Embed Size (px)
DESCRIPTION
2nd issue of Spitz - The first Hebrew magazine in Berlin
Citation preview
וגם: ארזת לבד? | הקולטוריסטים | החרשן | לפתוח יומנים | טריוויית ברלין | ועוד
סיפרו לכם שלא צריך המון כסף כדי להסתדר בברלין, ושאם יש לכם אזרחות גרמנית הג’וב סנטר יעזור לכם. הכל נכון. אבל מהר מאוד תגלו שגם בעיר הכי מגניבה בעולם - עדיין צריך לעבוד.
אז איך מתפרנסים בברלין בלי גרמנית משופשפת? מדריך
וממה תחיו?
שפיץ2 2012 / תשרי תשע“ג | גיליון ספטמבר
I s rae l i s @ Ber l i n
פרעצל, עבודה4 איך להרוויח כסף בברלין בלי גרמנית מושלמת
חנה יגר, לירז אקסלרד
ארזת לבד10 טל שחם, 10 שנים בעיר, עונה על השאלון
יואב ספיר
יאללה קום, מתנדב14 ישראלים שמתנדבים בגרמניה - יש דבר כזה
תומר דותן
החרשן22עברן המחתרתי של שתי כנסיות בפרנצלאוור ברג
יואב ספיר
האם אתם ברלינרים?16 חידון טריוויה חגיגי לכבוד יומולדת 775 לברלין
מיקי ריס
לפתוח יומנים12 אירועים ישראליים בברלין
הקולטוריסטים20 האישה שמחברת בין עולם האמנות הישראלי והגרמני
שירה סברדלוב
טייק 81 פסטיבל קולנוע ישראלי עצמאי ראשון בברלין
סיון שביט
שפיץ2012 / תשרי תשע“ג ספטמבר
תוכןהעניינים
האם גם לכם לקח זמן להתרגל לעובדה, שכשגרמני או גרמנייה אומרים “בשנה הבאה”,
נגיד בחודש מאי, הם מתכוונים לינואר הבא?למרות שהלוח העברי נדחק מזמן מרוב המסגרות
בארץ לטובת הלוח הגרגוריאני )“לועזי” או “אזרחי” בשמו המעוברת(, מעגל החיים הישראלי
במהותו עדיין מתבסס עליו. העובדה שפתיחת שנת
הלימודים - בגנים, בבתי הספר ובמוסדות האקדמיים - מוצמדת גם היא פחות או
יותר לתחילת השנה היהודית, בוודאי מסייעת לקבע את התחושה ש”בשנה הבאה” בעברית/ישראלית משמעו
“אחרי הקיץ”, “אחרי החופש הגדול”, וכמובן הגרסה
האהובה מכולן - “אחרי החגים”.
אולי משום כך היה לנו חשוב להוציא את גיליון מספר 2 של “שפיץ” עם תחילת
השנה החדשה. אם אנחנו לא מוקפים במוספי חג על שלל פרויקטיהם )“ממי מירי בוהדנה תבקש סליחה השנה?”(, ומסביב הכל נמשך לגמרי כרגיל )אנשים נוסעים כאן
ביום כיפור!(, קיווינו לפחות לנכס לעצמנו מעט מהחגיגיות שמגיעה בילט אין עם חודש תשרי.
נראה שנושא “החגים” כרוך ברשימה לא קצרה של נושאים שמאלצים ישראלים שחיים בחו”ל לשאול את עצמם שאלות שלא בהכרח עולות
באופן יומיומי על שולחנם של רוב היהודים בישראל: על זהות ישראלית לעומת יהודית, על
הגדרות והחופש להימנע מהן, על רגשות, אמונות וסתירות. לחלקנו יש תשובות נחרצות, אחרים
מעדיפים להישאר עם השאלות. שני נושאים שכיכבו לאחרונה בכותרות
המקומיות וגם קצת בישראל נכנסים ככל הנראה גם הם לאותה רשימה: הדיון הציבורי בגרמניה
על טקס ברית המילה, ותקיפת הרב דניאל אלטר. אף שמדובר בסוגיות פחות “ישראליות”
ויותר “יהודיות” במובהק, הן בוודאי מעלות לכל הפחות שאלות רלבנטיות לישראלים שחיים כאן
בברלין - כל אחת ואחד בהתאם להשקפת עולמם ואמונתם. ועם זאת, אנחנו לא עוסקים באופן ישיר בסוגיות האלה בגיליון שלפניכם, משום
שהמנדט שלקחנו על עצמנו הוא להגיש לכם תכנים שלא תמצאו במקום אחר, ולא את מה שכבר נלעס בתקשורת המקומית ו/או
הישראלית. מה יש בגיליון? ניסיון
לסייע לישראלים החדשים בברלין )ומי יודע, אולי
גם לכמה ותיקים( להבין איך אפשר להתפרנס כאן עוד לפני שמשפצרים את
הגרמנית, בדגש על תעשיית הסטארטאפים המשגשגת בעיר;
כתבה על פסטיבל קולנוע ישראלי עצמאי ראשון שייצא
לדרך באוקטובר; פרויקט מעניין בשם “קום-מתנדב” שמביא צעירים ישראלים להתנדב בגרמניה;
חידון טריוויה לכבוד חגיגות 775 לברלין, וכמובן המדורים הקבועים )אם אפשר כבר לכנות אותם
כך בגיליון השני(. נשמח לרעיונות, תגובות והערות:
[email protected] facebook.com/SpitzMagazin
כתבו לנו גם במידה שאתם מעוניינים לקבל את המגזין בחינם עד הבית.
קריאה מהנה ושנה שפיצית לכולנו,
טל אלון
שיפה ושונה תהא השנה
BERLINS GRÖSSTE ZEITUNG
* *
SONNABEND, ZKZ 20321. SEPTEMBER 2012 NR. 239/35
GEGRÜNDET 1877Redaktionsschluss: 0.09 Uhr
70CENT
Es bleibttrocken20° TV Dwayne Johnson in Die Jagd zum
magischen Berg 20.15 Uhr | Sat.101805-6 300 30*
Ihr Axel Springer 24h-ServiceFür Fragen, Kritik, Anregungen *14 Cent/Minaus dem Festnetz/Mobilfunk max. 0,42 ¤/Min
Nach dem Schock über denbrutalen Angriff auf Rabbi-ner Daniel A. (53) zeigt dieHauptstadt jetzt Solidarität.Politiker, Prominente undganz normale Berliner tra-
gen in der Z die jüdischeKopfbedeckung Kippa, umdamit ein klares Zeichengegen Antisemitismus zu setzen. Berlin trägt Kippa. Seiten 2/3
BERLINTRÄGTKIPPA
FOTO
S: R
ICH
AR
D, Y
UN
CK
(3)
MEI
SSN
ER, D
APD
Ein Zeichen der Solidarität nachdem Überfall auf den Rabbi
Ramos-Wechselgeplatzt!
Seiten26/27
Ach, Hertha
Nach der Trauung Kutschfahrt durchBerlin – Seite 10
Detlef D! Soost heiratetseine Familie
Heutewieder
202-malBares
S. 14
Ulli Zelle (61),„Abend-schau“-
Reporter
Frank Henkel (48,CDU), Innensenator
Andrej Hermlin (46),Jazzmusiker
Peter Raue (71) Kunstmäzen
KlausWowereit(58,SPD),Regie-renderBürger-meister
Rabbiner Daniel A.
FOTO
: EN
GLE
R
וגם: ארזת לבד? | הקולטוריסטים | החרשן | לפתוח יומנים | טריוויית ברלין | ועוד
סיפרו לכם שלא צריך המון כסף כדי להסתדר בברלין, ושאם יש לכם אזרחות גרמנית הג’וב סנטר יעזור לכם. הכל נכון. אבל מהר מאוד תגלו שגם בעיר הכי מגניבה בעולם - עדיין צריך לעבוד.
אז איך מתפרנסים בברלין בלי גרמנית משופשפת? מדריך
וממה תחיו?
שפיץ2 2012 / תשרי תשע“ג | גיליון ספטמבר
I s rae l i s @ Ber l i n
עורכת | טל אלוןעיצוב | אשר ולך
איור השער | אביטל יומדיןDigital Media Produktion, Berlin | דפוס
Herausgeber: Jüdisches Bildungszentrum Chabad
Lubawitsch Berlin e.VMünstersche Straße 6, 10709 Berlin
לשפיץ דרוש/ה מנהל/ת פרסום ושיתופי פעולה. בשלב זה העבודה
כפרילנס על בסיס עמלות. ניסיון רלבנטי קודם וידיעת גרמנית
- יתרון. קורות חיים אנא שלחו [email protected]ל
8 4
14
16 20
יהדות בכותרות
Arm aber sexy )ענייה אבל סקסית(, הסלוגן המוכר שטבע
ראש עיריית ברלין קלאוס ווברייט לעירו, משמש בדרך
כלל כדי להתמקד בצידה השני של המשוואה, כלומר בהיבטים
האטרקטיביים של ברלין. והם רבים כמובן. אבל מי שבוחר לחיות בעיר הזאת, חייב לקחת בחשבון גם את הצד האחר, זה של העוני היחסי, הגורם לכך שבמקביל ליתרונות
הרבים של ברלין, אחד האתגרים הגדולים שהחיים בה מזמנים
הוא מציאת מקורות פרנסה. ואם אקדמאים גרמנים בברלין נאלצים
לבחור בעבודות “יוממות” - עבודות הדורשות נסיעה לערים אחרות )commuting באנגלית,
Berufsverkehr בגרמנית(, מה יגידו מהגרים עם גרמנית מפוקפקת? אין ספק שהעצה
הטובה ביותר שניתן לתת למי שרוצה להתפרנס בברלין היא
ללמוד גרמנית, וכמה שיותר מהר. ישראלים בעלי אזרחות גרמנית זוכים לעשות זאת בצורה נוחה, בתמיכת הג’וב סנטר. אבל אלו
אפשרויות עומדות בפני מי שבאים לברלין ללא אזרחות, ללא קשרים
ומבלי לדעת את השפה? ריכזנו עבורכם את הרעיונות הבולטים
וכיוונים אפשריים לחיפוש.
Silicon Allee :הכי שווההמיקום המרכזי באירופה, עלויות שכירת המשרדים הזולות יחסית,
אוכלוסיה צעירה ובינלאומית וסקס אפיל שאי אפשר לכמת, הפכו את
ברלין בשנים האחרונות לכר היי-טק פורה. חברות סטארטאפ צצות בזו Airbnb, SoundCloud,( אחר זו
Wooga ו-6Wunderkinder הן רק כמה מהבולטות(, ויותר ויותר חברות
בינלאומיות מקימות משרדים בעיר )Google, Groupon ו-PayPal כבר
כאן(. בכל החברות שפת העבודה והתקשורת היא אנגלית, כך שאם
אתם דוברי אנגלית ברמה גבוהה ויש לכם מה להציע בתחום - זה המקום
עבורכם. השכר אמנם עשוי להיות נמוך ביחס לשכר במשרות מקבילות
בארץ, וכמובן ביחס למשרות מקבילות בערים אחרות בגרמניה, אבל צריך לזכור שגם עלויות המחיה נמוכות
יותר.מבין החברות שהוזכרו, PayPal היא
ללא ספק המעסיקה הגדולה ביותר כיום של ישראלים בברלין, והיא
זו שיכולה להציע משרה גם למי שאינם באים מרקע של תיכנות/ניהול מערכות מידע/ניהול פרויקטים וכו’.
הסניף הברלינאי של פייפאל כולל כ-150 עובדים, ובמחלקה הישראלית, שהוקמה באוקטובר 2011, עובדים בין
25 ל-30 ישראלים. התפקיד היחיד המוצע בימים אלה לישראלים הוא שירות לקוחות. המועמדים נדרשים להציג אישור עבודה ולהגיע מוכנים להליך מיונים שלא היה מבייש שום
סיירת: “עוברים הרבה ראיונות, צריך לספק שמונה ממליצים, ונערכת בדיקת
רקע על-ידי חברה חיצונית”, מספרת עובדת לשעבר. העבודה בימים א’-ה’, בין 8 בבוקר ל-16:30 או בין 9
ל-17:30. איפה לבדוק?
www.google.com/about/jobs//locations/berlinwww.paypal-deutschland.de//jobsairbnb.com/jobssoundcloud.com/jobs/jobs.groupon.de/offene-stellen
בנוסף לאתרי החברות, יש כמה אתרים כלליים שכדאי לבדוק:
חסאם לוי, יועץ SEO שוודי שנולד
באיראן ועבד בגוגל, הקים בלוג המרכז משרות שוות מעשרות חברות בעיר ,SoundCloud, Twago, Wooga(
6Wunderkinder ועוד רבות(. המודעות מכסות את תחומי התוכנה,
עיצוב, שיווק ויחסי ציבור, ניהול מוצר, מכירות, שירות לקוחות והתמחויות.
berlinstartupjobs.com
האתר Toytown Germany, הרואה עצמו כבית של הקהילה דוברת
האנגלית בגרמניה, מרכז לא רק משרות רבות לדוברי אנגלית, אלא גם פורומים
פעילים שיעזרו לעושים את צעדיהם הראשונים במדינה. האתר הוקם בשנת
2002 כמאגר מידע לדוברי אנגלית במינכן, אולם עם הזמן וההצלחה, התרחב המיזם לגרמניה כולה, עם
תת-אתרים המוקדשים גם לברלין, פרנקפורט והמבורג.
www.toytowngermany.com//berlin
האתר הבא מתיימר להיות עם היד על הדופק הפועם של מה שזכה
לכינוי “Silicon Allee”, ולהביא את החדשות והמשרות החמות בסצנת
הסטארטאפים הברלינאית. לצד כתבות שבועיות המסכמות את היצע
המשרות, יש גם כתבות פרופיל עם יזמים מקומיים, מידע על כנסים,
סקירות של אפליקציות וכו’.venturevillage.eu/jobs
,craigslist בגרסה המקומית שלרשימת הדיוור שנוסדה כבר ב-1995 על-ידי קרייג ניומרק בסן פרנסיסקו
והפכה ללוח מודעות אינטרנטי המככב ב-50 מדינות, תוכלו למצוא מגוון עבודות, מפוקפקות יותר ופחות,
התמחויות תמורת גרושים והרבה Artist” אנשים הזויים. מודעות נוסח
looking for a muse” הן עניין שבשגרה, ולא כל המשרות המוצעות
מסתפקות בידיעת אנגלית בלבד, אבל הוא בהחלט שווה פשפוש ביקורתי.
berlin.en.craigslist.de
הכי זמין: מסעדנותגרמנית מגומגמת בלבד תמקם אתכם
אחר כבוד במטבח, בתפקיד בישול )זאת כמובן אם יש לכם הכשרה כלשהי. במקומות לא בררניים אולי אפילו שירות במטבח הצה”לי נחשב(, או
במקרה הסביר יותר - בשטיפת כלים. אם אתם מקווים לפגוש לקוחות פנים מול פנים ולגלות בעצמכם האם נכון
המיתוס שהגרמנים מתקמצנים בטיפים,
הרי שתידרשו להוכיח רמת תקשורת בסיסית לפחות. A2 פלוס היכרות עם מונחי המסעדנות הרלוונטיים יכולים
להספיק, במיוחד אם מדובר במסעדות הידועות בהיותן דוברות אנגלית.
איפה לבדוק?התחילו במסעדות ובבתי קפה באיזור
הבית שלכם, בשתי החומוסיות בבעלות ישראלית בעיר )זולה וסבבה(, ובשתי
המסעדות האלה: The Bird www.thebirdinberlin.com White Trash Fast Food www.whitetrashfastfood.com
הכי ברלין: שווקי פשפשים ואוכל
אם אתם רוצים לצאת עם הכישורים הקולינריים או האמנותיים שלכם לדרך
עצמאית, או שנאגרו לכם יותר מדי בגדים בארון, אתם בעיר הנכונה. ריבוי שווקי האוכל והפשפשים, והחיבה של המקומיים לוינטאג’ ולכל מה שנראה מיוחד ונמכר מתוך דוכן, מאפשרים כמעט לכל אחד למצוא את מקומו,
אם כי לא בטוח שכדאי להסתמך על ההכנסה הזאת לצורכי תשלום שכר דירה. מבחינת שפה, מספיק ללמוד
כמה משפטים בסיסיים בגרמנית, 45
עובדי עצות
גם לדוברי גרמנית רהוטה מציאת עבודה טובה בברלין אינה עניין של מה בכך, אבל זה לא אומר שאתם צריכים להתייאש. ברלין ממצבת את עצמה כבירת הסטארטאפים של אירופה, ואם לא תצליחו להתברג למשרה באנגלית באחת החברות הנחשקות - ריכזנו לכם עוד כמה רעיונות לג’ובים שלפחות ישלמו את שכר הדירה
חנה יגר
מדריך
איור: אביטל יומדין
2
שקשורים למחיר ולמה שאתם מוכרים. כמובן שבכל השווקים צריך להזמין
מקומות מראש, ואופן הצגת הסחורה יכול להיות על דוכן שכור מהשוק
עצמו )כ-30 יורו, אפשר לחלוק עם כמה אנשים(, שולחן מהבית )משלמים
כ-7 יורו למטר( או שמיכה/מזוודה )חינם, אבל צריך להגיע מוקדם כדי
לתפוס מקום(. הכנסות גבוהות וסדירות יותר יכולות להגיע ממכירת אוכל בשווקים, אבל
זו מצריכה כמובן היערכות לוגיסטית מורכבת יותר, והוצאת אישור לממכר
מזון מה-Buergeramt. בחלק מהשווקים ידרשו לראות את האישור
עוד לפני שישכירו לכם דוכן, ייתכן שיש כאלה שפחות מקפידים. מה
שכן, בטוח שלא תרצו להיתקל בביקורת של ה-Ordnungsamt בלי אישור. חובה שהדוכן יהיה על משטח
שאינו הרחוב, שיהיה בו לפחות מגן יריקות )פלסטיק שקוף שמפריד בין האוכל ללקוחות(, ולעתים דורשים
גם חיבור למים זורמים או ג’ריקן גדול בהישג יד.
דוגמאות: Mauerpark - הכי גדול והכי יקר
)מבחינת עלויות דוכנים(. אפשר להזמין דוכן במקום לשבוע העוקב, או לקרוא מידע באנגלית ולהירשם
אונליין/בטלפון: www.mauerparkmarkt.de/ anmeldung_en.html
NowKoelln - מתקיים ב-Maybachufer בימי ראשון, אחת
www.nowkoelln.de/ .לשבועייםseiten/anmeldung
Boxhagenerplatz - קשה להשיג מקום משום שהרוב קבועים.
www.boxhagenerplatz.deArkona Platz - שוק אוכל קטן בימי
שישי ושוק יד שנייה בימי ראשון.www.troedelmarkt-arkonaplatz.de/index.html
Kollvitzplatz – שוק אוכל בימי שבת.
הכי גמיש: עבודות לא קבועות
קטגוריה רחבה מאוד - החל מניקוי בתים, דרך בייביסיטר, מתן
שיעורים פרטיים )עברית, כלי נגינה ועוד( ועד הדרכת טיולים
בעברית ודוגמנות עירום לחוגי ציור - הישראלים בברלין עשו ועושים כמעט הכל. על העבודות שומעים
בעיקר מפה לאוזן ובאתרים דוגמת קרייגסליסט )ראו לעיל(, או שפשוט
צריך להציע את עצמך במקומות כמו קבוצת ישראלים בברלין
בפייסבוק ובלוחות המודעות של הקהילה היהודית.
הכי כחול לבן: שגרירות ואל על
עבור מי שמחפשים להישאר בקשר הדוק עם המדינה, עבודה בשגרירות ישראל או משרת אבטחה בתחנת אל
על בברלין יכולות להתאים. השכר לא רע, כולם מסביב “אחים”, ומדברים
עברית רוב היום. אז מה הקץ’? המשרות הפנויות המעטות בשגרירות שזמינות לברלינאים מצריכות הפעלת קשרים כדי לשמוע עליהן בכלל, וכדי להתקבל אליהן בפרט, ואילו בתחנת
אל על השעות קשות )לקום ב-5 בבוקר זה עניין שבשגרה(, העבודה שוחקת
והעובדים נדרשים להתחייב לשנתיים.www.elal.co.il/elal/ hebrew/elaljobs/he_jobs_html.200711_iframe
לבעלי רקע בהדרכת ילדים ו/או בהוראה, כדאי לבדוק גם אפשרויות
תעסוקה במסגרת חוגים לילדים בעברית )במבינים, קומזיץ( ובמסגרת
גנים ובתי ספר יהודיים. [email protected]
10
קורנליה הופה )Hoppe(, אחראית גיוס בחברת Springstar המספקת שירותי מעטפת לסטארטאפים בתחילת דרכם, חולקת כמה טיפים חשובים למגישים
קורות חיים לחברות בגרמניה )גם אם באנגלית(:תמונת פספורט: לא חובה, אבל מאוד עוזרת. במיוחד אם מגישים מועמדות למשרות ייצוגיות כגון מכירות
פרונטליות, שיווק, כוח אדם ועוד.תחום: לציין תמיד באיזה תחום פועלת כל חברה
.ynet-שעבדת בה, כי בגרמניה לא מכירים את בזק ופירוט סמכויות: רצוי בנקודות, וכמה שיותר מקיף.
הגרמנים לא מפחדים מניירת.שתי גרסאות לקורות החיים: לא חובה, אבל בהחלט
מומלץ, בעיקר אם יש מאחוריכם קריירה עשירה. גרסה אחת יכולה להיות מקוצרת ולכלול רק תאריכים, שמות
החברות, תחומי העיסוק שלהן והגדרות התפקידים, בעוד שהגרסה המורחבת תכלול גם את הסמכויות
הספציפיות של כל תפקיד.בלי חורים: יש לציין חודשים ושנים בתקופות העבודה. בסטארטאפים יהיו לרוב סלחניים יותר לגבי “חללים”,
בעוד שבחברות מעונבות יותר עלולים להרים גבה. אם נקבע לכם ראיון: הגיעו מוכנים - גם מבחינת
שיעורי בית על החברה, וגם מבחינת השליטה שלכם בכתוב בקורות החיים שלכם )במקרה שמישהו אחר
עזר “לשפץ” אותם(.
קורות חיים - הגישה הגרמנית
כמקובל בימינו, השיקוף הראשון של המציאות החדשה נוצר בפייסבוק.
יום אחד, לפני זמן לא רב, נפתחה שם Israelis in Hi-Tech -“ :קבוצה חדשהBerlin”, וישראלים החיים בברלין הוזמנו
להשתתף באירוע שכותרתו “הפגישה הראשונה של ישראלים ודוברי עברית המתעניינים באינטרנט ובטכנולוגיות
מידע”. זה עבד: לאירוע הלא-וירטואלי הגיעו כארבעים ישראלים, שצירפו
שולחנות לכדי צורה בלתי מזוהה ב”מקום של יאיר פרץ” במלון ארטים.
ולא סתם זה עבד: הקבוצה והמפגש מחברים שני טרנדים חזקים בברלין
העכשווית: גידול מתמשך במספר הישראלים בעיר מצד אחד, ופריחת תחום ההיי-טק - ובייחוד תרבות הסטארטאפים
- מצד שני. ברלין שואפת להיות מרכז הסטארטאפים של אירופה, ולפחות כרגע
נראה שהיא נמצאת בדרך לשם. בעיני עובדי התעשייה בעיר, היא כבר שם.
כמו בכל כנס היי-טק בכל מקום בעולם, היה במפגש רוב גברי מובהק. גילאי
עשרים וקצת עד חמישים פלוס-מינוס. היו שם מהגרים ותיקים שנמצאים שנים בגרמניה, והיו חדשים, כולל אחד שהגיע
רק שלושה ימים קודם לכן. היו פועלי תעשייה חרוצים )כמוני(, סטודנטים
שמקווים ומנסים להשתלב בתעשייה, וגם סקרנים שמחפשים אולי את הדרך
פנימה - כשכירים או כיזמים. את המפגש )שאמור להפוך למסורת( יזמו רפאל
קסטרו, איטלקי שלמד וחי כמה שנים בירושלים ושומר לנו, הישראלים, פינה
חמה בלב; ואיתמר וייס, מנהל פיתוח בחברת upcload, שעוד נחזור אליה
בהמשך. בעוד שבישראל הסצנה מלאה בגברים צעירים חדורי מוטיבציה וכובד ראש,
בברלין היא מזכירה גן של ילדים היפראקטיבים שרצים בטירוף בין
סדנאות, הרצאות, כנסים, אירועי האקינג כאלה ואחרים, ובין לבין עוצרים לרגע כדי להריע אחד לשני, להתפעל, לחלק
היי-פייבים לכל עבר ולהתמוגג עוד קצת מכמה כל העסק מסעיר. הסצנה בברלין היא מאוד “גוד וייבז” - כולם
חברים של כולם וכולם מפרגנים לכולם, ובהתחלה זה נעים ואחר כך קצת מייגע,
כל ההיי-פייבים האלה. הפגישה שלנו, ישראלים בהיי-טק בברלין, היתה מצד
אחד נטולת מגניבות ברלינאית, ומצד שני נטולת כובד הראש של פגישות מקבילות
בישראל. ואולי טוב שכך. האירוע כולו היה עטוף בהרגשה טובה, שמחה פשוטה
על עצם המפגש. אורח הכבוד של הערב היה אסף מוזס. מוזס הגיע לברלין כסטודנט, וביחד עם שותף גרמני )סבסטיאן שולצה(, שהכיר כבר ביום הראשון ללימודים, הקים את
upcload, סטארטאפ שפיתח תוכנה ייחודית המאפשרת לרוכשי בגדים
באינטרנט לוודא שהפריטים שבחרו אכן מתאימים למידות גופם. וול סטריט
ג’ורנל הכתיר את החברה ב-2011 בתואר הסטארטאפ הכי מבטיח בגרמניה, כך שמוזס הוא בהחלט יזם עם הוכחות.
עם זאת היה נחמד להיווכח שהוא נטול פוזה לחלוטין, נעים, גלוי. מוזס יכול
לשמש השראה למי שלא מחפש להיות דווקא שכיר בתעשייה, אלא שוקל להעז ולפתוח חברה משל עצמו. זה זול וסקסי לפתוח סטארטאפ בברלין, ולדברי מוזס יש בה מקורות רבים להשגת מימון, ועם
זאת הוא ממליץ בחום לחבור לשותף גרמני - מישהו שיהיה חלון הראווה של
החברה מבחינת שפה, תרבות, קצב, סגנון )וכמובן בירוקרטיה(. upcloud עצמה
כבר גייסה לא מעט מיליונים בזכות הרעיון של מוזס, אבל חלק מהמשקיעים
אפילו לא פגשו אותו, משום ששולצה נשלח לעמוד בחזית. למי שבכל זאת
מסתפק בלהיות שכיר בתעשייה, אנגלית דווקא מספיקה.
ברלין היא אולי מרכז הסטארטאפים של אירופה, או בדרך לשם, אבל מבחינת
תנאים היא רחוקה מעמק הסיליקון ואפילו מישראל. המעבר שלי מעבודה
בסטארטאפ ישראלי לסטארטאפ בברלין היה כרוך בירידה במשכורת. אין כאן
גם רכב עבודה, ואין ארוחות צהריים על חשבון הברון.
מצד שני, יש עלייה משמעותית בשעות הפנאי: שבוע העבודה שלי קוצר בשש
שעות, מספר ימי החופשה הוכפל, הביטחון התעסוקתי שלי גדל.
לדאבון הלב, בשני המקומות מאמינים באופן ספייס. בישראל שטיחים מקיר
לקיר, כאן רצפת עץ - אבל בשני המקומות אין קירות. ומה שעוד לא
השתנה זו הרוח, יש שיאמרו היומרה: בשני המקומות רוצים, מקווים, לכבוש
את העולם. אני התחנכתי בתרבות הסטארטאפים הישראלית, שבה אתה
מוותר בפועל על שאר היבטי חייך. האם אפשר לכבוש את העולם בין עשר לשש?
אני מקווה שכן.
הכותבת היא מנהלת מוצר בחברת Soundcloud ובעלת הבלוג
lirazaxelrad.wordpress.com
לכבוש את העולם בין עשר לשש
לירז אקסלרד
Silicon Allee-ישראלים ב
צילום: באדיבות בועז ארד6
יש לכם רעיונות נוספים? שתפו בעמוד הפייסבוק שלנו:
facebook.com/SpitzMagazin
כי הוא פשוט טוב. כמות הכישרונות ביחס למדינה הקטנטונת שאנחנו מגיעים ממנה עצומה. ישראל היא
הדבר הכי חם כרגע בעולם הפסטיבלים הבינלאומיים, ולכן יש הצדקה
לפסטיבל ישראלי בברלין ולא רק לפסטיבל יהודי. הפסטיבל שלנו עצמאי
ברוח, צעיר, בועט, נועז ולא פוחד להיות גם פוליטי. נראה לי שהצופים
יהיו מופתעים. הם עומדים לראות סרטים שאין סיכוי שהיו מוקרנים
בברלינלה או בפסטיבל היהודי”.אז מה זה בעצם קולנוע “עצמאי”? אם התקציב הוא שקובע את מידת
העצמאות, הרי שרוב רובו של הקולנוע הישראלי עונה על ההגדרה. הופנר
מבהיר: “לעיתים אפשר לטעות ולחשוב שכל סרט דל תקציב הוא עצמאי.
נכון שהרבה סרטים עצמאיים אינם בעלי תקציב גדול, אבל אלה מתוכם הנעשים במטרה לפנות לקהל כמה
שיותר רחב, לעורר קונצנזוס ולהצליח מסחרית - מפסיקים לעמוד מבחינתי תחת הכותרת ‘סרט עצמאי’. ישנן גם דוגמאות לסרטים שמתוקצבים יפה
והעובדה הזאת לא גורעת מעצמאות הבמאי ומהאמירה שלו. ה’נותנת’ של הגר בן אשר, שיוקרן בפסטיבל, הוא
דוגמה מצוינת לכך”. הוכנר: “אני מסכים לחלוטין. הפסטיבל יציג סרטים
כמו ‘התחלפות’, ‘השוטר’ ו’אודם’, שזכו לתמיכה גדולה מקרנות הקולנוע
בישראל ועדיין הם אלטרנטיביים ברוחם ובהחלט רואים שעומדים מאחוריהם אמנים ולא מפיקים”.
עצמאות הפסטיבל באה לביטוי כאמור גם בכך שהוא אינו נתמך על ידי שום
מוסד גרמני או ישראלי. הוכנר: “זו יוזמה של שני אנשים פרטיים שאין
להם הרבה כסף ולוקחים סיכון כלכלי עצום כדי לקיים את הפסטיבל”.
אוהבים את החוצפהכאמור, פסטיבלי קולנוע ישראלי קיימים
כבר במקומות אחרים בעולם וברלין בהחלט אינה ייחודית בהקשר הזה, אבל האם גם בתחום הקולנוע, כמו בתחומים
אחרים, מתקיימים יחסים מיוחדים בין ישראל לגרמניה? ברק היימן, במאי
ומפיק סרטים ישראלי עצמאי, אמנם לא יציג סרט בפסטיבל הקרוב, אבל
Life in( ”שניים מסרטיו - “הצלמניהStills( ו”סטאלגים - שואה ופורנוגרפיה
Stalags - Holocaust( ”בישראלand Pornography in Israel( - הם
חלק מהתוכנית השוטפת של קולנוע מובימנטו, שבו, כאמור, יתקיים
הפסטיבל. לדבריו, “גרמניה משמשת כמקום יותר ויותר משמעותי עבור
הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות. אולי כי קיים בישראל קולנוע טוב
בכלל, ודוקומנטרי בפרט, אולי בגלל אופיים החדש של היחסים בין ישראלים לגרמניה - יחסים שיש בהם כבר משהו
הרבה יותר שפוי, פחות טראומטי ומסובך, ואולי כי הישראלים שסביהם
היגרו לישראל מאירופה עוסקים בתכנים כמו בסרטים ‘הדירה’, ‘איי
שוט מיי לאב’ ועוד, סרטים שהגיבורים המרכזיים שלהם והתמות העיקריות
שלהן נטועים עמוק בגרמניה. יש סברה שמדובר גם בשאריות אחרונות של
רגשות אשמה גרמניים וסוג של אפליה מתקנת לטובת היהודים והישראלים.
אבל קרל לודוויג רטינגר, המפיק הגרמני השותף שלי ב’איי שוט מיי לאב’ ומי שמפיק איתי סרט חדש, טוען שיש משהו בסגנון הבימוי שלנו שהוא מאוד
משוחרר, חצוף במובן החיובי, נטול בושה ולא פוליטיקלי קורקט בהכרח, שהופך את היצירות שלנו למושכות
ולמפתיעות. במיוחד עבור הקהל הגרמני שרגיל לסגנון קצת יותר מאופק
ומרוסן”.
מיהו ישראלי?במסגרת הפסטיבל יוקרנו גם סרטים של
יוצרים ישראלים המתגוררים בברלין. האם סרטים שהם יוצרים כאן עדיין
שייכים לקטגוריית “קולנוע ישראלי”? סרטיו האחרונים של הבמאי ליאור
שמריז, המתגורר בברלין בשש השנים האחרונות, ממחישים את מורכבות השאלה: “יפן יפן” צולם בישראל,
שוחק בעברית ונערך בברלין, “שבתאי בנסיגה” צולם חלקו בישראל וחלקו בגרמניה ושוחק בעברית ובגרמנית, ו-”Low Life Mythology” צולם
בגרמניה ומשוחק באנגלית ובגרמנית )כל השלושה יוצגו בפסטיבל(. “שפת
אם והמקום בו נולדת לא בהכרח מגדירים את מוצא הסרט”, אומר שמריז. “אני רוצה להיחשב כיוצר קוסמופוליטי ואני רוצה לעשות סרטים גם בעברית. השתתפתי לאחרונה בתחרות לסרטים גרמניים, ומה שהגדיר את ה’גרמניות’
של הסרטים היה אחת או יותר מהאפשרויות הבאות: המקום בו צולם
הסרט, מקור המימון, מגורי הבמאי או מקום הולדתו. כך שהסרט שלי
נחשב גרמני למרות שנולדתי בישראל. או קחי לדוגמא את איליה סולימן,
במאי שאני אוהב. הוא נולד בנצרת. בוויקיפדיה בעברית הוא מוצג כישראלי
ובוויקיפדיה באנגלית כפלסטיני”.כל הסרטים בפסטיבל יוקרנו בשפת
המקור )שאינה תמיד עברית(, עם כתוביות באנגלית.
במסגרת ששת ימי הפסטיבל ייערכו גם פאנלים פתוחים בנושאים כגון “מדוע
ברלין?” - על הבחירה של אמנים ישראלים לגור בעיר, “עסק קשוח!”
)!Tough Business( - על מעמדן של במאיות בתעשיית הקולנוע, וכן דיון
בין מפיקי קולנוע גרמנים וישראלים על אתגר ההפצה של סרטים עצמאיים.
אתר הפסטיבל:www.israelfilmfestivalberlin.com
בקרוב תצטרף ברלין לרשימה מכובדת של ערים ומדינות המקיימות פסטיבלי
קולנוע ישראלי, בהן ניו יורק, פריז, קנדה, אוסטרליה, הולנד ורוסיה,
Israel Film Festival ותחנוך את)IFFB(, פסטיבל Berlinעצמאי לקולנוע עצמאי,
המתקיים ללא שיתוף פעולה עם גופים ממלכתיים ישראליים
או גרמניים. בפסטיבל, שייערך בקולנוע )Moviemento( מובימנטו
בקרויצברג )ראו מסגרת( בין 18 ל-23 באוקטובר, יוקרנו כארבעים סרטים - סרטים
עלילתיים באורך מלא, סרטים קצרים וסרטי תעודה, בהם “השוטר” של נדב לפיד, “אודם” של יהונתן סגל, שלושה סרטים של דן וולמן, סרטים של ענת
אבן, “עזה-שדרות” של אריק ברנשטיין,
“ראיתי ג’ירפות בהודו” המתעד את להקת “ג’ירפות” ורבים נוספים. כמו כן הפסטיבל מתעתד לערוך מחווה לעמוס
גוטמן ולג’וליאנו מר-חמיס, ששיתפו פעולה בסרט “בר 51”.
הפסטיבל, בעל גישה צנועה ונאיבית משהו, זוכה לתמיכה של חברות
פרטיות, 15 מתנדבים מקומיים, וכן תרומות של אנשים פרטיים, שחלקם רכשו כרטיסי טיסה ליוצרים שיגיעו
מישראל ואף הסכימו לארח אותם בבתיהם.
את הרעיון להקים פסטיבל לקולנוע ישראלי עצמאי בברלין הגה הבמאי הישראלי יאיר הוכנר, מייסד ומנהל הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה
TLVFest, המתקיים בתל אביב מ-2006 והשנה נלחם על קיומו. כיוון
שהוכנר עסוק מאוד בפסטיבל התל אביבי, הוא משמש בפסטיבל החדש
כיועץ בלבד, יחד עם הבמאית ענת אבן, ואילו המנהלים והמפיקים בפועל
של הפסטיבל הישראלי-ברלינאי הם שני חבריו הגרמנים - מיכאל הופנר,
בעל חברת הפצה, ויורגן ברונינג, מפיק סרטים. את ברונינג פגש הוכנר ב-TLVFest הראשון. ברונינג התלהב
מתל אביב, מהפסטיבל ומסרטו של הוכנר “ילדים טובים”, פנה להופנר כדי שיפיץ את הסרט בגרמניה, וכך נוצרה
חברות בין השלושה המתקיימת בשנים האחרונות על הקו ברלין-תל אביב.
הופנר: “כשיאיר העלה את הרעיון של פסטיבל קולנוע ישראלי עצמאי בברלין, התחברתי אליו מייד. בישראל יש יוצרי
קולנוע דוקומנטרי, פיצ’רים וסרטים קצרים בעלי איכות גבוהה, שראוי
שייחשפו יותר בגרמניה”. הוכנר מסכים כמובן: “אני חושב שהקולנוע הישראלי
הוא מהמסקרנים ביותר בעולם כיום,
הקולנוע שראה
כבר הכל )Moviemento( קולנוע מובימנטו Kottbusser Damm( בקרויצברג22(, שיארח את פסטיבל הקולנוע
הישראלי העצמאי הראשון בברלין, הוקם כבר ב-1907. לדברי מיכאל
הופנר, אחד ממפיקי הפסטיבל, זהו בית הקולנוע הישן ביותר בגרמניה שעדיין מוצגים בו סרטים. הקולנוע
הוקם במקור על-ידי אלפרד טופ, ואחת הסברות היא כי שמו הוא
,”Kintopp“ המקור למונח הגרמניששימש בעבר כשם נרדף לבית
קולנוע. שמו של המקום השתנה כמה פעמים במהלך השנים, ומאז
1984 הוא נקרא מובימנטו. ב-2007 הפך הקולנוע בית לסרטים עצמאיים
ולפסטיבלים, ועל אף שהוא מכיל כיום שלושה אולמות, הוא מצליח לשמר
אווירה ייחודית ואינטימית שכבר אינה קיימת בקומפלקסים הענקיים של בתי
הקולנוע בקניונים. 8
זום-אין לקולנוע הישראלי
בשנים האחרונות הוקרנו לא מעט סרטים ישראליים בברלינלה ובפסטיבל הסרטים היהודי, אבל באוקטובר ייחנך
לראשונה פסטיבל שמוקדש כולו לקולנוע ישראלי עצמאי
סיון שביט
הוכנר | צילום: לורן בורסט
מתוך “השוטר“, סרטו של נדב לפיד
מתי הגעת לברלין?הגעתי באוגוסט 2001, כשהייתי
בת 25. סיימתי לימודי עיצוב מוצר בארץ ועסקתי בעיקר בטלוויזיה
ובעיצוב מועדונים. רציתי לעשות תואר שני בחו״ל ובחרתי בברלין.
למה דווקא ברלין?היו לי כאן חברים שהכרתי כשבאו לארץ במסגרת חילופי סטודנטים. התחברתי לאחת הבנות, ביקרתי
אותה כמה פעמים, וכשהתפנה אצלה חדר בדירה ידעתי שזו
ההזדמנות.
חשבת כבר אז שתישארי הרבה זמן?כן ולא. בתחושות שהיו לי אז, לא רציתי לחזור, אבל בראש חשבתי שבוודאי עוד אחזור. אבל זה לא קרה, החיים הם מאוד דינמיים.
פתאום היה לי כאן רגוע. לא עיצבנו אותי ברחוב, לא דחפו
אותי. היה לי נוח מאוד. יכולתי להוביל את הדברים לאן שרציתי,
כמעט ללא עכבות. אחרי שסיימתי את הלימודים כבר הייתי במערכת
יחסים, היו לי תוכניות, התחלתי לקבל עבודות.
מה מחזיק אותך כאן גם היום?אני נשואה לגרמני שבמקור הוא מהמבורג, אבל חי בברלין כבר
עשרים שנה. הוא מעצב אירועים. יש לנו שני ילדים, ילד בן חמש
וילדה בת שלוש. כמובן שגם העבודה והחברים.
איך את מטפלת בתוך המשפחה בנושאים כמו שפה וחגים?
הילדים שלי מבינים עברית משום שאני מדברת איתם עברית. בעלי לא
דובר עברית למרות כל הניסיונות. חגים לעומת זאת אינם הצד החזק
שלי. אבל חנוכה אנחנו חוגגים וגם עשיתי מסיבת חנוכה לילדים בגן, למרות שזה גן פרוטסטנטי. בראש
השנה אני מביאה תפוח בדבש לגן. הטורקים בגן חוגגים את ״חג
הסוכר״ ואני צריכה לאזן.
את רואה אתכם נשארים בברלין?כרגע כן. יש מעט מאוד ערים
בגרמניה שהייתי מוכנה לגור בהן. צריך להרוג אותי כדי שאחיה באסן, למשל. בברלין אני חיה בקרויצברג, כבר שמונה שנים. בהתחלה חשבתי
שאחרי שנה כבר אצטרך לברוח. אבל האיזור השתנה, נעשה מגניב
מדי. כנראה שהתבגרתי והגיע הזמן לעבור עכשיו למקום יותר רגוע.
לאן היית עוברת?בפנטזיה לשרלוטנבורג, כי יש שם
בתי ספר טובים יותר. נכון שיש עוד ישראלים בקרויצברג, אבל אני
מאמינה שבאזורים אחרים הזהות הישראלית של הילדים תתקבל
בצורה יותר חיובית.
הזהות הישראלית - או שמא גם הזהות היהודית?
אני יהודיה, זו עובדה. אני לא יכולה לראות את עצמי לא-יהודיה. אני לא
יכולה לשנות את זה וגם לא רוצה לשנות את זה. אני יכולה לקחת את זה למקומות שנוח לי איתם. בשורה
התחתונה, אני רואה את עצמי כיותר ישראלית מיהודיה.
ובהתחשב בכל הדברים האלה, טוב לך כאן?
מאוד נוח לי לחיות בברלין, להגיע
מהר למקומות אחרים באירופה. אפשר לחיות כאן טוב עם מעט כסף. אפשר ללכת לאיבוד, לא לראות את מי שלא רוצים וכן
ולראות את מי שכן רוצים.
יש מצבים שבהם את מתגעגעת לישראל?
אני מתגעגעת בעיקר לים. ספציפית לים הישראלי. למים שכל המדינה השתינה בהם לפני רגע והם תמיד
חמים. זה נורא כיף. פה האגמים קפואים, אני תמיד חוזרת חולה. חסרות לי גם המסעדות הטובות
בארץ, לשבת על החוף, זה לא קורה פה. גם פירות וירקות אין כאן כמו
בארץ, זה הדבר הראשון שאני קונה בארץ.
כל כמה זמן את מבקרת בארץ?בהתחלה ביקרתי יותר מפעם בשנה,
אחר כך זה ירד בהדרגה, וכיום בערך כל שנה וחצי.
אם תחזרו לישראל, מה היית לוקחת איתך מברלין?
אני לא מאמינה בלקחת דברים. צריך לחוות כל מקום כפי שהוא.
אפילו את התחבורה הציבורית של ברלין לא הייתי מביאה לארץ. אם
היתה רכבת תחתית בישראל הייתי מתעלפת בה מרוב דחיפות, המולה
ולחץ. לדעתי זו אחת הסיבות שבגללן אין באמת רכבת כזו
בארץ. אבל אולי שלג הייתי מביאה לישראל. הם צריכים להתקרר קצת.
שמת לב שאמרת כרגע ״הם״?)צוחקת( כן. אני לא רואה את עצמי ממש שייכת לשם. גם בטיסה לארץ מדברים איתי באנגלית או בגרמנית.
ואני עונה בכל שפה שמדברים איתי.
דבר נוסף שאת רוצה לומר לאומה?יש לי מעין מנטרה, מסר שאני רוצה
להעביר: הדבר הכי מופלא בחיים זה לעשות את כל מה שאתה חושב
שאתה לא מסוגל.
1011
לחוות כל מקום כפי שהוא
יואב ספיר
ארזת לבד?
שם: טל שחםגיל: 36
במקור: מאבן יהודה )אבל תיכון בתל אביב(
בברלין: מעצבת תפאורות “מתגעגעת למים שכל
המדינה השתינה בהם”, שחם. צילום: יואב ספיר
חגי תשרי הם אחת התקופות שבהן מורגש ההבדל בין החיים בישראל לחיים בניכר. בארץ החגים הם דבר מובן
מאליו, ואילו החיים בחו“ל מחייבים את מי שמעוניין לחוש בחג, לנקוט פעולה אקטיבית. ראשית כדאי לדעת, שמחוץ
לישראל נמשכים החגים היהודיים העיקריים על פני יומיים. הסיבה לכך היסטורית: בעבר נקבע ראש החודש - והחגים שבעקבותיו - על פי עדות שנמסרה בפני הסנהדרין על כך שהלבנה נראתה בהתחדשותה. בארץ ישראל, שבה פעלה
הסנהדרין, הספיקו להעביר את המסר, אולם מחוץ לה המידע לא תמיד הגיע בזמן. ליתר ביטחון קבעו שהחג יימשך יומיים. אף שכיום מועדי החגים ידועים מראש, המנהג נותר
על כנו.להלן לוח החגים בהתאם לזמני התפילה במרכז הישראלי של
:) Karl Liebknecht str. 34 10178 Berlin( *חב“ד ברליןראש השנה: יום בריאת האדם על פי המסורת. מנהגים
עיקריים: הדלקת נרות, תקיעה בשופר, אכילת תפוח בדבש/רימון.
16.9: תפילת מנחה-ערבית ב-19:00, הדלקת נרות ב-19:01. 17.9: שחרית ב-10:00, מנחה ב-18:45, הדלקת נרות וערבית
ב-20:08. 18.9: שחרית ב-10:00, מנחה ב-18:45, ערבית ב-20:00.
יום כיפור: יום תשובה, הכרה בחסרונות העצמיים ואפשרות לשוב ולתקנם. מנהגים עיקריים: צום, תפילה ולבישת לבן.
25.9: כל נדרי וערבית ב-18:40, הדלקת נרות ב-18:40. 26.9: שחרית ויזכור ב-10:00, מנחה, נעילה וערבית ב-18:15.
סיום הצום: 19:46. סוכות: חג האחדות, הכרה בגורם המשותף לכולנו. מנהגים עיקריים: בניית סוכה ושהות בה, ברכה על ארבעת המינים.
30.9: הדלקת נרות ב-18:28, מנחה-ערבית ב-18:30. 1.10: שחרית ב-10:00, הדלקת נרות ב-19:34.
2.10: שחרית ב-10:00, צאת החג ב-19:32. 3.10: בין 15:00 ל-18:00 תוכנית מיוחדת לילדים בסוכה של
.)Münstersche Str. 6, 10709 Berlin( בית חב“ד המרכזישמחת תורה: חג השמחה, כוח לאופטימיות ולחריצות
להמשך השנה. מנהגים עיקריים: הדלקת נרות, הקפות ועלייה לתורה.
7.10: הדלקת נרות ב-18:11, מנחה-ערבית ב-18:15. 8.10: שחרית ב-10:00, הדלקת נרות וערבית ב-19:18
)הקפות ב-19:00 בבית חב“ד המרכזי(.9.10: שחרית ב-10:00, ערבית ב-19:15.
* “שפיץ“ יוצא לאור בתמיכת חב“ד ברלין. לשאלות בנושא החגים ולפרטים נוספים ניתן לפנות
[email protected], 0176-84304709 :לרב נתן צוקרמן
יידישקייט למעוניינים
אירועים ישראליים בברליןלפתוח יומנים
מונטי פיורי היא להקה ישראלית שכל השירים שלה הם ב...איטלקית. חברי הלהקה - איתמר פינצי )שירה ומלודיקה(, אסא רביב )גיטרה(, אור אדרי )גיטרה בס(, עומרי בר )קלידים( ואירה רביב )תופים(, מגיעים לראשונה לשתי הופעות בברלין, ונראה שעם
“להיטי סאן רמו של שנות החמישים והשישים, משולבים עם סרף רוק ומקצב ים-תיכוני“, הם ישתלבו כאן היטב )www.montifiori.bandcamp.com(. כניסה: 6 יורו.
אחרי ההופעה - מסיבה “לבנטינית-פסיכדלית“ עם דיג’יי אוטו מאניק)www.soundcloud.com/cosmicshake(
21:00 ,20.9 Trickster - Oberbaumstr. 11
)Schlesisches Tor U1(21:00 ,26.9
Badehaus Szimpla Musiksalon - Revaler Str. 99)S+U Warschauer Str.(
הופעה26.9 ,20.9
להקת מונטי פיורי
מירב גור אריה, מנחה מורשה בשיטת גרינברג, מזמינה אתכן לבראנץ’ היכרות. בתוכנית: “להשאיר מאחור את הדימוי העצמי הישן על מנת להיות בטוחה בעצמך ולהצליח“, “נשים במערכות
יחסים - מה זאת אהבה?“, תרגולי התנסות בשיטה וכן זמן להחלפת דעות. המפגש ייערך באנגלית, הכניסה ללא תשלום.
שעות: 16:00-11:30Neue Schönhauser Str. 16, SFL/2. 10178 Berlin
[email protected], 0176-21624317
לנשים בלבד23.9
בראנץ’ וגרינברג
המפגש המסורתי של אילן וייס יתקיים כרגיל ביום שני הראשון של החודש, 1.10 בשעה 20:00. הפעם ייערך המפגש בסוכת בית הכנסת
Oranienburger Str. 28-בחצר בניין הקהילה היהודית בבתוכנית: איתי בוינג יספר על הגיור בדת היהודית ועל ניסיונו האישי
בתחום, וקרן שחר )Keren’s Kitchen( תציע כיבוד ממטבחה.
הרצאה1.10
השולחן הישראלי
לאור ערימות הספרים ההולכות וגדלות )הודות לתרומות של ישראלים בעיר(, והקושי לנייד אותן בכל פעם, החליטה מיכל
זמיר, יוזמת מפגשי החלפת הספרים בעברית, לפתוח את ביתה פעם בחודש למשך שעתיים, עד שיימצא חלל מתאים
לספרייה המתהווה. המפגש הקרוב ייערך ב-23.9 בשעות 18:00-16:00. אתם מוזמנים להגיע כדי להחליף ספרים, ואם תרצו גם להשתתף בשיחה על דרכים לקידום הקמת ספרייה
עברית בברלין. על הפרק: הקמת אתר, מציאת תוכנה לרישום הספרים, הקמת עמותה ועוד. עוגה, שתייה קלה
ותרומות לצורך הקמת הספרייה יתקבלו בברכה. לפרטים על מקום המפגש צרו קשר עם מיכל:
מפגש23.9
החלפת ספרים בעברית
מועדון “במבינים“ במערב העיר, פרויקט של ארגון הג’וינט האמריקאי, מציע מפגשים ופעילויות למשפחות יהודיות עם
ילדים קטנים בברלין )גילאי 7-0(. הפעילויות מתקיימות סביב החגים וכן במסגרת חוגים אחר הצהריים. המקום פעל עד כה בעיקר ברוסית ובגרמנית, אולם השנה - כנראה לאור הגידול המתמיד במספר הישראלים בעיר - הורחב היצע הפעילויות
בעברית ומלבד מפגשים בחגים מוצעים חוג מוזיקה, שעת סיפור, חוג ציור, לימוד יצירתי של קריאת וכתיבת עברית וכן קבוצת משחק בימי שישי אחר הצהריים. החוגים החדשים יחלו אחרי
סוכות. בלוח הזמנים באתר )שעדיין אין לו גרסה בעברית( מצוין ליד כל פעילות באיזו שפה היא מתקיימת.
לפרטים נוספים: bambinim-berlin.de, או בטלפון: .030-53097585
חוגים לילדיםמגוון תאריכים
יותר עברית ב“במבינים“
12 רוצים לפרסם אירועים
רלבנטיים לישראלים בברלין? שלחו לנו את הפרטים
צמד המילים ”מתנדב” ו”גרמניה” מעלה בראשם של ישראלים שלל
אסוציאציות, אפשר להמר שברובן מככבים בחורות ובחורים צעירים
ו/או גבוהים ו/או בלונדינים, שרופים מהשמש, ולמרות זאת )ואולי דווקא
בגלל זאת( בולטים בזרותם. אבל הנה אסוציאציה חדשה שכדאי לשקול
לצרף למאגר: הידעתם שגם צעירים ישראלים מגיעים לגרמניה במיוחד
כדי להתנדב?לכאורה הסיבות שבגינן כ-900 גרמנים מגיעים כל שנה כדי להתנדב בישראל
מובנות מאליהן. שם הארגון שאמון על הבאתם לארץ כבר מאז תחילת שנות
השישים של המאה הקודמת, “אות Aktion :הכפרה והשלום” )בגרמנית
,)Sühnezeichen Friedensdiensteמעיד כנראה על חלקן. אבל למה
שישראלים יתנדבו בגרמניה? לקתרין צימנס )35(, הרכזת הגרמנייה
Kom- של “קום-מתנדב” )בגרמניתMit-Nadev - עוד שכבה למשחק המילים בין שתי השפות(, הסיבות לכך ברורות: “אני חושבת ששירות
התנדבותי בגרמניה עבור ישראלים הוא
הזדמנות להכיר חברה ותרבות אחרים, לחוות את הקשר ישראל-גרמניה
וללמוד על עצמם ועל הקשר שלהם להיסטוריה. המתנדבים חוזרים לישראל
אחרי שנה עם רעיונות חדשים לגבי העתיד ומוטיבציה להמשיך ולהיות
פעילים בשדה הישראלי-גרמני. מעבר לכך, הם מקבלים אפשרות לשהות
שנה שלמה בסביבה אחרת לחלוטין, מה שמשפיע לטובה על ההתפתחות
האישית ועל העצמאות שלהם”. צימנס עצמה התנדבה במשך שנה
בבית אבות ברמת אפעל, שנה שהיא מגדירה כחוויה עמוקה מאוד, שגרמה
לה לקחת חלק מרכזי בפרויקט ההפוך. קום-מתנדב, תוכנית ההתנדבות
המאורגנת הראשונה לצעירים ישראלים בגרמניה, היא פרי סיעור מוחות
גרמני-ישראלי שנעשה ב-2009, ומאז 2010 פועלת בשיתוף פעולה עם מספר ארגונים ישראליים וגרמניים, בהם גם “אות הכפרה והשלום” )שהיה מעורב בעבר בשליחה של ישראלים בודדים
להתנדבות בגרמניה, ולאור זאת היה בין היוזמים של הפרויקט החדש(. במסגרת
התוכנית נשלחים מדי ספטמבר כעשרים צעירים ישראלים לגרמניה, ובימים אלה ממש מגיעים לכאן בני
המחזור השלישי של היוזמה. ליאור פינק )23( הוא בין מסיימי
המחזור השני. במהלך השנה החולפת הוא התנדב במועדונית נוער
בליכטנרדה )Lichtenrade(, שם העביר פעילויות חינוך בלתי פורמלי,
בעיקר בצורתו הספורטיבית. אני שואל אותו את השאלה הבלתי נמנעת, והוא
מונה את רשימת סיבותיו כישראלי להתנדב בגרמניה. הסיבה הראשונה
שהוא מעלה היא בת זוג גרמניה שהכיר עוד בארץ. מלבד זאת, כשהשתחרר מהשירות הלאומי שעשה, הוא לא
יישר קו עם מנטליות הטרקים בסוף העולם שמאפיינת משוחררים טריים, אלא חיפש דרך להמשיך את השירות הלאומי המשמעותי שסיים זה עתה.
לשתי הסיבות הללו מצטרפת השפה הגרמנית, שאותה החל ללמוד עוד בארץ, לפני שתכנן להצטרף לקום-
מתנדב, ואפשרויות התרגול האינסופיות שלה בגרמניה.
אם להמשיך את העשייה של השירות הלאומי, למה לא בישראל, אני שואל.
“כי צריך חופשה מהארץ”, הוא יורה, “שינוי מנטליות”. לדבריו, בצד הישראלי של הפרויקט אף התעורר
חשש ממצב שבו שנת ההתנדבות תגרום לישראלים להישאר בגרמניה,
ולכן דאגו להדגיש את הצדדים הבעייתיים של הגירה לגרמניה. לליאור
עצמו דווקא היה ברור שהוא חוזר לארץ, שם הוא מתחיל השנה לימודי
מדע המדינה. עוד באותו ערב אני פוגש את מוחמד אלהגא )24(. השעה 23:03, אני מאחר
בשלוש דקות. הוא יכול לפגוש אותי רק באחת עשרה בלילה. במהלך השיחה אני גם מבין למה. אנחנו
נפגשים בנויקלן ועולים אליו לשתות קפה נחלה אדום, לנשנש תמרים
מארץ הקודש ולדבר על ההתנדבות שלו כפלסטיני מהגליל בגרמניה.
מוחמד הגיע לשנת ההתנדבות בהמשך לתפקידו כמרכז המגזר הערבי בתנועת
הנוער העובד והלומד. קום-מתנדב מקיים בין השאר חילופים בין תנועת
הנוער העובד והלומד לתנועה הגרמנית .)Falken( פאלקן
מוחמד מלמד פעם בשבוע ערבית בפאלקן. פעמיים בשבוע הוא מקיים פעילות חינוך בלתי פורמלי עם בני
נוער ערבים בבית ספר בקרויצברג. הוא עורך איתם פעילויות ספורט, פעילויות שטח )“קצת כמו בתנועה“(, ו“גם קצת
משמש כעובד סוציאלי“, כדבריו.בנוסף, הקים בקרויצברג סניף לפעילות
חינוכית אחרי הצהריים, וקרא לו
“קן חיפה“. ואם חשבתם שבזה נגמר הזמן של מוחמד, תחשבו שוב: הוא מתנדב גם במועדונית נוער בנויקלן בשם Blickwinkel, שם הוא עובד
בעיקר עם בני נוער ממשפחות פליטים פלסטיניות.
אני שואל על אופי התכנים בפעילות. “חינוך לדמוקרטיה“, הוא עונה, “שוויון. אהבת האחר. אנחנו מחנכים את הנוער נגד הזרמים הקיצוניים של האסלאם“.
בנוסף עוסקים בנושאים הקשורים לאינטגרציה בחברה הגרמנית - נגד
התבדלות מצד אחד, אבל לא לשכוח מאיפה באו מצד שני.
מוחמד מכתיר את שנת ההתנדבות שלו בתואר “מצוינת“. החוויה האישית
שלו היתה נהדרת, והוא למד הרבה על עצמו ועל החברה שבה הוא חי. הוא חוזר לישראל בתחושות קשות.
המצב הפוליטי מלחיץ אותו מאוד. הוא מאשים גם את החברה היהודית וגם
את החברה הערבית בישראל בגזענות ובפחד. תוכניותיו להמשך הן לסיים
דוקטורט ולהיכנס לפוליטיקה העירונית בעירו תמרה. לנסות לשנות מבפנים.
הדרך העצמאית לעומת ליאור, מוחמד ושאר משתתפי
קום-מתנדב, את נעם )25( אף אחד לא שלח לברלין. היא הגיעה לכאן
מטעם עצמה, ועם הזמן הרגישה שהיא רוצה לתרום. מזה עשרה חודשים
Homeless Veggie-היא מתנדבת בDinner, פרויקט שהוקם לפני
כשנתיים וחצי על ידי בחור ממוצא קרואטי-איטלקי שחי בברלין. פעם בחודש, בדרך כלל בשבת השנייה
של החודש, קבוצת המתנדבים מתקבצת, קונה מצרכים מתרומות
שנאספו באירוע של החודש הקודם, ועומלת על תפריט שכולל שש מנות צמחוניות: מנה ראשונה, שתי מנות
עיקריות ושלושה סוגי קינוחים. הארוחה פתוחה לכל אדם, ומי
שמעוניין יכול לשלם עבורה בקופה
סמויה מן העין, כך שניתן לתרום לפי היכולת ולהימנע ממבוכה. מי שמבקש מנה נוספה מקבל אותה, ויותר מכך - אם נשאר אוכל בסוף היום, מי שרוצה
יכול פשוט לקחת אותו איתו. מעבר לאוכל, אומרת נעם, זהו ערב בגובה העיניים. השולחנות גדולים יחסית,
אנשים שלא מכירים יושבים זה לצד זה, וגם הצוות משתתף בשיחות.
עם הזמן הצטרפו לפרויקט גם אמנים שמופיעים בהתנדבות בשביל
האווירה.גם בארץ נעם התנדבה בפרויקטים
דומים, והיא לא רואה סיבה מדוע לא להמשיך לעשות זאת בברלין: “הם לא
פחות רעבים כאן ואין סיבה לעשות הפרדה“, היא מבהירה. לדבריה, אין
לה כסף לתרום, אבל יש לה זמן, והיא גם מקבלת תמורתו הרבה סיפוק.
kom-mit-nadev.org Homeless Veggie Dinner את
חפשו כקבוצה בפייסבוק[email protected] 1415
תומר דותן
כשמדברים על ”מתנדבים” ו”גרמניה” עולות בראש תמונות של צעירים וצעירות צרובים מהשמש בחדר אוכל בקיבוץ. ”קום-מתנדב” הוא ארגון שפועל בכיוון ההפוך: לאפשר לצעירים ישראלים להתנדב בגרמניה
הפוך, גוטה, הפוך
המתנדבים הישראלים במהלך אחד הסמינרים שמלווים את התוכנית בגרמניה
הפרויקט בישראלמשמאל: קרן פרדו, רכזת בשורה האמצעית, שנייה צימנס, הרכזת הגרמנייה. מתנדב. למעלה משמאל: המחזור השני של קום-
Frontstadt .אVerlorene Stadt .ב
Des Krieges Stadt .גKalte Stadt .ד
7. כמה מוניות פועלות בברלין?א. כ-15,000 ב. כ-7,500 ג. כ-4,000
ד. כ-20,000
8. מהו האורך הכולל של מסילות הרכבת התחתית בברלין?
א. 413 ק“מב. 145 ק”מ
ג. 84 ק“מד. 207 ק“מ
9. באיזו שנה נחנכה תחנת הרכבת ?Alexanderplatz
א. 1913ב. 1958ג. 1891ד. 1924
10. בסיבוב ברינג באן יש...א. 31 תחנותב. 29 תחנותג. 27 תחנותד. 36 תחנות
11. כמה אנשים בברלין נתפסו ב-2011 נוסעים בתחבורה הציבורית
ללא כרטיס נסיעה תקף?א. 15,326ב. 38,912
ג. 56,008ד. 7,499
12. באיזה יום בשבוע פתוחים חלק מהמוזיאונים העירוניים עד לשעה
22:00 והכניסה אליהם חופשית מ-18:00 ואילך?
א. שישיב. שבת
ג. חמישיד. שלישי
Karl Friedrich Schinkel .13נחשב לגדולי אדריכלי ברלין במאה
ה-19. אילו מהמבנים הבאים לא תוכנן על ידו?
א. בית הקונצרטים ב- Gendarmenmarkt
ב. בית המשמר החדש ב-Unter den Linden
Altes Museum-ג. הSiegessäule-ד. ה
14. איזה אדריכל מפורסם Neue-אחראי לעיצוב של ה
?NationalgalerieMies van der Rohe .א
Daniel Libeskind .בLe Corbusier .ג
Norman Foster .ד
15. מחזה המבוסס על ספרו של הנס פלאדה „לבד בברלין“ מוצג בחודשים האחרונים בתיאטרון
Maxim Gorki בברלין. מה שם המחזה )והספר( בגרמנית?
Jeder stirbt für sich allein .אAllein in Berlin .ב
Berlin Alexanderplatz .גThe last Jew .ד
16. פסטיבל הקולנוע ברלינלה נחנך לראשונה בשנת...
א. 1967ב. 1935ג. 1951ד. 1974
17עלילת אלו מהסרטים הבאים לא
מתרחשת בברלין?א. חיים של אחרים
ב. ראן לולה ראןג. עם הראש בקיר
ד. מלאכים בשמי ברלין
18. איזה זמר ידוע יצר במערב ברלין 3 אלבומים?
א. בונוב. פיל קולינסג. דיוויד בואי
ד. לאונרד כהן
19. באיזו שכונה נחגג בתחילת חודש אוגוסט פסטיבל הבירה הבינלאומי?
א. וודינגב. נויקולן
ג. קרויצברגד. פרידריכסהיין
1 מה שטחה של ברלין?א. 546 ק”מ רבועב. 377 ק”מ רבועג. 261 ק”מ רבועד. 891 ק”מ רבוע
2. נתון זה הופך את ברלין מבחינת שטח רבוע לגדולה מפריז...
א. כמעט פי 6ב. כמעט פי 2ג. כמעט פי 9ד. כמעט פי 4
3. כמה מתושבי ברלין כיום רשומים כנוצרים קתולים?
א. 9.4%ב. 35.6%ג. 65.2%ד. 56.8%
4. וכמה מתושבי ברלין כיום רשומים כיהודים?
א. 0.3%ב. 5.1%ג. 2.2%ד. 1.8%
5. כמה בתי עירייה יש בברלין?
א. 5ב. 8
ג. 12ד. 3
6. מה היה כינויה של ברלין בשנות המלחמה הקרה?
היא אולי מרגישה צעירה ובועטת, אבל לברלין ימלאו 775 באוקטובר, הזדמנות
טובה לקצת טריוויה. חשבנו ללכת על 775 שאלות, אבל בסוף קיצרנו לכם ל-50
בחנו את עצמכם
?
כתבה וצילמה: מיקי ריס
1617
יומולדתחידון
לרחב בברלין?Juni .17 Straße des .אUnter den Linden .בKurfurstendamm .גHallesches Ufer .ד
37. באיזו שנה נחנך מרכז אירופה ?)Europa center(
א. 1956ב. 1965ג. 1972ד. 1980
38. מה מהבאים אינו נמצא ?Potsdamer Platz-ב
א. לגולנדב. סינמטק ברלין
ג. מוזיאון מאדאם טוסוד. הרמזור הראשון בברלין
39. מה מהבאים אינו נמצא ?Pariser Platz-ב
א. חדר הדממהב. בית וילי ברנדט
ג. בית מקס ליברמןד. מוזיאון משפחת קנדי
40
כמה עצים פזורים בברלין?א. כ-400,000ב. כ-900,000ג. כ-250,000
ד. כ-600,000
41. אלו מהבאים אינו מצוי בפארק ?Tiergarten
א. מגדל הפעמוניםב. בית תרבויות העולםTipi ג. היכל המופעים
ד. קולנוע באוויר הפתוח
42. ה-Siegessäule שניצב במרכז ה Tiergarten נחנך בשנת 1873
והועבר למיקומו הנוכחי ב-1939. עד אז הוא ניצב ב...
א. איזור Frankfurter Tor של ימינוPotsdamer Platz .ב
Reichstag-ג. מול בניין הד. היכן שניצבת כיום הספרייה
Hallesches Tor-האמריקנית ב
43. מה גובהו של מגדל הטלוויזיה?א. 368 מטרב. 412 מטרג. 277 מטרד. 184 מטר
44. ובאיזו שנה הוא נחנך?א. 1972ב. 1958ג. 1969ד. 1974
45. איזה רובע קטן בברלין כונה בעבר “שווייץ היהודית“?
Märkische Viertel .אBayerische Viertel .ב
Scheunenviertel .גSchweizer Viertel .ד
?FKK 46. מה מסמנות האותיותא. אתר המיועד לנודיסטים
ב. שטח פרטיג. סרטים המוצגים בשפת המקור עם
כתוביות לאנגליתד. אתר המיועד לשימור
47. באיזה מרכז קניות בברלין ניצב פסל בגובה 12 מטר העשוי מפגושי
מכוניות?Galeria Kaufhof .א
Galeries Lafayette .בAlexa .ג
KaDeWe .ד
?Moabit 48. במה נודעת השכונהא. בבית הכלא ההיסטורי
שבגבולותיהב. בבן השכונה, המדינאי הגרמני
Willy Brandtג. בה ניצבת הכנסייה העתיקה בברלין
ד. במוזיאון השטאזי השוכן בה
49 מה מהבאים אינו נמצא בברלין?
Bat-Yam Platz .אYitzhak Rabin Straße .ב
Hanegev Platz .גBen-Gurion Straße .ד
50. העיר התאומה הישראלית של ברלין היא...
א. פתח תקווהב. תל אביבג. ירושלים
ד. חולון
20. שגרירויות אלו מדינות שוכנות באותו בניין?
א. ספרד ופורטוגלב. ארה”ב וקנדה
ג. נורווגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד ואיסלנדד. לבנון וסוריה
21. איזו שגרירות נמצאת בסמיכות ללשכת הקנצלרית בברלין?
א. דנמרקב. איטליהג. שווייץד. ארה”ב
22. על שם איזו אישיות גרמנית ייקרא שדה התעופה החדש?
Willy Brandt .אWalter Benjamin .בGottlieb Daimler .ג
Walther Rathenau .ד
23. מתי חדל סופית מפעילות נמל התעופה טמפלהוף?
א. 1988ב. 2008ג. 1955ד. 1977
24. מתי נבנה נמל התעופה טגל?א. 1971ב. 1966 ג. 1948ד. 1955
25. בכמה זמן נבנה טגל?א. 91 יום
ב. 910 יוםג. 488 יוםד. 230 יום
26מאיזו מדינה באירופה היגרו
לברלין הכי הרבה אנשים ב-2011?א. ספרדב. צרפתג. רומניה
ד. איטליה
27. כמה אנשים נהרגו בברלין בתאונות דרכים ב-2011?
א. 36ב. 85
ג. 267ד. 54
28. באלו מהכיכרות הבאות לא מתקיים שוק פשפשים?Boxhagener platz .אFehrbelliner Platz .ב
Kollwitzplatz .גKaiser-Wilhelm-Platz .ד
Kosmos, Babylon ,Comet .29הם שמות של...
א. בתי קולנועב. מועדוניםג. מסעדות
Bio ד. חנויות
Unter den 30. מה פירוש השם?Linden
א. תחת עצי הצפצפהב. תחת עצי התרזה
ג. לצד הדרכים הנסתרותד. תחת הארזים
31. כשברלינאי הולך ל-Späti , הוא מתכוון ל...
א. קיוסק שפתוח עד מאוחר או כל הלילה
ב. קזינוג. חנות וידאו שפועלת 24 שעות
ביממהד. מועדון גייז
32Berliner Pflanze הוא...
א. אדם שנולד והתבגר בברליןב. כינוי לגנים הבוטניים בברלין
ג. כינוי לצמחייה סבוכה בקרבת אגמים
ד. כינוי לספורטאי כושל
Berliner Weiße .33 היא בירה עם...א. ליקר
ב. לימונדהג. סירופד. וודקה
34. גן החיות Tierpark נמצא במזרח ברלין, באיזור -
Pankow .אFriedrichsfelde .ב
Marzahn-Hellersdorf .גAhrensfelde .ד
35. כמה גשרים יש בברלין?א. 2,340ב. 1,662
ג. 753ד. 1,290
36. איזה רחוב מגיע לרוחב 85.2 מטר 19בנקודה הרחבה ביותר שלו, ונחשב 18
תשובות:1.ד 2.ג 3.א 4.א 5.ג 6.א 7.ב 8.ב
9.א 10.ג 11.א 12.ג 13.ד 14.א 15.א 16.ג 17.ג 18.ג 19.ד 20.ג 21.ג 22.א
23.ב 24.ג 25.א 26.ד 27.ד 28.ד 29.ב 30.ב 31.א 32.א 33.ג 34.ב 35.ב 36.א 37.ב 38.ג 39.ב 40.א 41.ד 42.ג 43.א 44.ג 45.ב 46.א
47.ב 48.א 49.ג 50.ד
!
מה שקרוי Kunstvereine, שהם חללי תצוגה ללא מטרות רווח. זו מסורת
ייחודית לגרמניה בת 200 שנה שהחלה עם התעוררות החברה המתורבתת
שקמה כנגד החברה הגבוהה )שניכסה את האמנות לעצמה - ש.ס(. למקומות
האלה יש תורמים, הם מציעים שיחות אמן ומקדמים מאוד את השיח
האמנותי”.שיר מסתייגת מצמצום ההקשר של
פרויקטים בין ישראלים לגרמנים לנושא השואה. “ישנה תקשורת רבה,
למשל, בין בתי ספר בישראל ובגרמניה, אבל השיח מאוד שטוח ומקושר תמיד
לשואה ולדת”, היא אומרת. “ברור שזה חשוב, אבל זה לא מספיק. אם רוצים באמת להשיג דיאלוג בין אנשים, ולא דיאלוג לשם דיאלוג, צריך להתייחס
למה שקורה עכשיו”. מאותן סיבות היא אינה מגבילה את פעילותה לפרויקטים
של אמנים ישראלים וגרמנים, אלא כוללת בתוכה גם אמנים ממדינות
אחרות שחיים בישראל או בגרמניה. שיר מבהירה כי מה שמעניין אותה הם האנשים עצמם: “גם אמן בריטי שיוצר
בברלין הוא רלוונטי לצורך העניין. בעיניי מאוד חשוב באיזו סביבה אמן
יוצר, איזה חומרים הוא מוצא שם ולא רק חומרים במובן הפיזי אלא גם
הרוחני. באמנות יש משהו שמחבר בין אנשים שלא ניתן לבטא במילים. היא מאפשרת להבין משהו על האחר אבל גם על עצמי דרכו. כשאמן, לא חשוב מאיפה, יוצר בתוך מקום מסוים, נוצר
שיח עם המקום ועם המסורת האמנותית של המקום. אפשר ללמוד דרך זה הרבה
על הסביבה. לדוגמא, בישראל רואים הרבה arte phobera )“אמנות ענייה” המשתמשת בחומרים דלים הנמצאים
בהישג יד - ש.ס(. השימוש בדיקט למשל, מתאים מאוד לישראל כי שם אין
את העצים שיש כאן”. מלבד ההבדלים בין גרמניה לישראל,
שמשפיעים על האמנות, שיר מזהה הבדלים גם בין האמנים עצמם בשתי
המדינות. לדבריה, אמנים ישראלים חזקים מאוד מבחינה קונספטואלית,
אבל לעתים קרובות חסרות להם מיומנויות: “המון פעמים כשאני רואה
אמנות בארץ הטקסט והקונספט נראים לי מעולים, אבל זה לא תמיד מיתרגם בטכניקה. בציור למשל, ניכר שאמנים
Old-ישראלים פחות נחשפים לMasters דרכם אפשר ללמוד הרבה.
ברור שגם לימוד יתר יכול לקבע, אבל חשוב ללמוד ולהבין את החומר שאיתו
עובדים”. התחום החזק ביותר של האמנות
הישראלית הוא בעיניה תחום הווידיאו ארט, ששיר מעריכה כי הישראלים
ייחשבו יום אחד כאבותיו המייסדים: “אמני וידיאו ישראלים מאוד
מצליחים בעולם. המדיום הזה מתאים לטמפרמנט שלהם. הם מהירים בייצור
שלו, מאוד זול לשלוח אותו, ואין לו מסורת ארוכת שנים, כך שאפשר עם
הספונטניות הישראלית להתקדם איתו מהר מאוד”.
האם את עובדת עם אמנים צעירים או עם אמנים מבוססים יותר?
“אנחנו עובדים בדרך כלל עם אמנים middle-stage, כלומר צעירים יותר ופחות מבוססים, אבל לא רק. עכשיו
למשל הבאנו את ציבי גבע להציג במוזיאון לאמנות עכשווית בגוסלאר
)עיר קטנה בסקסוניה התחתונה( ומכאן התערוכה ממשיכה לוושינגטון
ולאיטליה, כך שפעמים רבות הפרויקט יוצא מההקשר הישראלי-גרמני. את
האמנים אנחנו מאתרים בשלוש דרכים: או שנתקלים באמן מעניין בתערוכה, או שמקבלים המלצה, או דרך ‘קול-קורא’”.
בארץ התחושה היא שלא רוכשים כבוד רב לאמנים ולאמנות בכלל, וזה ניכר היטב בתיקצוב. לעומת זאת, בגרמניה התחושה היא שרואים באמן נכס לאומי, שמכירים
בחשיבותו ובתרומתו לתרבות ולחברה. האם את מרגישה בהבדל הזה?
“בגרמניה הסוציאל-דמוקרטים תומכים באמנות דרך הזרמת כספים למערכת החינוך והקונסרבטיבים דרך תמיכה
במה שנקרא ה-High Culture, שזה ההפך מתרבות להמונים. בישראל
התמיכה הציבורית באמנות היא אפסית ולכן יש חשיבות גדולה לתורמים
פרטיים, זה הרבה יותר דומה לשיטה בארצות הברית. העבודה שלי בין
השאר היא להבין למי לפנות. למשל, יש פרויקטים שאפשר לעשות עם משרד החוץ ויש כאלה שעדיף עם תורמים
פרטיים. לכל גוף מטרות משלו ומשהו אחר שהוא רוצה להביא אל השיח”.
ספרי על פרויקטים מעניינים שעשית לאחרונה.
“השנה עשינו תערוכה בהלנה ’I‘m a Berliner‘ רובינשטיין בשם
בה הציגו 18 אמנים שיוצרים בברלין והיא נתנה תמונת מצב של הנעשה
בסצנת הציור העכשווית בברלין. כמו כן, ארגנו רזידנסי של שלושה חודשים
לאמנים ישראלים שכולל דירה וסטודיו בוודינג, עם תוכנית מלאה של ביקורים, מחקר, פגישות עם אוצרים, מנהלי גלריות ומוזיאונים. עד עכשיו השתתפו בתוכנית אסף שחם ומאיה גולד. לשנה הבאה ארגנו רזידנסי של
Kunst( KW -חמישה חודשים בWerk - ש.ס( לצלם ישראלי בשיתוף
עם מכון שפילמן לצילום”. מה צריך להתרחש כדי שהמהלך
שעשית ייחשב כהצלחה?“אנחנו שואפים לעורר שיח בין
אנשים, להשיג התייחסות ציבורית או עיתונאית, למשוך מבקרים ולקיים
שיח אמן-גלריה. המטרה המוצהרת היא לא לקדם את הקריירה של
אמנים, אבל אין ספק שגם זה קורה על הדרך”.
www.schir.net :אתר הארגון [email protected]
אמנים ישראלים רבים חשים, ואולי קצת בצדק, שבעצם המעבר לברלין
הם כבר עשו קפיצה גדולה בקריירה. אבל לפני שמתרווחים על הכורסא שבסטודיו, כדאי לשמוע את נקודת
מבטה של מישהי שעל פיה יישק דבר.
,schir פרידריקה שיר, המייסדת של
ארגון המקדם שיתופי פעולה בין אמנים ותערוכות מישראל ומגרמניה, מסכימה
בגדול עם ההנחה שהמעבר לברלין אכן משפיע לטובה על אמנים ישראלים:
“התנאים הטובים כאן פותחים משהו”, היא אומרת בראיון בבית קפה באחת
מגיחותיה לברלין. “קחי למשל את גודל הסטודיו. הרי החללים ענקיים,
אמן יכול גם לגור וגם לעבוד בסטודיו
שלו. זה הבדל עצום וזה גורם לעבודות להיראות אחרת. אמנים בארץ עובדים תחת לחץ כבד של להספיק ולהוציא
אל הפועל וכאן הרי לא ממהרים לשום מקום. בארץ הכל נכנס אליך הביתה,
אין מרחב אישי. ישראל מוציאה מהבן אדם את השאלות האקזיסטנציאליות
הכי קשות וגם זה משפיע”. מצד שני, יש בעיניה יתרונות וחסרונות לשני המקומות: “אפשר לומר שבגרמניה
חסרה לי הספונטניות, התשוקה והדינמיות, ובישראל חסר לי התכנון,
הסדר והפיניש. אני מנסה ליהנות מהחצי-חצי, לקחת את הטוב משני
העולמות”.שיר, במקור מבילפלד שבמערב גרמניה,
מקיימת את הראיון בעברית רהוטה ויכולה להרשות לעצמה לדבר בביטחון
על ההבדלים בין ישראל לגרמניה. בשנת 2002, בעת שלמדה באוניברסיטת ונציה, הכירה ישראלים רבים ובהם את
מי שתהיה בת זוגה ואם ילדתן - גלי. בסיום הלימודים חזרו השתיים לישראל, ושיר, שהמשיכה בלימודי מדע המדינה
וחוק בינלאומי, קיבלה עבודה במכון גתה ופצחה בקריירה מרשימה של
ניהול פרויקטים, כספים ויחסי ציבור, מול ארגונים תרבותיים וחברתיים בארץ ומחוצה לה. עם סל הכישורים והתובנות האלה יצאה בשנת 2008 לדרך עצמאית, עם רעיון, חזון ומעל הכול חופש לפעול גם מחוץ לשיח האמנותי - דבר לו היא מייחסת חשיבות רבה. בימים אלה היא
מתגוררת בפרבר ליד העיר מּונסטר )שם כותבת גלי את עבודת הדוקטורט שלה בסוציולוגיה( ומחלקת את זמנה בין משרדי הארגון שהקימה, הפזורים
בברלין, תל אביב, הנובר ומונסטר. עם כל יתרונותיה של ברלין והמשיכה
העצומה של אמנים אליה, חשוב לדעתה של שיר שאמנים יראו גם את
התמונה הגדולה יותר: “אין ספק שמאוד נוח בברלין, אבל היא רק אשליה של
מטרופולין”, היא אומרת. “יש המון מקום, אבל חסר בה קצב. השיח
האמנותי כאן פורה, ישנם קהילתיות ושיתופי פעולה, שחסרים בארץ, אבל זה לא מיתרגם ללהציג בחלל מבוסס.
אני חושבת שאמנים צריכים להבין שגרמניה זה לא ברלין, ונכון שהייצור
המרכזי הוא כאן, אבל ההצגה האמיתית היא מחוץ לברלין. שם יש הרבה יותר
כסף, חללי תצוגה והיחס בין כמות האמנים לחללי התצוגה פועל לטובת
האמנים, בעוד שבברלין זה הפוך. בגרמניה בכלל יש מסורת מדהימה של
פרידריקה שיר חיה על הקו בין גרמניה לישראל ומקדמת שיתופי פעולה בין אמנים משתי המדינות. אף שהיא מבינה למה אמנים ישראלים נוהרים
לברלין, היא מאמינה שהדרך להצלחה היא גם לצאת ממנה
ההצגה האמיתית היא מחוץ לברלין
שירה סברדלוב
הקולטוריסטים
2021
שיר. “בגרמניה חסרה לי הספונטניות, התשוקה
והדינמיות, ובישראל חסר לי התכנון, הסדר והפיניש“
צילום: קרסטן קרונס
The End of History, פרויקט של שיר בהמבורג
יואב ספירהדיקטטורה השנייה לא איחרה לבוא.
מייד לאחר השחרור מעול הדיכוי של הסוציאליזם הלאומי החל הדיכוי של הסוציאליזם הסובייטי, שהאריך
ימים הרבה יותר מקודמו ההיטלראי, עד להתקוממות העממית ב-1989.
אחד המוקדים של ״המהפכה השלווה״, כפי שנקראה בשל יכולתה
להתגבר על הדיקטטורה בלא שפיכות דמים, היה בכנסיית גת ,)Gethsemanekirche( שמנים
שנחנכה בשנת 1893 ונמצאת בצידו השני, הצפוני, של הרובע.
בכנסייה זו התרכזו בשנות השמונים קבוצות מחתרת, בהן למשל
פעילות לסביות שדוכאו אף הן במדינה הסוציאליסטית. פעולות
המחאה התגברו ב-1989 לאחר זיוף הבחירות
המקומיות בידי המפלגה הסוציאליסטית. בליל
השניים באוקטובר של אותה שנה מילאו המפגינים את הכיכר שלפני הכנסייה באור נרות - סמל המאבק
הבלתי-אלים, כפי שנעשה באותה העת גם בכנסיית ניקולאי בלייפציג ובמקומות נוספים. אך בשבעה
באוקטובר הגיב השלטון בדיכוי אלים ובמעצרים המוניים.
בכנסיית גת שמנים נמשך המאבק המחתרתי, שהוביל בסופו של דבר
להתמוטטות משטר הדיכוי בתשעה בנובמבר אותה שנה.
ב-18 במרץ 1990 נערכו בגרמניה המזרחית הבחירות הראשונות,
החופשיות באמת, מאז 1932 - אז נערכה מערכת הבחירות האחרונה
בטרם התמנה היטלר לקנצלר. לאחר כמעט שישה עשורים של סוציאליזם
מסוגים שונים, היתה זו הפעם הראשונה, שבה הציבור בחלק הזה של גרמניה נשאל על רצונו האמיתי. עבור
גרמנים רבים, רק אז, כאשר דורות שלמים שלא ידעו דמוקרטיה מהי זכו
לחוות בחירות חופשיות, הסתיימה באמת מלחמת העולם השנייה.
לכבוד אירוע היסטורי זה וכסיכום של פעילותם המשותפת, התכנסו
הפעילים לתפילה מיוחדת, שאותה ערכו בכנסיית גת שמנים.
יואב ספיר חורש את ברלין גם להנאתו וגם כמדריך טיולים. ניתן ליצור עימו
,sapir-berlin.com :קשר דרך האתר או באימייל:
בין בתי הקפה, הברים, חנויות הביו והבוטיקים קשה לזהות זאת כיום,
אך רובע פרנצלאואר ברג היה בעברו בעל אופי חתרני במערכה נגד שתי
הדיקטטורות הגרמניות שהביאה עימה המאה העשרים. סיפור המאבק
לצדק, מוסר וחרות, שהסתיים עם איחוד גרמניה לאחר 57 שנות דיכוי רצחני, מתגלה בהיסטוריה של שתי כנסיות פרוטסטנטיות התוחמות את
מרכז הרובע משני צדדיו: כנסיית ציון וכנסיית גת שמנים.
כנסיית ציון )Zionskirche( נחנכה בשנת 1873 בנוכחות הקיסר הראשון של גרמניה המודרנית ומלך פרוסיה
דאז, וילהלם הראשון, שתרם את הכספים להקמתה לאחר שניצל מניסיון
התנקשות. אך עיקר פרסומה בא לה רק שלושה דורות אחר כך, בזכותו של
דיטריך בונהפר )Bonhoeffer(, שפעל בה בתקופת הדיקטטורה הראשונה, זו
של הסוציאליזם הלאומי.בונהפר נולד בשנת 1906 בעיר השלזית
ברסלאו )כיום ורוצוואף שבפולין( והחל לעבוד בקהילה של כנסיית ציון ב-1931. לאחר מינוי היטלר
לקנצלר בשלושים בינואר 1933, החל תהליך ה”גלייכשאלטונג”, השאיפה
להתאים את כל מוסדות המדינה לאידיאולוגיה הנציונל-סוציאליסטית ולשלבם במסגרת המנהיגות החדשה.
תהליך זה בוצע גם בתחום הדתי, תוך שהשלטון מבקש להתאים את
הכנסייה הפרוטסטנטית לתורת הגזע. כמרים רבים שיתפו פעולה עם הכיוון
החדש ותנועתם נקראה ״הנוצרים הגרמנים״ )Deutsche Christen(. אך
בו בזמן קמה גם תנועת התנגדות שנודעה בכינוי ״כנסיית הווידוי״
)Bekennende Kirche(, שאחד ממוביליה היה בונהפר. עיקר
המחלוקת היה סביב סעיף המחייב את חברי הכנסייה להיות ממוצא ארי.
בונהפר התנגד לשלילת חברותם של יהודים מומרים בקהילות
הפרוטסטנטיות, כפי שהתחייב מתורת הגזע שהפכה עד מהרה למדיניות הרשמית של הכנסייה
הממלכתית. זה היה הרגע ההיסטורי שבו נולדה תנועת המחאה בתוך שורות הכנסייה הממלכתית ונגד
ראשיה, ואחד ממוקדיה היה בברלין - בכנסיית ציון. עם זאת, לאחר שהרים תרומה מכרעת לראשית המאבק בחודשים הראשונים של
השלטון הנאצי, עזב בונהפר ללונדון ושב לגרמניה רק לאחר כשנה וחצי,
בשנת 1935.
עם שובו לגרמניה, בונהפר שיתף פעולה באופן נמרץ עם מתנגדי
שלטון נוספים. בהמשך עמד בקשר קרוב עם גורמים שביקשו להתנקש בחייו של היטלר ואף הכין עבורם את ההצדקה המוסרית-תיאולוגית
למעשה זה. אך הניסיונות של הקושרים עלו כידוע בתוהו,
ובאפריל 1943 נעצר, בין השאר, גם בונהפר. הוא התגלגל ממתקן כליאה אחד למשנהו ובסופו של דבר הוצא
להורג בתלייה בתשעה באפריל 1945, כחודש לפני כניעת גרמניה. בחזית כנסיית ציון, שבה החל את מאבקו נגד הדיקטטורה הראשונה,
נמצא לוח זיכרון להנצחתו.
סיפוריהן הדרמטיים של שתי כנסיות התוחמות את מרכז הרובע משני צדדיו - כנסיית ציון וכנסיית גת שמנים - מזכירים שלא
תמיד היתה פרנצלאואר ברג חממת בתי קפה וחנויות ביו
הצד החתרני של פרנצלאואר ברג
צילום: פבל רובן
הוצא להורג. בונהפר
2223
