126
  תי ה ת ו ר ע ש הח םולע ל ךיר מ ה

ARVUT Hadadit

Embed Size (px)

DESCRIPTION

http://www.arvut.org/he/==

Citation preview

Page 1: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 1/125

ה ית

 

ער ות

המ ריך לעולם הח ש

Page 2: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 2/125

הדדית

 ער ות

המדריך לעולם החדש

Page 3: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 3/125

 Mutual Guarantee

 A Guide to the New World 

"הערות" הספר נת על ידי צוות פיתוח התון של תנועת

ערכים: ארן לי, גלעד שדמן, רחל לייטמן,

ארז הררי, ערן שיביץ

עריכה לשנית: שרן ברזילי

ברשטיין

 מיכאל

 :ניהל

עימד: רמי יניב

עיצב: רני פרי

נדפס בישראל, תשע"ב

)ע"ר( — לאיחד העם   2011כל הזכית שמרת ל: תנעת הערבת

ת.ד.  3227פ"ת, 49513

I.S.B.N: 978-965-551-008-9 :ב"תסמ

דאנאקד: 760-43

www.arvut.org

Page 4: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 4/125

 

ים נ י י נ עה

 

וכן ת

5......................................................................... פתח דבר

7..................................................................... מבנה הספר

9 ............................................ לה תפהמ — חלק א

11.......................................................................חדש

 עלם

21................................................................ שרשי הערבת

31.................................................................... אנחנ הטבע

43................................................................ הדרך המעשית

61..................................................................... צדק חברתי

69 ...................................חדשה

 חרה

 ונים

 —

 ..............................................................71חלק משבר הזדמנת

75............................................................. התפתחת טבעית

79.......................................................... סלידרית חברתית

— פרסומים קודמים ................................... 83 נספחים

115........................................................מפרט

 עניינים

 .............................................................................117תכן הערת 

123................................................... "הערבת" אדת תנעת

Page 5: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 5/125

5

פתח ד ר

התקווה

 את

 מחזירים

 מרכז

 אל

 להציף

 הצליחה

 2011בקיץ

 שהחלה

 החברתית

 המחאה

הקלקטיבית  בתדעה  רב  זמן  במשך   נכשש שאלת  הציברי  השיח 

הישראלית: 

 ליא ,נלש ךניחה תכרעמל הרק המ ?הפ תיחל רקי למה כל כך 

שפעם  הסלידרית החברתית  את   נדביא איך  כאן?   נל גדלים  ילדים 

— לאן נעלמה התקה? הייתה סימן ההיכר שלנ ?מעל הכל

 הזדהות

 עוררה

 חברתי

 לצדק

 הדרישה

 ,לאחרונה

 שפורסמו

 בסקרים

 90%מהעם. צדק חברתי הוא צורך שמפעם בתוכנו. ולא רק מפני  בקרב

בנו.  לצדק טבועה  מפני שהדרישה  אלא  את החיים,  יקל עלינו  שהוא 

של  עמוק בפנים כולנו מייחלים לחברה אחרת, המבוססת על עקרונות 

ערבות הדדית. 

אבל איך אפשר להגיע לערבת הז ?איך מספקים לכל אדם תחשת 

 להתעמק

 הניסין

 ?ל

 שידאג

 מי

 יהיה

 ,מחר

 ייפל

 הא

 שאם

 ידיעה

 ביטחן

בשאלת המרכבת האלה לחפש להן תשבת הביא לכתיבת ספר זה.

כך,  משם  בדיק  לשנת.  דרך  שיש  סברים   נא הבעית,  כל  למרת 

אתם מחזיקים בידיים ספר אופטימי. 

התקפה הקרבה מהה הזדמנת היסטרית ממש להחזיר את התקה 

הביתה, אל הלב. 

הספר הזה מנסה להתת את הדרך לשם. 

צת המחברים

Page 6: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 6/125

Page 7: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 7/125

7

פר ס ה  הנ מ

חלק הראשן של הספר מציג את רעין הערבת מזית שנת: 

 ,נסנכנ ילאש שדחה םלעב ןד  1 פרק

לקח אתנ לטיל היסטרי אל שרשי הערבת, עם   2 פרק

השלכת אקטאלית,  

,נתא בבסה עבטה תא הנמתל סינכמ  3 פרק

מסביר את הדרך המעשית למימש עקרנת הערבת   4 פרק

בחברה,   

"צדק חברתי". מציע גישה חדשה למשג  5 פרק

חלק השני של הספר, "בנים חברה חדשה", מעלה נקדת למחשבה 

 .הראשן

 בחלק

 רמאנש

 הדברים

 את

 המחדדת

בתחמי החברה,  קדמים  נבחרים  פרסמים  מבאים  לספר  בנספחים 

הכלכלה החינך. 

Page 8: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 8/125

Page 9: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 9/125

 חלק

מהפכת הל 

Page 10: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 10/125

Page 11: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 11/125

11

1

פרק

ולם חדש ע

— ולנו נמצאים סירה אחת". "עידן הגלולי

2008 נת של  הל כ ל כ ל  ל ונ סרפ וכה  ז  ,ן מג ו רק לופ

המחאה החברתית הפכה את ישראל למקם קצת סער. אחרי הכל, 

ים.  בכל  לא מחזה שראים  הם  לרחבת  מאת אלפי אנשים שיצאים 

אבל לא רק בישראל סער הרחת. "ספת הצדק החברתי" אינה מבחינה 

ין,  בכל העלם. איטליה,  גבלת בין לאמים מתפשטת בהדרגה  בין 

ספרד, בריטניה, תניס, מצרים, לב, סריה, צ'ילה, ארה"ב... מים לים 

הרשימה מתעדכנת.

"הספה", התסריט די חזר על עצמ :יש  בכל מקם חדש שאת פקדת

 ,מקם

 משם

 ליאכ

 ,פתאם

 ,לפתר

 מתקשים

 שהשלטנת

 חמרת

 בעית

מתחילת לצף לעלת יזמת מלמטה, מקרב העם. מתערר באנשים דחף 

להסביר  מסגלים  אינם   ליפא ההמנים  לפעמים  דברים.  לשנת  להתחיל 

מה בדיק הם רצים, אך דבר אחד ברר להם: כך זה לא יכל להימשך. 

Page 12: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 12/125

- - ערבת הדדית

12

מה גרם לתהליך הזה? לאן הא מביל אתנ ?למה דקא הים? כדי 

 מנקדת

 האנשת

 מצב

 את

 לבחן

 נילע

 ,הדברים

 פני

 את

 יתר

 קצת

 להבין

מבט רחבה.

"היסטוריונים ייטו לאחור ויאמרו שלא היו 

אלה זמנים רגילים, אלא רגע מריע: תקופה 

 שה

 עת

 ,גלולי

 שינוי

 של

 תקדים

 חסרת

פרק אחד הסתיים ופרק אחר התחיל".

לשע ר  הי נ ט י ר תל שממ ש ר ,הי רו טסי ה ל ר"ד ,ן ו ר ןו דרו ג

 נעגהש כך  על  המעידה  מגמה  בעלם  מתגלה  האחרנת  בשנים 

 ,משפחה

 חיי

 לקיים

 מתקשים

 רבים

 אנשים

 .היסטרית

 מפנה

 לנקדת

שיער הגירשין עלה, צעירים רבים כלל לא רצים להתחתן. בעית קשת 

האלכהל  גאה,  האלימת  להריהם.  הילדים  שבין  בתקשרת  מתעררת 

הסמים הרסים כל חלקה טבה. מערכת החינך קרסת, החברה דרשת 

משפיעים  כיצד  מתמיד.  מערערים  הלאמי  הביטחן האישי  הבראה 

החיים הלא-פשטים האלה על מצב רחנ ?מאד לא טב. התבננ למשל 

 40%מהאירפאים סבלים מהפרעת נפשית.1 באירפה: כמעט

 נייה דימת .םינש יפלא ךשמב רדל רדמ תשנאה המדקתה םיה דע

 ,נימיב םלא .ךישמהל חכ ךכמ נבאש רתי בט היהי נידלילש םיחטב

העתיד כבר לא נראה רד כל כך. למעשה, שם דבר מזהיר במיחד לא 

נראה באפק. נדמה שהאנשת איבדה את הדרך.

 ,2008 האינדיקציה העיקרית לאבדן הדרך היא המצב הכלכלי. משנת

 התחזית

 גם

 —בכך

 די

 לא

 אם

 ,מתמשך

 כלכלי

 במשבר

 שרי

 העלם

נריאל  פרפ'  אמר  הבא",2  הגדל  השפל  לעבר  צעד  פסימית: "העלם 

רביני, מבכירי הכלכלנים בעלם; "אנחנ על סף קריסה כלכלית", 3מסיף 

המשקיע המיליארדר ג'רג' סרס; "העלם נמצא על סף המשבר הפיננסי 

Page 13: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 13/125

- - עלם חדש

13

החמר בהיסטריה", 4מסכם נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מרין קינג.

 בנק

 נגיד

 לאחרנה

 מדגיש

 ,יפסח

 המשבר

 נילעש

 לחשב

 נטעה

 שלא

 כדי

ישראל סטנלי פישר: "תתכננ לתקפה קשה ארכה". 5לדברי מצטרף גם 

6."נילעמ הרעס יננע שי" :עירתמש ץינייטש לבי רצאה רש

ההידרדרת הבלתי פסקת של הכלכלה העלמית מעררת דאגה, לא 

רק מפני שמדבר בכסף שלנ .הכלכלה אינה איזשהי רשת קשר דממת 

יתר  היא  הכלכלה  בבנקאת.  במסחר  בתעשייה,  רק  ביטי  לידי  שבאה 

מערכת  את   ,נלש הרצנת  את  השאיפת  את  שמשקפת  פריזמה  מכל 

בהמשך,  שירחב  כפי  לכן,  נעים.   נא שבה  המגמה  את   ניניב היחסים 

משבר עמק שמתגלה בכלכלה מצביע על בעיה מהתית בחברה, בקשרים 

בין בני האדם.

 ,סימנים

 משני

 מורת

 "משר

"המילה

 , האחד מסמל סנה והאחר מסמל הזדמנות.סינית

"משר" פירושה החלטה, יוונית עתיקה, המילה

 נקודת מפנה.

ערית, "משר" הוא גם שמו של מוש האישה

היולדת, המקום שו נולדים חיים חדשים.

בעשרות  מאוד  התהדק  העולם  רחבי  בכל  האדם  בני  בין  הקשר 

השנים האחרונות. תופעת הגלובליזציה יצרה זרימה של סחורות, שירותים, 

כפר  של  לממדים  העולם  את  ו"כיווצה"  למקום,  ממקום  ואנשים,  ידע 

גלובלי קטן.

 דבר

 רק

 עשה

 הייתי

 ,אחד

 לים

 העלם

 של

 הדיקטטר

 הייתי

 אם

"אחד", אמר סגן נשיא הבנק העלמי לשעבר, איאן גלדין. "הייתי אסר על 

אנשים שאינם מאמינים בגלבליזציה להשתמש בפירתיה. האנשים האלה 

יהי אמללים. הם לא יכל להשתמש בטלפן הסללרי שלהם, לא ברכב, 

Page 14: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 14/125

- - ערבת הדדית

14

הם  דרמטי,  באפן  יצמצם  שלהם  התפריט  מזיקה.  לשמע  לא  כמעט 

7."תרפת

 השגת

 עד

 חלים

 בית

 מרפא

 ,משירתים

 ליהנת

 לכי

 לא

 כמעט

הגלבליזציה הבהירה לנ שבעלם הגלבלי כלנ קשרים זה לזה תליים 

 השלכ הצקב שחרתמה עריא .תחא תכרעמב םייניש ילגלג מכ ,הזב הז

 מכ תעפת רציל היפ לע הלכ הרעקה תא ךפהל לכי ץראה רדכ לש

 ."נימדה טקפא"

הממחישה  דגמה  הם  לארה"ב  יפן  בין  הרכב  בענף  המסחר  קשרי 

עד כמה תלת הדדית היא שם המשחק בעלם הגלבלי. רעידת האדמה 

הייבא  הייצר  בשרשרת   עגפ  ,2011 במרץ ביפן   שחרתהש הצנאמי 

הרכב  תעשיית  על  לרעה   עיפשה ב"הראל מיפן  רכבים  של  חלפים  של 

ערר  ביפן  שהאסן  כמבן  נפגעה.  הכלכלה   לע המחירים  האמריקאית. 

מיד גם היערכת מחדשת מצד יבאני הרכב בישראל, מדינה שמחבבת 

מאד רכבים יפניים. 

בשל הלאת  היתר  בין  תלת עמקה,  במישר הפיננסי התפתחה  גם 

)אגרת חב( שמדינת נטל ממדינת אחרת באמצעת שק ההן. הדגמה 

הבלטת לכך היא ההחזקה האדירה של סין באגרת חב של ארה"ב. עקב 

להתפתחית  פיננסית  מערכת  של  ברסת  של  המהירים  התגבה  זמני 

העלם  של  ביתר  המבהק  לסממן  ההן  שק  הפך  מדינית,  כלכלית 

הגלבלי המקשר שב אנ חיים. התלת בין מדינת בין משקיעים ניכרת 

ב באפן מחשי.

משבר  שהראה  כפי  אנים,  לחסר  לעתים  לגרם  יכלה  הדדית  תלת 

של  הלאמי  החב  גבה   .2011 בילי ארה"ב  של  הלאמי  החב  תקרת 

לממדי ענק הגיע כמעט לשי של התצר הלאמי הגלמי  ארה"ב תפח 

אם   ליפאש איה המשמעת  סך המצרים השירתים(.  )שי  שלה השנתי 

 לא

 עדיין

 היא

 ,החב

 לפירען

 שלה

 השנתי

 התצר

 כל

 את

 תפנה

 ב

"ארה

תצליח לכסת את .אבל באת זמן, העלם, שתלי בצריכה האמריקאית, 

ממשיך לשדר לארה"ב: "אל תעצר .תמשיכ לצרך כאיל יש לכם כיסי. 

תדפיס עד כסף...".

Page 15: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 15/125

- - עלם חדש

15

 דרים

 על

 ,לנו

 שאין

 סף

 של

 הזוז

 ימי

"שאין לנו צורך הם, די להרשים אנשים 

— הסתיימו". שלא אפת לנו מהם

יה  ל ג נ תל שממ לש   ימ י ק-ר חו ת י פ ל  הדעו ו הלכלכ לע נה  ו ממה ,ן ו סק'ג םיט ופ'  ר פ

 על

 שנכפה

 באילץ

 לדגמה

 ניכרת

 שנה

 מעט

 מסג

 הדדית

 השפעה

אזרחי גרמניה צרפת לסבסד את אזרחי המדינת החלשת יתר באירפה. 

 ז" :רקצלפ סבר  הבכיר,  הכלכלי  הפרשן  לאחרנה  זאת  לתאר  היטיב 

— כשאזרח גרמניה א צרפת נדרש לשלם יתר מסים כדי  האמת לאמיתה

שן, ספרד איטליה לא יפשט את הרגל, הא לא עשה טבה  להבטיח 

8."מצעל לכ םדק אלא הילטיא דרפס ,ןי יחרזאל

 הקשרים

 רשת

 אך

 ,בדדים

 לפרטים

 לחלקים

 העלם

 נחלק

 בעבר

היא  שלאחרנה  עד   ניניב המרחים  את  צמצמה  המתהדקת  הגלבלית 

סגרה עלינ לחלטין. לפתע מצאנ את עצמנ בעלם חדש, עלם שברירי 

בלתי צפי.9 

בכחת  קדימה  חתר  אחד  כל   בש ממצב   נרבע בכך,  שנרצה  בלי 

עצמ למצב שב כלנ חתרים בסירה גלבלית אחת, תליים לחלטין זה 

 כין

 משנה

 הסירה

 ,מסים

 לכין

 פנה

 השימ

 שאם

 היא

 המשמעת

 .בזה

מדינת  בין  פרטים  בין  המתהדקת  הקשרים  מרשת  מפלט  אין  בהתאם. 

הקשר  את  להתיר  לא  גם  פרסה,  פניית  לעשת  אפשר  אי  העלם.  בכל 

 .ניניב

זג  בני   נמצעל נדמיין  יתר,  טב   זה ה"תקיעות"  את  להמחיש  כדי 

להתגלת  מתחילת  קטנת  בעית  בהתחלה,  בזגית.  למשבר   עלקנש

 את

 לסבל

 עד

 מסגלים

 שאינם

 עד

 ,השניים

 בין

 ריחק

 חל

 בהדרגה

 .ביניהם

החיים זה לצד זה. אמנם הם עדיין מתגררים באתה דירה, אך הם כבר 

מייחלים לרגע שב ייפרד .במצב שנצר, מצד אחד הקירת לחצים עליהם 

סגרים אתם יחד, אך מצד שני הדחייה מחייבת אתם לברח זה מזה. 

Page 16: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 16/125

- - ערבת הדדית

16

זג  בני   מכ שלא  אבל   .נילע לחץ   ניניב הקשר   .נחנא גם  כך  ממש 

 לעבר

"אפשר

 אי

 .מזה

 זה

 לברח

 לאן

 הים

 אין

 כבר

 נל

 ,להתרחק

 שיכלים

דירה" מכדר הארץ.

"התלות ההדדית חלה על ולנו. תחשו על: סיוני 

השימוש אנרגיה גרעינית, סנת העשרת הנשק הגרעיני, 

איום הטרור, ההשפעות הנלוות לחוסר היציות הפוליטית, 

ההשלות הלליות של המשרים הפיננסיים, 

המגיפות, מצי החרדה הפתאומיים, שינויי האקלים. 

שום דר אינו מודד לחלוטין. העיות של אנשים 

אחרים הן עשיו העיות שלנו, איננו יולים יותר 

להיט הן אדישות, או לקוות להפיק מהן תועלת 

."החדשים

 המשחק

 ללי

 את

 ללמוד

 עלינו

 .אישית

ESADE י ל ול ג ה י ל כ ל כ ה  ז כ ר מה   שי לשע ר, נ  ו"ט נ ל"כזמ ,הנ לו ס ריי ח

 נילע המדרנית,  המציאת  אתגרי  עם  ראש  בכבד  להתמדד  כדי 

 .נינפב שמתגלה  החדש  העלם  של  המקשר  הגלבלי   עבטב להתחשב 

חדש,  דבר  אינן  מקשרת  שמערכת  מסתבר  המדע.   נתרזעל בא  כאן 

הטבע כל מרכב ממערכת כאלה. 

— הא המחשה טבה  — דגמה שתלה אתנ לארך הספר גף האדם

פעלים  לזה  זה  קשרים   נפגב המערכת  האיברים  כל   :זכ למערכת 

לטבת   תא מבצע   דיקפת את  ידע  בגף  פרט  כל  בהדדית.  בתיאם 

הלב  עצמם.  לטבת  פעלים  אינם  מערכת   א איבר  תא,  אף   .לכ הגף 

 ליפא ןמצעל ןצמחה תא תכירצ ןניא תאירה ,ףגה לכל םד םירזמ לשמל

המח קיים רק כדי לנהל את פעילת התקינה של הגף. 

כל  את  מהגף  מקבל  הא  צרכן.  הא  איבר  כל   נפגב גם  לב,   מיש

 .מצע ןעמל יטסיאגא םיק הניא מיק תהמ לבא ,ל םיצחנה םיבאשמה

Page 17: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 17/125

- - עלם חדש

17

הא קיים כחלק מכלל האיברים, שמהים יחד שלם אחד. המשאבים שכל 

 הגף

 כלפי

 הייחדי

 דיקפת

 את

 לממש

 ל

 מאפשרים

 מהגף

 מקבל

 איבר

"התצר"  הזרמת באמצעת   ב הגלם  הפטנציאל  מלא  את  לבטא   ,לכ

של למערכת. זה התנאי היסדי לקים חיים משתפים.

לעמת זאת, כשהגף אינ מסגל לשמר על איזן, כשאחת המערכת 

אם  כ"מחלה".  המגדרת  לבעיה  נקלע  הגף  תפקידה,  את  מבצעת  אינה 

לקריסת  חסר היכלת של הגף לחזר לאיזן נמשך, הדבר עלל להביל 

 .למת

 אף

 לכ

 הגף

על  מעידים  בעלם  המתרחשים  השיניים  קצב  הנכחית  המגמת 

למערכת  הפכים   נחנא  — דמה מצב  לעבר  מתקדם  האנשי  שהמין  כך 

מקשרת, כמ כל המערכת בטבע. מכין שכך, החקים שמגדירים את 

הקשר ההדדי בין פרטים בטבע מתחילים לחל גם על החברה האנשית.

"המאה ה- ,21שונה מהתקופות שקדמו לה, 

היא ר לא משחק של מנצחים או מפסידים. 

יום היא מורת מאוסף של אינספור רשתות 

קשר המחורות זו לזו צמתים אינסופיים".

ופה רי הי צרג טנ י ה רקחל  ז כ ר מה  להנ מ ,דר הנ ו ק רג דו ל  'פו רפ

עד הים סברנ שכל אחד מאיתנ הא יחידה עצמאית פחת א יתר. 

בנינ חברה שאפשרה לכל אחד להצליח בזכת עצמ ,גם אם הצלחת באה 

לפעמים על חשבן האחרים.

אלא שמערכת הקשרים שמתגלה כעת מתחילה כביכל למר לנ" :לא! 

 הגיעה

 ,הישנה

 ,הקדמת

 המערכת

 ."עבדת

 לא

 כבר

 זה

 האגאיסטית

 הגישה

 חמצ ,המדאה ןמ טבנש םיטבנ מכ ."הגרדש" לסף המיצי שלה לכן היא

להמשיך  אינדיבידאלי. "כדי  לאן לגדל עד באפן  אין   — בתקרה  רצענ

להתקיים להתפתח, כדי לפרץ מבעד לתקרה המגבילה הז ,"כמ אמרת 

Page 18: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 18/125

- - ערבת הדדית

18

לנ מערכת הקשרים הגלבלית החדשה, "עליכם להתאים את עצמכם אליי 

 ."לזה

 זה

 להתחבר

 —

 ניניע לנגד  קרס  הישן  שהעלם  מסבירים  בעלם  הממחים  גדלי 

מפני שהא משתת על גישה אגאיסטית צרה שזמנה עבר. העלם החדש 

מחייב בנייה מחדש של כל המערכת התהליכים על פי גישה חדשה של 

שיתף של ערבת הדדית. משם כך, בשנים הקרבת נצטרך ללמד כיצד 

 כל

 עם

 כל

 ,חברה

 כל

 אדם

 כל

 .לשרד

 כדי

 משתפים

 בכחת

 לתפקד

— כלנ יחד. מדינה

"האתגר האמיתי שניצ פנינו היום הוא לשנות 

את דרך החשיה ולא רק את המוסדות שלנו, 

 סיס

 שעומדת

 האדירה

 ההטחה

 את

 ולממש

העולם המקושר ל ך שיצרנו. אן, יותר 

מהול אנו נצרים היום לאחדות ין שונים".

י  מלו ע ה רחס ה  ן ו ג ר ר"וי ,ימ ל לקס פ

 בראשנה

 בראש

 מתנה

 מציעב

 שריים

 נאש

 המשבר

 פתרן

רחבי  בכל  שכך,  מכין  החדש.  לעלם   נמצע בהתאמת   ,נמצע בשיני 

להרגיש  מתחילים  האזרחים  להשתנת.  מתחילה  העמים  התנהגת  העלם 

שהממשלת אינן מסגלת לתפקד לפתר בעית כבעבר, רבים מרגישים 

צרך לצאת לרחבת להתחיל להתאגד. 

אמנם הם מדברים על יקר המחיה, על מצקת הדיר, על אי שביעת 

 א רביחב ילת לכהש םילגמ םה םיסמ בלשב ךא ,דע ןטלשהמ ןצרה

בפירד בין אנשים. כשהם מתחברים הם מקבלים כח. מדע? כי בחיבר 

ביניהם הם נדמים במשה לעלם הגלבלי המחבר. 

Page 19: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 19/125

- - עלם חדש

19

ההתאמה לעלם החדש מסיפה לציבר המחים עצמה, לכן ממשלת 

 להדגיש

 חשב

 ,זאת

 עם

 .זה

 מסג

 מחאת

 מל

 אדישת

 להישאר

 יכלת

 אינן

כי כל פתרן למצקת העלת מן השטח שיבסס על גישה אגאיסטית, לא 

יחזיק מעמד לארך זמן. כך למשל, ניסין להשיג למגזר מסים נתח גדל 

מהעגה המשתפת על חשבן כלל החברה, נעד לכישלן. תהליכים  יתר 

כעין אלה שייכים לעלם הישן, הם רק יגרמ למאבקי כח בלתי פסקים 

את  מחייב  העלם  של  החדש   בצמ כליל.  החברה  את  למטט  שעללים 

 כל

 את

 לפתר

 ,ההחלטת

 מקבלי

 גם

 מכ

 השרה

 מן

 האזרחים

 ,נלכ

בעיתינ מתך ערבת התחשבת הדדית. 

"העולם שלנו הפך גלולי ואינטגרלי, לומר 

 ושחה ירעה יונישה .הזל הז םירשוקמ ונלו

 רק

 ושחל

 להפסיק

 הוא

 ,אליו

 נדרשים

 שאנו

'אנחנו'". 'אני' ולהתחיל לחשו גם על על

י  תל- יטת  סר ינ ו ה י סו  םי ק ס ע ל  ן ו כמה ש ר , נהכ הדו ה י  'פו רפ

לא   — ניניב ביחסים  מהפכה  לחלל   נתיאמ דרש  החדש  העלם 

 כל

 של

 בלב

 להתחלל

 עליה

 .הלב

 של

 מהפכה

 אלא

 הזרע

 בכח

 מהפכה

אחד מאיתנ של כלנ גם יחד. בפרקים הרביעי החמישי נעסק בהרחבה 

רק  נאמר  עתה  לעת   .ז מהפכה  בביצע   נתשרל העמדים  באמצעים 

שמטרת המהפכה התפיסתית הז היא להרחיב את המדעת של כל אחד 

המגבלת  הצרה  המשבצת  מן   נתא להציא  ל"אנחנו",  מ"אני"   נתיאמ

.נלכל ףתשמה םלשה לגיעה לא נלש

 החינך

 של

 לפילספיה

 'פרפ

 ,ינה

 יסי

 אמר

 ,"האבד

 העדן

 גן

"רמאמב

באניברסיטת בן-גרין בנגב: "המשתף למחאת החברתית השנת הא 

הקריאה לפיתחה של סלידרית חברתית חצה גבלת לאמיים, אתניים 

דתיים שמאפשרת תיקן חברתי של ממש".10

Page 20: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 20/125

- - ערבת הדדית

20

הים  מצגת  ההדדית  הערבת  מיחד.  בזמן  חיים   נחנא ספק,  אין 

 ,נחנא

 דקא

 איך

 נגלה

 הבא

 בפרק

 .המקשר

 בעלם

 החיים

 כחק

 נינפב

כישראלים, יכלים להביל את השדרג ההכרחי ביחסים בין כל בני האדם 

באשר הם. מהלך שכזה יגרם לעלם כל לכבד להעריך אתנ ,יהפך 

אתנ שב לחליה משמעתית בחברה האנשית.

בו של המשר, הפתרון היחיד הוא האיחוד,  ל "ב

והוא האור שמאיר רגע קצה המנהרה".

י נ מרג ה ץו חה רש לר ו צ נ ק ה  ןגס ר עשל  ,רשי פ  הקשו י

Page 21: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 21/125

21

2

פרק

ות רעה י שרו ש

"מעמקי נשמתה של האומה, אי שם מרחקים, 

קור עמוק עמוק, מער לתודעה ומער לל דמיון, 

וח יצירה מסתורי, שאי פעם עתיד יתגלה ויפרוץ 

החוצה קול נורא, אדיר וחזק שיעורר התפעלותו 

של העולם ולו ואפילו של היהודים עצמם". 

11ופר ס ו  תו ע ד  הג ו ה  ,ן י ל טי י צ ללה

ההצלה  כחבל  בערבת  להכיר   נתא מביאים  ה-21  במאה  החיים 

שלנ .בפרק זה נעשה הפגה קלה מהעיסק בחיים המדרניים נצא למסע 

היסטרי בעקבת שרשי הערבת. המסע יאפשר לנ ללקט כמה תבנת 

 .כים

 נינפב

 הניצבים

 האתגרים

 עם

 להתמדד

 נל

 עייסיש

 חשבת

קיצר  על  הערבת"  ל"משקפי  מבעד  מבט  לגלת,  עתידים   נאש כפי 

הסצנה  של  שבעיצמה  מרתק,  תסריט   נינפב יגלל  האנשת  תלדת 

המרכזית של אנ מציים כים. 

Page 22: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 22/125

- - ערבת הדדית

22

מספטמיה, לפני כארבעת אלפים שנה. בחבל ארץ קדם באזר עיראק 

 .גדלה

 אחת

 כמשפחה

 ימים

 אתם

 של

 העיקרית

 הצייליזציה

 חיה

 ,הים

 של

 .הער תא שיא שיגרה ניבה ,תחא הפש רביד רביד םלכ ,הקיתעה לבבב

"יהי כל הארץ שפה אחת דברים אחדים", 12נכתב על כך בספר הספרים. 

האנשים הי גם קרבים מאד לטבע. היה להם טב.

השקטים  הרגעים  החיים  מקדמת,  הדעה  כל  ללא  שלפתע,  עד 

שטרם  בעצמה   ,גא העיניים.  מל  להם  להתפרר   לחה בבל  תשבי  של 

נראתה כמתה בעבר, התפרץ מתכם החריב את הכל. מאחה לשנאה, 

 — לזרות משתף  מגרל  רבת,  לשפת  אחת  משפה  לקרירת,  מחמימת 

משפחתם המאחדת נקרעה לגזרים. הבבלים שכח את הקשרים ביניהם 

החל לרמס זה את זה. מדינתם הקטנה התפצלה למחנת. בבל העתיקה 

שקעה באי סדר, במהמת במאבקים פנימיים.

 האדם

 בין

 ששררה

 ההרמניה

 .לכיבש

 משא

 הפך

 הטבע

 גם

מטרת  השגת  לשם  הטבע  את  לסחט  לרצן  מקמה  את  פינתה  לטבע 

אנכית. תהם, שרק תתרחב עם השנים, נפערה בין האדם לטבע. מגדל 

הפתיחה  יריית  את  ירה  דאז,  האגאיסטית  ההתפרצת  את  שסימל  בבל, 

להתעצמת הפירד הניכר.13 

הראשון

 המהפן

 מארצך', היינו מהרצון שלך... שהוא חינת אהה  ל -

 ל '"

צא מאהה עצמית". שי עצמית. לן נאמר לארהם, 

רצך"14 מ ךל ךל" ג, מ מר ל ש םו ל ש ךו ר רה

את הכאוס  ראה  שמו,  ההוא, אברהם  בדור  שחיו  אחד מהחכמים 

 התופעה

 את

 לחקור

 החל

 הוא

 .עימו

 להשלים

 וסירב

 סביבו

 שהתחולל

Page 23: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 23/125

- - שרשי הערבת

23

הבין  מעמיקה,  התבוננות  לאחר  הבבלים.  אחיו  בקרב  שהתרחשה 

של  בהתפתחותו  מיוחדת מאוד  מעבר  שהם נמצאים בנקודת  אברהם 

המין האנושי. 

עד אתה עת, מתך ההתמזגת הפשטה של האנשים עם הטבע, הם 

הרגיש כחלקים בלתי נפרדים משלם אחד. אך לפתע ההרגשה הז נפסקה. 

"אתה" יש  מאתה נקדה אילך הם כבר לא הרגיש מקשרים. פתאם יש

 .ניניב

 קשר

 שם

 רצים

 לא

 כבר

 נחנא

 ,"אני

"

 ,גאה של   חצינב ביניהם,  המתרחב  החברתי  שהקרע  הבין  אברהם 

עתיד להמיט עליהם חרבן. הא ניסה להסביר להם שעליהם לדבק בחיבר 

ביניהם יהי מה, אחרת לא תהיה להם זכת קים כחברה הם יתפזר ברחבי 

כדר הארץ.

 האחרים

 האדם

 בני

 על

 הטבע

 על

 מהשליטה

 החדש

 התענג

 אלם

— להפנים שיש  הקשה מאד על הבבלים לקלט שהאג הא ששלט בהם

"אג ,"אלה שני דברים שנים.  "אני" יש

אבייקטיבית,  בראייה  הדברים  את  לראת  מאד  שקשה  היא  האמת 

להתבנן על עצמנ כשם שאנחנ רגילים להתבנן על אחרים. אברהם הצליח 

בכך. את הגישה הז ,שמאפשרת לאדם לצאת מעט מעצמ להתבנן על 

"ממבט על", הא ניסה להסביר לבבלים. מיע שחרתמה

לבצע פעלה  להשתדל  עליי  אברהם,15  לימד  רע,  בזלת  ראה  כשאני 

הפכה: לנסת להבין שהממים שאני ראה ב הם השתקפת של ממים 

החביים בתכי. על זאת נאמר: "כל הפסל, בממ פסל".16 

אלפי שנים מאחר יתר, הסביר זאת הבעל שם טב כך: "מי שראה 

שם רע בחבר ,העניין הא כמ שמסתכל במראה, אם פני מטנפים, ראה 

גם כן במראה כך, אם פני נקיים, אינ ראה במראה שם דפי. כמ שהא, 

כך ראה. זה אהבת לרעך כמך".17

Page 24: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 24/125

- - ערבת הדדית

24

משחק החיים

]ארהם[ לחשו יום ולילה... עד שהשיג  "התחיל

דרך האמת, והין קו הצדק, מדעתו הנונה". 

ות ע"ז, ט-י כ ל ה  ,עדמה  רפ ורה", ס ת הנ שמ" ,ם" מרה

 ל היה .םילבבה ןיב אברהם לא הסתפק בניסין להשכין שלם-בית 

יד  לא הייתה  מפרז   גא  תא אחיתי יבינ שהתעררת   יחאש חשב 

לאפשר  שנעד  מיחד  כח  הא  להסביר,  אברהם  ניסה   ,גאה המקרה. 

חמת  מעל  הטיפס  באמצעת  דקא  בעצמם,  להתפתח  אדם  לבני 

השנאה הפירד שהתגל ביניהם. 

הדחייה הפנימית  למרת  אחדת,  על  לשמר  מאמץ  כל  כי  מדע? 

הגברת, מעלה אתם לדרגה של קשר פנימי אמיתי יתר ביניהם. במילים 

סד שמחריב את הקשר בין  מי אחרת, אם משתמשים ב נכן, האג הפך 

אנשים ליסד שבנה את הקשר ביניהם ברמה גבהה אף יתר.

שאתם  לרגע   ניימד הימים.  מחיי  דגמה  באמצעת  זאת  נמחיש 

 ,השני

 בשלב

 ,ישכע

 הראשן

 השלב

 את

 עברתם

 .מחשב

 במשחק

 משחקים

אתכם  יהפך  עליהם  להתגבר  המאמץ  יתר.  גדלים  קשיים  לכם  מצפים 

לדרגה  להתקדם  עתידים  אתם  שלב,  אחר  שלב  יתר.  טבים  לשחקנים 

שבה תשלט לחלטין במשחק. 

להתפתח.18   נל לאפשר  כדי  הזמן  כל  גדל   נכתבש  גאה כך,  ממש 

 נלכ ,השדח גא תגרד לע תרבגתה לכ םע ,םירבע נחנאש בלש לכ םע

בשיא  יתר.  מחברים מאחדים  — נעשים  יתר טבים  הפכים לשחקנים 

שכל  אחת  למשפחה  אחת,  למערכת  להפך  האנשת  עתידה  המשחק, 

פרטיה קשרים זה לזה בקשרי אהבה. 

Page 25: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 25/125

- - שרשי הערבת

25

 על

 ...למטרתה

 תגיע

 שהאנושות

 עת

"

ידי יאתם לדרגה השלמה אהת 

זולתו, שאז יתלדו ל גופות ני העולם 

— יתגלה ל האושר  לגוף אחד ול אחד

המקווה לאנושות על שיא גוהו".

ירות"19 חה" לם"(, מ מר ו ס ה  לע "( ג ל ש הד ו ה י   הר

משחק  הא  הא  המתגבר,   גאה למרת  אחדת,  על  לשמר  הניסין 

החיים. כך גילה אברהם. פרט חשב נסף: במשחק הזה אי אפשר לנצח 

לבד. כל דרגת קשי נספת במשחק נגד הטבע האגאיסטי שלנ דרשת 

 מרחיק

 שמתפרץ

 גאל

 להיכנע

 נל

 אסר

 .יתר

 עד

 בזה

 זה

 לתמך

 נתיאמ

של  המשמעת  זהי   .ילעמ להתעלת  לזה  זה  לעזר  חייבים   נחנא  .ניניב

ערבת הדדית. מעל כל המחלקת הפערים שמתגלים בינינ ,עלינ לפרס 

"מטרייה" גדלה יתר יתר של ערבת הדדית.

 20להסביר את תשא הרש לש םהרבא לש םהיתניסינ לכ תרמל ךא

— רב האנשים לא הקשיב .האג שהתגבר בתכם ניתק אתם זה  הדברים

 קמה

 ז

 גבי

 על

 ז

 מרענ

 אבן

 עד

 אבן

 .מחם

 את

 לבם

 את

 סתם

 מזה

התספה לקמה, כדי לדחף אל על את מגדל האג ,מגדל בבל. 

 נל הנבנ" :ךכ שרדמב ראתמ םילבבב זחאש הטילשה חכה ןרכש

מגדל גדל עלה עד לשמיים... נקנה לנ שם גדל בארץ... בנ את גבה... 

ה, הי ישבים  נ לב אם נפל אדם מת, לא הי שמים לבם עלי ,אם נפלה 

ראה  תרח,  בן  אברהם  עבר  תחתיה.  אחרת  תעלה  מתי  אמרים  בכים 

אתם בנים את העיר את המגדל... מאס את דברי ...הי רצים לדבר 

 ,ברח שיא חקל ,שע המ .הער ןשל שיא םיריכמ יה אל הער ןשלב שיא

נלחמ אל עם אל למשחית. חצי העלם שם נפל בחרב".21

Page 26: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 26/125

- - ערבת הדדית

26

רב  כי  הבין  בענקים",22  הגדל  "האדם  כנה לימים  אשר  אברהם, 

 שיגרה

 טרם

 יתיחא

 יחא

 .שגילה

 מה

 את

 לתפס

 בשלים

 יה

 לא

 האנשים

כי   רבס הם  להיפך.  ביניהם.  המתפרץ   גאה שגרם  הנזק  את  הרע  את 

טבה  חברה  לבנת  לשגשג,  להצליח,  להריח,  יכלים  הם   גאה ידי  על 

 מצעל תנבל ,"ילבבה םלחה" מתקדמת יתר. כל אחד שאף להגשים את

מגדל עד השמיים...

"מהלך  בשלב מסים אסף אברהם את תלמידי עזב את בבל. הא החל

 לארץ

 שהגיע

 עד

 ,לממלכה

 מממלכה

 לעיר

 מעיר

 העם

 מקבץ

 קרא

 צבקתנש דע" ,בישקהל םינכמ יהש םישנאה םע רביד םהרבא 23."ןענכ

אלי אלפים רבבת, הם אנשי בית אברהם".24 

מיחידים לעם

"העניינים המסופרים תורה יש הם נעלמים, 

עניינים גדולים ומושלות זים וצחים, לד הדרים הפשוטים".

יה"25 ןי ע " ,קוק ן  ה כה קחצ י  םהר רה

 פרחה

 ישראל

 בארץ

 אברהם

 של

 כרד

 ממשיכי

 נבש

 הקטנה

 החברה

בעין  העלם  על  להסתכל   כנחש נכדים  ילדים  להם   דלנ התרחבה.26 

עליהם  היה  שב.  פרץ   גאה מה  זמן  כעבר  אלם  מתחשבת.  אהבת 

שנצר  הקרע  אתם.  הכניע   גאה אך  בהתפתחתם,  נסף  שלב  להתקדם 

ביניהם בא לידי ביטי בשפל כלכלי-חברתי, שהידרדר עד כדי רעב בארץ 

כנען אילץ אתם לרדת למצרים.27 

"מצרים" — האימפריה שקידשה את המרדף אחר השררה, פלחן הגף 

— מסמלת את האג החדש שהשתלט עליהם.28 הסגידה לחמר

סבל  יתר   שח הם  ההדדית,  מהערבת   קתנתה ישראל"  ש"בני  ככל 

)"איש מצרי מכה איש עברי"( 29מבפנים  לחץ. מבחץ לחצ עליהם המצרים

Page 27: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 27/125

- - שרשי הערבת

27

גא בהם תחשת קשת של בדידת, של חסר שייכת של ניכר. כל אחד 

 30.)"נצים

 עברים

 אנשים

 שני

"(שנאים

 בין

 שרי

 הא

 לש

 מע

 שבתך

 הרגיש

הייתה ז הרגשת עבדת כפלה, "חשך מצרים".

הסבל המתגבר הביא אתם בהדרגה להרגשה שהם מכנים לעשת הכל 

להרגיש שב   לכי הדדית. הם הבינ כי רק כך  בערבת  לשב לחית  כדי 

לברח  היחידה  הדרך  היא  הערבת  כי  מאחדת,  כחברה  אחת,  כמשפחה 

"מצרים". לשם כך היה נחץ להם מנהיג חדש שיתאים  מהמצב הנרא שנקרא

 שב

 אתם

 לאחד

 מסגל

 שיהיה

 מנהיג

 .המצרית

 למציאת

 אברהם

 שיטת

 את

על פני הדרגה האגאיסטית החדשה. כך עלה משה על במת ההיסטריה.31 

 א דיבר  יכלת  היה  לא  העם  את  להנהיג  משה  את  שהכשיר  הדבר 

התכנה  אתה  בלטה  במשה   — כלשהי פרטקציה  לא  אף  שכנע,  כשר 

שהייתה באברהם: תכנת החסד, הדאגה לשלם הזלת. מספר על משה 

 יפתכ ןתנ היה" ,םירצמב ךרפב םידבע לארשי ינב תא האר אה רשאכש

 נאצ

 את

 משה

 שרעה

 בזמן

 כי

 נאמר

 עד

 32."מהן

 אחד

 אחד

 לכל

 מסייע

של יתר במדבר, ברח גדי אחד מן העדר כדי לשתת ממקר מים. כאשר 

 יפתכ לע תא אשנ ,ןאצה לא רזחל לגסמ ניא שתמה ידגהש האר השמ

— יצא מעבדת  החזיר אל הצאן. 33בהנהגת משה, התאחד בני ישראל

מצרים. 

להם  ציפה  הא  לבא.  בשש  לא  בהתפתחתם  הבא  השלב  אלם 

 צמחה

 ,מעלם

 נראתה

 לא

 שכמתה

 אגאיסטית

 פסגה

 .סיני

 הר

 למרגלת

)"סיני"  ביניהם התרמם  שנאה  של  הר  עיניהם.  לנגד  במהירת  התנשאה 

מלשן שנאה(. 34כאן, אל מל ההר, נאלצה הקבצה שייסד אברהם לעמד 

 נבי האנשה לע רבגתהל הזל הז רזעל חילצי םאה :רתיב לדגה הנחבמב

את עצמם כעם מאחד? בני ישראל עמד במבחן. 

— איש אחד ל אחד". "ויחן שם ישראל נגד ההר

ירוש רש"י פ ,  ות יט, מש

Page 28: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 28/125

- - ערבת הדדית

28

כים,  מהלכים   נא שעליה  אדמה  באתה  ממש  אבל  להאמין,  קשה 

 לאחרים

 לדאג

 השתדל

 אדם

 כל

 שבה

 חברה

 ."אחרת

 ישראל

"פעם

 שכנה

בקרב  התממש בפעל  הזלת  אהבת  של אברהם על   ירבד  .מצעל מכ

עם ישראל. אך אשר של עם אחד אינ מספיק. בספ של דבר, אמרה 

 יה אל רבעבש םילבבה יאצאצ םג .תחא החפשמל ךפהל הלכ תשנאה

להקשיב לאברהם, ראיים להצטרף אל הערבת ההדדית לחת  בשלים 

את האשר הגלם בה. 

ערות לל-עולמית

"העם הזה... נוצר וא שיל ל 

התל, להשרת עתידה". 

ו"35  י רדח" ,קוק ן  ה כ ה  קחצ י  םהר רה

 כרד ממשיכי  על  כתפקיד  הטל  השלמת  לעבר   לכ העלם  קידם 

הסלם": "האמה  "בעל  כך על  כתב  "הערבת"  רמאמב אברהם.  של 

הישראלית נתקנה נעשתה כמין מעבר, שעל ידיהם יזרמ ניצצי ההזדככת 

השלה  את  את הנעם  להבין   לכיש  ...לכ שבעלם  האנשי  המין  לכל 

36."תלז תבהא לש ןיערגב םיירשה

אך כדי שעם ישראל יכל לקדם את העמים האחרים, היה עלי להימצא 

 כרד את  התחיל  הא  שגם  אברהם   מכ לשלהם,  דמה  במצב  תחילה 

 של

 הקים

 מרמת

 ליפל

 ישראל

 עם

 נאלץ

 ,כך

 לשם

 .מהבבלים

 כאחד

הערבת ההדדית. אכן כך קרה, כפי שידע אבתינ מראש כפי שמסבר 

בספר הזהר: "למה נשתעבד ישראל בכל האמת? כדי שיתעלה על ידם 

העלם".37 

Page 29: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 29/125

- - שרשי הערבת

29

החרבן  האמה.  יסדת  את  סדק  יצר  שהא  הפילג  שב,  פרץ   גאה

 יתר

 בת

 לגלת

 אצי

 ישראל

 בני

 .חיצני

 לחרבן

 הביל

 ,הפנימי

 ,החברתי

מאלפיים שנה. 

הכל  מעל  אלא  במהתה,  היסטרית   א גיאגרפית  רק  אינה  הגלת 

שלימד  המקרית  מהתכנה  ההדדית,  הערבת  מתחשת  ניתק   — פנימית

האיזן  הקשר  איבד  לעם.   נתא שהפכה  התכנה   ,ניבא אברהם   נתא

.הערמ שיא נילג ."תלג" בינינ הא שנקרא

"זה יופי מה שקורה היום. העם התעורר, אל 

הוא לא מין שהקוטג' והדירות הם לא העיה. 

העיה היא שלא סיימנו לעשות מהמדינה עם. 

די ליצור עם, ל אחד צריך להחליט מה הוא 

יול לתרום, לא רק מה הוא יול לקל".

38נה י דמלו  הר חל  תדחו י מ המו ר ת  לע  1991 נת של  ל רשי  סר וכה פ ז  ,רמי י ה טר ו  ףט ס

של הים, אלפי שנים לאחר האירעים ההיסטריים  על העלם  מבט 

 גאה הקדמה.  בבל  לתקפת  מקבילים  קים  מעט  לא  מגלה  ההם, 

 בבל

 מגדל

 את

 לבנת

 )כתב

 נתא

(לכ

 העלם

 את

 דחף

 המתגבר

על  המבססים  עלם,  חבקי  קשרים  של  סבכה  רשת   — המדרני

אינטרסים אגאיסטיים צרים. 

"בבל  לתשבי אין  הנכחי  מהמשבר  אברהם,  בתקפת   מכ שלא  אך 

המדרנית" לאן לברח. כבר אין לנ לאן להתפזר. 

 מיליארד

 לשבעה

 קרב

 חיים

 שבה

 ,המגדל

 של

 האחרנה

 לקמה

 נעגה

לשיטה  נאשת  זקק  כבר  העלם  הים  מחלטת.  הדדית  בתלת  איש 

מעבר  זאת  מכיח  המשבר הכלל  עם האגאיזם.  ל להתמדד  שתאפשר 

לכל ספק. 

Page 30: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 30/125

- - ערבת הדדית

30

כאן אנחנ ,העם שנסד על ידי אברהם על בסיס אהבת הזלת, חייבים 

 לשמש

 נילע

 .הגיע

 ההיסטרי

 נדיקפת

 לביצע

 הזמן

 .לתמנה

 להיכנס

דגמה לעלם למימש שיטת הקשר בין אדם לאדם שאתה לימד אברהם. 

 נל שיש דיחיה סכנה אה ,שדח יתרבח רדסכ ,םייח ךרדכ "תברעה" משג

להציע: סטארט-אפ ישראלי חדש-ישן.

התחשבת  דאגה  יסד  על  מאזנת,  צדקת  חברה  לבנת  כשנתחיל 

— לעם  עמקה פנימית  בגלת  שקע  שעדיין  גלית  מקיבץ  נהפך  הדדית, 

 .לחקתה

 רצים

 שכלם

 חיבית

 לדגמה

 —נינכש

 של

 השנאה

 ממקד

 .מלכד

אהבת  למדינה   — מתמידים במאבקים פנימיים חיצניים  ששריה  ממדינה 

אהבה. 

הדדית  ערבת  של  ניצץ   תא דלק  עדיין  הציניות,  לשכבת  מתחת 

 ,תיחהל נדרשים   נא הים  דרת.  לארך   נב שנצרב  אברהם  שהצית 

 נלכש תשדחתהה תא החירפה תא הלכ תשנאל נל איבי אהש ידכ

 ,הבא

 בפרק

 שנראה

 כפי

 ,זה

 להתחדשת

 זקק

 הטבע

 ליפא

 .להן

 מייחלים

 ז ,הצרנ קר םא זא .קחד ןמזהש נל םיתתאמ ב םישחרתמה םיכילהתה

ממש לא אגדה...

"רק מקום שיש ערים זה לזה, שם יש ישראל. 

ולא זה לד אלא ל ני האדם ערים זה לזה, 

ורק מקום שיש ערים זה לזה, שם יש אדם".

39ים צ ו ל ח ה  תפו ק ת ךר ד -הרו מ ו  הג ו ה  ,ן ו דרו ג  .ד. 

Page 31: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 31/125

31

3

פרק

הט ע ו  ו נ חנ

"האדם הוא חלק משלם שאותו אנו מנים

יקום... אנו חווים את עצמנו, את המחשות 

והרגשות שלנו, משהו נפרד מל היתר, אך 

זהו סוג של אשליה אופטית של המודעות".

40

1950נת שמ

 כת מ

,ן י י טשנ י י טר ל

אי שם במעמקי היקם האדיר נמצאת הגלקסיה שלנ .בנקדה מסימת

בני  קטנים,  יצרים  חיים   ינפ על  הקטן.  הארץ  כדר  נמצא   ז בגלקסיה 

האדם, מחפשים עתיד טב יתר. 

במקם להמשיך להתבלבל, להחליף משטר כזה במשטר אחר לבזבז 

זמן יקר, מטב שנתעמק בחקר העלם הסבב אתנ .אם נעשה זאת, ייתכן 

 נמצע את  להתאים  הטבעית  ההתפתחת  מגמת  את  יתר  להבין  שנכל 

אליה מבעד מעד. הרי חכמה אדירה טמנה בטבע. 

Page 32: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 32/125

- - ערבת הדדית

32

לשם כך, נתחיל בנקדת ההתחלה. לפני כ- 13.7מיליארד שנים, גרסת 

 החלה

 מיחדת

 אנרגיה

 נקדת

 .הגדל

 המפץ

 התרחש

 ,המדעית

 התיאריה

לפתח את היקם שלנ ,ההתפתחת הז לא פסקה מעלם.

אלה  חלקיקים   לחה כך  אחר  בדדים.  חלקיקים   מייקתה בתחילה 

להתחבר לכדי אטמים, עד שהתייצב .האטמים התחבר יצר מלקלת. 

מהחיבר בין מלקלת התפתחה יחידת החיים הבסיסית, התא הראשני, 

כתצאה  נעשתה  ההתפתחת  החי.  הצמח  ליצירת  בהמשך  שהביאה 

פעלת  ידי  על  התחברת,  הצטפפת  של  בדרך  החמר,  מהתארגנת 

הדדית. חיבר גדל יתר בין חמרים מרכבים אף מנגדים גרם ליצירת 

דרגת איכתית יתר בטבע. 

כל תהליך אבלציני כלל שלבים של אינדיבידאליזציה, קנפליקטים 

הרמנית.  אחת  למערכת  מתאגדים  הפרטים  דבר  של   פסב תחרת, 

מיליארדי  לפני  זאת.  מכיח  הארץ  כדר  פני  על  החיים  התפתחת  תהליך 

שנים אכלס את כדר הארץ בקטרית. הבקטרית התרב החלה תחרת 

ישת  נצרה  התחרת  בעקבת  מחיה.  שטחי  מזן   מכ טבע,  משאבי  על 

חדשה המתאמת יתר לתנאי הסביבה, משבת בקטרית, שהיא למעשה 

שלבים  אתם  פי  על  אחד.  כגף  המתפקדת  בקטרית  של  אחת  קהילה 

גפים   רצנ שלבסף  עד  רב-תאיים  ליצרים  חד-תאיים  יצרים   חתפתה

פרט  לכל  אדם.  בני  של  חיים  בעלי  של  צמחים,  של  מרכבים  חיים 

בעלי  שפרטים  בכך  היא  האבלציה  מהת  אישי.  אינטרס  יש   מצעשכל

 .לש הכלל  האינטרס  למען  אחד פעלים  לגף  מתחברים  אישי  אינטרס 

כך מסבירה הבילגית ד"ר אליזבת סאטריס, שמתמחה בחקר מערכת 

הטבע האבלציה שלהן. 

 ניא ןטק ילבלג רפכל םלעה ךפה בש ךילהתה ,ךכל רישי בהמשך 

 .כללת

 הרמניה

 של

 לכין

 הצייליזציה

 בהתפתחת

 טבעי

 שלב

 אלא

 ,מקרי

בסף התהליך, טענת סאטריס, תיצר מערכת אחת מאזנת שכל חלקיה 

קשרים זה לזה ביחסי הדדית, באיזן בשיתף פעלה. המשבר שעברת 

אנשית  משפחה  של  להתהתה  בדרך  הכרחי  שלב  הא  כים  האנשת 

Page 33: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 33/125

- - אנחנ הטבע

33

אחת, קהילה שתספק את האינטרסים של כלנ אם רק נתפקד כחלקים 

41.בתכה

 בריאים

השלמה והדדיות

"האחדות וההשלמה יוצרות את המציאות".

וד ות"42 ו ה  י " ן ו רקע חסנ מ  ,י קיז י פ ,גר נז י י ה רנ רו

התבננת מעמיקה בטבע חשפת את סד החיבר הנפלא שמקיים את 

— כל פרט משלים פרט אחר משמש את .שרשרת מזן ממחישה  הטבע

 צמחניים

 חיים

 מבעלי

 ,צמחניים

 חיים

 בעלי

 ניזנים

 מצמחים

 :היטב

 זאת

מזן  מהים  צמחים  לדגמה,  כך  על.  טרפי  ניזנים  מהם  טרפים  ניזנים 

לעפת  מזן  מהים  אלה  למכרסמים  מזן  מהים  חרקים  לחרקים, 

דרסים. רשת קשר כז ,הכללת מספר שרשראת מזן הקשרת ביניהן, 

נקראת מארג מזן. מארגי מזן שנים קשרים גם הם זה לזה יצרים רשת 

המזן,  במארג  אחרים  פרטים  על  משפיע  פרט  כל  שבה  אדירה,  קשרים 

באפן ישיר א עקיף. 

 דיקפת את  ממלא  פרט  שכל  העבדה  כי  מראה,  הטבע  חקירת 

השנים  הפרטים  בין  האיזן  על  לשמר  האקלגית  למערכת  מאפשרת 

פרט  רק  תטרף  לצד  שיצאת  לביאת  להקת  לדגמה,  כלה.  במערכת 

אחד א שניים מתך קבצה גדלה של זברת, כך שהטרף יספיק ללהקה 

 לאחר

 ,לרב

 .עצמן

 הלביאת

 את

 הגרים

 את

 ,הארית

 את

 הכללת

 כלה

תשאיר  את המקם  שכל הפרטים בלהקה ניזנ מהטרף, הלהקה תעזב 

את השארית לצבעים, לנשרים לאכלי נבלת אחרים. בכך נשמר האיזן, 

מספר הפרטים במדרגת הנטרפים אינ מידלדל.

Page 34: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 34/125

- - ערבת הדדית

34

עקרן הערבת הפעל בטבע ממחש היטב באפן שב נעה להקת דגים. 

 לכל

 מאפשר

 החלשים

 החזקים

 הדגים

 של

 האפטימלי

 שהמיקם

 מסתבר

הלהקה לפתח מהירת גבהה. כשהלהקה מתקדמת מהר, הדגים החלשים 

— בראש הקבצה. כתצאה מכך,  מתמקמים בזנב הקבצה הדגים החזקים

הקבצה.  יתר  של  בקצב  לעמד  יכלים  כחת  פחת  מבזבזים  החלשים 

אפטימלית כז מאפשרת לכל להקת הדגים לנע בקצב מהיר יתר.43

 שנערך

 מעניין

 מחקר

 ."רמאת

"שמנעים

 מנגננים

 גם

 קיימים

 בטבע

לפטרית,  צמחים  בין  מזינים  חמרים  חילפי  כי  הראה  הצמח  בעלם 

כביכל  מתחיל  לשני הצדדים, נפסקים כאשר אחד מהצדדים  שמעילים 

"לרמת" את האחר. 

החקרים מצא כי הצמחים מגדילים את כמת החמרים המזינים שהם 

מזרימים לפטרית, א מקטינים אתה, בהתאם לכמת היסדת הכימיים 

 מערכת

 לפטרית

 הצמחים

 בין

 נצרת

 ז

 בדרך

 .להם

 מספקת

 שהפטרייה

באפן  לשלט  מהם  לאחד  מאפשרת  שאינה  הדדיים,  קשרים  של  סגרה 

בלעדי על חילפי החמרים ביניהם. כך מתבררת ה"רמאת" כבלתי יעילה.44

הסיה

 ואיות

 הטע

 אוצרות

תיאם  איזן,  שיצרים  הדדיים  מקשרים  מרכב   לכ הטבע  כן,  אם 

מדי פעם מאיזן? אלי לא נעים  בכל זאת יצא הטבע  הרמניה. אז למה 

לשמע זאת, אבל יש לכך סיבה אחת יחידה: אנחנ ,בני האדם. 

— לקחים מהטבע רק את  הדמם, הצמח החי צרכים בצרה מאזנת

הנחץ לקימם לא מעבר לכך, מספקים לאחרים את מה שהם צריכים 

מהם. אנחנ ,לעמת זאת, איננ נהגים באפן דמה. אנשים נטים לנצל זה 

יתר מכך: כלנ גם יחד מנצלים את הטבע בצרה אכזרית, עד  את זה, 

.יתרצא לכ תא נקר טעמכש

Page 35: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 35/125

- - אנחנ הטבע

35

 אנו

 ,ה

 עד

 שחיינו

 פי

 הלאה

 לחיות

 להמשיך

 די

"

זקוקים לשני דורי ארץ. לן, ללא ספק משהו 

חיי להשתנות עולם שלנו, ין אם אנחנו רוצים 

וין אם לא. השאלה היא רק, האם נקל על עצמנו 

את השינויים האלו מרצוננו הטו ,או שהעימותים, 

 דר

 של

 סופו

 עלינו

 יפו

 והמלחמות

 הטלטלות

לקל את השינויים ולפעול חיפזון נוראי".

ית"( ל ול ג ה תדו כ ל מה "( he Global rap רכ מ ה   ן, מח ר ר מו ש דל ר ה

הטבע,  במערכת  סרטני  גידל   מכ נעשה  האנשי  המין  כלל,  במבט 

 מדע

 .בסביבה

 התחשבת

 כל

 ללא

 מצעל

 הכל

 את

 תביבסמ

 שינק

 גידל

האנשת מתנהגת כך? כי האגאיזם שגדל גרם לנ לפתח תרבת אנשית 

הכללת ייצר, שיק אגרסיבי צריכה, לא לצרך קים טב נח, אלא לשם 

ראתנת לשמה.

את  שמגבירה  מיתרת  תעשייה  התפתחה  האחרנת  השנים  בעשרת 

לא  זאת,  כל  הסביבה.45  זיהם  את  הארץ  כדר  משאבי  של  הבזבז  קצב 

סיפק  לשם  אלא  האדם,  בני  של  האמיתיים  הקים  צרכי  סיפק  לשם 

רדיפת הממן הכבד. אבל המצב הזה לא יכל להימשך.

מראה  הבינלאמית  האנרגיה  סכנת  של  במיחד  חמר  חדש  ד"ח 

שבעד כחמש שנים עלל להיגרם נזק בלתי הפיך לאקלים העלם. הד"ח 

את  שבדק  רב-שנתי  בינלאמי  מקיף,  מחקר  של   מסרפ בעקבת  הגיע 

אמיתת הנתנים המצביעים על התחממת גלבלית קבע חד-משמעית כי 

מדבר בתפעה רחבת היקף.

כרגע, אנ נגיע  — אם לא נשנה כין  "הדלת נסגרת. אני מאד מדאג

לנקדת אל-חזר", כך אמר ד"ר פאטי בירל, הכלכלן הראשי של הסכנת, 

Page 36: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 36/125

- - ערבת הדדית

36

" .2011אם נמשיך בגישת  בכנס תעשיית הנפט שהתקיים בפריז בנבמבר

 ראי

 לבלתי

 הארץ

 כדר

 את

 תהפך

 תעלה

 הטמפרטרה

 ,'כרגיל

 עסקים

'

לחיי אדם, עם אסנת טבע תכפים, ספת, בצרת, גלי חם, הכחדת זנים, 

— דבר שיפגע בארח חמר במרכזי  הצפת עליית גבה הים בשני מטרים

האכלסין המשמעתיים".46

גרם  כבר  שב האנשת מתייחסת לסביבה,  האפן הבלתי מתחשב 

המזן  מקרת   — הקימי הבסיסי ביתר ההיבט  על  חמרת  להשלכת 

 75%מאזרי הדיג הגיע למצב של התרקנת,  שלנ .הידעתם למשל כי

לעיבד  הראית  מהקרקעת   40% כי מסכנת,47  הידלדלת   א כליה 

48?קזינ רבכ יאלקח

"ל שנה מצו של דור הארץ מידרדר. 

המשך החמרת המצ יפגע ללה העולמית. 

האנושות נדרשת להקרה ולהתגייסות 

ללית, שאותה ניתן להשוות רק למה 

שקרה סי מלחמת העולם השנייה".

ור ה רץ דכ תוי נ י ד מל ן ו כ מה   שי ן, נ ו ר רטס ל  'פו רפ

 ,2011אמרה הילרי קלינטן בא"ם: "המחסר במצרי מזן עליית  במאי

מחאה  להביא לפעלת  המחסר[ עללים  בעקבת  ]שנצרה  מחירי המזן

המנית לערער היציבת באזרים רבים בעלם". מנתני הא"ם עלה כי 

 44מיליני אנשים נספים אל מתחת לק העני  קחדנ הנרחאה הנשב קר

 האכל

 מכמת

 30%במקביל

 כי

 לראת

 עצב

 49.המזן

 מחירי

 עליית

 עקב

ש ה  דת  ח ו מ תי ש ו נ הר ח

לפח.50 קת  ר ז נ  הנש מדי  לם  ו ע תרצ ו י מ ה

הערבת ההדדית תהיה ערך עלין, לא ייזרק מזן כשחלק מבני המשפחה 

.ל םיקקז

Page 37: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 37/125

- - אנחנ הטבע

37

 13שנה,  במילתי של מי שכיהן כי"ר קרן המטבע הבינלאמית במשך

 משני

 כים

 סבל

 העלם

" :כך

 העלם

 מצב

 לאחרנה

 סכם

 ,סדמק

 מישל

— חמדנת  משברים גדלים, אקלגי פיננסי, שניהם נבעים מאתה סיבה

במצב  להעביר   נילעש העלם  את  שהרסת  רסן,  ללא  לצריכה  תיאבן 

עידן  מגיע   בש עצם  משבר  בפני  עמדים   נחנא הבאים...  לדרת  טב 

לספ .שיני כזה צריך להביל את כלנ להית מדעים יתר למה שדרש 

להישרדת העלם".51

 האזן

 *,הטבע

 אצרת

 סביב

 לכל

 הבררה

 הבעייתית

 למרת

 אך

הסביבה  את  לזהם  הארץ  כדר  את  "לחלב"  ממשיכים  נחנא האקלים, 

שלא לצרך. 

דרך לאיזון

"עד ה האדם ניצ נגד הטע. 

מעתה, יתייצ נגד הטע שלו עצמו".

יקה ז י פל ל ונ סרפ וכה  ז  ,רו ג סי נ ד 'פו ר פ

הטבע  שאף   ילאש המצב  הא  איזן  בטבע.  המשחק  שם  הא  איזן 

להביא את כל חלקי .הסיבה היחידה לתנעה של כל חמר א אבייקט, 

 ז שאיפה  לאיזן.  השאיפה  היא  הכימיה,  הפיזיקה  חקי  שמסבירים  כפי 

* בנשא הידלדלת אצרת הטבע, חשב לשים לב גם לדברים הבאים: "העלם עמד בפני משבר אנרגיה 

תלית הלך אזל במהירת גדלה  לעבדה שהנפט שב הן  מדעת  ממשלת רבת אינן  חמר ביתר. 

יתר מהצפי... האנשים ברחב ירגיש זאת במנחים של מחירים גבהים יתר, הרבה יתר גבהים ממה 

 ירבד

 .הבינלאמית

 האנרגיה

 סכנת

 של

 הראשי

 הכלכלן

 ,בירל

 פאטי

 ר

 אמר

 כך

 ."כרגע

 ראים

 נאש

"האינדפנדנט": לקחים מתך כתבת של סטיב קנר, הערך המדעי של

www.independent.co.uk/news/science/warning-oil-supplies-are-running-out-fast-1766585.html

להרחבה בנשא המחסר בנפט רא ספר של ריצ'רד היינברג:

 Peak Everything: Waking Up to the Century of Declines  (Canada, New Society Publishers, 2007)

Page 38: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 38/125

- - ערבת הדדית

38

פיזר  נמכים,  במקמת  מים  היקת  לחצים,  השאת  של  יצרת תפעת 

 כל

 שאף

 ילאש

 המצב

 ,החי

 בעלם

 .נספת

 רבת

 תפעת

 קר

 חם

 של

)"המ "פירש דמה "סטזיס"  גף חי נקרא בשפה המדעית המיאסטזיס

פירש מצב(. 

מעל   נחנאש מהטבע,  חלק   נניאש נחשב  אם  נטעה   ?ניבגל מה 

חיים  לאקלגיה:  "מבא  רפסב  .נילע חלה  אינה  לאיזן  השאיפה  הטבע 

בסביבתם", כתב על כך פרפ' דן כהן: "המשג אקלגיה אין פירש מים 

מהה,  האדם  בטבע.  התהליכים הפעלים  כלל  אלא  נקי,  איר   א נקיים 

כמבן, חלק של המערכת האקלגית".52

ברמה האנשית, להית באיזן פירש לפתח את התדעה שלנ :מתדעה 

מקמית צרה לתדעה גלבלית רחבה. להתחיל להתחשב בזלת בטבע 

לא רק בעצמנ ,לדאג לשלם כלם לא רק לשלמנ ,כי כלנ חלקים של 

 .גדלה

 אחת

 מערכת

צירי לידה

 המשר

 רקע

 על

 ,היום

 פנינו

 צינש

 האתגר

"

המערתי, הוא ליצור ציוויליזציה שתלחים את 

האנרגיה של ל אחד מאיתנו, ואפילו את השנאה 

ההדדית שלנו, לדי יצירה ללית משותפת".

יה צז י ל ול ג ה תו י ע רקחל  ן ו כ מה  ר"וי ,ןי ג ילד ל כי מ 'פו רפ

בעבר.  איזן  של  מצב  שרר  כבר  האנשית  בהיסטריה   ,ניארש כפי 

שבבא  כדי  מהמצב הזה   נאצי אך  לאיזן,  ישראל  את עם  אברהם הביל 

Page 39: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 39/125

- - אנחנ הטבע

39

האנשי  כשהאגאיזם  כים,  כלה.  האנשת  את   ילא להביל  נכל  הזמן 

.חדשה

 להתפתחת

 נאשת

 זקק

 העלם

 ,כהרסני

 מתברר

לטבע  לתת  היא  אחת  אפשרת  אפשרית.  שתי   נינפב ניצבת  עתה 

כשהצרת  רק  ידיים  בחיבק  לשבת  להמשיך  כלמר,   .לש את  לעשת 

 נחנא כזה,  במקרה  אליהן.  להגיב  כיצד  לחשב   ,נחתפ אל  ממש   אבי

כמ מחכים ללחצים שיגרמ לנ להבין מה נדרש מאיתנ בצרה מאד לא 

 כשהתפתחת

 — "הנחת

 עשה

 מתחשב

 ניא

 כידע

 הטבע

 שכן

 .נעימה

מסימת צריכה להתרחש היא מתרחשת, יהי מה. היזכר בתקפה שבה 

צמח שיני החלב לילדים א לאחים שלכם: הם בדאי סבל מאד מכאבים 

בכ הרבה, בכל זאת, הסבל הבכי לא גרמ להתפתחת להיעצר.

מתך  להתקדם   נתלכיב נספת.  אפשרת  הים  יש  האנשי  למין  אך 

על  איך?  הטבע.  עם  הרמניה  איזן  לקראת  מדעת  בצרה  חפשי  רצן 

 האמה

 מייסד

 ,אברהם

 שפיתח

 ההדדית

 הערבת

 גישת

 של

 יישם

 ידי

הישראלית, טרם התעצמת הכאבים. רק כך נכל להימנע מסבל מיתר.53

המציאת  על  גם  שניים   א אחד  דבר  להבין  נכל  לעיל  האמר  מכל 

הישראלית העכשית. אין זה מקרי שלצד הלחצים האקלגיים החברתיים 

המרגשים ברחבי תבל, חה ישראל לחצים מיחדים גם בתחם הביטחני. 

זאת מדע? כי אנ מפגרים בביצע תפקידנ ההיסטרי כלפי האנשת.54

עם שתולדותיו וגאולתו קשורות עם גאולת  "כ

העולם ולו, מן הדין שהוא ירגיש עצמו אחראי 

 ישראל

 מדינת

 של

 הרוחני

 מעמדה

 ...העולם

 לל

מסור לידיו של ל אחד ואחד מאזרחיה". 

55נות ו י צה לש ים  טלו ה חו ר ה  י שנ מ ,ן מג ר וג ו ה  ל ומש 

Page 40: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 40/125

- - ערבת הדדית

40

 תיקון

 ,'עולם

 של

 תיקונו

'

 הקשור

 התרות

 שטח

 אותו

 דווקא

"

הסדר הסוציאלי, הננו אנו ה'מומחה' הראשי אותו מקצוע קדוש... 

הנטייה היהודית לתיקונים סוציאליים יולה הרח למצוא את 

יטויה רק הפצת רעיונותינו ין עמים אחרים... הדוגמה, היא 

הדרך היחידה והתליתית גם יחד, להורות לעולם אמת חדשה".

56ני ו י צ

 יג ה נ מ

 ,י קסנ י טו

 ז

את   נירחא לסחף  מתקנת,  אנשית  לחברה  מדל  לבנת   נילע

זאת,  עשים   נניאש מכין  הטבע.  עם  כלל  לאיזן  לחיבר   לכ העלם 

השאיפה לאיזן שמניעה כל תהליך בטבע, גרמת לאנשת לחש בצרה 

תת-הכרתית, מבפנים, שישראל אשמה בכל הצרת שבעלם. זהי הסיבה 

 דמה

 נבצמ

 

57

.העלם

 מצד

 נילע

 שמפעלים

 המיחדים

 הגדלים

 ללחצים

לאדם העמד ראשן בתר מסרב להתקדם, כשמאחרי ממתינים שבעה 

מיליארד איש. כאשר סבלנתם פקעת, הם מתחילים לדחף את מאחר.

"שיתרומם ישראל על פי סגולתו האמיתית הפנימית... ליתן לל 

העולם ולו צורה חדשה ומתוקנת, אז לא ישראל לד יתרומם 

 שום

 ה

 שאין

 חדשה

 תקופה

 תחל

 אז

 ...ולו

 העולם

 ל

 אם

 י

תערוות של זוהמת הרע, הרשעה וההתקוממות לא תפעול עליה 

מאומה, העס והעצ לא יול לשלוט קרה, ודאגה על שיווי 

המשקל של העולם לא יול לעלות על ל .אז יטל וח הזרוע 

מעיקרו, והחר תאד את עיקר חשיותה ותהפך לגנאי גמור".

יה"58 ןי ע " ,קוק ן  ה כה קחצ י  םהר רה

של   נלש השגשג  הביטחן  אבל   ,זה הנקדה  את  לתפס  פשט  לא 

 .ניניב תברעב קר ךא םיילת לכ םלעה

Page 41: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 41/125

- - אנחנ הטבע

41

נכן להים, אנ דמים לשק של אגזים: הצרת שמגיעת מבחץ מחזיקת 

 בלתי

 אלם

 .מצע

 של

 בקליפה

 סגר

 אחד

 כל

 —בפנים

 ליא

 ,יחד

 נתא

אפשרי להמשיך באת האפן, לא מספיק לחש סלידרית לרגע בעיתת 

 .נלש עבקה םייחה דקל ךפהל הכירצ תידדה תברע .הקצמ א המחלמ

 ,נתיאמ באמת, באפן שב הטבע דרש זאת  נתחיל להתחבר  כאשר 

הבאה  הדרגה  את  יחד  ניצר  מאזן  למצב  כלה  האנשת  את  נביל 

בהתפתחת הטבע. השיפר שיתרחש בקרב החברה האנשית יקרין גם על 

.אחת

 מקשרת

 מערכת

 מהים

 נלכ

 שכן

 ,החי

 הצמח

 ,הדמם

"ל הדרים הם חלקים של מערת 

אחת ויחידה הנקראת טע".

נה"ס  פל תי ע י רה ה מה ן ינ ו ו י  ףו סו ל י פ ,ןו י טיק שי ןונ ז

— עליותיהם וירידותיהם  "ל צדדי המציאות

תלויים הם עלייתו וירידתו של הוח 

המחשתי של האדם".

59הר י"ה וצרות  קוק, ן  ה כה קחצ י  םהר רה

שאף   ילאש למצב  הנכחי   נבצמ בין  ההבדל  את  להמחיש  ננסה 

הגף  שאיברי  נניח  האדם.  בגף  התבננת  ידי  על   ,נתא הטבע להביא 

— הם מפסיקים למלא את תפקידם. אף איבר  מאבדים את הקשר ביניהם

מה  ידעים   נלכ  .מצע את  רק  אלא  הכללי  הגף  את  לא מרגיש  כבר 

תהיה התצאה.

 נניא

 אך

 אדם

 בני

 המן

 נביבסמ

 .ישכע

 חיים

 נא

 כך

 בדיק

 ,בכן

 נתיאמ אחד  כל  אם  אבל  אחד.  אנשי  גף  של  חלקים   נלכש מרגישים 

ידאג לאחרים כלנ נשלים זה את זה, סביר להניח שיקרה לנ תהליך דמה 

לזה שמתרחש בחיבר תקין של חלקי הגף החי. 

Page 42: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 42/125

- - ערבת הדדית

42

כפי שהחיבר בין התאים בגף האדם מליד דרגת קים גבהה איכתית 

 חיבר

 מתך

 כך

 —רגש

 שכל

 בעל

 אדם

 של

 גף

 —יקלח

 מסכם

 יתר

ערבת הדדית בינינ ,צריכה להפיע הדרגה הבאה ההרמנית בהתפתחת 

החברה האנשית.

 נילע מתפתחים,  כך  ידי  על  פאזל  להרכיב  שמנסים  לילדים  בדמה 

 תא תנבל לדתשהל אבה נבצמ תיהל ךירצ המ נמצעל ראתל תסנל

ממש.  של  ליצירה  הזדמנת   נינפב שנצליח.  עד  שב,  שב  לנסת  יחד. 

 של

 לחיים

 יחד

 להעפיל

 ראיים

 נא

 ,פסקים

 בלתי

 מאבקים

 של

 מעלם

השלמה של הפריה הדדית.

כיצד מתרגמים את המילים היפת שכתבנ עד כה לצעדים חברתיים 

ממשיים? על כך בפרק הבא. 

"מו שגוף האדם מתחלק לאירים, ן העולם. 

ל אלו הריות שעולם, ולן הן אירים אירים. 

ה, יהיו לגוף אחד ממש". נ ואשר ולן תתק

ולדות" ת" רשת פ  ,רהו ז ה  רפ ס

Page 43: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 43/125

43

4

פרק

ית שע מה  ךרד ה

"הפרויקט הגדול של המאה ה- — 21ההנה 

יצד האנושות מלול גדולה יותר מסום 

— רק מתחיל. מו ילד שרק  חלקיה

מתחיל לגלות את החיים, הסופר-אורגניזם 

האנושי מתחיל להיות מודע לעצמו".

ים"61 ר וחמ" המכר   י ר ר חמ ,רלו פ סמי י 'ג 'פו ר פ ו  סי ק טסי ר כ  סלו קי נ  'פו רפ

 לכ העלם  את  הים  שמחבר  הקשר  את   נראית הקדמים  בפרקים 

ברשת אחת, הבנ שהא פעל יצא של ההיסטריה של התפתחת הטבע. 

קשר זה קבע שערבת הדדית היא נסחת הקים בעלם החדש. 

 בש יחכנה בצמהמ לעפב םירבע דציכ ?תאז םישע ךיא ,איה הלאשה

כל אדם דאג לעצמ למצב שב כלם דאגים לכלם? בעזרת מה הפכים 

את לבנ שבאפן טבעי מכן פנימה, כך שיפנה החצה, אל האחרים? באיזה 

Page 44: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 44/125

- - ערבת הדדית

44

אפן משדרגים את תפיסת העלם שלנ מ"אני" ל"אנחנ ?"לא רק לכמה 

 .פסק

 בלתי

 באפן

 אלא

 ,רגעים

התשבה טמנה בשיני סלם הערכים החברתי. 

מסתתר מאחרי  כי לא אחת  את התנהגתנ ,נגלה  אם נעמיק לחקר 

פעלתינ רצן לזכת בהערכה מהסבבים אתנ .הערכת החברה מרממת 

אתנ ,חסר הערכה א גנאי גרמים לנ לצער א לבשה. לכן אנ נטים 

לנהג על פי הערכים שמציבה בפנינ החברה. 

הסביבה  של  סלם הערכים  את  לשנת  שנצליח  לזאת, ברגע  בהתאם 

בראש   בצי הדדית  דאגה  ערבת   מכ שערכים  כך  מציים,   נא שבה 

לכל   — האלה את הערכים   נילא להקרין  תתחיל  ברגע שהחברה  הסלם; 

אחד מאיתנ יהיה קל יתר לשנת את יחס לזלת.

כאשר החברה תעריך אדם לפי מסירת לחברה, אנשים ישאפ לחשב 

 הניתנים

 הכבד

 אתת

 הפרסים

 אם

 ,למשל

 .למענה

 לפעל

 החברה

 לטבת

הים עבר הצטיינת כז א אחרת של הפרט יענק דקא לאלה שדאגים 

לטבת החברה, יתר יתר אנשים ירצ לנהג כך. 

שינוי השיח הציורי

דעת  של  לכחה  חד-משמעית  הכחה   נל סיפקה  האחרנה  התקפה 

לראש  העלה  החברתית  המחאה  של  הנרחב  התקשרתי  הסיקר  הקהל. 

השיח הציברי ערכים כמ ערבת הדדית דאגה לרחת הזלת. הי לכך 

השלכת רבת, מרמת הממשלה החקיקה עד רמת החברה הפרט. 

מנהלים  הביא  העסקי,  המגזר  על  גם  פסח  לא  הציברי  בשיח  השיני 

 ,אסם

 ל

"מנכ

 .החברתית

 הסלידרית

 ברח

 שיניים

 לבצע

 במשק

 בכירים

רמת  העלאת  על  בחברה  הבכירים  שכר  הקפאת  על  החליט  קפלן,  גזי 

"רמי לי שיק  השכר של העבדים הזטרים. רמי לי, בעל השליטה ברשת

 .ידבעמ תאמ ןיב לש ינעברה סנבה תא קלחל טילחה ,"המקשה

Page 45: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 45/125

- - הדרך המעשית

45

לשיני  הביא  התקשרתי  השיח  שיני  כין:  קריאת  בהחלט  כאן  יש 

 ז

 אבל

 .מסים

 התנהגתי

 לשיני

 רתב

 שהביא

 ,החברתי

 הערכים

 סלם

רק ראשית הדרך. עדיין ניצבת בפנינ עבדה רבה בדרך לשיני התפיסה 

משפחה.  בני  באמת   ,נלכ  ,נחנאש להרגשה   — "נחנא"ל מ"אני"   נלש

הדרך למצב הנעלה הזה מבססת על שימש משכל בעיקרן של השפעת 

הסביבה על האדם. 

וחה של סיה

עצמת ההשפעה של החברה על הפרט היא עניין מדעי שהכח במחקרים 

רבים. נביא כאן שניים מהם, כדי להתרשם מעט יתר מהפטנציאל הרב 

הסבבת אתנ בהשפעתם  של ערכים חדשים בחברה  הטמן בהפעתם 

.נילע

פרץ  הקנפרמית  ניסי  היה  בנשא  ביתר  הידעים  המחקרים  אחד 

במהלך   .1951 בשנת אש  סלמן  האמריקאי  הפסיכלג  שערך  הדרך, 

הניסי ישב בחדר שבעה אנשים; אחד מהם היה הנבדק, היתר הי משתפי 

רביעי   ק קים  שלשה  פעם  בכל   גצה כלם  בפני  החקר.  עם  פעלה 

 כראב ההז םינשארה םיקה תשלש ןיבמ הזיא ,רמל םהילע היה .ףסנ

 שבעת

 כל

 נע

 ,בתחילה

 .מיד

 בררה

 הייתה

 הנכנה

 התשבה

 .הרביעי

 קל

הנשאלים תשבה נכנה, אך בהמשך, החל משתפי הפעלה לענת תשבה 

לדעת  לציית  נטה  שהנבדק  הסתבר  ביניהם.  בתיאם  פעם,  מדי  שגיה 

הקבצה, כלמר לענת תשבה שגיה, כמ כלם.

השפעת הסביבה על האדם משנה בקלת גם את מה שטבע בזיכרן 

שלנ ,כפי שמכיח מחקר חדש שנערך לאחרנה במכן יצמן. המשתתפים 

 הם

 מה

 שבחן

 ,שאלת

 קבץ

 על

 פעמים

 מספר

 להשיב

 שקבתה

 בניסי

הראשנה,  בפעם  לכן.  קדם  ימים  כמה  בפניהם  שהקרן  מסרט  זכרים 

גם  משתתף  לכל   עצה השנייה,  בפעם   .נרכיז פי  על  ענה  משתתף  כל 

דאי  שגית.  תשבת  בכנה   לתשה ביניהן  אך  האחרים,  של  התשבת 

Page 46: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 46/125

- - ערבת הדדית

46

שהתשבת שענ המשתתפים הפעם השתנ ,אך הניסי לא נגמר בנקדה 

 עצהש

 התשבת

 כי

 להם

 נאמר

 הפעם

 .שב

 להיבחן

 נמזה

 המשתתפים

 .ז

תשבת  אלא  האחרים,  המשתתפים  של  באמת   יה לא  לכן  קדם  להם 

אקראית. מה לדעתכם קרה? 

בכן, בחלק מהשאלת חזר המשתתפים לתשבתיהם המקרית לגבי 

מעקב  שגית.   רתנ מהתשבת  מחצית  כמעט  אך   ,ארש הסרט  תכן 

 הזיכרן

 להחלפת

 גרמה

 הסביבה

 שהשפעת

 הראה

 המחית

 הפעילת

 אחר

במח.61

"רו ני האדם אפילו אינם מודעים לצורך 

שלהם להסתגל. הם חיים אשליה שהם 

 שהם

 ,ונטיותיהם

 השקפותיהם

 לפי

 נוהגים

אינדיידואליסטים, שהגיעו להשקפותיהם עקות 

— ורק מקרה הוא שהרעיונות  חשיה עצמית

שלהם הם גם רעיונות של לל הציור". 

62יה ג ו ל ו כי ספה לש י  טסי נ מו ה ה םרז ה  י ש רמ ,םו ר פ  ךי ר

על נביט  הפרט,  דעת  על  משפיעה  החברה  דעת  כיצד   ניארש לאחר 

העניין מזית חינכית מעשית. השנה למדנ בנרבגיה בדרך הכאבת ביתר, 

— יכלה להית השפעת הסביבה על האדם.  — גם נראית עד כמה מרכזית

התברר  אדם,  בני  שבעה  שבעים  טבח  נרבגי  שטרריסט  לאחר 

שהא היה מכר למשחקי מחשב אלימים לתכנית על רצחים סדרתיים. 

בהם  שיש  תכנים  לשדר  הפסיקה  הנרבגית  הטליזיה  זאת,  בעקבת 

אכזרית אלימת, אחת מרשתת השיק הגדלת הרידה ממדפיה את כל 

משחקי הירי. במקביל, לאחר מסרת ארכת שנים של קרירת חברתית, 

Page 47: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 47/125

- - הדרך המעשית

47

ערך העיתן הנרבגי  VGמפגן ירטאלי למען איחד כל המדינת שחרת 

 .להתחבר

 ידיים

 לשלב

 האדם

 בני

 לכל

 קרא

 ,השלם

למה  מתך אירעים מהסג הזה?  רק  למדים   נא מדע  היא,  השאלה 

אנ יצרים עברנ עבר ילדינ סביבה שמחייבת אתנ לספג ערכים של 

עימתים של תחרתית בלתי פסקת? לשם מה משחקי ילדים מלמדים 

 נא ירה ?רתיש המכ םלכ ןבשח לע חירהל א ,רתיש המכ גרהל םתא

ירים לעצמנ ברגליים, כרתים את הענף שעלי אנ ישבים.* האם באמת 

 שאי

 להבין

 להתערר

 כדי

 בנרבגיה

 הטבח

 כדגמת

 מקרים

 נל

 נחצים

אפשר להמשיך כך?

"לא לניטרליות אנו נתעים י אם לליוד, לליוד 

של ערות משותפת, של אחריות הדדית, של 

 החינוך

 עודת

 מתוונת

 לך

 ...גומלין

 השפעת

אצל הצעירים שלנו ויתר שאת אצל המוגרים".

63נך ח מו  תוע ד הג ו ה  ,ר ו ןי טרמ

המחקר המדרני ניסין החיים מלמדים ש"הסביבה של הים היא האדם 

של מחר", כלמר הסביבה בנה את האדם. מכין שאנ תצר של הסביבה 

שבה אנ חיים, כל שיני שאנ רצים לסגל לעצמנ ,צריך להתרחש קדם 

* מחקר רחב ממדים שבדק את השפעת הצפייה בתכני מדיה אלימים על בני נער, מצא כי חשיפה לתכני 

מדיה אלימים לטח קצר מגבירה התנהגת אלימה, הן פיזית הן מיללית, מגבירה את הסיכי לחשיבה 

בהשפעה  מדבר  לראת כי  בחשיפה חזרת לתכני מדיה אלימים בילדת, ניתן  מדבר  כאשר  אלימה. 

פשע.  שיפגינ אלימת פיזית, התעללת  הסיכן  טח, בהמשך החיים עלה בקרב ילדים אלה  ארכת 

ההשפעה השלילית של התכנים האלימים בהמשך  ראשית,  חשב לציין שתי נקדת שעל מהמחקר: 

 אגרסיביים

 בתכנים

 הצפייה

 ,שנית

 .אלה

 בתכנים

 צפה

 ניא

 כבר

 האדם

 אם

 גם

 ,ביטי

 לידי

 תבא

 החיים

תשפיע על הצפים, גם אם הם לא הגדר כילדים בעלי נטייה לאלימת.

 Anderson, C. A., Berkowitz L., Donnerstein, E., Huesmann, L. R., Johnson, J. D., Linz, D.,

 Malamuth, N. M., Wartella, E., "Te influence of media violence on youth," Psychological 

Science in the Public Interest  4, no. 3 (2003): 81-110.

Page 48: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 48/125

- - ערבת הדדית

48

כל בחברה הסבבת אתנ .לפיכך, כאשר נבנה יחד סביבה שבה הערך של 

.נתיאמ

 אחד

 לכל

 גם

 חשב

 יהיה

 זה

 ערך

 ,חשב

 יהיה

 הדדית

 ערבת

איך עשים זאת בפעל? 

טלוויזיה, אינטרנט ותקשורת ין-אישית

הדרש  הערכי  השיני  את  להשיג  ביתר  המתבקשת  המהירה  הדרך 

 — נלש המחשבה  דפסי  את  כים  שמעצבים  המרכזיים  בערצים  טמנה 

אמצעי התקשרת רשת האינטרנט. 

בשיח  לשיני  לשאף   נילע החברתי,  הרח  בהלך  שיני  לחלל  כדי 

 נתא תפטשה תרשקת ,םעפ לש תרשקת םיכרצ נא םיה .יתרשקתה

 שתמחיש

 זכ

 ,אחרת

 לתקשרת

 זקקים

 נא

 אך

 .חללים

 נבבים

 בערכים

לנ שגישה אגאיסטית אינה מביאה להצלחה אלא להפסד. 

במציאת של הים, אין צרך בתכנית ריאליטי בשעשענים שמעצימים 

אגאיסטית;  גישה  על  להתבסס  מכרח   ניא מהנה  בידר  האגאיזם.  את 

לאחרים  דאגה  הדדית,  תלת  המדגימת  נהדרת  תכנית  לפתח  אפשר 

 יכלת

 תחקיר

 תכנית

 גם

 .חדש

 מסג

 להצלחה

 שמביא

 אנשים

 בין

 קשר

לחשף אנשים ארגנים הפעלים לטבת החברה. סרטים, הצגת, תכנית 

— הכל יכל לעבר לתדר חדש, הא לא יפגע  טליזיה, כל מה שקיים הים

באיכת התכנים אלא רק ישפר אתה.

אבל בימינ לא צריך להית ראש ממשלה א בעל ערץ טליזיה כדי 

שהשיני  מראה  האחרנה  התקפה  ניסין  להיפך.  חברתי.  לשיני  להביא 

"מלמטה", מתך צרך אמיתי של אנשים. רשת  האמיתי הנכן צמח דקא

מאפשרת  הפייסבק,  כדגמת  החברתית  הרשתת  בייחד  האינטרנט, 

לכל אחד מאיתנ להית כלי תקשרת עצמאי. 

Page 49: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 49/125

- - הדרך המעשית

49

לכם.  הייחדית  בדרך  עצמכם  את   עיבה  ,השמ  מלצ  ,השמ  בתכ

 לבניית

 הדרכים

 על

 העלם

 מצב

 החברה

 מצב

 על

 נספים

 אנשים

 עם

 נד

קשרים חדשים בינינ שיתבסס על ערבת הדדית. 

לצד ערוצי המדיה השונים קיים גם הערוץ הישן והטוב, ערוץ ה"מפה 

דווקא  ביותר  המוצלחת  בדרך  מתפשטים  שרעיונות  מסתבר  לאוזן". 

בכל  או  ברשת  בעבודה,  בבית,  זה.  עם  זה  מדברים עליהם  כשאנחנו 

 ,הגדולה

 הרשת

 את

 שמרכיבות

 היחידות

 ,הכוח

 מקור

 אנחנו

" .אחר

 מקום

פרס מהאוניברסיטה  רננה  ד"ר  אומרת  בינינו",  הקשרים   — ובעיקר

לשוק,  מגיע  חדש  יודעים שכשמוצר  כבר  העברית בירושלים. "כיום 

הדיבורים עליו מפה לאוזן מניעים את החשיפה שלו פי עשרה מכל אמצעי 

 של

 האינטואיציה

 זאת

 ,כוח

 רב

 כלי

 שזה

 ברור

 משווק

 לכל

 .אחר

 פרסום

החבר ת".64

שנבחר  הרווארד,  מאוניברסיטת  כריסטאקיס  ניקולס  פרופ' 

כך:  האנשים המשפיעים ביותר בעולם, מוסיף  ב- 2009לאחד ממאה 

נוכל  נכון,  אותן  להבין  נדע  אם  חברתיות.  בתופעות  נדבקים  "אנחנו 

לשנות הרבה דברים בחברה שלנו, דרך ניצול נכון של קשרים אנושיים 

חיינו?  על  אותנו  הסובבים  משפיעים  כמה  עד  חברתיות".  ורשתות 

 תתחילו

 שאתם

 הסיכויים

 ,לעשן

 התחיל

 חברכם

 שאם

 למשל

 הידעתם

את הסיכוי  ב-67%  מעלה  אדם שנגמל מעישון  ב-61%;  לעשן עולים 

יתר,  אתם סובלים מהשמנת  ואם  אחד מחבריו המעשנים ייגמל;  שכל 

 65

 57%מחבריכם עתידים להשמין בעקבותיכם.

 ירקחמ בסיס  על  בהשמנה.  בעישן  מסתכמים  אינם  הדברים  אך 

 נלש תיתרבחה תתשרל םירזהל ליכשנ םאש סיקאטסירכ 'פרפ ריבסמ

ערכים חיביים כמ סלידרית התחשבת הדדית, הם יתפשט ברשת מהר 

 נלש בחברה  ההדדית  לערבת  שהדרך  מכאן  שליליים.  מערכים  בהרבה 

אינה כה מסבכת, כפי שעשי להיראת ממבט ראשן.66

Page 50: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 50/125

- - ערבת הדדית

50

הסרה, מודעות והראה

"מלמטה", עלינ לחשב גם על דרכים  נסף על העלאת ערך הערבת

לבקש  היא  אחת  "מלמעלה". אפשרת  החברתי השיח  תך  אל  להחדירה 

 נרבע רציל דחאתהל ,השדחה תחתפתהה תמגמ תא םיהזמש םיחמממ

גף הסברה מרכזי, שממנ יזנ מערכת החינך התרבת בערכים חדשים. 

— ילדים, בני נער,  נלכל רשפאיש םינכת רצייל ךרצ היהי ,ןכ מכ

 העלם

 את

 להכיר

 —פנסינרים

 קריירה

 אנשי

 ,פעלים

 ,סטדנטים

 ,חיילים

לעדכן  שכדאי  מבן   .נממ שמתחייבים  ההדדיים  היחסים  את  החדש 

הספר  בבתי  הילדים,  בגני  החינך:  במסדת  הלימד  תכנית  את  גם 

באניברסיטאת, אלי אפיל להקדיש זמן במקמת העבדה להקניית ידע 

על העלם החדש לעבדים.

ברמה  שנת  הפעלת  גם  לפתח  כדאי  לעיל,  האמר  לכל  במקביל 

התרבת  כל   — פסטיבלים משחקים,  טילים,  סדנאת,  יתר.  חייתית 

 רשפאי הלאכ םייתרבח םיעריא .הזה ךילהתה תא תרשל הלכי תישנאה

לנ להתחיל להרגיש בפעל איזה פטנציאל אדיר של הנאה, של אשר של 

ביטחן טמן בחיבר בין אנשים. אט אט נכל לראת כיצד נצר בינינ מעין 

גל משתף של טב, שגדל הלך...

אחד האמצעים המשמעתיים ביתר הא דינים משתפים, שבהם נברר 

 .ניניב תברעה ןיער תא שממל ידכ תנבל נילע םיכילהת תכרעמ ליא

מערכת  מתקיימת  שבהן  הרמת  בכל  להתרחש  יכלים  כאלה  דינים 

החברתית,  המשפחתית,  הרמה  דרך  הזגית,  מהרמה  אנשים:  בין  יחסים 

בסלן,  להתקיים  יכלים  הם  הבינלאמית.  הרמה  עד  המדינית  העסקית 

במקם העבדה, בכיכר העיר, בתקשרת, בכנסת א בא"ם. 

 לפתרן

 תהליכים

 לייעל

 ניגשים

 נחנא

 :פשט

 הא

 המנחה

 העיקרן

 בש ממש,  של  הבראה  בתהליך  מדבר  ההדדית.  הערבת  ברח  בעית 

התעשייה,   מכ הקיימים  המנגננים  כל  של  ההפעלה  מערכת   גרדשי

המסחר, מערכת הבריאת, הבנקים משרדי הממשלה.

Page 51: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 51/125

- - הדרך המעשית

51

ניקח לדגמה מפעל כלשה שיחליט לבצע שדרג לעבר תהליך של 

 רעין

 את

 המפעל

 לעבדי

 שיכיר

 ממחה

 יזמין

 הא

 .החדש

 לעלם

 התאמה

העבדה  בתהליכי   תא ליישם  כיצד  יחד  לחשב  להם  יעזר  הערבת, 

רמת  העלאת  העבדים,  בין  הקשר  שיפר  רבת:  הן  המשמעית  שלהם. 

קשר  פיתח  מחיבת,  תחשת  יצירת  מהעבדה,  שלהם  הרצן  שביעת 

שמירה  במשאבים,  חיסכן  עבד,  לכל  עצמאת  הקניית  למערכת,  אישי 

עם  הספקים  עם  היחסים  מערכת  שיפר  התצר,  השבחת  הסביבה,  על 

הלקחת, עד. 

חשב על כך: בעית אינן מתגלת בכל תחם בכל מקם סתם כך, אלא 

מתך הצרך לצרף אל מערכת היחסים בינינ את קשרי הערבת ההדדית. 

הקשר בינינ הא שזקק להבראה.

תעסוקה והשרה

"יש צורך לא רק שינוי המערות החרתיות, 

אלא משהו מור הרה יותר, שינויים עמוקים 

הרתו והתנהגותו של האדם המודרני".

וך נ י חה לש יה  רו טסי ה הו  י ת וו שהה ךו נ י חה רקח החמו מ  ,ן ו ספלו ו  סי רו ופ' רפ

הצרך בטיפח קשרים חדשים בחברה האנשית יסייע לנ להתמדד גם 

עם בעיית האבטלה שגאה מתפשטת ברחבי העלם. 

ראשי הארגן לשיתף פעלה לפיתח כלכלי ארגן העבדה הבינלאמי 

הזהיר לאחרנה, כי מספר המבטלים בעשרים הכלכלת החזקת בעלם 

) )G-20עלל להכפיל את עצמ תך שנה.67

Page 52: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 52/125

- - ערבת הדדית

52

האירפי  האיחד  ברחבי  בעלם.  מבטלים  מילין   200 יש להים  נכן 

 בין

 בספרד

 .מבטלים

 25לגיל

 מתחת

 מהאזרחים

 20%-כ

 ,ב

"בארה

 48% על עמד  הצעירים  בקרב  האבטלה  שיער  בהרבה,  חמר  המצב 

 — רבת שלילית   ,44%-בהתאמה. האבטלה גררת בעקבתיה השלכת 

קשיים בהקמת משפחה, ריבי מקרי גירשין, חסר ביטחן סציאלי, ייאש, 

מחלת, פשע מהמת.68 

הם  עד.  קיים   ניאש לעלם   רשכה שהם  חשים  משכילים  צעירים 

 מסביר

 ,בק

 אלריך

 'פרפ

 ,באירפה

 הבלטים

 מהסצילגים

 אחד

 .צדקים

תעסקה  היעדר  תעסקה.  מבטיחה  אינה  כבר  כישרים  צבירת   נימיב כי 

מלאה הא המצב הכרני שב תימצא החברה העתידית.69 

נרצה זאת א לא, התפתחת המשבר תביל לצמצם התעשייה המיתרת 

להכרה בכך שחלק ניכר מאכלסיית העלם כלל אינ נחץ בשק העבדה. 

כך  הרי  בדיכאן?   עקשיש עד  בבית   בשיי המבטלים?  כן  אם   שעי מה 

תיהרס החברה תך זמן קצר תיקלע להפרת סדר בלתי פסקת! 

פתרן הבעיה יתבסס על כך שמי שאינ נחץ בשק העבדה, ישתלב 

החדש,  על העלם   דמלי אנשים  מלגה.  מעין   ל שיקנה  בתהליך הכשרה 

יכיר את הצרך ביצירת ערבת הדדית בחברה באיזן עם הטבע. תשמת 

לב מיחדת תקדש להקניית כלים לשמירה על תקציב חדשי מאזן על 

גם  יכלל  הלימד  ההרה.  תפקיד  על  דגש  מתן  תך  המשפחה,  יציבת 

הפעלת רבת הא יקנה לאנשים את המימנית החברתית הנדרשת כדי 

להתקיים בעלם מקשר הדדית: סלידרית חברתית, התחשבת באחרים 

שמירה על הסביבה. 

הלימד ייחשב לתעסקה יכל להתבצע גם בסביבה ירטאלית. בחלק 

מן הזמן על פי הצרך, אנשים יבצע עבדת שנת לטבת הקהילה, כפי 

שכבר הציע פרפ' בק. מיתר לציין כי המלגה תענק לאדם רק אם יעמד 

בדרישת החברתית הלימדית.

עם הזמן, חלק מהאנשים יתחיל בעצמם לייצר תכנים, לכתב, לביים, 

לצלם, לפתח משחקים הפעלת, להדריך אחרים כיצא בזה. מבן שבכל 

Page 53: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 53/125

- - הדרך המעשית

53

יתר  יתר  בהדרגה,  לחברה.  לתרם   תלכיבש מיחד   השמ טמן  אדם 

 ,החדש

 העלם

 של

 חינך

 כאנשי

 תכן

 כאנשי

 עצמם

 את

 חתפי

 אנשים

יתרמ להתפשטת הערכים החדשים בעלם. 

שבאמת  מה  את   נרבע שמייצרים  האנשים  בין  איזן  ייצר   ז בדרך 

חיבית.  לאירה  חברתית  לרחה  שדאגים  האנשים  לבין   נמיקל נחץ 

כך, במקם שחצי עלם ייקלע לחסר מעש, לתסכל למשברים נפשיים, 

אנשים יחי חיים חברתיים יצרניים מלאי סיפק.

כים  מאד.  שנים   אריי החיים  שנים  מספר  תך  קדימה,  במבט 

לאנשים כמעט אין זמן לנשם. אנחנ חיים בריצה מתמדת, מהעבדה ישר 

למיטה, חזר חלילה. עבדת מדרנית. אבל כשהתעשייה תצטמצם כבר 

לא נצטרך לעבד כל כך הרבה שעת, יתפנה לנ זמן איכת שאת נכל 

להשקיע בפיתח המדעת שלנ בקידם החיים החברתיים החדשים. אז 

70.ניניב

 הטבים

 היחסים

 של

 צמיחה

 —אמיתית

 צמיחה

 נחה

עקרונות החינוך

."החינוך

 את

 לתקן

 פירושו

 העולם

 את

 לתקן

"נך ו יש רוח  ח מ ,ק ורצ' ק שונ י

כמבן  הא  חדשה  חברה  בבניית  ביתר  החשב  הצעד  הארך,  בטח 

בתחם חינך הילדים. משם כך, על אף שתהיה ז חריגה קלה מהק הרעיני 

שב מתמקד פרק זה, מן הראי להציג כמה מעקרנת היסד בחינך לעלם 

החדש.

בית הספר אינה אמורה להסתכם בהקניית  נתחיל מהעיקר: מטרת 

את  בית הספר צריך לגדל  לשם הצלחה בבחינות הבגרות.  יבש  ידע 

Page 54: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 54/125

- - ערבת הדדית

54

"אדם". אדם שמודע לעולם שאליו הוא יוצא, אדם שיש לו  הילד להיות

 את

 היום

 שממלאים

 ההתחשבות

 חוסר

 ועל

 הניכור

 על

 להתגבר

 כלים

עם אנשים  קשר איתן ואמיתי  אדם שמסוגל לבנות  עולם המבוגרים, 

אחרים. 

בריאה  חברתית  סביבה  הילדים  עבר  מארגנים  זאת?  מיישמים  איך 

חיבית. במקם לטפח בילדים תחרת על צינים, עלינ לעזר להם לבנת 

ביניהם חברה שבה כל ילד קשר עם הילדים האחרים, האירה ששרה בה 

 הישיבה

 סגנן

 את

 להמיר

 למשל

 אפשר

 .שין

 של

 חברת

 של

 אירה

 היא

המקבל, במקם לשבת בטרים ליד שלחנת, ללמד בנינחת תך כדי 

ישיבה במעגל משתף. אפשר ללמד לא רק פרנטלית, אלא גם באמצעת 

משחקים, שמאפשרים לילדים להרגיש כמה כח תחשת שייכת מעניקה 

אירת החיבר החיבית ביניהם.* 

על תפקיד המורה.  כמה מילים  גם  לומר  מן הראוי  זה,  ובהקשר 

 הכול

 לפני

 אלא

 ,השכלה

 ולהקנות

 חומר

 להכתיב

 רק

 אינו

 תפקידו

לחנך. עליו להיתפס על ידי הילד כחבר גדול, כלומר לא כמורה מאיים 

מדבר  הוא  במעגל,  הילדים  עם  יושב  כשמחנך  כמורה-חבר.  אלא 

איתם בגובה העיניים. עמדת העליונות שלו אינה מודגשת. להיפך. היא 

מומרת, באומנות רבה, בשאלות המכוונות את הילדים לגלות את הידע 

בעצמם, מתוך שיח והידברות ביניהם. הם לומדים לקיים שיחות ודיונים 

 אבל

 ,זה

 עם

 זה

 מסכימים

 תמיד

 שלא

 ,שווים

 בין

 אינטרקציה

 מתוך

את רחשי  אחד לבטא  לכל  כך מתאפשר  זה.  את  זה  תמיד מכבדים 

את  בו. בדרך זו, הילדים מרחיבים  לבו ולגלות את הייחודיות הטמונה 

השנים  ב-110   כרענש כל המחקרים  ברחבי העלם, סיכם את  * מחקר ענק שערכ עשרת חקרים 

בשיטת  הגבר  השימש  חד-משמעית:   עבק התצאת  ילדים.  בין  האינטרקציה  בתחם  האחרנת 

הלמידה המשתפת שמבססת על תלת חברתית הדדית, הא אחד מסיפרי ההצלחה הגדלים ביתר 

 להישגית

 ערך

 לאין

 מעילה

 בקבצה

 העבדה

 ,הממצאים

 פי

 על

 .החינכית

 החברתית

 בפסיכלגיה

ביניהם, להערכה עצמית גבהה יתר, אף  חיביים  בין-אישיים  ליצירת יחסים  אחד מהילדים,  כל  של 

לבריאתם הנפשית.

 David W. Johnson and Roger . Johnson, "An Educational Psychology Success Story: Social

Interdependence Teory and Cooperative Learning," Educational Researcher  38 (2009): 365.

Page 55: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 55/125

- - הדרך המעשית

55

ואז גם הידע  תפיסת עולמם וכוללים בתוכה גם דעות שונות משלהם. 

שאליו מוביל אותם בעדינות המחנך נטמע בצורה איכותית ומשמעותית 

הרבה יותר. 

הדרך שבה הילדים ישבים במעגל, כאשר המחנך ישב ביניהם עזר 

להם לרכש את היכלת לדבר עם אחרים, להחליף מידע רגשת, מחשבת 

— מכנת את הילדים להגיע לחיבר אמיתי שאינ מבטל את השני  דעת

עלי ,הפכים  לשמר  שלהם  החזק  הרצן  גם   מכ הזה,  החיבר  ביניהם. 

לדבר החשב ביתר עברם.

)דרך  הערך העלין בכיתה כבר אינ הצלחה אישית בהשאה לאחרים

 )תחלצהמ םימיאמ שיגרהל רחאה ןלשיכב חמשל םעפ אל םהל תמרגש

אלא הצלחה משתפת, ביחד עם האחרים. ההצלחה של כל אחד נמדדת 

  לפי מידת העזרה של לאחרים.

 בשנתיים

 מהם

 המבגרים

 ילדים

-מחנכים

 לצרף

 כדאי

 גיל

 קבצת

 לכל

א שלש. ממדריכים כאלה הילדים למדים בצרה המצלחת ביתר, כפי 

"ה-גדלים",  כעל עליהם  מסתכלים  הם  פסיכלגיים.  מחקרים  שמראים 

הבגרים  הילדים  גם  לחיקי.  משא  כאל  טבעי  באפן  אליהם  מתייחסים 

ללמד  אתם  מחייב  שהתהליך  משם  מאד,  מכך  מתפתחים  מריחים 

במטרה לחנך את הצעירים לשמש להם דגמה. כך בספ של דבר הרח 

.כפל

 הא

הם  המבגרים,  בליי  הילדים,  משמעת?  בבעית  מטפלים  איך 

שמחליטים. המחנך, בסיע אנשי מקצע, צריך ללמד את הילדים בהדרגה 

— כל אחד את עצמ את חברי ,כלם יחד את  כיצד לבקר בצרה נכנה

עצמם כחברה. אם אחד מהילדים הפגין התנהגת בלתי הלמת, מתארגן 

תפקידים  משחק  מעין  להית  צריך  הדין  משפטי-חברתי".  "דין  בכיתה

משכל, שב המשתתפים למדים את המקרה את סיבתי :האם זה בסדר 

א לא בסדר? האם אני הייתי נהג במקמ באתה צרה? כך כל אחד צריך 

.מצע םע שפנ ןבשח תשעל

Page 56: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 56/125

- - ערבת הדדית

56

ביניהם, מלמדים אתם  המצבים שנצרים  מקיימים על  הדינים שהם 

 ,מאד

 חשב

 ליפא

 ,שלגיטימי

 מפנימים

 הם

 .מהצד

 עצמם

 על

 להביט

 מצע תמישב דימתמה לגרתה .םינש םיאשנ לע תנש תעד יהי נלכלש

בנעלי האחר גרם לילד להית גמיש בהרבה בדעתי ,להבין שלא תמיד 

 ,תעד תא תנשל ילע םימעפלש )רדסב טלחהב הז( הא צדק. מאד ייתכן

כי הא טעה האחרים צדקים.

לפחות פעם בשבוע, כדאי לצאת עם הילדים לסיורים שיסייעו להם 

 ,התעופה

 לשדה

 ,שונים

 למפעלים

 :חיים

 אנו

 שבו

 העולם

 את

 להכיר

לבנק, לדואר, לפלנטריום ועוד. במהלך הסיור, יש להסביר להם כיצד 

מה שראו ושמעו:  על  יחד  מכן, עליהם לדון  המקום בנוי ופועל. לאחר 

בני  את  הוא משרת  הוא מיועד, כיצד  הזה, לאיזו מטרה  מהו המקום 

האדם ואת החברה כולה, אילו אנשים עובדים שם, איזו הכשרה צריכה 

להיות להם, אילו התלבטויות יכולות לעלות במהלך העבודה וכן הלאה. 

 המבנה

 את

 מכירים

 ,העולם

 את

 לומדים

 הילדים

 האלה

 הסיורים

 בזכות

לזה, ובעיקר מתכוננים ליציאה  זה  קשורים  כיצד חלקיו  שלו, רואים 

"חלקה" בהרבה לחיים. 

במצלמות  לתעד  מומלץ  המצלמה.  הוא  נוסף  חשוב  לימודי  כלי 

וידאו את תהליך הלימוד. הילדים כמובן שוכחים עד מהרה את אירועי 

על  ולהתבונן  אליהם  לחזור  יוכלו  הם  יותר  מאוחר  אך  שחלף,  היום 

 יוכלו

 ואיך

 ?להם

 הפריע

 מה

 ?להתחבר

 הצליחו

 הם

 האם

 :מהצד

 עצמם

זהו חלק מהלימוד העצמי המקנה  מעל האגו שלהם בעתיד?  להתעלות 

ולהסיק  את התנהגותם  לשפוט  מהצד,  עצמם  את  לבחון  כלים  להם 

ממש כחוקרים, ורוכשים  את הטבע האנושי,  הם בוחנים  כך  מסקנות. 

את עצמם ולדעת כיצד לחיות בשלום  להם לנהל  כלי עוצמתי שיסייע 

*ובהבנה עם אחרים.

"חינך ילדים ברח הערבת ההדדית", המפיע בעמ' 105. * להרחבה בנשא עקרנת החינך, עיינ במסמך

Page 57: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 57/125

- - הדרך המעשית

57

יחד נאיץ את השינוי

"אנחנו לל לא אנשים זרים, אנחנו מחורים 

יחד על ידי גורל משותף, והימים הטרופים 

הללו צריים לקשור ינינו יותר ויותר".

ית מ ו לנ י ה

 ע ט מ ה

 רן ק

 ר

"יו

 ,רד ג ל

 ן י ט ס י ר כ

כל המהלכים שפירטנ עד כה מהלכים נספים ברח דמה יתרמ ליצירת 

שטחי  כל  על   עיפשי אלה  שיניים   .נתא הסבבת  בחברה  חדשה  אירה 

החיים, על מערכת יחסים בין אנשים, חברת מסחרית, ארגנים מדינת. 

 די

 ,לתהליך

 פרטצי

 מהאנשים

 חלק

 רק

 אם

 גם

 ,דבר

 של

 תימאל

בכך כדי להביא להשפעה חיבית מרחיקת לכת על העלם כל .מדענים 

מערערת,  בלתי  בדעה  מחזיקים  מהאכלסייה   10% כאשר כי   אצמ

הדעה שלהם תמיד תאמץ על ידי רב החברה. המדל המתמטי מראה 

אינה  ל- 10%ההתפשטת  מתחת  "קפיצה פתאמית":  מעין שמתרחשת 

— דעתם   10%מהאכלסייה נראית לעין, אך מרגע שבעלי הדעה מהים

71.קצים

 בשדה

 אש

 מכ

 מתפשטת

האינטרנט  רשת  כאמר,  נדמה.  שאלי   מכ רחק   ניא ממש  זה  כל 

בעיקר הרשתת החברתית מאפשרת להפיץ מסרים במהירת רבה. אם 

רק נתחיל לדבר על הצרך להתקשר מעל כל הפערים שבינינ למען עתיד 

הים  של  הטכנלגיה  אנשים,  יתר  יתר  לכך  נערר   ,נלכל יתר  טב 

תאפשר למסר להגיע להמנים תך זמן קצר.

לתצאה  תביא  מהם,  אחד  בכל  קטנטן  כפל שיני  האנשים,  כמת 

בזכת  הרף  ללא  שב  שב  עצמה  את  תכפיל  התצאה  מאד.  גדלה 

רשתת הקשר הקיימת בינינ כים. 

Page 58: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 58/125

- - ערבת הדדית

58

 חיכהש כפי  גדלה,  אחת  ברשת  קשרים   נלכ דבר,  של   פסב

 72.נספים

 רשתת

 חקרי

 פאלר

 'פרפ

 כריסטיאקיס

 'פרפ

 במחקרם

לכך,  מדע   ניא אם  גם  אדם,  כל   .נלש בתכנית  ברצנת, במחשבת, 

שיגדל  חיבי  שלג  כדר  כאן  ליצר   נידיב יש  לכן  כלם.  על  משפיע 

שלאחר  האדירה  האנשית  המכנה  של  המנע  את  נצית  יחד,  יתעצם. 

מסר הערבת ההדדית מכח  את  מכן תמשיך תעבד, תמשיך תקדם 

האינרציה של עצמה.

מסע הפרסום של חיינו

ערבת היא כמ ספרה גדלה שמתנפחת נבנית דקא מתך החיבר 

בהרגלים  באפי,  החשיבה,  בצרת  מזה  זה  שנים   נחנא נכן,  ניגדים.  בין 

 מחייבים

 שהחיים

 מבינים

 נלכ

 אבל

 .שנת

 דעת

 בעלי

 נחנא

 ,נכן

 .כדמה

אתנ להתאחד. 

סד ההצלחה  הקים  חק  היא  לנ שערבת הדדית  חברה שתשדר 

לרצת  גם  אלא  הדברים  את  להבין  רק  לא   נל תגרם  החדש,  בעלם 

הא מערר  בזה. באת אפן פעל כלפינ עלם הפרסם:  זה  להתחשב 

בנ בהדרגה מדעת רצן למצר מסים, עד שאנחנ חשים חבה לגשת 

 נחנא גם  לבסף   ,תא מחשיבים   ילע מדברים  כלם   .תא לרכש 

משתכנעים שאנחנ מכרחים להשיג את .צ השעה, אם כן, הא פרסם 

.נייחב תנשה תיעבל ללכ ןרתפכ תידדהה תברעה

לכל  תגרם  חדשה  מדעת  עם  חברה  של  מתמדת  בנייה שיטתית 

"אני" "האחרים",  אחד מאיתנ לפתח תפיסה כללת של העלם. במקם

 תעלת

 דרך

 לא

 ראייה

 ."נחנא

 המציאת

 את

 לראת

 לאט

 לאט

 נתחיל

עצמנ בלבד אלא דרך טבת הכלל. נקדת המבט שלנ תתרחב מאישית 

מימוש  היא   זכ חברה  חדשים. בניית  רגש  שכל   נב  חתפתי לכללית. 

ייעודנו ני אדם חופשיים ומודעים לעצמם, כפי שראינ בפרק הקדם.

Page 59: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 59/125

- - הדרך המעשית

59

בכל  הצלחה  ינחל  הערבת  רעין  של  הפרסם"  ש"מסע  ספק  אין 

 אבל

 .האנשת

 של

 ההתפתחת

 מגמת

 שזהי

 הפשטה

 מהסיבה

 ,העלם

כאן בישראל הרעין ייקלט ממש בטבעית.

בקרב העם היהודי, הערבות ההדדית הייתה מאז ומעולם ערך נעלה. 

אדם מישראל טבועה אותה נקודה פנימית שדורשת ערבות,  בתוך כל 

לנו  היו  העם שלנו. ואכן, לאורך הדורות  צמח  זהו השורש שממנו  כי 

מערכות חברתיות וחינוכיות לתפארת. גמילות חסדים וערבות הדדית 

 למופת

 "לאומי

 ביטוח

" .בעולם

 יהודית

 קהילה

 כל

 של

 ההיכר

 סימני

 היו

פעל בינינו לא מתוקף החוק, אלא מתוך נטיית הלב. אנשים עזרו לזולת 

אלא מתוך תחושת המשפחתיות המוטבעת  בכך,  כי חייבו אותם  לא 

בעם ישראל מאז ומתמיד.

החברה הישראלית עמדת הים על פרשת דרכים. כלנ מבינים שדרש 

כאן שיני, שאין לנ סיכי לשרד לארך זמן ללא חיבר בינינ .הערך שיכל 

 זקקים

 נחנא

 .הדדית

 ערבת

 הא

 אחד

 עם

 באמת

 להית

 נתא

 להחזיר

לקשר הזה כמ איר לנשימה. 

מבקש   נלש העם  של  הלב  לאטימת.  די  לאדישת,  די  לניכר,  די 

להשתחרר מהאזיקים.

"ואהת לרעך מוך. שלוש מילים אלו נתגשה 

התורה האנושית הנצחית של היהדות... לא די 

הימנעות מפגיעה זויות הזולת, יחסי אדם צריים 

להיות נויים על שותפות גורל, על עזרה הדדית".

וח"73 ר ה  תכפה מ" ,ןו י רוג  ן דו ד

Page 60: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 60/125

Page 61: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 61/125

61

5

פרק

י תר ח קדצ

"דרושה לנו דמוקרטיה שה ני האדם, ולא 

הסף, הם שקועים, וללה שמספקת 

לאנשים את מה שהיא אמורה לספק להם".

2001 נת של  הל כ ל כ ל  ל ונ סר וכה פ ז  ,ץי ל ג י טש ףז ג'ו

מרכב.  אתגר  עימה  הביאה   2011 בקיץ שהחלה  החברתית  המחאה 

מצד אחד מבנת הדרישה לתנאי חיים סבירים לכלם, אך מצד שני ברר 

כי קפת המדינה מגבלת. בימים שבהם העלם כל שרי במשבר כלכלי 

עמק כלל, כאשר מדינת שלמת עמדת בפני פשיטת רגל העתיד נראה 

מאיים, יהיה זה בלתי אחראי להגדיל את הגירען בתקציב. בכל זאת, "העם 

דרש צדק חברתי". אז מה עשים?

קדם כל, חשב שנבין שאת הבעית של הים לא נכל לפתר בכלים 

של אתמל, כי הם עצמם יצר את הבעית. במילתי של איינשטיין: "לא 

שבה  חשיבה  צרת  באתה   נייח של  המהתית  הבעית  את  לפתר  נכל 

Page 62: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 62/125

- - ערבת הדדית

62

השתמשנ כשיצרנ אתן". הדבר משל לניסין לתקן מנגנן אלקטרני עדין 

 .לאחר

 מתאים

 לא

 האחד

 ,מגשם

 שבדי

 מפתח

 בעזרת

"אסר להמעיט בתחשת החברתית החזקת שאנחנ ראים בישראל 

בישראל.  בנק  דיטשה  של  הנציגת  מנכ"ל  שרץ,  בעז  התריע  בעלם", 

"התחשת הלל הן בעלת השלכת נרחבת בשנים הבאת; צריך להתכנן 

לעלם של משגים חברתיים, לחלקת הכנסת שינית מחירים אחרים... 

 ,גרע

 במצב

 עצמן

 אצמי

 ,בהתאם

 שיני

 לעשת

 ליכשי

 שלא

 מדינת

הכלכלה שלהן תיפגע".74

 נלש מההגדרה  תצאה  הכל  בסך  היא  שהכלכלה  לזכר  גם  כדאי 

המשאבים  חלקת  לכסף.  המתרגמת  תצאה   ,ניניבש הקשר  לאפי 

בחברה, האידיאלגיה החברתית-כלכלית המנחת ביסדה, נגזרת מערכי 

החברה מהיחסים בינינ .משם כך הכלכלה אינה חק טבע א מדע מדיק, 

בשנה מפיזיקה, מכימיה כדמה. אכן, ג'זף שטיגליץ, מבכירי הכלכלנים 

גם  אלא  בכלכלה,  רק  לא  גדל  משבר  לב: "יש  בגילי  התבטא  בעלם, 

 נחנא" :לארשי קנב דיגנ ,רשיפ ילנטס ירבדל ףרטצה 75."הלכלכה עדמב

מה  לא  בספרים'  ש'כתב  מה  לא  זה   ישכע שקרה  מה  מסבך.  במצב 

שציפינ שיקרה".76 

 התקשרתיים

 ,החברתיים

 השיניים

 עבר

 אל

 להתקדם

 כשנשכיל

לבנת  נכל  תתפתח,   נלש התדעה  הקדם,  בפרק   נטריפש החינכיים 

תפיסה כלכלית חדשה שתתבסס על דאגה הדדית תתאים לעלם החדש. 

החברתית- המערכת  מבנה  לפעל,  הצאתן  ההחלטת  קבלת  תהליך 

כלכלית, הקשר בין חלקי הממשלה בין המחליטים, המבצעים האזרחים 

— יתבצע מתך תחשת הערבת. 

במילים אחרת, סדר הפעלת הנכן להבטחת קימנ ברחה לארך זמן 

מתחיל בהסברת הצרך בערבת הדדית, בחינך לחיים בעלם החדש. על 

בסיס זה יתבצע אפין בנייה מחדש של המערכת החברתית הכלכלית.

Page 63: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 63/125

- - צדק חברתי

63

הערבת  גישת  הבערת?  הדרישת  עם  נתמדד  כיצד  בינתיים?  מה 

 שאין

 ניניבמ

 לאלה

 סיע

 על

 להסכים

 יחד

 לשבת

 נתא

 מחייבת

 ההדדית

ביכלתם לדאג לצרכים הקימיים הבסיסיים שלהם א של בני משפחתם. 

חלקת  כי  נדגיש  ראשית  אך  מיד,  נרחיב  להסכמה  להגיע  הדרך  על 

מחייבת  אדם  כל  לרחת  הדאגה  כמבן.  תספיק  לא  לבדה   זה הכספים 

כלכלת  לנהל  יכלת  בסיסיים  חיים  כישרי  הרחב  לציבר  להקנת   נתא

בית מאזנת, מתך רצן אמיתי לאפשר לכל אדם לפתח עצמאת כלכלית 

חריגה  הממצע  מהישראלי  למנע  יכל  מאזן  בית  משק  ניהל  אישית. 

חדשית של כ- 1,500ש"ח. השילב בין שני האמצעים האלה הא בחזקת 

"טיפל נמרץ", הא יאפשר לנ להמשיך יחד בתהליך ההבראה.

 ?להסמה

 מגיעים

 יצד

"שלחן עגל". על כתפיהם מטלת  נציגי העם צריכים להתיישב סביב

אחרית גרלית, עליהם לשמש כ"ראשי המשפחה" המרחבת שלנ .ללא 

ההרגשה שכלנ בני משפחה אחת, ישבי השלחן לא יצליח לקבל החלטה 

צדקת.

 רבעי םינידה .תפיקשה אה לגעה ןחלשה תחלצהל ףסנ יחרכה יאנת

— הכל צריך  בשידר חי. הריבים המחלקת, הספקת ההחלטת הקשת

בשלחן  חדש.  מסג  אבל  ריאליטי,  תכנית   ז תהיה  העם.  לעיני  להתרחש 

העגל הצפים מכריעים את גרל המשפחה שלהם שמטל על הכף.

בריאליטי האמיתי שלנ גם אנחנ ,הצפים, ישבים סביב השלחן. העם 

קדם. ביחד, בהסכמה, מתך יתר  יצטרך להחליט באיז בעיה מטפלים 

 של

 השתתפת

 מדעת

 פיתח

 שידרש

 ,מתמשך

 תהליך

 על

 מדבר

 .הדדי

כלנ .אין ספק שהדבר לא יהיה פשט, אבל אין דרך אחרת כין שמדבר 

ההחלטת,  בקבלת  המשפחה"  "בני  כל את  כשנערב  רק  שרש.  בטיפל 

נכל להיבנת כמשפחה אמיתית.

Page 64: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 64/125

- - ערבת הדדית

64

החלטות  קבלת  בתהליך  אדם  של  מעורבותו  כי  מראים  מחקרים 

 במילים

 77.המתקבלת

 ההחלטה

 כלפי

 ואכפתי

 חיובי

 יחס

 לפתח

 לו

 גורמת

אחרים  מגזרים  עם  תיטיב  ההחלטה  דבר  של  בסופו  אם  גם  אחרות, 

את ההחלטה ויקבלו אותה.  שזקוקים יותר לאותה הטבה, אנשים יבינו 

תחליף  מאיתנו,  המדיניות מתעלמים  שקובעי  ההרגשה הנוכחית,  את 

הסכמה וסולידריות חברתית. 

בכל  כן, שהשולחן העגול צריך ללוות אותנו מכאן ואילך  אם  יוצא 

החברה.  ושל  המדינה  של  משיטת הניהול  לחלק  החלטותינו, ולהפוך 

יהיה עלינו לדון באופן שוטף בבעיות שלנו, לשקול אותן, לדרג אותן 

על דרכים מתאימות להגשת הסיוע  יחד  לפי סולם עדיפויות ולהחליט 

באמת  איך להפוך  ולהעברת האמצעים. השולחן העגול ידגים לכולנו 

למשפחה אחת.

 מחייבת

 אינה

 אחת

 כמשפחה

 לכ

 העם

 ראיית

 :שנדגיש

 הראי

 מן

 ,זאת

 עם

אתנ לתר על השקפתינ .להיפך. יש מקם לכל הדעת הגישת. דקא 

יש  לאחר  שגם  להבין   נתא מחייבת  אחת  משפחה   נלכש בכך  ההכרה 

מקם בה, גם אם דעתי שנת משלי. חשיבתה של טבת הכלל תאפשר 

לנ לתר על עמדתנ במידת הצרך. לאחר שנציג את עמדתנ ,אך נראה 

שדעה אחרת משרתת טב יתר את האינטרס הכללי, נקבל את אתה דעה. 

.הכל

 מעל

 עמדת

 המשפחה

 טבת

 ,במשפחה

 מכ

 במשפחה

 שהרי

באמת, מדע לא תכל המדינה להית כמשפחה? הרי ז המשמעת של 

צדק חברתי אמיתי!

הכל,  למרת  רבים.  דעת  בחילקי  בקשיים  ניתקל  שבהתחלה  דאי 

יהיה עלינ להתמיד בתהליך ההדרגתי הזה עד שנגיע לקנצנזס כללי אמיתי. 

דין פתח, בספ של ים, לא רק שיאפשר לנ לפתר את הבעית מתך 

במיחד  חשב  הגיבש  העם.  לגיבש  יתרם  גם  אלא  חברתית,  הסכמה 

במדינה כמ שלנ ,שנמצאת תחת לחץ תמידי אינה יכלה להרשת לעצמה 

פירד ניתק. 

Page 65: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 65/125

- - צדק חברתי

65

לקבלת  לשיתף  חדשה  דגמה  העלם  לכל  להראת  נכל   ז בדרך 

 דין

 רק

 ניא

 העגל

 השלחן

 רעין

 ,למעשה

 .הדדית

 ערבת

 מתך

 החלטת

פתח, אלא הרבה מעבר לכך. מדבר בפעלה חינכית בקנה מידה ארצי 

עלמי, שטרם נראתה כמתה.*

התועלות מגישת הערות ההדדית

כאמר, העלם החדש מחייב אתנ לערבת הדדית. לעיתים יש נטייה 

להסתכל על רעין הערבת כעל רעין נחמד ת לא. אלם, כפי שנראה מיד, 

למימש גישת הערבת בתחמי החברה הכלכלה יש משמעית ריאלית 

בחברה,  חיבית  אירה  מביניהן:  מהבלטת  שלש  רק  כאן  נציין  ביתר. 

הגדלת העגה הכלכלית הזלת יקר המחיה.

 ,חיוית

 אווירה

 ייצר

 חיביים

 חברתיים

 בערכים

 העיסק

 עצם

 ,ראשית

תתחיל לנשב באיר,  בסיסי לכל גדילה צמיחה. רח חדשה  שהיא תנאי 

 מכ ערכים  שתעדד  בחברה  יתר.  טב  לעתיד  בתקה  יתמלא  הלב 

ביטחן  תחשת  בהדרגה  תיצר  הדדית,  התחשבת  אחה  סלידרית, 

האישי, אלא   נרשע תדימב תליה  אינה   ז בינינ .תחשה  ביחסים  אמיתי 

מתנית בכך שכל אחד מאיתנ יידע שלאחרים אכפת ממנ .רק בסביבה 

 לפגע

 שרצים

 א

 תא

 שמנצלים

 לחשש

 להפסיק

 האדם

 יכל

 זכ

 תמכת

ב .כשייעלמ תחשת הפחד החרדה לעתידנ לעתיד ילדינ ,נכל באמת 

לצמח לשגשג.

"העוגה הללית". חשב לרגע, כמה  שנית, הערבת תביא להגדלת

דברים יש לכל אחד מאיתנ בבית שאיננ צריכים? כאשר כל אזרח, עסק, 

עדפים   לגתי ישראל,  ממשפחת  כחלק   שיגרי ממשלתי  משרד  עירייה 

 ,הביגד

 עדפי

 את

 .בכלל

 בית

 בכלי

 ,במזן

 ,בשירתים

 ,בסחרת

 אדירים

"הדרך אל הצדק החברתי"  * להרחבה בנגע לשלחן העגל לשיתף הציבר בהחלטת, עיינ בנספחים

)עמ' 93( "הצעת תנעת הערבת שהגשה לעדת טרכטנברג" )עמ' 99(.

Page 66: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 66/125

- - ערבת הדדית

66

המזן כדמה נעביר לשימש האחרים, עדפים כספיים יפנ לכיסי חלק 

 א

 תקציבים

 בתספת

 הצרך

 יקטן

 כך

 .הנכחית

 הדרישת

 מן

 משמעתי

בגזרת כלכלית. 

רק תאר לעצמכם כמה עדפים בתקציב בשירתים יתגל ,אם ייערך 

במשרדים  ציבריים  בגפים  מקמית,  ברשית  גלי  אמיתי  בית  בדק 

ממשלתיים. 

 זה

 קבאיי

 לא

 השנים

 המגזרים

 נציגי

 התקציב

 בדיני

 אם

 :מכך

 יתרה

תדאג לעצמך, אף אחד לא ידאג לך" —  — מתך התפיסה ש"אם לא  בזה

 נפתי שמיד  הרי  לאחרים,  לסייע  זה  את  זה  להשלים  כיצד   בשחי אלא 

משאבים אדירים. 

נכן  המחיה.  יוקר  להוזלת  תביל  ההדדית  הערבת  אירת  שלישית, 

להים, תמחר שירתים מצרים על ידי ארגנים עסקיים הא מפקע, מפני 

שכל גף דאג למקסם אך רק את הרח הפרטי של .העלאת ערכה של 

הערבת ההדדית בשיח הציברי תגרם לגפים אלה להתחשב יתר בטבת 

 .נלכ רבע ןאכ םייחה תא ליזי רבדה ,ללכה

אם הערכתם של הציבר של העיתנים הכלכליים המבילים תינתן לא 

למי שהריח הכי הרבה כסף השנה, אלא למי שהצטיין בתרמת לחברה, 

 של

 אשרה

 את

 ממריש

 חיביים

 לאפיקים

 ינתב

 להצטיין

 הטבעי

 הדחף

החברה כלה. 

באניברסיטה  הרצינלית  לחקר  המרכז  ראש  זה  בנשא  התבטא  כך 

העברית, פרפ' אייל ינטר: "במקם להתחרת על ניצל מרבי של האנשים, 

החברת יכלת להתחרת על תרמה לחברה, מה שיפה פה הא שאתה 

לא מדכא את היצר התחרתי שבאדם... ז מלאכה בכלל לא קשה, משם 

שהצמרת הכלכלית באמת מחפשת את התחליף הזה. היא זקקה נאשת 

'כמה כסף  למשה שיהה אלטרנטיבה לתחרתית שעבדת במנחים של

הרחתי'".78 

Page 67: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 67/125

- - צדק חברתי

67

מכל האמר עלה כי הערבת ההדדית אינה משג מפשט אלא גרם 

 בה

 אדיר

 כלכלי

 ערך

 מייצרת

 הערבת

 .כסף

 מאד

 הרבה

 .כסף

 ששה

טמן הפתרן האמיתי לבעיתינ ,הן החמרית הן הרגשית.

כדאי להבין שהדרישה לצדק חברתי נבעת מתחשה של חסר שין. 

"האני" של ,לעלם לא תאפשר  הנקדה הפנימית ביתר של האדם, נקדת

ל להסכים להית נחת מאחרים; לסבל את התחשה שמזלזלים ב ,שלא 

מחשיבים את ,שאין ל ערך. המעקה הפנימית הז אינה יכלה להיפתר 

 חדשה

 חברה

 נבנה

 לא

 אם

 .אחר

 אנשי

 יחס

 דרשת

 היא

 .כסף

 ידי

 על

 רק

שבה כל אדם ירגיש שמקשיבים ל ,שדאגים ל ,שהא יכל לממש את 

עצמ באפן שה לאחרים, המרירת תצטבר תתפצץ לנ בפנים. רא מה 

קרה במדינת השכנת. 

סלם  בשיני  טמן  הפתרן  המאזניים.  כף  על  מנח   נדיתע לסיכם, 

הערכים החברתי ביצירת מארג יחסים בריא בין אדם לזלת בין המדינה 

 לפיכך

 ,אמיתי

 חברתי

 לצדק

 נתא

 תביל

 ההדדית

 הערבת

 גישת

 .לאזרחיה

רק  לא   — הערבת ישראל.  של  קיימא  בר  לשגשג  הפטנציאל  טמן  בה 

שתייצר רחה כלכלית, אלא גם תביא לחיינ את הביטחן, הרגע השמחה 

שכל כך חסרים כאן.

Page 68: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 68/125

Page 69: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 69/125

 חלק

ונים ח רה 

חדשה

למחש ה

 נקודות

Page 70: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 70/125

Page 71: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 71/125

71

ות נ מד ז ה ו  ר שמ

חוקיות חדשה

 .לקרטע

 מתחילה

 היא

 פתאם

 במכנית

 נסעים

 נחנאש

 נמצעל

 נתאר

בהתחלה מערכת אחת, אחר כך מערכת אחרת, כן הלאה. 

להתקדם  לנע  ממשיכים   נחנא עבדת,  עדיין  העיקרית  המערכת 

איכשה ,אבל רב המערכת כבר יצא מכלל שליטה. ההגה מסתבב רק 

"סחב",  בקשי נתקע  המנע  כמקדם,  בחפשית  לא  מסים  גבל  עד 

הפנסים לא נדלקים. מה עשים?

ממש כך, העלם שלנ מפסיק לתפקד. שיבשים מתחילים לצץ כמעט 

בכל המערכת, אך המשבר הכלכלי כבר מאתת שבקרב המנע יפסיק 

לתפקד לחלטין. הרי הכלכלה היא הכל עברנ .אם לא יהיה לאנשים מה 

לאכל, כל השאר כבר לא יהיה חשב. 

בעצם דרכ של העלם למר לנ שאיננ מסגלים לנהל  המשבר הא 

 ,הבנקים

 בין

 הקשרים

 את

 ,נינב

 נמצעב

 נחנאש

 המערכת

 אתה

 את

 ;תא

 אצי  מכ כל אלה  האדם.  בני  בין  בין המדינת  ביחסים  התעשייה,  בתך 

משליטתנ .לפתע אנחנ מגלים שהעקרנת האגאיסטיים שלפיהם תפקד 

העלם עד כה אינם עבדים עד.

Page 72: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 72/125

- - ערבת הדדית

72

לרוח

 לאן

 אין

במצב של משבר כלכלי עלמי, כל מדינה חשבת לעצמה כמה טב 

היה איל הייתה יכלה להיבדל מכלם. שיהיה לה את כל מה שהיא צריכה 

לקימה, כמ לפני מאה שנה. 

נחזיר את הגלגל אחרה, נשיב את הדברים לקדמתם. נטיל מיסי גבה 

הכרחיים,  בשירתים  בסחרת  רק  אחרת  מדינת  עם  נסחר  ייבא,  על 

נהיה  אבל  יתר,  פשטים  חיים  נחיה  אמנם  עסקית.  התקשרית  נקפיא 

תליים פחת באחרים.

אנחנ לא מבינים שאין דרך חזרה. אי אפשר להיבדל. ניתן לדמת זאת 

לאיבר שרצה לחתך את עצמ מהגף על מנת להינצל מהמחלה שתקפה 

?דבל םייקתהל לכי אה םאה .ףגה תא

ומרנג

לה  שאין  כאטפיה  להיראת  עשיה  ההדדית  הערבת  ראשן,  במבט 

 נתא מחייבים  החיים  בפעל,  אבל  האגאיסטי.   נמלעב להתממש  סיכי 

הים להגיע לכך. 

 ררעתהש הדחפים  מימש  ידי  על   נמדקתה ההיסטריה  ארך  לכל 

על   נילע למהפכת,   נאצי  ."!השמ לעשת  הרגשנ" :צריך  הזמן  כל   .נב

בני   חתפתה שלילית  דרכים   ליאב  אר במלחמת.   נחתפ בריקדת, 

האדם: סכסכים מתמידים, קרבת, הרס... 

אבל הים כשאנחנ תליים לחלטין זה בזה, מאבקים כבר לא יפתר את 

הבעיה. כח לא ינצח בעלם החדש.

על  אגאיסטית,  בצרה  לנהל  להמשיך  נכל  לא  המקשר  העלם  את 

יכל  לא  אני  באחרים,  תלי  אני  שאם  מפני  מדע?  שליטה.  כפייה  בסיס 

לנהג בהם ככל העלה על רחי. הרי בספ של דבר, אם אני מפעיל עליהם 

Page 73: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 73/125

- - משבר הזדמנת

73

לחץ כחני א פיננסי, הכל חזר אליי כמ במרנג אני מקבל בחזרה תגבה 

 .מנים

 עשרת

 פי

 גדלה

 שלילית

אם נבין שכך פעלת מערכת מקשרת נלמד לקבל זאת, נצליח בכל. 

זמן השינויים האיותיים

 ממה

 יתר

 הרבה

 נרבע

 20-ה

 במאה

 .לכך

 עדים

 נלכ

 ,מתקצר

 הזמן

שעברנ לארך ההיסטריה האנשית כלה. עכשי ,לא מזמן הסתיים העשר 

הראשן של המאה ה- ,21רא כמה שיניים כבר התרחש מים שהחל. 

כפי שנראים הדברים, מעתה אילך, מחדש לחדש המהירת תאץ. 

כמבן, יהי זמנים דחסים יתר דחסים פחת, אבל בהחלט מסתמן כי 

ז תהיה המגמה הכללית.

 חתמנ בהיסטריה  הקדמת  שההתפתחית  כך  על  לתמה  אין 

"טס". האיכת קבעת  פני תקפת ארכת מאד איל עכשי הזמן על 

לכל מה שהשיגה   תא שה םכלש ירללסה ןפלטב טיבה :לכה תא

האנשת במשך אלפי שנים. בסך הכל מדבר בקפסה אחת קטנה.

גרמת  האנשית  בחברה  הים  שמתגלת  האיכתית  התפעת  לכן 

.מהירים

 קיצניים

 לשיניים

פתרון משותף

בפתרן  הצרך  על  מצביע  בפניהן  ניצבת  שהאנשת  הבעית  מכלל 

משתף. בעלם מקשר, אף בעיה אינה מקמית. 

הצרך בחיבר לטבת האנשת כלה דרש שיח מתמיד בין נציגי כל 

יש לפתר.   תעדלש תיעבה את  מציג  צד  כל  שיני.  בסיס  המדינת על 

לפתר  סדר  באיזה  מחליטים  בעיה  כל  של  החשיבת  את  שקלים  יחד, 

Page 74: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 74/125

- - ערבת הדדית

74

בקשר  הדדית  קשרים   נחנאש העבדה  על  יתבסס  הדין  אם  רק  אתן. 

.הבעית

 לפתרן

 הנכנה

 הגישה

 את

 למצא

 נכל

 ,גלבלי

האלטרנטיבה  שהיא  למלחמה,  מידרדרים   נחנא ברירה  בלית  אחרת, 

לד-שיח.

 ?ומדוע

 למה

ממחים רבים כבר מבינים שעל המשבר הגלבלי אי אפשר להתגבר 

לבד, כל מדינה בעצמה. 

אך מגמת ההתפתחת של הטבע מאתתת לנ על דבר נסף: שיתף 

על  להתגבר  כח  אין  מדינה  שלאף  מפני  רק  לא  להיצר  צריך  פעלה 

המשבר לבדה, אלא בעיקר מפני שמטרת המשבר היא דקא שנגלה את 

.שלם

 אחד

 לגף

 ניניב

 להתאחד

 הצרך

Page 75: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 75/125

75

ית ע ט

 

ות ח ת פ ת ה

הטע אינו סול חוסר איזון

את  מתאזן,  בין טמפרטרת  חסר איזן. פער  לשאת  יכל   ניא הטבע 

 נתא מכן  הטבע  תפעה,  בכל  מקם  בכל  הרח.  מאזנת  האיר  לחצי 

— הכל  — בכימיה, בבילגיה, בפיזיקה כן הלאה למצב המאזן. בכל תחם

בני על העיקרן הזה; הכל שאף לרגיעה, להרדת מתח. 

 קולטנים

 מפוזרים

 בגוף

 .הגוף

 חום

 ויסות

 היא

 לכך

 פשוטה

 דוגמה

 שמתרחש

 הגוף

 בחום

 שינוי

 כל

 על

 במוח

 מסוים

 מרכז

 לעדכן

 שאחראים

 אמצעים

 יפעיל

 המוח

 ,להם

 ובהתאם

 לשינויים

 בתגובה

 .השונים

 באיברים

רעידות  או  הזעה  הרחבתם,  או  הדם  כלי  הצרת  ידי  על  החום  לוויסות 

— הכול כדי להחזיר את הגוף לטמפרטורה הנורמלית שלו.  שרירים

המגמה של הטבע להביא את הכל לאיזן, מגיעה כים לדרגה האנשית. 

 כרד םצעב ןה — המהמת ההתפרצית שאנחנ עדים להם ברחבי העלם

של הטבע לדרש איזן אנשי. 

Page 76: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 76/125

- - ערבת הדדית

76

 נלכ אחד:  הא  לאיזן  הקריטרין  אך  שנה,   נתיאמ אחד  כל  אמנם 

 .ינצח

 הטבע

 ,שלא

 בין

 בכך

 שנרצה

 בין

 ,מנס

 אין

 .בזה

 זה

 לתמך

 חייבים

הרי הא כח אדיר.

מהי התועלת שאיחוד? 

 נחנא

 אם

 אך

 .אנרגית

 מאמצים

 להשקיע

 נתיאמ

 דרש

 דבר

 כל

 כים

נמצאים באיזן, כמעט שאיננ משקיעים כח יגיעה. 

לעזר  מכנים  מיד  כלם  שנגיע,  מקם  לכל   בש מצב   נמצעל נתאר 

לנ מכל הלב, גם אנחנ להם. הכל נעשה הרבה יתר קל, אנחנ מבזבזים 

פחת אנרגיה זמן נתקלים בפחת בעית.

 לתהליכים

 הן

 נוגע

 הדבר

 .ההתנגדות

 את

 מסיר

 האיזון

 ,תחום

 בכל

 כך

בינינו,  בזכות האיחוד  מהטבע.  בין-אישיים והן לכל מה שאנחנו מפיקים 

נביא את הטבע לאיזון כולל, ואז לא יחסר לנו דבר. בכל מקום יופיע שפע.

ואפשר גם לי רע עולמי

ככב הלכת שלנ יכל להאכיל כמת בלתי מגבלת של אנשים, אם 

הם לא יפריע ל ,אם הם יתחבר על פני הכדר הזה, כמ איברים לגף 

שלם.

מצעצועים

 יותר

 גדול

 משהו

ושל  והחי  הצומח  הדומם,  הטבע  של  לאחר ההתפתחות הגשמית 

 האדם.  המין האנושי, מתפתחת היום התודעה של

Page 77: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 77/125

- - התפתחת טבעית

77

אנחנו  שלנו.  ההבנה  ואת  ההכרה  את  לפתח  עלינו  הזה  בתהליך 

 :המציאות

 כל

 של

 והסינתזה

 האנליזה

 מנגנון

 את

 בעצמנו

 לבנות

 צריכים

מה היחס שלנו  מי אנחנו,  כאן, איפה אנחנו נמצאים,  מה קורה  להבין 

לחיים.

אנחנ חיים בזמן מיחד נפלא. אם רק נצליח לפקח את עינינ ,לרכך 

לבצע את ההתפתחת הז במהירת  בנ ,להרחיב את הכרתנ ,נכל  ל את 

בהצלחה.

Page 78: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 78/125

Page 79: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 79/125

79

ית תר ח תוי רדי ל ו ס

למה להם ולא לי? 

מרירת  בפנים  עמק  מרגישים  אנשים  הכספית,  הדרישת  מלבד 

ביחס  לא   מצע תא מדד  הרי האדם  השנים.  השין מהפערים  מחסר 

 .לאחרים

 ביחס

 אלא

 ,מצעל

 תח פ ל

 ים ד ק נ

 ל

 כ ן ם

 ור ז ע ת

 ל

 "קת ד ו צ

 קה ו ל ח

"שום

 ,ה מת

 ן ע מ ל

 ך

ים. כ ו ס כ ס ה  ת ף י ר ח ת  קר  הי ית.  ד ד ה  תו ר ע תכ מ ו ת ש  תי ת ר ח הע ד ו ת

ות  ע י ש י ו תו ר י ר מ  ,סעכ הי ר ח רו ר ג ת  ,ימ  ל שו  ח נק, ול ע ו ת ש תפ ס ו ת  לכ

ו.  תו ו נ של  ו ל י ח תי  ד מי ו,  ה ש ל כ  רז ג מ לש רכ ש ה  הל ע ו י  ם ן. ו צ ר

אפיל אם התספת לא ניתנה על חשבני אפיל אם באמת לא מגיע לי 

דבר, בכל זאת אשאל את עצמי: למה נתנ להם לא לי?

מהי ערות הדדית? 

בכל  להתחשב   נילע  בש  ניניב הדדי  קשר  מעין  היא  הדדית  ערבת 

שאר בני האדם, כאיל הי קרבי המשפחה שלנ .קשה להאמין שהדבר 

אפשרי, אך התפתחת החברה האנשית תביל אתנ למצב שב כל אדם 

.כתב אצמנ לכ םלעהש שיגרי

Page 80: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 80/125

- - ערבת הדדית

80

הרי איך אנחנ מרגישים את בני משפחתנ ?אנחנ חשים כל אחד מהם 

בתכנ ,הם כמ חלקים מאיתנ .אנחנ מרגישים למי צריך לתת, מה לתת, 

למי לדאג, במי לתמך. יש לנ הרים זקנים, ילדים קטנים, בית, הצאת, 

התחייבית, חבת, מישה חלה, אחר זקק לעזרה, עד.

באפן טבעי, אנחנ מתחשבים בצרכים של כל אחד מבני המשפחה על 

פי סדר דחיפתם. האם נזניח את הסבא החלה? דאי שלא. עצם הרגשת 

 .לכך

 נתא

 מחייבת

 הערבת

מהו שוויון? 

לחלטין,  שת  הזדמנית  יש   נתיאמ אחד  לכל   בש מצב  הא  שין 

אפשרית אישית שת להביע את עצמ בצרה נכנה במערכת הכללית, 

לקבל לתת, להית מאזן עם כל היתר.

כן  יים ו די ל ,םי י לג רל ,תוי לכל ד כה ,ד כל תוו ש תו ירה ,תו ירל הוו ש  הל

וים,  ו ש םלו כ ךכ ונה. כנ  הרו צ תו י דדה םי לעו פ םלו כ ?םיו ו ש םה המ הל ה.

וף חי. ג ה ן כלו  ,לל כ ה  תחו ו רל ולש תי טרפה הדו ע דקמת מ דח לכ ך

שייך למשל לכלית, אתה ללב, הא לריאת אני לא אשם בכך שאני 

עבר  מראש   עבקנש ההתחלתיים  הנתנים  אלה  הלאה.  כן  למח  היא 

כל אחד מאיתנ .אבל אם אנחנ עבדים בינינ בצרה הרמנית, כל אחד 

מאיתנ שה לכל האחרים. 

כל אחד מאיתנ נלד עם תכנת שנת, למשפחת שנת. קיבלנ חינך 

מתייחסים לעלם   נחנא שנה,   נלש תפיסת העלם  שנה,  שנה השכלה 

בצרה שנה, כל אחד מאיתנ מרגיש את עצמ בצרה שנה. אבל אם כל 

אחד מאיתנ יממש את עצמ בהרמניה עם האחרים, נגיע לשין.

Page 81: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 81/125

- - סלידרית חברתית

81

החרתי

 והצדק

 המשקפופר

 ,המתאגרף

עסק  קילגרם  מאתיים  שקל  מטר,  שני  לגבה  מתנשא  שאני  נניח 

באגרוף. אתה בסך הכל מטר חצי, שקל חמישים קילגרם, אבל חכם. 

 ל .םינילימ חירמ התא שדחב לקש םיפלא תשמח ישקב חירמ ינא

 המילינים

 כל

 את

 ממך

 לקח

 ,אגרף

 לך

 מחטיף

 ,אליך

 בא

 הייתי

 יכלתי

 רק

משאיר לך ברב טבי חמשת אלפים שקל.

מי משנינ נהג בצדק? לי נתנ כח אני משתמש ב כדי לקחת מכלם 

כמה שיתר, לך נתנ מח אתה משתמש ב באפן דמה, פחת א יתר. 

?נלש הרבחה לש םינפה תיהל תכירצ הלא םאה

נתרת  לא  כללי,  להרס   נתא מבילה   זה הגישה  דבר  של   פסב

המקדם   .ניניב שתאזן  כלשהי  נסחה  למצא  מכרחים   נחנא ברירה,   נל

בנסחה הז לא יהיה הכח שלי גם לא המח שלך. דרש כאן חשבן אחר.

 מכ הזל הז גאדנ בש בצמל הגרדהב ברקתהל נילע :דחא אה ןרתפה

הנאה  מכך  מפיק  ביתר  הטב  את  לילדיך  מעניק  אתה  שבה  במשפחה, 

רבה יתר מאשר אם היית מקבל זאת בעצמך. 

דאי שבדרך ליחסים כאלה עלינ לעבר קדם כל התפתחת הכרתית 

אדירה. לכן הדבר החשב ביתר הא דקא התהליך ההסברתי החינכי 

שיביא לפיתח תדעה חדשה. 

 לאחר

 .הים

 סדר

 בראש

 הערבת

 נשא

 את

 להציב

 נילע

 ,ברירה

 אין

"ללכת חלק" יתר. צריך רק  שנעשה זאת, נגלה להפתעתנ שהכל מתחיל

לעשת את הצעד הראשן. 

Page 82: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 82/125

- - ערבת הדדית

82

סולם חדש

מה יכל לגרם לאדם, האגאיסט מטבע ,לחשב על טבת הכלל לא 

 ?מצע לע קר

- רק השפעת הסביבה. 

לכן עלינ לשנת את סלם הערכים באפן שיגרם לחברה לכבד אנשים 

להעריך אתם לפי מידת התרמה שלהם לכלל, לא לפי כמת האפסים 

.בבנק

 להם

 שיש

מתי ר...

מתי כבר יהיה פה טב? 

.כלם

 על

 אלא

 ,מצע

 על

 רק

 לא

 לחשב

 יתחיל

 נתיאמ

 אחד

 כל

 כאשר

Page 83: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 83/125

נספחים 

תנועת הער ות

קודמים

 פרסומים

Page 84: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 84/125

Page 85: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 85/125

85

 

צמ

 

העם

ת י ד ד ה  תו רעל

2011 חברת מס'  ,1אגסט

 .1אנחנו

זה כלנ .משפחת ישראל. אנשים הבטחים שאחדת העם שלנ גדלה 

 גדלה

 .האישית

 מהטבה

 הצרים

 המפלגתיים

 מהחשבנת

 גדלה

 .מהכל

דאגה  בקשרי  מחבר  להית  שחייב  אחד  עם   נחנא מהממשלה.   ליפא

הדדית, בתחשה של חם אהבה, כמ במשפחה.

 נחנא שאתה  האחדת  שאת   נל ברר  נאיביים.  לא  גם   נחנא אבל 

מבקשים, ייקח זמן לבנת. אבל גם ברר לנ שחייבים להתחיל.

הציורי

 השיח

 למרז

 הדדית

 ערות

 הצורך

 את

 להעלות

 :מטרתנו

לא כי אל מילים יפת, אלא כי ז הדרך היחידה לשגשג במדינה האהבה 

שלנ .הדרך היחידה להצליח בעלם שמתגלה לפנינ הים כגלבלי.

Page 86: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 86/125

- - ערבת הדדית

86

"הערות" תנועת

אנחנ נשמים חיים ערכים בני אלפי שנים. ערכים שמתכם צמח העם 

— אחדת, אחה דאגה הדדית. כבר שנים שכל שיחה, כל הרצאה,  נלש

"ערבת". כל פגישה שלנ ,מתחילת מסתיימת במילה

אלפים  עשרת  מנים   נחנא הים  נשמע.  בקשי   נלק אחדים   נייה

אשכנזים,  ספרדים  העלם.  ברחבי  מילין  משני  למעלה  ישראל  ברחבי 

 אנשים

 הן

 בעלי

 ,פרפסרים

 סטדנטים

 ,דתיים

 חילניים

 ,עלים

 צברים

שבקשי גמרים את החדש. יהדים, נצרים מסלמים.

אנשים  יתר  יתר  השנים,  עם  סתם.  כך  התרחשה  לא   זה הצמיחה 

התחיל להפנים להרגיש את העצמה את החיות שטמנת בחבה המילה 

"ערבת". הים זה כבר צריך להפך לנחלת הכלל.

מחיית

 המציאות

 י

 ?למה

הזאת  משבר, התבנה  אחרי  משבר  גלבלית.  היא  של הים  המציאת 

כמה  נכל.  לא   .הערמ שיא לא נכל לברח  תך ההרגשה.  אל  מחלחלת 

של  אמירת  אין-ספר  מדעיים.  מאמרים  עשרת  כתבת.  מאת  שננסה. 

— כלנ בסירה  פליטיקאים. מסר אחד שחדר את הכל: "בעידן הגלבלי

שהלך  סדק  בה  יש  במים.  להתמלא  מתחילה  הזאת  הסירה  אחת". 

מתרחב. הסדק החברתי. 

אף אחד לא אשם בפילג בינינ ,אבל כלנ יצרנ את יחד. בכל ים 

תריד  היא  תטבע,  היא  אם  הסירה.  את  עד  עד  מציפים  המים  שעבר 

הפאר  בתאי  שנחים   לא את  סיפנה.  על  שנמצא  מי  כל  את  למצלת 

מחלקת  של  הקטנים  בתאים  שישבים   לא את  הראשנה,  במחלקה 

הנסעים, את אל שישנים בשקי שינה על הסיפן, גם את אל שנמצאים 

.נלכ תא .הגהה ירחאמ

אבל  להתעלם.  עדיין  שאפשר  כך,  כל  נרא  לא  שזה   נל נראה  אלי 

פשט  הזה.  הסדק  את  לאחת  חייבים   נחנא ידעים:  כבר   נחנא  נכתב

Page 87: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 87/125

- - העם צמא לערבת הדדית

87

חייבים. אנחנ יכלים לעשת את זה רק ביחד. מתך הסכמה הבנה הדדית. 

.הערבת

 זמן

 הגיע

 כי

 ?למה

 .הערבת

 תנעת

 הים

 יצאת

 תיאש

 המסר

 הז

 .2הגיע זמן הערות

הערבת היא עניין פרקטי. לא רעין מפשט. הערבת מחייבת קרת גג 

 לחית

 זכאי

 נתיאמ

 אחד

 כל

 .לכלם

 בסיסית

 זכית

 נאת

 חינך

 ,הלמת

חיים הגנים, בכבד. אבל לא נכל להגיע לכך, אם לא נעמיד לפני הכל 

מצדקת  מהעם  העלת  שהדרישת  אף  על  כי  למה?  הערבת.  חזן  את 

מחייבת מענה, הן רק סימפטמים.

הנגע הממאיר הא הפילג. האדישת לזלת. זה הסדק שנפער בבטן 

הסירה המשתפת שלנ .הטיפל ב חייב לעלת לראש סדר העדיפית.

להעביר כסף מעשירים לעניים, מביטחן לדיר, להמיר מיסים עקיפים 

— כל זה טיפל  במיסים ישירים גם להחליף ממשלה כז בממשלה אחרת

שיי  את  תסיט  רק  למקם  ממקם  כסף  חבילת  העברת  בסימפטמים. 

המשקל מצד לצד. אבל המים ימשיכ להיכנס לתך הסירה.

הכרחי לטפל במצקת הבערת של עכשי ,אחרת לא נכל לחשב על 

 ,הכלכלית

 לבעית

 האמיתי

 הפתרן

 כי

 לשכח

 אסר

 ,במקביל

 אבל

 .המחר

החברתית הקימית שלנ הא רק הערבת.

י הרי מהי ערות הדדית? 

להפסיק  יכל  שאני  רגע,  של  תחשה  אתה  פנימי,  ביטחן   תא  הז

לדאג לצרכים הבסיסיים ביתר שלי, להשתחרר מהדאגה לעצמי. מדע? 

כי כל השאר דאגים לי, אני דאג להם. בדיק כמ במשפחה.

זהי אתה הרגשה חמה, מלטפת כל כך אמיתית, שאנחנ ,כל ישראל, 

"ערבים זה לזה".

Page 88: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 88/125

- - ערבת הדדית

88

כשיש בינינ ערבת החלש לא נרמס, כי ערבת פירשה אחרית הדדית.

שמפרנסת  עבדה  תהיה  לי  רק  שלא  לי  חשב  ערבת   ניניב כשיש 

בכבד.

ממתי  כי   ,תא עשק   א  הערב פגע   ניא איש  ערבת   ניניב כשיש 

פגעים בבני משפחה?

מהעגה  לגנב  למה  כי  מס,  מעלים   ניא איש  ערבת   ניניב כשיש 

?הכללית

 המשפחתית

 יהי שכלם  בלי  מאשר,  להית  יכל   ניא איש  ערבת   ניניב כשיש 

מאשרים.

 .3אז מה עושים? 

רמה המיידית:

 ,נלכ .החפשמב מכ ?ךיא .נלכ לש םייחרכהה םיכרצל גאדל נילע

— נציגי העם, פליטיקאים, כלכלנים, סצילגים אחרים,  סביב שלחן עגל

חשבים יחד מה הדבר הנכן ביתר עבר המשפחה המרחבת שלנ .יש 

 כך

 ,אתן

 לחלק

 נכן

 איך

 נחשב

 אב

 .הצאת

 גם

 לה

 יש

 .הכנסת

 למדינה

שהדבר ייטיב עם כלנ .בשקיפת.

כיצד מקבלים החלטה? 

מסכימים,  כשלא  גם  דאגת,  אהבת  במשפחה  במשפחה.   מכ שב, 

השלישית  מבריק,  השני  עצלן,  אחד  אח  המשפחה.  טבת  את  מחפשים 

שאפתנית. אנחנ לא זהים. אבל כמשפחה, תפקידנ להתאמץ לספק לכל 

אחד את מה שהא צריך. יש ציבר מקפח? חבה לדאג ל לפני האחרים.

על  מחשבה  מתך  פעלה  כל  נסיים  נתחיל  אם  הנכנה.  הגישה  זהי 

— הכל אפשרי. ניניב דחיאה

Page 89: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 89/125

- - העם צמא לערבת הדדית

89

רמה השורשית:

מחקרים  אין-ספר   .נתא שמקיפה  בסביבה  להשתמש   נילע

בפסיכלגיה במדעי החברה מכיחים: הסביבה קבעת את סלם הערכים 

של האדם. 

הסביבה קבעת:

מה נקנה.

איך ניראה.

כיצד נתנהג.

על מה נחשב.

 .2011 בקיץ בישראל  שקרה  מה  היא  לכך  ביתר  הטבה  הדגמה 

פתאם כלם מדברים על צדק חברתי. נכן, מקימי המאהלים ברטשילד 

?האש

 את

 ליבה

 מי

 אבל

 .המדרה

 את

 תיצה

התקשורת 

לכן, בשלב ראשן, עלינ לחתר לשיני בשיח התקשרתי. במציאת של 

הים אין צרך בתכנית ריאליטי בשעשענים שמנפחים את האג .אפשר 

.לזלת

 בדאגה

 בנתינה

 ספג

 לכש

 ,פחת

 לא

 מרתק

 בידר

 ליצר

הים, אנחנ צרכים תקשרת של פעם. תקשרת שמיסדת על רייטינג, 

שמנעת על ידי ד"ח רח הפסד, ששטפת אתנ בערכים נבבים חללים. 

לא   גאהש  נל שתמחיש  תקשרת  אחרת.  תקשרת  צריכים   נחנא אבל 

מנצח, הא רק מפסיד. תקשרת שתמחיש לנ שגם אם אנחנ לא רצים, 

אנחנ בכל זאת מחברים.

כלי התקשרת צריכים להפך לסביבה שתקשר בינינ .כל הזמן.

רח  אלא  הטייקן,  לא  הסלבריטי  לא  השררה,  לא  הכסף  לא  אז 

.נלש תנצרה תבשחמה תא אלמתש איה ,תברעה

Page 90: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 90/125

- - ערבת הדדית

90

רשת האינטרנט

לרחבת,  אנשים  מיליני  מאת  הציאה  הרשת  מתקשרת.  יתר  היא 

טמן  כחה  דרמטית.  בצרה  המציאת  פני  את  שינתה  מהפכת,  עררה 

 ,נל תרשפאמ איה הז ללגב קידב .םישנא ידראילימ ןיב הרצי איהש רשקב

ציבר הגלשים, להניע את מהפכת הערבת. זה כבר תלי בנ .רק בנ .לא 

במנהלי רשתת התקשרת.

 ,טיו 

 יו

,ייס פס

-מיי

,וק סיי פ

—הרשת

 שמ פשרת

 ות מ ה

 כל

 מעל

ות  רעה ת םשי י ל ךרדה לע םירעו סו  םיי שפו ח םינויד רצי י ל ונילע — ועוד  רטי ו ו ט

ן. ו רתפה יכרד לע ות ה עיה ו המ לע ,םלו עה  ינינו. על ט ע ה דם, על מצ

שמפרידים החיצניים  ההבדלים  מעל  להתעלת   נל מאפשרת  הרשת 

.נמצע תא שדחמ ךנחנ הבש הביבסל ךפהל הלכי איה ישכע ,ניניב

אם כבר מדברים על חינך...

מהפה חינוך

נתפסת.  בלתי  מציאת  לתך  גדלים  כך,  כל  האהבים   ,נלש הילדים 

סביבתם.  את  מציפים  אמן,  חסר  ניכר  זלזל,  אדישת  אלימת,  גיליי 

אנחנ עמדים חסרי ישע.

הם  ממנה  הפירת   ,נלש המיידית  האחרית  היא   נידליב ההשקעה 

.נלכ לש הדיחיה הקתה

את  "לפטם  להית צריך  לא  החינך  מערכת  של  האמיתי  האתגר  לכן 

"אדם". אדם שיש ל את הכח את היכלת  נממ תנבל אלא ,"עדיב דליה

את  מסיים  שהא  אחרי   ל שמחכה  המרכבת  המציאת  עם  להתמדד 

הלימדים.

 חסרי

 הילדים

 לא

 ,העצת

 אבדי

 המרים

 לא

 .אשמה

 אינה

 המערכת

בגישה.  היא  הבעיה  תחם,  בכל   מכ בתקשרת,   מכ כאן,  גם  המנחה. 

מאז   נתשה אל לחיים,   נלש םידליה תא בתי הספר, שאמרים להכין  כי 

המהפכה התעשייתית. אבל העלם השתנה. כלנ מבינים את זה.

Page 91: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 91/125

- - העם צמא לערבת הדדית

91

השיני  את  לחלל  השיטה  החינך".  את  לתקן  זה  העלם  את  "לתקן 

מספר

 זה

 אתה

 מפתחים

 ,הערבת

 בתנעת

 ,נחנא

 .קיימת

 בחינך

 הנדרש

"רפרמה", אלא שיני תפיסה של ממש. שנים. ז לא עד

ממצב של מרה עייף שעמד מל תלמידים סרבנים, למצב של מחנך 

עם ברק בעיניים שישב במעגל ביחד עם חברים-ילדים. ז שיטה שיש בה 

של דגמה  בסיס  בה  שיש  יתר,  בגרים שמדריכים ילדים צעירים  ילדים 

אישית, מקם גדל ללמידה מתך משחק יסד לרכישת כישרי חיים.

המן  עד  בה  יש  בשמחה.  בתקה  החיים  את  שממלאת  שיטה   ז

פרטים, לכן פשט נקדיש לה הסבר נפרד.

 .4אנחנו

שלא  בימינ נפתח חלן הזדמנית  היסטרית.  מרגשת,  חיים בתקפה 

דבר  משקפת  ממנה,  חלק   נלכש החברתית  ההתעררת   .תמגדכ היה 

גדל בהרבה ממחאה על דיר א אפיל על סדר חברתי חדש.

 כי עמק בפנים, מאחרי הדרישה לצדק, למאבק על הבית על יקר 

עדיין  נחנא אם  גם   .הער את  איש  להרגיש  הכמיהה  מסתתרת  המחיה, 

מסכימים,  לא   נחנאשכ ,הז על  זה  מתפרצים   נחנאשכ לכך,  מדעים  לא 

אז,  גם  להבין...  לשמע,  רצים  לא   נחנאשכ בגסת,  מתנהגים   נחנאשכ

.ניניב רשקה תא — אנחנ מחפשים בתכנ דבר אחד בלבד

לזה  זה  להביט  מרגיש  זה  איך   נחכש כבר  בדדים.   נייה זמן  הרבה 

בעיניים. התגעגע לערבת. התגעגענ כל כך.

בחיבקה  שעטפת  אם   מכ במדינה,  אדם  כל  בערבת  נעטף  אם 

 הביטחן

 את

 החם

 את

 ירגיש

 נתיאמ

 אחד

 כל

 ,הנלד

 הרך

 את

 האהב

אז,   .נייחב יתר  לדאג  לא   נל שיאפשר  ביטחן   .מיאמ שמקבל הפעט 

נכל להעביר הלאה את את ביטחן. לעד אדם לעד אדם. לכלם. כך 

נחזיר הביתה את האהבה. לתמיד.

Page 92: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 92/125

Page 93: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 93/125

93

דרך ל  ה

י ת ר חה קדצ ה

2011 חברת מס'  ,2אגסט

 .1התקווה

ביתר.  הקשים  בזמנים   ליפא עזבה,  לא  היא  תמיד.   נתיא הייתה 

 2011 איפשה ,בקצה המנהרה, האיר תמיד ניצץ של תקה. אבל בקיץ

גילינ פתאם שאיבדנ אתה. 

אנחנ אמרים שיקר פה. כי באמת נהיה פה יקר. אנחנ אמרים שאי 

אפשר לשכר כאן דירה. באמת, איך אפשר לחית בלי בית? אנחנ רצים 

 נחנא .נלש םידליה לש ךניחל הרק בט אל השמ יכ .םניחב ,רחא ךניח

דרשים צדק חברתי. בצדק.

ההרגשה  נמצאת   ,נלש הכאב  שבשרש  שנבין,  מאד  חשב  אבל 

הזאת, "העם  ההרגשה  מתך   .נתיאמ אכפת  לא  אחד  שלאף  המתסכלת 

דרש צדק חברתי".

אבל לדרש זה לא מספיק. צריך לעשת. בפעל. 

מה עשים?

Page 94: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 94/125

- - ערבת הדדית

94

"שולחן עגול" יס םישייתמ .2

אנשי  כלכלנים,  מהממשלה.  נציגים  לצד  בעם  השנים  המגזרים  נציגי 

לצד  אקדמיה  חינך  אנשי  חברתיים.  פעילים  לצד  נדל"ן  ממחי  עסקים 

נציגי מיעטים. ממחים מכל קצת הקשת. אנשי מעשה שכבר הכיח את 

 השמ םהמ שרדנ םעפה לבא .דחא ןחלש ביבס דחי םיבשי ,םלכ .םמצע

.נלכל גאדל הייטנה .תדחימ הייטנ םהב תיהל הכירצ .רחא

למה?

כ"ראשי  לשמש  עליהם  גרלית.  אחרית  מטלת  כתפיהם  על  כי 

.נלש תבחרמה "החפשמה

למה?

 ההרגשה

 ללא

 .הנכחית

 במציאת

 מפתח

 משג

 הא

 "משפחה

"כי

שכלנ בני משפחה אחת, ישבי השלחן לא יצליח לקבל החלטה צדקת.

יתר מכך: אם לא נרגיש שכלנ בני משפחה, המצב במדינה רק ילך 

יחריף. חברתית, פליטית מדינית.

לחתך  ינסה  "צדק"  המשג את   תנבה לפי  לתרגם  ימשיך  אחד  כל 

רב  אז  מהעגה.  גדלה  הכי  החתיכה  את  מייצג  שהא  למגזר   א  מצעל

המגזרים ימשיכ לקבל רק פיררים. שב לא יהיה צדק.

 כרטצי העגל  השלחן  משתתפי  אמיתי,  חברתי  לצדק  להביא  כדי 

להתחייב לכך שהם ישתדל להתעלת מעל האג מעל הדרישת הפרטית 

שלהם לדאג לכלנ .מה פירש להתעלת מעל האג ?לתר זה לזה, גם 

.נלכ לש באכל רבחתהל לכי םה ךכ קר .באכ הזשכ

"משפחה אחת", הם יכל לחלק באפן צדק  נלכש השגרה ךתמ קר

את העגה הכללית.

"השלחן העגל": שקיפת. עד תנאי הכרחי להצלחת

Page 95: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 95/125

- - הדרך אל הצדק החברתי

95

 .3ל הדיונים

חי. הריבים המחלקת, הספקת  חייבים לעבר בשידר  ממש כלם, 

ההחלטת הקשת, הכל צריך להתרחש לעיני העם. כי במשפחה אין מה 

להסתיר.

"הישרדת"  א "לדגה חאה" "ריאליטי". אבל ממש לא עד כן, ז תכנית

המשפחה  גרל  את  מכריעים  הצפים  העגל"  ב"שלחן  חגג.   גאה שבהן 

שלהם, שמטל על הכף.

 .4ריאליטי האמיתי שלנו

גם אנחנ ,הצפים, ישבים סביב השלחן. העם, לא מישה אחר, יצטרך 

להחליט באיז בעיה מטפלים קדם. ביחד. בהסכמה. מתך יתר הדדי.

  שהו ספק  ין  ו. נ ל ו כ  לש ות  פ ת ת ש ה  ךי ר צ י ש  ךש מ ת מ  ךי ל ה ת ר ו ד מ

  ער נ ש כ  קר .שר ו ש  לו פ י ט ר ו ד מ  יכ רת  ח ך ר ד  ן י ל וט, ש פ  הי ה י   ל

ית. ת י מ הח פ ש מ כ  תו נ י הל  לכ ו נ  ,תו ט ל ח ה ה  תל ק חה" פ ש מ ה  ינ " ת כל

איך משתפים את כלם?

 .5על ידי התקשורת

התקשרת חייבת להבין שגם היא חלק מהמשפחה. כי הרי מי משפיע 

עלינ יתר מאמצעי התקשרת?

שלא  לכך  לדאג  האינטרסים  גלימת  את  לפשט  תצטרך  התקשרת 

נאבד, ל לרגע, את ההרגשה שאנחנ ,כלנ ,קשרים זה לזה. כי את הקשר 

הזה אי אפשר להתיר.

Page 96: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 96/125

- - ערבת הדדית

96

כל הזמן. לדבר, לדח,  את זה.   נל ריכזהל תביחמ תהיה  התקשרת 

.נב

 לתמך

 עליה

 יהיה

 .זה

 את

 לשיר

 לכתב

 ,לתעד

אתה הרח, רק בעצמה גדלה עד יתר, חייבת לנשב גם ברשתת 

החברתית.

לכל   — נלש החיים  תחמי  לכל  לחדר  תתחיל  המשפחתית  כשהרח 

— ישתנ פני  מפגש, לכל שיחה, אפיל לאירעי התרבת לתכנית הבידר

בשמחת  נשמח  זה.  את  לחית  נתחיל  זה,  על  לדבר  רק  במקם  החברה. 

כלם נצטער בצער של כלם. נלמד להרגיש כמשפחה אחת.

"השלחן  משתתפי סביב  חיבית  תמיכה  של  שדה  תיצר   ז הרגשה 

לכל  אלא  לעצמם,  רק  לא  לדאג  הכח  את  להם  שיעניק  הא  העגל", 

המשפחה.

 .6מהי ההחלטה הראשונה 

שנקל "ני משפחה"? 

משפחה לא יכלה לאפשר לילדיה להישאר רעבים ללחם. ללא קרת גג 

לראשם. בלי יכלת לסגר את החדש. במשפחה דאגים קדם כל לחלש.

אבל אחרי שנספק לחלש את צרכי הבסיסיים, נצטרך לענת על עד 

הרבה שאלת מהתית קשת:

מתחשבים  איך  ה"משפחה"?  כל  טבת  את  בחשבן  לקחים  איך 

מקבלים  איך  העדיפית?  סדרי  את  קבעים  איך   ?נלכ של  ברצנת 

לזגת   א המשחררים  לחיילים  קדם?  דאגים  למי  ביחד?  החלטה 

צעירים; לאימהת החד-הרית א לנכים; לפנסינרים א לחסרי הבית. 

?נלכ

 בין

 העגה

 את

 מחלקים

 איך

 אז

 נל להסביר  יהיה  השלחן,  סביב   פסאתהש הממחים  של  תפקידם 

להכריע,  שנצטרך  אלה  נהיה   נחנא אבל  החלטה.  כל  של  ההשלכת  את 

כמשפחה. ביחד. במשאל עם.

Page 97: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 97/125

- - הדרך אל הצדק החברתי

97

משפחתית.  באירה   לבקתי שההחלטת  הא  ביתר  החשב  הדבר 

 שייכים

 נלכש

 ההרגשה

 רק

 .שב

 שב

 זה

 על

 חזרים

 נחנא

 לחינם

 לא

לאתה משפחה, תמנע מאינטרסנטים שנים למשך את השמיכה לעצמם 

א למגזר שהם מייצגים בלבד.

את  בראש  להציב  מכנים  שאינם   לאש מיד  נרגיש  יקרה,  זה  אם  כי 

"המשפחה", מהים נטע זר. זה יחייב אתם להשתנת, א לחילפין  טבת

"המשפחה" שישבת סביב ה"שלחן העגל". לעזב את

עד דבר: כדי לפתר ביעילת את הבעית שלנ ,חשב להכניס לשיח 

"הכרחית". נציג ציבר מסים יכל לבקש משה עבר  הציברי את המשג

.רבע יחרכה תמאב הז םא קר ,רביצה תא

הכרחי, למשל, שנאפשר קצבה הגנת לאימהת החד-הרית. הכרחי 

הכרחי  המזן.  מחירי  על  שנפקח  הכרחי  בדיר.  צעירים  לזגת  שנסייע 

שנעזר לסטדנטים לפנסינרים.

אבל הכרחי שנחשב גם על הטח הארך: נחשב חינך, נחשב רפאה, 

נחשב תשתית נדל"ן בר השגה, נחשב על המגזרים המקפחים עד עד.

חשב להבין: לא מדבר כאן על עדה זמנית. חשב לנ שייבנה מקם 

תחלאי  את  שידע לעזר לנ לרפא  צת מקצעי,   ב ישב  מתמיד.  לשיח 

החברה הישראלית, אבל גם לפתח נגדנים בפני מחלת עתידית.

 .7ליצוע. ומיד.

דבר נסף שחשב מאד שיקרה הא שכל ההחלטת ירד לביצע מיידי. 

בלי סיבכים בירקרטיים מיתרים.

 ,העני

 ממעגל

 לצאת

 ליחתי

 אנשים

 אם

 —בשטח

 תצאת

 נראה

 אם

 כי

— תתפשט בכל אחד מאיתנ ההרגשה שבמשפחה  אם החיך יחזר לרחבת

גם  כי  יגיע.   נרת שגם   .נילע גם   חספי לא  שבטח  לכלם.  דאגים   זה

אנחנ חלק מהמשפחה.

Page 98: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 98/125

- - ערבת הדדית

98

 .השמ נמצעמ םיערק נחנאש רתי שיגרנ אל ,םירחאל רתנשכ ,זא

 כשנראה

 .לאחרים

 גם

 לדאג

 נל

 יאפשר

 ,נל

 שדאגים

 הביטחן

 .להיפך

.ל רתל הצרנ ,תיתימא הקצמב אצמנ אהש ,לבס השימש

אלא  בכסף,   ניא כלל  שהעניין  להבין   נל יגרם   ,ניניב שנגלה  החם 

בהרגשה שכלנ יחד, מפליגים באתה הסירה.

אז גם הצדק החברתי יחזר.

ינו  לע לכת ס ה ל  ולו כ םלו על םו רג ת ,ץמ נש תי ת ח פ שמה  ה שח מ ה  תרו צ

לכל  גמה  ו ד  שמ ש ל  לי חתנ  ,ףרו עה השק ו  ן טקה םעה נחנו,  כך, ו ות.  תשה

ו. נ ר צש ןו י סי נ המ םשר ת ה ל  ידכ ל רץ  ו  רהנ י  תונ ו שה תונ י דמה יגי צנ .םלו עה

גם  י  תי מ ימו ל-ןי ו זוס ל ומי  נ צנו ק תונ ל דצי כ ונתי מ דו מלל ו צרי  םלו כ

י ש כל יום שעו ר,  שחו מ ן פו ה רנ  ,החפ שמ ינ כ הז הז  גהנ נ שכ .םלצ

ו ה. טל םי נ תשמ ,םלו ע תעכ וני פלכ םי ר ר ו עתמש םי י לי לש תוחו כ םתו

 .8פשטות.

אם  פשט.  באמת  שזה  הא,  העניין  אבל  להישמע פשטני.  יכל  זה 

נראה דגמה של שלחן עגל כזה מל העיניים, נבין פתאם שכל הבעית 

שלנ :היעדר הצדק החברתי, מצקת הדיר, מחירי המזן אפיל ההחרפה 

 רק

 .הערמ

 איש

 נקחרתהש

 בגלל

 רק

 עיפה

 ,אלה

 כל

 —המדיני

 נבצמב

בגלל שאיבדנ את ההרגשה שאנחנ ,כלנ ,ערבים זה לזה.

את  ההדדית.  הערבת  את   .נדביאש ההרגשה  את  להחזיר  נרצה  אז 

המשפחתית.

רק תחשב על זה. ים יבא אנחנ ,גם ילדינ ,נביט לאחר נגיד:

.התקה

 את

 הביתה

 נרזחה

 2011בקיץ

לתמיד.

Page 99: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 99/125

99

 "

הער ות

"

ועת נ ת

 

הצעת

טרכטנ רג

 וועדת ל

 וגשה הש

2011 אגסט

לצד  כי  יגלה,   נימי של  בישראל  החברתית  המציאת  על  בחן  מבט 

יתר של התקציב הלאמי, העם דרש להרגיש  הדרישה לחלקה צדקת 

שנעשה עימ צדק.

"הערבת" לשים דגש דקא על סיפק  לכן במסמך זה, בחרה תנעת

הצרך בצדק חברתי.

 .חיצנית

 תפעת

 אלא

 אינם

 ,להם

 עדים

 נאש

 המחאה

 גלי

 כי

 סברים

 נא

— הצרך להרגיש חלקים  נלש םעה לש ימינפ-יתרבח ךרצ םעפמ םדסיב

על  ששמרת  צדקת  לחברה  להשתייך  הצרך  יתר;  הרבה  גדל   השממ

 נילע בשחש ,נתעדב בשחתמש ,נלקל בישקמש השימ שי הבש ,היטרפ

דאג לנ ...כמ במשפחה אחת גדלה. 

טרם תיגש עדת טרכטנברג לדן במספרים, עליה להבין כי את הצדק 

 בהיסטריה

 הגדלה

 החברתית

 המחאה

 בבסיס

 שעמד

 המיחל

 החברתי

של מדינת ישראל, ניתן יהיה להשיג רק דרך יצירת ערבת הדדית בין חלקי 

העם השנים.

Page 100: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 100/125

- - ערבת הדדית

100

*

מטרת של מסמך זה היא להציג בקים כלליים את הגישה שתחזיר לעם 

את הרגשת הצדק החברתי. אנ סברים כי רק יצירתה של אירה חברתית 

שתגרם לכלנ להרגיש שאנחנ משפחה אחת, הישבת סביב שלחן עגל 

"משפחתית" תחזיר את  לדין משתף, תאפשר פתרן לטח ארך. רק גישה

רח האחדת אל העם תמנע גלי מחאה נספים, שעשיים להית חריפים 

הרבה יתר.

*

"העדה לשיני חברתי-כלכלי", בראשת  עיני כל העם נשאת הים אל

הבעית  את  לפתר  בכחה  יש  כי  סברים   נא טרכטנברג.  מנאל  פרפ' 

החברתי,  הצדק  הרגשת  את  לעם  להשיב  הנכחית  המחאה  שהציפה 

הסלידרית הקנצנזס, שכה חסרה ל .עם זאת, ברר גם כי קיימת סכנה 

של ממש בפריצת המסגרת התקציבית. מה יכלה, אפא, העדה לעשת 

למל דרישת כה רבת עגה תקציבית כה מגבלת?

כל בר דעת מבין כי תקציב המדינה אינ מאפשר מענה מלא לדרישת 

תביל   זכ היענת   .יהיש ככל  לגיטימית  הרבת,  החברתית  הכלכלית 

להגדלה משמעתית בהצאת המדינה תחייב את הגדלת הגירען הלאמי 

— פעלה מסכנת למשק.

 הא

 ,הנטל

 בעיקר

 יישא

 אשר

 ,הדרישת

 מבל

 של

 "מממן

 :עד

 זאת

המדינה  הכנסת  של  הארי  חלק  את  משלם  כים  שכבר  הביניים,  מעמד 

בהכרח  הא  האחד  של  רח   בש אפס",  סכם  "משחק  נינפל ממסים. 

הפסד של האחר.

אך לא ז בלבד: אין לשכח כי העלם נתן כים במשבר כלכלי הלך 

על  לרעה  להשפיע  העלמי  המשבר  צפי  במאחר,   א במקדם  מחריף. 

 הגלמי

 הלאמי

 מתצרה

 45%-כ

 כים

 המייצאת

 ,הישראלית

 הכלכלה

לח"ל. השפעה ז ספה שתתבטא בירידה חדה בהכנסת ממסים בעלייה 

בגירען הממשלתי, אם הממשלה לא תקצץ בהצאת. שב אנחנ ניצבים 

בפני מבי סתם.

Page 101: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 101/125

- "הערבת" שהגשה לעדת טרכטנברג - הצעת תנעת

101

הפתרן טמן במיסד כלכלה חברתית מאזנת, שתעמיד במרכזה את 

.העם

 לכלל

 הדאגה

כדי לספק את הצרך האמיתי של העם בצדק חברתי במקביל לעמד 

ההחלטת  קבלת  בתהליך  העם  את  לשתף  יש  המדינה,  תקציב  במסגרת 

בהכרח  תהיה  רחבה,  בהסכמה  שתתקבל  כלכלית  החלטה  כל   .מצע

החלטה נכנה.

במה דברים אמרים?

העם חיי לקחת חלק תהליך

המחאה היא של העם חייבת להיפתר מל כל העם. לפיכך, הדין על 

חלקת התקציב חייב להתקיים בשקיפת מחלטת בשיתף מחלט, כדי 

.הים

 הקיימת

 האמן

 חסר

 הקיפח

 תחשת

 את

 למנע

רק כשכל אזרח יבין את התמנה הכללית ירגיש שהא חלק ממשפחה 

"המשכרת המשפחתית", הא  אחת גדלה, שמחלקת בין כל פרטיה את

יסכים אף יתגאה לתר לטבת הילד החלה החלש במשפחה.

להאמין  לשב  מייחל   ,תא משרתים   יגיצנש להרגיש  מייחל  העם 

ניסין  יתר. לכן כל  טב  ב תקה לעתיד  שהיא מפיחה  במערכת, לחש 

לא   ,ל שדאגים  ההרגשה  את  אזרח  בכל  לבנת  בלי  הבעיה  את  לפתר 

יספק איש יביא להתעררת מחאה חריפה עד יתר.

רק גישה שתאפשר לכל חלקי העם להתדיין לקבל החלטת במשתף, 

השיני  בעם.  האירה  להבראת  תביא  הדדית,  ערבת  של  הרגשה  מתך 

באירה הכללית יביא לתמיכה משתפת בהחלטת שיתקבל בעדה.

 שאי

 להבין

 נל

 תגרם

 אחת

 משפחה

 נלכש

 ההרגשה

 ,גיסא

 מחד

אפשר שכל אחד כלם יחד יקבל הכל מיד. מאידך גיסא, דרך קבלת 

השייכת  הרגשת  לזה.  זה  לתר  הנכנת  את  תגדיל  החדשה  ההחלטת 

למשפחה המרחבת שלנ תגרם לאנשים לרצת לתרם לזלת.

Page 102: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 102/125

- - ערבת הדדית

102

תחשת הקיפח הנבעת מהיתרים ההכרחיים תתחלף בסיפק בחם 

 הצרכים

 לרב

 מענה

 נתיי

 ניניב

 בנה שנ

 החדשים

 היחסים

 מתך

 עבניש

הכלכליים שלנ .אל מבינינ שהצרך שלהם בסיע הא עניין קימי ממש, 

יזכ למענה במסגרת תקציב המדינה.

טמן  בה  יתאר,  בל  כלכלי  ערך  לייצר  מסגלת  הערבת  ריית  טמ

.ניתיעבל יתימאה ןרתפה

ועדת טרטנרג מקרה מחן

"לכבת את השריפה" — לדן יחד, מתך דאגה  לפני הכל, אנ נדרשים

הדדית, במציאת פתרן מיידי לבני המשפחה שלנ שחיים מתחת לק העני, 

 פתרן

 מתן

 לאחר

 רק

 .בה

 לישן

 מיטה

 א

 החדש

 לכל

 אכל

 די

 להם

 שאין

מסכם למצקת הקימית שלהם, אפשר יהיה להמשיך בתהליך. פתרן 

.ניניב תברעה שביגל יחרכה יאנת אה םהיתיעב

"סל  מעלת משמעתית  נמכה  זה  הכרחי  סיע  של  הכלכלית  העלת 

יבטיח  הדרישת" הכלל של המחים, תהליך קבלת ההחלטת המשתף 

שההחלטה שתתקבל תהיה בהכרח ההחלטה הנכנה.

 מחיבת

 ,הכללת

 הבעיה

 לפתרן

 בדרך

 ראשן

 כצעד

 ,מכן

 לאחר

רח  את   יחי שחבריה  בכך  העם,  לכל  דגמה  לשמש  טרכטנברג  עדת 

המשתף  בעתיד  יחד  דנים  הם  כי  לכלם  להראת  עליהם  המשפחתית. 

לצדק חברתי אמיתי. צדק חברתי אמיתי יכל  של כלנ ,במטרה להגיע 

להתקיים רק מתך הסכמה הדדית, בערבת הדדית.

את השבת הצדק לעם, באמצעת עקרן המשפחה המאחדת, יש ליישם 

על ידי דינים משתפים פתחים באמצעי התקשרת. ניתן, למשל, לפתח 

— אם  מקם שב העם יכל להשתתף להביע את דעת באפן פעיל בדינים

בנכחת פיזית, אם באמצעת האינטרנט א על ידי שליחת מסרנים.

Page 103: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 103/125

- "הערבת" שהגשה לעדת טרכטנברג - הצעת תנעת

103

של  שרה  לדינים  לצרף  חבה  מעילה,  השתתפת  לעם  לאפשר  כדי 

 בשפה

 ,חברתית

-הכלכלית

 הבעית

 מרכבת

 את

 להסביר

 עדיש

 ממחים

לעטף  יאפשר  האמר  לתהליך  רציני  תקשרתי  ליי  מבנת.  פשטה 

אירעי  אף  שירים  מערכנים,  בדמת  פפלרי,  במלבש  אלה  הסברים 

הסברה המניים. התגייסתה של התקשרת למערכה תאפשר לכלנ להבין 

את הבעית את ההצעת לפתרנן, בעיקר להרגיש עד כמה כלנ נמצאים 

באתה סירה.

 פעיל

 חלק

 לקחת

 האזרח

 את

 המזמין

 ,שכזה

 הסברתי

 חינכי

 תהליך

הבנה  התהליך.  על  אחרית  לקחת   נממ לדרש  גם  יאפשר  בדין,  שה 

ההסכמה  בעם.  כללת  להסכמה  להגיע  תעזר  העבדת  של  אמיתית 

תחשת  את  גם  עימה  הגרל  שתפת  הרגשת  את  לעם  תשיב  הכללת 

הצדק החברתי.

"הערות" — שירות ועדת טרטנרג תנועת

"הערבת", בעלי ניסין מכח בתהליכים מסג זה, כפי  אנ ,חברי תנעת

"השלחן העגל", שאנ מקיימים בכל רחבי הארץ.  שניתן להתרשם מדיני

אינספר פעמים חינ כיצד דין שנערך ברח משפחתית, ב נטלים חלק 

 לבסף

 מתגבש

 ,הישראלית

 החברה

 קצת

 מכל

 שנת

 דעת

 בעלי

 אנשים

העגל"  "השלחן  גישת כי  מראה   נניסינ הכלל.  על  המקבלת  לעמדה 

מצמצמת את ההתנגדית, גרמת להרגשה של שתפת לתהליך, מפיחה 

רח חדשה של צדק מאפשרת לאדם לראת את התמנה הכללית. הרחבת 

נקדת מבט של אדם מעבר לבעיתי האישית, שהא דרש למצא להן 

לחתר  האישיים   יתנבשח מעל  לעלת  יכלת   ל מעניקה  מיידי,  פתרן 

לקראת פתרן כלל, שיספק את כלם.

את  העדה  לרשת  להעמיד  מחיבת  עצמה  ראה  "הערבת"  תנעת

כ"אם  לשמש  אידיאלגית  לתמך  הטכנלגיים,  כליה  מסדתיה  כל 

המשפחה" השמרת על רח האחדת בעם. כל זאת במטרה להביל תהליך 

Page 104: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 104/125

- - ערבת הדדית

104

שיחזיר את הרגשת הצדק החברתי לכלנ ,יאפשר לנ לפתר יחד, תחת 

.הקימית

 ניתיעב

 את

 ,מחייבים

 בררים

 זמנים

 לחת

דוגמה לל העולם

אנ נמצאים בשעת רצן שבה ניתנה לממשלה בכלל לעדת טרכטנברג 

 ישראל

 במדינת

 לכנן

 שיאפשר

 ,חברתי

 תהליך

 להביל

 הזדמנת

 ,בפרט

חברה צדקת מתקדמת יתר.

אין מדבר ב"פעלת אינסטנט". יש צרך בבניית תהליך עקבי, שיטתי 

בלתי פסק שיתפרס על פני תקפה סבירה, תך שמירה על הרח הנכנה 

לקנצנזס  להגיע  נצליח  האמר  התהליך  של   פסב אם  העשייה.  מאחרי 

את הרגשת  שנשיב לעם ישראל  לא רק  את כלם,  אמיתי שיספק  לאמי 

.לכ

 העלם

 עבר

 מצלח

 למדל

 דגמה

 נהה

 אלא

 ,החברתי

 הצדק

Page 105: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 105/125

105

וח  ר םי ד ל י  ךו ני ח

ת י ד ד ה ה  תו רעה

2011 נספח לפנייתנ לעדת טרכטנברג, אגסט

ארך.  לטח  ראייה  בעל  אסטרטגי  כתהליך  התהליך  את  ראים   נא

 ספתיש םיאבה תרדב םג יטיב ידיל אבל תכירצ תיתטישה תיבקעה

את מקמנ ,שעל כתפיהם תתבסס החברה הטבה יתר שכלנ מעניינים 

לבנת.

העקרנת הם אתם עקרנת, ביסדם הערבת ההדדית, אך עשינ גם 

.הים

 שתלים

 נאש

 הזרעים

 מתך

 לפרח

 שיכל

 הצעיר

 לדר

 התאמה

הבעיה בחינך ידעה כאבת. אין צרך להכביר במילים. ילדים מגלים 

חסר עניין. הצינים ירדים בהתמדה. המרים עסקים יתר ממחצית מזמנם 

בבעית משמעת סדר, ההרים סבלים. כלם מביעים חסר שביעת רצן 

כללי מהמערכת.

מתקשה  היא   — המערכת בניה   בש מהאפן  נבעת  מהבעית  חלק 

להסתגל לשיניים. אבל השיניים הכרחיים.

מבט חטף כאב על המקם שאלי אנחנ שלחים את ילדינ מדי ים, 

התעשייתית:  המהפכה  ימי  ה-19  המאה  מאז  הרבה  השתנה  שלא  יגלה 

Page 106: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 106/125

- - ערבת הדדית

106

לקם,   א לזז  אסר  שלחנת,  מאחרי  ישיבה  בכיתה,  ילדים  ארבעים 

 ,לשינן

 ידע

 של

 אדירת

 כמית

 ,קצרת

 אכל

 הפסקת

 ,ארכים

 שיערים

תנעה מרכזת של ילדים מכיתה לכיתה עד.

"פס ייצר" של עבדים שיאכלס את  כל אלה נבע מהצרך דאז להקים

.מקהש םיברה םילעפמה

גם אם לא דייקנ לגמרי בפרטים, המתרחש הים בין כתלי בית הספר 

משתדלים  הספר  בתי  "חינך".  המשג של  מאד  מצמצם  היבט  משקף 

באניברסיטה,  ללימד  להמשיך  יכל  הא  שבעזרתם  כלים  לילד  להקנת 

אבל הם לא מחנכים את במלא מבן המילה.

כי החינך הא לא רק ידע. "חינך" הא שם כללי לתהליך שמעצב את 

האישית, את ההשקפת את ההתנהגת של כל אחד אחד מאיתנ .מהת 

החיים,  עם  איך להתמדד   — — האדם הקטן הילד את  ללמד  היא  החינך 

הילדים  את  שמכשיר  בית הספר,  באמת.  כדי להצליח בהם  מה לעשת 

 העיקרית

 הסיבה

 אלי

 ז

 .עברם

 רלנטי

 לא

 מזמן

 כבר

 ,חמר

 לשנן

 בעיקר

 מייתסי בש עגרל הייפיצב םנמז ברמ תא םיריבעמ נלש םידליהש ךכל

הלימדים.

 נילע החינכית.  בפרדיגמה  קנספטאלי  לשיני  מחיבים   נא לפיכך 

החינך  האם  לראת  המדרני  העלם   נינפב שמציב  באתגרים  להתבנן 

שלנ ענה עליהם.

שנים  ארכת  התפתחת  בתם  הפך  חיים   נא  בש המדרני  העלם 

לכפר גלבלי שב כלנ קשרים מבחינה חברתית, פליטית כלכלית.

על  לחית  יכלים  לא  כבר   נחנא  ,נרבטב לזה  זה   נרשקנש מהרגע 

ערכים  אלה  צרים.  לאינטרסים  דאגה  התחשבת  חסר   מכ ערכים  פי 

האנשת   בש מרגע  האגצנטרי.  האינדיבידאלי  הישן,  לעלם  ששייכים 

כל  על  שחלים  החקים  עליה  חלים  גלבלית  מקשרת  למערכת  הפכה 

מערכת כז בטבע.

גף האדם הא דגמה למערכת מקשרת כז .שיתף הפעלה ההרמניה 

בין כל תאי הגף מאפשר לגף לשמר על בריאת תקינה. כדי לשמר על 

Page 107: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 107/125

- - חינך ילדים ברח הערבת ההדדית

107

הגף כל תא פעל לטבת המערכת כלה. ההרמניה בין התאים  בריאת 

 תרמת

 הגף

 בריאת

 ,מדהימה

 משלמת

 למכנה

 הבריא

 הגף

 את

 הפכת

משמעתית גם לבריאת האישית של כל אחד מהתאים.

האפן שב פעלים התאים בגף מבטא חקית שחלה על קשרי הגמלין 

— יציבתה של כל מערכת תליה ביחסים ההדדיים ששררים  לכ עבטב

בין הפרטים שמרכיבים אתה.

)על אף  אי לכך, כל עד אנ ממשיכים להתייחס זה לזה בצרה אנכית

שהעלם הפך מקשר(, אנ פעלים בניגד לחקי הטבע. אנ נדמים בכך 

בגף חי שצרך לעצמ בלבד. במקרה של גף האדם התצאה היא  לתא 

— משבר בכל תחמי החיים. נלש הרקמב ,ינטרס לדיג

 ניניב םירשקה תשר תא גרדשל נילע ,הזה םימסקה לגעממ תאצל ידכ

חי  הא   בש העלם  בטבע  להכיר  חייב  אדם  כל  באמת.  גלבלית  לרשת 

לצד  אחרים.  אנשים  כלפי   לש ביחס  תלי   לרג ה-21  שבמאה  להבין 

 רגישים

 אנשים

 לבנת

 צריכים

 נא

 ,הלימדים

 של

 )טכנלגי

 חינך

(דיגיטציה

להמשיך   צריש אנשים  לעלם,  בהתייחסתם  אחראיים  אכפתיים  לזלת, 

ללמד כל חייהם.

מכל האמר עלה, כי העלם שמתגלה לעינינ בראשית המאה ה-21 

הא  בראש בראשנה  בלבד.  פליטי   א ילכלכ חמרי,  אינ זקק לפתרן 

זקק לפתרן חינכי. לא מן הסתם השיח הציברי שנצר סביב גלי המחאה 

 חברתי

 צדק

 מכ

 לערכים

 בחינך

 הצרך

 את

 מציג

 ,בישראל

 החברתית

ערבת הדדית.

כן  החברתית,  ההתפתחתית  ההתנהגתית,  הפסיכלגיה  אבת 

בעיצב  המכריע  הגרם  כי  קבעים  החברה,*  במדעי  עדכניים  מחקרים 

בתחם  כים  שמתפתחת  האינטר-סבייקטיבית  הגישת  הן  זה  לעניין  רבת  מיני  אחדת  דגמאת   *

 לעדנה

 כזש

 החברתית

 הפסיכלגיה

 בתחם

 חברתיים

 מחקרים

 כן

 ההתפתחתית

 הפסיכלגיה

 מכ םירפס ךרד )1971( דרבמיז פיליפ 'פרפ לש םסרפמה אלכה תיב יסינב לחה .הלדג תיתרשקת

"מחברים" ) )2011שמדגישים את השפעת הרשתת החברתית שלנ על עיצב חיינ ,כלה במחקרים 

חדשים שמקישים על אישית האדם בהתאם למידת השימש של בפייסבק

.("Self-Presentation 2.0: Narcissism and Self-Esteem on Facebook")

Page 108: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 108/125

- - ערבת הדדית

108

לחנך  לכן   .תא שמקיפה  הסביבה  היא   תגהנתה האדם  של   תישיא

 חיבית

 בצרה

 ילע

 שתשפיע

 ,נכנה

 לסביבה

 הילד

 את

 להכניס

 שריפ

את  שיציא  דר  כאן  כדי שיצמח   — מסקנה ראיים.  ערכים   ל תעניק 

העלם מהמשברים שבהם הא נתן, עלינ להשקיע ביצירת סביבה אחרת 

.נידליל

— הרצן ליהנת  כבר מילדת האדם הצעיר צריך להבין שהאגאיזם הצר

— הא הסיבה המרכזית לסבל שקיים בעלם המבגרים.  על חשבן הזלת

 מסגים

 הפעלת

 המחשת

 באמצעת

(לילדים

 להראת

 נילע

 ,במקביל

את   כפהי הדדית  הבנה  סבלנת  התחשבת,  של  יחסים  כיצד  שנים( 

חיינ לטבים יתר. בדיק כמ שיחסי האיזן ההרמניה ההדדית ששררים 

בטבע, יצרים הרמניה מאפשרים את קים החיים.

 החשוים

 העקרונות

 עשרת

חינוך לעולם הגלולי

המרכזי  ההשפעה  גרם  היא  הילדים  סביבת   — אדם  ונה  סיה   .1

על הילד. לכן עלינ ליצר ביניהם מיני-חברה, משפחה קטנה, שבה כלם 

להביא  יצליח  שיפרח  רק  לא  כזאת,  בסביבה  דאגים לכלם. ילד שיגדל 

 החיים

 אל

 יצא

 אלא

 ,ב

 שטמנים

 הפטנציאל

 היצירתית

 כל

 את

 ביטי

 לידי

לבניית חברה דמה גם בעלם שנמצא מחץ  עם תחשת שליחת דאגה 

למסגרת הבית-ספרית.

— ילדים מתרשמים למדים מהדגמאת שאנ מספקים להם,   .2דוגמה

התכנים  מכלל  מהמדיה  אישי מהמרים מההרים שלהם גם  גם באפן 

שהם נחשפים אליהם.

 ,צר

 ידע

 בתחם

 ממחה

 רק

 ניא

 מרה

 הלימד

 בתהליך

 —שוויון

 .3להיתפס  אמר  אך  הילדים,  מן  יתר  בגר  אמנם  שהא  מחנך,  גם  אלא 

להתנהג כ"אחד משלהם", שתף לדרך. כך הא יכל להעלתם בהדרגה 

השין  לעקרן  אחת  דגמה  הלימד.  היבטי  לכל  תקף  זה  מעלה.  מעלה 

Page 109: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 109/125

- - חינך ילדים ברח הערבת ההדדית

109

היא שבמהלך השיער הילדים המחנכים ישבים במעגל משחחים יחד, 

."העיניים

 גבה

 מתנהלת

 השיחה

גדלים,  הילדים  משחקים  באמצעת   — משחקים דרך  לימוד   .4

הכלי  הא  משחק  לדבר.  דבר  בין  הקשר  את  מבררים  מתפתחים, 

שבאמצעת הילד מכיר את העלם. למעשה, ילדים למדים מהחיה. לכן, 

הכרחי לשלב משחקים כמתדה המרכזית בעבדה עם ילדים. נכן לבנת 

עברם משחקים שמהם כל ילד יבין שהא לא מצליח בלי האחרים, שכדי 

.ל ליעהל קר הלכי הבט הרבחש ,םירחאל רתל ילע חילצהל

 בש בשבע  מיחד  ים  להקצת  יש   — שועיים  וסיורים  טיולים   .5

מקם  אל   א הטבע  אל  הספר,  בית  לכתלי  מחץ  אל  יצאים  הילדים 

רחק כלשה ,בהתאם לגיל הילדים, כגן: גני חית, פארקים, בתי חרשת, 

יש  כן   מכ תיאטראת.  סרטים,  צילם  אתרי  חקלאיים,  יישבים  מפעלים, 

 :כגן

 נייח

 על

 שמשפיעת

 האנשית

 המערכת

 פעלת

 כיצד

 אתם

 ללמד

 — עד אבת  בתי  ממשלה,  מסדת  חלים,  בתי  בנקים,  דאר,  משטרה, 

השנים  התהליכים  מהם  הילדים  את  ללמד  ניתן   תעצמאבש מקם  כל 

הסברים   בלשי הסיר  במהלך   .נמלעב החיים  מעגל  את  שמרכיבים 

.ארש המ לע ןיד םייקתי ירחא

גיל  קבצת  מאמצת  הבגרת  הגיל  קבצת   — צעיר מלמד  וגר   .6

 כך

 .הלאה

 כן

 ,מהם

 הצעירים

 את

 חנכים

 הצעירים

 ליא

 ,יתר

 צעירת

כלם מרגישים שתפים לתהליך הלימד, רכשים כלים חיניים לקשר עם 

אחרים.

הילדים  הלימדי,  מהתהליך  כחלק   — ל"קטנטנים"  משפט  תי   .7

"לשחק" מצבים שבהם הם נתקלים בחיי הים-ים: קנאה, שליטה,  צריכים

משחקי כח, שקר רמאת. עליהם לשחק את המצבים הלל ,לאחר מכן 

לנסת לערר יחד תהליך שכלל למידה, ביקרת בירר חברתי משתף. 

באמצעת חית כאלה, ילמד הילד להבין להרגיש את האחר. הא יפנים 

את  מקבל  לא  הא  שכרגע  אף  על  צדקים,  להית  יכלים  אחרים  שגם 

Page 110: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 110/125

- - ערבת הדדית

110

דעתם. הא יבין שמחר גם הא יכל להימצא במצב דמה, שלכל אדם לכל 

.לכלם

 בסבלנת

 להתייחס

 שיש

 בעלם

 מקם

 יש

 דעה

— ממלץ לתעד את הפעילית שבהן משתתפים   .8צילום הפעילויות

הילדים לאחר מכן לצפת בהן יחד. כך הילדים יכל להתבנן על עצמם 

מהצד, לראת כיצד הגיב במקרים שנים, לנתח את השיניים שהם עברים 

לפתח יכלת של רפלקציה עצמית.

— כדאי מאד שכל קבצה בת   .9קוצות קטנות עם מספר מחנים

 15-10ילדים תלה בשני מחנכים. כמ כן, ילה את הקבצה איש מקצע 

קבצתיים- בהיבטים  פסיכלגיים-התפתחתיים  בהיבטים  המתמחה 

חברתיים.

— על ההרים לתמך בבית בתהליך החינכי   .10תמיה של ההורים

— לדבר עם הילד על חשיבת הערכים שלמד בבית  שמתרחש בבית הספר

להנחיל  לא  בדאי  אלה,  ערכים  פי  על  להתנהגת  דגמה  להת  הספר, 

.להרים

 הדרכה

 קרסי

 לפתח

 יש

 כך

 לשם

 .אחרים

 ערכים

Page 111: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 111/125

111

ית  תר ח ה חמ ןי

י מלו ע י ל כל כ ר שמל

"ההדדית

 הערבת

 באר

 הכלכלה

" :הספר

 מתך

 2011תיחרט בספרי ההיסטריה כשנת מפנה, שבה שני אירעים  שנת

— אזרחים, הגי  ברחבי העלם לרבים   מרג תינמז  ב  שחרתהש םיננכמ

היא   נלש הנכחית  החיים  צרת  האם  לתהת   — החלטת מקבלי  דעת 

.הרציה

האירע הראשן הא המחאה החברתית שהחלה במדינת ערב הביאה 

להפלת משטרים. בהמשך התפשטה המחאה לארה"ב, שכלכלתה מקרטעת 

מתקשה להתאשש. משם למדינת אירפאית המצית בקשיים כלכליים 

משמעתיים, שזכ לכיני מדינת ה- ,PIIGSהיינ פרטגל, איטליה, אירלנד, 

גרמניה   מכ יציבה,  שכלכלתן  מדינת  על  גם  פסחה  לא  היא  ספרד.  ין 

ישראל. המחאת הלל הציא מילינים לרחבת בדרישה ל"צדק חברתי" 

חברתיים  פערים  של  יצירתם  את  שאפשרה  הכלכלית  השיטה  לשיני 

כלכליים הלכים גדלים ברחבי העלם.

Page 112: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 112/125

- - ערבת הדדית

112

האירע המכנן השני הא המשבר הכלכלי העלמי. הכלים הכלכליים 

 ,לשקים

 כסף

 הזרמת

 ,ריבית

 הפחתת

(ההחלטת

 מקבלי

 לרשת

 דמעש

קרנת  הקמת  הכלכלה,  את  להבריא  במטרה  אדירים  תקציבים  הפניית 

סיע עד( לא הצליח לעצר את הידרדרת הכלכלה השקים הפיננסיים. 

כלכלת משקים ברחבי העלם לא הגיב כפי שצפ התיארית הכלכלית 

המסרתית  הקלאסית  התיארית  של  התאמתן  חסר  עקב  המכרת, 

בהתפתחתה.  האנשת  הגיעה   ילאש המקשר  הגלבלי  העלם  לחקי 

 בעל

 קשרים

 החברתית

 הכלכלית

 המערכת

 האדם

 בני

 כל

 בש

 עלם

כרחם בקשרי גמלין הלכים מתהדקים. העלם החדש הא עלם גלבלי-

אינטגרלי שב לכל אירע, בין אם אסן טבע א זיהם איר בין אם משבר 

כלכלי, יש השפעה עלמית, התלת ההדדית בין כל פרטי המערכת היא 

מבהקת.

ברר ששני אירעים אלה, המחאה החברתית המשבר הכלכלי העלמי, 

נחשף  הכלכלית,  החברתית  מערכת,  שתי   שגפנ עת  בזה,  זה  קשרים 

ביתר שהעל אירעים אלה הייתה  הקשר העמק ביניהן. ההבחנה החדה 

ביטי  היא  שהכלכלה  אנשים,  עמדים  המספרים  הכלכלה  שמאחרי 

.ניניב םייתרבחה םיסחיל

לקשרים   מרג הטכנלגית  ההתפתחת  הבינלאמי  בסחר  הגידל 

בינינ להתחזק להתעלת מעל מדינת תרבית. העלם הפך  החברתיים 

על  לרעה  להשפיע  החלה   נינבש כלכלה  אתה  אלם  קטן.  גלבלי  לכפר 

היחסים בינינ .נראה כי הגלם קם על יצר .השיטה הכלכלית המבססת 

אינדיבידאליזם  אגרסיבית,  תחרת  על  אישי,  רח  למקסם  השאיפה  על 

צריכה מגזמת, גבתה קרבנת רבים יצרה אי שין כלכלי חברתי קיצני 

רעב,  בחרפת  חיים  מילינים  מאת  הבינלאמית.  במערכת  מדינת  בתך 

 כפה נספים  רבים  בסיסיים.  בריאת  שירתי   א גג  קרת  ללא  אחרים 

למבטלים איבד תקה.

ביכלת המפתחת של המין האנשי במשאבים של כדר הארץ יש 

אדם   ליפא שיישאר  בלי  נרמלי,  קים  לצרכי  אפטימלי  מענה  לתת  כדי 

Page 113: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 113/125

- - בין מחאה חברתית למשבר כלכלי עלמי

113

אחד בעלם ללא מזן, ללא קרת גג, א מתחת לק העני. המשבר העלמי 

 שצריך

 שיני

 .המציאת

 מחיב

 לשיני

 עדת

 הם

 העלם

 ברחבי

 המחאת

יצא  כפעל  האדם  בני  בין  הגמלין  בקשרי  בראשנה  בראש  להתרחש 

האדם  בני  בין  היחס  החברתית.  הכלכלית  החיים  במערכת  גם  מהם, 

האינטראקציה החברתית צריכים לקבע את אפי הכלכלה לא להיפך.

תצאת המשבר מרגשת בכל העלם נגעת בכל אחד מאיתנ .חסר 

ליחסים החברתיים החדשים  כי נתאים את הכלכלה  שיי המשקל דרש 

 ,חברתית

 לכידת

 ,אכפתית

 ,הדדית

 דאגה

 על

 המבססים

 ליחסים

 ;ניניב

כפי  הדדית,  לערבת   נייה הכלל,  ברחת  הזלת  בצרכי  התחשבת 

שמתבקש מהתלת ההדדית בינינ בעלם הגלבלי-אינטגרלי.

אם נפנים את העמק את המשמעת של אתה רשת קשרים הדקים 

הא  הרשת  לאתה   ניניב הקשרים  של  ההתאמה  חסר  כי  נבין   ,ניניב

המרגש בנ כמשבר, כדי להתאים את עצמנ אליה עלינ להשתנת. חקי 

 נילעש

 החקים

 הם

 העלמית

 המערכת

 את

 המניעים

 ההדדית

 הערבת

לאמץ גם ביחסים בינינ .הדאגה ההדדית, המעבר מההסתכלת הצרה רק 

על הצרכים של עצמי להסתכלת גם על צרכי הכלל, עמדים בבסיס של 

עקרן הערבת ההדדית. סגירת הפער בין חקי העלם הגלבלי-אינטגרלי, 

שאלי התפתחה האנשת בתהליך אבלציני טבעי, לבין אפיין של מערכת 

היחסים בינינ מערכת החיים הכלכלית החברתית, תבטיח למין האנשי 

.חברתית

 כלכלית

 יציבת

 הרמניה

 ,שפע

 ,טב

 עתיד

הפתרן למשבר העלמי מתחיל אפא בעבדה על ההתקשרת החדשה 

בינינ .רק כך נכל לסגר את הפער.

Page 114: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 114/125

Page 115: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 115/125

115

ורט  פ מ םיני י נ ע ןכו ת

פתח דבר................................................................................. 5

מבנה הספר............................................................................. 7

9 ..............................................לה תפהמ — חלק א

עלם חדש ............................................................................... 11

שרשי הערבת........................................................................ 21

המהפכן הראשן............................................................. 22

משחק החיים.................................................................. 24

מיחידים לעם.................................................................. 26

28 ........................................................עלמית

-כלל

 ערבת

אנחנ הטבע............................................................................ 31

השלמה הדדית............................................................. 33

אצרת הטבע איכת הסביבה ....................................... 34

בדרך לאיזן.................................................................... 37

צירי לידה....................................................................... 38

הדרך המעשית ........................................................................ 43

44 ........................................................הציברי

 השיח

 שיני

כחה של סביבה............................................................. 45

48 .......................... טליזיה, אינטרנט תקשרת בין-אישית

הסברה, מדעת הבראה................................................ 50

תעסקה הכשרה........................................................... 51

53 .............................................................. עקרנת החינך

ביחד נאיץ את השיני...................................................... 57

58 ...................................................נייח

 של

 הפרסם

 מסע

61 ............................................................................. צדק חברתי

כיצד מגיעים להסכמה?.................................................. 63

התעלת מגישת הערבת ההדדית.................................. 65

Page 116: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 116/125

116

— ונים חרה חדשה..................................... 69  קלח

71 ......................................................................הזדמנת

 משבר

חקית חדשה................................................................. 71

אין לאן לברח................................................................ 72

72 ........................................................................... במרנג

זמן השיניים האיכתיים.................................................. 73

פתרן משתף................................................................. 73

74 ...................................................................  ?מדע

 למה

התפתחת טבעית..................................................................... 75

75 ............................................ הטבע אינ סבל חסר איזן

מהי התעלת שבאיחד?.................................................. 76

76 .............................................. אפשר גם בלי רעב עלמי

משה גדל יתר מצעצעים............................................. 76

סלידרית חברתית.................................................................. 79

למה להם לא לי?........................................................... 79

79 ........................................................ מהי ערבת הדדית?

80 ..................................................................... מה שין?

המתאגרף, המשקפפר הצדק החברתי ......................... 81

82 .................................................................... סלם חדש

82 ..................................................................... מתי כבר...

83 .....................................קודמים

 פרסומים

 —נספחים

העם צמא לערבת הדדית........................................................ 85

93 ......................................................... הדרך אל הצדק החברתי

99 ......................................................... הצעה לעדת טרכטנברג

105 ......................................... חינך ילדים ברח הערבת ההדדית

111 ................................. בין מחאה חברתית למשבר כלכלי עלמי

117 ......................................................................הערות

"הערות"............................................ 123 אודות תנועת

Page 117: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 117/125

117

ות רעה

כך עלה ממחקר מקיף שנערך ב- 27מדינת באיחד האירפי במשך שלש שנים,   1

פרסם ב- 4.9.11באתר: 

www.reuters.com/article/2011/09/04/us-europe-mental-illness-

idUSRE7832JJ20110904

www.themarker.com/wallstreet/1.1471932 :באתר

 13.9.11-ב

 פרסם

 2

www.themarker.com/wallstreet/1.660994 :רתאב 26.6.11-ב םסרפ  3

www.themarker.com/wallstreet/1.1517960 :רתאב 7.10.11-ב םסרפ  4

מרקר"  ב"דה  אבריאל  איתן  של   תבתכ מתך   חקלנ פישר  סטנלי  של   ירבד  5

www.themarker.com/markets/1.1519821 :)10.10.11(

www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4141757,00.html פרסם ב- 31.10.11באתר:   6

:)14.07.11( "כלכליסט

 להט

 איתי

 של

 תבתכ

 מתך

 חקלנ

 גלדין

 איאן

 של

 ירבד

 7

www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3524272,00.html  

מאמר של סבר פלצקר פרסם ב"ידיעת אחרנת" ב- ,2.11.11כן באתר:  8

www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4142857,00.html  

יע תפהש םלו ע "כ שד ח ה  םלו ע ה ת רי דג מ ,עדו נ  י טי ר הר ח ןעדמ ,סנדי ג  י נו תנ ופ' רפ  9

זציה  י ל ולגה" ,סנדי ג ר ו נתוני  רח ה,  הל  ."הטי ל ש מכלל    שיצ ולם  ע " ,"ונתו

מס' 32: , גיליון מה לענייני ח רה — מפנה

וך:  ת וקחת", פמ היי ר

www.kibbutz.org.il/mifne/articles/20010101_mefukahat.htm

www.haokets.org :רתאב ,20.10.11-ב םסרפ רמאמה  10

 ,1983עמ' 49. הלל צייטלין, אל"ף י"ת של היהדות, ירשלים  11

Page 118: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 118/125

- - ערבת הדדית

118

ראשית יא, א.  12

 ...העניין

 נתקלקל

 החטא

 מפני

 אבל

 ...אחת

 אגדה

 כלם

 יהיש

 הייתה

 הבריאה

 כנת

" 13

התיקן לזה התחיל בדר הפלגה... היינ שתחילה עשה פירד בכלל המין האנשי 

שמאל  כלם אגדה אחת" )רבי   שעייש דיתעל היהי בדר הפלגה... גמר התיקן 

"האזינ ,"שם משמואל, ירשלים תש"כ, עמ' רמא.  ברנשטיין מסכטשב, פרשת

להלן: ברנשטיין, שם משמאל(.

 ,2008 "לך לך מארצך", תי ר"ש א, ישראל הרב ברך שלם אשלג, מאמר  14

עמ' ( .77להלן: הרב"ש, כתבי רב"ש(.

חז"ל מדגישים כי אחד הדברים הבלטים שלימד אברהם היה להתבנן בזלת בעין   15

טבה: "כל מי שיש ביד שלשה דברים הלל ,מתלמידי של אברהם אבינ ...עין 

טבה, רח נמכה, נפש שפלה" )מסת אות, פרק ה, יט(.

, קידשין ע, ע"ב.לי

 תלמוד

 16

עיניים, תחילת  מאור  בספר  תנעת החסידת,  הבעל שם טב, מייסד  מבא בשם   17

גמילת חסדים אצל אברהם כדאי  כמך"  "אהבת לרעך  בעניין "חקת".  פרשת

 ,שיער

 להם

 שאין

 פגבש

 חסדים

 גמילת

" :ם

"הרמב

 של

 הבאים

 ירבדב

 גם

 לעיין

אף על פי שכל מצת אל מדבריהם הרי הן בכלל אהבת לרעך כמך. כל הדברים 

שאתה רצה שיעש אתם לך אחרים, עשה אתה אתן לאחיך... שכר הליה מרבה 

עברי  מאכיל  בה.  שנהג  החסד  דרך   ניבא אברהם   קקחש החק  הא  הכל  מן 

משנה תורה, ספר שפטים, הלכת  מלה אתן" )הרמב"ם,  דרכים משקה אתן 

אבל, פרק יד, א-ב(.

"מי שהא עבד ביתר מרץ, המצבים האל יכלים להית בכל שעה שעה, המצבים  18

 ,ש

"הרב

( "'ים

 בכל

 ילע

 מתגבר

 אדם

 של

 רצי

"חז

 רמאש

 מה

 הז

 ...לצא

 משתנים

"יתרצצ הבנים בקרבה", תי ר"ש א, עמ' 88-87(. מאמר

"הסלם" לספר הזהר,  )"בעל הסלם"(, מחבר פירש הרב יהדה לייב הלי אשלג  19

 ,2009עמ' ( .426להלן: אשלג, כתבי  "החירת", תי על הסולם, ישראל מאמר

בעל הסלם(.

ראשית יב, ה, פירש רש"י.  20

פרקי דרבי אליעזר, פרק כד.  21

. ,די הבר תישארב  22

הרמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכת ע"ז, יג.  23

שם, יד.  24

Page 119: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 119/125

- - הערת

119

.72 'עמ

 ,ה

"תשנ

 ירושלים

 ,  רכות

(, עין יה,קוק

 ה

"הר י

(קוק

 הכהן

 יצחק

 הר רהם  25

 גדל

 הלך

 הדבר

 היה

 ,'אברהם

 בית

 אנשי

'ארקנש

 גדלה

 קהילה

 ילא

 צבקתה

" 26

עד שנעשה קהל עדת ישראל" )ברנשטיין, שם משמואל, עמ' רמא(.

— הסיע עצמם מן האחה". מסיף  רא פירש רש"י לראשית לז, יז: "נסע מזה  27

 פסב םרג הז .ךמע רבחתהל םיצר םניאש נייה ,החאה ןמ ןמצע עיסה" :ש"ברה

"אהבת חברים", תי  של דבר, שעם ישראל נכנס לגלת מצרים" )הרב"ש, מאמר

ר"ש א, עמ' 14(. 

 מאמר

 ,ש

"הרב

( "מצרים

 בחינת

 הא

 ,עצמית

 אהבה

 הנקרא

 ,שבאדם

 הקבלה

 שרש

" 28, עמ' 110(.

א

 ש

 תי

 ,"תא נעי רשאכ"

שמות ב, יא.  29

שמות ב, יג.  30

הרמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכת ע"ז, טז-יז.  31

 א, כז.רה

 שמות

 32

 ,ב

 רה

 שמות

 33

ת י ר "ש ג,  "הר סיני", כ הרח ה, ר ו הר "ש, מ מר ל  . "ע ,טפ ת ש ,י ל דו מלת  34

עמ' 2093.

, אלל תשס"ב, עמ' קצח.חדריו

הראי"ה קק,   35

"הערבת", כד, תי על הסולם, עמ' 395. אשלג, מאמר  36

"שמת", רפח. "הסולם", פרשת ספר הזוהר עם פירוש  37

 "מעריב

 יץ

 ספיר

 לכרמית

 שנתן

 ראין

 מתך

 מצטטים

 רטהיימר

 סטף

 של

 ירבד

 38

www.nrg.co.il/online/1/AR2/266/207.html?hp=1&loc=3 :)2.8.11(

אביב  תל   ,'הקטנות

 יום

'

 החיים

 אור

שפירא,  אברהם  בתך:  גרדן,  דד  אהרן   39

 ,1996עמ' 210.

אניברסיטת  הצאת  ארה"ב:   ,Te New Quotable Einstein קלפרייס,  אליס   40

פרינסטן,  ,2005עמ' 206.

 עסקים

 של

 פרספקטיות

 :בתך

 ,"הגלבליזציה

 של

 הבילגיה

" ,סאטריס

 אליזבת

 41.1997 ושינוי חרתי, ספטמבר

)ארה"ב: רעיון

 של

 יוגרפיה

רנר הייזנברג, מצטט על ידי רת ננדה אנשן בתך:   42

מייר בל,  ,)1987עמ' 224.

Page 120: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 120/125

- - ערבת הדדית

120

פרסם ב- 19.5.11באתר:  43

rspb.royalsocietypublishing.org/content/early/2011/06/07/rspb.2011.1006

www.sciencemag.org/content/333/6044/828.summary  :רתאב 12.8.11-ב םסרפ  44

) )IEAמעריכה שהביקש העלמי לאנרגיה צפי לזנק  סכנת האנרגיה הבינלאמית  45

בעלם עללה להפך ליקרה מזהמת מאד.   ,2035כי האנרגיה  ב- 40%עד שנת

התחזית השנתית של ה- IEAפרסמה ב- 9.11.11באתר:

www.themarker.com/wallstreet/1.1562370 

"כלכליסט

 עילם

 הראל

 של

 תבתכ

 מתך

 לקחים

 בירל

 פאטי

 ר

 של

 ירבד

 46

:)10.11.11(

www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3551451,00.html

:אר ,הבחרהל  47

www.worldwildlife.org/what/globalmarkets/fishing/whyitmatters.html

:אר ,הבחרהל  48

www.guardian.co.uk/environment/2007/aug/31/climatechange.food

פרסם ב- 6.5.11באתר:  49

www.cnsnews.com/news/article/hillary-clinton-raises-alarm-rising-food-prices

פרסם ב- 13.5.11באתר:  50

www.business.blogs.cnn.com/2011/05/13/30-of-all-worlds-food-goes-to-waste/?hpt=C2

:)1.11.11( "מרקר

-דה

"  שכטר

 של שר

 כת תו

 מתוך

 מצוטטים

 קמדסו

 מישל

 של

 ד ריו  51

www.themarker.com/wallstreet/1.1536345

ישראל  סיתם,  חיים  לאקולוגיה:  מוא  אקלגיה",  היא  כהן, "מה  דן  פרפ'   52

 ,1987עמ' 11.

"באת המדת השנת של הייסרים, למרק את הכרח הפיתח. אם ירצה המרגיש,  53

 הבסי ,דמע לע דמעל תימצע הריחב שפח לש הדימ ידיל אב רבכש ימ דחיב

לא(.  הקדש,  לדרך  קק,  מהם" )הראי"ה  להיפטר   החירכי אשר  גדלים  יסרים 

להרחבה בעניין שתי האפשרית העמדת בפנינ השלכתיהן, רא אשלג, "כתבי 

 .815 'עמ

 ,הסולם

 על

 תי

 ,"האחרן

 הדר

רא לדגמה את דברי של הראי"ה קק בעניין זה: "רק כשנהיה מה שאנ צריכים   54

להית, תשב להאנשית הסגלה העלינה... ממילא תתרמם כלה בגאן תכיר את 

, ירשלים תשנ"ג, עמ' קנה(.אורות

האשר שלה" )הראי"ה קק, 

Page 121: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 121/125

- - הערת

121

 ,1969עמ' נא. שמאל הג ברגמן, השמים והארץ, תל אביב  55

 ,"למדינה

 בדרך

"כרך

 ,תים

 ;1927 ,ראזסיט

 ,"מעמדית

 בעית

" ,בטינסקי

 זאב

 56

עמ' 175-174.

זוהר,  "יחי", תיב; תיקוני  "הסולם", פרשת הזוהר עם פירוש להרחבה רא :ספר   57

"נתיב תנינא"; אשלג, "הקדמה לספר הזהר", סעיפים ס-עא, תי  תיקן ל, ד"ה

על הסולם, עמ' 453-450.

הראי"ה קק, עין איה, שבת ב, ירשלים תש"ס, עמ' 99-98.  58

.25 'עמ

 ,ראשנה

 מהדרה

 ,ד

 ה

"הראי

 אוצרות

 ,קק

 ה

"הראי

 59

עמ'  מטר,  וצ ת  ה ,2011 תל י ים,  ר וחמ ,רלו פ סמי י 'גו יס  ק טסי ר כ  סלו קי נ  60

.12

הניסי שעקב אחר פעילת המח בזמן יצירת זיכרנת שא, נערך על ידי פרפ' ידין   61

שרת  דלן ד"ר טלי  ריימנד  ממכן יצמן, ביחד עם פרפ'  מיכה אדלסן  דדאי 

 חדשות

 ,המון

"זיכרן דברים", בתך:  אר ,הבחרהל .ןדנלב 'גלק יטיסרביניהמ

.2011ספטמבר

 ,64גילין

 ,ידידותית

 שפה

 מדע

 ,2001עמ' 21. אריך פרם, אמנות האהה, לד  62

 ,1961עמ' 220. מרטין בבר, "חינך בחינת עלם", עם ועולם, ירשלים  63

רקר" )22.9.11(:  מ-הד"  ימן ו נ  תרפ לש הת תכ מ  םי חו קל סרפ הננ ר ר"ד לש הי ר ד  64

www.themarker.com/markerweek/1.1480608

"כלכליסט" ) )25.3.10שנערך  דברי של פרפ' כריסטאקיס נלקח מראין למסף  65

 שנה

 32במשך

 שנערך

 מעקב

 על

 מבססים

 הנתנים

 .שחט

 דן

 להט

 איתי

 ידי

 על

אחר כ- 12אלף תשבי העיר האמריקאית פרמינגהם:

www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3399712,00.html

במיזם  להעביר  שהזמן  מיחדת  בהרצאה  זאת  מסביר  כריסטאקיס  פרפ'   66

www.ted.com/talks/nicholas_ :תאצרהב הייפצל ."ED" ההרצאת הבינלאמי

christakis_the_hidden_influence_of_social_networks.html

www.themarker.com/wallstreet/1.1484076 :באתר

 26.9.11-ב

 פרסם

 67

הנתנים פרסמ ב- 16.9.11באתר:  68

www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4123200,00.html

www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000693618 :רתאב 31.10.11-ב ןכ

Page 122: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 122/125

- - ערבת הדדית

122

  תל י וחד,  מה ץו יקה ,תיחרז הר ח לש ויפה: מודל   שדח ולריך ק, עולם  69

.2002

להרחבה, רא מאמר   Te Earth Is Fullמאת תמס פרידמן, הפרשן הבכיר של   70

ה"ני ירק טיימס" )7.6.11(:

www.nytimes.com/2011/06/08/opinion/08friedman.html?_r=4&ref=opinion  

ות י תר ח ות  תשרל י  מדק ה המחקר  ן  ו כממ ים  נ ע דמה של  מחקרם  וצ ות  ת  71

-קגניטיבית בפליטכנין  RPIבני ירק, פרסמ ב- 26.7.11באתר:

www.scnarc.rpi.edu/content/minority-rules-scientists-discover-tipping-

point-spread-ideas

קישורים:  הנ"ל,  ברבאשי.   לסל-טרבלא פרפ'  של   רקחמ את  גם  לדגמה   אר  72

.2004 , למשכל, תל אביבהרשתות

 של

 החדש

 המדע

דד בן גרין, "מהפכת הרח", בתך: חזון ודרך, כרך ראשן,  ,1951עמ' 34-31.  73

בפאנל   רמאנ בישראל,  דיטשה בנק  של  הנציגת  מנכ"ל  שרץ,  בעז  דברי של   74

 פתתשה לנאפב .ץראב םירזה םיקנבה דגיא "סבלג" מיחד שכינס העיתן הכלכלי

 למשבר

 נערכים

 הם

 כיצד

 לראת

 הייתה

 סניכ

 מטרת

 ,בישראל

 זרים

 בנקים

 מנהלי

) )18.10.11באתר  הנכחי. את סיכם הדברים ניתן לראת בכתבתה של אפרת פרץ

www.globes.co.il/news/article.aspx?quid=1057,u1319062129813 "גלבס": 

&did=1000691044

דברי של פרפ' שטיגליץ לקחים מכתבת של תמר זלצר ב"כלכליסט" )28.8.11(:  75

www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3529472,00.html

 - .26.8.11פורסמו תר: ,CNBC-ל ןוי יר ורמ נ רשיפ ילנטס לש ויר ד  76

www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000676993

)" )1985הפסיכלגיה של עלת שקעה". בתך: התנהגות  ארקס האל, בלמר קתרין  77

.35:124-140 ,החלטות

 קלת

 ותהליך

 ארגונית

 .2011 פרפ' אייל ינטר, "הטייקן החברתי". בתך: הערות, גילין מס'  ,1ספטמבר  78

Page 123: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 123/125

123

"

הער ות

"

ועת נ ת

 

ות דו

למטרה לה  שהציבה  חינכית-חברתית,  תנעה  היא  "הערבת"  תנעת

להעלת את חשיבת ערך הערבת ההדדית בקרב עם ישראל באנשת כלה. 

"קבלה לעם" העלמי, כדי להביא להכרה בסיבת  היא הקמה על ידי ארגן

.נרתפל

 דרכים

 להציע

 ,נייח

 תחמי

 כל

 את

 המקיף

 המשבר

 של

 מיקל

— גברים,  "הערבת" פעילים אזרחים מכל שכבת האכלסייה בתנעת

נשים בני נער מכל המגזרים המעמדת השנים בחברה, ללא הבדל מין, 

דת גזע.

הערבת  ערץ   ,)www.arvut.org( הערבת אתר  נמנים:  מפעליה  על 

העגל"  "השלחן  פריקט בפייסבק;  "הערבת"  קבצת  )arvut.org/live(

חינך  פעילית  שיח,  מעגלי  שבע,  מדי  העלם  הארץ  ברחבי  שמתקיים 

"הערבת". שנת הצאת לאר ב- 300,000עתקים של עיתן

החברה  של  אפייה  על  מברך  חברתי  דין  מתקיים  שבהם  בימים 

"הערבת"  תנעת אחדת.  מתך   ילא לגשת  נדרשים   נלכ הישראלית, 

המרכבים  האתגרים  מל  אל   זה האחדת  את  לחזק  למטרה  לה  קבעה 

הניצבים בפני החברה הישראלית.

לתפיסתנ ,שיני חברתי יכל לצמח רק מלמטה, תך שיני ערכי בקרב 

  מסה קריטית של אנשים, בעקבתיה בדעת הקהל כל .אנ מזמינים את

את , לקחת חלק פעיל בשיני, כי העם צמא לערות הדדית.

Page 124: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 124/125

arvut.org

ת. .  3227פתח תקוו ,  | 49513טל' 1-700-707-200

Page 125: ARVUT Hadadit

7/18/2019 ARVUT Hadadit

http://slidepdf.com/reader/full/arvut-hadadit 125/125

ו  יננו יודעים דיוק ל ן פנינו מועדות,  היום על פרשת דרכים. העולם נמצ

יזו צורה חדשה עתידים לל וש חיי המשפחה שלנו, הכלכלה, התר ות והחינוך, 

צירי כ ר מורגשת וויר. ה נושות חווה כעת ת  של שינוי גדול  ך תחושה 

הלידה של העולם החדש, מס ירים גדולי החוקרים מכל גווני הקשת המדעית.

ם נרצה כך ו ל . המצי ות הגלו לית החדשה מחיי ת  כולנו סירה חת,

ו חת   הקשר הנדרש מ יתנו. הד רים נוגעים לכל חד  מהו טי ותנו לדעת 

יחד. לזוגיות שלנו, לשלום ילדינו, למקום הע ודה, למדינה מ יתנו ולכולנו גם 

של י ההתפתחות  ככל שנקדים להכיר ת   העולם הסו ותנו.  שלנו ולמצ

פחות צער ו יתר הצלחה. שלפנינו, כך נוכל לע ור ותם טחה,

 הספר

 ."הער ות

"תנועת

 ל ור

 שמוצי ה

 ספרים

 הר שון סדרת

 הו

 זה

 ספר

ח רה  של  ל נייתה  המעשית  הדרך  ומגדיר ת  הנוכחי  מצ נו  מנתח ת 

ח רה  שערכיה יהיו ער ות הדדית, התחש ות, סולידריות ו חריות משותפת. 

ת הרוגע ו ת השמחה שכל כך חסרים היום. שתספק לנו ת ה יטחון,

ה ית

 

ער ות

המ ריך לעולם הח ש