שרד הביטחון. מטרת הגוף החדש הייתה לטפל בחיילים שנפגעו במלחמות, לשרת את צורכיהם המיוחדים, לסייע במציאת תעסוקה ודיור ואף לספק הכשרה מקצועית למי

שנזקק לכך. הנתינה במלאכת שם עוסקים שנה, 60 במשך מאז, לאלו שהקריבו את גופם ונפשם למדינה. אבל לצד הע־שייה הברוכה הזו, זוכה אגף השיקום לאורך השנים פעם

אחר פעם לביקורות נוקבות."מדובר בגוף מיושן מאוד, תקוע בזמן", אומרת בכירה בתוך אגף השיקום עצמו. רק לפני שנתיים חרצה השופטת המחוזית, ד"ר מיכל אגמון־גונן, במסגרת תביעה של נכה נגד אגף השיקום, כי "ייתכן שהגיעה העת לבחון מחדש הנחיות וליצור וההוראות, ההנחיות ההטבות, סל את שוויוניות במהותן, מודרניות, ראויות וצודקות, המבוססות

על המצב היום ולא בשנות ה־80".אגף תקציב כי הטוענים יש הנאבקים הנכים בקרב שקלים, מיליארד משלושה יותר על העומד השיקום, פשוט אינו מספיק לכל הצרכים. מאידך, יש כאלה האומ־רים שהבעיה היא לא מחסור בכסף. "לא ייתכן שיש לך

סכום כזה ואנשים לא מרוצים", אומר עו"ד קליימן, "כש־מערכת מתוקצבת בסכום כזה ולא מצליחה לייצר פתרו־

נות, זה אומר שמשהו עובד לא נכון".צוות מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ ישראל חסון, שבוחן תקופה ארוכה את תפקוד אגף השיקום, הציג לפני כשנתיים דו"ח ביניים שבו צוין כי "מתוך כ־150 עדים, רק אחד ציין לטובה את תפקוד אגף השיקום". מדו"ח שפירסם אגף השיקום עצמו במרץ 2012 עולה כי 70 אחוז מהתלונות על ליקויים בשירות נמצאו מוצדקות, ובדו"ח שפורסם לאחריו עומד הנתון על כ־60

אחוז. באגף השיקום מזכירים מנגד כי הם מטפלים בעשרות האחרונות בשנים שנעשים סקרים וכי צה"ל, נכי אלפי שביעות רצון בקרב הנכים. מלמדים על אחוז גבוה של כשנה לפני שנחתם בהסכם מתגאים גם השיקום באגף הנכים בתנאי מקיף שיפור שכלל צה"ל, נכי ארגון עם וזכויותיהם. "הסכם היסטורי" היו שכינו אותו, אלא שהש־

מחה לא ארכה זמן רב. בזה אחר זה החלו לעלות בחודשים האחרונים טענות כי האגף נוקט החלטות חד־צדדיות, וכי

זכויות נכי צה"ל שוב ושוב נפגעות.בעקבות תלונות רבות של נכי צה"ל כנגד אגף השי־

ביוני והבריאות והרווחה העבודה, ועדת התכנסה קום, השנה. "לא ייתכן שנכים קשים לא מקבלים צנתרים ולא מקבלים פיזיותרפיה. להלומי קרב אין טיפולי שיניים, אין טיפולים פסיכולוגיים", האשים קובי יצחק, יו"ר מחוז תל־

אביב בארגון נכי צה"ל.

המלחמות של יוסיאגף השיקום הוא הקובע, בעזרתן של ועדות פנימיות, מה הם אחוזי הנכות שאותם יקבל נכה צה"ל. בהתאם לגו־ככל וזכויותיו. הנכה הטבות נקבעות הנכות, אחוזי בה שהפגיעה חמורה יותר, אגף השיקום משלם יותר. ההלי־

כים הללו יכולים להימשך שנים ארוכות. "יש פה ניגוד אינטרסים", אומר ח"כ חסון, "אגף השיקום גם קובע לנכה את זכאות אחוזי הנכות וגם צריך לחסוך עליו. האגף הוא

גם החוקר, גם התובע וגם התליין". בין הפרדה עושים היו אם היה ביותר הטוב "הדבר

7המוסף לשבת28.09.2012

עובדת באגף השיקום: "לא פעם אם נכה

מרים את קולו, כשהוא מתקשר שוב היחס אליו

בהתאם. היו מקרים שנאמר

לי מפורשות 'שימי אותו

בהמתנה עד שיתייאש

וינתק'"

"היה קטוע ידיים בן 22 שרצה ווים

אלקטרוניים. מישהו במשרד שאל על עלות

ותועלת. הבחור תקע את שני

הווים בשולחן ואמר: 'אתה

מדבר איתי על תועלת?'"

"נציג מהאגף אמר לי שאם

אמליץ לנכים על מכשירים

חדשים, לא יעבדו איתי",

מספר ספק של ציוד רפואי. אחר מעיד:

"אמרו לנו 'אל תכניסו להם

שיגעונות לראש'"

מימין: עו"ד עידן קליימן, ברק מירון ועומר יעקובסון. "זה מאבק על החיים ועל המוות. האם הנכים יישארו במעגל ההשפלה או יחיו בכבוד המגיע להם"

נדרשו ארוכים שבועות במשך לכוננות צה"ל נכי בארגון פעילים היא חיים. הצלת כוננות מיוחדת. נכה מפעי, שעקיבא לאחר החלה את הצית גלגלים, כיסא על צה"ל

עצמו בתחנת האוטובוס ביהוד.הרצון שבהן הייאוש גובר על בסיטואציות מורגלים לחיות, חששו בארגון מתגובת שרשרת. לוחמים לשעבר, גברים חזקים שמאז פציעתם הפיזית או הנפשית או שתיהן גם יחד, הלכו והפכו לשבר כלי, הסתובבו בין חברים ודיב־

רו בגלוי על האפשרות להפוך לאש חיה."יש כאלה שאנחנו שומרים עליהם", מספר חבר אר־

שיוצאים פעם אנונימיות, "כל על לשמור שמעדיף גון לצעדת מחאה, אנחנו צמודים אליהם". "יום אחד", מעיד חבר אחר, "במהלך המאבק מול אגף השיקום, אחד הנכים נעמד והכריז 'היום יהיה היום הגורלי שבו ננצח במאבק — אני הולך לשרוף את עצמי'. מיד הקפנו אותו. אמרנו לו שאנחנו במלחמה על איכות החיים שלנו ואנחנו צריכים אותו. זו הדרך היחידה לשמור על אנשים שהגיעו למצב

הזה, לומר להם שאנחנו זקוקים להם במאבק שלנו, שבסוף ננצח, שיחכו עם מה שהם מתכננים".

פעמים אחדות, גם בשיחות איתנו, העלו נכי צה"ל את איבדתי ככה, גם מת־חי כפתרון. "אני הקיצון אפשרות הכל, אין לי מה להפסיד עוד", אמר לנו אחד מהם. "הגוף

שלי נלקח ממני, אין לי כבר כוח להילחם", אומר אחר.את זעמם, מצוקותיהם, הם מפנים לכתובת ספציפית במשך 12 הישראלי, הקיץ של הקשים בחמסינים אחת. שבועות הם באו על כיסאות גלגלים ועל קביים, קטועי וצעירים, ותיקים צה"ל נכי מאות קרב, והלומי איברים וישבו מול אגף השיקום של משרד הביטחון, הגוף האחראי על הטיפול בכ־56 אלף נכי צה"ל. מפעם לפעם הם יצאו לצעדה, חסמו רחובות, כבישים, הפגינו מול משרד ראש הממשלה — עד שהחליטו לאחרונה על פסק זמן של שלושה חודשים לצורך הידברות. אלא שמרביתם לא אופטימיים,

וחוששים כי במוקדם או במאוחר ייאלצו לחזור לרחוב.במשך שבועות נפגשנו עם עשרות נכי צה"ל. בני 30ובני 60, פצועי מלחמת יום הכיפורים ופצועי מלחמת לב־

נון השנייה. רבים מהם תיארו תמונה זהה וקשה של טרטור

והשפלה שאותם הם חווים במשך שנים מצד אגף השיקום. שוחחנו גם עם עובדים בתוך האגף ובמשרד הביטחון ועם גורמים נוספים שהסכימו לספר על היחס כלפי הנכים; על הרצון לחסוך, לא פעם בדברים קריטיים לחיי הפצועים; על התשה ביורוקרטית ואינספור ועדות — מוועדת כיסא גלגלים עד ועדת נעליים — הנמשכות לעיתים חודשים;

ועל ביטולים במחי יד של המלצות רופאים מומחים.המוות", אומר עו"ד עידן ועל מאבק על החיים "זהו קליימן, נכה על כיסא גלגלים, חבר מועצת מחוז תל־אביב בארגון נכי צה"ל ומנהל האגף המשפטי של הארגון. "האם הנכים יישארו במעגל ההשפלה והתלות במשרד הביטחון — שלהשקפתי רואה בנכי צה"ל נטל על החברה — או יחיו

בכבוד המגיע להם".

"גוף תקוע בזמן"ב־1949, רגע אחרי מלחמת השחרור, בשם "החוב שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת", כפי שהגדיר זאת דוד בן־גוריון, הוקם אגף השיקום במ־

6המוסף לשבת28.09.2012

יאנה פבזנר�בשן

מקלות בגלגלים

הם שירתו את המדינה ושילמו בגופם ובנפשם, אבל לא פעם נכי צה"ל שנזקקים

לשירותי אגף השיקום מרגישים שהמלחמה עוד לפניהם | עדויות של נכים ושל עובדי

האגף חושפות את דרך החתחתים המצפה לפצועים: מהתשה ביורוקרטית ואינספור

ועדות, דרך ביטולים במחי יד של המלצות מומחים, עד דרישות מביישות להצטלם עם

הפרוטזות בגוף חשוף | משרד הביטחון: "אנו משפרים את השירות. רוב הנכים מרוצים"

צילום: עמית מגל

תחקיר

כהוכחה לכך שאכן קיבל את הרצועה שלה נזקק מחברת "אשד אורטופדיה", ספקית של משרד הביטחון. הוא צולם והרצועות עירום העליון גופו כשפלג ומאחור מלפנים והפרוטזה לגופו. דורון מספר שלא רצה להצטלם כך, שה־רגיש מבוזה, אך נאמר לו שאלו ההוראות. "זה עלבון, מכה

בבטן, הרגשתי שחודרים לי לנשמה", הוא אומר.בשיחה איתנו טוען ראש אגף השיקום צין, שלא מדובר בנוהל שהוכתב על ידי האגף אלא בתקלה חד־פעמית של הספק וכי הוציא הוראה ברורה שעניין זה לא יחזור על עצמו.

אגף השיקום מוסיף כי התנצל בפני הנכה על התקלה.אלא שעדות של נכה צה"ל אחר מלמדת כי לא מדובר במקרה חד־פעמי. "כל שישה חודשים", הוא כותב במסמך שבידינו, "אני פונה ליצרן התותבות 'אבידן' לקבלת גרבי סיליקון עבור התותבת לרגל. לפני שישה חודשים, בעת שחתמתי על טופס קבלת הגרביים, חויבתי להצטלם כשא־ני מחזיק את הגרביים בגובה הפנים, שפניי ייראו. היום, ה־5 בחודש אוגוסט, עברתי את אותו הסידור של חתימה

וצילום פניי ומצידם הגרביים. זה מבייש ומשפיל".האם מדובר בנוהל? "לא ניתנה הוראה לצלם את הנ־

כים", אומר שוב צין.אלא שגרסת הספקים שונה. "אנחנו עשינו טעות וזה לא יקרה יותר. רציתי לבקש סליחה על כל המקרה הזה", אומר

דני ליברמן מחברת "אבידן" בשיחה שנעשית ביוזמתו.זה היה מקרה חד־פעמי?

"לא, זה לא היה חד־פעמי, כלומר אצלי זה היה חד־פעמי אחרי שקיבלנו הוראות לא לעשות את זה יותר".

למה צריך לצלם את הנכה? למה חתימה לא מספיקה? "אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אני לא אחראי על זה, עושה. פה שאומרים לי אני הוראות, מה לפי עובד אני אמרו לי להפסיק ושכחתי מזה. מי שאחראי על הדברים

האלה זה לא אנחנו, תשאלי את משרד הביטחון".מטעם הציוד אספקת על (משגיחים בקרים היו "לא משרד הביטחון — י.פ.ב) אז קיבלנו הוראה לצלם את הנכים עם האביזרים שהם מקבלים", מסביר הבעלים של "אשד אורטופדיה", שמואל שחם. "משרד הביטחון ידע שבקרית עוזבת, הוא היה יכול להתכונן לזה, אבל הם לא עשו את

זה".לשחם ביקורת על אגף השיקום. "כל העסק שם", הוא אומר, "מתנהל כאילו הם ברוגז אחד עם שני. פעמים רבות משרד הביטחון מסתמך על היחסים הטובים בינינו לבין הנכים, על כך שאנחנו לא יכולים שלא לעזור ללוחם שנ־

פצע."הייתה תקופה שנכה הגיע, קיבל מה שצריך והגשנו חשבון למשרד הביטחון. עכשיו צריך לבדוק מראש אם זוכר אני שאלות. ואלף צריך לא הוא ואולי צריך הוא מקרה של קטוע ידיים, בחור בן 22, שנפצע ורצה ווים אל־

קטרוניים. היה צריך להביא אותו לארה"ב, ומישהו במשרד הביטחון התחיל לדבר על עלות ותועלת. הבחור תקע את שני הווים בשולחן ואמר: 'איך אתה יכול לדבר איתי על

תועלת כשאתה רואה את הידיים שלי?'"העובדה שנכי צה"ל רבים נאלצים להיגרר שנים בין וע־

דות, להוכיח את פגיעתם הפיזית או הנפשית — לא מוסיפה לתחושתם כי נוהגים בהם בכבוד הראוי. "מדינת ישראל היא אבא לחיילים שלה", מסביר עובד ותיק באגף השיקום, "וכשאומרים לחייל שנפצע 'תוכיח', זה כמו אבא שמשפיל את הילד שלו. זאת מערכת גדולה שקשה להילחם בה, לכן

ברמה הפסיכולוגית נכה צה"ל חש תסכול רב וכאב"."אני מרגיש שלקחו ורמסו את כל מה שנשאר מהכבוד שלי", העיד יוסי כהן — הצנחן שנפגע קשה מירי מחב־

לים — בפני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביוני השנה. עשיתי במקרה שאולי לי? אמרו הם מה לשמוע "רוצה עסקת סמים או נשק, והכל התפוצץ והתחילו לירות שם".בתגובה לדבריו של כהן נמסר מאגף השיקום כי "לצ־ערנו, לא ניתן לבדוק אירוע שהתרחש לפני עשור. במי־דה שאכן התרחש, ברור שרופא כזה לא ראוי לטפל בנכה

צה"ל ויושעה באופן מידי".

מטוס אחד פחותחלק מטענות נכי צה"ל נוגעות לעובדים באגף השי־

קום הנאלצים להתמודד עם עומס עבודה רב ושחיקה של שנים. אחרים מלינים על עובדים מסוימים שאינם רואים

בעבודת השיקום שליחות."הבעיה העיקרית היא שיש באגף כמה עובדים שבטו־חים שהתפקיד שלהם הוא לא לעזור לנכים, אלא לחסוך כסף", אומר פרופ' אל"מ (במיל') חיים קנובלר, בעבר ראש

מחלקת בריאות הנפש בצה"ל. אל כמו ישראל לגיבורי שם מתייחסים פעם "לא רמאים. יש למשל מקרה מוכר מלפני עשור, של קצין בכיר שעם ישראל חייב לו על כך שצפון רמת הגולן לא נכבשה על ידי הסורים, שבמשך שנים סבל מפוסט־טראומה והיינו כשסוף־סוף השיקום. לאגף ללכת אותו לשכנע צריכים

הוא הגיע לשם עם חוות דעתי, הם לא הכירו בו".בוועדה ב־2006 כבר לדיון עלתה העובדים סוגיית לענייני ביקורת המדינה. "אני אומר לכם שאם אני יכול להוציא היום 20 עובדים מאגף השיקום... לא רק שהם לא מצליח לא ואני מתפקדים לא הם תפקידם, את עושים להוציא אותם", הצהיר ראש אגף השיקום דאז רוני מורנו,

היום סמנכ"ל משרד הביטחון.שנה לאחר מכן התכנסה הוועדה שוב. "בישיבה הקו־האגף. לעבודת שמפריעים עובדים על 20 דיברת דמת הצלחת בשנה הזאת להשתחרר מהם?" הוא נשאל. "הצי־

טוט שלי עלה לי כמעט בשביתה באגף, המצב נשאר כמו שהוא", השיב מורנו.

מעט לא כי השבוע העריך הביטחון במשרד גורם מאותם עובדים שאליהם התכוון מורנו לפני שנים עדיין שם. "זה נכון שיש תחלופה בתוך האגף", מעידה בכירה, "אבל יש גם לא מעט עובדים שחוקים שנמצאים שם יותר

מ־20 שנה". עובדת אחרת באגף השיקום מספרת: "המזכירות מע־

בירות מידע ביניהן. הרבה פעמים כשנכה מרים את קולו, כמשהו השיחה או הפגישה סיכום את מנסחת המזכירה לא חיובי. בפעם הבאה שהוא יתקשר החברה שלה תיכנס למחשב ותתייחס אליו בהתאם, הוא שוב יתפרץ, וכך זה מתגלגל. אני עבדתי במוקד והיו מקרים שנאמר לי מפור־שות 'שימי את הנכה הזה בהמתנה עד שיתייאש וינתק'".

צריכים שבהם הנכים כמויות מול קורסים "אנחנו באגף. אחר עובד אומר לטפל", "אני עובד פה מעל 20 שנה ויכול להעיד שמספר הצוותים שלנו לא הותאם למספר הנכים שהוכפל או שולש. אנחנו לא מספיקים לטפל בכולם ונכי צה"ל מתייאשים, כו־

עסים ובצדק".אגף השיקום: "הניסיון לקשור למספר האגף עובדי מספר בין

הנכים אינו רלוונטי שכן חלק משמעותי מהשירות לנכי צה"ל ניתן באמצעות מיקור חוץ על ידי ספקים העומדים

בכל הדרישות המקצועיות ובהתאם לצרכים המשתנים".אנשים נהדרים, אנשים מעט לא השיקום באגף "יש עם לב בגודל של בניין, שבאו לשקם נכי צה"ל ורואים בזה שליחות", מסכם עו"ד עידן קליימן. "לצידם יש מספר שטובת לומר וקשה והלאה מהם הוא שהשיקום עובדים

הנכים עומדת לנגד עיניהם".משוחחים אנחנו שאיתם צה"ל נכי מקווים בינתיים כי ההידברות עם אגף השיקום תוביל לדרך חדשה. לפני הרווחה העבודה, ועדת של השני הדיון אל כחודשיים, והבריאות בעניין נכי צה"ל, הגיע מנכ"ל משרד הביטחון,

אודי שני."האנשים האלה ששילמו בגופם, לא יכול להיות שלא ייתנו להם להחליף פרוטזות", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ חיים רפואיים, טיפולים להם שיפסיקו להיות יכול "לא כץ, לא יכול להיות שישנו להם תנאי רווחה, סו־קולד תנאי רווחה... אז חסכנו כמה גרושים. על חשבון מי? לדעתי מע־

רכת הביטחון סופרת כסף"."המדינה סופרת כסף, לא אנחנו", השיב שני.

"אז המדינה סופרת, אתם תחת המדינה", סיכם כץ, "אז תקנו מטוס אחד פחות". ¿

אגף השיקום: "מספר מקרים אינם משקפים את כלל הפעילות"

"המדינה", נמסר בתגובה מאגף השיקום, "חבה לנכי צה"ל חוב מוסרי וערכי שלא ניתן יהיה להשיבו לעולם. לצערנו, מטבע הדברים לעיתים אגף עובדי וכעסים. ביקורת לטענות, לכתובת ועובדיו האגף הופכים איכותי מקצועי, שירות למתן ומחויבים בהבנה זאת השיקום מקבלים

ויעיל לשיקומו של הנכה והטיפול בו. "בגוף גדול המשרת כ־55,500 נכים תמיד יש מקום לשיפור ולייעול השירות. אגף השיקום מברך על כל ביקורת עניינית שתסייע בשיפור השירות לטובת נכי צה"ל. אנו מצרים על הבחירה לקחת מספר מקרים משרד השיקום. אגף של הפעילות לכלל כביכול לדוגמאות ולהופכם הביטחון מבצע בשנים האחרונות סקרי שביעות רצון בקרב נכי צה"ל (גם על ידי בודקים חיצוניים) המלמדים על אחוז גבוה של שביעות רצון בקרב נכי צה"ל. בשנה האחרונה הנהיג האגף שינוי אסטרטגי, הכולל הכנת תו־כנית עבודה פרטנית לכל נכה, מעבר לתהליך עבודה ממוחשב ואמנת

שירות הקובעת מדדים מחייבים. "הטענה כאילו אגף שיקום פועל באופן שנועד לחסוך בתקציב מבו־

ססת על חוסר ידע. תקציב אגף השיקום עלה בשנים האחרונות בכ־30

אחוז, ותקציב זה מנוצל באופן מלא, ואף יותר מכך.מדדי בנכות, להכרה הנדרש הזמן משך בדבר לטענה הנוגע "בכל השירות מלמדים כי בחודשיים האחרונים למעלה מ־90 אחוז מתביעות הנכות עלו לדיון והוכרעו תוך 50 יום בוועדות רפואיות. לעיתים בשל מצב רפואי מתפתח קיים צורך לעדכן את אחוזי הנכות, אך מדובר במקרים בודדים ואנו פועלים לקיצור לוחות הזמנים. נדגיש כי הרופאים בוועדות הרפואיות אינם עובדי משרד הביטחון או אגף שיקום, וכי יש להם עצמאות

מוחלטת בהחלטות הרפואיות. "בחודשים האחרונים מקיים משרד הביטחון הידברות שוטפת ורציפה עם יו"ר ארגון נכי צה"ל ונציגיו אשר הביאה לשורה של הסכמות בנושאים שנדרשו לפתרון, זאת לאחר שביוני 2011 נחתם עם ארגון נכי צה"ל הסכם לשלוש שנים, שכלל תוספות בהיקף של כמיליארד שקלים נוספים. אגף השיקום ימשיך לשקם ולטפל בנכי צה"ל במסירות ובאחריות ולהוות עבו־

רם בית חם וכתובת נאמנה".מלשכתו של אהוד ברק נמסר כי "שר הביטחון פועל כבר עשרות שנים

למען נכי צה"ל ומצוקותיהם".

מחלקת תחקירים

לחשיפות הכתובת

tahkir@yedioth.co.ilהפגנת נכי צה"ל ביולי האחרון. "אנחנו קורסים מול כמויות הנכים שבהם צריכים לטפל" | צילום: שאול גולן

לבין הנכות אחוזי את לקבוע שצריכה המערכת המערכת המטפלת", אומר בכיר במשרד הביטחון. "בשלבי ההכרה בפצוע כנכה צה"ל ובמהלך קביעת אחוזי הנכות, אגף השיקום עובד לא פעם כמו חברת ביטוח, וזה אומר לחסוך כסף". כמה מסיפורי הנכים שעימם שוחחנו

מדגימים עד כמה המצב בעייתי.על כשעלה בן 20, צנחן כהן יוסי היה בשנת 2000 טרמפ הביתה מבסיסו שליד ג'נין. "תוך כדי נסיעה", הוא משחזר, "התחיל עלינו ירי. חטפתי כדור בחזה, הדם ניתז ממני, אבל יצאתי מהרכב והשבתי אש למחבלים ממול. חטפתי עוד כדור בצלעות, קלטתי שאני לא בסדר, שהכ־תף לא זזה, אבל המשכתי לירות. צעקתי לנהג 'סע!' והת־חלנו לנסוע, כשהמחבלים זורקים עלינו בקבוקי תבערה,

ואני יורה באוטומט כדי לפלס את הדרך".כשסוף־סוף הגיע לאזור בטוח וראה רופא, כהן נפל על האדמה. "אמרתי לו 'תציל את החיים שלי'. אני זוכר שתוך כדי שהוא ניסה לפתוח את קנה הנשימה שלי, חיפשתי את הנשק. הראש שלי היה עוד בתוך המלחמה. אחר כך העלו אותי למסוק. הספקתי לראות את האוטו המחורר למעלה ואז כבה האור. אחר כך סיפרו לי שפעמיים הייתי במוות

קליני". בבית החולים המתינה לו המשפחה. "מכל העניין הזה התחילו להגיע המונים, ביניהם היה אהוד ברק. היו מצ־למות, הוא ניגש לאבא שלי ואמר לו 'רק שיחזיק מעמד

ואנחנו נטפל בו מא' עד ת'".לפני שלושה חודשים, 12 שנים אחרי הפציעה ההיא, השיקום אגף משרדי מול צה"ל נכי למאהל כהן הגיע בתל־אביב. באקט מחאה התייצב מול מגדל היוקרה הס־

מוך, שבו מתגורר ברק, ודרש במגפון שיירד למטה ויטפל בו כפי שהבטיח.

בין מעשור יותר נגרר רסיסים, עדיין שבגופו כהן, לו. המגיעים הנכות באחוזי הדנות הרפואיות הוועדות המאבק שלו רחוק מסיום. כך למשל, מומחים המטפלים בו לאורך השנים קבעו כי הוא סובל מפגיעה נפשית קשה, והמליצו על בין 50 ל־70 אחוזי נכות בגין פוסט טראומה. אלא שביוני 2011 קבעה ועדה רפואית מטעם אגף השי־

קום נכות בשיעור 30 אחוז בלבד.אחד המומחים שטיפל בו נדהם כשאבחנתו המעידה על מצבו הקשה של כהן נפסלה על ידי אחת מוועדות וחסר פתלתל טכני, "בנימוק נעשתה הפסילה האגף. ערך מקצועי כלשהו", כתב המומחה במכתב נזעם לאגף השיקום. "כהן עבר תהליך שיקומי מרשים, תוך ציפייה בשנה תואמים... נכות באחוזי להכרה סבירה בלתי לא

האחרונה כל ההישגים נמחקו לחלוטין".משפ־ פסיכולוגי טיפול לכהן אישר השיקום "אגף רפואיות, ועדות "שתי לפנייתנו. בתגובה נמסר חתי", נכות לו נותרה לא כי קבעו תלויות, ובלתי עצמאיות

אורתופדית כתוצאה מהפגיעה בכתפו".חייו של ברק מירון, 33, חובש בגולני, השתנו באחת בשנת 99'. הוא הוזעק אז כחלק מכוח חילוץ לטפל בצוות שנקלע לתקרית אש בלבנון עם חוליית לוחמי חיזבא־

ללה. תוך כדי טיפול בחייל פצוע, חטף כדור בידו. הוא המשיך במשימתו, ונורה גם בגב. האירוע נמשך 14 שעות

ובסופו נלקח במסוק לבית החולים רמב"ם. מירון קיבל צל"ש אלוף על חלקו באירוע. היום הוא נעזר בכיסא גלגלים, סובל מפגיעה רב־מערכתית בגופו ומוגדר כהלום קרב. ובכל זאת, רק לפני פחות משנה ואח־

רי 30 ועדות מול אגף השיקום, נקבעו לו 97 אחוזי נכות קבועים. ההסבר לקביעה המאוחרת שניתן על ידי הממונה על הוועדות הרפואיות ד"ר אורי זנדבנק כפי שהוא מופיע באחד המסמכים היה: "יש יתרון בכך שאחוזי הנכות הם

זמניים. בדרך זו יש בקרה רפואית על מצבו". עבר שאותן הרפואיות הוועדות מסמכי מירון מעידים, למשל, כיצד בעיית הכליות לאורך פעם אחר פעם לדיון עלתה שלו משרד לו קבע 2011 במאי רק השנים. הביטחון 50 אחוזי נכות על הכליות והכיר בכך שמדובר בתוצאה ישירה של הפצי־עה. "בגלל היעדר הטיפול", אומר מירון, "היום אני מועמד להשתלה. אני בן 70

ברמת התפקוד שלי וזה הולך ומחמיר".בתגובה נמסר השיקום מאגף כי "נכי צה"ל המוכרים על פצי־

עותיהם או על סיבוכים הנובעים מהם, מטופלים באמצעות משרד הביטחון המממן את הטיפול ללא במדינה. הטובים במוסדות מגבלה

כך גם לגבי ברק".גם משה לופו, בן 35, לוחם בגולני בשנת 98', שירותו תום לפני שחלה תשע במשך ממושך: למאבק נדרש

שנים הוא דרש ממשרד הביטחון הכרה כנכה צה"ל, ונאלץ להגיע עד בית המשפט המחוזי. בסופו של דבר נקבעו לו 65 אחוזי נכות, אלא שאז סירב משרד הביטחון לשלם לו את התגמולים שלהם היה זכאי מכוח הוראות אגף השיקום להגיש נאלץ לופו משפטי. קרב שנות אותן כל לאורך

תביעה נוספת נגד משרד הביטחון.השופטת ד"ר מיכל אגמון־גונן לא אהבה את התנה־לות המדינה. "לא כך מצופה מרשויות המדינה לנהוג. לא בכלל, ובפרט לא כאשר מדובר בנכה צה"ל שתרם בגופו הצבאי", שירותו על בבריאותו ושילם המדינה להגנת חרצה בפסק דינה באוגוסט 2010. "יש לזכור כי מדובר בנכי וחללי צה"ל, בקבוצה שיש לתת לה את המרב שיכו־

לה המדינה לתת".המשפט לבית ערעור הוגש כי נמסר השיקום מאגף העליון, וכי זה אישר את בקשת המדינה לעיכוב ביצוע

פסק הדין.

הקרב על התותבתההליך לקביעת אחוזי נכות הוא לא היחיד שבו נדרשים חלק מנכי צה"ל למסלול ארוך ומייסר. הביורוקרטיה מול־

כת לא פעם גם כשמדובר באספקת ציוד בסיסי כמו כיסאות עבור נעליים. ואפילו תרופות פרוטזות, קביים, גלגלים,

אלה ייאלצו הנכים בדרך כלל לעבור ועדות מיוחדות.לא פעם ייאלץ נכה צה"ל להמתין חודשים ארוכים עד שיקבל, אם בכלל, את הציוד ההכרחי. לעיתים יגלה כי

המלצות רופאים מומחים לא ממש עושות רושם על וע־דות האגף החסכניות. "צריך לטפל בזה", הודה ראש אגף השיקום, משה צין, בשיחה איתנו, "אנחנו פועלים לקצר

תהליכים ביורוקרטיים".קחו לדוגמה את עומר יעקובסון, צנחן לשעבר שנפצע בפעילות מבצעית ב־1976, ונותר משותק בכל גופו. בשל פציעתו הקשה, תפקודו הנשימתי הידרדר מאוד. על כך גם מעיד מסמך רפואי מנובמבר 2011 מטעם בית החולים תל השומר ובו המלצה לאגף השיקום לספק ליעקובסון מכשיר לטיהור אוויר. ביוני 2012 כתבה ד"ר נאוה בלומן המלצה נוספת: "שוב החמרה במצבו הנשימתי עם כיח רב. המלצתי לישון. אבקש שוב לחזור על מתקשה עקב כך למערכת טיהור אוויר לביתו לצורך שיפור המצב הנשימ־

תי ולמניעת סיבוכים כמו דלקת ריאות". וזו התשובה שסיפק רופא אגף השיקום ללוחם המשותק שביקש לישון בלילה: "בדקתי את בקשתך והגעתי למס־קנה לא לאשרה מהנימוקים הבאים: מכשיר לטיהור אוויר איננו מכשיר/ציוד רפואי. ד"ר בלומן נתנה את המלצתה

בהתאם לבקשתך ולא לפי צורך רפואי". המ־ את יעקובסון, "רכשתי אומר דבר", של "בסופו

כשיר, הצלחתי לישון בלילה ותמו ייסוריי. אמנם באגף הבטיחו לי בסוף שיחזירו את הכסף, אבל השאלה היא למה השיקום באגף ככה?" מטורטר להיות צריך במצבי אני מסרו בתגובה כי לפנים משורת הדין, ולמרות שלא מדו־בר במכשיר המנופק על ידי מערכת הבריאות הציבורית,

אושרה רכישתו.במערכה המייגעת הזו יעקובסון אינו מקרה בודד. עש־

רות תצהירים ועדויות של נכי צה"ל שהגיעו לידי "המוסף לשבת" מעלות טענות דומות: מאבק על ציוד רפואי, עי־

כוב טיפולים, ביורוקרטיה מתישה."לא אחד, כותב אורתופדיות", נעליים מקבל "לא

מקבל ציוד רפואי כמו קטטר", טוען אחר, "אינני מקבל את הטיפול הרפואי מאז מאי 2009", כותב נכה שלישי. רביעי הסובל מפוסט טראומה מעיד כי לאחר שנים שבהן קיבל בקביעות תרופות שסייעו לו בריכוז, אלו הופסקו לפתע וללא הסבר (אגף השיקום: "נשמח לקבל את כל התצהירים, כדי לטפל בטענות באופן פרטני. בעניין מתן תרופות לפוסט־טראומתים, הרופא הראשי של האגף חידד לאחרונה את ההנחיות שלפיהן מתן התרופות המדוברות

יינתן בכפוף לקבלת אישור פרטני ממשרד הבריאות").אפילו הרופא המוסמך הראשי של אגף השיקום, ד"ר עידו כץ, נאלץ להגיע עד בית המשפט כדי לקבל תותבת. רגלו השמאלית של ד"ר כץ נקטעה במהלך קרב במלחמת רגל ביקש הוא כרופא. ששירת בעת הראשונה הלבנון

ביונית, לאחר שהתקשה לתפקד עם תותבת מסוג אחר. תותבת התקנת על המליצו שם בעלי מומחים שני מתקדמת מסוג גניום, אלא שוועדה מטעם אגף השיקום החליטה לפסול את ההמלצה תוך שהיא מתערבת בשי־קולי הרופאים. בלית ברירה, ובצעד יוצא דופן, החליט הרופא הראשי של אגף השיקום לתבוע את אגף השיקום. לפני חודשים ספורים פסקה שופטת בית המשפט המחוזי בתל־אביב מרים סוקולוב לטובתו, תוך שהיא קובעת כי החלטת הוועדה בעניינו, "חורגת ממתחם הסבירות, נוגדת את ההיגיון והשכל הישר ופוגעת בזכותו לקבלת טיפול רפואי מתאים כדי לשמור על בריאותו ולהגן על איכות

חייו ותפקודו".אבל החסכנות לא נעצרת בוועדות. עדויות של ספקים העובדים עם משרד הביטחון שהגיעו לידינו מלמדות כיצד נרמז להם שלא כדאי לחשוף בפני נכי צה"ל ציוד חדש ומ־שוכלל — כדי שאלו לא יבואו בדרישות בעלות השלכות

כלכליות."נציג מאגף השיקום אמר לי שאם אני אמליץ לנכי צה"ל על מכשירים חדשים, לא יעבדו איתי", מספר ספק. לידי "המוסף שהגיעה מוקלטת בשיחה מעיד אחר ספק לשבת" כי "אמרו לנו 'מה פתאום אתם מראים לנכי צה"ל דברים חדשים, אתם מכניסים להם שיגעונות לראש'. אמ־רתי 'סליחה, אני מציג כל מה שחדש, ואם נכה צה"ל בא

ושואל אני גם עונה לו'".אגף השיקום דוחה בתוקף את הדברים: "בניגוד לנטען, טכנו־ על נכים לעדכן שלא הוראה כל הייתה ולא אין לוגיות חדשות או בדבר זכויותיהם. במידה שהיה מקרה

ספציפי שכזה נטפל בו, מאחר שהדבר מנוגד לכללים".

תמונת העלבוןחשבון על לחסוך מנסים כי מתחושתם פחות לא מדברים איתנו ששוחחו צה"ל מנכי מעט לא בריאותם, על עלבון. על ההשפלה שבצורך לבקש שוב ושוב את מה שנדמה בעיניהם למובן מאליו. על חוסר הרגישות שמופגן

כלפיהם.במערכת), שמור האמיתי (השם דורון של במקרה נכה צה"ל קטוע יד, הוא התבקש להצטלם עם הפרוטזה,

פרופ' אל"מ (מיל') קנובלר:

"יש באגף כמה עובדים

שבטוחים שתפקידם

הוא לא לעזור לנכים, אלא

לחסוך כסף. לא פעם מתייחסים

שם לגיבורי ישראל כמו אל

רמאים"

"קיבלנו הוראה לצלם את

הנכים עם האביזרים

שהם מקבלים", אומר הבעלים

של "אשד אורטופדיה".

"פעם נכה הגיע, קיבל מה שצריך

והגשנו חשבון. עכשיו יש אלף

שאלות"

נכה צה"ל קטוע יד שהתבקש להצטלם עם הפרוטזה

יוסי כהן בהפגנה מול ביתו של שר הביטחון. "כשהייתי בבית חולים והיו מצלמות,

ברק אמר לאבא שלי 'אנחנו נטפל בו מא' עד ת'"