36
אמיר גולדשטיין עולי הגרדום: בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי[...] למוות כי היה זה קיר הנידוני) למוות הוא להעיר שנידו המקו כא מי שחיי ליטול אות עד כי התגלה הצור ו היו חשובי.( א, כאמור, היה הקיר מלוכל. בא הסייד בוקר אחד וסייד אותו על כ. ומאז, ילדי, התחיל פרק חדש בחיינו, פרק נקי ומסויד. אל תשתינו על הקיר. ) עמוס קינ, 1948 ( 1 של במרכזו זה מאמר סוגיית מוצבת ה תהליכי אחר התחקות גיבוש ה זיכרו הישראלי בזיכרו הגרדו עולי של המבח מקרה דר ועיצובו הקולקטיבי. אחד התפקידי במאמר ייבח של הספרות והפוליטיקה בעיצוב מעמד השוני הישראלי בזיכרו של עולי הגרדו. בדינמיות הקולקטיבי מתאפיי הזיכרו. הוא ונותני נושאי וקבוצות שחברי ככל ומשתנה מתגבש החברה של יחסה על ייצוגו לעבר ועל דר. 2 אליטיסטי עד כמה מדובר בתהלי, כוחני, נשלט ומכוו עממיי הקולקטיבי מזרמי מלמעלה ועד כמה מושפע הזיכרו' , ספונטניי?' את יחסי ביקשו לחשו שוני מחקרי ה כוח וה ההיסטוריה ידע שפעלו לאור והדגישו את מנגנוני ה צמה הפועלי הע בשדות הזיכרו . 3 משאבי המדינה מצויי על קבוצות אחרות בחברה בכל הקשור לה יתרו בידי העלית השלטת ומעניקי הקולקטיבי הזיכרו לכינו. של השיח האליטה מודעת למרכזיות, של התודעה ושל דימו י י העבר המקובל י בתוכה לעיצוב הסדר הכלכלי חברתי. בידיה מצוי הכוח לעשות שימו הבניה מניפולטיבית של ש במערכת ההנצחה המוסדית לצור1 עמוס קינ, ספר הסאטירות1948 עד1984 ולהיפ, ירושלי: כתר, 1984 , עמ' 9 . 2 Guy Beiner, Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory, Wisconsin: Madison, 2007, p. 28 . 3 בר מרדכי או, " לזכור ולהזכיר: זיכרו קולקטיבי, קהילות זיכרו ומורשה, גבולות עשני" , בתו: הנ" ל, גבולות עשני: עיוני בתולדות מדינת ישראל, 1948 1967 , יר ושלי: יד יצחק ב צבי, 2001 , עמ' 28 ) להל: בר או, " לזכור ולהזכיר.("

עולי הגרדום: בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי Olei Hagardom: Between official and popular memory

  • Upload
    telhai

  • View
    5

  • Download
    0

Embed Size (px)

Citation preview

אמיר גולדשטיין

בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

כי היה זה קיר הנידוני� למוות[...]

כא� המקו� להעיר שנידו� למוות הוא (

).ו היו חשובי� עד כי התגלה הצור� ליטול אות�מי שחיי

.היה הקיר מלוכל�, כאמור, א�

.על כ� בא הסייד בוקר אחד וסייד אותו

.פרק נקי ומסויד, התחיל פרק חדש בחיינו, ילדי�, ומאז

.אל תשתינו על הקיר

)1948, עמוס קינ� (1

זיכרו� הגיבושהתחקות אחר תהליכי ה מוצבת סוגייתמאמר זה במרכזו של . הקולקטיבי ועיצובו דר% מקרה המבח� של עולי הגרדו� בזיכרו� הישראלי

השוני� של הספרות והפוליטיקה בעיצוב מעמד� במאמר ייבח� אחד התפקידי� הוא . הזיכרו� הקולקטיבי מתאפיי� בדינמיות. של עולי הגרדו� בזיכרו� הישראלי

על יחסה של החברה מתגבש ומשתנה ככל שחברי� וקבוצות נושאי� ונותני�נשלט ומכוו� , כוחני, עד כמה מדובר בתהלי% אליטיסטי2.לעבר ועל דר% ייצוגו

'? ספונטניי�, 'מלמעלה ועד כמה מושפע הזיכרו� הקולקטיבי מזרמי� עממיי�

ידע שפעלו לאור% ההיסטוריה והכוחהמחקרי� שוני� ביקשו לחשו� את יחסי משאבי המדינה מצויי� 3.� בשדות הזיכרו�העצמה הפועליהוהדגישו את מנגנוני

בידי העלית השלטת ומעניקי� לה יתרו� על קבוצות אחרות בחברה בכל הקשור של התודעה , האליטה מודעת למרכזיות� של השיח. לכינו� הזיכרו� הקולקטיבי

בידיה מצוי . חברתי בתוכה לעיצוב הסדר הכלכליי�י העבר המקובליושל דימוש במערכת ההנצחה המוסדית לצור% הבניה מניפולטיבית של הכוח לעשות שימו

1

.9' עמ, 1984, כתר: ירושלי�, ולהיפ 1984 עד 1948ספר הסאטירות , עמוס קינ� 2

Guy Beiner, Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory,

Wisconsin: Madison, 2007, p. 28. 3

, "עשני� גבולות, ומורשה זיכרו� קהילות ,קולקטיבי זיכרו�: ולהזכיר לזכור", או�מרדכי בר יד יצחק :ושלי�יר, 1948�1967, ישראל מדינת בתולדות עיוני�: גבולות עשני�, ל"הנ: בתו�

").לזכור ולהזכיר", או�בר: להל� (28' עמ, 2001, צביב�

המחלוקתסלע � 116

הנתונה , תפיסת החברה האזרחית4.זיכרו� קיבוצי שיעניק לגיטימציה לשלטונה, לשליטה ללא עוררי� באמצעות הכלכלה, על פי תפיסת ההגמוניה של גרמשי

' מלמעלה'מחדדת את הגישה הרואה את הזיכרו� כמובנה , הפוליטיקה והתרבותמכא� קצרה הדר% להשגת מונופול על . ניצול הכוח ההגמוני בחברהתו%

ראייה כזו של יחסי הכוח בשדה הזיכרו� הביאה את . הקנוניזציה של הזיכרו�, נורה להתייחס למחוזות הזיכרו� כאל אתרי� שבה� מתמסד הזיכרו� הספונטני

ה קש, ואכ�5.מנוכס לטובת ההיגיו� הלאומי וממושטר בידי העלית השלטתלחלוק על הטענה שלפיה תהלי% כינו� הזיכרו� מבוסס על פעולות אקטיביות של

ג� למשאבי� וליכולת , מעבר לכישרו� ליצירת נרטיב קליט, זמה הזקוקי�ובעלי יובכל . מכא� שהממסד עשוי להיות שחק� מרכזי בתהלי%. השפעה על החברה

הקולקטיבי מופרז תכ� שהמשקל המיוחס לשלטו� בכינו� הזיכרו� יהא� י, זאת ? ואי� בו כדי לתאר את המציאות כהווייתה

קיימי� כוחות ותהליכי� המשפיעי� על כינו� ' מלמעלה'בניית הזיכרו� הלצד פעילות , התרבות העממית6.שלא מטע� השלטו�, כלומר', מלמטה'הזיכרו�

קבוצות פריפריאליות וחוגי� , אליטות מתחרות, ספונטנית של החברה האזרחית, לפחות בחברה דמוקרטית, הופכי� את הזיכרו�, חלק� חתרניי�, וספי�נ

ראייה 7.מסד ומאתגרי� את תמונת הזיכרו� הרצויה למ,קולי ומג�ו�לרבפלורליסטית שכזו על שדה הזיכרו� תעודד חוקרי� להתבונ� על תהליכי בניית

עמוד על ולנסות ל, ועל הנרטיבי� של קבוצות פריפריאליות' מלמטה'הזיכרו� , כפי שמזהיר בראו�, יתרה מזאת8.השפעת� על כינו� הזיכרו� הקולקטיבי

התמקדות המחקר ביצרני הזיכרו� ובמניפולציות שה� עושי� ברכיבי העבר כדי

4

כרמל ומרכז :ירושלי� ,הישראלי הזיכרו� וגבולות י"לח, ל"אצ :בדר אל הפנתאו�, אודי לבל ).בדר אל הפנתאו�, לבל: להל� (31' עמ, 2007, מורשת מנח� בגי�

5

, זמני�,)כתעור ( עדית זרטל:בתו�, "בעיה של המקו�על ה: בי� זיכרו� להיסטוריה", פייר נורה 45) � .4�19' עמ, אביב אוניברסיטת תל,)1993קי

6

,Popular Memory Group, "Popular Memory: Theory:על הזיכרו� העממי ראו לדוגמה

Politics and Memory", in: R. Perks and A. Thomas (eds), Oral History: a Reader, 1998,

London: Routledge, 1998, pp. 205-252; Rafi Nets-Zehngut, "Internal and external

collective memories – Israel and the 1948 Palestinian exodus", International Journal of

Conflict and Violence, 2012, vol. 6 (1), 126-140. 7

David Lowenthal, The Heritage Crusades and the Spoils of History, London: Cambridge

University, 1998, pp. 91-94 .את דימוי העבר המעוצב בידי , בעקבות לוונטל, בראו� מכנהבראו� מבחי� ג� בי� הפעולה . הצומח מלמטה' הזיכרו� העממי'לעומת ' מורשה'השלטו�

לזכור ", בראו�. 'לזכור, 'לבי� הפעולה העממית והספונטנית', להזכיר, 'המכוונת של הממסד .25�26 'עמ, "ולהזכיר

8

, מיגדר: אגדת שרה"ה גישה כזו על הזיכרו� הישראלי במאמרה החוקרת בילי מלמ� יישמ � ,)ס"תש(סה , ציו�, )עור� (יחזקאל חובב: בתו�, "1917�1990ישראליות זיכרו� ואר

.346' עמ, החברה ההיסטורית הישראלית:ירושלי�

117 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

שייצוג� יעניק לגיטימציה לשלטונ� עלולה להחמי� דיו� משמעותי בצרכני . ת ואמונות משלושאינ� המו� המובל באפו אלא ציבור בעל השקפו, הזיכרו�

לא זו בלבד שאינה מכבדת את , תפיסה אליטיסטית מובהקת של שדה הזיכרו�חברי קהילת הזיכרו� אלא שהיא עלולה להתעל� מהצור% להערי% את מידת

התמונה המורכבת 9.אימו� הגרסה הרשמית של הזיכרו� הקולקטיבי ואת היקפומחוקר הזיכרו� הקולקטיבי של הזיכרו� הנוצר מלמעלה ומלמטה בו בזמ� דורשת

מאמ� לזהות בשיח אילו רכיבי עבר ה� תולדה של פעולה רצונית ומודעת של של ' זיכרונות נגדיי�'אילו רכיבי עבר חדרו לשיח דווקא מ, קבוצה הגמונית

.קבוצות שוליות ועד כמה משוקעי� אלה ואלה בשיח הרווח בחברה הנדונהאמר זה לבחו� את אופ� ומידת השפעת� מודעות זו עומדת בבסיס ניסיונו של מ

דר% מקרה , של כוחות וגורמי� שוני� על תהליכי שינוי בזיכרו� הקולקטיבימתאפיי� באשר הוא הזיכרו� הקולקטיבי . בישראל' עולי הגרדו�'המבח� של זכר

י� וקבוצות נושאי� ונותני� על יחסה פרט ככל ש ובתהליכי השתנ�תבדינמיות 10.לדר% ייצוגו וHשל החברה לעבר

ברחבי העול� הושפע בעת החדשה עיצוב הזיכרו� הקולקטיבי בחברות השונות מפעולות ממלכתיות ומוגדרות תחת הקטגוריה של זיכרו� רשמי או ממסדי א% ג� מפעולות של קבוצות מיעוט וקהילות פריפריאליות השייכות לקטגוריה של

מעמד� של מרטירי� לאומיי� דוגמה מובהקת לתהלי% עיצוב. הזיכרו� העממיוקרקע פורייה לבחינת תהליכי עיצוב הזיכרו� הקולקטיבי נית� למצוא בתולדות

החברה האירית המודרנית בולטת כחברה משוסעת . המודרניתאירלנדהאירי� ' עולי הגרדו�'. שאוכלוסייתה נחצתה על פי קווי� דתיי� ואתניי�

נית� למנות ביניה� את וול� טו� . יקנירפובלהשתייכו רוב� ככול� לזר� הקתולי)Tone (את אחד נהיג לאחר שה1798 בנובמבר 19שנתלה ב, הפרוטסטנטי

הניסיונות הכושלי� של התקוממות הע� האירי נגד הבריטי� שהתרחש באותה הפ% א� הוא , ממנהיגי המתקוממי� האירי�, )Emmet( רוברט אמט 11.שנה

המנהיג הצעיר נזכר בעיקר כמי . 1803שנת לגיבור לאומי לאחר שהוצא להורג בשיצר מיתולוגיזציה עצמית בנאומו במהל% המשפט שבו נידו� למוות כשהפ% את

שיזכו לראות בעתיד את , הנאו� הסתיי� בהצהרה אל האירי�. שופטיו לנאשמי�

9

. 26' עמ, "לזכור ולהזכיר", או�בר 10

Guy Beiner, Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory,

Wisconsin: Madison, 2007, p. 28.

11

Marianne Elliot, Wolfe Tone, Prophet of Irish Independence, New Haven Conn., 1989, pp.

מסות ומאמרי� על : בש� האומה, ל"הנ :בתו�, "אר� מקודשת", ישראלחדווה ב�; 414 ,8, 2004, הציונות ומורשת ב� גוריו�, גוריו� לחקר ישראלמכו� ב�: שבעבאר, ותלאומיות וציונ

.165' עמ

המחלוקתסלע � 118

, חוקר הזיכרו� הקולקטיבי באירלנד, גיא ביינר. ניצחו� מלחמת השחרור של עמ�שהכתובת על מצבתו תיחקק רק כשאירלנד תזכה , שת אמטהראה כי דרי

הפכה את זיכרו� המרד הכושל שהנהיג לצעד רב , לעצמאות ככל אומות העול�כפי שה� ראו זאת ברוח , ער% לקראת הניצחו� הלא נמנע של האירי� בעתיד

הוצאת רוב מנהיגי מרד חג הפסחא להורג 12.'התבוסה הנצחנית'המוטיב של קתולית שורה של הוסיפה למיתוס עולי הגרדו� בגרסתו האירית 1916באפריל

עדויות שונות מעלות את . גיבורי� לאומיי� חדשי� ששאבו השראה מקודמיה�מרטירי� שיציתו את להסברה שמנהיגי ההתקוממות ביקשו מלכתחילה להפו% הבחירה בחג הפסחא . אש המרד בקרב המוני האירי� שהיו אדישי� למאבק�

שבמרכזה , מרד נבעה ככל הנראה מהסמליות הנוצרית הגלומה בחג זהכמועד ל מבכירי המתקוממי� בידי הבריטי� נתפסה 15תליית . תפיסות הקורב� והגאולה

טתה את הל% הרוח הציבורי לעבר הפלג הרדיקלי וה, כתגובה אכזרית וחסרת רס�13.של הלאומיות האירית

דתי שעמד בבסיס השסע האתניישראלי עקביהודיהמקרה האירי סבו% מזה הזו של , שתי מסורות הזיכרו� הלאומי המנוגדות שהתפתחו באירלנד. הקונפליקט

. ידי גורמי� ממסדיי� ועממיי� שוני�עוצבו על, הקתולי� וזו של הפרוטסטנטי�שתי מדינות ריבוניות , הוקמו בתהלי% הדרגתי, על שטחו של האי אירלנד

באירלנד . יטה של כל אחד מהצדדי� הנצי�שהעניקו עוצמה ממסדית לאל, הצפונית התקיימה הגמוניה פרוטסטנטית ואילו במדינת אירלנד החופשית

בשעה שמיתוס . ת קתולייתה הגמוניההי, שלימי� הפכה לרפובליקה של אירלנדהפ% לאגדת גבורה מרכזית בזיכרו� ) 1916(הגבורה של מרד חג הפסחא

נדחתה המרטיריות של מנהיגי , )הקתולי�(אירי� הקולקטיבי של הרפובליקני� האלה האדירו . ידי היוניוניסטי� הפרוטסטנטי�התקוממות זו כבוגדנ�ת שפלה על

בקרב כושל זה שהתרחש . הקרב על הסו�– 1916אירוע אחר שהתרחש בשנת בעיצומה של מלחמת העול� הראשונה נפלו אלפי לוחמי� פרוטסטנטי�

גבורת הלוחמי� . של אלסטר בשורות הצבא הבריטי36שהשתייכו לדיוויזיה הידי הממסד פרוטסטנטי ועלותעוזת� הושגבה בזיכרו� הקולקטיבי האירי

באירלנד הצפונית במקביל לבלימת מאמצי ההנצחה העממיי� של גבורת מרד חג הזיכרו� העממי הלא , בה בעת. הפסחא שער% המיעוט הקתולי הגדול במדינה

המשי% לנצור את תבוסות העבר ', אירלנד הנסתרת'שכונה , י�ממסדי של הקתול .כמקור השראה בדר% אל הניצחו� הבלתי נמנע שיושג בעתיד

12

Guy Beiner, "Between trauma and triumphalism: The Easter Rising, the Somme, and the

crux of deep memory in modern Ireland", The Journal of British Studies 46.02 (2007): p.

").בי� טראומה לנצחנ!ת", ביינר: להל� (37313

.ש�

119 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

זמנית באירלנד החבולה והמפולגת עברו שתי מערכות הזיכרו� שהתקיימו בו תמורה ששיקפה את השינויי� בזהות הלאומית של כל אחת 20במהל% המאה ה

התמקד�ת באגדת הגבורה של . חסי הגומלי� ביניה�מהקבוצות והושפעה מימורדי התקוממות חג הפסחא מצביעה על כ% שככל שהתבססה הרפובליקה

כ% גברה המגמה של הממסד למת� את הפרשנות העממית המסורתית , האיריתמצעד שנתי נער% מדי שנה ליד קברי המרטירי� בכלא הצבאי . של המיתוס

אול� כבר . שהפכו לאנדרטה לאומית) Arbour Hill Memorial(לשעבר של דבלי� הקפידה המנהיגות הקתולית א השני� למרד חג הפסח50לקראת חגיגות יובל

להבליט מסרי� אוניברסליי� יותר ולעומתיי� פחות כחלק ממדיניות שביקשה של המאה 70ובתחילת שנות ה, לשפר את היחס ע� בריטניה ואירלנד הצפונית

א� 1976בשנת . צעדי� הממלכתיי� ע� בריטניה וצפו� אירלנד הופסקו המ20האסרה הממשלה על קבוצות לאומניות לערו% טקס הנצחה שיבטא את שאיפת� להמש% המאבק בפרוטסטנטי� באירלנד הצפונית במטרה לאחד את האי האירי

הממסד בשתי המדינות ביקש לפתח , למעשה14.תחת מדינה קתולית עצמאיתית כלפי הזיכרו� של בני הפלוגתא ולמת� את המסרי� באירועי גישה פלורליסט

בצפו� אירלנד הדפה הממשלה לח� עממי לאכו� . ההנצחה על רקע תהלי% הפיוס. איסור גור� על חגיגות הנצחה למרד הפסחא שארגנו בני המיעוט הקתולי

הקבוצות הרדיקליות בשתי המדינות האיריות גייסו את הגיבורי� הלאומיי� . לחיזוק הלגיטימציה העממית שלה�) ה של חג הפסחא ואלה של קרב הסו�אל(

נראה . כל אחת מה� טענה כי ה� היורשות הבלעדיות של הגיבורי� הלאומיי�שהממסד בשתי החברות הצליח להנחיל במידה רבה את גרסתו לזיכרו�

, הקולקטיבי באופ� שישק� את הרצו� לפיוס שהוביל להסכ� יו� השישי הטובפעולות ההנצחה העממיות נתפסו . שחתר לסיי� את המהומות בצפו� אירלנד

15.כמנוגדות למאמצי הפיוס

עד כמה התקיימה לכוחות ההגמוניי� בחברה הישראלית היכולת לעצב את הזיכרו� ולקד� באופ� אפקטיבי משטור של הזיכרו� הקולקטיבי הישראלי ועד

חברתיי� ועממיי� שלא היו כפופי� כמה משפיעי� על הזיכרו� הישראלי גורמי�במחקר אחר עמדתי על תהלי% ? לשלטו�) ולעתי� לא כפופי� כלל(באופ� מלא

בה ש השאלה 16.השינוי בזכר� של עולי הגרדו� בזיכרו� הקולקטיבי הישראלי

14

Roisín Higgins, Transforming 1916: Meaning, memory and the fiftieth anniversary of the

Easter Rising, Cork University Press, 2012, pp. 154-165. 15

.388�389' עמ, "בי� טראומה לנצחנ!ת", ביינר 16

צבי יד יצחק ב�: ירושלי�, עולי הגרדו� והזיכרו� הישראלי: גבורה והדרה, טיי�אמיר גולדש ).גבורה והדרה, גולדשטיי�: להל� (2011, בוטינסקי'ומכו� ז

המחלוקתסלע � 120

' מלמעלה'הנשלט , יתמקד מאמר זה היא מה היה מקומו של הזיכרו� הממלכתילי הגרדו� ומה היה מקומו של הזיכרו� העממי בתמורה במעמדו של מיתוס עו

על ' מלמעלה'באיזה אופ� השפיעו תהליכי� ממסדיי� ושלטוניי� ? בתהלי% זהעיצוב זכר� של עולי הגרדו� בישראל ובאיזו מידה השתנות מעמדו של מיתוס

מפלגתית תוצב הזירה מול הזירה הפוליטית. 'מלמטה'זה היה פרי מאמצי� . תרומתה לעיצוב מקומ� של עולי הגרדו� בזיכרו� הישראליהספרותית ותיבדק

במשתמע תעלה מהדיו� ג� תשובה אפשרית לשאלה ביחס לדר% האפקטיבית מפלגתית היא עד כמה הזירה הפוליטית. להשפיע על שינוי הזיכרו� הקולקטיבי

,דרכה עשויה להתחולל תמורה בזיכרו� הקולקטיבי של חברה מסוימתשהזירה התקשורתית והחינוכית , � של זירות אחרות כמו הזירה הספרותיתומה מקומ

?בייצור תמורה שכזו

בוטינסקי'באדיבות מכו� ז, מנח� בגי�

121 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

עליה� שאודי לבל הדגיש במחקריו מרכיבי� של הזיכרו� הישראלי הסוציולוג ות מכא� במש% מכא� ותנועת החר)י"מפא(מפלגת פועלי אר� ישראל התקוטטו

, גיסאמחד: מפלגתי הוא התמקד בעיקר בממד הפוליטי17.שני� ארוכותגוריו� למ� הקמת המדינה ועד ב�דוד הפוליטיקה של הזיכרו� שהופעלה בידי

בגי� ושותפיו מנח� מאבק� של , גיסא ומאיד18%,לפרישתו מראשות הממשלהי "ל והלח"אצלהשגת הכרה ממלכתית וממסדית בגבורת ה' חרות'להנהגת

תזה , ע� זאת. להקמת מדינת ישראל) המכרעת לדעת�(ובתרומת� מפלגתית חד ממדית שכזו מחמיצה לעתי� את מורכבות המציאות פוליטית

, גוריו�ב� ובעיקר, י"מפא: ייהתזה פשוטה מד. ההיסטורית ואת עומק הדיו�ההדרה . בוריי מהזיכרו� הצי"ל ואת הלח"בחרו מסיבות פוליטיות להדיר את האצ

ולבל הדגיש בצדק כי זירת 19,לגיטימציה של חרות נותחה במחקרי� שוני�והדהאול� התהלי% ההיסטורי מורכב ואינו . השכול אינה מופקעת מהתחו� הפוליטי

דווקא המקומות . או קוהרנטי לחלוטי�' נקי'לא לינארי ולעול� אינו , חד ממדיזה הפשוטה ה� המאתגרי� את שבה� המקורות ההיסטוריי� אינ� נעני� לת

דומה שלבל בחר . המחקר ומאפשרי� לבנות תמונת עבר מהימנה ומרתקתלהתעל� מקיומ� של אלה באופ� שעלול לעודד ראייה שטחית של המציאות

גוריו� שלטו בפוליטיקה הישראלית במש% שני� י וב�"מפא. הפוליטית בישראלבדמוקרטיה . עוצמה לא מוגבלתלמרות זאת אי� לייחס לה� . ומכוננותארוכות

תקשורת לא מפלגתית , הישראלית על כל ליקוייה התקיימו חברה אזרחיתניתוח היסטורי מדוקדק . וגורמי� נוספי� שאיזנו את כוחה של המפלגה השלטת

כרו� הקולקטיבי בישראל בשני העשורי� ישל מעמד זכר� של עולי הגרדו� בז, ו� להבנת הדינמיקה של הזיכרו�הראשוני� לקיומה של ישראל עשוי לתר

.הכוחות שעיצבו אותה ויחסי הגומלי� ביניה�

17

.בדר אל הפנתאו�, לבל 18

ל "הרחקת חללי האצ'נחו את המדיניות הציבורית בהקשר של לבל מונה חמישה עקרונות שה ; קבלת מרות המוסדות הפוליטיי� שהנהיגו את היישוב) א: 'לכתיהממ" הסיפור"י מ� "והלח

לגיטימציה להכרעות ) ד; תאריכי מלחמת העצמאותתיק!� ) ג; מחיקת המאבק בבריטי�) ב –? "ונזכור את כול�, '''אודי לבל. י"ל והלח"מניעת אזכור שמות האצ) ה; י בעבר"מפא

אבי שגיא וידידיה שטר�:בתו�, "הממלכתי' הסיפור'י מ� "ל והלח"הרחקת חללי האצ .91�97' עמ, המכו� הישראלי לדמוקרטיה: רמת ג�,)2007 (11, תרבות דמוקרטית, )כי�עור(

19

לי וצמיחתו של מיתוס ע: לי הגרדו�ומיתוס ע: גיבורי� מחו� לפנתיאו�, גולדשטיי�אמיר עבודת גמר , ראלהגרדו� בימי� הרביזיוניסטי והמאבק על מקומו בזיכרו� הקולקטיבי ביש

.בדר� אל הפנתאו�, לבל;2003, אוניברסיטת חיפה, לתואר מוסמ�

המחלוקתסלע � 122

הממדים הפוליטיים והרעיוניים של פולמוס עולי הגרדום

יחס הממסד הישראלי לעולי הגרדו� התאפיי� בשנותיה הראשונות של מדינת כלא : ות ה� רבות ומגוונותאהדוגמ. התעלמות ובחוסר התייחסות, ישראל בהדרה

' הפורשי�'אולי במטרה לקשור בי� גבורת , עכו היה לבית חולי� לחולי נפש 21,זכרה את קיומ� של עולי הגרדו� מערכת החינו% כלל לא א20,לטירו� הדעת

ידי בי שנתלו "ל ולח"הממשלה לא פעלה להקמת אנדרטאות לזכר לוחמי האצאו להקשות שובי� על שמ� ולעתי� ג� פעלה לטרפד יסירבה לקרוא י, הבריטי�

י "מפא, גוריו�ב�, כללו של דבר22.על יוזמות בלתי ממלכתיות בתחו� זה, השלטו� התעלמו מגבורת עולי הגרדו� והותירו אותהמערכות ובעקבותיה�

הדרת עולי הגרדו� ואי ההכרה הממלכתית בנרטיב . מחו� למחנה הציוני המוכרלי לא הייתה רק פעולה ישראנרטיב הציוניהרביזיוניסטי בתהלי% כינו� המטא

מפלגתית אלא הביאה לידי ביטוי את הניגוד הרעיוני בי� תנועת העבודה כוחניתגוריו� כראש הממשלה לצד תפקידו של ב�. י"ל ולח"לממשיכי דרכ� של האצשל מדינת ישראל תפקיד מרכזי בעיצוב ' האב המייסד'הראשו� נטל על עצמו

גוריו� היה מודע ב�. אל הצעירההתודעה הלאומית המתהווה במדינת ישרלתהליכי בינוי האומה שהתרחשו בשנות המדינה הראשונות והוטרד מהשלכות

הוא פתח את שערי . תהלי% שינוי הקולקטיב הישראלי כתוצאה מהעלייה הגדולהמדינת ישראל בפני מאות אלפי עולי� ובו בזמ� חתר לחזק את סמכות המרכז

נויי� הדמוגרפיי� והאידאולוגיי� שאת השפעת� הפוליטי ואת כוחו על רקע השיאמו� שהיה , גוריו�ב�. על אופי החברה הישראלית המתגבשת היה קשה לחזות

חש אחריות להבנות זיכרו� קולקטיבי באמצעות ', המדינה המחנכת'על גישת ע את חותמה על ושסייע לה לטב, י"הכוח הממסדי שעמד לרשות מפא

המרות הלאומית וההתייצבות מאחורי מדיניות סוגיית23.הישראלי� החדשי�גוריו� כשאלת יסוד שלהקניית לגיטימציה לערעור ידי ב�הממשלה נתפסה על

מסיבה זו סירב להכיר בגבורת לוחמי . עליה עלולות להיות השלכות מזיקות

20

, )עור�(יעקב מרקוביצקי : בתו�, "פוליטיקה, זיכרו�, הנצחה: כלא עכו", אמיר גולדשטיי� , משרד הביטחו�: ירושלי� וחיפה, דיו� מחודש, 1944�1948ל בבריטי� "מאבק האצ: המורדי�

.296�323' עמ, 200821

.175' עמ, גבורה והדרה, גולדשטיי� 22

.159�171' עמ, ש� 23

במלחמת היישוב צנחני: למופת גיבורי� ,יהודית באומל; 51' עמ', לזכור ולהזכיר, 'או�בר ' עמ, 2004, גוריו� מכו� ב�:שבעבאר, הישראלי הקולקטיבי הזיכרו� ועיצוב השנייה העול�

אניטה שפירא הצביעה על השיקול הפוליטי שעמד ).גיבורי� למופת, באומל: להל� (214יצירתו של נרטיב : �"ב� גוריו� והתנ", אניטה שפירא. גוריוניתבבסיס הממלכתיות הב�

' עמ, ע� עובד: תל אביב,)1997 (14, אלפיי�, )כתעור (פרמ� ניצה דרורי:בתו�, "?היסטורי207�231.

123 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

שכ� היא הייתה שזורה בבחירה בדר% של פרישה מהמרות , י"ל והלח"האצביסוד המאבק , א� כ�, י ולא רק מאבק מפלגתי עמדניגוד רעיונ. הלאומית

שהתנהל בשנות המדינה הראשונות על דר% הבניית סיפור הקמת המדינה היחס לעולי הגרדו� נתפס כמשל לגישה . והגשמת החזו� הציוני באר� ישראל

ייחס למיתוס , כ% נראה, גוריו�ב�. הציונית לממדי� הרומנטיי� בלאומיותאת קסמה המורעל של , בגי� לכונ� סביב גבורת עולי הגרדו�כדוגמת זה שביקש

משיחית המעודדת אמונה בלתי פרגמטית בכוחו של הרומנטיקה הלאומניתראשי תנועת העבודה ביקשו להבנות את הסיפר הציוני כשבמוקד . הרצו� הלאומי

מבוססת על עלייה , אליז�ניצבת הציונות כתנועה המאזנת בי� חזו� לרהממד הצבאי . סוציאליסטי המונהגות בידי גרעי� חלוצי ציוניוהתיישבות

�. רהכהתפתחות שבלית בר, והכוחני של הציונות הובנה לתו% נרטיב זה כאילוהאויב המרכזי בתמונת עבר זו היו מדינות ערב וההנהגה הלאומית של ערביי

עפלה הואילו בתחו� המאבק הציוני בבריטי� הודגשו זירות ה, אר� ישראלטרד שאינו גוריונית היו עולי הגרדו� בבחינת מבתמונת העבר הב�. וההתיישבות

מעמדו . שראוי להשכחהמיותר וא� מזיק היה אירוע משתלב באתוס הרצוי אלא ה� מהמאבק הכוחני של 50של מיתוס עולי הגרדו� הושפע אפוא בשנות ה

נרטיב הציוני מפלגת השלטו� באופוזיציה שלה וה� מהמאבק הרעיוני על המטא . המתגבש ומתעדכ� בעקבות הקמת המדינה

בה התנהל העימות על מקומ� של עולי הגרדו� בהנצחה שהזירה המרכזית אגדת . מפלגתיתהייתה הזירה הפוליטית, בשנות המדינה הראשונות, הממלכתית

המאבק . הגבורה של עולי הגרדו� נמצאה במצב של פוליטיזציה מוגברת נסב לא רק , כיורשת התנועה הרביזיוניסטית,י לתנועת החרות"הפוליטי בי� מפא

על ההגמוניה הפוליטית אלא ג� על שאלת ההכרה בתרומת גיבורי הימי� למאבק גוריו� לגיטימציה שיצר ב�שנדחק על ידי הדה, בגי�. הלאומי לעצמאות

טיפח את זכר� של עולי הגרדו� באדיקות , למנהיגותו ולגיבוריו, לתנועתותביעה זו הייתה חוד החנית של . אדיר את גבורת� ואת המופת שבדמות�וה

י את המקו� הראוי לה� בתולדות הציונות "ל וללח"הדרישה להעניק לאצתחושת התבוסה במאבק על . וכגורמי� מרכזיי� שהביאו להקמת המדינה

חוויית ההדרה המשפילה והצור% ליישב את הפער המעמיק , הזיכרו� הקולקטיבי, % בי� הדימוי העצמי של תנועה מקריבה שעמדה בחזית המפעל הלאומיוהול

מגבורת חבריה� , הפורשי�לבי� ההתעלמות הממלכתית מתרומת מחתרותהיו למנוע מתמיד שהמיר את תחושת , ומההקרבה הפטריוטית של עולי הגרדו�

בגי� הציב עצמו . התבוסה הפוליטית באנרגיה לא נדלית למאבק על הזיכרו�. של דרכ� ושל צוואת� של עולי הגרדו�, אולי הבלעדי, רש� המוסמ% ביותרכפ

בו ניהל את המאבק הזה מד� ל, בכל הזדמנות, הוא התייחס אליה� בקדחתנות

המחלוקתסלע � 124

ל לשחרר את עולי "חוסר הצלחתו של האצ ייתכ� ש.ובהתרגשות אותנטית. �הגרדו� או לפחות להביא להמתקת עונש� רב� על מצפונו של מפקד הארגו

א� ניקח בחשבו� את רגישותו המפורסמת של מנח� בגי� לחיי אד� הרי שנראה בד� בצד רגשות אש� על והתקיימו בקרבו רגשות מעורבי� ובה� כאב על אש

רב לאשר יחוסר הצלחת הארגו� לחל� את הנידוני� ועל העובדה שבגי� עצמו סהיא חודשי לכ% המובהקת ביותר ה הדוגמ.לפקודיו לבקש חנינה מ� הבריטי�

נית� לשער שאירועי� אלה עמדו . תלייתוקוד� ההמתנה הארוכי� של דב גרונר ייתכ� שאחד מתפקידיו של מיתוס 24.ל"בבסיס תחושות האש� של מפקד האצ

ולהתגבר עליה� באמצעות הצגת מות� ו להסוות תחושות אליהעולי הגרדו� ה .כניצחו� על המוות ועל התלייני�

הנצחת בראש המאבק למהאופוזיציהכמנהיג פוליטי בגי� עמידתו של, ע� זאתכוונתו של בגי� הייתה . המאבק לפוליטיזציה של הזכר� של עולי הגרדו� תרמ

בה ניהל את המאבק על שלהפו% את עולי הגרדו� לגיבורי� לאומיי� אול� הדר% ולא מפלגתיי�הזיכרו� יצרה זיהוי מודגש שלה� דווקא כגיבורי� תנועתיי�

בגי� ער% שימוש תכו� בזכר� של עולי הגרדו� במערכות הבחירות . ומיי�לאבמהל% , הכ% לדוגמ. במסגרת תעמולת הבחירות של תנועת החרות, לכנסת

רצה ה, מערכת הבחירות לכנסת השנייה ער% מנהיג תנועת החרות סיור במעברותס של על בסי"על הדר% שהביאה להקמת המדינה והדגיש כי התהלי% התרחש לא

אלא , "של הלשנות על לוחמי המחתרת, שיתו� פעולה ע� המשעבד הבריטיני דוגמה נוספת מהיווכח ב נית� ל25."הודות לד� גיבורי� ולרננת עולי הגרדו�"

זרוע ההנצחה והטיפול ביוצאי (ח " חנוכת האנדרטה שהקי� שלטקסרבות בבמהל% מערכת שהתקיי� ,יוס�לזכרו של שלמה ב�) המחתרת של תנועת החרות בחר בדבריו ,נשא את הנאו� המרכזי בטקסש ,בגי�. הבחירות לכנסת הרביעית

, את גדולתה של תנועת החרות, להדגיש באמצעות מיתוס עולי הגרדו� 26:ר"הממשיכה את מפעלו של ראש בית

שכל עולי הגרדו� בדור ההתקוממות , אי זה יכול להיות מקרה, אי זה מקרה, לא

, קיבלו תורת� ממורה אחד, שאבו אמונת� ממעי אחד, העצמיתוההשתחררות

בני� ה� למשפחה , ללא יוצא מ הכלל, כול�. ופלדת נפש� על סד אחד חושלה

כי משפחת מגשימי� זו חנכה את בניה לא . בוטינסקי'מורה הוא זאב זשאביה, אחת

24

בצורה ' ליל ההלקאות'ת גרונר ושלושת נידוני גרוזברד טע� שבגי� הגיב על ההודעה על תליי דיוקנו של : מנח� בגי�, עופר גרוזברד. בכה במש� שבוע של� וסירב לאכול או לשתות: קשה

.94' עמ, 2006, רסלינג: אביבתל, מנהיג25

.17.7.1951, חרות, "ל"בגי� מביא לעולי� את האמת על שחרור המולדת בידי אצ", משוטט' ד 26

, חרות, "יוס� דברי בגי� לרגל גילוי הגלעד לזכרו של שלמה ב�%' נפשעל פלדת'" 10.7.1959.

125 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

עילאית אלא ג� להקרבה , ולקרב ולקרב, ולמג, ולבני, ולעליה, רק לאמונה

.המתקדשת בתא המוות ובמעלות הגרדו�

עולי הגרדו� שצמחו בימי� הרביזיוניסטי נועדו ברטוריקה של מנהיג תנועת דקת דרכה של מפלגתו ולכ% שהיא ראויה לפרו� את החרות לשמש הוכחה לצ

בגי� סיי� את דבריו . מעמדה האופוזיציוני והשולי בציבוריות הישראלית השימוש 27."בוטינסקי חי וקיי�'זאב ז. למה תבואהגאולה הש": בהצהרה

לא היה נחלתו של בגי� בלבד אבל נראה כי וההקרבה גבורה ההפוליטי במיתוס ל לשעבר במיתוס עולי הגרדו� "בה השתמש מפקד האצשהדר% הקדחתנית

דווקא לעיכוב כניסת� של עולי הגרדו� , בניגוד למגמתו המפורשת, תרמהגיבור לאומי אמור לייצג את . לכתי המוכר בישראללפנתאו� הגיבורי� הממ

לא למפלגת שודאי , האומה ולא להיקשר קונוטטיבית לאחת המפלגותהוויכוח על ההכרה בגבורת עולי הגרדו� נכר% בפולמוס הפוליטי . אופוזיציה

כ% קט� . שהתחולל במתח גבוה במיוחד על רקע משקעי העבר הקרוב והרחוקאומצו בידי הממסד של תנועת העבודה כגיבורי� הסיכוי שעולי הגרדו� י

.לאומיי�

הוא הכיר את . ר מאוד לתהלי% הזה והשכיל להקצי� אותוגוריו� היה עב�במהל% דיו� . הרגישות של בגי� למאבק על הזיכרו� וביקש להציגו באור נלעג

לדוכ� הנואמי� לאחר בגי�עלה 1959ינואר שנער% ב' אלטלנה'בכנסת בסוגיית הזכיר הוא בפתח דבריו 28.שר שני� שבה� כמעט ולא דיבר על הפרשה בפומביע

"בדר% המקורית המפליאה"כי ישיבת הכנסת מתקיימת בשבוע שבו מלאו את הנדר הזה קיימנו במש% שני� בלא ": עשרה שנה מאז הכרזת המרדחמשבמרתפי , במחנות ריכוז, בבתי הכלא, בשדות הקרב, במגור המחתרת, שיור

שב בתגובה29."במעלות הגרדו�, המוותבתאי, די� צבאיי�בבתי, נויי�עי30:והשחיז ראש הממשלה את לשונו ופנה בסרקז� אל מנהיג תנועת החרות

אני אי בדעתי לכתוב ההיסטוריה של עשר השני� אחרונות ולא ההיסטוריה של

ר אבל שמעתי ההיסטוריה המשעשעת שסיפ. שמוני� שנות חידוש הישוב באר�

27

,"ד"יוס� הינחנכה האנדרטה בגליל לזכר עולה הגרדו� הראשו� שלמה ב�", שלמהבר' י .7.7.1959, חרות

28

עשר שנות הדומייה שגזר בגי� על עצמו : 'כאשר בגי� שתק'", אופירה גראוויס קובלסקי , י, אשת חיל עברייה: עלי זית וחרב, )עור�(ניר מ� : בתו�, )"1948�1958(ת אלטלנה בפרש

.291' עמ, 2010, ש� ישראל גליליכרמל והמרכז לחקר כוח המג� על: ירושלי�29

הפניהה (153' עמ, בדר אל הפנתאו�, לבל: ראו. 825 'עמ, 12.1.1959, 26כר� , דברי הכנסת ). שגויה– 1959ספטמבר ש� לדיו� בכנסת שהתקיי� ב

30

.825 'עמ, 12.1.1959, 26 כר� ,דברי הכנסת

המחלוקתסלע � 126

ובפע� . עשרה שנה ושבה החלה כנראה תקומת ישראלעליה מר בגי מלפני חמש

, בשדות הקרב, כיצד פעל במחתרת, המאה שמעתי התפארותו של מנהיגה של חרות

. בתאי המוות ובמעלות הגרדו�, די צבאיי�בבתי, במחנות הריכוז, הכלאבבתי

קוממיות לאחר קו� ותיתי לו שאינו מתפאר בגבורות שגילה כלוח� במלחמת ה

.המדינה

גוריו� להתפארויות סוגיית הגרדו� שבה ועלתה בהמש% הדיו� כמשל ציני של ב�מעשיות על מקומות "הוא דיבר על . הגבורה החלולות של בגי� ושל מפלגתו

או בגרדו� שהוא עלה , או בתאי התליה שבה� ישב, ריכוז שבה� נעצר מר בגי�ג� אתה עלית לגרדו� " :� שופמ� בהערת ביניי� וא� פנה לחבר הכנסת יוס,"ש�

. "אוי לאוזניי� שכ% שומעות": בגי� קרא בתגובה. "?הכנסת בגי�יחד ע� חבר, לא מספיק אנשי� שלחת לגרדו�": האשי� בתגובה מחרותאליעזראריה ב�

אתה מצטער שכולנו לא עלינו ": ושופמ� עצמו הוסי�, "?שאתה שולח ג� אותוטי� אלה ממחישי� את מקומה של סוגיית הגרדו� בלב הרגיש ציטו31."לגרדו�

ההצבעה בכנסת המחישה את בדידותה הפוליטית של . של פולמוס הזיכרו� .א� לא חבר כנסת אחד תמ% בהצעתה לסדר היו�. תנועת החרות

של עולי הגרדוםועיצוב זכרםבגין

יבי ולא פחות בגי� היה מודע כמנהיג פוליטי לתהליכי עיצוב הזיכרו� הקולקטבגי� ביקש לשלוט בעיצוב דמות� של . גוריו� ביקש למשול בתהליכי� אלהמב�

הוא יצק את תבנית . 'המשפחה הלוחמת'עולי הגרדו� בזיכרו� התנועתי של –המרד מיתוס הגבורה של עולי הגרדו� וקבע את מעמד� המקודש כבר בספרו

מעלה המרד בחינה של .ספר שהניח את היסוד להגיוגרפיה הרביזיוניסטיתהפרק . שפרשת הגרדו� מעוצבת בו ה� כשיא המרד בבריטי� ה� כשיא הספר

אינו מופיע כחלק מהרצ� הכרונולוגי של ', טל הגבורה, 'המרכזי העוסק בתליותאלא לאחר סיפור כיבוש יפו במלחמת העצמאות ולקראת סיכו� , האירועי�

גבורת המשפט וגבורת , רת הקרבגבו: בגי� מונה בו שלושה סוגי גבורה. הספרהוא מטפס ע� הקורא שלב אחר שלב בסול� הגבורה ומגיע לגבורת . הגלות

לנגד עינינו . וסול� הגבורה העברית המחודשת הל% הלו% וגבוה": הגרדו� מתאר את גבורת המרד 32."גבורת תא המוות, נתגלתה במלוא הדרה הנורא

וקובע את בכירותה של , ת הקרבמשווה בי� גבורת תא המוות לגבור, הגרדו�פעמית על אי� כא� התגברות חד, לא": שאינה מלווה בסער הקרב, הראשונה

31

.830�833' עמ, ש� 32

: אביבתל, ישראלזכרונותיו של מפקד הארגו� הצבאי הלאומי באר� :המרד, בגי�מנח� � ).המרד, בגי�: להל� (486' עמ, 1950 ,אחיאס

127 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

לא כל , לא כל איש ואיש. ההתגברות היא מתמדת. אינסטינקט הקיו� העצמי � בתיאור 33."כול�. בנינו המורדי� עמדו בו. יכול לעמוד במבח� זהIחייל אמי

כית ופיוטית כדי "� במקומות שוני� בשפה תנשתמש בגיהגבורת עולי הגרדו� למק� את פרשת הגרדו� ברובד נעלה ולהעתיק את הגבורה מהזמ� הראלי

בעת תיאור התאבדות� של פיינשטיי� וברזני . המצוי מעבר לזמ�, למישור המיתיויחבקו איש את רעהו חיבוק , ויקומו באשמורת השלישית של הלילה": הוא כתב

נחת� ברשימת המרד 34."צו את רימו� היד בי� לבותיה�וילח, רעות אחרו�מופיעי� שמונת , ל" מפקד האצ,לאחר דוד רזיאל, ובראשה, ל"הנופלי� של האצ

שהתאבד קוד� שהספיקו , עולי הגרדו� של הארגו� ועמ� מאיר פיינשטיי�35.להוציאו להורג

מאיר פיינשטיי�

בי� מבית מדרש� של יוצאי מחתרות יצאו לאור ספרי� רהמרדבעקבות טביעת ידו של בגי� מצויה . הגרדו�עולי שכללו התייחסות לגבורת הפורשי�

לחלק גדול מה� כתב הקדמה שנושאה המרכזי היה הרעיו� . כמעט בכול�רצונו לשלוט בנרטיב התנועתי ובעיצוב זכר� . שהאמת ההיסטורית עתידה לנצח

33

ער� בגי� השוואה מוקדמת , )333' עמ(כבר בפרק מוקד� העוסק בימי התליות . 482' עמ, ש� גדיר את מבח� הגרדו� כמבח� הגבוה ביותר שבו יכול הבי� גבורת הקרב לגבורת הגרדו� ו

.האד� לעמוד34

Rowland Robert, The Rhetoric Of Menachem Begin: The Myth Of: ראו ג�. 497' עמ, ש�

Redemption Through Return, Maryland: Lanham, 1985, p. 113. 35

.514' עמ, המרד, בגי�

המחלוקתסלע � 128

ל לשעבר "מובהק בהגהה שער% מפקד האצשל עולי הגרדו� בא לידי ביטוי הדגשי� שהעניק לספרי� אלה השפיעו על כל . ת� לאוראבספרי� אלה טר� יצי

הספר הראשו� שעסק בעולי . מה שנכתב מאוחר יותר על ידי חברי התנועה כעשר שני� מאוחר יותר 36. ונכתב בידי יוס� נדבה1952שנת הגרדו� יצא ב

לשני הספרי� הוסי� מנהיג 37.ניצחו� עלי גרדו�הרס� יצחק גוריו� את ספרו #ה בעקבות שני ספרי� מרכזיי� אלה התפתחכי נית� לומר . חרות דברי הקדמה

לעצב את עולי הגרדו� ה של ספרות קדושי� רביזיוניסטי� שביקש)נרא'ז( סוגההאיש שעמד מאחורי הקלעי� . כדמויות אגדיות המייצגות את הגבורה העליונה

המעיי� בארכיונו מוצא !בגי� בכבודו ובעצמו, היה מנהיג חרות סוגה זושל עברו , שיצאו לאור בישראל, שהחיבורי� המרכזיי� העוסקי� בעולי הגרדו�

שהבינו את , נדבה וגוריו�. של מנהיג תנועת החרות"הגהה"קוד� פרסומ� שלחו לו את כתבי היד של , ל"מרכזיותו של מיתוס עולי הגרדו� אצל מפקד האצ

ספריה� וקיבלו בחזרה עשרות עמודי� של תיקוני� היורדי� ג� לפרטי הפרטי� : בדיקת ההערות שכתב בגי� מעלה שמגמתו הייתה אחידה וברורה! של הטקסט

להגביר את המיתיפיקציה של הדמויות ולהסיר כל שביב מידע שעלול לקלקל את ת ביותר הערות משמעותיו38.התמונה הצחורה ורבת ההוד של עולי הגרדו�

הוסי� מנהיג חרות ה� לטקסט של נדבה וה� לזה של גוריו� ביחס לפרקי� שעסקו בגי� הרשה לעצמו לדוגמה למחוק מכתב היד של גוריו� כמה . בדב גרונר

אי� לה� כל "פסקאות שנגעו למשא ומת� בי� גרונר לעור% הדי� שלו בטענה כי 39"!חליש את רישומהחשיבות מבחינת הפרשה ההיסטורית וה� עלולות רק לה

דר% : הערתו של בגי� כיוונה לדר% הבניית סיפור הגבורה של עולי הגרדו�בהדגשה , שתנפה את מרכיבי הסיפור שעלולי� להעניק לו אופי פרוזאי ותותיר

הדר% .את המרכיבי� שבכוח� להעצי� את השגבת ההקרבה, נרטיבית יתרהאה לביטוי בהגהה שעשה כפי שב,שבה עיצב בגי� את מיתוס עולי הגרדו�

ממחישה את כישרונו ואת מיומנותו בכל ,לכתבי� התנועתיי� העוסקי� בזכר�בגי� חתר לכונ� את זכר� של עולי . הכרו% במישור הסמלי של הפוליטיקה

36

ר ומראשי "נדבה היה מפעילי בית. 1952, הדרא:אביבתל, ספר עולי הגרדו�, יוס� נדבה מאוחר יותר פעל רבות במאבק . עד להקמת המדינה)ח"הצ(ההסתדרות הציונית החדשה

חוקר ההיסטוריה לצד היותו פרופסור למדע המדינה ו,הרביזיוניסטי על הזיכרו� כפובליציסט .של הציונות

37

גוריו� היה . 1963, בוטינסקי בישראל' מכו� ז:אביבתל, הניצחו� עלי גרדו�, יצחק גוריו� העיתוני� זמ� מה הוא שימש כעור� . 'ברית הבריוני�'מוותיקי התנועה הרוויזיוניסטית וחבר

הסתדרות העובדי� והיה פעיל מרכזי במש� שני� רבות ב, המשקי� והירד� הרביזיוניסטי� . ובתנועת החרות)ל"הע(הלאומית

38

בוטינסקי'מכו� זאב זארכיו� , 9/14–20תיק פ, ולגוריו�, 4/10–0 2תיק פ, הערות בגי� לנדבה ).ז"אמ: להל� (בישראל

39

.ז"אמ, 9/14–20 תיק פ

129 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

הגרדו� באמצעות הפיכת אגדת גבורת� מפעולה אנושית היסטורית מורכבת . הלאומיות היהודית המורדתהמציגה מהות טבעית של נושאי לתמונה הרמונית

קשה שלא להתרש� מכ% שהפעולה המצטברת של בגי� בעיצוב דמות� , ע� זאתמצמה את מעמד� של עולי הגרדו� הביאה לא רק לפוליטיזציה שלה� וצ

.יתכגיבורי� מפלגתיי� אלא ג� רידדה את דמות� והפכה אותה לפלקט

הפוליטיזציה של הזיכרון

גוריו� לבי� בגי� נראה כי נית� למצוא תנהל בי� ב�לצד הקונפליקט החרי� שה. י� ביחס לתהליכי עיצוב הזיכרו�יבה� החזיקו השנשדמיו� מסוי� במושגי�

, פוליטיקה: הכלי� המרכזיי� להשפעה על הזיכרו� הקולקטיבי היו לדעת שניה�פעילותו הנמרצת של מנהיג תנועת החרות להכרה . פעולה מפלגתית, כוח

אי% –לשאלה . גוריוניתי הגרדו� מתבררת כתמונת ראי להדרה הב�בגבורת עול כיצד פורצי� את –או ? אפשר לגרו� לשינוי מקומ� של עולי הגרדו� בזיכרו�

בגי� : הייתה לבגי� תשובה פשוטה אחת? ההדרה שהופעלה כלפי אגדת גבורת�רש לצבור הימי� הרביזיוניסטי נד. האמי� כי הדר% לשינוי הזיכרו� היא פוליטית

בעקבות השגת עמדת ההשפעה , רק אז. להפו% מאופוזיציה לשלטו�, כוח פוליטימסר זה . הממשלתית יימסרו לידיה� של בגי� ושותפיו מפתחות הפנתאו� הלאומי

ולהוצאת ) 1947(' שנת התליות'עלה בבהירות בנאו� שנשא במלאת עשור ל� במסגרת מאבקו היה זה אחד הנאומי� החשובי� של בגי. פקודיו להורג

בטקס התייחדות ע� עולי . י"יסודה של מפאימ' היסטוריה של המנצחי�'בתיאר את תחושת ההשפלה התנועתית הוא 1957שנער% בעכו בשנת הגרדו�

מיחס השלטו� לסמלי� המרכזיי� של תנועת החרות א% ג� את השכנוע הפנימי � בקרב על מקו� בניצחו' המשפחה הלוחמת'בכ% שקרב היו� שבו יזכו חברי

התביעה להכרה בעולי הגרדו� . גיבוריה� בפנתאו� הגבורה הישראלי הממלכתיבוטינסקי כאחד 'כגיבורי� לאומיי� הצטרפה לדרישה להכיר במעמדו של זאב ז

שלושה סמלי� "בנאומו זה קבע בגי� שישנ� . מגדולי מנהיגי התנועה הציונית הראשו� הוא מניעת העלאת הסמל. "שחורי� לרשעות השלטת עדיי� בישראל

שני הסמלי� האחרי� קשורי� למיתוס עולי 40.בוטינסקי'עצמותיו של זאב ז41:הגרדו�

הטענה הרשמית . בית החולי� לחולי נפש במבצר עכו: סמלה השני של רשעות זו

רק : לכל יש כס�. חולי� מסוג זה במקו� אחרהיא כי אי� כס� כדי להקי� בית

40

בטקס . ""יבוא יו� ודגלי המדינה וצבאה המנצח יורכנו על קברותיה� של הרוגי מלכות: "בגי� . 27.5.1957, חרות, "ההתייחדות ע� גבורת עולי הגרדו�

41

.ש�

המחלוקתסלע � 130

אי הופעת דוברי המדינה על : מלה השלישייס [...] .למטרה זו חסרה הפרוטה

ועדיי� לא בא למסור לה� כבוד לא שליחו של : [...] קברותיה� של עולי הגרדו�

כ� . לא שלישו של מפקד הצבא, לא נציגו של יושב ראש הכנסת, נשיא המדינה

.גזרה הממשלה על רשעותה המשולשת

, תנועתו במאבק על הזיכרו�בגי� העלה בנאומו את תמונת המצב העגומה של42:אבל הייתה בפיו ג� נחמה

, אולי זהו הצו? את דרכי ההשגחה העליונה מי יגלה, אול� מי יודע את צו הגורל

את , בוטינסקי נית� בש� ממשלת ישראל'תלמידיו של זאב ז, שאנחנו בעצמנו

נחנו אולי זהו הצו שא. ההוראה לפקוד עצמותיו ולהעלות� לאדמת ציו� וירושלי�

פכו להיכל הונית� את הצו לטהרו ול, אחיה� לנשק של פורצי כלא עכו, בעצמנו

אחיה� לאמונה של עולי הגרדו� , אולי זהו הצו שאנחנו בעצמנו. הגבורה וההקרבה

להרכי� את דגלי המדינה וצבאה , בש� האומה כולה, נבוא בש� ממשלת ישראל

. עשה נעשה כ�, והוא יבוא, ו�בבוא הי. המנצח בפני קברותיה� של הרוגי המלכות

.כה ית� לנו האלוהי� וכה יוסי�

נחרצת ככל שתהא נבואת הנחמה שניסח מנהיג תנועת החרות במלאת עשור נעוצה בהבנת � הנוכחילהוצאת עולי הגרדו� להורג נראה כי משמעותה לדיו

בגי� סבר . אר בגי� להשפעה על הזיכרו� הקולקטיבי הישראלייסטרטגיה שתיהאאו אז חרות תחולל . התהלי% יתחיל בהשגת כוח אלקטורלי לתנועת החרותש

תזכה בעמדת השררה ואז תכונ� זיכרו� חלופי שבמרכזו תתייצב , מהפ% פוליטי כשתנועת החרות מציאותיתאלא שהתשובה הזו לא נראתה . גבורת עולי הגרדו�

.ה לתמיכה כה מוגבלת בבחירות לכנסתתזכ

היסטורי של תנועת החרות היורי מאבקה הפוליטילצד אלה שהתייצבו מאחוסטרטגיה שבחר בגי� ישמתחו ביקורת על הא', המשפחה הלוחמת'מקרב חברי

ל שפרש "פקדת האצחבר מ, יעקב עמרמי. 'המלחמה על הזיכרו�'במסגרת כתב מכתב , מפעילות פוליטית בתנועת החרות זמ� קצר לאחר הקמת המדינה

בה נקט בגי� במסגרת שאת ביקורתו על הדר% בו שטח ש, למפקדו לשעברהרשה ', הדר'מייסדה ובעליה של הוצאת הספרי� , עמרמי. המאבק על הזיכרו�

לבקר את מפקדו , לעצמו בזכות עצמאותו הכלכלית ואי תלותו הפוליטיתציי� את מאמציו הכבירי� של בגי� לתק� סילופי� בנוגע לתולדות הוא . לשעבר

. "אדישות מהולה ברוגז"דר% שבה הוא פועל מעוררת בו ל אבל קבע כי ה"האצטענתו המרכזית הייתה שמנהיג תנועת החרות נלח� במסגרת מאבקו על מקומו

אי� כל טע� למקד את , לדעתו. ל בתודעה הציבורית ביריב הלא נכו�"של האצלהפנות את , כ% קבע, יש. המאבק ההיסטורי במדיניות הכחש של ממשלת ישראל

42

.ש�

131 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

אמצי� להתמודדות ע� האדישות הציבורית הכללית בנוגע למאבק עיקר המל דרש מבגי� להפסיק לעסוק " חבר מפקדת האצ43.המחתרות להקמת המדינה

תרו� מעשי שיעודד במחאה ולהקדיש את מרצו ואת מרצ� של חבריו לסיעה לפ44:סופרי� לעסוק בימי ההוד של המרד האנטי בריטי של הארגו�

היא שמשתיקה או מסלפת פ� חשוב ' שטנת חכמי�'ש, הנפוצהאני דוחה את הגרסה

לו לב� ולב חברי� . סבור אני שהטע� הוא אחר לחלוטי�. זה בתולדות ישראל

ולו היית� מקדישי� חלק קט� ממרצכ� ומזמנכ� ,הפעילי� היה נתו� לפתרו� הבעיה

י� היו נמצא, ליצירת האווירה בכדי להפו� ממש את המציאות המכוערת על פיה

ואחרי כ� רבי� שהיו להוטי� להקדיש את כתיבת� , בתחילה מועטי�, סופרי�

.ה� במדע ובספרי לימוד, ה� בספרות, לאות� פרקי היסטוריה ברוח טובה ונכונה

45".הכאבת לי בדברי%: "בתשובתו קבל מנהיג חרות בפני פקודו לשעבר שגיבש כבר בימי קותו של בגי� בתפיסהמחילופי המכתבי� בי� השניי� עולה דב

מערי% , ל ושהתבססה על ההנחה שהציבור הרחב תומ% בפעולות הארגו�"האצבגי� הוסי� למתוח קו הפרדה מודגש בי� . את אנשיו ומוקיר את גבורת חבריו

ל בתקופת המרד והערי% את תרומתו ההיסטורית להקמת "שאהד את האצ', הע�'בשנות המנדט האחרונות ל "שנאבק באצ, י"מפאשל מסד לבי� המ, המדינה

מסיבה זו סירב לאמ� את . והדיר את הארגו� מההכרה ההיסטורית הממלכתיתהכרה . הצעתו של עמרמי לרכז את המאמ� בניסיו� לעורר את הע� מאדישותו

לכ� . הייתה עלולה לשמוט טיעו� מרכזי מעמדתו"אדישות הציבורית הכללית"בי� זה נכו� שלא עשינו דבר נגד א": חזר ופסק במכתב התשובה ששלח לעמרמי

אבל לכל , ולעול� לא ייעשה מספיק, ודאי שלא נעשה מספיק. מלאכת הסלפנותצרי% שיהיה ברור כי אשמי� ה� , וביחוד לדעת אחי לנשק ולאמונה, הדעות

המרכיב המרתק של תשובתו קשור . "הרשעי� והסלפני� ולא הנפגעי� על יד�. ל לתק� את הזיכרו� הקולקטיבי בישראל"צלדר% שבה לטענתו יוכלו יוצאי הא

שדרש להניח לזירה הפוליטית ולהתמקד בזירה , בניגוד לעמרמיזיהה בגי� הקשר בי� המאבק על ההגמוניה הפוליטית , העממיתהציבורית

שההכרה ההיסטורית הממסדית היא אחד , למאבק על ההגמוניה התרבותיתי "כל עוד מפא: א במישור הפוליטיהפתרו� אליבא דבגי� חייב להימצ. ממרכיביה

, י להידחק מ� הזיכרו� ברגל גסה"ל והלח"שומרת על ההגמוניה שלה יוסיפו האצואת ספרי , יש להביא למצב בו לא אנשי סל� וכזב יקבעו את דרכי חינוכ�"ולכ�

על א� . הידיעה' מעשה זה הוא הפתרו� בה. הלימוד בשביל תינוקות דבית רב�

43

.ז"אמ, 20.12.1963, 3/5–279תיק פ, יעקב עמרמי לבגי� 44

.ז"אמ, 3/5–279תיק פ 45

.ש�, 24.12.1963, בגי� ליעקב עמרמי

המחלוקתסלע � 132

46."אנו נביאו, ליתר דיוק, אלא להאמי� כי בוא יבוא, לדאוג לוהכל אוסי� לא רק ידע בחברה בגי� ראה במעמד� של עולי הגרדו� דוגמה מובהקת ליחסי כוח

הוא היה משוכנע בכ% שכל זמ� שיחסי הכוחות הפוליטיי� ייוותרו . הישראליתשאותה , על כנ� לא יעמוד לרשותו ולרשות חבריו הרבה מעבר לזכות המחאה

.יקשו לנצל עד תו�ב

תהלי% עיצוב הזיכרו� הישראלי ביחס לאגדת הגבורה של עולי הגרדו� שיתואר –על מנת לפרו� את ההדרה . אליה כיוו� בגי�שלהל� היה דווקא הפו% מהדר%

ותאפשר לזכר עולי הגרדו� , שתעקו� את המסלול הפוליטי, נדרשה זירה אחרתגרדו� היו עשויי� אולי להיתפס עולי ה. לחלחל דרכה לזיכרו� הישראלי

כגיבורי� לאומיי� ולזכות בהכרה הדרגתית ככל שהחברה הישראלית תתגבש , בגי�. אול� כא� פעלה ג� הדר% שבחר בגי� לעצב את אגדת גבורת�, ותתייצב

, למנהיגותו ולגיבוריו, גוריו� לתנועתולגיטימציה שיצר ב�שנדחק על ידי הדהכדי להבנות את זכר עולי , � על גבול האובססיביותתילע, פעל באינטנסיביות

תרבות הזיכרו� . הגרדו� כגיבוריה הראשיי� של מלחמת השחרור העבריתהאלטרנטיבית שעיצב העצימה את הזיקה בי� גבורת עולי הגרדו� לבי� תנועת

, אול� דווקא זיהוי מודגש זה. החרות כיורשת היחידה של הימי� הרביזיוניסטיהוא שחיזק את , דו� כגיבורי� תנועתיי� ולא רק לאומיי�של עולי הגר

האטי והממוש% תהלי% חדירת� . הראשונות50המוטיבציה להדרת� בשנות השטוש והשלה של הזיהוי היה חייב לכלול ט לפנתאו� הלאומי של ישראל

' פרישה'השכחה של הוויכוח על ה, המודגש שלה� ע� תנועה אופוזיציונית� מאבק מחתרות הימי� להקמת המדינה למאבק שניהלו המוסדות ויצירת זיקה בי

בעשור השני למדינת , תהלי% זה יתרחש רק מאוחר יותר. הלאומיי� המרכזיי� .ישראל

מקומה של הספרות בקבלת מיתוס עולי הגרדום

לספרות שמור תפקיד מרכזי בתהליכי כינו� זיכרו� ובינוי אומה כמו ג� בהחדרת בתקופה הפורמטיבית של התבססות 47. לתרבות האנושיתדמויות של גיבורי�

היישוב היהודי באר� ישראל מילאה הספרות העברית חלק חשוב בכינו� מסורת לאומית חדשה שתרמה להענקת הלגיטימציה לשאיפותיה הלאומיות של

שילוב� המוצלח של המיתוסי� הלאומיי� בזיכרו� הקולקטיבי . הציונותומת יצירות ספרותיות מגוונות שהיו מוטמעות התאפשר לא מעט בזכות תר

46

.ש� 47

.241' עמ, גיבורי� למופת, באומל

133 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

לצד השגבת הגבורה מהעבר הלאומי העתיק עיבדה . באידאולוגיה הציונית בכל 48.חי למסרי� סמליי� ודידקטיי�הספרות העברית מיתוסי� כמו זה של תל

המאוחרות 40הקשור לעולי הגרדו� דומה היה בעת היווצרות המיתוס בשנות העברית בחרו להתעל� ממיתוס זה ונמנעו מלסייע למיזוגו שהספרות והשירה ה

התחוללו תהליכי ההבשלה %50 שנות הבמהלג� . בזיכרו� הקולקטיבי הציוניטיות והתייחסות לגבורת עולי וההפנמה של אירועי המאבק האנטי בריטי בא

הגרדו� הופיעה בעיקר ספרי� שלא הצליחו לחרוג משולי הספרות ומאופיי� נית� לזהות תרומה גוברת של הספרות 60בראשית שנות ה, והנה.התנועתי

. העברית לפריצת מיתוס עולי הגרדו� מ� השוליי� אל מרכז התודעה הלאומית נכתב בקולר אחד 49.בקולר אחדהאירוע המשמעותי בתהלי% היה פרסו� הספר

ו� גורימאנשי הרוח המקורבי� לב�, חיי� הזז, על ידי חת� פרס ישראל לספרותהספר עוסק בפרשת מות� של עולי הגרדו� מאיר . י"ומלב הממסד של מפא

עולי 'הוצאתו של ספר המתמקד ב. י"לחהל ומשה ברזני מ"אצהפיינשטיי� מ ההסתדרותית הייתה כמוב� רחוקה מלהיות דבר 'עובד ע�'בהוצאת ' גרדו�

תוכו העניי� הציבורי בספר החל בעקבות פרסו� כמה עשרות עמודי� מ. שבשגרהלהי שיצא מטע� אגודת הסופרי� בש, מאס� ולאחר מכ� בקוב� במערי בעיתו�

צמתה ורנות הציבורית לחידוש שטמו� בספר גברה והגיעה למלוא ע הע1962.50ד ע� י הספר היה לרב מכר מי1963.51לאחר שהרומ� ראה אור בשלמותו באביב

הופיעו , דבר, י"מפא � ההסתדרות שביטא את עמדותמעל דפי עיתו. צאתו לאורמדי שבוע מודעות פרסומת המעודדות את הציבור לרכוש את רב המכר החדש

. על אודות פיינשטיי� וברזני והוא א� הוענק כפרס לקוראי� בהזדמנויות שונות הופיע ספר –ממלכתית הודר זכר� של עולי הגרדו� בשעה שבזירה הפוליטית

שפורס� כמה חודשי� , ר אחדבקול. המתמקד בגבורת� בלב הזירה הספרותיתזכה להתייחסות , גוריו� כראש הממשלהלפני שלוי אשכול ירש את מקומו של ב�

ער% בביתו קבלת פני� ) עדיי� כראש ממשלה(גוריו� ב�. חיובית של שניה�שלח לסופר איגרת ) עוד קוד� שהתמנה לראש ממשלה( ואילו אשכול 52,להזז

48

Yael Zerubavel, Recovered Roots: Collective Memory and Making of Israeli National

Tradition, Chicago, 1995, pp. 79-83. 49

: תל אביב, )ז"תשל(מג , מאזניי�, )עור�(הלל ברזל : בתו�, "'בקולר אחד'הערות ל", ד� לאור .410�419 'עמ, אגודת הסופרי� העבריי�

50

, ג, ביקורת ושירה, דברי ספרות: מאס�. הספרפורסמו בו כארבעי� עמודי� לא רצופי� של פורסמו פרקי� אחדי� מ� 1962בשלהי . 9�45' עמ, 1962, אגודת הסופרי� העבריי�:אביבתל

.מעריבהספר החדש ב51

.ל מתו� כוונה לדייק בפרטי� ההיסטוריי�"הספר הופיע מחדש בשינוי נוסח בתש 52

משרד :אביבתל, סיפורו של יהושע כה�: דבררוח מ, עדות על המפגש מופיעה אצל יאיר שלג .190' עמ, 1998, הביטחו�

המחלוקתסלע � 134

בביתו של הזז לכבודו ולכבוד ספרו שהוקראה במהל% ערב הוקרה שהתקיי� במהל% המפגש סיפר הזז לאורחיו ולמוקיריו כי הוא היה משוכנע 53.החדש

טרוג והתפלא על התגובות תיענה בקבקולר אחדשהחלטתו לפרס� את .המשבחות

אוס� המחבר, כריכת הספר בקולר אחד

סיפור . י לא הייתה מקריתבחירתו של הזז בסיפור� של פיינשטיי� וברזננת� אלתרמ� להקדיש לה� שיר ימי� ספורי� המשורר גבורת� ומות� הביא את

פרשת 54).ג� א� השיר כלל ביקורת נוקבת על הארגוני� הפורשי�(לאחר מות� התאבדות� ערב עלות� לגרדו� הביאה לתגובות הזדהות משמעותיות בציבור

יי� התאי� באופ� מובהק למיתוס סיפור גבורת� העילאית של השנ. היהודישני הגיבורי� השתייכו לשני ארגוני� . דרמטי שלובזכות המבנה הנרטיבי

. י היה מזרחי"לחחבר הל היה אשכנזי וברזני "פיינשטיי� חבר האצ, שוני�לו נועד מקו� מרכזי שרואית השתלבה במיתוס הגבורה והקורב� הקרבת� הה

53

, אלחנני: להל� (26.4.1963, דבר, "שעה ע� הזז וידידי�: כתבתי על קידוש הש�", אלחנני' א פרסו� איגרת השבח שכתב אשכול להזז בעקבות הסתייע בבגי� . ")כתבתי על קידוש הש�"

.1859' עמ, 15.5.1963, 37, דברי הכנסת. גוריו�ת ע� ב� בעת פולמוס חרי� בכנסבקולר אחד54

.334' עמ, ג, הטור השביעי, ל"הנ; 25.4.1947, דבר', ליל התאבדות, 'נת� אלתרמ�

135 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

צמיחת בהש� הוסיפה להיות נוכחת ג� בשיח הציוני והרטוריקה של קידוש של סירוב� ת הסמלי)פוטנציאל(י�כלה ה55.הלאומיות היהודית הרומנטית

לאפשר לבריטי� להוציא� להורג הפ% אות� למועמדי� המתאימי� ביותר להפו% ג� בקרב קבוצות ששללו את , לחלוצי� מקרב עולי הגרדו� שיזכו להכרה רחבה

שהרבדי� החידתיי� שאפיינו , יסוד ההתאבדות. הרומנטיקה הרביזיוניסטיתתר� לייראת כבוד הציבורי הגדלה , נגעו בנימי� העדיני� של נפש האד�, אותו

.ביחס להקרבה המודעת של שני לוחמי המחתרות

נראה כי הרעיו� הבשיל ? מה גר� לחיי� הזז לכתוב ספר על פיינשטיי� וברזנירב האסירי� , ידו ישב הרב אריה לוי�כשאושפז הסופר בבית החולי� ובמיטה ל

56.ומי שדמותו נקשרה בי� היתר בעולי הגרדו� בזכות הקשר ההדוק שקיי� אית�הזז שמע מהרב לוי� על עולי הגרדו� ובה� על פיינשטיי� שהיה תלמידו וניצת בו

גאולה כה� באקראי העיתונאית פגש הזז את 1958שנת ב, זמ� קצר אחר כ%. עניי�רושלמי וביקש ממנה לספר לו על עולי הגרדו� ובעיקר להתמקד בבית קפה י

העובדה שהזז בחר להציב כפרשה מרכזית בספרו את 57.בברזני ופיינשטיי�מה היא . קורות שני לוחמי מחתרות הפורשי� העלתה שאלות רבות בדבר מניעיו

ההכרה הפוליטית העומדת מאחורי ההחלטה להשגיב את דמות� של ברזני שטוש הממד הפוליטי של פרשת המסרי� שהעביר הזז התאפיינו בט? י�ופיינשטי

וודאי ובי "לחה, ל"של האצהארגוני ולעתי� א� במחיקת המרכיב ,עולי הגרדו� בראיונותיו לעיתונות לא חש� הזז . דגל גבורת� לאור% השני�אתשל מי שנשאו

אי� לדעות שני ": בריאיו� אחד אמר. משמעי את מניעיו לפרסו� הספרבאופ� חדדעותיי . יש בו רק ספרות, אי� זה ספר פוליטי, הגיבורי� שו� שייכות למחנה

הוא ביקש 58."י"ל ולח"הפוליטיות אינ� מתבטאות בספרי החדש על אנשי אצלצאת נגד כל ניסיו� לייחס לו דעות המופיעות בספר וקבע שהערכי� שבה�

ה� בעיניו סמל , קידוש הש�גאווה יהודית ורעיו�, כגו� גבורה, עוסק הספרהקולר האחד שנתלה בצוואר� של פיינשטיי� . למעשי כל הנוער באותה תקופה

55

העקדה כפיגורה הרואית בשיח 'המצאת' או 'אושר עקדה' ל'מות קדושי�'מ", יעל פלדמ� המכו� לחקר הציונות :אביבתל, )2007 סתיו (12, ישראל, )עור�( מאיר חז�: בתו�, "הציוני

.110�111' עמ,ש חיי� וייצמ�"וישראל ע56

, 2008, ראוב� מס: ירושלי�, מפנקסי האישי והפוליטי: אי� לי כוח להיות עייפה, גאולה כה� .44' עמ

57

ג� : הימי� האלה היוו בשבילו שני גורמי� לחזרה אל הסיפור": סיפרה, אביבה, אשתו של הזז יאיר . "וג� החמלה שגילה רבי אריה לוי� אל אסירי המחתרות, יו� של עמידה מול המוותהניס .4.4.2007, האר�, "הסוהר הטוב", שלג

58

, האר�, "י"ל ולח"דעות פוליטיות אינ� מתבטאות בספרי החדש על אנשי אצ", חיי� הזז 20.12.1962 .

המחלוקתסלע � 136

במפגש בבית ראש הממשלה 59.וברזני הוצג בספר כסמל לאחדות הלאומיתי ולא "אני לא כתבתי על לח. יש מקו� בו אי� פילוגי�": אשכול הדגיש הזז

כתבתי דברי� מסוימי� על . י מחתרתולא כתבת' הגנה'ל ולא כתבתי "כתבתי אצבהזדמנות אחרת רמז , מאיד%. "תיארתי אופיו של ע� ישראל [...] 'קידוש הש�'

60.הזז לאפשרות שהספר קשור לנקיפות מצפו� שליוו אותו במש% השני�

חיי� הזז

תפקידה של השכחה והתגובות לספר

מעות בתהלי% שינוי עמדת� של היא נקודת ציו� רבת משבקולר אחדהופעת פשר את הופעת נראה כי מה שא. החברה והממסד ביחס לזכר� של עולי הגרדו�

פוליטיזציה הייתה דווקא הדה, חוצת המחנות, הספר ואת התקבלותו החיוביתבניגוד למאבק של בגי� על הכרה בגבורת� שעורר , שער% הזז לדמויות גיבוריו

59

זה . אבל השורש אחד הוא, בישראלגלגולי� רבי� ושוני� נתגלגל קידוש הש�"הזז טע� כי . ההזדהות הדומה בסיטואציה היסטורית שונה, השורש הייחודי שאי� כיוצא בו בכל אומה

והמקו� , אבל יש מקו� שאי� בו פילוגי�, ניגודי� ופרדוכסי�, סתירות, החברה מלאה פילוגי� ."ל קידוש הש�כתבתי ע", אלחנני. "הוא בלבנו, הזה אינו רחוק מאתנו והוא קרוב אלינו

60

שאתה , אבל תאר לעצמ�. נניח שזה נכו�. אינני אומר שזה נכו�": הזז אמרבביקור בקליבלנד אז , צרי� לחיות ע� מצפונ� יו� ולילה ואינ� יכול לישו� בלילה מפני המצפו� המכביד עלי�

. "שותוהחלטתי לע, מגיעי� לנקודה שאינ� יכול עוד לחיות ע� עצמ� ואתה חייב לעשות משהו .7.3.1975, הצופה, "עיטורי סופרי� וספרי�", מצוטט אצל חיי� אורל�

137 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

בה עוצבה דמות� של עולי שהדר% . ווקא סרקז�לא מעט אנטגוניז� ולעתי� ד: גאולה כה� סיפרה בזיכרונותיה. הגרדו� בתהלי% יצירת הספר לא הייתה מקרית

מה שהזז ביקש ממני היה לעמוד מחו� לסיפורי� ולספרי� להסתכל לה� לעולי " הזז ביקש מכה� להתבונ� , כלומר61."הגרדו� בעיניי� ולספר לו מה אני רואה בה�

ר הגבורה הזה שלא בתו% השבלונה שלתוכה הוא נוצק כתוצאה מהשיח בסיפו62: נכתבבאחד הראיונות שהעניק הזז. הפוליטי

ניטל הצד הפוליטי [...] המחתרת בטלה ואיננה [...] עתה חלפה הסערה "[...]

הזז . "ועתה באה שעתה של הספרות[...] נותרה ההיסטוריה , שבאותה תופעה

הלא זה ": � המנוגד של הפוליטיקה והספרות כסוכנ�ת זיכרו�השכיל לנסח את אופיי

, נזקקת לצד האמנותי. הספרות חותרת אל האמת. ההבדל שבי� פוליטיקה לספרות

הרי המפלגה אינה אלא רחוב חד [...] אמת כדי שהדמות שהיא מעלה תהא דמות

.של הלו� ושוב, סטרי ואילו הספרות היא דר� של כיווני� רבי�

' מנח� הלפרי�'ל מאיר פיינשטיי� אלא "הזז לא קרא בספרו ללוח� האצ, ואכ�אליהו 'י משה ברזני אלא העניק לו את הש� "לחהוכ% ג� נמנע מלכנות את לוח�

הענקת השמות הספרותיי� לגיבוריו של הזז למרות שהספר התייחס . 'מזרחי� הוצג וכ% ג(באופ� ישיר ומפורש לפרשת התאבדות� של פיינשטיי� וברזני

הזז בחר לעצב את דמויות מקביליה� . לא הייתה מקרית) לקראת יציאתו לאורהספרותיי� של מאיר פיינשטיי� ומשה ברזני באופ� שהפשיט מה� את הזהות

הזז . תנועתית המודגשת שעליה עמל בגי� במש% שני� כה רבותפוליטיתה ולש� כ% השיל את עולי הגרדו� לגיבורי� לאומיי�בקולר אחד השכיל להפו% ב

הוא כינה את שני חברי המחתרות בשמות . מעליה� את קלסתריה� המפלגתיי�בדויי� והסיר בכ% את ממשות� ההיסטורית המלאה של התלויי� כמי שדבקו באידאולוגיה הרביזיוניסטית והשתתפו בפעולות שהיו מנוגדות לעמדת המוסדות

נטולי זהות פוליטית , נימיי�כ% הפכו לוחמי המחתרות לגיבורי� אנו. הלאומיי�הזז . וחסרי פני� מפלגתיות ולכ� נסללה הדר% להתקבלות� כגיבורי� לאומיי�

שהטמעת עולי , גוריוני של החברה הישראליתכסופר שפעל במרכז הב�, הבי�הגרדו� בזיכרו� הקולקטיבי הישראלי מחייבת את צמצו� הממד האידאולוגי

ת הגבורה של פינשטיי� וברזני לאור% שנות והפוליטי המודגש שהועמס על אגדונרטיב הציוני הכללי המתייחס ויצירת זיקה עמוקה יותר למטא, פולמוס ארוכות

בשבילי ": בלשונו של הזז. רב� ולגאולה ללא הקשר פוליטי קונקרטיולק, לגבורהכא� ראיתי [...] אחד הוא האד� היהודי בכל גלגוליו ההיסטוריי� הרבי� והשוני�

61

.44' עמ, אי� לי כוח להיות עייפה, כה� 62

: ירושלי�, חיי� הזז, אהרו� ראובני, י עגנו�"ש, יהודה בורלא: ארבעה שסיפרו, אברה� אלחנני .185ו 182' עמ, 1978 ,במערכה

המחלוקתסלע � 138

יהודי� אלה לא התרפסו [...] המוסר נפשו על קידוש הש� , היהודי הנצחיאת שהרי הצד [...] יהודי� אלה ה� מ� הגלריה שלי . מוותששו אלי, לפני האויב

ל עברו ובטלו "י ואצ"לח. ואילו מסירות הנפש עומדת לעד, הפוליטי עובר ובטל, ואכ�63."זה שעלו לגרדו� נשאר ועומד לעד. אבל מסירות הנפש עומדת

בה עיצב הזז את דמויותיה� של שהעידו כי הדר% דברהתגובות מעל גבי בעיתו� הופיעו מאמרי� ששיבחו את ספרו . פיינשטיי� וברזני השיגה את מטרתה

קורא אני ": החדש של הזז ושיתפו בתהלי% שעבר עליה� במהל% הקריאה כל כ% על אלה שחלקתי, ל"י ובאיש אצ"כי המדובר הוא באיש לח, ושוכח

הכותב 64."למיצוי החוויות, ואני נתו� כולי לאמת שבתיאור, דרכיה� בשעת�העיד על הצלחת הזז לנטוע את עולי הגרדו� בתו% שרשרת המרטירולוגיה

. ואני רואה את אליהו ומנח� כמות שה� במקומ� ובשעת�, רצוני": היהודיתספרד , ע הצלבלימי מס, ואני מעתיק אות� לימי אדריאנוס קיסר–רוצה

דולקי� בוערי�, צביונ� ומידת�, ה� בעיקר עינ�וה�, ופורטוגל ועוד ועודשיר ' על ספסל בשדרה' המשורר יוסי גמזו פרס� במדורו 65."ועולי� בלהבותהמסר של קבלת עולי . "משהו מוסרי" תחת הכותרת בקולר אחדבעקבות קריאת

ר �K א�J הי ג�*": בשיר זההגרדו� לתו% פנתאו� הגבורה הלגיטימי בוטא ג� DגהK אהיבתנה $יד החא/ �רK /כלM מ: / �*רלAבילנ� ט�ל Nיו Kיי� ע$/ ' י תג�ל� #ל Aע"גמזו קבע כי 66."�*ל ע KיHגרי� ס� $ /רנר�ב Nד Jעו/ הKרו

,נ�מצל ע עN$Hל/ נ�ת לי עה כמ�J /, טל� ו%בP$/ י� פע�O הינ�למ�תאו/ ינ�מיטורו בחוויית הקריאה ומסכ� את שירו;..."תל�עתהל/ ה עQה היעגי הכו/

/ ב Rי היא *ה הJבעD": האישית שלו שהיא ג� חוויה דורית של פיוס היסטוריי נא/ יכבי ורS מ /,דיק�ד וה� מ /�ל�י היא *ה הJב עD/. ירא מת�ת א�א�ל#ר�אב67.!.."י"חRהל ו"צאי הנל $K / �נר�כי זר לקי/ ' ירעOר המ�Qה' / י%נח/ –

של הזיכרו� הטקסטי� האלה מעידי� על תפקידה של השכחה בתהלי% עיצובולתו% , וביכולתו לאמ� באמצעות השלת מאפייני� מעוררי אנטגוניז�הקיבוצי

מבחינת הזז כסופר הממלא את תפקידו . גורמי� שנדחו בעבר, הזר� המרכזי שלומיתוס הגבורה ופולח� ההקרבה היו חיוניי� לגלריית , בכינו� האומה היהודית

חייה� האישיי� של הגיבורי� הגיבורי� הספרותיי� שהוא יצר משו� שהקרבת

63

.183' עמ, ש� 64

.19.4.1963, דבר,"'בקולר אחד': קצרות'", זלמ� דוד 65

.ש� 66

.3' עמ, 10.5.1963, דבר, "...משהו מוסרי: על ספסל בשדרה", יוסי גמזו 67

.ש�

139 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

הצלחתו של הזז באה לביטוי 68.הייתה חיונית ליצירת חייה החדשי� של האומה69:בקולר אחד שנער% לכבוד אירועבאיגרת שכתב לוי אשכול ל

שיחידי� נטלו על עצמ� אחריות לחרוג ממשמעת , חילוקי הדעות התלוו לכ�

מדי התקופה מכדי שצעי� הזמ� אפילו קרובה "למרות זאת קבע כי . כתב,"הכלל

ק� הרי המומנט של הקרבה עצמית ומסירות נפש אי�[...] ירד על חילוקי הדעות

ובכ� ודאי תיאור� יתרו� לגיבוש , הוא שיישאר למורשת נצח בהיסטוריה שלנו

.הכרתו של דור המחפש את ערכיו ואת דמותו הרוחנית

. בעולי הגרדו� הייתה גדולהשביעות הרצו� בתנועת החרות מפרסו� ספר העוסקבגי� ויעקב מרידור ביקרו בביתו של הזז והודו לו בחו� על בחירתו להקדיש ספר

בהתרגשות ' המשפחה הלוחמת' הספר התקבל בחוגי 70.לגיבוריה� הדחויי�לעולי ' שבירת חומת ההתכחשות המסורתית'ובתקווה שהוא מסמל את

רר המהל% הספרותי של הזז את עו, אול� בצד התגובות האוהדות71.הגרדו�אלה שיבחו את עצ� . אכזבת מבקרי הספרות המקורבי� לתנועת החרות

ההתייחסות לגיבוריה� אבל חיפשו לשווא אחר המטע� המיתי המוכר שבגי� הדוגמה המובהקת ביותר של גישה זו הופיעה במאמר . ניסח לאגדת עולי הגרדו�

עיתונאי וחוקר ספרות , משורר, אלימל%. משה גיורא אלימל%כתבהביקורת שוקבע כי ' מסכת רמיה'המקורב לתנועה הרביזיוניסטית כינה את ספרו של הזז

פרי , קשה להתגבר על הרתיעה התוקפת כל אד� הגו� למקרא מסכת רמיה זו", �יעטו של מי שהיה בשעתו אחד מאויביה� המוצהרי� של מחנות אות� השני

גיורא הסתייג מעצ� הניסיו� לכתוב על עולי 72."אנשי המחתרת הנדוני� למוות "הד� בדוחק יבש על הקירות"בשעה ש, הגרדו� יצירה ספרותית בטר� עת

הוא ראה ". 'נושא'הלב דומה עדיי� לא שקט עד כדי לראות את העני� כ"ואת מצפונו ולהג� על המוסדות הלאומיי� למרק בכתיבת הספר ניסיו� של הזז

ביקורתו של גיורא הדגישה את . 40י בשנות ה"לחל וה"שהתכחשו לגבורת האצ: וכפוגע בזכר גבורת�' כנלעג בסגנונו, 'כמופר%, עיצוב הדמויות שנתפס כקלוש

הריה� דמויות נייר , שהמחבר מכנה אות� מנח� ואליהו, הדמויות הראשיות"

68

22, בקורת ופרשנות, )עור�(הלל ויס , " להזז'בקולר אחד'מוטיב העקידה ב", אריה ויינמ� .87' עמ,איל�אוניברסיטת בר: רמת ג�,)ו"תמוז תשמ(

69

במהל� ערב ההוקרה סיפר המשורר חיי� גורי על . 26.4.1963, דברתוכ� האיגרת נדפס בעיתו� צדקו האומרי� כי הספר ": תמיהתו הגדולה כששמע על הנושא העומד במרכז עלילת הספר

."כתבתי על קידוש הש�", אלחנני. "זהו ספר הדורות הבאי�. עובר את גבולות המחלוקת70

.289' עמ, או�בדר אל הפנת, לבל 71

הזז על ", ישראל אלדד:ראו ג�. 8.4.1963, חרות', לחיי� הזז" בקולר אחד", 'ד� מרגלית .28.12.1962, הבקר,"גרדו� ובלי פוליטיקהעולי

72

,)1964אביב (ג , שנה שישית, קשת ,)עור�(אהרו� אמיר , "בקולר אחר'", משה גיורא .188�191 ' עמ,ע� הספר: אביבתל

המחלוקתסלע � 140

מודבקות בפסיפס של שישי� , מריונטות גזורות. שאי� לה� כי א� ממד השטח 73."לא עתיד, לא הווה, לא עבר–א יצר אנוש בה� ולא רוח חיי� של, פרקי�

המותאמת למיתוס , הביקורת החמורה משקפת את הפער בי� הדר% המוקפדתפיי� את תיאור� של עולי הגרדו� בספרי� שהיו תולדה של הרביזיוניסטי שא

ר בקולבו עיצב הזז את גיבורי שהגהת בגי� לבי� האופ� החופשי והבלתי תנועתי גיורא ביטא את זעמו על העזתו של הסופר הממסדי להפשיט את פיינשטיי� . אחד

סו� חטאו פיינשטיי� וברזני המתי� למר מה סו�": וברזני מזהות� התנועתית 74"?הזז החי שהוא בא ותולה עליה� את קולר רעיונותיו המסוכסכי�

משה ברזני

� על עיצוב דמויותיה� של ברזני ופיינשטיי� הביקורת של ממשיכי הרביזיוניסטי. בקולר אחדבספרו של הזז ממחישה את חשיבות המהל% שבא לידי ביטוי ב

ההתחקות אחר . מנסחיה החמיצו את היתרו� שהיה גלו� בבחירה הספרותיתדרכו הנפתלת של הזיכרו� הקולקטיבי מלמדת שהשכחה היא חלק אימננטי

' שכחתו, 'במקרה של עולי הגרדו� וחיי� הזז. מתהלי% היווצרותו והתגבשותולבחירתו לכתוב את קורותיה� , ג� א� לא מספיק, של הסופר הייתה תנאי הכרחי

[...] זו אינה ביוגרפיה של בראזני ופיינשטיי� ": הזז הסביר. כפרשת גבורה ציונית

73

.�ש 74

.ש�

141 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

תהלי% הלגיטימציה של עולי 75."תארתי אופיו של ע� ישראל בשעת מבח�כל זמ� שעולי הגרדו� הולבשו . חייב עריכת שינוי כלשהו בדמות�הגרדו�

הסימבוליקה והטרמינולוגיה , על האידאולוגיה, בבגדי� התנועתיי� המודגשי�דווקא . לא יכולי� היו להתקבל לפנתאו� הגבורה הלאומי, הרביזיוניסטית שלה�

וד השלת הסממני� הרביזיוניסטי� המודגשי� מדמויות עולי הגרדו� ורידדמויותיה� לדרגה של גיבורי� לאומיי� כלליי� סייעו לזיכרו� הקולקטיבי

.לאמצ� לחיקו

מבקרי הספרות הרביזיוניסטי� הגיבו בביקורתיות דומה לניסיונות נוספי� לה� נלווה סגנו� בעל פתוס ש ,להתייחס לעולי הגרדו� כגיבורי� לאומיי�

הופיע הספר 1966בשלהי 76. שהנחיל בגי�יה�מופחת לעומת דר% הכתיבה עלהספר שילב את עולי הגרדו� ). בבעלות עמרמי(' הדר' בהוצאת מעלות לוחמי�

77.בשורה אחת ע� גיבורי� המקובלי� על הממסד ומשתייכי� לתנועת העבודה שיבח את עור% הספר על כ% האומהעור% הביטאו� הרביזיוניסטי , אברה� הלר

78: ג� הצביע על חסרונו המרכזישהקדיש פרקי� לרבי� מעולי הגרדו� אבל

מ� הרטט הנפשי העמוק , ה הקליל גורע לפעמי� מיראת הכבוד'סגנו� הרפורטאז

ידי חבריה� של אפשר שאילו נכתבו הסיפורי� על. שצרי� להתעורר בלב הקורא

כ� וחבל שלא ניתנה על, נאמ� יותר, הגיבורי� היה רישומ� על הקוראי� חזק יותר

.הדעת

הלר על הסגנו� הקליל מעידה שוב על כ% שהסטנדרט הפתטי ביקורתו שלשהציב בגי� לכתיבה בנושא המקודש של עולי הגרדו� הפ% מבחינת ציבור

בזיכרו� העממי הובנו עולי הגרדו� ללא אחיזתו . תומכיו לנורמה מחייבתדווקא בשל כ% היה קל יותר לשלב� במערכת הגבורה . ההדוקה של בגי�

אימו� עולי הגרדו� כגיבורי� לאומיי� כפי שבאה לידי ביטוי תהלי% . הקנוניתי הובנו "ל והלח" התאפשר דווקא משו� שתלויי האצמעלות לוחמי�בספר

מחדש כמוסרי נפש� למע� המולדת לאחר שזהות� התנועתית כמגשימי החזו� . מקסימליסטי הוקהתההרביזיוניסטי

זיכרו� הקולקטיבי העובדה שפריצת הדר% במעמד� של עולי הגרדו� בהתרחשה בזירה הספרותית נבעה דווקא מכ% שזו לא הייתה טעונה כמעט

מסייע להבחי� בי� בקולר אחד המקרה של .בפולמוסי� היסטוריי� ומפלגתיי�

75

."כתבתי על קידוש הש�", אלחנני' א 76

, "גרדומי� בקהיר", מאמר הביקורת שפרס� אליהו עמיק� על ספרו של יוס� נדבה ג�ראו .6.12.1963, ידיעות אחרונות

77

. ז"תשכ, הדר: אביבתל, פרקי גבורה23: מעלות לוחמי�, )עור�(שאול משה ב� 78

: אביבתל, )ז"טבת תשכ(, 5, האומה, )עור� (אברה� הלר: � בתו,"ספר בעתו", אברה� הלר .446' עמ, בוטינסקי בישראל'מסדר ז

המחלוקתסלע � 142

, הצומח מלמטה– הנשלט על ידי הרשויות לבי� זיכרו� עממי –זיכרו� ממסדי הלא , הזיכרו� העממי79.ומבלי שלממסד יש שליטה של ממש עלי, מתו% החברה

הפוליטי ותר� , תחת הזיכרו� הממסדי, כפי שמדגי� ספרו של הזז, חתר, פוליטישעוצב ונישא בידי , זיכרו� הנגד הפוליטי של עולי הגרדו�. לשינוי המגמה שלודו התפתח זיכרו� עממי אול� לצ, הוסי� להיות מודר וחסו�, בגי� ותנועת החרות

בזירה , ש�. למרכז הזיכרו� הקולקטיבי הישראלישהצליח לפלס את דרכו התחוללה פריצת הדר% של זכר , אשר בה הכוחות הפוליטיי� מוחלשי�, העממית

זירות , בעיקר בחברה דמוקרטית, לצד הזירה הפוליטית פועלות. עולי הגרדו�אשר בה� ההגמוניה חלשה , ספרותית ועיתונאית מוניציפלית, חינוכית: נוספות

80.עיקשת ככל שתהא, מתאפשר מעק� של ההדרה הפוליטיתיותר ולכ�

התקבלות עולי הגרדום קדמה למלחמת ששת הימים

תהלי% בניית הזיכרו� בשני� שלאחר הקמת המדינה הושפע מהזמ� ההול% כמו ג� , ומתרחק מהאירועי� ומהפולמוס הפוליטי המקורי שליווה אות�

י� מחבריה לא היו באר� מהתגבשות החברה הישראלית כחברת מהגרי� שרבמבחינת ישראלי� אלה גבורת� של . או שנולדו מאוחר יותרח "שנת תשישראל ב

בה ראו את שבשונה מהדר% . עולי הגרדו� נתפסה כחלק מנרטיב הגבורה הציוניהאבחנות בי� גבורה ציונית , י ומחרות"הסוגיה המתפלמסי� על הזיכרו� ממפא

לא נתפסה כרלוונטית להבניית� כגיבורי� סוציאליסטית לגבורה רביזיוניסטיתהזירה העממית הפכה לאתר הפריצה של מיתוס עולי הגרדו� לנרטיב . לאומיי�

גבר , הישראלי כיוו� שככל שחל� הזמ� מתקופת המאבק על הקמת המדינהמשקלו של החיפוש אחר גיבורי� לאומיי� כמופת למסירות נפש לחברה

העיתונות . ימיות בי� הזרמי� בציונותולמערכת החינו% על המחלוקת הפנהתביעה . הישראלית תפקדה א� היא כסוכ� חשוב נוס� של הזיכרו� העממי

להכרה בגבורת עולי הגרדו� בפרט ובלוחמי המחתרות בכלל הושמעה תדיר אבל יוצאי התנועה הרביזיוניסטית הפכו לעורכי� חרותמעל גבי העיתו�

ג� א� לא הצטרפו , אלה. תי מפלגתיי�ולכתבי� מרכזיי� ג� בעיתוני� הבל

79

.256�264' עמ, גבורה והדרה, גולדשטיי� 80

אניטה שפירא יצאה נגד ייחוס עוצמת יתר לשלטו� ולמנהיגות הפוליטית בכל הקשור תפקיד מוגבל בלבד , קבעה, לפוליטיקאי�. למגמותיו של זיכרו� השואה בחברה הישראלית

סוכני 'בתהלי� המורכב של שינוי האתוס הלאומי נוטלי� חלק אלפי . בעיצוב מגמת הזיכרו�עיתונאי� וגיבורי , במאי תאטרו� וקולנוע, עבור דר� סופרי� ומשוררי�, החל במורי�', תרבות

יה של ההיסטור", אניטה שפירא. 'צייטגייסט העולמי'וכלה בשינויי� ב, תרבות אחרי�, יהודי�, )עורכת (ל"הנ: בתו�, "גוריו� והשואה קווי� להיסטוריוגרפיה אודות ב�:המיתולוגיה

.158' עמ, 2007, ע� עובד:אביבתל, ציוני� ומה שביניה�

143 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

מע� לי� חשובני�לתנועת החרות ולעתי� הסתייגו מעמדותיה שימשו כסוכ 81.הכרה בנרטיב הגבורה הרביזיוניסטיה

בה עיצב ראש הממשלה הראשו� את הזיכרו� שתכ� שג� הדר% יי, יתרה מזאתדר% את ה, בסופו של תהלי% ובניגוד למגמתו המוצהרת, הישראלי פילסה

ישראלי נרטיב הציוניבמטא. להתמזגות הנרטיב הרביזיוניסטי בתוכוגוריו� היה ראש מעצביו הובנו שני אויבי� למאבק הציוני להקמת מדינה שב�

ומלחמת , הערבי� הוצגו כאויב המרכזי. 40יהודית במחצית השנייה של שנות ההביא להקמת הוצבה כאירוע ההיסטורי ש, באות ערבשבה הובסו צ, העצמאות

, ד� מילא השלטו� הבריטי תפקיד של אויב משני של הציונותאול� לצ. המדינההוצג כמפעל ' חומה ומגדל'. בעיקר בכל הקשור לזירות ההתיישבות וההעפלה

והוא הובא לצד סיפורה של ביריה כמשל , התיישבות כמעט אנטי בריטיבסס את אחיזתו למכשולי� שהערימו הבריטי� על היישוב היהודי שביקש ל

אשר , מרכזי של הנרטיב הציוני ההגמונימפעל הייתה ' ההעפלה'. באר� ישראל. אכזריות� ומדיניות� האנטי ציונית, בו הובלטה אטימות לב� של הבריטי�

אפשר להמחיש את דימוי הבריטי� כאויב בזיכרו� הישראלי העממי באמצעות עלילות . המדינה הראשונותשפרסומה החל בשנות , ה"חסמבסדרת ספרי הילדי�

במבנה . בשלטו� הבריטי' ההגנה'הגבורה של ילדי החבורה שזורות במאבק העלילתי של הסיפר הציוני ההגמוני נשמר לבריטניה מעמד לא רק של יריב אלא א� של אויב תו% השכחה משמעותית של תרומתה המכרעת לתנועה הציונית

שחקר את יחסי ישראל, או�ברמרדכי ההיסטוריו� . ולהקמת מדינת ישראל

� השלילי של הבריטי� התייחס לדימוי, בריטניה בעשור הראשו� לקיו� המדינהבעקבות שנות המנדט האחרונות והתחושה שבמלחמת העצמאות פעלו נגד

עד עצ� היו� הזה נרטיב מוצק הטבוע "וטע� שהוא נותר , האינטרס הישראלי מבנה עלילתי 82."אל על מלחמת העצמאותעמוק בזיכרו� הקיבוצי של מדינת ישר

', המשפחה הלוחמת'זה תא� לנרטיב האלטרנטיבי שעוצב בידי בגי� ונישא בידי הרי שצעירי� יהודי� שהוצאו להורג בידי ,שכ� א� בריטניה הייתה אויב

שלטונות המנדט ראויי� לעמוד במוקד ההזדהות הלאומית ולגל� את מיטב מכא� קצרה דרכ� של עולי הגרדו� אל לב . צעירהתכונות שיש להנחיל לדור ה

81

עורכי , )מאוחר יותר(יק ושלו� רוזנפלד 'אריה דיסנצ, ידיעות אחרונותעור� , הרצל רוזנבלו� שלמה נקדימו� ואביעזר גול� היו , ידיעות אחרונותהמרכזיי� של הכתבי� הפוליטיי� . מעריב

: ראו', המשפחה הלוחמת'על תפקיד� של עיתונאי� אלה כסוכני זיכרו� של . חרותיוצאי עיתו� עד כמה מוצדקות הטענות על תקשורת ", יחיע� וי�;250�256 'עמ, גבורה והדרה, גולדשטיי�המכו� הישראלי : ירושלי�, )2002 (40גיליו� , השביעיתהעי�, )עור� ( עוזי בנזימ�,"שמאלנית

. 28�98' עמ, לדמוקרטיה82

יחסי ישראל ובריטניה הגדולה בעשור הראשו� לאחר : מכל ממלכות הגויי�, או�מרדכי בר .31' עמ, 2006, צבי יד יצחק ב�:ירושלי�, 1948�1959תו� תקופת המנדט

המחלוקתסלע � 144

הלגיטימציה אשר לה זכה הנרטיב הרביזיוניסטי לאור% . פנתאו� הגבורה הלאומי פוא את ההערכה שהמכנה המשות� בינו לבי� הנרטיב מחזקת א60שנות ה

הציוני היה משות� ה� מבנה העומק של השיח הלאומי. הציוני ההגמוני היה רחבוהקיטוב המוקד� יותר , עת העבודה ה� לשיח של תנועת החרותלשיח של תנו

השלת הסממני� התנועתיי� . נוצר במסגרת המאבק הפוליטי בי� שני המחנות בקולר אחדבעקבות הופעתו של , בי� היתר, המודגשי� מזכר� של עולי הגרדו�

.הסירה מחסומי� שעיכבו את התהלי% הזה, של הזז

נחשפו לביטויי� על גבורת לוחמי 60רו בשנות הבני נוער ישראלי� רבי� שבגאשר בו ', אקסודוס'ובאפוס גבורה כמו , בעיתונות, י בספרות"ל והלח"האצ

ההעפלה ע� הפריצה לכלא עכו כחלק מהמאבק הבלתי זירתנכרכו המאבק ב 1961 הגיע לישראל ביוני אקסודוסהסרט . נמנע בשלטו� הבריטי הזר והאכזר

שנתיי� קוד� לכ� ראתה . שיא בארצות הברית ובאירופהלאחר שזכה לתפוצת שעלילתו עמדה בבסיס סרטו , אור המהדורה העברית של ספרו של ליאו� יוריס

אביבה חלמיש עמדה ה� על הפערי� בי� רכיבי העלילה . של אוטו פרמינגרה� על השפעתו על , שהסרט רק� ורצ� הצגת� לבי� אירועי התקופה שבה עסק

הסרט זכה לברכת הממסד 83.� הפרטי והקולקטיבי בישראלעיצוב הזיכרויחד ע� זאת הוא עורר תרעומת בקרב . כתוצאה מערכו ההסברתי למדינת ישראל

כפורצי� לכלא עכו ' ההגנה'י לוחמי ה� משו� שהציג את "ל והלח"יוצאי האצה� משו� שהציג את הפורשי� כאנשי� שהונעו לפעול בקיצוניות בשל ו

אול� העניי� הרב שהסרט יצר והחוויה שנצרבה בתודעת 84.שיותמצוקותיה� האיהעל שבמסגרתו המאבק להקמת המדינה היה כרו% הצופי� השתלבו בנרטיב

בגי� ושותפיו למאבק על מקומו של . בגבורה שיש להוקיר ולהעלות על נסל בהכרה ההיסטורית הישראלית זעמו על הפער המכריע מבחינת� בי� "האצ

אול� הדר% . לבי� העובדות ההיסטוריות1947גו בסרט אירועי הדר% שבה הוצהתפתחותו של זיכרו� עממי , במקרה זה. בה זור� הזיכרו� היא עקלקלהש

סרטי� , שהתגבש באופ� משוחרר יחסית מכבלי המשטר כתוצאה מספרי�וטיולי� חינוכיי� יצרה שות� רב חשיבות במאבק� הפוליטי של תנועת החרות

. י מהזיכרו� הממלכתי"ל והלח"ממסדית של האצכנגד ההדרה ה

83

' זנד ומ' ש, בראשית' ח: בתו�, "נה את ההיסטוריהסרט ששי: 'אקסודוס'", אביבה חלמיש , ד" תשס,ר"מרכז זלמ� שז: ירושלי�, ? יחסי� מסוכני��קולנוע וזיכרו� , )עורכי�(צימרמ�

.341�359' עמ84

, "הסרט והתרבות הישראלית, הספר–' אקסודוס': ההיסטוריה כמלודראמה", רחל ויסבורד �, על קולנוע ישראלי: מבטי� פיקטיביי�, )עורכי�(אד נאמ� 'אורלי לובי� וג, נורית גר

.298' עמ, 1998 ,האוניברסיטה הפתוחה : אביבתל

145 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

בשני� אלה עלה באופ� משמעותי מספר התלמידי� שביקרו במסגרת , ואכ� מערכת החינו% תפסה עצמה 85.טיול בית ספר� בכלא עכו ובאג� הגרדו� שבו

כמכשיר לבינוי האומה וכסוכנת מרכזית בכינו� הזיכרו� הציוני והתודעה תפיסת חיוניותו של תפקיד זה של בתי הספר . רהלאומית בקרב הדור הצעי

התחזקה על רקע הצור% ליצור זהות משותפת במדינה שקלטה מהגרי� ממדינות , כה רבות כמו ג� כתוצאה מסימניה הראשוני� של הופעת גישה סקפטית

בזמ� . בנוגע לאתוס הציוני' דור המדינה'אינדיבידואליסטית וביקורתית של ספרי הלימוד נוטי� להתייחס לאירועי� רק לאחר תקופה כניות הלימודי� וושת

מאפשר התייחסות , ובכללו סיורי� וטיולי�, ממושכת הרי שהחינו% הלא פורמלימערכת החינו% הישראלית . להיסטוריה הקרובה זמ� קצר לאחר התרחשותה

. נזקקה אפוא למחוזות זיכרו� שיסייעו לעיצוב התודעה הציונית של תלמידיהשכ� משרד החינו% והתרבות ', מלמעלה'יקורי� לא הוכתבו או ע�דדו ודאי שהב

אבל נראה שהגופי� המקצועיי� במשרד לא , י"נשלט בידי זלמ� אר� ממפא קיומו של אתר 86.התנגדו להפיכת תא הגרדו� בכלא עכו לאתר טיולי� מועד�

היסטורי מוחשי ומרשי� שנית� להפכו למחוז זיכרו� ציוני ולצקת לתוכו .חזק מכל התנגדות ממסדית, במקרה של כלא עכו, קטיקות של זיכרו� היהפר

ההשפעה הפסיכולוגית של המפגש הבלתי אמצעי ע� תא הגרדו� על בני הנוער בסמו% לעמוד , הכמהי� לסיפורי גבורה הייתה עצומה ואלה לגמו בשקיקה

.שראליתזו הפכה מאגדה רביזיוניסטית לאגדה י. את אגדת עולי הגרדו�, התלייה

תרומה נוספת להתקבלות עולי הגרדו� בקרב הדור הצעיר בישראלי הייתה הוצאתו להורג של המרגל הישראלי זעזעה . לפרשת לכידתו של אלי כה� בדמשק

המתח העז והחרדה שנלוו , הסולידריות. את הציבור הישראלי1965בשנת � ובאבל רב למשפט בדמשק חצו את כל המחנות בישראל ותלייתו התקבלה בהל

סוגיית המוות בתלייה זכתה לתשומת לב תקשורתית ולאחיזה בתודעה . עוצמההרחיב את שורותיו מעבר לרטוריקה של ' עולה גרדו�'הציבורית והמושג

אלי כה� כגיבור גרדו� הצטר� למשה מרזוק ושמואל עזר . 'המשפחה הלוחמת'ר לכידת� בפרשת לאח, )1955 בינואר 31(שנתלו במצרי� עשור מוקד� יותר

).'סוזנה'מבצע (' העסק הביש'

שאיפת יוצאי המחתרות ע� הקמת מדינת ישראל להקי� אתר הנצחה לעולי הגרדו� ולמורדי� בבריטניה נדחתה על ידי הממסד שהקי� במקו� בית חולי�

מאבק� הפוליטי של בגי� ושל תנועת החרות לשינוי ייעודו של . פסיכיאטרי

85

י "יותר ויותר תלמידי� ממגזרי� שהדירו בעבר את ניל. יעקבתהלי� דומה התרחש בזכרו� .374' עמ, "אגדת שרה", מלמ�. ביקרו בבית אהרונסו�

86

בתה לבקר בבתי ספר שאליה� הוזמנה על מנת לספר בזיכרונותיה שהיא הרהפריגאולה כה� ס .65' עמ, אי� לי כוח להיות עייפה, כה�. על עולי הגרדו�

המחלוקתסלע � 146

למוזאו� נתקל באטימות הממשלה שאישרה רק להפו% מבצר עכו מבית חולי�. את תא הגרדו� לאלמנט הנצחה נקודתי בתו% מרחב בית החולי� לחולי נפש

, והנה. מוקד לקהל הול% וגדל של מבקרי� המקו�הפ% , העממי בממד, אול�ביקרה בכלא עכו , בקולר אחדשלוש שני� לאחר צאתו לאור של , 1966בשלהי

הביקור הותיר על בני . בחיפה' חוגי�'ב מבית הספר "יתות יקבוצת תלמידי כה� מיהרו לכתוב מכתבי� למנהיגי� . הנוער רוש� עז א% ג� עורר את כעס�

87:שבה� שטחו את תחושותיה�, ישראלי� שוני�

. ונזדעזענו עמוקות מביקור זה, זו לנו הפע� הראשונה בה מבקרי� אנו במקו� זה

נגר� לנו דווקא ממקור , אלא שעיקר ההל�, גי המוזיאו�מ� הדי� היה שנזדעזע ממוצ

וללא הפרזה אפפה אותנו הרגשת , הכלאנכנסנו מבעד לשער חצר בית: אחר

קדושה זו נתנפצה בבת אחת לנוכח חולי הנפש שהיו מפוזרי� . קדושה ויראת כבוד

אימה אחזתנו כאשר נוכחנו לראות כי א� ליד תא הגרדו� טיילו חולי . בכל החצר

מקו� שמ� הדי� חייב היה להישאר מצבה חיה לאלה שמסרו את נפש� למע� . נפש

.דווקא אותו היו צריכי� להפו� לבית מחסה, עמ� וארצ�

המקרה הזה ממחיש את השפעת תהלי% השתנות הזיכרו� הישראלי העממי ב מבית ספר "תלמידי י, במקרה המתואר כא�. וחתירתו תחת ההנצחה הרשמית

העל הציוני וביקשו להפגי� שאימצו את נרטיב', יפה האדומהח'אליטיסטי במבחינת . פטריוטיות יתרה לא היו מוכני� להשלי� ע� היחס השלטוני לכלא עכו

ברוח נרטיב העל , בריטניה זוהתה, התלמידי� שגדלו על ברכי הכרה היסטורית זובו נדרשה הציונות להיאבק בדר% להקמת שבפשטות כשלטו� זר , הישראלי

מזיהוי זה נגזרה תפיסת הארגוני� שחירפו נפש� למרוד בשלטו� הבריטי . מדינההמקו� , כלא עכו. לשמר את זכר�' חובה הלאומית'כגיבורי� והתקבלה הכרה ב

היה מבחינת הנוער שגדל במדינת ישראל אתר מתאי� , בו נתלו עולי הגרדו�שחיזוק .ה הרשעהמאי� כמוהו להנצחת מלחמת הגבורה של הדור הקוד� בבריטני

. ההכרה הלאומית חייב לדעת בני הדור הצעיר הנצחה של גבורת עולי הגרדו�, בקרב צרכני הזיכרו�, בקולר אחדבי� היתר בזכות הצלחתו של , אלה הפכו

. בזיכרו� העממי לגיבורי� לאומיי� ולא תנועתיי�

–נית� לראות כי התהלי% שהודג� כא� היה הפו% מזה שעליו הכריז בגי� חצי שנה לאחר מחאת . השינוי התחולל בזיכרו� העממי ומש� השפיע על הממסד

ל משרד "בהוראת מנכ, 1967באפריל , הופיע לראשונה', חוגי�'השמיניסטי� מ

87

המכתב נשלח ג� . גוריו�בארכיו� ב�, חטיבת התכתבויות, 8.12.1966עותק המכתב מ: ראו תלמידי שמיניות , "הזדעזענו מההזנחה במוזיאו� הגבורה בעכו: דעת הקורא": לעיתונות

התלמיד שריכז את פעולות השמיניסטי� בעניי� זה . 21.12.1966, היו�, בחיפה שאכפת לה�נפל ו, 60שנות הבשהפגי� מעורבות חברתית ופוליטית רבה במחצית השנייה , היה דוד איז�

.ת סוא� בתעל1970במלחמת ההתשה באביב

147 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

החינו% חוזר מיוחד שהורה לציי� בכל מוסדות החינו% במדינת ישראל את מלאת במקביל הוחלט . 1947י לגרדו� בשנת "ל והלח"עשרי� שנה לעליית לוחמי האצ

הרוגי המלכות בדור 'בממשלה ג� על הנפקתה של חותמת דואר ע� הכיתוב שבגי� יצוי� 88.שהוצאה ביו� השנה העשרי� לתליית גרונר וחבריו', התקומה

אפילו לשר בלי תיק בממשלת הליכוד הלאומי של , בשלב זה, טר� התמנהבכוח , ג� א� מוגבלת,ל אחיזה ראשונה"אירוע זה שיעניק למנהיג גח. אשכול

.תרחש רק שבועות מספר מאוחר יותרההשלטוני

סיכום

בחיבור זה לא נדונה סוגיית האבחנה בי� ההקרבה בשדה הקרב לממד לא נדונה כא� . המרטירולוגי בסירוב לבקש חנינה של חלק מעולי לגרדו�

השלילה המהותית של ההתאבד�ת בתפיסה האמ�נית היהודית כמו ג� בהשקפהג� סירובו של בגי� להורות לעולי הגרדו� להציל את נפש� בבקשת . הציונית

וההאשמות הנוקבות כלפיו בשתיקתו זו ראויות , חנינה מהשלטונות הבריטיי�89.לדיו� נפרד

בגי� הציג את המהפ% הפוליטי כתנאי מוקד� למהפ% התודעתי שעתיד ה י לנטיבניגוד, פנתאו�לאלא שהדר% . להתחולל בחברה הישראלית

איננה עוברת בהכרח בשדה , האינסטינקטיבית של המנהיגי� הפוליטיי�בגי� השמיע ללא הר� . התרבות והתקשורת, מפלגתי אלא בשדות הספרותהבי�

גוריוני לגבורת� של פיינה את יחס הממסד הב�את קול מחאתו על ההדרה שא, ע� זאת. ר�עולי הגרדו� והוביל פעילויות תנועתיות עצמאיות להנצחת זכ

הערי% כי רק השגת מפתחות פנתאו� הגבורה , כמנהיגה של מפלגה אופוזיציוניתהתהלי% שנותח . הממלכתי הרשמי יאפשרו לו לשנות את מעמד� של גיבוריו

השינויי� בזיכרו� הקולקטיבי הישראלי בכל הקשור . במאמר זה היה הפו%יציאת הבריטי� להכרה בגבורת עולי הגרדו� התרחשו ככל שחל� הזמ� מ

: עפעו בזירות שונותתהליכי� אלה פ. מהאר� וההכרזה על הקמת מדינת ישראלגולת הכותרת שלה� הייתה פרסו� ספרו של חיי� . העיתונות והספרות, החינו%

כראש גוריו� ב�להי ימיו של בש. בקולר אחד, גוריו�מקורבו של ב�, הזזלא את , סטית של הגרדו�ממשלה נכתב ספר המציב את הגבורה המקסימלי

. כחלק משלשלת נרטיב הגבורה הציונית, חניתה ולא את ההעפלה

הוא ציו� דר% רב חשיבות בתהלי% החדירה הארו% בקולר אחדפרסו� עובדת . וההדרגתי של זכר עולי הגרדו� לזיכרו� הקולקטיבי הישראלי

88

יצחק גוריו� קיד� את היוזמה . 11.4.1967, ידיעות אחרונות, "חותמת דואר לזכר הרוגי מלכות" .240�243' עמ, גבורה והדרה, גולדשטיי�. 60הזו ללא הצלחה לאור� שנות ה

89

.132�137' ועמ125�127' עמ, 107�112 'עמ, גבורה והדרה, אמיר גולדשטיי�

המחלוקתסלע � 148

ה מקרית התרחשותה של פריצת הדר% בזירת הספרות ולא בזירה הפוליטית אינתהלי% חדירת� של עולי הגרדו� לפנתאו� הלאומי של ישראל . אלא משמעותית

היה חייב לכלול טשטוש והשלה של הזיהוי המודגש שלה� ע� תנועה ויצירת זיקה בי� מאבק מחתרות ' פרישה'השכחה של הוויכוח על ה, אופוזיציונית

. רכזיי� להקמת המדינה למאבק שניהלו המוסדות הלאומיי� המהפורשי�התהלי% הזה היה אפשרי בזירה העממית והספרותית ולא בזירה

יתכ� שההתנצחות ההדדית בי� דוברי תנועת החרות לבי� י. מפלגתיתהפוליטיתי בכל דיו� בכנסת או מעל במות מפלגתיות ותנועתיות הזיקה "יריביה� ממפא

ל עולי התעקשותו של בגי� על הזיהוי התנועתי ש. יותר מאשר תרמה לתהלי%חתרו מבלי משי� תחת הרצו� ' האמת ההיסטורית'קות במאבק על הגרדו� והדב

היה זה חיבוק דוב תנועתי . להפו% את גיבורי המחתרות לגיבורי� לאומיי�. קשה על כניסת� לפנתאו� הלאומי של אלה שכה ייחלו לפרו� את שעריושה

להכרה הממסדית קבלת גבורת� של עולי הגרדו� בזיכרו� העממי תרמה בהמש% כבר התייחסה החברה הישראלית לעולי הגרדו� 70לאור% שנות ה. בגבורת�

המהפ% התודעתי התרחש טר� המהפ% הפוליטי ותר� לו . כאל גיבורי� לאומיי� .תרומה בעלת ער%

גוריו� כמנהיג כל יכול של המדינה הישראלית והחברה הדימוי המיוחס לב�ג� א� לא , החברה הישראלית. המציאות� אתהולאינו , החדשה המתהווה

הייתה , התקיימו בה באופ� מלא כלל המאפייני� המהותיי� של דמוקרטיהפשרה לכוחות נוספי� כללה חברה אזרחית פעילה וא, ייפלורליסטית למד

גוריו� אי� להכחיש כי ב�. להשפיע על שדה הזיכרו� הקולקטיבי לצד הממסדרטט בכלי� סנה לה� פעולות שנועדו לומפלגתו עשו בשלטו� ובכוח שהק

ממלכתיי� וממסדיי� תמונת זיכרו� ששירתה את הפוליטיקה שלה� וביקשה י לא "גוריו� ולמפאלב�, ע� זאת. להעניק לגיטימציה לפועל� ולמרכזיות�

שלא עלה ביד� להשיג , קל וחומר, הייתה שליטה מלאה על הזיכרו� הממלכתי. כרו� הקולקטיבי הישראלי על רבדיו השוני�מונופול על הקנוניזציה של הזי

ממדי של מאמר זה ביקש לסייג את הצגת המקרה של עולי הגרדו� כסיפור חדמדירי� ומודרי� ולחתור להציג תמונה מורכבת ואותנטית יותר של הדינמיקה

. הפוליטית והתרבותית שהשפיעה על השינויי� במעמד עולי הגרדו� בזיכרו�ה רב קולי ומגוו� גברו הקולות שראו בעולי הגרדו� חלק זיכרו� העממי שהיב

הוא חתר תחת ההדרה הממסדית והתחזק . של כינו� האומההמיז�מגיבורי .כתוצאה מהסדקי� שנבעו בה

התבוננות ביחסי הגומלי� בי� הזיכרו� הממוסד לזיכרו� העממי בהקשר של . כיווני� מנוגדי�עולי הגרדו� מעלה שהשניי� פעלו לאור% תקופה ממושכת ב

בשני העשורי� הראשוני� לקיומה של מדינת ישראל הדיר הזיכרו� הממוסד את

149 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

זכר� של עולי הגרדו� ואילו הזיכרו� העממי העניק לה� לגיטימציה גוברת נית� הפוליטי ' המהפ%'לאחר . והולכת וכלל אות� בפנתאו� הגבורה העממי

מאי ממי שהחזיק בידיו החל . �כשכיווני הזיכרו� מתהפכי, למצוא תהלי% דומההזיכרו� הממוסד היו בגי� את הסמכויות המרכזיות בכל הקשור ליצירת1977

מפלגת השלטו� החדשה הייתה רחוקה מלהשיג שליטה לא מעורערת . והליכודאבל היא פעלה כמיטב יכולתה להציב את עולי הגרדו� , בזיכרו� הקולקטיבי

ובעיקר 20 במאה ה70לאור% שנות ה, לעומת זאת. במרכז הפנתאו� הלאומי מחד: נית� לזהות בזיכרו� העממי ייצוג מפוצל, לאחר מלחמת יו� הכיפורי�

התמיד בתפיסת , לשאת את הנרטיב הציונימשי%מהציבור הארי חלק , גיסאהחברה המגויסת והוסי� לתפוס את הגבורה הלאומית ואת רעיו� ההקרבה

, גיסא מאיד90%.י ומופת לאמירה ערכית מחייבתכתופעה היסטורית תקפה וכביטוהמטילה , אנטי הרואית, חלק גדל והול% של הציבור התאפיי� בעמדה ספקנית

ספק ה� בתקפות� ההיסטורית של גילויי הגבורה המיוצגי� במיתוס הלאומי ה� .במסר ובלקח העולי� מאגדות הגבורה הלאומיות

זציה תחת יכולת� של בגי� מיתימשעלה הליכוד לשלטו� חתר תהלי% הדהושותפיו לקבוע את נוכחות� של עולי הגרדו� כמיתוס מרכזי בזיכרו� העממי

ציוני עבר תהליכי� כיוו� שהאתוס הלאומימזאת . באמצעות פעולות ממסדיותשל פירוק כחלק מהמטמורפוזה שעברה החברה הישראלית מחברה

הזיכרו� . דיבידואליסטיתאינקולקטיביסטית לחברה קפיטליסטיתסוציאליסטיתשל המדינה ושל החברה לנחלת� של היחיד או של , הפ% ממפעל של האומה

הפריטו אותו והעניקו , תהליכי� אלה פיצלו את הזיכרו� הלאומי91.הקבוצהבמציאות כזו נתקל . לגיטימציה לנשיאת נרטיבי� שוני� על ידי קבוצות שונות

את מיתוס עולי הגרדו� באמצעות המאמ� המרוכז של ממשלת הליכוד להנחיל הזיכרו� הקולקטיבי הישראלי היה בעיצומ� של : הכוח הממוסד במכשול כפול

בו . פע� להשפעה ממסדיתיתהליכי הפרטה ופירוק לגורמי� ונתו� עוד פחות מאהרואי בא לביטוי בהפיכת מיתוסי� ציוניי� ציוני והפוסטהאקלי� הפוסט, בזמ�

תהלי% מאוחר זה לא נותח במאמרי אול� . ירוניה וללעגלמושא לביקורת וא� לאהוא מהווה עדות נוספת ליכולתו המוגבלת של השלטו� למשול באופ� בלעדי

.בתהליכי עיצוב הזיכרו� הקולקטיבי

מיתוס עולי הגרדו� ומי שיצק לתוכו תכני� בהבניית תהמרכזידמות ה, בגי�זמ� קצר לפני המהפ% , � לכ� קודי� שנ15 .לעולמו 1992שנת הל% ב, והקשרי�, כתב בגי� פתק קצר לראש לשכתו, לחייו60והוא באמצע שנות ה, הפוליטי

90

.312' עמ, גיבורי� למופת, באומל 91

.328' עמ, ש�

המחלוקתסלע � 150

הפתק מבטא במילי� ספורות את מרכזיותו של מיתוס עולי . יחיאל קדישאי92:הגרדו� בעולמו של מנהיג חרות

חברי� ידידי� ו, בבוא היו� יפעל נא לקרוא באוזניה� של יקירי נפשי. יחיאל יקירי

ליד מאיר פיינשטיי� ומשה , אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתי�. את בקשתי זו

.בגי�. מ, של� באהבה. והריני מודה ל� ולכל מי שיעשה לקיו� הבקשה. ברזני

ל ביקש להיקבר דווקא בהר הזיתי� ולא בצפת או "מפקד האצשהעובדה בוודאי בהימצאות קשורה, וא� לא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, פינהבראש

שני הקברי� בירושלי� באזור שנמצא עד למלחמת ששת הימי� מחו� לשליטה אול� סביר להניח שהוא קשור בסיפור� הייחודי של ברזני ופיינשטיי� . ישראלית

גבורת� . י"ל ושל הלח"שסימל לאור% השני� את המפגש בי� הנרטיבי� של האצ. וג� של העדות השונות בישראלסימלה בתודעת יוצאי שתי המחתרות את מיז

' רגילה'מעשה ההתאבדות של השניי� נתפס בידי רבי� כהרואי א� יותר מעלייה תכ� יי. לגרדו� שהחברה הישראלית פתחה צוהר למיתוס הכולל של עולי הגרדו�

לאלה שסללו את הדר% , י� מגיבוריוישבצוואתו ביקש בגי� להוקיר תודה לשנלעבר , באמצעות הזיכרו� העממי, ל עולי הגרדו�לכניסתה של אגדת הגבורה ש

.הזיכרו� הקולקטיבי הישראלי

92

בריאיו� שער� . ז"אמ, 37/7–20פו, 7/37–20פתיק , )ללא ציו� תארי�(ראו צילו� הפתק .את מועד כתיבת הפתקקדישאי מסר , 2002ביולי יחיאל קדישאי מחבר המאמר ע�