1  

What’s  So  Special  About  the  Number  17?  Rabbi  Carl  M.  Perkins  

Temple  Aliyah  Parashat  Vayechi  December  14,  2013  

   “This  was  the  total  span  of  Abraham’s  life:    one  hundred  and  seventy-­‐five  years.”  (Genesis  25:7)    

175    “Isaac  was  a  hundred  and  eighty  years  old  when  he  breathed  his  last  and  died.”  (Genesis  35:  28-­‐29)    

180    “Jacob  lived  seventeen  years  in  the  land  of  Egypt,  so  that  the  span  of  Jacob’s  life  came  to  one  hundred  and  forty-­‐seven  years.”  (Genesis  47:28)    

147                                   175     =     7      x      52                   180     =         5      x      62                   147     =     3      x      72                

  2  

Joseph’s  Lifespan  is  NOT:    64      =    1        x            82                                  Instead,  it  is:         110  =    1      x      (52  +  62  +  72)      “Joseph  is  the  “successor”  in  the  pattern  of  (7  –  5  –  3  –  1)  and  the  “sum”  of  his  predecessors  (52  +  62  +  72).”      (James  G.  Williams,  “Number  Symbolism  and  Joseph  as  Symbol  of  Completion,”  JBL  98  (1979),  pp.  86f,  quoted  in    Casper  J.  Labuschagne,  “The  Life  Spans  of  the  Patriarchs,”  New  Avenues  in  the  Study  of  the  Old  Testament,  p.  126.)  

 Joseph’s  lifespan  is  an  “extension”  of  that  of  his  predecessors  in  yet  another  way:  the  presence  of  the  number  17.                         Sum  of  “Prime”  Factors    175     =   7      x      5      x      5;       17    180     =       5      x      6      x      6;       17    147     =   3      x      7      x      7;       17        Joseph’s  life  begins  with  living  17  years  with  his  father  (Genesis  37:2),  and  ends  with  him  living  17  years  with  his  father  (Genesis  47:28).    

  3  

 What  is  the  significance  of  the  number  17?    Numeral  Values  (Gematria  400;  Ordinary  Gematria  –  as  opposed  to  Positional  Values,  or  Gematria  22):   ,7 = ז ,6 = ו ,5 = ה ,4 = ד ,3 = ג ,2 = ב ,1 = א פ ,70 = ע ,60 = ס ,50 = נ ,40 = מ ,30 = ל ,20 = כ ,10 = י ,9 = ט ,8 = ח 400 = ת ,300 = ש ,200 = ר ,100 = ק ,90 = צ ,80 =  The  Tetragrammaton:       Positional  Values:   ה  =  5, ו   =  6, ה   =  5, י   =10;     sum  =  26     (Ordinary  Gematria)       Sum  of  Digits     ה  =  5, ו   =  6, ה   =  5, י   =  1;     sum  =  17         (Gematria  K’tanah)         Further  reduction:   2  +  6      or     1  +  7       sum  =  8    See:    The  Numerical  Features  of  the  Books  of  the  Bible,  by  Casper  J.  Labuschagne;    Stephen  J.  Lieberman,  “A  Mesopotamian  Background  for  the  So-­‐Called  Aggadic  ‘Measures’  of  Biblical  Hermeneutics,”  HUCA  58  (1987),  188-­‐192;  Israel  Knohl,  “Sacred  Architecture:  The  Numerical  Dimensions  of  Biblical  Poems,”  Vetus  Testamentum    62  (2012)  189-­‐197.      “For  [the  Biblical  scribes]  writing  entailed  composing  and  composing  necessarily  involved  counting.  In  fact, ,ספר   writing,  document,  book,  and ,סופר   scribe,  enumerator,  secretary,  derive  from  one  and  the  same  verb ,לספר   meaning  both  to  count,  to  number,  to  report  and  to  recount.  This  means  that  the  biblical  writings  in  general  and  the  psalms  in  particular  were  not  written  in  an  off-­‐the-­‐cuff  manner,  but  were  meticulously  composed  according  to  compositional  techniques  in  which  counting  played  a  crucial  role.”    (Caspar  J.  Labuschagne,  “Significant  Compositional  Techniques  in  the  Psalms:  Evidence  for  the  Use  of  Number  as  an  Organizing  Principle,”  Vetus  Testamentum  59  (2009),  p.  583-­‐605)  

  4  

“Numerological  criticism  analyses  literary  structures  of  various  kinds,  ordered  by  numerical  symmetries  or  expressing  number  symbolism.  In  poetry,  numerological  structure  often  forms  a  level  of  organization  intermediate  in  scale  and  externality  between  metrical  patterns,  on  the  one  hand,  and  structure  as  ordinarily  understood,  on  the  other.  As  such,  it  constitutes  a  huge  subject—perhaps  even  larger  than  most  medieval  and  Renaissance  scholars  have  begun  to  realize.  It  is  probably  no  exaggeration  to  say  that  most  good  literary  works—indeed,  most  craftsmanlike  works—were  organized  at  this  stratum  from  antiquity  until  at  least  the  eighteenth  century.  Moreover,  numerological  criticism  is  potentially  a  more  fruitful  subject  than  large-­‐scale  prosody,  since  it  has  more  bearing  on  meaning,  thematic  content,  structure  and  other  adjacent  strata.”    (Silent Poetry: Essays in Numerological Analysis, edited by Alistair Fowler, London, 1970, p. xi., quoted in: Caspar Labuschagne, “Significant Compositional Techniques in the Psalms.”) The Blessing for Joseph (Deuteronomy 33: 13-17):  

     יג :אמר וליוסף     מטל שמים ממגד ארצו יהוה מברכת :תחת רבצת ומתהום  

יד : ירחים גרש וממגד שמש תבואת וממגד  

טו : עולם גבעות וממגד הררי־קדם ומראש  

טז כני ורצון ומלאה ארץ וממגד סנה ש  

: אחיו נזיר ולקדקד יוסף לראש תבואתה  

יז קרניו ראם וקרני לו הדר שורו בכור  

אפסי־ארץ יחדו ינגח עמים בהם  

:מנשה אלפי והם אפרים רבבות והם   (17 cola; 26 + 26 words)

  5  

“Independently, … Jacob Bazak drew attention to the fact that ‘the psalmists deliberately employed numerical devices in order to emphasize central sentences and also to make use of symbolic numbers’. He demonstrated that in Psalm 23 the central expression, כי אתה עמדי -- ‘for you are with me’ (v. 4d), is flanked by 26 words on either side (55 = 26 + 3 + 26), and that the pronoun you’, designating God, is positioned exactly in the centre of‘ ,אתהthe central expression. To show that this is no coincidence, he mentioned more examples: Psalm 92 and Psalm 81….”

כג פרק  

א :לדוד מזמור    

: אחסר לא רעי' ה  

ב ירביצני דשא בנאות  

: ינהלני מנחות על־מי  

ג ישובב נפשי  

במעגלי־צדק ינחני  

: שמו למען  

ד צלמות בגיא כי־אלך גם  

רע לא־אירא  

עמדי כי־אתה  

ומשענתך שבטך  

: ינחמני המה  

ה צררי נגד שלחן| לפני תערך  

: רויה כוסי ראשי בשמן דשנת  

ו חיי כל־ימי ירדפוני וחסד טוב אך  

:ימים לארך' בבית־ה ושבתי (26 words, “For thou art with me,” 26 words)

  6  

 

“The  phenomenon  of  symbolizing  divine  names  through  the  use  of  numbers  was  found  in  the  Mesopotamian  world  as  early  as  the  beginning  of  the  second  millennia  BC.  In  general,  the  Mesopotamian  method  of  numerical  representation  is  not  based  on  the  value  of  letters,  which  is  inappropriate  for  a  cuneiform  writing  system.    …     The  alphabetic  script  opened  new  possibilities  for  representation  of  the  divine  name  by  number.    We  have  discovered  here  a  variety  of  sophisticated  numerical  structures,  using  the  number  of  words  and  the  number  of  cola  that  probably  represent  the  name  YHWH.    These  literary  and  numerical  means  of  making  God  present  have  special  significance  in  a  society  that  forbids  representing  God’s  image  with  a  statue  or  picture.”       (Israel  Knohl,  “Sacred  Architecture:    The  Numerical  Dimensions  of  Biblical  Poems,”  Vetus  Testamentum  62  (2012)  pp.  195-­‐196)          “The  name  of  God  was  interwoven  in  the  Torah  as  in  a  fabric.”           (Joseph  Gikatilla,  1248  –  c.1305;  quoted  in  Labuschagne,  Numerical  Secrets  of  the  Bible,  p.  93,  n.  16.)