך ירעו, ירננו על משכבותם בשכבך ובקומך. 6 ׳ כת ותהילה ום רוממה שייך לומר כשמהללים אותו והכסא נ ו ר ל בג ת א ו מ מ ו ר, בידם, בך התורה שומרת 7 ות ת חרב שיש לה ב׳ פי ו י פ י חרב פ מתרומם. ו, אבל לפי הפשט רוממות אל בגרון חסידים ותרב פיפיות בידם של , , ו ת ו א

חבורתי.ם בדוכסין. גקמה י מ ו א ל ת ב ו ח כ ו ת ם להרגם. ו י ו ה בג מ ק ת נ ו ש ע לם י ק י ז ם של האומות. ב ה י כ ל ר מ ס א בהדיוטים ותוכחות מוסר בדוכםין. לל הם השרים הנכבדים בבבלים של ברזל ברגלים. ז י בר ל ב ב ם ב ה י ד ב כ נ וב כך היה מנהג דוד, כשהיה ו ת ט כ פ ש ם בשרים ובמלכים. מ ה ת ב ו ש ע ל בורח והמלכים והדוכסין משיגין אחריו ועושים לו צרה, היה כותב כדי לנקום

מהם.ו חסיד קורא מי שמחווירין י ד י ס ל ח כ א ולא המלאכים, ל ו ר ה ד הה כך י ו ל ל . ה 2 2 ואת החסידה וחיורתא, ולא עתה פגיו יחוורו, 0 ו״ ושותק, כמו י פנ2 שנהללו כשיוציאע לתירות דברי המשורר. ד׳ פעמים הללויות בעד ג׳ גלויות2

ט: ואת דוד מלכם אשים להם. דא שמות ד יד. 8 ישעי׳ סו יד. 9 שוח׳׳ט מזמ׳ קמט ה: א׳׳ד שבתאי יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם, בא וראה היאך הצדיקים מתענגים כשם שעובדים וגמר ומציעץ תחתיהן מצעות והם מתענגים ואומרים כי א׳׳א לישן במטה הזאת אלא בזו, והקב׳׳ה אומר בני התעוררו עלי לפי רצונכם שנאמר והתענג על ה׳ וגו׳, ומנץ שהן אומרים שא׳׳א לישן בזו שנאמר יבוא שלום ינוחו על משכבותם. 10 שם נז ב. ועיין שבת קנב ב, כתובות קד א. 11 חילים קח ב. 12 שם טז ט. 13 ישעי׳ סא ג. 14 שם י. 15 שם יא. 16 תילים קלב ט. 17 ברכות ה ב: כל הקורא ק״ש על מטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות כוי. 18 עי׳ סר׳׳ש. 19 עי׳ב׳׳מנחב. 20 דקרא יא יטובת׳׳א: דת חיורתא. וראה למעלה. 21 ישעיה כט כב. 22 גלות בבל ומדי ואדום והלל על הגאולה, ובירוש׳ שביעית פ׳׳ו ה׳׳א ושמו׳׳ר פכ׳׳ג פ ועוד:

קפו פירושי סידור התפילה לרוקח

במהרה בימינו. וכן בגוים, בלאומים, מלכיהם, ונכבדיהם. וכן ד׳ הודו בהלל הגדול.

. ל שהיו עומדין בעזרה כמו מתול שנתמלאת העזרה מהם" ו ח מ [*שמו ב

. 2 4 ם הפשט קרי׳ שמע ת ו ב כ ש ל מ ו ע נ רנ ם שפל וסבלן יותר מן חסיד. י י ו נ עם יהללו יה, אותו השם אינם 2 לא המתי 5 ׳ ע׳׳א לאחר פטירותו, אע״ג דאמ2 י״ג ספרי תורות כת׳ משה, י״ב נתן 6 ׳ מזכירין אבל שמות אחרים מזכירין, כדאמת כסא הכבוד כדי שנשמתן של ח בארץ ואחת לקח גבריאל ושמר אותה ת2 כי בי״ה 8 ׳ 2 דכת 7 צדיקים יקראו בה, ושם של י״ה אינם קורין, כי עולם גקראו בו. ולהכי תמצא כל כך וכמה בתור׳ ד׳ עיניינים, 2 9 ׳ צור עולמים, תדע מא׳ עד ד, ואז ראה ויספרה 3 , ודי מדות בהולכי לבית המדרשי 3 0 ובמו ד׳ מידות בתלמידים3 הרי ד׳, ועוד מצינו שמשה רבי׳ היה חוזר ד׳ פעמים 2 הכינה וגם חקרה, תדע 3 4 p בה׳בראם א , והעולם הזה נברא בה׳ דכת׳ השמים ואת ה 3 3 לימודו באלפא ביתא א׳ ט׳ ב׳ ח׳ ג׳ ו׳ ד׳ ו׳ הרי מי, וה׳ אין לה׳ זוג הרי מ״ה, וי״צ, וכ״פ,ת עולמו, ול״ע, ומ״ס, הרי ה׳ מאות חסר ה׳, להכי גטל הק׳ ה׳ מן השם ויצר א

. 3 5 שהוא מהלך ה׳ מאות שגהב בגימ׳ רי״ו כמיגיין שם של ע״ב אותיות, בדפ׳ לעי׳*3, ויסע ויבא ויט, ר ח ו

, שאילו פסוקים רי״ו אותיות. 3 7 הו שיש בהם הש׳ של ג׳ אותיות כמו אגי ו, אלא דוד 3 ו8 ב הפשט הרניגו גוים כי דם עבדי ו ת ט כ פ ש ם מ ה ת ב ו ש ע ל היה כותב מה שהאומות עושין הן בגופם הן בממונם לאחר שנפלו בידיו

המלכים והאומות, זה מזכיר להם מחמת הכת׳ בך וכך עשות לי ולישרי.׳ פי׳ שבל שבחות של הק׳ ש ׳ ל ׳ ר התחלת התיבות ש ׳ שי י י ו ל ד י ש

משולשים].

[לב] הללו א־ל בקדשו

(סודות התפילה) הללויה הללו א־ל, ו׳ מיני כלי שיר: נבל, וכינור, תוף, מינים, עוגב, צלצלי,

ם/ לי כגגד ו׳ שיד חדש שבתהי/ ת י נ ה נ כל הנשמה תהלל, בגימטריא נשמה ה

כשיגיעו הגליות לשם יאמת שירה. 23 עי׳ משנה פסחים סה א. 24 ברכות ה ב. 25 תילים קטו ת. והובא גם בפי׳ הרוקח על הגדה ש״פ (עמ׳ קמ). 26 תחילת המאמר בדב״ר פ״ט ט שוח״ט צ ג, אבל שם: ואחד שהניח בארק או לשבטו של לוי. 27 י מנחות כט ב. 28 ישעי׳ כו ד. 29 כשתחבר א׳ וב׳ וג׳ ודי יצא ס״ה י׳. 30 אבותפ״המי״ג. 31 שםמ״ט. 32 איוב כח כז. 33 עירובק נד ב. 34 מנחות שם. שוח״ט קיד ג וש״נ. 35 עי׳ פסחים צד ב, חגיגה יג ב. 36 ראה למעלה סימן כו גבי יהי כבוד, שם של ע״ב אותיות. 37 עיי סוכה מה א.

38 דבתם לב מג.

[לב] א) תהילים לג ג, מ ד, צו א, צח א, קמד ט, קמט בל ב) צויק להלן.

הללו א־ל בקדשו קפז

ו בעזרה שלו במעון ש ד ק ׳ הללו השם. ב ו ש ד ק ל ב ־ ו א ל ל ה ה י ו ל ל הו ז ע ע י ו ברק ה ו ל ל ג בגובהי מרומים. ה . ועוד בקדשו בשמי שמי קדם 1 קדשו

4 עזה כשלג. ו ברקיע שהוא תוקפו. ועוד ברקיע מלובן, כמו ה ו ל ל ו שעושה עם בני אדם ומגביר חסדיו עמהם. ה י ת ו ר ו ב ג ו ב ה ו ל ל ה

ו גודל חסדיו וגודל טובו שעושה לעולם. ל ד ו ב ג כרוו ה ו ל ל ר שהיו תוקעים שופרות להגעים הקול. ה פ ו ע ש ק ת ו ב ה ו ל ל ה

. 5 ר גבל הוא כלי שיר אחד ומגעים הזמר, וכיגור ממתק הקול ו נ י כ ל ו ב נ בל תופים היה להם והיו עומדים בעזרה סביב סביב ו ח מ ף ו ו ת ו ב ה ו ל ל הב כולם מיני ג ו ע ם ו י נ י מ ו ב ה ו ל ל כאדם שעומד במחול ושוררים המזמורים. ה כלי שיר הם. ואמר ששה מיגי זמרים: גבל א׳, ביגור בי, תוף גי, מינים ד׳, עוגב, ו׳ שמירות במזמור* 7 , ו׳ חסיד ה׳, צלצלי ר, בעדם אמר ו׳ שיר תדש בתילים'

ה׳ שומרך, כנגד ו׳ ימי המעשה.ע צלצלים הם ב׳ בתלים שמכה זו על זה ומשמיעים מ י ש ל צ ל צ ו ב ה ו ל ל הן בניגון, והכל ה הם צלצלים שמתעי ע ו ר י ת ל צ ל צ ו ב ה ו ל ל קול בגיגון יפה. ה, ויהי [באחד] למחצצתם ולמשורתם להשמיע קול אחדי״. 9 היה קול אחד, דיו ־ה״ ה על בל נשימה ונשימה יש לו להלל י ־ ל י ל ה ה ת מ ש נ ל ה כ, י 1 להלל, לכך תרגומו של יה דחילא ה׳, כמו נורא תהילות נ לעולם בחצי השם 2 לכך נאמר הללויה אף אם אדם יהלל יומם ולילה די לו הנשימה שהשם גותןח שנ׳ כל הנשמה תהלל ת 1 מניין שחייב אדם לברך על ה באפיו, ואמרו רבותינו4. וכשסיים דוד כל התהילים 1 י־ה. כל הגשמה תהלל בגימ׳ נשמ״ה הנהני״ת5 אמר כל הגשמה, להודיע בל ההילולים שאמרתי כל הגשמה די ההילול עבור

הנשימה שגותן באדם. ואמר דוד י׳ הילולים: הללו א־ל בקדשו א׳, ברקיע עזו ב׳, בגבורותיו ג׳, גודלו ד׳, בתקע ה׳, בגבל ר, בתוף ז׳, במיגים ח׳, בצלצלי ט׳, בצלצלי י׳, כנגד, וכנגד י׳ התברות, וי׳ גימין היה לכלי שיר בגבל 1 6 העולם שנברא בי׳ מאמרותה ג׳ נימין, בתופים , בגגד י׳ אויבים שהציל לדוד, אבל לצלצל הי 1 7 עשור

. 1 8 ובשלישים ומתרגמ׳ בתופיא ובצלצליאד בי׳ שנברא ע ועוד למה אמר י׳ הללויות א׳ הללו א־ל וט׳ הללוהו, כם ה׳, ת ק ו ה׳, והלא בא״ב ה אחת , לכך הקדים י׳ בשם הנכבד ו 1 9 העולם הבא

1 תהילים מז׳ קג. 2 בתרגום שם: שבחו אלקא בבית מקדשיה. 3 תילים סה לד: לרוכב בשמי שמי קדם. 4 נגעים פ׳׳א מ׳׳א. 5 עי׳ ערכץ יג ב. 6 צייץ בסודות התפילה, והובא במז׳ הקודם. 7 תהילים ד ד, יב ב, יח כו, לב ו, מג א, פו ב. 8 מז׳ קכא. 9 ערכץ יג ב ורש״י ד״ה עבידתא. 10 דהי״ב ה יג. 11 בר״ר פי״ד ט. 12 עי׳ יל״ש תהילים תתעב: אץ העולם כדי להלל בכל השם אלא בחציו שנא׳ כל הנשמה, עירובץ יח ב: משנחרב בהמ״ק דיו לעולם שהשתמש בשתי אותיות. 13 עזרא טו יא. 14 ברכות מג ב. 15 בברכות שם: איזהו דבר שהנשמה נהנית ממגו. 16 אבות פ״ה מ״א, ועי׳ ר״ה לב א. 17 ערכץ יג ב, ועירש״י תילים שם, ועי׳ למעלה כמה פעמים שהזכיר מאמר זה. 18 ש״א יח ו: בתפים בשמחה ובשלישים ובתרגום: ובצלצלים, וברד״ק: ובשלישים כלי גגץ שיש לו שלשה יתרים. 19 מנחות כט ב, בר״ר פי״ב י.

קפח פירושי סידור התפילה לרוקח

/ התקן עצמך אלא העולם הזה נברא בה׳ לצרף מי בן העולם הבא שנברא בי, ובעולם הזה צריך לעשות צרכי העולם הבא 2 לפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין0

לייחד השם, ואחר כך צורכי העולם הזה., 2 , א ב ה מכל חברותיה, צריך אדם להקטין עצמו אז יזכה לעולם ה נ ט ׳ ק י/ ובד׳ / ובתתתונים ד / ואחרון ב/ הוה בעליונים ג ועוד י׳ הויות יש לו: ראשון א. וי׳ פעמים מזכיר הכהן 2 / ועומק רע טי, ועומק טוב י׳2 רוחות העולם הרו ח/ ברכו שמו ג/ / ברכו שמו ב . ועוד י׳: ברוך שם כבודו א 2 השם ביום הבכורים 3/ שמיה מברך / ויברך שם ז / ואברכה שמך ו / שם מבורך ה ברכו שם קדשו ה/ לכך אמר י׳ הילולים. לכך אמר זמירה אצל שם / שם מבורך י / ויברכו שם ט ח, אודה ה׳ בצדקו ואזמרה שם ה׳ 2 4 בי׳ מקומות: על כן אודך ה׳ ולשמך אזמר, על כן אודה ה׳ 2 6 ון , (אזמרה) [אשמחה] ואעלצה בך אזמרה לשמך עלי 2 5 ון עלי, זמרו כבוד 2 8 , בן אזמרה שמך לעד לשלמי נדרי יום יום 2 7 בגוים ולשמך אזמרה, נ 0 p ישתחוו לך ויזמרו לך זמרו שמך םלה א , כל ה 2 9 לתו שמו שימו כבוד תהי, טוב 3 , ו י שירו לאלקים זמרו שמך סולו לרוכב בערבות בי־ה שמו ועלזו לפנ

. א 3 2 , הללוי־ה כי טוב ה׳ זמרו לשמו כי נעים 3 להודות לה׳ ולזמר לשמך עליון2, ם ה י ק ל ך, א ם, אלקי ק, אלקי : א־לו 3 3 וכן י׳ שמות שאין נמחקים, ובעדן ברוך ה׳ אלקי י ־ ה, שד ־ י ו , ה י ־ נ , אד ה ־ י , אה , אלקי בס י אלק, ברוך ה׳ אלקים אלקי ישראל עושה נפלאות 3 4 ישראל מן העולם ועד העולם, ברוך ה׳ אלקי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן 3 5 לבדו, ברוך ה׳ אלקי ישראל מן העולם ועד העולם ויאמרו בל העם אמן 3 6 הללוי־ה, ויברך דוד את ה׳ לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך אתה ה׳ אלקי 3 7 ׳ והלל לה

20 אבות פ׳׳ד מט׳׳ז. 21 מדרש אותיות דר׳׳ע ח ב (בתמ״ד חייב עמ׳ תז), מדרש אותיות (עמ׳ תסג), מעשה מרכבה (בתמ׳׳ד ח״א עמ׳ סב): יו׳׳ד מפני מה הוא קטן מכל האותיות מפני שכל מי שהוא מקטין עצמו כוי. 22 ל׳׳מ המקור, וראה להלן בהערות הקטע מסודי רזייא. 23 יומא לט ב. תוספ׳ יומא פ״ב ה״ב, עי׳ ירוש׳. 24 ש״ב כב נ. 25 תילים ז יח. 26 שם ט ג. 27 שם יח נ. 28 שם סא ט. 29 שם סו ב. 30 שם ד. 31 שם סח ה. 32 שם צב ב. 32א שם קלה ג. 33 עי׳ שבועות לה א, רמב״ם פ״ו מיםוה״ת, ועי׳ פי׳ רבנו לס׳ היצירה ובסודי רזייא (עמ׳ מ מא), וחלק הדברים אנו מעתיקים כאן למרות שנכנסו קצת שיבושים: הבורא יש לו י׳ שמות שאינם נמחקין ואלו הן: ידו״ד. שדי. אהיה אשר אהיה. אלהים. אלוה. אלהיכם. אלהיך. אלהיו. אלהי. וכנגדן י׳ פסוקים ברוך ה׳ אלקי ישראל י׳ בקרייה. וכן י׳ פסוקים ואץ עוד בקרייה: ו׳ אני ואץ עוד, וד׳ ואץ עוד. לפי שעל כל ברכה צריך לחשוב בלבו לכוון לבו לאביו שבשמים, וישיב היחוד בי׳ רוחות ויחשוב על כל רוח ואץ עוד. כיצד, יחשב למעלה ולא יתן קץ למחשבתו אלא יחשב על הבורא שהוא למעלה ואין חקר לו ואץ עוד. וכן למטה עמוק עמוק מי ימצאנו ולא יתן סוף למחשבתו אלא יחשב ואץ עוד. ויחשב למרחבי רקיע וכן למטה, וכן יעשה לרוח מזרחית ולרוח מערבית וכן לצפץ וכן לדרום. ויחשוב קודם העולם מראשית העולם ולמעלה, ואל יתן קצה למחשבתו שמחשב בבורא אלא עדץ מהלאה למחשבת הלב ואץ עוד, שאץ לו קצה. וכן יעשה לאחרית העולם (מכן) [מכאן] והלאה ויתחיל לחשוב מראשית ולא יתן קץ למחשבתו כי אם ה׳ אחד ואין עוד. וכן באחרית עומק טוב ועומק רע להטיב לטובים ולהרוג לרעים, והווה בנכבד ובחלוענ. והבורא כולו מחמדים ומלא דעתנות ויכולות. 34 עי׳ תילים מא יד. 35 שם עב יח. 36 שם קו מח. 37 דהי״א טז לו.

הללו א־ל בקדשו קפט

, ויאמר חורם ברוך ה׳ אלקי ישראל אשר עשה 5 8 ישראל אבינו מעולם ועד עולםת השמים ואת הארץ אשר נתן לדוד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר א, ויאמר ברוך ה׳ אלקי ישראל אשר דבר בפיו את ג יבנה בית לה׳ ובית למלכותו י, ויאמר דוד לאביגיל ברוך ה׳ אלקי ישראל אשר 4 0 דוד אבי ובידיו מלא לאמר, וגם כבה אמר המלך ברוך ה׳ אלקי ישראל אשר 4 1 שלתך היום הזה לקראתי, ויאמר ברוך ה׳ אלקי ישראל אשר דבר 4 2 נתן היום יושב על כםאי ועיני רואות, הרי י׳ פסוקים ברוך ה׳ אלקי ישראל, 4 נ ת דוד אבי ובידו מלא לאמר בפיו א וכגגדן י׳ פסוקים שכתוב בהן ואין עוד, ואלו הן: למען ידעמן) ממזרח שמש, לא תהו בראת לשבת יצרה אגי ה׳ 4 4 וממערבה כי אפס בלעדי אגי ה׳ ואין עוד, הגידו והגישו [וכוי] מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה (הלא אני ה׳ 4 5 ואין עודץ , פגו אלי והושעו כל אפסי או 4 6 ואין עוד) הלא אני ה׳ ואין עוד אלקים מבלעדי, 4 8 , אני ה׳ ואין עוד זולתי [אין אלקים] אאזרך ולא ידעתני 4 7 כי אני א־ל ואין עוד, אתה הראית לדעת כי 4 , ד וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני ה׳ אלקיכם ואין עו, וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא 5 0 ה׳ הוא האלקים (ו)אין עוד מלבדו, 5 2 ץ כי ה׳ הוא האלקים(ו)אין עוד , למען דעת כל עמי האו 5 1 האלקים(ו)אין עוד הרי י׳ זמר אצל השם, וי׳ ברוך ה׳ אלקי ישראל, וי׳ ואין עוד, כנגדם אמר י׳

הללויות.ה לפי ששם סיום כל התהילים, כמו שבופלין מ ש נ ל ה ן כ י ל פ ו כ ה ש מ ו ה׳ ימלוך ששם סיום ויושע", והנשמה היא דומה לכבוד שרואה ואין נראה והיא עיקר הבינה על כן תהללנו. (ה׳) הללויה א׳, הללו א־ל ב׳, הללוהו ג׳, הללוהו ד׳, הללוהו ה׳, הללוהו ו׳, הללוהו ז׳, הללוהו ח׳, הללוהו ט׳, הללוהו י׳, הללוהו י׳׳א, תהלל י־ה י״ב, הללוי־ה י׳׳ג, כנגד י״ג מידות שהתורה נדרשת בהן,, וי׳׳ג אור פנים 5 4 וי׳׳ג מידות ה׳ ה׳ א־ל רחום וגומר, וי׳׳ג אריכות ימים בתורה לשם בקרייה, וי׳׳ג דברים נתנו למשכן, וכשתכפול כל הגשמה יהיה ט׳׳ו. ואמר ה׳ יהי שם ה׳ מבורך מעתה 5 5 הילולים, כגגד ט׳׳ו דברים שנתגו למשכן, יהי ה׳ 5 5 עולם להוא שמיה די אלקא מברך, וה׳ לקת יהי שם ה׳ מבורך7 6 עד ו, לבך בג׳ ברכות אחר ויושע כת׳ 5 , , ועוד, וברוך שם כבודו לעולם 5 אלקיך ברוך8, והיה צריך לומר בל סופי חומשים שבתילים לכתוב, וסמך ב׳ שכת׳ 6 0 לעולם ברוך ה׳ יחדיו ואחר בך ברוך ה׳ וברוך שם שכתובין יחדיו, ואחר כך ויברך דוד6 ועל 2 , (או) אחר כך ישתבח שמך כר׳ שמלאי דרש 6 1 שכת׳ לשם תפארתך

38 שם כט י. 39 דהי״ב ב יא. 40 שם ו ד. 41 ש׳׳א כה לב. 42 מ׳׳א א מח. 43 מ׳׳אחטו. 44 ישעי׳ מה ז. 45 שםשםיח. 46 שםכא. 47 שםכב. 48 שם מה ו. 49 יואלבכז. 50 דברים ד לה. 51 שםלט. 52 מ׳׳אחם. 53 כ׳׳כ גם בחסידי אשכגז בסר׳׳ש(עמ׳ סו) ושם ציינתיו. 54 שמות כ יב, דברים ד כו מ, ה טז ל, ו ב, יא ט, יז כ, כב ז, כה טו. לב מז. 55 צריך ביאור או תיקון. 56 תילים קיג ב, ותרגום שם. 57 איוב א כא. 58 מ״א י ט. 59 תילים עב יט. 60 שמות טו יח: ה׳ ימלוך לעולם. וצ׳׳ע ג׳

הברכות. 61 דהי׳׳א כט יג. 62 ברכות גח א.

קצ פירושי סידור התפילה לרוקח

מעשה הים, ובראשית תיקנו מה שבעזרא" ושמו אחד ישתבח שמך, לפי שאומר ויברך דוד מעולם ועד עולם, לא היה יבול לומר פסוקים אחרים שבסופי חומשים מעולם ועד עולם, וסמך ברוך לעולם הברכות אצל כל הנשמה תהלל כי בנשמה ה׳ ברכי נפשי, כעדם תיקנו ה׳ ברוך אצל כל הנשמה תהלל י־ה

הללוי־ה.

ד י׳ מעמדות, וי׳ דיברות במשנה ו יהללו י׳ ע ש ד ו ק ל ב [*הללוהו א6 שכת׳ מדבר מתוך האש, שהקב״ה גיגן י׳ דיברות ניגונו שראוי לו, להבי 4 תורה דויד כת׳ מלא בדברי הימים, והקב״ה למד לדוד אילו י׳ ניגונים, שהרי דוד לא נח יומם ולילה ולא פסק פומיה בשבתות ובזמירות של הק׳, ולימדו שבחות וניגון כשהיה ישן שאז לא היה דעתו כי אם על יסוד הניגון, ועיקר של חזיונות

. 6 בישינה, ורעיוני לבך במשכבך םליקו5ע כלים בעין ב׳ סלעים של נחושת שהיה טוחן זה בזה וקולו מ י ש ל צ ל צ בה בעין ב׳ מקלות מקשה של נחושת ובהם ע ו ר י ת ל צ ל צ נשמע בנעימה. ב

חקוק חריצים בעין סולמו׳, וטוחנו זה בזה.ה בכל בחו בהרמת קול ובכוונת הלב בכל ־ ל י ל ה ה ת מ ש נ ל ה כן באמצע הפסוק הפסיק, אמן בעולם הזה ואמן בעולם הבא, מ א ן ו מ נשמתו. אה והוה ועתיד להיות, שהרי א ׳ אותיות הגרון, כלומ׳ שאינו יכול רמז שהוא הי

ד אילו ג׳ אמר דוד אמן]. גי בלשון, ע ׳ בשפתיו, ו מ ה ליגע א׳ בלא גרון, ו

ע שרמז דוד המלך ו מנין שאומרים הלל בר׳׳ח, מצי ש ד ק ל ב ־ ו א ל ל ה : ] ישראל במזמור של תהילים, הללוי־ה הללו אל בקדשו, מצעו י״ב פעמים הללו בעד י״ב חדשים. ומשמע הללו א־ל בקדשו על קידוש החדש [הללוי־ה], ולפיכך אנו כופלין בל הנשמה על שנה מעוברת שיש בה י״ג חדשים, ועל חודש [שיש

בו] שני ימים 66.ם י״ח שמות מן ה׳ לעולם, ברוך ה׳ לעולם עד לעולם ועד ל ו ע ׳ ל ך ה ברו

ד י״ת ברבות וגו׳. ע כה אם אתה עושה ה״א של תהלל תי״ת אתה ־ ל י ל ה ה ת מ ש ג ל ה כ

. 6 7 ת העולם מחריב אל ר״ת של ע״ב, (מצאתי). ל ה ה ת מ ש ג בל ה

, עוד 6 8 ה ר״ל משחרב בית המקדש תהלל י־ה ־ ל י ל ה ה ת מ ש ג ל ה כ.[ 6 (ו)הנשמה מלשון שממה9

63 נחמי׳ פרק ט׳. 64 דברים ד ד. 65 ע״פ דניאל ב כט: רעיתיך על משכבך סליקו. 66 עי׳ שבה״ל ענק ר״ה סי׳ קעב בשם הגאונים. 67 מדרש שמואל פ״ה: כל הנשמה אם אתה עושה ה״א חי״ת מחריב את העולם. 68 עירובק יח ב, מד״ש פ״ד: מיום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר כל וגו׳. 69 בתוס׳ שם פי׳ רבנו חננאל קרי ביה הנשמה בדגש,

ובמהרש״א שם: ור״ל מלשון שממה וחורבן של בהמ״ק.

ברוך ה׳ לעולם קצא

ם ל ו ע ך ה׳ ל [לג] ברו

(סודות התפילה)דם ך קו ל מ ה ש נ ד ל״ט ש ג ת נ ו ב י ך ל״ט ת ת ר א פ ד ת ל ע א ר ש י י ק ל ׳ א ך ה ברוי ר ב ד ן מ א ד ב . ע ( ץ (מצאתי ר ת פ ו ד ל ו ה ת ל א ת ו ו ב י כן ל׳׳ט ת , ו ו ה בנ מ ל ך ש ל מ ש

רא. ר עז פ ס ך מ ל י א ן ו א כ ם מ י מ י ה

ר ה ב ם, ו ל ירושלי ר ש צ ב ה מ י ה ר בציון ש ה ד י ד ה ן שדו ו י צ ׳ מ י ך י ו ר ב * ] ת ו א ל פ ה נ ש ו . ע ה מ ם ש ה י נ י ה ב י ה שרו ת י ה ה נ י כ ש ה ם ש י ל ש ו ר ן י כ ו ה ש י ה

. ם] י ו מלאכ א ר ב א נ ם א׳ ל ו י ב ם ש י ד ו ל מ כ י ה ׳ מ א ד ו כ ד ב ל

י פ , ל ם ל ו ע ל ה י כ ך בפ ר ו ב א מ ו ם ה ש 2 ה ן מ א ן ו מ ם א ל ו ע ׳ ל ך ה ו ר בת ו מ י ם ל ל ו ע ך ל ר ב ת י י ת מ , ו ם ל ו ע ך ה׳ ל ר ברו מ א ם נ ל ו ע י ל מ ה ש ר 5 ז מ א שן ת י א ל ל י כ ש ר מ ו מ ז מ ך ב מ ך ס ב . ל י שמי מ ן ידע ע 4 לב ב י ת כ ו ד מ ח שידעו ש י ש מ הך ר ב ת ו י מ ש ן ואמן ש מ ם א ל ו ע ך ה׳ ל , ברו ך ח י ש ת מ ו ב ק ו ע פ ר ר ת ש 5 א י ח ר ז א הה׳ ל והנכבד*. ו ו ד ג ו ה מ ת בירך ש י ב ת ה ו ג ב ד ל י ת בבל ע רו ה ז א ר ש , ועוד כ ם ל ו ע לו מ ן בגימ׳ כ י מ . א 7 ה י ק ד צ ר ה׳ ל בבל דו רו , בי ז ם ל ו ע ך ה׳ ל ק ברו ו ס פ ת ב ו ב י תן מ ה א נ ו ע ל ה ו כ ר מ ד א , ועו ף מ ה א נ ו ע ל ה ן גדו כ , ל ( ת ג ד א ־ י ( ג ־ ה א ד י ה ו

. ן ואמן מ ק בין א ס ך פ כ , ל י א ב ם ה ל ו ע ן ל מ ר א מ ו א כה ו ו ה ז ז ם ה ל ו ע בת ה ה׳ א ו ם צ ״ בי ש ב י ת ב ד ץ כ י צ ת מ ו כ ר ב ל ה כ י ש פ ׳ ל 0 ן ו י צ ׳ מ ך ה ו ר בו ״ ה , בגימ׳ ז ה ל ם ס י ק ל א ר ה ך עי ר ב ב ד ת מ ו ד ב כ ׳ נ 2 ׳ ת כ ר מציון, ו מ ו , א ה כ ר ב הך ר ברו מ ך א כ , ל ש ׳ ׳ ו ד ם ק ״ ך בגימ׳ ש ר ב ב ד ת מ ו ד ב כ ד ג , ועו ו ״ ת ב י ת כ ם כ ״ ש

ד גזכר שם. ב כ נ ם ה ן כי ש ו ה׳ מציה דיו י ו ל ל ל כן ה ם, ע ת בירושלי י א ר ו נ ת נ י כ ה ש ת י ה ם ש י ל ש ו ר ן י כ ו שר ה ה׳ צו ־ ו כי בי מ ל ו א ע ר ם ב ש י ה צ ח ב י ש פ , ל ׳ 5 ם ש י ה צ ח ל ב ל ה ם ל ל ו ע לם י מ ש ת ה ו ד ל ו ה ת ל ב א י ת כ , ד ה ם הז ל ו ע בה׳ ה א ו ב ם ה ל ו ע , בי׳ ה ' 4 ם י מ ל ו עי יו״ד ה״י בגי׳ ל׳׳ה, בי ל׳׳ה ו ל ־ה במי ד י , ועו ' 5 ם א ר ׳ ב ה ם ב א ר ב ה ץ ב ר א ה וום י ר, ו ארץ ואו ם ו י מ ם א׳ ש ו , י ת רבא*י י ש א ר ב ׳ ב ם בדאי ו ל י ב א ג׳ ב ר ת ב ו כ א ל מה נ ב ל ה ו מ ם ד׳ ח ו ת וגן עדן, י ו ג ל אי ם ו י א ש ום ג׳ ד י , ו ם י כ א ל מ הגם ו י ע ג ב׳ רקיה ו ח ם ו ד ש א מ ר ה ו מ ה ב ה ו י ם ו׳ ח ו י , ו ם ולויתן י דג ת ו ו פ ו ום ה׳ ע י , ו ם י כב ו כ ו

[לג] 1 בר״ר א ג. פדר״א פ״ד ועוד. 2 תילים פט נג. 3 שמות ג טו. 4 ישעי׳ נב ו. 5 תילים פט גג. 6 יל״ש ישעי׳ תכט: עתיד הקב״ה להיות יושב בגן עדן וכו׳ וכיץ שמסיים ההגדה עומד זרובבל p שאלתיאל על רגליו ואומר יתגדל ויתקדש וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל באי עולם כולם עונים אמן וכוי. 7 עי׳ דבהי״א פרק ג. 8 ברכות גג ב. 9 תגחומא צו יט, שוח״ט פ״ט ד: אמר ר׳ יהודה בר גרדיא כל מי שעונה אמן בעוה״ז זוכה ועונה אמן לעוה״ב מנץ ברוך ה׳ אלקי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן (תהילים מא יד), מהוא אמן ואמן, אמן בעוה״ז ואמן לעוה״ב. 10 תילים קלה כא. 11 שם קלג ג. 12 שם פז ג. 13 עי׳ ערובץ יח

ב. 14 ישעי׳ כו ד. 15 מנחות כט ב, בר״ר פי״ב יא. 16 בר״ר פי״א ט.

קצב פירושי סידור התפילה לרוקח

ומריאים, וי׳ דברים בערב שבת בין השמשות נבראו אף המזיקין וקברו של משה. ואילו של אברהם אבינו וצבת״

' ברוך ה׳ פתרונו גדול בגבורותיו. 8 ל א ר ש י י ק ל ם א י ק ל ׳ א ברוך ה ואמר ה׳ אלקים אלקי ג׳ שמות, לפי שיתן לו גדולה ג׳ דורות, ישי בא. 2 , ודוד(לגוי) עם לא ידעתי יעבדוני 2°, ושלמה וישב שלמה על כסא ה׳ 1 י באוכלוסין 9, ג׳ דורות לימות 2 ועוד לפי שאמר יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים2

. ׳ ירחי י נ פ ל ׳ ו ש מ ׳ ש ח בסופי אילו תיבות עם ״ י ש , לכך מ 2 3 ח המשיל לפי שנאמר וידע דוד כי הכינו ה׳ למלך על א ר ש ל קי י ואמר א2 לשלמה אלקים משפטיך למלך תן, ד׳, 5 , ועוד לפי שאמרו במזמור 2 4 ישראלם בעד שמלך על בל ד על המלאכים וישב שלמה על כסא ה׳. א לקי ע כ2 7 ׳ 2 לכך אמר ג׳ שמות, ובתי 6 ל שמלך על כל ישראל א ר ש י י ק ל האומות. א ויגדל ה׳ את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מלכות, על כן אמר

אלקי ישראל.2 ויאמר יתרו 9 ׳ ו שאין בדיה יכולה לעשות, שנ ד ב ת ל ו א ל פ ה נ ש ו ע ברוך ה׳ אשר הציל אתכם וגו׳, וסמך לו עתה ידעתי כי גדול ה׳ מכל האלקים.3 אתה הראית לדעת כי ה׳ הוא 0 ׳ כך כאן ברוך ה׳ אלקים אלקי ישראל, ובתי האלקים (ו)אין עוד מלבדו, לכך גאמר (ו)עושה גפלאות לבדו. והלא החרטומים, אלא עושים ולא נפלאות 3 , בלטיהם עשו במצרים דם צפרדעים ותניניםה נפלאות גדולות לבדו, ועוד בינים לא יבלו לעשות. ד׳׳א ש ו ע ל 3 בנפלאותיו שנ׳ 2 כשיחפוץ לא יעשה בריה בל פלא אלא הוא לבדו, לבך לא גאמר גדולות, ובן3 4 ׳ 3 משיב חכמים אחור וקוסמים יהולל נפלאות לבדו. והלא כת 3 הוא אומר והוא מפליא לעשות, אלא המלאך במלאכות ה׳, וכל זה הוא פלא שנפלאת, כמו 3 5 בעיני הבל חכמת. שלמה, ועוד שהזכיר פלאות יהי פיסת בר בארץת גלוםקאות יוצאות ותחיית המתים ו א ל פ . ועוד ג 3 6 כתונת פסים סביב האילנות

. 3 7 ומשיח3 מה תלמוד והלא כבר בירכו, אלא לפי 8 ם ל ו ע ו ל ד ו ב ך שם כ ברו ו3 ברוך ה׳ כי שהזכיר נפלאות, ומתחילה הזכיר ברכה אתת על שם הנס שנ׳ 9 הפליא חסדו לי בעיר מצור. ולפי שהזכיר נפלאות ה׳ ושמו הולך למרחוק, וכן4 ושמו הולך למרחוק, 0 ׳ ת שמע שלמה לשם ה בשלמה הוא אומר שומעת א ולפיכך וברוך שם כבודו לעולם. ועוד שבתחילה לא נאמר לעולם והוצרך לחתום לעולם, לכך נאמר עוד וברוך שם כבודו לעולם, שהרי בסוף ד׳ ספרים

17 אבות פ״ה מ״ו, פסחים נד א. 18 תילים עב יח. 19 ברכות נח א. 20 ש״ב כב מד. 21 דהי״א כט כג. 22 תילים עב ה. 23 10וזרו*ך צט א: ימות המשיח שלשה דודות. 24 ש״בהיב. 25 מז׳עב. 26 דהי״אכטכג. 27 דהי״אכטכה. 29 שמותp םז ב. 32 תילים קלו ד. 33 ישעי׳ מד ^ יח י. יא. 30 דברים ד לה. 31 עי׳ « כה. 34 שופטים יג יט. 35 תילים עב טז. 36 כתובות קא ב ורש״י שם. 37 שם.

38 תילים עב יט. 39 שם לא כב. 40 מ״א י א.

לם ך ה׳ לעו ברו

, וכן יהי שם ו פתרונו שמע כבודו, כמו וייקר שמו מאד" ד ו ב . שם כ 4 , ן אמר כ, שמעו הולך בכל 4 3 , ה׳ מבורך וגו׳ ממזרת שמש ועד מבואו מהולל שם ה

העולם.4 ץ מגפלאות שעושה, על השמים כבודו4 ר א ל ה ת כ ו א ד ו ב א כ ל מ י ו ברעמים וברד וקולות וברקים וזוהר, על ידי זה מתמלא כבודו בכל הארץ,4 הריעו לה׳ כל ת כבודו באיים, ואומות העולם וישראל מברכים שנ׳ 5 והגידו אא כבר גתמלא מגפלאות שעשה בעולם, ומעתה והלאה יהיה כמו ל מ י הארץ. ות ת כל הארץ. א כן שתעשה גפלאות שיצא שמך בעולם, זהו וימלא כבודו אץ לרבות בימים ובתהומות ואויר ותחת הארץ ובבל מקום, לכן ואולם ר א ל ה כ, בגפלאות שאעשה בבואם לארץ. וכמו 4 6 ת כל הארץ חי אני וימלא כבוד ה׳ א

שאמר לשעבר שם כבודו ולהבא וימלא כבודו, לכך אמר אמן ואמן.

ד׳׳א, ברוך ה׳ לעולם אמן וברוך שם אמן, ברוך ראשץ אילו הקרובים שראו הנפלאות, וברוך שיני אילו הרחוקים השומעים, לכך נאמר תחילה ברוך ה׳ ואחר כך שם, וחתם הספר אמן לפי שאמרו העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה

4 כי אם אחר כל ברכותיו. 7 נה ו מג

4 כנגד 8 ד י׳׳ג קימות, ואם תחשוב קומה ה׳ למנותתיך ע י׳׳ג ברוך ה׳ בתילים כה הגשא ן פ א ׳ ב יהי שם ה׳ מבורך. ואם תאמר ב׳ ברוך אלקים הרי נקרבדדז הד י׳׳ג כבוד ה׳ ע . י״ב ברוך ה׳ א׳ ברוך אתה ה׳, כ 5 0 , אשית בישע 4 , בעברות צוררי, 5 3 , ברוך ה׳ כי הפליא 5 2 , ברוך ה׳ כי שמע 5 הכתובים בתורה: חי ה׳ וברוך צורי1, ברוך ה׳ 5 5 , ברוך ה׳ אלקים אלקי ישראל 5 4 ברוך ה׳ אלקי ישראל מהעולם, 5 , ן ו , ברוך ה׳ מצי 5 , ברוך ה׳ שלא גתגגו8 5 7 , וברוך ה׳ אלקי ישראל מן 5 6 לעולםד י׳ מאמרות, וא׳ ע , הרי י׳ כ 6 , , וא׳ ברוך אתה ה׳ למדגי חקיך 6 0 ך ה׳ צורי ת ב, לשכן 6 3 , ועשר הדיברות וא׳ אנכי, וט׳ לשום שמו 6 2 משונה בדבר ה׳ שמים נעשות י׳׳א, ב׳ וברוך 6 ה 6 , וא׳ ברוך א־ד־נ־י [יום יום] יעמם 6 5 ת שמי , ואזכיר א 6 4 שמוד י״ג קימות, וי״ג מלחמות בעבור ישראל, וי״ג כבוד ה׳ ע ת י״ג, כ אלקים הת ת י״ד, וי״ד קימות, וא׳ הראנו ה׳ אלקיע א בתורה, ואי יהי שם ה׳ מבורך הת ט״ו ת ט״ו, או אם תחפוץ תחשוב י״ב וברוך שם ה ת ה ו , וא׳ ברוך צ 6 כבודו7 ברוך, וט״ו כבוד בספר יחזקאל, וט״ו מיני מוספין חול, שבת, ראש חדש, פסח,ת ט׳׳ו מעלות עצרת, ראש השגה, יום הכפותם, סוכות ז׳ ימים, וחג שמיני, ה, וא׳ יהי שם ה׳ מבורך, וא׳ והיה להם לשם יום 6 8 כעדם ט״ו שיר המעלות

ח ד. ם צ ם ד. 45 ש ג ב, ג. 44 ש ם קי דלי ח ל. 43 ו ל א׳ י א ו מ . 42 ש ח ו מ 41 תילים קם יב ם ז ז. 50 ש ב ח. 49 ש ל ם ק דלי ה א. 48 ו ת מ ד כא. 47 ברכו ר י ב ד מ 46 בח. ב י ם ע א יד. 55 ש ם מ א כב. 54 ש ם ל ח ו. 53 ש ם כ . 52 ש ח מז ם י • 51 ש ז

ה כא. ל ד ו. 59 תהילים ק כ ם ק . 58 ש ח ו מ ם ק לם. 57 ש ו לעו ד ו ם כב : ברוך ש ם 56 שT ,יא T ם ג ו. 63 דברים יב כא, יד כד. 64 ש ם ל ט יב. 62 ש ם קי ר א. 61 ש מ 60 קו שיר ״ ח כ. 67 דברים ה כא. 68 ס ם ס דלי ת כ כד. 66 ו ו מ ו ד. 65 ש ז ב, יא, כ , ט כג

פירושי סידור התפילה לרוקח

6 כעדו יום כבש העומר, על שם ברוך כבוד ה׳ אמן ואמן כנגד וברוך שם 9 הנכבדת כל הארץ. כבודו לעולם, וכעדו וימלא כבודו א

כל הספרים חתם בברוך ה׳ ובספר חמישי לבד לא הזכיר, לכך אמר פעמים ברוך ה׳ עושה גפלאות לבדו, מוסב על הללוהו בגבורותיו הללוהו כרוב גדלו,, וברוך שם כבודו על שלמה שחלק 7 וברוך שם כבודו מוסב על גוים יאשרוהו0 מכבודו, לבך הוצרך להפסיק ברוך ה׳ יאשרוהו וברוך שם כבודו, יברכו את

הקב״ה ואת שלמה.ר שאומר׳ כל הנשמה תהלל י־ה, אנו אומרים ברוך ה׳ לעולם אמן ח א ל ואמן, שהוא סוף ספר אחד, ואומר ברוך ה׳ מציון שהוא סוף מזמור, ואחר כך חותמין באילו ב׳ פסוקים ברוך ה׳ מציון וברוך שם כבודו, ואחר כך ויברך לפי שהוא כת׳ למעלה, ההפילה שביקש על שלמה לומר שאין כל הנשמה סוף בל הספר, שהרי לא נחתם בברוך, מיכן אמרו שחותמין בברוך מלך מהולל

בתושבחות, (חותמין). למה גהגו לומר ברוך אחר הלל, ואחר שבחות בבקר ובערב, ואחר ברכות

ברוך שאמר ברוך מהולל בתשבחות, שכל ספר מסיים בברוך.

[לד] ויברך דוד

(סודות התפילה) לשם תפארתך, ובימים קדמוגים כשהיו מגיעים עד כאן לשם תפארתך, היה שליח ציבור עומד ומתחיל לאלתר ישתבח שמך, וכשבא הגאון רבנא משה מלוקא בן דבנא קלונימום בימי המלך קרלו למדיגת מגנצאיי היה מגהיג את בני דורו לומד מכאן ואילך עד ושמו אחד, כי גדול היה ואין בל דבר נעלם ממנו, ורבנא משה הזקן שיסד קדובץ ״אימת נודאותיך״, והוא היה תלמידו של אבו אהרון אבי כל הסודות בנו של רבינו שמואל הנשיא מבבל זבד צדיק וקדוש

לברכה ע״כ.

2 וישתחו העם על ׳ בדברי הימים׳ נאמר למעלה ת ה ד א ו ברך ד י ו המתנדבים כי בלב שלם התנדבו לה׳ וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה., ושמח שמחה גדולה ויברך נ ׳ ׳ על שם בהתגדב עם ברוך ה ת ה ד א ו ברך ד י ו דוד שאין שמחה לצדיק בעולם הזה כי אם בה׳, וישמחו צדיקים בה׳*, מברכים

המעלות שבתילים וט׳׳ו שהיו במקדש, עי׳ סוכה נא ב. 69 יחזקאל לט יג: והיה להם יום הכבדי. 70 תילים עב מ.

] א) מחכמי איטליא בימי הגאונים ונזכר בכ׳׳י הובא בשו״ת רש״ל סי׳ כט משום כ׳׳י ישן, ושם ד ל ן היחוס במלואו בשינויים, וראה ב׳׳מצרף לחכמה׳׳ לישר מקנבוא מס׳ הרוקח, ועיין להלן הערה 124.

1 דהי׳׳א כט י־יג. 2 שם ט. 3 שופטים ה ב, ושם: ברכו הי. 4 תילים צז יב, ועי׳ מד׳׳ש

דברך דוד קצה

אותו על השמחה, לפי ששמחה ברוב עם ועל ידי זבתימ ומאבל ומשתה ובגלוי.ל למה גאמר, ה ק י בל ה ג י ע ׳ לרבות שאר שמותיו, א־ה־י־ה, אלקים. ל ת ה א5 עמך הגמצאו פה להודיע לישראל שגדולה גרבתם בעיני דוד, ועוד יאמר למטה ראיתי בשמחה להתגדב לך וגם שלמה, זהו וגם דוד המלך שמת לרבות שלמה,, 6 ובשמחה בת׳ גגד בל קהל ישראל שביקש בעדם, וישמחו העם על התנדבתם כי הרבה מישראל נקבצו שם להתנדב. ודוד אמר כאן אותיות במגין תיבות

שבתפילה.ד למה נאמר והלא אמר ויברך דוד, אלא אמר לקהל שישמעו, ו ר ד מ א י ו, וגם שיאמרו אחריו, וגם שיאמרו לדורות בכל יום ויום ברוך 7 ששומע כעוגה אתה ה׳, לפי שבת׳ שויתי ה׳ [ל]נגדי תמידי שהבורא הכל בכל. על כן אמרל היא כבוד שראה ישראל א ר ש י י ק ל ׳ במדבר פה אל פה. א ה ה ת ך א ברו סבא וכל הנביאים, והיא מראה נכבדה אש צחה בלי דימוי, אך במראה אחר הדמיץ פן יתבהל אם יראה בענין אחר, והכבוד מקיף את הנביא בענן כל זמן, במו שעשה החסיד, כבוד ה ״, ואין למסור בכתב בי אם פה אל פ שמדבר עמו81 כבוד אלקים הסתר דבר. ואמר 0 אלקים אל תחקור פן תמיר לבו תשקור, וכת׳ו אלקי ישראל סבא, שהיה תחילה לנודדיםיי, ויעקב נדר נ י ב ל א א ר ש י י ק ל א1 בית אלקים ובל אשר תתן לי עשר לתת מעשר לצורכי הבית ולזבתים שנ׳ 2, וגם בירושלים קבע בית התפילה ותלמוד, 1 5 אעשרגו לך, וגטע שיטים למשכןד ישראל׳ אביגו׳ מעולם׳ ועד׳. ד׳׳א אביגו איגו ״ מ ו לכך סופי אילו תיבות ל, בגי 1 4 מדבר על ישראל סבא אלא שהוא אב לישראל, בגים אתם לה׳ אלקיכם. והזכיר כאן אביגו, שהרי אב בן אדם מת, והקב׳׳ה שהוא אביט־ 1 5 בכורי ישראל קיים לעולם. אבינו מוסב על אלקי אביגו, מעולם ועד עולם, מקודם העולם ועד

תכלית כל. למה אומר אבינו בתפילה בב׳ ברבות השיבנו אבינו סלח לנו אבינו, כי, וישראל אומרים רבונו 1 ת בניבם7 1 ולמדתם אתם א ת בנו6 האב מצוה ללמוד א1 ובל בנייך לימודי ה׳, 8 ת בנינו, ואתה שכתוב בך של עולם ציוית לנו ללמוד א, וכת׳ בני 2 (ה)מלמדך להועיל, ה׳ אלקים פתת לי אתן לשמוע בלימודים0 1 , כת׳ ו בכורי ישראל, לפיכך השיבנו אבינו מלכינו(לעבודתך) לתורתיך, לכך נזכר כאןת , כבן הנותן לאב ממון שלו, סלח לנו אבינו הרחק ממנו א 2 1 מידך היא ולך הכל

, מעולם ועד עולם. 2 2 פשעינו כרחם אב על בנים

פ״ד. צ דהי׳׳א שם יז: ועתה עמך הנמצאים וגר. 6 שם ט. 7 סוכה לח ב. 8 תילים טז ח. 8א עי׳ סודיי רזיא (עמ׳ מט). 9 בספר רזיאל ח ב: וכשמברך יכדן את לבו שכתוב שדתי ה׳ לנגדי תמיד לכן תקנו ברוך אתה ה׳ כאדם שמדבר לחברו. 10 משלי כה ב. 11 רש׳׳י דהי׳׳א שם ע׳׳פ בר׳׳ר פרק ע ב: לפיכך הזכיר ישראל יותר מאברהם דצחק לפי כי יעקב גם הוא גדר דכתיב דדר יעקב נדר(בראשית כח כב) כך נדרתי אני דוד ועמי כמו ישראל סבא, ועי׳ אבע׳׳ז. 12 בראשית שם. 13 בר׳׳ר פצ׳׳ד ד וש׳׳נ. 14 דברים יד א. 15 שמותדכב. 16 קדושין כט ב. 17 דברים יא יט. 18 ישעי׳ גד יג. 19 ישעי׳ מח יז. 20 שם ג ד. 21 דה׳׳י שם יד. 22 תילים קג יג.

קצו פירושי סידור התפילה לרוקח

ת פתח בגדולה וגבורה כעדו תיקנו ר א פ ת ה ה ו ר ו ב ג ה ה ו ל ו ד ג ׳ ה לך הד תפארת נצח הוד, נורא אלקים ע בתפילה ברוך אתה הגדול והגיבור והנורא, כח נוצח, זהו נורא ההוד, על אלוק נורא צ . נ 2 , וכת׳ תפארת במקדשו4 2 3 ממקדשך

. 2 6 , הוא תהילתך והוא אלקיך אשר עשה אתך את הגדולות 2 5 הודד י״ח ברכות שבתפילה ע ם י״ח תיבות, כ ל ו ד ע ע ד ו ד ע ו ברך ד י ו שמתחילין ברוך אתה ה׳. וסמך ועד עולם לך ה׳, להודיענו לעולם אין משנים2 הרחמן. 7 י בתפילה ממטבע זה ב״א ה׳, ולא ב״א אלקים על שם אני ה׳ הוא שמה התחיל בגדולה לומר גדול הוא שאין שום אלוק ל ו ד ג ׳ ה לך ה, גדול אתה 2 8 ומכשפים יכול לעשות, כמו עתה ידעתי כי גדול ה׳ מכל האלקיםה חם׳ וי, ל ד ג , וכן פתת יתגדל ויתקדש בגדולה התחיל. ה 2 , וגדול שמך בגבורה לומר אין מראה גדולתו בעולם הזה עד לימות המשיח. וכן ו׳ פעמים אמר

p 3 2 5 ב׳, מושל ביעקב לאפסי א ממשלה: ומושל בגויםיי' א׳, מושל בגיאות הים 13 ה׳, וממשלתך בכל דור 4 3 ד׳, בכל מקומות ממשלתו 3 ה ל ש ג׳, ומלכותו בכל מ3 דוד הולך וגדול וה׳ 6 כת׳ 3 ו׳. ולפי שנתן גדולה לדוד פתח לך ה׳ הגדולה, ו ודור53 להראות את עבדך (ו)את 7 ה כמו ל ו ד ג ׳ ה צבקות עמו, וגדול מלא ו׳, לך הת היד הגדולה, 3 וירא ישראל א 8 גדלך לגרש גוים גדולים ועצומים, ובת׳

כשמגרש המון עמים. לך אלקים הגדולה אין כתוב כאן אלא לך ה׳ הגדולה, חנון ורחום ה׳ ארך

. 4 , גדול שמי בגוים0 3 , אפים וגדול חסדה לשום לך גדולות וגוראות לגרש מפגי עמך, ולקחו שללם ל ו ד ג ה

ונתנדבו לך, שהרי הזכיר למעלה שרי האלפים והמאות., ועל ידי שמתגבר על אויביו וישראל 4 ה גדול אדוגיע ורב כחי ר ו ב ג ה ו4 ברוך ה׳ אלקי 2 מתגברים בשמו שמו גודע בגוים, כי בימי דוד ושלמה שגאמר ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ אשר גתן לדוד המלך בן חכם, ועל

ידי שמתגבר ומגביר ישראל על האומות מתגדל שמו.4 ויאמר משה לפרעה התפאר 3 ת שמתפאר שאין כמוהו, כמו ר א פ ת ה ו עלי למתי אעתיר לך למען תדע כי אין כה׳ אלקיע, תפארת שיוצא שמו בעולם שאין כמוהו, שהרי לעולם סמך ולשם ולתפארת לכל הארצות ואלקיך4 והבית לבנות 5 ׳ כת 4 ותפארת במקדשו, ו 4 ׳ א ולתפארתך. והזכירו כאן, לפי שנ

לה׳ להגדיל למעלה לשם ולתפארת.ח יש לו להתפארת שלו הניצחון/ ואתה מרום לעולם צ נ ה ת ו ר א פ ת ה וה תפארתך , ידך על העליונה לנצח ואין שם מי שינצחו, אפס כי לא תהי 4 6 ׳ ה

23 תיליס סח לו. 24 שם צו ו. 25 איוב לז כב. 26 דברים י כא. 27 ישעי׳ מב ח.

28 שמות יח יא. 29 ירמי׳ י ו. 30 תילים כב כט. 31 שם פט י. 32 שם נט יד.

33 שם קג יט. 34 שם כב. 35 שם קמה יג. 36 דהי׳׳א יא ט. 37 דברים ג כד. 38 שמות יד ל. 39 תילים קמה ח. 40 מלאכי א יא."* 41 תילים קמז ה. 42 דהי׳׳ב ב

יא. 43 שמות ח ה־ו. 44 תילים צב ט. 45 דהי׳׳א כב ה. 46 תילים צב ט.

דברך דוד קצז

4 פן יקרא 8 , ולא יהיה לך שם הניצחון, כמו שאמר יואב לדוד 4 7 וכו׳ בי ביד אשה העיר על שמי, וכל זה לא הזכיר, לפי שהכל היה על ידי המלחמות ושם לקחו4 מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש 9 ׳ ת השלל, וכשיבנה בית המקדש כ5 ובאו עמים 0 יהודי [לאמלן נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם, וכתי׳ בסמוך5 ומשלו מים ׳ ה ת ה׳ צבקות בירושלים, וכת׳ למט רבים וגוים עצומים לבקש א^ וכן כתו׳ בשלמה וירד מים (ו)עד ים ומנהר עד ועד ים ומנהר עד אפסי א, משיח ושלמה היו שוין, והריחו ביראת ה׳ ולא למראה עיניו 5 2 אפסי ארץ, בל 5 6 , יבנה בית 5 5 , ומשית נקרא בן אני היום ילדתיך 5 4 , ונחה עליו רות 5 3 ישפוט

שתמצא במשיח בת׳ בשלמה., הזאת העיר שיאמרו 5 7 ד לפי שנאמר (פה) עוז וחדוה במקומו ו ה ה ו

6 על אלוק נורא הוד. 0 ׳ כת 5 עז ותפארת במקדשו, ו , ׳ בת , ו 5 כלילת יופי86 ה׳ אלקי גדלת מאד הוד , ׳ ת כ ץ ולפי ש ר א ב ם ו י מ ש ל ב י כ ד כ ו ה ה ו6 כסה 2 ׳ כת והדר לבשת עוטה אור כשלמה גוטה שמים, לכך סמך הוד לשמים, ו6 תנה הודך על השמים, כי בל בשמים ובארץ שלך הוא. ד׳׳א, 3 ׳ כת שמים הודו, וp ואתה מושל בכולם, ד׳׳א כי כל בשמים ובארץ בראת א ב כי בל בשמים ו, 6 4 ו לכבודך דבת׳ (כי) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתי6 ויקרא אלקים לרקיע שמים ויקרא אלקים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא 5 ׳ בת ו, 6 7 6 לך שמים אף לך ארץ, לה׳ הארץ ומלואה תבל 6 ׳ כת ימים, והכל בלול בם, ו6 וכל דארי ארעא בלה חשיבין וכמיצבייה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא 8 ׳ כת ו

ולא אייתי די ימחא בידיה, זהו כי כל רצונך תעשה בשמים ובארץ.ץ נותן טעם לדבריו למה הנצח וההוד יש לו, ר א ב ם ו י מ ש ל ב כי כ שהרי כל בשמים ובארץ הודו בו וניצותו ותפארתו, ועוד כשבית המקדש בנויp א ה 7 השמים כםאי ו 0 ׳ א , שנ 6 , p שבינה למעלה במקדש שבשמים א למטה ב הדום רגלי, איזה בית, בולו גורע בציץ בישראל גדול שמו ויהי בשלם סובו ה׳p כבודו, אלא ממי שעושה שם שמו א 7 מלא בל ה 2 ׳ . והלא בת 7 , ן ו גדול בצי, לכך 7 4 p ויאמרו בגוים ה׳ מלך א , ישמחו השמים ותגל ה 7 גודע גדול בגוים3

^ א ב סמבם בשמים וה לך ה׳ הממלכה ממשלת העולם, ואימתי מלכותו נודע כ ל מ מ ׳ ה לך ה שהוא מלך, כשעוזר לישראל לשלוט באומות ועושה דין במעניהם, שנא׳ ה׳ מלך, 7 4 ^ תבל p צדק ומשפט מכץ בסאו ותלהט סבמביץ צריו האירו ב א תגל ה

47 שופטים ד ט. 48 שמואל ב׳ יב כח: פן אלכוד את העיר ונקרא שמי עליה. 49 זכריה ח כג. 50 שם כב. 51 שם ט י. 52 תיליםעבח. 53 ישעי׳ יא ג. 54 שם ב. 55 ש׳׳ב ז יג. 56 דהי׳׳א כב י. 57 שם טז כז. 58 איכה ב טו. 59 תילים צו ו. 60 איוב לז כב. 61 תהילים קד א ב. 62 חבקוק ג ג. 63 תהילים זז ב. 64 ישעי׳ מג ז. 65 בראשית א ח, י. 66 תילים פט יב. 67 שם כד א. 68 דניאל ד לב. 69 שו״ט מד ל א, וש׳׳ג. 70 ישעי׳ סו א. 71 תילים עו ב. 72 ישעי׳ ו ג. 73 מלאכי א יא,

עיי״ש. 74 תילים צז א, ועיי־׳׳ש פט טו.

קצח פירושי סידור התפילה לרוקח

, ולפי שאמר משה מקדש ה׳ כוננו ' וישקף ה׳ על מחנה מצרים בעמוד אש וענן5 ידיך ה׳ ימלוך6י על כן אמר דוד לך הממלכה.

/ לך ה׳ המלוכה והמתנשא 7 6 ך ו א כמו מתנשא לאמר אני אמל ש נ ת מ ה וש א ר ל ל כ לכל לראש, מתנשא... כן יעשה לכל מלכי האומות, לכך נאמר ל לכל ראש אין כתי׳ כאן, אלא לכל לראש, מתנשא לכל המתנשא להיות לו לראש, פסק בין לכל ובין לראש המתנשא לכל, כגון נבוכדנצר שמתנשא לכל7 ותמצא בקן ידי לבל ממלכות , וכן סנחריב8 7 7 שהיה מלך מלכים שמלך בכיפה/ והקב״ה מתנשא להיות עליו לראש, שהוא הממליך מלכים, והראה 7 8 ת ו צ ר א ה לכל שיש להקב״ה הממלכה והממשלה, וכן נבוכדנצר כל העולם היו אומרים אין נבוכדנצר והקב״ה הודיע לכל שהוא ראש שטרדו ממלכותו, ד׳׳א לכל לראש

פסק, כי בכל מקום שנקוד בפסק כאילו שם סוף הפסוק, לכך נקרא פסק.7 שר ל וכל המתנשא לכל דבר אפילו ריש גרגותא׳ כ א ל ש נ ת מ ה וש הקב׳׳ה ממ(ה)נהו לראש, ופעמים א ר האופים ושר המשקים ושר העיר. ל8 ואין נאה להיות ראש והקב׳׳ה נותן לו עושר, ועל ידי עושר הכבוד 0 שהוא בכל

לכך ממנין אותו לראש, לכך סמכם לו ה׳ הגדולה.8 2 יתי 8 איתן האזרחי לשבח, ואילו הן שו ׳ ד י׳׳ז מזמורין ע י׳׳ז תיבות בפסוק כ

8 וכולן י״ז הם. 3 הרימותיש אמר דוד הרבה דברים יכול אני לדבר, לומר א ר ל ל כ א ל ש נ ת מ ה ו/ והרבה כיוצא בהם, אלא שאתה מתנשא לכל 4 ה ל י שלך הם, לך יום אף לך ל/ ועוד 5 י ת ח ב שבח, ולסוף כל שבחות שהייתי משבח והייתי לראש כאילו לך ש8 אין הבמה ואין המתנשא לכל דבר של שבת לכל דבר להיות לראש שנ׳ 6. ד״א, לכל מחשבה כבר 8 7 ן ד ה׳. ר׳׳א, לראש אני ה׳ ראשו ע תבונה ואין עצה ל8 מלכין, אף אני בכור אתנהו עליון למלכי 8 גלויה לפניו, ואני ראש גוזר ומהקם

. 9 0 ׳ ש רם על כל גוים ה א ר ל ל כ / ל 9 ץ ר אר כת׳, עשר ש ע ה , ונותן למי שחפץ. ו 9 ׳ ר לי הכסף ולי הזהב ש ו ע ה ו9 זה ירים 3 ׳ כת , לכך המעשר עד עשר, ו 9 2 בשביל שתתעשר דכתיב עשר תעשר וזד. ישפיל, בשתי אותיות ש׳׳ר ר״ש, כשחפץ ממליך ר׳ ר׳ש׳ ומיד יהיה עני, ר׳׳ש, וסימן לרש ר׳ פונה לש׳ וש׳ 9 4 בגימ׳ ת׳׳ק כרחוק מזרח ממערב וארץ משמים

75 שמות יד כד. 76 שם טו יז־יח. 76א מ׳׳א א ה. 77 מגילה יא א. 78 עי׳ פדר״א פרק י׳׳א ורד׳׳ל אות נח, ופדר׳׳א סוף פמ׳׳ד, דבמות עח א ותום׳ ורמב׳׳ן שם. 78א ישעיה י יד. 79 עי׳ ברכות נח א, ב״ב צא ב. 80 אולי צ׳׳ל: סכל. 81 תילים מז׳ פט. 82 תילים טז ח,p ששכחנו ול״י כוונתו. 83 שם פט כ. 84 תילים עד טז. 85 כך מביא רש״י: כשאנו ^ לך כל ההודאות ואץ לך עוד שכח אחר עדיין אינו כלום שהמשובח עומד לראש השבחות, וכן כשסיים דוד כל תשבחות שבתהילים הוא מתחיל מזמור האחרץ שירו לה׳ שיר חדש, כלומר כל השבחות חדשים הם כאילו לא שבחנו מעולם, כך פי׳ לי דבי אלעזר ב״ד מאיר ב״ר יצחק מאורליינש. 86 משלי כא ל. 87 ישעי׳ מא ד. 88 אולי צ״ל: ומקום. _89 תהילים פט כח. 90 תהילים קיג ד. 91 הושע ב ח. 92 שבת קיט א, תענית ט א: עשר תעשר (דברים יד כב) עשר בשביל

שתתעשר. 93 תילים עה ח. 94 שהש״ר פ״ו יד.

דברך דוד קצט

/ ש״ר למעלה צופה עינים שלו למרום. ובשיחפוץ להמליך האדם המליך ש9 ש״ר, ויושיבם לגצח ויגבהו*9, 5 בגימ׳ ת׳׳ק, וסימן כגבוה שמים על הארץ, 9 המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ מקימי מעפר דל ומאשפות׳ צופה למעלה שמתגשא לכל ראש שגוזר על כל מי ראש ושר עליהם, חוץ. ולמה ר״ש ר׳ 9 8 משגים, מלך אין לארבה גמלה אין לה קצין שוטר ומושל9 תחתונים ידבר [רש] ועשיר יעגה עזות. שר קודמת לש׳, כי רש צריך לשר שנ׳ 9, ׳ 0 0 ש׳ קודמת שצריך לרש, יותר העני עושה עם בעל הבית מן העשיר לעני. והקדים ר׳ אל ש׳ 1 0 1 וסימן שרי רש׳, ש׳בעים בלחם נשכרו ור׳עבים חדלו, ועוד זה ירים וזה ישפיל ש׳פל 1 0 2 באותיות, אשכון את דכא ואחר כך ושפל רוח

ר׳וח ר׳וח ש׳פלה.1 0 4 , כמו לשלמה שכתר בו 1 0 3 ד שתולק מכבודו ונותן לבשר ודם ו ב כ ה ו, שנתן בלב השרים והעם 1 0 ויתן עליו הוד מלכות, כמו (ו)הדר כבוד הודך 5 ואומות העולם לכבדו בכבוד גדול שלא כיבדו שאול ודוד כשלמה, ושולחים לו

מגחה וכל מיגי גכבדות מכבדים אותו.ך לפגיך לא גאמר אלא מלפגיך, כגון עושר של אחשורוש מלפגיך י נ פ ל מ1. ולפי שרוצה עזר, מלפניך עזר לעושרו, אם כן אל יתהלל העשיר בעושרו*0 לומר כי ממך הכל ומידך לכך הקדים ואמר מלפניך. ואם תאמר הואיל והקב׳׳ה נותן עושר לאדם והכבוד, אין לו רשות בו לתת צדקה, יתן, ואם רצה שלא לתתת ה׳ אלקיך בבל לבבך בכל נפשך ובכל ת א ב ה א ו 1 0 יהא רשאי, והרי כבר נאמר 7ת ה׳ מהונך. אתה מושל בכל, אע״פ שאתה נותן עושר 1 כבד א 0 8 כת׳ מאדך, ו

ע יכול לומר העושר לי אתה. לאדם אי1 חימה אין לי, 0 9 ל אפילו בכעס למשל בו, דכתיב כ ל ב ש ו א מ ו ה ה ת א וה והלא בבר אמר לך ה׳ הגדולה ר ו ב ג ך בח ו ד י ב 1 ובעל הימה. ו 1 0 כת׳ ו והגבורה, אלא בתחילה אמר ברוך אתה, כלומר לך גאה לשבת לך הגדולה והגבורה כי בל בשמים ובארץ, מן לך הממלכה והלאה מדבר ודאי כן הוא במו, כי מלך גדול אגי 1 1 1 שאמרתי, לך גאה לשבח לך הממלכה לך נאה לך הגדולה, והמתנשא לך נאה לך הגדולה והעושר והכבוד , 1 2 י אמר ה׳ צבאות במלאכ ואתה מושל בבל לך נאה לומר לך, והתפארת לך היא ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה לך נאה לומר לך הנצח, ובידך לגדל ולחזק לכל, ויתן עליו הוד, לך נאה לומר לך ההוד, ועתה הואיל ונאה לשבח לך מודי׳׳ם אנחנ״ו 1 1 3 מלכות

ל״ך ע׳׳ל הניסי״ם ומהללי״ם ואומרים אי״ן כמו״ך.ך לשם א־ד־נ־י, לומר כל מיני שבח, שמו אדוני אדון לכל, ת ר א פ ם ת ש ל

95 תילים קג יא. 96 איוב לו ז. 97 תילים קיג ו ז. 98 משלי ל כה־כז. 99 שם יח כג. 100 ויק״ר פל״ד ח ועוד. 101 ש״א ב ה. 102 ישעי׳ נז טו. 103 ברכות נח א. 104 דהי״א כט כה. 105 תילים קמה ה. 106 ירמי׳ ט כב. 107 דברים ו ה, ועיין יא א. 108 משלי ג ט. 109 ישעי׳ כז ד. 110 משלי כט כב. 111 עי׳ תנחומא בשלח

יא. 112 מלאכי א יד. 113 דהי״אכטכה.

ר פירושי סידור התפילה לרוקח

ך (נאמר) בגימ׳ לש״ם ארב״ע ת ר א פ ם ת ש שבח שאומר לו הווה לו ונאה לו. ל" 5 ׳ ת ב , זהו ש ״ 4 ה ל ע האותיו״ת. השם של י־ה כתוב על מצח הכרובים של מ״ ה׳ יושב 6 מים אשר נקרא שם ה׳ צבקות יושב הכרובים, וכת׳ בדברי היי״ ׳ הכרובים, והשם מפאר בהוד והדר. וכל שמות המפורשות על כסא הכבוד שנ, " 8 זה שמי לעולם אילו שמות המפורשות, וזה זכרי לדר דר אילו חותמות השם הרוצה להבין תפארת שלפניו למעלה יבין מן תפארת במקדשו למטה, פרוכת(י)פרשז עליו עננו מאחז פני 1 2 0 ", ופרגוד לפני כסא כבודו שנ׳ 9 בין קדש הקדשים, כך אין כהן נכנס לפני לפנים, וארון וברובים כנגד 1 2 1 י כסה, ואין אלקים עמד, בשם המפורש היו מלובשים 1 2 2 כסא הכבוד, וכרובים, במופלא ממני לא אדרוש

, וכת׳ ומהללים לשם תפארתך. , 2 3 זהו לשם ולתפארת ט׳׳ו שבחות מנה כאן: ברוך ה׳ א.׳, הגדולה ב׳, והגבורה ג׳, והתפארת ד׳, והנצח ה׳, וההוד ו׳, הממלכה ז׳, המתנשא ח׳, והעושר ט׳, והכבוד י׳, מושל י״א, בח י״ב, וגבורה י־ג, לגדל י׳׳ד, ולחזק ט׳׳ו, כעדם ט״ו מעלות, ז׳ רקיעים וז׳ אוירים, ולמעלה כסא הכבוד ושכינה עליו. לכך היו סומכים בימים קדמונים

. 1 2 4 ישתבח שמך לעד אצל לשם תפארתך וט״ו שבחות: לך נאה ה׳ אלקינו ואלקי אבותינו שיר א׳, ושבחה ב׳, הלל ג׳, וזמרה ד׳, עז ה׳, וממשלה ו׳, גצח ז׳, גדולה ח׳, וגבורה ט׳, תהילה י׳, ותפארת י״א, קדושה י״ב, ומלבות י״ג, ברכות י׳׳ד, והודאות ט״ו, לכך היו סומכים אצל

לשם תפארתך ישתבח שמך.

114 ל״מ כעת. 115 ש״ב ו ב. 116 דהי״איגו. 117 שמות גטו. 118 אותיות דר״ע (בת״מ וורט׳ עמ׳ שסה): זה שמי לעולם אלו שמות המפורשות וזה זכרי לדר דר אלו חותמות השם. 119 יומא נא ב. 120 איוב כו ט. 121 דברים לב לט. 122 עי׳ חגיגה יג א. 123 דהי״א כב ה. 124 עי׳ בריש הסימן ולהלן עמ׳ רכט רלג. ועי׳ בסידור ר״ש חסידי אשכנז(עמוד סח) ושם הערה 5 : אמירת שירת הים בשחרית לאחר פסוקי חמרה מנהג קדום הוא, עיין מחז״ו סי׳ רסה תשובת קהל רומא: שמנהג כל קהל רומא ומנהג כל קהילות אשר סביבותינו ומנהג כל קהילות אשר בספרד מיום גלות ירושלים ועד עתה לומרה כל השנה כולה בכל יום ויום, ובטור או״ח סי׳ נא: יש נוהגים לומר ויברך דוד את ה׳ לעיני כל הקהל עד ומהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דה״י ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר עזרא ושירת הים. ועיין אבודרהם שם, וראה בהערות לסידור רע״ג(פרומקין עמ׳ 172) שהביא מסידור תפלה ישן כ״י(עי׳ שכטר חבור סדר הברכות עמ׳ 54) והוא הקטע שהובא אצלנו ב״םודות התפילה״: בימי הגאונים כשהגיעו כאן [לשם תפארתך] היה ש״ץ עומד ומתחיל ישתבח וכשבא הגאץ ר׳ משה מלוקא בן ר׳ קלונימוס היה מנהיג כני דורו לומר עד ושמו אחד. ובסידור רע״ג דילג על השירה, ורמז ע״ז בהמנהיג הל׳ תפלה אות כד: ביסוד העמרמי כתב עד ומהללים לשם תפארתך ולא עוד אבל בכל גבול ישראל אומתם השירה ואץ ראוי לדלגה. וכן בסידור קדמון בתוך ״מספרות הגאונים״ אסף עמ׳ 83, וראה סידור רס״ג(עמ׳ לג) וראה הערות שם, ובס׳ העתים סוף עמ׳ 249 (אוצה״ג ברכות ע׳ 76): וכתב רב נטרונאי גאץ הכי ופסוקי חימרא שאנו אומתם בכל יום כאן בשתי ישיבות אין רגילים לומר אז ישיר אלא לאחר שחותם על פסוקי חמרא לאלתר חותם ופורס על שמע, וכן בבית רבינוp לומר ישתבח ובשאר בתי כניסיות אומד רושע וכל השירה. ובהאשכול (אלבק עמ׳ 12): והיה מן ה אחר כל הנשמה שהוא סוף פסוקי חמרה אלא שנהגו להוסיף פסוקים אחתם ולך ה׳ הגדולה שהן משית דוד, ועוד מוסיפץ לומר השירה והמנהגות כן נוהגים. וברמבז0 הל׳ תפלה פ״ה יג: יש מקומות שנהגו לקרות בהם את השירה בכל יום אחת ישתבח, ובספר המנהגות(בספק של ראשונים אסף עמ׳ 132): וגם

דברך דוד רא

מן ברוך עד לשם תפארתך ל״ט תיבות, כעד ל״ט שנה שמלך, ושנת מ׳ לא. ד״א, 1 " ק קא חשיב שמלך שלמה עמו, ובן ל״ט תיבות בפרשת ואלה תולדות פ. וט״ו דברים באו 1 ״ ם ש ד ל״ט מלאכות שבמשכן דגמרי ל״ט אבות מלאכות מ ע כ למשכן: זהב א׳, וכסף ב׳, גחשת ג׳, ותכלת ד׳, וארגמן ה׳, ותולעת שני ר, ושש ז׳, ועזים ח׳, שמן ט׳, ובשמים י׳, שהם י׳׳א, מילואים י״ב, עורות אלים י״ג, ועורות תתשים י״ד, ועצי שיטים ט״ו, לבך אמר דוד ט״ו שבתות לנדבת המקדש,1 2 8 1 מזכיר בערבות ט״ו דברים, זהו ושלמה היה מן אברהם דור ט״ו, ובחגיגה" לרוכב בערבות בי־ה שמו, ובברכת כהגים ט״ו תיבות, וט״ו שמות בדיברות עם, בפרשת ארון ט״ו, וכן בשמואל ט״ו שמות, וט״ו , ם" מי וידבר אלקים בדברי הי: 1 3 0 רה ״, וט״ו דברים שיבח דוד על התו , לימודים בחומש, ובן ט״ו לתלמורי2 תמימה א׳, משיבה ב׳, נאמנה ג׳, מתבימת ד׳, ישרים ה׳ ר, משמחי ז׳ ח׳, ברה ט׳, מאירת י׳, טהורה י׳׳א, עומדת ייב, אמת י׳׳ג, צדקו [יחדיו] י׳׳ד ט״ו. וצריך ללמוד ט״ו שעות, ביום י״ב שעות ובלילה ג׳ שעות הרי ט״ו, וט״ו שגים היו ג׳, ואברהם בן מאת שגה בהולד 3 , ׳ ת כ אבות ביחד, שהרי אברהם בן קע״ה שגים, ו, ויצחק בן שישים שנה בלדת אותם, הרי כשנולד יעקב 3 2 ׳ בת ת יצחק בנו, ו לו א היה אברהם בן ק״ם שנים, נשארו עליו ט״ו שנים, לבך ט״ו תיבות בפסוק חכרתי/ לה׳ , ולכך ט״ו מראות כתובים באבות: וירא ה׳ אל אברם א , 3 3 ת בריתי יעקב א, ה׳, ב׳ 3 5 ירא ״ ג׳, וירא אליו ד׳, וישא עיניו ו , 3 4 , ב׳, במחזה לאמר 3 4 ו י הגראה אל, 3 4 ו י ״ ח׳, לה׳ הנראה אל , 3 3 פעמים מלאך שראה בשכינה, וירא אליו ה׳ בלילה״ב י 1 3 7 ״ י״א, עוד במראות , , י׳, וירא אלקים אל יעקב*3 טי, עלו אליו האלקים*3

ב ט״ו. , 3 ד ם ה ר ב ״ י״ד, וארא אל א , י׳׳ג, א־ל ש־ד־י נראה אליל3 וכל הקרבנות בט״ו זמגים: קרבגי לתמי שגים ליום א׳, וביום השבת ב׳, ובראשי חדשיבם ג׳, ובפסח ד׳, וביום הבכורים ה׳, ובחדש השביעי ו׳, ובעשור ז׳, ובחמשה עשר ח׳, וביום השגי ט׳, וביום השלישי יי, וביום הרביעי י״א, וביום החמישי י״ב, וביום השישי י״ג, וביום השביעי י״ד, ביום השמיני ט״ו, הכל בזכות אבות. וכן א׳ אחד, ב׳ שנים, הרי שלשה, ג׳ שלשה הרי ו׳, ד׳ ארבעה הרי י׳, ה׳ו הוא השם המתגלגל ״ ה ״ חמשה הרי ט״ו, וסמך לו ו׳, הרי אבגדהו, בגימ׳ י יצירה, ולפי שיש הוד כסא הכבוד על שמות החתומים באש צח למעלה, אמ׳

לשם תפארתך.ש אע״פ שיש כח ויקלס איגיש להקד׳ העושר, א ר ל ל כ המתנשא ל *ו ] שהרי דוד נדב עושר לצורך בית המקדש, להבי איני מחזיקיני טובה, שהרי של

ע ירא לב. ה כח בגופו וגבורה בלבו שאי ר ו ב ג ח ו כ ך ד י הקב״ה הוא. ב

אומתם שאץ היחיד אומר שירת הים אפילו במקומות שנהגו לאומת בכל יום. 125 רות ד יח. 126 שבת מט ב. 127 יב ב. 128 תילים סח ה. 129 ל״י כעת כוונתו. 129 א אבות פ״ה מכ״ו. 130 תילים מז׳ יט. 131 בראשית יב ז. 132 שם כה כו. 133 דקרא כו מכ. 134 בראשית יב ז. 134א שם טו א. 135 שם יח א־ב. 135א בראשית כו כד. 136 שם לה ז. 136א שם פסוק ט. 137 שם מו ב. 137א שם מח ג. 137ב שמות ו ג.

רב פירושי סידור התפילה לרוקח

ק אחד. והכי א ב והכא אמ׳ י״ו שבחות להקב״ה, אם תמנה בשמים אחד ו נמי איתה בביניין בית המקדש י׳׳ו זהב וכסף ונתושת אם תמנה ולקטורת הסמים באתת, אבל אם תמנה שמן המשחה ולקטורת הסמים כאחת, (אבל אם תמנה

שמן המשחה ולקטורת הסמים אחה), הכא נמי תמנה. והכי תמצא ט׳׳ו ז׳ רקיעים הם וז׳ אוירים הרי י׳׳ד, ועוד יש רקיע למעלה1 הרי ט״ו, או י״ו עם האויר, ובאותו 3 מראשם של ז׳ רקיעי׳ ששמו שהריאל 8 רקיע גנוז אורה של צדיקים, כדפרי׳ לעיל יזהירו כזוהר הרקיע, ועל אותו רקיעך היינו שם של ד׳ אותיות ת ר א פ ם ת ש אומ׳ דוד הללוהו ברקיע עוזו. (כשלג) ל

שהוא בשמו של הק׳, ותפארתך בגימ׳ ארב׳׳ע אותיו׳׳ת. עד כאן לשם תפארתך היה סיום של הזמירות מקד׳ עד שבא אחד ר׳ יהושע

אדם גדול וקיבלו ממנו הסדר שאגו מםיימין, מכאן ואילך כת׳ בעזר׳.א כת׳ וקריג׳ אתה, להבי שה׳ גטל הק׳ משמו של ד׳ אותיו׳ ו ה ה ת אם להבי סמך אשר בתרת באברהם י ו ח ת ש ם לך מ י מ ש א ה ב צ בדפר׳. ו שנמלך מגשמתו. וא״ת כל הקורא אברהם אברם עובר בלאו 138יי. וי׳׳ל שדוד היה

ן קיים באמונתו]. מ א . נ 1 3 9 קורא מה שהיה אז קודם שנקרא אברהם

י ר״ת ודא״י, וכן יסד הפייט הודאי שמו כן תהלתו. ־ ת י ד א ו [*ויברך ד, חסר ו׳, כי אין הקב״ה מראה כל גדולתו עד משית, מצאתי. בי ה ל ד ג ה ׳ ה ך ל

ם בגמטריא יםו״ד]. י מ ש בל ב

1 שאין אלוה וחרטומים וכשפנים שיבולים לידע 4 0 ך ד ב ׳ ל א ה ו ה ה ת א כל העתידות כי אם אתה לבדך, בחלום ליוסף ובחלום לדניאל. ועוד אתה לבדך, 4 , / אין כמוך בכל בריותך, וסמך בעזרא , 4 0 ם י ה ל א בעולם, כי גדול ה׳ מכל ה ומרומם על כל ברכה ותהילה, אשר הוא ה׳, לומר מה שהוא מרומם ומגושא על, הוא כתיב וקרינן אתה, 4 2 ת כל ברכה אין אדם כי אם אתה הוא לבדך. א, [אין אלוק ולא בורא העולם עד שבא , 4 3 ו נ כביכול קודם שבא אברהם אבי, ברוך אבדם לאל 4 4 ׳ א אברהם אביגו] והגיד בחכמתו שיש לעולם אלוק בורא, שנ, כאילו כתי׳ אברהם קוגה שמים וארץ לא־ל עליון, לכך ק א עליון קוגה שמים וא, ת הו ת באבדם, אמר הקב״ה, קודם שבאתה הייתי בלא ה׳, א ר ח אמר ב ובאתה והוםפתה ה׳, גם אני אוסיף ה׳ על שמך, לא היה מושל בה׳ איברים עד, , 4 6 לם ת העו ׳ אבד, ולמה בלא ה׳, כי בה׳ ברא א , ה , 4 5 שהוסיף לו ה׳ איברים

. , 4 7 ולא נודע עד שתיקן אברהם אבינו ספר יצירה והגיד לעולם

138 ראה למעלה על הללוהו ברקיע עחו. ובסודי חייא (עמ׳ יד): ודמות על ראשי החיה רקיע (יחזקאל א כב) והרקיע שמו הדת דש ספרים כתוב שהרריאל, ועי׳ חגיגה יג א: רקיע אחד יש למעלה מראשי החיות. 138 א ברכות יג ב. 139 ירוש׳ ספ״א דברכות. 140 נחמי׳ ט ו. 140 א שמות יח יא. 141 צ״ל נחמי׳ שם ה. וערש״י. 142 בפסוק גחמי׳ שם: אתה הוא ה׳ לבדך את עשית [את השני חסר, ואפשר ש״הוא״ מיותר, אבל כך גם להלן בסמוך]. 143 עי׳ רמב״ם הל׳ ע״ז פ״א ה״ג. 144 בראשית יד יט. 145 נדתם לב ב. 146 מנחות כט א. 147 עי׳ 7110ררץ סה

דברך דוד רג

ז׳ פעמים קרא אברהם להקב״ה אדנ־י, כשהיה מדבר אליו בפנים אל פנים אז לא דבר אליו אלא באדנ־י, אבל כשדבר לאחרים על הקב״ה אמר ד׳ פעמים, וכנגד ז׳ , 4 8 קן ד י״ת ברכות שתי ע ה׳ ביו״ד ה״י, וז׳ א־ל אלק־י אלקים הרי י״ת, כ, זהו קונה שמים וארץ. וז׳ א־ל אלקי אלקים בעד ז׳ , 4 9 רקיעים וז׳ ארצותד ז׳ ארצות(י), וא׳ אלקי כל הארץ ע , ז׳ אדנ־י כ , 5 0 רקיעים וז׳ ימים ח׳ כוכבים, עבד אברהם 5 ׳ , הרי ד, וא׳ אדנ־י אמר ״ ץ ר , או מלפני אדון חולי א , 5 , קרא י

אנכי, וד׳ אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם בעד ברכת המינין., הרי תה״ו וב׳ אלפיץ, לומר אלפים שנה תהו עד שאברהם 5 4 א ו ת ה א, וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי. אבל שם 5 6 ׳ א , שנ , 5 5 ל לעסוק התחי

ועבר בקיאין בז׳ מצות ולבך לא קחשיב תורותיו.ך מידת הדין היתה אומרת על מה אתה עומד לבדך, ד ב ׳ ל א ה ו ה ה ת א כלומר אין לעולם תורה זבות שיסמוך, אתה לבדך ואין צריך יסוד עולם עומד. אתה לבדך, בלומר מוטב היה לבדך ולא לבריות העולם, אמר לה, הרי אברהם שלומד תורה ועמד בי׳ נסיועת ויקרא בשם ה׳, ובזכותו העולם יעמוד על בלא שהיו ו ת ה א כלומר בבינוי ולא בשם המפורש. א ו ת ה ברכה ותהילה. א, ומרומם את הוא, בשהיית לבדך, מי מרומם ומברך , 5 מבליעין בנעימת השירי ומשבת לך, מי שתיית אתך זו תורה, ולבך אומרים המרומם לבדו מאז מימות

העולם., את הוא ה׳ לבדך ידעת ברכה 5 8 ה ל י ה ת ה ו כ ר ל בל ב ם ע מ ו ר מ ו ותהילה הראויה לך, המלאך מטבע הברכות והתהילות והולכות בראש הכבודך יודע, ד ב א ל ו ה ה ת 1 ברכות לראש צדיק. א 6 0 ׳ , קווצותיו תלתלים, וכתי 5 9 ׳ שנע יודע. על כל ברכה ותהילה אתה הוא ה׳ לבדך , אי 6 , ואפילו קושר קשרים בלבו של מבורך ומהולל, שאסור להרהר בשום דבר כשאדם מברך ומהללת בת׳, אתה הוא לבדך בתוך ד׳ , אתה לבדך שומע ולא אתר. א , 6 2 ׳ה להקב׳, אמר לחכמה 6 5 נאמר ת כתי׳ ו אמותיו, אבל באמת איש ה׳ יבול לעבור. א אחותי את, רמז •את״ על התורה שקדמה לעולם והיית מהללת ומברכת, קודם 6 4 ת שם כבודו, שאם לא תאמר בן הרי בפרקים דר׳ אליעזר ומרוממת א העולם לא היה בי אם הוא ושמו, והלא מי שיקרא למה הוצרך, אלא לפי כי ז׳. , 6 7 תי ת הוא אחו . א , 6 6 , וב׳ מהם נבראו תורה , 6 5 דברים עלו במחשבה ליבראות

ב סז ב, ועי׳ הקד׳ לספר יצירה לר״י ברצילוני. 148 עי׳ ברכות בו ב: אברהם תיקן תפילת שחרית. 149 שו״ט מז׳ צב ב שבעה ארצות, חגיגה יב ב שבעה רקיעים. 150 שו״טשם. 151 ישעי׳ נד ה. 152 תילים קיד ז. 153 בראשית כד מ. 154 עי׳ הערה 142. 155 עי׳ פסחים נד א. 156 בראשית כו ה. 157 קידושין עא א. 158 נחמי׳ ט ה. וברוב נוסחאות תפילה אינו מובא. [ונזכר במיוחס לראב״ן], וכפי המנהג הקדמק הובא למעלה [ברוקח סי׳ שכב עמ׳ צ] שתחילה היו אומתם עד ״לשם תפארתך״ ותיקגו אח״כ לומר אתה הוא לבדך וגר. 159 שיה״ש ה יא.. 161 אולי צ״ל כתתם, עי׳ שבת פט א. 162 זה פשוט והמקור ידוש׳ ברכות ו 160 משלי י פ״ב ה״ה: אסור לעשות מלאכה בשעה שיברך, או״ח קפג יב. 163 משלי ז ד. 164 פרק שלישי. 165 שם, פסחים נד א וש״נ. 166 צתך ביאור. 167 עי׳ קדושין ל א.

רד פירושי סידור התפילה לרוקח

: ' 6 8 / כי אין נודע שאתה לבדך עד שתעשה אתה ה׳ דברים ת כת׳ חסר ה ת א א/ ובאו עמים / והלכו יושבי אחת אל אחת ג / ויושבי ערים רבות ב ובאו עמים א

/ גוים ועצומים ה׳. רבים ד׳ הוא ממעט, שלא יזכירו על כל ברכה ותהילה אלא שם ה׳. לכך א ה ו ה בי״ח ברכות אין מזכירין אלא שם יו״ד ה״י ולא ש־ד־י ולא אלקים וא־ל ואלוקה, וכן בקרבנות, זהו ומרומם על כל ברכה ותהילה, אתה הוא ה׳ לבדך. ועוד רמז

. ל ל ה ת הוא ה לה׳ א ׳ ברכה׳ ותהי ל ׳ כ ל להפך בסוף התיבות עו ברוך מהולל בתשבחות. ויברכו שם כבודך אתה הוא, כיצד יברכו ברכ י ו תחילה ברכו ברוך אתה ואחר כך הוא אשר בחר ה׳ לבדך, ואחר בך חותמין ברוך אתה. את כת׳ ה׳ חסר, לומר את׳ הוא ה׳ לבדך מעידים ה׳ פעמים ביום בהתחלת הברכות שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד, אתה עד שלא נברא העולם א׳, ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אתד ב׳, בקרית שמע בבקר ה׳ אלקינו ה׳ אחד ג׳, וכן בערב אומרים ה׳ אלקינו ה׳ אחד ד׳, ועל המיטה אומרים ה׳ אלקינו

ה׳ אחד, ה׳ אתה הוא ה׳ לבדך., , 6 9 ם הבל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום י מ ש ת ה ת א י ש ה ע ת אי, שדבריו חיים ועושים ממשות. 7 כשברא השמים עשית בדבר ה׳ שמים נעשו0

, ולרבות עננים וטל 1 7 2 , ולבושו 1 7 1 ות ם לרבות רקיע שעל החי י מ ש ת ה א, ולרבות המים אשר מעל השמים, 1 7 3 ת השמים לרבות האור אורות, ד״א א ולרבות רקיע שתחת כסא הכבוד, והחיות שתחת כסא, ולאתר שנברא העולם,, ושמי השמים הם רקיעים הכלולים בז׳ רקיעים, והם 1 7 4 ולרבות שמים חדשים

ש״צ כמנין שמים.ם חילי מעלה השרים ומשרתיהם והכוכבים והמזלות שמש א ב ל צ כ ום י מ י ה בהמה וחיה ושקץ ורמש ועוף ואדם. ה י ל ר ע ש כל א ץ ו ר א וירח. ה1 ואת הים, כי 7 5 כת׳ ם דגים ונפש חיה אין מספר. כת׳ והימים ו ה ר ב ש בל א ו1 כי 7 6 כן כשהזכיר הים עם שמים וארץ אמר ואת הים, וכאן הימים בלא את, וק ימים וכל רומש א שומע אל אביוגים ה׳ ואת אסיריו לא בזה יהללוהו שמים ות מרבה ימים, והזכיר שמים תחילה כי בריות שמים גכבדים מבריות בם, בלא א

ק אדם נכבד מבריות המים. ק כיתרון האור מן החשך, ובריות א את האלקים ם המלאכים מזוהרי שכינה, ויחזו א ל ו ת כ ה א י ח ה מ ת א ום לפי שדיבר באותם בזה העולם, ל ו ת כ ק וים באכילה. א , ובריות א 1 7 7 ויאכלות אשר ת לרבות לויתן, ולרבות א , לכך אמר א 1 7 8 אבל לויתן ראשו בגן עדן באויר שנהנין מאויר העולם, ולרבות אף שבגיהנם, כשכלה נשמתן גותן בח

168 כל הפסוקים זכרי׳ ח כ־כב. 169 בר״ר פ׳׳ג ה. 170 תילים לג ו. 171 יחזקאל א כב. 172 פרדר׳׳א פרק ג׳: שמים מאתה מקום נבראו מאור קדשו של הקב׳׳ה שהוא לבוש כוי. 173 חגיגה יב ב. 174 ישעי׳ סה ת, ועי׳ בר׳׳ר פ׳׳א יג: בורא שמים חדשים כבר הן ברואים מששת ימי בראשית וכוי, ועי׳ פענח חא (עמ׳ יב). 175 שמות כ יא. 176 תילים סט לד, לה.

177 שמות כד יא. 178 ב״ב עד ב.

ויברך דוד רה

ת כולם, את לרבות לעתיד לבא אם כלו אם נשרפו רהיטיו עציו לחיות, מחיה את ואיך יתקיים בו(ו)מיד כל חיה ואבניו וכן בהמה וחיה שנטרפו, ואדם וכבר מ אדרשנוי״, אלא לעתיד לבא אפילו מקל ורצועה יבאו לדין ויראו לעולם כל

שהיו בימיו.ם כי הם יודעים מוראו ושבחו וכבודו י ו ח ת ש ם לך מ י מ ש א ה ב צ ו

ומשתחוים יותר מבריות ארץ וים, על כן הזביר שמים., מניין היה יודע משה , 8 0 ב במזמור השמים מספרים ר טו ח ו ש ד ב מ ו א ו רבינו אימתי הוא לילה, ואומ׳ הרבה ענינים כמו שפירש לשם במזמור, וגםה יודע שהוא לילה, ' כשהיה רואה גלגל חמה בא וכורע לפני הקב׳׳ה הי 8 , מר או וכשהיה רואה המזלות והכוכבים והלבנה באין ומשתחוין לפגי הקב״ה היה יודע שהוא יום, שנא׳(וכל) צבא השמים לך משתחוים, והיאך המלאכים שאין להם1 משתחוים, אם אדם משתחוה שיש לו איברים ועצמות ובין פרק 8 קפיסים 2 לפרק יכול לבוף, אבל מלאך שהוא בעמוד ברזל היאך יכול לשחות, אלאל שהנפח משימו באש ומתלבן ח אמשול לך משל למה הדבר דומה לשפוד ב1 8 ומתרכך ומהפכן במלקחין וכופפו, בן הדבר הזה אם משרתיו אש לוהט 5

1 בו אש אכלת אש, ומרוב יראה משתתוים בנהר. 8 נאמ׳ 4 כ׳׳א תיבות בזה הפסוק אתה הוא ה׳ לבדך, כנגד שברא הקב׳׳ה ביום שברא, ובשבוע כ׳׳ת עתים, 1 8 5 שמים וארץ מידת יום ומידת לילה כדאמריגן בחגיגה מתחילת הלילה עד תצות מחשיך והולך ואור מחצי היום ועד הערב מתשיך והולך ואור מחצי היום, הרי ביום ובלילה ד׳ עתים, נמצא בז׳ ימי השבוע כיח, והם ז׳ פסוקים ובבל פסוק ד׳ עתים. בן ז׳ 1 8 6 עתים, לכך ב׳׳ח עתים בקהלת גיגונין בזה הפסוק, ובבל אחד ד׳ תיבות, כך: אתה הוא ה׳ לבדך, אתה עשיתק וכל אשר עליה, הימים וכל אשר א ה ת השמים, ושמי השמים ובל צבאם, ו את כולם, וצבא השמים לך משתחוים, וכ׳׳ח פעמים בקהלת בהם, ואתה מחיה א תתת השמש, וכן מחזור החמה י8• ב״ח שנה שנה שחמה בשבת במו שנוצרה

. , 8 8 לה בלים כך אומר על צבא השמים י ק ל א ׳ ה ה ה ת ם א י ו ח ת ש לך מ בהשתתוייתו, כמו אנו אומרים בכפיפית י׳׳ח חוליותינו מודים אנחנו לך שאתה הוא ה׳ אלקינו, אתה הוא ולא אלהי נמרוד ולא כל אלהי האומות, ואע״פ שנתן, בשחפץ אז אין יכולין לעשות, אז 1 8 , ה ל ע רשות לכשפים להכחיש פמליא של מ* אצבע , 8 , אומרים הוא אלקים ולא א־ל אחר, כמו שאמרו החרטומים אל פרעה אלקים היא, היאך ידע בי הוא ה׳ אלקים ולא אחר, אלא הוא יושב על כסא רם

179 בראשית ט ה. 180 שוח׳׳ט מד יט ז. 181 שוח׳׳ט שם, ושם להיפוך: שהוא לילה — שהוא יום. 182 ירוש׳ ברכות פ׳׳א ה׳׳א, שביעית פ״ו ה׳׳ה. 183 תילים קד ד. 184 יומא כא ב. 185 חגיגה יב א: עשרה דברים נבראו ביום ראשון. 186 קהלת ג ב־ח. 187 בכ׳׳י פריס: הלבנה. 188 כאן יש קושי בקריאה ובביאור. mnx 189[ סז ב.

189 א שמות ח טו.

רו פירושי סידור התפילה לרוקח

ונישא וכל צבא השמים עומדים לפניו כפופים, ובולם מלובשים באש לבנה,, ומזלות וכוכבים פניהם לגבי אחריהם כדי שלא 1 9 0 ומשתחוים לו ומכסים פניהם יראו זיו היוצא מלפני כסא הכבוד, לכך סמך לך משתחוים אתה הוא ה׳

האלקים. ולמה אמר ה׳ האלקים, אלא לפי שבמעשה בראשית נברא בשם אלקים, י י י ק א ולא נודע מי בראו, עד שבא אבדם ברוך אברם לא־ל עליון קונה שמים ו ה׳ היה שמו בתחלה קודם העולם, באשר הבין אברהם כשלמד עם שם ג׳ שנים' וחקר מחכמתו כי שמו הוי־ה, לכך הזכיר כאן ה׳ אלקים. וסוד 9 2 בספר יצירה׳ אני ה׳ אשר הוצאתיך מארץ מצרים ובו׳ 9 3 שם הנכבד ידעו אברהם, וכן כתיב אשר לקחני, וכן ליעקב אני ה׳ אלקי אברהם 93יי׳, ולפי שהשם נראה לאברהם בשם, גם פעמים רבות בא־ל שד־י, על כן לא נודע זה השם דעת ברורה, זהו כי1 לאבות בו כראוי להם, עד שבא משה והוא הודיעו לכל העולם 9 לא נודעתי 4' לכן אמור לבני ישראל אני ה׳, וכל הבריות ידעו כי יש אלקים 9 5 ו כמו שנא׳ ל אבל לא ידעו שם הנכבד, לכך אין זה השם במעשה בראשית ולא בספר קהלת.׳ ד.א ל קי ם כי אין שם עצם גולמי במקרא כי אם זה לבדו. ונשגב ומה שאמר ה, כי גשגב שמו לבדו על כן לא נזכירהו בכל מקום כי אם בכיגוי , 9 6 ו ה׳ לבד אדנות או אלוק, וכמו שאם יספר אדם לחבירו רבינו חכם גדול היה, והנה חבירו לא ידע מי הוא רבינו אם לא יזכיר משה רבינו, כי כן אלקים הוא שופט ולא ידע מי הוא אם לא יזכיר ה׳, זהו ה׳ אלקים, ה׳ הדיין, הנה לאברהם וליעקב נאמר, אבל ביצחק לא נאמר אני ה׳ כי אם אלקי אברהם, 1 9 אני ה׳ א־ל שד־י כמו כן 71 אנכי אלקי אברהם אביך ולא נאמר לו בא־ל שד־י, ונאמר 9 8 שנאמר2 והנה ה׳ נצב עליו, ולא 0 0 ' ויעל אלקים מעל אברהם, ונאמר ביעקב 9 9 באברהם ביצחק. אלא לפי שאברהם ויעקב ראו את הכבוד מתרחב מאד ונתרחב על2 ה׳ צילך על יד ימינך, אמרו בלבבם למה הכבוד הגדול מתרחב 0 ראשם, כעניין 1 ומתגדל, אמר להם אני א־ל שד־י פרה ורבה ואהיה לצל לישראל, ואברהם הוליד ישמעאל ויצחק ובני קטורה ויעקב י״ב שבטים, לכך אמר יצחק ליעקב2 וא־ל שד־י יברך אותך ויפרך וירבך, ויצחק אמר לרבקה ולא 0 2 כשבירכו בשנייה תוליד כי אם פעם אחת, לכך לא הכניסה לו רבקה צרתה כמו שעשו האימהות,2 לנוכח אשתו, שאותה לידתה תהא מן אשתו, לכך לא לקח יצחק אשה 0 3 הו ז2 וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב 0 4 אחר מות רבקה. ואע״פ שאמר הפסוקד ראשו שלא יוליד אלא פעם ע בא־ל שד־י, מכל מקום ראה הכבוד אבל לא כ

190 עיי׳ סדר רבה בראשית (בתמ׳׳ד וורט׳ ח׳׳א עמ׳ מו). 191 בראשית יד יט, ועיי׳ ברכות יג ב. 192 ל׳׳מ כעת. 193 אצ׳׳ל: אני ה׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים, בראשית טו ז. אשר לקחני מבית אבי, שם כד ז. 193א שם כח יג. 194 שמות ח טו: ושמי ה׳ לא נודעתי להם. 195 שמות ו ו. 196 ישעי׳ ב יא, מ. 197 בראשית יז א לאברהם, ושם לה מ ליעקב. 198 בראשית כו כד. 199 שם מ כב. 200 שם כח יג. 201 תהילים קכא ה. 202 בראשית כח יג.

203 שם כג כא. 204 שם ו ג.

דברך דוד ח

2 ויתן לך את ברבת אברהם. ובל השמות לא נבחרו בשם 0 5 ו אחת, לבך אמר ל הנכבד, לבך נאמר אתה הוא ה׳ האלקים אשר בתרת באברם, בעודו נקרא2 אברם הוא אברהם, 0 6 מים אבדם בתרת בו כי היה צדיק אז, זהו שנ׳ בדברי הי

. 2 0 7 הוא בצדקתו מתחילתו ועד סופו, 2 0 8 ׳ ס מאיים בשדים, כמו כן באורים כבדו ה י ד ש ר כ ו א ו מ ת א צ ו ה ו2 שכפתו את 1 0 הו 2 מאור אש בשדים. ואומר בתנא דבי אלי 0 , ו ורבותינו אמר אברהם ועשו סביביו אש ת׳ אמות למזרח ות׳ אמות למערב ות׳ אמות לצפון

ות׳ אמות לדרום וירד השם בכבודו והצילו והוציאו משם.מ הטעם של •נינתו בשיץ לשון שעבר, ולא יקרא ה ר ב ו א מ ת ש מ ש ו2 אדם הוליד 1 2 מים , לכך לא כתב בדברי הי 2 1 1 שמך עוד אברם בי אם אברהם, לפי שמנה בקוצר 2 , 3 נדב ת שת ושת הוליד את אנוש, כמו ורם הוליד את עמי א אדם שת אנוש עד אברהם, כי היה ראוי אברהם שיהיה ראש לנביאים כדאיתא2 בי בעבורו נברא העולם, רבת׳ אתה עשית את השמים ובו׳ 1 בבראשית רבא 42 השמים והארץ, בהבראם 1 5 אשר בחרת באברם ושמת שמו אברהם, ובת׳2 האדם 1 8 כת׳ 2 ויקרא את שמם אדם ביום הבראם, אברהם, ו 1 7 ׳ כת , ו 2 1 6 באברהם, ולפי שנברא העולם 2 1 , ה הגדול בענקים הוא, ביום שנולד אברהם בראש השנ באברהם ולכך לימד לו הקב׳׳ה ספר יצירה, ולפי שגועץ בו כשברא העולם ואיש. ולמה לא גברא אברהם מראש, כי גלוי לפני 2 2 1 2 תרגומו אברהם 2 עצתו יודיעגו0 הקב״ה שאם יהיה אברהם בתחילה, יהיה עומד בציווי העץ ולא ימות אדם בעולם. ואי אפשר לעולם בלא מיתה מפני שנותיהם, שהרי חירם מפני שחי, ועוד שהקב״ה צפה מראש באיזה דור כל 2 2 2 עשה עצמו אלוה 3 2 2 שנים רבות צדיק לבראות, אברהם זמנו בימי נמרוד שהשליכו באש, ובאלפים שנה אחר שנברא העולם בן ראוי היה לבראות תחילה, אמר הקב׳׳ה הואיל ולא נברא תחילה בסוף אלפים שנה תהו, כי היו בלא היו באילו העולם נברא מעתה, בי הוא ראשון ללמוד תורה וספר יצירה ומלמדה לאחרים ובתורה, ובשבילו נברא העולם, ושם ועבר לא למדו תורה אלא היו יודעים תורה של ז׳ מצות, ונאמר2 אברם הוא אברהם, כשנקרא היה צדיק, אשר בתרת באברם 2 4 מים בדברי הי ואחר שנקרא אברהם היה צדיק, ולמה ניתוםף ה׳ בשמו שבעבורו נברא העולם2 בקולי א׳, וישמר משמרתי ב׳, מצותי 2 6 , שהיה לומד ה׳ חומשים דכתיב 2 2 5 ׳ בה

205 שם כח ד. 206 דהי׳׳א א כז. 207 ברכות יג א, מגילה יא א. 208 ישעי׳ כד טו: על כן באורים כבדו ה׳ באיי היים, ועי׳ רש״י אבע״; ורד״ק. 209 עי׳ פסחים קיח א ועוד, ועי׳ ב״ב צא א. 210 סדא״ר פ״ו(מא״ש עמ׳ 29) ושם: ת״ק אמות. 211 בראשית יז ה. 212 דבהי״א פרק א. 213 שם ב י. 214 בר״ר פי״ב ט. 215 בראשית ב ד. 216 תנ״ב בראשית טז,. 218 יהושע יד טו. 219 ל״מ, ועי׳ ר״ה יא א ב לך ד, בר״ר פי״ג ועוד. 217 בראשית ה ותוס׳ שם לגבי יצחק. 220 ישעי׳ מ יג. 221 לפנינו בתרגום ליתי׳ אבל מובא באגדת בראשית פכ״א. 222 שהיה חתנו של יהודה עי׳ בר״ר פכ״ה ד. 223 תנחומא וארא ט, ועי׳ חולין פט

א. 224 דהי״א א כז. 225 בר״ר פי״ב ט, מנחות כט א. 226 בראשית בו ה.

רח פירושי סידור התפילה לרוקח

/ ולכך קע״ה פרשיות שכת׳ בתורה אמירה וציווי ׳ חוקותי ד׳, ותורתי ה ׳ ג2 אמר 2 כשנותיו לאברהם. ואומר בשוחר טוב במזמור למנצח על איילת השחר 7 ר׳ יהושע בן לוי תבא עלי כך וכך אם נסתבלתי בספר אגדה מימי, אלא פעם אחת מצאתי ספר אגדה וראיתי בו קע״ה פרשיות שכת׳ בתורה אמירה וציווי, באדם 2 2 8 ד קע״ה שנותיו של אברהם אבינו, מה טעם לקחת מתנות באדם ע כ2 האדם הגדול בענקים הוא, וקמ״ז מזמורים שבספר תהילים 1 זה אברהם דבתיב 8ד שנותיו של יעקב, מה טעם א״ר אבא בר כהנא ואתה קדוש יושב תהילות ע כד שנותיו ע 2 כ 3 0 י־ה , וקכ״ג פעמים שעונים אחר הקורא את הלל הללו 2 2 9 ישראלת ה׳ קדושיו, ואהרן 2 יראו א 3 2 כת׳ , ו 2 3 , הו של אהרן, ומה טעם יראי ה׳ הללו

ח קדוש ה׳. ה א 2 ל 3 גקרא קדוש דבתי׳ 3 לכך יש בתמניא אפי קע״ו פסוקים ואברהם אבינו שנותיו קע״ה, לומר שקיים הבל, לבך רמז בסופי תיבות של ה׳ חומשים ב״מ של ויישם בארון ב׳מצרים׳, מ״מ בכל מ׳סעיהם׳, ם״י של ס׳יני׳, י״ו של י׳ריחר, י״ל של י׳שראל׳,ד הקב״ה בפונה אליו או כמדבר ע בגימ׳ אברה״ם, לכך כל הפסוקים מדבר כ לבגי אדם מן הקב״ה, חוץ מפסוק אתר על כן כל פיקודי כל ישרתי כל ארח שקר, שאין מדבר כלפי הקב״ה ולא מן הקב״ה, הרי קע״ה מדבר כלפי 2 3 4 שנאתי מעלה או ממנו, על כן בל פקודי ישראל ישרתי, כל מה שהיו חכמי הדור

מחדשים היה הוא מיישר, לכך לא רמז זה על הקב״ה.ך שהיה עובד בלב נאמן לפניך, כאדם י נ פ ן ל מ א ו נ ב ב ת ל ת א א צ מ וו לרבות יצחק ב ב ת ל שחושב איך אעבוד לאדוני ביראה ובאהבה ובלב שלם. א2 3 ויעקב בחיי אברהם את נפשו ומאודו. את, לרבות שרה ולרבות משרתין שנ׳ 52 ברוך ה׳ אלקי אדוני ק לשבת עמדי, עבד אברהם היה אומר*3 עיני בנאמני או לרבות מחשבות שלא חישב אברהם, אפילו אם ב ב ת ל אברהם שגיירני. א אומ׳ לו מחיים לחתוך אותו איברים היה עושה. א״ת אף דברים שלא עלה עדיין על לבבו כגון לסרסו או לעויר בכל יכול לעמוד, חשב אברהם בבל דברו יצר טוב ויצר רע, בירושלמי ב ב ת ל שינםיגי אף דברים שאיגי יכול לעשות. א

2 אברהם עשה יצר הרע טוב. 3 7 בפרק הרואה

[לה] וכרות עמו

י ת י ח 2 ביום כרות. ה ׳ , על עיםקי המילה, דכתי ת י ר ב ו ה מ [*וכרות עת זעקה של ע מ ם ש ת ק ע ז . ו 3 י תימ׳ לי דהא מחסר החוי מז׳ עממים ר ו מ א ה ו

קבלה וקובל, ולא צעקה לבדה בלא קבלה.

227 שוח״ט מז׳ כב יט, והובא בירוש׳ שבת פט״ז ה״א. מם׳ סופרים פט״ז ה״י. 228 תילים סח יט.

229 תילים כב יט. 230 עי׳ מפרשי הירושלמי שם וערש״י סוכה לח ב. 231 תילים שם כד. 232 שם לד י. 233 שם קו טז. 234 שם קיט קכח. 235 שם קא ו. 236 בראשית כד

כז. 237 ברכות פ״ט ה״ה.. 2 בראשית טו יח: ביום ההוא כרת ה׳ את אברהם בתת לאמור. 3 עי׳ ח [לה] 1 נחמי׳ ט

ו רט וכרות עמ

4 אותות היינו מופתים, ומאן דאמר ׳ ם פלוגתא מאן דאמ י ת פ ו מ ת ו ו ת ו א/ שם 4 ם ה י ל ו כי בדבר אשר זדו ע ד י ז י ה אותות דאתא ומופתים נפלאות. כה בדניאל' כת׳ שם כיום הזה חסר ה׳, לומ׳ שיצאו ממצרים ביום ז ם ה ו י ה כ

/ ולילה עברו בים. ׳ ה7 וישם את הים לחרבה, וי׳׳ל בשפתו של ׳ ה ובפר׳ כתי ש ב י ם ב י ך ה ו ת ב הים היתה רקק ומשם התחלת הליכתן, אבל כשנכנסו היה יבש, שכן מצינו•

ויקרא ליבשה ארץ].ת ת בעוד שהוא שמו אברם, ביום ההוא כרת ה׳ א י ר ב ו ה מ ת ע ו ר כ ו/ ואומ׳ במדרשי״ מלמד שהקב׳׳ה כרת עמו י ת ת אברם ברית לאמר לזרעך נת ת ת ל י ר ב ו ה מ ת ע ו ר כ הערלה, אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. וי ״את״ לרבות חיוי, ולא נכתב חיוי באן לפי שבאותה פרשה נ ע נ כ ץ ה ר ת א את אברם ברית לאמר, אז לא נכתב תיוי, ולפי שכרתו להם ביום ההוא כרת ה׳ אץ ולא פירש למי לתת, אם ר ת א ת א ת הנשיאים ברית ולעריהם לא הזיקו״. לץ ״את״ אף סוריא, ופלשתים לכנעני תחשב ה׳ ר ת א ת א ת לו אם לזרעו. לת סרני פלשתים מקצת לו מקצת לזרעו, שהרי לא הורישו הכל אלא לעתיד. את . א 1 3 , והיה אדום ירשה, והיה ירשה 1 2 לרבות וירשו בית ישראל את מורשיהםי ס ו ב י ה י ו ז ר פ ה י ו ר ו מ א י ה ת ח . ה 1 ץ עמון ומואב טהרו בםיחון4 ר או בימי יהושע, ע ר ז ת ל ת , קצת נשארו במקומן. ל 1 5 י אע״פ שגרגשי פינה ש ג ד ג ה ו

. 1 6 ומה שאמר לתת את ארץ הכנעני, זה יהיה לעתיד שיתן הארץ לאבותך מה שדבר לתת לזרעו הקים דבריו הטובים, כמו שאמר ר ב ת ד ם א ק ת ו1 וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם בי לא נפל [ממנו] דבר אתד מכל 7 יהושע הדברים הטובים אשר דבר ה׳ אלקיכם עליכם הכל באו לכם ולא נפל דבר אחד.1 כי לא בצדקתך וביושר 8 ק דבתיב א ה ולא בצדקתינו באנר ל ת ק א י ד י צ כך לרבות י ר ב ת ד ם א ק ת ת הארץ בי אם צדיק אתה. ו לבבך אתה בא לרשת אה זבת תלב ודבש, ובזבת חלב ק םיחון ועוג, ולא נשבע לאבותינו כי לא הי א2 נשבע לאבותיך, ולא נשבע אלא מן הירדן, שהרי לא דבר 0 ׳ 1 כת 9 ודבש2 1 ך לרבות דברי המלאך י ר ב ת ד לאברהם על הארץ עד שעבר את הירדן. את כמו ת לרבות ברכות יעקב ומשה. א ת דבריך, א ת שער אויביו. א וירש זרעך א2 חשב עליכם רעה, בך מחשבה טובה אע״פ שלא דבר, יום נקם 2 לרעה, אמר

ד ה ח ת ראשונים אי הו ק ו ל ח ד כג מ ״ מ ן בארוכה, ועי׳ בר״ר פ ל ה ד בזה, 4. ועי׳ ל מ ע בסידור r3p שת T כא. ו מ ק טי. 7 ש ר . 6 פרדר״א פ יאל ט טו ח יא. 5 דנ ת י ו מ דבר. 4א שלה (עמ׳ ס). ת מי ו כ ל ח ה ק ו , ועי׳ ר ת פט״ז ח. 10 אגדת בראשי ו י ת ט . 9 בראשי י ת א 8 בראשיח. ד י ר כ ב ד מ ת מורשיהם. 13 ב עקב א ת י : וירשו בי ה א מ בדי 11 יהושע ט י. 12 עוב גו א, ״ . 16 עי׳ ב ו ה״א, ועי׳ סידור ר״ש (עמ׳ סט) ״ ח א. 15 ירוש׳ שביעית פ טץ ל י 14 גג ה״ה, רמב״ם ״ ד כג. 17 יהושע כג יד. 18 דברים ט ה. 19 ירוש׳ בכורים פ ״ מ בר״ר פ. ו נ : נשבע לאבותי ו ג א ה״י. 20 דברים כ ״ ב ה״א ועי׳ כ״מ, ומשנה בכורים פ ״ ׳ בכורים פ הל

ם עלי רעה. ת ב ש ם נ כ: ח . 22 עי׳ ש ב מ ת כ 21 בראשי

רי פירושי סידור התפילה לרוקח

ת . א 2 , יש דברים שעדיין לא דיברו כמוס עמדי וחתום באוצרותי4 2 3 בליבית מלאכיו ישלים, שמלאך קרא לו מן צ ע ו 2 5 ׳ נ ך לרבות דברי המלאכים, ש י ר ב ד

השמים כי צדיק אתה.ת עובי לא היו ישראל כדי להנצל ממצרים, אך כי זכר את דבר תר א א ות לרבות את ו שהיו מענים אותם. א נ י ת ו ב י א נ ו ת ע א א ר ת . ו 2 6 קדשו, ועוני יעקב ויגיע בפיו, ואת עני הנשים והיו בניהם, והיו 2 עמלינו ואת לוחצינו7ת א , ו 2 ם צען, אשר היו בצוען שריו8 י ר צ מ ת האבן. ב ח נותנים בחומה תת לרבות נאקתם ושוועתם א ם זעקה קורא כשאדם קובל מה מזיק לו. ו ת ק ע ז וצעקתם. ג׳ אותיות עק״ן משולשים,.שועה זעקה צעקה, נהק נאק אנק, צעק נאק, נ 0 י ם צעקתם שנ׳ מה תצעק אל ת ק ע ת ז א . ו 2 זעק, ולא נאמר אלא בעקץי, וכמה נדרים נדרו לבנות בית המקדש, לכך בשירת ויושע 3 ויצעקו בני ישראליף הה״ד מה תצעק אלי דבר אל בני ת על ים סו ע מ . ש 3 מקדש ה׳ כוננו ידיך2ק והשלכת י לרבות עני הנשים ואת פרישות דרך א נ ת ע . א 3 0 ׳ ישראל וגום לרבות זעקת מלאכים ת ק ע ת ז א . ו 3 3 ילדים ליאור, ויכו שוטרי בני ישראל

הממונים עליהם.

ו למה היפך שאמר על י ד ב ל ע כ ב ה ו ע ר פ ם ב י ת פ ו מ ת ו ו ת ו ן א ת ת ו ים סוף ואחר בך ומופתים בפרעה, אלא כך אמר ותרא את עוני אבותינו ואת זעקתם שמעת במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף, הרי הצעקות שבמצרים, ותתן אותות בגופן 3 4 ת ושעל ים סוף, ותתן אותות דבר שאתא מיד ובא האוו הוא פתח בקלקלה ויאמר אל י ד ב ל ע כ ב ה ו ע ר פ ומופתים לאחר זמן. בל ב ב , לכך המכות היו מתחילין בו. ובכל עבדיו, העובדים אותו בביתו. ו 3 5 עמו

ו בכל אומה שבמלכותו. צ ר עם א

ם שהרשיעו עליהם כי בדבר אשר זדו ה י ל ו ע ד י ז י ה ת כ ע ד י י כם ולא על שאר אומות שישבו ה י ל . ע 3 7 , בקדירה שבשלו בה נתבשלו 3 6 עליהםה שאני מזכיר שם ככתיבתו אז כן, זהו ה׳ ז ם ה ו י ה ש לך שם כ ע ת בשביה. וה בעזרה ולא בגבולין. ותעש לך שם כהיום הזה, וכת׳ כיום ז ם ה ו י ה שמו. כ. כיום כהיום, ה׳ פעמים ביום מזכירין יציאת 3 8 לומר ביום ה׳ יצאו ממצרים מצרים: המעלך מארץ מצרים קודם ויושע, באמת ויציב, ובקרית שמע, ובאמתד ד׳ ע , לכך אין למנותו, כ 3 9 אמונה, אבל של לילה כיון שמתתיל אינו פוסק4 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, לכך ד׳ פעמים ביום מזבירין 0 ב פעמים כתו4 ממצרים מבית עבדים, כעדו באמת ובאמונה. וה׳ זכירות ' צאתם ת י זבור א

23 ישעי׳ סג ד. 24 דברים לב לד. 25 ישעיה מד כו. 26 תילים קה מב. 27 דברים ט ה. 28 ישעי׳ ל ד. 29 ל׳׳י כעת לבאר. 30 שמות יד טו. 31 שם י. 32 שם טו טז. 33 שם ה יד. 34 דברים יג ג. 35 שמות & ט, ועי׳ סוטה יא א, שמו׳׳ר פ״א ט. 36 שם יח יא. 37 סוטה יא א. 38 צויץ למעלה. 39 ברכות יד ב: אנן אתחולי דאתחלינן וכיון דאתחלינן מגמר נמי גמרינן. 40 דברים ה טו, טו טו, טז יב, כד יח. 41 אולי צ׳׳ל: יום

ויושע תא

, 4 2 באבות העולם: ויזכר אלקים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקבת בריתי יעקב , וזכרתי א 4 , זכור לאברהם ליצתק ולישראל4 4 3 ת בריתי ואזכור אם ו י ה , כנגדם מזכירין כך אבות ביום. כ 4 6 , זכור לעבדך לאברהם וגר 4 5 ׳ ואף וגוה ולא בתפילה לפי ז . ה 4 ה אנחנו חייבין להזכיר בשבתות וביום טוב בקידוש7 ז ה4 גפן ממצרים תסיע. 8 ׳ שכבר הזכיר אצל קידוש על היין התחלה. ועוד לפי שכת כיום פעמים ׳׳יום׳׳ ג״ו, פעמים כהיום ג׳ קידושין לג׳ שבתות, ופסח ב׳ ימים ועצרת אי, וראש השנה א׳, וסוכות ב׳ ימים הרי ג׳׳ו, זהו ותעש לך שם כיום הזה, ולא יום הכפורים וראש חדש ופורים וחנוכה. פעמים ם׳׳א ׳׳כהיום׳׳ ד׳ לילות של חג המצות, וב׳ עצרת, וב׳ ראש השנה, וב׳ סוכות, וב׳ עצרת שמיני,ת לבל הפחות וג׳ שבתות הרי ס׳׳א, לכך אמר כהיום הזה, על היין ח הרי שבת א בלבד בלילה, כי בלילה שותין יין ולא ביום, אברהם לא גתן יין למלאכים ולוט

. בלילה גתן יין י4ו ד ב ע י . ו 5 0 ם לי׳׳ב בקעים נבקע הים לי׳׳ב שבטים ה י נ פ ת ל ע ק ם ב י ה ו3 ביבשה עבר ישראל, סבא, וכן נעשה לישראל. ״ ת כ ה ו ש ב י ם ב י ך ה ו ת בת אפילו אותם שהיו על שפת הים ויריאים ו ל ו צ מ ת ב כ ל ש ם ה ה י פ ד ו ת ר א ום אפילו בשאר מקומות שאר מים נקרעו ה י פ ד ו ת ר א . ו 5 2 ליכנם, זהו רמה בים5 הים ראה וינוס הירדן יסוב לאחור, הרי 3 הו ואותם שהיו שם במו בירדן טבעו, זם לרבות שר של ה י פ ד ו ת ר א כל בני אדם שבשאר מים השליך במים בא(י)לו. ו מצרים, ואת אותם שלא באו שם לרדפם אלא לאתר שינוס מצרים שישללוםן הם הבינוניים שירדו במצולות כמו ב ו א מ ת כ ו ל ו צ מ ת ב כ ל ש ויבוזו ביזה. ה

. 3 5 ם הם מי מים י ז ם ע י מ . ב 5 4 אבן

[לו] ויושע

(סודות התפילה), הם ע׳׳ב אותיות כנגד ע״ב תיבות משם 3 ויושע* י״ח שמות בן ד׳ אותיותי אז ימלוך לעולם ועד, . ואין ד׳ בהתחלת ויושע, רמז כשיפול מלכות די ג ויסע

ולכך סיים השירה בדי.

צאתכם. 42 שמות ב כד. 43 שם ו ה. 44 שם לב יג. 45 ויקרא כו מב. 46 דבתם ט כז. 47 עי׳ פסחים קת ב: וצתך שתכיר יציאת מצתם בקידוש. 48 תילים פ ט. 49 בראשית יט ג: ויעש להם משתה. 50 מכילתא בשלח ויהי פרשה ד׳ (עמ׳ 100), תנחומא בשלח ד, פדר׳׳א פמ״ב. 51 יהושע ד כב. 52 בשלח טו א. 53 תילים קיד ב. 54 מכילתא בשלח דשירה פ׳׳ה (עמ׳ 133). 55 בכי׳׳פ: הם מים עזים, במכלתא שם: ואין מצולה אלא מים עזים וכו׳

שנא׳ ואת רודפיהם וגו׳ במים עזים.

[לו] א) שמות יד ל־לא, וסיום השירה עד ותען להם מרים שירו לה׳ פסוק מא. ב) אולי הכוונה לכל השירה. ג) ראה סימן כז — אשת יושבי פירוט של ע׳׳ב אותיות. ד) כנראה שצתך כאן

תיקץ.

ריב פירושי סידור התפילה לרוקח

ם מלאך שרו של מצרים י ר צ ד מ י ׳ תשועה נוצחת ושלימה. מ י [*ויושע י הליץ על מצרים לפני הקב״ה מקום מעמד גבריאל, היאך תשא לישר׳ והלא אמרת ד׳ מאות שנה עבדום ועתה אתה משלח אותו לרד״ו שנה, נשתתק גבריאל שלא מצא תשובה, עד שאמר לו הק׳ רז־ ותביא בנה נשל רחל] בת בתו של מתושלח, והלך מיכאל ומצא בנה של רחל מת, כי רחל הייתה מעוברת ושקעו אות׳ בביניין של חומר וטחו אותה בחומר עד שהפילה, והביאה לפנית ישר׳, וענו אותם הק׳, אמ׳ הק׳ לעוזא שר של מצרים ובי אמרתי להמית את עוזא על שפת ת עיניהם, שהק׳ נצח א אמרתי, היינו דבת׳ 1 וישאו בני ישר׳ א

. 2 הים שהים הקיאוה לכוף אזגים ולשמוע כדרך בגי אדם והגדול נוצח, אלא ל ו ד ג ד ה י ת ה אש י יש לו גבורות וגוראות, ראו ישר׳ בים וכל כלי מלחמו מצרים. תדע אה ה׳ תיבות יש בפסוק הזה נגד ה׳ בלי מלחמתו. ועוד מציגו אמר אויב מ ח ל מ

ארדוף אשיג אחלק, הרי ה׳ כלי מלחמה.ם עד עכשיו קרא אותם ׳׳ישראל״ ועכשיו קורא אותם ״עם״, ע ו ה רא י וו נ י מ א י אלא ישר׳ סתם היינו בין אנשים ובין נשים, אלא ״עם״ אילו הצדיקים. ו, 3 ויאמן העם, אתר מיכן אמ׳ אשר הבאשתם את ריתינו4 ׳ ואע״ג דכתיב י י ב

אבל עכשיו האמיגו].

א כשנטבעו צריהם ולא פחדו יותר, אזי גושעו ו ה ם ה ו ׳ בי ע ה ש ו י ו6 ויצל . ויצל לא נאמר, כי ויצל לפי שעה ומזה לזה, במו 5 ישראל מיד מצרים, אשר הציל 7 ת מקנה אביכן ויתן לי, הרי מיד ליד. ויצלני מחרב פרעה אלקים א, 9 , לפי שעה מעבודתם, אבל הושעה גמר הצלה מן הצרות 8 אתכם מיד מצריםא ולא קודם לבן", כי צרה היה להם לאתרי ו ה ום ה . בי , 0 ועץ ותשועה ברוב יל לרבות האספסוף שנתגיירו, כי הרבה היו מתייראין שלא א ר ש ת י כן. את ידיהן. ח ם מלמד שהיו מםורין ממש ת י ד צ ד מ י ל מ א ר ש ימיתון ישראל. י, שלא משלו כל כך בהם לעשות בהם 2 ע מ ש אילו נאמר ויושע ממצרים היה מ

נ שמות יד י. 2 כל הקטע מקוצר וכעין מדרש זה ממדרש ״ויושע״ סי׳ ג־ד (טרקלק וורשא תרפ״ד): בשעה שיצאו ישראל ממצרים, עמד עחא שר של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר לפניו רבונו של עולם אומה זו שאתה מוציא ממצרים יש לי דק עליהם, אם רצונך יבא מיכאל שר של ישראל וידון עמי לפניך. באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל צא לדון עמו לפני פתח עחא שר של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר רבק העולמים אתה גזרת על אומה זו שתהא משועבדת תחת יד אומתי ארבע מאות שנה, ועדיין לא עברו מהן אלא שמונים ושש שנים מיום שנולדה מרים, ולפיכך נקראת ״מרים״ על שם שמרדו המצרים את חייהם, וכשם שאתה קיים כך תהא גזרתך קיימת, ועדיין לא הגיע זמן יציאתם. כששמע כך מיכאל נשתתק ולא היה מענה לעחא עד שבא גבריאל ונטל דפוס של לבנים שהיו עושים ישראל במצרים, והראה אותו לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבון העולמים אומה ארורה שבזו עבודה קשה שעבדו בניך תרחם עליהם. 3 שמות ד לא. ועי׳ שמות רבה כג ו. 4 שם ה כא. 5 עי׳ אבע״ז. 6 בראשית לא ט. ״ 7 שמות יח ד. 8 שם פסוק י. 9 וכן בפי׳ הרוקח בשלח (עמ׳ עז). 10 משלי יא יד, וכן כד ו. 11 אולי צ״ל: לאחר מיכן.

12 בכי״פ: הייתי אומר.

אז ישיר דיג

י כרצונם, אבל כשיאמר ״מיד• ממש מסורין בידן, ואב בניין שאמר חזקיהו נ, ותמצא כקן ידי לכל ממלכות הארץ לחיל העמים. 4 ׳ בת הושיענו מידו, ו

ל אנשים ונשים וטף, ולפי שבת׳ וירא ישראל לשון יחיד, א ר ש א י ר י ו. שבת׳ , 6 ם לרבות עזריו ומצרים סבא י ד צ ת מ דרשו רבותינו״ ישראל סבא. אם מת, ראו מת כל אחד ואחד, כשהיו ישראל על י ת ה פ ל ש ת לשון יחיד ע מ שפת הים וגבלת מצרים צפה על המים, ועוד דרך גלי הים שמשליכין הפגריםל א ר ש א י ר י על שפת הים בך בכאן, וכן פרע מה שמשה גטמן בשפת הים. ות מצרים ולמה גאמר פעם ה והלא בבר אמר וירא ישראל א ל ו ד ג ד ה י ת ה אד לרבות עגייגי י ת ה שנית וירא ישראל, על כן דרשו רבותיגו ישראל סבא. אה יותר ממה שראה יתזקאל יד ל ו ד ג . ה , 7 שכיגה היאך מחליף סוס זכר לנקבה

. , 8 ה׳, כי ראתה שפחה על הים יותר ממה שראה יחזקאלם עד עתה אמר ע ו ה רא י ם לאותם שגשארו. ו י ר צ מ ׳ ב ה ה ש ר ע ש א, כמו ועמך , 9 ישראל וכאן העם, אלא העם והצדיקים גיתוסף יראה על יראתם׳ ה ו ב ג י מ א י ׳ לרבות גביאיו ובהגיו ותלמידי חכמים. ו ת ה . א 2 כולם צדיקים0 כי הרבה היו סבורים שהיה מעשה כשפים, ועתה ידעו בברור והאמינו כי מעשה האלקים הוא, שהרי החרטומים שבמצרים (ו)לא היו יכולים להנצל, ומשה, כי ידעו ק ה ו כי על התפילה הכל. ולא הזכיר א ד ב ה ע ש מ ב הוליכם ביבשה. ו

. 2 , בא p המציל ומשה מוריהו בי הוא עבד השם, בי בל אשר ידבר בא י ה א ש

[לז] אז ישיר

ר בל דבר י ש י D ^ p .1 ה אז שיבח לאחד ששוכן על ז׳ ש ר מ שי ז י א2 אז שאדם חושב לעשות מימי קדם כשיבא העת יום שקיוינוהו יאמר כן, במו יבנה יהושע, שהיה בלבו משעה שציוהו משה, וגם אמר מובטח אני מה שאמר. אז ישיר, במצרים קדם ואמר להם דעו כי ג ה עמך כאשר הייתי עם משה אהי4 ויוצא עמו אתם עתידים לומר שירה, תתקנו כלי שיר להוציא עמכם, דכתיב

ת בחיריו, עתה אמרו זה [ה]יום קוינו נאמר שירה נאה. בששון ברנה א. 5 ל משה היה אומר תחילה בדאמרינן במסכת סוטה א ר ש י י נ ב ה ו ש מ6 ולא בני וכאן אמר בני ישראל, אלא לפי ל עד באן אמר ישראל א ר ש י י נ ב ו

13 ישעי׳ לז כ. 14 שס י יד עיי״ש ששינה בסדר. 15 בר״ר פצ׳׳ב ח. 16 [אצ׳׳ל: עחא ומצרים סבאן. שכל סוב שמות(עמ׳ 190): את מצרים מת זה מצרים הזקן. 17 מכילתא דויהי בשלח (עמ׳ 112): דרכת בים סוסיך רכב פרעה על סוס נקבה, כביכול נגלה עליו הקב׳׳ה על סוס נקבה. ועי׳ שהש׳׳ר פ׳׳א ט ד, שמו״ר כג יד, שוח׳׳ט יח יד. 18 מכלתא שם דשירה פ׳׳ג (עמ׳ 126). 19 וכן בתוספות השלם בשלח(עמ׳ ריב), רמב׳׳ן שם יד י. 20 ישעי׳ ס כא. 21 עי׳ ש׳׳א ט ו ושם לגבי

שמואל.

[לז] 1 מובא בפי׳ הרוקח עה׳׳ת כאן(עמ׳ עח), ובתג׳׳ב בשלח יב (עמ׳ 60) בהערה גב מכ׳׳י: אז א׳ וכו׳ גקלם ליחידי שהוא למעלה מז׳ רקיעים. 2 יהושע י יב, שוח״ט יח ו. 3 יהושע א ה, ג

ז. 4 תילים קה מג. 5 משנה סוטה כז ב. 6 כלומר: וירא ישראל.

ריד פירושי סידור התפילה לרוקח

שממעט כאן בני ישראל ולא הנקיבות בני ישראל, אלא אחר כך אמרו מרים וכל7 אז ישיר ישראל ולא בני, מודיענו כי האנשים אמרו הנשים. אבל בבאר נאמר

שירה במקומן והנשים במקומן הכל בפעם אחת.ה לרבות שאמרו שיר השירים, השיר ים, כדאמרינן במדרש ר י ש ת ה א

, כדכתיב בסדר עולםיא. , ולרבות שאמרו הלל הגדול' 8 חזיתת ולא אחרת, מלמד שישראל שניצלו מן המכות תיקנו ביניהם בל א ז ה

. 3 9 אחד על צרתו ועעו ומכאובו, אבל זאת מיוחדת לבדהק א , למען תזכור את יום צאתך מ 0 ם ת אומ׳ בכל יום ולא אחרת, על ש א ז ה1 ביד רמה שאמרו מצרים כל ימי חייך. הזאת, מכלל שיש אחרות דאמ׳ במכלתין 1׳ אבל שירה שעל ה ת ל א ז ׳ אמרוהו בכוונת הלב. ועוד ה ה רוממות אל בגרונם. ל

. ׳ 1 לא הוזכר השם. כי לא גזכר משה שלקה במי מריבה3 2 הבאר, וגם ויאמרו לאמר לבניהם , 4 ום ו שירה שצריכה לאומרה בכל י ר מ א י וד עמהם. ויאמרו לאמר, כשליח ציבור שאומר ברכו מ א . ל , 5 ולמשרתיהם. בכל הקרייה שכת׳ לאמר הם דברים הרבה. , 6 , ומשיבין הציבור ברוך הה ומי מוחה בידו שאומר אשירה, אלא לזרזם שכולם ישירו. ועוד ר י ש א הממונה אומ׳ אשירה לה׳ בי גאה גאה והם משיבין מי כמוכה באלים ה׳, ועוד הממונה אומ׳ אשירה לה׳, והם משיבין עזי וזמרת י־ה, וכן על כל פסוק מתחיל

. , 7 כה אשירה לה׳ בי גאה גאה וישראל עונים מי כמוה שייך לומר במלחמה כשעושה גבורה, רוכב שמים בעזרך א ה ג א י ג כ, שמשפיל את הגאים, ה׳ מלך גאות לבש לבש ה׳ עוז 8 ובגאוותו שחקיםה בבל מקום שחזק יותר ויותר ואין שקט בגתיים א ה ג א , בגיבור מזויין. ג 9 התאזר עד שיעשה חפצו. אז כפל התיבה, כמו לבש כלי זיין ולא הושקט עד שהעולםה ביס כששב הים לאיתנו הגלים נגבהים, מ ו ר כב רו ס ו . סו 2 0 אומר גאה גאה ומפני תוקף המים לא נשקע הסום והרוכב שהגלים עולין ומרוממין, זהו רמה

. 2 , ביםי כל תיבה שיש בה י׳ יתירה בסוף תיבה שעוסק בדבר בכל כחו, עוז ז ע, מגדל עוז שם ה׳ בו ירוץ צדיק 2 2 אחר עוז מתגבר עד שנוצח ולא יכול קום

7 בכ׳׳י פילדלפיה: כבר נאמר. במדבר כא יז. ועי׳ פי׳ הרוקח במדבר (עמ׳ פב). 8 עי׳ שהש״ר פ״א ה. 9 עי׳ פסחים קיז ב. 9א ראה סדר עולם רבה פ״ה. 9ב שמ״ר פכ״ג ז. 10 דברים טז ג. ואין אומרים בתפילה רק שירת ״אז ישיר״. 11 בשלח דויהי פ״א (עמ׳ 90): ביד רמה מרוממים ומשבחין כו׳ כענין שנאמר (תילים קמט ו) רוממות וגוי. 12 עי׳ במדבר כ יז־כב. 13 במ״ר פי״ט כו, תנ״ב סוף פ׳ כא. 14 ירוש׳ סוטה פ״ה ה״ד: מה ת״ל לאמר, לאמר לדורות, וכן בפנ״מ ומה״פ. והראה לי הגרב״ה שכן הוא באו״ח עה״ת. ועי׳ ש״ק, ובשמו״ר פכ״ג יב ותנ״א בשלח יג. ובשוח״ט ד יג: ויאמרו לאמור לאמר לדורות כשאתם נכנסים לצרה כו׳ אומרים שירה. 15 בשמו״ר שם: נהי׳ אומרים לבנינו ובנינו לבניהם שיהיו אומתם כשירה הזאת כוי. 16 עי׳ משנה סוטה וגמ׳ שם ל ב, מכלתא שם פ״א (עמ׳ 119-118), תוספתא שם פ״ו ה״ב, ירושל׳ שם ושמו״ר שם ותנחומא יא. 17 מכלתא ותנחומא שם. 18 דברים לג כו. 19 תילים צג א, שוח״ט שם. 20 כל הקטע

משובש וקשה לקריאה. 21 מכלתא שם (עמ׳ 124), רש״י״שם. 22 עי׳ רש״י.

אז ישיר רטו

ונשגב״, משליך חצים אבנים עד שבורחים, זהו אלקים לנו מחסה ועוז עזרהה ־ . י 2 5 , ונעים זמירות ישראל ״ 4 ת י־ ה זמר שייך בבלי שיר ר מ ז . ו 2 4 בצרה נמצא2 דבתיב" בל הנשמה תהלל י־ה, זהו ומי ישמיע כל בחצי השם די לבל ברייה6. וזמרת י־ה, זמירות תוקף. וסמך לו מי כמוכה נאדר בקדש, וכן מי כמוך 2 8 תהלתו, שהרים ידו בכסא שהתוקף שלו, על כן תרגום נ 0 ־ה , וכן כי יד על כס י חסין י־הי2ה לגמר ע ו ש י י ל י ל ה י דחילא דה׳, שאפילו בחצי שמו הוא גורא ומפוחד. ו דבריו. כי כשהיו באים על ישראל ומתפחדין ואחר בך גופלין שאין רואים מהןא לא אמר היה לי לישועה נ י 5 שגטבעו, לבך יותר זהו ישועה, אבטח ולא אפחד 1

כי קודם הישועה היו הזמירות, כמו כן עתה העיקר.י שעשה עמי הישועה, על כן אשירה ואגוה לו הזמר, כך אמר כל ל ה א ז5 כעין לבן מן הכבוד מכל אחד ואחד זה אלי, מלמד שראתה שפחה על הים 2ו נדרו נדרים בעת שבא פרעה אליהם אם יושיענו גביא לו ה ו נ א הנביאים״. ו קרבנות, זה התפללתי לנוה שלו נוה קדשו מקדש ה׳, נדרי אשלם ואביא לו תודות על זו הישועה, לכך הוצרכו להזכיר המקדש בזו השירה, וגם תרגום, 5 י אמר משה בי אלקי אבי בעזרי4 ב ה י א ל ואנוהו ואבנה ליה בית מקדשא. א

. 5 וגם העוברים אמרו אלקי אבי וגם הקטנים עם הגדולים5ו בתמימות, כאדם שאומרים שבתו לבו מתרומם למעלה, כן ה ג מ מ ו ר א ו הכסא מתרומם בזמירות ישראל, זהו רוממו ה׳ אלקיגו, והכבוד מתרחב ומתגדל וגבורותיך יגידו הדר כבוד הותך, יודוך ה׳ כל מעשיך, כבוד מלכותך, זהו שיסד3 ויזרח הפאר ברוב מאור, עת שיר בעת יעלה בהוד מוצהב, הדר כבוד 6 יט הפי. 3 הוריך ברוב גפלאות זכר בעת אומר באף וילהב, וארוממגהו רוממות אל בגרוגם7ה באיש מלחמה לא גאמר אלא באיש מלחמות יעיר מ ח ל ש מ י ׳ א ה, שלא גיכר העושה וידעו שהקב״ה העושה, אבל איש מלחמה שגראה 3 8 קגאה הכבוד זוהר בעגן בעת ששפך הרוגו על האויב, וכל איש מלחמה לפגיו באים.ם ת צ , והודיע לכל כי הוא אדון שחרטומי מ 3 , ו בשמו הוא גלחם מ ׳ ש ה4 כי שמעגו 0 ומכשפים לא יבלו כעדו. כשהים שב לאיתנו נודע שמו, כדבתיבת מי ים סוף מפניהם, עתה ידעתי כי גדול ה׳ מכל ת אשר הוביש ה׳ א א

. 4 3 , ותעש לך שם כהיום הזה 4 2 , מסיר לב ראשי עם הארץ 4 האלקיםיה רכב שהאופנים מן הצדדים, אבל מרכבה תתת המרכבה ע ר ת פ ו ב כ ר מתם האופנים ומגביהים למעלה וסוסים למטה מן האופנים, וכשחפצים מםי

23 משלי יח י. 24 תילים מו ב. 24א מכלתא שם. 25 ש״ב כג ו. 26 שוח״ט קיח יד, ועי״ש קיג ג. 27 תילים קנ ו. 28 שם קו ב. 29 תילים פט ט, ועי׳ פי׳ הרוקח (עמ׳ עו). 30 שמות יז טז, עיין שוח״ט פקי״ח. 31 עי׳ ישעי׳ יב ב. 31א בכת״י פלדלפיה: לכך אמרו דהי לי לישועה. 32 מכלתא שם (עמ׳ 126). 33 כלומר רק כעץ הזוהר שרואים הנביאים, ועיין רבנו בחיי. 34 שמות יח ד. 35 וכן הוא בפי׳ הרוקח עה״ת (עמ׳ עו). 36 ל״מ כעת. 37 תהילים צט ה. 38 ישעי׳ מב יג. 39 מכילתא בשלח דשירה פ״ד (עמ׳ 129), ואג״ב פי״ד.. 41 שמות יח יא. 42 איוב יב כד. 43 נחמי׳ ט י. 43א נחום ג ב. 40 יהושע בי

רטז פירושי סידור התפילה לרוקח

ת אופן מרכבותיו. י״ב פעמים / זהו ויסר א 4 3 ה ד ק ר המרכבה, זהו דוהר ומרכבה מ רכב כתוב עד סוף השירה, ואילו הן: ויאסור את רכבו א׳, רבב בחור ב׳, וכל רכב מערים ג׳, ובל סוס רכב פרעה ד׳, ברכבו ובפרשיו ה׳, ברכבו ובפרשיו ר,ת ת אופן מרכבותיו ח׳, על רכבו ועל פרשיו ט׳, ויכסו א רכבו ופרשיו זי, ויסר א הרכב ואת הפרשים י׳, סוס ורכבו רמה בים י״א, מרכבות פרעה וחילו י״ב, לומר

שנקרע הים לי״ב קרעים״.ו רמה בים א׳, ותילו ירה בים ב׳, טבעו בים סוף ג׳, תהומות רכב ס ו סו יבםיומו די, ירדו במצולות הי, נערמו מים וי, נצבו כמו נד נוזלים זי, קפאו תהומות בלב ים חי, כסמו ים טי, במים אדירים יי, רמה בים י״א, מת על שפת4 י״ב דברים: ראוך מים אלקים א׳, 5 א ל הים י״ב. ובמזמור נגד אבותם עשה פ ראוך מים יחילו בי, אף ירגזו תהומות גי, זורמו מים עבות די, קול נתנו שחקים הי, אף חצציך יתהלכו וי, קול רעמך בגלגל זי, האירו ברקים תבל חי, רגזה טי,ק יי, בים דרכך י״א, ושבילך במים רבים י״ב. ועוד י״ב רמה בים אי, א ותרעש ה ירה בים בי, טבעו בים סוף גי, תהומות יכםיומו די, ירדו במצולות הי, גערמו מיםת מי וי, במו גד זי, קפאו תהומות בלב ים חי, בסמו ים טי, במים אדירים יי, א

הים י״א, רמה בים י״ב.ה כל דבר שנושא על ידי דבר אחר או עומד על דבר נקרא ע ר ת פ ו ב ב ר מ רוכב ואשר תחתיו מרכבה, בגון המרכבה על האופנים, כך הכפורת על הארון״ לגי 4 ו הם רוכבי הסוסים והולכים ברגל, ורבותיגו אמרו5 ל י ח הוא המרכבה. ות הרבב ואת הפרשים לכל חיל כיתות גתלקו המצריים: וישובו המים ויכסו א פרעה*4 הרי בת אחת, מרבבות פרעה וחילו הרי כת שגייה, כי בא סוס פרעהד ג׳ ע 4 הרי כת שלישית, לכך בפסוק כי בא סוס ג׳ פעמים ים כ ברכבו ובפרשיו7

. 4 8 ד אבותם עשה פלא אבות, עו בגימ׳ ז״ה אברה״ם יצח״ק ויעק״ב, שזכותם יגין עליהם מפני י ש י ל שר ח ב מ ם על ידי הגלים. ו רה בי שלישיו, וכעד ג׳ כיתות שבאו כוש ומצרים. יה המזויגים בכל כלי מלחמה, וברוב גבורתם הולכים מ ו הגיבורים ה י ש י ל ש לבתי ישראל ולוקחים הילדים וטובעים אותם ביאור, עתה נפרע להם מידהף ולמה נאמר ירה בים ואמר טבעו בים סוף, אלא ו ם ס ו בי ע ב . ט 4 , דה במית הים, כי הטף והנשים עברו תחילה הלכו עד ב׳ כיתות של ישראל שעברו א ואחר כך אנשי המלחמה וחמושים עלו, לכך נאמר ב׳ פעמים והמים להם חומה, זהו וירא ישראל, הטף והנשים בכלל ראתה שפחה על הים וכוי. ויראו העם, הםת מלמד ו מ ו ה . ת 5 0 אנשי המלחמה, לכך נאמר ב׳ פעמים ראוך מים ראוך מים

43א נחום ג ב. 44 מכלתא שם (עמ׳ 100). 45 לפנינו נמצא במזמור עז יז־כ, ואולי בגלל הפסוק נחית כצאן עמך כיד משה ואהק (שם סוף הפרק) שגם הוא מתחיל ומסיים בנ׳. 45א מכילתא שם. 46 שמות יד כו. 47 שם טו יט. 48 תילים עח יב. 49 מכלתא בשלח דשירה פ׳׳ד (עמ׳ 132): במדה שמדדו כו׳ הם אמרו כל הבן כוי, חגחומא בשלח יג. 50 תילים עז מ.

אז ישיר ריז

ן , תהום אל תהום קורא", והיו המים מתלחמי 5 ׳ שכל התהומות באו לטובעןת מלמד ו ל ו צ מ ו ב רד ו המובחרין שבהם השלישים. י מ ו י ס כ בהם בכל מכה. י שגלי הים מגביהין עד לשמים ומשליכן במצולות הים. וסמך ים סוף אל מצולותן ב ו א מ לומר ים סוף העולם הוא אוקיינוס נפרץ לתוכו בדאיתא במכילתא״. כ שאינו נופל בפעם אתת לתהום כי אם מעט מעט, כך נטבעו, לשלם גמול

. 5 4 וראיתם על האבנים5 וטובע 5 ׳ ח קורא לימין משה, ימינך שהוא שליח ה ב י ב ר ד א ׳ נ ך ה נ י מ יי נאדרת לא ר ד א אותם, ועוד הראה באור צח כמו ימין אחת לוחמת בבה. נ5 לומר 7 , ועוד י׳ יתירה 5 6 נאמר אלא נאדרי, על השם עונה כמו השם נאדר׳ אמר פעם שנית לומר זה אחר ך ה נ י מ מתתזקת יותר ויותר בכח זה אחר זה. י5 אלא משמיעין לאזן מה שיכול 9 , ואין שייך ימין למעלה 5 8 זה פעם אחר פעםת האויב נחבטת ושוברת ראשיהם על המים, ב ושבר א י ו ץ א ע ר לשמוע. ת6 אתה רצצת ראשי לויתן שבהם שברת ראשי תנינים על המים. תרעץ 0 דכתיב״ וחילו 6 , , שכל אויבי נפשינו תרעץ אותם באבני ברד, שכת׳ 6 כמו וירעצו וירצצו16 ה׳ תמצא ידך לכל אויביך. 2 בת׳ ירה בים עליהם ברר, וכן בכל המלתמות, ו בויושע ג׳ ימיגך, וכן בהלל ג׳ ימין ה׳ וג׳ בשם ה׳ אקרא וג׳ בשם ה׳ כי אמילם,ת ישראל, וירא ישראל . ובן ג׳ ויושע ה׳ ביום ההוא א 6 5 בג׳ כיתות שוחטין הפסח

ת היד הגדולה. ת מצרים, וירא ישראל א א, חגור חרבך על 6 4 ך שגגלית בחגור חרב ואשר חרב גאותך ג ו א ב ג ברו ו, צגה 6 8 , עריה תעור קשתך 6 , והרק חגית וסגור7 6 , לגוגה ברק חגיתך6 6 ירך גיבור5, הלא משנאיך ה׳ 7 ך קמים כגגד בניך0 י מ ס ק ו ר ה , זהו גאות. ת 6 9 וסוחרה אמתו, כל זמן שהיו בגלות מצרים כביכול כעין לביגה בכתף, אבל 7 , אשנא קמיך, הרבה פעמים ראו ולא פי׳ מה 7 2 כשייצאו ותתת רגליו כמעשה לבנת הספיר ראו וכאן פי׳ ותתת רגליו, אלא רמז להם איך ישכון בישראל להתחזק לבם שלך מלאכי חרון יאבלימו המוכתרים כקש שיבולת. נ ו ר ח ח ל ש ישראל. ת7 והיה בית יעקב אש 3 ש בגימ׳ ז״ה לעתי׳׳ד. וכן גדרש במכילתא ק ו כ מ ל כ א י ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, כקש כמו קש שגשרף באש, זהו ולשוגו כאש, לכך נקרא שד־י ששודד בני עולה, כשוד משד־י 7 5 ׳ , בי אש קדחה באפי 7 4 אוכלת

, כשכועס מלאכי אף מתגברים לפניו כך חרונו אוכלם כקש. 7 6 יבא

51 מכלתא פ״ה (עמ׳ 133): ירדו במצולות מלמד pnw הים הגדול לתוכו והיו נלחמים בהם כר. 52 תילים מב ח. 53 מכלתא שם ועי׳ הערה 51. 54 שמות א טז, מכלתא שם. 55 עי׳ אג״ב פכ״ד. 56 פסוק י. 57 עי׳ רש״י. 58 עי׳ אבע״ז. 59 עי׳ רמב״ם יסוה״ת פ״א ה״י. 60 תהילים עד יד. 61 שופטים י ח. 61א שמות טו ד. 62 תהילים כא ט. 63 פסחים סד א, (עי׳ פירוש הרוקח עה״ת עמ׳ עד). 64 דברים לג כט. 65 תהילים מה ד. 66 חבקוק ג יא. 67 תילים לה ג. 68 חבקוק ג ט. 69 תילים צא ד. 70 מכלתא פ״ו (עמ׳ 135): ומי קמו כנגדך מי שקמו כנגד בניך. 71 תילים קלט כא, מכלתא שם. 72 שמות כד י. 73 מכלתא פ״ו(עמ׳ 136): יאכלמו כקש וכו׳ לעתיד לבא שנא׳(עובדי׳ א יח) והיה בית יעקב

אש וגוי. 74 ישעי׳ ל כז. 75 דברים לב כג. 76 יואל א טו.

ריח פירושי סידור התפילה לרוקח

ך הוציא רוח מפיו כאדם שהוא כועס, ולא שיש אפים למעלה י פ ח א ו ד ב ו אלא כמנהג בני אדם מדבר״, כי וברוח אפך זהו ויבקעו המים ברוח קדים עזה./ וכן בזעת אפיך ך מלא י י פ / א " ו מ ע ך הם מלאכי אף, פתח ה׳ את כלי ז פ א, כי י׳ עניניף׳ עד שיבא לידי לחם כמה יגע אדם עד שיאכל לחם: 7 8 תאכל לחם8 י׳ 0 חורש, זורע, וקוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, ואופה, וכן במכילתאו ערימות, מ ר ע מידות נהפך הים נעשאן כמין] ערימות חומר כסלעים, וכולם נד חומה, כמו•8 קמו נד אחד. ו נ מ ו עמידת קיום. כ ב צ ם מי ים סוף. נ י מם אע״פ שהים עומד קורא ים סוף גוזלים על שם שהגלים רצו לטובעם, י ל ז ו נו כמו נקרשו, כמו וכגבינה א פ / ק 2 ם ה וגם מים נוזלים באו שם לפרוע. מ8 בי 4 ״ וקפאון כמו קרח. ואז גקרע הים ושמעו בכל העולם שנאמר י תקפיאנת מי ים סוף, ולפי שכל התהומות באו שם שמענו את אשר הוביש ה׳ א

/ 6 ם ב ים בשני חלקי ל 8 לבך נאמר תהומות. ב 5 כדאמרינן במכילתא ה׳ ים בשירה: רמה בים א׳, ירה בים ב׳, טבעו בים גי, בלב ים ד׳, כסמו ים8 הרי י׳׳ם מכות, לפי שאמר 7 ת ה׳, הרי ה׳ ים, כעד ה׳ אצבעות כל אחת י׳ מכו

/ 8 לו מ״י ה׳ אשר אשמע בקוף מי ו ד ר ב כשראה (כ)שיצאתי בשלום במים מפני שנקרע, א י ו ר א מ א/ 9 ם ה י ר ח מוחה בידו שאומר ארדוף, אלא אני בעצמי אאםף מרכבתי וארדוף א יש רודף ואין יבול להשיג להידבק בשוגאו אבל אגי ארדוף ואשיג, יש משיגל אסיפת ממונם גקרא שלל, כמו ל ק ש ל ח ואינו יכול ליקח ממונו, אבל אני אע יכול לעשות / יש מדביק שונאיו ולוקח ממונו ואי ם׳ , שלל כובסי 9 0 שלל ביציםי כי נפשי תהיה מליאה ש פ ו נ מ א ל מ בו כרצונו, אבל אני לאחר אחלק שלל. תי אזיז תערי אשלוף חרבי, ב ר ק ח י ר מהם לקחת ממונם ולכלותם וליסרם. א9 להוריש גוים, לכן אם לא 2 ו י כלומר ידי תוריש מהם לגרשם, כמ ד ו י מ ש י ר ו תי רצוני, ש פ תורישו תמלאמו. תורישמו, המיוחדים שבהם שגצולו ממצרים. גי לפי כשהחרב חוץ ב ר ק ח י ר . א 9 4 , ובן בבל נפשך 9 3 ת נפשכם כמו אם יש א9 שובל, כמו א־ל 6 / במו כדוב שכול 5 י מתערה היא ריקה לבך אמר אריק חרב

ו אנשי המלחמה. מ ש י ר ו יי שחונן האדם. ת 9 חען6 אמר אויב ארדוף אשיג אחלק, ה׳ תיבות שתחילתן א׳, לפי שה׳ עינויין עשו לישראל: עיעי א׳, מרד ב׳, פרך ג׳, לחץ ד׳, עבודה קשה ה׳, כעדן את היד

77 ערש׳׳י. 77א ע״פ ירמיה נ כה: פתח ה׳ אוצרו ויוצא את כלי זעמו. 78 בראשית ג יט, וכה״ע גם בפי׳ הרוקח כאן (עמ׳ עח). 79 אדר׳׳נ פ״א כגי׳ הגר״א, וראה שכטר (הערה פד). 80 בשלח דויהי פ׳׳ד (עמ׳ 100), אדר״נ פל״ג, שוח״ט קלו ז, תנחומא בשלח י. 81 יהושע ג טו. 82 עי׳ אדר׳׳נ פרק ל׳׳ג שם. ג8 איוב י י, ועי׳ מכלתא שם. 84 יהושע ב י. 85 מכלתא שם (עמ׳ 133). 86 מכלתא שם (עמ׳ 138): בלב ים היאך לבו של אדם נתון בשתי חלקים כך קפא עליהם הים בשני חלקים וכו׳. 87 עי׳ עמו״ר בשלח כג ט. 88 שמות ה ב. 89 מכלתא פ׳׳ז (עמ׳ 140). 90 עי׳ ביצה ז א. 91 שבת מח ב. 92 דברים ד לח. 93 בראשית כג ח. 94 דברים ד כט. 95 עי׳ רש׳׳י. 96 שמואל ב׳ יז ב. 96א יונה ד ב.

אז ישיר ריט

הגדולה בה׳ אצבעות כל מכה ה׳ ידות, ובן ה׳ רמה, ירה, תערץ, תהרס, תשלה יי.

ו השלישים לובשי השריוגות מ ס ך גשף דיבורך במים, על כן כ ח ו ר ב ת פ ש גו בתוך ל ל כסה אותם ים ברוחך, מה שאמר למשה גטה ידך וישובו המים. צם י מ ת כקו המשקולתיי״ שגופל לתוך שעה למטה, כך צללו ב ר פ ו ע המצולות. כם חזקים בגל אחר גל כן סוער, וזה היה פלא שהרוח עושה המים ערימות י ר י ד א

להתיבש לעבור גאולים, וגם הרוח בא לטובעם, לכך יזכיר מיד עושה פלא.ם המלאכים הגשלחים״י, ואמרו הנה כל החרטומים ה ם י ל א ב ה כ ו מ כ י מ ומכשפים רצו לעשות כעד(ן) הים ולא יכלו כגגד גזרותיך, ומלאכי מצרים רצו לעוזרם ולא יכלו מפגי דיבר כבודך. מי כמוכה באלים, כמו אילי מואב, חזקים״. ולא יאמר ליוצר אין בכליך במוך, אך לכבודו אמרו מי בכבודך כאותם שנקראו׳ וכיוצא בהם, שאם יבואו כל המלאכים גיברת 0 אלים, מיכאל וגבריאל0ם בכל שמותיך, כמו י ל א ה ב כ ו מ י כ . מ ״1 0 בצבאותיך כבוד ה׳, הכל לפי הגזירות0

ה׳ השם הנכבד בן ד׳ אותיות, בכל ההויות.ש גהדר בקדושה ומדוגל נורא ואדיר בקודש, כי ד ו ק ר ב ד א ה ג כ ו מ י כ מ1 וטובלים באש להקדישך בקדוש קדוש קדוש. 0 המלאכים לובשים אש לבגה 1. תהילותיו לא 1 0 2 לתו ת גאזר להללך, כמו מי ישמיע כל תהי ו ל י ה רא ת ו ג, אפילו אם יבואו כל בריותיו לא 1 0 3 גאמר אלא תהילתו אלא אפילו הילול אחד יוכלו לספר אחד מריבוי רבבות הילול אחד, זהו ומרומם על כל ברכה, זהו כי גשגבו מהביל. למה נורא תהילות כי עושה פלא, שטיבע מצריים , 0 4 לה תהי ו אשר היו טובעים ילדי ישראל, והוא עושה פלא תמיד, וכל חרטומי מצרים לא עמדה להם חכמתם. ט׳׳א על דגל יהודה במלחמות השמונים שנצחו ליווגים1 מכבי 0 5 כתי׳ מי כמוך באלים ה׳, שעזרת לנו לנצח הרשע, זהו שיסד הפיוט

. , 0 6 ׳ יהודה, מכב׳׳י נוטריקון מי כמוך באלים הץ בלע מהם המיוחדים שבהם ר ו א מ ע ל ב ך לערוץ אותם. ת נ י מ ת י י ט נץ כשפלטם הים ונקברו ר ו א מ ע ל ב , ת 1 0 8 ת ויט משה ידו על הים י ט . נ 1 0 7 הארץ, וקברו כל העם הארץ , 0 ׳ ת שםי°י ואז קגה השם, וכן כשיקברו גוג וכל המונו כ

. , , , ה ז והיה להם לשם יום הכבדי, זהו ותעש לך שם כהיום ה

97 בפירושו עה״ת (עמ׳ לז): היד הגדולה (תגץ על הה״א) נגד ה׳ אצבעות, לכך בשירה ה׳ פעמים ים, שכל אחת ה׳ מכות נגד ה׳ עינוי: מרד, מרר, פרך, לחץ, עבודה קשה, וכוי. 97א עיין זכרי׳ ה ח. 98 מכלתא שם: מי כמוך באלו שמשמשים לפניך במרום. 99 עי׳ רש׳׳י. 100 פדר׳׳א פמ׳׳ב. 100 א עיין לקמן סימן מד עזרת אבותינו. 101 סייר דבראשית (בת׳׳מ ח׳׳א עמ׳ מו), סודי רזיא (עמ׳ ד), וראה להלן סימן עז בפירושו לקדיש שלאחר התפילה. 102 תילים קו א. 103 שוח׳׳ט קו ב, תנחומא שמות א. 104 נחמיה ט ה. 105 ל׳׳מ כעת, והנוטריקון נמצא גס בצרור המור בפרשת ואתחנן, ובשל׳׳ה (דף רנט דפוס אמסטרדם), בסדר דורות ערך יהודה מכבאי: ויש אומרים שכך היה כתוב על דגלו מכבי ר״ת מי כמוך וכר, ועיין מש״כ ע׳׳ז בהערות לבתי מדרשות ח״א עמ׳ שיד הערה 6. 106 קטע זה רק בכי״פ. 107 ראה למעלה על פסוק תמלאימו. 108 שמות יד כז. 109 מכלתא שם פ״ט (עמ׳ 145), פדר״א פמ״ב. 110 יחזקאל לט יג. 111 נחמי׳ ט י.

רכ פירושי סידור התפילה לרוקח

ך בעגגי כבוד בתוך הים. בחסדך, בחסד גדול שכל מיני פירות ד ס ח ת ב י ח ג, זהו " 3 ת העם ת לשון מנהיג לך נחה א י ח ״. נ 2 מצאו בים וכל מיני מתוקים גהגת בחסדך ביבשה. עם זו ולא ערב רב, כי אם עם זו החשוב והקדוש אשרל ת גהגת אותם בענן כבודך עד אשר יבואו אל גוה ה גאלת בבחך הגדול. נק זבת חלב ודבש. ומה שאמר נהלת לשון לשעבר, לפי שכבר היה קדשך אך בכחך יגהגם אל ירושלים ז ע מנהל אותם בעמוד אש וענן, והוא לשון הווה. ב״, ותחילה יביאם אל הר סיני ששם יעבדון את השם ובו 4 שהוא נוה הקודש ניתנה תורה לישראל. ורמז בחסדך גמילות חסדים, בעזך תורה ה׳ עז לעמו יתן,״ על ג׳ דברים העולם עומד. ובן בבקר אנו 6 כן , מי ״ 5 אל גוה קדשך עבודה אומרים גומל הסדים טובים, וידבר ה׳ אל משה לאמר צו את בני ישראל זו תורה, איזהו מקומן של זבחים מדבר בעבודה, הרי תורה ועבודה וגמילות

חסדים שהעולם עומד בזכותם.ן גבורותיך שעשיתה עם מצרים ואת אשר עברנו ו ז ג ר ם י י מ ו ע ע מ שז ח ". א 7 ל כיולדה י ביבשה. י ר גז ו פחד פתאם בא עליהם ודבר שמעו ירגזו. חק מצרים וארץ כנען. ת והזכיר פלשתים אדום ומואב שהם בין א ש ל י פ ב ש ו י ואמר ״עמים״ כשבאין מן המדינות יחד המחוברין יחדיו. ואמר ירגזון, בי. 1 1 כשאדם בשלוה גדולה ופתאום באתה שמועה ויבא רגז ובטוחות למרגיזי א־ל 8״, כך יבאו 9 ם פן יעזרוהו, וישטום עשו את יעקב ו ד י א פ ו ל ו א ל ה ב ז נ אב חזקים א ו י מ ל י . א ק א עליהם בבהלה אלופי אדום היושבים בדרום ה וגבורים ישרים ונכבדים של מואב היושבים אצלם למזרחם כמו בן בדרום, יאחז אותם רעד באיבריהם שיתפרקו אבל לא יהיה פחד כל כך, אבל מלכי בגען אשר״*. בל ישראל באים עליהם נמוגו ונימסים כשומן לפני האש וימס לבבינו9ן הם המלכים והעשירים, במו שאמרה רחב כי שמענו את אשר ע נ י כ ב ש ו י

, והמים להם חומה וידעו שיבול להפיל החומה. 1 2 0 הוביש ה׳ את מי ים סוףה משה מתפלל ידעתי שלבשו אימה בן יהיה ת מ י ם א ה י ל ל ע פ ת, 2 2 ו ה יכול לומר והכנים בו ה׳, כמ . תפל עליהם אימתה, אימה הי ׳ 2 תמידיק עיפתה. ובא אחד ׳ א 2 ' אין ישועתה לו, וכן4 2 3 כן תבואתה לראש יוסף, ו ולימד על כולם תבואתה לשון רבים, כאילו אומר כל שאמרתי למעלה ממגד׳ תהיינה לראש יוסף כן תבואתה, וכן אימתה לשון יחיד ופתרונו 2 5 וממגד, כמו

112 אדר״נ סו״פ ל״ג. 113 שמות לב לד. 114 עי׳ ישעי׳ לג כ: ירושלם נוה קדשך. 115 מכלתא בשלח פ״ט (עמ׳ 146), פסדר״כ פי״ט, ומד״ש פכ״ו: נחית בחסדך זו גמ״ח, נהלת בעזך בזכות התורה ואץ עחך אלא תורה שנא׳(תילים כט יא) ה׳ עוז וכו׳. 116 אבות פ״א מ״ב, במד״ר פי״ב יב: על ג׳ דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ״ח ושלשתן זכק משה אחד נחית בחסדך כוי, תנחומא נשא יט. 117 תילים מח ז. 118 איוב יד ו. 119 בראשית כז מא. 119א יהושע ב יא. 120 שם ב ו. 121 במדרש ויושע פ״כ: ואמר משה לפני הקב״ה רבש״ע כשיבא להלחם עם ישראל תפול עליהם אימתה ופחד, כשיבואו־מלכי האמורי להטמין עצמם בנחלי ארנץ וכר. 122 דברים לג טו. והקטע גם בפי׳ הרוקח כאן(עמ׳ פ). 123 תילים ג ג. 124 איוב י

כא־כב. 125 בראשית מט כו.

אז ישיר רכא

לשון רבים. כל אחת ואחת האמורים למעלה. רגז, חיל, בהל׳, רעד, נמוגו, הריק חשך א׳, , אחר כך ופחד ו׳ פחד. וכן א ׳ 1 6 הי, ואחר כך אימתה אימת ה׳ וצלמות ב׳, עיפתה ג׳, אופל ד׳, צלמות ה׳, ולא סדרים ו׳, ותופע כמו אופל ז׳, וכולם ו׳ בכלל אימתה, וכן בולם ו׳ בכלל אימתה עיפתה. בן באן ירגזון א׳, חיל ב׳, גבהלו ג׳, רעד ד׳, נמוגו ה׳, אימתה ו׳, פחד ז׳, ופחד הזכיר עד כאן ופחד

השביעי כנגד ז׳ עממים.

עך שתראה להם זרועך כחך שתגביר עליהם, כמו ה׳ תמצא ו ר ל ז ו ד ג ב, במו , 2 , וכן שב לימיגי עד אשית אויביך הדום לרגליך8 , 2 7 ידך לבל אויביך1 לא יתיצב איש 3 0 ׳ ת בל הארץ, ובתי , כי גתן ה׳ בידיגו א 2 9 הושע שאמרו לי בפגיבם, הגיבורים, ולא יהיה להם עמידת רגל כי ינוסו מפני גודל זרועך הנטויה

עליהם, ידמו הגיבורים ויהיה לבם כאבן.

. עד יעבר ב׳ פעמים כי ב׳ מעברות עברו, , 3 , ן רד ת הי ׳ א ך ה מ ד ע ב ע ד י ע תחילה הירדן ואחר כך נהר שיצא מן הירדן שנכרת לפניהם ולא היה עמוק במו. ועוד ישראל עברו ואחר בך ויעבור ארון ה׳ , 3 2 הירדן, וזהו עד המעברות. עם , 3 5 ן ו ר ארנ ב ע ד י עבר הים, ע ד י . ע , 3 4 ו ת נושאי , ארון נשא א , 3 3 והכהניםת ממי קנאם אלא שנפלו בחלק גורלו, ואמר יעבר יעבר לומר נחלי י נ זו ק. , 3 6 ארנון. וגם בימי דוד ארם גהרים בהצותו ויראו אפיקים ויגלו מוסדות תבל ועוד יעבור יעבר, לב׳, בי ב׳ בתות נחלקו ישראל על ים סוף אנשי המלחמה וחמושים עלו, הטף והנשים עברו לפניהם, זהו שכת׳ ב׳ פעמים והמים להם חומה, זהו וירא ישראל ויראו העם, העם אילו אנשי המלחמה, ישראל אילו/ בים דרכך ושבילך , 3 7 ת ו ת י , לב׳ כ 3 7 ם השאר, לכך נאמר ראוך מים ראוך מית בתורה י נ . ק , ועוד בת אחת ביד משה וכת אחת ביד אהח , 3 8 במים רבים

. , 3 9 לשמור מצות וחוקים

א מ ו הביא המיוחדים שבהם ומוכתרים, ולא ביקש על ערב רב י ב תו כינה אותם לנטיעה, וכן דוד אמר וכנה אשר נטעה מ ע ט י ת ופושעים. וק ישראל נחלתך ך בית המקדש תביא נתלתך, וכן א ת ל ח ד נ ה . ב , 4 0 נך ימי. , 4 2 ד ך מכוון גגד ירושלים של מעלה וכסא הכבו ת ב ש ן ל ו כ . מ , 4 , הקדושהם להיות ה ת ק ׳ בל המעשים במצרים, ועוד פעלת שאתה בועת לך מ ת ה ל ע פך מציון מכלל י ד ו י ג נ ו ׳ כ מכון לך, פעלת ה׳ משעה שפעלת העולם. ה

126 עי׳ האמונה והבטחון להרמב״ן פרק י׳׳ד: אימתה ופחד שתי מילות, כלומר אימת ה׳ ופחד.

127 תהילים כא ט. 128 שם קי א. 129 יהושע ב כד. 130 דברים יא כה. 131 מכלתא שם פ״ט (עמ׳ 148) ועוד. 132 עי׳ יהושע פ׳׳ג, ברכות נד א. 133 יהושע ד יא. 134 סוטה לה א, תוספתא סוטה פ׳׳ח פ׳׳ו, שמ׳׳ר פל׳׳ו ד. 135 ברכות ד א, p^ro צח ב. 136 תילים יח טז. 137 תילים עז מ. 137א מכילתא. 138 שם פסוק כ. 139 מכלתא שם (עם׳ 149). 140 תילים פ ט. 141 מכלתא שם פ׳׳י(עמ׳ 149): התורה נקראת נחלה וכן אוץ ישראל שנקראת גחלה. 142 מכלתא שם (עמ׳ 150), חגיגה יב ב, שמו׳׳ר פל׳׳ג ד

רכב פירושי סידור התפילה לרוקח

, עולם לא נאמר אלא עולמים, קודם ' 4 4 , זהו מכון לשבתך עולמים 1 4 3 יופי׳ איוה לשכון בתחתונים ולימות המשיח ולעולם הבא, זהו חופף עליו כל 4 5 העולם, וכן י׳ 1 4 ד בי׳ קדושות נתקדשה ירושלים7 ע ך מלא י׳, כ י ד ו י נ נ ו . כ ' 4 6 היוםך שנים ׳ ׳ חלת ר נ . בה״ ׳ 4 מלכים עמדו בעולם כדאמרינן בפרקי דר׳ אליעזר8

. ׳ 4 9 ך בגימ׳ ירושלי״ם ציוץ ת ב ש . ל ק א עיכבו י׳ שבטים בי. וכן 5 ׳ ׳ ש׳ דגושה כמו ממשנתו 5 0 ש ק׳ דגושה, כמו ויקץ יעקב משנתו ד ק מ. זהו שאמר 1 5 2 מקדש כמו ממקדש, לומר ממקדש התחיל להשתית העולם, ה׳ 5 5 ׳ כת ׳ מציון מכלל יופי, ו 5 4 ק הדום רגלי, וכת׳ א ה ׳ השמים בטאי ו 5 3 ישעיהו

בשמים הכין כםאו ומלכותו בבל משלה, לבך סמך ה׳ ימלוך.ד עולם בי תאתה לו ע ם ו ל ו ע ך אז תיראה מלכות השם. ל ו ל מ ׳ י ה המלוכה שעושה פלא בתוך פלא, ולעתיד ימלך שיראה מלכותו לכל חי לימותד חסר כת׳, לומר כי ע ם ו ל ע המשיח ואין צרה יותר, ואז מלכותו לעולם ועד. ל שמו (העולם) [הגעלם] לעתיד יזכירוהו ככתבו, דכתיב יהיה הוי־ה אחד ושמו

, 5 6 ד ח א

: בפסוק ויושע ט״ו פעמים ע ש ו י ק ו ו ס פ ת ה ו ב י ן ת י ג ד מ ו א לך ס ה ו ה׳, בעד ט״ו תיקנו שיר ושבחה מישתבח, לכך תיקנו ושמו אחד ישתבח שמך,, ואם 1 5 ובשבת נשמת כל חי תברך את שמך, שאסור לספר בין ויושע לישתבח 7 תחשוב י״ד שם כתוב ביו״ד ה״י, וחשוב ד׳ לה׳ המלוכה, והיתד. לה׳, והיה הי,ד י״ח ברכות ולמשומדים. וי״ו פרשיות ע יהיה ה׳, הרי י״ח ה׳ וא׳ אדנות כ1 מתחילין וידבר ה׳ אל משה לאמר, וב׳ ויאמר ה׳ אל משה בא אל , 1 5 בתורה 7 פרעה, ויאמר ה׳ אל משה אמור אל הכהנים, וא׳ ויאמר ה׳ אל אברם לך לך.ן ו י כ י ש מ וט״ו שמות ביושע, ובן ט״ו אותיות בפסוק ה׳ ימלך לעולם ועד, מ, וכן תיקנו ם י נ ת כה כ ר ב ב ת ש ו ב י ו ת ׳ ך בט׳ ר ב ת ע י ש ו י ר ו ד שי מ ו ל

בישתבח ט״ו שיר ושבחה וכו׳, וכן דוד יסד ט״ו שיר (השירים) המעלות. ויושע י״ו תיבות בעד י״ו חיים בתמניא אפי, לקבל תורה שנכרתו עליה י״ו׳ עץ חיים הי״א, לכך נושענו. וירא ישראל י״ז תיבות בעד י״ז שעמדו 5 בריתות8

על הים, הקב״ה וג׳ אבות וי״ב שבטים ומצרים סבא.. והתחיל בא״ז בזכות ח׳ ׳ 5 9 אז ישיר ב׳ תיבות, י׳ גיסים במצרים וי׳ על הים

פל״ה ו, ירושלמי ברכות פ״ד ה״ה. 143 תילים נ ב. 144 מ״א ח יג. 145 שבית המקדש קודם לבריאת העולם עי׳ פסחים נ א, נדרים לט ב. 146 דברים לג יב. 147 כלים פרק א מ״ו. 148 פרק יא. 149 כן מובא בפי׳ הרוקח (עמ׳ פא). 150 בראשית כח טז, עי׳ פי׳ הרוקח שם. 151 בר״ר פם״ט ז. 152 יומא נר א. 153 ישעי׳ סו א. 154 תילים נ ב. 155 שם קגא. 157 וכן בסידור ר׳ שלמה (עמ׳ עא): ואסור לספר בין יט. 156 זכרי׳ יד ט, ועי׳ פסחים נ אחד לישתבח. 157 א עיץ פירושו שמות (עמ׳ שג). 158 נדרים לא ב, עי׳ בפירוש הרוקח בראשית (עמ׳ פו): עץ חיים זו תורה (ברכות לב ב), אין לך כל מצוה ומצוה שלא נכרתו עליה י״ו בריתות (סוטה לז א), לכך קורץ י״ו בתורה בשבוע, י״ו פעמיע^ם ואחיה החייני בתמניא אפי׳(תהילים קיט) כמנץ עץ חיים [צ״ל: הי״א], וכ״ה בפירושו בשלח (עמ׳ שג). 159 מכלתא פ״ו(עמ׳ 114),

אז ישיר רכג

. ועוד בא״ז נתפרשה זאת השירה, וכן שיר השירים. 1 6 0 ימי המילה נקרע היםר בגימ׳ שלעתיד. ישיר השירה אשירה, כל שבתותיו משולשות קדוש קדוש שי י1 עד כסא הכבוד, עזי י״ב תיבות ונ׳ אותיות, 6 קדוש. גא״ה מעלות מזכיר בחגיגה 1ד אבותם עשה פלא, מתחיל בג׳ 1 ע 6 ד י״ב שבטים ונ׳ אותיות בהם, לבך 2 ע כ

ומסיים בפסוק בנ׳.ה ה׳ תיבות בעד ה׳ מיני כלי זיין הנזכרים במשנה״״ לא מ ח ל ש מ י ׳ א ה

יצא האיש לא באלה ולא בתריס ובו׳, וראו את היד בה׳ אצבעות.. 1 6 ל בי׳ ומסיים בו׳ שמו, הרי י״ו פנים יש לחרבו של הקב״ה 4 והפסוק מתחיוםהכפורים לעצל מן החרב, וי״ו אנשים וי״ו קרבנות בשבוע, וי״ו קרבנות בי

. קורץ בשבוע, וי״ו עץ מן כל עץ נחמד עד דרך עץ החיים״יין ד י׳ מכות על הים, ונהפך הים לי׳ דברים המעי ת י׳ תיבות ע ב כ ר מ. 1 6 7 ת ח . מרכבת חסר ו׳, כל ו׳ מאות רבב ברזל היו לפניו במרכבה א , 6 6 לתא במכית ו׳ תיבות, שהתהומות כיסו ו׳ מאות רכב בחל. תהומות חסר ו״ו, ו מ ו ה ת

שהתהומות כיסו פרעה וסיעתו וניצלו ו״ו שבטים.ך ח׳ תיבות, בעד ח׳: רמה, ירה, טבעו, יכםיומו, ירדו, תרעץ, תהרס, נ י מ י תשלח, הרי ח׳ עד חרונך, שבא להראות בימין קדשו לעשות נקמה בחרון.ד ח׳ מיגי גיאות הראה כבודו: ירה, רמה, טבעו, ע ך ת׳ תיבות, כ ג ו א ב ג ברו ו

ירדו, תערץ, תהרס, כסמו, צללו.. וכת׳ ויט ' 6 ד י״ב שבילים שהלכו י״ב שבטים8 ע ך י״ב תיבות, כ פ ח א ברו ות הים ב׳, וישב את הים ג׳, ויבואו בגי משה את ידו על הים א׳, ויולך ה׳ את ידך על הים ו׳, ואת ידו על הים ישראל בתוך הים ד׳, אל תוך הים ה׳, גטה א ז׳, וישב הים ח׳, מצרים בתוך הים ט׳, אחריהם בים י׳, ביבשה בתוך הים י״א,

ד וקפאו לישראל. ו נ מ ו כ ב צ ת על שפת הים י״ב. נ מב י״ב תיבות, בעד י״ב שבטים שרצה לרדפם ולהרגם ובאו י ו ר א מ א: שש מאות רכב א׳, וכל רכב בי, סוס רבב ג׳, חילו ברכבו ׳ 6 9 עליהם בי״ב רכבים

תנחומא בשלח י. 160 תנחומא שם אות יב. 161 חגיגה יג א. 162 תילים עז יב.

163 שבת םג א. 164 שוח״ט לא ו: חרבו של הקב״ה ט״ז פיות לה, וראה עוד בשוח״ט עח יט. 165 בראשית ב ט־כד. 166 בשלח דויהי פרשה ד (עמ׳ 100): י׳ נסים נעשו לישראל על הים נבקע הים נעשה כמו כיפה שנאמר (חבקוק נ יד) נקבת במטיו ראש פחיו יסערו להפיצני, נחלק לי״ב גזרים שנאמר ונטה את ידך על הים ובקעהו, נעשה הים יבשה שנאמר ובנ״י הלכו ביבשה, נעשה כמץ טיט שנא׳ דרכת בים סוסיך חומר מים רבים, נעשה prw שנא׳(תילים עד יג) אתה פוררת בעזך ים, נעשה סלעים סלעים שנא׳ שברת ראשי תנינים על המים, נעשה גזרים גזרים שנא׳ (שם קלו) לגוזר ים סוף לגזרים, נעשה ערימות ערימות שנא׳(שמות טו) וברוח אפיך נערמו מים, נעשו כמו נד שנא׳ נצבו כמו נד נתלים, הוציא להם מתוקים מתוך מלוחים שנא׳(תהילים עח טו) מוציא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים, הקפיא להם את הים ונעשה כמק כלים של זכוכית שנא׳ (שמות טו) קפאו תהומות בלב ים וכו׳. 167 תנחומא בשלח יג, מדרש חסרות מתירות נז (עמ׳ רנד). 168 צמין לעיל מכלתא וסדר״א

פמ״ב. 169 וכן בפי׳ הרוקח עה״ת (עמ׳ עט).

רכד פירושי סידור התפילה לרוקח

ת הרכב ח׳, סוס ורכבו ט׳, די, בפרעה וברכבו הי, פרעה רכבו ר, על רכבו זי, א מרכבות יי, פרעה ברכבו י״א, סוס ורכבו י״ב.

ו ים לח׳ אומות: מצרים אי, לודים מ ס ת ח׳ תיבות שנשף הקב״ה, כ פ ש נ ב׳, ענמים ג׳, להבים ד׳, נפתחים ה׳, פתרוםים ו׳, כסלוחים ז׳, וחם חי.

/ וי״ב 1 6 9 ו י ת ו ך י״ב תיבות, כי פרעה אמרו על י״ב חדשים שהיו מכ ו מ י כ מ שבטים אמרוהו על הים.

ך ד׳ תיבות, כנגד ד׳ הודאות: ה׳ הצדיק א׳, אני ועמי הרשעים נ י מ ת י י ט נץ לפי שאמרו במיטב ר ו א מ ע ל ב ב׳, חטאתי לה׳ אלקיכם ג׳, ולכם ד׳. ת

. , 7 0 ק א ה. נתית 1 7 ד נוה קדשך, בי׳ קדושות נתקדשתה 1 ע ך י׳ תיבות כ ד ס ח ת ב י ח נ

בגימ׳ על יד״י מש״ה.ו י״ב ל ה ב ם ז׳ תיבות, כעד ז׳ עממין שרגזו לפני ישראל. אז נ י מ ו ע ע מ של י״ז תיבות, פ תיבות, שנבהלו ז׳ עממין ועמון ומואב ואדום וארם ופלשתים. תת בפשוט ובא״ת ב״ש בגימ׳ י נ שקנאם בלקח טו״ב י״ז בגימ׳, זהו עם זו קנית. ק

. 1 7 3 , ה׳ קנני ראשית דרכו , 7 2 תרי״ג א׳ יותר, כעד היראה שקנאה בתורהו י״ב תיבות, כעד י״ב שבאו למקדש, ודוד קגה מקום המקדש מ א י ב ת, זהו שאמר שלמה עד 1 7 5 . תביאמ״ו אותיות בי״ת אמ״ו , 7 4 מממון בל י״ב שבטים, כאיש אשר אמו 1 7 7 1 זו ירושלים שנקרא אם לישראל 7 6 שהבאתיו אל בית אמי1 ד׳ דברים נקרא נחלה, 7 8 תנחמנו, ואל חדר הורתי משם הרת העולם. במכילתא

לכך ד׳ דברים כאן גתלתך א׳, לשבתך ב׳, פעלת ג׳, מקדש ה׳ כוננו ידיך די.׳ ומפרש למה לפי שכוננו ידיך, בית ראשון ובית שני ש ה ד ק ׳ מ ת ה ל ע פ שנעשו על ידי בני אדם באו בני אדם והחריבום, מקדש שלישי שפעלת ה׳׳ ש ה ד ק ׳ מ 1 לא יחריב עוד. ה 7 9 בעצמך ותקרא אותו על שמך לפי שכועו ידיךה שמו אשר ז 1 8 למה בין ב׳ שמות, לפי שעתיד הקב״ה לקרוא למשיח ה׳ דכתיב 0

. 1 8 , יקראו ה׳, וישליטו בירושלים ששמה ה׳ דכתיב ה׳ שמה בסוף יחזקאלך ד׳ תיבות, לומר שימלך כשתפל מלכות רביעית. אלו נאמר ה׳ ל מ ׳ י ה מלך הייתי אומר מיכן ולהבא, ולכך פסק בינתיים ה׳ ימלך, בלומר ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלך. ד׳ פסוקים שיש בהם ב׳ פעמים הי: אז ישיר, ה׳ איש מלחמה, ימינך ה׳, תביאמו, לשמר מן ד׳ גליות גאלת, שהם ח׳: בבל, כשדים, פרם, ומדי,

. , 8 2 ית נ יון, ומוקדון, אדום, ושעיר, לכך לעתיד למנצח על השמי י״ח פסוקים באז ישיר: א׳ז בים׳, ע׳זי וארוממנהו׳, ה׳ שמו׳, מ׳רכבות סוף׳, ת׳הומות אבן׳, י׳מינך אויב׳, ו׳ברוב כקש׳, ו׳ברוח ים׳, א׳מר ידי׳, נ׳שפת

169 א עדיות ספ״ב. 170 בראשית מז יא. 171 כלים פרק א מ״ו. 172 עי׳ שבת לא ב. 173 משלי ח כב. 174 זבחים קטז ב, וע״ע יומא יב, א רש״י ד״ה אלא. 175 עי׳ פי׳ הרוקח. 177 ישעי׳ סו יג, פסדר״כ (עמ׳ קלט). 178 מכלתא ב עה״ת (עמ׳ פא). 176 שה״ש ח דשירה פ״י (עמ׳ 149). 179 עי׳ כתובות ה א, רש״י ניוכה מא א ד״ה אי נמי, ראש השנה ל א. 180 ירמי׳ כג ו. 181 יחזקאל מח לה, עי״ש ילק״ש ואיכ״ר פ״א נז. 182 תילים מז׳ ו, ועיין

אז ישיר רכה

/ נ׳חית קדשך, ש׳מעו פלשת/ א׳ז כנען/ ת׳פל ק / נ׳טית א אדירים/ מיי פלא קנית/ ת׳ביאמו ידיך/ ה׳ ועד/ התחלת פסוקין וסופן תקח האותיות ויהיה בגימ׳ ג׳ אלפים ות״ר, כי מבריאת העולם עד שעשו פורים ג׳ אלפים ות׳׳ר שנים. ולמה1 בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את 8 י״ח פסוקים באז ישיר, לפי שבת׳ 3, 1 8 4 האלקים על ההר הזה, ויש י״ת פסוקים בי׳ דברות מן וירד עד לא תחמד1 י״ה 8 5 כנגדן תיקנו י״ח ברכות בתפילה, ובן בא דרך אורח נתיבה בתמניא אפי׳ תפילת צדיקים רצונו. 8 6 פעמים. וי״ת פעמים צדיקים בספר תהילים, זהו, וכן י״ח פעמים בחומש עולת תמיד א׳ באתה 1 8 7 ד תמידין תיקנו ע ותפילות כ• עבדו את ה׳ 8 תצוה וי״ז פעמים בפרשת פנחס, וי״ת יראת ה׳ בספר משלי, זהו8 ביראה זהו תפילה, כמו ולעובדו בבל לבבכם וכי יש עבודה ב׳׳בבל״ אלא זו

. , 8 9 לה תפי

וכן י״ד שם י־ה בויושע, כי לה׳ המלוכה והיתה לה׳ המלוכה, והיה ה׳ למלך, יהיה ה׳ אחד, הרי י׳׳ת שמות. וכן י׳׳ח מאות וי׳׳ח פעמים ה׳ בה׳ד המתפלל י׳׳ח ברכות בכוונת הלב יצאו י׳׳ת מאות מלאכים לקבל ע / כ 1 8 9 ם משי חו: אלף ות׳׳ת עומדין לפניו צדק ומלמדים 2 0 0 תפילה. ומצאתי בספר המרכבה מישרים והוא יושב בעבה של (לקבל תפילה להפיל) מרכבה בדרומו של ערבות מפני שהוא עשוי מישור וכו׳(עד), וכשראה משה ביתי צבאות סביבותיו לשורפו התפלל וביקש רחמים על ישראל ואחר כך ביקש רחמים על עצמו, ופתח היושבעת אשר על ראשי הכרובים, ויצאו אלף ושמונה מאות ת החלו על המרכבה א םניגורין ומט׳׳ט שר הפנים עמהם, וקיבלו תפילות מישראל ונתנו אותו בראשו

של הקב׳׳ה שמע ישראל ה׳ וגומר, צהלו ושמחו פניה של שבינה.

, 2 0 1 בויושע י״ד שמות בי״ה, והן בגימ׳ שס׳׳ד לפי שמכת מצרים י״ב וכשכופלין ה׳ ימלוך יהיו ט׳׳ו שמות בד׳ אותיות. ובן ה׳ ימלך ט׳׳ו אותיות, כעדן בתילים י״ב ברוך ה׳ וא׳ ברוך אתה ה׳ וא׳ ברוך ה׳ יעמם, וא׳ יהי שם ה׳ מבורך, וא׳ 2 0 2 או ב׳ ברוך אלקים, ובן י׳׳ג קימות בתילים, וא׳ קומה ה׳ למגוחתיךה יש בויושע, וא׳ ד . וט״ו כבוד בספר יחזקאל, כן י״ד ה 2 0 והגשא בעברות צוררי3, ערבות 2 0 4 מקדש אדג־י, וט״ו שיר המעלות בעדם, זהו לרוכב בערבות בי־ה שמו2 כמו שמרו שבת שבו צדק ומשפט וצדקה וגנזי חיים וגגזי 0 3 הוא לט׳׳ו דברים שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורותות ונשמות שעתידות ליבראות וטלם נדבות תניף. ושם חיות אופנים ש ג 2 0 שעתיד הקב׳׳ה להחיות בו מתים שנ׳ 4

להלן סימן מד עזרת אבותינו. 183 שמות ג יד. 184 שם יט כה — כ מ. 185 תהילים מזמור קיט. לא ידעתי מנינם. 186 עי׳ תילים טו כט. 187 ברכות כו ב. 188 תהילים קp בהקדמה לפירושו עה״ת (עמ׳ יח). ב. 189 ספרי דברים פיס׳ מא. ועי׳ תענית בא. 189 א ע 200 אודותיו עי׳ כתבי יד בקבלה (עמ׳ 124). 201 שמכת מצרים י״ב חדש (עדיות ספ״ב), כמנץ שס״ד ימי השנה. 202 תילים קלב ח. 203 שם ז ז. 204 שם סח ה. 205 חגיגה יב ב:

ערבות שבו צדק משפט וכוי. 206 תילים שם.

רכו פירושי סידור התפילה לרוקח

ושרפים ומלאכי השרת ומלך רם ונישא שוכן עליהם, שנ׳ סולו לרוכב בערבות בי־ה שמו ט׳׳ו דברים, ועוד רקיע אחד יש למעלה מראשי החיות.

בויושע י״ת שמות בן ד׳ אותיות הם ע״ב אותיות, כנגד ע׳׳ב תיבות משם, ויש כל אלפא ביתא בהתחלת התיבות שבויושע חוץ מד׳ שאין בשום 2 0 ויםע 7. ימלוך ה׳ בפסוק פעם 2 0 ד כשיפול מלכות רביעית אז ימלך 8 תיבה מתחלת, עד [ד׳] בני אדם ע אחת ה׳, כשיפול מלכות ה׳ אז יהיה ה׳ אחד, ובו ד׳ תיבות כ, אבל ה׳ ימלוך כופלין, הקב״ה , , 2 0 שמלכו בכיפה עם שלמה בדאמרינן במגילה 8

מלך בתחילה למלך בסוף כל, ועל כן סיים השירה בה׳ [ימלוך] לעולם ועד.2 יזכרו וישבו אל ה׳ בל 0 9 ן י י ה לפי שאמר למעלה מן הענ כ ו ל מ ׳ ה ה כי לק וישתחוו(לה׳) לפניך כל משפחות גוים כי לה׳ המלוכה, נותן טעם אפסי א2 , 0 ׳ כת לדבריו למה ישתחוו לו לפי אשר לו המלוכה שהוא ממליך מלכים, ו2 מי לא יראך מלך הגוים וגו׳ ובכל מלכותם מאין ״ ׳ כת והפכתי כסא ממלכות, ו, ומלך גדול על כל 2 , 2 לם כמוך, וה׳ אלקים אמת הוא אלקים חיים ומלך עו

. 2 , 3 אלקיםי ם הואיל ואמר לה׳ המלוכה למה אמר ומושל, אלא לפי ל ב גו ש ו מ ו שלא נודע המלבות בעוד שמושל עשו על עמו אע׳׳פ שהמלוכה לפניו, אבל ממשלתו בגוים מסיר מלכים ומושיב מלכים לכסא, אבל כשהיה ביום ההוא, ומלכותה לעם אחר לא 2 , 4 א ו ה ישליכו איש אלילי כספו ונשגב ה׳ לבדו ביום ה תשתביק והיא תקום לעלמיא, וכל עממיא אומיא ולישניא (ו)ליה יפלחון (וןשלטניה שולטן עלם די לא יעדה ומלכותיא די לא תתחבל, ויקבלון מלבותא

. 2 , 5 ם ל קרישי עליונים ויתםנון מלכותא מלכות עה לו המלוכה, וה׳ תיבות כי לה׳ המלוכה, כי לאחר ד׳ מלכיות וגוג אז תהי לכך אומר ה׳ ימלך א׳, ה׳ ימלך ב׳, כי לה׳ המלוכה ג׳, והיתה לה׳ המלוכה ד׳,2 יש ה׳ פעמים מלך הכבוד, , 6 אה מלו והיה ה׳ למלך ה׳, וכן במזמור לה׳ הארץ וד בבל וכשדים, עיני גבהות אדם שפל ב׳, ושח ע 2 א׳ כ , 7 ש י וישת אדם וישפל א רום אנשים וגשגב ה׳ לבדו בעד פרס ומדי ג׳, ושח גבהות ושפל רום אנשיםד אדום ושעיר, ע ד יון ומוקדון די, וישח אדם וישפל איש ה׳ כ ע ונשגב ה׳ לבדו כד גוג ואגפיו. ולא אמר וגשגב ה׳ לבדו לא בפסוק ע ועיגי גבוהים תשפלגה כ ראשון ולא באחרון כי אם בבי אמצעיים, לפי שגבוכדגצר שהוא על בבל וטיטום על אדום הם החריבו הבית כביכול לא גשגב, אבל בימי פרם ויוון היה הבית אז

גשגב.2 כשיעלו ישראל על ידי מושיעים שלהם , 8 ן ו י ד צ ה ם ב י ע י ש ו ו מ ל ע ו מגלותם ויבאו בהר ציון, וגם המושיעים יעלו ויבאו בהר ציון ששם עיר

207 עי׳ סידור ח׳׳א (עמ׳ עא ב). 208 כל הקטע בפי׳ הרוקח עה׳׳ת (עמ׳ פב), מכלתא פרשת השירה פרשה א (עמ׳ 116). 208א מגילה יא ב. 209 תהילים כב כחיכט. 210 חגי ב כב. 211 ירמיה י ז. 212 שם. 213 תילים צה ג. 214 ישעיה ב יא־יז. 215 דניאל ב מד. ו

יד־יח. 216 תהילים מזמור כד. 217 ישעיה ב ט־יא.. 218 עובדיה פסוק כא.

אז ישיר רכז

ת הר עשו על כל אשר עשו עם פ ט במשפטים אכזרים. א ש המלכות. לם משיח בן י ע י ש ו ישראל אז והיתה לה׳ המלוכה, אז תיראה מלכותו לכל. מ, בהר ציון 2 2 , ומושיעי״ם בגימ׳ ז״ה הו״א מל״ך המשי׳׳ת0 2 1 אפרים ומשיח בן דודי, ובת׳ נבון יהיה הר בית 2 2 בגימ׳ המשי״ח, בהר ציון לפי כי אוהב ה׳ שערי ציון 1, בכל מקום שהיתה שבינה היתה, בהר מקום אויר נאה 2 2 2 ה׳ ונשא הוא מגבעותד עשו לרבות ת ה ט א פ ש וקדוש, ובציון היו סנהדרין על כן נאמר בהר ציון. ל

שדה אדום וכל השפלה ורומי חייבת וקיני וקניזי וקדמוני.ה והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי ועלו מושיעים י׳׳א כ ו ל מ ׳ ה ה ה ל ת י ה ו2 י״א, וכן את עשו 2 3 תיבות, וכן משא דומה אמר שומר ובהר ציון תהיה פליטה, וכן ויתלו 2 2 6 , ובן וישלת יעקב מלאכים 2 2 ת עמלק 5 , ובן ויך שאול א 2 2 4 שנאתיע צרעת שעתידה , בעד י״א פסוקים המתתילין ומסיימין בג׳ ע 2 2 ך מ את ה, וכעד ח׳ 2 2 8 מלבות הרשעה ליפרע ממגה בעע צרעת כדאית׳ בספר היכלותע והמדתא והמן ובעד המן וי׳ בגיו, וכעד ט׳ מלכים בגי אדם אלופים באדום א1 וגוג הרי יי, ואז והיתה לה׳ , 2 2 ן בפרקים דר׳ אליעזר 8 שמלכו בכל העולם המעי

המלוכה הרי י״א.ה גיכרת לבל, ויבאו לפגיו ץ שמלכותו תהי ר א ל ה ך על כ ל מ ׳ ל ה ה י ה וה ולא קודם לכן י ה א י ו ה ם ה ו . בי 2 2 כל הגוים בקרבגות ולעבדו(חשבם אחדיו שלא יקרא מ ש ד כי ישליכו איש אלילי כספו וגשגב ה׳ לבדו. ו ח ׳ א יהיה. ה גוי לאלהיו בי אם לשם ה׳ וישתחוו לפניו בל הברואים. בשוחר טוב במזמור, 2 3 0 * בך ה׳ תסיתי ואל אבושה זהו שאמר הכתוב יבושו בל עובדי פסל 2 ל״אי2 א״ר יורן בשם ר׳ גחמיה עתיד הקב״ה ליתן ממש מעט בע״ז והיא באה2 והשתחוו לו כל אלהים, ומזקקת בפגי עובדיה והיא 3 ומשתחוה להקב״ה שג׳ 0 בושה לעובדיה, א״ר פגחם עתיד הקב״ה ליתן פתחון פה לע״ז להיות מדברת בפני עובדיה, ואומרת להן אוי לבם שהנחתם לחי עולמים שהוא קונה שמים. א׳׳ר יוחנן כשעלה 2 3 וארץ והשתחויתם למי שנ׳ עליו פה להם לא ידברו1 הקב״ה בסיני נתן בה בע׳׳ז והשתחוה לו, א״ר תחליפא והכתוב מסייע לר׳ יוחנן שנ׳ והשתחוו לו כל אלהים, ישתתוו אין כתיב באן אלא והשתחוו שכבר

נשתחוו לו, הרי שלעתיד יהיה הוא אחד ושמו אהד. ה׳ ימלך, כי לה׳ המלוכה, והיתה לה׳ המלוכה, והיה ה׳ למלך הרי ד׳,ד ד׳ מלכיות וא׳ גוג שהראה מלכותו עליהן, כעדן ע וכופלין ה׳ ימלך הרי ה׳. כ2 בראש הפסוק האדון ה׳ צבאות, לכן ישלח האדון ה׳ 3 2 ד׳ פעמים בספר ישעיה צבאות במשמניו רזון, הגה האדון ה׳ צבאות מסיר מירושלים, וא׳ בסוף הפסוק

219 סוכה נב א, במד׳׳ר פי״ד א, פסק׳׳ז בלק (קכט, א), ספר זרובבל (בתי מדרשות ח׳׳ב עמוד תקזז). 220 חסר ה׳. 221 תהילים פז ב. 222 ישעיה ב ב. 223 עובדיה פסוק יז. 224 מלאכי א ג. 225 שמואל א טו ג. 226 בראשית לב ג. 227 אסתר ז י. 228 ל״מ. 228א פרק יא. 229 השווה צפניה ג ט: כי אז אהפוך אל עמים וכו׳ לעבדו שכם אחד.

229א מדרש תהילים לא ד. 230 תהילים צז ז. 231 שם קטו ה. 232 ישעיה א

רכח פירושי סידור התפילה לרוקח

/ ואומר בשוחר טוב(צבאות) במזמור " 2 ת ו א ב ומלך עז ימשל בם נאום האדון ה׳ צ, ר׳ פנחס בשם ר׳ אושעיא אמר ה׳ 2 3 3 ה׳ מה רבו צרי קומה ה׳ הושיעני אלקיד מלחמת ע ד ד׳ מלכיות וא׳ כ ע קימות אמר דוד בספר ראשון בתהילים, ד׳ כ/ הרי ד׳ מלכיות. וכן גוג, ה׳ ימלך א׳, כי לה׳ המלוכה ב׳, המלוכה ג׳, למלך דד ד׳ מלכיות, וכעד במזמור כל העמים ע ה׳ ימלך (א׳) לעולם ועד ד׳ תיבות כ2 נאמר מלך גדול על כל הארץ, כי מלך כל הארץ, מלך אלקים על 3 4 תקעו כף גוים, זמרו למלכינו, כי לה׳ המלוכה, והיתה לה׳ המלוכה והיה ה׳ למלך, כעדןד ג׳ פסוקים מלכות ע ג׳ מלך גדול א׳, כי מלך ב׳, מלך אלקים על גוים ג׳, כ2 כעד זמרו 3 3 ד ח שצריך להזכיר. ובתורה ג׳ מלכות א׳ שמע ישראל ה׳ אלקיגו אד ה׳ ימלך, וכן בתהילה ע למלכינו, וכאן כעד יהיה ה׳ אחד ושמו אחד, או כ לדוד כבוד מלכותך, הדר מלכותו, מלכותך מלכות כל עולמים יהיה ה׳ אחד, שידעו הכל כי אין אחר כי אם הוא לבדו, ולא יתחברו אליו שום אלקות כמו, 2 3 7 ד לא יקרא בא״ד כי אם ביו״ד ה״י ח ו א מ ש . ו 2 3 6 שכתוב ונשגב ה׳ לבדו

ולשמו הנכבד והנורא יברכו. מן והיה ה׳ למלך עד ושמו אחד י״ג תיבות כמניין אח״ד, כעדם י״ג קימות בספר תהילים, וכעדם י״ג ישיבות, וי״ג בחומש בין לאהבה לאהבי ואהבתי, וי׳׳ג פעמים אריכות ימים במשנה תורה, וי״ג מידות ייחודין בתורה, וי״ג ברוך ה׳ בתילים, וי׳׳ג כבוד ה׳ כת׳ בתורה, וי״ג תורה במשלי, וי׳׳ג מידות התורה נדרשת, וי׳׳ג אור מבראשית עד ויבולו, ולומר לעתיד ייחדוהו וילמדו תורתו, אח״ד בגימ׳

י״ג, לכך כשיאמרו ושמו אחד יאמר התזן מיד ישתבח שמך.

2 אלעזר הקטן קבלתי תיקון תפלות מאבא מארי יהודה ב׳׳ר קלוגימום 3 אגי 8 ב״ד משה בן דבנא יהודה בן רבנא קלונימום בן דבגא משה בן רבגא קלונימום בן רבגא יהודה, וגם קבלתי מדבי׳ יהודה החסיד כאשר קיבל מאביו רבינו שמואל הקדוש החסיד כאשר קבל מדבי׳ אלעזד החזן משפירא, בי רביגו״ בשעת פטירתו היה דבי׳ שמואל החסיד בנו היה נער ומסרו לרבינו 2 3 קלונימוס8 אלעזד חזן משפירא, וכשגדל רבי׳ שמואל החסיד קבל ממנו באשר צוהו רבי׳ קלוגימום הזקן, ורבי׳ קלוגימום הזקן קבל מאביו רביגו יצחק ור׳׳י קבל מאביו רבי׳ אלעזד הגדול בר׳ יצחק בר׳ יהושע בד׳ אבון הוא ד׳ אבון זקגו של רבי׳ שמעון הגדול ממגנצא, ודבי׳ אלעזד הגדול למד תודה לפני רבי׳ שמעון הגדול,

כד, ג א, י טז לג. 232א שם יט ד. 233 מדרש תהילים פ׳׳ג ז, ולפנינו: ה׳ קימות ניבא דוד להקב״ה בספר תהילים. 234 תהילים מזמור מז. 235 דברים ו ד. 236 ישעיה ב יא יז. 237 פסחים נ א: ושמו אחד אטו האידנא לאו אחד הוא, אמר רבי נחמן בר יצחק לא כעוה״ז העוה״ב העולם הזה נכתב ביו״ד ה״א ונקרא באל״ף דל׳׳ת וכו׳. 238 בכי׳׳א: אני אלעזר הקטן קיבלתי תיקק תפילות מאבא מרי הרב ןבכ׳׳י פילד׳: רבינו] ר׳ יהודה ב״ר קלונימוס וממורי רבנא יהודה החסיד בן רבנאp לבו לעבוד להקב״ה ביראה n שמואל הקדוש ואכתבם למען ידע כל אדם מה סוד בברכות

ואשריו. 238א בכ׳׳י פילדלפיא נוסף: הזקן. —

אז ישיר רכט

כי ד״י אבי׳ של רבי׳ שמעון הגדול ודי יהושע זקנו של ד׳ אלעזר הגדול היו, כי כשנפטר ד״י היה רבי׳ אלעזר הגדול בגו ב 2 3 אחים על בן גדלו רביגו שמעון 8 גער קטן וגדלו בביתו ולמד לו תורה הוא ורבי׳ גרשם מאור הגולה. וגס רבי׳ יהודה הכהן מסר לו לרבי׳ אלעזר הגדול, והוא רבי׳ יהודה הכהן שעשה ״ספד הדיגין״ הוליד רבי׳ אברהם הכהן ורבי׳ אברהם הכהן הוליד רבי׳ מאיר הכהן, ורבי מאיד הכהן הוליד ר״א הכהן ור״א הכהן הוליד לרבי׳ אלעזר הכהן, ורבי׳ אלעזר הכהן הוליד לרבי׳ יהודה הכהן ורבי׳ יהודה הכהן (הוליד לרבי יהודה הכהן, ורביגו יהודה הכהן) הוליד לר׳ אלעזר הכהן חסיד, ור׳ אלעזד הכהן חסיד

1 החסיד הבחור. 2 5 הוליד ר׳ יעקב הכהן 8

י אהרן בגו של ד׳ 2 3 וקבלו סוד תקון התפלות ושאר סודות רב מרב עד אבן 8 שמואל הנשיא אשר עלה מבבל משום מעשה שהיה והוצרך לילך נע וגד בארץ, ובאו בארץ לומברדיאה בעיר אחת ששמה לוקא, ושם מצא רבי׳ משה שפייט ״אימת נוראותיך״ ומסר לו כל סודותיו, והוא דבי׳ משה בן דבי׳ קלונימוס [בן] בן רבי׳ יהודה, הוא היה הראשון שיצא ה 2 3 רבעו משלם בן רבנו קלונימוס8 מלומברדיאה, הוא ובניו רבי׳ קלונימוס ורבי׳ יקותיאל וקרובו רבי׳ איתיאל ושאר אנשים חשובים, הביאם המלך קדלא עמו מארץ לומברדיא״ה והושיבם במגנצא, ושמה פרו וישרצו וירבו במאד מאד, עד אשד פקדה שם חרון אפו על קהלות הקודש בשנת תתג״ו ושם גועגו אבדגו כולגו אבדגו זולתי מתי מספדי כאשר כתבנו 2 3 שנשארו מקרובינו הזקן, והוא מסר לרבי׳ אלעזד החזן משפירא 8 לעיל, ורבי׳ אלעזר חזן מסד לרבינו שמואל חסיד, ודבי׳ שמואל חסיד מסד

לרבי׳ יהודה החסיד, וממנו קבלתי אני הקטן סוד התפלות ושאר סודות.

ואכתוב סוד התפלות למען ידע כל אדם מה סוד בברכות ויכוין לבו לעבוד להק׳ ביראה ואשריו. והגה עדי וסהדי במרומים שלא דברנו בדברים האלו לא' עליגו החוטא בגפשו, כי 2 3 לכבודיגו ולא לכבוד בית אבותיגו אלא שלא יחלוק8 החולק על זה כחולק על דברי תורה שגיתגה מסיגי, כי סוד התפלות קבלגו רב מרב עד נביאים וזקנים וחסידים ואגשי כגסת הגדולה שתקגוה, והמוסיף והמגרע אות אחת או תיבה אחת אוי לו בזה ולבא, כי אין להוסיף ואין לגרוע, כי לא יסדו בחגם תיבה אחת ואפילו אות אחת כאשד גבאר בעזרת הבורא המלמד

לאנוש ביגה.

238ב בכ׳׳י פילד׳: הגדול. 238ג בכ׳׳י פילד׳ חסר ״הכהן״. 238ד בכ׳׳י אוקספורד ופילדלפיא ׳׳אבוי׳ ובכ׳׳י פריס ״אבן׳׳, וראה לעיל בסימן לד בסודות התפילה גם שם ׳׳אבו אהק״. 238ה נוסף בכ״י פילדלפיה, ובכ׳׳י פריס חסר. 238ו בכת׳׳י פילדלפיה: מתי מספר שנשארו מקרובינו עם רבנו

קלונימוס הזקן משפירא כאשר כתבתי לעיל. 238ז בכ׳׳י פילדלפיה: יחליק.

רל פירושי סידור התפילה לרוקח

״. ע״א ישיר זה נוהג ה ש(י)ר לא נאמר אלא ישיר, לעתידי ש ר מ שי [*אז י. ע( ו )ז י עוז אחר עוז, אבל אם 2 4 0 , וככה יעשה א 2 3 כל שעה, כמו אז ידבר יהושע י

. 2 4 1 היה כת׳ ״עוזי״ אז היה תוקפי, עוז שלית ח 2 וערפל ת 4 2 ד ט׳ שיש עד כסא הכבוד ז׳ רקיעים ה בגימ׳ ט׳, ע א כי ג

ת כבודו, וכסא הרי ס׳. , שלא יראו המלאכים א 2 4 רגליו32 סופי תיבות 4 , ועבר בים צרה 3 2 4 4 ה בים [רמה] בגימ׳ פס״ל מיב״ה מ ד2 המים להם חומה. ואל יעלה בלבך שמיכה פסל הוליך, 4 7 ׳ , היינו דאמ 2 4 6 רמה. ע״א שני בניו של בלעם היו 2 4 8 אלא מעות עלה בדעתו להוליכן לצורך פסל, וכשבאו בים אמרו שם עלו ופרחו עד 2 4 9 קוסמי קסמים וצערו את ישר׳ במצרים, עד שבא הק׳ וירה אותם ביםי״. 2 5 0 לרקיע, שהרי מכחישין פמיליא של מעלה

2 5 2 דכתי׳ 4 5 י עוברין שבמעי אמן אמרו שירה 3 ב ל ה י א . א 2 5 2 ה ו במצות ו נ ו אעתה) שפחה בים ראתה מה שלא ו ) י ה) ה אל( מפי עוללין ויונקים יסדת עוז, ז

. 2 5 5 ראו נביאים אחרונים

, אילו שאמרו ה׳ הצדיק 2 5 8 2 אמר ירה 5 7 2 אומר רמה, ופסוק אחר 5 6 פסוק אחד2 צללו כעופרת היו טובים שבהן, ואותן ששקעו כאבן היו 5 9 זכו ומתו מיד, ברכת׳

הבינוניים, ואילו ששטו כקש היו רשעים260.

י כשהקב״ה מרחם על ישראל (חכת׳ נאדרי בכח, ובאותו ימין ־ ך י נ י מ י

239 מכילתא בשלח דשירה פ״א: שר לא נאמר אלא ישיר מכאן רמז לתחית המתים מה״ת, יש ״אז״ לשעבר ויש אז לעתיד כמו אז ידבר יהושע, וראה תנחומא בשלח י. 239א יהושע י ב. 240 אסתר ו יד, איוב אה. 241 כמו: ה׳ עתי ומעחי, ירמיה טז יט. 242 חגיגה יב, ב. 243 תהילים יח י, ש״ב כב י. 244 עי׳ סנהדרץ קג ב: ועבר בים צרה זה פסלו של מיכה. 245 זכריה י יא. 246 בבעל הטורים שמות יד כט [וע״ש פסוק ח]: חמה כתיב חסר, שהקב״ה נתמלא עליהם חמה על פסל מיכה שעבר עליהם בים, והיינו דכתיב ועבר בים צרה ס״ת רמ״ה שהוא בגי׳ פסל מיכה, וראה בסמוך. 247 במדה״ג שמות שם: חמה כתיב היו מלאכי השרת מתמהין לומר בני אדם שעבדו ע״ז יעברו ביבשה וכוי. וראה מכדרשב״י שם, מכלתא בשלח דויהי פ״ו (עמ׳ 112 והערה 1 שם), בעה״ט שם. 248 עי׳ יד רמ״ה סנהדרין שם. 249 אפשר שכוונתו לב׳ מכשפים יוחני וממרא ןעי׳ מנחות פה א, תרגום יב״ע שמות א טו, ושם ז יא, שמו״ר פ״ט ה, במ״ר פכ״ב כג, תנחומא תשא יט, זהרp בלק רצד, ושם בזהר דהם בני בלעם. ובמדרש תלפיות ענף בלעם בלעם הרשע כחו היה מן מ״י, הן ת בנק דיליה ממרא יוחנא], וראה מדרש ויושע פי״ד [הובא ביל״ש בשלח רמז רלה]: בשעה שטבעוז מלאכים הוא אנו יכולים המצרים בים היו שני מכשפים ושמם יוחני וממרא, ואמרו לפרעה וכו׳ אם ב לנערם בים, עשו כשפים והורידו אותם אל הים, אז אמרו המלאכים וכו׳, ואתה במאמריך הטבעת אותםp סז ב. 251 מדרש ויושע פי״ד פסוק נשפת (טרקלין עמ׳ כו). ^ במים אדירים. 250 עי׳ « 252 שבת קלג ב, מכלתא בשלח דשירה פ״ג ועוד. 253 מכלתא דשירה פ״א, סוטה ל ב, תוספתא סוטה פ״ו ה״ד, מדרש תהילים ח סה ועוד. 254 תהילים ח ג. 255 מכלתא שם פ״ג (עמ׳ 126) ומכדרשב״י, שמו״ר פכ״ג טו. וצ״ב מה שהוסיף אחרונים שכנראה כוונתו למאוחרים מדור יוצאי מצרים. 256 שמות טו ב. 257 שם שם ד. 258 במכלתא בשלח דשירה פ״ב (עמ׳ 124) ופ״ד (עמ׳ 131): כתוב אחד אומר רמה בים וכתוב אחד אומר ירה בים, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, רמה שהיו עולים למרום, ירה שהיו יורדים לתהום, וראה רש״י. ולפנינו צירף מאמר זה עם שלאחריו. 259 שמות טו י. 260 במכלתא״״פרשה ה: הרשעים שבהן היו מטורפין כקש, הבינונים כאבן, הפקחים שבהם צללו כעופרת במים אדירים. וראה מכדרשב״י שמות שם. תנחומא אות

אז ישיר רלא

ברוב ב שונא להקב״ה. ו י ו 2 כי ברוגז רחם תזכור. א ״ ׳ , רבת 2 6 1 תרעץ אויב. 2 6 ך כל הקם על ישראל כאילו קם על הקב׳׳ה3 י מ ך םררה. ק נ ו א ג

ד ו נ מ . כ 2 6 ם [כמו] ערימת תיטין (תומרין) [עומרי] תומרין4 י ו מ מ ר ע נ. ג ם שנהרות היו עוברין בהן ומהן היו שותין תינוקות ןיןנקי שדים ״ י ל ז ו נ

ו מיוחדים שבהן, הבי נמי תורישמו. מ א י ל מ ת ד׳ פסוקים שכתוב בהן ב׳ פעמים השם, ואילו הן: אז ישיר משה, ה׳ איש, כלומ׳ ת׳ 2 6 6 נית מלחמה, ימינך ה׳, תביאמו, להכי יסד דוד למנצח על השמי שמות גגדלות, בבל וכשדים פרס ויוון ומקדון אדום ושעיר, יש אומ׳ אדום

וישמעאל.ך מדת הקב״ה כשאדם פושע (ב)[ה]הקב״ה מחכה לו עד יום ו מ י כ מ2 6 9 , כלומ׳ בתהילה אתת נורא להלל 2 6 8 ׳ ( י) ל( ו) ת כתי א תה ר ו . נ 2 6 7 תו מו

2 מי ימלל גבורות ה׳. 7 דכת׳ 0ת האדמה שבלעה את ץ כשקילל הקב׳׳ה א ר ו א מ י ע ל ב ך ת ג י מ ת י י ט ג2 ה׳ הצדיק מחל לה הק׳, והתיר לה 7 דמי הבל, וכשבלעה אילו מצריים שאמ׳ 1

. 2 7 2 הקללהך י ש ד וה ק ל ג , א 2 7 4 ך זו תורה ז ו ע . ב 2 7 3 ך זו גמילות חסדים ד ס ח ת ב י ח נן ו ז ג ר 2 על התורה ועל העבוד׳ ועל גמילות חסדי׳. י 7 6 , הייגו רכת׳ 2 7 3 זו עבודהא ל ו כדפר׳ !־ש״,•8ל2 ש ל ה ב ז נ 2 חיל כיולדה. א 7 7 ׳ אבל חיל טפי מירגזון, דכת

היו יריאים לא מגופם לא מממונם אלא משום כבוד ישראל.ה כיון ששמע משה שנפל פחדם עליהם, ביקש ת מ י ם א ה י ל ל ע ו פ י תי» ב בויושע9 י ת ׳ כ ד ה ״ י , ו 2 7 9 בתפילה שיהא קיים, ויוסף הקב״ה אימה ויראה, 2 8 0 שקבעו ישראל שירה לדורות, במו שמצינו ויאמרו לאמור לאמר לעולם

הי, והדר זקנים שמות שם (לב). 261 ראה רש׳׳י שם פסוק ו לפי התיקון שם: אותה ימץ עצמה תרעץ אויב. 262 חבקוק ג, ב. 263 מכלתא שם פ״ו. 264 במכלתא: נערמו מים עשאן כמין ערימות, וברש׳׳י: ולשון צחות הנקרא כמו ערמת חטים. 265 במכלתא: יצאו להם זיכרי מים מתוקים שנאמר ויוציא נחלים מסלע. 266 תהילים מזמור יב. 267 עי׳ יומא פו. ב. אולי מדמה כמכה — מחכה. 268 דתהלת כתיב. 269 ראה מדרש תהילים מזמור קו אות ב: מי ימלל גבורות ה׳ וכו׳ מהו נורא תהילות אמר ר׳ יודן אתה נורא על כל תהלתך. ועי׳ תנחומא שמות א, רש׳׳י ואבע״ז שמות שם. 270 תהילים קו א. 271 שמות ח טו. 272 ראה פדר׳׳א פמ׳׳ב, מדרש ויושע פט׳׳ז, פסחים קיח ב ורש׳׳י שם, ועוד לג, ב. 273 מכלתא שם פ׳׳ט: נחית בחסדך חסד עשית לנו שלא היה בנו מעשים. בפסדר׳׳כ פי׳׳ט ומד׳׳ש פכ׳׳ו: נחית בחסדך זו גמילות חסדים, נהלת בעזך בזכות התורה ואץ עחך אלא תורה שנא׳ ה־ עח לעמו יתן. 274 מכלתא שם: נהלת בעזך בזכות התורה, ואץ עחך אלא תורה שנאמר ה׳ עח לעמו יתן. 275 שם: נוה קדשך בזכות המקדש. 276 במד׳׳ר פי׳׳ב יב: על ג׳ דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים [עי׳ אבות פ״א מ״ב], ושלשתן זכק משה בפסוק אחד נחית בחסדך זה החסד, נהלת בעזך זה תורה, אל נוה קדשך זו עבודת המשכן והמקדש. וראה תנחומא נשא יט, פס״ר פ״ה, והדר זקנים שמות כאן. 277 תהילים מח ז. 278 רש״י שמות טו טו ע״פ מכלתא שם. 279 במדרש ויושע פ״כ: ואמר משה לפני הקב״ה רבש״ע כשיבא להלחם עם ישראל תפול עליהם אימתא ופחד, כשיבואו מלכי האמורי להטמץ עצמם בנחלי ארנץ וכר. 279א עד דמלוך לעולם ועד [י.א.]. 280 תגחומא בשלח יג: מהו

רלב פירושי סידור התפילה לרוקח

, אבל השם דמקדש באד(ו)נות. ובכל מקומ 2 8 1 ובעד י״ד השם ואלהיך באנכי דכתיב ״מו״ כמו תביאמו, אילו הטובים או הצדיקים. תביאמו מתחיל בת׳ך ו ל מ ׳ י 2 רחבה ואורכה. ה 8 2 ׳ ק ישראל ת׳ על ת א / להודיעך ש 2 8 ״ ת ומסיים ב2 בימינו אחר גאולתינו, שהרי זה 8 3 ד מלך אינו כתוב אלא ימלוך, לעולם לעתי גלות רביעית. להכי כתוב בזה הפסוק ד׳ תיבות, וסיים וחתם בד׳ דכתיב בסיומו

״ועד״.

2 ויהי 8 5 ן 2 אגר אומרים ה׳ ימלוך שגי פעמים, לפי שבפרשת הנם מ 8 4 לכך, וכל שם ושם יש בו ד׳ אותיות 2 8 6 באשמורת הבוקר עד ימלוך יש י״ח אזכרותד שם של ע״ב אותיות, ובפסוקי דזמרא אנו מתחילין ויושע, וגחםרו ד׳ שהם ע שמות בפסוקים של מעלה מן יהי באשמורת הבקר, ולכך אנו כופלין פעם אתרת2 בדי להשלים ד׳ שמות 8 7 ת ה׳ ימלוך, ואומר אחריו פסוקים אתרים ד׳ שמו2 הרי 8 8 החסרים, וכשאומר ב׳ פעמים ה׳ ימלוך ואומר אחריו [כי לה׳ המלוכה]2 שכן הוא אומר לעתיד לבא יהיו כל הני השמות אחד 8 חמש. וניחא לא תיקשי 9, לא לשם חשבון אלא למלך על כל 2 9 1 . והשם החמישי 2 9 0 כדאיתא במסכת מכות

, אלא ביום ההוא יהיה ה׳ אחד. ק א ה

. 2 9 3 2 אילו ב׳ משיחים משיח בן דוד ומשיח בן אפרים 9 ם 2 י ע י ש ו ו מ ל ע ו

2 שם של ד׳ אותיות שאנו קורץ בה׳, אז נקרא בכתיבתו בד׳ 9 ד 4 ח ו א מ ש ו. ואין לפרש, שסתום ונעלם ממנו עתה עד כי יבא שילה. סיימתי 2 9 5 אותיות

מטבע של רקח].

לאמור הנסים לדורות, ועי׳ שמו״ר פכ״ג יב, מדרש תהילים מזמור ד כד, ובירוש׳ סוטה פ״ה ה״ד: לאמר, מה תלמוד לומר לאמר לאמר לדורות. 281 כלומר בעשרת הדברות, לפנינו איכא י״ג שמות הקודש. 281א צ״ב היכן מסיים בת׳. 282 סוטה מט ב, ב״ק פב ב. 283 עי׳ מכלתא דשירה פ״י(עמ׳ 150): אלו אמרו ישראל על הים מלך לעולם ועד לא היתה אומה ולשון שולטת בהן לעולם, אלא אמרו ה׳ ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא. 284 קטע זה בסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ עא) שכן מצא בספרו של הר״ר אביגדור [חכם ומסדר קובצי תפילה מבית הדרשן של חכמי גרמייזא], וראה עה״ב ח״ד (עמ׳ 64) שהעתיק כעץ קטע זה מכי״פ, [וכנראה שהפתיחה שם ״רבנו אפרים״ אינה שייכת לקטע זה, אלא הוא סיום של קטע שלפניו]. 285 שמות יד כד — טו יח. 286 עי׳ סדרש״י סי׳ ו, הפרדס ט, סע״ר, מחז״ו, ארחות חיים הל׳ מאה ברכות יג, ב וכל בו סי׳ ד׳: ומצאתי שמסיימים הפד״ז בשירת הים לפי שיש בה ע״ב אותיות של קדושה י״ח פעמים שם ב׳ ד׳ אותיות שהם עולים ע״ב אותיות כנגד ע״ב שמות, אך לא תמצא אותן י״א שמות בגוף השירה, אבל בכלל הפסוקים של מעלה מן דהי באשמורת הבוקר, ולפי שאץ אנו חוששים להתחלה רק מן התשועה, נהגו לכפול בסוף ה׳ ימלוך, ואומר אחר כך כי לה׳ המלוכה ופסוקים אחרים להשלים אותן השמות החסרים מן השירה. 287 משלימים ע״י הפסוקים ״כי לה׳ המלוכה״, ״והיתה לה׳ המלוכה״, ״והיה ה׳ למלך״, ״ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״. 288 השלמתי ע״פ סידור ר״ש מגרמייזא. 289 כנראה שחסר כאן וצריך ביאור. 290 ואפשר שצ״ל(מכות) [פסחים נ א] ועי׳ הערה 71. 291 כלומר השם בפסוק: ביום ההוא יהי׳ ה׳ אחד. 292 עובדיה א כא. 293 עי׳ סוכה נב א, במ״ר פי״ד א, פסק״ז בלק (קכט, א), ספר זרובבל(בתי מדרשות ח״ב עמ׳ תקה). 294 זכריה יד ט. 295 פסחים נ א: ושמו אחד אטו האידנא לאו אחד הוא, אמר רבי אחא בר חנינא לא.!;עולם הזה העולם הבא, העולם הזה נכתב

ביו״ד ה״י ונקרא באלף דל״ת וכוי.

ישתבח רלג

[לח] ישתבח

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

יש בישתבח ט״ו לשונות שבח כגגד ט״ו שיר המעלות שבתהילים, וכנגד ט״ו תיבות של ברבת כהנים, וכן ביתגדל ויתקדש יש בו ט״ו לשונו׳ שבח, ובן באמת ויציב כלם מטעם זה. ויש לומר שהאחד כגגד שיד המעלות, והשגי כגגד ברכת כהגים, והשלישי כגגד ט׳׳ו הודו, סובי תיבות" דו״ד, ויש לומר כידו׳ כשיבוא

משיח בן דוד אז יודו לו כל האומות שהוא מלך אחד לבדו.ץ פרשיות שבחומש, וכל האומרו בכווגה כאילו ץ תיבות בישתבח גגד ג ג קיים ה׳ חומשי תורה, וכל המתפלל בכווגה כאילו בגה בית המקדש. ישתבח נ׳׳גץ השומרים יבואו תיבות, וכן י׳׳ג פרשיות בחומש שיש בהם נ׳׳ג תיבות כמגין ג

בגן.. אסור לאישתעויי בין ישתבח לפריסת שמע מילי דלאו צרכי צבור נינהו3

[גיליון, ישתבח שבח שלמה וסידרן ביום שעלה לישב על כסאו של שן, ובאו כל ישראל לפניו לראות היאך יעלה עליו, והיו משבחים 1 וציפהו זהב ומפז ואומרים למלך כזה נאה לשבח שנתן לו הקב״ה חכמה ודעת תבנית כסא כזה, ושומע [שלמה] המלך דבריהם ואמר להם וכי עלה [על] דעתכם שהשבח של כסא שלי, שבחו והודו לשום של מלך מלכי המלכים שהחכמה והגבורה שלו, ופתח ואמר ישתבח ש׳מך ל׳עד מ׳לכגו ה׳מלך וחתם שמו בראשי תיבותי, ומרוב

עגותנותו הקדים ישתבח שלא ירגישו". בישתבח ג׳׳ג תיבות, וכן מן קרבנו קערת כסף עד כבשים בני שנה חמשה י

נ״ג תיבות. כתב רביגו אלעזר מוורמייזא בשם רבגו החסיד כשמתחיל שליח ציבור לומד יתגדל יכוין בכל לבו ויתן עיגיו בארון הקודש י. וגם כתב המדבר בין יתגדל ליהא שמיה פוסק השם, כי אילו ג׳ אותיות יתגדל ישתבח יהא, שם

המפורש הוא היוצא מויסע, והוא יוצא נמי מברכת כהגים יברכך יאר ישא].

ך לפי שסיימנו הזמירות ביום ל מ ל ה א ו ה נ י כ ל ד מ ע ך ל מ ח ש ב ת ש יא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד, עומד שליח ציבור ואומר ישתבח שמך י. ובסדר ההות ה׳ עד ומהללים לשם 2 אומר הללויות ואומר ויברך דוד א תפילות דרב עמרם תפארתך, ועומד שליח ציבור וחותם ישתבח שמך. ולפי שאמרנו בויושע עד

[לח] א) כנראה חסר הפתיחה אחד׳ ושמו׳ אחד׳. ב) סדרע״ג ג ב, סידור רש׳׳י(עמ׳ 8), מחז׳׳ו (עמ׳ 7) ועוד. ג) עי׳ תרגום שני לאסתר, מדרש אבא גוריץ פ״א. ד) כ׳׳ה בכל בו סי׳ ה. אבודרהם דיני ישתבח (עמ׳ סד) ועוד. ה) ובסידור רשב׳׳ש הוסיף: ולמד ממשה רבינו שיסד מזמור שיר ליום השבת שראה בראשי תיבות משה והפסיק ליום בנתיים מרוב ענוה שהיתה בו, שלא ידגישו

שהוא יסדו. ו) במדבר ז יט־כג ועוד. ז) וכן מובא בסידור ר״ש (עמ׳ עו).

1 קטעים רבים מכאן מובאים בסדור דפוס זולצבאך ובסידור ר׳ הירץ שץ. 2 סדר״ע ג, ב. וראה למעלה עמ׳ ר׳ הערה 124 באריכות.

רלד פירושי סידור התפילה לרוקח

ושמו אחד י׳׳ח פעמים הי, אילו הן: ויושע ה׳ אשר עשה ה׳ ובו׳ עד ה׳ אחד י״ח3 בויסע פעמים בי״ה והם ע״ב אותיות, והם בעד ע״ב תיבות בשם המפורש בויבא בויט כמו שסדור כל תיבה בת ג׳ אותיות כעדן ה׳ בי־ה הם י״ח, אבל מקדש ה׳ כובע ידיך בת׳ ביו׳׳ד4, לפיכך מיד אומר ישתבת שמך, וכן בשבת אומר, ת שמך, וכן י׳׳ח אזכרות בהבו לה׳ בני אלים׳ ושמו אחד נשמת כל תי תברך א וישעיה אמר בסופו ה׳ י׳׳ח פעמים, וי״ח יראה בחומש, וי׳׳ח יראת ה׳ במשלי,ד כל אלה י׳׳ת ברכות. וי״ח עולמות כמו שכתוב ע וי״ת ה׳ אמר מלאכי בסופו, כ בדניאל* וישבע' בחי העולם, וי׳׳ח אזכרות באלה פקודי, וי״ח אזכרות בקרית שמע, וי׳׳ח אזכרות בשיר השירים, לכך י״ח פעמים השם כת׳ בי־ה שהם ע״ב אותיות, בעד השם הקדוש שיש בו ע״ב תיבות ושם הוא קודש הקדשים, זהו

ישתבח שמך שבת׳ בו ומהללים לשם תפארתך.ך בגימ׳ ארבע־׳ה אותיו״ת, כי שם הקודש אשר בלול באש(ה) ״ ת ר א פ ת לבנה ושחורה ושלג לפני כסא הכבוד ומעוטר בענן זיו זוהרי. הדר תדע בין שםד נ׳׳ב ענן בחומש, זהו זכרון שם בבורו ויברכו שם ע שמי שמו בחומש נ׳׳ב כ, ובשם הקודש מכבדין עליונים וגם תתתונים ומשתחוים לו, זהו לשם כבודך8 תפארתך שם כבוד־ מלכותך, ואנחנו נברך י־ה זהו ישתבת שמך, אותו שכת׳

ושמו אחד זהו שם המיוחד הקדוש.ד חמש רוממות ע ישתבח שמך לעד מלכינו, ה׳ פעמים מלכות בישתבח, כ/ אדום בגוים שלש, 8 ם י נ להקדוש ברוך הוא, ארום בגוים אחד, ארום בארץ שא חמש. ה׳ אחד במקרא אצל השם: ה׳ 9 / עתה ארומם ם בארץ ארבע ת א/ , 0 ׳ ", הלא א־ל אחד ה ״ ג׳, ושמו אתר ד׳ 1 0 אלקיגו ה׳ אחד״י ב׳, הלא אב אחד/ ודוד אמר 2 שראל / וב׳ פעמים אמר יחזקאל כבוד אלקי י ״ קאל חז י וכן ה׳ נוגה ב/ וה׳ מראות: במראה הלפידים א׳, במראה בזק ב׳, 1 2 ד ו ב כ ה׳ פעמים מלך ה. ובמשלי ה׳ תועבת , 3 ׳ כמראה אבן ספיר ג׳, כמראה אש ד׳, במראה הקשת ה׳ אי, מלך יושב על כסא דין מזרה 4 מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׳ ב׳, חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו*׳ ג׳, הגו רשע לפני 5 בעיגיו כל רע, ה׳. וה׳ 8 ן ׳ ד׳, מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכו 7 מלך ויכון בצדק(ה) בסאו2 ג׳, צדק ומשפט ׳ ז 2 ב׳, גבון כסאך מא 0 ׳ א׳, ה׳ בהיכל כסאו כונן למשפט כםאו92 ה׳. ואע״פ שכת׳ 23יי ענן וערפל סביביו 3 2 ד׳, ה׳ בשמים הכין כסאו 2 מכון כםאך

3 עיין בסימן הקודם. וביאור מפורט על שם ע׳׳ב אותיות ראה הרוקח עה׳׳ת בשלח (עמוד עג), ובסימן כ׳׳ו יש פירוט ע׳׳ב שמות על מטה האלקים, וראה תו׳׳ש בשלח מילואים עמוד רפ׳׳ד. 4 עיין בסידור חכמי אשכנז(עמ׳ עא): מצאתי בספרו של הר׳׳ר אביגדור וכו׳ ובהערה 58. 5 תהילים מזמור כט. 6 יב ז. 7 עיין ערוה׳׳ב ח׳׳ד עמ׳ 67 הערה 56. 8 נחמיה ט ה. 8א תהילים מו יא. 9 לא הבנתי כוונתו. 9א ישעיה לג י. 10 דברים ו ד. 10 א מלאכי ב י. 11 זכריה יד ט, ה׳ אחד ושמו אחד מונה כנראה לב׳ פעמים. 11א יחזקאל פרק א. 12 ח ב, ט ג, י יט, יא כב, מג ב. 12א במזמור כד. 13 יחזקאל א כח. 14 משלי טז יב. 15 שם כ ח. 16 שם כ כח. 17 שם כה ה. 18 שם כט יד. 19 תהילים ט ח. 20 אצ׳׳ל: בשמים כסאו, שם יא ד. 21 שם צג ב. 22 שם פט טו.׳- 23 שם קג יט. 23א שם צז ב.

ישתבח רלה

צדק ומשפט מבון כסאו, הנה מפני כבר הדומה לו צדק ומשפט מכון כסאך, אם/ רם על כל 2 א 4 תחשבו אל תחשב ה׳ בהיכל כסאו. וה׳ בי רם ה׳ ושפל יראה2 די, 7 2 גי, רם ונישא שובן עד 6 2 בי, ה׳ בציון גדול ורם הוא על העמים 5 ׳ גוים ה2 הי, גגדן ה׳ מלך בישתבת, מלכיגו המלך 8 יושב עד ה׳ יושב על כסא רם וגישא

ומלכות מלך מלך הי.

/ זהו אל עליון על כל החזקים. 2 8 ץ ר א ך החזק, לשון אילי ה ל מ ל ה א ה. ג׳ גדולות בישתבח ל שכת׳ גדול ה׳ ומהולל מאד ולגדולתו אין תקרי2 ו ד ג הנ א׳, כי אגי ידעתי כי גדול ה׳ 0 ם גגד ג׳ עתה ידעתי כי גדול ה׳ מכל האלהינ ב׳, והבית אשר אגי בוגה גדול כי גדול אדוגיגו מכל , ם י ה ל ואדונינו מכל א3 א׳, 3 ׳ ״ ג׳. וכן ג׳ כי ה׳ אלקיכם הוא אלקי האלהים ואדוני הארוגים וגו ם י ה ל א ה3 ב׳, הוא אלוק אלהיכון ומרי הודו לאלקי האלהים הורו לאדוגי הארוגים43 אי, ביום ההוא יהיה ה׳ אחד 3 גי. וגי שמע ישראל ה׳ אלקיגו ה׳ אחד 6 5 ן מלכי3 גי, וכן האל המלך 3 בי, הלא אב אחד לכולנו אל אחד בראגו8 7 ד ח ושמו א

הגדול א׳ גצה גדולה ב׳ אל מלך גדול גי.

ל שהוא מעלה ומגדיל בני אדם ומסירם ו ד ג ך ה ל מ ל ה א ופירוש ה4 גדול אדונינו ורב בח. 0 בת׳ 3 לך ה׳ הגדולה, ו 9 ׳ מגדולתם, ולו הגדולה כרכתיש בשמים ובארץ, למעלה אומ׳ קק׳׳ק ולמטה כשאומ׳ קק״ק ועיניהם ו ד ק ה ו נשואות למרום הקב״ה רואה בעיניהם ומחבק דמות יעקב המכונה ישרא״ל

/ 3 כלות 4 שמאלו־ תתת לראשי וימינו תתבקיני, וכן בספר הי 2 ׳ ומנשקו דכת

ב׳ קדושות כאן והקדוש א׳ קדושה ומלכות ב׳, לפי שהמלאכים אמ׳ קק״ק,4 והתקדישתם 5 ׳ כת / ו 4 י נ ונתן לישראל ב׳ קדושים קדושים תהיו כי קדוש א והייתם קדושים כי קדוש, ועתה אנו מודים לו על ב׳ קדושות שנתן לנו כי, ובארץ מלא כל הארץ 4 6 קדושתו בשמים ובארץ, בשמים כת׳ כסה שמים הודו4 הקורא 8 ׳ / אבל בים לא נאמר בו כבוד לפי שהים גבוה מן הארץ דכת 7 ו ד כבו למי הים וישפכם, ואין אדם שופך אלא מלמעלה למטה, ואע׳׳פ שהשמים למעלה אין בו כי אם מלאכים הטהורים והקב׳׳ה מואס גבוהים דאמ׳ סבר

. 5 / בזבחים0 9 ן ב למיבגייה בעין עיטם א״ל בן כתפיו ש

ו למלך בשר ודם אין גאה לשבח נ י ת ו ב י א ה ל א ו ו נ י ה ל ׳ א ה ה א כי לך נ שאין שבתו מתקיים שמת, ועוד אין בו כל המידות, כי אם לך נאה וכו׳,

24 תהילים קלח ו. 25 שם קיג ד. 26 שם קט ב. 27 ישעיה נז טו. 28 שם ו א, [ומש״כ יושב עד צ׳׳ת]. 28א יחזקאל r יג. 29 תהילים קמה ב. 30 שמות יח לא.. 33 דברים י יז. 34 תהילים קלו ב. ח א 31 תהילים קלה ה. 32 דברי הימים ב 35 דניאל ב מז. 36 דברים ו ב. 37 מלאכי ב ו. 38 זכריה יד ט. 39 דהי״א כט יא. 40 תהילים קמז ה. 42 שיר השירים ח ג. 43 פרקי היכלות רבתי(בתי מדרשות ח׳׳א עמ׳ מח), וראה קב הישר פמ׳׳א, ומדרש אותיות דר׳׳ע (ע׳ עז). 44 ויקרא יט ב. 45 שם כ ז. 46 חבקוק ג ג. 47 ישעיה ו ג. 48 עמום ט ו. 49 דברים לג יב. 50 נד ב.

רלו פירושי סידור התפילה לרוקח

. 5 4 , ה ד ויושע שכת׳ בו עזי ואשירה ל ע ר כ . שי 5 הי במכילתי׳ בפסוק עזי וזמרת י

. 5 ד הללויה הללו אל בקדשו6 ע ל כ ל . ה 5 ד לך ה׳ הגדולה והגבורה5 ע ה כ ח ב ש ו5 שכת׳ בו בתוף וכינור יזמרו לו, וכעד כי טוב 7 ד שירו לה׳ שיר חדש ע ה כ ר מ ז ו5 ועזוז נוראותיך יאמרו. 9 ד תהילה לדוד שכת׳ בו ע ז כ . ע 5 8 ו נ זמרה אלהי6 ומלכותו בכל 0 ד ד׳ פסוקי׳ יהי כבוד ה׳ לעולם שכת׳ בהם ע ה כ ל ש מ מ וד ע ה כ ל ו ד 6 עד דור ודור אמונתו. ג ׳ ד מזמור לתודה שכת׳ בו ע ח כ צ משלה. נד ע ה כ ר ו ב ג 6 והתגדלתי והתקדשתי. ו 3 ׳ , כשינקום אז יתגדל כדכת 6 2 אל נקמות6 טוב ארך אפים מגיבור, זהו תנו עז 6 כת׳ 6 והרבה להשיב אפו, ו 5 ׳ רוממו שכת, שכת׳ בו גדול ה׳ ומהולל מאד 6 7 ד שירו לה׳ שיר חדש ע ה כ ל י ה לאלהים. תד הודו לה׳ קראו בשמו»6. ע ת כ ר א פ ת . ו י י 6 7 ׳ ולהשתבח בתהילת(י)ך והלל לה6 עלי, 9 כל תפארת פירושו מתפאר ומשתבח, בלע״ז פורוונטי׳׳ר, כמו התפאר7 ליקר ולתושבחן, כאדם שמשתבת שעושה פלאות גדולות, 0 לכבוד ולתפארת, וכעד ברוך שאמר משובת 7 , ה ש זהו שיחו בכל נפלאותיו זכרו נפלאותיו אשר עד י״ג מידות ע ה כ ש ו ד ומפואר ונפארך ונמליכך, מלך משובח ומפואר. ק, ובעד איזהו מקומן שהוא מדבר בקרבנות קדשי קדשים י י 7 שנתקדשו בו ישראל ׳ד ברכת התורה, וכעד כי אתה אלהים לבדך לכל ע ת כ ו כ ל מ וקדשים קלים. וד כל הברכות מב׳׳א אשר נתן לשבוי בינה עד ע ת כ ו כ ר . ב 7 2 ממלכות הארץת האדם בחכמה, שאנו מודים ד אשר יצר א ע ת כ ו א ד ו ה מקדש שמך ברבים. ו לו את החסד אשר הפליא עמנו, וכעד אלהי נשמה מודה אני לפניך ה׳ אלהי ואלהי

אבותי, לכך סדורים (ל)כך.

שיר, בשירי, זמרה, הרי ג׳ במו שיר השירים ג׳, ובן אז ישיר השירה אשירה. 7 הרי ג׳, ושבחה הרי ג׳ ישתבח ושבחה בתושבחות, בי שבחיו משולשין קק׳׳ק3. ״ 7 3 וג׳ והשבות אל לבבך, כי ה׳ הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתתתת ה׳ אהללה ה׳ בחיי א׳ ד הללי גפשי א ע ג׳ הלל, ב׳ הלל וזמרה א׳ תהילה ב׳, כד בי טוב זמרה אלקיגו א׳ זמרו ע אזמרה ב׳, הלל וזמרה א׳ בשירי זמרה ב׳ כד ברכו ה׳ מלאכיו א׳, ברכו ה׳ כל ע לאלקיגו בביגור, ברבות ב׳ ברוך א׳ הרי ג׳, כד ב׳ ברבה אצל שם וכבוד: ע צבאיו ב׳, ברכו ה׳ בל מעשיו ג׳, ולשון ברבה ב׳ כ7 ב׳. ורוב ההודאות אל ההודאות ה׳ 5 7 א׳, ויברכו שם כבודך וברוך שם כבודו47 ב׳, הודו לאדוגי הארוגים ג׳, 7 7 [א׳], הודו לאלקי האלקים 6 ׳ ה ד ד׳ הודו ל ע כ

51 מכילתא פרשת השירה פ׳׳א ופ׳׳ג. 54 שמות טו ב. 55 דהי׳׳א כט יא. 56 תהילים קנ א. 57 שם קמט א. 58 שם קמז א. 59 שם קמה ו. 60 שם קג יט. 61 שם ק ה. 62 תהילים צד א. 63 יחזקאל לח כג. 64 תהילים עח לח. 65 משלי כה טו. 66 תהילים סח לה. 67 שם צו א. 67א דהי׳׳ב טז לה. 68 תהילים קה א, דהי׳׳א טז ח. 69 שמות ח ה. 70 שמות כח מ, תרגום שם. 71 תהילים קה ב, ה. 71א ברייתא דריש תורת כהנים. 72 מ״ב יט טו. 73 עיין אותיות דר׳׳ע אות אי. 73א דברים ד לט, ל א. 74 תהילים עב יט. 75 נחמיה ט ה. 76 תהילים קלו א. 77 שם קלו ב.

ישתבח רלז

, מעתה ועד 8 0 , ד׳ צריכין להודות ד ' ד׳, וד׳ יודו לה׳ חם(י)דו9 8 ם הודו לאל השמי עולם באים השבתות.

, שיר ושבחה הלל וזמרה עז וממשלה נצח גדולה 8 1 ט״ו שבחות הוזכר באןד ט׳׳ו תיבות ע וגבורה תהילה ותפארת קדושה ומלכות ברכות והודאות, כ שאמר הקב״ה לישראל דבר אל בל עדת בגי ישראל ואמרת אליהם קדושים/ ומשה אמר לישראל הוא תהילתך והוא אלקיך 2 תהיו כי קדוש אגי ה׳ אלקיבם8 הרי ט״ו, ת הגדולות ואת הנוראות האלה אשר ראו עיגיך3 אשר עשה אתך א את ה׳ האמרת היום להיות לך לאלקים וללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחוקותיו, וט״ו להזכיר לגו זכות ג׳ אבות וי״ב שבטים, ובחומש 8 ומשפטיו ולשמוע בקולו4 ט״ו פעמים לשון שירה, וט״ו שמוח בויושע, והקב״ה יושב על ט״ו בין אוירים/ וט׳׳ו למידות במשנה תורה: מלמד, למדתי, ילמדון, ילמדון, ללמד, 5 ם י ע י p ו ולמדתם, ללמד, ולמדתם, תלמד, ילמד, ילמדו, ילמדו, ולמדו, ולמדה, וילמדם,, וט׳׳ו מעלות במקדש שעליהם עומד הממונה 8 6 ללמד, לכך בן ט״ו שנים לתלמוד, והקב׳׳ה מברכם בט״ו תיבות שבברכת כהנים, 8 לראות אם האיר המזרחיה יעקב ומזכיר להם זכות אבות שהיו ט׳׳ו שנים בעולם כי ביום שמת אברהם הי/ וט״ו ברוך אתה ה׳ לך ה׳ הגדולה 8 י ד ו בן ט״ו שנים, וט״ו שיר המעלות אמר ד והגבורה והתפארת והנצח וההוד והממלכה והמתנשא והעושר והכבוד ומושל כה וגבורה לגדל ולחזק שיר ושבחה ט״ו, י׳׳א מהם לשון גקבה וד׳ לשון זכר שיר הלל עד גצח, בעד ט׳׳ו מעלות שאמר דוד בשכרה השיתים וצפו מים ובקשו8 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו 9 ׳ / במו בדור המבול שכת 8 ם ל ו ע לשטוף ה המים והתיבה היתה שוקעת במים י׳׳א אמות וד׳ אמות אויר בין התיבה לארץ.ת על כן אגדלה ה׳ כי אין כמוך ואין אלקים ו ח ב ש ו ת ל ב ו ד ך ג ל ל מ ־ את ו א ל פ ג ן ה ו ד ת שהבל יודו לך ומודים לך על תםדך. א ו א ד ו ה ל ה . א 9 זולתך0ה וגעים זמירות ר מ י י ז ר ר בשי ח ו ב / ה 9 0 כי גדול אתה ועושה גפלאותמ למה לא תיקע ׳׳העולם״ במו שכת׳ וישבע י מ ל ו ע י ה ל ח ־ ך א ל . מ ישראלי9ד המיגים שהיו אומרים אין עולם אחר, ובת׳ ע / מפני שתיקגו כ 9 בחיי העולם י. ואומר עולמים כמו 9 3 , וכת׳ חי אנכי לעולם 9 2 מלכותך מלכות כל עולמים

* מן העולם ועד העולם. 9 שתיקנו39 4 ה ש מ בישתבת ג״ג תיבות, וכן מן קרבנו קערת כסף עד כבשים בני שנה ח

78 שם כו. 79 שם קז ח טו כא לא. 80 ברכות נד ב. 81 במחזור ויטרי(עמוד 153) הביא בזה ב׳ פירושים מר׳ יעקב ב״ר שמעץ שיש כאן י״ח תושבחות וכו׳ עיין הערה 3 בסידור ר״ש עמוד עג, וכן בפירושו עה״ת פרשת נח (עמ׳ קח). 82 ויקרא יט ב. 83 דברים י כא. 84 שם כו מ. 85 חגיגה יב ב, ז׳ רקיעים ר אוירים אויר שבץ אוץ לרקיע ובץ רקיע עליו וכסא הכבוד. 86 אבות פ״ה מכ״א. 87 סוכה נא ב. 87א עיין אבודרהם וטור סי׳ גא. 88 סוכה גג ב. עיין אבודרהם (עמוד סד): ט״ו שבחים כנגד ט״ו שיר המעלות כנגד ט״ו המעלות הסדורים בהגדה של פסח. 89 בראשית ז כ, וברש״י שם. 90 דבהי״א יז כ. 90א תהילים פו י. 91 ש״ב כג א. 91א דניאל יב ז. 92 תהילים קלה יג. 93 דברים לב מ. 93א עיין ברכות נד

א. 94 במדבר ז יג־יז.

רלח פירושי סידור התפילה לרוקח

נ״ג, וכאן ט״ו שבחות בעד אילים חמשה עתידים חמשה כבשים בני שנה חמשה, על כן שליח ציבור יתפלל בכוונת לבו בל הברכות, וכן כל יחיד כל הברכות יסוד עולם. ובכל יום אנו אומרים ז׳ פעמים חי להקב״ה, ברוך חי לעד וקיים לנצח, אלקינו יחיד חי העולמים, ומלך אל חי העולמים, דברי אלקים חיים, למלך אל חי וקיים, והודאות למלך אל חי וקיים, אל חי וקיים תמיד ימלוך עלינו ז׳,, 9 6 9 ואחרון על עפר יקום 5 לם כעד ו׳ אלף שנה היה העולם אלף ז׳ חרב העו, קול אלקים 9 9 ׳ , חי אנ(כ)י נאם ה 9 8 י , ואולם חי אנ 9 7 כעדן ז׳ חי אנכי לעולם

. 1 0 2 ד שבע ביום היללתיך ע 1 ז׳, כ 0 , באר לחי ראי 1 ׳ 0 0 חיים מדבר' אסור לאישתעויי בין 0 3 ן ו א ם ג ר מ ת דרב ע ו ל י פ ר ת ד ס ב ב ו ת כ ו ישתבת לפרשת שמע, והני מילי דלאו צרכי ציבור נינהו אבל צרכי ציבור או לצורך למי שבא להתפרנס מן הציבור ובעו למיפסק להו צדקה מותר, אבל בתר דמשתמעו צרכייהו קאים חזנא ומקמי דלימא ברכו פתח הכי יתגדל ויתקדש

כר.

א ה שיר היינו ויושע וגם ויברך דוד, הלל הייגו הגדול. ב״ ח ב ש [*שיר ו׳ והוא סיומו של כל הזמירות שהרי התחיל בברו׳ שאמ׳ ו ב ך ו ל ל מ ־ ׳ א ה ולהכי מסיים וחותם בברוך, ומפםקינן בין ישתבח ליוצר להודיע שעל פסוקי דזמר׳ קבעוה כמו ברכת הלל לאחריו לאלתר מיבעי ליה לאתחלה בפר׳ ש״מ

ביוצר אור. ואסור לאישתעויי בין ישתבח לפרשת שמע, הני מילי דלאו צורכי ציבר, אבל צורכי ציבו׳ או צרכי מי שבא להתפרנס מן הציבו׳ ובעא למיפסק לו צדקה

. , 0 4 כא י איםורא לו על כן אנו משבחין כי בויושע יש י״ח פעמ׳ נ י כ ל ד מ ע ך ל מ ח ש ב ת ש י השם הנכבד עולה לשבעי׳ ושתי׳ אות׳ לבד השם כוננו ידיך כי הוא נכתב בא״ד, על כן אנו בופלין ה׳ ימלוך לעולם ועד, כדי להשלים על אותו שם שאנו אומי ישתבח שמך. ובשבת שאין אומ׳ ישתבח במקומו אנו אומ׳ מיד נשמת כל חית שמך, על כן אסור לדבר בין ויושע לישתבח לעד מלכינו שאנו מקבלין תברך א, אלא בכל שיש להכניס הת׳ ' 0 5 מלכותו לעד עלינו. ולמה אינו אומ׳ ישתבח

. א ׳ 0 מתפעלת אתר הצד׳׳י כמו נצטדק 5׳ היה הוא ושמו לבדו, אמ׳ 0 6 ל באותן אלפי׳ שנה שקדמה התור׳ והכסא ־ א ה

95 ע״ז ט א, ר׳׳ה לא ב, סנהדרין צו א. 96 איוב יט כה. 97 דברים לב מ. 98 במדבר יד כא. 99 שם פסוק כ. 100 דברים ה כג. 101 בראשית טז יד. [חסר: באר לחי רואי, שם כד סב. באר לחי רואי, שם כה יא]. 102 תהילים קיט קסד. 103 סדרס״ג(ג,ב), ושם לא מבואר בץ קר״ש ולא מבואר לצרכי ציבור. ועיין המנהיג ושבולי הלקט (עמ׳ 150), וסידור ר״ש (עמ׳ עג): ראיתי בסידור רבנו שלמה ב״ר יצחק [סידור רש״י(עמ׳ 8) מחז״ו(עמ׳ ח), ועוד] ותשובות הגאונים ה״מ דלאו צרכי ציבור וכו׳ ולפי דעתי אפילו בתר הכי נמי מותר להפסיק בתר קדיש כי מלפני קדיש, כי טעמא דכתבו וכן ראיתי במגנצא אני אפרים הצעיר, עיין טור סימן נד־יבב״י שם. 104 עיק הערה קודמת. 105 כ״ה בכתה״י, וכוונתו שהיל״ל יתשבח. 105א בראשית מד טז. 106 פסחים נד א, ב״ר

ישתבח רלט

הקב״ה איני רוצה שיהא שמי א־ל, כי אז היה הכל גלוי וידוע לפניו כל מה שהיה1 קורא הדורו׳ מראש, על כן שמו א־ל חזק לומ׳ א־ל כל 0 עתיד לבראות, כדכת׳ 7 כפול אדם, לומ׳ אל״ף ה״א אומ׳ בבית הבליעה והלמ״ד בחיך והפ׳ בפה, על שם/ ובמו כן הלמ״ד היא גדולה וארוכה מכל 1 0 7 ן כי הוא ראשון ואמצעי ואחרו1 את 0 1 אעפ׳׳כ היא כפופה בראשה, שאינו חפץ כי אם עשה דבת׳ 9 0 האותיו׳ 8

שפל ואת דכא." לך ה׳ 2 ׳ כת ל דכת׳ גדול אדונינו ורב כח°יי, תנו עז לאלהים וגרי", ו ו ד ג הש פי׳ בשמי׳ ובארץ, ישר׳ משבחין ומקדישין אותו בארץ ו ד ק ה הגדולה. ו

ומלאכיו בשמים.ו בי שם של ד׳ אותיו׳ מעולה על כל השמות, ואלהיגו כיגוייו. ג י ה ל ׳ א ה״* מספר מפרעה מה , במו ויושע3 ״ 3 ר כל מקום שנ׳ שיר מספר שום מעשה שיל שבח ל ה ה ח ב ש ״ מספר מעשה סיסרא. ו 4 שנעשה לו, ובמו בן ותשר דבורה" כלום אין כמו׳ בכל העולם וכו׳ עד. 5 מעולה, כמו ויהללו אותה אל פרעה

." 6 ת לשון התפאר עלי ר א פ ת ות כל מקום שנ׳ הודאה כלומ׳ עשה עמי הק׳ לפנים ו א ד ו ה ת ו ו כ ר ב״ גבי לאה, האימהות היו נביאות והייתה 7 ׳ משורת הדין, כמו אודה את הת הרביעי אמרה אודה ״, וכשילדה א 8 יודעת שהיה לצאת מיעקב י״ב שבטים

ת ה׳. א

ד הקב״ה שהוא מעולה למעלה מט״ו, ז׳ ע " כ 9 ח ב ובכאן נאמ׳ ט״ו מיני ש' עוד יש רקיע למעלה 2 2 , ואמ׳ בחגיגה , 2 י , (והן) [וכן] ז׳ רקיעין הן , 2 0 ארצות1 ועליה מתראה כבודו, ובעד האבות וי״ב שבטים הקבועים 2 מראשי התיות 3, וכעד ט״ו מיני עניינים שבאו למשכן, וכעדו אמ׳ דוד ט׳׳ו , 2 4 ד סביב כסא הכבו הילולים בדברי הימים לאחר שהתנדבו ישר׳ למלאכת המקדש, וכנגד ברכת כהנים ט״ו תיבר, וכעד ט״ו שיר המעלות שאמ׳ דוד בספ׳ תילי׳, וכעדן ט״ו מיני. וה׳ פעמ׳ מלכות בשתכפול ה׳ ימלוך לעולם , 2 5 מים יופי בשיר השירים, ט״ו תמי ועד עד הסוף, בעד שני לוחות שחקוק בהן י׳ הדברו׳ ובכל אחת יש ה׳

/ שמי [ש]אומ׳ שבחו של הק׳ בירא׳ כאילו קיים שני לוחות. , 2 5 ת ו ר ב ד

ע ׳ מה מועיל להק׳ כשמברכין אותו, אלא כך הוא כמצי ה ה ת ך א ברו לאדם שמשבחין אותו שהוא מתגא׳, כך הק׳ בשמברבין אותו ומשבתין אותו

פ״ח ב, ומדרש תהילים צ יב, ועיץ פרקי דר״א ריש פ״ג. 107 ישעיה נא ד. 107א ירושלמי סנהדרין פרק א ה׳׳א. 108 פסיקתא רבתי כב כ, אותיות דר״ע אות ל. 109 ישעיה נז טו. 110 תהילים קמז ה. 111 שם סח לה. 112 דהי׳׳א כט יא. 113 עיץ שוחר טוב פי׳׳ח. 113א שמות יד ל. 114 שופטים ה א. 115 בראשית יב טו. 116 שמות ח ה. 117 בראשית כט לה. 118 סדר עולם פרק יד. 119 כ״כ במחז׳׳ו (עמ׳ 153), באבודרהם (תפילות החול), ראב״ן סימן יב (ט, ב). וטור ס׳ נא. 120 אבות דר״נ פרק ל״ז, פרקי דר׳׳א פי׳׳ח. 121 עי׳ חגיגה יב ב. 122 שם. 123 עי׳ יחזקאל פרק א. 124 עי׳ פרדר״א פ״ד.

125 בספר תהילים. 125 א ירושלמי שקלים פ״ו ה׳׳א.

רמ פירושי סידור התפילה לרוקח

הוא מתראה כמתרומם ומתנשא, אם לא תאמ׳ כן מי היה יכול לישא אותו, כי׳ אין מ ל ו ע ך א־ ל חי ה ל הוא היה הווה וכן יהיה לעולם אלא כך וכו׳ עד. מד הק׳ לומר אלא חי אבל כעד בשר ודם שייך לומ׳ חי וחי, כי עתיד חי ע שייך כ למתר ימות מחיה אותו הק׳. וא״ת והלא כת׳ וישבע בחי העולמים בחיי׳ שי״א אמה היתה 2 . ט״ו אמה מלמעלה גברו המים ואמרו חכמ׳ ז״ל7 1 2 6 העולם משוקעת במים, ובעדו אנו אומ׳ ד׳ מיני שבח בלש׳ נקיב׳ שבחה וזמרה גדולה וגבורה, על כן אנו אומ׳ בישתבח ט״ו מיני שבח וד׳ מהן בלש׳ נקיב׳, כדי

. 1 2 8 ׳ שיצילנו הק׳ מכל גזירו׳ רעוד ט׳ פרשיו׳ שבחומש, לומ׳ לך כל מי שאומ׳ ובזה השבח ט׳ תיבו׳ ע התפיל׳ בכוונת הלב מעלה עליו הכת׳ כאילו קיים חמשה חומשי תור׳, וכעד ט׳ ימים שעסקו אבותינו במשכן וגמרו אותו, מלמד מי שמכוין לבו בשבחו של הק׳

מעלה עליו הכתוב כאילו עסק במלאכת המשכן].

[לט] קדיש

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

יתגדל ויתקדש יש בו כ׳ תיבות עד יהא שמיה רבא, נגד י׳ דברות ראשונות ושניות, וגגד י׳ פעמים אני בפרשת קדושים תהיו. בעלמא׳ דברא׳ כרעותיה׳ זהו שם אא׳׳ה, י׳תגדל כרעותיה׳ ו׳ימליך מלכותיה׳ זהו שם ד׳ אותיות הנכבד

והגורא. ואסור לספר בין יהא שמיה רבא ליתברך, פי׳ עד שמיה דקודשא בריך הוא, שזהו סוף המליצה של יתברך, כדאיתא בירושלמי״ פעם אחת פגע אליהו ז״ל למלאך אחד ועמו שמונים גמלים טעוגים אף וחמה, א״ל הללו למי א״ל לאלו שמדברים בקדיש ולמספרים בין ויושע לישתבח. ועל קדיש אנו יוצאין ידי

, ערבית ד׳ ושחרית ג׳. ב חובותינו משום שנאמר שבע ביום הללתיך יתגדל ויתקדש יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה, וי׳ מאמרותי. ולמה ויתהלל הרי י׳ תיבות שהן לשון הקדש, גגד י׳ דברות1 יתגדל ויתקדש בפני עצמם ואינו עם השאר, נגד ב׳ דברות שדבר הקב״ה בעצמו

126 דניאל יב ז. 127 ב׳׳ר פל׳׳ג ז. 128 וכ״ה בפירושו על פר׳ נח ז יט (עמ׳ קח).

[לט] א) גם במנורת המאור נר שלישי(מהדו׳ מוה״ק עמ׳ 215) הביא כעי׳׳ז בשם הירושלמי (ושם שרבי יהושע בן לוי אשכחיה לאליהו ושהיו עמו תריסר אלפי גמלי), ובשבה׳׳ל סי׳ ח בשם משנת דרךת זוטא (ושם שר׳ חמא בר׳ חנינא פגש את אליהו) ובסי׳ טז בשם אגדה (ושם שר׳ אלעזר פגש את א אליהו ושהיו עמו ארבעת אלפים גמלים), ובאור זרוע ח׳׳א סי׳ קב בשם ויקרא רבא (ושם שר׳ אלעזר ור׳ חנינא פגשו את אליהו ועמו ד׳ אלפי גמלים), ובמנהיג הל׳ תפילה סי׳ ד בשם מדרש (ושם שר׳ אלעזרת זוטא ולא בויקרא רבא ולא בשאר ת א ד ב״ר יוסי פגש את אליהו), ולפנינו ליתא לא בירושלמי ולא ב מדרשים. ועי׳ ב״י או׳׳ח סי׳ נו וסי׳ קכה. ב) תהילים קיט קסח, מובא באבודרהם (עמ׳ סט), ובסידור ר״ש (עמ׳ עט) ועוד. ג) שבה״ל, אבודרהם, הרוקח סימן שכ, טור סי׳ נו ועוד. ד) אבות פ״ה

קדיש רמא

ה נ י ע מ מ ׳ ש ס ש א ״ ל ר ״שמי״ א מ ו ו א נ א וגו׳ אי ש א ת ל ל ב , א ה לך״ הי א י ל י ו כ נ את ו ח ים פ ה שנ ל ו , תור׳׳ה ע י ה ש ו מ נ ה ל ה צו ר ו ה יוכיח ת ק ז פסו , ו ם ר מ ה א ש מם י׳ ד ל א ת ש ו ע ב צ , וכן א י ׳ה בעצמו א הקב׳ ל ה א ש ׳ מ מ א א ם ל י ן שנ ת ו ג, א ׳ ׳ מתרים ו ל ש כ ו פ ת ל ל כו ם י ד ן א ד שאי מ ו ל , כ ת ו ע ב צ ר א א ש ם מ י ג ן משו י דל ו הג ו

ל חי. דו גפש ב ר שבי מ ו ת ל ו ר ב ן ד ת ו ׳ א מ ׳ה א ך הקב׳ , כ דל ו א ג ל ו ב ת פ ו ר ג א ב

א הק׳ ר ם י־ה ב ש ר ב מ ו , ל ת ברא״ ו י ת ו א א ב , ר א ב ־ה ר ם י רוש ש , פי א ב ה ר י מ ש. ס ׳ י א ב ב ם ה ל ו ע ה ׳ ו ה ה ב ז ם ה ל ו ע , ה ם למי עו

א הו , ו יסע׳ ם ו ש ש ר ו פ מ ם ה ש ד ב ח ם א דיץ ש ו ו ג׳ י ל , א תברך ׳ הא י ׳ ל י ד ג ת ׳ ין ג׳ ת ו ש בין א ר בקדי ב ד מ ל ה ך כ כ י פ / ל , א ש אר י ברכך י ו י ל ׳ א י ק ו ס פ צא גמי מ ו י׳ ל הק ו ש מ ם ש י ל י ד ג מ ה ש י מ פ יתקדש ל ל ו ד ג ת . י ת השם ו עושק א ל י א יודי׳׳ן בן י שאי פ , ל ל א ר ש ת י י ל ב כ י ד ן ובחי ן וביומיבו בו י ׳ בחי י ת ו כ ל ך מ י מל י . ו ש ד ק ת מו ת ו כ ל ה מ א ר י ש ה כ י יהיה ז ת מ , ו ב י ק ל מ ל ע ה זרעו ש ח מ י ד ש ם ע ל ו ש א ס כ ו ו מ ש

עליגו.

, י , בחי י גפשי ל ל ך ג׳׳פ ה , ב י ן ובחי ן וביומיכו יבו ם בחי י מ ע ן יש ג׳ פ א כ ו. א ב ד ל י ת ע ל ח ו י ש מ ת ה ו מ י ל ה ו ז ם ה ל ו ע ם גגד ה ע ט ה , ו די בעו

. ג ך י ר ב מ ה מן ה ג ל העו ו ד ן ג ב ־ה, ל ו ־ה־ י י ־ נ ד־ ׳ א־ ן בגי אמ״

ת ו ג ו , כ׳ מיגי כו ת י ש א ר ב ם ב י ה ל , גגד ב׳ ה׳ א ן מ ו א ר מ א ד ו ת ע ו ב י ל ב׳ ת ד ג ת ים ר׳׳ג ן ז״פ ביום ה ג , ואמרי ת ו תי א כ״ט או ב א ר י מ א ש ה . י ו ת ל י פ ת ל ב א י נ ר ד מ אד ח ע ב ת ש י ך ו ר ב ת . י ו מרד״ו נ ל ן שהצי י ח ב ש ו מ אנ א הרי ר״י, ו ה ן י מ וצירוף ג״פ אםת״ם ם פ׳ ״ ת ק נ ד א ח ו י מ ם ה ש ת ב ו י ת ו ד כ״ב א ג , כג ת ו ב י ן כ״ב ת מ ו א ר מ א וה געגה. ר צ ה ב ר ה ט ודע ומזכירו ב , והי א ש ד ו ק ה ד י מ , וזהו ש י פ״ספ״סי״ם דאנסי״םי

ו א ר ב נ ת ש ו כ א ל , גגד ל״ה מ ת ו ב י ר ובו׳ ל״ה ת א פ ת י ח ו ב ת ש י ך ו ר ב ת ו י ברב, ה ש ל מ קבר ש , ו ל אי , ו ״ ת ו ש מ ש , ויו״ד בין ה י ט ׳ ום ו׳ ו ל יום ג׳ ובי כ ׳ ימים, ב ה ב

ם יי. ץ ושמי ר ד א ת ע י ש א ר ב ס ב י ה ל , ול״ה א ן ת ומזיקי ב צ ו

מ״א וש״נ, מובא בסידות הראשונים הנ׳׳ל. ה) מכות כד א, ובסירות הראשונים הנ״ל וברוקח סימן שכ. ו) דבתם לג ד. ז) מכות שם, והותות ח א. ח) מובא בפירוש התפילות לרבינו יהודה בן יקר, עי׳ טור שם, והמנהיג סי׳ כה. ט) ישעיה כו ד: כי בי־ה ה׳ צור העולמים ע״פ מנחות כט ב. י) עי׳ רש״י סוכה מה א ד״ה אני והו שבג׳ הפסוקים בשמות יד יט־כא יוצאים ע׳׳ב שמות לפי הסדר הבא: אות ראשונה מפסוק ראשון ואחרונה של אמצעי וראשונה של אחרון וכן הלאה, ולפי״ז יוצא שם של ג׳ יודי״ן מהיו״ד של המלה לפני בפסוק יט ושל המילה הלילה בפסוק כ ושל של הויה בפסוק כא. יא) במדבר ו כד, עיי״ש בפי׳ עה״ת במדבר (עמ׳ כג) ומש״כ בפרשת בשלח. יב) וכ״ה פירוש אחד בטור סי׳ נו עי״ש בב״י, ובשבה״ל, אבודרהם, וסדור ר״ש, וראה תוס׳ ברכות ג א ד״ה עונין ועוד. יג) ברכות נג ב. יד) כ״ה בסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ פב), ולפי״ז יש רק כ״א אותיות ולא כ״ב, ואצ״ל: תונסי״ם, והוא השם היוצא מן המילים יברכך וישמרך יאר ויחנך ישא (שהם כ״ב אותיות) בא״ת ב״ש. טו) ב״ר פי״א ט. טז) אבות פ״ה מ״ו. יז) מובא בפירושו עה״ת

בראשית ב ב (עמ׳ סט).

רמב פירושי סידור התפילה לרוקח

ל שליח ציבור היורד לפני התיבה ישים נפשו בכפו ויתפלל בכל ד ג ת י2 ׳ כווגת לבו, וכשיאמר יתגדל יתן עיגיו בארון הקודש׳ שהשכיגה שרויה בו שנל גדול, פירושו זהו ד ג ת . י 3 שיויתי ה׳ [ל]עדי תמיד, והקדיש הוא שיר השירים, שהתרפים 4 שיותר מכל עושה, כמו שכת׳ עתה ידעתי בי גדול ה׳ מכל האלקיםב השם הגדול והאלילים כליל יחלףי״, זהו גדול שמי 4 ה ת ע " ו 4 מגידים עתידות. ועיקר התפילה מתתלת ביתגדל אבל ישתבח סיום הזמירות, לכך בגוים5, ומה החזגים מגמיכין קולן בישתבח כדי שיאמרו כל אהד בסיום הזמירות6 שהחזן אומרו בדי שיענו אמן אחריו, אבל ביתגדל התפילה מתחלת כמו בלילה שמתחיל ביתגדל על שם הבו גודל לאלקיגוי, ואתם תאמרו יגדל ה״י״, וכת׳9 ועלו מושיעים בהר ציון ׳ . ומתי יתגדל שמו כשינקום מגוג שכת 8 ׳ יגדל גא כח ה, והתגדלתי והתקדשתי וגודעתי 0 ׳ כת ת הר עשו והיתה לה׳ המלוכה, ו לשפוט א

לעיני גוים רבים, לכך מיד אתר יתגדל אומר ויתקדש., 2 ׳ ש כשיגקום מגוג, שמו, עתה בגלות אומר איה נא אלקיבם״, ובתי ד ק ת ית שמי הגדול, כשיגקום מאומה הרשעה יתקדש שמו בעולם, וקדשתי א וכשישראל מגדלין שמו של הקב׳׳ה קדושתו של הקב׳׳ה מתרבה בעולם, שהמלאכים מקדישין למעלה בקול געים וטוב שמהגים לכבוד־ כביכול כאדם ששומע קול ביגור, וקדושתו גדולה בשמי שמים ויתקדש שמיה, כדבתיב וקדשתית שם קודשו, כל השבחות מגידים לשעבר אז ' וכל קרביי א 3 ׳ ת שמי הגדול, וכתי א יתגדל להבא, וכולן לשון תחנונים לפי שהיא תחילת התפילה וכן התפילה להבא.א למה תיקנו בלשון ארמי, כדי שיתנו לבם האנשים והגשים ב ה ד י מ ש, אבל התפילה אין לומר ׳ 4 והטף ויתפללו בכל לבם ובבבל היו מדברים ארמית ארמית כי מלאכי השרת אין מבינים אלא לשון הקודש כדמשמע במסכת. ועוד לפי שאומר וגחמתא שיגתם הקב׳׳ה מן הגלות, כי הקב״ה ׳ , ובסוטה6 ׳ 5 שבת סופק כפיו כשזוכר עיר קדשו שממה והולך בחדר הגקרא ״מסתרים׳׳ וקול גהי' מלאכי 9 , ואין אנו רוצים שידעו הצער ' משמיע שםיי, אבל עוז וחדוה לפניו8ה רב א שם י־ה הוא גדול כי מפניו יראים י מ השרת ואומר בלשון ארמית. ש

1 בסידור ר״ש (עמ׳ עו): כתב רבינו אליעזר בשם רבינו יהודה החסיד ז״ל כשיתחיל שליח ציבור יתגדל ויתקדש יכוץ בכל לבו דתן עיניו בארק הקודש. 2 תהילים טז ח. 3 ל״מ כעת. 4 שמות יח יא. 4א עשה״פ: כי התרפים דברו און, זכריה י ב, עי׳ פרדר״א פל״ו. 4ב כנראה חסר. ואולי צ״ל: ועתה אנו אומרים שיתגדל שמו הגדול, השווה להלן סי׳ עז. (ר.מ.ק.). 5 מלאכי א יא. 6 מובא בסידור ר״ש (עמ׳ עה). 7 דברים לב ג. 7א ע״פ תהילים מ יז: דאמרו תמיד יגדל ה׳, וראה להלן סי׳ עז. 8 במדבר יד יז. ראה טור סי׳ נו ובב״י שם. 9 עובדיה פסוק כא. ועp סידור רש״י(עמ׳ 9), וספר הפרדס (עמ׳ שכג), ומנהיג סימן כה, וראה להלן סימן עז בפירושו לקדיש שלאחר התפילה. 10 יחזקאל לח כג. 11 תהילים קא ב. ומחז״ו(עמ׳ 8): כשינקוס מגוג, וכ״ה בסידורי הראשונים. 12 יחזקאל לח כג. 13 תהילים קג א. 14 תוספות ברכות ג, א ד״ה ועונין, הפרדס (עמ׳ שכג), ואבודרהם בשם ר״י, כל בו ואר״ח כדי שיבינו הכל, ומובא בסידור ר״ש. 15 יב ב. 16 לג א. 17 לשק במסתרים תבכה נפשי(ע״פ ירמיה יג יז), וכ״ז בטור שם. 18 דברי הימים א טז כז. ושם: הוד והדר לפניו עח וחדוה במקומו, עי׳ חגיגה שם. 19 עיין במחז״ו(עמ׳

קדיש רמג

, נשבע הקב״ה 2 0 ה עליונים כי הוא שם המיוחד, ועתה הוא חסר בי יד על כס י2 האויב 2 ׳ 2 ואין השם שלם עד שיפרע מאומה הרשעה, שנ ׳ שאין הכסא שלם תמו חרבות לנצח וה׳ לעולם ישב כונן למשפט כסאו, ועתה אנו מבקשים שיתמלא בימינו, נמצא מי־ה חסר ו־ה ומן כס חסר א׳ הם י״ב, כשיתזרו י״ב2 והוא אסור בזיקים, וכשיצאו מן 3 ׳ שבטים יתמלא ויפיל גו״ג שעולה לי״ב ובתי2 אשגבהו כי ידע שמי אז יקראני ואענהו, 4 האומות ידעו שמו הקדוש, דבתיב

ת שמי הגדול. 2 וקדשתי א 5 ׳ כת ו שמיה רבא, שם י־ה הגדול יתגדל ויתגדל ויתקדש בעולם שברא כרצוגו, וזהוה כי בשם י־ה ברא עולמו*2, העולם הבא ברא קודם י ת ו ע ר א כ ר ב א ד מ ל ע בלבך קדמה י׳ לה׳ בשם הקודש כי אבג״ד ' , 2 זה העולם בי׳ והעולם הזה בה׳ ל2 אלה תולדות השמים והארץ עולה לי׳ וה׳ אחריו, שעולם הזה נברא בה׳ שנ׳ 8 בהבראם, בה׳ בראם, הרי אבגדה׳׳ו עולה יה״ו, בה״א אחרונה של הויה ברא העולם לשמור ה׳ חומשים. ועתה אנו מבקשים שיתגדל ויתקדש שמו הגדול בעולם אשר ברא כרצונו וימליך מלכותיה בחייכון הרי יתגדל, ואחריו שמיה רבא3 מי לא יראך מלך ו0 2 גדול אתה וגדול שמך בגבורה, ואתרי 9 ׳ וימליך לפי שכתת הוא אלקים חיים מ 3 וה׳ אלקים א ׳ ו הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, ואחרי3 לא 4 ו , ואחרי ק 3 עושה א 3 ו 3 בדגה תאמרון להום, ואחרי 2 ו ומלך עולם, ואחרי כאלה חלק יעקב בי יוצר הכל הוא, לכך אומר בעלמא דברא כרעותיה וימליך

מלכותיה.ב ו ן שברא העולם עבור ישראל, עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו 35. י י ח בי י ח ב ן הם הבחרות, כמו שכת׳*3 ובימיך דבאך וכיומי עולמותך. ו ו כ י מ ו י ב ו3 זוכריגי ה׳ ברצון עמך, ״דכל״ בית 7 ׳ ל צריך לשתף, כמו שכת א ר ש ת י י ל ב כ ד3 פתאום יבא אל 8 ׳ ל א בפתאום, כמו שכת ג / ב ע 3 י ל ישראל אף הגשים בכל4 כי קרוב יום ה׳ על 0 ׳ ן ק ריב במו שבת מ ז ב 3 בעתה אחישנה. ו 9 ׳ כת היכלו, ו, ומה שאנו מתפללין 4 2 4 אני מרעיש וכו׳ והפכתי כסא ממלכות ׳ כן כל הגויים, ו4 ציון היא דורש אין לה. 4 כת׳ 4 והתפללו אל העיר, ו 3 ׳ שיקרב מלכותו לפי שכת

55), שבה׳׳ל (עמ׳ 155), והפרדס שם. 20 שמות r טז. 21 תנחומא תצא יא, ועיין תום׳ ברכות ג א ד״ה ועונין: ומכאן יש לסתור מש״כ מחז׳׳ו שזו תפילה שאנו מתפללים שימלא שמו כדכתיב כי יד על כס י־ה שלא יהיה שמו שלם וכר, ראה פסיק״ר פי״ד ופ״כ, וע״ע האגור סימן צז, סידור רש״י(עמ׳ עו), אבודרהם, ובמנהיג (עמ׳ נו). 22 תהילים ט ז־ח. 23 ירמיה מ א. 24 תהילים צא טו,ע שמי אשגב ו״ה. 25 יחזקאל לו כג. 26 ישעיה כו ד. עיין להלן סימן עז: זהו אשגבהו כי זב , ״ י ר פ ״ ר עיץ שבה״ל (עמ׳ 154) בשם סידור רש״י (עמ׳ 9), וספר הפרדס (עמ׳ שכה). 27 ב מנחות כט ב. 28 בראשית ב ד. 29 ירמיה י ו. 30 שם ז. 31 שם י. 32 שם יא. 33 שם יב. 34 שם טז. 35 ישעיה מג כא. 36 דברים לג כה, עיין תרגום שם. 37 תהילים קו ד. 37א כמו ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל (במדבר כ כט) שדרשו חז״ל אנשים ונשים, עירש״י שם, ואדר״נ פי״ב, ופרדר״א פי״ז. (ר.מ.ק.). 38 מלאכי ג א. 39 ישעיה ס כב. 40 עובדיה פסוק טו. 41 חגי ב כ. 42 שם פסוק כב.

43 והתפללו אל ה׳ דרך העיר אשר בחרת בה, מלכים א ח מד. 44 ירמיה ל יז.

רמד פירושי סידור התפילה לרוקח

4 6 / דבתיב 5 ח י ש מ ד ג׳ דורות ימות ה / ע ואומר ג׳ בחייכון וביומיכון ובחי יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים, עם׳ שמש׳ ולפני׳ ירח׳ סופן משי׳׳ח, דור4 ולמען תספר באזני בנך 8 בת׳ 4 וראה בנים לבניך, ו 7 ׳ א׳ דורים ב׳ הרי גי, ובתי4 והודעתם לבניך ולבני בניך. וכן אומר ג׳ חיים שהחיינו וקיימנו 9 ׳ כת ובן בנך, ו

והגיענו, וכן ביקום פורקן ג׳ יפיש חייכון, ויסגי יומיכון, ויתן ארכא לשניכון.ן שליח עיבור מזהיר לעיבור אמרו אחרי אמן לקבל מה שאמרתי מ ו א ר מ א ו5 פתחו 2 / ובת׳ 1 ן מ 5 ואמרה האשה אמן אמן, וענו כל העם ואמרו א 0 / כמו 4 9 ם כ ל שערים ויבא גוי עריק שומר אמונים שאומר אמן, כי הוא א׳ אל מ׳ מלך נ׳ נאמן, אל חזק קודם העולם מלך בעולם ונאמן אתה להחיות את המתים, אמץ בגימ׳ הויהא לבך עריך אדם לענות אמן. 3 3 ׳ ת 5 בנים לא אמן בם, אמן כ 5 אדנות, ובת׳ך מיוסד אחר יהי שם ה׳ מבורך מעתה ועד ר ב א מ ב ה ד י מ א ש ה ית ה׳ עולם, וההלל לאחר ב׳ מזמורים שמיוםדים בא״ב אשרי (ה)איש ירא א5 יהי שם ה׳ 6 ׳ / ואחר כך ההלל שכת 5 ב ב , אודה ה׳ בכל ל 5 4 במעותיו חפץ מאד מבורך מעתה ועד עולם ז׳ תיבות, וכן לאתר יתגדל ויתקדש שאומרין ז׳ תיבות/ וג׳ פעמים אומר שמיה, ואילו הן שמיה רבא, יהא 7 יהא שמיה רבה מברךת שם ה׳, יהי שם ה׳ מבורך, מהולל שמיה רבא, שמיה דקודשא, בעד ג׳ הללו א/ ג׳, בעד ג׳ שמות שיסד העולם בהם אהיה אהיה אהיה כדאיתא בספר 8 ׳ שם ה. שמו הגדול הוא שם המיוחד, 6 0 ק כעד ג׳ א־ל אלקים ה׳ דבר ויקרא א / ו 9 רה עי י

יהא מבורך בפי בל הנשמה בהיגדלו בהיקדשו יברך בל בשר שם קדשו.א לדורי דורות של ימי המשיח, המה ובניהם ובני י מ ל י ע מ ל ע ל ם ו ל ע לא יהא מבורך בהם, 6 / ועולמות הרבה שיש לכל עריק ועריק י ' ם ל ו בניהם עד ע6 ויתקבלון מלכותא קדישי עליונין ויתסנון מלבותא (מלבות עלם) 2 ׳ ולפי שכת עד עלמא ועד עלם עלמיא, לכך תיקנו וימליך מלכותיא יהא שמיה רבא מברך

לעלם ולעלמי עלמיא.

ת / ובן בבראשית נברא], וכן בוידבר אלקים א 3 ת בו ביהא שמיה רבא ז׳ תי, 6 5 , שאם לא ישמרו ישראל את התורה לא יתקיימו ז׳ הימים 6 4 בל הדברים6 אנכי 7 בת׳ ק לא שמתי, ו א 6 אם לא בריתי יומם ולילה תוקות שמים ו 6 ׳ כת ו תיכנתי עמודיה, וז׳ תיבות ביהא שמיה רבא, וז׳ פעמים אומר יהא שמיה ביום. יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא הרי 6 8 ד שבע ביום היללתיך ע כ

45 סנהדרין צט א. 46 תהילים עב ה. סנהדרץ שם וברש״י שם ד״ה ה׳׳ג רבי. 47 תהילים קכח ו. 48 שמות י ב. 49 דברים ד ט. 49א רוקח סימן שב וסימן שסב, טור סי׳ נו ובב״י שם. 50 במדבר ה כב. 51 דברים כז טו. 52 ישעיה כו ב. 52א עי׳ שבת קיט ב. 53 דברים לב כ, ובחגיגה ה ב: מקום יש לו להקב״ה ומסתרים שמו. 53א ראה רות רבא פתיחתא ד. 54 תהילים קיא א. 55 שם קיכ א. 56 שם קיג ב. 57 רוקח סי׳ שכ. 58 שם קיג א־ג. 59 פ״א, וכן להלן בפירוש לקדיש שלאחר התפילה 60 תהילים גא. 61 יחזקאל לז כה. 61א עוקצין פרק ג מי״ב. 62 דניאל ז יח. 63 מובא באבודרהם, ובסידור ר״ש שם. 64 שמות כ א. 65 שבת פח א, ע״ז ג א. 66 תהילים עו ט. 67 שם עה ד. 68 שם

קדיש רמה

/ ואומר ז׳ פעמים ביום הם ר״ג, וצרף ז׳ אמן עם ר״ג הרי ד״י, כי 6 8 ת ו תי כ״ט או אנו משבחין להקב״ה על משפטי צדקו שהצילנו מרד״ו, זהו חצות לילה אקום7 ויהי בחצי הלילה, ועתה אנו אומרין 0 ׳ , שנ 6 להודות לך על משפטי צדקך97 אז אהפוך אל עמים שפה אחת לקרוא כולם בשם 1 ׳ יתקרב בימינו, מה שכת, אז יתברך שמו בפי כל, על כן בל אדם יכוין ״ 1 המיוחד, בשיקיים והיה ה׳ למלךד ע לבו כשאומר יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי לעלמיא. עלמיא ג׳, כ

עולם הזה וימות המשיח ועולם הבא.

, ד נ ׳ ת ה 7 ויברך בל בשר שם קדשו, ברבי נפשי א 2 ך יתקדש, שבת׳ ר ב ת י וגם אמרנו יהא שמיה רבא מברך. מתתיל יתברך ות׳ מתפעלת תמיד בתיבה,7 4 ׳ , לפי שכת ח ב ת ש / לאתר יתברך י 7 3 התקדשתי כמו ישתבח והתגדלתי ו7 5 ר לאחר ישתבח, כי פארי המגבעות א פ ת י שפתיי ישבתונך כן אברכך בתיי. ו7 6 תרגומ׳ שבח כובעיא, פאר הוא שבח של פאר הנראה לעינים, ולתפארת, ושבח פאר זהו בשבח ישראל, 7 7 תרגום ולתושבתן, זהו ישראל אשר בך אתפאר

עטרת כבודו מתפאר בזיו זוהר קירון פנים.ם בשמתפאר הכתר כסא הכבוד מתרומם, כאדם מ ו ר ת י ר ו א פ ת י ו7 ברוך ה׳ 8 שמשבחין אותו ולכן מגביה ומתרומם, ורומם שייך עם פאר כדכת׳7 לתת לגו 9 אלקי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את (ה)בית ה׳, ובת׳ם מ ו ר ת י 8 ועל תפארת רום עיניו. ו 0 כת׳ ה ולרומם את בית אלקינו, ו מחיא בשיר ישראל מתרומם ומתנשא הכסא, זהו בה אמר (האל ד׳) רם ש נ ת י וא ש נ ת י 8 עתה ארומם עתה אנשא. ו 2 כת׳ / ו 8 1 ישא נ 8 על כסא, רם ו נישא' ו8 מתנשא לאמר אני 5 כת׳ ר כנשיאת כסאו מתהדר הדר מלכותו, ו ד ה ת י ור ד ה ת י 8 מרומם ומהדר למלך שמיא. ו 5 כת׳ 8 וכבוד הדר מלכותו, ו 4 ׳ כת אמלוך, ו8 מאד נעלית 7 ו 8 השתתוו לה׳ בהדרת קודש, ובמזמור שאחרי 6 ׳ ה שכת ל ע ת י ו/ ועוד 8 7 ד א ל שסמך למאד נעלית ומהולל מ ל ה ת י ה ו ל ע ת י על כל אלקים. ו8 ומהללים לשם תפארתך, סמך ויתהלל עד שמיה דקודשא בריך 8 ׳ לפי שכת הוא. ועוד הילול העשירי יתגדל ויתקדש יתברך וישתבת ויתרומם ויתפארד י׳ הללו אל בקודשו ברקיע בגבורה ע ויתגשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל, הרי י׳ כ/ 9 ה ־ גודלו בתקע בנבל בתוף במינים בצלצלי שמע תרועה כל הגשמה תהלל י

9 ויברך בל בשר שם קודשו. 0 א כדכתיב ו ך ה י א בד ש ד ו ק ה ד י מ ש

קיט קםד. 68א דלא כסידור ר״ש (עמ׳ פא) שיש כ׳׳ח אותיות ושי׳׳ל לעלמי עלמיא. ועי׳ אבודרהם (עמ׳ סט), וב״י סימן נו, וראה להלן. 69 תהילים קיט סב. 70 שמות יב כט. 71 צפניה ג ט. 71א זכריה יד ט. 72 תהילים קמה כא. 73 תהילים קג א. 73א יחזקאל לח כג. 74 תהילים םג ד־ה. 75 שמות לט כח. 76 שמות כח ב, מ. 77 ישעיה מט ג. 78 עזרא ז כז. 79 שם ט ט. 80 ישעיה י יב. 81 שם נז טו. 81א ישעיה ו א. 82 שם לג ו. 83 מ״א א ה. 84 תהילים קמה יב. 85 דניאל ד לד. 86 תהילים צו ט. 87 שם צז ט. 87א שם צו ד. 88 דהי״א כט יב. 89 תהילים מזמור קנ. עיין

שבה״ל סי׳ ח מובא בב״י סי׳ נו, באבודרהם, ובתניא רבתי ועוד. 90 תהילים קמה כא.

רמו פירושי סידור התפילה לרוקח

9 , ׳ א כרכתי ת מ ח נ א ו ת ח ב ש ו א ת ת ד י ש א ו ת כ ר א ב 9 0 ל כ א מ ל י ע ל. ולמה א 9 ומרומם על בל ברכה ותהילה. שירתא ותושבתתא, שיר תרגום ושבחו י, ושיר 9 2 אומר שניהם, אלא שירתא שיר לשון שירות הוא כמו לשור במחולות בקול רם לשון זמרים, ושבת מנעימים ומרננים בנעימת קול, הקב״ה למעלה מכל הברכות והשירות, ותושבתתא, ובל הנחמות שעתיד לנחמינו על בלא אנו ח מ ת השבחות האמורים בעולם הוא מרומם, זהו דאמירן בעלמא. ו נ9 3 מנחמין להקב״ה שמתחרט על חורבן ביתו, כדאיתא בפרק קמא דברכות ואומר אילו היה ביתו קיים היו משכתין בנעימת קול, על כן שליח ציבור צריךן כך מ ו א ר מ א למשוך ונחמתא ויחשב בלבו שיתנחם הקב״ה וינחמינו מהרה. ו אומר לקהל, כמו לאלכסנדריא של מצרים שהיו מניפין בסודרין כדאיתא

. 9 4 במסכת סוכהד י׳ דברות ב׳ שמעו מפי ע ואומר יתגדל ויתקדש ואחר כך יתברך ח׳, כ, וכן י׳ אצבעות ב׳ גודלים מחזיקים ת׳ אצבעות 9 5 הקב״ה (אמן) [וח׳] מפי משה9 ח׳ על בריאת העולם וב׳ על אדם וחוה נעשה 6 ), וכעד י׳ מאמרות א 9 (ב׳ גודלים5, וב׳ א״ב אשרי איש ירא ה׳ אודה ה׳ בכל 9 7 , לא טוב היות האדם א 9 6 אדם, לפיכך ביתגדל עד אמן ב׳ תיבות 9 8 , ואחר כך ח׳ א״ב בתמנייא אפי א 9 7 לבבד התורה ב׳ דברות ראשונות ושניות, וביהא שמיא רבא ז׳ ביתברך ב״ב, ע ומתחלת בבראשית ז׳ תיבות ויש בה כ״ב אותיות, ועוד בברכת התורה כ׳ב מזלות. ועוד אברהם ״ י ו ב 9 8 9•׳ וכ״ב מאמרות תיבות אשר בחר בנו וז׳ חומשים8/ מאברהם ועד 9 9 תי רו 9 האדם הגדול היה בדור כ׳, ובת׳ חוקותיי ותו 9 ׳ שכת

משה ז׳ דורות, ומאדם ועד יעקב איש תם יושב אהלים כ״ב דורות.

מיתגדל עד דאמירן בעלמא ואמרו אמן מ״ט תיבות, על שם התורה נדרשת, 0 2 ׳ בת , מזוקק(ת) שבעתים, ו 0 , ׳ בת / ו , 0 0 ה ב ה , כמגין ודגל״ו עלי א 0 0 במ״ט פגים כמטמונים תחפשנה מ״ט מונים, על כן יזהר החזן שיאמר בדיך הוא לעילא שלאד ה׳ ע יענו אמן בינתיים הציבור, בי אין לענות אמן בקדיש בי אם ה׳ פעמים כ, ביתגדל א׳ ובחיי דבל ב׳ 0 3 . והחזן כורע ד׳ פעמים ״א 0 חומשים וכעד ה׳ קולות2

90א בכי״ב: לעילא מן כל ברכתא. 91 נחמיה ט ה. 91א צ״ל שירו תרגום שבחו, שמות טו כא. 92 ע״פ ש״א יח ו: לשור במחולות. 93 ברכות ג א. ובשבה״ל (עמ׳ 8), ומחז״ו בשם רבנו שלמה זצ׳׳ל: לפי שמצינו שכל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהילים לא אמרו אלא ליום הנחמה וכוי, עוד פירש טעם אחר לפי מה שאמרו בפ״ק דברכות וכו׳ עיי׳׳ש, ובכל בו סי׳ ז. 94 נא ב. 95 מכות כד א עיי״ש רש״י, והוריות ח א, ופסיק׳׳ר פר׳ כא, לקח טוב לבראשית א, שבה׳׳ל ועוד. 95א עי׳ סודות התפילה. 96 סדרע׳׳ג השלם (ח׳׳א פח ע״ב), מובא בב׳׳י טור סי׳ נו בשם השבה׳׳ל (עמ׳ 151), וראה סידור חכמי אשכנז(עמ׳ פא). 96א בראשית ב כו. 97 שמגיח. 97א תהילים מזמורים קיא קיב. 98 תהילים מזמור קיט. 98א שבת קטז א. 98ב כנצ׳׳ל: וכ׳׳ב י׳ מאמרות. 99 האדם הגדול בענקים הוא, יהושע יד טו. 99א בראשית כו ז. 100 שהש׳׳רp פרק ד ה״ב. 100א שיר השירים ב ד. וראה פסיק׳׳ר פכ״א. ^ w פ״ב יג, ירושלמי . 102 א שבמזטר כט הבו לה׳ בני אלים. 103 מחז״ו 101 תהילים יב יז. 102 משלי בד

(עמ׳ 8), סדרע״ג, ב״י סימן נו.

קדיש רמז

, כי ממזרח שמש גדול שמי א׳ 0 4 / כגגד ד׳ שמות שיש בפסוק יתברך ג׳ תתקבל ד/ ואם לא תחשוב ה׳ בנגד תתקבל תשוב גדלו לה׳ אתי לשמי ב׳ שמי ג׳ ה׳ ד

. , 0 5 ו וגרוממה שמו יחדי

, יתברך וישתבח ויתפאר , 0 6 ש ב׳ תיבות בלשון הקודש ד ק ת י ל ו ד תג *י ] ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל ת׳ תיבו׳ הרי י׳, ובעד אגבי ולא יהיה, ואותן ב׳ דברו׳ מחזיקין השאר כמו האגודלין. , 0 י ן לך מפי הגבורה שמענו. ואינו , 0 9 , ונותנין י׳ שבתו׳ בעד י׳ מאמרות שבהן נברא העולם , 0 8 והתקדישתי אומ׳ יתגדל בעבור האורה שתהא מתגדלת על כסא הכבוד, ויתקדש שיהא שמו1 ועלו , 0 ׳ ה רב א שיהא שמו הגדול מתגדל בביאת משית, רבת י מ מקודש, שה כשעלה רצון י ת ו ע ר י ברא כ א ד מ ל ע מושיעים בהר ציץ לשפוט וגר, בה והיתה לה׳ המלוכה י ת ו כ ל ך מ י ל מ י לפגיו לבראות עולמו ובראו כרצוגו. ו

. , , , ׳ ו ג ול בעד מי שאמ׳ הללי א ר ש ת י י ל ב ב י ד י ח ב ן ו ו כ י מ ו י ב ן ו ו כ י י ח ביע וקיימע , ובעדן אנו אומ׳ שהחי , , 2 י ה ת ה׳ אהללה ה׳ בחיי ואזמרה לאל נפשי אא במהירות כמו ל ג ע . ב , , 3 א ב והגיעע, בעולם הזה, ולימות המשיח, ולעולם ה. ותתם שמו בקדיש י׳תגדל י׳הא י׳תברך וגם בברכת כהגים י׳ברבך י׳אר , , 4 ל לעג

. , , 5 יישא, ועל בן תתם שמו באן על שם ה׳ יברך את עמו בשלוםא ז׳ תיבו׳ כ׳׳ח אותיר י מ ל י ע מ ל ע ל ם ו ל ע ך ל ר ב א מ ב ה ר י מ א ש ה י, זה שבח הגותן לך ב״ח לעשות , , 6 בא ד כ״ת שמות בהבדלה של ר׳ עקי ע כ, , , 9 ם ו , וגם אנו אומ׳ ז׳ פעמ׳ בכל י , , 8 ללתיך , וז׳ תיבו׳ בעד שבע ביום הי , , י ל חי, כל האומר יהא שמיא רבא בכל בחו מובטח לו שהוא בן העולם 2 0 ׳ י ואמרו חכמו ר מ א . ו , 2 " הבא, ובעדן ז׳ תיבו׳ בפרוע פרעות בישראל בהתגדב עם ברכו ה, , 2 2 ן ויאמרו הכל אמן ויקבלו עליהם אמנה, וגדול העוגה אמן מן המברך מ א* שאומ׳ אמן אז מודה שהקב״ה היה , 2 2 ו לפי שאין השטר מתקיים אלא בתותמי

והוה ויהיה.ם כביכול שישראל מ ו ר ת י ר ו א פ ת ח זה שבח מעולה. י ב ת ש י ך ו ר ב ת י1 שמו מרומם 2 3 , כך נרא׳ כדכתיב 3 , 2 2 משבחים לפניו מתרומם השכינה ומתנשא

104 מלאכי א יא. 105 תהילים לד ד. 106 בסידור המיוחם לראב׳׳ן(עמ׳ עז): ולכך מתחילים ביתגדל ויתקדש בלשון עברית ע׳׳ש הפסוקים והתגדלתי והתקדשתי(יחזקאל לח כג). וראה מחז״ו סימן ט וסימן פז, הפרדס (עמ׳ שכה), סידור רש׳׳י סי׳ יא, טור סי׳ נו, ואבודרהם, ולהלן בפירוש לקדיש. 107 מכות כד א. 108 יחזקאל לח כג. 109 אבות רפ״ה, צויץ למעלה. 110 עובדיה פסוק כא. 111 שם. 112 תהילים קמו א־ב. 113 כוונתו לגי בחייכון וביומיכון ובחיי כנגד ג׳ הללי אהללה אזמרה, וכנגדו ג׳ שהחיינו וקימנו והגיענו, כנגד עוה׳׳ז ולימות המשיח ולעולם הבא, וראה למעלה. 114 10\7ררין נב א. 115 תהילים כט יא. 116 חיבור קדמון מיוחס לר׳ עקיבא על סדר הבדלה מצוי בכמה כתבי יד שעדיין לא ראו אור, ובחיבור זה ישנה רשימה של כ״ח שמות של הי. ועיין מחז״ו (עמ׳ 55), כל בו ואבודרהם. 117 דברים ח יח. 118 תהילים קיט קסד, וצויין למעלה. 119 צויין למעלה. 120 שבת קיט ב. 121 שופטים ה ב, וכל זה באבודרהם. 122 ברכות נגב. 122אב״מזא. 122 ב עיין סודי רזייא (עמ׳ כז). 123 נחמיה ט ה.

רמח פירושי סידור התפילה לרוקח

על בל ברכה ותהילה, עד שמיה רבא דקודשא בריך הוא, ואין לומ׳ אמן אלא מיד לעילא מכל בירכתא ושירתא וכו׳ עד ונתמתא, שאנו מנחמין ממה שאמ׳ת ביתי, ועל כן אנו אומ׳ בלשון תרגום כדי 1 אוי לי שהחרבתי א 2 בפ״א דברכו׳ 4א מ ל ע ׳ ב מ א . ד , 2 5 נה שלא יבינו מלאכי השרת, ויאמרו מה נחמה שייך בשכין אומ׳ לישראל תקבלו עליכם אמנה, כי אמן בגי׳ שם של י־ה־ו־ה מ ו א ר מ א ו ושם של אדג׳׳י, וגדול העונה אמן מן המברך כי אין השטר מתקיים אלא בחותמיו,

כך שאומ׳ [אמן] הוא מודה בהקב״ה שהוא היה והוה ויהיה.ד מ׳׳ט ימי העומר, ע ח בעלמא ואמרו מ׳׳ט תיבות, כ י מ א תמצא בקדיש עד ד, 2 6 יהו גדרשת, דרב ושמואל דאמ׳ תרו 3 , 2 5 בה , כל תיבה שכתי ״ 2 5 ן וכעד מ״ט מיגי ג׳ שערי ביגה וכולן גמסרו למשה חסר אחד, ומעלה עליו כאילו קיים כל התורה כולה שגיתגה למ״ט ימים לאחר הגאולה. וכ׳ תיבות יש בו עד בעגלא ובזמןד ברכת התורה שיש בה כ׳ תיבות, וברכ׳ שאחר קריאת ע קריב ואמרו אמן, כ התורה במו בן. וכ״ב תיבו׳ יש מיתברך עד דאמירן בעד א״ב בלא הכפולים,/ ומי , 2 ות* ד שם של מ״ב אותי ע ק בעלמא כ י מ א ומ״ב אותיות יש בו עד ד שיודע אותן כהילבתן מובטח לו שהוא בן העולם הבא, וסימניך וה׳ ב״ם סיני, ואותו שם שומר ישראל בגלות. ולמה יש בו כך תיבות, לומ׳ לך בל , בקודש ל2 מי שמכוין לבו עם החזן אותו שם שומרו מכל הפורעגות. ביתגדל מסיים

השבחות שאמר, על בן אסור לדבר ביגתים].

ך אומר שליח ציבור במשך לפי שבכל בקר עומדת ר ו ב מ ׳ ה ת ד ו א ברכ חיה אתת ושמה ישראל ועולה על השרפים וצועקת בקול גדול ובמצחה חקוק ישראל, מיד כל מלאכי מרום טובלים שס״ה פעמים ומתכסים באש לבגה,ת ה׳ ומלאך אחד עומד באמצע הרקיע ואומר בקול רם בגעימה ברכו א, וכל מלאכי השרת עוגין ברוך ה׳ המבורך לעולם ועד, ה׳ מלך ה׳ מלך , 2 8 המבורךת ה׳ ה׳ ימלוך לעולם ועד, שמע ישראל ה׳ וגו׳, קק״ק, ברכו בת׳ (ו)ברבו את ה׳ המבורך בפי בל , על כן אומר ברכו א , 2 9 לם אלקיכם מן העולם ועד העו1 יברך כל בשר שם קדשו. ובעוד שמושך בנעימה שליח ציבור 3 נשמה, דכתיב 0 ברכו אומר בנחת הציבור יתברך וישתבח ויתפאר שמו של מלך מלכי המלכים, ברכו ה׳ כל מלאכיו א׳, ברכו ה׳ כל צבאיו ב,׳ ברכו ה׳ 3 2 ׳ ת . לפי שכ 1 3 הקב״ה 1, , 3 3 ש מ בל מעשיו גי, אומר יתברך וישתבח ויתפאר, וג׳ שם בפסוק כי ממזרת ש

124 ג א. 125 עיין ברכות שם ותום׳ שם ד״ה עונין, טור שם, אבודרהם, ומחז״ו סי׳ פז(עמ׳ 54) הפרדס (עמ׳ שכו). 125 א צ״ל: פנים, ראה לעיל. 125 ב אולי צ״ל: שבתורה. 126 ר״ה כא ב. 126 א השם היוצא מר״ת של אנא בכח. 127 תהילים סח יב. 128 המקור בפרקי היכלות רבתי פל״א ד, וציוני בשלח (לב, ב) מובא ברוקח סי׳ שכ וסימן שם״ב הובא בעץ חיים ח״א, סדר רבא דבראשית(בת״מ ח״א עמ׳ מו), ועי׳ ערוגת הבושם ח״ג עמ׳ קז ובהערה יד, וראה למעלה סימן ט׳ וסימן כו. 129 נחמיה ט ה. 130 תהילים קמה כא. 131 עי׳ מחז״ו(עמ׳ 9), סידור רש״י סימן יד, ספר הפרדס (עמ׳ שכד), שו״ת הרא״ש כלל ד־יע, אבודרהם, עיץ טור סי׳ גו ובב״י שם.

132 תהילים קל כ־כב. 133 שם קיג ג.

קריש רמט

/ לכך אומר 3 5 1 זכר צדיק לברכה, בשמזבירין צדיקו של עולם יש לברכו 3 4 כת׳ ו1 מרומם על כל ברכה 3 6 הקב״ה שהוא מרומם על כל ברכה ותהילה ובת׳, והמתנשא לכל 3 8 ׳ בת 1 נאמר שירו לה׳ שיר תדש, ו 3 7 ותהילה, ובסוף ספר תילים1 אני ראשון ואני 3 9 ראש, והוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלקים שב׳/ תסלסלו להקב׳׳ה 4 0 ו מ אחרון ומבלעדי אין אלקים, סולו לרוכב בערבות בי־ה ש ששכינתו ברום ערבות בםילסול נעים, רכיבה שייך למעלה כמו רוכב שמים/ ערבות הוא מישור כל הרקיעים ככיפה אך 4 2 ץ ר , ירכיבהו על במתי א , 4 1 בעזרך/ וכמו כל גיא , 4 2 ה י ב ג ערבות מישור, במו הארון שהוא מגביה השפל והשפל מ

. , 4 3 יגשא וכל הר וגבעה ישפלו

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כשישראל מברכים את השם מרבה/ וכל המלאכים מכבדים ומשתחוים לפגיו. ול׳׳ה תיבות בו בעד ל׳׳ה , 4 3 ד ו ב כ, ואיל וקבר וצבת , 4 5 , וי׳ בין השמשות , 4 4 ום מלא(י)כות שנבראו בעולם ג׳ בבל י. וכך תופם יסוד , ק ושמים*4 ומזיקים, ול׳׳ה אלקים בבראשית עד ה׳ אלקים א הברכה על כל ברבה ותהילה, והוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלקים,

סולו לרוכב בערבות בי־ה שמו, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

, ב׳, 4 8 ו , א׳, ברכו שמ 4 7 ו ד ג׳ ברוך אצל שם: ברבו שמ ע ג׳ ברוך בשבח זה כ, גי, ובעדן יתגדל ויתקדש שמיה א׳ יהא שמיה ב׳ ויתקדש 4 9 ואברכה שמך שמיה ג׳, וג׳ במודים ויתרומם שמך א׳ ויהללו את שמך ב׳ הטוב שמך ג׳. לרוכב, שיש בערבות במגיין בי־ה, זהו 5 0 בערבות בי־ה שמו, י׳׳ז דברים מונה בחגיגה

ערבות בי־ה.

לאחר שיסיים ברכו את ה׳ המבורך יעע הקהל ברוך ה׳ המבורך לעולם. , 5 , ן אמ ועד, ה׳ תיבות כמו בפסוק ברוך, ברוך ה׳ לעולם אמן ו

[*ברכו וברכו מתחיל התפילה, וחיה עומדת אחת באמצע הרקיע ושם של, כמו לכהן גדול הציץ והיה כתוב עליו קודש לה׳ 5 2 ה ח צ מ ד׳ אותיות חקוק לה ב וישראל שמה, ואומ׳ למלאכים ברכו את ה׳ המבורך, ומושבת בשם עד שטובליןת עצמן ז׳ פעמ׳ כשלובשין אש לבגה שס״ה פעמים ולאחר הטבילות בודקי׳ א לאחר הטבילה שטובלין בנהר דינור והבריקו׳, אומ׳ ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלוךק א לעולם ועד ושאר שבתות הרבה, אבל הענייה ק׳ק׳ק׳ ה׳ צבאות מלא כל ה כבודו, על כן הקהל בופפין הקומה בשעה שהחזן אומ׳ ברכו על שם ע(י)בדו את

134 משלי י ז. 135 יומא לז א, ב״ר פמ״ט א, ועי׳ ירושלמי מגילה פ״ג ה״ב. 136 נחמיה ט ה. 137 קמט א. 138 דבה״י א׳ כט יא. 139 ישעיה מד ו. 140 תהילים סח ה. 141 דברים לג בו. 142 שם לב יג. 142א עי׳ מכילתא בשלח הקדמה, ברייתא דמלאכת המשכן, וראה ברכות נד ב. 143 ישעיה מ ד. 143 א סודי חייא (עמ׳ כט). 144 ב״ר פי״א ט, וצ״ל: וביום ו׳ ר. 145 אבות פ״ה מ״ו. 146 עי׳ רוקח עה״ת בראשית ב ב (עמ׳ סט), ולמעלה בסודות התפילה. 147 תהילים צו ב. 148 שם ק ד. 149 תהילים קמה א. 150 יב ב. ושם רק ששה עשר. 151 תהילים פט נג. 152 צויין למעלה בהערה 128.

ת פירושי סידור התפילה לרוקח

, אבל אנו אומרים ברוך ה׳ המבורך לעולם ועד, כמו שאמר משה , 5 3 ה׳ ביראה, וז׳ מלאכים בפנים , 5 4 ו נ לישראל בשעה שאני מזכיר השם אתם הבו גודל לאלהית הדיבור מפי הבורא והם משמיעים לשאר מלאכים ״ ששומעים א , 5 4 מן הפרגוד

שחוץ לפרגוד, ובעדן ז׳ תיבות באמן יהא שמיה רבה.ד כ״ב אלפים מרבבות ע בברוך ה׳ המבורך לעולם ועד ב״ב אותיות כ. וכל , 5 5 אן העומדי׳ ואומרל׳ שירה לפני הק׳, וזה שאמר הכתוב ריבותים אלפי שג מי שאומר ברבו ובל העונה ברכו בכוונת לבו מעלה עליו כאילו קיים כ״ב

אותיות של אלפא ביתא.ד י״ח ברכות ולמשומדים ביבנה וי״ט הברות ברוך יהו׳ המבורך לעולם ועד, ע, וי״ח עולת תמיד בחומש ואחד באתה תצוה וזה אשר תעשה על , 5 6 תיקנוהל י־ה־ו־ה ואחד , וכן בתילים י״ח מזמו׳ מתחי , 5 7 ד המזבח וגו׳ שנים ליום תמי. לפעמ׳ אין מוגין , 5 8 ׳ ו ג מתחיל א־ד־נ־י תפילה למשה איש האלהים אדגי מעון אתה ו, במזמור הבו לה׳ , 5 9 ם ד זה לעומת זה עשה האלהי ת החטף וכשמונין אותו ע א, י״ח פעמים י־ה־ו־ה ואחד א־ל הכבוד הרעים, ובהפטרה י׳׳ת פעמ׳ ה׳ 6 0 ם בני אלי

ואחד אלהיך, ועתה הסמוך נמצא בתורה ובנביאים ובכתובים.ת ישראל אומר ״את״ והקהל ברוך ה׳ ואין אמ׳ את, והחזן כשהוא מזהיר את כי אם השם ת לרבות הכיעיים, והקהל אינם אומרים א אבל הוא אומר א, שיויתי ה׳ לעדי תמיד, וכמו כן ברוך ה׳ כדבתיב״׳ אשר 6 , אמר המיותר שנת ישראל. ת שמי אבוא אליך וברכתיך, נמצא שהשם המיוחד מברך א אזכיר א

ד שמיחדין אותו למעלה ובד׳ רותות, וגם ע וה׳ תיבות בברוך ה׳ המבורך, כע אומ׳ ה׳ פעמים המבורך בפי הכל מן העליונים ומן התחתוגים, וכן א, אומר ומרומם על בל ברכה ותהילה(כי) אתה הוא ה׳ לבדך, נמצא שנ׳ 6 3 בעזרא1 או מי ירה אבן פינתה ברון יחד כוכבי(יחד) 6 ששמו עצמו היה מברכו, כדכתיב 4, אלא כך , 6 5 בוקר, מי היה משבחו הלא כל מודים שביום ראשון לא נברא כלום הוא הפירוש כמו כוכבי בוקר שמרעים בכל יום כך היה שמו הנכבד לשבחו במענה. ויען איוב מן הסערה ויאמר אזור נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני,, האחד עליה קו ואתריו אבן פינתה, וסמיך , 6 6 נה וסוף הפסוק לאחריו ידעת בי ליה ברון יחד כוכבי בקר, ואמר שהשם הנכבד היה מרנן לפניו ובו חתם עולמו.ם מלאך אחד עומד באמצע רקיע ושמו ישראל ועונה ש ת ה ו א ברכת ה׳ מאריך בשם כל כך שמכינין עצמן ברכו כעין חזן שלע, וכשענה א/ כלומר טבילות , 6 6 ש א המלאכים וטובלין שס״ה פעמים ואחר כך ז׳ פעמים ב אילו עיטוף מלבוש של אש, וקול של ישראל המלאך נשמע בכל ז׳ רקיעים, והם

153 תהילים ב יא. 154 דברים לב ג, יומא לז א. 154 א עי׳ פרדר׳׳א פ״ד. 155 תהילים סח יח. 156 ברכות מח ב. 157 שמות כט לח, וראה מ״ש למעלה סימן לז באריכות. 158 תהילים מזמור צ. 159 עשה׳׳פ קהלת מ יד. 160 תהילים מזמור כט. 161 שם טז ח. 162 שמות כ כא. 163 נחמיה ט ה־ו. 164 איוב לח ו־ז. 165 ב׳׳ר פ״ג ח. 166 איוב

לח א־ד. 166 א עיין הערה 128.

א קדיש ת

׳ עונין אחריו כמונו ברוך ה׳ המבורך וכר, ועוד עונין אחר שבתות המלאכי שלהן, וזה שמע משה למעלה ולימד לישראל שיאמרו אותו למטה בלחש

שאמר שיעקב אמרו, ומשום כבוד משה נאמר אותו בלתש 67!].

1 והתגדלתי 6 9 1 על שם המקרא הוסד כדכת׳ 6 8 ש ד ק ת י ל ו ד ג ת י, וידעו בי אני ה׳, ובמלתמת גוג ומגוג הכתוב 7 0 ם והתקדשתי ונודעתי לעיני העמי1 ועלו מושיעים בהר ציון 7 2 ׳, [שאז] יתגדל שמו של הקב׳׳ה, שכתוב מדברי71 והיה ה׳ למלך על בל הארץ ביום ההוא 7 לשפוט את הר עשו, וכתיב בתריה 3 יהיה ה׳ אחד ושמו אחד, כלומר השם מד׳ אותיות הגתלק לשגים על השבועה1 בי יד על כס י־ה, השם מד׳ אותיות לא 7 5 1 שנאמר 7 4 שנשבע בעמלק להלחם בו נאמר כי אם י־ה, כסא לא נאמר בי אם כס חסר אל׳׳ף, כלומר(ו)נשבע ה׳ בימינו1 שלעולם לא יתמלא שמו וכםאו עד שיתנקם מאותו עמלק. משל 7 ובכם שלו 6 למלך שפדה בנו מבית האסורים, והיה הבן הולך אצל אביו, ובאמצע הדרך פגע (לו) [בו] לסטים אחד והכהו עד נפש, כששמע המלך חרה לו מאד, ואמר די לצרות שהיו לבני בבית האסורים, נתנו לאתוריו ובא לסטים עליו, נתנו על זרועותיו ובא הנשר ובקש להורגו ולאוכלו, עמד המלך על רגליו והשליך מידו חותמו ונשבע בי לעולם לא יקרא שמו שלם עד שינקם מאותו צורר, ולא יהיה כסאו שלם עד שינקם מעמלק, ועל שם מד׳ אותיות אנו אומרי׳ שיתגדל ויהיהו מושיעים בהר ל ע ו 1 7 שלם, ובאותו גידול וקידוש עתידה גאולתינו לבא, דבתיב 2 ציון וגו׳, ובאותו גידול וקידוש ימלוך מלכותיה, שכן כת׳ בסוף הפסוק והיתה

לה׳ המלוכה.ה כלומר שם י־ה יהא ב ה ר י מ ש ש ד ק ת י ל ו ד ג ת והבי משמע לשון קדיש י גחשב גדול ורב בשם מד׳ אותיות. ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד, שיהאה וכי ב ה ר י מ שם מד׳ אותיות הגתלק לב׳ שמות שלו י־ה ו־ה יתחבר יחד. ש1 חצי 7 אפשר לומר תלק משם דד׳ אותיות תהו י־ה שגקרא רבה, ובו איגו לבד 7 השם מד׳ אותיות. אלא כל דבר דקאי כלפי מעלה שגתחלק או גתמעט, אין גאה לומר לא לשון מיעוט ולא לשון קטן, ולכך קרינן שם דד׳ אותיות הגחלק לשניםה שמיה רבה, וכמו בן מצינו על רוח הקדש שהי׳ על משה, כי לאתר של י־ה ר שלקח הקב׳׳ה מרוחו ליתן על שבעים זקנים, מצינו לשון רבוי על הרוח,

167 עיין פסחים גו א, םיפרי דברים פיםקא לא, בר״ר פס״ח ג, דב״ר פ״ב לה, אגדת בראשית פרק פ״א. 168 קטע זה עד סוף הקדיש מכתי׳׳ר־ותיקן מס׳ 285. 169 יחזקאל לח בג. 170 צ׳׳ל: לעיני גויס רבים. 171 צויין למעלה. וכל הקטע בארחות חיים לר׳׳א מלוגיל דין קדיש אות י׳ (י, א), ובאבודרהם (עמ׳ םז) בשינויים, והכנסנו ע׳׳פ מעט תיקונים. 172 עובדיה פסוק כא. 173 זכריה יד ט, (ומש׳׳כ בתריה הכוונה בסוף אז ישיר כתיב בתריה והיה ה׳ למלך). 174 תנחומא תצא יא, וראה רש׳׳י שמות יז טז. 175 שמותיזטז. 176 תנחומא שם: שבועה נשבע הקב׳׳ה ואמר ימיני ימיני כסאי כסאי אם יבואו גרים מכל אומות העולם אני מקבלן הרעו של עמלק איני מקבלן לעולם וכוי. 177 באר׳׳ח: וכי אפשר לומר שם י־ה רבה לאחר שנחצה ואץ י־ה כי אם חצי השם, ואיך יתכן לומר מחצי השם רבה, אדרבה כל דבר שנחצה או נתמעט אץ זה רבוי כ׳׳א מעוט, אלא א״א לומר מיעוט כלפי מעלה

רנב פירושי סידור התפילה לרוקח

, ואירבי מן רוחא. וי״א שמיה רבה 7 , ואצלתי מן הרוח אשר עליך, ות׳׳י9 7 8 ׳ רבתי הבי, כשנםמוך תיבה מרבה ונשים הבי׳׳ת קודם הרי״ש יהיה נקרא התיבה ברה, ומשתמעא כמו ברא באל״ף, כשנכתב תג הראשון מן הה״א מברא אלא מעט גמשך למטה, ומן המותר מתג הראשון ישים להיות תג שיני מה״י, ומעט מהמותר יהיה לעיל גג ה״ה בסמוך כזה: א, ובזה העגין יהיה הה׳׳י סברא

. ' 8 0 באל״ף, והכי אמריגן יתגדל ויתקדש שמיה, וזהו שם יה שבו ברא עולמון לכך מתפללים ישראל כשהן בחיים, לפי שבאותה ו כ י מ ו י ב ן ו ו כ י י ח ב, והדא היא דכתיב אני ׳ 8 ׳ גדולה לא ישארו כי אם אחד מעיר ושנים ממשפחה, ובך ׳ ״ , [כי כמה] צרות העתידות לבא באותו הזמן י 8 ־ גיה משיחא לא אמשיחי הם מתפללין יהי רצון לפני הקב׳׳ה להמית לאבד זכרו של עמלק ויהיו ישראל

לחיים, ויהיה גידול של הקב״ה להמליך משיח על ישראל.ך חייב אדם למשוך בכל כחו בתיבת רבה, כדי ר ב ה מ ב ה ר י מ א ש ה י שיחשוב במחיית עמלק כאשר גשבע הקב״ה, ולהשלים שמו של ד׳ אותיות, 8 4 ויהיה שמיה רבה, וכשישמע הקב״ה שישראל מערימים לחשוב בלבם השבועה שנשבע על עמלק לאבד זכרו, ומתפללין בכל כחן אילו ד׳ תיבות (ו)יהא שמיה רבה מברך, בעד ד׳ אותיות של שם, בדי לגדל שמו של ד׳ אותיות' אוי לבגים שגלו מעל שולחן אביהם, ואוי לאב 8 5 (ויהא שמיה רבה מברך) אומר שכך מקלםין לו בניו ורחקם מעל שולחנו, ועל כן רב עצבון שבשמים באותהת עמלק שהכעיס כלפי מעלה, וגרם לשם מד׳ שעה שמזבירין ישראל בלבם א אותיות להחלק כדאי׳ לעיל, כי השם מב׳ אינו אלא חצי השם מד׳ אותיות, וכששומעין ורואין המלאכים השרת את העצבון שהיה לפניו לפני הקב׳׳ה נזדעזעין ומתהלחלין מפני שאינם יודעין על מה העצבון, לפי שאינם מבינים, בשאגו מחחילין קדיש יתגדל ויתקדש הוא לשון עברית על שם י 8 4 בלשון ארמי הפסוק והתגדלתי והתקדשתי, ומתיבה שלישית ולהלן דזהו שמיה רבה לשון ארמית, ואילו היו אומרים שמיה רבה בלשון עברית והייגו אומ׳ שם רב, יהיו מבינים המלאכים בי העיצבון הוא על עסק עמלק, שהיה הקב׳׳ה נשבע שלא יהא שמו של ד׳ אותיות שלם עד שימחה זכר עמלק, ויהיו המלאכים מבלבלין התפלה של קדיש מלעלות למעלה, ולא יהיו ישראל משבחין שבח מעולה בזה,, ולכך אנו אומרים משמיה רבה ולהלאה בלשון ארמית, ׳ 8 7 ויהיה קדיש בטל׳ דיש עצבון לפני 8 8 ע במם׳ ברבו׳ שלא יבינו המלאכים על מה העיצבון. וכן מצי הקב״ה כשישראל אומי יהא שמיה רבה, והמלאכים מזדעזעין ותומהי׳ זה לזה

כי אם רבד, שכן נמצא ברוח הקודש וכר. 178 במדבר יא מ. 179 וכ׳׳ת אונקלוס שם. 180 מנחות כט ב. 181 ע״פ ירמיה ג יד. 182 צ׳׳ל: יייתי משיחא ולא אחמיניה, צח ב, וכ״ה באר׳׳ח ואבודרהם. 183 באר״ח מוסיף: ולכך נקראו חבלי משיח. 184 באר׳׳ח: שישראל מערימץ להזכיר לפניו אותו השבועה וכר. ,185 כרכות ג א, ועי״ש תוס׳ ד״ה ועונץ. 186 שבת יב ב, סוטה לג א. 187 ע״ע בשבה״ל סי׳ ז, המנהיג אות כה, מחז״ו סי׳ פז(עמ׳ 54),

הפרדס (עמ׳ שכו), הרוקח סי׳ שכ (עמ׳ רי), וסידור ר״ש (עמ׳ עז). 188 גא.

יוצר אור רנג

על העצבון. ומיד חוזרים הקהל משבח זה בלשון עברי ואומ׳ יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל, אילו השבעה שבתות בנגד, וצריבין להאריך בכולן בדי ליפות את השבת ועונו, ובאילו 1 8 שבעה רקיעים9 השבחות אין בהם שום תבה שיש בהם שום רמז שיבול שום בריה להבחין על

מה העצב שבא למעלה.א הבי משמע שם של ד׳ אותיות שהיו ו ך ה י א בד ש ד ו ק ה ד י מ ש הכהנים קורין במקדש ככתבו מבורך הוא, ועכשיו אנו צריבין לנחם הקב״הא כי השבח הזה משובח ל י ע מעצבונו וחוזרין אנו למימר בלשון ארמית הכי. לא קאי ת מ ח נ א ו ת ח ב ש ו ת א ו ת ר י א ש ת ב ר ל ב כ ומעולה, לעילא בשמים. מ

עצבון של מעלה לנחמו מאותו עצבון.ן לפי שהתיבות שבקדיש שהם בעברי אין ו ה ת ו ע ב ן ו ו ה ת ו ל ל צ ב ק ת ת בהם לשון תפלה אלא לשון שבת, כגון יתברך וישתבח ובל ז׳ תיבות, ואילו התיבות של ארמית בגון שמיה רבת בעלמא דברא כרעותיה וימליך מלכותיה בחייכון וביומיכון וכר, והן לשון תפלה, ומפני שלא יביע המלאכים שיעשו ישראל תפלה, אנו אומ׳ תתקבל צלותהון בלשון ארמית, שאם היינו אומ׳ בעברי תהא תפלתם מקובלת, יתמהו המלאכים ויאמרו וכי מה הם אומרי׳ שתהא מקובלת, והלא אינו אלא שבח שאמרו יתברך וישתבת, לבך אנו אומ׳

בלשון ארמית.ה הקב״ה שהוא אדון העולם ואדון השלום, תן לנו ב א ר מ ל א ש ה י שלום בדבר דמשתמע שמיה רבה, דזהו השבועה שנשבע הקב״ה שלא יבינו המלאכים הדבר ויבלבלו תפלתן. ולכן שלום באחרונה דזהו עושה שלום, לפי שהקב״ה חשוב הוא בכל העולם, כשברא הקב״ה עולמו אילו לא נתן שלום בין מים לאש, יהיו המים מבבין לאש והאש (לא) מלחיך המים, והוא עשה שלום, עשה שלום בין מים 1 9 , , כשעשה הקב׳׳ה מלאכים מאש וממים 1 9 0 בין מים לאש1 עד פה תבא 9 3 ׳ ו המים אל מקום אתד ותראה היבשה, ובתי קו י 1 9 2 ׳ ליבשה דכתי ולא תוסיף, ובן עשה שלום בין האור לחשך, שלא שמש האור בגבול החשך, לא אלו על אלו , 9 4 והחשך בגבול האור, וברא הבל בשלום בשעה שברא עולמו

ולא החריבו אלו את אלו, ולא נכנסו אלו בגבול אלו, סליק.

[מ] יוצר אור (סודות התפילה)

יוצר אור רם״ח תי׳ עד יוצר המאורות. מן ברוך אתה ה׳ עד ובורא את הכל ט׳׳ו תיבות גגד ט׳׳ו מן במעשה יום ו׳ בבראשית.

189 באר׳׳ח: דש בו ח׳ מיני קילוסץ ז׳ כנגד ז׳ רקיעים והשמיני כנגד הרקיע שעל החיות, חגיגה יג ב. 190 חגיגה יב ב, ב״ר פ״ד ג, שהש״ר פ״ג. 191 ירושלמי ד״ה פ״ב ה״ד: המלאך עצמו חציו אש וחציו מים. 192 בראשית א ט, עי׳ ב״ר פ״ה ג. 193 איוב לח יא. 194 באר״ח:

וגדול השלום שהרי אנו אומרים עושה שלום ובורא את הכל ללמד שהשלום תלד הכל.

רנד פירושי סידור התפילה לרוקח

המאיר לארץ י״ב תיבות עד מעשה בראשית נגד י״ב שעות וכן בלילה, י״ב, ושולט על כל איבריו של אדם, ב ת מנהיגים לנפש״, לכן י״ב כנכים למלאך המו ולכך יסדו ולדרים עליה ברחמים. מה רבו מעשיך ה׳ י׳ תיבות עד קנייניך גגד י׳, י׳ יצירה בריאה לאדם בתורה. המלך המרומם לבדו ט״ו תיבות ג ה ספירות בלי מ עד מימות עולם, גגד ט״ו רקיעים י בו׳ ימי בראשית. ברוך אתה עד משגב בעדינו ס׳ תיבות גגד ם׳ ריבוא ישראל, ם׳ אמות עובי המן לישראל״. אל ברוך עד

וקדושתו כ״ו תי׳ נגד י־ה־ו־ה שם הנכבד והנורא והקדוש. תתברך י״ג תיבות יפארוך סלה גגד י״ג אותיות החקוקים על לב שמשי.

תתברך צורינו עד ביראה פ״ב תיבות, שהתפלה עריבה להקב״ה. בשפה ברורה בגימט׳ בלשו״ן הקוד״שי. כלם כאחד, כתב הד״ר אליעזר" שיש מלאך אחד ממוגה על המלאכים ובידו שרביט של אש, ובו מפחידמ ומייראם שלא ימהרו קדושתן ושירתן יותר מאחרים כדי להשמיע קול אחד, לכך

ט וגדוממה שמו יחדו. ׳ נ נאה וראוי לומר כל שידות ותהלות של הק׳ כאחד, ש קדוש קדוש קדוש, הווה והיה ועתיד, וכל שבתותיו משולשין. קדוש קדוש, פסוק הוא בישעיה׳* קדוש ה׳ צבאות וגו׳ ט׳ תיבות גגד מחנות שלפני השכינה' והגה ה׳ עובר. (ויש אומדים) ויש י״א תיבות עד ואומרים, כגגד י״א פגים. מלאל ברוך עד יוצר המאורות במרכבה ראשוגה וכן י״א פגים במרכבה שגייהיכ

כ״ט תיבות.1 כרוב חיה אופן ברוך כבוד ה׳ ממקומו ד׳ תיבות ד׳ מחגות סביב הכסא׳ וגלגל. ובברוך כבוד ה׳ ממקומו ח״י אותיות גגד ח״י אלפים עולמים געלמים

מבגי אדם יי, לכך י״ח פעמים בקריאה לעולם חסר ו׳ לעלם כתיביי".1 0 לאל ברוך עד יוצר המאורות ג״ט תיבות גגד השמים מספדים [עד] מחמתו

נ״א תיבות, וח׳ וןיבות בפסוק״ קומי אודי לפי שמדבר מעגייגו., ושקד הם דוברים כי , ויש שכתבו על רב סעדיה שאין לומד אוד חדשי הוקשה בעיניהם שהברכה נתיסדה על אור של כל יום, והם דוברים על צדיק עתק, כי אנו מתפללים על אוד שנברא ביום ראשון וגנזו הקב״ה לצדיקים

[מ] א) כמ״ר פי״ד כט, ספר יצירה פ״ה ב. ב) פדר״א פי״ג: וחיות ושרפים משש כנפים וסמאל משתים עשרה כנפים. ג) ספר יצירה פ״א א, במדב״ר פי״ד יב. פסיק״ז בראשית פ״א א. מע״ת צו. ד) חגיגה יב ב. ה) עי׳ יומא עו א, ת״ב בשלח כא. ו) מובא באוצ״מ ח״ב מעשה בראשית ומרכבה (עמ׳ 318), ועי׳ פדר״א פ״ו: שלוש אותיות של שם כתובים בלבו והמלאכים מנהיגק אותו. וראה שם בהגהות הרד״ל בשם הרוקח. ז) צויין להלן, ומובא בסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ פז). ח) מובא במחזור ישן(דפוס זולצבאך) בשם ספר היכלות וספר ריאקנטי, ועי׳ ערוגת הבושם ח״א (עמ׳ רו). ט) תהילים לד ד. י) ראה פדר״א פ״ד. יא) ו ג. יב) יחזקאל פרק א ופרק יא, ועי׳ פדר״א שם. יג< פרדר״א פ״ד, במ״ר פ״ב י, פסק״ר פמ״ו. יד) ע״ז ג ב. יד*) עיין קידושין עא א. טו) תהילים יט ב־ז. טז) ישעיה ס א. יז) עיין סדר רס״ג(עמ׳ לז ואילך), וסדרע״ג השלם (עמ׳ 192), ובשם תשובת ר׳ שרירא גאון בשם רס״ג בשבה״ל סי׳ יג, ובאגור סי׳ קג הביא לשון הרוקח עיי״ש. ובאוצר הגאונים כרכות חה״ת (עמי 33), המנהיג(אות לא), והגהות מימונייות הל׳ סדר תפילה אות ד, וכ״ה בטור סי׳ נט עי״ש בב״י, ובהרוקח סי׳ שיט (עמ׳ ח), ובשו״ת הרא״ש כלל

יוצר אור רנה

כדאיתא בבראשית רבה יי׳. ראיתי כתוב בשם רב סעדיה גאון שאין לומר אור חדש על ציון תאיר, ורוב צרפתים הלכו בעקבותיו ודרכו שבילותיו ולא גהגו לאומרם, וכתב רבינו החסיד זצ״ל שאין רוח חכמה גוחה בהם בזה הדבר, כיט הרוצה י חסידי ידע וחסידי בינה בדו מלבם וכתבו בשם הגאון כההוא דאמר לתלות יתלה באילן גדול, ואוי להם שכתבו שקר על אותו צדיק, בי רב סעדיה גאון אין בל דבר נעלם ממנו ובקי בסודות הרבה מאוד וחלילה שפה קדוש יאמר דבר כזה, שהרי מן לאל ברוך עד יוצר המאורות ג״ט תיבות, ומן השמים מספרים כבוד אל עד ואין גםתר מחמתו ג׳׳א תיבות, ופסוק קומי אורי כי בא אורך וגו׳ לבד מן האזכרה שבו ח׳ תיבות, לפי שאין השם שלם עד שיבא אור המשיח, ולפי שהשמים מספרים כבוד אל הוא מספר ממעשה אורה של בל יום, וברכה זו לאל ברוך היא מספרת כמו כן ממעשה אורה של כל יום, ובסופה יסדו מעין אורה של לעתיד לבא, כגון אור חדש על ציון תאיר לפי שהאורח שגבראת ביוםכ ראשון גגזה הקב״ה לצדיקים לעתיד לבא כדאית׳ בבראשית רבה, ובדכתיבא כ ל והיה (ה)אור הלבנה כאוד החמה שבעתים, וזהו שיסד רביגו שמעון הגדו האור בגיהו כשלמה עטה, הבהיק זיו במעלה ומטה, הכהות גלגל חמה במבטה, וראהו אדון בי טוב, והצפיגו לישרים גוחלי לקח טוב, ואוד צדיקים ישמח בטוב,

על כן יסדו בסוף ברבה זו מעין אורה של לעתיד לבא. ובברכה זו ה׳ מיגי אורה: לעושה אורים גדולים א׳, אור חדש ב׳, על ציון תאיר ג׳, במהרה לאורו די, יוצר המאורות ה׳. ואותן ה׳ אורות תקגו גגד ה׳ אור, אלו הן ה׳ אור שבבראשית: יהי אור א׳, ויהי ב כ ד ח שבפרשת בראשית עד יום א, ״ ׳ אור בי, וירא אלהים את האור גי, ויבדל אלהים בין האור די, ויקרא אלהים לאור ה וכגגדן ברא הקב״ה ה׳ מיגי אור בעולם ואלו הן: אש, אבגים, לבגה, כוכבים, חמה., וכגגדן מתחילין ה כ וכגגדן תמצא ה׳ הודאה במזמור ראשון של ספד שגי בתהיליםי, וכגגדן ה׳ כבוד ה׳ אלהי ישראל בספר יחזקאל״, וכגגדן ה׳ נוגה ה׳ מזמורין הודוכ, ובגגדן ה׳ בדבר ה׳ בכל , וכגגדן ה׳ כבוד וכרובים ביחזקאל בפסוק־0 ח כ ביחזקאל. ובברכת יוצר אור תמצא י״א מיגי אור עד יוצר המאורות בגגד י׳׳א פגים התורה ל

במרכבה ראשוגה וי׳׳א פגי אור במרכבה שנייה לא.

ואין פגאי להאריך יותר על זה, וגחזור לראשוגות מעט ולחדש בו דברים שלא פרשגו, מה שיסדו ג״ט תיבות בברכת לאל ברוך שמדבר מעין אורה של כל

ד, כ: צרפתים אינם אומרים ואור חדש על ציץ תאיר כי אץ זה לא מעץ החתימה ולא מעץ הפתיחה. וכאשכול (הל׳ תפלה): ואץ חותמין באורו של משיח כי אנחנו על המאורות אנו חותמים. ועי׳ כסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ פה), ובסידור המיוחס לראב׳׳ן(גנוזות ח׳׳ג עמ׳ נג), ובערוגת הבושם ח׳׳ד (עמ׳ 92). יח) פ״ג ו פי״א ב, ויק״ר פי״א ז, עי׳ חגיגה יב, א וטור וב״י שם. יט) פסחים קיב, א, ושם: ליחנק. כ) ישעיה ל כא. כא) ביוצרות לר״ה. כב) ב״ר פ״ג ה, פסיק״ז בראשית א, ה. כג) בראשית א ג־ה. כה) מזמור מב. כו) תהילים מזמורים קה, קו, קז, קיח, קלו. כז) א כח, ג כג, ח ד, י ד, מג ב. כח) א ד יג כז כח, י ד. כט) ט ג, י ד יח יט, יא כב, וכ״ז בסודי רזייא (עמ׳ כב). ל) בראשית טו א ד, שמות ט כא, במדבר טו לא, דברים ה ה. לא) יחזקאל

ו פירושי סידור התפילה לרוקח ת

, לומד שלא גברא גן אלא ב יום בגגד ג״ט עדן יותר מגן וג״ט גן יותר מזה העולם ל לעוטקים בתורה שיש בה ה׳ ספרים שמאירים לעולם, אבל עדן שהוא במו בןג עין לא ראתה אלהים זולתיך יעשה למחכה לו, ועוד ל נ׳׳ט יותר מגן עליו גאמר הביא רביגו החסיד הרבה ואין פגאי להאריך, על כן כל ירא השם יזהיר שלא יחטיא את בשרו לגדוע או להוסיף תיבה אחת מכל תפלה שטבעו חכמים ז״ל.

ד דכתיבי יוצר אור ו צר א ו ם י ל ו ע ך ה ל ו מ נ י ה ל ׳ א ה ה ת ברוך א ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, גבי אור שייך יצירה, בי יצירה פירושו, שדבקתים יחד כהנים לויים וישראלים, 2 שמדביק ביחד במו עם זו יצרתי לי וכמו יוצר בלי חרס שמדביק האדמה יחד, ובן יוצר אור שדיבק האורה יחד שנבראית מאור לבושו, וברא ממנו גהר דיגור אשר אצל המזלות, כדמשמע בסוף3 אילמלא זנב כימה בנהר דינור אין ברייה יכולה לעמוד בקור, מסכת ברכות תדע שכל המזלות הולכים לצד אחד במו קדירה רותחת שזורקת הבל לאחוריה,״ ויצר ה ר ו א ומאותה אורה יצר חמה, וזהו יוצר אור שדיבק יחד והקפה ה

האורה לכבודו.ך בריאה שייך בחידוש מופלא שלא נעשה מעולם, כמו ברא ש ו א ח ר ו ב ו ה׳ חדשה בארץ, עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא ה׳ חדשה בארץ נקבהתה , בך החושך הם עננים הי 5 , ואם בריאה יברא ה׳ ופצתה האדמה תסובב גבר47 וגהורא עימיה , כי רק אורה הייתה עם הקדוש ברוך הוא דכתיב 6 ברייה חדשה

שרי.ם תיקן שלום, כי עשייה שייך (תיקון) אחר תיקון, כמו לאחר ו ל ה ש ש ו ע. וכמו ק א ש(נ)ברא החושך לבהמות ולחיות והאור לבגי אדם תיקון השלום ב, וכן בגדעון ויעש , לות ויעש אלהים את הרקיע* שתיקן בו עליות להילוך המז1 כתי׳ גבי יהי גא חורב על הגיזה לבדה, שבלילה ראשוגה לא ירד אלהים בן 0 שגייה ירד כפלים, בכל מקום שבת׳ עשייה שתיקן יותר לאחר ברייתו כמו תיקוןל בין טוב בין רע. בכל יום אנו אמ׳ יוצר אור ובורא כ ת ה א א ר ו ב אחר תיקון. ו חושך להזכיר מדת לילה ביום, עושה שלום בפמליא של מעלה ומטה. ובוראת הכל, לישנא מעליא אנו אומרים, אבל הפסוק אומ׳ ובורא רע כדאית׳ א

במסכת ברכות״.

ם הקדוש ברוך הוא מאיר לארץ י מ ח ר ה ב י ל ם ע י ר ד ץ ל ר א ר ל י א מ הק ותבקע האדמה שלא היתה ראוייה לזריעה, א ברחמים שלא תהבל בתום ה

פ״א ופי״א. לב) עיין פסחים צד א, ותענית ט ב, י א. לג) ישעיה סד ג.

1 ישעיה מה ז. 2 שם מג כה. 3 ברכות נח ב: אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה. ועיץ חגיגה יג ב. 3א עיין להלן הערה 44. 4 ירמיה לא כא. 5 במדבר טזp חגיגה יג ב, ומ״ש בפירושו לבראשית א ב (עג• נג). ד דניאל ב כב. 8 בראשית ל. 6 ע

. 9 פדר״א פ״ד ע׳׳ש. 10 שופטים ו מ. 11 יא ב, וראה בן סירא גא, יב. אז

יוצר אור רנז

וגם תבואת האדמה מהגדלת באור השמש וירח וצמחי האדמה, וגם מאיר לבניו ב ו בט אדם הדרים עליה ברחמים לא בקור ולא בחום, בי רבים רחמיו. ות שגולל וילון רקיע בכל יום כדאיתא י ש א ר ה ב ש ע ום מ ל י ב ש ב ד ח מ

. 1 2 במסכת חגיגהת פי׳ מה גדלו מעשיך ה׳ י ש ה ע מ כ ח ם ב ל ו ׳ כ ך ה י ש ע ה רבו מ מ מנהג בגי אדם בוגה בית חלון או שום דבר אין עושה בחכמה, אבל מעשיךץ ר א ה ה א ל . מ 1 3 ת כל אשר עשה והנה טוב מאוד כולם בחכמה, וירא אלהים א, עושה 1 4 ך ממעשיך, ועוד מלאה הארץ קינייניך מעשיך, במו בונה שמים י נ י י נ ק

שמים 15,ז לפני ברוא העולם היה א ז קודם קנייניך. מ א ו מ ד ב ם ל מ ו ר מ ך ה ל מ הר בפאר א ו פ מ ה ח בשבתותיו. ו ב ו ש מ . ה 1 6 מתרומם על שבע נהרות אש ומיםם לפני כמה ימים קודם ברוא ל ו ת ע ו מ י א בגבהי מרומים. מ ש נ ת מ ה הודו. ו עולמו. ד׳ שבחות כאן: המרומם א׳ המשובח ב׳ והמפואר ג׳ והמתנשא ד׳, ובשבת אנו אומר׳ הכל יודוך א׳ והכל ישבחוך ב׳ והכל יאמרו ג׳ והכל (יאמרו), ודי משמרות ביום ודי 1 ד ד׳ בריות שמים וארץ ים ורות' ע ירוממוך די, כ משמרות בלילה בדמשמע בפרק קמא דע׳׳ז•1, ואז המלאכים מתחלפים לשורר

שיר.ממו ה׳ אלהינו. רו 2 ארוממך אלהי המלך, וכתיב 0 1 ם כדבתיב 9 מ ו ר מ ה ך ל מ ה, הרי רוממה אצל 2 2 2 ומרומם על בל ברכה ותהילה, ומהדר למלך שמיא 1 וכתיבז מאז א ב" ומרומם על כל ברכה ותהילה. מ ו כדכתי ד ב ם ל מ ו ר מ מלכות. הם מ ו ר מ 2 כסא רם ונישא. ה 5 2 נכון כסאך מאז, וכתיב 4 ׳ שברא הכסא שכת, וסמך גדול לשבח גדול ה׳ דור 2 6 ח בי סמוך גדול לרם עם גדול ורם ב ו ש מ ה ור א ו פ מ . ה 2 ר תפארת תרגום תושבחף א ו פ מ ה ח ו ב ו ש מ . ה 2 7 לדור ישבח, עטרת 2 ם וגשיאות שייך יתד, יקר תפארת גדולתו9 ל ו ת ע ו מ י א מ ש נ ת מ ה ו, מתנשא לאמר אני 5 1 , לך ה׳ הממלכה והמתנשא לבל לראש 5 0 תפארתם יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה ל ו ת ע ו מ י א מ ש נ ת מ ה . ו 3 2 אמלוך

״. 3 , כל הנברא מימות עולם לכבודו לשבחו3 3 3 דעת3 זכור רתמיך ה׳ 4 ו כדכתיב נ י ל ם רחם ע י ב ר ך ה י מ ח ר ם ב ל ו י ע ה ל א וחסדיך כי מעולם המה. מתחילת העולם היו רחמיו שבמידת רחמים ברא

12 יב ב, וראה ב׳׳ר פ׳׳ב ד ופ״ד ג, ופרדר׳׳א ריש פ״ד. 13 בראשית א יב. 14 ישעיה סה יז. 15 תהילים קמו ו. 16 ל׳׳מ, ועי׳ מדרש תהילים צג ה כסא הכבוד יסדו על ד׳ נהרות של אש, ובסדר רבה רבתי דבראשית אות מו, וסודיי חיא (עמ׳ יד). 17 ספר יצירה פ׳׳ד. עי׳ רמב׳׳ם יסוה׳׳ת פ׳׳ג ה׳׳ו ופ׳׳ד ה׳׳א. 18 ג ב, וע׳׳ע ברכות ג א. 19 תהילים ל ב. 20 שם צט ה, ט. 21 נחמיה ט ה. 22 דניאל ד לד. 23 נחמיה ט ה. 24 תהילים צג ב, עיין ב׳׳ר פ׳׳א ג, פרדר׳׳א פרק ד. 25 ישעיה ו א. 26 דברים א כח, ועוד. 27 תהילים קמה ב־ג. 28 שמות כח מ, ועוד. 29 אסתר א ד. 30 ישעיה סב ג. 31 דהי׳׳א כט יא. 32 מ׳׳א א ה. 33 תהילים יט ב. 33א עי׳ יומא לח א: כל מה שברא הקב׳׳ה לכבודו בראו שנא׳ כל הנברא בשמי ולכבודי בראתיו, ומדרש תהילים פי׳׳ט א: כל פועל ה׳ למענהו לקילוסו. 34 שם כה ו.

רנח פירושי סידור התפילה לרוקח

עולמו, כאדם שיש לו מים קרים ביותר השותה אותם שיניו קהים ומעיון ויש לו מים חמים ביותר פותך ומערבן יתד, בך ביום עשות ה׳ אלקים מתחתכי, זהו אלהי עולם, פי׳ 3 6 3 עירב רחמים ודין יחד וברא עולמו 5 ארץ ושמיםו מגדל עוז נ י ז ו ן ע ו ד ו א נ י ל ששיתפנה רחמים ודין לרחם עולמך. רחם עו מגן נ י ע ש ן י ג ו צור מעוז. מ ג י ב ג ש ר מ ו צו נ י ז ו ן ע ו ד . (ה) א 3 7 ׳ שם הו אדון, צור, מגן, משגב ד׳, וכן בשבת אין כערכך א׳, ואין נ ד ע ב ב ג ש . מ 3 8 ישעךד עולם הזה א׳, עולם הבא ב׳, ע זולתך ב׳, אפס בלתך ג׳, ומי דומה לך ד׳, כ, וכן ד׳ כבוד מלכותך, מלכות, הדר 3 , ׳ ם ד ית המתי ימות המשית ג׳, תחית השירה, אשירה לה׳, שירו 4 הרי ד׳, ודי אז ישיר, א 0 מלכותו, מלכותך יאמרו

. 4 לה׳ ד׳. וכן מי במוך באלים, מי כמוכה, גורא [תהילות, עושה] פלא י. וברוב 4 2 ה שגדול עיצה כתיב ע י ל ד ו ד ך הכל אומר׳ ברוך אלהים. ג ל ברו את שגי המאורות ה ויברא אלהים א מ י ח ר ה ו ל ז ע פ ן ו י כ גודל דעתו, ה4 וברא חמה והיא אש וברא לפגי השמש 4 , כי הקפיא הקב״ה אש הגדול 4 3 הגדוליםצר ב י בריכה לקרר חומו, וזוהר השמש שואבת מגהר דיער שברקיע שיגי. טו, ה׳ לקח האור כי טוב ויישר בעיניו וייצר 4 5 ו הקב׳׳ה שנקרא טוב מ ש ד ל ו ב כ חמה בפתיבת אש לבנה אשר מלא בכף ימינו, והוא כבוד לנוגה שמו הבלול, כך שמו 4 ד בםאו, בי השמש בלול באש ושלג כדמשמע בפרקים דר׳ אליעזר6 ע כ, זהו על כן באורים 4 ו7 ד כס היקר והוא זכר עשה לגפלאותי בלול באש ושלג ע

. 4 8 ת ה׳ באורים כדאיתא בפסיקתא כבדו את ד׳ פעמים מאורות ביוצר, ראה כתוב ויקרא אלהים ו ב י ב תן ס ת ג ו ר ו א מת המאור הגדול לאור יום ולחושך קרא לילה, להבדיל בין היום ובין הלילה, א. הרי ד׳ 4 9 לממשלת היום והמאור הקטן לממשלת הלילה ולמשול ביום ובלילה ימים יום ולילה והאחד משוגה כמו לחושך קרא לילה, וכן בירמיה גבי ישראל, 5 0 ת בריתי היום ואת בריתי הלילה לבלתי היות יומם ולילה בעתם אם תפרו א. והרביעי 5 ׳ ק לא שמתי א כה אמר ה׳ אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים ו5 חוקות ירח וכוכבים לאור לילה רגע 3 ום 5 כה אמר ה׳ עתן שמש לאור י 2 חלוק הים ויהמו גליו ה׳ צבאות שמו, הרי ד׳ לילה. וכן במעריב תקנו חכמים ומעביר יום ומביא לילה ומבדיל בין יום ובין לילה ובהם גהגה יומם ולילה, והרביעי

35 בראשית ב ד. 36 תנחומא תצוה יב, ועי׳ ב״ר פי׳׳ב טו. 37 משלי יח י. 38 תהילים יח לו: ותתן לי מגן ישעך. וראה כ׳׳ז באבודרהם (עמ׳ עב). 39 בסידור ר״ש מגרמייזא יוצר אור של שבת (עמ׳ קנז) מביא: מספר הר׳׳ר אביגדור [ראיתי אני אשד ב׳׳ר יעקב הלוי מאחנברוגא (עי׳׳ש הערה 74) השם בד׳ אותיות מיקודו בכתיבתו, פירושו מניקודו משמע היה הווה ויהיה, פירושו שיהיה בד׳ עולמות כנגד ד׳ אותיות בעולם הזה ולימות המשיח ולעולם הבא ולתחיית המתים, לכך יסדו ביוצר לשבת אק כערכך וכר, כנגד ד׳ עולמות וכו׳]. 40 תהילים מזמור קמה. 41 שמות פרק טו. 42 ירמיה לב יט, וכ׳׳ה בסידור רבנו יהודה ב׳׳ר יקר ובאכודרהם. 43 צ׳׳ל ויעש: בראשית א טז. 44 ב׳׳ר פ׳׳ו ב, עי׳ חולק ם ב, וחגיגה יג ב. 45 עי׳ במ״ר פי״ד כד. 46 פרק ג. 47 תהילים קיא ד. 48 ישעיה כד טו, ראה פסיקתא דר׳׳ג; פי׳ כא קומי אורי, וראה להלן הערה 289. 49 בראשית א ה, טז. 50 ירמיה לג כ. 51 שם פסוק ה. 52 שם לא לד. 53 לפניגו:

יוצר אור רנט

חלוק בורא יום ולילה גולל אור, זהו כמו ויקרא אלקים לאור יום, וכן וחושך מפני אור כמו ולחושך קרא לילה. וכנגד כן באהבת עולם תורה א׳ ומצות ב׳ חוקים ג׳ ומשפטים ד׳, וביום הרביעי יש ג׳ מאורות ואחד המאור הגדול המאור הקטן, ובעדן ביוצר לשון רבים ד׳, מאורות גתן סביבות עוזו א׳, ועל מאורות שעשית ב׳, לעושה אורים ג׳, יוצר המאורות ד׳. ויש אומ׳ מאורי אור שעשית,ד אור, הרי חשבנו ביוצר המאורות א׳ ע שים מאורי הרי די, ולהבדיל בין האור כ מאורי ב׳ אורים ג׳ המאורות ד׳, בעד בפרשת יום רביעי מאורות א׳ למאורות ב׳ המאורות ג׳ מאור הגדול ומאור הקטן ד׳, וגשארו ביום רביעי להאיר א׳ להאיר ב׳ האיר ג׳, ובבראשית אור א׳ אור ב׳ האור ג׳ האור ד׳ לאור ה׳, הרי ה׳ אורות (ה׳), בעדן ביוצר יוצר אור א׳ המאיר ב׳ אור שעשית ג׳ אור תדש ד׳ תאיר ה׳ לאורו ר, במעריב גולל אור ז׳ מפגי אור ת׳. ולמי שאומ׳ מאורות שעשית חסר לך מאור שים כעדו זהרי חמה, זהרי זהו אור, וביוצר שבת יוצר אור א׳ ומאיר לעולם ב׳ המאיר ג׳ ויזרת אור ד׳ אור שעשית ה׳ אור חדש ו׳ ותאיר ז׳ לאורו ח׳. ודי לשון רבים, טובים מאורות א׳, ועל מאורי ב׳, לעושה אורים ג׳, יוצר המאורות ד׳, ואותם שאומר׳ ועל מאורות שעשית חסר לך אור אחד ואין אומ׳5 ונוגה באור תהיה, לבך אין להוסיף 4 זהרי תמה, שים כעדו ומפיקים נוגה שבת׳ לאדם תיבה ולא לגרוע ולא לשנות על המטבע שטבעו לנו בברכות חסידים

וגביאים הראשוגים.

, 5 5 ו יותר אורה סביבו שג׳׳מ ידות מזוהרי חמה מ ש ד ל ו ב צר כ ב י טו5 ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה׳, כל הנקרא בשמי לכבודי 6 וכתיבו והלא ברקיע ז ו ת ע ו ב י ב ן ס ת ת נ ו ר ו א . מ 5 ׳ ו בראתיו יצרתיו אף עשיתי המאורות וכסא כבודו רם ונישא, אלא האורה שנתסרה מן המאורות בשלקו נתן

5 כסאו כשמש עדי. 9 סביבות כס היקר*5, וכתיב

, וכתיב 6 1 , כמו היתה לראש פינת 6 ו מלאכים שרים הראשונים0 י א ב ת צ ו נ י פ6 4 ׳ , הם אלף אלפים שהם שרי מאות שכת 6 5 , פינות העם 6 2 ממנו פ(י)נה ממנו יתדי ד י ש מ מ ו ם ר י ש ו ד אלף אלפין ישמשוניה אינו אומר ישמשון כמו יקימץ. ק הם מלאכים הפנימיים המקודשין משאר המלאכים, לפי שרואין מחנה שדיי מ מ ו 6 ויאמר אחד קדוש. ר 5 באיספקלריא המאירה לכך נקראו קדישין, וכתיב

יומם. 54 חבקוק ג ד. 55 מובא בסודיי חייא (עמ׳ לד). 56 תהילים קיג ג. 57 ישעיה מג ז. 58 בסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ פו): והלא מאורות ברקיע הם שנאמר דתן אותם אלקים ברקיע השמים (בראשית א, יז), אלא הם המאורות הגדולים שנבראו ביום הראשון, והיו מסתכלים בהם מסוף העולם ועד סופו, דצפה הקב״ה דורות הרשעים העתידים לבוא וגנזו תחת כסא כבודו עד ימות המשיח וצדיקים משתמשים בו, כענץ שנאמר והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, כך הוגד לי מפי הר״ר אליעזר בן הר״ר יב״ק זצ״ל, עיין ברוקח סימן שכ (עמ׳ ח), וחגיגה יב א. 59 תהילים פט לז. 60 פנות פירוש שרים, מלשון גושו הלום כל פנות העם, שמואל א יד לח. 61 תהילים קיח כב. 62 זכריה י ד. 63 עשה״פ: דתיצבו פנות כל העם, שופטים כ ב, וכן בש״א יד לח, וכ״ה באבודרהם: שרי צבאות מלשון כל פנות העם ובתרגום שם כל רישי עמא. 64 דניאל ז י. 65 שם

רם פירושי סידור התפילה לרוקח

ל ד א ו ב ם כ י ר פ ס ד מ י מ . ת 6 7 6 כקול שדי בלכתם 6 י הללוהו במרומים ד שו ויודו שמים פילאך ה׳ אף ת ש ו ד ק 6 השמים מספרים כבוד אל. ו 8 בדבתיב

. 6 אמונתך בקהל קדושים9, והמאורות נמשלו 7 0 ל מיוסד בא׳ ב׳ שיש בו מאורות נתן ו ד ך ג ל ברו א7 ולשמש שם אהל בהם ואין גסתר מחמתו. תורת ה׳ תמימה, ה׳ ׳ ב לתורה שכתי, וה׳ הוא כחתן א׳, ישיש כגיבור ב׳, מוצאו גי, 7 2 חומשים, ה׳ אור בבראשית

ותקופתו ד׳, ואין נסתר ה׳, שס׳׳ה ימים ובן שס׳׳ה לאוין, ותורה אורה.ך שבראת בעולם רקיע וארץ. י ד ה י ש ע ח מ ב ו על ש נ י ה ל ׳ א ך ה ר ב ת ת7 4 7 (ו)כל מאורי אור בשמים אקדירם, וכתיב 3 א ר פסוק הו י או ד ו א ל מ ע ו7 הגיע זמני לקלס. 5 בר(א)ן כוכבי בקר ויריעו בל בגי אלהים, כי עלה השחר. צוריגו 7 6 ו תתברך צורינו חי ה׳ וברוך צורי נ י ל א ו ג ו ו ג כ ל ו מ ג י ר ו ך צ ר ב ת ת א׳ מלכינו ב׳ גואלינו ג׳ לאחר ג׳ אומר בורא קדושים, ובמלאכים ג׳ דברים ברבום הם המלאכים י ש ו ד א ק ר ו 7 ג׳. ב 7 ו מלאכיו א׳ ברכו צבאיו ב׳ ברכו כל מעשי

המקודשים ללא.ו שמך המיוחד יהא ברוך בשבח. והיאך ברא נ י כ ל ד מ ע ך ל מ ח ש ב ת ש י מלאכים המקודשים, לקח הקב׳׳ה שם אחד ועצר בכוחו הגדול אש לבנה וברא, חכמ׳׳ה חשבוגו ק 7 ה׳ בחכמה יסד א 9 ׳ 7 כת 8 בו המלאכים, כמו שכת׳ במדרש8 הקדושים שבהם, ' ׳ 8 גכתבו בתורה ולקח ג 0 ע׳׳ג בי יש להקב׳׳ה ע׳׳ג שמות. ע״ג מאחד עצר אש ומאחד מים ומאחד אור, ומן השם האחד הוציא ג׳ טיפי אש

ח יג. ועי׳ סוף סייר דבראשית(בתי מדרשות ח׳׳א עמ׳ מח). 66 תהילים קמח א. 67 יחזקאל א כד. 68 תהילים יט ב. 69 שם פט ו. 70 וכ״ה בסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ פז): ועוד לפי שהתורה נקראת אור שנאמר כי נד מצוה ותורה אור (תהילים קד ב) וכו׳ ועיץ שם עוד טעמים. 71 תהילים יט ה. 72 עי׳ ב״ר פ״ג ה: ה׳ פעמים נאמר בפרשת בראשית אור כנגד ה׳ חומשי תורה. 73 יחזקאל לב ח. 74 איוב לח ז. 75 בראשית לב כו. 76 ש״ב לב מד. 77 תהילים קג כ־כב. 77א עי׳ פרקי היכלות פכ״ה (ובבתי מדרשות ח״א עמ׳ מח). 78 מובא בסידורת ש״ץ ז״ל בשם הרוקח, ומובא במדרש תהילים קד, ה מכ״י על המדרש י זולצבאך ובסידור ר׳ צבי ה ואץ מעשי ה׳ אלא תורה שנאמר והלוחות מעשה אלקיס המה, ובהערה כה כתב שם: נמצא הוספה, ועל מה היתה כתובה על זרועו של הקב״ה היתה קשורה התורה והיתה כתובה קודם הלוחות, והוא מע״ג שמות של הקב״ה, נטל שם אחד ממנה והוציא ממנו שלש טפות מים ונתמלא כל העולם מים שנאמר ורוח אלהים מרחפת על פני המים (בראשית א ב), ונטל השם השני והוציא ממנו שלשה טפות של אור, אחד לימות המשיח, ואחד לעולם הבא, ואחד לעולם הזה, ונטל השם השלישי והוציא ממנו ג׳ טפות של אש, מאחת נבראו מלאכי השרת, ומאחת חיות הקודש, ומאחת אש של גיהנם, מיד נתמלא כל העולם כלו אור אש ומים, ומנץ שיצא אש מן התורה שנאמר אש דת למו(דברים לג ב), ומנץ שיצא אור מן התורה, שנאמר כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו כג), כיץ שראה הקב״ה אש מימינו ואור משמאלו ומים תחתיו עירק זה בזה נטל אש ומים וברא מהם שמים ונטל אור ומים וברא מהם כסא הכבוד, ונטל אש ואוד^ והחכמה ע״ג שמות של הקב״ה וברא מהם חיות הקודש ומלאכי השרת, הה״ד ה׳ בחכמה יסד א באחד ברא מים, ובאחד נבראת האורה ובאחד נברא האש נשתיירו ע׳ שמות להקב״ה וכל שם ושם יכול לבראות עולם, כמו זה שנאמר מי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי(ישעיה מד ז) ע״כ. ואח״כ מתחיל מה שכרו כוי, הה הוספה מאוחרת ואולי הכוונה והחכמה ע״ג שפות של הקב״ה חכמה שהם בגימטריא ע״ג.

79 משלי ג יט. 80 בסידור זולצבאך: ע׳ נכתבו וכוי. 81 שם נוסף: השמות.

יוצר אור רסא

וחלק האש לג׳ חלקים, מתוקף האש ברא בם׳ היקר וחיות הקודש היא טיפה ראשונה, מטיפה שנייה ברא את המלאכים, ומטיפה שלישית ברא הפתה, לקח השם השני והוציא ג׳ טיפי מים מטיפה ראשונה לקח תוקף האור וברא שמים,, מטיפת ג׳ 8 2 ת המים פלג אלהים מלא מים מטיפה ב׳ ברא ביפה יפה ושם בה א הגית בז׳ תהומות אשר מתתת לארץ, לקח השם השלישי והוציא ג׳ טיפי אור,, מטיפת 8 3 מטיפת א׳ תוקף אור עימיה שרי וגם לעולם הבא אור צדיקים ישמח ב׳ לימות המשית, מטיפת ג׳ בעולם הזה. נמצא בשמו של הקב׳׳ה ברא ה׳ המלאכים באש ומים ואור, על בן רצים לקראת השם ומשתחווים לו, לכך

אומר׳ בורא קדושים.ם בלל אש ומים ואויר י ת ר ש צר מ ו ו י נ י כ ל ד מ ע ך ל מ ח ש ב ת ש י

, על כן הם צתים בתרשיש. 8 4 ובראם, משרתים בכל דבריו שיוצאים 8 5 ם אותם שבורא בכל יום י ת ר ש צר מ ו יו י ת ר ש ד מ ש א , ודבריו חיים פירוש המלאכים. ו 8 6 מפיו, וזהו דברי אלהים חייםם בשמי ל ו ם ברום ע י ד מ ו ם ע ל ו . כ 8 הם השרים הראשונים מיכאל וחביריו7ד המלאכים הראשונים והנבראים בכל יום ח ה י א ר י ם ב י ע י מ ש מ השמים. ולם ובבל דיבור ודיבור ו ך ע ל מ ם ו י י ם ח י ה ל י א אומרים בקול נעים. דבר, נמצא דבריו הם חיים, הרי המלאכים 8 8 שיוצא מפי הקב׳׳ה נברא בו מלאך, וה׳ גוגה 8 נבראו יש משמו הקדוש ויש מדבריו חיים. ה׳ אלהים חיים בקרייה,9 ג׳, ה׳ 3 ד ח 9 א׳, אל אחד ב׳, אב א 2 ד ח . והי: ה׳ א 9 , , וה׳ מלך הכבוד 9 0 ביחזקאלם י ח י א ל ל דבר . בקו 9 5 ׳ ת ה 9 ה׳. גגדם ה׳ ברכי נפשי א 4 ד ח אחד ד׳, ושמו א, היוצא לשדה באדר 9 9 מזמרים, זכר עשה לגפלאותיו7 6 ם בלשון הקודש י י ח. 9 8 וגיםן ישמע באויר העולם עופות קטגים שישמח בשומעו, זהו עת הזמיר הגיע, ומכה 9 9 ד מלאך אחד יש בידו שבט של אש ח ה י א ר י ם ב י ע י מ ש מ ו המלאכים ושורפם אם ירוצו או יאתרו שירתם לומר יותר מן האחרים, וזהרי

ם מולך על העולם לעולם ועד. ל ו ך ע ל מ שד־י מפחדם ומבהלם ומייראם. ו, וכל אחד אוהב לחבירו , 0 0 ם להקב׳׳ה, שאין בהן יצר הרע י ב ו ה ם א ל ו כן ופרס, מראין למלאכים לרוחין ו י ו 1 0 וכבודו. ומה שנראים גלחמים שרי גוא וים 1ם י ד ו ם בר ל ו ולשידין ולנשמות בדי שלא יעזרו לאומה שבעד אומה שלהם. כ, ונבררין בשירם כי , 0 2 כלות כשאומרין שירה מתבררין באש כדאמרינן בספר הי

82 תהילים סה י. 83 משלי יג ט. 84 ל״ם כעת. 85 חגיגה יד ב, ב״ר פע״ח א, שמו׳׳ר פט׳׳ו ו. איכ״ר פ״ג כג, מ׳׳ת כה ב, פסיק׳׳ר לג, ראה כ׳׳ז באבודרהם. 86 ירמיה כג לו. 87 ב״ר פע׳׳ח א, איכ׳׳ר פ׳׳ג כג: כולם מתחלפים והן אץ מתחלפים. 88 צויין למעלה. 89 דברים ה כג, ש׳׳א יז כו לו. ירמיה כג לו. 90 א ד יג כז כח, יד. 91 תהילים מזמור כד. 92 דברים ו ד. 93 מלאכי ב י. 94 זכריה ד ט. 95 תהילים קג א ב כב, קד א לה, עיין ברכות י א. 96 ירו׳ מגילה פרק א הי׳׳א, עי׳ רש׳׳י בראשית יא א שפה אחת. 97 תהילים קיד ד. 98 שה׳׳ש ב יב.ת ש׳׳ץ, וד׳׳ז בשם ספר היכלות, וראה סודות התפילה. 100 שכת י 99 כ׳׳ה ברקאנטי, ובסידור ר׳ ה

פט א, ב״ר פמ׳׳ח יא. 101 קשה לקרוא. 102 בית המדרש ח׳׳ג עמ׳ 161

רסב פירושי סידור התפילה לרוקח

, מתגברין בשיר , 0 3 ם גיבורי בה עושה דברו רי בו לם ג ״. בו , 0 2 בולם בתרי לבן ו ה רצ מ י א ם ב י ש ו ם ע ל ו . כ 1 0 4 ובשליחותם וימהרו כגיבור לרוץ אורחם ה י ת פ ם א י ח ת ו ם פ ל ו כ ם עושיהם, לכל ישים בהם תהילה. ו ה י נ ו ק, ובפיהם ובכנפיהם 1 0 המלאכים קצת אין להם דמות אדם כדמשמע במסכת ע״ז 5

. 1 0 משורתם 6

ד ברכו ה׳ מלאכיו ע כולם אהובים א׳, כולם ברותם ב׳, בולם גיבותם גי, כ. מלאכיו הם השלוחים, צבאיו הם ׳ ג 1 0 א׳, ברכו ה׳ כל צבאיו בי, ברכו כל מעשיו 7 העומדים למעלה, כל מעשיו הם דמויות של מעלה שדומה לבריות מטה. כולם עומדים א׳, כולם אהובים ב׳, כולם ברותם ג׳, בולם גיבותם ד׳, , 0 8 בפגיםד מלאכיו א׳ עושי דברו ב׳ גיבורי בח ג׳ ע כולם עושים ה׳, כולם פותחים ו׳, כד ו׳ רקיעים שהן משמשין ווילון אינו ע 1 ר, כ 0 צבאיו ד׳ משרתיו ה׳ עושי רצוע 9

." 0 ן במסכת חגיגה משמש כלום כדאמתנ

ד אז ישיר א׳ השירה ב׳ ע בקדושה א׳ ובטהרה ב׳ בשירה ג׳ ובזמרה ד׳, כ״י ב׳, ויתעו ו אשירה ג׳ שירו ד׳, וכעד הללו ה׳ כל מלאכיו א׳, הללוהו בל צבאי" ד׳, וכן מלך גדול על כל הארץ אי, נ ר ו " ג׳, הללוהו כל כוכבי א 2 ם י ה ל בל בני א1 ד׳. וכן ד׳ ה׳ 1 4 זמרו למלכיע ב׳, כי מלך על כל הארץ ג׳, מלך אלהים על גוים" 8 ך ל מ " גי, והיה ה׳ ל 7 כה ו ״ בי, והיתה לה׳ המל 6 כה " א׳, כי לה׳ המלו ימלוך׳ן ד׳ ומקדישין ה׳ וממליכין ו׳ ד׳. וכן ומברכין א׳ ומשבחין ב׳ ומפאתן ג׳ ומעתצי׳ א׳, כי אל גדול 2 0 ״, וכעד ו׳ השם עם מלך: ה׳ מלך גאות 9 ד ו׳ כנפים לשרפים ע כו לפני ע ת 1 ד׳, ה 2 ק 3 א 1 ג׳, ה׳ מלך תגל ה 2 2 ן 1 ב׳, ה׳ מלך אף תכו 2 ה׳ ומלך׳׳ ו׳, כעדן אומרים בשבתות ובימים טובים 2 5 ׳ ה׳, ה׳ מלך ירגזו עמים 2 4 ׳ המלך ה על הכל יתגדל א׳ ויתקדש ב׳ וישתבת ג׳ ויתפאר ד׳ ויתרומם ה׳ ויתנשא ו׳ שמו של מלך מלכי המלכים הקב״ה. האל א׳ המלך ב׳ הגדול ג׳ הגיבור ד׳ והגורא ה׳,, 2 6 ד ה׳ זמרו אלהים א׳ זמרו ב׳ זמרו ג׳ למלכיע זמרו ד׳ זמרו ה׳ בהיכל קדשו ע כ

ה׳.

וכולם עומדים ברום עולם א׳, כולם עושים ב׳, בולם פותחים גי, כולםד ה׳ תרועות גריעה לצור ישעיע א׳, ובזמירות ע מקבלים ד׳, כולם עונים ה׳, כ

102 א עיין מ׳׳ש אבודרהס: מלשון ברו לכם איש, שמואל א׳ יז ח. והכוונה בזה שהם שכלים נפרדים.

103 תהילים קג כ. 104 עיין בית המדרש (שם) בשם ספר היכלות. 105 מג, ב. 106 תנחומא קדושים ו, ע״ע רש״י חגיגה יד א ד״ה ובשתים, ובריקאנטי טעמי המצות (לח, ב): המלאכים משוררים בפיהם וככנפיהם, ויונתן תרגם משתתקין גפיהק, שמעתי כי יש חיה שמזמרת בכנפיה כמו בתוף, וראה להלן מש״כ בסימן עז בפירוש לקדיש שלאחר התפילה. 107 תהילים קג כ־כב. 108 עיי סודי רזייא (עמ׳ מח), ומדרש תהילים פק״ד ז, וראה מש״כ להלן סימן צו. 109 תהילים שם. 110 יג, ב. 111 תהילים קמח ב. 112 איוב לח ז. 113 תהילים קמח ג. 114 שם מז ג־ח. 115 שמות טו יח.— 116 תהילים כב כט. 117 עובדיה פסוק כא. 118 זכריה יד ט. 119 ישעיה ו ב. 120 תהילים צג א. 121 תהילים צד. ב. 122 שם צו י. 123 שם צז א. 124 שם צח ו. 125 שם צט א. 126 שם מזמור

יוצר אור רסג

י ד׳, מזמור ״ ׳ , הריעו לפני המלך ה 1 2 8 ׳ 1 ב/ הריעו לה׳ כל הארץ ג 2 7 נריע לוי ה׳. נ 0 לתודה הריעו לה׳

' כשבא עת לשורר שיר 3 , כלות ה אמרינן בספר הי ר ה ט ב ה ו ש ו ד ק ב מתאספים מלאכי השרת כיתות כיתות שורות שורות מחנות מתנות תבורות חבורות תיילות תיילות צבאות צבאות ומטבילין ז׳ פעמים בנהרי אש ונחלי אש ורוחצין באש ומםכבין ומנקין ומציינין ומטהרין (ומקדשין את עצמם באש)ת עצמם באש לבנה ושס״ה פעמים טובלים, זהו בקדושה ובטהרה, ומקדשין א

ותופסין בינוריהן ועוגביהן ומענין בנעימה.׳ יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת 3 2 ן כתיב י ש י ד ק מ ן ו י צ י ר ע מ ו, אני ה׳ קדושכם בורא 3 3 ב ן כתי י כ י ל מ מ ן ו י ש י ד ק מ אלהי ישראל יעריצו. ות שמ ברוך שם כבוד מלכותו, בי בשיר ישראל ן א י כ י ל מ מ ישראל מלככם. ו הכתר אשר שם הקודש עליו ובראשה אבן יקרה הנקראת ״עמילי ישראל״, בעליית הבתר רצים ומשתחוים ומניחים את כתריהם בקרקע ערבות ונותנין לוש הוא, ו ד ק ל ה א , זהו ממליבין את שם. ה , 3 4 המלוכה ואומרים קדוש קדוש קדוש

1 כי קדוש אני. 3 5 וכתיבס לעשות רצון מלכם י מ ת ש ו כ ל ל מ ם עו ה י ל ן ע י ל ב ק ם מ ל ו כ ו' וכל אחד שואל 3 6 ה הרי מתחלקין לג׳ כיתות ז ה ל ת ז ו ש ן ר י נ ת ו נ באהבה. ו לכת חבירתה נאמר קדוש ויאמר אחד קדוש לפלמוני, ואשמעה אחד קדושה וקרא זה אל זה ז ה ל ת ז ו ש ן ר י נ ת ו נ מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני. ו ואמר קדוש קדוש קדוש, ענוה גדולה יש ביניהם ששואלת כת אחת אל חבירתה נאמר קדוש, משיבה כן נאמר קדוש, וחבירתה השלישית מתחלת קדוש ה׳, לבך ג׳ גיגונין קדוש 1 3 צבאות, וכולם אומרין עמה קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות 7

. 1 3 8 קדוש קדושח שיקדישו לעשות נתת רות למלכם ת רו ח נ ם ב ר צ ו י ש ל י ד ק ה ל. , 3 , ו נ שמכוונים להמתק לו השיר, זהו ברבו ה׳ כל צבאיו משרתיו עושי רצו

מז. 127 שם צה א, ב. 128 שם סו א. 129 שם צח ו. 130 שם ק א. 131 סדר רב עמרם גאון(יח, א ד׳׳ו), עי׳ חגיגה יג ב וחולץ צא ב. והמקור בבית המדרש ח׳׳ג כד בשם פרק מפרקי היכלות, וסדר רבה דבראשית (בתי מדרשות ח׳׳א אות מז עמ׳ מה), וכעי׳׳ז ברזיאל (ריש דף לו דפוס אמ׳׳ד), ובמדרש מעץ החכמה בספר אחי הלבנץ (מו, ב), ועי׳ סודי רזייא (עמ׳ ד). 132 ישעיה כט כג, וכ׳׳ה באבודרהם. 133 שם מג טו. 134 עי׳ פסיקתא רבתי פ׳׳כ אות גי, סודי תייא (עמ׳ כה). 135 ויקרא יא מד. 136 עי׳ ספר היכלות פ׳׳ד א. ובח־״ק ישעיה ו ג: שמעתי שהיה קורא שרף אל שרף והיה אומר א׳ לחבית דרך זרח, והיה קורא א׳ לחבית ק׳ ק׳ כקורא לחבית פלוני ופלוני, והיו אומתם נקדש האל ביחד וכו׳ עי׳׳ש. 137 חולץ צא ב: דאמר ר׳׳ח א׳׳ר ג׳ כתות של מלהש׳׳ר אומי שירה בכל יום אחת אומ׳ קדוש ואחת אומ׳ קדוש ואחת אומרת קרוש ה׳ צבאות, וראה פרקי דר׳׳א פ׳׳ד ובחגיגה יג ב תוד׳׳ה מזיעתן. וברש׳׳י ישעיה שם: נוטלץ רשות זה מזה שלא יקתם האחד ויתחיל ויתחייב שתפה אלא א׳׳כ פתחו כולם כאחד, חהו שיסד ביוצר אור קדושה כולם כאחד עונים וכוי, ומדרש אגדה מעשה מרכבה הוא, וכן תרגם בק׳׳ק ג׳ פעמים כתרגומו. 138 תנחומא צו א, ואבות

דר׳׳נ פי׳׳ב. 139 תהילים קג כא.

רםד פירושי סידור התפילה לרוקח

. , 4 2 ת ח , ויהי כל הארץ שפה א 1 4 1 ' לשון הקודש המבוררת 4 0 ה ר ו ר ה ב פ ש בם ל ו ה כ ש ו ד ׳. ק 4 ה נעים זמירות3 מ י ע נ ה בגי׳ לשו״ן הקוד״ש. ב ר ו ד ה ב פ ש ב, שמקדישין אומ׳ ממליכין בולם ' 4 4 ם זהו ויריעו בל בני אלהים י נ ו ת ע ח א כ, וגם , 4 6 ים ם מכריזין, כמו וענו הלו י נ ו . ע ' 4 5 באחד, אבל הילולים כל אחד לבדוש לפי שזיו השכינה ו ד ש ק ו ד ש ק ו ד ה ק א ר י ן ב י ר מ ו א עונים זה לזה. ו

1 והחיות רצוא ושוב מפחד רם ונישא. 4 מייראם ועומדין באימה, תדע דכתיב 7

, כמו , 4 8 ש השרפים הם אומרים קדוש קדוש קדוש ו ד ש ק ו ד ש ק ו ד קש ו ד ש ק ו ד ר ק מ א ה ו ל ז ה א קרא ז . ו ' 4 9 שכתוב שרפים עומדים ממעל לוש והשרפים אש שלהם לוהטת כל מלאכים אם היו מתקרבים לכבוד, זהו ו ד ק, והם עומדים ל״ו אלפים רבבות פרסאות שלו מרוחקים מן ' 5 0 משרתיו אש לוהט1 שרפים עומדים ממעל לו. ובשחקים תתרי״ח 5 2 ' זהו חצירו, דבתיב 5 ' ה נ השכיי. והשרפים מרוחקים זה מזה כי לכל אחד גוף 5 מחנות שאומרים קדוש וברוך3' ויעף 5 4 בפגי עצמו אך החיות גוף אחד, והשרפים משתלחים לבני האדם דכתיב אלי אחד מן השרפים, וצריכין טבילה אבל לא החיות. ומרוב תוקף אש הכבוד' כאדם שסוגר פיו במרחץ ומניף הרוח כך 5 5 סוגרים פיהם ומרננים בכנפיהם בכנפיהם מצננין עצמן, ומרוב חיצי זיו שדי אומרים ביראה קדוש קדוש קדוש.

, וג׳ ׳ 5 6 י ד ג׳ פעמים בתורה כי קדוש אנ ע ג׳ פעמים קדוש קדוש קדוש כ׳ א׳, ויעמד על 5 , וכתיב יושב הכרובים8 ' 5 מחיצות לפניו חושך ענן וערפל7׳ ג׳, הרי ג׳ ישיבה, עמידה, רכיבה, לכך קדוש 6 ׳ בי, וירכב על כרוב0 5 הכרובים9, זכר עשה ' 6 2 , וג׳ מראות לקשת , 6 קדוש קדוש ה׳ צבאות. וג׳ מראות לכסא י

, לכך קדוש קדוש קדוש. 1 6 3 ו לגפלאותי

, מוצהרה ׳ 6 6 , ורב כח ׳ 6 5 , כי אשו הגדולה , 6 4 א אות בצבאו ו ה . ת ו א ב ׳ צ ה

140 פסוק הוא בצפניה ג ט, ועיין בפרקי היכלות פייט. 141 ירושלמי מגילה פ״א הי״א, צויץ למעלה. 142 בראשית יא א עיי׳׳ש ברש׳׳י ובריקנטי בטעמי המצוות. 143 ש׳׳א כג א: ונעים זמירות ישראל, ראה אבודרהם. 144 איוב לח ז, וכאשכול הל׳ תפלה סי׳ ה: ומזכירין קדושה ביוצר אור להודיע שמלאכים מקדישים הקב״ה כמו ישראל כדכ׳ בק יחד כוכבי בקר אלו ישראל, והדר ויריעו כל בני אלקים אלו המלאכים, וישראל ממליכים הקב׳׳ה בקר׳׳ש שמקבלים עול מלכות שמים, וראה להלן מש׳׳כ בובא לציון הערה 20־17. 145 סדר רבה בראשית שם, ואותיות דרבי עקיבא, ועי׳ מ׳׳ת קד. 146 דברים כז יד. 147 יחזקאל א יד. 148 ישעיה ו ג, עיי׳׳ש ברש׳׳י וברד׳׳ק. 149 שם פסוק ב. 150 תהילים קד ד, וראה פדר׳׳א פ׳׳ד, מדרש תהילים פק׳׳ד ז, וסודי חייא (עמ׳ י). 151 אותיות דרבי עקיבא אות ח (בתי מדרשות ח״ב נ״א עמ׳ שע<, סודי חייא (עמ׳ ט). 152 ישעיה ו ב. 153 אותיות דר׳׳ע אות ג, סודי רזייא (עמ׳ יב). 154 ישעיה ו ו. 155 תנחומא קדושים ו, וראה הערה 106. 156 ויקרא יא מד מה, יט ב, (כא כח<. 157 חגיגה יג, ב. 158 ישעיה לז טו, (ישנם פסוקים נוספים המדברים בישיבה). 159 יחזקאל י טו. 160 תהילים יח יא. 161 אולי הכוונה לג׳ פעמים מראה בכסא שנאמר ביחזקאל פרק א. 162 בפענח רזא פרשת נח (עמ׳ 62): ג׳ פעמים בקשת בפסוק נגד ג׳ מראות שבו אדום לבן ירוק, וכן בנר. 163 תהילים קיא ד. 164 חגיגה יג ב, מכילטא בשלח פ׳ השירה פ״א. 165 עשה׳׳פ: הראך את אשו הגדולה, דברים ד לו, והמקור בספר יצירה פ׳׳א ומדרש כונן. 166 גדול אדונינו ורב

יוצר אור רסה

1 והנה כבוד אלהי 6 7 ו כמו שבת׳ ד ו ב ץ כ ר א ל ה א כ ל מוזהרה ומלובנת מכל. מק כמו במערת משה א ישראל בא והארץ האירה מכבודו. תוקף הזוהר האיר ב, לכך בני אדם מייחדים בלילה ברוך המאיר לעולם בכבודו, כי אין 1 6 8 ואליהו

נקב בהר ובכל הארץ שאין כבודו שם, וסימן לדבר נר אלהים נשמת אדם י16.ו אע״פ שמקבלין טומאה הכבוד בכל הארץ, ד ו ב ץ כ ר א א בל ה ל מ וראייה לדבר השמש, לבך נבראו [כל] המלאכים מאש ומים ומרוח אבל לא. וט׳ תיבות 1 7 0 מעפר, וקדושתו וכבודו בארץ כמו בשמים, ומתתת זרועות עולם1 7 1 בקדוש קדוש קדוש כעד ט׳ פסוקי׳ קדוש, אלו הן: והאל הקדוש נקדש בצדקה1 ב׳, והשתחוו להר קדשו כי 7 א׳, קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות מלא בל הארץ 21 ה׳, 7 5 ׳ ד׳, והייתם לי קדושים בי קדוש 7 4 , קדושים תהיו כי קדוש אני ׳ ג 1 7 3 קדוש, ו׳, לא תוכלו לעבוד את ה׳ כי אלהים קדושים 7 6 כי קדוש אני ה׳ מקדשכם1 ט׳. וכן 7 9 , ח׳, מי יוכל לעמוד לפני ה׳ האלהים הקדוש 7 8 ׳ ה 1 ז׳, אין קדוש כ 7 7 א הו ט׳ מראות זוהר: כגחלי אש א׳, כמראה הבזק ב׳, כמראה אבן ספיר ג׳, כמראה אש ד׳, ראיתי כמראה אש ה׳, כמראה הנוגה ו׳, ממראה מותגיו ולמטה אש ז׳,׳ ט׳. וט׳ וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה 8 כמראה אש ח׳, כמראה זוהרו0 אש אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי על נהר. וט׳ מיני מלאכים: חשמל, ברוב, שרף, חיה, אופן, אריאל, ' כבר ואפול על פניי8 עיר, קדיש, מלאך או גלגל, ומקיפים סביב כס היקר. ט׳ מראות האמורים

. 1 8 0 ביחזקאלש אופנים ומלאכים המתגלגלים כאופן באגוז, ד ו ק ת ה ו י ח ם ו י נ פ ו א ה וע ״, אי , 8 אופן בתוך אופן האמצע אופן והחיצון גלגל. והנה אופן אחד בארץ1 ממש בארץ כי אם במשמים לארץ גבוה מחביריו, והם מליאות עיניים לאש (תיות) למה אומי בחיות הקודש יותר ד ו ק ת ה ו י ח . ו 1 8 במקום גילגולם2 מאופגים ושרפים, לפי שהקב׳׳ה מתגאה עליהם ואומר להם בכל יום אשריי. ולמה גקראו חיות והלא דמות אדם 1 8 3 שבראתי אתכם כדאיתא בספר היבלות• זריז, שממהרות רצוא 8 5 , אלא חיות זריזות, במו בן איש חי , 8 4 ן ונשר יש בה, חיה בפשוט ובא׳׳ת , 8 6 ושוב, וגם לשון זה קיבוץ שיש להם במו חית פלשתים' ומן האש יוצא ברק 8 7 ב׳׳ש בגימ׳ הקיבו׳׳ץ, גוף החיות אש אדמדמת שנאמר, ודמות על ״ 8 7 וגביהן וצדיהן אש מעורבת, ועל ראשם סוכה אש לבנה שנאמר ראשי החיות רקיע בעין הקרח, ואש רבה וחלשה הם, והם קדושים מאד, ומפני

כח, חהילים קמז ה. ד16 יחזקאל מג ב. 168 מגילה יט ב, והמקור בספר יצירה פרק א.

169 משלי כ כז. 170 דברים לג כז, עp חגיגה שם. 171 ישעיה ה טז. 172 ישעיה ו ג. 173 תהילים צט ה. 174 דקרא יט ב. 175 שם כ כו. 176 שם כא ח. 177 יהושע כד יט. 178 שמואל א׳ ב ב. 179 שם ו כ. 180 יחזקאל פרק א. 181 שם מג ג. 181א יחזקאל א טו. 182 ספר היכלות פי״ז פ״כ פכ׳׳ג. 183 ל״מ כעת. 184 עי׳ חגיגה יג ב. 185 ש״ב כג כ. 186 וחית פלשתים חונה בעמק רפאים, ש״ב כג יג. 187 יחזקאל א

יג. 187 א שם פסוק כב.

קח ה לרו ל י פ ת ו פירושי סידור ה רס

תוקף זהרי שכינה אש אוכלה, החיות רצים ושבים כי הם יודעים מוראו וקדושתו.

ם לקול כנפי החיות וקול י פ ר ת ש מ ו ע ם ל י א ש נ ת ל מ ו ד ש ג ע ר בק מרעישין הכל א ם וקול רעש כדרך אופנים שהולכין על ה ת מ ו ע האופנים. ל וכנפי עופות בעפופתן מצלצלין, כך האופגים ותיות הקודש ברעש גדול, זהו אזם ינשאו האופנים י א ש נ ת בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים בקול. מם ולא לעומתם ממש אלא לעומת קולם, שהרי י פ ד ת ש מ ו ע . ל 1 8 8 לעומתם שרפים עומדים ממעל לו, ל״ו אלפים רבבות פרסאות שלו מרוחקים החיות, וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה, אלא לעומת 8 ׳ / שנאמר , 8 8 ד ו ב כ ת ה ח תם ת מ ו ע שרפים אינו לעומתם ממש שאין יכול להיות, אלא לעומת קולם. ל, ככסא 9 0 א ס כ והלא כבר אמר לעומת שרפים, אלא לפי שהחיות מרבעות ה מלכים פלדשטו״ל ד׳ ראשים וגוף אחד, כן החיות, כמו כן השרפים מקיפין

הכסא לעומתם לכל צד.ם פני וכנפי התיות לעומתם של השרפים, ולכל צד י ר מ ו א ם ו י ח ב ש מ, 9 , ו בישיבה אנו אומרים מ ו ק מ ׳ מ ד ה ו ב ך כ משבחים בהדר ואומרים. ברו משבחים ואומרים, אבל בעמידה שמספרין מן החיות והן אין אומרות שירה עד, הקול אומר ברוך יאמרו , 9 2 ששומעות קול שנותן להם רשות לומר ברוך״ ואשמע אחרי קול רעש גדול, וסדר ברכות ברוך כבוד ה׳ ממקומו, 3 שנאמר" וחסידיך יברכוך כבוד 4 כשישראל מברבין לפני כבודו הזוהר מתרבה שנאמר מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו הדר כבוד הודך, וכשרואה בח״י אלפים עולמים, והקב״ה מברך כבודו וכבודו מברכו. לכן האופגים י״א תיבות , 9 5 כבודו מתרבה בגגד י׳׳א תיבות בפסוק ותשאגי רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול וכו׳ שממנו/ לכך ברוך כבוד ה׳ ממקומו ד׳ ״ 5 ה מ מ הוםד. וד׳ מחנות לפניו אש, רוח, רעש, ד תיבות י״ח אותיות כגגד ד׳ מחנות וח״י אלפים עולמים זהו ממקומו. כשרואה

הזוהר מתרבה, לבך אומרין ברעש וקול ברוך כבוד ה׳ ממקומו.ו מהתחלת היוצר עד קרית שמע ח׳ פעמים תג ת י ו מ י ע ך ג ל ברו א ל ברכות, ואילו הן: ברוך אתה א׳, אל ברוך ב׳, תתברך ה׳ אלהיגו ג׳, תתברך צורינו ד׳, ברוך כבוד ה׳, לאל ברוך וי, ברוך אתה ז׳, ברוך אתה ח׳, בעד ח׳ ברוך ה׳/ 9 י , אבל ב׳ יש בהן שיעי ברוך ה׳ אלהים אלהי ישראל , 9 6 אלהי ישראל בקרייה״, הרי אילו ב׳ שיעי, אבל ח׳ ברוך ה׳ אלהי ישראל, 8 ברוך אתה ה׳ אלהי ישראל

א (עמ׳ ט). י י די ת ת ח, עי׳ סו ו ות דר״ע א ק כ. 188 א אותי ו ס ים ינשאו לעומתם, שם פ 188 והאופנפסק״ר , ו , ובפדר״א פ״ד ב ו ת ד״ה כ ב תו ״ ם י יט. 190 עי׳ חגיגה יג א ותוד״ה ורגלי, ושם ע 189 שT ת שם). 192 חגיגה ח בהערו . 191 עיין אבודרהם ועוד, וסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ פ פמ״זח י־יא. 195 ע״ז ג ב, מ קאל ג יב. 194 תהילים ק חז . 193 י ה ל ע מ ק צא ב, צויין ל ל ו א, חא א , מ״ ב ה ל ק פדרד״א פ״ד, פסיק״ר פכ״ז ועוד. 196 ש״א כ י מדרש תהילים פי״ח. 195 א עב יח. ״ב ב יא, ו ד. 197 תהילים ע , דבהי ו ו ל , דבהי״א ט ח ו מ א יד, ק , תהילים מ , ח טו ח כ

ט י. "״ ״ב כ 198 דהי

יוצר אור רסז

וח׳ דברים בקרית שמע: בשבתך בביתך אי, ובלכתך בי, בשכבך גי, ובקומך די, וקשרתם לאות על ידך ה׳, לטוטפות בין עיניך ו׳, ביתך ז׳, ובשעריך ח׳ יי,.2 ברוך ה׳ אלקי ישראל, וא׳ ברוך ה׳ אלקים אלקי 0 0 שמונה פעמים בקריה, וי׳ 2 0 2 , וי׳ מלבושים 2 0 , יות ו ישראל, ואחד ברוך אתה ה׳ אלקי ישראל, בנגד י׳ הו, וי׳ 2 0 5 , ובאדם י׳ אצבעות, וי׳ גליות 2 0 , וי׳ דברים בקדיש4 2 0 5 דברות, וי׳ מאמרות

, וי״ח ברבות וי׳ מלך בי׳׳ח ברכות. 2 0 6 ישועות

גלות מצרים אי, סנתריב, גלות ראובן ב׳,

גלות נפתלי תבולון גי, וגלות השאר ד־,

וכן גבוכדנצר הגלה ראובן ה׳, והגלה נפתלי וזבולון וי,

והגלה השאר ד,

2 אי, 0 הוד והדר לבושו 72 בי, 0 גאות לבש•2 ג׳, 0 עז התאזרי

2 די, , 0 ור ו לבושיה בתלג חי2 ה׳, קם" וילבש בגדי נ

2 וי, , 2 ה א נ ויעט במעיל ק2 זי, , 3 וילבש צדקה בשריון

2 הי, גלות פרס ח , 4 וכובע ישועה בראשו2 ט׳, גלות יוון ט׳, , 5 אשר אהיה טי, מדוע אדום ללבושיך צבאות יי, זה הדר בלבושו•"2 יי, גלות אדום י

עומק ראשית א עומק אחרית בי, אדני בי, עומק מעלה גי, אלקים ג

עומק מטה די, עומק מזרח הי, עומק מערב וי,

עומק צפץ ז׳, עומק דרום ת׳,

עומק טוב טי, עומק רע יי,

י־ה־ו־ה אי,

אל די, אלהי הי, אלקיך וי,

שדי זי, אהיה חי,

הרי אמרינן י׳ עומק ח׳ עומקים שהם ייחוד, וב׳ עומק שאיגם דומין להם,, ח׳ 2 , 7 עומק טוב עומק רע שאינם על הייתור, ולבך י׳ שמות שאינם נמחקים2 אהיה אשר ב" אינם דומים וב׳ דומים, אהי״ה מה שכתבנו ב׳ פעמים לפי שכתו אהיה, ולבך י׳ ברוך, ח׳ ברוך ה׳ אלקי ישראל וב׳ ה׳ אלקים אלקי ישראל, ברוך אתה ה׳ אלקי ישראל, ולכך יש לו להקדוש ברוך הוא י׳ לבושים, ח׳ לבושים כבר לבוש, וב׳ יהיה לבוש לימות המשיח, אחד כשיראה נקמתו באדום מדוע, ומה שלא 2 2 , ואחד כשיהיה פריעת גוג0 2 , 9 אדום ללבושיך, אדום במו אדום מנינו הוד והדר לשנים, לפי שבשברא הקדוש ברוך הוא את העולם לבוש הוד־2 הוד והדר לבשת עוטה אור בשלמה נוטה שמים, מה אורה גנז 2 דכתיב 12 כך גנז לבוש הדר עד זה הדור בלבושו, ואותו מלבוש היה מעולה 2 2 לצדיקים מכולם, זה הדור הרי הוד והדר וזה הדור הבל אחד, לכך לא מגיגו הוד והדר2 2 3 לשנים, הרי י׳ לבושים. ולבך י׳ דברות, ח׳ אמרם משה וב׳ גתן הוא בעצמו

199 דברים ו ט. 200 מכאן ועד תאלמנה שפתי שקר ע׳׳פ כת״י פרים ואוקספורד, וחסר בכ׳׳י פילדלפיא. 201 ספר יצירה פרק א, עי׳ במד׳׳ר פי״ד יב, פם׳׳ז בראשית א א, ועיין בהמשך. 202 פסיקתא דר״כ פר׳ דשוש אשיש (קלג, ב), פסיק״ר פרשה ל״ז, דב״ר סוף ואתחנן, שיהש׳׳ר פ׳׳ד י. 203 אבות רפ״ה, ר״ה לב א. 204 בשבה״ל סי׳ ח (עמ׳ 8): י׳ שבחות הללו שבקדיש כנגד י׳ לבושים של הקב״ה שעתיד ללבשן ולהפרע מעשרה אומות שהשתעבדו בישראל והקדיש מיוסד על העתיד, עי״ש, וראה מדרש תהילים פפ״ג ג ופצ״ג א, ושהש״ר ד כ, מעשה תורה ב. 205 עיין בית המדרש ח״ב (עמ׳ 122) וח״ד (עמ׳ 133). 206 בשמונה עשרה, יבואר לקמן. 207 תהילים קד א. 208 שם צג א. 209 שם. 210 דניאל ז ט. 211 ישעיה נט ת. 212 שם. 213 שם. 214 שם. 215 שם סג ב. 216 שם פסוק א. 217 שבועות לה, א. 218 שמות ג יד. 219 אדום בקמ״ץ כמו אדום בסגו״ל. 220 צויין בהערה 204. 221 תהילים קד א, עי׳ פרדר״א

פ״ג, מו״נ ח״ב עמ׳ כב. 222 חגיגה יב, א. 223 מכות כד, א.

רסח פירושי סידור התפילה לרוקח

אנכי ולא יהיה לך. ואותם ב׳ דברות מחזיקות את ה׳ דברות, לכך ברא י׳ אצבעות ב׳ מחזיקים ת׳ אצבעות. ועשה י׳ מאמרות, ת׳ כתב מן ויאמר אלקים, וב׳ שאינם דומים להם שאינם 2 2 5 , יהי מאורות 2 2 4 שאומר יהי אותו דבר יהי אור לשון מאמר בגון בראשית ברא זה אינו לשון מאמר, ואף על פי כן הוא מאמר2 בדבר ה׳ שמים נעשו. ואחד ויאמר אלקים הנה נתתי בל המאורות, 2 דכתיב 6, לשון ציווי יהיה דבר זה, אבל זה המאמר אינו כן ויאמר 2 2 7 יהי אור, או תוצא. לכך בקדיש י׳ דברים, ח׳ הם ביחד ביתברך וב׳ 2 2 8 תי אלקים הנה כבר נתתי עשי הם ביתגדל. ולפי שעברו עשר(ו)ת גלויות, ו׳ גליות הגלן סנחריב ונבוכדנצר וכן פרס ויוון הרי ח׳ גלויות שהם דומים, וב׳ גלויות שאינם דומים להם, גלות מצרים לא הגלום מארצם וגלות אדום גדולה מכולם, צורינו יראינו נקמה מהם ויקרב במהרה בימינו ויושיענו מצרותיגו. ולכך בי״ת ברכות עשירית תקע, וכןא והיה ה׳ בי״ח ברכות י׳ ישועות שיושיענו מי׳ אומות, ובשיושיענו ביום ההו. ח׳ ברוך מיוצר עד קריאת 2 2 9 כשיעשה משפטים מהם אז והיתה לה׳ המלוכהד [חי] גלויות בבל, כשדים, פרם, מדי, יוון, מקרון, אדום, ושעיר, זהו שמע ע, וח׳ 2 5 2 ׳ , ח׳ תמנייא אפי 2 5 , ת׳ אלפים תורהי 2 3 0 נית שאמר דוד למנצח על השמי2 ה׳ 3 , ות׳ ספרים בנביאים, ונקראת התורה חכמה שנ׳ 4 2 3 3 העירות בתומש, כלומר ח׳ כמה, בח׳ דברים קונה אדם את התורה להבין ק בחכמה יסד א

.* 2 3 ולהשכיל ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולעשות ולקיים4י׳ שמוסיפים עד באהבה רבה 2 3 י שקר כגון בני אדם 5 ת פ 2 ש 3 5 ה ג מ ל א ת ו, 2 3 6 ק א ברכה אחת שאומרים והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כגפות ה2 כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט. כי אין 3 7 ועליהם ועל כיוצא בהם נאמר] מכל שתיקנו לנו בברכות 2 3 8 ת [ואין לגרוע תיבה אחת ח להוסיף תיבה א חסידים ונביאים ראשונים, בי לא יסדו תיבה אחת בחנם, והמשנה עתיד ליתן

ת הדין. אך ל מ ו בקול נעים מזמרים בכינורות ובנבלים, ל נ ת ת י ו מ י ע ך נ ל ברו א לו ר מ א ת י ו ר י מ . ז א 2 3 8 ם שכל התיות שלו ואחרון על עפר יקום י קי י ו ל ח או נעימות יתנו א׳, זמירות יאמרו ב׳, ע י מ ש ת י ו ח ב ש ו ת . ו 2 3 9 בכנפיהם

224 בראשית א ג. 225 שם פסוק יד. 226 תהילים לג ו, ראש השנה לב, א עי׳׳ש ברש״י. 227 בראשית א כד. 228 הפירוש שזה מאמר ולא ציווי. 229 עובדיה א כא. 230 תהילים מזמור ו. 231 אלפים שנה קדמה תורה לעולם ב׳׳ר פ״ח ב, וששת אלפי שנה הוי העולם סנהדדק צז א, ע׳׳ז ט א. 232 תהילים מזמור קיט. 233 לשץ עדות: שמות יט כג, דברים ד כה כו, ו כ, ח יט, ל יט, לא כח, לב מו. - 234 משלי ג יט. 234א עי׳ כהקדמה לפירושו עה׳׳ת (עמ׳ מח): ח׳ מידות שצריכה התורה כגק להבין ולהשכיל וכו׳, וזש׳׳ה (קהלת טז) ולבי ראה הרבה חכמה ח׳ כמה. 235 אע׳׳פ שהקטע שייך לסימן הבא השארנו כפי הסדר שבכתבי היד. 235א בכת׳׳י פילדלפיא, כגק אותם שמוסיפים. 236 כה׳׳ג מחז׳׳ו(עמ׳ 65), אבודרהם (עמ׳ עו), סדר רע״ג(יד, א). ובסידור. 237 קהלת יב ת א ר״ש מגרמייזא כתב על המוסיפים: ותימא וכי הברכה והשלום מארבע כנפות ה יד. 238 ״ואץ לגרוע תיבת אחת״ הוספתי על פי 2[1״י פילדלפיא. 238א איוב יט כה.

239 צויין למעלה הערה 106.

יוצר אוי רסט

, ושלש כתות הם והם חוץ 2 4 0 תושבחות ישמיעו שלש, כנגד קדוש קדוש קדוש, ובשלש דברים אומרים שירה בפה ובכנף 2 4 לשלש מחיצות השך עגן וערפל1

ובכלי שור242ת עתה מזכיר דברים שעושה עם השמש, ו ר ו ב ל ג ע ו ו פ ד ב א ל ו כי ה, והקדוש ברוך הוא קשרו בשס״ה הבלים בלי 2 4 3 גבורות ישיש בגבור לרוץ אורחת שמחדש בכל ו ש ד ה ח ש ו 2 בצאת השמש בגבורתו. ע 4 , וכתיב 5 2 4 4 ירוץ מהרהל ע . ב 2 4 8 2 עושה חדשה עתה תצמח, ובכל יום הולך בחלון חדש 4 , וכתיבי 2 4 6 יוםת דבתיב בשמש שמש וירח עמד זבולה לאור חיציך יהלכו לגוגה ברק ו מ ח ל מ2 אור 5 ' י ת בשמש כתיב, במשל ו ק ד רע צ ו . ז 2 5 , כדאיתא בנדרים0 2 4 9 חניתיךת שמש צדקה [וגר] ו ע ו ש ח י י מ צ . מ 2 5 , זרעו לכם לצדקה 3 2 5 זרוע לצדיק 2. עתה תצמח ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, 2 5 ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק 4

. 2 5 הרי השמש ישועה צדקה לישראל בדאיתא בעבודה זרה 5ת וזרחה לבם יראו שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה היא ו א ו פ רא ר ו בת ממזרת שמש עד ו ל י ה רא ת ו . נ 2 5 6 אבן המרפאה אשר תלה בה אברהם

. 2 5 , מהלל כתיב, כי מהלל השמש בהילוכו8 2 5 מבואו מהוללי, צ״ו 2 5 9 ת עושה פלאות עם שמש שמחדשו בכל יום ו א ל פ נ ן ה ו ד א, ז׳ מלאכים מנהיגים אותו 2 6 0 מלאכים מנהיגים אותו בב״ד שעות ביום ובלילה2 משתחוים לו רצונו לחזור כדי שלא יפרעו ממנו, 6 בחבלי אש, וכשהמלאכים 1, לאור חיציך 2 6 2 ומלאכים מנחמים אותן עשה שליתותך ומורים בו חיצים2 כי רפה היום, 6 5 2 דכתיב 6 4 , ובפנות היום מרפים החבלים לבא למערה 2 6 3 יהלכו

ק יא, א. כ ר ז ע ״ 5 2 4 2 • כ ׳ מ מ ף ע י 240 ב״ה באבודרהם. 241 מובא בסייי יזייא ס 243 תהילים יט ח. 244 ירושלמי ר״ה פ׳׳ב ה׳׳ה, שמו״ר פט״ו כב: שס״ה חלונות ברא הקב״ה ברקיע. ועי׳ פדר׳׳א פרק ו ובהגהות הרד׳׳ל שם, ומדרש תהילים יט, יא. 245 שופטים ה לא. 246 חגיגה יד, א. 247 ישעיה מג יט. 248 פרדר׳׳א פ״ו, שמו״ר פט״ו כב. 249 חבקוק ג יא. 250 לט ב, עי׳ מ״ת יט יא. 251 אולי הכוונה: תורע צדקה שכר אמת, משלי יא יח. 252 תהילים קז יא. 253 הושע י יב. 254 מלאכי ג כ. 255 ג, ב, ועי׳ נדרים ח, ב. 256 ב״ב טז, ב: אבן טובה היתה תלויה בצואת של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד נתרפא, ובשעה שנפטר א״א תלאה הקב״ה בגלגל החמה. 257 תהילים קיג ג. 258 שו״ט פי״ט יא, תנחומא אחת יד, ילקוט תהילים רמז תרעג, ומובא ברוקח על הגדה של פסח (עמ׳ קח). 259 עי׳ נרתם לט, ב ולהלן, וקהלת זוטא (עמ׳ 86), דלקוט קהלת רמז תתקסו. 260 מדרש הגדול בראשית א יז(עמ׳ מד): אמר ר׳ ירמיה צ״ו מלאכים מתחלפץ עליו בכל יום, ח׳ בכל שעה ב׳ בכל רוח, א״ר סימון מנוגנאות ועבותות יש לו, ושס״ה מלאכים תופסק אותו מד׳ רוחותיו, כדי שלא ירוץ הרקיע בשעה אחת, וכשהוא שוקע מרפין לו מעט מעט שנאמר הנה נא רפה היום, ר׳ אמי בי ר׳ זעירא אמר הילוכו הוא קילוסו וכוי. ובפרדר״א פ״ו: והמלאכים מנהיגים אותו אילו שמנהיגים אותו ביום אץ מנהיגין אותו בלילה. ובקהלת זוטא ובילקוט שם: ח׳ מלאכים יש לו ד׳ מלפניו וד׳ מלאחתו. 261 בכי״פ:p קי, א עיי״ש רש״י, מדרש תהילים מז׳ יט יא, ויק״ר פל״א ט. ™ והמלכים. 262 נדתם לט, ב, « 263 חבקוק ג יא. 264 ע״ז ג, א ב״ר פ״ו ו ח: היכן גלגל חמה ולבנה נתונץ וכו׳ נרתיק של חמה ובתכה של מים לפניו, גלגל של חמה ולבנה שוקעים ברקיע וכו׳ ר׳ יהודה ב״ר אילעי אומ׳ מאחות הכיפה ולמעלה וכו׳ שכל העולם רותח ומעינות צוננים. עי׳ פרדר״א פ״ו. תנחומא תצוה ח, רש״י תהילים יט ה, מדרש תהילים פי״ט יג, וקה״ר פ״א ו. 265 שופטים יט ט: הנה נא רפה היום לערוב.

ער פירושי סידור התפילה לרוקח

רפו החבלים, ובבוא השמש מטבילין אותו באוקיינוס מפני ריח בני אדם אשר קיבל וטהרו, מתקפל והולך למעלה מן הכיפה או למטה במחלוקת חכמים, ומשתחוים לבוראו ואומר עשיתי כאשר ציוותני, וכמו השחר עלה 2 6 6 בפסחים עולה טובל בנהר דינור ושלהביות פאר זוהר מתפאר כחתן ורץ בשמחה עשות, כך עושה הקדוש ברוך הוא פלאות עם השמש ומחדשו בכל 2 6 מצות בוראו7 בקר, זהו המחדש בטובו בכל יום, ב׳ פעמים מחדש בטובו בברכה זאת בראש

ובסוף, בעד יום ולילה., ולבדו עושה 2 6 9 , ואין עוד מלבדו 2 6 8 ו ואין עמו אל נכר ד ב א ל ו כי ה2 עם כל העולם. 7 0 ת חדשים לבקרים ו ש ד ה ח ש ו גבורות במלתמה ה׳ שמו. עת בית ת לעמו, וזרעתי א ו ק ד רע צ ו . ז 2 7 ת לה׳ התשועה 4 ו מ ח ל ל מ ע בת לכאב ילדיו, ואז אומרים מי ו א ו פ רא ר ו ת לבניו, ב ו ע ו ש ח י י מ צ מ . ו 2 7 2 ישראל. 2 7 4 לה ת מפואר להללו, ולו דומיה תהי ו ל י ה רא ת ו . נ 2 ד נ כמוך נאדר בקודשום (ובקופיל) ל י כ ש ב ד ח מ . ו 2 7 ת אין בעל הנס מכיר בניסו5 ו א ל פ נ ן ה ו ד את בכל עת משנה עתים י ש א ר ה ב ש ע ד תדיר. מ י מ . ת 2 7 [בקיפול] ווילון6

ומחדשם ומזריח השמש.2 את שני המאורות 7 7 , וכתיב , 2 7 ם 6 י ל ו ד ם ג י ר ה או ש ו ע ר ל ו מ א כ, וכן כצאת השמש 2 7 ק 8 א הגדולים, כאן אורים לשון זכר, וכן השמש יצא על ה, לפי שכשהשמש יוצא 2 8 0 ו , לשון נקבה אם זרחה השמש עלי 2 7 בגבורתו9 מתפשט בעולם כנוגה ברוחב כנקבה שהיא רחבה, ובדמדומי חמה מתפשט הזהורית בשמים זהו אם זרחה ברוחב, אבל כשכלה הזהרורית קצת זהו השמש

. 2 8 יצא על הארץ כצאת השמש בגבורתו, לכך נקראו אורים ומאורות ים החמה גדולה לעולם, אבל הלבגה בחצי החדש גדולה י ל ו ד ם ג י ר ו א מליאה זהנו] גדולים, אבל בראש חודש מתחדש(ו)ת בקטנה אז גקראת המאורו שמאיר לארץ בהם ועשה לשמש בריכה לפניו בלי ד ס ם ח ל ו ע . כי ל 2 8 2 הקטן, זהו 2 8 4 , כי השמש אש, וברא כוכבי אש עם הירח שהוא שלג 2 8 3 לשרוף העולםן ו י ל צ . ע 2 8 ש שנתחדשה ביום ראשון 5 ד ד ח ו עשה אורים ולעולם חסדו. א

266 צד, א, ועי׳ פרדר״א פ״ג. 267 סיפרי האזינו פיס׳ שו: ולא עוד אלא שהוא שמח לעשות רצוני שנאמר והוא כחתן וגו׳. 268 דברים לב יב. 269 שם ד לה. 270 איכה ג כג. 271 תהילים ג ט. 272 ירמיה לא כו. 273 שמות טו יא. 274 תהילים סה ב: ולך דומיה תהילה, עי׳ מגילה יח א. 275 גדה לא א, פסק״ז חקת כא טו. 276 עי׳ חגיגה יב ב, ב׳׳ר פ״ב ד. 276א פסוק הוא בתהילים קלו ז. 277 בראשית א טז. 278 בראשית יט כג. 279 שופטים ה לא. 280 שמות כב ב. 281 מובא בפירושו על התורה בראשית (עמ׳ נט): כתיב מאורות לשון נקיבה והגדולים לשון זכר, אלא שאותן אורים שמאירים ומתגבp כזכר ישיש כגבור לרוץ אורח, אבל מקום מוצאיהם מחלונותיהם האורה מתפוצצת ומרחבת כנקיבה שמתרחבת למטה, לכך אם זרחה השמש בתחילת הזריחה, וכשמתגבר יאמר לשץ זכר השמש יצא, כעץ מפוח שרחב מאחוריו וקצר מלפניו והרוח שבו מפוצץ מבפנים וכיוצא מנקב אחד. 282 בפירושו עה׳׳ת בראשית א טז (עמ׳ סא): ואת המאור הקטן שכל חודש וחודש הולך וחסר, אבל החמה אינה מתמעטת לכך נקראת הגדול. 283 צויץ בהערה 264. 284 ירושלמי ראש.3שנה פ״ב ה״ד: הרקיע של מים הכוכבים של אש והם דרים זה על זה. ועי׳ חגיגה יב א: שמים אש ומים, וב״ר פ״ד ז. 285 חגיגה יב א.

יוצר אור רעא

. 2 8 6 ר שנזכה כולנו לאורו של הקדוש ברוך הוא ותקיים ה׳ אור לי י א תת שיצרתה אותם להאיר על הארץ. מה ו ר ו א מ צר ה ו ׳ י ה ה ת ך א ברו, שמתחדש אור 2 8 ענין אור ציון ושכינה אצל המאורות, אלא חדשים לבקרים י, 2 8 8 השמש והירח בבל (הץום, רבה אמונתך לחדש אור ציון והלכו גוים לאורך, במה 2 9 0 , 2 קומי אורי כי בא אורך, על בן באורים כבדו ה 8 עוד בפסיקת׳ בהפט׳ 9 מכבדין אותו באילין פנסיא, ר׳ אבהו אמר בשני מאורות הגדולים, כשחמה זורחת מברכין עליה [וכוי], רבנין אמרין אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בניי הואיל ואוריי אורכם ואורכם אורי נלך אני ואתם ונאיר לציון, שנאמר קומי אורי כי בא אורך, לבך אמר עם המאורות, אור חדש שנברא ביום ראשון אדם צופה

2 על ציון תאיר. , בה מסוף העולם עד סופו 1ת יוצר זהו כמו יוצר חרש שמדביק הרגבים, כך לקח ו ר ו א מ צר ה ו י2 9 העולם הקב״ה מנהר דינור שברקיע אש גדול שברקיע כדאמריגן בהרואה 2 ודיבק ותיאר השמש דמות אדם, ונהר דינור שברקיע השני נבראת מאור מעטה2 המקרה 9 4 , וברא אהל לשמש יפה מאד וקורות בכיפה שלו, שנאמר 2 9 3 לבושו, זהו מליאים האוהלים 2 9 5 במים עליותיו, והקורות מזכוכית וחלונות שפ״ו יש בו. בכל שם דבר 2 9 6 זיו ומפיקים נוגה לעולם, לבך נקראו מאורות מקום אורות בתחילתו הוא מקום, במו מאור מקום אור, מקום מקום קימה, מושב מקום שיבה, מזבח מקום זבח, מנורה מקום נר, מזמור מקום זמר כלי שיר, במו זמרו

, משמרה מקום שמירה, משכן מקום שכן. 2 9 לאלהינו בכינור7 וט׳ כאן: פועל א׳, עושה חדשות ב׳, בעל מלחמות ג׳, זורע צדקות ד׳,ד ט׳ הללו ע מצמיח ישועות הי, רפואות ו׳, תהילות ז׳, נפלאות ח׳, המחדש טי, כ את ה׳ מן השמים א׳, במרומים, ב/ מלאכיו ג׳, צבאיו ד׳, שמש ה׳, וירח ו׳,2 ט׳. וט׳ רקיע בבראשית, וט׳ אש ביחזקאל כלפי 9 כוכבי ז׳, שמי ח׳, והמים 8

״. 2 9 מעלה, וט׳ מראות 8 יוצר א׳, ובורא חושך ב׳, עושה שלום ג׳, ובורא את הכל ד׳, גבורות ה׳, חדשות ו׳, מלחמות ז׳, צדקות ח׳, ישועות ט׳, רפואות י׳, תהילות י״א, גפלאות י״ב, המחדש בטובו י״ג. ובן במעריב י״ג: המעריב ערבים א׳, פותח שערים ב׳, משנה ג׳, מחליף ד׳, מסדר ה׳, בורא יום ו׳, ולילה ז׳, גולל אור חי, וחושך ט׳,ד ה׳ אור ע ומעביר י׳, ומביא י״א, מבדיל י״ב, המעריב ערבים י״ג, כ, וח׳ ביום ד׳ הם י״ג, וי״ג מזלות עם התלי, וי״ג חדשים עם העיבור, 2 9 9 בבראשית, ובכנף נ 0 0 וי״ג האירה פניך כתובים, ושם של י״ג אותיות כת׳ בלבו של שמש

286 מיכה ז ח. 287 איכה ג כג. 288 ישעיה ס ג. 289 פסיקתא דר״כ פיסקא כא (קמג, p מובא בילקוט שמעוני ישעיה רמז תצט. 290 ישעיה כד טו. 291 חגיגה יב א, ב״ר פי״ב ו. 292 (עיין ברכות נח ב) חגיגה יב ב. 293 חגיגה יג א, פרדר״א פ״ג. מו״נ ח״ב עמ׳ כב. 294 תהילים קד יג. 295 עיין פרדר׳׳א פ׳׳ו, שמו׳׳ר פט״ו כב. (ואולי צ״ל שס״ה חלונות). 296 מובא בפירושו עה״ת בראשית א יד (עמ׳ נט). 297 תהילים קמז ז. 298 תהילים מזמור קמח. 298א כיחזקאל פרק א׳, וראה למעלה הערה 281־280. 299 ביום הראשון, עי׳ ב׳׳ר פ״ג . 300 מובא באוצר

ערב פירושי סידור התפילה לרוקח

ציצית ה׳ קשרים וח׳ חוטים הרי י״ג. ודורות הראשונים היו אומרין כשמתעטפין ברכי נפשי את ה׳ ה׳ אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת עוטה אור כשלמה נוטה, ואחר כך מברכין להתעטף, לאחר אלו י״ג אותיות אומרים 3 0 1 שמים כיריעה

אהבה רבה.ר הקב״ה נטל מאורו קצת הפסולת, להבי שייך ביה יצירה, אבל [*יוצר אום] שמלאכים (עוש׳ ה שלו ש ו ע ] . 3 0 3 עוד של אורו גנוז לצדיקים לעתיד לבא שלוי) חציים של אש וחציים של מים, ועוד שכל המלאכים עולים דרך אחריהם ואינן רואין דרך לפניהם, א״כ אותו מלאך שהולך לפנים אותו שהולך אחריו

. 3 0 4 אינו רואהו, להבי יש שלום ביניהם ובלא קנאה הםץ בל שעה מוסיף האורה מעט מעט, שאם היתה פעם אחת ר א ר ל י א מ הם כשברא הק׳ את עולמו ים(ו)ד שם י מ ח ר . ב 3 0 5 לא היו יכולין לסבול הבריות׳ שיש ברייה שאינו יכול להחיות ך ה י ש ע ה רבו מ של ד׳ אותיו׳ בבראשית. מ. 3 0 בלא מים ויש מהם כולו אש, ברייה שנברא מאש סלמנדרא וכמה גוונים6ר להבי משבתי׳ אותו בי היה לבדו וברא את הכל. רחם א ו פ מ ה ח ו ב ו ש מ ה

ו כי הש׳ של ד׳ אותיות יסדה בבראשית. נ י ל ען ת ב אמ׳ הקב״ה, נ ל מיוסד באלפ׳ בית׳. טו ו ד ך ג ל שהוא ברו את לא יסד באלפ׳ בית׳ אלא בעבור המאורות, אילו מאורות של הק׳ ולא ו ר ו א מ3 שרי העם, 0 8 ם ע ת צ ב אי ו אילו שרי׳, כדכת׳ פינות ה ו נ י . פ 3 0 7 ו מאורות שלנ. ומאורות יסד נגד ד׳ 3 1 0 נתה 3 מדמי השררה, לא כן פי 0 9 נה וכן היתה לראש פי, 3 ה" ת עולמו שמהלך ה׳ מאות שנ י א ד י ש מ מ ו שבחו׳ הםמובין. ואילו צבאיו ר

תמיד מספרים.רה ה ברו פ ש ם מלאכים ב י ש ו ד רא ק ו ו עד ב נ י כ ל ו מ נ י ר ו ך צ ר ב ת תה והוה ועתיד, ובל שבחות שלו ש הי ו ד ש ק ו ד ש ק ו ד . ק 3 , 2 בגימ׳ לשון הקודשש קיבוץ מלאכים, ד ו ק ת ה ו י ח ם אין להם פגי אדם. ו י ג פ ו א ה / ו 3 , 2 ן לשי משום נגד קולם של י פ ר ת ש מ ו ע ם ל י א ש נ ת 3 כי חיות הנה בטרם תבא. מ , 3 ׳ בדכת

. 3 , 4 שרפים שאומ׳ ק׳ ק׳ ק׳ מתנשאים האופנים ותיות הקודשת שהרי בכל יום מה שגוהג הקב״ה הן ו מ י ע ך לשם מברכין. ג ל ברו א ל

מדרשים ח״ב מעשה בראשית ומרכבה (עמ׳ 318), ובפררר״א פ״ו: ג׳ אותיות של שם כתובים בלבו(של החמה) והמלאכים מנהיגק אותו. 301 תהילים קד א ב. 303 עיין חגיגה יב א, וסידור המיוחס לראב״ן(גנוזות ח״ג עמ׳ נד). 304 ירושלמי ר״ה פ״ב ה״ד, פסדר״כ פיס׳ ויהי ביום (ג, ב), במ״ר פי״ב ח, דב״ר ה יב, שהש״ר ג א, ילקוט איוב רמז תתקיב. 305 אבודרהם (עמ׳ עב), עי׳ פרדר״א פ״ו, מדרש תהילים פי״ט ג. 306 חולין קכז, א עיי״ש ברש״י, תנחומא וישב ג. 307 צויין למעלה, ראה אבודרהם וספר המגהיג. 308 ש״א יד לח, ובאבודרהם הוסיף: כמו פנות כל העם, שופטים כ ב. 309 תהילים קיח כב. 310 אולי כוונתו לפסוק או מי ירה פנתה (איוב לח ו), שזה לא לשק של שרים. 311 חגיגה יגא. 312 צויין למעלה. 312א עי׳ רד״ק ישעיה ו ג, ומעשה מרכבה (בתי מדרשות פ״ו עמ׳ ס). 313 שמות א יט^עי׳ בפירושו עה״ת בראשית א כא (עמ׳ שג): חי״ה וא״ת ב״ש סמ״ץ בגימ׳ הקיבה, כי חיות הנה (שמות א) פי׳ מתקבצות יחדו מולידות בטרם היודע למילדות, חיות גדולות הן. 314 עי׳ חולץ צא ב, ותוס׳ שם צב, א ד״ה ברוך, תנדב״א רבה

יוצר אור חגג

מידת חסד או מידת רוגז, ומיסוד הק׳ נבראים מלאכים לפי מה שהוא נוהג.ו שעדיין הוא בורא, י ת ר ש ר מ ש א ם מה שיצר בבר מלאכים. ו י ת ר ש צר מ ו ים י ד מ ו לם ע ו . כ 3 1 5 או נאמ׳ להפך בי דבר לשון הווה, ואשר משרתיו למפרשים באויר, במו שאנו רואים שהעופות שטים ועומדים במקו׳ אחד. ל ו ברום על שאם יקדים או יאחר מלאך מחבירו כחוט השערה, יכוהו חביריו ו ד בק ח י, ויחד בקול זמירו׳ ושבתות נותנין 3 1 6 בשיטת׳ דנורא, שיטי׳ יתיר גיטר׳ דיד׳

. 3 1 8 3 שטוחני׳ זה לזה ונותנין בזה שבח ובפיהם מבסמים קלא 1 בכנפיהן 7ם הרי ד׳ י ש ו ם ע ל ו ם כ רי בו י לם ג ו ם כ רי לם ברו ם בו י ב ו ה ם א ל ו כד שאינן ח א ם כ ל ו ה כ ש ו ד . ק 3 1 9 חיו׳ שיש להם ד׳ כנפיים ועושין שיר׳ בהן רשאין להתחיל שום אחד מהן עד שיתן להם רשות מלאך הממוני עליהם שלא3 כדאמ׳ 2 0 יקדים ושלא יאחר אחד מהן, וזהו מיכאל שר הגדול שנותן להן רשות, 3 2 2 3 ואשמע אחד, ועוד מצעו ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה 2 1 בדניאלך ד ח י ל 3". ו 2 ת קומ׳ זקופי2 ו י מ מ ו אילו ד׳ תיבו׳ בסופיהן בגימ׳ מיכא״ל. קה בגימ׳ אח׳׳ד, מי שכיון לבו באחד היינו אהבה, במעיין אהב״ה נהרות ב ה א ב

. 3 2 3 של אפרסמון נותנין לו בשכרר כשעלה רצון לבראות את עולמו, קודם צר או ו ה י י ו מ נ י ה ל ׳ א א ה ב״ שנברא הוציא גוגה מזיו שבינה והאיר, ועברה אותה אורה והחשיך מיד י״ב, אז יצר האורה מנהר דינור ברקיע כמו קדירה 3 2 4 שעות, זהו ויהי ערב ויהי בקר רותחת כך אותו נהר דינור מנהיג אותם, וגם החמ׳ והלבנה והמזלות נבראו ממגו והקיפו אותן יחד, מן האורה הגדולה תיקן החמה ומן השאר הלבנה, על3 מפני שהלבנה משמשת בלילה, ומן השאר תיקן 2 6 כן יש לעולם קרירות בעלה3 שמלא בפו שלג וברא בו את הלבנה והיתה האורה 2 7 הכוכבים. והמדר׳ אתר

, וזה היה קודם שנתלו המאורות. 3 2 8 י״ב שעות ואז חשכת מים עבי שחקיםך בכל מקום שנ׳ בורא בירייה ש ו רא ח בו ר שנותן לנו בכל יום. ו צר או ו י חדשה, שבכל ערב היה מחשיך מתשבת מים עבי שחקים, ועתה מחשיך מקום. תשך על שם ואחשוך אותך מחטוא 3 2 9 ירוק שמזין את העולם וממנו יצא חושך

פל׳׳א זוטא פי״ב, ועי׳ סדר רבה דבראשית (בתי מדרשות פמ״ו). 315 חגיגה יד, א: כל יומא ויומא נבראין מלה׳׳ש מנהר דינור ואמרי שירה ובטלי, ב״ר פע״ח י, שמו׳׳ר פט״ו ו, איכ״ר פ״ג, פםיק׳׳ר פל׳׳ז. וראה סודי חיא (עמ׳ י). ועיץ אבודרהם ובסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ פד). 316 תוס׳ חגיגה יג, ב ד״ה מזיעתן, רש״י ישעיה ו ג, סדר רבה דבראשית פמ״ו (עמ׳ מז), ובסודי חיא (עמ׳ י) מביא מספר היכלות פי״ח: שכל מי שמוקדם ומאוחר מחבית בשירה מיד נשרף, כי פולסאות של אור ביד חייליא״ל השר המכלכל ד׳ חיות. ועי׳ ערוגת הבושם ח״א (עמ׳ רו), ולעיל בסודות התפילה. 317 עי׳ תנחומא קדושים ו. 318 עיין ב״ר פס״ה כא, ולהלן סימן עו והע׳ 20־17. 319 פרדר״א פ״ד, במ״ר פ״ב, מדרש כונן, ועי׳ מעשה מרכבה פ״ו(בתי מדרשות ח״א עמ׳ נט). 320 צויץ בהערה 316, ועי׳ אבות דרבי נתן פי״ב מ״ו. 321 ח ג. 322 ישעיה ו ו. 322א עיץ שמו״ר פכ״ה, ובמד״ר פי״ג יג. [קטעים אלו נכנס כאן כנר׳ בטעות]. 323 עי׳ תענית כה א. 324 חגיגה יג ב, עי׳ בפירושו עה״ת בראשית א ב (עמ׳ נג). 326 אצ״ל: בעולם. עי׳ פסחים צד א. 327 מובא בפירושו עה״ת (עמ׳ ס). 328 תהילים יח יב. 329 חגיגה יב א. ועי׳ סדר רבה דבראשית פי״ח (עמ׳ כט).

רעד פירושי סידור התפילה לרוקח

ם המלאכים אינם עולי/ כולס יש לנו ו ל ה ש ש ו ת האורה. ע , שמונע א 3 3 0 י ל לראות למעלה ולמטה כדי שלא יפול, אבל המלאכים עולים דרך אחורים ואינם רואים כי אם למטה, על כן כל אחד סבור שאין שום מלאך למעלה ממנו, זהול מששת ימי בראשית ברא הכל, אף כ ת ה א א ר ו ב . ו 3 עושה שלום במרומיוי33 3 2 ות עתה בורא מלאכים בכל יום מנהר דינור ההולך למעלה מזיען של חי3 חדשי׳ לבקרים, ואומ׳ שירה וחוזרי׳ לנהר דינור, כמו גלי הים שמגביהין 3 שנ׳ 3 אותן הרוח וחוזר מיד לים, וגם כל דיבור ודיבור היוצא מפיו של הקב״ה נברא, ומאותו עיניין שהדיבור יוצא אותו מלאך ממונה על אותו דבר והם 3 3 4 מלאך

קיימים, וזה מה שאנו אומ׳ ודבריו חיים וקיימי׳.ק א ץ על שם שרצין בעולם הזה ורצין עליה, ועל תשיבי׳ ב ר א ר ל י א מ ה. ק 3 אבל חיות ועופות עברו, שכך על כן אמ׳ לשם א 3 5 (אשר) לא עבר בה אישק ולדרים עליה ברחמים, שמאיר להם מעט מעט, שאם היה מוציא א המאיר לו ב ו ט ב . ו 3 3 7 ת היו העולם מתעוורים כי היה כל הלילה חושך ח האורה בפעם את שבלילה יוצא וילון בפני האור׳ י ש א ר ה ב ש ע ד מ י מ ל יום ת כ ש ב ד ח מ וביום נבנם בתוך נרתיקו. ומחדש מעשה בראשית בבל יום, מה רבו מעשיךק א יי׳ כולם בחכמ׳ עשית מלאה הארץ קיניינך, ג׳ עיניינים יש כנגד שמים ו

ויום.ז מלך בשר זדם שמקלםין שריו כי הוא אינו א ו מ ד ב ם ל מ ו ר מ ך ה ל מ הר א ו פ מ ה ח ו ב ו ש מ מועיל בלא השרים, אבל הק׳ הוא מרומם לבדו מאז. הא ד׳ שבחו׳ נגד השם הנכבד, כי הוא ד׳ אותיות. אלהי עולם מלכינו ש נ ת מ ה ו ברחמיך הרבים רחם עלינו אדון עוזינו צור משגבינו מגן ישעינו משגב בעדינו, ד׳

ד ד׳ חיות הקודש שיש להם ד׳ בנפים]. שבחות ע

ל הקב״ה לקח א׳ תחילת אלפ׳ בית׳ והל׳ באמצע ועשה שם, לומ׳ שהוא ־ אה בדעת מיושבת ברא ע י ל ד ו ד ך ג . ברו 3 3 ראשון ואמצע והוה בהוויתו לעולם 8ה טוב יצר כבוד לשמו מאורות נתן מ י ח ר ה ו ל העול׳, ז ע פ ן ו י כ , ה 3 3 9 עולםי כמו ד י ש מ מ ו ׳ ר י ש ו ד ו ק י א ב ת צ ו נ י . פ 3 4 0 סביבות עוזו, ונהורא עימיה שרי. קדושים רוממי שדי תמיד מספרים כבוד אל וקדושתו, ויש אומ׳ 3 4 1 שרי צבאו שמיכאל תיקן זה השבח, והעד מ׳ספרים כיבוד א׳ל ראשי תיבו׳ בא־ל שלם זהו מיכאל, ואין לחוש אם אין(לחוש) שם יי, כי לפעמ׳ נכתב כך. למה כתוב אורה3 לומ׳ השמש שם אהל בהם עד ואין נסתר מחמתו וסמיך ליה 4 2 תא באלפ׳ בי

330 ואחשוך גם אני אותך מחטו לי, בראשית כ ו. 331 צויין בהערה 304. 332 חגיגה יג, ב עי׳ שם תוד״ה מזיעתן ומ״ש למעלה. 333 איכה ג כג. 334 חגיגה יד, א. 335 ירמיה ב ו. • 336 פרדר״א פ״ו, מדרש תהילים פי״ט יג. 337 ב״ר פ״ו ו, צויין למעלה. 338 אותיות דרבי עקיבא אות למ״ד, ועי׳ ילקוט שמעוני מלכים א׳ (ו ז) רמז קפה. 339 עיין חגיגה יג, א. 340 דניאל ב כב. 341 צויין למעלה. 342 המנהיג_אות כ׳ ובאבודרהם כתבו שתיקנו כנגד תורה שבשבילה נברא העולם ונתנה בכ״ב אותיות, עיין פירוש התפילות לרבנו יהודה ב״ר יקר (עמ׳ כג<

וסר״ש מגרמייזא (עמ׳ פד).

יוצר אור ערה

, כמו השמש מקיף בין יום ובין לילה בכל ד׳ רוחות וכל רוח 3 4 3 תורת יי׳ תמימי, על 3 4 5 3 זה אלפים שנה, כך התור׳ קדמה לעולם אלפים שנה 4 4 מהלך ת״ק שנים3 כנגד ה׳ חומשי 4 6 כן ה׳ פעמ׳ אור בבראשי׳ עד ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, על כן אל אדון שאנו אומ׳ בשבת יש בו טובי׳ מאורו׳ כמו כן הולך 3 4 תורה 7

. 3 4 באלפא בית׳ 8ר ריבוי י או ר ו א ל מ ע ך ו י ד ה י ש ע ח מ ב ו על ש נ י ה ל ׳ א ך ה ר ב ת תך ר ב ת 3 כל מאורי אור בשמים אקדירם. ת אורות באור׳, ובישעיה הוא פסוקי4ד השבחות של הק׳ שהוא משולש קדוש קדוש ע ו כ נ י ל א ו ו ג נ י כ ל ו מ נ י ר ו צ3 תתילתנן] וגם בהתתלת התיבות שלש, ובויושע אז 5 0 קדוש, שירו לה׳ שיר חדש, תנו עוז לאלהים על 3 5 , גדול ה׳ ומהולל מאד ולגדולתו2 3 5 1 ישיר השירה אשירה

. 3 5 ישראל גאותו ועוזו בשחקים 3ם בכל יום מלאכים גבראים י ת ר ש צר מ ו ו י ג י ב ל ד מ ע ך ל מ ח ש ב ת ש י3 כדפרי׳ לעיל, ולמה חוזרין לנהר דינור, לפי שאינו 5 4 מנהר דינור ואומ׳ שירה

יודעין לכוין שירה עם המלאכים מאחרין או מקדימין.ו זהו של י״ו של השם וא״כ של אף ב״ע י ת ר ש ד מ ש א ם ו י ת ר ש צר מ ו י, נמצא שם של ד׳ אותיות יוצא מיכן, על כן אין להוסיף ואין לגרוע 3 5 5 גם דן הם בכל התפילות אות אחת, כי מורי אומ׳ שיותר שמות יוצאין מן היוצר מן התהילים, ה״ה משאר תפילות ושבתו׳ שישראל אומרים, ואם היה מתסר אותו י ת ר ש ר מ ש א אחת [מחסר] מן השם, על כן אומ׳ שלא להוסיף ולא לגרוע. ו, וכמו יהושע 3 5 7 , משרת כמו לעמוד לשרת 3 5 6 הנבראים מששת ימי בראשית

. 3 5 8 משרת משהל זכר ד בקו ח ה י א ר י ם ב י ע י מ ש מ לם ו ו ם ברום ע י ד מ ו ם ע ל ו כ, כמו בציפורים קטנים שפורחות ומזמרים בחצי אדר וניסן 3 5 ו9 עשה לנפלאותי, 3 6 0 שכל ימות החורף נכווין... מפני הקור ועתה נפתח ושמחים ומזמרים לבוראם לפי שהוא תי ל ו ך ע ל מ ם ו י י ם ח י ה ל י א 3 כנף רעים נעלסה. דבר 6 שנ׳ 1

3 חי אנכי לעולם. 6 לעולם, דכת׳ 2לם ו . כ 3 6 4 ם ברי לב רי ם ברו ל ו . כ 3 6 3 ם שאין שנאה ביניהם י ב ו ה ם א ל ו כ

. 3 6 ם כמו עושיהם 5 ה י נ ו ן ק ו ה רצ מ י א ם ב י ש ו ם לעשות ... ע רי ו ב י גם על כן אנו אומר׳ א׳ב׳ג׳ כשהם רוצים להזכיר ה י ת פ ם א י ח ת ו ם פ ל ו כ

343 תהילים יט ח־ט. 344 חגיגה יג, א. 345 ב״ר פ״ח ב, עי׳ סנהדרין צז א וע״ז ט א. 346 בראשית א א־ה. 347 ב״ר פ״ג ה. עיין סידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ פז). 348 עיין להלן סימן צא ובסר״ש מגרמייזא גבי אל ארק (עמ׳ קסא). 349 צ״ל יחזקאל לב ח. 350 תהילים צו א, שלוש פעמים שירו. 351 עיץ אותיות דרבי עקיבה אות אל׳׳ף. 352 תהילים קמה ג. 353 שם סח לה. 354 חגיגה יד א, וראה הערה 88־85, והע׳ 315. 355 הכ״י קשה לקריאה 356 חגיגה יג ב, עי׳ אבודרהם ומה שצויין למעלה בהערה 85. 357 מ״א ח יא. 358 במדבר יא כח. 359 תהילים קיא ד. 360 עיין בתחילת הסימן בד״ה בקול דברי אלהים חיים ובהע׳ 98־ד9. 361 איוב לט יג. 362 דברים לב מ. 363 שבת פט א, וצויין למעלה. 364 באבודרהם: מלשון ברו לכם איש (ש״א יז ח), והכוונה בזה שהם שכלים נפרדים. 365 תהילים

רעו פירושי סידור התפילה לרוקח

שם של מ״ב אותיות כי הוא מתחיל א׳ב׳ג׳, על כן אומ׳ לאחריו עושין פותחין,ת ג מאת אשר ציוה ה׳ א 6 י קהל י , (על) בפרש׳ ו 3 6 6 זהו(עם) ה׳ בם סיני בקודש המשכן ואת אהלו עד ויצאו מלפני משה תמצא מ״ב אותיר, וכעדן מ״בת פיהם, והא דאמ׳ ביחזקאל משאות, ומ״ב חנויות, ומ״ב מקומו׳ פותחים א3 שמע 6 , ן 3 לבםומי קלא, כמו שאומ׳ בחלק סנהדרי 6 8 ואשמע את קול כנפיהםה ד׳ מיני שבח כנגד ר מ י ז ב ה ו ר י ש ה ב ר ה ט ב ה ו ש ו ד ק קדושה מפי החיות. ב

ד׳ כנפי החיות.׳ ו׳ י כ י ל מ מ ׳ ו י ש י ד ק מ ׳ ו י צ י ר ע מ ן ו י ר א פ מ ׳ ו י ח ב ש מ ׳ ו י ב ר ב מ וד המלאכי׳ שמשבחי׳ ע , וה׳ פעמ׳ וכולם זה אצל זה, כ 3 7 0 ׳ בעד כנפי השרפיד ע ן כ ה י ל ן ע י ל ב ק ם מ ל ו כ להק׳ בד׳ רוחות וברומו של עולם והששי. ו3 מכנף שמענו 7 שמשבחי׳ בו׳ כנפי׳ ובו׳ ימי׳ והשביעי ניתן לישראל לשבחו שנ׳ 1ד ק׳ ק׳ ק׳, ע זמירות, ועל [כן] אומ׳ בשבת ובמקהלות והכל יורוך שלש שבחות כ לכך בסופי תיבו׳ של אתה׳ קדוש׳ יושב׳ תהילות׳ השב״ת, רמז ששבת ניתן להם

להללו לשבחו.ד השם הנכבד א ד׳, ע ר ו נ ה ר ו ו ב י ג ה ל ו ו ד ג ך ה ל מ ל ה א ת שם ה אם בגימ׳ י מ ת ש ו כ ל ל מ ו ם ע ה י ל ׳ ע י ל ב ק לם מ ו ב . ו 3 7 2 א והנור׳ קדוש הוש י ד ק ה . ל 3 7 השכינ״ה, זה כמו וקרא זה אל זה ואמר, וכמו מקבלין דין מדין 3ה מ י ע נ ב ה בגימ׳ בלשו״ן הקוד״ש. ו ׳ ר׳ ה בדו ׳ ׳ ח בשפ ת רו ח ג ם ב ר צ ו י ל

.[ 3 7 3 בשחיט׳ חולין6 7 , במו שאומ׳ 5 3 7 4 בנעימות, במו געים זמירות ישראל

[מא] אהבה רבה

(סודות התפילה), אהב״ה בגימטדיה אחד. באהבה ג׳ / י״ג אהבה כשיד השירים3 ה ב אהבה ר אבות אבינו מלכינו, אבינו, אב, כנגד ג׳ אבות שיזכור לנו כי בחר בגו עבורם,, לכך באו באן ג׳ רחמים הרחמן, ותחת בי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריו1

המרחם, רחם, וב׳ חמלה ואי חנינה.

קיא י. 366 תהילים סח יח. 367 שמות לה ד־כא, וצ״ע החשבון. (אולי כ״ב למ׳׳ב פעמים את, עי׳ בפירושו עה״ת ויקהל שמות עמ׳ קפז וקצב). 368 יחזקאל א כד. 369 צה ב: שמעו שירה מפי החיות ומתו. 370 שש כנפים לאחד, ישעיה ו ב. וארבעה כנפים לאחת, יחזקאל א ו. עי׳ חגיגה יג ב ובתוס׳ ד״ה כתוב, ובחולין צב א תוד׳׳ה ברוך. 371 מכנף הארץ זמרות שמענו, ישעיה כב טו, עיין תוס׳ סנהדרין לז ב ד״ה מכנף מתשובות הגאונים. 372 דברים כח נח. ובאבוררהם: כך הוא לשון הפסוק (תהילים צט ג: יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא). 373 ישעיה ו ג: וקרא זה אל זה ואמר, ובתרגום ומקבלין דץ מן דץ ואמרין קדיש וכוי. 374 ש״ב כג א. 375 עיין חולין צא ב,

שירת המלאכים. 376 ע״כ יש בכת״י קמבריג׳, וחבל על דאבדין.

[מא] א) נוסח אשכנז, ברכות יא ב: ואידך מה היא אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה. וראה תוספות ורא״ש שכך נוהגים. וכן בסדרע״ג (צח א), מחז״ו^י׳ יח, או״ז קר״ש סי׳ כא, סידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ פט, צ), גאונים בשם רב שר שלום (עי׳ שו״ת רב שר שלום גאון עמ׳ נז. אוצה״ג ברכות שם עמ׳ 32־33), ובאגור סי׳ קד. ב) א ז. ב (ג ד) ה ז, ג א ה י, ה ח, ז ז, ח ד ו ז ז. ג) דברים ד לז.

אהבה רבה רעז

אהבה רבה, בברכה זו נחלקו רבעו שמואל החסיד ובנו רבעו יהודה החסיד. לדברי האב יש בו ק״ב תיבות, ולדברי הבן ק׳ תיבות י, עכ״מ.

להבין לשמוע ללמוד וללמד, הבוחר בעמו ישראל באהבה, כדכתיב״ לא מרובכם מכל העמים חשק ה׳ בכם ויבחר בכם וגו׳, בי מאהבת ה׳ אתכם ומשמרו

את השבועה, וזהו הבוחר בעמו ישראל באהבה. ישי שאין קורץ ליראה את שמך, ואז יש להם להוסיף הגדול, ופסוק הוא

יחד לגבי ליראה שמך י ע׳׳כ. אהבה רבה, ק׳׳ב תיבות גגד ק׳ ברכות ותורה שבכתב ותורה שבעל פה, וזהו שיסד כל דברי תלמוד תורתיך באהבה. עוד מצאתי וז״ל בברכת זאת אהבה רבה ק׳ תיבות בגגד ק׳ ברכות ובגגד ק׳ אותיות בפסוקי׳ ועתה ישראל מה ה׳ אלהיך, וכן שואל מעמך עם הקריאה, וכן בן ק׳ שגה היה יעקב כשגולדו כל השבטים ט ק׳ אותיות בפסוקי ה׳ אלהי אבותיכם גראה אלי, וכן עוד הרבה ואין פגאי להאריך

כאן.

ולדברי צרפתים שמוסיפים מדעתם ואומרים כן תחגוגיגו ותלמדינוי״ גם בזה אין רוח חכמה גוחה בהם, שהרי געלם מעיגיהם וטחו עיגיהם מראות מה שכתב רביגו החסיד זצ׳׳ל שבברכת אהבה רבה יש בה ארבעה מיגי לימודים, ואלו הן:/ תלמוד די, ובגגדן תמצא ארבעה למדי״ן ותלמדם א׳, ללמוד ב׳, וללמד ג, ובארבע מקומות ב י באלפ״א ביתא במילוי, ואלו הן: אל׳׳ף, גימ׳׳ל, דל׳׳ת, למ״ד, וארבעה פעמים תמצא בחומש שבכתב שיש לו ג גצטוה משה ללמוד לישראל י ללמוד לאדם את בנו התורה יי, וארבע קגיין תמצא בספר משלי״י, וארבע יצירות, וארבע שמירות, וכן בתמניא אפי תמצא ארבע שמירות אצל תורה׳״, וארבע פעמים בשבוענה) קורץ בתורה, וארבע תמצא בחומש בשבתך א׳ ובלכתך ב׳ ובשכבך ג׳ ובקומ(י)ך די, וארבע בתורה בספר מלאכי בארבע

ד) במחזור ישן (ד׳׳ז) הביא: מצאתי ר׳ שמעץ כיפ׳ יסדו ק׳ תיבות כנגד ק׳ ברכות. ור׳ אברהם אמר בשם החסיד הקדוש רבינו שמואל הנביא שיש בברכה זו ק׳׳ב תיבות נגד ב׳ תורות כוי, ועי׳ סידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ פט), ערוגת הבושם ח׳׳ד (עמ׳ 93 הערה 37), ועיין בסמוך. ה) דברים ז ז־ח. ו) ראה אבודרהם, ומחז״ו(עמ׳ 65). ז) כנראה כוונתו לפסוק תהילים פו י־יא: כי גדול אתה ועושה נפלאות וכו׳ הורני ה׳ דרכך וכו׳ יחד לבבי ליראה שמך. ח) דברים י יב. ט) סדד עולם פ״ב, במד״ר פי״ד ח: שנולד בנימין כשהיה יעקב בן מאה שנה, ולכך נקרא שמו בנימץ בן ימ״ן וכו׳. י) דברים א יא. יא) כ״ה במחז״ו(עמ׳ 65), וליתא בסרע״ג (ה, א) וסדור רס״ג (עמ׳ יד), וראה ערוה״ב ח״ד (עמ׳ 91). יב) עי׳ בהקדמה לי־וקח על התורה (עמ׳ מ): וכן דרך תלמוד כיצד יחזור סדר התלמוד ד׳ פעמים (עירובץ נד ב), וכן ד׳ פעמים למ״ד באלפ״א בית״א כשתכתוב במילד וכו׳, ועי״ש בעמוד מז: וכן בד׳ מקומות צוה משה ללמד לישראל וד׳ מידות בלמודים (אבות פ ״ה מי״ב) וכו׳ וכן ה׳ למידי״ן תמצא במילוי א״ב וםימ׳ אגדלה שמך וכו׳. יג) עי׳ אבות פ״ה מי״ב, וכן סדר הלימוד ד׳ פעמים עיין עירובץ נד, ב. יד) דברים ד י, יא יט, לא יט כב. ועיין סוטה לז, א. טו) צ״ע, אולי כוונתו למשלי ד ה: קנה חכמה קנה בינה אל תשכח וכוי, ושם פסוק ו: ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קניניך קנה בינה. טז) תהלים קיט לד מד נה קלו. ועי׳ הרוקח סי׳ רו: ובתמניא אפי ד׳ שמירות בתורה, וד׳ פעמים במשלי עץ חיים, ובספר מלאכי ד׳ פעמים תורה בד׳ פסוקים זה אחר זה,

רעח פירושי סידור התפילה לרוקח

פסוקים יי, וארבע גן עדן בפרשת בראשית י״, ועוד הרבה טעמים מאד חיב(ו)ר רבינו הקדוש וכתב טעמים וסוד על בל אחד ואחד, על בל ירא השם יזהור מלהוסיף

ולגרוע אפי׳ אות אחת בתפילה. והחבר ר׳ אברהם גיסי אמר לי בשם רביגו שמואל הנביא והקדוש והחסיד זצ״ל שיש בברכת אהבה רבה ק״ב תיבות ק׳ בנגד מאה ברבות והשנים הנותרים תורה שבכתב ותורה שבע״פ, וזהו שיסדו באהבה רבה את דברי תלמוד תורתיך, ולפי דבריו צריך לומד כי בשם קדשך הגדול והנורא בטחנו, אבל לפי0 כך הוא בי בשם דברי דביגו החסיד בגו אין לומר הגדול והנורא שהדי הפסוק׳ קדשו בטחנו, ועוד לפי דבריו אין בברכה זו ב״א מאה תיבות, נמצא בין לדברי האב בין לדברי הבן אין לומר כן תחנינו ותלמדינו, אלא כך תחנינו אבינו אב הרחמן, שהרי אין בברכה זו ב״א ארבעה מיני לימודים כאשר פירשנו לעיל, וכל

אחד ואחד מהם כתבו סמך וראיה לדבריהם, ואין פנאי להאריך.

, באהבת ו דבתיב כי מאהבת ה׳ אתכם׳ נ י ה ל ׳ א ו ה נ ת ב ה ה רבה א ב ה או נ י כ ל ו מ נ י ב ו א נ י ל ת ע ל מ ה ח ר י ת י ה ו ל ו ד ה ג ל מ . ח 2 ת ישראל ה׳ א. ובבל מקום שכתב חמלה שהורגין וחומל על זה, נ ורחמנות4 ה ל מ באב שייך ח, 6 , ויחמול שאול והעם על אגג 5 במו ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה

, כמה פעמים חמלת עליגו והצלתנו. ו7 בחמלת ה׳ עליו בך באברהם והאמין ח ט ב 8 ש ו נ י ת ו ב ר א ו ו בעב נ י כ ל ו מ נ י ב א, וליעקב אל את״ ק הז א , וכשנאמר לאברהם לך לך °', וליצחק גור ב , ׳ בה. 1 , תמלת אותם ובטחו בך, ויתהלכו מגוי אל גוי5 1 2 תירא מרדה מצרימה] עץ חיים 1 ם [כלומר לפי שבטחו בך למדתם חוקי חיים4 י י י ח ק ו ם ח ד מ ל ת ו, עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו׳ חוקותי , 6 , כי חיים הם למוצאיהם , 5 א י ה

ו כאשר חננתם. ג י ג ו ח ן ת . כ , 8 , מן ויעקב איש תם יושב אהלים , 7 ותורותין גבי אב שייך רחמים כרחם אב על בנים רחם ה׳ על מ ח ר ב ה ו א נ י ב או וג׳ אבות בכאן, אבינו נ י ל ם ואתה הוא המרחם. רחם ע ח ר מ ה . ו , , ו יראי2 0 א׳ ד ג׳ אבות, שיזכור לנו כי בחר בנו עבורם שנ ע מלכינו א׳ אבינו ב׳ אב ג׳ כת אבותיך ויבחר בזרעם אחריהם, לכך כאן ג׳ רחמים, ותחת אשר אהב אן שנבין דבר י ב ה ו ל נ ב י ל ן ב ת הרחמן המרחם רחם, וב׳ חמלה וא׳ חנינה. וע בדברי תורה. ו מ ש ל ל להצליח בדברי תורה. ו י כ ש ה ל מתוך דבר בהלכה. ו

עיי׳׳ש. יז) ב ו־ט. יח) ב ח טז כג כד. יט) תהילים לג כא.

1 דברים ז ח. 2 מ״א י ט. 3 השווה מלאכי ג יז: כאשר יחמול איש על בנו. 4 השווה. 6 שמואל א׳ טו ט. ד בראשית יט טו. תהילים קג יג: כרחם אב על בנים. 5 שמות בו 8 כה״נ רס״ג, ומחז׳׳ו (עמ׳ 65). 9 בראשית טו ו. 10 שם יב א. 11 בראשית כו ג. 12 שם מו ג. 13 דבה״י א׳ טו כ. 14 הוספתי עתי כת׳׳י פילדלפיא. 15 משלי ג יח. 16 שם ד כב. 17 בראשית כו ה. 18 שם כה כז. 19 תהילים קג יג. 20 דברים ד לז:

אהבה רבה חנט

ת אותה ו ש ע ל ר כל התורה. ו ו מ ש ד אחרים. ל מ ל ל ד בעצמינו. ו ו מ ל ל ולקיים מצוותיה.

להבין א׳ ולהשכיל ב׳ לשמוע ג׳ ללמוד ד׳ וללמד ה׳ לשמר ו׳ ולעשות ז׳, ועל הר סיני ירדת (ל)[ו]דבר עמהם [משמים] 2 1 ד ת׳ מיני תורה ע ולקיים ח׳, כ ותתן להם משפטים ישרים אי, ותורות אמת ב׳, חוקים גי, ומצות טובים ד׳, ואת, וכן ת׳ בתורה קעי א׳, גסכתי ״ שבת קדשך ה׳, ומצות וי, ותוקים זי, ותורה ת׳", לכך אשרי בי, חוללתי ג׳, תוללתי ד׳, אני הי, ואהיה ר, ואהיה ז׳, ושעשועי ת׳, ו׳ 2 בחי אל״ף בי״ת, כי התורה ח׳ אלפים ב׳ אלפים קודם העולם״ 4 תמימי דרך. ות׳ תורתיך אי, עדותיך בי, 2 י , וח׳ שעשועים בתמניא אפי 2 6 אלפים הווה העולם מצותיך ג׳, חוקיך ד׳, פיקודיך ה׳, משפטיך ו׳, אמרתך ז׳, דברחך ח׳, וכן ח׳

. 2 , וסימניך פר״ץ בן דמ״ה' 2 עדותיך8

ה ד׳ למידות כאן, ב ה א ] ב ו נ י בפ ך [ ת ר ו ד ת ו מ ל י ת ל דבר ת כ א ותלמדם א׳ ללמד ב׳ וללמוד ג׳ תלמוד ד׳, כעד ד׳ מידות ביושבים לפני חכמים,, ודי אז ראה א׳, 3 , וד׳ פעמים ביד בל ישראל בעירובין, 3 ד׳ מידות בלמידים0, ד׳ פעמים קורין בתורה 3 3 , ד׳ סדרים בגמרא 3 2 ׳ ויספרה ב׳, הכיגה ג׳, וגם חקרה ד בשבוע שני והמישי שבת שחרית מנתה. תלמוד תורתיך א׳ בתורתיך ב׳, בעד ב׳

תורות תורה שבכתב ושבעל פה.

. 3 ך פניך האר בעבדיך ולמדעי את חוקיך4 י ת ו ו צ מ ו ב נ י נ י ר ע א ה וו נ י ב ב ד ל ח י 3 לעשותה לבל תשבח מלכינו. ו 3 ך ת ר ו ת ו ב נ י ב ק ל ב ד וך ש ד ך ואז לא נבוש לעולם ועד. כי בשם ק מ ת ש ה א א ר י ל ה ו ב ה א לך י ת ע ו ש י ה ב ח מ ש נ ה ו ל י ג 3 הנה אלהינו זה קיוינו לו. ג 6 ו כדבתיב נ ח ט ב]. ד׳ 3 [היינו סיפא דקרא דהנה אלהינו זה קיוינו לו ועילה ונשמחה בישועתו7

ד ד׳ גליות שיושיענו מהרה. ישועות עד קרית שמע עץ שאגו מפוזרין בד׳ פיעת ר א ת ה ו פ ג ע ב ב ר א ם מ ו ל ש ו ל נ א י ב ה ו3 ואולך אתכם קוממיות. 8 ו כמו שכתוב נ י צ ר א ת ל ו י מ מ ו ו ק נ כ י ל ו ת העולם. ון ו ש ל ל עם ו כ ת מ ר ח ו ב נ ב ה בבל יום ויום. ו ת ת א ו ע ו ש ל י ע ו ל פ בי א, כי יעקב בחר 4 0 3 ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, בך בחר ה׳ אלהיך 9 שכתוב

ותחת כי אהב את אבותיך מבחר בזרעו אחריו. 21 צ״ע, ואולי כוונתו למ״ש בהקדמה לרוקח עה״ת (עמוד מח): ח׳ מידות שצריכה התורה כגון להבין ולהשכיל לשמוע וכוי. 22 נחמיה ט יג־יד. 23 משלי ח כב־לא. 24 תהילים מזמור קיט. 25 ב׳ אלפים קדמה תורה לעולם ב״ר פ״ח ב, פסחים נד א, מדרש תהילים פ״צ יב. 26 ו׳ אלפים הווה העולם ר״ה לא ב, סנהדרין צו א, ע״ז ט א. 27 תהילים קיט טז כד מז ע עז צב קמג קער. 28 שם יד לא לו צט קיא קכט קמד קנז. 29 כ״ה במסורה גדולה תהילים קיט לא, עיץ לעיל סימן יז למנצח מזמור לדוד. 30 אבות פ״ה מי״ב ומט׳׳ר 31 עירובין נד ב: כיצד סדר המשנה וכוי. 32 איוב כח כז. 33 עיקר לימוד יוצא מד׳ סדרים, (כ׳׳כ בהקדמה לתורה עמ׳ מז). 34 תהילים קיט קלה. 35 כ׳׳ה באבודרהם (עמ׳ עו), ובמחז״ו(עמ׳ 65): והאר עינינו במצוותיך ודבק לבנו ביראתך. 36 ישעיה כה ט. 37 הוספתי

ע״פ כת׳׳י פילדלפיא. 38 ויקרא כו יג. 39 שם כ כו. 40 דברים ז ו.

רפ פירושי סידור התפילה לרוקח

ת ונתת לנו את התורה והודעת מ א ה ב ל ל ס ו ד ג ך ה מ ש ו ל נ ת ב ר ק . ו 4 הי לו י4 3 ׳ א 4 שנ 2 ת מ ת בלומר התורה שנקראת א מ א לנו שמך הגדול וקרבתנו אליך. ב4 וזהו סלה באמ״ת. 4 ת קנה ואל תמכור. א׳ ראש האותיות מ׳ אמצע ת׳ בסוף מ אד ג׳ / ע ך הגדול ג מ ש ל / ג׳ שם כאן וליראה את שמך א׳, כי בשם קדשך בטחע ב, וג׳ אל 4 6 ק א , ובהם חתומים שמים ו 4 5 ה שמות שאמר למשה ג׳ אהיה אשר אהי, וג׳ שמי בפסוק בי ממזרח 4 , וג׳ ה׳ ה׳ אל רחום וחנון8 4 7 ק אלהים ה׳ דבר ויקרא א, וג׳ יתגדל ויתקדש שמיה א׳, יהא שמיה ב׳, 4 9 שמש עד מבואו גדול שמי וגו׳ך ד ח י י ל . ו 5 ת לך עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו0 ו ד ו ה שמיה דקודשא ג׳. ל, שאתם אומרים 5 2 ת ח 5 אתם עשיתוני חטיבה א ם׳ ו ת ה׳ האמרת הי ה א ב ה א ב, זהו 5 5 פה 5 צורה י 4 ן , חטיבה חטובות אטו 5 3 פה ה׳ אחד, זהו האמרת באמירה י

וליחדך באהבה.ה רק באבותיך חשק ה׳, ב ה א ל ב א ר ש ו י מ ע ר ב ח ו ב ׳ ה ה ה ת ך א ברו, זהו 5 7 . אהב״ה בגמטריא אח״ד 5 6 כי מאהבת ה׳ אתכם חשק ה׳ בכם ובאבותיכםד ק׳ ברכות שחייב אדם לומר בכל ע חטיבה אחת. ק׳ תיבות באהבה רבה כ. אהבה א׳ 5 9 , וכעד ז׳ פסוקים שיש בחומש שבהם ברוך ויש בהם ק׳ תיבות 5 8 יום אהבחנו ב׳ באהבה ג׳ אהבה ד׳ באהבה ה׳ באהבה ו׳ הרי ו׳, (אחד ו׳ אחד ו׳)ד ה׳ ה׳ אחד וא׳ והוא ע , ה׳ אהבה וא׳ לאהבתנו כ 6 בער ו׳ אביר בקרייה0 באחד י6, ה׳ אביר יעקב וא׳ אביר(אלפי) ישראל. ביוצר ו׳ שם ו׳ שבח, המשובח א׳ שבח ב׳ ומשבחין ג׳ משבחין ד׳ ישתבח ה׳ תושבחות ו׳. ו׳ שם לשמו א׳ שמך ב׳. ובשמואל 6 2 ד ו׳ שיר חדש בתילים ע שם ג׳ שמך ד׳ בשם ה׳ לשמך ו׳, ו׳ שבח כ6 ב׳, 4 ו " א׳, הודו לו ברכו שמ ו מ ד שירו לה׳ ברכו ש ע ובדברי הימים ו׳ שם כ6 ד׳, יהי שם ה׳ מבורך 6 6 גי, ויברכו(את) שם כבודך ויברך כל בשר שם קודשו56 ו׳. וכן י׳ פעמים מלך בי״ח ברבות 6 ה׳, וה׳ לקח יהי שם ה׳ מבורך8 7 ה ת ע מ

41 תהילים קלה ד. 42 ברכות ה ב. 43 משלי כג כג. 44 עי׳ שבת נה ב. ודברים רבה פ״א ז. 45 שמות ג יד. 46 בפירושו על התורה: ג׳ אהיה וי׳׳ב אותיות חתומץ שמים וארץ, בג׳ רוחות א״ה מלמטה י״ה מלמעלה, זהו ויצב גבולות עמים למספר בני ישראל (דברים לב), וצפון דופן רביעי חתום בשם הנכבד (פרדר״א פ״ג), ושם וירד ה׳ לראות את העיר (בראשית יא), ושם וירד ה׳ על הר סיני (פרשת,,יתרו), עי״ש. 47 תהילים נ א. 48 שמות לד ז. 49 מלאכי א יא. 50 ישעיה מג כא. 51 דברים כו יז. 52 ברכות ו א, חגיגה ג א. 53 רש״י חגיגה שם: חטיבה אחת שבח אחד שבח מיוחד לומר אץ כמוך לכך בחתוך לאלוקה. 54 חטובות אטון מיצרים, משלי ז טז. 55 בהערוך ערך אמר ג: וכן פי׳ את ה׳ האמרת חטיבה אחת בעולם ציור אחד בעולם, כלומר דבר הניכר שאין כמותו, וכן פי׳ חטוכות אטון מצתם מצוירץ בחרטי מצתם ותרגום מיתתהם אטוניהץ. 56 דבתם ז ז־ח: לא מרובכם מכל העמיס חשק ה׳ בכם וגו׳ כי מאהבת ה׳ אתכם ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם וגו׳, וכן באבודרהם. 57 בסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ צ) באהב״ה בגימטתא באח״ד. 58 עיץ סודות התפילה. 59 אולי הכונה לדבתם כח ג־ז כל הענץ שם. 60 בראשית מט כד, ישעיה א כד, מט כו, ם טז, תהילים קלב ב ה. 61 והוא באחד ומי ישיבנו איוב כג יג. 62 תהילים לג ג. מ ד, צו א, צח א, קמד ט, קמט א. (ומ״ש בשמואל ובדה״י ל״מ, וישנו בישעיה מב י). .63 תהילים צו ב. — 64 שם ק ד. 65 שם קלה כא.

66 נחמיה ט ה. 67 תהילים קיג ב. 68 איוב א כא.

אהבה רבה רפא

6 והקב״ה ראשון , פה ד י׳ שמלכו בכי ע כשתאמר שלום רב בבקר ובערב, כ ואחרון, לבך היה מורי רבינו יהודה החסיד זצ״ל מתפלל שחרית וערבית שלום, לפי שיש בו בי אתה הוא מלך אדון בל השלום, ושים שלום תקנו לשליח י 0 רב ציבור לומר אחר ברכת בהנים, וג׳ תפילות ביום הרי ל׳ מלכיות, לכן המלכות. י׳ פעמים מלך ביוצר , , 7 בל׳ מעלות י7, ובעדן אמר דוד שיר למעלות אשא עיני1, לבך י׳ פעמים 7 ד י׳ מלכים שמלכו בעולם בדאיתה בפרקי׳ דרבי אליעזר2 ע כ

(לכך) מזכיר בהן גדול השם ביום הכיפורים., וג׳ 7 3 ״, לכך ג׳ דמות כסא 7 ביוצר ג׳ פאר בעד ג׳ דמויות של פאר כסא27 ונהורא 7 7 ג׳, וכתיב 6 7 ב׳, לבנת הספיר 3 7 א׳, באבן ספיר 4 כמראה אבן ספירד ג׳ והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים בשמים ע עימיה שרי. וביוצר ג׳ רם כ, אין כמוך אלהים ב׳ ד , 7 א׳, כי ה׳ אלהיבם הוא האלהים בשמים ממעל 8 ממעל8 ב׳, כי 2 , ומה חלק אלוה ממעל ׳ א 8 8 ג׳, וג׳ אל ידרשהו אלוה ממעל 1 0 ל ע מ בשמים מ8 ב׳, 5 8 א׳, ויגבה ה׳ צבאות 4 8 ג׳. וג׳ הלא אלוה גובה שמים 3 ל ע מ כחשת לאל מ8 ון8 8 א׳, אזמרה שמך(אל) עלי ון7 8 גי. וג׳ ואזמרה שם אלהים עלי 6 המגביהי לשבת8 ג׳. לבך ג׳ רם וג׳ שיר וג׳ פאר ג׳ קדושים קדושים , ן ו ב׳, ולזמר לשמך עלי

ד ג׳ מלאכיו צבאיו משרתיו. ע הקודש, כ, וה׳ אלהים , ד י׳ ברכה אצל השם כתיב בקרייה0 ע ביוצר י׳ פעמים קדוש כד ה׳ כבוד ע אלהי ישראל בקרייה״, בי׳ אומר קדושה. ביוצר ה׳ גדול כ, לכך ביוצר , 4 , והם ה׳ רם כתיב בקרייה להקב״ה , 3 , וה׳ מלך הכבוד , 2 ביתזקאל ה׳ כבוד כי כבוד גודלו בה׳ מעלות, ה׳ אהבה וא׳ אהבתנו, כבוד ה׳ אחד ואחד

. , 6 , וכמנין אהב״ה אח״ד אהבה בשיר השירים , 5 והוא באחד

69 פרדר״א פי״א. 70 הקטע וכן י׳ פעמים מלך עד אחר ברכת כהנים ישנו רק בכי׳׳א, ועיץ עוד להלן סימן םג שלום רב. ומקור לשלום רב שחרית וערבית לא מצאנו, (בסידור ר״ש מגרמייזא מזכיר שלום רב בשחרית עי״ש עמ׳ קי ועמי קיר), וקטע זה מובא בערוגת הבושם ח״ד עמ׳ 107 מכ״י וינא נ״א ע״א בשינויים: וכן י״ח [אצ״ל י׳] פעמים מלך בי״ח ברכות כשתאמר שלום רב בבוקר ובערב וכוי, לכך היה מורי רבינו יהודה החסיד זצ״ל מתפלל שחרית וערבית שלום רב לפי שיש בו כי אתה הוא מלך כל השלום, ושלום רב [אצלינו: שים שלום] תיקנו לש״ץ אחר ברכת כהנים, וג׳ תפילות ביום הרי ל׳ מלכויות וכו׳ עיי״ש. 71 אבות פ״ו מ״ו ומפורשים בש״א פרק ח. 71א תהילים מזמור קכא. 72 פי״א. 72א עיין סודי רזייא (עמ׳ יז), עיי״ש כל הענין. 73 יחזקאל א כו: כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות כסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. 74 שם שם. 75 שם י א. 76 שם כד י. 77 דניאל ב כב. 78 דברים ד לט. 79 יהושע ב יא. 80 מ״א ח כג. 81 איוב ג ג. 82 שם לא ב. 83 שם פסוק כת. 84 שם כב יב. 85 ישעיה ה טו. 86 תהילים קיג ה. 87 שם ז יח. 88 שם ט ג. 89 שם צב ב. 90 מנין הפסוקים עיין בסימן םה והע׳ 25־18. (ויש להוסיף בכל יום אברכך ואהללה וכו׳ שם קמה כא עיי״ש הע׳ 22), וראה סימן פב ובהע׳ 228־218. 91 לפנינו: תהילים סו ט, עב יח. [ואולי כוונתו לי׳ פעמים אלוקים או אלוקי ישראל אצל ברוך: ש״א כה לב, מ״א א מח, ח טו, תהילים מא יד. עב יח, קו מח, דהי״א טו לו, כט י, דהי״ב ב יא ו ד], וענין זה חחר הרבה בםפרינו. 92 יחזקאל ח ד, ט ג, י יט. יא כב, מג ב. 93 תהילים כד ז־י. 94 ישעיה ו א, נז טו, תהילים צט ב, קיג ד, קלח ו. 95 ה׳ אלהינו ה׳ אחד דברים ו ד, והיה ה׳ אחד ושמו אחד זכריה יד ט, הלא אב אחד לכולנו הלוא אל אחד בראנו מלאכי ב י, והוא באחד

ומי ישיבנו איוב כג יג. 96 עיין סודות התפילה.

רפב פירושי סידור התפילה לרוקח

[מב] שמע ישראל

(סודות התפילה) שמע בנוטריקון ש׳או מ׳רום ע׳יניבם. ולמי, לש׳די מ׳לך ע׳ולם. אימתי,

/ י ת א צ ש׳חרית מ׳נחה ע׳דבית, כך מ. ג ירגיש כשאומר ה׳ אחדי / ובכלם ם ד א ב רמ״ח תיבות גגד רמ״ח איברים ש

' אומרים קודם קרית שמע ולאחר מיכן אמת, א״ל ן מ א ך נ ל ל מ ן א מ א גאמץ אמ״ת בגימטריא תרי׳׳ג/ ומלך אין לחשוב לפי שר״ת האל הנאמן / וכת׳ אל/ ת מ ת באחרונה לאחר קרית שמע אני ה׳ אלהיכם אמת / וה׳ אלהים א מ אמת / א/ לומר מה שלמעלה קראתי ת מ ת שחותמו א מ ועוד לאחר שקרא צריך לומר אא ללא אלהי 8 ׳ / וכת׳ וה׳ אלהים אמת, ובתי ת מ אמת ועוד (קראתי) כת׳ תורת את וללא תורה, מכלל כשקרא בתורה מודה באל האמת, לכך לאחר שיקראו מ א

בתורה אומר אשר נתן לנו תורת אמת.1 0 ך דכתיב ד ן כל האומר אמן פותתין לו שערי גן ע מ א ך ג ל ל מ ן א מ א פהחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמוגים, שאומרין אמן. מאי אמן אל מלך גאמן/ על בן גדול העונה אמן 2 ׳ה ׳ כדאמרינן במסכת שבת". אמ״ן בגימטריא אדנ׳׳י יהו

י. מן המברך כדאמרינן בשילהי נזיר3

[מב] א) כ״ה באבודרהם. ב) אהלות פ׳׳א מ׳׳ח, תנחומא קדושים ו, עי׳ טור או׳׳ח סי׳ סא ובב׳׳י שם. ג) בכתי׳׳ב ובאוקםפורד: יכוון כשיאמר ה׳ אחד. ד) עי׳ פענח תא ואתחנן(רה.): ה׳ אחד מאריכין באחד כדי להרגיש בכל רמ׳׳ח אבריו, כי בקר׳׳ש רמ׳׳ח תיבות כנגדן, לכן צריך ביותר להפרת־

בין הדבקים לדקדק שלא לחסר אות אחת.

1 גי׳ הרוקח לומר אמן •אל מלך נאמן, וכ׳׳כ בסי׳ שכ (עמ׳ ריא): מה שאפילו יחל אומר אמן אל מלך נאמן וקיי׳׳ל בברכות בפ׳ שלשה שאכלו תניא העונה אמן אחר ברכותיו הר׳׳ז מגונה בכל הברכות. והא דתניא הר׳׳ז משובח ברהמ׳׳ז בונה ירושלים וכו׳ הלכך אף יחיד קודם קרית שמע אומר אמן עכ׳׳ל. ובאגור סי׳ קג כתב: והרוקח כתב כי ראוי לומר אמן אפילו יחיד אחר ברכה שניה שלפני ק״ש מפני שנקראת סוף ברכה ואומר אל מלך נאמן וברוך שם כבוד וכו׳ שהם ט׳ תיבות להשלים המנץ מרמ׳׳ח תיבות, כי בפרשת שמע יש בה מ׳׳ח תיבות ובוהיה קכ׳׳ב ובציצית ס׳׳ט הרי הן כץ הכל רל׳׳ט, ותשעה הרי רמ׳׳ח, עכ׳׳ל. ולפי דעת הרוקח משמע שצריך לומר שתיהן אמן ואל מלך נאמן, אמן לסוף ברכה ואל מלך להשלים המנץ. ובאשכנז וצרפת נהגו לומר אל מלך נאמן ולא אמן. איתא בתנחומא (קדושים ו) שיש רמ׳׳ח תיבות בק׳׳ש כנגד רמ״ח אברים, וכ״כ רש״י בספר הפרדס (סידור רש׳׳י עמ׳ 14) וכן נמצא בטעמי ר׳׳י חסיד(עי׳ ספר חסידים השלם סימן תקיב) עכ״ל משבולי הלקט (סי׳ טו), עכ״ל האגור, ומובא בטור בסי׳ סא ובב׳׳י שם בארוכה. ע״ע במגן אבות למאירי(עמ׳ יח), רמב״ן ברכות כב ב, אבודרהם (עמ׳ עז) ממדרש רות (החדש פ״א): אמר ר׳ נהוראי א״ר נחמיה בק״ש יש רמ״ח תיבות וכוי, ובמנהיג סי׳ לג, האשכול (עמ׳ 13), ארחות חיים (ח״א יא,ד), מחז״ו(עמ׳ 65), וסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ צ) ובהע׳ שם. י עי׳ סידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ צ): ותיקנו כאן אל מלך נאמן וכו׳ כדי להשלים עם קריית שמע אותיות מנץ תרי״ג שיהיו כנגד כל המצוות וכנגד אותיות של עשרת הדברות שהן תרי״ג, עי׳ ערוה׳׳ב ח״א (עמ׳ 235). 3 תהילים ז ט. 4 שם לא ו. 5 ברכות יד א: בין אלקיכם לאמת ויציב לא יפסיק מ״ט דכתיב וה׳ אלקים אמת וכוי. 6 ירמיה י י. 7 שבת נה יומא סט ב, סנהדרין סד א. 8 מלאכי. 8א דהי״ב טו ג. 9 שבת קיט ב. 10 ישעיה כו ב. 11 שם. 12 מובא בסידור בו ר״ש מגרמייזא, ועי׳ ספר חסידים סי׳ יח (עמ׳ עט, מרגליות) וערוה״ב ח״א (עמ׳ 235). 13 סו ב,

שמע ישראל רפג

' ושם 4 אל מלך נאמן, אל שם זה היה קודם העולם שהרי ישראל קדמו לעולם, 1 5 אל משותף בהם, ועוד א״ל פעמים שם ה׳ בתפילה כי המלבות בל׳ מעלות, ותחסרהו מעט 7 בת׳ ' בגימטריא שלשי׳׳ם מעלו״ת, ו 6 שו״ם תשי״ם עלי״ך מלך, ומלכותיה לעם 1 8 מאלהים זהו אל עליון, מלך בעולם הזה מלך גדול על כל אלהים

אוחרן לא תשתביק והיא תקום לעלמייאיי.2 חדשים לבקרים רבה אמוגתך, ממה 0 ן לתחיית המתים לפי שבת׳ ג א מ

. 2 שתחדש לבגי אדם בכל גקראת גאמן, בן רבה אמוגתך לתחיית המתים 12 פירוש שמע אומה של ישראל כך 2 ד ח ׳ א ו ה נ י ה ל ׳ א ל ה א ר ש ע י מ ש2 שמע השמיע לאזניך מה שאתה מוציא 5 אמר משה לישראל, ודרשו חכמים. שמ״ע ישרא״ל יהו׳׳ה בגימטריא השמ״ע לאזני״ך ובכ׳׳ל 2 4 ן מפיך, שמע בכל לשו2 ונסתלקה שכינה ממנו 5 לשו״ן. יעקב אמר לבניו כשרצה לגלות להם את הקץ אמר איני מוצא בשמכם אותיות ק״ץ שמא חטא ע״ז יש בכם, אמרו לו כשם, ואמרו שמע 2 שאין ק״ץ בשמותינו בן לא תמצא חט(א)(אין) אין בנו [חטא] ע״ז6 ישראל אבינו ה׳ אלהינו ה׳ אחד, אמר יעקב בלחישה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, על בן יזהרו בני אדם שיאמרו ברוך שם בלחישה בלי נשמע קולם,

. 2 7 שהרי יעקב אמרו בלחישה, ומשה לא כתבו בתורה2 בעד 8 . שמע, ע׳ גדולה, לומר לך שם ע׳ ישראל 1 , 2 ע ש׳די מ׳לך ע׳ולם7 מ שד בעד אברהם יצחק ח ׳ א ו ה נ י ה ל ׳ א . ה 5 0 , אעפ״כ ה׳ אחד 2 9 נו ע׳ שמות ה׳ אלהי. והתתלתן של ג׳ שמות אילו בהתחלת ג׳ אבות והוא כמנין אהי״ה, 5 , ויעקב5 כדי שהמליכוהו בד׳ רוחות 5 ד ע ד דל״ת עבה ב ח . א 3 2 וכמגין א״ך טוב לישראל3 וגומי, כשאומרים ה׳ אחד ירגיז כל רמ״ח 5 , כל עצמותי חאמרגה 3 4 העולם

איבריו.3 כשישראל מברכין אותו 6 ד ע ם ו ל ו ע ו ל ת ו כ ל ד מ ו ב ך שם כ ברו כביכול הזוהר מתרבה והכבוד, לכך אומי ברוך כבוד ואף השם מתכבד, וזהו וברוך שם כבודו לעולם, כי אין מזכירין השם כי אם כשמלובשין בבגדי כבוד

ועי׳ ברכות נג ב. 14 ב׳׳ר פ״א ד. 15 אבות פ׳׳ו מ״ד. 16 דברים יז טו. וכ״ה בפי׳ עה׳׳ת שם. 17 תהילים ח ו. 18 שם צה ג. 19 דניאל ב מד. 20 איכה ג כג. 21 ברוקח סוף סי׳ שכ: אל קודם העולם, מלך העולם. נאמן בתחיית המתים. 22 דברים ו ד. 23 ברכות טו א. 24 שם יג א. 25 פסחים נו א. 26 בפי׳ עה׳׳ת בראשית (לקט) עמ׳ שטז: כשבקש לגלות הקץ ונעלם ממנו, א׳׳ל יעקב שמא (שמותיכם) גורמים, אמרו כשתדקדק באותיות שמות השבטים אין ק״ץ באותיותינו אם לא וכינו לידע הקץ אין באותיותינו ח׳׳ט, וראה עוד רוקח דברים (עמ׳ קפד). 27 עיין ב״ר פצ״ח ג, דב״ר פ״ב לה, ספרי ואתחנן פי׳ לא, תנחומא ויחי ח בובר וישב ח, מובא ברוקח סי׳ שכ (עמ׳ ריב), מחז׳׳ו(עמ׳ 65), שבה׳׳ל סי׳ טו, ופסק״ר פכ׳׳א, אגדת בראשית פפ׳׳א, רמב״ם פ״א מקר״ש ה״ד, אבודרהם (עמ׳ פא). 27א אבודרהם. 28 ע׳ שמות לישראל, עי׳ בשהש׳׳ר זוטא פ״א, ובעל הטורים דברים כאן. 29 שם. 30 מובא בפירושו על התורה דברים (עמ׳ קפה) עי׳׳ש באריכות. 31 עי׳ בעל הטורים. 32 תהילים עג א. 33 חסר בכי״א, ולכאורה מיותר. 34 ברכות יג ב: כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולד׳ רוחות תו לא צריך, וברוקח סי׳ שכ >עמ׳ ריב): וצריך להאריך שיחשב מלכות שמים למעלה ולמטה ובארבע רוחות העולם. 35 תהילים לה י.

36 יחזקאל ג יב.

רפד פירושי סידור התפילה לרוקח

3 יברכוך כבוד 8 כת׳ 3 הבו לה׳ כבוד שמו וכת׳ אצלו בהדרת קודש, ו 7 ׳ שכת מלכותך יאמרו, וכשישראל מברכין השם עולה עם העטרה כל המלאכים משתחוים, כי שם ה׳ מכבדין עליונים ותחתונים, ונופלין על פניהם ואומרין ברוך שם כבוד מלכותו, ושדים לא מפקי שם שמים לבטלה, ושם הכבוד הבלול

. 3 9 באש ומים מכבדין העליונים והשם יתברך לעולם ועדת ה׳ מאל מלך. עד לעולם ועד ט״ו תיבות, בנגד ט״ו תיבות בפסוק א

. 4 0 האמרתך אל תאמר אשנה שיהו קורין אותי ר׳ אלא לשם י ה ל ׳ א ת ה ת א ב ה א ות לרבות תלמידי ת א ב ה א . ו 4 שמים, לבך נאמר ואהבת כדאיתא בנדרים1

. 4 3 . ואהבת, עשה מאהבה 4 2 תה חכמים העוסקים בתורה לשמה ומקיימין או ואהב״ת שנים אהבו ישראל להקב׳׳ה בארץ, כי ש״צ חטאו ישראל ויהודה, ו׳ שנים משנדבר זה ליחזקאל הרי תל״ו, נשאר 4 4 מ׳ שנים כדכתיב ביחזקאלת ב ה א . ו 4 6 ץ אמת ליעקב ת 4 ת 5 תי״ד, בי ב׳ שנים פחות מונושנתם היו בארץ

. 4 7 אותיות האבות, בלומר אהוב השם כמו האבותך אל תתחסר בעבור בני האדם, בי אדם עבורו אהבהו ב ב ל ל כ ת ב ב ה א ול ב ב . ו 4 ך בשני יצריך9 ב ב ל ל כ . ב 4 8 בבל לבבך שיהא לבך שלם עמו ונאמן5 פי׳ רצונכם. בכל נפשך, בכל כחך, 0 ך בבל רצונך, במו אם יש את נפשכם ש פ נ

אפילו קשה לך לעשות הדבר.״. של״ם בכ״ל בא״ת ב״ש 5 ך בשני יצרים יצר טוב ויצר רע0 ב ב ל ל כ ב בגימטרייא יצרי״ם. היה יכול לכתוב בכל לבך וכתב לבבך ב׳ יתירה, ב״ש

בגימטריא ביצ״ר. בכל לבבך, בלבב שלם בלי עקף., כך יש לך לחשוב אם היה לך המלך 5 ת גפשך1 ל גפשך אפילו גוטל א כ ב ו מצוה לילך למלחמה היה לך לעשות אע״פ שמא יהרגוך, כן כל מצוה ומצוה יש לך לעשות כאשר צוך הקב״ה מלך שלטון, ואפילו הורגים אותך עשה המצוה.

5 2 בכ״ל לבב״ך ובב״ל גפש״ך בגימטריא בתור״ה או תרי״ג, א׳ יותר נגד יראהת האלהים ירא כי זה כל האדם, וכתיב יראת 5 א 4 ׳ , דכת 5 3 השקולה ככל המצות. ובכל מאוד״ך בגימטריא ג״ם בהונ״ך. ד״א ובכ״ל מאוד״ך 5 ה׳ היא אוצרו55 6 בגימטריא ז״הנו] בכ״ל מיד״ה, כי בכל מידה ומידה שמוח־ לך צריך אתה לאהבו

37 תהילים כט ב. 38 שם קמה יא. 39 עי׳ פסיק״ר פ״כ ג, סודי חייא עמ׳ כה. 40 דברים כו יז, עיק מש״כ בפירושו על התורה. 41 סב, א. 42 ספת דברים פיס׳ לא. 43 שם.ת ויחזקאל נתנבא ר שנים קודם א 44 יחזקאל פרק ד. וברוקח דבתם (עמ׳ קפו): שהת תת״ן שנים היו ב חורבן הבית כדכתיב היא השנה החמישית לגלות המלך יהויכץ ושכב ש״צ ומ׳ יום לשנה ישאר לך תי״ד שנה כמניק ואהב״ת. 45 דברים ד כה, גיטין פה, א. 46 מיכה ז כ. 47 ספת: אהבהו על הכתות כאברהם אבינו, עי׳ רוקח עה״ת ובעה״ט שם. 48 ספת ואתחנן פיס׳ לב. 49 ספת שם וברכות נד א. 50 בראשית כג ח. 50א עי׳ «־כות סא א. 51 שם סא ב וש״נ. 52 בכי״א: יראת השם. 53 ל״מ, עי׳ שבת לא ב: יראת ה׳ היא אוצרו וכו׳ אין לו להקב״ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד. 54 קהלת ה ו. 55 ישעיה לג ו. 56 ספת שם, ברכות נד א.

שמע ישראל רפה

5 ה׳ נתן וה׳ לקח יהי שם ה׳ מבורך. 8 5 חסד ומשפט אשירה, ובת׳ 7 בדכת׳ ובכ׳׳ל מאוד״ך בגימטריא ז״ה[ו] הו״י מוד״ה ל״ו, כיעקב קטנתי מכל החסדים

. 5 9 ת מ א ומכל הד י׳ דיברות שניתנו ואהבת י׳ תיבות בפסוק המתחיל בו׳ ומסיים בכ׳, ע

, שיש לך לאוהבו ולקיים י׳ דברות ואז תדבק בה׳ אלהיך. 6 לכ״ו דורות0ה בכל מקום שכתוב והיו לאחר גמר המעשה, כמו ל א ם ה י ר ב ד ו ה י ה ום התורה, ומתוך י ר ב ד . ובן לאחר שתאהבהו אז והיו הדברים. ה 6 םי והיו תאמי

. 6 שתדע התורה תביר בוראך ללכת בדרכיו2ה למעט כל חכמת התורה תחקור כי היא תלוך [עמך] בקבר, ולא ל א ה

חכמת יוונית וכשפים ותכמת גלחים ניגון גיבוח(י)ם ולא דברים בטילים.ם שתהא לך התורה חדשה בכל יום כאילו אנכי ו ך הי ו צ י מ כ נ ר א ש א

. 6 5 מצוך אז, זהו היוםך תהי תמיד כחותם על לבך, תשביע יצרך שלא תחטא כאברהם ב ב ל ל ע, ובזאת 6 , ובויקרא6 6 5 . ט׳ תיבות בוהיו הדברים כמו באנכי 6 4 ובועז ודוד ואלישעך אינו אומר אשר אני מצוך, אז ו צ י מ כ נ ר א ש . א 6 8 6 ט׳ תיבות 7 התורה לעולה6 ולא השליח, אלא אנכי אינו מייחד כי אם על 9 ׳ היה הקב״ה בעצמו, כמו אני ה

ידי משה צויתיך, כך היה משה מלמד לישראל.7 0 יש ליזהר לכל אדם כמו שאמרו רבותינו ז״ל בברכות בפרק היה קורא ליתן דיוח בין הדבקים: ועל לבבך, בבל לבבך, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, על7 מוסיף אשר נשבע ה׳. צריך לבבכם, הכנף פתיל, אתכם מארץ. וירושלמי׳7 כיצד 2 ליזהר עוד להפסיק בין תיבה לתיבה, דאמרינן בפסחים במקום שנהגות שמע אומ׳ שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד ולא היו מפסיקין, [היו] כורבין א7 אומ׳ שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה, ר׳ יוסי ור׳ זעירא אמרי ובירושלמי5 שלא היו מפסיקין בין אחד לברוך, ואמרינן במקום שנהגו גבי אנשי יריחו רבה אמר מפסיקין היו אלא שהיו אומ׳ היום על לבבך ביחד, על בן ירא שמים יהא

57 תהילים קא א. 58 איוב א כא. 59 בראשית לב י. 60 פסחים קיח. א. 61 שמות לו כט: והיו תואמים מלמטה וגו׳. 62 עי׳ רש״י בשם ספרי(פיס׳ לג): ת״ל והיו הדברים האלה שמתוך כך אתה מכיר את הקב״ה ומדבק בדרכיו. 63 רש״י. ספרי פיס׳ לג. עי׳ אבודרהם (עמ׳ עט): ואמרינן בירושלמי לישוי איניש ק״ש כל שעתא ושעתא כפוחדגמא חדתא וכוי, ויק״ר פכ״ז, פסדר״כ פרש׳ שור או כשב. 64 עי׳ ב״ב מ א: ג׳ שלא שלט בהן יצה״ר אברהם יצחק מעקב ר״א אף דוד,p כ א ג׳ תקף יצק עליהם ונשבעו לו יוסף דוד ובועז, ואלישע ל״מ כעת, וע״ע ירושלמי ^ r e יעי׳ ברכות פ״ט ה״א אברהם אבינו עשה יצה״ר טוב, ופרדר״א פל״ט ועוד. 65 שמות כ ב, דברים ה ו. 66 ויקרא א א. 67 רקרא ז לז, ובפירושו עה״ת הוסיף: שהתורה מכפרת כקרבנות, מנחות קי. א. 68 ובפירושו עה״ת ואתחנן(עמ׳ קפז): ט׳ תיבות כי כל התורה ט׳ ט׳, (ובהערה שם ר״ל חלוקת האותיות הם עד י׳ ט׳ אותיות, ומי׳ עד ק׳ ט׳, ומק׳ עד ץ׳ ט׳. עי׳ רש״י סוכה נב ב ד״ה אטב״ח). ע׳׳ע מש״כ בפי׳ על פרשת יתרו(עמ׳ קז) רמזים נוספים. 69 שמות יב יב: אעשה שפטים אני ה׳, אני ולא מלאך ספרי פר׳ כי תבוא. 70 ברכות טו ב. 71 ברכות פ״ב ה״ד: צריך שידקדק להתיז את העי״ן דלא לישתמע נשבה. 72 נו א. 73 פסחים פ״ד ה״ט, עי׳ תום׳ מנחות עא א ד״ה

רפו פירושי סידור התפילה לרוקח

מזהיר אע״פ שלא מיחו מאנשי יריחו. ולפי לשון הירושלמי שיפסיק מעט בין אחד לברוך שם לאחר שיבא פסוק ראשון יבא ויאריך באחד בדל״ת ובלבד שלא, ולא יקרא ד׳ כמות שהוא, יפסיק ויאמר בלחש בכל כוונת לבו 7 יחטוף תי׳׳ת4 ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וגם אשר אנכי מעוך היום, יפסיק ויאמר על לבבך, וכן אשר אנכי מעוה אתכם היום, ויפסיק ויאמר לאהבה את הי, שאם יאמר היום על לבבך היום לאהבה משמע היום ולא מחר, אע״ג דפסקינן בפסחים ולא מיחו בידם ובסוכה״ אפסוקי מילתא לית לן בה, ירא אלהים יעא

את בולם ואשריו.

7 קשרם על 7 שיהו מחודדין בפיך8 , חיעיך שנונים7 7 6 ם שינונך תם ת נ נ ש ו, כמו ויעאו בני הנביאים אשר 7 9 ך ולא לבנותיך, לבניך תלמידך י נ ב לבך. לת בם שתהא ר ב ד . ו 8 1 , ואלישע רואה והוא מעעק אבי אבי 8 0 (בןבית אל אלישע, כל 8 עוסק בהם ואל תערב בהם דברים בטלים, זהו בם ולא בדברים בטילים2ך זהו בלילה, יש לך להגות בתורה. ת י ב ך ב ת ב ש דיבורך יהא בתורה. בך ב כ ש ב ך בדרך ביום, אפילו כשתלך [בדרך] חהרהר בדברי תורה. ו ת כ ל ב וך הוי רץ לתורה. מ ו ק ב . ו 8 3 על מיטתך תחשוב בתורה, כמו ויקץ יעקב משנתו

בד׳ מידות הללו כל אדם עיניינו: שבת, לכת, שכיבה, קימה. בכל אלה ד׳8 א׳, ואותי 4 ם כ ת מידות רץ לבך וללמד תורה, כעד ד׳ למידות ראה למדתי א8 ג׳, וזאת המעוה וגו׳ אשר 6 8 ב׳, והמשפטים אשר תלמדם 5 ם כ ת עוה ה׳ ללמד א8 ד׳. ובן הפוך בה א׳ והפך בה ב׳ ובה תהוי ג׳ 7 ם כ ת עוה ה׳ אלהיכם ללמד א8 ד׳. ואם תחשוב ודברת בם הרי ה׳, וכן חשוב כעדו ולמדה את 8 ומינה לא תזוע8 הרי ה׳, וכן דכולה בה הרי ה׳. וכן אז ראה א׳ ויספרה ב׳ הכינה ג׳ 9 בני ישראל9 ד׳, ואם תחשוב וגם הרי ה׳. ובד׳ מקומות עוה הקב״ה לישראל 0 וגם חקרה9 ג׳, 3 ן 9 ב׳, ואת בניהם ילמדו 9 א׳, ושעתם לבניך2 ללמד בניהם: והודעתם לבניך׳9 ד׳, ובא״ב ד׳ למדי״ן: אל״ף גימ״ל דל״ת למ״ד, למ״ד 4 ולמדתם אותם את בניכם כנגד ד׳ זוגות שהתקינו התורה, משה ואהרן תורה שבכתב, ר׳ ור׳ נתן המשנה,, לכן ד׳ תאמי עביה 9 5 ר׳ חייא ור׳ אושעיא הברייתא, ורבינא ורב אשי התלמוד

וכורכין. 74 ברכות יג ב: כל המאריך באחד וכו׳ ובלבד שלא יחטוף בחי׳׳ת, ועי׳ מנחות כט ב: חטרי ליה לגגיה דחי״ת. וברוקח סי׳ שכ (עמ׳ ריב): בכל לבבך צריך ליתן ריווח בין הדבקים היום צריך להפסיק ואחר יאמר על לבבך כדפםי׳ רבא כוותיה אשר אנכי מצוך היום והדר ליקרי באהבה, ע״כ. וכן באבודרהם (עמ׳ פא) בארוכה, ועי׳ טור וב״י סי׳ סא, שבלי הלקט בשם הגאונים בסימן טו, סדר״ע (ו,א), האשכול (עמ׳ 14). 75 לט, א: אפסוקי מילתא הוא לית לן בה. 76 ברכות טו ב.. 81 שם ג . 79 ספרי. 80 מ״ב ב ב א 77 תהילים מה ו. 78 ספרי שם, קידושין ל פסוק ג. 82 ספרי פיס׳ לד, יומא יט ב, מנחות צט ב. 83 בראשית כח טז. 84 דברים ד ה. 85 שם פסוק יד. 86 שם ה כח. 87 שם ו א. 88 אבות פ״ה מכ״ב, תדא׳׳ז פי״ז. 89 דברים לא יט. 90 איוב כח כו, עיין תנחומא יתרו טז: זש״ה אז ראה ויספרה וכו׳ ואח״כ ויאמר לאדם למדך התורה שאם תהיה בן תורה לא-נהיה רוחך גסה לומר דבר לפני הצבור עד שתפשוט אותה בינך ובין עצמך ב׳ וג׳ פעמים עי״ש. 91 דברים ד ט. 92 שם ו ז. 93 שם

ד י. 94 שם יא יט. 95 עיץ ב״מ פו א.

שמע ישראל רפז

, לכך ד׳ , 7 , וד׳ מידות בלמידים, וד׳ מידות ביושבי׳ לפני חכמים 9 6 בשיר השירים9 מבית הכנסת 9 ׳ , לשקוד על דלתות ה 9 8 דלתי״ן בא״ב דל׳׳ת יו״ד למ״ד צד״י. וד׳ אריכות ימים לו ולבניו: למען , 0 0 ל לבית המדרש ילכו מחיל אל חי1 גי, למען ירבו 0 3 1 ב׳, למען יאריך ימים על ממלכתו 0 1 א׳, למען יאריכון2 0 יאריבון 1׳ ד׳, בנגד ד׳ בנים דברה תורה חכם, רשע, תם, שאינו יודע לשאול, וד׳ 0 4 ימיכם, וד׳ פעמים ׳ 0 6 , וד׳ אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי ׳ 0 פעמים נקראו ישראל סגולה5, וד׳ פעמים בשבוע קורץ בתורה 1 0 7 ביד כל אחד מישראל בעירובין בפרק הדר, ' 0 שיני וחמישי ובשבת שחרית ומנחה, וד׳ הנחמדים מזהב ומפז מדבש ונופת8 וד׳ חלקי כפרה, ד׳ סדרים גמרא. כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל א׳,׳ ד׳, ואם אתה 0 9 ה ג׳, ועל הארץ תישן ומים במשורה תשתה ב׳, וחיי צער תחי״ בעולם הזה א׳, בשכבך השמור עליך בשעת 0 עושה כן בהתהלכך תנתה אותך

״ ד׳. י חה בקבר ב׳, והקיצות לימות המשיח ג׳, היא תשיחך לעולם הבא מיך וקשרתם שתהא קשירה תמה, שאם ניתקה י ד ל י ת ע ו א ם ל ת ר ש ק ו הרצועה של התפילין אין יכול לקשור הרצועה או לתופרה יחד, שאין זה קשירה של קיימא, בי(ה)צריכה הרצועה להיות שלימה בדאיתא במנתות בפרק״ על זרועו לזכור מצות המלך, כן 5 ת ו ת כאדם שנותן א ו א . ל ״ 2 הקומץ רבה צוה המלך הגדול לעם קרובו לקשור, וטוטפות אחד ביד לאתר שתקשר בגובה״, לבך נאמר והיו לטוטפות, והיו לאחר 4 נים היד תשים בגובה הראש בבין העי

גמר מעשה.ת בגימ׳ תפילי״ם ו פ ט ו ט ו ל י ה ". ו 5 ן ת גקרא בלשון ארמי תפילי ו פ ט ו ט לד ב׳ תפילין יד וראש. ולמה צוה תפילין על הלב ובין העינים, זכר ע ג׳ יותר כ לארון שבאמצע במו הלב וכרובים וביניהם הקול, בבין העיגים התפילין [ובין. וכל האדם אשר על ראשו י 1 6 העיניים] פרצוף אדם, זהו כי שם ה׳ נקרא עליך תפילין יחשוב כאילו שכינה על ראשו, שהרי כמו שכת׳ בתפילין כי שם ה׳" אשר נקרא שם שם ה׳ צבאות יושב הכרובים עליו, לכך 7 נקרא עליך, כדבתיב

. י 1 8 ן תפילין בראש בי הוא בראש מרומים ישכו, שלא יהא הקלף נקוב כדי שתהא הדיו " 9 ם ם שתהא כתיבתך ח ת ב ת כ ו׳ על שתי 2 0 ך מדלא כתיב שתי מזוזות כדכת׳ ת י ת ב ו ז ו ז . על מ א ״ 9 ו י עוברת על המזוזות ועל המשקוף, שמע מינה במזוזה אחד יש להשים מזוזה כדכת׳,

96 כשני עפרים תאומי צביה ד ה, ז ד. 97 אבות פ׳׳ה מי״ד ומט׳׳ו. 98 ענין זה תחר הרבה בספרינו, ומובא בפירושו על פרשת האזינו (עמ׳ רסח). 99 משלי ח לד. 100 תהילים פד ח. 101 שמות כ יב. 102 דברים ה טז. 103 שם יז כ. 104 דברים יא כא. 105 שמות יט ה, דברים ז ו, יד ב, כו יח. 106 שיר השירים ה ב. 107 צ׳׳ל בפרק כיצד מעברץ נדב. 108 תהילים יט יא. 109 אבות פ׳׳ו מייד. 110 משלי ו כב. 111 ספרי ואתחנן פיס׳ לד, סוטה כא ב. 112 לה, ב. 113 בכ׳׳י פריס: חותם. 114 ספרי שם, מנחות לז ב. 115 עיין תוספות מנחות לד ב ד״ה ולטוטפות, והערת צ׳׳ק: דטוטפות הוא לשון תכשיט על הראש. 116 דברים כח י, עי׳ מנחות לה ב. 117 ש״ב ו ב. 118 ישעיה לג טז. 119 שבת קג

ב. 119א שבת קח א. 120 שמות יב ז.

רפח פירושי סידור התפילה לרוקח

ך דרך ביאתך הוא ימין דעקר איניש ריגלא ת י . ב 1 2 1 כדמשמע בהקומץ רבהך בין בשער י ר ע ש ב , ביתך א׳ פחות מביאתך. ו 1 2 2 דימינא ובתר הבי דשמאלא בין בפתח בית צריך לקבוע מזוזה. ביתך ובשעריך, זהו בית כבוד והראוי לדירה

. 1 2 3 ומא וחול ובדמשמע בפרק קמא די שמע, ואהבת, והיו, ושננתם, וקשרתם, וכתבתם, באילו ו׳ פסוקים מ״ח׳ היה בן נ״ב שנים 2 תיבות בעד אברהם, שהרי ואת הנפש אשר עשו בחרן4, , 2 6 ה , נשאר לך (על ידי) עד שנולד יצחק מ״ת שנ 1 2 5 כדאמרינן בפרק קמא דע״ז לכך כל פרשה ראשונה בלשון יחיד. ואהבת, מצוה, מצוך, לבניך, על ידך,, שלא היה יהודי בעולם כי אם אברהם 1 2 7 ובשעריך, לומר אחד היה אברהם' ב״ן שנים היה, לכך וימת 2 8 וגייר גרים כשהיה בן נ״ב שנה, וסימן בן ישמח אב

. 1 2 תרח בחרן ק׳ הפוכה לג׳ 9 שמע אחד, ואהבת מאדך, והיו לבניך, ושעתם ובקומך, וקשרתם עיניך, וכתבתם ובשעריך, אות שבתתילת אילו ו׳ פסוקים ואות שבסופי פסוק ג׳ ד׳ לכך׳ אחד צריך 3 כותבין מזוזה לדלת. ה׳ פסוקים סופן ך׳ כדאמרו רבותינו ז״ל0 להמשיך כדי שהמליכוהו בשמים ובארץ ובד׳ רותות העולם, מרקיע לארץ מהלך. בו׳ פסוקים מ״ת תיבות, ואברהם 1 3 1 ׳ כ׳ שנים ובל רוח מהלך כ׳, לכך ה׳ פעמים ך, 1 3 3 , ומ״ח פעמים אזהרת גר בה׳ חומשים 1 3 2 משגייר גרים עד יצחק בן מ״ח שנה

. , 3 4 ים ומ״ח פעמים אזהרת ע״ז בה׳ חומשים, ומ״ח ענפים גדולים בעץ חיד אברהם, לכך בלשון יחיד כל הפרשה על שם אחד היה ע פרשה ראשונה כד יצחק, לכך בלשון יחיד כגון בשדך, דגנך, תירושך ע , פרשה שנייה כ 1 3 5 אברהם ויצהרך, בשבתך, בביתך, שצדיק אחד יצא ממנו. וגם בלשון רבים, אתכם,1 ששניהם 3 6 ו אלהיכם, לבבכם, לכם, ושמתם, ימיכם, על שם וילכו שניהם יחדי צדיקים היו. פרשה שלישית בולה לשון רבים, אליהם, ועשו, בגדיהם, אני ה׳

. 1 3 7 אלהיכם, לפי שכל זרע יעקב צדיקים היו, כולך יפה רעייתי

121 לד א. 122 מנחות לד א, יומא יא ב. 123 יא, א־ב. 124 בראשית יכה. 125 ט, א. 126 בפירושו על התורה ואתחנן (עמ׳ קפח): כנגד התורה נקנית במ״ח דברים, ואברהם היה בדור הפלגה בן מ״ח שנים והכיר בוראו. 127 יחזקאל לג כד. ועיץ פענח חא (בראשית ד.): ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור בפסוק זה יש ד׳ אלפין וב׳ פעמים אור, לרמז כי לימוד התורה ואלפית חכמתה לא יהיה בעולם לשני המאורות שבכתב ובע׳׳פ כי אם ד׳ אלפים שנה דהיינו מיום שהתחיל אאע״ה לעסוק בתורה עד סוף העולם כי ב׳ אלפים תוהו כדאיתא בע״ז(ט,א), וגמירא שהיה אברהם בן נ״ב שנה כשכלו אלפים של תוהו, והרמז בן חכם ישמח לב, כשהיה בן ב״ן שנה החכים והתחיל לשמח אביו שבשמים, וידענו כי הפרשיות רומזות אל אברהם כענין בוקר יום אחד, וכתיב וישכם אברהם בבוקר, וכתיב אחד היה אברהם, וכן מבראשית עד יום אחד נ״ב תיבות, ע״כ. ועי׳ רש״י 10וזררץ ד״ה ב׳ אלפים באריכות. 128 משלי י יא. 129 בראשית יא לב ורש״י שם, וראה שם בפי׳ עה״ת (עמ׳ קכד): נ׳p n הפוכה לומר ע״כ חרון אף, שהיו מכעיםין ובאין עד שבא אברהם, נ׳ הפוכה ובי בחק הרי נ״ב, כי אף היה עד שלמד אברהם התורה בפ״א דע״ז אלפי׳ של תוהו סיימו כשהיה אברהם בן נ״ב שנה, וסימן בן חכם ישמח אב. 130 ברכות יג ב. 131 ר״ל מנין ך׳ הוא ת״ק והעולם הוא ת״ק על ת״ק. 132 עי׳ סדע״ר פ״א. 133 עי׳ בבא מציעא נט ב. 134 ל״מ. 135 יחזקאל לג כד. 136 בראשית כב ו. 137 שהש״ר ד ז, ובפירושו שם (הגדה של פסח שלנו עמ׳ רכה): כלך גימט׳

ט פ שמע ישראל ר

1 אסור לקרוץ בעיניו ובשפתיו ובאצבעותיו, ואם עושה 3 ובפרשה ראשונה 8, וצריך לבוץ בבל לבו בלי עקף , 3 9 כן עליו הכתוב מבריז ולא אותי קראת יעקב

קרית שמע., אם ׳ 4 ׳ בישרם הקב״ה ששכר מצוה מצוהי 4 0 ו ע מ ש ע ת מ ה אם ש י ה ו/ מצות מלך בשר ודם לילך עמו במלחמה 1 4 ׳ י ת ו שמוע תשמעו יותר אל מצ, כי הוא חייך ואורך , 4 2 שמא יהרגו, אבל מצוותי אשר יעשה האדם וחי בהם

. ׳ 4 ימיך3ם שיהיו המצוות בעיניך באילו היום ו י ם ה כ ת ה א ו צ י מ כ נ ד א ש א. ולא תאמר ' 4 5 ׳. ואם תשמע חכם מקטן שבישראל כאילו שמעת מפי 4 ציויתיך4 אלמד בדי שיקראוני רבי ובדי שאהיה עשיר ובדי שאקבל שכר לעולם הבא,, כי כל אדם , 4 , וסוף הכבוד והעושר והשכר לבאי ׳ 4 6 ת״ל לאהבה עשה מאהבה שעובד רבו מיראה אם עושה לו רבו רעה עוזבו והולך לו, אבל אתה עשה

מאהבה, אפילו יפגע בך מידת הדין תן לו תודה, זהו לאהבה את ה׳., ותלמידי חכמים ותמימים ' 4 8 ת לרבות צדיקים ואת יראי ה׳ יכבד א

ם דיין אם לא תשמעו לו. ב י ׳ לשלם שכר. א ל ה הישרים בלבותם. ה׳ ויגיחהו בגן עדן לעובדה זהו 5 0 ׳ , כדבתי ׳ 4 9 ו ללמד בתלמוד ד ב ע ל ו1 כך התלמוד 5 תלמוד ולשומרה אילו המצות, כשם שעבודת מזבח קרוי עבודה 1 קרוי עבודה. ולעבדו בא״ת ב״ש פכ׳׳ז שק״פ בגימטריא ללמו״ד בתלמו׳׳ד. ד״א,׳ וזימנין תלתא 5 , כדכתיב בדניאל3 , 5 2 ולעובדו בכל לבבכם זו תפילה שהיא בלב ביומיה הוא בריך על ברכוהו וגר, די אנת פלח ליה ליה בתדירא, הרי התפילה. ולפי שהמלאכים בזמן בית המקדש היו עולין , 5 4 בח נקראת עבודה כעבודת מז׳ ויהי בעלות הלהב מעל המזבח 5 6 , כמו שכתוב , 5 3 מה בלהב הקרבנות השמי השמימה ויעל מלאך ה׳ בלהב המזבח, ועכשיו שאין בית המקדש קיים עולים בתפילה שיוצאה מן הלב שהתפילה כסולם, ואם אין מתכוין בשום ברבה הרי1 תיכון 5 , על כן איש האלהים יכוין בכל התפילה, וכת׳ 8 י 5 שם פסק הסולם 7 תפילתי קטורת לפניך. ו״ו דו׳לעובדו׳ ב״ל דב׳כל׳ א״ת ב״ש שלהם פ״פ ש״ב, הרי

ו״פ ו״פ ב״ש ב״ל בגימטרייא תפיל״ה.ם שלא יהא לבבכם גס בעבודתו כי אם בלב שלם כ ב ב ל ל כ ו ב ד ב ו ע ל ום בכל רצוגכם, בכאן לא דיקדקו אפילו גוטל גפשך, ויש כ ש פ ל נ כ ב יעבדוהו. ו

עי, שבעים נפש כולם צדיקים. 138 עי׳ יומא יט ב. 139 ישעיה מג כב. 140 דברים יא יג. 141 עי׳ ברכות מ א ויומא שם. 141א אבות פ״ד מ״ב, ועי׳ מכילתא פ׳ שלח טו כו שאםp פענח חא סוף פר׳ עקב (רה.). 142 ויקרא יח ה. שמע מצוה אחת משמיעין אותו מצוות הרבה, ע 143 דברים ל כ. 144 רש״י מהספרי ראה פיס׳ נח. 145 ספרי עקב פיס׳ מא. 146 ספרי שם. 147 נדרים סב א. 148 תהילים טו ד. 149 ספרי שם. 150 בראשית ב טו.. 153 דניאל ו יא. א 151 עי׳ מנחות קי א וב״ר פט״ז ה. 152 ספרי שם, עי׳ תענית בpvt 154 ספרי: כשם שעבודת מזבח קרויה עבודה כך תפלה קרויה עבודה. 155 מובא בסידור ר׳ : ואם אינו מכp בכל ברכה הוי p ש״ץ בשם הרוקח. 156 שופטים יג כ. 157 בסדור ר׳ ^

כאילו פסק שם שליבת הסולם. 158 תהילים קמא ב.

רצ פירושי סידור התפילה לרוקח

י, בכאן אין כתיב ובכל 5 לך אדם שממונו חביב עליו מגופו אמר ובכל מאדן־9' על כן לא דיקדקו, אתם שמעחם לעשוה מה שעליכם אף אני אעשה 5 0 מאודכםר על שם שיורה כמטרה לחץ על כן ט ׳ ונתתי מטר ארצכם בעתו. מ 6 זאת לכם׳

1 כמו ורבו. 6 נקרא מטר, וכן יורה"י, וכן רביבים5ם כ צ ר ר א ט . מ ק ׳ הנותן מטר על פני א 6 5 , כדבתיב ׳ 6 4 י אני בעצמי ת ת נ ו, לכך אנו מתפללין ׳ 6 6 מתמצית ארץ ישראל שותה העולם כדאיתא בתעניתק אז בגולה מן המטר ומן הטל הקרובות, שהרי בשהקב״ה נותן מטר על פני או בגימ׳ בלילר׳ת, לילי רביעיות ת ע 1 ביד מלאכים. ב 6 7 ושולח מים על פני תוצות. מטר ׳ 6 ו בגימ׳ להטי״ח גגות9 ת ע ׳ שאז אין בגי אדם הולכין. ב 6 8 ולילי שבתותת המורה ארצכם בעתו יורה סופן מור״ה, שמורה הבריות להטית גגותיהן, א. יורה , 7 י ם ו ה ת ת ה ת האילן ומשקה א . יור׳׳ה אותיות ירו״ה שמרוה א , 7 0 לצדקהש שיורד על ו ק ל . מ ' 7 ק בלי זעף2 א בגימטריא זה״ו בל״י הזע״ף, שמתכוין ל

. 1 7 המלילות ועל הקשין 5. אמר רבא לתלמידיה , 7 4 רה ק אין תו ך אם אין דרך א ג ג ת ד פ ס א וך ולא דגן גוי. ג ג . ד ׳ 7 5 במטותא מינייכו לא תיתו ביומי גיסן וביומיה תשריך שמן, לפי ד ה צ י ׳ כאשר ימצא התירוש באשכול. ו 7 7 ך יין, כדכתיב ש ו ד י ת

. ׳ 7 שמאיר כצהרים8ך שיגדלו עשבים שיאכלו הבהמות, זהו ת מ ה ב ך ל ד ש ב ב ש י ע ת ת ג ו1 וכרתי וכיוצא בהן, וגקרא עשב שהוא 7 שחת תבואה שלא הביאה שליש 9׳ ועשב כמו כרתי 8 , , זהו מצמית במו תבן חציר לבהמה , 8 0 ה מ ה ב משביע ה1 הוא שחת שיתגו לבהמה 8 לעבודת האדם וכשיגדל ירקות כברתי, ואספםחא 2׳ אבל בלה לבהמתך סימן רעב. וצריך אדם ליתן 8 3 אז ואכלת ושבעת מתבואתך׳, ואע״פ שתגוז 8 ׳ ובגיטין5 8 לבהמתו לאכול ואתר כך ואכלת ושבעת בברכות4. , 8 6 ה ותשליך לבהמתך יכל ימוח הגשמים מן התבואה לא תפחות עבור ז

. , 8 7 ת למה כשהבהמה שביעה [ו]רב תבואות בבה שור ע ב ש ת ו ל כ א ו

159 ברכות סא ב, ספרי ואתחנן פיס׳ לב. 160 ברוקח עה׳׳ת עקב (עמ׳ רג): ולא אמר כאן בכל מאדכם, כי אינו אומר כאן בחסרון כיס אלא תורה ותפילה לעבוד ברצץ נפש. 161 ספת עקב פיס׳ מא. 162 רש״י תענית ו א ד״ה שיודד: א״נ לשון חץ שיורה ההולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן, מהספת. 163 דברים לב ב: וכרביבים עלי עשב, רש״י: ע״ש שיורה כחץ נקרא רביב כד״א רובה קשת, וע״ע תהילים סה יא: ברביבים תמוגגנה צמחה תברך. 164 תענית ב א, ס1\זררין קיג א, ספת: ג׳ מפתחות לא נמסרו בית שליח. 165 איוב ה י. 166 י א, ובספת: מטר ארצכם ולא מטר ארצות. 167 איוב ה י. 168 תענית כג א. 169 תענית ו א וספת. 170 עי׳ יואל ב כב: כי נתן לכם את המורה לצדקה. 171 ספת ותענית שם, כה״א תהילים סה יא: תלמיה תה נחת גדודיה. 172 שם. 173 תענית שם. 174 אבות פרק ג׳ מי״ז. 175 ברכות לה ב. 177 ישעיה סה ב. וכספת: תירוש זה יצהר כענץ שנ׳ ביואל ב כד: והשיקו היקבים תירוש ויצהר. 178 כ״כ בפירושו על התורה, ועיץ במדב״ר פ״ט יא: השמן אורה לעולם שהכתוב קראו יצהר. 179 מנחות עא ב. 180 עי׳ ספת. 181 תהילים קד יד. 182 עי׳ רש״י ב״ב כח, ב ד״ה אספסתא: מץ זרע הוא לעשב בהמות. 183 עי׳ ספת ש^פיס׳ מג. 184 מ א. 185 סבא.

186 ספת. 187 משלי יד ד, וכ״ה בספת שם.

שמע ישראל רצא

י פן תאכל י י 1 בדבתי״י 8 8 ם לאתר שתשבעו כ ב ב ה ל ת פ ן י ם פ כ ו ל ר מ ש ה. , 9 1 פנה , ואכל ושבע ודשן ו 1 9 0 ושבעת ורם לבבך ושכחת, וישמן ישורון ויבעטם לאתר שתשבעו ולא תלמדו כ ב ב ה ל ת פ ן י ם לנפשותיכם. פ כ ו ל ר מ ש הם י ה ל ם א ת ד ב ע . ו 1 9 2 התורה מעלה אני עליכם כאילו סרתם מדרך הטובהם כדכת׳ בדוד בי גרשוני היום מהםתפת בנתלת ה׳ לאמר לך עבוד י ר ח א. [אלהים אחרים] אחרים ממש, שמאחרים הטובה לבא 1 9 3 אלהים אחרים, כאילו צועקים 1 9 לעולם, והם אחרים לעובדיהם וכשצועקים לפניהם ואין עונין4

1 אף יצעק אליו ולא יענה. 9 אחרים כדכתי׳ 3ם על ההשתחוואה חייב אפילו ע״ז שאין דרכה לעבוד ה ם ל ת י ו ח ת ש ה ו׳ בכם חרה לשון ף ה ה א ר ח . ו ׳ 9 7 , במו בעגל וישתחוו לו 1 9 6 בהשתחואה1 אף, כשהאדם כועס חרה מגשם באפו, בך 9 חמימות, כמו חרה גחשתן 8 כשהקב״ה כועס הוא בעצמו איגו כועס כי לפגיו אין שייך חרון אף ולא שחוק,, , 9 9 כי באדם כעם ושחוק לפי שיש לו שינוי, אבל המלך הגדול אגי ה׳ לא שגיתי2 פנים של 0 אינו כועס ושוחק כי אם מראה בזוהר הכבוד, כשחוק ה׳ ישחק למו 0, 2 0 2 , עלה עשן באפו 2 0 1 שחוק, וכשכועם מראה בענן כעין כעס, איכה יעיב באפו

. 2 0 4 , עד מתי עשנת בתפילת עמך 2 0 3 ואש קדחה באפום מלך בשר ודם עוצר ספוג מלא מים יוצאין המים, י מ ש ת ה ר א צ ע ור ט ה מ י ה א י ל ם ו י מ ש ת ה עצר א . ו 2 0 אבל הקב״ה הן יעצור במים ויבשו5, ולפי שהעעים 2 0 6 שאע״פ שתראה השמים מכוסים בעננים לא יריקו על הארץת לרבות ם א י מ ש ת ה ר א צ ע קרובים לשמים אמר ועצר את השמים. ו. את, לרבות שמש אתר המטר, 2 0 אוצרות גשמים. את, לרבות טללים ורותות7 ואיד שלא יעלה על הארץ ולא יהיה מטר בלל ועצר בכם, אבל אומות העולם

שליוים ושקטים., אדמתכם לעדיבם זרים 2 0 8 ה הם שדות, במו והאדמה לא תשם מ ד א ה וה את לרבות ל ו ב ת י , וגקראת אדמה שמשבעת [את] האדם. א 2 0 9 תה אוכלים או, 2 ״ ה מ ד א , ואפילו מה שאתה מוביל לה לא תתן ה 2 1 ו0 ועץ השדה לא יתן פריל ע ה מ ר ה ם מ ת ד ב א 2 אבודים, זהו ו 1 2 וכשאין גדילה התבואה הרי בני גחק טובה הרי אתם אבודים ממגה גולה אחר ה אע״פ שנהן לבם א ב ו ט ץ ה ר א הה ב ו ט ץ הוא יישוב ערים, ה ר א ל ה ע , ואינכם נכנסין לארץ טובה. מ 2 1 3 גולה

188 רש׳׳י מהספרי שם, עיין ברכות לב א. 189 דברים יב יד. 190 שם לב טו. 191 שם לא כ. 192 עיין רש׳׳י. 193 ש׳׳א כו יט. 194 רש׳׳י מהספרי פיס׳ מג. 195 ישעיה מו ז. 196 סנהדp ס ב. 197 שמות לב ח. 198 וחרה נחושתה, יחזקאל כד יא. 199 מלאכי ג ו. 200 תהילים לז יג. 201 איכה ב א. 202 ש׳׳ב כב ט, תהילים יח ט. 203 דברים לב כב. 204 תהילים פ ה. 205 איוב יב טו. 206 ספת פיס׳ מג. 207 ספרי שם. 210 דקרא כו כ. 211 ספת. ז ותענית ג ב. 208 בראשית מז יט. 209 ישעיה א וברש׳׳י: כענץ שנאמר זרעתם הרבה והבא מעט, חגי א ו. 212 בכת׳׳י פילדלפיא: בני אדם.

213 ספת, ועי׳ רש׳׳י.

רצב פירושי סידור התפילה לרוקח

ם ליתן תרומות ומעשרות, ואתם כ ן ל ת ו ׳ נ ר ה ש ארץ זבת חלב ודבש. א. 2 1 4 חטאתם ותקיא הארץ אתכם

ם זכה שלמד התורה לשמה כ ב ב ה על ל ל י א ת דבר ם א ת מ ש ו2 ובלבבך כשולתן ׳ 6 ם שתהא התורה שומה בפיך ת מ ש . ו 2 , 5 ו התורה סם תם לי את לרבות תלמוד הלכות ואגדות, ולרבות מצוות הנתונות ת דבר ערוך. א. לרבות טעמים וסודי תורה ומעשה בראשית ודיקדוקי ת . א 2 , 7 באמירהה בגימטריא ל״ו, ל . א 2 , 9 ווגיח ה ולא חכמת דברים בטילים כגון י ל . א 2 , 8 סופרים, אל תיקרי הליכות אלא 2 2 0 ועליהם תלמוד שלשים וששה, זהו הליכות עולם לו, כמנין הל״א טפחים 2 2 2 2 ל״ו מסכתות הם, זהו הל״א כה דברי כאש 2 , ת ו כ ל ה2 הלקהו לרצועות 2 4 , כי לוח ו׳ טפחים על ו׳ טפחים 2 2 בלוח כי הלוח ל״ו טפחים 3

. 2 2 ויהי ל״ו טפחים, וטהרתה בט׳ קבין שהן ל״ו לוגין 3, כלומר שלא תזוח דעתך מן ההורה, ואמרו 2 2 6 ם כחותם כ ב ב ל ל עת על ו א ם ל ת ו ם א ת ר ש ק ם ו כ ש פ ל נ ע ד הלב. ו ע 2 שיהו תפילין כ 2 רבותינו72 להודיע שהוא כפוף לו, וכן התפילין 2 8 ם במו העבד יוצא בחותם שבצוארו כ ד ית כרך אחד, בית אחד אתה נותן על ו א ביד ובראש להודיע שהם עבדי ה׳. ל2 שכת׳ על לבבכם וקשרתם, ידך ושמאל דכתיב (ו)ידה ליחד 2 9 ד ידך בגובה הים אות, כמו זה כ ד ת על י ו א . ל 2 3 , גי ק וימי , אף ידי יסדה א 2 3 0 תשלחנה וימינה, כי אתה עבד מלך שלטון בתתו אות תפילין בידך. ולמה תפילין 2 3 2 ת לך האו2 אחד היה אברהם, וכת׳ בו 3 3 שביד (אחד) בית אחד על שם אברהם שנאמר

, לכך י׳ ביד י׳ א״ת ב׳׳ש של מ׳ של אברהם. 2 3 4 ן ו הרימותי ידי אל ה׳ אל עלי2 3 ם בבין העינים במקום שמות תינוק רופס 5 כ י נ י ן ע י ת ב ו פ ט ו ט ו ל י ה ו ששם שכן הנשמה שם התפילין, כמו על הארון מקום שכינה. בד׳ מקומותד ע , בשמע, בוהיה אם שמע, כ 2 3 6 מזכיר פרשת תפילין בקדש, בו(י)היה כי יביאך

ד׳ פרשיות שהן בתפילין.. 2 3 8 , שתדע הכל ולא תלמד עבור גיאות 2 3 7 ם שתהא לימודך תם ת ד מ ל ו, 2 4 , ם לרבות בני בניכם כ י נ ת ב . א 2 4 0 , משפטים בל ידעום 2 3 9 ם ולא גוים ת את לרבות תלמידכם, בני הגביאים 2 והודעתם לבניך ולבני בניך. א 4 2 כדבת׳

ת את יושביה, ויקרא יח כה. 215 קידושץ ל א. 216 השווה דברים א 214 עשה״פ: ותקא ה לא יט: ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. 217 מובא בסידור ר׳ הירץ ש״ץ ובאוצר התפילות בפי׳ עץ יוסף בשם הרוקח. 218 עי׳ הערה קודמת. 219 עי׳ מנחות צט ב. 220 חבקוק ג ו. 221 מגילה כח ב, נדה עג א. 222 ירמיה כג כט. 223 עי׳ ירושלמי שקלים תש פ׳׳ז. 224 בבא בתרא יד א. 225 מקוואות םפ׳׳ג. 226 עשה׳׳פ: שימני כחותם על לבך, שה׳׳ש ח ו. 227 ספת ואתחנן פיס׳ לה, ברכות יג ב, מנחות לז ב. 228 עי׳ שבת גח א. 229 והוא כנגד הלב, מנחות לז ב. 230 שופטים ה כו, ועי׳ מנחות לו ב כל הענץ. 231 ישעיה מח יג. 232 שמות ג יב. 233 יחזקאל לג כב. 234 בראשית יד כב. 235 עירובץ צה ב, מנחות לז א. 236 שמות פרק יג. 237 ברכות טו ב. 238 ספת עקב פיס׳ מא. 239 עי׳ 10הררץ גט א: עכו׳׳ם שעוסק בתורה חייב מיתה. 240 תהילים קמז כ, עיין חגיגה יג א. 241 קידושין ל

א. 242 דבתם ד ט.

שמע ישראל רצג

ם ולא כ י נ ״ אלה תולדות אהרן ומשה, אלעזר ואיתמר. ב 4 ׳ כת , ו 2 4 1 דיהם תלמי. 2 4 בנותיכם 5

2 ברכת׳ כל הדברים מיעים ולא יוכל 4 6 ר בם ולא בדברים בטילים ב ד ל, יכול הזקן ילמוד בן בנו אבל לא הבן, כגון יעקב ילמד תנוך בן 2 4 7 איש לדבר ראובן אבל לא ראובן ת״ל ולמדתם אותם את בניכם, שניכם יעקב וראובן חייבין ללמוד חנוך, הא כיצד, בעוד שראובן עוסק צורכו וצורכי אביו מכניס

ומוציא, יעקב הזקן שבבית ילמד חנוך, זהו לדבר בם בשבהך בביתך.ך הרי סופן ו׳ מ ו ק ב ך ו ב כ ש ב ך בדרך ו ת כ ל ב ך ו ת י ב ך ב ת ב ש ב, על כל מצוה ג׳ 2 4 8 / כעד וידבר שלשת אלפים משל 2 4 7 ם י פ ל פעמים ך׳ הם ג׳ א2 5 0 ד הגן מהלך ג׳ אלפים שגים, שהרי העולם מהלך ת״ק ע . כ 2 4 , אלפים משלים, הרי גן ל׳ מאות שנה, לבך בכל מקום שיר המעלות ואחד 2 5 , ן והעולם מס׳ לג

. 2 5 2 שיר למעלות ל׳ מעלות לגן ב׳גיכם לדב׳ר ב׳ם ב׳שבתך ב׳ב׳יתך וב׳לבתך ב׳דרך וב׳שכבך וב׳קומך, הריד כ״ד ספרים, כ״ד שעות, וי״ב מזלות ע י״ב ביתי״ן זה אחר זה הם כ״ד, כ

. 2 5 5 משמשין כ״ד שעות כל מזל ב׳ שעות, שלא יכתוב ביתי״ן כפי״ן דלתי״ן רישי׳׳ן, כך 2 5 4 ה מ ם כתיבה ת ת ב ת כ ו

יתאר האותיות אב גד הו זת טי כך למם נן סע פף צץ קר שת.. 2 5 6 . בית״ך בגימ׳ ביאת״ך 2 5 5 א ך תובת הדר הי ת י ת ב ו ז ו ז ל מ ע

/ 5 7 תך ך שלפני חצר בי י ר ע ש ב וכם לעולם הבא בימות י ג י ב מ י ם בעולם הזה. ו כ י מ רבו י ן י ע מ לרבו בעולם ן י ע מ . ל 2 5 8 ץ לעולם הבא ר א ל ה ם ע י מ ש י ה מ י המשיח. כ2 ובפרק קמא 5 , ן לי שכולו ארוך וטוב, כמו שאומ׳ בשילהי שחיטת חו. והארכ״ת ימי״ם בגימ׳ בעול״ם שכ(ו)ל״ו ארו״ך. למע״ן ירב״ו 2 6 דקידושין0ם כי ב י נ י ב מ י ם ו כ י מ ימיכ״ם בגימ׳ ז״ה בעול״ם שכול״ו ארו״ך כול״ו טו״ב. י בעולם הזה אין אדם רואה ריבוי ימים בבגיו עד לעתיד לבא כשתלד בכל ימים

.26! ח צ ת לנ ו מ ובלע הה מלמד שכל הברכות תלויין כשישראל על אדמתם, אבל מ ד א ל ה עת ת ם ל כ י ת ו ב א ׳ ל ע ה ב ש ר נ ש . א 2 6 3 בגלות ואכלה אתכם ארץ אויביכםץ יעמד ר א ם על ה י מ ש י ה מ י ם לעתיד יתן הארץ לאבות העולם. כ ה לק א׳ פתות א שמכם וזרעכם, וגם תהיו בארץ כמנין ימי השמים על ה

p יט ב שהיו תלמידיו. 245 ספרי פיס׳ מו, ^ w ,243 עי׳ מ״ב ב ג. 244 במדבר ג א־ב קידושין כט ב. 246 יומא יט ב, עי׳ קידושץ כט ב. 247 קהלת א ח. 247א לפי חשבק מנצפ״ך ך עולה 500. 248 מ״א ה יב. 249 עירובץ כא ב, שהש״ר פ״א יא. 250 חגיגה יג א. 251 פסחים צד א, תענית י א. 252 עי׳ ספרי פי׳ מז. 253 ד״ה יא ב עי״ש רש״י ותוס׳, וראה סימן עט. 254 מנחות לד א (עי׳ רש״י ברכות טו ב ד״ה וכתבתם שתהא כתיבה תמה2 עיין מנחות לד א. 257 מנחות לג ב, n3p סוכה ח ב. 5 6 2 5 5 ושלימה). . פסחים ד א 258 ספרי עקב פיס׳ מד. 259 קמב א. 260 לט ב. 261 ישעיה כה ח. 263 ויקרא כו לז.

רצד פירושי סידור התפילה לרוקח

רבו שירבו ימיכם מע׳ שנה, ן י ע מ . ע׳ אותיות בפסוק עם הקריאה. ל 2 6 מונושנתם 4, ונקראת עץ 2 6 6 2 לפי שתבחרו בתורה הנדרשת בע׳ פנים 6 5 ובחרת בחיים

. 2 6 7 ים חי

2 בכל מקום כתיב וידבר וכאן ויאמר, כי 6 ר 8 מ א ה ל ש ל מ ׳ א ר ה מ א י ו, לכך בכל מעשה בראשית 2 6 9 ויאמר שייך לומר במקום שיש מחשבה גדולה, כמו כן בכאן. מה ראה הקב״ה 2 7 0 בתי׳ ויאמר שבלילה חושב זהו אמרי דעתת , אלא כל ימות החול אדם מעווה בתפילין וזוכר א 2 7 , צית ת לישראל צי ת ל, אבל בשבת ובימים טובים אין אדם נושא תפילין 2 7 2 בוראו זהו לאות על ידך2 אדם שכח בוראו, אמר הקב״ה אל לבו אתן להם אותם 7 שהן עצמן נקראו אוח 52 ויזכרו יראתי וזכרתם את כל 7 בכנפי כסותם כמו העבד בחותם שבכם(א)ותם 4ה לו , בי בשבת לא הי 2 7 5 מצות ה׳, לכך נאמר ויאמר. לכך סמך מקושש לציצית

ר לישראל. מ שום זכירה וחטא נתן להם ציצית לזכור המצות. ל אם להזהיר ה ת ל ר מ א . ו 2 7 6 ל ולא אל העבדים ונשים א ר ש י י ל בנ דבר א הגדולים על הקטנים, קטן שיודע להתעטף ב׳ ציציות לפניו וב׳ ציציות לאחריו

2 אביו לוקח לו ציצית. 7 2 ובאבביר8 7 7 בדאמר בסוכהם ה י ל דבר ואחר כך ואמרת, (כדשייך) [כך שייך] אליהם ואחר בך להם. א שייך במקום שלא דיבר עדיין מן הענין לאחר שבבר דיבר יאמר להם, כמו צו

. 2 8 0 אל בני ישראל ואמרה אליהם, לאחר בך ואמרה להם זה האשה2 ויקחני 8 2 , כדכתיב 2 8 , וצא ת אין ציצית אלא דבר הי י צ י ם צ ה ו ל ש ע ו. ציצי״ת בגימ׳ 2 8 3 י סימן ואשא אתכם על כנפי נשרים פ נ ל כ בציצית ראשי. ע, לכך החוטין בתוך ג׳ אצבעות 2 8 5 ם בגד חשוב ג׳ אצבעות ה י ד ג . ב 2 8 גשרים4ת י צ י ו על צ נ ת נ ם מצוד. זו גוהגת. ו ת ו ד ו ד ם ל ה י ד ג י ב פ נ . על כ 2 8 6 לכנף, ולא במקום 2 8 8 , צריך להיות הציצית במקום ארוך 2 8 7 ף כי צריך כעין כנף נ כ ה

. 2 8 9 ו ולא שיארגנה עמה נ ת נ פתיל. ות לפי שדומה לים ל כ . ת 2 9 0 ל צריך לפותלו שליש ושני שלישי ענף י ת פ

^ 265 דברים ל יט. א 264 גיטין פח א. עיין רוקח עה׳׳ת כאן: בגימ׳ תתנ׳׳א תתן שנה היו ב 266 במד׳׳ר פי׳׳ג טו. 267 ברכות לב א. 268 במדבר טו לז־מא. 269 בפירושו עה״ת בראשית א ג(עמ׳ נד): ואמר אמירה זו שחישב בלבו לישב הדבר ואמר אל לבו, כמו ואמרתי אני בלבי (קהלת ב א) חישב ברשנ׳ עצמו תיקן העולם, וכן כל אמירה שבתורה מחשב בלבו ואח״כ אומרם ומסביר פנים בדבר, אבל דדבר תחילת מעשה עיי׳׳ש. 270 אצ׳׳ל: מאמת דעת, משלי לג ג. ובפירושו עה׳׳ת (עמ׳ נט): לאמר, אמת נועם היו שם. 271 וכ׳׳ה בפירושו עה׳׳ת בראשית א ג (עמ׳ נד), ובאתכות בפרשת שלח (עמ׳ נח). 272 דבתם ה ח. 273 מנחות לו ב. 274 עי׳ שבת נח א. 275 תנא דבי אליהו רבא כו, ד. 276 מנחות מג ב. 277 סוכה מב א. 278 עיין ילקוט שמעוני במדבר רמז תשנ. 280 במדבר כח ב־ג. 281 ספת שלח פיס׳ קטו, מנחות מב א אק ציצית אלא כנף, רש׳׳י שם: ע׳׳ש הפתילים התלוים בה כמו ויקחני בציצת ראשי. 282 יחזקאל ח ג. 283 שמות יט ד. 284 בבעה׳׳ט בגימטתא נשתם לומר מי שהוא זהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה וכו׳ הוכה למש׳׳נ ואשא אתכם על כנפ^נשתם. 285 שבת כז ב. 286 מנחות מא ב. 287 שם לט א. 288 שם, וכתי׳׳א: ארוג. 289 ספת שם. 290 מנחות שם.

שמע ישראל רצה

, על בן צוה בהיות מוצא צבע 2 9 1 וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא היקר תכלת שיקה פתיל תכלת וישים עם הלבן, לפי שיש בו בעין צמר ופשתים למעלה, ולא ממש אלא כחזיון הנביאים נדמה להם בן, ושער רישיה כעמר

. 2 9 4 , על כן צמר ופשחים אסור אם לא בציצית 2 9 נ , והאיש לבוש הבדים 2 9 2 נקי מן ועשו להם ציצית עד סוף הפסוק ז׳ תוי״ן, אבל ואמרת להם אין לחשוב,ד ב״ח ע שעיקר המצוה אין מתתלת בי אם מן ועשו, ז׳ תויץ הן כ״ת מאות, כ2 בימים 9 6 2 דבתיב 9 5 מאות שיעבדו למי שהיה זריז במצות ציצית בדאמ׳ בשבת2 בכנף איש יהודי, הרי מע׳ 2 יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים"9 9 7 ם ה ה אומות מכל אומה י׳ הם ת״ש לכנף אחד, הרי לד׳ כנפות כ״ת מאות לכנף אחד

ת״ש, זהו על ציצית הכנף כמניין ע״ל ציצי״ת יקבצו אל הכנף.ת בגימ׳ התכל״ת דומ״ה א״ל הי״ם וי״ם ל כ ל ת י ת ף פ נ כ ת ה י צ י צ

דומ״ה א״ל הרקי׳׳ע ורקי־ע הו״א רומ״ה א״ל כם״א הבבו״ד.ת המצוה הזאת תהיה לכם מה שיוציא מבנפיכם, כמו י צ י צ ם ל כ ה ל י ה וו הסימן שבכםותבם כעבד כחוחם ת ו ם א ת י א ר . ו 2 9 9 תנו ציץ למואב׳ שתאמרו אנו עבדים להקב״ה דין הוא ה ת ו צ מ ל כ ת א ם ת ר כ ז . ו 3 0 0 שבכסותוו הקב״ה, הואיל ותכלת דומה לציצית לכסא ת ו ם א ת י א ר שנעשה אותם. וו בגימ׳ זה״ו השכינ״ה. וראיתם א(ו)תו בגימ׳ פר׳׳ט לכםו״ת ליל״ה ת . א נ 0 י ד ו הכב

. 3 0 אבל םומ״א הו׳׳א חיי״ב 2ת לרבות חוקים ומשפטים ואהבת את ה׳ ת א ו צ ל מ ת כ ם א ת ר כ ז ו ויראת שדי. את, לרבות גדר המצוות בגון עירובי תצירות ותבשילין ונטילת ידים.ד כל מצות, ע את, לרבות מצוות סופרים. והאיך יזכרו, אלא ח׳ חוטים כ3 באזנים א׳, באף ב׳, בעיניים ג׳, בלשון ד׳, בוושט 0 והעבירות בת׳ מקומות הם 4. 3 0 5 ן לאכול ה׳, בידים ו׳, ברגל ז׳, בערווה ח׳, הלב גומר עם כל אחד לכך ח׳ חוטים לא ת י ש ע ם ו ת ר כ ז . ו 3 0 ציצית בגימט׳ ת״ר וח׳ חוטין וה׳ קשרים הרי תרי״ג6ם ולא עבור גיאות בדי ת ו ם א ת י ש ע . ו 3 0 7 המדרש הוא עיקר בי אם המעשה

שיקרא חםיד, כי אם מאהבת ה׳ ומרשפי אש הבוער בלבו לעבוד לבוראו.3 ודי פעמים אלהות, כי מצות ציצית 0 8 ׳ ג׳ פעמים ציצית בפרשה ודי פעמים ה

׳ בגימ׳ תרי׳׳ג. ת ה ׳ ׳ ו ל מצ ״ . כ 3 0 9 ד׳ חוטין בתוך ג׳ אצבעות ה׳ קשרים לכנף אחד הרי לד׳ כנפות כ׳ קשרים, כעד העולם מהלך ה׳

291 ספת שם, מנחות מג ב, סוטה יז א, חולץ פט א ועוד. 292 דניאל ז ט. 293 שם ט ג ועוד. 294 עי׳ מנחות מג ב. 295 לב ב, מובא בפירושו עה״ת שלח(עמ׳ ס). 296 זכתה ח כג. 297 בפסוק: ההמה אשר. 298 חסד: והחזיקו. 299 ירמיה מח ט. 300 שבת נח א, ועיין למעלה. 301 עי׳ תנחומא שלח טו: וראיתם אותו אותו ולא אותה שאם עשית כן כאלו כסא הכבוד אתה רואה שהוא דומה לתכלת, וכ׳׳ה בבמ׳׳ר פי׳׳ז ה. 302 מנחות מג א. 304 עי׳ נדתם לב ב, ח׳ איבתם שהכל תלוי בהם, ועי׳ בפירושו עה׳׳ת שם (עמ׳ ס). 305 בעל הטותם שם. 306 מנחות מג ב: שקולה מצרה זו כנגד כל המצוות וברש׳׳י שם בגימט׳ תת׳׳ג, עיין במדב׳׳ר פי״ח כא, רש׳׳י ובעה׳׳ט שם. 307 מנחות מג ב: הזכירה מביאה לידי מעשה. 308 בכת׳׳י פילדלפיא

חסר: וד׳ פעמים ה׳. 309 מנחות לט א.

רצו פירושי סידור התפילה לרוקח

, הרי לד׳ רוחות כ׳ מאות שנים. ל״ב חוטין נגד ל״ב נתיבות 3 , 0 ד ח מאות לרוח א, והטלית 3 1 2 ה . ד׳ בנפות חייב בציצית בעד ד׳ בנפים לחי 3 , 1 לם שבהם נברא העו, וישראל קדושים הם. ועוד על ארבע 3 1 3 צמר לבן על שם ושער רישיה כעמר נקי, הרי 3 1 7 , לבושיה בתלג 3 , 6 , גיאות לבש ״3 ד הוד והדר לבשת5 ע 3 כ 1 4 כנפות כסותך, 3 1 8 ״, אין לחשוב ולא וילבש בגדי נקם 3 1 ד׳ מלבושי הוד, אבל וילבש צדקה7

שאינם כאילו מלבושי הוד.ד ג׳ אבות, וכעד ג׳ שבטים בכל דגל, ד׳ ציצית ע ג׳ פעמים ציצית בפרשה כ. ודי 3 1 9 בד׳ דגלים, ובעד ד׳ דגלים סביב כס יקר בדאיתא בריש פרקין דר׳ אליעזר, על בן הגושא טלית צריך 3 2 0 ה ד י״ו פנים לחי ע חוטין לכנף הרי לד׳ כנפים י״ו, כ

להכיר בוראו.י ד ח ו א ר ו ת א ת ל ם ו ת ו ם א ת י ש ע ׳ ו ת ה ו צ ל מ ת כ ם א ת ר כ ז וו כמו ר ו ת . ת 3 2 1 ן ם לא תלכו אתרי מראית לב ועי כ י נ י י ע ר ח א ם ו כ ב ב ל. ל״א תתור״ו אחר״י לבבכ״ם 3 2 4 , לתור להם 3 2 , וגם לשון ויתורו3 3 2 2 תרתי בלבי. לבבכם ואתרי עיניכם בגימ׳ כ״ל הזנו״ת, 3 2 3 ץ י בגימ׳ ל״א תת(ו)ר״ו אתר׳׳י מ, 3 2 , כעין כי היא ישרה בעיגי7 3 2 כשם שזנות ממש נקרא עאף כך הנואף בעיניו6ת דבר ה׳ אל יראה פני אשה כי אם פני , על כן הירא א 3 2 ועין נואף שמרה נשף 83 ויזנו אחרי 2 9 ם בגימ׳ לאח״ר עבוד״ה זר״ה, כדכתיב י נ [ ו נ ם ז ת אשתו ודיו. אם העינים הולכות אחר מחשבת כ י נ י י ע ר ח א ם ו כ ב ב י ל ר ח הבעלים. אם בשם שהאשה מזנה מבעלה והולכת אחר ה י ר ח ם א י נ ו ם ז ת ר א ש . א 3 3 0 הלב

מחשבה כך ההולך מהקב״ה לילך אתרי התוהו.ו על כן צויתי לכם ציצית למען תזכרו המצות ועשיתם ר כ ז ן ת ע מ ל3 שלא יהא כאומר 3 3 , בירושלמי 3 3 2 . תזכרו צריך להתיז ז׳ של תזכרו 3 3 1 אותםד תורה בכתב ע תשברו דמשמע עשו בעבור שכר. ב׳ זכירות וזכרתם תזכרו, כת כל מצוותי, תזכרו ת כל מצוותי א ובפה, ובן ב׳ פעמים מצוותי, וזכרתם א

. 3 3 4 ועשיתם זברון כמעשהי לרבות משמרת למשמרת, קבלת [מלבות] שמים בכל יום. ת ו צ ל מ ת כ א, וכשמואל טלה 3 3 3 ת לרבות מצות נביאים, אפילו לעבור כאליהו בהר הכרמל א

. 3 3 , ובגדעון7 3 3 6 תלב

310 עי׳ חגיגה יג א, שהש״ר פ״ו יד. 311 ריש ספר יצירה. 312 מובא ברוקח על התורה שם. 313 דניאל ז ט. 314 דברים כביב. 315 תהילים קד א. 316 שם צג א. 317 דניאל ז ט. 317א ישעיה נט יז. 318 ישעיה נט מ. 319 פ״ד. 320 עי׳ רוקח בראשית (עמ׳ סא). 321 רש״י: הלב וןזעיגים הס מרגלים לגוף מתגחומא שלח טו. 322 קהלת ב ג: תרתי^ 324 שם י כג: לתור א בלבי למשוך ביין את בשרי. 323 במדבר יג כא: ויעלו ויתורו את ה להם מנוחה. 325 ברכות יב ב: אחרי לבבכם זו מינות. 326 שם, עי׳ ירושלמי ברכות פ״א ה״ה, במדב״ר פ״י ו, תנחומא שלח טו: ליבא ועינא תרי סרסורי של חטאה. 327 שופטים יד ג. 328 איוב כד טו. 329 שופטים ח לג, ברכות שם. 330 ספרי שם ותנחומא שם. 331 ספרי שם. 332 עי׳ ברכות טו ב תוסד״ה בק הדבקים בשם הרב אלפס. נןראשונים שם. 333 ברכות פ״ב ה״ד. 334 ספרי. 335 יבמות צ א. 336 ע״ז כד ב, ועי׳ ירושלמי מגילה פ״א הי״ב. 337 עיין

אמת מציב רצז

ם תישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלין עליו ת י ש ע ו ו ר כ ז תל לרבות מצוה שעשה הקב׳׳ה ת כ . א ״ 9 3 ולחושבי שמו 3 הכתוב כאילו עשאה 8ל ת כ . א 3 4 0 גמילות חסדים ביקור חולים קובר מתים, ולרבות המזכה רבים, כי איש אלהים 3 ם הא השומר מצוה נקרא קדושי4 י ש ו ד ם ק ת י י ה י ו ת ו צ מ

. 3 4 3 , ובשתתעטפו בלבן הרי אתם קדושים באלהים לבוש הבדים 3 4 קדוש הוא 2ם על מנת כן י ר צ ץ מ ר א ם מ כ ת י א ת א צ ו ד ה ש ם א כ י ה ל ׳ א י ה נ א, ואנחנו לא נדע מה 3 4 3 , ויחוגו לי במדבר 3 4 4 הוצאתי אתכם להיות לבם לאלהים, 3 4 8 , בי לי בגי ישראל עבדים 3 4 7 , אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך 3 4 6 ׳ ת ה נעבד א למה אשר הוצאתי אותם. ובשם שבמצרים הבחנתי בין טיפה של בבור לשאינה׳ פעמים, ב ם כ י ה ל א ׳ ה י נ . א 3 4 9 לן של בבור בך אני מבחין בין תכלת לקלא אי

. 3 3 0 נאמן אני לשלם שבר ואני דיין מי שלא חשש עליה ג׳ אלהיכם, לאלהים, אלהיכם, נגד ג׳ קשרים למטה לאחר שגודלין הכל, ב׳ד כ׳ קשרים ד ב׳ קשרין למעלה טרם יגדיל. ה׳ ב׳ פעמים גימ׳ נ״ב ע פעמים ה׳ ע, וג׳ 3 ד ב׳ מלך הכבוד בשאו שערים הראשון י3 ע לב׳ חוטין. ב׳ קשרים למעלה כ. שני שלישי ענף שליש 3 3 2 ן ד ג׳ מלך הכבוד בשאו שערים אחרו ע למטה כ, קדוש 3 3 4 , כל גדיל השליש להקב׳׳ה וימי המעשה ב׳ ימים קורין בתורה 3 3 3 גדיל, לכך הידור מצוה עך שליש356. 3 3 5 קדוש קדוש גתן ב׳ לישראל וגשאר לו השלישד רמ׳׳ח רמ״ח תיבות בקרית שמע עם אמן אל מלך גאמן ועם ברוך שם ע, כל עצמותי תאמרגה ה׳ מי 3 3 7 איברים, שבכל איברים ירגיז כשיאמר ה׳ אחד

. 3 3 8 כמוך

[מג] אמת ויציב

ת מ 2 והי אלהים א ב 1 צריך לומר אני ה׳ אלהיבם אמת כדכתיב י צ י ת ו מ את ויציב, ב׳ מ ת א מ . ולא יאמר אני ה׳ אלהיבם א (כדכת׳) כדאמרי׳ בברכות3, אלא שליח ציבור יאמר 4 פעמים אין לומר אמת דתפשיה בל אמת להאי אלהיכם ומיד אמת ויציב יתחיל. ואם אחד מן בני הקהל שגמר קריאת שמע קודם שלית צבור, יאמר ה׳ אלהיבם אמת וימתין עד ששליח צבור יאמר אמת,

תמורה כח ב. 338 ברכות ו א. 339 מלאכי 1 טז. 340 עי׳ סוטה יד א. 341 עי׳ יבמות כ א, במדב׳׳ר פ׳׳ט ז. 342 יחזקאל פרק ט, עי׳ בפירושו עה׳׳ת(עמ׳ נט). 343 ל׳׳מ כעת. 344 במדבר טו מא. 345 שמות ה א. 346 שם י כו. 347 שם כ ב, דברים ה ו. 348 ויקרא כה נה. 349 ב״מ סא ב. 350 ספרי פיס׳ קטו, מנחות מד א. 351 תהילים כד ז. 352 שם פסוק ט. 353 מנחות לט א. 354 והם שליש מו׳ ימים. 355 ויק״ר פכ״ד ט: כל יום עליונים מכתירים ג׳ קדושות בקק״ק ה׳ נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל. וכל הענץ מובא בפירושו על התורה (עמ׳ סב) באריכות. 356 ב״ק ט ב. 357 תהילים לה י.

358 מובא בפענח חא ואתחנן(עמ׳ רה.).

. 3 יד, א־ב: בין אלקיכם לאמת ויציב לא יפסיק י [מג] 1 משנה תמיד לב ב. 2 ירמיה י מ״ט וכוי. 4 מובא בסידור ר׳ הירץ ש״ץ בשם הרוקח.

רחצ פירושי סידור התפילה לרוקח

וגם הוא ישמע מפי שליח צבור, ויבוין כל תיבה שישמע או יאמר עם שליח צבור כל תיבה ותיבה כדי שיכוין לסיים עמו.

ולפי שהקדוש ברוך הוא שומר אמיתו לבגי האדם שהרי בבל לילה מפקידיןף ואומרים י 7 בידך אפקיד רותי, מיד באין מלאכי מידת הד גשמותם בכפו דכתיב לפגי הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אל תחזיר לו רותו כי כך וכך הרבה, משיב הקב״ה הם גתגו לי פקדון רוחם לא למעול היום, וזהו ותפקידגו לבקרים9, מיד מחזיר להם רוחם בתוך גופם״, על כן 1 0 אחזיר את אשר הופקד אתית ויציב מ 1 לומר א 2 התקיגו נביאים שביגיהם וחכמים שעם כגסת הגדולה

1 ואמונתך בלילות. 5 בשתרית ואמת ואמוגה בלילה כדבתיב• מאמת ויציב עד הדבר הזה לעולם ועד אגרת ראיתי במעשה הגאונים4 אחת היתה, לפי בשיסדו מאה ברכות שלחו לגולה רצונכם לקבל עליכם לומר בבל יום מאה ברכות, שלחו להם אמת ויציב עד הדבר הזה עלינו לעולם ועד. ט״ו וויי״ן זה אחר כגון ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתוקן ומקובל וטוב ויפה. ט״ו ווי״ן הם תשעים, ה׳דבר ה׳זה ב׳. וכן מן אמת ויציב עד עוד זולתך מאה 1 5 ד ק׳ ברכות ע ההי״ן הם י׳, הרי ק׳ כ

ד מאה ברכות. ע תיבות, כ, אמר בלבו אנה שמתי 1 ט״ו ווי״ן בעד ששכח משה מן הכסף שעשה לווין6ד ט״ו ממי״ן, אתה הוא ה׳ לבדך ע ת הכסף, ובאילו ט״ו ווי״ן הוזכר. ט״ו ווין כ אק וכל אשר עליה א ה ת השמים ושמי השמים וכל צבאם ו אתה עשית א, 1 7 ים ת בולם וצבא השמים לך משתחו הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה א, וט״ו דברים באו 1 9 , וכן ט׳׳ו שיר המעלות 1 ועדן שיר ושבחה בישתבח ט״ו8

7 תהילים לו ו. 8 בכתי׳׳א: מלאכי השרת. 9 צ״ל: חדשים לבקרים. איכה ג כג. 10 עי׳ ספרי האזינו פיס׳ שז: אל אמונה בעל פקדון. 11 עי׳ תוס׳ ברכות יב, א ד״ה להגיד ממדרש איכה פ״ו חדשים לבקרים וכו׳ שאדם מאמץ ומפקיד רוחו בידו ומחזירה בלא יגיעה. וכ״ז במחז״ו >עמ׳ 77), הפרדס (עמ׳ שב), סדור רש״י סי׳ תח (עמ׳ 213), שבה״ל סימן נ׳(עמ׳ כא) בשם רבינו שלמה, ארחות חיים דץ ברכו אות ג׳, וסידור ר״ש (עמ׳ צו). 12 ברכות לג א: אנשי כנסת הגדולה תיקנו להם לישראל ברכות ותפילות וכו׳, עיץ מחז״ו(עמ׳ 78). 13 תהילים צב ג, ועי׳ ברכות יב א: כל שלא אמר אמת ויציב וכו׳ לא יצא ידי חובתו. 14 אוצר הגאונים ברכות הפירושים סי׳ סב >עמ׳ 15), שבה״ל סי׳ טז(עמ׳ ח), מחז״ו(עמ׳ 78), ובסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ צז): נמצא בסודות של הר״רת ישראל שהיו בגי א״י שולחים להם אגרות אלעזר זצ״ל אמת ויציב אגרת היא ששלחו בני בבל לבגי א להיועץ מה יעשו שבכל יום היו מתים מאה מישראל, ותיקנו להם בגי בבל תפילה זו עד עוד זולתך, ויסדו בה מאה תיבות להיות כפרה על מאה נפשות וכוי. 15 מנחות מג ב: ק׳ ברכות חייב אדם לומרת ובמחזור ישן ד״ז בשם הרוקח. 16 שמו״ר פנ״א ו. ובמנהיג סי׳ י בכל יום. ומובא כ״ז בסידור ר׳ ה לט: שמעתי בימי חרפי בלוניל כי על מעשה הווץ לעמודים חשדוהו ישראל למרע״ה ובאו הווץ לפני המקום להוציאו מן החשד, ע״כ תיקנו בזה, עי׳ תנחומא פקודי סי׳ ז (בובר ד). 17 נחמיה ט ו. 18 עי׳ מחז״ו(עמ׳ 153) בשם הרב תיט״ב דיש בישתבח ט״ו שבחות, אבודרהם (עמ׳ פז): ותמצא כאן ט״ו שבחות כ״א מתחילה בד״ו כנגד ט״ו שיר המעלות שאמר דוד, וכנגד ט״ו מעלות הסדורים בהגדת פסח, וכנגד ט״ו מעלות שבמקדש שעולים מעזרת נשים לעזרת ישראל. עי׳ טור סי׳ נא, ראב״ן סימן יב (ט, ב): למה תיקנו בקדיש ט״ו שבחות וכו׳ כנגד ט״ו שיר המעלות וכו׳ וכן בישתבח וכן באמת ויציב וכוי, וכן בארחות חיים דין ברכו אות ד׳. 19 עי׳ פירוש״^תפילות והברכות לרבינו יהודה ב״ר יקר

אמת ויציב רצט

, וט״ו דברים מיוסדים בא׳ ב׳ בתילים. וט״ו לך ה׳ הגדולה והגבורה 2 0 למשכן והתפארת והגצח וההוד והממלכה והמתגשא לכל ראש והעושר והכבוד מושל. אבל גבורה אין לחשוב שכבר השבע 2 1 כח וגבורה לגדל ולחזק מודים תפארתך והגבורה, וכן לגדל אין לחשוב שבבר חשבנו הגדולה, ובך ט״ו ווי״ן באמת ויציב.2 אומר בשוחר טוב זו קרית שמע. ובן 2 ט״ו ווי׳׳ן הם צ׳ זהו שמעה ה׳ צדק: שמע, ואהבת, אלהיך, י, 2 בקרית שמע צ׳ דברים בין לשון יחיד בין לשון רבים2 לבבך, גפשך, מאדך, מצוך, לבבך, ושעתם, לבגיך, ודברת, בשבתך, בביתך, ובלכתך, ובשכבך, ובקומך, וקשרתם, ידיך, עיניך, וכתבתם, ביתך, ובשעריך, תשמעו, אתכם, אלהיבם, לבבכם, נפשכם, ארצכם, ואספת דגנך, ותירושך, ויצהרך, בשדך, לבהמתך, ואכלת, ושבעת, השמרו לכם, לבבכם, וסרתם, ועבדתם, והשתחויתם, בכם, ואבדתם, לבם, ושמתם, לבבכם, נפשכם, וקשרתם, ידכם, עיניכם, ולמדתם, בניבם, בשבתך, בביתך, ובלכתך, ובשכבך, ובקומך, [וקשרתם], וכתבתם, ביתך, ובשעריך, ימיכם, בניכם, לאבותיכם, להם בני ישראל, אלהיכם, ועשו להם, בגדיהם, לדורותם, ונתנו לכם, וראיתם, וזכרתם, ועשיתם, ולא תתורו, לבבכם, עיניכם, אתם, זונים, תזכרו, ועשיתם, והייתם קדושים, לאלהיכם, אלהיכם, אתכם, לכם, אלהיכם, הרי צ׳ דברים, תקע לבך ט״ו

ווי״ן שעולין לצי.2 עד שלמה שכתוב בו 3 וט׳׳ו דורות מאברהם שכתוב בו זרע אברהם אוהבי. לכך לאתר קרית שמע שכתוב בו ב׳ אהבות ואהבת לאהבה ט׳׳ו 2 4 וה׳ אהבו יוי׳׳ן, על כן ירא השם יזהר לקרותם לבל יוסיף ויפתית מפילפולו, כי אות אתת

יוצא לכמה טעמים בל שבן תיבה אתת ומילה אתת.ע ם לקבל עלי י קי ן הדבר. ו ו כ נ , ו 2 ב יציב הוא לשון קיום3 י צ י ת ו מ אב י ב ח ב ו ו ה א . ו 2 6 ן קיום, כמו מים נאמנים מ א נ שר הדבר. ו י עול מלכותו. ון הדבר. ק ו ת מ ר אהבתו. ו י ד א רא ו ו נ ם לקבל מוראו. ו י ע נ ד ו מ ח נ בעינינו. וו נ י ל . ע 2 7 ה לומר ה׳ אלהינו ה׳ אחד ז ר ה ב ד ה ה פ י ב ו טו ל לע. ו ב ו ק מ ו

. ד במו שאמרו על הים ה׳ ימלוך לעולם ועדי2 ע ם ו ל ו ע ל ל ב ק לו אמת הוא שאתה מלביע אלהי עולם, כי נ י כ ל לם מ ו י ע ה ל ת א מ אב חוזק ק ע ר י ו בראת עולמך להודיע לבגי האדם כבוד מלכותך בבל מקום. צו שאתה שומריע מן האומות. מגן ג י ע ש ן י ג של יעקב שהיה גס אליך לעזרה. מ, עם עשע בה׳ יסדו 3 0 , ולפי שמצאו ותתן לי מגן ישעך 2 9 עזרך ואשר חרב גאותך, כאשר 3 1 ם ה׳ אחד ושמו אחד י ו קי מ ש ם ו י א קי ו ר ה ו ד ד ו ו ד מגן ישעיגו. ל

׳ רש׳׳י י (עמ׳ לא) שמפרש בארוכה איך ט׳׳ו תיבות אלו נסדרו על סדר ס׳׳ו מעלות שבתהילים. 20 עr תרומה כה ב ושפתי חכמים שם. 21 דהי׳׳א כט יא־יג. 22 תהילים מ א, ובשוח׳׳ט שם ו. 22א עי׳ בפירושו עה׳׳ת כי תשא (עמ׳ קסב). 23 ישעיה מא ח. 24 ש׳׳ב יב כד (פירוט הדורות מבואר בדהי׳׳א פ׳׳ב). 25 באבודרהם: ויציב ע׳׳ש ויציב חלמא, דניאל ב מה. 26 לחמו ניתן מימיו נאמנים, ישעיה לג טז. 27 וכ״ה בשבה״ל סימן טז מגאוני רומא ז״ל, ובפרדס (עמ׳ דש). 28 בסוף אז ישיר שמות טו יח. 29 דברים לג כט. 30 ש״ב כב לו. . 31 זכריה

ש פירושי סידור התפילה לרוקח

, כי " ן נכון כםאך מאז ו כ ו נ א ס כ . ו 3 2 היה טרם העולם הוא ושמו בעולם לבדו3) המים. וברא כסא הכבוד מתוקן בהוד מדיבור כבודו יצא אש מרחפת על (פני4 והדר, שלהבת אש במעלות שלש כאשר כתוב במקרא כמה פעמים, והכסא לא, כאשר היו ישראל 3 3 נברא כי אם שידעו בני האלהים איזה מקום ישתתוו באימה משתחוים במקום הארון באשר עושין מן היום ההוא והלאה עד היום הזה.

. 3 6 ת בי הוא אלהים חיים מ י י ד ק ע ו ל ת נ ו מ א ו ו ת ו כ ל מ ו, 3 ' ו ח יי מ שהרי מכל דיבור שיוצא מפי(ו) הקדוש נברא בו מלאך י ר דב ו אם מדבר ברחמים אתו מלאך נקרא מלאך רחמים, אם מדבר באף הרי הוא מלאך אף, אם מדבר מתורה הרי הוא ממונה על התורה, כך כל דבר לפי מה, שהרי כל דיבור בעצמו היה הולך ונכתב מעצמו על 3 9 , זהו ודבריו חיים 3 , א שהו, כמו שפייט הפייטן ויפתח ספר זכרונות ומאיליו 4 0 הלוחות חרות ומעצמו נקרא יקרא, ויהיו נקראים לפני המלך, זהו ודבריו חיים וקיימים מגיד מראשית אחרית י4, וכן הוא נאמנים, מלך בשר ודם מדבר דבר מת איה דבריו, אבל אלהים

. 4 2 חיים דבריו נאמנים כי שנותיו אין חקרם י מ ל ו י ע מ ל ו ע ל ד ו ע . ל 4 3 ם דבריו הנחמדים מזהב ומפז רב י ד מ ח נ ו דבריו נאמנים בי שנותיו אין חקר, על בן לעד ולעולמי עולמים נקבל מלכותו.ת ו ר ו ל ד ל כ ע ו ו נ י ת ו ד ו ל ד ל כ ע ו ו נ י נ ל ב ע ו ו נ י ל ע ו ו נ י ת ו ב ל א ע, כך אנו מקבלים 4 4 ת לנו ולבנינו עד עולם ך במו והעלו י ד ב ל ע א ר ש רע י ז

. 4 ע ועל בנינו ועל דורותינו, והודעתם לבניך ולבני בניך3 מלכותך עלי על אבותינו א׳, ועלינו ב׳, ועל בגיגו ג׳, ועל דורותינו ד׳, ועל כל דורות זרעק א׳ בית הלוי ב׳ בית ישראל ג׳ יראי ה׳ ד׳ ברוך ה ד בית א ישראל עבדיך ה׳, ע4 א׳, ' 4 הי. וכעד ויבן משה (שם) מזבח (לה׳) ויקרא שמו ה׳ גיסי 6 ן ו ה׳ מצי4 ב׳, ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם 8 המזבח אשר עשה שם בראשוגה ויקרא3 ד׳, מזבח ויקרא לו אל אלהי 0 ׳ 4 ג׳, ויבן שם מזבח ויקרא בשם ה 9 בשם ה׳ אל עולם

3 הי, לכך אנו מזבירין ה׳ דברים לזכור לגו אילו ה׳ מזבחות וקריאות. ישראל 1ד ע ם ו ל ו ע ם ל י קי ב ו ם דבר טו י נ ו ר ח א ל ה ע ם ו י נ ו ש א ר ל ה ער בין בריתות ברית ראשונים בין אחרונים ו ב ע א י ל ק ו ה חו נ ו מ א ת ו מ א ( ב ) ו נ י ה ל ׳ א א ה ו ה ה ת א ת ש מ נעשה בין דורות ראשונים בין אתרונים. א. 3 2 ו כי הם קיבלוך עליהם ואמרו ה׳ ימלוך לעולם ועד נ י ת ו ב ך א ל ו מ נ י כ ל מ

יד ט. 32 פרדר׳׳א ריש פ״ג. 33 תהילים צג ב. 34 בכתי׳׳א ופילדלפיא חסר ״פני״.

35 עי׳ חגיגה יג ב, מדרש תהילים פק׳׳ג ה, פםק׳׳ר פיסקא מתן תורה אות ג׳, סודי רזייא (עמ׳ ל). 36 ירמיה י י. 37 חגיגה יד א. 38 עיין סודי חיא (עמ׳ ט): וכפי הדבור נבראים המלאכים אם ברחמים מלאכי רחמים, אם דבור תורה מלאך של תורה. אם בזעם מלאכי אכזרי הכל לפי העת וכוי. 39 עי׳ רוקח עה׳׳ת בראשית א ג(עמ׳ גד): ומכל דיבור ודיבור בורא מלאכים מתוך דיבורו, זהו שאמרו ודבריו חיים וקיימים זה המלאכים חיים וקיימים מתוך דיבורו. 40 הדיבור נחקק מאליו, שהש׳׳ר פ׳׳א. 41 ישעיה מו י. 42 איוב לו כו. 43 תהילים יט יא. 44 דברים כט כח. 45 שם ד ט. 46 תהילים קלה יט־כא. 47 שמות יז.מז. 48 בראשית יג ד. 49 שם כא

לג. 50 שם יב ח. 51 שם לג כ. 52 שמות טו יח.

אמת ויציב שא

ו ולא את אבותינו גאל הקב״ה בלבד, כי אכז אותנו נ י ת ו ב " א ל א ו ו ג ג י ל א ו גו ג י ת ע ו ש ר י ו בוראינו. צו נ י צר ו . י 5 4 גאל עמהם שנאמר ואותנו הוציא משם, כלומר כשם שהאדם חוסה בצור אתר בי אם תוסים בו, צור חםיו 5 5 צור ישעם ל ו ע ו ממנה, כי הוא מ נ ל י צ מ ו מכל צרה. ו נ י ד ו . ה 5 7 , עם נושע בה׳ 5 6 בי5 ה׳ אין כמוך ואין אלהים 8 ך ת ל ו ד ז ו ם ע י ה ל ו א נ ן ל י מצילגו בשמו הגדול. א

. זולתך בכל אשר שמענו באזגיעי56 מפסיקין 0 ולפי שיש מן אמת ויציב עד זולתך ק׳ תיבות בעד ק׳ ברבות, ולפי שאיגרת היתה מן אמת ויציב 6 6 שפייטו הפייטים2 בכאן ואומי זולתות׳ מהפכין אותו כשאומ׳ קרובות ואומ׳ אמת ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן וטוב. באמת ויציב עד זולתך ז׳ עניני 6 ד ז׳ רקיעים5 ע הדבר הזה, אין פוחתין מז׳ כת ויציב א׳, אמת אלהי עולם ב׳, ואמוגתו ג׳, נאמנים ד׳, באמת ה׳, מ אמוגה: אד ז׳ אלפים שנה ו׳ אלפים הווה העולם ואלף שביעי ע ובאמונה ר, אמת ד, כ6 הוא אמת בכולם. ואם לא תתשוב אמת ויציב כי מוסב הוא על אני ה׳ 4 חרב6 הרי ר, וכן באמת ויציב ועזרת ו׳ אמת, אילו 5 ת מ אלהיכם אמת כמו וה׳ אלהים א הן: אמת ויציב א׳, אמת אלהי עולם ב׳, אמת שאתה הוא ג׳, אמת אתה הואד שהקב״ה ע אדון ד׳, אמת אתה הוא ראשון ה׳, באמת ובאמונה הרי ר, כ: 6 6 בות אמיתי בו׳ אלפים שהווה העולם. וכן בבראשית רמז ו׳ אמת בסופי תי6 אמת ב׳, ויברא אלהים 8 ת האור בראשית ברא אלהים את אמת א׳, וירא אלהים את 7 אמת די, וירא אלהים א 0 ת האדם 6 אמת ג׳, ויברא אלהים א 9 ת התניגים א

7 אמת ו׳. 2 ת ה׳, ברא אלהים לעשות מ 7 א 1 האור7 מלכו 3 ׳ ד ג ע ד׳ מלבות מלכיע א׳ ומלכותו ב׳ מלביע ג׳ מלכיע מלך די, כד ב׳ ע . ב׳ צור צור יעקב א׳ צור ישועתיע ב׳, כ 7 4 בכיפה והקב׳׳ה במגילה שהחריבו ביתו והגלונו והושיענו, צור יעקב בבבל צור ישועתיע באדום, וב׳ פעמים שמך וב׳ ושמך קיים מעולם שמך בעד וה׳ אלהים, ובעדן שגי כרובים.ע ב׳, מלך אבותיגו ג׳, ע א׳, מלכי י׳ שבתות, אמת שאתה הוא ה׳ אלהית אבותיגו ה׳, יוצריע ו׳, צור ישועתיע ז׳, פודיגו ח׳, ומצילע גואליע די, גואל א ט׳, אין לגו אלהים עוד זולתך י׳, בעד י׳ ברוך ה׳ אלהי ישראל וי׳ אין עוד, אילו הן:

53 בכתי׳׳פ: גואלינו גואל את אבותינו. 54 דברים ו כג. 55 ש׳׳ב כב מז. 56 דברים לב לז. 57 שם לג כט. 58 כ׳׳ה באבודרהם, ובמחז׳׳ו(עמ׳ 68) אץ אלהים זולתך. 59 דהי׳׳א ין כא. 60 צויין למעלה. 61 בכת׳׳י פילדלפיא: ואומ׳ פיוטים. 62 בסר׳׳ש (עמ׳ צז) מביא גמצא בסודות של הר׳׳ר אליעזר זצ׳׳ל וכו׳ ולפי שאגרת הי׳ זאת, נהגו להפסיק בץ זולתך לעזרת אבותינו לומר זולתות, תוספת. [עיין שבלי הלקט סימן כח p אם מותר להתפלל קרובות ופיוטץ בתוך התפילה]. 63 חגיגה יב ב. 64 ד״ה לא א: דאמר רב קטינא שיתא אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, וכן בע׳׳ז ט א, pruo צז, א. 65 ירמיה י י. 66 מובא בסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ צז), ובפירוש הרוקח על התורה בהקדמה שער האמת (עמ׳ לז): ו׳ פעמים רמיז כאן אמת וכו׳ ונגדן תיקנו באמת ויציב ו׳ פעמים אמת לומר לך כי כל פעולתו אמת ואץ שכר בפעולתו וכר. 67 בראשית א א. 68 שם פסוק ד. 69 שם פסוק כא. 70 שם פסוק כז. 71 שם פסיק לא. 72 שם ב

ג. 73 בכת׳׳י פילדלפיא: כגגד ד׳ שמלכו בכיפה. 74 יא א.

שב פירושי סידור התפילה לרוקח

, ב׳ ברוך ה׳ אלהים אלהי ישראל 7 5 א׳ ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם ועד העולם, ג׳ ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ויאמרו בל 7 6 עושה נפלאות לבדויה", ד׳ ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ויאמרו בל העם אמן הללו, 7 9 , ה׳ ברוך אתה ה׳ אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם 7 8 ׳ העם אמן והלל לה, ז׳ ברוך ה׳ אלהי 8 0 ק א ו׳ ברוך ה׳ אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת ה, ח׳ ברוך ה׳ אלהי ישראל אשר שלחך היום 8 1 ת דוד אבי ישראל אשר דבר בפיו א, י׳ ברוך ה׳ אלהי 8 5 , ט׳ ברוך ה׳ אלהי ישראל אשר נתן היום יושב על כםאי 8 2 ה הז8 א׳, 5 ד . וי׳ בי אפם בלעדי אני ה׳ ואין עו 8 4 ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי8 ג׳, 7 ד 8 ב׳, הלא אני ה׳ ואין עו 6 ד לא תוהו בראה לשבת יצרה אני ה׳ ואין עו' ו׳, 0 8 ה׳, אני ה׳ ואין עוד זולתי ׳ ד 8 ד׳, אני ה׳ ואין עו 8 ואין עוד אלהים מבלעדי' ח׳, בי ה׳ הוא אלהים 2 ד ואני ה׳ אלהיכם ואין עוד •י ז׳, כי ה׳ הוא האלהים(ו)אין עו: 9 5 ן ' י׳. וי׳ שמות אין נמחקי 4 ד ׳ ט׳, כי ה׳ הוא האלהים ואין עו 3 [וגו׳] ואין עוד יי, אדני, שדי, אלוה, אלהים, אלהינו, אלהיך, אלהיהם, אלהיכם, אלהי, אהיה, וכנגדן י׳ יתגדל, ויתקדש, ויתברך, וישתבת, ויתפאר, ויתרומם, ויתנשא,, וי׳ דברות נתן הק׳ ׳ 6 ויתהדר, ויתהלל, ויתעלה. וגם העולם נברא בי׳ מאמרות

לישראל.

[מד] עזרת אבותינו

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

אמת ויציב עד גאל ישראל רע׳׳ב תיבות יי. צור ישראל י׳׳ד תיבות וס׳ אותיות, כנגד ס׳ ריבוא שהציל הקב׳׳ה בי׳׳ד בגיםן ובי׳׳ד גאלגו, באשד ישמע

למצרים יחוש ג״ב כשמע צור.3 וז״ל: גם בזה שגו צרפתים הרבה מאוד ששמעתי שמוסיפים ב ומצאתי כתו בצור ישראל ואומרים (בצור ישראל ואומרים) גואלינו ה׳ צבאות שמו קדוש ישראל, וסמך שלהם על מה שנמצא כתוב שד׳ מאיר ש״ץ זצ׳׳ל היה אומרו, וטעות הוא בידם, כי חלילה שעלה על לבו אותו צדיק מעולם לאומרו, כי בקי היה ר׳ מאיר ש״ץ זצ״ל בסודות [ובמדרשים] וטעמים, שהרי בצור ישראל י״ד תיבות וששים אותיות, כגגד ששים רבוא שנגאלו ממצרים בי״ד בניסן, וכן תמצא י״ד אזכרות בוישע, וכן י״ד אזכרות באנכי, לומר שלא גגאלו ממצרים

75 תהילים מא יד, ושם: מהעולם ועד העולם. 76 שם עב יח. 77 קו מח, ושם: ואמר כל העם.

78 דהי׳׳א טז לו. 79 שם כט י. 80 דהי׳׳ב ב יא. 81 שם ו יד. 82 ש׳׳א כה לב.

83 מ׳׳א א מח. 84 שם ח טו. 85 ישעיה מה ו. 86 שם פסוק יח. 87 שם פסוק כא. 88 שם. 89 שם פסוק כב: כי אני אל ואק עוד. 90 שם פסוק ה. 91 יואלבכז. 92 דברים ד לה. 93 שם פסוק לט. 94 מ׳׳א ח ם. 95 שבועות לה א. 96 אבות רפ׳׳ה, ד״ה לב א.

[מד] א) עיין בסוף הסימן כנגד פרשת העגל וכוי. ב) מובא בסידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ צט), והרבה קטעים במחזור ישן ד׳׳ז, וכל הקטע מובא בערוגת הב£1ום ח׳׳ד (עמ׳ 85), ובמנהיג הל׳ ברכות סי׳ מ׳ הביאו בקצרה ונהגו לומר צור ישראל קומה וכר ושמעתי כנגד חמשה ישראל הכתובים כפסוק אחד

עזרת אבותינו שג

אלא בזכות שאמרו שירה בי״ד אזכרות ו(י)קבלו התורה בעשרת הדברות שיש בו י״ד אזכרות, וכל תרי״ג מצות כלולים בעשרת הדברות, ורביגו סעדיה גאון פרשה באזהרות שלוי שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו, וכגגדן תמצא י״ד ה׳ אלהי ישראל בספר ירמיהוי, לומר שאמר להם ירמיהו למה בגדתם באלהיכם ותשליבו את דבריו אחר גאיבם, דעו לבם שלא הייתם כדאי להיגאל ממצרים בי״ד בגיסן ב״א בזכותו של ישראל סבא״, לקיים הבטחתו שהבטיחו הקב״ה, וזהו וירא ישראל את היד הגדולהי, ואמרו רבותיגו ישראלי סבא נחלקו בו חכמי ישראל״, יש מהם אומרים ישראל סבא זה אברהם אביגו, ויש אומרים יעקב אביגו. וכן תמצא י״ד אלהים בי״ט פסוקים בחומש שיש בהם ג׳ אבות יחד,

לומר שבזכות האבות גגאלו ממצרים. וכיון שראה שלמה המלך בוחן וחיבתן של אבות העולם, כיון בתפלתו וקבע י״ד שם שמי לשמך לשם בדברי הימים. וכן בספר יהושע י״ד ה׳ אלהי ישראל ״, אמר להם יהושע דעו לבם שלא הייתם כדאי ליגאל ממצרים וליבגס לארץ ישראל אלא בזכות שתקבלו מלכותו עליכם, וזהו שכתוב לשם׳ ויאמר יהושע אל כל העם בה אמר ה׳ אלהי ישראל בעבר הגהר ישבו אבותיכם וגוי. ועוד

האריך רביגו החסיד הרבה מאוד אבל אין פגאי להאריך כאן. וששים רבוא שגגאלו ממצרים, בגגדם יסדו ששים אותיות בצור ישראל, לומר לך שלא גגאלו משם כי אם בזכות שיקבלו את התורה שנתגה בששים אותיות כך של אלץ! בי״ת במילויי*, ואלו הן: אל״ןו, בי״ת, גימ״ל, דל״ת, ה״א, ו״ו, זיץ, ח״ת, טי״ת, יו״ד, כ״ף, למ״ד, מ״ם, גוץ, סמ״ך, עיץ, פ״ה, צד״י, קו״ף,, לומר לך כשם שקבלו מסיגי , רי״ש, שיץ, תי״ו, וכגגדןיי תמצא ששים מסכתות׳ תורה שבכתב שנתנה בששים אותיות, בך קבלו מסיגי תורה שבע״פ שיש בה ששים מסכתות, וכגגדן תמצא ששים זרתות של מעלה בגןיי, לומד לך שלא

׳ 13) מ ע ) ו ״ ז ח , מ ל בו ת (עמ׳ 28). כ ׳ 222), אוצר הגאונים ברכו מ ע ) ג ״ ע ר ד ד ס , וראה עו תך ׳ בהעלו בפד ח דבר (עמ׳ קפד). ד) יא ג, יג יב, כא ד, כג ב, כ ת ר רס״ג (עמ׳ קצא), ועיי״ש פ ועוד. ג) סדו: ף ית ה ב ד״ה א ה ב. ה) עי׳ רש״י תענ ב ט, מ ז ז, מ לה יג), ל ד ב יג, ( ג ד, ל , ל ו ב ל , ל ב, ל ה טו ה, כ, ר כ א ישראל וגו׳ ודרשיגן ישראל סבא ו ר ו שמציגו במצרים ד מ ת בניו כ ל א לה כדי לגאו ו ו בג שיביאנת T לא, עיין ו מ ד א. ו) ש כ ח יא פע״ד יא פצ״ב ב, ועי׳ מדרש תהילים ק ״ ס ר הוא בב״ר פ והמקונ סי׳ לג עמ׳ ״ ק מ ) ( ק ״ ר ה ו מ ) ח ר חסידים סי׳ ת פ ח (עמ׳ עז). ז) עי׳ ס ל ש ל התורה ב מש״כ בפירושו עא הה״ד וירא ל א כ מ ח ן ו מ יעקב היה ת ג א: ו ב נ ״ ג א. ח) בערה״ב ציין לזהר ח 34), זוהר ויחי רלו דא יעקב י ל ממצרים, מאי בפנ ו הגדו ח ו כ ו ב י ר מהכא ויוציאך בפנ מ ו לה ר׳ יצחק א ד הגדו ת הי ישראל א. ועיין ב״ר ל פניו פל אברהם ע י ב ו ר ויוציאך בשניו דא אברהם דכתי מ , רב חזקיה א ו תמן ה ל כ ל ל דאעיד ב ז כד, כ ב ט , כ , יג יד לג ח יט, י מ מב ט כ, ח ל, ט י ג ג: אברהם נקרא ישראל. ט) ז יג י פס״קח (בראשית ה לפירוש הרו מ ד ק ה ט א. יב) עיץ ב ד ב. יא) זה״ח שה״ש פ כג. י) יהושע כת עיי״ש ו ת כ ס ׳ ם״א מ כו ׳ הרי כאן ס״א אותיות ו ת וכו ל ל ד מ ת ג ק אלף בי ג י כ ב במילו ״ א כן ב עמ׳ מ): ול ק״ק וירמישא ה ש ל פ ת ת ידו ב ב י ת כ ר ישראל מהרי״ל הגיה ב : צו לצבאך ו ס ז ו ר ישן דפ ו במחז באריכות, וות בצור ל בגאולה, ם׳ אותי י ח ת כב שמים בעזרך י״ד תיבות, י״ד בניסן ה ל דבר רו ה בעזרת ישראל ע מ ו קרה בחומש, ס׳ אברים ם תו , ום׳ פעמי ת ת וכוי, ס׳ מסכתו י אלף בי רה במילו ל תו ות ש גד ס׳ אותי ישראל כנם י ח ס ו ד. יד) פ רה וכוי. יג) שהש״ר פ״ ל התו ת א כ ל ל ל ו ב ק א נבראו אלא ל ל בידים ס׳ ברגלים ש

דש פירושי סידור התפילה לרוקח

נברא גן [עדן] אלא להוגים בתורה שבכתב שנתנה בם׳ אותיות ובתורה שבע״פ שניתנה בששים מסכתות, וכנגדן תמצא בחומש ששים תורה ותורות, וכגגדן תמצא ששים איברים בידים וששים איברים ברגלים ״י, לומד לך שלא נבראו ידים ורגלים אלא לעשות בהם דברי תורה, וכן תמצא כנגדן ששים עי״ן במעשה בראשית עד יום הששי וגוי. עוד חיב(ו)ר רבינו החסיד זצ׳׳ל הרבה מאוד אבל

אין פנאי להאריך כאן ״.

ם שעזרת להם מעולם, לאברהם ל ו ע א מ ו ה ה ת ' א ו ג י ת ו ב ת א ר ז עם בכל דור ה י ר ח ם א ה י ג ב ע ל י ש ו מ ן ו ג ולישראל ממצרים, וכמה פעמים מע י ש ו מ ן ו ג , זהו מ ודור, אשריך ישראל מי במוך עם גושע בה׳, מגן עזרך2ם ל ו ם ע ו , אתה הוא לבניהם של אבות בכל דוד ודור. בד 3 שהוא מגן ישעך. ואע״פ 3 , יושב על כסא רם ונשא ך כדבתי׳ כה אמר רם ונשא שוכן4 ב ש ו מ, שבכל קרנות הם ק שברום עולם מושבך ה׳, משפטיך וצדקתך עד אפסי אה משוטטים מ ק יש משפטיך וצדקתך טררייטורא בעל״ז, עיני ה׳ ה א אפסים ב

. י ק א , ותעשה משפט וצדקה ב 6 בכל הארץת הי, איש ך זש׳׳ה8 אשרי איש ירא א י ת ו ו צ מ ע ל מ ש י ש ש י י א ר ש א, כך אשרי האיש ולא אשה, אלא אשרי הירא את דבר ה׳ כשהוא איש בכותו9ך שבעל פה, ר ב ד ך שבכתב, ו ת ד ו שהוא בבחרותו, וישמע לדבריך שציויתו. ת

ו לעובדך בלב נאמן ושלם0». ל לב ם חמיד, ע י ש יד עם נושע מגן עזרך. או נושע בה׳ א׳ מגן עזרך ב׳ ע עזרת מגן ומושיע, כד כי ע ואשר חרב גאוותך גי. ברום עולם מושביך א׳ ומשפטיך ב׳ וצדקתך ג׳, כ, וכל שבחו 1 2 , על ג׳ דברים העולם עומד 1 1 אני ה׳ עושה חסד משפט וצדקהד הורה נביאים וכתובים, מקרא ע . למצוותיך א׳ ותורתך ב׳ ודברך גי, כ 1 3 משולש

משנה תלמוד, ורמז הלא כתבתי לך שלישים״.1 הם מכירים 3 ך האדון ה׳ אלהי ישראל מ ע ן ל ו ד א א ו ה ה ת ת א מ אבם ב רי י ר לר בו י ך ג ל מ . ו 1 6 אדונותך, לכך קראו אברהם ראש לעבריים אדגין ו ר ח א א ו ה ה ת א ן ו ו ש א א ר ו ה ה ת ת א מ במצרים, בבבל, ביץ, ובאדום. א1 אני ראשון, 8 ן . פירש רב סעדיה גאו 1 7 א אני ה׳ ראשון ואת אחרונים אגי הו

צד א: עולם אחד משישים בגן, עיין עירובץ כא א, ורש״י שם ד״ה ושמים שהעולם הוא זרת מלמעלה, ובאוצר הגאונים עירובץ שם: והעולם גמצא זרת אחת בשל הקב״ה שנאמר (ישעיה מ יב) ושמים בזרת תכן. טו) אהלות פ״א מ״ח. טז) בסידור ר״ש (עמ׳ קא) מסיים: והמוסיף ה׳ גואליגו ה׳ צבאות

אינו אלא טועה, מיסודו של ה״ד אלעזר בן רבינו יב״ק זצ׳׳ל.

1 בכת״י פרים: עזרת אבותינו אמת אתה הוא מעולם. 2 דברים לג כט. 3 תהילים יח לו.. 7 עשה״פ: ועשה משפט וצדקה בארץ, ירמיה ו 4 ישעיה נז טו. 5 שם ו א. 6 זכריה ד כג ה, לג טו. 8 תהילים קיב א. 9 עיץ שוח״ט שם. 10 וכ״ה באוצר התפילות בפירוש עץ יוסף. 11 ירמיה ט כו. 12 אבות פ״א מ״ב. 13 אותיות דרבי עקיבא אות א. 14 משלי כב י. עיין תנחומא יתרו י. 15 שמות לד כג. 16 בראשית טו ב, עי׳ ברכות ז ב: לא היה אדם

שקראו אדץ עד שבא אברהם. 17 ישעיה מא ד. 18 עדיין לא נדפס.

עזרת אבותינו שה

׳ לאחר פעולתו. וכן , ן כלומר מראשית המעשה הגדתי לכם הכל. ואני אהרו, לפגי שולחי גביאי ואחר שלותי אותם לא גוצר אל, כמו 2 0 מפרש לפני לא גוצר אל, שתדברי כך לפני עבדי אשר בתרתי. לא 2 ואני אבא אתריך ומלאתי את דבריך,. אחרי עבדי אשר בחרתי, גם מיום 2 ן(אלהים זולחך) אלוה זולתי2 נוצר אל, ואי עמידתי בהר סיני אני הוא המצוה אתכם. ונראין דברי אמת, בי אין שייך זה לשון לפני ואחרי ממש הלא אין לפניו ואחריו לא קם, שהרי ו׳ אלפים שנה ו׳ה ת א ן לבל פעולתך ויצירתך, ו ו ש א א ר ו ה ה ת ת א מ ימים לפניו". זהו א

ן לבל שתגיד מראשית אחרית. ו ר ח ) א ן ו אד א ( ו ה

ע לנו כי אתה גואלנו י ש ו מ ל ו א ו ך ג ל ו מ ן לג י ך א י ד ע ל ב מ ו ומושיענו, שהרי ממצרים גאלתנו ומבית עבדים פדיתנו. אדון א׳ מלך ב׳ גואל ג׳ ראשון ד׳ אחרון ה׳ מלך ו׳ גואל ז׳ ומושיע ח׳, הרי ח׳ שבחות בגגד ז׳ רקיעיםד תשמע ע 2 וגאוותך עליהם, וח׳ שבתות כ ודמות על ראשי החיות רקיע 4

. 2 5 השמים מכון שבתך ח׳ בשלמה

ת יום צאתך מארץ ו יש לך להזכיר א ג י ה ל ׳ א ו ה ג ת ל א ם ג י ר צ מ מת ס׳ ג ר ם ה ה י ר ו כ ל ב . כ 2 7 ו ויפדך ה׳ אלהיך נ ת י ד ם פ י ד ב ת ע י ב . מ 2 6 מצריםת בני בכורי ל א רך ג ו בכ . ו 2 , ק מצרים א , ויהרג ה׳ כל בכור ב 2 ריבוא8

. 3 , ם ת ויבקעו המי ע ק ף ב ים סו . ו 3 0 ישראל

א ם ל ה ד מ ח ם א ה י ר ם צ י ו מ כס י ת ו ר ב ע ם ה י ד י ד י ת ו ע ב י ם ט רי י ז ותר למה אגו אומ׳ שתי טביעות טיבעת ויכסו, ועוד למה אומרים וזירים ו נ טיבעת ואחר כך וידידים העברת, והלא ישראל עברו תחילה ואחר כך מרכבות3 לגוזר ים סוף והעביר ישראל וניער פרעה, וכן 2 פרעה ותילו טבעו, כדכתיב אומרים במעריב המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואחר כך בתהומות טיבע. אלא כשבאו ישראל והמצריים לים מיד יצא הים וטיבע הנשאר בעיר מצרים,3 בי ה׳ נלחם להם במצרים, ועברו ישראל הים ואחר כך וניער פרעה וחילו 3 ׳ כדכתי

בים סוף.

. ואין 3 4 תר כך הפסוק בתילים ו א נ ם ל ה ד מ ח ם א ה י ר ם צ י ו מ ס כ י ו אומ׳ ׳׳עד׳׳ אחד מהם לא נותר בי אין בתילים עד, וכת׳ לא נשאר בהם עד, 3 6 , אלא בתחילה נטבעו כל חיל פרעה ולבסוף פרעה, עד אחד פרעה נשאר 3 5 אתרל בל מחנה סיסרא לפי תרב לא נשאר עד אתר, וסיסרא לבסוף נהרג. פ י ו 3 כמו 7

״א א יד. ע י. 21 מ . 20 ישעיה נ ק ץ הפסו ש א ל ת אחרונים, וכן הו א א: ו ׳י פילדלפי 19 בכת׳. 24 חגיגה ו י ד לפנ ח ל אלף שנה כיום א ד זולתי. 23 כי כ ה ה: אני ה׳ ואין עו 22 ע״פ ישעיה מו ם ט ט מג, דהי״ב ו כג כז. 26 דברים טז ג. 27 ש ו ל ד ל ב ל ם א ח ל ב ב. 25 מלכי יT ם ם ד כב. 31 ש . 30 ש ת יג טו ו מ , ומכילתא. 29 ש . 28 עיין פסיק״ר פ״כ טו: ד׳׳א, במצרים לתא פ״ה) ם (מהמכי ת יד כה, וברש׳׳י ש ו יג־טו. 33 שמו ל כא. 32 תהילים קו י. תם שנשארו במצרים וכוי. •־ 34 ק ם או קי ך לו ל הים כ ו לוקים ע בארץ מצרים, שכשם שאל

. ו ם ד ט . 36 מכילתא שם. 37 שופטי ח ת יד כ ו מ 35 ש

שו פירושי סידור התפילה לרוקח

3 כי בא סוס פרעה, לכך לא נאמר 8 כך כל חיל פרעה נטבעו ולבסוף פרעה. 3 9 ׳ בתילים ״עד״ כי גם פרעה נטבע במכילחי

ל א ו ל מ מ ו ר . ו 4 0 ם ישראל שהם אהובים להקב״ה י ב ו ה ו א ח ב ת ש א ל ז עי ישראל יוצאים ביד רמה, מרוממים ומפארים ומשבחים ואמרו נ ב ו 4 במכילתי׳ 1

. 4 2 על הים רמה ביםך ל מ ת ל ו א ד ו ה ת ו ו כ ר ת ב ו ח ב ש ת ת ו ו ר י ת ש ו ר י מ ם ז י ד י ד ו י נ ת נ וד מתיר אסורים, פוקת עורים, זוקף כפופים, אוהב ע ם הרי כ י קי י ו ל ח א4 בכל מקום שאתה מוצא 4 ן . ולפי שאמר ר׳ יוחנ 4 ת גרים3 צדיקים, שומר אד כה אמר רם ע גדולתו של הקב״ה שם אתה מוצא ענוותנותו, בכאן רם וגישא כ, לכך צריך לומר ופודה 4 5 ת דכא ושפל רות וגישא רם ושפל יראה אשכון אד מתיר ע ד מגביה שפלים, פודה ענוים כ ע ענוים, רם משפיל גאים. גישא כ4 6 ד סומך נופלים ופודה ענוים, סולו לרוכב בערבות ע אסורים, מתיר אסורים כ, לכך ופודה 4 7 גדולתו, וסמך לו אבי יתומים ודיין אלמנות, וסמך מוציא אסירים4 בי עם ה׳ החסד (החסד) והרבה עמו 8 ׳ עעים ומוציא אסירים ועוזר דלים, ובתי, ובתי׳ אשר 4 9 ני ת ישראל, וסמך לו לא גבה לבי ולא רמו עי פדות והוא יפדה א, לכך תיקנו ופודה ענוים ואת 3 , קרוב ה׳ לנשברי לבי 5 0 ת נפשי מכל צרה פדה א, יען מש(י)ח ה׳ אותי לבשר עעים 5 ו3 , פודה ה׳ נפש עבדי 5 דכאי רוח יושיע2

, לכך פודה ענוים מוציא אסירים. 5 4 ולאסורים פקח קוח, לקרוא שנת רצוןד רם ה׳ ושפל ע זמירות א׳ שירות ב׳ תושבחות ג׳ ברבות ד׳ והודאות ה׳, כ5 ג׳, רם הוא שוכן 7 ם 5 ב׳, ורם הוא על [כל] העמי 6 5 א׳, רם על כל גוים 5 ראה י, וה׳ כבוד אלהי ישראל 6 0 5 ה׳, וה׳ נוגה ביחזקאל 9 5 ד׳, כסא רם ונישא 8 עד, ואם תוסיף על אילו ה׳ שבתות שבחו ורוממו 6 ביחזקאל י6, וה׳ מלך הכבוד בתילים 2

. 6 5 , שבע ביום היללתיך 6 , וז׳ רקיעים4 6 3 ו ד ז׳ יושב הכרובים עלי ע הרי ז׳, כ

38 מכילתא בשלח פ״ו: ויש אומרים באחרונה ירד פרעה וטבע שנאמר כי בא סוס פרעה (שמות טו יט). 39 במדרש תהילים פק״ו ה: אחד מהם לא נותר ר׳ יהודה אומר אפילו פרעה, ר׳ נחמיה אמר פרעה נשתייר לעצמו, דש אומרים אף הוא טבע באחרונה שנאמר וניער פרעה וחילו בים סוף. 40 כענץ שנאמד ואוהב את יעקב, מלאכי אב. 41 שמות יד ח. מכילתא בשלח פ״א: מגיד הכתוב שכשהיו המצרים רודפים אחרי ישראל היו מנאצים ומחרפים ומגדפים אבל ישראל מרוממים ומשבחים ונותנים שיר ושבח וכוי. 42 שמות טו א, ומדרש תהילים קמה א: אנו מודים ומרוממים לך על כל הפלאים שתעשה עמנו ושעשית לנו, לכך נאמר ארומימך אלקי המלך, ישראל מרוממים להקב״ה שנאמר רמה ידן [ישעיה כו יא], כשם שרוממהו על הים וכו׳ שנאמ׳ רמה בים. 43 תהילים קמו ז־ט. 44 מגילה לא א, ושם: גבורתו. 45 ישעיה נז טו: כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח וגו׳. [ובתהילים קלח ו: כי רם ה׳ ושפל יראה]. 46 תהילים סח ה. 47 שם שם ז־ח. 48 שם קל ז־ח. 49 שם קלא א. 50 ש״ב ד ט, מ״א א כט. 51 תהילים לד יט. 52 שם. 53 שם פסוק כג. 54 ישעיה םא א־ב, וכן הוא באבודרהם. 55 תהילים קלח ו. 56 שם קיג ד. 57 שם צט ב. 58 ישעיה נז טו: רם ונשא שוכן עד. 59 ישעיה ו א. 60 א ד יג כז כח, י ד. rv-61 ד, ט ג, י יט, יא כב, מג ב. 62 כד ז־י. 63 שופטים ד ד, ו ב, מלכים ב׳ יט טו, ישעיה לז טז, תהילים פ ב, צט א, דהי״א יג ו.

64 חגיגה יב ב. 65 תהילים קיט קסד.

עזרת אבותינו שז

ם ד׳ פעמים אומרים בו ביוב;, .כרוך חי לעד וקיים לנצח י קי ל חי ו ך א ל מ ל/ / למלך אל חי וקיים זמירות יאמרו ב/ ברכות והודאות למלך אל חי וקיים וגו׳ ג א/ בדור דורים אל חי וקיים (ו)תמיד הוא ימלוך ד׳. כגגד ד׳ ושנותיך לא יתמו** אד ד׳ אורך ע שגותיך7* ב׳, אם שעתיך בימי גבר8* ג/ מספר שניו לא חקרי* ד׳. כ/ וירבו לך שנות תייםיי ב׳, ירבו ימיך ימים ושנות תיים ושלום יוסיפו לךי<י א

/ יראת ה׳ תוסיף ימים ושנות" ד׳. 7 ג 2 ויוסיפו לך שעת תייםא בה אמר רם ש י נ ם בדבריו. רם ו י קי י בל החיות ממנו הוא. ו ל ח אע י p , שהכסא כל כך רם ונישא הוא ביותר באין שיעור, זהו וממעל ל 7 4 ונישא אשר על ראשם במראה אבן ספיר יי. על הרקיע לא נאמר אז היה משמע ממש הכסא על הרקיע, אלא ממעל זהו מאד למעלה. מראה אבן ספיר לא נאמר אלא כמראה, שכך הכסא רם, שהנביא אמר כמראה כך נראה לי מפני גובהו אינו יכול לראות, ועל אותו דמות הכסא שאני רואה דמות כמראה אדם, לפי, רם על כל י י ׳ שהכבוד אינו על הכסא בי הוא רם ונישא ביותר*7. זהו כי רם ה8 נכון כםאך 0 . וכסא הדין הוא הנברא קדם 7 י , [רם] על בל גאים ה׳ 7 8 ׳ גויס ה״ ויגבה ה׳ צבאות במשפט, והכבוד ׳ 8 יושב על כסא רם ונישא, וכתי 2 ׳ , ובתי מאז י8

למעלה מנושא מאד מאד.8 האל הגדול הגבור 5 ׳ , וכתי 8 רא האל הגדול הגיבור והגורא4 ו נ ל ו ו ד ג [ו]הערא שומר הברית, ולא כתי׳ גיבור. ובת׳*8 גדול ה׳ ומהולל מאד, הרי גדול. לכך ס(ו)מך גדול 8 8 8 גורא תהילות, הרי ערא אצל הילול 7 כת׳ אצל הילול. ו ונורא, כי גודלו אשר מראה לנביאים לפי ראות עינים נותן קץ לגודל כבודו,, , אבל גודלו אין חקר לפי מה שהוא אך רץ״9 8 אשרי היודעו ומכירו ורב כחי לכך אמר זאת המעלה והשתחוה לו, ובן גורא אלהים בתהילותיו, מי ימלל9 תהילותיו לא גאמר אלא תהילתו אתת מי ' ו לת גבורות ה׳ ישמיע כל תהי

. 9 ישמיע, גדול וגורא מי יכילנו2ה י ב ג מ . ו 9 ם לפי ששונא»ם, ראה כל גאה (ו)הבניעהו3 י א ל ג י פ ש מם דכתיב*9 י ר י ס א א י צ ו . מ 9 5 , במסילה העולה 9 4 ם לשום שפלים למרום י ל פ שם הם, בכל י ל ר ד ז ו ע ם הם ישראל. ו י ו נ ה ע ד ו פ מוציא אסירים בכושרות. ו, שדלים הם בגלות. 9 7 מקום שבתו׳ דל ועני [ואביון] בישראל הכתוב מדבר

66 תהילים קב כח. 67 שם פסוק כה. 68 איוב י ה. 69 שם לו בו. 70 משלי ג ב. 71 שם ד י. 72 שם ט יא. 73 שם י כז. 74 ישעיה נו טו. 75 יחזקאל א כו. 76 עיין סודי תיא (עמ׳ כב ל). 77 תהילים קלח ו. 78 שם קיג י. 79 חגיגה יג כ. מדרש אותיות דר׳׳ע השלם נוסח א׳(בתי מדרשות עמ׳ שפ): רם על כל גדם ה׳ אל תקת גוים אלא גאים. 80 ב׳׳ר פ״א ד, נדרים לט ב, פסחים נד א, תנחומא נשא יא, מדרש תהילים פצ׳׳ג ג. 81 תהילים צג ב. 82 ישעיה נז טז. 83 ישעיה ה טז. 84 דבתם י מ. 85 נחמיה ט לב. 86 תהילים קמה ב. 87 שמות טו א. 88 עיץ מדרש תהילים קו ב, תנחומא שמות א. 89 תהילים קמז ה. 90 ל׳׳ה כתתו. 91 תהילים קו ב. ובמדרש תהילים שם: מה נורא תהלות א׳׳ר יודן אתה נורא על כל תהלתך, עי׳ תנחומא שמות א רש׳׳י ואבע׳׳ז שם טו יא. 92 יואל ב יא. 93 איוב מ יב. 94 שם ה יא. 95 דהי״א כו יח. 96 תהילים סח ז. 97 ב׳׳ר

שח פירושי סידור התפילה לרוקח

ו כמו ותעל שוועתם אל האלהים, וישמע י ל ם א ע ו ו ת ש ע ו ב מ ע ה ל נ ו ע ו. ״ ׳ , ויזעקו בני ישראל אל ה 9 8 ת נאקתם אלהים א

רם א׳, ונישא ב׳, גדול ג׳, ונורא ד׳, משפיל ה׳, ומגביה ר, מוציא ז׳, ופודה ח׳, עוזר ט׳, עונה י׳, בגגד י׳ הוא אלהי האלהים א׳, ואדוני האדונים ב׳, האל הגדול ג׳, הגיבור ד׳, והנורא ה׳, אשר לא ישא פנים ר, ולא יקח שוחד ז׳, עושה משפט, י׳, וכנגד י׳ שירות שנאמרים להקב״ה והם 0 0 ׳ יתום ח׳, ואלמנה ט׳, ואוהב גרי

. נ 0 נ ם ד ר ו ש , ובמדרש שיר ה , 0 , ובויכולו2 , 0 , ׳ לתי מנויים במכי

ך לפי שהצילנו אנו אומרים ר ו ב מ א ו ו ך ה ן ברו ו י ל ל ע א ת ל ו ל י ה תך בפי בל ר ו ב מ א ו ו ך ה נורא תהילות לאל עליון שהוא עליון על כל, ברו נשמה. ההילות א׳ ברוך ב׳ ומבורך ג׳, ואחר בך משה ובני ישראל לך ענו שירה,ד ג׳ כי קדוש אני ה׳ בתורה, ע ת השירה ב׳, אשירה ג׳, כ אז ישיר משה א׳, א1 א׳, כי קדוש אני ה׳ ואבדיל 0 4 ואלו הן: קדושים תהיו כי קדוש אני ה׳ אלהיכםת לחם אלהיך הוא מקריב, כי קדוש אני ה׳ מקדשכם»0י ׳ ב׳, וקדשתו כי א 0 5 אתכם

ג׳, ובל שבחו משולש קדוש קדוש קדוש., ויען 1 0 8 , וכן וענו הלוים , 0 7 ה ו לך הכריזו, במו עלי באר ענו ל נ לך עם (וכולם אמרו) בעלז ל ו ו כ ר מ א ה על הים. ו ב ה ר ח מ ש . ב ' 0 הראשון דאיוב9

לבם." מי במוך באלים אחרים במוך שהרי עשיח בהם 0 י ם ה י ל א ה ב כ ו מ י כ מך ו מ י כ . מ ״ 2 , ועוד מי כמוך באלים, בכל בני מעלה שנקראו אלים ״ , שפטים." 3 ת מפוחד בתהילה מי ישמיענה ו ל י ה רא ת ו . נ ק ע נ ש ו ד ו ק ר ב ד א נ״ בים, לפי שפרעה 5 . לעושה נפלאות " 4 ד אבוהם עושה פלא א ע ל ה פ ש ו ע״, היה צועק , לפי שהיה אומר מי ה׳ אשר אשמע בקולו7 ״ 6 מים היה בים מ״י י בים נ׳ ימים מי כמוך, לבך קבעוהו לומר בכל יום. וכל האומות בפרו בע׳׳ז1 ואמרו מי כמוכה באלים. מי כמוכה באלים ה׳ כתי, מי כהקב׳׳ה 1 במכילתין 8 שמכה מצרים באלים היה רד״ו שנה ואחר כך הכם, ולפי שעשה נוראות ביםם י ל א ה ב כ ו מ י כ ", על כן אמרו נורא תהילות. מ 9 דבתיב נוראות על ים סוף

פע״א א, מדרש תהילים ה ו. 98 שמות ב כג־כד. 99 שופטים ג ט. 100 דברים י יז־יח. 101 מכילתא בשלח השירה פ״א. 102 תנחומא בשלח י׳, ילקוט שמעוני יהושע פ״י כ. 103 ל״מ, עיין שהש״ר ו א. 104 ויקרא יט ב. 105 ויקרא כ כו. 106 ויקרא כא. 110 שמות טו יא. ב ח. 107 במדבר כא יז. , 108 דברים כז יד. 109 איוב ג 111 מכילתא בשלח פ״ח: כיון שראו ישראל שאבד פרעה וחילו בים*זוף ובטלה מלכות של מצרים ונעשו שפטים בע״ז פתחו פיהם ואמרו מי כמוכה, ועוד שם: מי כמוכה כאלו שקורים עצמםת לקח יחזקאל יז יג, אילותי לעזרתי חושה א אלוהות. 112 רש״י שם: בחזקים, כמו ואת אילי ה תהילים כב כ. 113 רש׳׳י שם: יראוי מלהגיד תהלותך פן ימעטו ע׳׳כ נאמר לך דומיה תהלה, תהילים סה ב. 114 תהילים עח יב. 115 שם קלו ב. 216 אוצר מדרשים ח ״א מדרש דושע (עמ׳. 118 מכילתא פ״ח: אלא אף האומות כששמעו וכו׳ כפרו כולם כע׳׳ז ב 154). 117 שמות ה וכו׳ ופתחו וכוי. 119 תהילים קו כב. ובמכילתא: מי כמוך בניסים וגבורות שעשית על הים שנא׳

עזרת אבותינו שט

. מי 1 2 1 , התשיתי מעולם אחריש אתאפק 1 2 0 כי רואה עלבון בניו ונעשה אלם. מי כמוך באלים , 2 2 כמוכה באלים כי מי בשחק יערוך לה׳ ידמה לה׳ בבני אלים

. 1 " ׳ ה׳, מי בכל שמותיך אל בשם המובחר הת תהלת ל ה רא ת ו . נ 1 2 ש נאה ואדיר בקודש4 ד ו ק ר ב ד א ך נ ו מ י כ מ חסר יו׳׳ד וו״ו אפילו תהילה אחת נורא היא שאין לה סוף, מי ישמיע כל, ונפשי יודעת 1 2 6 א בכל דור ודור נפלאים מעשיך ל ה פ ש ו . ע 1 2 5 לחו תהי. י״ב תיבות במי כמוכה לפי שאמרוהו י״ב שבטים כשגזר מים לי״ב 1 2 7 מאד

. 1 2 ד אבותם עושה פלאי , זהו ע 1 2 גזרים8ם היא ויושע שאמרו בשגאלם, שוררו. י ל ו א ו ג ח ב ה ש ש ד ה ח ר י ש

' 1 3 0 לם גדולים וקטנים הודו להקב״ה ו ד כ ח ם י י ת ה פ ל ש ך ע מ ש לד ה׳ מלך לא אמרו ע ם ו ל ו ע ך ל ו ל מ ׳ י ו ה ר מ א והמליכוהו עלי־־ם בים. ום ל ו ע ך ל ו ל מ ׳ י . ה 1 3 אלא ימלוך, לעתיד, ואז היתה לה׳ המלוכה לעולם ועדיד ד׳ תיבות, לאחר ד׳(תיבות) תיסוב לו המלוכה, לבך סיימו בד׳ ועד׳, לכך ע ו, כי נתנבאו על 1 3 2 ׳ תמצא כל אותיות שבא״ב בהתתלת תיבות שבויושע תוץ מדת ת(חתחו 1 ורבותא די מלכו 3 4 , ואמרו ימלוך כמו שכת׳ 1 3 3 מפלת מלבות רביעית כל שמיא יהיבת לעם קרישי עליונים מלכותא מלכות עלם, לבך אין ד׳ בשיר, לכן ראש פסוק וסיים בד׳, 1 3 3 ויושע בהתתלת תיבות, ואין ד׳ במזמור עלמות, וסמך לו האויב תמו, ואחר כך , 3 6 עד גערת גוים אבדת רשע שמם מתית לעולם ו

וה׳ לעולם ישב.ה ד פ ל כאשר עשית כבר במצרים. ו א ר ש ת י ר ז ע ה ל מ ו ל ק א ר ש ר י צו. , 3 8 ת יעקב , כי פדה ה׳ א 1 3 7 ל כאשר דברת בפיך א ר ש י ה ו ד ו ה ך י מ ו א נ כ

. 1 3 9 ו ל וגואלו מיד חזק ממנ א ר ש ל י א ׳ ג ה ה ת ך א ברוד ד׳ ע צור ישראל א׳, לעזרת ישראל ב׳, יהודה וישראל ג׳, גאל ישראל ד׳, כ1 בעד ס׳ ריבוא 4 0 דגלים שיציל מד׳ גליות. בצור ישראל י״ד תיבות וס׳ אותיות שהציל ביום י״ד בגיסן, ובן בי״ד בגיםן יגאליע באשר שמע למצרים יחילו בשמע

. 1 4 1 צור

נוראות על ים סוף. 120 מכילתא שם. 121 ישעיה מב יד. 122 תהילים פט ז. במכילתא: מי כמוך כאלו שמשמשים לפניך במרום שנאמ׳ כי מי בשחק וכו׳. 123 פדר״א פמ״ב: אמרו ישראל לפני הב״ה אץ כמוך במלאכי השרת וכן כל כנוי שמו אלוקים מיכאל וכו׳ מי כמוך. 124 מכילתא שם: נאה אתה ואדיר בקודש לא כמדת בשר ודם וכוי. 125 תהילים קו ב, עיי״ש מדרש תהילים. 126 מכילתא: עושה פלא עשה עמנו פלא ועושה עמנו בכל דור ודור. 127 תהילים קלט יד. 128 מכילתא, תנחומא בשלח י. 129 תהילים עח יב. 130 מכילתא: אלו ואלובp וכוי. 131 מכילתא ספ״י: ר״י הגלילי אומר פתחו פיהם ואמרו שירה לפני המקום רמ״א אף עו אלו אמרו שירה על הים ה׳ מלך לעולם ועד לא היה אומה ולשץ שולטת בהן לעולם אלא אמרו ימלוך לעתיד לבוא. 132 בפירוש עה״ת בשלח (עמי. פב): מן אז ישיר עד סוף השירה תמצא כל א״ב בתחלת תבות חוץ מד׳ וכו׳ בסוף מלכות רביעית 5«ו אז ישיר וכר. 133 בכת״י פילדלפיא נמחק ע״י הצנזורה ״מלכות רביעית״. 134 דני*!ל.ו»כז. 135 תהילים מזמור מו. 136 תהילים ט ו. 137 דברים כג כד. 138 ידמייה לא ג>• 139 שם. 140 צויין בסודות התפילה.

141 ישעיה כג ה.

ש׳ פירושי סידור התפילה לרוקח

/ מלך גואל ב׳, למלך אל חי ג׳, בעזרת ה׳ פעמים מלך: ומלך גיבור א, וח׳ אלהים חיים , 4 2 ד ה׳ מלך הכבוד בשאו שערים ע והמליכו ד׳, ימלוך ה׳ כם ה׳ ימלוך ד . ע , 4 4 , לאחר שיכלו ד׳ מלכים ד׳ גליות והיה ה׳ למלך , 4 3 בקרייה א׳, ה׳ ימלוך ב׳, כי לה׳ המלוכה ג׳, המלוכה ד׳, למלך ה׳. עזרת אבותינו א׳,ד ג׳ פעמים שעזרנו והביאנו לארץ, ממצרים ע עוזר דלים ב׳, לעזרת ישראל ג׳, כד ב׳ ישועות ע א׳ מבבל ב׳ מאדום ג׳, מגן ומושיע א׳ גואל ומושיע ב׳ כח ראשון ובתת רביעי גא ח שהושיעע מבבל ואדום שהחריבו הבית, לכך אומר ב אל תשכחינו בכל שני וחמישי, לפי שבבל הראשון ואדום הרביעי החריבו בתים., ב׳, וכן הנה אלהינו זה קיויע 4 5 לכך ב׳ ישועות, ישראל עשע א׳ תשועת עולמים, וסימן הראשון ושיני , 4 6 לה ונשמחה בישועתו י לו ויושיענו זה ה׳ קיויע לו ע

. , 4 8 , וא׳ד׳ נכון לצלעו 1 4 7 ק א התריבו בית (וסימן) וא׳ד׳ יעלה מן הד ב׳ הודאות אצל שם עליון, אודה ה׳ ע / כ ברבות והודאות א׳ בולם הודו ב, ב׳. 5 0 ן ו , א׳, טוב להודות לה׳ ולזמר לשמך עלי 4 ' ן ו בצדקו ואזמרה שם אלהים עליד ג׳ רם וא׳ רם ע ברום עולם א׳ ורוממו ב׳ רם ונישא ג׳, הרי ג׳ רם א׳ גישא ב׳, כ, ב׳, ה׳ בציון גדול ורם 5 2 ׳ , א׳, רם על כל גוים ה 5 , ה א ר ונישא, רם ה׳ ושפל י, כי , 5 5 נישא . ואין לחשוב יושב על כסא רם ו , 5 4 ד , ג׳, וא׳ רם ונישא שוכן ע 5 5 א ו ה

על הכסא אומר רם ונישא., טוב לי , 5 7 רה , וב׳ קת נא מפיו תו , 5 6 ת מ ת א׳ אמת ב׳, בעד ב׳ תורות א מ א, א׳, ואש מפיו תאכל 5 ' , ב׳, וכ׳ ואש מפיו תאכל [וגו׳] בערו 5 8 ך תורת פי1 ב׳, מלך גואל א׳ גאלתנו 6 ע א׳ בערו כגתלי אש 1 מ , וב׳ גתלים בערו מ ׳ ב 1 6 גתלים 0 ב׳ ובבורך גאלת ג׳ גאולים ד׳ גאל ישראל ה׳, בעד מצרים בבל מדי יון אדום, ואם תוסיף פדיתנו א׳ פודה ענוים ב׳ ופדה כנאומך ג׳, הרי ג׳ פדיות וה׳ גאולות, הרי ת׳. לכך ת׳ , 6 2 ד בבל, כשדים, מדי, פרס, יון, מוקדון, אדום, שעיר ע הם ח׳ כ אויבים בתוכחה בפרשת ואם בחוקותי. ולעתיד מאשור א׳, וממצרים ב׳,, ח׳, וכן 6 3 ם י ומפחרוס ג׳, ומכוש ד׳, ומעילם ה׳, ומשנער ו׳, ומתמת ז׳, ומאיי ה, ח׳, ג׳ 6 4 ה ד כבש א׳ גדי ב׳ עגל ג׳ מריא ד׳ פרה ה׳ בקר ו׳ יונק ז׳ גמול ידו הת אבל ב׳, מעטה ח ת אפר א׳, שמן ששון ת ח ד לתת להם פאר ת ע ת כ ו פתי, א׳, 6 6 י ד רוח אדוני ה׳ על ע , ג׳, ג׳ פדויות וה׳ גאולוה, כ 6 5 ה ה תהילה תתת רוח כ, ב׳, לבשר ענוים שלחני ג׳, לחבוש לנשברי לב ד׳, לקרוא 6 7 ׳ ונחה עליו רוח ה לשבויים דרור ה׳, ולאסירים פקח קוח ו׳, לנחם בל אכילים ז׳, לשום לאבילי

142 תהילים מזמור כד. 143 דברים ה כג, ש׳׳א יז כו(לו), ירמיה י י, כג לו. 144 עי׳ מכילתא דשירה פ״י. 145 ישעיה מה יז. 146 שם כה ט. 147 בראשית ב ו. 148 איוב יח יב: ואיו נכון לצלעו. 149 תהילים ז יח. 150 שם צב ב. 151 שם קלח ו. 152 שם קיג ד. 153 שם צט ב. 154 ישעיה נז טו. 155 שם ו א. 156 תורת אמת היתה בפיהו מלאכי ב ו, ותורתך אמת תהילים קיט קמב. 157 איוב כב כב. 158 תהילים קיט עב. 159 שם יח ט. 160 שמואל ב׳ כב ט. 161 שם פסוק יג. 162 עי׳ מדרש תהילים ו ב. 163 ישעיה יא יא. 164 שם פסוקים ו־ח. 165 שם סא ג. 166 שם פסוק א. 167 שם

עזרת אבותינו שיא

ק אחזתכם גאולה ד [ג׳] בפרשת בהר סיני, ובכל א ע ' ת׳. ג׳ פדויות כ 6 8 ן ו צי1 ב׳, אחרי גמכר גאולה תהיה 7 0 ה לו וביובל יצא , א׳, גאולה ההי 6 , ץ ר א ע ל ת ת׳ או דודו או בן דודו יגאלגו א׳ יגאלנו ב׳ 7 2 " ג׳, הרי ג׳ גאולה. וג׳ בפסוק אתר י לועאל ג׳, בעד ג׳ פדיות שבבר פדאנו מבבל ומדי ויוון, וגלות אדום כעד כולם, ו

. ׳ 7 ׳ וא׳ בסוף הורו לאל השמים בי לעולם תסדו4 7 לכך ג׳ הודו בהלל הגדול3ד ד׳ ברוך ע ברכות א׳ ברוך הוא ב׳ ומבורך ג׳ ברוך אתה ד׳, הרי ד׳ ברכות, כ׳ 7 8 ׳ ג׳, ברוך ה׳ אשר הציל 7 1 א׳, ברוך ה׳ אלהי אדוני*7׳ ב׳, ומבורך7 7 5 ה׳ אלהי שם' אין לתשוב 8 0 ן ו ' אין לחשוב שהיא ציווי, ברוך [ל]אל עלי 7 י ד׳. אבל וברכת את ה׳׳ שאין בו שם, כעד ד׳ שאין שם ברוך ה׳, ובן אין לחשוב ברוך מרחיב גדי8, בן יעשה הקב״ה ויצילגו מהרה מאדום גלות רביעי 1 8 ברכות ד׳ צריבין להודות 2

ונודה לו ונשבחו. שירות א׳ שירה ב׳ שירה חדשה ג׳, הרי ג׳ שיר, וג׳ שבחו א׳ ותושבחות ב׳׳ ב׳, ה׳ עוזי ומגיני 8 ד רומה ה׳ בעוזך נשירה ״י א׳, ואני אשיר עוזך4 ע שבחו ג׳, כ, וכל שבחו ושירו משולש. תהילות לאל עליון א׳ נורא תהילות , 8 5 ע די ומשירי אהוד שבחי ע ' נפשי את ה׳ א׳ אהללה ב׳, כ ד הללי*8 ע ב/ הרי ב׳ תהילות כ

. , 8 7 ן ו ירושלים הללי אלהיך ציד באם בתוקותי י״ב לשון גאולה וב׳ לשון ע י״ד תיבות בצור ישראל, כ׳, לפי שי״ד שבטים יגאלו ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר 8 פדייה הרי י״ד8

. ׳ 8 9 זבולון יוסף בנימין דן נפתלי גד ואשר אפרים ומנשה, וסימן בל גי״א ינשא

1 שהרי סמך ה׳ צורי 9 מיד שיסיים גאל ישראל יסמוך גאולה לתפילה 0 וגואלי יענך ה׳ ביום צרה יי'. ב״ל אד״ם םומ״ך גאול״ה לתפיל״ה בגימ׳ י״ש ל״וי צריך 9 חל״ק לעול״ם הב״א ובעול״ם הז״ה״י. ביבמות בפרק מצות חליצה נ המתפלל שיתן עיניו למטה ולבו למעלה בדי שיקיים שני המקראות הללו נשא. ובן עיני , 9 5 מים , ובת׳ והיו עיני ולבי שם בל הי , 9 4 לבבינו אל כפים אל אל בשמים

ולבי שם בגימ׳ בתפיל״ה.

יא ב. 168 שם סא א־ג. 169 ויקרא כה כד. 170 שם פסוק לא. 171 שם פסוק מט. 172 שם שם. 173 תהילים קלו א־ב. 174 שם פסוק כו. 175 בראשית ט כי. 176 שם כד כז. 177 בכ׳׳י פילדלפיא: ואברך את הי, בראשית כד מח. 178 שמות יח. 180 בראשית יד יט. 181 דברים לג כ. 182 ברכות נד ב. י י. 179 דברים ח 183 תהילים כא יד. 184 שם נט יז. 185 שם כח ז. 186 תהילים קמו א־ב. 187 שם קמז יב. 188 בפירושו עה׳׳ת שם (עמ׳ שי): בפרשה ז׳ גאולות וה׳ לא יגאל וא׳ יפדה [וא׳ לא יפדה] הרי י״ד גאולות, כנגדן תיקנו י״ד תיבות צור ישראל וכר, (וסיים) [וסמך] לא יגאל אלה המצוות, מי שאינו מקיים המצוות לא יגאל. ורבי מאיר שליח ציבור שהנהיג לומר וגאלינו ה׳ צבאות קדוש ישראל, סמך אקרא דבפרשת נשא (במדבר ח יט) שיש בפסוק ה׳ פעמים ישראל ע״ש. 189 ישעיה מ ד. 190 ברכות ד ב, ט ב: איזהו בן העוה״ב זה הסומך גאולה לתפילה, עי״ש רש״י. ועי׳ סדר רע״ג (ו, ב), האשכול (עמ׳ 23), אורחות חיים הלכות תפילה סי׳ א, כל בו סי׳ יא ועוד. 191 תהילים יט טו, כ א. 192 בכ״י פילדלפיא: בעולם הזה ובעולם הבא, והחשבק יוצא מכוון. 193 יבמות קה ב,

עי׳ מחז״ו(עמ׳ 15), טור סי׳ צה. 194 איכה ג מא. 195 מ״א ט ג.

שיב פירושי סידור התפילה לרוקח

1 כי באשר ידבק , , שנאמר 7 1 9 צריך אדם לדבק איזורו על מותניו כשמתפלל 6 האזור אל מותני איש כן הדבקתי אלי [את בל] בית ישראל, לא יאמר לירמיה באשר ידבק האזור אל מותניך אלא אל מותני איש, זהו כשמתפלל, וכן היו עושין הזקינים וכן צריך לעשות כל תסיד כשמתפלל בכוונה. האבות הן הן׳ ולעובדו 9 9 ' יקבלו התפילה שהם תיקנוה, והתפילה נקראת עבודה 9 8 המרכבה2 זימנין תלת בריך על ברכוהי די אנת פלח ליה 0 , ובדניאל׳ 2 0 0 בבל לבבכם, ותכף 2 0 2 בתדירא, ומה עבודה לרצונכם אף תפילה תכין לבם תקשיב אזנך

. 2 0 3 לגאולה תפילה

2 על הראשונות למנות כל תיבות היוצר, כי למעלה לא ביארגו בל 0 נחזור4 הצורך, כי היה מחובר בפתרונו כקרסים בלולאות.

ד נ׳ תורה בחומש וי׳ תורות ע מתתילת היוצר עד משגב בעדנו ס׳ תיבות, כ, לומר מי שמכוין בברכות בקיים בל 2 0 6 . וסימן כי נר מצוה ותורה אור 2 0 5 הרי ם׳, ובעדם ם׳ 2 0 8 ה מלכות מ 2 וזהו ששים ה 0 התורה בם׳ תיבות 72 בו׳ סדרים, והמקיים והמכוין בשבתות ובברכות כאילו קיים ו׳ סדרים 0 9 מסכתות

. 2 1 משום שיש בהם ס׳ מסכתות, וכן ס׳ שיטות בס׳׳ת0 מאל ברוך גדול דעה עד עונים ואומרים ביראה קכ״ה תיבות, בעד קכ״ה2 וגו׳, ופרשת ם״ י פסוקים בואתחנן, לפי שבואתחנן יש פרשת גלות בי תוליד בנד כל התורה, לומר מה גלות מכפר אף ע עשרת הדברות ופרשת שמע, שהם כ, לומר 2 ' , וראשי תיבות של עשרת הדברות עולין לתרי״ג3 2 ' 2 תפילה מכפרתד כל התורה כמו ע שכל תרי׳׳ג מצות כלולות בעשרת הדברות, ופרשת שמע כ

, ואין לומר יותר מפגי עמי הארצות. 2 , 4 שאז״לד ב״ד רבוא פרסאות בין נהרי שלג ע מן קדוש עד 'ממקומו כ״ד תיבות, כ, וכמו כן בין אופנים לחדרי חדרים, וכן בין חדרי חדרים לחיות 2 1 5 לנהרי ברד הקודש, ובין כ״ד ה׳ בתמניא אפי, וכ״ד אלהי ישראל בנביאים, וב״ד פעמים אומ׳ קדושה בו׳ ימים ביוצר ובעמידה ובסדר קדושה ובערב, והקב׳׳ה מתקדש בכ׳׳ד

שעות ביום ובלילה.

196 שבת י א, עיין תום׳ ד״ה טריחותא, ורא׳׳ש שם סי׳ יט, טור סי׳ צא, כל בו סי׳ יא. 197 ירמיה יג יא. 198 ב״ר פמ״ז ו. 199 ספרי עקב פיס׳ מא, ירושלמי ברכות פרק ד ה״א, תענית ב א. 200 דברים יא יג. 201 דניאל ו יא. 202 תהילים י יח. עי׳ ברכות לא א, ירושלמי ברכות פ״ה ה״ה. 203 ברכות מב א, ירושלמי ברכות פ״א ה״א. עיין מחז״ו (עמ׳ צו), אבודרהם (עמ׳ צ), ועוד. 204 הוספה זו מכתי״פ עמ׳ 73 וכת״י פילדלפיא עמ׳ 153. 205 עיין סידור ר״ש עמ׳ קי. 206 משלי ו בג. 207 קשה לקרוא בשני כתה״י. 208 שה״ש ו ח. 209 עי׳ שיר השירים רבה ו ד: אלו ששים מסכתיות של הלכה וש״נ. 210 מסכת סופרים פ״ב הי״א: אבל בשיטין וכו׳ וברבבות של ישראל ששים. 211 דברים ד כה. _ 212 עיין ברכות נו א, סנהדרץ לז ב. 213 עיין ירושלמי שקלים פ״ו סוף ה״א, סידור רס״ג (עמ׳ קצא), עיץ ערוגת הבושם ח״ד עמ׳ 235, ועיין סודות התפילה. 214 מנחות צט ב. 215 עיין ריקנטי פרשת בשלח, ובסודי רזייא (עמ׳ יד).

עזרת אבותינו שיג

ד נ״ט שם ע תע למלך עד יוצר המאורות נ״ט תיבות, כ מן לאל ברוך נעימות י, לומר מי שאו׳ סדר ברכות בבונה מעלה עליו באלו 2 1 הנכבד בפרשת ויקרא62 ונשלמת פרים שפתינו, מה קרבנות מכפרים ומביאים 1 7 א׳ הקריב קרבנות שנ. ובברכה זו חר״ס 2 , 8 א ב לעולם הבא, אף תפילה מכפרת ומביאה לעולם ה2 לפי ׳ 9 אותיות לפי שמדברת מן החרם, כי החמה בבקר ובערב שמה חרס2 וגו׳, בטרם יבא 2 שאיגה מתגברת כמו ביום, וכתו׳ האומר לחרס ולא יזרת 02 וגו׳, ולחמה יש ג׳ שמות שמש׳ חרם׳ חמה׳ סופי תיבות שס״ה, על 2 החרםה 1

. 2 2 2 שם שם׳׳ה ימות החמה מן אהבה רבה עד הבוחר בעמו ישראל באהבה ק״ב תיבות, בעד ק׳ ברכות, ולקיים ב׳ תורות תורה שבכתב ותורה שבע״פ, 2 2 5 שאנו חייבין לברך בכל יום

לומר כשם שחייב אדם ללמוד בך חייב בהפילה. מן אמת ויציב עד אין אלהים עוד זולתך ק׳ תיבות בעד ק׳ ברכות, כמו2 שבימי דוד היו מתים בבל יום ק׳ נפשות, באו והודיעו לדוד ונתיישב 2 4 שאז״ל בדבר וראה שלא היו נזהרים בק׳ ברבות, עמד ותקן להם ק׳ ברכות ותעצר

המגפה, וכשהלכו בגולה נשתבחו מהם וחזרו ויסדו ק׳ ברכות אחרים. מן עזרת אבותיגו עד ואמרו בלם ק״ל תיבות, לומר מי שמכוין בו כאילוד העבודה ע , שהתפילה כ 2 2 5 הקריב קערת כסף אתת שלושים ומאה משקלה

. 2 2 6 קעה תי בשירה חדשה י״ג תיבות, בעד י״ג שאמרו שירה על הים, י״ב שבטים2 שיר השירים מלאכי השרת אמרוהו על הים, 2 ומלאכי השרת, והיינו שאז״ל 7

2 קדמו שרים אתר נוגנים. 2 וכתי׳ 82 2 9 בצור ישראל י״ד תיבות בעד י״ד שעאלו, הק׳ בעצמו כביכול כדכתיב עמו אנכי בצרה, וי״ב שבטים וערב רב שהיו משועבדים לפרעה ויצאו עתה

לחירות הרי י״ד.ד פרשת העגל שרמוז בה כי ע מן אמת ויציב עד גאל ישראל רע״ב תיבות, כ2 בר״ע להפך ער״ב רב, בי ערב רב הטעו את ישראל שבאו לידי 5 0 א בר״ע הו, 2 5 2 , וכן רע״ב תיבות מן ויאמר ה׳ למשה לך רד עד לשמצה בקמיהם 2 3 1 העגל והמכוין בברכות מכפר על מעשה העגל. ובן אברהם יצחק ויעקב חיו רע״ב אלפים יום, כי בזכותם כיפר הק׳ על מעשה העגל, ואנו מיחדים אותו בכך

. 218 עיין מנחות קי ג 216 עיין מש׳׳כ בפירושו סוף פרשת ויקרא (עמ׳ ריר). 217 הושע ז א. 219 מנחות קי א: וממאי דעיר ההרס לישנא דשימשא היא דכתיב האומר לחרס ולא מרח וכוי. 220 איוב ט ז. 221 שופטים יד יוז. 222 מדרש עשרת הדברות: שס״ה מלאכים פקודים על החמה ומוליכק אותה בנחת מחלק לחלק שלא תסוב העולם בשעה אחת. 223 מנחות מג ב וצויין למעלה, ועיין מחז׳׳ו(עמ׳ צ) בארוכה. 224 מובא במחז׳׳ו(עמ׳ צ). 225 במדבר ז יג. 226 ברכות כו ב, ב׳׳ר פר׳ ס׳׳ח יא, תנחומא תשא כג: לא התקינו התפילות אלא כנגד קרבנות. 227 מכילתא פרשת השירה ספ״א: ולא ישראל בלבד אמרו שירה וכו׳ אלא אף מלאכי השרת וכד, ועי׳ שהש״ר א יב. 228 תהילים' סח כו. 229 שם צא טו. 230 שמות לב כב. 231 עיין שמו״ר פמ׳׳ב ו, מובא בפירושו עה״ת כי תשא (עמ׳ קעה). 232 שמות לב ז־כה. 233 מכילתא

שיד פירושי סידור התפילה לרוקח

תיבות, ומודים לו שהוא אל, לבך אמת ויציב מתחיל באל״ף ומסיים בלמ״ד גאל ישראל הרי אל.

מן עזרת אבותיגו עד גאל ישראל קע׳׳ב תיבות בנגד עשרת הדברות שיש, וקע״ב תיבות יש מבראשית עד יום הששי, לומר מי 2 בות" בהם קע״ב תי ששומר עשרת הדברות כראוי בזכותו עומד בל מה שנברא בששת ימי בראשית. ומי שאומ׳ אותו בכוונת לבו מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עשרת הדברות, ובן יחוד שמים ויראת שמים, על כן מעלה עליו כאילו בזכותו עומד כל מה שנבראת האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. 2 א 3 בו׳ ימים, והיינו דכתיב 4 כך קיבלנו מדבינו יהודה חסיד זצ׳׳ל אב החכמה באותה שנה שנפטר בו

שנת תתקע״ז לפרט.

[מה] תפילת שמוגה עשרה — מגן אברהם

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

אדני שפתי ו׳ תיבות נגד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ו׳ רקיעים, וילון. ב ׳ / ואין אומרים שומע תפלה, ואין אומדים כי שם ה׳ וכו ם ו ל אינו משמש כ

ת/ כנגד מ״ב אותיות בפסוקי ואברכה מברכיך ומקללך בו מגן אבות מ״ב תי אא(ו)ד ונכרכו בך כל משפחות האדמה (ובזרעיך), וברכותיה בשם מ״ב אותיות. וכל אותיות בברכה זו לבד מן הפ״ה, לפי שאברהם לא שאל והלא אמרת״ כי

ביצחק יקרא לך זרע. בברכה זו מ״ב תיבות ובברכה שניה נ״א תיבות ובברכת אתה קדוש י״ד תיבות, הרי ק״ז תיבות באילו ג׳ ברבו׳, לפי ששלשתן מיוסדים אחר המזמור הבו לה׳ בני אלים י ובו צ״א תיבות, ובפסו׳ כי בראותי ילדיו' יש בו י״ו תיבות, הדי ק״ז, נגד ק״ז תיבות שבאותן ג׳ ברכו׳, ועכשו יש לנו להודות להק׳ שהוא בעצמו

׳ ומזון ויולדת וגשמים". עושה ולא השליח, ואילו הן תחיית המתי

' אגו מבקשין לפגי המלך הגדול ך ת ל י ה ד ת י ג י י פ ח ו ת פ י ת ת פ ׳ ש ה2 ושפתי רעות יהלל פי, שמגעגע בשפחיו, כך ה׳ שפתי תפתח כמו שכתוב

233 מכילתא שם: הקב׳׳ה דיבר כל קע׳׳ב תיבות בדיבור אחד. 234 קהלת יב יג.

[מה] א) חגיגה יב ב. ב) עי׳ הג״מ תפילה פ״ב ה״ד, מרדכי ברכות רמז כב. תשב׳׳ץ סי׳ רכז. ארוזות חיים הל׳ תפילה אות ב׳, כל בו הל׳ תפילה (ה, ב) שהביאו מנהג זה. ובטור או״ח סי׳ קיא: ויש נוהגים לומר קודם פסוקים כגון שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו(תהילים סה ג), כי שם ה׳ אקרא וכוי, ואץ לאומרם דהוי הפסק. ג) בטור סימן קיג: ברכה ראשונה יש בה מ״ב תיבות ולא נתגלה לי טעמם וכוי. ובאורחות חיים שם אות מ ובכל בו שם: בברכה זו יש מ״ב תיבות כנגד שם בן מ״ב תיבות, על כן אמת חז״ל שצריך לומר זאת הברכה בכוונה יותר משאר הברכות (עי׳ ברכות לד ב). ד) בראשית יב ג. ה) שם כא יב. ו) תהילים מז׳ כט. ז) ישעיה מג ז. ח) תענית ב א,

_ וכ״ז מובא בטור שם. .

1 תהילים נא מ. עיין ברכות ד ב, ט ב: א״ר יוחנן בתחלה הוא אומר ה׳ שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר יהי לרצץ אמת פי. 2 שם סג ו.

מגן אברהם שטו

האדם ישים לבו בכפו ומבוין ואומר שפתי תפתת שלא אשגה בתפילתי, ואז פי, זהו ה׳ שפתי 3 יגיד תהילתך. יסדיר אדם שבחו [של הקב׳׳ה] ואתר כך יתפלל

תפתח ופי יגיד תהילתך. ו׳ תיבות בפסוק, במו בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ובגגדו ו׳ רקיעים, ובגגד ו׳ ברוך אצל שם בחומש, ואילו ווילון אינו משמש כלום כדאית׳ בחגיגה4ף ב׳, ברוך ה׳ אלהי אדוניי ג׳, ג 5 א׳, וברוך אל עליון אשר מ ם הם: ברוך ה׳ אלהי ש׳ ה׳, וברכת את ה׳ ואברך את ה׳ אלהי אדוגי8 ד׳, ברוך ה׳ אשר הציל אחכם' ו׳, גגדם ו׳ תיבות אומרין לפני התפילה. ואין לומר שומע תפילה וגו׳, 0 אלהיך ולא כי שם ה׳ אקרא״, בי אין בהלכה מתיר כי אם ה׳ שפתי תפתח ופי יגיד. ועוד במשגה תורה בפסוקי המקום והשם, כגון כי אם אל המקום 1 2 תהלתך, בך פעמים ה׳ במו בתפילה ה׳ שפתי מגן ומתיה וגקדש עד האל , 3 ׳ אשר יבחר ה הקדוש, וכל הברכות וברכו בברכה, לכך אין להוסיף כי שם ה׳ אקרא. ולמה1 3 ׳ ׳ רבתי 4 כמד פסוקי המקום, לפי שכתו׳ ויפגע במקום אין פגיעה אלא תפילה, בעד ג׳ תפילות ביום, וכתי׳יי 1 6 אל תפגע בי. וג׳ מקום בפסוקי׳ ויפגע במקום שויתי ה׳ לעדי תמיד. לכך יבוין בתפילתו כי המלך הגדול עומד כעדו, ולכך אומר ברוך אתה ה׳. ומה שאין אומר מלך העולם, כי אין לומר מלך העולם אלא במקום שנהגה, אבל התפילה ספק אם תתקבל תפילתו (אין לומר מלך, ובישתבח , 8 ה העולם אלא מקום שנהנה), ובבל מצוה אומ׳ מלך העולם שציונו ז סיום הזמירות, ובברוך שאמר לפי שכבר אמר מרחם על הארץ, הרי הוהנה,, שהיא ברכה הסמוכה לתבירתה. ועיקר 1 ל ברוך בי אם בראשונה9 ואין מתחי נסיון האדם בכל יום היא כוונת תפילה, שמדבר למקום פה אל פה, על בן יכוין

ת דבר ה׳. הירא א

ו נ י ה ל ׳ א ה ה ת ך א ו לפני שכינה בעדו אומר ברו נ י ה ל ׳ א ה ה ת ך א ברוב לפי שהם ק ע י י ה ל א ק ו ח צ י י ה ל ם א ה ר ב י א ה ל ו א נ י ת ו ב י א ה ל א ו, ג 2 אומר האבות. אברהם תיקן תפילת השחר מי העיר ממזרח צדק 1 0 תיקנום, והוא תלה אבן 2 , ואוהביו כצאת השמש בגבורתו3 2 2 זרע אברהם אוהבי

3 ברכות לב א: דרש ר׳ שמלאי לעולם יסדר וכוי. 4 חגיגה יבב. 5 בראשית ט כו. 6 שם יד כו. ד שם כד כז. 8 שם פסוק מח. 9 שמות יח י. 10 דברים חי. 11 שם לב ג. 12 צויין בסודות התפילה. 13 דברים טז ו. 14 ברכות כו ב. תענית ז ב, ח א, ירשלמי ברכות פרק ד ה׳׳א, פם׳׳ז פכ״ח יא, תנחומא מקץ ט. 15 ירמיה ז טז. 16 בראשית כח יא. 17 תהילים טז ח. 18 הרוקח סי׳ שםג(עמ׳ רנג): בכל ברכות שהן הודאות להקב׳׳ה יש בהן הזכרת שם ומלכות אבל בתפלת י״ח שאינו הודאה על שום הנאה אלא על תביעת צרכיו של אדם לעולם יסדר אדם וכו׳ הילכך לא תיקנו בה מלכות, עיין תוס׳ ברכות מ ב ד״ה אמר, ובדף א׳ ד״ה מאן. עיין כל בו הל׳ תפילה סימן יז, אבודרהם (עמ׳ כד), פירוש רבנו יהודה ב״ר יקר, ראבי״ה ברכות סי׳ קיד. 19 ברכות מו א, פסחים קד ב. 20 ברכות כו א, ב״ר פס״ח יא, ירושלמי ברכות פ״ד ה״א, פס״ז ויצא פכ״ח יא. תנחומא חיי שרה ה, מקץ ט, כי תשא כג ועוד. 21 ישעיה מא ב. 22 שם פסוק ח.

23 שופטים ה לא.

שטז פירושי סידור התפילה לרוקח

. אמ׳ 2 , לכך אומר האיר המזרח שבחברון6 2 5 , לשמש מרפא בכנפיה 2 4 מרפא, יושב פתח האהל 2 7 יצחק אין תפילת אבי מועלת כי אם עד תוקפה של חמה5 רמ״ח, סופן 0 ׳ , ואורת׳ צדיקים׳ תשמר 2 9 , ואוהביו בצאת השמש 2 8 בחום היום, נוגה והולך ואור עד נבון היום, אתקן תפילת צהרים שעקדני בגימ׳ אברה״ם יג5 ביום ולא והיה חפץ לשוחטיגי בצהרים, לכך ביום צוותו להקריב קרבגותיהם2, ויועיל כל זמן שחמה בעולם, עמד יצתק ותיקן תפילת המנחה. אמר 3 3 בלילה יעקב תפילת אברהם עד גבורת השמש תפלת יצחק עד שקיעתה, אתקן תפילת ערבית הכוכבים עם הירח בלילה, כי יעקב ובניו עוסק בלילה ותח־ שנתי. ולפי שהאבות תיקנו 3 6 , ותפילת ערבית כל הלילה 3 5 , ויקץ יעקב משנתו 3 4 י נ מעי3 ואעשך לגוי גדול 7 ״. ולפי שכתוב 3 התפילות הזכירום בראש כל הברכות63 ואברככה קובע אני לך בי״ת ברכות אבל אין 8 ואברככה, ואומ׳ בבראשית רבה אתה יודע אם שלך קודמת אם שלי קודמת, א״ר חייא בשם ר׳ זעירא שלך קודמת כשאומרים מגן אברהם ואחר כך מחיה המתים. א״ר יודן ואברככה רמ״ח אף אותיותיך אברהם רמ״ת, לכך אומ׳ ברכת אבות מיד, ולפי שכתוב הבו

3 אומר תחילה ברבת אבות. 9 לה׳ בני אלים כדאמ׳ במגילה. 4 י אב , אילי מו 4 0 ק א א האל החזק, כמו אילי ה ר ו נ ה ר ו ו ב י ג ל ה ו ד ג ל ה א הר על שם יצחק ו ב י ג . ה 4 ל על שם אברהם האדם הגדול בענקים2 ו ד ג ואומר הא על ר ו נ ה ת בארות המים. ו 4 ויחפור א 4 כת׳ 4 שנעקד, ו 3 גיבורי בת עושי דברו4 נורא המקום 6 ׳ 4 ששכב במקום בית אלהים, שכת 5 ה ז שם יעקב מה נורא המקום ה, על כן תיקנו 4 4 אמרו האל הגדול הגיבור והנורא8 7 אלהים ממקדשיך. משה ועזרא4 9 ׳ כת ן שהקב״ה עליון על בל, ו ו י ל ל ע בתפילה האל הגדול הגיבור והנורא. אם באשר עשה לאברהם י ב ו ם ט י ד ס ל ח מ ו וברוך אל עליון אשר מגן צריך. ג, 5 0 ק א ל ואז אמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים ו כ ה ה נ ו בדלוק המלכים. קי ד ס כר ח ו ז וכן גומל חסדים טובים לעניי עמו הדלים בגלות בין האומות. ו, וכן 5 ת אברהם׳ ת בריתו א ם ויזכור אלהים א ה י ג י ב ג ב ל ל א ו א ג י ב מ ת ו ו ב א

24 בבא בתרא טז ב: אבן טובה היתה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד נתרפא. 25 מלאכי ג כ: שמש צדקה ומרפא בכנפיה. 26 משנה יומא כח א. 27 עיין יומא כח ב: צלותיה דאברהם מכי משחת כותלי. וקטע זה מובא בפירושו לפרשת חיי שרה עמ׳ קפט. 28 בראשית יח א. 29 שופטים ה לא. 30 משלי ד יח: וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. 31 תנחומא לך טז: כשמל א״ל הקב״ה לא יקרא עוד שמך אכרם והיה שמך אברהם הוסיף לו ה׳ חמשה, מנין רמ״ח אבתם לפיכך והיה תמים, ועיין נדתם לב א. 32 ויקרא ז לח. 33 עיין מגילה כ ב ורש״י ד״ה ביום צוותו. 34 בראשית לא מא. 35 שם כח טז, עיין ב״ר פס״ט ז. 36 ברכות כו א. 36א וכ״ה סידור ר״ש מגרמייזא (עמ׳ קב), עיין טור סי׳ קיג: ברכה ראשונה והיא אבות. 37 בראשית יב ב. 38 פל״ט יא. עיין פסחים קיז ב, תנחומא לך ד. 39 מגילה ין ב, ר״ה לב א. תהילים כט א. 40 יחזקאל יז יג. עיץ רש״י ר״ה שם: בני אלים לישנא דתקיפי כמו ואת אילי הארץ לקח. 41 שמות טו טו. 42 יהושע יד טו, עיין סוף מסכת סופרים. 43 תהילים קג כ. 44 בראשית כו יח.~* 45 שם כח מ. 46 תהילים סח לו. 47 יומא סט ב. עיין ברכות לג ב, מדרש תהילים פי״ט ב. 48 דברים י יז, גחמיה ט לב.

49 בראשית יד כ. 50 שם טו יט. 51 שמות ב כד.

מגן אברהם

ה ב ה א . ב 5 3 ה ואעש למען שמי ב ה א ו ב מ ן ש ע מ . ל 5 ת בריתי יעקב2 וזכרתי אן באשר עשה לאברהם כשחלק עליהם ג מ ע ו י ש ו מ ר ו ז ו ך ע ל מביא הגואל. מ

. 3 5 ם אגבי מגן לך ה ר ב ן א ג ׳ מ ה ה ת ך א . ברו 3 4 לילה

3 כשהכה אברהם את המל(א)בים עמד אברהם והיה בפרקים דרבי אליעזר6 מתפלל לפגי הקב״ה ואומר רבוגו של עולם לא בכח ידי ולא בבח ימיגי עשיתי5 7 ת כל זה, אלא בכת ימיגך שאתה מגן לי בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר א ואתה ה׳ מגן בעדי כבודי ומרים ראשי, מגן בעדי בעולם הזה בבודי ומרים ראשי. ואתה ה׳ מגן 3 8 לעולם הבא, ופתחו עליונים ואמרו ברוך אתה ה׳ מגן אברהם

. 3 בעדי כבודי ומרים ראשי בגימ׳ במלאבי״ם מרי׳׳ם ראש״י9

במגן ב׳ פעמים תסד תסדי אבות א׳ גומל חסדים בי, בנגד ב׳ חסדים שעשה לאברהם שהשיב את הרכוש והרג המלכים, לכך ב׳ רדיפות וירדוף עד דן א׳6 ב׳, לכך וירדפם הפ׳ הפוכה בעד ב׳ רדיפות, לכך הותש ב׳ 0 בה וירדפם עד חו. וגם לישראל זוכר 6 2 6 ומשום והאתר נתן בדן 1 כה מקומות עד דן משום פסל מי חסדי אבות ועושה לנו ב׳ תםדים: א׳ ששומרינו מעלילות פן יתעוללו בנו, לכך ב׳ חסדים במגן, וב׳ חסדים 6 4 , ב׳ בכל (צרתינו) [צרתם] לו צר 6 הערילים3

בזה הפסוק, חסדי ה׳ אזכיר ומסיים ברוב חסדיו.

6 ב׳. וב׳ ד והיה ברכה א׳ ואברכה מברכיך5 אלהי אברהם א׳ מגן אברהם ב׳, ע, וכן ב׳ פעמים מגן: 6 פעמים נאמר לו לך לך אחד מארצך ואחד בעקידה6ד ב׳ ניסים זורק בהם עפר ונעשה חיצים ומושיע ומגן א׳, מגן אברהם ב׳, ע, וזהו מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן [וכר] בעפר חרבו כקש ותרבותי6, ובעד שהצילו מפרעה א׳ ומן אבימלך ב׳. עוזר א׳ ומושיע ב׳ ומגן 6 8 גדף קשתו6 אני ה׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים א׳, והושיע 9 ג׳, שעזרו מכבשן האש דבתיב מפרעה שלקת אשתו ב׳, והיה מגיע במלכים אגבי מגן לך°י ג׳, לפי שג׳ פעמים7 ב׳, לך לך 2 אמר לו הקב׳׳ה שילך לו, לך לך מארצך״י א׳, קום התהלך בארץה״ ג׳, בך מוליך הקב״ה ישראל לארץ ג׳ פעמים ממצרים מבבל רי אל ארץ המו7 א׳, כי 4 ומאדום. וג׳ פעמים עולים לרגל. וג׳ פעמים ויםע מלאך האלהים ההולך7 ג׳. וג׳ פעמים ה׳ אלהיכם ההולך עמכם יי א׳, 6 7 ב׳, הנה מלאכי ילך 5 י ילך מלאכד ג׳ ע 7 ג׳, הרי ג׳ הליכות. כ 9 ו 7 ב׳, הלא בלכתך עמנ 8 ה׳ אלהיך ההולך עמך

52 בראשית ט טו. 53 יחזקאל כ ט, כב. 54 בראשית יד טו. 55 שם טו א. 56 סוף פרק כז. 57 תהילים ג ד. 58 ראה הרוקח סי׳ שכב (עמ׳ ריד) הביאו. 59 ל״י החשבץ. 60 בראשית יד יד־טו. 61 רש׳׳י שם פסוק יד: עד דן שם תשש כוחו שראה שעתידץ בניו להעמיד שם עגל, עיין צו א, תנחומא לך לך יג. 62 מ׳׳א יב כט. 63 דהי״א י ד: פן יבואו הערלים האלה והתעללו בי. 64 ישעיה סג ט. 65 בראשית יב ג, ד. 66 בראשית כב ב. 67 תענית כא א, p^ro קח ב, תנחומא לך לך טז, ב׳׳ר פמ׳׳ג ג. 68 ישעיה מא ב. 69 בראשית טו ז. 70 שם פסוק א. 71 שם יב א. 72 שם יג מ. 73 שם כב ב. 74 שמות יד יט. 75 שם כג בג. 76 שם לב לד. 77 דברים א ל. 78 שם לא ו. 79 שמות לג ו.

שיח פירושי סידור התפילה לרוקח

הליכות באברהם, וג׳ ישועות שהצילו, לכך ג׳ עוזר ומושיע ומגן, וכן אתה ה׳8 ג׳. 0 מגן בעדי א׳ כבודי ב׳ ומרים ראשי

האל הגדול א׳, הגיבור ב׳, והנורא ג׳, אל עליון ד׳, גומל ה׳, קוגה ר, זוכר ז׳, מביא ח׳, מלך עוזר ט׳, ומושיע י׳, ומגן י״א, מגן אברהם י״ב, הרי י״ב שבתות., וי״ב כת׳ ראיית הכבוד ומחזה באבות, אילו 8 1 ד י״ב מחנות שסביב הכבוד ע כ8 ג׳, בן צ״ט שנים 4 8 ב׳, במחזה לאמר 3 ו 8 א׳, הגראה אילי 2 הן: וירא ה׳ אל אברם8 ז׳, 8 8 ו׳, וירא אליו ה׳ בלילה 7 יאמר 8 ה׳, וירא אליו ו 6 ׳ 8 ד׳, וירא אליו ה 5 וירא9 טי, אל ישראל 0 8 ח׳, וירא אלהים אל יעקב 9 ו מזבח (לאל) [לה׳] הנראה אלי9 יא׳, מראות חשוב בשנים, או וארא אל 2 ז 9 י׳, אל שדי נראה אלי.בלו 1 במראות9 יב׳, כן י״ב פעמים נאמר כבוד ה׳ נראה, ואילו 5 אברהם ואל יצחק ואל יעקב9 א׳, ויפנו אל המדבר והנה כבוד ה׳ נראה 4 ׳ ת כבוד ה הן: ובוקר וראיתם א9 ד׳, וירא 7 9 ג׳, הראיני נא את כבודך 6 כלת 9 ב׳, ומראה כבוד ה׳ כאש או 5 ן בענ9 ו׳, וכבוד ה׳ 9 ם ע ת העם וירא כבוד ה׳ אל כל ה 9 ה׳, ויברכו א 8 ׳ אליכם כבוד ה1 0 1 ׳ ז׳, כי כל האנשים הרואים את כבודי 0 0 נראה באהל מועד אל כל בני ישראל' ט׳, והנה כסהו הענן וירא 0 2 ׳ ת בל העדה וירא כבוד ה ח׳, ויקהל עליהם קרת א׳ יא׳, ותאמרו הן הראנו ה׳ 0 4 , ויפלו על פניהם וירא כבוד ה׳ אליהם ׳ י 1 0 5 ׳ כבוד ה

׳ יב׳. 0 ת כבודו5 אלהינו א, ב׳ מידות רתמים לפניו, 1 0 ב׳ פעמים ה׳ במגן בעד ה׳ ה׳ אל רתום ותנון 6, וב׳ ברכות בעדם במו ׳ 0 7 קודם שיחטא האדם ולאחר שיחטא אם תוזר בתשובה

. 1 0 ואהיה ברכה ואברכ(כ)ה 8 ז׳ אלהות: אלהינו א׳ ואלהי אבותינו ב׳ אלהי אברהם ג׳ אלהי יצחק ד׳ ואלהי יעקב ה׳ הרי ה׳ אלהי, האל הגדול ו׳, אל עליון ז׳, הרי ה׳ אלהי בעד ה׳" ב׳, ובן ה׳ 0 תו , וב׳ כבוד מלכותך יאמרו א׳ וכבוד הדר מלכו 1 0 9 מלך הכבוד הדום רגליו בקרייה ובן מקום רגלו, אילו הן: לבנות בית מנוחה לארון ברית ה׳״ ב׳, וגשתחוה להדום ״ א׳, והשתחוו להדום רגליו2 1 ע י ה ל ולהדום רגלי א" ה׳, וב׳ מקום רגליי 5 ו ״ ד׳, ולא זכר הדום רגלי 4 ״ ג׳, והארץ הדום רגלי רגליו5

״ ז׳, הרי מנינן. 7 י ״ ו׳, ביחזקאל ואת מקום כפות רגלי 6 אפארד ה׳ מלך הכבוד, וה׳ פעמים נאמר ראייה באברהם: וירא ע ה׳ פעמים אלהי כ אליו א׳, הגראה אליו ב׳, במחזה לאמר ג׳, ויהי אברם בן תשעים ותשע שנה

. 81 פדר״א פ״ד. 82 בראשית יב ז. 83 שם פסוק ח. 84 שם טו ד 80 תהילים ג א. 85 שם יו א. 86 שם יח א. 87 שם כו ב. 88 שם פסוק כד. 89 שם יב ז. 90 שם לה ט. 91 שם מו ב: ויאמר אלקים לישראל במראות הלילה. 92 בראשית מחג. 93 שמות ו ג. 94 שמות טז ז. 95 שם פסוק י. 96 שם כד יז. 97 שמות לג יח. 98 ויקרא ט ו. 99 שם פסוק כג. 100 במדבר יד י. 101 שם פסוק כב. 102 שם טז יט. 103 שם מ ז. 104 שם כ ו. 105 דברים ה כא. 106 שמות לד ו. 107 ר׳׳ה יז א. 108 בראשית יב ב־ג. 109 תהילים מזנןור כד. 110 תהילים קלה יא־יב. 111 דהי׳׳א כח ב. 112 תהילים צט ה. 113 שם קלב ז. 114 ישעיה סו א. 115 איכה

בא. 116 צ״ל: ומקום רגלי אכבד, ישעיה ס יג. 117 יחזקאל מג ז.

אתה גיבור שיט

, ה׳. וה׳ דברים עשה מצוותו: עקב אשר שמע אברהם ׳ 8 ׳ וירא ד׳, וירא אליו ה בקולי א׳ וישמור משמרתי ב׳ מצותי ג׳ תוקותי ד׳ ותורתי ה״י". ונקרא ה׳1 2 1 / לעבדך לאברהם ' א 2 0 פעמים עבד: והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי׳ ג׳, כי זכר את דבר קדשו את 2 ב׳, זכור לאברהם ליצתק ולישראל עבדיך2' ה׳, ולכך תיקן בברכתו ה׳ אלהי. וכל מה 2 4 / זרע אברהם עבדו י ד 2 נ אברהם עבדו שראה יחזקאל ראה אברהם הנה מנינו ה׳ עבדים באברהם, וביתזקאל ה׳ פסוק׳, לכך ה׳ אלהי אברהם בברכה זו. ׳ 2 שכתוב בהם ה׳ פעמים כבוד אלהי ישראל51 ב׳, 2 7 ׳ א׳, את פני האדון ה׳ אלהי ישראל 2 6 כעד ה׳ פני: (את) [אל] פני האדון ה׳ ו׳ ד׳, בבא כל 2 , 1 ג׳, את פני ה׳ אלהיך בחג המצות 2 8 לראות את פני ה׳ אלהיך

׳ ה׳, לבך ה׳ אלהי במגן. 3 0 ת פני ה׳ ישראל לראות א וג׳ שבחות האל הגדול א׳ הגיבור ב׳ והנורא ג׳, וכן עוזר א׳ ומושיע ב׳ ומגן ג׳,' ב׳, אני לדודי ועלי 3 2 ו ׳ א׳, דודי לי ואני ל ד ג׳ אני לדודי ודודי ליי3 ע כ׳ 3 4 ׳ ג׳. וג׳ פעמים גתברך השם על ידי אברהם: וברוך אל עליון אשר מגן 3 3 תשוקתו' ג׳. וג׳ 3 6 ' ב׳, ואברך את ה׳ אלהי אדוני אברהם 3 5 א׳, ברוך ה׳ אלהי אדוני אברהם' א׳, והוצאתו מאור 3 7 פעמים קראו הקב״ה אברהם: בי אם אברהם יהיה שמך' ג׳, ובאברהם ג׳ פעמים 3 , ׳ ב׳, אברם הוא אברהם 3 8 כשדים ושמת שמו אברהם

. ' 4 0 ויקרא אברהם בשם ה׳ מ״ב תיבות יש בברכה זו, בעד מ״ב אותיות בזה הפסוק ואברכה מברכיך, וברכו בשם שיש בו מ״ב 1 4 1 ומקללך אא(ו)ר ונברכו בך כל משפתות האדמה, וסימן ה׳ ב״ם סיני ' 4 2 אותיות היוצא מבראשית עד חשך והוא על פני תהום. ובל האותיות בברכה זו חוץ מן הפי, לפי שאברהם היה לו פה ׳ 4 בקודש3׳ ואלם פיו להשיבו, האבות 4 בעקידה לומר הלא אמרת בי ביצחק יקרא לך זרע4

. 1 4 7 , ויתפלל בעדך וחיה ׳ 4 6 , ויעתר יצחק ׳ 4 בפה הקול קול יעקב5

[מו] אתה גיבור (סודות התפילה)

. במפתח של גשמים ב , כגגד ד׳ מפתיחות ביד הקב״ה אתה גיבור ג׳׳א תיבות א

118 צויין לעיל בהערות 87־82. 119 בראשית כא ה. 120 שם פסוק כד. 121 דברים ט כז. 122 שמות לב יג. 123 תהילים קה מב. 124 שם פסוק ו. 125 יחזקאל ח ד, ט ג, י יט, יא כב, מג ב. 126 שמות כג יז. 127 שם לד כג. 128 שם פסוק כד. 129 דברים טו טז. 130 דברים לא יא. 131 שה״ש ו ג. 132 שם ב טז. 133 שם ז יא. 134 בראשית יד כ. 135 שם כד כז. 136 שם פסוק מח. 137 והיה שמך אברהם, שם יז ה. 138 נחמיה ט ז. 139 דברי הימים א׳ א כז. 140 בראשית יב ח, יג ד, כא לג. 141 בראשית יב ג. 142 שם א א־ב. 143 תהילים סח יח. 144 בראשית כא יב, עיץ

סודות התפילה. 145 שם כז כב. 146 שם כה כא. 147 שם כ ז.

[מו] א) בטור סימן קיד ברכה שניה וכו׳ ומנק תיבותיה נ״א תיבות של ד׳ פסוקים שהוםד מהם והםי אדם, ואלה הן מפתח של גשמים ושל פרנסה ושל ז ד׳ פסוקים שנאמר בהם מפתח ואינן נמסרים בו ז תחיית המתים ושל חיה וסימניה מפת״ח, מטר, פרנסה, תחיה. חיה. ב) תענית ב א: ג׳ מפתחות ב

שכ פירושי סידור התפילה לרוקח

יפתח השם לך את אוצרו1 כ׳׳ג תיבות, ומפתח של מזונות י פותח את ידך ז׳ה י׳ תיבות, תיבות, ומפתח של יולדת ויזכור אלהים את רחל ויפתח את רחמה ובמפתה של תחיית המתים י בפתחי את קברותיכם י״א תיבות, הדי נ״א תיבות י. [כל האותיות באתה גבור חוץ מז׳׳ט, לפי שאחר ז׳ אלפים שנה יחיו המתים"].

י לך ה׳ הגבורה, בשר ודם הולך ויחלש ׳ כדכת׳ ם ה ל ו ע ר ל בו י ה ג ת א לעת בא גויעתו אבל לפגיך הגבורה לעולם, ואין זה פלא שאין זקנה לפניו ביג כי אלף שנים בעיגיך ביום, הרי ימות עולם 2 כדכתיב ד ח לפניו אלף שנים יום אה ת ם א י ת ה מ י ח . מ 4 ששת ימים לפניו, לפניו אין שינוי כח אני ה׳ לא שניתית קברותיכם [וכר] ונתתי רוחי בכם 5 וידעתם בי אני ה׳ בפתחי א ׳ כרכתי6 מחצתי ואני ארפא ׳ וחייתם. וסמך מחיה המתים אצל אתה גיבור, לפי שכת. 7 ה אם לא יפדה איש ואין מידי מציל, מי גיבור כגיליך להציל כשתמית או תחי. ואחר מתיה יסד רב להושיע, לפי שכתבי 8 ע בי לך הישועה י ש ו ה רב ל אני אמית ואחיה וסמיך ליה אשיב נקם לצריי, וכן והעליתי אהבם מקברותיכם

עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל 10.ם סמך אצל מחיה המתים, לפי שעל ידי ש ג ד ה י ר ו מ ח ו ו ר ב ה י ש מ, 3 , וכן כי טל אורות טליך 1 2 גשם ישיב רות לעולם״, גשם נדבות תניף אלהים' אלו 5 , וכן הוא לעולם, כן ישב רוח 1 שהרוח מוריד הגשם, במו יפיץ ענן אורו41 6 ׳ מים, כדי שיפזר ויפת־ הגשם טיפה מן טיפה אחרת כחוט השערה, לבך בתי1 וזהו משיב הרוח 7 תם כתיב בשער בין טיפה לטיפה תם עלי דשא, כשעי כשעי1 משיב הרוח מיום טוב של פסח עד יום ז׳ של סוכות, 8 מ׳ ומוריד הגשם. ואין אומתן אותו שאינו עת גשמים, יעק״ב ימים אין אומרין אותו. בימות החמה אין או

. 1 9 מתם מחיה מתים ורב להושיע ובימות החמה אוית המתים המפתת בידו כן מפתת ד כשם שתחי ס ח ם ב י י ל ח כ ל כ מ, שפותח 2 1 . מכלכל חיים בחסד, זהו חסד ה׳ כל היום 2 0 גשמים ומפתח כלכלה

של הקב׳׳ה שלא נמסרו כיד שליח, ואלו הן מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחית המתים וכו׳ וי״א אף מפתח של פרנסה. ג) דברים כח יב. ד) תהלים קמה טז. ה) בראשית ל כב. ו) יחזקאל לז יג. ז) כשאומרים משיב הרוח ומוריד הגשם, וראה ארחות חיים וכלבו שם,ת למה שאמרו מתיר אסורים. כ י וראה בפרישה בטור שאף שלא החכר בנוסח ברכה זו חיה, י״א ש

ח) עיין צז א, ולהלן בסוף הסימן.

1 דהי׳׳א כט יא: לך ה׳ הגדולה והגבורה. 2 עיין ב׳׳ר פפ׳׳ח ב, חגיגה יג א, מדרש תהילים מזמור. 5 יחזקאל לז יג־יד. 6 דברים לב לא. ו . 4 מלאכי ג ד צ יג. 3 תהילים צ 7 מלשון הפסוק: אם לא פרה יפדה איש, תהילים מט ח. 8 ע׳׳ש הפסוק לה׳ הישועה וברכתך,. 9 דברים לב י, לט, מא. 10 יחזקאל לז יב. 11 כ׳׳ה בירושלמי ברכות פייה ט תהילים ג ה״ב: כשם שתחיית המתים חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם, ובכתי׳׳א ופילדלפיא: ישיב רוח האדם. 12 תהילים סח י. 13 ישעיה כו יט. 14 איוב לז יא. 15 תהילים קמז יח. 16 דברים לב ב. 17 ב״ב טז א, וש״נ. 18 תענית ד ב, עיץ טור סי׳ קיד. 19 לא הזכיר בימות החמה מוריד הטל, עי׳ טור קיד: אבל באשכנז אק נוהגים להזכירו אלא אומר רב להושיע מכלכל

חיים, עיי״ש בב״י. 20 תענית ב א, עיין סודות התפילה. 21 תהילים נכ ג.

אתה גיבור שכא

ידו גותן לחם לבל בשר חנם ואינו גותן בעין רעה כי לעולם חסדו", וגם מעיןת הלשון שאם [לא] היה גובע ולא בל שעה היה יבש ומת, וכן הרוח ח אחד ת, ה״ אם לא ינשום כל שעה מת, לכך על כל נשימה ונשימה כל הנשמה תהלל י

2 על כל מוצא פי ה׳ יחיה האדם. 4 ׳ וכתים בגון קושר העצמות בגידים ואחר בך ם רבי י מ ח ר ם ב י ת ה מ י ח מ2 עליהם עור, ונותן בהם רוח וחיים ברחמיו הרבים. מעלה הבשר עליהם וקורה5ם אני אמית י ל ו פא ח ו ר 2 סומך ה׳ לכל הנופלים. ו 6 ׳ ם דכת י ל פ ו ך נ מ ו ס ו. ותיקן סמיכת נופלים בין ממית לרופא, שסומך 2 ואחיה מחצתי ואני ארפא׳ם י ר ו ס ר א י ת ם ברוחו ומרפאם לאחר מיכן בפני בל הבריות. מ הנופלים המחי, 2 י עפר ואמונתך בלילות9 נ י ש י ו ל ת נ ו מ ם א י י ק מ . ו 2 , ה׳ מתיר אסורים. ממה שמחזיר לבני האדם נשמוחם בכל בוקר 5 0 תרשים לבקרים רבה אמונתך5 זהו מתיר ם רבים מישיני עפר יקיצו 1 י ת ת מ ו י ח ה ובוקר, רבה אמונתך. ל

אסורים. בבקר ידענו שמקיים אמונתו לישיני עפרי1״.. 5 ת שכל הגבורות שלך ומוריד הגשמים בגבורה2 ו ר ו ב ל ג ע ך ב ו מ י כ מת י מ ך מ ל ה לך כי מי בשחק יערוך לה׳ ידמה לה׳ בבגי אלים". מ מ ו י ד מ וה ונתתי רוחי ע ו ש ח י י מ צ מ . ו 5 4 ה שאתה ממית ומחיה ואין מידך מציל י ח מ ום י ת ת מ ו י ח ה ה ל ת ן א מ א נ . ו בכם ותייתם והנתתי אתכם על אדמתכם"ם יחיו מתיך י ת מ ה ה י ח ׳ מ ה ה ת ך א לימות המשית ולתתיית המתים. ברו

. 5 נבלתי יקומוף באתה גיבור ט״ו שבתות: אתה גיבור א׳, מחיה מתים ב׳, ורב להושיע ג׳, מכלכל תיים ד׳, מתיה מתים ה׳, סומך גופלים ו׳, רופא תולים ז׳, מתיר אסוריםת יב׳, ומתיה יג׳, ח׳, ומקיים אמונתו ט׳, מי כמוך י׳, מי דומה לך יא׳, מלך ממי ומצמיח ישועה יד׳, ונאמן אתה טו׳. ואם תחשוב משיב הרוח א׳ ומוריד הגשם5 ת ומחיה ומצמיח באחד הרי ט׳׳ו. כגגד ט׳׳ו תיבות בפסוק7 ב׳, חשוב מלך ממיק רפאים א יחיו מתיך גבלתי יקומון הקיצו ורגגו שוכגי עפר כי טל אורות טלך ו. אתה גבור א׳ בעל גבורות ב׳, כגגד 5 , תפיל. וט״ו שבתות הרבה אמרגו בישתבתם וירידת גשמים. ובנגד ב׳ גבורות בשם שהביא עזרא ב׳ גבורות תתיית המתיק ישראל בך עתיד להביאנו לארץ ישראל א מגלות בבל שהחריבה בית ל מאדום שהחריבה בית, לבך ב׳ כתי׳ והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי. ורב להושיע א׳ 4 0 , והחייתי אתכם על אדמתכם 5 9 אתכם אל אדמת ישראל מצמיח ישועה ב׳, הרי ב׳ כנגד ב׳ במזמור אלהים באוזנינו שמענו [וכו׳] צוה

22 שם קלו כה. 23 תהילים קנ ו. עיץ ב׳׳ר פי׳׳ד ט. 24 דברים n ג. 25 בכתי״פ: וקודם. 26 תהילים קמה יד. 27 דברים לב לט. 28 תהילים קמו ז. 29 תהילים צב ג. 30 איכה ג כג. 31 דניאל יב ב. 31א ב׳׳ר פע״ח א. מובא בפירוש התפילה לרבנו יהודה ב״ר יקר (עמ׳ לו). 32 עיין ברכות לג א, תענית ב א: מ״ט ארי״ו שיורדץ בגבורה. 33 תהילים פט ז. 34 דברים לב לט. 35 יחזקאל לז יב. 36 ישעיה כו יט. 37 שם. 38 צויץ למעלה סימן לח. 39 יחזקאל לז יג. 40 שם פסוק יד: וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם.

שכב פירושי סידור התפילה לרוקח

4 ב׳, כי כל ד׳ גליות כפולות בבל, כשדים, ישועות יעקב א׳ בי הושעתנו מצרינו 1. 4 2 מדי, פרם, יץ, מוקדון, שעיר, אדום

4 ורבים מישיני 5 ׳ ר לימות המשית, דבת פ י ע נ י ש י ו ל ת נ ו מ ם א י י ק מ וה ת ן א מ א נ . ו 4 4 ו עפר יקיצו. ומקיים אמונתו א׳ ונאמן אתה ב׳ כי ב׳ תחיות יהי4 אז יחיו המתים 5 ם זהו לאחר אלף שנים שיהיה העולם חרב י ת ת מ ו י ח ה ל

4 ב׳. 6 ת קברותיכם ת קברותיכם א׳ אני פותת א לכך ב׳ אמונות. וכן בפתתי א (ה׳) מחיה מתים אתה א׳ מחיה מתים ברחמים רבים ב׳ להחיות מתים ג׳* ולעתיד. ובן ד׳ שאינו 4 ד ד׳ שהתיו אליהו ואלישע ויתזקאל6 ע מחיה מתים ד׳, כ4 9 ו 4 וא׳ יש ויחי 8 ו , ויחי 4 7 לשון ציווי חיות ביחזקאל: ג׳ ותייתם וחייתם וחייתםד ו׳ גפש בויקרא אל ע ה וא׳ מכלכל חיים, כ , וכן א׳ בכאן מחי 5 0 גה י וא׳ התחי״ ב׳, גפשי בכפי 5 א׳, בלתה לתשועתיך נפשי 2 . וכן ו׳ דבקה לעפר נפשי 5 משהי5 ה׳, תחי נפשי 6 5 ד׳, שמרה נפשי עדותיך 5 5 ג׳, על כן נצרתם נפשי 4 ד תמיק החיים א׳, באר חיי ב׳, יתיו ג׳, חיי א 5 ב 5 וי, וכן במכתב ל(י)חזקיהו8 7 ותהללך, לפי 5 9 ע י יע הי, חי תי וי. ואין לתשוב והתייני בי אם כל ימי תי רוחי די, והחי, זהו ותחלימיני והחייני תיזקתני ורפאתני. וכן 6 0 ותם והתייני פירושו כמו עד תי הלמתים תעשה פלא אי, אם רפאים יקומו בי, בקבר גי, באבדון די, בחושך הי,

. י ו 6 ק נשיה 1 א בד ד׳ מפתיתות: במפתת של גשמים יפתח ה׳ ע , כ 6 ג״א תיבות באתה גיבור2ת ידיך ז׳ תיבות, ת אוצרו הטוב כ״ג תיבות, ומפתת של מזונות פותח א לך את רחמה י׳ תיבות, ת רחל וגו׳ ויפתת א ובמפתת של יולדות ויזכר אלהים א ובמפתה של תתיית המתים בפתתי את קברותיכם יא׳ תיבות, הרי נ׳׳א תיבות.6 ר׳ יהודה אומר כיון שהגיע החרב לצואר של יצחק 5 בפרקים דרבי אליעזר פרחה ויצאה נפשו של יצחק, וכוון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים ואמר לו6 חזרה נפשו לגופו והתירו, ועמד יצחק על רגליו 4 אל תשלח ידך אל הנערם עתידים להחיות ופתת ואמר ברוך אתה ה׳ מחיה המתים. 6 שכך המתי 5 ידע ו כל האותיות באתה גיבור חוץ מן ז׳ ט׳ לפי שלאחר ז׳ אלף יתיו המתים, וז׳6 בארץ החיים א׳ חיי ב׳ יחיו ג׳ חיי ד׳ והחייגי ה׳ חי 7 , וז׳ בחזקיה 6 6 תי בתומש חי ו׳ והחייני ז׳, לבך אין ז׳ וט׳, לאחר ט׳ אלף יחייה המתים אלפיים קודם

41 תהילים מד ה, ח. 42 שוח״ט פ״ו ב, איכ״ר א מב. 43 דניאל יב ב. 44 עיק פרדר״א פל״א, תחיית טל ותחיית המתים. (עיץ בפי׳ רבנו יהודה ב״ר יקר עמ׳ מ). 45 עיין ר״ה לא א, צז א, ע״ז ט א, ב״ר פ״ח ב. 46 יחזקאל לז יב־יג. 46א יל״ש שה״ש רמז תתקצב.ה , ז כ ב ד 5 47 פרק לז ה, ו, יד. 48 שם פסוק י. 49 שם פסוק ט. 50 שם פסוק ג. 1 ב ד טו ת כא (צ״ע). 52 תהילים קיט כה. 53 שם פסוק פא. 54 שם פסוק קט. 55 שם פסוק קכט. 56 שם פסוק קסז. 57 שם פסוק קעה. 58 ישעיה ט יט. 59 שם פסוק כ. 60 יהושע ה ח. 61 תהילים פח יא־יג. 62 צויין בסודות התפילה. 63 פרק לא, ומובא בהרוקח סי׳ שכב (עמ רטו). 64 בראשית כב.יב. 65 לפנינו: וראה, עיק בפירוש הרד״ל אות נט. 66 הכוונה אצל יעקב ויוסף, בראשית מג ז כז כח, מה ג כו כח ל. 67 ישעיה

אתה קדוש שכג

6 הרי ט׳. ועוד נעלם ז׳ וט׳ ובן בכל פסוק שבתורה שכתוב בו 9 6 וז׳ אלף 8 העולם, לבן אין ט׳ קבין לבעלי 7 , לומר אין ענן נושא פחות מט׳ קבין1 7 0 ׳ וענן נעלם בו ט7 במטר 4 ב" עב קטנה ככף איש עולה, ובת׳ , ומתחילה ענן טפח דכתי 7 קיריים27 בשומי ענן לבושו, 6 , ובת׳ 7 5 והולידה והצמיחה, לכך אין שיליא פתות מבטפת, 7 9 ת טפח מ 7 ושכותי בפי עליך עד עברי, אהל ה 8 כת׳ . ו 7 7 וידמה השיליא לענן, ויםך בדלתים ים א׳, בשומי ענן 8 0 והענן שותה טפת. מט׳ מקומות מלקט הגשם לבושו ב׳, וערפל תתולתו ג׳, ואשבור עליו חוקי ד׳, ואשים בריח ה׳, ודלתים ו׳,8 ט׳. כי העגן עד פה תבא ז׳, ולא תוסיף ח׳, (ופה אשית) [ופוא ישית] בגאון גליך׳8 עב קטגה ככף איש עולה מים, באותו פסוק געלם ז׳. והפייט 2 מן הים שנאמר, 8 6 , וז׳ טל 8 5 , וז׳ גשמים בתורה 8 4 ׳ , ועת הגשם ליל ז 8 5 יסד שבע גשמים שבטל

לכך געלם ז׳ ט׳.

[מז] אתה קדוש

(סודות התפילה)וקרא זה אל זה ואמר, וכן כ / כנגד י״ד תיבות בפסוק ת ו ב י אתה קדוש י״ד ת

י״ד תיבות בנעדיצך, ובן בנקדש את שמך, כשתאמר וכן כתוב על יד נביאך/ מן נקדש עם קק״ק עד השם או מן נעריצך עד השם כ״א תיבות, ולכך ישה עד / וכן מן חזון ישעיהו ם ש לומד ככתוב על ידי נביאך. וכן מן האזינו עד ה השם י. והמלאכים מזכירין השם אחר קדוש קדוש קדוש וישראל אחר כ״ב תיבות, הרי ישראל פחותים ממלאכים ז׳ ידות, לכך ז׳ הללו מן השמים ואחד

לח יא־כ. 68 ע״ז ט א. 69 צ״ע בכוונתו. 70 כל הקטע מובא בפירושו עה״ת פרשת בהעלותך (עמ׳ מב). 71 ל״מ מקורו. 72 ברכות כב א, ובפירושו עה״ת: לכך תיקנו ט׳ קבץ לבעלי קריין. 73 מלכים א׳ יח מד. 74 ישעיה נה י. 75 נדה כו א. 76 איוב לח ט. 77 עיץ ויק׳׳ר פי׳׳ד ב: בשומי ענן לבושו זהו השפיר. 78 שמות לג כב. 79 נדה שם.^ א 80 ל׳׳מ מקורו. 81 איוב ז יא. 82 מ׳׳א יח מד. 83 בתפלת גשם בסוף קטע תכנס ל גשמים שבעה משבעה רקיעי שמים, שבע ארצות שבע ושבעת עמודי מים וכוי. 84 תענית כג א. 85 ל׳׳מ רק ג׳ בראשית ז יב, ח ב, ויקרא כו ד. 86 בראשית כז כח לט, שמות טז יג, במדבר

יא ט, דברים לב ב, לג יג כח.

[מז] א) טור סוף סי׳ קיד. באורחות חיים סי׳ כ: ובמקום אחר מצאתי באתה קדוש י״ד תיבות כנגד י״ד תיבות שבפסוק וקרא זה אל זה, ועp כל בו שם. ב) ישעיה ו ג. ג) בטור סי׳ קכה: נקדש וכו׳ וכן כתוב על ידי נביאך יקרא זה אל זה ואמר רש בו י״ד תיבות כמו שיש בפסוק וקרא זה אל זה ואמר. וכן גוסחת מחז״ו(עמ׳ 66): וכן כתוב וכו׳. ועי׳ ערוגת הבושם ח״ב (עמ׳ 137): ויש שאומרים בנצריצך וכן כתוב על יד נביאך, כי מנעריצך עד נביאך י״ד תיבות כנגד פסוק שאחריו וקרא זה אל זה ואמר שבו י״ד תיבות. וראה בסמוך ולהלן סימן פג ומה שכתבנו בהערות שם. ד) דברים לב א־ב. ה) ישעיה א א־ב. ו) ראה סידור ר״ש מגרמייזא סי׳ לו(עמ׳ קז): שמעתי מרבותי שיש ב״א תיבות מנקדש עד השם כגגד כ״א מהאזינו עד השם, וכן ב״א תיבות מחזץ ישעיהו עד השם, כנגד השם של א־ה־י־ה העולה כ״א, על כן אין לומר כי אם ככתוב, ולא וכן כתוב. וכן בעה״ב ח״ב שם, חזקוני עה״ת דברים לב ג, וא״ח הל׳ תפילה אות כ. ועי׳ פי׳ המיוחס לרא״ש עה״ת הדר זקנים (עה ד), רוקח הל׳ יוה״כ

סי׳ רטו, וברוקח עה״ת הקדמה שער המספר (עמ׳ מה), ובסוף פרשת משפטים (עמ׳ קלג).

שכד פירושי סידור התפילה לרוקח

הללו את ה׳ מן הארץי. לכן היה הכהן מזה ז׳ למטה ואחד למעלה״. ואל, בקדושה המ תשיבני ישראל מזכירין השם אחד ב׳ תיבות שמע ישראל ט פחותים בעולם הזה מהם. מנקדש עד השם כ״א תיבות כמנין אהי״ה, ומן השם עד

הללויה כמנין יהו׳׳ה. מנקדש עד האל הקדוש ע״ב תיבות׳, כנגד שם המפורש החקוק על המטה'".1 לכך יש לומר ככתוב, ולא וכן כתוב, והללויה תיבה אחתיב. ובתשובת הגאונים'

איכא כיון שהתחיל נקדש אסור לספר עד שמסיים האל הקדוש יי.

2 מרום וקדוש ׳ ש דכתי ו ד ך ק מ ש ש דכתי׳י בי קדוש אני ה׳. ו ו ד ה ק ת א, זהו אמרות ה׳ אמרות 3 שמו, בי אפילו שמו אסור לומר במקום הטנופתום ל י כ ם ב י ש ו ד ק 4 שהאמירות שלו אסור להרהר במקום הטנופת. ו טהורות, [וגם7 5 וגוי קדוש6 ו י ה ישראל שנקראו קדושים, קדושים תה ל ך ס ו ל ל ה י

8 ואשמע אחרי קדוש], ובמאמר קדישיף. ׳ מלאכים שנקראו קדושים שנ, 0 ש הפרוש מבני מעלה. בפרקים דרבי אליעזר ו ד ק ה ל א ה י ה ה ת א ך ו ר ב, האל הקדוש , 2 ח וישא יעקב רגליו״, ובתי׳ ויצא יעקב ח כשבא יעקב בהרף עין ל

, ענו העליונים ואמרו ברוך אתה ה׳ האל הקדוש. , 3 נקדש בצדקה אחה קדוש א׳ ושמך קדוש ב׳ האל הקדוש ג׳, ג׳ קדושות למעלה בעד קדוש, ג׳, וכן ג׳ 5 ת קדוש יעקוב ת שמי א׳ והקדישו ב׳ א , וכן יקדישו א , 4 קדוש קדוש

. , 7 , וג׳ דמות כסא וג׳ תשמל ביתזקאל , 6 הו רוח ג׳ אש ג׳ רעש באלי, בעולם בשם שמקדישין , ך מ ת ש ש א ד ק , נ 8 ום ושלית ציבור אומר בבל י

ז) תהלים קמז א־ז. ח) יומא נג א. ט) עי׳ חולין צא ב: ישראל מזכירץ את השם אחר שתי תיבות, שנאמ׳ שמע ישראל וכו׳ ומלאכי השרת אץ p^ra את השם אלא לאחר ג׳ תיבות כדכתי׳ קדוש וגר. י) בסידור ר״ש מגרמייזא שם: נמצא בסודות של גאונים שאסור לספר משיתחיל שליח ציבור נקדש עד שיגמור כל הקדושה עד הקל הקדוש יש שבעים ושתים תיבות, כנגד ע״ב שמות של שם המפורש שהיו חקוקים על מטה האלוקים. יא) עי׳ רש״י סוכה מה א ד״ה אני. יב) עי׳ פסחים קיו א, ומסכת סופרים פ״ה. יג) בסידור ר״ש מגרמייזא שם: נמצא בסודות של גאונים שאסור לספר וכוי. יד) בםדא״ז: רב חמא בר חנינא אשכחיה לאליהו ועמו גחלים טעונים, א״ל מה הגחלים הללו

טעונים, א״ל אף ורוגז למי שמספר בין קדושה לקדושה וכו׳, הובא בב״י סי׳ קכה.

1 ויקרא כ כו. 2 ישעיה נז טו. 3 ברכות כ א, כד ב. 4 תהילים יב ז. 5 ויקרא יט ב, תנחומא קדושים ה, וכ״ה באבודרהם: וקדושים יהללוך אלו ישראל. 6 שמות יט ו. 7 הוספתי עפ״י כתי״פ, ובכ״י פילדלפיא נמצא בהגהה בצד. 8 ישעיה ו ג. 9 דניאל ד יד. 10 סוף פל״ה, מובא ברוקח סי׳ שכב (עמ׳ רטו), ושבולי הלקט (עמ׳ 188), ובפירוש רבנו יהודה ב״ר יקר ועוד. 11 בראשית כט א. 12 שם כח י. 13 ישעיה ה טז, עיין ברכות יב ב. 14 ספר היכלות פכ״ו(ביהמ״ד ג 103). 15 ישעיה כט כג. 16 מ״א פרק יט. 17 ג׳ דמות כסא: א כו, י א (מובא בסודי רזייא עמ׳ כח), ג׳ חשמל: א ד בז, ח ב, (מובא בסו״ר עמ׳ יג). וכ״ה בפירושו עה״תp טור סי׳ קכה, ובב״י שם: נראה מדברי רבינו שאץ הציבור סוף פרשת משפטים (עמ׳ קלב). 18 ע אומרים עם החזן נקדישך אלא שותקץ ומכוונץ וכוי, וכן כתב הרא״ש בתשובה כלל ד׳ סימן יט עיי״ש. 19 כנוסחת מחז״ו(דף 10), ובסידור ר״ש (עמ׳ קז) ובטורימם: ואומרים באשכנז נוסח אחר תהו נקדש את שמך. אבל הטור עצמו כ׳ נקדישך ונעריצך וכו׳ וכ״ה במסכת סופרים פט״ז הי״ב, סדרס״ג (דף לח),

אתה קדוש שכה

2 על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש 0 אותו בשמי מרום ובן כתובת קדוש וגר, בלומר נקדש אנו שמו המיוחד הקדוש בעולם, בשם שמקדישין א2 השם בשמי מרום, למעלה אותם מלאכים שבערבות במעון אין נחלפיף2 אומרים קדוש יום 2 ומשבחין בהדר קדושה, ותתרי׳׳ח אלף מחנות שבשחקים ולילה, והם עומדים ברום עולם באימה ונופלין על פניהם ואומרים קדוש קדוש

קדוש בכל גמר שבח פאר שלהם, כמו בן אנו מקדישין.2 המלאכים 3 ר מ א ה ו ל ז ה א קרא ז ך ישעיה. ו א י ב ד ג ל י ב ע ו ת ן כ כ ו2 בת אתת אומרת גאמר קדוש וגופלת על פגיה מרוב אימה 4 חולקין לג׳ כיתות וכן כת שגיה ושלישית ואומר׳ כולם קדוש קדוש קדוש, כי עגוה גדולת יש ביניהם שנוטלין רשות זה מזה, וקרא שרף לתבירו ואומר תאמר קדוש אם רצונך, ולובשין אש לבנה המצותצתת בדרך הכבוד למלך הכבוד 2 5 גם אני אעשה בן

. 2 6 ואומי קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות, כי י״ב פיאות הן 2 ה י ש י״ב אותיות, כמגין אהיה אהיה אהי ו ד ק ש ו ד ק ש ו ד קש ו ד . ק 2 9 2 וחתום בתותם המלך לעולם לא ימוט 8 ד׳ רוחות מעלה מטה ובאמצע. ג׳ נ ׳ , אבל בה׳ של אברהם ברא עולמו 3 ש אברם יצחק ויעקב0 ו ד ש ק ו ד ק קדוש קדוש קדוש בעד קדוש בשמים קדוש בארץ קדוש בים. קדוש קדוש קדוש

. 3 ת שסביב לבםא כבודו2 ע ח יהו״ה, י״ו אותיות בעד י״ו מ. י ה ו ״ ה שם הויה שהווה א 3 ה ׳ צ ב א ו ת שם ה׳ הוא צבא ואות בבל שמותיו 2ת גיבר בצבאו, שכיגת כבודו ממלאה את בל הארץ וגקרת הסעיפים, ו א ב בעולם. צ3 [שהרי השמש זורח בבל מקום ובטיט ותוצות ואין 3 ו ואין הטגופת מזיק ל, כי כבודו ממלאה כל הארץ. א״ת 3 ] זכר עשה לנפלאותיו3 3 הטנופת מזיק לו4 ב״ש של יהו״ה הוא מצפ״ץ בגימ׳ הבור״א הו״א הוו״ה בכ״ל. ויראה אדם כשאומר3 6 קדוש קדוש קדוש יבוין מאד מאד, בי אומר במעשה מרכבה ובהיכלות כשישראל אומ׳ קדוש קדוש קדוש אגי יורד מכסא כבודי ומגשק ומחבק דמות

אבודרהם ועוד, ועיץ טור סי׳ נט. 20 בסודות התפילה בגלל מנץ התיבות לכך יש לומר ככתוב על יד נביאך, ועיי׳׳ש מה שציינו בזה, וצ׳׳ע. 21 עיץ ב׳׳ר פע׳׳ח יא. 22 אותיות דר״ע אות ג׳, עץ סודי חייא עמ׳ יב. 23 ישעיה ו ג. 24 עיין חולין צא ב. 25 עיין חגיגה יג ב תוד״ה מזיעתן של חיות מאבות דר׳׳נ פי׳׳ב מ׳׳ו: ומנץ שיראים זה את זה ומכבp וכו׳ שבשעה שפותחץ את פיהן ואומp שיר, זה אומר לחבית פתח אתה שאתה גדול ממנו וכל שנאמר וקרא זא׳׳ז ואמר, ועיין רוקח עי׳ שיט (עמ׳ רח): לפי שהשרפים קוראים זה לזה להקתש ליוצרם יחד ומקדישץ אח׳׳כ כולם יחד, כמו׳׳כ ש״ץ אומ׳ ואח״כ מקדישץ הקהל עמו, וראה רש׳׳י ורד׳׳ק ישעיה ו ג ומה שצויין לעיל סימן מ יוצר אור, ובסימן פג קדושה של שבת. 26 סד׳׳ר דבראשית מובא בסודי רדיא (עמ׳ י), ועיין פרדר׳׳א פ׳׳ד. 27 שמות ג יד. 28 עיין בפירושו על התורה שמות שם (עמ׳ כה) מש׳׳כ בזה.ץ פרדר׳׳א פ״ד: 29 תהילים קיב ו. 30 עיין תנחומא יתרו יי. 31 ב״ר פי״ב ט. 32 ע האבות ד״ב שבטים סביב לכסא. 32א עיין מכילתא בשלח השירה פ״א, וחגיגה טז א: אות הוא ברבבה שלו. 33 בסודי תייא (עמ׳ מ): הבורא הדיתו בכל ואץ הטינופת מזיק לו, תדע מן הנפש שאץ דופי וטנופת מדק בו, כי אין עבירה יבתח יחוד הדיתו. 34 חסר בכי״א ופילדלפיא, הוספתי ע״פ כתי״פ. 35 תהילים קיא ד. 36 קב הישר פמ״א, מדרש אותיות דרע״ק (ירושלים עמ׳ עז). ובטור סי׳ קכ״ה בב״י: ומ״ש רבינו בשם ספר היכלות (ביהמ״ד חמ״ג עמ׳ 90) הביאו ג״כ שבלי הלקט

שבו פירושי סידור התפילה לרוקח

, ואומר לו אשריי ואשריך שבראתיך 3 קלסתר יעקב שחקוק במרכבת כסא בבודי7 בעולם שבניך מקדישין אותי כמלאכי השרת שפניהם נשואות למרום בעיניית" קדוש קדוש בו ועיניי בעיניהם והנם לפני כמלאכים המקודשין, לכך ט׳ תיד ט׳ מראות, וט׳ פעמים בקרייה עבדי ע קדוש ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו׳ כ4 שמאלו תתת לראשי וימינו 0 . זהו שאמר המשורר בשירתו ברוח הקודש 3 9 יעקב, על כן כל איש אשר נשאו חכמה לדעת 4 2 , לראשי אותיות ישראל תתבקיניי4 דרכי בוראו, יתן אל לבו מי אנכי בשר ודם טמא באתי להקדיש המלך הגדול,4 טרם 3 על כן אשורר בכל עוז בכוונת לבו, שהרי המלאכים טובלין שס״ה פעמים

יקדישו קדוש יעקב, כל שבן אני מכוין ואקדיש קדוש ישראל.ו אע׳׳פ שהוא בשמי מרום שכינת כבודו ממלאה ד ו ב ץ כ ר א ל ה א כ ל מו ר מ א ך י ם האופנים והתיות לעומתם של השרפים. ברו ת מ ו ע הכל. ל4 ברוך 3 ו מ ו ק מ ׳ מ ד ה ו ב ך כ . ברו 4 4 אומרים בוקר וערב ברוך כבוד ה׳ ממקומו כבוד השם הגדול המאיר ממקום כסאו בקדושתו על התיות, זהו ברוך כבוד ה׳4 כי הכסא רם ונישא, ושכינת כבודו רם במקום שהוא 6 ממקומו, שבא ממקומו, למעלה 4 ד הכסא, זהו דמות כמראה אדם עליו [מלמעלה]7 ע למעלה למעלה כ אין כתיב כאן אלא מלמעלה, גבוה לאין חקר. אין לפרש יותר כי אם לאוהבי, וד׳ בנפים 4 9 ד ד׳ מחנות בבל צד הכסא ע . ד׳ תיבות בפסוק כ 4 8 השם בלב שלם

. 5 0 ות לחי׳ ך ה ו ל מ ר דוד המלך אמר בהללויות. י מ א ב ל ו ת ך כ ש ד ו י ק ר ב ד ב ור ו ד ן יהיה כך ל ו י ך צ י ה ל 5 כי לא יחרב בעוד א , ד ם בירושלים לעתי ל ו ע לד ט׳ ימלוך ע ה שבחו להקב״ה. בימלוך ט׳ תיבות, כ י ו ל ל ד על כן ישראל ה ו ד ו, וכגון ה׳ צבאות הוא מלך הכבוד 5 2 ה׳ צבאות בקרייה, כגון המלך ה׳ צבאות שמו

(עמ׳ י) ומסיים בה הכי אק לי הנאה בעולם וכו׳ באותה שעה אני אוחז בכסא כבודו בדמות יעקב ומחבקן ומנשקן ומזכיר גלותם וממהר גאולם עכ׳׳ל, ומובא בתניא רבתי דין תפילה אות די. 37 עיין חולק צא א, סוטה מ א, וב׳׳ר פס׳׳ח יב: את הוא שהאיקונק שלך חקוקה למעלה. 38 בסודי רזייא הלכות כסא (עמ׳ כט) כתב: בכסא דמות יעקב לכך ט׳ פעמים בקרייה עבדי יעקב, כנגד ט׳ מיני זוהר גחלי אש א׳ מראה בזק ב׳ אבן ספיר ג׳ מראה נוגה מראה זוהר וכו׳(יחזקאל א), ונמצא ט׳ מחזות לכבוד ונראה על דמות יעקב והנה ה׳ נצב עליו(בראשית כח יג), וט׳ חדרים למראות, וט׳ פעמים נראה לאבות, וע׳׳כ מנשק ליעקב כשאומרק קק׳׳ק כדאיתא בהיכלות. 39 ישעיה מא ח, מד א ב כא, מה ד, ירמיה ל י, מו כז כח, יחזקאל לז כה. 40 בכתי״פ: בנבואה. 41 שה׳׳ש ב ו. 42 בפירושו עה״ת סוף משפטים (עמ׳ קלב): זהו וראית את אחרי בגימ׳ בדמות יעקב שחקוקה בכסא, לכך אמר יעקב התחת אלקים אנכי, אנכי בגי׳ כסא, זהו שמאלו תחת לראשי, לראשי בגי׳ ישראל. 43 סד׳׳ר דבראשית דר׳׳י מובא בסודי רזייא (עמ׳ יב). 44 תנדבא׳׳ר לא זוטא יב: מזריחת החמה עד השקיעה וכו׳ אומי בשכמל׳׳ו. 45 יחזקאל ג יב. 46 סודי חייא ריש הלכות כבוד (עמ׳ ל): במקומו לא נאמר אלא ממקומו, מלמד שכל חי אינו יודע מקומו(עי׳ חגיגה יג ב, ב׳׳ר פס׳׳ח ט, מ׳׳ת קג ה, פסק׳׳ר פיס׳ מתן תורה ג), כי כבודו למעלה למעלה כנגד כסא כבודו, זהו יושב על כסא רם ונשא. 47 יחזקאל א כו. 48 בכתי״פ ופילדלפיא: כי אם ליראי השם ולאוהבי שמו בלב שלם. 49 פרדר׳׳א פרק ד. 50 יחזקאל י יד. 51 באבודרהם ובפירוש רבינו יהודה ב׳׳ר יקר (עמ׳ מג): ציק אלו ישראל כדאמרינן בפסיקתא (דר׳׳כ סי׳ יט) אמר ר׳ יוחנן חזרת»־«ל כל המקרא ולא מצאתי ישראל שנקרא ציק עד שמצאתי ולאמר לציק עמי אתה, ישעיה נא טז. 52 ירמיה מ ו יח, מח טו, נא נז.

אתה קדוש שכז

, וכגון ה׳ צבאות מלכי, כך ט׳ צבאות אצל מלך, בעד ט׳ מלכים בעולם ח׳ סלה״, לכך תיקגו ט׳ מלכיות 5 בשר ודם והקב״ה ראשון ואחרון בפרקים דרבי אליעזר4] ימלוך ה׳ לעולם, כי דוד אמר שירותיו 5 / (ואומי) [ומה שאמר5 5 4 ו נ י נ ביראו עי לשם שמים ולא היה אדם בעולם שקילס להקב״ה כדוד הרי היה כמלאכי השרת, על כן קבעו ימלוך בעמידה ולא בישיבה, לומר כמו שרפים עומדים

ממעל ואומי קדוש קדוש קדוש, על כן כל אדם ישורר בכוונה לשם שמים.ש י ד ק ך נ ת ש ו ד ם ק י ח צ ח נ צ נ ל ך שם גודלך. ו ל ד ו ד ג י ג ר ג ו ד ר ו ו ד לד כי כל ע ם ו ל ו ע ש ל ו מ א י ו ל ג י פ ו מ ג י ה ל ך א ח ב ש בל ימי חיינו נקדישך. וה ת ש א ו ד ק ל ו ו ד ך ג ל ל מ ד גודלך וקדושתך בי א ימינו גאמר שבחך. למה עיש ו ד ק ל ה א ׳ ה ה ה ת . ברוך א 5 6 ׳ דכתי׳ כי אל מלך גדול אני כי קדוש אני נאם ה

5 ויגבה ה׳ צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה. 7 דכתיב מן נקדש עד האל הקדוש י׳ קדושות, אלו הן: נקדש א׳ שמקדישין ב׳ קדוש ג׳ קדוש ד׳ קדוש ה׳ קדשך ו׳ קדושתך ז׳ נקדיש ח׳ וקדוש ט׳ הקדוש י׳ הרי י׳, וי׳ ברוך 5 , וי׳ ואין עוד בקרייה8 5 קדושות, בעד י׳ ברוך ה׳ אלהי ישראל בקרייה76 ג׳, ברכו , ו מ 6 ב׳, ברכו ש 0 5 א׳, ברבו שמו אצל שמו, ואילו הן: וברוך שם כבודו96 ז׳, שמיה 5 ם 6 ו׳, ויברך ש 4 ״ ד׳, שם מבורך" ה׳, ואברכה שמך שם קדשו6 שהוא 9 ׳ 6 י׳. ואין אומר קדושה בי אם בי 6 ט׳, שם מבורך8 7 ם 6 ח׳, ויברכו ש 6 מברך בן יג׳ שנה, לכך י״ג יודי״ן זה אחר זה: י׳ברכך י׳הו־ה וי׳שמרך י׳אר י׳הו״ה פני׳ו. ג׳ ברוך, לעומתם ברוך יאמרו א׳, 7 ך ויישם0 י ך וי׳חונך י׳שא י׳הוה פני׳ו אל י ל אד ג׳ פסוקים שהוזכר כבוד אצל ברובים, ע ברוך כבוד ה׳ ב׳, ברוך אתה ה׳ ג׳, כ7 א׳, וישאו ואלו הן: ויצא כבוד ה׳ מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים'ת כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעומתם [וכו׳] הכרובים א7 ב׳, וישאו הכרובים את כנפיהם והאופנים 2 וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה7 ג׳. וכן ג׳ ואשמע את קול 5 לעומהם וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה7 [אצל] ב׳ כבוד בל הארץ. כבודו א׳ ברוך כבוד ב׳, בעד ב׳ מראות אלהים 4 בגפיהם. וג׳ כבוד אצל כרוב ולא כתב כרובים, וכבוד 7 7 פנים רתמנות ופנים זעומות6 5 ׳ ה

7 ב׳. 8 7 א׳, וירם בבור ה׳ מעל הכרוב 7 אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב

53 תהילים כד י. 54 פרק יא. 54א מובא ברוקח שמות (עמ׳ פב). 55 תיקנתי עפ״י כתי׳׳א ופילדלפיא. 56 כנראה משני פסוקים מלך גדול אני מלאכי י יד, כי קדוש אני ויקרא יא מד. 57 ש׳׳א כה לב, מ״א א מח, ח ט, תהילים מא יד, עב יח, קו מח, דהי׳׳א כט י, דהי״ב ב יא, ו ב. 58 דברים ד לה, מ׳׳א ח ס, ישעיה מה ה ו יד יח כא כב, מו ט, יואל ב כז. 59 תהילים עב יט. 60 שם צו ב. 61 שם ק ד. 62 אולי הכוונה לברכי נפשי וכו׳ וכל קרבי את שם קדשו, שם קל ג. 63 שם קיג ב. 64 שם קמה א. 65 דברך כל בשר שם קדשו, שם פסוק כא. 66 דניאל ב כ. 67 דברכו את ה׳, דהי׳׳ב לא ח. 68 יהי שם ה׳ מבורך, איוב א כא. 69 מסכת סופרים פט׳׳ז מי׳׳ב, אבודרהם (עמ׳ עג) בשם רבינו יונה ועוד, סדר׳׳ע השלם (ח״א עמ׳ 53). 70 במדבר ו כד־כו. מובא בפירושו עה׳׳ת פרשת נשא (עמ׳ כג). 71 יחזקאל י יח. 72 שם פסוק יט. 73 שם יא כב. 74 שם א כד. 75 שם א א, ח ג. 76 עיין

פסק״ר פכ׳׳א. 77 יחזקאל ט ג. 78 שם י ד.

שכח פירושי סידור התפילה לרוקח

ת שמך בעולם עד וכן כתוב על ידי נביאך י״ד תיבות, כמן מן וקרא נקדש אן ט ק ד ה ז ע ל י א נ בן א זה אל זה עד כבודו, ויש אומר׳ ככתוב על יד נביאך, ו. הרי מן נקדש עד ככתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר קדוש 7 9 ה ש ו ע קדוש קדוש ב״א תיבות, הרי מן נקדש עד השם או מן נעריצך עד השם כ״א תיבות, וכן מן האזינו השמים עד השם ב״א תיבות, ומן חזון ישעיהו עד השםת השם לאחר ג׳ תיבות קדוש קדוש קדוש כ״א תיבות, בי המלאכים מזכירין א וישראל פחותים מהם ז׳ ידות, שהרי משה רבינו לא יבול לבא לפנים עד יום ז׳,8 ויקרא (ה׳) אל משה ביום השביעי אע״פ שהמלאכים נכנסין בכל יום, 0 דכתיב הרי המלאכים לאחר ג׳ תיבות וישראל לאחר ב״א, הרי ישראל פחותים ז׳ ידות, לכך היה 8 2 ק א , לכך ז׳ הללו מן השמים וא׳ הללו את ה׳ מן ה 8 1 ממלאכים. ואל תשיבינו שישראל חביבין 8 3 הכהן מזה א׳ מלמעלה (ואחד) [וזי] מלמטה, שהרי בקדושה הם פחותים מהם 8 4 לאחר ב׳ תיבות מזכירין שמע ישראל

בעולם הזה מהם. קדוש בגימ׳ שמ״ע, לכך קדוש קדוש קדוש ג׳ תיבות ואחר כך ה׳ נגד בשמעד והיה אם שמוע ב׳ מצות. ימלוך ג׳ מצות, ברוך כבוד ב׳ תיבות קודם השם ע

ה׳ בעד פרשת ציצית שהיא מצוה אחת.ד ע״ג שמות [שלו] כמנין חבמ״ה, ע , כ 8 5 מנקדש עד האל הקדוש ע״ג תיבות לקח הקב״ה ג׳ שמות מאחד ברא אש ומאחד ברא מים ומאחד ברא רוח נשאר. מנקדש עד השם ב״א תיבות במנין אהי״ה תיבות 8 ע׳ שמות הכתובים בקרייה6ה יהו־ה תיבות. ומן לדור ודור עד האל הקדוש מן השם עד הללו י־ה כמנין אהי8 7 כמנין יהו־ה תיבות. במגן ומחיה ואתה קדוש ק״ז תיבות, בעד הבו לה׳ בני אלים

79 צויין למעלה. 80 שמות כד טז. 81 סיפרי האזינו פיס׳ שו. ובפירוש עה״ת סוף פר׳ משפטים (עמ׳ קלג) כתב: לכך אמר משה הריני אחד מזי למלאכי השרת, לכך אמר משה הנה המלאכים מזכירץ את השם אחר ג׳ תיבות ק׳ק׳ק׳ ואני אומר לאחר כ״א תיבות מן האזינו עד כי שם ה׳ אקרא, וכן מן נקדש את שמו עד השם, ואין לומר וכן כתוב אלא ככתוב, יש כ״א תיבות, וכן כ״א תיבות מן נעריצך עד השם, ועיין בסמוך. 82 תהילים מז׳ קמח. 83 יומא נג ב. ובפירושו עה״ת בפר׳ אחרי מות (עמ׳ רנב) עה״פ תה ז׳ פעמים, למה א׳ למעלה ח׳ למטה כי די לפני התחתונים להיות א׳ מז׳ במלאכים כדאי בשילהי סיפרי בהאזינו לא הזכיר שמו של הקב״ה אלא לאחר כ״א תיבות, ממי למד ממלאכי השרת שאין מזניוין את השם אלא לאחר ג׳ ק׳ק׳ק׳ ה׳ צבקות, אמר משה דיי שאהיה אחד מז׳ במלאכים, ג׳ פעמים ז׳ הם כ״א, הרי מן התורה אחד מזי, ומנביאים מן חזון וכוי, ובכתובים אמר דוד הללו את ה׳ מן שמים ז׳ הללויות למעלה וא׳ למטה הללו את ה׳ מן הארץ, די להיות אחד מזי, לכך למעלה אחת ולמטה זי. וכ״ה בפירושו לפרשת האזינו (עמ׳ רסט), וכן ברוקח הלכות יוה״כ סי׳ דטו, ועיץ לעיל סימן ל. 84 חולין צא ב. 85 אם נגרום וכן כתוב ולא ככתוב כמו שכ׳ למעלה. 86 מדרש כונן(ביהמ״ד ח״ב 23): כתיב ה׳ בחכמה יסד ארץ (משלי ג יט) זו תורה וכוי, חכמה גי׳ ע״ג שמות, הרי ע״ג שמות חקוקים על זרועו של הקב״ה, בא׳ מהם נברא האור בא׳ מהם אש בא׳ מים הרי ג׳, נשארו מהם ע׳ שמות וכוי. 87 תהילים מזמור כט, עיין כ״ז בסודות התפילה. ובטור סי׳ קיג: לשץ אחר ה״ר יחיאל ז״ל דורשי רשומות הם חסידי אשכנז אשר היו שוקלץ וסופp מספר מנץ תיבות התפלות והברכות, וכנגד מה תקנו אמרו שבג׳ ברכות הראשונות יש ק״ז תיבות לפי^זיסודן ממזמור הבו לה׳ בני אלים ובו צ״א

תיבות, ומן הפסוק כי בראותו ילדיו כדאיתא וכו׳ ובו ט״ז תיבות הרי ק״ז.

אתה קדוש שכט

8 י״ו תיבות הם ק״ז וממנו מיוסדים לדור ודור גגיד גודלך 8 צ״א תיבות בי בראותו, כמו בפסוקים וקרא זה אל זה ברוך כבוד ה׳ ממקומו. ימלוך ה׳ 8 9 כ״ו תיבות

לעולם.

9 על אצבעות רגליהם ואומ׳ קק״ק, וכן צריך לעשות, ׳ ן 9 יש שעומדי [ד״א09 שצריך לעמוד על כל שם ושם. ומייתי ראיה מעגלון מלך 2 וכן אמ׳ רבי׳ יצחק, מיד קם מכסאו כשהזכיר לו שם. 9 3 מואב בשבא אליו אהוד וא״ל דבר ה׳ אליך9 לתת כבוד לשמו לעמוד 3 א׳ , כי זהו בבור שמו שיעמוד בפניו שנ 9 4 וכ״ש ישראל לפני. ולפי שאין ישראל עושין בל בך הקב׳׳ה קובל על ישראל, הכשרים שבאומות לא עשו כמו עגלון מלך מואב בשר במקולקלין שבהן עשו שנא׳*99 ובירושלמי דפר׳ 7 תן ויתנו את הילד בזונה ואת הילד ביין. וכן היא באבות דר׳ נ9 כשעלה ר׳ אלעזר בן ערך למרום א״ל הק׳ אלעזר בני אתך יודע כמה 8 הרואה חביבין בני לפני בשעה שאומ׳ קק״ק ותולין עיניהם כנגד עיני ומרימין את גופם בעקבותיהם, אז אני מתבק ומנשק קלסתר פניו של יעקב אביהם שחקוק בכסא. וכל שהיה צריך בישיבה לעמוד ובן היה ר״ש עומד בשעה שהיו אומ׳ ה׳ 9 9 כבוד

. 1 0 0 אלהי ישראל

׳ ה אני שמתה מעיד על ארץ יון שכך עושין בין בקדושה של יוצר ה׳ הג בין בקדושה שבתפלה, ושגיהם מעומד ובאצבעות רגליהם במו בכאן 01י].

88 ישעיה כט כג. 89 ובכל בו(ה, ב): ויש בלדור ודור כ״ז אותיות כנגד כ״ז אותיות התורה וכן בנקדש שמך וכן באתה קדוש. 90 נוסף ע״פ כתי״פ עמ׳ דד, ובשאר כתה״י איננו. 91 עייןמp מנלן אמר ריב״א p ס א: עו r w 94 .הערה 101־100. 92 ל״מ. 93 שופטים ג כ דאמר קרא ואהוד בא אליו והוא יושב וכו׳ ויאמר אהוד דבר אלקים לי אליך ויקם מעל הכסא. והלאע אלא בכינוי עמד ישראל ושם המפורש על אחת דברים ק״ו ומה עגלון מלך מואב שהוא נכרי ולא ז כמה וכמה. 95 מלאכי ב ב. 96 יואל ד ג. 97 לפנינו ליתא. 98 גם זה לפנינו ליתא. 99 עיץ הערות ד3־36. 100 בסידור ר״ש מגרמיזא עמ׳ פז הערה 63 מביא מסידור אשכנזי(כ״י מם׳ 324) בגליון: מה שאנו עומדין על אצבעותינו כשאנו אומp קק״ק מפני שיש [דמות] יעקב על כסא הכבוד וכיון שישראל עומדץ על אצבע רגליהם הקב״ה לוקחו ונושקו. ולכך אנו כורעים במגן אברהם לפי שנאמ׳ ואשתחוה לה׳ אלקי ישראל, בראשית כד כח. ועיין בתניא רבתי ענק התפילה ד׳, שבה״ל סי׳ כ׳(עמ׳ 19), המנהיג סי׳ כב מתפילה, הפרדס (עמ׳ שכו). 101 באורחות חיים p קדוש אות ד׳: ונהגו הרבה בנ״א להתנוענע בעניית הקדיש וכן בעניית ברכו וכשעונק קדושה מיושב ובקדיש מעומד, ונראה שיצא להם המנהג מפסוק וינועו אמות הסיפים או נוכל לומר טעם אחר דכתיב ויברכו את ה׳, או נוכל לומר ט״א שכשבא אהוד אל עגלק א״ל דבר אלקים אליך והוא עמד מכםאו לשמוע דבר אלקים דכתיב ויקם מעל הכסא. ע״כ נהגו לנענע ולקום מעט על כל דבר שבקדושה. ובספר מנהגים דק״ק וורמייזא לר״י(עמ׳ טו) בהגהות מביא כשאומp את שם האל המלך הגדול הגבור עומדים לכבוד השם, וכן מובא בספר מנהגות וורמייזא רי״ל כורכום (עמ׳ כד): ויש נוהגק לעמוד כשאומרים את השם הגדול כי האל המלך הגדול הגבור והנורא בגי׳ כ״ו כמספר השם של הוי״ה, אבל אק למנהג הזה יסוד ועיקר לעמוד כי מזכירו כמה שמות ואק עומדק, והמקור במטה משה סי׳ פו, עי׳ אליה׳ רבה סימן נט ס״ג.

של פירושי סידור התפילה לרוקח

[בלח] אתה חונן

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

אתה תדבר אל כל חכמי לב ו כ ק / כנגד י״ז תיבות בפסו ת ו ב י אתה חונן י״ז ת/ י״ז קורץ בכל שבוע עם המפטיר, ה מ כ אשר מלאתיו רוח חכמה, ובקהלת י״ז ח

/ חס נ י׳׳ז אמירות בתמניא אפיי, וי״ז עולות תמיד בפ

ת למה אומרים אתה חונן לפני כל הברכות, לפי ע ם ד ד א ן ל נ ו ה ח ת אד ע / והתפילות כ ן ה שכל אדם שאין בו דעת אסור להקריב קרבן אם הוא כום/ לכך תיקנו אתה תונן בראש. ולפי שכתרי והקדישו את קדוש תמירים תיקנ/ ולשון המקראי כי לא ן נ יעקב וידעו תועי רוח בינה סמכו אחר קדוש אתה חו עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו ויוצרו לא יחועו, על כן תפס אתה חונןת שיודע דעת מיושבת ע / ד ה מ ה ב שאתה מדתם בני אדם ותן לו דעת יותר מ

לחשוב מחשבות.ה לאחר שיש לו לאדם דעת מלמד לאנוש בינה נ י ש ב ו נ א ד ל מ ל מ וי רחם ל כ ש ה ה ו נ י ב ה ו ע י ך ד ת א ו מ נ י נ ו ח שיודע להבין דבר מתוך דבר. ו/ ותן לנו דיעה שנדע לחשוב, בינה שנבין דבר ך ת עלינו ותחונינו מחכמה אשר את שאתה חונן ע ד ן ה נ ו ׳ ח ה ה ת ך א מתוך דבר, השכל חכמה מוצלחת. ברו

לאדם להודיעו דעת.ד הבמה והבונה ע אתה חונן א׳ וחונינו ב׳ חונן הדעת ג׳ הרי ג׳ חנינוה, כ1 2 1 א׳, אין נבון ותכם כמוך 1 . וג׳ נבון בתורה, ואילו הן: איש נבון וחכם 1 0 ודעתת מי נועץ ויבינהו א׳ וילמדיהו דעת ב׳ ודרך 1 ג׳. ובן ג׳ א ' ב׳, עם חכם ונבון1 ג׳, כעדן ךיעה א׳ ביגה ב׳ והשכל ג׳. וג׳ חכמה תבונה בחומש, ואילו תבוגות41 נה' 1 ב׳, הבמה ותבו 6 1 א׳, בחכמה בתבוגה ובדעת הן: בחכמה ובתבונה ובדעת׳ד ג׳ דעת בחומש, ואילו הן: בתבונה ג׳. לאדם דעת א׳ דיעה ב׳ הדעת ג׳, ע• ג׳, או ולא נחן ה׳ לכם לב ובדעת א׳ בתבוגה ובדעת ב׳ ויודע דעת עליון8, 2 3 2 וג׳ חכמים בקהלת 2 ת ע 2 וג׳ ד 2 וג׳ לתכם• 0 לדעתי• ג׳, וכן ג׳ החכמה בקהלת

[מח] א) וכן בטור סי׳ קטו, ארחות חיים ובל בו שם. ב) שמות כח ג. ג) מפורט להלן בסדר התפילה. ד) תהילים מזמור קיט. ה) במדבר פרק כח.

1 עיק סידור ר״ש מגרמיתא עמ׳ קט ובהערה 38. 2 ברכות כו ב וש׳׳נ. 3 ישעיה כט כג־כד. 4 מגילה ת ב: מה ראו לומר בינה אחר קדושה שנאמ׳ והקדישו את וכו׳ וסמוך ליה וכוי. 5 ישעיה כז יא. 7 טור סי׳ קטו: ומשום שמותר אדם מן הבהמה היא הבינה והשכל קבעוה ראש לאמצעיות. 8 כנוסחת אשכנז. 9 סיפרי פרשת נשא פיס׳ מ: דחונך בדעת ובבינה ובהשכל. 10 שמות לא ג: בחכמה ובתבונה ובדעת. 11 בראשית מא לג. 12 שם פסוק לט. 13 דברים ד ו. 14 ישעיה מ יד. 15 שמות לא ג. 16 שם לה לא. 17 שמות לו א. 18 במדבר כד טז. 19 דברים כט ג. 20 פרק ז יב יטל 21 ב טז, ו ח, ז יט. 22 א יח,

ז יב, יב ט. 23 ז ד, ט ת, יב יא.

אתה חונן - השיבנו אבינו שלא

, ג׳ 2 4 ד תורה נביאים וכתובים, מקרא משנה תלמוד, הלא כתבתי לך שלישים ע כ סודות הן לכך תיקנו ג׳ דעת.

ד משנה תלמוד תורה בכתב לאנוש בינה א׳ ריעה בינה ב׳ הרי ב׳ בינות, ע ותורה בפה, אין תכמת בינה כי אם תורה ובתוכה ב׳ נבון וחכם, ירא פרעה איש2 כי אם 2 ב׳, אין לחשוב עם חכם ונבון7 6 2 א׳, אין נבון וחכם במוך 5 נבון וחכם2 א׳, אנשים נבון ואחר בך הבבז. וב׳ ידועים בחומש: אנשים חכמים וידועים85 א׳, יבינו 2 ב׳. וב׳ בינה הלא היא חכמתכם ובינתכם0 חכמים ונבונים וידועים95 ב׳. בקהלת ב׳ מחכמה ב׳ 5 5 א׳ למען השכילו 2 5 ב׳, וב׳ ישכילו זאת לאחריתם 1 מחכם ב׳ ושחכמתי. את מי נועץ ויבינהו א׳ ודרך תבונות ב׳, וכן וילמדהו

5 ב׳. 4 באורח משפט א׳ וילמדהו דעת5 ואתה תדבר אל כל חכמי , בעד י״ז תיבות בפסוק6 5 י״ז תיבות באתת חונן5ו רוח חכמה, ובקהלת י״ז חכמה, כגון ד׳ החכם ג׳ לחכם ובי לב אשר מלאתי(ב)החכם א׳ מחכמה הרי י״ז חכם, לכך תיקנו באתה תונן י״ז חכם ו׳ חכם א׳ תיבות. וי״ז קורין בשבוע ג׳ בשני ג׳ בחמישי ז׳ בשבת שתרית ג׳ במנחה

והמפטיר הרי י״ז, וי׳׳ז אמירות בתמניא אפיי, וי׳׳ז עולת תמיד בפנחס. ו׳ עניני חכמה באתה חונן, ואילו הן: לאדם דעת א׳ לאנוש בינה ב׳ דיעה ג׳ד ר סדרים, לכך (כעד) בקהלת ו׳ פעמים חכם. בינה ד׳ והשכל ה׳ הדעת ו׳ ע אתה חונן לאדם דעת אי, ומלמד לאנוש בינה בי, ותונינו מאתך דיעה בינהד ג׳ תפילות, וגי בחכמה ובתבונה ובדעת, וג׳ דבר בתמניא אפי, וגי ע והשכל גי, כ מקרא משנה ברייתא, וג׳ משנה תלמוד אגדות, וג׳ רוח חכמה וביגה א׳, רוח

5 ג׳. 7 ׳ עיצה וגבורה ב׳, רוח דעת ויראת ה5 כשמסר הקב״ה למשה רביע שם המפורש אהי״ה בפרקים דר׳ אליעזר8

5 ואמרו ברוך אתה ה׳ חונן הדעת. 9 אש״ר אהי״ה ענו הלוים

[מט] השיבנו אבינו

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

׳ רקיעים ו׳ ז ב ד ו ב כ / כי התשובה מגעת עד כסא ה ת ו ב השיבגו אביגו ט״ו תי/ וט״ו תיבות בפסוק ו אוירים ואויר בין שמים על הארץ ורקיע על החיות, הרי ט״

24 משלי כב כ. תנחומא יתרו י: הלא כתבת לך שלישים וכו׳ תורה משולשת תנ׳׳ך תפילה משולשת ערב בקר וצהרים וכוי, ועיין תנחומא ויקהל הי. וכ״ה בפדר׳׳א פ׳׳ד: נתן הקב״ה בלב בצלאל חכמה תבונה ודעת ובג׳ אלו ברא עולמו וכוי, ובשלשתן עשה בצלאל את המשכן וכן ביהמ׳׳ק נבנה ואף לעולם הבא בג׳ אלו יבנה. 25 בראשית מא לג. 26 שם פסוק לט. 27 דברים ד ו. 28 שם א טו. 29 שם פסוק יג. 30 דברים ד ו: כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. 31 שם לב כט. 32 שם. 33 שם כט ח. 34 פסוק שלם ישעיה מ יד. 35 וכן הוא בסידור ר״ש מגרמייזא עמ׳ קיד, ועיץ סודות התפילה. 36 שמות כח ג. 37 ישעיה יא ב. 38 סוף פרק מ.

39 לפנינו העליונים, בכתי׳׳פ ופילדלפיא: המלאכים.

[מט] א) וכן בטור סי׳ קטו ובארחות חיים וכל בו שם. ב) יומא פו א. ג) עי׳ חגיגה יב ב,

שלב פירושי סידור התפילה לרוקח

יעזוב רשע דרכו י, וכנגד ט״ו תיבות בפסוק חטאתי אודיעך ועווני לא כיסיתי / ובגגד ט״ו תיבות בפסוק ובשוב רשע מדרכו י, וכנגד ט״ו פעמים נקרא אב

לישראלי.

ך השיבנו ה׳ לעשות תורתך, לפי שעל האב ת ר ו ת ו ל נ י ב ו א נ ב י ש הך ת ד ו ב ע ו ל נ י כ ל ו מ נ י ב ר ק ללמד לבנו תורה' תיקנו השיבנו אבינו לתורתך. וה ב ו ש ת ו ב נ ר י ז ח ה . ו 2 לעשות מצותיך במצות מלך שלטון לעובדך בכל לב׳ ה ה ת ך א ך שנעזוב רשעינו לבל נשוב לדרכינו הרעה. ברו י נ פ ה ל מ י ל ש

3 החפץ אתפץ במות הרשע כי אם בשובו. ה דכתיב ב ו ש ת ה ב צ ו ר ה

ד ג׳ פסוקים ביואל תשובה בכל ע ה ב׳ בתשובה ג׳, כ ב ו ש ת השיבנו א׳ ב אחד, ואילו הן: וגם עתה גאם ה׳ שובו עדי א׳, וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובוד המבקש מטו מתבירו אל יבקש יותר מג׳ ע 5 ג׳. כ אל ה׳ ב׳, מי יודע ישוב, לכך אומ׳ הוידוי ג׳ פעמים בכל יום בימים י׳ של תשובה, 7 , וג׳ אנא 6 פעמיםת בשחרית ולפני אוכלו פעם שנית, ובערב פעם ח ובערב יום כיפור פעם א9 ג׳. וג׳ אל קשי א׳ אל רשעו ב׳ ואל חטאה . וג׳ נושא עון א׳ ופשע ב׳ ו 8 שלישית' ג׳. ובן ג׳ 3 ו 1 ב׳, והשיבו ותי 2 ' ג׳. וגי שובו" א׳, והשיבו מכל פשעיכם 0 חטאתו

ע ב׳ והחזירע בתשובה ג׳. בקשות: השיבנו אביע לתורתך א׳ וקרביגו מלכיד תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, ז׳ ע , כ ׳ 4 בברכת השיבנו ט״ו תיבות רקיעים ו׳ אוירים ואויר בין השמים לארץ ורקיע על החיות הרי ט״ו. לכך ט׳׳ו, וט״ו ' 6 , ט״ו תיבות בתטאתי אודיעך ועוני לא כםיתי , 5 תיבות ביעזוב רשע דרכו, וט״ו תיבות ' , וט״ו תיבות בשוב רשע מדרכיו8 ' תיבות בשמע שמעתי אפרים7, וט״ו תיבות בזכרינו לחיים מלך חפץ בחיים. וט״ו פעמים ' בועוד בה עשיריה92 א׳, ואומר ׳ י 2 ישראל, ואילו הן: הלא מעתה קראת לי אב 0 ל נקרא הקב׳׳ה אב ע

וב׳׳י שם. ד) ישעיה נה ז. ה) תהילים לב ה. ו) ראה יחזקאל לג יא ושם יותר מט״ו תיבות, וראה ב״ח וחידושי הגהות שהאריכו לכוץ מה, וראה אר׳׳ח וכל בו שם ןר״י אורבוך העיר לי, כי הכוונה רק לקטע הפסוק: חי אני נאום אד׳ ה׳ אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה

— מכוץ ט״ו תיבות]. ז) מפורט להלן.

1 קידושין כט א. 2 בכתי״פ ופילדלפיא: לעובדך בלב שלם. 3 יחזקאל יח כג: החפץ אחפץ מות רשע וכו׳ הלא בשובו מדרכו וחיה, ובפרק לג יא: אם אחפק במות הרשע כי אם בשוב הרשע מדרכו וחיה. 5 יואל ב יב־יד. 6 יומא פז א. 7 בראשית נ מ: כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך, ג׳ תיבות של בקשה. 8 הרוקח סי׳ רו(עמ׳ צח): במזמור הרנינו(עי׳ שוח״ט פא ד) באור פניך יהלכץ, אלו י׳ ימים שבץ ד״ה ליוה״כ וכו׳ מתורים בכל יום ג״פ כנגד נושא עוץ ופשע וחטאה וכו׳ ואומד תב״ח המבקש מטו מחבית יבקש ממנו ג״פ שנאמר אנא שא נא. ובטור שם: והברכה מתחלת בה״י ומסיימת בה״י הת י׳ כנגד י׳ ימים שבין ראש השנה ליה״כ שמזומנים לבעלי תשובה. 9 שמות לד ז. 10 דבתם ט כז. 11 יחזקאל יד ו. 12 שם יח ל. 13 שם פסוק לב. 14 צויץ בסודות התפילה. 15 ישעיה נה ז. 16 תהילים לב ה. 17 ירמיה לא מ. 18 יחזקאל לג יא, וראה סודות התפילה הערה_ו, וכל זה בטור. 19 ישעיה ו יג.

20 בכת״י פלדלפיא: אב של ישראל (וכ״ה בכ״י ירושלים מס׳ 4199). 21 ירמיה ג ד.

השיבנו אבינו — סלח לנו שלג

" ג׳, (ואומר אבי תקראו לי ב׳ הייתי ב א " בי, הייתי לישראל ל י אבי תקראי לנו" הי, (ואתה) [ועתה] ה׳ / אתה ה׳ אבי 2 ד לישראל לאב ג׳) כי אתה אבינו42 ט׳, הלא ם' / אבי יתומי 2 ח / אב אחד לכולנו8 2 ז 7 י 2 ר, ואם אב אנ 6 ה ת אבינו א״ יא׳, ואהי אהיה לו לאב יב׳, ואני אהיה לו ב א , ואני אהיה לו ל ׳ י 3 0 י יקראני אב3 טר. לכך תיקנו 4 3 יד׳, הלא הוא אביך קנך 3 3 יג׳, ואני(לא) אהיה לו לאב 2 לאב3 שמוחל לו, כן רחם ה׳ על 3 בתשובה ״אבינו״ על שם ברחם אב על בנים

/ ׳ ו יריאי3 אין ישראל עושין חשובה גדולה עד שיבא אליהו, ם דר׳ אליעזר7 י p פ ב

3 והשיב לב אבוח על בגים, ברוך אחה ה׳ הרוצה בתשובה. 8 דכתיב

[ג] םלת לגו

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

/ כגגד ברכי גפשי עד הסולח לכל עווגייכיב כ׳ תיבות. ת ו ב סלח לגו ב׳ תי2 ואחד לא יאבה ה׳ סלוח לוי, הדי כ׳. ובתורה י״ט לשון סליחה

ו לא תיקנו אביגו בי אם בתשובה' ובסלח נ א ט ו כי ח נ י ב ו א נ ח ל ל ס וברכת בהנים, לפי שחייב האב ללמד לבנו לכך תיקנו השיבנו אבינו לתורתך, ברכינו אבינו כולנו כאחד באור פניך כי באור גניך נתת לנו ה׳ אלהינו תורת/ וישוב אל ה׳ וירחמהו ואל אלהינו בי ירבה ו נ חיים, והאב סולח סרחון ב, לבך סלח לנו אבינו כי חטאנו זהו שוגג ט י ל מ ב ע 4 כרחם א ׳ / ובתי ח ו לסלו במזיד במרד. ואומרים נ ע ש ו כי פ נ י כ ל ו מ נ ל ל ח 3 וחטאה בשגגה, מ כמו6 ואם אב אני איה בבודי ׳ סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכינו, לפי שבתו7 הסולח לכל ה כדכתיב ת ח א ל ו ס ל ו ח ו י מ ואם אדונים אני איה מוראי. כ8 ואל אלהינו בי ׳ ח כמו שכת ו ל ס ה ל ב ר מ ן ה ו נ ׳ ח ה ה ת ך א עוונייכי. ברו

ירבה לסלות.

22 שם פסוק יט. 23 שם לא ט. 24 ישעיה סג טז. 25 שם. 26 ישעיה סד ז.

27 מלאכי א ו. 28 שם ב י. 29 תהילים סח ו. 30 שם סט כד. 31 שמואל ב׳ ז יד. 32 דהי״א מ יג. 33 שם כח ו. 34 דברים לב ו. 35 תהילים קג יג. 36 סוף הפסוק

שם. 37 סוף פמ״ג. 38 מלאכי ג כד.

[נ] א) עיין ארחות חיים שם וכל בו שם, ובטור לא הביא מנין זה. ב) תהילים קג א־ג. ג) באר״ח וכל בו: דש ב׳ כ׳ תיבות כנגד כ׳ פעמים ונסלח וסלחת. ד) דברים כט יט.

1 בכתי״פ ופילדלפיא: כי אם בהשיבנו ובסלח לנו. 2 טור סי׳ קטו: ומה שתקנו לומר אבינו בברכת השיבנו ובסלח לנו משא״כ בשאר הברכות היינו טעמא שאנו מזכירין לפניו שהאב חייב ללמד לבנו, ע״כ אנו אומ׳ השיבנו אבינו לתורתך ובסלח לנו משוס הא דכתיב דשוב אל ה׳ דרחמהו ואל אלוקינו כי ירבה לסלוח ע״כ אנו yrva רחמי האב דכתיב כרחם על בנים שירחם עלינו דסלח לנו, ע״כ. וכן הוא במחזור ישן ד״ז. 3 ישעיה נה ז. 4 תהילים קג יג. 5 דקרא ה טו. 6 מלאכי א ו.

7 תהילים קג ג. 8 ישעיה נה ז.

שלד פירושי סידור התפילה לרוקח

י נושא עון א׳ ופשע ב׳ וחטאה ג׳. וכן ג׳ ד ע סלח א׳ וסולח ב׳ לסלוח ג׳, כ/ ובדרך חטאים לא עמד ב׳, ובמושב ליצים לא אשרי האיש אשר לא הלך א ישבי״ ג׳. ובישעיה ג׳ פעמים ושאר ישוב", וג׳ אשר שב אל ה׳ בכל לבבו א׳י א׳, שוב מחרון נ ׳ ג׳, ובתורה ג׳ ישוב מחרון אפו ובכל נפשו ב׳ ובבל מאודו2' ג׳, לכך תיקנו ג׳ סליתות לסלות לבני ג׳ אבות. 5 ׳ ׳ ב׳, וישוב חרון אף ה 4 אפך מחל לנו א׳ מוחל ב׳, הרי ב׳ מחילות למחול על שוגג ומזיד. בנביאים ב׳ שוב

״ ב׳. ו ' א׳ ושב מחרון אפ 6 ו חרון אף יחד, ישב מחרון אפ בברכת סלח לנו כ׳ תיבות, וכן מן ברכי נפשי עד הסולח לכל עוונייכי כ׳, הרי כ׳ 2 0 תיבות, ובתורה י״ט פעמים כתי׳ לשון סליחה וא׳ לא יאבה ה׳ סלוח לומם״ הרי כ׳ בנים, לכך תיקנו ב׳ תיבות. . וי״ט בנים ואחד או׳ לא בניו מו ׳ 8 סליחות2 סלח נא לעוון העם הזה, השיבו ׳ ה ש 2 כשאמר מ 0 בפרקים דר׳ אליעזר

סלתתי כדבריך, ופתח משה ואמר ברוך אתה ה׳ חנון המרבה לסלוח.

[נא] ראה בעניינו

(סודיות התפילה)ב בפרשת בהר סיני, ואין לחשוב דאה בעניינו י״ז תיבות״, גגד י׳׳ז גאולות. [בברכת ראה בעניינו י״ז תיבות לפי שאגו מתפללים שיגאל אותנו ג לא יגאל

ל ה׳ אלקי אבותיגו י״ז תיבות]. כמו ממצרים, ובפסוקי ונצעק *

ז בעניינו בגלות וריבה עבור ריבנו. ״ / א י ר ן נ י ב י ה ר ב י ר ו ו נ י י נ ו ע ה ב א רו נ י ל א ג 2 ראה עוניי ןחלציני, וריבה ריבי. ו ך וכת׳ מ ן ש ע מ ה ל ר ה ו מ נ י ל א ג ו4 ואעש למען ׳ כת 3 מבלתי יכולת דל׳, ו ׳ מ ך המתולל בגויים בי או מ ן ש ע מ לל א ו ׳ ג ה ה ת ך א 3 גואלם חזק הוא. ברו ׳ ה דכתי ת ק א ל חז א ו י ג שמי. כ

6 וגאלו מיד חזק ממנו. ל א ר ש י

9 שמות לד ז. 10 תהילים א א. 11 ישעיה י כב. 12 מ״ב כג כה. 13 דברים יג יח. 14 שמות לב יב. 15 במדבר כה ד. 16 מ״ב כג כו. 17 יונה ג ט. 18 צויין

בסודות התפילה. 19 דברים לב ה. 20 ספמ״ו. 21 במדבר יד יט־כ.

[נא] א) באר״ח: דש בה י״ו תיבות כנגד פסוק ונצעק אל ה׳. דברים כו ז. ובכל בו: גאולה בשביעית וכו׳ ויש בה י״ח תיבות (גרס ראה נא) כנגד פסוק ונצעק אל ה׳(אולי צ״ל: דצעק אל ה׳, שמות טו כה, שיש בה ח״י תיבות). ב) ע״פ מגילה r ב: גאולה בשביעית מתוך שעתידין ליגאל קבעוה בשביעית,

והסדר מפורט להלן. ג) דקרא כה ל, נד. ד) דברים כו ז.

1 בכתי״א ובקמברי׳ג: ראה נא בעניינו, ובכתי״פ ופילדלפיא: ראה בעניינו. וכ״מ בכל בו שכ׳ שיש בה ח״י תיבות. וגירסת הרמב״ם, טור סי׳ קטו, אבודרהם, מחז״ו, ספר חסידים סי׳ תקנג: ראה נא בעניינו, אבל הרוקח העמיד מספר התיבות על מנץ י״ז והסיר מילת נא, וכן הסכימו הרש״ל (סי׳ סד), עיין מג״א סי׳ קטז וכנה״ג ופ״ת (סי׳ קטו), וראה יוסיף אומץ סי׳ עה, ובסידור צלותא דאברהם ח״א עמ׳ רפה־רפו ובסידור הגאונים והמקובלים כ״ג עמ׳ תקםז־תקסח הביאו או/שינויי הנוסחאות בזה, ועיין בסוף הקטע — הגה״ה מכתי״פ. 2 תהילים קיט קנג־קנד. 3 במדבר יד טז. 4 שמות ט כב. 5 ירמיה ג לד. 6 עיין פסחים קת ב: אמר רבא ק״ש והלל גאל ישראל דצלותא דגואל ישראל מ״ט

ראה בעניינו — רפאינו שלה

וגאלינו א׳ גואל חזק ב׳ גואל ישראל ג׳, בגגד ג׳ גאולה הכתובים בפרשתד ג׳ גליות אשור בבל אדום, וג׳ גאולות בבל אדום מדי, שנגאלו ע , כ בהר סיני7 מהם. וג׳ גאולות בפסוק או דודו או בן דודו יגאלנו/ למה גלו על ידי ג׳ אומות. ׳ ג ד ג׳ ותשא כל העדה א׳, ויתנו את קולם ב׳, ויבכו העם 9 ע אשור בבל אדום, כ״ 1 ג׳. עדם ויקרא ה׳ לבכי ם בבה א׳ תבכה בלילה ב׳ על אלה אני בוכיה0 ד עי א׳ ב׳, נ 1 ג׳. וג׳ בלו בדמעוח א׳, במסתרים תבכה נפשי ב׳, ותרד עיני דמעה 1

׳ ג׳, זהו ותשקמו בדמעות שליש". 4 הורידי כנחל דמעה ראה א׳ ריבה ב׳ וגאליגו ג׳, הרי ג׳ בקשות וג׳ גאולות, בעד סנחריב שהגלנו׳ ג׳, . לא זורו א׳ ולא חובשו ב׳ ולא רוככה7 , 6 ג׳ פעמים וכן גבובדגצר ג׳ פעמים, וג׳ והיה שם מסלול ודרך א׳, ודרך הקדוש וקרא ב׳, הולך דרך״ ׳ 8 וג׳ עמנו אל

ג׳, וג׳ ותגל ערבה א׳ תפרת ותגל ב׳ אף גילת ורנן ג׳°/ לבך ג׳ גאולות./ בעד בפרשת בהר סיגי י״ז גאולות״ ואין , ת ו ב י בברכת ראה בענינו י״ז ת לחשוב לא יגאל, ואילו הן: גאולה אי, גאלו בי, וגאל ג׳, גואל די, גאולתי ה׳, גאולתי וי, גאולתו זי, גאולה חי, גאולת טי, יגאל יי, גאולה יא׳, יגאלינו יב׳,

עאל טר, גאולתו טד, גאולתו יד, הרי י״ז גאולות. יגאלינו יג; יגאלינו יד׳, ו" ויש לבעל הסוד שיש להיות י״ח תיבות בעד י״ח תיבות שבפסוק ה ״ ג ה ראה ראיתי את ... בי אנו מבקשי׳ שיראה את ... כאשר ראה על כן י״ל ראה

ה ... עם הגאולות כשתחשוב לא יגאל. עכ״ה. גא וגם תהי

[נב] רפאינו

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

רפאיגו ה׳ וגרפא ב׳׳ז תיבות / בגגד ב׳׳ז אותיות בפסוק הסולח לכל עוונייכי/ וכ׳׳ז אותיות בפסוק ג רפאות תהי לשרך ושקוי כי י אי הרופא לבל תחלוה והיה אם שמוע / וכ׳׳ז תיבות בפסוק ה ל י לעצמותיך. כ׳׳ז פסוקים בפרשת מ

תשמע עד רופאיך. שימו י על לב אנשי צרפת ים ואיי הים, ששקר בימיגכם ובשמאלכם שאתם בודים מלבכם כמה ובמה תיבות בתפלתבם, שלא עלתה על לב2 של חכמים

דרתמי נינהו. 7 הכוונה לג׳ פעמים גאולה המתכרים בפרשה, עיין בפירושו על התורה שם. 11 ישעיה כב יב. ב (עמ׳ רצז). * ויקרא כה מט. 9 במדבר יד א. 10 איכה א 12 ירמיה יג ת. 3! 5>יכה ב יא. 14 שם פסוק יח. 15 תהילים פ ו. 16 עיין במדב׳׳רה א ג yt ייצאתי ב׳׳פ ישעיה ח י, יא. 19 ישעיה לה ח. 20 שם י ע ש 1 י פ״כ ב< ד

ב־ג. 21 צויין בסודות התפילה. 22 בפירושו עה־ת פרשת בהר (עמ׳ רצו) מנה י׳׳ט גאולות עי׳׳ש. 23 ההגייה נמצא רק בכתי׳׳פ סוף עמוד 78 ומשובש וקשה לקרוא.

[נב] א) כ״ה־ בטור סי׳ קטז וראה בסמוך. ב) תהילים קג ג. ג) משלי ג ח. ד) בראשית. ו) קטע זה גם בסידור ר״ש מגרמיתא (עמ׳ קז), וראה עה׳׳ב ח״ד ו פרק ת. ה) שגדות טו כ

שלו פירושי סידור התפילה לרוקח

ו נ ק ה שתי ל י פ ת ה ו ב ר ל ב כ , ו י ת ו נ ם קרב ו ק מ ה ב ל י פ ת ו ה ה ו ל נ ק ם שתי י נ ו ש א ר הם ו ס ושל ה ח ז הי , א א בן ם ל א . ש ת״ בו בתי ת ו ו י ת ו א ל ב ק ש מ ב ה ו ר מ א ב ו ל ה כ הד ו עו פ י ס ו ל ת א ם ו כ ב ב ל ל מו ע ן שי כ , ל ם י ל ר ע ל גויים ה ר ש מ ן ז ו כעי נ ת ל י פ ת ת א, כי ם כ ת ל י פ ת ת ב ו י ת ו א ת ו ו ב י ע ת לגרו ף ו י ס ו ה , ל ה ז ה ה ע ר ם ה כ כ ר ד ת ב ו ש ע לם י ר מ ו ם א כ ה זו, יש מ כ ר ב ה ב ב ר ת ה ו ב י ם ת פי סי ם מו ת א ם ש י ר מ ו י א ת ע מ שי ה׳ ג ' רפאי הו רמי א בי ו א ה ל ק מ ו ס י פ ר ה ד ש ת גמו ו ע זהו ט , ו ״ ו נ ׳ אלקי ו ה נ רפאיל כ ל ו ו נ י ת ו כ ל מ כ ה ל מ י ל ה ש א ו פ ה ר ל ע ה ד יא ו מ ו א ם ש כ ד יש מ עו . ו א פ ר א ול כ ח ל ל ו ס ב ה ' ק ו ס פ ם ב ת א צ מ י ש פ ם ל עי ח עו ה דו נ צ נ צ ה נ ז , גם ב ו ג י א ו ל ח ת. בי י כ י א ו ל ח ל ת כ ל ה זו ו כ ר ב ם ה ת פ ס ו ל כן ה , ע י כ י י א ו ל ח ל ת ב א ל פ ו ר ונייבי ה עות כ ר ב ן ב 1 שאי ׳ ד זצ״ל י ס ח ו ה ע ב ב ר ת י כ ר ה , ש ה ב רעה ר ח ו ת רו רעו ל ו ב ה ה גם זק יי ו ס פ ב ת ש ו ב י ד כ״ז ת ג ג ת כ ו ב י , כ״ז ת ת ו י ת ו ת וק״י א ו ב י ם כ׳׳ז ת ו כי א נ רפאיא פ ו ר י ה ט ק ו ס פ ת ב ו ב י כן כ״ז ת , ו ך פאי ׳ רו י ה ד כי אנ ע ע מ ש ע ת מ ם ש ר א מ א י ום ך א ד ל מ ו ם הכפולים«יי, ל א ע ת י א ב פ ל א ב ת ש ו י ת ו ד כ״ז א ג נ כ , ו י כ י י א ו ל ח ל ת כ לד ח ו י מ ם ה . הוי״ה ש ך פאי י ה׳ רו י אנ ז כ ת א ו י ת ו ה בכ״ז א נ ת י נ ה ש ר ו ת ר ה ו מ ש תף א , ו ם י מ ת ה ע א ש י ל א א פ י , ובו ר ת ו י ת ו א כ״ז א ו ה ד ש ח ם א ו ש נ מ וצא מ י א ו ו הכן . ו ך פאי י ה׳ רו י אנ ה כ ר מ י ה מ ך ל י מ ל כן ס , ע ה ר מ י ה ת מ א בו א פ ו ר ע ב ה ר ש מא כ״ז צ מ כן ת ת, ו צי ת צי ש ר פ ץ ב י ו א כ״ז ת צ מ , וכן ת ל ל ה ץ ב י כ מ א כ״ז ם צ מ תה יום שלישי ש ע מ , וכ״ז ו׳ ב ה ר ו ת . ה נ ש מ ם ב י ק ם, וכ׳׳ז ח ת קדושי ש ר פ ׳ ב ם ה שת י ר ק ׳ ב ת י״, וכ״ז נ ו ש ע ם ל י ק ל א א ר ר ב ש ד א ע * ו י ש א ר ב , וכ״ז ק׳ מ י מי דבראשי׳ ן ה פ ו ס ם ש י ק ו ס ש כ״ז פ מ ו ח א ב צ מ כן ת . ו ד ה לדו ל י ה ת , וכ׳׳ז תי״ו ב ע מ שא צ מ , וכן ת ״ ו לארץ׳ ס נ כ נ ד ש ם ע ל ו ת ע א י ר ב ת מ ו ר ו א ב״ז ד צ מ כן ת , ו ם כ י ק ל א

ם. ביאי בנ ה ו ד ו ת ל ב א ר ש י י ק ל כ״ז ה׳ א

ד ח ל א כ ל , ו ך י ר א ה י ל א נ ן פ ל אי ב ד א ו א ה מ ב ר ד זצ״ל ה י ס ח ו ה ע ב ר ר ב י ד ח עוכלו ו א י ל ו ש ת דברי מ א י ל ד , כ ם י א ל פ ו ת מ ו ד ו ס ם ו י מ ע ה ט מ ב בו כ ת ד כ ח א ו

. ם ת ו פ ס ו ת ת ו ד ו ל א ן ע ע א מ ו צ מ ם ל י ת פ ר צ ה

ך אין כ י פ , ל א פ ר א י ה׳ ו נ ׳ רפאי ה י מ ר י ב ב י ת י כ ר ה א ש פ ר נ ׳ ו ו ה נ י א פ רם ה ם ו ת ו ל ג ם ב י ל ו ל ח א ר ש י י ש פ ו ה׳], ל נ . [רפאי 2 א פ ר נ ו ו נ י ה ל ו ה׳ א נ ר רפאי מ ו ל

(עמ׳ 97). ז) ברכות עי ה. ח) בפי׳ הרוקח כ׳׳י פריס 772 עמ׳ ס: והמוסיף והמגרע אות אחת או תיבה אחת אד לו בזה ולבא, כ׳ אץ להוסיף ואץ לגרוע, כי לא יסדו בחנם תיבה אחת ואפילו אות אחת, ובס׳׳ח סי׳ תקנ(הוצאת מק׳׳נ עמ׳ 154): כל שטבעו חכמים בברכות או בתפילות אץ לשנות כי הם לא תיקנו תיבה אחת על חנם אלא טעם יש כמה תיבות כמה אותיות כמה קולות כולן נכיחרת למעיץ. ט) כ׳׳ה הנוסח בסדר התפלה לרמב׳׳ם, מחז׳׳ו עמ׳ 66 ועוד. י) ירמיה יי יר. יא) זו נוסחת הספרדים ראה רמב׳׳ם בסדר התפלה, מחזור וטרי שם, עץ חיים ח״י! סי׳ פט. יב) תהלים קג ג.ח »ות כי, כל בו תפלה (ה ד). יד) שמור טי י ז פ יג) ראה טור או׳׳ח סי׳ קטז, אורחות חיים הל׳ ת כו. טו) תהלים שם. טז) כלומד כפולי מנצפ״ך. יז) בראשית א ט־יג. יח) tro א א

— ב ג. יט) כ׳ דורות עד אברהם, ח׳ דורות עד הכניסכ״לארץ.

1 מ יד. 2 עיין סודות התפילה.

רפאינו שלז

מבקשים רפואה, וגם הם מבקשים רפואה לחולים שיש ביניהם שירפאם.

ה בך אנו מתהללים ומתפארים. ת ו א נ י ת ל י ה ה בי ת ע ש ו נ ו ו נ ע י ש ו הך ל ל מ ו כי לך נרתיק הרפואות. כי א נ י ת ו כ ל מ כ ה ל מ י ל ה ש א ו פ ה ר ל ע ה וה רופא נאמן לבל אתה בי רפואתיך בדוק ומהימן, ת ן א מ ח ר ן ו מ א א נ פ ו רא פ ו ׳ ר ה ה ת ורחמן לפי שאתה מרחם על בריותיך אתה מרפאם. ברוך א

. ל הרופא לכל תחלואיבי3 א ר ש ו י מ י ע ל י ח4 ד ה׳ בהנה ישכיל עבדי רפאיגו א׳ וגרפא ב׳ רפואה ג׳ רופא ד׳ רופא ה׳, ע חולי א׳ חולייגו ב׳ מחולל ג׳ החלי ד׳ מוכה ה׳, וה׳ לוקח ממע: מראה א׳ד ה׳ מצרים א׳, בבל ב׳, מדי ג׳, יוון ע ותוארו ב׳ תואר ג׳ וגראהו ד׳ מראה ה׳ י, כ די, אדום ה׳. לכך השיבנו ה׳ אליך ונשובה* ונשוב בת׳ ה׳ רפואות. ובפרשת, וביחזקאל בפרשת גיהנם" ה׳ פעמים נופלים, מילה ה׳ פעמים בשר ערלתו7, 0 לה . וה׳ פעמים מי ," , שלא יפל ה׳ פעמים9 שמילה מצלת מאבן של פגי גיהגם9ק בפרשת מילה זרעך אחריך וא׳ ולזרעו אחריו, בעד ו׳ פעמים ביתזקאל א, ה׳ פעמים 2 ר ח ת , כי המילה מביאה לארץ התיים. ובמזמור אל ת ״ ים (ה)חי, 4 , ואחד שכון בארץ 1 3 ת הארץ ד ה׳ פעמים לזרעך אתריך גתתי א ע , כ ק ירשו א, ודוד אמר ה׳ פעמים אבשלום , 3 ד לזרעו אחריו. וביתזקאל כת׳ ה׳ שאול ע כ, מצלת מגיהנם, לבך תיקנו ברפאיגו ה׳ רפואות. 7 , ומילה ה׳ בשר ערלתו , 6 בקיגתולה וגשמחה ד קיוינו לו ויושיענו א׳ עי ע ב׳ ישועות הושיענו א׳ ונושעה ב׳, כד ג׳ חטאים עון א׳ ע בישועתו״ ב׳. רופא א׳ נאמן ב׳ ורחמן ג׳ הרי ג׳ שבחות, כ2 חלי א׳ חלייגו ב׳ התלי ג׳, וג׳ 0 , ג׳, וג׳ חולי בהגה ישכיל עבדי 9 חטאה ופשע ב׳ וד בבל אשור אדוםשהגלגו וירפאנו לוקח ממנו מראה א׳ וגראהו ב׳ מראה ג׳, עד ד׳ גליות שירפאינו, לכך מהרה, לכך תיקע ג׳. ואם תחשוב בי אל מלך הרי ד׳, ע

תיקנו ד׳ שבתות.ד ב״ז אותיות בזה הפסוק הסולח לכל ע , כ 2 , בברכת רפאינו כ׳׳ז תיבות עווניכי הרופא לכל תתלואיבי, וכ׳׳ז אותיות כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרויךן וש(י)קוי ש , וכ״ז אותיות [בפסוק] רפאות תהי (לשוררך) נל 2 2 מרפאד מילה לת׳ י מה ברבת תולים בשמינית ע נ מפ 2 , אמר ר׳ חייא בר אבא 4 2 לעצמותיך 3 ימים. וכ׳׳ז פסוקים בפרשת מילה, וכ׳׳ז תיבות בפסוק והיה אם שמוע תשמע עד

כי אני ה׳ רופאיך, וב״ז אותיות בא׳׳ב עם הכפולים.

T ב יג, נג ג־י. 5 שם. 6 איכה ה כא. 7 בראשית מ יא 3 תהילים קג ג. 4 ישעיה נ: בזכות ה ו כ ח ט ל ש ד כה, ויקרא יב ג. 8 פרק לב. 9 ל׳׳מ, ועי׳ פרדר״א פי׳׳ט ובמכילתא ב כרה . 10 לכאו ונתו י היד, וצ׳׳ע כו ב ת ל כ כ א ב ל גיהנם. 9א כן הו ת ניצל אדם מדינה ש ב ש לה ב מים זרעך וא׳ ולזרעו וכוי. 11 פרק נתו שיש בפרשה (בראשית פרק יז) ה׳ פעמי ו כו ותרת ו בה מי התיו ב. ה יב. 14 בראשית כ ד ז, ל ו יח, יז ח, כ . 13 בראשית יב ז, ט ר לז מו . 12 תהילים מז ב לה ט. ל ב׳ יט א־ו. 17 בראשית פי׳׳ז. 18 ישעיה כ א ו מ ב כא כז. 16 ש ו טז יז, ל א ט 15 לי ד כב. לה. 22 משל ת התפי דו ל בסו ד ז. 20 ישעיה פרק נג. 21 צויין לעי קאל ל חז 19 י

ם ג ח. 24 מגילה יז ב. 23 ש

שלח פירושי סידור התפילה לרוקח

ננג] ברך עלינו

(סודות התפילה)ב המשביע בטוב עדיך תתחדש / בנגד ל׳ אותיות בפסוק ת ו ב י ברך עלינו ל׳ תג ב״ג תיבות, ופותח את ידיך י כגשר געורייכי, ובגגד ב׳ פסוקים אלו יפתח ה׳ לך

ז׳, הרי ל׳ תיבות. [בברכה זו ל׳ תיבות לפי שיש באותו פסוק יפתח ה׳ לך את אוצרו כ״ג תיבות והוא מדבר מן הגשמים שעל ידיהם התבואה והשיתים גדלים ומתברכים,

ופותח את ידיך ז׳ תיבות, הרי ל׳ תיבות].

ת שתברך השנה וגצלית בהי. א ז ה ה נ ש ת ה ו א נ י ה ל ׳ א ו ה נ י ל ברך ען תהיה לטובה עלינו, לבך ה כל תמשת המעי ב ו ט ה ל ת א ו ב י ת נ י ל מ ת כ א ו3 לא נאמר אלא ת תבואתה, תבואתם 2 שש שנים תזרע שדך ואספת א ׳ ת כי נ ל פ ר ע ט מ ל ו ן ט ת תבואתה תבואת ה׳, זהו כל מיני תבואתה לטובה. ו4 על פני השדה לברכה, כי אדמה בכל הקרייה פירושו ה שחרד טל ומטר מ ד א ה/ ה ת ו / וכן אדמחכם לעריכם זרים אוכלים א ם ש שדה, והאדמה לא הת השמים ת אוצרו הטוב א ך מפתיתת ידך, יפתח ה׳ לך א ב ו ט ו מ נ י ע ב ש וה ת ך א ת בשני אלישע. ברו ו ב ו ט ם ה י נ ש * כ ו נ י ת ו . וברך שנ 7 לתת מטר

ם בכל שנה. י נ ש ך ה ר ב ׳ מ ה אין שואלין ותן טל ומטר מיום טוב הראשון של פסה עד ס׳ בתקופת/ ומן יום ששים ואילך עד ערב יום טוב שואלין, ובמסכת תענית יום ס׳ י ר ש ת, 1 0 ד ס׳ עשרונות נכללות בכלי אחד ע מזכיר כך פוסק שם. למה עד ס׳ בתקופה כ וסימן א״ז ב״ו ג״ה ר״ת, לפר ג׳ עשרוגים, יום א׳ י״ג פרים ויום ז׳ ז׳ פרים הרי כ׳ פרים להם ס׳ עשרונים, יום ב׳ י״ד יום ו׳ ח׳ הרי כ׳ פרים, יום ג׳ י׳׳א יום ה׳ ט׳ הם ב׳ פרים. בכל יום כת׳ ומנחתם חוץ מן ד׳ ח׳ וסימן ד׳ ח׳ מנחתם בלא ו׳, יום ד׳ פרים י׳ הם ל׳ עשרונים, אלים ב׳ הם ד׳ עשרונים, כבשים י״ד הם י״ד

[ע] א) בטור סי׳ קת: דש בה ל׳ תיבות כנגד כ״ג תיבות שבפסוק יפתח ה׳ לך ת׳ שבפסוק פותח את ידיך הרי לי, ובפסוק שבור זרוע רשע וגו׳(תהילים יט ו) יש כ״ט אותיות [וצ״ע שאין שם אלא כ״ח י. א.] וקריאתו חשובה כאחת הרי ל׳. [הכוונה למה שאמרו במגילה ת ב ומה ראו לאומרה בתשיעית אר״א כנגד מפקיעי שעתם דכתיב שבור זרוע וכו׳]. וכל זה באר״ח ובכל בו שם. ב) תהילים קג ה.

ג) דבתם כח יב. ד) תהילים קמה טז.

1 בכת״י פילדלפיא: שנתברך בזו השנה ונצליח בה. 2 ויקרא כה ג. 3 בכ״י קמבריג׳: תבואתך לא נאמר. ובפירושו עה״ת דקרא (עמ׳ רצד): תבואתם לא נאמר אלא תבואתה, לפי שזמנו של זה אינו זמנה של זה, ועוד תבואת ה׳ מינין. 4 בכת״י פריס ופילדלפיא: שירד טל לברכה ותתן מטר.. 7 דברים כח יב. 8 בכתי״פ: שנתינו, ובשאר כתה״י ז 5 בראשית מז יט. 6 ישעיה א שנותינו. ובסידור ר״ש מגרמתא (עמ׳ קח): שנתינו גרםינן ולא שנותינו, ובהערה 30: ובמחז״ו שנתינו. ועי׳ ברמב״ם שיש בו נוסחאות לימות החמה ולימות הגשמינל והמנהיג סי׳ נו כת׳ בשם ראב״ן: שנותנו.

9 עיין תענית י א, טור סי׳ קת. 10 מנחית קג ב.

ברך עלינו — תקע בשופר שלט

עשרונים, הרי יום ד׳ יש מ״ח עשרונים חוץ משעיר חטאת. יום ח׳ פר אחד ג׳ עשרונים, איל אחד הם ב׳ עשרונים, כבשים ז׳ הם ז׳ עשרונים הרי י״ב עשרונים, הרי ד׳ ח׳ עשרונים ם׳, לכך ס׳ עשרונים גבללין בכלי אחד, לכך עד ם׳

בתקופה״.

ד ד׳ טל וד׳ מטר בחומש, ע ברך א׳ לברכה ב׳ וברכה ג׳ מברך השנים ד׳, כ1 ב׳, ממגד שמים 5 יאילו הן: ויתן לך האלהים מטל*1 א׳, יהיה מושבך ומטל. למטר 1 6 י ד׳, וכעד ברוך אתה תזל כטל אמרתי , ג׳, אף שמיו יערפו טל5 4 ל ט מ1 ג׳, יערוף כמטר 9 • ב׳, למטר ארצך השמים תשתהי• א׳ וגתתי מטר ארצכם8, ובעד ד׳ טל ודי מטר יש בזאת 2 ד׳, בעד ברוך ונתתי גשמיכם בעתם•2 0 לקחי

הברכה.

ברך עלינו ר׳ לשון ברכת השנים. וד׳ ענייני שנה, השנה א׳ שנותינו ב׳ כשנים ג׳ השנים ד׳. לפי שד׳ שנים היו אוכלים לפעמים מה שגדל בשנה אחת, כגון שנת מ״ח מה שגדל בה היו אוכלין שנת מ״ת ושנת מ״ט שהיתה שמיטה

שנת נ׳ יובל שנת ג״א עד שגדלה התבואה, לכך ד׳ שנים.

ג׳ טובות בה, לטובה א׳ מטובך ב׳ בשגים הטובות ג׳, הרי ג׳, בעד ואכלתם. וג׳ נתינה במטר, 2 5 2 ג׳, ועשת את התבואה לשלש השנים 2 ישן א׳ נושן ב׳ וישן2 ג׳, לבך היו 6 2 ב׳, לתת מטר ארצך 4 2 א׳, וגתתי מטר ארצכם 4 ונתתי גשמיכם מנםכין בג׳ לוגין, ובן ג׳ רביעיות, אין לך טיפה שהיא יורדת מן השמים כעדו

. 2 , תהום אל תהום קורא8 עולה מן הארץ ב׳ טיפיןי2

[נד] תקע בשופר( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

וביום שמחתכם ובמועדיכם. ב תקע בשופר ב׳ תיבות", נגד כ׳ תיבות בפסוק2 והיה [בברכת תקע כ׳ תיבות לפי שבפסוק של גאולה בתיבה תקיעה שנאמד ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ויש בו כ׳ תיבות ומסיים בירושלים, ומה געשו בירושלים קרבנות, ובפסוק של קרבנות יש בו כ׳ תיבות ויש בו תקיעה שגאמר

וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיבם ותקעתם בחצוצרות].

11 כל הענץ מובא בפי׳ עה״ת פרשת פנחס (עמ׳ קל). 12 בראשית כז כח. 13 שם פסוק לט.

14 דברים לג יג. 15 שם פסוק כח. 16 שם לב ב. 17 שם יא יא. 18 שם פסוק יד.

19 לתת מטר ארצך, דברים כח יב. 20 שם לב ב. 21 ויקרא בו ד. 22 שם פסוק י. 23 ויקרא כה כא. 24 דקרא כו ד. 25 דברים יא יד. 26 עיץ הערה 19. 27 ירושלמי ברכות פ״ט ה״ב: אין לך טפח יורד מלמעלה שאץ הארץ מעלה כנגדו ב׳ טפחים. 28 תהילים מב ח.

[נד] א) וכ״ה בטור סי׳ קת ובאר״ח, ובכל בו לא מנה בזה. ב) במדבר י י. ג) ישעיה כז יג.

שמ פירושי סידור התפילה לרוקח

א יתקע בשופר גדול ו והיה ביום ההו נ י ת ו ר י ח ל ל ו ד פר ג ע בשו ק ת, או בכפל גלילת 2 ובאו וגרי, שעתיד הקב״ה לתקוע בשופר בקרן איל יצחק השמים בספר3 ויתקע לבנם גליות, ועתה אנו מתחננים לפני חנון ורחום ואומ׳3 בשופר הרם קולך, ׳ / ובתי ע ק ת תקע בשופר גדול לתירותינו, וה׳ בשופר י וכתיב* הרימו גם על העמים, הרי הרמה אצל שופר ואצל גם, לכך תקע בשופר7 ונשא גס לגוים ואסף ׳ ו כמו שכת נ ת ו י ל ץ ג ב ק א גס ל ש גדול לחירותינו. ו נדתי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ, כאדם שמרים גס שיהא נם של כל הרואהו, כך שא נס לקבץ נידוחינו בכל מקום שנידוחינו שם קובץ/ ה ב ר מעט מעט, כי קביצה כאן מעט ובאן מעט ומקבץ יחד כמו וקובץ על יד יד לא כעזרא כל ח ו י נ י צ ב ק . ו 1 / ונפוצות יהודה יקבץ0 ם י א ל וכן בזרועו יקבץ ט׳ ה ה ת ך א / אלא קבצינו יחד מארבע בנפות הארץ. ברו 1 א הקהל בארבע רבו

. 1 2 ל א ר ש ו י מ י ע ח ד ץ נ ב ק מד ג׳ ונשא גם לגוים א׳, ואסף ע ג׳ קיבוצים לקבץ א׳, וקבצינו ב׳, מקבץ ג׳, כ1 ג׳. וג׳ נכון יהיה הר בית ה׳ א׳, וגישא ב׳, נדחי ישראל ב׳, ונפוצות יהודה יקבץ3 ונהרו אליו ג׳. וג׳ והלכו עמים רבים א׳, לכו ונעלה אל הר ה׳ בי, ונלכה1 ג׳. וג׳ ואמרתם ביום ההוא הודו לה׳ קראו בשמו א׳, הודיעו באורחותיו41 ג׳. וג׳ ועתה אקום אמר ה׳ א׳, עתה 5 בעמים עלילותיו ב׳, הזכירו בי נשגב שמו׳ ג׳, וג׳ ותגל 7 ארומם ב׳, עתה אנשא*, ג׳. וג׳ ותפרח בחבצלת א׳, פרח ב׳, תפרח. וג׳ הנה ישכיל עבדי ירום א׳ ׳ ג 1 ערבה א׳, פרת תפרח ותגל ב׳, אף גילת ורנן 81 ג׳ בעד ג׳ קביצות שיש בתקע, כי י׳ שבטים גקבצו ויאשיהו 9 ונישא ב׳ וגבה, הרי ק א מלך עליהם א׳, ונקבצו בימי עזרא ב׳, ומשיח יקבצם מארבע כנפות ה

ג׳ קביצות. לכך ג׳ בקשות תקע בשופר א׳ ושא נם ב׳ וקבצנו ג׳.

[נה] השיבה שופטינו

(סודות התפילה)ג מן ב ואשיבה שופטיך י״ב תיבות, ו ד ג / נ ת ו ב י השיבה שופטינו כ״ד ת

I ישעיה כז יג. 2 פרקי דר׳׳א ס׳׳פ לא. 3 בסידור ר׳ וזירץ: לעתיד יתקע וכו׳ יצחק או בכפילות השמים ונגולו בספר. 4 זכריה ט יד. 5 ישעיה נח א. בכי׳׳פ חסר: וכתי׳ בשופר הרם קולך. 6 שם סב י. 7 שם יא יב. 8 משלי יג יא. 9 ישעיה מ יא. 10 שם יא יב. II עזרא ב סד: כל הקהל כאחד ארבע רבוא וכו׳. 12 חסר בכי׳׳פ. 13 ישעיה יא יב. 14 ישעיה ב ב־ג. 15 ישעיה יב ד. 16 שם לג י. 17 שם לה א. 18 שם. 19 שם נב יג.

[נד,] א) בטור ובאר׳׳ח לא מנו בזה, ובכל בו: כ׳׳ז תיבות כנגד כ׳׳ז תיבות שיש בג׳ פסוקים ואשיבה ית, ואשיבה שופטיך, ציון במשפט תפדה. ובמטה משה אות קמג כתב: ואני חפשתי ולא מצאתי רק כ׳׳ה תיבות, ונראה לי שהם כנגד אלו ג׳ פסוקים הסמוכים זה לזה שיש בהם כ׳׳ה תיבות ואשיבה שופטיך, ציון במשפט תפדה, ושבר פושעים וחטאים, שמתוך המשפכד״כלו המינים. וראה להלן. ב) ישעיה א כו. ובמגילה ת ב: וכיק שנתקבצו גלויות נעשה דץ ברשעים, שנאמר ואשיבה ית עליך וכתיב ואשיבה

שופטיך כבראשונה. ג) הושע ב כא־כב.

השיבה שופטינו שמא

ואירסתיך לי לעולם עד באמונה י״ב תיבות, הרי ב״ד תיבות. ונגד כ״ד ספרים, [וכן כ״ד שמות בתפילין], וניצול מכ״ד קללותי, וכ״ד שעות, וכ״ד ברכות

בחומש. כל האותיות בהשיבה לבד מן הד, גגד ז׳ משפטים: ד׳ מיתות בית דין,

ומכניםין לכיפה, ומלקות, ומכת מדדות. ונגד ז׳ רועים ה.

ה בדכת׳י ואשיבה ל י ח ת ב ו כ נ י צ ע ו י ה ו נ ו ש א ר ב ו כ נ י ט פ ו ה ש ב י ש ה2 ואשיבה שופטייך שופטייך כבראשונה ויועציך כבתחילה. ואומי בפסיקתא כבראשונה במשה ואהרן, ויועציך כבתחילה בדוד ושלמה בנו. וכן ואשיבה שופטיך כבראשונה בגימ׳ כמ׳׳ו מש״ה ובאהר״ן למבראשונ״ה. ויועציך כבתחילה

בגימ׳ הנ״ה כדו׳׳ד מל״ך יהוד״ה (ו)כשלמ״ה בנ״ו.ה לשופטינו בצדק ויועצינו לטובה נ ו ש א ר ב ו כ נ י ט פ ו ה ש ב י ש הך כי(עתה) ד ב ה ל ת ו א נ י ל ך ע ו ל מ ה ו ח נ א ן ו ו ג ו י נ מ ר מ ס ה כבתחילה. ו4 כשיעלו מושיעים , אך ונשגב ה׳ לבדו [אתה] בעלונו(אלקים) [אדונים] זולתך3ם ואירשתיך לי י מ ח ר ב ד ו ס ח . ב 3 ת הר עשיו והיתה לה׳ המלוכה לשפוט אט צדקינו בדינך, ציון פ ש מ ו ב נ י ק ד צ . ו בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים6ט פ ש מ ה ו ק ד ב צ ה ו ך א ל ׳ מ ה ה ת ך א . ברו 7 במשפט תפדה ושביה בצדקה

8 אוהב צדקה ומשפט חסד ה׳ מלאה הארץ. ׳ דכת1 י״ב , בתיבות ואשיבה שופטיך [כבראשונה]0 , בהשיבה שופטינו ב״ד תיבות תיבות, ומן וארשתיך לי לעולם עד באמונה י״ב תיבות, הם כ״ד תיבות. וכן כהת״ י״ג תיבות, ציון במשפט תפדה ה׳ אמר ה׳ שמרו משפט עד וצדקתי להגלו תיבות, וארשתיך לי באמונה ו׳ תיבות, הם כ״ד תיבות. ובן אוהב צדקה׳ ז׳ תיבות, ואשיבה שפטיך י״ב תיבות, ציון במשפט תפדה ה׳ תיבות הם 2 ומשפט, כ״ד שעות מן ׳ 3 כ״ד תיבות, ובל הדן דין אמת לאמיתו כאילו עושת משפט הבוקר ועד הערב, ובאילו לומד כ״ד ספרים, וניצול מכ״ד הוי ואבוי שבישעיה

. ' 4 ומן ב״ד קללות שאמ׳ דוד, ויתברך בכ״ד ברכות שבחומש, , 5 וצדקנו במשפט צדקה ומשפט, גגד ב׳ ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה

' ב׳. 7 ו , והיה צדק אזור מותניו א׳ והאמונה אזור חלצי ׳ ושפט בצדק דלים6

ד) דק״ר פל״ד יא: כ״ד ברכות מתן שכרה וכו׳ וכ״ד קללות הפסדה לקופץ יד מצדקה. ועיין מעשה תורה דף לו, מד. ה) עיין סוכה נב ב.

1 ישעיה א כו. עיין מגילה יז ב: וכיץ שנתקבצו גלויות נעשה דין ברשעים שנאמר ואשיבה ית עליך (פסוק כה) וכתיב ואשיבה שופטיך כבראשונה. 2 מובא ביל״ש ישעיה רמז שצא, ובילקוט המכירי ישעיה שם. 3 כ״ה בכי״א ופילדלפיא, ותיקנתי עפ״י כתי״פ, ע״פ ישעיה כו יג: ה׳ אלוקינו בעלונו אדונים זולתך. 4 ישעיה ב יא מ. 5 עובדיה פסוק כא. 6 הושע ב כא. 7 ישעיה א כז. 8 תהילים לג ה. 9 צויץ בסודות התפילה. 10 נוסף רק בכתי״פ. 11 ישעיה נו א. 12 תהילים לג ה. 13 עי׳ תנחומא שופטים ח: כל הדן וכו׳ זוכה לחיי העוה״ב שנאמ׳ שמרו משפט וכו׳. 14 צויין בסודות התפילה. 15 ישעיה א כז. 16 שם יא ד. 17 שם א

שמב פירושי סידור התפילה לרוקח

, וז׳ חושה לי י 8 ד ז׳ רועים בל האותיות בהשיבה שופטינו חוץ מן זי, ע, וזי משפטים הם: ד׳ מיתות ב״ד, 2 0 בתילים״, וזי בין העירה ובין הקיצה] שבע ביום הללתיך על 2 ומכניסין לכיפה, ומלקות ומכת מרדות [הרי זי, ובתי׳ י

, לכך נעלמה [ז׳ בברכה זו23]. 2 2 משפטי צדקך

[נו] למשומדים

(סודות התפילה)/ כנגד כ״ט פורעניות שעתיד הקב׳׳ה לפרוע מאדום ת ו ב י למשומדים כ׳׳ט ת

. ב ׳ כי קצף לה׳ על כל הגויים עד ונטה עליה קו תוהו וכו [ג׳ מהירות גגד ג׳ גלויות שהגלנו סנחריב נבוכדנצד טיטוס הרשע. ועוד טעם אחד מצאתי כ׳׳ט תיבות ולמשומדים, כגגד כ״ז אותיות שבאלפא ביתא וב׳

.[ תודות תורה שבכתב ותורה שבע׳׳פ, וכולן המשומד כופר בהן1

" לאותם החוטאים בנפשותם ומשתמרים י ה ו ק י ת ה ל ת , א ם י ד מ ו ש מ ל ועושים כגויי הארץ, אל חהי להם הקוה, כמו שכתר 2 מקוה ישראל ה׳ כל/ אבל / גם כל קוויך לא יבושו ח עוזביך יבושו, אבל לצדיקים וקווי ה׳ יחליפו כו מיני ישראל הפוקרים ד ב א ע י ג ר ם כ י ג י מ כל ה למשומדים אל חהי תקוה. ו5 משנאך ה׳ בתלמוד ומיגי האומוח כרגע יאבדו מעל פני הארץ, כמו שאמר דוד6 ו ד ב א ה י ר ה ך בל האומות, מ מ י ע ב י ו ל א כ אשנא, הם מיגי האומות. ור תגדריה, כמו ג מ ת ר ו ב ש ת ר ו ק ע ה ת ר ה ומלכות זדון אדום הרשעה, מ

ד־ה. 18 סוכה נב ב. 19 כב כ, לח כג, מ יד, ע כו, עא יב, קמא א. 20 העירה והקיצה: תהילים לה כג, מד כד, נט ו. ובכת״י פילדלפיא: בק עורה ובק הקיצה, עורה: ז ז, נז ט, נט ה, קח ג, הרי זי. 21 הוספתי עפ׳׳י כתי״פ, ובכתיב״מ: וסקילה שריפה הרג וחנק, תהו שאמר הכתוב.

22 תהילים קיט קסד. 23 הוספתי ע׳׳פ כתי׳׳פ ובריטי מתיי.

[נו] א) בטור סימן קיח: דש בה כ׳׳ט תיבות לפי שכופרים בתורה שיש בה כ׳׳ז אותיות ובתורה שבכתב ושבעל פה. ובאר״ח ובכל בו הביאו שיש בה מנין ל״ב תיבות [כנראה בנוסחתם גוסף וכל עושי רשעה] לפי שהם כופרים מבי של בראשית ועד ל׳ לעיני כל ישראל תהו ל״ב, והמינות תלוי בלב, והוסיף באר״ח שבמקום אחר מצא שיש בה כ״ט אותיות וכוי, וראה שו״ת הרא״ש כלל ד אות כ. ב) ישעיה

לד ב־יא. ג) עפ״י כת״י פרנקפורט 227.

1 כגי׳ רע״ג, רס״ג. 1א בכת״י פילדלפיא עמ׳ 172־169 כנראה הצנזורה מחקה ב״מ שכתוב: ולמשומדים, ומשתמרים, ומיני האומות, הם מיגי האומות, אדבי עמך מהרה יכרתו, ומלכות זדק אדום הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותמגר, הם האומות, למשומדים, וכל המינים, וכן מחקו ה׳ שורות: ומלכות זדון ד׳ וכר עד שובר ח׳ ותכניע ט׳, ט׳ ערלים, ואדום, אדום, ימהר לאבד בימינו שארית אדום, וכן מחקו עמודה שלימה כנגד כ״ט פורעניות שעתיד הקב״ה לפרוע מאדום הרשעה עד סוף הקטע. ובכת״י בריטיש מתיאום מחקו כל הקטע למעט תיבות בודדות, ומה שהעתקנו על פי כת״י אוקספורד ופתם. 2 ירמיה ת יג. 3 ישעיה מ לא. 4 תהילים כה ג. 5 שם קלט כא. 6 בכת״י פריס:

למשומדים שמג

בר ׳ שו ה ה ת ך א ע תשפילה במהרה בימינו. ברו י נ כ ת . ו מיגרת לארץ׳ם לפני בני ישראל. י ד ע ז י נ כ מ ם אויבי ישראל הם האומות, ו י ב י ו א

ד ד׳ ע למשומדים א׳, ובל המינים ב׳, ובל אויבי עמך ג׳, ומלכות זדון ד׳, כ מלכויות. ובן תעקר א׳ ותשבר ב׳ ותמגר ג׳ ותכניע ד׳, לגדע ד׳ קרנות הגוים, ד׳ חיות. אל תהי תקוה א׳ ברגע יאבדו ב׳ מהרה יכרתו ג׳ תעקר ד׳ ותשבר ה׳ תמגר ו׳ ותכניע ז׳ שובר ת׳ ומכניע ט׳, בעד ט׳ שאמרו על ישראל בפרשת הנה: ותוארו א׳ לוקח ממנו ב׳ תואר ג׳ הדר ד׳ ונראהו ה׳ מראה ו׳ 8 ישכיל עבדי ונחמדהו ז׳ נבזה ח׳ ושפל ט׳. וכן ט׳ עונות שם בפרשת הנה ישכיל עבדיי: מפשעינו א׳ מעוונותינו ב׳ עץ ג׳ מפשע ד׳ ועוונותם ה׳ פשעים ו׳ חטא ז׳. וישראל אומ׳ ט׳ פעמים שוב 1 0 ולפשעים ח׳ אשם ט׳. וביתזקאל בתי׳ ט׳ ערלים מחרון אפך, ב׳ בוהוא רתום ת׳ בה׳ אלהי ישראל, שישיב חרון אפו ויצילנו מט׳

גלויות: מצרים, בבל, בשדים, פרם, מדי, מוקדון, יון, שעיר, אדום. ב׳ שבירות בו תשבר א׳ שובר ב׳, וכן אויבי א׳ אויבים ב׳, וכן תכניע א׳ד ב׳ שהתריבו בית, בבל ואדום, שישברם ויכניעם מהרה, זהו על ע ומכניע ב׳, כ נהרות בבל שם ישבנו, זכור ה׳ לבני אדום את יום ירושלם״. ג׳ מהירות, מהרהד ג׳ שהגלונו סנחריב א׳ נבוכדנצר ב׳ טיטוס ג׳, אחד מהרה ב׳ במהרה ג׳, ע, יום בואו לירושלם בלילה 1 2 והחריב אשור ויצא מלאך ה׳ ויך במחנה אשור, הרי , 4 לה , ובן אדום אם שודדי לי ' הוכה, וכן בבל ביה בלילייא קטיל בלשצר3

' כן ימהר לאבד בימיע שארית אדום. 5 אשור ובבל איבד במהרהד כ״ט פורעניות שעתיד הקב״ה לפרוע ע , כ , 6 כ׳׳ט תיבות בלמשומדים מאדום הרשעה: כי קצף [ל]ה׳ על כל הגוים א׳, וחימה על כל צבאם ב׳, התרימם ג׳, נתנם לטבח ד׳, ישלבו(הם) ה׳, ב(ר)אשם ו׳, ונמסו ז׳, על אדום תרד ח׳, עם תרמי ט׳, ברים י׳, ועתודים י״א, אלים י״ב, זבח י״ג, [ו]טבח י״ד, ראמים ט״ו, ופרים י״ו, מדם י״ז, מתלב י״ת, גקם י״ט, שלומים ב׳, לזפת ב״א, לגפרית ב״ב, לזפת כ״ג, לא תכבה כ״ד, עשגה כ״ה, תחרב כ״ו, אין עובר בה ב״ז, וירשוה

. , 8 בות ב״ח, וגטה״ כ״ט, הרי כ״ט דברים לכך ב״ט תי, ב׳ 2 0 [ב׳ לטבח א׳ וטבחי׳ ב׳ עדן ב׳ שבירות במלשומדים, ב׳ לקצף וחימה] ומלכות זדון, לכך גקראת מלכות זדץ 2 ן ב׳ הבגעות בלמשומדים2 , עד 2 לזפתי

. 2 3 אומה הרשעה חייבת

ת מגרתה. א יכרתו, ובמחז״ו (עמ׳ 67): וכל אויבי עמך מהרה יכרתון. 7 ע״פ הפסוק: וכסאו ל

תהילים פט מה. 8 ישעיה גב יד, נג ב־ג. 9 שם נג ה־יב. 10 פרק לב יט־ל.

. 14 עובדיה פסוק ה. ל 11 תהליס קלז א, ז. 12 מלכים ב׳ יט לה. 13 דניאל ה 15 בכתי״פ חסר: הרי אשור איבד במהרה. 16 צויין בסודות התפילה. 17 ישעיה לד ב־יא. 18 בכתי״פ: וכנגדם תיקנו כ״ט תיבות בולמשומדים. 19 ע״פ יחזקאל כא טו: למען טבוח טבח הוחדה. 20 באף ובחמה ובקצף גדול, דברים כט כז, ירמיה כא ה. 21 ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בוערה, ישעיה לד ט. 22 נמצא רק בכ״י

p מט א, שבועות ו ב, תנחומא ריש פרשת צו ועוד. ^ w 23 .אוקספורד

שדמ פירושי סידור התפילה לרוקח

2 כשנהרגו עשרה הרוגי מלכות התנו עם סמאל אילו 4 כלות אומר בספר הי התנאים. וכתוב שם: מה עשה ה׳ אלהי ישראל באותה שעה לא הספיק לומר לסופר כתוב גזירות ומכות גדולות עזות וקשות ונוראות ומבוהלות בבירות2 על סמאל שקבל עליו כל 5 ומעולות על רומי הרשעה, מפני הימה שנתמלאה התנאים הללו אלא מיד נטל נייר וכתב על הנייר כך ליום נקמה שעתיד ושמור לרומי הרשעה תעלה ענן אתת ותעמוד למעלה מרומי ותוריד שחין לח ששה חדשים על האדם ועל הבהמה ועל הכסף ועל הזהב ועל הפירות ועל כל כלית תבירתה ותעמוד במקומה ששה מתכות, ואחר כך תעלה ענן אתרת ותדחה אם כולם על רומי ע צרעת ספחת ובהרת וכל מיני עעי חדשים אתרים ותוריד ע הרשעה, עד שיש שעה אחת שיאמר אדם לחבירו הא לך רומי הרשעה ובל אשר בה בפרוטה אתת, ויאמתו) לו אין מתבקשת לי, ולפי שאומר שם מלכות

ע אומרים מלכות. הרשעה אעד בבל ואדום. ד אדום ושעיר ו זדון א׳, ומכניע זידים ב׳, ע

[נז] על הצדיקים

(סודות התפילה), ונגד שם 3 , כמו בברכת מגן מ״ב כמו שפרשנוה , על הצדיקים מ״ב תיבות של מ״ב אותיות. וכל א׳ ב׳ בעל הצדיקים לפי ששומרין כולו, [בברכת על הצדיקים כל האלפא ביתא לומר שעשה עמגו חסד למען הצדיקים והחסידים העוסקים בתורה. מ״ב תיבות בברכה זו ובן מ״ב שמות בתפילין של ראש ושל

יד].

ם י ד י ס ח ל ה ע ם אותם ששומרים המצות ואיגם חוטאים. ו י ק י ד צ ל ה עת י ך ב מ י ע נ ק ל ז ע . ו , הם בעלי מעשים, שהן שומעים חרפתם ואינם משיביםם הם החכמים ה י ר פ ו ת ס ט י ל ל פ ע ל הם זקגים ההגונים הטובים. ו א ר ש יק המתגיירים לעשות ולשמור התורה. ד צ רי ה י ל ג ע המלמדים תינוקות. וו מדי יום ויום זכור תזכרינו ויהמו נ י ה ל ׳ א ך ה י מ ח 2 ר [ א נ ו [ מ ה ו י נ י ל ע ו

המון מעיו לרחם עלינו.

24 בתי מדרשות ח״א פרק היכלות רבתי פ״ו ב (עמ׳ עה). 25 בבתי מדרשות שם: נתמלא, אולי צ״ל שנתמלא הי.

[נז] א) עיץ טור סי׳ קיח שהביא באריכות ובטור סי׳ קיג בברכת מגן אברהם וראה להלן, ובכל בו ואר״ח. ב) למעלה כבברכת מגן אברהם.

1 פירוש זה מובא באוצר התפילות בפירוש עץ יוסף. 2_חיבא ״נא״ גוספה רק בכתי״פ, וכנראה שרבינו ל״ג שכן כתב שבברכה זו מ״ב תיבות ואם נוסיף נא ישנם ג״ג תיבות. וכן בטור כל בו רמב״ם

על הצדיקים שמה

, שכל 5 ת הנה שכרו אתך מ א ך ב מ ש ם ב י ח ט ו ב ל ה כ ב ל ד טו ב ן ש ת ו הבוטת בך באמת ובלב שלם, ואנו מבקשים שיתן לבוטחים בו בלב נאמן שכרש ו ב א נ ם עם הבוטחים בך, ואז ל ה מ ו ע נ י ק ל ם ח שי טוב בזה ולבא. ו, גם כל 4 ׳ ו ויבטתו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה נ ח ט ם כי בך ב ל ו ע ל

. ם י ק י ד צ ח ל ט ב מ ן ו ע ש ׳ מ ה ה ת ך א . ברו קוויך לא יבושו5 ג׳ צדיקים יש באן בזאת הברכה: על הצדיקים א׳ גירי הצדק ב׳ לצדיקים ג׳,ד ג׳ לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי א׳, ורות קדשך אל תקח ע כ ממני ב׳, ורוח גדיבה תםמכיגי* ג׳. וכן ג׳ לא גבה לבי א׳ ולא רמו עיגי ב׳ ולא הלכתי בגדולות7 ג׳ בעד ג׳ אבות, לבך ג׳ צדיק בעל הצדיקים. גם שלא יתהלל

בחכמתו [א׳], ולא בגבורתו ב׳, ולא בעושרו8 ג׳. על הצדיקים א׳, ועל החסידים ב׳, ועל זקני עמך ג׳, וסופריהם ד׳, גירי ה׳,ד ו׳ דורות מאברהם ע , כ ועלינו ר, הרי ו׳ בעד שבפרשת מילה ו׳ לזרעיך אחריך9ם״ מי 1 שנתן להם ר סדרים, לכך זכרו לעולם בריתו בדברי הי 0 ה ש ועד מ, לכך ר זכרונות לאתר ר דורות נתן להם ברית 1 ובתילים זכר לעולם בריתו2

. 1 4 ׳ דר כתי׳ לאלף דר בגימ׳ מש״ה התורה, דבר צוה לאלף דור5 ותיקנו ו׳ דברים בעל הצדיקים גירי הצדק הוא החמישי, צדיקים א׳, חסידים ב׳, זקגי ג׳, סופריהם די, גירי ה׳, בעד ה׳ [דברים]: מתיר אסורים א׳, פוקח עורים, לפי שגדבק לה׳ , 5 ׳ ב׳, זוקף כפופים ג׳, אוהב צדיקים ד׳, שומר את גרים הת אסורים כמו תומשי תורה לכך תיקנו גירי בתמישי. תדע, אינו אומר מתיר את גרים אלא ׳׳את׳׳ להשלים תרי״ג, כגון מ׳תיר איסורים, פ׳וקח ע׳ורים, ז׳וקף א, לכך גקראו , כ׳פופים, א׳והב צ׳דיקים, ש׳ומר א׳ת גירים התחלתן בגימ׳ תרי׳׳ג6 גירי הצדק שנדבקין לתרי׳׳ג מצות ולה׳ חומשים, וחביבין הגרים שקדמו

] גרי הצדק ואח״ב ועליגו. 1 1 [בתחלה8 7 לישראל הבוטתים א׳ בטתע ב׳ מבטת ג׳ בעד ג׳ אבות שבטחו בהקב׳׳ה. וג׳ מאהבת

2 ג׳. 0 , לברכה כי אהבך ה׳ אלהיך ה׳ אתכם א׳, ואהבך וברכך והרבך ב׳ י1ד מ״ב ע . מ״ב תיבות כ 2 1 ן מ״ב תיבות יש בעל הצדיקים במו בברכת מג, לבך התתיל בב׳ 2 5 , ושם מ״ב אותיות 2 אותיות בפסוק ואברכה מברכיך2

אבודרהם אץ תיבת נא. 3 ע״פ ישעיה מ י: הנה שכרו אתו. 4 תהילים ט יא. 5 שם כה ג. 6 שם נא יב־יד. 7 תהילים קלא א. 8 עיץ ירמיה ט כב. 9 בראשית מ ז־יט. 10 עיין מדרש תהילים קה ג. 11 דהי״א טז טו. 12 קה ח. 13 שם. 14 בסידור המיוחס לראב״ן(גנוזות ח״ג עמ׳ כד): לאלף דור, וכי לאלף דור נתנה תורה, והלא מאדם ועד אברהם כ׳ דורות ומאברהם ועד משה ו׳ דורות הרי כ״ו דורות, הכי איתא בחגיגה (יג ב) משום ר׳ שמעץ החסיד תתקע״ד דורות נבראו קודם אדם הראשץ והעביק הקב״ה, היינו עד פנים שבכל דור, להכי צוה לאלף דור התורה, דור חסר ו׳ כתיב, ומשה בגימ׳ לאלף דר, אחד מאלף מצא משה, כלומר לאלף דור נתנה התורה [תתקע״ד וכ״ו דורות מאדם ועד משה הרי אלף דורות, עי׳ רש״י תהילים שם]. 15 תהילים קמו ז־ט. 16 וכ״ה בסידור המיוחס לראב״ן(עמ׳ מא). 17 עי׳ במ״ר פ״ח כ, רות רבה פ״ג יח, מכילתא משפטים כב כ. 18 הוספתי עפ״י כתי״פ. 19 דברים ז ח, יג. 20 דברים כג ו. 21 עיין סודות התפילה. 22 בראשית יב ג. 23 באור״ח סי׳ קיג, וכל בו(ה,ג) גבי ברכת מגן

שמו פירושי סידור התפילה לרוקח

ב׳ראשית וסיים במ׳ במצרים׳ נגדם מ״ב תיבות בעל הצדיקים, ובל א״ב יש בעלד צדיקים ששומרין ב״ב אותיות שבתורה. הצדיקים ע

2 מ״ב תיבות, ובן מן נער הייתי 4 מן אדני שפתי תפתח עד על מזבחך פרים2 מ״ב תיבות. 5 ה וגם זקנתי עד וישכנו לעד עלי

[נח] ולירושלים עירך

(סודות התפילה)3 וישבו על הארץ אשר נתתי / גגד פסוק ביחזקאל ת ו ב י ולירושלים כ״ד ת לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליהןם) המה ובגיהם ובגי בגיהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם כ׳׳ד תיבות. וכגגד דגי עקרה לא ילדה י׳׳זת/ ראשון לציון י ז׳ תיבות, הרי כ״ד תיבות. וכן למען ציון לא אחשה ה ט״ו בו תי

תיבות, והיית עטרת תפארת ביד ה׳ י ט׳ תיבות, הרי כ׳׳ד תיבות. [בברכת ולירושלים ב׳׳ד תיבות, גגד כ׳׳ד אותיות שבאותו פסוק בונה

ירושלים ה׳ גדחי ישראל יבגם׳].

ת ר ב ר ד ש א ה ב כ ו ת ן ב ו כ ש ת ב ו ו ש ם ת י מ ח ר רך ב ם עי ל ש ו ד י ל ו] ברחמים גדולים תשוב , ה כ ו ת ן ב ו כ ש ת ו לירושלם שהיא עיר קדשך תשוב, [ה ת ו ה א נ ב . ו 2 ת לכבוד אהיה בתוכה ר ב ד ד ש א ותשכון לעולם בתוכה, כד ו א ד ס כ ם שלא תתרב. ו ל ו ן ע י נ ו ב נ י מ י ב ב / בקרו ׳ בונה ירושלם הן כלפי כסא שייך נבון כמו נכון כםאך מאז / צדק ומשפט ו כ ה י כ ו ת 4 ל ה ר ה מ

ם. רושלי ה י נ ו ׳ ב ה ה ת ך א / ברו מכון בםאךד ירושלם של ע ב׳ פעמים כאן ירושלם: ולירושלם א׳ בונה ירושלם בי, כ, אבל עתה בגלות בקרבך קדוש ולא 7 מטה כשיבנה אז יבנה ירושלם של מעלהר/ לכך סיים פסוק ירושלם, ופסוק אחר ירושלם מתתיל בשעריך אבא בעיד / ובנה א׳ בנה ב׳ בניין ג׳, ע ו י חד ירושלם ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה י בית ראשון א׳ ושני ב׳ ולעתיד ג׳. לבך בשיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי, ויפגע במקום וילן , , ג׳ פעמים ירושלם, וג׳ פעמים מקום בפסוק 0 בית ה׳ נלך

שם.

אברהם: בברכה זו יש מ״ב תיבות כנגד שם בן מ״ב. 24 תהילים נא ת כא. 25 שם לז כה־כט.

[נח] א) בטור סי׳ קיח: בונה ירושלים ובה כ״ד תיבות כנגד כ״ד אותיות שבפסוק בונה ירושלים ה׳ נדחי ישראל יכנס, תהילים קמז ב, [בפסוק כ״ז תיבות י. א.], ועיין אר״ח וכל בו. ב) לז כה. ג) ישעיה נד א. ד) שם מא כז. ה) שם סב א. ו) שם פסוק ג. ז) ע׳׳פ כת״י

פרנקפורט 227.

1 נוסף רק בכתי״פ. 2 זכריה ב ט. 3 תהילים קמז א. 4 בכתי״פ: במהרה. 5 תהילים צג ב. 6 שם פט טו. 7 עיין תענית ה א: לא אבוא ביכישלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה. 8 הושע יא ט. 9 תהילים קכב ב־ג. 10 שם. 11 בראשית כח יא.

ולירושלים עירך — את צמח דוד שמז

1 אי, 2 ׳ / יבון ד׳, בונה ה׳, נגד ה׳ את פני האדון ה / חשבון ב׳, ובנה ג תשוב את / ליראות א ׳ ד 5 ' ג/ את פני ה׳ אלהיך 4 ״ ב׳, את פני ה׳ אלהיך ׳ את פני האדון ה

׳ ה׳. 6 פני ה׳ אלהיך: וישבו על הארץ אשר 1 8 , בנגד ביחזקאל 1 7 בברכת ולירושלם ב״ד תיבות נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם הרי כ״ד תיבות. וכנגד רני עקרה2 ז׳ תיבות, 0 ן ח לדה" י״ז חיבוח, ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר א לא י2 שמחי ועלזי בבל לב 2 רני בח ציון הריעו ירושלם2 1 ׳ הרי כ״ד. ובן בצפניה בחי בת ירושלם, הסיר ה׳ משפטיך פנה אויבך מלך ישראל ה׳ בקרבך לא חיראי רע2 ט״ו חיבוח, והיית עטרת 3 ה ש ח עוד, הרי ב״ד תיבות. וכן למען ציון לא א2 ב׳׳ד דברים: יען משת ה׳ 3 2 ט׳ תיבות, הרי ב׳׳ד תיבות. ובן בישעיה 4 תפארת אותי לבשר ענוים שלחני א׳, לחבוש לנשברי לב ב׳, לקרוא לשבויים דרור ג׳, ולאסירים פקח קוח ד׳, לקרוא ה׳, ויום נקם ר, לנחם ז׳, לשום ת׳, לתת ט׳, שמן י׳, מעטה י״א, אילי י״ב, מטע י״ג, ובנו י״ד, יקוממו ט״ו, וחדשו י״ו, ורעו י״ז, אכריכם י״ח, וכורמיכם י״ט, כהני ב׳, משרתי כ״א, חיל ב״ב, משנה כ״ג, זרע ברך ה׳ כ״ד. לכך לירושלם ב״ד תיבות שיתברכו בב״ד ברבות, והאכלתיך נחלת יעקב

. 2 6 אביך

[נט] את צמח דוד

(סודות התפילה)ח ה׳ אלקימ עלי יען משח ה׳ אותי רו ב את צמח דוד כ׳ תיבות״, ובן בישעיהוף ב׳ תיבות, וכן י כה אמר ה׳ רני לבשר וגוי כ׳ תיבות, כגגד כי נחנז ה׳ ציה בבכי יבואו (לך) ב׳ תיבות, ובן על הר גבוה עלי לך ן כ ליעקב כ׳ תיבות, ו

מבשרת ציון י כ׳ תיבות.

ח אצמיח pp לדודי, והנה איש י מ צ ה ת ר ה ך מ ד ב ד ע ו ח ד מ ת צ א, ודוד 3 , צמ״ח בגימ׳ מנח״ם, הוא מנחם בן עמיאל 2 צמח שמו ומתחתיו יצמחW , ך קרגו תרום בכבוד3 ת ע ו ש י ז ב נ ו תדו קרנ . ו 4 עבדי נשיא להם לעולם

12 שמות כג ת: אל פני הארץ הי. 13 שם לד כג. 14 שם פסוק כד. 15 דברים טז טז. 16 דברים לא יא. 17 עיין בסודות התפילה. 18 לז כה. 19 ישעיה נד א. 20 שם מא כז. 21 צפניה ג יד־טו. 22 בפסוק: ישראל. 23 ישעיה סב א. 24 שם

פסוק ג. 25 סא א־ט. 26 שם נח יד.

[נט] א) וכן בטור סי׳ קיח עי״ש, ובכ״ב ואר״ח. ב) סא א. ג) שם נא ג. ד) ירמיה לא ז. ה) שם פסוק ט. ו) ישעיה מ ט.

p צח ב. 4 יחזקאל לז כה. 5 תהילים ^ w 1 תהילים קלב ת. 2 זכריה ו יב. 3 עיין

שמח פירושי סידור התפילה לרוקח

׳ ה ה ת ך א . ברו ם קיוינו לו ויושיענו7 ו י ו בל ה נ י ו י ך ק ת ע ו ש י . בי ל 6 ישעי. ה ע ו ש ה קרן י י מ ע מ

ד ג׳ ויצא חוטר מגזע ישי א׳, משרשיו ע ׳ כ את צמח א׳ תצמיח ב׳ מצמיח ג׳, ג׳. וקרנו א׳ קרן ישועה בי, י צהל / וג׳ רני עקרה א׳ רינה ב׳ ו 8 ג ב׳, שורש ישיד משיח בן אפרים ומשיח בן דוד. בישועתך א׳ לישועתך ב׳ ישועתך ג׳, כנגד עד ג׳ שהגלו את ע 1 ג/ כ 0 (ו)קנאתי לציון א׳ קנאה גדולה ב׳ וחימה גדולה קנאתי

ישראל מארצם סנתריב, בבל, אדום.1 כ׳ תיבות, ד כי נחם ה׳ ציון נחם כל חורבוחיה2 ע באת צמח ב׳ תיבות", כ• כ׳ תיבות, וכן בבכי וכן כה אמר ה׳ רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים3׳ כ׳ תיבות, וכן על הר גבוה עלי לך מבשרת ציוףי כ׳ יבואו ובתחנונים אובילם4

תיבות.

[ם] שמע קולינו

(סודות התפילה), כמו מליצי יושר אשד לישראל. ובן תפילה לדוד שמע קולינו ל״ה תיבות״,ג ו׳ תיבות, ב כ״ט תיבות, שומע תפילה עדיך י שמע ה׳ צדק עד זמותי בל יעבור פ

הרי ל״ה תיבות.

ו כשאנו מתפללים לפניך ושמעת את תפילה נ י ה ל ׳ א ו ה נ י ל ו ע ק מ שו תחוס עיניך ורחם עלינו נ י ל ם ע ח ד ם ו . חו 1 עבדך ועמך ישראל אשר יתפללוו כשאנו מבקשים ברוב כלל. כי נ ת ל י פ ת ת ם א י מ ח ר קבל ב כאב על בנים. וו שאנו מתחננים לפניך, כי אתה שומע נ י ו נ נ ח ע תפילתינו אתה, ו ת מ ו ל ש א, ם י מ ח ר ל ב א ר ש ך י מ ת ע ל י פ ע ת מ ו ה ש ת וריקם אל ישוב מלפניך, כי א

. ה ל י פ ע ת מ ו ׳ ש ה ה ת ך א ברו ד׳ שמיעות: שמע קולנו אי, שמע תפילתיע ב׳ שומע תפלה גי, שומע תפלה2 א׳, ואתה ד ד׳ שמיעות בשלמה: ואתה תשמע אל (מכון) [מקום] שבתך ע ד׳, כ4 ג׳, ושמעת 3 ב׳, (ו)אתה תשמע השמים מבון שבתך תשמע השמים מכון שבתך5 ד׳. וד׳ שמיעות בלא מבון שבתך: ואתה תשמע השמים השמים מכון שבתך8 ג׳, סלחת 7 ב׳, ואתה השמע השמים ו סלחת 6 א׳, ואתה תשמע השמים ו ועשית

קיב ט. 6 שם יח ג. 7 ישעיה כה ט. 8 ישעיה יא א, י. 9 שם נד א. 10 זכריה ח ב. 11 צויין לעיל בסודות התפילה. 12 ישעיה נא ג. 13 ירמיה לא ז. 14 שם פסוק ח.

15 ישעיה מ ט.

[0] א) כ״ה באר׳׳ח ובכ״ב, והטור לא מנה בזה. ב) תהילים v א־ג. ג) שם סה ג.

1 מ׳׳א ח ל: ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו, וראה בסמוך. 2 מ״א פרק ח ל. 3 פסוק לט. 4 פסוק מג. 5 פסוק מט. 6 פסוק לב. 7 פסוק לד. 8 פסוק

שמע קולינו — רצה שמט

9 ד׳. הרי ג׳ ואתה תשמע והרביעי ושמעת, בעדם ושמעת השמים את תפילתם ג׳ שמיעות אצל תפילה והרביעי שמע קולנו. וכן ד׳ שמיעות השמים בדבריק ד׳ נפילות, וכן ביתזקאל בן בנו כתובים ד׳ פעמים בפסוקגי)״ ה א ב , ו , 0 מים הי מראה ואראה ואפול על פגי, נגד תפילת ערבית שתרית מוסף ומנחה ד׳, נגדן תפילתנו א׳ תפילתיגו ב׳ תפילת ג׳ תפילה ד׳, וכן חוס א׳ ורחם ב׳ ברחמים ג׳,

ברחמים ד׳.

[סא] רצה

( ה ל י פ ת ת ה ו ד ו ס )

ב ל״ד / גגד מן אבוא ביתיך בעולות עד אשד עשה לנפשי ת ו ב י רצה ל״ד ת/ ן ז תיבות, וכן ל״ד בהגים מביאים פר ושעיר, וכהן המקריב גגד הח

בי״ט אומרים שאותך לבדך ביראה געבוד, לפי שכתובי והשתחויתם למלך/ ך מ ע תרגומו ואורית, והשתחואה הודאה, לבן משתחוה במודים מה ה׳ שואל מ ק׳ ברכות/ כי ״מה״ בא״ת ב״ש ק׳י במודי״ם ברכות, זהו כי אם ליראה את ה׳

אלקיך.

ם רצה עמך ישראל ורצה ת ל פ ת ב ל ו א ר ש ך י מ ע ו ב ג י ה ל ׳ א ה ה צ רה ד ו ב ע ב ה ש ה . ו , תפילתם, כי אין להם קרבן בי אם שילום שפה תמור׳ פריםם ת ל י פ ת ל ו א ר ש י י ש י א ך השב עבודת קרבגות לביתך. ו י ת י ר ב י ב ד ל4 מיכאל מקריב בכל יום ן אישי ישראל ו ל ברצ ב ק 3 ת [ ה ב ה א ב ] 2 ה ר ה מ

לו. 9 פסוק מד. 10 דהי״ב ו כא כג כה כז. 11 יחזקאל א כח: כמראה הקשת אשר יהיה בענן וכו׳ כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות וכר ואראה ואפול על פני.

[סא] א) בטור לא הובא זה. ב) תהילים סו יג־טז. ג) כעי׳׳ז בארחות חיים ובכל בו שם. ד) בסידור ר״ש מגרמיתא (עמ׳ קב): ומודים הוא לשץ השתחוואה, וישתחוו למלך [דהי׳׳ב כד ת] ומודינא למלכא, ובסידור חכמי אשכנז(עמ׳ קד): ומה שאנו כורעים במודים. מזה הפסוק ואשתחוה למלך ומתרגמינן ומודינא למלכא. ה) דברים י יב. ו) מנחות מג ג, ומודים בגימטריא מאה, וכן

באר״ח ובכ״ב. ז) כ״כ בתוס׳ מנחות שם ד״ה שואל, ובעה״ט דברים שם.

1 ע״פ הושע יד ג: ונשלמה פרים שפתינו. 2 וגירסת ״מהרה״ ברע״ג(ח ע״א), במחז״ו(עמ׳ 67), ועיי׳ סידור ר״ש מגרמימא (עמ׳ קט) שכתב: לא גרסי׳ מהרה דהא על נשמת צדיקים שמקריב מיכאל בכל יום על מזבח של מעלה נתייסדה תפילה זו וכר, לכן ביטל רבינו הלוי לומר מהרה. ובמחזור ישן ד״ז: מהרה גירםת הרוקח ור״י הלוי מגרמייזא מיחה לאמר מהרה לפי שעל נשמת הצדיקים קאי. וכן רש״י ברכות יא, ב ד״ה ועבודה משמע של״ג מהרה באהבה, ועיין ערוגת הבושם ח״ד (עמ׳ 86 הערה 86). 3 ״באהבה״ הוספתי ע״פ כתי״פ, ובשאר כתה״י איגו. 4 טור קכ: ואשי ישראל כר ואע״פ שאץ עתה עבודה מתפללץ על התפלה שהיא במקום קרבן שתתקבל ברצץ ?יפני הש״י. ובמדרש יש מיכאל שר הגדול מקריב נשמתן של צדיקץ על המזבח של מעלה וע״ז תקנו אישי ישראל. ד״מ אותה על מה שלמעלה ממנו, וה״פ והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון תחלת דבר.

קח ה לרו ל י פ ת שנ פירושי סידור ה

, וגם העוסקים בקדשים כאילו מקריבין אישים [ו]בכל מקום נשמות הצדיקים5. ך מ ל ע א ר ש ת י ד ו ב ד ע י מ ן ת ו צ ר י ל ה ת . ו 6 מוקטר ומוגש לשמי

ם [כדכתי׳]7 כי עין בעין יראו י מ ח ר ן ב ו י צ ך ל ב ו ש ו ב נ י נ י ה ע נ י ז ח ה ועלה כבוד ה׳ וראו ן ו ו י צ ו ל ת נ י כ ר ש י ז ח מ ׳ ה ה ה ת ך א בשוב ה׳ ציון. ברו

8 כשיחזיר שכינת כבודו לציון. ו בל בשר יחדיד ג׳ תפילות ערב ובקר וצהרים שיהיו לנו ע רצה א׳ ברצון ב׳ לרצון ג׳, כד ב׳ תפלות ביום, לכך במזמורי למנצח שיר לרצון. ובתפלתם א׳ ותפלתם ב׳ ע, כבוד שמו ב׳ פעמים תפלתי: 0 ׳ ה מזמור הריעו לאלהים כל הארץ זמרו ל הקשימה) בקול תפילתי א׳ אשר לא הסיר תפילתי בי. וכן ב׳ שימו כבוד תהילתו א׳, והשמיעו קול תהילתו ב׳, וכן ב׳ זמר אצל שם זמרו לה׳ כבוד שמו א׳ זמרו שמך סלה בי, וכן ב׳ אמרו לאלהים מה נורא מעשיך א׳ מפעלות אלהים נורא עלילה ב׳, וכן ב׳ ודבר פי א׳ אליו פי קראתי ב׳. עבודה א׳ (ב)עבודת ישראל ב׳ נגד ב׳ אילים אעשה א׳ עם עתידים ב׳, וכן אבוא ביתיך בעולות א׳ עילת מחים ב׳. בעמך ישראל א׳ יאשי ישראל ב׳ עבידת ישראל גי, הרי ב׳ עמך

ד בהנים לוים וא׳ יאשי ישראל נגד ישראל. ישראל ע ברצה ל״ד תיבות", בעד מן אבא ביתך בעולות עד אשר עשה לנפשי ל״ד תיבות, וכן ל״ד בהנים מביאין פר ושעיר והכהן המקריב כנגד החזן. ביום טוב אומר׳ שאותך לבדך ביראה נעבוד, לפי שרוצה לומר מודים ומשתחוה לפי שכתוב והשתתויתם למלך ותרגומו ואודיתי למלכא, הרי השתחואה הידאה, כלומר על ק׳ ברכות שבקשת ממנו , 2 ׳ לכך משתחוים במודים. מודי״ם בגימ׳ ק' מה מאה ברכות, מה בא״ב ב״ש בגימ׳ ק׳, זהו 3 מה ה׳ אלהיך שואל מעמךם ברכות זהו כי אם ליראה, אם תוסיף ״ י ד ו מ שאותך לבדך ביראה געבוד ב

. 1 4 שאותך לבדך יהיו ל״ה תיבות כפי מליצי על ישראל

[סב] מודים — וכל החיים

(סודות התפילה)/ וכן מן למנצח על מות לבן מזמור לדוד אודה ה׳ בכל ת ו ב י במודים פ״ז ת

/ פ״ז תיבות. מודים בגון אודה ה׳. ו לבי עד הגידו בעמים עלילותי

ם (עמ׳ 157), ה אזכרה (בה׳׳מ ילניק ח׳׳ג), רב פעלי ל ם ד״ה ומיכאל, מדרש א ת קי א ותוס׳ ש ו ח נ 5 עי׳ מב ב, סידור ר״ש ת ס׳ (עמ׳ צה), ועי׳ חגיגה י ו ה א ל פ ג דיני ת ב (עמ׳ 441), ועי׳ המנהי ״ אוצ״מ חספתי עפ״י ׳ הו ב ח, [כדכתי י א יא. 7 ישעיה נ כ א ל . 6 מ ״ח קו ז או מגרמייזא, ועי׳ ט״, ר לה׳ ס ו ח נ י . 10 לפנ ם דלהלן קי ל הפסו , כ ר סו מו . 9 תהילים מז ה כתי״פ]. 8 ישעיה מו ועוד. 13 דברים י ״ ג ב, עיין מחז ת מ ו ח נ לה. 12 מ ת התפי דו . 11 צויין בסו ך וכן בסמו

לה. ת התפי דו דם בסו ק סימן הקו י יב. 14 ע

ת שיש בו גד (כ״ז) [פ״ז] תי ת כנ בו ה (כ״ז) [פ*ד! תי ים: ויש ב ת חי רחו באו א הביא, ו ר ל ו ט [סב] א) הט. ב) תהילים ט א־יב. , עזרא ט ה־ ד ס נו ח ב עד ויט עלי ר ת ע ח נ מ ב ת עזרא מן ו א ד ו ה ב

מודים — וכל החיים שנא

, חולה ונתרפא, יורדי ימים, יסורין [וכל החיים רמז ארבע׳ צריכים להודות1 באין עליו, והולבי מדברות, ולבן יש ד׳ פעמים הודאה במודים י].

ם ל ו ע ו ל נ י ת ו ב י א ה ל א ו ו נ י ה ל ׳ א א ה ו ה ה ת א ו לך ש נ ח נ ם א י ד ו מד אנחנו מודים לך שאתה הוא ולא אחר, ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד. ע ו, ויכוף 2 בכל חליות שבשדרה3 ות צריך׳ החזן לשאת נפשו בכפו להשתחו, וכשיאמר מודים יכוין בכל כוחו לעבוד ביראה לשם, 4 ו - י־ י ז .:פעם אחת

וי־.(׳-.״, ״ורים אנחנו לך, כי ההודאה אין לה שיעור., ק׳ אותיות בפסוק6 מה ה׳ אלהיך שואל די ״ם היא ק׳ כנגד ק׳ ברבות5 מ ו״ ״שאתה הוא ה׳״ יכוון מאד מאד וימשוך7 עד לעולם ועד, :לערלך וכשיאמר6' הקהל , כדי שיסמכו ״ ה׳ זוקף כפופים8 7 •ימ^־רך שם ה׳ מאד ויזקוף מעט מעט׳ שצריכין לומר. ויראה שלא ישתחוה יותר מדאי נזירים דרבנן כדאמ׳ בסוטה0׳ המשתחוה הא" ראשו כנגד ערותו כדאמר בירושלמי דברכות2 כרי שלא י במודים יותר מדאי נקרא הדיוט, והטעם כאשר פירשתי, ויכוין לשם שמים כל

מעשיו באהבה.ו לך אנו מודים שאתה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד. נ ח נ ם א י ד ו מ1 מודים אנחנו לך עד לעולם ועד י״א תיבות, בעד י״א דברים להודות במזמור מן 3״: הודו לה׳ א׳, יאמרו גאולי ב׳, יודו לה׳ גי, יודו לה׳ די, ארבעה ׳־י יכין להודות, יורי לה׳ •־׳, ויז.־־זו יי, ויספרו ז׳, יודו לה׳ חי, וירוממהו טי, יהללוהו י׳, ויתבוננו י״א. וכנגד י״א גזומים וי׳׳א רחמים בספר ישעיה. וי׳׳א אמר דוד מי יעלה בהר

, לכך י״א תיבות במודים עד לעולם ועד. , 5 ם ט ורר לבב י־׳* ה הי נקי בבי. א ו ה ה ת ו א נ י ע ש ן י ג . מ , 6 ו חוזק חיינו, אתה אלהי צורי נ י י ר ח צוך כמו שכתוב" יודו לה׳ חסדו, ובמושב זקנים ת ל י ה ספר ת ר נ ו ד ר ו ו ד לל ע דך שבידך להתיותינו ביום הזה. ו י ם ב רי ו הבי סי נ י י יהללוהו. על ח

ג) כ׳׳ה בהג::0״־ •:•״י מהפילה אי־!׳־׳, ובטול או״ח סי׳ ריט: וסימ׳ וכל החיי״ם יודוך סלה חבוש, יסורין, ים, מדכר, כרכרת נד ב. ד ן -״ר כפירושו לר״ת בהקדמה >עמ׳ כד).

1 כל הקטע ב־׳י׳ ־,־ ־• בשם הרוקח. 2 ברכות לד א: אלו ברכות שאדם שוחה בהם באבות תחלה וסוף ובהוד״ד, !זחלה וסוף, ופירש״, במודים ובחטוב שמי, עיין טור סי׳ קכא. 3 ברכות כח ב: אריב״ל המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כ\ התליות ש!- •1 רה, די־י״ש תוס׳ יב א גבי כרע כחיזרא,י ׳.־׳בע ״.ינים נעשה נחש וה״מ דלא כרע טור סימן קיג וסי׳ קכז. 4 ב׳׳ק טז א: שדרו של אדם ל: י במודים, ובירושלמי שבת פ״א ה״ג: אימתי בזמן שאינו כורע ליי דימתו עד השדרה. 5 מנחות מג ב, ועי׳ למעלה. 6 דברים י יב. 6א מכאן עד כנגד ערותו מוכא בסידור ד״ה. ד תיבות וימשוך עד לעולם ועד צ״ל בסמוך אחרי זוקף כפופים, וכ׳׳ה בסידור ר״ה. 7א בסידור ר״ה נוסף: שנאמר, עי׳ טור סי׳ קיג. 8 תהילים קמו ח. 9 צ״ל: שיסיימו, וכ״ה בסידור ר״ה. 10 מ ב. עי׳ טור סי׳ קכז ובב״י וב״ח שם. 11 בסידור ר״ה: שלא יבא, ובב״ח בסימן קיג וסימן קכז: כתב בהגהת הסמ׳׳ק וז״ל כרי שלא יהיו עיניו יכולין לראות את הערוה. 12 ירושלמי סוף פ״ק דברכות (י א). 13 מובא בסידור ר׳ הי^ 14 תהילים מזמור קז. 15 פסוק זה במזמור כד אבל אץ שם י״א, ונראה שצ״ל: מי יגור באהלך מי ישכן בהר קדשך, מזמור טו. שם נמנו י״א מעלות כדאיתא במכות כד א: בא דוד והעמידן על י״א. 16 לשון הפסוק בש״ב כב ג: אלהי צורי אחסה בו. 17 תהילים קז

קח ה לרו ל י פ ת ב פירושי סידור ה שנ

ת לך בידך אפקיד רוחי", ופקודתך שמרה רוחי", בלילה ו ד ו ק פ ו ה נ י ת ו מ ש נ ובמות. כי בכל לילה נותנים לך יצירותיך נשמתם ואז אומרת לך כל פעולותיו, להודיע לבני האדם בי הוא בוחן בליות י אשר פעל, וחולם מה שהירהר ביום"י. אומ׳ מלאכי השרת 2 0 וחוקר עשתונות הלב, זהו משובבת חיקך שמור פתחי פיך, רבונו של עולם אל תחזיר הרוח לנדן הגוף כי היום עשה כך וכך, 2 בכל בוקר1 אומר הקב״ה הפיקדון אשר הופקד אתי לא אשיבנו, לא כן, ויושב עליו בדין, זהו בידך אפקיד רוחי פדית אותי משחת 2 2 ותפקדגו לבקרים ולרגעים חבחננו2 שהרי בבל יום ויום 3 ו כל, זהו על נשמותינו הפקודות לך. אשרי העם שה׳ אלהי

. ו נ מ ום ע ל י כ ב ך ש םי י עושה עמנו ניסים שמצילנו מכל האומים, זהו על נם י ר ה צ ת ערב ובקר ו ל ע כ ב ך ש י ת ו ב ו ט ך ו י ת ו א ל פ ל נ ע ו, נפלאות וטובות שבכל 2 4 , ורב טוב לבית ישראל א 2 ג ו נ נפלאותיך ומחשבותיך אלי

. 2 5 אהמה עת אתה עושה עמנו, על כן ערב ובקר וצהרים אשיחה ו2 החזן וכל אדם שלא ימהר לקרות 6 ך יזהר י מ ח ו ר ל א כ ב כי ל ו ט ה הטוב (ו)ברפה שאז היה תמוה כמו הטוב אתה, וכי טוב אתה, אלא יקרא הה״א2 ' ם ח ר מ ך ה י מ ח ו ר ל א כ בפת״ח והטי דגושא הטוב, כלומר אתה הטוב. כי לו לך יש קורין הטוב בי לא בלו חסדיך ג י ו י ם ק ל ו ע ך מ י ד ס ו ח מ א ת כי ל המרחם כי לא תמו רחמיך מעולם קיוינו לך, כדי שיאמרו המרחם רתמיך,ב ו ט 2 חסדי ה׳ כי לא תמנו בי לא כלו רחמיו. ה 8 וטעות הוא בידם שהרי כתוב, אתה הטוב כי לא כלו רחמיך כי מעולם 1 מדגיש המ״ם תמו ( 2 יקרא דגש, וכן8, ולא תמו חסדיך ולא נכרתו מבני אדם מעולם, כמו מי הירדן תמו 2 9 ה מ ה

ו לך. נ י ו י ם ק ל ו ע / על כן מ 2 9 נכרתו וך ר ב ת ם הניסים שאתה עושה עמנו כי גברו עלינו חסדיך. י ל ו על כד אינו אומר תתברך ע ם ו ל ו ע ו ל נ כ ל ך מ מ ם ש מ ו ר ת י 3 ו 0 ח ב ת ש י ו/ ה׳ שמו עושה ׳ ו תתרומם כי אם יתברך ויתרומם השם, כי בשם קדשו בטחנ הכל, על כן אין ע״ז נקראת ה׳ ולא שום שלטון כי אם אלהים, כגון אשר ירשיעון/ אבל ה׳ הוא שמו הקדוש, זהו אני ה׳ הוא שמי וכבודי שם קדשי לאחר 2 ם י ה ל אה והוה ויהיה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם / כי ה׳ הוא הקדוש הי 3 2 ן ת לא א

ם אלא ד א ו ל ן ל ק מראי : א ת נה ב ו ב י יב. 19א עיין ברכ ו א ו. 19 אי ם ל לא. 18 ש ל־ת . 21 עיי׳ מדרש תהילים פכ״ה ב. וסידור ר״ש (עמ׳ ג׳ ובהערו ה כה ז . 20 מי רי לבו מהרהוו ט. 23א תהילים מ ו. 24 ישעיה מ ב ז יח, ועי׳ ר״ה טז א. 23 תהילים ק ו שם). 22 איה שאז פ ר ב ב ו ט ת ה ר לקרו ה מ ן שלא י ר ר׳ הירץ: יזהר החז ח. 26 בסידו ה י ו ז. 25 תהילים נ סט׳ בדגש, ח ו ״ ת פ ב אתה, אלא יקרא ה׳ ב ו כי ט ר ר״ל ו ק בן צפו ל ב ב אתה מ ו ב ט ו ט ו ה מ , כ ה ו מ יהיה תהמרחם. 28 איכה ג כג. ב והמרחם. 27 כגי׳ הספרדים בלא וי״ו ו ו ט ה ה ת ר א מ ו ל כאם יאמר סף: ו ו , ובסידור ר״ה נ ה ו. 29א יהושע ג טז א בסידור ר״ה. 29 תהילים כ ב ו 28א מת, בו ז תי י פ״ ותר דא״כ הו ה מי ר ו א כ ל - ח ב ת ש ם. 30 ר ו תמימי א הי ו ל מ א ת ה פירושו כי ל פ ר ו כ ״ חב ח. ת כ ו מ ך ליתא ראה הערה 33, 35א. 31 תהילים לג כא. 32 ש ו מ ס , וכן ב ן ראה להל ו

. די א פירוש לכבו ם קדשי הו ב ח, ש 32א ישעיה מ

מודים — וכל החיים שנג

ך מ ך שיתרומם בורא עולם ש מ " ש ם מ ו ר ת י ך ו ר ב ת ועד׳ ואין לפרש יותר. י. ד ע ם ו ל ו ע ד ל י מ ו ת נ י כ ל מ

ה ל ך ס ו ד ו . י 3 4 ה מכל החי בין למעלה בין למטה ל ך ס ו ד ו ם י י י ח ל ה כ ול א . ה 3 3 ת וכ״ש אנו כי גבר עלינו חסדו מ א ך ב מ ת ש ו א ל ל ה י לנצח בסילםול. וה אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה׳ מגן ל 1 ס , 3 3 ו נ י ת ר ז ע ו ו נ י ת ע ו ש יה א לך נ . ו 3 7 לך לכל טוב ה׳ לכל ך ו מ ב ש ו ט ׳ ה ה ה ת ך א . ברו 3 עזרך6

3 דומה לך. ת כי לך דומיה תהלה• ו ד ו ה ל/ ד׳ יודו 3 8 ת דו / בעד ד׳ שצריכין להו / יורוך ג׳, להודות ד מודים א׳, גורה ב4 הם: הודו 0 דו לה׳ חסדו ונפלאותיו לבגי אדם במזמורי/ ובן בהלל הגדול ד׳ הו4 / וכן במזמור לתודה 1 / הודו לאל השמים ד / הודו לאלהי ב/ הודו לאדוגי ג לה׳ א/ כי טוב ה׳ כתוב ד׳ פעמים ה׳: הריעו לה׳ כל הארץ א׳, עבדו את ה׳ ב׳, כי ה׳ ג ד׳. ישעינו א׳ האל ישועתינו ב׳, כעד ציון וירושלם וכעד ישראל ויהודה. וכן ויצא/ וכן איש צמת א׳ ומתתתיו יצמת ב׳. וכן ובנה 4 ב 2 חוטר א׳ ונצר משרשיו יפרה/ ועצת ת היכל ה׳ בי, וכן ומשל על בסאו א ת היכל ה׳ א׳ והוא יבנה א א4 ב׳. וכן ב׳ תיינו במודים וב׳ 3 ה בין שניהם והיה כהן על בסאו (ה)שלום תהי

/ 4 ם י ה ל ד ה׳ א ע תהילתך ויהללו וב׳ רתמיך המרתם וב׳ יתברך ברוך, כד ג׳ שמות ע 4 מלכינו א׳ שמך באמת ב׳ הטוב שמך ג׳, הרי ג׳ שמך, כ 3 שמך/ 4 6 ת ו מ / וג׳ אהיה בפרשת ש 6 ץ ר ה׳ אלהינו ה׳ אהד. וג׳ אל אלהים ה׳ דבר ויקרא א/ ג׳ שמך וג׳ טובות: וטובותיך א׳ הטוב ב׳ הטוב שמך ג׳, 7 וג׳ קדוש קדוש קדוש4 ג׳, וכן 7 ו ד ג׳: חסדי ה׳ א׳, ורב טוב לבית ישראל ב׳, אשר גמלם כרוב רחמי ע כ4 ג׳. וכן וכבת­ 8 ת ירושלם א׳, וגילו בה בל אהביה ב׳, שישו אתה משוש שמחו א

4 ג׳, לבך הבל ג׳. ' ראה ה­ עליך זרח א׳, ועליך יזרח ה׳ ב׳, וכבודו עליך י4 פ״ו תיבות, ובן מן למגצח על מות לבן מזמור לדוד אודה ה׳ בכל 3 במודים/ במודים ג׳ , ׳ / פ״ו תיבות. מודים כגון אודה ה 0 ו לבו עד הגידו בעמים עלילותי1 מזמור לדוד א׳ אזמרה שמך , 5 שמך, במזמור אודה עד עלילותיו ג׳ זמירות 1 עליון ב׳ זמרו לה׳ ג׳. במודים ב׳ ישועות, באודה ב׳ דינים משפטי ודיגי א׳ ידין לאומים ב׳. במודים ב׳ רחמים ובאח־ה ב׳ צדק. במודים ב׳ הלל באודה ב׳ משגב. במודים ב׳ ברבה באודה ב׳ כסא. במודים ג׳ הטוב באודה ג׳ אבירות לאומות.

p 33 ראה הערה 30. 34 כה״ע מובא בסידור ר״ה. 35 תהילים קיז ב. 35א בסידור ר׳ ^ העיר על גי׳ רבינו ועזרתינו, דא״כ יש פ״ז תיבות במודים ולא פ״ו תיבות, וכנראה כ״כ לפי מ״ש לעיל יתברך וישתבח ויתרומם, ראה הערה 30. 36 דברים לג כט. 37 תהילים קמה ט, עיץ מנחות נג ב: מטוב זה הקב״ה שנאמ׳ טוב ה׳ לכל. 38 תהילים סה ב, ועיי״ש בשוחר טוב. 38א ברכות נד ב. 39 מזמור קז. ח טו כ לא. 40 מזמור קלו, א ב ג כו. 41 מזמור ק, א ב ג ה. 42 ישעיה יא י. 43 זכריה ו יב־יג. 44 כנגד שני השמות ה׳ ואלקים. 45 כ״ה בסידור ד״ה. 46 תהילים ג א. 46א ישעיה סג ז, ושם: אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו. 48 שם סו י. 49 ישעיה ם א־ב. 50 תהילים ט א־יב, וראה סודות התפילה. 51 תהילים ט א.

51א שם פסו׳ א ג יא.

קח ה לרו ל י פ ת ד פירושי סידור ה שנ

ויאבדו מפניך א׳, אבדת רשע ב׳, אבד זכרם ג׳, נגדם ג׳ טוב, אך טוב לישראל", אבל לאומות ואך אותו ואת על עמו". במודים ד׳ הודאות, באודה ד׳: משפטי א׳ שופט ב׳ למשפט ג׳ ישפוט ד׳, בשישפוט האומות ד׳ גליות יתנו לו הודאות ד׳.5 ד׳ הודאות, יורוך עמים אלהים א׳, יורוך עמים לכך במזמור אלהים יחננו ויברבנו4

כולם בי, יודוך עמים אלהים גי, יודוך עמים כלם ד׳.

[םג] שלום רב

(סודות התפילה) שלום רב ל״ג תיבות, נגד ל״ג תיבות זבחו זבחי צדק ובטחו עד כי אתה ה׳, ל״ג תיבות. וכן כ לבדך תושיבני׳׳. ובן מן שלומי לא תמוט עד ורב שלום בניך, ובהביטו אל אברהם אביכםי, ובה׳ עוז לעמו ג ו ל״ג תיבות בוישא אהרון את ידי

. ה תן י2 ם לפי שהם עמך ונחלתך ל ו ע ם ל י ש ך ת מ ל ע א ר ש ם רבי על י ו ל שם ועמך השלום. ו ל ש ל ה ן כ ו ד ך א ל א מ ו ה ה ת תשים שלום ביניהם. כי אך מ ו ל ש ה ב ע ל ש ב ב ת ו ל ע כ ל ב א ר ש ך י מ ת ע ך לברך א י נ י ע ב ב טו ו׳ ה ה ת ך א ] יברך את עמו בשלום. ברו 4 3 ה׳ [עוז לעמו יתן ה׳ כדבתיב

. ם ו ל ש ל ב א ר ש ו י מ ת ע ך א ר ב מ ה

בשלום רב ד׳ שלומות: שלום רב א׳ כל השלום ב׳ בשלומך ג׳ בשלום ד׳,5 עתה רוץ נא לקראתה ואמור לה השלום לך השלום ד ח ד ד׳ שלום בפסוק א ע כ6 ויעשה לנו שלום לאישיך השלום לילד ותאמר שלום. לפי שהביאנו בד׳ גליות. ובאיכה* ממרום שלח אש אי, באש להבה ב׳, כאש 7 מהם תיקנו ד׳ שלומות9 וארבע גחלים בדביר מהלכות. וד׳ חמתו ג׳, אש בציון ד׳, וזהו שיסד הקלירי״ א ת ש . לכך כשיתקיים לחיה רביעית ויהיבת ליקדת א , 0 ת אהרן יקידות בצו א

יעשה לו שלום.

ב שנשתלש ו ט ה נתו ש ו כו , ו ל עמו ת כ א ו ו י ת בנ א נך אותו ו : ו ג ם עג א. 53 ע״פ דברים ב ל 52 שתו וכוי, ובכת״י נך או ב לישראל, ו ו ך ט ש בב׳ הפסוקים, א מ ת ש ה ת, ו מו לא לאו דים רק לישראל ו במו

. ו ו ג־ ר ס ת. 54 מזמו מו ל לאו ב : א א צונזר כאן י פלדלפ

. ד) ישעיה נא ב. ־ט. ב) ישעיה נד י־יג. ג) ויקרא ט כב [0ג] א) תהילים ד וט יא. ה) תהילים כ

ם ו ת וערבית של ל שחרי ל פ ת ד ז״ל מ ך היה מורי רבינו יהודה החסי כ א: ל א שמבי ה סימן מ ל ע מ ק ל י 1 עת ביום ו ל י ר ברכת כהנים וג׳ תפ ח ו לש״צ א ם תיקנ ם ושים שלו ל השלו ך כ ל ה הוא מ ת ו כי א רב לפי שיש בגת ק ערו עי ם רב בשחרית, ו ו ל ׳ ק׳ ועמי קיד) נזכר ש מ ע ) ז נ כ ש ת, וכן בסידור חסידי א ׳ עיי״ש בההערו כו וספתי ט יא. 4 הו . 3 תהילים כ ט ד עמ׳ 107 הערה 15 מש״כ בזה. 2 דברים ט כ ״ הבושם חו ת ט ראה רמב״ן בראשי ד יז, ו ״ מ י פ ג ק אדום, ב ל מדי י ב . 6 ב ו ב ד כ ״ ע״פ כתי״פ. 5 מר ת ס ת ת ל ח ת מ ה באב, ה ע ש ת ות ל נ . 9 בקי ר ר׳ הירץ. 8 איכה ב א־ו א בסידו ב ו יב. 7 מ. 11 דניאל ל חורבן בית המקדש. 10 ויקרא א־ו : ע ה ח י ת ספה פ ו ו נ נ , ואצלי ן ם תרשיש מרו ל א ל

שלום רב — ברכת נהנים שנה

ד כהנים לוים וישראל. וטוב בעיניך לברך א׳ המברך ע ג׳ שלום בשלוס רב, כד יהודה וישראל, וכן ב׳ או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי א׳, שלום יעשה ע ב׳ כ

, ב׳. 2 י לד ל״ג תיבות זבחו זבחי צדק ובטחו אל ה׳ רבים ע בשלום רב ל״ג תיבות, כ אומרים מי יראינו טוב נסה עליע אור פניך ה׳ גתחה שמתת בלבי מעת דגנםי, ותירושם רבו, בשלום יחדיו אשכבה ואישן כי אחה ה׳ לבדו־ לבטת תושיבניג הרי ל״ג תיבות. וכן מן שלומי לא תמוט אמר מרחמיך ה׳ עד ובל בניך למורי ה׳, בניך, ל״ג תיבות. וכן ל״ג תיבות בוישא אהרן את ידיו [אל העם 4 ורב שלום, ובה׳ עוז לעמו יתן [ה׳ יברך את , 6 ], ובהביטו אל אברהם אביכם , ויברכם וגו׳5

.[ , עמו בשלום7 בבוקר מדלגים שלום רב ואומר ברכת בהגים.

[סד] ברבת כהנים

(סודות התפילה) אלוהינו ואלוהי אבותינו עד ואני אברכם K מ׳׳ד תיבות, וכן מן אשרי [כל]ד תיבות. וכן מן שיר המעלות הנה מה טוב ומה ׳ מ׳ ב ירא ה׳ עד שלום על ישראל נעים עד הברכה חיים עד העולם2 ל׳׳ח תיבות, ושאו ידיכם קדשי ו׳, הדי מ׳׳ד.

יברכך ג׳ תיבות וט״ו אותיות, ג׳ אבות ואברהם חי ט׳׳ו שנים משנולד יעקב.. ה ה ש וישא ז׳ תיבות וכ׳׳ה אותיות, משה ז׳ לאברהם וב׳׳ה דודות עד מ

[באלהיגו ברכגו פ׳׳ז תיבות י, והיא מיוסדת על אלו פסוקים וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד וגו״ ויש בו י״ב תיבות, כה תברכו י׳ יש בו י׳׳ג תיבות,ט יש בו ט׳ תיבות, ומציץ מן החרכים, יש בו י״ד תיבות, והביטו ן ת ה׳ עוז לעמו י אל אברהם אביכם י* יש בו י״ב תיבות, ובאלו ג׳ פסוקים יברכך יאד ישא ט״ול אותה ברכה, ע ב תיבות סך הכל פ״ז. והביטו אל אברהם אביכם נדרש בפסיקת׳ י

ז יא. 12 ישעיה כז ה, ועיין קטעים מכאן בסידור ר׳ הירץ. 13 תהילים ד ו־ט. 14 ישעיה נד י־יג. 15 ויקרא ט כב. 16 ישעיה נא ב, [ושם לשק ברכה, ואברכהו וארבהון. 17 תהילים

כט יט, ומ״ש בסוגרים חסר בכתי״פ ובכ״י פילדלפיא.

] א) כמנהג ספרד ופרובינציא במנהיג דיני תפילה סי׳ סה, ורס׳׳ג בסידורו(עמ׳ מב), ורב עמרם ד ס ] גאץ (השלם עמ׳ 288). ודלא כרש׳׳י בסידורו סי׳ תל, ובפרדס סי׳ ב שאין אומרים ושמו את שמי וגד. ב) חהילים מזמור קכח. ג) שם מזמור קלג. ד) שם קלד ב. ה) עיין בארחות חיים הל׳ תפילה אות כ׳, וכל בו סי׳ יא, וראה להלן. ו) קטע זה הכנסנו מכ״י פרנקפורט 227. ז) דקרא ט כב. ח) במדבר ו כג. ט) תהילים כט יא. י) שיה׳׳ש ב ט. ונדרש על ברכת כהנים עץ פסיק׳׳ר פט׳׳ו, פסידר״כ פי׳ החדש, תנחומא נשא ח. יא) ישעיה נא ב, וראה בסמוך שגם פסוק זה נדרש על ברכת כהנים. יב) לפנינו בפסיקתא הנ׳׳ל לא מצאתי רק על הפסוק מציץ מן החרכים, וראה במד׳׳ר פי׳׳א ב: מכאן ואילך אמר הקב׳׳ה הרי הברכות מסורות לכם הכהנים יהיו מברכים את בני כשם שאמרתי לאברהם אביכם והיה ברכה, וכנראה נסמכה דרשה זו לפני רבעו בפסיקתא על הפסוק הביטו אל

שנו פירושי סידור התפילה לרוקח

ובאותו פסוק יש בו כי אחד קראתיו ואברכהו, וזהו שאנו אומרים ברבנו אבינו.[ נ בלגו כאחד כאברהם שנקרא אחדי

' ה ר ו ת ת ב ש ל ו ש מ ה ה כ ר ב ו ב נ י ו ברכ נ י ת ו ב י א ה ל א ו ו נ י ה ל אל 4 ע ה ב ו ת כ : יברכך, יאר, ישא. ה 3 2 והיא ג׳ פסוקים תברבינו בברכה המבוררתו וישא אהרן י נ ב ן ו ר ה י א פ ה מ ר ו מ א ך בתורה כתובה. ה ד ב ה ע ש י מ ד יא ובחנים עם 5 ׳ ך לאהרן קדוש ה י ש ו ד ם עם ק י נ ה . כ ת ידיו אל העם ויברכם5 אך יברכם בל הברכות ר מ ש י ׳ ו ך ה כ ר ב ר י ו מ א , והברכה על פיהם, כ קדושיך6

. 8 המפורשות ברוך אחה בבואך' ובלם, ובאו עליך כל הברכותך בגימ׳ יצ״ר הר״ע, וכן הוא ר מ ש י ׳ בגימ׳ בנכסי״ם ובגו״ף'. ו ך ה כ ר ב יך בגימ׳ ל״א ישלט״ו ר מ ש י . ו 1 0 אומר כי ה׳ יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד, יומם השמש לא יבכה, הנה לא ינום ולא ישן 2 עלי״ך גוי״ם״, וכן הוא אומרת נפשך ה׳ ישמור שומר ישראל, ה׳ שומרך ה׳ צלך, ה׳ ישמורך מכל רע ישמור א' כי מלאכיו 4 , וכן הוא אומר 1 ך בגימ׳ מזיקי״ם ושידי״ם3 ר מ ש י צאתך ובואך. ו

יצוה לך לשמרך בבל דרכיך.

ת • ושמר ה׳ לך א , כדכתיב6 1 ך בגימט׳ יזכ״ר הברי״ת5 ר מ ש י ׳ ו ך ה כ ר ב יך בגימט׳ ז״ה א״ת ק״ץ", ר מ ש ׳ י הברית ואת התםד אשר גשבע לאבותיך. ה' משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה אמר שומר. 8 וכן הוא אומר2 והיתה נפש אדוני צרורה 0 , וכן הוא אומר 1 ך בגימ׳ ה״ן נפש״ך בחיי״ם9 ר מ ש י וך ר מ ש י בצרור החיים, זהו לצדיקים, אבל לרשעים ואת נפש אויבך יקלענה. וך בא״ת ר מ ש י 2 רגלי חסידיו ישמור. ו 2 , ובן הוא אומר 2 בגימ׳ ממשפ״ט גיהנ״ם1

2 וקויי ה׳ יחליפו כח. 4 , וכן הוא אומר 2 3 ב״ש פמביג״ל בגימ׳ ז״ה עול״ם הב״א

ך כלומר יברכך וישמור לך הברכות שלא יפסיקו, ר מ ש י ׳ ו ך ה כ ר ב י יברכך בעולם הזה שתשמור מצותיו, וישמרך ישמר לך רב טוב הצפון.

אברהם אביכם שבסיומו נאמר ואברכהו וארכהו. יג) כ״ה בשבה״ל סי׳ כד בשם מתיבתא דרב שלום גאון ורב סעדיה גאון.

1 בהגהות מיימוניות נוסח ברכות תפלה אות א: אבל או״א ברכנו אין שייך כלל לי״ח ברכות, וכ״כ ר׳ עמרם אות סד. 2 בכי״פ: המבורכת. ובאבודרהם: הברכה היא מג׳ פסוקים וכר, ועיין ספרי במדבר ריש פיס׳ מ: בברכה המפורשת, והגיה שם הרע״א: בברכה ברורה. 3 במדבר ו כד־כו. 4 בכי״פ: הנתונה. 5 ויקרא ט כב. 5א תהילים קו טז. 6 עיץ יומא מא ב: ובני אהרן עם קדושיך, ובכ״י פילדלפיא חסר. 7 דברים כח ו. 8 שם פסוק ב. 9 כל הענק מובא בספרי פרשת נשא פיס׳ מ־מא. ועיין במ״ר פי״א ה־ז, ראבי״ה סימן אלף קנה, וכה״ע מובא בפירושו על התורה פרשת נשא (עמ׳ כא־כג). 10 משלי ג כו. 11 בפי׳ הרוקח עה״ת: בגימ׳ כמו לא ישלט עליך. 12 תהילים קכא ד־ח. 13 בפירושו עה״ת: בגימ׳ זהו מכל מיני השדים. 14 שם צא יא. 15 בפירושו עה״ת: בגימ׳ ברית אבר(ה)ם. 16 דבתם ז יב. 17 ספת שם: ד״א דשמרך ישמור לך את הקץ. 18 ישעיה כא יא־יב. 19 במעת וראבי״ה: ישמור את נפשך בשעת המיתה. 20 שמואל א כה כט. 21 ספת וראבי״ה: ישמור רגלך מגיהנום. 22 שמואל א ב ט. 23 בספת וראבי״ה: ישמרך בעוה״ז ןוצ״ל בעוה״ב עיין ynrmn צב ב]. 24 ישעיה מ

ברכת כהנים שנז

ך ג׳ תיבות וט״ו אותיות, כעד ג׳ אבות, והאבות היו יחד ט״ו שנים״, כ ר ב י. הרי אבדם כ 2 5 / ויצתק בן ם׳ בלדת אותם 2 3 ק ת צ שהרי אבדם בן ק׳ כשנולד י2 כשהיה יעקב בן ט״ו שנים מת אברם כי 6 כשנולד יעקב היה בן ק׳׳ם שנים, הרי. 2 7 חי קע״ה שנים, וג׳ אבות וי״ב שבטים הרי ט׳׳ו, לכך ט״ו יפות בשיר השירים

ך י ל ו א י נ ׳ פ ד ה א . י 2 ך בגימ׳ זה״ו מאו״ר עיני״ם8 י ל ו א י נ ׳ פ אר ה י בגימ׳ ה״ן השכינ״ה, ובן הוא אומר י2 קומי אורי כי בא אורך, יתעו ויברבנו אתנו/ וכן 2 ר״ה א ר בפשוט ובא״ת ב״ש בגימט׳ ג״ם תו . י נ י , אל ה׳ ויאר לנו 3 0 סלהך בגימ׳ ז״ה חפצי׳׳ך נ ח י ך ו י ל ו א י נ 3 כי נר מצוה ותורה אור. פ 3 הוא אומר, וכן הוא 3 ך בגימ׳ וחינ״ך6 נ ח י 3 וחנותי את אשר אחון. ו 3 / ובן הוא אומר 4 מל״א י, ומצא 3 8 , ותהי אסתר נושאת חן 3 7 ו אומר ויהי ה׳ את יוסף ויט אליו תםד דתן חנך נ ח י ך בגימ׳ ז״ה הו״א בבינ״ה. ו נ ח י . ו 3 חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדםיך בגימ׳ הלימו״ד, וכן הוא אומר תתן לראשך לוית נ ח י בגימט׳ זה״ו בחבמ״ה. ו/ וכן הוא 2 ך בגימ׳ ה״ן בחנ״ם נ ח י ך ו י ל / א ׳ / בי לוית חן הם לראשך 0 ן ח/ 3 נו י / ה׳ חוניע לך קו 4 ע י נ 4 הנה בעיני עבדים אל יד אדוניהם, חנינו ה׳ ח 3 אומרך כשאדם אוהב את חבירו מביט פניו בקירון פנים י ל ו א י נ ׳ פ ר ה א י/ אבל כשאינו אוהבו מביט לצד אחר ומדבר עמו 7 ו מ 4 ע 6 בסבר פנים ומדבר/ וישמע 9 ת ישראל / באהבת ה׳ א 8 ו י ח בזעף, לכך הכרובים ופניהם איש אל א/ זהו הקב״ה ידבר אליך, ויאר פניו 0 ת הקול מדבר אליו מבין שני הכרובים א

אליך שידבר עמך בסבר פנים יפות, ויחנך וירתם עליך./ ושמר ה׳ 2 ׳ / בעד אברהם שהיה בדור כ הי בו יאר כ׳ אותיות וה׳ חי חומשים, עקב אשר שמע אברהם בקולי א׳, וישמור משמרתי ב׳, מצותי ג׳,

3 ה׳. 3 תוקותי ד׳, ותורתיא ש 3 בגימ׳ ושמ״ר מיצר״ו. י 4 ך בגימ׳ יצ״ר הר״ע, ושמר רגלך מלבד ר מ ש י ו3 ויאמר אליו הגה גשאתי פניך, 3 ך בגימט׳ זה״ו בתפיל״ה, וכתיב י ל ו א י ג ׳ פ ה/ 6 ׳ י תי אם ללוט נשאתי פנים בעבור אברהם לך לא אשא פנים מפגיך ומפגי אבו

לא. 25 סדר עולם רבא ספ״א, עיין אורחות חיים וכל בו. ראבי״ה סימן אלף קנה. ומובא בסידור ר׳ הירץ ובפירושו על התורה. 25א בראשית כא ה. 25ב בראשית כה כו. 26 בכי״פ: נמצא. 27 דרשה זו בראבי״ה [עמ׳ רסג] ושם נוסף: שהיו יפים להקב״ה, וט״ו תמימים בפנחס שהיו תמימים. 28 מובא בספת שם ובראבי״ה ושם: יתן לך מאור עמים ומאור שכינה. 29 ישעיה ם א. 30 תהילים םז ב, וכן הוא בספת ובתנחומא, ובראבי״ה דחונך דכתיב אלקים יחננו וכו׳. 31 תהילים קיח כז. כ״ה בספת. 32 ספת וראבי״ה: ד״א יאר זה מאור התורה. 33 משלי ו כג. 34 בספת וראבי״ה: ויחונך במשאלותך וכה״א וחנותי. 35 שמות לג יט. 36 בספת: יתן חנך בעיני הכתות. 37 בראשית לט כא. 38 אסתר ב טו. 39 משלי ג ד. 40 שם ד ט, וכ״ה בספת ומובא בפירושו עה״ת. 41 משלי א ט. 42 בספת: ויחונך במתנת חנם. 43 תהילים קכג ב. 44 שם פסוק ג. 45 ישעיה לג ב. 46 בכי״פ ובקמבתג׳: ומביט. 47 בפי׳ על התורה: כשמאיר פנים כנגדך אז ויחנך כאדם שמסביר פנים לחבית בקירק פנים מרוב אהבה. 48 שמות כה כ. 49 מ״ב ז לו. 50 במדבר ז פט. 51 כ״ה בראבי״ה (עם׳ רסד). ומובא בסידור ר׳ הירץ. 52 מאדם עד אברהם כ׳ דורות אבות פ״ה מ״ב, וראה בפי׳ על התורה (עמ׳ כג). 53 בראשית כו ה. 54 משלי ג כו. 55 בראשית יט כ, וכ״ה בפי׳ עה״ת. 56 ספת שם, ב״ר

שנח פירושי סידור התפילה לרוקח

ך בגימ׳ כ״י א״ם בעול׳׳ם הז״ה אב״ל ל״א לעול״ם הב״א, י ל ו א י נ ׳ פ א ה ש י זהו ישא ה׳ פניו אליך בעולם הזה אשר לא ישא פנים לעולם הבא 56יי.

שם לך י ך ו י ל ו א י נ . פ ב 5 6 ו בגימ׳ בז״ה ה׳ יעבו״ר כעס״ו י נ ׳ פ א ה ש י5 למרבה המשרה 8 . וכן הוא אומר 5 ם בגימ׳ ה״ן מלכו״ת בבי״ת דו״ד7 ו ל ש. 5 ם בגימ׳ הנ״ה ביציא״ה ובבנים״ה ובבית״ך9 ו ל ישם לך ש ולשלום אין קץ. ו6 ה׳ עוז לעמו יתן 0 ם בגימ׳ ה״ן ללמו״ד תור׳׳ה, וכן הוא אומר ו ל ישם לך ש ו

ם בגימ׳ זה״ו משי״ת. ו ל ת עמו בשלום. ש ה׳ יברך א

ך בחיבה באדם הנושא פנים לחבריו ומביט בו ומדבר י ל ו א י נ ׳ פ א ה ש י, וחית ׳ 1 6 ם בכל מקום שתלך, שלא תירא מפחד פתאום0 ו ל שם לך ש י עמו. ו

. 6 , ו , כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכי ב 6 0 השדה הושלמה לך

ד משה שהיה שביעי לאברהם, שהרי , ע 6 2 בישא ז׳ תיבות וכ״ה אותיות אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה. וכ״ה דורות מאדם עד משה ולא משהת עמו בכלל, ואז נתן להם ה׳ התורה והשלום ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך א, ואני 6 5 וחד , ונאמר ושמו את שמי על בני ישראל שתברבם בשמי המי 6 0 בשלום. ואני אברכם בגימ׳ ומסכי״ם ע״ל יד״ם. ואני 6 4 אברכם כי אסכים על ידכם אברכם בגימ׳ ב״ל הבהני״ם בכל״ל, בלומר הבחנים בכלל הברכה, ובן מחלוקת

. 6 באילו טריפות5

. 6 6 י בגימ׳ במקד״ש מפר״ש בכינו״י בדאמר בסוטה י על בנ מ ת ש ו א מ ש ול בגימ׳ הנ״ה מיכ״ן ברכ״ה לישרא״ל א ר ש י י י על בנ מ ת ש ו א מ ש ום בא״ת ב״ש בגימ׳ כ ר ב י א נ א לבהני״ם וללוי״ם ולנשי״ם ולגרי״ם ולעבדי״ם. ו

ג״ר עבדי״ם ישרא״ל נשי״ם.

, בי בסוטה 6 7 ו מ ש י לכן שאו׳ ידיכם׳ קדש׳ וברכו׳ סופם ו מ ת ש ו א מ ש ו. 6 ו בגימ׳ בלשו״ן הקד״ש ברכ״ו, ברכ ש ו ד ם ק כ י ד ו י א . ש 6 8 על ברבת כהנים

פ״נ יא. 56א כוונתו ליישב קושית הגמ׳ בנידה ע ב: כתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים (דברים י p) וכתוב אחד אומר ישא ה׳ פניו אליך, ועיי״ש שתירצו באופן אחר. 56ב צ״ל: בז״ה יעבי״ר כעס״ו. 57 בספרי: ר׳ נתן אומר זה שלום מלכות בית דוד, ובפירושו עה״ת: לך שלום בגימ׳ בית דוד. 58 ישעיה ט ו. 59 צ״ע החשבון, ובספרי (לפי הגהת הגר״א): שלום בכניסתך ושלום ביציאתך. 60 תהילים כט יא, ובספרי: ד״א זה שלום תורה שנאמ׳ ה׳ עוז לעמו יתן וכוי. 60א משלי ג כה. 60ב איוב ה כג. 61 תהילים צא יא. 62 בראבי״ה סי׳ אלף קנה: ויש בו ז׳ תיבות שנולדו שבטים בז׳ ימים, וכ״ה אותיות ע״ש כה תברכו, ועוד מצות ז׳ ז׳, שמיטה נידה לידה. ז׳ ימי מצוה סוכה פסח, וכן מובא בפירושו עה״ת (עמ׳ כג). 63 סוטה לח א: ושמו את שמי המיוחד לי. 64 חולין מט א: ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכים לישראל והקב״ה מסכים על ידם וכוי. 65 חולין מט ב. 66 סוטה לז ב: במקדש אומר את השם ככתבו. 67 כתב בפענח רזא: ר״ת שאו, ולזה רומז כאן. 68 בפירושו עה״ת: ושמו מה (צ״ל כמו) שכתוב במקום אחר שאו ידיכם קדש וברכו את ה׳, ואמרינן בסוטה (לט א) שצריכין נטילה, לכן רמז ושנ^ו בס״ת שאו ידיכם קדש וברכו, לא נשאתי כפי בלא ברכה, וקודם נשיאות כפים נטילה. 69 סוטה לח א: מה להלן בלשון הקודש אף

כאן בלשון הקודש.

שים שלום שנט

[סה] שים שלום

(סודות התפילה) שים שלום עד בשלום ג״ג תיבות, ובן בלמנצח בנגינות מזמור שיר אלקים, לומר כל שומר 3 יחגיגו עד בל אפסי ארץ״ ג״ג תיבות. וגץ פרשיות יש בחומש

. זאת התורה יבא בגן ויבשרוהו יבא בשלום ג הגה״ה יש אומרים ברכת כהגים למגחה, ושקר גדול הוא בימיגם ובשמאלם, כדברי רביגו אליקים זצ״לי, שהרי אין גשיאות כפים במנחה״, וגזרו יום הכפורים אטו כל (ה)שבת. וגם מה״ר שמואל מבבגברק כמו כן לא היה אומר ברכת בהגים במגחהי. ואפילו שים שלום לא היה אומר במגחה בשבת, אך שלום רב בדרך בל השגה כולה, כי שים שלום מחובר הוא לברכת כהגים כדברי רביגו החסיד זצ״ל, ויש ראיה וטעם גדול בדבר, אך מהר״ם זצ״ל כתבי שיש לומר שים

שלום במגחה בשבת. יש צרפתים שאומרים בסיום תפילתם וגאמר אמן״, וטעות הוא בידם, בי

למלאכים התמירים אצלו להם הוא אומד ואמרו אמףי, רביגו החסיד זצ״ל. כשתמגה בל חתימת של תפלת י״ח, עולה לקי״ג תיבות, גגד תפלת חגה מן

/ ובן קי״ג לב בחומש, לכוין התפלה מלב. , ת בו , קי״ג תי חו עלץ לבי עד משי

שים שלום א׳ טובה ב׳ וברבה ג׳ חן ד׳ וחסד ה׳ ורחמים ר, ו׳ דברים כאן. לכן יברכך א׳ ד ו׳ שמירות במזמור שיר למעלות אשא עיגי אל ההרים׳ ע כ

וישמרך ב׳ יאר ג׳ ויחנך ד׳ ישא ה׳ לך שלום ר.ך בלומר ברביע כאברהם י נ ד פ ו א ד ב ח א ו ב נ ל ו ו כ נ י ב ו א נ י כ ר ב שנקרא אחד [שנאמר אחד] היה אברהם/ שברכת אותו וה׳ ברך את אברהם/ כי ם י י ך כלומר בסבר פנים [יפות4], כמו באור פני מלך ח י נ ר פ ו א / ב ל כ ב, [בי בסבר פניך באורה ם י י ת ח ר ו ו ת נ י ה ל ׳ א ו ה נ ת ל ת ך נ י נ ״ פ 5 ר ו א מ ב

ה אחת. עי׳ תום׳ ש ר פ ו נ״ד פרשיות, ובצבים וילך חשבינן ל נ י [10־!] א) תהילים פרק סז. ב) לפנה הגאונים סי׳ ש ע מ בא ב ד א. ד) הו ת ק בו ו ב, ע״פ כתו ת. ג) ישעיה נ א ב ד״ה קללו מגילה לקח סימן שיט (עמ׳ רח). ו ב. ו) עיין הרו ית כ נא (עמ׳ 40), הפרדס (עמ׳ רלג). ה) עי׳ תענה שבת אומרים שים שלום שקוראים בתורה, כי ח נ ׳ מ ם הר״מ וכו ו משו ב ת כ : ו ד ז) אגודה מגילה פ״ג לה ל פ ו ז, ת ״ ט ת נשיאות כפים פ ו כ ל ת א, ה ת או לו ר תפי ד רת חיים. וראה הג״מ ס ו תו נ ת ל ת יך נ ר פנ ו א מ בר מ ו ת יוה״כ (עמ׳ קיב) ל ל פ קח סדר ת ״ח (עמ׳ 22). ועי׳ גם הרו ט יושר או ק פי״ד ז, תשב״ץ סי׳ רלט, לל ב׳ ונה ע ו סס״ק כז, שהכו ב סידורי אשכנז. ט) עי׳ מגן אברהם סי׳ ס ו ה בר ״ ם. ח) כ שים שלות מ ו מ ל יום, עי׳ תענית יא א. י) ש״א ב א־י. יא) בבעה״ט ש כ ו לאדם ב ם ל י ם המלו המלאכיל כ ב ת חיים, ו רחו ׳ קי״ג תיבות. עיין או ם וכו ה המתי י ח ו בא״י מגן אברהם בא״י מ מ ת כ פי הברכו : בסו א כל ברכה ל כ ה ש מ י ת ל ח כ ין ב ד לכו א ב מ ו י ט ו כ ב בספר ת ה ה, ב): והרב רבי אליעזר מגרמיישא כ ל פ ת ) ו בת (עמ׳ דו ׳ חסי קח הל ו הרו בא בספר מו לת חנה, ו בות שיש בתפי ת כנגד קי״ג תי בו וברכה, ויש בהן קי״ג תי

׳ קצז). מ ע ) י ד ו ק ת פ ש ר ט) ובפירושו עה״ת פ

חזקאל לג כד. ק בי ו ס ת ש״ץ. 2 פ י ר ר׳ ה ם בסידו באי ר קכא. קטעים רבים מכאן מו לים מזמו 1 תהיל ב ת רב עמרם, א ח ס ו נ . 5א כ י טז טו ספתי ע״פ כי״פ. 5 משל ד א. 4 הו 3 בראשית כ

שס פירושי סידור התפילה לרוקח

, עץ חיים היא ], כי הוא חייך ואורך ימיך7 נתתה לנו ה׳ אלהינו תורת חיים6׳, ו׳ ויהי אחרי מות , . לבן ב׳ בראשית, ל׳ לעיני כל ישראל8 8 למחזיקים בה, עולה חיי״ם, כי התורה חיי האדם היא, 1 0 יעלה , ל׳ וה׳ אלהיו עמו ו 9 משה

' כי חיים הם למוצאיהם. 2 מתייתו לעתיד לבא בשלהי כתובות״, וכתיבם התורה נתן לנו ו ל ש ם ו י י ח ם ו י מ ח ר ה ו ב ר ב ה ו ק ד צ ד ו ס ת ח ב ה א ו, ונתן ׳ 3 במאור פנים כי אהב אוחנו אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד, וצדקה וברבה ׳ 3 ה לנו כי נשמור לעשות , וצדקה תהי ׳ לנו תורת חסד על לשונה4

ורחמים וחיים ושלום יהיה לנו.ה ע ל ש כ ב ת ו ל בבל ע א ר ש ך י מ ת ע ך לברך א י נ י ע 1 ב ״ 3 ב ו ט וו מ ת ע ך א ר ב מ ׳ ה ה ה ת ך א . ברו , 6 ך על בן נקרא ה׳ שלום מ ו ל ש ב

׳. ם ה׳ יברך את עמו בשלום7 ו ל ש ל ב א ר ש י ברבנו א׳, בברכה ב׳, יברכך ג׳, אברכם ד׳, וברבה ה׳, ברכנו ר, וברכה ז׳,ד ט׳ ברכה ע לברך ח׳, המברך ט׳, הרי ט׳ ברכה לישראל בברכת השלום, כ' ג׳, 9 ׳ א׳, שירו לה׳ ברכו שמו 8 שסמוך ברכה אל שם, ברוך שם כבודו לעולם2 ה׳, ויברך כל בשר ' עד 2 ד׳, ואברכה שמך לעולם ו 0 ה ת ע יהי שם השם מבורך מ2 ח׳, ליהוי 2 ז׳, וה׳ לקח יהי שם ה׳ מבורך4 2 ו׳, ויברכו שם כבודך3 2 שם קדשוד ט׳ ברכה לישראל. וט׳ היו ששמע הקב״ה את ע / כ 2 ט 3 שמיה די אלהא מברך צעקתם, ובפסוקים של אילו ט׳ אנשים יש בהם ט׳ צעקה ונאקה, ואילו הן: בהגר2 ולישמעאל שמעתיך 7 ב 2 וקראת שמו ישמעאל כי שמע א׳, באברהם כתי 6 ׳ כתי2 כי 9 ב 2 וישמע אלהים את קול הנער באשר ג׳, בלאה כתי 8 ב בי, בישמעאל כחי3 ה׳, 0 ה א ׳ וישמע אלהים אל ל , 2 שמע ה׳ כי שנואה אנוכי ה׳, וגם שמע בקולי93 וישמע 2 3 ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה ו׳, בישראל כתיב ׳ ב ברחל בחי3 והיה כי יצעק אלי ושמעתי 3 אלהים את נאקתם !שמיעות הרבה ז׳, בעני כתיב3 שמע ה׳ קול יהודה ואל עמו 3 3 וישמע ה׳ אלי ט׳, ביהודה כתיב 4 חי, במשה תביאנו י׳, ואם תחשוב של אברהם וישמעאל אחד, חשוב של ישראל במצרים

ושל ישראל במדבר ויהיו ט׳. לכך תקנו ט׳ ברכות בברבנו בברכה.

בנוסחתנו: באור, וראה שבלי הלקט סי׳ כד. 6 נוסף עפ׳׳י כת׳׳י פילדלפיא ובשאר כתבי היד איננו.

7 דברים ל כ. 8 משלי ג יח. 8א דברים לג יב. 9 יהושע א א. 10 דבה׳׳י ב׳ לו כג.

11 קיא ב. 12 משלי ד כב. 13 ירמיה לא ג. 14 משלי לא כו. 15 דברים ו כה.ת כתב שגירסת הרוקח: בטוב. 16 שופטים ו כד, ראה ספת במדבר פיס׳ מב, י 15א בסידור ר׳ ה ויק׳׳ר פ׳׳ט ט. 17 תהילים כט יא. 18 תהילים עב יט. [בכי׳׳פ: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם א׳]. 19 שם צו ב. ןבכ׳׳י פלד׳ ואוקספורד חסר פסוק בי, ובכתי׳׳פ מצויין ב׳ במקום גי, וכן להלן]. 20 שם קיג ב. [בכי״פ: ג׳]. 21 שם קמה א. [בכי׳׳פ: ד׳]. 22 שם פסוק כא. ןבכ׳׳י פתס: הי. ונוסף: בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד (שם) ו׳]. 23 נחמיה ט ה. 24 איוב א כא. 25 דניאל ב כ. 26 בראשית טז יא. 27 שם יז כ. 28 בראשית כא מ. 29 שם כט לג. 29א שם ל ו, והוא נאמר על רחל וצ׳׳ב. ״ 30 שם ל יז, [ושני הפסוקים של לאה מנק אחד הוא ולכן מנה י׳ פסוקים]. 31 שם פסוק כב. 32 שמות ב כד. 33 שם כב כו. 34 דבתם ט יט ועוד. 35 שם לג ז. 36 נראה שצ׳׳ל: ולפי שיש[ראל] מברכים השם

שים שלום שסא

. 3 3 נגדן ט׳ עבדי יעקב בקריה7 6 ולפי שיש מברכי׳ השם בט׳ מקומות: אהיה בטל לישראל א׳, בשושנה בי, כלבנון גי, 3 8 ובישראל ט׳ דברים נאמרו/ זכרו ביין יונקותיו ד׳, כזית הודו הי, כלבגון וי, בצילו יחיו דגן ז׳, ויפרחו כגפן ח

לבנון ט׳.ד ב׳ תורה שבכתב 3 א׳ תורת חיים ב׳ הרי ב׳ תורות, ע 9 המשולשת בתורה ותורה שבעל פה. ובתחלה נקראת התורה על שמו של הקב״ה ולבסוף על שמו

4 בי אם בתורת ה׳ חפצו ובחורחו יהגה יומם ולילה. 0 של אדם, דכתיב האמורה א׳ באמור ב׳ וגאמר ג׳ הרי ג׳ אמירות, בעד ג׳ ברבות יברכך א׳ח ואל ה : וידבר ה׳ אל משה לאמר א׳, דבר אל א 4 1 יאר ב׳ ישא ג׳. וכן ג׳ אמירות בניו לאמר ב׳, אמור להם ג׳. ויש שאין אומר׳ ״ונאמר׳׳ תשוב ואל בניו לאמר א׳ אמור להם ב׳, ואם לא תאמר ונאמר הרי צ״ו תיבות, בעד אלו פסוקים וישא4 י״ב תיבות, בה תברכו י״ג תיבות, ברכת בהנים ט״ו תיבות, 2 ו ת ידי אהרן א4 י׳ תיבות, 5 4 ט׳ תיבות, הנה מיטתו 4 תן 4 ת׳ תיבות, ה׳ עוז לעמו י 3 י ת שמ ושמו א4 י״ב תיבות, הרי צ״ו 7 4 י״ז תיבות, הביטו אל אברהם אביכם 6 מציץ מן התרכים

תיבות.ד ג׳ אמירות שכתבתי למעלה, ע ן אומר ״ונאמר״ כ ט ק ר ה ז ע ל י א נ אבל א4 זבחו זבחי צדק רבים אומרים מי יראנו טוב נתתה שמחה 8 ד ע הרי צ״ז תיבות, כ בלבי וגו׳ בשלום יחדו וגו׳, הרי מן זבחו עד תושיבגי ל״ג תיבות, ומן שיר4 יש ם״ד תיבות, 9 המעלות לדוד(לדוד) שמחתי באומרים לי עד אבקשה וטוב לךת עמו 5 עד יברך א 0 הרי צ״ז תיבות. ובן מן מזמור לדוד הבו לה׳ בני אלים5 ו׳ תיבות, הרי צ״ז בשלום צ״א תיבות. וראה בנים לבניך שלום על ישראל׳5 נ׳ תיבות, הבוטחים בה׳ עד על 2 תיבות. ובן מן ירושלם הבנויה עד טוב לך5 מ״ז תיבות, הרי צ״ז. [ובן מן הבוטחים בה׳ עד על ירושלם מ״ז 3 ישראל שלום3 מ״ד תיבות, תםד ואמת 5 ], ומן אשרי איש ירא ה׳ עד שלום על ישראל 5 תיבות45 ו׳ תיבות, הרי צ״ז תיבות. וכן מן רצית ה׳ ארצך עד 6 נפגשו צדק ושלום נשקו5 צ׳ תיבות, סור מרע ועשה טוב בקש שלום 7 ו צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמי

5 ז׳ תיבות, הרי צ״ז תיבות, לבך תיקנו צ״ז תיבות. 8 ורדפהו מן אלהינו ואלהי אבותינו ברביע בברכה עד ואני אברכם מ״ד תיבות, וכן מן

בט׳ מקומות, והכוונה לתשעה פסוקים הנ״ל. 37 ישעיה מד א ב, מה ד. ירמיה ל י, לג כו, מו כז כח. יחזקאל כח כה, לז כה. 38 הושע יד ו־ח. 39 סדר הכתובים כך הוא בכתי״פ ואוקספורד ופילדלפיה, ובכ״י קמבריג׳ קטע זה נכנס ביחד עם ברכת כהנים, על כן השארנו על פי סדר זה. 40 תהילים א ב. עיץ עבודה זרה יט א, קידושץ לב ב. 41 במדבר ו כה־כג. 42 ויקרא ט כב. 43 במדבר ו כב־כז. 44 תהילים כט יא. 45 שה״ש ג ז, עי׳ שה״ש רבה פ״ג ז שנדרש על ברכת כהנים. 46 שם ב ט. עי׳ לעיל סימן סד סודות הע׳ טז. 47 ישעיה נא ב, עי׳ לעיל שם הע׳ יח. 48 תהילים ד ו־ט. 49 שם מזמור קכב. 50 שם מזמור כט. 51 תהילים קכח ו. 52 שם קכב ב־ט. 53 מזמור קכה, וצ״ל: שלום על ישראל. 54 כ״ה בכי״פ ובכ״י פילדלפיא, וצ״ל: עד על ישראל. 55 מזמור קכח, וצ״ל: אשרי כל ירא. ולפנינו שם מ״ה תיבות, וצריך בירור.

56 שם פה יא. 57 שם פסוקים ב־יד. 58 שם לד טו.

שסב פירושי סידור התפילה לרוקח

5 ה׳ עד שלום על ישראל מ״ד תיבות, וכן מן שיר המעלות הנה 9 אשרי איש ירא6 ל״ט תיבות, שאו ידיכם קדש וברכו את 0 מה טוב עד הברכה חיים עד העולם׳ תיבות, הם מ״ד תיבות. מן שים שלום עד בשלום גץ תיבות, ובן בלמנצח ו 6 ה׳ 1ק ג״ן תיבות, וכן גץ בעינות מזמור שיר אלהים יכונינו ויברכינו עד בל אפסי א

. 6 2 פרשיות בחומש, השומר תורה יבא בגן ויבשרוהו יבא שלוםד במזמור ע יאר ה׳ פניו א׳ באור פניך ב׳ במאור פניך ג׳, הרי ג׳ אור פנים, כ6 ג׳ ישועות פניו ג׳ אור פניו, 4 6 ג׳ האר פניך, ובמזמור באיל תערוג 3 רועה ישראל, ובמזמור כאיל תערוג ג׳ מה 6 3 ד תורה נביאים וכתובים, וכתיב ותורה אור ע כ

תשתוחתי נפשי. פניו אליך א׳ פניו אליך ב׳ באור פניך ג׳ במאור פניך ד׳, הרי ד׳ פנים, כי פני השכינה בבל ד׳ רוחות העולם בפעם אחת, עיני ה׳ המה משוטטים בכל6 7 ת לפניו: לא ברוח א׳ ולא ברעש ב׳ לא באש ג׳ דממה דקה ע ת . ודי מ 6 6 הארץ6 ב׳, 9 ז 6 א׳, ראשו כתם פ 8 ל די, וד׳ ראש בשכינה לשון עברי: שראשי נמלא ט7 בי. אם ׳ י ת ירושלם על ראש שמתת 7 ג׳, אם לא אעלה א 0 וכובע ישועה בראשו. וישראל שבמזרת 7 לא תחשוב ראש שמתתי חשוב ושער רישיה כעמר נקי2 משתחוים למערב בצפון לדרום בדרום לצפון, שכל ישראל מכוונין לאביהם7 נדרשתי ללא שאלו א׳, נמצאתי ללא בקשוני ב׳, 3 / לכך אמ׳ ישעיה 7 2 ם י מ ש ב ש אמרתי הנני הנני ג׳, פרשתי כל היום ד׳, לכך תיקנו ד׳ פנים עיני ה׳ אל

. 7 צדיקים4 (עם כל) [על] בני ישראל א׳ ישראל עמך ב׳ עמך ישראל ג׳ עמו ישראל ד׳,ץ א׳ בית הלוי ב׳ בית ישראל ה בעד כהנים א׳ לוים ב׳ ישראל ג׳ גרים ד׳. בית א7 נפשי תערוג א׳, צמאה נפשי לאלהים ב׳, 6 7 ד׳, ובמזמור באיל תערוג 3 ׳ ג׳ יראי ה

ואשפכה עלי גפשי ג׳, עלי נפשי תשתוחח ד׳, ובן ג׳ תשתוחחי וא׳ תשתוחח.7 7 יחי ד ב׳ ויתי במתן תורה: מחוך האש כמונו ו ע תורת חיים א׳ וחיים ב׳, כד לימות המשיח ע ] ב׳, כ 7 ע ויחי) [כאשר שמעת אתה ויחי8 א׳, (מתוך האש כמו7 9 ו ד חסדי ה׳ א׳ ומסיים הפסוק וכרוב רחמי ע ולעולם הבא. וחסד א׳ וחסד ב׳, כ8 ב׳. ד כרחם אב על בנים א׳, רחם ה׳ על יראיו0 ע ב׳. ורחמים א׳ ורחמים ב׳ כ/ זכר רב טובך י ד ד ב׳ טובות בתהלה לדו ע וטוב בעיניך א׳ שים שלום טובה ב׳, כ א׳ טוב ה׳ לכל ב׳. וכן ב׳ גילה וב׳ משוש וב׳ לשכינה, כי אם שישו וגילו עדי עד

59 עיין הערה 55. 60 מזמור קלג. ולפנינו שם מ׳ תיבות, וצ״ע. 61 שם קלד ב. 62 כ׳׳ז עיין בסודות התפילה. 63 מזמור פ. 64 מזמ׳ מב, מג. 65 משלי ו בג. 66 דהי׳׳ב ד י, וצ׳׳ל משוטטות. 67 מלכים א׳ יט יא־יב. 68 שיר השירים ה ב. 69 שם פסוק יא. 70 ישעיה נט מ. 71 תהילים קלז ו. 72 ושער ראשה כעמר נקא, דניאל ז ט. 72א ברכות ל א. 73 ישעיה סה א־ב. 74 תהילים לד טז. וכוונתו שמפני שעיני ה׳ אל צדיקים, וה׳ בארבע רוחות העולם לכן תקנו ד׳ פנים. 75 שם קלה יט־כ. ~ 76 מזמור מב־מג. 77 דברים ה כג. 78 דברים ד לג, הוספתי ע״פ כת״י פילדלפיא. 79 ישעיה סג ז: חסת ה׳ אזכיר תהלות ה׳

וכו׳ אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו. 80 תהילים קג יג. 81 שם קמה ו, ט.

שים שלום שסג

/ הנני בורא את ירושלבו גילה ועמה משוש ב׳. וכ׳ לשכינה אשר אני בורא א. , 2 וגלתי בירושלמ וששתי בעמי

בברכינו ה׳ שלומות: לך שלום א׳ שים שלום ב׳ ושלום ג׳ בשלומך ד׳/ ובמזמור שמחתי באומרים לי בית ה׳ נלך" ג׳ שלום וא׳ שלום וא׳ בשלום ה, ה׳ פעמים אלהים, וה׳ פעמים ישליו הרי ה׳. ובמזמור אלהים יחנינו ויברכינו4, יוצא פעמים 6 דות , כי הדיבור בה׳ מי , 5 ד ח עמים, וה׳ קול כקול ידי בפסוק א במזרח א׳, פעמים במערב ב׳, פעמים בדרום ג׳, פעמים בצפון ד׳, פעמים באמצע ה׳. ויברך ישראל בה׳ שלומות מן ה׳ מקומות, ובאליהו בפסוק אחד ה׳ פעמים

.* , 6 ה׳ד ט״ו יום שהלבנה בהם מתגדלת, ואומר ע בברכת כהנים ט׳׳ו תיבות, כ בסנהדרין״ מקדשין התודש תחילה בג׳ ואחר כך בה׳ ואת׳׳כ בז׳, כן יברכך ג׳. בשויהי בנסוע , , ה ע ב תיבות, יאר ה׳ תיבות, ישא ז׳ תיבות, חצבה עמודיה ש

, הרי לך ז׳ תומשים. הארון חומש בפני עצמו י בברכת כהנים ט׳׳ו תיבות בנגד ט׳׳ו למידות יש במשנה תורה, ואילו הן:׳ ו׳, 5 9 ה׳, ולמדתם 4 9 ג׳, ילמדוףי ד׳, ללמד 2 ן ״ ב׳, ילמדו י ת ד מ 9 א׳, ל 0 ד מ ל מ' י״ב, 0 , , י״א, ולמדו 0 0 9 י׳, ילמדו 9 למד 9 ט׳, י , ד מ ל 9 ת׳, ת למדתםל 9 ז׳, ו 6 ללמד. ט״ו לשון שירה , 0 5 ד , ט״ו. בן ט״ו לתלמו 0 4 , י״ד, ללמד 0 5 ילמדה , י״ג, ו 0 2 למדה ו, ב׳, 0 7 א ש , א׳, אליך ה׳ נפשי א 0 6 ן בתומש, וט״ו מזמורים בא״ב: על מות לב" ה׳, אשרי 0 ב ב , ד׳, אודה ה׳ בכל ל 0 9 , ג׳, אל תתחר במרעים 0 , ו מ ע בשנותו את ט" הרי ט״ו. והחזן 5 ד ״ הרי י״ד, ותהילה לדו 2 י / ותמניא אפ ״ ו , ׳ איש ירא את ה״ ל׳ 4 ו כופל ברכת כהנים הרי ל׳ תיבות, בעד מן תורת ה׳ תמימה עד צדקו יחדי תיבות, ו׳ שמות: תורת ה׳ א׳, עדות ה׳ ב׳, פקודי ה׳ ג׳, מצות ה׳ הי, יראת ה׳ד יברכך א׳ וישמרך ב׳ יאר ג׳ ויתנך ד׳ ישא ע ה׳, משפטי ה׳ ו׳, וכן ו׳ סדרים, כ

." 5 ה׳ לך שלום ו׳, לכך לאתר ברכת כהגים תורת חיים תורת חיים א׳ אהבת חסד ב׳ צדקה ג׳ וברכה ד׳ ורחמים ה׳ וחיים ו׳ ושלום", ובעד ז׳ ימים שיתברכו ישראל, 6 ז׳, בעד ו׳ אלפים שהווה העולם ואלף תרב, מי ששונא שש ושבע , , " 7 ] ז׳ פעמים לכאן ולכאן , , לכך הכהנים מהפבין [פניהם7

82 ישעיה סה יח־יט. 83 מזמור קכב. 84 מזמור סז. 85 יחזקאל א כד: ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המולה כקול מחנה וכו׳. 86 בכ״י פילדלפיא בהגהה בצד: בה׳ מקומות. 86א מ׳׳א יט יא. 87 םנהדרץ י ב: תניא כיצד ארשב׳׳ג בג׳ מתחילין ובה׳ נושאץ ונותנץ וגומp בז׳ וכו׳. 88 משלי ט א. 89 שבת קטז א. ושם: חצבה עמודיה שבעה אלו ז׳ ספרי תורה, עיי׳׳ש רש׳׳י. 90 דברים ד א. 91 שם ד ה. 92 ד י. 93 שם.. 96 ו א. 97 יא יט. 98 יד כג. 99 יז יט. 100 לא א 94 שם יד. 95 ה יב. 101 לא יג. 102 לא יט. 103 לא כב. 104 ליתא, ולעומת זה נשמט: תלמדם (שם ה כח). 105 אבות פ ״ה מכ״ד. 106 מז׳ ט. 107 מד כה. 108 מז׳ לד. 109 מד לז. 110 מז׳ קיא. 111 מז׳ קיב. 112 מז׳ קיט. 113 מז׳ קמה. 114 תהילים יט ח־י. 115 מובא בפירושו על התורה פרשת נשא (עמ׳ כא). 116 צ׳׳ז ו א, p^ro צז א.^ ופניהם הוספתי ע׳׳פ כתי׳׳פ ובשאר כתבי היד חסר. 117 א ראה ברוקח י ז ח 117 בכתי׳׳פ: מ

שסד פירושי סידור התפילה לרוקח

, לכך זכרו ״ 9 " יתברך בהן. ובתורה כת׳ חצבה עמודיה שבע 8 תועבות נפשו׳ גדולה זכרו תורת משה. שים שלום א׳ טובה ב׳ וברבה ג׳ ׳ ז 2 0 תורת משה עבדיד י״ג ע ד ו׳ סדרים אילו ר, ואילו ז׳ הרי י״ג, כ ע וחן ד׳ וחסד ה׳ ורחמים ו׳ כ

מידות שהתורה נדרשת בהן, וי׳׳ג אור פנים בקריה. ג׳ ברכות בברכת כהנים כעדן במזמור אלהים יתונינו ויברכנו ג׳ יברכינו [וגי

עמים] במזמור, וכעדן כה תברכו א׳ יברכך ב׳ ואני אברכם ג׳., 1 2 2 , וה׳ ברך את אברהם בכל ' 2 י ד אברהם בי הם זרע ברך ה׳ ע ך כ כ ר ב י1 מיצר הרע, ואמרינן 2 3 ך אמרו חכמים ר מ ש י ברך ה׳ בגימ׳ אברה״ם. ו׳ בתחילה השליטו הקב׳׳ה לאברהם על רמ׳׳ג איבריו במי׳ אבר״ם, ולבסוף 2 בנדרים4ד קרבן חטאת ע השליטו על רמ״ח איבריו. וישמרך מיצר הרע הרי יברכך כ

הבאה על חטא., ויצחק עולה, הרי יאר 1 2 ד יצחק, שראה מאור שכינה וכהו עיניו5 ע ר כ א י

.[ , 2 בעד קרבן עולה [ולא יראו פני ריקם6ישא) ) . ׳ 2 8 , ושבתי בשלום אל בית אבי ' 2 7 ם בעד יעקב ו ל שם לך ש י וד שלמים, שהיה שלום הכל, חלב ודם למזבח חזה ושוק לכהנים ע ישם] כ ו ] והשאר לבעלים, לכך וירו־ מעשות התטאת והעולה והשלמים, וישא אהרן את

׳ ויברכם. 2 9 ידיו על העם׳. יברכך יאר ישא 3 ד יעקב ישראל ישורון0 ע י׳ברבך י׳אר י׳שא ג׳ יודי״ן, כ בא״ת ב״ש משגל״ל מת״ג מב״ת יעקב ישראל ישורון. יברכך יאר ישא ג׳ יודי״ן בעד י׳ ספירות י׳ מאמרות י׳ דברות, לכך ג׳ יודין בשם ה׳ וב׳ סביב הרי ל״ב, בעד ל״ב נתיבות נברא העולם ׳3י, לכך פתח בב׳ בראשית וסיים בל׳ לעיני בל

ישראל.

כשתמנה כל הברכות מן ברוך עד סוף הברכה כגון ברוך אתה ה׳ מגן אברהם, ברוך אתה ה׳ מחיה המתים, ברוך אתה ה׳ האל הקדוש, ובן כולם יהיה קי״ג תיבות בעד מן עלץ לבי בה׳ עד pp משיחו קי״ג תיבות, וקי״ג פעמים לב

. ' 3 2 בחומש, לביון התפלה מלב

סי׳ שכג: אילו תיבות שהופכין הכהנים לדרום ולצפון: יברכך וישמרך אליך ויחנך אליך לך שלום. 118 משלי ו טז: שש הנה שנא ה׳ ושבע תועבות נפשו. 119 משלי ט א. 120 מלאכי ג כב. 121 ישעיה סא ט. ובפירושו עה״ת (עמ׳ כב): יברכך ברכת ןבכתי״ש: בזכות] אברהם, כי הם זר״ע בר״ך ה׳ בגימטריא זר״ע אברה״ם. 122 בראשית כד א. 123 ספרי נשא פיסקא מ. 124 נדרים לב ב. 125 ב״ר פס״ה י: ד״א מראות מכח אותה ראיה, שבשעה שעקד א״א ע״ג המזבח תלה עיניו במרום והביט בשכינה וכו׳ אלא גמר אני שיכהה עיניו, ע״ע דב״ר פרשה יא, ובפירושו עה״ת: יאר כנגד יצחק שמת בעקידה כדאיתא בפרקי דרבי אליעזר [פרק לא], והאיר השם את עיניו והחייהו. 126 שמות כג טו ועוד. 127 בבעל הטורים במדבר שם: דכתי׳ דשא יעקב רגליו, בראשית כט א. 128 בראשית כח כא. 129 דקרא ט כב: דשא אהרון-*ת ידיו אל העם דברכם דרד מעשות החטאת והעולה וגו׳. 130 ובפירושו עה״ת: יברכך יאר ישא וכו׳ וכן התחלת אילו התיבות יעקב ישראל ישורון. 131 ספר יצירה. ועיץ בפירושו על התורה עמ׳ כג. 132 עיין סודות התפילה.

אלקי נצור שסה

[סו] אלה־י נצור

2 צריך לומר יהיו לרצון אמרי פי ן ' רשות לומר. אי י נ ו ש ד ל ו צ י נ ה ל א, ומשתחוה בכל . ונותן שלום לשמאלו ולימינו4 והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי3" (ו)נותן חוליותיו לפני המלך הגדול ברוך הוא. [ובשפוסע ג׳ פסיעות לאחריו4 שלום לשמאל החלה שהיא ימינו של הקב״ה ואת״ב לימינו שהיא שמאלו של3 שאינו אלא בשביל ימינו של מקום מקום. ולכך טועה האומר׳ שלום בשמאלו6 שויתי ה׳ לעדי תמיד, אמר רב הונא בריה דרב ׳ שהוא עדו כשמתפלל, רבתי

.[ חייא חזינא להו לאביי ורבא דאזלי הני תלתא בכריעה אחת78 י׳׳ת ברבות, כי אשרי איש ירא ה׳ ומשים נפשו בכפו ומתפלל בכוונת לבו

. ק״ב זקנים תיקנוהו ומהם במה נביאים ואבות העולם תקנוהו9: ת ו כ ר ״ח ב ו י נ ק י ה ת ד מ ג ג ב לך ב ו ת כ ה א ת ע ו

^ ! ס ן ך ״ ' במתן תורה י״ג קול ה׳ קולות הרי י׳׳ז ואתר בקול הרל ו 0 י׳׳ת קולות. ׳ ואחד במשכן וישמע את הקול מדבר אליו", בעדו למשומדים י׳׳ט ברכות2

׳ 4 , ואחד למעלה ׳ 3 י״ח גקודות למטה א א א א א א א או הרי י״ח למטה בעד י״ט.

י״ה מועדים הם: מצות ז׳, עצרת א׳, ראש השגה א׳, יום כיפור אי, סוכות׳ ואחד בקבלה פורים. 3 ז׳, שמיני א׳, הרי י״ח מן התורה

. ׳ 7 ן ׳ וזה שער השמים, מקדש עליון גבוה י״ח מילין מן התתתו 6 כתיב

. ׳ 9 ׳ חוץ מן השם יש בו י״ח אותיות. י״ח שגים מתזור התלי 8 ן בפסוק ואתחנ

[0ו] 1 ברכות מ א. 2 צ״ל: אך, וכ״ה בסידור ר׳ הירץ, עיין ברכות ט ב שצריך לומר פסוק זה בסוף התפילה. 3 תהילים יט טו. 4 יומא נג ב, שנותן שלום לימין ואחר כך לשמאל וכו׳. מי סברת לימין דידך לשמאל דידך. 4א יומא שם. 5 על מנהג זה עיין בראבי״ה ח״א סי׳ צו(עמ׳ 75): והורגלו רבים לומר שלום בשמאלי ושלום בימיני, ואני המחבר לא כך קבלתי כי שגו במה שכתוב במחזורים ונותן שלום בשמאלו כו׳ וכסבורים כזה הלשץ לומר, וליתא דנותן שלום כשיאמר עושה שלום במרומיו הוא משתחוה לשמאלו, וכשהוא אומר הוא יעשה שלום עלינו משתחוה בימינו. והובא במרדכי ברכות סי׳ קיא, סמ״ק סי׳ יא, והגה׳ סמ״ק סי׳ צד, טור סימן קכג, וארחות חיים. ועיין בכל בו(ח,א): כתב הר״מ נ״ע יש טועים ואומר׳ שלום בשמאלי ושלום בימיני כפי שמצא במחזורים ונותן שלום לשמאלו, ואץ לומר רק שלום שלום עושה שלום וכו׳. ועיץ תשב״ץ למהר״ם סי׳ רלח, ום׳ על הכל. ובכי״ק עמ׳ פו ב: טעו לומר בסוף התפילה שלום בשמאלי וכו׳ שהרי מה שאמרו חכמים ונותן שלום לשמאלו שהוא ימינו של הקב״ה וכוי, לא שיתן שלום בפה לומר שלום בשמאלי ושלום בימיני וכו׳ אלא בהרכנת ראשו לכאן ולכאן. תדע שהרי בקדוש וברכת המזץ שנותן לשמאלו ולימינו כמו [כן] אינו אומר שלום בשמאלי ושלום בימיני וכו׳ אלא מסיים בעושה שלום במרומיו ונוטה ראשו לכאן וכאן יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. 6 תהילים טז ח. 7 יומא שם. 8 תענית ח א: אין תפלתו של אדם נשמעת אא״כ משים נפשו בכפו. 9 ברכות כח ב, מגילה ת ב. 10 כה״ע מובא בסידור ר׳ הירץ. 10 א שמות יט טז־יט, כ טו, דברים ה יט־כה, ועיין למעלה סימן כז בפירוש לאשריפירוט הפסוקים. 11 במדבר ז פט. 12 ברכות כט א, ירושלמי ברכות פ״ד ה״ג. 13 קמץ נחשב ל־2 נקודות, וראה ביאור הגר״א לספר יצירה פ״א מ״א אופן ג, ובאופן אחר. 14 חולם. 15 עי׳ שנות אליהו ברכות פ״ד מ״ג שכן איתא בזוהר. 16 בראשית כח ת. 17 בר״ר פס״ט ז: ארשב״י אץ בית המקדש של מעלה גבוה מביהמ״ק של מטה אלא י״ח מילץ, מ״ט תה שער השמים, מנץ ת״ה. 18 דברים ג כג. 19 ברייתא דר׳ ישמעאל הקטן פ״א, ובכי״פ: י״ח שנים מחזור התלי ו!סר.

קח ה לרו ל י פ ת שסו פירושי סידור ה

, לכך ג׳ 2 1 2 וזה מעשה המנורה, מלמד שגובה המנורה י״ח טפחים 0 כתיב2 יש בה י״ח חליות ואחד קטנה לוז 3 2 מליאים בר, וג׳ ווי״ן הם י״ח. בשדרה 2 המנורה. בתילים בין למדיני בין מלמד כלפי השכינה י״ח לימודים, וכנגד 2 4 שמה2 כנגד גאולת מצרים י״ח ברכות, לכך צריך 5 למשומדים ועידותי זו אלמדם2 גאל ישראל ה׳ שפתי תפתח. י״ח חיזוקי לב ובבירות לב 6 לסמוך גאולה לתפלה. י״ח פלאים 2 8 , או מחזק את לב מצרים 2 7 פרעה, וא׳ ואני אקשה את לב פרעה2 י״א, ידו מצורעת 9 נעשו: [דצ״ך עד״ש באח״ב, הרי] י׳ מכות, מטה [נהפך] לנחש3 י״ד, וגזר הים 2 ן י 3 י״ג, ומטה לתנ ׳ 3 י״ב, שפך מי היאור והיו לדם [בשלג]03 י״ז, וישב הים 5 3 י״ו, וניער פרעה וחילו 4 3 ט״ו, והעביר ישראל לחרבה לגזרים3

3 הרי י״ח. 6 ו לפנות בוקר לאיתנ. וי״ח 3 8 , ואחד א־ל הכבוד הרעים 3 7 י״ח ה׳ במזמור הבו לה׳ בני אלים3 בין דרך בין אורח בין נתיבה. וי״ח פעמים צדיקים 9 י פעמים בתמניא אפ4 מרצונו. י״ח פעמים בתורה עולת תמיד 0 בתילים, וזהו ותפילת צדיקים ישמע א׳ באתה תצוה וי״ז בפנחס י4. י״ח פסוקים מאז ישיר [משה] עד ה׳ ימלוך לעולם, וישראל נקראו י״ט פעמים 4 . הקב״ה נקרא לשון אב י״ט פעמים בקרייה3 4 2 ועד בנים בקרייה, וי״ט סליחה בקרייה. י״ח לשון עצה בישעיה. ג׳ אבות י״ב שבטים, א׳ חכם 4 5 , ב׳ נבון וחכם 4 4 ד׳ אמהות הרי י׳׳ט. י״ח בחומש כגון ה׳ חכם לב, 5 0 , א׳ החכם 4 9 , א׳ חכמי 4 , א׳ חכמים וידועים8 4 , א׳ חכמים נבונים וידועים7 4 ונבון6, הרי ח׳ חכם ד׳ לשון רבים ג׳ נבון א׳ נבונים ב׳ ידועים הרי י״ח, 5 א׳ ולא חכם׳. 5 5 וא׳ והודו לזכר קודשו3 א׳ ולא חכם בעד למשומדים. י״ח שם קדשי בקרייה2. י״ח ה׳ מלך בקרייה. וי״ת שמות בוידבר 5 4 בתורה י״ז מלאך ה׳ א׳ מלאך אלהים. י״ט שמות במזמור לעבד ה׳ 5 . וי״ח שמות בדברות ראשונות ואחרונות6 5 5 דוד5 עבד אלוה די אנת 8 , שכל המכוין בתפילתו נקרא עבד כדבתיב בדניאל 5 7 לדוד. י״ט המקום, י״ו בראה אנכי, 5 9 פלח ליה בתדירא, ולעבדו [בבל לבבם] זו תפילה6 יש י״ח בין תפילה ותחינה. י״ח שמות ביונה 0 ג׳ בשופטים ושוטרים. ובשלמה

ח ב, ת כ ר ח א ז. 23 ברכו ב ד מ ת כה לא, ב ו מ ט ב. 22 ש ת כ ו ח נ . 21 מ ד ר ח ב ד מ 20 בח ג. ״ כ ם ובגמרא ליתא, וראה ב״ר פ קח ש ״ ישנו ברו ה מ ח ש ל קח סימן שכג. 24 ״ בא ברו מו ות ד ו מ ת ז ג. 28 שם יד יז. 29 ש ו מ ת ד ב. 27 ש ו כ ב יב. 26 בר ל 25 תהילים קם ו יג. 34 ש ל ם ז י. 33 תהילים ק ק ט. 32 ש ם פסו ק ו. 31 ש ו ס ם פ ג. 30 שח ק ו ר א ב ב ו ח ב, מ ת כ ו . 38 ברכ ט ת יד כז. 37 תהילים פרק כ ו מ . 36 ש ם טו יד. 35 שה ל ע מ ו כט. 41 עיין ל י ט ם עשרים וצ״ע. 40 משל ו ש נ י ר קיט, ולפנ שם. 39 תהילים מזמוט — השיבנו, ה סימן מ ל ע מ ות אליהו שם. 43 עיין ל ו א־יח, ועיין שנ ת ט ו מ סימן כז. 42 שו ה י, ל א ו, ל ת ל ו מ לה. 44 ש ת התפי דו חה בקרייה, ועיין באריכות בסימן כז בסו י ן סל ושם י״ט לשו. ק טו ו ס . 46 דברים ד ו. 47 דברים א יג. 48 שם פ ט א לג ל א ב ח. 45 בראשית מו ד. ת ל ו מ ם העושים, ש ל החכמי יבואו כ ק ו ו ס פ תו היא ל נ ו , ואולי כו ח ג. 50 ל״מ ת כ ו מ 49 שלים ל ה, צז . 53 צ״ע דיש ב׳ פעמים בתהי ם קדשו , וה׳ ש ב ו. 52 י״ג שם קדשי 51 דברים לת פרק כ, ועשרה ו מ ש ות ב נ ה בראשו ע מ יב. 54 בראשית כא יז. 55 ש״ב פרק כב. 56 שית , תענ ב פיס׳ מב ק . 58 ו כא. 59 ספרי ע ו ר ל ת בדברים פרק ה. 57 תהילים מזמו ו נ באחרו

ב א. 60 עיין מ״א פרק ח.

אלקי נצור שסד

יאל" י״ח שמות של ייחוד. בהפטרת מלאכי . בתפילת דנ 6 , ונה עד ויקא [את] י י״ח שמות. י״ח שמירות במדבר סיני. י״ח פעמים אלהי יעקב אלוה יעקב א־ל יעקב בקרייה. אברהם יצחק יעקב יחד י״ח פעמים וא׳ אברהם יצחק וישראל״.. 6 6 י״ט פסוקים יש בו. י״ח פעמים אשר צוה ה׳ באלה פקודי5 4 תפילה לחבקוק.( 6 , (ואחד ליראה את השם הנכבד8 6 7 , ואחד לא שמע אלי 6 6 י״ח שמיעות בחומש י״ח פעמים כנפים ביחזקאל. מגילת [רות] י״ח שמות בי־ה, י״ח שמות בהלל. י״ח], וי״ח יראת ה׳ 6 פעמים יראת השם בחומש, [ואחד ליראה את השם הנכבד9

7 בלא שם. י״ח פעמים אהבה בשיר השירים. 7 וא׳ חכם ירא׳ 0 במשלי

7 המתפלל בכל כוונת לבו י״ח ברכות תשוב כמלאכי השרת, ויצאו 2 שכל לקבל תפילתו י״ח מאות מלאכים, וניצל מדיגה של גיהנום שהוא י׳ אלפים רבבות וח׳ מאות רבבות שנה, על י׳ אלפים רבבות ות׳ מאות רבבות שנה, ויזכה, ובסוף 7 5 לבא בעדן שהוא י״ח מאות אלף שנים מהלך על י״ח מאות אלף שנים7 להקב״ה, י״ח עולמות להקדוש 5 , וישבע בח״י העולם 7 4 יחזקאל י״ח אלף סביב

7 שרואה בהם. 6 א ברוך הו

סוף דבר הבל נשמע את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור

. 7 7 כי זה כל האדם חזק אלעזר ב״ר יהודה הקטן

הו שם. ות אלי ראה שנ ת פרק ד ה״ג, ו 61 יונה ב יא. 62 דניאל ל ט. 63 ירושלמי ברכו

קח סי׳ שכג. א ברו ן הו . 66 כ ות אליהו ם בשנ ראה ש ת שם, ו ק ג. 65 ירושלמי ברכו 64 חבקו. [תיבות ח ח נ , וראה בפירושו עה״ת שם. 68 ראה הערה הבאה. 69 דברים כ 67 דברים ג כוקח שם. קח סי׳ שכג]. 70 כן הוא ברו מם כאן, וכ״ה ברו מקו ל ו ת לעי ו ע ט ו ב אילו נשתרבבד ב, ם צ י ח ס ם בסידור ר׳ הירץ. 73 [עיי׳ פ באי . 72 מכאן יש קטעים המו י יד טז ל ש 71 מא שהגן ארכו צ מ נ ) ן ג ד מששים ב ח א א לם הו ד א׳ שהעו ת שנה, ושם בעמו ו א ש מ מ ך ח ל ה לם ארכו מ שהעוכ רבינו ״ ש ה מ ך 1,800,000 שנה, ח ל ה ק (נמצא שעדן ארכו מ ע ד מששים ב ח ך 30000 שנה), וגן א ל ה מו מש״כ ה ך 108,000,000 שנה, ח ל ה ד מששים בגיהנם (נמצא שגיהנם ארכו מ ח ק א ע ת אלף) ו ו א י״ח מה ה מ כ ו , ועיץ ס ח לה חזקאל מ ת רבבות, שמעתי מר׳ מ.ק.]. 74 י ו א ׳ מ ח ת ו רבינו י׳ אלפים רבבו

ב יג. ת י ל ה ת. 77 ק ב ז. 76 ע״ז ג ב, ושם: י״ח אלף עולמו יאל י ב. 75 דנ

Further appreciation and fervent blessings are extended to the faithful friends of Rabbi Hershler זצ״ל and dedicated supporters of the Machon, Rabbi Dov and Ester Makkah Schartz שליט״א of Skokie, 111., who have enlisted the support of many others, and whose wisdom and counsel have been of inestimable value in the publication of this work.

Warmest thanks also to Rabbi Leonard A. Matanky שליט״א Rabbi of Cong. Beit Yitzhak in Chicago — himself a devoted disciple of Rabbi Hershler for his dedicated help in the establishment and maintenance of the — זצ״לMachon HaRav Hershler. May he continue to go from strength to strength in all of his endeavors on behalf of Torah, Jewish education and community service.

We are pleased also to record our particular gratitude to Rabbi Hershler long-standing friend, Dr. Leon A. Feldman, Professor of Hebraic Studies at Rutgers University of New Jersy, for his support both material and spiritual.

Our thanks are profferred to the Bodleian (Oxford), Cambridge, British Museum, Munich and Jewish National and University (Jerusalem) libraries.

Machon HaRav Hershler Rabbi Eliyahu R. Heisherik, Dean

P R E F A C E

The Commentary on the Prayers of the Rokeach, also known as the Siddur of the Rokeach, written by R. Eleazar of Garmaise (Worms), which is now being published from manuscripts (Paris, no. 778; Oxford, no. 1204; British Museum, no. 653; Jerusalem, no. 4624) for the first time, serves as companion volume to the Siddur of R. solomon b. Samson of Garmaise, which was published in 1971 by Rabbi Moshe Hershler, head of our family. The Siddur of R. Solomon of Garmise also includes the order of prayer as promulgated by the Pietists ("Siddur Hassidei Ashkenaz") who were under the influence of R. Yehuda HaHassid and R. Eleazar of Garmise.

In the introduction of the Siddur of R. Solomon b. Samson of Garmise, Rav Hershler wrote that it was his intentiion to continue the project with the publication of the Siddur of the Rokeach. Although he began this work, his poor health and ultimately passing prevented its completion. His research and writings covered the first part of the Siddur and reached the prayer "Then Moshe Sang", where, to our great sorrow (Rav) Moshe's song was silenced.

Rabbi Hershler's family, together with his students and many friends, have now undertaken to complete his life's work. Toward this end Machon HaRav Hershler was established. The Machon has set as its goal completion and publication of Rabbi Hershler's unfinished works and projects. It will also embark on new projects envisioned and contemplated by Rabbi Hershler. The present volume was completed by his son, Rabbi Yehuda Alter Hershler, with thw help of the Machon staff.

Special and heartfelt gratitude is extended to the Machon's loyal friends, Sherwin R. and Pam Willner הי״ו of Chicago, who took upon themselves the publication costs of this important volume — in memory of their beloved parents and grandparents, in addtion to their ongoing assistance to the Machon. May He Who dwells on high reward them, and may they continue on their path of service to~G-d and mankind, all the while reaping joy and nachas from their entire family.

THIS BOOK D E D I C A T E D TO T H E M E M O R Y O F

Harry (Frish) Willner ז״ל and beloved wife

Perl Willner

Hyman Zakovsky ז״ל and beloved wife

Sarah Rebecca Zakovsky

By the Children

Ben Willner and dear wife Mary Willner

Grand children

Sherwin R. Willner and dear wife Pam Willner

Great Grand Children

Jacob M. Willner Joshua E . Willner

ת. נ. צ. ב. ה.

©

All Rights Reserved

M A C H O N HaRAV H E R S H L E R

P.O.B 16005 Jerusalem

Israel — 1992

Printed in Israel

RABBI E L E A Z A R O F WORMS, R O K E A C H

P I R U S H E Y S I D D U R H a T E F I L A H L a R O K E A C H

a commentary on the Jewish Prayerbook

edited for the first time from Manuscripts

with notes and comments

by

Rabbi MOSHE HERSHLER זצ״ל Rabbi YEHUDAH A. HERSHLER

V O L U M E I

M A C H O M HaRAV H E R S H L E R

For the research and publication

of Torah and Halachic literature

Jerusalem 5752—1992

ן