המגזין לבית ולמשפחה של

גליון 94פרשת תזריע מצורע תשע"ה

עם 'רגל אחת בחוץ': התקופה המאתגרת עבור תלמידי כיתות ח' מחנכיהם | שיחה עם המחנך הרה"ג ר' איתמר מושקט שליט"א

האם המהפכה הסלולרית היתה פופוליסטית, התעלמה מכללי השוק ולא ראתה את העתיד

כבר שם, ועדיין כאן

מהפך אל הפחת

בשעת קריאת שורות אלה, רוב הבעיות במאכלים המכילים רכיבי חמץ רק מתחילות | על הדרישה למאפים נקיים מחשש חמץ, שהפכה לנורמה מוטמעת, עם מוביל הנושא הגאון רבי חיים כץ שליט"א, משגיחי הכשרות, ובעל מאפיית 'קצבורג' הירושלמית

משהוחמץ

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה02

מדורים04

משהו חמץבשעת קריאת שורות אלה, רוב הבעיות

במאכלים המכילים רכיבי חמץ רק מתחילות • שיחה על הדרישה למאכלים

נקיים מחשש חמץ, שהפכה לנורמה מוטמעת, עם מוביל הנושא הגאון רבי

חיים כץ שליט"א, משגיחי הכשרות, ובעל מאפיית 'קצבורג' הירושלמית • י' להב

כבר שם, ועדיין כאןתקופת 'סוף השנה', כשדל השנה הבאה

כבר פתוחה אל הישיבה ודלת השנה הנוכחית עומדת להיסגר, היא מצב

ביניים מאתגר עבור תלמידי כיתות ח' מחנכיהם • שיחה עם המחנך הרה"ג

ר' איתמר מושקט שליט"א, על תקופה רגישה שיכולה להפוך גם להזדמנות

גדולה • ג' גרוס

מהפך אל הפחתייתכן שלא ירחק היום, וח"כ כחלון יצטרך

להסביר את המהפך ולא רק להתגאות בו: המהפכה הסלולרית הולכת

ומתבררת כפופוליסטית, מתעלמת מכללי השוק וחסרת חשיבה לטווח ארוך • חברות הסלולר קורסות ועלולות לגרור

את המשק איתן - והצרכן רואה לנגד עיניו רק את הרווח, שאולי הוא בכלל

הפסד • ר' לויסון

10

18

פסיפס / מ' פרנקל, צ' נאמן- השבוע שהיה / 03

אחרית דבר / צעד ושאלנ' צוובנר / 14

סיפורת / צעד ושאלמ' נשר / 16

באשר הוא שם / פרק ל"טנ' צוובנר / 22

חת ורו

פרוס

סף מו

17מערכת ומינהלה: רח' המרפא 3, הר חוצבים, ירושלים

טלפון: 072-2222390 פקס: 072-2222399

הפצה ומנויים: 072-2222395בין השעות 9:00-12:00

הועדה הרוחנית: ת.ד. 23727, י-ם, פקס: 02-5662356

עריכה: נ' צוובנר כתיבה: א' ברגשטיין, ג' גרוס, ש' גרינברג, מנדל האס, ש' ר' הלר, א' יפה, י' להב, ר' לויסון,

ת' לנג, א' מביט, מ' ברקמן, צ' נאמן, מ' נשר, מ' פרנקל, ח' רוזנבוים

עיצוב גרפי: נתן גרינפלדהגהה: ש' שלסר, צ' נוסבוים

Flash90, Shutterstock, APexchange :מאגרי תמונות

די גוריו טורף אריה ב

מגוריו טפש לבו רעות ב

מסגיריו בש וסגרם ב טלאים כ

דתו ורבו פגריו ן מלכ טמ

קפו יצרו ה ת ולערץ המון רב

ולכן רעב אכל קצירו

ז אוצרו ים חילו ובזב אף צמ וש

ולבעבור עתור קציר עמר לנצרו

זאת זכה אב המון ארץ צבי לירש ב

ית קציר נדרש מור ראש ברית ש ב

ש ומפרש ם מקד ר למחות ש כן הת ב

יק זוג מפרש עורים להדב רון ש עש ב

בר עורים אבי עזרי ג על צליל ש

ר ב עמדה לו זכות עמר ועצומים ש

ר מדב נופות כ ימי אביעד מלחמת ת עוד ב

און פול עבר ש עקץ הנפת העמר ב

עורים ה ש ן בוזי מרב לחם ב

עורים לעורר ננערים עמר ש להרצות ב

עורים רת אלפים כ קלו עש ש לץ ב

כעורים רו ב רה מנים עק עש לקוח ב

ל מפעלות דלה חמלתך אדון כ מה ג

את נחלתך מצוות יקרות ומעלות מל

ה מעלות יעים לכמ דמים מג ה ב ל מק

חמודות עתידים להתעלות מה מאוד ב

רבי יוסף טוב עלם, מחכמי הראשונים הגדולים בצרפת,

ד'תש"ם - ד'תת"י, מחבר 'חסל סידור פסח'

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה03

מן הפרט אל הכלל

הפסד על הפסד

צ' נאמן

מ' פרנקל

פסיפסהשבוע שהיה

רבות נאמר ומן הסתם עוד ייאמר, אודות האסון

הדור פוסק של בהלוויתו עמנו את שפקד הנורא

זצוק"ל, עם הטרגדיה המפלחת כל לב אשר ארעה

רועיו מאבירי מאחד הצאן שארית התייתם בעת

בדור האחרון.

קטנו מתנינו וצרו כתפינו מלהצביע על מה עשה

הארה אולם לכך, המסגרת זו אין וודאי ככה, ד'

ויחיד, יחיד לכל לנו, מאפשרת בעניין, ששמענו

להתעצם בחיזוקו העצמי בעקבות כך.

אם נתבונן באופי הארוע, ניווכח באופן המוחשי

ביותר, עד כמה כל פרט מרכיב את מארג הכלל. אם

הרי שאי אפשר היו האשמים המעשיים, מי נחפש

זה הוא משקלו שכובד מסוים מישהו על להצביע

לבדו שגרם לאסון; היה זה ציבור, המורכב מיחידים,

אשר יחיד ועוד יחיד ועוד אחד בו הם אלו שיצרו את

משקולת הדמים המזעזעת. כי גם כאשר כוחו של כל

גורר בעקבותיו יחיד לבדו הינו מועט, כאשר אחד

משמעות מקבלים הדברים - כולו בציבור תנודות

מסחררת, ובמקרה זה טראגית ביותר.דומה הדבר למפולת אבנים. אין בכוחה של אבן

אבן אולם, אבנים. של ענק ערמת לנפילת לגרום

אחת שמועדת ומתגלגלת - תגרום לקריסת הערימה

כולה. האומה היהודית כולה הינה יחידה אחת, אשר

רואים איננו אם גם אמיץ, בקשר קשורים חלקיה

זאת בעיני בשר. כל כישלון בחטא, כל ירידה ואפילו

מעגלים מיידית משפיעה - יחיד של הרפייה רק

מעגלים. מכיוון שכך, גם כה גדול אובדננו בעת סילוקו

למען המעשיות לפעולותיו מעבר כי צדיק; של

חומות ובביצור בהנחלתה תורה, בהרבצת הכלל,

של השפעה בעולם מציאותו בעצם היתה הדת,

מי כל בעורקי חיים דם והזרמת קדושה, כוחות

ששייך לכלל ישראל.

את לייקר נא נדע מרובה. טובה מידה אכן,

ישות איננו לעולם באשר מעשינו, של עוצמתם

חולייה בה אנושית משרשרת חלק אם כי בודדת,

גוררת את חברתה. הדברים נכונים גם כלפי מאבקו

לקום ובשאיפתו ד' בהר בפסיעותיו יחיד כל של

הכרוך בכל כמה פי ניכרים אולם קדשו, במקום

יחיד של בליבו מכרסמת אם ציבוריים. במאבקים

המחשבה מרפת הידיים כי מה כוחו הדל בשינוי פני

נא ידע - ולדורות ובהבאת הישועה לתקופה הדור

גם ידע כי אף פעם אינו קנה בודד, כי אם חלק בלתי

עוצמת תנודה כל מקבלת בה קנים, מאגודת נפרד

תנופה אדירה.

מכל בשונה אך היה-היו, לכאורה הבחירות

שבו ביום שמסתיימת אחרת, בחירות מערכת

מורכבת ממשלה - במערכת הבחירות הזאת, מחנה

השמאל מסרב להוריד את סוגית ההפסד שלו מסדר

מהמרפסות, מזמן קולפו הבחירות שלטי היום.

ורק מחנה השמאל חזרו לסדרן. כותרות העיתונים

זה ה'למה בשאלת באובססיביות לעסוק ממשיך

קרה'.

עד זמן, של בענין רק שמדובר שחושב ומי

שההפסד הצורב יתקהה, מוטב לו שיחשוב מחדש

על איזה הפסד מדובר כאן, ואם זהו הפסד הבחירות

שמחנה השמאל מבכה ללא הרף, או הפסד מהותי

בהרבה מבחינתו.

מאז ליל הבחירות והנצחון הסוחף של נתניהו,

הגנאי כינויי את לספור אפשר אי שכבר נדמה

שהעניק מחנה השמאל למחנה הימין. לא נצטט אותם

כאן כמובן, אך כולם באו ממשפחת הפרימיטיביות

הליכוד מצביעי את מזרזים אף וחלקם לדורותיה,

לטפס בחזרה על העצים שמהם ירדו. אמנם, לא רבים

הם אלו שהעזו לצאת מפורשות נגד מחנה הימין -

אלו בעיקר פרובוקטורים ורודפי כותרות שאין להם

מה להפסיד - אולם בגיבוי השקט שקיבלו מהמחנה

שמאחוריהם, אלו שנהנו לראות אותם מוציאים את

הערמונים מהאש, אי אפשר להטיל ספק.

בפני העמידה הזו, האמוציונאלית ההשתלחות

העובדה המטלטלת הבאה: הם את מחנה השמאל

אלו הם, הימין. ממחנה בהרבה שונים לא כנראה

תגובה נגד התלהמות שטחית, נגד חוצץ שיוצאים

אינו שהדף ביטויים אמירת נגד אמוציונאלית,

שהתרבות הם, בעצמם. זה כל את עושים - סובל

והנימוס נר לרגליהם, שמנופפים בנאורות ובעליונות

מוסרית - נתפסים כברברים בעצמם. הם משתמשים

או לגנות. מנסים הם שאותם כלים באותם בעצם

כפי שהגדיר זאת אחד ממצביעי הליכוד, 'בכל יום

רוצה הייתי לא נכון. שהצבעתי מבין אני שעובר

שחושבים אנשים בה שיש לקבוצה שייך להיות

ובאופן פרימיטיבי, עדר, שאני מהחור, שיצאתי -

כללי להיות שייך לקבוצה שאינה מקבלת את הרוב.

עליבות הנפש של השמאל מעולם לא נראתה ברורה

יותר'.

שנוצר הנאורות, על המדומה השליטה אובדן

האמיתי ההפסד הוא בבחירות, מההפסד כתוצאה

של מחנה השמאל בבחירות הללו. ההכרה שמתחילה

לחלחל - באיטיות רבה, כמובן - בכך שהם נאורים

הגדול בחלקה שנובעת נאורות עצמם, בעיני רק

מהבוז לאחר ומפטרונות, יותר מאשר מערך עצמי.

שנמשיך בהחלט שיתכן שבר, על שבר תחושת זו

לראות את תוצאותיה.

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה04

משהוחמץ

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה05

במקום שוכנים כבר הפסח כלי

מגורם מאשתקד. המראה הפסחי

השיש ומשטח מהמטבח, נעלם

האמיתיות. פניו את מגלה שוב

במוצרים עמוסים המרכול מדפי

המוכרים, ורק הסימונים הקטנים מעידים על הסערה

הייצור מסלול כל לאורך מאחוריהם, המתחוללת

לאחר ו"נטחן הפסח", לאחר "מיוצר והשיווק.

הפסח".

אם עד לפני מספר שנים, מדובר היה בחומרות

הרי ומחמירים, מהדרים קומץ של נחלתם שהיו

ממהפכה. פחות בלא מדובר האחרונות שבשנים

הוטמעה בתחילתה, דופן יוצאת שהייתה הדרישה

והפכה לנורמה מקובלת ברוב שכבות הציבור.

המוקדמת הכוננות המהפך, התהליך, על

והמאמץ העליון להשגת המטרה, שוחחנו עם אלו

הקלעים: ומאחורי בשטח לאות ללא הפועלים

- מוביל המהפך הגאון רבי הרב חיים כץ שליט"א

שליט"א מורגנשטרן מרדכי ר' הרה"ח בתחום,

והרה"ח ר' יהודה כהן שליטא - משגיחי הכשרות

הגאון בהמלצת לאות. ללא אלו בימים הפועלים

רבי חיים כץ שליט"א, פנינו אף לשוחח עם הרב צ'

קצבורג הי"ו - ממנהלי מאפיית קצבורג המפקיר את

חמצו, מאמין בכל שנה, ו'זורע' מחדש לאחר החג.

"המערך לא נבנה ביום אחד"להסתמך שלא ההחמרה על מדברים "כשאנו

על מכירת חמץ, יש להדגיש כי אין מדובר בהלכה

בשעת קריאת שורות אלה, שבוע לאחר צאת החג, רוב הבעיות

במאכלים המכילים רכיבי חמץ רק מתחילות |שיחה על הדרישה למאכלים נקיים מחשש חמץ, שהפכה לנורמה מוטמעת, עם מוביל המהפך הגאון רבי חיים כץ שליט"א, מרבני העיר חיפה, עם משגיחי הכשרות, ועם בעל מאפיית 'קצבורג' הירושלמית

|בין גרגרי הקמח, הלתת והגלוטן, מתחת לחותמת 'נאפה'

ו'נטחן' ומאחורי הקלעים של המהלך להטמעת ההידורים

י' להב

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה06

שליט"א כץ חיים רבי הגאון מסייג הדין", מעיקר

אולם זאת, להתיר ניתן ההלכה "לפי דבריו. בתחילת

יותר, ואף אם מצד הדין בני תורה החמירו על עצמם

דין, ע"פ מהמותר יותר להיזהר מעדיפים מותר, זה

המפה פני את שינו שחלפו השנים זה. בנושא בפרט

כולה. זכורני שלפני מספר שנים היה למרן הרב אלישיב

זצוק"ל מאכל מסוים שהיה בו רכיב אחד מתוך המוצר

שנמכר במכירת חמץ, והוא חיכה חודש ימים וחצי, עד

שהגיע הרכיב הזה מחדש והתאפשר לו לאכול את אותו

שבא העיקרי המאכל דבר זה שהיה למרות - מאכל

אפילו לגוי, מכירה על להסתמך רצה לא הוא לפיו.

שמדובר היה ברכיב אחד מתוך המאכל. יש עניין גדול

להחמיר, בפרט שיש כיום אפשרות להחמיר, ובדברים

התיר החזו"א אם ואף יותר. מקפידים אנחנו הללו

כשלא הייתה ברירה, הרי שכיום קיימת בידינו הברירה,

והנושא חמור יותר. מה גם שניתן לראות בספריו, שאת

הקמח של זמננו היה אוסר".

"המכירה שנעשתה בעבר, אינה זהה למכירת החמץ

פעם "אם הי"ו. קצבורג הרב מצטרף כיום", הנוהגת

התירו חמץ שנמכר לגוי, היה זה בגלל צורת המכירה

שהייתה נהוגה אז, שהרב אלישיב לא סמך עליה. בעבר

היו נותנים לנוכרי את המפתח ואת החמץ עצמו. היום

לא נותנים לו את המפתח ואף לא את החמץ, רושמים

אין שלנוכרי וברור טכני, באופן בפרוטוקול זה את

היכולת הכלכלית לקנות את כמויות החמץ, כפי שמובן

שלאחר הפסח הוא יחזיר את החמץ, כך שהנושא אינו

אולם שניתן. מה עושים - ברירה כשאין כלל. פשוט

משתדלים - כבחמורה קלה על המקפידים כיהודים

שלא להגיע למצב הזה".

"המציאות הזו החלה בעצם עקב התעוררות ודרישה

של לקוחות", רואה הרה"ח ר' יהודה כהן שליט"א את

מפעל היה "לא כשרות. כמשגיח ממקומו הדברים

שהחליט לקום ולהקפיד על כך מעצמו. זו דרישה של

לקוחות שרוצים סחורה חדשה, ושלא יהיה ערבוב בין

חמץ שנמכר לגוי לחמץ שאין בו חשש. הביקוש שעלה

מהשטח הניע את הגלגלים. מסיבה זו, המערך לא נבנה

ביום אחד, כמו כל הוראת כשרות אחרת".

"עסקתי שנים רבות עם הגאון רבי חיים כץ", משחזר

"השתדלתי שליט"א. מורגנשטרן מרדכי ר' הרה"ח

לעזור לו בקידום נושא חשוב זה. כיום המפעלים רואים

בכך עניין של שירות הציבור ואף נושא כלכלי טהור.

מרגישים והמפעלים - זה את הצורך גדול ציבור יש

זאת. בתחילה זה היה סוג של 'כאב ראש', וכך הייתה

ההתייחסות לנושא. היה זה מעין סוג של שירות לאלו

שחפצים להקפיד על כך. היום יודעים בעלי המאפיות

את לקבל כדי הקטנים בפרטים לעמוד שעליהם

תעודה על הקמח החדש, דבר שבשנים הראשונות לא

לחלק שנהפך עד והתרחב, תאוצה צבר הנושא היה.

מהסטנדרט שהגאון רבי חיים כץ שליט"א הכניס, ומי

אין הכשר. מקבל ולא נכנס לא - בהם עומד שאינו

מפעל או קונדיטוריה קטנה, מאפייה בין כיום הבדל

גדול. מבחינת הקריטריון - מאפייה כמו אנג'ל, ברמן,

דוידוביץ ואריאל שווה למאפיות הקטנות. זהו הנוהל,

לכיתוב התחייבה המאפייה אם פלדה. הוא והנוהל

"נאפה לאחר הפסח" או "נטחן לאחר הפסח" שאלו שני

לעמוד חייבת היא מסגרת(, )ראה שונים קריטריונים

מאחורי ההתחייבות הזו, וזה דבר מבורך בהחלט".

"גם אם יש תעודת כשרות לרשת המאפיות, עדיין יש לבדוק בכל

סניף וסניף"

למספר לב לשים יש הפסח שלאחר "בחמץ

המוצר", במרכיבי שנגענו לפני עוד שונות, נקודות

מבהיר הגאון רבי חיים כץ שליט"א ופורט אותן אחת

לאחת. "ישנו החמץ גמור הנמצא במאפיות, שאף אם

'חמץ לגוי במכירת חמץ כדין, עדיין הוא בגדר נמכר

הבורקס שבהן במאפיות מדובר הפסח'. עליו שעבר

והרוגעל'ך הם בצק קפוא המוכנס בכל יום לתנור. זה

להן יש הקונדיטוריות. של מוחלט ברוב כיום נעשה

מאפיות ואופים. הבצק את מוציאים ובבוקר מקפיא,

עוגות לשווק כלל יכולות אינן עבודתן, שיטת שזו

כשבוע למאפיות אורך שלרוב, מאחר חדש, מקמח

של המילוי היא נוספת נקודה המלאי. שמתחלף עד

הרוגעל'ך, המורכב מפירורי מאפה. כך תיתכן מציאות

בה הרוגעל'ך עשויים מקמח חדש, אולם המילוי הוא

בעוגות הדין הוא חמץ. במכירת שנמכרו מרכיבים

שהשוקולד כדי ישנות עוגות טוחנים שבהן שמרים,

יחזיק בבצק. לזה הפתרון קל יותר; ניתן לוודא כי ייטחן

מאפה טרי לצורך המילוי, או שלא יטחנו כלל מאפה

למילוי, אולם זהו דבר שבהחלט יש לשים לב אליו.

במאפיות הלחם. פירורי היא שלישית נקודה

יידבקו לא והלבן השחור שהלחם כדי הגדולות,

לתבנית, מפזרים פירורי לחם בתחתית התבנית. פירורים

אלו עלולים להיות מלפני פסח וחמץ גמור. לכן אפילו

כי הקמח וטוענת במאפייה שמבטיחה תוצרת טרייה,

- עדיין יש להיזהר שלא להיכשל באכילת חמץ חדש

שנמכר לגוי".

מאפיות לרשת כשרות בתעודת "כשמדובר

"הכשרות נוסף, פן מורגנשטרן הרב מציג מסוימת",

מבית יוצאת שהתוצרת מאחר הסניפים, לכל היא

אחד. המפעל הוא המשווק לכל הסניפים את מרכולתו.

אולם יחד עם זאת, יש לוודא כי כל סניף נושא תעודת

המחזיקים סניפים שישנם מאחר עצמו, בפני כשרות

בסחורה ישנה שנותרה קפואה מלפני פסח. יש סניפים

שאחרי החדשה הסחורה את מיד לבקש המקפידים

שעל בחותמת רק להסתפק ולא לעקוב ויש פסח,

המאפייה עצמה, שהיא כוללנית יותר".

שניתן קמחים, סוגי שני ישנם לכך, בנוסף

להשתמש בהם מיד לאחר החג. "כדי להפריד את גרגר

כץ חיים רבי הגאון אותנו מלמד מקליפתו", החיטה

ולאפשר החיטה, על מים מעט להתיז "יש שליט"א,

מסייעת זו פעולה פנימה. לחלחל המים לטיפות

להפרדת הגרעין מהמוץ ומחמיצה את החיטה כנאמר

- הינו קמח גולמי בגמרא. הקמח היבש, שאינו רחוץ

אף כשר והוא ההרטבה, תהליך את עבר לא שעדיין

שאינה מחיטה בקמח הגדול החיסרון מצות. לאפיית

רחוצה, הוא התוצר שאינו מוגמר כמו בחיטה רגילה.

מאפיית דוידוביץ, כדוגמה, טענה בזמנו שבקמח היבש

אינן המאפיות זו ומסיבה פחת, אחוזי כעשרים יש

מעוניינות לאפות מקמח יבש לאחר הפסח. ההפסדים

רבים, והן מעדיפות להמתין עד לבוא החיטה החדשה

ויז'ניץ בב"ב, המעדיפה לאחר הפסח. כך גם מאפיית

שלא לאבד את המוניטין, ולפתוח את המאפייה רק יום

מאוחר יותר, לאחר שמגיע קמח מטחינה חדשה".

רחוצה, לא חיטה עם מגיעים אנו החג "למוצאי

יבשה. היא כשרה לפסח, ואיתה אנו מתחילים", מספר

פחותה "היא במאפייתו. מהנעשה הי"ו קצבורג הרב

במרקם, מתייבשת מהר יותר והעוגות יותר יבשות. אבל

י"ל( קיבלנו מלאי חדש של חיטה ב', )יום כבר היום

בטעם סחורה תהיה וממחר הפסח, לאחר שנטחנה

המוכר".

"המאפיות אינן מעוניינות לאפות מקמח יבש לאחר הפסח"

הקטנות למאפיות מסוימת מבחינה יותר "קל

הכל ולהתחיל הפסח לאחר חדש קמח על להקפיד

להרשות יכולות שהן מאחר חדשים, גלם חומרי עם

לעצמן להשתמש בקמח יבש, מה שהמאפיות גדולות

אינן יכולות לעשות", טוען הרב מורגנשטרן. "יש להן

מתכון קבוע, וכל שינוי קטן בנושא הלחות משפיע על

התוצר, ולכן הן אינן יכולות להתעסק עם חיטה יבשה.

מאפיית אנג'ל ניסתה זאת בעבר וחדלה מכך. המאפיות

הקטנות יכולות להסתדר יותר בקלות עם הקמח היבש,

של המידי הייצור - המומנטום זה להן שחשוב ומה

החמץ, מה שאורך למאפיות גדולות כמו אנג'ל וברמן

קצת יותר זמן".

"הבעיה של המאפיות הגדולות היא נוהל החירום,

של מסוימת כמות להחזיק חייבת מאפייה כל שלפיו

העניין. את כהן הרב מסביר גודלה", פי על קמח,

"מאפייה אינה יכולה להישאר עם אפס קמח. לכן לוקח

זמן עד שמאפייה מסיימת את קמח החירום שלה, וזה

פתרון הוא היבש למאפייה. הקמח משתנה ממאפייה

את מאוד משנה הוא אוהבות. המאפיות כל שלא

צורתו של הבצק וגורם לו לעיתים לנזקים או למראה

ולא יום עוד להמתין יעדיפו רבים ולכן איכותי, לא

להתעסק איתו".

בנוסף לנקודות אלו, קיימות בעיות נוספות ברכיבי

המאפה עצמו, שהקמח הוא רק אחת מהן.

מלתת, עשוי לעוגות, שמוסיפים אפייה "משפר

מוסיפות רבות מאפיות חמץ. הינו מהסוגים וברבים

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה07

כדי אם בלחם, וגם בלחמניות גם בחלות, גם לתת

להוסיף טעם מעט מתקתק, ואם כדי לזרז את האפייה",

נוסף. מוקש על שליט"א כץ חיים רבי הגאון מספר

לא אפשרויות: שלוש ישנן הבעיה את למנוע "כדי

יפה יוצא לא הלחם ואז לרכיבים, הלתת את להכניס

לאתר לנסות ניתן שונה. טעם יש וללחמניות כנדרש

תחליפים שאינם עשויים מחמץ - כמו בביגאל'ך, שבהם

משתמשים במולסה מתוקה המשלימה את טעם הלתת

ופותרים את הבעיה. אפשרות נוספת היא לקנות משפרי

אפייה לאחר הפסח משאינו יהודי, בתנאי שזה יהיה אכן

ולא המוצר, על בעלות על היא )ההדגשה בבעלותו.

מוצר ממכירת חמץ, י"ל(. ישנם ספקים נוכריים שמהם

ניתן לרכוש את המוצרים לאחר הפסח. בשנה האחרונה

קונים והם נכנסו שני ספקים שכאלו לשוק הישראלי,

אותם. משווקים ואף החומרים את השנה כל במשך

ישנם בעלי מאפיות הכותבים שהמוצר מקמח שנטחן

לאחר הפסח, אולם משתמשים במשפרי אפייה שנמכרו

במכירת חמץ. כיום אנו מעדכנים את בעלי המאפיות,

ומבהירים כי אם הם חפצים בחותמת על מרכולתם, יש

אין אחרת תחליפים, למצוא יש פשרות: לדעת שאין

הפסח", לאחר שיוצרו המוצרים על כשרות חותמת

בסיפור "נתקלתי כץ שליט"א. חיים רבי הגאון נחרץ

של משגיח שטען שאין במאפייה גלוטן. ביקשתי ממנו

שיסתכל במקום מסוים ויבדוק אם יש שם חומר צהוב.

'אה', הוא קרא. 'זה נקרא גלוטן?'... המשגיח כלל לא

כל שאין השואלים לכל אמר והוא מדובר, במה ידע

לא פשוט הוא פסח. מאחרי הם החומרים וכל בעיה

ידע במה מדובר. אמנם בכשרות העד"ח מקפידים גם

רכיב, כל ואת הרכבו של ידע את פעולתו שהמשגיח

אולם בהכשרים אחרים לא חייבים לדעת זאת. המשגיח

ידע שזה תוסף המצטרף לעיסה. הוא לא התעמק לדעת

מה תפקידו וממה הוא עשוי".

"הגענו לפתרון בעניין", מספר הרב כהן, "בודדנו

ובאנו וקמח, לתת גלוטן, - גולמיים פרטיים שלושה

המעוניינות המאפיות נוכריים. סוחרים עם בדברים

- עורכות הזמנה לפני פסח, לתת את השירות לציבור

- להן הנדרשים המוצרים את רוכשות בפועל אולם

משווקת הסחורה החג. לאחר רק - והלתת הגלוטן

מיידית במוצאי החג לפי כמות הצריכה וההזמנה של כל

מפעל וחברה. לאט לאט, במהלך החודש, מתגברים על

המהמורה וממשיכים בתפקוד הרגיל. הבעיה העיקרית

גדולות בכמויות נמכר שגלוטן בעוד בלתת. היא

- חדש מלאי הזמן כל להביא משתדלים והיבואנים

בתדירות בו שמשתמשים מוצר הוא לעומתו, הלתת,

נמוכה יותר, ויש מפעלים המחזיקים בכמות לחצי שנה

מראש. בנוסף, זה מוצר שאינו מגיע באופן תדיר מחו"ל

כיתר המוצרים, ויש לתמרן במסגרת הקיים".

"אם מפעל 'נתקע' עם שק לתת, הוא ידאג להשתמש

בו למוצרים המשווקים למקום אחר, או שיערוך חלופה

עם מפעל אחר שאינו מקפיד על הנושא", מעלה הרב

הרכיבים את זורקים אינם "הם מהשטח. דילמה כהן

החמציים. אולי יש שק שנזרק פה ושם, אך אם נשארה

לא היא שקלים, אלפים חמשת שערכה לתת חבית

רק מוצרים תושלך לפח. אם מדובר במפעל המשווק

שלאחר הפסח, הוא יחליף אותה עם מפעל אחר שאינו

למצוא, יכול המפעל הזה התיווך את כך. על מקפיד

והמשגיחים יכולים לעזור בכך. יש ספקים ערביים של

חומרי גלם, והם יודעים מי צריך חומרים חדשים ולמי

זה לא משנה וניתן להחליף איתו".

משפרי הרכב את בודק הבד"ץ מטעם "המשגיח

האפייה לפני פסח ומוודא אלו מהם מכילים חמץ. אלו

"יש קצבורג. הרב אומר בהם", נשתמש ולא ייזרקו

להשיג נדאג ותמיד אפייה, משפרי של שונים סוגים

יש כי לדעת חשוב חמץ. רכיבי ללא אפייה משפרי

כלל והציבור חמץ, המכילים לבגטים אפייה משפרי

אינו מודע לכך שהמאפיות ממשיכות להשתמש בהם

להפסיק באפשרותם אין כי ארוכים, חודשים במשך

שיש הסיבה זו בדווקא. הללו המשפרים את לצרוך

אינם אנשים מיוחדים. ולחמים עוגות סוגי הרבה

מודעים לכך, שהדבר נמשך לפעמים חודשים ארוכים,

בבירות גם כך הישנה. התוצרת עם שמסיימים עד

ובפסטות. חודשים רבים יכולים לחלוף, והציבור אינו

מבין כמה מסובך להכניס לפה עוגה מכל מקום, גם אם

עבר שבוע"...

כל השנה פסחרבים ימים לימים שאחרי פסח, מתחילה הכוננות

קודם לכן.

"נדמה לי שחודשיים לפני פסח כבר הייתה פגישה

הפסח, לאחר ייצור של הנושא לגבי עלית במפעל

הרב נותן קודם", עוד היה זה אוסם שעם וייתכן

דבר "זה ההיערכות. להיקף מידה אמת מורגנשטרן

שעוסקים בו לאורך חלק גדול מהשנה, ועדיין יש כאן

שהציבור רבים מוצרים ישנם לשיפורים. גדול מקום

כלל אינו מודע לתכולת הלתת שבהם, ויתר מוצרי חמץ

שהציבור בפירוש אינו חושש להם, כי לא עולה בדעתו

כזו לרמה הגיעו לא עדיין והמפעלים בעיה, שיש

"במאפיות הגדולות, כדי שהלחם השחור והלבן לא יידבקו לתבנית, מפזרים פירורי

לחם בתחתית התבנית. פירורים אלו עלולים להיות מלפני

פסח וחמץ גמור. לכן אפילו במאפייה שמבטיחה תוצרת

טרייה, וטוענת כי הקמח חדש - עדיין יש להיזהר שלא להיכשל

באכילת חמץ שנמכר לגוי"

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה08

שיכתבו על המוצר שרכיביו הם מאחרי הפסח. בעתיד

כמו בדיוק בנושא; המוצרים הללו הם לגעת יצטרכו

קמח ולחם. בהמשך ייכנסו לנושאים הללו יותר לעומק,

ויבדקו את תאריך ייצורו של כל חומר המכיל תערובת

חמץ. ככל שהציבור יקפיד על כך, המפעל ייערך לכך

על המעקב התפר, קו של התקופה שזו מאחר בזמן.

כל הפרטים הקטנים הללו מורכב יותר. במוצר יכולים

להיות גם חמישה עשר-עשרים חומרי גלם, וכל חומר

המשגיח על בקירור. במחסן, - אחר במקום מאוכסן

לבדוק שכל ההצהרות וההתחייבויות אכן תקפות. גם

הסחורה שמגיעה מחו"ל בתקופה שמיד לאחר הפסח,

מגיעה עם סימונים, ויש צורך לעקוב ולראות מתי היא

יצאה מחו"ל, ושלא הייתה שום התערבות של יהודים

במשך הפסח".

פסח לפני וההתארגנות כפול העול הזה "בנושא

המשרדית "ההתעסקות כהן. הרב מתאר רבה", היא

מתחילה מוקדם וכרוכה בעמידה מול החברות הגדולות

נכון של ועל חישוב ובתיאום איתם על צמצום מלאי

רכיבי החמץ, ואנו מדברים על מספר חודשים אחורה,

בתקופת חנוכה. יש לדאוג שיהיה לספק הנוכרי המלאי

שלו, ולצורך כך על החברה להיערך ולבדוק מה הכמות

הנצרכת לה לאחר החג. מעבר לכך, כל משגיח צריך

לעשות מיפוי במפעל שבהשגחתו, מהם חומרי הגלם

ולבודד - חמץ חשש יש רכיבים ובאילו הבעייתיים,

להוריד למפעל להזכיר יש הגלם. חומרי מיתר אותם

את המלאי, ובשעת מעשה לוודא שאכן הסחורה מגיעה

מגוי ומסומנת ככזו. עוד לפני פסח אנו מגיעים לספק

ומסמנים את השקים הנמצאים ברשותו, שאותם נוכל

למנוע כדי היתר בין הוא הנוהל החג. לאחר לרכוש

מצב שבו יקנה הספק רכיבי חמץ במהלך החג מיהודים,

וישווק לנו".

במאפיית קצבורג, הלחץ מתנקז לימים האחרונים

"תחילה, שלאחריו. לשבוע עד וממשיך החג שלפני

אנו מייצרים בצק מהקמח הישן שנותר עוד לפני הגעת

נאסף החמץ בקירור. אותו ושומרים החדש, הקמח

מכל החנויות )ראה מסגרת( ככל שידינו משגת, ואותו

מוכרים ללקוחות במקום עצמו בערב פסח. לאחר הכנת

לאחר עד במכונות הייצור את מפסיקים אנו העיסה

וממרקים הניקיון משימת על מסתערים ואז הפסח,

בשלושת מבחוץ. עובדים נוספים כשאף המקום, את

דרישת לפי לאפות ממשיכים אנו האחרונים, הימים

הלקוחות את אותה כמות בצק שהכנו, כך עד בדיקת

נקיות. המכונות ואילו פועלים התנורים כשרק חמץ,

שלושה יומיים החג. לפני שורפים הנותר, הבצק את

לפני החג מקבלים את הקמח היבש, והוא בכמות לא

לימים הראשונים שאחרי החג. בכל רק גדולה, מאוד

התהליך כי בשלום, יעבור שהכל מתפללים אנו שנה

הוא שרשרת; מספיק שמיקסר אחד מתקלקל, כדי שלא

יוכלו להכין בצק, או חוט אחד מתנתק, כדי שהעבודה

תיפסק גם אם הפועלים נמצאים. אנו חיים רק בחסדי

שמיים ומתפללים לס"ד.

כשפסח מסתיים לקראת שבת, הלחץ גדול בהרבה,

וחוששים שהכמות בחלות מעוניינים מאחר שאנשים

יותר, מאחר שיש שבוע שלם לא תספיק. השנה רגוע

שניתן להיערך בו עד לשבת. לרוב, לאחר שבת הלחץ

מתפוגג בהדרגה. זוהי טעות הנובעת מחוסר ידיעה של

כי הנושא המורכב מאחוריו, כשלא - הבטוח הציבור

פעם אז הוא רק מתחיל".

"ראשית יש לרוקן את הסילו - המכל שבו מאוכסן

הקמח", מתאר הגר"ח כץ שליט"א את התהליך. "ורק

לאחר שלא נותר קמח ישן, יאשר המשגיח את תכולתו

יגיע - רחוצה לא מחיטה קמח החדש. הקמח של

למאפיות עוד לפני החג, וקמח שנטחן לאחר הפסח -

יגיע לאחריו".

והקרן קיימתנתפשר שלא הקפדות לנו יש מאמינים "כיהודים

על מסתמך הייתי "לו קצבורג. הרב אומר עליהן",

מכירת החמץ, הייתי יכול למכור כמויות אדירות מיד

לאחר הפסח, להרוויח פי כמה ולספק מאפים בכמות

חושבים אנשים זאת. אעשה לא אבל רגילה, בלתי

שאת 'הכסף הגדול' אנחנו עושים ביומיים או בשלושה

ההמולה את כשרואים הפסח, שלאחר הראשונים

שבמקום, ואינם מבינים כי יש כאן הפסדים המשלימים

את עצמם בדרך זו; בצקים ורכיבים המושלכים לאשפה

הגדל השוק ע"י עצמם את ממזערים קודם, שבוע

בימים אלו. בכל השנה יש לנו אתגרים כשרותיים שיש

הנושאים, ביתר אנחנו מחמירים אף איתם. להתמודד

שמיטה. בגלל - מחו"ל הם למשל, האדמה ותפוחי

איננו מכניסים יבול נוכרי. איננו מעלים מחירים, מאחר

שהתחרות אינה פשוטה בנתח שוק זה. אין לנו נזקים

ב"ה, אבל הרווחים אינם מקפיצים את עצמם כפי שזה

נראה מבחוץ.

כדי פירורים להוסיף חייבים אנחנו הפסח, לאחר

וטוחנים מיוחד בצק מעבדים תתפורר. לא שהעוגה

אותו לפירורים. אנחנו מתחילים מאפס: מכינים בצק,

זו הסיבה שהסחורה שלנו נמכרת מעבדים, מפוררים.

צריך החג. צאת לאחר שעה ולא בבוקר למחרת רק

מוצרים על להסתמך מבלי מתחילה, הכל את להכין

שיש תמיד במלאי".

ע"כ", להקפיד רוצים כולם שלא הסיבה "זאת

משלים הגר"ח כץ שליט"א. "בגלל ההפסדים והעלויות

כשבעל המאפייה מקפיד על קוצו של יו"ד: "כשהסחורה שלנו בחנויות, אין לי אפילו מקום

מוגדר שאני יודע שהחמץ שוהה בו""אני חושב שאנחנו מהקונדיטוריות היחידות שיש להן אינטרס לשווק מאפים לאחר הפסח ללא כל

חשש, מאחר שאני מקפיד ע"כ באופן אישי, בלי לסמוך על מכירה לנוכרי ולא על כל מיני היתרים למיניהם",

מספר הרב קצבורג. "אנו משתדלים שלא להגיע למצב של הפסדים, לאמוד את הכמויות הנצרכות ככל

הניתן ולסיים את הבצק לפני פסח.

הנקודה המורכבת יותר מבחינתנו, היא הסחורה שאנו מספקים לחנויות. יש רשתות מזון שאנו עובדים

איתם על בסיס קומיסיון - הסחורה שלנו נמכרת אצלם, אך היא נשארת שלנו. המאפים שלנו נמכרים על

מדפיהם כשהם ארוזים, וייתכן מצב שבו תישאר אצלם סחורה שבבעלותנו, והיא 'חמץ שעבר עליו הפסח',

וכך נוצרות שתי בעיות - חמץ שלא הופקר והוא בבעלותי, והחשש מפני יהודים העלולים להיכשל באכילת

חמץ. בל נשכח, כי כשאני מוכר את המוצרים לגוי, עליי לדעת היכן הם מצויים, דבר שאיני יכול לשלוט בו

כשמדובר על מקום האכסון בחנויות. ולמרות שבנוסח כתוב 'בכל מקום שהוא' - זה לא פשוט. אין לי אפילו

מקום מוגדר שאני יודע שהחמץ שוהה בו. התקשר אליי אתמול יהודי", נותן הרב קצבורג דוגמה מהשטח,

"ואמר שראה סחורה שלנו במרכול. הוא רצה לברר האם זו סחורה חדשה. אמרתי לו שכרגע כלל לא הוצאנו

סחורה החוצה כי אנחנו עדיין לא משתלטים, שהרי צריך להתחיל את הכל מאפס, ומדובר בחמץ ישן.

כדי להימנע מכך ככל הניתן, אנו אוספים בערב החג את כל הסחורה השייכת לנו מהחנויות, ואותה אני

משווק לפני פסח, ושורף את הנותר בערב החג. לרוב זה מועיל, אך לא בכל המקרים, מאחר שיש פעמים

שהסחורה עוברת דרך סוכנים, או שהיא נמצאת במקומות שאיננו יודעים שיש שם חמץ, וזו בעיה.

משום כך אני מזמין בערב פסח בזמן ביעור חמץ, שלושה אנשים, ומפקיר את כל החמץ שבבעלותי,

הפקרתי כי אינה שלי, בחנויות כעת, הסחורה שנמצאת לי. ידועים במקומות שאינם הנמצא כולל חמץ

אותה. יש כאן בעיה אחרת, כי סחורה שהופקרה לפני פסח, אסור להשתמש בה, וחכמים בשו"ע קנסו שלא

ישתמשו בחמץ שהופקר. יש כאן עניין שאולי חצרו של אדם קונה לו, ואולי בעלי החנויות זכו בזה מצד שזה

נמצא בחצר שלהם, אפילו שהם לא ידעו מזה. מבלי להאריך, הנושא כלל אינו פשוט".

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה09

מה קפואים, בצקים עם העובדים רבים יש שבדבר.

בצורה בנוי שלהם שהליין כאלו יש איתם? יעשו

שכזו - מאוד קשה להם להיות מוכתבים לצורת עבודה

אחרת. לא כל אחד יכול ומסוגל למכור מקמח שנטחן

לאחר הפסח. יש הרבה סיבות שלא לרצות זאת. אמנם

יש אולם - על הלקוח אינן מתגלגלות העלויות הללו

פחות מבצעים בתקופה הזו, אם נשים לב. אז אין כאן

ניצול הצרכן, למרות שיש עלויות גבוהות יותר לבעל

מהלקוחות. נמנע שבמבצעים החיסכון אבל המפעל,

דווקא המחפשים הצרכנים של האדיר הקנייה כוח

מאפים מההשגחה הזו גורם לכך שמאפייה מוכרת טון

הזה הביקוש בעזרת עוגות. ק"ג מאה במקום עוגות

להידורים, אנחנו מצליחים לשנות את המפה".

הקושי העיקרי של מערכות הכשרות היה במלחמה

תקופה. לאחר ישנים מוצרים שהוציאו החברות מול

"אחד ההישגים הגדולים שיש השנה לראשונה", אומר

בסיפוק הרב כהן, "הוא שכל מוצר חדש שנכנס לשוק

ומתויג כמוצר שלאחר הפסח - לא יחזור להיות מיוצר

מקמח ישן. אין אפשרות להחזיר את הגלגל עד לשנה

הבאה. אנחנו עובדים על כך כבר כמה שנים, ולאט לאט

הטמענו את העיקרון הזה בעוד ועוד מקומות, והשנה

וכהוראה סופית הזו הפינה את לסגור הצלחנו ב"ה

ועדת כי להבין המפעלים לבעלי נתנו מפורשת.

הכשרות והציבור רואים בכך מין סוג של רמאות, וזה

לא מתאים".

"קו המידע מהווה הרתעה מספיק טובה, ב"ה. מי

שמפר את הכלל הזה - המידע מועבר הלאה באמצעות

חיים רבי הגאון מציין מכך", נרתעות והחברות הקו.

כץ שליט"א, ומדגיש שחרף הרצון, אין עדיין שליטה

על כל המוצרים. יש מוצרים שקיימת בהם בעיה לאורך

השנה כולה, לפחות כל עוד שלא כולם מסכימים להיות

נסטלה, "גלידות בכך. לעזור ולנסות בעול שותפים

רק חדש לטילון מקמח גביעים לייצר החלו כדוגמה,

ובחברות ב'ריאו' גם הדין הוא השנה. ראש בתקופת

נוספות. למעשה זה דבר שקל לשלוט בו, אם רק אנשים

אינו המשגיח שבידיהם: הצרכני לכוח מודעים היו

יכול ללחוץ על מנהל המפעל להגיע להסדר שכזה. אם

לבעל בדרישה לבוא יש - הנושא את להסדיר רוצים

דרישה שכזו מהציבור, החברה אין עוד וכל המפעל,

לא תכניס את עצמה לנושא ותבקש מהמשגיח לפקח

אף על הנושא של חמץ שעבר עליו הפסח".

נזכר בנושא", שזלזלה מאפייה הייתה "אשתקד

- המאפייה לבעל אמר כהן "והרב מורגנשטרן, הרב

שאדע כדי אותי תעדכן רק רוצה. שאתה מה 'תעשה

להיכן לשייך אותך'. לקח לו יום או יומיים כדי להבין,

והוא שלו, המתחרים ממלאים שלו השוק נתח שאת

כשרות נותן הבד"ץ חדשים. גלם חומרי וביקש רץ

גם למפעל שאינו מעוניין להיכנס לקריטריון של קמח

קמח עם לעבוד אותו לחייב יכול אינו הוא חדש;

ישן דווקא, כל עוד הקמח הישן נמכר כדין. הוא יכול

מחליט הוא אם המחליט. הוא המפעל אך להמליץ,

להתחייב על כך - זה חייב להיות במאה אחוזים".

"יש תחרות קשה בין המאפיות", מסכים הרב כהן,

"וברגע שהם הבינו שיש לקוחות שזה חשוב להם והם

אינם רוצים להפסיד אותם - הם מוכנים לעמוד בתנאים

שלנו. לצורך כך עליהם להפעיל מערך שלם. לא תמיד

זה פשוט, ולא פעם זה כרוך בנזקים מסוימים, בהפסד

דרישה אין ואם שנותרו, רכיבים להשמיד - ממון

גדולה, אין כל סיבה שיסכימו לכך. בתעשייה הגדולה

המחליט הוא השיווק השיווק. מול לרוב עובד זה

לאלו מוצרים יש דרישת שוק בנושא זה. אם הלקוחות

מגיעים למפעל בדרישה לשוק שכזה, ולא רק למערכי

הכשרות, יש סיכוי שהחברה תעשה זאת. אנו במשרדי

ולענות התלונות את לשמוע נשמח הכשרות ועדת

בנושאים הללו, אולם עד שבעלי המפעלים לא ישמעו

מלקוחות כי הם אינם רוכשים מוצרים המכילים רכיבים

מלפני פסח, יהיה קשה לגבור על המשוכה הזו".

במאפייה שיש תלונה לדוגמה, היום, "קיבלתי

לאחר 'נאפה של חותמת עם מוקדם תאריך מסוימת

הפסח'", מספר הרב מורגנשטרן. "ב"ה זו הייתה התרעת

שווא, אבל דבר כזה יכול לקרות, רק בלי התוספת של

'נאפה לאחר הפסח'. ייתכן שמוצרים שנאפו לפני פסח

ישתרבבו בטעות לאזור חרדי בירושלים, או לנווה שאנן

בחיפה - והמוצר יחזור חזרה, כי הציבור אינו מעוניין

בסחורה שכזו. נדרשת לכך ערנות הקונים והמפעל, כי

החברה יודעת לשווק את עצמה לשביעות רצון הלקוח.

לאזור שצורך מוצרים בכשרות בד"ץ, הם יימנעו היום

שהם ברור כי פסח, לפני שיוצרו מוצרים מלשלוח

יוחזרו למפעל. הוא הדין לגבי ההתפתחות העתידית,

*** בעזרת ד', של הנושא".

"מקמח שנטחן לאחר הפסח" מול "נאפה

לאחר הפסח""יש להבדיל בין המושגים", מבקש הרה"ח

סוגי שני ישנם "כיום לחדד. כהן יהודה ר'

כל או - הקמח לאחר הפסח' 'מיוצר חותמות.

חומר גלם אחר הינו מתוצרת ישנה שלפני פסח,

נעשו - והלישה הבצק העיבוד, תהליך ורק

לאחר החג. אולם הרכיבים הינם ממכירת חמץ.

הפסח' לאחר שנטחן מקמח 'מיוצר

כל אין הפסח. לאחר חדשים - כל הרכיבים

חשש חמץ אף ברכיבים נוספים. לא רק בקמח,

אלא גם בגלוטן ובלתת".

"יש להזכיר למפעל להוריד את המלאי, ובשעת מעשה

לוודא שאכן הסחורה מגיעה מגוי ומסומנת ככזו. עוד לפני פסח

אנו מגיעים לספק ומסמנים את השקים הנמצאים ברשותו,

שאותם נוכל לרכוש לאחר החג. הנוהל הוא בין היתר כדי למנוע

מצב שבו יקנה הספק רכיבי חמץ במהלך החג מיהודים, וישווק לנו"

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה10

משה של מינויו לאחר שנים כחמש

ולכניסתה התקשורת לשר כחלון

החברות הסלולארית, הרפורמה של

במלחמת ופלאפון פרטנר סלקום,

הישרדות.

"2014 עגומה לחברות הסלולר הוותיקות, ב2015

מספר לפני שהתפרסמה הכותרת זו להסלמה". צפי

הבאות השורות "גלובס". הכלכלי בעיתון שבועות

באותה כתבה הצביעו על ירידה מגמתית באחוזי הרווח

כורחן בעל אשר הוותיקות, החברות שלושת אצל

שטלטלה - הסלולארית הרפורמה לטלטלת הובלו

אלא לצרכן, המחירים מדד את רק לא רבה בעצמה

גם ובעיקר את רווחי החברות, הנאלצות לעמוד היום

מול דו"חות שנתיים שאינם מסבירים להן פנים, ולפטר

אלפי עובדים.

הפסדים, או רגל פשיטות על כרגע מדובר אין

ברווחיות. השחיקה את לראות ניתן בהחלט אבל

לשעבר, בי די אי מנכ"ל דנקנר, נוחי בזאת: די ולא

שהעיד לפני מספר ימים במשפט הרצת המניות, אמר

רפורמת היה אי.די.בי של בארון האחרון המסמר כי

בסלולר "הרפורמה בסלקום. קשות שפגעה הסלולר

הביאה לקריסה הסופית של אי.די.בי", לדבריו.

ומנגד, אהדת הציבור הגורפת לשר התקשורת בעל

המצע החברתי אשר הוריד לכולנו את מחירי הסלולרי

- הביאה אותו להקמת מפלגה שזכתה לעשרה מושבים

בכנסת, וכפי המסתמן מניחה בידיו את מפתחות משרד

האוצר.

הסלולארי בשוק המחירים הורדת כי ספק, אין

אב בית בכל כמעט בחודש נכבדים סכומים חסכה

כסף מכניסה היא שבעוד סביר, סיכוי אך - בישראל

מהכיס נכבדים סכומים בעקיפין נטלה האחד, לכיס

השני. את ההפחתה בשורת התשלום בחשבון הסלולר

יכול כל אזרח לראות בקלות, אך את הנזק העקיף לכיסו

ולמשק כולו, קשה לו לראות כל כך בקלות.

תוך הסלולר, מחירי להורדת כחלון שיטת האם

הכנסת חברות מתחרות וחקיקת שורה של חוקים להגנת

לטווח לשוק כיעילה עצמה את הוכיחה אכן הצרכן,

הארוך? כיום כבר נשמעים יותר ויותר קולות שואלים.

את איבדו הסלולר חברות עובדי של משפחות אלפי

מטה לחמן, מה שאומר הכבדת העול הכלכלי גם על

המעגלים שסביבן והוספת מובטלים רבים לשוק. שלא

לדבר על קריסתה של אי. די. בי, שהחזיקה מספר רב

של חברות, שרבבות אנשים התכלכלו מהן. האם יתברר

ובמקום פופוליסטי, היה כחלון של שהמהלך לבסוף

להועיל לצרכן, פגע בו?

רפורמה או קדימון לאסון?שר לכיסא כחלון מר של כניסתו לפני עוד

שונות רפורמות לקדם במשרד החלו התקשורת,

שיקדמו את התחרות בשוק הסלולארי. ב-2007 אישרה

הממשלה ביוזמת שר התקשורת דאז, אטיאס, את חוק

הניידות שמאפשר לכל מנוי לעבור לחברה אחרת בלי

לשנות את מספר הטלפון הנייד שברשותו. אם עד אז

מקבל היה מתחרה לחברה לעבור שביקש מנוי כל

מספר חדש, עובדה שהקשתה עליו את המעבר והיוותה

בעצם תמריץ שלילי למעבר מנויים בין החברות, הרי

שמרגע שהחוק נכנס לפועל נעשה המעבר קל וחלק:

לאחר ב-2010, הוחלפה. החברה ורק נשאר, המספר

לאישור הובאו התקשורת למשרד כחלון של כניסתו

הממשלה שורת החלטות וחוקים אשר מטרתם לעודד

את התחרות בשוק הסלולרי ולביטול חסמי המעבר בין

החברות.

בדור הניידות החופשית, כאשר בשיחת טלפון אחת

אנו מצטרפים כמנויים בחברה סלולארית, וביום למחרת

מבטלים ומצטרפים לחברה אחרת ללא קנסות ועלויות,

קשה לזכור שאך לפני שנים מועטות היו חברות הסלולר

"כובלות" את המנויים לתכניות ארוכות טווח כדוגמת

36 חודשים, וביטול התכנית בעיצומה היה גורר אחריו

עתידיים גם תשלומים ולעיתים מבוטל לא כספי קנס

חוק במסגרת ב-2010 המכשיר. ועל החבילה על

הסדרים, משרד התקשורת הורה על ביטול ההתקשרות

הממושכת, הגביל את זמן ההתחייבות לחברה מסוימת

קנסות לגבות החברות על ואסר בלבד, חודשים ל18

מלקוחות שעזבו באמצע זמן ההתחייבות, מלבד סכום

סמלי בלבד עבור חודשי ההתחייבות שנותרו. כמו כן,

המנוי יכול היה להמשיך לשלם על המכשיר שרכש דרך

החברה בתשלומים, ולא נתבקש להביא עבורו פירעון

כרטיסי את לחסום החברות על נאסר כן כמו מיידי.

את לפתוח התחייבו והן בלבד, לחברה שלהן הסים

יתנייד. כרטיס הסים עבור מפעילה אחרת אם הלקוח

ב-2011 החלה ירידת המחירים הדרסטית בכל רשתות

תקשורת", לוי "רמי חברת של כניסתה עם הסלולר,

ושנה לאחר מכן שוב החלו המחירים לרדת עם כניסתן

של חברות סלולאריות נוספות, כמו גולן טלקום והוט

מובייל.

החוקים שורת האם לשאול, עצר לא איש

של למחנק דבר של בסופו תביא הללו המגבילים

במשק לפגוע עלול הדבר והאם - הגדולות החברות

כולו, שהנפגע הראשון שלו הוא הצרכן הקטן.

לרמי לוי תקשורת, שהפעילה תקשורת וירטואלית,

להתרחב, החל השוק חברות. מספר עוד הצטרפו

החברות כאשר התרחבה היא גם המנויים ופריסת

ומגבירות הוותיקות ממנויי החברות נוגסות החדשות

דרך פריצת נוצרה ב-2012 ההתניידות. תהליך את

בתחום היבוא הסלולארי, שאפשרה יבוא של מכשירים

פרטיים במוקדים ומכירה סלולאריים אביזרים ושל

החברות של הגבוהים למחירים כפופים שאינם

הסלולאריות. מאז ועד עתה צנחו מחירי הסלולר פלאים

המחירים גוברת, התחרות הצרכנים, ציבור לטובת

אפסיים - והרווחים של חברות הענק נשחקים.

הכלכליים העיתונים כותרות מבשרות כך הנה,

כרגע רוכב ח"כ משה כחלון על ההצלחה, אבל ייתכן

שלא ירחק היום והוא יצטרך להתגונן בגללה: המהפכה

הסלולרית הולכת ומתבררת כפופוליסטית, מתעלמת

מכללי השוק וחסרת חשיבה לטווח ארוך |חברות הסלולר

קורסות ועלולות לגרור את המשק איתן - והצרכן רואה לנגד עיניו רק את

הרווח המיידי, שאולי הוא בכלל הפסד |המהפכה

המתהפכת על יוצריה

ר' לויסון

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה11

מהפךאל הפחת?

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה12

על הקשיים של חברות הסלולר: "ההכנסות משירותי

EBITDA-וה החופשי התזרים ההכנסות, סך סלולר,

והפחתות( של שלוש ריבית, מס, פחת בנטרול )רווח

החברות ירדו כולם בשנה החולפת", נכתב לפני כחודש

בעיתון הכלכלי גלובס. "ההכנסה החודשית הממוצעת

המחירים ירידת רקע על להישחק המשיכה מלקוח,

בשוק והגיעה ברבעון האחרון של השנה ל-67.8 שקל

בסלקום, ל-71 שקל בפרטנר ול-75 שקל בפלאפון, זאת

לעומת כ145 שקלים לפני תחילת הרפורמה... בשורה

החברות שלוש של המצטבר הנקי הרווח התחתונה,

ירידה של 9.8%, למרות דולר, הסתכם ב-889 מיליון

האם השנתית". ברמה ופרטנר סלקום ברווחי שיפור

אפילו ייתכן שהוא לא. כזאת? מכותרת נבהל הצרכן

נהנה מהתחושה, שסוף סוף חברות הסלולר שהרוויחו

כל כך הרבה מכיסו, מפסידות גם הן. הוא אינו מודע

לכך, שכשחברות גדולות כל כך במשק נקלעות לקשיים

- הקושי שלהן פוגע ביציבות הכלכלית שלו עצמו.

הכלכלי המגזין דיווח חודשים מספר לפני

בעקבות מפוטרים עובדים אלפי על "ביזפורטל"

פיטרה ודינמיקה( נטוויז'ן )כולל "סלקום הרפורמה.

פיטרה פלאפון עובדים. כ-2,851 האחרונות בשנים

1,401 עובדים, ופרטנר המעסיקה היום 4,045 פיטרה

שיעור פוטרו... עובדים כ-8,000 הכל סך - 3,846

אחוזים על ועמד זניח היה החברות בין המתניידים

בודדים. שיעור הנטישה - למעלה מ-35%, הישראלים

עוברים בין החברות מבלי להניד עפעף".

תחרות - אך לא הוגנתהרפורמה גרמה אשר התועלת כללי "באופן

בסלולר מרובה מהנזק", אומר ל"הפלס" מר בועז ארד

מנהל תקשורת שיווקית ומנתח מדיניות, הפועל למען

שוק חופשי. "קחו לדוגמה את החיסכון הממוצע למשק

בית בישראל: כל משפחה המחזיקה בממוצע שלושה

שקלים כ-1000 כיום חוסכת סלולאריים מכשירים

בחודש כתוצאה מהרפורמה והירידה במחירים, אבל -

גם אם הצרכן משלם פחות, הרפורמה בסלולארי אינה

עמוקה מעורבות יש לממשלה חופשי. שוק מייצגת

בתנאי החברות, בהפעלת התשתיות וברישיון ההפעלה

שלהן. כאשר נפתחו החברות הסלולאריות הראשונות,

הן היו צריכות להשקיע מיליוני שקלים רק כדי לקבל

גדולה, שמן הסתם כה עלות זו מן הממשלה. רישיון

החברות הגדולות גלגלו אותה על הלקוחות. בנוסף על

גובה אחוזי המס הנגבה מן החברות תנאי הרישיונות

כה גבוה, וגם הוא בעקיפין נגבה מן הצרכנים".

את רכשה אשר סלולארית חברה כי סברנו ואם

ע"י תגובה שקלים, במיליוני שלה הרישיון תנאי

הממשלה בבלעדיות מוחלטת על התדרים, הרי שטעינו.

"הרפורמה יצרה הפקעה של נכסים השייכים לחברות

הסלולר, ששילמו כ"כ הרבה על התשתיות. הממשלה

חדשות לחברות לתת הוותיקות החברות את חייבה

"לרכב" על התשתיות שלהן, כלומר, משרד התקשורת

קיימת, לתשתית חברות חדשות רב של מספר הוסיף

שבונה לאדם דומה זה תשלום. תמורת אותן והפעיל

לחלוק שעליו חוק מחוקקים ואז - חניון מקים עסק,

החדשות החברות המתחרה. החברה עם החנייה את

מיהרו "לתפוס" כמה שיותר לקוחות, כי המדינה בקשה

רק שיוחזרו שקלים מיליוני מאות של פיקדונות מהן

בתנאי שישיגו נתח שוק מכובד )בין היתר רף של מספר

לקוחות( כדי שיהיו רווחיים מספיק למדינה. כעת נוצר

"מרדף" של החברות החדשות אחרי הלקוחות במטרה

שיוכלו כדי מחיר, בכל מנויים של רב מספר להשיג

לכן הפיקדונות. כספי את השנים עם חזרה לקבל

מציעות החברות החדשות מסלולים מוזלים במחירים

החברות אליהם. שנצטרף העיקר מאוד, נמוכים

הוותיקות אינן יכולות לעמוד מנגד ואף הן מורידות את

המחירים. כך נוצרת תחרות דינאמית ואפקטיבית לכיסו

של הצרכן - אך נעשה כאן משהו לא ראוי".

של מעיניו בראש שעמדה הנכספת, התחרות

היא", "הבעיה הושגה. כחלון, משה התקשורת שר

התחרות בריא, שוק לבנות מנת "שעל ארד, אומר

אינה הדבר הראשון והחשוב ביותר. תחרות השוחקת

ומפילה את שחקניה הראשיים אינה יעילה, לא לצרכן

ולא לחברות עצמן".

לקבוע יכולה אינה הממשלה ארד, של לדעתו

להפעלת מגבילים תנאים החברות עבור מראש

הרישיון, הכוללים התערבות עמוקה באיכות השירות,

"החברות הלקוח. עם ובקשר המסלולים בתנאי

אמורות להציע את המוצר הטוב ביותר במחיר הטוב

השוק כרגע והוגנת. חופשית תחרות מתוך ביותר,

עדיין הוא מוזל, אבל במידה מסוימת הסלולארי אכן

ב"מצב המתנה". החברות החדשות עדיין לא קיבלו את

ובצירוף החברה בביסוס עסוקות והן הפיקדונות, כל

מספר רב ככל האפשר של לקוחות. ברגע שהפיקדונות

יוחזרו, השוק יתייצב מעט, והוא אמור לקבוע את תנאיו

על פי דעת קהל הצרכנים וגם על פי מדיניות החברות,

אם יודעים באמת לא אנחנו שלהן. לרווח בהתאם

החברות ימשיכו להרוויח לאורך זמן, ואם המחירים לא

יעלו אחרי שייגמר כל הסבב הזה של קבלת הפיקדונות

בחזרה".

להוריד מחירים - ואחריי המבולהדבר פירוש בריא", "שוק על מדברים כאשר

הכתבה ללא בעצמו, התנאים את קובע שהשוק

ממשלתית של רמת מחירים ושל תנאי השירות. "קחו

למשל את מדיניות הסלולר בסינגפור", אומר ארד, "שם

בסינגפור רחב. וטווח מחירים פעולה חופש יותר יש

קיימות 17 חברות סלולאריות - וזו אינה מדינה גדולה

מהחברות אחת כל ר.ל.(. נפש, מיליון 5.5 )כ כלל

מציעה שירות מיוחד משלה, וכל צרכן ולקוח המעוניין

יש לו. המתאימה החברה את בוחר שיחות בחבילת

ויש רמות זולים יותר יותר חופש בחירה, יש מחירים

שירות שונות. חברה אחת למשל נותנת פריסה ארצית

של קליטה ומחיריה יקרים, חברה אחרת נותנת שירות

את מגבה השלישית אפסי, ובמחיר מסוים באזור רק

עצמה באמצעים אנושיים וטכנולוגיים למניעת תקלות

יכול צרכן וכל - בהתאם מחיר גובה כן ועל קליטה

לבחור לעצמו את החברה המתאימה עבורו".

להכניס כיצד באמת יודעים אינם "הרגולטורים

לשוק תחרות הוגנת. הוכנסה פה תחרות בכוח, תחרות

כל אחרת בתנאים לעמוד החברות את הכריחה אשר

פוגעים אלו מהלכים אם ולא משנה יעזבו, הלקוחות

תאבות החברות אחד: דבר ידעו הצרכנים בחברות.

כי בנפשם שיערו ולא הציבור, את ועושקות בצע

החברה פשוט משלמת את המיסים שהוטלו עליה דרך

תרוויח. לא היא אחרת - שלהם הטלפונים חשבונות

וייתכן שהיו איני משמש כסנגור של חברות הסלולר,

מחירים מופרזים וחוסר הוגנות. אך חשוב לדעת כי לא

ישירות הושפע הגבוה המחירים שתעריף הנמנע מן

ממדיניות הממשלה ומתשלומי המיסים.

העניין אינו שונה מאוד מיוקר הדיור: הצרכן קונה

היקרן. על הקבלן ומתלונן מיליון שקלים בשני דירה

והלא כמחצית מהתשלום על הדירה היא מיסים. אלו

הממשלה אינה יכולה לקבוע מראש עבור

החברות תנאים מגבילים להפעלת הרישיון, הכוללים התערבות עמוקה באיכות

השירות, בתנאי המסלולים ובקשר עם הלקוח. "החברות

אמורות להציע את המוצר הטוב ביותר במחיר הטוב ביותר,

מתוך תחרות חופשית והוגנת

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה13

פני הדברים במדינת ישראל: מיסים ותשלומי רגולציה

גבוהים מייקרים את המוצרים לצרכן. כדאי גם לשים

לב לכך לפני שמקטרים על נותני השירות; אם המחוקק

בישראל קמות היו אולי חופש, יותר מאפשר היה

הסרבול אבל לסינגפור, בדומה סלולאריות חברות

הרגולטיבי בארץ עדיין אינו מאפשר זאת.

מלמעלה, מוכתבת הייתה לא השירות רמת אם

כמו למשל החיוב לענות לשיחה תוך מספר קצוב של

דקות - חברה שלא הייתה עומדת ברמת שירות מספקת,

הייתה ננטשת על ידי הלקוחות מרצונם החופשי. מצד

להיות יכול לעצמו: אומר היה שהלקוח יתכן שני,

החברה הטלפוני, במוקד אנשים פחות שיש שבגלל

אכפת לא אז הטלפון, שיחות את לי להוזיל יכולה

לי אם אחכה יותר במוקד, ואשלם פחות על הטלפון.

הניסיון של המחוקק לנהל את החברות בצורה אחידה,

או מחוקק אף ובחברה. בצרכן דבר של בסופו פוגע

זהו הטובות. המחירים רמות מהן יודע אינו רגולטור

עניין הנקבע כל הזמן בשוק ע"י היצע וביקוש, מכירה

יצר דרך קצרה למצוא חן בעיני וקנייה. כחלון בעצם

הציבור: להוריד מחירים ו'אחריי המבול'. לא משנה מי

ייפול בדרך. זו אינה הדרך לרפא את חוליי המשק".

הדרך לצמיחה - פתיחת השוק נוגדת הסלולר, בשוק כחלון שעשה הרפורמה

את ניצל כחלון המקובלים. השוק כללי את בחלקה

סמכותו כשר התקשורת כדי להביא בשורה לצרכן, אך

בדרך נהג כלפי החברות בצורה שאינה מקובלת במשק.

לסלולר עשה שכחלון מה את להשליך אנסה "אם

יבוא שכחלון "דמיינו ארד, ממחיש החלב", לשוק

מחר ליצרניות החלב ויורה: 'אם לא תעלו את המכירות

להימנע כדי שקלים'. מיליון של קנס תקבלו ב20%,

מהקנס, היצרניות יורידו מחיר עלות ב20%, ואז הקנס

יהיה קטן מן ההפסד. זה המודל, אבל זאת לא באמת

תחרות".

סקטורים מסוימים במדינת ישראל, מציין ארד, אכן

התוצאות. מן נהנים ואנו - הוגנת תחרות ליצירת זכו

אי מאוד. גבוה מיסוי פעם היה הטקסטיל, "בתחום

אפשר היה לייבא טקסטיל מחו"ל, ואפשר היה לקנות

מפתיחת כתוצאה בארץ. טקסטיל מפעלי מכמה רק

ולייבוא, צנחו מחירי הביגוד שוק הטקסטיל לתחרות

בעשרות אחוזים. כל משק בית יכול היום לקנות חולצות

לילדים בעשרים שקלים. אלו מחירים שלא הכרנו פעם.

השוק פתיחת שגרמה הנזק מן להתעלם אין כמובן,

בארץ, מפעלים סגירת ובראשונה בראש - לייבוא

פיטורי מאידך, עובדים. לפיטורי - לא איך שהביאו,

עובדים היו הכרח שלא יצר פגיעה קשה מאוד; עובדים

יכולים הגנה, תחת הנמצאת מתעשייה המפוטרים

וגדל שהתפתח הייבוא בתחום אחרת עבודה לחפש

בוודאי שזה עדיף על קונים בגדים. יותר אנשים כי -

סבסוד חוזר ונשנה של מפעל שאינו רווחי דיו. מקום

שאינו רווחי ונתמך ע"י גורמים ממשלתיים כל הזמן, אי

אפשר להתייעל בו - כי הוא תמיד תלוי בנדבת יד של

הסובסידיה הבאה.

גם שוק ההיי טק שבו אין כמעט הגבלות רגולציה,

הצמיחה ממובילי אחד להיות והפך והתפתח, פרח

של רבות רכישות הכניס הוא היתר בין במשק.

ישראליות חברות של מסחר ישראליות, טכנולוגיות

מכלל אחוז ל15 אחראי ובעצם בניו-יורק, בבורסות

העובדים במשק.

הסוד העיקרי של הצמיחה היעילה והמהירה בשוק

ההיי טק הוא הסרת המגבלות והמיסים. אין צורך לקבל

משלמים לא במחשב, קוד שורת לכתוב כדי רישיון

מכס בשליחת הקודים ליעדים המתבקשים - וכל חסמי

בשוק, אחרים תחומים מגוון על החלים הרגולציות

פוסחים על תחום ההיי טק.

לנקוט אלא ברירה הסלולריות לחברות אין כרגע

עובדים. פיטורי אחת לא הכוללים התייעלות, בצעדי

ההתייעלות עלולה להוריד את רמת השירות כדי לשמר

האדם כוח את להחליף ניתן מאידך הרווחים. את

לבלום כדי אבל מתקדמים. טכנולוגיים באמצעים

צריכה הסלולר, חברות של עתידית קריסה או נפילה

את ולפתוח מכבידות, רגולציות לשחרר הממשלה

השוק לתחרות אמיתית - לא לתחרות מהונדסת. למכור

להגביר כך ידי ועל בכך, המעוניינת חברה לכל תדר

את התחרות החופשית ללא הגבלה של נותני השירות

יש כיום והרישיונות. המיסים חסמי וללא ומקבליו

טווח תדרים מוגבל מאוד, המקשה על חברות חדשות

להיכנס לשוק. מה שברור הוא, שמי שהשקיע בהקמת

תשתיות הסלולר ותכנן לקבל החזר בטווח זמן מסוים

- קרי: החברות הגדולות והמשקיעים שלהן - לא מקבל

בהשקעות הבעייתיים הדברים אחד הזה. ההחזר את

הוא השקעות, מאוד להרבה הזקוק הישראלי המשק

תחת לשוק נכנס משקיע רגולטורית. יציבות חוסר

כללים מסוימים, ובתוך תקופה קצרה הכללים משתנים

והופכים את השקעתו על פיה. כך כשקודחים באר נפט

בחברה כשמשקיעים וכך החוקים, משתנים ולפתע

הכסף שאת ביטחון צריכים המשקיעים - סלולרית

הגדול שהם משקיעים הם יראו בחזרה עם רווחים, בלי

שישתנו פתאום כללי המשחק".

על אנחנו מתבשרים האחרונים בימים כך, ובתוך

כניסתו של שחקן גדול וחדש לשוק הסלולרי העולמי

להפוך שברצונה הודיעה גוגל המחשבים ענקית -

למפעיל הסלולרי הבא. האם זה מה שיפתור בסופו של

**** דבר את בעיית השוק הסלולרי המקומי? ימים יגידו.

בסינגפור קיימות 17 חברות סלולאריות - וזו אינה

מדינה גדולה כלל. חברה אחת למשל נותנת פריסה ארצית

של קליטה ומחיריה יקרים, חברה אחרת נותנת שירות רק

באזור מסוים ובמחיר אפסי, כל אחת מהחברות מציעה שירות מיוחד משלה, וכל צרכן ולקוח

המעוניין בחבילת שיחות בוחר את החברה המתאימה לו

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה14

בשלהי ניסן תשע"ד, דן המאמר 'שינוי וטבע' בשורה של עכבות וכשלים

נמנו ביניהם למשל, חוסר שעומדים בדרכה של החלטה טובה לשינוי.

תיאום בין כלי העבודה למטרה שהוצבה, אי העלאת המטרה למקום גבוה

בסדר העדיפויות, חוסר נכונות לשלם מחיר, מקור לא איכותי להחלטה,

ומעכבים אחרים.

על גבי בסיס זה, ניתן לטפס לשלב הבא והמורכב יותר ברכישת שינוי - הוא שלב

התהליך המתבצע.

כל כך מעט ידוע לאדם על המושג 'תהליך שינוי', והפער בין הרצון והניסיונות

כמעט הוא הזה, ידוע לא כך הכל התהליך עם ההיכרות לבין לשנות, התמידיים

הישות מפני סוד בעקשנות מסתירה להשתנות, המסרבת הישות כאילו אבסורדי.

כדי כל שביכולתה ועושה יפוצח, לבל בקנאות עליו שומרת להשתנות, המבקשת

להקשות על התהליך, לבלבל, להטעות ולתעתע.

שבחלקם כשלים בתהליך, כשל אחר כשל של מוטעית תמונה מתקבלת כך,

המוחלטת להפסקתו להביא עלולים ברובם ואף

אלא בכשלים, כלל מדובר לא כשלמעשה, -

הבריא מהתהליך הנובעות טבעיות בתופעות

על מעידות ואף ממנו, נפרד בלתי חלק עצמו,

התקדמותו העקבית - ולא להפך.

הנסיגה שלב הוא הראשון כשל-הדמה

הטבעית. ההתלהבות הראשונית שנוצרה בתחילת

התהליך, מעצם העובדה שהוא חדל להיות רעיון

בעלמא והחל להתגשם בשטח - מגיעה לסוג של

להידרדר מתחילה ומשם ומתאדה, פגה פסגה,

שאינו שינוי תהליך קיים ולא כמעט במדרון.

מגיע לשלב הזה. שם, בתחתית ההר, במקום הכל

גורלו של השינוי נחרץ וחסר הברק, כך משמים

להמשכיות ביתר שאת או לויתור. במידה והנסיגה

מתפרשת ככשל, כניצחון קצר מועד שלא יהיה לו

המשך, התהליך ייעצר שם. אך במידה והנסיגה מתפרשת כחלק בלתי נפרד מהתהליך,

כסופה של התלהבות ראשונית ותחילתה של עבודה קשה וחסרת ברק - יהיה לתהליך

כולו סיכוי טוב יותר להצליח.

נסיגה שבעקבותיה עצירה, ואף עצירה ממושכת, נתפסת בדרך כלל כניסיון לשינוי

ימינו ונעצר. מעט התקדם - לדרך יצא תהליך - נפלה לשינוי החלטה צלח. שלא

מלאים בניסיונות נפל שכאלה. אולם גם כאן ישנו כשל בהסתכלות. כל 'ניסיון שלא

צלח', הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך הארוך כולו. לא פעם, שינוי אינו יכול להתרחש

בניסיון הראשון, גם לא בשני ואף לא בשלישי. דרושים מספר 'סיבובים', תרגולות,

שבהן האדם 'טועם' את השינוי, מסתגל אליו מעט, והוא נעשה פחות ופחות זר וחדש

לו. בפעם הראשונה יסוג, בפעם השנייה שוב יסוג, בפעם השלישית יהיה בשל ומוכן

דיו על מנת להמשיך מבלי לעצור. העצירות אינן כשלונות, אלא שלבים מטרימים

שהשינוי מוכרח לעבור. הן עיצומו של התהליך שכבר בעצם החל. וכשהן נתפסות

ככאלה, לא מתרחש ייאוש אחרי כל עצירה, אלא נוצרת התאזרות בסבלנות ולקיחת

מנה מחודשת של אויר לקראת ההמשך.

להיות חדל כשהשינוי שנוצר ה'הפרטה', מתהליך נובע השלישי הדמה כשל

החלטה בלבד ועובר לביצוע מעשי בשטח. לעולם יהיה פער בלתי נתפס בין השניים;

וביצוע בשטח רחוק ממנה החלטה היא רגע הרואי מרומם, מלא השראה ובטחון,

כמרחק כורי פחם במעבה האדמה ממעסיקיהם היושבים במגדלי שן. באותו מקום

של קטנות לפרוטות נפרטת הגדולה כשהמטרה יומיומי, ביצוע של ומייגע פשוט

רחוק ככוכב נראית רק לא היא ומייגעת, קטנה פעולה ועוד מייגעת קטנה פעולה

הפעוטות הפעולות 'איך למציאות. הקשר את לאבד מתחילה גם אלא - בשמים

וחסרות הערך הללו שכרגע אני 'מלכלך את ידיי' בהן, נקשרות בכלל לאותה מטרה

גדולה שהביאה אותי לכאן', חושב לעצמו בעל השינוי, והולך ומאבד את הקשר בין

השתיים - לעיתים עד כדי ניתוק מוחלט. מצב כזה גם הוא תולדה טבעית ומתבקשת

של התהליך עצמו, חלק מההתפתחות שלו. בשלב ההחלטה, האדם המשתנה עדיין

לא באמת ידע מה מצפה לו בשלב המעשי. ההתעסקות בפרטים הקטנים והמייגעים

היא בסך הכל שלב ההיכרות עם השטח המעשי, וכשהיא נתפסת ככזו - גם אם ייפתח

פער בין המטרה להגשמה, הקשר ביניהן לא יינתק.

ועוד משהו, שונה והפוך, קורה למטרה בשלב

הביצוע: היא מתגמדת. ההתאמצות והשקידה על

הפרטים הקטנים והמייגעים, עלולות לגרור למטה

גם את התדמית של המטרה עצמה. 'כל כך קשה

הכל', בסך מה, ולשם - יום אחר יום עובד, אני

שואל את עצמו מבצע השינוי, 'האם המטרה ההיא

הגדול את המאמץ שווה באמת אי-אז, שנקבעה

כך'. אט אט היא מתקטנת הזה, או שמא לא כל

וגוברת ההולכת העלייה - אפס סכום כבמשחק

במאמץ, כאילו מפחיתה עוד ועוד מערכה. מקורו

של הכשל הטבעי הזה הוא בהחלפת העמדה של

השתמש הוא ההחלטה בשלב השינוי; מבצע

חשיבותה את הבין אובייקטיביים, במשקפיים

כשהחליף כעת, למענה. להתמסר מוכן והיה

עמדה ממחליט למבצע, חש את הדברים על בשרו

והפך לסובייקטיבי, הוא בוחן הכל מחדש. החלפת המשקפיים אף היא טבעית, חלק

אינטגראלי וחיוני מהתהליך.

ועוד הטעיה עצמית מתרחשת תוך כדי הניסיון ליצור שינוי: אחרי שכבר התקבלה

החלטה לשנות, לאור המצב שבלתי אפשרי היה להשאיר על כנו, והביצוע בשטח

- נוצרת לא פעם אידיאליזציה של המצב הקודם, אותו מצב שרק אתמול לא החל

מושכל, בלבוש מתעטפת לאחור, לשוב הכמיהה אותו. לשנות אלא ברירה היתה

התהליך של תולדה היא גם אך רציונלית. פני ומעמידה ונימוקים טעמים מביאה

עצמו; כמו גוף הדוחה ממנו את השתל החדש הבלתי מוכר, הגם שהשתוקק לשתל

הזה והוא מודע ליכולתו להציל אותו ולהעניק לו חיים חדשים.

על מחודשת התבוננות הוא - השינוי על בקרב והכרחי נכבד שחלק מסתבר,

ועדין, שברירי ושוב, שוב ונמתח מתכווץ שאורכו תהליך, עצמו. השינוי תהליך

תהליך שאיש לו השאיר לו סכימה, וגם מחוללי השינויים הגדולים ביותר, ניגשים

אליו בכל פעם כאילו היתה זו הפעם הראשונה.

נ' צוובנר

צעד ושאלאחרית דבר »»

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה15

חת ורו

פרוס

סף מו

די גוריו טורף אריה במגוריו טפש לבו רעות ב

מסגיריו בש וסגרם ב טלאים כדתו ורבו פגריו ן מלכ טמ

קפו יצרו ה ת ולערץ המון רבולכן רעב אכל קצירו

ז אוצרו ים חילו ובזב אף צמ ושולבעבור עתור קציר עמר לנצרו

זאת זכה אב המון ארץ צבי לירש בית קציר נדרש מור ראש ברית ש ב

ש ומפרש ם מקד ר למחות ש כן הת ביק זוג מפרש עורים להדב רון ש עש ב

בר עורים אבי עזרי ג על צליל שר ב עמדה לו זכות עמר ועצומים ש

ר מדב נופות כ ימי אביעד מלחמת ת עוד באון פול עבר ש עקץ הנפת העמר ב

עורים ה ש ן בוזי מרב לחם בעורים לעורר ננערים עמר ש להרצות ב

עורים רת אלפים כ קלו עש ש לץ בכעורים רו ב רה מנים עק עש לקוח ב

ל מפעלות דלה חמלתך אדון כ מה גאת נחלתך מצוות יקרות ומעלות מלה מעלות יעים לכמ דמים מג ה ב ל מק

חמודות עתידים להתעלות מה מאוד ב

רבי יוסף טוב עלם, מחכמי הראשונים הגדולים בצרפת,

ד'תש"ם - ד'תת"י, מחבר 'חסל סידור פסח'

אספקלריה16

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה

רחל, להעיר למישהו ברחוב שהילד לא קשור "

דבר זה הגגון, את לפתוח או בעגלה היטב

נורמלי?"

"אני חושבת שכן", אומרת רחל, "השאלה

אם זה באמת מסתכם רק בזה".

מעט משנה היא אמנם בגרונה. מכחכחת חדוה

מפרטי המקרה שארע לה אתמול, אבל לא נורא. בסך

הכל היא מבססת את הספור על מעשה שהיה. אתמול

בצורה לקפל שאפשר ברחוב, שראתה לאישה אמרה

'אולי את לא מכירה את האופציה אחרת את העגלה.

הזאת, אבל את יכולה לחסוך לעצמך', כך אמרה לה,

אמרה אמנם האישה הרבה'. אותך לשמש יכול 'זה

נועצת והלכה, אבל היא, חדוה, הרגישה שהיא תודה

בה מבטים מוזרים. האם המעשה שעשתה היה כל כך

מוזר, בשעה שהיא ראתה בו חסד של ממש?

אומרת היא טובה", כפויי להיות יכולים "אנשים

ומרוקנת את מכונת הכביסה לגיגית.

"למה את מתכוונת?"

"אנשים מסתכלים על הרצון הטוב שלי במבט לא

מספיק מבין".

רחל שותקת. בוררת את המילים.

"אין בכך כללים, חדוה. את אכפתית וזה דבר נהדר.

אני באופן אישי מעדיפה להתנזר מלהעיר לאנשים, כי

ורק פרטי, לשטח שאגלוש פוחדת אני המקרים ברב

במעט מקרים אני אשאר מחוץ לעניין באמת. לכן אני

מעדיפה לקחת אחריות רק על עצמי, כך איני מסתכנת".

"את מפסידה גם אפשרות לעזור", אומרת חדוה.

"לפעמים הרווח גדול יותר מההפסד".

חדוה שותקת. קשה לה להסכים עם הטענה. מאז

היותה ילדה קטנה מחמיאים לה כולם על החוש השישי

שניחנה בו, ומאחלים לה לעשות איתו דברים טובים.

זה לא מה שהיא משתדלת לעשות כל הזמן?

•○•

חדוה מאיצה את פסיעותיה לכיוון החנות. זמן רב

היא מחפשת חנות לתמונות אומנות ברמה גבוהה, כדי

לקנות תמונה אומנותית לחמיה ולחמותה. עד כה לא

מצאה חנות שתענה על מבוקשה.

הצהובים- והאורות פניה, את מקדם ענק מבחר

עמומים שופכים על התמונות גוונים מרהיבים שיוצרים

מסבירה היא ועדכני. עתיק וישן, חדש של מיזוג

למוכרת את מבוקשה.

"תיכנסי לאגף הפנימי אחרי המדרגות בצד שמאל",

היא מכוונת אותה פנימה.

היא בחנות. אנשים הרבה אין מתקדמת. רחל

יוקרתית מכדי להסתובב בה ללא סיבה מיוחדת. אבל

ולבחור מההיצע בשקט להתרשם תוכל כך טוב. זה

ברוגע ובשיקול דעת משהו מתאים.

היא נעצרת בסוף גרם המדרגות.

הביניים, בגיל אישה בפנים. שם נמצאת מישהי

מסתכלת על התמונות.

לשתיקה נותנת בשקט, בחדר מסיירת חדוה

והיא מדי קטן שהמקום פי על אף באוויר, להתלות

מעיקה עליה.

היא מתלבטת בין תמונה היוצרת אווירה של שבת

תמונה לבין בסלון, האוכל לפינת להתאים ויכולה

ממד, בתלת קדושה תשמישי של פסיפס המרכיבה

שתי את בזהירות מקרבת פחות. לא להתאים ויכולה

התמונות כדי לבחון אותן זו לצד זו, כשלפתע אור חזק

מכה בעיניה.

הבזק מצלמה.

ורואה לחדר, שותפתה לכיוון מבט מלכסנת היא

לתמונה מתמונה עוברת מצלמה, מחזיקה אותה

ומצלמת כל אחת מכל הכוונים.

המעוררת שאישה הייתכן עמוקות. נושמת חדוה

היצירות את כאן מצלמת שמים, וירא חיובי רושם

בפרטי בקיאה אינה היא לאחת?! אחת היוקרתיות

היא גזל. עניין של לה שזה ממש ברור אבל ההלכה,

גם בטוחה שבחנות הזו אין היתר לצלם שום דבר; ליד

הדלפק ישנו שלט ברור מאוד, בשחור על גבי לבן.

מרגישה התמונות, שתי את בזהירות מניחה היא

לעשות עליה מה בעורקיה. במהירות זורם הדם איך

אישה כאן עומדת הזה? בספור תפקידה מה עכשיו?

העושה כאן דבר אסור כנראה על פי דין וגם על פי חוק,

וההשגחה זימנה שהיא תראה את כל זה, לא במקרה.

במחדל החנות בעלי את לעדכן אמורה שהיא ודאי

הקורה כאן. אין שום אופציה אחרת. היא נושמת עמוק,

ובלי להתבונן במראה היא מרגישה איך הסומק מטפס

מסוגלים אנשים איך בפניה. היטב ומתמקם ועולה

את מסיבה היא נפש? בשלוות כאלו מעשים לעשות

פניה לכיוון המדרגות.

אך האישה, לכיוון מהיר מבט מגניבה היא שוב

פוסקת ואינה מבוכה, סימני מגלה אינה האחרונה זו

לא מעשה עושה שהיא די לא התמונות. את מלצלם

יגלה רושם שהיא חוששת שמישהו עושה לא - הגון

בתוך לעשותו ביותר המתבקש הדבר כאילו אותה,

חנות של יצירות אומנות יקרות, הוא לצלם אותן אחת

לאחת לצרכים אישיים.

הפסד כאן להיות עלול לדלפק. גשי קדימה,

של המוניטין על המבוססת החנות, עבור משמעותי

האמנים ועל זכויות יוצרים. אסור לך לשתוק.

שוב לה הנאמרות המילים מקפצות שוב ומנגד

ושוב, ברמז ובמפורש: אל תקחי כל כך הרבה אחריות,

אל תמהרי לפתור את הבעיות של כולם. אל תנסי לעזור

לאנשים ותני הרפי התבקשת, שלא היכן מחיר בכל

לנהל לעצמם את חייהם האישיים.אבל אף אחד מהאנשים שאמרו ושרמזו, בוודאי לא

התכוון לדרמה המתחוללת כאן מול עיניה הפקוחות. הם

חתרו להסביר לה באופן כללי שלא תמיד כדאי להיכנס

אנשים שאין ובמקום אחרת, זה פה אבל מקרה, לכל

עליה להיות איש. אין ספק שאם בעלי החנות ידעו שהיא

הייתה עדה למקרה הזה ולא סיפרה, הם יכעסו.

ותבקש בעדינות, זה את תעשה תיגש. היא

שם לסדר כדי במקרה כאילו לשם להגיע מהמוכרת

כמה דברים או כדי לייעץ בבחירה, ותוך כדי כך תעיר

והעניין להפסיק, ממנה ותבקש התמונות למצלמת

יסתיים. כשכל זה יקרה, היא כבר תהיה בדרך הביתה,

לא תצטרך להתמודד עם אף אחד, ותדע שעשתה את

תפקידה באמונה.

היא מרימה רגל למדרגה הראשונה ושוב הודפות

אותה המילים, כמו רוח נגדית: מה אכפת לך ממנה?

לא את היא העושה את המעשה הלא ראוי הלזה, היא זו

שתעמוד בסופו של דבר ותתבקש למסור דין וחשבון,

לא את. הפרידי בינך לבין אחרים. בודדי את התפקיד

שלך למול התפקיד שלהם. אלו שני אגפים שונים.

מחוץ לתמונה

סיפורת

מ' נשר

במטרה כל קודם להתמקד מחליטה היא לבסוף,

למעמד כשתגיע כך, אחר לכאן. הגיעה שלשמה

התשלום, תחליט מה לעשות.

שוב היא מסתכלת על שתי התמונות, אינה יודעת

אווירה יוצרת השבת של זו יפות: שתיהן להכריע.

כרקע נהדר משתלבת אותה מדמיינת והיא שבתית,

לשולחן השבת, ואילו זו של תשמישי הקדושה נותנת

פן יהודי מיוחד.

אולי ניכר הבדל יהיה אם במחיר, מציצה היא

היא כי את שתיהן הזולה מביניהן, תחליט לקחת את

אוהבת.

אין הבדל משמעותי.

מבטה נע לסירוגין בין השתיים, וההחלטה נופלת

הקדושה. תשמישי של התמונה על דבר של בסופו

משהו בעיצוב התלת ממדי שלה חדשני יותר.

"את לוקחת אותה בסוף?" נשמע קול מאחוריה.

המצלמה של האישה עוד מושחלת בחוט על פרק

ידה. מסתמן שעוד לא גמרה לתעד את כל היצירות.

"כן", היא עונה קצרות. אינה סבורה שהיא אמורה

לשתף פעולה עם מישהי שנוהגת בצורה לא הגונה.

"מעניין, למה בחרת בה?" היא מתקרבת אליה ואל

התמונה.

חדוה חורקת את שיניה. לא די שהיא מצלמת את

התמונות, היא גם רוצה לדעת מה גורם לאנשים לבחור

אותן כדי ליצור אחר כך העתקים טובים יותר?

עתיק מראה עם חדשנות של טוב מיזוג לה "יש

ואוטנטי", היא אומרת בלי התלהבות.

"יש אלמנט שאהבת במיוחד?"

בגלל אבל תוסס, כבר חדוה של דמה זה, בשלב

הטלית מאד "כן. עונה בשקט: היא הטובים נימוסיה

מיוחדת, נראית אמיתית".

"והחנוכייה בצד?"

תשובה כל אולי בכלל? לענות לה אסור אולי

שתענה תהיה סוג של שיתוף פעולה?

מידיה. תיפול שלא בתמונה היטב אוחזת היא

האישה שמולה גורמת לה בשאלותיה לאבד קצת את

שיווי המשקל.

יודעת. היא זה את היום, מפותח החיקויים עולם

לבין בינם להבדיל ליצור העתקים שקשה קל מתמיד

המקור, וזהו פיתוי שקשה להתגבר עליו. אבל עד כדי

כך? להתנהג בשקיפות שכזו? בלי שום בושה?

זהו, מנוי וגמור עמה שהיא מעדכנת את המוכרת,

אחרי שתשלם על היצירה כמובן.

האישה שואלת התמונה?" את תתלי "איפה

ומחייכת חיוך עדין.

"היא למתנה", אומרת חדווה בשפתיים חשוקות.

חבל שלא ניגשה עד עכשיו לדלפק, חבל שהקשיבה

שלה שהגישה לה תספר היום עוד רחל. של לקולה

לגרום גם לטעויות משמעותיות ממש. יכולה להוביל

לנזקים לזולת. איך אפשר להתעלם? היא תספר לרחל

על השתיקה שלה, ונראה אם רחל עדיין תאמין שזה מה

שהיה נדרש לעשות.

"סלחי לי על השאלה, נראה שגרמתי לך אי נוחות",

"זו פשוט קולה של האישה, היא שומעת פתאום את

סקרנות שלי כיוצרת של התמונה הזאת, ושל עוד הרבה

תמונות כאן. טבעי, לא?"

אספקלריה17

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה

היא מתלבטת בין תמונה היוצרת אווירה של שבת ויכולה להתאים לפינת האוכל בסלון, לבין תמונה המרכיבה פסיפס של תשמישי קדושה בתלת ממד, ויכולה להתאים לא פחות. מקרבת בזהירות את שתי התמונות כדי לבחון אותן זו לצד זו, כשלפתע אור חזק מכה בעיניה. הבזק מצלמה

אספקלריה18

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה

כבר שם, ועדיין כאן

אספקלריה19

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה

למרות שעל פי לוח השנה, המחצית השנייה

- ניסן חודש בראש מתחילה השנה של

יותר כ'סוף התקופה שמאחרי פסח נתפסת

שנה'. הדבר אמור במיוחד בתלמידים, החוזרים לשגרה

לא ארוכה במיוחד של פחות משלושה חודשים. אך אלו

ה'סוף', הם תלמידי טוב מכולם את פעמי המרגישים

כיתות ח', העומדים לסיים את חוק לימודיהם בתלמוד

ועיניהם שנים, כעשר במשך אותם שליווה התורה

נשואות אל ההמשך: אל הישיבה הקטנה.

של השפעה ישנה המעבר, וסף הסיום לתחושת

תלמידי אצל המהווה זו בתקופה הלימוד על ממש

כבר והתקבלו נבחנו חלקם מכריע. גורם ח', כיתות

ועבור עבורם 'מסודרים', חשים וכבר קטנה, לישיבה

עליהם שבה מאתגרת, בתקופה מדובר מחנכיהם

שני ומצד אחד, מצד ה'סיום' תחושת עם להתמודד

לנצל כל יום בתקופה חשובה זו כהכנה לעתיד.

המחנך אל פנינו זו, מורכבת בסוגיה לדון כדי

הרה"ג ר' איתמר מושקט שליט"א, בעל ניסיון והבנה

ושל ח' כיתות תלמידי של ובפרט בחינוך, עשירים

תלמידי מכינה לישיבה קטנה.

כידוע, בשנים עברו, נערכו המבחנים לישיבות קטנות בכל הארץ בתקופת חג

הפורים, מה שהאריך את תקופת 'סוף השנה' על מורכבותה. כיום, המבחנים בירושלים

לקראת סוף זמן קיץ. האם מורגש הבדל בהתנהלות בכיתות ח' בעקבות כך?

"הייתה ועדה שקבעה זאת, שהתכנסה בבית אחד

וזכיתי להימנות בין חבריה. כל אחד מגדולי הרבנים,

מהמשתתפים, ראשי ישיבות ומחנכים, אמר את דעתו,

גורמת זו עלה החשש שהתנהלות הטענות, בין ושם,

אמנם והמסגרת. המשמעת ולהתרופפות להתפרקות

אך המקרים, ברוב כך זה שאין טענו אחרים רבים

כזה אחד תלמיד 'מספיק המשתתפים: אחד אמר אז

כדי שכולנו כך, נפילה בעקבות או רפיון לו שייגרמו

נעביר את המבחנים לתקופה אחרת - גם אם זה לא נוח

לנו'.

המיוחדות הייתה המבחנים לדחיית נוספת סיבה

של כיתה ח' והמשמעות שלה לתלמידים. כיתה ח' אינה

לחלוטין, שונה בה הלימוד רמת הכיתות; ככל כיתה

והתלמידים לומדים שיטת לימוד חדשה ושונה, לקראת

זמן אורך רבים לתלמידים קטנות. לישיבות המעבר

השתלבו שלא אלו ולעיתים לעניינים', 'להיכנס מה

בלימוד בתחילת הזמן, עושים זאת בהמשך. לתלמידים

דף לפתוח מסוימות מבחינות לפעמים קשה שונים

חדש ולהתחיל מחדש באמצע זמן חורף, וזמן הבנייה

החזק שלהם הוא בקיץ. יש תלמידים רבים כאלה, ואם

תלמיד כזה נבחן בתקופת פורים - הוא ישובץ בישיבה

שאינה בהכרח מתאימה לרמתו וליכולותיו כפי שיתגלו

ויתפתחו בהמשך, אלא בישיבה שאינה מתאימה לו.

המבורכת ההחלטה התקבלה ועוד אלו מסיבות

לדחות את המבחנים, וכך בירושלים התלמידים עדיין

תקופת 'סוף השנה', כשדלתה של השנה

הבאה כבר פתוחה אל הישיבה ודלת השנה

הנוכחית עומדת להיסגר, היא מצב ביניים מורכב

עבור תלמידי כיתות ח', ומצב מאתגר עבור

מחנכיהם |שיחה עם המחנך הרה"ג ר' איתמר מושקט

שליט"א, על תקופה רגישה שיכולה להפוך

גם להזדמנות גדולה

ג' גרוס

אספקלריה20

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה

אינם חשים שהם כבר 'מיצו את עצמם' במקום הלימוד

הנוכחי".

איך אתם רואים מנקודת מבטכם את התקופה הזו, כשהתלמידים מרגישים עם 'רגל אחת בחוץ', נושאים עיניהם למקום

לימודם הבא וכבר לא כל כך 'איתנו'?זו אין העניין. את אחרת קצת להגדיר "אפשר

תקופה של רפיון אלא אתגר, לא תקופה של נפילה אלא

לרפיון רבות סיבות יש והתרוממות. התעלות דווקא

- למשל ראשון יום זו; בתקופה רק ולא ילדים, אצל

רבים אומרים שהוא יום של רפיון ושל עייפות, וילדים

רבים מאחרים כי הלכו לישון מאוחר. אני אומר, שככל

שאומרים זאת - יוצרים את המציאות הזו של הרפיון.

רב'ה שאינו טוען כך - הדבר לא יקרה אצלו! בגישה

נכונה, גם יום כזה יכול להיות יום של התחזקות ושל

שבת אחרי חדש, שבוע מתחיל זה יום התרוממות:

מנוחה, ואפשר להתחיל מחדש בכוחות רעננים, וכך גם

לגבי תקופה זו של סוף כיתה ח'.

לתקופה להפוך עלולה פורים גם התקופה שלפני

של רפיון ושל התפרקות חלילה - במיוחד אם המלמד

עם ומסודר מוגדר לימוד ואין המצב' ש'זה מחליט

המגדילים כאלה יש חודשית. חזרה ועם מבחנים

את במקום יותר וקל שונה לימוד ומלמדים לעשות

המסכת הרגילה, ובכך משדרים לתלמידים כי תחושתם

לגרום אמורה בלבד זו תחושה 'אבוד'. שהמצב היא

לפירוק".

המוכיח דופן, יוצא מעשה מספר מושקט הרב

את הנטייה של חלק מהילדים לא ללמוד בלי מסגרת

כולם טובה, ממשפחה אחים כמה "לימדתי מחייבת.

הצעיר אחיהם מאוד. וטובים נחמדים בחורים היו

היה שקט בכיתה ולא למד כלל, הוא לא פתח את פיו

תחום. בשום בלימודים פעולה שיתף ולא בשיעורים

מופנם היה ולא בעייתי ילד היה לא הוא כי יצוין

חברתית, ונהג באדישות ובעצלות רק כלפי הלימודים.

באספת ההורים השנתית, כרגיל, מגיעים בין היתר

דנן במקרה הבאה. לשנה הלימודים מקום לנושא גם

האב היה בחוץ לארץ, כך שהאם הגיעה לאספה. אני

המלצתי לשקול לשלוח את הילד למכינה, כדי שינצל

את כוחותיו ויצליח אח"כ יותר בישיבה. הסברתי שזו

ללמוד בשל אותו רואה אינני וכי שלי, ההסתכלות

בישיבה. האם הופתעה מהדברים, מכיוון שכל האחים

האחרים נשלחו לישיבה מסוימת שעימה היה למשפחה

קשר טוב, והתקדמו יפה מאוד, וגם אותו חשבו לשלוח

לשם.

תורה, לתלמוד הגיע תלמיד אותו למחרת, ביום

כל ועם הכוח בכל ברצינות, ולמד ישב ולראשונה

הכישרונות שניחן בהם. השינוי הזה הגיע, כי אמו באה

רצה והוא ב'מכינה', ללמוד המלצתי על לו וסיפרה

וללמוד לשבת אותו דחף הזה הרצון לישיבה. ללכת

ברצינות.

זה החזיק מעמד בדיוק יום אחד - כי כשאביו חזר

מחוץ לארץ, הוא הרגיע את בנו ואמר לו: 'אל תדאג.

אכן הבן לשם'. תתקבל אתה בישיבה, קשרים לי יש

ולא לומד לא כן: לפני כמו שהיה להיות וחזר נרגע,

"כי בצער, מושקט הרב מסכם לי", ברור מתאמץ.

ולאביו ישיבה באותה למדו אחיו שכל תלמיד אותו

היו קשרים שם, הרגיש שאינו צריך להתאמץ, כי בכל

בלימוד, להשקיע צורך הרגיש לא כך יתקבל. מקרה

והכל זרם על מי מנוחות... אנחנו הרי יודעים שבתורה,

בגמרא - אין לימוד ללא מאמץ, אך הוא 'העביר' את כל

השנה המיוחדת של כיתה ח' ללא השקעה וללא פירות.

מלבד אותו יום אחרי אספת ההורים - הוא לא למד כל

השנה".

האם שביעות הרצון של הנער מהישיבה אליה הוא עומד לעלות, משחקת תפקיד

בהתנהגותו בשלהי כיתה ח'?אינו אך והתקבל, נבחן כבר כשהתלמיד אכן,

להמשיך עתיד הוא שבה מהישיבה מספיק מרוצה

ממנו ולמנוע קושי, אצלו להתעורר עלול דרכו, את

לשעבר, מתלמידיי אחד כיכולתו. ולהתקדם ללמוד

בזמן המבחנים מסיבות נכשל ומצטיין, בחור כשרוני

צדדיות שלא היו קשורות אליו, וכך לא התקבל לישיבה

ולמרות למרות שהתאים לשם להתקבל, רצה שאליה

ההמלצות שהמליצו עליו. אמו הייתה מאוכזבת מאוד

מכך שלא קיבלו אותו, וחזרה וטענה כי הכישלון היה

מסיבות צדדיות, אבל הבן אמר לה: 'אמא, בכל מקום

שאהיה, אני אשתדל ללמוד הכי טוב שאפשר'. הוא אכן

גדולה ישיבה קטנה, עבר לישיבה למד מצוין באותה

מצוינת, והיה בחור מצוין לכל אורך הדרך. הוא קיים

את ההבטחה לאמו בצורה מושלמת: הכל תלוי בבחור

ולא בישיבה".

איזה הבדל ניכר בין בחור שממשיך ל'מכינה' לעומת בחור שעולה לישיבה?

על הוא בכיתה השיח משמעותי. הבדל "רואים

בגרות, על בניין, על צורת הלימוד המיוחדת בישיבות,

למכינה, שילכו היודעים ואלו - ועוד המחויבות על

להיות עלולים שהם כיון עליהם דגש לשים צריך

כאילו מרגיש כזה תלמיד לטובה. לא מכך מושפעים

מרגיש לא הוא וכך מתקדם, ולא כיתה' 'נשאר הוא

מחויב כלל להתקדמות. זו בהחלט בעיה שצריך לתת

עליה את הדעת. את הבעיה הזו אפשר לפתור באמצעים

כמו - תלמיד לאותו מיוחד במבצע למשל שונים,

שעשה בהצלחה אב של אחד מתלמידיי".

ומה יכול מחנך לעשות כדי לשמר את אווירת הלימוד גם בתקופה כזו?

"כאן מגיע הנושא החשוב של חינוך ללימוד לשם

שמים. אני חושב שמחנכים חייבים ומוכרחים לחנך את

ידיעת ומצוות לימוד מצוות לשם ללימוד התלמידים

התורה, שאגב, גם אלו עדיין אינן 'לשמה' לגמרי. אם

ילמד בהמשך ירכוש את הבסיס הזה, איך תלמיד לא

א' בשיעור ילמד איך בניסיונות? יעמוד איך חייו?

יותר, גדול יהיה הוא שאז נשכח ובל ב'? ובשיעור

גם יותר. רחבות יהיו בפניו שיעמדו והאפשרויות

להנחיל חייבים אנחנו חלילה? להתפרק יתחיל אז

מחייבת, עצמית מסגרת ליצור הצורך את לתלמידים

ח' בכיתה ילד גם צדדיים. בגורמים תלויה שאינה

יודע שהוא חייב להתפלל שלוש פעמים ביום, למרות

ש'חרב' אינה מונפת מעל ראשו. הישיבות היום דורשות

לדרישות להכין את הבחורים וצריך משמעת עצמית,

הגבוהות הללו.

להבדיל מבתי הספר של הבנות, שם המסגרת מעט

וברורה בגלל הפיקוח על כל המערכת, יותר מסודרת

המשמעת ואת האיחורים נושא את לאכוף יותר וקל

למסגרת - בתלמודי התורה הפרטיים, קשה יותר לאכוף

את כללי המסגרת, ולעיתים רבים מן התלמידים אינם

חשים מחויבים לכללים כלשהם. כאן העבודה הקשה

של הערך את בתלמידים להטמיע המלמדים: של

שמירת הכללים, של עמידה בזמנים ושל לימוד אמיתי

בכל תמיד, נכון הדבר מחייבת. מסגרת כשאין גם -

השנים ובכל הגילים, אך במיוחד בגיל זה של סוף כיתה

ח', לפני סיום המסגרת הנוכחית ולפני המעבר לישיבות

קטנות. כמובן, ערכה של משמעת עצמית רק גובר עם

השנים ועם השינויים, וזהו נכס אמיתי לתלמיד".

איך הדבר נעשה בפועל?הזו המאתגרת התקופה את מנצל טוב "מלמד

לחינוך לנושא חשוב מאין כמוהו. ראשית, הוא מדגיש

לתלמידים ומזכיר להם את החשיבות של לימוד לשמה.

כאלה תהיו שאתם ייתכן 'לא לתלמידים: אומר אני

שלומדים רק בשביל סיבות צדדיות וזמניות! הרי לא

קטנות. לישיבות הבחינות בגלל השנים כל למדתם

בשנה שעברה לא היו בחינות ובכל זאת למדתם. אתם

רוצים ללמוד, רוצים להתנהג כמו שצריך'.

הרב מושקט מזכיר לתלמידיו לאורך כל הדרך את

העבודה הקשה של המלמדים: להטמיע

בתלמידים את הערך של שמירת הכללים, של עמידה בזמנים

ושל לימוד אמיתי - גם כשאין מסגרת מחייבת. הדבר נכון תמיד,

בכל השנים ובכל הגילים, אך במיוחד בגיל זה של סוף כיתה

ח', לפני סיום המסגרת הנוכחית ולפני המעבר לישיבות קטנות

אספקלריה21

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה

חשיבותה של המשמעת העצמית. לשם כך הוא מזכיר

בתהילים הפסוק על החיד"א הרב של פירושו את

המבחן פט": אש מישרים אני מועד אקח "כי ג( )עה

בזמן המועד, בזמן הוא האדם של למצבו המדויק

החיצוניות והמחויבויות מחייבת, מסגרת לו שאין

הרגילות והשגרתיות שלו הן רופפות. "אנחנו מדגישים

לילדים כי זהו הזמן שבוחנים אותם; זה הזמן שרואים

פועלים או שהם ולשם שמים, אם מעשיהם אמיתיים

חשוב המוסד. מהנהלת פחדם בגלל או הרגל, מתוך

מכל יותר ומיושבים בוגרים שהם להם, להדגיש גם

ילדי החיידר בתקופה זו של סוף השנה, ולהזכיר להם

שהם מהווים דוגמה בהתנהגותם לכל הילדים. כדאי גם

לחזור ולהזכיר לתלמידים כי 'הכל הולך אחר החיתום',

וכך מרוממים את התחושות והופכים את הזמן לתקופה

נעלה, מנוצלת ומועילה לעתיד".

בנוסף לכך, קיימות דרכים רבות נוספות לחיות את

הלימוד בתקופה זו וליצור אתגר והתחדשות, שיסחפו

בשנים ואיכותית. טובה ללמידה התלמידים את

יותר מוקדמת בתקופה היו בירושלים שהמבחנים

מיוחדים. לימוד סדרי קיץ בזמן עורכים היינו בשנה,

תמיד שלא משניות ולמדנו חזרות, היו אלו בסדרים

לומדים אותן בחיידר. הכל היה במסגרת מבצע מאתגר,

שיועד לכלל הילדים ולא רק למצטיינים או למבריקים.

הילדים יצאו מהמבצע בהנאה מרובה, עם סטים שלמים

אפשר האלו המבצעים את בידיהם. קודש ספרי של

התקציב, שמאפשר ככל מכובדים, פרסים עם לערוך

ולחלקם באופן פרטני או באופן פומבי ואפילו בנוכחות

ההורים. כך ילדים שמחים ללמוד ורואים בכך אתגר -

והחשוב ביותר: הם רואים שהמסגרת המחייבת עדיין

נמשכת, למרות שעברו כבר את תקופת הבחינות.

מרגשת פרידה מסיבת לערוך הוא נוסף רעיון

מסיבה הוריהם. בהשתתפות המסיים המחזור לבני

תורה וגדולי רבנים וגם מסכת סיום גם הכוללת כזו

לתלמידים גורמת בנוכחותם, האירוע את שמכבדים

לחוש קשורים למקום, וכך אין להם תחושות של "מה

אכפת לי" או יצרים של השחתה ושל הריסה חלילה,

אחד, טוב תלמיד פעם היה אחרים. במחוזות כמו

שנסחף אחרי כמה חברים ששכנעו אותו לעשות מעשה

קונדס בכיתה ביום האחרון ללימודים. הוא התחרט על

כך מאוד, עד כדי כך שהתבייש מאוד לבוא למסיבה,

וברור מובן המעשה. על להתנצל הגיע אף ואביו

שמי שמרגיש חלק מהעניין וחלק מהמקום, אינו נגרר

הפרסים וחלוקת המסיבה ראויות. לא להתנהגויות

מקשרים אותם ונותנים להם כוח ועוצמה לעמוד בפני

פיתויים.

ובשעות הלימוד, דווקא בתקופה כזו שהראש פנוי

מהלימוד העיוני הקשה, אפשר לנצל את הזמן ללמוד

במסגרת אליהם מגיעים תמיד שלא נוספים, נושאים

למשל אני התורה. בתלמודי הסדירים הלימודים

ועל האמוראים על התנאים, על תלמידיי את לימדתי

שלא מאוד, עד וחשוב מרתק נושא - הדורות סדר

ואפילו 'מושגים', גם לימדתי ביטוי בשגרה. לידי בא

סיכמו הם מאוד. זאת אהבו והתלמידים - נביאים

בנושאים שלהם הידע את להרחיב ושמחו במחברות

חשובים אלו שהם מחוץ לתוכנית הלימודים".

הרב מושקט מציין כי לימודים מעניינים אלו אינם

'לשפשף' צריך "עדיין היום. כל פני על מתפרשים

צורך יש אבל - ועוד בחבורות בעיון, בלימוד אותם

להיות גמישים, בנושאי הלימוד ובסדרים. הכל גם תלוי

הלימוד בנושאי מתמקדים כיתה בכל בכיתות, מאוד

השונים לפי צרכיה".

האם תופעות שליליות אלו הן כיתתיות או נקודתיות לתלמידים בודדים?

"אין ספק שהאווירה הכללית יוצרת מציאות, ויש

התורה בתלמודי לדור... מדור שעוברים דברים גם

התלמוד בניית לתהליך שותף הייתי בהם, שלימדתי

בצורה הכללים את מראש להציב יכולנו וכך תורה,

המסוימת שרצינו בה. אין ספק שתלמידים שכבר שמעו

על המסר המוטעה כאילו שהזמן של 'סוף השנה' הוא

- רצינות חוסר ושל התפרקות, של הוללות, של זמן

ייסחפו לכך בקלות רבה יותר ויממשו את כל התחזיות

השחורות. הרבה יותר קשה לשנות אווירה כזו שכבר

התקבעה.

שהתרשלו אלו כלל בדרך הם שמתרשלים, אלו

הנוספת. ההזדמנות את מנצלים רק וכעת השנים, כל

למעשה, אפשר לומר שלא ראיתי תלמיד טוב שנכשל

בתקופה זו".

האם זו יכולה להיות גם תקופה של גילוי כשרונות חדשים?

"הדבר מצוי מאוד. ברבים מן המקרים, כשתלמיד

אינו לומד, הסיבה אינה בשל חוסר כשרון או יכולת, אלא

חוסר המוטיבציה שלו ללימוד, חוסר אמון שלו בעצמו

לחלוטין מוטעות תחושות או ייאוש ללימוד, ביחס

אפשר זאת בלימוד. ולעמול להשקיע צורך לו שאין

לראות בצורה ברורה כאשר בוחנים את יכולותיו ואת

הישגיו של הילד בתחומים אחרים שאינם לימודיים...

אנו רואים פעמים רבות, דווקא בתקופה הקרובה לסוף

חוק לימודיו של התלמיד בתלמוד התורה, כי הוא תופס

את עצמו, מקבל חיזוק ומתחיל ללמוד במלוא המרץ.

בחודשים ממש מתרחשת הזו שהעלייה נדיר אמנם

האחרונים של השנה, אך מצוי מאוד שהחיזוקים קורים

במהלך השנה של כיתה ח' ואפילו לפניה.

מזה זה הפוכים סיפורים שני מספר מושקט הרב

שאותם הוא נוהג לספר לתלמידיו, כדי להמחיש להם

את העוצמה הגלומה בתקופה החותמת את ימי הלימוד

בתלמוד התורה.

"אני זוכר תלמיד בכיתה ח' לפני שנים רבות, שבחר

לו דרך 'להיפרד' מתלמידי התלמוד תורה ביום האחרון

ללימודים, בדרך קטנונית ולא ראויה, ולמרבה הצער,

אין ספק שכך יזכרוהו חבריו וכל שאר הילדים.

לעומת זאת, באחת מהישיבות הקטנות בירושלים,

החליטו תלמידי שיעור ג' לתת 'מתנה' לישיבה לקראת

סיום לימודיהם בה. כמובן, בעיה זו של רפיון לקראת

הסוף עלולה להתרחש גם בישיבה, ולעיתים בממדים

באותה אך התלמידים. של גילם בגלל יתר גדולים

ישיבה, החליטו הבחורים לסיים באופן מרגש: הלילה

זו צורה האחרון הוקדש כולו ללימוד סוער, 'משמר'.

המהווה אמיתית איכותית מתנה לסיים! מכובדת

דוגמה לכולם. ואכן, המתנה הזו של ה'משמר' נשארה

ג' בשיעור התלמידים ממשיכים שנה ובכל לדורות,

**** לסיים כך את לימודיהם בישיבה"...

באספת ההורים השנתית, כרגיל, מגיעים בין היתר גם

לנושא מקום הלימודים לשנה הבאה. במקרה דנן האב היה

בחוץ לארץ, כך שהאם הגיעה לאספה. אני המלצתי לשקול לשלוח את הילד למכינה, כדי

שינצל את כוחותיו ויצליח אח"כ יותר בישיבה. הסברתי שזו

ההסתכלות שלי, וכי אינני רואה אותו בשל ללמוד בישיבה

אספקלריה22

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה

באשרהוא שם

פרק 39ר בנ ו ו צ ' נ

ר ו פ י סם י בהמשכ

בפרקים הקודמים: הגברת גרובר מגיעה להיפרד מצבי

בקשה, לו להעביר ומבקשת ספורים, שימיה ומספרת

שלא יחדל מלחפש את קרוביו.

צבי מתעורר בבוקר לקול בכי תינוק, ומגלה שאביו מנענע

את התינוק, ואף מחזיק בו ושר לו שיר ערש. אביו מגלה

השען אל הולך הנסער צבי כעס. ומתמלא לו שצותת

אביו שעקב אחריו אותו ושם מגלה ללימודים, במקום

לאורך כל הדרך. הוא מורה לו להיפרד מן השען וללכת

בעקבותיו הביתה. בהגיעם הביתה יש תכונה מחוץ לבית.

בזמן ה הבוקר, לעולמה. הלכה גרובר גברת

שאבא שמר על התינוק, אמא היתה שם, בבית

חושב לא אני נוספות. שכנות עם יחד שלה,

שהן היו חברות לפני כן, אני לא חושב שלגברת גרובר

האנשים כל כשמתים, כנראה אבל בכלל. חברות היו

להתראות. גם לך להגיד באים שלום לך אמרו שרק

ובזמן שאני הייתי אצל קלמן השען, ואבא הלך אחריי

להחזיר אותי משם, היא נפטרה.

אף אחד לא התעסק עם הגברת גרובר כשהיא היתה

בחיים. אפילו בסוף החיים שלה. בכל פעם שבאתי אליה

לבד, שלה התה את לעצמה הכינה לבד. היתה היא

והדלת למקום. ממקום ללכת קשה לה שהיה אפילו

בקושי היא כי כך כל חרקה שהיא חושב אני שלה,

נפתחה ונסגרה. אבל כשהיא נפטרה, נהיה פתאום בלגן.

והלימודים החזקה, לשמש מתחת במרפסת, ישבתי

שלא הלכתי אליהם לא היו חשובים בכלל. התינוק הזה

נעלם ואבא במטבח, בעגלה ישן בבוקר, אותי שהעיר

בתוך הבית, ודרך החלון של חדר המדרגות ממול ראיתי

אנשים עולים ויורדים.

"לא כדאי שתשב פה". אבא עמד מאחוריי פתאום,

ידיו בכיסי מכנסיו. אבל הוא הסתכל ישר קדימה, ולא

אמר את זה שוב, ולא אמר שאני חייב, רק אמר שכדאי.

אז הסתכלתי גם אני קדימה והמשכתי לשבת. ליד הבנין

לשנייה נתנה ואחת נשים שתי עמדו למטה, ממול,

ממחטה.

"אני חושב שהיא לא מצטערת למות", אמרתי. "היא

היתה הרבה שנים בודדה וכבר לא היה לה כוח".

"אף אחד אינו רוצה למות", אמר אבא, כאילו

שכח את כל מה שקרה בבוקר.

"אבל כבר לא היה לה טוב לחיות".

אבא לא שאל מהיכן אני יודע. לפעמים אני

מאמין שאבא יודע הכל עליי ועל מעשיי.

עוד המוות טובים, לא החיים שיהיו "כמה

פחות טוב מהם".

אבא הוציא את ידיו מכיסיו, כאילו מכין

אותן לפעולה.

אמרתי. לבד", היתה היא כאן "אבל

בעוד רגע בודאי יכעס אבא על הדיבורים שלי. "ובשמים

כך התגעגעה כל הקרובים שלה, שכל היא תפגוש את

גם אולי ואחיות. ואחים ואמא אבא לה יהיו אליהם.

ילדים. לגברת גרובר היו ילדים?"

הנזיפה, "צבי", שמעתי את צליליה הראשונים של

"איננו מדברים על מה שאיננו יודעים".

התמהמהה. היא אבל בשלמותה, לגערה חיכיתי

אבא לא התרחק ממני, כדרכו בכל פעם בשעת כעס, אלא

נשאר בקרבתי.

וחולה גרובר, הגברת כמו זקן אדם הייתי "אם

וחלש", אמרתי, "וכבר לא היה לי אף אחד, ולא היה לי

מה להפסיד, גם אני הייתי מעדיף ללכת לשמים ולפגוש

שם את כל הקרובים שלי. את הדודים, את בני הדודים,

את הסבים, את הסבתות, את האחים והאחיו - - - "

"צבי".

הקול היה קול של גערה, אבל הפנים לא היו זעופים.

היתה עליהם מין דאגה.

בודד הייתי כך, אבל כל זקן הייתי לא "אפילו אם

מאוד, הייתי מעדיף את זה", המשכתי ואמרתי. "להיות

בלי קרובים, בלי אף אחד בעולם, זה כל כך עצוב. עצוב

כל כך".

שתי הנשים שעמדו ליד הכניסה לבנין, נעלמו משם.

"למה שתהיה בודד, צבי. הלא יש לך הורים", אמר

אבא. "לא כדאי לחשוב מחשבות לא טובות כאלה".

הרמתי את עיני מהבנין ממול, אל אבא. מה?

של תולדות הן צבי. שלך, מחשבות אינן "אלו

המקרה הזה שאתה עד לו. אל תעסוק בהן. בעוד מספר

ימים הן יחלפו".

אנשים שלא הכרתי חצו את השביל ממול במהירות

ונכנסו פנימה, כאילו יש להם תפקיד כלשהו בפנים.

"אל תשב כאן ותבהה, צבי. לך לענייניך ולעיסוקיך".

"אני רוצה ל - - - " ניסיתי לומר שאני רוצה להביט

על המתרחש ברחוב כדי להפיג את הצער. ברחוב הלכו

בכל כמו ציפורים, והתעופפו עגלות התגלגלו אנשים,

יום, והמראה הזה העניק לי מין רגיעה בתוך הצער הגדול

והחזק שמעולם לא הרגשתי כמוהו.

מביטה כשהיא ממול, מהבנין אמא יצאה פתאום

לאחוריה. תכונה ניכרה מבעד לחלון המדרגות.

"אל תשב כאן, צבי", אמר אבא ביתר תוקף. "קום

ולך".

"מה עושים שם כעת?" שאלתי.

ממקומי, אותי הקים בחוזקה, בכתפי אחז אבא

והוביל אותי לחדרי.

כתמיד, המצווה קולו עליי. פקד להתחכם", "חדל

ביטחון. כעין עליי הישרה מרוצה, והבלתי הכעוס

הם לכן, קודם רגעים כמה שהיו והסבלנות ההססנות

שבלבלו אותי.

אספקלריה23

יום שישי, כ"ח בניסן תשע"ה

אבא סגר את דלת חדרי מבחוץ, ואז, כאילו נמלך

את סגר קם, ושוב לצידי. וישב שוב נכנס בדעתו,

הדלת מבפנים, ושוב חזר וישב. נעץ את מבטו במנעול,

כאילו הוא נמלך בדעתו אם לסובב את המפתח ולנעול

ועל עליי חושב כאילו בי, והביט שב ואז מבפנים,

בי, כשהביט אך כדרכו, שתק הוא יחד. גם המנעול

אבא דבר-מה. ממני לשמוע מצפה הוא כאילו חשתי

משמיע, שאני בדברים במיוחד מתענין לא לעולם

ובודאי לא מצפה לשמוע אותם.

"אני יכול ללכת כעת למרפסת?" שאלתי.

"לשם מה?"

"אני רוצה לראות מה קורה שם".

"לא קורה שום דבר שעליך לראות".

ולא ראיתי לא אמנם לומר. רציתי וקורה, קורה

לא אבל שמת, אדם עם עושים מה מעולם לי סיפרו

היה לי צורך בכך. ידעתי זאת בעצמי. עלי לראות בפעם

אם ובוגר. גדול די ואני גרובר, הגברת את האחרונה

אבא ואמא ראו כל כך הרבה אנשים שמתו, ובכל זאת

הם בריאים ושלמים, גם לי לא יקרה משהו נורא.

"ספר לי על השען הזה, שהיית אצלו", אמר אבא

לפתע. השאלה היתה מדהימה כל כך, שלא היה לי ספק

שהיא טומנת לי פח: אבא עדיין לא נתן לי את ה'מנה'

עד כך, כל רצינית במנה מדובר וכנראה לי, המגיעה

שהוא מסתגר עימי בחדר ומכין אותה מתון-מתון.

אבל מראה פניו של אבא לא אמר זאת. הוא הביט

חליפות בי, בחלון, שהשקיף אל צידו השני של הרחוב,

בדלת, במנעול, וניכר היה שדעתו רופפת, ואינה מכוונת

לשום דבר שכזה.

"הוא איש זקן", אמרתי.

"כן, ראיתי זאת", אמר אבא. "ומה עוד?"

"הוא לא פגע בי בכלל", אמרתי. כמו עיוור באפלה,

ניסיתי לנחש מה מטרת השאלות.

רעות", כוונות בעל כאדם נראה לא הוא "לא,

המולה של הרחוב, מן נשמע אנשים רעש אבא. אמר

התקהלות. אבא הביט שוב אל הדלת, ונדמה היה שהוא

בו?" שאל איך פגשת "ו... אותה. ולנעול לקום רוצה

בקול רם יותר.

כוונה לי היתה אם לדעת אבא של דרכו זו אז

להרוויח כסף, והוא עושה זאת בזהירות ובנחת.

קשה "לא אמרתי. הראשי", ברחוב נמצא "השען

להגיע אליו".

"הלכת ברחוב, ובחרת להכנס סתם כך אל השען?"

ניסיתי, אך לא הצלחתי להיזכר מתי התקיימה שיחה

דומה בינינו. כשאבא רוצה לדעת דבר מה, הוא שואל

בדרך הרגילה ודורש לקבל תשובה תיכף ומיד. זה לא

היה מדרכו ללכת סחור סחור. האם המעשה שעשיתי

חמור עד כדי כך, שאבא נוקט בגללו דרך חדשה שלא

השתמש בה מעולם?

לא השבתי, דבר שבדרך כלל מכעיס את אבא מאוד.

אבל כעת אבא לא כעס, ונדמה היה שגם קבלת התשובה

לא דחופה לו כל כך.

נעשיתי מבולבל.

"רק אמרתי. בבוקר", אליו הלכתי לא פעם "אף

אחר הצהרים. חוץ מהיום, ש - - - "

לא עכשיו, אלך לא אם בחוץ. רעש נשמע שוב

אספיק לראות בפעם האחרונה את הגברת גרובר. קמתי

ממקומי, ואבא קם מיד, אחז בידי והושיב אותי בחזרה.

לא כאילו שאל, בבוקר?" אליו הלכת היום "רק

שמע היטב, למרות שישב לידי ודיברתי בקול רם דיו.

אולי רצה לשמוע שוב את העובדה הזו, שציננה במקצת

את דאגתו.

"כן, רק היום", אמרתי.

"ורק אצלו ביקרת?"

עלי להיות דרוך ועירני. הולך ומסתבר שאבא אכן

נוקט גישה חדשה, לא מוכרת, ורוצה לתכנן את העונש

המגיע לי ביסודיות, רק אחרי שיברר את הפרטים כולם,

עד האחרון שבהם.

"כן".

זה היה זמנו של המבט החודר, המטיל ספק בדבריי.

כל כך נוקב היה המבט תמיד, עד שחשתי שהוא מטיל

זו שאין שידעתי למרות קיומי, עצם בנחיצות ספק

האמת. אבל המבט החודר לא הופיע. בעיניו של אבא

היה רק המבט הפזור, המרחף.

"כמה זמן היית אצלו בכל פעם?"

על שאלה כזו לא חשבתי. לא כעת, ולא כשהייתי

אצל אדון קלמן. פשוט הייתי אצלו ככל שרציתי, ולא

עלה בדעתי לבדוק את השעון.

לתקן אותי לימד "הוא אמרתי. יודע", לא "אני

שעונים".

זה היה זמנו של המשפט המבטל, של תנועת היד

כלפי מטה. ללמוד לתקן שעונים? על זה השחתת את

זמנך? אבל המשפט המבטל לא הגיע. שוב התבלבלתי.

"וכעת אתה יודע לתקן שעונים?"

"אני חושב שכן".

את הרעידה בבנין, הדירות באחת נטרקה דלת

האם בשעונו. הביט אבא חדרי. דלת את וגם הקירות

הוא רוצה שאתקן אותו? כעת שום דבר שייאמר כבר

לא יפתיע אותי.

"היית רוצה ללכת שוב אל השען?"

"ללכת שוב אל השען??"

משהו שאמר להבין להתעשת, צריך היה אבא

ששובר את הסדר הטבעי. אבל גם זה לא התרחש.

"כן".

"אבל נפרדתי ממנו".

"אבל אולי תרצה לראות אותו שוב".

שאבא חשתי כאן. קורה היגיון לכל מנוגד משהו

כך. כל הברור הנחרץ, המוכר, אבא אינו לידי היושב

ללא שזזתי עד כך, כל מבהילה היתה הזו התחושה

שליטה אל הקצה הנגדי של המיטה. אבא זז בעקבותיי,

כאילו רוצה בקרבתי – או, כאילו מנסה להשאיר אותי

קרוב אליו, תחת השגחתו הצמודה, ולא מניח לי לחמוק.

אמרתי. לי", המגיע העונש את לקבל מוכן "אני

רציתי כל כך לקבל את העונש, גדול ככל שיהיה, מפני

שהעינוי והבלבול הללו היו עונש בפני עצמו.

לו מזכיר אני כאילו אבא, שאל "העונש?!"

נשכחות.

"העונש, על זה שהלכתי לשען ללא רשות, על שלא

הלכתי ללימודים, ושלא סיפרתי ע - - - "

העייפות ופסיעותיה נשמעה, הכניסה דלת חריקת

של אמא.

"יעקב?"

"אני כאן, שרה".

אמא פתחה את דלת חדרי. פניה היו יגעות. העברתי

מבט מפניה אל פניו של אבא – והן נראו לי לפתע יגעות

לא פחות, ואף יותר.

אמרה הזמן", כל כאן עליו ששמרת מבינה "אני

אמא חרישית. קולה, היה הקול שלעיתים נדירות אבא

כאילו לראשי, מעל שמדבר זה בו, משתמשים והיא

אינני נוכח. "חיפשתי אותו מפעם לפעם במרפסת, אך

הוא לא היה שם. כעת אני מבינה".

אבא שתק.

"היית צריך להניח לו להיפרד ממנה", אמרה אמא.

"זו זכותו. האישה היתה טובה אליו".

יצאה לדבר, חדלה אמא לשתוק. הוסיף אבא

והשאירה את הדלת פתוחה אחריה. אבא קם ויצא גם

הוא, כמנסה להסביר את עצמו לגבה המתרחק.

מחשבותיי, אך – לבד מיטתי, על נותרתי ואני

מחשבות חדשות לחלוטין.

– כאן התרחש מה להסביר דרך כל לי היתה לא

מלבד ההסבר הקצר שנתנה אמא.

אבא שמר עליי.

ברחוב, שלא רצה שאראה את המתרחש לא אבא

חס הוא אתחלחל. ולא אבהל שלא המראה, בי יפגע

עליי. ותוך כדי המחשבה על טובתי, פרח ממנו לחלוטין

כל מה שהתרחש בבוקר, נשכחו כל הכעס ועגמת הנפש.

ברכיי, על מונחות שהיו ידיי כפות על הבטתי

והבחנתי שהן רועדות. רעד קל, לא כמו זה שהיה לגברת

גרובר, אך רעד.

"צבי", אמא עמדה בפתח חדרי, מביטה בי בתשומת

לב.

אך אני כאילו לא ראיתי, כאילו לא שמעתי.

בס"„

‰˙˜˘רו כע˙ 02-645-8383

מ˘כנ˙‡לו˜חים

‡ˆל ‰מ˜ˆוענים

08-8

5248

75

במיוח„ יו בעיי ‡ו ‚ם למ˘כנ

מ˘כנ˙‡ומ˘כנ˙‡ ח„˘‰ לרכי˘˙ „יר‰, ˘יפוı ו‰רחב˙ „יר‰,

מירכוז חובו˙ ‡ו כל מטר‰ ‡חר˙ וכן מיחזור מ˘כנ˙‡ ˜יימ˙

נ˙וני לב„י˜˙ ‡לינו ל‚˘˙ ממליˆים ‡נו במ˘˜, ‰ריבי˙ ˙נ‡י ˘ינוי עם נ‰ י˘נ‰ סבירו˙ לחיסכון ‰מ˘כנ˙‡ו˙ ‰˜יימו˙. בכל מ˘כנ˙‡ פעיל‰ מעל

מ˘מעו˙י. ‰ב„י˜‰ חינם!מיוח„˙ יסו„י˙ עם ‰˙מחו˙ נב„˜˙ בˆור‰ כל ב˜˘‰ במ˘כנ˙‡ למעננו ובעיי˙יים ˜˘ים במ˜רים ‚ם מטפלים ‡נו במיוח„, נמוכו˙ ריביו˙ במˆי‡˙ וב‰מ˘ך י˘נו מע˜ב ˘נ˙י ‡חר ‰מ˘כנ˙‡, לב„י˜‰ מ˙מ„˙ ˘ל ‡פ˘רו˙

˘יפור ‰˙נ‡ים.

‡ים ‡יםמו פתרוןמו