מדידת הזמן

Preview:

DESCRIPTION

מדידת הזמן. מהו זמן ואיך מודדים אותו? לוחות שנה, סוגי שעונים עריכה ועיצוב מצגת: מילכה ברקו גרש 2012. הזמן, השעון ואנחנו. שעון הוא מוצר שנמצא בשימוש יום-יומי אצל מיליארדי אנשים ברחבי העולם. אנו משתמשים בו למטרות רבות. במקרים רבים הוא מכתיב לנו את קצב החיים שלנו. - PowerPoint PPT Presentation

Citation preview

מדידת הזמן

? אותו מודדים ואיך זמן מהו

, שעונים סוגי שנה לוחות

: מצגת ועיצוב עריכה

גרש ברקו 2012מילכה

ואנחנו, השעון הזמן• - אצל יומי יום בשימוש שנמצא מוצר הוא שעון

. העולם ברחבי אנשים מיליארדי•. רבות למטרות בו משתמשים אנוקצב • את לנו מכתיב הוא רבים במקרים

. שלנו החיים

הטכנולוגיה • התפתחות למרות," בזמן " לחסוך לאדם המאפשרת

חסרי עומדים פעם לא עצמנו את מוצאים אנו, זמן : שניקרא הזה הדבר מול אונים

..... כך כל לנו חסר והוא

? זמן מהו• , - - מידת המתאר מדעי לשוני פילוסופי ביטוי הוא זמן

אירועים או מצבים שני בין �ע�ר �הפ או .המ�ש�ך

• . ננסה אם מאליו כמובן לוקחים שאנו דבר הוא זמן. שניכשל, לוודאי קרוב להגדירו

• , כי הטוענים ויש במחלוקת שנוי הזמן נקודות של קיומןבחזקת , והוא בפועל קיים אינו זה תיאורטי מושג

. תודעתית אשליה

• , – ? שואלני" איננו איש עוד כל מהו זמן . לי נהיר הדבר

בא הייתי להסבירו נתבקשתי לו אך" . במבוכה

מהיפו) (354-430אוגוסטינוס " נ לספה

? - ואיך ממתי זמן מדידת

• . שפועל שעון האדם בני של הראשון כשעון לשמש להתייחס ניתן . לעולם מתקלקל ושאינו אותו לכוון צורך ללא

• , ובתור זמן למדידת הראשון המידה לקנה והלילה היום הפכו כך . לכולם - הספיק ממש זה התחלה

• , ��מ�מ�ה ה�י כי ה�ק��ד�מו ן האדם למד הזמן במהלך , היא אף מורכבת והלילה היום את שכוללת

. הוא שונים מחלקיםמצב פי על ביום השעה מהי לקבוע ניתן כי הבין . – , הכוכבים מצב פי על ובלילה בשמיים השמש

• , �ר�ח ז "�ב��מ נמצאת השמש המוקדמות הבוקר בשעותואילו השמיים במרכז נמצאת היא הצהריים בשעות

. ב��מ��ע#ר�ב שוקעת היא הצהריים אחר בשעות

• , הכוכבים בלילה כי הבחינו אף "ים הק�ד�מו נ אותם . וחקרו הוסיפו הם קבועה �ת �ו ב��מ�ח�זו ר"י נעים בשמייםבדיוק מה להבין כדי הלילה כל ערים נשארו ואפילו

. בשמיים שם קורה

•: מעניינות מאוד היו מ�ס�ק�נו ת$יה�ם• " , �ה �ה�דוב מיוחדת כוכבים קבוצת ישנה בשמיים

אחד", - זוהר כוכב סביב לילה בכל שנעה הגדולה " . �ה �ה�דוב כוכבי השלימו ��מ�מ�ה י במשך �פו ן� ה�צ כוכב

ובמשך" �פו ן� ה�צ כוכב סביב שלם סיבוב הגדולה . הכוכבים - של הקבועה תנועתם סיבוב חצי הלילה

. בלילה גם השעה מהי לקבוע עזרה

• , גם כי והבחינו בטבע להתעניין המשיכו האדם בני . �ת �ו מ�ח�זו ר"י קיימת השנה בעונות

השונות • השנה עונות בין הבדלים שישנם מצאו הם . , צמיחה- יש ובקיץ באביב וגשם שלג יורד בחורףיחסית קבועים �מ�ן ז "ר�ק$י �פ עוברים כי הבחינו גם הם

: . קראו לקיץ מקיץ הזמן לפרק לעונה עונה ביןשנה.

ירחים 12• , , , הירח כי הייתה "ים הק�ד�מו נ הגיעו אליה נוספת מסקנה

, הוא יום שלושים בכל וכי לילה מדי צורתו את משנה . במלואו מופיע

• ." " " �ר�ח " י או חודש קראו הם החדשה הזמן ליחידת " " , , חודש בהמשך נספר עוד עליו הע"ב�ר"י הלוח פי על

שלו - הבא למו ל�ד הירח של אחד מו ל�ד שבין הזמן הואכל קורה . 29וזה וחצי ימים

• : הדיוק , 29למען , 12ימים - 44שעות ו שניות 3דקות

סביב הקפתו את ישלים שהירח מנת על לחלוף צריכות. הארץ כדור

• , חישבו מדי גדולה יחידה הייתה שהשנה מכיוון , כי וגילו "ים . 12הק�ד�מו נ שלמה שנה הם ירחים

לארבעה החודש גם ��ק חול יותר מאוחר בשלב . בתקופות - השבועות יותר קטנים חלקים

, כי הראשונים ה�א�ס�ט�רו נו מ"ים הבינו יותר מאוחרותה�א�ר�ץ �ר �ו ��ד ש&�כ עד שעובר הזמן בעצם היא ��מ�מ�ה הי

, הוא החודש וכי צירו סביב שלם אחד סיבוב משלים . ה�א�ר�ץ �ר �ו ��ד כ את מקיף הירח שבו הזמן

שנה לוח של הולדתווהחודשים הימים את לסמן "ים הק�ד�מו נ נהגו על בתחילה

, ובתום מיוחדים עץ .12מוטות שנה חלפה כי ידעו ירחים , לא במיוחד מדויקת מספיק הייתה לא המקלות שיטת

הטוב המועד יהיה מתי לדעת שרצו החקלאים עבורגשמים לרדת צפויים עונה ובאיזו לזריעה .ביותר

, יותר מדויק ללוח זקוקים שהיו ה�מ��ל�כ"ים עבור לא גםלמלחמות לצאת כדאי עונה באיזו לדעת שיוכלו כדי

, ים "�ה�מ�"ס ��ב"יית ג זמן הגיע כבר והאםהחגים את לחגוג שרצו ה�ד�ת $י �וה#נ כ עבור שלא ובטח

. קבועים �מ�ן ז ב��ה�פ�ר�ש&$י והמועדים

שנה לוח של הולדתו

? חדש יד�ה ד" מ� ��ל"י כ ממציאים עושים מה אז ... במדויק הזמן את ל�ח�ש&�$ב ניתן שבעזרתו

. השנה לוח לו נולד וכך

primstav .הוא מקל לוח שנה עתיק נורווגי במקלות אלה היו חקוקות תמונות אשר סימלו את החגים הדתיים השונים. המקל הכי קדום

Norsk ומוצג ב 1457שנותר הוא משנת Folkemuseum

מלא שנה לוח מקלות

-משמורת האינדיאנים בלקפיט, לוח שנה מקל מסמן ימים חודשים ושנים. שימוש בצללים, מציין את השעה והעונה, בעוד הנוצה מצביעה על כיוון הרוח. מבוסס על ימים בין ירח מלא.

לוח שנה מקל 500 לפנה"ס לבין 550 בין לספירה

המוזיאון הלאומי של האינדיאנים | המרכז | ניו Heyeג'ורג' גוסטב

יורק

מקלות לוח שנה מגולפים מלפני מאות שנים יכולים לספק את ההוכחה שהאינדיאנים בצפון

חו לוח שנה מלא, המבוסס על ת8 אמריקה פ9תצפיות אסטרונומיות שיטתיות.

קדומים שנה לוחות

• , , , שנה לוחות לעצמם $ח� �ל�פ�ת ניסו בעולם שונים במקומות רבים עמים , השמש �ת �ו ל�מ�ח�זו ר"י בהתאם הזמן חלוקת הוא לכולם כשהמשותף

. יחד שניהם או הירחשחיו • �ה ה�מ�אי $י ב��נ אצל למצוא ניתן במיוחד ומדויק משוכלל שנה לוח

. לקביעת שונות שיטות שלוש שילב ה�אצט�ק"י הלוח יקו ב��מ�ק�ס" בעבר , כך. על מצביעים �ה ה�מ�אי תרבות את שחקרו ה�א�ר�כ$יאו לו ג"ים התאריך

- מ בנויה �ה ה�מ�אי בני של המפורסמות ידו ת "יר�מ" �מ$ה�פ מדרגות 365שאחת . שנה כלוח למעשה ושימשה אבן

המאיה תרבות של השנה לוחלוח שנה שמשי של בני

המאיה 365הלוח מבוסס על שנה בת

חודשים 18ימים, מחולקת ל- יום בחודש לערך. 20בני

החלה להתפתח עוד לפני שנתתרבות המאיה לפני הספירה. בסיסיהם היו בתים, מקדשים 2000

בתי 300ופירמידות. בגוואטאמלה, למשל, נמצאו פולחן מאותם ימים.ממלכת המאיה האחרונה

.1697נפלה בשנת

• , , היה �ה י ט�רו נו מ� �א�ס��ב שהצטיינו "ים הק�ד�מו נ למצרים גם . �ס �"ילו ה�נ ��ה�ר ש&�נ בכך הבחינו ה�מ�"צ�ר"ים משלהם שנה לוח . , בשמיים מופיע �ס יר�יו ס" שכוכב לאחר קבוע בזמן �ו א�ה ג

, שנה לוחות ליצור ה�מ�"צ�ר"ים החלו זו עובדה סמך עלמשלהם.

בשנת - • בערך מצריים שנה . 1550לוחות " ס לפנהבת שנה מדידת להם איפשרה שפיתחו 365הטכניקה

ימים.והכוכבים • השמש תנועת על ה"ת�ב��ס�$ס ה�מ�"צ�ר"י השנה לוח

. רבים דורות במשך בשימוש והיה

יום • רבע שקיים גילו כבר אחריהם שבאו הרומאיםהוספת קיסר יוליוס תיקן ולכן השנתי במחזור נוסףשמכונה ) מה פברואר בחודש שנים ארבע מדי יום

- .)" ה" במאה ורק היוליאני התאפשרה 15הלוחלתקן שבאה מדויקת יותר עוד דקות 20מדידה

. של התיקון ומכאן יום רבע לאותו שנוספותהלוח ) " שמו שעל גרגוריוס האפיפיור

בחודש"( יום עוד שנה מאה כל להוסיף הגריגוריאניפברואר.

13האפיפיור גרגוריוס ה-

הנוצרי הלוח• , על כלומר השמש שנת על מבוסס �ו צ�ר"י ה�נ הלוח

, השמש את הארץ כדור מקיף שבו 365בערך הזמן: הדיוק. למען , 365ימים , 5ימים - 48שעות ו 46דקות

שניות.

של • הולדתו מיום השנים את לספור החלו �ו צ�ר"ים ה�נ ,) את ) ומציינים �ו צ�ר"ית ה�נ הדת פי על �ש&"יח��ה�מ �ע �שו י

- ב חדשה שנה של .1תחילתה �א�ר �נו ��י בשעות • בכמה ארוכה ה�ש&�"מ�ש&"ית שהשנה מכיוון

, 365מ- שבכל הוחלט בלוח שמסומנים 4הימים , �ר�ת �המ�עוב והשנה לשנה אחד יום יוסיפו שנים

בת בעצם . 366תהיה הנוסף היום את ימים . �א�ר פ�ב��רו לחודש תמיד מוסיפים

המוסלמי הלוחהשנה, • לוח את ים מ�ב�ס��ס" ל�מ"ים ה�מ�וס�

הירח תנועת על בלבד . שלהםמבוססת הירח שנת

את – מקיף הירח שבו הזמן משך על החודש עלבערך ) הארץ (29.5כדור . ימים

המוסלמית • , 12בשנה . המוסלמי השנה לוח חודשיםרק מכיל הירח לפי , 354הבנוי זזים ולפיכך ימים

. השנה עונות כל לאורך המוסלמים החודשים

• , רק נקבע חודש בכל הראשון היום זה בלוח , של התאריך ולכן בשמיים הירח את כשרואים

, . החגים מכך כתוצאה מדויק אינו החודש תחילת . קבוע בתאריך פעם אף חלים לא יים ה�א"יסל�מ"

לוח שנה מוסלמי

העברי השנה לוח• , הלוח שהוא שלנו הע"ב�ר"י הלוח

, יש'�ר�א$ל �ת ינ ד" מ� של הרשמיבשימוש והיה מאוד עתיק לוח הוא

. " ך התנ בתקופת כבר

בערך • �ה�ד�ר"ין נ ��ה�ס ידי על סופית אושר הע"ב�ר"י הלוח, 359בשנת . והן בירח הן שמשתמש הלוח לספירה

- ל, מחולק , 12בשמש פי על שנקבעים חודשים , לתנועת בהתאם שנקבע שנה ומחזור הירח תנועת

. השמש סביב הארץ כדור

יהודיים ומועדים זמנים

הוא • �ה ��ב�נ ה�ל שנת של שאורכה יום 354מכיווןהוא השמש שנת של , 365ואורכה פער נוצר יום

- כ , 11של " . הבינו ל חז לשנייה אחת ספירה בין יוםהשנה - לוח בימים �ע�ר �ה�פ את יתקנו לא אם כי

..." שחודש " נגלה פשוט אחד ויום יתקלקל פשוטהחגים את לחגוג נוכל ולא לקיץ לנו ברח ניסן

. ? השנה. את מ�ע�ב��ר"ים עושים מה אז בזמן

ראש חודש: מולד הירח

מעוברת שנה

• " , יש כי ל חז קבעו השנה עונות את תואמת אינה הירח ששנת מכיווןשנת של לאורכה אורכה את ולהשוות שנים כמה מדי אותה להאריך

השמש. • . החודש - הוספת ב אדר נוסף חודש הירח לשנת מוסיפים כי נקבע

," הכוללת " ושנה �ר עיב�ו �נה ". 13מכו �ב�רת " מעו שנה �נה מכו חודשים•. שנים ארבע כל בערך �ר�ת�מ�עוב שנה מופיעה כיום• , גם חלים החגים שאר וכל האביב בעונת תמיד חל הפסח שחג יוצא כך

. המתאימות השנה בעונות הם

לוח השנה לפי שמות המזלות : פסיפס מן המאה השישית לספירת הנוצרים על רצפת בית הכנסת בבית

אלפא.

• , חכם הבבלי הלל חיבר מארצם ישראל כשג�לו , לקבוע אפשר שבעזרתו מולד לוח הגמרא מחכמי

ביאת עד חודש בכל הלבנה הופעת תאריכי אתגואל.

למולד –• מולד בין ההפרש הוא הלוח של הבסיסהחודש : של , 29אורכו ועוד 12ימים שעות

שעה )793/1080 -44של ו (. 3.33דקות שניות

, אנשי תמהים היום ועד להפליא מדויק זה מספר , הזה המידע את ישראל חכמי שאבו מהיכן המדע

! העשרונית הנקודה אחרי ספרות חמש עד שהוא , נחתו חלליות כאשר האחרונות השנים בעשרות רק

, בכלים המולד את למדוד היה ניתן הירח על , , ואכן ביותר החלל. N.A.S.Aמדויקים סוכנות

. מאמר כך על פרסמה האמריקנית

? : בתשרי או בניסן שלנו השנה ראש• , " החדשה השנה את החלו ך התנ בתקופת

. , הפריחה עונת ותחילת האביב בוא עם ן �"יס נ בחודשבחלוקה • יותר כאן שמדובר הטוענים חוקרים ישנם

." " " הגשמים - " ימות ו החמה ימות מחציות לשתי " " עניין יותר היה בניסן השנה ראש ש כן כמו

"( " חג; " בתשרי השנה ראש ואילו פולחני ,)" החקלאים"/" של חגם יותר היה הסוכות חג יהוה

. לגשם שהתפללו• , חוגגים, הראשון החודש הוא שניסן למרות כיום

. " מדובר " תשרי חודש בתחילת השנה ראש אתהבית ימי סוף לקראת שהתגבש יחסית חדש בחג

השני.

" השנה" ראש

•- מ למעלה לפני כי 3000כבר "ים הק�ד�מו נ ידעו שנה, 21ה- יש ולכן בשנה ביותר הארוך היום הוא "י �נ ��יו ב

- " היום " השנה ראש ייקרא זה שיום שקבעו . פעם לבקר לכם ייצא אם חדשה שנה שפותח

.' �ג... �ה�נ ה�ס�טו נ �את �פ�ס�פ�סו �ת שלא כדאי �ה� ��ל"י �ג נ ב��א��רו ת דו ��ש&�ס ענקיות אבנים ובו "י א�ר�כ$יאו לו ג ש'�ר"יד זהו

, שהיה. אבן לוח הוצב המעגל של במרכזו במעגל . הזריחה בשעת תמיד �צ�ל מו

ג' באנגליה- רק ביום הארוך נ8 Bה טונ8 ס8 Bהביותר של השנה היו קרני השמש

הראשונות נופלות עליו באופן ישיר וכך ידעו כולם כי החלה שנה חדשה.

גזר לוח

גזר בתל שנערכו ארכיאולוגיות בחפירותמידותיו, , : 1905-1902בשנים קטן חרס לוח נתגלה

11.1X7.2- , " ה מהמאה מ " 9ס של שמותיהם ובו ס לפנה , . במוזיאון כיום הניצב הזה הלוח חודשים שמונה

. , חקלאיות פעולות בעיקר כולל באיסטנבול הארכיאולוגישמונה רק בו שמצוינים העובדה יצרה מיוחד קושי

" ירח. " הכינוי במקום פעמים וארבע מאחר אך חודשים ," " ,) כאן) לראות רבים על מקובל ירחו הכינוי מופיע חודש

' למספר, מגיעים וכך חודשים בשני שמדובר כל הכפלה. 12הדרוש -

הקוף שנת

• , הומצא "י ינ "�ה�ס הלוח כי מספרת עתיקה סינית אגדהבשנת , 2637כבר לפני בהחלט שזה פ"יר�ה ��ה�ס $י ל"פ�נ

. ללוח דומה העתיק "י ינ "�ה�ס הלוח זמן מאוד הרבההשמש מחזורי על מתבסס הוא שגם מכיוון ה�ע"ב�ר"י , וציורית. מיוחדת היא השנים חלוקת אולם והירח

מאוד. היום • פי על נקבעת "ים ינ הס" אצל החודש תחילת

." רואים " לא בו היום כלומר שחור הירח שבו הראשון . לקביעת משמש העתיק "י ינ הס" הלוח בשמיים ירח כלל , ט"יב�ל"ים פ�ס� כמו מסורתיים ואירועים חגים של מועדים

, רוב, כמו "ים ינ הס" גם משתמשים היומיום בחיי אולם . �ו צ�ר"י, ה�נ בלוח העולם

• . עו ל�ה ד�ר ב��ס$ השנים את �ר"ים �פ מ�מ�ס� לא "ים ינ "�ה�ס " , שנת כמו מיוחד שם יש "י ינ הס" בלוח שנה לכל

. " " ," ועוד", " הקוף שנת העכבר שנת ��ר�קו ן ה�דשל ב��מ��ח�זו ר עצמן על חוזרות .60השנים שנה

שקשור • שם נושאת רצופות שנתיים במשך שנה כל , , , , : אדמה אש עץ מים היסודות מחמשת לאחד

. הזה הסדר לפי מתכת

הזמן לקביעת מכשיריםכדור • תנועת פי על נמדד הזמן ההיסטוריה לאורך

. ולכוכבים לשמש יחסית הארץ

• . הזמן למדידת מכשירים לבנות האדם ניסה קדם מימישל המיוחדת החוקיות אחר לעקוב סקרן היה האדם , ובעונות. והלילה היום בחילופי התבונן האדם הטבעאלה תופעות של אורכן את למדוד צורך וחש השנה

. מחזוריותם על ללמוד כדי• " " ." שעונים " שעונים לבנות בניסיונותיו החל האדם

. מחוגים להן היו לא מדויקים ובלתי פשוטים היו אלה . , צליל השמיעו לא וגם תקתקו לא הם ספרות ולא

זמנים מדידת

• , ההיסטוריה לאורך זמן את לעצור הצלחנו לא שעדיין למרותמדידתם ידי על זמנים ולקבוע יותר מוחשי לעשותו דרך מצאנו

. נולד כיצד יחד נגלה בואו כך אם והשעון השעה בעזרת... הראשון השעון

• , . הנראה ככל השעון ממציאי או ממציא היה מי בוודאות ידוע לא- כ לפני שמש שעוני היו כבר . 5500במצריים שנה

שמש שעוןלנו - • הידוע ביותר הקדום האמצעי הוא השמש שעון

, המדעי המכשיר גם ואולי הזמן למדידת ששימש. הראשון

• , ," אחרי " כנראה נולד השמש שעון לבניית הרעיוןהיום במשך זווית המשנה גופו ב��צ$ל הבחין שהאדם

. , האור - בשעת חוזר והוא נעלם הצל החשיכה ובבואבהשפעת נובעת שהתופעה להבין האדם משהצליח

. , השמש שעון את בנה הוא השמש

•2000 -2500 : " ס לפנהעמודים = אובליסקים בונים והמצרים הבבלים . הצל פאות ארבע בעלי גבוהים מונומנטאליים

ומאפשר , שמש כשעון מ�ש�מ�$ש מטילים אלו שמבניםהצהריים את בציינם לשניים היום את לחלק לתושבים . הצללים אורכי מדידת ביותר הקצר הוא שהצל בעתהיום את גם להגדיר להם מאפשרת השנה כל לאורךאורכי באשר בשנה ביותר הארוך והיום ביותר הקצר . חלוקות בהתאם ביותר וארוכים קצרים הם הצללים

, את הגדירו יותר מאוחרים בזמנים שנעשו משנההשעות.

- המשך שמש שעוןשמש - • שעון היה שנמצא ביותר המוקדם הזמן מד

- ה במאה במצריים הספירה .8שנוצר לפני

נופל • שצילו באדמה התקוע מוט היה השמש שעון . זמן יחידות מסומנות שעליה זקופה אבן או קיר על

לסקאלה מראש חילקו הצל שתיאר המסלול אתלשקיעת - 6קבועה - ועד הזריחה למן זמן יחידות

, דבר ליחידות המסומן הלוח גבי על הצל נע השמש. היום של זמן הערכת שאיפשר

אנימציה המדגימה כיצד פועל שעון שמש

הדברים פעלו כשורה במשך היום כל עוד זרחה השמש, אך נעשו בלתי יעילים בלילה, בהעדר האור והשמש.

ד- הזמן כדי Bמ האדם נאלץ לחפש אמצעי עזר אחרים ל8למדוד את הזמן בשעות החשכה ובהעדר השמש.

שמש 1500בשנת • בשעון שימוש נעשה הספירה לפנייותר - - קטנות זמן ליחידות חולק השעון יותר מתקדם

.12לשעות - במספר את הבבלים המציאו הספירה לפני השלישית במאה

. העגול השמש שעון•

מורכבים שעונים ובנו השמש שעוני את שיכללו היווניםל - - חילקו השמש שעון בסיס את יותר 24ומדוייקים

.24יחידות - היממה של שעות•

היו, - ניידים שמש שעוני כבר יצרו הרומאים אחריהם. מתקפלים כיס שעוני אלה

מים שעוןשוקע

. " על" הכוסית את שהניחו מהרגע שעבר לזמן בסין הומצא שוקע מים שעון." שעה " קראו לגמרי ושקעה מים שהתמלאה ועד המים

 

" קלפסידרה – " מים שעון• " " , שימש קלפסידרה הקרוי מים שעון

ה - במאה .15במצריים הספירה לפני

• , שדרכו חור שבתחתיתו מים כד הינה קלפסידרה. שנתות מסומנות הפנימי ובצידו המים מטפטפים

• . , המיכל את ממלאים הזריחה עם בוקר בכלמירידת כתוצאה הנחשפות השנתות מספר לפי

. הכלי, של צורתו עבר זמן כמה לדעת אפשר המים , ירדו שבו המים שפני להבטיח כדי חרוט דמוית הייתה

המים ) בגובה תלויה הנזילה מהירות אחיד בקצבעם בהדרגה משתנה הנזילה קצב ולפיכך בכלי

.) המיכל התרוקנות

שיפורים – המים שעוןה - • שעון 4במאה את היוונים פיתחו הספירה לפני

היו. עליו גדול מכלי מורכב היה המים שעון המיםניקבו - - - ובתחתיתו זמן יחידות שנתות קווים מסומנים

. קטן חור

החור • דרך החוצה שטפטפו במים מלאו הכלי אתלקו. אחד קו של לגובה המים ירדו שבו הזמן שבתחתית

היה, ניתן וכך מסוים זמן כיחידת נקבע שמתחתיו. השעה מה להעריך

ה - • למשוכלל 3במאה המים שעון הפך הספירה לפנילוח פני על מחוג שהניע מנגנון אליו כשחובר יותר

. שיניים, וגלגלי ממסרת בעזרת השעות•. העתידי המכאני לשעון הבסיס למעשה זה היה

Clepsydra

שעון האשמנורת • בעזרת הזמן את מדדו ישראל ובארץ באירופה

. הכלה השמן לכמות בהתאם הזמן את ומדדו שמןנרות - • בעזרת הזמן את מדדו באנגליה

, שווים במרחקים חריצים נקבעו בנראחד - בקו התקצר שהנר פעם בכל

. אחד זמן יחידת עברה

קשרים • עשוי חבל שריפת שיטת את המציאו הסיניםאחד מקשר להתקדם לאש הדרוש הזמן משך וספירת

. המשוער הזמן את נתנה אחריו לבא

החול שעוןהחול • שעון המצאת הייתה נוספת שיטה

. לספירה הראשונה במאה שהופיע• , , בגודלם שווים זכוכית אגסי משני בנוי החול שעון

. דק זכוכית בצוואר זה מעל זה המחוברים• . בחול מילאו העליון הזכוכית אגס את• . התחתון האגס אל החול נשפך הזכוכית צוואר דרך• , בחישוב נקבע לאגס מאגס החול עובר שבו הזמן משך

מדויק. • , , למשל - באנגליה החול בשעון שימוש נעשה היום עוד

לכל מוגבל שהנו הנאומים משך למדידת בו משתמשיםנואם.

המכאני השעון

• - ה המאה בסוף הומצא המכאני . 13השעון לספירה שיניים • גלגלי מערכת שהניעה משקולת ידי על הופעל השעון

ל - המחולק היחידות לוח פני על המחוגים את יחידות 12שסובבו.) שעה )= שוות

שנבנה - • שעון ומסורבל כבד המכאני השעון מנגנון היה בתחילה , בת משקולת ידי על הופעל בפריס המלכות ארמון 227עבור

קילוגרם.

מכאני שעון מבנה

משקולת

השימוש • החל כאשר שוכללו המכאני השעון מנגנוני . כוח כמקור בקפיציםבסביבות באיטליה שימוש נעשה זה מסוג בקפיץ

1450. הראשונים, המטוטלת שעוני אלה היואחד - מחוג רק היה הראשונים המכאניים בשעונים

. השעות על שהצביע מחוגהיה אמנם ושניות בדקות גם הזמן את למדוד הרעיון

- ה במאה אז כבר , 15קיים בעקבות רק אולם לספירה. בוצע הוא המטוטלת שעון המצאת

קפיץ היו השעונים דיוק את שהגבירו אחרים שיפוריםהשנה בסביבות שהומצא סלילני - 1660דקיק ידי על

, , פעימות לויסות מנוף האיזון גלגל עבור הוק רוברט - תומאס הבריטי הממציא ידי על שהומצא השעון

ב' - .1765מאדג הדקות, למדידת נוסף ומחוג

• - ה המאה גלילי 16בסוף גלילאו גילה . המטוטלת של הקבוע תנודתה קצב את

• . יותר מדויקים מכאניים שעונים לבניית נוצלה זו תגליתהעוצר • זיזים שני בעל עוגן הניע המטוטלת את

. , של, תנודה בכל המטוטלת את לסירוגין ומשחרר. וקבוע קצובה בתנועה השעון מנגנון נע המטוטלת

גלגלי • למערכת המחוברים למחוגים איפשר זה מהלך , השעון לוח על ולהציג קבוע באופן לנוע השיניים

. , יחסית מדויקת שעה ודקות שעות בעזרת

מטוטלת שעון

מטוטלת שעון מבנה

- ה זכוכית 17במאה כיסוי לשעונים הוסיפו. המטוטלת בעלי הקיר שעוני ייצור והחל

קפיץ שעון. 1500בשנת • הסלילי הקפיץ את גרמני מסגר המציא

- , ה במאה לשימושית הפכה זו בהנעת, 17המצאה . השעון מנגנון

• . הנייד הקפיץ שעון את בעקבותיו הביא זה פיתוח . לקפיץ מחובר היה השיניים גלגל זה בשעון

השניים גלגל את סובב הוא מתוח היה כשהקפיץמסתובב היה הגלגל ואז נעצר שהוא עד אחד לכיוון

. חלילה וחוזר הקפיץ מתיחת תוך ההפוך לכיוון•

- ה המאה יקרות 18בראשית באבנים השימוש החלאת ניכרת במידה הפחית והדבר השעון מנגנון בצירי

. המכאני השעון מנגנון של והבלאי החיכוך

קפיץ שעון מבנה

קוקייה שעון• , מטוטלת בעל קיר שעון הוא קוקייה שעון

; דלת מתוך שובך או קטן כבית הבנוי , שעה מדי מגיחה העליון בחלקו הנמצאת , , ציפור דמוית בובה שעה חצי מדי או . הקוקייה לקול הדומה צפצוף המשמיעה

• , משמיע הוא שעה תחילת על מצביע כשהשעון , מצביע וכשהשעון השעה כמספר צפצופים

. , יחיד צפצוף משמיע הוא שעה חצי עלבשנת • הומצא הקוקייה השען 1738שעון ידי על

. שעוני נפוצו המצאתם מאז קטרר פרנץ הגרמני ) הממציא ) התגורר שם השחור מהיער הקוקייה

. כולו בעולם

• , הפכו, הזמן למדידת לפעולתם בנוסף השעונים , הושקע כך ולשם הבית את המקשטים נוי לחפצי

. חיצוניותם בעיצוב מאמץ• , מכני מנגנון ידי על מופעל הקלאסי הקוקייה שעון

מקפיצים להפעלתו הדרושה האנרגיה את המקבל . קצובים זמן בפרקי הנמתחים

, מטוטלת עם משולבים הקוקייה שעוני כל לאקוקייה שעוני גם נוצרו המודרנית ובתקופה

. חשמלית אנרגיה ידי על המופעליםגדולים • קוקייה שעוני יש השחור היער באזור

. ייחודיים מבנים להם שהוקדשו

הנמתח השעון. 1924בשנת • דורש זה שעון הנמתח השעון הופיע

. השעון של הראשי הקפיץ של יומית מתיחה

סיבוב • ידי על ממוקד באופן למתוח ניתן השעון את . השעון היקף על הנמצא המתיחה כפתור

תנועה . לאנרגית מומרת קפיצית אנרגיה

שהקפיץ , • אוטומטיים נמתחים שעונים היו מכן לאחרשל ידו כף פרק תנועות עם נמתח שלהם הראשי

. השעון את העונדמומרת ) ( • אקראיות יד תנועות תנועה אנרגית

. תנועה לאנרגית המומרת קפיצית לאנרגיה

שעונים מעוררים

המשמיעים ) • המכאניים המעוררים השעונים - ה( במאה הומצאו . 15צלצול אינם הם לספירה

היו - הם ימינו של המעוררים לשעונים כלל דומים . המיטה ליד להציבם היה ניתן ולא מאוד גדולים

לשעה - השעון כוון אם ביום פעמיים צלצלו גם הם. בערב - בשבע צלצל גם הוא בבוקר שבע

לשעונים • והדומה שהומצא הראשון המעורר השעוןידע - הוא גם אולם באמריקה הומצא ימינו של

בה - שעה בוקר לפנות ארבע בשעה רק לצלצלולצאת לקום האמריקני הממציא חייב היה

לעבודה.

וגם 1876בשנת • קטן גם שהיה המעורר השעון הומצא . אליה שכוון שעה בכל לצלצל ידע

' 1956בשנת • נרל " ג האמריקנית החברה הציגה ," הנודניק" " מנגנון עם המעורר שעון את אלקטריק

. אותו שמכבים עד דקות כמה בכל לצלצל הממשיך

בשנת • לראשונה הומצא היד .1890שעוןהשתמשו - • הגברים הנשים רק אותה ענדו בתחילה

. כיס בשעוני

• , מקובל השעון נעשה הראשונה העולם מלחמת בימי. כולם על

• , צורך היה מכונות ידי על החלקים ייצור שלפני במאות , מדויקים יד ושעוני שעונים לייצר כדי אומנות בעבודת

. ארוכה חיים תוחלת בעלי " בשנת " בפריס השעונים יצרני איגוד הוקם זה לצורך

1544. השעונים, יצרני כל על שפיקח

יד שעון

בימינו היד שעון של תפקידוורק • אך הסתפק היד שעון של תפקידו בעבר אם

, שכיום הרי השעה מה אותו העונדים את בלעדכןכמו : ומגוונות שונות פונקציות בחובו טומן השעון

. , כתכשיט, פעם לא משמש ואף מחשבון מצפן טיימר

למים עמידים שעונים

.1926בשנת • במים עמידים שעונים פותחו

ולשייטים • לשחיינים גם מיועד למים עמיד שעון , לכלל גם אך המים הוא עיסוקם שתחום

בעת , היומיומית במקלחת לשימוש האוכלוסייה. ועוד כלים הדחת

•. ופשוטים יוקרתיים עיצובים במגוון מיוצריםבצורה • ופועלים היטב מתפקדים השעונים רוב

" . כ בד עומק מטרים לשלושים עד ומרבית טובה , ואף למים השעון של עמידותו מצוינת השעון בגבבעת להגיע ניתן אליו האופטימאלי העומק מצוין

. אחרת, ימית פעילות כל או צלילה רחצה

החשמלי השעון

• - ה במאה פותח האלקטרוני החשמלי מופעל. 20השעון השעוןהשעון מנגנון של מתמדת תנועה על השומר חשמלי מגנט ידי על

. פעולתו קצב את ומסדירזעירה • סוללה ידי על המופעל האוטומטי השעון הומצא מכן לאחר

, השעה להצגת קצובות פעימות אליו ומעבירה לתוכו שמוכנסת. סיפרתי - דיגיטלי במצב או במחוגים

הדיגיטאלי השעון

• , , בספרות מצוינת השעה בו הדיגיטלי השעון

. המחוגים של לדחיקתם כמעט גרם• . סוללות על פועלים אלה שעונים•. יחסית חדשה הנה זו המצאההוצג • דיגיטלית תצוגה עם הראשון היד שעון

בשנת .1972לראשונה הברית, בארצות

• , רב מידע מספקים אלה שעונים. בזמן הקשור המידע על בנוסף

קינטיים שעוניםמהשעונים • היד תנועת רעיון את גנבו קינטיים שעונים

מתבצע, אינו היד בתנועת שהשימוש רק האוטומטיים , אנרגיה לספק בכדי אלא החוגה את להזיז ככדי

חשמלית. קינטית • אנרגיה כמות לשמר הוא בכללותו הרעיון

) היד) מתנועת כתוצאה ונצברת הנגרמת תנועה . חשמלית לאנרגיה אותה ולהמיר

פריקתו • שתקופת בקבל נשמרת הנצברת האנרגיהשישה עד לעיתים להימשך יכולה מלאה הטענה לאחר

. הם אף זה מסוג שעונים מחדש הטענה ללא חודשים. סוללה דורשים אינם

סולאריים שעוניםמכילים • סולארית המופעלים שעונים

. אור קרני הקולט מזערי רכיבאור קרני וקולט לחוגה מתחת נמצא זה רכיב

.) וטבעיות) מלאכותיות• ) לאנרגיה ) קרינה אנרגיית האור קרני את הופך הרכיב

של , הוויסות מנגנון את מפעיל ובאמצעותה חשמליתנשמרת. השמש מקרני הנקלטת האנרגיה השעון .) השעון ) להחלפה ניתנת שאינה קבועה בסוללה

. זמין אור מקור כשאין זו בסוללה משתמש

קוורץ שעון• , הנקראת מעניינת בתכונה ניחן הקוורץ גביש

גביש : פייזואלקטריות על המופעל מכאני לחץ ) חשמלי) זרם להופעת גורם חומר של נקי קריסטל

ולהיפך, – בגבישהגביש של לתנועה גורם קבוע חשמלי מתח

.) – : לחץ ) פירושו פייאזו ביוונית השם מכאן

קוורץ – חשמלי SiO2הגביש מתח מופעל שעליו . בשנייה פעימות למספר גורם קבוע " מ מגבירים י ע מועברות אלו כאניים הפעימות

. לתנועתם וגורמות השעון למחוגי

קוורץ שעון מבנה

פעימות הגביש הן מדויקות מאוד ואם דואגים לשמירה על טמפרטורה אחידה, מגיעה השגיאה במדידת זמן לפי מספר

הפעימות לכדי שנייה אחת במשך כמה אלפי שנים.

אטומי שעון

שאי • בכך והמסה האורך מיחידת שונה זמן יחידתבתיבה אותה ולשמור זמן יחידת להקפיא אפשר

תופעה. על הזמן הגדרת את לבסס יש ממוזגת . כלשהי מחזורית

על • הזמן יחידת לביסוס הוביל הגדרה אחר החיפוש. האטומי – השעון מדויק שעון של תכונותיו

של • טבעיות תנודות על מבוסס האטומי השעון . ואטומים מולקולות

בשנת • נבנה הראשון " 1948השעון המדען י ע. האמריקאי לאיונס הארולד

כיום • הקיימת מדוייקת הכי המדידה צורת היא הזמן . מדידת : מתקשורת רבים דברים מאפשרת מדוייקת זמן מדידת

, מדוייק לתיזמון ועד מתוחכמים מנועים תזמון גבוהות במהירויות. הקרקע על לנווט ומאפשר בחלל לויינים מיקום על שמקל

• . כיום דיוקם שמידת שעונים האטומיים השעונים נכנסים וכאןשל גודל בסדר להיות , 15בחזקת 10יכולה כל ) על 10כלומר

-15בחזקת , ל קרוב , 32שניות של שגיאה תהיה שנה מליון . נטויה( עוד והיד כשנייה

• , אטומיים, שעונים על מבוססת עצמה השנייה הגדרת למעשה. , השעון ביסוד העומד הפיסיקלי העיקרון על נכון יותר או

? - עובד זה איך אטומי שעון• , אורכי ופולטים קולטים חומרים מסוימים במצבים

, . לחומר נגרום אם כלומר בלבד מאד מסוימים גל , ממנו להיפלט תוכל האנרגיה אנרגיה לקבל מסוים

. להעביר ננסה אם מסוימים בתדרים ורק אך , בתדרים פוטונים ורק אך כלשהו חומר דרך פוטונים

. יתקבלו מאד מסוימיםפי, 1967בשנת • על השנייה את להגדיר הוחלט

מאטום הנפלט הקרינה מסוגי אחד של התדרמתקיימות. 133הצסיום- שבו כזמן הוגדרה השנייה

9,192,631,770 : של " ", תנודות כלומר מחזור זמני- , בצסיום נבלעת או שנפלטת הקרינה .133אותה

אטומי שעון

אות השעון שיוצרים מספר שעונים אטומיים מופץ ברחבי העולם בדרכים שונות ומשמש, בין

היתר, להפעלת רשתות טלפון ומערכות ניווט לווייניות.

NIST-F1 העיקרי, השעון האטומיששימש כסטנדרט הזמן של ארה“ב :

2002 בנובמבר 21

• , וחלקם אטומיים שעונים סוגי מספר קיימים , אותם על תמיד אך שונים חומרים על מתבססים

. בסיסיים עקרונות

וטכנולוגיה 2004באוגוסט • לתקנים הלאומי המכון מדעני הציגוהברית . NISTבארצות פי על שבב בגודל אטומי שעון

אטומיים, שעונים של מגודלם כמאית הוא השעון גודל החוקריםרק. צורך הוא כי גם נטען , 75אחרים שהופך דבר מיליוואט

סוללות ידי על המופעלים ניידים במכשירים לשימוש יעיל אותוחשמליות.

בתמונה: שעון אטומי מבוסס על תהודה של חטיבת 5061A של צסיום - דגם

המכשור של היולט פקארד, כיום אג'ילנט.

הגנוב הזמן תעלומת

, 1983באפריל 16ב-• אולם, נפרץ לילה במוזיאון באישון השעוניםבירושלים האסלאם הנדירים, לאמנות השעונים מאוסף ומחצית

. נשדדו- בו שהוצגו הערך ויקרי• , בתו למוזיאון תרמה סולומונס דיוויד לסר שייך שהיה האוסף את

. , האסלאם מוזיאון מייסדת סולומונס ברייס ורהלפתע 2006בקיץ • , 102מתוך 39הוחזרו ותוך שנשדדו השעונים

השודד, החזיק שבהן הכספות לכל המשטרה הגיעה שנתיים . נוספים שעונים שנפטר

מהאוסף פריטים

שעון תמונה נעה בקירוב1800שווייץ,

זהב ואמיילצילום: אבשלום

אביטל

: שעון לשמונה מימיןימים בלא דריכה

בקירוב1790אנגליה, זהב ואמייל

צילום: אבשלום אביטל

אקדח נוי עם שעון וציפור , האחים רושה, מזמרת

שוויץ, תחילת המאה , זהב ואמייל 19ה-

במקרא זמנים כמודד הצל

• ' ' פסוקים כ פרק ב 8-11מלכים• . , ; - , , - , � אמ�ר �י ו ט �ה �הו י ב�$ית ה�ש&��ל"יש&"י �ו ם ��י ב �ע�ל"ית"י ו ל"י �ה �הו י �א �יר�פ �"י כ או ת מ�ה � �הו �ש&�ע�י י א�ל � �הו� �ק"י ח"ז � אמ�ר �י ו ח

, : - , , - מ�ע#לו ת, ע�ש'�ר �$ל ה�צ � ה�ל�ך ב�$ר "� ד א#ש&�ר �ב�ר� ה�ד א�ת �ה �הו י �ע#ש'�ה י �"י כ �ה �הו י מ$א$ת ה�או ת � ��ך ל �ה ז � �הו �ש&�ע�י י , ; , , , . �"ית- א#ח ר�נ �$ל ה�צ �ב �ש&ו י כ"י ל א מ�ע#לו ת ע�ש'�ר �טו ת ל"נ �$ל ל�צ �ק$ל נ � �הו� �ק"י �ח"ז י � אמ�ר �י ו י מ�ע#לו ת ע�ש'�ר �ב �ש&ו י א"ם , - ; - , . א�ח�ז ב��מ�ע#לו ת �ר�ד�ה י א#ש&�ר ב��מ��ע#לו ת �$ל ה�צ א�ת �ש&�ב� �י ו �ה �הו י א�ל �ב"יא� �ה�נ �הו �ש&�ע�י י �"ק�ר�א �י ו יא מ�ע#לו ת ע�ש'�ר

} { . פ-- מ�ע#לו ת ע�ש'�ר �"ית א#ח ר�נ

• , " פסוקים ח ל פרק 4-8ישעיהו. ד• , - , - , ל$אמ ר � �הו �ש&�ע�י י א�ל �ה �הו י ��ב�ר ד �ה"י �י , הו - , - � א�ב"יך "ד ו �� ד א2ל ה$י �ה �הו י א�מ�ר � ה כ � �הו� �ק"י ח"ז א�ל ���א�מ�ר�ת ו � ה�לו ך

. , - ; - , - �ה ש&�נ ע�ש'�ר$ה ח#מ$ש& � יך ��מ י ע�ל יו ס"ף "י �נ ה"נ � �"מ�ע�ת�ך ד א�ת ר�א"ית"י � �ת�ך� �פ"ל �ת א�ת "י �- וש&�מ�ע�ת �ר א�ש&�ו � מ�ל�ך ��ף כ �מ" ו . - , ; � את, ה�ז ה�ע"יר ע�ל �ו ת"י �נ �ג ו � את ה�ז ה�ע"יר �א$ת ו � �"יל�ך , זא�צ , , - �ה �הו י �ע#ש'�ה י א#ש&�ר �ה �הו י מ$א$ת ה�או ת � ��ך ל �ה �ז ו

. ב�$ר- "� ד א#ש&�ר �ה� ה�ז �ב�ר� ה�ד , חא�ת - ש& ��מ�ב��ש& א�ח�ז ב�מ�ע#לו ת �ר�ד�ה י א#ש&�ר ה�מ��ע#לו ת צ$ל א�ת מ$ש&"יב "י �נ ה"נ} { . , ; ס-- �ר�ד�ה י א#ש&�ר ב��מ��ע#לו ת מ�ע#לו ת ע�ש'�ר �מ�ש&�ה�ש& �ש&�ב ��ת ו מ�ע#לו ת ע�ש'�ר �"ית א#ח ר�נ

מקורות• http://

ilschool.org/WebPages/6e21a927-cb9d-48d7-bd4f-c86bbe0e9b60.ca45cc85-7515-4d1c-8b09-e585b4040eea.aspx

• http://web.macam98.ac.il/~livne/aler/a1b.htm

• http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10825&kwd=4687

• http://web.macam98.ac.il/~livne/hadarbenmaor/d221.htm

http://www.marom-time.co.il/default1.asp?PageID=61

• http://www.ethnoantiques.com/wordpress/?p=1153

• http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/787/670.html

• http://www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/mavo-2.htm

• http://www.hofesh.org.il/articles/chagim/rosh_hashana-goren/rosh_hashana.html

• http://www.deot.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/Entry_26/%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D___%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D.html

• http://translate.google.co.il/translate?hl=iw&langpair=en%7Ciw&u=http://www.wired.com/wiredscience/2010/02/what-is-time/

שעון ים ד9 Jיל

: באהבה לכולם מוקדשת המצגתגרש ברקו 2012ממילכה

ישראל מדינת חנניה בית

Recommended