חוזרים

אל

הזמר של עעם

פזמונים מאת עקיבא נוף

רים שמשון הולצמן ציו

רשימת השירים

לחזור חוזרים אל הזמר של פעם

ידי בלחן שלי -מושר עלאיזבל ידי בלחן שלי-מושר עלשאול ידי בלחן שלי -על מושרלא דבים ולא יער סיפורו של אלישע בלחן שלי " הגשש החיור"י "מושר עמים לדוד המלך

אשרי המחכה בלחן של יוסי ולד " הגבעתרון"י "ושר עמבוקר אביב ידי בלחן שלי -מושר עללי יש רק אחת ידי בלחן שלי -מושר עלהתרועה לשלום

ציון נשאנו שמך י ששי קשת בלחן שלי "מושר ע יום האור

י להקה צבאית בלחן שלי"מושר עהשבועה לירושלים בלחן שלי " צמד דרום"י "מושר עשישו את ירושלים

עין כרם געגוע עדולם אביב -עירי תלסערה היי לי

מראה של בוקר בחלון ידי בלחן שלי-מושר עלרותה

הולדת -מסבת יוםטיול בשניים

שר על ידי בלחן שלי מוצביטת זיכרון -י טובה ליבנה ולהקת "ע מושרקפה שחור

בלחן שלי " הבוקר שאחרי"לילות של תכול הלילה שיבוא , הלילה שעבר

פתק שהשארתי בבוקר מעיין הקסמים

כל שדרוש הוא אהבה " הבוקר שאחרי"ידי עם להקת -מושר עלהמון אדם

בלחן שלי האשה עם הפרחים דוד לוסי מנמל אש

תחנות אחרונות טור החובה

עדנה גורן בלחן /י צילה דגן "מושר עכוכבים בדלי שלי ושל אורה סופר טיול

נום עוללי תופינים אורחת

בין ים להר הגדי בבית קהלת

ארמון של חול לי -השיר לאור

הקונגרס הציוני 69-ה

מטען של דינמיט די בלחן שלי -מושר על כאבן במצולות

הרע לבלר

הפירומן שחפים

שיר לשבת י ענת עיני בלחן שלי "מושר ע שיר אופטימי

לחזור

,אל ראשיתם של הדברים -לחזור

, אל חלומות הנעורים -לחזור

, אל הטמים החהורים -לחזור

. יפריםלהאמין ע -לחזור

. לחזור

, לחרוש ארץ ל א זרועה -ושוב

, לשיר מסביב למדורה -ושוב

, אל ראש ההר קול תרועה -ושוב

. לדעת אי המטרה -ושוב

. לחזור

, לחגוג חטים לל א מרות -שנית

, לצקת כוח גברות -שנית

, לד וק תום של חברות -שנית

. להשתכר מן החרות -שנית

. לחזור

, להסחף אהבה -ועוד

, לקטוף את רוגע השלווה -ועוד

, להףרף להבה -ועוד

. לחוש את נעם הפירבה -ועוד

. לחזור

חוזרים אל הזמר של עעם

, מה טוב לחזור שוב ה יתה

, אל זמר עברי עם ניחוח חציר

, עוד כנרת, אן 'עוד פינג , עוד אש

. נלין כרמים שוב לעת ה ציר

, מולדתחוזרים אל שירי ה

, נעמי ונתן ,אל רחל וחנה

הו וניה , מגיע גם וניה

, םחוזרים אל הזמר של עע . ח.פ. שוב שטה דוגית ולדרך סען

, חליל ופחיש ונגון מעוחית

-ויש לנגון הזה טעם

. הזמר הזה מתרונן עברית

הר תלהט שוב השמש

, גם ערב ירד אל בסתן שושנים

, לילה לילה, שלושה ערשים

. ובין הסלעים תהמנה יונים

, שוב ים הדגן מתנועע

, מזכרת מרותי נושא לי כל גל

משה עוד יכה על הסלע

. וסוד נעורינו אני לך אגל

חוזרים אל הזמר של עעם . ח.פ

....

, כלה תעלה אחותנו

, דגול שוב דודנו וצח ואדמון

נלך ין עצי התעוח

. גן הארמון, על שפת ים כנרת

, את תשאלי , תמתי, צטון

, אל מול הר סיני ומלכות החרמון

עם הרוח , עם אור, עם שחר

.... חוזרים אל הזמר של עעם . ח.פ. עץ הרמוןיעור הזמיר ש

, נצא לשדות ש עמק

, יחיפו הרינו עסיס זהבי

, נביא מנוחה לטגע

. נזכור ניגוני ית אמי ואבי

, תוח עוד ע , הכל עוד אפשר

, חורקים מפעל גלגלי העולם

ונוף נעורינו יריע

. ליפי ה לורית העולים סלם

.... חוזרים אל הזמר של עעם. ח.פ

, ובין ה רושים לעת ערב

, ני האדם, נחזור ונישק לך

, ועוד השלשלת נמשכת

. לעולם, שלא יגמר לעולם

, שדה יש ש ולת, ושוב

, ממטרהתפרח כלנית ותיסוב

– מעי ה אר את האבן

. אנחנו נגול שירה אדירה

, הזמר של עעםחוזרים אל , חוזרים אל הזמר של עעם

, חליל ופחיש וניגון מעוחית

עם –ויש לניגון הזה ט

הזמר הזה מתרונן בעברית

. כדבש הנגר משפתי צעיחית

מלחין /י המחבר"מושר עאיזבל

, היתה זרה ונכרטה ואיזבל

. ת מלך צידונים היתה איזבל

, הנה אים, הנה אים הורגיך המלכה

, רוכבים שיגעון אל ארמונך

ריעים מ , כבר, למלך החדש ההמונים

; כמו שאתמול הריעו לכבודך

, שולפים חר ם – שערי העיר , כבר, הנה הם

, מכים שערים צמאי דמך

, אין חסד ל ם -העבדים כי ימלכו

. חיוך על עני אבלך, מלכה, לבשי

, מלכה, נגדי להםאל תת

, הם הףודקים תמיד כל

, להם -האלוהים והנביאים

, רק לא למחול, ובני הנביאים יודעים הכל

. אל קנא ונוקם

, ואיזבל היתה זרה ונכריה

. ת מלך צידונים היתה איזבל

מלכה מעיר צידון , איך את לכאן -רת את זוכ

, וכל העם נדהם אל מול יפייך

, שער ואחר יהא אדון, כבר, הנה הם

, כלבים ילקקו עה את דמך

, שער הארמון, כבר, הנה עלו ובאו

, נפרצו השערים, כבר, הנה

, חיוך מלכות הופיעי חלון, איזבל

. מלכה ובת של מלך צידונים

, מלכה, אל תתנגדי להם

, הם הףודקים תמיד כל

, להם-האלוהים והנביאים

, רק לא למחול, ובני הנביאים יודעים הכל

. אל קנא ונוקם

, ואיזבל היתה זרה ונכריה

. ת מלך צידונים היתה איזבל

, חצרותייך שועטים, הנה הם מטעסים

, את את עיניך תני עוך , מלכה

, נפגשים המ טיםכבר , הנה הם מתקרבים

. חיוך –הכי את המורדים ך

, מלכה, אל תתנגדי להם

, הם הצודקים תמיד כל

, להם -האלוהים והנביאים

, רק לא למחול, ובני הנביאים יודעים הכל

. אל פנא ונוקם

, איזבל, איזבל, איזבל

, סרקי היטב, היטיבי את ראשך

, היי יפה, היי יפה, ענטך תני עוך

. הצעיני תוכך את הכאב

, מלכה, אל תתנגדי להם

, הם הצודקים תמיד כל

, להם -האלוהים והנביאים

, רק לא למחול, ובני הנביאים יודעים הכל

. אל קנא ונוקם

מלחין /י המחבר"מושר עשאול

כל הלילה עלו מדורות הרים

, כפרים, ועברה הרנה ערים

, ומלך יש ישראל, כי זכינו

. יברכנו האל -אם ירצה הנביא

, החורש קר, הנח א לכלים, שאול. ח.פ

. שאול, מלך הכתר לי חמדה הוא ל

, לא חפץ יקר, לא יקש המלכות

. שאול, שאול, על כרחו לו הכתר נקשר

כפרי נימין החיים ללא חוב

, ה חור והחוב, לנעמו לשאו

– אך קרוא הנביא את שאול לשליחות

. הוא קי ל את עלה של חובת המלכות

, מלך רך ולוחם, את עמו לא עשק

, את אויבהו ריחם, שררה לא דבק

לצבאו הוא מופת וראשון למלא

. כאחרון חטלי השדה, כל חובה

ב את צעיף הפדוש האוה , שאול, קרע

, מדוד הכוזב, מנביא מקנא

– כי אם הם הפדושים ואתה החוטא

. חירוף מי המכה –חי האל לא אדע

, דור-ועם וא יום אחרון והוא שב מעין

, לא נסוג לאחור, ום גורלו כבר חת

, חובותיו עוד השלים, מן הפרב לא ערק

. גם אוהב גם נעים, מלך טוב ויפה

... החורש קר, הנח א לכלים, שאול

ויעל אלישע בית אל והוא עולה בדרך ונערים יצאו מן העיר " ויפן אחריו : ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח ויקללם ותצאנה שתיים דובים מן היער ותבקענה מהם " ארבעים ושני ילדים

25-24ב ' מלכים ב

מלחין /י המחבר"מושר עלא ד ים ולא יער

( סיפורו של אלישע)

, לישעונערים יצאו ללעוג לאיש הרוח א

, השרוי ל א אשה, הם הטפים והוא קרח

, להם הףחוק והשירים וזפוקי מהתלה

. החשש והפללה, הרוח –ולו

, " ותצאנה שתט ד ים מתוך הטער"

לא היה ול א נברא , ל א ד ים ול א יער -

שום ד ה עוד ל א הלכה אחר איש רוח

? מי שמע כדבר ומי ראה

, שר ודם, הווה –והם , הוא החוזה את העתיד

, הוא ן יתו של אל הים ושנוא נפשם של ני אדם

, לנביאו אין נחלה, לאלהים מלוא כל הארץ

. לא תאנה, ון אורחיםלא מל, לא גפן לו

... ותצאנה שתי ד ים

, רק הנביא דמיונו חוזה נקם מלעיגיו

, תעתועי כזב ושוא, אך הדמיון הוא רק דמיון

, אבדו חטיו ממרורים –וחק הוא אחרון גם אם צ

. הוא הףודק אבל הצחוק לאחרים

... ותצאנה שתי ד ים

אילן ואילנית " / רהגשש החיוו"י שלישיית "מושר עמים לדוד המלך

בלחן של המחבר

, ודוד חשק במים מן ה אר ש יד עלישתים

, למלא את רצונו יצאו שלושה גברים

, לחם מי ה אר להעלות-מהרו הם אל ית

. דרך מעשי גבו רות זה לזה סיערו

, מים לדוד, מים, מים לדוד המלך

. מים לדוד, מים לדוד המלך

, על דרכי ניףב לו הר –שמעו נא : "סח אחד מהם

". התמוטט ההר –נחתי את כע י עליו ה

, את דרכי חסם נהר –הקשיבו : "השני אמר

" הנהר עצר – קולי עליו רעמתי

.... מים לדוד המלך

, את מחנה עלישתים שיסע, ללא כל אומר, השלישי

. ת ה אר עם כל מימיה על ג ו נשאא

, אז דוד מזמור השמיע לשלושה הגי ורים

:ך עסוק הוסיפו ומאז שרים"לתנ

.... מים לדוד המלך

(שירנו חג עליך) מחכהאשרי ה

וראוה כי יפה היא , רעי, ה יטו ה

, משלג החרמון עד אלמוגי ים סוף

, לחייה סומק נוריות חורף

. ליבנת ענים וגוף, רפויה – פיץ

, שיר וגם שלח, ארצי, לךהן שרנו

, גם כביש ערבה, גם עץ נטענו ך

עודם מגש הכסף –ונערינו לך

אהבתם לך לא אוכלה להבה

: נאמר לך ניגון : -פזמון חוזר

, שירנו חג עליך

למת נין ויער עוט , מעוזופך ש

, עד עולם , נינו

, קסומים חבליך

, אדמתךדבקים

. מלוא אונם ך לאחוז

רוחות ך רועדות עת ילטפו הריך

. ומיד רך לוהט חיק ימה של סדום

ירושלים וליל אמצע תמוז שיכור

. הולך על החומה כאיש מוכה חלום

, נשיר ונרונן וגם ניבקע ך תלם

, וזרע ך יתן עריו וכה יוסיף

, ילדינו הם עלמה ועלם, כבר, הנה

. ארצי עם השנים תרחיב נופה ותיף

, רוגעת אל הלטל, שעת ערבית יפה ך

, עלי עצים נעים כמו תלתלי תינוק

, ובוקר העורץ כמו רץ נושא שלהבת

. שיניו ורקות צחוק, צעיר לבוש לבן

, אשרי המחכה לראות שחריך

, יום של מטר תכלת העולה אחרי

, אל הרחובות נצא לצעוק חמדת נופיך

ניכר –ובלעדך , הן לך עורג הלב

בלחן יוסי ולד " הגבעטרון"י "מושר ע וקר אביב

וקר צבע כחול

, שחק טובל זיו

- ר חול צבע זהב עיז

; כי א אביב

, שקד ערח על הר

, הטם עמד מקשיב

- אודם נורית גיא ער

. כי א אביב

ממרומי מנרה

קרן אור דקה

עם טללים של וקר

; מול השמש צחקה

מימי כנרת

– קרן שובבה

המתערע גל

. מחול היא סובבה

– מול ימה של עכו

, רוח ממרחק

ין חומות האבן

; מלחים שרק-זמר

שרון שיכרני

, ריח הערחים

מימי חצ ני

. אלף צבע מפכים

מלחין /י המחבר"מושר עלי יש רק אחת

, רים ושתי מדינותלהם יש עש

; הם רוצים גם את זאת, רק ארץ אחת –לי

, הם אומרים זה עשוט, הם אומרים זה צודק

, ר ונות, כשיו מדינהכשדורשים הם ע

, ל א ארץ סעוד, ל א ארץ ירדן

, לוד, עכו –ומשם , אל-רק דוקא בית

. אודד ... –שהרי הוא, עד עירו של דוד

, אביב הם רוצים מדינה-על חרבות תל

, "מתונה, חפשית, דמוקרטית, חילונית"

, וחפשית כמו ריאד" חמאס"חילונית כמו

, דמוקרטית כמו עץ התלטה גדד

, ןאש דם לאז , נינוחה כלבנון

; כגרזן –ומתונה , גם שפויה כמו לוב

". אמן : " והוזי סר נות אז יגידו

, יהד ופצצה הם סמלי הפדמה'כך ג

, מעל כל ימה, ריסל ובאוסלו

, ההופך הר טרשים לטשוב, ואותי

, לי קוראים הם לשוב, "כובש"קוראים הם לי

לקידר , לרוצחים, ולתת לשורפים

, כי הארץ תשוב להיות למיד ר

. שתותח אל יתי ו יףיבו מחר

, גם גדי, זה נכון שהייתי גם כבש

מו ענן אר ות השמדי כ , גם יונה

כי אין מלבדי , אומרים הם, השתניתי

, אף חטה על הארץ ואף המה

, שללוע הזאב היא דוחקת עצמה

; "ל א עוד מלחמה" : - גרונו היא עוד שרה

. אבני החומהסו ס העץ כבר ועט

, אירועה צפתה י שביל לכבשן, כן

, הפכנו עשן, לי רירה שם הלכנו

, לצלילי עוד נאום מלחף, מה עכשיו

! ?וב אל שיני החורףמוליכים אותי ש

, אלו ל א מקלחות -הן עכשיו כבר גלוי

, אשליות – ם המות אורב וחר ו

. רוצה רק לחיות, ביתי כאן, ואני

, על גבולות עשנים, והארץ תשקוט

, מלכות ישראל כבימים ראשוניםו

וזכטות האדם ימלא העולם

. ליהודים גם -כשהףדק יופע

מלחין /י המחבר"מושר עהתרועה לשלום

, יההללו –הריעו כל הארץ

. הללו –הריעו כל הארץ

, הפיפוה , סובו ציון

, שאו שורה מהר אל הר

– שערים הניפוה

. ולי מחרא, שלום יהי

מה נאוו על ההרים

, רגלי מבשר חלום

מה נאוו על ההרים

. עעמי השלום

.... הריעו כל הארץ

תמלא חכמה כל הארץ , יהי שלום חלנו

, וגאולים יבואו לה , יהי גבולנו שלוה

, אין צוחה ואין ערץ, צדקה כל אהלינו

. סולו המסילה, סולו . יתמו כל ני עולה

על ההרים מה נאוו על ההרים מה נאוו

, רגלי מבשר חלום, רגלי מבשר חלום

מה נאוו על ההרים מה נאוו על ההרים

עעמי השלום . עעמי השלום

.... הריעו כל הארץ... הריעו כל הארץ

ניקרא מעל במת הכנסת

בדיון על שלום

ערב ביקור הנשיא סאדאת

ציון נשאנו שמך

, אנו שמך על נהרות בלנש , ציון

; היית לעיד תקוה –ובמוראות ספרד

– אלעים שנות משא כל אפסי תבל

אין מים לכ ות הם את אש האהבה

, ערבית, מנחה, שחרית , של עם המתעלל

. ירושלים להקים שוב את סכת דוד

, קדחנו לפתחך ראשון לציון

; נשאנו נס ציונה דגל יהודה

– כרמים ויערות אל מול הישימון

גדוד העבודה , נטענו שעריך

, ערבית, מנחה, שחרית, של עם ונה ארצו

ירושלים להקים שוב את סכת דוד

, שמך נשאנו כמגן, ירושלים

, כמו רעב, כמו כתובת , ו בשרנו א

–טרדן מטם עד ה , כל המלחמות

, היו אבני כתלך עמוד האש פרב

, ערבית, מנחה, שחרית, לעם המגונן

. על נינה ירושלים של סכת דוד

, העיר השכולה: ל א עוד לה יאמר

; ל א קרע ל ה, א עוד תשב דדל

– לעיר המעלה , תשגב צטון מאד

, על ההרים המבשר הנה זה א

, ערבית, מנחה, שחרית, לעם המת רך

. ד כי לא יסוף מירושלים זיו סכת דו

י ששי קשת בלחן של "מושר עיום האור המחבר

, ימים אני רואה והם הולמים שער

, ותימלא הארץ דעת ומזמור

– ול א נדע עוד צער אז שיר חדש יושר

. קדמו את יום האור נבל ובכינור

, עולה עמוד השחר, הנה ימים אים

, הארץ תיעטף חסד ובמשעט

, יצאו מן החומות אשה ואיש ונער

. ת המלח והע -נושאים אל יום האור

צריחיה שמים –ועיר אני רואה

, תכלת של מרום, טובלים נגוהות

–עיר אני רואה ושמה ירושלים , כן

. גבוהה מכל חלום , נישאת ראש הרים

, קדמו את יום האור , קדמו

. בכינורקדמו נבל ו

, ניסים אני רואה של העולים לרגל

שבים מקצות עולם , הרחיבי אהלך

מכל אומה ודגל , עיר ציון, נטך

. שבים כשוב יונים אלי ארו תם

דות אני רואה ויערות וירק , ש

, ערים הומות אדם, חרושת של רזל

וילדים לומדים שירי מיזמור ופרק

. של יפת ושל חם, משנתם של שם

, קדמו את יום האור, קדמו

. קדמו נבל ובכינור

להקת הרבנות הצבאית י "השבועה לירושלים מושר ע

בלחן של המחבר

, או עיר ה חורים , עלו חומות

, הלמו רגלי המבשר על ההרים

– נש ענו כלם , ירושלים

: -לצרכי הלחן המושר . עוד מכאן עד עולם לא נפקירך

מףפון , מטם, מדרום, ממזרח השמש, מףפון , מטם, ממזרח, מדרום

, שה המליוןשבעים הדורות וש

, עירו של דוד , שבנו אליך

, לך כל נינו הם אש התמיד

– נש ענו כלם , ירושלים

. לא נפקירך עוד מכאן עד עולם

; היינו כחולמים, שוב שחוק ימלא פינו

; הצופים -ך מעסגת הרשוב נשתחווה ל

– נש ענו כלם , ירושלים

. לא נפקירך עוד מכאן עד עולם

ח "משער הגיא משורייני שנת התש

; כל החורים נק צו או לך

, עירו של דוד, שבנו אליך

, ינו הם אש התמיד לך כל נ

–נש ענו כלם , ירושלים

. לא נפקירך עוד מכאן עד עולם

הפעם האחת והיחידה בה ון לנון שר ב ע ב ר י ת 'ג

היתה כאשר זימר את הפזמון החוזר " השבועה לירושלים" –מתוך בראיון המוקלט שערכתי אתו ועם יוקו אונו , שלהם למען השלום העולמי" השכבהפגנת "במהלך , אמשטרדם,במלון הילטון , בירח הדבש שלהם

1969

בלחן של המחבר " צמד דרום"י "מושר ע( י ישעיהו"עפ)שישו את ירושלים

, גילו בה, שישו את ירושלים

. כל אוהביה, גילו בה כל אוהביה

הפקדתי שומרים , עיר ד וד, על חומותיך

. כל הטום וכל הלילה

הפקדתי שומרים , עיר דוד, על חומותיך

. כל הלילה, ל הטום וכל הלילהכ

, עבדי יעקב, אל תיחת ואל תירא

, כי יפוצו משנאיך

, עבדי יעקב, אל תיחת ואל תירא

מעניך –כי יפוצו משנאיך

כרם געגוע -עין סוף ימי אניח ראש

, כרם-על כתף מנזרי עין

מהמולת חטי אפרוש

, כרם לא מקום קטם-עין. ואנתק עצמי מזרם

, רם היא כמיהה לרוגעכ -עין

עעמונים והד קולם

. ומסתורין תוך הנגה

אל מעין הולך לאט

, סף לט ול ו עוד טרםנכ

לאורך כל חטי אצעד

.... כרם לא מקום קים-עין. כרם-עורג אל רגיעת עין

, שם רוח קם ארנים

, אשמע זרמו של המבוע

גינות של ענים , שער רזל

.... כרם לא מקום קטם-עין. ובתוכן יש געגוע

אבני לבן של מקדשים

, ואצ עות קיסו ס עולות ם

תים מאוששים עלי זי

.... כרם לא מקום קים-עין. ונזירות מתעללות שם

עד סוף דרכי אמשיך לטוות

– אותו חלום וגם לדעת

אבל טוב , כי לא אגיע

. כי לצידי כמיהה עוסעת

, כרם לא מקום קים -עין

, כרם היא כמיהה לרוגע -עין

ים והד קולם עעמונ

. ומסתורין תוך הנו גה

עדלם

ויהושע הכה את גי ור עדלם

, ועמו את מלכי כל הארץ כ לם

והיתה יהודה לקדשו עד עולם

. עדלם -ותקוות יהודה

עדלם –וכל איש ףרה יבקשך

, עדלם –כמו חיק מערה שרב

והיית לו כאם

, לה תרחםעול

, עד עולם

. עדלם

, ודוד ש רח מרודפים וצלם

. עדלם, ך מצא מפלטו הכמוס

ומחץ ראש עלשתים וערק את עלם

. עדלם, צלך לו מחסה

, עדלם –וכל איש ףרה ימצאך

, עדלם –כמו חיק מערה שרב

, והיית לו לצל

אשר ו ינצל

, עד עולם

. עדלם

עדלם , ומאז עד הטום ל א חדלת

, להיות מצודה לתקות האדם

להלך לאורך ושמעך הוא סלם

. על גבעות עדלם, אל גבהי החרות

עדלם –ה יזכרך וכל איש ףר

רב , עדלם –כמו חיק מערה ש

, יום-והיית לו אור

, והיית לו חלום

, עד עולם

. עדלם

אביב -עירי תל, עירי עמוסה ותוססת

, וים מלטפה גליו

, מחעשת, תמיד סקרנית

. ואת הולם הזמן של עכשי

, שריר ועצב, אומרים היא הלב

, אומרים היא ערועה טרוף

, יש ה קצב, ויש ה חיות

. ויש ה כנפים לעוף

– אביב -עירי תל: פזמון חוזר

, שובבה ורצינית

– אביב -עירי תל

, ושנית סערה ח

– אביב -עירי תל

, כרך נמרץ ומגניב

–ל נו תרחיב

. אביב-עירי תל

עעם -אי, היו ערדסים ך

, וגוטמן צטר ך גמלים

, היום השתנה ך החעם

. עירי עטורת מגדלים

, וברוטשילד א ן גבירול

, עאב ל ר, נושקים מסעדות

-רוקד נמל עם הרוח

. גל ירה קוצף וניגר

... אביב -עירי תל

מגדל ושעון יש יפו

, תזכורת לזמן שעבר

, אביב שגם הוא עה-וצפון תל

. לובש את אפנת המחר

, ככר המדינה והתקוה

, ה ימה וגן עצמאות

עועם ה , "סנוקר"גם , מוזיאון

. ת תר ותנושמ " צוותא"ו

... אביב-עירי תל

שוק הכרמל ובבצלאל

, קולות הרוכלים מתחרים

, ילדים מצהלת - עארק

. טסים רכבת הרים

, גם זו ין עורט תזמורת

, ומנגל עארק מיתמר

, יחוח של קטורת שינקין נ

. את שפע של אופי אחר

... אביב-עירי תל

, יש גם עיח ועומס, נכון

אביב -עירי תל, צפוף וקשה ך לחנות

, שובבה ורצינית עיר של שמש , עירי, ובכל זאת

- אביב –עירי תל . לי טוב ך לחיות, לי טוב ך

, סערה חושנית

-אביב -עירי תל , לא אחליפך אחרת, לא

, כרך נימרץ ומגניב ,-הפיטור, עם כל התלונות

- לי נו תרחיב , עודך נהדרת - ת מאה

. אביב-עירי תל. הוא סיעורכל קמט ש ך

ציור אורי צבעוני

בהשראת ציור של שרגא ווייל סערה

– ממרום ירכתי צפון גלים נדהר

; אל המד ר

הרוח קצב עעמינו

; יהדהד ושר

– הד יענה אלף קול וזמר

, חי הערבה

, רב המד ר לישימון אין גמר

. החרבה, רב החרבה

מכאב נהמה צטה הד קולות

, מיללים

– דקלים כעיהם ערשו אלי עבים

; יםמפלל

, שבנו זכרנו חסד נעוריך

, הערבה, את

, שוב נשוב אליך –יום וא יבואה

. לחרבה, קץ לחרבה

היי לי

, נוגן עלי העץ, היי לי כרוח -

– היי לי כגל ואני לך כסלע

. עליו הגל מתנעץ

, העורץ אל קוי אפקו , היה לי כים -

, אני אפזז ו , היה לי אוקיאנוס

. כגל נופל אל חיקו

, אל שחק כחל, נעוף לשמים

, נלך על המים טם הגדול

, נגזר עננים לסרטי לצנים

. נרעיש צמרות ונפריח יונים

, היה לי צמרת עומסה צעורים שרות -

, השזור וקלוע , היה לי כמו קן

. חוטים של אור ובשורות

, היי לי כר דשא מסמיק ר וא ערחיו -

, ה של אחרי החריש ו היי לי שד

. חמים ורחב, מלא

... נעוף לשמים אל שחק כחל

, שאלפט מעמקי הטם, היי לי צדפים -

ובתוך כף ידי הףדפים כשטפישו

. את צחוקך הנפעםאשמע

, היה לי נהר העולה ופורק כל על -

– קחני כסחף , עלה על גדותיך

. אתך לטם הגדול

... נעוף לשמים אל שחק כחל

מראה של וקר בחלון

, יש שמש רקיע

, עץ רוחות נוגנות

הנה עכשיו נגיע

. אל תוך הנגוהות

, עם שחר הם נט ול

, שבים מליל דודים

גם ניכנס שער

. גני הדודאים

נוטפי עדנה וקעת

, מלילה אל הטום

עת נמשיך עד כלות לג

. צרובי חמדה וחום

וקר כזה אלינו

, שנים נאסוף

– נושאים את תפלתנו

. כי לא יקיץ הסוף

רותה , עומדת, אהבה שקטה

המלחין /מושר על ידי המחבר, לא מפגן של זפוקים

יום נולדת -מחדש יום

; זרימת מעמפים

, סער מסביב ורוח

, כוכבים חוץ ורקים

כמי שלוח –אבל את

. כיםתוך ה ית מפ

גם סלע , גם רך –וכתפך

, להשעין ראשי עליו

, אין דומה לך: ולדעת

; אהבת אביב וסתו

בטחה שקטה נוגעת

, יד יד על עני שנים

אל זקנה שלוה שופעת

. אהבה ר ת ענים

, רות, רותה, רותי, רותי

, את לי עלא הרעות

, את לי תמר מד ר

. את האור המשמר

חטים נמשכת -אגדת

ד -חוט חובר אל חוט ל

של חעה עלי סוככת

. כמקלט לאיש נוד

זכרונות אספנו שנינו

, של רע, ל טובמטמים ש

וביחד שח ראשנו

. מול גלים של סערה

... רות, רותי, רותה, רותי

את חידת ימינו יחד

, כתש ץ עתרת אתי

אות מלה נפתחת -אות ל

; גם שתי, גם ערב

גם אם לא תמיד דבקנו

, נגון אחד צלול

זה את זה תמיד חבקנו

. מתשרי ועד אלול

, רותי רות, רותה, רותי, רותי רות, רותה, רותי

, את חומה ואת חרות , את לי עלא הרעות

, רצון לעוד מחראת , את לי תומר מד ר

. סעור שלא נגמר , את האור המשמר

לאופירהמס ת יום הלדת

חמדו אותה , חמדו אותה

, שם כל הסובבים

, בשה אחת תמהכ –והיא

. ין אלף זאבים

- הלדת -ל ת מס ת יום

, גביע ויין הונפו

– החוגגת הלדת , אותה

. עינים חומדות ה לחפו

, החוגגת הלדת, והיא

, ה שחור שמלתה וגא

דמתה לבתו של המלך

. מתוך סעורי הפיה

... חמדו אותה, חמדו אותה

שם אלף גביעים אז הורקו

, של אלף עזי הפלסתר

ואלף גביעים שם נשקו

, ר הסת -את אלף חומדי

, הנסיכה החוגגת, והיא

, אצלה חיוכה רב לכל

– אך רק האחד מן האלף

. עמה היא לקחה למחול

... חמדו אותה, חמדו אותה

, ושאר החורפים עינים

, עזי הפלסתר הףמאים

, אחרת... מלך-הם סבו ת

. שוב הניפו גביעים –ולה

טיול ש שנים עארק הסטאף

– טיול ש שנים עארק הסטאף

, לטופה כף כף, יד יד עטופה

וגעות לנשיקה חטף שפתים נ

. וחזה חזה נאחז כמכשף

, של שגאל" הכלה"וכמו ציור

, ו האיש מרחף רקיע מעל

, גופו מרפד וראשו נמלא טל

. ל יחדל –עד עולם , עד עולם

מלחין /י המחבר "מושר ע כרוןז צביטת

כל לילה כסיתי גופה נשיקות

, כשמיכה של ערחים רוטטים

, הרותה דמעותוהיא את ערחי

-מעולם לא ידעתי האם

. של שמחה או של עצב כבוש

היינו שעות שותקים זה לזו

, וחטים אגדה לי מלים

היתה תפלתי כי שעה שכזו

תמשך לעולמי עולמים

. והזמן ממקומו לא ימוש

טטלנו לאורך חופים רחוקים

, ושדות שמעבר לעיר

רנו יחדיו נגונים עתיקים גם ש

והזיו עיניה האיר

. כעדת מלאכים קדוש

, היתה, כלל, דעתי האםלא י , כשהלכה

; או דיתי חלום נערי

–אך כל סמטאות זכרוני נועמה

, מתהלך וצובט בשרי

. . והעצב שריר ונחוש

קפה שחור

י טובה ליבנה "מושר ע

" הבוקר שאחרי"ולהקת

בלחן של המחבר

, היינו מט ח שותים קפה שחור, וב קרים

, יושבים אל השלחן חובקים ונינוחים

וכל לח וף היה מלא ערגונות לליל אתמול

. ולא היה כלל צורך לנו מלים

, לבוש לעבודה ותנועותיך כמו של ד ב –תה א

, עונג הנמשך מליל דודים –אני

, רחב וטוב, מכף ידך אלי זרם עולם מלא

. לי מלים, כש שערי השתעשעת

ם כי לא תשוב וכשאמרת אחד ה קרי

, וכי הכל נגמר וטוב כי נערד

, ולהזכיר ולבפש, היה לי כה הר ה לומר

. לא היו לי המלים, אך לא היו לי

קפה שחור , שוב, יצקתי, הר ה קרים, אז-ומני

? מה כבר חשוב, ראו לאח , לגבר זה

– לכן אמרנו זה לזה , ולא היה דבר לומר

. הר ה מלים, כל כך הר ה, כל כך הר ה

לילות של תכול

כל השבילים נשקו לדרך

, ל הדרכים טעסו אל הרכ

-כל הלילות כרעו על רך

. פני אור שחר של מחר

, עתחתי דלת, לילות של תכול

, חלוני הבערתי נר

אורח -של-עובר, אולי, אפשר

. ליד דלתי עוד יעצר

, נושא כלי זמר, עבר נוד

, תרמלו ערחי נכר

, שמם כטין -ערחי נכר

. ריחם רויתי ואשכר

... עתחתי דלת, לילות של תכול

, תלתל על מצח, א גם חטל

, עמוס מראות משדה הפרב

, גופו קודח , עיניו יוקדות

. אני חבשתי לפצעיו

... חתי דלתעת , לילות של תכול

, ניגר הלטל אל השחר

, נחנק הנר דמעותיו

, שב הנוד לנוד זמר

שב החטל לשדה הפרב

, צינה דלת, לילות של סתיו

, כבה הנר – חלוני

–נושאי שריון וכלי הזמר

. האחרעוברים דרך

הלילה שיבוא , הלילה שעבר

לזמרת

לבל תפוג מעי , הטום הזה אצום

(נשיקתך ) ; מרעדת כל גופי, דת נשיקתךחמ

– לעד ו לאצר , דלתות חדרי אסגר

( נאקתך . ) רגוש נאקתך ענג השכור

, לה שעברהלי

, הלילה שטבוא

, ח ור שלא נגמר

. הנס מיטבו

( גופך ) , זכרון מגע גופך עולח בשרי

, אשמר את ניחוחו וטעמו יצרי

, ענג עד כאבמרטיט כל מיתרי

. כמו לחם לרעב –זה ערי הדודאים

, הלילה שעבר

, הלילה שטבוא

, ח ור שלא נגמר

. הנס מיטבו

, שלות האוהבים וסער המפגש

( אתך ) , שאמתח אתך מפר , אפרש אתך כנף

, זרועות משלבות וגוף דבק גוף

( ובך אני עטוף , אליך בוא אבוא. )אליך וא אבוא ובך אני עטוף

, הלילה שעבר

, הלילה שטבוא

, שלא נגמר ח ור

. הנס מיטבו

עתק שהשארתי קר

)אתה עוד ישן), נושם עמק ורגוע , את עודך ישנה וגופך מעורר

, עגוע שולחים זרועות ג –ענפי העץ חלון

, ומציף המ וע , והנעם עוטף

, גם כנוע , גם זקוף, ערגה, והגוף

. נגוע , נגוע , מצעה להמשך

, חלב מקרר, יש סלט על השיש

( אתה עוד ישן ) , ל י ער –ואני , את עודך ישנה

, אינו מותר, המשרד מחכה לי

! ( הישאר , הישאר, אחזור בחמש! )אל תלכי לאחר, אחזר חמש

מעין הפסמים

, הרחק ארץ המחר

, תוך נקיק צלע הר

, יש מעין אחד נסתר

. שפסם מימיו ניגר

לי ו טחהר –כל השותה

ושיר אהבתו ינהר

, ה והנסעראל הטפ

. חום תבער –שמחת חטיו

ל ו ירחב –ובלגמו

ין זרועותיו וירכיו

גופו להט אש ילהב

. ובעיניו יזהר כוכב

, אל זה הנס לי מצרים

, עלו מכל העברים

, זקנים וטף, ים נ , נות

, המעין אותם עטף

, שטף כל סחי וכל מאוס

משם יצאו לב עמוס

, כוכבים ובלהבה

. נוטפי מטר של אהבה

".( ביטלס"הפזמון מורכב מכותרות שירי ה)כל שדרוש הוא אהבה

קפים עגלים מש

, הזכרונות מתער לים

, ימי ערחים, שער ארך

. ששים ואר ע שנות חטים

ויש מקום לכל ה א

, כל שדרוש הוא: עזמון חוזר, אל תוך צוללת צה ה

, כל שדרוש הוא –ששים תמימי מגע שנות ה

. אהבה –כל שדרוש הוא . לא לקלקל החגיגה

האם תרצי לדעת סוד

? – וקסם מסתורי מאוד

עם קצת עזרה מטדידים

, בבות ה ודדיםהל

, יש לי כרטיס לרכיבה

, כל שדרוש הוא אהבה

, הצלה, אני זקוק לך

. יום טוב לשמש העולה

? מה את רואה, ילדה קטנה

– שוטה על הגבעה , אותי

, חטב אותך אל תוך חטי

, רק אין ה די, בהזו אה

רוצה ידך להחזיק

, ועד דמעות אותך אצחיק

, לרקד אתך, סתם, שמח

. רוצה להיות האיש שלך

, תמיד אזכר את שיר אתמול

– ון ועול 'יש טעם דבש וג

, ל רמזורמו, "ז רה"הולכים על

. עוד אחזר, אחזי חזק י

" הבוקר שאחרי "מלחין עם להקת /י המחבר"מושר עהמון אדם

א ב ג , עם ההמון הוא נשקה, האיש הלם

, הוא גיעפה, היא נגרפה, התוף רעם

, אשה קטנה ולא יפה, ולמכר יד נופפה, עעם, עעם, קולו עעם

ומישהו והיא רצתה -החצוצרה

, דבר לומר עוצץ לון , קול תרועה

. אך ההמון אותה גרר. לקול צחוקה עם ההמון. כיכרות המון אדם

, ובהמון ושם גם איש היא זעקה

, היא לחמה, אחד היה גם נסחפה

, הלמה, אגרופים הלמה, אשר נשק לה על לחיה, אשה קטנה ולא יפה

, קאשר לטף אך מרחו -ה ודדה

, און- גל רב, יצאה לרחוב שכרון

. טבע גם הוא ין ההמון. סתם איש אחד מן ההמון. מן ההמון שמחה לשאוב

, המון אדם אשר חגג... ם אשר חגגהמון אד , המון אדם אשר חגג

, אשר תלה דגלים על גג, אשר תלה דגלים על גג

, אשר נהם, גאשר שא , אשר נהם, אשר שאג

, אשר כל הדרכים חסם. אשר כל הדרכים חסם

, היא לחמה, היא לחמה

, הלמה, אגרופים הלמה

... הלמה

האשה עם הערחים

דרה ולילה לילה ש

אשה זקנה ויחפה

, יה כלבנההיתה עוברת ופנ

לילה לילה היא עברה , כן

–ולה היו סינרה

. רעננים כמנגינה, זרי ערחים

, כלם חכו לה שדרה, כרך כלםואוהבי ה

, גם סנדל, חכו גברים עניבות

, עלה הסו מק לחיין עת היא עברה –ואוהבות

. ופרח חיוך הניחה על ספסל

, היתה עוברת יחידה

מוסרת ערח תוך קידה

, ונעלמת אל תו כי האפלולית

, ולפעמים עוד מרחוק

, צחוק-או שבר, נסאל מול ע

. אלמונית, היו רואים אשה עם ערח

... כלם חכו, ואוהבי הכרך כלם

, ושן לזוג אוהבנתנה ש

, חיוך לזוג נפרד כאב

; נווד נירדם על הספסל היא אף לחפה

צחורה –ושושנה אחת

נתנה היא שי לנערה

. שנשיקה מעל שפתי אהוב קטפה

... ואוהבי הכרך כלם

ד הערבים אך אח

, לשוא חכו האוהבים

; צחוק לא נראתה-גם מול ענס ושבר

, כסו עבים את הלבנה

, קמלו ערחי המנגינה

. והאשה עם הערחים שוב לא היתה

, כי זאת העעם היא צעתה

, שבילהצעתה לפרח

. צעתה לפרח כי יתן מאוהבים

, אך אוהבי הכרך כלם

, כלם חכו לה שדרה

. אף איש לא שם כל ערח על קברה, על כן

. אף איש לא שם כל ערח על קברה, על כן

שדוד לוסי מנמל א

, נמל אשדוד היתה אשה

, הסכת היטב ושמע

נמל אשדוד היתה אשה

, והיא מלכה מקצועה

כל הנמל רצה אותה

. ורק אותה

– כשהיא עברה ין הרציפים , הו לוסי, לוסי, הו

. פים-ל -המלחים כלם מע היו

היו עיניה כחלחלות

, ושערה צהוב

, כמו מחולות, ישבן שלה

, הלוך ושוב, מףד אל צד

כל הנמל רצה אותה

. ורק אותה

... רציפיםכשהיא עברה ין ה , לוסי, הו , לוסי, הו

, נגשה היא אל מלח ריון

, נשקה לו לי חשש

– שמעו ל זיון , והוא

. מהתרגשות כוחו תשש

כל הנמל רצה אותה

. ורק אותה

... לוסי, הו , לוסי, הו

מכל נמל ש עולם

– חי תבל כל מל

לנמל אשדוד רצו לצאת

, טט-א -לפגש את לוסי טט

, כי כל מלח רצה אותה

. ורק אותה

לוסי , הו, לוסי, הו

, הטום כבר לא רואים את לוסי ין הרציפים

– טום שמועה אומרת שה

היא ראש של שבט הףופים

– ומה שטש עה תמורה

". זאת לא סחורה"

– כשהיא עברה ין הרציפים , לוסי, הו , לוסי, הו

. פים-ל -היו המלחים כלם מע

תחנות אחרונות

, רק עוד שתי תחנות לסופו של הפו

, קצת צחיח עכשיו, הנוף משתנה

, נוסעים מעחים נשארו פרון

? מי ירד אחרון , מ יטים זה זה

, משחקים ילדים –מוך פרון הס

, נערה שמה ראש על צעיר מדים

, הפו מתקףר, הרכבת דוהרת

. סופית יעצר –הפרון ו נסעתי

, עם א א שלי, כבר נסעתי עה עעם

, לליכרגיל ובאופן כ , הוא שתק

, ובכדי להקל, ולפני שטרד

. צעיף ומפל, הגשתי לו כובע

, כרך הףעיף, הוא חבש את הכובע

והיתה הבנה מ ט שהרעיף

, עת עצר הפרון, כשטרד לרציף

. ה אחרוןוהשאיר לי מקלו למקצ

, ונסעתי הלוך, ונסעתי חזור

, ומצאתי עבדות ובפשתי למלוך

, ושברתי מפל ומשכתי חוט

. לעצור הפחר אל מול ערח הזכות

טור החובה

, שזכרו לברכה, אבי

? איך אדע אם זכה? איך אדע אם הפסיד

, רק שוחחנו שתיקה עם שתיקה – חטיו

, שתיקה של סמיכות עם שתיקת מבוכה

, ותמונת המףב קווים מעטים

; חסרים הערטים , כי הלך, אך עכשיו

? עסים איך הפכה מעוכה -של-כתנתו

, זאת נותרה שאלה מטיחה ופתוחה

, לא אדע מנוחה -וכל עוד לא אדע

? חטיו אם זכה? הפסידאת חטיו אם

, לי טור החובה –והחסר הזה

כי השהיתי פש התשובה , –על חטאי

. שזכרו אהבה, מא א שלי

עדנה גורן / י צילה דגן "מושר עכוכבים דלי

בלחן של המחבר ושל אורה סופר

, עוללי, נומה, הו נומה

, ה ראש הר דליהיה הי

– הו נומה וצלול אלי חלום

. דלי היו כל כוכבי מרום

, עוללי, נומה, הו נומה

. היה היה ראש הר דלי

, נום ילדי, נומה, הו נומה

, אל ראש ההר טעס לו גדי

, ילד קט, נומה, הו נומה

הגדי שובב ובדלי עט

, עוללי, נומה, הו נומה

. היה היה ראש הר דלי

, גדי לבנוני הדלי הפך

, גשם של כוכבים ניתך

ומיני אז ועד הטום

. רקיע ובכל חלוםהם

, עוללי, נומה, הו נומה

. היה היה ראש הר דלי

טיול

, טילתי עם תומר עארק הירקון

, וידו נתונה ידי

עלי העצים איוששו קנון

. י מאד את ילדיואהבת

המאיר , אז זכרתי ציור של שאגאל

, זוג אוהב מטיל לבדו

מרחף אויר -והאיש אשרו

. וקושר אל ידה את ידו

שכב , נום עוללי

, שכב, נום עוללי

, רכבו מן ההר דהרה, על מגדל דוד התנדנד כוכב

, שני נערים ונערה

, מדרון, וזה לזה

, הם חדו חידות לי עתרון

, שלושה הם המשיכו לרכוב

. ני הטוב, ילדי, אליך

, שכב, נום עוללי

: - שאל אז הנער האחד, כבר עלה ירח הר מואב

? מי יטעס ולא יפחד

? ומי יקטוף התמר

? עסיס רמונים מי ישכר

שלושה הם המשיכו לרכוב

. ני החוב, ילדי, אליך

שכב , נום עוללי

איך מים ר ים לא יכ ו , מי ירדן התיזו ניטפי זהב

ונהרות לא ישטפו

? -אש אהבה שתחעץ

, ראשו עז, שאל השני

שלושה הם המשיכו לרכוב

. ני הטוב, ילדי, אליך

, שכב, נום עוללי

– תמהה כאב הנערה , מד ר סער ול ו רחבה

? מי יערה ? מיהו הדבש

? משני אהובים מי ה כור

? את מי מהשנים לבחור

עם מי מהשנים לרכוב

? ני החוב , ילדי, אליך

. שכב, ם עוללינו

שיר ערש אורחת תופינים

, שכב, נום מחמלי

, כבר עלה ירח הר מואב

מלב המד ר עולה אורחה

, עושה דרכה אל חדרך

, ותופינים ה לרוב

, עלם טוב , ן יפיר, לך

, פינים ה לרובותו

. נערי הזהוב, לך

, שכב, נום מחמלי

, דוד התנדנד כוכב-על מגד ל

, דהרה, מן השירה

, עולה אליך כרכרה

, ומתנות ה לרוב

, עלם טוב, ן יפיר, לך

, ומתנות ה לרוב

. נערי הזהוב, לך

, שכב, נום מחמלי

, מי ירדן התיזו נטפי זהב

, מן הכרכרה ערצה סוסה

, ועל ג ה היא עמוסה

, צרור כיסופים לאהוב

, עלם טוב , ן יפיר, אותך

, צרור כיסופים לאהוב

. י הזהובנער , אותך

שיר ערש ין ים להר

, ין גליל לבין נגב, ין ים להר

, ערב ין הטום לעת, ין השמשות

שער זהב רם ראש המסילה

. ודלתו נעולה, על סף יתך

, נומי ילדה, נומי

. אגדה-א א ישיר לך שיר

, וב לך נשא הגביע חור וט

, הר הבקיע -סלעי, צלח עמק

ר ה המסילה , רם הוא השער

. ודלתו נעולה, אל סף יתך

, נומי ילדה, נומי

. אגדה-א א ישיר לך שיר

, צלף רק והריע הסער

, אך עוסע הנער, הכה שרב

, אל ראש המסילה, אל רום השער

. ודלתו נעולה, אל סף יתך

, נומי ילדה, נומי

. אגדה-א א ישיר לך שיר

, דרכו כי נחעז, אבו י, אבל

, אבד לנער מפתח העז

, מסילהר ה ה , רם הוא השער

. ודלתו נעולה, על סף יתך

,נומי ילדה, נומי

. אגדה-א א ישיר לך שיר

הגדי בית קוהלת

, ו קוהלתאיש חם ושמ

, יום זוהר תכלת

– יצא לו לטטיל

. ין עמק לבין תל

, עגש קוהלת מרעה

, גדי קט עועה, גדי קט הומה

, סובב ומשתובב

. ורח מן הזאב

: אמר קוהלת אל הגדי

די וא אל יתי ועמ "

תחיה ולא תירא

". מן הזאב הרע

, אל ית קוהלת א הגדי

, האל עדי, ומיני אז

חטים אושר עד עכשיו

. איש טוב וחם וגדי שובב

ושם טער הרחוק

. זאב זועם שניו יחרוק

ארמון של חול

, ארמון ניתי לי חול

, ארמון על חוף הטם

ומגדלים נתתי ו

. סלם –ולכל מגדל

ובסלם אל ראש מגדל

המולה טעסו

– קולות גלים ורוח ים

. שרים מקהלה

ארמון של חול על חוף הטם

, ומגדלי חידה

וכל קומה של הארמון

. משכן לאגדה

, לארמון, ומסביב לו

, חפרתי תעלות

ואניות הובילו ן

. את שיר המעלות

כל קונכטה וצדף הם

, ספינה נושאת מזמור

-ועל סעון כל אנטה

. חוגגת קרן אור

... ארמון של חול על חוף הטם

גלי הטם הסתערו

, רעש ובהמון

הקמתי סוללה של חול

. לשמור את הארמון

טעסו גלים על החומות

, ובסערה גדולה

ת האגדה לקחו את נו

. עמם אל המצולה

ארמון של חול על חוף הטם

, ומגדלי חידה

– וכל קומה של הארמון

. כן לאגדהמש

לי -השיר לאור

, ילדה שלי, כיסו ערחים

, את כל מרחב הניר

אדע כי כל ערחי הניר

; רוצים לעוף כשיר

ועת עלי העץ עטפה

– חמה אור מאיר

אז כל ניצוץ וקרן אור

, ים לעוף כשיררוצ

אז כל ניצוץ וקרן אור

. רוצים לעוף כשיר

– כלם , גם כל ערות השוק

, תעוח ואגס

עצחו עם חביות של דבש

, שיר עולה וטס

ש שערה , וכל ילדה

, מזהיר סרטון זהב

– היא רוצה , אני יודע

, רוצה לעוף כשיר

– היא רוצה , אני יודע

. רוצה לעוף כשיר

ועציצים על חלונך

, לי-אור, מחאו לך כף

ועל דלתך תליתי את

; געגועי שלי

אל תוך חדרך , חדא , אחד

, זהיר, עסעו זהיר

, ילדתי, וראי זה עלא

, שיר –הרי את , הנה

, ילדתי, וראי זה עלא

. שיר -הרי את , הנה

ראו מה שטצא מזה או הפונגרס הףיוני

, ז" אלול תרנ , זל: פזמון

– לקריאתו של החוזה

קונגרס הףטונים כנס

! אל הפאזנו נוהרים וראו מה שטצא מזה

, לב נפעם, צירים ר ים

- העעם את ההמורים

. של עם עורכים על גורלו

, חגיגטים ונרגשים

, סתם" עמך"מכ דים ו

– הנה נראה ין האישים

, ערופסור דוקטור מנדלשטאם

, גם הסופר המהלל

, הנודע לטוב, הוא זנגביל

ל "מיסד קק , ראשעי

. עוד לי הרחוב, ולילינ לום

, נאום חוצב, והרצל

, נשא דברים מלב אל לב

והפונגרס המתלהב

. מחה דמעת שמחה וכאב

על הטהודים , אז נורדאו

, נשא נאום, ומףבם

, הגיון נוקב , ובו

. נתח היטב כל מום ומום

: -המהנדס, סח מרמורק

, אזכור יום זה לעולמים"

ראוי היה לכנוס קונגרס

". שביל שני אלה הנאומים

הדוקטור נתן ירנבוים

ם עם כי הטהודים ה -הראה

- ר פרבשטין שם הבהיר"וד

. מדוע סוחרים כלם

שטהיה ג ור , וולפסון-ו

, לכשטכתב, " אלטנוילנד"

" – או צר ההתישבות "הוא ל

. תרם מלוא נדבת הלב

לצורך הענין החלט

ל ח ור סטטיסטיקה ע , עוד

של מקצועות הטהודים

. מכוש ועד אנטארקטיקה

, חרו ועד לספרות

, שלושה סגנים, חרו נשיא

– וציר אחד פש מאד

. כי יקףרו נאומים

, חרו ועדת ארגון

מס חבר –עו השקל קב

, שטשלמו הדלפונים

. ישלמו יותר –הטתר

, ועד עועל –והעפר

, עשר חבר- ן חמשה

– כשנגשו לבחירתו , אך

. מסת ר, ג " חרו כ

ק לו את התכנית ששמה

" תכנית ה אזליתה "הוא

והאומרת פשטות

: של אמונה כה עלאית

- הףיונות שואפת ל

, ישראל-הקים ארץ

, מבטח חוק ינלאמי

. מכורה לישראל- ית

- להשגת זו התכלית

שב מטד הארץ תיו

, עושי מלאכה, אכרים

, עוסקים עבודה של יד

, ותארגן הטהדות

הרגש הלאומי יוג ר

ויבפשו את הסכמת

. מושלי אירועה ותוגר

אזל הרצל כך יסד

, את מדינת הטהודים

למציאות –והחלום

. עור וגידים, עכשיו, לבוש

ששים שנה , כאן, וכך הוא

, של מדינה עברית חפשית

, ה עם חוזר אל אדמתו

, דובר עברית, ס עזוריוכונ

, משתת עלי שויון זכיות

ז " אלול תרנ , זל, לאור חזון הנביאים

- ה לקריאתו של החוז , ומףיון תצא תורה

, קונגרס הףיונים כנס. נכסי תר ות אנושים

! וראו מה שטצא מזה

" דקר"הששים ותשעה הבלדה על צוללי ה

עמדה נערה מול ים מסוער

, הדרוך כמיתר, ורטט כל גופה

עיניה קרעו את השחור שסגר

" דקר"ותשעה ףוללת על ששים

מול הלילה הפר

הששים ותשעה

". דקר" ףוללת

, ברנדם זה מכ –מכשיר הפשור

עוד קרא וחזר , רק אחד, גל שידור

– לב עמוס וניש ר , מלב על החוף

" דקר"לששים ותשעה ףוללת

מול הלילה הפר

ע ה הששים ותש

". דקר" ףוללת

, שאל גל המצוקה " –?איפה מנחם"

, המצולה נאקה " –יש נשוי עלוס שלושה"

פקו עם שלם וחכה – ועצר את ד

מול הט ם שענה שתיקה עמקה

מול הלילה הפר

הששים ותשעה

". דקר" ף וללת

רק ילד קטן חוף עוד נו תר

, פשרהן א , הן אפשר –לחשו שפתותיו

, כבר ליל המחר, יעלו אל החוף

" דקר"צוללי ה , הששים ותשעה

מול הלילה הפר

הששים ותשעה

". קרד " צוללת

מטען של דינמיט הבלדה על מאיר פינשטיין ומשה ברזאני

, הם נפגשו מסילה לירושלים

, כשלה הצמידו הם מטען של דינמיט

, וכשרכבת הכובש קרסה אעים

. ם שניתמלכות צטון תקו –ידעו שניהם

, מטען של דינמיט אל לוח רזל

. מטען של דינמ יט

, רזה ודק כתפי ם, אחד שחו ם היה

, מוצק ומחיך , צהוב היה -רעו

, יורקים הוקפו השנים-אש-יםועת טנק

. אז גופו חבר על חברו סו כך

... מטען של דינמיט אל לוח רזל

, מאיר הודיע, "כאן ארצי אינכם שופטים"

, נותר גאה וקר, משה, וחברו

– הגזר השמיע , לבוש שופט, ם כשאנגליג

. כי יתלו שניהם חבל על צואר

.... מטען של דינמיט אל לוח רזל

ובו לילה רטטו חומות הכלא

, ים לובשי אדוםמקול שירה של נידונ

וסוהרים עמדו מכי אימה מול עלא

. של יהודים המנצחים את הגרדום

ן של דינמיט אל לוח רזל ... מטע

, עסקו השנים, כובש יהא-זה לא תלין

, נק על צואר עברי ישיםשחבל ח

, גלוית עינים, כי החרות היא ה חירה

. כלוחמים, גם ה חירה לעול קרב

... מטען של דינמיט אל לוח רזל

, עת תלין ניצב שער, ועם השחר

ובינו תם , ימצו חזה אל מול חזה א

, רימון נקש ועמדו נשאו סער

. מצאו מותם, קרב נוסף, וכך קרב

מטען של דינמיט , מ טען של דינמיט אל לוח רזל

. אל ה רזל, אל ה רזל, אל ה רזל

וטתנשא לבב מצרים כאבן מצולות צלל

, וטבוא אל קו המים

, "אשיג שלל, ארדף,: אמר

. כאבן מצולות צלל, ומצרים עלו על ישראל

, אלף רכב של רזל

, דלים-ומרכבות ומיג

חובר במהלך מלחמת יום כיפור , תלי טילים, וחניתות

המלחין / י המחבר"מושר ע, וטתנשא

, הוטתנשא לבב ערע

, אל תוך סיני אמר לבוא

, הוא כמפתח התהלל

..... וטתנשא לבב מצרים, וטתנשא , מאטומים עיו לא חדל

, צריםאז ישראל נףבו ין המ

, ין הטם והמצרים

, אמר נחשון, "אם אין רירה"

, "אקעוץ אני לטם ראשון"

, ויתנדב

, נחשון הוא ן עמינדב

, וכל העם עבר אחריו

, ב זכות נחשון גברו פר

.... וטתנשא לבב מצרים, וטתנשא, מול עוז רוחו גם ים חרב

, אז הנשים הכו תוף מרים

, ויפצח שיר העם

, שיר שמחה ושיר הלל

, ישראל, יאבדו אויביך

אז נבהלו

, מואב, כל אלופי אדום

, וישראל לארץ שב

וי נו החרבות

, ולא ידע עוד מכאובות

... וטתנשא לבב מצרים, וטתנשא

הרע , ת חר ו הריק הרע א

; על סוסו לפרב דהר הוא

, מן הפרב לא שב הרע

. רק הסוס ללא רוכבהו

, חץ נתז מני הפשת

; אל הפשת שוב לא שב הוא

, מן הפרב לא שב הרע

. רק הסוס ללא רוכבהו

, ר נרמס סערערח

; על גבעול לא שב שגשג הוא

, מן הפרב לא שב הרע

. רק הסוס ללא רוכבהו

דמעותיו ענן המטירה

; רקיע שוב לא שט הוא

– מן הפרב לא שב הרע

. רק הסוס ללא רוכבהו

לבלר

טרקתי דלת מאחור

, וטסתי כפרער אל אור

, שלא אחזור, ודאי, מחר

. יצאתי אל הרחוב

, ושם רחוב המון אדם

, כלאם-מלטו מ יתשנ

, וכנשרים הריחו דם

. אצים אנה ושוב

, צווחים צויחות של גיל הולל

, חובקים אשה חיק ועל

: ואיש לאיש אומר צוהל

" אינני על חוב"

. מונה ש , שוב, אך למחרת

, עד שהטום יהא עונה

משמים מול מכתבה אמנה

, את כל שעות המכאוב

, ש משרד, של סתם אחד

, גדים של שרד, אמנם, לבוש

לעד , ימשיך לי הפוגה

. טפסי שיגרה לכתוב

הפירומן

, יום סגריר, יום של חורף

: ילד קט קם והצהיר

, כאן קר מדי זאת העיר"

!" אבעיר... לשם חמום אותה

, חכמי הדור חטכו מעט

." של ילד קט' חכמה'איזו "

, כי לא עלה דעת איש

. ק את זאת ימחיששהדרד

, מבוכה, אחד שם, אמנם

, אמר שזו כלל לא דיחה

: כלם ענו, אבל כלם

, נו, אמת, אתה מגזים"

, כמה אהוד, כמה חמוד

, לא יעלה דעת איש

." שהדרדק את זאת ימחיש

, ללא הסוס, ך הטלדוןא

, טעס על גב של סוס, עלה

וברכ ו כל העיר

! הוא אש שלח מפיר אל קיר

, תדהמה, אז הממחים

: אמרו קול מלא אימה

זה לא עלה דעת איש "

." שהדרדק את זאת ימחיש

, על גבול העיר, אך עה ושם, ס א טוב –הטלד , וםהט

, גפרור מבעיר, חשאי, הוא , אך על הסוס ממשיך לרכב

– כי אם תחדל האש כליל הטום הוא ראש ההנהלה

? "מףיל"מי אז צריך את ה ". פעלות ההצלה"ל

שחפים

, מרחב עולם המה תרו, דאו דאו, דאו שחפים, מעופם ם עצרו, לא קיר, לא יד, ולא היו

. לא הסגרלא מכשול ו , לא ריח , לא קיר, לא יד

עד יום אחד המה או , חלפו הטם – מעופם , מאד מאד הם השתאו, אל קיר עולם, אל קצה תבל

. לא ערצה, לא דלת, אל קיר עולם, אל קצה תבל

;עאותו ראשם לבקו , ערצו אל קיר, יאושם, כלם שם תמו לגווע , אל מול הפיר, סופם, אהה

. ערט לאחד והוא מאד צעיר, ערט לאחד

, סער וגלים, אל נהם ים, צעיר שחפים נזור אחור, ריםאל צוק עטור קצף מש , אל רוח דרור, אל המרחב

. סער מרחבים ודרור, אל רוח, אל ים, אל גל

: ידע ידוע השחף, הוא לא הזהיר, לא, לא, ובשובו הם שוב ידאו עם הדחף –כל עוד שחפים קלי כנף

. לם וסודאל נע , אל קיר עולם, אל קצה תבל

שיר לש ת

, הערב הטורד לבש גדי ש ת

, שלמת לבן עליה העלתה ה ת

– על הנרות עירשה כעיה לקדש

. חג הבעיר כוכבים האש-רקיע

, תפילה המה הרוח אמיר ניגון

, שלוו עיזמה ה ת הנעימה, שלוו

, כסוף הלבנה דולקה- פמוטה

. חסיד רקודים מק יל עני המלכה

הא , הא, הא, הא, הא

; מהמושר בקלטתהתמליל הכתוב שונה מעט שיר אועטימי

ענת עיני בלחן של המחבר " מושר ע, סגריר וכפור –אם מסביב

, הכל אפור, ו אוראם אין ק

, אם העולם לא מחטיך

–ואין האיך , אם יש רק מה

, סוף הסוף, עדין יש

, אתה תחשוף -אם תתאמץ

– אי אחרון , קצה ה ור

אז יום חדש יבוא זוהר : פזמון חוזר. ישנו עתרון, עתרון ישנו

, וכל האופק ית הר

ן כשטתגלה סוף מדרו

; כי יש עתרון, כי יש עתרון

, ואז תריע ותרון

, ל עד שיכרון שיר תצה

– מלוא גרון , תקרא קול

. כי יש עתרון, כי יש עתרון, ללא חלון, אם קיר אטום

סביבך מד ר ואין מלון

, ואין אורחיםואין חבר

– ורק ה כי להולכים

, סוף הסוף, עדין יש

, אתה תחשוף -אם תתאמץ

– אי אחרון , קצה ה ור

… אז יום חדש יבוא זוהר.: ח.פ. ישנו עתרון, ישנו עתרון

, שכה מלוא המרחבאם ח

, ללא כוכב, ללא ניצוץ

, אם ואדיות הפכו אכזב

– יש רק עכשיו , אם אין עתיד

, סוף הסוף, עדין יש

, אתה תחשוף -אם תתאמץ

אי אחרון , קצה ה ור

… אז יום חדש יבוא זוהר.: ח.פ. תרוןישנו ע , ישנו עתרון

! יש

על הפיזמונים וקצת גם עלי

י החברתי עסקתי בפוליטיקה למצפונ, דין-לפרנסתי אני עורך, בא נוףשמי עקיולמען נישמתי אני כותב ומלחין , כנסת בשלוש מהכנסות הקודמות-חבר והייתי

. פזמונים

אפשר משום שנוסף ". איזבל"הפזמון בו אני מזוהה במיוחד הוא פגשתי בכיתה איזבל את .אני בו גם המבצע, יןמחבר המלים והמלחלהיותי

, הדמות של האשה שהמורד במלכות בא להרוג.כי"כשלמדתי את הסיפור התנ' ו: - ולועגת למורד, שמה בפוך עיניה, מתייפה, והיא במקום להתחנן בפניו

וליוותה אותי עד שפרצה ממני בפיזמון מיוניהסצנה הזו כבשה את ד, הדמות הזו. אודותיה

אם אין : והחלטתי, אני האמנתי בטיב השיר.איש לא היה מעונין לבצע את הפזמון. אבצע בעצמי -אחר המבצע אותו

". הבוקר שאחרי"להקת , וכך עשיתי יחד עם להקה שהקמתי אז, צ"ושלחתי את הקלטת לקול ישראל ולגל, משהוקלט השיר

. הוא כבש בסערה את ראשות מצעדי הפזמוניםלמקום הראשוןבמצעדים צילמה הטלויזיה הישראלית קליפ של " אזבל"משהגיע

דמות כמו , ת רושפותעינים ירוקו, בעיני רוחי ראיתי איזבל שחורת שיער .השיר. מידאה

, בעיר העתיקה של ירושלים, כשהגעתי עם הלהקה לאתר הצילומים של הקליפ, ההיפך מכל שחזיתי, בובתית, בלונדינית לבנבנה, ממכוניתו, דן בירון, שלף הבמאי

שה לי יד רפה הנערה הגי" . זאת תהיה בקליפ איזבל, הכר" : -ואמר לי, אבל הוא הבמאי, נחנקתי". שמי פנינה רוזנבלום, נעים מאד": -ואמרה בציוץ חלוש

ובעלי ,פנינה מהדסת, כשאנחנו שרים, ליד החומות צולם הקליפ, וכך. והוא הקובעות וכמעט מונעים בהתקהלותם את אפשר, הבסטות אוכלים אותה במבטיהם

. הצילום

. שאולהיה , כית נוספת אליה יצא לבי"פיזמון אחר על דמות תנ, ששמואל רצה אותו כבובה מצייתת, ההוגן וחסר המרפקים, הבלתי מתוחכם, הצנוע

: ועליו כתבתי. ודוד התחמן התעמר בו בצדקנות צינית כי אם הם / מדוד הכוזב, מנביא מקנא/ קרע שאול את צעיף הקדוש האוהב"

שרתי אותו ". בטירוף מי המוכה –חי האל לא אדע /הקדושים ואתה החוטאלראשונה באירוע מיוחד בהיכל

גלי כמעט ולא הושמע על, לאכזבתי, בניגוד לאיזבל, אבל הוא, אביב-התרבות בתל .האתר

-שונה באופן קיצוני משאול התמים והצנוע כתבתי בשירי , על דמות בת ימינו. . הפירומן

אני מודע בהחלט למה -בתמלילים . חלק גדול מתמלילי השירים שלי הם סיפורים

. בונה, מתקן, מוחק, כותב, האסוסיאציות, ההקשרים, שוקל את המלים ,שאני כותבאני חסר כל . מנגינותי לעומת זאת פורצות מתוכי מבלי שאני מודע איך ולמה

זה –ומה שפורץ , שולט רק בשלושה אקורדים מינוריים בגיטרה ,השכלה מוסיקלית. לא שינויל, כפי שבא, הנשאר

: שירי ולחניהם מושפעים משלושה מקורות

, ואני הייתי בצופים ,חניכי תנועות הנוער, ששלטו בבני דורי, השירים הרוסיים\ ;קציר-עקבות כך בהכשרה וחבר בקיבוץ תלוב

, מתוצרת המונמרטר בפאריס, השנסונים הצרפתיים. שזהו לגבי סיפור ניפרד עליו אספר בהמשך, וניגונים יהודיים חזניים

, דמותו שתאם את, ל היה בריטון עמוק"יהושע ז, לאבי: גם לגנים יש מה לומר, וכן

בעיירת . 19בהיותו בן , 1920הוא עלה ארצה בשנת ב. לסלע מוצק שתמיד דימיתיבהיותו היהודי הראשון שהעז להחזיר , של אגדה מקומית היה סוג, ילדותו שבפולניה

. מכות לגוי פולני שנהג להרביץ ליהודים. רדסים ברחובותע פאת דרכו בארץ החל כנוט

עם אבי . שנים אחריו מאותה עיירה היתה אישה גבוהה יפה 4שבאה ארצה , אימיתחנות ובשיר טור החובה עליהן כתבתי בשיר , שיחות של שתיקה היו לי הרבה

ימה וגם היא ניחנה בקול היתה בעלת יכולת דיבור מרש,לעומת זאת, אמי. אחרונות . נעים ובהבעה מוסיקלית

מין אפילו מא, אם לא תסגירו את סודי, ואני, שאין פזמונאי ללא שירי אהבה, כמובן

, "צביטת זכרון" –הלחנתי ושרתי הוא , אחד משירי האהבה שכתבתי .ברומנטיקה –או בשמו האחר

השיר שעל שמו קרוי גם אחד משני האלבומים של להקת , "לאורך חופים רחוקים"

. איתובעיבוד של מתי כספי שתענוג היה לעבוד , "הבוקר שאחרי"". כשמיכה של פרחים רוטטים, כל לילה כיסיתי גופה בנשיקות"

לערב חברתי של סטודנטים , כתבתי והלחנתי כבדיחה" מים לדוד המלך"את כאשר שלחתי קלטות עם שירים להתמודד בפסטיבל הזמר , מאוחר יותר .בירושליםלצרף לשירים , ר נתן שחר"ד, מי שיהיה לימים המוסיקולוג ,לי חבר הציע, הישראלי

זה לא שיר מספיק רציני " , –הגבתי, "עזוב" .ששלחתי לתחרות גם את מים לדוד, אבל כמעין תשלום להתנדבותו ללוות אותי בפסנתר ,"לפסטיבל הזמר המכובד

שירי . "לדוד לשירים ששלחתי לתחרות וצירפתי את מים, "ובהעשיתי לו ט"בפסטיבל בביצוע " שוס"והיה ,כן –מים לדוד . לא ניתקבלו, "רבי המסר", "הרציניים

הלימודים בבתי הוא חלק מתכנית " מים לדוד", היום... של הגששים ותחתוניהם. הספר

החליט . גולדה מאיר, הוזמנה ראש הממשלה" הגששים"מספרים כי לאחת הופעות

ובערב ההוא ביצעו , לא יאה להופיע בפני גולדה בתחתוניםמי שהחליט כי כשהסתיים המופע שאלו את . בחליפה ועניבה את השיר כשהם חנוטים" הגששים"

" ? היו התחתונים לא אבל למה , ניפלא: "והיא השיבה, היהגולדה איך

ומאוחר יותר גם בן דוד שהגיע אחרי אושוויץ גרנו , נפשות 4, אחי ואני, הורישירותים . א"ת-בשכונת פלורנטין ב, י דלת זכוכית"מופרדים ע בדירת שני חדרים

... אינני זוכר שהיה לנו צפוף .אותו חדרוןואמבטיה באינני יודע איך ידע . מה שאני מאד זוכר מאותם ימים הוא ביעותי הלילה של אבי

אבל העובדה היא , על התרחשות השואה,בעיצומה של מלחמת העולם השניה ,אבישכמעט מדי לילה

. היה מתעורר ומדבר על האסון באירופה, חריד אותנו בצעקותיו תוך כדי שינהה, זיכרון נוסף מאותם ימי ילדתי. היהודים שיצאו מהשואה למדו להילחם ולנצח

היה כאשר חיילי הכיבוש הבריטי , שבתיה צמודים זה לזה, פלורנטין הקשור בשכונתלו . ל"שהדביקו על הקירות כרוזים של האצ, על צעירים רחוב מגוריסגרו משני צידי

. אף עוברים חקירות בעינויים, לזמן ארוך ניתפשו המדביקים היו מושלכים לכלאדרך , בתוך מבוך הבנינים הובלתי במהירות את מדביקי הכרוזים , הילד, אני

השכונה שהיו מוכרים לילדי, שבין הבתים הצמודים, ניסתריםהפתחים המשם יכלו להימלט לרחוב בו לא היו , אל צידו השני של גוש הבינינים, ממשחקיהם

הזליפו עלי מדביקי הכרוזים מבט של תודה בעיניהם , במהלך הריצה. הבריטיםואני , שהסתירה את שאר חלקי פניהם, החאקי המשולשת בד שמעל למטפחת

מאוחר יותר כתבתי את ... הצטרפתי למחתרת הלוחמת –הרגשתי כאילו בכך שחיבקו זה את ,פיינשטיין וברזאני, הגרדום-עולי הבלדה על שני, מטען של דינמיט

. י תלין בריטי"דרך זו על פני התליה ע פםבהעדי, כשפוצצו רימון ביו חזותיהם , זה . הניצחון במלחמת ששת הימים ושיחרור ירושלים, כמובן, היה, המלהיב בניצחונות

לא נפקירך , ירושלים נדרנו הוקם" ": -השבועה לירושלים" –שירי אז כתבתי את בניהולו , י הלהקה הצבאית של הרבנות הצבאית"שבוצע ע, "עוד מכאן עד עולם

. הנימרץ של המנצח מנשה לברן

, "קול ישראל"עבור , ראיינתי, בהיותי סטודנט במכון ללימודי החברה בהולנד, לימיםבמהלך הראיון הבלעדי הזה לימדתי את לנון את הבית . ויוקו אונו ון לנון'את ג

השר , "ביטלס"מנהיג ה, ון לנון'ויחידה של ג ומאז יש הקלטה אחת, החוזר של השיר, כשסיים לשיר". ן עד עולםמכא לא נפקירך עוד/ ירושלים נשבענו כלם" –בעברית

ואני מקווה , "ריאליסטי זה שיר, לא: "ועניתי, "זה שיר שובניסטי" : -שאל אותי לנון. מכל הלב כי לא טעיתי

המורכב, " כל שדרוש הוא אהבה"ון לנון כתבתי את 'בעקבות המיפגש הזה עם ג. של שירי הביטלס מכותרות

הושמע שיר נוסף " מים לדוד"באותו פסטיבל הזמר בו השמיעו הגששים את שירי

זהו שיר הערש . ואת מנגינתו הלחנתי יחד עם אורה סופר, את מילותיו שכתבתיששרה אותו בעדינות , יה מפיה של צילה דגןהביצוע הראשון ה. כוכבים בדלי

לשיר זה כשהיא נותנת לשיר את coverהזמרת עדנה גורן עשתה .מרגשתליד , אליה כיוונו אורה סופר ואני בעת ההלחנה ,האינטרפציה המעט כושית

. םטרדסהפסנתר של מועדון לילה באמ

הורתה ), יניקית"אימי המפא. כבר ביומי השביעי עלי אדמות, טיקה הגעתיאל הפולישל " עוזי כהן"-ה, רצתה להזמין לברית את שרגא נצר( העבודה של היום של מפלגתתנועתו של , שהיה רווזניסט, אבי. ר"שרדף את אנשי בית ,י דאז"מרכז מפא : -לא יקום ולא יהיה –הגיב ואמר , "הליכוד"ך "חרות ואחכ ממנה צמחו, זבוטינסקי

בימים ההם התגרשו זוגות בגלל פערים .שרגא נצר לא יוזמן לברית של בניבויכוח , אך מפעם לפעם ,הורי נשארו דבקים זה בזה עד סוף ימיהם. אידיאולוגיים

ומת ההאשמה בהזמנת או בהתנגדות להזמנתו של ביניהם היתה עולה טראהיום . אני מעולם לא העזתי לשאול מי ניצח בוויכוח. שרגא נצר לברית המילה שלי

.את מי לשאול, לדאבוני, כבר אין ליואני , פצעה את נישמתיש, וגם בעקבות פרשת אלטלנה, בעקבות אבי, על כל פנים

ביטוי להשקפתי זו . ישראל כערך-ארץ, "הליכוד", "חרות"ל, פניתי אני ימינה ,אז ילדמלמדים על וששתי שורות פתיחת, "לי יש רק אחת" –נתתי בפזמון המאד פוליטי

". הם רוצים גם את זאת, לי יש רק אחת/ מדינותלהם יש עשרים ושתי " :-תוכנו. החרימו אותו. עורכי תכניות ברדיו ובטלויזיה מנעו את שידור השיר

מפי השופט , שהורה, צ"פניתי לבג, לימים שר האוצר, ד רוני בראון"באמצעות עווהשיר החל , צנזורה פוליטית בשידורי הרדיו והטלוויזיהעל הפסקת ,אהרון ברק. שם היה להיט היסטרי, 7בערוץ לא רק, להישמע

. יש בתוכם כבר את המנגינה, בדרך כלל כשאני כותב את המלים

- מבקש אותה הם , ממש, והתמליל , שמלת מנגינה, עדיין, שירים שכתבתי ואין להם

לוסי -ו עדולם , געגוע–עין כרם , מסיבת יום הולדת , מראה של בוקר בחלון. מנמל אשדוד

התפרסמתי , בהיותי ילד:חזני-הוא הניגון היהודי, מקור ההשפעה השלישי על לחני

. אביב-בהצגה שסבבה בין בתי הספר בתל, כמעין חוזליטו, כנסת וגם מקום לאירועי תרבות ועונג שבת-אשר שימש בית, " אוהל שם"באולם , ן מאד ידועשרה מקהלה בניהלו ובניצוחו של חז, לטפח ביאליק, בזמנו, החל אותם

. שלמה רביץ, אל הקומה השלישית בה גרה משפחתי, שכבר היה זקן מופלג, יום אחד טיפס רביץ

הורי התנו את הסכמתם . מהורי את הסכמתם לצירופי למקהלת אוהל שם וביקשרביץ ילמד אותי את כל הדרוש אם, בנם ישיר במקהלה: בתנאי אחד

. אבל אין להם כסף לשכור לי מלמד, הממשמש ובא, לטכס בר המצווה שלי. בתפילה ובמנהג, שם קלטתי מושגים ביהדות. וכך הפכתי לפרח חזנים, וכך הוסכם

, שביצבצו מאוחר יותר במנגינות שהלחנתי, שם ניצרבו בי הנעימות היהודיותבפי שוקולד מנטה " שוש אשיש" –ואשר הופיעו שנה אחר שנה בפסטיבל החסידי

" שישו את ירושלים" –וכמובן , בביצוע של נירה רבינוביץ " אמר רבי", מסטיק. פסוקים שערכתי מתוך ספר ישעיהו שהלחנתי לצרופי

שאבתי מספר , "שישו את ירושלים", הייתי בטוח כי את מטבע הלשון , אני עצמיוכל כלו ממוחי , ך צירוף המלים הזה"אבל הופתעתי לגלות כי אין בכל התנ ,ישעיהו. הקודח

בצאת ישראל " –לפי המלים מההגדה של פסח , יהודי כזה היה גם שירי לחן

בוגר להקה , חור-י עודד בן"ע, השיר בוצע דווקא בפסטיבל שירי הילדים". ממצרים. וותיקן-שגריר ישראל ב –והיום , צבאית

, שיר ההפלגהבאותו פסטיבל שירי הילדים הלחנתי למילותיה של לאה גולדברג את

, גידי קורן, דוד-יוריק בן: היו לו כמה וכמה ביצועים" . שלושה תרנים לאניה". י'גלואי -המקורי בפסטיבל שירי הילדים היה בקולו של הזמר הבלגי והביצוע

שאינם שלי ורק משמשים בסיס למנגינות , ארבעת תמלילים אחרונים אלה. בספר זה, כמובן, אינם מופיעים, שהלחנתי

כוכבים "ו" מים לדוד"עם , פסטיבל הזמר. עושים טוב לי ולשירימסתבר שפסטיבלים אפילו בפסטיבל המזרחי שיבצתי , פסטיבל שירי הילדים, הפסטיבל החסידי ,"בדלי

. משה הלל –בביצוע של זמר ענק " שלוש יונים"שיר בשם , אני האשכנזי. שמקושר אצלי לשיר של חיי, האירוויזיון, אבל היה זה פסטיבל אחר

ניקשר הקשר ביני , "הללויה"בו זכה השיר , 1979ב , במופע האירוויזיון בירושלים. "תהרו"לה ועליה כתבתי והלחנתי את שירי . רותי –שהיא היום רעייתי לבין מי

. אלה ילדי. לא מקרה הוא, אור-בשיר גם את המלים תומר ו ואם שומעים

כך חוק למניעת הלנת שכר . פעילותי בכנסת התאפיינה ביזמה לחקיקת חוקיםוכך , רי לאיסור עישון במקומות ציבורייםהחוק המקו, כך חוק שעון קיץ ,פנסיונרים

בדיון בכנסת על הסכם .המזונות לילדים משני בני הזוג הגרושים השוואת תשלוםמה כבר יש לי –תמהתי , משהגיע תורי . נאמו כל חברי הבית, השלום עם מצרים

ואיך לתת ביטוי , הקלישאות שנאמרולחדש על כל וקראתי מעל במת הכנסת את , שיר-וכך הגעתי לרעיון של נאום. חגיגי לדברים

".התרועה לשלום"

שמלות פתיחתו משקפות , "לי יש רק אחת" –גם המציאות , "התרועה לשלום"ומול הם רוצים גם את , לי יש ארץ אחת/ להם יש עשרים ושתי מדינות" -את רוחו

השולטים בתקשורת , מאידך. בהתנחלויות" חצי המנון"שיר זה הפך ל ".זאתלצתי לבקש ולקבל סיוע ונא, החרימו את השפעתו, בטלוויזיה וברדיו ,האלקטרונית

. להסרת החרם הפוליטי על יצירה אמנותית ש העליון"של ביהמ כדי לסקר תרגיל , הסתתנתי לספינה של חיל הים" ל"במחנה נח"בהיותי כתב בעתון

גילה אותי , בהיותנו בלב ים. ב פעילות ימית עם ביצועי צנחניםאשר שיל, צבאילא –מבעד לחלון העגול של תא המעצר . וכלא אותי באחד מתאיה, הספינה מפקד

והם גירו אותי , אבל צפיתי בשחפים שליוו את האניה, ביצועי התרגיל ראיתי את. הדואים עם הדחף אל קצה עולם שחפיםעל ה, של עציר כלוארוח -במצב, לכתוב

שסבבה , אביב של עלומי-בתל, רומנטית, היתה דמות אמיתיתהאשה עם הפרחים ו

, י ואריק לביאביתם הבימתי של ריקה זרא, ברחוב מנדלי" מועדון התיאטרון"באזור . ומכרה פרח יחיד לכל זוג מחובק שעבר

, "נערת ישראל" -שכונתה , שיתפתי חוויות עם כתבת , ל "מחנה נח", באותו עתון. יום הולדתמסיבת לאחד מימי ההולדת שלה כתבתי את . לימים נבון, אופירה ארז

-עירי תל –עד כה , אביב כתבתי והלחנתי את פזמוני האחרון-לשנת המאה של תל

השיר בוצע בטקס . הנהדרת גם בהיותה בת מאה, שיר אהבה לעיר התוססת ,אביבלעתירי הכשרון , מדי שנה, הניתנות, חלוקת מלגות ליוצרים צעירים הפומבי של

. היימן-מטעם קרן בוכמן

אורניה ומעינותיה , היא מושא געגועי מאז ביליתי בין מנזריה, מאידך ,עין כרם . שם הכרתי את חברתי הראשונה, בהיותי תלמיד בתיכון, קייץ במחנה ,ושלוותה

והרוגע של נער התיכון לא ישוב בעת , שכנראה לעולם לא יתממשו ,מושא געגועיםהאומר ,שיר אופטימי-ובכל זאת אינני יכול שלא לחתום את קובץ פיזמוני ב. זיקנתי

/ באי אחרון, בקצה הבור/ אתה תחשוף –אם תתאמץ / ,בסוף הסוף עדיין יש"כי ."פתרוןו ישנ,וןישנו פתר

מתוך הויקיפדיה ( 1986 -1907) שמשון הולצמן הצייר

של הקיסר וצבע , מאהלר, אמן-שהיה צבע, לפייבל גליציהשב סמבורנולד בעיר , ראלעלה פייבל הולצמן עם שלושת בניו ליש 1922בשנת . ארמונות ובתי אמידים

שמעם של האחים כצבעים מומחים הלך . הוא עסק בצביעת בתים בסגנון המאהלריבו עדיין , מלון המלך דודוהם צבעו בתים של אנשים אמידים ואף את , לפניהם

החליט הולצמן שציור הוא שנות העשריםבאמצע . מצויים ציורי קיר ותקרה שלהםשם למד עם דור הציירים , פרנקל( פרנל)יצחק של סטודיוכן הצטרף ל-ועל, ייעודו

סף יוו אביגדור סטימצקיוכלל בין השאר את , בדור הוותיק" מרדו"הצעירים ש. זריצקי

בסוף שנות העשרים נסע הולצמן לפאריס כדי לשכלל את אומנותו וערך בה . תערוכות יחיד

כשחזר לארץ לקח חלק בתערוכת האמנים הכללית של אמני ארץ ישראל בפתיחת . וערך שתי תערוכות יחיד במוזיאון תל אביב 1932-ב מוזיאון תל אביב

חזר לשהות שנייה בפאריס שם השתתף בתערוכת ציורי שמן 1934-1935-ב 1948-שבלונדון וב גלריה מארלבורוערך תערוכת יחיד ב 1947-ב. בסאלון טילרי

אשר , לאמנות פרס דיזנגוףהיה ראשון חתני 1937-ב. 'הביאנלה של ונציה'השתתף ב(. קיבלו בשנית 1959-ב)ותר אשר ניתן לאמן ישראלי הינו אות הכבוד הגבוה בי

הסיבה לשימוש בצבעי המים . עיקר ציוריו של הולצמן הם ציורי נוף בצבעי מיםקלותם ובהירותם משקפים את האווירה של ארץ , אוורירותם, היא ששקיפותם

עד היום הולצמן נחשב לאחד מגדולי הציירים בצבעי . אקלימה ואפילו רוחה, ישראלר "ד. ציוריו של הולצמן מביעים אופטימיות ומבטאים שמחת חיים. ים בכל העולםמ

ואמר , "הצייר העליז"קרא להולצמן , מוזיאון תל אביבמנהלו של , חיים גמזו. שתמונותיו מביאות את שמחת החיים של האמן אל הקהל

את , הולצמן נדד בארץ ישראל וצייר את כל נופיה אך בייחוד אהב לצייר את הירקוןלאחר שהתיישב הולצמן . רובע האמניםשם היה אחד ממקימי , צפתואת טבריה. נהרו אחריו מיטב אמני ישראל לרובע, (בה היה מבלה בחודשי הקיץ)בצפת

הנושא . הולצמן ידוע בשני נושאים עיקריים שבהן עוסקות רבות מתמונותיומכל : "אשר הולצמן צייר בשלל זוויות וצבעים ואמר עליו כי, הר מירוןהראשון הוא

בקיץ לפנות ערב ; פי רוב ההר הוא סגול-על. מקום בצפת רואים את הר מירון אחרת. ובחורף הוא כהה, רבאביב הוא ירוק בהי, בחורף לפנות ערב הוא שחור, הוא כחול

כמו , אני מנסה לכבוש אותו. הוא מזכיר לי חזה של אישה, הוא שולט על צפתכל ניסיון כזה הוא . מטפס הרים המנסה לכבוש את הפסגה הגבוהה שוב ושוב

". בצבעים אחרים, וכשאני גומר אותה אני מנסה לכבוש אותו שוב, תמונהים על לשון יבשה קטנה הנכנסת נושא נוסף הוא שלושת עצי האקליפטוס העומד

הולצמן סיפר כי ". שלושת העצים של הולצמן"אשר ידועים כיום כ, לתוך הכנרתשלושה . קלאסי, זהו נושא נהדר. 30-גוטמן הראה לי את העצים לראשונה בשנות ה"

והרי –מגדל –מאחור כפר קטן , מאחוריהם מים ומימינם מים, עצי אקליפטוסודרך , סירה קשורה לגזע העץ, ם שלושת העצים במיםומלפנים משתקפי, צפת

ובכל פעם , הרמוניה של צורות וצבעים, זה נס של נוף. צפת עוברת משמאל טבריההחליט , כאשר נכרתו העצים ובמקומם הוקם מזח דייגים מבטון". הצבעים שונים

. יה ולא גר בה יותר בחייוהולצמן לעזוב את טבר