על המאמר:Rob krier /Urban space

TOWN REPAIRקרייר מציג בספר אלטרנטיבה אורבאנית תחת מילת מפתח "תיקון עיר" הוא זונח את המודלים והתבניות ההיסטוריות ומפתח טופולוגיות של אזורים של כביש, מקום,

בית ופרטים בהקשר של קונסטרוקציית עיר. הפרקים הראשונים מדברים על הניגוד בין הפילוסופיות:2

המסורתית: יוצרת המרחב, החלל העירוני.המודרנית: הגישה הארכיטקטונית של אובייקט כמרכז.

הוא מבקר את המודרניזם כגורם לאובדן מרחב עירוני בעיר ולחללים מיותרים/מוזנחים ( , ולא טרנד אופנתי.craftשנוצרים בתכנון כזה בעיר. לדבריו-התכנון צריך להיות אומנות )

הוא מתעלם מהתהליכים פוליטיים שאפשרו לתכנון המודרני להתעלות על התכנון המסורתי.

קרייר בוחן את התפתחות הצורות האורבניות המסורתיות לפי הטיפוס והורסטיליות שלו:צורות גיאומטריות שונות:עיגולים, ריבועים, משולשים:

קרקסCircuses

LuccaSiena

כיכרPlaza real Barcelona

Plaza leinfelden stuttgart

הוא מבקר את התכנון המודרני דרך סקירת דוגמאות:קיבוץ נהלל – ריצ'רד קאופמן , מבוסס על עיר גנים.ההתייחסות היא קודם כל כלכלית. רעיון

עיר גנים מתבסס על בניה נמוכה וכוללת הפרדה בין שימושי הקרקע השונים. מתוך שהבעלות על הקרקע תיהיה של כלל תושבי העיר, אשר יקבלו אותה מהמדינה, ושהם יחכירו קרקעות

לתעשינים )באזורים מובחנים, רחוקים מאזורי המגורים(, וכך יממנו את פיתוח העיר.

1951נהלל

איש לדונם(.100.)כ -12% קומות, בתכסית של 20 ב -300%לה קורבוזיה - צפיפות של לא מתייחס להיסטוריה של העיר. עבורו כל האנשים בעלי אותם צרכים, כל הערים דומות.

, מוסקבה: 1927יישוב, ניקולאי לנדובסקי,

ההתייחסות היא גרפית ואסטתית בראש ובראשונה.

הגישה המודרנית:אין התייחסות לגדילת העיר, לא רק מבחינת התפשטות כלפי חוץ, אלא גם התפשטות כלפי

פנים.עם הזמן התכנון המקורי מאבד משמעות וקשה להכניס משמעות חדשה לתכנון כולל כה

נוקשה.יש אחידות =כיעור.

מבוסס על כלכלה או אסטתיקה ולא דוקא על הומניות ודמוקרטיה.

מלחמת העולם יצרה הרס רב, ולאחר מכן החלה תקופה של בנייה מחדש ושיקום אזורים ומבנים.

כמו גם בנייה חדשה לחלוטין , בין היתר, של מערכת תחבורתית- כבישים ורכבות, וזו נוצרה בעיקר ע"י מהנדסים שאינם ארכיטקטים.

מרכז העיר העתיקה בשטוטגרט למשל, כמו בהרבה ערים אירופיות, הפך ממוקד לאיים קטנים ומבוזרים , שביניהם כבישים עם תנועה רבה.

קרייר מבקש למלא את החורים הללו, וליצור רקמה עירונית אפקטיבית.הוא טוען שמשימה זו אינה עבור ארכיטקט יחיד, אלא מתודה. לכן, מה שהוא מציע זה אידיאל

בלבד, למרות שהוא מציע הצעה פרקטית ויישומית, לטענתו, זה אידיאליסטי כי דרושה לכך תרומה של כל המתכננים שמתייחסים לעיר שיפעלו בדרך של כבוד למגמות הקיימות ויפעלו

לרקמה כללית אחידה.

אחד העקרונות המנחים שלו: כל תכנון בעיר חייב להיות מונחה ע"י המרקם הכללי, ולהציע תשובה לתנאים הקיימים ולמגמות הנמשכות. דוגמא למגמות נמשכות: גידול אוכלוסיה וכלי

רכב עתידית.

קרייר טוען שבארכיטקטורה המודרנית נוצר במרחב העירוני כאוס שאינו דמוקרטי ואינו הומאני . יש איים מנותקים זה מזה, שהופך לקבוצות במובן החברתי של המילה, וחוסר סדר.

הוא טוען שהקפיטליזם שולט בעיר המודרנית, והגישה הכלכלית באה על חשבון האדם. באירופה היא בעייתי עבור 2לכן, לדבריו, המורשת של מתכננים רבים מסוף מלחמת העולם ה-

הדורות הבאים.

New Town Center:מרכז שטוטגרט –

בפרקים הבאים הוא מתאר את בעיות התכנון בשטוטגרט, עיר הולדתו, ובוחן דרכים בהם אזורים לא מטופלים יכולים להתפתח.

קרייר בוחן את העיר והמגמות שהשפיעו על הגבולות והשינויים ברקמה: גידול האוכלוסייה השנים האחרונות.300והמהפכה התעשייתית עיצב את העיר שטוטגרט ב-

קרייר בוחן את ההיסטוריה של שטוטגרט מבחינות רבות: היסטורית, מבנית,תעשייתית, תחבורתית.

טוען שידיעת ההיסטוריה והתפתחות העיר לאורך הדורות היא הקו המנחה לתכנון המרחב העירוני, אפילו ברמת המבנה או הכיכר הבודדת.

. יש מבני ציבור 50 בשנות ה2הקוים המנחים בשטוטגרט: העיר צמחה מאוד אחרי מלה"ע ה- רחובות משמעותיים החוצים אותה.6מסוימים שהם עוגנים ומוקדים בעיר, ויש

בסוף הוא קובע עקרונות מסוימים מנחים בתכנון:הנחת יסוד שלו: נסיבות יכתיבו את ההתפתחות האורבנית.

יש לבדוק מהן המגמות המסורתיות ומהן המגמות בהווה שימשכו לעתיד, אפילו בקנ"מ של כל אירופה.

טיפול בנושאים של : תחבורה עתידית.

הסטרוקטורה מדגישה יצירת איזורים להולכי רגל שמקושרים ביניהם והמשכיים, כיש גיוון סיטואציות בטיפוס זה.

קריטריונים חשובים בתכנון מרכז העיר:יצירת מערכת של חללים אורבנים שהם קוהרנטים ומגוונים.

שימור קנ"מ אנושי בגובה המבנים.אלמנטים ייחודים בעלי משמעות יכולים לחרוג מהקנ"מ הנ"ל.

אזורים להולכי רגל ואיזור תחבורה בשכבות שונות.** קריטריונים אלו אינם עבודה של מתכנן יחיד אלא מתודה תכנונית שלמה בעיר לאורך

דורות.