יפה פלמון

שיזף רפאלי' ר ירון אריאל ופרופ"ד: מנ חים

http://mediadecoder.blogs.nytimes.com/2012/10/18/newsweek-will-cease-print-publication-at-end-of-year/

היבטים במחקר

משתנה מסוים

משתמשים ומאפי ינ יהם

נושאים אתיים

התפתחות הטוקבקים

זווית עיתונאית

)Reich, 2011 .(

2

) 1988(המודל של רפאלי

העדר הגדרה מספקת

פונקציות ומשתמשים

גישות חד ורב מימדיות

או ( כל העברה –ביטוי המידה שבסדרה של תקשורת חליפין "אינטראקטיביות היא

מיוחסת למידה שבה העברה קודמת התייחסה להעברה ) או יותר(שלישית ) מסר

" קודמת יותר

(Rafaeli, 1988: 111)

סוגי האינטראקציה

משתמש–משתמש

תוכן -משתמש )Rafaeli & Ariel, 2007 .(

3

H1-ת לתגוביות קיים הבדל בסוג האינטראקציה בתגוביות לכתבות בנושאים מעוררי מחלו ק

האינטראקציה בין משתמשים תהיה ששכיחותכך , בנושאים מתונים באתרי עיתונות בישראל

.גבוהה יותר בנושאים הטעונים

H2-לוקת לעומת קיים הבדל ברמת האינטראקטיב יות בתגוביות לכתבות בנושאים מעוררי מח

האינטראקטיביות בין המשתמשים שצפיפותכך . נושאים מתונים באתרי עיתונות בישראל

.הטעוניםתהיה גבוהה יותר בנושאים

H3-דתי בתגוביות -כללי למג זרי- קיים הבדל בסוג האינטראקציה בין עיתון מקוון תאגידי

? לכתבות בעיתונות מקוונת בישראל

H4-דתי בתגוביות -כללי למג זרי- קיים הבדל ברמת האינטראקטיב יות בין עיתון מקוון תאגידי

? לכתבות בעיתונות מקוונת בישראל

H5 -כללי ל בין עיתון כלכלי - קיים הבדל בסוג האינטראקצ יה בין עיתון מקוון תאגידי

?לפחות באחד הנושאים, בתגוביות לכתבות בעיתונות מקוונת בישראל

H6-כללי לבין עיתון כלכלי - קיים הבדל ברמת האינטראקטי ביות בין עיתון מקוון תאגידי

?לפחות באחד הנושאים, בתגוביות לכתבות בעיתונות מקוונת בישראל

4

ניתוח תוכן כמותי

כתבות 141

אוכלוסיית המחקר ויחידות הניתוח

5

טוקבקים 7,392

משתנים בלתי תלויים

סוג הכתבה

סוג העיתון

שם העיתון

משתנים תלויים

סוג האינטראקציה

רמת האינטראקטיביות

6

7

העתקה ושמירת הכתבות והטוקב קים , איתור

קריאה וקידוד הכתבות והטוקבקים

כותרת ונושאים

תאריך ושעה, כתב

עיתון ומדור

פסי , סרטונים, תמונות, כמות מילים

דיונים, טוקבקים, הפניות, קול

עמדה והערות מספר

וכותרת

, שם, תאריך

מין, שעה

סוג

האינטראקציה

והאינטראקטיביות

אורך נטו וברוטו

פופולריות , עמדה

והערות

8

בדיקת מהימנות ראשונה בין שופטים

סיום הקידוד ובדיקת מהימנות שנייה

הפקת שכיחויות משתנים ובדיקת ההשערות

9

)N=7,392(

)N=141(כתבות

טוקבקי ם

30.10.09-16.4.13

)2012-ספטמבר ו-בעיקר מאי(

20.4.13-30.10.09

סמוכים לכתבות

רוב הכתבות והטוקבקים קצרים

: טווח, 14.45- ו582.18: ת"ס, 31.19- ו613.26: ממוצעים(

)בהתאמה, 105- ו3,432

10

שכיחות הטוקבקים בכתבות המדגם

N=141

לכתבות ולטוקבקים ושכיחות , שכיחות תגובות המשת משים למשת משי ם- הממצ א

וואה המסרים הריאקטיביים והאינטראקטיביים גבוהה יותר בכתבות הטעונות בהש

למתונות

:במרחב הטעון יותר

ניסיונות משתמשים לייצר אינטראקציה אינטימית

שיח רלבנטי עתיר במסרים ענייניים לכתבות וטוקבקים

מוטיבציית משתמשים לתגובה

השפעה לכתבה ומרכיביה

דיונים קצרים וגם מתמשכים

טוקב קיסטים בעלי דעות מנוגדות

מרכיבים מעודדי מחלוקת בכתבות

מחלוקת פונדקאות וגיוס

חרדים

עיתוי הפרסום

ה שכיחות כל האינטראקציות והמסרים הריאקטיביים והאינטראקטיביים גבוה-הממצ א

יותר בעיתונות התאגידית בהשווא ה לדתית

מעורבות פוליטית של אזרחים= אינטראקטיביות גבוהה

Stromer-Galley, 2000; Nagar, 2011)(

פני הדתית- יתרונות העיתונות התאגידית על

חשיפה ותעבורה

יתרון גודל

)2007, ווילציג-ליימן (משבר המדרבן להשקעה

)Cohen-Avigdor & Lehman-Wilzing, 2004(הבלטת החל ק העית ונאי

אינטראקטיביות מנגנון התגובה

)Rafaeli & sudweek, 1997(אינטראקטיביות ואפקט הרשת

מותג מוכר

פלורליסטיות קהל היעד

אוריינות מחשב

הילתיות ומרחבי שיח אלטרנטיביים ק

ודים תרבותיים ק

כני הכתבות ת

אך בעיתון הדתי יותר מסרים אינטראקטיביים מריאקטיב יים

אך . בשני סוגי הכתבות שכיחות המשתנים ג בוהה יותר בעיתונות התאגידית- הממצ א

ובכתבות הטעונות בעיתונות , אין הבדל במסרים האינטראקטיביים בנושאים המתונים

. התאגידית יותר פניות למערכת העיתון

גורמים אפשריים

חשיפה ותעבורה

פלורליסטיות משתמשים

חתך השכלה

תפיסה מערכתית של קה ל יעד העיתון

שכיחות המסרים האינטראקט יביים אינה שונה בכתבות המתונות, ראיה-נושאי הכתבות

בנטרול נפח התגובות המסיבי מתקבלת איכות שיח דומה בהם

: יתרונות לנפח תגובות גדול

) ; 2011Gilmor, 2004, טובי(שיח " זיהום"ממתן

) Weber, 2013(חיוני לשיח איכותי

)Schultz, 2000(בעל משמעות חברתית

)Habermas, 1992(מייצר מרחב ציבורי חי

לא נמצ א הבדל ב צפיפות האינטרא קטיביות בין סוגי הכתבות- H2 - הממצ א

אך גם צפיפות המשתנים רלבנטית להסבר דינמיות ואיכות השיח

IM

RMX=

מסר ים ריאק טיב יי ם

מסר ים אינטר אק ט יבי ים

UA+UT

UU+URY=

תגובו ת א יש יו ת

תגובו ת ל תוכן

(N DM) . (X+Y)Z=

סך טוק בק ים לכת בה

מסר ים דקלר טיב יי ם

לתוכן-אורינטצית הטוקבקים

הריאקטיביות גבוהה לרוב

מהאינטראקטיביות

אך לא את , מרחב טעון מעודד שכיחות אינטראקציות ואינטראקטיביות

צפיפותם

השיח הטוקבקיסטי הפעיל והטעון יותר מתרחש בעיקר בעיתונות התאגידית

השיח תגובתי יותר מדיוני

השיח בטוקבקים רלבנטי וענייני

19

20

.אוניברסי טת חיפה"). מוס מך האוניבר סיט ה"חיבור לש ם קבלת התוא ר ( וציפיות לסיפוקים בקר ב ה מ שת מ שיםWEBאינטראקטיביות אתרי ). 2003(' י, ארי אל

http://jacobhecht.com: אוחזר מתו ך.אתר יע קב הכט. המ קר ה של הטו קבק-המאבק על ה הג מוניה בשוק התוכן ה מקוון ). 2003(' י, הכ ט

http://data.isoc.org.il: אוחזר מתוך. מאגר נתוני ם על האינטרנט ביש ראלSTSאתר . 2012האינ טרנ ט בישרא ל סיכו ם שנת ). א2013). (ר"ע(ועדת המד רוג למ דידת שיעור הג ליש ה באינט רנט

http://data.isoc.org.il: אוחזר מתוך. מאגר נתונים על ה אינטרנט בישראלSTSאתר . פילוח תחומי העניין של גולשי האינט רנט ב ישרא ל). ב2013). (ר"ע(ועדת המד רוג למ דידת שיעור הג ליש ה באינט רנט

.אוניברסיטת חיפה"). מו סמך האוניברסי ט ה"חיבור לשם קבלת התו אר (ב מנגנוני הטוקב ק באינטרנט' עוש ר ה שיח'לבין ' עוש ר ת הליך ה תגוב ה'הק ש ר בין ":כנסו כנסו"). 2011(' ע, טובי

.האוניבר סיט ה העברי ת בירושלים"). מוס מך ה אוניברסי טה"חיבור לשם קבלת התוא ר (?מראה מ ש קפת ומ עצי מה או מטוטלת מאזנת ומת קנת של ה שי ח העי תונאי: הטוקבק בי ש ראל). 2006(' א , מל מד

, כתב עת לנושאי חב רה: סוגיות חב רתיות בי שראל. מת חיים ורווחה חברתיתתוכן של דיווחי עיתונות ותגוביות מימין ומשמ אל על ס וגיות מפתח של ר-ניתוח: קול המון ברעו). 2011(' ו, חביב-ונא מן ' ד , סואן

11 ,211-185.

. Haaretz online .נזקי הטוקב ק .)21יוני , 2005(' ב, קימ רלינג

Bergstrom, A. (2009).The scope of user-generated content: User-contributions within the journalistic online context. Paper presented at the Future of Journalistic

conference, Cardiff, Wales, September.

Cohen-Avigdor, N., & Lehman-Wilzig, S. (2004). Hard questions, soft answers for a medium in flux: methodological problems and proposals for e-journals research.

)2004, תדפיס הר צא ה שניתנה בכנס השנתי של האגו דה הישר אלית לתק שורת(

Gillmor, D. (2004). We the Media: Grassroots journalism by the people, for the people. Sebastopol, CA: O'Reilly.

Habermas, J. (1992). Further reflections on the public sphere. In C. Calhoun (Ed.), Habermas and the public sphere (pp. 421-461). Cambridge, MA: MIT Press.

Manosevitch, E. & Walker, D. (2009). Reader comments to online opinion journalism : A space of public deliberation. Paper prepared for presentation at the 10th

International Symposium on Online Journalism, Austin, TX, April 17-18, 2009.

Nagar, N. (2011). The loud public: The case of user comments in online news media. Unpublished doctoral dissertation. University at Albany, State University of New

York, USA.

Rafaeli, S. (1988). Interactivity: from new media to communication. In R. P. Hawkins, J. M.Wiemann, & S. Pingree (Eds), Advancing communication science: Merging

mass and interpersonal process (pp. 110–134). Newbury Park, CA: Sage.

Rafaeli, S. and Ariel, Y. (2007). Assessing interactivity in CMC research. In A.N. Joinson et al. (Eds.). The Oxford handbook of internet psychology (71-88). Oxford,

UK : Oxford University Press.

Rafaeli, S., & Sudweeks, F. (1997). Networked Interactivity. Journal of Computer Mediated Communication, 2(4). Retrieved from: http://jcmc.indiana.edu

Reich, Z. (2011). User Comments: The transformation of participatory space. In J. B. Singer et al. (Eds.), Participatory journalism: Guarding open gates at online

newspapers (96-118). West Sussex, UK: Wiley-Blackwell.

Schultz, T. (2000).Mass media and the concept of interactivity: an exploratory study of online forums and reader email. Media, Culture and Society, 22(2), 205–221.

Sikron, F., Baron-Epel, O., & Linn, S. (2008). The voice of lay experts: Content analysis of traffic accidents "talk-backs". Transportation Research Part F: Traffic

Psychology and Behaviour, 11(1), 24-36.

Singer, et al. (2011). Participatory journalism: Guarding open gates at online newspapers. West Sussex, UK: Wiley-Blackwell.

Stromer-Galley, J. (2000). Online interaction and why candidates avoid it. Journal of Communication, 50(4), 111–132.

Weber, P. (2013). Discussions in the comments section: Factors influencing participation and interactivity in online newspapers’ reader comments. New Media &

Society, July 8, 1-17. Retrieved at: http://nms.sagepub.com/content/early/2013/07/05/1461444813495165

21

סטטיסטיקה תיאורית לכמות הטוקבקי ם לפי סוג כתבה ועיתון

מחלוקת סוג עיתון

שכיחות

טוקבקים

טווחת " סממוצע

כן

629,5=n

-תאגידי

כללי

4,461127.46138.98470.0

44721.2915.3253.0דתי-מגזרי

72132.7724.6277.0כלכלי

לא

n=1,763

-תאגידי

כללי

1,08551.6753.46198.0

2089.97.3533.0דתי-מגזרי

47022.3818.4677.0כלכלי

שכיחות הטוקבקים בכתבות המדגםN=141

22

n=43כלכלי n=42דתי n=56תאגידי

673.65 242.45 845.0ממוצע

410.0 214.50 699.50חציון

18.0 25.0 145.0מינימום

3450.0 922.0 2390.0מקסימום

757.51 142.91 496.8ת " ס

סטטיסטיקה תיאורית לאורך הכתבות בעיתונות המחקר

שכיחות כתבות טעונות ומתונות באחוזים לפי קטגוריית אורך

23

n=43כלכלי n=42דתי n=56תאגידי

34.8429.2628.3ממוצע

16.1412.8312.81ת " ס

6.05.011.0מינימום

110.053.064.0מקסימום

סטטיסטיקה תיאורית לאורך טוקבקים ממוצע בעיתונות המחקר

בכתבות הטעונות ובעיתונות התאגידית-הטוקב קים הארוכים יותר

שכיחות לפי מחלוקת

: ממוצעי טעונות ומתונות 14.43: ת"ס, 24.21- ו36.82

בהתאמה, 11.12-ו

H1 שכיחות האינטראקציה בין משתמשים ג בוהה יותר במובהק בכתבות

.גם בתגובות לכתבה ולטוקבקים, ובניתוחי המשך, מעוררות המחלוקת

t ס" ת ממוצע N מעורר מחלוקת סוג האינטראקציה

*t (139)=2.101 39.33 20.42 78 כן משתמש-משתמש

21.59 9.46 63 לא

*** t (139)=3.427 66.57 51.19 78 כן משתמש-מאמר

26.0 23.03 63 לא

**t (139)=2.977 54.51 33.51 78 כן משתמש-טוקבק

21.94 13.38 63 לא

t (139)=1.560 29.91 10.56 78 כן משתמש-כתב

16.21 4.40 63 לא

t (139)=-.968 1.50 0.99 78 כן משתמש-קוראים

3.19 1.38 63 לא

t (139)=1.285 3.09 0.95 78 כן משתמש-מערכת-עיתון

0.98 0.43 63 לא

*p<.05, **p<.01, ***p<.001

25

או ) t(139)=-.694, p>.05(לא נמצ א הבדל מובהק בצפיפות המסרים הריאקטיביים

בין שתי הקבוצות) (t(139)=.641, p>.05האינטראקטיביים

אך שכיחותם גבו הה יותר במרח ב הטעון

t ס" ת ממוצע N מעורר מחלוקתרמת האינטראקטיביות

**t (139)=3.589 53.80 37.58 78 כן ריאקטיבית

17.47 14.33 63 לא

=t (139) 56.80 34.44 78 כן אינטראקטיבית 2.972 **

22.04 13.62 63 לא

ההבדלים בשכיחות רמות האינטראקטיביות בטוקבקים לפי מחלוקת

t ס" ת ממוצע N סוג עיתוןסוג האינטראקציה

***t (96)= 4.466 47.32 32.5 56 תאגידי משתמש-משתמש

5.31 4.02 42 דתי

=t (96) 75.06 67.39 56 תאגידי משתמש-מאמר 5.210 ***

11.63 14.31 42 דתי

=t (96) 62.88 46.84 56 תאגידי משתמש-טוקבק 4.541 ***

9.40 8.12 42 דתי

=t (96) 36.96 18.63 56תאגידי משתמש-כתב 3.741 ***

0.65 0.14 42דתי

*t (96)= 2.588 3.39 1.84 56תאגידי משתמש-קוראים

1.21 0.57 42דתי

*t (96)= 2.141 3.63 1.38 56תאגידי משתמש-מערכת-עיתון

0.72 0.31 42דתי

H3-H4 שכיחות כל סוגי האינטראקציה ורמות האינטראקטיביות

. גבוהות יותר במובהק בעיתונות התאגידית לעומת הדתית

*p<.05, ***p<.001

t ס" ת ממוצע N סוג עיתוןרמת האינטראקטיביות

תאגידי ריאקטיבית56 50.52 60.34 t (96)=5.321***

דתי 42 7.43 4.83

תאגידי אינטראקטיבית56 48.29 65.34 t (96)= 4.533 ***

9.39 8.17 42 דתי

הבדלי אינטראקצי ה ואינטראקטיביות

בין עיתונות תאגידית לדתית

t ס" ת ממוצע N סוג עיתוןסוג האינטראקציה

***t (55)= 3.532 53.57 38.23 35 תאגידי משתמש-משתמש

5.31 6.0 22 כלכלי

=t (55) 86.91 84.49 35 תאגידי משתמש-מאמר 3.619 ***

21.19 28.86 22 כלכלי

=t (55) 72.45 60.37 35 תאגידי משתמש-טוקבק 3.936 ***

9.67 11.5 22 כלכלי

=t (55) 41.89 22.31 35תאגידי משתמש-כתב 2.863 **

4.38 1.86 22כלכלי

t (55)= .937 1.70 1.37 35תאגידי משתמש-קוראים

1.53 0.95 22כלכלי

*t (55)= 2.367 4.42 1.91 35תאגידי משתמש-מערכת-עיתון

0.35 0.14 22כלכלי

*p<.05, **p<.01,***p<.001

הבדלי אינטראקצי ה בין תגוביות עיתונות

תאגידית לכלכלית

p t ס" ת ממוצע N סוג עיתוןסוג האינטראקציה

p<.05 t (40)= 2.669 33.56 22.95 21 תאגידי משתמש-משתמש

4.45 3.24 21 כלכלי

=p<.05 t (40) 35.89 38.91 21 תאגידי משתמש-מאמר 2.101

17.14 20.67 21 כלכלי

=p<.05 t (40) 33.13 24.29 21 תאגידי משתמש-טוקבק 1.662

12.61 11.43 21 כלכלי

=p=.053 t (40) 26.66 12.48 21תאגידי משתמש-כתב 2.054

0.87 0.52 21כלכלי

n.s t (40)= 1.646 5.06 2.62 21תאגידי משתמש-קוראים

1.04 0.76 21כלכלי

n.s t (40)= .287 1.29 0.48 21תאגידי משתמש-מערכת-עיתון

0.81 0.38 21כלכלי

הכתבות

הטעונות

הכתבות המתונות

H5 שכיחות התגובות למא מר ,

בשני סוגי , לטוקבק ולמשתמ שים

הכתבות גבוהה במובהק

בעיתונות התאגידית בהשוואה

.לכלכלית

מעורר מחלוקת t ס" ת ממוצע Nרמת האינטראקטיביות

***t (55)=3.521 70.45 64.74 35 ריאקטיביתכן

22 21.18 15.75

=t (55) 75.58 62.4 35 אינטראקטיבית 3.929 ***

22 11.55 9.73

**t (40)=2.824 25.09 26.81 21ריאקטיבית לא

21 10.81 6.71

t (40)=1.702 33.20 24.76 21אינטראקטיבית

21 11.57 12.60

p<.001***p<.01, **

כללית לכל כלית בתגוביות הכתבות הטעונות -הבדלי אינטראקטי ביות בין עיתונות תאגידית

והבדלים כאלה בכתבות המתונות

H6 שכיחות המסרים הריאקטיביים והאינטראקטיביים גבוהה יותר

. במסרים הריאקטיביים בלבד–ובמתונות . במובהק בכתבות הסוערות