תוכן העניניםב

אורות חודש ניסן שערי אורה

זיע"א מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הרה"ק מאפטא אוהב ישראל

סדר המעמדות במשנת הרה"ק מאפטא ישראל במעמדםאוהב

ראש הישיבה גבוהה נפלד שליט"אראיון חג עם הגאון ר' יוסף דיר לאור הנר

ודש ניסןמנהגי ח אור המנהג

מצרים והלכות מליל הסדר בשב"ק סיפור יציאת אור ההלכה

ארנאביל זיע"אהרה"ק ר' חיים יצחק מטש אור לישרים

רה"ק בעל הדברי חיים מצאנז זיע"אה עם מאורי עינינו

ראש הישיבה לצעיריםטסלר שליט"א ראיון חג עם הרה"ג ר' ברוך לו את פתח

ל הרה"צ ר' יחיאל טווערסקי זצ"ללזכרו ש הולך אור

פלאי פלאים מופלא אור

מגיד מטשארנאביל זיע"אסיפור מהרה"ק ה קריעת ים סוף

תולדות וסיפורים מרבוה"ק מטשארנאביל זיע"א אור בהיר

יו"ל ע"י מכון "שלהבת טשארנאביל"

בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

הערות, מאמרים, בירורים, הנצחות ותרומותshalhevet.orot@gmail.com 1122013410 אשדוד 04161ת.ד.

גליון מיוחד ומוגדל לרגל חג הפסח תשע"ו לפ"ק

בניסן עתידין ליגאל ולבטל כל גזירות רעות ע"י כל החסדים הנשפעים בחודש זה במשנתם של רבוה"ק לבית טשארנאביל זיע"א

אורהשערי

מסופר שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזירות קשות על עם ישראל, והסכימו לבטלם

תמורת ב' מאות אלפים רובל כסף.

שלח מכתב אל מרן היילפריןהגביר הנודע אדמו"ר הרה"ק ר' אהרן מטשארנאביל זיע"א, בו מתחייב הגביר לשלם חלק גדול מהסכום, ומבקש שהרה"ק ישתדל יחד עם אחיו

קרא כאשרים להביא שאר הסכום, הקדוש

זה מההרה"ק את מכתב הגביר, טען ואמר הגביר שלח עוד שליחים , בהבליו אותי מטריד

ומכתבים ומתחנן בעד אחינו בני ישראל שינצלו מצרה זו, אך הרה"ק לא רצה להתייחס אל הגזירה כלל, ויהי כאשר שליחו של הגביר

ליתן התחנן לפניו שלפחות יתן לו מכתב שיוכלהרה"ק למשמשו אמראיזה תשובה למשלחו,

שיתן, שהיה כותב המכתבים בער נחום' ר

השתמט מלכתובו, בכתב אחדים דברים שליחל, כזה גדול דבר בקשרבו דוחה איך לו חרה כי

אשר האיש אל שוב, השליח אל ה"קהר ואמר ויעסוק, זה עבור ידאוג שלא לו ואמור שלחך

.בעסקיו

הקדושים שלחו לו מכתבי גם כמה מאחיו בקשה שיפעול לבטל הגזירה הנוראה, אך רבינו

לא התייחס לכך כלל.

בני שכל, רנאבילאבטש המנהג היה פסח בערב ה"ק מהר"א זיע"אלהר חמצם מביאים היוהעיר

כאשר אחד , לאש כםמשלישורפם ו היה והואובה חמצו של הרה"ק , חרס של קדירהמחזיק

כה והשלי מידו הקדירה אתהרה"ק ולקחזיע"א, מעות שעם סוברים אחי :ואמר, אשאל תוך ה

אך אין זה נכון כלל, , רעות גזירות מבטלים

)בפיוט אין הגדול שבתדהלא אמרנו ביוצרות ל

זכר, שעות לשש חמץ לתיאכ ולמה, ערוך( בחגאכן ו, רעות גזירות להעביר שכינה לחפזון

ונתבטלו, השר מת כי השמועה באה הפסח .הגזירות

ובספרא קדישא מאור עינים למרן אדמו"ר איתא בניסן )פר' צו( הרה"ק אבי השושלת זיע"א

, דיש גלות )ר"ה יא.(נגאלו ובניסן עתידין ליגאל כללי ויש גלות פרטי, דהיינו היסורים שיש לכל אחד מישראל, ובאותן החסדים שממשיכין

בניסן עתידין ליגאל.

אוד לקדש ולטהר ומה גם שכעת הזמן מסוגל מאת עצמו, וכדאיתא בספה"ק ליקוטי תורה לכ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק המגיד מטשארנאביל

: והנה בשעת מתן )פר' ויקרא(זיע"א, וזלה"ק

, )שבת קמו.(תורה פסקה זוהמתן של ישראל והכנה לזה היה מעת יציאת מצרים עד מתן

תורה, והנה בכל דור ודור ובכל שנה ושנה יכול להיות זה, לכן צונו השי"ת לבדוק חמץ קודם פסח ולבער אותו, וזהו הכנה לקבלת התורה,

להיות נפסק כח הזוהמא הנ"ל, עכלה"ק.

שכל אחד ואחד ון י רציהנסיים דברינו בברכה, החסדים ל ידיאכן יזכה ליגאל מגלותו הפרטי, ע

ויזכה לקדש ולטהר את הנמשכין בחודש ניסן,

ולבטל גזירות רעות ממנו עצמו מכל זוהמא, , להתברך בכל מילי דמיטב ברוחניות "בומכל ב

ובגשמיות, ובניסן עתידין ליגאל מהגלות הכללי, ואלינו ביאת מלכנו משיחנו בן דוד ג ל ידיע

כי"ר.במצודת ציון עיר דוד במהרה בימינו א

ידוע שהרה"ק בעל האוהב ישראל מאפטא

זיע"א ציוה שלא יכתבו על מצבתו כי אם זה

שהיה 'אוהב ישראל', יש הרבה מאוד סיפורים

נפלאים ממידת אהבת ישראל של רבינו.

וידוע שפעם היה בבית רבינו איזה רשע מומר,

ולא רצה רבינו לשוחח ולשהות עמו, לאחמ"כ

כאשר כתב רבינו איזה מכתב ורצה לחתום את

נשפך -חתימתו בצירוף התיבות 'אוהב ישראל'

הדיו, וראה בכך סימן משמים שלא היה צריך

לרחק את הרשע ההיא.

מסופר על אודות אהבת ישראל שפיעמה

ברבינו, שפעם אחת הגיע איזה איש בשב"ק אל

השולחן הטהור של רבינו, ויהי כראות רבינו

ההוא גילח זקנו רח"ל, והיה ניכר שגילח שהאיש

זקנו באותם שעות דהיינו ע"י חילול שב"ק,

ויניח רבינו את הכוס מידו ויקרא להאיש ההוא

ויחבק וינשק לו, ושוב הרים הכוס לקדש עליו,

ושוב הוריד הכוס ויקרא שוב להאיש הנ"ל

ויחבקהו כנ"ל, ולאחמ"כ החל לקדש על הכוס,

את דרכו בקודש על מה לאחמ"כ הסביר רבינו

עשה כזאת, דכאשר ראה את האיש שגילח זקנו

בשב"ק רח"ל, חשב עליו איך יתכן שיתדרדר

האיש מאוד, ע"כ ביקש לחבקו להרגיש אם אכן

נעשה הדבר בשב"ק, ויהי כראות שאכן רח"ל

חילל הלה את השב"ק, קראו שוב וחיבקו מתוך

אהבה, משום שנכנס בלבו אהבת ישראל

דחשב בלבו ואמר: רבש"ע ראה נא עצומה,

האיש הזה למרות שגילח זקנו רח"ל ביום

השב"ק, בכל זאת אינו מוותר על ענין אסיפת

מרעים בליל שב"ק כמנהג חסידים ואנשי

מעשה.

)במדבר ו כג( וידוע שהיה רבינו אומר על הפסוק

כה תברכו את בני ישראל, שבכל אופן שיהיה

נראה לעינים תברכו את בני ישראל, אף אם

שאינם ראוין לברכה.

הרה"ק בעל הדברי יחזקאל משינאווא זיע"א

סיפר שבעת שבת הרה"ק מאפטא זיע"א בעיר

קאלבסוב, הגיע אליו איש כפרי פשוט מאוד

שמצב פרנסתו היה דחוק מאוד, ויבקש מרבינו

ברכה מיוחדת על פרנסה, אמר לו רבינו שלא

המזמן יתלונן על מצבו, אלא יבטח בהשי"ת

לאדם כל הצטרכויותיו, וע"י האמונה והבטחון

בהשי"ת יתן לך השי"ת כל טוב ומיטב, ואכן כך

הוה שמאותו היום והלאה היה לו כל טוב, וסיפר

הרה"ק משינאווא שהאיש ההוא כאשר היה

רואה אנשים נוסעים להתברך מפי הרה"ק

מאפטא, היה אומר להם שאין להם שום צורך

א, אלא שישימו בה' לילך להרה"ק מאפט

בטחונם ויוושעו.

הוה עובדא שנתפס פעם איזה איש למלכות,

על איזה חטא שחטא כלפי המלוכה, ונגזר דינו

למות, קודם ביצוע גזר הדין ניתן לו רשות לילך

לביתו ליפרד מבני ביתו, והאיש ההוא היה

ממקורבי וחסידי הרה"ק מאפטא זיע"א, ותחת

ו לשהות במחיצתו אשר יסע לביתו נסע לרבינ

בשבת האחרונה לחייו עלי אדמות, בשב"ק

בהזדמנויות שונות כ״ק מרן אדמו״ר שליט״אאמרות קודש מ אוהב ישראל זיע"א אברהם יהושע העשיל בעל האוהב ישראל מאפטאעל זקינו הרה"ק ר'

לרגל יומא דהילולא ה' ניסן תקפ"ה לפ"ק

הושיב רבינו בית דין מיוחד מכמה מתלמידיו

הקדושים, משום שיש לו כביכול דין ודברים עם

רבון העולמים, והתחיל רבינו להרצות 'טענותיו'

כלפי בעל דינו, ואמר: הנה ב"ה לא חסר לי

ב"ה כלום, פרנסה יש לי כדי צרכי, נחת מצאצאי

יש לי גם, ולא ידעתי על מה מגיע לי כל זאת,

והלא הנני מלא בחטאים עוונות ופשעים, אלא

)דברים ז דבודאי כביכול השי"ת מקיים בי הכתוב

ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, דהיינו י(

שהשי"ת משלם לי בעולם הזה על מעט

המצוות ומעשים טובים שעשיתי, ובודאי כדי

צריך להיות שאהנה מכל שיקויים הפסוק

הטובה אשר עשה עמדי, אך הנה עומד לפנינו

האיש אשר עומד ליענש בגזר דין מות, וא"כ

איזה הנאה יש לי בעולם אם יהרג האיש הזה,

ע"כ אם רוצה בעל דיני דהיינו השי"ת שאהנה

בעוה"ז מכל הטובה אשר עושה עמדי, ובכך

ליפרע על המצוות ומעש"ט שעשיתי, חייב בעל

דיני לבטל גזר דינו של האיש הזה, כמובן

שהדיינים הסכימו עם רבינו ופסקו שהשי"ת

צריך לבטל גזר דין מות מהאיש הנ"ל, כדי

שיוכל לקיים הכתוב ומשלם לשונאיו על פניו

להאבידו, טענה זו היה יכול לטעון רק רבינו וכפי

שהעיד על עצמו שהיה 'אוהב ישראל'.

ישראל של הרה"ק כדי להבין דרגת אהבת

מאפטא זיע"א, עלינו ללמוד מדבריו הקדושים

בפר' פינחס, וזלה"ק:

דהנה עיקר חיות הצדיק הוא כשרואה ...

ם ישנמשך לזרע ישראל כל מיני חסד

, וכשהם שלימים בכל מיני שלימות וביםט

הן בעבדות ה הן בצרכי עוהז שלא יחסר

זהו חיות הצדיק ותמיד ,להם שום דבר

.ומתאווה ומשתוקק על זה ףכוסהוא

אז ם מטובות האלהריאבל חו כשהם נעד

.לא יערב להצדיק נפשו

שה בשביל זרע ישראל שני עוהנה הצדיק ו

חד הגם שהוא דבוק תמיד , אדברים

הוא דר , ובשכלו בטעם עליון לתקן שורשו

וןבשכלו ומחשבתו ודביקותו במקום עלי

רבועכז ע ,לחזות בנועם ה ולבקר בהיכלו

"עאהבת ישראל הוא מוריד ומשפיל א

על צרכי ומשגיח עמיםקות שלו לפבמד

להשלים , עינא פקיחאבזרע ישראל

השפעות ם כל מיני חסרונם ולהמשיך לה

.טובות

דידוע , ועוד נוסף לזה עושה הצדיק עמהם

והוא דיש הנהגה .. שיש ב מיני התנהגות

אשר העולמות מתנהגים עפ היושר והדין

להיטיב , של הכני או חו כו כפי זכיות

נולטובים ולישרים ולהעניש לעוברי רצו

אמנם יש , ו רלתולמנע מהם השפע

ליונה אשר הוא למעלה מכל עהנהגה

העולמות אשר העולמות מתנהגים

כח מלפעמים עי הנהגה עליונה זו הבאה

של האס הפשוט האחדות תועצמו

הגה זו הנאשר ממקור ושורש , האמיתי ית

הנבראיםת ועולמומשך שפע טוב לכל הנ

.שיעור וגבול םלי שוב

ה הצדיק עבור אהבת ישראל יוצא הנו

מגדר העולמות ולחוץ ולמעלה מהם

ה העליונה וממשיך הנהגומדבק אע אל

לתוך העולמות הנ"ל, ה הגאת השפעת הנ

תנהגיםלהיות העולמות וכל הנבראים מ

הפשוטה הבאה מעצמותו הנהגהי הע

ומשם ממשיך הצדיק שפע ברך ויתעלה, ית

וכל מיני השפעות טובות ני חיי ומזוניב

, עכלה"ק.לזרע ישראל

כ"ק מרן אאמו"ר זיע"א היה מספר בימי

ותיו במחשברבינו התעמקהחנוכה, שפעם

ולא רצה , גדול בצער והיה נוכהח מימות באחד

ממחשבתו שהתעורר עדלערוך שולחנו הטהור,

, גדולה בשמחהולחנו הטהור נכנס לערוך את שו

פשר מה ומאידך צערו פשר מה שאלוהו כאשר

בתחילה נצטער כאשר ש להם ענה, שמחתו

כבר להשתמש גמרו ישראל שבני בשמים ראה

בימי ממרומים להם שהושפע ההשפעות בכל

שהרי עדיין ומיצר דואג והיה, והרצון הרחמים

פרנסה יהיה מניןיש זמן רב עד סוף השנה, ו

.ישראל לכלל טובות והשפעות

שגם נזכר במחשבותיו עוד התעמק כאשר אך

כבר סיימו ישראל שבני כך היה הקודמת בשנה

בחודש ממרומים שירדו ההשפעות כל את

השפעות שוב ירדו בחנוכה זאת ובכל, תשרי

ובני די בלי עד ברכה היה ושוב, משמים גדולות

כ"וא, השנה כבתחילת בכבוד התפרנסוישראל

, ההשפעות איבוד על דואג אינו כעת גם

כפי ההשפעות כל שוב יורדים דבחנוכה

.תשרי בחודש שהושפעו

ראיתי מביאים בשם הרה"ק ר' אהרן מבעלזא

זיע"א, שסיפר שחאלאוונע הגבאי הידוע

בטשארנאביל, היה כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק

המגיד מטשארנאביל זיע"א כאילו מתייעץ עמו

לפעמים, ויהי כאשר הגיע הרה"ק מאפטא

זיע"א לטשארנאביל, שאל המגיד לחאלאוונע:

ן לו האילך לקבל את פני הרב מאפטא? ויע

חאלאוונע: אדרבה שיבוא הוא אל הרבי, ענה לו

מרן המגיד מטשארנאביל: הלא האפטער רב

הוא בעל צדקה, אמר לו חאלאוונע: גם רבינו

הוא בעל צדקה גדול, אמר לו המגיד: אבער דער

אפטער רב איז א ערליכער איד, ענה חאלאוונע:

גם רבינו ערליכער איד, אמר לו המגיד

ער דער אפטער רב איז א מטשארנאביל: אב

גרויסער גאון, ער קען בבלי ירושלמי ספרא

ספרי תוספתא וכו', חאלאוונע לא היה יודע מה

זה כל רשימת השמות שאמר רבו, אך הבין

שכנראה אכן האפטער רב הוא גאון גדול, ואמר

לרבו: אם כן ילך רבינו לקבל פניו, דהלא את

היה רבינו לא ראיתי מעודי שילמד, דכידוע

נהנה מאוד מגבאותו של חאלאוונע משום

שהיה יכול להסתיר את עצמו ממנו.

ודע אניירבש"ע, הרה"ק מאפטא זיע"א אמר:

שכאשר יבוא משיח צדקנו נראה ששהותינו

בגלות המר הזה הוא לטובתינו, ואף נבוא אליך

בטענות על כך שהוצאתנו מהגלות, ואתה תענה

ו, מ"מ לא לנו שלמרות שידעת שהוא לטובתינ

היה בכוחך לראות בצרת עמך בנ"י בגלות המר

הזה, מ"מ הנני מבקשך בזאת, אל תסתכל על

טובתינו וגאל אותנו בעגלא ובזמן קריב.

ידוע דרכו בקודש של הרה"ק מאפטא להגזים

מאוד בדיבורו, ומסופר שפעם ישב בסעודה עם

הרה"ק ר' ברוך ממעזבוז זיע"א, וכדרכו בקודש

רים הנראים כמוגזמים, ציבור היה מדבר דב

החסידים שעמדו מסביב ציפו לראות את אשר

יאמר על כך הרה"ק ממעזבוז, אך כאשר סיים

הרה"ק מאפטא את דבריו, אמר הרה"ק

ממעזבוז: מעולם לא ראיתי אדם שיש לו

משקולות בפיו, לשקול כל דיבור ודיבור קודם

שמוציאו מפיו.

אפטא פעם נכנסה איזה אישה אל הרה"ק מ

זיע"א, ושאלתה בפיה, היות וכבסה בגדיה עם

עמילן של חמץ, ואינה יודעת האם מותר לה

להשתמש בבגדים אלו בפסח, ויען לה הרה"ק

בסיפור, מעשה ביהודי שהיה לו קרעטשמע

שהצליח מאוד, ביום מן הימים הודיע )בית מרזח(

כומר העיירה שמהיום והלאה, מי שיכנס אל

די לא יוכל להתודות על בית המרזח של היהו

חטאיו אצל הכומר, כאשר שמע זאת היהודי

הודיע לגויי הסביבה, שמהיום והלאה אין צורך

להתודות אצל הכומר, אלא כל מי שרוצה יכול

להתודות אצלו, יום אחד הגיע גוי אחד

להתודות על חטאו, ואמר להיהודי שחטא

בגניבת קורה ששייך למישהו, אמר לו היהודי:

תחזיר הגניבה ויכופר עוונך, ענה הגוי שא"א נו,

להחזיר הקורה מחמת שהוא קורה גדולה מאוד,

ענה לו היהודי: תמכור גניבתך ותשלם הכסף

לצדקה לצרכי רבים, ענה לו הגוי שא"א משום

שאינה סתם קורה אל עגלה שלימה, אח"כ גילה

הגוי שהיתה עגלה רתומה לסוסים, ואח"כ גילה

העגלה, שאלו היהודי מה שהיה ילד קטן על

עשה עם הילד, ענה הגוי שהרגו, החל הרה"ק

מאפטא לצעוק בקול גדול: געהארגעט

געהארגעט, ויהי בהרימו את קולו נבהלה האשה

והודתה על חטאיה המרובים והנוראים, והבינה

שהרה"ק ראה שחטאיה מרובין, ועושה מעשה

עשו ושואלת היאך מעשרין את התבן, ואיך

ם את הבגדים מחמץ.מכשירי

בספר מרגניתא דבי רבנן מביא בשם הרה"ק

ענין שתיית מאפטא זיע"א, ענין נפלא על גודל

ויאמר המלך לאסתר')אסתר ה' ו'( , דכתיב לחיים

במשתה היין מה שאלתך וינתן לך', וכידוע

דכשנכתב במגילה המלך הכוונה אל מלך מלכי

המלכים הקב"ה, דבעת שיהודים יושבים

ים יחדיו לחיים אזי אומר הקב"ה 'מה ושות

שאלתך וינתן לך'.

הרי אנו עומדים כעת קודם חג הפסח, ידוע

המעשה מהרה"ק מאפטא זיע"א, אשר פעם

סגולה אמראחת בעת דרשת שבת הגדול,

לפעול כל הישועות לבכות ולהתחנן אל השי"ת

בעת אמירת ברכת 'גאל ישראל' בליל הסדר, בין

היה יהודי שהיה חייב הנוכחים בעת הדרשה

לפריץ כסף רב מאוד על שכירות הקרעטשמע,

והיה מפחד מאוד מהפריץ ותחבולותיו הידועות

ומפורסמות שלא לטובה, ויהי כשמוע את דברי

הרה"ק מאפטא חזר לביתו שמח וטוב לב,

, ויאמר לאשתו שאינו מפחד שוב מהפריץ

, בליל הסדר צה טובהדרבינו נתן בדרשתו ע

אמר לבני יש לברכת 'גאל ישראל' בהגיע הא

מסובים עמו: בברכה זו עלינו לבכות ביתו ה

בני כל ולבקש מהשי"ת שיושיענו, מיד עמדו

של יום ראשון , בהבית על רגליהם ובכו בכי רב

הפריץ לקרוא להאיש הנ"ל, שלחחול המועד

לערוך חשבון החובות שיש להאיש כלפי

, והנה לפלא שכאשר עשו החשבון הפריץ

ביניהם יצא שלא רק שהיהודי אינו חייב כסף

יהודי להלהפריץ, אלא להיפך שהפריץ חייב

הפריץ כעס מאוד כך שסכום כסף גדול מאוד,

על תוצאות החשבון, וזרק את פנקס החשבונות

., והיתה לו הרווחהאל תוך האש

ה' ניסן תקפ"הביום בעל האוהב ישראל מאפטא זיע"א, לרגל הילולת הרה"ק מאמר מיוחד אודות סדר המעמדות, שנכתב ע"י לפ"ק, הננו מביאים בזה

כינו כאשר ז אשדוד, - ידידינו היקר הרה"ח ר' ישראל משה אולבסקי שליט"אלההדיר ולהוציא לאור סדר המעמדות ברוב פאר והדר, עפ"י ציוויו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, עם כל התיקונים והסדר המיוחד שסידרו הרה"ק

מאפטא זיע"א, והבטיח שהוא סגולה נוראה לשמירה על כל העיר.

יסוד המעמדות

אמר רב אמי: אלמלא מעמדות, לא נתקיימו אם לא )ירמיה לג כה( שמים וארץ, שנאמר

בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא )תענית כז:, מגילה לא:(. שמתי

פנים בישראל, בזמן שבית המקדש זאת להיה קיים: בשעת הקרבת קרבן התמיד דבר יום ביומו, מלבד משמרת הכהנים שעמדו בעבודתם, והלויים שדיברו בשיר על דוכנם, נבחרו גם המיוחדים מבני ישראל לעמוד על

מדם ולהשתתף בשעת הקרבת קרבן מע

וכפי שביאר הרמב''ם בידו החזקה ,התמיד'אי אפשר שיהיה )הלכות כלי המקדש ו, א(

קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו. וקרבנות הציבור הן קרבן של כל ישראל, ואי אפשר שיהיו ישראל כולן עומדין בעזרה

ים בשעת קרבן, לפיכך תיקנו נביאים הראשונשיבררו מישראל כשרים ויראי חטא, ויהיו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות והם

הנקראים אנשי מעמד'.

קריאת סדר הקרבנות

אלה בהיות ההיכל על יסודותיו, ומקדש כלהקודש על מכונותיו, וכהן גדול עומד ומשרת. אך גם לאחר שנחרב הבית

מובא בעוונותינו, לא נתפרדה החבילה. כשהקב"ה הבטיחו )תענית ומגילה שם(, בגמרא

לאברהם אבינו בברית בין הבתרים כי לא יכלה את זרעו לעולם. שאלו: באיזו זכות? אמר לו: בזכות הקרבנות. חזר ושאלו: 'תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם?' אמר לו: 'כבר תקנתי להם סדר קרבנות. בזמן

י עליהם כאילו שקוראין בהן לפני, מעלה אנהקריבום לפני, ואני מוחל להם על כל

עוונותיהם'.

רבי יוחנן אמר: אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם. אמר ריש לקיש: מאי

'זאת התורה לעולה למנחה )ויקרא ז לז( דכתיבכאילו -ולחטאת ולאשם'? כל העוסק בתורה

וכן אמר ,יב עולה מנחה חטאת ואשםהקררבי יוחנן: תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה

שסידר מחדש והפיץ -סדר אמירת המעמדות זיע"א אברהם יהושע העשיל בעל האוהב ישראל מאפטאהרה"ק ר'

לרגל יומא דהילולא ה' ניסן תקפ"ה לפ"ק

יתירה מזו שנינו )מנחות קי.(. מקדש בימיהםאמר הקב"ה )פרשת צו יד(, במדרש תנחומא

לישראל: אע"פ שבית המקדש עתיד ליחרב והקרבנות בטלין, לא תשכחו עצמכם לסדר

קרבנות, אלא הזהרו לקרות בהן ולשנן בהן. הואם תעסקו בהן, אני מעלה עליכם כאילו

בקרבנות אתם עוסקים.

: עזרא )סדר המעמדות ליום ראשון( עוד אמרוובית דינו תיקנו על פי הקבלה לקרוא בכל יום במעשה בראשית, כמו שהיו עושים במקדש. מכאן סמכו לקרוא את פרשיות

אף בזמן הזה שאין ח א ה()שו"ע או" הקרבנות

בית המקדש עומד על מכונו, ואין לנו כהנים בעבודתם, ולויים בדוכנם, וישראל במעמדם.

ב מעלתם של אומרי המעמדות לאחר על שגחורבן הבית, ניתן ללמוד מהנאמר במסכת

, שם נפסק כי אין אנשי )פרק יז ה( סופריםאך ,מעמד מתענים ביום ראשון בשבת

ן הסיבה בגין חשש שהעכו"ם מודגש כי אייאמרו שאנו מתענים ביום שמחתם, שהרי 'אמרו חכמים: בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת העובדי כוכבים'. עד כדי כך

גדלה מעלתם בעיני חכמינו ז"ל.

סדר אמירת המעמדות

רבינו אליהו הזקןתקופת הגאונים, קם בסוף)הוזכרו ונידונו כמה פעמים בעל האזהרות

בתוס' על הש''ס: מהם

ביומא ח, ב ד''ה דכולי

עלמא. סוכה מט, א ד''ה

שכל מזבח. מכות ג, ב ד''ה

)שהיה א''ד המלוה חברו(, רב האי בעל אחותו של

, ואיזן וחיקר ותיקן (גאוןאו , 'סדר המעמדות'את

'סדר כפי שכונה בשעתו )ראה אור החיים המערכה'

'תפלות ( 391)אות א' ערך

לכל ימי השבוע מן התורה

והנביאים והכתובים

לקראם יחדו עם ברייתא

'סדר תלמודית הנקראת

רבינו אליהו של מערכה'

הזקן ב''ר מנחם ממדינת

כדת של תורה, בו חיבר סדר ללמד (, מנש'בכל יום תמיד את לבני יהודה קשת, לאמר

הפסוקים השייכים לאותו היום, ובזה יכפר

להם הקב"ה על כל עוונותיהם, כפי שהבטיח .לאברהם אביהם

]איזכור ראשון המיחס את המעמדות לרבינו אליהו, מצאנו כבר בספר האשכול לרבינו אברהם ב''ר יצחק מנרבונא,

)לפי גירסאות שכתב

: 'ורבינו אליהו מסוימות(תיקן סדר לז' הזקן ז''ל

ימי השבוע שיקרא בכל יום מתורה נביאים וכתובים ו'סדר המערכה' הכולל כל עבודות שהיו

במקדש ופרשיותיהן'[.

שאחריו קמו בדורותלבני ישראל צדיקים וגאונים שהוסיפו מה שראו לנחוץ לבני דורם לומר, בכך שכללו את תוכן אמירת המעמדות והרחיבוהו כפעם

בפעם.

סוד תקנה זו אנו מוצאים כי רבני י בסיבתהערים ראו ונתון אל ליבם את אזלת יד העם בהכנת צידה לדרכם הארוכה. בני ישראל היו משוקעים מי באונס ומי ברצון בעמל אנוש, עד שלא היה להם פנאי להתבונן ולהביט

באחריתם. על כן תמכו יתדותם במאמרם ז"לאותי יום ו )ישעי' נח ב(: על הפסוק )חגיגה ה:(,

יום ידרושון, 'כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה, מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה'. המה ראו כן קבעו, כי על כל אדם מישראל הירא את דבר ה' מוטלת החובה להפריש יום אחד בתורה ותפילה לה'. בהגדרת היום האחד נחלקו קדמוננו: בעוד

לר' אהרן ברכיה ממודינא 'מעבר יבק'ובספר מביא בשם רבו ר' מנחם )כ''ו תמוז שצ''ט(

ד' מנ''א ש''פ( -)ש''ח הרמ"ע מפאנו ז"לעזריה כי הכונה ליום אחד בכל שבוע ושבוע, היו אחרים שאמרו כי די בקיום מקרא שכתוב

היינו )ויקרא כז לב(, 'העשירי יהיה קודש'ך להפריש יום אחד מעשרה ימים להקב"ה. א

כיתד שלא תמוט קראו לא לפחות למצער מיום אחד בחודש, חוק ולא יעבור. כך נקבע המנהג להפריש כל אדם יום אחד בחודש, בו

)כלי ]כלשון הרמב''ם יתכנס בבית מדרשו

: והרחוקים שבאותו מעמד, כיון המקדש ו, ב(

שהגיע מעמד שלהן הן מתקבצין לבית הכנסת

ה', כאותם יהגה בתורה וביראת שבמקומן[,אנשי מעמד שהיו בזמן שבית המקדש היה

קיים.

חשוב הוסיף בן דורם של ה'מעבר יבק' ךנדבמנחם די והרמ"ע מפאנו, ה"ה הגאון ר'

, שם חידש כי כפי 'שתי ידות'בספרו לונזאנושביום הכיפורים תקנו הקדמונים לצד פסוקי ומשניות העבודה, להזכיר גם את כל סדר

עד ערב בלשון ברור העבודה למן בוקרכפי המקובל בכל תפוצות ישראל ,ומצוחצח

לומר את סדר העבודה 'אתה כוננת' או 'אמיץ , למה יגרע חלקם כוח' נהרא נהרא ופשטיה

של אנשי מעמד בני חיל, המקדישים מעתם ומזמנם לעבודת בוראם, ברצותם להתחבר עם אנשי מעמד שעמדו בבית המקדש על

זר כגבר חלציו, וליבן קרבן התמיד. על כן איהושע את הדברים עם ראש הישיבה כמר

זצ"ל, ותיקן בלשון צח וקצר את כל ברזיליסדר עבודת המקדש דבר יום ביומו, ומיד החלו תלמידי הישיבה לאמרו. ברבות הימים נספח גם נוסח זה אל תוך סדר המעמדות

שהתקבל בכל תפוצות ישראל.

"ה בעל ומצינו גם לאחד מן הראשונים ה, שסידר המעמדות, והוא 'שלטי הגבורים'

ממש כמעט כנוסח שלנו.

מהדירי ומסדרי המעמדות

ונראה לתקופת יסודו של ה'שתי ידות', סמוךעמד בראש מהדירי נוסח המעמדות, הגאון

זצוק"ל ישעיה סג"ל איש הורוויץרבינו ר' אשר ראה ש''צ( -)ש''כ , של"ה הקדושבעל ה

לנכון להקדים טרם סדרו את נוסח )של''ה הק' מס' תענית, פרק המעמדות, לשון זה

ת לא די : 'כשעוסק בפרשת קרבנונר מצוה, לו(מוצא שפתיו מה שמדבר אלא צריך להבין

על כל מה שאומר, ויתן מחשבתו על זה, כי המחשבה מפגלת בקרבן. על כן אמרו רז"ל,

ולא )מנחות קי.( כל ה'עוסק' בפרשת הקרבנותאמרו כל ה'הוגה', כי ההתעסקות רוצה בו

בנותן טעם להסמיך הבנת הענין שזהו עסקיוזפא האן נוירלינגן את לשונו של רבינו יוסף

בספרו יוסף אומץ שצ''ו( -)ש''ל מפרנקפורט : 'אכן מי שירצה )חלק שני, 'סדר הלימוד בעצמו'(

לצאת בו ידי חובתו, צריך לאמרם בכוונה דרך ובענין עסק בפרשת קרבנות צריך , לימוד

לברר איזה פרשיות וגם סדרן'.

בשנים היה נוסח השל"ה הקדוש הנוסח רבותכ'מעמדות'. עד שכעבור למעלה המקובל

אלכסנדר סנדר ממאה שנים, קם הגאון ר' . )כ''ז שבט תצ''ז('תבואות שור' ז"ל, בעל ה שור

אשר גם הוא האריך מאוד בחשיבות אמירת המעמדות, אלא ששנוי תפיסה החל בימיו. שכן בעוד והראשונים כמלאכים חפצו בסך

הכל לאפשר להמון העם קיום דבריהם: לעולם ישלש אדם שנותיו שליש )קידושין ל.(

כן כתב במקרא שליש במשנה ושליש בגמרא: 'דמה שהאדם )שם(להדיא בספר יוסף אומץ

מחוייב ללמוד בכל יום מקרא משנה ותלמוד, יוצא אם שונה הלכה מתלמוד בבלי. ומסדר

, הרי המעמדות נראה שהיתה כונתו לזה'בן עומק שגאון ישראל זה, החליט לברר ולל

ההלכות, כדי שבאמצעות אמירת המעמדות )הושע יוכלו בני ישראל לקיים מקרא שכתוב

: ונשלמה פרים שפתינו. על כן הלך אחרי יד ג(הרועים לדעת מה יעשה ישראל בזמן שבית המקדש היה קיים, כדי לתאם את אמירת

המעמדות עם סדר הקרבת הקרבנות על פי הסכמת כל גדולי האחרונים.

ר''ח אייר תקל''ו( -)תנ''ח ר' יעקב עמדין און הג, 'עמודי שמים'בסידורו יעב"ץ דמיתקריא

סידר גם הוא את סדר המעמדות מחדש ממש, עד שפנים חדשות באו לכאן. בהקדמתו כתב לאמור: 'ראוי לאדם להיות רגיל בהם, ושגורים בפיו ובלבבו לעשותן, ולשמרם כמרגליות טובות, מסעדות

הלבבות'. עוד הוסיף בדבריו, כי ומשמחות לדעתו 'ראוי לתקן תיקון גדול זה בכל עיר, להיות קבועים עשרה אנשים יראי ה', לומר בכל יום ה'סדר מעמדות', והאומרו בכל יום

מובטח לעולם הבא'.

כה הגאון יעב"ץ דיימר מילתא והנה זדמתקביל, וכבר בדורו מצאנו לרעו ועמיתו

זצ"ל בעל מח"ס שלמה מדובנאהגאון ר' , ששלח מכתב להגאון יעב"ץ תיקון סופרים

ז"ל בבקשה לאשר את מחשבתו אשר חשב לתקן בעירו כי בכל יום יתכנסו מנין תלמידי חכמים ויקראו בציבור את סדר העבודה שחיבר היעב"ץ, וממנו יראו וכן יעשו שאר

קהילות ישראל.

אמירת המעמדות בקהילות ישראל

נחס יפשאחריהם הנהיג הרה"ק ר' בדורכחוב י' אלול תק''נ( -)תפ''ח זצוק"ל מקאריץ

קדוש לומר את המעמדות מדי יום ביומו. הוא עצמו (שער סדה"י אות קל)אמרי פינחס

השיעור אמרם מיד כשקם באשמורת, היה זה אות קלא(. )שם מעמדות בלי הפסק -הראשון

והיו נוהגים לומר מעמדות אפילו ביוהכ"פ דלא )שם, אות קלב. ואפילו בט' באב אחר חצות

כהחיד"א בברכ"י )סי' תקנ"ד סק"ב( מובא בשערי

תשובה )אות ד( ד'ללמוד סדר המעמדות אף שלומד

יום יום ביום אסור, ודלא כטועים לקרות מעמדות גם ב

והעיד תלמידו המובהק הרה"ק '(,תשעה באבט''ו טבת -)תקי''א זצוק"ל רפאל מבערשידר'

נחס מקאריץישאמר רבו הרה"ק ר' פ תקפ''ז(תדעו מה טובה מאה שנים: אחר זיע"א

עשיתי לכם בכך שציויתי אתכם לומר )שם אות קל(. מעמדות

שכאשר התחיל מי מתלמידיו עוד מובא שם, )שהיה כאמור של הרה''ק ר' רפאל מבערשיד,

לחשוב מחשבות תלמידו של הרה''ק מקאריץ(צוה עליו לומר מעמדות, בהוסיפו כי -פרנסה

.הוא מסוגל לבני חיי ומזוני

ו בכך קיום הסגולה הנודעת המובאת יש שרא: )מדרש הנעלם פר' וירא, ח''א דף ק, א( בזוה"ק

דמדכר בפומיה בבתי כנסיות ובבתי מאןהאי מדרשות, עניינא דקרבניא ותקרובתא ויכוון

בהו, ברית כרותה הוא, דאינון מלאכיא דמדכרין חוביא דבני נשא לאבאשא לון, דלא יכלין למעבד ליה בישא אלא

)מי שמזכיר בפיו טבא.

בביהכנ''ס ובביהמ''ד ענייני

הקרבנות והקרבתם, ומכוון

רותה היא, בהם, ברית כ

מזכירים שאותן מלאכים ה

אדם להרע החובות בני

לעשות שאין יכולין להם,

לו רעה כי אם טובה(.

תיים שנה קם לפני כמאגדול ישראל וקדושו

אברהם יהושע הרה"ק ר' -)תקט''ו העשיל מאפטא

בעל ה' ניסן תקפ''ה(זצוק"ל ועודד את הדפסתו אוהב ישראל' ה'

המעמדות. הוא ראה בכך המחודשת של סדר סגולה גדולה ושמירה מעולה לבני ישראל

כפי שמשתקף מלשון קדשו שכתב ,בגלותם'כמה נכסוף נכספתי אל המו"ל עפ"י ציוויו:

לתקן תיקון גדול זה, בכל מקום מושב בני ישראל, להיות בכל עיר ועיר עדה קבועה, ואין עדה פחות מעשרה אנשים מהוגנים יראי

ועים לעמוד בתפילה ובתחנונים אלוקים, קביום יום לפני אדון כל, עבור קהל עדתם ועבור

והן עתה ביותר מאיזה שנים ראה הכלל.

ראיתי את עני עמי, האי דוחקא דציבורא, ורוב התלאות מפגעי הזמן מצרות הבאות, והנה ידוע לאחינו בני ישראל גודל מעלת אמירת תהלים ומעמדות כי כל האומרו

)כן הוא בכת''י האמבורג ה ולבא וכו'אשריו בז

צויתי להעלות על מכבש הדפוס מחדש .(99סדר המעמדות, ושאר עניינים המסוגלים למנוע כל מחלה ר"ל, ושאלתי ובקשתי מכל איש הירא את דבר ה' יתקן תיקון זה בעירו וה' הטוב ישמע שועתם, וימלא בטוב משאלתם ויהי שלום בחילם שלוה

בארמנותם'.

סגולי של לק ההחאמירת המעמדות, הואיל ואתאי לידן, נימא בה מהני מילי מעלייתא, שראו על ידו ישועות ונחמות, סיפור המקובל כמהימן ומופיע במספר

מקורות:

איש אחד מכניס אורחים מפורסם היה בקהילת בערשיד ור' מאיר שמו, אשר נעדרו אצלו כמה בנים

ק ר' בצעירותם רח"ל. בצר לו שלח להרה"פנחס מקאריץ זצוק"ל על פדיון, בתוספת בקשה כי ישועתו תהיה קרובה לבוא. צוה עליו הרה"ק שיאמר מעמדות, וכן עשה ונושע. ]כמה שנים אחר פטירתו של הרה"ק מקאריץ, נשתכח הדבר מר' מאיר דנן, עד שפסק מלומר מעמדות, לא ארכו הימים

)אמרי ולמגינת לבו מתו לו שני בנים רח"ל[

פינחס אות קלג(.

'אוהב על פי הנחייתו המפורטת של האכן , הדפיסו את המעמדות בשנת תקע"ו ישראל'

ות שנוספו בצורה מחודשת ובשילוב ההוספעל פי השל"ה הק' והתבואות שור שהזכרנו, בהתאם לרצון קדשו כי יאמרו את סדר המעמדות דוקא כפי אשר סידרו לנו גאונים

אלו.

בר כל כו הימים ודלא ארחזון קרם עור וגידים, עד שכעבור מספר שנים מצאנו כבר כי התקינו בכמה וכמה קהילות מישראל שיעמדו מנין

המעמדות אתקבוע לומר בציבור. היו אף שקבעו

מקום -לעצמן ברכה מיוחד בעריהם, בו נתאספו אנשי העיר לומר מעמדות בצוותא חדא. כל יהודי הירא וחרד לדבר ה'

ש אחד מששים היה מפרי)לפי בחייו לצורך נשגב זה

חשבון של שתים עשרה שעות

רעיון 'אחד בחודש(מששים' נובע מכך

שהשיעור הנמוך ביותר להפרשת תרומה )תרומות ד, ג(.מדבריהם הוא אחד מששים

וראה עוד תוס' קידושין מא, א ד''ה תורם כדעת )

בעה''ב(.

קהילת וילנא, נתייסד -עיר ואם בישראל גם בבשנת תקצ"ב קביעות לאמירת המעמדות בבית החברה קדישא גחש"א בשם 'חבורת אנשי מעמד'. אולם דא עקא, בכל עת שהתאספו היה זה קורא בכה וזה בכה, מחמת שלא היו ספרי המעמדות מסודרים בסדר אחיד. כך שלא היה שום נוסח קבוע או

לחברו עד שבעוונות שילוב בין האחדנתפרדה החבילה ופסקו אנשי אמנה מלומר

סדר מעמדות.

לוב זה נמשך מספר שנים, עד אשר מצב עהעיר ה' את רוחו על כמה אנשי חסד שחדלון נורא זה נגע לליבם. הם אזרו אומץ והזילו זהב רב מכיסם, עד שבשנת תקצ"ו הוציאו לאור עולם את סדר המעמדות תחת השם

)יצויין, כי 'עבודה תמה',

ספר זה מוזכר ב'משנה

ברורה' בתחילת ה'ביאור

שם באו ,סי' א( )או''חהלכה' כל המעמדות והנוסחאות דבר דבור על אופניו למען יקראו בו כולם פה אחד. ספר זה נתחבר במיוחד למען אנשי המעמד דקהילת וילנא, שנקהלו ועמוד, כל אחד ביומו שקבע לעצמו. וכן עבור כל יחיד שרוצה לאומרו בביתו בעיר בה אין ציבור המתוועד מידי יום לדבר

סימוכין לכך ניתן ,מצוה זולמצוא בדברי רבינו יונה שכתב בסוף מסכת ברכות ''ואפילו בביתו מקום המיוחד לו לפעמים להתפלל, כגון מעמדות וכיוצא

הספר נתעטר בהסכמות נלהבות באלו'',מגדולי רבני וילנא, ובהנהגות מיוחדות שנתקבלו על בני המעמד לנהוג ביום

התכנסותם.

ים במהירות הבזק. תה לה כנפהשמועה עשומיד לאחר הדפסת ה'עבודה תמה', החלו מגיעים בקשות חוזרות ונשנות מעיירות סמוכות כי נפשם בשאלתם כי ישלחו אליהם

ספרים, לאשר גם הם קבעו לומר בעריהם את המעמדות, ואין להם ספרים מתאימים. אך מכיון והמדפיסים לא ידעו לשער מראש

הרי שלא זו את הדרישה הגדולה שתיוצר,בלבד שלא היה בידם ספרים לשלוח לבני הקהילות הקרובים והרחוקים, אלא שאף בני קהילת וילנא עצמה עמדו נבוכים באשר לא

מצאו די סיפוקם, עד שהוצרכו להוציא לאור מחדש את ה'עבודה תמה' כדי לספק לכל איש ואיש די מחסורו. במהדורה המחודשת שיצאה לאור

ו כמה בשנת תרכ"ג תקנמקומות שהוצרכו תיקון והספר יצא משוכלל

ומפואר.

הילות קדושות אף בקנוספות בישראל התפרסם ענין אמירת המעמדות, בהיות ובאותה תקופה עברו בוילנא רבתי כמה וכמה רבנים וגאונים יושבי

על מדין והתעכבו בבית החברה קדישא , יום אשר נקבע לכל בני החבורה בערב ר"ח

הגות בדברי תורה כל היום כולו להתאסף לגאונים אלו בבית הח''ק, מלבד יומם הקבוע,

הושפעו עמוקות מהקביעות הלזו, וציוו על בני הקהילות לאמץ לעצמם מנהג יפה זה. ואף על אנשי וילנא ציוו לבל יחזיקו טובה זו לעצמם בלבד, אלא יפוצו מעינותיהם חוצה

הם וישפיעו על שארי העיירות ללכת בדרכיולנהוג כמעשיהם. בין המזרזים לדבר מצוה

הגאון ר' אליהו זו, מתנוסס שמו של , שהשתתף עם הציבור כמה שעות מקאליש

בסדר העבודה, והרעיף עליהם דברים טובים

המתקבלים על הלב להוסיף אומץ כי מנהג טוב וישר הוא מאוד.

כה והתפתחה הלכה והתפשטה אמירת כך הלמעין כמיהה לבנין המעמדות. הרבה ראו בה

בית אלוקינו אליו נשואות עינינו מדי יום ערב ובוקר וצהרים. יש שמצאו בה סגולות טמירות ונעלמות כפי שהראינו לדעת מן הקדושים אשר בארץ

הובאו דבריהם בין -המה בתרי המאמר. כך או כך, מצאו המעמדות קן חמים בלבות בני ישראל עמלי הגלות, חזרו והודפסו

דורות רבות מספור, במהכפי הצורך שראו בהן

המוני בית ישראל.

דברים אנו למדים מכלל הכמה גדלה סגולתן של אמירות אלו, ועד כמה ראו בהן חכמינו נ"ע מקור

נפתח לישועות ונחמות.

אכן אחר שידוד מערכות העולם בימי זה ענין אמירת המלחמה הנוראה, כמעט נגו

המעמדות, אף שעדיין נראים זקני הדור משיירי דור דעה שעדיין אוחזים בזה, ע"כ הורה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א להדפיס מחדש את סדר המעמדות כפי שצוה

עמל ויזע להדפיסם הרה"ק מאפטא זיע"א, רב הושקע הן בהוצאה המהודרת ברוב פאר והדר, והן בליבון ובבירור הגירסאות המדויקות, למען חדש ימי אמירת המעמדות

.כקדם

בימי חג הפסח בו קיימת מצווה מיוחדת על חינוך לאמונת וזכירת יציאת מצרים, "למען תספר

באזני בנך ובן בנך", ביקשנו להרחיב דעת ולקנות חכמה בעניינים נעלים אלו

ובהוראתה למעשה של הגאולה המתחדשת בכל שנה.

לשם כך עלינו ובאנו אל איש אמונים אשר והוראת ידיו אמונות במלאכת החינוך

צעירי הצאן, הגאון רבי יוסף דירנפלד שליט"א ראש הישיבה גבוהה, ורב

דביהמ"ד בית דוד שאול דחסידי בעלזא, למען ישכילנו אורח ונתיב להאיר בהם בלהב

האמונה ולנסוך עלינו חירות הנפש של חג.

בראשית דברנו ביקשנו לפתוח ן האור הגנוז בעבודת במעט מ

הפסח על פי פנימיות תורת החסידות.

הרה"ק מאפטא בעל ה'אוהב ישראל' זי"ע הותיר לנו יסוד נפלא בהדרכת )בפר' ויצא(

עבודת ימי הפסח בפנימיות לבב: החמץ, מרמז על היסודות שטבעם הוא לעורר מידות רעות אך על האדם להופכם ולהשתמש בהם

' קל"ח, שהוא ר"ת לעבודת ה'. חמ"ץ, בגימשל קר לח חם, הן הן תכונות הנפש הטבעיות המביאות לכעס, עצלות ותאוות רעות, ותיקונם הוא בהתעצלות מן העבירה, וניצול ההתלהבות והתענוגים לתורה ותפילה,

ולעבודת ה' ולאהבתו.

וכך היה דורש האפטער רב זי"ע אל בני עם תחילת - הנעורים: "אור לארבעה עשר"

ת הבחרות, וכן בימי ניסן אשר בהם שנו

מתעורר כח ההתחדשות ונעשין ישראל -"בודקין את החמ"ץ" - כ'קטן שנולד'

ומבטלין את היצר הרע בשלוש יסודות אלו - עד שנמחק החי"ת של חמץ ונעשה ה"א

הוא מצה.

מהי הדרך להפוך את יסודות הגוף המושכים מטה ולרוממם לתיקונם

לעבודה עילאה?

מבואר מקדמוננו אשר יסוד החטאים דבר זהוהמידות הרעות הוא מחסרון דעת. בדרך משל, כאשר אדם מתקוטט עם חברו על דבר קנאת איש מרעהו, ונסחף בדמיונו לחשוב כי לקח ממנו מאומה, והינו זועק בקול רם על דברים של מה בכך, הן כל רואיו, שאינם

. וטועים עמו בדעתו, ישחקו וילעגו למחשבתן ממש 'יושב בשמים ישחק' כאשר טבע כ

המידות הבלתי מתוקנות מושך את האדם

שיחת חג מרוממת לרגל חג הפסח ראש הישיבה גבוהה -עם הגאון ר' יוסף פלטיאל דירנפלד שליט"א

ורב ביהמ"ד בית דוד שאול דחסידי בעלזא לאור הנר

בנין הישיבה גבוהה

להתנהגות שלא כהלכה, מפאת בלבול דעתו הקצרה.

ידוע מספרים הקדושים כי כאשר חפצים להתעלות מעל המידות יש לעלות לבחינת הדעת המושכלת מיצר הטוב, ובעת שלומדים בספרי החסידות ומתבונן הלומד

מהמידות הרעות בדעתו להתנערומהתגשמות הבלי העולם הזה, אותם ייפה בעיניו היצר הרע, אז יוכל האדם לדבק עצמו

באור התורה והמצוה.

ומה יעשה מי שלא עולה בידו להשפיע מדעתו הקצרה על מידותיו וקשה הדבר

בעיניו?

"אכן", מסכים ראש הישיבה,

"לאו כל מוחא מסוגל לזה, והדבר תלוי בה נמצאת הנפש, אך הזמן בעומק הגלות

לצאת לחירות, וגם ישראל גרמא לכל אישאלו המשוקעים ביותר יכולים להימשך אחר

גאולת נפשם".

למעשה, ישנם שלושה דרגות בבחורים על פי שורש נשמתם. ישנם אלו אשר מצד תכונות נפשם אין בהם כל פגם אלא שיש סביבם הפרעות ומניעות עליהן צריכים הם להתגבר, ישנם אלו אשר נשמתם נגררת במעט ונמצאת בשייכות קלה לדברים הטעונים תיקון, ובדורנו, דור קשה דעה, מצויה ביותר

ה הנחותה מכך, כשבחור חש כי נפשו הדרגכלואה וסבוכה ברשת היצר ונמשכת

בעבותות חטא להתחברות לרע, ואין בידו לצאת בכוחות עצמו מבור היון והעוון.

ככל הדבר הזה היה גם בעת גלות מצרים, שהיו שלוש כתות בישראל: צדיקים הנתונים במצרים כצפור ביד הצייד, בינונים שהיו משויכים קצת כעובר, ורשעים שהיו

)עיין באורך ביאור מעורבים כזהב הנתון בסיגים

אלו גם המשלים הנפלאים ב'אוהב ישראל' לפסח(.ה' ויוציא אלו נגאלו, ככתוב "ואתכם לקח

אתכם מכור הברזל ממצרים", ואף למטובעים ביותר היתה הגאולה בעוצם אהבת ה' אשר התעוררה בליבם, וכח האהבה הזה שב ומתעורר בכל שנה ושנה על ידי אש התלהבות דקדושה המצרפת ומזככת כל נבכי הנפש ומטהרתו

לעבודת הבורא.

האם מי שמרוחק כל כך ומשוקע כול להתרומם במידות מגושמות, י

על ידי התלהבות?

ודאי כן הוא, וכך מצינו בקרבן הפסח, כדרשת אשר בעת יציאת מצרים )שמו"ר יט ה( רבותינו

ביקש הקב"ה למצוא זכות לישראל, והרבה מהן לא קיבלו עליהם להימול ונמנעו

הקדוש עשה מלהשתתף בקרבן הפסח, "מה גזר הפסח את משה שעשה כיון הוא?... ברוך

מן ונושבות העולם רוחות לארבע הקב"ה באותו ונדבקו והלכו שבגן עדן הרוחות

אמרו משה אצל ישראל כל נתכנסו הפסח... שהיו מפני מפסחך האכילנו ממך בבקשה לו

הריח", ועל ידי שנמשכו לריח מן עייפיםהקרבן הנעלה מגן העדן, הסכימו למול עצמם. הנה לנו אשר גם בעת יציאת מצרים

מבני ישראל אשר היו משוקעים במ"ט היו שערי טומאה ולא רצו שיהיו להם זכויות להיגאל אך ה' יתברך חישב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח ותיכן עבורם דרך לעוררם

ולהלהיבם למתיקות המצוות והדביקות בו.

כעניין הזה ממש נצרך לפעול בדרכי החינוך בשנות הנעורים. סדר מסירת השיעורים

שות, וכן הלימוד בספרים הקדושים והדרהמעוררים לב האדם, הינם חשובים ביותר להשכיל דעה ולרומם נפש הבחור, אך לכל לראש יש להצית שלהבת הקודש על ידי רשפי אש המלהטים ומזככים את הנשמה, וביכולתם להעלות ולהגביה גם נפש נכאים שנפלה לתחתיות ארץ. זוהי עבודתם של

מידי חכמים ועובדי ה' צוות הישיבה, תלמופלגים המלהיבים לעבודת ה' יתברך, ומשפיעים את אהבת התורה ומתיקות

חשקת העסק בה, אל כל הסובבים אותם.

האם אין צריך לשמור 'סדר העבודה' וקודם לשוב בתשובה שלימה על מידותיו המקולקלות, ורק אחר כך להתלהט באהבת ה'

הנעלית?

כסדרא דקרא, אמת נכון הדבר שיש לפעולקודם ב'סור מרע' ואחר כך ב'עשה טוב', אלא שלפעמים אין הרע מורגש ואינו ניכר לאדם כ'רע' עד שייאות לאור האהבה והדביקות בה', ולכך 'בודקין את החמ"ץ לאור הנר'

דייקא.

יסוד לדבר זה נמצא בכתבי הקודש ב'שםשהקשה בסדר תשא תער"ב( כי )פר' משמואל'

על דבר מה שהוקבע מקומו הכלים במשכן של הכיור בין האולם והמזבח, ומדוע לא הוצב לפני המזבח, שהרי הכהנים נדרשו לקדש ידיהם ורגליהם בבואם אל אהל מועד עוד קודם גשתם אל המזבח? וביאר שם

)ישעיהו תוב באורך שהכיור רומז לתשובה, ככ

מעלליכם", רוע הסירו הזכו "רחצו א טז(אפשר לבוא לידי תשובה ורמזה התורה שאי

כראוי קודם שיעבור אצל המזבח, עיי"ש מה שתירץ על פי דרכו.

ולדברינו נאמר, שמעלת התשובה השלימה מתגלית רק באמצעות המזבח אשר בעוצם החשק לאהבת ה' יתברך וביקוד אש המערכה המעלה ריח ניחוח הקרבנות "אשה לה'", יכולים גם הפחותים ביותר להתעורר

בק במצוות, וכדברי המד' בריח פסחו ולהידשל משה, שכאשר נמשכו אחריו ישראל

בדם הפסח דם ונתערב ומלו עצמן נתנו "מיד כל אחד ואחד ונוטל עובר ה"והקב המילה ומברכו". ונושקו

"כן יהי רצון, שיתחזקו לבבות נשברים ויתלהטו בכוסף וכלות הנפש לדבוק בעבודת

אנו ב'דילוגו ה' אשר גאלנו מבית עבדים ופדעלי אהבה', והגיענו ללילה הזה בו חייב כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ונעשה בן חורין מכל הקליפות, ומן השמים

יסייעוהו".

הגאון בנימה מחוזקת זו אנו יוצאים מחדר ראש הישיבה ומסתכלים במבט אחר, עילאי יותר, על הישיבה וחדריה, הבית הגדול

לשכינתו יתברך בו עמלים במסירות והקדוש להשביח נפשות רבות ולהיטיבן במעלות

".התורה והיראה, "אוהל שיכן באדם

חודש ניסן

תפילה ולא תחנוןחודש ניסן אין אומרים אחר יה"רולא ל ארך אפים -אולא לדוד

למנצח ובית יעקב.אבל אומרים ,קה"ת

במשך י"ב ימים הראשונים אומרים בכל יום והיה"ר )אין קורין בס"ת( פרשת הנשיא

, וכן התפילה המובאת ביסוד יוסף אחריווביום י"ג אומרים כנדפס בסידור השל"ה,

כן עשה את המנורה.עד בהעלותךפרשת

יומא דהילולא של הרה"ק ר' ד' ניסןביום ע"א.זי סטריווקאייוחנן מראחמ

בעל יומא דהילולא של הרה"ק סןה' ניביום "א.זיע ה"אוהב ישראל" מאפטא

גם אם היוצרותאומרים כל בשבת הגדולאומרים וערבהוכן הפטרת בערב פסח, חל

בשבת הגדול בכל אופן בין שחל בער"פ , וכן ובין שחל כמה ימים קודם הפסח

שנים מקרא ואחד תרגוםבערש"ק באמירת , ערבהווהפטרת הפטרת הפרשהאומרים

המן טאשןבקידוש היום נוהגים לאכול שהותירו בפורים לצורך זה, קודם תפילת

' עבדים היינו וכו ההגדה מן מנחה אומרים, ופוסקים מלומר לכפר על כל עוונותינועד

עד שבת בראשית. ברכי נפשי

אין אומרים ויהי כשחל יו"ט ראשון בשב"ק, , משום שערב נועם במוצאי שבת הגדול

חשיבי כחג )דהרי אמרינן הלל בברכה(.פסח

סדר שאיבת מים שלנו

שואבים מנחהאחר תפילת י"ג ניסןביום דלמחרת אפיית המצותעבור מים שלנו

בער"פ.

קטן ושואבים בו המים לכלי לוקחים כלי, מכסים במטלית לבנה נקיה את הברז גדול

ואת הכלי שמכניסים בו המים.

ם יחוד לשבתחילת השאיבה אומרים ובשעה ,קודשא בריך הוא ושכינתיה

ששופכים את המים לתוך הכלי הגדול

שופכים מעט מעט, ובכל שפיכה אומרים אות אחד מכ"ב אותיות התורה עד השלמת

ה, ב' א' לשם מצות מצוכל האותיות, דהיינו , כדאיתא וכן כולם לשם מצות מצוה,

.)פרק פד(בספה"ק יסוד יוסף

מהמים לחייםכשחוזרים עם המים שותין , ומזמרים מניגוני פסח ורוקדים האלה

בשמחה של מצוה, ואומרים ג"פ לשנה הבאה בירושלים.

סדר בדיקת חמץ

המגיד מטריסקמהרה"ק מגן אברהםבספר המנהג ,)במאמר לבדיקת חמץ( מובא "אזיע

.חלונותלהניח את העשר פתיתים על ה

לשם יחודלפני אמירת הברכה אומרים אחר בדיקת החמץ יעב"ץ,המובא בסידור

כל חמירא ויה"ר.אומרים ג"פ

לחודש ניסן וימי חג הפסח מטשארנאביל זיע"אמנהגי רבוה"ק טשערנאביל אלעדרב דק"ק -רשימות הרה"צ ר' יעקב מרדכי טווערסקי שליט"א עפ"י

בן זקוניו של כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א אור המנהג

יום ערב פסחסדר

מזמור לתודה תפילת שחרית אין אומרים ב בית יעקב.אבל אומרים ולמנצח

לאחר תפילת שחרית נוטלים ידים לסעודת רים, והוא סעודת מצוה לאחר שסיימו בכו

המסכת.

ריפת חמץסדר ש

בסידור היעב"ץ,המובא לשם יחודאומרים וגם ההושענות והלולב ,ושורפין את החמץ

, וגם המצה של שהשתמשו בו בחג הסוכותומשאירים חתיכה ביזת הים משנה שעברה,

.לשמירה)של הז'( מן ההושענא

יה"ר כשם שאני ובשעת השריפה אומרים ( יעב"ץהמובא בסידור )היה"ר השני מבער

כל חמיראואחר שנשרף כל החמץ אומרים והיה"ר שתרחם עלינו ותצילינו מאיסור ,ג"פ

)היה"ר הראשון המובא שם(. חמץ וכו'

המצותאפיית סדר

לובשים אופים המצות אחר חצות היום, בגדי יו"ט לאפית המצות, בשעת אפיית

בברכה תחילה השלם הללהמצות אומרים לשנה הבאה בירושלים ואומרים ג"פ וסוף

זה של אמירת ההלל עם הברכה תחילה וסוף )ענין

בער"פ, זה אחד מג' דברים שקיבל כ"ק אדמו"ר הק'

אלי' הנביא זכורמפי "אזיע מרן בעל ה"מאור עינים"

לטוב(.

נוהגים לתלות בבית מצה לשמירה ומשאירים אותו תלוי כל השנה.

חל יום טוב בשבת קודש מדליקין את כשכבכל שבת הנרות לכבוד שויו"ט מבעוד יום

הנרות יו"ט בחול מדליקין וכשחל קודש, .אחר התפילה קודם הסעודה

ערב שב"ק, בכלבערב יו"ט כ תפילת מנחה הודו, פתח אלי', ידיד נפש, וקרבנות.

סדר קרבן פסחאחר תפילת מנחה אמירת )וגם את בסידור יעב"ץכנוסח המובא

הנדפס שם(. האגרת

ערב פסח שחל בשבת קודשסדר

אם חל ערב פסח בשב"ק בודקים חמץ ערש"ק בתפילת שחרית י"ג ניסן,בליל

שריפת חמץ מזמור לתודה ולמנצח, אומרים היה"ר כשם רק את כל חמיראבלא אמירת אומרים בשעת שריפה, אפיית שאני מבער

הללהמצות בערש"ק בבגדי יו"ט ואמירת בברכה תחילה וסוף.השלם

שנים בליל שב"ק אחר התפילה קורין ולא בערש"ק כבכל מקרא ואחד תרגום,

שבוע.

כל שחרית בשב"ק בהשכמה ואומרים את וערבה.ומפטירין היוצרות

שב"ק כבכל שבת, ואוכלים יום קידוש ביום ומזמרים דגים וקוגל המן טאש'ן,

ואוכלים מיד סעודת שבת ,שבתון, ישמחוכבכל שבת, כל המאכלים והזמירות

שוב הפסקה מועטת ועושים ובהמ"ז, ועל , ומקדשין לסעודה שלישיתנוטלים ידים

כבכל שבת קודש, ואומרים הזמירותהכוס ל -ברוך אשל סעודה זו עד אחר הזמר

ומזמרים לחיים ושותין דגים, אוכלים עליון

כי אשמרה, דרור יקרא, שבת היום )אתה ברכת המזון.ומברכים אחד(

כל אחר ביעור כל החמץ אומרים ג"פ חמירא והיה"ר שתרחם עלינו ותצילינו

מאיסור חמץ וכו'.

מפ"ט עד פט"ז תקוני שבתאח"כ אומרים דגים שב"ק אחה"צ, אח"כ אוכלים כבכל

המאמר ואומרים את )של פסח( ומרק וקוגלמפ"ז עד גמירא, מהזוה"ק ותיקוני שבת

ועבדים היינו וכו'.

.סדר קרבן פסחאמירת מנחהאחר תפילת

פסחליל חג הסדר

השלם הללאחר תפילת שמו"ע אומרים בברכה תחילה וסוף. אחר תפילת ערבית

יו"ט בחול כשחלמדליקים את הנרות, אף הנשים קודם שמדליקים את ותמברכ

הנרות.

מזמור לדוד, אנא כשחל בשב"ק אומרים לכה דודי, מזמור שיר, ה' מלך, כגונא בכח,

חר תפילת , אכבכל יו"ט שחל בשב"ק ו'וכ)כדעת ויכלו וברכה מעין שבעשמו"ע

הלל.ואח"כ אומרים , המקובלים(

ליל הסדר סדר

אדמו"ר הרה"קמרן כ"ק הקיטל,לובש את זיע"א היה אומר בשעת סידור הקערה את

האריז"ל, הנדפס בהגדה מ סידור הקערהובין אחת ג' מצות הקערה;יושב ומסדר את

לאחת הפסק מפה, סידור הקערה לפי נוסח ביצהלמעלה בימין, זרוע, דהיינו האריז"ל

המרור דמצוה,משמאל, ולמטה בין שניהם כרפס,ובשמאל חרוסתלמטה מזה בימין

של ד' והכוס, מרור דכריכהטה באמצע ולמ משמאל. והקערהכוסות מימין,

אין מפסיקין בשום דיבור במשך כל הסדר.

העורך הסדר קדש ורחץ,כל סימני הסדר )בעה"ב( קורא כל אחד במקומו והקטן עונה פירוש, דהיינו, העורך מתחיל את הסדר

עונה הקטן פירוש הסימן. קדשוקורא דתא דמלכא עילאה אתקינו סעואומרים

וכו' רבש"ע אתה יודע וכו' ויהי נועם וכו' הריני רוצה לקדש וכו' ולקיים מצות כוס ראשון של ארבע כוסות שהוא כנגד אות

יו"ד וכו' לשיקבה"ו ויהי נועם וכו'.

סברי ומוזג את הכוסות לקידוש, מתחילים ,כל סדר הקידוש מרנן ורבנן ורבותי וכו'

מזמור לדוד ליםכשחל בשבת קודש מתחי

אשר ברא כמו בקידוש של שב"ק, עדנר ובמוצש"ק מוסיפין אלקים לעשות

והבדלה.

והקטן עונה פירושו, כל ורחץ אומרים המסובים נוטלים ידיהם.

, מטמינים תחת הכר של הסיבהאפיקומן ה .ואין נוהגין לחטפו

מהכרפס קארטאפללוקחין חתיכת כרפסלשבקערה ומשאירים קצת, וכן כל שאר

יחץהדברים לוקחים מהקערה. אחר מאמר מהזוהר הק' פקודא בתר דאאומרים

וקטן עונה פירושו מגידואומרים ,עד הסוףומגלים את ,הא לחמא עניאואומרים

אומרים עד המצות ומצביעים על המצות ו .גמירא ומכסים את המצות

מה הבית שואלים כל בני ,כוס שנימזיגת ואח"כ אומר ,כלה גדולהחל ובבקטן נשתנה

מה נשתנה טאטע לעבן וכו' הבעה"ב בעצמו .די ערשטע קשיא איז וכו' וכו'

אח"כ מגלים את המצות ומתחילים לומר עבדים היינו -דער תירוץ איז :בזה"ל ההגדה

.וכו'

מכסים את המצות והיא שעמדהבפיסקא ומגביהים את הכוס, ובסיומו מניחים את

הכוס ומגלים את המצות.

,דם, ואש, ותמרות עשןבשעת אמירת )לא באצבע( שופכים ג"פ בהטית הכוס

עשר מכותקצת מן היין, וכן באמירת .כשופכים ג" דצ"ך עד"ש באח"בובאמירת

אינו מגביה את מצה זו מרור זהבאמירת .אלא מראה באצבעהמצה והמרור

מכסה את המצות ומגביה לפיכךבאמירת את הכוס ובסיומו מניחים הכוס, ובברכת

מגביהים את הכוס עד סיומו, אשר גאלנוהריני רוצה וכו' שהוא כנגד אות ה' ואומרים

בפה"גברכת וכו' לשיקבה"ו ויהי נועם וכו' בהסבה.ושותה

והקטן עונה פירושו, ואומרים רחצהאומרים והקטן מצהוהקטן עונה, ואומרים מוציא

.עונה

הנני ואוחזים ג' המצות ואומר נט"יאח"כ מוכן ומזומן וכו' לשיקבה"ו וכו' ויהי נועם

ועוזב את המצה המוציאומברך ברכת וכו' ובוצע על אכילת מצההתחתונה ומברך

משניהם בשיעור כזית, ואין טובלים במלח בכל חג )וכן אלא מניח מהמלח על המצה

, ואוכלם הפסח חוץ מאחרון של פסח( בהסבה.

בשיעור מרורולוקחים ,מרוראח"כ אומרים הנני מוכן ואומרים ,בחרוסתוטובלים ,כזית

,על אכילת מרורברכת ומזומן לקיים וכו', ואוכלם בלא הסבה.

המצה ולוקחים מן ,כורךאח"כ אמירת בשיעור ומהמרור ,בשיעור כזית התחתונה

וכורכן יחד , ואין טובלים בחרוסת, כזית ואוכלן בהסיבה. ,זכר למקדש כהללואומר

והקטן עונה שולחן עורךאח"כ אמירת לוקח הביצה ביצים,פירושו, ואוכלים

(וטוחנין אותה במזלג ומערבין)שבקערה .ואוכלין במי מלח

ואוכלים לצדדים, את הקערה מזיזים סעודת יו"ט.

נזהרים ביותר חג הפסחימי סעודות כל בע"כ המצה כשהיא מונחת על ממצה שרויה

וכל במפה,השולחן צריכה להיות מכוסה כלי שנפל לתוכה איזה חתיכת מצה מניחין

אחרון ש"פאותו ולא משתמשין בזה עד

)חוץ מאחרון של פסח שאז מהדרין .בשרויה(

ייןונוטלים ידים ושותין דגיםאוכלים ליפתן(,מרק ובשר וקאמפאט )ואוכלים

מלך ג"פ, אתה בחרתנוומזמרים בסעודה זו ג"פ, ואומרים רחמן, והשיאנו, והיא שעמדה

אף , סדר אכילת קרבן פסח, ומאמר הזוה"קכשחל בשב"ק אין מזמרים שום זמירות של

האלו.שב"ק אלא הזמירות

אפיקומןואכילת צפוןאח"כ אמירת הננו מו"מ לש"י בהסיבה, וקודם לו אומרים

וכו',

ואומרים ברך,אומרים אפיקומןאחר אכילת ,(כו)תהילים קשיר המעלות כבכל שוי"ט

סוף דבר אברכה וכו' ,ז(פ)שם לבני קורח ברכת המזוןוכל הפסוקים, ומוזגים הכוסות,

הרחמן הוא ומוסיפים באמירת ,כבכל יו"טינחילנו ליום שכולו טוב ליום שכולו ארוך

סעודת שחרית וכן אומרים הרחמן זו ב וכו',אחר בהמ"ז ,של יו"ט ראשון של פסח

הריני רוצה וכו' שהוא כנגד אות ו' אומרים בהסיבה.שתיית הכוס לשיקבה"ו וכו'

, ומוזגים [לא מלא] כוס רביעיאח"כ מזיגת מלא, ופותחים אלי' הנביא ז"לכוסו של

שפוך דלת הבית ואומרים מעומד הפסוקים

ויושבים ,וסוגרים את הדלת ,חמתך וכו'וממלאים את הכוסות של המסובין מכוס של אלי', ומה שנשאר בכוס של אלי'

.מניחים שם עד אחר הסדר

וקטן עונה ,הללאח"כ אומר עורך הסדר כל ההלל לא לנו וכו'ואומרים ,פירושו

ובאמירת ,(בנוסח הלל ולא בנוסח ההגדה)והמסובים הודואומר עורך הסדר הודו

ושאר ואנא יאמר נאוכן ,הודועונים אחריו .החרוזים כמו בתפילה

עדהלל הגדול, נשמת אחר הלל אומרים יהללוךאח"כ ברכת ומעולם ועד עולם וכו',

ואומרים הריני רוצה וכו' ואוחזים את הכוס ,ושותים בהסיבה בפה"גוברכת לשיקבה"ו

אח"כ אמירת על הגפן,ומברכים ברכת חסל וקטן עונה פירושו, ומזמריםנרצה

ג"פ, ועומדים ואומרים ג"פ סידור פסחויושבים ואומרים לשנה הבאה בירושלים,

חד גדיאבניגונם המיוחד עד אחר הפיוטיםבליל ב' בחו"ל ו שיר השירים,ואח"כ אמירת

,שיר השיריםלפני ספירת העומרסופרים אחר הסדר מחזירים כוסו של אליהו.

ג' פרשיות אומרים רק )ק"ש שעל המיטהוד' מזמורים הראשונים של תהלים.(

יום חג הפסח סדר

תהיליםאומרים כל ה שחריתקודם תפילת .ויו"ט בשב"קכ

י"ג מידותבהוצאת ספר תורה אומרים וכשחל בשב"ק אין ,של כל יו"ט התפילהו

אומרים כל זה.

בשלש רגלים, בין כשחל לי-ה א-ימזמרים כן גם ו ,בחול ובין כשחל בשב"ק

כשמזכירים נשמות.

מוריד הטל,דלחש אומרים מוסףבתפילת ידוע ,מוריד הטלומכריזים קודם שמו"ע

ר' אהרן ק רה"אדמו"ר המרן כ"ק בשם

ירת כל הפיוטים שאמ זיע"א מטשארנאביל .סגולה לפרנסה הוא טל וגשם של

.אדיר אדירנוביו"ט מוסיפים כתרבקדושת

בחוץ לארץ ביו"ט שחל להיות בשב"ק אין בשעת ותערב,הכהנים עולין לדוכן וא"א

כשמנגנים אומרים הקהל ברכת כהנים הפסוקים והתפילות רבש"ע ויהי רצון.

וידבר אלה מועדי ה' ביו"ט; אומרים קידוששיהא קידוש - שותין ב' כוסות) משה

ברח ומזמרים קוגלואוכלים במקום סעודה(בסעודת יו"ט ,יום א' של פסחשל דודי

מלך רחמן, ג"פ, אתה בחרתנומזמרים ג"פ.והשיאנו, והיא שעמדה

בשב"ק נוהגים כבכל שבת אך יו"ט כשחל מוסיפים את של יו"ט, בברהמ"ז אומרים

)רק , יום שכולו ארוך וכו'ליום שכולו טוב לביו"ט ראשון מוסיפים הרחמן זה ולא

.בשאר ימות החג(

בחוץ לארץ כשחל יו"ט ראשון בשב"ק ואוכלים ,בהקדם מנחהמתפללין תפילת

ואומרים ,אחרי מנחה סעודה שלישיתומברכים ,ידיד נפשרק עד הזמירות וצריך לגמור הכל קודם השקיעה. ,ברהמ"ז

יו"ט שני של גלויות סדר

ספירת העומרבליל ב' בחוץ לארץ סופרים לפני אמירת שיר עריכת הסדראחר

.השירים

ביום שחרית בחזרת הש"ץ יוצרותאומרים ב'.

של פסח. ב'ליום ברח דודיבקידוש מזמרים

קוגלבסעודת יום ב' של פסח מוסיפין ומזמרים ג"פ ,אסתר'ס טייגעכץוקורין לזה

הרחמן הוא בברהמ"ז אומרים שושנת יעקב,ינחילנו ליום שכולו טוב ליום שכולו ארוך

וכו'.

,הודוכשחל יו"ט שני בערש"ק אין אומרים קרבנות.ומתחילים מיד

ימי חול המועד סדר

אומרים בתפילת ערבית בכל לילי חוה"מ לפני ערבית כמו שיר המעלות וחצי קדיש

בחו"ל אומרים ברוך ה' לעולם וגם ,בחול .בחוה"מ כמו בכל השנה

בכל ימי הספירה סופרים ספירת העומר עלינו.אחר

מפסיקיםאין כתרבקדושת מוסף תפילת בפעם ישלשורק אומרים עד ,בקבוצי מטה

עד כדבר האמוראחת, ואח"כ אומרים אחר ,(כתר)כבכל פעם בקדושת ,ואמר

אין ,לדור ודור, קוה אומר החזןקדושה ת קודש,כמו בשב השיר שהלוים ,כאלקינו

,בפתיחת הארון אנעים זמירות לשבח, עלינושש אח"כ אומרים כבכל יום אדון עולם,

, פרשת זכירות, י"ג עיקרים, פרשת היראה התשובה, פרשת המן.

ליזהר ממצה כדי בסעודות חול המועד שרויה, מקפידים שהמצות יהיו מונחים

כל הסעודה, וכן אין משך בומכוסים מפה בטובלין המצה במלח רק שמים מהמלח על

המצה.

לכבוד קוגלאוכלים א' דחוה"מ )בא"י(ביום שעשתה ביום הזה למלך סעודת אסתר

שושנת יעקב. אחשורוש, ומזמרים

לבני קרחמזמור בחול המועד אין אומרים כבשבת המזון ברכתקודם )תהלים פז(

קודש ויום טוב. שבת קודש חול המועד פסח סדר

הודו, פתח אליהו,מנחה ערש"ק אומרים שחל יום ככבכל שבת קודש, ידיד נפשו

מזמור לדוד, אנא מתחילים ש"קטוב בערדודי, מזמור שיר ליום השבת, בכח, לכה

נא.כגו

בשבת חול המועד אין אומרים המשניות הזוהר ואתקינו כי אם בת,ש מסכתשל

מלך עד עליכם שלום, אומרים סעודתא ,קידוש כבכל שב"ק ,אשת חיל, תמים דרכו

ומוסיפים ,וכן סעודת שבת כבכל שב"קג"פ, בחרתנו וכו' ותתן לנו וכו' אתהלזמר

ג"פ. והיא שעמדה

,בפסח "מייערן צימעס"אין אוכלים ואוכלים במקום זה תבשיל אחר הנקרא

".פאסטארלאך"

כבכל שבת קודש ומוסיפים ברכת המזון יעלה ויבא.

של שבת חוה"מ שחרית כבכל קידושדגים שב"ק ושותין ב' כוסות, ואוכלים

שבת חול של ברח דודיומזמרים וקוגל .המועד

של מסכת שבת כי המשניותאין אומרים הזוהר, ועשר קדושות, ואתקינו.אם

סעודת שחרית של שב"ק כבכל שב"ק, אין )כבשב"ק במאכלים בפסח צנוןאוכלים

.הביצים(

סעודה שלישית כבכל שב"ק, ומוסיפים ג"פ, אתה בחרתנולזמר קודם ברכת המזון

ש"ק.כבכל מוצ מלכה מלוהוכן סעודת

יו"ט שביעי של פסח סדר

בלילה מדליקין נרות ,כשחל יום טוב בחול, וכשחל אחר התפילה קודם הסעודה

בשב"ק מדליקין קודם תפילת מנחה.

בחול ובין שחל יו"ט בערב יו"ט בין שחלבשב"ק מתחילין תפילת מנחה באמירת

קרבנות.הודו, פתח אלי', ידיד נפש, ו

מזמור לדודכשחל יו"ט בשב"ק מתחילין לכה דודי, וכגוונא.ואומרים

וידבר משהבתפילת ערבית אומרים פסוק בת וכשחל בש תפלת שמונה עשרה, קודם

ושמרו, ספירת העומר אומרים ג"כ קודש אחר עלינו.

תיקון ליל אחר התפילה אומרים סדר ליקוטי צבי פרהמובא בס ,שביעי של פסח

עד גמירא.

סעודות ליל יו"ט סדר

תיקוני שבת ין אומריםא "קכשחל בשבגם קידוש, מידאלא מתחילים שלום עליכם ו

כבכל מזמור לדודכשחל בשב"ק מתחילים סברי מרנן.שב"ק וכשחל בחול מתחילים

מלך ג"פ, אתה בחרתנומזמרים בסעודה זו; רחמן, והשיאנו, עזרת אבותינו, יום ליבשה,

ג"פ. והיא שעמדהוכשחל בשב"ק מזמרים כל הזמירות של

שב"ק ואח"כ הזמירות של יו"ט.

(פ"ז )תהליםקודם ברכת המזון אומרים .לבני קרח

אחר השולחן הטהור נהג כ"ק מרן אדמו"ר .פסוק בפסוקשירת הים זיע"א לומר

תפילת שחרית יו"ט שביעי של פסח סדר

התהילים.קודם התפילה אומרים כל ספר

אומרים פסוק בפסוק. שירת הים

בחזרת הש"ץ אומרים את היוצרות, בחוץ מחליפין לארץ כשחל שביעי ש"פ בעש"ק

ואומרים של אחרון ש"פ ובשב"ק אומרים של שביעי ש"פ.

חמישיבקריאת התורה קורין לעולה האת פרשת השירה, וכשחל )האדמו"ר(

בשבת קודש קורין פרשת השירה לעולה .הששי

בארץ ישראל, אח"כ מזמרים הזכרת נשמותוכן בחוץ לארץ כשחל ביום ו' לי,-ה א-י

לי.-ה א-ימזכירין נשמות ומזמרים

בתפילת מוסף מסיימים את קדושת הכתר אדיר אדירנו וכו' לדור ודור וכו'.בפסוקים

אנעים זמירות אמירתאחר התפילה כבכל שוי"ט. פתיחת הארוןב

קוגל,אוכלין ב' כוסות,בקידוש שותין )היוצר חסדי ה' כי לא תמנוומזמרים

דגים.ובשב"ק אוכלים ג"כ ,שקודם קדושה( אח"כ פושטים את הטלית.ברכה אחרונה,

אח"כדגים, אוכלים בחול יו"ט בסעודת קוגל, בשר וקאמפאט., מים אמצעים, מרק

מלך ג"פ, ותתן לנו-אתה בחרתנוומזמרים; רחמן, והשיאנו, חסדי ה' אזכיר, יום ליבשה,

עזרת אבותינו.ג"פ, והיא שעמדה

חל בשב"ק אוכלים את המאכלים כשוגם מזמרים את הזמירות בת חוה"מ,כבש

של כל שוי"ט, לפני ברהמ"ז מוסיפים כבכל שוי"ט. לבני קורחמזמור

סעודת תפילת מנחה ואח"כ -בארץ ישראל אח"כ דגים,אוכלים הבעש"ט ונעילת החג.

מביאין אל השולחן ]מים אמצעים, נטילת "אונהגו מרנן רבוה"ק זיע [עוף שלם צלוי

הבעש"ט מרן זקנם לספר את העובדא מלגבי הנס שקרה בנסיעתו "אזיע הק'

קוגל וקאמפאט,ואוכלים ,הידועה לאר"ימלך רחמן, ג"פ, אתה בחרתנו ומזמרים

בשה, בצאת י, יום לאבותינו והשיאנו, עזרתישראל, אדיר במלוכה, אדיר הוא, אחד מי יודע, חד גדיא, כמה מעלות טובות, והיא

ג"פ. אח"כ חסל סידור פסח ג"פ, שעמדה חסל סידור ,והיא שעמדהומזמרים רוקדים

ומפסיקין באמצע הריקוד לומר ג"פ פסח ,וממשיכים בריקוד בירושלים לשנה הבאה

נהגו מרנן רבוה"ק זי"ע לחלקה זו בסעוד ביזת הים,חתיכות מצה וקראו לזה לקהל

ברהמ"ז, תפילת אח"כ , פרנסהמסוגל לוגו נה]בחו"ל ערבית, ספה"ע, והבדלה.

.[אם אפשר -להבדיל על שכר

כל הזמירות מוסיפים לומר חל בשב"ק כשחל כששל סעודה שלישית בשב"ק, ו

בערש"ק עושין סעודה זו בסעודה שלישית קודש.-של שבת

כשחל יו"ט שביעי שביעי של פסח בערב שב"ק, מקיימים מנהג סעודת הבעש"ט ונעילת החג, בעת סעודה שלישית של

שב"ק.

יו"ט אחרון של פסח סדר

קבלת , סדר התפילה; ת קודשכשחל בשבלכה דודי, מזמור שיר שבת, מזמור לדוד,

ליום השבת, כגונא, ותפילת ערבית.

וכו' שלום עליכםכשחל בשב"ק א"א גם מתחילין בשב"ק ,קידושתחילין מיד אלא מ

כבכל שב"ק. ובחול מתחילין מזמור לדוד סברי מרנן.

נוהגין שלא להקפיד על ביו"ט אחרון ש"פ מגלין המוציאומיד אחר ברכת ,רויהש

הדגים ובאכילת במלח,וטובל המצה המצות מכניסין חתיכת מצה ברוטב, אחר דגים

ובמרק יין,שותין מים אמצעים,נוטלין -"ק )אף כשחל בשב ךאקניידלאוכלים כשחל בשב"ק מבשלין את כמובן

למרות שא"אך בערב שבת, אהקניידל בשר וקאמפאט.(, ואוכלים לאוכלם אז

ג"פ, אתה בחרתנוומזמרים את הזמירות ג"פ. ואם מלך רחמן, והשיאנו, והיא שעמדה

חל בשב"ק אוכלים את המאכלים של זמירות של שב"ק ומזמרים ג"כ את ה

לבני שב"ק. לפני ברהמ"ז מוסיפים מזמור כבכל שוי"ט. קורח

הגם לי-ה א-יקודם תפילת מוסף מזמרים "ק.שמזכירין נשמות, ואפי' כשחל בשב

וכשחל ,בנוסח של יו"ט קידוש על הייןאוכלים ], מוסיפים של שבת "קבשב

, [כשיעור ברכת על המחיהקניידליך דגיםאוכלים גם "קובשב ,קוגלואוכלים

אימת נוראותיךומזמרים לפני הקוגל, ברכת )היוצר שלפני בשדה צוען כהשלחת

ואח"כ . מגן אברהם באחרון של פסח( על המחיה ועל הגפן.מברכים ברכת

סעודת הבעש"ט ונעילת אחר תפילת מנחה, מים אמצעים, נוטלין דגיםאוכלים ,החג

מספרים ,עוף בשר, אוכלין ומזמרים זמירותואוכלים ,"אהסיפור ממרן הבעש"ט הק' זיע

זמירות.הומזמרים קוגל וקאמפאט,ג"כ חלקם קודם מנחה )ואלו הזמירות שמזמרים

מלך ג"פ, אתה בחרתנו; (וחלקם לאחר מנחהרחמן, והשיאנו, בצאת ישראל, כמה מעלות טובות, אדיר במלוכה, אחד הוא, אחד מי

חסל "פ, גיודע, חד גדיא, והיא שעמדה והיא ומזמרים רוקדים ג"פ, וסידור פסח

ומפסיקים ל סידור פסח שעמדה וחס ,לשנה הבאה בירושליםבאמצע לומר ג"פ

קודם ברהמ"ז נהגו וממשיכים בריקוד. חתיכת מצה לשמירהרבוה"ק לחלק לקהל

ברהמ"ז של יו"ט, , 'ביזת הים'וקורין אותו ערבית, ואין שותין את הכוס, תפילת

עלינו, הבדלה.אחר אמירת העומרספירת

יו"ט אחרון של פסח כשחל בשב"ק סדר

בסעודה של שחרית אוכלים מאכלי שב"ק, ומוסיפים ג"כ לזמר זמירות של יו"ט, ואחר

סעודה שלישית תפילת מנחה עריכת ,כל הזמירות כבכל שב"ק ואומרים ומזמרים

אחר ,דגיםואוכלים ,ל מסתתר-אעד אחר ואחר כל הזמירות ,ל עליון-ברוך אזמר

הסיפור מספריםו עוףבשר אכילת ומזמרים כל הזמירות כנ"ל מהבעש"ט,

קוגל. ברהמ"ז, ואוכלים לחייםושותין כבכל תפילת ערבית, ויתן לך, הבדלה וכו'

מוצש"ק.

ספירת העומרסדר

עלינובכל לילה אחר אמירת ספירת העומר תפילת ערבית.של

יומא גבורה שבגבורה,ספירה כ"ד ניסן,הרה"ק ר' אדמו"ר מרן כ"ק דהילולא של

קודם , חיים יצחק מטשארנאביל זיע"א ,מעריב "כואח נרותתפילת ערבית מדליקין

הזכירו ומזמרים ת הילולא,סעודעושין רננו עד גמירא, עזרת אבותינוג"פ, לפניו

ה אודה ואשרי איש.-צדיקים, הללוי

בעל יומא דהילולא של הרה"ק כ"ה ניסן, "א.זיעמצאנז 'דברי חיים'ה

נוהגין בשבת ראשונה שאחר חג הפסח,קודם אפייתן, במפתחלנקוב את החלות

' אוהב ישראלה'מהרה"ק בעל כמובא מאפטא זיע"א.

בשבתות שבין חג הפסח לחג השבועות -בכל הסעודות של שבת מצהאוכלים

קודש.

ראש השנהליו"ט חג הפסחבשבתות שבין )רבוה"ק זיע"א היו פרקי אבותאומרים בכל שב"ק ,(מנחהאחר תפילת אומרים

פרק אחד וחוזר חלילה.

עי"נל

שמאי ז"לר' חהרה" פלדמן ב"ר יצחק ז"ל

זכה להסתופף רבות בשנים בצל הקודש כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א

נלב"ע י' ניסן תשנ"ח לפ"ק ת.נ.צ.ב.ה.

עי"נל

רב החסיד ר' חיים שלום זצ"לה איינציג ז"לשמשון ב"ר

זכה להסתופף רבות בשנים בצל הקודש כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א

לא השאיר אחריו זש"ק נלב"ע י"ז ניסן תשנ"ט לפ"ק

ת.נ.צ.ב.ה.

צות סיפור יציאת מצריםמ

בליל התקדש החג, ליל הסדר הקדוש,

כמה מצוות, א. אכילת על עשיית נצטוינו

בזמן מצה, ב. אכילת מרור, ג. אכילת פסח

הבית, ד. שתיית ד' כוסות, ה. סיפור יציאת

מצרים.

והנה בזמן הזה, 'השתא עבדי', רק ב' ממצוות

אלו הינם מדאורייתא, והם, אכילת מצה,

וסיפור יציאת מצרים. ולכן ראינו להאריך

קצת בעניני מצוה חשובה זו שהיא יסוד

ועיקר הענין בליל הקדוש הזה שכיום יאיר.

החילוק בין זכירת יציאת מצרים בכל יום לבין מצות סיפור יציאת מצרים בליל פסח

מה גדר החיוב לספר הפוסקים נתקשו מאוד,

הא בלאו הכי יש ביציאת מצרים בלילה הזה,

מצרים בכל יום ובכל חיוב להזכיר יציאת

ולכן הרי תקנו לומר פר' ציצית בקריאת לילה,

אשר ולסיים בפסוק 'אני ה' אלקיכם, שמע

)כמבואר וכו', 'הוצאתי אתכם מארץ מצרים

. והנה בשלמא לחכמים דס"ל בברכות דף יב:(

שמזכירין יציאת )שם במשנה, ומובא בהגדה(

מצרים רק בימים ולא בלילות, יש ליישב

דבפסח נתחדש שצריך להזכיר בפשטות

יצי"מ גם בלילה, אולם להלכה קיי"ל כר'

אלעזר בן עזריה דכל לילה יש מצוה להזכיר

, סי' רלה( תא בשו"ע או"ח)כדאייציאת מצרים

וא"כ מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות.

שהאריך בזה.)מצוה כא( ועי' מנחת חינוך

הא אחר הקשה יותר, )א"א סו"ס תעט(בפמ"ג

שכבר הזכיר יצי"מ בפר' ציצית בקר"ש של

ערבית נמצא שכבר יצא המצוה, וא"כ איך

יצויר שיתחייב לומר ההגדה.

וכמה תירוצים נאמרו בפוסקים ליישב זאת,

ונלקט מקצתן.

שבכל יום די במחשבה בפמ"ג תירץ, .א

להרהר ביציאת מצרים, ובליל פסח בעינן

כדכתיב 'והגדת שיספר בדיבור דוקא,

שלל )שם(לבנך'. אולם במנחת חינוך

תירוץ זה, דבכל יום ג"כ בעינן להזכיר

בדיבור ואינו יוצא בהרהור, כמש"כ

)סי' יג(.בשאגת אריה

)סוף פר' בא( בפנים יפות לבעל הפלאה .ב

דבליל הסדר צריך להאריך בסיפור תירץ,

המעשה, כדכתי' 'והגדת לבנך כו' לאמר',

וכ"כ עד שיבין ענין הדבר. ר"ל שיסביר

, )הקדמה להגדת מעשי ניסים(בחוות דעת

]וביאר שלכן , )כלל קל סי"א(וכן בחיי אדם

הצריך ר' גמליאל להזכיר פסח ומצה ומרור,

. והיינו כדי להאריך בסיפור, וע"ע להלן[

אמנם במנחת חינוך הקשה מנ"ל הא,

דילמא גם בליל פסח די בהזכרה לחוד,

מצות סיפור יציאת מצרים והלכות הנוגעות לליל הסדר שחל בשב"ק שליט"א מרדכי יהודה בייןמאת הרה"ג ר'

אור ההלכה

)סי' תעג ס"ק ו( דש וכמש"כ הפרי ח

שבקידוש כבר יצא המצוה כיון שהזכיר

, ומוכח דאין צריך 'זכר ליציאת מצרים'

און ר' שלמה זלמן והג ,להאריך בסיפור

תירץ דמקור הדבר אויערבך זצללה"ה

'לחם עוני שעונין עליו )דף לו.(בגמ'

, ומוכח שצריך להאריך, דברים הרבה'

.)הליכות שלמה, דבר הלכה עמ' רסו(

דבליל תירץ, )סי' תפ"ה א"א ס"ק א(בפמ"ג .ג

הסדר צריך להזכיר ג' דברים דר' גמליאל,

דהא כל פסח ומצה ומרור, ולבאר טעמן,

שלא אמרן לא יצא ידי חובתו. אולם

)פסחים הפמ"ג חזר לדון בזה, דהא בר"ן

ביאר על מאמר ר' גמליאל, דהיינו דף כה:(

, ומוכח דעצם מן המובחרשלא יצא יד"ח

המצוה מן התורה יוצא בכל דהו. וכן

הקשה במנחת חינוך שם על טעם זה.]עוד דנו הפוסקים, אי כוונת ר' גמליאל שלא יצא ידי חובת סיפור יצי"מ כנ"ל, או שלא יצא ידי חובת מצה ומרור כראוי כיון שלא כיוון טעמם, ולפ"ז אין לזה שייכות לסיפור

יצי"מ, ואכמ"ל[.

ביאר, דבליל כא()מצוה בדרך פקודיך .ד

הסדר צריך שיהיה דרך שאלה ותשובה,

וכאן הבן שואל, ואם אין לו שואלים אף

הרב ע"הוא שואל את עצמו. וכ"כ בשו

'שאמירת ההגדה להלכה, )סי' תעג סי"ד(

מצוותה לאמרה דרך תשובה על שאלות

ששאלוהו, שנאמר כי ישאלך בנך וגו'

וכ"כ בערוך ואמרת לבנך עבדים היינו',

שהתורה הקפידה )סי' תעג סכ"א(שולחן ה

שבלילה הזה יהיה הסיפור בדרך שאלה

ותשובה.וביאור הענין, נראה דעי"ז נשרש הסיפור

]ולכן מצאנו שצריך לעורר יותר בעומק,

את התינוקות לשאול אף דברים שאין עליהם תשובה, כמבואר בשועה"ר )סו"ס תעב(. ובאמת דבר פלא הוא שכל ההגדה

נוסח שאלה ותשובה, כגון חכם מה מיוסד בהוא אומר, וכן במאמר ר"ג מצה זו על שום

מה, וכן אחד מי יודע[.

בשם הגר"ח מבריסק מובא, שדייק .ה

שיש ד, עי"ש( -)פ"ז הל' אבלשון הרמב"ם

לספר דוקא בליל זה ג' חידושים, א.

, ב. )כנ"ל תירוץ ד'( בדרך שאלה ותשובה

הזכיר ל, ג. להתחיל בגנות ולסיים בשבח

ג' דברים פסח ומצה ומרור ולבאר טעמן

)כנ"ל תירוץ ג' עי"ש(, )ספר מועדים וזמנים סי'

רנג(.

שהמצוה לספר במנחת חינוך מסיק, .ו

)סוף פר' וע"ע בפנים יפות לבניו דוקא.

שהמצוה לספר לבנו ולצוות עליו בא(

שיספר גם הוא לבניו סיפור זה, ודייק כן

'ההוא לאמרוהגדת לבנך ביום ' וקבפס

כלומר שיאמר הוא לבניו הלאה, וכ"כ

]ועי' . 'למען תספר באזני בנך ובן בנך'

שפירש, שע"י )שמות יג ח( באור החיים הק'

'והגדת' אפי' מצות ההגדה זוכים לבנים, וזהו

, ונאים הדברים למי 'לבנךלעצמך, ותזכה '

ק[."שאמרם, ודו

שצריך בשם הגר"ח מבריסק מובא, .ז

הנס ביום זה שאנו עתה בו.להזכיר שהיה

והוסיף שהפעם היחידה שמוזכר ענין זה

היום שהיום יצאנו ממצרים הוא בקידוש

, ועפ"ז ביאר 'חג המצות הזה זמן חרותנו'

הגר"ח מדוע יש חיוב בליל פסח לקדש

דוקא בלילה ודלא ככל יו"ט שאפשר

לקדש אף מבעו"י, כמבואר בריש סי'

תן טעם ]והפוסקים שם נדחקו ליתע"ב,

לכך, המג"א תירץ שצריך לשתות ד' כוסות

בלילה דוקא בזמן הראוי למצה ומרור, והט"ז

ושאר אחרונים תירצו שצריך להיות הקידוש

ולהנ"ל בזמן הראוי לסעודה לאכילת מצה[,

דבעינן להזכיר שהיום ניחא בפשיטות,

יצאנו ממצרים וזה לא נאמר אלא

בקידוש.

ף קיז:( )דומקור הדבר, הנה בפסחים

למען תזכור את יום ' הקישו את הפסוק

, 'זכור את יום השבת' וקלפס 'צאתך

וברשב"ם פי' ששבת למד מפסח שצריך

להזכיר יציאת מצרים כל שבת בקידוש.

)במכתב לבנו האמרי אמנם השפת אמת

אמת, הובא בספר כהלכות הפסח עמ' קפה(

כתב שמהפוסקים מוכח שלמדו להיפך,

דה משבת שצריך שיציאת מצרים למי

להזכיר בפסח שביום זה היה הגאולה

וכנ"ל, עי"ש.

שבזה הלילה בעינן להזכיר יש מתרצים, .ח

את הניסים שהיו ביצי"מ, ולא רק את

והמקור היציאה ממצרים כבכל השנה.

"והגדת לבנך כו' בעבור זה וקלכך, בפס

עשה ה' לי בצאתי ממצרים", כלומר

שתספר לו את הניסים שעשה אז

הקב"ה.

תירץ, )דבר הלכה עמ' רסד( בהליכות שלמה .ט

דבליל זה בעינן לשבח ולהודות על

הניסים, ואף אם יאריך בסיפור יצי"מ ולא

יוסיף את ההודאה לה' יתכן דלא יצא.

"לפיכך אנחנו ולכן הוסיפו בנוסח ההגדה

חייבים להודות" וכו', להוסיף ענין שבח.

לחם עוני )דף לו.( ומקור הדבר, ברש"י

עליו הלל והגדה. שאומרים

כתב דבר )שמות יג ח( הק' החיים באור .י

וקקשה לשון הפס חידוש, דלכאורה

, הא מצות 'והגדת לבנך ביום ההוא'

סיפור ההגדה היא בלילה, אלא בא

נו לילה אלא בחינת שלילה זה אילהודיע

והוסיף שרמז יום הוא ולילה כיום יאיר.

, שגם נס זה 'והגדת לבנך ביוםהכתוב '

שהלילה חשוב כיום הוא בכלל ההגדה,

ונראה שם שצריך וצריך לספר זאת לבנו.

לספר לו לא רק שאז ביצי"מ נעשה נס

זה, אלא גם שבכל שנה ושנה לילה זו

, וזה חידוש.הוא בחינת יום, עי"ש]וע"ע באוה"ח )שם יב ל( שהוסיף עפ"ז ביאור הפס' "ויקם פרעה לילה", דהיינו שהגם שאותה לילה היה כיום יאיר לישראל מ"מ לפרעה היה לילה ממש, ונראה שכוונתו לבאר כפילות הפס' שם כמה פעמים "לילה", ויהי בחצי הלילה, ויקם פרעה לילה,

ויקרא למשה ולאהרן לילה[.

בשפת אמת תירץ, שבאמת צריך לזכור .יא

אלא שע"י יציאת מצרים בכל יום ויום,

הזכירה בלילה זו נעשה הסיפור בהיר כ"כ

בלב האדם ועי"ז ניתן הכח לזכרן אח"כ

דהנה ')תרל"ט ד"ה יכול( וז"ל בכל השנה.

מחויבים לעולם לזכור יצי"מ, אך אין

יכולין לספר ולברר כראוי רק בלילה הזה

ות לילה זו מועילין על כל השנה כו', ומצ

שנוכל להזכיר יציאת מצרים, לכן כתיב

עבודת לילה זו למען תזכור, פי' ע"י

, כלומר שהסיפור תזכור כל ימי חייך'

ר עד שיימשך מזה צריך להאיר כאבן ספי

זכירה לכל השנה.

"וז"ש למען )תרנ"ז סוד"ה יום( ]וע"ע שם תך כו' תזכור את יום צאתך כו', וע"י יום צא

תזכור כל ימי חייך כו' באמצעיות יום צאתך תזכור, כי הוא נותן זכירה"[.

)יתרו ויש להסמיך מש"כ באמרי אמת

)ברכות דף על מה דאי' בגמ' תרצ"ב מ"ב(,

שהרואה מקום שנעשו בו ניסים נד.(

לישראל מברך ברוך שעשה ניסים וכו',

ויאמר יתרו 'מנא הני מילי דאמר קרא

וכו', ולכאו' 'הציל אתכם ברוך ה' אשר

קשה טובא, הא יתרו היה אז בעת ברכתו

במדבר סיני ולא בים סוף, ולא ראה

מקום הנס בעצמו, ואיך ילפינן מהתם

לרואה המקום שבו נעשו הניסים.

ויספר 'אכן יש להקשות עוד, דכתי'

משה לחותנו את כל אשר עשה ה'

, ולכאו' הא כבר כתי' 'לפרעה ולמצרים

ישמע יתרו כו' כי הוציא ה' את ו'קודם

, ומה מספר לו מרע"ה 'ישראל ממצרים

דברים שכבר שמע וידע.

אמנם הביאור שמקודם רק שמע

הניסים, אולם עתה מרע"ה האיר הנס

והמשיכו למול עיניו וראהו בחוש ממש,

וראה עתה מכת בכורות וקריעת ים סוף

במוחש, ולכן בירך במקום הנס ממש.

י אמת הדבר, לכעין והמשיל שם האמר

תמונות שנעשים כעת שרואים בהם מה

שהיה קודם, כלומר שיכול אדם לספר

לחבירו מה היה במקום פלוני וכדו'

שעות מרובות ואין ההוא משיג זאת כ"כ,

אולם ברגע שיראה תמונה משם לפתע

יתבהר הכל, וזה מה שמרע"ה עשה.

ועד"ז המצוה בלילה הזה להשריש

לו רואם במוחש, ועי"ז הניסים בליבו כאי

נוכל להמשיך כל השנה לזכור יצי"מ.

זכור את היום הזה )שמות יג ג( והנה בפס'

אשר יצאתם ממצרים, פירש"י לימד

שמזכירים יציאת מצרים בכל יום, ותמה

במנחת חינוך הא פסוק זה נאמר על ליל

פסח, ואילו להזכיר בכל יום למדו במתני'

למען 'מהפס' בפר' ראה )דף יב:( בברכות

'תזכור את יום צאתך כו' כל ימי חייך

לרבות ימים ולילות, וזה קושיא חזקה.

ולשפת אמת הנ"ל ניחא, דכוונת רש"י

שע"י הסיפור בלילה הזה ינתן לו הכח

להזכיר יציאת מצרים בכל יום.

שהקשה, )פנ"ג ד"ה אמר(ועי' מהר"ל

מדוע אומרים בהגדה המשנה אמר

אני כבן שבעים שנה וכו', הא ראב"ע הרי

בזכירת יצי"מ בכל יום רימשנה זו מיי

ולא בליל פסח ואין זה קשור להגדה,

ולפי השפ"א ניחא שע"י הסיפור בלילה

זה נזכה כל יום וכל לילה להזכיר יציאת

למען תזכור את יום מצרים, וזהו גופא '

וכו' כנ"ל. 'צאתך

הטעמים שאין מברכין על מצות סיפור יציאת מצרים בליל פסח

דכיון שאין שיעור ברשב"א תירץ, .א

לדבר שאף בסיפור מועט יוצא, לכן

ובמהר"ל לא תיקנו ברכה לכך.

הקשה, דמה בכך )גבורות ה' סוף פס"ב(

הא מ"מ מצוה הוא ואמאי לא יברך.

]וע"ע לעיל )תירוץ ב'( דאדרבה י"א

דמצוה להאריך בסיפור, )וכ"ה במעשה

ניסים שם([.

דעיקר המצוה תירץ, )שם( במהר"ל .ב

ואילו אם יאמר ההגדה הוא בלב,

ולא יכניס הדברים בהרגש ליבו לא

ועל דברים שבלב אין מברכים. יצא,

דיש נוהגים כתב, כות יב:( )ברבמאירי .ג

באמת לברך קודם סיפור יצי"מ,

אולם הוסיף שהמנהג אינו כן, ונדחק

דאולי יוצאים יד"ח במה שברכו

במעריב בסיום ברכת ואמונה "ברוך

גאל ישראל".

מהחתם סופר מובא דיבורים חוצבי .ד

דבאמת יש ברכה על להבות אש,

סיפור יצי"מ, והוא מה שאומרים

וך כו' אשר גאלנו אחר ההגדה 'בר

, ומה שאין וגאל את אבותינו וכו''

מברכים קודם ההגדה, היינו משום

דבשעת סיפור יצי"מ בכל שנה

יוצאים ממש ממצרים ונהפכים

ממש כמו מגוי ליהודי, וכשם שגר

אינו מברך על טבילתו עד אחר

הטבילה שכבר נתחייב במצוות, ה"ה

אנו בליל קדוש זה מברכים רק אחר

שכבר נהפכנו לאיש אחר.ההגדה

תירץ, )תר"מ סוד"ה כל( בשפת אמת .ה

דסיפור זה הוא דבר המובן לנו

ממילא גם אם לא היינו מצווים ע"ז,

ולכן לא שייך לברך, אלא אדרבה יש

להראות שמבין דבר זה מדעתו אף

)דף קטז.( , וכדאי' בגמ' ללא ציווי

עבדא דמפיק ליה מרא לחירות

כספא וזהבא בעי לאודיי ויהיב ליה

ולשבוחי.]וכעין מש"כ הפוסקים שלא מברכים על מצוות כיבוד אב ואם וכדו', מפני

שזה מצוה שכלית המובנת מאליה[.

שלא שייך לברך, דכשיברך י"א .ו

'אשר קדשנו כו' לספר ביציאת

מצרים' הרי תיכף כבר קיים המצוה,

אולם לפי מש"כ דהרי הזכיר יצי"מ.

מצוה להאריך בסיפור, לעיל שי"א ש

אין תירוץ זה עולה יפה כ"כ.

בשם האמרי אמת מגור מובא, .ז

שהיה מתכוון בברכה על ההלל

שבתפילת מעריב בביהכ"נ, לפטור

ג"כ מצות סיפור יציאת מצרים.

לזכר נשמת

עטרת תפארת ישראל פוסק הדור

זצללה"ההלוי ואזנר ב"ר יוסף צבי שמואל הגאון ר'

גאב"ד זכרון מאיר בני ברק בעל מח"ס שבט הלוי

נלב"ע בשיבה טובה בליל התקדש חג הפסח ט"ו ניסן תשע"ה לפ"ק ת.נ.צ.ב.ה.

מעט מדיני ליל הסדר שחל להיות בשב"ק

הכנת המי מלח

מבואר שחז"ל אסרו להכין )ס"ב(בסי' שכ"א

מי מלח מרובים בשבת, משום שדומה

למעבד, כלומר שכשעושה מהן הרבה כדרך

הכובשים נראה שמכינם כדי לכבוש בהם

]ועי"ש ירקות וכדו' והכובש הרי הוא כמעבד,

ולכן בשנה זו צריך לכתחילה עוד טעמים[.

להכין מער"ש את המי מלח לצורך טיבול

)סי' תעג ס"ק כא(.הכרפס, כמש"כ במשנ"ב

, צריך אם שכח להכינם מער"שבדיעבד

להקפיד על כמה תנאים שבהן מותר להכין

)המבוארים בסי' שכא שם(:מי מלח,

וכ"כ שיעשה מעט ולא הרבה, .א

ב ובשו"ע הר)סי' תעג שם(, המשנ"ב

הדגיש יותר שבשבת יעשה )סי"ט(

מעט מזעיר מה שצריך לטיבול זה '

ויש להקפיד על כך, דהרי בלבד',

לצורך טיבול הכרפס די במעט

ממש.]ויש להסתפק, באופן שאורחים רבים סועדים אצלו, אי מותר להכין בבת אחת מי מלח הרבה לצורך כולם, אע"פ שלמעשה זה יהיה כמות מרובה, או

"בלפי סעודה רגילה הוא ובשהשיעור ותו לא, ובפשטות נראה להתיר, וצ"ב[.

אף כשעושה מעט, לא יעשה אותן .ב

שלא יתן במים שני עזים, דהיינו

והטעם מפני שנראה שלישי מלח,

.כמכין ציר לכבישה

מותר )סי' שכא ס"ק ד(,למג"א .ג

לעשותן רק לצורך הסעודה הסמוכה

בלבד ולא לסעודה אחרת.

הכנת החרוסת

אחד מאבות מלאכות הוא הלש, ובסי' שכ"א

מבואר שיש מחמירים שאף ליתן )סט"ז(

משקה בתוך מוצק ג"כ אסור, ולכן כתב

שיזהר להכין )סי' תעג ס"ק מח(המשנ"ב

דהרי צריך מתחילה החרוסת מער"ש,

לעשותה עב זכר לטיט ואח"כ לדללה ביין זכר

)כמבואר ברמ"א שם(. לדם,

בדיעבד אם שכח להכינם מער"ש, כתב

שצריך להקפיד )בסי' שכא ס"ק סח(המשנ"ב

:על כמה תנאים

שיתן הרבה יין, כדי שיהיה בגדר .א

'בלילה רכה' שבזה מותר ליתן

משא"כ אם יתן מעט יין משקה,

בגדר 'בלילה עבה' שי"א הר"ז

ה משקה וכנ"ל.שאסור ליתן ב

שיתן קודם את היין וע"ז את .ב

ההיפך מהרגילות בחול החרוסת,

שנותנים את המשקה ע"ג המוצק.

שיערבם אח"כ באצבעו, ולא יטרוף .ג

דבעינן לשנות הן בסדר נתינת בכף,

הדברים, והן בצורת הלישה.

והנה עצה זו לעשות החרוסת רכה, כתב

אולם עי"ש בשעה"צ א"א ס"ק כג(,) הפמ"ג

שפקפק בזה דהא המצוה לעשות )ס"ק פו(

החרוסת עבה זכר לטיט וכנ"ל, ואילו באופן

זה הרי מיד היא רכה, וכתב דאפשר שכיון

שקודם נתינת היין היתה עבה די בזה. אכן,

ודאי יש ליזהר הרבה להכינה מער"ש ולא

להצטרך לבוא להיתרים.

עירוב יין אדום ולבן יחד

שבליל הסדר יש )סי' תעב סי"א( כתב המחבר

ונתבאר שם הידור לחזר אחר יין אדום,

:ב' טעמים בזה)ס"ק לח( במשנ"ב

וטעם זה נוהג דיין אדום משובח יותר,א.

גם בכל שבת בקידוש, כמבואר במשנ"ב

)סי' ערב ס"ק י(. וכתבו פוסקי זמנינו,

דהיינו דוקא בימיהם שהיין הלבן היה סוג

גרוע בטיבו וטעמו, אבל בימינו הוא משובח

ממש ואין בו שום חסרון, ולכן אין

מעליותא לחזר אחר יין אדום.

זכר לדם ב. בליל פסח נוסף עוד טעם,

יה פרעה שוחט ילדי ישראל ורוחץ שה

בדמם, ולפ"ז בליל פסח אף בימינו יש

הידור ליין ]ומיץ ענבים[ אדום דוקא.

מי שקשה לו, יכול לערב אדום ולבן יחד,

כתב בשם )בסו"ס שכ ס"ק נו(אולם המשנ"ב

החיי אדם, שאע"פ שנפסק שם שאין איסור

מ"מ היכן שכוונתו בהדיא צביעה באוכלים,

המאכל נכון להחמיר, ולפ"ז יש למנוע לצבוע

לא לתת בשבת יין אדום בתוך לבן דהרי

כוונתו לצביעה.

והעצה היא, ליתן קודם את היין האדום בכוס

]מקור ובתוך זה את הלבן, דבאופן זה מותר,

)סי' שיח ס"ק סה(, ר הציוןהיתר זה מובא גם בשע

.ואכמ"ל[

( )ח"ג סי' יאוטעם ההיתר, בשו"ת רב פעלים

שצובע, דכל טיפת יין ל כךביאר, דאינו ניכר כ

לבן נצבעת תיכף כשנכנסת לאדום.

( 39והע' 9)פ' קמו ס"ק טז הע' ובקצות השולחן

פעולתו ל ידיתמה על טעם זה, דהרי יודע שע

נהפכים המים לצבע אדום ומה בכך שאין זה

שעיקר ההיתר הוא משום ניכר, ולכן ביאר

ר את המים ואחשדרך הצובעים לתת קודם

הצבע, ולכן כשמשנה ונותן קודם את היין כך

ככל איסור את הלבן מותר, ר כךהצבוע ואח

דרבנן שמותר בשינוי לצורך שבת.

שכח להזכיר של שבת בקידוש היום

ולהזכיר גם את של יו"ט.צריך לקדש שוב,

שהאריך בזה[. )ח"י סי' מ( ]ואם לא ידע וקידש בפעם ב' רק של שבת, עי' במנחת יצחק

ר קריאת ההגדה לאור הנ

חז"ל אסרו לקרוא בשבת לאור הנר ליחיד,

)כמבואר בסי' איר יפה יותר, שמא יטה הנר שת

אולם הגדה של פסח מותר לקרוא אף ערה(,

דאין עם )שם ס"ט(, והטעם כתב המחבר ליחיד

הארץ שלא תהא ההגדה שגורה בפיו קצת,

ובאופן זה אין חשש שמא יטה.

, דאף אם הוא עם )שם ס"ק יז(והוסיף המשנ"ב

]כגון בעלי הארץ גמור שאינו יודע ההגדה כלל,

והוא נמצא לבדו, אפ"ה מותר וכדו'[,תשובה

לקרוא ההגדה, כדי שלא לבטל מצות עשה

דאורייתא.

)שם ס"ק ]ובפרט בנרות בימינו שלדעת המשנ"ב

אין חשש שמא יטה כיון שדולקים יפה ואין ד(הרגילות להטותם. ואע"פ שהחזו"א חולק, מ"מ

בהגדה יש להקל יותר כמבואר[.

ייער לאקשן וכרעמזלעךא

דיש בישול )ס"ה(קיי"ל להלכה בסי' שי"ח

אחר אפיה, ולכן אסור ליתן פת במרק רותח,

ואפי' אם המרק כבר בכלי שני נמי אסור.

הנעשים ]חביתיות[לאקשען -והנה אייער

בפסח, הדרך לטגנם במעט שמן ודינם כדבר

אפוי, ויש בהם איסור בישול, ואסור ליתנם

]ובפרט שבחביתיות אלו בשבת אפי' בכלי שני.

השמן כ"כ מועט ואינו בא לטעם כלל אלא שלא

ידבקו במחבת, ודינם ודאי כאפוי ולא כמבושל[.

)פ"א סכ"ז(.וכ"כ בארחות שבת

י' קכד סוף ס"ק נד( )ס אמנם בקצות השולחן

שהמנהג להקל בזה, וביאר בדוחק דאולי כתב

בביצים אין איסור בישול אחר אפיה משום

שטעמם אינו שונה באפיה מאשר בבישול.

אולם לכאו' דבריו דברי נביאות הם, דגם

בשאר דברים אפויים אפשר לומר כן שאינם

משתנים בבישול, ואף לתת פת בכלי שני יש

כל אע"פ שרואים בו שינוי, מ]ולהתיר עפ"ז,

מנין שהשינוי הוא מחמת שהפת מתבשל מקום

שם, הא אף במים צוננים הוא מתרכך ומשתנה[,

ומדוע לחלק בין ביצים לשאר דברים.

להלכה, בימינו עפ"י רוב נותנים את המרק

בצלחת עם מצקת, ]ואין מערים ישר

מהקדירה לצלחת[, ובאופן זה כתב המשנ"ב

שמצקת הוא כלי שני ס"ק מה( )סי' שיח סוף

והצלחת היא כלי שלישי ואין בה בישול,

.ומותר ליתן בה חביתיות

ואע"ג דיש חולקים בזה וס"ל שאף בכה"ג

)כמבואר במשנ"ב ס"ק פז, הצלחת דינה ככלי שני

על מ"מ בחביתיות יש לסמוך ואכמ"ל(,

הקצוה"ש הנ"ל שמתיר בכל אופן.

ריקה ולערות אולם להניח החביתיות בצלחת

עליהן מרק מהקדירה שהיא כלי ראשון או

מהמצקת נראה שאסור.

ודאי יש להתיר ]לביבות תפו"א[, כרעמזלעך

עפ"י כל ליתנם במרק שבתוך כלי שני,

ההיתרים הנ"ל, ובזה יש לצרף ג"כ דעת

שדבר )המובא בביה"ל שם ס"ה( הפמ"ג

שנתבשל ושוב נאפה אין בו בישול, דלא בטל

מיניה, והתפו"א שבלביבות אלו שם בישול

אולם . )בדרך כלל( הרי נתבשלו קודם הטיגון

ב ליזהר לא לערות עליהן מהקדירה.עדיין טו

יו"ט ליל ראשון של וכל זה רק בהאי שתא ד

חל בשבת, אבל ביו"ט דעלמא מותר לבשל

לצורך אוכל נפש.

ן פסח א כשר'ן פרייליכ

כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ר' חיים יצחק בשנת תרמ"ח מטשארנאביל זיע"א נולד

זקנו אבי אביו בעיר לאיעוו, בחצר הקודש של מרדכי הרה"ק ר' דמו"ר כ"ק מרן א

לאביו "א.זיעמטשארנאביל לאיעוו כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ר'

אברהם יהושע העשיל מטשארנאביל זיע"א.

ולאמו הרבנית הצדקנית יוכבד

ע"ה בת הרה"ק ר' יעקב

מדעליטין זיע"א )אמו ע"ה בראותה פעם את בנו רבינו זיע"א נמצא בעת

צרה ומחלת ל"ע, הטיפוס

ביקשה מהשי"ת שיחליף

אותה עם בנה, ואכן אז נפטרה לבית

עולמה ובנה הבריא לגמרי(.

' ע"ש דו"ז הרה"ק ר'יצחק' רבינו נקרא 'חיים', ואת השם "אעיצחק מסקווירא זי

בעת חליו כסגולה ,הוסיפו לו אח"כ בגדלותו לרפואה.

כבר במעלליו יתנכר נער, רבינו התגדל עוד בשנות נעוריו בביתו נאוה קודש של זקנו הק'

זקנו הק' האציל מהודו על נכדו בלאיעוו,

חביבו זה, ובחצרו הק' עלה ונתעלה במעלות התורה הקדושה והעבודה הטהורה.

עורר את כבר בהיותו צעיר לימיםהתפעלותם של גדולי דורו וזקני החסידים, אשר הספיק עוד להכירם וליהנות

חסידים אנשי חלקם מהם, מעשה ולומדים מופלגים

כ"ק שנסעו עוד אל מרן אדמו"ר הרה"ק ר' אהרן מטשארנאביל זיע"א ואל אחיו הקדושים זיע"א,

אף חלקם ושנסעו עוד

כ"ק מרן אל אדמו"ר הרה"ק המגיד

נאביל מטשאר, כולם זיע"א

האצילו עליו מהודם מתוך אהבה

אשר כוהערצה רבה, השכילו לראות בנער זה עתיד לתורה ולגדולה, שיאיר את העולם

בתורה ויראה, מתוך מסירות נפש ממש.

שמעו של רבינו כבר התפרסם בצעירותו כנער מופלג מאוד הגדול בתורה ויראה,

ו של בנ "אעלעוויץ זימקריהרה"ק ר' יחיאל "א, משולם זוסיא מזינקוב זיע 'ר קהרה"

וחתנו של הרה"ק ר' יהושע מבעלזא זיע"א,

כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ר' חיים יצחק מטשארנאביל זיע"א בן כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל מטשארנאביל זיע"א

כ"ד ניסן תש"ג לפ"ק יומא דהילולא

הספר הקדוש "מאור עינים"

אור לישרים

בחר ברבינו בהיותו כבן י"ב שנים, כחתן לנכדתו הרבנית הצדקנית רעכיל דבורה ע"ה, בת הרה"ק ר' יצחק ישעי' מטשחויב קראקא זיע"א, שגידלה בביתו לאחר שנתייתמה

בתוך בשנת תרמ"ומאמה, לאחר כשש שנים נישא זקינו הק' זיע"אהשנה להסתלקות גה ברוב פאר והדר ורבינו, החתונה נח

בקרילעוויץ בחצר סב הכלה.

מרן אבי רבינו כ"ק בשנת תרע"ד, נחלה , ויצא רה"ק ר' אברהם יהושע העשיל זיע"אה

לפולין לדרוש ברופאים בליווי בנו יחידו רבינו מאנשי החצר, ושהה שם כמה , ועוד זיע"א

יירות המרפא אוטוואצק וקארטשוב, ביום בע"י תמוז, כחודש ימים טרם פרצה מלחמת ח

העולם, לקו המאורות בהסתלקותו והשיב זיע"א נשמתו הטהורה לבוראה, ובנו רבינו

ן כ"ו שנה, והוכתר שם בפוליןאז בהיה ידי צדיקי דורו וזקני למלאות את מקומו, על

בעל חובת התלמידים החסידים. הרה"ק הגיש לרבינו להיה הראשון זיע"אסצנא אפימ

, ובחזרתו לרוסיא התקבל ע"י זקני 'קוויטל'החסידים אשר כולם קיבלו את מרותו, ונהרו

ומרחבי ערי רוסיא תבל אליו מכל קצוידפגרא בשבתות בפרט ביומיינא, ואואוקר

באים להסתופף בצלא ו ובמועדים היחסידים ואנשי של דמהימנותא מספר רב

מעשה שהגיעו מהעיירות הקרובות וכפי ,והרחוקות כדי לחסות בצל רבינו

סיפר בנו כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"אשחסידים שנסעו עוד אל רבינו אף נסעו אל

כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ר' אהרן מטשארנאביל זיע"א ואחיו הקדושים זיע"א,

חסידים כן היו מגיעים אל רבינו זיע"א הרבה שלא נמנו על חסידי ות, מחצרות שונ

אשר מאחר ולא יכלו להסתופף טשארנאביל, היתה קבוצה כן בצל רבם, ראו ברבינו כרבם.

של חסידי קארלין אשר בחלקם היו עוד אצל , שהיו "אמקארלין זיע 'בית אהרן'הרה"ק ה

כזכור אחד מהם מגיעים הרבה אל רבינו, ובשם רבי מנשה זצ"ל, היה גאון וחסיד מופלג

ת בשבתות קודש בצל ו לחסועת הגיע שבכלמכבדו לזמר , היה רבינו"אעקודש רבינו זי

ה אכסוף'.-את הזמר 'י

מקום מגורי -בתחילה ישב רבינו בעיר מאזיר ע היה נהוג בסוף ימיו. כידו זיע"אאביו הק'

אחד מהם , שלכל"אעברוסיא אצל רבוה"ק זייו מהעיירות אשר יושביו ה היה 'כתב מגידות'

עים אליו והיו כפופים תחת השפעתו, וכל וסנהרבנים - 'כלי קודש'עניני היהדות ופרנסת ה

והשוב"ים וכו', הכל היו נתונים תחת פיקוחו אשר לא ישיג איש גבול רעהו, והיו סובבים והולכים בעיירות לעמוד מקרוב על מצבם הרוחני של בני העיירות, ולהזריח אור ה'

בלבות ישראל.

, "או במנהג אבותיו רבוה"ק זיעכן נהג רבינלסובב בעיירות וכרכים של רכוזי קהל אנשי שלומו וחסידיו, די בכל אתר ואתר, אשר היה

הרבה ' מהם, בהם היה נוסע כתב מגידות'לו לשהות באתרים אלו בשבתות קודש, לעורר

המאיר ובכל מקום בו וולהשפיע מזיו אורהגיע רבינו היתה כל הסביבה והגלילות

ובשת חג, יהודים בעלי החנויות ובתי להממכר סגרו את חנותם ולא עסקו אז במכירה, האווירה וההרגשה בקרב כל תושבי האיזור היתה מעין יו"ט, והיו מדליקים נרות בכל חלוני הבתים והיתה העיר כולה מוארת, וכולם התקבצו להרוות את צמאונם ולשמוע

את דבר ה'.

ע"א היה מספר כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק זינזדמן , שבעת לומדו במחתרת בעיר קורסק

כבואפעם אביו הק' לקורסק לביקור קצר, בני כל יצאו הרכבת להגיע צריך היה בו העת

תחנת צלא רבינו זיע"א פניאת לקבל העיר הודלקו הבתים בכל ,לשם הסמוכה הרכבת

נכנס העיר בני ובלווית ,החלונות אצל נרותרבינו זיע"א אל תוך העיר, והיה אדמו"ר זיע"א אומר מה שאמר רבינו זיע"א בעת מסיבת הקבלת פנים לכבודו בבית המדרש, בשם אביו כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל זיע"א, על הפסוק וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק,

שכאשר יגדע השי"ת את קרנות ב' קרני הרשעים, דהיינו

-תיבת רשעים האותיות ר' מ', שהם

בגימטרי' עמלק, אזי תרוממנה

קרנות צדיק, יתרוממו ב' קרנות תיבת

-צדיק האותיות צ' ק', שהם האותיות

קץ יתקרבקץ, , א"בבמשיחיה

לאחר מסיבת קבלת הפנים פנה

רבינו לבית האכסני' אצל צדוק' ר המפורסם החסיד

.ל"ז( בויגן) פעטריקאווער

אחת מהעיירות שהיה שם המגיד מישרים היתה העיירה סנאווסק, בעיר זה התגורר תקופה מסויימת הגה"ק בעל החפץ חיים זצללה"ה, ורבינו התיידד עמו בעת ההיא, כמו"כ היה רבינו זיע"א המגיד מישרים בק"ק

יורעוויטש ובק"ק פעטריקוב.

מסופר שבאחת העיירות שרגיל היה רבינו שם, אירע פעם בעת הגזירות זיע"א לבוא ל

הנוראות שקודם הגיע רבינו זיע"א לעיר, סיכמו ביניהם החסידים שמפחד השלטונות הפעם לא יצאו לקבל את פני רבינו ברדתו מהרכבת, אלא יקבלו את פניו בביהמ"ד, אך כאשר ירד רבינו מהרכבת המתינו לו כל הקהל, דכל אחד חשב שהוא יהיה היחידי

יו בתחנת הרכבת.שיוצא לקבל פנ

לעיררבינו זיע"א בא כאשרמסופר ש עוד בתביעה העיר ראש עליו התנפל ,אחת

ולא ואם, עירה תא מידיעזוב ש, מעצר פקודת עליו יוציא

ראיםי היו החסידיםממנו, אך מאוד

רבינו זיע"א ואמר הרגיעם

בשלוות להם מעט עוד :נפש

שהוא תראו יבוא בעצמו ממנו לבקש

, בעיר שאשארואכן לאחר מכן הגיע בבהלה לבקש מרבינו זיע"א שימחול לו על אשר חטא, וישאר

גופאלשבות בעיר כרצונו, עדר היה העיר לראש ,הוה הכי דעבדא

לפתע( ע"זבל טשערדע) בהמות של גדול :ביתו אנשי לו ויאמרו ,בעדרו מגיפה פרצה

האלקים איש של קפידתו מחמת בוודאי .העיר מן לסלקועליו גזר כיעל ,הוא

)נלב"ע ו' ניסן זצ"ל יחיאל' ר צ"הרה בנוסיפר , עי' מדור 'אור הולך' לזכרו( -תשס"ט

צפרא ב אחת פעםמזכרונו שזוכר איך שדשבתא קודם התפלה, כבר התאסף קהל

גדול קרוב למאה איש, פתאום הגיע אחד )הם ךיז דרייען זייוזרק לחלל החדר:

, לומר צריך ההי לא מזה יותר, מסתובבים( על עיניהם נתנו שהרשעיםמיד הבינוולם כ

גדול פחדאמנם , אחריהם ועוקבים זה בית נפשם חרפועל היהודים, ובכל זאת שם נפל

עמוד בתפילה, שליח הציבור התפלל לבמהירות, וכן הקורא בתורה היה ממהר מאוד )עקב המצב הנוצר לא קרא הבעל קורא

בחסדי והקבוע החסיד ר' שלום כאראל ע"ה(, שמים סיימו להתפלל קודם בוא הרשעים, ביציאתם יצאו דרך החלון אל עבר שורת בתים אחרת, כדי שלא לעבור דרך הפתח

עקב תחת עיני הרשעים, ואז ששם היו במלאחר שכבר לא שהה שום איש זר במקום, נפרצה הדלת וכחמש עשרה אנשים מהנק.וו.ד. פרצו פנימה בחמת זעם, וערכו

, לראות אם אין שם ביתכל הבחיפוש יסודי כלום מצאו לא ולאכזבתםאנשים זרים,

שאין איש דהלא הם ראו יתכן איךתמהו ו הביתאת ועזבו, אנשים הרבה לשם שנכנסים

.לרווחה נשמו הבית ובני, פנים בבושת

בנו הרב ר' יעקב ז"ל )נלב"ע כ"ו סיון תשנ"א( נשלח ע"י אביו בילדותוהיה מספר, איך ש

ר' מרדכי ה"צרבינו זיע"א, יחד עם אחיו הרז"ל, אל תוך בית החולים ולשחד את שומר הפתח שיתן להם להוציא גופת אדם מישראל שמת שם, ועפ"י חוקי המדינה היו צריכים לנתחו ניתוח לאחר המות, וכך היה שב' הנערים הביאו את הנפטר לקבר ישראל בחשאי ובאישון הלילה, וכמובן שהיה זה

באותם הימים. גדולה סכנה

ר' יעקב ז"ל סיפר, שנסע פעם עם בנו הרב מצות לקיים ארדיטשובאביו רבינו זיע"א לב

צבי אריה ' ר ק"הרה דודו אצל חולים ביקורראה רבינו הדרך באמצעממאקארוב זיע"א,

, צאן של גדול עדר ועהזיע"א מבעד לחלון, רפנה רבינו זיע"א אל הרועה ושאלו: הידעת

אחת, מה טעם כל הצאן הולכים יחד בשורה ללא שיסטו מדרכם לנטות ימין ושמאל? ענה לו הרועה: משום שכך דרכם בראותם שיש להם רועה המנהיגם, אמר לו רבינו זיע"א: כן הדבר גם עמנו, בהיות ואנו רואים שבורא כל העולמים רועה אותנו ומנהיגנו, לכן אין אנו

אשר ציונו בתורתו הק'. נוטים מדרך המלך

שאביו רצה להראות לו איך שזוכר סיפר עודעד היכן השגחת הבורא ית"ש על ברואיו,

זיע"א 'הק ט"הבעשמרן קרא אחת שפעם חלוןעד הב הביטו :להם ואמר תלמידיוב' ל

:התלמידים ענו, בשוק רואים אתם מה כ"ואח ,עוברת תבן קש טעונה עגלה שרואים

אמר ,הארץ על קש קצת מהעגלה שנפל ראו ראואז ו ,פעם עוד הביטל ט"הבעש להם

שיניו לחצוץ ורצה אחד איש שם שעבר את וחצץ מקודם שנפל הקש את והרים

להם אמר, מזה רוח קורת לו והיה שיניו כן להיות מוכן כבר היה שזה' הק ט"הבעש

שיהיה כדי הקש שיפול בראשית ימי מששת .שיניו לנקות במה זה לאדם

לצד גדלותו וקדושתו, השקיע רבינו מאוד בקרב אנשי שלומו אשר הכרח ענין והחדיר

האמונה הזכה והאמיתית בבורא ית"ש, ובחזותו בקודש את התקופה האיומה שעומד

, הת הרשענולתקוף את עם ישראל בשלטוראה לנכון להשריש בהם את האמונה הזכוכה

והמסירות נפש לכל דבר מצוה.

שנות הנהגתו של רבינו משנת תרע"ד עד ים הקשות ביותר שנת תש"ג, היו המה השנ

שידעה יהדות רוסיה, מהימים הקשים והאפלים ביותר בקורות עמינו, זה התחיל מימי מלחמת העולם הראשונה והמשיך

ועד המהפיכה סבתקופת הבאנדע

)רעוועלוציא( המפורסמת של השלטון הקומניסטית שהתחוללה באותה תקופה אשר איימה לכלות את כל בית ישראל,

הקאמיניסטן הרשעים ונשתנו סדרי תבל.הצרו את צעדיה של היהדות וניסו להשמיט ולכבות כל זיק של חיות יהודית מאחב"י רח"ל, ולעקור את יסודות האמונה הטהורה מליבות שלומי אמוני ישראל, ולנתקם ח"ו כלל מדביקותם בתורה ומצוות, וכל זה עשו

באופן אכזרי, וכנגד כל אלהקם רבינו ובזמנים קשים אלו התגבר כארי ונלחם בהם בכל כוחו, במסירות נפש חרף נפשו, למען החזקת היהדות הרבצת התורה וחינוך הילדים גם בתוככי רוסיא

סטית, לפיד החסידות הצרופה של הקומנירנאביל המשיך להזריח ולהאיר בלבות טשא

אל, וכל הרוחות שבעולם לא הצליחו בני ישרלכבותו, חסידים רבים נמשכו למעיין האמונה והקדושה, שמרו על גחלת היהדות בכל עוז נפשם למרות כל ההתנכלויות שסבלו

והגזירות הנוראות שכפו עליהן רח"ל.

מיד אחר תחילת הנהגתו של רבינו פרצה מלחמת העולם הראשונה, ונמשך כמה שנים,

את שלטון הצאר ברוסיא, עד אח"כ הפילועליית הקומוניסטים לשלטון, או אז החלה התקופה הנוראה שנקראת תקופת

שארכה כשניים עד שלוש שנים, 'באנדעס'המטרתם היתה להפיל את משטר הקומוניסטי

' פטלורא'החדש, ע"י גדודים של חיילי הצאר ימ"ש, ולהביא לחזרת הצאר ו'דנינקין' לשלטון.

של הבאנדעס, נרצחו אז כשלוש בתקופה זו ( הי"ד מכל 133,333מאות אלפי יהודים )

העיירות, פעם הגיעו הפורעים ההם ג"כ ותיכף ביררו על מקום מדורו של למאזיר,

"ק , והגיעו אל בית רבינו בשבה'ראבינער'

אחה"צ, ומיד בהיכנסם הצביעו להם על המקום בו נמצא איזה סכום ממון מכובד

ל רציחה, שבמקום לרצוח תמורת ויתורם עאת רבינו ואנשי הבית יקחו את הכסף, וכן

'טיליפ') 'פעלץ'נתנו להם את שלושה בגדי הבגד העליון המיוחד( של רבינו של ימות החול

חודש, והגם כי בדרך -של שב"ק ושל ראשכלל לא היו מסתפקים בכגון דא, כי אם

בשפיכת דמים ממש, אולם וברציחה כפשוט פלא הסכימו והלכו להם.כאן בדרך

במוצש"ק זו אחר הבדלה, הגיעה שוב איזה לבית רבינו, ותביעה 'באנדעס'קבוצה מה

את הראבינער לנהר הטילל'אחת בפיהם , הנוכחים במקום השתוממו כולם 'ולהטביעו

עם את תשובתו התקיפה של ונבהלו בשמאליהם: אינני הולך עמכם לשום "אערבינו זי

תם הרי באפשרותכם אם רוצים או ,נהרני כאן, ובכך נתעורר ברשעים חמת זעם להרג

יתירה, וענו שאם כך הרי הם יירו על כל בני המשפחה, ומיד העמידו את כל הילדים ליד הכותל בכוונה לירות עליהם, וכמה וכמה פעמים חזרו והזהירו שוב כי נוטלים את הראבינער לנהר, אך מרן חזר ואמר כל פעם

ים שיהרגוהו בבית וכי הוא אינו כי אם הם רוצהולך עמהם לשום מקום, וכך זה נמשך כמה שעות בתוך הליל, עד שלפתע פתאום נשמע

כי המצב מסוכן, מהרחוב קול צעקה המודיע דהיינו 'הצבא האדוםוכי מגיעים אנשי '

הקאמיניסטן, ותיכף ומיד נסו וברחו כולם , ויהי לנס גדול."אמבית רבינו זיע דכאח

לאחר מכן בעת שלטון הקומוניסטי, כאשר במשך כל העת עוקבים אחריו בכל פסיעה, מכל צד ופינה, שליחי הקומניסטים באיומים

פעמים התפרצו כמה ואזהרות קשות וכו'. לבית מדרשו באמצע התפילה, ועל אף הפחדים הנוראים והסכנה הגדולה הטמונה

לברכה, לעצה והמשיך לקבל את הקהל בזה בדרכי תורה ומצוות, והשריש ילךם לחיזקו

בהם להיות יראי שמים באמונה טהורה ומסירות נפשם ממש למען קודשי ישראל.

בשנת תרפ"ג עקר רבינו את דירתו לקיעוו, ות היה יותר קל מאחר שבעיירות הגדול

מבעיירות הקטנות.

לפנינו מכתב שכתב רבינו בשנת תרפ"ט, כותב על לחברת "עזרת תורה" בארה"ב, בו

צרותיו כאשר השלטונות רודפים את הרבנים, וז"ל:

בעזה"י יום ד' ב' דר"ח אדר שני תרפ"ט

קיעב, להחבורה הנכבדה חברה "עזרת

תורה", העוסקים בצרכי ציבור באמונה

כולם יעמדו על הברכה, בעיר נאוי

יארק.

אחדש"ה, אף שאין בטבעי לבוא

בכתובים ובקשות אך ההכרח לא יגונה

מש באו מים עד נפש, ונמצא אני כי מ

וזוג' ושבעה ילדים קטנים כאני' בלב

ים, כי אצלנו נגזרה גזירה וניתן דת ודין

אשר הרבנים צריכים להשליך אותם

החוצה מהדירות אשר הם דרים כעת,

וגם אסורים לדור בכל החצירות

השייכים להמלוכה, ובעירנו רובם

ככולם שייכים להם, והגזירה העיקר

ה עלי כי אצלי הילדים קטנים נפל

ואינם שייכים עוד לעבוד אצל המלוכה,

ועוד נגזר עלינו אשר אנשים בערכנו

אינם צריכים למכור להם לחם, והיוקר

מתגבר מיום ליום וצריכים לגוע ברעב

ח"ו.

לכן באתי בבקשה גדולה, חוסו נא,

רחמו עלי ועל ב"ב שי' התלויים

בצואיר, להנות מטובם לשלוח לי

מתנתם בעין יפה ברוח נדיבה איזה

סכום הגון שיהי' ביכולתי לשכור איזה

דירה אפילו רחוק מהעיר אצל איש

פרטי שיהי' ביכולתי לדור אצלו, וגם

על זה צריך סכום רב לשלם להשכן

היושב בדירתו דמי חזקה כמו שנהוג

בארצנו, כי אם לא ישלחו תיכף

מתנתם אז ישליכו אותנו החוצה תחת

ת השמים אפילו בחורף, כי כך היא כיפ

הגזירה לעשות נקמה מאחינו

המאמינים, ודי לחכימא ברמיזא.

תקותי... אשר מרחמים על כל ישראל

יעשו המצוה הגדולה וירחמו עלי ועל

ב"ב שי' אשר הם תשעה נפשות, ויפדו

אותנו מסכנת נפשות, ובזכות המצוה

הגדולה יתברכו כולם בכל משאלות

ונזכה להרמת קרן ישראל לבם לטובה,

ברו"פ ולגאולה שלימה בקרב במהרה

בימינו א"ס.

אסיים מכתבי הנכתב לא בדיו רק

בדמים ממש, ידידם בלי מכירם דו"ש

מכבדם כערכם הרם והנישא.

יצחק בהרה"צ המפ' מו"ה אי"ה

נכד הרה"צ המפ' מו"ה הר' זצוקללה"ה

מצערנאביל לבית אהרן זצוקללה"ה

טווערסקי

הרבי האחרון זיע"א בשנת תרצ"ה, היה רבינו ברחבי הממלכה הקומניסטית שניהל והנהיג את עדתו הקדושה בגלוי ובפרהסיא, בכל

כוחו במסירות נפש נפלאה, מתוך עזות דקדושה וקריאת תגר נגד שלטונות הרשע.

בית מדרשו של רבינו היתה לתל תלפיות, שמעו ונתפרסם מאוד בקרב אחב"י עד שיצא

ל הגויים, על כן יאמרו המושלים, שבעיתוני אהתקופה ההיא בארה"ב, כשרצו להמשיל דוגמא לשבח מחופש הדת שברשות שלטון הבולשביקי, ציינו את בית המדרש הגדול של רבינו זי"ע שנמצא ברחוב ראשי )קרעשצאטיק( בקיעוו ומתפללים בו ציבור

יוצאים כל הציבור אף גדול וב'קידוש לבנה' לקדש את הלבנה. לרחוב

במשך הזמן גדלו הצרות גם בקיעוו, הבולשביקים סגרו את בתי המדרשות, את

תורה שהיו שם וכל מוסד הקשור -התלמודיליהדות, ואז נסגרו כל חצרות האדמור"ים,

תדלויות שונות ורק רבינו הצליח לאחר השם, עם ללקבל רשיון להחזיק בית מדרש, או

התגנבו שם ועלבפ אך מספר מניינים מוגבל,תמיד יותר אנשים )הם היו מתגנבים דרך חלון צדדי מפאת פחדם שלא ירגיש השכן הרע אשר היה מוסר לשלטונות כשהבחין בכניסתם של אנשים רבים(, עד שבמשך הזמן פסלו השלטונות את הרשיון ולא הניחו לו כלל להחזיק בית מדרש, אמנם רבינו לא

ק בית ם והמשיך להחזייהשעה לגזירותמדרש ומקוה בסתר, וקבע מלמדים יר"ש

לילדי תשב"ר.

בשב"ק בעת סעודה שלישית היה חושך כנהוג, ומפאת החושך פג הפחד במקצת ולכן היו באים לשם הרבה יהודים וביניהם כאלה אשר זיק היהדות היה כמעט נכבה אצלם רח"ל, ובתוכם אפילו קאמיניסטן, ומצא רבינו

בהם רוח של בזה שעת הכושר להשרישקדושה ולכן נהג להאריך בסעודה זו ולזמר

מאלה שלא היה המנהג הרבה זמירות אף

לזמרם, הרה"ח ר' שלום כאראל ע"ה נתכבד ה רבון עלם', הרה"ח ר' אברהם דער -לזמר 'י

געלער )הצהוב( ע"ה היה מזמר 'אתה אחד', תמיד בא י'הו ניסטאכקאמ נראההיה ש אחדו

השולחן בקצה ספסל על ויושב מנחה אחר בכל שר והיה מנגן ובעל תפילה בעל היה

איך זיץ' מיליםב שהתחיל באידיש זמר שבוע', וקודם הדלקת הנרות לפני טיש ביים מיר

היה בנו הרה"צ ר' יחיאל כנהוג, 'ידיד נפש'זצ"ל מודיע לכמה אנשים מסויימים שעומדים להדליק את הנרות ומיד היו

גישו בהם.יר אעוזבים את הבית של

רבינו זי"ע התבטא כמה פעמים כי שמו הוא יצחק, ומדת יצחק אבינו ע"ה היא מדת הגבורה, וכנראה שמן השמים נגזר עליו להתנהג במדה זו. ואכן כל ימיו בלט בו ובהנהגותיו הק' מדת הגבורה שבגבורה, שימי הנהגתו היו בתקופות הרדיפות על הדת, וכן

שבגבורה לעומר.נסתלק בספירת הגבורה

כאן המקום לציין כי התנהגותו במדת הגבורה היתה רק כלפי מהרסי הדת ושלטונות הרשע, וזאת אפילו בהיותו בגיא צלמות, אולם בד בבד התנהג אל כל יהודי באשר הוא במדת הענווה באופן נפלא מאוד, ואפילו בזמנים הקשים ביותר קירב כל יהודי בקירבה גדולה

ומיוחדת.

ו של מהר"י היתה פתוחה תמיד עבור כל דלתביתו שדווקא בעת -יהודי. פעם אמר לבני

כזאת, כאשר אין ליהודי לאן לפנות ולשפוך את לבו, דווקא בשעה זו יש דרישה יתירה להכניס ולקבל את כל אחד ואחד בכל זמן שהוא, כן בכל שעות היום והלילה, כן בכל שבת קודש, תמיד היו מסובים קהל רב

יתו.בב

לאור כל הנ"ל, הרי אין זה פלא כלל על שהרשעים הארורים שמו עינם על רבינו

ועל פעולותיו הכבירים, ולכך נרדף זיע"אתמיד על ידי השלטונות, בשנת תרצ"ח נאסר בעוון הפצת הדת וישב בבית האסורים בקיעוו שנה אחת, מסופר שבעת שאסרוהו

שב ור ליסרצו לגלח את זקנו כי עפ"י החוק אבכל מגודל בזקן, אך רבינו התנגד בבית הכלא

תוקף לגעת בדיוקנא קדישא דיליה, גם אחרי שנלחמו אתו כמה גיבורים מאנשי הנ.ק.וו.ד.

, והכוהו מכות רצח לא הצליחו לגלח את זקנו סורים.ואכן נשאר עם זקנו גם בבית הא

בתקופות קשות אלו אנו מוצאים מכתב ברמזים מרובים, מעניין שכתב רבינו ונכתב

ואפילו את שמו אין רבינו חותם במכתב, המכתב נכתב אל בנו כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א, ששהה אז בבית זקנו הרה"ק ר' יצחק ישעי' מטשחיוב קראקא

זיע"א, וז"ל:

בעז"ה, יום ב' פ' וישב

קיעב, ברצו"ת

בני יקירי וחביבי

זוסיאלע שליט"א

ברוך ה' בעד החוה"ש

כה יעזור השלום( )החיים ו

השי"ת לשמוע בש"ט

ולראותך )בשורות טובות(

)מכתב בנחת, מכהא"ג

וגם המכתב עם האגרת(

הלוח נתקבלו. ב"ה

ששמעתי משלומך

הייתי חודש -הטוב

ימים בעיר הבירה ולא

פעלתי מאומה, השי"ת

יעזור וישמור אותנו

)אי כולנו, לכתוב כעת מאתנו א"א

כתוב רק השי"ת ירחם. לא ת אפשר(,

משלומך הטוב )מכתב אגרת(מכא"ג

שי', כי )כל בני ביתך(ומשלום כב"ב

מחפשים ובודקים. אקצר, אביך מצפה

לשמוע )לעת עתה(לראותך בנחת לע"ע

שמי ידוע לך. )בשורות טובות(,בשו"ט

שי' פב"ש )בני ביתי(אמך וכל ב"ב

)גם הם(.ג"ה )פורשים בשלומך(

פב"ש כ"ק חותני היקר הרה"צ המפ'

וכו' שליט"א עם כל גיסי וגיסתי וצאצ'

היקרים שי' כעת הזמן גרמא לא

לכתוב, רק לקוות לישועת ה' בקרוב.

ימי החנוכה ממשמשים ובאים יראה

לנו נסים ונפלאות כי נצרכים הם.

כה"י )דורש שלומם(חתנם גיסם דו"ש

פב"ש שי' )בני ביתי( כל ב"ב )כל הימים(,

)פורשים בשלומכם(.

אחרי ישבו בקיעוו שנה, נשפט להוציאו להורג, ואח"כ הוחלף דינו להגלות לסיביר.

, למרות שלא וגם שם נהג כמנהגיו בקודש 'סעודה שלישיתהיה לו שם מנין, היה עורך '

שב"ק ברוב עם.ב

לפנינו קטע שהתפרסם בארה"ב בעיתון תרצ"ח 'היינטיגע נייעס' ביום ב' כ"ח אייר

לפ"ק, תחת הכותרת 'זוהן פון דערשאסענעם לאיעווער רבין אנטלאפען קיין פוילען' )בנו

של האדמו"ר מלאיעוו הירוי ברח לפולין(:

ווי די "היינטיגע נייעס" האט שוין

רוסלאנד -געמאלדען, איז אין סאוויעט

דערשאסן געווארן דער לאיעווער רבי

יז ר' יצחק טווערסקי ז"ל, וועלכער א

או בעשולדיגט -פע-דורך דער גע

-ין כלומרשטער שפיאנאזשגעווארען א

טעטיגקייט.

)כפי שב'היינטיגע נייעס' פורסם בעבר, שברוסי' הסובייטית נורה האדמו"ר מלאיעוו ר' יצחק טווערסקי ז"ל, שנאשם

ע"י הגפאו כביכול בעון פעילות ריגול(.

ט מען אונז פון קראקא, עאיצט מעלד

דער זוהן איז אהין אנגעקומעןאז עס

פון דערשאסענעם רבי'ן דוד טווערסקי,

וועמען עס איז געלונגען זיך

-אויסצובעהאלטען פון די געפאו

-ן און אנטלייפען פון סאוויעטעאגענט

רוסלאנד קיין פוילען.

)כעת מודיעים לנו מקראקא, שהגיע לשם בנו של האדמו"ר הירוי דוד טווערסקי,

משליחי הגפאו ולברוח שהצליח להתחבא מרוסי' הסובייטית לפולין(.

אין קראקא וואינט דעם

אנטלאפענעמס א זיידע, דער אלטער

טשעכיווער רבי, דער שוועהר פונ'ם

ערמארדעטען לאיעווער רבי'ן.

)בקראקא מתגורר זקנו של הבורח, האדמו"ר הזקן מטשחויב, חותנו של

האדמו"ר מלאיעוו הנהרג(

ן פון לאיעווער רבי'ן איז א צווייטער זוה

רוסלאנד -אויך אנטלאפען פון סאוויעט

און ער געפינט זיך איצט אין ארץ

ישראל.

)בן נוסף של האדמו"ר מלאיעוו גם ברח מרוסי' הסובייטית ונמצא כעת בארץ

ישראל(

יצויין בזאת שהשמועות לא היו נכונות, דרבינו זיע"א לא נורה אז אלא הוגלה לסיביר,

ידוע על בן בשם דוד, ובודאי לא וכן לא שנסע לקראקא, כמובן שאין הכוונה לכ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א, דהרי מוזכר

בכתבה שהוא נמצא כבר בארץ ישראל.

אך בכל זאת השמועות האלו באמריקה פעלו את פעולתן המרה, ואחות רבינו זיע"א הרבנית הצדקנית חנה חיה ע"ה אשת הרה"ק

ארלין בדטרויט זיע"א, ר' יעקב חיים מק נפטרה מרוב צער ויגון בשמעה שמועות אלו.

בשנת תש"א נאסר שוב בסיביר, וישב שם בבית הכלא עד עת הסתלקותו ביום כ"ד ניסן

דשם המחנה של ח"בביה ונטמןשנת תש"ג, .קאריגאנדא בעיר

כביטוי לגודל השפעתו של רבינו באותם אז תקופות, ניתן להבין במקצת ממה שכתבו

: גדולי הקומוניסטים בעיתונים של אזהוא החורבן הגדול -הראבינער הגדול הזה '

ביותר לרוסיא ולקומוניזם, ועל כן הוא מהווה

. ומנגד 'הכתובת הראשונה להריגה מיידית, 'קיעוו נתייתמה'מה שאמרו היהודים אז:

מאחר והיה בעבורם למגן ולמחסה, ומעתה רח"ל.כבר לא יהיה להם לאן לפנות,

כל רבינו זיע"א היה אומר על מאמר הגמרא )ברכות סב, ב(, יד רחמנא לטב עביד דעבמה

המטרה העיקרית של כל הסיבות שהשי"ת מסבב עם האדם הן לטוב הן למוטב, הוא

יתעורר האדם בתשובה וייטיב מעשיו, שעי"ז וזהו כל דעביד רחמנא, כל מה שעושה

טיב את השי"ת עם האדם, לטב עביד, שיי מעשיו ויקרב עצמו להשי"ת.

זיע"אפעם אחת חלתה בתו הנערה של רבינו ימי חג הפסח, והיתה במצב מסוכן אחד מב

עד שמומחי הרופאים כבר אמרו נואש ,מאודלחייה ח"ו, ביו"ט אחרון של פסח בעת

שמחה גדולה, שם השולחן הטהור, היתה החסידים רקדו כמה שעות ברציפות, ורבינו

, שמח ומרומם מאודהיה בעצמו אף זיע"אכאשר נשאל ע"י בנו כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א, איך אפשר לשמוח כאשר בתו חולה

כי 'הא כתיב מאוד, ענה לו רבינו זיע"א: עם מדת השמחה ', דהיינו בשמחה תצאו

תחזק אפשר לצאת מכל הדינים, וציוה להיותר בריקודי קודש ולנגן עוד ועוד ניגוני

והנה לפלא שמאז חל שינוי גדול שמחה, לטובה אצל בתו החולנית.

אלר' אלכסנר שוב ע"ה חסיד הפעם בא , בעת ממשלת הקומוניסטן, ובכה "ארבינו זיע

פרנסה על שפיטרו אותו מעבודתו ואין לו השיב לו אלא אם יעבוד ח"ו גם בשב"ק,

ובדבר הזה )דברים א, לב(: כתיב זיע"ארבינו ה' אלקיכם, היינו שצריך אינכם מאמינים ב

שיהיה להאדם בטחון בה' שאין מעצור לה' להושיע לו הן בפרנסה זו הן בפרנסה אחרת,

אבל אנשים שחושבים שאם לא יהיה לו לא יהיה לו פרנסה כלל, יעבודה מסויימת, אז

אין להם אמונה בה'. וזהו ובדבר הזה, היינו שתולה הסיבה דווקא בדבר הזה, אינכם

בה' אלקיכם.מאמינים

, היה בסיביר זיע"אבשנת תש"א בהיות רבינו ' חוזר על דברי הספה"ק 'תולדות יעקב יוסף

תשא, ד"ה מצוה כי תשא בא"ד וז"ש -)פר' כיכי תשא ר"ל כשתרצה(: "...ואימתי יהיה נשיאת ראש, בזמן הפקידה, שלא יאוחר כשיהיה מספר תש"א, שהוא נקימה על

החומר והצורה עובדי עבודה זרה, שיתאחדוהיצה"ר, ויהיה הכל להשיב רבים מעוון, ויכנע

צריכה שלכאורה היתה טוב", והיה אומר להיות שנה זו שנת ביאת משיח צדקנו, כשיהיה מספר תש"א, אך היות וכנראה אין בנ"י מצפים לביאת משיח צדקנו על כן אינו

לים אחינו בני איזה צרות סובבא, ומי יודע ויין בזאת שרבינו זיע"א וכן ישראל בעולם, יצ

כל שאר השוהים בסיביר הרחוקה לא ידעו כלל על הצרות והגזירות הקיימות בעולם.

לברית מילה שהתכבד פעם הגיע רבינו זיע"אשם בסנדקאות, ואחד מבני המשפחה היה

וחפצו בני הבית להמתין , גוסס ונוטה למותעד מיתת האיש ההוא, כדי שיקרא שם

הנפטר, אך רבינו זיע"א ציוה התינוק על שם לעשות מיד הברית, וסיפר לנוכחים כדלהלן:

אדמו"ר כ"ק מרן זקיני הגיע פעם אחתהרה"ק בעל המאור עינים מטשארנאביל

ואמרו לו כי זיע"א להשתתף בברית מילה, אבי הבן נוטה למות רח"ל, וציוה המאו"ע

ובעז"ה יבריא ,מידתיכף ולעשות את הברית

שאחר הברית הבריא ,ואכן כך הוהאבי הבן, אבי הבן. והסביר הענין שמצינו שכשהיה אברהם אבינו ע"ה חולה הגיעו שלושה מלאכים מיכאל גבריאל ורפאל, אחד לבשר את שרה אחד להפוך את סדום ואחד

אין מלאך אחד עושה דלרפאות את אברהם, שתי שליחות, ורפאל שרפא את אברהם הלך

אמה לכאורה קשה ללמשם להציל את לוט, ושלחו מלאך מיוחד להציל את לוט, אלא דלפעמים אין זכות לאותו אדם שיבוא מלאך בשבילו לרפאותו, אך מכיון שבא בשביל אחר יכול ג"כ לרפאות את זה, וכן היה אצל לוט, שלא היה לו זכיה שישלחו בעבורו מלאך, אך מכיון שבא לרפאות את אברהם

הוא הדבר כאן ט. להציל את לוגם הלך כבר שאבי הבן חולה אולי אין לו זכות שיבוא מלאך לרפאותו, אולם כיון שאליהו מלאך הברית בא בשביל לרפאות את הרך הנימול,

יכול כבר לרפאות גם את האב.

וסיים: וכן כאן יעזור זיע"א כך סיפר רבינו השי"ת שאליהו מלאך הברית אשר בא

את לרפאות את הרך הנימול, ירפא ג"כ טב מצבו של החולה החולה. וכך הוה, שהו

והיתה לו רפואה שלימה.

מסופר שבא אל רבינו זיע"א אחד מהחסידים, בטענה על שכנו הגוי הממרר לו את חייו, אמר לו רבינו זיע"א שיכתוב את שם הגוי ושם אמו על אבן, וישרוף האבן באש,

מת הגוי ההוא, כן יאבדו כל אויביך ו, עשה וכן ה'.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן

והנה מצינו למופת כגון הרב הקדוש איש אלקים רבן של כל בני הגולה מורנו הרב דוב בער זכרונו לברכה לחיי העולם הבא השאיר הגדולה לתלמידיו הרב הק' מברדיטשוב

ואור המאיר זלה"ה וכן רבו ומאור עיניםהבעש"ט זלה"ה הניח המשרה זו לתלמידיו לא לבנו שהי' קדוש ד' וכן רבינו הקדוש בעל המחבר נועם אלימלך הניח המשרה לתלמידיו לא לבניו הגם שהיו קדושים למאד

כידוע ולכן אין בזה שום ירושה ורק מעשיו יקרבוהו

ומעשיו ירחקוהו.)שו"ת דברי חיים ח"ב

חו"מ לב(

קבלתי מכתבו והנה לולי מליצת קדוש ד' נזר דורנו הקדוש

ר אהרן מה"שליט"א

מטשרנאבל לא הייתי משיב כלל כי אין כחי כמאז

ומוטרד גדול בענינים הכרחים אך לאהבת הצדיק נתתי אל לבי.

במכתב לחתנו הרה"ק ר' מרדכי דוב מהאראנסטייפל ) (ובשינוי לשון מעט בשו"ת דברי חיים ח"ב חו"מ לבזיע"א,

פעם אחת אחר תפלת מנחה אצל הרה"ק חיים מצאנז זיע"א, נגש אליו אחד בעל הדברי

להזכיר איזה בקשה מיוחדת, ויגער בו הרה"ק מצאנז על שמטרידו בענינים אלו וסילקו

מעליו, ההוא ניסה שוב לגשת אל הרה"ק מצאנז, ושוב סילקו מעליו.

באותו זמן שהה שם הגאון ר' אברהם יהושע העשיל קצנעלבויגן אב"ד טלוסט מחותנו של

מקשאנוב זיע"א בן הרה"ק הרה"ק ר' דוד מצאנז, ויגש אל הרה"ק מצאנז לשאלו מדוע

הוא כועס כ"כ על האיש ההוא.

ויען לו הרה"ק בסיפור שהיה אצל מרן אדמו"ר הרה"ק בעל המאור עינים זיע"א, פעם אחת הזדמן הרה"ק ר' דוד ממיקאלייב זיע"א בבית מדרשו של המאור עינים,

בו המאור גישוהרגדול עינים שאדם

הוא, ויגש אליו המאור עינים וישאלהו מהיכן הוא מגיע, ויענהו מעולם האצילות, דתפילת מנחה הוא מעולם האצילות, וסיים הרה"ק מצאנז ואמר: וכעת אתה מבין שכשמגיע אדם מעולם האצילות ונגשים

מדוע אני -אליו בבקשות גשמיות כאלו כועס.

ענה לו מחותנו ששמע מפי הרה"ק בעל ורת חיים מקאסוב זיע"א, על הפסוק וירד הת

משה מן ההר אל העם )שמות יט יד( ופירש"י מלמד שלא פנה משה לעסקיו, והקשה וכי איזה עסקים היה לו למשה רבינו שלא פנה

הרה"ק ר' חיים מצאנז בעל הדברי חיים זיע"א עם רבותינו הקדושים לבית טשארנאביל זיע"א לרגל יומא דהילולא כ"ה ניסן תרל"ו לפ"ק

עם מאורי עינינו

אוהל מנו"כ רבינו בצאנז

אליהם, אלא שמשה רבינו היה לו עסק עם עולמות העליונים, ובכל זאת ירד משה מן ההר אל העם לשמוע בקשותיהם לברכם

יעץ להם, ולא פנה לעסקיו בעולמות ולי עליונים.

וכשמוע הרה"ק מצאנז את הדברים האלו מיד קיבל את האיש הנ"ל ושמע לבקשותיו ושאלותיו, והמשיך לקבל את הקהל כמעט כל הלילה, והכירו כולם טובה להטלוסטער

רב על כך. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א)

מוצש"ק פר' שמיני כ"ה ניסן תשס"ט(

אאמו"ר כ"ק מרןהרה"ק זיע"א, כידוע זכה לקירבה גדולה ומיוחדת אצל זקנו הרה"ק ר' יצחק ישעי' מטשחויב קראקא זיע"א, כמובן ששאר בני המשפחה היו מקנאים בו על כך,

אאמו"ר זיע"א ביקש מזקנו שלא יקרבו יותר משאר נכדיו, אמר לו זקנו זיע"א: שאר בני

ק המשפחה צריכים להבין שאצל אבי הרה"מצאנז זיע"א, טשארנאבלער אייניקל היה חשיבות גדולה מאוד, כאשר אבי הרה"ק מצאנז זיע"א לקח לחתן את הרה"ק ר' מרדכי דוב מהאראנסטייפל זיע"א, אמר שזהו יום גדול מאוד אצלו, שזכה להשתדך עם בית טשארנאביל, ויחוסו היה חשוב אצל הרה"ק

מצאנז יותר מגודל התמדתו בתורה, דידועשהרה"ק מהארנסטייפל היה גאון אדיר, ובכל

זאת חשיבותו אצל הרה"ק מצאנז היה, שהוא נצר קודש לבית טשארנאביל.

כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א) מוצש"ק פר' שמיני כ"ה ניסן תשס"ט(

נסע הרה"ק בעל הדברי יחזקאל כידוע לקבל פני הצדיקים ברוסי', משינאווא זיע"א

והגיע גם אל כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ר' אהרן מטשארנאביל זיע"א, והסתיר את עצמו שלא ידע מי הוא, וכי הוא בנו של הרה"ק

מצאנז זיע"א.

בליל שב"ק אחר התפילה עבר בין כל המתפללים להתברך מפי הרה"ק, ויהי בראות

אהרן הרה"ק ר' מטשארנאביל את הרה"ק משינאווא, ציוה מיד שיתנו לו חדר מיוחד וכבדוהו

בכבוד מלכים.

למחרת בעת קריאת התורה כיבדו הרה"ק ר' אהרן בעליה לתורה, וישאלהו לשמו, ויען 'יחזקאל בן חיים', ויאמר לו הרה"ק מטשארנאביל: אייער כבוד קענט איר

ר טאטנס מוחל זיין, אבער וואס איז מיט אייעכבוד? )כבודכם אתם יכולים למחול, אך מה עם כבוד אביכם?(, והתנצל הרה"ק משינאווא, שלא רצה שידעו מי הוא ושהיה אצל הרה"ק ר' אהרן מטשארנאביל, קודם שילך אל אחיו הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשערקאס זיע"א, שהיה מחותנו של הרה"ק מצאנז זיע"א, זקנו של חתנו הרה"ק

כי דוב מהאראנסטייפל זיע"אר' מרד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א)

שב"ק פר' בא ו' טבת תשע"ו(

הבריאה, חובת עבודת האלוקים האגודה ואחודה בתכלית תכלית יציאת מצרים בתקומת חרות נפשנו לקיום התורה

ומצוותיה, הביאו להקמת מוסדות חינוך ובתי תלמוד .להוראה להרגיל הבנים לתורה ולמצוות

בחג אשר בו נהיינו לעם, פנינו לראש הישיבההרה"ג רבי ברוך טסלר שליט"א, לשמוע על לצעירים

אשר רבים קטנה הגדולה ־סוד הצלחתה של הישיבהמתדפקים על שעריה להימנות בין מאת הבחורים הנבחרים שדמותם תעוצב ביד אמן על ידי צוותות

ההוראה והחינוך בבית היוצר לתורה, יראה ומדות .טובות

מהן עקרונות היסוד המתווים את דרך הישיבה לרוממותה

הרוחנית?

ערכים עליהם מושתתים כל סדרי וההעקרונות הישיבה והנהגותיה נמסרו לנו מפי חכמים וזקנים, ראשי ישיבות ואלופי תורה, איש מפי איש, עד למשה רבינו עליו השלום. במשנה

אבות מגלה לנו התנא את סכתהראשונה במדרך מסירת התורה ממשה שקיבלה בסיני ועד שנמסרה לאנשי כנסת הגדולה, הם אלו

שלושה דברים" המתמצתים את ש"אמרו מהות ישיבתנו הקדושה.

הציווי הראשון אותו אנו רואים כל העת מול עינינו הוא להביא את הבחורים הרכים לחשק לימוד וידיעת התורה, ולחיבור פנימי עמוק שמעמיד אותם על רגליהם. זוהי המשמעות

זיך - ' תלמידים הרבה,העמידו של 'ר עמלם של סגל שטעלן. זהו עיקוועקא

הר"מים בעיון, בקיאות והלכה, המשקיעים את כל אונם ומרצם להביא את הבחורים לידי כך.

תכנית אחד הדרכים המביאים לכך, הוא הצבת מותווים הספקי לימוד בה סדורה ותכליתית

יומיים לצד קביעת מועדי שינון וחזרה על

החומר כך, יחד עם , בכל שבוע ובכל חודש הנלמד

מטרה להביא את הפעולות, תושג ה שארתלמידי הישיבה לרכוש חלקים רחבים בידיעת

. התורה

אכן, מחזה נפוץ הוא לראות את הבחורים מוסיפים משלהם בזמן, בכוח ובמוח, לרכוש חלקים נוספים בתורה הקדושה, כיצד

מביאים לידי כך?

כאשר בחור מרגיש סיפוק מלימודו, סיפוק יף, להמשיך, ולהרבות מביא רצון, רצון להוס

גבולו בתורה. האחריות שלנו היא להביא אותו אל רגע החיבור הראשוני עם לימוד התורה, אם הצלחנו בכך הרי שהבחור כבר התייצב על דרך

המלך העולה מעלה מעלה.

מתוך ניסיון רב שנים, מעניקה ישיבתנו דגש על החזרה והשינון של המסכת שנלמדה

חזרה על מסכתות באותה השנה. בשונה משנלמדו בשנים קודמות, שהזמן המוקדש להן אינו מנוצל דיו בשל ריחוק הימים והידיעה מזמן הלימוד הראשוני, כאן, בחזרה על דף

ראיון מרתק לרגל חג הפסח עם הרה"ג ר' ברוך טסלר שליט"א ראש הישיבה לצעירים

את פתח לו

שנלמד בשבוע שעבר או על פרק שנלמד בחודש האחרון, עיקרי הסוגיה על כל פרטיהם עדיין מונחים בראשו של הבחור, וכך מנוצלת

ל ע וחיזוק הלימוד השנתי. כ'פוהחזרה לגיבוש יוצא' מכך הבחור מלא בתחושה טובה ובידיעה רחבה ועמוקה של המסכת הנלמדת, כך שבשנה הבאה הוא יבוא מרצונו להוסיף

הכבהתמדה ושקידה להיטיב אחיזתו בגמרא ה חביבה עליו, מחוץ לסדרי הישיבה וזמניה.

כיצד שומרים על מסגרת רוחנית ללחץ וממריצה לבל תגרום

ומתח נפשיים?

כאן אנו מגיעים אל הציווי השני: 'הוו מתונים'. צוות הר"מים במתינות ובסבלנות, פועלים

תשומת לב אישית בכישרון ובתבונה להעניק בטיפוח כל יחיד ויחיד, מתוך דאגה להתעלותו

בחור ובחור.הרוחנית ושגשוגו של כל

העבודה האישית עם כל בחור כפי השגה דיליה מעניקה לו את הכוחות והמרץ להתאמץ ולהצטרף אל הכלל ההולך ומתעלה. למעשה, לכל אחד ישנם קשיים המיוחדים לו, והפרעות שונות שהיצר מציב בדרכו, ורק עם סייעתא דשמיא ובהדרכת המשגיחים ניתן להמשיך ולהתקדם בדרך הסלולה. ברגע הנכון אנו נהיה

לצד הבחור המתקשה ומבקש עצה טובה,הכוונה ראויה, הדרכת אמת או סתם דברי חיזוק ועידוד. רק בדרך זו ניתן להגיע ל'העמידו' תלמידים הרבה, ולהביא להצלחת

כל תלמידי הישיבה.

כחסידישע ישיבה, מהו הערך המוסף שנותנת המסגרת

הישיבתית לבחורים?

ישיבה חסידית אינה צירוף של שני דברים, אין ת', עצם ה'ישיבה' הינה כאן 'ישיבה' וגם 'חסידי

חסידית. השכמת הבוקר, ההכנה לתפילה,

הלימוד בספרי חסידות, התפילות הנלהבות, ה'זיצן' בליל שישי, האווירה הרוחנית הרוממה המנשבת לקראת בוא המועדים והשבתות, המשפיעים שבאים למסור דרשות התעוררות בישיבתנו, כל אלה יחד עם ההקפדה על

חסידיות ושיחה בלשון תהלוכות והנהגותאבותינו, אינן מטרה בפני עצמן אלא כולם באים למימוש הציווי 'ועשו סייג לתורה', הלימוד באופן זה, במסגרת המרוחקת

דמה ק ומובדלת מכל ענייני העולם הזה וההמסוכנת, מאדיר את הרוח החסידית שתכליתה התקרבות לבורא יתברך, אהבתו

ויראתו.

י חש חובה להזכיר, הוא ערך מוסף אותו אנהחלק של 'אם יש קמח יש תורה'. ברוך השם, הבחורים המצוינים המתקבלים לישיבה יודעים כי עם כניסתם לעול התורה יוסר מהם כל עול

בהרחבה על ידיגשמי, כל צורכיהם מסופקים שאינה חוסכת כל הון במגוון הנהלת המוסדות

כתלי פעילויות לעידוד הלימוד והלומדים, ביןהישיבה פעילה הישיבה ומחוצה לה. בנוסף, מ

שמעניקים לבחור את הפנימייהחדרי את גם הנוחות הדרושה לשם הנחת כל מעייניו בלימוד

התורה הקדושה ובצמיחתו הרוחנית.

לסיום, אנו מתרשמים, אין ספק כי עליתם כאן על 'נוסחה

מנצחת'.

הנוסחה הזו מסורה בידינו, כפי שאמרנו, על פיראשי עם ומכונני עולם התורה זי"ע ושיבחל"ח, שייסדו את עולם הישיבות החסידי, כאשר כל הדרכותינו מכוננות משולחן גבוה ומדעת תורה ועצה עמוקה. אין ספק כי פירות ההילולים היוצאים מהישיבה כשתלמודם בידם, מהווים הוכחה להצלחה בעזרתו יתברך, ויהי רצון

עשות נחת רוח לבורא, שיזכו כולם להמשיך ולויביאו רוב נחת למשפחתם, לתפארת כל בית

ישראל.

מעת אשר שבעה שנים עומדים אנו בתום האי גברא רבא ויקירא ף תאתנו בחמנסתלק

טווערסקי זכר צדיק לברכה, ' יחיאל הרה"צ רביום ו' עש"ק ,אשר יצאה נשמתו בטהרה

,פניא מעלי דשבתא לסדר טהרה 'מצורע' ,וי"ן תתקטר[דש ניסן ]בחינת בווביום ו' לח

בעת טבילתו במקוה טהרה לכבוד שב"ק, אחר שזכה לעשות ולסייע בהכנות נקיון לו

, ובהכנה דרבה הבית לפסח וקניית צרכי החגקודם הטבילה לכבוד לאחר שגזז שערותיו

ומתמיד יה דרכו מאז ה שרוכאהרגל הסמוך, ולהקדים בכל ,להתנהג במדת הזריזות

הכנותיו ועשיותיו ובפרט לדבר מצוה, כפי שהיה רגיל עשרות בשנים להשכים קום לתפלה ולהיות מעשרה ראשונים בביהמ"ד, וכן היה מקדים לבא לשיעורי תורה הקבועים

לו, וכן בשאר ענינים.

קיעב ביום עיר נולד ב הרה"צ ר' יחיאל זצ"לו"ר דמכ"ק מרן אכ"א אדר שני תרפ"ה, לאביו

, מטשארנאביל זיע"אהרה"ק ר' חיים יצחק ולאמו הרבנית הצדקנית מרת רעכיל דבורה

-מטשחויביצחק ישעי' ע"ה בת הרה"ק ר' שהיה בן זקוניו של זיע"א הי"ד, קראקא

הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז זיע"א.

בשמחת הכנסתו לבריתו של אברהם אבינו רנאביל הרבה מצדיקי בית טשאהשתתפו

ו בימים ההם בקיעב, ביניהם תגוררהאשר רה"'ק ר' שלמה שמואל מטשארנאביל ה

זיע"א והרה"ק ר' שלמה בן ציון ' אברהם והרה"ק רזיע"א, רנאביל מטשא

ועוד יווקא זיע"א, ממאחניהושע העשיל דודו הרה"ק ר' כובדצדיקים. בסנדקאות

קרא שמו י, ו( זיע"את"א) ויראויצחק מסקקינו הרה"ק ר' על שם ז'יחיאל' בישראל

עוויץ זיע"א, בן הרה"ק ר' יחיאל מקרילמשולם זוסיא מזינקוב זיע"א, וחתן הרה"ק ר' יהושע מבעלזא זיע"א, וחותנו של הרה"ק

מטשחויב קראקא זיע"א.

תקופת לידתו וימי נעוריו בבית אביו הק'היו בזמנים קשים ובעת צרה ליעקב זיע"א,

ו כאשר הרשעים הקומוניסטים ימ"ש אסראת שמירת היהדות וסגרו את כל הבתי כנסיות ובתי מדרשות ותלמודי תורה וישיבות אשר היו שם בעיר קיעב לרוב עד התקופה ההיא, ורדפו עד חרמה את כל אלו אשר היו חשודים בעיניהם שעדיין שומרים

ובפרט אלו המוסיפים לחזק ,תורה ומצוותומארגנים ,אחרים בשמירת היהדות ומצוותיה

תר לימודי תורה לתשב"ר ותפלות במנין בסומקוואות טהרה וכל כיו"ב. על אף כל זאת

וע"פ פקודתו לא נכנעו 'בבית אביו הק' ובמסי"נ המשיך אביו הק ,לגזירתם הרעה

ולהתפלל ,לקבל אנשים בביתו לעצה ולברכההן בימי חול והן רוב עםכל התפלות ב

לחנותיו הטהורים בשבתות וי"ט, ואף ערך שובאריכות בזמירות ושירות בהשתתפות

ומהם גם כאלו אשר מרוב פחד , יהודים רביםאשר , התנהגו כלפי חוץ כקומוניסטים גמורים

היו מתגנבים לביתו בסתר והיה מחמם ומחזק את לבם השבור, וכן החזיק מלמדי

ולתשב"ר, והפעיל מקוה ותורה בבית לבניטהרה, וכן השתדל בקיום שאר כל המצוות

דור כאפיית מצות, בנין סוכה וד' מינים בהיועוד, על אף הקושי הגדול שהיה כרוך בעשייתם ובהשגתם בזמן ההוא, והכל ע"י כל

לזכרו של הרה"צ ר' יחיאל טווערסקי זצ"ל מב"ב בן כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ר' חיים יצחק מטשארנאביל זיע"א

לפ"ק חו' ניסן תשס" -שנים לפטירתו שמונה אור הולך

מיני עצות ותחבולות שונות שלא ייתפסו וכמובא לעיל חלילה ע"י הרשעים ימ"ש,

במדור אור לישרים.

הרה"צ כמובן שכל זה היה לנגד עיניו של ו הראשונים טרם הגיע תיכף בימי נעורי זצ"ל

יה הוא בעצמו שותף לגיל בר מצוה, וכבר הומעורה בהרבה פעולות וענינים אשר היו

וסיוע מוטלים עליו לפי גילו והיה תמיד לעזר הרבה פעמים סיפר. וכפי אשר ק'לאביו ה

מקורות ,בהזדמנויות שונות מרגשי לבומקורות חיי ו ,הימים הקשים ההם ברוסיא

בית אביו הק' והנהגתו הקדושה בתקופה כן היה מספר ההוא,

הרבה תמיד מעשיות צדיקים בעניני אמונה בטחון

,והשגחה פרטיתאשר זכה לשמוע

הן -מאביו הק' ו נאוה קודש,בבית

והן בעת שהיה וה אליו מתלו

, בנסיעות שונותאשר תמיד היה

את ומספר כדי לחזקאביו הק' זיע"א מדבר בענינים אלו אשר היה בזה צורך בניו ולסעדם

"כ היה וגדול ביותר בתקופה הקשה ההיא. כממספר הרבה עובדות ומעשי הרה"צ זצ"ל

גבורה ומסירות נפש לשמירת התורה ומצוות העם. של כל מיני יהודים אפילו מפשוטי

' זיע"א על בטבת שנת תרח"צ נאסר אביו הקומאז לא ,בעוון הפצת הדתידי השלטונות

שנה תמימה ]בתחלה ישב עוד, שב לביתו"כ הוגלה לסיביר מולאח ,במאסר בקיעב

וריצה שם חמש שנים מרים וקשים עד ניסן שנת תש"ג[, ובעת יום כ"ד הסתלקותו ב

לגיל בר מצוה הרה"צ ר' יחיאל זצ"להגיע שבדו בבית עם היה ל ,ולמצות הנחת תפלין

אחיו כ"ק מרן אדמו"ר ] ,אמו ואחיותיו ע"הכבר עזב את בית אביו בשנת הרה"ק זיע"א

תרצ"ד[, והיה צריך להמשיך ולחזק את עצמו .ביותר בקיום המצוות ובאמונה ובטחון בה'

לאחר מכן נשלח ע"י אמו הרבנית ע"ה , וזכה גלות סיבירבהק' לשהות עם אביו

ם בגבורה עילאה ובמסירות לשמש אותו שיה עובד קשה להכין נפש ממש, כאשר ה

טחינת פחמים להסקה והבאת כ ,צרכי הביתיושב 'הי, בתקופות אלו חם וכו'ללקמח

הרבה עם ולומד הן בימות ',אביו הק

החול והן בשבתות וימים טובים, כאשר היה מספר שבתקופה

מסויימת סיים אזיחד עם אביו הק' את כל מסכת

היה עירובין, כן מספר על גודל

שם הנסיונות שהיו לילך לבית באותם הימים, כאשר היה מחוייב

,וכמובן גם ביום שבת קודש העירוני, ספרהכל מיני למצוא כל פעם מחדש צריך 'והי

את שלא לחלל איך טצדקי ותחבולות ובסייעתא דשמיא עלה הדבר בידו "ק, השב

.מידת

נספג כמים בקרבו וכשמן תקופות אלו לאזור חיל ואומץ בשמירת התורה ,בעצמותיו

באמונה תמימה תחזק מאוד ולה ,ומצוותבכל עת מצוא בעת תמיד , בהשי"תובטחון

היה תמיד ,היה מדבר עם אנשיםר שאבכל שי"תלחיות באמונה ובטחון בה םמחזק

עם אחיו הגדול כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א שלהי שנת תשמ"ז לפ"ק

והשגחתו השי"תולראות חסדי ,מצב שהואעל כל פרט ופרט בכל צעד ושעל, בענין ית'

לדבר באריכות גדולה מרבה זה היה תמיד ספה"ק המדברים בציטוט מאמרי חז"ל ומ

,ון והשגחה פרטיתחמעניני אמונה ובטכך, וכן על סיפורי צדיקיםו ובדותבשילוב ע

שנות עצמו בענינים אלו בבמה שראה הוא זיע"א, בבית אביו הק' 'נעוריו בגלות רוסי

השגחה יו נצרכים לבכל צעד ושעל הכאשר תוך ימי החשכות של ב ,פרטית וחסדי השי"ת

התקופה הקשה ההיא, וכן אח"כ בעת יציאתו יסא כדלהלן.דמאו

היה תמיד מזכיר ומעורר על החיוב גם להודות ולהלל להקב"ה על כל נסיו ונפלאותיו וטובותיו שעל כל צעד ושעל. ואכן היה נאה

אה דורש ונוהיה ,מקיים

ספר משמש כלכל מוסר חי

רואיו וידידיו, כאשר שמעו

הוא וראו אשרהגבר אשר ראה בשבט עברתו וכמה צרות

היה תמיד מודה "ז ובכ ,ויסורים דעדו עליוומהלל ומשבח להבורא ב"ה על כל חסדיו

אשר עשה עמו.

עם יציאת הפליטים הפולנים תש"ובשנת משם צאת בעה"י להצליח גם הוא מרוסי',

ע"ה כנתינים הצדקנית יחד עם אמו הרבנית ות ארוכותשהה ונתגלגל תקופ אזפולניים,

עד שהצטרף ,בכמה וכמה מדינות באירופה הידועה להפלגה באנית המעפילים

,המכונה יציאת אירופה תש"ז ,'אקסודוס'לדרוך על אדמת רגלופיקה ובעוד שלא הס

ו אותם רתיכף החזירצינו הקדושה, אהבריטים לגלות נוספת בגרמניה, שם שהה

לפ"ק דש אדר שנת תש"חובחעד אשר זכה אותם ימים אשר , בלעלות לציון כשאיפתו

שהה בגלות אירופה, זכה להכיר הרבה אשר גם הם המתינו בארצות ההם צדיקים

הם היו , כפליטי חרב מהמלחמה הנוראהמקרבים אותו תמיד כנאה ויאה לבנן של קדושים המתייסר למען כבוד שמו ית', הרה"צ זצ"ל היה תמיד מספר על כל תלאותיו עד שזכה לחונן עפר ארץ הקודש, והיה אומר שעלייתו לארצינו הקדושה ארכה כשנתיים ימים, ולא הסכים בשום אופן לצאת לחו"ל אף לנישואי נכדו

ר שיחי', דלאחשנתיים עליה

-לארה"ק אינו מסוגל לרדת לחו"ל בכמה שעות

ע"י מטוס.

צינו הקדושה שמח מאוד עם הגיעו לארלמצוא את אמו ע"ה שעלתה תקופה קצרה לפני כן, ואת אחיו כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א שכבר שהה בארה"ק כמה שנים קודם לכן, אי אפשר לתאר שמחתן של האחים

נה לאחר כי"ד שנים כאשר נתראו לראשושלא נתראו פנים בפנים, ומאז נקשרו מאוד זה לזה בקשרי אהבה עזים אשר לא נותקו

ות בתקופעד יומם האחרון עלי אדמות, בצוותא ובצמאון רב ו יחד למדהראשונות אף

שליט"אכ"ק מרן אדמו"ר יבדלחט"א עם סיון תשס"ג לפ"ק

הרה"צ זצ"ל אף קיבל בכל יום שעות רבות, את מרותו של אחיו הגדול מרן אדמו"ר זיע"א

מתייעץ עמו , כאשר היה כחסיד לכל דברפרט ופרט ושואל בעצתו ומבקש ברכתו בכל

כן זכה הרה"צ ר' יחיאל זצ"ל ענין וענין. ובכל לקירבה מיוחדת אצל האדמורי"ם

מראחמיסטריווקא זיע"א.

סתגל חל להלאחר תקופה קצרה כאשר הקצת למקום החדש, נכנס ללמוד בישיבתו

מהרי"ץ מרא דארעא ישראל קשל הגה"כן למד תקופה מסויימת "ל, וקזצ אנסקידושי

, כאשר בכל מקום בואו ה' בישיבת קול תורה חיל בלימודו.מצליח בידו ועושה

א וזכה לבלפ"ק דש אדר שנת תשי"ב ובח החשובה הרבניתשואין עם זוגתו יבברית הנ

ר' יעקב תליט"א, בת החסיד המפורסם שמשון מרגליות זצ"ל מנקיי הדעת שבעיר

"ב, אשר זכה להיות עמוד הקודש צפתוהתווך ומסור בלב ונפש למען ה'טשארנאבלער קלויז' בעיה"ק צפתו"ב, שנוסד ע"י כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק ר' אהרן

מטשארנאביל זיע"א.

פרק מיוחד על גודל עלינו להקדיש בזאת במצות של הרה"צ ר' יחיאל זצ"ל הידורו

מלכות כיבוד אם, הן בהיותו עמה עדיין בהק' אחר פטירת אביו ובפרט 'רוסיהרשעה

צינו הקדושה הארוכה לאר זיע"א, וכן בדרכםבשהותם כבר בארה"ק, תחילה אח"כ וכן

בעיה"ק ירושלים תובב"א, ולאחמ"כ עברו יחד עם מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א לבני ברק,

ושימש אותה עת ועונה, עמד לימינה בכל ו ,ופלא ביותר ועל הצד היותר טובמבאופן

היה כרוך בעבודה וטרחא רות שבדרך כלל למוכפי שהיתה תמיד מפליגה בשבחו , גדולה

באופן ה כל כךלאחרים בענין זה איך שמכבד .נפלא ומהודר ביותר

הרה"צ ר' יחיאל זצ"ל היה מתנהג תמיד כל הליכותיו היו בענוה ושפלות בענוה גדולה,

כל אחד ואחד, היה מקבל כל אדם קטן אל ים יפות ובמאור פנים וגדול בסבר פנ

פורסם מאוד שונות של חיבה, היה מלובהטובות והעדינות, כן רומיותבמידותיו הת

, נאמנות ונקיון כפיםהיה מפורסם בישרותו באוהב שלום היה הולך בדרכו של אהרן הכהן

מתרחק מן המחלוקת כמטחוי ,ורודף שלוםידוע ומפורסם לכל זהירותו פי שהיה קשת כ

היה אוהב את הבריות ומקרבן המופלגת בזה,בעצם הארת פניו ומידותיו התרומיות ,לתורה

שי"ת, היה היה די לקרב הבריות לעבודת ה אצילותידותיו המחדיר תמיד בלב כולם את מ

סמל ודוגמא של קידוש שם שמים הוהיוהתנהגות בדרך הטובה והישרה לכל מכריו

בביהמ"ד, והן שבתו עם חברים ן בה ,וידידיושאר ענינים, כאשר ותו עוסק ביגיע כפיו ובהי

יעידון יגידון עליו כל מכריו וידידיו.

זכה להקים משפחה מפוארת לשם ולתפארת בנין וחתנין רבנן, ה"ה הרה"ג ר'

ר' אלעזר גחיים יצחק שליט"א מב"ב, הרה"משה שליט"א מב"ב, הרה"ג ר' ישעי' שליט"א מב"ב, הרה"ג ר' מנחם מענדל שליט"א מעיה"ק ירושלים תובב"א, חתנו הרה"ג ר' יוסף יודא רוטנר שליט"א מב"ב בן

ר' גהגה"צ אב"ד חליסה זצללה"ה, חתנו הרה" שלמה גוטליב שליט"א.

יה"ר שיהא מליץ יושר בשמי רום עבור ה שיחי' ובפרט עבור משפחתו החשוב

אלמנתו החשובה תחי' שהיתה מסורה אליו מאוד מאוד בחיים חיותו ועומדת לעזרתו

במהרה נזכה ויקוצו וירננו שוכני עפר ותמיד, בביאת מלכנו משיחנו בן דוד גואלינו בב"א.

פלאי פלאים אור מופלא ענינים שונים ומעניינים מדורות העבר

דק"ק טשארנאביל ורהתתלמוד נתייסד ע"י כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק זיע"א

אבל יחיד עשי לךמבכים אנו מרה את פטירתו של אחד מראשי החבורה, קבע מקום בבית מדרשינו לשפוך שיחו לפני קונו ברגש

נפש רב ובבכיות עצומות כבן המתחטא כלפי אביו, ושקד בה על לימודו שעות רבות מתוך מסירות הנדיב המפואר ראש וראשון לכל דבר שבקדושה

פעל רבות ונצורות במוסדנו לתועלת בני העניים וחנוכם

ז"ל דוד טשעטשיק הר"ר

ששחל"ח בפתע פתאום בעת לימודו במסכת זבחים

על האי שופרא דבלי בארעא קא בכינא

רנאביל )פלך קיוב(: עפינסקי פירסם ביום ב' פר' שמיני י"ח אד"ב תר"ס, מחדשות בעיר טש י.ה.היום הובל פה לקברות הגביר הנדיב הר"ק דוד טשעטשיק ז"ל ששבק חיים לכל חי בשנת החמישים לימי חייו, המנוח היה עסקן נאמן בצרכי הצבור, ויפעל רבות וגדולות במוסד הת"ת לתועלת בני העניים וחנוכם, ויאהב את הילדים כנפשו, ועוד שעות אחדות לפני מותו צוה להכין חליפות שמלות לכל ילדי הת"ת, עניי עירנו לא במהרה ישכחו את האדם הגדול הזה אשר לעתים קרובות מאוד קם לעזרתם ויתמכם ביד

ה בתורת גיהנדיבה, הוא היה בר אוריין וה' בקביעות, ובשבתו להגות במסכת

'זבחים' יצאה נשמתו בטהרה, תנצב"ה.

ת"ת דק"ק אלסנדרובקה

ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם מבית ה' מקבלים אנו בברכה ובשמחה את פני הקודש רבן של ישראל פאר ישראל והדרתו

כקש"ת אדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א בעירנו יצ"והשוהה כעת

ויניח את אבן הפינה לבנין התלמוד תורה החדש על טהרת הקודש בדרך ישראל סבא

שיבנה בעה"י לשם ולתפארת לרווחת ותועלת צעירי הצאן קדשים

יהי בואו לברכה להרמת קרן התורה והחסידות

ביום כ"א ואם בתלמוד תורה עסקינן אנו מביאים כאן ידיעה מעניינת שפירסם י. סאבאטאווסקי אייר תרע"ב לפ"ק, וז"ל: אלסנדרובקה פלך קיוב, טובי עירנו נגשו לבנות בית מיוחד ל"תלמוד תורה", להנחת אבן היסוד בא המון רב, האדמו"ר רבי זאב טווערסקי מראטמיסטרובקה, השוהה

על כעת בעירנו, נאם על דבר ערכן של הדת והמצוות המעשיות לקיום האומה, והד"ר בעלענקי דבר דבר ערכה של ההשכלה הכללית למלחמת הקיום שלנו בימינו אלה והביע תקותו, כי בבית זה יתחנכו הילדים ברוח עברי לאומי ויזדיינו בידיעות כלליות, באותו מעמד נאספו לטובת הבנין כארבע מאות רובל כסף, בלי ספק יזדרזו עתה עסקני העיר להשיג את הרשיון הדרוש

ב לפתיחת המוסד החשוהזה ולא יעמדו בחצי

העבודה.

סח חג לכבוד זאת מביאים אנו הפ רסם מיחד ספור ב התפ אריכות ש בדולה פת ג ש אחד הערץ מאיר ידי על האידיש ב יום, העתונים ב ר' ג ב ' פמיני סח המועד דחול' ה ש חת, ח"תרפ פ ילער דער' הכותרת ת אב ערנ טש יק אלט צד פ יק' )ים דעם ש ד יל הצ אב ערנ ם את בוקע מטש (.הי

ש זאת ידג ה ב עש המ ל ומפרסם ידוע אינו ש יקי אצל ומקב לת צד וש ית ש ביל אב ארנ סח לכבוד זאת הבאנו זאת ובכל, טש פי, פ רסם כ התפ מעט לפני ש כ

עים ש נה ת .ש

אחד ררה העירות ב נאת ש ם ש נאה - חנ ש ין, מאוד חזקה י ב ת חות ש פ ירות מש עש ר, מאוד ל אש חה כ פ את להראות רצתה מש בוד גדל רו כ לת ידי על וזאת, עש פ ובזוי הש

חה פ ש ה המ ני חלקת אש , הש נאה המ והש י י ןב ת חות ש פ ש בוהה היתה, המ ל ג ך כ עד כ

ל כ יר ש ד עש עיר נכב וחלק צד לו היה בחלקת מ יל איך ודואג ורואה, ב את להגדהבות יניהם הל .ב

ר עק חלקת סבלו ב ים זו ממ היו העני ש יעים די לעירה מג ירי את להתרים כ עש יר וכל, העיר מע עש ש אחד ש חה ש פ ש מהמ

ירה ה העש ני ל הש לא, לביתו העני את קבים י, לביתו העני את להכניס יותר הסכ כ

בוצה תומך הוא ק ה ב ני .הש

דוש הרב מרן יד הק ג יל המ אב ארנ מטש

מע, עלינו יגן זכותו ל ש , מאוד וכעס זאת מכני ורב היות יל חסידי היו העיר ב אב ארנ , טש ך על מאוד וכאב חסידי כ יל ש אב ארנ טש הם ל ש ני םכ ע תורה ב יתנהגו , אידן חסידיש

צורה י ב לת ל נאותה ב ך כ .כ

עת לחן ב הור ש יק אצל הט ד הציל אב ארנ ליל מטש ביעי ב ל ש סח ש החל, פ

י קול לצעק הרב למידים: רם ב אנו ! יקרים תבים ות חי עלות לעש יל פ למה עירה להצ ש

זר לקראת העומדת ין ג ה ד מים קש ש , בת חלקת מחמ נאת המ ם וש ש חנ י ה ש .ב

למידים עקותיו מאוד נבהלו הת ל מצ ם ש רבדוש ה, הק י והנ דוש הרב להם מראה הקבואו י ה, ללכת החלו הם, אחריו ש תוך והנ

עירה עצמם את הם מוצאים רגע , ההיא ברך לקפיצת זכו הם ם עם יחד הד .רב

ביעי מיחד ספור ל לש סח ש סוף ים קריעת פ

ר אש י נכנס כ ל נבהלו , לעירה הרב ני כ בם את מביא מה, העירה דוש רב עה הק ש בל מאחרת ך כ ם ומה, לעירם כ ליל ג ביעי ב ש

ל סח ש ד, פ לחן את וערכו הכינו מי הש לחן לעריכת הור הש ל הט י ש דוש הרב .הק

י דוש הרב ד החל הק א מי על תורה מירתבירת ם ש תוך , הי בריו ב מעו : אמר ד נא ש

בי יקרים יהודים קריעת לאחר, העירה תוש ר, סוף ים אש ם כ הודים לכל נתן הי לעבר הי

רכו א, ד ם ב טענה הי : העולמים רבון אל בן מדוע הודים לכל את תוך לעבר הי ם ב הי

ה ש ב י ים הלא, ב עים חוטאים מהם רב .ופוש

די תוך יק כ ד הצ ר ש בריו מדב אודות דמהירות הלך , סוף ים קריעת קומו ב ממראש לחן ב יור אל ורץ, הש עמד הכ ת ש פנ בית דרש ב ח את והפך , המ ים פ והחל, המ

תוך לרקד ים ב .המ

ה ים, לפלא והנ , ויותר יותר וגבהו עלו המיק ד תוך רוקד והצ ים ב ים קריעת' וצועק המ

עברו ! בואו ! יהודים', ףסו ים קריעת' 'סוףתוך ם ב ה הי ש ב י ו בואו ! ב יש ס את הרג ! הנלמידים בואו ו בואו ! יקרים ת יש את והרגס !הנ

ים יעו המ ארו עד הג ל לצו יק ש ד די תוך , הצ כל הלוכו יק ש ד תוך הצ ים ב את אליו קרא, המ

ל ם הנוכחים החסידים כ לא אלו ואף, ש ש ים - חפצו יעו המ על אליהם הג רחם ב וכך , כם היו ל קועים כ תוך ש ים ב אריהם עד המ .צו

יק אמר ולפתע ד למידים הצ ונעבר! בואו : לתם את ה הי ש ב י יק יצא וכך , ב ד ים מן הצ המ

ד צ ני ב וב, הש ס את החסידים ראו וש הנגדי ב יק ש ד דוש הצ ים היו הק , לגמרי יבש אלו תוך ו הי לא כ ים ב לל המ .כ

אלו ואז מה החסידים התעוררו כ רד , מתם ומוצאים ל בים עצמם את כ וב יוש ש ביב לחן מס נו , לש דוש ורב ב הק ראש יוש בלחן ם את ומעורר, הש ל בו כ יש ובה ש תש בלמה ח על ש ררה לקתהמ ש עיר ש .ב

לא דול הפ ל היה הג כ ים היו החסידים ש יבש ל מצמצמת קבוצה למעט, לגמרי ש

ירים עדין, עש ים היו ש ולא, לגמרי רטבוב יכלו ום, לכוחותיהם לש היו מש ש

לים מבהלים מעט זכרו לא ואף, ומבלב כה היה ממ הם ש ס, עמ היה והנ עת ש קריעת בבית סוף ים ם ב .מדרש

מובן ני היתה זו קבוצה כ חות ש פ ש עלי המ בחלקת על, המ ל נגררו ידם ש ני כ העיר בה למחלקת .ומרה קש

ר אש ה להתבונן החסידים החלו כ מעש בס היה הנ ם ש לאה ובכל, ש צאם הת מ ש

עה ש י נעלם לפתע, האחרונה ב דוש הרב הק לפתע עצמם את מצאו נס ובדרך , ותלמידיועיר החסידים יל ב אב ארנ אלו , טש היו לא כ

ה עיר עת .אחרת ב

ר ן מית אותו לצי מ עוד היה לא והלאה יום ש ום נאת מחלקת ש ם וש ין חנ בי ב אותו תוש

א, העירה ולאחיו יעזורו רעהו את איש אלק יאמר פי, חז ם כ ש ק ב ם ש יק וצו ד הצ

דוש יל הק אב ארנ ועל עלינו יגן זכותו מטש ל ראל כ .אמן יש

מדור! יקרים ילדים יו ופרקי תולדותיו על קוראים אנו זה ב ל חי יק מרן ש ד הצדוש י הק יל נחום מנחם רב ארנאב על מטש אור ב , עלינו יגן זכותו עינים המ

חדש על מרן אל והסתופפותו התקרבותו על קראנו ' ב אדר ב ם הב דוש טוב ש הקחדש , עלינו יגן זכותו הותו על עוד נקרא זה ב צל ש על ב ם הב דוש טוב ש .הק

מ ה ע ב ל ה צ א -ב' קר פ ך ש ש ו ד ק ב ה ם טו ל ש

א מחולאיו מתרפ

עם יע פ י הג על רבו אל נחום מנחם רב ם הב טוב ש

דוש ת הק פרש חקותי ב ת או ב רש י פ - תבוא כ

הם ב ברי את קוראים ש אמר התוכחה ד דוש ש הק

רוך ראל לעם הוא ב קופה, יש י היה ההיא ובת רב

ר נחום מנחם יסורים מתיס ים ב .ומרים קש

עת על ידי על התורה קריאת ב ם הב טוב ש

עצמו ד, ב ב י התכ עליה נחום מנחם רב , לתורה ב

ה ש עתו חל ל ד י ש קראוהו נחום מנחם רב ש

עלות ת לתורה ל פרש .התוכחה ב

ה אך ר הנ אש על התחיל כ ם הב קריאתו את טוב ש

י יש הרג רגע, נחום מנחם רב מ א לרגע ש נתרפ

ריאה סיום עד, ויותר יותר א הק ליל התרפ ל כ מכ

.מכאוביו

ציון על ב ם הב דוש טוב ש הק

עם יע פ י הג ל נחום מנחם רב ל ציון להתפ רבו ב

על ם הב דוש טוב ש הוג, הק מנעליו הוריד וכנ

יון יד על רב זמן ועמד דוש הצ בר והיה, הק הד

דול לפלא ום, החסידים אצל ג היה מש קר אז ש

דול חוץ מאוד ג לג, ב האהל יד על נערם רב וש

דוש על מנוחת מקום הק ם הב דוש טוב ש .הק

יציאתו י אמר ב אל: לתלמידיו נחום מנחם רב

או ל תפ ך על ת י כ עמדת קר ש דול ב ל ג ך כ וללא, כ

ום, לרגלי מנעלים ארץ מש ב ראל ש עת חם יש , כ

בוד מנוחת מקום ואלו על כ ם הב דוש טוב ש , הק

רצועה הוא יוצאה מיחדת ב ראל מארץ ש יש

'.רוסי לארץ

על ם הב סובל אינו טוב ש י םמגש מד

י ר נחום מנחם רב עם ספ ר, פ אש כ יע ש עם הג פ ב

ונה על רבו אל הראש ם הב על עמד, טוב ש

לחן קבוק הש דו , יין כוס ידו ועל יין ב ב כ רבו ש

על ם הב דוש טוב ש תות הק .בו לש

ם אדם איזה נכנס לפתע ם אולי) מאוד מגש על ג ב

א(, קצת עברה ב ש ש על וברכה נדבה לבק מהב

ם דוש טוב ש .הק

ר ויהי אש ד, החדר אל ההוא האיש נכנס כ מי

קבוק התפוצץ ין ב כוכית וכוס הי רו , הז ב ונש

רו לרסיסים ז התפ .עבר לכל ש

על ם הב דוש טוב ש יר הק י לתלמידו הסב רב

ת, נחום מנחם ב ס כוכית התפוצצות ש הוא הז

ום כנס מש נ ם אדם ש ית מגש יתו ואף, לב זכה ב

ך כ ל להזד ך כ אינו עד כ בר סובל ש ם ד ל מגש ך כ .כ

דו ק ה ינו ת ו ב ר מ תו ד ל ו ת ים ו ר ו יפ ס ית ט ב ל יםש ירה ר ב או ילאב נ אר ש

ת חי תים ת ל המ יל גוי ש י את מצ נחום מנחם רב

אחת עמים ב סע הפ נ י ש רבו אל נחום מנחם רב

על ם הב דוש טוב ש פור אז היה, הק דול כ , מאוד ג

לג כל נערם רב וש רכים ב .הד

אמצע רך ב פר איזה יד על הד פור מת, כ על מכ ב

כה, העגלה ז י את להוביל ש אל נחום מנחם רב

דוש רבו ד, הק ני החלו מי פר ב יף הגויים הכ להק

י את לן רחמנא להורגו ורצו , נחום מנחם רב , ליצ

ענש ך על כ הרג כ על גויה את ש .העגלה ב

ש ק י מהם ב רו נחום מנחם רב אפש י קדם לו ש

ל ל ת להתפ פל ך אחר ורק, מנחה ת וחלילה חס כ

רצונם יהרגוהו ביכול הריגתו על וכנקמה, כ כ

אלו ) .הגוי את( כ

ה ר והנ אש י החל כ תו את נחום מנחם רב פל , ת

ת הגוי התעורר לפתע יתתו המ לצעק והחל, ממ

ל על אספו הגויים כ נ ם ש הודי רצונכם מה: ש מהי

ה ורר האים מהקר קפאתי והלא? הז חוץ הש , ב

הודי ואין ה לי ום הז כות ש י הניחוהו , למיתתי ש

ו .חפצו למחוז וקחוהו לנפש

על ם הב ה טוב ש ל חלומו מתג י אל ב נחום מנחם רב

ע ה םפ ל על התג ם הב דוש טוב ש חלום הק אל, ב

למידו דוש ת י הק ו , נחום מנחם רב ש עזר ובק י ש

ע דוש להרב ויסי י הק נו הירש צבי רב ל ב על ש הב

ם היה, טוב ש ב ש רנסתו מצ חוקה פ .מאוד ד

י נתו התעורר נחום מנחם רב בהלה מש וזכר, ב

בר את ר ואת החלום ד ה אש דוש רבו אותו צו הק

ע י לבנו לסי .הירש צבי רב

ד י נסע מי י אל נחום מנחם רב ונתן, הירש צבי רב

סף סכום לו דול כ ע , ג סי י י, רב לזמן לו ש רב

מח נחום מנחם כה על מאוד ש ז ות ש נחת לעש

כך , לרבו רוח עוזר ב ע ש יק לבנו ומסי ד הצ

דוש .הק

מובן י כ ם הירש צבי רב מח ג ר על, מאוד ש אש

עת רנסה על עליו יוקל כ עיק הפ , רב זמן זה לו המ

מחה ומרב י נתן ש נה נחום מנחם לרב מיחדת מת

ובה ב תורה ספר, מאוד וחש כת נ מיחד ש ידי על ב

דוש הסופר י הק ל סופרו - סופר צבי רב על ש הב

ם דוש טוב ש דוש רבו עבור הק .הק

תו ידוע היה זה סופר קדש פלאה ב והיה, המ

י על כותב נות פ ו ל מיחדות כ ב ק על מרבו ש הב

ם דוש טוב ש .הק

דוש הרב י הק על אומר היה סקויראמ יצחק רב

דוש הסופר ר, הק אש כ ין כותב ש פל ל ת ש י"רש

בו ) כת נ י על ש יטת פ ש את רואה היה אזי(, י"רש

דוש י"רש ב הק ר ואלו , ידו על יוש אש כותב כ

ין פל ל ת נו ש ם רב בו ) ת כת נ י על ש יטת פ נו ש רב

ם נו את רואה היה אזי(, ת ם רב ב ת .ידו על יוש

ב ספר, אג נת ב זכיתי וכן: כותב אברהם מש

יל לראות אב ערנ טש ספר ב ה תורה ב דוש ל הק ש

דוש הרב פרסם הק י המ ל סופר צבי רב על ש ם ב ש

יק זכר טוב י לברכה צד א העולם לחי . הב

ןמ ל א א ר ש ל י ל כ ע ו ינו ל ן ע ג י תו כו ז