בר-אילן אוניברסיטת

ולקידומו הדתי החינוך לחקר המכון

לחינוך הספר בית

תהליכים למדידת מדדים דיוקן: פיתוח בחינוך זהות מעצבי חינוכיים

הממלכתי-דתי

ב' שלב

מדעי מסכם דו"ח

טיוטא

רובין ריץ' ואסנת שכטר, ישראל אלי

בר-אילן אוניברסיטת

2006 יוני

בהשתתפות: היגוי וועדת ידי על לווה דיוקןה פיתוח

*העברית - האוניברסיטה לחינוך )יו"ר(, ביה"ס הורנצ'יק גבי ד"ר

*אביב תל - אוניברסיטת לחינוך )יו"ר(, ביה"ס זיסנווין פרופ' דוד

אילן בר - אוניברסיטת לחינוך עירם, ביה"ס פרופ' יעקב

החינוך - משרד הדתי החינוך מינהל אדלר, מנהל שמעון הרב

 ב', ג' צייטלין עירוני בי"ס גל, מנהל בן יוסי מר

נתונים: ובעיבוד בתקשוב וליווי סיוע

החינוך תקשוב, משרד ילינק, מנהל יעקב ומר גת חיים ד"ר

החינוך: משרד המדען לשכת מטעם ליווי

רונן גב' תמי

בראשות עמד מכן ; לאחר2003 דצמבר עד הפרוייקט את ליווה זיסנוויין * פרופ' דוד

הורנצ'יק. גבי ד"ר הוועדה

עניינים תוכן

מנהלים תקציר

1- ב' בפיתוחו שלב ומטרת – הדיוקן : הצגתדבר פתח

12- תיאורטי . עיגון1 פרק

35- הספר מבתי המשוב2 פרק

36רקע- שאלות ותוספת השאלון מדדי פיתוח – תשס"הב להעברה . ההערכה3 פרק

37- והמדגם ההעברה תיאור – התשס"ה שאלון.4 פרק

43- הארצית בהעברה שהועבר הדיוקן ליבת תיאור. 5 פרק

51- אחרים לנתונים הדיוקן נתוני בין . קישור6 פרק

59- המדריך כתיבת. 7 פרק

60- המלצותו . סיכום8 פרק

64- מקורות

 

נספחים

69- המחקר לאחר – המלא הדיוקן שאלון- א נספח

71- הגורמים ניתוח -ב' נספח

73- מהימנויות -ג' נספח

81- השונות: בי"ס, שכבה, כיתה, תלמיד מקור לברור שונות ניתוח - ד' נספח

84- ונספחיו המדריך – ה נספח

והתרשימים הטבלאות רשימת

3מוסד סוג לפי המדגם התפלגות. 4.1 טבלה

8

3התלמיד מין לפי המדגם . התפלגות4.2 טבלה

8

3שכבה לפי המדגם התפלגות4.3 טבלה

8

3ההורים של תיכונית : השכלה4.4 טבלה

9

4 ההורים של דתית הגדרה4.5 טבלה

0

דיווחי פי על העצמי ושל הבית לעומת הספר בית של הדתי אופיו4.6 טבלה

התלמידים

4

1

4לי" חשובה שלי "הדתיות לשאלת התלמידים תשובות התפלגות4.7 טבלה

2

4לעתיד לעבר, ובהתייחס יחסית הדתית בזהות השינוי תפיסת4.8 טבלה

2

4ותשס"ה תשס"ד בשנים הדיוקן של הסולמות ממוצעי5.1 טבלה

7

4התלמיד ברמת הממדים בין מתאמים5.2 טבלה

9

4 המוסד ברמת הממדים בין מתאמים5.3 טבלה

9

5 רקע מהשאלון נוספים לנתונים הדיוקן ממדי בין מתאמים6.1 טבלה

3

לעומת הדתית זהותו את התלמיד לתפיסת הדיוקן ממדי בין מתאמים6.2 טבלה

העבר

5

3

5וכיתה בי"ס גודל ממדי עם הדיוקן ממדי6.3 טבלה

6

5נשירה ועשירון לבגרות זכאים טיפוח, אחוז עשירון עם הדיוקן ממדי6.4 טבלה

7

5ביה"ס מורי של אפיונים עם הדיוקן ממדי6.5 טבלה

8

3הזהות עיצוב על השפעתם לאופני בחלוקה הדיוקן ממדי 1.1 תרשים

4

4 ותשס"ה תשס"ד בשנים הדיוקן בסולמות הפריטים ממוצעי השוואת5.1 תרשים

8

5לבנות בנים בין בהבדל הדיוקן ממדי ממוצעי6.1 תרשים

1

5שכבות בין בהבדל הדיוקן ממדי ממוצעי6.2 תרשים

2

– ביה"ס ודתיות הבית דתיות בין היחס את התלמיד ותפיסת הדיוקן ממדי6.3 תרשים

התלמיד ברמת

5

4

– ביה"ס ודתיות הבית דתיות בין היחס את התלמיד ותפיסת הדיוקן ממדי6.4 תרשים

הכתה ברמת

5

5

1

מנהלים תקציר

זה מנהלים . בתקצירןדיוק המכונה כלי ב' בפיתוח שלב את מתאר המצורף המלא הדו"ח

ב'. שלב על בדגש הפרוייקט שלבי שני את מסכמים אנחנו

רקע

הערכי-דתי החינוך את לקדם שברצונו ,דתי לחינוך המינהל של הצהרתו בעקבות פותח הכלי

תפקידם של מרכזי כחלק לראות הספר בתי את ולעודד,הממלכתי-דתי במגזר הספר בבתי

חינוכי מאמץ לריכוז ההצעה ג(.)אדלר, תשס" ידע מקני רק ולא זהות מעצבי היותם את

הדתי החינוך של ךהמתמש ןהניסיו רקע על באהזהות" ל"מעצבי ספר בתי בהפיכת ומינהלי

בעקבות מחודשת חשיבה דורש זה שניסיון ההתחוש עקב במיוחד אך ,דתית זהות לעצב

בה המסורתי האופן על לערער כדי בהם ובעולם, שיש בארץ וסוציולוגיים היסטוריים תהליכים

מתעצבת. הדתית הזהות

שימוש הוא זה תהליך קדםל החמ"ד מינהל ביקש באמצעותם המנהליים הכלים אחד

:הבאים היעדים את להשיג , האמורהוחיצונית פנימית הערכהב

אודות ,פנימית ספרית בית הערכה ביצוע שם ל,ספר בתי למנהלי מדידה כלי העמדת.1

הערכי-דתי. בתחום זהות מעצב חינוך כבית תפקודם

הספר בבתי שינוי של דינמיקה ליצור וכך המבוקש השינוי תחום את למערכת לאותת.2

הערכי-דתי. בתחום חינוכיות מטרות של פנימי בירור של הזהותי, ודינמיקה בתחום

זמן. לאורך מגמותו שינויים על מעקבו עדכנית ארצית מציאות תמונת קבלת.3

בר באוניברסיטת הדתי החינוך לחקר המכון עם התקשר החינוך משרד זה פרוייקט לצורך

אלו. ליעדים יתאים אשר הערכה כלי לתכנן מנת על,אילן

ב' החמ"ד. בשלב לרשות ראשוני מדידה כלי הפרוייקט א' של שלב במהלך פיתחו החוקרים

אמפירית, מבחינה אותו תיאורטית, לתקף מבחינה לבססו מנת הכלי, על בפיתוח הומשך

המשרד. לרשות תפעולי כלי בו לראות יהיה שניתן למצב ולהביאו

הדיוקן של הראציונל

שיועמד הכלי של ההערכה מושא החמ"ד, כי מינהל של החינוכית לעמדה נקבע, בהתאם

או תכונותיהם, עמדותיהם ולא הספר בבית החינוכי-זהותי האקלים יהיה הספר בתי לרשות

החינוכי. התהליך של אחרים "תוצרים" צפויים של או הספר בבית התלמידים של אמונותיהם

לצוות שיאפשר כזה להיות צריך הספר בית לרשות שיועמד הערכה כלי כי גורסת זו תפיסה

בבית התלמיד של שהותו בעת המתרחשים החינוכיים התהליכים איכות את לבדוק החינוכי

ולשפרם. בהם להתערב יכול החינוכי שהצוות הספר, תהליכים

2

הבית החינוכי-זהותי האקלים של שונים מרכיבים המודד לתלמידים שאלון א' פיתחנו בשלב

לצייר וכך למרכיבים אותה לפרוט להערכה, וניתן ניתנת כזו אקלימית סביבה כי ספרי. הנחנו

.זהות לעיצוב המכוון – חינוכי אקלים של רב-ממדי פרופיל

הדיוקן מטרת

בעיני נתפסת שזו כפי ,הספר ביתב הזהותי האקלים מצב על מידע לספק יועדמ הכלי

,במוסד החינוכי הצוות של הדעת משיקולי חלק להיות ךיהפ מידעשה כזה באופןהתלמידים,

מוקדים על בהצבעה מסייע וגורם פנימיות להתייעצויות משאב, חינוכית לחשיבה גירוי היהוו

על מצביע ואה ספריים בית ותהליכים במאפיינים מתמקד שהכלי בכך התערבות. הדורשים

לקבל ספר בית מנהל " יוכלדיוקןה" ולשפרם. באמצעות להתערב שניתן מיידיים פרמטרים

נקודות באילו לראות ובכך התלמיד זהות עיצוב בתהליך המרכזיים שונים ממדים על תמונה

ספרו בית פרופיל את להשוות יוכל כן, הוא לשפר. כמו צורך יש ובאילו רצון משביע ספרו בית

הייחודי הדגש את ספרו לבית לתת וכך,לו הדומים ספר בתי של הארצי, ולפרופיל לפרופיל

לאורך לעקוב שניתן חוזר" הרי ל"שימוש בנוי שהכלי מכיווןבו. ניםמעוניי קהילתו או שהוא

התערבויות בעקבותהזמן, ו עם המתרחשים שינוייםה את ולבחון אלו ממדים אחר שנים

.חינוכיות

החינוכי הרציונל ב'- עדכון שלב

הוא בזהות ספר בתי של שהעיסוק מסויגת הלא ההנחה מנקודת יצאנו הדיוקן א' של בשלב

התבססה זו התלמידים. הנחה כל הם, לטובת באשר ספר בתי לכל המתאימה ראויה פעילות

3ע , במהלךיאוניברסאל באופן ראויה בצורה מתפתחת אדם של שזהותו התפיסה על 4נ המו

ישתנה בוודאי הזהות בתכני העיסוק אז, שבעוד פנימיות. ציינו פסיכולוגיות מיכולות בעיקר

בו האופן בדבר כלליות הנחות על להתבסס יכולים כולם ספר שבתי לקהילה, הרי מקהילה

זו. ראויה זהות לפתח לתלמידים לסייע להתעצב, ויכולים וראוי מתעצב הזהות מבנה

הפסיכולוגית המקצועית הספרות של מקיפה סקירה ביצענו הדיוקן פיתוח ב' של בשלב

שונות. למסקנות והגענו זהות בעיצוב ספר בתי לעיסוק ראציונאל לבסס במטרה והחינוכית

בין מתמשך ומתן משא של בתהליך תומשתנה מתעצב היחיד של כעת, הזהות לתפיסתנו

3ע שונים, והוא גורמים לבין היחיד 4נ הזהות שתכני רק גורמים. לכן, לא של שילוב ידי על מו

ההתפתחות אופן גם רבות שלעיתים לאדם, אלא אדם ובין לקהילה קהילה בין שונים הראויים

שונים, שונות, בעידנים קהילות בין שונה יהיה הזהות התפתחות שונה. אופי יהיה הזהות של

וייחודיים. מכיוון מקומיים וערכיים תרבותיים, סוציולוגיים, פסיכולוגיים להקשרים בהתאם

וערכית חינוכית עמדה לגבש לזהות, צריכה בחינוך לעסוק המבקשת חינוכית תפיסה שכך, כל

זו. לפעילות והמתאים הראוי האופן לגבי

3

האקלים של מרכיבים על החמ"ד, ועונים עם דיאלוג מתוך פותחו הדיוקן שממדי מדגישים אנו

אתגרים עם גם היום הזאת, בהתמודדותה בעת זו חינוך למערכת לדעתנו החשובים החינוכי

ממנו והנובע זה ייחודי מצב של ייחודי. הפירוט סוציולוגי ומצב ייחודים מערכים הנובעים

בדו"ח. מפורטים

מקום להיות צריך הדתי הספר בית כי ההנחה על בהתבסס הכלי את זאת, בנינו לאור

בה סביבה ליצור אקטיבי באופן פועל בו החינוכי הצוות לתלמיד, אשר משמעותי

, הדתית,הקיומית, החברתית, הרגשית - ברמה להתפתח ומזומן מוזמן התלמיד

חברתו, ערכי ועם מוריו עם כן בדיאלוג – והערכית המוסרית, האינטלקטואלית

הנחה, שמחויבותו מתוך הכלי את בנינו אנו. העיוני בלימוד בניגוד, לעיסוק בנוסף, ולא

את יכוון זה, אשר מעין חינוכי אקלים להעמיד הוא הזהותי בתחום הספר בית של הראשונה

החמ"ד, כאמור, אך ערכי את הבנתנו מתוך ידינו על נבנה לכלי החינוכי. הרציונאל התהליך

שונים לאספקטים החינוכי בתהליך שונים דגשים נותנים שונים ספר שבתי בכך ההכרה לצד

נתפס החמ"ד משנת את לקיים יכולים בחמ"ד שונים ספר שבתי הזהות. האופן עיצוב של

זהות לפיתוח המכוון אקלים ביסוס הוא המשותף ספר, כאשר ובית ספר בית לכל כייחודי

הממ"ד. החינוך בבית

הכלי ושיפור בנייה

וועדת עם בשיתוף ראשון, הוחלט בשלבמקובלים. מדעיים לסטנדרטים בהתאם נבנה הכלי

.העליונה בחטיבה לשימוש יועד מדידה, אשר כלי לבנות ההיגוי

עם ראיונות מדיניות, ביצוע מסמכי שלבים: סקירת מספר א' כלל בשלב הכלי בניית תהליך

למדידה רלוונטיים קריטריונים רשימת להרכיב מנת תיאורטי, על בחומר ושימוש שדה אנשי

חלוץ מבחן של סבבים בשני לשאלון, שנבדקו פריטים נכתבו מכן הספר. לאחר בבתי

, אשר שאלון של נוסח נתגבש החלוץ מבחני שני ספר. לאחר בתי של מצומצמים במדגמים

מילאו בפועל. 2004 ינואר-פברואר בחודשים בחמ"ד י"א תלמידי אוכלוסיית לכלל הועבר

ועיוניים(. תיכוניות, אולפנות, מקיפים )ישיבות שונים מסוגים ספר בתי146ב- השאלון את

תלמיד. 6,446 סה"כ

,מאיים לא מוסדי פנים בירור תהליך לאפשר גם בדיווח, כמו אותנטיות לאפשר מנת על

הספר בית למנהל ספריים הבית הממצאים העברת עלו התלמיד אנונימיות על לשמור הוחלט

האינטרנט, לרשת המחובר מחשב גבי כיתתית, על במסגרת מתבצע השאלונים בלבד. מילוי

אישי. קוד באמצעות ישירות הספר לבתי מופק הממצאים וניתוח

4

ארציות נורמות ספרי, בנינו בית חינוכי אקלים של ראשוניים מדדים שבעה א' בנינו שלב בסוף

הספר. לבתי דיווחים ומסרנו

משמעות את להבין כדיא', בשלב שהשתתפו ומחנכים ממנהלים משוב ב' אספנו בשלב

להעריך ביקשנו,כן הכלי. כמו של היישומיות את לשפרו ,בדיוקן בשמוש והבעיות הממצאים

ליישומם. ועד ההתערבויות תכנון בחינת הממצאים, דרך מקבלת בכלי השימוש תהליך כל את

מהמנהלים חלק בפועל. הדו"חות עם עבדו הספר מבתי שנתקבל, כמחצית המשוב לפי

נוספים בודדים בכלל, אנשים לעצמם, ושיתפו, אם הממצאים את קראו זו בקבוצה

שיתוף תוך – יותר ומסודרת משמעותית פעולה על דיווח זו מקבוצה אחר חלקבמערכת.

כמחצית ועוד. תלמידים,המורים לכלל הספר, דיווח בתי בתוך עבודה צוותי של נרחב

בכלי. עניין להם שאין שטענו משוב, או לקבלת לפניותינו השיבו שלא מהמנהלים- או

חיוניים נושאים ומשקפים טובים שהממדים לרוב היה עצמו השאלון על שקיבלנו המשוב

חינוכי לאקלים הקשור מסוים נושא אודות טענות נתקבלו לא הדתי. לרוב הספר בית לעבודת

בדו"ח. מופיעים בהן הטיפול ואופן שהיו ההערות על מיותר. פרטים או שחסר

העכשוויים הדיוקן וממדי בתשס"ה ההעברה

להשתתף והתחייבו בכך עניין הביעו אשר ספר לבתי רק הועבר תשס"ה, הדיוקן בשנת

התמקדנו זו העברה י'-י"ב. לקראת תלמידי כלל תלת-שנתית, בהשתתפות מדידה בתוכנית

נוספים. השאלון מימדים של ופיתוחם הקיימים הממדים הקיימים, קיצור הפריטים בשיפור

בתי32ב- הועבר כי3000לכ- ספר תלמיד. מצאנו, של המענה באופן יציבות ישנה

בפריטים שונות בדיקות ביצוע השונות. לאחר השנים בין והממדים הפריטים על תלמידים

הממדים. 8 על התייצב כולו, השאלון ובשאלון ל-4 בין כוללים המחודשים הסולמות 6

פריטים4 מתווספים )אליהם בלבד פריטים40ל- קטנה הדיוקן שאלון אחד. ליבת כל פריטים

הדתית(. ההזדהות על

1 .(Aהעיסוק ) ,פריטים, 6בזהות =0.85 מהשונות בניתוח הגורמים.9.8%, מסביר

ופתוח פעיל באופן - עוסק הספר שבית חווים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

הערכית הקיומית, החברתית, הרגשית התלמידים: ברמה לזהות משמעותיות בשאלות

העיוני. בלימוד לעיסוק - בנוסף והרוחנית

2 .(Bמורה ) פריטים, 4וזמין; אישי =0.8 מהשונות בניתוח הגורמים )יחד עם גורם12%, מסביר

C)

דמויות מהווים הספר בבית שהמורים מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

אישי. יחס זמינות, "מעניקות" ואכפתיות, ומגלים

3( .Cמורים ) פריטים, 5להזדהות, כדמויות =0.85

5

לחיקוי דגם מהווים הספר בבית שהמורים מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

ולהערכה. להזדהות ודמויות

4 .(Dסדר ) פריטים, 6, חיובית ומשמעת =0.80 מהשונות בניתוח הגורמים6.7%, מסביר

ארגון, מקרינים המורים של היותם מידת בדבר התלמידים תפיסת את בוחן זה ממד

מסוגלים ומנהיגות החלטיות ומספקים משמעת ולקיים לדרוש אפקטיבית, בונה,

העצמי. החיפוש לתהליך יציבה סביבה

5( .F )פריטים, 6, כמשמעותי העיוני הלימוד =0.84 מהשונות בניתוח הגורמים6.7%, מסביר

בעל הוא הספר בבית העיוני שהלימוד מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

תועלת. חסרת חובה ולא עבורם וחשיבות משמעות

6( .G )פריטים, 4, משמעותיים הקודש לימודי =0.86 , מהשונות בניתוח הגורמים7%מסביר

בבית מועברים שהם הקודש, כפי שלימודי מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

עבורם. וחשובים הספר, משמעותיים

7 .(Hשותפות ) פריטים, 4, התלמידים עם =0.84 מהשונות בניתוח הגורמים5.9%, מסביר

לערב לשתפם, מוכן פתוח הספר שבית מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

המתגבשת. לדעתם וקשוב ספרית הבית בעשייה אותם

8( .J )פריטים, 5 מנכרת לא דתית אווירה =0.76 מהשונות בניתוח הגורמים6.3%, מסביר

בהקשר הספר, בעיקר בבית שהאווירה מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

הדתי-

של גמיש מרחב מנכרת; ומאפשרת ואינה ולחץ; מכבדת מאיימת מביקורתיות נקייה

מבינה. באווירה אישית בדיקה

מהם ומצפה דורש שביה"ס חווים תלמידים בה המידה את לפתח, המודד שניסינו נוסף ממד

מדד כולל סטטיסטית. בנוסף, כאמור, השאלון מבחינה יפה עלה עצמי, לא לשיפור שישאפו

הוא לצרכי משמש לבתיה"ס, אבל דווח שלא – דתית הזדהות פריטים5 כולל מחקר.

.0.84 שלו הפנימית והמהימנות

הדיוקן, ליבת את מזו, המהוות זו מובחנות סקאלות8 עם שאלון בידינו מצוי זו זמן בנקודת

עד נאותה פנימית מהימנות בעלות הן חינוכי-זהותי. הסקאלות אקלים של ממדים ובוחנות

יחסית בינוני, וקצר אורך בעל הוא כולו קומפקטיות, והשאלון יחסית גבוהה. הסקאלות

יחסית כעת והן העברות במספר ושוכללו נבחנו בוחן. הממדים שהוא הממדים למספר

עצמי. ושיפור לציפייה השאיפה מימד את ולתקף לבנות עדיין הצלחנו יציבות. לא

שהממדים בפנינו אישרו הכל סך נראית. המנהלים תקפות יש שלשאלון מעיד ככלל, השטח

הממדים של הגבוהות הספר. המהימנויות בבית החינוכית העבודה של מרכזיים הבטים בוחנים

6

הן שהשאלות להניח ניתן ברצינות, ומכן השאלונים את ממלאים שהתלמידים כך על מצביעים

משמעות. בעלי עבורם

אחרים לממדים הדיוקן בין הקשרים תיקוף: בדיקת

שהדיוקן לנו מראה השלבים שני במהלך אחרים מדדים לבין הדיוקן ממדי בין הקשרים בחינת

על התלמידים בתשובות גם השנים בין יציבות עקבי. ישנה באופן מובחנת תופעה בוחן אכן

הערכת ובין הספר בתי את הדיוקן הערכת בין קשר כולם. נמצא בממדים וגם בודדים פריטים

בין הגיון בעלי קשרים ספרי. נמצאו הבית האקלים את העל-יסודי החינוך של הכללי המפקח

ההזדהות מידת לבין הדיוקן בין קשרים ודמוגרפיים. מצאנו חינוכיים מדדים לבין הדיוקן מדד

בין קשרים נוספים. מצאנו ולממדים והמשפחתי, לגיל, למין הדתי התלמיד, לרקע של הדתית

הספר. בבית תחושתו דתית, לבין מבחינה לבית הספר בית בין פער שקיים התלמיד תחושת

משמעותי ו\או מובהק באופן קשור אינו ספרי הבית החינוכי ככלל, שהאקלים גם מצאנו

מבניים כעולים, לאלמנטים התלמידים של הסוציו-אקונומית, לרקע הרמה כמו למרכיבים

וכדומה. לבגרות הכיתה, זכאות וגודל הספר בית גודל כמו

להבדלים ורק אך קשור אינו ספרי הבית החינוכי האקלים את התלמידים הערכת כי מצאנו

תורמים בהם לומד שהתלמיד הספציפית והכיתה הספציפי הספר התלמיד. בית ברמת אישיים

הבית באקלים נבדלים הספר בתי שאכן היא הכללית. המסקנה מהשונות33%כ- להסבר

זה, יחד ממצא של עצמם. החשיבות לתלמידים הקשורה לשונות יוצרים, מעבר שהם ספרי

לא לעשות יכולים ספר שבתי שנראה סוציו-אקונומית, בכך לרמה קשר שאין העובדה עם

החינוכי-זהותי. האקלים לשיפור מעט

הדיוקן. להעברת ועקרוני לוגיסטי נוהל פיתוח

שלוש הכלי את הדיוקן. העברנו להעברת ועקרוני לוגיסטי נוהל פיתחנו השלבים שני במהלך

אקלים החוזה(. יצרנו במסגרת שלא אחת )פעם ומעלה תלמיד3000 של למדגמים פעמים

התחום חשיבות לגבי מהשטח רחבה הכלי, והסכמה חשיבות לגבי והסכמה נוח מנהלי

ומערכת החמ"ד הספר, הנהלת בתי מול עבודה נהלי יצרנוהספר. בבתי החינוכית לפעילות

עם הפועלים ספר בתי מול עבודה המשכיות של מערכת החינוך. יצרנו משרד של המיחשוב

אופני את ספר לבתי המפרט למדריך בסיס פעמית. כתבנו רב מדידה של במהלך הדיוקן

ממצאים. על ספר לבתי לדיווח מסגרת הדיוקן. בנינו עם העבודה

ספר בתיבמערכת. שיפורים להכנסת עוצמה רב כלי החמ"ד בידי יש כיום העניינים במצב

הספר בית מצב את המאבחן דו"ח לקבל עבודתם משגרת כחלק בפועל עושים ואף יכולים

את ולבחור פנימי; לאבחן חינוכי דיון לקיים הדו"ח סמך על יםלוכי, וחינוכי םאקלי בממדי

מידת את חינוכיות; ולהעריך התערבויות ולבצע לשפר; לתכנן שברצונם מקומות אותם

ספציפיות נקודות איתור מאפשר הרב-מימדי חוזרת. הפרופיל בדיקה באמצעות השיפור

7

חינוכיים יעדים בבחירת בו למשתמשים מלא פעולה חופש מעניק הכליהתערבות. הדורשות

למטרות ישיר באופן קשורים בהיותם – שנבחרו להשיגם. הממדים מנת על התערבות ואופני

הכלי. מטרות עם המורים של גבוהה הזדהות מאפשרות – חינוכיות

להמשך המלצות

המשך: פעולות שלוש על ממליצים לסיום, אנו

את לפתח יותר. כדאי גמיש באופן בדיוקן להשתמש אפשרות לפתח ממליצים ראשית, אנו

לפי בממדים הדיוקן, או של מקוצר בדגם להתשמש שיאפשר והמחקרית הארגונית התשתית

בדיוקן להשתמש יוכלו ספר בתי לפיו מודל לפתח אפשרות לבדוק גם הספר. ניתן בית בחירת

בחירתם. לפי במועד

בעקבות מתערבים הספר שבתי האופן אחר לעקוב להמשיך למשרד ממליצים שנית, אנו

ספריים. בית שיפור לתהליכי מסייע הדיוקן וכיצד האם בדיוקן, ולהעריך השינוש

בדיוקן. להשתמש המעוניינים ספר בבתי תמיכה אופני לפתח למשרד ממליצים שלישית, אנו

ידעך. בכלי שהשימוש חשש ספריים, יש הבית השיפור בניסיונות תמיכה ללא

פיתוח זה. המשך בתחום ואמפירי עיוני במחקר לתמוך ימשיך שהמשרד ממליצים לסיום, אנו

אחרים חינוך למגזרי האפשרית בהתאמתו והן דתי הממלכתי בחינוך לזהות, הן החינוך מושג

החינוכי לשדה והן לתלמידים הן המשרד של ייחודית תרומה להוות ובעולם, יכולה בארץ

בעולם. העיוני

8

ב' בפיתוחו שלב ומטרת – הדיוקן : הצגתדבר פתח

מנת על התבצע זה שני ה"דיוקן". שלב פיתוח של השני השלב את בעיקרו מתאר זה דו"ח

יוכל החינוך שמשרד כלי לכדי הראשוני, ולבססו למצבו מעבר ה"דיוקן" אל פיתוח את לקדם

הפיתוח באופן בו להשתמש הפסיכומטרי, במספר נעשה עצמאי. התיאורטי, מישורים:

להביא א' אלא בשלב שנעשה את בפרוטרוט ולהציג לחזור זה בדו"ח הכוונה והיישומי. אין

ב'. בשלב שננקטו הפעולות על ידווח הדו"ח ב' יובן. עיקר ששלב מנת על בלבד קצר רקע

.(2005וריץ', )שכטר המפורט המחקר לדו"ח א' מופנה שלב פעולות את להכיר המעוניין

מכן הפיתוח. לאחר א' של שלב את ונסכם בכלל דיוקןה לפיתוח הרקע את ראשית, נתאר

שננקטו הצעדים של מורחב לדיווח נעבור מכן ב, ולאחר לשלב שהוביל הראציונאל את נתאר

בו.

א' שלב – הדיוקן פיתוח

מדוברלדיוקן הרקע )להלן: דתי לחינוך המינהל ידי על שהוזמן מחקרי בפרוייקט :

המינהל במגזר הספר בבתי הערכי-דתי החינוך את לקדם עניין הביע "המינהל"(.

זהות מעצבי היותם את תפקידם של מרכזי כחלק לראות הספר בתי הממלכתי-דתי, ולעודד

אחד ידע מקני היותם את רק ולא תלמידיהם של תשס"ג(. המנהליים הכלים )אדלר,

לשמש יוכל אשר כלי פיתוח באמצעות הוא זה מהלך לקדם ביקש המינהל באמצעותם

הדתי(. החינוך ומינהל החינוך )משרד ספרית( וחיצונית )בית פנימית להערכה

הבאים: היעדים את להשיג ביקש המינהל טווח ארוכת הערכה באמצעות

זמן. לאורך מגמות על תמונה וקבלת עדכנית מציאות תמונת קבלת.4

הספר בבתי שינוי של דינמיקה ליצור וכך המבוקש השינוי תחום את למערכת לאותת.5

הערכי-דתי. בתחום חינוכיות מטרות של פנימי בירור של הזהותי, ודינמיקה בתחום

הערכי-דתי. בתחום פנימית ספרית בית הערכה לביצוע ספר בתי להנהלת כלי העמדת.6

9

החל שכזה. המכון כלי עבורו לפתח בבקשה ולקידומו הדתי החינוך לחקר מכוןל פנה המינהל

הספר בתי להנהלות הן לעזר להיות נועד " אשרדיוקן" המכונה כלי המשרד עבור לפתח

בתחום החינוך מצב את לבחון בבואם בחמ"ד העל-יסודי הספר בית של העליונה בחטיבה

המערכת. בכלל החינוך מצב את לבחון בבואם הדתי החינוך למינהל במוסדם, והן הזהותי

גם אך בפרט בה"ס תלמידי של הדתית לזהות הקשורים גורמים לבחון הייתה הבקשה

שהנתונים כזה באופן הספר בית מצב על נתונים לספק יועד בכלל. הכלי זהות עיצוב לתהליכי

חינוכית, לחשיבה גירוי ויהוו במוסד החינוכי הצוות של הדעת משיקולי חלק להיות יהפכו

גם התערבות. הכלי הדורשים מוקדים על בהצבעה מסייע וגורם פנימיות להתייעצויות משאב

לאפשר גם זמן, ובכך לאורך שינויים להעריך מנת על ספר בבתי חוזרות מדידות לאפשר נועד

ספרי. הבית החינוכי האקלים את לשפר מטרתן אשר חינוכיות התערבויות אותן של הערכה

את לשטח מסמן גם חשיבותו, המנהל והדגשת הספר בתי לרשות הכלי העמדת באמצעות

זהות. ועיצוב דעת - הקנייית החמ"ד של הדו-ראשית המטרה

ספר לבית לספק מנת שעל הוא מודד שהשאלון התחומים בחירת מאחורי העומד הראציונל

הנוכחית הזהות מצב על אינפורמציה של ומסירה באיסוף להתמקד שימושי, אין עבודה כלי

גיבושה. במקום בתהליך זו שזהות בפרט( מכיוון הדתי בכלל, ובתחום )הזהות התלמיד של

עיצוב על להשפיע כדי בהם שיש בית-ספריים ותהליכים מאפיינים בבחינת מתמקד זאת, הכלי

ספריים בית ותהליכים במאפיינים מתמקד שהכלי בפרט. בכך הדתית והזהות בכלל הזהות

מנהל ה"דיוקן" יוכל ולשפרם. באמצעות להתערב שניתן מיידיים פרמטרים על מצביע הכלי

לראות ובכך התלמיד זהות עיצוב בתהליך המרכזיים שונים ממדים על תמונה לקבל ספר בית

את להשוות יוכל כן, הוא לשפר. כמו צורך יש ובאילו רצון משביע ספרו בית נקודות באילו

את ספרו לבית לתת וכך לו הדומים ספר בתי של הארצי, ולפרופיל לפרופיל ספרו בית פרופיל

דיונים לקיים מנת על בכלי להשתמש יוכל בו. המנהל מעוניין קהילתו או שהוא הייחודי הדגש

10

אלו ממדים אחר שנים לאורך התערבויות, ולעקוב וליישם המוסד, לתכנן צוות בתוך חינוכיים

אלו. התערבויות בעקבות המתרחשים שינויים הזמן, ולבחון במשך

המינהל: לשימוש ראשוני כלי לבנות ( הייתה2003 ינואר א' )מתחילת שלב מטרת

הדתי החינוך מנהל של מדיניות מסמכי ניתוח : באמצעותלמדידה הקריטריונים נקבעו. 1

גודמן, של החמ"ד; ספרם מנהלי אריאל; חוזרי הרב חיים" בראשות "תורת וועדת דו"ח )כגון

ספרות, וסקירת ותלמידים חינוך אנשי עם ראיונות וסולברג, תשנ"ו; ועוד( ועריכת דסברג

כ- של רשימה ספר. נבנתה בבתי למדידה ניתנים אשר רלוונטיים קריטריונים רשימת הורכבה

הטוב הספר בית את לבטא כדי בהם היה אשר והמורים התלמידים דברי מתוך היגדים200

למספר חוזר, ועריכה, וקובצה מיון, מיון עברה ההגדים זהותית. רשימת מבחינה והמצליח

הבית-ספריים הגורמים על תיאורטי מודל של ראשונית הצעה לכדי יותר מצומצם קטיגוריות

גורמים של שונים ממדים31 כלל הראשוני דתית. המודל הזהות ופיתוח לעיצוב הקשורים

חלק של למדידה ראשון בשלב להצטמצם הוחלט ההיגוי ועדת למדוד. בעצת היה רצוי אשר

את יותר טוב נבין הפיתוח, כאשר של יותר מאוחר שבשלב מחשבה מתוך הללו מהגורמים

מדידתם. על שויתרנו וממדים נושאים לאותם לחזור השטח, נוכל צורכי

מבדקי באמצעות מקובלים פיתוח תהליכי שעבר לשאלון תורגמה הקריטריונים רשימת. 2

חלוץ.

כיתות תלמידי לרוב הועבר המתוקן : השאלוןהחמ"ד אוכלוסיית לכלל הועבר השאלון. 3

תלמיד13,000כ- מונה אוכלוסייתה אשר בחמ"ד הרגיל בחינוך י"א בתי200ב- ספר.

לאפשר מנת על ארציות נורמות לקביעת הן בארץ, נועדה השכבה תלמידי לכלל ההעברה

והן של נוסף תיקוף לבצע כולה, הן המערכת ובין בודד ספר בית בין השוואות השאלון,

תיקוף של הבא השלב את לאפשר מנת על הספר לבתי משוב נתינת בתהליך להתחיל

השאלונים העבודה. העברת לביצוע הארגוני המנגנון את סיפק החינוך השאלון. משרד

מהתלמידים75% של השתתפות שווידאנו האינטרנט, תוך רשת באמצעות נעשתה בכל

שכבה, ועוד.

11

גורמים. ניתוח וכן השאלון פריטי של נוסף ניתוח ההעברה, נעשה : לאחרסקאלות נקבעו. 4

מדדים8 נקבעו זה ניתוח בעקבות יכולים טובה, אשר פנימית מהימנות בעלי משמעותיים

מודדים הם הדיוקן, דהיינו מליבת הם הראשונים הגורמים הכלי. שבעת מטרות את לשמש

:אז היו הממדים בית-ספרי. כותרות אקלים תהליכי

בזהות העיסוק.1

משמעותי כמחנך המורה.2

המורים ומנהיגות סמכות.3

כמשמעותי העיוני הלימוד.4

כמשמעותיים הקודש לימודי.5

התלמידים עם שותפות.6

מקבלת דתית אווירה.7

היהודית-דתית ההזדהות מידת.8

על משוב ב"דיוקן" קבלו השתתפו תלמידיהם אשר הספר : בתיהספר לבתי משוב העברת. 5

להבנת להוסיף מנת על בלבד מחקר לצרכי משמש השמיני הראשונים. הממד הממדים שבעת

מעוניין הדתי החינוך הדתית. מינהל הזהות עיצוב על המשפיעים ספריים הבית התהליכים

החינוכיות המטרות את תואם אינו שהוא מכיוון הספר לבתי ידווחו לא זה ממד של שהממצאים

שהם מנת על הספר בתי למנהלי הממצאים הצגת אופני נקבעו המשוב מתן הכלי. לצורך של

וכמובטח החלטת פי מרבית. המשוב, על לתועלת יהיו הספר, היה בתי למנהלי המינהל,

כל או החמ"ד והנהלת החמ"ד מפקחי ואילו הממצאים את קיבל המנהל דהיינו, רק – אנונימי

ספציפיים. ספר בתי על נתונים קיבלו לא אחר גוף

החמ"ד, להנהלת כולל המינהל של שונים פורומים במסגרת החוקרים ידי על הוצג הכלי

כן התשס"ה. כמו הלימודים לשנת הערכותם לקראת ספר בתי ולמנהלי החמ"ד למפקחי

לחוזר צורף אשר הממצאים, מסמך בהבנת המנהלים את המנחה ומפורט ארוך מסמך הוכן

הפרוייקט. של הראשון השלב הסתיים דתי. בכך לחינוך המינהל

12

הפרוייקט של הטווח ארוכי היעדים מול א' אל שלב סיכום

הניסיון ולכן ואחרים לימודיים הישגים בהערכת מסורתי באופן מתמקדת חינוכית הערכה

הקשור חינוכי בפרט, ואקלים דתית זהות בכלל, עיצוב זהות עיצוב תהליכי לבחון הנוכחי

ושאין ניסיוני אופי בעל בפרוייקט שמדובר ידוע היה ביותר. מראש חדשני הזהות, הוא בעיצוב

כלים לעצב טווח ארוך ניסיון של תחילה אלא וסופית קבועה הערכה הכלי בפיתוח לראות

בשטח. מעשית תועלת בעלי זאת עם ויחד תיאורטי ביסוס בעלי

– מהשטח שנשמעו הראשוניים לקולות הקשבה על מבוסס טבעו, היה הראשון, מעצם השלב

החינוכיות והמטרות הצרכים על אינטואיטיבי באופן דיברו הם שאף ומחנכים תלמידים מדברי

ובנוסף, כאמור מסויימת זמן בנקודת הדתיים הספר בתי של נבדקו זו. חלק רק לעיל,

היקף בעל בלבד, אמנם ראשוני א' כשלב שלב אל התייחסנו שכך שתוכננו. מכיוון מהממדים

חסר. היה א' עדיין שלב בסוף המשרד שברשות הכלי נרחב, אך

ועיגון ב' – הרחבה שלב

הבא: במתאר הפרוייקט את להמשיך א' הוצע שלב בסוף הפרוייקט מצב בעקבות

כולו הכלי של יותר אמיץ קישור ע"י התיאורטית התשתית : העמקתתיאורטי עיגון. 1

תיאורטית. לספרות שלו השונים והממדים

והבעיות הממצאים משמעות את להבין כדי ומחנכים ממנהלים משוב : קבלתמשוב. 2

תהליך כל את להעריך ביקשנו כן הכלי. כמו של היישומיות את לשפר מנת על בדיוקן בשמוש

ליישומם. ועד ההתערבויות תכנון בחינת הממצאים, דרך מקבלת בכלי השימוש

העולה נוספים, לפי ממדים : בנייתנוספת בהעברה לבדיקה נוספים ממדים בניית. 3

בהמשך(5 סעיף )ראה נוספת בהעברה ובדיקתם התיאורטי מהמנהלים, ומהניתוח מהמשוב

פעולות: שתי תוכננו זו נוספים. במסגרת לנתונים הדיוקן נתוני : קישורנתונים עיגון. 4

ואחרות. דמוגראפיות – רקע שאלות א. הכנת

13

קישור גודל המשרד שבידי נוספים רלוונטיים לנתונים הדיוקן ממצאי ב. מוסד, )בגרות,

אלימות, ועוד(.

תוכננהנוספת: העברה. 5 מסקנות הסקת לאפשר מנת על השאלון של נוספת העברה

בדיקת את לאפשר וכן המשרד שבידי המערכתיים והנתונים הרקע שאלות עם מקישור

"סגירת" הכלי. את לאפשר ובכך הנוספים הממדים

מדריך:.6 הוחלט הספר לבתי שיישלח עתידי למדריך בסיס שיהווה לדיוקן מדריך לכתוב

לאחר בכלי להשתמש להמשיך מעוניין יהיה החינוך שמשרד בכלי. זאת, בהנחה שישתמשו

פיתוחו.

זמן מבחינת זה את זה חופפים מהשלבים חלק כאשר להתבצע ב' תוכננה שלב של זו תוכנית

הביצוע.

הביצוע לשלב המחקר הצעת ב' בין שלב תוכנית שינוי

תוכנן הספר. מלכתחילה בבתי ההעברה תוכנית משינוי שנבעו התאמות כדי תוך ב' בוצע שלב

מצידו הדתי החינוך י"א. מינהל שכבת לכלל תשס"ד, דהיינו במתכונת ארצית העברה לקיים

המינהלית המערכת של ככפייה ולא הספר לבתי רצוני באופן הכלי את להכניס מעוניין היה

האוכלוסייה כלל את לבחון בתשס"ד כמו לנו התאפשר לא בו מצב יצר זה המרכזית. שינוי

הם המשתתפים בו מצב יצר זה להשתתף. אילוץ מרצונה שבקשה האוכלוסייה את רק אלא

(. self-selected) מוטית קבוצה גם להיות ועשויה יותר מצומצמת קבוצה

אמנם ספר, הוחלט מבתי שקיבלנו משובים הדתי, ובעקבות החינוך מנהל עם כן, בתאום על

אשר ספר לבתי תוכנית בנינו אך בהתנדבות ספר בתי התשס"ה הדיוקן לפרוייקט לגייס

וי'ב(. זאת, על )י' י'א גיל שכבות שלוש ימדדו בה תלת-שנתי שיפור למהלך להכנס מעוניינים

תלמידים. אותם בקרב שינויים אחר ספר בית שנות שלוש של לטווח לעקוב אפשר שיהיה מנת

על זה המוסד. כל ברמת רק ולא והשכבה הכיתה ברמת משוב מתן לאפשר הוחלט כן כמו

14

הספר לבתי פנינו זו חדשה לגישה הספר. בהתאם בתי להנהלות שימושי יותר כלי לתת מנת

בתי50כ- עניין והביעו פתוחה בפנייה בתי32 ספר, ובפועל 3000 השתתפו, עם ספר

החסרון הדתי. למרות החינוך את המאפיינות החינוך מסגרות מכל הם הספר תלמיד. בתי

מאפשר עדיין שלהם והפיזור התלמידים שמספר שלמה, הרי אוכלוסייה שכבת לנו שאין שבכך

הייצוגיות הקבוצה, ומידת מאפייני של יותר מלא החדשים. תיאור הסולמות בדיקת את לנו

תשס"ד בין המדגם במאפייני רב דמיון קיים שאכן נראה השני בהמשך. בפרק שלה, יינתן

השונות. השנים בין המדדים בהתנהגות לתשס"ה, ודמיון

התאורטי, נעבור בעיגון העבודה. נתחיל סיכום את הבאים בפרקים נציג אלו ערק דברי לאחר

והקישורים הממצאים את נציג מכן הדיוקן, לאחר ב' של שלב שאלון של הבנייה להצגת

המדריך. את נציג הנוספים, ולבסוף לנתונים

15

התיאורטי . העיגון1 פרק

על הכלי, בהסתמך של ראשונית בבנייה התמקד הדיוקן פיתוח א' של לעיל, שלב כאמור

בנושא התיאורטית והספרות החמ"ד של החינוכית העולם השטח, השקפת צרכי הפגשת

ניכר שלב זהות. בסוף לספרות בעיקר -יותר יםמוצק ועיגון קישור דורש הכליש היה א'

הבהרת הכלי, גם של עתידי פיתוח גם יאפשר שכזה וחינוך. עיגון זהות בנושא התיאורטית

והבהרה במלאכת לעושים שלו הראציונאל מודד. אינו הוא ומה מודד הוא מה החינוך,

לכלי הפיכתו את תאפשר בכלי, וגם להשתמש השוקלים לאלו שקיפות גם תאפשר זו הבהרה

חינוכיות. התערבויות לתכנון יותר ומשמעותי אמין עזר

הדיוקן פיתוח א' של משלב התיאורטי הרקע תקציר

התבססנו עליו התיאורטי הרקע את בהרחבה סקרנו הדיוקן פיתוח א' של שלב במהלך

את לתמצת אלא הדברים על לחזור בכוונתנו אין זה הכלי. בחלק של ראשונית בבנייה

לדיון הראשון לדו"ח מופנה מורחבים, הקורא ביבליוגרפיים ולמקורות מורחב העיקרים.

(. 2005וריץ, )שכטר

המוצהר החינוכי תפקידם את ראו לדורותיהםהחמ"ד( )להלן דתי הממלכתי החינוך ראשי

והספורט, התרבות החינוך )משרד ככלל הצהירו החמ"ד ראשיידע. להקניית מעבר כמתפרש

המתחנך, והדגישו של השלמה לאישיותו כוללת בהתייחסות הוא החמ"ד תשנ"ה( שתפקיד

זיקה תלמידיו, בהקניית בקרב ציונית-דתית עולם השקפת בעיצוב וייעוד את מיוחד באופן

בטיפוח למסורת וחיובית עמוקה רגשית ובביסוס,דתית-לאומית זהות ישראל, מחוייבות

תשל"ז; דתי חיים אורח לניהול תשס"ו; )בר-לב, שוורצוולד, תשל"זקיל, דגן, ;1990;

(.1985שרמר,

הנובעתמ"ד,בח הקיימת רבהה מורכבותב הכרה לצד מתקיימות אלו חינוכית מטרות

והציבוריים הפדגוגיים המתחים עם התמודדותהשאר: כוללים, בין . אלוהמיוחדים ממאפייניו

למודרניות והן למסורת הן וזיקה לדתיות והן לציונות הן זיקה בחיוב חינוכית, הרואה במערכת

צרכים בעלי הטרוגני תלמידים הרכב של מציאות ; לצד(Rosenak, 1987 ,)ליבמן, תשמ"ב

16

דתית, סוציו-אקונומית, עדתית, וכן רב-גוניות והמייצגים שונים ותרבותיים פדגוגיים, דתיים

מגוונות. עלייה קבוצות

ו"התחזקות" התרחקות של מגמותכגון; תופעות מספר יוצרים יחדיו האלה המאפיינים

המבקשים על איום המהוות[ 2001וריץ', ; לסלוי1993ובר-לב, ]בר-לב, תשנ"ד; לסלוי

וכך המשפחה של הדתית-ערכית ההמשכיות את לשמר סטייהב ההתחשבות והקהילה.,

מדיניות בקביעת משמעות רב גורם להיות הופכת המבוגרים בעיני הראויות מהנורמות

"תורניות" מגמות חיזוק תוך פנימית והתכנסות היבדלות ביתר לפעול ביקשו אשר חינוכית. יש

אמנות )למשל חילונית לתרבות והיחשפות חול ללימודי עקרונית פתיחות חשבון על

קבלת על יתירה צעירים; והקפדה מגילאים ובנות בנים להפריד המגמה ; חיזוקואינטרנט(

לחץ גם מופעל בו מצב יצרה חילון של ממגמות דאגההמצוות. לקיום המחוייבת אוכלוסייה

כדי מסגרות לפתיחת הורים קהילות מצד טענו דתי". אחרים ציביון "לשמר סלקטיביות,

"קירוב הממלכתי-דתי, של החינוך של הבסיסית האידיאולוגיה את סותרות אלו שמגמות

לשונה. פתיחות רחוקים" ושל

לאור איומי תחת התלמידים ואוכלוסיית הפדגוגיים המתחים של המאפיינים החילון,

אופי לגבי ותאידיאולוגי מחלוקות משפיעות החמ"ד של תפקודו שצויין, על כפי ההטרוגנית

והלחצים הקיימים המתחים נוכח הדתי החינוך להעמקת בפעולותיהוהערכי. הדתי החינוך

נוצרה המופעלים דתית רב עיסוק של דינמיקה החמ"ד במערכת כאמור, ב"הישרדות"

של מתחושה "הישרדות" מובלת של שדינמיקה הוא המובע החשש(. 8)אדלר, תשס"ג, עמ'

לעיצוב התורמת ולחדשנות ליצירתיות הפתוחה חינוכית להתמודדות פורה כר איום, ואיננה

ואוטונומיה. בחירה מתוך התלמידים של זהותם

לזכור )ויש דתית זהות בוצילע לפעול שנסקר הדתי החינוך של ךהמתמש ןהניסיו רקע על

יחדבלבד(, הדתי בתחום אינו הדתי החינוך של שהשאיפה דורש זה שניסיון ההתחוש עם

חינוכי מאמץ לריכוז דתי לחינוך המינהל הצעת את להבין , ישמתמיד ושיפור מחודשת חשיבה

תשס"ג(. ל"מעצבי ספר בתי בהפיכת ומינהלי )אדלר, ארועיזהות" האחרונה, השנה

17

פינוי תוכנית של הפוליטי המהלך בעקבות ופיזור קטיף גוש של היישובים ההתנתקות,

אלו בהחלטות במאבק הציוני-דתי מהציבור רבים של האקטיבית אוכלוסייתם, והמעורבות

מהתהליכים לחלק האצה גורמי צעירים(, הם ובוגרים תיכון תלמידי בקרב )ובמיוחד ובביצוען

ובתוך בכלל הדתי-לאומי מהציבור חלק אצל משברי מצב יצרה לעיל. הההתנתקות שהוזכרו

ודינמיקה החינוך מוסדות היסוד לערכי הדתי הציבור יחסי על מחדש חשיבה של בפרט,

משבר ליצור עשויה אף זו ומדינה. מציאות דת ביו הקשר ועל דגלה היא בהם הממלכתיים

דתי. הממלכתי החינוך עם המזוהה מהאוכלוסייה חלק בקרב תיאולוגי ואפילו זהותי

"שאינו-אקדמי" החינוך

במדינת הדתי החינוך את רק מעסיק אשר נושא אינו המתחנך של הזהות וגיבוש עיצוב נושא

זהות עיצוב של יום סדר להן שאין אלה כולו, כולל בעולם חינוך מערכות גם ישראל, אלא

ידע הקנייתב מסתכם איננו החינוך מערכת שתפקיד יסכימו בחינוך העוסקיםמ הרבהדתית.

ויש להתייחס צריכות החינוך מטרות כי יאמרו הם. בלבד והשכלה בעיקר, שיאמרו גם,

. זאת,ומוסריים רגשיים, חברתיים, ערכיים, קיומיים, זהותיים, אישיותיים אחרים– לאספקטים

גישות בין בוויכוח תדיר באופן נמצא זה חינוכי לתפקיד הראוי ההתייחסות שאופן אף על

והחוקרים שההוגים לציין יש. , תשס"ב(1973)לם, החינוך של בפילוסופיה שונות בסיסיות

כמקנה הספר בית תפקיד את כסותר אותו רואים אינם החינוך של זה לתפקיד המתייחסים

זה כמשרתים או זה את זה כמשלימים התחומים את רואים הם רבות ידע. אדרבה, לעיתים

אופי(. Battistich, Watson, Solomon, Schaps & Solomon, 1991; 1996למשל, ריץ', )ראה זה את

יקפידו אשר שונות. יש פנים בעל להיות יכול האחרים לתחומים האקדמי התחום בין היחס

יראו אשר עצמו, ויש לידע מעבר שהן חינוכיות מטרות לשרת אמור האקדמי שהידע להדגיש

אופן, התפתחו בלבד. בכל עצמו עבור לפתח צריך אחד שכל מקבילים תחומים שני בכך

ה"לא-אקדמי" התחום בשאלת מיוחד באופן עוסקים החינוך, אשר בתחום דעת תחומי מספר

החינוך. של

18

ה"לא-אקדמי": לחינוך במיוחד הרלבנטיים תחומים שני בהרחבה סקרנו הקודם בדו"ח

בכוונתנו זהות. אין עיצוב של ( והתחוםהאופי חינוך )להלןcharacter education של התחום

הראשון, והקורא התחום של לא אלו, במיוחד תחומים של היסוד מושגי את ולסקור לחזור

לסייע כניסיון לרוב האופי, מוגדר שחינוך רק הקודם. נאמר לדו"ח מופנה להתעמק המבקש

(.Lickona, 1991) אתיים ערכים של לליבה בהקשר אכפתיות, ולפעול להבין, לפתח לאנשים

שונים מסוגים חינוכיות תוכניות התקבצו האופי חינוך של הכותרת תחת נוסיף, כי זאת עם יחד

חיים, כישורי של תוכניות כגון – מוסרי בהכרח אינו שלהם והמוקד זו למטרה נוצרו לא אשר

האופי" "חינוך לנושא מסביב והאקדמי הציבורי שונות. הוויכוח פסיכולוגיות מניעה ותוכניות

מיושמות האופי לחינוך תוכניות בה לאופן והן התכנים לשאלת הן קשורות רב. הביקורות הוא

ציבורית הסכמה הנוכחית, ישנה בתקופה שבארה"ב, לפחות (. מסתברKohn, 1997 )ראה

,Damon, 2002; Howard, Berkowitz"האופי" ) בחינוך לעסוק צריכים אכן הספר שבתי רחבה

Schaeffer, אך2004 ,Ryan) זו פעילות לאופי בתכלית שונות גישות ישנן בפועל (, 2001)

הספר. בבית הפעולה במטרות, בתכנים, באמצעים, ובכוללניות הנבדלות

זה הזהות. נושא עיצוב למושג הלא-אקדמי" קשורה ב"חינוך הדנה השנייה המושגית הכותרת

אריקסון, מרשיה, וסדרה של תפיסותיהם את הקודם. סקרנו בדו"ח בהרחבה הוא אף נסקר

על לזהות. נחזור לחינוך בהשלכות כך ומתוך הזהות באופי דנו אשר פוסטמודרניים הוגים של

הספציפית התפיסה של ולהעמקה להרחבה בסיס מהווים שהם מכיוון מהדברים חלק

.לזהות לחינוך בהקשר שפיתחנו והייחודית

הטענה, המתבססת הוא לחינוך הזהות את הקושר הפסיכולוגי בתחום הקלאסי הראציונאל

Marcia, Waterman, Matteson, Archer) מרשיה דרכו ( וממשיך1968) אריקסון של תפיסתו על

& Orlofsky, פסיכולוגית התפתחותית משימה היא וקוהרנטית יציבה זהות (, שגיבוש1993

שתקופת היחיד. מכיוון של הבריאה הנפשית ההתפתחות להמשך אוניברסאלית, החיונית

התיכון, הרי גיל הוא זו התפתחותית במשימה עיקרי באופן עסוק המתפתח היחיד בה הזמן

19

,Waterman) זה התפתחותי במהלך לסייע החינוך במערכת גורמים של שמתפקידם 1994;

Archer, 1994; Dreyer, 1994כי,טענהה גם (. הועלתה ניתן,הזהות במבנה שמדובר ככל

מכאן, ההצדקהספציפי. תוכן לכל מעבר שהיא אוניברסאלית פסיכולוגית חוקיות על לדבר

הזהות; זאת, לעומת מבנה בגיבוש לעסוק הספר בית על כי פסיכולוגים אותם של לתפיסתם

מקומיים. אלא מהותיים אינםש הספציפיים תכניםב עיסוקה

לאינטגרציה. אריקסון, קשור של תפיסתו לפי להתפתח צריך באישיות, אשר מבני פן אותו

אישיותית. אינטגרציה כלפי המכוון תהליך הוא היחיד של הזהות גיבוש ךהליתפיסתו, ת לפי

ואף מרובות ילדות הזדהויות של אינטגרציה ידי על בחלקה מתרחשת זו אישיותית אינטגרציה

מתרחשת בו,ובין-אישי אישי התפתחותי בתהליך זו פנימית אינטגרציה מבצע סותרות. האגו

ושילובן,אחרות ובחירת חלקן השונות, דחיית ההזדהויות של פנימית בחינה חדשה בזהות

החברה עם הדדית התאמה תוך נעשה זה ואדם. תהליך אדם לכל ייחודי באופן כוללנית

מתוכן, לבחור יכול היחיד זהותיות, אשר אלטרנטיבות מציעה היחיד. החברה את הסובבת

מצרפת אשר זהות נוצרת בתוכה. כך היחידים ידי על הנבחרות הזהויות את מאשרת והחברה

זהות החברתית למציאות בהקשר האישיות של השונים החלקים את יחדיו זו הנתונה.

4ת רציפות תחושת ליחיד מאפשרת יו 4:מ9 קוהרנטיות שונים, תחושת וזמנים למצבים מעבר וד

זו תפיסה כי להדגיש שמסביב. חשוב העולם עם משמעותי קשר של תחושה פנימית, וגם

אישית, ובין אישיותית אינטגרציה של תפקיד לזהות נותנת אדם, בהיותה של זהותו בדבר

נתפס הזהות על זו, איום אדם. לתפיסה הוא באשר באדם קריטי למרכיב הזהות את הופכת

בעולם. מקומו ועל משמעותו , עלשלמותו האדם, על מהות על כאיום

לזהות החינוך את להצדיק מבקשת זו בהמשך, שתפיסה לכך מוסגר, ונחזור במאמר כאן נציין

השיח רבות זאת, פעמים . לעומתהיחיד של פסיכולוגי התפתחותי צורך שזהו כך מתוך

בכך טיעוניהם את מרכזות החמ"ד( אינן )כדוגמת לזהות לחינוך הקוראות קבוצות של החינוכי

כביטוי או הקבוצה של לצורך כמענה היחיד, אלא של לצורך מענה מתוך לזהות לחנך שחשוב

בשדה דיונים של מועדף במוקד כלל בדרך אלו, אינם ערכים או התרבות. צרכים ערכי של

20

זו לדיון. הבחנה לגיטימיים לתחומים נחשבים הם בכלל המערבי, אם בעולם הפסיכולוגיה

הפסיכולוגי. מהדיון נעדר יחסית הספר בבית זהות עיצוב על השיח מדוע להבין עלינו מקלה

הזהות גיבוש בתהליך המבוגר דורה של הקריטי התפקיד את הדגיש עצמו אריקסוןאמנם,

של לבדו. תפקידם המתבגר על הזהות גיבוש תפקיד את הטיל לא הוא. המתבגרים של

לסייע כדי בהם יש אשר,משמעות בעלי זהותיים מודלים מבחר לספק הוא בחברה המבוגרים

את ראה גם להזדהות. אריקסון מודלים בעצמם להוות , וכןהזדהויותיו את לארגן למתבגר

של זה שפן דיאלקטי. אלא בתהליך ולחברה לתרבות כתורמת היחיד של זהותו התפתחות

מרשיה ידי שלו, על לתיאוריה שהוקדשה המחקרית העבודה בהמשך נבלע שלו התיאוריה

שנוקטים בפעולות ולא היחיד על העוברים בתהליכים כלל בדרך התרכזו וממשיכיו. הם

בסביבתו. גורמים

י התיאוריה פי על פעולותיו את המכוון מחנך התפתחותית; בגישה נקוטהאריקסוניאנית,

מנת על ,בו נמצא שהחניך ההתפתחותי לשלב שלו החינוכיות הפעילויות את כווןידהיינו,

אל ההתפתחותי במסלול בבטחון םקדית שהחניך שלב, במטרה באותו הצמיחה את למצות

תטען זו שתפיסה ההתבגרות, הרי לגיל ספציפי באופן. (Lind, 2005 )ראה הבא השלב עבר

זהותית, ואף חקירה לבצע כדי הנדרשות הפסיכולוגיות היכולות את לפתח חשוב זה בגילש

מחייב; לקראת לא באופן בהן ולהתנסות שונות זהות אופציות לחקור ניתן בהן מסגרות ליזום

בחירה עצמאיות, מתוך החלטות שבקבלת והערך הצורך את להדגיש חשוב יהיה הבגרות

סביבות ליצור בכלל, נדרשים החינוך מערכתבמחוייבות. המחנך, ו עמידה אישית, לקראת

. ובאמצעותם ו" בהםזהות את "למצוא יוכל , שהצעירמשמעותיות

ותוכן, מבנה בין מפריד מרשיה, בהיותו של בתרגומו האריקסוניאני המודל כי בנוסף, נראה

לתכנים. הקשור בכל ההתבגרות מתערבת" בגיל "לא בגישה לנקוט המחנך את מכוון גם

כזהות ידו על להחוות צריכה החניך, והזהות של הבלעדית בחירתו הם התכנים זו בגישה

תפקיד של זו תפיסה עם היטב המוסרי, מתיישבות ערכים" בחינוך "הבהרת של "שלו". גישות

את להבהיר לתלמיד עוזר . המחנך(Blatt & Kohlberg, 1975; Lockwood, 1978 )ראה המחנך

בתחום גם האישית. כך עמדתו את לגבש לו בדילמה, ועוזר צד כל של המוסריות המשמעויות

21

המחנך,הזהותי יהיו,בחירותיו משמעויות את החניך עם לברר נדרש לו ; לסייעיהיו אשר

מוטיבאציהל המתאימים התנאים את לו לספק ו;החלטות קבלת לש המיומנויות את לרכוש

. יחדןפיה על ולפעול תיומחוייבו עצמו על לקבלשלו, זהותה את להגדירלתהליך, הנדרשת

עקביותה החניך, ואת של הפנימית היושרה חשיבות את ידגיש זו בגישה שמחנך זאת, הרי עם

מתערבת", הרי ה"לא העמדה אף לזכור, שעל בה. יש לעמוד צריכה שהזהות הפנימית

ובעלי ברורים זהותיים מודלים מגוון להציב התפקיד את המבוגר הדור על הטיל שאריקסון

בחברת מקובלת בנישה עצמו ולמצוא לבגרות לגדול מתבגר לכל לאפשר מנת משמעות, על

עקביות, יושרה של חיים החי,בוגר אדם של מודל להוות צריך המחנך כך לשםהמבוגרים.

ובדיקה. חקירה של תהליך הוא אף שעבר לאחר – ומחוייבות

הזהות על והאיום הפוסטמודרני הקונטקסט

האופייניים וכלכליים סוציולוגיים, תרבותיים תהליכים מתארים אשר הכותבים לאחרונה, רבו

בה לסביבה בתהליכים המערבי בעולם גדלים מתבגרים הפוסטמודרנית, אלו היום.

מרבים לעיל. הכותבים תוארה שזו כפי הזהות גיבוש תהליך על לאיים בכדי יש המתוארים

כאשר. הפוסטמודרני העידן של כמאפיין,והתרבותי הטכנולוגי,השינוי קצב האצת את לציין

הרי,מתפתחת הזהות בו ההקשר להיות הופך השינוי ניתן כיצדו האם ,השאלה שנשאלת

גורם יציבה זהות ולשמר ליצור שרבים,העובדה הוא המוזכר נוסף ומגובשת? בעידן

להקשרים בזיקה גדלים הם דהיינו – אחידה שאיננה מציאות בתוך גדלים הפוסטמודרני

להעניק יכול אשר זמין מודל-על בנמצא אין(, וHermans, 2001) זמנית בו מגוונים תרבותיים

ישב ההתפתחות לתהליך וקוהרנטי אחיד הקשר על,הטוענים התבגרות. שההקשר,כן

אקלים כי, טען(McAdams, 1988) הזהות. מקאדאמס של לפרגמנטציה מוביל הפוסטמודרני

המוטיבאציה על מערער הוא ובכך – ניכור בהכרח וכיוון, יוצר תקווה מייצר אינו אשר,תרבותי

וכיצד "מי אריקסון שהציב השאלה את לשאול הבסיסית בחברה?". משתלב זה אני אני,

תחת חותרמשמעות, של מסגרת-על להיות בכלל שיכולה באפשרות האמון היעדר

תהליכים של . בנוסף, שורההוא וזהות של אינטגרציה לבצע לנסות האדם של המוטיבאציה

22

קהילתיות מסגרות של לפירוקן מובילים,הפוסטמודרני לעידן הקשורים,כלכלייםו חברתיים

דיואציהוויאינדי של עומס מוטל היחיד, ובכך בהתפתחות לתמוך כדי בהן יש אשר ומשפחתיות

פיזיים משאבים של לגיוסם בעצמו לדאוג היחיד של והולך גובר צורך היינו, ישנו. היחיד על

מיטבי. באופן לתפקד מנת על ופסיכולוגיים

(, ובארץ-1995) פוסטמן כגון הבוגרת. כותבים הסמכות אובדן לסוגיית קשורה נוספת נקודה

ועומר אבירם כותבים2000) )תשנ"ט( בסמכות המתמשכת ההתמעטות תופעת על (,

הלגיטימציה מקורות תחת מחתירה נובעת - אשר ומורים הורים והמעשית( של )הנתפסת

תהליכים לסמכות זכויות הקשורים זו. נגישות לדמוקרטיזציה, ולטכנולוגיה למידע הילד,

ואף לאומללות כמקור הורית סמכות מול ילדות בטראומות פסיכולוגיות, הרואות ותיאוריות

יוצרים פסיכופתלוגיה וביטחונם סמכותם באובדן חשים רבים מבוגרים בו מצב בבגרות,

הספר. בביה"ס בבית לסמכות הלגיטימציה אובדן את גם מאפיין זה ההורי. תהליך בתפקידם

מדומה(, כך או מאולץ היה הזה הקונסנסוס אם )גם חברתי קונסנסוס שבירת של ענין גם יש

החינוך. בכיווני כיום בטוחים שאינם מחנכים שיש

אשר ,קונטקסט הוא הפוסטמודרני הסוציולוגי , המצבאלו כותבים פי על כי,לב לשים ראוי

יוצר לכל לו שתעניק זהות העבר- לגבש מן יותר יתקשה- אף המתבגר בו מצב הפחות,

ישנםלכך . איוהמשכיות רציפות של ומשמעותית חיונית תחושה וחינוך פסיכולוגיה אנשי ,

אפשרי כאיום זה מזיק לקונטקסט להתייחס הצעיר הדור מחנכי של שטענו, שמתפקידם

לכאורה,הפסיכולוגיים. וכך נזקיו למיזעור ולפעול המחנך, המודע- -הפוסטמודרני למצב

צריך,אריקסוניאנית זהות בתפיסת מחזיק בעודו יותר עוד ומאומץ פעיל באופן להתמודד

מרכיבים לאותם בנוסףהבריאה. הזהות הבניית על המאיימים חברתיים כוחות אותם כנגד

של וייצובן חיזוקן את דורש הפוסטמודרני במצב החינוכי שהמעשה הטוענים ישלעיל, שנידונו

בכדי,והקהילתיות החינוכיות המסגרות של לכוחות מאזנות מסגרות שיהוו ה"מפרקים"

מסגרות זו, בניית תפיסה פי . על(Cushman, 1990; Etzioni, 1993 למשל )ראה הפוסטמודרנה

מפני הגידול" מוגנים "תנאי בה הצעיר, חממה בגיל לשמר, לפחות מסייעות יותר מוב9נות

23

אשר אישיות לעצב מנת על,הפוסטמודרנית הסביבה של המזיקות הפסיכולוגיות ההשפעות

מובנית. לא מציאות עם בבגרותה להתמודד תוכל

רב-תרבותיות, בנושא הנרחב בדיון וחינוך, המובלע בזהות הנרחב הדיון את להזכיר צריך כאן

מאויימת שזהותן תרבותיות לקבוצות תרבותית, במיוחד לזהות החינוך של החשיבות בדבר

טיילור, תשס"ג; הלברטל2003/1992)וולצר, העובדה2003/1994ומרגלית, ; .)

תרבותית במציאות לחיים מהגרים, נתונים של קבוצות מסויימות, כדוגמת תרבותיות שקבוצות

יש ולארץ החדשה הארץ לתרבות זיקה "כפולה" הכוללת קשיים ליצור כדי בה המקור,

,Schwartz) מערכתית התייחסות הדורשים זהותיים Montgomery, Briones, 2006 ; Phinney,

Horenczyk, Liebkind, & Vedder, 2001.)

ופוסטמודרניזם זהות

במערכת זהות בהבניית הרואה תפיסה הדיוקן, הצגנו א' של שלב את המסכם בד"ח בעוד

של הבחינה שהמשך מפותחת, הרי לא כי מאליה, אם ומובנת מבורכת יחסית פעולה החינוך

ישנו שונה תפיסה שישנה מראה התיאורטית הספרות זהות על אחר שיח לחלוטין.

זה שדיון מצאנו. סוציולוגית ולא פילוסופית מבט מנקודת פוסטמודרניזםב הדן יזםפוסטמודרנו

מעט מרחיבים אנו וזהות, ולפיכך לחינוך בהקשר תפיסתנו של הקונספטואלי לפיתוח מהותי

שכטר, בדפוס(. ראה )להרחבה זה בדיון

הספציפי לנושא בהקשר זה רבות, בכלל תפיסות "פוסטמודרניזם" מתקבצות הכותרת תחת

אלו תפיסות לכל גורף באופן להתייחס נכון יהיה שלא אף וחינוך. על זהות, פסיכולוגיה של

בעל שהוא ולמהרחב, משותף כמכנה שנראה למה תייחסנ דיוןה שלצורך אחת, הרי כמקשה

. והחינוכי הפסיכולוגי לשיח השלכה

ידע של החברתית ההבנייה בדבר האפיסטומולוגית לטענה קשור זה בשיח עיקרי מרכיב

הידע, המציאות של החברתית מההבנייה זו, כתוצאה בפרט. לתפיסה חברתי וידע בכלל

שפה, סמלים של אלמנטים ידי על נעשה מת=ווכת. התיווך מציאות היא אדם לכל המוכרת

בה. ולפעול המציאות את לארגן כאמצעי-מספקת שהתרבות עדשות בעצם שהם,ותיאוריות

24

על לא נסמכת היא חברתית, וככזאת הבנייה לשפה, היא מדעית, בדומה תיאוריה גם כן על

אלא אמת ו"ראציונלית" החברתית הקבוצה של והאישוש התמיכה על "אובייקטיבית"

,Sampson) סמפסון שמסביר כפיהתאוריה. או השפה ה"דוברים" את הוא המדע, (2002

זה מסוג חברתיים, וכפעילות במוסדות עמוק וטבועה בהיסטוריה מושרשת אנושית פעילות

של המיקוד את מטה זו מבט ואידיאולוגי. נקודת פוליטי אופי בעל פוטנציאלית הוא המדע

עבר אל האמת את לגלות שנועדו יותר טובות מתודולוגיות שיטות מגיבוש העיונית הפעילות

מדעיות תיאוריות בשתי פוגשים זו, כשאנו גישה פי הידע. על של הסוציולוגיה של ניתוח

האובייקטיבית, האמת את יותר טוב מתארת מהן מי להעריך לנסות שבמקום מתחרות, הרי

על בהן לשימוש יש השלכות מי, ואלו ידי ועל נוצרו אלו סותרות תפיסות כיצד לשאול עלינו

קשור לזהות בהקשר הפוסטמודרני השיח שכך, מוקד בה. מכיוון הפרטים ועל כולה החברה

כמופסיכולוגית תיאוריה כיצד לשאלה לאומרשיה, אריקסון של , מציאות משקפת רק

על בה מדברים שאנשים השפה את מעניקה שהיא בכך אותה יוצרת בעצם אלא פסיכולוגית

זו, זהות תפיסה פיבחברה. ל ומקומם עצמם את מבינים הם ובאמצעותה חברתם ועל עצמם

תפיסות אוניברסאלית מהות איננה משוקעות הזהות מבנה בדבר א-היסטורית. אדרבה,

,Baumeister, 1987; Danziger) ואחרים היסטוריים, תרבותיים, כלכליים הקשרים בתוך עמוק

1997; Holland, 1997).

הראשון, הביקורתי כיוונים: בכיוון לשני פנתה בתרבות כמשוקעות תיאוריות הרואה התפיסה

הוצעפוקו( של מדרשו )מבית את ולבחון ביקורתי באופן פסיכולוגיות תיאוריות לבחון ,

& Burman, 1994; Fox) יצרו אלו שתיאוריות המושגים של והמוסריות החברתיות ההשלכות

Prilletensky, 1997)התרבותית הפסיכולוגיה של שניה תיאורטיה כיווןה . ע"פ (Shweder et al,

1998; Shweder, Much, Mahapatra, & Park, 1997 ,)במשא נוצר האנושי הפסיכולוגי המבנה

מרובות, הרי תרבויות שישנן נולד. מכיוון הוא לתוכה התרבות לבין המתפתח האדם בין ומתן

למרות מגוונים פסיכולוגיים מבנים שייתכנו שתי,ביניהן ההבדל ביותר. הללו הגישות

של התיאוריה את מאתגרות הן ובכך הפסיכולוגי המבנה של האחיד הטבע על מערערות

כגון מושגים מאחורי מסתתר מה עתה לשאול צורך אותה. יש הציג שמרשיה כפי אריקסון

25

בכל הנוצר היחיד של זהותו אופי ורציפות", "אינדיווידואציה" וכו'. מהו "התפתחות", "דמיות

ומה במושגים השימוש מתוך חברה והמטרות החברתיים הערכים להיות יכולים אלו,

של המודרנית הזהותית התיאוריה על זה, הביקורת במושגים. בשיח המשתקפים החברתיות

מושגשב כך על הצביעו פוסטמודרניות תפיסותערכית. אלא אמפירית איננה אריקסון

פסיכולוגיות תכונות ישנן כי הקובע היררכי עקרון טבוע המודרני והבגרות ההתפתחות

היררכית, תפיסה על לדבר במקוםש הציעו הביקורתיות התפיסותמאחרות. ה"טובות" יותר

למשל, הועלתהבוגרת. זהות להבניית אפשרויות מגוון ישנן כי להציע ניתן כנגד ביקורת

קנת.ורציפות" "דמיות בעלת כזהות הבוגרת זהותב הרואה ומרשיה אריקסון של ההגדרה

של ל"אתיקה ביטוי בעצם היא ורציפות דמיות בעלת הזהות שתפיסת טעןלמשל, גרגן

ומחשבה קונסיסטנטית . לדבריו, התנהגות(Gergen, 1968) במערב קונסיסטנטיות" הנפוצה

השאיפה שבאמת בלא חברתית ולהערכה להכרה המערבי בעולם זוכות קונסיסטנטית

שניתן שמכיוון טען אינהרנטי. אדרבה, גרגן פסיכולוגי מניע כוח בהכרח היא לקונסיסטנטיות

עצמו על הכופה אדם , הרי'טבעי'ה האנושי המצב את קונסיסטנטיות בחוסר דווקא לראות

אריקסון, תסכול. כמו של מעטה לא מידה יחוש קונסיסטנטיות של האתיקה פי על להתנהג

פנימיות. אלא לסתירות רגישות של כתקופה ההתבגרות תקופת על במיוחד גרגן מצביע

שהוא לבגרות כסימן לדרוש ולא בחייו הפרדוקסים את לקבל המתבגר את ללמד מציע שגרגן

של הפוסטמודרנית ואפשרויותיו. התפיסה יכולויותיו של מצומצם חלק לפי זהותו את יקבע

בעלת אחידה זהות ביקורתי באופן מרובה", ודווקא "זהות חיובי באופן לראות מציעה גרגן

ומוגבלת. מצומצמת בהכרח שהיא זהותכ -ומקום לזמן מעבר קונסיסטנטיות

לקראת כמתפתחת הזהות תפיסת על לביקורת גם פתח פותחות פוסטמודרניות תפיסות

ישנם בהתפתחות ההיררכית התפיסה על לביקורת אינדיווידואציה. בדומה אשר בכלל,

של שונות. בסדרה תרבויות בין שונה לקהילה בהקשר הזהות הבניית שאופי כך על הצביעו

הרואות,תרבותיות תפיסות בין אבחנה נערכה שונים מחברים של מחקריות עבודות את

לעומת,אינדיווידואציה לקראת כמתפתח הראוי האדם הראוי האדם את שרואות תרבויות

(.Markus & Kitayama, 1994) סביבתו ובין בינו דיפרנציאציה פחות של לכיוון דווקא כמתפתח

26

מערביות לחברות ( האופייניindependent) עצמאי התפתחות דפוס על הצביעו תיאורטיקנים

שאופייניinterdependent) הדדית ערבות של דפוס מול אינדיווידואליסטיות מן לחברות (

נפרדות, יתר של לכיוון היא הנורמטיבית ההתפתחות אינדיווידואליסטית המזרח. בתרבות

פחות של לכיוון היא הנורמטיבית הפסיכולוגית ההתפתחות הדדית ערבות של בתרבות

רקע בעלת זו השאר , ביןאריקסון כלפי שהופנתה הפמיניסטית נפרדות. בנוסף, הביקורת

עצמו להבחין אדם מחייבת הנורמטיבית ההתפתחות כי בטענה גם התמקדהפוסטמודרני,

במערכות מתבטאות דווקא נשים של זהויותיהן עצמאית, בעוד זהות ליצור מנת על מאחרים

הללו הטיעונים כל .Stiver, & Surrey, 1991( ,Jordan, Kaplan, Miller) מפתחות שהן הקשרים

שהאינדיווידואליזם,לטענה חוברים תרבותית. הבנייה הוא מודרניות זהות תפיסות המאפיין

מצביעות אינדיווידואליזם על – אלה דוגמאות שתי הפוסטמודרניזם על וקונסיסטנטיות-

.ה"מבנה" הזהותי של לכאורה והאוניברסליות הנייטראליות על תמערערה כתפיסה

את הפסיכולוגיה בתפיסת הפוסטמודרני שינויה אימוץ כיצד לשרטט נסהנ הבאות בשורות

תפיסה פי שעל ראשית, ראינו חינוכי.ה לתחום השלכות בעלת היותל היכול הזהות מושג

גם זו תפיסה פי לזהות. על הקשור בכל ותוכן מבנה בין מהותית הבחנה פוסטמודרנית, אין

ביקורתית. ספציפית לבחינה ראוי כן ועל תרבותית הבנייה בעצם הוא הזהות מבנה של האופי

הדמיות תחושת לקראת שהתפתחות טוענת זו הזהות, תפיסה של האינטגרציה לשאלת

ליותר הופכת אכן הזהות האנושית. אם לפסיכולוגיה אינהרנטית איננה בזהות והרציפות

מתרחש "שינוי" אשר כאל "התפתחות" אלא כאל לא לכך להתייחס שיש הרי,קונסיסטנטית

לתמוך מחוייב איננו לכך המודע שהמחנך שכך, הרי חברתית. מכיוון הבנייה של כתוצאה

אחד צעד הלכה הביקורתית הפוסטמודרנית חניכיו. התפיסה בקרב זו תחושה של בהבנייתה

את המשמש,שליטה אמצעי היא בזהות בקונסיסטנטיות הצורך תחושת שעצם,וטענה נוסף

יושרה" היחיד עם קונסיסטנטי" ו"היה "היה הצווים היחיד. באמצעות דיכוי לצורך החברה

"האחר" - את לדכא ולעיתים – באישיותו מרכיבים ולדכא מהזדהויותיו חלק על לוותר מ9ֻע=ודד

)ורציפות" "דמיות בעלת זהות ליצור מנת על Gergen, 1991)מאפשרת זו מעין זהות . בניית

27

על,עצמה את לשעתק לחברה זהותיות קטגוריות בתוך משתבצים בה שהיחידים כך ידי

חשים ותורמים זהויות כלפי מחוייבות תחושת מוגדרות, אלו, קיומן. להמשך "נבחרות"

אשר,ורציפות דמיות בה שאין זהות של התופעה כמבולבלת המודרנית בראייה נתפסת

או,הטוב במקרה נתפסת במקרה פסיכופטית או כצבועה בראייה זאת לעומת הרע,

רבת כזהות הפוסטמודרנית זורמת מגוונת, לכן פנים, הפוסטמודרני המחנך וגמישה.

אדרבה, אלא,והרציפות" ה"דמיות תחושת את לעודד מחוייב יחוש שלא רק לא הביקורתי

"לסגור" את זהותם, לא על מבנה לכפות לא חניכיו את לעודד ינסה הוא החירות בשם

אף אחרת. הוא או זו חברתית זהות כלפי מחוייבות באמצעות זהותם את לצמצם זהותם, ולא

ממנה להשתחרר להם לסייע מנת על שרויים הם בה החברתית ההבנייה את בפניהם יחשוף

(.1989ושור, )פריירה

באופן המשתנה בעולם גדל שהחניך לכך המודע,הפוסטמודרני המחנך מכך, דווקא יתירה

אישיות פיתוח לעודד ירצה,זמנית בו שונים תרבותיים בעולמות משוקע שהחניך תדיר, ולכך

תכונות לעודד ירצה ורציפות". אדרבה, הוא "דמיות תחושת אחר בחיפוש מאופיינת איננהש

סתירות עם בנינוחות זמן לאורך לחיות תמידית, גמישות, זרימה, מוכנות השתנות יכולת כגון

החברה לניסיונות להתנגדות לחינוך מוכוון להיות יכול זה מסוג אפשרי ועוד. חינוך פנימיות

. 1זו את זו המוציאות מוגדרות לזהויות הכפפתו באמצעות ביחיד לשלוט

לתפיסות הדוק קשר הן אף קשורות הרב-תרבותיות את המדגישות חינוכיות תפיסות

מכוונות,פרטיקולאריות תרבותיות תפיסות של ומוגבלותן ביחסיותן פוסטמודרניות. ההכרה

לפרספקטיבות בכיתה מקום ולתת האנושית בתרבות הריבוי את להדגיש המחנך את

הפרספקטיבות בין אינטגראציה לערוך ניסיון הריבוי" - בלא ל"חגיגת ואף – שונות תרבותיות

במקום במה ישנו אינטגראציה השונות. לעיתים, כמהלך להיראות שיכול פסיפס.

המחנך זיקתם את חניכיו בקרב ומעצים לגיטימציה מעניק הפוסטמודרני פרדוקסאלי,

המדכא ההגמוני מאליו" המודרני ה"מובן את מאתגרות שאלה מכיוון – מסורתיות לתרבויות

ביתר נתונה הפוסטמודרניים בעיניי כאידיאלית נתפסת שלכאורה הדיפוזית הזהות שדווקא טענו זו גישה שהמבקרים אלא1ראה: – השוק של למניפולאציות שאת

Côté, J.E., )2000(. Arrested adulthood: The changing nature of identity and maturity in the late-modern world. New York: New York University Press.

28

במובנים,. לכן(2000גובר, )ראה יש,מסויימים ,אינדיווידואליסטי-אנטי למהלך פתח כאן

הערכה מתוך אינה תרבותית לזהות זו, החינוך בתפיסההמסורתית. הקהילה את המעצים

ומלחמתן מדוכאות קבוצות עם פעולה לשיתוף אמצעי מסורתית, אלא לתרבות אינהרנטית

בגלובליזציה. או בהגמוניה

- אקולטוראציה תרבות כהקניית זהות

חינוך בדבר לתפיסות לחינוך, קשור והקשרו הזהות מושג להבנת התורם ואחר נוסף כיוון

והנחלת העבר תרבות החינוך, כהנחלת תפקיד מהות את רואה זו לתרבות". תפיסה כ"חניכה

ללא אדם שכך האנושית, ומכיוון המהות את כמכוננת נתפסת זו. התרבות לתרבות המחוייבות

וכגישה אקולטוראציה( 2002) לם ידי על כונתה זו "אדם". תפיסה בדרגת אינו תרבות

אלוני, לדוגמא )ראה ההומניסטי החינוך המערב, במסורת בתרבות הן מהלכים לה יש חינוכית

,Rosenak; 2000)למשל, שבייד, דתיות במסורות ( והןAloni, 1997; 1989; בלום, 1998

הזהות גיבוש של המבניים באלמנטים מתמקד זהות, אינו למושג זו גישה של (. היחס1987

עם מפגש שהחניך, באמצעות מעוניינת זו הזהות. תפיסה של בתכנים כשלעצמם, אלא

תכני עם מסויימים, יזדהה זהות תכני בקבוצה, יאמץ מוגדרים שאלה כפי התרבות אוצרות

ויהיה לם מחוייבות ואף חיובית זיקה בעל הזהות, שתפיסת2002) כלפיהם. מדגיש, )

עיקרי כלי ההזדהות בתהליך הרואה המרכזית החינוכית התפיסה היא האקולוטוראציה

או התנהגות נורמות של עיוור אימוץ אינה זו בגישה לזהות החינוך החינוכי. מטרת בתהליך

הזהות תפקידים אלא, תכנים של עולם בתוכה המארגנת כמערכת נתפסת חברתיים.

לחיים משמעות מעניקה פיהם על (, שהחייםVirtues)מידות\ אופי ותכונות אינטלקטואליים

אינה שהיא האריקסוניאנית, אלא לתפיסה קרבה יש האקולטוראציה לגישת האנושיים. גם

בחברה אישי מקום מציאת המתפתח, שמטרתה היחיד של אישי פרוייקט הזהות בעיצוב רואה

ליחיד משותף פרוייקט הזהות בעיצוב רואה זאת, היא התעסוקתי. במקום במארג ובעיקר –

תמידי באופן פועל נייטראלי, אלא אינו זו לגישה מתמשך. המחנך דיאלוגי ולתרבותו, במהלך

עמדה נוקט עימם. המחנך להתמודד אותו תרבות, ולאתגר תכני עם התלמיד את לעמת

29

לתכנים. מסביב לדיאלוג להיכנס תמידי באופן מוכן תרבות, אך תכני עם ומזוהה פעילה

מורה\מדריך. נייטראלי, אלא מנחה אינו כאן המחנך

זהות לפיתוח החינוך ומשמעות זהות המושג לבחינת ממדים של מיפוי

בין גם שונות משמעויות ובעל ממדי מורכב, רב מושג הינו זהות המושג כן, כי נראה, אם

תחום. אנו אותו בתוך שונות תיאורטיות פרספקטיבות מתוך וגם שונות מדעיות דיסציפלינות

שכאשר בהכרח לא חינוכי, הם בהקשר זהות פיתוח על מדברים שונים אנשים רואים,

שראוי מעורפל כך כל שהמושג שהציעו אפילו היו התיאורטי מושג. בשדה אותו על מדברים

Brubaker) עליו לוותר & Cooper, שונים במחנכים פוגשים החינוכי, אנו בשדה (. גם2000

יזום באופן זהות שפיתוח כללית הסכמה שאין מכך, הרי המושג. יתרה את אחרת המבינים

חינוכית. להתערבות הראויה משימה הוא זהות שפיתוח חיובי, ו\או דבר בהכרח הוא

מיפוי לערוך צורך וזהות, ראינו חינוך על השונות התפיסות את שסקרנו שכך, לאחר מכיוון

נדון מהממדים אחד הזהות. בכל בנושא חולקות השונות הגישות בהם ממדים של ממוקד

ומימד מימד זהות. בכל בנושא חינוכית התערבות לבקר או להצדיק שניתן השונים באופנים

נוכל אפשרויות של קיומם לבחון ננסה לתפיסת מנומקת תפיסה להציג ביניים. לבסוף,

הדיוקן. בבניית אותנו הזהות, המנחה

1 . Social identity vs. Ego identity

לקבוצה השתייכות זהות, כתחושת בין להבחנה קשורה לענייננו הנוגעת עיקרית הבחנה

) חברתית זהות בין כהבחנה לעיתים מוכרת זו אישיות. הבחנה כתכונת זהות מסוימת, לבין

social identityהאני זהות ( לבין (ego identityבזהות .) ההשתייכות לתחושת הכוונה קבוצתית

זו השתייכות שתחושת מסויימת, ולכך חברתית החיובית( לקבוצה )לרוב שלו והזיקה אדם של

לעומת משמעות בעלת במונח בעיניו. שלאדם הכוונה האגו זהות זאת, היכולת לכך,

לזמנים, מעבר שלו העצמי תפיסות מגוון של מתמשכת אינטגראציה לערוך הפסיכולוגית

בקוהרנטיות. אחת, הפועלת ישות שהוא שיחוש שונים, כך חיים ולתחומי למצבים

30

הזהות. של מבניים מאפיינים ובין הזהות תוכן בין ההבחנה באמצעות מוצגת לעיתים זו הבחנה

הזהות במובן הזהות מומשגת הקבוצתית זה, לאדם מאדם השונה – הספציפי כ"תוכן"

שתיאורטית מכיוון – זהות של מבני מאפיין אני" הינה זאת, "זהות לקבוצה. לעומת ומקבוצה

נבדלת יכולת בעלי הינם הזהות, אנשים של הספציפיים לתכנים קשר לומר, שללא ניתן

החלקים שני בין כהבדל ההבחנה את המציגים עצמי. יש תפיסות של אינטגראציה לעשות

לבין האדם בין זהות (; לעומתego identity)= עצמו לבין האדם בין : זהות הזהות נוצרת בינם

(. social identity)= לו מחוץ משהו

לעניין בכל מדובר תלמידי בקרב הזהות פיתוח מקרה, עם משמעותי בהבדל החמ"ד,

את חברתית, תבין זהות פיתוח זהות בפיתוח הרואה מרובות. התפיסה אפשריות השלכות

התלמיד של משמעותית זיקה של הדתי, כפיתוח החינוך של בהקשר לזהות החינוך משמעות

הדתיים. פעמים התרבות לתכני או הדתית ההשתייכות הדתית, ולקבוצת החברתית לזהות

הדור חניכת באמצעות הזהות קהילת את להמשיך כרצון מוצגת זו לתפיסה רבות, ההצדקה

בחינוך שמדובר הכרח הקהילה. אין כלפי החניך של מחוייבות הקהילה, ויצירת לתוך הצעיר

יתכן של הדתית הזהות את להפוך אפשרויות מגוון לתלמיד ויוצע אינדוקטרינציה.

ויתכן משמעותית מסויימים, שזיקה מחנכים מצד וקבלה הבנה שתהיה אף למשמעותית,

המוקד עיקר ביקורתיים; אבל אלמנטים וגם המבוגר לדור בהשוואה שוני גם לכלול יכולה

הצעיר הדור חניכת באמצעות הזהות קהילת את להמשיך הזהות, וברצון בתוכן זאת בכל יהיה

התרבות ו\או הקהילה, הקבוצה הוא זו גישה של רבים, המוקד לומר, שבמובנים לתוכה. ניתן

והיחיד והתרבות הקהילה עם ושיח שיג מתוך ולהתפתח זהותו למצוא נדרש הדתית,

ומחוייבות הזדהות יצירת כלפי מכוונים יהיו שיינקטו הפדגוגיים אליה. האמצעים והסתגלות

ותורניים. דתיים תכנים כלפי

החינוך משמעות את זהות-אני, מבארת פיתוח זהות בפיתוח הרואה זאת, התפיסה לעומת

זיקה באמצעות מתממשות והן ייתכן אמנם פסיכולוגיות, אשר ותכונות יכולות כפיתוח לזהות

האישיותית. תפיסה התכונה לפיתוח משנית בעצם היא זו זיקה מסויימת, אך חברתית לקבוצה

הזהות תוכן היחיד, כאשר של התפתחותי כהישג הזהות התפתחות את רואה בעיקרה זו

31

אפילו שונות, ואולי קבוצות בין להתחלף עקרונית אמצעי, היכול בעיקרו הוא הקבוצתית

אינו אינטלקטואל או או@מן אדם )למשל, היות קבוצתיות במהותן שאינן זהויות של בתכנים

נתפס זה התפתחותי אחרים(. הישג אינטקטואליים או אומנים עם בין-אישית זיקה מחייב

זהות לפיתוח הדרושות הפסיכולוגיות תיפקודית. התכונות וליכולת פסיכולוגית לבריאות כחיוני

בחירה, מחוייבות, שונים, למשל, יכולת חוקרים בין בויכוח מגוונות, ואף להיות יכולות זו מעין

לזהות. במעשה חינוך לכל הרצוי המוקד הוא אלו תכונות זו, פיתוח ועוד. בגישה מעורבות

הפסיכולוגיות. היכולות לפיתוח בלבד כאמצעי כעיקר, אלא נתפס אינו הזהות החינוכי, תוכן

האוטונומי. היחיד של זכות הזהות תכני בבחירת הרואה עקרונית תפיסה על מתבססת זו גישה

ואשר תדיר באופן כמשתנה המציאות את הרואה תפיסה על להתבסס יכולה גם כן, היא כמו

יצטרך שהחניך צעיר, מכיוון בגיל ספציפית לזהות מחוייבות בפיתוח ערך שאין כגורסת לכן

הללו. הפסיכולוגיות היכולות את ממנו משתנה, שתדרוש מציאות עם חייו לאורך להתמודד

חיים. לכישורי לחינוך באופיו דומה לזהות זו, חינוך גישה פי על

חשיבותה, אינה חברתית, למרות לזהות וחינוך לזהות-אני חינוך בין זו אופן, הבחנה בכל

מכיוון סיבות עיקר, משתי כל פשוטה אנליטית אפשרות שישנה שבעוד לפחות. ראשית,

אין הדברים היומיום שבחיי החברתית, הרי הזהות ובין האגו זהות בין להבחין משולבים:

באופן ולו – הזדהות מעורר תוכן בעלת תהיה זו שזהות ללא זהות-אני בעל להיות אפשרות

פסיכולוגית תשתית שישנה קבוצתית, ללא זהות בעל אדם להיות משמעות זמני. מאידך, אין

היכולה בעלת בנוסף, הזהות כלפי למחוייבות בסיס להעניק אינטגראציה, הקבוצתית.

גיסא ספציפי: מחד מתוכן במנותק האגו לזהות לחנך בעייה שישנה חינוכית, הרי מבחינה

איננה שזהות משדר טפל דבר כאל אפשרי, והתייחסותו אינו הזהות לתוכן התייחסות חוסר

מעבד שהתלמיד לאופן להתייחס זהות, בלא של לתוכן גיסא, חינוך ומחייב. מאידך רציני עניין

בהמשך. פשוט, ויידון אינו זו לסוגיה להכשל. פתרון הזהות, יכול לתכני ומתייחס וקולט

הצטרפות מול . ייחודיות 2

32

& integration )Marshall ל- differentiation בין היא לענייננו החשובה נוספת תיאורטית הבחנה

Adams, 1996(אחרים, מאנשים אותו המבחינים מרכיבים יש האדם זו, לזהות הבחנה פי . על

אדם לקשר יכולה מסויימת אחרים. דהיינו, זהות לאנשים אותו מחברים אשר מרכיבים וישנם

עצמו מבחין הזהות, אדם אתנית( ולחילופין, באמצעות לאום, קבוצה )כגון, קבוצת לקבוצה

ג'אז"(. ברמה מוזיקת מאחרים, אוהב "אני, בשונה )כגון מאחרים השונה ייחודית כדמות

מנוגדים. אף אומרים שונים, יש בכיוונים פועלים הללו הזהות מאפייני שני הפסיכולוגית, פיתוח

וכו' ) עצמאות, ביקורתיות, אינטרוספקציה כגון פניו, תכונות מצריך, על מובחנת זהות פיתוח

independentלעומת פיתוח (, מצריךinterdependent) מחברת זהות זאת, כגון, יכולות (

שיתופיות )ראה מעורבות, ;Triandis של עבודותיהם וכו' Markus & Kitiyamaבמישור .)

מהותי באופן שונה יהיה ועצמאית ייחודית זהות בעל אדם לעודד שמטרתו החינוכי, חינוך

)ראה, לם, בקבוצה או בתרבות ומשולבת יונקת זהותו אשר אדם לפתח שמטרתו מחינוך

ברמה גם בעייתית. שהרי חשיבותה, היא הדיכוטומית, למרות כאן, ההבחנה (. גם1973

את המייחדים אלמנטים של מסוים שילוב החינוכית-ערכית, נדרש ברמה הפסיכולוגית, וגם

לאידיוסינקרטיות להוביל עלולה ייחודית בזהות אותו. הקיצוניות המחברים ואלמנטים האדם

ולעיתים סולידריות בחברה, לחוסר וסכיזואידיות, לאטומיזציה גם בה יש רבות חברתית,

יחודיות, חסרת לאישיות להוביל עלולה השיתופיות בתחושת מזוייף; מאידך, קיצוניות אלמנט

ביקורתית. יחד יכולת ולחוסר משתנים, לקונפורמיות מצבים עם להתמודדות יכולת לחוסר

והקשרים לתחומים בהתאם גם השניים, אולי בין שילוב של 'מינונים' שונים זאת, ייתכנו עם

תפיסה מול תמימה אמונה פיתוח של בשאלות משל, מתלבטים הדתי, דרך שונים. בחינוך

בין דיון ביקורתית; מחד, מוקצנת קונפורמיות מפני לחשש מסביב סובב זה השאר,

מאידך. לכלל מחוייבות וחוסר מוקצנת ואינדיבידואליות

)דכאנית( oppressive )תמימה( או Benign – לזהות הסוציאליזציה . טבע3

השלילית או החיובית ההתייחסות בעצם לזהות, היא בהקשר בספרות המצויה נוספת הבחנה

רווחת, בעיקר גישה לפי בפרט. בעוד לזהות וסוציאליזציה בכלל סוציאליזציה של לתהליך

33

תהליך בעיקרה היא ( הסוציאליזציהGrusec & Kuczcynski )ראה ההתפתחותית בפסיכולוגיה

לתועלת לתפקד לחברה בחברה, ומאפשרת לתפקד לאדם מאפשרת וחיובי, אשר חיוני

בתהליך ( רואותFox & Prilleltenski)כדוגמת, לעיל שהזכרנו ביקורתיות שגישות האדם, הרי

– דכאנית בפעילות עוסקים כבהכרח בסוציאליזציה העוסקים החברה ובסוכני הסוציאליזציה

התפיסה המעורבים של ידיעתם ללא אף והאדם החברה את רואה האופטימית בכך.

האדם, לתועלת היא לזהות שכך, סוציאליזציה שניהם. מכיוון של ההדדית לתועלת כפועלים

החברה. לפי ולתועלת בחברה, לתועלתו היטב ולתפקד מיטבי באופן להתפתח לו ומאפשרת

חסרי כלפי היחיד, בפרט חרות כלפי דכאנית היא במהותה יותר, חברה הפסימית התפיסה

משעתקת החברה מצב, בו יצירת בעצם היא לזהות שכך, סוציאליזציה בחברה. מכיוון הכוח

ומשמרת את לתועלתם הלא-שיוויוני החברתי הסדר את עצמה, מעטים. של הקיים,

פעולה, כביכול שיתוף היחיד על כופה החברה בה צורה החברה, היא עם היחיד של ההזדהות

מבחינה של דיכויו כוזבת, עם תודעה מתוך אך מרצון הרי עצמו. שהגישה פסיכולוגית,

תואמת השנייה חברתית, הגישה למידה של זו כגון פסיכולוגיות לתפיסות תואמת הראשונה

עם "הזדהות ההגנה מנגנון על כמבוססים החברה בערכי )הרואות פרוידיאניות לתפיסות יותר

התוקפן"(.

מעבר גם הרי לחשיבות כאן, התפיסה את להבין שיש ההבחנה, הרואה מורכבותה.

סוציאליזציה כל שללא הטענה עם להתמודד דכאנית, נאלצת פעולה לזהות בסוציאליזציה

פעולה בסוציאליזציה הרואה תפיסה חברתי. מאידך, גם לדיכוי יותר אף חשוף לעיתים האדם

במקרה יכולים אינם פרטיה תמימה, אשר כולה שהיא חברה מיצירת האדם, תחשוש לתועלת

דתי לחינוך קשור אינו זה מימד פניו חברתיות. למרות, שעל עוולות מול אל לפעול הצורך

שברמה חברתי, הרי שיוויון וחוסר מעמדיות לסוגיות קשור בתחום הדיון שעיקר ישירות, מכיוון

החינוך לחינוך גדולה משמעות לכך יש יותר העמוקה לפעול היום נדרש הדתי הדתי.

של שכך, המוכנות דכאנית. מכיוון כפעולה ויותר יותר נתפס חינוך תרבותי, בו בקונטקסט

וניתן עצמו של הדתית הסוציאליזציה לתהליך להתמסר התלמיד ליותר לצפות יורדת,

לשמר המבקשות חינוך מערכות כנגד, מצד ריאקציה לעיתים יוצרת זו התנגדות. התנגדות

34

חינוך שכך, מערכת ומנכר. מכיוון כדכאני נתפס לעיתים הדתי החינוכי התהליך זהות, וכך

עם הן ומתן למשא ריק, ונדרשת בחלל פועלת אקולטוריסטית, אינה ביסודה דתית, שהיא

ריאקציונריות. תפיסות עם והן ביקורתיות תפיסות

מקומית אינטראקציה של כתוצר או – מתמשך "מבנה" כתהליך של וגיבוש . הפנמה4

בין ההבחנה קודמות, היא להבחנות בחלקה דיוננו, קשורה לצורך נוספת חשובה הבחנה

לבין )הגישה ומתגבש שהולך נפשי מבנה בזהות הרואה תפיסה תפיסה ההתפתחותית(,

)גישת נתון האדם בו בהקשר מחדש פעם כל וזמנית, שנוצרת מקומית יצירה בזהות הרואה

סטרוקטורה היא הראשונה, הזהות הגישה הסימבולית"(. לפי ה"אינטראקציה על המבוססת

זו, היא מעין סטרוקטורה תהיה שהיא שנים. כדי לאורך האדם עם שנשארת פסיכולוגית

בתוך מתבצעת היא כי פנימית, אם ברובה היא הזו ולהתארגן. ההתארגנות להתגבש צריכה

של השנייה, זהותו הגישה חברתיים. לפי הקשרים עם האדם של מפגש ומתוך חברתי הקשר

על לזהויות ומנותב מזוהה שהאדם מקומיות, בכך אינטראקציות בתוך תדיר מתחדשת אדם

בתוך לבטא בוחר עצמו לחילופין, שהוא אותו, או לנתב מנסים שאחרים הסיטואציה פי

זו, אין הזהות. בגישה על מסכימים במפגש שהמשתתפים כך מתוך אופן ובכל – סיטואציות

ויתכן בהתאם תדיר תשתנה אדם של שזהותו מניעה בכך. ירצה אף שהאדם לסיטואציה,

יציבה, לתכנן זהת בגיבוש לתמוך בניסיונות ערך רואה הראשונה חינוכית, התפיסה מבחינה

ערך תראה השנייה זאת, התפיסה ביציבות. לעומת התומכים פדגוגיים אמצעים ולהפעיל

באופן–זהות" "ניהול של יכולות בגיבוש לתמוך בניסיונות להצגת לפעול יוכל שאדם כזה

הכרה ולדרוש זהויותיו מאחורי חברתית לעמוד יכולתו ומשחרר, ולמען פתוח באופן זהותו

& Weigert) גוף , בעלembodied הוא המתפתח שהיחיד בכך מכירה הראשונה בהן. התפיסה

Gecas, שגם המשכיות, בעת היוצרים זכרונות בחובו נושא עצמו שכך, הוא (. מכיוון2005

בה סיטואציה החיצוני, יוצרת מראהו בגלל אדם כאותו זמן לאורך אותו הסביבה, המזהה

מבקרת הסימבולית האינטראקציה של נדרשת. מאידך, התפיסה אף ואולי צפויה המשכיות

החיצוניים מהמנגנונים להתעלם המידה על יתר נטייתה ההתפתחותית, על התפיסה את

35

ככזו היחיד על כופים אשר והחברתיים האישיות. של אינהרנטי צורך שאינה המשכיות,

בממדי רבות שנים לאורך יציבות יפגין והיחיד ייתכן מקבלת, כי הסימבולית האינטראקציה

יציבות. והכופה המעודדת תרבותית בסביבה חיים של תוצאה זוהי לדידה רבים, אך חיים

בסביבות לעומת האדם שינוי ישנו אשר זאת, להסתגל מצליח דבר של בסופו מתמיד,

מכך. הנובעים בקשיים להגזים אין לשינויים, ולטענתם

Meaning vs. Agency – ה"טובה" הזהות יעד . מהו5

של האינהרנטי הפסיכולוגי המניע באמת מה לשאלה קשורה נוספת חשובה הבחנה

של אמצעי בזהות רואה אחת משתמע. תפיסה אלא גלוי אינו לרוב זה הזהות. דיון התפתחות

לפיcompetence) קומפטנטית בצורה במציאות לפעול האדם הזהות גישה (. הטובה זו,

דהיינוagent להיות היכולת את מבנה ואף משקפת באופן לפעול מסוגלות בעל להיות ,

זו, ככל הטרונמי. לתפיסה ולא פאסיבי, ואטונומי ולא אקטיבי לשינוי, להיות משמעותי, לגרום

מול אל יותר טוב לפעול יכול יותר, אשר פעיל סוכן הוא "טובה" יותר, כך זהות מגבש שאדם

אנושי, מוצבagency חיצוניים. אותו אילוצים החברתי,structure ה מול אל זו גישה פי על

לאדם להכתיב המבקשים החברה של ומוסדיים מבניים אילוצים אותם את המציין ביטוי שהוא

הרחבת עבר אל כמתכווננת האנושית בהתפתחות רואה זו אפשרויותיו. גישה ואת מקומו את

אנושית. למשמעות מקור בזהות רואה אחרת זאת, תפיסה האנושי. לעומת הפעולה שדה

הדגש תפיסה לפי עבורו. משמעותי עולם ליצור מבקש שאדם הוא הזהות בחיפוש זו,

(Côté & Levine, 2002) ולוין בכך. קוטה הכרח אין אךagency מתוך לצמוח יכולה זו משמעות

ההתפתחותי, אל המהלך בהמשך כתומך זהות עיצוב של הסופית המטרה את לעגן מבקשים

זו, מבנה גישה והאחרון(. לפי השמיני - השלב אריקסון של )במודל אישיותית אינטגרציה עבר

המטרה אינה כשלעצמה מוסריים. קומפטנטיות בקריטריונים גם השאר בין נשפט טוב זהותי

ממנה, דברים שנגזרו ובפעולות בזהות לראות החיים בסוף ניתן אם ורק אך הזהות, אלא של

ומשמעות. ערך בעלי

36

מכוונת החינוכית , הפעילותagency ה גישת רבה. לפי משמעות זו חינוכית, להבחנה מבחינה

חיים, המאפשרים כישורי של הפסיכולוגית התשתית יצירת (, כלפיdoing) עשייה של לעולם

לפעולה רבה חשיבות ישנה סביבה. כאן אילוצי מול אל ואוטונומית אקטיבית פעולה לאדם

וגם ותעסוקה גבוה חינוך של בהקשר בחירה של מרחב חינוכית, המאפשרת מקצועית,

החינוכית , העבודה meaning ה גישת ויוזמה. לפי אסרטיביות אישיותיות, כגון תכונות על עבודה

המאפשרת תשתית לבניית יותר קשורה זהות על בעלי חיים לחיות לאדם פסיכולוגית,

מורשת הנחלת או אידיאולוגי, אומנותי למשל, חינוך ינבעו (. מכאןbeing) עבורו משמעות

מבנים. עוד כמובן ויש – משמעות חיי של אופציה המעניקים תרבותיים תרבותית, כמבנים

הגישה של במינוחים בעוד של גישה היא הראשונה לם, של סוציאליזציה, השניה-

רואה דתית סוציאליזציה של מהותי. תפיסה הוא זה החמ"ד, הבדל אקולטוראציה. מבחינת

הדתית. בחברה כראוי הכישורים, להתנהג את התלמידים את ללמד כשואף הדתי החינוך את

לאפשר נועדו תרבות, אשר כתכני הדתיים בתכנים עסוקה תהיה אקולטוראציה תפיסת

משמעות. בעלי חיים לנווט לתלמיד

הזדהויות של ארגון ותהליכי והפנמה הזדהות תהליכי – רגולציה תהליכי. 6

ובין הפנמה תהליכי בין להבחין גם יש ההזדהויות וניהול ארגון של התהליכים והזדהות,

חברתיות זהויות מפנים היחיד בהם תהליכים לאותם הזדהות, הכוונה הקיימות. בתהליכי

עצמית. אותה הגדרה של פעולה מבצע חברתיות זהויות עם מפגש באמצעות או קיימות

להיות יכולה והיא – האדם של העצמית בתפיסה נוסף מרכיב עכשיו היא "זהות" חדשה יחידת

,Holland אצל ויגוצקי של בתפיסות דיון למשל האר) שונים פסיכולוגיים באמצעים מופנמת

Lachicotte, Skinner & Cain, 1998אצל סימבולית אינטראקציה ושל פסיכודינאמיות ; ותפיסות

Côté & Levine, 2002אטום" "יחידה" או כמעין נתפסת המופנמת היחידה מקרה בכל (, אך"

מתפקד. למבנה יחידות אותן כל ארגון של התהליך הוא שונה זאת, תהליך מבודד. לעומת

לעיתים מובחנות אלו פעולות אריקסון של המקובלת בתיאוריה שהן כך כדי עד מאוד,

והארגון- להתבגרות. מיוחסת שונות: ההזדהות התפתחותיות לתקופות מיוחסות לילדות,

37

במהלך נמשכים הזדהות שתהליכי מוקצנת, מכיוון להיות עשויה זו כאן, הבחנה שגם אלא

שלהן. הסיבה רק ולא המארגנת הפעילות של תוצאה אף שהם החיים, ויתכן

אשר רגולציה. דהיינו, מנגנונים דורשים ארגון תהליכי וגם הזדהות תהליכי אופן, גם בכל

האופנים על ( כתבBerzonsky, 1992) אלו. למשל, ברזונסקי תהליכים "מפקחים" ומווסתים

תהליכי של לרגולציה )הקשור העצמי על מידע ולעבד לחפש פתוחים שאנשים השונים

אחרים ארגון בתהליך נדרשת אשר הפנימית הקונסיסטנטיות מידת על כתבו הזדהות(,

תהליכי אלא אילוצים תחת רק לא נתונים אלו רגולציה ההזדהויות. תחת גם פנימיים,

להתפס סותרות, יכול הזדהויות פנימי, המאפשר זהותי חיצוניים. לדוגמא, ארגון תהליכים

על המשפיעים גורמים בריאה. לכן, אותם כצביעות- או, לחילופין, כגמישות שונות בחברות

ואולי לא הזהות, משפיעים של הרגולציה תהליכי את והמעצבים יותר, מאלו אף פחות,

בין גומלין יחסי שיש "טכנית" בלבד, אלא פעולה אינה הזהות. הרגולציה תכני על המשפיעים

באמצעות דתית, המוסרת תכניה. חברה ואת הזהות אופי את הקובעים השונים האלמנטים

מתמיד, יוצרת עצמי לשיפור ושאיפה ויושרה מחוייבות של החשיבות בדבר ערכי מסר החינוך

אישית הגשמה של החשיבות בדבר מסרים המוסרת מחברה פנימיים, השונים רגולציה תהליכי

עצמי. ופיתוח

מקומי זהות מבנה לעומת אוניברסאלי זהות . מבנה7

במסגרת נבקש בבסיס המונחים התיאורטיים העקרונות הצגת לבסוף, לדון ה"דיוקן",

של תוצר הוא הזהות שמבנה אוניברסליים, או פסיכולוגיים זהות מאפייני יש בשאלה, האם

בין אינטראקציה פסיכולוגיות תשתיות לבין וערכיה הסוציו-תרבותי ההקשר מקומית,

על נורמטיבי, ואולי התפתחותי מהלך על להצביע ניתן יטענו, כי אינדיבידואליות. הראשונים

על אחידה, המבוססת היררכיה מדעית. ישנה מבט מנקודת אופטימאלי התפתחותי מהלך

אלו את לאבחן גם ההתפתחות. ניתן רמת את להעריך ניתן פיה אוניברסאלית, שעל נורמה

היא, שנטענת חלופית אליו. טענה לחזור להם האופטימאלי, ולסייע המסלול מן סוטים אשר

פסיכולוגיים אלמנטים בין מורכבת אינטראקציה של תוצאה הוא ההתפתחות שמסלול

38

התפתחותיים, ומגוון מסלולים של מגוון כך, ייתכנו מקומי. מתוך סביבתי הקשר לבין פנימיים

אותם לבחון ניתן סקאלה, אלא אותה על אותם להעריך ניתן לא זהות, אשר מבני של אפשרי

באופן קשורה זו סוגיה של נוספת נתונים. משמעות הם בהם והמקומי הספציפי בהקשר רק

החניך את לקדם כיצד שהשאלה אוניברסאלי, הרי התפתחותי מהלך ישנו לחינוך. אם מהותי

דורשת ידוע, השיטה היעד – במהותה יישומית מקצועית סוגיה "חיובית" היא זהות לעבר

ומספר זהות מבני מספר ישנם זאת, אם ופדגוגי. לעומת מדעי בירור מסלולי אפשריים,

בה שיש משקל כבדת לסוגית העדיפה' הופכת הזהות 'מהי השאלה אפשריים, הרי התפתחות

של לפועל המוציא יכול, להיות לא כאן, וגם נדרש כך, לא ערכיים. המחנך, אם מרכיבים

פיתוח של בעיניו הרצויה המטרה בדבר ערכית לרפלקסיה נדרש הוא הפסיכולוג, אלא ערכי

במובן–"פוליטי" מהלך זהות בעיצוב רואה זו נתון. תפיסה סוציו-תרבותי הקשר בתוך זהות

ערכית הכרעה של תוצאה הוא הנוצר הזהות מבנה שאופי פוליטיקה, מכיוון המילה של הרחב

הדתית הזהות מוקצנת, אם גרידא. כדוגמא ההתפתחותי הפסיכולוג "מקצועית" של ולא

חופשית, מתוך הזדהות על ומבוססת זורמת אשם, או רגשות על ומבוססת נוקשה יותר תהיה

במקרה היחיד של האישית להתפתחות או הראשון במקרה החברה ליציבות ערכי משקל מתן

ייתכן השנייה, לא התפיסה פי ופוליטי. על ערכי מרכיב בה שיש הכרעה שזו השני, הרי

הדרך המחנך, מהי בפני ולהמליץ גורף באופן לקבוע הזכות את עצמו על יטול שהפסיכולוג

יתירה של הזהותית להתפתחות לסייע הנכונה גישה המתבגר. שקביעו@ת תטען זו מכך,

אינדיבידואלית, הן בחירה על המבוססת זהות משמעה בוגרת שזהות לכאורה, כגון מקצועיות

מדעיות. ולא וערכיות אידיאולוגיות הן שבמהותן קביעות

אלו זהות ומגוונים. מבני רבים זהות מבני אמפירית ייתכנו כי ביניים, הקובע מודל גם כאן נציע

מAב9נים אינם אף האחרות, והם מן "טובה" יותר אחת בה ,"טבעית" בהיררכיה עומדים אינם

התפתחות עצמו, במסלול "מתוך" האדם טבעי בסדר בהכרח, הצומחים מזה זה המתפתחים

טווח את תוחמת אשר משותפת פסיכולוגית אנושית תשתית ישנהאלא, אוניברסאלי.

ואף הזהות מבנה על ומשפיעה האפשרויות מבנים של רחב טווח יש כן פי על הנוצר,

39

אף,בזהות התפתחות מסלולי על לדבר אמנם המודל, ניתן פי אפשריים. על מבני לדרג

מקומית. תרבותית פרספקטיבה ומתוך ערכית הכרעה מתוך רק זאת זהות, אך

הזהות, לתוכן מסויים, מתעצב, בדומה אדם אצל שיווצר המסויים הזהות מבנה,זה במודל

טמפרמנט( ומופנמים "פנימיים" )כגון פסיכולוגיים מרכיבים ביןודינאמי, מתמשך בדיאלוג

מצד הזדהויות )כגון לבין ילדות( משאבים תנאים )כגון והסביבה ההקשר אחד, פיזיים,

תהליכי הן כולל הדיאלוגי השני. התהליך הצד מןחינוכיות, ועוד( תרבותיים, שפה, פרקטיקות

אחרים, ועם רפלקטיביים זהות סוכני עם דיאלוגיים תהליכים הפרט, הן של פנימיים רפלקציה

מתארגנים אכן אלו פסיכולוגיים מרכיבים, זה דיאלוג כדי . תוךהסביבה שמכתיבה אילוצים

המרכיבים, ואין משלל להיבנות שיכול אחד זהותי מבנה רק איןזאת, . עםזהותי מבנה לכדי

הריבוי אף שעלנטען, זאת עם הזמן. יחד עם ישתנה לא שנוצר מסויים שמAבנה טענה בהכרח

בהתבסס,אופייניים מבנים לשרטט ניתןו ייתכןש הריאפשריים, ה במבנים תשתית על

ולחניך למחנך לקבוע יכול אינו זו, הפסיכולוג תפיסה פי עלקיימת. אוניברסאלית פסיכולוגית

הפסיכולוגיות המשמעויות על להתריע כן יכול הוא ב', אבל מבנה על א' עדיף זהות שמבנה

לומר יכול אינו במחקריו נתונה. כך, למשל, הפסיכולוג בחברה מסויים מבנה הבניית של

תמימה אמונה על ולא ראציונאלית בחירה על האמונית זהותו את יבסס דתי שמתבגר שעדיף

חברתי בהקשר אופציה כל של הסבירות מהמשמעויות חלק על להצביע יוכל כן הוא אבל –

ליברלית-דמוקרטית. בחברה הגדל דתי נוער של

"הדיוקן" את המנחים התיאורטיים לעקרונות יישום

לנקוט לזהות, יש הרצוי החינוך לגבי מקצועית תפיסה לגבש מנת כה, שעל עד מדיוננו יוצא

בעקבות של אופיו בדבר העקרוניות הסוגיות לגבי עמדה התיאורטית הסקירה הזהות.

יהיה אקלים להעריך שייבנה אחר כלי הדיוקן, ככל כי מבינים שערכנו, אנו חינוכי-זהותי,

הדתי החינוך עם והכרות דיאלוג מתוך בנוי זהות. הדיוקן של מסויימת תפיסה על מבוסס

כלא-סופית אותה רואים שאנו אף ומבוססת, על מנומקת בעינינו היא זו וערכיו. תפיסה

פדגוגית תפעלנה זהות, אשר של אחרות תפיסות ייתכנו כי מדגישים אנו לשינויים. אך ופתוחה

40

חינוך במגזרי לעבודה המודל את להסב רוצים אם הדתי, ובוודאי החינוך בתוך גם – אחרת

הצדקה. היא אף תדרוש אחר למגזר בנושא חינוכית תפיסה אחרים. כל

ניסינו ותפיסתו ערכיו מבחינת מגוון הדתי שהחינוך הכרה מתוך במודל לשלב החינוכית,

לבחור יוכל אחד חינוכיות, שכל תפיסות של ביותר הרחב למרחב להתאים יכולים אשר מדדים

המינהל, ראשי את פוטר, לא אינו זה חשיבות. פתרון בהם רואה הוא אשר ממדים אותם את

הזהות. עיצוב בתחום מטרותיהם את יותר טוב לעצמם והמחנכים, מלברר המנהלים את ולא

כי: היא הדיוקן את בנינו פיה על הגישה

"זהות-האני" )סעיף של ברמה והן החברתית הזהות של ברמה הן נעשה לזהות חינוך כל.1

מלאכותית; היא החינוכי בשדה ביניהם שההפרדה לעיל(, מכיוון1

לעיצוב וגם הזהות בתכני לעיסוק גם קשור לזהות הקודמת, החינוך לנקודה בהמשך.2

לעיל(;6 )סעיף הזהות של הרגולציה תהליכי

לבין וערכיה מקומית, תרבותה קהילה בין אינטראקציה של תוצאה היא היחיד של הזהות.3

לעיל(; 7 )סעיף אוניברסאלית פסיכולוגית תשתית

כי שלעיל מהדיון.4 לדאוג כדי תפעל חברתית קבוצה של חינוכית מסגרת עולה,

או של חברתית הזהות כלפי זיקה ולפיתוח לסוציאליזציה לאקולטוראציה הקבוצה,

עצמה החברתית לזהות המחוייבות מצד בעיקר כך תפעל החברה. היא ערכי באמצעות

נייטראלי, או מופשט ל"זהות-אני" באופן לחנך התרבותית. ניסיון הקבוצה ולהמשכיות

זאת, מהסעיפים עם ביצוע. יחד ברת לדעתנו ספציפית, אינה חברתית לזהות קשר ללא

לגמרי ולהתעלם חברתית "רק" לזהות לחנך יכול אינו גם, שהחינוך עולה הקודמים

של הזהות קהילת של הספציפי האני". בהקשר "זהות של אוניברסליים מבניים ממימדים

דתית לזהות שחינוך בחשבון לקחת חייב הדתי החינוך היא, כי הדבר החמ"ד, משמעות

בו בהקשר מתרחש מתחרים סוציאליזיטוריים לכוחות חשופים התלמידים מורכב,

לתוכה הפסיכולוגית-המבנית מהתשתית להתעלם הדתי למחנך אפשרות ולערכיהן. אין

שכזה. בהקשר מתעצבת הדתית שהזהות המיוחד הדתיים, ומהאופן התכנים מוטמעים

41

התכנים בין מוחלט באופן להפריד וא"א התכנים על משפיעה שהתשתית זאת, היות

בחברה חיים התלמידים כי לכך, שהעובדה מודעים הדתי החינוך לתשתית. קברניטי

הממוקד בחינוך מעוניינים הם מיוחדת. מחד, אין היערכות המודרנית, מחייבת המערבית

ומאידך בהתגוננות המחוייבת זהות לעצב נדרש אכן הדתי החינוך )אדלר, תשס"ג(,

משימה פשוט, והוא אינו זה מתח של הזהות. הפתרון על איום של בהקשר להמשכיות

הדתי. החינוך של ייחודית

מצטרפת זהות בין והאיזונים המינונים כי טוענים לעיל, אנו7 סעיף לגבי תפיסתנו בעקבות.5

המחנכים הגורמים של דעתם לשיקול הם לתמימה, נתונים ביקורתית זהות לייחודית, ובין

שונות, יהיו שונות, בתקופות חינוך )קהילה, הורים, מורים, תלמידים, ועוד(. במסגרות

) האוטונומית האינדיבידואליות את יחסית המדגיש זהותי במבנה רבה במידה יתמכו אשר

independentויהיו היחיד חיבור גבוה" של "מינון עם זהותי במבנה דווקא יתמכו אשר (

ויהיו ביקורתי זהותי מבנה להדגיש לנכון יראו אשר חברות (; יהיוinterdependent) לקבוצה

"תמים". זהות מבנה ידגישו אשר

בהקשר לזהות החינוך מוקד את לראות נוטה הדתי שהחינוך הנחה מנקודת יוצאים אנו.6

הדתי לעיל(. החינוך5)נק' אקטיבית פעולה של מאשר משמעות, יותר של שאלות של

משמעות מתן של כמסגרת הזהות את (, הרואה2002)לם, אקולטריסטי במהותו הוא

.לתלמיד משמעותי מקום להיות צריך הדתי הספר שכך, בית משמעות. מכיוון של ואופציה

באופן פועל בו החינוכי הצוות לתלמיד, אשר משמעותי מקום להיות צריך הדתי הספר בית

הקיומית, החברתית, - ברמה להתפתח ומזומן מוזמן התלמיד בה סביבה ליצור אקטיבי

ערכי ועם מוריו עם כן בדיאלוג – והערכית הרגשית, הדתית, המוסרית, האינטלקטואלית

.השגרתי העיוני בלימוד בניגוד, לעיסוק חברתו, בנוסף, ולא

אינטראקציות של תוצר רק כמאפיין, שאינו הזהותי המבנה את לראות היא שלנו הנטייה.7

השנים לאורך והולכים המצטרפים רשמים כמשאיר תדיר, אלא המתחלפות מקומיות

הזהות שהתפתחות חדשות. מכיוון לסיטואציות הלאה יחיד, וה"עוברים" איתו כל אצל

אנו כתהליך נתפסת הילדות במהלך בזהות בעיסוק וערך חשיבות רואים מתמשך,

42

ובתוך מבט וההתבגרות, מתוך להתפתח ממשיכה שהזהות מבינים שאנו כך לעתיד,

כי מכוון האישי-התפתחותי החיים. בנוסף, המימד לאורך ולהשתנות המחנך לתובנה,

אף גלובאלי באופן לפעול ותלמיד, ולא תלמיד כל של הייחודי מקומו את להבין נדרש

הגיל. אותו בני קבוצת בקרב

לזהות המחנכת אקולטוריסטית כמערכת הדתי הספר בית את רואים לעיל, אנו האמור מכל

ל"זהות-אני", בחינוך גם לעסוק הגדרתה פי על מעוניינת כך, היא ותרבותית. בתוך חברתית

אינה שני אלטרנטיבות, ומצד מול זו לזהות ובמחוייבות בהמשכיות תומכת אחד מצד אשר

נובע לזהות. מכאן חינוך של שונות אפשרויות הזה, ייתכנו המתח מתגונן. בתוך אופי בעלת

ספר לבתי אלו מטרות של מקומיים החמ"ד, ותרגומים כלל של מערכתיות מטרות שיהיו

ספציפיות. ולאוכלוסיות

פעילות: של ממדים שלושה הספר בבתי זו, נעריך מעין לזהות חינוך של בהקשר

סיפוק באמצעות ההזדהות תהליך את מעודד הספר בית – ומושאיו ההזדהות תהליך. 1

לימודי" משמעותי, הן "חומר עם מפגש הן כוללות אלו הזדמנויות. להזדהות הזדמנויות ועידוד

לתלמיד. משמעותיות בסוגיות ישיר עיסוק של אתוס הזדהות, והן מעוררות דמויות עם מפגש

באווירה יכולים הם איתם ומודלים תכנים לתלמידים מספק הספר בית כך להזדהות,

ותרבותיות חברתיות בזהויות ועקיף ישיר מתמשך עיסוק דורשים אלה הזדהות. כל המעודדת

הספר: שבית חווים התלמידים בה המידה ב"דיוקן" את מודדים אנחנו כך ספציפיות. לצורך

החינוכי; מתפקידו כחלק זהות של בשאלות א. עוסק

בלימודי כלליים, והן הן עיוניים הזדהות מושאי הלימודים תוכנית באמצעות ב. מספק

הקודש;

להזדהות. יכול התלמיד איתם ערכיות דמויות ג. מעמיד

ביתרגולציה- תהליכי. 2 פסיכולוגיים, מנגנונים להטמיע החינוכית בעבודה מכוון הספר

של הזהות. בהקשר עיצוב תהליכי את ויאפשרו שישפיעו, יכוונו מנגנונים יופנמו, יהוו אם אשר

43

זיהינו החינוך לאור לתהליכים כחשובים מנגנונים שני הדתי, בדברי מרכזיותם האמורים,

וגם כי שלעיל לסעיפים שסקרנו. בהתאם התיאורטית בספרות המחנכים, מחנכים נציין,

השונה, החינוכית תפיסתם פי בעבודתם, על אלו למנגנונים שונה ערך להעניק יוכלו שונים

דעתם. המנגנון שיקול לפי הדיוקן באמצעות אודותם שיקבלו באינפורמציה להיעזר ויוכלו

באשר האותנטי קולו את ולהשמיע שותף להיות שזכותו התלמיד תחושת לטיפוח נוגע הראשון

החובה תחושת טיפוח הוא השני הרגולטורי חלק. המנגנון נוטל הוא בהן המערכות לעיצוב

חי. הוא בו לעולם החשובים במימדים עצמי לשיפור לחתור מצופה שהוא התלמיד אצל

ההזדהות תהליכי את מכוון קיומם ההזדהות, אבל לתהליך ישירות קשורים אינם אלו מנגנונים

מנגנון שיתעצב לצפות לדעתו, ניתן ערך הנותן באקלים מתחנך הילד הזהות. כאשר וארגון

גיבוש של בתהליכים ממנו יחודית תרומה ידרוש בהמשך, ואף גם לדעתו ערך הנותן פנימי

כאשר ניתן לשיפור לשאוף מצופה הוא בו באקלים מתחנך הילד זהותו. לצפות עצמי,

זהויות של רצינית בחינה לעבר ההזדהות תהליכי המשך את יכוון אשר פנימי מנגנון שיתעצב

ב הדורשות עם "שותפות המדדים באמצעות אלו ממדים לבחון ביקשנו דיוקןמחוייבות.

עצמי". ושיפור לשאיפה תלמידים" ו"ציפייה

הבסיסיים התנאים את להבטיח שנועדה לפעילות מתייחס השלישי : הממדבסיס תנאי. 3

כאן וחינוכית זהותית לעבודה לתלמיד הדואגים מורים של החשיבות את זיהינו כלשהיא.

מאפשרים אלו ומוגן. תנאים מסודר מרחב ליצור ביכולתם והן האישית ברמה ולצרכיו, הן

בו מקום הספר בבית לראות לתלמיד החינוכית, המאפשרים במערכת בסיסי אמון לדעתנו

סביבה יהווה זהותו, וגם פיתוח בתהליך יחודו את ולבטא בבטחון רגישים ענינים לחקור יוכל

אישי "מורה המדדים באמצעות נמדדים אלו ממדים להזדהות. בדיוקן ירצה שאיתה חינוכית

מנכרת". לא דתית חיובית" ו"אווירה ומשמעת וזמין", "סדר

אודות דיוננו את נסכם עיצוב תהליכי על המשפיעה ספרית הבית הפעילות ממדי לעיל,

הבא: התרשים הדיוקן, באמצעות באמצעות שנבחנת הזהות, כפי

44

ממדי הדיוקן בחלוקה לאופני השפעתם על עיצוב הזהות1.1תרשים

הספר מבתי המשוב. 2 פרק

ביה"ס בידי בו והשימוש תשס"ד של הדיוקן קבלת אופן את להעריך הניסיון את מתאר זה פרק

שיחות ניהלנוו השונים הספר לבתי פנינושלו. היישומיות את הצורך במקרה לשפר מנת על

מאמץ נעשה הטלפוני וקבוצתיים. בסקר אישיים במפגשים והן טלפונית הן – מנהלים עם

מנהלים, קבוצות עם כן, נפגשנו . כמו(160)כ- בתשס"ד שהשתתפו המנהלים לכל לפנות

השיחות על בעיקר מדווחים אנחנו זה אישיות. בחלק בודדים, לשיחות מנהלים עם וגם

לברר לנסות מנת על התקיימו תשס"ה. השיחות לשנת תשס"ד בשנת ההעברה בין שהתקיימו

עצמו. השאלון על דעתם הממצאים, ומה עם עשו הספר בתי מנהלי מה

היה בממצאים השימוש אופן כי,: הסתברבתשס"ד בממצאים הספר בתי שימוש על משוב

התברר לפניות, ומבדיקה השיבו לא בתשס"ד הספר מבתי מרבע יותר מגוון. קצת מאוד

אימייל לשלוח לבקשתנו נענו שלא מכיוון הממצאים את קיבלו שלא ספר בתי היו לרוב שאלו

עשו לא הם שבפועל לנו דיווחו מהמנהלים נוסף דיסקרטי. רבע באופן התוצאות לקבלת אישי

זמן, חלק חוסר או לב תשומת מחוסר נבע שהדבר טענו חלק – דבר הממצאים עם

המינהל דרישת בגלל השתתפו אך שונות מסיבות להעברה התנגדו שהם טען מהאחרים

)למשל, הספר בית את משקפים אינם לדעתם שהממצאים טען אחר חלק בעודדתי, לחינוך

ממדי אקלים חינוכי מעצב זהות

תנאים המשפיעים על רגולציה של זהות

תנאים המעודדים הזדהות

תנאי בסיס למתן אמון

מורה אישי וזמין

סדר ומשמעת חיוביתהעיסוק בזהות

המורה כדמות להזדהות

הלימוד העיוני כמשמעותי

לימודי קודש כמשמעותיים

שותפות עם תלמידים

ציפייה לשאיפה ושיפור עצמי

אווירה דתית לא מנכרת

45

"להתנקם" שביקשו מסויימת כיתה של רוח הלך משקפים שהממצאים טענה נשמעה

לעצמם, הממצאים את קראו שהם דיווחו נוסף מסויים, וכיו"ב(. רבע ארוע על בהנהלה

עוד שהם טענו זו מקבוצה כמחצית – במערכת נוספים בודדים בכלל, אנשים ושיתפו, אם

המשוב, וכמחצית בעקבות פעולה כיווני על החליטו שהם או יותר נרחב דיון לערוך מתכוונים

משמעותית פעולה על דיווחו אחרונה יותר. קבוצה לעשות בכוונתם שאין רושם עשו מהם

ודיון המורים לכלל הספר, דיווח בתי בתוך עבודה צוותי של נרחב שיתוף תוך – יותר ומסודרת

ועוד. תלמידים עם שיחות בממצאים, ואפילו

השאלון על משוב ביקשנו כאשר: בו והשימוש העברתו אופן ועל עצמו השאלון על משוב

בית לעבודת חיוניים נושאים ומשקפים טובים שהממדים לרוב היה שקיבלנו עצמו, המשוב

או שחסר חינוכי לאקלים הקשור מסוים נושא אודות טענה נתקבלה לאככלל, הדתי. הספר

השאלון העברת שעצם,כך על ביקורתיות תגובות לעיתים זאת, קבלנו עם יחדמיותר.

המנוסחות שהשאלות,שטענו מורים היו זה . בענייןבמרכז התלמידים דעת את מעמידה

מהשאלון לומדים שהתלמידים,התלמידים" – דהיינו של לפה מילים "מכניסות שלילי באופן

כלפי ביקורתיים להיות התלמידים את מעודד שהשאלון או,הספר בית כלפי ביקורתיים להיות

ה"שלילי" בניסוח שנוסחו השאלות את מחדש בדקנו אלו הערות הספר. בעקבות בית

מוצדק. הדבר כי לנו היה שנראה במקומות שינינו חלקם ביה"ס( ואת כלפי )~הביקורתי

מדד לפתח קודם( שחשוב שהוצגה התיאורטית החשיבה בעקבות )גם בנוסף, התרשמנו

מדדהספר. מבית התלמיד ציפיית את רק ולא – מהתלמיד הספר בית ציפיית את שבוחן

הבנתנו בדבר למורים מסר גם כשלעצמו, מהווה הנושא מבחינת נכון להיותו שכזה, מעבר

כללי, לא באופןכלפיו. דרישה וגם התלמיד קבלת גם בה שיש כתהליך החינוכי התהליך את

של ודעות בעמדות עניין הביעו ספר האקלימי. בתי בהקשר חדשים במדדים צורךה הוצע

הדיוקן. של המוצהרת למטרה תואמות אינן אלו ולאומיים, אך דתיים בנושאים התלמידים

על: דובר הדיוקן. כאן הפעלת בתחום הצעות הציעו הספר בתי

יותר. רציף לקשר בקשה הספר, עם ובתי הדיוקן מפעילי בין הקשר שיפור

46

להשתמש יוכל הספר שבית לכך הייתה הבקשה – ההעברה בתאריכי לגמישות בקשה

אחת. שנתית להעברה להמתין שיצטרכו ולא לו המתאים בזמן בכלי

השאלון כלל של מקוצרת גרסה של בהעברה אם – עצמו בשאלון לגמישות בקשה

)"מהדורה השאלון מתוך מסויימים ממדים של בהעברה כיס"(, או )"מהדורת

הספציפי. הספר בית של המסויימים העניין או לצורך מודולארית"( בהתאם

הנוכחי. הפיתוח שלב לאחר אלו נקודות לשקול מקום בהחלט שיש חושבים אנו

,המנהלים של בתחושה גם תלויה בכלי להשתמש שהנכונות,לנו הסתבר ההפעלה במהלך

שנתקבל מהמשובהחמ"ד. מהנהלת ספרי הבית המצב לשיפור סיוע לקבל אפשרות שיש

הספר לבתי תומך בסיוע מערכתית תמיכה שאין יחושו הספר בתי אם , כיהרושם עלה

לדעוך. צפויה בכלי להשתמש בכלי, הנכונות המשתמשים

ותוספת השאלון מדדי פיתוח – בתשס"ה להעברה הערכות.3 פרק

רקע שאלות

שנת של הגורמים ניתוח בשאלון. בעקבות שינויים מספר ביצענו בתשס"ה ההעברה לקראת

כיוונים מספר על הוחלט,התיאורטית הסקירה ובעקבות,הקודם בדו"ח עליו שדווח,תשס"ד

עצמו: האקלים שאלון לגבי

השלב : לאחרהסקאלות וקיצור הפריטים שיפור באמצעות הקיימים הממדים מיקודא.

וכך הממדים של המשמעות את יותר טוב בתשס"ד, הבנו הגורמים ניתוח ותוצאות הראשון

מהימנות את לשפר כדי פריטים מספר שינינו שונים הפריטים. בממדים את יותר למקד יכולנו

בהוספת גם לדייק לנו )תשס"ד( איפשר הקודם השאלון נתוני ניתוח על המדדים. ההתבססות

משמעותית. צמצום די בצורה וסולם סולם כל של אורכו את לצמצם מכוונות, במטרה שאלות

הבאות. להעברות הכללי השאלון את לקצר לנו יאפשר זה

47

כדמות המורה של הממד את לפצל : הוחלטמשמעותית כדמות המורה של הממד ב. פיצול

זמינה כדמות במורה והשני להזדהות כדמות במורה עוסק האחד – מדדים לשני משמעותית

נפרדים ממדים בשני שמדובר ההתרשמות על התבססה זו ואכפתית. חלוקה אישית

זהים. הממד שאינם תהליכים ביניהם, מודדים והאמפירי הרעיוני הקשר אף תיאורטית, שעל

הדבר מוריו, ואין ערכי עם התלמיד של ורעיונית ערכית הזדהות של לשאלות קשור הראשון

בהכרח והאנושי, שאינו האישי הקשר לאיכות קשור איתם; השני אישי לקשר קשור בהכרח

,סולמות לשתי תשס"ד של מהסולם הקיימים הפריטים את פיצלנו ערכית. לכן הזדהות מחייב

השונים. האספקטים שני את המבטאים-נוספים בפריטים סולם כל ועיבינו

לבחון נועדש ממד לפתח : החלטנועצמי" ופיתוח לשיפור "הציפייה ממד פיתוח ניסיוןג.

ולהתקדם לסטנדרטים לשאוף מצופים שהם- ציפיות מהם שיש חשים התלמידים כמה עד

ודתית. אישית, לימודית

התיאורטי, הראציונל גיבוש טרם : עודהספר בבית החברתית הרווחה ממד פיתוחד.

לו שטוב חש התלמיד כמה עד הספר; דהיינו בבית החברתית הרווחה ממד על לחשוב ביקשנו

של טובים. הממצאים הם הספר בבית בכלל החברתיים הספר, ושהיחסים בבית חברתית

)אפקט האמפירית ברמה הן שיקולים שעקב עתה כבר ייאמר בהמשך, אך ידווחו זה ממד

שיקולים האחרים( והן לממדים זה ממד בין יחסי קשר מועטה, וחוסר תקרה, שונות

קשור לא הספר, והדבר בית בשליטת יחסית שהוא באספקט מדובר )לא תיאורטיים

זה. ממד לפתח להמשיך לא לבסוף זהות(, החלטנו כמעצב הספר בית של לתיפקודו

לרקע הקשורות שאלות להוסיף הוחלט תשס"ד של בהעברה רקע: שאלות תוספתה.

הרקע האוכלוסייה. בשאלות ותיאור מחקר לצורכי,התלמידים של והדתי הדמוגראפי

עלייה המשפחה, ארץ המשפחתי, הקהילתי, דתיות הרקע על שאלות הדמוגראפי, הוספנו

גם אלו הנבחנת. נתונים האוכלוסייה יציבות את השנים לאורך לבחון שנוכל מנת וכו', על

הקשר ועל,דתי הממלכתי בחינוך התלמידים של הפרופיל על תמונה לקבל לנו יעזרו

שאלות הוספנו כן ספרי. כמו הבית החינוכי האקלים תפיסת לבין קבוצות תתי בין האפשרי

48

הספר, לבית המשפחה בין המשפחתי, לקשר לרקע ראשוניים, הקשורות מחקר לצורכי

בהמשך. יפורטו אלו וכיו'ב. שאלות התלמיד של הדתית להתפתחות

והמדגם ההעברה תשס"ה- תיאור הדיוקן . שאלון4 פרק

המדגם- מאפייני גם תשס"ה, כמו בשנת להעברה הספר בתי גיוס תהליך יתוארו זה בפרק

המוצא ומשפחות עצמם אודות התלמידים בתיה"ס, ודיווחי נתוני באמצעות שנאספו כפי

הרקע. בשאלות שלהם

כאשר נעשה זה לדיוקן. כאמור, גיוס הספר בתי בגיוס הוחל תשס"ה חורף חודשי במהלך

בתי בחמ"ד, כאשר הספר בתי לכל נשלח התנדבותית. מכתב היא הדיוקן הפעלת הפעם

מכל ספר בתי55 להשתתף עניין שנים. הביעו שלוש של למדידה להתגייס נתבקשו ספר

בתי32 משמעותיים במספרים ועיוניים. בפועל, השתתפו הסוגים, אולפנות, ישיבות, מקיפים

י', תלמידי1354ט' תלמידי54 בנים; 890ו- בנות1757) תלמידים2967 שכללו ספר

י"ב(. תלמידי566י"א, ו- תלמידי993

ברשת ממוחשבת העברה – הקודמת להעברה דומה באופן נעשה הטכני ההעברה אופן

הקודם(. בדו"ח )לפרטים, ראו האינטרנט

– תלמידים של יותר מצומצם מדגם על ביצענו הראשוניים הסטטיסטיים הניתוחים כל את

אכן מתלמידיה30% ל שמעל שכבה או בכיתה הלומדים תלמידים אותם את רק הכנסנו

בתי של קטן מאוד במספר השתתפו זאת ט' שבכל תלמידי את הכנסנו בדיוקן. לא השתתפו

להלן. בטבלאות מופיע זה מוקטן עבודה מדגם של כניסיון. הפילוח ספר

תשס"ה–שכבה, מין התלמיד, וסוג מוסד לימודים לפי המדגם תלמידי התפלגות

אחוזמצטבר

אחוז שכיחות

7.7 7.7 190 ישיבות33.9 26.2 643 אולפנו

ת75.4 41.4 1017 מקיפי

ם

49

100.0 24.6 605 עיוניים100.0 2455 סך

הכל התפלגות המדגם לפי סוג מוסד. 4.1טבלה

אחוזשכיחות62725.5זכר

156763.8נקבה

Total219489.4

ערכים חסרים

System26110.6

Total2455100.0

התלמידמין. התפלגות המדגם לפי 4.2טבלה

אחוז מצטבראחוזשכיחותValid118548.348.3י

86535.283.5יא

40516.5100.0יב

Total2455100.0

התפלגות המדגם לפי שכבה4.3טבלה

בתי3) התיכוניות לישיבות יותר קטן ייצוג היה יחסי , באופן4.1 בטבלה לראות שניתן כפי

בתי7) העיוניים הספר ספר( ולבתי בתי10) ספר(, למקיפים בתי8) לאולפנות ספר(- יחסית

גדול ייצוג היה תשס"ה בשנת , במדגם4.3 ו4.2 בטבלאות לראות שניתן כן, כפי ספר(. כמו

י"ב. לתלמידי יחסית י' וי"א לבנים, ולתלמידי מאשר לבנות יותר

, זאת4.7 היה תשס"ה במדגם הספר בתי של הסוציואקונומי העשירון : ממוצעטיפוח עשירון

של התקן )סטיות תקן סטיית שליש הוא המדגמים בין בתשס"ד. ההפרש5.8 לעומת

של הסוציואקונומית הרמה כן, כי אם (. יוצא3.43= ובתשס"ד2.97בתשס"ה= המדגמים

מדגם של זו מאשר גבוהה יותר מעט היא תשס"ה בשנת השתתפו אשר התלמידים מדגם

שאין הראו תשס"ד בשנת הבדיקות כל לזכור, כי תשס"ד. יש בשנת שהשתפוף התלמידים

גם נכון בהמשך, הדבר שנראה הטיפוח, וכפי עשירון ובין ספרי הבית האקלים בין קשר

בתשס"ה.

ומשפחותיהם התלמידים אוכלוסיית תיאור

50

ולמשפחת עצמם לתלמידים הנוגעים כלליים ממדים מספר על מדווחים אנו זה פרק בתת

דיווחיהם. פי שלהם, על המוצא

כיום. נשואים שהוריהם מדווחים מהילדים90% כ- גרעינית: משפחה

כמה אינפורמציה לנו עולים. אין16%בארץ, ו- נולדו מהתלמידים84% כ- עלייה:

מאתיופיה, עלו24%לידתם. כ- ולפני סמוך ארצה שעלו עולים למשפחות נולדו מהתלמידים

אירופה מארצות14%אנגלוסקסיות, מארצות14%לשעבר, כ- מבריה"מ21% עוד

ארצות ציינו אמריקה. השאר דרום מארצות4% ועוד איסלמיות מארצות5%המערבית, כ-

עלייה. ארץ ציינו שלא או שונות

פנימייה. בתנאי לומדים מהתלמידים18%: פנימייה

מתוכם80%נוער, בתנועת פעילים חברים שהם מדווחים מהתלמידים38%: נוער תנועת

נוער. תנועות חניכי פעם שהיו מדווחים27% הדרכה. עוד בתפקידי

ההורים, של דתית ההשכלה אודות הדיווחים : בבחינתההורים של ותורנית כללית השכלה

מהאמהות57.7%) הנבדקת בקבוצה התלמידים מהורי ממחצית למעלה קצת רק כי דווח

שליש תיכונית(; בערך דתי/אולפנא/ישיבה )תיכון הדתי החינוך יוצאי מהאבות( הנם53.6% ו

(. 4.4 טבלה )ראה הכללי הממלכתי החינוך בוגרי הנם מההורים

אב השכלתאם השכלת

שכיחותאחוזשכיחותאחוז

33.981134.2811כללי תיכון

45.4108730.4721דתי תיכון

13.732825.0593\ישיבהאולפנא

ה\למד לא 7.016710.3243

100.02393100.02368הכל סך

6287חסרים ערכים

24552455הכל סך

: השכלה תיכונית של ההורים4.4טבלה

ול- מהאמהות66.5%- התלמידים, ל דיווחי פי עלההורים: של תיכונית על השכלה

על-תיכונית. השכלה יש מהאבות56.7%

קודש; ללימודי למדרשה המשיכו מהאמהות4%: כ-ההורים של נוספת תורנית השכלה

הסדר לישיבות המשיכו אחוזים - כעשרה מורחבת תורנית השכלה יש17%האבות, ל- מבין

גבוהה. אחוזים- לישיבה וכשבעה

יישוב או בשכונה גרים שהם מדווחים מהילדים29.6% המשפחה: של הדתית הסביבה

מעט עם ביישוב שגרים מדווחים17.9%מעורב, ו- ביישוב שגרים מדווחים52.5%דתיים,

דתיים. תושבים

51

של הדתיות רמת את להגדיר נדרשו התלמידיםעצמית: דתית והגדרה ההורים דתיות

מ- למעלה קצת עולה, כי הממצאים עצמם. מן שלהם ואת האם של הדתיות רמת האב, את

ע"י הוגדרו מההורים30%, וכחרדים עד דתייםכ בסולם ילדיהם ע"י הוגדרו מההורים70%

נתבקשו התלמידים '. כאשרלדתית מסורתית ביןל' ועד חילונית שבין דתית רמה בעלי ילדיהם

(60%)כ , רובם4.5 מטבלה לראות שניתן עצמם, כפי שלהם הדתיות רמת את להגדיר

דתיים פחות כמעט עצמם מגדירים שהתלמידים לראות גם "דתיים". ניתן עצמם הגדירו

מהוריהם.

עצמיאמאאבא

שכיחות

אחוז* אחוז

מצטברשכיחו

תאחוז*

אחוזמצטבר

שכיחות

אחוז* אחוז

מצטבר682.82.8381.61.6712.92.9חילוני

חילוני ביןלמסורתי

964.06.8863.65.11476.19.0

2118.815.72329.614.827211.320.3מסורתי

מסורתי ביןלדתי

28011.727.336215.029.840917.037.3

157665.893.1155664.694.4145160.297.4דתי

1375.798.81174.999.2572.499.8לחרדי דתי בין

281.2100.019.8100.05.2100.0חרדי

הכל* סך2396

100.

0 2410

100.

0 2412

100.

0

חסרים ערכים * ללא

הגדרה דתית של ההורים ושל העצמי על פי דיווחי התלמידים4.5טבלה

,הבית לעומת הספר בית של הדתי ואופי אודות התלמידים בדיווחיהבית: של הדתי אופיו

כ"די הבית אופי את הגדירו התלמידים מן35%כ כי , נמצא4.6 בטבלה לראות שניתן כפי

של מזה דתי כיותר הבית של הדתי אופיו את הגדירו20%הספר". כ בית של לזה דומה

דתי כפחות הבית של הדתי אופיו את הגדירו , אשר32%יותר, כ רב מספר ביה"ס, לעומת

ספר לבית בניהם את לשלוח הורים מצד קלה נטייה שיש לשער אפוא ביה"ס. ניתן של מזה

מהבית. וההתנהגותי החינוכי דתי" בקו "יותר שהוא

52

מצטבר אחוזאחוז*שכיחות

דתי יותר הרבה הוא הבית אופיהספר בית משל

1958.18.1

דתי יותר קצת הוא הבית אופי29412.220.3הספר בית משל

של לזה דומה די הוא הבית אופי86736.156.4הספר בית

דתי פחות קצת הוא הבית אופי54522.779.1הספר בית משל

דתי פחות הרבה הוא הבית אופי24010.089.1הספר בית משל

בית משל שונה הוא הבית אופי שהוא לומר ניתן לא אבל הספר

פחות וא יותר26310.9100.0

2404100.0הכל סך 51חסרים ערכים

2455הכל סך

אופיו הדתי של בית הספר לעומת הבית4.6טבלה

אישיים דתיות מדדי

התלמידים. של לדתיותם עצמו, באשר הדיוקן לשאלון מחוץ שאלות מספר נשאלו

במידה להם חשובה שהדתיות ענו70%התלמידים, כ- עבור הדתיות חשיבות בדבר כשנשאלו

20%כ מועטה; ואצל במידה חשובה או חשובה לא הדתיות7%כ מאד; עבור רבה עד רבה

(.4.7 טבלה )ראה בינונית במידה חשובה הדתיות התלמידים מן

53

מנתונים אחוזאחוזשכיחות תקפים

מצטבר אחוז

492.02.02.0כלל לי חשובה לא

1285.25.37.3מועטה במידה

48919.920.227.5בינונית במידה

89436.437.064.5רבה במידה

85935.035.5100.0מאוד רבה במידה

הכל סך l241998.5100.0

361.5חסרים ערכים

2455100.0הכל סך

התפלגות תשובות התלמידים לשאלת "הדתיות שלי חשובה לי"4.7טבלה

להעריך נתבקשו דתיות. התלמידים של עצמית בהגדרה שינויים של ממד גם לבחון ביקשנו

טבלה )ראה לראות זו, ניתן לשאלה העבר. במענה לעומת בהווה שלהם הדתיות רמת את

הדת, מן התרחקו כי עצמם על ( העידו27.6%) התלמידים מן משליש פחות מעט ( כי4.8

מן ממחצית למעלה דבר"; וקצת אותו "נשארו מהם15.9%מעטה; או רבה במידה

נשאלו האחרונות. כאשר לשנים הדת, יחסית אל התקרבו כי ( העריכו54.8%) התלמידים

) מהם כשליש כי להיום, נמצא בעתיד, ביחס שלהם הדתיות רמת את להעריך התלמידים

מהיום; דתיים פחות שיהיו מעריכים מהם16.1%הדבר"; "אותו שיישארו ( מעריכים35.5%

מהיום. דתיים יותר שיהיו מעריכים מהם46.5%ו

המתבגרים דבר. רוב אותו ויישארו דבר אותו שנשארו אומרים המדגם מן11.3%כ- רק

כמי עצמם על דיברו41.3%הדתית. בזהותם שהשתנו ו\או משתנים עצמם ראו במדגם

כ- הכל סך אבל – מעט רק השתנו או שישתנו כמי47.4רבה, במידה ישתנו או שהשתנו

בה מקובעת", היינו, נחווים "אינה הדתית שזהותם כאנשים עצמם רואים מהמדגם90%

כברת-שינוי. נחווית שהיא או שינויים

Totalשינוי דתי בעתיד

אהיה 1 הרבה פחותדתי מהיום

אהיה 2 מעט פחותדתי מהיום

3 אשאר אותוהדבר

אהיה 4 מעט יותרדתי מהיום

אהיה 5 הרבה יותר דתי מהיום

שינוי דתי לעומת העבר

התרחקתי מן 1הדת מאוד

4.4%1.8%1.8%1.1%.6%9.7%

1.5%4.9%6.9%5.3%1.5%20.1%התרחקתי מעט 2

נשארתי אותו 3דבר

.4%2.2%11.3%2.5%.4%16.7%

3%1.4%11.6%12.7%3.4%29.4%.התקרבתי מעט 4

התקרבתי מאוד 5אל הדת

.2%.4%4.9%8.8%9.9%24.1%

54

Total6.7%10.6%36.4%30.4%15.8%100.0%

תפיסת השינוי בזהות הדתית יחסית לעבר, ובהתייחס לעתיד4.8טבלה

הדיוקן. לממצאי אלו ממשתנים חלק בין הקשרים על נדווח6 בפרק

הארצית בהעברה שהועבר הדיוקן שאלון ליבת . תיאור5 פרק

סקאלות, כפי11ל- המחולקים פריטים84 כולל הועבר, כשהוא לבדיקה החדש השאלון

מכוון תשס"ד. באופן לפריטי לחלוטין זהים היו מתוכם פריטים33בהמשך. שמופיע

לבחור בפועל, כדי שנשתמש היה נראה מאשר סקאלה לכל יותר רבים פריטים הוספו

לסולמות הפריטים ביותר. חלוקת הטובים הפריטים הסופיים, את מתוכן, לממדים

הייתה: החדשים

סולםA – שאלות7 - העיסוק בזהות

סולםB - - שאלות9 מורה אישי וזמין

סולםCשאלות 8ים כדמויות להזדהות - – מור

סולםD - - שאלות9סדר ומשמעת חיובית

סולםE - שאלות 9 - הציפייה לשאיפה ושיפור עצמי

סולםF - – שאלות6הלימוד העיוני כמשמעותי

סולםG שאלות6 – יםמשמעותי - לימודי קודש

סולםH – שאלות5 - שותפות עם התלמידים

סולםJ - שאלות11 – לא מנכרתאווירה דתית

סולםK - – שאלות7 תחושת שייכות חברתית

סולםR - – "שאלות 7 "הזדהות דתית

לתשס"ד תשס"ה בין - השוואה הפריטים יציבות

את בדיקות. בחרנו2 ביצענו כך השנים. לשם שתי בין הפריטים, השווינו יציבות את לבחון כדי

אלו פריטים(. פריטים33) ההעברות בשתי לחלוטין זהים נשארו אשר פריטים אותם כל

הללו הפריטים כל השנים. ממוצע בין שינוי ללא נשארה אשר המשותפת הליבה את מרכיבים

55

הוא המדגמים בשני הפריטים ממוצעי בין . המתאם3.813 , ובתשס"ה3.811 היה בתשס"ד

שונות, ניתן כיתה ובדרגות חלקי מדגם בדקנו תשס"ה שבשנת מכך, שלמרות . יוצא0.974

השאלון. על התלמידים של התשובה באופן השנים בין רצון משביעת יציבות לראות

תשס"ה בשנת הסופיות הסקאלות קביעת אופן

לא אשר פריטים והוצאנו מהימנות-פנימית ניתוחי הסופיות, ביצענו הסקאלות קביעת לשם

סקאלות עם גבוה במתאם שהיו פריטים הסקאלות, או למהימנות משמעותי באופן תרמו

מהימנויות , נתקבלו2004 משנת בפריטים השיפורים לאחר התברר, כי אחרות. מהממצאים

בהמשך יוצג המהימנויות )פירוט פריטים של יותר מצומצם במספר שימוש תוך גבוהות

ג'(. ובנספח

מהודקות באופיין המחודשות, שהינן הסקאלות ובניית העודפים הפריטים סינון לאחר

מדד אינו זה שסולם מכיווןR הדתיות סולם ]ללא גורמים ניתוחי יותר, ביצענו ומובחנות

התפצל עצמי ושיפור לשאיפה הציפייה - ממד החדש ראשון, הממד גורמים אקלים[. בניתוח

) תשס"ד בשנת מאשר יותר וגבוהה סבירה פנימית למהימנות שהגיע הגורמים, למרות בין

לבתי בדיווח עדיין לשימוש ניתן אינו ולפיכך נוספת בחינה דורש זה שממד (. החלטנו0.76

ניתוח הפריטים כל על וביצענו זה סולם של הפריטים את תשס"ה. הוצאנו בשנת הספר

גורמים, אשר8 נמצאו השני הגורמים ב'(. בניתוח בנספח ומתואר )המופיע שני גורמים

מראש. קבענו אשר לסקאלות החלוקה מושלמת, את לא כי רבה, אם במידה תואמים

וזמין( אישי שהמורה והתחושה המורה ערכי עם )הזדהותC ו- B סולמות כי ראשית, נמצא

פריטים תתי בין הבחנה ללא מהשונות12% המסביר ביותר המשמעותי לגורם יחד מתקבצים

של הפריטים את רק ביותר, בדקנו המשמעותית בסקאלה שמדובר הסולמות. מכיוון שני של

את שיפריד כזו בצורה הסטטיסטי המודל את ואילצנו נוסף גורמים בניתוח הללו הסולמות שני

ששיערנו הגורמים לשני מושלמת הפרדה אכן ישנה זה שבמודל גורמים. מצאנו לשני הסולם

(. 1ל- מתקרב , דהיינוeigenvalue= 0.95) מראש

החלטנו: התיאורטי העיגון ובעקבות הניתוחים בעקבות

56

התיאורטי המודל את תאם לא שהוא חברתית(, מכיוון קבלה )אווירתK סולם על לוותר. 1

האחרים. הסולמות כל עם נמוך יחסית במתאם ונמצא

ערכי עם )הזדהותC ו- B סולם בין הספר לבתי בדיווח ההפרדה על לשמור . החלטנו2

אספקטים בשני שמדובר התיאורטית ההבחנה וזמין(, מתוך אישי שהמורה והתחושה המורה

בשנת מאשש גורמים בניתוח ההבחנה את ולבדוק לשפר ניסיון המורה, תוך דמות של שונים

2006 .

ולשפרו – עצמי ושיפור לשאיפה הציפייה ממד על הספר לבתי לדווח לא . החלטנו3

.2006ב- נוסף בניסיון

57

תשס"ה – הסופיים הדיוקן ממדי שמונה

סקאלות8 עם נמצאנו מחדש הארגון לאחר סולם )ללא הספר לבית לדיווח מחודשות

נציגהדתיות(. הממד, כותרת את תשס"ה. נביא לשנת הסופיים הממדים מן אחד כל להלן

ואחוז המהימנות שבו, מדד מס' הפריטים מניתוח הגורם של המוסברת השונות פנימית,

ממד. מכל לדוגמא פריטים2 גם הגורמים, כמו

ל-4 בין כוללים המחודשים הסולמות פריטים6 40ל- קטנה הדיוקן שאלון אחד. ליבת כל

הדתית(. ההזדהות על פריטים4 מתווספים )אליהם בלבד פריטים

1 .(Aהעיסוק ) ,פריטים, 6בזהות =0.85 מהשונות בניתוח הגורמים.9.8%, מסביר

ופתוח פעיל באופן - עוסק הספר שבית חווים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

הערכית הקיומית, החברתית, הרגשית התלמידים: ברמה לזהות משמעותיות בשאלות

העיוני. בלימוד לעיסוק - בנוסף והרוחנית

בית הספר עוסק הרבה גם בטיפוח הצדדים הרוחניים, החברתיים.והרגשיים של התלמידים

בית הספר מעודד ומסייע לפעילות של תלמידים בנושאים חברתיים.ואידיאולוגיים, ואינו רואה חשיבות רק בלימודים

2 .(Bמורה ) פריטים, 4וזמין; אישי =0.8 מהשונות בניתוח הגורמים )יחד עם גורם12%, מסביר

C)

דמויות מהווים הספר בבית שהמורים מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

אישי. יחס זמינות, "מעניקות" ואכפתיות, ומגלים

.הרבה מהמורים כאן מתעניינים בי אישית

.המורים נותנים הרגשה שניתן לפנות אליהם בכל עניין

3( .Cמורים ) פריטים, 5להזדהות, כדמויות =0.85

לחיקוי דגם מהווים הספר בבית שהמורים מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

ולהערכה. להזדהות ודמויות

חלק מהצוות החינוכי בביה"ס הם אנשים מיוחדים שאני מעריך ומזדההעימם

הייתי שמח לאמץ לעצמי הרבה מהערכים של המורים שלי בבית הספר

4 .(Dסדר ) פריטים, 6, חיובית ומשמעת =0.80 מהשונות בניתוח הגורמים6.7%, מסביר

58

ארגון, מקרינים המורים של היותם מידת בדבר התלמידים תפיסת את בוחן זה ממד

מסוגלים ומנהיגות החלטיות ומספקים משמעת ולקיים לדרוש אפקטיבית, בונה,

העצמי. החיפוש לתהליך יציבה סביבה

בבית הספר שלי יש סדר, ארגון ומשמעת סבירים ואפשר ללמוד

.המורים בבית הספר פועלים יחד כצוות מאורגן, בדרך חינוכית מתואמת

5( .F )פריטים, 6, כמשמעותי העיוני הלימוד =0.84 מהשונות בניתוח הגורמים6.7%, מסביר

בעל הוא הספר בבית העיוני שהלימוד מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

תועלת. חסרת חובה ולא עבורם וחשיבות משמעות

בבית הספר יש הרבה רגעים בהם שאני לומד דברים חדשיםומשמעותיים

הלימודים בבית הספר מעוררים בי מחשבות לגבי "איך אני רוצה לחיות"את חיי

6( .G )פריטים, 4, משמעותיים הקודש לימודי =0.86 , מהשונות בניתוח הגורמים7%מסביר

בבית מועברים שהם הקודש, כפי שלימודי מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

עבורם. וחשובים הספר, משמעותיים

הרבה פעמים אני מתלהב ונהנה משיעורים במקצועות הקודש

לימודי הקודש כפי שמלמדים אותם כאן מעוררים בי חשק להמשיך ללמוד.תורה בעתיד

7 .(Hשותפות ) פריטים, 4, התלמידים עם =0.84 מהשונות בניתוח הגורמים5.9%, מסביר

לערב לשתפם, מוכן פתוח הספר שבית מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

המתגבשת. לדעתם וקשוב ספרית הבית בעשייה אותם

אני חושב ש"קולו" של התלמיד אינו נשמע מספיק בבית הספר

בבית הספר נותנים לנו תחושה שהדעה של התלמידים חשובה

8( .J )פריטים, 5 מנכרת לא דתית אווירה =0.76 מהשונות בניתוח הגורמים6.3%, מסביר

בהקשר הספר, בעיקר בבית שהאווירה מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

הדתי-

של גמיש מרחב מנכרת; ומאפשרת ואינה ולחץ; מכבדת מאיימת מביקורתיות נקייה

מבינה. באווירה אישית בדיקה

59

אם תלמיד בבית הספר יביע ספקות כלפי הדרך הדתית, יש מוריםש"ייכנסו ללחץ", או יכעסו עליו, או יהיו ביקורתיים כלפיו

בית הספר מעודד תלמידים למצוא את דרכם בנושא הדתי מבלי להלחיץאותם

לצרכי כאן משמש אבל לביה"ס דווח שלא – דתית הזדהות מדד כולל בנוסף, כאמור, השאלון

. 0.84 שלו הפנימית והמהימנות פריטים5 כולל מחקר. הוא

60

לתשס"ה תשס"ד בין הממדים יציבות השוואת

בין הפריטים יציבות לבדיקת נוספות. בנוסף בדיקות הממדים, ביצענו קביעת לאחר

המתאם השנים. מצאנו, כי בין המדדים של הממוצע את לעיל, השווינו עליו הפריטים, שדווח

לזכור, יש זה [. בעניין5.1 , ותרשים5.1 טבלה ]ראה0.916 הוא השנים בשתי הסולמות בין

מושלמת. מטרת להתאמה מצפים איננו פריטים, לכן אותם את בדיוק כוללים לא הסולמות כי

דומים. הגודל השנים, וסדרי בין נשאר הסולמות בין הסדר כללי שבאופן לראות היא הבדיקה

תשס"התשס"ד

3.8713.8004בזהות העיסוק

3.6603*3.8465וזמין אישי מורה

3.8502*3.8465הזדהות כדמות מורה

3.6463.5158חיובית ומשמעת סדר

4.3094.1852כמשמעותי העיוני הלימוד

3.85473.574משמעותיים קודש לימודי

3.52443.4912תלמידים עם שותפות

3.61843.6094מקבלת דתית אווירה

תחת כאן הוכנס הכולל הממד של הממוצע בתשס"ד. לכן נפרדים היו לא אלו * סולמות תשס"ה. של הסולמות תתי שני של הכותרת

ממוצעי הסולמות של הדיוקן בשנים תשס"ד ותשס"ה5.1טבלה

61

תשס"ד

תשס"ה

השוואת ממוצעי הפריטים בסולמות הדיוקן בשנים תשס"ד ותשס"ה 5.1תרשים

62

המוסד וברמת התלמיד ברמת הממדים בין קורלציה

( ניתן5.3) המוסד ( וברמת5.2 )טבלה התלמיד ברמת הממדים בין הקורלציה בבחינתיותר. גבוהים הממדים בין המתאמים המוסד ברמת הקורלציות נבדקו לראות, שכאשר

עיסוקבזהות

מורה מעורבואישי

מורה ערכי

ומוערך

סדר ומשמעתחיובית

הלימוד העיוני

משמעותי

לימודי קודש

משמעותיים

שותפות עם

התלמידים

אווירה דתית לא

מנכרת

הזדהותדתית

עיסוק בזהות 1 .669(**) .656(**) .481(**) .644(**) .459(**) .677(**) .604(**) .428(**)

מורה מעורב ואישי .669(**) 1 .738(**) .593(**) .650(**) .478(**) .694(**) .614(**) .351(**)

מורה ערכי ומוערך .656(**) .738(**) 1 .538(**) .710(**) .552(**) .614(**) .571(**) .487(**)

סדר ומשמעתחיובית

.481(**) .593(**) .538(**) 1 .529(**) .379(**) .502(**) .397(**) .259(**)

הלימוד העיונימשמעותי

.644(**) .650(**) .710(**) .529(**) 1 .556(**) .562(**) .512(**) .462(**)

לימודי קודשמשמעותיים

.459(**) .478(**) .552(**) .379(**) .556(**) 1 .430(**) .524(**) .636(**)

שותפות עםהתלמידים

.677(**) .694(**) .614(**) .502(**) .562(**) .430(**) 1 .613(**) .378(**)

אווירה דתית לאמנכרת

.604(**) .614(**) .571(**) .397(**) .512(**) .524(**) .613(**) 1 .443(**)

הזדהות דתית .428(**) .351(**) .487(**) .259(**) .462(**) .636(**) .378(**) .443(**) 1

N=2455 מתאמים בין הממדים ברמת התלמיד5.2טבלה

עיסוקבזהות

מורה מעורבואישי

מורה ערכי

ומוערך

סדר ומשמעת

חיובית

הלימוד העיוני

משמעותי

לימודי קודש

משמעותיים

שותפות עם

התלמידים

אווירה דתית

לאמנכרת

הזדהותדתית

עיסוק בזהות 1 ..800)**( ..849)**( ..744)**( ..925)**( ..755)**( ..826)**( ..785)**( ..689)**(

מורה מעורבואישי

.800(**) 1 ..918)**( ..793)**( ..829)**( ..726)**( ..852)**( ..814)**( ..359

מורה ערכיומוערך

.849(**) ..918)**( 1 ..813)**( ..881)**( ..761)**( ..829)**( ..810)**( ..516)**(

סדר ומשמעתחיובית

.744(**) ..793)**( ..813)**( 1 ..856)**( ..687)**( ..689)**( ..581)**( ..532)**(

הלימוד העיונימשמעותי

.925(**) ..829)**( ..881)**( ..856)**( 1 ..809)**( ..858)**( ..768)**( ..666)**(

לימודי קודשמשמעותיים

.755(**) ..726)**( ..761)**( ..687)**( ..809)**( 1 ..688)**( ..677)**( ..657)**(

שותפות עםהתלמידים

.826(**) ..852)**( ..829)**( ..689)**( ..858)**( ..688)**( 1 ..767)**( ..452)*(

(**)785. אווירה דתית לא ..814)**( ..810)**( ..581)**( ..768)**( ..677)**( ..767)**( 1 ..409)*(

63

מנכרת

הזדהות דתית .689(**) ..359 ..516)**( ..532)**( ..666)**( ..657)**( ..452)*( ..409)*(

N=28 מתאמים בין הממדים ברמת המוסד5.3טבלה

הממדים, במיוחד בין ההבחנה גבוהה, ולכן מאוד ברמה הם שהמתאמים עולה מהנתונים

התלמידים לדיווחי ומשותף כללי גורם שישנו לשער ניתן בעייתית. בהחלט המוסד, היא ברמת

הנתונים, אשר בין הקשרים לדפוס הגיון גם זאת, רואים עם ספרי. יחד הבית האקלים על

של שונים הבטים על מצביעים השונים המשותף, הממדים לגורם שמעבר כך על מצביעים

גבוה במתאם שותפות, נמצא תחושת כמו התלמיד, ממד החינוכי. למשל, ברמת האקלים

חיובית ומשמעת סדר עם שלו המתאם מנכרת, מאשר לא דתית ואוירה אישי מורה עם יותר

מורה עם גבוה במתאם נמצא ערכית להזדהות כדמות הקודש. המורה לימודי ומשמעותיות

מנכרת. כך לא דתית ואווירה ומשמעת סדר עם משמעותי, מאשר עיוני ולימוד ואישי מעורב

פנימי. הגיון עם דפוס שישנו שנראה

התלמידים בין השונות מקור

להבין מאוד הממצאים, חשוב משמעות את להבין כיחידים. כדי השאלון על ענו התלמידים

אחד קיצון קיצוניים: במקרה מקרים שני לתאר ניתן התלמידים. שהרי בין השונות מקור מהו

בבתי לומדים שהם לשאלון, לעובדה בתשובות התלמידים בין ההבדלים כל את לייחס ניתן

מסיבות נובעים התלמידים בין ההבדלים שכל לומר ההפוך, ניתן הקיצון שונים. במקרה ספר

להניח, כמובן לומדים. סביר התלמידים מוסד באיזה לשאלה קשר כל ואין ואישיות אישיותיות

הספציפית, ועדיין והכיתה הספציפית הספציפי, השכבה מביה"ס נובעים מההבדלים שחלק

בין השונות מקור את לבחון ביקשנו וכיתה. לפיכך כיתה בכל התלמידים בין הבדל יהיה

התלמידים.

בחנו – הכללית לשונות שונים גורמים תרומת להערכת ניתוח זה, ביצענו נושא לבחון מנת על

התלמיד לתפיסת וכללי חדש מדד כך, יצרנו והכיתה. לצורך הספציפי, השכבה הספר בית את

כללי". "מדד ונקרא השונים הממדים כל של הממוצע הוא זה הכללי. מדד האקלים את

64

מהשונות23% כי העלה הנתונים ד'(, ניתוח בנספח )מופיע שונות ניתוח ביצענו כאשר

ידי על הוסברו נוספים1.2% לומד. רק התלמיד בו הספציפי הספר בית ידי על מוסברת

הכיתה. ידי על נוספים8.5%הספר, ו- בית בתוך השכבה

ניתן השאר ]את ספריים בית מתהליכים מוסברים מהשונות32.7% הכול מכאן, שסך יוצא

המורים ביחס אישיותית, שונות משונות גם לנבוע שיכולים – תלמידים בין להבדלים לייחס

וכו'[. הקלדה טעויות גם לתלמידים, כמו

יוצרים, שהם ספרי הבית באקלים נבדלים הספר בתי שאכן היא לעיל, המסקנה האמור מכל

שאין העובדה עם זה, יחד ממצא של עצמם. החשיבות לתלמידים הקשורה לשונות מעבר

על השפעה יש ספר שלבתי מכך, שנראה גדולה. משמע סוציו-אקונומית, היא לרמה קשר

החינוכי-זהותי. האקלים

65

נוספים לנתונים הדיוקן ממדי בין . קשרים6 פרק

לשני מחולק זה נוספים. תת-פרק לנתונים הדיוקן ממדי בין הקשרים על נדווח זה פרק בתת

נתוני עם יחד אספנו ש נתונים לבין הדיוקן בין קשרים על נדווח הראשון חלקים. בחלקו

משה"ח. בידי הקיימים נוספים נתונים עם קשרים על נדווח השני הדיוקן. בחלק

התלמיד, בעוד ברמת גם דיווח מאפשרים הראשון בחלק יוצגו אשר טבעי, הניתוחים באופן

ברמת רק כלל בדרך המשרד, קיימים בידי אשר הנתונים על האחרים, המתבססים הנתונים

באופן לקשר דרך שאין התלמיד, מובן ברמת נתונים ישנם המשרד בידי אם המוסדית. גם

התלמיד- ה"לא-מזוהה"- בדיוקן. לתשובות הללו הנתונים את פרטני

הדיוקן עם יחד שנאספו הנתונים לבין הדיוקן בין קשרים–א' חלק

התלמידים דיווחו עליהם הרקע נתוני לבין הדיוקן ממדי בין הקשרים את נציג זה בחלק

גם חישבנו – בדיוקן אחר או זה ממד עם הקשר בחינת על בשאלון. נוסף הנוספות בשאלות

אנו הנתונים רוב המפורטים. את לממדים וגם הכללי לממד הקשר על גם כללי, ודיווחנו מדד

לגבי נתונים. רק הצגת של יותר חסכונית בצורה שמדובר מתאמים, מכיוון באמצעות מציגים

המשנה. קבוצות בין ההבדלים את המפרטים תרשימים הוספנו ושכבה מין

נמוך אך מובהק במתאם נמצאים אשר גורמים מספר , ישנם6.1 מטבלה לראות שניתן כפי

הדיוקן. ממדי עם

חינוכי אקלים על מדווחות הדיוקן. הבנות וממדי התלמיד מין בין קשר : ישנוהתלמיד מין

עוסקים לומדות הן בהן הספר שבבתי כך על מדווחות הן כללי, ובפרט באופן יותר גבוה

(.6.1 תרשים גם )ראה בזהות

66

ממוצעי ממדי הדיוקן בהבדל בין בנים לבנות6.1תרשים

כבעל נחווה הספר בית יותר, כך בוגרים היו שהתלמידים שככל : נמצא)שכבה( כיתה דרגת

הזהותי האקלים את חווים י"ב כיתה בדרגת עקבי, התלמידים יותר: באופן טוב חינוכי אקלים

יותר המבוגרים י' וכו'. התלמידים מתלמידי יותר י"א י"א, תלמידי תלמידי מאשר יותר כטוב

כדמויות יותר מוערכים יותר, והמורים אותם בזהות, משתף יותר עוסק הספר שבית חשים

להזדהות.

ממוצעי ממדי הדיוקן בהבדל בין שכבות6.2תרשים

אודות הדיווחים ובין הארץ יליד או עולה התלמיד היות בין קשרים נמצאו ולא : כמעטעלייה

כעוסק הספר בית את לחוות קלה מאוד בצורה נטו הספר. העולים בבית הזהותי האקלים

משמעותיות. בשאלות פחות

67

האקלים את דתיים, חוו ביישובים גרים שהוריהם שתלמידים : נמצאהמוצא יישוב דתיות

לא-דתיים. או מעורבים ביישובים גרים שהוריהם מתלמידים יותר כטוב הספר בית של הזהותי

מוסד, אותו דהיינו, בתוך – המוסד אפקט את סטטיסטית מנטרלים כאשר גם נכון זה נתון

כחיובי הספר בית של הזהותי האקלים את דתיים, חווים ביישובים גרים שהוריהם תלמידים

ההורים. של הדתית ההגדרה את מנטרלים כאשר יותר. זאת, גם

ממיצוע מורכב זה הורים". משתנה "דתיות הנקרא חדש משתנה : יצרנוהורים דתיות

דתית, כיותר מוגדרת המוצא שמשפחת ככל האם. נמצא, כי ושל האב של הדתית ההגדרה

הקשורים נוספים ספרי. ממדים הבית הזהותי האקלים את יותר חיובי באופן חווה הילד כך

וטלוויזיה( ולימוד )אינטרנט מדיה לאמצעי החשיפה הגבלת מסויים, כמו דתי חיים לאורח

האקלים בכלל, עם נמוכים, אם במתאמים הם גם וילדים, נמצאו הורים של משותף תורני

ספרי. הבית

: התלמידים נשאלו האם הם התקרבו או התרחקו מן הדת יחסיתשינוי דתי יחסית לעבר

לעבר. הממצאים העלו קשר בין האקלים הזהותי בבית הספר לבין ההתקרבות אל הדת.

נמצא, שככל שהאקלים הזהותי טוב יותר, כך התלמיד מדווח על שינוי לכיוון הדתי. מתאמים

אלו נשארים באותו סדר גודל )עם ירידה קלה בלבד( גם כאשר מחזיקים קבוע את דתיות

ההורים.

מדד אקליםכללי

עיסוקבזהות

מורה מעורבואישי

מורה ערכי

ומוערך

סדרומשמע

תחיובית

הלימוד העיוני

משמעותי

לימודי קודש

משמעותיים

שותפות עם

התלמידים

אווירה דתית לא

מנכרת הזדהותדתית

(**)161.(**)113.(**)089.(**)104.(**)141.(**)107.(**)077.(**)062.(**)208.(**)142.מין

.000.000.002.000.000.000.000.000.000.000

דרגתכיתה/שכב

ה.177(**).208(**).137(**).174(**).052(**).096(**).107(**).142(**).185(**).114(**)

.000.000.000.000.005.000.000.000.000.000

עלייה-.028

-.075(**)

-.025-.033.031-.032.006-.036-.004-.106(**

) .144.000.186.090.105.094.766.063.825.000

דתיות(**)310.(**)134.(**)175.(**)170.(**)165.(**)109.(**)185.(**)136.(**)223.(**)206.ההורים

.000.000.000.000.000.000.000.000.000.000

דתיות היישוב

-.190(**)

-.189(**)

-.137(**)

-.175(**)

-.133(**)

-.117(**)

-.126(**)-.161(**)-.144(**

)-.136(**

) .000.000.000.000.000.000.000.000.000.000

(**)081.(**)012.079.(**)027.004.009.002.031.103.(*)041. הגבלת

68

שימושבאינטרנט

.030.150.825.642.909.098.000.511.000.000 הצפייה

בטלוויזיהמוגבלת

.136(**).162(**).055(**).106(**).006.093(**).135(**).123(**).170(**).177(**)

.000.000.004.000.771.000.000.000.000.000

לומד נושא תורני עם

הורה.102(**).061(**).043(*).084(**).024.038(*).186(**).081(**).109(**).169(**)

.000.001.023.000.211.048.000.000.000.000

שינוי דתי יחסיתלעבר

389(**).307(**).247(**).329(**).161(**).308(**).469(**).255(**).329(**).619(**)

.000.000.000.000.000.000.000.000.000.000

מתאמים בין ממדי הדיוקן לנתונים נוספים מהשאלון רקע 6.1טבלה

עקב המתאמים הגבוהים שנמצאו, בין השינוי הדתי יחסית לעבר ובין מתאמי הדיוקן ,

(. הסתבר, שככל שמדדי האקלים6.2ביקשנו לבחון ממד זה גם ברמת המוסד )ראה טבלה

הבית ספרי חיוביים יותר, כך התלמידים מדווחים בממוצע על נטייה להתקרבות דתית.

כמובן שכיוון ההשפעה בין שני המשתנים אינו ברור.

עיסוקבזהות

מורה מעורבואישי

מורה ערכי

ומוערך

סדר ומשמעת

חיובית

הלימוד העיוני

משמעותי

לימודי קודש

משמעותיים

שותפות עם

התלמידים

אווירה דתית לא

מנכרת

הזדהותדתית

שינוי דתי

יחסיתלעבר

.588(**).341.457(**).509(**).582(**).567(**).365(*).346.911(**)

.000.056.009.003.000.001.040.053.000

מתאמים בין ממדי הדיוקן לתפיסת התלמיד את זהותו הדתית לעומת העבר6.2טבלה

לברר מנת : עלהאקלים על זה יחס והשפעת הספר בית לדתיות הבית דתיות בין היחס

לציין מהתלמידים ספרית, בקשנו הבית החוויה לבין המקור משפחת בין הקשר את יותר טוב

הוא הבית אופי האם לציין נתבקשו ביה"ס. התלמידים לדתיות הבית דתיות אופי בין היחס את

פחות הרבה דתי, או פחות דומה, קצת דתי, די יותר הספר, קצת בית משל דתי יותר הרבה

הספר. בית משל דתי

הספר, האקלים בית לבין הבית בין התאמה ישנה , כאשר6.3 בתרשים לראות שניתן כפי

כיוון פער, לכל חש התלמיד כאשר במקרים מאשר גורף באופן יותר כחיובי נתפס ספרי הבית

האקלים את חווה התלמיד יותר, כך גדול שהפער הספר. ככל בית לבין הבית שהוא, בין

חיובי. כפחות

69

ממדי הדיוקן ותפיסת התלמיד את היחס בין דתיות הבית ודתיות ביה"ס – ברמת6.3תרשים

התלמיד

את הספר, תופסים מבית יותר דתי כ הבית את מגדירים אשר לציין, שתלמידים מעניין במיוחד

הקודש, הם ולימודי הדתית האווירה זאת, מבחינת מאחרים. עם יותר כשלילית הסמכות

באים שהם שמציינים זאת, תלמידים מהשאר. לעומת יותר כחיובי הספר בית את תופסים

הספר בבית הדתית שהאווירה יותר בולט באופן הספר, חשים מבית דתיים פחות שהם מבתים

"דתיים מבתים הבאים שתלמידים משמעותיים. ייתכן פחות הקודש לימודי מנכרת, ולדידם

מבתים הבאים לתלמידים יותר" יחסית "קשה בצורה הספר בבית הסדר חוסר את יותר" חווים

הפוכה. תהיה התמונה הקודש לימודי לגבי שמרנים, בעוד פחות ואולי דתיים פחות שהם

הבודד, בחנו התלמיד של אישיות בסוגיות רק הקשר האפשרות, שמקור את לשלול מנת על

הממוצע הכיתתי המדד את חישבנו מהכיתות אחת שלמות. לכל כיתות של ברמה גם זו שאלה

הכיתות206 את הספר. קבצנו בית לדתיות הבית דתיות בין היחס את התלמיד תפיסת של

הספר מבית יותר דתי ממנו שבאים שהבית בממוצע חשים בכיתה )התלמידים תחתון לשליש

בכיתה )התלמידים עליון דומים( ולשליש הספר ובית )הבית אמצעי בו( לשליש שלומדים

לראות בו(. ניתן שלומדים הספר מבית פחות דתי ממנו שבאים שהבית בממוצע חשים

כיתה מתקיימת. מסתבר, שכאשר לעיל שתוארה הכיתה, המגמה ברמת , שגם6.4 מתרשים

בבית הזהותי האקלים – הדתיות ברמת המוצא ממשפחת כשונה הספר בית את חווה ככיתה

חיובי. כפחות נתפס הספר

70

ממדי הדיוקן ותפיסת התלמיד את היחס בין דתיות הבית ודתיות ביה"ס – ברמת6.4תרשים

הכתה

71

החינוך משרד בידי שנמצאים נוספים לנתונים קשרים–ב' חלק

החינוך. משרד בידי שנמצאים נוספים נתונים ובין הדיוקן ממדי בין הקשר את נפרט זה בחלק

דרך שאין המוסדית, מכיוון ברמה רק הדיוקן לממדי לקישור ניתנים אלו כאמור, נתונים

התלמיד ברמת קיימים אלו כאשר התלמיד, גם ברמת הממצאים את פרטני באופן לקשר

מזוהה" בדיוקן. ה"לא במשרד, לתלמיד

שעשויים המשרד, נתונים בשם מחקרים שערכו חוקרים בידי המשרד, או בידי שיש לציין יש

, משפטיות אתיות מסיבות לקבל יכולנו החינוכי, שלא האקלים לנושא רלבנטיים מאוד להיות

מנהליות. או

תקשוב ממנהל גת חיים ד"ר ידי על שלנו לממצאים ושודכו נאספו בהם שהשתמשנו הנתונים

ומידע.

והכיתה הספר בית גודל של ממדים עם הדיוקן מתאמי

בית של מבניים ממדים עם בקשר נמצאים החינוכי האקלים ממדי לבדוק, האם בקשנו

התלמידים מספר על נתונים אספנו כך הכיתות. לשם וגודל הספר בית גודל הספר, כמו

הספר; ומספר בבית המשרד[; מס' הכיתות ברשימות זה נתון ]מקור הספר בבית הכולל

שבין הקשר את הבודדת הכיתה ברמת חישבנו כן בביה"ס. כמו בכיתה הממוצע התלמידים

קשרים נמצאו , ככלל, לא6.3 בטבלה לראות שניתן החינוכי. כפי האקלים לבין הכיתה גודל

הדיוקן. ממדי לבין אלו ממדים בין משמעותיים

כ"סה תלמידיםבביה"ס

מספר כיתותהביה"סב

קשר בין מימדי הדיוקן לגודל הכיתה

ממוצעתבביה"ס

קשר בין מימדי הדיוקן לגודל הכיתה

]ברמתהכיתה[

עיסוק בזהותPearson Corr.008-.077.043.120

Sig. (2-tailed).967.676.815.099

N323232190

מורה מעורב ואישיPearson Corr.031.020-.072-.019

Sig. (2-tailed).865.915.695.799

N323232190

מורה ערכי ומוערך

Pearson Corr-.003-.076.102.137

Sig. (2-tailed).985.680.580.059

N323232190

סדר ומשמעת חיובית

Pearson Corr.043-.032.077.028

Sig. (2-tailed).815.864.677.704

N323232190

הלימוד העיוני משמעותי

Pearson Corr.054-.042.126.148(*)

Sig. (2-tailed).769.819.493.041

N323232190

לימודי קודש משמעותייםPearson Corr.114.049.028.034

Sig. (2-tailed).533.790.878.639

N323232190

שותפות עם התלמידים Pearson Corr.008-.041.065.091

Sig. (2-tailed).967.822.724.214

72

N323232190

אווירה דתית לא מנכרתPearson Corr.178.089.155.194(**)

Sig. (2-tailed).331.628.396.007

N323232190

Pearson Corr.056-.016.069.111מדד כללי

Sig. (2-tailed).760.931.708.129

N323232190

ממדי הדיוקן עם ממדי גודל בי"ס וכיתה6.3טבלה מוסדיים סטנדרטים של אינדקטורים עם הדיוקן מתאמי

הדיוקן, מדדי באמצעות שנמדד הספר, כפי בית של החינוכי האקלים האם לבדוק ביקשנו

)מדד לבגרות סוציו-אקונומי(; זכאות )מדד הטיפוח של: מדד אינדקטורים עם בקשר נמצא

שנמצאו, ספרית(. הקשרים בית הכלה יכולת של )מדד הנשירה אקדמית(; ומדד רמה של

)המדידות הקטן המדגם גודל להדגיש, כי מובהקים. חשוב היו , לא6.4 בטבלה כמופיע

הגודל בסדר מתאמים לגילוי מספקת סטטיסטית עוצמה מאפשר המוסדית( לא ברמה

שנמצאו.

עשירוןטיפוח

אחוז זכאיםבגרות

עשירוןנשירה

עיסוק בזהותPearson Corr-.149.136.144

Sig. (2-tailed).415.460.440

N323231

Pearson Corr-.010-.096.253מורה מעורב ואישיSig. (2-tailed).959.603.169

N323231

מורה ערכי ומוערך

Pearson Corr-.122.006.213Sig. (2-tailed).506.975.250

N323231

סדר ומשמעת חיובית

Pearson Corr-.183.174.069Sig. (2-tailed).315.342.713

N323231

הלימוד העיונימשמעותי

Pearson Corr-.153.088.092Sig. (2-tailed).403.630.623

N323231

לימודי קודשמשמעותיים

Pearson Corr-.176.026.165Sig. (2-tailed).336.888.376

N323231

שותפות עם התלמידים

Pearson Corr.009-.161.172Sig. (2-tailed).961.378.356

N323231

אווירה דתית לא מנכרתPearson Corr-.161-.051.266Sig. (2-tailed).378.781.148

N323231Pearson Corr-.119.005.191מדד כללי

Sig. (2-tailed).517.976.303N323231

73

ממדי הדיוקן עם עשירון טיפוח, אחוז זכאים לבגרות ועשירון נשירה6.4טבלה

74

בביה"ס המורים מאפייני

הממוצע, בביה"ס: גילם המורים מאפייני לבין הדיוקן ממצאי בין הקשר את לבחון בקשנו

האקדמאים( המורים )אחוז האקדמית בביה"ס, השכלתם המורים של הוותק ממוצע

עקבי באופן אבל נמוכים מתאמים[ 6.5 ]טבלה מראים המורות(. הממצאים )אחוז והג'נדר

עם למורים מאוד קלה חיובית השפעה שיש יתכן. היינו, המורה וותק גיל עם רק שליליים

מובהק. או משמעותי קשר נמצא לא הממדים שאר וותק. בכל פחות

מוריםאחוז ממוצע ותקגיל ממוצע אחוז מורותאקדמאים

Pearson Correlation-.234-.239-.187.044העיסוק בזהותSig. (2-tailed).197.187.307.811N32323232

Pearson Correlation-.232-.285-.119-.078מורה מעורב ואישיSig. (2-tailed).202.114.517.670N32323232

Pearson Correlation-.287-.361(*)-.100-.117מורה ערכי ומוערךSig. (2-tailed).111.042.586.524N32323232

Pearson Correlation-.187-.227-.023-.042סמכות ומנהיגות חיוביתSig. (2-tailed).306.212.899.818N32323232

הלימוד העיוניכמשמעותי

Pearson Correlation-.095-.132-.159-.061Sig. (2-tailed).604.472.384.742N32323232

לימודי קודשמשמעותיים

Pearson Correlation-.129-.088.046.037Sig. (2-tailed).483.633.804.840N32323232

Pearson Correlation-.049-.094-.108-.166שותפות עם תלמידיםSig. (2-tailed).790.610.555.363N32323232

Pearson Correlation-.096-.144-.077.021אווירה דתית לא מנכרתSig. (2-tailed).603.431.675.909N32323232

Pearson Correlation-.177-.214-.106-.056מדד כלליSig. (2-tailed).333.240.565.762N32323232

ממדי הדיוקן עם אפיונים של מורי ביה"ס6.5טבלה

הממצאים קישור פרק סיכום

אקלים של מדדים שאינם ממדים של מגוון עם משמעותי בקשר נמצאים הדיוקן שמדדי מצאנו

החינוכי האקלים את יחוה שתלמיד לאופן בינם לקשר והגיון סבירות שיש ספרי, אך בית חינוכי

75

אחרים. רקע לממדי הדיוקן ממדי בין והכיתה, קשרים המוסד ברמת ראינו כן ספרי. כמו הבית

לבין הממדים בין הקשרים הדיוקן. דפוס מדדי עם יחד נאספו הרקע מדדי נכון, כאשר זה כל

בין הגיון ובעלת מסויימת הבחנה שישנה חיצוניים, מראה לממדים המדדים עצמם, ובין

בכלי השימוש המשך את שמצדיק באופן שלא ייתכן כי אם – הדיוקן של השונות הסקאלות

זאת, עם יחד. יחד מדדים הכלי, ולצרף את לקצר ברצון צדק ויש ממדים. יתכן שמונה בעל

שנאספו אחרים אקלימיים ספריים בית ממדים עם המדדים את לתקף יכולנו שטרם מכיוון

היה ניתן עבודה. אם עוד זו, ונדרשת בסוגיה טובה תשובה עדיין לנו אין – אחרים במחקרים

– אקלים לנושא ישירה רבנטיות להם שיש המשרד של נוספים ממצאים לקבל דרכים למצוא

יותר. מהימנה תשובה כאן לתת יכולים היינו

הקשרים – הדיוקן שאלון באמצעות שלא שנאספו נתונים עם הדיוקן ממדי נבחנו כאשר

הספר, העוצמה בתי של המדגם גודל נמוכים, ובגלל מאוד גודל בסדרי היו שנמצאו

שרוב זאת, העובדה עם חלש. יחד היה שכאלה גודל בסדרי קשרים לבחון הסטטיסטית

המבחין התוקף את מחזק מאוד נמוך במתאם נמצאו או במתאם נמצאו לא שבדקנו הממדים

ייחודי. תוכן תחום בוחן שהוא הדיוקן, ומעיד של

. המדריך7 פרק

הכלי. במהלך ולתפעול הכלי להבנת הספר בתי את ישמש אשר מדריך לבנות כאמור, הוחלט

באופן הממדים, ואם בתוכן העברה, אם בכל קלים שינויים חלים כי לנו התברר העבודה

מדריך שכך, בנינו חובה, ועוד(. מכיוון מול הכיתה, התנדבותי )המיחשוב, דרגות ההעברה

והמינהל החינוך משרד מטעם הדיוקן עם לעבוד שימשיך מי . דהיינו, כללשינויים בסיס שהוא

לקראת עליהם שיוחלט לשינויים ולהתאימו במדריך שינויים לערוך יצטרךדתי, לחינוך

ההעברה.

ולדיוקן בכלל הערכה לכלי הראציונאל הן היו: הצגת המדריך בבניית אותנו שהנחו העקרונות

מדריך להכין לנכון ראינו כן, לא הממצאים. כמו קריאת אופן טכני, והן שימוש אופן בפרט, הן

עסוק, ספר בית מנהל בידי המצוי לזמן שיתאים באורך אלא מדי מקוצר ולא מדי מפורט

76

מיותרןת בשאלות לפנות יצטרכו לא שהקוראים בשביל פרטים מספיק שיכלול ומאידך

וחוזרות.

ה. כנספח מופיע עצמו המדריך

77

והמלצות כללי . סיכום8 פרק

השגי על מבט-על לתת במטרה דיוקןה פיתוח של השלבים שני את נסכם הדו"ח של זה בחלק

כולו. הפרוייקט

הקונספציה

"בתי באמירה החמ"ד, המתומצתת במינהל כיום שמובילים המחודשת החינוכית התפיסה

לבחון ומעשי. נדרשנו קונספטואלי אתגר בפנינו זהות" העמידה למעצבי ידע חינוך: ממקני

והמערכת החברה תפקיד סוגיית ככלל, ובדבר הזהות מושג מהות בדבר יסוד שאלות

באה הזהותית החינוכית העשייה שאלנו, כיצד כך על הפרט. נוסף של זהותו בעיצוב החינוכית

הדתי. הספר בית של הייחודיים במאפייניו ספרי, ובפרט הבית האקלים במאפייני ביטוי לידי

כבר שצויין כפיחינוכית. אווירה להערכת כלי בניית האתגר, של בפנינו ניצב המעשי בפן

הניסיון ולכן,לימודיים הישגים בהערכת מסורתי באופן מתמקדת חינוכית בעבר, הערכה

הקשור חינוכי בפרט, ואקלים דתית זהות בכלל, עיצוב זהות עיצוב תהליכי לבחון הנוכחי

חדשני. הזהות- הוא בעיצוב

בנינוהראשון, שלבמרובה. ב התקדמות על להצביע הפרוייקט, ניתן של השלבים שני בתום

תלמידים מדברי – מהשטח שנשמעו הראשונים לקולות הקשבה על בעיקרו הקונספט את

הספר בתי של החינוכיות והמטרות הצרכים על אינטואיטיבי באופן דיברו הם שאף ומחנכים

הן יותר, הבנוי מפותח קונספט בידינו יש השני השלב לאחרזו. מסויימת זמן בנקודת הדתיים

מאפשר נרחב. המיפוי תיאורטי במיפוי עיגון עם בעניין, יחד והתלמידים המחנכים עמדות על

לארבעה זהות, בהתייחס לעיצוב הקשור בכל הדתי הספר בית של התפקיד את למקם לנו

והאידיאולוגיה התרבות הסוציולוגי, תוכן הפסיכולוגי, ההקשר ההתפתחותי הבטים: המימד

למחנכיו התלמיד בין הדיאלוג לבחינת אותנו מכוונת הכלי של הייחודית. הקונספציה החינוכית

הדו"ח, א' של בחלק שפותחה התפיסה הזהותי, לפי בהקשר הדיאלוגי הספר. המפגש בבית

מפגש איכות של הספר. לפיכך, בחינה בבית הדתית הזהות היווצרות תהליך של במרכזו ניצב

התאורטי המיפוי הדתי. נציין, כי לחינוך ייחודית תרומה שלו, מהווה שונים זה, מהבטים

78

השונות חינוכיות בזירות המתרחשים זהות עיצוב תהליכי להבנת בסיס גם להוות עשוי שערכנו

בארץ שונים מסוגים ספר בתי ישמשו אשר כלים של עתידי לפיתוח הדתי, ולהוביל מהחינוך

ובעולם.

הבית ההערכה מימד אודות תפיסה גם בתוכה כאן, כוללת שנבנתה הקונספטואלית המסגרת

לבחור המנהלים העצמת רב-ממדית, תוך אבחנה מקבלים הספר בתי ספרית. תפיסה, לפיה

משלבת זו גישההחינוכית. דעתם שיקול פי להתערבות, על בעיניהם הראויים הממדים את

של אווירה ליצור הצורך בדבר שונים ספר לבתי אחיד סטנדרט להציב שניתן,ההנחה את

ופדגוגיים ערכיים בכיוונים לפעול יכולים שונים ספר בתי זאת עם משמעותי, ויחד חינוכי עיסוק

ביה"ס. של הייחודי ולאתוס משרתים הם אותה לקהילה התואם שונים, באופן

תפיסה לעצב טווח ארוך ניסיון של תחילה נופיתחש קונספציהב לראות לזכור, שיש חשוב

בשטח. מעשית תועלת תבעל זאת עם ויחד תיאורטי ביסוס תבעל

הכלי

הדיוקן, ליבת את מזו, המהוות זו מובחנות סקאלות8 עם שאלון בידינו מצוי זו זמן בנקודת

נאותה פנימית מהימנות בעלות הן חינוכי-זהותי. הסקאלות אקלים של ממדים בוחנות אשר

יחסית בינוני, וקצר אורך בעל הוא כולו קומפקטיות, והשאלון יחסית גבוהה. הסקאלות עד

יחסית כעת והן העברות במספר ושוכללו נבחנו בוחן. הממדים שהוא הממדים למספר

עצמי. ושיפור לציפייה השאיפה מימד את ולתקף לבנות עדיין הצלחנו יציבות. לא

כללי, נראית. באופן תקפות יש שלשאלון מעיד הספר בתי מצד שקבלנו ככלל, המשוב

הספר. בבית החינוכית העבודה של מרכזיים הבטים בוחנים שהממדים בפנינו אישרו המנהלים

השאלונים את ממלאים כך, שהתלמידים על מצביעות הממדים של הגבוהות המהימנויות

משמעות. בעלי עבורם הן שהשאלות כך על להעיד שעשוי ברצינות, מה

79

שהדיוקן לנו מראה השלבים שני במהלך אחרים מדדים לבין הדיוקן ממדי בין הקשרים בחינת

על התלמידים בתשובות גם השנים בין יציבות עקבי. ישנה באופן מובחנת תופעה בוחן אכן

כולם. בממדים וגם בודדים פריטים

החינוך של הכללי המפקח הערכת ובין הספר בתי את הדיוקן הערכת בין קשר נמצא

מדדים לבין הדיוקן מדד בין הגיון בעלי קשרים ספרי. נמצאו הבית האקלים את העל-יסודי

התלמיד, של הדתית ההזדהות מידת לבין הדיוקן בין קשרים ודמוגרפיים. מצאנו חינוכיים

התלמיד תחושת בין קשרים נוספים. מצאנו ולממדים והמשפחתי, לגיל, למין הדתי לרקע

ככלל, גם הספר. מצאנו בבית תחושתו דתית, לבין מבחינה לבית הספר בית בין פער שקיים

הרמה כמו למרכיבים משמעותי ו\או מובהק באופן קשור אינו ספרי הבית החינוכי שהאקלים

הספר בית גודל כמו מבניים כעולים, לאלמנטים התלמידים של הסוציו-אקונומית, לרקע

וכדומה. לבגרות הכיתה, זכאות וגודל

להבדלים ורק אך קשור אינו ספרי הבית החינוכי האקלים את התלמידים הערכת כי מצאנו

תורמים בהם לומד שהתלמיד הספציפית והכיתה הספציפי הספר התלמיד. בית ברמת אישיים

נבדלים הספר בתי היא, שאכן המסתברת הכללית. המסקנה מהשונות33%כ- להסבר

של עצמם. החשיבות לתלמידים הקשורה לשונות יוצרים, מעבר שהם ספרי הבית באקלים

יכולים ספר שבתי שנראה סוציו-אקונומית, היא לרמה קשר שאין העובדה עם זה, יחד ממצא

החינוכי-זהותי. האקלים לשיפור מעט לא לעשות

מובחנים, וודאי מזה. הממדים זה הממדים של המובחנות מידת בדבר שאלה עם נשארנו

עקבי. יחד הגיון בחובו נושא חיצוניים ממדים לבין עצמם, וביניהם לבין ביניהם הקשרים ודפוס

כל לבחון מוצדק כמה עד לנו ברור לא ביותר, ועוד גבוהים הממדים בין זאת, המתאמים עם

תופעה. אותה של שונים הבטים הרבה כך

הדיוקן להעברת ועקרוני לוגיסטי נוהל פיתוח

80

שלוש הכלי את הדיוקן. העברנו להעברת ועקרוני לוגיסטי נוהל פיתחנו השלבים שני במהלך

אקלים החוזה(. יצרנו במסגרת שלא אחת )פעם ומעלה תלמיד3000 של למדגמים פעמים

התחום חשיבות לגבי מהשטח רחבה הכלי, והסכמה חשיבות לגבי והסכמה נוח מנהלי

ומערכת החמ"ד הספר, הנהלת בתי מול עבודה נהלי יצרנוהספר. בבתי החינוכית לפעילות

עם הפועלים ספר בתי מול עבודה המשכיות של מערכת החינוך. יצרנו משרד של המיחשוב

אופני את ספר לבתי המפרט למדריך בסיס פעמית. כתבנו רב מדידה של במהלך הדיוקן

ממצאים. על ספר לבתי לדיווח מסגרת הדיוקן. בנינו עם העבודה

ואף יכולים ספר בתיבמערכת. שיפורים להכנסת עוצמה רב כלי החמ"ד בידי יש הנוכחי במצב

דו"ח קבלת סמך זהות, על מעצב חינוכי אקלים עבודתם, למען משגרת בפועל, כחלק עושים

דיון לקיים הדו"ח סמך על יםלוכי, חינוכי; הם םאקלי בממדי הספר בית מצב את המאבחן

התערבויות ולבצע לשפר; לתכנן שברצונם מקומות אותם את ולבחור פנימי; לאבחן חינוכי

מאפשר הרב-מימדי ת. הפרופילוחוזר ותבדיק באמצעות השיפור מידת את חינוכיות; ולהעריך

בו למשתמשים מלא פעולה חופש מעניק הכליהתערבות. הדורשות ספציפיות נקודות איתור

בהיותם – שנבחרו להשיגם. הממדים מנת על התערבות ואופני חינוכיים יעדים בבחירת

מטרות עם המורים של גבוהה הזדהות מאפשרים – חינוכיות למטרות ישיר באופן קשורים

הכלי.

להמשך המלצות

המשך: פעולות ארבע על ממליצים לסיום, אנו

את לפתח יותר. כדאי גמיש באופן בדיוקן להשתמש אפשרות לפתח ממליצים ראשית, אנו

לפי בממדים הדיוקן, או של מקוצר בדגם להשתמש והמחקרית, שיאפשר הארגונית התשתית

בדיוקן להשתמש יוכלו ספר בתי לפיו מודל לפתח אפשרות לבדוק גם הספר. ניתן בית בחירת

בחירתם. לפי במועד

81

תוכניות מפתחים הספר שבתי האופן אחר לעקוב להמשיך למשרד ממליצים שנית, אנו

בית שיפור לתהליכי מסייע הדיוקן וכיצד האם בדיוקן, ולהעריך השימוש בעקבות התערבות

ספריים.

בדיוקן. להשתמש המעוניינים ספר בבתי תמיכה אופני לפתח למשרד ממליצים שלישית, אנו

ידעך. בכלי שהשימוש חשש ספריים, יש הבית השיפור בניסיונות תמיכה ללא

פיתוח זה. המשך בתחום ואמפירי עיוני במחקר לתמוך ימשיך שהמשרד ממליצים לסיום, אנו

אחרים חינוך למגזרי האפשרית בהתאמתו והן דתי הממלכתי בחינוך לזהות, הן החינוך מושג

החינוכי לשדה והן לתלמידים הן המשרד של ייחודית תרומה להוות ובעולם, יכולה בארץ

בעולם. העיוני

82

מקורות

הקיבוץ אדום: הוצאת קוההומניסטי. בחינוך אדם, דרכים להיות(. 1998אלוני, נ' )המאוחד

. מסדה, תל-אביב.בסערה לנווטר. )תשנ"ט(. אבירם

.5-13. עמ' 1 הדתי. חוזר החינוך מנהל חוזרהתשס"ג. אדלר, ש. )תשס"ג(. אתגריהחינוך. משרד

עובד אביב: עם תלבאמריקה. הרוח של דלדולה(. 1989בלום, א' )

וחידוש מסורת בין – ישראל בארץ התיכוניות הישיבות בוגריבר-לב, מ. )תשל"ז(. אילן. בר גן, אוניברסיטת דוקטור(. רמת תואר קבלת לשם )חיבור

,גיליוןהדתי. בנוער חילון גילויי על המודרני העולם בר-לב, מ. )תשנ"ד(. השפעת.5-11חשוון, תשנ"ד,

פרדוכסלית כעמדה תרבותיות לרב והחינוך הביקורתית הפדגוגיה(. 2000נ' ) גובר - תרבותית רב בחברה לתרבות החינוך)עורכת(. בר-לב מתוך: מרים. מודעתהחינוך. משרד.מורים בהשתלמויות סוגיות

שנות - חמישים והתקופה הזמן במבחן הדתי הציוני החינוךדגן, מ' )תשס"ו(. . בישראל הדתי הממלכתי החינוך

רב-תרבותיות תרבותיות? בתוך לקהילות מגיעות זכויות ( אילו וולצר, מ' )תשס"ג. 53-61נחתומי, מאגנס, ירושלים, עמ' אוהד , עורךהישראליות במבחן

)עורך(, א' נחתומי ההכרה. בתוך של (. הפוליטיקה2003/1992טיילור, צ' ) .21-52מאגנס, ירושלים, עמ' , הוצאתהישראליות במבחן רב-תרבותיות

בישראל. אורתודוקסיים יהודים בקרב מסורתיות הניאו ליבמן, י. )תשמ"ב(. התפתחות. 231-249, כ"ז, מגמות

פועלים. אביב: ספריית . תלבהוראה הסותרים ההגיונות(. 1973לם, צ. )

העשרים. במאה החינוך . יסודותהאידיאולוגיות במערבולתלם, צ' )תשס"ב(.

. )דו"חדתי הממלכתי החינוך בוגרי של הדתי עולמם(. 1993לסלוי, א. ובר-לב, מ. )בר-אילן. גן: אוניברסיטת מחקר(. רמת

- דתי הממלכתי בחינוך י"ב כיתות תלמידי סקר(. 2001לסלוי, א. וריץ', י. )בר-אילן. גן: אוניברסיטת מחקר( רמת . )דו"חתשנ"ט

מאוטנר, מ', לתרבות. בתוך והזכות (. ליברליזם2003/1994מרגלית, א' והלברטל, מ' ) . תלויהודית דמוקרטית במדינה רב-תרבותיותשגיא, א' ושמיר, ר' )עורכים(

רמות. אביב: הוצאת

. , מפרש, תל-אביבשחרור של פדגוגיה(, 1989א', ) פ', שור פריירה

83

החינוך . ירושלים: משרדובעיותיו שורשיו, תולדותיו – החמ"דקיל, י. )תשל"ז(. הדתי. החינוך והתרבות, אגף

חינוךך: הכללי. בתו הממלכתי הספר בבית כתורה התנ"ך הוראת(. 2000, א' )שבייד המאוחד, תל הקיבוץ חיים, הוצאת בן הלל ספריית,בישראל יהודיי-הומניסט

.אביב

גן: אוניברסיטת . רמתומחקר הממלכתי-דתי: מציאות החינוך(.1990שוורצוולד, י. )אילו. בר

מידה לאמות יסוד מחויבויות דתי: בין הממלכתי (. החינוך1985שרמר, ע. ) בחברה חינוך)עורכים(, וד' צוקר ו. אקרמן, א. כרמון אופרטיביות. בתוך

מאוחד הקיבוץ א'(. ירושלים: הוצאת )כרך הישראלית מתהווה: המערכת.349-373ליר, ואן ומוסד

תהליכים למדידת מדדים לפיתוח פרוייקטדיוקן: (. 2005א' וריץ' י' ) שכטרהחינוך. מחקר. משרד . דו"חהממלכתי-דתי בחינוך זהות מעצבי חינוכיים

Aloni, N. (1997). A redefinition of liberal and humanistic education. International Review of Education, 43(1), 87 – 107.

Archer, S.L. (Ed.), (1994). Interventions for adolescent identity development. Thousand Oaks: Sage.

Battistich, V., Watson, M., Solomon, D., Schaps, E., & Solomon, J. (1991). The Child Development Project: A comprehensive program for the development of prosocial character. In W.M. Kurtines & J.L. Gewirtz (Eds.), Handbook of moral behavior and development: Vol3. Application (pp. l- 34). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum Associates

Baumiester, R.F. (1987). How the self became a problem: A psychological review of historical research. Journal of Personality and Social Psychology, 52, 163-176.

Berzonsky, M.D. (1992). Identity style and coping strategies. Journal of Personality, 60, 771–788.

Blatt, M. & Kohlberg, L. (1975). The effect of classroom moral discussion upon children's level of moral judgment. Journal of Moral Education, 4, 129-161

Brubaker, R., & Cooper, F. (2000). Beyond ‘identity’. Theory and Society, 29, 1–47.

Burman, E. (1994). Deconstructing developmental psychology. London: Routledge.

Côté, J.E, (1996). Identity: A multidimensional approach. In G.R. Adams, R. Montemayor & T.P.Gullotta, (Eds), Psychosocial development during adolescence. London: Sage Publications, 130-180.

84

Cushman, P. (1990). Why the self is empty: Toward a historically situated psychology. American Psychologist, 45, 599-611.

Côté, J.E. (2002). The role of identity capital in the transition to adulthood: The individualization thesis examined. Journal of Youth Studies, 5 , 117–134.

Côté, J. E., & Levine, C. G. (2002). Identity formation, agency, and culture: A social psychological synthesis. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.

Cote, J. E., & Schwartz, S. J. (2002). Comparing psychological and sociological approaches to identity: Identity status, identity capital, and the individualization process. Journal of Adolescence, 25, 571–586.

Cushman, P. (1990). Why the self is empty: Toward a historically situated psychology. American Psychologist, 45, 599-611.

Damon, W. (Ed.). (2002). Bringing in a new era in character education. Stanford, CA: Hoover Institute Press. (introduction).

Damon, W. (1995). Greater expectations: Overcoming the culture of indulgence in our homes and schools. New York: Free Press .

Danziger, K. (1997). The historical formation of selves. In R. Ashmore & L. Jussim (Eds.), Self and identity: Fundamental issues (pp.137-159). New York: Oxford University Press.

Dreyer, P.H. (1994). Designing curricular identity interventions for secondary schools. In S.L. Archer (Ed.) Interventions for adolescent identity development. (pp. 121-140).Thousand Oaks, CA: Sage.

Erikson, E.H., (1968). Identity: Youth and crises. New York: Norton.

Etzioni, A. (1993). The spirit of community: The reinvention of American Society. New York: Simon & Schuster.

Fox, D. & Prilletensky, I. (Eds.). (1997). Critical psychology: An introduction. London: Sage

Gergen, K.J. (1991). The saturated self: Dilemmas of identity in contemporary life. New York: Basic Books.

Gergen, K.J. (1968). Personal consistency and the presentation of the self. In C. Gordon & K.J. Gergen, (Eds.), The self in social interaction (Vol. I): Classic and contemporary perspectives (pp. 299-308). New York: John Wiley and Sons.

Grusec, J.E. & Kuczynski, L. (1997). Parenting and children's internalization of values. Toronto: Wiley.

Holland, D. (1997). Selves as cultured. In R. Ashmore & L. Jussim (Eds.), Self and identity: Fundamental issues (pp. 160-190). New York: Oxford University Press.

85

Holland, D., Lachicotte, W. Jr., Skinner, D., & Cain, C. (1998). Identity and agency in cultural worlds. Cambridge: Harvard University Press.

Howard, R. W., Berkowitz, M. W. & Schaeffer, E. F. (2004). Politics of Character Education. Educational Policy, 18, 188-215 .

Gergen, K.J. (1991). The saturated self: Dilemmas of identity in contemporary life. New York: Basic Books.

Jordan, J., Kaplan, A., Miller, J.B., Stiver, I., & Surrey, J. (1991). Women’s growth in connection: Writings from the Stone Center. New York, NY: The Guilford Press.

Kohn, A. (1997). How not to teach values: A critical look at character education. Phi Delta Kappan. 78 (6), 429-439.

Lickona, T. (1991) Educating for Character: How our Schools can Teach Respect and Responsibility. New York: Bantam Books.

Marcia, J.E. , Waterman, A.S., Matteson, D.M., Archer, S.L., & Orlofsky, J. (1993). Ego identity: A handbook for psychosocial research. New York: Springer Verlag.

Lind, G. (2005). The moral dilemma discussion revisited – The Konstanz method. European Journal of Psychology, February 01, 2005. http://www.ejop.org (electronic journal).

Lockwood, A.L. (1978). The effects of value clarification and moral development curricula on school-age subjects: A critical review of recent research. Review of Educational Research, 48, 325-364.

Phinney, J.S., Horenczyk, G., Liebkind, K., & Vedder, P. (2001). Ethnic identity, immigration, and well- being: An interactional perspective. Journal of Social Issues, 57, 493–510.

Postman, N. (1995). The End of Education. New York: Vintage.

Rosenak, M. (1987). Commandments and concerns: Jewish religious education in secular society. Philadelphia: The Jewish Publication Society

Ryan, K. (2001). Character education and psychological models of virtue: Teacher education’s muddled models of character education. (Retrieved 29/11/04 from http://www.frinstitute.org/rrvirtue3.html)

Sampson, E.E. (2002). Rapprochement versus thinking in oppositions. Human Development, 45, 29-33.

Schachter, E.P. (2002). Identity constraints: The perceived structural requirements of a 'good' identity. Human Development, 45(6), 416-433.

86

Schachter, E. P. (2005). Erikson meets the Postmodern: Can classic identity theory rise to the challenge? Identity: An International Journal of Theory and Research, 5(2), 137–160.

Schwartz, S.J, Montgomery, M.J. & Briones, E. (2006). The role of identity in acculturation among immigrant people: theoretical propositions, empirical questions, and applied recommendations. Human Development, 49, 1-30.

Shweder, R.A., Goodnow, J., Hatano, G., LeVine, R.A., Markus, H. and Miller, P. (1998). The cultural psychology of development: One mind, many mentalities. In W. Damon (Series Ed.) & R.M. Lerner (Vol. Ed.), Handbook of child psychology (Vol. 1) Theoretical models of human development (5th Edition) (pp. 865-937). New York: John Wiley & Sons.

Shweder, R.A., Much, N.C., Mahapatra, M., and Park, L. (1997). The "Big Three" of Morality (Autonomy, Community, Divinity), and the "Big Three" Explanations of Suffering. In P. Rozin and A. Brandt (Eds.), Morality and Health. (pp. 119-172). New York: Routledge.

Waterman, A.S. (1994). Ethical considerations in interventions for promoting identity development. In S.L. Archer (ed.) Interventions for adolescent identity development. Thousand Oaks: Sage. 231-244.

Weigert, A. J. & Gecas, V, (2005). Symbolic interactionist reflections on Erikson, identity, and postmodernism. Identity, 5(2), 161-174.

87

לאחר המחקר.–נספח א' - שאלון הדיוקן המלא

A -העיסוק בזהות

A1- "הרבה מהמורים בביה"ס עוסקים איתנו בשאלות חשובות "על החיים מעבר ללימוד היבש

A3-כמעט ולא מתקיימות שיחות בבית הספר שמעוררות אותי לחשוב "מי "אני" ו"מה הייתי רוצה להיות

A4,"בבית הספר עוסקים הרבה גם בשאלות משמעותיות כמו "צדיק ורע לו "פערים חברתיים בחברה הישראלית", "משמעות החיים", או "כיצד

."מקיימים מדינה יהודית מודרנית

A5בית הספר עוסק הרבה גם בטיפוח הצדדים הרוחניים, החברתיים .והרגשיים של התלמידים

A6בית הספר מעודד ומסייע לפעילות של תלמידים בנושאים חברתיים .ואידיאולוגיים, ואינו רואה חשיבות רק בלימודים

A7בית הספר מעודד אותי לחקור מהי הדרך המתאימה לי בחיים

B -מורה זמין, אכפתי ואישי

B2הרבה מהמורים כאן מתעניינים בי אישית.

B3יש לי תחושה שלמורים אכפת ממני כבן אדם.

B4רוב המורים יתגייסו ברצון להשקיע בי – אם הייתי נזקק לכך .

B6המורים נותנים הרגשה שניתן לפנות אליהם בכל עניין.

C -מורה כדמות ערכית משמעותית

C1-כמעט ואין מורים בבית הספר שהם דגם לחיקוי בשבילי

C2חלק מהצוות החינוכי בביה"ס הם אנשים מיוחדים שאני מעריך ומזדהה עימם

C3אני מרגיש שיש למורים בבית הספר שלי הרבה מה לתת לי ברמה האישית

C4 שנה אזכור לטובה חלק מהמורים שלי כדמויות20אני בטוח שבעוד משמעותיות בחיי

C5הייתי שמח לאמץ לעצמי הרבה מהערכים של המורים שלי בבית הספר

D –סדר ומשמעת חיובית

D1בבית הספר שלי יש סדר, ארגון ומשמעת סבירים ואפשר ללמוד

D2-לפעמים אני מרגיש שהמורים עצמם חסרי אונים מול תלמידים

D3רוב המורים שלנו יודעים לנהל את הכיתה היטב כדי שנוכל ללמוד באווירה טובה

D4רוב המורים בבית הספר יודעים "להשתלט" על כיתה.

D5,המורים בבית הספר עומדים על כך שהתלמידים יתנהגו לפי הכללים .והם מצליחים בכך

88

D8המורים בבית הספר פועלים יחד כצוות מאורגן, בדרך חינוכית .מתואמת

Fהלימוד העיוני כמשמעותי -

F1בבית הספר יש הרבה רגעים בהם שאני לומד דברים חדשים ומשמעותיים

F2-הלימודים בבית הספר שלי הם סתם בזבוז זמן - הם משעממים ולא חשובים

F4אני חושב שלמדתי והפקתי מהלימודים בבית הספר במשך השנים .הרבה ידע חשוב ומשמעותי

F5הרבה פעמים אני מתלהב ונהנה מדברים שלמדתי בבית הספר

F6הרבה ממה שאני לומד בבית הספר עכשיו יוכל לשמש אותי בעתיד כבסיס להתפתחותי האישית

A2הלימודים בבית הספר מעוררים בי מחשבות לגבי "איך אני רוצה לחיות "את חיי

Gלימודי קודש משמעותיים -

G3-במשך הרבה שעות לימוד בשבוע במקצועות הקודש אני מרגיש .שהשיעור מיותר ולא חשוב

G4לימודי הקודש כפי שהם נלמדים בבית הספר חשובים לי ומשמעותיים לי

G5הרבה פעמים אני מתלהב ונהנה משיעורים במקצועות הקודש

G6לימודי הקודש כפי שמלמדים אותם כאן מעוררים בי חשק להמשיך .ללמוד תורה בעתיד

Hשותפות עם התלמידים -

H1הנהלת בית הספר מערבת את התלמידים בעשייה בבית הספר

H2-אני חושב ש"קולו" של התלמיד אינו נשמע מספיק בבית הספר

H3בבית הספר נותנים לנו תחושה שהדעה של התלמידים חשובה

H5-בבית הספר ההחלטות מתקבלות רק על ידי ההנהלה והמורים ואין משתפים תלמידים בכך

Jאווירה דתית שאינה מנכרת -

J1-אם תלמיד בבית הספר יביע ספקות כלפי הדרך הדתית, יש מורים ש"ייכנסו ללחץ", או יכעסו עליו, או יהיו ביקורתיים כלפיו

J5-בית הספר מציג השקפת עולם אחת בלבד

J7-,לפעמים אני מרגיש שהאווירה הדתית בבית הספר יותר מדי מעיקה

89

.קטנונית או כפייתית

J8-להרבה מורים בבית הספר אכפת בעיקר מכך שתלמידים יהיו דתיים שהולכים בתלם, והם פחות מתעניינים במה שהתלמידים מרגישים

בפנים

J11בית הספר מעודד תלמידים למצוא את דרכם בנושא הדתי מבלי להלחיץ אותם

90

הגורמים. ניתוח–ב' נספח

]פירוט הגורמים מופיע בסוף הניתוח[.

Component Matrix(a)

a 8 components extracted.

Rotated Component Matrix(a)

Component

1 2 3 4 5 6 7 8

v1s1 .347 .588 .055 .058 .134 .040 .018 .093

V1S3rev .005 .540 .117 .107 .070 .223 .029 .265

v1s4 .183 .692 .084 .130 .176 .079 .061 .120

v1s5 .339 .620 .120 .168 .136 .129 .118 .202

v1s6 .248 .592 .147 .230 .056 .095 .158 .262

v1s7 .335 .585 .187 .249 .088 .198 .115 .150

v2s2 .674 .158 .166 .105 .169 .121 .108 .240

v2s3 .656 .203 .131 .213 .210 .174 .180 .251

v2s4 .593 .247 .044 .168 .180 .150 .129 .262

v2s6 .599 .299 .063 .135 .233 .208 .108 .223

V2S9rev .434 .008 .111 .042 .246 .368 .136 .432

V3S1rev .491 .219 .229 .095 .181 .259 .025 .179

v3s2 .613 .277 .146 .174 .116 .110 .081 .049

v3s3 .627 .261 .189 .340 .155 .108 .119 .144

v3s4 .629 .154 .191 .295 .080 .081 .177 .031

v3s5 .626 .234 .288 .259 .137 .129 .036 .079

v4s1 .157 .172 -.008 .206 .698 .003 .167 .030

V4S2rev -.055 -.016 .102 -.112 .680 .218 -.046 .154

v4s3 .370 .134 .208 .151 .616 .073 .099 .121

v4s4 .170 .176 .072 .154 .719 .043 .103 .056

v4s5 .253 .098 .122 .165 .657 -.085 .119 .111

v4s8 .324 .193 .020 .256 .454 .082 .071 .130

v6s1 .338 .264 .258 .626 .141 .039 .139 .062

V6S2rev .105 -.066 .114 .656 .211 .219 .123 .263

v6s4 .212 .231 .069 .631 .245 .101 .146 .078

v6s5 .327 .248 .281 .560 .083 .057 .097 .139

v6s6 .321 .272 .226 .592 .095 .092 .136 .046

v1s2 .342 .346 .158 .502 .065 .004 .036 .071

91

V7S3rev .034 -.012 .745 .075 .113 .277 .010 .117

v7s4 .256 .119 .768 .225 .122 .053 .053 .058

v7s5 .242 .217 .750 .208 .042 .055 .078 .090

v7s6 .255 .222 .759 .127 .131 .143 .021 .084

v8s1 .219 .429 .142 .194 .100 .070 .113 .587

V8S2rev .208 .245 .116 .074 .165 .310 .004 .679

v8s3 .379 .376 .132 .177 .229 .121 .130 .560

v8s4 .331 .409 .131 .155 .125 .059 .164 .486

V8S5rev .178 .162 .058 .111 .103 .208 -.023 .710

V9S1rev .090 .238 .083 .138 .018 .677 .024 .102

v9s2 .334 .451 .082 .090 .142 .341 .096 .137

V9S5rev .131 .021 .065 .028 .057 .635 .006 .097

V9S7rev .073 .182 .376 .038 .037 .592 .044 .138

V9S8rev .196 .129 .072 .066 .061 .714 .040 .160

v9s9 .326 .389 .396 .200 .065 .351 .165 .043

v9s11 .246 .497 .176 .183 .048 .423 .132 .059

V10S1rev .020 -.045 .042 -.010 .089 .190 .731 .160

v10s2 .136 .415 .063 .053 .220 .060 .482 -.040

v10s3 .170 .100 .046 .094 .026 -.058 .712 .013

v10s5 .102 .092 .047 .138 .071 -.064 .795 .005

v10s7 .103 .120 -.001 .140 .089 .083 .825 .020

Extraction Method: Principal Component Analysis. Rotation Method: Varimax with Kaiser Normalization.

a Rotation converged in 8 iterations.

Total Variance Explained

Component

Rotation Sums of Squared Loadings

המימד שבעיקר קשור לגורם Total % of Variance Cumulative %

1 המורה כדמות משמעותית 5.864 11.968 11.968

2 העיסוק בזהות 4.795 9.785 21.754

3 לימודי קודש משמעותיים 3.417 6.973 28.727

4 לימוד עיוני כמשמעותי 3.302 6.739 35.465

5 סמכות ומשמעת חיובית 3.294 6.722 42.187

6 אווירה דתית מקבלת 3.083 6.291 48.479

7 אווירה חברתית טובה 3.069 6.264 54.743

8 שותפות עם התלמידים 2.898 5.915 60.657

92

Extraction Method: Principal Component Analysis.

93

מהימנויות–ג' נספח

בזהות העיסוק– A סולם

Reliability

Case Processing Summary

N %

Cases

Valid 2444 94.9

Excluded(a) 131 5.1

Total 2575 100.0

a Listwise deletion based on all variables in the procedure.

Reliability Statistics

Cronbach's Alpha N of Items

.846 6

Item-Total Statistics

Scale Mean if Item Deleted

Scale Variance if

Item Deleted

Corrected Item-Total

Correlation

Cronbach's Alpha if Item

Deleted

v1s1 עוסקים איתנו הרבה מהמורים בביה"סבשאלות חשובות "על החיים" - מעבר ללימוד היבש

19.2144 31.085 .574 .830

V1S3rev שיחות בבית הספר כמעט ולא מתקיימותשמעוררות אותי לחשוב מי אני ומה הייתי רוצה

חיובי להיות-היפוך19.0912 30.507 .525 .841

v1s4 בשאלות בבית הספר עוסקים הרבה גםמשמעותיות כמו "צדיק ורע לו", "פערים חברתיים

החיים", או "כיצד בחברה הישראלית", "משמעותמקיימים מדינה יהודית מודרנית

19.1383 29.504 .649 .816

v1s5 בטיפוח הצדדים בית הספר עוסק הרבה גםהרוחניים, החברתיים והרגשיים של התלמידים

18.9619 29.426 .694 .807

v1s6 לפעילות של תלמידים בית הספר מעודד ומסייע בנושאים חברתיים ואידיאולוגיים, ואינו רואה חשיבות

בלימודים רק18.8732 29.802 .654 .815

v1s7 לחקור מהי הדרך בית הספר מעודד אותיהמתאימה לי בחיים

19.2995 29.196 .671 .811

Scale Statistics

Mean Variance Std. Deviation N of Items

22.9157 41.794 6.46482 6

94

ואישי זמין מורה– B סולם

Reliability

Case Processing Summary

N %

Cases

Valid 2475 96.1

Excluded(a) 100 3.9

Total 2575 100.0

a Listwise deletion based on all variables in the procedure.

Reliability Statistics

Cronbach's Alpha N of Items

.855 4

Item Statistics

Mean Std. Deviation N

v2s2 מתעניינים בי אישית הרבה מהמורים כאן 3.26 1.342 2475

v2s3 ממני כבן אדם יש לי תחושה שלמורים אכפת 3.87 1.405 2475

v2s4 להשקיע בי - אם הייתי נזקק לכך רוב המורים יתגייסו ברצון 3.88 1.382 2475

v2s6 שניתן לפנות אליהם בכל עניין המורים נותנים הרגשה 3.68 1.447 2475

Item-Total Statistics

Scale Mean if Item Deleted

Scale Variance if Item Deleted

Corrected Item-Total Correlation

Cronbach's Alpha if Item Deleted

v2s2 הרבה מהמורים כאן מתעניינים בי אישית

11.43 13.278 .673 .825

v2s3 יש לי תחושה שלמורים ממני כבן אדם אכפת

10.82 12.393 .738 .797

v2s4 רוב המורים יתגייסו ברצון להשקיע בי - אם הייתי נזקק לכך

10.81 12.898 .691 .818

v2s6 המורים נותנים הרגשה שניתן לפנות אליהם בכל עניין

11.01 12.536 .687 .820

Scale Statistics

Mean Variance Std. Deviation N of Items

14.69 21.663 4.654 4

95

להזדהות כדמות המורה– C סולם

Reliability Case Processing Summary

N %

Cases

Valid 2447 95.0

Excluded(a) 128 5.0

Total 2575 100.0

a Listwise deletion based on all variables in the procedure.

Reliability Statistics

Cronbach's Alpha N of Items

.850 5

Item Statistics

Mean Std. Deviation N

V3S1rev הספר שהם דגם לחיקוי בשבילי-היפוך חיובי כמעט ואין מורים בבית 3.4597 1.56800 2447

v3s2 בביה"ס הם אנשים מיוחדים שאני מעריך ומזדהה עימם חלק מהצוות החינוכי 4.2481 1.32903 2447

v3s3 בבית הספר שלי הרבה מה לתת לי ברמה האישית אני מרגיש שיש למורים 3.7924 1.33733 2447

v3s4 אזכור לטובה חלק מהמורים שלי כדמויות משמעותיות בחיי שנה20אני בטוח שבעוד 4.2158 1.48749 2447

v3s5 הרבה מהערכים של המורים שלי בבית הספר הייתי שמח לאמץ לעצמי 3.5836 1.35496 2447

Item-Total Statistics

Scale Mean if Item Deleted

Scale Variance if Item Deleted

Corrected Item-Total Correlation

Cronbach's Alpha if Item Deleted

V3S1rev הספר כמעט ואין מורים בבית שהם דגם לחיקוי בשבילי-היפוך חיובי

15.8398 20.531 .594 .840

v3s2 בביה"ס הם חלק מהצוות החינוכי אנשים מיוחדים שאני מעריך ומזדהה

עימם15.0515 21.753 .638 .825

v3s3 בבית אני מרגיש שיש למורים הספר שלי הרבה מה לתת לי ברמה

האישית15.5072 20.925 .713 .806

v3s4 אזכור שנה20אני בטוח שבעוד לטובה חלק מהמורים שלי כדמויות

משמעותיות בחיי15.0838 20.372 .659 .820

v3s5 הרבה הייתי שמח לאמץ לעצמי מהערכים של המורים שלי בבית הספר

15.7160 20.785 .713 .806

Scale Statistics

Mean Variance Std. Deviation N of Items

19.2996 31.435 5.60667 5

96

חיובית ומשמעת סדר– D סולם

Reliability Case Processing Summary

N %

Cases

Valid 2394 93.0

Excluded(a) 181 7.0

Total 2575 100.0

Reliability Statistics

Cronbach's Alpha N of Items

.801 6

Item Statistics

Mean Std. Deviation N

v4s1 ארגון ומשמעת סבירים ואפשר ללמוד, בבית הספר שלי יש סדר 3.8935 1.23669 2394

V4S2rev שהמורים עצמם חסרי אונים מול תלמידים-היפוך חיובי לפעמים אני מרגיש 2.9728 1.33818 2394

v4s3 לנהל את הכיתה היטב כדי שנוכל ללמוד באווירה טובה רוב המורים שלנו יודעים 3.5075 1.34583 2394

v4s4 יודעים "להשתלט" על כיתה רוב המורים בבית הספר 3.4900 1.29098 2394

v4s5 על כך שהתלמידים יתנהגו לפי הכללים, והם מצליחים בכך המורים בבית הספר עומדים 3.4678 1.13598 2394

v4s8 יחד כצוות מאורגן, בדרך חינוכית מתואמת המורים בבית הספר פועלים 3.7590 1.22686 2394

Item-Total Statistics

Scale Mean if Item Deleted

Scale Variance if Item Deleted

Corrected Item-Total Correlation

Cronbach's Alpha if Item Deleted

v4s1 ארגון, בבית הספר שלי יש סדר ומשמעת סבירים ואפשר ללמוד

17.1972 20.565 .600 .760

V4S2rev שהמורים לפעמים אני מרגיש עצמם חסרי אונים מול תלמידים-היפוך

חיובי18.1178 22.287 .375 .812

v4s3 לנהל את רוב המורים שלנו יודעים הכיתה היטב כדי שנוכל ללמוד באווירה

טובה17.5831 19.422 .640 .749

v4s4 יודעים רוב המורים בבית הספר "להשתלט" על כיתה

17.6007 19.738 .646 .748

v4s5 על כך המורים בבית הספר עומדים שהתלמידים יתנהגו לפי הכללים, והם

מצליחים בכך17.6228 21.121 .614 .759

v4s8 יחד המורים בבית הספר פועלים כצוות מאורגן, בדרך חינוכית מתואמת

17.3317 21.740 .487 .785

97

Scale Statistics

Mean Variance Std. Deviation N of Items

21.0906 28.820 5.36839 6

כמשמעותי העיוני הלימודF סולם

Reliability Case Processing Summary

N %

Cases

Valid 2425 94.2

Excluded(a) 150 5.8

Total 2575 100.0

Reliability Statistics

Cronbach's Alpha N of Items

.845 6

Mean Std. Deviation N

V6s1 בהם אני לומד דברים חדשים ומשמעותיים בבית הספר יש הרבה רגעים 4.2573 1.22499 2425

V6S2rev שלי הם סתם בזבוז זמן - הם משעממים ולא חשובים-היפוך הלימודים בבית הספר חיובי

4.4701 1.38534 2425

v6s4 מהלימודים בבית הספר במשך השנים הרבה ידע חשוב אני חושב שלמדתי והפקתי ומשמעותי

4.4586 1.27945 2425

V6s5 ונהנה מדברים שלמדתי בבית הספר הרבה פעמים אני מתלהב 3.9262 1.34357 2425

v6s6 הספר עכשיו יוכל לשמש אותי בעתיד כבסיס להתפתחותי הרבה ממה שאני לומד בבית האישית

4.1332 1.29864 2425

V1s2 מעוררים בי מחשבות לגבי "איך אני רוצה לחיות את חיי הלימודים בבית הספר" 3.9575 1.36503 2425

Item-Total Statistics

Scale Mean if Item Deleted

Scale Variance if Item Deleted

Corrected Item-Total Correlation

Cronbach's Alpha if Item Deleted

v6s1 בהם אני בבית הספר יש הרבה רגעים לומד דברים חדשים ומשמעותיים

20.9456 24.813 .728 .801

V6S2rev שלי הם הלימודים בבית הספר סתם בזבוז זמן - הם משעממים ולא

חשובים-היפוך חיובי20.7328 26.023 .513 .842

v6s4 אני חושב שלמדתי והפקתי מהלימודים בבית הספר במשך השנים

הרבה ידע חשוב ומשמעותי20.7443 25.514 .623 .820

v6s5 ונהנה הרבה פעמים אני מתלהב מדברים שלמדתי בבית הספר

21.2767 24.530 .666 .811

98

v6s6 הספר הרבה ממה שאני לומד בבית עכשיו יוכל לשמש אותי בעתיד כבסיס

להתפתחותי האישית21.0697 24.881 .666 .812

v1s2 מעוררים בי הלימודים בבית הספר "מחשבות לגבי "איך אני רוצה לחיות את חיי

21.2454 25.443 .573 .830

Scale Statistics

Mean Variance Std. Deviation N of Items

25.2029 35.198 5.93280 6

משמעותיים קודש לימודי– G סולם

Reliability Case Processing Summary

N %

Cases

Valid 2456 95.4

Excluded(a) 119 4.6

Total 2575 100.0

Reliability Statistics

Cronbach's Alpha N of Items

.856 4

Item Statistics

MeanStd.

DeviationN

V7S3rev בשבוע במקצועות הקודש אני מרגיש שהשיעור מיותר ולא במשך הרבה שעות לימוד חשוב-היפוך חיובי

3.6596 1.42017 2456

v7s4 נלמדים בבית הספר חשובים לי ומשמעותיים לי לימודי הקודש כפי שהם 3.7378 1.34136 2456

v7s5 ונהנה משיעורים במקצועות הקודש הרבה פעמים אני מתלהב 3.6250 1.45449 2456

v7s6 אותם כאן מעוררים בי חשק ללמוד תורה בעתיד לימודי הקודש כפי שמלמדים 3.2504 1.44174 2456

Item-Total Statistics

Scale Mean if Item Deleted

Scale Variance if Item Deleted

Corrected Item-Total Correlation

Cronbach's Alpha if Item Deleted

V7S3rev בשבוע במשך הרבה שעות לימוד במקצועות הקודש אני מרגיש שהשיעור

מיותר ולא חשוב-היפוך חיובי10.6132 14.014 .597 .858

v7s4 נלמדים בבית לימודי הקודש כפי שהם הספר חשובים לי ומשמעותיים לי

10.5350 13.291 .745 .799

v7s5 ונהנה הרבה פעמים אני מתלהב משיעורים במקצועות הקודש

10.6478 12.761 .722 .807

v7s6 11.0224 אותם לימודי הקודש כפי שמלמדים 12.696 .740 .799

99

כאן מעוררים בי חשק ללמוד תורה בעתיד

Scale Statistics

Mean Variance Std. Deviation N of Items

14.2728 22.376 4.73033 4

100

תלמידים עם שותפות– H סולם

Reliability Case Processing Summary

N %

Cases

Valid 2466 95.8

Excluded(a) 109 4.2

Total 2575 100.0

Reliability Statistics

Cronbach's Alpha N of Items

.837 4

Item Statistics

MeanStd.

DeviationN

V8s1 התלמידים בעשייה בבית הספר הנהלת בית הספר מערבת את 3.6991 1.52235 2466

V8S2rev התלמיד אינו נשמע מספיק בבית הספר-היפוך חיובי אני חושב ש"קולו" של 3.3739 1.49770 2466

V8s3 תחושה שהדעה של התלמידים חשובה בבית הספר נותנים לנו 3.5255 1.40340 2466

V8S5rev מתקבלות רק על ידי ההנהלה והמורים ואין משתפים בבית הספר ההחלטות תלמידים בכך-היפוך חיובי

3.3877 1.46097 2466

Item-Total Statistics

Scale Mean if Item Deleted

Scale Variance if Item Deleted

Corrected Item-Total Correlation

Cronbach's Alpha if Item Deleted

v8s1 הנהלת בית הספר מערבת את התלמידים בעשייה בבית הספר

10.2871 13.574 .659 .799

V8S2rev התלמיד אני חושב ש"קולו" של אינו נשמע מספיק בבית הספר-היפוך חיובי

10.6123 13.571 .677 .790

v8s3 תחושה בבית הספר נותנים לנו שהדעה של התלמידים חשובה

10.4607 13.793 .722 .772

V8S5rev מתקבלות בבית הספר ההחלטות רק על ידי ההנהלה והמורים ואין משתפים

תלמידים בכך-היפוך חיובי10.5985 14.298 .620 .815

Scale Statistics

Mean Variance Std. Deviation N of Items

13.9862 23.285 4.82545 4

101

מנכרת לא דתית אווירה– J סולם

Reliability Case Processing Summary

N %

Cases

Valid 2415 93.8

Excluded(a) 160 6.2

Total 2575 100.0

Reliability Statistics

Cronbach's Alpha N of Items

.761 5

Item Statistics

MeanStd.

DeviationN

V9S1rev יביע ספקות כלפי הדרך הדתית, יש מורים ש"ייכנסו ללחץ", אם תלמיד בבית הספר ביקורתיים כלפיו-היפוך חיובי או יכעסו עליו, או יהיו

3.8340 1.48653 2415

V9S5rev עולם אחת בלבד-היפוך חיובי בית הספר מציג השקפת 3.6186 1.37858 2415

V9S7rev שהאווירה הדתית בבית הספר יותר מדי מעיקה, קטנונית או לפעמים אני מרגיש חיובי כפייתית-היפוך

3.5727 1.59054 2415

V9S8rev אכפת בעיקר מכך שתלמידים יהיו דתיים שהולכים בתלם, להרבה מורים בבית הספר שהתלמידים מרגישים בפנים-היפוך חיובי והם פחות מתעניינים במה

3.5669 1.41054 2415

V9s11 למצוא את דרכם בנושא הדתי מבלי להלחיץ אותם בית הספר מעודד תלמידים 3.5317 1.43303 2415

Item-Total Statistics

Scale Mean if Item Deleted

Scale Variance if

Item Deleted

Corrected Item-Total

Correlation

Cronbach's Alpha if Item

Deleted

V9S1rev יביע ספקות אם תלמיד בבית הספר כלפי הדרך הדתית, יש מורים ש"ייכנסו ללחץ", או

ביקורתיים כלפיו-היפוך חיובי יכעסו עליו, או יהיו14.2899 17.720 .588 .696

V9S5rev עולם אחת בית הספר מציג השקפת בלבד-היפוך חיובי

14.5052 20.234 .415 .755

V9S7rev שהאווירה הדתית לפעמים אני מרגיש בבית הספר יותר מדי מעיקה, קטנונית או

חיובי כפייתית-היפוך14.5511 17.374 .557 .708

V9S8rev אכפת בעיקר להרבה מורים בבית הספר מכך שתלמידים יהיו דתיים שהולכים בתלם, והם

שהתלמידים מרגישים פחות מתעניינים במהבפנים-היפוך חיובי

14.5569 18.285 .581 .699

v9s11 למצוא את בית הספר מעודד תלמידים דרכם בנושא הדתי מבלי להלחיץ אותם

14.5921 18.928 .506 .725

Scale Statistics

102

Mean Variance Std. Deviation N of Items

18.1238 27.286 5.22358 5

103

השונות: בי"ס, שכבה, כיתה, מקור לברור שונות ניתוח–ד' נספחתלמיד.

Tests of Between-Subjects Effects

SourceDependent VariableType III Sum of SquaresDfMean SquareFSig.

Corrected Model1383.118עיסוק בזהות(a)2076.6829.117.000

2074.9404.543.000(b)1022.633מורה מעורב ואישי

2074.7824.900.000(c)989.824מורה ערכי ומוערך

2073.3285.372.000(d)688.872סדר ומשמעת חיובית

הלימוד העיוני משמעותי

689.213(e)2073.3304.107.000

לימודי קודש משמעותיים

863.887(f)2074.1733.624.000

2076.8826.637.000(g)1424.548שותפות עם התלמידים

2074.6085.714.000(h)953.799אווירה דתית לא מנכרת

Madadklali738.448(i)2073.5677.296.000Intercept10059.022110059.02213725.325.000עיסוק בזהות

9669.18419669.1848891.072.000מורה מעורב ואישי10307.638110307.63810562.278.000מורה ערכי ומוערך8180.15518180.15513205.431.000סדר ומשמעת חיוביתהלימוד העיוני משמעותי

11789.555111789.55514543.986.000

לימודי קודש משמעותיים

8853.30018853.3007688.045.000

8752.17218752.1728440.803.000שותפות עם התלמידים9264.56319264.56311489.264.000אווירה דתית לא מנכרתMadadklali9581.34519581.34519595.520.000

Mosad434.8583114.02819.140.000עיסוק בזהות356.2753111.49310.568.000מורה מעורב ואישי316.7603110.21810.471.000מורה ערכי ומוערך207.845316.70510.824.000סדר ומשמעת חיוביתהלימוד העיוני משמעותי

231.094317.4559.196.000

לימודי קודש משמעותיים

243.467317.8546.820.000

435.4603114.04713.547.000שותפות עם התלמידים214.008316.9038.561.000אווירה דתית לא מנכרתMadadklali250.983318.09616.558.000

13.29934.4336.049.000עיסוק בזהותשכבה2.0963.699.643.588מורה מעורב ואישי9.58833.1963.275.020מורה ערכי ומוערך4.58431.5282.467.060סדר ומשמעת חיוביתהלימוד העיוני משמעותי

2.4273.809.998.393

לימודי קודש משמעותיים

4.96231.6541.436.230

7.77432.5912.499.058שותפות עם התלמידים25.26138.42010.442.000אווירה דתית לא מנכרתMadadklali4.16131.3872.836.037

KITANUM(שכבה(mosad))

241.0461261.9132.610.000עיסוק בזהות265.7901262.1091.940.000מורה מעורב ואישי

104

239.5921261.9021.948.000מורה ערכי ומוערך160.6991261.2752.059.000סדר ומשמעת חיוביתהלימוד העיוני משמעותי

211.0011261.6752.066.000

לימודי קודש משמעותיים

314.6591262.4972.169.000

294.9811262.3412.258.000שותפות עם התלמידים211.1041261.6752.078.000אווירה דתית לא מנכרתMadadklali150.8711261.1972.449.000

mosad * 87.544471.8632.542.000עיסוק בזהותשכבה105.069472.2362.056.000מורה מעורב ואישי81.065471.7251.767.001מורה ערכי ומוערך126.657472.6954.350.000סדר ומשמעת חיוביתהלימוד העיוני משמעותי

68.519471.4581.798.001

לימודי קודש משמעותיים

94.677472.0141.749.001

93.952471.9991.928.000שותפות עם התלמידים73.978471.5741.952.000אווירה דתית לא מנכרתMadadklali51.255471.0912.230.000

Error1907.6882603.733עיסוק בזהות 2830.80526031.088מורה מעורב ואישי 2540.2462603.976מורה ערכי ומוערך 1612.4382603.619סדר ומשמעת חיוביתהלימוד העיוני משמעותי

2110.0272603.811

לימודי קודש משמעותיים

2997.53026031.152

2699.02126031.037שותפות עם התלמידים 2098.9732603.806אווירה דתית לא מנכרתMadadklali1272.7522603.489

Total44119.4942811עיסוק בזהות 42240.2572811מורה מעורב ואישי 45274.1802811מורה ערכי ומוערך 36622.9872811סדר ומשמעת חיוביתהלימוד העיוני משמעותי

51854.1512811

לימודי קודש משמעותיים

39845.6322811

38768.6392811שותפות עם התלמידים 40116.6612811אווירה דתית לא מנכרתMadadklali40888.7722811

Corrected Total3290.8062810עיסוק בזהות 3853.4372810מורה מעורב ואישי 3530.0702810מורה ערכי ומוערך 2301.3102810סדר ומשמעת חיוביתהלימוד העיוני משמעותי

2799.2412810

לימודי קודש משמעותיים

3861.4162810

4123.5692810שותפות עם התלמידים 3052.7732810אווירה דתית לא מנכרתMadadklali2011.2002810

a R Squared = .420 (Adjusted R Squared = .374)b R Squared = .265 (Adjusted R Squared = .207)c R Squared = .280 (Adjusted R Squared = .223)

105

d R Squared = .299 (Adjusted R Squared = .244)e R Squared = .246 (Adjusted R Squared = .186)f R Squared = .224 (Adjusted R Squared = .162)g R Squared = .345 (Adjusted R Squared = .293)h R Squared = .312 (Adjusted R Squared = .258)i R Squared = .367 (Adjusted R Squared = .317)

Variance Components Estimation (class number nested inside shichva inside mosad)

Variance Estimates

ComponentEstimatePercent of Total VarianceVar(mosad).16722.9Var(שכבה).0091.2

Var(KITANUM(שכבה(mosad))).062

8.5

Var(Error).49067.3

Total Var.728

Dependent Variable: madadklali Method: ANOVA (Type I Sum of Squares)

106

ה. המדריך. נספח

דיוקן פרוייקט

ולקידומו הדתי החינוך לחקר המכון

לחינוך הספר בית

אילן בר אוניברסיטת

חינוכית למדידה כלי

מעשי מדריך

107

מבוא

לקבל הממלכתי-דתי, המעוניינים בחינוך על-יסודיים ספר בתי עבור שפותח כלי ה"דיוקן" הנו

זהות. לעיצוב הקשורים ספרם בבית חינוכי אקלים של מאפיינים על מהימנה מצב תמונת

ספריים בית במאפיינים , המתמקדמדעי-שימושי כליכ בפיתוחו ה"דיוקן", היא של ייחודיותו

. התלמיד של האישית-דתית זהותו לעיצוב הקשורים

המדדים ה"דיוקן" ועל מטרות על הסבר למצוא שלפניך, תוכל/י המדריך של הראשון בחלקו

אפשרויות אודות מידע כולל המדריך של השני הכלי. חלקו באמצעות הנבחנים ספריים הבית

הדתי. הספר בבית החינוכי האקלים טיפוחל כמנוף", דיוקן"ב השימוש

רציונלא': חלק

בחמ"ד והערכה למדידה ככלי הדיוקן

של הספר לבתי ייחודית מחויבות מציבה החמ"ד חינוך", תפיסת ל"בתי המעבר בתהליך

משמעותי. עיוני לימוד לצד ערכי חינוך חינוכי, שיאפשר אקלים דתי: יצירת הממלכתי החינוך

החמ"ד של הדתי. המגמה בחינוך כפשרה נתפס לא העיוניים והלימודים הקודש לימודי שילוב

המהותיות הסוגיות עם ערכית התמודדות הנלמד, תוך בחומר ומחייב מעמיק לעיון להביא היא

.החניך של זהותו התפתחותב כנדבכים נתפסים ימינו. אלו של בחברה לחיים

של זהותם עיצוב על המשפיעים התהליכים את לבחון ספר לבתי לאפשר מטרה מתוך

בר-אילן, באוניברסיטת הדתי החינוך לחקר מהמכון ביקש דתי לחינוך תלמידיהם, המינהל

מחד, אשר כלי הספר. נתבקש בבית החינוכי הפן למדידת ישמש כלי, אשר של פיתוחו

המערכת עבור יעיל לשימוש נוח בזמן- הנו מדעי, ובו ככלי גבוהים ומהימנותו תקפותו

החינוכית.

המדידה, הערכה שיטתית. באמצעות בחינה משמעותה חינוכית מערכת של מדידה

מידה, לאמות בהשוואה הנוכחית המצב תמונת את בוחנת חינוכית מערכת של אפקטיבית

ככלי מחודשת. ה"דיוקן" פותח והערכה מסקנות, התערבות פנימי, הסקת דיון לצורך

"למדוד", באמצעות בכך המעוניין ספר בית כל יכול פנים-בית-ספרית, באמצעותו להערכה

ה"דיוקן" נתפס של וגיבושו בביה"ס. פיתוחו החינוכי באקלים מדעי-שימושי, מאפיינים כלי

108

המשוב לבין בתחום העדכני התיאורטי הידע בין הדדית זיקה קיימת מתמשך, כאשר כתהליך

החמ"ד. במוסדות בכלי השימוש השטח" לאור "מן העולה

בית מאפיינים בה למידה מתבגרים, באשר תלמידים של תחושות כך, ה"דיוקן" בוחן בתוך

האישית-דתית. זהותם לעיצוב במסרים, בדרך משמעותי עיסוק להם מאפשרים ספריים

מדדים אותם את אם הרצוי", כי הבוגר ל"דמות המידה אמות את מגדיר ה"דיוקן" אינו

ההתבגרות. הכלי בגיל זהות התפתחות ספר, המזמנים בבית החינוכיים בתהליכים חשובים

החינוכית לסביבה ספריים, הנוגעים בית מאפיינים של ושיטתית מעמיקה בחינה מאפשר

פנימיים תהליכים התלמיד אצל ומקדמת תומכת היא מידה לחניכיו: באיזו מזמן שהמוסד

וחברתית. אישית זהות התפתחות הסביבה, של עם והדדיים

הוא, כי ההשקעה שלצד משאבים. השכר השקעת מצריך מדידה שתהליך לכך מודעים אנו

תשומות, תהליכים של חוזרת ובחינה סטנדרטים בירור של הנכונים, דינאמיקה בתנאים

לשיפור המשאבים מרכוז את לאפשר והערכה, יכולה מדידה תהליכי ותוצרים, באמצעות

מהשטח. העולים לצרכים נדרשים, בהתאם תהליכים

הספר בבית זהות פיתוח

עצמו, דרכו ידיעת של הפרט של פנימית כתחושה האני זהות את ( הגדיר1968) אריקסון

באתי? ולאן אני? מאין הבסיסיות: "מי הקיומיות לשאלות אישית תשובה בעתיד; זוהי ומטרותיו

התפתחותי בתהליך מתעצבת היא, שהזהות המקובלת הפסיכולוגית הולך?". התפיסה אני

זה. מתבגרים התפתחותי בתהליך ביותר חשובה הנה ההתבגרות גיל מתמשך, ושתקופת

העולם יכולותיהם, תפיסת את וחברתי. בוחנים עצמי", אישי "חיפוש של תהליך עוברים רבים

חיים. הם שבה והסביבה החברה של שלהם, בהקשר

ולאתגר לצעירים לסייע עשויים עצמי, הבוגרים בירור של תהליך המתבגר עורך בה בתקופה

לבגרות. ילדות שבין במעבר המתעוררים והקונפליקטים הרגשות עם להתמודד אותם

התרבותית למורשתם הצעירים את חנכו העולם בתרבויות שהמבוגרים טען גם אריקסון

לספק הוא בתהליך הספר בית של משמעותיים. תפקידו זהותיים מודלים לצעירים וסיפקו

מקום להיות צריך הדתי הספר הזהות. בית התפתחות את והמכוונת המעודדת סביבה לחניך

109

התלמיד סביבה, בה ליצור אקטיבי באופן פועל בו החינוכי הצוות לתלמיד, אשר משמעותי

מתוך הדתית-ערכית, הקיומית, החברתית, הרגשית, ללמוד להתפתח- ברמה ומזומן מוזמן

הלימוד. מתוך ולהתחנך החינוך

אישית זהות של ראויה התפתחות לקדם ביכולתם הבית-ספרית, אשר הסביבה תנאי מהם

מתבגר? של ודתית

מישורים: בשלושה לפעול צריך הספר בית כך שלשם סבורים אנו

זהות בתכני יעסוק הספר שבית כך ע"י התלמיד של הזדהות ולעודד לאפשר.1

העיונית, הלימודים שתוכנית כך חינוכיים; ע"י מודלים שיספק כך משמעותיים; ע"י

הזדהות. מעורר באופן הקודש, יילמדו במקצועות ובוודאי

חייהם. בהמשך בעצמם זהותם את לנווט כישורים יפתחו שתלמידים לכך לדאוג.2

שיוכל בביה"ס, כדי ובטוח נוח לחוש לתמיד שיאפשרו יסודיים בסיס תנאי לאפשר.3

זהותו. בפיתוח שם לעסוק

הבאים: דיםממה את מודד אשר שאלון פיתחנו כך לשם

בזהות העיסוק. 1

בשאלות ופתוח פעיל באופן - עוסק הספר שבית חווים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

- והרוחנית הערכית הקיומית, החברתית, הרגשית התלמידים: ברמה לזהות משמעותיות

העיוני. בלימוד לעיסוק בנוסף

וזמין אישי מורה. 2

זמינות, דמויות מהווים הספר בבית שהמורים מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

אישי. יחס ומגלים"מעניקות" ואכפתיות,

להזדהות כדמויות . מורים3

110

ודמויות לחיקוי דגם מהווים הספר בבית שהמורים מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

.ולהערכה להזדהות

חיובית ומשמעת דרס. 4

החלטיותארגון, מקרינים המורים של היותם מידת בדבר התלמידים תפיסת את בוחן זה ממד

לתהליך יציבה סביבה מספקיםבונה, ו משמעת ולקיים לדרוש אפקטיבית, מסוגלים ומנהיגות

.העצמי החיפוש

כמשמעותי העיוני הלימוד. 5

משמעות בעל הוא הספר בבית העיוני שהלימוד מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

תועלת. חסרת חובה ולא עבורם וחשיבות

משמעותיים הקודש לימודי. 6

הספר, בבית מועברים שהם , כפיהקודש שלימודי מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

עבורם. וחשובים משמעותיים

התלמידים עם שותפות. 7

אותם לערב לשתפם, מוכן פתוח הספר שבית מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

.המתגבשת לדעתם וקשוב ספרית הבית בעשייה

מנכרת לא דתית אווירה.8

הדתי- בהקשר הספר, בעיקר בבית שהאווירה מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

בדיקה של גמיש מרחב מנכרת; ומאפשרת ואינה מכבדת לחץ;ו מאיימת מביקורתיות נקייה

מבינה. באווירה אישית

111

בקשר פנימית הערכה לבצע ספר לבתי לסייע יכול מדידה, אשר ככלי כן, פותח ה"דיוקן", אם

ודתית. אישית זהות להתפתחות רלבנטית חינוכית סביבה לתפקודם, כמזמנים

בפניך, באמצעותו, הוצגו הנבחנים ספריים הבית ה"דיוקן" והמדדים שמטרות כעת, לאחר

ב"דיוקן" להשתמש ניתן כיצד ללמוד תוכל/י זה, בו מדריך ב' של חלק יוצג הבאים בעמודים

הדתי. הספר בבית החינוכי האקלים את לטפח במטרה

112

ספרי הבית האקלים ולשינוי להתחדשות כמנוף " דיוקן " ב השימושב': חלק

לאפשרויות הקשור מידע לידיעתך להביא ל"דיוקן", מטרתו המעשי המדריך של זה חלק

של שונים בשלבים המדידה בכלי השימוש על נסביר הבאים בעמודים. "דיוקן"ב השימוש

בשלבים המדריך של זה בחלק ולעיין לחזור ממליצים ספרי. אנו בית ושיפור הערכה תהליך

להלן. שיבואר ספרית, כפי הבית בתוכנית יישומו של השונים

מבוא

במטרה ם,ספר בבית החינוכי-זהותי האקלים מרכיבי את לאבחן הספר לבתי לאפשר מנת על

אופייה תודוא תלמידים של משוב לקבל מאפשר "דיוקן" ה,זהות מעצב חינוכי מוסדכ ולקדמ

, מקיפיםמהימנים נתונים לקבל ניתן הדיוקן באמצעות. בעיניהם חינוכיתה האווירה של

לעצב ניתן וא'( נספח )ראה זהות כמעצב ביה"ס לאקלים הקשורים הממדים על והשוואתיים

ספרית. בית צמיחה של תכניות באמצעותם

.הכלי של הראשונה בהעברה בחמ"ד חינוך מוסדות רוב השתתפו תשס"ד הלימודים בשנת

כעת,. החמ"ד של נורמה קבוצות ולבנות המדידה כלי את לתקף הייתה זו העברה מטרת

4קף, הוא שהכלי לאחר רצון אלינו, מתוך ביוזמתם פונים אשר ספר בתי של לשימושם ניתן תו

ספרי. בית שיפור של בתהליך לתמוך מנת על בו להשתמש

לכל , שיתייחס"תהליך" במונח נשתמש המדריך בכלי. לאורך לשימוש הנחיות יוצגו להלן

וניתוחם, הממצאים לכלי, העברתו, קבלת החשיפה משלב והתכנון, החל ההערכה שלבי

מחודשת. והערכה תוכנית מחזורי- בניית הצורך- בתהליך ולפי

ההנחיות: חשיבות

ולהפיק ופשוטה מהימנה בצורה השאלון את להעביר מנת על לפעול כיצד נסביר זה מדריךב

פי על . הפעולההספר בבית הרלבנטית החינוכית העשייה לצורך משמעותי מידע ממנו

בית לרשות יעמוד אשר הידע איכות את להבטיח מנת על נחוצה בהמשך המופיעות ההנחיות

הספר.

113

ספר בתי מצד שנתקבלו משובים יכלול זה השאלון, מדריך להעברת הנחיות על נוסף

אינם אלו רעיונות בכלי. נדגיש, כי שימוש לדרכי רעיונות בדיוקן, כולל כה עד שהשתתפו

מאופני מקצת לתאר במטרה מובאים אחרת, אלא או זו בדרך לפעולה המלצות מהווים

הספר. בית במסגרת בכלי האפשריים השימוש

משובים המשופר, לאור הכלי גיבוש על לשקוד הקרובות בשנים ימשיכו ה"דיוקן" עוד צוותי

מצדכם, שיתקבל בתחום. לפיכך, משוב העדכנית לספרות השטח" ובהתאם "מן שיתקבלו

המדריכים באמצעות להתעדכן כן, נבקשכם ביותר. כמו לנו המשתתפים, חשוב הספר בתי

בהתאם. וההנחיות השיפורים הבאים, אודות

אודות חלקית אינפורמציה הינה מהכלי המתקבלת האינפורמציה להדגיש, כי נבקש לבסוף

המידע כל את ממצה איננה הכלי. כמובן, היא שבוחן ממדים לאותם רק ביה"ס, ומתייחסת

כולל. ספרי בית לשיפור החלטות לקבל כדי שצריך

- שנתית: רב כמדידה הדיוקן

יש אשרספר, לבתי מאפשרת כזו רב-שנתית. תוכנית מדידה כתוכנית ה"דיוקן" מוצע כלי

תהליך , לבססספרי הבית החינוכי האקלים את לשפר מאומצת לפעילות להיכנס עניין להם

לבנות כדי בכלי להשתמש יוכלו אלו ספר רב-שנתי. בתי שיפור כתהליך מעצבת הערכה

תלת-שנתי, מדידה . בתהליךהספר ביתב ומתמשכת מקיפה הערכה בסיס על מסגרת תוכנית

והכיתות הגיל שכבות של והן הספר בית כלל של בסיס, הן כמדידת תשמש הראשונה המדידה

בית פעולה תוכנית עוקבל פנימית, הערכה פעולת לבצע יוכל הספר בית ,השונות. בעקבותיה

לאחר כשנה.ולתנאיו לצרכיו יישומה, בהתאם אחר למעקב נתיביםו לשינוי יעדים, ספרית

שינויים אחר לעקוב יהיה ניתן כךהתקדמות. של ביניים תמונת ה"דיוקן" לקבל מכן, יאפשר

ספרית. הבית בתוכנית ושיפורים תיקונים ולבצע

.תקופה במהלך השינויים אחר לעקוב יוכלו הספר בתי",דיוקןב" רב-שנתי שימוש באמצעות

של הדינאמית למציאות המותאם ,פנימי משוב פי על התערבות ולהעריך לתכנן יתאפשר כך

114

הבודדת, השכבה הכיתה ברמת משוב לקבל עקרונית ה"דיוקן" ניתן באמצעותהספר. בית

במהלך ושכבות כיתות אחר לעקוב גם יהיה כך, ניתן כיחידה. בעקבות כולו המוסד וברמת

ג'(. בנספח דוגמאות )ראה השנים לאורך שינויים ולראות – במוסד לימודיהם

האקלים שיפור של תוכנית להתחיל המעוניינים ספר לבתי נועד בעיקרו לפיכך, הדיוקן

לימוד. שנות מספר לאורך הספר בית כלל של צמודה במדידה ווהויל המוסדי, שייתמך החינוכי

בכך. המעוניינים ספר בתי אפשרית, עבור היא חד-פעמית מדידה זאת, נציין, כי עם

: ה"דיוקן" מועבר למי

י', י"א, י"ב( הלומדיםט', )כיתות העליונות השכבות תלמידי למלא ה"דיוקן" יוכלו את

בכל המיוחד(. ההעברה החינוך של כיתות )להוציא החמ"ד של הרגיל החינוך של בכיתות

באותה המתרחשים שינויים אחר הבאות בשנים לעקוב גם הספר לבית תאפשר הכיתות

לאורך מהימנה בצורה שינויים אחר לעקוב שתוכלו מנת על . נדגיש, כיכיתה או שכבה

יהיו בכלל - אם השאלון על עונים שלא התלמידים שאחוז ביותר רבה חשיבות יש,השנים

ביותר. מצומצם - יהיה כאלה

מטרימה: היערכות

מצריך הוא וצמיחה, וככזה הערכה לתהליך בסיסי כשלב כאן מוצע ספרי בית אבחון תהליך

כה ב"דיוקן" עד שהשתתפו הספר בתי הספר. מדיווחי בית לתנאי משאבים, בהתאם גיוס

ספר בתי בהיערכות, לעומת ראשוני היגוי" כשלב "צוות גייסו אשר ספר בתי ישנם למדנו, כי

הדיווחים, נציין אחד. מכלל צוות איש לשתף בעניין, או בעצמו לפעול העדיף המנהל בהם

למשובים: סגנים, רכזים, יועץ, רכז זה, בהתאם בשלב מעורבים שהיו הצוות לאנשי דוגמאות

לעיתים נוספים תפקידים בעלי תלמידים. גיוס נציגות ו/או הורים חברתי, מורה/מורים, נציגות

בהמשך( שנראה וכד', כפי כיתות הכנסת )לו"ז, מיחשוב, מעקב ההפעלה לצורכי היה

115

משמעויות ביה"ס, לגבי תפקיד לגבי ואמונות עמדות, תפיסות של משותף בירור כלל ולעיתים

. ועוד ה"דיוקן" בביה"ס באמצעות האבחוני התהליך

היוו המורים בהם ספר בתי המורים. יש חדר במסגרת לערוך זו, ניתן להיערכות מקביל תהליך

לתפעול שנבחר אחרים, הצוות ספר בבתי ה"דיוקן", ולעומתם של ההפעלה מצוות חלק

בשלב כבר העדיפו שדיווחו, כי מנהלים כולו. היו התהליך את וביצע שהוביל זה ה"דיוקן" הוא

הכלי הצגת הערות, במסגרת שאלות, להעיר חששות, לשאול להביע גם למורים לאפשר זה

הכלי. היו הצגת דרך על חשיבה מוקדם, שכלל תכנון על דווח אלו המורים. במקרים בחדר

שאילת התהליך, לצד משמעות על בחשיבה מהותיות דילמות עם התמודדות על שדיווחו

נפוצות(. ד'- שאלות נספח )ראה העברתו ודרכי וייחודיותו הכלי אודות מעשיות שאלות

שאלון, במילוי בעצמם להתנסות לצוותים לאפשר אף שלכם, ניתן הדעת לשיקולי בהתאם

בהמשך. שתבואר התהליך, בדרך של שלב בכל

ממוחשבת: ה העבר ב השימוש

המחוברות הספר בבית מחשב האינטרנט, מעמדות רשת באמצעות נעשה השאלונים מילוי

את ממלאים האוטומטי, התלמידים וניתוחו השאלון מילוי תהליך על להקל מנת עללרשת.

למרכז מהמחשב נשלחים הנתונים האינטרנט. כך לרשת המחובר מחשב על ישירות השאלון

שעות מאות בדואר, נחסכות שאלונים לשלוח צורך בירושלים; אין החינוך במשרד המחשוב

יותר. טוב נשמרת סופרים" והסודיות ו"טעויות ידנית אינפורמציה קידוד של

האינטרנט רשת שם, באמצעות השאלון, בעילום על יענו ט'-י"ב שכבות זה, תלמידי באופן

אחר לעקוב כך יוכל הספר יתסטטיסטי. ב ניתוח לצורך נתונים למסד יועברו והנתונים בביה"ס

כן ועל-הבודד התלמיד את לזהות ניתן אל . נציין, כיכיתהוה שכבההמוסד, ה ברמת נתונים

. בהן שחלו שינויים ו/או עמדותיו אחרי לעקוב לא גם

התוכנית: של ראשוניים הפעלה שלבי

116

לתוכנית, להצטרף מנת אלינו. על ביוזמתם פונים אשר ספר בתי של לשימושם ה"דיוקן" ניתן

מטעמכם האחראי יהיה הספר, אשר בית קשר" מצוות "איש של פרטים לנו לשלוח עליכם

הקשר שאיש . רצויה"דיוקן" של ההפעלה צוות עם בקשרב"דיוקן", הטיפול את לרכז

אימייל, ויהיה בודק תדיר שבאופן אדם האינטרנט, יהיה רשת של בסיסית בהפעלה יתמצא

על השאלון מילוי בעת להתעורר העשויים קשיים ולפתרון התלמידים לשאלות לענות זמין

המחשב. עמדות

במהלך השאלונים מילוי את ישלימו בביה"ס ט'-י"ב בשכבות התלמידים כלש לכך לדאוג כדי

מצבת של רשימה הרישום במסגרת אלינו הקשר" לשלוח מ"איש נבקש זו, אנו תקופה

לתפעל אודותם, כדי דיווחים תקבלו ואתם ההשתתפות אחוזי אחר נעקוב תלמידים. אנו

ההעברה. תהליך את ביעילות

: העברה זמן

בשנה, התקופה כי ב"דיוקן", נמצא השתמשו ספר, אשר בתי מצד שנתקבל משוב סמך על

בודקים )תחילת( אדר. אנו עד טבת החודשים בין הדיוקן, הנה להעברת ביותר הנוחה

השאלון העברת את נתאם אנו שנה לאפשרויות. בכל בהתאם זו תקופה להרחיב אפשרות

לאורך הספר לבית הנוחה שעה בכל להתבצע יכולה ההעברה כעיקרון הספר, אך בית עם

הכרחי. כולם של המלא הפעולה שיתוף כך מוגבל, ולשם הזמנים זאת, לוח זו. עם תקופה

עשוי השאלון מילוי זמן מסוימים זאת, לתלמידים פשוט. עם תהליך הינו השאלון מילוי

ולהשלים השאלון, להפסיק, ולחזור במילוי להתחיל ניתן לאשלם. שיעור לכדי עד להתארך

להלן( )כמבואר הנדרש כל את להכין להקפיד לכן, ישיותר. מאוחר במועד המשימה את

. לכך הזקוקים התלמידים לרשות יהיה השיעור זמן כלש מנת מועד, על מבעוד

בצורה הספר בבית המציאות את מהימנים, המשקפים ממצאים לקבל שתוכלו מנת על

השנים, יש לאורך מהימנה בצורה שינויים אחר לעקוב שתוכלו מנת ביותר, ועל הנאמנה

- יהיה כאלה יהיו בכלל - אם השאלון על עונים שלא התלמידים שאחוז ביותר רבה חשיבות

117

את מילאה כולה שהכיתה ביום שנעדרו לתלמידים לאפשר כך, ניתן ביותר. לשם מצומצם

אחרת. קבוצה עם אחר ביום השאלון את השאלונים, למלא

: מראש ימים מספר המחשבים הכנת

כדאיבירושלים. החינוך משרד של המרכזי בשרת וממוקם האינטרנט רשת על נמצא השאלון

עמדות מספר קטנות, לפי קבוצות במספר או יחד הכיתה לכל קבוצתית תיעשה ההעברהש

לכלל להגיע כדימציעים, העבר, אנו מניסיוןהאינטרנט. לרשת חיבור להן שיש המחשב

ברשימות להצטייד כדאיאם. כיתות של מסגרת לפי השאלונים את להעביר,התלמידים

ההעברה ביום שנעדרו תלמידיםהצורך, במקרהש השאלונים, כך מילוי אחר לעקובו שמיות

אחר. בזמן המילוי את להשלים יוכלו הכיתה של

שאתם לבדוק, הכתובת את להכין כבר ניתןהשאלונים, מילוי תקופת שנפתחת מרגע

של עדכנית כתובת ובו חוזרהשאלון. גוף של לטיוטה להיכנס , ואףהנכון לאתר מגיעים

להצטרף בבקשה אלינו יפנו הספר, אשר בתי לכל יישלח לשאלון לכניסה סיסמא וכן האתר

שולחן דרך" על "קיצור המחשבים בחדר מראש להכין יהיה ניתן שנה. ל"דיוקן" באותה

צורך ובמהירות, ללא בקלות השאלון את יפתח אשר,המחשב ( שלdesktop) העבודה

לרשימת השאלון את להכניס איה נוספת אפשרות.ארוכה כתובת להקליד יצטרך שהתלמיד

מקלידים תלמידים זו הכנה שללא יודעים אנו האינטרנט. מניסיון דפדפן "המועדפים" של

רב. זמן ומתבזבז שגויות כתובות

שהחיבור יותר, או ישן מדגם המחשבים אם )במיוחד כדאי לכיתה התלמידים הכנסת לפני

גם לשאלון. ניתן להיכנס שניתן העמדות, ולוודא כל על השאלונים את איטי( לפתוח לרשת

עצמה. בהעברה זמן תחסכו וכך הסיסמא את מראש להכניס

: השאלון מילוי

118

בחלונית נפתח השאלון פרטים. מספר התלמיד( להזין על )או עליך יהיה השאלון מילוי לצורך

להזין צורך יש חלונית בב'(. בנספח זה בעניין קושי של במקרה בעיות לפתרון הנחיות )ראה

.שנה באותה למשתתפים ותישלח, כאמור, בחוזר התלמידים לכל הזה סיסמא. הסיסמא

  

שגויה סיסמה תקיש אם(

עליך ואז עבודתו את יפסיק

ולהקיש לשאלון מחדש

(

     

על העכבר של השמאלי בכפתור יצהלח )באמצעות הבא לדף ומעבר השאלון פתיחת לאחר

(   הכפתור

זו, הקדמה התלמידים עם לקרוא שהעדיפו ספר בתי לשאלון. יש הקדמה המסך על תופיע

ומובנות: ברורות שההנחיות לוודא כדי

נכבד תלמיד

דתיים. הממלכתיים הספר בבתי החינוך ונושאו החינוך משרד מטעם אליך מופנה זה שאלון

לשיפור ולתרום החינוך משרד מדיניות על להשפיע כדי בהם מאוד, ויש חשובות עמדותיך

119

לתלמידות מכוון אך זכר בלשון מנוסח זה שאלון נוחות בעתיד. מטעמי הספר בבתי החינוך

כאחד. ותלמידים

של השמאלי בכפתור ושאלה. לחץ שאלה בין למעבר המחשב בעכבר הערות: השתמש

עמוד. לעבור כדי העמוד שבתחתית הכפתורים על העכבר

המחשוב. על לאחראי פנה בעיה אותיות. בכל או מספרים לכתיבת במקלדת השתמש

"נכונות" או תשובות לב: אין שונים. שים להיגדים הסכמתך מידת את לציין תתבקש בשאלון

החשובה. היא הכנה נכונות" - עמדתך "בלתי

אך כדומות הנראות שאלות מספר באמצעות היבטים מכמה נבדק מסוים אחד נושא לפעמים

השאלות. כל על ענה - אנא מיוחדת משמעות יש שאלה לכל

מקצועים, מחנכים, ר"מים, )מורים הספר בית מורי לכלל "מורים" הכוונה שכתוב מקום בכל

וכו'(.

]כגון בלבד תלמידים של קבוצתית ברמת מנותחות הסקר - תוצאות שם בעילום הינו השאלון

אדם. לאף יחיד כתלמיד תשובותיך על מידע יימסר ספר[, ולא כתה, בית

התשובות. את לשלוח כדי כפתור יש האחרון בעמוד

וייחודית. ממוחשבת בשיטה מועבר הוא השאלון מילוי מלאכת על להקל מנת על

ערך יהיה ולא ייקלטו לא תשובותיך האחרון לעמוד שתגיע ממילויו.ללא שתיהנה מקווים אנו

שהשקעת. לכן למאמצים

מילוי את לך לאפשר עכשיו למשימה. אחרת, בקש זמן שעה כחצי לפחות לך יש אם בדוק

אחרת. קרובה בהזדמנות השאלון

שתמצא הצעה או הערה כל לשאלון תשובותיך עם יחד לשגר הזדמנות יש השאלון בסיום

לנכון.

הפעולה! שיתוף על לך מודים אנו

)שכבה( כיתה מוסד, דרגת : סמלמידעיים םפריטי למלא יצטרכו השלישי, התלמידים בעמוד

.(המקבילה הכיתה מספר) כיתה ומספר

הבא. לדף להתקדם לך יאפשר לא המחשב אותם תמלא לא לב: אם שים

המוסד סמל 

:תשובה

הכיתה דרגת

ה()שכב

ט

120

י

י"א

י"ב

הכיתה מספר

:תשובה

מין

זכר

נקבה

     

לב, באשר שימובהקלדה. יטעו לא שתלמידים כדי,הלוח על לרשום ניתן הללו הפרטים את

ממלא שהוא לכך לדאוג יש – שלו האם כיתת במסגרת לאש השאלון את שממלא תלמידל

.הוא כיתתו של המספר את

השאלון: מבנה

מן אחד כל לגבי הסכמתו מידת את לסמן נדרש השאלון, התלמיד של הראשון בחלקו

על לענות מתחיל שהוא השאלון. לפני עיקר ביה"ס. זהו את לתפיסתו ההיגדים, המתייחסים

התנסות": "עמוד לפניו עצמו, מוצג השאלון

:סתמיים פריטים לשני דוגמא הנה

השאלון במילוי להתחיל מנת הבא" על "לדף על לחץ ובסיום תשובותיך את סמן אנא

)מהאחראי לעזרה קרא - אנא המחשב עם מסתדר אינך אם(

מתנגד 

במידה

רבה

מתנגד

במידה

נוטה

להתנג

נוטה

להסכים

מסכים

במידה

מסכים

במידה

רבה

121

מאודרבהדרבהמאוד

תשומת משקיעה ההנהלה שלי הספר בבית

הפיזיים המתקנים על לשמירה רבה לב

המקום של היופי ולטיפוח

חברתית מבחינה מגובשת מאוד שלי הכיתה

     

על שאלות מספר נשאל התלמיד השאלון השאלון, בסוף של העיקרי החלק מילוי לאחר

ועוד. הפנאי בשעות משפחתו, פעילות על שאלות עצמו, כגון

: התלמידים הכנת

ובהנאה. ברצינות השאלון את מילאו נכונה בצורה שהוכנו שתלמידים,יודעים אנו מניסיוננו

מילוי באמצעות להשפיע הזדמנות להם שיש,לתלמידים הסבירל יש השאלון למילוי סמוך

ופשוט, מעניין הוא השאלון שמילוי,רבהיהבאות. לה בשנים הספר בית מדיניות על השאלון

מהתלמידים לבקש במחשבים. יש מוקדם ידע בכל צורך אין, וששם בעילום נעשה אושה

הן כנות )תשובות הספר בית "לייצג" את צריכים הם אין כי להם ולומר כנות תשובות לענות

הספר(. בית של אינטרס

122

הם כך – שנשאלו השאלות על דעתם לחוות השאלון בסוף מקום שיש לתלמידים לומר ניתן

.מעורבים יותר ירגישו

מנת על השנים במהלך שינויים אחר לעקוב גם הספר לבית יהיה שחשוב,םתלמידיל הסבירו

לתלמידים להסביר הדיוקן, יש באמצעות מדידה כבר בוצעה בהם ספר בבתישיפורים. לערוך

אחר לעקוב הספר לבית מאפשר החוזר שעברה(, שהמילוי בשנה השאלון את מילאו )שכבר

את להשיג השפעתם. חשוב מידת את ולבחון שיפורים לערוך השנים, כדי במהלך שינויים

מהימנים. ממצאים לקבל התלמידים, כדי של הפעולה שיתוף

אין,התלמידים של מוטיבציה על לשמור השאלונים. כדי מילוי עיתוי על גם הדעת את לתת יש

להציג שלא ובוודאיהלימודים, שעות לאחר חופשי, או שיעור בזמן אותו למלא מהם לבקש

כ"עונש". זאת יחוו שהתלמידים בצורה השאלון מילוי את

ההעברה: בזמן לתלמידים זרה ע

.מלאה ובחשאיות מאיימת לא באווירה השאלון את למלא יוכלו שתלמידים לדאוג יש

התלמידים עם להיות זו. עליו למשימה יתאים המשיבה הכיתה את המלווה שהמורה רצוי לכן

שאלות. על ולענות בחדר רצינית אווירה על השאלון, להשגיח, לשמור מילוי בזמן בחדר

ב"הבנת שאלה שואלים תלמידים זאת בכל אם יחסית, אך פשוט באופן מנוסחות שאלותה

הבנתכם. כמיטב להם לעזור ניתן,הנקרא"

לתת כתפו". חשוב מעל "יציץ "יעזור" או שחבר לבד, ללא השאלון את למלא תלמיד כל על

חשש. וללא בכנות השאלון את למלא יכולים שהם ההרגשה את לתלמידים

הבאה: ההודעה המסך על השאלונים, תתקבל מילוי סיום עם

רבה תודה

נשלחה תשובתך

123

אוורור" עם "שיחת קיום על שדיווחו ב"דיוקן", יש שהשתתפו ספר מבתי שקיבלנו ממשובים

שיחות ספר, בהן בתי מבחינתם. יש התהליך של ותודעתי רגשי עיבוד התלמידים, שכללה

וליבון, כפן לבירור המחנכים בידי ככלי גם ה"דיוקן", שימשו התלמידים, לאור עם בעל-פה

תומו, והיה עד השאלון את למלא קושי שחוו תלמידים והשיפור. היו ההערכה בתהליך משלים

לכך. לעודדם צורך

הממצאים: קבלת

המעוניינים הספר בתי לרשות אותו מעמיד החינוך לשימושכם. משרד נועד"דיוקן"ה

השאלונים את ממלאים שהתלמידים מעקב. לפיכך, לאחר וכלי אבחוני ככלי בו להשתמש

מועברים ולא בלבד הספר בית למנהל מגיעים האינטרנט, הממצאים ברשת אנונימי באופן

כלי ובראשונה בראש הדיוקן במערכת רואה דתי לחינוך לפיקוח. המינהל או החמ"ד למנהל

דעתם שיקול פי החינוכית, על בעבודתם ספר בתי מנהלי של לשימושם שנועד פנימי הערכה

בית מנהל\ת לידיעת תובאנה הספר בבתי ההעברה תוצאות מובהר, כי כן הבלעדית. על

. בלבד הספר

הממצאים את לשלוף ויוכל גישה קוד יקבל משתתף ספר בית הממצאים, כל קבלת לשם

שכבה מופקים, רמת ממצאים ג' )אילו בנספח לראות תוכלו ספרו. דוגמא לבית המתייחסים

לבצע(. ניתן השוואות כיתה, אילו ורמת

הממצאים: ניתוח

הספר, קביעת בית של פנימי לימוד תהליך של לקיומו בסיס להוות ה"דיוקן" עשויים ממצאי

הכוחות את לזהות ןנית הממצאים בעזרתלהמשך. תוכנית והכנת ספריים בית שינוי יעדי

תהליכים לקדם , במטרהתורפה נקודות לאתרו הספר ביתב החינוכי האקלים של החזקים

אחר לעקוב גם תאפשר הכוללת המדידה.החינוכי דעתכם שיקול פי על ספריים בית חינוכיים

הקרובות. השנים במהלך והכיתות המחזורים

המנהל, בידי ככלי הממצאים את להשאיר שיבחרו הממצאים, יש את המנהל שקרא לאחר

לו. מחוצה או ביה"ס נוספים, מתוך גורמים ו/או ביה"ס מתוך צוות איש/אנשי שישתפו יש

124

בהתאם הממצאים הצגת סדר את לקבוע נוספים, ניתן גורמים עם בממצאים הדיון לצורך

בהצגה שימוש לעשות או הממצאים כל את להציג אם לבחור שייבחרו, וכן ולמטרות לצרכים

שלהם. ומפוצלת חלקית

של במהותו שוב דנו לצוות, שם סדנא של במסגרת הממצאים הצגת על שדיווחו ספר בתי היו

ספר בתי והסקה. היו ותודעתי, אוורור רגשי עיבוד של תהליך וקיימו ומאפייניו אבחוני תהליך

אפשרות )כולם/חלקם( ועל לתלמידים גם הממצאים הצגת אופן אודות דיונים על שדיווחו

ממנה(. חלקים )או התערבות תוכנית של וביישום בבנייה שיתופם

בעיניו, בהתאם הראויה בדרך יבחר מנהל הממצאים, וכל שונות, כאמור, לניתוח דרכים

במעקב שיסתפקו ספרו. יש לבית האינדיבידואליים ולתנאים החינוכית, לצרכים לתפיסתו

לשמש ה"דיוקן" יוכלו התערבות. ממצאי תוכנית וליישם לתכנן שיבקשו הממצאים, ויש אחר

לבדקו. ניתן הצורך שעלה ביה"ס, או אודות שיש נוסף מידע עם כזו, יחד תוכנית לבניית בסיס

את קדימויות, להגדיר ארוך-קצר(, לקבוע )לטווח ויעדים מטרות מהדוח לגזור יהיה

שינויים. אחר למעקב לו"ז השונים, ובהמשך- לקבוע לעשייה" בתחומים ה"שותפים

הפעולה שיתוף על לכם מודים אנו

הצלחה, בברכת

אילן בר באוניברסיטת הדתי החינוך לחקר ה"דיוקן", המכון צוות

ד"ר שכטר אלי ד"ר ריץ' פרופ' ישראל

רובין אסנת

125

נספחים: רשימת

שאלות; של " ודוגמאותה"דיוקן של הממדים פירוט – א נספח

;[troubleshooting] – בעיות פתרון –ב' נספח

המופקים; לממצאים ג'- דוגמאות נספח

שאלות: של ה"דיוקן" ודוגמאות של הממדים א'- פירוט נספח

בזהות העיסוק. 1

פעיל באופן עוסק הספר התלמידים, בית של הסובייקטיבית כמה, בחוויה עד בוחן זה ממד

הקיומית, החברתית, הרגשית, הערכית התלמידים: ברמה לזהות משמעותיות וגלוי, בשאלות

בביה"ס מהמורים כמו: "הרבה פריטים באמצעות המדידה בכלי נבחן זה והרוחנית. ממד

עוסק הספר "בית היבש", או ללימוד החיים' - מעבר 'על חשובות בשאלות איתנו עוסקים

בזהות העיסוק.התלמידים" של והרגשיים הרוחניים, החברתיים הצדדים בטיפוח גם הרבה

בעיסוק גם זו, כמו למטרה המכוונות וכיתתיות ספריות בית בפעילויות ביטוי לידי לבוא יכול

. (Sutcliffe, 1996) זהות בחיפוש הקשורות בסוגיות יומיומי

וזמין אישי מורה. 2

זמינות, דמויות מהווים הספר בבית שהמורים מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

מתקבל זה בעניין התלמידים תחושות אודות אישי. מידע יחס "מעניקות" ואכפתיות, ומגלים

אדם", או כבן ממני אכפת שלמורים תחושה לי כגון: "יש פריטים על תשובותיהם מתוך

מלמדת, כי הזהות בתחום הספרות עניין". בכל אליהם לפנות שניתן הרגשה נותנים "המורים

ההתפתחותי בתהליך מרכזי מרכיב בתיכון, הנו לתלמיד, במיוחד מורה בין ואכפתי אישי קשר

הזהות. עיצוב בתהליך הנדרשת משמעותית ללמידה הזדמנויות של רב פוטנציאל בחובו ונושא

ואת עצמם את ולקבל להבין התלמידים למאמצי מצע מהווים המורים עם כן, היחסים כמו

העצמי החיפוש במסע התלמיד את דרך, המלווה כמורה נתפס וזמין אישי הסביבה. מורה

מורה ה"אובייקטיבית". גם לזמינות האכפתיות, ולא של התחושה לחשיבות לב שלו. נשים

"זמינות". של תחושה ייתן בהכרח שהייה, לא בשעת אליו לגשת שיאפשר

להזדהות כדמויות . מורים3

לחיקוי דגם עבורם מהווים הספר בבית שהמורים מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

בביה"ס "יש ש חשים הם מידה תלמידים, באיזו יישאלו זה ולהערכה. בממד להזדהות ודמויות

126

ברמה לי לתת מה הרבה הספר בבית למורים "יש ש לחיקוי", או דגם עבורי שמהווים מורים

תפקידם. מילוי בעת זהותם את ומגבשים מפתחים המורים מלמדים, שגם האישית". מחקרים

להזדהות" "מודלים המורה, ופיתוח בידי כלי אישית-חינוכית-משמעותית, הנה תדמית פיתוח

תומכי חינוכיים בתהליכים המוסד, החפץ בידי ככלי בביה"ס, ישמש התלמידים מגוון עבור

.(Rose, 2004) ראויה זהות עיצוב

חיובית ומשמעת סדר. 4

ארגון, החלטיות מקרינים המורים של היותם מידת בדבר התלמידים תפיסת את בוחן זה ממד

היטב, כך הכיתה את בונה, לנהל משמעת ולקיים לדרוש אפקטיבית, מסוגלים ומנהיגות

בפריט ביטוי לידי לבוא תוכל זה היבט לגבי התלמידים טובה. תחושת באווירה ללמוד שאפשר

מצליחים הכללים, והם לפי יתנהגו שהתלמידים כך על עומדים הספר בבית "המורים כמו

חסרי עצמם שהמורים מרגיש אני ש"לפעמים תלמידים של בכך" או, לחילופין, בתחושה

להזדהות. מודל היותו עבור חשובה כמנהיג המורה תפיסת תלמידים". נבאר, כי מול אונים

עצמי, לחיפוש בטוחה סביבה שתהווה כזו היטב, היא המנוהלת לימודית כן, אווירה כמו

באמצעות המורים עם מתקשרים תלמידים כי עצמית. בנוסף, נזכור ולבדיקה להבעה

השפעה מתקיימת הכיתתית שבדינאמיקה מסרים, כך ומקבלים מסרים ההתנהגות, מעבירים

סביבתם. וכלפי עצמם כלפי תחושותיהם את הדדית, המעצבת

כמשמעותי העיוני הלימוד. 5

משמעות בעל הוא הספר בבית העיוני שהלימוד מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

זה במובן הספר בבית חינוכיים תהליכים תועלת. לאבחון חסרת חובה ולא עבורם וחשיבות

בבית מהלימודים והפקתי שלמדתי חושב כגון: "אני לפריטים התלמידים בתגובות להיעזר נוכל

הספר בבית לומד שאני ממה "הרבה ומשמעותי", או חשוב ידע הרבה השנים במשך הספר

את כורכת ההוראה האישית". אומנות להתפתחותי כבסיס בעתיד אותי לשמש יוכל עכשיו

של אינטגראלי התלמיד, כחלק של העצמי החיפוש את ומתן" המאפיין ה"משא תהליך

לניהול וכלי מוטיבציה לשיפור כמשמעותי, אמצעי העיוני הלימוד של להיותו הפדגוגיה. מעבר

שתלמיד החניך. כדי של זהותו בעיצוב כמשמעותי העיוני הלימוד את תופסים אנו כיתה, כאן

המקומות הנם הטובים הספר "בתי ככזה. נזכור, כי העיוני הלימוד את לו לתווך בכך, יש יחוש

.(Sizer, 1996)המחשבה" מעוררי

משמעותיים הקודש לימודי. 6

127

הספר, בבית מועברים שהם הקודש, כפי שלימודי מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

בביה"ס הקודש לימודי משמעותיות משקפת, לגבי מצב עבורם. תמונת וחשובים משמעותיים

כפי הקודש "לימודי כמו פריטים לגבי תשובותיהם סמך על להתקבל התלמידים, יכולה עבור

הרבה "במשך בעתיד", או תורה ללמוד להמשיך חשק בי מעוררים כאן אותם שמלמדים

חשוב זה ממד.חשוב" ולא מיותר שהשיעור מרגיש אני הקודש במקצועות בשבוע לימוד שעות

בעידן אישית-דתית זהות עיצוב עם מתמודדים התלמידים החמ"ד, בהם של הספר בבתי ביותר

המורה, העמקת של אישית כרלבנטיים, דוגמא לימוד לתכני הפוסטמודרניזם. התייחסות

להביא אחדות דרכים רק תלמיד, הן כל של האישי פיתוחו עבור השיעורים לחשיבות המודעות

של דתית האישית הזהות בהתפתחות מרכזיים משמעותיים, כנדבכים קודש לימודי של לחוויה

החניך.

התלמידים עם שותפות. 7

אותם לערב לשתפם, מוכן פתוח הספר שבית מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

הדעת את לתת יצטרכו זה בעניין ותכנון יעדים לדעתם. בהגדרת וקשוב ספרית הבית בעשייה

נותנים הספר המדידה: "בבית בממצאי להשתקף בעניין, העשויות התלמידים לתחושות גם

נשמע אינו התלמיד ש"קולו" של חושב חשובה", "אני התלמידים של שהדעה תחושה לנו

דעותיו, כישוריו, לבחון את להביע לתלמיד הניתנות הספר" וכד'. האפשרויות בבית מספיק

אישיותו. את לעצב המתבגר של בדרכו ערוצים ומחנכים, מהוות מתבגרים של בסביבה אותם

זאת, התלמיד. עם תפקיד בתפיסת אף החינוכית, לעיתים בדרכם מזה זה נבדלים ספר בתי

יוכלו בהם לערוצים הדעת את לתת המתבגר, יש מתפתח בה חינוכית ספר, כסביבה בית בכל

זהות עיצוב לשם הכרחיות בעשייה, כהתנסויות חלק ולטול עצמם את להביע שונים תלמידים

אחריות. ומקבלת אקטיבית

מנכרת לא דתית אווירה.8

הדתי, בהקשר הספר, בעיקר בבית שהאווירה מרגישים התלמידים כמה עד בוחן זה ממד

זהותו את מחפש הוא בו בשלב החניך כלפי רגישות ולחץ; מבטאת מאיימת מביקורתיות נקייה

מורים לדוגמא: "להרבה החינוכי. פריטים במרחב אישית בדיקה ומאפשרת הדתית; מכבדת

מתעניינים פחות בתלם, והם שהולכים דתיים יהיו שתלמידים מכך בעיקר אכפת הספר בבית

הדתית, הדרך כלפי ספקות יביע הספר בבית תלמיד בפנים"; "אם מרגישים שהתלמידים במה

חינוכי, באווירה קו כלפיו". הנחלת ביקורתיים יהיו עליו, או יכעסו ללחץ, או שייכנסו מורים יש

בסביבתו, ובירור החניכים ועם הבוגרים עם החניך של פתוח שיח והבנה, מאפשרת ביטחון של

לבחון, שחשוב אנו, הרי חפצים ופנימית יציבה דתית זהות בגיבוש עצמו. אם עם שלו אישי

128

תהליכים ומעמיק, ואלו אמיתי, דיאלוגי חיפוש להם שמאפשרים חשים התלמידים מידה באיזו

הראויה. הזהות גיבוש כזה, לקראת חיפוש לקדם עשויים

129

: [ troubleshooting ] – בעיות פתרון ב'- נספח

בגלילת צורך ללא המסך על העמוד כל את לראות יוכל שהתלמיד כך לעבוד מתוכנן השאלון

את לבדוק גם מטה. מומלץ כלפי העכבר עם לגלול העמוד, יש כל את רואים אין המסך. אם

הבאות: הנקודות

הספר בבית המסכים . אם800*600 לפחות של ברזולוציה להיות המסך על.1

אלינו. פנו אנא זו ברזולוציה תומכים אינם

(.maximized) לגמרי פתוח להיות צריך הדפדפן של החלון.2

<< גודלviewתצוגה\ בחירת ידי על בדפדפן האותיות את להקטין לנסות ניתן.3

יותר. קטן אותיות לגודל – ולהעבירtext sizeטקסט\

מקום "גוגל"( שתופסים של זו )כגון פתוחים toolbarsעוד שאין לבדוק צריך.4

להוריד ואז<<view >> toolbars הקלקת ידי על להורידם המסך. ניתן בראש

המיותר.toolbar מהV ה סימן את

. האתר למנהלת לפנות תוכלו קושי או שאלה בכל

130

הכיתה: המתקבלים, ברמת לגרפים ג'- דוגמאות נספח

יחסי יתרון של מקומות לזהות הכיתתית, ניתן ברמה המתקבל לדו"ח דוגמא– 1 גרף

יחסית: חולשה של ומקומות

למודי משמעותיות – הזה במקרה – מסוים בממד שונות כיתות בין המשווה לגרף דוגמא

הקודש:

מסוים. ממד על בהם לעבוד שחשוב כיתות כיתות, ולזהות בין הבדלים לזהות כך ניתן

131