מבנה מערכת הקרקע והסלע

והדינמיקה של משק המי� בבית הגידול

כגורמי� אקולוגיי� עיקריי�

מנשה� אלו� התבור והאלו� המצוי באזור אלוני�תבתפוצ

Rock-soil system and water regime dynamics in the habitat as the main

ecological factors of Quercus ithaburensis and Quercus calliprinos

in Alonim-Menashe region

חיבור לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה

Thesis submitted for the degree of

Doctor of Philosophy

מאת

ניר הר

Nir Herr

ה העברית בירושלי�הוגש לסנט האוניברסיט

May 2008מאי ח"תשסאייר

:חלק ראשון , מיפוי השוואתי,שיטות, מבוא

ומטאורולוגיה כיול

Part I

מתוך שני חלקים

ספרות ותקציר באנגלית, הקובץ מצורפים מונחיםבסוף

בלתי מחולק של כל העבודה, קיים גם קובץ שלם: לתשומת לב

)pdf.ד שלם_ ע-הר בתי גידול אלונים _נ(

של עבודה זו נעשתה בהדרכת�

יוסי ריוב' פרופ

התזונה ומדעי הסביבה, הפקולטה לחקלאות, המכו� למדעי הצמח בחקלאות

אורי שני ' ופרופ

התזונה ומדעי הסביבה, הפקולטה לחקלאות, המחלקה לקרקע ומי�

ורשות המי�

�PDFהערות לשימוש בקבצי ה

שני ולחילופי� , הנספחי�פרק קוב� גדול של כל העבודה כולל קריאה ללשימוש וקיימי� .1

מונחי� ובסופו, תקצירו שער בתחילתו כולל קוב�ל כשכ, קבצי� של העבודה בחלקי�

הקבצי� של חלקי ; לקבלת התמונה השלמה כדאי להשתמש בקוב� השל�. וספרות

גודל� . הקוב� הגדולאתלפתוח המחשב מתקשהאשר העבודה מומלצי� לשימוש בעיקר כ

שיכיל זיכרו� מחשב באופ� בחינה של כל אחד מדפי האיור לאחרשל הקבצי� התקבל

.מועט ככל האפשר באיכות מיטבית

יש לשי� לב שהמספור הפנימי של העבודה מופיע בראש עמודי התמליל והוא שונה .2

.�PDFספור העמודי� של קוב� הממ

באיורי� הכוללי� פרטי� או . בהפרדה גבוהה בדר� כלל PDFדפי האיורי� הומרו לתבנית .3

הפרטי� הקטני� . ייראו בבירורפרטי�הוגבוהה יותר כדאי לצפות בהגדלה כיתובי� קטני�

האיורי� מומל� להשתמש הדפסת לצור� .נראי� בדר� כלל היטב ג� בהדפסה איכותית

או ( ר המתאי�י להגדיר הדפסה באיכות מיטבית ולציי� את סוג הני,Ink-jet paperיר בנ

ה� ) ג� של העמודי� המוצבי� לרוחב( כל ההדפסות בקוב� .)להשתמש במדפסת לייזר צבע

.(portrait)עמוד אנכי הגדרת על פי

עשויה לחול , ע� המעבר לעמוד הרוחבי הראשו�. מרבית עמודי האיורי� מוצבי� לרוחב .4

רצוי לחזור ולהגדיר את מידת ההגדלה כ� שתתאי� לכל . אנכיי�הקטנה של דפי התמליל ה

� הגדרת תצוגה שלבדר� כלל(האיורי� יראו בשלמות� והתמליל לא יהיה קט� מדי , המסמ

). בקירוב100%

. 'מחקרית וכו, לימודית, אפשר להשתמש בעבודה בחלקה או בשלמותה לכל מטרה אישית .5

04�9504037 050�4017849ניר הר : לשאלות ובירורי�.כל הזכויות שמורות ©

nir.herr@mail.huji.ac.il

תודות

בהשאלת ציוד , בעבודה משותפת, בנתוני�, רבי� וטובי� סייעו והקדישו מזמנ� במהל ביצוע המחקר ביעו� .מחקר זה המתפרס על מספר תחומי� לא היה יכול להתבצע כ בלעדיה�. או בתקציב

.ער בנושא של עצי הייוסי ריוב � שהקדישו רבות מזמנ�למנחי העבודה

.צמח�מי�� בנושאי הקרקע� אורי שני

.המי�אורי כשהתמנה לתפקידו ברשות כשכתיבת העבודה ובסיוע בעל ליווי " המנחה הנוספת "זהבה יהודה

. ולשופטי העבודהואמנו� שוור� ודוד רוסלחברי הועדה המלווה

.� חודר הקרקע"הרבה מעבר לתפקידו כמפעיל מכשירי המכ, עזרה ועצה בכל הנושא הגאופיסי על לב קופמ�

על ההדרכה והשימוש בתוכנות הגאופיסיות ועל כמה רעיונות חשובי� בחישוב והצגה של איציק מקובסקי

.על האפשרות להשתמש בתוכנות הייחודיות Paradigmלחברת . נתוני המי� בקרקע

.עבר והעיר על החלק הגאולוגי של העבודה ועל עצות במהל השני�, שהקדיש מזמנועמיחי סנה

.עו� בהמש י בישהיו נכוני� לסייע מוסמ ה מנחי עבודת אית� שש, אריה זינגר

. על השאלת מפזר הניטרוני� לארבע שנות מדידהניר עצמו�

.עבודה מחקרית על נתוני� ממחקרי קבוצתה ועל מופת לל"רונית נתיב ז

. הראשוני�� על שיחות ארוכות על היער והחורש באר� ועבודה משותפת בשלביל"אביבה רבינובי� ז

.סוקצסיה וסיורי� בוטניי�ושיחות על בתה , על עבודה ולימודי� משותפי�ל"גיל ספיר ז

.מדידת הטרנספירציה יקר הער בציוד על מחקרי� משותפי� ושימושגבי שילר

.עצה וסיוע בנושאי הפיסיולוגיה של העצי� ויחזקאל כה� שבתאי כה�

.סיורי� ושיחות ארוכות בנושאי צומח אר� ישראל והגדרת מיני�, על יעו�אבינוע� דני�

. על יעו� ושיחות בנושאי החורש והיעראבי שמידע

על סביבת היערואמו� דפני על החלפת דעות ומידע בנושאי האלוני�גידי נאמ�

.על היכרות ע� נושא הרעיה והשפעותיהדרור �מארק דופור�א�'זלמ� הנקי� וז, מאירעמנואל נוי

. על היסודות הכימיי� בסלעושמעו� אילני על היבטי� גאולוגיי� באזור עמית שגב

. על עצות בניתוח הנתוני�יגיל אוס�על מחקר משות� בזריעת בלוטי� וענת מדמוני

.טי� נוספי� של היערעל היבוזה ונעמה 'ז, אייל, ד� יקיר

.מעיינות וגאומורפולוגיה, על שיחות בנושאי נגרנוע� גרינבאו� ועמוס פרומקי� , יובל ארבל

. על תקציב חשוב בתקופה של הקמת תחנות המדידהלמשרד המדע

. שסייעווליונת� וחנא�, על העבודה המשותפת בתחילת המחקר, חס� עזאיזה מאגודת הגליל

. בשלבי העבודה הראשוני�תקציבב סייעו אג� היעור ש– ל"קק

, אלברט, אלכס, ניה'ז, אוהד, רמי, בנו, שלמה� יערני� ומהנדסי�, לעבודה באזור מנשה השרו�חברי� – ל"קק, יוליה, אלי, פול, מיכאל, עמריבמרחב צפו� ... חיי� , דוד,שלו� ,יהודה, נפתליבמרחב מרכז... ניקולאי

על עבודה משותפת ביערות , ועוד ועוד... עודד, ציו�, סוהיל, ישראל, ביקהצ באג� היעור ...אריה, גיל . והחלפת דעותרבותשהנחילו לי את הנסיו� והידע היערני בימי עבודה בשדה ובשיחות

.דיוני� של מיפוי צומחעל , ויונתלינדה מרגרטה–ג"ורטחווה ומימי , אורימכו� דשאב המיפוי והצומחאנשי ל

. של לימוד הדדיסיורי� המתמידי� בלימוד צומח האזור על חברי החוג הבוטני של עמק יזרעאל

.ביער האלוני� שבו אנו חיי� ועל המעורבות בשימור היער והעצי� על התענינות חברי באלו� הגליל

.שתמיד שמחו לעזוראירנה , נעמי, יהודה, דבורה: והמטעי� הקרקעעבדות ממטכנאי�ל

.רחל על סיוע בהכנת העבודה, אריאלה, אורה, זהבית, דבורה:לבנות יחידת המחשב בפקולטה לחקלאות

.מיד לעזור במידע ולימוד תשנכונו ברי הסטודנטי�חל .אבי ושלו�: לאנשי יחידת השכפול

, מוחמד גריפאתול, שאדי, דליה, ניסרי�, וליד: מכפר עידאתעידאת בני משפחת לתלמידי בית הספר בזרזיר . באזור על העבודה המשותפת בעבודות הגמר שלה� ביערות ובחורשי�סעיד שרכסיו

.על עזרת� וסבלנות� דכיוהורי דינה ומר רחל שיבולת ואיתמר לבני משפחתי

.ועוד רבי� שסייעו במהל� הדר�, והברכהכל אלה יבואו על התודה

תקציר

שטחי , החל מחברות צמחי� עשבוניות, רמת מנשה קיי� מגוו� של תצורות צומחבשפרע� ו� אלוני�גבעות ב� מבוא

מסלע ע� אלו� התבור מופיע בדר� כלל על גבעות הפתוח שליערה. שיחי� ועד יערות פתוחי� וחורשי�, בתה

. ’ מ1.5 � עד כמגיעסי קרקע מפוזרי� שעומק� ע� כי, המכוסה בשכבת נארי ובקרקע רנדזינה חומה רדודה,קרטוני

ונכנסי� לשלכת מוקדמת , מגיעי� למתח מי� גבוה יותר, נארי העצי� נראי� קטני� יותרבאר המכוסה ו חועל

הצומח ה� בדר� כלל ותצורות, סלע גיר קשה וסדוק שלעל תשתיתמהיער אינו מופיע כלל , זהאזורב .יותר

. כיסי הקרקע בו מועטי�ש, האלו� המצוי מופיע באזור על סלע קרטו� ר� ואחיד יותרחורש . עשבוניי� עד בני שיח

מוליכות , הסלע באגירות בעיקרהמתבטאות, קרקע�במחקר קוד� נמצא שהתכונות ההידראוליות של מערכת הסלע

בחינת כל נראה היה לאחר . ולהתקיי�תבסס הגור� העיקרי המשפיע על יכולת הע� לה�ה, הידראולית ותאחיזה

של התפתחות ה מכתיבה את מידת הקרקע והסלע, הע�של מערכת ב של משק המי� שהדינמיקה, גורמי הסביבה

. מחזור הגידולמהל� העצי� ואת אופי

גבול הקער נקבע על פי מפה . מנשה �אלוני� ) סינקלינה(קער ב העבודה התמקדה – מאפייניושטח העבודה ו

ככל הנראה קמר עתיק , ער התחו� בי� שני קמרי� ולרוחבו מצוי קו מוגבההאזור מתאפיי� בק. סטרוקטורלית

בעיקר , מספר קווי שברובתחומו עוברי� ,יקנע� ועמק יזרעאל�הקער חצוי על ידי שבר הכרמל"). הרו� הרוחבי("

דול על ובתי הגי, מכוסות בקרקע עמוקהשכבות הסלעשכיוו� ,כלל בתחו� המחקרנעמק יזרעאל לא . בחלקו הצפוני

.קרקעות אלו ה� מחו� להגדרת נושא העבודה

מבנה מערכת הסלע והקרקע ותכונותיה� ההידראוליות ה� הגורמי� העיקריי� הייתה שיפותזת העבודהה

האלו� המצוי באזור הי� תיכוני בכלל ובאזור של חורש ההמכתיבי� את תפוצת היער הפתוח של אלו� התבור ו

, בי� בתי הגידול השוני� באזור זה מתבטאי� בעיקר במשק המי� המתקיי� בה�ההבדלי�. מנשה בפרט�אלוני�

מיני מתבטאי� שינויי� בהרכב, בהתא� לכ�. אגירות הסלע והקרקע ומשטפי המי� הנוצרי� בה�שנקבע על ידי

בית הגידול לאחר הכרת מבנהו בלימוד הדינמיקה של מערכת המי� צפוי ש .ת הפיסיולוגיגובת� ובתהעצי�

המאפשרי� את קיומ� של תצורות הצומח ע� הרכב , יביא להבנת התהליכי� הפועלי� בכל בית גידול, תכונותיוו

.הצלחת�מידת המיני� שבה� ואת

הגורמי� לתפרוסת , מנשה� הבנת התהליכי� המתרחשי� בבתי הגידול באזור אלוני�)1( :היומטרות המחקר

גאולוגי ומבנה המבנה ה מציאת קשר בי� )2 (;י היער והחורשבעיקר של טיפוס, ולהתפתחות של תצורות הצומח

לימוד )3 (;מנשה� באזור אלוני��ומידת התפתחותהרכב המיני� , צומחהצורות ת לבי�קרקע והסלעהמערכת

בבתי הגידול במהל� השנהבקרקע ובצמח, מי� בסלעשינויי� החלי� בה ומגמות של תנועת, הרטיבותמער�

�מי��קרקע� להגיע להבנה כוללת של היחסי� ההדדיי� הפועלי� בי� מרכיבי מערכת הסלע)4 (;מי�החישוב מאז� ו

� עקרונות גיבוש )5 (;מציאת המרכיבי� המשפיעי� על גידול מיטבי של המיני� העיקריי� ביער ובחורש באזור. ע

.בישראלתיכוני �הניתני� להשלכה לבתי גידול דומי� באזור הי�, של תנאי הגידול בחורש וביער

מיפויי� השוני� נעשתה ההשוואת . קרקע וצומח, גאולוגיה, טופוגרפיהתנאימיפוי של ) 1 (� שיטות העבודה

, הקמת תחנות מדידה לאחר סקרי� מוקדמי�) 2. (ובמספר תוכנות נוספות) GIS, ג"ממ(במערכת מידע גאוגרפית

לימוד מערכת תת הקרקע ויחס שורשי ) 3. (' מ8.5�4.5לימוד תת הקרקע בה� והכנת מערכת קידוחי� לעומקי�

) GPR(� חודר קרקע "סריקות מכ, רישו� וצילו� של חתכי סלע רבי� באזור, העצי� לתשתית על ידי תיאור

שממנו ,בתו� שטח המחקר' מ3.5צילומי וידאו בקידוחי� וחפירת בור לעומק של , קידוחי גלעי�, בתחנות המדידה

שארית בלתי מסיסה , צפיפות, רטיבות: בדיקת תכונות הקרקע והסלע במעבדה) 4. ( סלע וקרקענלקחו דגימות של

� אנטנות בור "מכ, מדידת רטיבות הסלע והקרקע בתחנות המדידה בעזרת מפזר ניטרוני�) 5. (ועקומי תאחיזה

ומעקב אחר ,הידראולית בשטח בתו� בור הדיגו� על ידי הצפההמוליכות המדידת ) 6(ומדידה רציפה ע� בלוקי גבס

כיול מכשירי המדידה על ידי השוואת המדידות לנתוני הרטיבות ותכונות הסלע ) 7. ( של המי�החידור והחלחול

התקבלו שמדדי�תו� שימוש משולב ב, טיסטיטיצירת עקומי כיול לאחר ניתוח ס. והקרקע בבור הדיגו� ובקידוחי�

, טמפרטורת אוויר', מ4קרקע עד עומק של הע וסלהמדידות רציפות של טמפרטורת ) 8. (במכשירי� השוני�

וחישוב , מדידת טרנספירציה בשיטת פולס החו�) 9. (רוח וקרינת שמש, משקעי�, לחות יחסית, טמפרטורת עלי�

ומתח , מדידת טרנספירציה ומוליכות פיוניות בעזרת פורומטר). VPD(מוליכות הע� בעזרת גרעו� הרטיבות באוויר

הערכת שיעור , קביעת ממדי העצי� ומעקב פנולוגי אחר מועדי הלבלוב והשלכת) 10. (א לח�המי� בעלי� בעזרת ת

.העלווה ויבול הבלוטי�

,הצומחהשונות של תצורות שהכדי לבחו� את ההנחה השוואתי בוטני וגא נער� מיפוי – מיפוי השוואתי : תוצאות

בהיבט הרחב . שוני� התפתחו בתי גידול ל גביה�עמסוימי� ששכבות וסוגי סלע מופיעות על , חורשותת יער , יער

שינויי צומח נמצאו . שינויי המסלעבהתאמה למער� שלהא� קיימת חוקיות בתפרוסת הצומח נבחנה השאלה, יותר

תצורות גאולוגיות לאור� ולרוחב כל רמת ובי� בהתאמה גבוהה למעברי� ההדרגתיי� בי� שכבות הסלע בתו�

העליישל צפיפות הסלע ובקיימת מגמה של ירידת . שפרע�� באזור אלוני�נואתרי� שנבחובמספר , מנשה

מגמה דומה נמצאה . נקבוביותו הנימית ע� העלייה בטור הסטרטיגרפי בתצורת עדול� ובתצורת מראשה שמעליהב

� מעשבונייהחל , נמצאו שינויי צומח הדרגתיי�, לכ�מהבהתא. במעבר משולי הקער למרכזו בתו� שכבת סלע אחת

שאחוז הכיסוי בו , מצויהאלו� ההרכב המלווי� שבתוכו וחורש של על , יער פארק של אלו� התבור, דר� חברות בתה

. מבינוני עד צפו�גדל

חתכי הסלע הרבי� שתועדו ותוארו בחציבות שונות שנעשו ביער � קרקע ותכונות הסלע�הכרת מבנה מערכת הסלע

ביער . השוני�קרקע בבתי הגידול�ידע רב נוס� על מבנה מערכת הסלע מסיפקו, ובחורש ובתצורות צומח נוספות

אלו� התבור נראו מופעי� שוני� של סלעי קרטו� או קרטו� חווארי המכוסי� נארי בדרגות התפתחות שונות וכיסי

, התקבלו נתוני צפיפות הסלע והקרקע. בסדקי סלע מורחבי� או בי� שכבותמצויי� שחלק� רציפי� וחלק� ,קרקע

לחישוב ג� הצפיפות שימשה .הושוו לתיאור המפורט של חתכי הסלעש, השארית הבלתי מסיסה והחרסית שבסלע

ונתוני תכונות , התקבלה שונות אופקית רבה בתחומי תחנות המדידה. מהרטיבות המשקליתנפחיתהרטיבות ה

התקבלו עקומי תאחיזה אופייניי� של . של בתי הגידול השוני�תכונותההסלע שהתקבלו שימשו כבסיס להבנת

ערכיוהותאמו עקומי� למופעי סלע שוני� המאופייני� על ידי , הנארי וסלע הקרטו� בעומקי� שוני�, הקרקע

הרטיבות ברוויה הגבוהה ביותר . בעיקר את חרסיתיות הסלעי�משקפה ,אנטנות הבורשל מדידות האמפליטודה

. ' מ3 � החל מעומק של כחווארי בקרטו� בסלע התקבלה

על פי נוסחת (� אנטנות בור " מכאמצעותרטיבות בה קביעתהמקובלות ל השיטות – חישובהכיולי� ונוסחאות

Topp (חישוב הנתוני� של באופ� נער� שיפורו, נבדקו ואומתו בתנאי השטח, בלוקי גבסאמצעותמי� בהמתח ו

קרקע הרנדזינה החומה של רטיבות ההתקבלו עקומי כיול למציאת , כמו כ�. � טמפרטורת התוובלוקי הגבס בעזרת

האמפליטודה כיול מפזר הניטרוני� נעשה בעזרת . של בית הגידול על פי מדידות בלוקי הגבס וטמפרטורת הקרקע

שהתקבל במובהקות , עקו� הכיול של מפזר הניטרוני�.� אנטנות הבור"מדידה המקבילה של מכשהתקבלה ב

לימוד . רמות אמפליטודה של גלי אנטנות הבור8 הכולל Covariance),(שונות משותפת של מודל מהווה, וההגב

, � אנטנות הבור" של מכמדדי�� חודר הקרקע בתנאי אזור המחקר נעשה ג� הוא בעזרת "הפענוח של המכ

.קרקעהגיר וכיסי האב� , סלע הקרטו�, י� שכבות הנאריב נלמדה ההבחנהבאמצעותו ו

מועד שיא הרטיבות בעומק שבו , התקבל דג� של הרטבה וחלחול עונתיי�� רטיבות הסלע ושינוייה בזמ� ובמרחב

.שוני� � ביער אלו� התבור הוגדרו ששה טיפוסי. בתקופה של התייבשות הקרקע ושל שכבת הנארי העליונהחל

חילת החור� מרטיב את כיסי הקרקע הגש� של ת, של קרטו� חווארי המכוסה נאריממוצע בית גידול ב, לדוגמא

אמצעהגש� של . במהל� האביב ומצטברי� בו' מ2.5�1.5מי החלחול מגיעי� לעומק של . חלחל באיטיותלוממשי�

� ישירות על ידי העצי� וצמחית י�ונקלט' מ 1.25�0.35לעומק של באביב י�מגיע, ובהמש� הגש� האביבי, החור

. כלפי מטהבמהל� הקי� והאזור של שיא הקליטה נודד ,שי� ומחלחל כלפי מטההעוד� שאינו נקלט ממ. תת היער

.ה� כנראה המקור העיקרי של המי� שנקלטי� במהל� הקי�' מ2.5�1.5 שלנאגרו באביב בעומק�המי� שהצטברו

�ינקלט, בתחילת הקי�. ת מתו� תוו� הסלעיבאביב המוקד� הקליטה חלה בכיסי הקרקע ובמהל� הקי� היא נעש

� של ֶטר� ֶשומ ת" ס25כשִמְקטע עומק של , מהשורשי�מ " ס35 �מי� מהסלע בעיקר במטר העליו� עד למרחק של כ

כשבהתא� לבית , בעיקר במטר השניההקליטה נעשת) 2002(בסו� הקי� של שנה גשומה . מ ליו�" מ0.1 �יותר מ

, )2003(בשנה גשומה במיוחד . השורשי�מ מ" ס120�35מרחק הקליטה בתו� הסלע היה , הגידול ועומק השורשי�

275 של נקלטו מי� מהסלע עד עומק, כנראה כתוצאה מזמינות של מי� בעומק ומוליכות הידראולית גבוהה יחסית

�מ בתחתית אזור הקליטה תר� בתנאי� אלה כ" ס25מקטע עומק של . מ מהשורשי�" ס175 עדבמרחק של, מ"ס

.תית משפיעה ג� על הכמות השנתית הנקלטתכמות המשקעי� השנ. מ ליו�" מ0.01

. שלבי� של הצטברות וקליטהונרא' מ3�2התייבשות העליו� עד עומק של �הרטבהה תחו� ב,בחורש האלו� המצוי

נראה שהקליטה בבית הגידול הזה נעשית עד לעומק של . מהקליטה הכוללת2/3 � כיתההקליטה מעומקי� אלה הי

השורשי� בבית הגידול הזה חודרי� לסדקי סלע .מבטאי� חלחול בלבדומק גדול יותר בע רטיבותשינויי. ' מ5 או 4

. ככל הנראה קצרמרחק התנועה מהסלע אל השורשי� בבית הגידול הזה הינו. דקי� עד לעומק של מספר מטרי�

ה שלבי� הובחנו שלוש,באלו� התבור. של קליטת מי� על ידי העצי� לאור� השנהנבנו מודלי� � טרנספירציה

קצב קליטת המי� גדל בקצב מהיר מתחילת הלבלוב במחצית פברואר , בשלב הראשו�.במהל� השנתי של הקליטה

, מנגנו� הבקרה של הע� מאז� את קליטת המי�, בשלב השני.מ ליו�" מ1.3 �כ ומגיע עד לער� של עד לתחילת מאי

�ידה הדרגתית בקצב הקליטה עד דעיכתה ע� חלה יר, בשלב השלישי.יוניהנשארת בקצב קבוע בקירוב עד סו

, הקצב יורד מיד לאחר שהגיע לשיא בתחילת מאי, בשנה שחונה ובבית גידול שחו� יחסית.בתחילת החור�, השלכת

, צב נמו� בחור� הע� ירוק העד צור� מי� בק.נראו שני שלבי�, באלו� מצוי.והכמות השנתית הכוללת נמוכה יותר

מיד לאחר מועד זה חלה ירידה הדרגתית עד הרמה הנמוכה של .מ ליו�" מ1 �אי ומגיע לכהקצב מוא� עד תחילת מו

� שנבדלו, טיפוסי� של עצי�היה אפשר להגדיר , בבדיקת מוליכות הע� והטרנספירציה של פרטי� שוני�. החור

, אה בי� שני�בהשוו. לעקת מי� יומית ועונתית על רקע התנאי� הנקודתיי� בבית גידול�הבמוליכות� ובתגוב

יער אלו� בבהשוואה מאשר בצורה משמעותית בחורש של האלו� המצוי קטנהנראה שבשני� שחונות קליטת המי�

.התבור

מהממוצע הרב שנתי 112%(מ " מ644 בארבע שנות המדידה הייתה הממוצעת של המשקעי�כמות ה � מאז� המי�

על .מ" מ221הקרקע בבתי הגידול של אלו� התבור הוא ממוצע קליטת המי� על פי המדידות בתת ). מ" מ577שהוא

מהכמות 33%. מכמות הגש� השנתית הממוצעת של אותה תקופה34% �כ היוותההקליטה , פי חישוב מאז� המי�

האלו� של בחורש.תהו�ה בלבד חלחול למי 4% � נגר עילי ו28%, של תת היער) אוופוטרנספירציה(דיות �היו אידוי

.בשנה גשומהמ "מ 197 �מ בשנה שחונה ו" מ152 בי� הייתהללת ו הכ הקליטה,המצוי

כיול של מפזר ניטרוני� בסלע ע� ההתאמת ; רטיבות בסלעה התבטאו בהתאמת שיטות למדידת � חידושי המחקר

ולמבנה מערכת ה התאמה של תפרוסת צומח לגאולוגי; � אנטנות בור"שונות מרחבית רבה בעזרת מדד של מכ

, חלחולהדינמיקה של ה הבנת; באזור המחקר תו� הבנת החוקיות המרחבית,רמה מפורטתקרקע ב�הסלע

הצגת ; בעיקר בתוו� של סלע קרטוני, השוני�גידולהבעומק ובזמ� בבתי של עצי האלו� מי� ההצטברות וקליטת ה

השלכת שרי� המאפהותוו עקרונות . משק המי� של שני בתי גידול מרכזיי� ביער ובחורש הי� תיכוני בישראל

קרקע ותנאי האקלי� �מבנה מערכת הסלע, תו� התחשבות בסוג הסלע, המחקר לאזורי� נוספי�תוצאות

.והמיקרואקלי�

תוכן�הענינים��

Contents עמ'

תקציר

1------------------------------------------------------------------------------------- מבוא.1

1----------------------------------------------------------------------------------- הצגת הנושא1.1

2-------------------------------------------------------------------------------------------- רקע1.2

2------------------------------------------------------------- תיאור אזור המחקר ומבנהו הפיסי1.2.1

2------------------------------------------------------------------------ ותיאור כללימיקום 1.2.1.1

2-------------------------------------------------------------------------------------------------- גאולוגיה1.2.1.2

2--------------------------------------------------------------------------------------------------- טקטוניקה וסטרוקטורה. א

3--------------------------------------------------------------------------------------------- סטרטיגרפיה ופלאוגאוגרפיה. ב

4-------------------------------------------------------------------------------------------- גאומורפולוגיה1.2.1.3

4------------------------------------------------------------------------------ קרקע ותופעות פדוגנטיות1.2.1.4

4-------------------------------------------------------------------------------------------------- סקרי קרקע ומיפוי באזור. א

5----------------------------------------------------------------------------------------------------------------- כיסוי הנארי. ב

6-------------------------------------------------------------------------------------------- מיון והגדרות: הקרקעות באזור. ג

7---------------------------------------------------------------------------------------- תכונות ואפיונים: הקרקעות באזור. ד

8------------------------------------------------------------------------ אקלים והידרולוגיה1.2.1.5

8------------------------------------------------------------------------------------------------------- אקלים ומטאורולוגיה. א

9--------------------------------------------------------------------------------------------------- מי תהום. ב

9----------------------------------------------------------------------------------------------------------- צומח1.2.2

9------------------------------------------------------------------צומח באזורהצומח ותרשימיה מיפוי 1.2.2.1

10--------------------------------------------------------------------------------אלונים בארץ ותפוצתםה 1.2.2.2

10-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- מיני האלון. א

10---------------------------------------------------------------------- תפוצת אלון התבור והאלון המצוי במזרח התיכון. ב

11------------------------------------------------------ ורות הצומח של אלון התבור והאלון המצוי בישראלתפוצה ותצ. ג

11------------------------------------------------------------------------------- שינויים בתפוצת האלונים במהלך השנים. ד

14------------------------------------------ אוכלוסיהל מהבלוט לצמח ו–מצויהאלוןה אלון התבור ו1.2.2.3

14------------------------------------------------------------------------------------------------------------- הפצת הבלוטים. א

14------------------------------------------------------------------------------------------------------------ שרדותינביטה וה. ב

15--------------------------------------------------------------------- אלוניםהקרקע על צימוח האור ורטיבות ההשפעת . ג

15---------------------------------------------------------------------------------------------------------- אנטומיה ופנולוגיה. ד

16----------------------------------------------------------------------------------------------------------------- שונות גנטית. ה

16----------------------------------- השפעות סביבתיות על התפתחות עצי יער ואלוני האזור בפרט1.2.2.4

16------------------------------------------------------------------------------------------------------ יער-קרקע-יחסי סלע. א

18------------------------------------------------------------------------------------------------------- של העץמשק המים . ב

18------------------------------------------------------------------- תיכוני-עקת מים והשפעתה על עצי היער באזור הים. ג

18-------------------------------------------------------------------- אורגניים וביוטיים בקרקע, ימייםהשפעת גורמים כ. ד

20------------------------------------------------------------------- סיכום נתוני הרקע ומשמעותם למחקר1.2.3

21--------------------------------------------------------------------מטרות וגישה, הנחות יסוד1.3

21------------------------------------------------------------------------------------------------ העבודההנחת 1.3.1

21----------------------------------------------------------------------------------------------- מטרות המחקר1.3.2

21------------------------------------------------------------------------------------------------ גישת המחקר1.3.3

22---------------------------------------------------------------------------- שיטות עבודה.2

22------------------------------------------------------------------------------------------------ מיפוי השוואתי2.1

22------------------------------- לתשתיתשל מערכת השורשיםיחסה לימוד מערכת תת הקרקע ו2.2

23---------------------------------------------------------------------------------------- הקמת תחנות מדידה2.3

23------------------------------------------------------------------------------מיקום התחנות ואפיונןו איתור 2.3.1

24------------------------------------------------------------ם חודר קרקע וקידוחים" סריקת מכ2.3.2

24-----------------------------------------------------מיפוי וארגון התחנותומדי חוםו הכנסת בלוקי גבס2.3.3

25--------------------------------------------------------------------------הסלעהקרקע ו אפיון 2.4

25--------------------------------------------------------------- צילומים ומדידות,תיאורים, סריקות בשטח2.4.1

26-------------------------------------------------------------------------------- בדיקות מעבדה2.4.2

27--------------------------------------------------------------------------- מדידת רטיבות הקרקע והסלע2.5

27-------------------------------------------------------------------------------------------- )גרווימטרית(מדידה משקלית . א

27-------------------------------------------------------------------- ר נתוניםמדידת רטיבות רציפה עם בלוקי גבס ואוג. ב

27-------------------------------------------------------------------------------- מפזר ניטרוניםבאמצעותמדידת רטיבות . ג

28-------------------------------------------------------------------- ות בורם אנטנ"סלע במכהמדידת רטיבות ותכונות . ד

28---------------------------------------------------------------------------------כיול מכשירי המדידה. ה

28-------------------------------------------------------------------------------------------------- חישובי שטף מים וספיקה. ו

29-------------------------------------------------------------------------------------- מדידות מטאורולוגיות2.6

29---------------------------------------------------------מדידות וחישובים בעצים ובתת היער2.7

29------------------------------------------------------------------------------------------------ מעקב פנולוגי2.7.1

30------------------------------------------------------------- בדיקות פיסיולוגיות של משק המים בעצים2.7.2

30-------------------------- באמצעות פורומטרוקצב הפוטוסינתזה טרנספירציה ה קצב ,פיוניותהמדידת מוליכות . א

Heat pulse ----------------------------------------------------------------30) (מדידת טרנספירציה בשיטת פולס החום. ב

31------------------------------------------------------------------------------------------ המים בענפונים) פוטנציאל(מתח . ג

31------------------------------------------------------- פוטנציאלי)אוופוטרנספירציה(דיות- חישוב אידוי2.7.3

31---------------------------------------------------------------------------------------------- בכלל שטח היעראידוי דיות. א

31-------------------------------------------------------------------------------------------- דיות של צומח תת היער-אידוי. ב

32----------------------------------------------------------------------------------- תוצאות.3

32-----------------------------------------------------------------------פוי השוואתי גאובוטניי מ3.1

32------------------------------------------- השפעת גורמי האקלים והאדם על התפתחות הצומח באזור 3.1.1

33---------------------------------------------- הגאולוגי ולבתי גידולמערך בחינת התאמה של הצומח ל3.1.2

33--------------------------------------------------------------------------------מנשה- צפון קער אלונים3.1.2.1

33------ בתי גידול של יער אלון התבור וחברות בתה על רקע המפה הסטרוקטורלית: מבואות עמק בית נטופה. א

34-------- עצים תצורות צומח וצפיפות, תכונות סלע על פי נתוני קידוחים: חילף-בסמת טבעון-אזור אלוני אבא. ב

34--------------------------------- גבעות אלוניםמזרחך לגבול המזרחי של הסינקלינה ב סמו3.1.2.2

34------------------------------------------------ אזור האיצבוע בין מופעי הסלע בתצורת תמרת: אלון הגליל. א

35------------- תפוצת הצומח ותכונותיו, י על חוואר נאוגנינאר, אבן גיר, קרטון-נארי: גבעת חציר–גבעת זרזיר . ב

35----------- מעבר משטח של בתה ועשבוניים ליער אלון התבור ולחורש אלון מצוי מפותח: גבעת בר–תמרת . ג

36-------------------------------------------------------------------------------- רמת מנשה3.1.2.3

36-------------------------------------------------------------------------------- כלל השטח של רמת מנשה. א

37---------------------------------------------------------------------------------- אלונה במערב רמת מנשה-אזור חורשן. ב

39------------------------------------------------------ סיכום השוואת מיני צמחים עם גובה שכבות סלע ברמת מנשה . ג

40---------------------------------------------------------------------------- מפות צומח של תחנות המדידה3.1.3

41------------------------------------------------ המדידהורע והקרקע וכיול מכש תכונות הסל3.2

41--------------------------------------------------------------------------------------------------------- מטרות3.2.1

41-----------------------------------------------------------------------קרקע- תיאור חתכי סלע3.2.2

41------------------------------------------------------------------ תיאור ודיגום חתכי חציבה3.2.2.1

41--------------------------------------------------------------------------------------------------------- תיעוד צילום ורישום. א

42-------------------------------------------------------------------------------------- תיאור מפורט ודיגום באתרי חציבה. ב

42--------------------------------------------------------------- הכרת תת הקרקע בקידוחים3.2.2.2

42------------------------------------------------------------------------------------------------------------------צילומי וידאו . א

42-------------------------------------------------------------------------------------------------------מדידת עומק הקרקע . ב

42-------------------------------------------------------------------------------------סלעה תיאור גלעיני3.2.2.3

43------------------------------------------------ם חודר קרקע"קרקע על פי מדידת מכ-סלעה חתך 3.2.2.4

43----------------------------------------------------------------------------------------------- תכונות הקרקע3.2.3

43------------------------------------------------------------------------------------------------ תכונות הסלע3.2.4

43------------------------------------------------------------ המבנה המיקרוסקופי של הסלע3.2.4.1

44------------------------------------------------------------------------------ צפיפות הסלע3.2.4.2

44------------------------------------------------------וחרסית)מ"שב( שארית בלתי מסיסה3.2.4.3

44----------------------------------------------------------------------------- עקומי תאחיזה3.2.4.4

45----------------------------------------------------------------------------------------------------------- 2בור הדיגום באג. א

46--------------------------------------------------------------------------------------------------- 1אתר אג. ב

46------------------------------------------------------------------------------------------------------ תמרת. ג

46-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- הר חורשן. ד

47------------------------------------------------------ בור-ם אנטנות"עקומי תאחיזה בהתאמה לאמפליטודות של מכ. ה

47-------------------------------------------------------------------------------------------- חידור וחילחול3.2.4.5

48---------------------------------------------------------------------------------------- המדידה כיול מכשור3.2.5

48-------------------------------- חישוב וכיוללימוד פרמטרים ובחינת נוסחאות:בור-ם אנטנות" מכ3.2.5.1

49--------------------------------- תמונת הסריקה ולימוד פענוחלימוד–)GPR(ם חודר קרקע" מכ3.2.5.2

51-----------------------------------------------------------------------------דל כיול מו– מפזר ניטרונים3.2.5.3

51--------------------------------------------------------------------------------------- יון כיולסינבחינת נתוני בור הכיול ו. א

52----------------------------------- ן של כל הקידוחים בעזרת מדדים של אנטנות בור"פזמהכיול על סמך מדידות . ב

53----------------------------------------------------------------------------------------------- סיכום כיול מפזר הניטרונים. ג

53------------------------------------------------------------------------------------------ כיול בלוקי גבס3.2.5.4

53----------------------------------------------------------------------------------------- שימושים של בלוקי גבס במחקר. א

53-------------------------------------------------------------------------------------------------------- התאמת טמפרטורה. ב

53-------------------------------------------------------------------------------- כיול בלוקי הגבס למדידת רטיבות קרקע. ג

54----------------------------------------------------------------------------------------- חיזהכיול בלוקי הגבס למתח תא. ד

55-------------------------------------------------------------- מטאורולוגיה וטמפרטורת קרקע3.3

55--------------------------------------------------------------------------------------------------- טמפרטורות3.3.1

56------------------------------------------------------------------------------------------------------- משקעים3.3.2

57----------------------------------------------------------------------------רוח וקרינת שמש, לחות יחסית3.3.3

57---------------------------------- הצטברות וחלחול, רטיבות הסלע והקרקע וחישוב קליטה3.4

57-----------------------------------------------------------------------------------------------רטיבות מדידות 3.4.1

57------------------------------------------------------------------------------------------- מפזר ניטרונים3.4.1.1

57-------------------------------------------------------------------------------------------- קבלת נתוני הרטיבות והצגתם. א

57---------------------------------------------------------------- 2מגמות בנתוני הרטיבות ביער אלון התבור בתחנת אג. ב

57------------------------------------------------------------------------------------------------------ רטיבות ותכונות הסלע. ג

58-------------------------------------------------------------------------------------------------------- הגדרת טיפוסי שטח. ד

58------------------------------------------------------- רטיבות והתנגדות חשמלית על פי בלוקי גבס3.4.1.2

59----------------------------------------------------------------------------------------------- תאחיזהה מתח 3.4.2

60-------------------------------------------------------------------------------------------- קליטה והצטברות3.4.3

60-------------------------------------------------------------------וב והצגת הקליטה וההצטברות חיש3.4.3.1

61----------------רטיבות המרבית ותנועת הגשם האביבי בין ה הקליטה וההצטברות להקשר בין 3.4.3.2

61------------------------------------------------------------------------------------- מהלך התקדמות הרטיבות המרבית. א

61------------------------------------------------------------------------- הערכת התקדמות החלחול של הגשם האביבי. ב

61--------------------------------------- עומקי הקליטה ביחס למיקום השורשים והגדרת התווך התורם3.4.4

61-------------------------------------------------------------------------------------------------------------- מיקום הבדיקה. א

61-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ח6קידוח . ב

62-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- זח6קידוח . ג

62----------------------------------------------------------------------------------- מידת הייצוג של החתכים הדו מימדיים. ד

62-------------------------------------------------------------------------- בדיקת היתכנות של קליטת מי הסלע ממרחק. ה

63--------------------------------------------------------- הקצב והכמות של הקליטה וההצטברותם סיכו3.4.5

63--------------------------------------------------------------------------------------- התרומה האביבית3.4.5.1

63------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- גשם אביבי. א

64--------------------------------------------------------------- בתת היערתפוטנציאלי) אוופוטרנספירציה(דיות -אידוי. ב

64-------------------------------------------------------קרקע- קצב וכמות קליטת המים בחתך הסלע3.4.5.2

64----------------------------------------------------------קליטה בבתי גידול נוספיםהמתח וה ,רטיבותה 3.4.6

64--------- נארי מפותח על קרטון שאינו חווארי וכיסי קרקע:1 יער אלון התבור באלון הגליל אג3.4.6.1

65---------------------------------------------------------------------------אלון מצוי בתמרתשל חורש 3.4.6.2

67------------------------------------------------ מדידות ומודלים של משק המים בנוף העצים3.5

67---------------------------------------------יצור בלוטים לבלוב שלכת וי– פנולוגיה בעצי אלון התבור3.5.1

67--------------------------------------------------------------------------------------------------------------- לבלוב ושלכת. א

67----------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ייצור בלוטים. ב

68----------------------------------------------יםעלהמים בנוף ומתחהפיוניות והמוליכות, טרנספירציה3.5.2

68------------------------------------- רביער אלון התבובאתרים שוניםמימדי העצים וצריכת המים 3.5.2.1

68-------------------------------------------- מדדי משק המים בעץ בהשוואה למדדים מטאורולוגיים3.5.2.2

68------------------------------------------------------------------------------------------------------------- יער אלון התבור. א

69---------------------------------------------------------- השפעה של הרטבת הקרקעהחורש וביער ובטרנספירציה . ב

70--------------------------------------------------------------------------- מודלים של טרנספירציה שנתית3.5.3

70--------------------------------------------------------------------------------------- הצבת הנתונים ויצירת קווי רגרסיה. א

70------------------------------------------------------------------------------------------------------------- יער אלון התבור. ב

71--------------------------------------------------------------------------------------------------------- אלון מצוישל חורש . ג

71------------------------------------------------------------------------------ השוואת יער אלון התבור וחורש אלון מצוי. ד

72----------------------------------------------------------------------------------------דיון.4

72-------------------------------- השונים תפרוסת הצומח באזור ביחס למסלע ולבתי הגידול4.1

72----------------------------------------------------------------------------------------- למבנה הקערשינויי מסלע ביחס . א

73-------------------------------------------------- מגמות ושינויים של הרכבי צומח בהתאם למגמות של שינויי מסלע. ב

74----------------------------------------------מכשירי המדידהכיולו תכונות הסלע והקרקע4.2

74------------------------------------------------------------------------------------------------------ תכונות הסלע והקרקע. א

75------------------------------------------------------------------------------------------------------- מכשירי המדידהכיול . ב

76-------------------------------------------------קרקע- הדינמיקה של המים במערכת הסלע4.3

78---------------------------------- ומאזן המים הכוללעץ-קרקע- משק המים במערכת הסלע4.4

78-------------------------------------------------------------------------------------------------------------- יער אלון התבור. א

80----------------------------------------------------------------------------------------------------------- חורש האלון המצוי. ב

80-------------------- והמחזור השנתי של העץ ושל משק המים התאמת הצומח לבתי הגידול4.5

82--------------------------------- ת תוצאות המחקר לכלל האזור הים תיכוני בישראלו השלכ4.6

82-------------------------------------------------------------------------------- סיכום ומסקנות4.7

ספרות

מילון מונחים

נספחים

English contents and summary

�

1

מבוא .1

הצגת הנושא1.1

,*בתהשטחי ,עשבוניות* צמחי�חברותמהחל , ∗ צומחתצורותשפרע� ורמת מנשה קיי� מגוו של �באזורי אלוני�

) Quercus ithaburensis( אלו התבור הפתוח שליערבעבודה קודמת נמצא שה. יערות פתוחי� וחורשי�, *גריגה

* ובקרקע רנדזינה*עות של מסלע קרטוני המכוסה בשכבת נארימופיע בדר� כלל על גב שפרע��באזור אלוני�

המכוסה * חוארעל. )2000, 1998, ' וחובהר (’ מ1.5 �ע� כיסי קרקע מפוזרי� שעומק� עד כ, אדומה רדודה�חומה

רוסה שבתשתיתה �על טרה .העצי� נראי� קטני� יותר ונכנסי� לשלכת מוקדמת יותר, גירניתחומה הרנדזינונארי

נראה . עשבוניי� עד בני שיח שללרובהצומח ש� היא ותצורת, היער אינו מופיע כללהגיר קשה וסדוקאב

ברמת ). 2000, הר(כיסי הקרקע בו מועטי� ש ,סלע קרטו ר� ואחיד יותרעל אלו מצוי מופיע באזורשל חורש הש

מצב של שינוי מסלע הדרגתי בפני אזור זה יוצרהייחודי של * המבנה הסטרוקטורלי.מנשה נראית חוקיות דומה

).2002, הר( המלווה בשינוי צומח הדרגתי מעשבוניי� ועד לחורש סבו� ,השטח

: באזורכמו ג� בתצורות הצומח האחרות, והחורשקיימת שונות רבה במבנה הקרקע והסלע ג� בתו� אתרי היער

שכבת הנארי מפותחת באופ *. וגלישות* רי�שב, שינויי מופע, רבי� כתוצאה משיכוב* קיימי� מעברי� ליתולוגיי�

שהובילו ליצירת חולשה בו נקודות ותסלע הא� אינו אחיד וקיימשל מפלס הולכ ג� , בלתי אחיד במקומות שוני�

בקיו� כיסי קרקע , עומקב � המתבטאי� בשינוייקרקע�בתו� מערכת הסלעכתוצאה מכ� ניכרי� הבדלי� . כיסי�

נית . תת היערשל צומח הנראי� ג� שינויי� בהרכב , סלע�ות השינויי� במכלול הקרקעבעקב. ובשינויי צבע ומרק�

. שכני� משקפי� את הרב גוניות הקיימת בקרקעצמחי�רבי� הקיימי� בתכונות של הבדלי� ה שה,ערי�לה

ות נגרמי� כתוצאה מהשונ,�שבתוכבהרכב המיני� באזור והשונות והחורשיתה שתפוצת היעריהנחת העבודה ה

� התאמה רבה בי המיפוי הגאולוגיואכ הראהמחקר הקוד� ותצפיות ראשוניות . קרקע�בתכונות מערכת הסלע

�נמצא שמשק המי� הנוצר במערכת הסלע, לאחר בחינה של כל הגורמי� הטבעיי�.לבי תפוצת היער* פדולוגי

). 1998, הר(ת של העצי� והיער הוא הגור� המכריע בתפוצה ובהתפתחובבית הגידול של יער אלו התבור קרקע

ע��קרקע�במערכת הכוללת של סלעהייתה לבחו ולנתח את משק המי� הנוכחית העיקרית של העבודהמטרתה

התמקדה העבודה . בעיקר ע� חורש האלו המצוי, בסביבת יער אלו התבור ולהשוותה ע� בתי הגידול הסמוכי�

בסלע ובקרקע והשוואתה במהל� השנה מדידת הרטיבות ושינוייה , של מרכיבי בית הגידולעריכת מיפוי השוואתיב

קשר בי מבנה מערכת לימוד ה לצור�,זאת .המדידה אתריהעצי� הגדלי� בשל ומצב�למדידות של צריכת המי�

מאז הערכתהרטיבות במערכת ושל השתנות בחינת ה, מידת התפתחות העצי�לקרקע לתצורות הצומח ו�הסלע

.המי�

טיבות בעומק הסלע ולימוד מבנה תת הקרקע דרשו התאמה של מכשירי מדידה שלא שימשו קוד� לכ מדידת הר

שלבי . שהיווה חלק בלתי נפרד מהמחקר, נדרש תהלי� ארו� ומקי� של כיול מערכות המדידהכ�לש� . למטרה זו

.ולו וביצוע המדידותהתאמת מכשור וכי, והקמת איתור תחנות מדידה, איתור התופעות ותיאור : העבודה היו

הפדולוגיה , גאומורפולוגיהה, הגאופיסיקה, העבודה הינה בי תחומית וכוללת מרכיבי� מתחומי הגאולוגיה

וכמו , מטאורולוגיה ואקלי�, פיסיולוגיה של הע�, גאובוטניקה, לצד בוטניקה, והפיסיקה של המי� בקרקע ובסלע

המתמקדות בבתי הגידול שנבחנו , ות העבודה שהוצגו לעילבנוס� למטר. כ מרכיבי� של השפעת האד� ועדריו

מוצגת כא דר� עבודה לאינטגרציה בי תחומית של מערכת טבעית מורכבת ומציאת חוקיות , באזור המחקר

.שתוכל להיות מיושמת במקומות אחרי� בתחומי האזור הי� תיכוני באר� ישראל וסביבתה

∗

ראה מילו� מונחי בסו� העבודה

2

רקע 1.2

ו הפיסימבנה תיאור אזור המחקר ו1.2.1

ותיאור כללי מיקו� 1.2.1.1

הוא אינו . )1.1איור () 2006, הר ושש(מנשה �של אלוני�*) סינקלינה(קער הוגדר כתחו� ההמחקראזור � מיקו�

" שפרע��גבעות אלוני�"חלקו הצפוני של האזור מכונה . )ראה להל (כולל את עמק יזרעאל החוצה את הסינקלינה

ה קוד� לכ ת שכונ,)1995מרכוס (חלקו הדרומי הוא רמת מנשה ). 1970, ניר" (לוני� טבעו גבעות א"או ) 1978, זיו(

.)1962, שיק" (חבל מנשה "או) 1955ארד " (הרי אפרי� " ,Conard & Kitchener, 1880)(רוחה �בלד א

דדות בצפו מזרח רמת גבעות בו. בדר� כללמעל פני הי�' מ 300 �עד גובה של כ, גבעות נמוכות � איפיו� מורפולוגי

כנראה כתוצר גידוד של , מערב�דרו�ל יוצרות מעי מישור מפולס הנוטה הגבעות פסגות.' מ400מנשה מגיעות עד

והגבעות של אזור אלוני� משתפלות ,את הסינקלינה חוצה כאמור הבקע של עמק יזרעאל. )ראה להל (הצפה ימית

) 1: ( יחידות מורפולוגיות שקובצו לשש קבוצות21�ל) 2005 ('להב וחובי "חולקה עמנשה רמת . בהדרגה לכיוו העמק

אזור ) 3 (;מתלולי� לכיוו נחל עירו בדרו� מזרח) 2 (;מזרח לקו פרשת המי�משלוחות וגבעות מצפו ו, מדרונות

. הר חורש ) 6(�וגבעות מערביות ) 5 (; שלוחות וערוצי� ממערב לפרשת המי�) 4 (;הרמות במרכז

). ראה להל (חורש אלו מצוי וחלקי הסינקלינה הפנימיי� מכוסי� ביער פתוח של אלו התבור � י הצומחכיסו

.עשבוניי�ובני שיח , חי�ילכיוו שולי הסינקלינה ובשטח מוגבה בתוכה ישנו כיסוי של ש

גאולוגיה1.2.1.2

קער . )Fleischer, 2003 ;1.1יור א( מנשה�בקער אלוני� , כאמור,נעשתההעבודה � טקטוניקה וסטרוקטורה. א

,Krenkel ;1962, גרינברג; 1955, ארד (זה הינו חלק ממערכת הקמרי� והקערי� המקבילי� של הקשת הסורית

1924 ;Arad, 1965( )�כתגובה , מערכת קימוט זו החלה להיווצר בתקופת הסנו .)'א1נספח ראה, לעיו נוס

עוד לפני הרבדת תצורות הסלע ההיווצרות החלה . ל אוקיאנוס התטיססגירתו שבלמערכת הלחצי� שהייתה כרוכה

, שכבות הסלע נוצרו על גבי תבליט, כתוצאה מכ�. והמשיכה להיווצר תו� כדי ההרבדה, כיו� על פני השטחהנראות

,חוצה את הקער לרוחבו בחלק הגבוה של רמת מנשה , ככל הנראה,קו קמר קדו� .וה המשיכו להתקמט בעצמ

. )Arad, 1965 ;1988, דקל;1955, ארד(ני 'ג�שכ�דרו� מזרח וחוצה את קמר או� אל פח� ואת קער לי� ממש

רואי� בקו ) פ"שגב בע. ע; 2007; 2006(שגב ושש . הידקקות עובי שכבות הסלע לאור� קו זה מעידה על קדמוניותו

, בכל מקרה.ו עדיי בוודאות לכל אורכ�שלא זוה, ודליה התחו� על ידי שברי רקפת) ראה להל ( מאוחר*זה הורסט

.מערבי משאר הקער� מפריד את החלק הדרו�) הרוחבירו�להל ה ( זהרו�

* גרבני�, *ומחלקי� אותו להורסטי�, דרו� מזרח� נמתחי� לרוחב האזור בכיוו כללי של צפו מערבהעתק קווי

שחלה בשלב ,ממתיחה של קרו� כדור האר�כתוצאה , ככל הנראה, מערכת שבירה זו נוצרה*.ומדרגות טקטוניות

שבו נוצר מפר� סוא� המקביל בכיוונו לשבירה זו ,")השבר הסורי אפריקאי("מקדי� של היווצרות בקע י� המלח

תו� שינוי כיוו , המש� היווצרות בקע י� המלחהשפעת חלק מההעתקי� המשיכו להיות פעילי� ב).1991, שליב(

�). 1984, רו (של תזוזה אופקית כוללי� רכיב משמעותי חלק גדול של ההעתקי� ,כתוצאה מכ� . העיקרי*המאמ

את תשתית הסלע בעמק יזרעאל ' מ1000�600 � והמשכו שבר יקנע� המנמי� בכ, הכרמלהעתק העיקרי הוא שברה

י� מערכת ההעתקו, צפוני חד ורצי�לעמק יזרעאל אי גבול .)1.1איור (ו מערב ל�ביחס לרמת מנשה שמדרו�

הגבול כל הגליל התחתו מהווה מעבר הדרגתי משברכ� ש, מגביהה בהדרגה את גושי הסלעהכרמלשמצפו לשבר

הורסט שפרע� הוא ההגבהה ). 2000, מטמו ( משמעותית של עמק יזרעאל עד לגליל העליו המוגבההדרומי

�בעיקר על ידי שבר הכרמל, בולרוחשבור מנשה �אלוני�קער ,לסיכו� .מנשה �קער אלוני�התוחמת מצפו את

כתוצאה ,)מנשה(מוסט מעט מערבה ביחס לציר החלק הדרומי ) שפרע��אלוני�(וציר החלק הצפוני , יוקנע�

ראה , לעיו נוס�;1991, שליב( שעובר בתשתית של עמק יזרעאל ,מתזוזה אופקית על גבי המשכו של שבר הגלבוע

. אפשר להתייחס לשני חלקי הקער כיחידה אחת,ההסטותהשבירה ולאחר שיחזור . )'א1נספח

0

900

1000-

2000-

מפה סטרוקטור לית

& Fleischer פ"עGafsou) 2003(

210

720

אלון הגליל740

. קטבע ו ן

יקנ עם

הר תמרת הכרמל

רכס אום אל פחם

ע מ ק י ז ר ע א לרמת מ נשה

-אלו נ יםשפרעם

גבעת עדה

מגיד ו

ערה

הר ום הר ו ח ב י

:מקרא)'מ(גו בה

גג חבו רת שלי ה ודה א ת א קרי תשפרעם כפ ר

מנדא

בי ר א ל

מכ ס ור

אלון ה ג ליל הסוללים

בי ת לחם אלו ני ה ג לי לי ת

אבא

אלו נים

רמת ישי

נ ה לל

כפ ר י ה ושע מגדל העמק

תמרת

בי ת זרזיר

נופ ית ה ר דוף

ע די

כ ע ב י ה

ב סמתר ה 'ג' חגט ב עו ן

קרי ת טבעון

שד ה י עק ב

ציר חעתגב

נשר

חיפה

ה ר ה כ ר מ ל

עו ספ י ה

דל ית אל כרמל

יקנעם כפר בר ו ך

ה יו ג ב

ע מ ק י ז ר ע א ל

הזור ע

משמרה עמק

מדרך דל י ה עוז

עי ן השופ ט

רמתהשופ ט

עי ן אליקיםה עמק

ג ל עד

אום אל פחם

זלפה ג ב עת מוסמוס עוז

מגיד ו חבל תענך

מועווי ה א ב ר היםעי ן

כפ ר קר ע ע ר ה

ע רע ר ה

ר ג בים

ג ב עת ני לי

עמיקם

אביא ל

גבעת עדה

פרדס חנה

הר חורש ן

שפיה רוןזכ

קביע

ר מ ת מ נ ש ה

ח ם פ

ל ם א

א ו ס

ר כ

עמ ק י זרעאל אינו

נכלל בתיחום האז ו ר

עופר

כפ ר חסיד ים

ר כ ס ים

-אלוני ם ) ס י נקלינת(קע ר פ ני ה ש ט ח ומ פ ה : מנ ש ה

ס ט רוקט ורל ית תיחום האזור נעשה על פי

הסטרוקטורלי של המתווה הקער והועבר אל מפת השטח

חנתון

עמק בי ת

נ טופ ה

בת שלמה

קצי ר

גל יק סון כפ ר

רמות מנש ה

עירו ן מחלף

כביש 6

את ר חגית

שרי ד יפ ע ת ג ב ת רמת דו ד

בי ת שער ים

מנשיה זבד ה

: 1.1איור

מפת אורתופוטו

המקומ ות שבהם שכבת הי יח ו ס של גג חבורת יה ו דה

הם מקומ ות , הינה נמוכהמ ונמכ ים סטרוק טורל ית

הגו ונ ים ה יר וק י ם הם צומח יער , הכולל ח ו ר ש ו יע ר טבעינטוע ו שטחי חק לא ות

צ

הר חור ש ן

3

לוח הזמ במהל� גאולוגיות שנוצרו *החת� הסטרטיגרפי מחולק לתצורות � סטרטיגרפיה ופלאוגאוגרפיה. ב

:)'ד1, 'ב1נספחי לעיו נוס� ראה ( * וה מקובצות לחבורות,הגאולוגי

היא בֶר'תצורת ָע. ומעט בתוכה, הסינקלינהבעיקר בשולי ה זו חשופותמחבור תצורות � הר הצופי�*חבורת

ותצורת ) תקופת החיי� האמצעית, המהווה את סיו� המזוזואיקו , סו� הקרטיקו (מתקופת המסטריכט * קרטו

הסלע הנחש� מתצורה זו הוא חרסית כהה עד .)תחילת הקנוזאיקו , תקופת השלישו (אוק ֶלמתקופת הָפ טקיה

אג ההשקעה בתקופת היווצרות של תצורות מרכז .צורה שכבות הסלע קשות יותרהעליו של הת* ובפרט, *חואר

��אלוני�צפו אזור חשופות בשתי התצורות ). 1959, פלכסר( הסינקלינה של היו� קו את ,ככל הנראה ,אלו חפ

שה הרוחבי של רמת מנהרו�או� אל פח� והכרמל השכני� וג� על גבי �לכל אור� המעבר לקמרי נצרת ,שפרע�

).Arad 1965; Sneh et al., 1998; 1996', סנה וחוב;1979, לוי ;1962 ,גרינברג(

שלוש שפרע�� אלוני� באזורו ומיפו הגדירGreenberg )1963( �ו) 1962( גרינברג ,)1954(רבינובי� � חבורת עבדת

הוגדרו אות תצורות ). שנהמליו 55�37לפני (תיכו � התחתו האאוק תצורות גאולוגית של חבורת עבדת מתקופת

, Sneh (1988)י ” עדכו שמות התצורות ומבט פלאוגאוגרפי נית ע.Arad (1965) �ו) 1955(ארד על ידיברמת מנשה

Sneh et al.(2000) ו� Fleischer (2002) . פירוט התצורות מהעתיקה לצעירהלה :ל

ברמת ' מ150צורה בעלת תפוצה נרחבת ועובי של עד הת. *וקרטו מצורר* הבנויה גיר קרטוניתצורת עדול�. א

. בצפו הסינקלינה והיא מידקקת כלפי צפו עד כדי עובי של מספר מטרי� וא� היעלמות,מנשה

מופע המתחל� ב, הקער במזרח* אב גירשפרע� היא מחולקת למופע של�באזור אלוני� .תצורת תמרתמעליה . ב

רב היא עוברת בהדרגה במע .)'ב1נספח ראה, לעיו נוס�,1.2איור ;1998, הר;1962, גרינברג( רכזקרטוני במ

עדשת "כונה ש� בעבר ( ליד יקנע� ונעל� קט בשטח מצטמצ�המופע הגירי , דרומה). להל (לתצורת מראשה

).Arad, 1965, "סני

באזור וכלפי מעלהמתצורת תמרת באיצבוע מערבה ) צידי(הקרטונית נמצאת במעבר לטרלי שה אתצורת מר ,.ג

)3.5איור ( הרוחבירו�משני צידי ה, הנמוכי�הקער ברמת מנשה היא נפוצה בחלקי .)1.2איור ( שפרע��אלוני�

תצורת תמרת . בתצורת עדול� ובחלקה העליו של תצורת מרשה קיימת אחידות יחסית בהשתרעות המרחבית

בי� הרדוד במזרח שקעה אב . של העמקת הי� ע� הזמ במגמה הכללית, שקעה תו� כדי תהלי� של הצפות ונסיגות

שכבות אב גיר וקרטו מכילה תצורת תמרת ,כתוצאה מכ�. ובאד היבשת ובי� הפתוח במערב שקע קרטו , גיר

.)1.2איור (יה למעלה בחת� הסטרטיגרפייכשהשכבות הקרטוניות מתרבות כלפי מערב וע� העל, לסירוגי

רבות של קטעי * היא גלישות)� למקבילותיה במרכז ובדרו� האר�כמו ג(לתצורת תמרת פיינית נוספת ותופעה א

שהתקיימו בבו� הקרבונטי בחלק העליו של מדרו , שכבות ושל סדימנטי� בלתי מגובשי� עדיי ובלתי יציבי�

מעברי ). 1994 ',חצור וחוב; 1993 ,קורנגרי ; 1986 ,'בוכבינדר וחוב(היבשת בי� תו� כדי שלבי התקשות הסלע

גורמי� למעברי� רבי� ובלתי רגולריי� מאב , הגלישות ושברי� קטני� רבי� שנוצרו לאחר מכ , השיכוב המקורי

.למעשה המעברי� בשטח הינ� רבי� מאלה המופיעי� במפות. גיר לקרטו

מצומצ� ברמת בהיק�חשפת נ מסו� האיאוק עד סו� האוליגוק תצורת בית גוברי� בעיקר תחתונהחבורת סקיה

כוללת בעיקר קרטו ו * יושבת באי התאמההיא. Arad, 1965; Bucbinder et al., 2005) ;1996' סנה וחוב (מנשה

.לנושא המחקר הנוכחיואי לה משמעות רבה , השתרעותה מצומצמת. בחלקה ע� קונגלומרט ואב גיר, חווארי

.(Sneh et al, 2000) )פליוק � מיוק המשנהתקופות( תקופת הנאוג מ חבורות סקיה עליונה וחבורת י� המלח

התצורות . אוליגוקני הייתה תקופה יבשתית ארוכה שבמהלכה נפתח עמק יזרעאל�לאחר נסיגת הי� האאוקני

: מחבורות אלה נחשפות באזור התצורות הבאות.יושבות באי התאמה על התצורות הקודמות

�17.5גילה ).1990, שליב(פתיחת הבקע היבשתי של עמק יזרעאל פרצה ושקעה כחלק מתהליכי הבזלת התחתונה .א

מילאה חת� ניכר בעמק ו ,אזור המחקרב חלק�, ובדייקי�היא פרצה במספר הרי געש. )מיוק תיכו ( מליו שנה9

. בעבודה הנוכחיתמשמעות וחשיבות להאי , לפיכ�. ה מוגבלי�יבגבעות של אזור המחקר תפוצתה ועובי. יזרעאל

גירני שלד בעל פלנקטון

השל ד ים ה מצטברים הו פכ ים ל ס לע קרטון

על הקרקעית) ישוב-חי (בנתוס

אבן גירהו וצרותהסלע סוגי בין מעבר תחום

הים נסיגת

בתקופת45לפני שנה האאוקןמליון

בליה יתהליכ

,

ונארי תקרקעו

יצירת

,סחיפה

וטקטוניםתהליכים

מאז באזור שהתרחשו היוםהווצרותתהליכים ועד הסלע

כיום הקרקע ותת השטח מזרחפני בכיוון מערב-מבט

הקדום הים בעקבות מסלע היער,שינויי והתפתחות מאוחרים תהליכיםטבעון אבא-אזור אלוני

חציר גבעת

הגליל זרזיר-אלון אלה גבעתנצרתולכיוון

עדולם תצורת

שפר עם-באזור א ל ונים

מזרח

עתיק סחיפה מישור

גיר אבןתמרת תצורת

)הנאוגןתקופת(וקונגלומרטחוארסלעיקרטון

מרשה תצורת

סלע שכבות נטיית כיווןשכבות נטיית

תמרת קרטון

מערב

: 1.2איור

4

בזלת ה במקביל לסו� זיהו קונגלומרט כתצורה זו מתקופת המיוק Sandler et al (2004) � בית ניר תצורת .ב

. ומעט חלוקי בזלת מלוכדי� על ידי חומר גירני ר�רי� מיוקני, של אב גיר אאוקניתכיל חלוקי� הוא מ. התתונה

�ו) 1995(כפרי תואר על ידי ט בלתי ממוי זה קונגלומר ).1990, בישל (מטרי� עשרות כמהעובי החת� הכולל הוא עד

)1997(Kafri משולי הג,כחלק ממערכת של ניקוז מקומי קו מליל התחתו דרומה אל עמק יזרעאל שפעלה בנאוג

. הנוכחיתשוליי� הצפוניי� של שטח העבודהב בקירוב את הורסט שפרע� התואמת ,הפרשת המי� העתיק

.זו הלתצור) 1990(י שליב ”שוי� ע) ומכיל קטעי קונגלומרט בתוכו(מעל הקונגלומרט אר המונח וחו � תצורת בירה. ג

, של אג עמוק מי�*כשלאור� מרכז העמק אובח פציאס, תצורה היא ביטוי לחדירה ימית דר� עמק יזרעאלה

קעי�המש, )בתחו� המחקר (בשולי העמק ובגאיות המתקשרי� אליו. ארושהמשי� להתעמק תו� כדי השקעת החו

.' מ20�5 ועוביו בשטח העבודה נחש� הפציאס הרדוד בלבד. למצב של מי� רדודי� של שפת אותו אג מתאימי�

, היא של תבליט שנוצר כתוצאה מפעילות טקטונית של קימוט שהחל עוד לפני האאוק התמונה הפלאוגאוגרפית

עילות הטקטונית בנאוג התבטאה בעיקר הפ. המשי� בהפסקות תו� כדי תקופה זו וג� לאחר נסיגת הי� האאוקני

והיו התפרצויות בזלת שהצטברה במקומות טופוגרפיה בולטתנוצרה . שבמהלכה נוצר ג� עמק יזרעאל,שבירהב

שגרמה , שהתרחשה בתקופה של שקט טקטוני בתחילת המיוק המאוחר)ארוזיבית(סחיפתית פעילות . הנמוכי�

�בהמש� נסחפו . שהורבדו כחלוקי� בקונגלומרט,סח� של סלעי�התבטאה בשלב הראשו ב, להתמתנות הנו

על גבי .יזרעאל הסמו� בעמק Picard, 1936)( ”סדרת החרסית”וה הורבדו כחרסיות כ, קרקעות שנוצרו בינתיי�

. בעמק ובגאיות הסמוכי�וארוהשקיעה את החו ,התבליט המתו נכנסה החדירה הימית ממערב דר� עמק יזרעאל

ומורפולוגיה גא1.2.1.3

הרוחבי ברמת מנשה קרוב במיקומו לקו פרשת הרו� ו,טופוגרפית מהקמרי� שמצידיונמו� בדר� כלל אזור הקער

קט אול� ההבדל הטופוגרפי , יזרעאל בולט בשטחעמק את יוקנע� שהנמי��העתק הכרמל. המי� של אזור זה

בתו� . והי� ומילוי המקומות הנמוכי�כתוצאה מסחיפה שחלה במקומות הגב, ההסטה הטקטוניתשל מההבדל

.נסחפו מהמקומות הגבוהי� כיוו ש,התצורות הגבוהות בחת� השתמרו בעיקר במקומות הנמוכי�, הקער

לשו חדירת הצטברות הקונגלומרט ו. י המתאר הכלליי� לא השתנו מאז השקעת התצורות הנאוגניותונראה שקו

לעיו ; 1.2, 1.1 יאיור (סינקלינהה צירהיו לאור� ,ד גבעת חצירמעמק יזרעאל עואר בירה ו שהשקיעה את ח,הי�

שחלה בנאוג עוד ,גור� נוס� בעיצוב פני השטח היה גידוד ימי כתוצאה מעליית מפלס הי�. )'ב1 נספח נוס� ראה

ור הצפה זו לא השאירה את רישומה באז). 1970, גבירצמ ; 1970, ניר; 1963, שיק(לפני היווצרות עמק יזרעאל

גידוד זה גור� כנראה לראשי הגבעות להיות מיושרות יחסית . א� קרקעית אותו י� גודדה ויושרה, במשקעי�

נשאר ,)2005, להב, "פסגות מנשה("מעל פני הי� ' מ400 המגיע עד ,החלק הגבוה במזרח רמת מנשה .ודומות בגובה

יש להניח . על גבי אות תצורותכהבשפלה הנמוראה ג� נ גידוד דומה .ככל הנראה מעל למפלס הגידוד

תה מעוצבת כפי שהיא יהי, שה� רובו של השטח, )ראה להל (שהמורפולוגיה של אות� מדרונות המכוסי� נארי

בתחו� האיצבוע שבי שכבות הקרטו המכוסה נארי .)1998, הר (תקופת היווצרות הנאריבהיו� כבר בפלייסטוק

,נראה שקטעי הנארי גבוהי� במספר מטרי� מקטעי אב הגיר, )אה לעילר(לשכבות אב הגיר של תצורת תמרת

בגליל האאוק ת ושל תצורגיר ה שאב ,נוספי�� י מצב זה תוא� ממצא.שהתבלו והקרקע שעליה� נסחפה חלקית

.)Herr et al, 2002; 1960, ניר ויאיר (אב גיר של חבורת יהודהאשר יותר מ, סח� במיוחדי להתבלות ולהותנוט

;1960, ניר ויאיר(נוטה לסחיפה רבה וליצירת גאיות רחבי� , כאשר אינו מכוסה נארי, ובעיקר קרטו חווארי, קרטו

).1970, ניר

קרקע ותופעות פדוגנטיות1.2.1.4

המפה של מזרח ).1963 ( זינגרל ידי נעשה ע1:20,000מ של ” קרקע בקנמיפוי � סקרי קרקע ומיפוי באזור. א

סופר וקיפניס על ידיהוצגה מאותו מקור רמת מנשה ה של ומפ)1998( הר על ידיהוצגה לאחר עיבוד � שפרע�י�נאלו

ומשרד ל ” קק, הסוכנות היהודיתעל ידי מיפויי קרקע נקודתיי� נעשו ).רביקובי�. זינגר וש. פרק מאת א, 1980(

נמצאו באזור ה סוגי� שוני� של טרה קרקעות ש).1986(י� יי ו"כ עכמו ו, למטרות חקלאיות ויערניותהחקלאות

5

, המצויות בעמקי� ולרגלי הגבעות,)קולוביאליות ואלוביאליות(קרקעות סח� . )ראה להל (רוסה ורנדזינה

.לנושא העבודהרבה כיוו שאי לה משמעות , בסקירה זויידונו לא וקרקעות בזלת

& Yaalonי ” הנארי תואר ע.)1.3איור ( ארו וחונפו� על קרטו באזור המחקר כיסוי הנארי - כיסוי הנארי. ב

Singer ) 1974 (שחל , היכתהלי� פדוגנטי של שטיפת הגיר מקרקע הרנדזינה לתו� נקבובי הסלע הר� שמתחת

. ' מ3שעוביו הכולל הוא עד , ה� תיארו שלוש שכבות בנארי .ה גשומה בפלייסטוק בתקופ

;מ" מ20�2בעובי של , ”הקרו� הלמינרי“, קרו� עליו דק וקשה. א

;אדומי��שאינו הומוגני ומגוו בפסי� וכתמי� חומי�, הקשה במעט מסלע הא�” הנארי העליו “מתחתיו . ב

.ובעל נקבוביות גסהלווחי , ת הנמצא מתחתיופרי� מסלע התשתי, שהוא סלע ר�” הנארי התחתו “. ג

קבעו את גיל היווצרותו , האר�את מבנה הנארי בדרו�בדקו ביסודיות ש .Wieder et al )1994( �ו) 1982(שהרבני

: יצירה� של שני שלבי ותיארו שנה40,000�20,000 �ל

ותחילת התמיינות , של שטיפת החומר הגירני מהקרקע לתו� הסלע והקשייתו החלקית, פדוגנטי, שלב ראשו. א

;בסיו� שלב זה נסחפה הקרקע המקורית. לשכבות

הקשיית הקרו� הלמינרי כתוצאה מפעילות ביוגנית ) 1 ( :ימו התהליכי� הבאי� בסלע החשו�בו התקי, שלב שני. ב

, בעיקר בסדקי�, המסה והתגבשות מחדש בנארי העליו , סידוק בעקבות התקשות הסלע) 2( ;חיצונית וקליטת אבק

. לווחי בנארי התחתו שטיפה ויצירת מבנה) 3(� ו;ויצירת מבנה מוזאיקה, ע� חומר קרקעי ושברי הקרו� הלמינרי

מסקנתו בדבר היווצרות הנארי כתוצאה מעליה נימית של תמיסה ). 1958(י גולדברג ”בצפו האר� נבדק עהנארי

לפי נתוני� אלה ישנה בדר� כלל . א� הוא מביא נתוני� פיזיקלי� וכימיי� רבי�, גירנית בקרקע אינה מקובלת היו�

וחלה עליה בנקבוביות הנארי ) בעיקר בולטת ירידה בזרח (ת סלע התשתית ירידה בריכוז יסודות שוני� בנארי לעומ

").נארי התחתו "כנראה בעיקר ב(לעומת הסלע

ובהמש� מתבצעת המסה מואצת של המבני� הלווחיי� , בליית הנארי מתחילה בשכבת המוזאיקה שבנארי העליו

או שנוצרי� , הנארי עד לחשיפת הסלע המקוריכ� מתמוטטי� גושי� של שרידי ). 1992, שהרבני(שבנארי התחתו

). 1992, ד * (מרבית הקרקע הקיימת היו� מעל הנארי היא תולדה של בליית נארי ותוספת חומר אאולי .כיסי קרקע

.ה� רדודי� מאלה הנוצרי� על סלע חדיר יותר כמו כורכר, כיסי הקרקע בנארי של סלע אטו� יחסית כמו קרטו

Dan et al.) 1972 (אאוקני בשפלה ציגוה אזור גשו� פחות מאזור המחקר ( תיאור מפורט של מבנה גבעת קרטו

, במפנה הדרומי) ראה להל (התפתח נארי ע� כיסי קרקע של רנדזינה חומה , הלח יותר, במפנה הצפוני. )הנוכחי

� .ת על גבי הקרטו קרקע רנדזינה אפורה בהירה ישירונוצרהו, הנארי שהיה מפותח פחות מלכתחילה התבלה ונסח

הנארי על התצורות ). 1998, הר; 1962, גרינברג( מכסה את הסלעי� הרכי� ואת הקונגלומרט הנארי באזור המחקר

.האאוקניות קשה וצפו� מזה שעל חבורת הר הצופי� ואחיד פחות

י פחות על קרטו קשה הנאר. נראה שהנארי המפותח ביותר באזור הוא על המופע הקרטוני של תצורת תמרת

על קרטו חוארי של תצורת בירה . ג� על הקרטו הלב האחיד של תצורת מראשה הנארי פחות מפותח. מפותח

.הקרו� הלמינרי והנארי העליו רכי� יחסית

6

נאריעליון

תחתוןנארי

קרום�למינרי

ריאנ

חשט

היפנלע

קרקעשטחית

כיסקרקע

י ראנ

י ולב

סתיו

חורף

תהליכים עם התקדמות העונות

חי�שט

�מעל

לי�עיגר�

נ

רינאה

שלכת

אבקעליםבשלביפירוק

בחורףרטיבותהקרקעגבוהה

האוורורמוגבלנמוכההחימצוןרמת

החנקההווצרותותהליךאיטי

באביבהקרקעמאווררת

עולה’הטמפהתהליךנשלם

ורמתהחנקןהזמיןעולה

סלעתשתיתקרטוני

חנקה�נקלטת

בשורשים�באביב

קו רפיהי�רצתו

ת�פטי

ש

כי�ליתה

ורחזמי

נההז�הותודיסת�ינוזמת��איםירגבהמ

יםהמ

ק�מש

ב�מצ�מיםפעושומ

לעהסע�ורקהקת�רכמעב

אביבקיץ

N

KP

NH4+

NO2-

NO3-

Ca

�מערכת�הקרקע�והסלע�:�1.3איור�בבית�הגידול�של�אלון�התבור�ותהליכים�עונתיים�החלים�בה�

1998,�פ�נתוני�הר"ע

נאריעליון

תחתוןנארי

קרום�למינרי

ריאנ

חשט

היפנלע

קרקעשטחית

כיסקרקע

י ראנ

י ולב

סתיו

חורף

תהליכים עם התקדמות העונות

חי�שט

�מעל

לי�עיגר�

נ

רינאה

שלכת

אבקעליםבשלביפירוק

בחורףרטיבותהקרקעגבוהה

האוורורמוגבלנמוכההחימצוןרמת

החנקההווצרותותהליךאיטי

באביבהקרקעמאווררת

עולה’הטמפהתהליךנשלם

ורמתהחנקןהזמיןעולה

סלעתשתיתקרטוני

חנקה�נקלטת

בשורשים�באביב

קו רפיהי�רצתו

ת�פטי

ש

כי�ליתה

ורחזמי

נההז�הותודיסת�ינוזמת��איםירגבהמ

יםהמ

ק�מש

ב�מצ�מיםפעושומ

לעהסע�ורקהקת�רכמעב

אביבקיץ

N

KP

NH4+

NO2-

NO3-

Ca

�מערכת�הקרקע�והסלע�:�1.3איור�בבית�הגידול�של�אלון�התבור�ותהליכים�עונתיים�החלים�בה�

1998,�פ�נתוני�הר"ע

מיו� והגדרות� הקרקעות באזור. ג

ישנה חשיבות ).1979(יסקי 'י ד� וקיומדז"המינוח המקובל היו� להגדרת הקרקעות באר� נית� ע � מיו� ומינוח

המיו� חשוב מקורות שוני� המכווני� לקרקעות שונותבכיו� שקיימי� שמות דומי� בספרות , למינוח מוסכ�

הקרקעות הנפוצות באזור המחקר משתייכות ברוב� . להכרת ההבדלי� שבי� תת הקבוצות הקיימות באזור המחקר

טרה רוסה מתחלקת בהתא� לסלע ).Iא4 נספח ראה, �לעיו� נוס; 1.3איור (לקבוצת הטרה רוסה והרנדזינה החומה

וכל אחת מה� , אדומה�ולטרה רוסה חומה )שאינה קיימת באזור(לטרה רוסה אדומה * לצבע ולגירניות, המוצא

דלת גיר או , מתחלקת לקרקע חסרת גיר

כאשר קרקע טרה רוסה היא .מכילת גיר

נסדקת בקי� ,מ"בעלת עומק של עשרות ס

טרה היא מכונה , ברור B* ובעלת אופק

50 �עד עומק של כ ( רוסה פרוטוגרומית

).עמוקה יותר (טרה רוסה גרומיתאו ) מ"ס

קרקעות הטרה רוסה באזור המחקר ה�

אדומה חסרת גיר�טרה רוסה חומהברוב�

אדומה מכילת �רוסה חומה טרהובחלק�

העשויות להיות פרוטוגרומיות , גיר

) 1986(וי� �רבינובי�. במקומות מצומצמי�

חלוקה המתבססת על המינרל מציעה

שהיא , החרסיתי השולט ועל סלע המוצא

בעלת משמעות להבדלי� בהרכב היער בגליל

קרקעות הטרה רוסה באזור המחקר . העליו�

טרה רוסה ה� כול� על פי מינוח זה

גיר אב� על סלע אב של מונטמורילוניטיות

חוארי �ע� אפשרות של מרכיב קרטוני(

העשוי להעלות את גירניות , ות מוגבלתבכמ

כיוו� שהטרה רוסה , למע� פישוט המינוח).הקרקע

טרה " תכונה בעבודההיא, כא� היא אחידה למדי

".רוסה

הסוגי� . מתחלקת למספר סוגי� � רנדזינה חומה

הקיימי� באזור המחקר או בקרבתו לפי המינוח

:המקובל ה�

; חרסיתית,רדלת גי, רנדזינה חומה על נארי

; חרסיתית,מכילת גיר, נדזינה חומה על נאריר

; חרסיתית,דלת גיר, רנדזינה חומה על קרטו� קשה

,מכילת גיר, רנדזינה חומה על קרטו� קשה

. רנדזינה חומה קרטונית;חרסיתית

, המונח שהיה מקובל בעבר לקבוצת קרקעות זו

יחס לפי ימת ,"קרקע יער חומה י� תיכונית"

ועל מ" ס�50 הנוכחי לקרקעות עמוקות מהמינוח

באזור המחקר כל .תצורת סלע שאינה נוכחת כא�

מ קיי� " ס50ועומק של מעל , הקרקעות רדודות

ההרכב�המכני�של�דגימות��גבי�הקרקע�מוצב�על

להגדרת��הדיאגרמהההרכב�המכני�של�

קרקעות)�1998,הר(

ההרכב המכני של קרקעות אזור המחקר: 1.4איור

7

בעבודה הנוכחית לא נראה צור� לעשות הבחנה בי� סוג הקרקע השטחית לבי� זו שבכיסי הקרקע . רק בכיסי קרקע

.ולכ� לא יעשה שימוש במונח זה, הנקודתיי�

גווני הקרקע עשויי� . לא מלוחהו B* ללא אופק, כהה יחסיתAע� אופק היא קרקע גירנית � הרנדזינה הבהירה

. חו� חיוור או חו� צהוב, להיות חו� אפור

תכונות ואפיוני�: הקרקעות באזור. ד

רי הנמצא על קרטו� מכוסה נא). 1998, הר(אדומה � חומה טרה רוסהעל אב� גיר של תצורת תמרת נמצאת קרקע

על קרטו� קשה או קרטו� ע� נארי של .אדומה�עשויה להיות רנדזינה חומהשל תצורת תמרת בקרבת אב� הגיר

הגורמי� המשפיעי� על הצבע ה� .)דלת גיר חרסיתית ( רנדזינה חומהתמרת או מראשה קיימת, תצורות עדול�

או קונגלומרט ) ראה לעיל( תצורת בירה קרטו� חווארי של על .החומר האורגניכמות בעיקר מידת הגירניות ו

על חואר או קרטו� חוארי ללא נארי של . )מכילת גיר חרסיתית( נמצאת בדר� כלל רנדזינה חומה ,המכוסי� נארי

.קרטונית או חוואריתתצורת טקיה נמצאת רנדזינה בהירה

, לעיו� נוס�;Singer, 2007; 1998, הר; 1992, רביקובי� (להל� נתוני� של תכונות קרקע שנמדדו באזור המחקר

:)Iא4נספח ראה

ינות החומות דזהרנ). 1.4 איור ( ה� במרק� של חרסית כבדהאדומה�החומה הטרה רוסה והרנדזינה � חרסיתיות

או חרסית , ארית היא חרסית בינוניתווהרנדזינה הבהירה החו, בינונית�חרסית כבדהבמרק� של דלות הגיר ה�

. חוליתקלה או חרסית

, 1.0תכולת רטיבות מתו� (1.02�0.85 היא)רוויה במצב תפיחה�כולל על(וויה משקלית ברהרטיבות ה � תאחיזת מי�

נקודת ( בר 15 �משקלית בהטיבות ר וה0.48�0.32 היא )קיבול שדה בקירוב( בר 1/3 �ית ברטיבות משקל ).חסר מימד

. משקלי0.18�0.12 הוא ) בר15�1/3בי� ( *תחו� המי� הזמיני�. 0.28�0.23 – )כמישה בקירוב

אדומה �ברנדזינה חומה, אול�. תאחיזת המי�טווחי רנדזינה בהטרה רוסה והאי� הבדל משמעותי בי� כלל קרקעות

ש� נמדדו (רה 'ג'ברנדזינה החומה של חג; גבוהה מזו של הטרה רוסה החומה אדומה בכל המתחי� נההיהתאחיזה

קרקעות רנדזינה חומה ; הגבוהה ביותרנהתאחיזת המי� הי, )ופר ביותר של עצי� במצב פיסיולוגי המשמדדי�

הנמוכהנה הירטיבות ה ברנדזינה בהירה תכולת .נמוכה מבי� הרנדזינות החומותהתאחיזה ה בעלות נ�מכילת גיר הי

.גבוה מי� מתח של במצבביותר

.ק"סמ\' ג1.36רנדזינה בהירה ב; ק"סמ\' ג1.82�1.66 – טרה רוסה ורנדזינה חומה או חומה אדומהב � צפיפות גושית

– רנדזינה חומה מכילת גירב; 0.8�0.5% � רנדזינה חומה אדומה דלת גירב; 0.16�0.07% � טרה רוסהב � גירניות

נמו� יחסית לקרקעות רנדזינה בהירה באזורי� (22�11% � ורנדזינה בהירה גירניתרנדזינה חומהב; 16�9%

.)אחרי�

.5�2% � רנדזינהב;2% � טרה רוסהב � גניאחוז פחמ� אור

pH – כללתגובה בסיסית קלה (6.8�7.7 – אדומה�בטרה רוסה וברנדזינה חומה או חומה � ). בדר

, Si 17�25% - :אדומה� או חומה רוסה ורנדזינה חומהרהבטהטווח – בהרכב הכולל של הקרקעיסודות עיקריי�

Al – 5�7%, - Fe3�5% ,C – 2�6% ,Ca – 1�3%, Mg � 1%.

לאחר גש� עיקרי טווחי נתוני� בשתי הקרקעות )'ג1נספח ראה , לעיו� נוס�( � עיקריי� בתמיסת הקרקע*קטיוני�

לכדי ירדוהריכוזי� , חור�במהל� ה. ppm(: Ca �127�94 ,Na � 27�18, Mg – 18�6, Si – 12�6, K – 5�1(ראשו�

.בקירובשליש

SO4 :)לחומר יבש ppm (� הקרקע עיקריי� בתמיסת*אניוני�

+2 – 59�18, Cl- � 48�11, NO3

- � 100�0.5, - NO2

–

23�0 , F- � 6�0.6 ,PO4

.קרקעות הרנדזינהב מאשרריכוז כלל האניוני� נמו� בטרה רוסה . 0.6�0.2 – 4-

8

� )י� שהוצגו לעילמתו� נתוני הקטיוני� והאניונ ( ורמת החימצו�יסודות ההזנה העיקריי� בתמיסת הקרקעסיכו�

. הבדלי� גדולי�נמצאובריכוזי היוני� החנקניי� . הבדל מובהק ועקבי בי� הקרקעותנמצא לא , P � וKריכוזי ב

חנקה עלה \אול� היחס אמו�, כפי שנמצא ביוני� האחרי�, ריכוזי החנקה והאמו� ירדו במהל� החור�, כללית

�NO3) (החור� רמה גבוהה של חנקהבקרקעות הטרה רוסה נמדדה בתחילת . במהל� החור

כנראה כתוצאה , –

חלה ירידה מהירה בריכוז כלל החנק� בקרקע , בהמש� החור�. המאווררת יותר,מהירה בקרקע זו* מניטריפיקציה

) ניטריט(חנקית ה יעליה משמעותית בריכוז, ובמקביל, בריכוזי החנקההדרגתיתבקרקעות הרנדזינה חלה ירידה . זו

)(NO2

NH4( ואמו�–

.בחור� בסביבה זו כתוצאה מתנאי� מחזרי� הקיימי� ,)+

ברנדזינה חומה נמדדו , 'ג100\ק" מא49�38 הואבטרה רוסה) ח"קק(חליפי� הקטיוני� ה קיבול � קטיוני� חליפי�

. ברנדזינה חומה�94�55 ו בטרה רוסה89�83 היה אחוז הסיד� מבי� הקטיוני� החליפי� 'ג100\ק"מא 82�57

אקלי והידרולוגיה1.2.1.5

אקלי� ומטאורולוגיה. א

) 1983, גת ובורסוק(המסוכמי� במפה טופואקלימית , י השירות המטאורולוגי”י� עינעשו סקרי� טופואקלימ

נתוני� נוספי� של סקרי� ומדידות של תחנות סדירות נמצאי� בשירות ). 1985, השירות המטאורולוגי(ובמפת קרה

מידה רבה של אחידות בי� ישנה ו,זור לא קיימי� הבדלי� מיקרואקלימיי� גדולי�אמרבית הב. המטאורולוגי

שמוקדי קרה בעמק יזרעאל ,יתכ� ע� זאת. )'מיקו� במדרו� וכו, מפנה, גובה (מקומות בעלי עמדה טופוגרפית דומה

אזור ה שבתו� גש� בי� נקודות מדידהבהשוואת נתוני . ובעמק בית נטופה עשויי� להשפיע על מקומות שבקרבת�

.10% הבדלי� בטווח של עד התקבלו שפרע��אלוני�

נית� )כשלא צוי� אחרת, 1995,1985 ,אטלס ישראל(מתו� מפות ארציות � ממוצעי� רב שנתיי� והשוואתיי�

השוואה זו . בהשוואה לנתוני� של אזורי האר� האחרי�שנתי� של הממוצע הרבלראות את טווחי הנתוני�

להשוות , תוצאות מחקרי� שנעשו במקומות אחרי� על סמ� המכלול האקולוגי הקיי� בה�ס ליח להתימאפשרת

.י�רלהשלי� את תוצאות העבודה על אזורי� אח ולנסות מדידות מטאורולוגיות שנעשו בעבודה הנוכחית

ºC10�15ינואר לוצע ממ. שפרע��באלוני� ºC26�28 � ברמת מנשה וºC24�26אוגוסט לממוצע � טמפרטורת אוויר

). ברוב האר�בגבהי� הנמוכי�אזורי ההר ב � המתקבלי�דומי� לערכי(

; ºC31היא ) תחילת אוגוסט�סו� יולי(מ בתקופה החמה ביותר " ס10 שליומית ממוצעת בעומק � טמפרטורת קרקע

ובעומקºC8.5מ היא " ס10 שלמשרעת הטמפרטורה היומית הממוצעת בעומק; ºC11היא ) ינואר(בתקופה הקרה ו

).1997יק וגת 'צ'צ(הערכי� דומי� לרוב אזורי ההר בישראל . ºC1.4 מ" ס30 של

בדומה לשומרו� ,)1980, שרלי� (מ ויותר"מ 650�600בחלק הצפוני והמרכזי של רמת מנשה ) בעיקר גש�( � משקעי�

לדרו� הגליל בדומה , מ" מ600�550שפרע� �בדרו� רמת מנשה ובאזור אלוני� . והמערביהתחתו� ולחלק מהגליל

בתקופת בצפו� האר� המשקעי� ירידה ברמתה לכאורנמצאה .מישור החו� והשפלה, השומרו� המזרחי, התחתו�

, אול�.(Steinberger & Gazit-Yaari, 1996) 1990עד וירידה נוספת, 1930 ביחס לתקופה שלפני 1960�1930

המשקעי� שינוי בכמות לא היה נראה ש2007 עד )�שפרע�אזור אלוני�( שנות מדידה בתחנת נווה יער �70כבדיקת ב

2000 �ובשנות ה' 90 � כתוצאה ממספר שני� גשומות במיוחד בשנות ה,מ" מ577 בממוצע רב שנתי של הא נשאריוה

.) להל�3.4ראה ג� טבלה (

על קו (65�75% הוא) שהיא המשמעותית לנושא הנוכחי,חודש מייצג של עונת הקי�(יולי לממוצע ה� לחות יחסית

.65�70% הוא הממוצע השנתיבה�, יותר מהגליל המרכזי ושדרת ההר15% � כ,)מקביל לקו החו� לכל ארכוה

, מ" מ640א יאוגוסט ה�יוניההתאדות לכ " סה.)חודש שיא ההתאדות(יו� ביולי \מ" מ7.3מגיגית היא � התאדות

).1986כנעני ; 1995' גת וחוב(קו החו� מקביל להערכי� דומי� קיימי� בקו . מ" מ1240אוקטובר �אפרילול

מערבי ובמישור �עננות ברמה כזאת קיימת בגליל המרכזי. ער� הנחשב גבוה יחסית, בממוצע שנתי35�40% � עננות

.מרכזי בלבד�החו� הצפוני

9

רכז נמשכי� ממ, ערכי� נמוכי� יחסית( בממוצע שנתי �182ר ליו� ביוני ו" קלוריות לסמ' ג725�700 � קרינת שמש

).הגליל עד מישור החו� המרכזי

קו שני נע דר� אזור שפרע� אל . מפר� חיפה מתפשט דר� עמק יזרעאלויר מכיוו�וקו של זיהו� א � זיהו� אוויר

בסתיו ובחור� מגיעי� בשעות הערב . קו שלישי מתפשט דרומה לחלק המערבי של רמת מנשה.מצפו� לשטח המחקר

ריכוזי המזהמי� , עקב מזג האוויר היציב,בקי�. 'שנ105\3 מ1.5 �ז של עד כלשולי תחו� המחקר מזהמי� בריכו

נהבקי� באזור אלוני� שפרע� יש, כתוצאה מכ�. של שפרע� ועמק יזרעאל�אול� ה� ממוקדי� בעיקר בכיוו, עולי�

. 'שנ105\3 מ�0.5אילו ברמת מנשה הריכוז יורד לער� של פחות מו, בקירוב' שנ105\3 מ2 �עליה מעטה בזיהו� ל

הכמות היא כמחצית ). 1975, גנור(שנה \ר"מ\' ג60 �קצב שקיעת האבק בסביבת אזור המחקר הוא כ � שקיעת אבק

שהוא כפול בקירוב מאחוז , 50% �אחוז החרסית באבק הוא כ. כפולה מזו השוקעת בגול�ומזו השוקעת בשפלה

מנותק מהשפעות מקומיותשהיהמחקר בבלו ערכי שקיעת אבק נמוכי� בהרבה התק .השפלהשל החרסית באבק

(Singer et al.,2003) ,הנתוני� שהוזכרו לעיל נובע מאבק מקומיהחוקרי� ולהערכת � . אחוז ניכר מתו

, תו בינוניותטמפרטור, תנאי האזור ביחס לכלל האזור הי� תיכוני באר� ישראל ה� של כמות גש� בינונית � סיכו�

. זיהו� אווירהשפעה מעטה שלעננות רבה וקרינת שמש נמוכה יחסית ו, מוכה למדיהתאדות נ, לחות גבוהה למדי

מי תהו�. ב

אג� העמקי� והחלק , )של הגליל המערבי הדרומי(אג� האאוק� : אזור המחקר מתחלק לשלוש יחידות הידרולוגיות

.)2002, גבירצמ� (תניני��ירקו�* הצפוני של אקוות

מפלס מי .)ראה לעיל(של תצורת טקיה * רת עבדת מהאאוק� על גבי האקוויקלוד מנקז את סלעי חבו� אג� האאוק�

מערב �בדרו�' מ30מעל פני הי� בצפו� מזרח האזור עד ל ' מ200 �יותר מ יורד מגובה של מחקר באזור ההתהו�

זרימה ישנה במזרח. מקטעי זרימהלאור� ציר הסינקלינה בקירוב קיי� קו המפריד בי� .)1991, עצמו� ורוזנטל(

קיימי� קווי זרימה דרומה ממערב לקו זה . בנביעה בעי� תמרתת המתבטא,דרומה לכיוו� שולי עמק יזרעאל

נביעות בי� בבמורד , עי� יבקע ואלוני אבא, עי� יפתחאל, המתבטאי� במעלה בנביעות של ביר אל מכסור,ומערבה

חלק ב'ל\ג" מ195�165 הואריכוז הכלור � ליחותמ. חרושת ואלרואי ובהמש� בתת הקרקע של עמק זבולו�קרית

.באג� המזרחי 'ל\ג"מ 130�88 �ו המערבי הנדו�

המעיינות של ( בגבול של גבעות אלוני� ושל מורדות רמת מנשה ע� עמק יזרעאל נובעי� מעיינות � אג� העמקי�

ראה שהשוליי� הדרומיי� של רמת כנ. וקיימי� מקורות מי� נוספי� שלא יידונו כא�,)דות אלוני� נידונו לעילרמו

.מנשה מתנקזי� לאות� מעיינות שבגבול העמק

המפלס . )2002, גבירצמ�(בעיקר שני מפלסי� , ככל הנראה, ברמת מנשה קיימי�� תניני��אקוות ירקו�צפו�

,נמצאת ברצ� ע� חבורת יהודההאקווה . שנמצא בתחתית קער מנשה, הוא האקווה של חבורת יהודההתחתו�

מקיפי� את רמת מנשה , מי� מגיעי� מדרו�. תניני�� ומהווה את החלק הצפוני של אקוות ירקו�,בקמר השומרו�ש

מקיפי� את דרו� הכרמל ופורצי� בחלק� בתו� , במספר צירי� במקביל בקירוב לקווי הגובה הסטרוקטורליי�

בעיקר של , יו� הוא אקוות שעונותהמפלס העל. במעיינות התניני� וג� ישירות לי�, בעיקר על קווי שבר, הרמה

.Dafni et al. מפלס זה מתבטא במעיינות הנובעי� בתו� הרמה. תצורת עדול� מעל האקויקלוד של תצורת טקיה

.תניני�� שכל רמת מנשה עד שבר יוקנע� שייכת לאקוות ירקו�, מעלה היפותזה(2006)

צומח1.2.2

צומח באזורהצומח ותרשימי המיפוי 1.2.2.1

הגליל של י� צמח והגדרת חברותמיפוי). 1955(וזהרי ) 1935(צומח והגדרות ראשוניות נעשו על ידי איג התרשימי

.*מספר חברותבאזור הוגדרו .)1986, 1979(וי� � ורבינובי�Aloni & Orshan (1972), )1968(י אלוני ” עו נעשהתחתו�

) 2 (;וריאנט טיפוסי) 1: (הרפואי ע� מספר וריאנטי�והלבנה ה חברת אלו� התבור הוגדרשפרע� �באזור אלוני�

וריאנט ע� אלת המסטיק במקומות ) 3(�ו היוצר מבנה של חורש צפו�וריאנט ע� אלו� מצוי במפני� צפוניי�

10

שבו וריאנט אלו� המצוי של , שני הוריאנטי� הראשוני� מופו כפסיפס.הנשלט למעשה על ידי אלת המסטיק, פגועי�

חלק ניכר מהשטח שמופה כפסיפס הוא יער אלו� ) 1998(על פי הר , אול� . המפני� הצפוניי�החברה מאכלס את

הוגדרו חברות , כמו כ�. )1.2ר איו( כמעט ללא עצי� של אלו� מצוי, התבור בעל הרכב אחיד בקירוב בכל המפני�

הכולל שרידי� ,*מח סגטליבחלק מהמקומות מופו שטחי סירה קוצנית או צו. בתה של סירה קוצנית ושל אזוב מצוי

. ואלת המסטיק המצוי או של חברת החרוב הרפואילבנההשל חברת אלו� התבור ו

.)3.6באיור ראה מפה סכמטית ()2005, 1999(' להב וחובו )1995, מרכוס(סבח . עי "מיפוי צומח נעשה ע ברמת מנשה

; מצויהחרוב הטיפוס ; מצויהאלו� הטיפוס ; טיפוס אלו� התבור: )הכוללי� יחידות משנה(טיפוסי צומח הוגדרו

, בני שיח ועשבוניי�, ועוד טיפוסי� של שיחי�, הרפואילבנה הטיפוס ; אטלנטיתהאלה הטיפוס ; י"אהאלה הטיפוס

כטיפוסי הוגדרו) חורש�אזורללא שטחי חקלאות וללא ( משטח רמת מנשה 64% .ושילובי� ע� יערות נטע אד�

" עשבוניי� ואלו� התבור" ושל 5%הייתה בתחו� זה מבי� כל הטיפוסי�יפוס אלו� התבורשכיחותו של ט. עשבוניי�

דווח על התבססות.2% ונוכחות אלו� מצוי 21%אלו� התבור בתרשימי צומח באותו תחו� הייתה עצי נוכחות . 3%

שיחיות , בשטחי בתהועל התבססות זריעי אורני� , בעיקר בשלוחות הדרומיות, זריעי אלו� התבור בשטחי בתהשל

.ויערות פארק

ותפוצתאלוני באר�ה 1.2.2.2

אלו� ואלו� הלבנו� (מה� שניי� נדירי� ונמצאי� רק בחרמו� , חמישה מיני אלו� גדלי� באר� � מיני האלו�. א

,ק העדמצוי ירוהאלו� השלושת המיני� הנפוצי� באזור הי� תיכוני בישראל ה� ) . 1991, דות� ודני��פינברו�; שסוע

אינו , מעל פני הי�' מ400אלו� התולע גדל בחורשי� ויערות מעל לגובה של . אלו� התבור ואלו� התולע הנשירי�

. ויוצגו להל�, המחקראזוראלו� התבור ואלו� מצוי נפוצי� ב. נוכח באזור המחקר ולא יידו� כא�

, ת סיסטמטיות של הגדרת מיני האלו�קיימות שתי גישו � במזרח התיכו�אלו� מצויה ותפוצת אלו� התבור. ב

Zohary ,)1982(שמידע ולב ארי ) 1971(זהרי , )1971, 1967(אבישי . ובהתא� לה� מוגדרי� ג� תחומי התפוצה

אלו� . מיני� העומדי� בפני עצמ�כהאלו� המצוי את ו ר רואי� את אלו� התבוAvishay (2007) � ו(1973)

א מאר� ישראל ו הואזור תפוצת. Cerisתת הסוג ב Aegilopsלקבוצת שיי� (Quercus ithaburensis)התבור

שלועד לפינה הצפו� מזרחית , ברצועה שרוחבה אחיד פחות או יותר במקביל לחו� י� התיכו�, והגלעד וצפונה

, מצפו� לישראל ).1988, שחר (C5° � מההגבוה בטמפרטורת ינואר ממוצעת מאופיי� זה אזור .בתחומי תורכיה

.Qבדרו� תורכיה ובמערבה נפו� המי� . והוא מופיע כיער פארק בלבד ע� אלה אטלנטיתתעטואלו� התבור מ תפוצת

macrolepisלאותה קבוצה �מתו� רצועות , של יערות הפארק, אלו� התבור משתיי� לרצועה התחתונה. השיי

.ולעיתי� יותר, �מעל פני הי' מ500 הוא מגיע עד לגובה של .הגובה של הצומח באג� הי� התיכו�

שתיי� לרצועה מהוא , Sclerophyllodris סוג בתת הCoccifera שיי� לקבוצה (Quercus calliprinos) האלו� המצוי

,בחלק הדרומי של אזור תפוצתו, בֶאדו�. 'מ 1,200�100 �ומגיע בדר� כלל עד לגובה של כ, של חורש ירוק עד, יהיהשנ

הוא ממשי� במקביל למזרח הי� התיכו� ולאור� כל דרו� . ' מ1700לגובה של הוא יוצר חברת ספר י� תיכונית עד

בכל צפו� , מערבה מש�. בקירובC0° �הגבוהות מ בטמפרטורת ינואר מאופיי�תחו� זה . תורכיה והאיי� הסמוכי�

צורות של אלו� מצוי מופיע בלבנו� בעיקר בת. השיי� לאותה קבוצה Q.cocciferaהאזור הי� התיכוני נפו� המי�

חורש המוכרי� מישראל כמו אלה של המרכיבי� , ע� זאת. וכתת יער של אור� קפריסאי, חורש ע� קידה שעירה

Sclerophyllodris � וCeris תת הסוגי� שני .מצוי ג� בסוריה ותורכיההאלו� ה מופיעי� ע� רפואיי ולבנה"א

שאינה מתאימה לאזורי� הנכנסי� תכונה, )ראה להל� (האבקההפרי שנה וחצי לאחר הבהבשלת מתאפייני�

� י� עמיד� ולפיכ� נראה שה,אי� גשמי קי�של האלו� המצוי ואלו� התבור � תפוצת תחו�בכל .לקיפאו� בחור

.שניה� אינ� חורגי� מתחו� האזור הי� תיכוני, אול�, לתנאי� יבשי� יחסית

שתפוצתו בכל צפו� ומזרח הי� התיכו� Q. cocciferaהוא תת מי� של Q. calliprinos, על פי הגישה השנייה

)Govaerts & Frodin, 1998 .(Q. macrolepis הוא תת מי� שלQ. ithaburensis בדרו� תורכיה ומערבה �שנפו ,

עץ אל ון התבו ר ענף עתיר בלוטים ש ל א לון התבור ברמת מנשה רמת מנשה

י ער פת וח של א לון התבו ר ב א לון הגל יל ע ל רקע חורש א לון מצוי בגבעת הסול ל ים

רמת מנשה, י ער פת וח של א לון התבו ר מעל נחל רז

בלוטי אלון התבור

צ י מוח צע יר ועגי ל י פר י חה זכר ית ב אלון מצוי מפנה דרומי פ תוח ומפנה צפוני צפוף ממול . חורש אל ון מצוי בהר חו רשןבלוט צע יר הר מ י רון

הר חורשן, ש ל א לון מצ וי

הר מיר ון, פר יחה נקבית של א לון מצוימ" מ5= גוד ל משבצת

א לון הגל יל

: 1.5איור עצי אלון התבור והאלון המצוי

11

הגול� והגלעד ולא נמצא לכאורה רצ� בי� שני , נפו� באר� ישראלQ. ithaburensisשל ithaburensisואילו תת המי�

�ייחסות תהיה בהתא� לגישה בעבודה הנוכחית ההת.(Dufour-Dror & Ertas, 2004)לבנו� וסוריה תת המיני� דר

.תיכוני�המקובלת יותר על ידי החוקרי� באר� ומדגישה הבדלי� אקולוגיי� בתו� האזור הי�, הראשונה

זהרי , )1935 ,1927(איג נדונה על ידי � מצוי בישראלהאלו� התפוצה ותצורות הצומח של אלו� התבור ו. ג

המותא� ביותר מבי� מיני הוא הנשיר אלו� התבור . Danin & Orshan, 1999 ;)1986, 1979(וי� �רבינובי�, )1955(

במקומות . מעל פני הי�' מ500הוא גדל בדר� כלל עד גובה של ו, יחסיתהאלו� הקיימי� באר� לתנאי� שחוני�

של יער חברות צמחי�ארבעהוא שולט בעיקר ב. ויותר600 שלמעטי� בגליל המזרחי ובגול� הוא עולה עד גובה

מחברה זו קיימי� . חמרהקרקעות על הגדלה , ואינה כוללת מלווי�חברת אלו� התבור החופית שכמעט ) 1: (פתוח

במספר רנדזינהות על קרקעחברת אלו� התבור והלבנה הרפואי בגליל התחתו� ורמת מנשה) 2 (;כיו� רק שרידי�

הממשיכה ג� , עמק החולהחברת אלו� התבור והאלה האטלנטית בגליל המזרחי ו) 3 (;)1.2.2.1ה לעיל רא(מופעי�

.בגליל התחתו� המזרחיי על דולומיט "ואלה אחברת אלו� התבור ) 4(�ו; בש�הגול� והלגלעד

יות בצורה של במצבי� של רעיה חזקה לאחר כריתה הוא עשוי לה. באר�הנפו� ביותר* הוא ע� החורשאלו� מצוי

מעל פני ' מ1200 �גובה של כלהוא מגיע באר� עד . אול� צורה זו כבר כמעט שאינה קיימת כיו�, כרי� נמוכי�

עיקר ב היא נמצאת .י" היא חברת האלו� המצוי והאלה הא,חברת הצמחי� העיקרית שהוגדרה בשליטתו. הי�

מעל פני ' מ300 �אב� גיר בגובה של החל מולופי קרטו� על סלעי� של אב� גיר ודולומיט או בחיבשדרת ההר המרכזי

במזרח הגליל הוגדר מופע יובשני יחסית .י�יבגליל העליו� שולט הטיפוס הממוזג במפני� צפוניי� עד מערב. הי�

שבו מרובי� עוזרר קוצני ,יותר מופע יובשני הוגדר בגליל התחתו� ובהרי יהודה והשומרו� .ע� אלה אטלנטית

בגליל . אלו� תולע וקטלב בתנאי� משופרי� במיוחד, הוגדרה חברת פסיפס של אלו� מצויהר מירו�ב. י"ואשחר א

מעל פני ' מ300�100ברו� של , יחסיתתהמערבי ובכרמל הדרומי הוגדרה חברת אלו� מצוי ובר זית בינוני יובשני

ועשבוניי� על תצורת בר כוכבא מתקופת בני שיח שבחלקו נשלט על ידיחברות והרכבי� נוספי� ה� יער פתוח . הי�

אלו� מצוי וסירה קוצנית על ; סלע�האאוק� בגליל העליו� המזרחי בתנאי� יובשניי� הנובעי� ממערכת הקרקע

.' מ1000�500על בזלת בהר אוד� בגובה מעטי� אלו� מצוי ע� מלווי�; קרטו� של חבורת הר הצופי� בגליל

השני�שינויי� בתפוצת האלוני� במהל� . ד

I . 19 �עד המאה המתקופת הקרחוני� על היער והחורש אד� השינויי� אקלימיי� והשפעת .

5 � בתקופת הפליוק� לפני כבווהתבססה לאזור נכנסה , הכוללת את מיני האלו�, ה הי� תיכוניתינראה שהצמחי

בעזרת ניתוח מאספי אבקת נעשתה בעשרות אלפי השני� האחרונותהערכת הרכב הצומח ). 1955, זהרי(מליו� שנה

Horowitz, 1987; Kadosh et al., 2004;1994, ברו� ( ובאתרי� היסטוריי�קרקעיות אגמי�מ ,(pollen)צמחי�

Schab et al.,2004(.זאת .על פי תקופות שיידונו להל� , של שינויי צומח אפשר להבחי� במספר מגמות בולטות,

בתקופת בעיקר , Quartenary) (לימיי� שחלו בסו� תקופת הרביעו�בהשוואה לתוצאות מחקרי� של שינויי� אק

אגמי� והי� , על פי איזוטופי� של משקעי מערותנלמדו ה�. ) שנה עד היו�10,500לפני החל מ( ההולוק� המשנה

, איסר וגוברי�; 1998', וחובשילמ� (פי שחזור מפלסי הימי� והאגמי� והשוואה לאירועי� היסטוריי�ולהתיכו�

2002 ;(Bar-Matthews & Ayalon, 1997 ;Frumkin & elitzur, 2002; Tapeiro et al., 2002; Issar, 2003 .

המשנה תקופתסו�ב, נראה שבתקופת הקרחוני� האחרונה � יציאה ממנהה וסו� תקופת הקרח האחרונה

, ג� באר� ישראלגדלוי� נשירי� אלו� מצוי ואלונ.שרדו בתורכיה מיני אלו� שנכחדו באירופה ובאיר�, פלייסטוק�

כנרת ובחולה נמצאה אבקת ב . א� ג� בה שרר קור יחסי בתקופה זו,לאירופהבהשוואה שהייתה חמה יחסית

בינוניתבסמו� לדרו� הכרמל נמצאה אבקה של אלו� מצוי בכמות . לפני עשרות אלפי שני�מ השמקוראלוני�

עלתה כמות האלו� המצוי שנה 10,000 �לפני כמ אבקהב . שנה12,000 �לפני כמבכמות מזערית אלו� התבור ואבקת

מגמת האקלי� בתקופה של סו� תקופת . ואבקת אלו� התבור כמעט שהשתוותה לזו של האלו� המצוי, במעט

החל משקעי�כמות הב ההתבטאה באר� בהתחממות הדרגתית ועליי) בסו� הפלייסטוק�(הקרחוני� האחרונה

Younger זמ� זה הייתה תקופת ביניי� קרה ויבשה המכונה תחו�ב. שנה10,500לפני סופה שנה עד ל19,000מלפני

12

Dry, או מעט לפניה, תואמת את תקופת הקורלעיל המדידה הראשונה . לפני זמננושנה 11,500 � ל13,000בי� שחלה,

. של אלו� התבורחדבמיו ,כמות האלוני�ב ההתבטאה בעלייש ,והמדידה השנייה היא מתקופת המש� ההתחממות

המייצגת (בכנרתנמצאו גרגירי אבקה � רומית�בתקופות ההיסטוריות עד התקופה ההלניסטית אלו� התבור ליטתש

מדבר יהודה, המייצג את הרי חברו� (גול� ובי� המלחצפו� הבבריכת ר� ב, )את הגליל התחתו� המזרחי ודרו� הגול�

התבור (י�נשיר הני�אלוהרבה של כמות הייתה) תקופה הכלקוליתיתה ( שנה5,500לפני על פי אבקה מ. )והרי מואב

באתרי� השוני� המגמות היו שונות . נמוכה יחסיתכמות האלו� המצוי הייתה אילו ו, בכל המקומות)או התולע

, מתקופה זו. נמוכהרמההאלוני� עד ל הייתה הפחתה בכמות, לפני הספירה בקירוב500לשנת אול� עד , במעט

נראה שבתקופה זו של גידול האוכלוסיה . לספירה בקירוב100 שהגיעה לשיא בשנת ,ה עליה בכמות אבקת הזיתהחל

לשינויי� ישנ� ג� סיבות אקלימיות, אול�. נכרתו עצי יער וחורש לצור� נטיעת כרמי זיתי�,ופיתוח החקלאות

תקופת המלוכה הייתה . ה ויבשההייתה בעיקרה חמבתקופה הכנענית אלוני התבור של שגשוג התקופת . אלה

אלו� התולע והאלו� באוכלוסיות של תו� יציבות ונראה שאלו� התבור פחת בה בהדרגה ,בעיקרה קרה וגשומה

. העלייה בכמות הזיתמגמתג� בה חלה במאה הראשונה לפני הספירה ש הגש� היהשיא. המצוי

,רומית של הזית היה בתקופה ההאוכלוסיהא שי� 19 �מהתקופה הביזנטית עד המאה השליטת האלו� המצוי

, ה בתחילה בסירה קוצניתתשלוו, מצוי בכנרת ובגול�הבאלו� במקביל לכ� חלה עלייה . בהדרגההא פחתיומכא� ה

אלו� המצוי רק החל משנת תפוצה של המואב החלה עלייה ב�ביהודה. בקירוב700 לרמה גבוהה יחסית בשנת הוהגיע

בצפו� עלייה מעטה באלו� התבורשבה חלה ג�, בקירוב16 �במאה ה לשיא הא הגיעי� הובכל האר, בקירוב1000

לאי חזרתו של אלו� התבור ותהסיב. תו� חילו� המי� השולט,עצי הבר חזרו ע� הזנחת החקלאותנראה ש. האר�

סיו� . שילוב ע� סיבות אקלימיותב סח� קרקע לאחר הרס טרסות או, להיות כריתהיכולותלרמתו הקודמת

לאחריה החלה תקופה . תקופה חמה ויבשה קצרה יחסיתב ,ככל הנראה, חלתקופת הזית בתקופה הערבית הקדומה

עשוי להיות , מצב אקלימי זה. �19 עד ה�14בי� המאות ה" תקופת הקרח הקטנה"קרה וגשומה ששיאה היה ב

ולכ� קרוב לודאי ,)1994, גרוסמ�( הייתה מעטה הזו תקופהמרבית ה ב באר�היהאוכלוסי. מתאי� לאלו� המצוי

.שלא השפיעה משמעותית על כמות העצי�

II .שינויי� בתפוצת האלוני� על פי עדויות ותצפיות

עד תחילת המאה העשרי� עדויות

עד התקופה ) הכנענית(נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות מתקופת הברונזה שרידי ע� � ממצאי� ארכיאולוגיי�

). 1989, ליפשי� וביגר; ב,א1987, ליפשי�; 1985', ליפשי� וחוב( לאלו� מצוי המכריע� ברוב�שייכיוה� , הממלוכית

שנבדקו האתרי� מרבית מיקו� . אר�בבכל התקופות ובכל האתרי� , נמצאו רק שרידי� מעטי� של אלו� התבור

שלט בה�וראלו� התבש במקומות לפחות ,אול� .אינו נמצא בקרבה למיקו� דגימות האבקה שנדונו לעיל

שימצאו בעיקר ,היה צפוי על פי מחקרי האבקה, עמק יזרעאל ודרו� הגול�, מישור החו� המרכזי כמו ,לאחרונה

לפני הסקת מסקנות לגבי השינויי� בהרכב היער . שלא התממשדבר, בתקופות העתיקותג�שרידי� של ע� זה

, ראה להל�(מצוי צפופה יותר האלו� השעצת לציי� ראוי. יש לישב את הסתירה שבי� הממצאי� השוני� בעבר

ג� כשאינ� , (Larix) כמו ארזית, העדפה לשימוש בעצי� בעלי עצה צפופה לבניההייתהבאירופה . )' ד1.2.2.3

מספר שני� לאחר כריתה י� ונשברי�אלו� התבור נסדקבולי ע� של שישנ� תצפיות, כמו כ� .נמצאי� בקרבת מקו�

של אלו� הרבי� שרידי� שהיתכ� , לכ�). פ"בעמידע , ל"מהנדסי יער ואנשי שטח בקק, שילר.גר "ד(יותר מאלו� מצוי

. בהכרח את הרכב היער והחורש בעברי� מייצג�מצוי בחפירות אינ

אלו� התבור אינו .ישראלית� הכנעניתהתקופה בשכבות המייצגות אתשרידי אלו� התבור נמצאו בירושלי� ובערד

.נשיר בי� המלח מאותה תקופההאלו� היתכ� שהממצא תוא� את אבקת ו ,כיו�ת אלה של מקומוגדל בקרבת�

ההתנחלות בתקופה הישראלית נעשתה בעיקר באזורי� הרריי� שהיו מיוערי� קוד� , על פי סקרי� ארכיאולוגיי�

).1935, איג( בחורש הצפו� וביערות נמצאי� כיו� לעתי� שרידי גתות ובתי בד ).1967, אהרוני(לכ� ובוראו

13

בעיקר כשמות מקומות או , בתקופת ההתנחלות וראשית המלוכה נזכר יער מספר פעמי� � �"עדויות מסייעות בתנ

יהושע היפנה את ). 1981, ב� יוס�" (ויבוא הע� אל היער", יער אפרי�, יער חרת, גבעת יערי�, הר יערי� :מיקומי�

בימי אלישע יצאו דובי� מ� ). 15�18ז "ייהושע ( במקומו שבטי אפרי� ומנשה לברא את היער בהר אפרי� ולהתיישב

היער ביטא בתקופת הנביאי�. "לא דובי� ולא יער" �ובימי התלמוד התקשו להאמי� בכ� ) 24' ב ב�מלכי�(היער

ירושלי� עיי� תהיה והר ", )9ז "ישעיהו י" (כעזובת החורש והאמיר: "עזובה מנקודת המבט של התרבות החקלאית

נראה שהייתה כריתה של ). 14' הושע ב" (ושמתי� ליער... והשימותי גפנה ותאנתה", )12' מיכה ג" (במות יערהבית ל

.אול� היער היה עשוי להתחדש תו� זמ� קצר לאחר נטישה או הזנחה, חורשי� ויערות לצור� התיישבות וחקלאות

בתקופת הצלבני� , בתקופה ההלניסטיתכרזנ פתוח בשרו�יער לפני מלחמת העול� הראשונה � עדויות היסטוריות

היער �19 של המאה ה�30בשנות ה). 1985, ליפשי�; 1982, קרשו�; 1935, איג (1799 � ובמסע נפוליו� ב12 �במאה ה

כעבור והוא זוהה שוב ומופה כגדמי� או יער מתחדש, לתקופה קצרהנכרת על ידי המצרי� שכבשו את האר�הזה

ישבות י כנראה שתחילת ההת.(Conrad & Kirtchener, 1880) הסקר הבריטיתלחתה של מש במפכארבעי� שנה

תואר " אר� קיסריה" ב. באזור יער מפותחהיהוסמו� למלחמת העול� הראשונה לא , באזור לוותה בהמש� כריתה

שהברמת מנ יער וחורש .כרכור�כיער פרדס חנה והוא מופה לאחר מכ� בסקר הבריטי,�19יער בתחילת המאה ה

ומופה בסקר הבריטי �19הוא תואר עוד מספר פעמי� במאה ה, הגאוגר� של נפוליו�, קוט�' על ידי ז1799 �מופו ב

בפארק אלונה (אזור סינדיאנה. עצי� כיו�המכוסה שטח התואמי� בקירוב את גבולות השטח המיוער ). 1997, פז(

ו� 'וערה ללג'ובמזרח הרמה בי� ג, אזור עשבוני � מש� מזרחה. תואר כפארק אנגלי ע� עצי� גדולי�)של היו�

ה יהאוכלוסי, במאות השני� שקדמו לתצפיות אלה. התיאור תוא� בקירוב את המצב היו�. אזור שיחני) מגידו(

; 1980, סופר וקיפניס( וכמעט שלא הייתה התיישבות כלשהי באותו שטח עשבוני שבמרכז רמת מנשה ,הייתה דלילה

. עיקר פעילות האד� הייתה בשטח שהיה ונשאר מיוער ). 2001, בר כה�; 1994, גרוסמ�

Fuller )1650( לבית לח� הגלילית מיפה יער �בצפו� סימ� הוא שניי� שההגדול מבי� , משני צידי נחל קישו� סמו

תיארו 1904 � ב)1940( ואהרונסו� 1885�1882 בי� Olifant (1890) , 1864�1863 בי� השני� Tristram (1866) .האר�

בניגוד לשטח ללא עצי� היה ש,בי� בית לח� הגלילית שפרע� וציפורי, יער של עצי אלו� תבור עבותי� מצפו� לקישו�

.התואמי� בקירוב את גבולותיו כיו� מיפו את היער בגבולות Conrad & Kirtchener (1880) . נצרתסמו� ל

מלחמת העול� הראשונהיער נרחבי� נעשתה בעת כריתה מאורגנת של אזורי .ולאחריה מלחמת העול� הראשונה

ע� חוזי שפרע� ובית קשת�ידוע על כריתה של היערות באזור אלוני�. תועל ידי הצבא התורכי לצור� תפעול הרכב

בחלק הדרומי של יער , )רגבי�( עד לכפר קניר מחדרהמסילת ברזל מיוחדת נסללה). 1990, שפר(כריתה ואספקה

בשנות העשרי� של המאה העשרי� תועד חורש מפותח בהר חורש� ). 1997, פז(ע� ה את כדי לספק,רמת מנשה

בשנות השלושי� נבח� בפירוט היער באזור ). 1927, איג( המלחמה תבתקופונראה שהוא לא נפגע , בצפו� רמת מנשה

מגדמי� בשאר ושהתחדשלצד אלוני� , במושבות הגרמניותשלא נכרתו ונמצאו בו אלוני� גדולי� ,שפרע��אלוני�

בתו� הישוב רדס חנה נמצאו עצי� בוגרי� בלתי פגועי�פביער ). 1935, איג(בית קשת �וכ� ג� ביער התבור, האזור

� על פי צילומי אוויר מ.) מוקלטותעדויות אישיות( נרחבת הייתה שוב כריתהיהיבמלחמת העול� השנ .ובתל אלו�

1945�1944 )ps,1945 (אתרי� למעט מספר, המחקר הנוכחיאזורבמרביתו של התבור של אלו� לא נראו עצי�

.בצילומי אוויר מאוחרי� יותר נראית התחדשות היער. נקודתיי�

III .שריפה ורעיה , תהליכי סוקצסיה

הצומח הטבעי כתוצאה מלח� של*צורות החיי�הדרגתית של ) דגרדציה( מקובלת תיאוריה של הפחתה � סוקצסיה

� עד לצומח השיא גריגה ועצי�, לפי הסדר של בתההתחדשות הדרגתית חלה הסרת הלח� ולאחר, הפרה מתמש

ויתכ� ג� שעקב , בבתי גידול שוני� עשוי להיות צומח שיא שונה). 1992(' פרבולוצקי וחוב,1955, זהרי ()הקלימקס(

) 1985(נאווה .בסוקצסיה מסוימי� אפשרי ג� דילוג על שלבי� .גור� הפרעה של האד� ועדריו לא נגיע לצומח השיא

, של תהליכי רעיה, חיובית בעיקרה, ערי� שהסוקצסיה באר� היא התחדשות של הצומח תו� השפעה מתמדתה

שבה� קיי� בית גידול יציב של חברות בתה או ,ישנ� מקומות בלב האזור הי� תיכוני, מצד שני .שריפה וכריתה

14

בתנאי� של רעיה והשפעת האד� שאינה זאת . מיקרואקלימיי� עקב שילוב של מסלע ותנאי� אקלימיי� או,גריגה

.)2006, הר וספיר ( שונה מזו הקיימת ביערות ובחורשי� הסמוכי�

על יער עצי אלו� התבור בשטח המחקר של הרעיה , לכאורה,מצא השפעה שלילית Dufour-Dror (2007) – רעיה

. ואינה מאפשרת לה� לפתח נו�,העצי� הצעירי�ערי� שרעיית בקר גורמת להפחתת מספר ההוא . בהר חורש�

שהיער העריכו, מצד שני, )1992(' פרבולוצקי וחוב. לדעתו העצי� הבוגרי� ה� שריד לתקופה של רעיה חלשה יותר

ג� א� רעיית יתר עלולה לגרו� , והחורש בישראל לאחר אלפי שנות התאמה אינו יכול להיפגע משמעותית מרעיה

הרעיה . משמשת כממשק להפחתת ביומסה נמוכה בתו� היער והחורש ותורמת למניעת שריפותרעיה. לפגיעה נופית

נצפו מצבי� שבה� הרעיה אול�, (Kaplan, 1984)בגלל סילוק של חד שנתיי� הישרדות אלוני� לעודד עשויה

בחנו צפיפות Plienger et al. (2004). )לא פורס�, ל"קק, נתוני חבל צפו�(גרמה לדיכוי וא� השמדה של שתילי�

מצאו התאמה חיובית בי� צפיפות ה�. יער וממשק חקלאי בספרדשל ובעיקר עצי� צעירי� בשטחי� , ilexעצי אלו�

.מצא התאמה לממשק הרעיהנלא . עצי� ושיחי� ומפנה, הצעירי� לגורמי� סביבתיי� כמו כיסוי סלע

כמו קידה , טח ע� מיני� בעלי התאמות לשריפה תדירות גבוהה של שריפות עלולות לגרו� לסגירת הש– שריפה

אול� , שריפות גורמות לאיבוד השכבה האורגנית העליונה של הקרקע וחומרי הזנה). 1986, וי��רבינובי�(שעירה

בטווח ). 1992', פרבולוצקי וחוב(הפגיעה בקרקע הינה שטחית ובתו� שני� ספורות חל שיקו� של המינרלי� בקרקע

.ובהתא� לתנאי בית הגידול חוזר הצומח שהיה קוד� לכ� בתו� מספר עשרות שני�, רכב הצומחהקצר חל שינוי בה

IV . אד� במהל� ההיסטוריההאקלי� והסיכו� השפעת

מיני עצי� בי� ביניה� לביחס ו השוני� מיני האלוני�בהרכב היחסי שלנראה ששינויי� אקלימיי� גרמו לשינויי�

השפעת . שליטה בבתי גידולהשינויי צפיפות והחלפת , תפוצהעשויי� להתבטא בהיו שינויי� אלה . וצמחי בר אחרי�

תקופה ארוכה של בירוא יערות ונטיעת זיתי� התבטאה בשינוי הנו� באותה . אד� ניכרת כל זמ� שהיא מתקיימתה

תו� היער או החורש מתחדשי� ב,נראה שלאחר הפרה קצרת טווח באזורי� פתוחי�. תקופה וזמ� מה לאחריה

ממושכתההתחדשות עשויה להיות ) מיער לחקלאותמעבר (שלאחר שינוי יסודי בממשק יתכ� . עשרות שני� בודדות

קיימת . לאחר התחדשותוג� ויתכ� שהשפעת אד� ארוכת טווח עשויה להשפיע על הרכב הצומח הטבעי ,יותר

על פי (היה בעבר דרומי יותר ) הירקו�קו ( בישראל של אלו� התבור הנוכחי שגבול התפוצה הדרומיאפשרות

). של גרגירי אבקה ושאריות של חומר ע�משמעיי��שאינ� חדממצאי�

אוכלוסיהלצמח ולמהבלוט –מצוי האלו� ה אלו� התבור ו1.2.2.3

בציפור זו קיימת התאמה מיוחדת ). 1997הוכברג (י עורבני� "ההפצה נעשית בעיקר ע �� הפצת הבלוטי�.א

מאוחר יותר הוא אוס� את הבלוטי� ו, בסיו� האכילההעורבני מטמי� בלוטי� בקרקע . סונ�לפיצוח בלוטי� ואח

מ אחד "במרחק של יותר מקא� לעיתי� , הטמנת הבלוטי� נעשית בדר� כלל מחו� ליער. א� משאיר את חלק�

פי� נוס� מ. לכ� א� התנאי� מתאימי�,התנהגות זו יוצרת מכשיר הפצה שמאפשר את הגדלת תחומי היער. ממנו

גלי אבני� לתחת מ כשהטמי� או השאיר בלוטי� בקרקע או , שנצפה בהרי ירושלי� וברמת הגול�,הוא היערו� הגדול

.)Kaplan, 1984; 1999, מויאל(

והר ) 1996(שרכסי וגריפאת , )1991(אשד , Kaplan(1984)נבדקו באלו� התבור על ידי �-�שרדותי נביטה וה.ב

בחלק ). 1998(ושהרבני ) 1997(טפר , )1974(חרי� , )1960(י ויזל ופרידמ� "באלו� מצוי עת שרדויהנביטה והה). 1998(

.בי� שני המיני� השוואה עשתהעבודות נהמ

�הזריעי� בשנה הראשונה שורשי . יו�90 בתו� י�בטו נ הבלוטי� מרביתכש , יו�150�15באלו� מצוי � הנביטהמש

.מ" ס90�60 לעומק של מגיעי�מצוי האלו� של ה

אור� השורשי� , הנביטה אבל הקדי� בדר� כלל את הנביטהשיעור בלוט גדול לא השפיע על � השפעת גודל הבלוט

רבהאחידותמצאה נ , באלו� מצוי.יתרו� בהתבססות בשדההיה הצימוח רב יותר ו, היה גדול יותרשהתפתחו ממנו

.ני� שובי� עצי�הבלוטי� בגודלע� והבדלי�אותו בגודל הבלוט ב

15

של הבלוטי�רטיבותב ירידה. נביטה�90% בשלי� הגיעו לכ אלו� התבורבלוטי ,בתנאי� מיטביי� – נביטהה שיעור

15%איבוד של . �37% אלו� התבור היא כי� שלתכולת הרטיבות בבלוט. א הגור� העיקרי להפחתת כושר הנביטהיה

17%של ירידהבאלו� מצוי . 70% �את הנביטה ב קטי� ה22% של ואיבוד, בנביטה15%לירידה של �מהרטיבות גר

בעיקר ,רטיבות מתרחשת בטבע בתו� מספר ימי�ב ירידה. כושר הנביטהשל מוחלט לאיבודמהגרברטיבות

.ות גבוהותבהיעדר הצללה ובטמפרטור

ולפגיעה גרמה לתמותה של נבטי�)ראה להל�( עשבוניי� בנוכחות בשות לאור� הקי�יהתי � קרקעהרטיבות

ותחת שרדות בגלי אבני� ינמצאה עדיפות לה .)1998, הר; 1996, שרכסי וגריפאת (תקינה של יסודות הזנההבקליטה

נבטי� , מצד שני. )Kaplan, 1984; 1974, חרי� (גבוהה בתנאי� אלהרטיבות על בעיקר עקב שמירה, מדרגות סלע

.שגדלו בתנאי יובש עשויי� להיות עמידי� יותר בפני שריפה

בקטעי� . תחרות על מי� והצללה חלקיתשל השפעת� ניכרת כנראה בעיקר ב � שנתיי��חדופעת בני שיח הש

ה גרמהעשבי. )1974, חרי� (לשיחי� נמדדה רטיבות גבוהה יותר מאשר בקטעי� עשבוניי� שביניה�סמוכי�

, הר; 1966, וגריפאתשרכסי ( ע� הוספת מי�וקטנהשפעות ש ,בשות עלי�יולהתיאלו� התבור של � נבטיתתמותל

י בכחצפחת או שמספר� ,)1974, חרי� (יבשו בתו� כחודש בקי�יבי� עשבוניי� הת שגדלו נבטי אלו� מצוי .)1998

יתה ישרדות היאבל הה ,סירה קוצניתבקטעי� פתוחי� בי� שיחי� של התקבלה נביטה טובה יותר . )1998, שהרבני(

ה של א� כי צפיפות רב, השיחי�טובה יותר בקרבת

).1998, שהרבני(שיחי סירה הפחיתה את מספר הנבטי�

) III . ד1.2.2.2(ראה לעיל רעיה על השפעת ה

צימוח על קרקעהרטיבות אור וההשפעת . ג

השפעות מצא אינטראקציה בי� ) 1997(טפר � אלוני�ה

שתילי� צעירי� על הצימוח של האור ורטיבות הקרקע

, והה בכל מצבי הרטיבותבתנאי הארה גב. אלו� מצוישל

התקבלו ה� צימוח לגובה וה� צימוח של ענפי� צדדיי�

צימוח של ,בצל. נמוכי� הגורמי� למבנה שיחי של הע�

. והשתיל נטה להיות חד גזעי היה מופחתענפי� צדדיי�

בעיקר בהארה , רטיבות קרקע גבוהה עודדה צימוח

אול� לאחר קיטו� הקדקוד האמירי בתנאי� , גבוהה

בצל התקבלו שתילי� גבוהי� ,נמוכה קרקע רטיבותשל

של שתילי אלו� הגברת צימוח הראה) 1991(אשד . יותר

של חלקית והתפתחות בתנאי� של הצללההתבור

רב כללימשקל ו עלי� גדולי�בעלי , שתילי� גבוהי�

אלו� התבורשל הישרדות הגדילההצללה בשדה . יותר

(Kaplan,1984) . חדיוו) 2001(טוקר � שתנאי יו� ארו

צמיחת שורשי� והתעוררות איצי�בסו� החור� מ

.פקעי� באלו� התבור

את בדק Kaplan (1984) � *פנולוגיהאנטומיה ו. ד

Orshan . של אלו� התבור ביער יהודיההפנולוגיה

�Fahn ו הציג את הפנולוגיה של האלו� המצוי(1989)

� גלי את תיזמוהאנטומיה של הגזע ואת בדק (1953)

,)1954(זהרי . שני המיני�הצימוח באברי הע� השוני� ב

תיארו Dufour-Dror & Ertas (2002 (� ו)1971(אבישי

:להל� תמצית ממצאיה�. התפתחות�את ושל מיני האלו� את הפרחי� והבלוטי�

אפריל , אלון התבור

מפנה צפוני

, אלון התבור

דצמבר מפנה

דרומי

אפריל , מצויאלון

מפנה צפוני

תתי

שנת

עבט

ציקי

ח

מוצי

לדו

הגיכיוון

מבנה העצה של עצי חורש ויער : 1.6איור קטעים של חתכי רוחב , אלון התבור ואלון מצוי בכרמל. א

)1953, פאהן(

טרכאות צרות

קרן עצה

טרכאהגדולה כפולה

חתך רוחב

פרנכימה

העצ

רן ק

סיב

לייא

רדך

חת

גדולהטרכאה

1מ

"

מ

חתך תלת מימדי . ב החורש עצת כלילשל

)1987 (פאהן

חתך משיקי

ביבי

אח

מוצי

ע ט

ק

תחילת צימואביבי חדש

גדולהטרכאה

אפריל , אלון התבור

מפנה צפוני

, אלון התבור

דצמבר מפנה

דרומי

אפריל , מצויאלון

מפנה צפוני

תתי

שנת

עבט

ציקי

ח

מוצי

לדו

הגיכיוון

מבנה העצה של עצי חורש ויער : 1.6איור קטעים של חתכי רוחב , אלון התבור ואלון מצוי בכרמל. א

)1953, פאהן(

טרכאות צרות

קרן עצה

טרכאהגדולה כפולה

חתך רוחב

פרנכימה

העצ

רן ק

סיב

לייא

רדך

חת

גדולהטרכאה

1מ

"

מ

חתך תלת מימדי . ב החורש עצת כלילשל

)1987 (פאהן

חתך משיקי

ביבי

אח

מוצי

ע ט

ק

תחילת צימואביבי חדש

גדולהטרכאה

16

אלו� התבור של קוטר הצינורות . )1.6איור ( מפוזר בחת� רוחביוצרי� מער� צינורות ההובלה � מבנה העצה

באלו� . µm 25−50עד וקוטר� הוא ,ני� לקראת סו� הקי� הצינורות הנוצרי� קֵט220µm. הואהנוצרי� באביב

ג� קרני . 15µm עדהואצינורות הקי� קוטר 125µm.� כקוטר� הוא ו, האביב קטני� בכמחציתת צינורו,מצוי

.יותרצפופה הרבה מצוי האלו� ה וכתוצאה מכ� עצת, העצה צרות יותר

בדר� כלל. מאי�עיקרי חל בפברואר וגלי� נוספי� מופיעי� באפריל גל הצמיחה ה,באלו� התבור הנשיר � צימוח

ההתעבות המשנית בגזע מתחילה רק . התעצות הצימוח הצעיר נמשכת עד דצמבר. יומופיע ג� צימוח קיצי או סתו

היא והתעבות הגזע,מאי�עיקר הצימוח באפריל באלו� מצוי ירוק העד .אוגוסטאמצע שכת עד נמ ו,בתחילת אפריל

.מאפריל עד סו� אוגוסט

י�חר פ).1.5איור ( תחילת הצימוחע� לזמ� קצר מופיעי�ה ,הפרחי� הזכריי� זעירי� ומסודרי� בעגילי� � פריחה

. בדר� כללמה� מבשילהשרק אחת , השחלה מכילה שש ביציות .בהמש� בחיק הענפוני� החדשי�י� מופיעי�נקבי

.קשקשיתעטיפתה מעטפת השחלה קשה ו

ככל הנראה לאחר , יההחנטה מתרחשת זמ� רב לאחר ו,ההאבקה היא על ידי הרוח � בלוטי�ה חנטה והתפתחות

חנטי� בקי� הראשו� נוצרי� . (Boavida et al., 1999)תנועה איטית של הנחשו� והבשלה מאוחרת של השחלה

הוא המעטפת הספלול . כשנה וחצי לאחר ההאבקה,הוא בקי� השנישלה וסיו� ההב ועיקר גידול הבלוטי� ,קטני�

אלוני� נשירי� ב. לשנה800 � הוא כ לע�הממוצעמספר הבלוטי� . שגדלה והתעצתה של השחלההקשקשית

כתוצאה מתנאי האבקה וחנטה טובי� , נמצא קשר בי� אביב חמי� ובהיר ליבול בלוטי� גבוה,בקליפורניה

)(Koenig et al.,1996.תה גבוההי התקבל יבול בלוטי� גבוה כשרטיבות הקרקע הי, באלוני� ירוקי עד.

חלה מנובמבר עד נשירת העלי�). מעט באוגוסט(מופיעי� בעיקר מספטמבר באלו� התבור צבעי השלכת � שלכת

מהגול� עד , השווה משתני� שוני� של לבלוב ונשירה באלו� התבור בארבע אוכלוסיותNe’eman (1994) .ינואר

גבוה בי� טמפרטורות גבוהות מובהק הוא מצא מתא� .שפרע��באזור אלוני�מצויות שתיי� מה� ש ,פרדס חנה

נראה . למשתני� הפנולוגיי�משקעי� לא נמצא מתא� בי� כמות ה. העלי�נשירתמאוחר של בחור� ובאביב לסיו�

ע� ברמת ה ונמצאו בעיקר מתאמי� גבוהי� ,שישנה עקביות בהתנהגות הפנולוגית של רוב העצי� לאור� השני�

בי� נשירה מוקדמת למש� נשירה ארו� ובי� לבלוב מוקד� , הבודד בי� מועד תחילת השלכת למועד תחילת הלבלוב

�המחקר שבסביבת כששתי האוכלוסיות ,נמצאו הבדלי� בפנולוגיה בי� ארבעת האוכלוסיות .למש� לבלוב ארו

.לבלוב קצרמאוחרת ומש� רה ישנתחילת ב התאפיינוהנוכחי

אפיו� גנטי . )1971, אבישי (עלי� והבלוטי� על פי צורת הטיפוסי� של אלו� התבורתוארו מספר � שונות גנטית. ה

קבוצה : ת גאוגרפיתקרובוה נמצא דמיו� בי� אוכלוסיות .Schiller et al.(2003, 2005) י" ענעשהשל אלו� התבור

תדירות של סמני� ה בי� מתא� נמצא. הכוללות ג� יוצאי דופ�,ית מערבהקבוצתחתו� והגליל הקבוצת , צפונית

�י� או פיסיולוגיי� מורפולוגיי� הבדלואול� לא נבדק, משקעי�לקו רוחב גאוגרפי ולכמות המסיימי� גנטיי�

).אישי דעמי, שילר. ג ( שונות במחקר דומה בעצי אלו� מצוי לא נמצאה קרבה משמעותית בי� אוכלוסיות.י�אקולוגי

שהבדיל אות� מהפרופיל הגנטי של אופיינו בנוכחות סמ� גנטי , במיוחדת שנכנסו לשלכת מאוחר,עצי אלו� התבור

. אוכלוסיות אלו� התבורכלל

ר ואלוני האזור בפרט השפעות סביבתיות על התפתחות עצי יע1.2.2.4

יער� קרקע �יחסי סלע . א

, איג( ע� אלו� התבור גדל על מספר רב של קרקעות � שורשי� ביחס למסלעהתאמה לקרקעות ופיזור מרחבי של

השוררי� במיקו� תאמה לבית הגידול היא צירו� של תנאי� אקולוגי� ההנראה ש). 1986, וי��רבינובי�; 1935

י� היו הראשוני� שהעלו את האפשרות של קשר ב) 1955(וזהרי ) 1935(איג .� ולא התאמה לסוג קרקע מסוי,י�מסו

וקיי� למשל שטח הנמצא בחלק , ציי� שתפוצת אלו� התבור אינה רציפה) 1935(איג . תפוצת האלוני� והמסלע

.המזרחי של רמת מנשה שאי� בו אלוני�

17

מעל מסלע אאוקני בשי� אבריק ) מ" ס50�40( שע� אלו� התבור הגדל בקרקע שטחית יחסית ,דיווח) 1935(יג א

ג� באזור , כ�. המגיעי� לסלע א� אינ� חודרי� אליו, קרקעלעומק הלח שורשי� שו) שטח המחקר הנוכחיבתחו� (

הוא נוכחות של והוא הערי� שהגור� לכ� ,' מ1.5�1 �השורשי� אינ� מעמיקי� יותר מ: פרדס חנה שנבדק על ידו

, ופי�חבורת הר הצ( שאלו� התבור אינו גדל על מסלע מתקופת הסנו� , ג�מצאהוא . שכבה קשה בעומק הקרקע

נבטי אלו� מצוי ומיני� אחרי� התבססו יותר בקרקע רנדזינה בזכות רמת מצא ש) 1974(חרי� .)' ב1.2.1.2 לעילראה

התבור באזור אלוני� שפרע� גדל בכיסי אלו� . בשות איטית יותר במהל� הקי�ימי� זמיני� גבוהה יחסית והתי

שורשיו ).1.3, 1.2 י�איור, 1998, הר (ו� המכוסה נארישהתפתחו על גבי סלע קרט ,' מ1.5 �עד לעומק של כקרקע

שתפוצת אלו� מצוי על הציעו Herr et al. (2002) . אלא נמצאי� ברוב� בקרקע בצמוד לסלעאינ� חודרי� לסלע

(CaMgCo3) בסלעי דולומיטשנוצרו של כיסי קרקע מעמיקי� מ� מקיולנבועסלעי� קשי� בשדרת ההר עשויה

. )להל�' ראה על כ� ג� בסעי� ד (.אופ� ההמסה של סלעי� אלהבשל גנזיו�מואב� גיר עשירת

, כ� למשל. גורמי� להתאמה לבתי הגידול, ובמבנה העצה ותפקודהנראה שהבדלי� במבנה של מערכת השורשי�

Oppenheimer (1957)גושי סלע ויצירה עצמית של סדקי� דיווח � על ידי שורשי אלתעל חדירה של שורשי� לתו

מסייעת להבי� ,וצגה על ידוכפי שה, האנטומיה של השורש. הנמצא בתחו� המחקר הנוכחי,בהר חורש� המסטיק

רק שורשי� אול� נמצאו נראו באותו מחקר שורשי� בסדקי סלע ,באלו� מצוי. מנגנו� של חדירת השורש לסלעהאת

אפשרתמית או פיסיולוגית כלשהי המ יתכ� שג� למי� זה קיימת התאמה אנטו. עצמודקי� בודדי� שחדרו לסלע

ח מועט ונית� לחדירה תו� הפעלה של כ, במיוחד במצב רטוב, סלע קרטו� ר� יחסית. גידול בתו� סלע או בסדקי�

).1995, פולישוק; 1975,חייטי(בי� החלקיקי� חלשי� יותר כיוו� שבמצב זה הקשרי� ,יחסית

בגליל הגשו� כמעט , קאוליניטית, אדומהצאה שעל טרה רוסהמ) 1986, 1970(וי� �רבינובי� � משק המי� בקרקע

כמו ,עצי� מסוימי�. בעיקר בשלב של התבססות הנבטי�, שלא קיימי� עצי� עקב מחסור במי� זמיני� בקי�

. מותאמי� לקרקעות המכילות רמה גבוהה במיוחד של מי� זמיני�,למשל אלו� התולע

הוא מצא שעצי החורש קולטי� מי� . נספירציה בחורש הי� תיכוניבדק קליטת מי� מהקרקע וטר) 1966(שחורי

קליטת . טרנספירציהבוע� התקדמות הקי� חלה ירידה בקליטת המי� ו, לאחר שני� גשומות’ מ8מעומק של עד

.יתה רבה יותר מאשר בשטח דומה של חורש שנכרת ונשאר ע� צומח נמו� בלבדיהמי� מהקרקע בחורש ה

אי� מחסור במי� בצמחי בישראל מצאו ש Zohary & Orshansky (1951) � ובי לצומחתרומת מי� מסלע נקב

מהשוואת קצב . בהשוואה לבני שיח הגדלי� בקרקע בקרבת�, סלעי� הגדלי� בסדקי סלע קרטוני או בנארי

שחלק מהמי� שהצמח קולט ,הסיקו החוקרי� אל, הטרנספירציה ומתח המי� בצמח לרטיבות ולתכונות הסלע

על ,העריכו �Gregory (1989)ו Wellings & Bell (1980)(, Wellings (1984) .סלע וא� בהולכה ממרחקב� מקור

שקיימת , סמ� מדידת הפרש הפוטנציאלי� של מתח מי� בסלע בי� נקודת המגע ע� הקרקע לשכבות עמוקות יותר

שורשי� האל מערכת , ויותר' מ20וא� מעומק של , הולכת מי� בסלע קרטו� באנגליה מעומק של מספר מטרי�

Jons & Graham. כתוצאה ממפל פוטנציאלי�,בקרקע רדודה שמעל הסלעשגודלו ,שטחית של גידולי שדהה

(1993), Newton (1994,1995,1996) &Zwieniecki( ,Andderson et al.(1995) ו �Sternberg et al. (1996)

מצא ) 1998( הר .ב"קי סלע קריסטליני בלוי בדרו� מערב ארהי שורשי� של עצי יער מתו� סד"מצאו קליטת מי� ע

אל כיסי הקרקע של מי� בדיפוזיה קורהמ ,שפרע��של עצי אלו� התבור באזור אלוני�בקי� שמרבית צריכת המי�

.קע העליונה מסלע הקרטו� הנקבובי ואל הקר

משטחי סלע של אב� גיר גורמי� . ר הנגבבה) 1970( נמצאה על ידי דני� תרומת נגר עילי ממשטחי סלע לכיסי קרקע

במדרונות ) אלה אטלנטית( ומאפשר א� קיו� של עצי� ,להתפתחות נגר מקומי המתרכז לכיסי קרקע שמתחת�

מצא שנגר מקומי שהתפתח על גבי משטחי הנארי גר� להרטבה מיידית של ) 1998( הר . זהסלעיי� באזור מדברי

ואיפשר קליטת מי� משכבת קרקע זו כאשר , תבור לאחר כל אירוע גש�הקרקע העליונה בבית גידול של אלו� ה

.הסתיימה תקופת היובש עבור הע� עוד לפני שנרטבו כיסי הקרקע וכתוצאה מכ�, הגיעו גשמי הסתיו הראשוני�

18

של הע� משק המי� .ב

מתח המי� בעלי� שבה� ,פוליברי�ל מחלק את העצי� באזור הי� תיכוני Zohary (1973) – מי� בעלי�המתח

. נמו� יותר שבה� המתח ,ולאוליגוברי�, בעיקר נשירי� וג� זית אירופיהכוללי�, בר30 �עשוי לעלות מעל ל

י� יבצהרבאלו� מצוי התקבלו שפרע� �באזור אלוני�. מצוי בתוכ�האלו� הו, יה נמצאי� ירוקי עדיבקבוצה השנ

ערכי� נמדדו במקביל , באלו� התבור).1999, עידאת. ד; 1998, הר( בר36�33ערכי� מרביי� של באמצע הקי�

ואילו באלו� מצוי הוא נשאר , והמשי� לרדת למתח שחר נמו� המתח ירד עד הערב במי� זהאול� , דומי� בקירוב

. בר52 ערכי ג�בשרב מתמש� נמדדוו , בר�40ערכי� של מעל לבסו� הקי� באלו� התבור נמצאו . כל היממהגבוה

טרנספירציה מחלק את עצי האזור הי� תיכוני על פי קצב הZohary (1973), במקביל לחלוקה לעיל .טרנספירציה

טרנספירציה שבה� ה,ולאוליגוהידרי�, גבוההטרנספירציהשבה� רמת ה, הכוללי� בעיקר נשירי�, לפוליהידרי�

בערכי משקל שבוטאה טרנספירציהה ה שלבהשווא ).סקלרופיליי�(וה� בדר� כלל ירוקי עד גלדניי� , כהנמו

גבוהי� יותר בעצי� נשירי� מאשר בירוקי טרנספירציההתקבלו ערכי , ה של עצי� ושיחי�ימשקל עלווה טרי\מי�

678 , גבוה יחסית לירוקי עדטרנספירציה ער� ,באלו� מצויהתקבל ,לגבי העצי� הנידוני� כא�. )1951, אורש�( עד

שעה במצב של עלווה מלאה באוגוסט\'ג\ג" מ870�840 בתחו� של היו ערכי הנשירי�. שעה באוגוסט בכרמל\'ג\ג"מ

אלו� מצוי ברמת הנדיב לאלו� התבור באלו� של טרנספירציהה השוו בי� )1999( וכה�שילר . )לא נמדד אלו� התבור(

יו� לגזע \'ל 49 לעומת ,מ" ס7 לגזע בקוטר יו� בממוצע\' ל3.1מצאו שאלו� מצוי בודד דיית ה� .מועדבאותו הגליל

אלו� מצוי דיית יותר מיער צפו� יחסית של החורש ה, לשנה בחישוב לשטח, אול�.של אלו� התבורמ " ס24.5בקוטר

.של אלו� התבורהנשיר הפארק

תיכוני� עקת מי� והשפעתה על עצי היער באזור הי�.ג

קיי� מנגנו� פיסיולוגי של סגירת הי� תיכוני נמצא שבאזור הטרנספירציה והפוטוסינתזה ביער חינת בב� צימוח

. )Tenhunen et al., 1987; Pereira & Chaves, 1992( ההול� ומתגבר במהל� הקי�, פיוניות בשעות הצהרי�

כתוצאה מכ� מתמעטת . לצור� הפוטוסינתזהCO2 �מקטינה את קליטת ה א� ג�,סגירה זו מונעת איבוד מי�

. שמתח מי� גבוה בקרקע גור� לסגירה חלקית של הפיוניות,אנמצ. כמות הפחמימות הנוצרת והצימוח נעצר

דר� העצה אל ה נע,)כנראה לא הגור� היחיד( בשורשי� ת הנוצר,)ABA) Abscisic acidהתהלי� מבוקר באמצעות

,.Davies & Zhang, 1991; Davies et al., 1994; Fubeder et al; 1996, ברסו�( עליה� ישירות ההפיוניות ומשפיע

). (Kozlowski 1971ג� בשל סיבות פיסיולוגיות וביוכימיות נוספות , רמת מיו� נמוכה בע� מעכבת צימוח). 1992

שמחסור של מי� בקרקע מאפשר רק גל צימוח אחד לעומת שני גלי� ,בבדיקת ריתמוס הגידול של עצי אלו� נמצא

.Borchert, 1975 ; Reich et al. 1980)(מי� של הויותר כשאי� מגבל

, בעיקר עקב מצב המי� בקרקע, התופעה של הקדמת שלכת בשני� יבשות או באזורי� יובשניי�� מועד השלכת

Orshan,1964).;1970, דני�( ובאר� ,)(Eiten, 1972; Kozlowski, 1975 ידועה באזורי� שחוני� ושחוני� למחצה

ניכרת השפעה שונה של גורמי � שוני� ובמיני� שוני� בתנאי, זו תופעה מורכבת יותר� מועד הלבלוב באביב

ישירה השפעה תוצאה מאו כ, ישנ� עדויות על הקדמת לבלוב או פריחה בגלל נשירת עלי� מוקדמת בסתיו. הסביבה

Schuch לפני כניסת� לתרדמה החורפיתעצמ� פקעי� ב הגורמת לתהליכי� ביוכימיי� ופיסיולוגיי�עקת מי� של

et al. 1994; Johnson et al., 1992; Benzioni et al., 1992) .(גורמי סביבה נוספי� המשפיעי� על הלבלוב ישנ�

�כאשר העצי� , אול�. תוי ומידת העלייה של הטמפרטורות באביב ואור� היו�יע, כמו מספר שעות הקור בחור

. לעילהבדלי� ביניה� עשויי� לנבוע מהגורמי� הראשוני� שהוזכרוה, נמצאי� באות� תנאי� אקלימיי�

אורגניי� וביוטיי� בקרקע, השפעת גורמי� כימיי�.ד

ריכוזי� גבוהי� נ�כאשר ישישנה עדיפות למספר מיני צמחי� רב שנתיי� ) 1986(וי� �י רבינובי�"עפ � יסודות הזנה

גבוהה ודוחק את הער האציל Mgברמת ” שלטו�” כמו אלו� מצוי המגיע ל,יחסית של יוני� מסוימי� בקרקע

שמגבלת הגידול אינה בהכרח העריכוHerr et al. (2002), לעומת זאת .ברמות נמוכות של מגנזיו�המתפתח ג�

19

כמו , ישנ� צמחי� ).לעיל' ראה סעי� א( במגנזיו� �י הקרקע שנוצרו בסלעי� עשיריאלא המבנה של כיס, הזנה

המותאמי� להזנה )טלב ואור�ק(ישנ� עצי� . )1970, וי��רבינובי�(Ca הדורשי� רמה מספקת של ,סירה קוצנית

NH4חנקנית של .וארוהקיימת בתנאי אוורור לקוי בח, +

Cabanetts et (דלות בזרח� ובלתי מנוקזות, מקובל בגידול אלוני� בצרפת בקרקעות שטופותP � וCa ,Kדישו� של

al., 1995; Bonneau, 1996(. תוספתCa ,מדגישה את ת בצרפגידול אלוני� בקרקעות שטופות מקובלת בה

, הביא להגדלה במספר גלי הצימוח�Caבדישו� . אצלנוי� גידול גירניתיבבשל יסוד זה חשיבות קיומו הטבעי

לעומת , באלוני� בוגרי�. בהתפתחות לדש� הביאה לשיפור נוס�Nהוספת . ולשיפור ההתפתחות של אלוני� צעירי�

.לא התקבלה תגובה משמעותית לדישו� ,זאת

ודישו� באמו� Beckjord et al., 1985) ;ראה להל�( מעודדת יצירת מיקוריזה �N וP � בית של דישו�רמה אופטימל

חנקה גבוה \ידוע שיחס אמו�. )Beckjord et al., 1983(גר� להתפתחות מיקוריזה רבה יותר מאשר דישו� בחנקה

.ויסודות קורטP של זמינותהברת ולהג , נמו� יחסית על פני השורש הקולט ובסמו� לו-pHבתמיסת ההזנה גור� ל

H האמו� בצמח ופליטת יונימיוני �N הכתוצאה מקשירתזאת .)Romheld, 1986; 1997, אימס (שורשי�מה+

, אזור המחקר הנוכחי נמצאה רמה גבוהה של יסודות הזנה במקומות המכוסי� בנשר עלי�ב אלו� התבורשל ביער

.Olsvig-Whittaker et al ושל יסודות הזנה בכלל�N ,P לרמות שונות של מיני חד שנתיי� המתאימינוכחות של ו

יחסית של יסודות הזנה ה גבוהבה� ישנה רמהגדלי� במקומות , כמו שעורת התבור,עשבוניי� גדולי�. (1992)

כיסי צורה שלהעומק והמצא קשר בי� ) 1962(ליטבק . וקטניות שולטי� בקטעי� עניי� יותריחסית ומיני� קטני�

. חד שנתיי� בהרי יהודה�מינינוכחות קרקע ל

ברלינר נמצא על ידי כפי ש, התאמת צמחי� לסוג הקרקע יכולה להיעשות ג� באמצעות מיקוריזה*.מיקוריזה

של שטח 12�8 פי שלהכפלהל מהגר ודישו� זהתוספת משולבת של תכשיר מיקורי. באר� בצמחי לוט�) 1986(

. Marx et al., 1997) (יתה רבה מזו של הדישו�יהשפעת המיקוריזה הו, רו� קרולינההשורשי� הקולט באלוני� בד

,Mitchell et al., 1984; Tam & Griffiths( ויסודות קורט K � וN ,P קליטה של ה מיקוריזה באלוני� הגבירנוכחות

להתפתחות�נות הראשוי�שתילי אלו� מיקוריטיי� היו גבוהי� יותר משתילי� ללא מיקוריזה בשנ. )1993

)Parker et al., 1986( .יותר בגלל מערכת השורשי� היה י�מתח המי� בעל, בשתילי אלו� מיקוריטיי� �נמו

שורשי� של שתילי אלו� אילוח. )Dixon et al., 1982 ( לקליטת המי�תפטיר המיקוריזההנעזרת בהמסועפת

.)Newton & Pigott, 1991(יקוריזה פעילה במקו� קיו� מעקב בסמו� לעצי� בוגרי� יחסיתה מהיריהבמיקוריזה

,כולל מאזור המחקר הנוכחי, התבורקרקעות מאתרי� שוני� של יערות אלו�שהכילו בעציצי� שגדל ,תבורהאלו� ב

בבדיקה מיקרוסקופית נמצאה . )2001, טוקר(זה תכשירי מיקוריבנוכחות דומה לזו של גידול הייתה התגובה

כ� , יותר ככל שרמת המיקוריזה הייתה גבוהה. על שורשי השתילי� שגודלו בקרקעות אלה יחסיתמיקוריזה רבה

בדר� כלל מה מיקוריזה גרנוכחות. עלתה כמות החומר היבש בשורשי� הצדדיי� על חשבו� השורש השיפודי

. ה בשטחבשלב הגידול בעציצי� ולאחר הנטיעשנבחנו שונות ה שהתבטא במידה שונה בקרקעות ,לצימוח רב יותר

ידועה פעילות� של חומרי� אורגני� בעלי משקל , מלבד התרומה לשיפור מבנה הקרקע � השפעת חומר אורגני

�את קרקעות יער וקרקעות של שטחי� ובהשו. זמינות של יסודות קורטבעיקר המגבירי� )*כלטי�(מולקולרי נמו

Kasimov & Samonova, 1989 (צמחי בוח�של היסודות ובגידולשל בזמינות פתוחי� נמצאה עדיפות לקרקע היער

;Davis & Lang, 1992 ;Kuiters & mulder, 1990,1993 ;Soon, 1994 ;Hallsby, 1995.(

ג� ,�Pb וCu ,Al כמו , מוכרת השפעה שלילית של יסודות מתכתיי� בקרקע� השפעות שליליות של יסודות שוני�

; ; Marschner, 1997) Mitchell et al., 1988צומח טבעי בכללועל גידול עצי יער , ממקורות טבעיי�א� ה�

Lastra et al. 1988 ,Kahle, 1993 ;Arnold et al., 1994 .( רעילות אפשרית כבר בריכוזי� המקבילי� לריכוזי�

העדר על דיווחה) 1994, 1989(רבינובי� ). Ilani et al., 1991; 1981רביקובי� (המירביי� המצויי� בקרקעות האר�

שמקור� בסלעי בזלת , באתרי� בה� נמצאי� ריכוזי� גבוהי� של יסודות מתכתיי� מסוימי�, אלו� מצוי בכרמל

20

� אשר הוצגה יסודות מתכתיי� באזור זהשל התפלגות ה התאמה רבה בי� מפת הצומח בכרמל למפהומצא, או טו

עלייה מצא בשטח עשבוני באזור המחקר הנוכחי בניסוי זריעת אלו� התבור ) 1998(הר .Ilani et al. (1992) על ידי

תופעה זו לא נמצאה כשהודברו העשבי� או . בזריעי� בסו� הקי��K וP � במקביל לירידה ב�Cu וAlרבה בריכוזי

ונראה שהשפעה אפשרית של הזנה ורעילות עשויה בניסוי דומה שנער� בשטח היערולא נמצאה, כשניתנו השקיות

.תי גידול יובשניי�להתבטא במצבי יובש בב

ומשמעות למחקר סיכו נתוני הרקע1.2.3

מחקרי� העוסקי� מתו� מידעליצור בסיסיש , הנוכחי רב תחומיהמחקר הכדי ללמוד מהידע הקיי� לגבי

: התמונה הבאה לגבי אזור המחקרמתקבלת, מסיכו� המחקרי� שהובאו לעיל. חס המחקריבתחומי� אליה� מתי

המתבטא בקיו� , הוא המבנה הגאולוגימש מסד להתפתחות התנאי� של בתי הגידול לצומחהמש גור� הראשוניה

,על מערכת המסלע פעלו תהליכי� גאומורפולוגיי�. חוקיות מסוימתהנמצאי� באזור על פי מער� של סלעי�

לתכונות תא�הב יצרו את כיסוי הנארי ואת הקרקע תהליכי� פדולוגיי�. שעיצבו את המבנה כפי שהוא נראה כיו�

כשצומח העבר השתת� , להתפתחות הצומחתשתית קרקע המשמשת �כ� נוצרה מערכת הסלע. הסלע ולמבנה השטח

שנבעו משינויי� ,במהל� השני� חלו תמורות בהרכב הצומח. קרקע הקיימת כיו��א� הוא ביצירת מערכת הסלע

נראה שהאד� , והתרבויות שהיו כא� בעברהאקלי� , משחזור מקביל של שינויי הצומח. אקלימיי� ומהשפעת האד�

. בעיקר כאשר הדבר התבטא בכריתה רחבת היק� ובשימוש בשטחי� לחקלאות, יכול לגרו� לשינויי� משמעותיי�

, לקדמותובקירוב הצומח המקורי חזר , שנה לאחר נטישת השטחי�200�100עד , זמ� של עשרות שני�בפרק, אול�

לאחר מכ� התבטאו אירועי� קצרי טווח של פגיעה בצומח הטבעי . ה ישירותהתחדשא� בתהליכי סוקצסיה וא� ב

מעבר משליטת ,ככל הנראה, היהשינוי צומח א� משמעותי של ,מצב יוצא דופ�. בדר� כלל למדיה מהירהתחדשותב

. צמצו� היק� הזיתמצוי בתקופה שלאחרהאלו� הלשליטת , הזיתהנרחב של גידול הלפני בתקופה שאלו� התבור

ואופ� התחדשות החורש , נראה שהשפעת האד� במקרה זה התבטאה בהקמת שטחי החקלאות ונטישת� לאחר מכ�

. בשילוב ע� שינוי אקלימי שיצרו תנאי� שהתאימו יותר לאלו� המצויסח� של קרקעשהושפע מהיה תהלי� טבעי

ידועה , בדר� כללמועטתה שטחי� בלתי בנויי� הינבשבה התערבות האד� , בתקופה הנוכחית, לאור זאת

נית� ללמוד ולהבי� את מער� הגורמי� , מכ�. אפשר לחקור את התנאי� שבה� גדל הצומח הטבעי, וממוקדת

, עונתי, ואת התהליכי� הטבעיי� הקיימי� בקנה מידה יומי שוני�המתאימי� לתפוצה של תצורות צומח ומיני�

.יכי� החלי� בושנתי ורב שנתי המכווני� את אופי הצומח ואת התהל

בי� התצורות הגאולוגיות ובתוכ� ישנ� שינויי� הדרגתיי� הנובעי� ). סינקלינה(שטח המחקר ַתח!� בקער גאולוגי

ממידת הקרבה לשולי הקער כתוצאה בדר� כלל נוצרותו� שכבתיי� המסלע השינויי . מהעמקת הי� על ציר הזמ�

מבנה זה יוצר חוקיות המתבטאת .� בזמ� היווצרות הסלעי� הנובעי� מעומק הי,מערב�ולשינויי� בכיוו� מזרח

. וה� מוסיפי� להבנה הכוללת של המערכת, קווי שבר יוצרי� לעיתי� שינוי חד בשטח.בשינויי� הדרגתיי� בשטח

�. הקרטו� מכוסה בנארי וקרקע רנדזינה רדודה בדר� כלל. קרטו� חוואריוטווח המסלע הוא מאב� גיר עד קרטו� ר

מהמופע הקרטוני של בעיקר , נמצאי� על גבי קרטו�', מ1.5 �המצויי� בשטח בעומק של עד כקרקע השכיסי נראה

של תצורת שכבתי בחילופי� ע� שכבות קשות יחסיתבעל מבנהעל קרטו� . מכוסה בנארי מפותחה ,תצורת תמרת

על הקרטו� הלב�. קרקעפקיד כיסי ההממלאי� את ת ,קרקע� קרקע בחת� הסלערצועות כנראה ו נוצרעדול�

השינויי� ההדרגתיי� במסלע מלווי� ג� . ורת מראשה ישנה הופעה פחותה של כיסי קרקעצ של תיחסיתהאחיד ו

.קרקע ותכונותיה�בשינויי� הדרגתיי� במבנה מערכת הסלע

הסלע , כימיה של הקרקעהכמו , הפועלי� במערכתשוני� נבחנו גורמי� במחקר קוד� ובתצפיות שנערכו לאחריו

מחסור של יסודות נראה שהגור� הכימי עשוי להתבטא ב, מתו� הגורמי� האלה. מיקרואקלי�האקלי� וה, והצמח

הגור� . ולהשפיע כגור� משני על רקע של יובש בבית הגידול,במצבי יובש )או כעוד� של יסודות מזיקי� (הזנה

ונית� להשוות בי� בתי גידול אקלימית כאשר ידועה החוקיות המיקרונית� לבידוד האקלימי והמיקרואקלימי

נראה שהגור� העיקרי המשפיע על תפוצת היער והחורש באזור , אול�. הנמצאי� בתנאי� מיקרואקלימיי� דומי�

21

. קרקע כחלק ממערכת אקולוגית מורכבת�מושפע בעיקר מתכונות מערכת הסלעה, זה הוא משק המי� בבית הגידול

.של השפעת משק המי� שקיי� בבתי הגידול והשפעתו על הצומחהמחקר התמקד בנושא זה , לאור זאת

גישהומטרות , הנחות יסוד1.3

העבודההנחת 1.3.1

יער המבנה מערכת הסלע והקרקע ותכונותיה� ההידראוליות ה� הגורמי� העיקריי� המכתיבי� את תפוצת

ההבדלי� . מנשה בפרט�אזור אלוני�האלו� המצוי באזור הי� תיכוני בכלל ובשל ורש החהפתוח של אלו� התבור ו

, כתוצאה מאגירות הסלע והקרקע,בי� בתי הגידול השוני� באזור זה מתבטאי� בעיקר במשק המי� הקיי� בה�

לימוד הדינמיקה של מערכת המי� . משטפי המי� הנוצרי� בה� ובהתא� לתכונות הפיסיולוגיות של מיני העצי�

, יוכל להביא להבנת התהליכי� הפועלי� בכל בית גידול, ו ותכונותיובכל מרכיבי בית הגידול לאחר הכרת מבנה

.הצלחת� ואת מידת המאפשרי� את קיומ� של תצורות הצומח ע� הרכב המיני� שבה�

מטרות המחקר 1.3.2

הגורמי� לתפרוסת ולהתפתחות של תצורות , מנשה� הבנת התהליכי� המתרחשי� בבתי הגידול באזור אלוני�.1

.ר של טיפוסי היער והחורשובעיק, הצומח

ומידת הרכב המיני� שבו, צומחהצורות תקרקע ל והסלעהגאולוגי ומבנה מערכת ה מער�המציאת קשר בי� . 2

.מנשה�התפתחותו באזור אלוני�

של הפתוחיערה בבתי הגידול של במהל� השנהבקרקע ובצמח, מי� בסלעהשטפי והרטיבותהשתנות לימוד. 3

. חישוב מאז� מי� בבתי הגידול.מצוי באזורהאלו� האלו� התבור וחורש

מאפשרי� את ה וצומח�מי��קרקע� הבנה כוללת של היחסי� ההדדיי� הפועלי� בי� מרכיבי מערכת הסלע.4

.מציאת המרכיבי� המשפיעי� על גידול מיטבי של המיני� העיקריי� ביער ובחורש באזור. קיומה

.תיכוני בישראל� הניתני� להשלכה לבתי גידול דומי� באזור הי�,רש וביערעקרונות של תנאי הגידול בחוה גיבוש. 5

גישת המחקר 1.3.3

כלי העבודה ה� מתחומי מחקר ו, תחו� האקולוגיה של הצומח הטבעיב מחקר היא גאובוטניתשל הנקודת המוצא

ית� יהיה להבי� אתנ תו� כ�מ ו,אקולוגית�ה לשאלה הגאובוטניתנת המחקר תענותוצאצפוי ש. שוני� ומגווני�

שיטות עבודה ועקרונות הניתני� להשלכה , מי�המאז� , התהליכי� העיקריי� הקיימי� באות� בתי גידול

.למקומות אחרי�

תפוצה האת המכתיב אקולוגי �קרקע כגורהסלע ומערכת הממחקר זה הוא מחקר המש� למחקר קוד� שעסק ב

מסקנת , לאחר בחינת גורמי� רבי� במערכת). 1998, הר(ע� שפר�יער אלו� התבור באזור אלוני�של התפתחות הו

קרקע היא הגור� העיקרי המכתיב את התפוצה ואת מצבו של יער אלו� �אותו מחקר הייתה שאכ� מערכת הסלע

ספרות שהוצגה התצפיות נוספות ובחינת . הגור� העיקרי המשפיע במערכת זו הוא משק המי�כש, התבור באזור זה

. שגור� זה של משק המי� פועל כגור� אקולוגי עיקרי ג� בחורש האלו� המצוי באזור, להערכהנתנו בסיס, לעיל

ה� מהווי� ביחד .מנשה� אזור אלוני�של נראה שאזור המחקר הקוד� הוא רק חלק מאזור נרחב יותר ,כמו כ�

ת הטבעיות ע� כל המערכות האקולוגיו, החל מההיבט הגאולוגי ועד מבנה הצומח והרכבו,חת אהמשכיות

.שהתפתחו בסביבה זו

22

שיטות עבודה. 2

מיפוי השוואתי2.1

חומרי הגל� לעבודה. א

, אופק( צילומי אוויר ;)2006, דביר (ליונות כרמל וגליל תחתו�י ג1:50,000סימו� שבילי� מפות � תדפיסי�

סנה ;1979, לוי; 1962, גרינברג;1955, ארד( תוסטרוקטורליגאולוגיות ו ות מפ;)PS,1945; 2000, 1995, ג,ב,א1992

מפות קרקעות ;)Sneh et al.,1998; Fleischer & Gapsou, 2003; 2007, שגב ושש; 1998, הר;1996', וחוב

,Aloni & Orshan;2005, 1999', להב וחוב; ]סבח. של עמפה [1995, מרכוס( מפות צומח ;)1963, זינגר (1:20,000

1972.(

כבישי� ובתי�, טופוגרפיה,של אורטופוטו) GIS –מערכת מידע גאוגרפי (ג " שכבות ממ� )ממוחשב(חומר דיגיטלי

.) המרכז למיפוי ישראל–י "מפ(

בדיקות ו מיפוי צומח , מדידות גובה יחסי,רישו� תכונות קרקע, גאולוגיהמיפוי השל השלמות � תצפיות עצמיות

).ראה להל�(מעבדה

מיפוי השוואתי. ב

שרטוט , תו סטרוקטורליותת על גבי מפו גאולוגיות שרטוט מפ� ידני ובמחשוב פשוטבאופ� מידע הצבת שכבות

על ידי יצירת חתכי� , Power Pointהצבת שכבות בתוכנת , י� סטרוקטורליכי� על גבי חתי� טופוגרפיכי�חת

.הצבה של מפות זו ליד זוו Excelיצירת גר� על בסיס נתוני� בתוכנת

יצירת שכבות מנתוני מדידה או , ת נתוני� מתצלומי אווירו שכבה של יציר� ג" ועיבוד במממפות רב שכבתיות

יצירת שכבות על ידי חישוב משכבות קיימות ויה יהצבת שכבות מיפוי אחת על גבי השנ, מתדפיסי� על ידי דיגיטציה

). 'קווי סטרוקטורה וכוהפחתת קווי גובה מ, מפנה מכיוו� קווי גובה , כמו קבלת שיפוע משכבת קווי גובה(

בתחנות המדידהקרקע הועומק ופוגרפיה טה ,צומחהמיפוי .ג

ע� , שיחי� והיטל� המדויקהעצי� וה מיני של 1:100 שלמ"נעשה מיפוי מפורט בקנ) ראה להל�(בתחנות המדידה

� והקידוחי� "קווי האור� והרוחב של סריקות המכ �מפות הברשת קווי ה. סלע ופרטי� נוספי�השרטוט מחשופי

0.5יחסי של פני השטח ברווח אנכי של הגובה ה. ומוט מדידה בשטחהמיפוי נעשה בעזרת סימוני הרשת). ראה להל�(

קרקע נמדד בתו� העומק .שלובי�הכלי� הנמדד בעזרת מוט מדידה אנכי וצינור שקו� מלא מי� על פי חוק ' מ

של pg2שו� יקרקע הופקו ביהעומק של טופוגרפיה וה של ומפות, בעזרת סרט מדידה שהוצמד אליו פנסהקידוחי�

).הרצליה (Paradigmחברת

לתשתית�שורשישל מערכת היחס הו לימוד מערכת תת הקרקע 2.2

צומח השטחי ב על ידי גורמי� שוני�שנעשו ,חפירות וחציבותבנערכו מאות תצפיות � תצפיות בחציבות ביער

חלק מהחתכי� נשארו לאור� זמ� . דרכי� וכבישי� וחפירות תשתית שונותפריצות , באתרי בניה,טבעי באזורה

כל החתכי� תועדו בצילומי� ובחלק� ג� . ציפוי או חציבה נוספת, וחלק� היו חשופי� לזמ� קצר לפני בניה

או , בעיקר עצי� ושיחי�, במקומות שהיו צמודי� לצמחי� שוני�התמקדותיעוד המעקב וה. בשרטוטי� ותיאורי�

, התבטא בהכרת רצ� שכבות הסלעמעקבה. ר בעזרת החציבות אפשר היה להשלי� מיפוי וחתכי� גאולוגיי�כאש

.קרקע�מיקו� השורשי� ומיקו� הצמחי� ביחס למערכת הסלע, קרקע�מבנה מערכת הסלע, מבנה הנארי

הראשו� . הגלילשורשי� נעשה בשני אתרי בניה בשתי תקופות באלו�מערכת ה�קרקע� של מבנה הסלערישו� מפורט

במסגרת נעשה כחלק מלימוד וכיול של מכשירי מדידה) להל�, 3באתר אג( והשני ,)1998(הוצג בחלקו אצל הר

ו נעשמי�הרישו. ) להל�2.4.1 (2רישו� נוס� נעשה בבור הדיגו� והכיול בתחנת אג). 3.2 ראה להל� (העבודה הנוכחית

23

מעל החת� הוצבו , ובנוס�, קרקע�קירות של מחשופי סלע על גבי סומנה' מ1X1רשת של . 1:10מ של "בקנ

.מ במימד האנכי" ס25 במרווחימ במימד האופקי וחוט תלוי מסומ� " ס10 במרווחיסרגל ע� סימו�

הקמת תחנות מדידה2.3

חנות ואיפיונ�מיקו התו איתור 2.3.1

מיקו� האתרי� (להל� פירוט התחנות ושמותיה�. אלו� מצוישל אלו� התבור ובחורש של הוקמו תחנות מדידה ביער

:)1.4, 1.1באיורי� מופיע המוזכרי�

הייתה התחנה .)2.11, ב, א2.9', א2.3נספחי� ראה, לעיו נוס; 'ד,'א13.1איור ( ביער אלו� התבורמוקמה � 1אג

היא ). 1998, הר( קוד� לכ� כאחת מתחנות המדידה באלו� הגליל ששימשו לאיסו� נתוני� בעבודה קודמת קיימת

�של קריאות 1995�1993בשני� בה נאספו. )3.3איור ("1רנדזינה " וכונתה באותה עבודה ,1993הוקמה בסו

, מדידות מטאורולוגיות של נתוני�,)ראה להל� (מ" ס20 שלבעומק וטמפרטורת קרקעחיישני� של בלוקי גבס

בקרקע הרדודה ותמדידה ונמשכ. הוצב בה אוגר נתוני� נוס� 1996בשנת . מדידות פיסיולוגיות בעצי�נעשו ו

הוטמנו בלוקי גבס משופרי� בעומק שנית� היה להגיע אליו ע� מקדח ידני עד ובנוס� , מטאורולוגיותהמדידות הו

מדידה של תחנהתה ב נעש2001 �ב. 2004 עד מרס ונמשכ ות המדיד.)מ" ס85 שלעד עומק(מגע ע� סלע או אב�

לאחר דיפו� נעשו בה� ש ,' מ4 �עד עומק של כ) ראה להל�( קידוחי גלעי� ונקדחו ,)ראה להל�(� חודר קרקע "מכ

.בעצי�פיסיולוגיות נעשו בה סדרות נוספות של מדידות , במקביל. בהמש�כמפורטמדידות כפי

2004 עד נובמבר 2001 פברוארמ באלו� הגליל ביער אלו� התבורנוכחיה העיקרית במחקר ה תחנת המדיד� 2אג

לאחר שלא נית� היה התחנה הוקמה. )2.12; ב,א2.4; ב2.3; ב,א2.1 נספחי� ראה, לעיו נוס; 'ה',ג,'ב3.11איור (

תנאי� ובשל ה) ממנה' מ300 �כ( 1 אג� קרבתה לבשלהיא נבחרה . 1 אג�להרחיב את היק� המדידות ב

כדי שאפשר יהיה לנתח את תוצאות המדידות בה בזיקה למעקב הרב ,השוררי� בהדומי� המיקרואקלימיי� ה

נמצאת על גבי קרטו� של 1אג. לאחר תחילת העבודות בתחנה התברר שהמבנה הגאולוגי בה שונה. 1 אג�שנתי ב

בחלק העליו� נמו� יותר בחת� הסלע נמצאת 2גואילו א ,)1.3איור ( תצורת תמרת ע� כיסי הקרקע שתוארו לעיל

1.2.1.2ראה לעיל (, זההתצורת עדול� כמעט שאינה קיימת במקו� ( סמו� למעבר לתצורת תמרת ,של תצורת טקיה

בתחנה זו הוקמה מערכת מדידה מלאה .1 מאשר באגהשונהשורשי� לסלע מערכת ויחס ומבנה כיסי הקרקע בה ) 'ב

. בהמש�יתוארושמכשירי המדידה של ונערכו בה מדידות כיול

שיועד להקמה של שכונה באלו� הגליל בתו� במקו� מערכות המדידה שללצור� כיולששימש אתר מדידות� 3אג

קידוחי� נעשו , � חודר קרקע"מכבחצב מעבר כביש נערכו סריקות יבנתיב שבו היה מתוכנ� לה. יער אלו� התבור

של הלאחר החציבה נלקחו דגימות סלע לבדיק. מפזר ניטרוני� שלבור ו�� אנטנות"מכשל מדידות נערכו בה� ו

המידע , גשמי� בחור�העקב פער זמ� שבי� המדידות בקי� לחציבה לאחר . רטיבות ותואר חת� הסלעתכולת ה

כיול שנער� ל לאחר מכ�שימש שנרכש הניסיו�, אול�. מוגבלהאתיות היהמדידות ההשוושאפשר היה להפיק מ

.2בתחנה אג

על פי מדידות הרטיבות בקרקע ומדידות מוקמה ביער אלו� התבור הנמצא בתנאי מחיה גבוליי� � גבעת חציר

.על גבי חוואר של תצורת בירה במזרח אזור אלוני� שפרע�מיקומה הוא .)1998, הר( פיסיולוגיות ופנולוגיות בעצי�

נקבע מיקומה . 2000�1996מדידות בשני� בה ערכו בלוקי גבס משופרי� ומד גש� ונ, שני אוגרי נתוני�בה וקמו מ

� . ביער במהל� הקי�העשויי� להתפתח בחינת תנאי העקה לצור

נבחרה עקב .)א2.8; א2.2; ד,ג2.1 נספחי� ראה, לעיו נוס; 'י�'ו3.11איור ( תחנת חורש האלו� המצוי� תמרת

לעקוב היה נו מרוחק מיער אלו� התבור ואפשר אול� אי, שכמעט ואינו כולל עצי אלו� התבור,מיקומה בתו� חורש

בתחנה זו . את חת� הסלע בהבחו�קיר חציבה בסמו� לחלקה איפשר ל. גאובוטני ביניה��אחר המעבר הגאולוגי

.2 המדידות נעשו בה במקביל לתחנת אגמרבית ו,הוקמה מערכת מדידה מלאה

24

קטע מרשת הקידוחים

מדופניםקידוחים רגילים

קדח מדידות רציפות

--' מ2 --

--

2מ

'

--

דוגמא�של�מערך�הקידוחים�בתחנות�המדידה2.3איור

קטע מרשת הקידוחים

מדופניםקידוחים רגילים

קדח מדידות רציפות

--' מ2 --

--

2מ

'

--

קטע מרשת הקידוחים

מדופניםקידוחים רגילים

קדח מדידות רציפות

--' מ2 --

--

2מ

'

--

--' מ2 --

--

2מ

'

--

דוגמא�של�מערך�הקידוחים�בתחנות�המדידה2.3איור

חודר קרקע וקידוחי" סריקת מכ2.3.2

ולאחר ,2000ספטמבר � ותמרת ביוני2אג, 1סריקות בתחנות אגבמכשיר זה נערכו – ר קרקע� חוד"מכקווי סריקת

אלו� התבור סומנה רשת של בחלקות יער . )2.4.1 בסעי� המכשיר אורית( 2004 באביב 2אג� וב2003 בקי� 3אג�מכ� ב

ת נעשתה פעולת הכנה של בחורש הצפו� בתמר. ' מ4וקווי רוחב במרווחי� של ' מ2של קווי אור� במרווחי� של

. במקומות השוני� החורש בהתא� לצפיפות,בי� קווי האור�' מ3 או 2 מעבר שאפשרו מרווחי� של פתיחת שבילי

.שייצגו את המגוו� של תנאי השטח הסופי של תחנות המדידה כ� תיחומ�התוצאות הראשוניות נקבע פיעל

סריקה בנקודות המפגש בי� קווי האור� והרוחב ובמחצית נעשו בתו� התיחו� שנקבע לאור� קווי ה� קידוחי�

בהתא� ,בחורש בתמרת. ' מ2X2כ� שהתקבלה רשת קידוחי� בצפיפות של , על קווי האור�המרחק ביניה�

�על ידי ) 1: (הקידוחי� נעשו בשתי שיטות. ' מ2X3 של במרווחי�חלק מהרשת הייתה, למרווחי� בי� קווי האור

2" שלבקוטר ההקשההעובדת בלח� אוויר יבש בשיטת ,ע� מגדל קידוח מתקפל קלה זחלילית קידוחמכונת

) ע� ברגי� לסלע או שחוברהקידוחי גלעי� נעשו על ידי מכונת קידוח חשמלית ) 2( .)2.1 נספחראה , לעיו נוס

ראה , לעיו נוס( 3" של ע� שפת יהלו� בקוטרגליל פתוח באמצעות ,תו� הזרמת מי� הקידוח נעשה .לפלטת בטו�

ותמרת מרבית הקידוחי� 2בתחנות אג. מדידות בהמש�ה� שנעשו עלי סלעני גלעיומקידוח זה התקבל. )2.2 נספח

,אלההמקבצי� ה ובתו� ,' מ5.5מקבצי קידוחי� של שני ', מ�4.5היו בשיטת ההקשה לעומק של החל מ) 70 �כ(

נעשו ברוב� מתחת ש ,אלו היו קידוחי גלעי�התחנות המ קידוחי� בכל אחת שבעה. ' מ8.5מקבצי קידוחי� של

כיוו� שלא , נעשו רק קידוחי גלעי�1בתחנת אג. מכונת הקידוח את בה�לא נית� היה להציבבמקומות ש, לעצי�

.' מ4 �קידוחי הגלעי� נעשו עד לעומק של כ. מכונת הקידוח שהייתה כרוכה באבק ורעששל תההותרה ש� עבוד

בחלק גדול מהקידוחי� לא ו ,ארי עברו למצב פלסטיוסלעי הקרטו� והקרטו� החו, רמת המי�אול� כתוצאה מהז

לאחר התקשות החומר הפלסטי נותרו , בקידוחי� אלה . של הקידוח את הגלעי� מהחלק התחתו�וציאנית� היה לה

.קידוחי� רדודי�

שבה� לא נית� היה בקידוחי� . הקידוחמ שהותאמו לעומק " מ50 של בקוטרPVCבצינורות הקידוחי� דופנו. דיפו�

בהזמנה מיוחדת במפעל נוכמ שהו" מ47 של פוליפרופיל� בקוטרות צינורוהוכנס, להכניס את הצינורות האלה

. בור�� אנטנות"מככיוו� שצינורות מתכת אינ� מתאימי� לעבודת הדיפו� היה בצינורות פלסטיק .לעיבוד פלסטיק

.)'ד2.5ראה להל� (

ארגו� התחנותמיפוי וו מדי חוו בלוקי גבסתצב ה2.3.3

בתו� רשת . ותרמוקפלי� בלוקי גבסצבתה

הקידוחי� שתוארה לעיל נבחרו ארבע מקומות

� בי� רביעיית באמצעשבה� נעשה קידוח נוס

' מ4 שעומק� ,בקידוחי� אלה. )2.1איור ( קידוחי�

הוכנסו בלוקי גבס משופרי� , לא דופנואשר

)Watermark ,1, 0.4 שלומקי�עב) ב2.5 ראה להל� ,

צמד ( הוצמד תרמוקפל בלוק גבס לכל .' מ4, 3, 2

הכנסת החיישני� ). חומני למדידת טמפרטורה

הוכנס ותרמוקפלכל בלוק גבס: בדר� הבאהנעשתה

50 �כשל אנכי באור� בתו� קטע של יציקת גבס

בי� ). מ מעליו" ס25 � ו לחייש�מ מתחת" ס25(מ "ס

�יקות הגבס נעשו יציקות בטו� באור� של כיצקטעי

כיוו� . )2.12נספח ראה, לעיו� נוס�; מ" ס50

שהמוליכות ההידראולית של הבטו� נמוכה מזו של

תהיה הפרדה בי� החיישני� של העומקי� בשיווי משקל ע� הסלע שבדופ� הקדח וו יהיני�צפוי שהחייש, הגבס

25

לש ה להצבת� הדומאופ� במ" ס20של לקרקע בעומק רגילהסוג הבלוקי גבס ממספר הוכנסו , בנוס�.השוני�

כ� מתאפשרת השוואה . גבעת חציר ותחנות נוספות, 1הוצבו בשני� קודמות בתחנות אגשחיישני� מאותו סוג

יג� ביציקת הגבס ליד בלוקבמספר מקומות ו הוכנסי� גבס דומיבלוק. למדידות הרב שנתיות של חיישני� אלה

למדידת העצי�בתקופות מסוימות חוברו תרמוקפלי� דקי� לעלי, כמו כ� .ביניה�כדי להשוות , �ימשופרהגבס ה

.טמפרטורת העלה

נתוני� י אוגרוהוצב) ותמרת2אג(הראשיות תחנות ה בשתי � המדידשל מכשירי הפיקוד האוגר הנתוני� ומערכת

(Data logger) ע� מפצל רב ערוצי (Multiflexer), ש� למדידת י תרמוקפלי� וחי18, בלוקי גבס22של חיבור שאפשרו

.)2.3.1 (כמתואר לעיל, הוצבו אוגרי נתוני� ללא הרחבת חיבורי� וגבעת חציר 1תחנות אג ב.אווירהטמפרטורת

).'ג2.1(צומח ותיאור פני השטח נעשה בתחנות כמתואר לעיל הרכב ה, קרקעהעומק , טופוגרפיהה � מיפוי

שנקברו בקרקע חוטי כל החיישני� הוכנסו לתו� צינורות. נעול לאחסו� ציוד המדידה ארו� צב בכל תחנה הו� ארגו�

. להטענת המצבר של אוגר הנתוני�2 אג� ו1 לתחנות אגחוברקו חשמל . חיבור למערכת הפיקוד בתו� הארו�לעד

�אורולוגית העיקרית התחנה המטמוקמה 1אג �ב. בתחנות האחרות נעשתה החלפה של מצברי� טעוני� על פי הצור

רת וטמפרט. ג� קרינת שמשרוח ובחלק מהתקופות , גש�, לחות יחסית, חיצוניתונמדדו בה טמפרטורת אוויר

וגבעת חציר היו 1תחנות אג. בגבעת חציר ובתמרת,1הוצבו באג ומדי גש� ,ארו� נמדדה בכל התחנותתו� האוויר בה

.ת כבשי� בתדירות בינוניתי והתקיימה בה� רעי,ו פתוחות ותמרת נשאר2 ואילו אג,ות המדידהמגודרות בתקופ

אפיו� הקרקע והסלע2.4

צילומי ומדידות,תיאורי, סריקות בשטח2.4.1

המכשיר שיי� למעבדה למערכות שדה במוסד Ground penetrating Radar (GPR). � � חודר קרקע"מכ

נעשו סריקות לאור� הקווי� שפורטו לעיל ). קופמ�. ל' אינג,המפעיל היה הגאופיסיקאי(הטכניו� למחקר ופיתוח

)2.3.2 ;�מורכב מאנטנה נגררת , GSSI, USA של חברת SIR-10Aהמכשיר מדג� . )2.3נספח ראה, לעיו� נוס

שכבות עי� שבי� גממ המוחזרי� , אלקטרומגנטיי�פולסי�האנטנה משדרת .המחוברת בכבל למחשב ותווי� שדה

של החזרי רציפה התמונה ה .)Huisman & Husbard, 2003; Rusiniak, 1998 ;2004 ,שיפר ושנרב (תת הקרקע

מבטאת את תכונות תת הקרקע תמונה זו .נשמרת כקוב�משורטטת על ידי התווי� ו, נרשמת במחשבהפולסי�

קר שינויי� אלה נוצרי� בעי. שבי� מרכיבי� שוני� בתת הקרקעבמגע * בקבוע הדיאלקטרי�שינוייאת הובעיקר

וחלק� ,500MHz שלכל הקווי� נסרקו על ידי אנטנה בתדר. כתוצאה מרטיבות שונה בסלעי� וקרקעות שוני�

אנטנה בתדר הגבוה היא בעלת אור� גל קצר יותר והפירוט המתקבל בה ה. 300MHzנסרקו ג� ע� אנטנה בתדר של

מספרת הרטיבות משפיעה על המדידה בתכול .קט�עומק החדירה שלה ו,איבוד האנרגיה שלה מהיראול� , רב יותר

) ב (;גור� העיקרי להחזרי�השהבדלי� בו ה� , של סלעי� שוני�השפעה על הקבוע הדיאלקטרי ) א: (דרכי�

�מי� גורמי� ) ג (; רטיבותי המאפשרי� לזהות שינוי,�יהבדלי� דיאלקטרי יוצרת רטיבות שונה באותו תוו

משמעותית של דעיכהקרקע חרסיתית או סלע חווארי גורמי� ל) ד(�ו; להנחתת האמפליטודה ולדעיכת ההחזרי�

ככל שהרטיבות . היוצרי� שדה אלקטרומגנטי,חרסית כתוצאה מהמטעני� החשמליי� שב,אמפליטודת הגלי�

.ה בחרסית גדלדעיכה ה,גבוהה

. Kofman et al., 2006); 2001, קופמ� והר(ת המכשיר משמש בעיקר לזיהוי חללי� תת קרקעיי� בעבודות תשתי

ולזיהוי Daniels et al., 1998); 1993, בק ורונ�(במבט תלת מימדי ג� , הוא שימש ג� לזיהוי שכבות בתת הקרקע

Huisman et al. (2003) �ו) 1997(גב . )Feigin, 1994; Oppert et al., 1998; 2001, הר וקופמ�(שברי� גאולוגיי�

.� חודר קרקע"מכ על ידי שירותהצביעו על דרכי� למדוד שינויי רטיבות י

נארי וקרקע ואיתור , בי� סוגי סלעאופקיי� וזוויתיי� � נעשה בעבודה זו לצור� זיהוי מגעי� "פענוח קריאות המכ

בעיקר בשלב ,א נעשה ידנית על סרטי תווי� השדההו. על רקע רטיבות הקרקע והסלעאב� גיר וכיסי חרסיתשל

.מקובסקי. ר י" בהנחיית הגאופיסיקאי ד,Paradigm של חברת Pocus � וpg2מי ולאחר מכ� בעזרת יישו, הראשוני

26

במצלמת וידאו זעירה של קידוחי� לכל אורכ�24לפני דיפו� הקידוחי� נער� צילו� של � צילומי וידאו בקידוחי�

רקע ומבנה שימשו כעזר בהכרת מבנה תת הקהצילומי� . המעבדה למערכות שדה במוסד הטכניו� למחקר ופיתוח

.הדופ� של אות� קידוחי� ושל קידוחי� אחרי� ברי השוואה אליה�

בסמו� לה� ובמקומות , תיאור וצילו� מחשופי סלע בתחנות המחקר� של מחשופי סלעמבנה והרכב, תיאור

בדיקות המעבדה . ותכונותיהה הרכב, נתנו מידע רב להבנת מבנה מערכת הקרקע והסלע) 2.2ראה לעיל (אחרי�

. ובדיקות הרטיבות הישירות והבלתי ישירות השלימו את המידע) אה להל�ר(

2נחפר בור בחלקת אג, לאחר כשלוש שנות מדידה, 2004בסו� אפריל . בדיקת מוליכות הידראולית ישירה בשטח

לאחר סיו� ).3.2ראה להל� (ששימש להכרת מערכת תת הקרקע ולכיול מכשירי המדידה ,' מ3.5 שללעומק

הנתוני� שימשו בסיס . ונער� מעקב אחר קצב ירידת פני המי�,מש� מספר ימי�הבור הוצ� במי� לות המדיד

.מעשית במצב רוויהההידראולית המוליכות הלחישוב

בדיקות מעבדה2.4.2

מהבור שנחפר גימות ד350 �כ: מהמקורות הבאי�נלקחו ,רוב� של סלע ומספר דגימות קרקע, דגימות� דיגו�

דגימות מתו� גלעיני 41; )א2.5 נספח ראה, לעיו נוס;'ב3.2.2.1וראה להל� , ראה לעיל (2אגב' מ3.5 שללעומק

דגימות מקיר חציבה של 24; דגימות ממחשופי סלע של חציבות דרכי� בהר חורש�27; )2.3.2ראה לעיל (הסלע

.� הגליל והסוללי� דגימות מחציבות באלו6; ")קיר תמרת ("כביש בתמרת בסמו� לתחנת המדידה

שובנעט� בפרפי� ונשקל, קרקע או סלע נשקל יבש שלמדג�. )1991', ח� וחוב (נבדקה בשיטת הרגב * גושיתצפיפות

משקל הגוש המצופה, הפרש המשקלי� בי� המשקל היבש באוויר.)2.7 נספחראה , לעיו נוס( במי�שקועכשהוא

184 נבדקו .ק"סמ\' בערכי� של גשבוטאההגושית הצפיפות לחישוב שימש במי� ומשקל הפרפי� כשהוא טבול

.2 מבור הדיגו� של אג123מתוכ� , דגימות

:(Jackson, 1956) על פי השלבי� הבאי� מדגמי�27 � ב הופקה� )מ"שב (שארית בלתי מסיסה של סלע

. מ"א פגיעה בשבלהמסת הגיר לל pH=5.0שמירה על תו� ,ה של נתר� אצטט וחומצה אצטיתהמסה בתמיס) א(

וגר� ,החומר הגירני התמוסס באיטיות. במש� כחודש ע� מספר טלטולי� במנערת לאור� התקופהנעשתה ההמסה

הפקת ) ג (;)מ"המשקע הוא השב(ייבוש המשקע ושקילתו , סירכוז) ב( ;חומצה אצטיתיוצב בעזרת ש, pH �הלעליית

הנמצאי� בשיווי משקל ע� ההמסה בתמיסת ודות בדיקת הרכב היס) ד (;מ בשתי שפיות"חרסית מתו� השב

.מחלקתי בפקולטה לחקלאות� הציוד הבי�ה של במעבד, )1993, ברנר וארלי� (ICPהמשקע באמצעות מכשיר

,)שלוש סדרות לחצי� (התקבלו בשלוש דרכי�עבור המקטעי� השוני� הנתוני� � של קרקע וסלע*עקומי תאחיזה

סדרת לחצי� קבועי� בהפעלה של, שיווי משקל ללאחר הגעהמדגמי� ב שנמדדו תכולות הרטיבותהמבוססות על

המחלקה ה שלבמעבדנעשה ) בר0.07�0.001(מ " ס70�1 שלתחו�) א: ()2.6 נספח ראה , לעיו� נוס�; 1991', ח� וחוב(

מצאי� המדגמי� מונחי� על שולח� חול ונה שב"עמוד המי� התלוי"בשיטת לקרקע ומי� בפקולטה לחקלאות

נעשה באותה מעבדה בר 1.5�0.1 שלתחו�) ב. (;ה עבור כל לח� שונ בהובגהמוצבת בשיווי משקל ע� עמודת מי�

לדחיקת המי� בעזרת קומפרסור לח� חיצוני זו מופעלשיטה ב. בסיר לח�

שלתחו�) ג(�ו ; המדגמי� המונחי� על גבי פלטת חרסות שלנקבוביהמ

נעשה במעבדת .ר הלח� הוא מיכל אווירכשמקו, בר בסיר לח� גבוה12�2

.טכניו�בוסביבתית פקולטה להנדסה אזרחית של ההקרקע

,.RETC Van Genuchten et alהיישו� בעזרת � הכנת העקומי�

�ו Mualem (1976,1984) על נוסחאות העקומי� על פי בוססהמ ,)(2000

Van Genuchten (1980) ) בנוסחאות על פי המדדי� מוצבי� )2.1נוסחא

דעת של המשתמש תו� הדגשת חלק ה שיקולבשילוב ע�, הנתוני�

pF העקומי� מבוטאי� בערכי .פי חשיבות� ואמינות�למהנתוני�

נוסחה 2.1:

Mualem בעקבות Van-Genuchten נוסחת

תכולת רטיבות נפחית θ

תכולת רטיבות ברוויה θs

תכולת רטיבות שאריתית θr

מתח תאחיזה ב- ס"מ ψ

פרמטרים α n m

( )( )

1

1

m

s r rnθ θ θ θ

αψ

⎛ ⎞⎛ ⎞⎜ ⎟= − +⎜ ⎟⎜ ⎟⎜ ⎟+⎝ ⎠⎝ ⎠

27

.בציר האנכי ותכולת רטיבות נפחית בציר האופקי) מ"לוגרית� של המתח בס(

מדידת רטיבות הקרקע והסלע2.5

)גרוימטרית(מדידה משקלית . א

הרטיבות המשקלית). 1991', ח� וחוב( ושקילה לאחר הייבוש C1050ייבוש בתנור בטמפרטורה של , שקילת המדג�

מחושבת על ידי הכפלת הרטיבות המשקלית נפחית הרטיבות ה .משקל המדג� היבש למשקל המי�היחס בי� היא

.נפחיתבצפיפות ה

. בלוקי גבס ואוגר נתוני�באמצעותמדידת רטיבות רציפה . ב

התנגדות שבאמצעות� נמדדהבלוקי הגבס ). 2.3.3סעי� ( השונות כמפורט לעיל בלוקי גבס הוצבו בתחנות המדידה

.Campbell Scientific של חברתDelmhorst Cylindrical Soil Moisture Blocks של�227 ו223מי דגמ יוהקרקע ה

(Logan, Utah, USA) . הידוע ,253דג� מיו עומק הקרקע והסלע הששימשו למדידה שלבלוקי הגבס המשופרי�

(Data logger) י אוגר נתוני� " עפיקוד המערכת ורישו� הנתוני� נעשה. של אותה חברהWatermak בש�

AM416 Relayפצל רב ערוצי בשתי התחנות העיקריות הוצב ג� מ. של אותה חברהCR10x � וCR10דגמי� מה

Multiplexerל32 של שאיפשר חיבור, של אותה חברה �. אוגר הנתוני�שחוברו ל החיישני� 10 � חיישני� בנוס

ותמטאורולוגימדידות של קרקע וה טמפרטורת � שלהשאר חיישניו ,גבסהכמחצית מהחיישני� היו של בלוקי

.12V מצבר נטע� של מקור המתח היה). 2.6.1 ולהל� 2.3.3ראה לעיל (

אות חשמלי העברת דקות על ידי ארבע הגבס נעשתה כל יקריאה של ההתנגדות החשמלית הקיימת בתו� בלוק

בכל שעה . התנגדות חשמליתכ ונרש�באוגר הנתוני� נקלט האות החוזר .מאוגר הנתוני� אל בלוק הגבס וחזרה

ההתנגדות החשמלית . כרו� כער� שעתיימוצע נשמר בזוהמ, הקריאות שהתקבלו15נעשה באוגר הנתוני� מיצוע של

צאת בשיווי משקל ע� רטיבות הגבס נמ. מבטאת את התנגדות המי� הנמצאי� בנקבובי הגבס למעבר זר� חשמלי

הקיי� בכל תאחיזה ולכ� ההתנגדות החשמלית היא פונקציה של מתח ה,תאחיזה באותו מתח רטיבות הקרקע

).3.2.5.4 להל� ופרק 'סעי� ה(רטיבות קרקע ו בס לקבלת מתח תאחיזהשל בלוקי הגכיול נעשה .קרקע

נתוני� ליחידת אחסו� ניידת הורדו) בדר� כלל אחת לשבועיי� בקירוב( במהל� כל חודש � הורדת הנתוני� ועיבוד�

)(storage moduleמיחידת האחסו� הועברו הנתוני� בעזרת תוכנה . וכבל מתאי� ניידתצג� בעזרת מקלדת

שנתי הנתוני� הליו� יג. Excel ליו� נתוני� אלקטרונייובאמצעותו לג, למחשב אישיוכרטיס קליטת נתוני� תאימה מ

תוני נמתו� . עשרות טורי� של חישובי� נוספי�ת לפני הוספ,)כולל כל החיישני�( טורי� 45 � שורות ו8770 �כלל כ

.ת נוסחאות הכיולבעזר התאחיזהרטיבות ומתח הההתנגדות החשמלית חושבו ערכי

מפזר ניטרוני�באמצעותמדידת רטיבות . ג

ואקטיבי יע� מקור רד ,Troxler (NC, USA)של חברת Troxler 4301 מדג�היה (Neutron Prob) מפזר ניטרוני�

241של AM-Be )האמריציו� פולט קרינת . )2.8 נספחראה , לעיו� נוס�αשגורמת לפליטת ניטרוני� מהבריליו�

"1.5 של בית המקור בקוטר. mCi )(Troxler, 2006; SOWAX, 2002; (Berry [no year] 10 קרינה של בעוצמת

30 � כהואממוצע ה ההשפעה רדיוס. והניטרוני� שהוא מפי� פוגעי� בחלקיקי הקרקע או הסלע,מוכנס לקידוח

שות� כניטרוני� תרמיי� חלק מהניטרוני� מוחזרי� לאחר התנג. והוא קט� ככל שתכולת הרטיבות גדלה,מ"ס

. ולכ� אחוז גדול מהניטרוני� הפוגעי� בו הופכי� לתרמיי�, אטומי מימ�דומה לזו של מסת הניטרוני� . איטיי�

באטומי� אחרי� . נוצר ניטרו� תרמיH התנגשויות באטו� 19על כל ויה י ניטרוני� לשנ25,000 � כהמקור מייצר

עבור O, 387 עבורC, 158 עבור120(ל התנגשויות ליצירת ניטרו� תרמי בתוו� דרושי� מספר גדול יותר שהנמצאי�

Ca(,ה ולכ� מניית הניטרוני� התרמיי� מבטאת בקירוב את אטומי � Hהנמדד � בקרקע H � המרבית אטומי. בתוו

יקר ע. לכ� קריאת הניטרוני� היא פונקציה של כמות המי� בקרקע או בסלע הנמדדו, ובסלע נקבובי נמצאי� במי�

המכשיר שימש ג� במחקר יערני). 1981', מירו� וחוב(בחקלאות הקרקע להערכת רטיבות ואהשימוש במכשיר ה

28

' מ8 של עד עומק ע� מפזר ניטרוני�ער� מדידות) 1996(שחורי . אלוני�ותכולל ביער, באזורי� י� תיכוניי�

ג� אחרי� . ובסלע של אב� גיר וקרטו� בקרקעיער אורני� בכרמלחורש האלו� המצוי ובבמחקר של משק המי� ב

מחקר משק במסגרת ) וכנראה קרטו�(בקרקע ובאב� גיר Rambel (1984): עשו שימוש במפזר ניטרוני� במחקריה�

עד מ "ס 170�50 של בקרקע בלבד בעומקי�Royce & Barbour (2001) ; בספרדQ. coccifera שלהמי� ביער

Vincente et al ;מחטניי� בקליפורניהיערות במשק המי� של מחקר רת מסגב ,סמו� לסלע הקריסטליני שמתחת

.ביער אלו� אטלנטי בספרדעד לסלע הא� המתמורפי , מ" ס110�20 של בקרקע בלבד בעומקי� (2002)

בור -� אנטנות"מכאמצעות סלע בהמדידת רטיבות ותכונות . ד

Pulse EKKO 100 Borholeבור מדג� �ת� אנטנו"מכמערכת המדידות נעשו באמצעות . מדידת רטיבות

Antennas של חברתSensors and Software (Canada) של המעבדה למערכות שדה של מוסד הטכניו� למחקר

אנטנה משדרת ואנטנה , זוג אנטנות. )2.4 נספחראה , לעיו� נוס�() קופמ�.ל' י הגאופיסיקאי אינג"פעלה עוה (ופיתוח

נשלח מהאנטנה המשדרת אל 100MHz שלבתדרפולס אלקטרומגנטי . סמוכי� מוחדר לשני קידוחי�,קולטת

על פי . נמוכה יותר) nSecהנמדדת בננו שניות (המהירות , יותרה גבוהרטיבות התוו�ככל ש. אנטנה הקולטתה

הנמדדת לערכי רטיבותמהירות אפשר להמיר את ה,או לאחר כיול אחר) Topp )Topp et al., 1981נוסחת

(Huisman et al., 2003)) המדידה נקרא עקרו�). 3.2.5.1ראה להל� Time Domain Reflection, המהווה אותו

כולל מדידות ,סיו� רבישבתפעולו יש נ) שמו כראשי התיבות של העיקרו� (TDR �עיקרו� שעליה מבוסס מכשיר ה

של שיטת אנטנות הבור הוא האפשרות יתרונה .(Sakaki et al., 1998)אול� כנראה שלא בסלעי� גירניי� , בסלע

האנטנות לסלע והאפשרות למדוד רטיבות בהצמדה הדוקה שלללא צור� , מדידות בנקודות רבות בכל המרחבלבצע

. בקטעי� שאי� בתוכ� קידוחי�

בתחנות ) שתי וערב(בקירוב ברשת הקידוחי� ' מ2 שמרחק� הוא מרבית המדידות היו בי� קידוחי� סמוכי�

בתחנת . ' מ4�3 עד מרחקי� של ,חלק מהמדידות נעשה באלכסו� ברשת, עקב מבנה השטח.)2.1יור א( המחקר

הרטיבות . ' מ6�5 עד יוחלק מהאלכסוני� ה, עקב צפיפות הצומח מלאהלא הייתה שבה רשת הקידוחי� ,תמרת

.נקודתית בקירובא לעומת המדידה של מפזר הניטרוני� שהי, המחושבת היא של ממוצע הקטע שבי� זוג הקידוחי�

גורמת להנחתת אמפליטודת הפולס ) קרקע חרסיתית או סלע חווארי(חרסית בתוו� הנמדד . חרסיתיותמידת ה

מיו� המדידות לפי גובה האמפליטודה . יותר מאשר ההנחתה הנגרמת כתוצאה מהרטיבות,)2.4.1ראה לעיל (

).3.2.5.3ראה להל� ( מפזר הניטרוני� שלמדידות השימש כמרכיב בכיול ) כפונקציה של חרסיתיות הסלע(

כיול מכשירי המדידה. ה

רטיבות בסלע או המכשירי� למדידת הכיול . לתנאי השטחבהתא� השימוש במכשירי המדידה שנבחרו דרש כיול

טיבות ובדיקות לאפיו� הר של בדיקות מעבדה,חציבהשכללה ,לזיהוי שכבות סלע בתת הקרקע דרש עבודה רבה

כיול בלוקי הגבס נעשה על ידי הצמדת קרקע רטובה . מדידות במכשור שהתבצעו באותו מקו�הר לאח,הסלע

. להל�3.2.5 תהלי� הכיול מוסבר בהרחבה בפרק .בשת לחיישני� ומדידה של רטיבותה בשיטה הגרווימטריתיומתי

חישובי שט� מי� וספיקה. ו

2.2משוואה : )Darcy(מתבססי� בעיקר על חוק דרסי

q kx

= −

∂ φ

∂

שינוי העומד = dφ/dx ;)מרחק לזמ�( דראולית יההמוליכות קבוע ה = k ;)ביחידות מרחק לזמ�(שט� = q :כאשר

�. h ומפוטנציאל הגובה ψ) המטריצי(מורכב מפוטנציאל התאחיזה φ הפוטנציאל הכולל . או הפוטנציאל לאור� דר

. φ = ψבזרימה אופקית

29

מדידות מטאורולוגיות2.6

.מרבית המדידות נעשו בתחנות המדידה

נמדדה בכל תחנות ארו� המכשירי�של הטמפרטורה: בשתי דרכי�ונמדד � יחסיתהלחות הואוויר הטמפרטורת

,Campbell Scientific. (Loganשל חברת reference thermistor CR10XTCRמדג�מדידה באמצעות חייש� ה

(Utah, USAנמדדו בסוכה יחסיתהלחות האויר והטמפרטורת . אוגר הנתוני�של לוח הותק� על שה )לא תקנית(

HYGROMER של סדרת MP400Aלחות מדג� �חייש� משולב של טמפרטורהבאמצעות ' מ2.5 שלבגובה

Meteorologic Prob של חברת Rotronic (N.Y, USA).ותיבל הפני וק, המכשיר חובר כחייש� לאוגר הנתוני�

. בתוכנית האוגרותמתאימ

קצות שני . המורכב מחוט נחושת וחוט קונסטנט�)תרמוקפל(נמדדו באמצעות צמד חומני � קרקעהטמפרטורות

כפונקציה של מקד� ההתפשטות ש� נמדדת הטמפרטורהו ,זקי� בהלחמהואחד ע� השני ומחהחוטי� מלופפי�

. מחוברי� למקומות מתאימי� באוגר הנתוני�,הפתוח, בציד� השני�שני החוטי. של שני המרכיבי��השונה בח$

שקצהו הוצמד ,צמד חומני דקיתה באמצעות יההמדידה . נמדדה לאור� מספר תקופות � עלי�הפרטורות טמ

. שוני�הארה לחלק התחתו� של עלי� שהיו בתנאי שקו�בעזרת ניר דבק

חוברש ,Young (MI, USA ) של חברתWind Sentry Anemometer 03002 נמדדה באמצעות מד רוח מדג� רוח

מד .'שנ\' מ0.2 היהוס� המדידה' שנ\'בערכי מהייתה המדידה .)2.11 נספחראה , לעיו� נוס�( כחייש� לאוגר הנתוני�

.בקירוב העצי� צמרותהוא גובה ש', מ6תור� בגובה גבי הרוח הותק� על

של חברת TE525 מדג� (Tipping Bucket)נמדד באמצעות מד גש� אוטומטי בשיטת המכלי� המתחלפי� � גש�

Campbell Scientific. (Logan, Utah, USA) ) ודג� ,1בתחנה אג) מ" מ0.254=0.1"פולסי� של TE525MM

. לאוגר הנתוני�חוברהמכשיר . בתחנות תמרת וגבעת חציר) מ" מ0.1פולסי� של (

. )ראה להל�(הטרנספירציה ות מדידושבה� נעשנמדדה באמצעות חייש� קרינת שמש בתקופות � שמשהקרינת

הותק� מד קרינה �1996ב. במקו� החשו� לקרינה בכל שעות היו�' מ 6 שלתור� בגובהגבי על החייש� הותק�

. הותק� מד קרינת שמש נטו�2001בו ,KIPP CM5 892606גלובלית דג�

מדידות מטאורולוגיות נוספות

� ,ווה יער הנמצאת בתו� שטח המחקר נ של נעשה שימוש במדידות מטאורולוגיות של תחנת הניסיונות, בנוס

גש� תנתוני גש� נוספי� התקבלו מתחנ. וכהשלמה כשחסרו נתוני� בשטחי המחקרכהשוואה לנתוני התחנות

התקבלו , מו כ�כ). 2000uzrad/com.geocities.www://http (2אג� ו1הנמצאת בסמו� לתחנות אג, באלו� הגליל

).ראה להל�(מוליכות פיוניות של ת ומדידה במהל�מכשיר הפורומטר מנתוני� מטאורולוגיי�

בעצי� ובתת היער וחישובי�מדידות 2.7

* מעקב פנולוגי2.7.1

בעיקר , אחוז העלווה החדשה והישנה במספר מועדי�נעשתה הערכה של – בסביבת תחנות המדידהלבלוב ושלכת

, פריחהה, צימוחהשל הה ג� הערכתבחלק מהמדידות נעש. 2004 עד 1994 � לאור� מרבית התקופה מ,רבאלו� התבו

).1996(ועידאת ) 1998( הוצג אצל הר 1996חלק מהמידע עד . כמות בלוטי� על פי שלוש דרגות ונשירת ענפי�

בה� נמדדושל אלו� התבור ו עצי� במספר אוכלוסיות 800 � נבדקו וסומנו כ– מנשהברמת שלכת ובלוטי� , לבלוב

מספר ,העלווהשל ההערכ נעשתה. בחלק� הגדול נער� מעקב פנולוגי במש� מספר שני�.גזעהגובה וקוטר ה

בחלק גדול של העצי� .2006�2001 בי� השני� )בסו� אוקטובר(מועד קבוע בקירוב בהבלוטי� ומידת השחמת�

. נספרו ומדגמי� שלה� נשקלוהבלוטי� ).בנובמבר( הבשלהבתקופת המדי שנה נער� איסו� של הבלוטי�

30

יקות פיסיולוגיות של משק המי בעצי בד2.7.2

באמצעות פורומטרפוטוסינתזה הוקצב טרנספירציה ה קצב ,פיוניותהמדידת מוליכות . א

פורומטר מצב ת המחקר באמצעות בחלק מתקופ הטרנספירציה נמדדוקצבמוליכות הפיוניות ו � פורומטר רגיל

המדידה נעשתה על ידי .Licor (Lincoln, Nebraska, USA) של חברת LI-1600מדג� ) steady state(קבוע

אדי לקליטת 2% הוזר� אויר מסונ� בלחות יחסית של שדרכו, סגירת עלה בתו� תא במצבו הטבעי על הע� בשדה

.המי� שדויתו

קליטת ג� מדידה שלומדידות בפורומטר שכלל נעשו 1997�1996 �ב. פוטוסינתזה�מכשיר משולב טרנספירציה

CO2 יההמכשיר ה. )2.10 נספחראה , לעיו� נוס�( פוטוסינתזהה כפונקציה של Type LCA3 Leaf Chamber

Analysis System של חברת Analysis Development Company (ADC), England.

זמ� המדידה וכמות המי� שהעלה , הראשוניתלחותו , וירוחושב מתו� נתוני קצב זרימת הא קצב הטרנספירציה

.mmol m-2 sec-1 � ביחידות המדידה ה�. דיית

התקבלו sec2-mol m(µ -1 (שמשהוקרינת (%) יחסית באויר הלחות ה, )°C(טמפרטורת האויר , טמפרטורת העלה

. בעזרת חיישני� מתאימי� הקיימי� במכשיר

:בי� הבאי� בהתא� לחישומכשירב התקבלה מוליכות הפיוניות

= VPD(ויר וחושב גרעו� לח� הדיפוזיה של אדי המי� בא, )' ב2.3', א2.3נוסחאות ( מנתוני הטמפרטורה והלחות)1

Vapour Pressure Deficit (שבוטא ב� kPa )kPa = 0.01 bar(. העלה בהתבסס על ה �הנחה שהלחות היחסית בתו

מבטא את הכח המניע לתנועת המי� מהעלה החוצהספרהבי� העלה לאטמו הפרש לח� האדי�ו בקירוב 100%היא

)Nobel, 1983( .

בוטאה ביחידות מוליכות ה). 100 �והכפלתו ב (VPD � מוליכות הפיוניות התקבלה מחלוקת ער� הטרנספירציה ב)2

mmol m-2 sec-1: זהות לאלה של הטרנספירציה

)Heat pulse( מדידת טרנספירציה בשיטת פולס החו�. ב

ותמרת בחלק מקי� 2אג, 1בתחנות אג; 1966 שנת במהל� 1 בתחנת המדידה אגות טרנספירציה בשיטה זו נעשומדיד

מכשור .שמימדיה� נרשמו, בכל חלקה בשמונה עצי��2003 ו2002 ותמרת בחלקי� מקי� 2ת אגבתחנו; 2001

(Heater)ה� התחברו מחמ� שאלי ,(Multiflexer)ומפצל רב ערוצי (Data logger)המדידה כלל אוגר נתוני�

נקדחו ע� בכל .(Cohen et al, 1981; Schiller et al., 2003, 2007)אחד עבור כל ע� (Prob)וחייש� טמפרטורה

בקדח ו , בקדח התחתו� הוחדר המחמ�.נדרטית תבנית סטלפי נעשו במדויק �יי שנמה�, שלושה קידוחי� דקי�

נספחלעיו� נוס� ראה ( המחולק לאורכו לששה חיישני משנה,ורהמ מעליו הוכנס חייש� הטמפרט" ס1.5הנמצא

לשעה נית� אחת . לטמפרטורת הרקע של הע�) Reference (ייחוסבקדח השלישי הוכנס חייש� טמפרטורה כ. )2.9

אור� כהזמ� ממת� הפולס עד למדידת שיא הטמפרטורה בחיישני� נרש� . שגר� לחימו� מוהל העצה, חו�של פולס

להערי� את מהירות י� ומאפשר,ששת חיישני המשנה מבטאי� טבעות שרירותיות בעומק הגזע. תיהזמ� השע

ועודכ� ,(Cohen et al, 1981)כה� . י י"אלגורית� שפותח ע. הזרימה במרחקי� שוני� מההיק� החיצוני של הע�

שילר . י ג"מערכת נעשתה עהפעלת ה. איפשר לחשב את הטרנספירציה השעתית של כל ע�,)מכו� וולקני(כה� . י ש"ע

', שילר וחוב( במספר מיני עצי� של החורש והיער הטבעי והנטוע בישראל ומדידות במערכת זו נעש. )מכו� וולקני(

השנתי של מהל� הסוכמו ונותחו להצגת מדידות בעצי אלו� ברמת הנדיב ובחלקות המחקר הנוכחי ). 2001

. Shiller et al., 2003, 2007); 1999, 'שילר וחוב(ל המי� בקרקע ובהשוואה לנתוני� ראשוניי� ש הטרנספירציה

לחישוב ובהשוואה , שנתי ורב שנתי, עונתי, של הנתוני� לקבלת מהל� יומינוס�ניתוח נעשה בעבודה הנוכחית

. המי� בקרקע ובסלעקליטת

סעי� (שהוצג לעיל לעקרו� בהתא�VPD �בהשעתית נעשה על ידי חלוקת ער� הטרנספירציה חישוב מוליכות הנו�

:כמוצג להל� )Nobel, 1983( Goff-Graff חושב על פי נוסחת VPD � ה .)'ב

31

:η מוצג ערכו של המערי� 'ב2.3בנוסחה . η10= לח� אדי המי� באוויר:הגדרה .:א2.3 נוסחה

.:ב2.3נוסחה

.

. . log . log ( . )

s

k

T

Ts s

k k

T T

T Tη

⎡ ⎤⎛ ⎞− −⎢ ⎥⎜ ⎟

− ⎝ ⎠⎣ ⎦⎧ ⎫⎛ ⎞ ⎛ ⎞ ⎪ ⎪

= − − + + − + +⎨ ⎬⎜ ⎟ ⎜ ⎟⎝ ⎠ ⎝ ⎠ ⎪ ⎪⎩ ⎭

3 49149 1

3

10 107 9298 1 5 02808 8 1328 10 1 10 1013 246i

∗RH :'ג2.3נוסחה η

10=VPD �אדי המי� באוויר ברוויה מוכפל בלחות היחסיתלח .

t+273.16הטמפרטורה המוחלטת = C373.160 ; Tkנקודת הרתיחה המוחלטת = Tsכאשר 0C ;RH=לחות יחסית

המי� בענפוני�) פוטנציאל(מתח . ג

. מ"ס 10 � קטעי ענפי� קצרי� ע� עלי� באור� של כ3 נדגמו מכל ע�. כפר חרוב, "ארי"נמדד בעזרת תא לח� של

הענפוני� של כל ע� בנפרד הוכנסו לשקית פלסטיק סגורה עד . ' מ2 �הענפוני� נלקחו מהיק� הע� בגובה של כ

והתהלי� חזר על עצמו מספר , וחציהמדידה נמשכה כשעה, דיגו� כל העצי� נעשה במש� כחצי שעה. המדידה

או שנדגמו מספר אוכלוסיות על ידי מספר ,ית עצי� של אתר אחדיביו� מדידה אחד נדגמה אוכלוס. פעמי� ביו�

.והמדגמי� רוכזו ונמדדו ביחד, אנשי� במקביל

התא נאט� והוזר� . מעלה דר� פתח במכסה תא הלח�כלפי כשחלק� הקטו� בולט , הענפוני� הוכנסו לתא הלח�

הפרשת . הענפו�פוטנציאל המי� נקבע על פי הלח� בו הופרש מוהל העצה על פני חת� . אליו באיטיות גז חנק�

).(Mpa 10bar=1Mpa והוצג בערכי )bar(בר בערכי התקבלמתח המי� . המוהל נצפתה בעזרת זכוכית מגדלת

.פוטנציאלי) אוופוטרנספירציה(דיות חישוב אידוי 3.2.7

, ארנו�( האוופוטרנספירציה הפוטנציאלית ומד� מקובלות בעיקר שתי שיטות לאדיות בכלל שטח היער�אידוי. א

1985 ;FAO, 1988) :(1 ( משוואתPenman-Monteith המתבססת על מספר רב של משתני� וקבועי�

הוא ויתרונה ,יש מספר גרסאות למשוואה זו. נתוני� כלליי� או נתוני� מדודי�ב ומשתמשתמטאורולוגיי�

פר חסרונה הוא במס. אותו אתרבעיקר כשהיא מתבססת על מדידות ב, לכאורה לתנאי המקו�בהתאמתה

שחסרונה הוא באפשרות של ,התאדות סטנדרטית�מדידה בגיגית) 2. (המשתני� הרב העלול לגרו� לטעות מצטברת

התאדות על פי שיטת ה. אול� יתרונה הוא בכ� שהיא מהווה ער� מדוד אחד ללא חישובי�, השפעות חיצוניות שונות

Penman-Monteith בגרסת FAOבשנת 1 המטאורולוגיות בתחנת אג חושבה בפירוט שעתי על בסיס המדידות

נערכה . 1999�1997 של השני� , והושוותה למדידות היומיות של התאדות מגיגית בתחנת נווה יער הסמוכה,1996

בתחנות בגליל בגובה מגיגית לנתוני התאדות רב שנתיי� Penman-Monteithשיטת ב החישובהשוואה ג� בי�

ואילו , יחסיתבהשוואה המקומית נתוני הגיגית היו נמוכי�). 2008, לוגיהשירות המטאורו(טופוגרפי דומה בקירוב

נתוני הגיגית בי� המקומות לא היו . בהשוואה על סמ� נתוני השירות המטאורולוגי נתוני הגיגית היו גבוהי� יותר

דיקה זו בעקבות ב). מרחק מהי� וגובה( תאמו את מיקומ� הגאוגרפי �הבדלי� ביניהה ו,שוני� באופ� משמעותי

. בנתוני ההתאדות מגיגית של תחנת נווה יערחישובי� של מאז� המי� וחישובי קליטהה לצור� הוחלט להשתמש

על פי המדידות Penman-Monteithדיות הפוטנציאלי על פי �גרפי� יומיי� של האידוי, בפרק הטרנספירציה

.המדידות הפיסיולוגיות בעצי�לצד גרפי� יומיי� של להשוואה המטאורולוגיות בשטח המחקר מוצגי�

דיות הפוטנציאלי בשלבי �מציעי� מקדמי� להכפלת האידוי FAO (1988) � דיות של צומח תת היער�אידוי. ב

דיות של תת היער העשבוני �כדי לחשב את האידוי. דיות המעשי באות� גידולי��גידול שוני� לצור� קבלת האידוי

המלצות למטעי� ע� ה וההפרש שבי� ,ות מרעה וגידולי שדה שוני�ביער אלו� התבור נבדקו המלצות לגבי שד

גידולי , 0.95 עד 0.4מרעה : ה�) משלב התחלתי עד שיא הגידול(ממוצעי המקדמי� . עשבי� ומטעי� ללא עשבי�

הכפלה נוספת במקד� על פי היובש בקרקע הנע מוצעת, כמו כ�. 0.225 עד 0.175 ועשב תחת מטע 1.18 עד 0.43שדה

בעבודה הנוכחית נעשה חישוב על בסיס מקדמי המרעה עד . בנקודת הכמישה0 � במצב של קיבול שדה ו1.0 בי�

. נתוני העשב תחת המטע לאחר מכ�ועל בסיס לשלב של לבלוב האלוני� בתחילת פברואר

32

תוצאות. 3

מיפוי השוואתי גאובוטני 13.

קרקע �המבנה הגאולוגי ומבנה מערכת הסלעהייתה מציאת הקשר בי� ) 1.3.2( המחקר ו הראשונה שלמטרת

של בתחילה נבחנה התאמה אפשרית . מנשה�הרכב המיני� שבו ומידת התפתחותו באזור אלוני�, לתצורות הצומח

דוגמאות של פיזור הצומח על רקע של נבחנו ולאחר מכ� , האד� וסביבתולגורמי אקלי� ולהשפעות הרכב הצומח

קשר שבי� הצומח למערכת קיו�. הסלע למער� הצומחמבנהמידת ההתאמה שבי� ל מת� דגשהמבנה הגאולוגי תו�

.קרקע יאפשר בהמש� לבחו� את התהליכי� הפיסיקליי� והפיסיולוגיי� היוצרי� את ההתאמה�הסלע

ורמי האקלי� והאד� על התפתחות הצומח באזורהשפעת ג 1.13.

חלק . )'א.1.2.1.5 (מ לשנה"מ 650�550של מרבית שטח המחקר נמצא בי� קווי הגש� � אקלימיההתאמה למיפוי

דל הינו ) צפוני של רמת מנשה�בחלק המרכזי (650�600של שנמצא בי� הקווי� , הגשו� יחסית של השטח ניכר

, על פי מפת הטמפרטורה הממוצעת. מ" מ�650וכ� ג� השטח שמעל ל, )3.6 איור( בצומח מעוצה במיוחד

26-28 היאשפרע� �באוגוסט בגבעות אלוני�הטמפרטורה OC24-26 רמת מנשהב ו

OC, בכל אחד משני אול�

ממוצע הטמפרטורה בינואר דומה בכל . מעשבוניי� ועד יער פתוח וחורש,האזורי� נמצא כל מגוו� תצורות הצומח

10-12) מחקרשטח הOC), ג� בגורמי אקלי� אחרי� לא ). מ לשנה" ס160�140(וג� ההתאדות הפוטנציאלית דומה

אינ� משפיעי� משמעותית שגורמי אקלי� אזוריי� , א� כ�, נראה. בדלי� משמעותיי� בתו� אזור המחקרנמצאו ה

.השפעת שינויי� מיקרואקלימיי� בתו� השטח תידו� להל�. על תפוצת הצומח

רעיה ושריפותהמשטר , אד העות השפ

ות של תפוצת למפ) 1980, סופר וקיפניס(רמת מנשה בבהשוואת מפות אתרי� ארכיאולוגיי� � התיישבותהתפוצת

ממוקמי� היו מרבית האתרי� , נראה שמהתקופה הכנענית המאוחרת ועד התקופה ההלניסטית )3.6 איור(הצומח

במקומות כמעט לחלוטי�ט� בסביבת חורש האלו� המצוי וה� נעדרי�מיעו, בסביבת יער אלו� התבור של היו�

, ביזנטית�בתקופה הרומית. נחל ספלול שלהנשלטי� על ידי בני שיח או עשבוניי� מצפו� לנחל תות ומדרו� לאג�

בתקופה . בכל סביבת רמת מנשה התיישבותנמצאו אתרי, )לעיל' ד1.2.2.2ראה ג� (שבה הייתה התיישבות נרחבת

ישבות בשטחי� הפתוחי� העשבוניי� שבמרכז רמת מנשה לעומת השטחי� המיוערי� יבלט מיעוט ההת עותומניתה

מיעוט מקורות מי� ורמת בטחו� נמוכה במקומות אלה , קרקעותזאת קרוב לודאי עקב רדידות ה, ושבשולי

דר יע להאינה הגור�ת טווח ארוכשפעילות אד� , נראה א� כ�). IIד1.2.2.2ראה ; 2001, בר כה�; 1994, גרוסמ�(

.יערות וצומח מעוצה בשטחי� העשבוניי�

הכריתה התחדשו בתהלי� שהחל מיד אחרי,חורשי� שנכרתוהיערות והקטעי ). IIד.1.2.2(נדו� לעיל הנושא � כריתה

א נכרת בסיו� ההתחדשות התקבלו מבנה והרכב צומח הדומה לצומח בקרבת מקו� של. עשרות שני�כמהואר� עד

.בהתא� לתכונות בתי הגידול

אזור , ל"קק( כל רמת מנשה נמצאת במשטר רעיה מסודר של בקר וצא�� ותצפיות על השפעתהרעיהממשק

. פעילות העדרי� היא ה� בשטחי� הפתוחי� וה� בשטחי היער והחורש. )ותצפית עצמית, פ"מידע בע, השרו��מנשה

הרעיה משמשת כממשק .)תצפית עצמית( במרבית השטח, צא�בעיקר של , שפרע� קיימת רעיה�ג� בגבעות אלוני�

ברמת מנשה ביער ובחורש רעיה ).IIIד.1.2.2(שריפות לשהסיכו� מופחת כתוצאה מכ� נמוכה וצמחיהלהפחתת

ופגיעה הפחתה של מספר העצי� הצעירי� ,נמצאה לכאורה. חורשקטעי הטיפול בממשק של המשמשת כחלק מ

אול� על פי תוצאות שיוצגו להל� ועל פי תצפיות , )Dufour-Dror, 2007( ביער חורש� כתוצאה מרעיהבהתפתחות�

.הרעיה אינה מונעת את התחדשות היער והחורש, על עצי� צעירי� הנמצאי� ברעיה

מקומות רבי� נשרפו באופ� אקראי . אי� תיעוד של אירועי שריפה מהעבר הרחוק � באזורשריפות � שלהשפעת

כשהוא שימש כשטח אש , של המאה העשרי�80�50 � חורש� היו שריפות רבות בשנות הדוע שבאזורי ).'א3נספח (

33

בצילומי ותועדותוצאותיה אלו� מצוישל בשטח שעיקרו חורש פרצה שריפה גדולה 1992בקי� ).עדויות אישיות(

נבדקו ותוצאותיה ,כה ביער משמר העמק תועדה במהל2006 שריפה גדולה שפרצה בקי� ).'ג1992, אופק(אוויר

שריפות אלו מעקב שנעשה לאחר מכ� בשטחי� של ).מידע פנימי ורישו� עצמי, השרו��ל אזור מנשה"קק(ומופו

הצומח בקצבי� שוני� של התחדשות כלל מראה בדר� , עבר� שריפותסימני� של בה� ושניכרובשטחי� אחרי�

אול� היא ,הנשרפהעלווה שבעצי אלו� התבורנראה ). מיורישו� עצ; 2006, הר וניס� ( בבתי גידול שוני�המעוצה

השפעה משמעותית של השריפה על כלל הצומח הלא ניכרבתו� שני� ספורות ו, עוד באותה שנהבדר� כלל התחדשה

ולאחר מכ� חל צימוח , בדר� כללפוכל הנו� והגזע של מרכיבי החורש נשר, בחורש האלו� המצוי .בבית גידול זה

בהרכב הדומה להרכבו בהדרגהתחדש ההחורש ו, חלה עלייה בכיסוי של קידה שעירהת המקרי�במרבי .איטי

.רבי�דקי� גזעי� ב שאופיי� לגודל של ע� בוגר הגיעו שנה עצי האלו� המצוי 20 � לאחר כ.המקורי

הצומח א� ניכרו בשני� הראשונות לאחר התרחשות� באזור המחקר שהשפעות של כריתה ושריפות נראה ,סיכו ל

לטווח זמ� של עד מספר קט� של עשרות היער והחורש התחדשות אתבכרעיה עשויה לע. חזר לאחר מכ� לקדמותו

השפעת הגורמי� הטבעיי� הרקע שלנראה שההשפעות האלה הינ� השפעות משניות וקצרות טווח על . שני�

.שתידו� להל�

דולגיה ולבתי הגאולוגיער� למ של הצומח בחינת ההתאמה13..2

מנשה� צפו� קער אלוני�3.1.2.1

על רקע המפה הסטרוקטורליתשל יער אלו� התבור וחברות בתהבתי גידול : מבואות עמק בית נטופה. א

במדרו� ). 'א3נספח ראה , לעיו� נוס�( הדרומיי� של עמק בית נטופה הקער מצטמצ� בחלקו הצפוני לתו� המבואות

� מיפוי של מערכת הקרקענער�, )IIב3נספח (*נעשה ניתוח סטרוקטורליר העולה מהעמק לכיוו� הכפר ביר אל מכסו

.)'ג3 � וI'ב3י� נספח לעיו� נוס� ראה;3.1איור ( )2008', הר וחוב (והוגדרו בתי גידול לצומחוהצומח סלע

המכוסה בקרקע , להבחי� בחוואר קרטוני של תצורת טקיהנית�, מתחתית החת� כלפי מעלה � קרקעהסלע וה

כיסוי נארי ע�, ע� שכבת נארי וקרקע רנדזינה חומה) המופע הקרטוני(קרטו� של תצורת תמרת ; נדזינה גירניתר

במופע אב� הגיר . ע� קרקע טרה רוסה) מופע אב� הגיר(אב� גיר של תצורת תמרת ; בשיעור משתנהעל פני השטח

. והקרטו� של תצורת תמרת אינ� רגולריי�חלק מהמגעי� בי� אב� הגיר, כתוצאה מכ�ו, תופעות של גלישותנראות

,מצפו�הנמצא במעבר למבנה של חצי כיפה , )*הסינקלינה (* המקו� נמצא כאמור בקצה הקער� גאולוגיהמבנה ה

על פי . ) III'א3ראה נספח , לעיו� נוס�; ' א1.2.1.2ראה לעיל (וניכרי� שברי הרוחב הדרומיי� של הגליל התחתו�

שלכל אחד מידה שונה ,המדרו� מחולק על ידי שברי הרוחב לשלושה גושי�, )1983 ,לוי(טולית ניתוח המפה הסטרוק

יוצר פסיפס של יחידות סלע החוזרות על עצמ� בנה זה מ. )II'ב3נספח ( לכיוו� מרכז הקערשל הרמה יחסית ונטייה

.במקומות שוני� במדרו�

סלע ובתי גידול המתבטאי� בהרכבי צומח �כות קרקעעל תשתית הסלע התפתחו מער � צומחהגידול והרכב הבתי

נראה שהיעדר הצומח העצי בבתי גידול אלה , בהשוואה לבית הגידול הסמו� של אלו� התבור).3.1איור (אופייניי�

בבתי הגידול ) 1( : מהמגבלות הבאותנובעת זמינות המי� הנמוכה. כמות מספקת של מי� זמיני� בקי�חוסרנובע מ

אבל לא במידה היכולה ,)מ" ס150�40( הקרקע עמוקה יחסית . ואב� גיר הסלע אינו מכיל מי� רוסהטרהשל

*: המיקריפטופיטי�( והצומח הרב שנתי הוא עשבוניי� רב שנתיי� בלבד ,להחזיק רטיבות עבור צמחי� בני קיימא

וג� , נקבובי במידה מספקתבבתי הגידול של קרטו� ונארי נראה שהקרטו� קשה ואינו ) 2( ;)קיפוד� ועירית גדולה

בבית הגידול של ) 3 (;גדל בעיקר בכיסי קרקע קטני� אלה, האזוב המצוי, ב� השיח הנפו�. כיסי הקרקע קטני� מדי

וההמיקריפטופיט , כא� שולטי� אזוב מצוי בכמות קטנה יותר. כמות המי� הזמיני� קטנה מדיחוואר קרטוני

.כלנית מצויה

ההיווצרות של תצורת בעת . גבוה יחסית וסמו� לפני הי�ראש המדרו� היה , הסלעהשקעתבעת ש נראה� לסיכו�

רגלי המדרו� והגבעה שממולו נמצאי� . אב� גיר הנוצר, קרקעית הי� הייתה סמוכה יחסית לפני הי�שכ, תמרת

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

)תצורת תמרת(אבן ג יר

)ת צורת תמרת(קרט ון קשה-בי נ ו נ י

קרט ון בינ ו נ י -רך

קרטון –ח ו ואר תצורת (חו וארי

)טקיה

)פריך( תחת ון נארי) קש ה( עליון נארי

נארי

ש יח י ק י דה וא ש חר

אז וב וגעדהכתלה ו זקנן

קי פ ו ד ן וע י ר ית

שברקוק י פ ו ד ן

י "אשחר א

וכלנ ית אז וב

אל ו ן התבור

נארי. 1 רנדזינה ושיחים

אז וב וכתלה

נארי. 3 ורנדזינה חומה

רנדזינה . 2חומה

משטחי. 4נארי

רוסהטרה . 5 עמוקה

אבן גיר. 6רוסהוטרה

על נארי. 7חואריקרטון

חואריקרטון . 8שיח יםורנדזינה בהירה

י "אשחר אקי דה שעי רה

בני שיחכתלה חרי פהאז וב מצו י

עשבים רב שנתייםזקנן קי פ ו ד ן עי ר ית גד ולה

שע יר כלנית מצו יה

מקרא

נט ופ ה – מכ ס ור אל ביר -בתי הגי דו ל ב מד רון א ל ו ן הגליל סכמט י ת ב תצוגה הגאול וגיס לע על פ י ה סדר

החו ורי על ס לעי הק רטון והקרטון נאריו ה נאריקרקע בהתאם ל סביב ת הס לע

וחברות צמחים מ קורי ות

נט י י ת ש כ ב ו ת הסלע למרכז ה קע ר

ב מק ו מ ות ש ונ ים במדר ו ן : הער ה, בהתאם ליחס שב י ן נ ט י ית השכב ו ת

גלישו ת סלע ו ש יפוע ה מדר ו ן עש ו י ות שכב ות הקר ט ו ן לרדת עד סמו ך

לתחתית ה מ דרו ן ו שכב ות אבן הגיר . עש ו י ות לה י ות גם במֲעֶלה

: 3.1איור

תנועת מים מהסלע הנקבובי אל הקרקע

34

שה לפני על גבי המדרו� התת ימי היו תופעות של גלי. קרטו�בה� סלע י� עמוק יותר ונוצרב הסינקלינהבתו�

, של עדרי צא� נמצא במשטר רעיה אחיד,כמו ג� יער אלו� התבור הסמו�, כל המדרו�). 'ב1.2.1.2(התמצקות הסלע

תנאי� ע� משקפי� בתי גידול , � רב שנתיי� ושל יער האלוני�יעשבוני, בתה, ופסיפס חברות הצמחי� של שיחי�

. כיסי הקרקע� של וגודלמידת החוואריות שלו , שנבדלי� בנקבוביות הסלע,סלע–שוני� של מערכת הקרקע

תצורות צומח וצפיפות עצי�, תכונות סלע על פי נתוני קידוחי�: חיל��טבעו�בסמת �אזור אלוני אבא. ב

אזור המחקר התקבלו מקידוחי� עמוקי� בחלק הצפו� מערבי של נתוני צפיפות ונקבוביות � עיבוד והצגה, נתוני�

) 1995(פולישוק .Diamant et al.(1980) על ידי ומסקנות למטרות הנדסיות גולמיי�ח"ו והוצגו כנתוני ד,הנוכחי

בדק נתוני� אלה ונתוני קידוחי� נוספי� שנעשו באות� תצורות סלע במספר מקומות אחרי� בשפלה ובנגב ומצא

, )שפרע��לוני�בעיקר בסינקלינת א(לחדירות אנכית ו לגודל הגרגר בסלענקבוביותה בי� מתא� חיובי ונשיש

עומס שצפיפות הסלע נמצאת בהתאמה להוא מצא , כמו כ�. לצפיפות הסלענימיתה נקבוביותה בי� ומתא� שלילי

מיצוע של נתוני נער�בעבודה הנוכחית . )כלומר תצורות הסלע הנמוכות בחת� הינ� צפופות יותר(טור הסלעי�

הוצבו ערכי ,)'א3.2איור ( *ינוי במעלה החת� הסטרטיגרפי הוערכו מגמות של ש,הקידוחי� על פי תצורות גאולוגיות

והתקבלו קווי� ורצועות שווי ,תצורת תמרת על גבי המפהחלקה התחתו� של של שווי גילצפיפות ונקבוביות

).'ג3.2איור ( ונקבוביותצפיפות

בנקבוביות בחדירותיה יע� העלייה בחת� נראות מגמות של על � מגמות בחת� הסטרטיגרפי ובשולי הסינקלינה

בתו� תצורת במימד הגאוגרפי . בחוזק ובגבול הפלסטיות, וירידה בצפיפות)*איזוטרופיות( כיוונית�ובאחידות רב

נראית מגמה של עליה בצפיפות הסלע וירידה ,)'ב.1.2.1.2( הניכרי� ביותר * שבה קיימי� שינויי הפציאס,תמרת

.ז הסינקלינה לכיוו� שולי הסינקלינה בצפו� מערבבעיקר מאלוני אבא הסמוכה למרכ, בנקבוביות

צפונה ).'ב3.2איור (מפותח אלו� מצוי של בשמורת אלוני אבא עד סמו� לבסמת טבעו� קיי� חורש � שינויי צומח

שינוי . לשיחיה או לשטח עשבוני, ובהמש�,תצורת הצומח משתנה ליער פתוח של אלו� התבור, וצפו� מערבה מש�

עליה בצפיפות ב,שמתבטאת כאמור(את מגמת הירידה בחת� הסטרטיגרפי שחלה בשולי הסינקלינה זה תוא� ה�

שחלה בעיקר בתו� תצורת תמרת לכיוו� בנקבוביות העלייה בצפיפות והירידה וה� את מגמת , )ירידה בנקבוביותו

שיחני או השטח ה, נראה על פי זאת שחורש האלו� המצוי מותא� למצב של נקבוביות גבוהה. קצה הסינקלינה

ביניי� בי� שני מצבפתוח של אלו� התבור נמצא בהיער הו, נמצא בסביבה של נקבוביות נמוכה,) עצי�ללא(עשבוני ה

.בתי הגידול הקיצוניי�

גבעות אלוני� מזרח בקערסמו� לגבול המזרחי של ה 3.1.2.2

בתצורת תמרתהסלעאזור האיצבוע בי� מופעי : אלו� הגליל. א

והיא )'ב2000(הר ו, )2000, 1998(' אצל הר וחובנהישוב זה נדו ה שלגבעיער אלו� התבור למבנה הגאולוגי בהתאמת

בשכבה ו בנאריהמכוסה ,בקשיות בינוניתהסלע בגבעת אלו� הגליל הוא בעיקר קרטו� . נבחנה שוב במחקר הנוכחי

בגבעה זו ממוקמת אחת . ' מ1.5 �ומק של כ וכולל כיסי קרקע עד ע,דקה של קרקע רנדזינה חומה או חומה אדומה

. )3.2.4(סלע במיקו� זה יידונו בהמש� �והרכב הסלע ומבנה מערכת הקרקעשלנו מתחנות המדידה העיקריות

קטעי� של נמצאי� בהו, )'ב.1.2.1.2 (הגבעה נמצאת באזור האיצבוע של מופעי הקרטו� ואב� הגיר של תצורת תמרת

כתוצאה זאת. מתחת לשכבת הקרטו� בגבעה וחלקה נמצא במגע אופקי ע� הקרטו�שחלקה ממוק� ,שכבת אב� גיר

נער� מיפוי של קטעי ). 'א3.1.4.1ראה ג� לעיל (בעיקר של תזוזה אופקית או כתוצאה של גלישות , מקווי שבר

.)3.3איור ( התבורעצי אלו� הנ� שרוב� ,ע� שכבת היטלי נו� העצי�הקרטו� ואב� הגיר

שכבת אב� גיר דקה או שרידית על גבי של יער דליל יותר נמצא במקומות .תח נמצא על גבי סלע הקרטו�היער המפו

קרחות �בחלק מאות. עצי� בוגרי� על גבי אב� הגירשאי�וכמעט , בקירוב' מ1.0�0.5קרטו� הנמצא החל מעומק של

חלק� , '80 � ככל הנראה בשנות הססובטו והתב חלק� נ. ישנה התפתחות של עצי� צעירי�,יער על גבי אב� הגיר

.2003�2001 בשלושת השני� הגשומות של בעיקר בטו והתבססווזריעי� נוספי� נ, 1992 בחור� הגשו� של שנת בטונ

צפיפות ונ קבו ביות הסלע בתצו רות הגאולוג יות וה שתנות הצפ יפות ממר כז

הסינקלינה לש וליה

וצפון מער ב גבעות אלו נים מר כז. גצפיפו ת סלע ונ קבוב יות . שפרעם

על פי נתוני קידוחים של . בתצורת תמרתDiamant et al. (1980) . פ "הנתון מאלון הגליל ע

arc infoאינטרפולציות בתוכנת ). 1998(' הר וחוב– arc view של האוניברסיטה ג"הממ במרכז מיקומי הקידוחים . י ניר הר ועדי בן נון"העברית ע

) באחוזים(קווים שווי נקבוביות , מסומנים בנקודותורצועות שוות צפיפות בצבע על פי , בקו שחור

מהימנות האינטרפולציות גבוהה יחסית . המקראשבו קיימים , בעיקר במערב ובצפון מערב השטח

מסומןתיחום צילום האוויר . מספר קידוחים.במסגרת אפורה

חורש א לון מצוי

התבור . יער פ תוח א

שיחיית א לת המסטיק

738

740

220218216214212 222

734

736

ברשת ישראל החדשהקואורדינטות

ות זיל

ל נגבו

ת ו טי ו

לסל פ

גבו

נקבו ביות נ ימית

חדירות עליה בטור הס טרט יגר פי

רה גזי

זק וחו

צה לחי

זק חו

י ת וש

ת גיפו

צפ

במראשה חלש

במי וח ד

' בתצתמרת

אנכ ית ו לנקב ו ב י ו ת ו הפ לס ט י ו ת הלח יצ ה לגב ו ל ו ת יחס הפ ו ך מ יש "לשב

עדולםאנאיז וט ר ופ י ו ת

תמרתשיא ים ושפ ל ים

משני ים במרב י ת המדד ים

מראשהאיז ו טר ופ י ו ת

ו ל לא השפע ת

מ"שב

= 'תצ; בלתי מסיסהשארית=מ"שב: קיצורים.ראה במילון המונחים: מונחים; תצורה

:3.2איור

חילף בצפון מערב - טבעוןבסמת- אלונ י אבא אזור. ב).1995(פ אופק " אוויר עצילום. שפרעם-אלונ יםגבעות

.נחל ציפורי וצפון מערבה לכיוון חילף-טבאשלכיוון חילף ַמֲעבר ליער פתוח של אלון התבור והתמעטות עד העלמות העצים צפונה , טבעוןובסמתניכרים חורש אלון מצוי בשמורת אלוני אבא בין אלוני אבא

ואפ יו נים בולט ים של הסטרטיגרפי מקבילות בין פרמטרים עם העלייה בט ור מגמות. אDiamantעיבוד נתוני). אאוקן(תצורות חבורת עבדת et al. ) 1980(

:מקרא

נטופהמצומת המוביל לבי ת

מיק ו מי עצים ו תת הקרקע בבית השורשים, גאו לו גיתמפה , אלון הג לי ל : 3.3איור

אל ו ן הגל יל

של מופעי תצורת ת מרת והיטלים ש ל עצי אל ון התבור גאולוגיתמפה . אהבתים נבנו בתוך היער ו החפירות ) 1998(' ע ל פי הר וחוב. בגבעת אלון הג ליל

תחנות המדידה . העצים הועבר ו מצי ל ום או ו י ר שקדם לבניה. להקמתם שימשו כמקור מי דע למ י פוי ש ל המחקר הנוכחי1המשיכה ברצף מדידה כתחנת אג" 1רנדזינה"תחנת . הן התחנות של אותו מחקר

עצי אלון התבור ורצף ש ל אזור בית השורשים . ב

אל ו ן הגל יל

אדומה - חומהרוסהקר ק ע טרה ואבני גיר פזורות' מ1בעומק עד

מעל ת שתית אבן גיר

----קרטון - גבול אבן גיר

כיסי קרק ע סלע קר טון

שנ י בתי ג י ד ול באלו ן הגליל ו מ עבר

: חד בינ יהםיער פת וח ) 1(

מפ ותח של אל ו ן התבור על קרטו ן

המכוסה נארי וכ י ס י . קרקע באלו ן הגל יל

קרחת יער ל לא ) 2(עצים נמצאת על

רוס הקרקע טרה על תשתית אבן גי ר

מרכז הכיס אינו בהכרח מתחת ל עץ . כיסי קרק ע סמוך ל ע צי האלון

: ב ה דפ ס ה מ"קנ בק יר ו ב 1:5,500

35

יו ותכונותתפוצת הצומח, נארי על חוואר נאוגני, אב� גיר, קרטו�� נארי: גבעת חציר– זרזיר גבעת. ב

יער מפותח )כפר גריפאת (בחלק המערבי של גבעת זרזיר). 'ב2000(והר ) 2000, 1998 ('אזור זה נדו� אצל הר וחובג�

נספח (והוא מסתיי� ע� המעבר לאב� גיר , כיסי קרקעפתוח של אלו� התבור על גבי קרטו� המכוסה נארי ומכיל

יער פתוח של כ� ג� נמצא ,על גבי החוואר של תצורת בירה מתקופת הנאוג� המכוסה נארי פרי� בגבעת חציר. )'ד3

זאת על רקע של רטיבות . כניסה מוקדמת לשלכתו צימוח איטי, ו הינ� בעלי נו� קט� העצי� ב,אול�, אלו� התבור

� . התפתחות של מתח מי� גבוה בעלי� ומוליכות פיוניות ונו� נמוכה, כמות מי� זמיני� נמוכה, נמוכה בקי

יער אלו� התבור ולחורש אלו� מצוי מפותח מעבר משטח של בתה ועשבוניי� ל: גבעת בר–תמרת . ג

I .� חת� של שינוי רצי

מופע .)'ג3.4איור ( דרו� מזרחה לגבעת זרזיר, גבעת בר נמצאת בשוליי� המזרחיי� של הסינקלינה � המקו�תיאור

. � וללא עצי אלו ומעט בני שיח בכל המפני�ע� צומח עשבוני , ממשי� לגבעה זושהוזכר בסעי� הקוד�אב� הגיר

איור ( בתחתית המפנה הדרומי של הגבעה מופיע יער פתוח של אלו� התבור ע� שכבת שיחי� של אלת המסטיק

היער הפתוח . שנמצא בקרבת הכפר מזאריב,"המרובע" בני המקו� י"ע המכונה בשטח מתו� יער זה ממשי�.)'א3.4

ל היישוב תמרת מכוסה בחורש המורכב השלוחה העולה א, דרו�כלפי . הגבעה העולה מזרחהשל ממשי� ג� במדרו�

איור ראה ג� ()1999,דאתאעי. נ (מפסיפס של הרכבי צומח הנשלטי� על ידי עצי אלו� מצוי ושיחי אלת המסטיק

.והשפעת המפנה מתבטאת בכ� שבמפנה הצפוני החורש צפו� יותר, זה קיי� בכל המפני�חורש ).3.11

נמצא" מרובע"כולל את השלוחה הגובלת בהוני של היישוב תמרת החלק הצפ� מבנה גאולוגי והתאמת הצומח

ממערכת שברי הרוחב של הגליל חלקהמהווי� , חו� בי� שני קווי שברָתשגוש מונמ� מתבטא בש, )*�ֶ#ָרְג(בקע ב

מקביל בקירוב לקווי ההעתק ווציר, לתו� הבקע�סינקלינה העיקרית ממשי של האפיק. )'א1.2.1.2(התחתו�

, והמפה הטופוגרפית )1962( על פי המפה הסטרוקטורלית של גרינברגיגאולוגחת� ).'ג3.4איור ;1962, רגגרינב(

במדרו� הדרומי של גבעת בר ).'ד3.4איור ;1999, עיאדאת. נ(הרכבו במסביר את השינוי המשמעותי במבנה הצומח ו

אב� הגיר של תצורת תמרת במדרו� זה הוא לכ� מופע .השכבות מתונות ונטיית� מקבילה בקירוב לשיפוע המדרו�

קו השבר מנמי� את טור . עלייה בחת� הסטרטיגרפינהויש ,ה גדלהיהנטי" מרובע"מאזור ה. בעל השתרעות נרחבת

השכבות ניצבות בקירוב, מדרו� העולה לתמרתב. שכבות גבוהות יותרבחת� כ� שעל פני השטח מתבטאות ,השכבות

. במעלה המדרו� שכבות גבוהות בטור של תצורת מראשהמתקבלות , כ�. מהירה בחת� וישנה עלייהלשיפוע המדרו�

בטור שכבות ' מ170 �מתקבלת עליה של כ) 1: (קצרהטווח במספר גורמי� מסבירי� את השינוי המשמעותי בצומח

תצורת ו ,� לשוליי� המזרחיי� של הסינקלינהסמוהוא יקו� המ) 2 (;' מ800 �הסלע על פני מרחק אופקי של כ

)3 (;)1998, הר ( שעליו אי� כמעט התפתחות של צומח מעוצה,אב� גירמופע של ב בעיקרהתמרת כא� מתבטאת

, הר( שעליו מתפתח יער אלו� התבור ,בחלק העליו� של תצורת תמרת קיי� בדר� כלל המופע הקרטוני של התצורה

כפי ) 5 (;ובמרביתו נחשפת תצורה זו ,דרו�המעבר מתצורת תמרת לתצורת מראשה נמצא בתחתית המ )4 (;)1998

ישנה ככל הנראה מגמה בתו� תצורת מראשה של עליית הנקבוביות ,)3.2 ,1.2איורי� , 'ב3.1.4.1(שראינו לעיל

שורשי של חדירהנראתה ) 6 (; ע� העלייה בחת� כתוצאה מהתעמקות הי� בעת השקעת הסלעי�וירידה בקשיות

חורש האלו� התאמת ). 1999, דאתאעי. ד ( זהקרטו� של תצורת מראשה במדרו�האלו� המצוי ישירות לסדקי ה

חורש האלו� המצוי נוטה להיות צפו� יותר , במפנה הצפוני) 7(�ו; המצוי לקשיות הסלע ולנקבוביותו תידו� בהמש�

.אול� החורש ממשי� ג� במפנה הדרומי של אותה שלוחה, חד יותרהינו לחורש צפו� כא� ולכ� המעבר

II .על אותה שלוחה שנדונה לעיל נראית � רצועה של יער אלו� התבור בי� שיחיית אלת המסטיק וחורש אלו� מצוי

איור (המסטיק והיא מוקפת במגע חד בשיחיה צפופה של אלת , רצועת יער פתוח של אלו� התבור ללא מלווי�

בחורש אלו� ,באופ� יוצא דופ�, ציר השלוחהעלהנמצא במפנה הצפוני גובל קטע זה של יער אלו� התבור .)'ב',א3.4

מצאו שקטע מואר� זה של יער אלו� התבור נמצא על ) 1999(עיאדאת . ונ) 1999(עיאדאת . ד. מצוי במפנה הדרומי

שיחי אלת המסטיק גדלי� ישירות על סלע . גבי קונגלומרט מתקופת הנאוג� המכוסה נארי פרי� וכיסי קרקע

אשר נראה שקונגלומרט זה מילא ערו� קדו� שהתנקז לערו� ראשי יותר . קונגלומרטרצועת ההקרטו� שמקי� את

מבט ממעלה המד ר ון צפו נה. העצ י א לון הת ב ור ב מרכז נמצאים בשל כ ת ו ב ול ט ים ב צ בעם ה ב ה י ר

התבור. יער פתוח א

מצוי. חורש א

עשבוניים בלבד

עדר צאן

שיחיית אלת המסטיק

) 2006, דביר(מפה טו פוגרפית . געם התווית קווי ההעת ק וציר

) הקער( ש לוחת הסינק לי נה, ג ר בן ( ג וש י רו ד .הנמשכת מזרחה

. נמצא בי ן ש ני קווי ה ה ע תק ) בק ע ה ט ופו ס ט רוק ט ור לי כ יו ון החת ך

מסומן בחץ רח ב

צילום אוויר עם .א .מיפוי הרכבי צומח

פ אופק "ציל ום ע מיפוי ). 'א1992(

. נפ"צומח ע )1999 ( עיא דאת

צילום אוויר . ב1945בינואר

PS(1945)פ "ע

:צי לומ י א וו י ר תוא מים

:3.4איור שינויי : מ דרון תמרת

צומ ח על רקע מעבר גאולוג י ותבין שכבות

מבט מתמרת סמוך ל ר אש המדר ו ן צפונה. ומהחורש ד ר ך היע ר הפתוח ועד לש טח החשוף מצומח מעוצה

קרטון לבן של תצורת מראשה ומעט מאד קרקע: חתך הסלע בחורש האלון המצוי

תעלת חתך קר ק ע . חהתבור ע ל . ברצועת א

הנאוגניהקונגלומרט ואלת המסטיק היושבת

ישירות ע ל הקרטון

התבור על . אקונגלומרט

נ אוג ני

א לת % 92המסטיק

א לת % 75המסטיק

א לת % 95המסטיק

60 %. א

מצוי

40 %

א לת המסטיק

40 %. א

מצוי

60 %

א לת המסטיק

85 %

אל ת המסטיק

א לת % 92המסטיק פזורה

. יער פזור של אהתבור

עשבוניים בלבד

מזאריבכפר

"המרובע"

תמרת

צ

מצוי בתחנת . חורש אהמדידה

מורד גבעת בר

230

220

210

200

190

180

170

160

150

140

130

120

110

100

90

80 800 700 600 500 400 300 200 100 0

26

78

1

910

11

1213

14

1516

צי ר אפיק הסינקל ינה

קו העתק

תצורת תמרת

תצורת מר אשה

כי אנ

ה ובג

)'מ(

)'מ (אפק ימרח ק

ב ה גזמה סטרוקטורלי-טופוחתך . דעל ק ו ה ח תך המסו מן במ פה 1:10אנ כ ית

)1999 (עיאד את. פ נ "ע. שמש מ אל

שלוחת הסינקלינה בתו ך הגוש הי רו ד

חלוקה לשכבות

של בעוב י ש רי ר ותי 10

' מ

גוש מונחת' מ40 -בכ

1

2

סלע -חתך קרק ע . זביער הפזור של א ל ון

". מרובע"התבור בכיס קר ק ע ו פסים ש ל

שרידי שכבת סלע

צי ר אפיק הסינקל ינה

תך הח

וו ן כי

222172

תמרתצ

גוש ירוד בין זוג העתקיםובתוכו אפיק של הסינקלינה

. א

ת אלר ובוהת

טיקמסה

ה ת בו ר . א

מצוי . א

עשב ו נים

36

� ובסביבתו בערו� זה ג� . המפריד בי� שלוחת תמרת וגבעת מזאריב, המרכזי של היו�יהואדעבר בקירוב בערו

נספח ראה , ס� לעיו� נו';ב1.2.1.2(כחלק מהמשקעי� הנאוגניי� של אזור זה , נראה קונגלומרט של תצורת בית ניר

.)'ב1

III .איור (זה על פני כל תצורות הצומח באזור פחות או יותררעייה מתקיימת באופ� אחיד � השפעת אד� ורעיה

לא הצומחהרכב ). 1999, עיאדאת. ש( �1945בצילומי אוויר מ מרבית עצי אלו� התבור הקיימי� כיו� נראי� ).'ה3.4

קוטר 1945מאז . ללא כריתהאול�, � ניכר גיזועברו בעבר והעצי�,נות השני� האחרו70�60 �השתנה משמעותית ב

מספר העיבוד החקלאי נפסק לפניבגבעת בר ובמדרונותיה . ' מ12�8 �עד ל' מ4�2 �עצי אלו� התבור גדל מהנו� של

ר קו� כפר מזאריב של היו� הוק� לאח. עצי� ושיחי� בגבעה זושל ולמרות זאת אי� כל התחדשות ,עשרות שני�

שהמבנה , נראה א� כ�). ונשאר קיי� אזשהיה ,בסביבת החורש(אנשיו גרו בגבעת תמרת ' 40 � ובשנות ה,המדינה

והשפעת האד� עשויה הייתה להתבטא בגיזו� ובדיכוי , הגאולוגי הוא הגור� המכריע המכתיב את הרכב הצומח

. חזר והתפתח על פי תכונות הסלע והקרקעהצומח, רגע שהוסר הלח�מ. א� לא בשינוי הרכבו,מסוי� של הצומח

רמת מנשה3.1.2.3

כלל השטח של רמת מנשה. א

חלוקה לתצורות ה. )1.2.1.2(המבנה והתצורות הגאולוגיות באזור תוארו לעיל � מבנה ו שכבותתצורות � גאולוגיה

כ� שבגבעות , ז הסינקלינה בשטח נראות שכבות סלע נטויות לכיוו� מרכ. למטרות המחקר הנוכחי מדיכוללנית נההי

תי המתבטא בשינוי של ניכר שינוי הדרג, כתוצאה מכ�.השכבות בה� גבוהות יותר בחת�, היהנמצאות במורד הנטי

.נדרש לכ� כלי שיאפשר לקבל מיפוי מפורט יותר. )להל�' סעי� ב (צומחהרכב הבשינוי תכונות הסלע המתבטא

לאחר הפחתה של גובה קווי Matlabבתוכנת התקבלה )3.5איור (זו מפה � שכבות בטור הסטרטיגרפיגובהמפת

מקווי הגובה של המפה ) 3.6איור ; (Fleischer & Gapsu, 2003 *הסטרוקטורה של המפה הסטרוקטורלית

, )גג חבורת יהודה( קווי הגובה הסטרוקטורליי� מבטאי� גובה מעל פני הי� של שכבת ייחוס .הטופוגרפית

הפחתה של ערכי� אלה מהגובה הטופוגרפי מאפשרת . תת הקרקענמצאת בעומק מנשה היאתחומי ברמת 0בש

בחלק הנמו� . בכל נקודהחשופות הסלע הותשל שכב ,מעל לשכבת הייחוס * בטור הסטרטיגרפיהגובהלקבל את

שכבות בדר� כלל מתקבלותוג� בראשי גבעות , )שכבות צעירות( שכבות גבוהות יותר בחת� מתקבלותבסינקלינה

דיוק המפה כפו� לדיוק . ' מ20 אחיד שלשרירותי עובי ב ציג את מפת גובה השכבותמ 3.5איור . גבוהות יחסית

על פי המפה . ' מ500X500תה ברשת של י שהי גובה השכבותת מפשל ולצפיפות הדיגו� המפה הסטרוקטורלית

הרוחבי הרו�את , ו� אל פח� בדרו� מזרחאת מבנה רכס א, אפשר לראות את מבנה הכרמל בצפו� מערב, באיור זה

את החלק הנמו� בסינקלינה ע� השכבות הצעירות שבו והמעבר החד , והמקו� שבו נחשפות השכבות העתיקות

. בצפו� מערב ולבקעת בנימינה בדרו� מערבממנו למבנה הכרמל המוגבה ואת נחיתת השכבות לכיוו� עמק יזרעאל

להשוות באופ� ישיר שינויי תאפשרמתמקדות במיקומי� ובקווי חת� מסוימי� ה, המבנה הכלליה זו שלנוס� להבנ

.צומח ושינויי מסלע

מוקדי בצורה סכמטית אתגמצי 3.6איור ).1.2.2.1( לעיל ו הצומח ברמת מנשה תוארטיפוסי. תפוצת הצומח

המפה הגאולוגית והמפה המוצבת על גבי , תצוגה זו .ותצפיות עצמיות על בסיס המידע הקיי�המיני� העיקריי�

.רמת מנשהקנה המידה הכולל של הסטרוקטורלית תשמש בסיס לניתוח הקשר שבי� צומח ומסלע ב

רו�בעיקר על גבי ה, במרכז הרמה: אפשר להכליל את צומח רמת מנשה באופ� הבא מגמות על שני צירי� ניצבי�

לאור� שני צירי� ניצבי� נראות מגמות של . טשומר פשושולט בה� ,בעיקר עשבוניי� רב שנתיי�קיימי� ,הרוחבי

', א3.6 י�איור (של הקצה השני" תמונת ראי"כשכל קצה הוא מעי� , שינויי צומח לאור� הציר מהמרכז לקצוות

:)'ד,ב',א3.7

5 4565 86 06 26 46 6

687 0

7 2

7 4

7 4

7 6

7 6

7 6

7 6

7 8

7 8

7 8

7 8

78

7 8

8 0

8 0

8 0

8 0

8 0

80

8 2

82

8 2

8 2

82

82

8 4

8 4

8 4

8 4

8 4

8 4

8 6

8 6

8 6

86

8 6

88

8 8

8 8

8 8

8 8

9 0

9 0

90

90

9 0

9 0

9 2

9 2

92

9 2

9 2

9 2

9 2

92

9 4

9 4

9 4

94

9 4

9 4

9 4

9 4

9 4

9 6

9 6

9 6

9 69 6

9 6

9 6

9 6

9 6

9 6

9 8

9 8

9 8

9 8

9 8

9 8

9 8

98

9 8

9 8

9 8

1 0 0

1 0 0

1 00

1 0 0

1 0 0

1 0 0

1 0 0

1 0 0

1 0 2

1 0 2

1 0 2

1 0 21 0 2

1 0 2

1 02

1 0 4

1 04

1 0 4

1 04

1 0 4

1 04

1 0 4

1 04

1 0 6

1 0 6

1 0 6

1 0 6

1 0 6

1 0 6

1 0 6

1 06

1 0 8

1 0 8

1 08

1 0 8

1 0 8

1 0 8

1 0 8

1 08

1 1 0

1 1 0

1 10

1 1 0

1 1 0

1 1 0

1 1 0

1 10

1 1 2

1 1 2

1 12

1 1 2

1 1 2

1 1 2

1 1 2

1 12

1 1 4

1 1 4

1 1 4

1 1 4

1 1 4

1 1 4

1 14

1 1 6

1 1 6

1 16

1 16

1 1 6

1 1 6

1 1 6

1 16

1 1 8

1 1 8

1 1 8

1 1 8

118

1 1 8

1 1 8

1 18

1 18

1 2 0

1 2 0

1 2 0

1 2 0

120

1 2 0

1 2 0

1 20

1 2 2

1 2 2

1 2 2

1 2 2

1 2 2

1 22

1 22

1 2 4

1 2 4

1 2 4

1 2 4

1 2 4

1 2 4

1 2 4

1 24

1 24

1 2 6

1 2 6

1 26

1 2 6

126

1 2 6

1 2 6

1 26

1 26

1 2 8

1 2 8

1 2 8

1 2 8

1 2 8

1 2 8

1 2 8

1 28

1 28

1 3 0

1 3 01 3 0

1 3 0

1 30

1 3 0

1 3 0

1 3 0

1 3 0

1 30

1 3 2

1 3 2

1 3 2

1 3 2

1 3 2

1 3 2

1 3 2

1 3 2

1 3 2

1 32

1 3 4

1 3 4

1 3 4

1 3 4

1 3 4

1 3 4

134

1 3 4

1 3 4

1 34

1 3 4

1 3 4

1 3 4

1 34

1 34

1 3 6

1 3 6

1 3 6

1 3 6

1 3 6

136

1 36

1 3 8

1 3 8

1 3 8

1 3 8

1 3 8

1 38

1 3 8

1 36

1 3 6

1 3 6

1 3 61 3 6

1 3 6

1 3 61 3 6

1 4 0

1 4 0

1 4 0

1 40

140

1 4 0

1 40

1 4 2

1 4 2

1 42

1 42

1 4 2

1 4 2

1 42

1 38

1 3 8

1 3 8

1 38

1 3 81 3 8

1 4 4

1 4 4

144

1 4 4

1 44

1 4 4

1 4 0

1 4 0

1 4 0

1 4 0

1 40

1 4 0

1 4 6

1 4 6

1 4 6

1 4 6

1 4 6

1 46

1 42

1 4 2

1 4 2 1 4 2

1 4 2 14 2

144

1 4 4

1 4 4

1 4 4

1 4 4

1 4 8

1 4 8

1 4 8

1 48

1 4 8

1 48

1 4 6

1 4 6

1 4 6

1 4 6

1 4 8

148

1 48

1 4 81 5 0

1 5 0

1 5 0

1 5 0

152

1 5 2

1 52

1 5 0

15 0

1 5 0

1 50

1 5 0

1 50

154

1 5 4

1 5 4

1 5 6

156

1 56

158

158

1 5 8

1 6 0

1 6 0

1 6 0

1 62

1 6 2

1 6 2

1 6 4

1 6 4

1 64

166

1 6 6

166

1 6 8

1 6 8

1 68

1 70

1 7 0

1 7 0

172

1 7 2

1 72

1 5 2

1 52

1 5 2

1 5 2

1 5 2

1 5 2

174

1 7 4

1 7 4

17 6

1 7 6

1 76

1 7 8

1 7 8

1 7 8

180

1 8 0

1 80

1 8 2

1 8 2

1 8 2

1 8 4

1 8 4

1 8 4

1 54

1 54

1 5 4

1 5 4

1 54

1 5 4

186

1 8 6

1 8 6

188

1 88

190

1 90

1 9 2

192

1 9 2

1 9 4

194

1 9 4

1 56

1 5 6

156

1 5 6

1 56

1 5 6

1 9 61 9 6

1 9 6

1 9 6

1 98

1 9 8

1 98

2 0 02 0 0

2 0 0

2 02

2 0 2

2 0 2

1 3 21 3 2

1 3 2

132

2 04

2 0 4

2 0 4

1 3 0

1 3 0

1 3 0

206

2 0 6

2 0 6

1 5 8

1 5 8

1 5 8

1 58

1 5 8

2 0 8

2 0 8

2 0 8

1 60

1 6 0

1 6 0

1 60

1 6 2

128

1 2 8

128

2 1 0

2 1 0

2 1 0

7 6

7 6

7 6

164

1 6 2

1 6 2

2 12

2 1 2

2 1 2

1 6 6

74

7 4

1 6 8

7 2

7 2

1 70

1 6 4

1 6 4

1 72

9 0

9 0

7 0

7 0

1 7 41 7 6

1 3 8

1 3 8

1 2 6 1 2 6

2 14

2 1 4

8 6

1 7 8

1 6 6

1 66

1 4 6

1 80 6 8

8 8

8 8

9 6

8 6

8 68 4

214

1 8 2

1 4 8

8 8

8 2

90

1 0 2

9 4

1 5 0

7 4 216

8 0

100

1 8 4

2 1 6

2 0 2

1 5 8

1 5 2

7 4

7 8

1 54

9 2

2 1 8

1 50

204

1 5 6

9 2

7 6

1 58

98

2 1 6

7 2

6 8

1 8 6

8 6

1 6 0

6 6

2 1 8

1 2 6

2 2 0

1 0 2

1 4 4

1 4 0

8 4

1 24

1 62

7 49 0

1 7 8

2 0 0

9 42 1 8

9 2

1 5 2

2 2 2

1 2 0

9 0

1 5 2

1 3 8

1 6 6

1 0 4

1 4 2

1 4 0

6 4

7 2

6 6

1 4 0

9 4

7 0

92

1 2 2

7 2

106Longitudinal lines, Israel grid [Km]

cross

lines

[Km]

54.2

98.2

96.5

94

92.5

84.5

83.4

84

89

91

91.5

90

94.2

90

95.1

121.4

151.1

165.3

192.5

184.9

187

52

57

76

84.8

86.3

83

88.5

85.8

92.8

103.2

95.2

102

100.8

107.2

132.7

152.6

161.5

164

182.2

176.7

178.6

64

72.5

78

76

83.4

82.5

89

124.2

98

112

113

121

145

144

160.2

158.9

154.7

160.8

170.7

169.1

169.5

89 .8

75 .5

72 .5

68 .8

75 .8

88

92 .3

119

112.5

123.9

159.5

163.6

159.6

162.2

157.5

153.7

153.1

152.9

162.6

161.3

161

96

1 01.2

101

1 06.8

98

1 03.5

1 04.5

1 22.5

1 36.5

145

162

166

1 66.4

1 63.5

1 57.1

1 48.7

1 49.2

1 49.2

157

1 52.5

1 46.4

92.5

94

95

90.2

87

95.5

103

132

138.5

150.5

167

167.5

163.6

154.8

151.4

146.7

148.6

149

153.5

144.6

139

91.5

91.7

88.5

83.8

87.8

94

117.5

130.5

144.5

152

167

160.5

157

155.8

156

148

142.5

144.8

149.7

141.1

133.1

95

101

91

91

91.6

100.7

124

133.5

144

151.5

154

157

151.7

156.7

153.6

147

139.6

142.1

145.3

138

128.2

98.5

96.5

98.9

97

96.5

109.3

128

137

149

152.5

153.5

150

147

148.3

151.2

145.9

138.1

136.5

137.2

129.7

119.3

106

106

99

100

98

110.8

132

142.3

147.5

149.2

144.8

146

141.3

144

148.3

144.6

137.5

131.8

131.5

121.2

107.9

85.5

97

91

101

110.6

130

133.7

142

141

134

135.7

135

138.5

142.5

144.4

142.5

138

131

126.2

112.9

103.9

85

102.5

87 .5

107

122.8

132

131.5

137

139.1

131

134.5

132

133.2

132.8

136

137.2

134.8

129.8

126

108.8

106.8

99.5

1 03.5

112

1 14.2

1 32.5

1 29.2

1 30.5

1 35.4

134

1 31.5

1 31.3

1 24.5

1 26.5

1 31.9

1 37.8

1 34.4

1 34.6

1 27.4

127

1 01.2

84

103

110.8

112.8

120.5

129

135.5

137.5

145.5

140

131.2

128.3

128.1

127

128.5

135

134.1

132

129.5

125.5

99.5

72.5

80.2

95.5

116.5

122.5

129

132

137

144

138.8

133.5

125.5

126

127.5

133.1

133.5

132

131

133.5

124

95

74

211

219.2

226

123

133

138

144

142

139.5

131.5

127

124

123

138

132

137

139

130

118

82

69

203.3

212.5

215.6

221.5

129

143

153.7

150.1

137

134

130

129.2

127

140.5

139

136.4

135

124

73

71.5

77

202.3

204.2

210.8

213.5

220.8

218.3

145

142.5

137

142

137.8

141.3

142.7

136.1

140.6

136.5

132

87

80.8

76.1

80

206.2

198

206.4

211.9

212.9

213.5

205.5

196.1

143.2

139

147

152.2

140

131

138

123

100

71.5

62

74.4

85.8

205.2

202.8

202.9

207.3

203.1

205.1

204.5

187

188.8

139.8

149.5

152.5

142

118.2

123

93 .1

77 .2

66

68

76

86

2 01.3

1 99.7

2 00.5

2 03.4

198

1 93.7

1 83.9

1 79.2

1 76.3

181

1 51.2

1 42.1

138

1 01.2

75.4

99

64.6

68.2

79

82.5

82

195.8

196

196.9

200.1

194.5

184

178

175.8

171.5

173.8

168.8

134.9

132

96.9

69

87

73.2

78.1

93.5

84

79.5

185.8

190.4

190.9

196.6

194

176.8

172

167.2

162.5

132.5

129.3

172.5

167

114.2

99.9

91

97.3

86

85

91.5

83.3

146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168

212

214

216

218

220

222

224

226

228

230 60

80

100

120

140

160

180

200

220

גובה שכב ות הסלע בחתך הסטרט יגר פ יברמת מנשה

, כלומר(עשרות מטרים במפה הם של שתי המרו וחים . יהודהמתחת לגג חבורת ' מ 1000ייחו ס הנמצאת מטרים מעל שכבת הגובה הוא בעשרות )' מ20: הדברים הבאיםמתבטאים , יותרככל שהמספר גבוה בראשי , למשל(יחסי של השטח אם כתוצאה מגובה הטופוגרפי גבוה יותר הייחוס לגובה ההפרש בין שכבת ) 1( .עקב העתקהאו כתוצאה מהנמכה נמוך בס ינקל ינה מיקום בגללמונמכת טקטונית כלומר , נמוכה י ותר הייחוס מכך ששכבתואם כתוצאה , )גבעות התצורה , גבוה יותר הסטרטיגרפיבחתך כאשר הגובה) 2( יותר בחתךיותר וממוקמת גבוה והשכבה בתוכה צעירה צעירה יותר הגאול וגית

:3.5איור

ג וף המפה נערך ע ל פ י Matlabבתו כנת

בסיס נת ונ ים שנ וצר על יד י ד י ג ום הג ובה

הטופ ו גרפ י והג ובה מרשת הסטר וקט ור ל י

. ' מ500X500של י " סטר וקט ו רה עפ

Fleischer & Gapsu )2002 .(

יקנעם

העמקמשמר

עין השופט

הזורע

רמת השופט

רמות מנשה

דליה

גלעד

גבעת נילי

מועוויה

אליקים עין העמק

מדרך עוז

מגידו

שלמהבת

שפיה

פורדיס

יעקב זכרון

בנימינה

עמיקם

רגבים

כפר ק רע

אביאל

גבעת עדהאלוני יצחק

גליקסון כפר

פינס כפר משמרות

פרדס חנה קיסריה . ת.א

אב רהיםעין

ערערה

ערה

חרישקציר

אום אל פחם

מי עמי

מוסמוס

מושרפהזלפה

עופר

מהרל כרם

סומק הר

קרן הכרמל

היוגב

:מקרא ד רכיםכבישים ראשיים

' מ6.5 -דרכים רחבות מ

ג"בממה ו כנו ) יש וב ים( שכבו ת ד רכ ים ובת ים . ל "קק, פרמ יס ל וב.י א"ע

Powerציר וף השכב ות נ עשה בת וכנת Point

כפר ב רוך

כפר יהושע

) אום אל פחם(ה ר אמיר גליקסון�.�כ ערה

�חנ תותל

� � ל � ח �נ

ם � י � נ � י� נ � ת

�חנ �ל רחג �חנ

� � ל

ט � פ� ו � ש

� ה

�חנ � לם � ע � נ

� ק � י

�חנ � ל� ן � ו � ר � י

� ע

ה ר ה כ ר מ ליקנעם

עמק יזרעאל

זכרוןיעקב מגידו

סטרוקטורלית-גאולוגיתמפה� )סכמטית�(גאובוטנית �של�רמת�מנשה :מקרא:�)אאוקן(חבורת�עבדת�

�����������������������������תצורת�בית�גוברין������������������������������תצורת�מראשה�)סנין(�����������������������������תצורת��תמרת������������������������������תצורת��עדולם

טקיה�תצורת�:חבורת�הר�הצופיםרב�'ע���������������������������������תצורת�

���������������������������������תצורת�משש�נאוגנית������������������בזלת�

אליקים

משמר�העמק

רמת�השופט�

עין�השופט�

גלעד�

דליה�

גבעת�נילי�

רגבים�

אביאל�

גבעת�עדה

מועויה�

כפר�קרע

עין�העמק

בת�שלמה

שפיה�

אלוני�יצחק

מוסמוס�

אום�אל�פחם

קידה�

הזורע

י�"אאשחר

א�ל�ו�ן���ה�ת�ב�ו�רלבנה�

� � ה ר יס

I I

� ם י ר ח ש א� ת ל א ו� ק י ט ס מ ה

�

דה� י ק

� � ה ר סיI I

� ה ד יק

י � � ו �� צ � �

מ � � �� ן � � ו

� � ל �� א

� ת יז � ר

ב ו

� � ה רי ס

I

� ם י � י נ ו בש ע ו � ר מ

ו ש

� ה � ד יק � � י מ

ת כ ו�� ם י י

נ ו ב שע

בנימינה

)�1996('�סנה��וחוב�;�)Arad)�1965פ�"�עגאולו�גיה:�מקורו�ת ,�)Fleischer & Gapsou)�2003פ��"�עסטרוקטורה ;�)1995,�מרכוס�(סבח.�ע;�פ�מיפוי�עצמי"�עצומח ).�2005('�להב�וחוב�

הקווים השחורים ברקע הם קווים :3.6איור ככל . של גג חבורת יהודהסטרוקטורליים

כך פני השטח , שהגובה השלילי נמוך יותרגבוהים יותר בחתך

� ה נ בל

� ה ד� קי� מי� ת

כ � ו � ם יני ו ב ש

ע

� ה רי ס

� � ה ר י Iס

י�"�או�אאלה�אטלנטיתהמסטיקאלת�

ספלולנחל�ם י נ י נ ת

� ל ח נ

ת י מ ל ח � ל ח נעמיקם

נחל�דליה

רמותמנשהמדרךעוז

ה ש נ מ� ל ח נ

ז ר � ל חנ

� � הר י ס

Iאברהיםעין

מושרפה

� ה ל את י ט נ ל ט א

37

לקראת שולי הסינקלינה , דרו� מזרח–על הציר של צפו� מערב )1

, מח הואהצו, בגבול ע� הכרמל בצפו� וע� רכס או� אל פח� בדרו�

ע� כתמי� של קידה , רוב� חד שנתיי�, בעיקר עשבוניי�,כאמור

. שעירה

ישנה ממרכזו אל השוליי�, דרו� מערב–על הציר של צפו� מזרח )2

בתו� יערות מחטניי� באותה . י"עלייה הדרגתית של שיחי אשחר א

. מספר גדול של עצי אשחר רחב עלי�ג� נמצא , כתת יער, סביבה

,בהמש� קו המגמה, בצד המערבי. י הקצוות ישנו כיסוי רב יחסית של עצי לבנה רפואינל שבחלק הדרומי ש

עצי , ולבסו�, שיחי אלת המסטיק ,לבנה רפואי, אלה אטלנטית,)להל�( אלו� התבור עצימופיעי� בהדרגה

אלה מתבטאי� רק ריכוזי� מעטי� של אלת המסטיק עצי, בצד המזרחי.אלו� מצוישל וחורש אלו� מצוי

נתקל בקו השבר התוח� את רמת מנשה ומאחריו עמק מזרחה המש� המגמה.אטלנטית ועצי אלו� התבור

בגבעות ,המש� מגמת שינוי הצומח הוא ֵמֶעבר לעמק יזרעאל. ששכבות הסלע קבורות בו בעומק, יזרעאל

.שפרע��אלוני�

. עצי אלו� התבורשל עליה בכמות שלנראית מגמה על ציר זה מערבה � עצי אלו� התבור ויער אלו� התבור )3

על פי , בהמש� מערבה . כמעט ללא מלווי�פארקיער קטעי� גדולי� של , ובהמש�, בתחילה כעצי� בודדי�

באזור . אלה אטלנטית ולבנה רפואי, אלת המסטיק, מתרבי� בו המרכיבי� של אשחר, המגמה שהוצגה לעיל

מספר עצי אלו� , לכיוו� מזרח). 'סעי� ב, ראה להל�(אלו� התבור מתמעט , שבו מתפתח חורש אלו� מצוי

מפותחי� של אלו� התבור יערות ישנ� , שפרע��אלוני�גבעות אול� בהמש� המגמה לכיוו� ,התבור מועט

) .3.1.2.2', ב 3.1.2.1(קוד� אלו� מצוי כפי שתואר של בחלק מהמקומות לחורש בהדרגה העוברי�

על גבי תצורת ) א: (בשניי� או שלושה בתי גידול, של הקערת מנוגדות ג� כ� בפינוהמופיע � סירה קוצנית )4

בגבול ,בגבול הצפוני של הסינקלינה באזור יוקנע�: ובמידה פחותה על גבי תצורת טקיה הסמוכהרב 'ע

במקו� הגבוה , רו� הרוחביובמקו� בו נחשפות תצורות אלה על ה, הדרומי של הסינקלינה מעל נחל עירו�

באזור במזרח, מראשה�בחלק התחתו� של תצורת מראשה או סמו� למעבר עדול�) ב (;ורליתביותר סטרוקט

עד צפונה בגבול התצורות ומש� ,באזור עמיק�בכל המפני� נחל תניני� בגדות ובמערב, משמר העמק

.)ש� בעיקר במפני� צפוניי�( גבעות מעל נחל דליה ונחל מנשהל

.כמעט בכל בתי הגידול מהחורש הצפו� ועד סביבת העשבוניי�היא נמצאת ו תפוצתה רחבה .קידה שעירה )5

.היא בולטת בסביבת העשבוניי� כצומח מעוצה יחיד

אלונה במערב רמת מנשה�אזור חורש�. ב

והוא המקו� הנמו� ביותר , אזור זה נמצא במקו� הנמו� ביותר בצד המערבי של הסינקלינה .איפיו� האזור

אזור מהווה מעי� קער משני בכיוו� ה*. נשה שאינו מכוסה בקרקע אלוביאליתמ�סטרוקטורלית בכל קער אלוני�

קיימת נטיית שכבות מתמשכת לכיוו� מרכז . לדרו� הכרמל" הרוחבירו�ה"חו� בי� דרו� מערב הָת–צפו� מזרח

לונה בולט א� אזור חורש�).3.7איור (הכבישי� ובעיקר בחתכי סלע בצידי והיא נראית על גבי הגבעות, הקער המשני

לעיו� נוס� ; 3.7, 3.6 איורי�(מנשה בצומח העצי שלו על רקע הצומח השיחני והעשבוני של מרבית השטח ברמת

ממשיכות, היער והחורש לכיוו� של אזור זהכיסוי מיני ב הגידול לעיל של ה שנדונה בהמש� למגמ).'ו3 נספח ראה

. של הקער המשניטרוקטורלית סהמגמות ג� בתו� האזור לכיוו� החלקי� הנמוכי�אות�

בת שלמה

עין תות

חורשן

כיווני השתנות צומח:' א3.6איור מהמרכז לקצוות ברמת מנשה

אלק יזרע

מע

רה

למרכה

בת שלמה

עין תות

חורשן

כיווני השתנות צומח:' א3.6איור מהמרכז לקצוות ברמת מנשה

אלק יזרע

מע

רה

למרכה

מערבהנטיהרכיב

הצומח עשבוני עם כתמי קידה שעירה . קרטון קשה וצור,חילופי אבן גיר: תצורת עדולם ליד עין תות. א

בעיקר במפנה צפוני, קרטון לבן אחיד נקבובי עם חורש צפוף של אלון מצוי: תצורת מראשה בהר חורשן. ג

מבט מבת שלמה. שינויי צומח על רקע שינויי מסלע ממעלה נחל תות ונחל דליה להר חורשן. ב

הר חורש ן חורש צפ וף של א ל ו ן מצו י

גבעה ש ל אל ו ן התב ור ואלה

י ער ות נט וע ים ות ת י ער

של א ל ו ן התב ור וא ל ו ן מצו י

י ער פת וח של א ל ו ן התב ור ומל ו ו ים

י ער פת וח של א ל ו ן התב ור בגבעת מנרה

עשבונ י ים בלבד בלב רמת מנשה

באופק

. י ער נ ט וע מתחדש באי ט י ות עצי אל ו ן התב ור וא לה ב ודד ים וש יח י ית א לת המסט יק

עשבונ י ים ומע ט כתמי ק ידה ש ע ירה חגית -באופק באז ור ע י ן ת ות

עי ן תו ת א תר חג י ת

כ י ו ו ן נט י י ת השכב ות בסלע הקרט ו ן

מערבה נט יה רכ יב

נחל ד לי ה

נחל ת ו ת כ י ו ו ן נט י י ת השכב ות

ד ר ומהנט יה רכ יב

של שתי הנטיות המדומות המוצגות היא לדרום מערב למרכז הסינקל ינה * נטיית הסלע האמיתית

דרומהנטיהרכיב

מבט צפונה לא תר חג י ת ו לכרמל

בצד הש נ י של " תמו נת רא י. "דהשתנ ות : הסינקלי נה להשו ואה

מש יחי ית אשחר ובתת סי רה בנחל אל השטחים , בחזיתספלול

וכתמי הקידה בדר ו םהעשבו נ י ים מזרח רמת מנשה

מערבהנטיהרכיב

ולהש ו ואה בדרום מזרח, חורש ן-כי ו ונ י נט י יה ו צו מח במ ערב הסינ קלי נה באז ור תות, מבנה הסלע:3.7איור

המפנים במרכז הקע ר אל ו ן מצו י בכ ל שוף הסל ע

מח

מקרוב

יע ר שר יד י , למעלהאורנ ים נט ו ע

בת שלמה

עי ן תו ת

הר חורשןספלול

מפת איתור

מנש ה -בקער אלונים

ק יז רעא ל מע

הר

הכר מל

38

.גאולוגיי�בחינת חתכי צומח והתאמת� לחתכי�

I . ביטוי, טופוסטרוקטורליי�חתכי� (י� יגאולוגיי� קוו נערכו שני חתכי� .בסביבת הר חורש� גאולוגיי�חתכי�

על פי המפה יצירת החתכי� נעשתה על ידי הצבת גובה פני השטח ).'ג�'א3.8איור () השכבות ונטיית� בשטחשל

, תהצבת עומק שכבת הייחוס של המפה הסטרוקטורלית באות� נקודו, לאור� קו החת�' מ100בכל הטופוגרפית

מיקו� של שכבות בעלות הה וינטיהכ� התקבל תרשי� של הערכת . ' מ20 גובה של והעברת קווי� מקבילי� במרווחי

באותו מקו� הצפויה להתבטא את השכבה ראהשטח ממקו� המפגש של כל שכבה כזו ע� פני ה. שרירותי קבועעובי

. על פני השטח

בכיוו� חת�הקו וע� ההתקדמות לאור� , במקו� שבו נחשפת תחתית תצורת עדול� מתחיל בצפו� מזרח 1' חת� מס

במעלה תצורת ' מ60 �ולאחר מכ� עוד כ, במעלה החת� של תצורה זו' מ260 � מתבצעת עלייה של כרו� מערבד

, עשבוני מלווה בשינוי מצומחטיגרפי הסטרטורעליה זו ב, ) סקר בשטחלאחר (השוואה לצילו� האווירב. מראשה

צפו� במפנה האלו� מצוי של לחורש ו, אלו� התבור ואלה אטלנטיתשל ליער , י"לשיחיית אלת המסטיק ואשחר א

.דרומיהפחות צפו� בראש הגבעה ובמפנה וצפוני ה

חת� זה מתחיל בחלקו . קי� הדרומיי� של קו הגבעות הצפוני של גוש חורש�החלאת לרוחב חוצה 2' חת� מס

עולה בשכבות של תצורת מראשה באמצעו של ממשי� ו ולאחר מכ� ,עולה בשכבות התצורה, המזרחי בתצורת עדול�

של בודדי� �בהתאמה מעצימשתנה הצומח . הסטרטיגרפי לשכבות של תצורת עדול�טורויורד שוב ב, קו החת�

חורש מעורב של אלו� התבור ואלו� מצוי ועד חורש , אלו� התבור ע� תת יער מפותחשל דר� יער , לו� התבור במזרחא

יורד שוב , הסטרטיגרפיטורע� הירידה ב, בהמש� מערבה. שבמרכז חת� הרוחב3 הבגבעאלו� מצוי בכל המפני� של

נעשה דליל וכמעט ללא ו יותר הוא הול�תי שמערב,האלו� המצוי ועולה המרכיב של אלו� התבורשל מרכיב ה

� בודדי� נשארי� רק עצי, )כהתחלה של מבנה הכרמל(יה של קו העתק שהרי� את החלק המערבי יע� החצ. מלווי�

. אלו� התבורשל

II .במפני� 0�6 הגבעות הממוספרות שבע שלעיל על 2נעשו תרשימי צומח לאור� חת� "חורש�"בקו . *תרשימי צומח

מיקו� , לעיו� נוס� ;'א3.8באיור מופיעי�הגבעות מספרי ; 'ה3.8איור ( הדרומי והמערבי של כל גבעה, המזרחי

בגבעה . כל אחד דונ�1/3ל בגודל שעל שטח בכל גבעה בכל מפנה נעשו שני תרשימי� . )'ו3נספח התרשימי� מסומ� ב

דוק אותה באופ� רעיה והיה חשוב לבא הייתה במשטר היא היחידה שלמאחר ש, תרשימי� במפנה הדרומי9 נעשו 6

ד� בהשפעת ש Dufour-Dror (2007) עבור מחקר שהתפרס� על ידי ידנו התרשימי� נעשו במקור על .יסודי יותר

השוואת התרשימי� .כפי שמוצג כא�במחקר הנוכחי נעשה שימוש בבסיס הנתוני� . רעיה על התחדשות החורש

* בעת עריכת התרשימי� נערכה ספירה של כל הצמחי� בני הקיימא .בנפרד בשלושת המפני� ת מוצג2לאור� חת�

. צעירי�הזריעי� הוכמו כ� נספרו , בחלוקה לשלוש קבוצות גובה

, אלו� התבור, אלו� מצוי: מוצגי� מספר הפרטי� לדונ� של מיני העצי� העיקריי� הנמצאי� באזור זה'ה3.8באיור

קבוצות הגובה ). מכלואי�נ�כיוו� שרבי� מה� הי, הופרדולא , י"ת ואאטלנטי (ותלבנה רפואי ואל, בר זית בינוני

, לראות שבכל המפני�נית� .' מ3 �העצי� הגבוהי� מ, בנוס�ו, ' מ�1גבוהי� מכל העצי� ה', מ1עד : המוצגות ה�

וות לכיוו� קצדוהוא מתמעט מא, 4 או 3 והגובה של האלו� המצוי הוא במרכז החת� בגבעה הפרטי�שיא מספר

. לכיוו� מערבבמספר� במזרח ויש בו ג� עליה רב יותר אלו� התבורמספר הפרטי� של . �6ו) 0או (1החת� בגבעות

אפיוני� נוספי� . למדי במפנה הדרומירבוהוא , במפני� המזרחי והמערבימועטבמרכז החת� מספר הפרטי� שלו

במפני� המזרחי והמערבי הוא ות הבר זית והאלשיא; במפנה הדרומי מספר הפרטי� הכולל נמו�: שנית� לראות

ואילו שיא� במפנה , )אלו� מצוי אבל לא במרכזושל בסביבת חורש , כלומר(סמוכה לשיא של האלו� המצוי הבגבעה

המספר הרב ביותר של כל אחד מהמיני�התקבל, במפנה הדרומי, למעשה. הדרומי תוא� את שיא האלו� המצוי

. הלבנה תואמי� במידה רבה את אלו של אלו� התבור� שלשיאיהנראה ש, ו כ�כמ. במרכז החת�4בגבעה

III . אלונה הינה מפורטת הרבה יותר � מפה זו שיוצרה עבור סביבת חורש�� אלונה�שכבות באזור חורש�המפת גובה

בה ) פיקסל(משבצת מידע של גודל ה ו)'ב2.1ראה ( *ג"ממהיא נעשתה במערכת , מזו שהוצגה לעיל עבור רמת מנשה

צ

ש ו כבי

ילךמ

ות תחלנ

נחל דליה

כית)ה אנ

גזמ(בה

רשן הר חו

רב פון מע

בצרפיפוגתך טו

בחורלי

וקטסטר

בה גו

-200

-150

-100

-50

0

50

100

150

0

5001000

15002000

25003000

35004000

קי (מ')אופ

חק מר

מ')ם (הי

ני פעל מבהגו

רה = 20 מ'קטו

טרוקווי הס

של נכי

ח ארוו

ורהוקט

סטרקווי ה

של נכי

ש אהפר

ה"כ ס

זה = 320מ'טע

בק

נחל ד ליה

נחל דליה

13

0

2

65

4

0231

54

6

2' חתך מס

מסתך

ח

'1

נחל ד ליה

בת שלמה

ברך נחל דליה

2' מסטופו סטרוקטו רל יחתך . גמסומנים מספרי הגבעות

המופיעים בצי ל ום

הקו

לי ון הע

)) החו ם

פני הוא

שטחה

.ווים

הק

לים קבי

המתת

ב

קע הםהקר

כת הער

קום

מי

רוחבות מ

שכ

בוע ק

20של ' מ

ת צורת

יה שה טק

מר ארת

תצו לםד ו ערתצות

חורש אלו ן מצו י אלון הת ב ור ואל ון מצוי

אלון הת ב ור אלון הת ב ור ומע ט מלווים

ול ב נ ה רפואי

סי ר ה קו צ נית במפנ ה ה צפו נ י

עשב ו ניים בל ב ד ו כתמי ק יד ה ש עי ר ה

אלת המ ס טיק י " ואשחר א

עם י ער נ טו ע

אלון הת ב ור ואל ה א ט ל נ טי ת

שה מנ

חל נ

180170160150140130120110100908070

אלון הת ב ור ומע ט מלווים

חורש אלו ן מצו י

לאחר 1945האזור בדצמבר . ד PSפ "כריתה ש ל א לוני התבור ע

,שלמה לבת המערביתעל הגבעה . )1945(צפו נה לנחל דליה נר א ים עצי א לו ן התבו ר

.בפיזו ר דומה בקיר וב למצב כיו םנמצא בקיר וב במיקומו ) בצב ע כהה(אל ו ן מצו י

כיום

) 1948הי ה קיים ע ד ( ס בא רין ה כ פר

:ד- א3.8איור . הר חור שן ו סביבתו כיום וב ע בר

גא ולוגיים וחתכים , טיפוסי צומח לבחינה והדגמה ש ל )טופוסטרוקטורליים(

ואופקים בתוכם הגאולוגיותהתצורות . ולהתאמת הצומח לאופקים א לה

נר א ים שטח עשבונ י עם כתמי קידה שעירה על החלק בא ופקי ם הגבוהים י ות ר , התחתון של ת צ ור ת עדולם

מעליו אל ו ן , נמצא ים אל ו ן התבו ר כמעט ללא מלו ו יםהרכב מעורב של אל ו ן התבור ו אל ו ן , התבור עם מלוו ים

מצוי ועד לחור ש צפו ף של א ל ו ן מצו י בת

הרכבי צו מח , )2000(י אופק "צ יל ום א ו וי ר עפ. אשלמהב גב עות הממוספרו ת נעשו תרש ימי . וק וו י חתך

) ראה להלן(צומח

מחצבת שפיה

תק הע

ק ו

תק הע

ק ו

ג ב עת מנר ה

יע רו ת נ טו עים

. ב

רל י מסקטו

טרופוס

תך טוח

'1

. ולרוחב מחצית מתחום היער באזור עמיקם בדרום הגושהיערמספר פרטים ל דונם בח תכי צומח לרוחב גבעות חורשן שבצפון גוש : 'ה3.8איור בכל גבעה נערכו .'א3.8רשומים ב א יו ר " חורשן " מספרי הגבעות ממזרח למערב בחתך .'ו3בנספח מיקומם מסומן , 2002 -הנתו ני ם על פי תרש ימי צ ומח שנערכו ב

. מוצג ים חת כי מזרח מערב לר וחב גוש היער על פי חלוקה למפנים. המערבי והדרו מי, המזרחי: שני תרש ימים בכל אחד מהמפנים י א ו "א(אלה , א לו ן הת ב ו ר, אל ו ן מצוי: ב כ ל חת ך מוצגים מ ספ ר י הפר טי ם של מיני העצי ם הע יקרי י ם

,)'מ1עד (נמוך : כל מי ן מ ח ולק לפרט ים בשל ו שה גבהים. לבנה רפ ו א י וב ר ז י ת ב ינונ י, )לא מח ולק, א טלנט ית. ' מ3ל א נספרו בנפרד עצים מעל " חו רש ן " של חתך 4-5בגבעות .' מ3וגבוה ים מעל ) ' מ1כל העצים מעל (גבוה -בינונ י

.ובה נערכו במפנה הדר ומי מספר ז וגות של תרש ימים, בחתך חו רש ן6מלבד גב עה , כל הגבעות נמצאו ת ברע יית ב ק ר

:מקרא

עמ יקם מ פ נה מערביחורשן מפנ ה דרומי

חורשן מפנ ה מערביחורשן מפנ ה מזרחי

יש לשים ל ב ל סק ל ה של ג רף זה ש ה יא האחרים המ פניםמחצית מזו של

. מיק ום השי א של כל מין מודגש בכ ותרת

על גבי אופק חווארי

39

. לחתכי� הטופוסטרוקטורליי� שהוצגו לעילתלת ממדי מפה זו היא ביטוי .)3.9איור ( ) דונ�2.5(' מ50X50היא

החשופות מתווי� ה� את מבנה התבליט המפורט וה� את גובה השכבות על שכבות הסלע של גובה קווי ה, במפה זו

וממבנה הכרמל ) גלעד�סמו� לקו דליה( ממרכז הרמה אפשר להבחי� בעלייה בחת� הסטרטיגרפי. גבי אותו תבליט

הצגת קווי גובה .ונית� להבחי� בגבעות שבה� השכבות ה� הגבוהות ביותר בחת�, אל גוש חורש�)בצפו� ובמערב(

.בצורה נרחבת) ונתוני סקר נוספי�' ו3נספח ( מאפשר להשוות את השכבות לצומח של אותו אזור זוהשכבות בצורה

IV . נערכה השוואה בי� המפה שהוצגה – והשוואתה למפת גובה השכבות" יער חורש�"טבעי של גיליו� הומח צהמפת

, הר וניס� (שערכנו על בסיס המיפוי ל" בקקג של מרחב מרכז"נוצרה במערכת הממש צומחמפה לבי� 3.9באיור

את מרכיב הצומח הטבעי בגיליו� שלב בהכנת מפת שליטה הכוללתנה היה זו מפ.)'ז3נספח ראה , לעיו� נוס�; 2006

חורש אלו� מצוי , יער פתוח של אלו� התבור: הוגדרו שלוש תצורות צומח .ל"על פי תיחומי קק" יער חורש�"של

חולקת לשלוש רמות של אחוז כל אחת מתצורות הצומח . יחסות למידת המובהקות של התצורותי תו� התוגריגה

נמצא על שכבות שהגוש העיקרי של חורש האלו� המצוי נית� לראות ,רפימיקו� הסטרטיגבהשוואת הצומח ל .כיסוי

יער אלו� התבור . )ראה לעיל, מעל לשכבת הייחוס של גג חבורת יהודה (' מ600יחסי של סטרטיגרפי סלע החל מגובה

בלב אבל ג�, בהיק� החיצוני של קטעי אלו� התבורמצויהגריגה . נמצא בשולי האזורי� הגבוהי� סטרטיגרפית

הוא אינובעיקר כאשר , צפו� יותר בדר� כלל במפני� צפוניי� בכיסוי קיי�אלו� מצוי . פי הגבוהרהאזור הסטרטיג

על מורדות מבנה הכרמלב. כשהוא גבוה יותר בחת�,והוא עשוי להיות צפו� ג� במפנה דרומי, גבוה יחסיתבמיקו�

של , צפוני והוא כולל בחלקו יערות וחורשי� אחרי�הפנה האלו� המצוי צפו� רק במ הגבי חבורות הר הצופי� ויהוד

. ולא יידונומחו� לתחו� ההתייחסות של העבודה הנוכחית בתי גידול אלה נמצאי� .חרוב ושל בר זית

ברמת מנשה גובה שכבות סלעע� מיני צמחי�סיכו� השוואת . ג

בה� נוכחות גבוהה של נהשישכאלה או , נעשה ריכוז של האזורי� והקטעי� הנשלטי� על ידי מיני עצי� ושיחי�

ריכוז המיני� נקבע על פי .)3.10איור ( בהשוואה למיקו� בטור הסטרטיגרפימיקו� המיני� הוצג. אות� מיני�

המיקו� בטור הסטרטיגרפי . )3.6איור ; 1.2.2.1( ועל פי סקר שנעשה בעבודה הנוכחית מפות הצומח שהוזכרו לעיל

אלה ה בנוס� לתחומי� .3.9איור והמיקו� במערב הרמה הוא על פי , 3.5איור הוא על פי מזרח רמת מנשה בבמרכז ו

.� מחו� לתחומי� אלהג) מהכיסוי הכולל15% �עד כ( כמרכיב זוטר מצאיהמיני� עשויי� לה, עיקריתהתפוצה השל

המגמות .ות לא לבוא לידי ביטוי בחלק מהמקומהעשוי� מסוי של צמח נוכחות, מקומיי�הבהתא� לתנאי�

:הנראות בהשוואה זו ה� כלהל�

הוא שולט או בעל בצד המערבי של הרמה . הוא הע� בעל התפוצה הנרחבת ביותר ברמת מנשה � אלו� התבור :עצי�

תפוצה זו. מעל שכבת הייחוס של גג חבורת יהודה' מ670 עד 340 הסטרטיגרפי של בתחו� הגובהנוכחות משמעותית

ניכר מראשה�סמו� לגבול עדול�. ל תצורת עדול� ובחלקה התחתו� של תצורת מראשהנכללת במרבית התחו� ש

אלו� התבור, בצד המזרחי. ובתפוצת עצי� בכלל בתפוצת מי� זה או התמעטותהפסקהחלה ועל גביו, אופק חווארי

.בצד המערבי לזה שבו הוא נמצא , לכאורה,בדר� כלל כעצי� בודדי� בגובה הסטרטיגרפי המקביל, גדל בדלילות

הוא עשוי להיות כחורש צפו� או . הינו מצומצ� למדישבה� הוא נפו�טווח השכבות בטור הסטרטיגרפי � אלו� מצוי

). דליל�או בינוני(הוא עשוי להיות חורש דליל ' מ 700 סטרטיגרפי שלעד גובה. ' מ680�630 שלבינוני בטווח הגבהי�

הא� מידע מספק לשאלה ואי� , אינו קיי�החורש' מ710 יגרפי של סטרטבראש החת� שהשתמר ברמת מנשה בגובה

).ראה להל�(י היה יכול לשלוט ג� גבוה יותר בחת� האלו� המצו

הוא מתחיל . חלקה התחתו� של תפוצת אלו� התבוראת חופפת בקירוב כמרכיב משמעותי תפוצתו� לבנה רפואי

. וכמעט שאינו ממשי� לתצורת מראשה, בור נעדר ממנונמצא במקביל לטווח שאלו� הת, מעט גבוה יותר בחת�

תפוצת אלה . נמצאת בעיקר במקביל לחלק הנמו� של תפוצת אלו� התבור, כמרכיב משמעותי, אלה אטלנטית� ותאל

, כאמור לעיל. והיא בדר� כלל אינה מופיעה כמי� ראשי,)ראה להל�(י תואמת בקירוב את זו של אלת המסטיק "א

בחלק גדול של . בשולי החורש העיקריבעיקר, אלו� מצוישל סית של מיני האלה נמצא בתו� חורש ניכר יחשיעור

ג של הא וניב רסיטה "נערך במע רכת ממ ,Arc info, Arc scanהעבר ית בתוכנות

Arc view י "עפ( על פי ק וו י סטרו קטו רהFleischer & Gapsu ,2002 ( ו קו ו יגודל הפי קסלים . הגובה הטופוגרפי ים

והק וו ים שוו י ) דונם2.5(' מ50X50הו א . העובי נוצרו על פיהם

.ז כא י. י: ג" ממעבו דת

.3.5על משמעות המפה ראה אי ו ר . ' מ10המפה מוצגת בר ו ו ח אנכי של

קו ו י הגובה הם הפרש הגובה במטרים חבורת י הודהמעל גג

גובה שכבו ת הסלע בחתך -באזור חורשן ה סטרטיגרפי

אלונה במע רב רמת מנשה

: 3.9איור

200

250

300

350

400

450

500

550

600

650

700

פיגרטיטר

הסר טו בבה

גו גבול תצורות טקיה-עדולםגבול תצורות עדולם-מראשה מערבגבול תצורות עדולם-מראשה מזרחאלון מצויא. מצוי צפוףא. מצוי בינוני-דלילאלון התבורא. התבור צפוףא. התבור בינוניא. התבור דליל במערבא. התבור דליל במזרחקטעי אלה אטלנטיתקטעי לבנה רפואיאלת המסטיק מערבאלת המסטיק כמרכיב משניאשחר א"י מערבאלת המסטיק צפ' מע'אשחר א"י צפ' מע'אלת המסטיק מזרחאשחר א"י מזרחסירה קוצנית

גבול תצורות טקיה-עדולם

גבול תצורות עדולם-מראשה במזרח

גבול תצורות עדולם-מראשה במערב

רייק עצוי

מלון

א

ילדל

ני-ינו בצוי מלוןא

וףצפ

וי מצ

ן לוא

וףצפ

ר בוהת

ון אל

ותרייק עותסילווכ א

ר -בוהת

ון אל

יתנטטל

אלה

אעיקט

וניבינ

ר בוהת

ון אל

ילדל

ר בוהת

ון אל

בצד המערבי

חיזרהמ

ד בצ

ל לי דורתב

הלוןא

בצד המזרחי

(וגם באלונים-שפרעם)

איפו רנהלב

רבמע

ק טימס

הלת

א

ע' מ

פ' ציקסט

המת אל

שני מיברככמ

רבמע

"י אחר

שא

ע' מ

פ' צא"י

ר שח

א

רחמז

ק טימס

הלת

א

רחמז

"י אחר

שא

סירה קוצנית

רחמז ברה

סירב

ע'ת ורתצ

ל ע

רבמע

בקם

מי עבת

ביס

בצד המערבי

בצפון מערב

בצדהמזרחי

שליטה או נוכחות רבה של מיני עצים ושיחים ברמת מנשה בהתאמה למיקום בטור הסטרטיגרפי מעל חבורת יהודה

התרשים הו א תו צאה של השווא ת מיק ומם של מיני העצים והשיחים

למפות של גובה השכבו ת , העי ק רי ים - ו 3.5אי ו רים (בטור הסטרטיג ר פי

המינים הוצבו בטווח הגבהים ).3.9הסטרטיגרפיים שבהם הם שולטים

.א ו נמצאים בנוכחות רבהחלק מהמינים הוצבו בנפר ד על פי טווח הגבהים הסטרטיג רפיים ש בו

הצפון , הם מופיעים בצד המע רבי. מערב י או המז רח י של רמת מנשה

ז א ת כ אש ר נמצאו הבדלים במי קומ ם .היחסי בתת א זו ר י ם אלה

המידע על מיקום הצומח הוא על פי מיפוי עצמי ובעז רת המפות של חברות צמחים ותפוצת המינים של

' ו להב וחו ב) 1995, מרכוס(סבח . עח לק מאותו מי דע הוצ ג ). 2005(

. 3.6באיו ר בצורה סכמטית

בטור הסטרטיגרפי מע ל חבורת יהו ד ה שליטה או נוכח ות רבה של מ יני עצים ושיח י ם ברמת מנשה בהתאם למיק ום :3.10איור

40

י באחוז ניכר " ככל הנראה מכלואי� של אלה אטלנטית ושל אלה אקיימי�, בעיקר בחלקו הצפוני, גוש גבעות חורש�

. הינה חלקיתההפרדה בי� שני המיני� בעבודה הנוכחית, לכ�). דני�.א' סייע בהגדרה פרופ(

הוא מתחיל, כלומר, ' מ590�370 שלבתחו� הגובה הסטרטיגרפיתפוצתו העיקרית היא � י"אשחר א :שיחי�

של ההפסקה קטע קיי� כמרכיב עיקרי ג� בהוא, מצד שניו, אלו� התבורה שלתפוצתחילת ה מעלגבוהבמיקו�

10% �כ(� של חורש האלו� המצוי כמרכיב זוטר נמצא בדר� כלל בשכבת השיחיהמי�, כמו כ�. אלו� התבורבתפוצת

.)מהשיחי� שבחורש

בצד . י" בכל תת אזור היא נמצאת על גבי הטור הסטרטיגרפי בטווח גובה גבוה מזה של האשחר הא.אלת המסטיק

בטווח הכולל את תפוצת , של הטורהיא נמצאת רק בחלק העליו� , )אלונה�בכל אזור חורש�, ובתו� כ�(המערבי

שיחי� (בשכבת השיחי� של חורש האלו� המצוי אלת המסטיק היא מרכיב עיקרי . ובעיקר בשוליו, המצויהאלו�

). מתו� כיסוי השיחי�40�60% �ואלת המסטיק מהווה בדר� כלל כ, מהכיסוי בחורש10�80%נעי� בדר� כלל בי�

על ) 1 (:בעיקר בשני בתי גידול רי כמרכיב עיקתנמצא. א ב� השיח העיקרי ברמת מנשהיה � סירה קוצנית :בני שיח

בגבולה ,ולאור� שולי הרמה, הרוחבירו� במרכז ה:)3.6ראה איור (נחשפתרב בכל המקומות בה� היא 'גבי תצורת ע

ה נוכחות,בצד המערבי ( בחלק התחתו� של תצורת מראשה)2 (;ע� הכרמל בצפו� וע� רכס או� אל פח� בנחל עירו�

.)ראה לעיל, שבו אלו� התבור אינו מופיעחוואריהקרטו� הבי אופק על גזוהתה במיקו� זה בחת�

ישנו שוני מסוי� בביטוי של המסלע והצומח בפינות שונות ברמת מנשה ביחס � הצומח ברמת מנשהתפוצת סיכו

. אבל אפשר להבחי� בחוקיות דומה, לגובה בטור הסטרטיגרפי מעל גג חבורת יהודה שהתקבל בדר� שהוצגה לעיל

כ� . נות� בקירוב את הרכב הצומח בכל אופק סטרטיגרפי בכל תת אזור,כא�רו� מיני העצי� והשיחי� שפורטו צי

מעל לגבול התחתו� של תצורת ' מ60 �כ(' מ340הופעתו של אלו� התבור החל מהגובה הסטרטיגרפי של , למשל

י מתחיל להופיע רק החל מגובה "אשחר אכיוו� ש, היא במבנה של יער פארק ללא מלווי� שיחניי� בדר� כלל) עדול�

ה� עשויי� להתלוות ליער הפארק של אלו� , המתאימי� לאלה אטלנטית או ללבנה רפואימקומות ב .' מ370של

סמו� לגבול התצורות , למשל, י� שולט או סירה קוצניתי"אשחר א. שתואר לעילהתבור החל מגובה הופעת�

, בקטעי� שאינ� נמצאי� בתחו� התפוצה של המיני� המעוצי�. ו מופיעבקטע שבו אלו� התבור אינמראשה �עדול�

� .שולטי� מיני� עשבוניי�, במרביתו של החלק התחתו� של החת� הסטרטיגרפי החשו

ובעיקר חלקה , המבנה הגאולוגי הסימטרי למדי של רמת מנשה. מנשה�קער אלוני כל סיכו התאמת הצומח ב

הדוגמאות שהוצגו ממספר קטעי� של . קרקע�ומח למסלע ולמערכת הסלעהמערבי מאפשר השוואה רציפה של הצ

�משמעות הקשר בי� הצומח לתנאי הסביבה ולמערכת הסלע. גבעות אלוני� שפרע� משלימי� את התמונה הכוללת

.קרקע במכלול השל� תידו� בפרק הדיו�

צומח של תחנות המדידהה מפות 3.3.1

. רקע ורכיבי� בתת הקרקע בתחנות המדידהעומק הק, המעוצהצומח ה מיפוי של נער�

� חודר "את קווי סריקת המכ מפה הכוללת מציג' א11.3איור � 1 אגהבתחנ :ביער אלו� התבור באלו� הגליל

כפי שנמצא על פי פענוח של ,)המכוסה קרקע רדודה(נארי מתחת לפני השטח , משטחי נארי על פני השטח, הקרקע

של אופקי� , לכאורה,היי מוצגי� כיווני נט,כמו כ�. חסית המהווה כיסי קרקעוקרקע עמוקה י, �"מכהסריקת

מיקו� הקידוחי� , �" קווי שתי וערב של סריקת המכ, קווי העתק קטני� משוערי�,בנארי או בסלע הקרטו�

תתמונת חלק מעצי התחנה מוצג. נו� עצי האלו� ומיקו� הגזעשל היטל העל גבי מפת התשתית מסומ� . ועומק�

43.3%מתחת לפני השטח הנארי תופס ; מכלל השטח10.1% הנארי החשו� על פני השטח מכסה .' ד3.11באיור

בקוטר נו� ממוצע של עצי� בדונ�16, ניכר יער פארק של אלו� התבור . מכלל השטח47%וכיסי הקרקע מהווי�

.ד בני שיח בודדי� של אזוב מצוי מלב,מלווי� מעוצי�קיימי� לא . מהשטח53.5% בכיסוי כולל של,' מ6.52

עומק הקרקע כפי שנמדד , מיקו� הקידוחי� בצמתי הקווי� וביניה�, �"מוצגת רשת סריקות המכ � 2 אגהתחנ

היטלי נו� העצי� ע� .באיור זה מוצגי� גזעי העצי� ומספר� ).'ב3.11איור (בתו� הקידוחי� וקווי� שווי עומק

: מקרא' מ2) הממוספרים( מרחק ב ין ק וו י או ר ך ' מ4מרח ק בי ן קו וי רוח ב

מחשופי נא רי על פני השטח–בצבע כתום נא ר י מתחת לפני השטח–בצבע צהוב

היטל נוף של עצי אל ון התבו ר –מעגלים יר ו ק ים גזע י העצים–עיג ולים י רו ק ים ק טנים

צצ

.אמיפוי ע ל פ נ י הש טח. 1: מקורות המפ ה

ם חוד ר ק רק ע "פ ע נוח מכ . 2.ב

1תחנת אג . ד אלו ן התבו ר בתחילת לבלוב

מבט מדר ום מער ב

אל ון התבו ר בתחי לת לבלוב– 2תחנת אג. המבט מדר ום מער ב

תחנת תמרת. וחורש אל ון מצוי

מבט מצפון מזרח

תחנת תמרת. זחורש אל ון מצוי

מכו נת קי דוח

ו ז חב ג ד ה

צ

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

ח ט י יא ב ג ד ה ו ז

1

2

3

7

6

5

4

8

2עצי אלון ה תב ור בתחנת אג. ג

10 20 30 40

30

4050

60

3040

30

40

30

20

מ "ס 10ק וו ים שוו י עומ ק ש ל הקר ק ע בע רכי במרו וחי מיקום ה גזעים ו צו ר תם מסומנים באפו ר עם מספ ר ה ע ץ

. היטלי הנוף של העצים מס ומנ ים בתיח ום י ר וק מספר י העצים שש י מ ש ו למעקב רש ומ י ם בתוכם

כתום -מ יק ום גזע י העצי ם וצ ורת החתך שלהם מסומנ ים בחום מחש ו פ י סלע מס ומנ ים ברקע בקו ו י ם שח ו ר י ם

ה תחום המוצ ג כ אן הוא ם "ה תחום שנס רק במ כ

חודר הק רק ע ו ה ו א ג דו ל מתחום הש טח ש הי ה

ב המשך המ עקב

X -מסומנ ים ב ' מ2X2מיקום הקי דוחים במרווחי מסומנים במספ רים' מ2קווי ה ר וחב במר ווחי מסומנים באו תי ות ' מ4קווי ה או ר ך במרו וחי

– מ יפ ו י תחנות המ ד י ד ה:ו-א3.11איור ותמונות התחנותיער אלון ה תבור באלו ן הג לי ל

41

תמונת חלק מעצי התחנה מוצגת באיור .'ג3.11באיור בשטח זה מוצגי� סימו� משטחי הנארי הקטני� הנמצאי�

בתו� השטח נראי� שני כיסי . מכלל השטח2.5%משטחי הנארי החשופי� בתחנה זו מועטי� ומהווי� . ' ה3.11

יער פארק ללא קיי� ג� כא� . כיסי� נוספי�3�2מ ובפינות השטח נראה חלק� של " ס60�50קרקע עד עומק של

. 41.1%ובכיסוי כולל של ' מ6.60בקוטר נו� ממוצע של , עצי� בדונ�12 ,י�מלוו

מוצגי� באיור זה קווי האור� של , כמו כ�.'ז3.11באיור מפת צומח ומשטחי נארי מוצגת � תמרת:חורש אלו� מצוי

צבי� לקו זה קו שבר החוצה את השטח באלכסו� וקווי סריקה המקבילי� וני, מיקו� קווי הרוחב, �"סריקת המכ

' ט',ז 3.11באיורי� מוצגת מיקרוטופוגרפיה של השטח . 'י,'ח 3.11עומק הקרקע מוצג באיורי� . ולנטיית השכבות

בכיסוי מלא וקרחות חורש י� קטעי נרא.'ז', ו3.11 תמונת החורש מוצגת באיורי� .'ח3.11באיור ועומק הקידוחי�

נראי� ; מהשטח17.25%משטחי הנארי החשופי� מהווי� מערב והשטח הוא מדרו� מתו� לכיוו� דרו�. חורש קטנות

והשאר בר זית 95.7%מתוכ� אלו� מצוי , 56% כיסוי העצי� הוא ;מ" ס50 �שלושה כיסי קרקע צרי� עד עומק של כ

.י"אלת המסטיק ואשחר אומורכב מ 3.2% מהווהשיחי� הכיסוי ;בינוני

ה המדיד וכיול מכשורקרקעה ו תכונות הסלע3.2

מטרות 3.2.1

בעיקר , תכונות הסלע והקרקע אתתעד לאפיי� ולהייתה זהשלבתו של מטר � תכונות הסלע והקרקעלימוד . א

כמו ג� , מצוי והרכב המלווי� שבה�האלו� ה חורש ,נראה שבתי הגידול של יער אלו� התבור. בהקשר ההידראולי

הסלעי� . ובעיקר מהרכב הסלע,סלע�נה מערכת הקרקעמושפעי� ממב, והעשבוניי�הבתה, בתי הגידול של השיחי�

) 3.1( לעיל צוי�. קרטו� ברמות שונות של נקבוביות וקושי ועד אב� גיר, באזור נעי� בי� קרטו� ר� או קרטו� חווארי

והצומח משתנה באופ� הדרגתי לאור� , מסלעהשהגדרת התצורה הגאולוגית אינה נותנת פירוט מספק של שינויי

, הגדרת תכונות הסלע במקומות שוני�. גאוגרפיי� וסטרטיגרפיי� ע� שינויי� הדרגתיי� באופי הסלעקווי חת�

.הרכבי צומח שוני�ב תבטאי�גידול המה להבדלי� בי� בתי הגורמי� לשמש בסיס להסבר של יכולה

ארו� של לימוד נעשו לאחר תהלי� , בחירת שיטות המדידה והשימוש במכשירי� שנבחרו � כיול מכשירי המדידה. ב

. במכשירי� אלהמקובלהינ� שוני� מהשימוש הבמחקר זה השימוש במכשור וכמעט כל דרכי המדידה . והתאמה

הצור� להתייחס להבדלי� קטני� יחסית בי� . סלעי קרטו� בפרטבבמדידות רטיבות בתו� סלע בכלל ואי� ניסיו� רב

מפורטת של משמעות והבנה חייב הכרה,ת החרסית הנבדלי� ביניה� בעיקר בנקבוביות ובכמו,סלעי קרטו�

ובעיבוד , במעבדהו הוא נעשה בשדה .רבזמ� תהלי� הכיול היה ארו� ונמש� . שוני�המדידות באתרי המדידה ה

.סלעמרבית תהלי� הכיול היה משולב בתהלי� של בדיקת תכונות ה. ולאחריה�במקביל לביצוע המדידות ,הנתוני�

קרקע� תיאור חתכי סלע3.2.2

תיאור ודיגו חתכי חציבה3.2.2.1

ושל גלעיני קרקע שנחשפו באזור המחקר� סלערישומי� ותיאורי� של חתכי, צילומי� � תיעוד צילו� ורישו�. א

מספר . עצי האלו� ותצורות הצומח האחרותסביבת בשורשי� �קרקע�שימשו ללימוד והבנה של מערכת הסלעסלע

ביער .)'ה',ד, 'ג,'א3 נספחי� לעיו� נוס�; 3.7�ו 3.4, 3.3איורי� (והודגמו לעיל צגו הו חתכי�מחשופי� ודוגמאות של

, ע� שורשי� המרוכזי� בעיקר במגע בי� בקרקע לנארי, אלו� התבור נראה המבנה של קרקע רדודה על גבי נארי

יות בצורות שונות בהתא� מבנה זה עשוי לה). 'א1.2.2.4ראה ג� (' מ1.5 �וכיסי קרקע ע� שורשי� עד לעומק של כ

בחורש אלו� . סדקי� או בי� שכבות סלעפסי קרקע בתו� ג� כ יכולי� להופיעוכיסי הקרקע , לתכונות הסלע והנארי

.מצוי הקרקע מעטה בדר� כלל ונראי� שורשי� בתו� סדקי סלע דקי� עד עומק של מספר מטרי�

צומח ומחשופי נארי. ז מסומנים בחיצים על צבעי העצים ומחשופי הסלע. 1 :מקרא

ב ר –ב , אלון מצו י –מ : ב נו סף רשומים על הצ מחים. מספר ד וגמ א ות –פ , קי ס ו סית קו צ ני ת–ק , י " אשחר א–א , אל ת המ ס ט יק–ט , זית

רשום על ה ע ציםגו ב ה עצ י הא לון . החו רשאספ ר גבק וו ים כתומים וצהובים' מ0.5ק וו י גובה במ רו וחי . 2ם חוד ר הק רק ע "שעלי הם נ ער כ ה ס ריקת המ כ , ק וו י הא ו ר ך וה ר וחב. 3

קוו י ה ס ר יק ה הא ל כ סו נ יים מקווקווים. מסומנים במספ רים ו אותיו ת

צ

4' מ

' מ3

בר שקו

עומק קרקע . חועומק קידוחים

קווי ע ו מק . 1 :מקראמ " ס50-10ק ר ק ע

מ" ס 10במרו וחי מחשופי נא רי ב ר ק ע . 2מיק ום ק י דוחים . 3

במפגשים ) 'מ(ועומ קם של קו וי ה א ו ר ך וה ר וחב

צ

.ט . י

טופוגרפיה . י-טועומק קרקע

גובה פני השטח . גבסנטימטרים מ על

לפ ינה הדרום מ ערבית ו מ יק ו ם הקיד ו ח י ם

עומק הקרקע על פ י . דו מ יק ו ם הקיד ו ח י ם

של pg2נוצר ביי שום Paradigmחברת

ר יצחק " בע ז רת ד מקו בסק י

צ

300

250

200

150

100

50

עו מק ) מ"ס(

מפ ני השט ח

) מ"ס(גובה יחסית לפי נה הדרו ם מע רבית

0

20

40

60

80

100

מק ר אי גובה וע ומ ק על פי סק לת צבעי ם

:י- ז 3.11איור -מ יפ וי תחנו ת המ די ד ה

חורש אלון מצו י בתמרתצומ ח ו קרקע

1 2 3 4 5 6 7 8

1 2 3 4 5 6 7 8 9

ט

ח

ז

ו

ה

ד

ג

ב

א

10

20

30

40

50

50

40

1020

30

40

50צ

' מ0.5=משבצת

42

תיאור מפורט ודיגו� באתרי חציבה. ב

על ' מ3.5 שלנעשתה חפירה לעומק, מדידת רטיבות בקידוחי�שני� של לאחר שלוש � 2בתחנת אגבור דיגו� וכיול

שהמרחקי� ,רשת הקידוחי�כלל מתו� על בסיס ריבוע שכלל ארבעה קידוחי� ,' מ2.5X2.5 �שטח בגודל של כ

מדידה הור� כיול מכשירי החפירה שימשה לצ.)'ג2נספח לעיו� נוס� ראה; 2.1איור ראה לעיל ('מ 2X2 ביניה� היו

להשוואה לנתוני מדידת ו �ובסביבתלקידוחי� לצור� לימוד מבנה ותכונות תת הקרקע בצמוד , )ראה להל�(

קרקע וסלע של דיגו� ) 1: (הלימוד כלל. עוד שנה נוספת ה נערכהמדידתש ,הרטיבות שנאספו עד אז באות� קידוחי�

) 3( �ו ;)3.12איור (מפורט של דפנות החפירה תיאור רישו� ו) 2( ;)3.2.4 ולהל� 2.4.2ראה לעיל ( לבדיקות מעבדה

).3.2.4.5 ראה להל�(בדיקת מוליכות הידראולית

ונארי או מעי� קרטו� בעל הופעה פלסטית נארי תחתו� , להבחי� בסלע קרטו� חווארי ע� תרכיזי לימוניטנית�בחת�

עליו� לנארי התחתו� ובמקומות נוספי� וכיסי קרקע עד עומק פסי קרקע נראי� בי� הנארי ה. במעט עליו� קשה יותר

קו שבר . ות קרקע דקרצועותכולל , שורשי� נראי� בקטעי הקרקע. נראי� בשני קטעי� בקירות הבור' של כחצי מ

מבנה הדופ� . ' ח–ניכר בעיקר במרכזה של הדופ� המזרחית בי� קווי הרוחב זח הוא ראה חוצה את קירות הבור ונ

.יידו� בהמש�זה נושא . מעברו השני שונה מזו של הדופ� הדרומית, מצד אחד של קו השברתהצפוני

ראה להל�(� חודר קרקע "מכהנעשה תיאור מפורט על קיר חציבה של כביש כחלק מלימוד וכיול � 3תחנה אג

3.2.5.2.(

איור ( ספר שני� קוד� לכ� שנעשה ממתחנת המדידה קיי� קיר חציבה' מ100 � במרחק של כ� סמו� לתחנת תמרת

החת� . קרקע שבו סייע להכרת סביבת הגידול של חורש האלו� המצוי ושל תחנת המדידה בפרט�חת� הסלע .)'ו3.4

. 3.2.4ונתוניו יוצגו בפרק שימש לדיגו� סלע לבדיקות מעבדה

שדרשו חציבות , לרכב של הרחבת הדר� לצור� יצירת סובות מותובעיקר במקו, בציד� של דרכי יער� יער חורש�

.)3.24יוצגו להל� ( נאספו דגימות סלע לבדיקות מעבדה, גבוהות למדי

הכרת תת הקרקע בקידוחי3.2.2.2

וידאולומייצ .א

הצילומי� . )2.4.1 ( ותמרת צולמו במצלמת וידאו זעירה2אג, 1 אג, קידוחי� בשלוש תחנות המדידההעשרי� וארבע

מתו� רצ� הוידאו נבחרות תמונות . המדידה בכלל ובאות� קידוחי� בפרטשימשו להכרת חת� הסלע בתחנות

אפיוני� . סלע הקרטו� ושורשי�,נארי תחתו�, נראי� נארי עליו�. על פי אתרי� ועומקי� 3.13באיור ותמוצג

רי� קטע של נארי תחתו� פ, )המוגבלי� לקרקע בלבד(פס קרקע ע� שורשי� , נארי עליו� יציב� 1אגתחנת : בולטי�

קטע ארו� של נארי , הכולל קטעי קרקע ושורשי� בתוכו , נארי עליו� בלתי יציב� 2אגתחנת ; ובתחתית סלע קרטו�

נארי עליו� מחוספס הכולל שורשי� � תמרתתחנת ; )קרטו� חווארי(תחתו� פרי� ולווחי ובתחתית קרטו� פלסטי

.נארי תחתו� ע� שורשי� בתוכו וקרטו� חלק בתחתית, בתוכו

שהוצגו מפות של עומק הקרקע. )'ג2.1(נמדד ישירות בתו� הקידוחי� הקרקע עומק �מדידת עומק הקרקע . ב

).'י,'ז',ב3.11איורי� ; 3.1.3פרק ( על נתוני העומק מבוססות לעיל ותוארו

סלעה תיאור גלעיני 3.2.2.3

' מ4 �עד לעומק של כאתר כל בוחי� קיד7 �כ ,)2.3.2 (ותמרת 2אג, 1 בכל אחד מהאתרי� אגנעשוקידוחי גלעי�

התחתו� שהיה חלקבבעיקר , לא התקבל בשלמותוי� הקידוחניחלק מרצ� גלעי, הקידוחי�במרבית .)3.14איור (

שעקב השימוש במי� לצור� הקידוח עבר את גבול הפלסטיות או גבול הנזילות,מורכב מקרטו� או קרטו� חווארי

של התאמת קורלציותביניה� נבנו חתכי� עמודיי� ונעשו , תוארו לאורכ�הגלעיני�. ואיבד את המבנה המוצק

איור (בסלע הנארי התחתו� ואופקי� , את עומק המגעי� של הנארי העליו�ככל שנית� בעיקר כדי להתוות , אופקי�

. עליו� התקבלו גלעיני� של קרטו� יציב יחסית בחלק� התחתו� ונארי עליו� קשה למדי בחלק� ה1באתר אג). 3.15

רהפי הח

ת פ ינ

נא רי מגו ון ק ל נא רי מגו ון ק ל מאד

נא רי מחוספס

ל ימונ י ט כ תמי

לב ן פ ל ס טי

% 15א ב נ יות , קרקע

נא רי מחוספס

נא רי חלק

חוספס נא רי מ

" ש נ ה ב "סימ ני ק רק ע ב ס ל ע

" ש נ ה ב "

פרי ך קשה

פרי ך

" ש נ ה ב "נא רי חום עד קרק ע

" ש נ ה ב "פרי ך מע ט

" ש נ ה ב "חלק

לב ן פרי כ ות בי נו נ ית

לב ן פרי ך למדי ע ד ש נ ה ב פל ס טי

סי ד וק

לב ן פ ל ס טי

קר טו ן לב ן פ ל ס טי

קו קל וש ב גיו ון חום

נא רי חום עד קרק ע ה תחלתי ת נא רי מגו ון ו רו ד

נא רי אפרפר

ל ימונ י ט כ תמי

פרי ך מ סב י בתו

קר טו ן י צי ב ע ד פ ל ס טי קר טו ן פ רי ך

ו גושים קשים

קר טו ן י צי ב פל ס טי מע ט

קר טו ן י צי ב ב ינ ו ני -ר ך

קר טו ן לב ן ו גושים קשים

קר טו ן פל ס ט י שנ ה ב

. ק

לא ה ומוג ני

,ס ד וק

,לימונ י טי

. ק

י ות ר ה ומו גנ י

,ל ימונ י טי

קר טו ן לב נ ב ן יצי ב למדי

קר טו ן לב ן פל ס טי

קר טו ן לב ן

פל ס טי

גיר. אלימוניטית

. ק ק שה עד גיר קר טוני

אולי מצוררלימוניטיקר טו ן לב ן אחי ד

ו ן ר טק

טי ונ י ימל

תחתית חפ ירה אנכית

המשך חפ י רה במרכז הבור

קר טו ן לב ן

אחיד למד י יצ י ב

קר טו ן לב ן

אחיד למד י יצ י ב

אזורמרוס ק

ל ימונ י ט כ תמי ל ימונ י ט כ תמי

קר טו ן בי נ ונ י לימו ני ט י

קר טו ן לב ן

זח6

קו ר וחב ד ו פ ן דר ו מ ית

tu

בקי ר וב

6קו אורך

קו זח

ב חר וח

קו

'7קו

2 בור הכיו ל וה ד יג ום ביער אלון ה תבור בתחנת אג:3.12איור

6קו אורך

קו זח

ח7

של ח לקו העליוןפנורמיתתמונה . אלהראות ) 6קו ( גורם לדו פן המזרחית הפ נורמיהעיוות

צרה יותר מהדפ נות השכנות ול צינורות הקידוח הישרים הסדקים ופסי הקר ק ע מובלטים . להראות מעוקמים

. רישום מפורט של הדופן המזרחית. בהכיתובים הם כותרות התיאור המפורט ש ל החתך

' ג3.11למיק ום ק וו י הא ו ר ך וה רוחב בשטח ר אה א יו ר

זח 5קיד וח

ר ישום היחי דות נעשה תוך תצפית על קי ר החציבה על פי שלושת הצילומים העליונים . רשת נק ו דות שהו צבה עליו

הצילום התחתון והצילום . משמאל נעשו ממול בא ותו מרח ק, השרטוט הוצב כא ן על גבי הצילום.מימין נעשו ב זו וית

ם חוד ר ה ק ר קע"וישמש ל אחר מכן בכיול המכ

7' ע ץ מס

נא רי חום עד קרק ע

קרקע ה תחלתית

1אג

ד ה 1

ב ג 3

קרקע ושו רשים מעל ה נא רי

ב ג 3

ד ה 2

ד 2

ב ג 3

ב ג 3

פס קרק ע ושורשים

נא רי ע לי ון ופ סי נא ריזצי ה

ה תמוט ט ות פרי כ ה

נא רי תחתון פרי ך

-מעב ר ק רק ע נא רי

קר טו ן ס דוק

2אג

ב ג 6

ד 6

וז4

ד 6

ד 6

ד 6

ד 6

קרקע Cואופק

נא רי תחתון פרי ך

קר טו ן חלק

שורשים ב נא רי על יון בל תי

יצי ב

נא רי ע לי ון מחוספ ס

נא רי תחתון לווחי

-מעב ר ק רק ע ס לע

ת מרת

ג 4

ו 6

ד 4

ג 3

ד 4

ד 4

ה 6

-מעב ר ק רק ע נא רי ושו רשים

שורש ע ב ה ב נא רי פ רי ך

קר טו ן חלק ופס י רוחב

נא רי מחוספס

נא רי ע לי ון מחוספ ס ושורשים

נא רי תחתון

תחילת ה נ אר י ושורשים

: 3.13איור תמ ונ ות מת וך

ה ו י דאו צילומ י בק יד וחים בשלושת יער : האתר ים

אלון הת ב ור בשנ י ב ת י

גידול באלון , 1הגליל אג

ובחורש , 2אגהאלון ה מצ ו י

. בתמר תהציל ו מ ים הם בתוך הקדח

כלפ י מטה במיק ומ ים

. ש ונ ים נראים המשך

הקדח ובמרכז ו . פנס התאורה

רש ו מ ים ת יא ו ר התמונה

והק יד ו ח שבה .נעשתה

שמ ות הקיד ו ח י ם הם על פ י ש ו ר ו ת

האורך והר ו חב בכל אחד . מהאתרים

סדר התמונות בכל טור הוא

מחלקו העל י ו ן של הקדח כלפ י

.מטה

2אג

תמרת

1אג

קטעים בלתי יצ יב ים מוצ ג ים בחלקם בתוך שקיו ת . קטעי גלעינ ים על פי קידוחים ועומקים גלעיני ק י ד ו חים:3.14איור

0-40

40-80

80-115

115-170

170-225

225-300

300-335 335

-348

350-410

10

חתכים : 3.15איור ש ל קידוחי ע מודיים גלעין

-קורלציות ש ל גבולות קרקענארי עליון ותחתון וסלע האם

מוצגים בין קידוחים הקרטוני. שכנים

החתכים ת ואמ י ם בחלקם את הגלעינ ים או שהם קי ד וח י ם , 3.14שהוצג ו באי ו ר שכנ ים להם

נא רי עלי ון נא רי תחתון

סלע קרטו ן נא רי תחתון

תמרת

2אג

ג בו ל ק רק ע

סלע קרטו ן נא רי תחתון

נא רי ת חתון סלע ק רטון

10

30

60

90

130

175

200

)מ"ס(עומק גבול קר קע

גבול פסי קר קע

עליון א רי

נ

חתון א רי ת

נ

קר קע ע ם נא רי בלוי

) -( בינו ני . קר קע ונ אר י בלוי על ק ח ריץ קר ק ע --קש ה . נא רי על ק

קטע חו ם בלוי נא רי על קרטון ר ך

קש ה . של ק בר קצי הנא רי חו ם ע ם מרכיב חו ם על ק רטון בינו ני 70%

נא רי ת חתון לבן אח ידנארי חו ם

קשה. עם קגבול קטעי

קשה. קנא רי ת חתון

נא רי חו ם ב היר פ ריך

נ אר י ת חתון \קרטון רך

1אג

4530

80

270

140

210

305

350

נא רי פרי ך

בינו ני ו אבן גיר. נא רי חו ם על ק

חו ם ע ם קט עי ם לבנ ים

נ אר יזציה פסי . לבן א חיד או בליה ח ומ ה בסדקים

לבן פ ריך יו תר. נא רי על ק

קש ה . ק 35%נא רי חו ם ע ם

קש ה מ פור ק -בינו ני . נא רי על ק

פ ריך בל חץ , חו ם יציב ל מגע-לבן

מ עטה נא ריצזיה . לבן א חיד. ק

נא רי ת חתון

נא רי ת חתון מ עטה נא ריזציהע ם . ק

כת מי ם חו מי ם מ עטים . רך למדי. ק

לבן א חיד) -( בי נונ י . ק

פרי ך בתוך ק רטון פ לסטי חו ם . קאבן גיר

)מ"ס(עומק

43

ונארי ר� )מרביתו התקבל כעיסה, בגבול פלסטי נמו� ( התקבלו גלעיני� של קרטו� חווארי בחלק התחתו�2באג

בשני האתרי� של יער אלו� התבור באלו� . בבירורמובחנת כששכבת הנארי העליו� אינה , מעליוופרי� בחלקויחסית

בתמרת התקבל סלע קרטו� לב� אחיד למדי . ' מ3 �הגליל המעבר מסלע הקרטו� לנארי התחתו� הוא בעומק של כ

.מ" ס90 � ומסתיי� בעומק של כא� דומה למדי לסלע ה הוא אבל,ונארי שניכר בו גיוו�

חודר קרקע"קרקע על פי מדידת מכ�סלעה חת� 3.2.2.4

ולאחר חנות הקמת תחנות המדידה וקבלת מפות רקע לעבודה בת שלנעשה בשלב הראשו� בפענוח ידני כשלב בתכנו�

לימוד של צורת ההופעה של אופקי שהנע, בהמש�).' א3.11איור ; 3.1.3 (מכ� מפות של מיקו� הנארי בתת הקרקע

שיוצגו להל� בתחנות המדידהכעזר להבנת מבנה תת הקרקע ונעשה פענוח של מספר קטעי קווי� הנארי והסלע

)3.2.5.2(.

קרקעה תכונות 3.3.2

, סוג הקרקע. )3.1איור ; 3.1.2.1; 'ד1.2.1.4( ותוארו לעיל )1998(י הר " המחקר נבדקו עתכונות של קרקעות אזור

מיקו� .I'א4בנספח לעיו� נוס� צפיפות וקיבול קטיוני� חליפי� מוצגי� , אחוז פחמ� אורגני, אחוז גיר, צבע

ינה חומה או חומה אדומה הקרקעות תוארו כרנדז. לעיל1.4באיור הרכב מכני מוצג של ההקרקעות על גבי דיאגרמ

רנדזינה חומה מכילת גיר , )או מכילת גיר כשסלע התשתית הוא קרטו� חוארי (דלת גיר בסביבת יער אלו� תבור

בשטחי טרה רוסה חומה אדומהרנדזינה בהירה בשטחי בני שיח ועשבוניי� על חוואר ו ,בחורש האלו� המצוי

מוצגי� לעיו� נוס� הכולל של הקרקע והרכב תמיסת הקרקעיסודות בהרכב. אב� גירסלע א� של על עשבוניי�

החנק� ; Caהקטיו� החלי� העיקרי הוא ; Ca � וAl ,Fe ,C בהרכב הקרקע ה� היסודות השולטי� .'ג1נספח ב

NO3 �בתמיסת הקרקע מופיע בעיקר כ

NH4אול� בבתי הגידול הקרטוניי� עולה חלקו של , -

+ � .במהל� החור

. ויתוארו ש� בהרחבה)3.2.4.4( להל� י�וצגמקרקע מי תאחיזה של הועק

תכונות הסלע4.3.2

המבנה המיקרוסקופי של הסלע 3.2.4.1

לעיו� מוצגותשלה� ומספר דוגמאות ) 1998( על ידי הרונבדקו הוכנו קרטו� ונארי , של סלעי אב� גירשקפי�

� .'IIא4בנספח נוס

וכוללי� בעיקר פורמיניפרי� , *המאובני� ה� בנתוניי� .*ריט המבנה המיקרוסקופי הוא ביומיק� אב� גיר .א

ה� המקור (קוצי ספוגי� , קוצי קיפודי�, וכמו כ� אצות גירניות, )האופיניי� לאאוק�, מיעוט� נומוליטי�(

נית� להבחי� בצור ובמעברי� ). מורכבי� מהמינרל אפטיט שהוא המקור לזרח�(ומעט שברי עצמות ) לסילקה ולצור

, מיקרוסקופיות של קוקוליטי� והוא חסר שיכוב� מיחידות מבנה תת, כנראה,המטריקס מורכב. לצורמקלציט

בנקודות של גוו� ות כתוצאה מנבירות המתבטאכנראה, נראי� ג� ריכוזי מאובני�.סימ� לנבירות שהיו בקרקעית

שיות הסלע היא תוצאה ק. עצ� קיו� המטריקס מצביע על השקעה באנרגיה נמוכה. כהה יותר של הסלע בשדה

, שהרכיב את המאובני� הבנתוניי� ועבר המסה,התגבשות מחדש של קלציט במקו� הארגוניט הבלתי יציבשל

.ומיצירה דיאגנטית של צור

א� המאובני� , המבנה המיקרוסקופי דומה למדי לזה של אב� הגיר שנבדקוקרטו� קשה עד בינוניב � קרטו� .ב

ולא נראי� בה� *המאובני� פלנקטוניי�). Biomicrite עד Sparse biomicrite(ס קצפופי� פחות בתו� המטרי

.סימני התגבשות מחדש

סדקי� ע� לימוניט ו ,� המאובני�המסה חלקית בתו, נראי� שרידי מאובני� של סלע הקרטו� המקורי� נארי .ג

. אדמד�

44

צפיפות הסלע3.2.4.2

בתמרתובחורש� האלו� המצוי של חורש התחו� ב, וכמו כ�, והכיולנבדקה בדגימות מבור הדיגו�צפיפות הסלע

הצפיפות לצד נתוני , לעיו� נוס�. 'ג�'א3.16באיור השוואות ומתאמי� בי� הצפיפות למדדי� נוספי� מוצגי� .)2.4.2(

מ "ס 300 או 275 שלהחל מעומקצפיפות גבוהה .'ב4נספח ב י� בבור הדיגו� מוצגמדידות נוספות של המדגמי�

צפיפות נמוכה בי� העומקי�. נקבוביות נמוכהלשהחרסיתיות בו גורמת , מסלע קרטו� חווארי, ככל הנראה,נובעת

מ " ס175 שלקטעי� של צפיפות גבוהה עד עומק. חללי�בתוכו מ מבטאת את הנארי התחתו� הכולל " ס275�200 של

אי� , והמורכבות של הצפיפות ביחס לתכונות השונותצידי בור הכיול עקב ההבדלי� בי� . ביטוי של הנארי העליו�ה�

הרטיבותבחישוב מרכיבהצפיפות היא אחת מתכונות הסלע והיא ג� מהווה . בי� הצפיפות לעומקמתא�לכאורה

שנמצא מובהק מתא�יש לבחו� בזהירות ,לכ�. ששימשו ללימוד הדינמיקה של משק המי� במערכת, הנפחית

של תאחיזת מדדי� או בי� הצפיפות ל)'א3.16איור (לצפיפות בצד הצפוני של בור הדיגו� לכאורה בי� רטיבות נפחית

.מי� שידונו בהמש�

. וחרסית)מ"שב( שארית בלתי מסיסה 3.2.4.3

התנהגותו המכנית והגדרתו , חשוב לצור� הבנת הנתוני� של תאחיזת המי�בסלע הינו מידע על אחוז החרסית

בעיקר בהקשר של תרכיזי , חשובי� לצור� אפיו� הסלעוהרכבה הבלתי מסיסה אחוז השארית . כסלע חווארי

שארית האחוז . יצירת הקרקע באזור� שללשמש ג� בחקר תהליכיי� לוכנתוני� אלה י. י� בולימוניט שנמצא

.� חורשיערמבור הדיגו� והכיול ושתיי� מ מה� 18, קרטו�של דגימות �20 ב)2.4.2( חרסית נבדקהבלתי מסיסה וה

).'ב4נספח למידע נוס� ראה '; ב3.16איור ( 3.7�29% ואחוז החרסית , 8�51%מ בבור הדיגו� היה "טווח אחוז השב

החרסית מהווה חלק . בהתאמה,2.3�9.8% � ו5.6�226% , יותר� נמוהחורש� הטווח היביער דגימות הבשתי

העלייה ה ע� תמ על"השב, י בור הדיגו�עקב ההבדל בתכונות של שני ציד. היה גבוה�והמתא� ביניה ,מ"מהשב

כתוצאה .)'א3.16איור ( שוני�מדדי� בי� מתאמי� נוספי�שבו נמצאו , בצד הדרומי בלבדצפיפות הסלע ב

, באופ� דומה ).'ב3.16איור (צפיפות בכל בור הדיגו� העלייה בע� לכאורה ה ת עלמ"שבה, זהה הגבוה בצד מתא�מה

ע� העומק בכלל הדגימות באופ� מובהקלכאורהכתוצאה מכ� היא עלתה ו, מיה ע� העומק בצד הדרותהחרסית על

הסלע תואר יותר ' מ1.25 � שבחלק העמוק מ,יה ע� העומק ניכרת בתיאור החת� בכ�יעלה .)'ג3.16איור (

. )3.12איור ( רבי�כתמי לימוניטבו ונראו ,"פלסטי"כ

של עשוי לרמז על הרכבו,)2.4.2( בתהלי� הפקתו מ"שהייתה בשיווי משקל ע� השבpH=5 �בהרכב התמיסה

אול� השוואה בי� מקומות, תלוי במכפלת המסיסות של היסודותבתמיסה היסודות ריכוז ).' ד3.16איור ( מ"השב

של יחסיתי� גבוהי� ריכוזהתקבלובבור הדיגו� מ " ס300�250 שלבעומק. עשויה לרמז על הבדלי� יחסיי�הדיגו�

Mnו � Pוז נמו� במיוחד של וריכB . לעיו� נוס�ו' ב3.12איור (יתכ� שתרכיזי� שחורי� שנראו בחת� ובמדגמי� ,

יער בתמיסה של מדגמי . של תחמוצת ברזל�כתמתמי� ההתרכיזי� ה של מנג� ו� ה"לימוניט"הוגדרו כו )'ב4נספח

חורש� יער ב. (CaSO4) וכחות גבסהעשויה ג� לבטא נ, S של ויתכ� שא�Fe ,Alהתקבלו ריכוזי� גבוהי� של חורש�

בסביבת מצא בהרכב הכולל של סלע הקרטו� ) 1996(הר , להשוואה.K � וMnנמצאו ריכוזי� נמוכי� במיוחד של

יותר מאשר במרבית מדגמי הקרטו� Sr � וAl ,P ,Kשל גבוהי� יותר ריכוזי� היער של תצורת עדול� ברמת מנשה

הבדלי� בלתי מובהקי� בי� האתרי� ב Fe � וAlהקרקע נמצאו בעיקר בהרכב הכולל של . שפרע��אלוני�של

נספח ראה ג� , לעיו� נוס� ( ובתמיסת הקרקע ולא נמצא קשר מובהק בי� הריכוזי� בסלע לריכוזי� בקרקע,השוני�

).'ג1

עקומי תאחיזה3.2.4.4

כמקובל המתח מוצג .) 2.4.2( תכולת הרטיבות הנפחיתביחס ל )פוטנציאל (מתח תאחיזהעקומי� אלה מבטאי� את

חשיבות� היא באפשרות .pF) בערכי 3= מ " ס1000= בר pF( )1( של העומד בסנטימטרי�בערכי� לוגריתמיי�

הפרשי�רטיבות�בין�מתחיםרטיבות�במתח�תאחיזה�נתוןמתאם�ומובהקות�של�הצד�הדרומי

rrrr2�(בשימור�הסימן)מפזןחרסיתשב"מבין�10-0.3בין�10-1בין��1-0.3בר��10בר��1בר��0.315בר��0רטיבותרטיבותצפיפותרטיבותעומק

נפחיתנפחיתמשקלית1.00עומק

ע"פ�ממוצעיםע"פ�דגימות0.00�1.00-רטיבות�משקלית

0.00-0.11�1.00צפיפות0.01�0.620.001.00-רט�נפח�ממוצ�דגימות0.000.740.030.701.00רט�נפח�ממוצ�ממוצעים0.140.060.020.000.111.00רט��0בר0.340.010.030.000.040.701.00רט��0.315בר0.250.02-0.00�0.000.020.470.781.00רט��1בר0.040.09-0.04�0.010.040.180.140.371.00רט��10בר0.09-0.01�0.16-0.01�0.030.250.240.00-0.11�1.00הפרש�1-0.30.24-0.00�0.01-0.00�0.000.300.680.640.000.071.00הפרש�10-10.26-0.01�0.08-0.00�0.010.430.730.36-0.03�0.490.761.00הפרש�10-0.30.18-0.01�0.740.070.140.100.170.140.040.060.100.111.00שב"מ0.360.040.200.050.190.290.330.200.010.290.220.320.571.00חרסית0.000.120.000.040.140.160.140.150.000.010.200.140.040.421.00מפזן0.04�0.080.140.130.210.020.020.02-0.00�0.000.030.020.330.370.48-מפזן�25-0.060.000.00-0.01�0.010.270.340.310.000.050.480.380.000.250.50מפזן�25+0.01�0.110.050.090.200.090.070.080.000.000.120.080.180.480.85-מפזן�12.5-0.020.040.000.000.060.250.280.260.000.030.390.290.020.380.84מפזן�12.5+

מתאם�ומובהקות�של�הצד�הצפוני

rrrr2�(בשימור�הסימן)מפזןחרסיתשב"מהפרש�10-0.3הפרש�10-1הפרש�1-0.3רט��10בררט��1בררט��0.315בררט��0ברנפחי�ממוצעיםנפחי�דגימותצפיפותרט�משקליתעומק

1.00עומק0.02�1.00-רט�משקלית0.05�0.011.00-צפיפות0.05�0.610.011.00-רט�נפח�ממוצ�דגימות0.05�0.720.380.431.00-רט�נפח�ממוצ�ממוצעים0.150.000.04-0.01�0.021.00רט��0בר0.11-0.00�0.00-0.01�0.000.271.00רט��0.315בר0.03-0.00�0.01-0.02�0.000.130.841.00רט��1בר0.05�0.030.220.010.160.450.140.191.00-רט��10בר0.200.00-0.00�-0.00�0.000.300.350.050.001.00הפרש�1-0.30.11-0.01�-0.02�-0.04�-0.03�0.000.690.79-0.00�0.061.00הפרש�10-10.21-0.01�-0.02�-0.02�-0.02�0.080.850.65-0.00�0.390.821.00הפרש�10-0.30.00�-0.02�-0.19�-0.03�-0.06�-0.00�0.000.020.03-0.08�0.010.001.00-שב"מ0.04�-0.00�-0.03�-0.00�-0.01�-0.02�0.000.020.01-0.15�0.020.000.911.00-חרסית0.03�-0.02�-0.05�-0.03�-0.06�-0.17�-0.01�-0.01�-0.11�-0.01�0.010.000.00-0.00�1.00-מפזן0.01�0.020.000.030.01-0.02�0.00-0.00�-0.02�0.000.000.010.000.040.27-מפזן�25-0.02-0.03�-0.04�-0.08�-0.04�0.07-0.03�-0.08�-0.00�0.02-0.08�-0.03�-0.03�-0.03�0.19מפזן�25+0.02�-0.00�-0.02�-0.00�-0.01�-0.09�-0.00�-0.00�-0.07�-0.00�0.010.000.000.010.76-מפזן�12.5-0.00-0.04�-0.06�-0.07�-0.07�-0.00�-0.03�-0.05�-0.04�0.00-0.02�-0.01�-0.01�-0.02�0.64מפזן�12.5+

מעל�0.2-0.290.3-0.490.5-0.650.65

וצבע אדו� מבטאי� קורלציות ) �(סימ� הערכי� )r2 �הועבר לrהסימ� של (הפוכות

י "הגבוהי� יחסית הודגשו בצבע עפנעשה מבח� . המקרא המוצג בגו� הטבלה

Fוהערכי� , על פי הנוסחא המוצגת להל�. הודגשו בקו) αααα=0.05( המובהקי�

הקורלציה נעשתה על ממוצעי נקודות ) שלוש דגימות בנקודה בדר כלל(הדיגו�

.26ומספר הממוצעי� בכל צד הוא בצד 11 וחרסית המדג� הוא מ"בשב

בצפוני ולכ� דרושה 7 �הדרומי של הבור ובה� קורלציה גבוהה יותר לקבלת

מובהקות

= רט; בלתי מסיסהשארית=מ"שב: קיצורי� 25 מדידה=25(+מפזר ניטרוני� = �"מפז; רטיבות

ממוצע=ממוצ; נפחית=נפח). מ עמוק יותר"סn = מספר המדגמי�

2

2*( 2)

1

rF n

r= −

−

: מקרא צבעי� על פי תחומי מ תא�

:'א16.3איור של כל ) r2( מתאמים

ב נפר ד , המשתני ם הרציפי םבשנ י צידי ב ור הדי גום והכי ול

Fהמובהקות חושבה במבחן

:על פי הנוסחה

יחס ים : ד-ב3.16איור מתאמי ם בין ערכים מד ודים ו

ומ חו שבים בדגימות הסלע מבור הכיו לש ארית בלתי , צפיפות, ש ל רטיבויות

מדדים ש ל , חרסית, )וֶהרכבה(מסיסה תאחיזת מים ומדידות מפזר ניטרונים

R2 = 0.1833

R2 = 0.5655

0

0.2

0.4

0.6

0.8

1

1.2

1.0 1.2 1.4 1.6 1.8 2.0

צפיפות

רוויהשבמחרסיתעיסהליניארי (חרסית)ליניארי (שבמ)

בור הכיול - כל הדגימות. פרמטרים ביחס לצפיפות

R2 = 0.011

R2 = 0.4483

R2 = 0.1108

R2 = 0.23680.00

0.20

0.40

0.60

0.80

1.00

1.20

1.40

1.60

1.80

0 50 100 150 200 250 300 עומק350

צפיפות

רוויה

שבמ

חרסית

עיסה

ליניארי(צפיפות)

ליניארי(רוויה)

ליניארי(שבמ)

ליניארי(חרסית)

בור הכיול - כל הדגימות. פרמטרים ביחס לעומק

המסת המדגמי ם נעשתה ביחס נבדק הרכב התמיסה . 1:100

שהי יתה בשי ו ו י משקל עם . pH=5 - במ"השבמשקע

בחלק . ppm -הערכים הם במהיסודות הע ר ך הוכפל או חולק

כ די להיות מוצג בסדר ) ר אה מ ק ר א(היסוד ות על פי . הגו דל הנוכחי

, אשלג ן, מגנזי ום, גופרית: סימוליהם, ב רי ום, בדיל, אלומיניום , סלניום. ו בר זלב ו רו ן, זרחן, מנגן

לא הוצגו סיד ן שהיו וה את מר בית שהיה חלק מסת הסלע ונתרן.מתמיסת ההמסה

מרבית המי קומ ים הם בבור הד יג ום הספרה הר א שונה היא : והכיול

והספרה , הקי ד וח או קטע ב ין ק י דוחיםק י דוחי ם ). מ"בס ( היא העומ ק השניה

הם 2,4 הם בצפון הבו ר ו ק י דוחים 1,3. בד ר ומו

. שתי ד גימות הן מהר חו רשןמוצגים היסודות שר יכו זם היה מעל

0.1 ppm

ריכוזי יסודות בשיווי משקל עם . דהשארית הבלתי מסיסה

0

0.5

1

1.5

2

2.5

3

3.5

4

4.51 275

1 300

1-2 275

2 100

2 125

2 150

2 200

2 225

2 275

2 300

3 125

3 150

3 175

3 200

3 225

3 250

3 275

3 300

5/205 250

5/202 150

S/10

Mg/10

K/10

Se/10

Al/10

Sn/10

Ba/10

Mn

P

B

Fe*10

דגימות ppmחור שן

ה מדד ים ביחס לצפיפות . בות י ב

ר ט ר

עו שי

,ת ס י

חר שב

ומ"

ס ה ע י

ת חו ו כ ו נ

המד ד ים בי חס לעומ ק . ג

) ק" סמ\'ג(

המדדים הבאים שנב דקו בדגימות . במבור הכיול הוצבו מול נ תוני

:הצפיפותהרטיבות במצב רו ו יה על פ י עקומ י . 1

;)1.0ש יע ו ר מתו ך (התאחיזה , מ"שב(ש יע ור השאר ית הבלתי מס יס ה . 2

;)כ ולל החרס ית; ש יע ור החרסית. 3 -הי ו ו צר ות ע יס ה עם הוספת מ י ם הוצבה כ. 4;0 -אי הי ו וצר ותה הוצבה כ. 1

.ק"סמ\'ערכ י הצפי פ ות הן ג

,הרטיבות ברוויה, מדדי הצ פיפות. גהח רסית והיווצרות עיסה , מ"השב

הוצבו מול עומק הדיגום

)מ"ס(

מיק ום הדג ימות ק י דוח וע ומ ק

–בחור שן ()מספר גבעה

45

להשוות בי� רטיבויות שנמדדו , במצב רטיבות נתו�תאחיזהמתח ורטיבות במתח נתו� ה באמצעות� אתלחשב

דירוג על פיכיווני זרימה בתת הקרקע להערי� , הקרקעבמקומות שוני� ולקבל את מפת הפוטנציאלי� בתת

על בסיס ) RETC )2.4.2 בעזרת היישו� נעשו תאחיזהעקומי. הידראוליתהמוליכות ה אתוא� הפוטנציאלי�

.חורש�יער תמרת ו, 2אג, 1קידוחי� באתרי� אגהסלע והדגימות ממחשופי ה

הנתוני� חולקו , בור והמגמה של שינויי תכונות ע� העומקעקב ההבדלי� שבי� שני צידי ה � 2באגבור הדיגו� . א

מספר עקומי� . עקומי תאחיזה עבור המקטעי� השוני�40 � כהוכנו). צפו� ודרו�(למקטעי� של עומק ושל צד

).I-III' ג4נספחי� ראה , למידע נוס�( 3.17באיור מוצגי�

θ (1.2מעל לכאורה הייתה )sθ( ברוויה הנפחית בר הרטיבות 0 –שבו בהתקבל עקו� � מ"ס 20של בעומק קרקעה

הנובע מתפיחת החרסיתרוויה�מצב של עלהתקבל , כלומר). רטיבות נפחית100% מבטא θ=1, הוא ער� חסר מימד

בקירוב והיא מבטאת θ=0.28על פי העקו� היא ,המקובלת כנקודת הכמישה, בר15 �הרטיבות ב. )3.17 איור(

את נתוני� אלה תואמי� . חלק החרסיתי של קרקע הרנדזינהשמקורה ב גבוה חיזהתאתאחיזת מי� רבה במתח

אול� , בקרקע הרדודה אפשרי מצב של תפיחה). 1998(י הר " שהוצגו ע המחקראזורשל תאחיזה בקרקעות העקומי

.Tariq & Durnford, (1997( המשמש כלח� נגדי ומונע חלקית את התפיחהעומס נויש, ככל שהקרקע עמוקה

ובעזרת נתוני תפיחה בקרקעות חרסיתיות Chertkov (2000, 2004)מודל של המידת התפיחה נעשה על פי חישוב

יש להניח שהמצב . θ=0.59 שלהתקבל ער� רטיבות במצב רוויה ללא תפיחה . Bronswijk (1990)שהוצגו על ידי

.וויהר�בי� שני הערכי� של רוויה ללא תפיחה ושל עלבטווח שבשטח נמצא

95 נלקחומ " ס25של עומק במרווחי בור הדיגו�של פינות הארבע ב כל עומקב עשו שנדגימותמתו� ה � וסלענארי

בר 12�0של נבדק בכל טווח המתחי� דגימותחלק מה. סלע ונארישל דגימות �מרבית, לבדיקת תאחיזהדגימות

שנראו ,המעבדה תת מדגמי� קטני� נבחרו לבדיקות שטחמתו� כל דגימת . בחלק מהמתחי�רק נבדק �וחלק

במקביל בשלושת המכשירי� ששימשו למדידת שלושת טווחי אלה נבדקו בחלק� מדגמי�תת . אחידי� ככל האפשר

הצדדי� הצפוני מובעיקר בי� המדגמי� שנלקחו , בתו� אותו עומק דיגו�נמצאו הבדלי� בי� המדגמי� . המתחי�

בחלק ). 3.2.4.2', ב3.2.2 (ר החת� והצפיפותו תיאלגבי לעיל רתוא בי� הצדדי� שהבדלבהתאמה ל, והדרומי

מקרי� ששתי דגימות של אותה פינהא� היו ו, צדשתי הקצוות של אותו מהמקרי� הייתה שונות רבה ג� בי�

תת דגימה שנבדקה בטווח מתחי� נתוני התאחיזה של מקרי� שג�ו, היו שונות)בצמוד לאותו קידוח ובאותו עומק(

במרבית , ע� זאת. תוצאות תת הדגימה שנבדקה בטווח מתחי� גבוה או נמו� יותר הקו של אתוהמשיכאחד לא

r2 = 0.48-0.94 בתחו� שלוערכי המתא� של הקווי� לנקודות המדידה היו , המקרי� נית� היה לבנות עקומי�

גבוה הוא מוגדר כקרטו� כאשר אחוז החרסית ,הקרטו� בכל החת� מכיל כמויות משתנות של חרסית ).3.1טבלה (

מיקו� בעומק תחת העומס בהתא� ל). 3.2.4.3ראה לעיל ( זה של הסלע עולה ע� העומק הרכב ו,חווארי או חוואר

מ " ס300�200 שלעבור עומקי�ג� , לכ�. עקו� התאחיזה בעומק צרי� להיות עקו� מכוו� )ראה לעיל( של הסלע

� .חושב עקו� מכוו

בצד הצפוניאילו ו , בצד הדרומי0.57�0.32בי� הייתה ) (θsהרטיבות ברוויה � מ"ס 50�20 שלעליו� בעומקי נארי

בעלי רמת מתא� גבוההה�באותו עומק ו עבור מדגמי� נפרדי� חושבעקומי� שה. גבוה יותרθs התקבל

r2=0.74-0.95)(.ידות הרבה ומדגימי� בכ� את השונות וחוסר האח,הקווי� שוני� משמעותית זה מזה, אול�

. בטווחי� של מטרי� וא� סנטימטרי�העליו� בתכונות הנארי

נראית עלייה הדרגתית ברטיבות ברוויה )2,4קידוחי� (בצד הצפוני � מ" ס175�75 שלתחתו� בעומקי �נארי עליו�

לא ) 1,3חי� קידו( ואילו בצד הדרומי ,)I'ג4 נספח לעיו� נוס� ראה; 3.1טבלה ( בקירוב0.65 עד 0.55 �ע� העומק מ

טווח מרביתו שלואפשר היה ליצור עקו� של , הרטיבות נשארה נמוכה, נראית מגמה של שינוי עקבי ע� העומק

).3.17איור (העומקי� הזה במתא� גבוה יחסית

בור הכיול. נארי עומק 35

0

0.5

1

1.5

2

2.5

3

3.5

4

4.5

0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7

רטיבות נפחית

PF

א 2ב 2א 1ב 3א 4קידוחים 1-3 מודלקידוח 2 מודלקידוח 4 מודל7ג 30 גלעין

בור הכיול עומק 175

0.0

0.5

1.0

1.5

2.0

2.5

3.0

3.5

4.0

4.5

0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7

רטיבות נפחית

PF

א 175 1ב 175 2א 175 3ב 175 3ג 175 3א 175 4ב 175 4א-ב 175 4קידוחים 2-4 מודלקידוחים 1-3 מודל

מ " ס35בור הכי ו ל נארי עומק

מ " ס175עו מק

ד ו פ ן צ פ ו נ י תד ו פ ן

דר ומ י ת

ד ו פ ן ד ו פ ן צ פ ו נ י ת דר ומ י ת

0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6

01

23

45

og(|P

ressu

reHe

ad|[cm

])

עקום מ וכ ל ל של 125-175 עומ קים

ד ופ ן דרומ י ת

קע 2/20 קר

0.0

0.5

1.0

1.5

2.0

2.5

3.0

3.5

4.0

4.5

0 0.2 0.4 0.6 0.8 1 1.2 1.4

רטיבות נפחית מדודה

מודל על בסיס נתונים מדודים

נפח יחסי

Vn מיקום פריצת אוויר

רטיבות נפחית "דחוסה"

מודל הרטיבות הדחוסה

מ " ס20קרקע עומ ק

תופח ו ק רקע תופח ת ולאחר כיו וץ ח ו וארי ביחס לרטיבות נפח ית כו לל סלע PFלוג מת ח תאחיזה . עקו מי תאחיז ה בסל ע:3.17איור

ה חי ז

תאח מת

ג לו

PF

PF=log10(tension [cm]) : הצ יר האנכי ק"ס מ\ק" סמתכולת רט י בו ת נפחית : הצ יר האופק י

ה חי ז

תאח מת

ג לו

PFה חי ז

תאח מת

ג לו

PF

ה חיז

תאח מת

ג ל ו

PF

תכולת רטיבות נפחית

r2=0.52

r2=0.79

r2=0.74 r2=0.95r2=0.95

0.0

0.5

1.0

1.5

2.0

2.5

3.0

3.5

4.0

4.5

5.0

0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9

AAAABC1C3C4קרקעקרקע מכווצת

תכולת רטיבות נפחית

קבוצות האמפליטודה המתקדמות מבטאות

סלע חרסיתי יותר

ס לע עקו מ י תאחיז ה של וקרקע המ ו גדרים על פי

קבוצות האמפ ל יטו ד ה ם אנטנות הבור"של מכ

ה חי ז

תאח מת

ג לו

PF

r2=0.31-0.62

r2=0.49 r2=0.63

46

מ הוא" ס300 ומעומק 1.0�0.9נע בי� θs צד הצפוניב � מ"ס 350�200 שלנארי תחתו� עד קרטו� חווארי בעומקי

ככל הנראה, ערכי� אלה מבטאי� מצב תפיחה ועל רוויה. )IIג4לעיו� נוס� נספח ; 3.1טבלה ( 1.0 �ה מגבו היה

ג� בצד הדרומי התקבלו ערכי� גבוהי� יותר מאשר בעומק . והער� המעשי בעומקי� אלה נמו� יותר, וכאמור

ג� צד זה , מ" ס�300 רב מעומקבו, 0.8�0.6 של θsמ ה� הגיעו לערכי " ס275�200 שלובטווח העומקי�, הרדוד יותר

.θs=1.0 �התקרב ל

שמגמה זו נובעת נראה. של עליית הרטיבות ברוויה ע� העומק, תו� תנודות, נראה שקיימת מגמה הדרגתית, ככלל

קצב שינוי הרטיבות ואופי המגמה היה .מהחלשת אפקט הנאריזציה והתבטאות תכונות הקרטו� החווארי שבעומק

משמעות ההבדל בי� . III)'ג4תאחיזת המי� ע� העומק ראה נספח לעיו� נוס� של שינויי (די�בשני הצד שונה

)3.4(הצדדי� ומיקומ� בהקשר הכולל של השטח תוצג בהמש�

צפיפות הנארי העליו� ).'א18.3איור ( 1 קידוח באתר אגהתאחיזה בדגימות שנלקחו מגלעיני הנמדדה � 1אתר אג .ב

. ובבור הכיול שבתוכו 2 באתר אגכא� גבוהה יותר מאשר

שלבעומק. נמצא בתו� הטווח של הנארי העליו� שהתקבל בבור הכיול) מ" ס120�50( של הנארי העליו� θsער� ה

הדיגו� גבוהי� כמו בבור θs אינו מגיע לערכיהוא ולכ� , נארי עליו� וקרטו� שאינו חוואריקיימי�מ "ס 330�130

של לעומק מ "ס 200�50 שלת הבודדות נראה שישנה עלייה ברטיבות ברוויה מעומק הדגימובסקירה של. 2באתר אג

.קיי� סלע צפו� יותר ע� רטיבות ברוויה נמוכה יותרמ "ס 330 שלבעומק. מ" ס270 של ומכא� לעומק220

יר ק("ממחשו� של חציבה ו עצמו בדגימות שנלקחו מגלעיני קידוח באתר תמרתת המי�נמדדה תאחיז � תמרת.ג

החת� .)'ב3.18איור ( בגובה טופוגרפי דומה בקירוב, אתרלצפו� מזרחית ' מ100 � שנמצא כ)2.4.2ראה , "תמרת

א� השפעת הנאריזציה הינה גור� אול�,)'ד3.4איור ראה (הסטרטיגרפי בו עשוי להיות שונה מזה שבאתר

וצאות מקיר זה בעומקי� מוגדרי� בתו� ת תג משמעות להצנהאזי יש, תכונות על ציר העומקהדומיננטי בהשתנות

מ " ס40של ) מתח(הדגימות מגלעיני הסלע באתר נבדקו החל מעומד . טווח העומקי� של דגימות האתר

) ,pF=1.600.04 (מ " ס10 של והדגימות מקיר תמרת נבדקו בעומד) ברpF=1.0 .(אזור הרוויה של העקומי�

.אול� תוצאותיה� משתלבות במגמה הכללית, קיר תמרתמדגימות, לכ�, מושפע

אינה של העקומי� )(r2 רמת המתא� אול�, ע� העומקθs ערכייה הדרגתית שלי עלהייתהג� כא� נראה ש, לסיכו�

וה� דומי� לערכי� של נארי עליו� ) 0.35סביב (נמוכי� יחסית היו θs �ערכי ה. יתכ� שהשינוי אינו מובהקו, גבוהה

ה גבוהאות הסלע היצפיפ. שערכיה� היו נמוכי�, יותר� שנדונו עד כה ולמספר דגימות נוספות עמוקותבאתרי

�100בטווח העומקי� . ויש כנראה קשר בי� הצפיפות הגבוהה לנקבוביות נמוכה ולרטיבות הנמוכה ברוויה,יחסית

r �המתבטאת ב מבטאת אחידות ויתכ� שהיא,מ הצפיפות יציבה יחסית" ס200 .גבוה יותר בעומק זה 2

לעיו� נוס� ומיקו� ; 'ג3.18איור ( באזור חורש� יער דרכיה� שלנבדקו דגימות ממחשופי סלע בצידי � הר חורש� .ד

הדגימות חולקו לארבע קבוצות על פי מיקומ� ביחס למרכז הסינקלינה ועל פי . )'ז3 נספח מספרי המדגמי� ראה

שיאו של . אלו� מצוישל הוא חורש הצומח ט בכל המקומות שנדגמו כמע. מבנה החורש הקיי� במקומות הדגימה

,ממוקמות מערבית למרכז הסינקלינה' ב � ו'קבוצות א. )'ב3.1.2.3 (חורש הצפו� הוא בסביבת מרכז הסינקלינהה

אלו� מצוי ואלה אטלנטית ע� אלת המסטיק בחורש סגור � 'קבוצה א : כדלקמ�הרכב הצומח בנקודות הדיגו� הואו

בצפיפות כיסוי אלו� מצוי ואלו� התבור בחורש � 'קבוצה ב ;ק"סמ\'ג 1.4 של ובצפיפות סלע)בדר� כלל(חסית י

וצפיפות ת סמו� למרכז הסינקלינהוממוקמ' ד � ו'קבוצות ג .)ק"סמ\' ג1.53(בינונית ובצפיפות סלע גבוהה יותר

ההרכב � 'קבוצה ד; ר חורש אלו� מצוי ובר זיתבעיק � 'קבוצה ג :)ק"סמ\' ג1.36( היא הנמוכה ביותר �הסלע בה

. החורש צפו� יותראול�, דומה

0.00

0.50

1.00

1.50

2.00

2.50

3.00

3.50

4.00

4.50

0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 0.45 0.50 0.55 0.60 0.65 0.70 0.75 0.80 0.85 0.90

ח 9 5/3ח 5/313 1.50ח 5/313 2.50ח 10 5/311ח 11 5/519 1.50ח 7 5/522 0.50ח 8 5/523? 223?ח 5/522 מע 0.80חן עבד צפ 1.20חן 36 צפ 1.20מודל קבוצה גמודל קבוצה ד

סביבת מרכז הסינק לי נה. חורשן מרכז1.36צפיפ ות ממוצע ת . י ע ר חו רשן מר כז מע רב י וי ע ר חן מזרחי' ג ' קב1.36מזרחי צפיפו ת ממוצעת -חורשן מר כז מרכזי ' ד' קב

0.00

0.50

1.00

1.50

2.00

2.50

3.00

3.50

4.00

4.50

0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 0.45 0.50 0.55 0.60 0.65 0.70 0.75

ח 1 5/201 1.00ח 3 5/201 2.50ח 2 5/202 1.50ח 5 5/202 1.00ח 6 5/202-206 1.00ח 4 5/202-205 0.70ח 12 5/6 1.00ח 13 6/213 1.00מודל קב' א: בד"כ חורשמודל קב' ב': בד"כ חורש פתוח

מערבה למרכז הסי נקל ינה. חורשן מערב1.40כ צפ יפות סל ע ממוצעת " חורש ס ג ו ר ב ד ' קבו צ ה א1.53חורש פ תו ח צפיפות ממוצעת ' קבו צ ה ב

יער אל ו ן . אהתב ו ר ב א ל ו ן הגל י ל ת חנת

נארי : 1אגמפ ות ח על ג ב י קרט ו ן

ב שת י ק ב ו צ ו ת ע ו מ ק

חור ש ש ל אל ו ן . במצ ו י בתמר ת

ח ו רש ב כ יס ו י ב ינ ו נ י בשלוש קב וצ ו ת ע ו מק

צפ יפ ות סלע ממוצעת 1.88במטר העלי ו ן

במטר השני ; ק"סמ\'גק ובמטר "סמ\'ג1.94

1.88רביע י -השלי ש י ק"סמ\'ג

ח ורש א ל ו ן מ צ ו י ב י ער ח ורש ן. גח ו רש ב כ יס ו י ב ינ ו נ י ע ד סג ור

חלוקה על פי מ יק ום ב יחס לציר הסינ קלינה ולצפיפות החור ש

עק ו מ י תאחיז ה בחל קות :3.18איור תמרת ו ח ו ר ש ן , 1באגהיער וה ח ו רש

r2=0.81r2=0.78

0.00

0.50

1.00

1.50

2.00

2.50

3.00

3.50

4.00

4.50

0.00 0.10 0.20 0.30 0.40 0.50 0.60

ב 1.30 3ב 2.00 3בג 2.20 3בג 2.70 3בג 3.30 3מודל

עקומי תאחיזה יער אלון התבור אג1 עומק 130-330 ס"מ

r2=0.62

מ " ס330-130 ע ומק 1א ג

0.00

0.50

1.00

1.50

2.00

2.50

3.00

3.50

4.00

4.50

0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 0.45 0.50

בג 0.50 3בג 0.90 3ב 1.20 3מודל

עקומי תאחיזה יער אלון התבור אג1 עומק 50-120 ס"מ

r2=0.53

מ" ס120-50 ע ומק 1א ג

0.00

0.50

1.00

1.50

2.00

2.50

3.00

3.50

4.00

4.50

0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 0.45 0.50 0.55 0.60

ב 1.00 4

ה 1.15 5

ה 1.30 5

א 1.45 2

ב 1.50 4

ה 1.70 5

ב 2.05 4

ב 2.05 4

2.19 1.75

קיר תמרת 200א

קיר תמרת 200ב

מודל

עקום תאחיזה תמרת עומקים 100-200 ס"מ

r2=0.60

מ" ס200-100תמרת

0.00

0.50

1.00

1.50

2.00

2.50

3.00

3.50

4.00

4.50

0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 0.45 0.50

א 0.22 2ב 0.30 4א 0.50 2ב 0.65 4א 0.95 2מודל

עקום תאחיזה תמרת עומקים 20-95 ס"מ

r2=0.41מ" ס95-20תמרת

0.00

0.50

1.00

1.50

2.00

2.50

3.00

3.50

4.00

4.50

0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 0.45 0.50 0.55 0.60 0.65 0.70

א 2.00 2ה 2.00 5ב 2.55 4ב 3.00 4ב 3.40 4קיר תמרת 2.25 אקיר תמרת 2.25 בקיר תמרת 2.50קיר תמרת 2.75קיר תמרת 3.00מודל

עקום תאחיזה תמרת עומקים 200-340 ס"מ

r2=0.44

מ" ס340-200תמרת

r2=0.67r2=0.87

טבלת התאמה למפה של נספח 3ז'צומחפוליגון במפה במקראחורש א. מצוי כיסוי צפוף5/2014/111חורש א. מצוי כיסוי בינוני5/2024/112יער א. התבור כיסוי דליל5/2054/115חורש א. מצוי כיסוי צפוף5/2064/116יער א. התבור מעורב בינונ6/2136/123

טבלת התאמה למפה של נספח 3ז'צומחפוליגון במפה במקראחורש א. מצוי 5/3חורש א. מצוי כיסוי בינוני5/3114/131חורש א. מצוי מעורב בינונ5/3134/133יער א. התבור מעורב בינונ5/5194/119חורש א. מצוי צפוף5/5225/109יער א. התבור מעורב בינונ5/5235/123חורש א. מצוי צפוףמדרום למפהחן עבד

במקרא של ג רפי המ ספר , חורשן

השמאלי ה וא ע ומק המספ ר . ' במ

האמצ עי הוא פולי ג ון במפת

פ נ ספח "ה צומח ע ב ה תאם ' ז3

ל ט בלאו ת ש בת וך מסג ר ות ה ג ר פים

המספ ר השמאלי ה וא ה טו ר ב רשת הק י דוחים , ותמר ת1במקרא של ג רפי א ג המ ספר בא מצע ה וא ה ע ומק . הא ו ת מימין היא השו ר ה ב רשת 3.11פ א יו ר "ע

'במ

ח מת

מייתגרלו

PF

ם רימט

טיסנ במדעו

ל ש

ח מת

מייתגרלו

PF

ם רימט

טיסנ במדעו

ל ש

ח מת

מייתגרלו

PF

ם רימט

טיסנ במדעו

ל ש

ח מת

מייתגרלו

PF

ם רימט

טיסנ במדעו

ל ש

ח מת

מייתגרלו

PF

ם רימט

טיסנ במדעו

ל ש

ח מת

מייתגרלו

PF

ם רימט

טיסנ במדעו

ל ש

רטיב ות נפחי ת

רטיב ות נפחי ת רטיב ות נפחי ת

רטיב ות נפחי ת

רטיב ות נפחי ת

רטיב ות נפחי ת

ח מת

מייתגרלו

PF

ם רימט

טיסנ במדעו

ל ש

רטיב ות נפחי ת

47

בחורש הסגור המרוחק ממרכז ). 0.35( הנמו� ביותר θsהתקבל ) 'ב' קב(בחורש הפתוח המרוחק ממרכז הסינקלינה

בר זית במרכז חורש אלו� מצוי ו, בחורש המובהק ביותר). 0.46(גבוה יותר θs התקבל ) 'א וצהקב(הסינקלינה

של חורש הנראה שהרטיבות ברוויה עולה ככל ש, ככלל). 0.59(הגבוה ביותר θsהתקבל ) 'דקבוצה (הסינקלינה

ומגמה זו בולטת יותר סמו� למרכז האלו� המצוי סגור יותר והרכבו כולל יותר בר זית ופחות אלו� התבור

.הסינקלינה

העקומי� שהוצגו לעיל עשויי� להתאי� � בור�� אנטנות"אמפליטודות של מכל בהתאמהעקומי תאחיזה . ה

הדגישה את הצור� במציאת דר� , השונות שבי� שני הצדדי� של בור הדיגו� והכיול. לאתרי� שבה� ה� נמדדו

המדד שנבחר לצור� התאמה . להתאמת עקומי תאחיזה לכל נקודת מדידה בהתא� לנתוני� שנמדדו באותה נקודה

,3.2.5.1 ראה להל�(אשר מייצגת בעיקר את חרסיתיות הסלע , � אנטנות הבור"מדדה במכזו הוא האמפליטודה שנ

על פי(האמפליטודה מוינו לפי קבוצות 2נתוני מדידות התאחיזה מבור הכיול ומהקידוחי� באתר אג). ' ב3.2.5.3

בקבוצות ).3.19, 3.17 �יאיור(עקומי תאחיזה על בסיס הנתוני� הממויני� הוכנוו )'א3.27איור הרמות ב8מודל

גבוה θsהתקבל , שבה� דעיכת האמפליטודה הייתה רבה כתוצאה מחרסיתיות רבה, האמפליטודה המתקדמות

.יותר

חידור וחילחול3.2.4.5

נספח לעיו� נוס� ראה ;3.20 איור ;2.4.1ראה (ו קצב ירידת המי� בתחתיתבור הדיגו� הוצ� ונער� מעקב אחר

זרמות ה4נעשו . ) ליטר152 �נפח של כ(' מ1 � כוגובה ההצפהר " מ1.45 של תחתית הבור היה הממוצעהשטח .)'ב2.5

גובה המי� הממוצע היה . יממות8 ונער� מעקב אחר גובה המפלס במש� ,מ לפחות" ס50לשמירת מפלס מי� של

,פונקצית חזקהי� לבקצב המתא החידור ירד בשעות הראשונות .שעה\מ" ס0.79 וקצב החידור הממוצע ,מ" ס69.6

המי� החופשיי� * שעומד,ייתכ�. שעות לאחר תחילת ההצפה18 � ל8 הזמ� שבי� פרק בוהוא התייצב פחות או יותר

חלה ירידה הדרגתית בקצב , ההצפה תחילת שעות לאחר32 שהחל , המילוי השנימהל�ב .השפיע על קצב החידור

ג� הנמצאירידה זו .ירד בהדרגהאשר ,גובה המי� החופשיי�מובהק לחיובי במתא� הייתה ,ירידה זו. החידור

שעות מתחילת 80 �כלשעשוי לרמז על כ� שלא חלה עדיי� התייצבות בקצב עד דבר ,במתא� דומה ע� הזמ�

שבשלב זה היוו , לגובה המי� החופשיי�שביממות הראשונות של ההצפה היה אכ� מתא� חיובי נראה .ההצפה

התקדמות חזית מאחר ש חת� הסלע הרווי עדיי� היה מוגבלגובה כש,מתו� העומד הכוללעדיי� גור� משמעותי

נראה שקצב החידור ירד ע� הזמ� בעיקר במהל� .)3.2, 3.1 ותראה להל� נוסח (ההרטבה הייתה רק בתחילתה

הוא רק ביממות הבאותלמרכיב הזמ� קצב הירידה בי� מתא� החיוביה, כפי הנראהו, היממה הראשונה של ההצפה

.גור� ישיר שהשפיע על קצב הירידהה ולא היה שהזמ� התקד� תו� כדי כ�תוצאה מכ� כ

בתנאי במצב של שט� אנכי). לעיל2.2משוואה (נעשה על בסיס נוסחת דרסי � חישוב קבוע המוליכות ההידראולית

הוא עומד ΔZ, בזמ� ההצפה הוא עומד המי� החופשיי� Δp .3.1מבוטא על ידי נוסחה ) Δφ( העומד הכולל ,רוויה

המבוטאת , הוא המוליכות ההידראולית ברוויהKs � הוא השט� וq, החת� הרווי שמתחת למי� החופשיי�) גובה (

.3.2בנוסחה

1: 3.1נוסחה Z

p+

Δ

Δ=φΔ 3.2נוסחה:

φΔ=

qsk

צפיפות . מ" ס150 �ירידת מפלס המי� המצטברת במש� כל זמ� ההצפה הייתה כ � ע הרוויהערכת גובה חת� הסל

משימוש). 'ב4נספח ב פירוט נית�(ק "סמ\' ג1.64בבור הדיגו� הייתה מ "ס 350�300 שלהסלע הממוצעת בעומקי�

התקבלה בדת קרטו� של חבורת עהצפיפות בסלעי הכעקו� היפו� למציאת נקבוביות בעזרת נתוני ' א5בנספח

פחות או בחזית אחידה התקד� חלחול המי� שבהנחה . )נתו� חסר מימד(ק "סמ\ק" סמ0.35הערכת נקבוביות של

והעומד ; Δp= 69.6 cm ד המי� החופשי� הממוצע הואעומ. cm 429=150/0.35 היהאור� החת� הרווי, יותר

Vanמדדים ש ל ע קומי התאחיזה על פי נוסחת : 3.1טבלה Genuchten-Mualem) 2.4.2פרק , 2.1נוסחה(

נ ספחים , ול עי ון נ ו סף (3.17עקומי ה תאחיזה ש ה וצ גו באי ור ב עזר ת VanGenuchten-Mualemנ ב נו על פי נ וסחת ) I-IIIג 4

המדד ים של אות ה נו סח ה ). 2.4.2רא ה (RETCה יישום ב עמוד ה . ה תואמים את עקומי התאחיזה מו צ גים ב ט ב ל ה

נ תו ני . של כ ל עקום r2האחר ונ ה מוצ ג רי בו ע מקדם המתאם ה עקומים ה ראשונ ים ב ט ב ל ה הם עקומים של ק בו צו ת קי ד וחים

המוד גשים ב ר קע , הם קי דוחי ה צ ד ה ד רומי ש ל בו ר ה כ יו ל1-3(ל לא ; ב ר קע צ הו ב או אד ום, הם קי דו חי ה צ ד ה צפו ני 2-4; ת כו ל

השו רו ת ה אחרו נות ) . הפ ר ד ה ב ין הצ ד דים ב רקע י רוק או ל בןב ט ב ל ה ה ן נ תו ני ה ע קומים על פ י ק בו צו ת האמפלי טו ד ה

)3.19, 3.17איור ים (

תאחיזה ומ ו לי כות ה י ד ראולית , יח סים בין רטיבות: 3.19איור בסלע התו אמים לעק ו מ י התאחיז ה על פ י ק בוצות האמפ ל יטו ד ה

0.0

0.1

0.2

0.3

0.4

0.5

0.6

0.7

-30 1 2 3 4

A

0.0

0.2

0.4

0.6

0.8

1.0

-30 1 2 3 4 50.0

0.2

0.4

0.6

0.8

1.0

1.2

1.4

-30 1 2 3 4

C1 C3

חית נפ

בו תר ט י

לת ת כו

חית נפ

בו תר ט י

לת ת כו

PF) מ"ס (לו ג מתח תאחיזה PF) מ"ס (לו ג מתח תאחיזה PF) מ"ס (לו ג מתח תאחיזה

-9-8-7-6-5-4-3-2-1

-30 1 2 3 4

-10

-8

-6

-4

-2

0

-30 1 2 3 4 5

-9-8-7-6-5-4-3-2-1

-30 1 2 3 4

ית או ל

ד ר הי

כ ות ולי

ג מלו

\מ"ס ( )יום

ית או ל

ד ר הי

כ ות ולי

ג מלו

\מ"ס ( )יום

ית או ל

ד ר הי

כ ות ולי

ג מלו

\מ"ס ( )יום

PF) מ"ס (לו ג מתח תאחיזה PF) מ"ס (לו ג מתח תאחיזה PF) מ"ס (לו ג מתח תאחיזה

-9-8-7-6-5-4-3-2-1

0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5Water Content [-]

-10

-8

-6

-4

-2

0

0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8Water Content [-]

-9-8-7-6-5-4-3-2-1

0.10.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9Water Content [-]ת כו לת ר ט י בו ת נפחית

ית או ל

ד ר הי

כ ות ולי

ג מלו

\מ"ס ( )יום

ית או ל

ד ר הי

כ ות ולי

ג מלו

\מ"ס ( )יום

) ר ט י בות ביחס ל לו ג מתח התאחיזה(ה ג רפים בשו ר ה ה ע לי ו נ ה ). 2.4.2רא ה (RETCה תק בלו בישום ע ל ב סי ס נת ו ני ה תאחיזה . 3.17) רא ה ל הש ו וא ה אי ו ר (הם למעש ה עקומי תאחיזה תו ך החלפ ת צי רים

ה תק בלו גם נתו נ י מו לי כ ות הי ד ראו לית וי חסי הם ל ר טי ב ות ול מתח

תכולת רטיבות ביחס ל ל וג מתח התאחיזה

ל וג מ ו ליכות היד ר או ל ית ביחס לל ו ג מתח התאחיזה

ל וג מ ו ליכות היד ר או ל ית ביחס לתכולת הרטיבו ת הנפחית

)חרסיתיות נמוכה(אמפליטו דהאמפליטו דה

)חרסיתיות ג בוהה(אמפליטו דה

סקלת העומק מ" ס25מדי ד ות כל

0זמן

זמן מחזור זמן איחו ר

gain Xאמפליטודה

Gain = 5Gain = 1

Gain = 3

סקלת חלון הזמן בננו שניות

דו גמת ר יש ו ם . אקטע , נת ו נים ב תמרת

2CD בשלוש עוצמות של תצ ו גת

. (gain)אמפליטודה

בתנאי ) סנטימטר לשעה (ה חי ל חו לקצב :3.20איור הצפ ה בבור הכי ו ל

ביחס לעומד המים. אביחס לזמן ההצפה המצטבר. ב

קצב ירידת מים ביחס לעומד בבור הכיול

y = 0.009x + 0.1124R2 = 0.8204

0.0

0.5

1.0

1.5

2.0

2.5

3.0

3.5

4.0

30405060708090100110

עומד מים חופשיים (ס"מ)

ש'מ\

ס"ב קצ

הצפה א': 27 שעות ראשונותהצפה ב': ימים 2-3 הצפה ג': ימים 4-5 הצפה ד': ימים 6-8 ליניארי (הצפה ב': ימים 2-3 )

קצב ירידת מים ביחס לזמן בבור הכיול

y = -0.007x + 1.2007R2 = 0.834

y = 3.3257x-0.4604

R2 = 0.8421

0.0

0.5

1.0

1.5

2.0

2.5

3.0

3.5

4.0

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 110 120 130 140 150 160 170 180 190 200

שעות) זמן (

ש'מ\

ס"ב קצ

הצפה א': 27 שעות ראשונותהצפה ב': ימים 2-3 הצפה ג': ימים 4-5 הצפה ד': ימים 6-8 ליניארי (הצפה ב': ימים 2-3 )חזקה ( הצפה א': 27 שעות ראשונות)

מד דים ו אופן רישומם : אנטנות בורם"מ כ : 'א21.3איור . ד ה מים שהי ה באו תו זמןחושב קצ ב י רי דת המים ב ין המדי דו ת ו ה וא מוצ ב ביחס לזמן המצ ט ב ר ול עומ. ' מ0.5לשמירת ע ומד מים של לפחות ) ד-ה צפות א (מיל ו י המים נ עש ה במ ספ ר פ עמים . נ עשת ה הצפ ה ב בו ר ה כ יול ו ה ד י גום

)'מ(

: הסבר המד דיםgain = עוצמת התצוגה

האמפליטודותהיחסית של ) מד ד של תצוגה בלבד(

הזמן משליחת = זמן א יחו רהא ות מהאנטנה הר אש ונה .עד קל יטתו ב אנטנה השנייה

הזמ ן מתחילת = זמן מח זו ר של הגל הר א שו ן ע ד העליה

של הגל העליהתחילת .השני

gainהתצוגה בשלוש רמות . מ" ס25י מוצגת סדרת מ די ד ות ב אות ו מוע ד בין שני קי ד וחים בסד רת עומ קים במר ווח

זמן מחזור ואמפליטודה יח ס י י ם מדודים ידנ ית על

גבי התדפיס

48

ΔZ יורד ע� הגדלת Δφ . שעות�200ה לאחר כבסו� ההצפ ΔZ=429 cm �בקרקע או בסלע גדל בהדרגה והוא הגיע ל

כלומר לקצב ירידת המי� , והמוליכות ברוויה דומה לשט�1 � שוא� לΔφ, ארו�ובמצב של שט� ברוויה לאור� זמ�

189mm/day = Ks=q =0.79 cm/hr :ולכ�

המדידהמכשור כיול 3.2.5

וכיולחישוב ובחינת נוסחאותמדדילימוד : בור� אנטנות"מכ 3.2.5.1

�לעיו� ; 'ד2.5 (ונובמבראוגוסט , נערכו שלוש מדידות בחודשי� אפריל 2001בשנת – ביצוע המדידות והכרת הגר

ובמועדי� הבאי� , תמרתו 2אג, 1בכל הקטעי� בתחנות אגנעשתה מדידה ה מועד הראשו�ב .)2.4נספח נוס� ראה

בסו� 2באתר אגובסביבת בור הדיגו� והכיול , 3אג באתר ותמדיד 2003 �ב נערכו, כמו כ�. מרבית הקטעי�ומדדנ

ת זמ�סקלמופיעה בראש הגר�. שהתקבלו במערכת המדידההגרפי� על בסיס הנעשמדדי� חישוב ה.2004מרס

מהאנטנה המשדרת עד קליטתו באנטנה )הפולס (הפעימה שליחת רגע משעל פיה משורטט הזמ� ,)ns –בננו שניות (

� כולל את תיאור הגלי� שנשלחו ונקלטו בכל אחד מהעומקי� שנמדדו בקטע זההגר. )3.21איור (הקולטת ,

הזמ� מתחילת ". זמ� איחור" נקרא נה הראשופעימה של ההעד לתחילתפער הזמ� . מסודרי� בניצב לציר העומקה

אי הנה הראשופעימהמשרעת ה. )(period הוא זמ� המחזור)פאזה(מופע ו החוזרת באותה עד הופעתפעימהה

האמפליטודה נחתכה בגובה שהתבטא , הגדרות מכשיר המדידהמ כתוצאה. שמתבטאת בגובה יחסי,האמפליטודה

ידי לאחר המדידה עלובתדפיס נה במחשב גובה האמפליטודה היחסית נית� להכוו.מ " מ6 או 5 � ב המקוריבתדפיס

הד� של סדרת את ש צור� להציג י, כדי למדוד את האמפליטודות של כל החת�. (gain)הגדרת עוצמת התצוגה

באותו יותר מאשר תצוגה אחת עבור קטעי חת� שוני� דרושה ולעתי� , מתאי�gain � בהמדידות בזוג קידוחי�

ויש לבצע תיקו� למרחק ,גורמת להקטנת גובה האמפליטודה המתקבלהגדלת מרחק המדידה . קטע מדידה

).6נספח (סטנדרטי

3.3 ההמוצגת בנוסח Topp (Topp et al., 1981)ישוב הרטיבות באמצעות נוסחת מקובל ח� חישוב רטיבות התוו�

:להל�

���:3.3 נוסחא 2 2 4 3

5.3 2.92 5.5 10 4.3 10v

θ ε ε ε− −

= − + − ∗ + ∗��

��:מקרא

2

⎟⎠

⎞⎜⎝

⎛=

v

c

εקבוע דיאלקטרי�;��C=30cm/nsמהירות האור�;��V�=מהירות הגל��cm/ns�.�

�������������������θv = 10�2 �ת רטיבות כשבר יש להכפיל כל אחד מהמקדמי� בלקבל .אחוז רטיבות נפחית

.מהירות הגל חושבה על ידי חלוקת המרחק של אור� הקטע המדוד בזמ� האיחור

בסביבת 2נערכה מדידה על קווי האור� והרוחב בתחנת אג, בתוו� של אזור המחקרהכדי לבחו� את תקפות הנוסח

בכל , במהל� החפירה). 31.3.04 �החפירה ב, 30.3.04 �המדידה ב (רהביצוע החפיבור הדיגו� והכיול יו� אחד לפני

ובנוס� לכ� נלקחו , דגימות3 נלקחו מ" ס25לאור� כל אחד מצינורות הקידוח במרווחי עומק של נקודת עומק

כל ב. מ" ס25קידוחי� במרווחי� אופקיי� של הלכל אור� המרחק שבי� מ " ס275, 175, 75 של בעומקי�מדגמי�

. חושבה הרטיבות הנפחית הסלעולאחר קבלת ערכי צפיפות, מדידת רטיבות משקלית באותו יו�החלהדגמי� המ

מדידה הוצבו מול שורש הקבוע הדיאלקטרי של מדידת כל קטע ל סדרת המדגמי� ש של תערכי הרטיבות הממוצע

מיו� הנתוני� על פי גובה לאחר . לא התקבלה רגרסיה מובהקת כלשהיאול� , אנטנת הבור שנעשתה באותו מקו�

רטיבות ביחס לקבוע ההתקבלו שני עקומי� לינאריי� מובהקי� של , האמפליטודה היחסית של אות� מדידות

היווה רק בשלבי העבודה הבאי� התברר שטווח הרטיבות בבור הכיול בסו� האביב , אול�. )3.22איור (דיאלקטרי ה

. והעקומי� שהתקבלו אינ� יכולי� להסביר את כל הטווח, טחקטע מצומצ� למדי מתו� טווח הרטיבות הכולל בש

Toppאבל בסופו של דבר נוסחת , שונות בתכונות הסלע�מיו� נתוני הרטיבות על פי קבוצות אמפליטודה שיק

המיו� לקבוצות האמפליטודה . מסבירה בצורה טובה למדי את כל טווח נתוני הרטיבות ביחס לקבוע הדיאלקטרי

'מ 1

'מ 2

'מ3

)CD1(' קו ר וחב א

)CD3(' קו ר וחב ב

)CD2(ב -קו ר וחב א

ך ו ר אקו

C

C1

C3

C2

CD1

'מ 1

'מ 2

'מ3

CD2

'מ 1

'מ 2

'מ3

'מ 1

'מ 2

'מ3

'מ 1

'מ 2

'מ3

'מ 1

'מ 2

'מ3

קרקע

-ק רטו ן בינוני ק שה

ק רטו ן בינוני

ק רטו ן בינוני

ר ך -ק רטו ן בינוני

מיק ום החתך

CD3

'מ 1

'מ 2

'מ3

Gain=1עוצמת התצוגה בכי ו ו ן זה הוא . ' מ2 -היה כ, לא ו רךהמרחק בי ן ז ו ג ו ת הקיד ו ח ים Gain=3עוצמת התצוגה בכי ו ו ן זה הוא . ' מ3 -היה כ, ל ר ו חבהמרחק בי ן ז ו ג ו ת הקיד ו ח ים

. האמפל יט ודה כתוצאה מהמרחקהנחתתעוצמת התצוגה מפצה בקיר וב על

III .תאו ר חתך גלעי ן קיד וחבחוםקרקע ושורשים מו ד גשים

קיד וח

גו למ יתאמפליט ו דה

זמן רטיב ות מחזו ר

מהירות

מתואמתאמפליט ו דה

רישום נת ו נ ים של של ושה קטעי או רך . I-IIהשוואת רישום ונתונים : בור באתר תמרת-ם אנטנות" מכ:'ב21.3איור מסודרים , ושל ושה קטעי רוחב בתמרת

בהתאם למיקו מם היחסי ומיק ום הקידוחים .שבינ יהם נמדדו

נא רי פרי ך נאר י קש ה ע ם ע ורקי ם -קרטון

קרקע עם שורשיםקרטון בי נו ני לבן

שורשק רק ע קש ה צבוע ב. ק

קרטון בי נו ני א חיד, דומה

עם קט עי ם ק שי ם , דומה

א חיד למדי

יו נקות + בלוי צהב הב פ ריך . ק ; בי נונ י אח יד. ק

בי נונ י לבן א חיד. קפסים דקי ם

דמויי נא רי רך -קרטון בי נו ני קרטון בי נו ני

עם סידוק אלכסונ י

שורש בסדק צ ר קרטון פר יך

רך ופ ריך -קרטון בי נו ני

סימנ י יו נק ות . לבן א חי ד)-( קרטון בי נו ני

קרטון מ פור ר

מפו רק עד פ לסטי-קרטון רך

מדי ד ות בין קי דוח ים בכיוו ן ה רוחבי של השטח: קטעי ר וחב

מ ד י ד ות בין קי דוח ים בכיוו ן הא ו רכי של השטח: קטעי או ר ך IV .ג רפים של שינ ו י י המדדיםמד דים שנמד דו א ו חושבו על פי התרש ים של קטע

מוצגים כגרפים על ציר ) ר א ה משמאל (3CDהרוחב התו אם א ת סקלת העומק של חתך הגלעין , העומק

חתך זה הו א תי א ו ר אח ד משני . המוצג משמאלהקי ד וחים התוחמים את הקטע

אמפלי ט וד ה יח סית ) 1: ( המד דים המוצ ג ים ב ג רף הםאמפלי ט וד ה מתואמת באמצ עו ת מרחק ) 2( ; מדוד ה

) 4(זמן מחזור יחסי מדוד ) gain ; )3 -ו ה המד יד ה ר ט יב ות ) 5( ; מזמן הא יחורמחושבת (ns)מהי רות

. Topp נו סח ת בעזר תמחושבת ע ל פי המה יר ות

:מבנה התצוגהI) (.משמאל מוצג מיק ומם היחסי של ששה קי ד וחים .II) (. ביניהם מוצגים התרשימים

מוצגים במקומם בי ן , בו ר ב ין א ו תם קי ד וחים-אנטנום "שהתקבלו ב קטע י המדי דה של מכוהכללה של , באמצע מוצג תיאו ר חתך הגלעין שנלקח מהק י דוח המסומן.) III. (הקי ד וחים

מימין מוצגים המד דים שנמד ד ו וחושב ו מקטע רוחב שנמד ד בי ן .) IV. (סוגי הסלע והק ר ק ע.עם סקלת עומ ק התו אמת א ת הסרגל של עומק החתך, ק י דוח זה לק י דוח השכן

49

, מהל� הבחינה והשוואת החלופותלאחר . שלב זה את הסיבות לפיזור הנקודות לאור� קו הכיולמסביר חלקית ב

. כנוסחת כיול לחישוב הרטיבות על פי מדידות אנטנות הבורToppהוחלט לקבל את נוסחת

). 3.4פרק (נושא זה יידו� בהרחבה בהמש� . רטיבות � אנטנות הבור ע� העומק והזמ�במדדי� שהתקבלו משינויי�

במדידות האביב ' מ1 �ושיא משני בעומק של כ, עומקלערכי� המרביי� בהייתה מגמה של עליית הרטיבות , ככלל

).'ו3.23', ב3.21איורי� (

ישנה , שיותר מכ�אול� בהשוואה לחת� הסלע נראה , )'ו3.23איור (ע� עליית הרטיבות , לכאורה, עלהזמ� המחזור

' מ2 �של כעד לעומק , 2בסביבת בור הכיול ביער אלו� התבור בתחנה אג. סלעהתאמה בי� תכונה זו לשינויי� במ

למרות שינוי משמעותי בזמ� המחזור בכל מועדי המדידהלא היה, נארי בחת� הסלעעיקר תחו� ההמקביל ל

ע� המעבר לקרטו� החווארי חלההעלייה המשמעותית בזמ� המחזור .שינויי� ברטיבות שחלו בי� המדידות

דר� , העלייה הקלה בזמ� המחזור ע� העומק מקבילה לשינוי מהנארי, בתמרת ).3.24, 3.23, 3.15, 3.12י� איור(

).'ב3.21 ,3.15י� איור(הר� �בינוני לקרטו� הבינוניהקרטו� ה

חיתו� הערכי� הגבוהי� במרבית קטעי המדידה של .)'ו3.23איור ( לכאורה ע� הרטיבות נחלשה אמפליטודהה

קשר ישיר בי� גובה הא� קיי� ,מקשה על בחינת השאלה) ' מ2 �שאורכ� הסטנדרטי הוא כ( 2תחנת אג

או שהשפיעו ,מדידה לא השפיעוה נראה ששינויי רטיבות בי� מועדי ,בקטע היורד של הגר�. האמפליטודה לרטיבות

תקבלו ג� מדידות ללא ה ' מ3 � בקטעי רוחב בתמרת שאורכ� כ).3.24, 3.23איורי� ( על גובה האמפליטודה ,במעט

זאת כיוו� שמרחק המדידה הגדול יחסית גר� להנמכת האמפליטודה כ� שלא הגיעה . חיתו� שיא האמפליטודה

, שבמקרה זהנראה . ) כאמור6לאחר מכ� נעשה תיקו� של התאמת המרחק על פי נספח (לגובה הנחת� בדר� כלל

איור ( ' מ2 �רק החל מעומק של כוהיא חלה דהתאמה לכאורה של האמפליטודה לרטיבות הינה חלקית בלבה

במרבית הקטעי� חלה ירידה משמעותית בגובה האמפליטודה . ברור הרבה יותריה השינוי ביחס למסלעה ).'ב3.21

ידוע שחרסיתיות גורמת להנחתת . קרטו� חוואריל לקרטו� ר� ו,מעבר לקרטו�ההיחסית ע� סיו� הנארי ו

).'ד2.5, 2.4.1ראה לעיל ( יותרככל שרטיבות החרסית גבוההאמפליטודה וההשפעה רבה יותר

חודר קרקע" מכ3.2.5.2) (GPR – פענוחה אופ� תמונת הסריקה ולימוד

2000רוחב בקי� העל קווי האור� ו )2.3נספח לעיו� נוס� ראה ;2.4.1(נערכו מדידות מקיפות � והצגת�מדידותה

יו� , 2004באביב 2 ומדידה בסביבת בור הכיול בתחנת אג3 באתר אג2003מדידה בקי� , ותמרת2אג, 1בתחנות אג

מ מכל צד " ס25 ובמרחק של בי� הקווי�, הרוחבקווי ,נעשתה על קווי האור�האחרונה מדידה ה. לפני חציבת הבור

צאו ָמ הממצאי� שיניה� לבי�להשוות בי כדי שאפשר יהיה ,נעשו בצפיפותמדידות ה. של הקווי� התוחמי� את הבור

הסריקות . ו הסריקהק להתאמה מלאה שלו או שלא תהיה ,היה אנכייג� א� דופ� החפירה לא , לאחר החפירהבו

כמערכי נתוני� גאופיסיי� נשמרו כקבצי� והועלו על גבי קווי האור� והרוחב , הודפסו תו� כדי ביצוע� בתווי� השדה

ניתוח מפורט של מספר .)2.4.1(Paradigm של חברת Focus � וpg2ביישומי� של תחנות המדידה ")פרויקטי�("

שניי� בבור הכיול ואחד , להל� יוצגו דוגמאות של שלושה קטעי�). 2006(' קטעי� ודוגמאות מוצג אצל הר וחוב

. 3באתר אג

24.3באיור � 2בבור הכיול באתר אגשל הסריקות פענוחהצעת ו, החת�תיאורלהשוואת הסריקות למדידות ו

כולל המש� קצר של , של הדופ� המזרחית של בור הכיול� חודר הקרקע"ת המכ סריקקו) 1 (חלקו העליו� במוצגי�

� עברה חיתו� לקטעי� אופקיי� של " תמונת המכ.Focus ביישו� Trace by traceמוצג בתצוגה ה, הקו מעבר לבור

) 2 (; וחיבור מחדש בקירובלינארי רוחב הקטעי� לקבלת ציר אופקי ה שלהתאמנעשתה , Power pointבתוכנת ' מ1

ולידה מוצגי� גרפי ,על סריקה זו) 3 (;� באופ� תוא�"הוצב על גבי תמונת המכ) 3.12ראה איור (תיאור החת�

) של מדידות אנטנות הבורF6קטע (רטיבות שנמדדו באנטנות הבור בקטע התוא� המחזור והזמ� , אמפליטודהה

הצגה ) GPR;) 4 �ומק של הגרפי� תוא� את ציר העומק של סריקת הציר הע. (F5)ובקטע שמהווה את המשכו

. התווית קווי הפרדה בי� שכבות של קרקע וסלע כהצעת פענוחו� ע� תיאור החת� "נוספת של אותה תמונת מכ

רטיבות ביחס לשורש קבוע דיאלקטרי על פי חלוקה לקבוצות אמפליטודה. עומקים 2-8 מ') ) 2001 0.5-3.00 מ') ואוג עומקים ) 2001 אפריל

0

10

20

30

40

50

60

70

1 2 3 4 5 6 7 8

שורש קבוע דיאלקטרי

יתפחת נ

בוטיר

כל הנתוניםאמפ' יחסית מעל 0.4 (קב' א-ה)אמפ' יחסית 0.2-0.4 (קב' ו')אמפ' יחסית 0.05-0.2 (קב' ז1-3)אמפ' יחסית 0.01-0.05 (קב' ז 4-5)אמפ' יחסית נמוכה מ- 0.01 (קב' ז6)בור כיול אמפ' גבוההבור כיול אמפ' נמוכהרטיבות טופליניארי (בור כיול אמפ' גבוהה)ליניארי (בור כיול אמפ' נמוכה)

הנתונים הוצבו על בסיס הקבוע הדיאלקטרי (שנמדד וחושב במדידת אנטנות-בור) ונוסחאות הכיול של אנטנות הבור

מסיבה זו, הנקודות נמצאות לאורך קווים, הם קווי הכיול.כמו כן, מוצבות נקודות המדידה של מרס 2004 שעל פיהם נקבעה נוסחת

הכיול.

: 3.22איור

: 3.23איור

רטיבות מחושבת ש ל אנ טנות לפי שת י 2הבור באתר אג

שיטות כיול : נבחנו הכ י ול י ם

כ י ו ל שנעשה על סמך נתונים 1.שנמדד ו בבור הכ י ו ל לאחר מ י ו ן

הנתונים לקבוצ ו ת על פי .האמפליט ודה הי חס ית

Toppנוסחת 2.ה נ תו נים על ג בי הקו וים הם כל נתו נ י המ די ד ה

רא ה ( 2001 באפ רי ל או או ג ו ס ט 2בתחנ ת א ג מוצ בים נת ו ני ה ר ט י בו ת , בנ ו סף ). פירו ט ב ג רף

שנמדד ו ישי ר ות ב ב ו ר ה כ י ול בק ט עים שנ מדדו . קודם ל כ ן ו על פי הם נ עש ה ה כ י ול ה ראשון

מדדים שנמדדו או חושבו בור -בקטעי מדידה ש ל אנטנות

. בשלושה מועדים2בתחנת אג

(F)

ns/cm

ns

x

a (FR)

ns/cm ns

xGPR*

5Fק טע . א01אפריל

(F)

ns/cm

ns

x

5Fק טע . ב01נובמבר

(FR)

ns/cm

ns

x

5Fקט ע . ג04מרס

04 מרס 6Fקט ע . דדופן מזרחית של

בור הכיול

. שהוא המשכ ו של א ות ו קטע דרומה5F שהוא הד ו פ ן המזרח י ש ל בור הכי ו ל ובקטע 6Fהמדי ד ות הן בקטע

F, F

, 5Fריכוז גרפי הרטיבות של קט עים . ה6Fשל שלו שת מועדי המדידה

זמן מחזור ואמפליטודה ביחס לרטיבות בעומקים שונים ובעומדים

y = 0.0078x2 - 0.1951x + 15.52R2 = 0.7861

y = 214.1e-0.1154x

R2 = 0.7049

0

5

10

15

20

25

30

35

0 10 20 30 40 50 60

אחוז רטיבות נפחי על פי נוסחת טופ

(ns) זמן מחזור5x אמפליטוד((ns) זמן מחזור) .פולי(5x אמפליטוד) מעריכי

. ו

ל השווא ת ק בו צו ת ה אמפליטו ד ה שמוינ ו כ אן לק בו צות ששימשו במו דל ים

' א3.27רא ה א יו ר , ב המשך

ם אנטנות הב ו ר "בכל קטע י ה מד יד ה של מכערכי הר ט יב ו ת Toppכ י ול יש יר ועל פי נ וסחת על פי שה תקבלו

תףשו מי רצ

,רא מק

ה רא

תףשו מי רצ

,רא מק

ה ה אמ פליטודה בער ך י ח סירא

תףשו מי רצ

,רא מק

ה רא

רטיבות ביחס לשורש הקבוע הדיאלקטרי על פי חלוקה לקבוצות אמפליטודה )' מ8-2עומקים (2001ואוגוסט ) ' מ3.00-0.5עומקים (2001במדידות אפריל

175

150

200

100

125

225

275

250

300

325

350

50

25

75

0

EF5 FG6

EF5, EF6GPR

175

150

200

100

125

225

275

250

300

325

350

50

25

75

0

F6 F5

F5F6

6a

6a

FG

EF

כ יס א ו פס קרק ע") נארי תחתו ן("מעבר לנארי פ ר י ך בצפי פ ות נמו כה

מעבר מנאר י פר י ך אך צפ וף ו יבש לקרטו ן . ומעבר לרטי בות גבוהה, פס צפ י פ ות נמוכ ה

)י ם(ל ינאמנטקטעי

מקרא פ יענ וחמגעי

: השכבות

F5, F6GPR

GPR -ם אנטנות בור ופענוח ה" פרמטרים מדודים ומחושבים ש ל מכ, בהשוואה לתיאור החתך(GPR)ם חודר קרקע "תצוגת החז רי מכ: 3.24איור

פע נוח תמו נת ב עזרת GPR-ה

מדדי אנ ט נ ות ה ב ור ש הו צ גו

משמאל ובמר כז

פע נוח תמו נת GPR -ה

ב עזרת מד די אנ ט נו ת ה ב ו ר

שהו צ גו משמאל ובמר כז

ר טי ב ות נפחית

ר טי ב ות נפחית

) ns(אמפליטודה יחסית וזמן מחזור . GPR -מוצגים משמאל על גבי תמונת המקרא מועדי המדידה מוצג במרכז

) ns(אמפליטודה יחסית וזמן מחזור . GPR -מוצגים מימין על גבי תמונת ה

מקרא מועדי המדידה מוצג במרכז

מקרא מועדי אנ ט נות הבור

קווי המתאר של תיאור החתך הועברו מאיור

3.12

קווי המתאר של תיאור חתך הרוחב הם על פי

שרטוט ה קווים של החתך שנ ע שה ב ש טח

עם ק נה מידה

50

ובשתי שהובאה באיור� שנראו בתצוגה " שינויי� באופי החזרי המכ)א: ( המידע הבאקווי� אלה הועברו על סמ�

. אופי שונהבעלי על החזרי� ה שוננראה דגש שבכל תצוגהכ ,Focusיישו� ב) לא הוצגו כא�( נוספות הצוגתשיטות

מ מהקו הראשו� ותחתיתו ייצגה את תחתית החת� " ס25השוואה לקו סריקה מקביל שנעשה נערכה , כמו כ�

� של ית התיאור המילולי תמצ.�" שגבולות היחידות בו הוצבו כאמור על תמונת המכ,תיאור החת�) ב (;החשו

של מדדי�השוואה ל) ג (;)אינו מוצג כא� (בדפי השדההקיי� ירוט נוס� נעשה שימוש בפ ו,3.12באיור ת מוצגהחת�

.�"אנטנות הבור שהוצגו על גבי תמונת המכ

ור תיא ,� של דופ� זו"י� סריקת המכ מוצג3.24איור בחלק התחתו� של .הצגה דומה נעשתה לגבי הדופ� הדרומית

. של קטעי אנטנות הבור התואמי� והצעת פענוחמדדי�גרפי ה, הדופ� החת� של

� מורכבת מהחזרי� של קווי מגע "תמונת המכ, ככלל � � ובהצעת הפענוח"פרטי� ועקרונות הנראי� בתמונת המכ

סית ומתבטא בקו ההחזר ממישור המגע הינו חזק יח). 2.4.1(שינויי� בתו� אותו תוו� וג� מבי� סוגי תוו� שוני�

חזק הינו ההחזר . מודגשוהחזרי� נוספי� של אותו קו מישור מגע עשויי� להופיע שוב מתחת לאותו קו , שחור ועבה

והוא מבטא אמפליטודה , שמישור המגע מפריד בי� שכבות השונות משמעותית בקבוע הדיאלקטרי שלה�יותר כ

מתבטאי� לאורכה ה� . המשמשת ג� כסקלת עומק,הסקלה האנכית של התמונה היא סקלת זמ�. יותרגבוהה

החזרי� נוספי� , כאמור, וה� , שההחזרי� מה� מגיעי� זה אחר זה על ציר הזמ�,מישורי מגע בעומקי� מתקדמי�

: מאפייני�אפשר להבחי� במספר .המגיעי� באיחור

הוא לא גר� . ל רוב� מתבטא בקטיעת רצ� קווי ההחזרי� ובהסטה ש� בדופ� המזרחית) הלינאמנט(קו השבר

או, לאחר השבירה ובאות� תנאי�חלהכיוו� שהנאריזציה מא� , להסטה משמעותית של המעבר מהנארי לקרטו�

.ניכר שוני משני צידי הלינאמנטמרבית קטעי החת� ב. כתוצאה מכ� שהשבירה באזור היא בעיקר העתקה אופקית

אמפליטודה ( בהחזרי� מוחלשי�מאופיינתמ " ס30 �בעומק של עד כ) רנדזינה חומה במרק� חרסיתי( � קרקע

עשויה לגרו� ג� להחלשה של ) בחתכי� אלהלא מוצג(קרקע עמוקה יותר . כתוצאה מנוכחות החרסית)מונחתת

.חזר חזק כתוצאה מכ� שהיא משמשת כמישור בעל תכונות שונותבהרצועת קרקע דקה ניכרת . החזרי� מתחתיהה

כיוו� שהוא גבוה בחת� מוה� , ה� כתוצאה מחוסר ההומוגניות הרבה שבתוכו, י� חזקי�מתבטא בהחזר � נארי עליו�

.וההחזרי� הגיעו תו� זמ� קצר לפני שעברו הנחתה משמעותית

עשוי להיות מקביל לתחילתה של ירידת , העליו�ירהחזרי� חלשי� מאלה של הנאבניכר בעיקר � נארי תחתו�

ונראה לכ� שהשינוי בהחזרי� אכ� , מעבר ליחידה זו עשוי להיות אופקי ה.האמפליטודה במדידת אנטנות הבור

.מבטא שינוי בתכונות התוו� שהשינויי� בתוכו קטני� מאשר בנארי העליו�

בגר� . יחסית והנחתה בתו� התוו� גבוההמבטאי� הומוגניות, ההחזרי� חלשי� � חווארי�סלע הא� הקרטוני

. גובה האמפליטודה באותו עומקב המוצג באיור נראית במקביל ירידה� אנטנות הבור "האמפליטודה על פי מכ

או שבו כבר לא קיימת כל , כלומר חרסיתי יותר (מעבר לקרטו� חווארי עוד יותרקיי� בחלק התחתו� של החת�

נוס� לתכונות . מקביל לאמפליטודות נמוכות של אנטנות הבור ולרטיבות גבוהה יותרה, )השפעה של נאריזציה

כתוצאה ממעבר הגלי� GPR � של ה של הנחתת האמפליטודותת מצטברהשפעה ככל הנראה נהיש, � עצמוהתוו

קיימת ג� אפשרות של התבטאות רעש חיצוני . ובעיקר דר� אותה שכבה עצמה שההנחתה בה רבה, דר� כל החת�

קווי� אינ� האול� העובדה ש, אטמוספרה על רקע ההחזרי� החלשי�השל קרינה קצרת גל הנקלט באנטנה מ

.מרמזת על כ� שה� אכ� מבטאי� שיכוב אמיתי, לגמריאופקיי�

' מ2 �ובעומק חשו� עד כ' מ12 �חת� סלע באור� של כסריקה זו בהשוואה ל שלקטע – 3קו סריקה באתר אג

�רי והבדלי� אופקיי� אפשרו להפריד בי� החז, מפותח יותרנוהיבאתר זה הנארי . 'ד4בנספח מוצגת לעיו� נוס

: את הדברי� הבאי�ללמוד מסריקה זו נית�, בנוס� לאפיוני� שתוארו לעיל. עומקההתוו� להשפעות

מעטה "קטע נארי שתואר ע� . אכ� מתבטאת בהנחתת ההחזרי� בתוכה וג� בכל החת� שמתחתיה � קרקע עמוקה

.אותו עומקהחל מ והתבטא בהחזרי� מוחלשי�בחציבה כיס קרקע שהוסר , ככל הנראה,מייצג" אדמד�

51

. החזרי� קצרי� בתו� חת� הקרקע המוחלשותיוצר � אבני� גדולות בתו� קרקע

שבו הנארי , )לא מוצג (1צורה אופיינית זו נראתה ג� באתר אג. בהחזרי� צפופי� קשתיי�מאופיי� � נארי עליו�

.מפותח עוד יותר

.ור אבל ניכרי� בביר, ההחזרי� חלשי� מאשר בנארי העליו�� נארי תחתו�

בחלקו העליו� בהחזרי� תמתבטאו, קרטו��ה� בחת� רצו� וה� בקטע מתחת לחיפוי של נארימופיעה � אב� גיר

כנראה כתוצאה , אב� הגיר ההחזרי� חלשי�של תוו� האול� בתו� , ברורי� כתוצאה מהמעבר לתוו� שונה

.1תמונה דומה נמצאה באב� הגיר באתר אג. שלהוגניות ממהו

כמו ,� שוני�חלק מההחזרי� נובעי� ממעברי תוו � באותו מקו�סלעהחת� עלמידע שאי� אפשרות לפענוח כ

בתו� אתר אחד . כאשר אי� חת� חשו�אופיי� נית� לזהות את שלא תמיד ,מעבר לפס קרקע או לרצועת אב� גיר

, כיס קרקע, עליונהנראה שאפשר להבחי� בי� קרקע, שינויי�בתוכו נ� שתכונותיו ניתנות לאפיו� ג� א� יש,באזור

� "מדידות של מכ. ואריוהקרטו� החשל חרסיתיות הסלע הקרטו� שמתחתיו ומידת , נארי תחתו�, נארי עליו�

.יסייעו לפענוח, � חודר קרקע"שנעשו בכל האתרי� שבה� נעשו סריקות של מכ, אנטנות בור

3.2.5.3 מודל כיול– מפזר ניטרוני

שבו נאספו נתוני� רבי� של תכונות הסלע , באותו בור דיגו� וכיול� ו� כיולבחינת נתוני בור הכיול ונסי. א

כיול מפזר הניטרוני�של נעשה ג� ניסיו� , )ראה לעיל(� "והקרקע ונערכו פעולות לימוד וכיול של שני סוגי המכ

ממדידת כחלק,בקידוחי�� "מפז באמצעותנערכה מדידה , חציבת הבורל שקד�ביו� . )�"מפז: להל� ';ג2.5(

שלוש דגימות סמו� לכל , דגימות סלע וקרקעבתו� הבור נלקחו . הרטיבות השגרתית שנעשתה באמצעות מכשיר זה

ומכא� במרווחי , מ" ס50, 35, 20 של בצמוד לארבע צינורות הקידוח שבארבע פינות הבור בעומקי�ת עומקנקוד

3.5 של במרכז הבור עד עומק, וכמו כ�, הקידוחי� בי� דגימות נוספות נלקחו.' מ3 שלמ עד עומק" ס25עומק של

לאחר קבלת ו, נעשתה באותו יו� של כל הדגימות משקליתהרטיבות תהלי� מדידת הב" המשקל הרטוב"שקילת . 'מ

חושבה הרטיבות הנפחית הממוצעת בכל ) תוצאות מכל נקודת דיגו�3�1(צפיפות הסלע ו הרטיבות המשקליתנתוני

. נקודה

הוצבו מול נתוני הרטיבות הנפחית ) מספר החזרות של ניטרוני� תרמיי� לשנייה(� הגולמיות "זקריאות המפ

התקבל לכאורה עקו� כיול ברמת מתא� ).'א3.25איור ( והועבר קו רגרסיה ,) נקודות52(התואמי� בכל נקודה

. Fאבל מובהק על פי מבח� , נמוכה למדי

נראה ששימוש במודל זה עשוי להוביל לתוצאות מוטעות היה , קותולמרות מובה � ביקורת נוספת ולימוד תכונות

הראה שתי קבוצות , הצפונית והדרומית, שתי דפנות הבורניתוח מוקִדי ומיו� הנקודות על פי . בחלק מהמקרי�

ל נתוני הצד הדרומי התבטאה ברמת שרגרסיה ה). 'ב',א3.25איור (שני הצדדי�בנתוני� נפרדות כמעט לחלוטי�

כדי להבי� טוב יותר את תכונות . אבל במובהקות נמוכה במעט עקב המדג� הקט� יותר, גבוהה מעט יותרמתא�

שכללה ג� את המשתני� הקטגוריי� , בי� משתני� רציפי� ורגרסיה רבת משתני�חושבו מתאמי�, שני צידי הבור

מ מעליו ומתחתיו " ס25מקי� של � בעומק התוא� ובעו"הוצבו נתוני� של מדידת מפז). 'ג3.25', א3.16איורי� (

בי� עומק המדידה מחו� ללמקרה שלא הייתה התאמה מלאה בי� עומק המדידה בתו� צינור הקידוח לפני החציבה

תכונות ו של עקומי התאחיזה מדדי� וברגרסיות היו מתאמי�נתוני� נוספי� שנבחנו ב. לקידוח לאחר החציבה

תכונות , בנוס�ו, חרסית, מ"שב, כמו צפיפות, תכונות מדודותחלק� .משני בנקודות הדיגו�הסלע הראשי והסלע ה

). הופעה, כמו צבע( ותכונות חיצוניות אינדיקטיביות הגדרת סלע קטגורית או רציפה, יותתיא+ִריות כמו קש

מתאמי� (בחיצי� ומספרי� בצבע מלא' ג3.25מוצגי� באיור )r2(המתאמי� המובהקי� של המשתני� הרצופי�

. משתני� קטגוריי� מוצגי� בערכי� של תרומת� לער� הרטיבות הכולל.)מוצגי� באפורקות נמוכה במובה

מדדי� .)�25 ( יותרנמו�מ " ס25שנמדד � " ע� המפזמתא� מובהקבהייתה בצד הדרומי בלבדנפחית הרטיבות ה

� באותו עומק או "המפז ע� מדידות , או על גבול המובהקות,שונותמובהקות רמות מתא�נוספי� נמצאו ג� כ� ב

, הקווים כמעט מקבילי ם. ורגרסיה על נקודות הצד הדרומי בלבד, על כל הנקודותלינאריתרגרסיה . אן שהמדגם המתאם של הצד הדרומי טוב יותר אבל בעל רמת מובהקות נמוכה יותר כיוו, שניהם מובהקיםוהצד הצפוני מתאים למוקד התחתון ' הצד הדרומי מתאים למוקד העליון שבאיור ב. שלו קטן יותר

מפזן ורטיבות נפחית ע"פ ממוצעים בכל הקידוחים בבור הכיול

y = 9.0177x + 205.65R2 = 0.1785

y = 7.7751x + 324.6R2 = 0.2216

300

350

400

450

500

550

600

650

700

750

15 20 25 30 35 40 45 50

רטיבות נפחית

פזן מותיאקר

מפזן 25-צד דר קידוחים 1-3קידוח 1קידוח 2קידוח 3קידוח 4ליניארי (מפזן 25-)ליניארי (צד דר קידוחים 1-3)

F=., P value =.

F=., P value=.

0.14

25 +מפזן

25- מפזן

מפזן0.16

0.15 בר1רט יבות

0.20מים זמינ ים

מים זמינ ים בר 1-10 בר 0.3-10

0.310.48

0.14

0.210.14

צפיפות0.330.

37

חרסיתמ"שב0.74

רט יבות נפחית

0.38רט יבות נפחית

0.16

בר10רט יבות

0.22

מ"שבצפיפות

סלע ראשיקר ק ע סלע

15.18

סלע משניבי נוני . ק . גיר קרט

14.41

נאריפריךל לא ; ק שה

22.25

הופעהמגמה לא ב רו ר ה

צבעלבן שנהב

22.25

צד דרומ י

צד צפונ י קשר בין משתנ ים קטג ור י ים

ומידת השפעתם על הרטיבות על

פי מודל רב משתנ ים בתוך כל אח ד מהמשתנים המוצג ים ישנו ג ו רם שקיומו תורם באופן ישי ר או עקיף

, כך למשל. ל רט יבות הנפחיתנא ר י קשה או היעד ר נא ר י תורם

אחוז יות ר 22.25ל רט יבות 25- מפזן. ממצב שבו הנאר י פר י ך

א ינ ו בק ורל צ יה עם דבר

רט יבות ברוו יה s

הפוך -

0.17

מפזן

הפוך לא מובהק

לעל י י ת ביטו י

בובי ותנק ה שפעות הדדיות ש ל . ג

פרמטרים רצ יפים וקטגוריים על רטיבות

מפזןנפחית ועל מדידת בין פרמטריםr2קור לצ י ות בשני צדדי בור הכיול

קור לצ י ות בל תי מובהקות בצבע אפו ר

ביחס 25- מפזן. בלרטיבות נפחית

רווח סמך , רגרסיה אפשר .ומוקדי נקודות

לראות שישנם מוקדים נפרדים מעל ומתחת

העיבוד . לקו הרגרסיהjmpוהתצוגה מתוכנת

ביחס לר טיבות וקורלציות בין גורמים על פי נתוני בור הכיולן"מפזשל קריאת עקו מים ראשוניים :3.25איור

רטיב ות נפחית

ת א ו

ר י ק

פז מ

ן "

ב צד ה ד רומי נמצא מתאם מוב הק בי ן ה ר ט י בות המדו ד ה

שנ מדד ה ן "המפזלמדי דת כמו כן . מ נמוך י ות ר" ס 25

נמצאו מתאמים למדדי ר טי ב ות ש ל עקומי ה תאחיזה

. ולאחוז החר סי ת ב ס לע המתאמים המו ב הקי ם

רשומים במספ רים ב צ בע .שחור ע ל ג ב י החי צי ם

נמצ א מתאם מובהק בין ה ר ט יב ות לאב צד ה ד רומי . ו לא למדד י ר ט יב ות אחריםן"ה מפזהמד וד ה למדי דות

ו ב ני תוח , נמצא מתאם ב צ ד זה בין ה ר טי ב ות ל צפי פותר ב משתנ ים נמצאו ֶהקש רים בין ת כ ו נו ת סל ע ו נאר י

לת כ ול ת ה ר ט י בות

0.27רט יבות ברוו יה

s

52

מתאמי� מובהקי� ונמצאבצד זה . למדד כלשהו�"מדידות המפזבי� מתא�בצד הצפוני לא נמצא כל . בעומק סמו�

. לרטיבות הנפחית הממוצעתסלעהתכונות של משמעותית תרומה או

ל לפחות עוד גור� את השונות הרבה הקיימת בתת הקרקע ואת העובדה שכיול מהימ� חייב לכלובחינה זו הדגימה

. כמובהקתמתקבלתשרגרסיה ישירה בכ�אי אפשר להסתפק שו ,רטיבותהאחד נוס� למדידת הניטרוני� ו

כל מדידות אנטנות � אנטנות בור שלמדדי�של כל הקידוחי� בעזרת � "מפזהכיול על סמ� מדידות . ב

חלק� (' מ8.25מ עד עומק מרבי של " ס25 קטעי� ע� מדידות במרווחי עומק של 127, 2001הבור שנערכו באפריל

Topp על פי נוסחת ,רטיבותהבכל מדידה חושבה . לכיול שימשו מדידות 1472 ס� הכל ,)' מ5, 4, 2עד עומקי� של

, לעיו� נוס�(וחושבה האמפליטודה היחסית הסטנדרטית , זמ� האיחור והמרחקעל בסיס נתוני ) 3.3נוסחה ; 3.2.5.1(

נתוני . � שנמדדו בקידוחי� משני צידי הקטע" לכל קטע הותאמו מדידות המפז.)6נספח ב ראה את דר� החישוב

� " והוצבו מול ממוצע מדידות המפז)'א3.27איור (הרטיבות מוינו לפי קבוצות של טווחי אמפליטודה יחסית

. התואמות בכל עומק

, קבוצות�12חסית מוינו בתחילה לערכי האמפליטודה הי � רגרסיות לינאריות נפרדות לפי קבוצות אמפליטודה

לאחר סדרה של רגרסיות .אופטימליתה כחלוקה ו שנמצא, קבוצות8 �סיונות הצבה ה� אוגדו ליולאחר מספר נ

חלק� לא נמצאו מובהקות.)ע� מספר חיתוכי� ביניה�( שקוויה� מקבילי� בקירוב רגרסיות8לינאריות התקבלו

התקבל מודל , JMPבתוכנת רמות�8ע� חלוקה ל (Covariance)שותפת שונות משל מודל בהרצת . )3.26איור (

r :במובהקות גבוהה מאד2=0.911 ,F=1873 ,P (אפסי �מודל ה). 'ה4נספח לעיו� נוס� ראה; ג, ב3.27, 3.26איורי

נמו� יותר כתוצאה Fער� ע� אבל , נמצא במתא� גבוה במעט רמות ע� אינטראקציה8 בעלשונות משותפתשל

4מודלי� של . )'ה4נספח לעיו� נוס� ראה'; ד3.27איורי� (לא היה מובהק שחלק מה� , ממספר המשתני� הגדול

לעיו� נוס� ; 'ו', ה3.27איורי� (רמות 8 התקבלו ג� כ� במובהקות גבוהה אבל נמוכה מזו של המודלי� של רמות

ללא הרמות 8 שלמודלת מובהקת על פני הלאינטראקציה ישנה תוספ הא� ה לבחינFמבח� נער� ).'ה4נספח ראה

פירוט המבח� מוצג ( הרמות4 שלמודלישנה תוספת מובהקת על פני ה הרמות 8 שלמודלוהא� ל ,האינטראקציה

לפיכ� נבחר לשימוש מודל השונות . הגדולמובהקות כתוצאה מהמדג�היו נמצא שכל התוספות .)'ה4בנספח

למרות תוספת המובהקות לכאורה של , רמות כולל אינטראקציה8 של לא נבחר המודל. רמות8המשותפת של

. מובהקותיוטראקציה כיוו� שחלק מהרמות והאינטראקציות בתו� המודל לא הנהאי

מודל של רגרסיה לינארית על כל טווח הנתוני� התבטא במתא� של ה� ללא חלוקהמודלי� על כל הנתוני�

r2=0.735 ) כי על כל הנתוני� התבטא במתא� של מעריהמודל ה .)3.26איורr2=0.721 .המדג� הגדול של כתוצאה מ

אורה אפשר להשתמש בה� ללא צור� במדדי� ולכ, מאדות גבוהותקמובה ברמותהיומודלי� אלה , נתוני�1472

עלולות אול�,השתמש במודל הלינארי הפשוטאכ� אפשר ל, אלה אינ� קיימי�מדדי�כש. של אנטנות הבור

בתוו� חווארי המתבטא , כ� למשל. בעיקר בתחו� המרכזי של הנתוני� סטיות משמעותיות מאדלהיווצר

ניטרוני� תרמיי� (450 בקריאת ניטרוני� של 50%שרטיבותו מעל , )C6דרגת אמפליטודה (באמפליטודה נמוכה

. בלבד30% �רטיבות של כעל פי המודל הלינארי תתקבל , למשל)יהילשנ

, כיול זה שנעשה בו שימוש לפני עריכת הכיול הנוכחי. ול הסטנדרטי של קרקע בית דג�הכי� מוצג ג3.26באיור

מנע משימוש בו י ויש כמוב� לה,זה נעשה בתנאי� אחרי�הכיול ה. תוא� את החלק הנמו� של טווח נתוני הסלע

.בתוו� של העבודה הנוכחית ובבתי גידול דומי�

רטיבות לאחר של הישירה ה שהתקבלו על ידי מדיד, הנתוני� שנדונו לעיל� מיקו� נתוני בור הכיול בטווח הנתוני�

שלבחלקו המרכזי ה� משתלבי� ). 3.26איור ( מוצגי� על גבי טווח הנתוני� הכולל ,)3.25איור (מדידת ניטרוני�

רטיבות הלנתוני במתא� לינארי חיובי שלכאורה לא היו ,אפשר לראות שג� נתוני הצד הצפוני. הטווח הכולל

.מקבלי� ביטוי במודל השונות המשותפת

רטיבות ע" פ Topp ביחס לקריאות ניטרונים על פי חלוקה ל- 8 קבוצות אמפליטודה(Covariance) רגרסיות נפרדות ומודל שונות משותפתy = 0.0241x + 8.2627 R2 = 0.2759

y = 0.0277x + 8.7347 R2 = 0.3355

y = 0.0351x + 9.2667 R2 = 0.3663y = 0.0298x + 13.624 R2 = 0.3688

y = 0.0165x + 24.819 R2 = 0.1787y = 0.0093x + 33.172 R2 = 0.041y = 0.0092x + 36.839 R2 = 0.066

y = 0.0159x + 44.256 R2 = 0.1304

0

10

20

30

40

50

60

70

100 200 300 400 500 600 700 800 900

קריאת ניטרונים

יתפח

ת נבוטיר

כל הנתונים א: אמפ' יחסית מעל 1.15AA: 0.6-1.15 ב-ד: אמפ' יחסיתAB : 0.2-0.6 ה-ו: אמפליטודה יחסיתC1 :0.1-0.2 ז1+ז2: אמפליטודה יחסיתז3: אמפליטודה יחסית 0.05-0.1ז4: אמפליטודה יחסית 0.025-0.05ז5: אמפליטודה יחסית 0.025-0.01ז6: אמפליטודה יחסית מתחת 0.01מודל: A: א: אמפ' מעל 1.15מודל: AA: ב-ד: אמפ' 0.6-1.15מודל: AB: ה-ו: אמפ' 0.2-0.6מודל: C1: ז1-2: אמפ' 0.1-0.2מודל: C3: ז3: אמפ' 0.05-0.1מודל: C4: ז4: אמפ' 0.025-0.05מודל: C5: ז5: אמפ' 0.01-0.025מודל: C6: ז6: אמפ' פחות 0.01נתוני בור הכיולכיול קרקע בית דגןליניארי ( א: אמפ' יחסית מעל 1.15)(AA: 0.6-1.15 ב-ד: אמפ' יחסית) ליניארי(AB : 0.2-0.6 ה-ו: אמפליטודה יחסית) ליניארי(C1 :0.1-0.2 ז1+ז2: אמפליטודה יחסית) ליניאריליניארי (ז3: אמפליטודה יחסית 0.05-0.1)ליניארי (ז4: אמפליטודה יחסית 0.025-0.05)ליניארי (ז5: אמפליטודה יחסית 0.025-0.01)ליניארי (ז6: אמפליטודה יחסית מתחת 0.01)

כיול קרקע בית דגן

רטיבות ע" פ Topp ביחס לקריאות ניטרונים על פי חלוקה ל- 8 קבוצות אמפליטודה(Covariance) רגרסיות נפרדות ומודל שונות משותפתy = 0.0241x + 8.2627 R2 = 0.2759

y = 0.0277x + 8.7347 R2 = 0.3355

y = 0.0351x + 9.2667 R2 = 0.3663y = 0.0298x + 13.624 R2 = 0.3688

y = 0.0165x + 24.819 R2 = 0.1787y = 0.0093x + 33.172 R2 = 0.041y = 0.0092x + 36.839 R2 = 0.066

y = 0.0159x + 44.256 R2 = 0.1304

y = 0.0652x + 0.215 R2 = 0.7351

y = 8.5184e0.0025x R2 = 0.7207

0

10

20

30

40

50

60

70

100 200 300 400 500 600 700 800 900

קריאת ניטרונים

יתפח

ת נבוטיר

כל הנתונים א: אמפ' יחסית מעל 1.15AA: 0.6-1.15 ב-ד: אמפ' יחסיתAB : 0.2-0.6 ה-ו: אמפליטודה יחסיתC1 :0.1-0.2 ז1+ז2: אמפליטודה יחסיתז3: אמפליטודה יחסית 0.05-0.1ז4: אמפליטודה יחסית 0.025-0.05ז5: אמפליטודה יחסית 0.025-0.01ז6: אמפליטודה יחסית מתחת 0.01מודל: A: א: אמפ' מעל 1.15מודל: AA: ב-ד: אמפ' 0.6-1.15מודל: AB: ה-ו: אמפ' 0.2-0.6מודל: C1: ז1-2: אמפ' 0.1-0.2מודל: C3: ז3: אמפ' 0.05-0.1מודל: C4: ז4: אמפ' 0.025-0.05מודל: C5: ז5: אמפ' 0.01-0.025מודל: C6: ז6: אמפ' פחות 0.01נתוני בור הכיולכיול קרקע בית דגןליניארי ( א: אמפ' יחסית מעל 1.15)(AA: 0.6-1.15 ב-ד: אמפ' יחסית) ליניארי(AB : 0.2-0.6 ה-ו: אמפליטודה יחסית) ליניארי(C1 :0.1-0.2 ז1+ז2: אמפליטודה יחסית) ליניאריליניארי (ז3: אמפליטודה יחסית 0.05-0.1)ליניארי (ז4: אמפליטודה יחסית 0.025-0.05)ליניארי (ז5: אמפליטודה יחסית 0.025-0.01)ליניארי (ז6: אמפליטודה יחסית מתחת 0.01)ליניארי (כל הנתונים)מעריכי (כל הנתונים)

כיול קרקע בית דגן

נים של כל הנתו רגרסיות

.ומו י נה על פי ג ובה האמפליטודה היחסיתToppחושבה באמצעות נ וסחת ) 2001אפר יל , 2תחנת א ג( נתונ י מדידה 1472רטיבו ת נפחית של . קבוצו ת על פי רמת האמפליטודה8 -נקו דות המדידה ממוינ ים ל . 1: מוצבים

.רמו ת המתאם קבוצ ות על פי ר מות אמפל יטודה בקווים צבעונ י ים עם נוסחאו ת הקוו ים ו8 של נת ו נ י לי נא ר י תקוו י רג רס יה . 2 . רמות בקו ו ים א פור ים8 של (Covariance)קוו י מודל שו נ ות משותפ ת . 3 ומודל מעריכי לי נ אר יקוו י רג רס יה על כל הנתו ני ם על פי מודל . 4

) מוצבים הנת ונ ים המדודים של בור הכיו ל, בנוסף

R2=0.91 רמו ת8מ ודל הש ונ ות המש ותפת נוסחאות ומתאם של :הרג רסי ות הנפרד ו ת

מקרא לשמות ק בו צו ת האמפלי ט וד ה רא ה

' א3.27באי ור

קווי מו דל השו נ ות

המשותפת

בחינת רגרסיות נפרדות ש ל הנ תונים ברמות האמפליטודה השונות. ם אנטנות בור"כי ו ל מ פ זר ניטרונים בעזרת מ ד ד ים של מכ :3.26איור ו מו ד ל של שונות משותפת

10

20

30

40

50

60

תבוטי ר

Actu

al

10 20 30 40 50 60Predicted P0.0000 RSq=0.91 רטיבותRMSE=3.9278

Actual by Predicted Plot

10

20

30

40

50

60

תבוטיר

100 200 300 400 500 600 700 800 9מפזן

Regression Plot

RSquareRSquare AdjRoot Mean Square ErrorMean of ResponseObservati ons (or Sum Wgts)

0.911070.9105843.92782623.75374

1472

Summary of Fit

ModelErrorC. Total

Source 8

1463 1471

DF 231234.45 22570.90 253805.35

Sum of Squares 28904.3

15.4

Mean Square1873.518

F Ratio

0.0000Prob > F

Analysis of Variance

Response רטיבות

10

20

30

40

50

60

ותטיב

ר

100 200 300 400 500 600 700 800 900מפזן

AABC1C3C6

Regression Plot

RSquareRSquare AdjRoot Mean Square ErrorMean of ResponseObservations (or Sum Wgts)

0.8972670.8969874.21589323.75374

1472

Summary of Fit

ModelErrorC. Total

Source 4

1467 1471

DF 227731.25 26074.10

253805.35

Sum of Squares 56932.8

17.8

Mean Square3203.196

F Ratio

0.0000Prob > F

Analysis of Variance

10

20

30

40

50

60

ותטיב

ר

100 200 300 400 500 600 700 800 900מפזן

AABC1C3C6

Regression Plot

RSquareRSquare AdjRoot Mean Square ErrorMean of ResponseObservations (or Sum Wgts)

0.8991690.8986874.18095823.75374

1472

Summary of Fit

ModelErrorC. Total

Source 7

1464 1471

DF 228214.03 25591.32

253805.35

Sum of Squares 32602.0

17.5

Mean Square1865.059

F Ratio

0.0000Prob > F

Analysis of Variance

10

20

30

40

50

60

ותטיב

ר

100 200 300 400 500 600 700 800 900מפזן

AAAABC1C3C4C5C6

Regression Plot

RSquareRSquare AdjRoot Mean Square ErrorMean of ResponseObservations (or Sum Wgts)

0.9153740.9145023.84080123.75374

1472

Summary of Fit

ModelErrorC. Total

Source 15

1456 1471

DF 232326.80 21478.55

253805.35

Sum of Squares 15488.5

14.8

Mean Square 1049.94

F Ratio

0.0000Prob > F

Analysis of Variance

:3.27איור מ ו דל ים של כיו ל מ די ד ות רטיבות מפזר ניטרונים

של אמפל יטו ד ותבעזרת ביטוי גרפי –אנטנות בור

. ונתונים סטטיסטי יםJMP בתוכנת נוצרו

טבלת קבוצ ו ת אמפל יטודה ראש ו ני ו ת וקב ו צו ת . א מקובצות שש ימשו במודלים השונ ים

. רמות8מודל . בנת ו נים מדודי ם מול

נת ו ני המודל

רמות אמפל יטודה 8מודל . גלל א א י נטראק צ יה רמות אמפל יטודה 8מודל . ד

עם אינטראק צ י ה

רמות אמפל יטודה 4מודל . הלל א א י נטראק צ יה

נבחנו חלופות של מודל שונות משותפת עם תוך ק יו ם , שמונה או א רבעה משתנים

א ינטר א קציה ובלע ד יה

רמות אמפליטודה 4מודל . ועם אינטראק צ י ה

53

וביל לתוצאות שונות ויש לקבוע סדר מהשימוש בה� , למרות המובהקות הגבוהה של כל המודלי� � סיכו�. ג

רמות אמפליטודה ללא 8 שלמודל. 1: )בשטח המחקר הנוכחי ובמקומות נוספי� (עדיפות בשימוש בה�

בו נתוני מדידה של נ�בכל מצב שישווא בעדיפות לשימוש במחקר הנוכחי ה)'ג3.27 ,3.26י� איור(אינטראקציה

מתבסס )'ה3.27איור ( רמות 4 של מודל. 2 ;)'ה4 בנספח תו מוצגי�ת המודלאונוסח, לעיו� נוס�( � אנטנות בור"מכ

ת להשתמש אפשר לנסו. פחות עבודת הכנה של ניתוח בסיס הנתוני� של אנטנות הבורדורש אול� ,על אות� נתוני�

ג� כשאי� נתוני� ,קשיות הקרטו� והחוואריות, ציהזאמפליטודה על פי מידת הנאריהבו על פי הערכה של קבוצת

נתוני� של אנטנות בור ואי� לא קיימי�יכול לשמש כאשר ) 3.26איור (המודל הלינארי . �3ו; בור�� אנטנות"של מכ

.של סוג הסלע ותגובתוהערכות

גבס כיול בלוקי 3.2.5.4

בלוק גבס : להל� (227דג� , סוגי� של בלוקי גבסשני למחקר שימשו – שימושי� של בלוקי הגבס במחקר. א

בתחנת רציפה השימש למדיד הבלוק הרגיל ). 'ב2.5ראה פרק (Campbell של חברת )Watermerk( 253ודג� ) רגיל

כדי לקבל . 2004 �בהנוכחי במחקר ותדידסיו� המל ועד 1994 משנת החלמ " ס20 שלקרקע בעומקהבתוו� של 1אג

בקרקע בכל אחת מתחנות המדידה סוג זה הוצב , המשכיות רב שנתית ורב אתרית במדידת הקרקע בעומק זה

). 2.3.3 (לי� יותר בקרקע ובסלע בכל התחנות הוצבו בעומקי� גדו,עמידי� יותרה Watermarkבלוקי . האחרות

הכיול .)Campbell, 1996( רטורה גורמת לירידה בהתנגדות החשמלית עליית הטמפ� טמפרטורהההתאמת . ב

מתח הרטיבות ושל הנעשה על בסיס הרישו� הרצי� של ההתנגדות ושל טמפרטורת הקרקע בעת ביצוע הכיולי�

:3.4 את נוסחה � תוא כא� הכיול שנעשה.בעונות שונות שנעשו בטווחי טמפרטורה שוני�,)ראה להל�(

) :3.4נוסחה ( ( )))t

R R D T= + ⋅ −20

1 20iכאשר tR = התנגדות מדודה בטמפרטורהC0

T ; 20R=

ר משה "י ד"נמסר ע, מרכז ידע גליל עליו�(ל " המקובל בשימוש במיגD ער�.C200 טמפרטורהל מתואמתהתנגדות

ה במחקר בכיול לטמפרטור). (Campbell, 1996י היצר� דומה בקירוב "התאמה לטמפרטורה עה. 0.02הוא ) מירו�

) דיפרנציאלית(ולכ� נקבעה מכפלה מקטעית , הנוכחי נמצא שהשינוי בהתנגדות בטווחי טמפרטורה שוני� הינו שונה

:)ג�א3.4 אותנוסח (כלהל�

: גא3.4 אותנוסח( ) ( ) ( )

. ; . ; .T C T C T C

D D D< ° < < ° > °

= = =20 20 25 25

0 035 0 02 0 01

כיול בלוקי הגבס למדידת רטיבות קרקע. ג

נעטפה , גבסה הוצמדה לבלוקי 1 תחנה אגסביבת חומה אדומה מ של רנדזינהקרקע רטובה � דר� ביצוע הכיולי�

קרקע נאטמו בעטיפת פלסטיק הבלוק ע� ה, לאחר התייבשות חלקית. בבד דק והושארה להתייבשות באוויר

הרציפות ותותוצאות המדיד, נערכו מדידות לאור� כשבוע. ה של ההתנגדות וטמפרטורת הקרקע למדידווהוכנס

התנגדות החשמלית ה חישוב בסיס לכיול הטמפרטורה ולומשישו, הכניסה לשיווי משקל לזהות את מועדואפשר

).'א2.5פרק ( בשיטה הגרווימטרית הקרקע המשקליתנבדקה רטיבות , לאחר מכ�. מצב זהבהממוצעת של הקרקע

כיול . לינאריותבדר� של סדרת רגרסיות ) 1998(י הר "כיול ראשו� של בלוק הגבס הרגיל נעשה ע � בלוק הגבס הרגיל

� 3.6, 3.5נוסחאות (חזקה הבאי�הלוגריתמי ומודל המודל ההתקבלו שבאמצעותו נעשה בעבודה הנוכחית נוס

:)בהתאמה

.. :5.3נוסחה ln . ( )rGyp

W R == − +2

0 8720

0 0325 0 של רטיבות משקלית=GypW כאשר , 332

.)כאמור לעיל ( לאחר תיקו� טמפרטורה בקילואוה� התנגדות= R20; על פי בלוק הגבסהקרקע

: 6.3נוסחה .

.. ( )rGyp

W R−

==

20 12550 84

200 3267

54

.) בהתאמה3.8, 3.7נוסחאות ( )'א3.29איור (מודל לוגריתמי ומודל חזקה ג� כא� התקבלו � Watermarkבלוק

.. :3.7נוסחה ln . ( )rWm

W R == − +2

0 8720

0 0786 0 הוא רטיבות משקלית של WmW כאשר 3379

. זההקרקע על פי בלוק

: 8.3נוסחה .

.. ( )rWm

W R−

==

20 2860 803

200 3177

הבלוקי� מוצגי� סוגי המודלי� הלוגריתמיי� של שני � משני הסוגי�השוואת כיולי הרטיבות של בלוקי הגבס

מדידה השוואתית של שני הסוגי� נערכה .'ב3.29באיור התנגדות של אותה קרקע ה רטיבות נפחית מול בערכי

ת בקידוחו ההשוואתיותהמדיד. וכ� ג� בתחנת תמרת,' מ0.4 של בעומק2ידוחי� בתחנה אג המחקר בשני קבמהל�

ההתנגדות של מדידות פיעות מו.3.28באיור ת ומוצג 2002�2001לאור� השני� 2בתחנה אג 3 ' מסחיישני�ה

הבלוקי�וחישובי הרטיבות על פי שני סוגי) ראה לעיל( טמפרטורה המקטעית�ההתנגדות המתוקנת, תמיהגול

של �סוגיהבשנה הראשונה נראה הבדל בי� הרטיבויות המחושבות של שני . מודלי� שהוצגו לעילבהתא� ל

כתוצאהאולי , אול� לאחר החור�, להרטבות� תגובה שונה של שני הסוגיתהבתקופת גשמי החור� נרא. הבלוקי�

.ניבי� תוצאות רטיבות קרובות למדינראה שכיולי שני הסוגי� מ, סביבההסת המערכת לשיווי משקל ע� כנימ

תאחיזהכיול בלוקי הגבס למתח . ד

ההתנגדות החשמלית הנמדדת באלקטרודות שבתו� בלוק הגבס היא ביטוי של תכולת המי� בגו� הגבס הנמצא

השימוש בבלוקי גבס למדידת . באמצעות מתח המי� השורר בסביבה,בשיווי משקל ע� התוו� שבתוכו הוא נמצא

. הוא השימוש הראשוני המקובל,לא קשר לכאורה לתוו� שסביבומתח ל

.'ב3.29באיור י�ג מוצ על פיה�הנתוני� שחושבו. Cambell (1996, 1999) על פי � נוסחאות היצר�

שני בלוקי גבס של כל אחד משני הסוגי� הוכנסו לסיר לח� מאותו סוג ששימש למדידת עקו� � מדידת מתח ישירה

בלוקי הגבס הוטמנו בתוכה, 1נת אגאדומה של תח�רנדזינה חומהעל פלטת הלח� הונחה קרקע ). 2.4.2(התאחיזה

� הלח� הועלה, ועל פי תוצאות המדידה,הופעל לח� חיצוני על הקרקע. וההתנגדות החשמלית נמדדה באופ� רצי

). 'ב3.29ור אי( בר 4 עד 1/3טווח הלחצי� שנמדד היה . בכל מספר ימי� לאחר הגעה לשיווי משקל

ג� כשלב בכיול בלוקי שימשהרטיבות הקרקע שהתקבלה בכיולי� � רטיבות ותאחיזהנתוני בעזרת משולבחישוב

. מתח התקבלו על ידי הצבת ערכי הרטיבות בעקו� התאחיזה של הקרקעהערכי . התאחיזההגבס לערכי מתח

, בעיקר כשקיי� עומס חיצוני, � מסוימי�אול� במצבי, נעשה באמצעות קרקע חרסיתית תפוחההכיול לרטיבות

באיור כיולי המתח השוני� מוצגי� להשוואה ). 'א3.2.4.4ראה לעיל (דחוסה �היא עשויה להתנהג כקרקע מכווצת

דומה בקירוב לזה היה תאחיזה על בסיס קרקע מכווצת הרטיבות והחושב בעזרת שהכיול של מתח המי� . 'ב3.29

חישוב המתח . זההקו ה מות רחוקלא היוהמתח בתא הלח� ג� כ� של הישירה הדמדיהתוצאות . של נוסחת היצר�

הכיולי� השוני� ללח� של בלוקי הגבס . ברשלושהזה מעל למתח של הקו ה מהיה רחוקעל בסיס קרקע תפוחה

. רק למדידת רטיבות הקרקע ולא לחישובי מתחשימשו ולכ� בלוקי� אלה ,רחוקי� מדי זה מזההיו הרגילי�

בלוקי המתח שחושב על פי מדידות – וואה וביקורת של מדידת בלוקי הגבס למדידת מפזר הניטרוני�הש

Watermarkהושווה למתח שחושב על פי מדידות ' מ�4 ו2 של בעומקי�2 בחלקת אג3 � ו2' חיישני� מס� בקידוחי

על פי מדידות הניטרוני� המתח .I'ו4בנספח ההשוואה ניתנת לעיו� נוס� . מפזר הניטרוני� בעזרת עקומי התאחיזה

רמות אמפליטודה 8כיול הניטרוני� של של מודל הרטיבות על פי ה חישוב נעשה בתחילה,חושב בשני שלבי�

מתו� הנחה שעומס הסלע בעומקי� אלה . חישוב המתח בעזרת עקומי התאחיזהנעשה ולאחר מכ� , ) לעיל3.2.5.3(

לעיו� ;'א3.2.4.4(שוב נעשה על פי העקו� המכוו� של עומקי� אלה החי, של הסלע החוואריאינו מאפשר תפיחה

� , ביניה�בערכי� קרובי� למדיבשני העומקי� התקבל בלוקי הגבס לפי נוסחת היצר�שלהמתח . )IIג4נספח , נוס

ערכי המתח. ' מ4של עומק ב בקירוב מהמתח 4 הוא פי ' מ2של בעומק אשר ,לעומת המתח על פי מפזר הניטרוני�

סמו� לממוצע , נמצאי� בתו� טווח המתחי� המחושבי� על פי מפזר הניטרוני�על פי בלוקי הגבס ' מ4 של עומקב

0123456789

1011121314151617181920212223242526272829303132

אפר' 5(95)

אפר' 20(110)

מאי 5(125)

מאי 20(140)

ני 4 יו(155)

ני 19 יו(170)

יולי 4(185)

יולי 19(200)

אוג' 3(215)

אוג' 18(230)

ספט' 2(245)

ספט' 17(260)

אוקט' 2(275)

אוק' 17(290)

נוב' 1(305)

נוב' 16(320)

דצ' 1(335)

דצ' 16(350)

דצ' 31(365)

נו 15 י 30

T3 0.40T3 0.40 'ממוצע 24 ש R3 0.40 WmR3 0.40 -WM מותאם T דיפרנציאליגבס מותאם T דיפרנציאליWM רטיבותרט WM מקטעי מקורירטיבות גבס מודל ע"גרטיבות גבס מודל לוגרטיבות גבס מודל חזקה

יםחוז

אותשר

בעת בוטיר

שנת 2001 של בלוקי גבס יצוקים בקידוח בעומק 40 ס"מ בתחנת אג2 מדידת התנגדות בשני סוגים כולם על בסיס כיול T מקטעי (דיפרנציאלי). שונות ורטיבות מחושבת ע"פ נוסחאות כיול, שיטות התאמה להתנגדות ב- 20 מעלות ע"פ

הםאולוקי בתדונגתה

רהטופרטמ

קו רטיבות 0

התנגדות חשמלית

רטיבות

טמפרטורת קרקע

0123456789

1011121314151617181920212223242526272829303132

נו' 20 י(20)

פב' 4(35)

פב' 19(50)

מרס 6(65)

מרס 21(80)

אפר' 5(95)

אפר' 20(110)

מאי 5(125)

מאי 20(140)

ני 4 יו(155)

ני 19 יו(170)

יולי 4(185)

יולי 19(200)

אוג' 3(215)

אוג' 18(230)

ספט' 2(245)

ספט' 17 אוק' 2(275)

אוק' 17(290)

נוב' 1(305)

נוב' 16(320)

דצמ' 1(335)

דצמ' 16(350)

דצמ' 31 נו' 15 י

T3 0.40T3 0.40 'ממוצע 24 ש R3 0.40 WmR3 0.40 -WM מותאם T דיפרנציאליגבס מותאם T דיפרנציאליWM רטיבותרט WM מקטעי מקורירטיבות גבס מודל ע"גרטיבות גבס מודל לוגרטיבות גבס מודל חזקה

קו רטיבות 0

יםחוז אותשר

בעת בוטיר

שנת 2001 של בלוקי גבס יצוקים בקידוח בעומק 40 ס"מ בתחנת אג2 מדידת התנגדות בשני סוגים שונות ורטיבות מחושבת ע"פ נוסחאות כיול, כולם על בסיס כיול T מקטעי שיטות התאמה להתנגדות ב- 20 מעלות ע"פ

(דיפרנציאלי)

הםאולוקי בותגדתנה

רהטופרטמ

התנגדות חשמלית

רטיבות

טמפרטורת קרקע

ת לטמפרטורהכיול רטיבות הקרקע על פי מדידת התנג דות חש מלית בבלוקי גבס עם ה ת אמו: 3.28איור . שהוטמן ביציקות גבס בק דחים בסלעWatermarkלבין בלו ק הגבס מסוג , יותהשוו אה בי ן בלו ק י גבס מהסוג הישן שהוצב בקר ק ע כהמשך למדי ד ות ר ב שנת

ונבחנו תוצאות כיו ליהם לרטיבות הק ר ק ע המק ומית 2בתחנת אג' מ0.4ההשוו אה כא ן הי א בין בלו ק ים משני הסוגים שהוצבו בצמיד ות בעומ ק

: ביא ור למקרא ו לקיצ ו רים' מ0.40ע ומק , 3קי דוח חיישנים מספ ר = 3 0.40Wm מדי דת בל וק ג ב ס משופר מסו ג Watermark

מדי דת ב ל וק ג ב ס ר ג יל = ג ב ס , -T = טמפר טו ר ה ;R = בקי לוא ו הםה ת נ ג דות) 1998, ה ר ( ע ל פ י מוד ל שהו צ ג ב ע ב וד ת ה גמ ר = ג" ע ;

שו נ ה ב טווחי טמפר טו ר ה שונ יםתיקון=מקט עי = דיפ ר נצ יאלי

בל וק ג ב ס ר גי ל

Watermarkבל וק

' מ0.4ה טמפר ט ו ר ה ב עומק וממוצע יומי נ ע מדיד ה מלא ה

שנת . א

שנת . ב

5040302010

5040302010

סרגל נתונ י הרטיבו ת

סרגל נתונ י הרטיבו ת

) דיפרנציאלי(

WATERMARK

y = .x-.

R= .

y = -.Ln(x) + .R= .

. בכיו ל עקומ ות: 3.29איור

גרפי רטיבות

מת ח מדוד ומודלי ם של כיול מתח

: ה ס ב ר למקראעל פי ה עקום = ר טי ב ות ק רק ע

ע ב ור , שמימין' ה לו ג רי תמי באיו ר א. ו עקום ד ו מה ל ב לוק הישן Wmבל וקי

, מתח מים על פ י מס פר שי ט ות חישוב . רא ה ה ס ב ר בתמלי ל הפרק

כיולים של בלוקי גבס לרטיבות קרקע ולמתח יניקה

0

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10התנגדות חשמלית, קילואוהם

ר)(ב

ח מת

ת, חינפ

ת בוטיר רטיבות קרקע WM נפחית

רטיבות קרקע נפחית גבס רגילWM מתח מים תא לחץWM מתח יצרן לינאריWM מתח יצרן לא לינאריWM מתח מים מחושב על פי קרקע תפוחהמתח מחושב WM ע"פ קרקע דחוסהמתח מים מחושב גבס רגילמתח מים תא לחץ גבס רגילמתח יצרן גבס רגיל

Watermarkכיול בלו קי . ארטיבות לפי התנגדות חשמלית

מודלים של נוסחת חזקהונוסחה לוגריתמית

כיולים של בלוקי ג בס לרטיבות ולמתח יניקה. ב

כל נ קודה בגרף הי א ר טיבות של ק רק ע ש הו צ מדה לבלוקי . הגבס תוך מדידת הת נ גדות רציפ ה עד הגעה לשיווי מ שקל

רטיבות ה קר קע ש נמד דה בסיום הוצב ה מול ה התנגדות 20 -ה מ מוצעת במצב ש יווי ה מש קל מות א מת ל הת נגדות ב

. ' מע לות צ

55

המתח על פי כאשר. המדידהמכשיריי נשי� ב מאד י�שונהיו ' מ2 שלעומקבואילו ערכי המתח , או מעט מעליו

המרחק ,קרקע תפוחהב התאחיזה וצמי על פי הכיול הערטיבותהלפי החישוב המשולב של נעשהבלוקי הגבס

למתחי� והערכי� שהתקבלו היו קרובי� , רב יותרההיעל פי בלוקי הגבס התקבל בי� המתחי� של שני העומקי� ש

.של מפזר הניטרוני�

) בלוקי גבס ומפזר ניטרוני�(ההתאמה החלקית בלבד של חישובי המתח על פי שתי שיטות המדידה � סיכו�

. יתכ� שישנ� טעויות מצטברות בחישובי� על פי כל אחד מהכיולי�. בחישובי מתח המי� במערכתמחייבת זהירות

מביאות לתוצאות ) כאשר בלוקי גבס על בסיס קרקע תפוחה(החישובי� המשולבי� של שתי השיטות , ע� זאת

מיו� לתוצאת דקיי� כאמור .בחוברת היצר� אי� פירוט של הדר� שבה הגיעו לנוסחת החישוב. קרובות יחסית

נוסחה זו אינה משקפת את ההבדלי� , כפי שצוי�אבל , החישוב המשולבת שנעשתה כא� על בסיס הקרקע המכווצת

,ברמה האיכותיתבעיקר ההתייחסות למתח המי� במערכת תהיה . שהתקבלו על פי חישובי מפזר הניטרוני�

.בהערכה של טווחי מתח אפשריי� וכיווני� של שינויי פוטנציאלי�

מטאורולוגיה וטמפרטורות קרקע3.3

טמפרטורות3.3.1

קרקע הטמפרטורות ג� .)2.6.1 (2004 עד 1994 �אוויר נמדדו באופ� רצי� לאור� כל תקופת המחקר מהטמפרטורות

תקופות ב ובכל תחנות המדידה האחרות ,לאור� אותה תקופהבאופ� רצי� 1 אגהבתחנמ נמדדו " ס20 שלבעומק

בהשוואה בי� ארבע תחנות ). 1998( על ידי הר הוצגו1995�1994ת הטמפרטורות בשני� ומדיד. )2.6, 2.3.1(שה� פעלו

במפנה בקירוב �ºC1 ב נמצאו באביב טמפרטורות גבוהות יותר,סלע�מדידה בשני מפני� ובשתי סביבות של קרקע

קרקע , בקי�. ה מאשר ברנדזינהבקרקע טרה רוס ºC2 �בכ לאור� כל השנה הטמפרטורות היו גבוהות יותר .הדרומי

. שנבעה מגור� ליתולוגי, כתוצאה מתכולת מי� גבוהה,רנדזינה במפנה דרומי הייתה קרירה מזו של ראש הגבעה

.ת הקרקע טמפרטורבהורדתנראה שרטיבות הקרקע מהווה גור� משמעותי

פעילותהובתחנת חציר בתקופת ,1996 � החל מ1אג נמדדה בתחנת ' מ1 � עד עומק של כ בכיסי הקרקעהטמפרטורה

נמדדו הטמפרטורות .)2004�2001( פעילות� ותמרת בשנות 2טמפרטורות בסלע נמדדו בתחנות אגה. )2000�1996(

.3.30באיור מוצג 2003 � ו2001 מהל� הטמפרטורה השנתי בשני� . ' מ4.0 � ו3.0, 2.0, 1.0, 0.4, 0.2 שלבעומקי�

הייתה 2001 שנת ,בנוס� לכ�. )3.3.2ראה להל� ( הייתה הרבה יותר גשומה 2003 � ש,שתי השני� שונות ביניה� בכ�

רק ,ככל הנראה ,בלוקי הגבס הצמודי� לחיישני הטמפרטורה נכנסו לשיווי משקל מלא ע� סביבת�ושנת ההקמה

ב בשתי בקירוהדומה תיהיהטמפרטורה בעומקי� השוני� ).3.28איור , 'ג3.2.5.4ראה לעיל (בסו� אותה שנה

היה ) ראה להל�, סדר הטמפרטורות בחת� העומק( היפו� עמודת הטמפרטורה 2003 �אול� נראה שב, השני�

. אולי כתוצאה מרטיבות רבה יותר של השכבות העליונות בשנה זו, הדרגתי יותר והסתיי� מאוחר יחסית

. בלבד ºC2�3ה במהל� השנה היה הממוצע היומי בשל שינוי ההייתה היציבה ביותר ו' מ4של הטמפרטורה בעומק

כארבעה חודשי� ,)2001דצמבר ב ºC22.4ממוצע של (דצמבר �שיא הטמפרטורה בעומק זה היה באוקטוברתקופת

, כתוצאה מההבדל בי� מועדי השיאי�). ממוצע יוליºC27.9(השיא של טמפרטורת האוויר חודש לאחר

הטמפרטורהמ �ºC15בכו של טמפרטורת האוויר הממוצעת מזו ºC8 �בכנמוכה הייתה ' מ4 שלהטמפרטורה בעומק

הייתה גבוהה ' מ4 שלהטמפרטורה הממוצעת בעומק, לעומת זאת,בינואר. של האוויר באותו זמ�המרבית

.מזו של טמפרטורת האוויר �ºC12בכ

ומשרעת השינוי ,מזו של טמפרטורת האוויר ºC2 � ב בקי� הייתה גבוהה רדודההטמפרטורה הממוצעת בקרקע

בי� השיאי� של טמפרטורות האוויר התקבלושיאי הטמפרטורה בעומקי הביניי� . יותרהה גבוהתייהיומי בה ה

יוני �במהל� החודשי� אפריל. ה� מבחינת מועד השיא וה� מבחינת גובהו, בהתאמה,' מ4של והטמפרטורה בעומק

T

T

T

T

T

T

T

טמפרטורות אוויר וטמפרטורות סלע-קרקע בעומקים 0.2 - 4.00 מ', בשנת 2001 ביער אלון

חלקה אג2 התבור באלון הגליל

:3.30איורטמפרטורות אוויר

קרקע ונתוני -וסלע 2גש ם בתחנת אג

2001בשנים 2003 - ו

א וו י ר 'מ0.40

'מ1.00'מ2.00

'מ4.00

'מ0.20

גשם

'מ3.00

.א

חייש נים באו תו עומק 4-3כ ל קו ה וא ממוצע ש ל מוצ ג ת ר ק החל ' מ0.20 -טמפר ט ור ת הק רק ע ב

מתחילת או גו ס ט ו ה י א מסת יר ה את מר ב יתו של קו טמפר טו רת הא ווי ר בא ות ה תקופ ה

ג רפי ה עומקים המת קדמים מסתי רים חלקית א ת ג רפי טמפר טו רת ה אווי ר ו ה עומקים ה ר אשונים

.

T T T TT T T TT T T TT T T T T T T

אווי ר

מ" ס0.20

0.40

1.0

.ג

ימים של כל חיישני 10מהלך יומי ל או ר ך הטמפרטורה

)'מ2. 0 (רדוד=רד'; במעומק = 4.00-0.40; מספר קידוח = 1-4T: מקרא לחיישנים

ה ור

ר ט מפט

) צ

ות על מ

'(

.

T

T

T

T

T

T

T

טמפרטורות אוויר וטמפרטורות סלע-קרקע,בעומקים 0.2 - 4.00 מ', בשנת 2003 ביער אלון התבור באלון הגליל

חלקה אג2

. ב

'מ0.20

א וו י ר

'מ0.40

'מ1.00

'מ2.00'' מ3.00

'מ4.00

תקופ ת [] שיב ושים

צהוב

ורוד

.א פ ור בשנ ת' מ4.00-0.2קרק ע בעומקים של

56

,גבוהות יותרהיו בחור� ובאביב הטמפרטורות בעומק .אוויר�חל היפו� ראשו� בעמודת הטמפרטורה בחת� הסלע

.נובמבר�ההיפו� בסתיו חל באוקטובר. נמוכות יותרהיו בקי� ה� ואילו

2001ת האוויר וטמפרטורות הקרקע והסלע בכל העומקי� בחודש יוני ו של טמפרטוריומיה מהל�השל הדוגמ

עליה משמעותית של טמפרטורת ב שהתבטאה , התחממות שרביתחלה המוצגת בתקופה .'ג3.30באיור תמוצג

והמשרעת היומית רמת הטמפרטורה, מ" ס20 שלטמפרטורת הקרקע בעומקב .גדלההמשרעת היומית ו האוויר

בטמפרטורה העלייה בסלע מ " ס40 שלבעומק. מאד בשני החיישני� הנפרדי� בעומק זהות והיו דומ,גדלו עוד יותר

שינויי�ה' מ1 של בעומק. דומי� בקירוב בשני הקידוחי� שבה� נמדדוכי� היו הערו, יחסיתותוהמשרעת היו קטנ

. ע� ההעמקה בחת�שינויי� קטני�נמשכה המגמה של ' מ2 שלבעומק. עוד יותרי�היו קטנבשלושת הקידוחי�

ל ולא היה הבדל משמעותי בי� הטמפרטורות ש,לא ניכר שינוי משמעותי לאור� התקופה' מ4�3 שלבעומקי�

.חיישני אות� עומקי�

משקעי�3.3.2

עקב תקלות וחבלות שאירעו בציוד . של גש� שעתיתו� קבלת רישו� ,משקעי� נמדדו לאור� כל תקופת המחקר

מהל� . מדידות תקניות יומיותנערכו � שבה,היה צור� להשלי� נתוני מדידה מתחנות נווה יער ואלו� הגליל, המדידה

, 3.30באיורי� מוצג 2004 עד2001בשני� ) ומספר השלמות (1הרישו� בתחנת אגעל פי בערכי� שעתיי� הגש�

סיכו� כמויות חודשיות ושנתיות בתחנות נווה יער ואלו� הגליל בתקופת המחקר וסיכומי� רב שנתיי� . 3.33

.ל� לה3.37באיור מוצגת תצוגה נוספת של כמויות המשקעי� החודשיות .3.2בתחנת נווה יער מוצגי� בטבלה

.השוואהש� ל, חלק מהשני� חופפות. משקעי� חודשיי� ועונתיי� בתחנות נווה יער ואלו� הגליל :2.3 טבלה

95/696/797/898/999/0000/0101/0202/0300/0101/0202/0303/0404/05שנה

א. הגלילא. הגלילא. הגלילא. הגלילא. הגלילנ. יערנ. יערנ. יערנ. יערנ. יערנ. יערנ. יערנ. יערחודש

9-100.552.937.65.20.545.527.32.47311360

1175.522.776.115.114.438.264.730.236725269100

1238.6118.2142.317259.1127.5222.1261.510017923813841

1212.976150.6101.8335.387.4182.5104.292186104276142

236.5193.286.340.467.381.358.7241.19954255107115

3135.790.8106.367.259.311.796.2155.426761591611

424.918.528.529.55.3055.26.304617123

501.510.90041.13.30.3683214

524.6573.8562.5431.2541.2432.7710801.4494627830624426עונתי

90.8%99.4%97.4%74.7%93.7%74.9%123.0%138.8%85.5%108.6%143.7%108.1%73.8%מהממוצע

ריכוז ממוצעי תחנת נווה יער

1960578100.1%עד1931

92/3583101.0%עד72/3

היא תקופת המחקר הכוללת04/0556397.5%עד95/6

היא התקופה של המדידות העיקריות03/04644111.5%עד00/01

577100.0%ממוצע 61 שנים נטו

בארבע שנות המדידה . מהממוצע הרב שנתי97.5% � מהווה כ הכוללתממוצע המשקעי� בתקופת המחקר

85%(היה שחו� למדי ) 2001(החור� שלפני שנת המדידה הראשונה , ותמרת2העיקריות מאז הקמת תחנות אג

הייתה גבוהה ) 2002(שנת המדידות השנייה . נמוכות מהממוצעשהיו וסיי� רצ� של שש שני� )מהממוצע הרב שנתי

סדר זה של . הייתה גבוהה במיוחד וג� השנה הרביעית הייתה גבוהה מהממוצע) 2003(השנה השלישית , מהממוצע

, התייצבו בהמש�עלה ששחו� מי� ממצב שהתחילו י�פיסיולוגי וי� הידרולוגיכי�פשר להשוות תהלייהשני� א

.ובכ� לקבל את מצב בתי הגידול בתנאי� שוני� של מצב המי� ואת אופ� המעבר ביניה�

57

רוח וקרינת שמש, לחות יחסית3.3.3

ע� הטמפרטורה שימשה בסיס לחישוב גרעו� הרטיבות יחד ו, הלחות היחסית נמדדה לאור� מרבית זמ� המחקר

נתוני . רוח וקרינת שמש נמדדו בעיקר במקביל לתקופת המדידות הפיסיולוגיות בעצי�). 2.7.2, 2.6.1ראה (באוויר

)3.5.2(השוואה למדידות הפיסיולוגיות כ אלה יוצגו בהמש� כרקע ומדידות

חלחולההצטברות וה, קליטהה וחישוב ת הסלע והקרקע רטיבו3.4

1התוצאות של תחנות אג. בדקו ההיבטי� השוני�נבה ש, המדידה העיקריתתחנת, 2 אגהעיקר הפרק יתמקד בתחנ

.)3.4.6(ותמרת יוצגו בהמש� הפרק

רטיבות מדידות 14.3.

מפזר ניטרוני� 3.4.1.1

הומרו לקריאות רטיבות על פי הכיול ) 'ג2.5(מפזר הניטרוני� במדידות ה � קבלת נתוני הרטיבות והצגת�. א

באותו עומקסמוכי�טרפולציה על סמ� נתוני� של קידוחי� נ נתוני� חסרי� הושלמו באי.)3.2.5.3 (שתואר לעיל

בעיקר נדרשה. נתוני� של אותו מועד בעומקי� סמוכי�ו, באותו חודש בשני� אחרותשנערכו מדידות ובעזרת

המדידות של שנת המלאה התמונה לצור� של קבלת, 2001 אפריל ויולי, פברוארי�חודשהנתוני� של השלמת

, ני�של הקידוחי� ששימשו להוצאת גלעי) על ידי הכפלה במקד� שנקבע(נערכה התאמת נתוני� , כמו כ� .הראשונה

עבור כל קידוח נבנתה טבלה שבה . יחסית ותוצאות המדידה בה� היו נמוכות,שנעשו בשיטה שונה ובקוטר שונה

. ' מ8 עד 0.2 �מ המדידהשורות ה� עומקי וה, תקופה של כארבע שני�במועדי המדידה מתייחסי� להטורי�

מ� ובזעומק ערכי הרטיבות ב שלפי�לקבלת גר Matlabהטבלאות הוצבו כמטריצות מספרי� והורצו בתוכנת

) 'ו�7 ו7 נספחי� לעיו� נוס� ראה; 3.42 ,3.41, 3.36, 3.31 י�איור(

מגמה בכל שנה הכל הקידוחי� ניכרבגרפי� של – 2ביער אלו� התבור בתחנת אג מגמות בנתוני הרטיבות .ב

נדידה הנראת, האביב והקי�מהל�ע� התקדמות הזמ� ב. החור�בסו�� של החת� של עליית הרטיבות בחלק העליו

יתה תקופת ההרטבה הי.בדר� כלל תו� ירידת ערכי הרטיבות, הסלעחת�של של האזור הרטוב יחסית במורד

שעומק ,אפשר להבחי� בכ�. הבאההתייבשות עד ההרטבה של השנה ולאחר מכ� חלה , מוגבלת בכל עומק נתו�

עומק .2003ועוד יותר בשנת , 2002 גדלו בשנת ה�, יחסית בשנת המדידות הראשונהקטני�ההרטבה ועוצמתה היו

.)25% (0.25 � לערכי רטיבות נפחית של כהההרטבה בו הגיעו ,בקירוב' מ2.5�2 עד יהאזור ההרטבה וההתייבשות ה

�גיעה עד לערכי� של כשה, רצועה של רטיבות גבוהה יותרהתקבלהמתחתיו . 0.15 �מצב יבש הרטיבות ירדה לכב

ע� הגעת הרצועהמפלס הגובה שלבה עליינמצאה וא� ,חלק מהקידוחי�ב רטיבותב � שינוייוברצועה זו ניכר. 0.3

לערכי רטיבות נפחית עדוהגיעהוהה יותר גבהייתה רטיבות הסלע , מתחת לרצועה זו. שני� גשומותבהחלחול מי

ברורות לא היואול� המגמות , ע� הזמ�שחלוברטיבות ג� באזור הרטוב אפשר להבחי� בשינויי� . 0.58 �של כ

ההבחנה . בדר� זו את השינויי� בעומקי� אלה להמש� של תנועת החלחול של שני� מסוימותלשיי� בוודאות וקשה

).3.4.3(צג ותידו� להל� לאחר חישובי� נוספי� בשינויי� של עומקי� אלה תו

השוואה בי� דירוג האמפליטודה שנמצאה במדידות . התאמה לדרגת אמפליטודה :רטיבות ותכונות הסלע. ג

לתוצאות )3.27 ,3.24 ,3.23, 3.21 י�איור ',ב3.2.5.3, 3.2.5.1( ,המבטא בעיקר את מידת החרסיתיות, אנטנות הבור

שינויי רטיבות ע� העומק מתבטא בדר� כלל בשינוי ).3.31איור ( הללו בי� הגורמי�קשר עלה מצביע,הרטיבות

ה בעזרת השיו� יש לזכור שכיול הרטיבות על פי מדידות מפזר הניטרוני� נעש .דרגת האמפליטודהשל תוא�

ג� על פי התקבלהשל התאמה בי� הרטיבות לאמפליטודה )איכותית( תמונה דומהאול� , לקבוצת האמפליטודה

תחו� ההרטבה וההתייבשות תא� את דרגות . שאינה מתבססת על מדד האמפליטודהרציפהנוסחת כיול

חרסית נמוכה רמת ב בהיעדר הנחתה משמעותית של גלי� אלקטרומגנטיי� שהתבטאו ,AA � וAהאמפליטודה

�מילון�מונחים�.�כהפניה�למילון�זה*כוכביתבשם�מסומנים�ומונחים�המוזכרים�בגוף�העבודה�ה�מרבית�

�.אבק�ממקור�של�סלע�או�קרקע�המוסע�על�ידי�הרוח�-�אאולי

,)3CaCO(סלע�קשה�המורכב�מסידן�פחמתי��-�דולומיט,�גיר�קרטוני,�)limestone(אבן�גיר��

שנוצר�תוך��.��מחדש�של�מרכיבים�שהומסוכדי�התגבשות

-סלע�קשה�המורכב�מ:�דולומיט�.�מהווה�מעבר�בין�אבן�גיר�לקרטון,��סלע�פחות�קשה�מאבן�גיר:גיר�קרטוני(Ca,Mg)CO3 �

)�בסלע�נקבובי�למשל(המאוחסן�בנפח�של�תווך�)�או�נוזל�או�גז�כלשהו(נפח�המים��-�)storativity(אגירות��.בגוף�התווךשווה�לנפח�הנקבובים�.�במצב�רוויה

�קרקע �הפדוגנטית�-��ABCאופקי �ההתפתחות �במהלך �שנוצר �הקרקע �בחתך �הנראה �שיכוב מבחינים�.� �אורגני�Aהעליוןבאופק �בחומר ��העשיר ,� �אופק �,Bמתחתיו �יחסית �גבוה �חרסית �ריכוז �הים�(�שבו באזור�.�שהוא�המעבר�לסלע�התשתית,Cואופק�,�)תיכוני� �ה�-�כיסויהאחוז �כל �סך �של �השטח �אחוז �הצמחים �מסוימת(יטלי �מיון �מקבוצת �צמחים �של �או מתוך�)

�.השטח�הכולל

הן�קטע�מהטור�הסטרטיגרפי�יח�המבדיל�בין�שתי�שכבות�שחסר�בינשָטִמ�-�)unconformity(אי�התאמה��השקעה �חוסר �או �סחיפה �בגלל �זויתית. �התאמה �אי �הטית�: �לאחר �הורבדו �עליונות �כששכבות נוצרת

�.תחתונותהשכבות�ה

�אחידות�של�תכונות�לאורך�כל�צירי�המרחב�-�isotropyיות�איזוטרופ בסלע�או�בקרקע�מתייחס�בדרך�.בקנה�מידה�גדול�יותר�עשויים�להיות�,��עד�מטריםכלל�לקנה�מידה�של�סנטימטרים�או�עשרות�סנטימטרים

�סטרטיגרפיים �שינויים ��ואחריםטקטוניים, �אנאיזוטרופיות. �תכונ: �להיות �עשויות �יותר �או �אחד ות�במימד�.�מבניות�או�דינמיות�שונות�מאשר�במימדים�האחרים

� �מפלס��-�)interfingering(איצבוע �הנמצאות�באותו �תצורות�סלע �שכבות�או �בין �רגולרי �בלתי מעבר�בינ,*סטרטיגרפי �הגבול �העלי�כאשר �עם �וחזור �הלוך �נע �הסלעיםיהן �טור �בחתך �בין�,יה �למעבר �בדומה

�.אצבעות�משולבות

ניתן�להפיק�אשר��ו,כבת�סלע�סדוקה�או�נקבובית�המכילה�מים�ומאפשרת�את�זרימתםש�-�)אקויפר(אקווה��מים �ממנה �אקוויטרד. �מים: �של �איטי �מעבר �המאפשרת �נקבובית �סלע �שכבת �אקוויקלוד. �סלע�: שכבת

�.�שמהווה�שכבה�נושאת�לאקווה,אטימה

�וניתבנ �על�קרקעית�הים�-�)benthos, benthonic(בנתוס�, �החי .�אובנים�אופיינייםמתבטא�בסלע�במ.�).ראה�ערך�(מפלנקטוןשונה�

בכל�קני�המידה�מעשרות�סנטימטרים�ועד�(גוש�סלע�של�שכבה�אחת�או�יותר��-�)tilted block(בלוק�נטוי��.�הנטוי�בשלמות�כתוצאה�משבירה,)קילומטרים�.צמחים�שחלקם�העל�קרקעי�אינו�מתייבש�בקיץ�-�בני�קיימא

�ו�מתחיחידת�מדידה�של�לחץ�א�-)bar(�בר �'�מ10שווה�ללחץ�עמוד�מים�של�. �1ה�בֵקרּוב�ללחץ�של�ושו.כך�לדוגמא�).�פ�גובה�עמוד�המים�השווה�ללחץ"ע�(מ"�או�בס'מתחים�נמוכים�מקובל�להציג�במ.�אטמוספרה

�.'�מ1=��בר�0.1

�חדש�-�)breccia(�ברקציה �לסלע �המלוכדים �מקורי �סלע �שברי �וכן�. �שבירה �למישורי �סמוך שכיח�כהתלכדות�של �רב �למרחק �שלא�הוסעו �סלע �(�שברי �אבנים�מעוגלות�ש�קונגלומרטלעומת הוסעו�הכולל

��.)ונשחקו

�.שכיחה�באזור�הים�תיכוני.�מ"�ס�50-10-�תצורת�צומח�של�בני�שיח�רב�שנתיים�בגובה�של�כבתה

�יותאחוזים�או�בדרגת�הגירנבמבוטא�.�ביטוי�לאחוז�הפחמות�האי�אורגניות�בקרקע�-�)alcareousc(גירניות��.שהקרקע�הנוצרת�עליה�אינה�גירנית�בדרך�כלל,�*יש�להבדיל�מאבן�גיר�.)'נמוכה�וכו,�גבוהה(

�ואינו�נמצא�,�בשלב�שלפני�התקשותו�הסופיתגלש�ממקום�גבוה�למקום�נמוך�שחומר�סלע�-�גלישת�סלע�.ווצרותו�המקורייבאתר�ה

�.גרבן,�ראה�הורסט�-�גרבן� �)ורטיסול(גרומוסול �גרומי, �מישורי�קר�-�תקרקע �בה �ומתפתחים �בקיץ �הנסדקת �עמוקה �חרסיתית קע

�קרקע�אחד�ביחס�לשני�(החלקה �צידיהם�חלה�תזוזת�קטעי �)מישורים�שמשני �קרקע�:קרקע�פרוטוגרומית.�.נסדקת�אך�ללא�מישורי�החלקה,�חרסיתית�פחות��עמוקה

�שיחיה�-�)garrigue(�גריגה �שיחים�בגובהת, �כצורת�צומח�של ��מ�0.5-2.5-�של �שכבה�יה�לכלולעשו',�.נפוצה�באזור�הים�תיכוני.�תחתונה�המורכבת�מבני�שיח�ועשבוניים

�.�דולומיט,�גיר�קרטוני,��ראה�אבן�גיר–�דולומיט

תנועת�המים�:�זרם�הטרנספירציה.�תהליך�של�התנדפות�מים�מהעלים�דרך�הפיוניות�-�)טרנספירציה(דיות��.בצמח�מהשורשים�דרך�צינורות�העצה�עד�לפיוניות

�.�בעבר�החומר�עלה�דרך�הסדק.�בסלעמורחב�חומר�מגמתי�הממלא�סדק��-�)dyke(�דייק

�בסלע�במתח��היחס�של�-�)effective saturation(דרגת�רוויה� תכולת�הרטיבות�הנמצאת�בקרקע�או�.מבוטאת�בשבר�עשרוני�מתוך�השלם.�רטיבות�במצב�רוויהלנתון�

�הורסט �ְגָרֶּבן, �טקטונית, �טקטונ:הורסט�מדרגה �י�מבנה �מצידיו* �העתקים �ידי �על �התחום �מוגבה �ְגָרֶּבן.�מבנה�שמצידו�האחד�גוש�:מדרגה�טקטונית�.�מבנה�טקטוני�מונמך�מסביבתו�התחום�על�ידי�העתקים):בקע(

�.עולה�ומצידו�השני�גוש�יורד�לאורך�העתקים�.ראה�עקום�תאחיזה�-�היסטרזה

�הה,�צמח�רב�שנתי)hemicryptophyte(המיקריפטופיט� �הקרקע��שניצני �הם�בגובה�פני תחדשות�שלו�.בש�בקיץי�מתיקרקעי-העלונופו�

�התקיימה�העתקת�גוש�של�שכבות�סלע�ביחס�לגוש�אחר�תוך��-�) fault-קו�שבר�(העתק� �שלאורכו קו�שבירת�רצף�השכבות�המקורי .�בדרך�כלל�כתוצאה�מכוחות�מתיחה�שפעלו�על�קרום�כדור�הארץ�באזור,

�.זה�לפי�סימנים�מוסכמיםבמפה�מסומן�כקו�עם�כיוון�התזו�.�בשנתו�הראשונה�או�בשנותיו�הראשונותשנבט�בשדה�מזרעכינוי�לעץ��-�זריע

החוזר�על�עצמו�,�יםו�הכולל�צמח�או�צמחים�שולטים�וצמחים�מלו,הרכב�של�מיני�צמחים�-�חברת�צמחיםים�על�שם�נקרא�על�שם�הצמח�השולט�ולעית.�באותם�יחסים�בקירוב�בתנאים�אקולוגים�דומים�בדרך�כלל

�.צמח�נוסף�שהוא�השני�בחשיבותו�או�שמאפיין�במיוחד�את�החברה�רצף�של�מספר�תצורות�-�חבורה �ולהבדלה�,*�השייכות�למכלול�פליאוגיאוגרפי,גאולוגיות* �לאפיון �הניתן

�.מחבורות�קודמות�ומאוחרות

�וחו �קרטון�-�)marl(אר �הכולל �רך �סלע �חרסית, �כש, �נוספים �ומרכיבים �גבס �גם �עדינות�ולעיתים כבות�.אר�שהמרכיב�הקרטוני�בו�עיקריו�חו:ואר�קרטוניוח�.מתחלפות�או�כסלע�מעורב

',��מ�2-6שגובהם�,לדניים�ורב�גזעייםי�געד-ירוקיברובם��,צורת�צומח�צפופה�של�עצים�-�)aquism(חורש��.כונייםתי-החורש�נפוץ�באזורים�ים.�עשבים�רב�שנתיים�ומטפסים,�ובני�שיחעם�שכבה�תחתונה�של�שיחים�

התהליך�מהיר�.�תהליך�חדירת�מי�גשם�או�נגר�עילי�אל�שכבת�הקרקע�העליונה�-�)infiltration(חידור��.�המשך�זרימת�המים�בקרקע�כלפי�מטה:�חלחול�.בתחילה�ומתמתן�בהמשך

�קבוצה�של�מינרלי�קרקע�ממשפחת�האלומינוסיליקטים�בעלי�תכונות�ייחודיות�של�תאחיזת�:כמינרלחרסית�

� �ושל �ממוימיםמים �יונים �בקרקע. �ביותר:כמקטע �הדק ��המקטע �ל, �מתחת ��µm�2-שגודלו �בעיקר��, מכיל�חרסית �מינרלי �קרקע. �החרסיתי:כשם �המקטע �את �בעיקר �המכילה ��קרקע �כסלע. �שנוצר�: �משקע סלע

�).ווצר�גם�בים�העמוקייכול�לה(כתוצאה�מהרבדת�חרסית�באגם�יבשתי�

�הקרקע�עד�לס�-�חתך�קרקע �וכולל�תיאור�של�שכבות�הקרקע�השונות�,לע�התשתיתחתך�הנעשה�מפני�.כתיאור�גרפי�על�ידי�סימנים�מוסכמים�ובליווי�תיאור�מילולי�של�תכונות�כל�שכבה

תיאור�גרפי�ומילולי�של�הטור�האנכי�של�שכבות�הסלע�עם�:�חתך�עמודי�.חתך�רוחב;�חתך�גאולוגי�עמודי�סוג�הסלע�בסימנים�מוסכמים�ושיוך�לתצורה �ציון �אופקים�ביוסטרטיגרפציו, �יםין .�ווצרות�ועודיתקופת�ה,

�רוחב �גאוגרפי�:חתך �קטע �לרוחב �בחתכים�,חתך �ונמדדו �שהוגדרו �תצורות �של �מימדי �דו �רצף �היוצר�.עמודיים

��.טיפוס�צומח,��תצורת�צומחראה�-�טיפוס�צומח�.עות�אלה�ובתוצאות�של�תנו,�העוסק�בתנועות�של�קרום�כדור�הארץ,תחום�בגאולוגיה�-�טקטוניקה�טרה�רוסה �רנדזינה, �:טרה�רוסה��.רנדזינה�חומה, �או�שהתפתחה�קרקע �גיר �על�מסלע�קשה�של�אבן

�דולומיט �קרקע�שהתפתחה�על�:רנדזינה�.�אדום�והיא�כמעט�ואינה�מכילה�חומר�גירני-צבעה�בגווני�חום�.בקשיות�בינונית�כמו�על�סלע��שהתפתחה�קרקע�:רנדזינה�חומה�.סלע�גירני�רך�יחסית�כמו�קרטון�או�חוואר

�.קרטון�קשה�או�נארי

�יון �חשמלי�:יון�.יםיקטיונים�חליפ, �מטען �בעל �תרכובת �או �אטום �חיובי:קטיון. �מטען �בעל ��יון קטיונים�.�הקרקע:חליפים �תמיסת �הרכב �עם �משקל �בשיווי �ונמצאים �בקרקע �החרסית �למקטע �הנספחים �.�קטיונים

� �חליפים �קטיונים �הקטיוני:)ח"קק(קיבול �החליפים�כמות �ם �החרסית, �למינרלי �ברובם �ליחידת�,הצמודים�.'�ג100\מבוטא�במיליאקויולנט.�קרקע

מרווח�שנופי�העצים��יער�פתוח�:יער�פארק.�יער�שאינו�צפוף�ואינו�סבוך:�יער�פתוח�.יער�פארק,�יער�פתוח�.�ובדרך�כלל�אינו�מכיל�תת�יער�מפותח,בו�אינם�נוגעים�בדרך�כלל�אחד�בשני

� ��-�)chelate(כלט �נמוך �מולקולרי �משקל �בעלות �אורגניות �בקשרים�תרכובות �מתכות הקושרות�זמינותם�מגבירים�את�ועל�ידי�כך�הכלטים�מגדילים�את�מסיסות�המתכות�בקרקע.�קואורדינטיביים�חזקים

�.לצמח

כשכיוון�ההעתק�אינו�מצוין�,�ודאי�או�בספקוקו�במפה�גיאולוגית�המסמן�קו�שבר��-�)lineament(לינאמנט��.בהכרח

�.תורה�העוסקת�בתכונות�הסלע�והגדרת�סוג�הסלע�-�ליתולוגיה

ואפשר�הוא�וקטור�היכול�להיות�כיוון�במרחב�מאמץ�.�לחץ�או�מתיחה�-�)בגאולוגיה(�)Force(�מאמץ�.'מאמץ�משני�וכד,�מהווים�מאמץ�עיקריבמרחב�הרכיבים�ל�לחלקו

קבוע�.��את�קצב�העברת�המים�דרכו�המבטאת,)סלע,�קרקע(תכונה�של�תווך��-�מוליכות�הידראולית)�ביחידות�גובה(�כאשר�מפל�הפוטנציאלים�,המוליכות�ההידראולית�של�הקרקע�הוא�שטף�המים�המתקיים

יורדת�המוליכות�הבלתי�רוויה�בקצב�לוגריתמי�ביחס�,�כשהתווך�אינו�רווי.�1:1לאורך�דרך�הזרימה�הוא��*.לירידת�דרגת�הרוויה

�").יבש�אוויר"במצב�של�(יר��החופשי�ויבשות�באויוחים�לקרקע�לאחר�התהמים�הספ�-�מים�היגרוסקופיים�.מים�זמינים,�נקודת�כמישה,�ראה�קיבול�שדה�-�מים�זמינים

� �סלע�-�)micrite(מיקריט �של �בשקף �הנראה �מיקרוסקופי �מבנה �בתוך�, �מיקרוסקופיים �מאובנים שמכיל�.מטריקס�תת�מיקרוסקופי

�בין�קטיוניםמכיל�,��תלת�שכבתימינרל�הוא�מונטמורילוניט*.�י�חרסיתמינרל�-�.קאולוניט,�מונטמורילוניט�.��הוא�בעל�מבנה�דו�שכבתי�ותאחיזת�המים�בו�נמוכהקאוליניט.�בעל�תאחיזת�מים�גבוהההוא�הלוחות�ו

��- )outcrop(�מחשוף�סלע �כתוצאה�מעבודת�חציבה(סלע�חשוף �או �טבעי �באופן �קרקע�או�) ללא�כיסוי�.�קרום�בליה,�ה�חומר�אורגני�מתוצרי�ההטמעהיהשורש�תורם�לפטרי.�רשיםוסימביוזה�בין�פטריות�קרקע�לש�-�מיקוריזה

�.מרי�ההזנה�שבקרקעוה�תורמת�להגדלת�שטח�השורשים�הקולט�ולהגדלת�זמינות�חיוהפטרי

�.בסלע,�ללא�חלל�ניכר,�סדק�צמוד�)joint(ֵמישק���-�ג"ממ �גאוגרפית �מידע �GIS(מערכת �הכוללת). �ממוחשבת �מערכת �על �המעוגנות �מידע מפה��שכבות

וניתן�לבצע�חישובים�בין�בסיסי�,�ניתן�להציב�את�השכבות�זו�על�גבי�זו�על�פי�בחירה�באופן�גרפי.�גאוגרפית�.הנתונים�של�שכבות�שונות�וליצור�שכבות�חדשות

�.�שונות*כמכלול�או�על�פי�חלוקות�גיאולוגיות�או�ליתולוגיות,�הסלעים�הקיימים�באזור�נדון�-�מסלעהבדלים�בצומח�הקיים�במפנים�.�מונח�מקובל�בשימוש�בגאובוטניקה.�הכיוון�אליו�פונה�המדרון�-�מפנה

,�השונים�נובעים�בעיקר�מהעובדה�שבמפנה�הצפוני�זווית�קרינת�השמש�נמוכה�מזו�שבמפנה�הדרומי�.�ונשמרת�בו�רטיבות�גבוהה�יותרהוא�מוצל�יותר,�מפנה�זה�מתחמם�פחות,�וכתוצאה�מכך

�.ראה�פוטנציאל�-��מתח�יניקה;�מתח�תאחיזה;יםמתח�מ.�שכבת�סלע�משני�שנוצרה�תוך�כדי�תהליכי�היווצרות�הקרקע�על�סלעים�רכים�כמו�קרטון�וחואר�-��נארי

�.�פריך�ולווחיונארי�תחתון�קשה�יותר�מסלע�המקור�נארי�עליון,�מ"�מ�2-�קשה�בעובי�כקרום�למינריכוללת�

�יתינט � - )bed inclination(�שכבה �והכיוון �גיאולוגית �שכבה �נוטה �בה �האזימוט(הזווית המבוטאים�)�מ.במעלות �להבדיל �מדרון�שיפוע�יש �מדרוןוז�שהיא �של �הממוצע �השיפוע �וית �ל, �להבדל�יש �לב שים

נטית�סלע�מדודה�ברכיב�שבה�היא�מתגלה��(apparent dip)�יה�מדומהינט�.יה�ושיפועינטבשימוש�של�

�וניתנת�למדידה�בשטח ��(true dip)�תיתיה�אמיינט. �וכיוון(השקול�המרחבי �זווית�נטייה �נטיות�) של�שתי��.מדומות�ומבטא�את�נטיית�הסלע�ללא�קשר�למקום�המדידה

�.מצון�חנקן�אורגני�לחנקה�בקרקע�באמצעות�מיקרואורגניזמיםתהליך�של�ח�-�ניטריפיקציה�.של�צידי�דרכים�צומח�:רודרלי.�צומח�נמוך�הגדל�במקומות�מופרים�:סגטלי�.רודרלי,�סגטלי

,�בתה,�צומח�חד�שנתי:�יה�בדרגת�הצומח�עם�הזמן�לפי�הסדריתהליך�של�על�-�)succession(סוקצסיה��גריגה �יער,�חורש, אך�בודאי�מתקיימת�לפחות�,�התיאוריה�שנויה�במחלוקת.�עד�לצומח�הקלימקס�היציב,

�.בחלקה�בבתי�גידול�שעברו�שינוי�סביבתי� �הסלעמבנה�-�)בגאולוגיה(סטרוקטורה �שכבות �טקטונית,�מערך �מפעילות �כתוצאה ��שנוצר מפה�.�המייצגת�,�וכך�נוצרת�מעין�טופוגרפיה�של�שכבה�זו�מפה�המציגה�קווי�גובה�של�שכבת�יחוס:סטרוקטורלית

�.במידה�רבה�את�השכבות�שמעליה�.תיאור�הופעת�שכבות�הסלע�בחתך:��שיכוב)בגאולוגיה(�סטרטיגרפיה

� �גיאול)קער(סינקלינה �אופקי�מבנה �מלחץ �כתוצאה �קימוט �בתהליך �שנוצר �קמוטות�,וגי �בו �והשכבות��במרכז�הסינקלינה�השכבות�נמוכות�יותר�מאשר�בשוליו,�כלומר.בצורה�קערית �מבנה�):קמר(אנטיקלינה�.

�.שצורתו�קמורה,�הפוך�לקודםקרי�ובמרבית�המקרים�שימש�כחומר�מוצא�עי,���סלע�הנמצא�בתחתית�חתך�הקרקעסלע�אם,�סלע�תשתית

ואבק�,�שכבות�סלע�שונות�בהרכבן�שהיו�בעבר�מעל�לשכבת�סלע�זו:�חומרי�מוצא�נוספים(ליצירת�הקרקע��).איאולי�.ראה�שטף�-�ספיקה

יוצר�'�מ�10עמוד�מים�של�–משמש�גם�לביטוי�של�לחץ�.�המים�מעל�נקודת�ייחוס"�עמוד"�גובה�עומד�מים�.�בר0.001מ�מבטא�לחץ�של�"�ס1וכך�עומד�של�,��בר1לחץ�של�

�תאחיזה �תכולת��-�)retention curve(�עקום �של �כפונקציה �בקרקע �היניקה �מתח �את �המתאר עקום�הרטיבות �ההת. �לעקום �להתיחס �יבשותימקובל �התאחיזה�:היסטרזה�. �עקומי �בין �הבדל �של �התופעה

�הרטבה�והת �יבשותיהקיימים�במצבי �הרטבה. �בתהליך �בתהליך�, �נמוכה�מאשר �נתון �מתח הרטיבות�בכל�.בשותההתי

.�רווי)�קרקע,�סלע(כנס�אוויר�לנקבובים�של�תווך�ימתח�היניקה�שבו�מתחיל�לה�-�ערך�פריצת�אוויר�.בשותייה�ומכאן�מתחיל�תהליך�של�התיוברונמצא�במתחים�נמוכים�יותר�התווך�

�.�תהליך�הווצרות�הקרקע:פדוגנזה�.תורת�הקרקע�-�פדולוגיה�המבוטא�במידות�של�לחץ�-�פוטנציאל �מצב�אנרגטי �מבטא�. �מתחפוטנציאל�שלילי �מתח�מים. מתח��או

והמים�בכל�מערכת�ינועו�מהפוטנציאל�הגבוה�אל�הפוטנציאל�הנמוך�,��בקרקע�או�בצמח�ניתן�למדידהיניקה�).ממתח�נמוך�למתח�גבוה(

�הצמחים�-�פיטוגאוגרפיה �מיני �של �במוצאם �העוסק �בגאובוטניקה �תחום .� �מחולק לאזורים�העולםוצמחים�שמקורם�מאזורים�אלה�שומרים�על�,��קיימים�בהכללה�תנאי�סביבה�דומיםשבהם�,םיפיטוגאוגרפי

�תכונותיהם�גם�במקומות�אחרים�וגדלים�במקומות�המתאימים�להם �לדוגמא. �האזור�הים�תיכוני: האיזור�,�.'וכו,�)הערבתי(טורני�-האירנו

�.מסוימת*��של�תצורה*ווצרות�המסלעיהמבנה�הגאוגרפי�בתקופה�מוגדרת�בעבר�בעת�ה�-�פליאוגאוגרפיה

�וצומח�בימים�ואגמים�הצף�בתוך�גוף�המים�-�)�planktone(פלנקטון �חי פלנקטון�בעל�שלד�גירני�עשוי�. .להיות�מרכיב�בסלע�גירני�לאחר�מותו

הפריחה�,�עיתוי�ומידת�הצמיחה:��מחזור�חיי�הצמח:בבוטניקה.��במחזוריות�בטבעתורה�העוסקת�-�פנולוגיה�.ויצירת�הפירות

�וגרמו�לכך�שנוצר�,ווצרות�הסלעיתנאי�סביבה�ששררו�בעת�ה.�סביבת�יצירה�גיאולוגית�-�)facies(פציאס��אחרים �מסלעים �הנבדל �מסוימות �תכונות �בעל �סלע �מרחבית�, �בהשתרעות �אופיינית �שכבה �שנוצרה או

�.מסויימת�.�ראה�תצורהפרט

�.ערך�פריצת�אווירראה��-�פריצת�אוויר

�גב�)chert(צור� �דו�חמצני�סלע�קשה�הבנוי �רהצֹו(ישים�זעירים�של�צורן ��2SiO-סיליקה�, �תהליך�:צירור).אבן�גיר�שחלקים�בה�הוחלפו�על�:�גיר�מצורר.�של�החלפת�מינרל�קיים�על�ידי�צור)�יצירה�משנית(דיאגנטי��.ידי�צור

,�עשבוניים�חד�שנתיים(קבוצות�צמחים�הנבדלות�ביניהן�בגובה�ניצן�ההתחדשות��)בוטניקה�(צורות�חיים�.)עצים,�שיחים,�בני�שיח,�*המיקריפטופיטים,�גאופיטים

�.ק"סמ\'�בערכי�משקל�לנפח�ג,חלליםנקבובים�ו�כולל�)סלע,�רגב�(�צפיפותו�של�גושצפיפות�גושית

�דיאלקטרי ��- �Dielectric permittivityקבוע �ביטוי ��ההפחתהמידת �קרינה�מהירותשל �של�בתו �חומראלקטרומגנטית �ך �כ. �היח-מבוטא �בתוך��ריבוע �הקרינה �מעבר �ומהירות �האור �מהירות �שבין ס

�.החומר�.ראה�ברקציה�-�קונגלומרט.��������ראה�העתק�-�קו�שבר

�או��-�קונגלומרט �קרטוני �מלכד �וחומר �סלע �מחלוקי �המורכב �ים �בחוף �או �בנחלים �שנוצר �משקע סלע�.חווארי

�.קטיונים�חליפיים,��ראה�יוןםיקיבול�קטיונים�חליפי

�שדה �קיבול �כמישהנקוד, �ת �זמינים, �קרקע�-�מים �רטיבות �של �מצבים �שדה. �קיבול �לאחר�: הרטיבותאינו�מצב�מדוייק�אך�לצרכים�מעשיים�מוערך�כרטיבות�במתח�קרקע�של�;�התנקזות�מי�הכובד�אחרי�גשם

�צמחים�אינם�יכולים�לקלוט�ממנה�מים�יותר:נקודת�כמישה�.�בר1/3 ��רטיבות�הקרקע�במצב�שבו מוערך�;�.ההפרש�בין�נקודת�הכמישה�וקיבול�השדה:�מים�זמינים��.�בר�לגידולי�תרבות15כמתח�מים�של�

�.יוצרת�תאים�חדשים�לפני�התמיינותם�לרקמות.�רקמה�של�חלוקת�תאים�פעילה�בצמח�-�קמביום

��.ראה�סינקלינה�-�)אנטיקלינה(קמר�,�)סינקלינה(קער�

�,יםיורכב�משלדי�מאובנים�מיקרוסקופמ.�)3CaCO(סלע�רך�יחסית�המורכב�מסידן�פחמתי��-�)chalk(קרטון�קרטונים�בדרגות�קושי�שונות�.�וככל�שחלה�בו�מידה�רבה�יותר�של�המסה�והתגבשות�מחדש�הוא�קשה�יותר

�.גיר�קרטוניו��קרטון�גיריועד�שלבי�מעבר�לאבן�גיר�המכונים,�קרטון�קשה,�נקראים�קרטון�רך�בקרקע�שנוצרה�במקומות�גבוהים�יותר�מקורה.�שהצטברה�במקומות�נמוכיםקרקע��-�קרקע�אלוביאלית

�.ונסחפה

בשות�ימצב�של�רטיבות�קרקע�בסיום�של�תהליך�התי�-�)hygroscopic coefficient(�רטיבות�היגרוסקופיתהרטיבות�הנותרת�היא�של�מים�הספוחים�"�יבש�אוויר"מכונה�מצב�.�טבעית�במגע�עם�האוויר�החופשי

�.בעיקר�לחלקיקי�החרסית

�רנדזינה,�וסה�ראה�טרה�ררנדזינה

� �מים �לזמן�-�)flux, flow(שטף �דרך �בערכי �מבוטא �תווך �דרך �המים �התקדמות �(קצב �ממהירות�. שונהי�חוק�"בהפרש�הפוטנציאלים�עפ*�הוא�מהווה�מכפלה�של�המוליכות�ההידראולית)�זרימת�המים�בנקבובים

�.��זמןנפח�ביחידת=�שטף�המים�העובר�דרך�שטח�חתך�מוגדר�:�)discharge(ספיקה�.�דרסי

על�פי�קריטריונים�.�קיומו�של�מין�צמח�המהווה�מרכיב�עיקרי�מבין�הצמחים�בשטח�-�)גאובוטניקה�(�שלטון�הרישום �או �המיפוי �בשיטת �הנקבעים �הרב�, �הפרטים �מספר �או �הכיסוי �אחוז �בעל �המין �להיות �יכול הוא

�.או�מתוך�תצורת�החיים�הגבוהה�ביותר,�ביותר�מכלל�המינים

��השתנות�מבנה�חתך�הקרקע)tenaCa(שרשרת�קרקעות� �לאורך�מדרון* �והרכבו �ידי�. מבוטא�גרפית�על�.מספר�חתכי�קרקע�תוך�ציון�מקומם�במדרון

��המכילים�מרכיבים�מינרליים�ואורגניים�מומסים,המים�במערכת�הקרקע�-�תמיסת�הקרקע גם�התמיסה�.שקלי�שבין�המים�והקרקע�תוך�ציון�היחס�המ(המתקבלת�במיצוי�מימי�של�הקרקע�מכונה�תמיסת�הקרקע�

�).בתערובת�שהוכנה�למיצוי�הסטרטיגרפי�- )formation(��גאולוגיתתצורה �הטור �מתוך �גאולוגית �יחידה �לאפיון* �הניתנת שונה�,

�מיחידות�שכנות�וניתנת�למיפוי �הוגדרה�לראשונה�ובו�. שם�התצורה�נקרא�בדרך�כלל�על�שם�המקום�בו�שלה �הטיפוסי ���.נמצא�החתך �לאפיון�:)member(פרט �הניתן �התצורה �מתוך ��קטע �לכלול�. �יכולה תצורה

�.מספר�פרטים

�צורת�הופעה�ראשית�שכיחה�של�צומח�במבנה��צומחתצורת�.צורת�חיים,�טיפוס�צומח,�תצורת�צומח�נייאופי �למשל�יער, �יער�פארק, �חורש, �תצורת�צומח�בהרכב�עיקרי�שכיח�טיפוס�צומחגריגה�, למשל�יער�,

טיפוס�הצומח�יכול�לכלול�חברות�צומח�.�יער�פארק�אלון�התבור,�ק�אלה�אטלנטיתיער�פאר,�פארק�של�חרוב��צורתו�של�הצמח�הבודדצורת�חיים�.שונות�בתוכו כמו�חד�,�דשותהמתייחסת�בעיקר�לגובה�ניצני�ההתח,

�.שיחים�ועצים,�בני�שיח,�המיקריפטופיטים,�גאופיטים,�שנתיים

אחוז�הכיסוי�של�המינים�,�בשטח�בעל�תיחום�מוגדררישום�של�מיני�הצמחים�הנמצאים��-�תרשים�צומח�הראשיות �וצורות�החיים �הראשיים �הפרטים, �גם�מספר �ואפשר �המינים�. �של �חלקם�היחסי �נקבע בסיכום

�.��וצורת�חיים�מתוך�ההרכב�הכולל

מטפסים�,�עשבוניים,�בני�שיח,�עשוי�לכלול�שיחים.�הצומח�שמתחת�לחופת�עצי�היער�או�החורש�-�תת�יער�.ים�נמוכים�או�צעיריםואף�עצ

����������פרותס

המחלקה�,�עבודת�גמר�לתואר�מוסמך.�גאוגרפי�באלונים�של�המזרח�הקרוב-מחקר�טקסונומי.�1967.��מ,אבישי�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,�לבוטניקה

�248-256:�ג"טבע�וארץ�י��.האלון�בארץ.�1971.��מ,אבישי

�זרימת�מי�תהום�והמסת�.2005.��ד,קורצמן,�.�ר,נתיב,�.�י,לרון,�.�נ,ודויסבר,�.�ע,דהן,�.�ע,ברנשטיין,�.�א,אדרמדריך�הסיורים�.�2005כנס�משאבים�,�החברה�הגאולוגית�הישראלית.�מזהמים�בקרטון�הסדוק�של�רמת�חובב

.20'�עמ

�.84-88):�'ב('�טבע�וארץ�י.�היער�כגורם�יישובי�בתקופת�המקרא.�1967.��י,אהרוני

��א,אהרונסון .1940� �הירדן. �מערב �צמח �יע. �בעריכת �אהרונסון �הזבון �ו. �אאופנהימר �ארי. �אבן �קרן�. הוצאת�.אהרונסון�זכרון�יעקב

�אופק ,1992� .� �אוויר �4.2.92צילומי ,� ��1328שעה �יזרעאל"גיחת �"עמק ��רגל�10300בגובה ,� �1/201צילום אופק�.�.נתניה,�צילומי�אוויר

אופק�צילומי�.�1/200צילום�,��רגל�5800בגובה�"�תחתוןגליל"ת�גיח�1357שעה�,�6.6.92צילומי�אוויר�.�1992,�אופק�.נתניה,�אוויר

.�1/150�,1/165צילומים�,��רגל�5700בגובה�"דרום�הכרמל"גיחת��1430שעה�,�27.9.92צילומי�אוויר�.�1992,�אופק�.נתניה,�אופק�צילומי�אוויר

אופק�צילומי�.�1/270צילום�,��רגל10923ה�בגוב"�אלונים"�גיחת�1026שעה�,�12.8.95צילומי�אוויר�.�1995,�אופק�.נתניה,�אוויר

�.נתניה,�אופק�צילומי�אוויר.�AC�1699�,1773צילומים�,�באזור�בת�שלמה,�16.6.00צילומי�אוויר�.�2000,�אופק

��ג,אורשן �הצמח.1951. �של �המים �משק �על �והמורפולוגיים �הפנולוגיים �הגורמים �דוקטור.�השפעת ,��עבודת��האוניברסיטה�העברית�בירושלים�������������,המחלקה�לבוטניקה

�.וכרטא�ירושלים)�המרכז�למיפוי�ישראל(הוצאת�אגף�המדידות��.1985,�אטלס�ישראל

�.�והאוניברסיטה�העברית�בירושליםהמרכז�למיפוי�ישראל�הוצאת�.1995,�אטלס�ישראל

�ווה�ובעברמחקר�היסטורי�פיטוסוציולוגי�על�יערות�האלון�בארץ�ישראל�בה.�1935.��א,איג '�ג,�הטבע�והארץ.�.328-334):�ה(;�209-215):�ד(;�115-127):�ב(

��פ,אימס .1997� �ידי�. �על �זרחן �של �וקליטה �מוביליות �על �המשפיעים �בריזוספרה �וביולוגים �כימיים תהליכים�דוקטור.צמחים ��עבודת �שדה, �לגידולי �המחלקה �ברחובות, �לחקלאות �הפקולטה �העברית�, האוניברסיטה

�.בירושלים

�.61�:67-83קתדרה��.שינויים�אקלימיים�ומדבור�הנגב�בסוף�התקופה�הביזנטית.�2002.�י,�גוברין,�.�א,איסר

��ר,אלוני .1968� �התחתון. �הגליל �מוסמך�.צומח �לתואר �גמר �עבודת �לבוטניקה, �המחלקה האוניברסיטה�,�העברית�בירושלים������������������

��א,ארד �אפרים.1955. �הרי �הגאולוגיה�של �� �מוסמךע. �לתואר �בודת�גמר �המחלקה�לגאולוגיה, האוניברסיטה�,�.העברית�בירושלים

�ארנון �י, .1985� .� �אגרומטאורולוגיה(מטאורולוגיה�חקלאית �האנציקלופדיה�החקלאית). �ראשון, �כרך הוצאת�.�.281-250'�עמ.�תל�אביב,�האנציקלופדיה�לחקלאות

�נדבכים�בגאולוגיה�.1987,��נ,שפרן,�.�א,שמרון,�.�ע,מזור,�.�ז,לוי,�.�ט,ויסברוד,�.�א,הורוביץ,�.�י,ברטוב.��י,ארקין�.הוצאת�האוניברסיטה�הפתוחה.�של�ישראל

��י,אשד .1991� �אלונים�מקומיים. �ריבוי �עבודת�גמר�לתואר�מוסמך. �נוי, �המחלקה�למטעים�וצמחי הפקולטה�,�.העברית�בירושלים�האוניברסיטה,�לחקלאות�ברחובות

�.�ב,בוכבינדר �.�י,מימרן, �.�ח,בנימיני, ��ג,גבירצמן, �גלישות�סדימנטים�פלגיים�בחלק�העליון�של�מדרון�.1986.�.14'�חוברת�הכנס�עמ,�1986כנס�מעלות�מאי�,��החברה�הגאולוגית�הישראלית.היבשת�האאוקני�באזור�השפלה

�–רופין�-סקר�גאופיסי�בשיטות�הרפרקציה�הסייסמית�ראדאר�חודר�קרקע�בצומת�שמשון.�1993.��ע,רונן,�.�א,בק�.K03-385-93'�עבודה�מס.�חולון,�למחקרי�נפט�וגיאופיסיקההמכון�.�חיפה

�הזיקה�שבין�התנאים�הסביבתיים�לבין�הישוב�הכפרי�המסורתי�והמצב�האגררי�ברמת�מנשה�.2001.��ע,בר�כהן�.אוניברסיטת�בר�אילן,�עבודת�גמר�לתואר�מוסמך.�לפני�קום�המדינה

�השנים�האחרונות�60,000פליאואקלים�במזרח�הים�התיכון�במשך�.�1998.��א,מןקאופ,�.�א,אילון,�.�מ,מטיוס-בר�.14'�חוברת�הכנס�עמ,�כנס�מצפה�רמון,��החברה�הגאולוגית�הישראלית.כפי�שמשתקף�במשקעי�מערת�שורק

�).מאספי�גרגירי�אבקה(�ברבעון�המאוחר�לאור�המחקר�הפלינוליגי�שינויי�אקלים�באזור�הבקע.�1986.��א,ברוך�.20�:135-139,�םרות

רותם�.��השנים�האחרונות�4000-עדות�פלינולוגית�להשפעת�האדם�על�הצומח�באזור�הכנרת�ב.�1987.��א,ברוך�.18-20):�חוברת�משותפת�(5חלמיש��+�22

�.47-62):�1-2(�קדמוניות�כז.�עדויות�פלינולוגיות�להשפעת�האדם�על�הצומח�בארץ�ישראל�בימי�קדם.�1994.��א,ברוך

�.38-43):�3(סינתזיס�).��ICP(-ספקטרומטרית�פליטה�אטומית�שמקורה�בהשראה�מצומדת�.�1993.��ש,�ארליך,.�י,ברנר

��ר,ברלינר �שלהם.1986. �והמיקוריזה �בתה �צמחי �התפתחות �על �המצע �דוקטור.�השפעת ��עבודת המחלקה�,�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,�לחקלאות�ברחובות'�הפק,�לבוטניקה�חקלאית

��מ,ברסון .1996� �עקת�יובש. �מעורבות�מערכת�השורשים�בבקרת�הטרנספירציה�בתנאי �לתואר�. עבודת�גמר�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,��לחקלאות�ברחובותקולטההפ,�המחלקה�לבוטניקה�חקלאית,�סמךמו

��י,גב ��השפעת�ייעור�על�זרימת�מים�והעשרת�מי�תהום�בדיונות�חול�באקלים�מדברי.1997. ,�עבודת�דוקטור.�.אוניברסיטת�בן�גוריון,�המכון�לחקר�המדבר�בשדה�בוקר�והמחלקה�לגאולוגיה�ומדעי�הסביבה

המכון�.�ישראל,�במישור�החוף�והשפלה)�אאוקן�מאוחר�עד�פלייסטוקן�מוקדם(חבורת�סקיה�.�1970.��ג,גבירצמן�OD/5/67'�ח�מס"דו,�הגאולוגי

�.יםירושל,�יד�בן�צבי.�משאבי�המים�בישראל.�2002.��ח,גבירצמן

��1958.�א,גולדברג �בישראל�ובעיקר�בעמק�יזרעאל�המזרחי. �מחקר�לבעיות�הנארי �עבודת�דוקטור. המחלקה�,�האוניברסיטה�העברית�בירושלים,�לגאולוגיה

��מ,גל .1965� �גנזיס�תכונות�והתפשטות�של�קרקעות�ממוצא�של�סלעי�פחמה�בגליל�העליון. ,�עבודת�דוקטור.�.העברית�בירושליםהאוניברסיטה�,�לחקלאות�הפקולטה�

��אבק�שוקע�ואבק�מרחף-האבק�האטמוספרי�בישראל�.��1975.�א,גנור �.אנליזה�סדימנטולוגית�ומטאורולוגית,�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,�המחלקה�לגאולוגיה,�עבודת�דוקטור

,�יד�בן�צבי�.מנית'תהליכים�הישוב�הערבי�בארץ�ישראל�בתקופה�העות,�הכפר�הערבי�ובנותיו.�1994.��ד,גרוסמן�.'�עמ330

��י)גלבוע�(גרינברג .1962� ��עילוט-הגאולוגיה�של�אזור�כפר�החורש��. �עבודת�גמר�לתואר�מוסמך. המחלקה�,�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,�לגאולוגיה

��צ,גת ��ז,בורסוק. .1983�� .� ��טופואקלימי�של�עמק�יזרעאל�והגליל�התחתון-ניתוח�קלימטולוגי ח�אגרומט�”דו.�.בית�דגן,��השירות�המטאורולוגי��,83/1

�.�8�:81-78גן�שדה�ומשק�.משטר�ההתאדות�באזור�עמקי�הצפון.�1995.��ט,הורוביץ,�.�ד,בריסלר,�.�צ,גת

�.הועדה�לשבילי�ישראל.�1:50,000מפות�טיולים�וסימון�שבילים�.�2006,�)עורך.�(�א,דביר

��ע,דהן .1993� �רו. �בלתי �קרטוני �תווך �דרך �ומומסים �מים �עבדתתנועת �בחבורת �וי �חובב, �גמר�.רמת �עבודת�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,�הפקולטה�לחקלאות�ברחובות,�המחלקה�לקרקע�ומים,�לתואר�מוסמך

�.�זרימת�מים�והסעת�מומסים�דרך�סדקים�בתווך�לא�רווי�בקרטון.�1998.��ב,ברקוביץ,�.�א,אדר,�.�ר,נתיב,�.�ע,דהן�.24'�חוברת�הכנס�עמ,�פה�רמוןכנס�מצ,�החברה�הגאולוגית�הישראלית

��י,דן �נארי.1992. �של �והתפוצה ��ההווצרות �אחרים, �גיריים �קרומים �פטרוקלצי, �ישראליואופקים �בארץ .�ם�.33-34�:7-27אופקים�בגאוגרפיה�

,�המחלקה�לפדולוגיה�.��3/85’ח�מס”דו.��התפתחות�קרקע�טרה�רוסה�בכיס�בשומרון.1985.��ש,סוריאנו,�.�י,דן�.בית�דגן,��החקלאימינהל�המחקר

�.�י,דן ��ח,יסקי'קויומדז, .1979� �קרקעות�ישראל. ��מינהל�המחקר�החקלאי.מיון �לקרקע�ומים, �המכון .�בית�דגן,�.137'�פרסום�מיוחד�מס

��א,דנין ��עבודת�דוקטור.�אקולוגית�של�הנגב�הצפוני-מונוגרפיה�פיטוסוציולוגית.�1970. ,�המחלקה�לבוטניקה,�שליםהאוניברסיטה�העברית�בירו

�י�עורבנים"הפצת�בלוטים�של�אלון�ע.�1997.��ע,הוכברג ,�שתולה,�השתלמות�חורש�טבעי,�אגף�היעור,�ל"קק.�.1997'�ספט

�.ירושלים,�המכון�הגאולוגי,�GSI/27/88ח�"דו.�הגיאולוגיה�של�אזור�עמק�דותן.�1988.��ע,דקל

האאוקניות�באזור�על�תפוצת�עצי�השפעת�הרכב�היסודות�בקרקע�ובסלע�ברמת�מנשה�ובתצורות�.�1996.��נ,הר�.רשות�שמורות�הטבע,�מוגש�למדען�הראשי,�ח�מסכם"דו.�אלון�התבור

��נ,הר .2000� �ויער�הפארק�של�אלון�התבור. .�גורמים�ותהליכים�בקביעת�התפוצה�של�חורש�האלון�המצוי .)נתפרס�ההרצאה�המצטיי(�.50'�חוברת�הכנס�עמ.�2000כנס�חיפה�,�האגודה�הישראלית�לאקולוגיה

��נ,הר .2000� �אלונים. �באזור �היער �תפוצת �על �והשפעתם �ונאוגני �אאוקני �מסלע �שפרעם-שינויי החברה�. .61'�מדריך�הסיורים�עמ.�2000כנס�מעלות�,�הגאולוגית�הישראלית

הכנס�,�האגודה�הגאוגרפית�הישראלית�.המבנה�הגאולוגי�כגורם�בתפוצת�הצומח�ברמת�מנשה.�2002.��נ,הר�.69'��חוברת�הכנס�עמ.באר�שבע,�השנתי

�.�נ,הר �.�ע,בונה, �.�א,בנישו, �.�ש,בן�ישי, ��פ,גינסברג, גורמים�המשפיעים�על�הקליטה�וההתפתחות�.�2008.�).הדפסהב(יער�.�של�עצי�אלון�התבור�מועתקים

�.�נ,הר �זינגר, �.א, �.�י,ריוב, ��א,שש, �התבור.1997. �אלון �ביער �אקולוגי �כגורם �וקרקע האגודה��.�מסלע .80'�חוברת�הכנס�עמ.�חיפה,�הכנס�השנתי,�לאקולוגיההישראלית�

�.�נ,הר �זינגר, �.�י,ריוב,�.א, מסלע�וקרקע�כגורם�אקולוגי�של�תפוצה�והתפתחות�ביער�אלון�.�1998.��א,שש,�אלונים �באזור �שפרעם-התבור �מוסמך. �לתואר �גמר �עבודת �הפקולטה�לחקלאות�ברחובות, האוניברסיטה��,

�העברית�בירושלים

�.�נ,הר �נגרזי, �.א, �.�י,ריוב, ��א,שש, .1999� �אלונים. �בגבעות �אקולוגי �כגורם �וקרקע �ההיבט�-מסלע שפרעם .21'�חוברת�הכנס�עמ.�1999כנס�ים�המלח�,�החברה�הגאולוגית�הישראלית�.הגאולוגי

.�םשפרע-מסלע�וקרקע�כגורם�אקולוגי�ביער�אלון�התבור�באזור�אלונים.�2000.��א,שש,�.�י,ריוב,�.א,�זינגר,�.�נ,הר�.25-42):��1(6,�אקולוגיה�וסביבה

�.�נ,הר �.�י,מקובסקי, ��ל,קופמן, .2006� ם�"�ומכGPRם�חודר�קרקע�"לימוד�מבנה�תת�הקרקע�באמצעות�מכ.�).לא�פורסם(.�BASבור�-אנטנות

�תנועת�המים�–�בתי�גידול�של�אלונים�על�סלעי�קרטון�.2004.��י,ריוב,�.�א,שני,�.�ג,שילר,�.�י,מקובסקי,�.�נ,הר .33'�חוברת�הכנס�עמ.�2004א�"כנס�ת,�האגודה�הישראלית�לאקולוגיה.�בסלע�ובעץ,�רקעבק

�.�נ,הר �.�י,מקובסקי, ��א,שני, �חבורת�עבדת�-�הדינמיקה�של�המים�במערכת�הקרקע.2004. סלע�של�קרטון .40'�חוברת�הכנס�עמ.�2004כנס�הגושרים�,�החברה�הגאולוגית�הישראלית�.�בגליל�התחתון

��נ,הר �י�,ניסן, .2006� �הטבעי. �הצומח �מרכיב �כולל �שליטה �מפת ,� �דצמבר �2006גרסת �ל"קק. �מרכז�, מרחב�.מפה�ובסיס�נתונים).�פנימי(

�שלב�בסוקצסיה�–בלב�האזור�הים�תיכוני�בישראל�על�סלעים�קרטוניים�בתה�וגריגה�.�2006.��ג,ספיר,�.�נ,הר�יציבים �גידול �בתי �או �לאקולוגיה. �הישראלית �האגודה ,� �חיפה �2006כנס

http://iseeqs.technion.ac.il/Abstracts/198.doc��

קרקע�כחלק�-ם�חודר�קרקע�למיפוי�והכרת�המבנה�של�מערכת�הסלע"שימוש�במכ.�2001.��ל,קופמן,�.�נ,הר .48'�חוברת�הכנס�עמ.�2001כנס�אילת�,�החברה�הגאולוגית�הישראלית.�ממחקר�אקולוגי

עץ�כגורם�אקולוגי�עיקרי�-קרקע-ה�של�משק�המים�במערכת�הסלעהדינמיק.�2002.��א,שני,�.�י,ריוב,�.�נ,הר��אלונים �באזור �המצוי �האלון �וחורש �התבור �אלון �יער �של �הגידול �הישראלית��.שפרעם-בבתי האגודה

�.5'�חוברת�הכנס�עמ.�2002א�"כנס�ת,�לאקולוגיה

י�בעיצוב�מבנה�הצומח�בארץ�אופי�הסלע�ותכונותיו�כגורם�עיקר.�2004.��י,מקובסקי,�.�י,ריוב,�.�א,שני,�.�נ,הרהכנס�,�האגודה�הגאוגרפית�הישראלית�.סלע�ובהכוונת�משק�המים-ישראל�ביצירת�מכלול�מערכת�הקרקע

.143'�חוברת�הכנס�עמ.�חיפה,�השנתי

�.�נ,הר ��א,שש, �מערכת�.2006. �מבנה �על �הקנוזואיקון �בעידן �הים �סביבת �של �הפליאוגאוגרפיה �השפעת�באזור�אלוניםסלע�ועל�הצומח�העכשו-הקרקע �מנשה-וי �האגודה�הגאוגרפית�הישראלית. ,�הכנס�השנתי,

.37'�חוברת�הכנס�עמ..�2006תל�אביב�

�המטאורולוגי �השירות ,1985� �קרה. �מפת �והשומרון, �יזרעאל �עמק �א. �’סידרה �יג, �5ליון �השירות�אתהוצ,�.המטאורולוגי�המחלקה�למטאורולוגיה�חקלאית

/meteorologika�www.gov.il/IMS.�לוגיה�חקלאיתמטאורו�.2008,�השירות�המטאורולוגי

�.�אוניברסיטת�תל�אביבאתהוצ.�אקולוגיה�של�הצומח�בארץ�ישראל.�1978.��י,כהן,�.�ג,פולק,�.�י,ויזל

�9�:10-13ליערן�.�בעיות�בנביטה�והתחדשות�האלון�המצוי.�1960.��י,פרידמן,��י,ויזל

��מ,ויץ �הייצ.1986. �על �וזרחני �חנקני �דישון �בגליל��השפעת �טבעי �מרעה �של �באקוסיסטמה �המינרלים �ומחזור ור�.אוניברסיטת�תל�אביב,�עבודת�גמר�לתואר�מוסמך.�התחתון

�.�תל�אביב,�עם�עובד"�שורש"הוצאת�.�עולם�הצמחים.�1954.��מ,זהרי

�.הוצאת�ספרית�פועלים.�גאובוטניקה.�1955.��מ,זהרי

�.235-236�,245-247:�ג"�יטבע�וארץ.�טיפוסי�היער�במזרח�התיכון.�1971.��מ,זהרי

�.3-7'�עמ:�כרך�גליל�תחתון�וארץ�כנרות,�יצחקי.�עורך�א,�מדריך�ישראל.�יחידות�נוף,�הגליל�התחתון.�1978.��י,זיו

רביקוביץ�.�ש(מפות�כהכנה�למפת�קרקעות�ישראל�.��גיליון�כפר�מנדא1:20,000מ�"סקר�קרקע�בקנ.�1963.��א,זינגרהאוניברסיטה�העברית�,�הפקולטה�לחקלאות�ברחובות).�הוצאת�מגנס,�מדריך�ומפה�של�קרקעות�ישראל�,1970

�).לא�פורסם(בירושלים�

�.�י,חן �ע�ומים�החוג�לקרק.שיטות�לבדיקת�קרקעות�.�1991.�ברק�פ,.�י,ענבר, ,��לחקלאות�ברחובותולטההפק,�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים

החברה�הגאולוגית�.�וטקטוניקה�של�שולי�הגלבוע,�מבנה,�סטרטיגרפיה.�1994.�י,�מימרן,�.ג,�שליב,�.�י,חצור .27'�מדריך�הסיורים�עמ.��1994גינוסרכנס�,�הישראלית

ים�בשנתם�הראשונה�וחשיבותה�בקביעת�הטורים�התפתחות�מרכיבי�הגריגה�והחורש�הראשי.�1974.��י,חריף�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,�המחלקה�לבוטניקה,�עבודת�דוקטור.�הסוקצסיוניים�בהרי�יהודה

�טוקר �ר, .2001� .� �התבור �אלון �שתילי �איכות �על �המשפיעים �במשתלה�(Quercus ithaburensis)גורמים�מיקוריזה �על �דגש �עם �בשטח �והתפתחותם �גמ. �מוסמך�עבודת �לתואר �ר �ברחובות, �לחקלאות ,�הפקולטה

האוניברסיטה��העברית�בירושלים

��א,טפר .1997� �המצוי. �האלון �של �הגידול �צורת �עיצוב �על �המשפיעים �הגורמים �מוסמך. �לתואר �גמר ,�עבודת�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,�המחלקה�לבוטניקה

�.וניברסיטה�העברית�בירושליםהא,�ר"עבודת�ד.�יחסי�אור�בנוף�עצי�תפוז�1984.��ש,כהן

�.2140-2143):�י(ו�"�השדה�ס.מפת�התאדות�באזור�חקלאי�כשיטת�עזר�להכוונת�ההשקיה.��ג,כנעני

��1995.�א,כפרי �החברה�.מערכות�ניקוז�יבשתיות�נאוגניות�ורביעוניות�בגליל�התחתון�בין�הבקע�לים�התיכון.�1-11'��עמ1'�סיור�מס:�ך�סיוריםמדרי,�1995כנס�זכרון�יעקב�מרס�,�הגאולוגית�הישראלית

�.�ח,להב �.�נ,לוין, �.�י,שגיא, ��בסיס�לפיתוח�בר�קיימא–�סובב�רמת�הנדיב.�1999.��ש,כץ, החברה�,�מכון�דשא.�.סקרי�טבע�ונוף�:�il.org.deshe.www://httpלהגנת�הטבע�

�.�ח,להב �.�א,רמון, �.�ג,נזרי, �מנשה.�2005.�א,הלר, �רמת ��סקר �דשא. �מכון �הטבע�, �להגנת החברהil.org.deshe.www://http�:סקרי�טבע�ונוף�.�

�.ירושלים,��המכון�הגאולוגי.��1:50,000מפה�גאולוגית�ומפה�סטרוקטורלית-שפרעם�.�1979.��י,לוי

יים�של�חתכים�אאוקניים�הקרובים�למישור�אי�ההתאמה�על�גבי��המאפיינים�הסדימנטולוג.1999.��א,לינסקיל�.אוניברסיטת�בן�גוריון,�עבודת�גמר�לתואר�מוסמך.�ישראל,�אנטיקלינות�צפון�הנגב

� ��מ,)ליטב(ליטבק .1962� �יהודה. �הרי �של �הבתה �בחברות �ואקולוגי �פיטוסוציולוגי �מחקר �דוקטור. ,�עבודת�.ירושליםהאוניברסיטה�העברית�ב,�המחלקה�לבוטניקה

�.�נ,ליפשיץ �ש-לב, �.ידון �ר, �גופנא �בעת�.1985. �בישראל �המרכזי �החוף �מישור �באזור �המצוי �האלון �שלטון������.17�:40-48רותם�.�העתיקה�על�פי�עדויות�דנדרוכרונולוגיות

�.�5�:21-26וחלמיש�22רותם�.�נופי�הצומח�ותנאי�האקלים�ביהודה�ושומרון�בעת�העתיקה.�1987.�נ,�ליפשיץ

:�23-24רותם�.�תרומת�מחקרים�ארכיבוטניים�לידע�על�צומח�העץ�בצפון�ובמרכז�הגולן�בעבר.�1987.�נ,�שיץליפ84-92.�

תיכוני�-ישראלית�בנוף�הצומח�של�החבל�הים-שלטון�האלון�המצוי�והאלה�הארץ.�1989.�ביגר�ג,�.�נ,ליפשיץ�.60�:1087-1090השדה�.�ישראל-בארץ

�.62�:28-31ארץ�וטבע�.�יערהנסיך�הקטן�של�ה.�1999.��ח,מויאל

חוברת�,��2000מעלות�כנס,�החברה�הגאולוגית�הישראלית�?�!�בקע�יבשתי�–�הגליל�התחתון�.2000.��א,מטמון�.61'�הכנס�עמ

�)ל"תה(תכנון�המים�לישראל�,�האגף�להידרולוגיה.��7טירלי�–ח�קידוחי�נחל�תות�"דו.�1968.��ח,מיכלסון

�.1088'�מס',�סידרה�ה,�מינהל�המחקר�החקלאי.��לבקרת�משטר�ההשקיה–טרונים�מפזר�ני.�1981.��י,לוין,�.�מ,מירון

�.א�,מנס �.א�,טיטלמן, �י�,פרילנג, .1970�� �הקרינה. �מחלקת�המחקר�-�השירות�המטאורולוגי.קרינת�השמש�ומאזן�.25'�פרסום�מס

�.רשות�שמורות�הטבע.��סקר�נוף�ומסלולי�טיול–מנשה�ת�מר.�1995.��מ,מרכוס

החורש�והיער�הים�תיכוניים��(18רותם�?��דמיון�או�מציאות-תיכוני�-�הקלימאקס�של�החורש�הים.1985.��ז,נאוה�.14-33):�בישראל

�.ירושלים,��הוצאת�אקדמון.גאומורפולוגיה�של�ארץ�ישראל.�1970,�.�ד,ניר

�2:�183-210מחקרים�בגיאוגרפיה�של�ארץ�ישראל�.�סקר�גיאומורפולוגי�של�אזור�צפת.�1960.��א,יאיר,�.�ד,ניר�)140-141�:326-356]�1999[גם�אריאל�(

��א,ניסים .1991� .� �צחיח �באזור �המערכת�ההידרוגאולוגית�בקרטון �)אאוקן(�חבורת�עבדת�-אפיון �מרכזי�, נגב�וצפוני �מוסמך. �לתואר �גמר �עבודת �ומים, �לקרקע �המחלקה �ברחובות, �לחקלאות �הפקולטה האוניברסיטה�,

�.העברית�בירושלים

�.�ר,נתיב �.�א,אדר, ��א,בקר, .1996� �סדוק. �תהום�בקרטון �למי �ניטור �מערכת �תכנון .� �GISשימוש�בטכנולוגיית�.חוברת�תקצירים,�יום�עיון.�לצרכי�מחקר�באוניברסיטה�העברית

��.החברה�למחקר�שימושי�אוניברסיטת�חיפה.�אטלס�חיפה�והכרמל.�1980,�)עורכים.(�ב,קיפניס,�.�א,סופר

��ד,סיון ��ש,ודובינסקי. �.א�,רבן. ��ק,למבק, .1998� �ישראל. ,�עדויות�ארכיאולוגיות�מחופיה�הים�תיכוניים�של�.58'�חוברת�הכנס�עמ,�כנס�מצפה�רמון,�החברה�הגאולוגית�הישראלית�.לשינויים�במפלס�הים�בהולוקן

�.�ע,סנה ��ע,�ביין,.א�,שש, ��א,ארד, �.�מ,�רוזנזפט. ,1996� ��מפה�גאולוגית. �1:50,000של�ישראל� �יג, �.חדרהליון�.ירושלים,�המכון�הגאולוגי

��ו,�עיאדאת .1996� �צימוח. �על �אקולוגיים �גורמים �השפעת �תבור, �אלון �ביער �ושלכת �לבלוב �גמר. �עבודת�.זרזיר"�עמל"בית�הספר�התיכון�,�)הר.�הנחיית�נ(

�ד�,דאתאעי �להבדלים�במבנה�הקרקע.1999. �התבור �אלון ��תגובת�עצי מבנה�מערכת�השורשים�והתנהגות�:�.זרזיר"�עמל"בית�הספר�התיכון�,�)הר.��ננחייתה(�עבודת�גמר.�ת�ופנולוגיתפיסיולוגי

��נ,עיאדאת .1999� �זרזיר. �באזור �התבור �אלון �יער �והרכב �תמרת-תפרוסת �ומיפוי�. �ולקרקע �למסלע היחס�.זרזיר"�עמל"בית�הספר�התיכון�,�)הר.�הנחיית�נ�(עבודת�גמר.�גאובוטני�השוואתי

עבודת�.�השפעת�טבע�ואדם.�תמרת-סטורית�של�יער�אלון�התבור�באזור�זרזירהתפתחות�הי.�1999.��ש,עיאדאת�.זרזיר"�עמל"בית�הספר�התיכון�,�)הר.�הנחיית�נ�(גמר

השירות��.1991-07'�ח�הידרו"דו.�שפרעם-ההידרולוגיה�של�האאוקן�באזור�אלונים.�1991.��א,רוזנטל,�.�ב,עצמון�.משרד�החקלאות,�נציבות�המים,�ההידרולוגי

�.)1993(יה�יהדפסה�שנ,�יהימהדורה�שנ.�הוצאת�הקיבוץ�המאוחד.�אנטומיה�של�הצמח.�1987.��א,פאהן

�.20�:86-107,�טבע�הדברים.��על�אזור�רמת�מנשה–היה�היה�יער�.��1997.�מ,זחאלקה,�.�ע,פז

,�וקטורעבודת�ד.�תכונות�גיאולוגיות�וגיאומכניות�של�הקירטון�ויישומן�למבנים�תת�קרקעיים.�1995.��ב,פולישוק�.אוניברסיטת�תל�אביב

�.�מסדה-הוצאת�הקיבוץ�המאוחד.�צמחי�בר�בארץ�ישראל.��1968.�ר,�קופל,�.�נ,דותן-פיינברון

�.ירושלים,�הוצאת�כנה.�המגדיר�לצמחי�בר�בארץ�ישראל.�1991.��א,דנין,�.�נ,דותן-פיינברון

,�המחלקה�לגאולוגיה,�ודת�דוקטור�עב.�הפליאוגאוגרפיה�של�הסנון�והמסטריכט�בצפון�ישראל.1959.��ע,פלכסר.������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������האוניברסיטה�העברית�בירושלים

�.�א,פרבולוצקי �.�א,לחמן, ��ג,פולק, ��החורש�הים�תיכוני.1992. ,� �כללי ��סיכום�ספרות–רקע החברה�להגנת�.�.הטבע�ויד�הנדיב

�.�פ,יק'צ'צ ��צ,גת, .1997� �בישראל. �הקרקע �טמפרטורות �משטר �המטאורולוגי. �השירות �למטאורולוגיה�, הגף�.1/97'�ח�אגרומט"דו,�חקלאית

��ח,יסקי'קויומדז .1972� �הפדוגנזה�. �על �והשפעתו �וסיליקטיים �קרבונטיים �סלעים �בבליית �המגניון התנהגות�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,��עבודת�דוקטור.בישראל

מינהל�המחקר�.�חתכי�קרקע�נבחרים�מקרקעות�ישראל.�1988.��ס,נסים,�.�ש,סוריאנו,�.�י,דן,�.�ח,יסקי'קויומדז�.בית�דגן,�המחלקה�לפדולוגיה,�המכון�לקרקע�ומים,�החקלאי

�.�א,קומורניק �שונים, �מדידה �מכשירי �בעזרת �בקרקעות �יניקות �של�.מדידת �חלקי �למילוי �מחקר �על �חיבור�.חיפה,�הטכניון,�הדרישות�לקבלת�תואר�מגיסטר�למדעים�בהנדסה�אזרחית

ם�"ם�חודר�קרקע�ומכ"מיפוי�וזיהוי�אזורי�שבירה�וחללים�קרסטיים�בשילוב�של�מכ.�2001.��נ,הר,�.�ל,קופמן .96'�חוברת�הכנס�עמ.�2001כנס�אילת�,�החברה�הגאולוגית�הישראלית.�אנטנות�בור

ברסיטת�אוני,�המחלקה�לגאולוגיה,�עבודת�גמר�לתואר�מוסמך�.נסיגת�הים�האאוקני�בערבה.�1993.��ד,קורנגרין�.בן�גוריון�בנגב

�.�ד,קורנגרין �קרץ, �צ' �המזרחי.1998. �פארן �אגן �של �והמבנה ��הליתוסטרטיגרפיה �הגאולוגית�. החברה .63-86'�חוברת�הסיורים�עמ.�1998כנס�מצפה�רמון�,�הישראלית

�.�32�:50-53ליערן�.�מחקר�על�השמדת�יער�אלון�התבור�בשרון�הדרומי-�סנגוריה�על�התורכים�.1982.��ר,קרשון

,�המחלקה�לגאולוגיה,��עבודת�גמר�לתואר�מוסמך.נטופה-הגיאולוגיה�של�אזור�קישון.�1954.��ד)ניב�(,רבינוביץ�האוניברסיטה�העברית�בירושלים

��א,רבינוביץ �הדרומי.1989. �בכרמל �וצומח �קרקע �כרמל.�סלע �אקולוגי ��מחנה �ומימשק, �מדע �חטיבת מחוז�,�.6-15'�עמ:�רשות�שמורות�הטבע,�מרכז

�.34�:63-65ארץ�וטבע�.��על�המפה.1994.��א,רבינוביץ

��א,וין-רבינוביץ .1970� �והגריגה�הים. �חברות�הבתה �תיכון-הגורמים�הקובעים�את�העדר ,�תיכוניות�באאוקן�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,�המחלקה�לבוטניקה,�עבודת�גמר�לתואר�מוסמך.�בגליל�העליון

עבודת�.��כגורם�הקובע�את�תכונות�הקרקע�והרכב�חברות�הצמחים�בגליל�סלע�המצע.�1979.��א,וין-רבינוביץ�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,�המחלקה�לבוטניקה,�דוקטור

�.�הקיבוץ�המאוחד�ורשות�שמורות�הטבע’הוצ.�צומח�בגליל-קרקע-סלע.�1986.��א,וין-רבינוביץ

�.�האוניברסיטה�העברית�בירושלים,הוצאת�מגנס�,�מדריך�ומפה�של�קרקעות�ישראל.�1970.��ש,רביקוביץ

��ש,רביקוביץ .1992� �קרקעות�ישראל. �ותכונותיה,�התהוותן, �.)1970מהדורה�ראשונה�(�הדפסה�מתוקנת�טבען�.�הקיבוץ�המאוחד’הוצ

�.�מ,רוזנזפט �.�ע,סנה, ��א,ארד, .1991� �הרי�. �של �המערביים �השוליים �של �והידרוליתולוגית �ליתולוגית מפה�.GSI/��91/30המכון�הגאולוגי��אתהוצ�.100,000:�1מ��”�בקנהשומרון�והגליל,�יהודה

המחלקה�,��עבודת�דוקטור.מחקר�פליאומגנטי�וסטרוקטורלי�של�מערכות�השבירה�בצפון�ישראל.�1984.��ח,רון�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים,�לגאולוגיה

כנס�בית�,�וגית�הישראליתהחברה�הגאול.�הגאולוגיה�של�מרכז�ודרום�אזור�הכרמל.�2006.��א,שש,�.�ע,שגב .69-88'�חוברת�הסיורים�עמ.�2006שאן�

�.ירושלים,�המכון�הגאולוגי).�בהכנה�(1:50,000מפה�גיאולוגית�של�אזור�עתלית�.�2007.��א,שש,�.�ע,שגב

��י,שהרבני �חורש�ים�תיכוני.1998. �סוקצסיה�משנית�במערכת�שלן �מנגנוני �ניסויית�של ��בחינה עבודת�גמר�.�האוניברסיטה�העברית�בירושלים,��המחלקה�לאבולוציה�סיסטמטיקה�ואקולוגיה,לתואר�מוסמך

��מ,שהרבני .1992� �בישראליהשפעת�התנאים�הסביבתיים�על�ה. �ווצרות�הנארי ,�עבודת�גמר�לתואר�מוסמך.�.אוניברסיטת�בר�אילן,�המחלקה�לגאוגרפיה

��נ,שולמן .1962� �המרכזייהג. �הירדן �עמק ��עבודת�דוקטור.אולוגיה�של �לג, �אולוגיהיהמחלקה האוניברסיטה�,�.העברית�בירושלים

��ע,שחורי .1966� �חורש. �בשטחי �אבפוטרנספירציה �בכרמל, �קרסטי �באזור �ומרעה �אורן �דוקטור. ,�עבודת�.האוניברסיטה�העברית�בירושלים

�.�2002הדפסת�שנת�.ירושלים,�כרטא.�חברתי-כלכלי-מדיני-אטלס�כרטא�פיסי.�1988.��א,שחר

�.�www.printera.orgהפקת�עידן�הדפוס.�שדות�אלקטרומגנטיים.�2004.�ב�נשנר,�.�מ,שיפר

�שינויים�בפליאואוקינוגרפיה�של�מזרח�הים�התיכון�.�1998.��מ,מטיוס-בר,�.�א,לבין-אלמוגי,.�ב,לוז,�.�ב,שילמן�י�איזוטופים�של�חמצן”בהולוקן�המאוחר�עפ �כנס�מצפה�רמון,�החברה�הגאולוגית�הישראלית. �חוברת�הכנס,

�.92'�עמ

��ג,שילר .1997� �מצוי. �אלון �של �טרנספירציה �תבור, �אלון �ירושלים, �ואורן �בינוני �זית �בר �ל"קק. �היעור, ,�אגף�.1997'�ספט,�שתולה,�השתלמות�חורש�טבעי

�שיעור�הטרנספירציה�של�עצים�ושיחים�בהשפעת�תנאי�בית�הגידול�כפרמטר�.1999.��י,כהן�,.�ג,שילרמוגש�לאגף�,�בית�דגן,�מינהל�המחקר�החקלאי,�274-012-98סכם�למחקר�ח�מ"�דו.בקביעת�החלטות�ממשק

�.ל"קק,�היעור

�מקרה�רמת�–ידיעת�הדיות�כגורם�מכוון�בממשק�אקוסיסטמה�ים�תיכונית�.�2001.��י,כהן,�.ד.�י,אונגר,�.�ג,שילר�177-170):�4-3(6אקולוגיה�וסביבה�.�הנדיב

��א,שיק .1962� �ת�דוקטור�עבוד�.המורפולוגיה�של�חבל�מנשה. ��לגאוגרפיההמחלקה, האוניברסיטה�העברית�,�.����������������������������������������������������������������בירושלים

מבוסס�.��שלבים�בהתפתחות�הטקטונית�והוולקנית�של�האגן�הנאוגני�בגליל�התחתון�ובעמקים.1991.��ג,שליב��.GSI/91/11ח�”הגאולוגי�דוהמכון�.�על�עבודת�דוקטור�באוניברסיטה�העברית

הנמצאת�תחת�השפעת�)�בכרמל(תרומת�משקעים�רטובים�ביבוא�יסודות�הזנה�לקרקע�יער�.�1992.��י,שמאי�תיכוני �ים �מוסמך.אקלים �לתואר �גמר ��עבודת �ומים, �לקרקע �המחלקה �ברחובוולטההפק, ,�ת�לחקלאות

�האוניברסיטה��העברית�בירושלים

�ס �.שמורק �לישראל�שנתון).עורכת�(1971, ��הידרולוגי �נ, �תריכוז �אוקטובר �עד �1967ונים �החקלאות. ,�משרד�.השירות�ההידרולוגי,�נציבות�המים

�.5�:3-97רותם�.�הצומח�והיערות�של�דרום�לבנון.�1982.��י,לב�ארי,�.�א,שמידע

ן�טבעו-גבעות�אלונים.��על�כריתת�יער�אלון�התבור�בגבעות�טבעון�במלחמת�העולם�הראשונה.1990.��א,שפר�.הוצאת�החברה�להגנת�הטבע�ומשרד�החינוך�והתרבות,�שפר.�שורר�וא.�נוף�ואדם�בעריכת�י

�השפעת�הסלע�והקרקע�כגורם�אקולוגי�על�תפוצת�יער�אלון�התבור�ועל�.1996.�א.��מ,גריפאת,�.ח.��ס,שרכסי�.זרזיר"�עמל"בית�הספר�התיכון�,��עבודה�אקולוגית.מצב�העצים�שבו�באזור�זרזיר

.�ב,�סופר.�א(�החברה�למחקר�שימושי�אוניברסיטת�חיפה.�אטלס�חיפה�והכרמל.��1980.אקלים.�1980.�שרלין�נ�)קיפניס��עורכים

�

�

Anderson, M.A., Graham, R.C., Alyanakian, G.J., Martynn, D.Z. 1995. Late summer water

status of soils and weathered bedrock in a giant Sequia grove. Soil Sci. 160: 415-442.

Aloni R., Orshasn G. 1972. A vegetation map of Lower Galilee. Isr. J. of Bot. 21: 209-227

Arad, A. 1965. Geological outline of the Ramot Menashe region (northern Israel). Isr. J. of Earth sci., 14: 18-

32.

Aranda, I., Gil L., Pardos J.A. 2005. Seasonal changes in apparent hydraulic conductance and their

implications for water use of European beech (Fagus sylvatica L.) and sessile oak [Quercus

petraea(Matt.) Liebl] in South Europe. Plant Ecology 179: 155-167.

Arnold, M.A., Lineberger, R.D., Stuve, D.K. 1994. Copper compounds influence in vitro rooting

Birch microcutting. J. Amer. Hort. Sci. 119: 74-79.

ASTM, 1995. Standard test method for measurement of soil potential (suction) using filter paper.

1995 Annual Book of ASTM Standards, ASTM Philadelphia, Vol. 04.09 (Soil and Rock (II)) (4): D

5298 - 94.

Avishay, M. 2007. A Synopsis of Euro-Mediterranean and Near Eastern Oaks. (A file, not publish)

Bar-matthews, M., Ayalon, A. 1997. Late Quaternary paleoclimate in Eastern Mediterranean region

from stable isotope analysis of speleothems at Soreq Cave, Israel. Quaternary res. 47: 155-168.

Beckjord, P.R., Melhuish, J.H., McIntosh, M.S., Hacskalylo, E. 1983. Effects of fertilization on

growth and ectomycchorhizal formation of Quercus alba, Q. rubra, Q. falcata and Q. falcata var.

pagodilifolia. Can. J. Bot. 61: 2507-2514.

Beckjord, P.R., Melhuish, J.H., McIntosh, M.S. 1985. Effects of nitrogen and phosphorus

fertilization on growth and formation of ectomycchorhizae of Quercus alba and Q. rubra seedlings

by Pisolithus tinctorius and Scleroderma auranteum. Can. J. Bot. 63: 16977-1680.

Benzioni, A., Palzkill, D.A., Nelson, J.M. 1992. Flower bud dormancy, ABA concentration,and

survivel during frost of jojoba genotypes under water stress. J. Amer. Hort. Sci. 117: 976-980 .

Benjamini, C. 1979. The geological history of central and southern Israel during the Eocene. Ph.D

Thesis, the Hebrew University of Jerusalem.

Berry, R.L., Radiation safety manual. Humbert Scientific Co., Chicago Il USA.

Boavida, L.C., Varela, M.C., Feijo, J.F. 1999. Sexual reproduction in the cork oak (Quercus suber

L.). I. The progamic phase. Sex Plant Reprod 11: 347-353.

Borchert, R. 1975. Endogenous shoot growth rhythms and interminate shoot growth in oak. Physiol.

Plant. 35: 152-157.

Bonneau, M. 1996. Sessile oak seedling fertilization and leaf mineral comosition in western France.

Annales des Science Forestiers (Paris) 53: 605-613.

Bronswijk, J.J.B. 1990. Shrinkage of Dutch clay soils aggregates. Netherlands J. Agr. Sci. 38:

180-190

Bruckler, L., Lafolie, F., Tardieu, F., 1991. Modeling root water potential and soil-root water

transport: II. Field Comparisons. Soil Sci. Soc. Am. J. 55: 1213-1220.

Buchbinder, B., Calvo, R., Siman-Tov, R. 2005. The Oligocene in Israel: A marine realm with

intermittent denudation accompanied by mass-flow. Isr. J. Earth Sci. 54: 63-86.

Cabanettes, A., Courdier, F., Meredieu, C., Trichet, P. 1995. Factors and consequences of

rhythmic growth on young American red oak in field conditions. Ann. Sci. For. 52: 489-506

Campbell, 1996. Model 253 and 253-L (Watermark 200) soil moisture sensor instruction manual.

Campbell Scientific, Inc., Logan, UT, USA.

Campbell, 1999. Model 223 Delmhost cylindrical soil moisture block instruction manual. Campbell

Scientific, inc., Logan, UT, USA.

Carmel, Y., Kadmon, R. 1998. Computerized classification of Mediterranean vegetation using

panchromatic aerial photographs. J. Veg. Sci..

Chapman, H. D. 1965. Cation exchange capacity. Methods of Soil Analysis, C.A. Black ed., Am. Soc.

Agr., 2: 89-901.

Conder, C.R, Kitchener, R.E. 1880. Map of western Palestine in 26 sheets. Palestine Exploration

Fund (P.E.F), London.

Carter, M.R. (ed), 1993. Soil Sampling and Methods of Analysis. Lewis Publishers, Quebec,

Canada.

Chertkov, V.Y. 2000. Modeling the pore structure and shrinkage curve of the soil clay matrix.

Geoderma 95, 215-246

Chertkov, V.Y. 2004. A physically based model for the water retention curve of the clay pastes.

J. Hydrol. 286: 203-226

Cohen, Y., Fuchs, M., Green, G.C., 1981. Improvement of the heat puls method for determining

sap flow in trees. Plant Cell environ. 4:391-397.

Cowan, I. R. 1965. Transport of water in the soil-plant-atmosphere system.. J. Appl. Ecol. 2: 221-

239

Dafny, E. Gvirtzman, H., Burg, A., 2006. The hydrogeology of the Judea group aquifer at the

Ramot Menashe area – new insight. Israel Geology Society, Bet Shean conference, 2006. Abstracts p.

27.

Dan, J., Yaalon, D. H., Koyumdjiski, H. 1972. Caternary soil relationships in Israel. 2. The Beit

Guvrin catena on chalk and nari limestone crust in the Shefela. Isr. J. of Earth. Sci., 21: 99-114.

Daniels, J.D., Brower, J., Baumgartner, F. 1998. High resolution GPR at Brookhaven National

Laboratory to delineate complex subsurface targets. J. of Environmental & Engineering Geophysics.

3(1): 1-6.

Danin, A., Orshan, G. 1999. Vegetation of Israel: I. Desert and coastal vegetation. Backhus

publishers, Netherkands.

David, T.S., Perreira, M.I., Cohen, S., Pereira, J.S., David, J.S. 2004. Constrain on transpiration

from an evergreen oak tree in southern Portugal. Agr. For. Met. 122:193-205.

Davies, W. J., Zhang, J. 1992. Root signals and the regulation of growth and development of plants

in drying soil. Annu.Rev.Plant Physiol. Plant Mol. Biol., 42: 55-76.

Davies, M. R., Lang, M. H. 1992. Increased nutrient availability in topsoils under coniferrs in the

south island high country. New Zeland J. of For Sci. 21: 165-179.

Davies, J. W., Tardieu, F., Trejo, C. L. 1994. How do chemical signals work in plants in dry soil ?

Plant Physiol. 104: 309-314.

Dimant, E., Flexer, A., Dagan, G., Aisenstein, B., Vered-Weiss, J., Sebel, J., Yavneh, A. 1980.

Underground storage of distillates and L.P.G. in Israel. Geotechnical feasibility study part II –

Northern Israel. Petroleum Servises, Tel-Aviv.

Dixon, R. K., Pallardy, S.G. Garrett, H.E., Cox, G.S. 1982. Comparative water relations of

container-grown and bare-root ectomycchorizal and nonmycchorizal Quercus velutina seedlings.

Can. J. Bot 61: 1559-1565.

Dufour-Dror, J.M. 2007. Influence of cattle grazing on the density of oak seedling and saplings in a

Tabor oak forest in Israel. Acta Oecologia 31:223-228.

Dufour-Dror, J.M., Ertas, A. 2002. Cupule and acorn basic morphological differences between

Quercus ithaburensis Dence. Subsp. Ithaburensis and Quercus ithaburensis Dence. Subsp.

Macrolepis(Kotchy) Hedge & Yalt. Acta Botanica Malacitana 27: 237-294.

Dufour-Dror, J.M., Ertas, A. 2004. Bioclimatic perspectives in the distribution of Quercus

ithaburensis Dence. Subspecies in Turkey and in the Levant. J. Biogeogr. 31: 461-474.

Eiten, G. 1972. The Cerrado vegetation in Brazil. The Botanical Review 38 (2)201-328.

Fahn, A. 1953. Annual wood ring development in maquis trees of Israel. Palest. J. Bot.Jerusalem.

6:1-26.

FAO, 1998. Crop avapotranspiration. Food and Agriculture Organization of the United Nation,

Rome. WWW. fao.org/docrep/x0490e.

Feigin, D. 1994. High resolution seismic reflection and ground-penetration radar for detecting buried

young faults. M Sc Thesis, Dept. of Geophysics and planetary sciences, Tel Aviv University.

Fleischer, L. 2002. Stratigraphic table of Israel outcrops and subsurface. The Geophysical Institute

of Israel, Lod.

Fleischer, L., Gapsou, R. 2003. Northern Israel structural map on top Judea group 1:200,000. The

Geophysical Institute of Israel, Lod.

Frumkin, A., Elitzur, Y. 2002. Dead Sea levels from 2000 to 500 b.c.e comparative evaluation of

three disciplines. Israel Geology Society, Ma'agan conference, 2002. Abstracts p. 31.

Fubeder, A., Wartinger, A., Hartung, W., Shulze, E.-D. Heilmeier, H. 1992. Cytokinins in the

xylem sap of desert grown almond (Prunus dulcis ) trees: daily courses and their possible interaction

with Abscisic acid and leaf conductance. New Phytol. 122: 45-52.

Fuller, T. 1650. Galilea descriptio. ירושלי�, מוזיאו� ישראל; חיפה, הימי הלאומיהמוזיאו�

Gardner, W. R. 1960. Dynamic aspects of water availability to plants. Soil Sci. 89: 63-73

Greenberg, Y. 1963. The Geology of Kfar Hahoresh-Illut region. Isr. J. Earth Sci. 12.

Govaerts, R., Frodin, D.G. 1998. World checklist and bibliography of Fagales (Betulaceae,

Corylaceae, Fagaceae and Ticodendraceae). Royal Botanic Gardens, Kew. UK. pp. 232-262.

Gregory, P.J. 1989. Depletion and movement of water beneath ceral crops grown on a shallow soil

overlying chalk. J. Soil Sci. 40: 513-523.

Hallsby, G. 1995. Influence of Norway spruce seedlings on the nutrient availability in mineral soil

and forest floor material. Plant and Soil 173: 39-45.

Hamza, M.A., Aylmore, L.A.G. 1992. Soil solute concentration and water uptake by single lupin

and radish plant roots. I. Water extraction and solute accumulation. Plant and Soil 145: 187-196.

Han, F.X., Banin, A. 1995. Selective sequential dissolution techniques for trace metals in arid-zone

soils: The carbonate dissolution step. Commun. Soil Sci. Plant Anal. 26:553-576.

Hanks, R. J., Ashchroft, 1980. Applied Soil Physics. Springer -Verlag, Berlin.

Herr, N., Singer, A., Riov, Y., Sass, E. 1999. Rock and soil as an ecological factor in Quercus

ithaburensis forest in Alonim-Shfaram region. Israel Society for Ecology and Environmental Quality

Sciences, 7th International Conference, Jerusalem. Scientific Program and Abst. P 38.

Herr, N., Frumkin, A., Azaize, H. 2002. Mg in carbonate rocks as a Major factor controlling rock-

soil relationship in Judea and Avdat groups, Mediterranean zone, Israel. Israel Geological Soc.,

Maagan Conference, 2002. abstracts p. 52.

Herr, N., Kofman, L. 2001. Use of GPR in mapping and evaluating the rock-soil structure as a part

of an ecological research. Israel Geological Soc.,Eilat Conference, 2001. abstracts p. 59.

Hill, D. 1984. Diffusion coefficients of nitrate, chloride, sulphate and water in cracked and uncracked

chalk. J. Soil Sci. 35:27-33.

Huisman, J.H., Husbard, S.S., Redman, J.D., Annan, A.P. 2003. Measuring soil water content

with ground penetrating radar: a review. Vadose Zone Journal 2:476-491.

Ilani, S., Rosenfeld, A., Kronfeld, J., Flexer, A. 1991. Geochemical signature of the Cenomanian to

Eocene rocks in Israel - a paleoenvironmental indicator. Terra Nova 3: 195-202

Ilani, S., Shirav, M, Halicz, L. 1992. Geochemistry of stream sediments in Mount Carmel area,

Israel. Report GSI/15/92, Geological Survey of Israel. pp. 63-73

Issar, A. 2003. Climate changes during the Holocene and their impact on hydrological systems.

Cambridge University Press.

Jacobsen, B.F. 1974. Water and phosphate transport to plant roots. Acta Agricultural Scandinavian

24: 55-60.

Jackson, M.L. 1956. Soil Chemical Analysis. Advanced Course. University of Wisconsin Press.

Jones, D.P., Graham, R.C. 1993. Water-holding Characteristic of weathered granitic rock in

chaparral and forest ecosystems. Soil Sci. Soc. Am.J. 57: 256-261.

Johnson, R.S., Handley, D.F., DeJong, T.M. 1992. Long term response of early maturing Peach

trees to postharvest water deficits. J. Amer. Soc. Hort. Sci. 117 (6):881-886.

Kadosh, D., Sivan, D., Kutiel, H., Weinsteun-Evron, M. 2004. A late quaternary

paleoenvironmental sequence from Dor, Carmel coastal plain, Israel. Palynology 28: 1-15.

Kafri, U., 1997. Neogene to Quaternary drainage system and their relationship to young tectonics:

lower Galilee, Israel. Report GSI/1/97, Geological Survey of Israel, Jerusalem. p. 50.

Kahle, H. 1993. Response of root of trees to heavy metals. Env. and Exp. Bot. 33 (1): 99-119.

Kaplan, Y. 1984. The ecosystem of the Yahudia nature reserve with emphasis on dynamics of

germination and development of Quercus ithaburensis Dence. Ph.d. thesis, University of

Wageningen, The Nedherlands.

Kasimov, N. S., Samonova, O. A. 1989. Background soil - geochemical structure of the forest-

steppe of northern Kazakhstan. Soviet Soil Sci. 21 (6) : 1-16

Klute, A. Ed. 1986. Physical and mineralogical methods. Methods of Soil Analysis, , Am. Soc.

Agron, 2nd ed., Part I, Monograph No. 9.

Koenig, W. D., Knops, J. M. H., Carmen, W.J., Stanback, M. T., Mumme, R. l. 1996. Acorn

production by oaks in central coastal California: Influence of weather at three levels. Can. J.For. Res.

26: 1677-1683.

Kofman, L., Herr, N. 2001 Detection and mapping of fault zones and karst caves by GPR and

Borehole Radar System. Israel Geological Society,Eilat Conference, 2001. abstracts p. 72.

Kofman, L., Ronen, A., Frydman, S. 2006. Detection of model voids by identifying reverberation

phenomena in GPR records. J. Appl. Geoph. 59: 284-299.

Kozlovski, T. T. 1971 Growth and Development of Trees. Volume 1. Academic Press, New York

and London.

Kozlovski, T. T. 1975. Water relations and tree improvement. In: Tree physiology and Yield

Improvement, Cannell & Last, eds. Academic Press London New York San Francisco

Krenkel, E. 1924. Der syrische bogen. Centralbl. Mineral. 9:274-281; 10:301-313

Kuiters, A. T., Mudler, W. 1990. Metal complexion by water-soluble organic substances in forest

soils. proceedings of the Second International Symposium,Rome, Italy May 14, 1989. pp.283- 297.

Kuiters, A. T., Mudler, W. 1993. Water-suluble organic Matter in forest soils. II. Inter

meditterranean face with plant the south island high country. New Zeland J. For. Sci. 21: 165-

179.

Lafolie, F., Bruckler, L., Tardieu, F. 1991. Modeling root water potential and soil-root water

transport: I. Model presentation. Soil Sci. Soc. Am. J. 55: 1203-1212.

Lastra, O., Cheueca, A., Lachica, M., Lopez Gorge, J. 1988. Root uptake and partition of Copper,

Iron, Manganese, and Zinc in Pinus radiata seedlings under different Copper supplies. J. Plant

Physiol.. 132: 16-22.

Lidon, F.C., Henriques, F.S. 1993. Copper mediated inhibition on protein synthesis in rice shoots.

J. of Plant Nut. 16: 1619-1630.

Lidon, F.C., Ramalho, J.C., Henriques, F.S. 1993. Copper inhibition of rice photosynthesis. J.

Plant Physiol. 142: 12-17.

Marschner, H. 1997. Mineral nutrition of higher plants, 2nd ed. Academic Press.

Marx, D. H., Murphy, M., Parrish, T., Marx, S., Haigler, D., Eckard, D. 1997. Root response of

mature live oaks in coastal South Carolina to root zone inoculations with ectomycchorizal fungal

inoculants. J. of Arboriculture 23 (6): 257-263.

Mitchell, R.J., Cox, G.S., Dixon, R.K., Garrett, H.E., Sander, I.L. 1984., Inoculation of three

Quercus species with eleven isolates of ectomycorrhizal fingi. II. Foliar nutrient content and isolate

effectiveness. For. Sci. 30 (3): 562-572.

Mitchell, R.L., Burchert, M.D., Pulkovnik, A., McClusky, L. 1988. Effects of environmentally

hazardous chemical on the emergence and early growth of selected Australian plants. Plant and Soil

112: 195-199.

Mualem, Y. 1976. A new model for predicting the hydraulic conductivity of unsaturated porous

media. Water Resour. Res. 12: 513-521

Mualem, Y. 1984. A modified dependent domain theory of hystheresis. Soil Sci. 137: 283-291

Ne’eman, G. 1993. Variation in leaf phenology and habit in Quercus ithaburensis, a Mediterranean

decidues tree. Journal of Ecology, 81: 627-634.

Newton, A.C., Pigott, C.D. 1991. Mineral nutrition and mycorrhizal infection of seedling oak and

birch. I. Nutrient uptake and development of mycchorizal infection during seedling establishment.

New Phytol. 117: 37-44.

Nobel, P.A. 1983 Biophysical Plant Physiology and Ecology. Freeman & Co., San Francisco

Nullet, D., Ikawa, H., Kilham, P. 1990. Local differences in soil temperature and soil moisture

regimes on a mountain slope, Hawaii. Geoderma, 47: 171-184.

Olifant, L. 1890. Haifa. שלי�ירו, הוצאת יד ב� צבי. 1882�1885כתבות מאר� ישראל

Olsvig-Wittaker, L. S., Naveh, Z., Gisken, M. & Nevo, E. 1992. Microsite differentiation in

Mediterranean oak savana. J. Veg. Sci. 3: 209-216.

Oppenheimer, H. R. 1957. Further observations on root penetrating into rocks and their

structure. Bull. Res. Counc. Isr. 6D: 18-31.

Oppert, S., Anderson, N.L. Hoffman, D., Fraser, N., Shoemaker, M., Shaw, T. 1998. A ground-

penetration radar study of quaternary faulting in the Benton hills area, southeast Missouri.

Proceedings of the Symposium on the Application of Geophysics to Environmental and Engineering

Problems, Bell R.S.,Powers M.H., Timothy L. eds, Chicago Il. USA. pp 921-928

Orshan, G. 1964. Seasonal dimorphism of desert and Mediterranean chamephytes and its

significance as a factor in their economy. The Water Relations of Plants, Blackwell Scientific

Publications pp. 206-222.

Orshan, G. 1989. Description of plant annual cycles in Israel. Plant Pheno-morphological studies in

Mediterranean type ecosystem. Kluwer Academic Publisher Dordecht Boston London, G. Orshan ed.

Chapter 2.2 pp. 99-158.

Parker, W.C., Moorhead, D.J., Pallardy, S.G., Garrett, H.E., Dixon, R.K., Sander, I.L. 1986.

Six-year field performance of container-growth and bare-root black oak seedlings inoculated with

Pisolithus tinctorius and outplant on two Ozark clear-cuts. Can. J. For. Res. 16: 1339-1334.

Pereira, J. S., Chaves, M. M. 1992. Plant water deficits in Mediterranean ecosystems. In Water

Deficits, Plant Responses from Cell to Community. Enviromental plant biology series, W.J. Davies

ed.,Bios Scientific Publishers, UK.

Picard, L. 1936. Conditions of underground water in the western Emeq. Hebrew Univ. Jerusalem,

Geol. Dep. Bull. 1.

Philip, J. R. 1955. The concept of diffusion applied to soil water. Proc. Nat. Acad. Sci. Ind. 24A:

93-104.

Plienger, T., Fernando, J. P., Schaich, H. 2004. Effects of land-use and landscape structure on

holm oak recruitment and regeneration at farm level in Quercus ilex L. dehasas. J. of Arid Env. 57:

345-364.

PS. 1945. Palestine Service. המרכז למיפוי ישראל. סדרת צילומי אוויר, באר� ישראלחיל האוויר הבריטי

Rambal S. 1984. Water balance and pattern of root water uptake by Quercus coccifera L. evergreen

srub. Oecologia 62: 18-25

Reich, P.B., Teskey R. O., Johnson P. S., Hinckley T. M. 1980. Periodic root and shoot growth in

oak. Forest Sci. 26 :590-598.

Romheld, V. 1986. pH changes in the rhizosphere in relation to nitrogen uptake. Kali Brief 18 (1).

Royce, E.B., Barbour, M.G. 2001. Mediterranean climatic effects. I. Conifer water use across a

Siera Nevada ecotone. Am. J. Bot. 88: 911-918.

Rusiniak, l., 1998. Dielectric constant of water in a porous rock medium. Phys. Chem. Earth 23(9-

10) 1133-1139.

Sandler, A., Harlavan, Y., Shaliv, G. 2004. The stratigraphy of Neogen conglomerates in Yizrael

Valley. Isr. J. Earth Sci. 53 (2): 77-86

Sakaki, T., Sugihara, k., Adachi, T., Nishida, K., Lin, W. 1998. Application of time domain

reflectometry to detrmination of volumetric water content in rock. Water resources research. 34(10):

2623-2631.

Schachtschabel, P., Blume, H., Brummer, G., Hartge, H., Schwertmnn, U. 1989. Lehrbuch der

Bodenkunde. Ennke Stutgart, pp 491.

Schiller, G., Shklar, G., Korol, L. 2003. Genetic diversity assessment by random amplified

polymorphic DNA of oaks in Isrel. 1. Tabor oak Quercus aegilops L. ssp. Ittaburensis [Dence]

Boiss.). Isr. J. Bot. 51: 1-10.

Schiller, G., Herr, N., Shklar, G., Korol, L. 2005. Diversity assessment of leaf phenology variation

in Quercus Ittaburensis Dence by RAPD. Isr. J. Plant Sci. 53: 75-78.

Schiler, G., Ungar, D.E., Moshe, Y., Cohen, S., Cohen, Y. 2003. Estimating water use of

sclerophyllous species under East-Meduterranean climate. II. The transpiration of Quercus

calliprinos Webb. in response to silvicultural treatment. Forest Ecology and Management 179: 483-

495.

Schiler, G., Cohen, S., Ungar, D.E., Moshe, Y., Herr, N. 2007. Estimating water use of

sclerophyllous species under East-Mediterranean climate. III. Tabor oak forest sap flow distribution

and transpiration. Forest Ecology and Management 238: 147-155.

Schuch, U. K., Azarenco, A. N., Fuchigami, L. H. 1994. Endogenous IAA levels and development

of coffee flower buds from dormancy to anthesis. Plant Growth Regulation 15:33-41.

Schwab, M. J., Neumann, F., Litt, T., Negendank, J. F. W., Stein, M. 2004. Holocene

palaeoecology of the Golan Heights (Near East): investigation of lacustrine sediments from Birket

Ram crater lake. Quaternary Science Reviews 23: 1723-1731.

Soon, Y. K. 1994.. Changes in forms of soil zinc after 23 years of cropping following clearing of a

boreal forest. Can. J. Soil Sci. 74: 179-184.

SOWACS, 2002. Neutron probe how they work. SOWACS, Soil Water Content Sensors and

Measurement. http://www.sowacs.com/sensors/NP.html

Singer, A., 2007. The soils of Israel. Springer-Velage Berlin Heidelberg.

Singer A., Danin A., Zottl H., 1992. Atmospheric dust and aerosol as sources of nutrients in a

mediteranean ecosystem of Israel. Final report. Join German-Israeli research projects. Research

project disum 13/610 122p. Submitted to ministry of science and development National Council for

research and development (NCRD).

Singer, A., Ganor E., Dultz S., Fischer W. 2003. Dust deposition over the Dead Sea. J. of Arid

Environments 53(1): 41-59.

Sneh, A. 1988. Regional lithostratigraphy of the eocene Avdat group, Israel. Report GSI/26/88.

Sneh, A., Bartov Y., Rosensaft M. 1998. Geological Map of Israel 1:200,000 Sheet 1 (North).

Geological survey of Israel, Jerusalem.

Sneh, A., Bartov Y., Weisbrod T. 2000. Stratigraphic chart of exposed rock-units in Israel. Current

research, Vol. 12. Geological Survey of Israel.

Sternberg, P.H., Anderson M.A., Graham R.C., Beyers J.L., Tice K.R. 1996. Root distribution

and seasonal water status in weathered granitic bedrock under chaparral. Geoderma 72: 89-98.

Sternberger, E.H., Gazit-Yaari, N. 1996. Recent changes in the spatial distribution of annual

precipitation in Israel. J. Clim. 9: 3328-3336.

Tam, P.C.F., Griffiths, D.A. 1993. Mycorrhizal associations in Hong Kong Fagacea. Mycorrhiza 2:

111-115.

Tapeiro, I., Almogi-Labin, A., BenJamini, Ch. 2002., Holocene sea level rise tracked by hige

resolution benthic foraminiferal assemblages, inner shelf of the E. Mediterranean off Ashqelon.

Israel Geology Society, Ma'agan Conference. Abstracts p. 122.

Tardieu, F., & Davies, W. J. 1993. Integration of hydraulic and chemical signaling in the control of

stomatal conductance and water status of drought plants. Plant cell environment 16: 341-349.

Tariq, U.R., Durnford, D.S. 1997. Moisture retention soil under capillary and overburden pressures.

J. of Hydrology 203: 119-126.

Tenhunen, J. D., Pearcy, R. W., Lange, O. l. 1987. Diurnal variation in leaf conductance and gas

exchange in natural environments. In Stomatal function, E. Zeiger ed., Stanford University Press,

Calif.,USA

Topp, G.C., Davis, J.l., Annan A.P. 1981. Electromagnetic determination of soil water content:

Measurement in coaxial transmission lines. Water Resour. Res. 16:574-582.

Torrent, J. 1995. Genesis and properties of the soil of Mediterranean regions. Univ. of Napoli, pp.

111.

Tristram, H.B. 1866. The land of Israel. 2000(ירושלי� , מוסד ביאליק. 1863�1864יומ� , מסע באר� ישראל (

Troxler, 2006 Manual operation and instruction Model 4300 depth moisture gauge. Troxler

Electronic Laboratories Inc. NC USA. Http://www.troxlerlabs.com/pdf%20files/4300user.pdf

Tsesarsky, M., Hatzor, Y.H., Talesnik, M.L. 2000. The stability of Bet Guvrin caverns – integrated

analysis in weak, anisotropic, and discontinuous chalk. Isr. J. of earth sci. 49:(2) 2000.

Van Genuchten, M. Th. 1980. A close-form equation for predicting the hydraulic conductivity of

unsaturated soils. Soil Sci. Soc. Am. J. 44: 862-896.

Van Genuchten, M. Th., Simunek, .J., Leij, F.J., Sejna, M. 2000. RETC Ver. 6.0. US Salinity

Lab. USDA, ARS Riverside, CA.

Vincente, M.A., Gallardo, J.F., Moreno, G., Gonzalez, M.I. 2003. Comparison of soil water-

contents as measured with a neutron probe and time domain reflectometry in a Mediterranean forest

("Sierra de Gata", Central Western Spain). Ann. For. Sci. 60: 185-193.

Wang, J.S.Y., Narisimhan, 1985. Hydrologic mechanisms governing fluid flow in a partly

saturated, fractured, porous medium. Water Res.Res. 21: 1861-1874.

Weetman, G.F., Wells, C.G. 1990. Plant analyses as an aid in fertilizing forests. Soil Testing and

plant analysis, 3rd edition, R.L. Westerman ed. Chapter 25: 659-685.

Wellings, S.R. 1984. Recharge of the upper chalk aquifer at a site in Hampshire, England. J. of

Hydrol. 69: 259-273.

Wellings, S.R., Bell, J.P. 1980. Movement of water and nitrate in the unsaturated zone of upper

chalk near Winchester, Hunts, England. J. of Hydrol. 48: 1119-136.

Wieder, M. Sharabani, M. Singer, A. 1994. Phases of calarete (Nari) development as indicated by

micromorphology. In: A.J.Ringhose-Voase and G.S. Humpbreys (eds.) Soil Micromorphology:

Studies in Management and Genesis. Proc. 9th Int. Working Meeting on Soil Micromorphology .

Yaalon, D. H. 1957. Problems of soil testing on calcareous soils. Plant & Soil 8 (3): 257-288.

Yaalon, D. H., Singer, S. 1974. Vertical variations in strength and porosity of calcrete (Nari) on

chalk, Shefela, Israel, and interpretation of its origin. J. of Sedimentary Petrology, 44: 1016-1023.

Zohary, M., Orshansky, G. 1951. Ecological studies on lithophytes. Palest. J. Bot. (Jerusalem). 2:

120-129.

Zohary, M. 1973. Geobotanical foundations of the middle east. Gustav Fischer Verlag, Stutgart.

Zwieniecki, M.A., Newton, M. 1994. Root distribution of 12-year-old forest at rocky sites in

southwestern Oregon: effects of rock physical properties. Can .J .For. Res. 24: 1791-1796.

Zwieniecki, M.A., Newton, M. 1995. Root growing in rock fissures: Their morphological adaption.

Plant and Soil 172:181-187.

Zwieniecki, M.A., Newton, M. 1996. Water holding characteristics of metasedimentary rock in

selected forest ecosystems in soutwestern Oregon. Soil Sci. Soc. Am. J. 60: 1578-1582.

Rock-soil system and water regime dynamics

in the habitat as the main ecological factors of Quercus

ithaburensis and Quercus calliprinos

in Alonim-Menashe region

Thesis submitted for the degree of

Doctor of Philosophy

By

Nir Herr

Submitted to the Senate of the Hebrew University

May 2008

This work was carried out under the supervision of:

Prof. Joseph Riov

Prof. Uri Shani

ABSTRACT

The formation of the vegetation in Alonim-Shefar'am hills and Ramat Menasheh includes herbaceous

societies, batha, garrigue, woodland, and maquis. Quercus ithaburensis woodland generally exists on chalky

rock hills, covered with a Nari hardpan and a shallow Brown Rendzina soil, with scattered soil pockets up to

1.5 m deep. On marl covered with Nari the trees look smaller, reach higher water tension values, and exhibit

an earlier fall exfoliation. In this area forests do not exist on cracked limestone infrastructures, and the

formation of flora is usually from herbaceous to shrubs. Quercus calliprinos maquis exists in the region on

more unified and soft chalky rocks with a few soil pockets.

A previous research showed that the hydraulic traits of the rock-soil system, expressed mainly in rock

storativity, hydraulic conductivity and water retention, are the main factors affecting the establishment and

survival of trees. Following examination of environmental factors, it seems that the dynamics of the water

regime in the tree, rock, and soil system dictates the growth rate of the trees and the nature of the growth cycle

process.

The research area and its characteristics – The present study focused in Alonim-Menasheh syncline. The

syncline border was determined by a structural map. The region is characterized by a syncline with defined

borders between two anticlines with a cross elevated hinge line, probably an ancient anticline ("The cross

altitude"). The syncline is divided by the Carmel-Yokne'am fault and the Izra'el Valley with several fault lines

within the area, especially in its northern parts. The Izra'el Valley was not included in the research, since the

rocky layers are covered with a deep soil, a situation beyond the aims of the research.

The hypothesis was that the structure of the rock-soil system and its hydraulic characteristics are the main

factors that dictate the general distribution of Quercus ithaburensis and Quercus calliprinos in the

Mediterranean region and especially in the Alonim-Menashe region. The difference between the various

habitats is expressed particularly in the water regime, determined mainly by the storativity of the rock and the

soil and the water flow that exist in them, which affect the composition of the tree species of trees and their

physiological reaction. It was expected that studying the dynamics of the water system in the habitat, once we

distinguish the structure and characteristics of the habitat, would enable us to understand the active processes

that sustain the formation of vegetation in each habitat, including the composition of species and their

establishment prospects.

The research goals were: (1) to understand the processes that occur in the habitats of Alonim-Menashe

region, which affect the distribution and the development of vegetation, especially the woodland and maquis

forms; (2) to find the relationships between the geological structure and the structure of rock and soil system

and the formation of vegetation, the composition of the species, and their development in the Alonim-

Menashe region; (3) to study the moisture pattern, the changes occurring in it, and trends of water movement

in the rock, soil, and plant throughout the year and to calculate the water balance; (4) to reach a

comprehensive understanding of the rock-soil-water-tree interrelationships, namely to find the factors

affecting the optimal growth of the main species in the woodland and maquis in the region; (5) to determine

development principles in woodland and maquis, which could be pertained to similar habitats in the

Mediterranean region of Israel.

Mtehods - (1) Mapping of topographical, geological, soil, and vegetation conditions; Comparison of the

various mappings was done in a geographic information system (GIS) and a some other programs. (2)

Establishment of experimental stations, after preliminary surveys, to study the underground in them and

drilling 4.5-8.5 m deep boreholes system. (3) Studying of the underground system and the relations between

tree roots and the infrastructure, by description, documenting and photographing many rock sections in the

area, scanning with ground-penetrating radar (GPR) in the experimental stations, core drillings, video filming

in the borehole, and digging a 3.5 m deep pit inside the station, from which samples of rock and soil sample

were taken. (4) Examination of soil and rock characteristics in the laboratory: moisture, density, insoluble

residues, and retention curves. (5) Measurement of rock and soil moisture in the experimental stations by

neutron prob, borehole antennas radar, and continues measurements with gypsum blocks. (6) Measurement of

the hydraulic conductivity in the sampling pit by flooding and following the infiltration and percolation of

water. (7) Calibration of the measuring equipment by comparing the measuremens to the moisture data and

the rock and soil characteristics in the sampling pit and in the boreholes and the drilling cores. Creation of

calibration curves after statistical analysis, by using the combined parameters obtained with the various

devices. (8) Constant measurements of rock and soil temperature up to 4 m depth, air temperature, leaf

temperature, relative humidity, precipitation, wind, and solar radiation. (9) Measurement of the transpiration

by the heat pulse method and calculation of the tree conductivity by the vapor pressure deficit (VPD).

Porometer was used to measure the transpiration and stomata conductivity, and the water tension in the leaf

was measured with a pressure chamber. (10) Determination of tree dimensions and phenological follow-up

after dates of badding and exfoliation and estimation of the amount of foliage and acorn yield.

Results: Comparative mapping – A comparative geobotanical mapping was conducted to examine the

hypothesis that various formations of vegetation, the woodland, the understory vegetation, and the maquis,

appear on certain layers and rock types, on which different habitats have developed. The question whether

there is constancy in the appearance of vegetation in accordance with the changes in the nature of the rocks. A

high agreement was found between changes in the vegetation and the gradual transitions between rock layers

in and between geological formations throughout the length and width of the Ramat Menashe, and also in

several sites that were examined in the Alonim-Shefar'am region. There is a tendency of reduced rock density

and increased capillary porosity in the ascension of the stratigraphic column in the Adolam formation and

Maresha formation above it. A similar tendency was found in the transition from the syncline edge to its

center in the one rock layer. Accordingly, gradual differences in the vegetation were found, in accordance,

from herbaceous to batha societies, the woodland of Quercus ithaburensis with its accompanying vegetation,

and aventually to Quercus calliprinos maquis, with increasing coverage rate from medium to dense.

Studying of the rock-soil structure and rock characteristics – The many rock sections documented and

described in the various quarries in the woodland, the maquis, and other vegetation formations provided

significant additional information on the structure of the rock-soil system in the various habitats. In the

Quercus ithaburensis woodland there are different phases of chalk or marly chalk rocks covered with a Nari

hardpan in various developmental stages and soil pockets, some of which are continuous and some are in

expanded rock cracks or between rock layers. The data obtained contained the rock and soil density, the

insoluble residue, and the clay rate in the rock, which were compared to the detailed description of the rock

sections. The density was also used to calculate the volumetric moisture from the gravimetric moisture. A

large horizontal variability was obtained within the measuring stations, and the rock characterization data

were used as a basis for the understanding of the characteristics of the various habitats. The obtained retension

curves were characteristic to the soil, the Nari, and the chalky rocks in different depths, and curves were

prepared to various rock appearances characterized by amplitude values measurements of the boreholes

antennas, that mainly reflect the composition of rock clay. The highest moisture saturation in the rock was

obtained in marly chalk from 3 m depth and more.

Calibration and the calculation equations – The common methods to determine the moisture by borehole

radar antennas (according to Topp equation) and water tension by gypsum blocks were examined and verified

under the local area conditions and an improvement in the calculation of gypsum blocks' data was introduced

by mediating the temperature. Calibration of the neutron prob was done by the amplitude parameter obtained

by the concomitant measurements with the borehole antenna radar. The calibration curve of the neutron prob,

which showed a high significance, is a model of covariance that includes 8 amplitude levels of the borehol

antenna waves. Iterpretation of the GPR scanning under the research area conditions was also done with the

aid of borehole antenna data, by which the distinction between the Nari horizons, chalk, limestone and the soil

pockets was studied.

Rock moisture and its changes with time and space – A seasonal wetting and percolation models were

obtained, in which the time of the peak of moisture in depth occurs at the time when the soil and upper Nari

horizon were in a drying stage. Six different sites were determined in the Quercus ithaburensis woodland. For

example, in an average habitat of Nari covered with marly chalk, rain in the beginning of the winter wets the

soil pockets and continues to percolate slowly. The percolating water reaches depths of 1.5-2.5 m during the

spring and accumulates there. The rains in midwinter and in the spring, reach depths of 0.35-1.25 m that are

immediately taken up by the trees and the understory vegetation. Excess water that does not taken up

continues to percolate downward, and the peak zone of the uptake migrates downward during the summer.

The water accumulated in the spring in depths of 1.5-2.5 m are probably the main source of water uptake

during the summer. The uptake at the beginning of the spring is from the soil pockets, and in the summer

from the rock media. At the beginning of the summer water from the rock are taken up mainly in the upper 1

m, in a distance of about 35 cm from the roots, where a 25 cm depth section contributes a daily flux of more

than 0.1 mm. At the end of the summer of a rainy year (2002) the uptake took place mainly between 1 to 2 m,

where according to the habitat and the root depth the uptake distance of the roots in the rock was 35-120 cm.

In an exeptionally rainy year (2003) water was taken up from a depth of 275 cm in the rock, probably due to

deep water availability and a relatively high hydraulic conductivity up to 175 cm distance from the roots.

Under these conditions, a depth section of 25 cm from the bottom of the absorption area contributes about

0.01 mm water per day. The amount of annual precipitation also affects the annual rate of uptake.

In the Quercus calliprinos maquis, stages of accumulation and uptake were observed in the upper wetting-

dryness range, up to 2-3 m depth. Uptake from these depths was about two thirds of the total uptake. It seems

that in this habitat the uptake occurs up to 4 or 5 m depth. Changes in moisture in higher depths only express

percolation. Roots in this habitat penetrate thin rock joints up to depths of several meters. the movement

distance of water from the rock to the roots in this habitat is probably short.

Transpiration – Models of water transpired by the trees were built throughout the year. In Quercus

ithaburensis, three stages were distinguished in the annual transpiration process. In the first stage the rate of

transpiration increases constantly from the beginning of budding in mid-February until the beginning of May

and reaches a rate of about 1.3 mm per day. In the second stage the control system of the tree balances the

water uptake, that remains constant until about the end of June. In the third stage there is a gradual decrease in

the rate of transpiration until it stops with the exfoliation at the beginning of the winter. In dry years in a

relatively arid area, the uptake rate decreases immediately after its peak at the beginning of May, and the total

annual transpiration is lower.

In Quercus calliprinos, two stages were observed in the transpiration behavior. In the winter the water

requirements of the evergreen tree are very low, and the transpiration rate increases gradually in the spring

until the beginning of May, when it reaches to about 1 mm per day. Immediately after that there is a gradual

decrease to the low winter level. It was possible to determine various types of trees during measurements of

individual tree conductivity, which differed in their conductivity and in response to daily and seasonal draught

under specific conditions in their habitat. Comparison between years, indicated that in dry years transpiration

in Quercus calliprinos maquis was significantly lower than that in the Quercus ithaburensis woodland.

Water balance – The average amount of precipitation in the four years of measurements was 644 mm (112%

of the average perennial amount – 577 mm). The average water uptake according to sub-soil measurements in

the Quercus ithaburensis habitat was 221 mm, which according to the water balance calculations is 34% of

the annual amount of the rain during this period. Of this amount 33% were related to evapotranspiration from

the sub-forest, 28% to runoff water, and only 4% to percolation to the underground water. In the Quercus

calliprinos maquis, the total uptake was between 152 mm in a dry year to 197 in a rainy year.

Research innovations – The research innovations included: adaptation of methods of moisture measurements

in the rock; adaptation of the calibration of the neutron prob in the rock, characterized by a great spatial

variability, by the aid of borehole antenna radar measurements; agreement between the vegetation dispersal

and geology, and understanding the spatial constistency in the investigated region; understanding the

dynamics of percolation, water accumulation and uptake in depth and in time of oak trees in the various

habitats, mainly in chalk; presentation of the water regim in two major Mediterranean formations, woodland

and maquis, in Israel; outlining principles that enable implementation of the research results in other regions,

considering the type of rock, the structure of the rock-soil system and the climatic and microclimatic

conditions.

300 words

The formation of the vegetation in Alonim-Shefar'am hills and Ramat Menasheh includes herbaceous societies,

batha, garrigue, woodland, and maquis. Quercus ithaburensis woodland generally exists on chalky rock hills,

covered with a Nari hardpan and a shallow Brown Rendzina soil, with scattered soil pockets up to 1.5 m deep.

In this area forests do not exist on cracked limestone infrastructures, and the formation of flora is usually from

herbaceous to shrubs. Quercus calliprinos maquis exists in the region on more unified and soft chalky rocks with

a few soil pockets.

The present study focused in Alonim-Menasheh syncline. The region is characterized by a syncline with defined

borders between two anticlines with a cross elevated hinge line, probably an ancient anticline.

The research goals were: (1) to understand the processes that occur in the habitats of Alonim-Menashe region,

which affect the distribution and the development of vegetation, especially the woodland and maquis forms; (2) to

find the relationships between the geological structure and the structure of rock and soil system and the formation

of vegetation, the composition of the species, and their development in the Alonim-Menashe region; (4) to reach a

comprehensive understanding of the rock-soil-water-tree interrelationships, namely to find the factors affecting

the optimal growth of the main species in the woodland and maquis in the region;

Mtehods - (1) Mapping, drilling 4.5-8.5 m deep boreholes system. drilling 4.5-8.5 m deep boreholes system.

scanning with ground-penetrating radar (GPR), (4) Examination of soil and rock characteristics in the laboratory,

(5) Measurement of rock and soil moisture in the experimental stations by neutron prob, Measurement of the

transpiration by the heat pulse method

Results: There is a tendency of reduced rock density and increased capillary porosity in the ascension of the

stratigraphic column in the Adolam formation and Maresha formation above it. A similar tendency was found in

the transition from the syncline edge to its center in the one rock layer. Accordingly, gradual differences in the

vegetation were found, in accordance, from herbaceous to batha societies, the woodland of Quercus ithaburensis

with its accompanying vegetation, and aventually to Quercus calliprinos maquis, with increasing coverage rate

from medium to dense.

Rock moisture and its changes with time and space – A seasonal wetting and percolation models were

obtained, in which the time of the peak of moisture in depth occurs at the time when the soil and upper Nari

horizon were in a drying stage. The percolating water reaches depths of 1.5-2.5 m during the spring and

accumulates there. The rains in midwinter and in the spring, reach depths of 0.35-1.25 m that are immediately

taken up by the trees and the understory vegetation. Excess water that does not taken up continues to percolate

downward, and the peak zone of the uptake migrates downward during the summer. The water accumulated in the

spring in depths of 1.5-2.5 m are probably the main source of water uptake during the summer. The uptake at the

beginning of the spring is from the soil pockets, and in the summer from the rock media. At the beginning of the

summer water from the rock are taken up mainly in the upper 1 m, in a distance of about 35 cm from the roots,

where a 25 cm depth section contributes a daily flux of more than 0.1 mm. At the end of the summer of a rainy

year (2002) the uptake took place mainly between 1 to 2 m, where according to the habitat and the root depth the

uptake distance of the roots in the rock was 35-120 cm. In the Quercus calliprinos maquis, stages of accumulation

and uptake were observed in the upper wetting-dryness range, up to 2-3 m depth. Uptake from these depths was

about two thirds of the total uptake. It seems that in this habitat the uptake occurs up to 4 or 5 m depth.

Contents

pag�

�

Abstract �

1Introduction�1

11.1 Subject presentation ��

21.2 Background �

2 1.2.1 The research region and its physical structure �

2 1.2.1.1 General description �

2 � 1.1.1.2 Geology �

2 A. Tectonic and structure �

3����� B. Stratigraphy and paleogeography �

4��1.2.1.3 Geomorphology �

4��1.2.1.4 Soil and pedogenetic phenomenon �

4 A. Soil surveys and mapping in the region �

5� ��B. The Nari hardpan �

5 C. The soils in the region: sorting and definition �

7 D. The soils in the region: characterization �

8 1.2.1.5 Climate and hydrology �

8 A. Climate and meteorology �

9 B. Underground water �

9 1.1.2 Vegetation �

9 1.2.2.1 Vegetation mapping and vegetation description �

10 1.2.2.2 Oaks in Israel and their distribution �

10 A. Oak species �

10 B. Quecus ithaburensis and Quercus calliprinos distribution in the middle-east �

11 C. Quecus ithaburensis and Quercus calliprinos distribution and vegetational formations in Israel �

11 D. Oak distribution changes along the years �

14 1.2.2.3 Q. ithaburensis and Q. calliprinos – from the acorn to the plant and population �

14 A. Acorns spreading �

14 B. Germination and survival �

15 C. Light and soil moisture influence on oaks growing �

15 D. Anatomy and physiology �

16 E. Genetics variation �

16 1.2.2.4 Environmental influences on forest trees and particularly on oaks growing in the research area �

16 A. Soil-rock-forest relationships �

18 B. Water regime in trees �

18 C. Water stress and its influence on forest trees in the Mediterranean region �

18 D. Chemical, organic and biotic factors influences �

20 1.2.3 Background summary and its importance to the research �

211.3 Aims, approach and hypothesis �

21 1.3.1 Hypothesis �

21 1.3.2 Research aims �

21 1.3.3 Research approach �

22Methods 2.

222.1 Comparative mapping �222.2 Subsoil studying and the roots location

232.3 establishment of measurement stations �23 2.3.1 Station localization and characters �24 2.3.2 GPR scanning and borehole drilling �

24 2.3.3 Gypsum block sensors and thermocaple insertion; station orrangement and mapping �

252.4 Rock and soil characterization analysis �25 2.4.1 Field scanning, figurings, photography and measures �26 2.4.2 Laboratory analysis �272.5 Rock and soil moisture measurement �27 A. Gravimetric measurement �27 B. Continuous moisture measurement with gypsum blocks and datalogger �27 C. Moisture measurement with neutron probe �28 D. Moisture measurement and rock properties estimation with borehole antennas �28 E. Measurement tool calibration �28 F. Flow and discharge calculation �282.6 Meteorological measurement �292.7 Trees and sub-Forest measurement and calculations �29 2.7.1 Phenological observations �30 2.7.2 Physiological measurement of the water status-regime in the trees �30 A. Stomata conductivity and transpiration measurement with a porometer �30 B. Transpiration measurement by the heat pulse method �31 C. Leaf potential measurement by pressure chamber �31 2.7.3 Potential evapotranspiration calculation �31 A. Evapotranspiration in the whole forest �31 B. Evapotranspiration of the understory vegetation �32Results 3.

323.1 Comparing geobotanical mapping �32

3.1.1 Climate and human factors influences on the vegetation �33

3.1.2 Vegetation fitness to the geological arrangement and the sites �33

3.1.2.1 Northern side of Alonim-Menashe syncline �33 A. Entrance of Bet-Netofa valley – habitats of Tabor oak and bata on the background of the structural map �34 B. Alonei Aba - Basmt Tiv'on – Hilf region: rock properties, vegetation formations, and tree cover. �34 3.1.2.2 Eastern side of the syncline in eastern Alonim hills �34 A. Alon Hagalil: The interfingering region between the Timrat formation facies �35 B. Zarair hill – Hatzir hill: Nari on chalk and marl, limestone, and vegetation distribution and characters �35 C. Timrat – Bar hill: From bata and grass toward Q. ithaburensis fotest and eventually Q. calliprinos maquis �36 3.1.2.3 Ramat Menashe �36 A. The whole region �37 B. Horshan-Alona region in western Ramat Menashe �39 C. Summary of plant species compared to the height of the stratigraphic layers �40 3.1.3 Vegetation maps of the research stations �413.2 Rock and soil trait and measurement equipment calibration �41 3.2.1 Aims �41 3.2.2 Rock-soil section description �41

3.2.2.1 Excavation description and sampling �42

3.2.2.2 Boreholes studying �42 A. Video photography �42 B. Soil depth measurement �42 3.2.2.3 Stone-cores description figuring and description �43 3.2.2.4 Rock-soil section based on the GPR scanning �43 3.2.3 Soil characteristics �43 3.2.4 Rock characteristics �43 3.2.4.1 The microscopic structure of the rock �

44 3.2.4.2 Rock density �44 3.2.4.3 Insoluble residue and clay �44 3.2.4.4 Retention curves �45 A. Sampling and calibration pit in AG2 research station �46 B. AG1 research station �46 C. Timrat �46 D. Horshan hill �47 E . Retention curves according the borehole-antenna-radar amplitude �47 3.2.4.5 Infiltration and percolation �48 3.2.5 Measurement equipment calibration �48 3.2.5.1 Borehole-antennas-radar: parameter studying and calibration and calculation formulas examination �49 3.2.5.2 GPR – Scanning image studying and interpretation �51

3.2.5.3 Neutron probe – a calibration model �51 A. Calibration pit data examining and calibration trial �51 B. Calibration of the neutron prob based of all the entire borehole data with the aid of borehole antenna parameters �53 C. Summary �53 3.2.5.4 Gypsum sensor calibration �53 A. Gypsum sensor use in the research �54 B. Temperature adjustment �53 C. Gypsum sensor calibration to soil moisture �54 D. Gypsum sensor calibration to retention tension �553.3 Meteorology and soil temperature �55 3.3.1 Temperature �56 3.3.2 Precipitation �57 3.3.3 Relative humidity, wind, and solar radiation �573.4 Rock and soil moisture and uptake, accumulation and infiltration calculation

�

57 3.4.1 Moisture measurement �57 3.4.1.1 Neutron probe �57 A. Data obtaining and presentation �57 B. Moisture data tendencies in Quercus ithaburensis forest in AG2 station �57 C. Moisture and rock characteristics relationship �58 D. Ground type definition �58 3.4.1.2 Moisture and electrical resistance by gypsum sensors �59 3.4.2 Retention tension �60 3.4.3 Uptake and accumulation �60

3.4.3.1 Uptake and accumulation calculation and presentation �61 3.4.3.2 Relationship between uptake and accumulation and the maximal moisture and spring-rain percolation�61 A. Maximal moisture course in the soil-rock section �61 B. Spring-rain percolation movement estimation �61 3.4.4 Uptake depth in relation to root location and the contribution medium definition �61 A. The measurement place �61 B. 6u borehole �62 C. 6tu borehole �62 D. The 2D sections as representative of the area �62 E. Feasibility study of the rock-water uptake from distant sites �63 3.4.5 Rate and amount summing of the intake and accumulation �63 3.4.5.1 The spring rain contribution �63 A. Spring rain �64 B. Potential evapotranspiration in the understory vegrtation �

64 3.4.5.2 Water uptake rate and amount in the rock-soil section �64 3.4.6 Moisture, tension, and uptake in other habitats �64 3.4.6.1 Q. ithaburensis forest in AG1 station: well developed nari on non-marly chalk and soil pockets �65 3.4.6.2 Q. Calliprinos maquis in Timrat �673.5 Measurement and models of the water regime in the foliage �67 3.5.1 Q. ithaburensis phenology – budding, shedding and acorns production �67 A. Budding and shedding �67 B. Acorns production �68 3.5.2 Transpiration in the forest and maquis and influence of soil moisture on it �68 3.5.2.1 Tree dimensions and water uptake in various sites in the Q.ithaburensis forest �68

3.5.2.2 Water regim factors in the tree compared to meteorological factors �68 A. Q. ithaburensis forest �69 B. Transpiration in the forest and the maquis and the influence of soil wetting �70 3.5.3 Yearly transpiration models �70 A. Q. ithaburensis forest �71 B. Q. calliprinos maquis �71 C. Comparison between Q. ithaburensis forest and Q. calliprinos maquis �72Discussion 4.

724.1 Vegetation distribution in the research region in relation to the rock and the various sites �

72 A. Rock changes in relation to the syncline structure�

73 B. Tendencies and changes of vegetation composition in relation to tendencies of rock changes��

744.2 rock and Soil features and measurement equipment calibration �

74 A. rock and Soil features��

75��B. equipment calibration�

�

764.3 Water dynamics in the rock-soil-tree system �

784.4 �Water regime in the rock-soil-tree system and the general water-balance��

78 A. Q. ithaburensis forest �

79 B. Q. calliprinos maquis �

804.5 Vegetation adjustment to the habitat �

814.6 Projection of the research conclusions to the general Mediterranean region in Israel��

824.7 Summary and conclusions��

Bibliography��

Term dictionary��

Appendices��

English summary��

�