עולי הגרדום: בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי Olei Hagardom: Between official and popular memory

אמיר גולדשטיין

בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

כי היה זה קיר הנידוני� למוות[...]

כא� המקו� להעיר שנידו� למוות הוא (

).ו היו חשובי� עד כי התגלה הצור� ליטול אות�מי שחיי

.היה הקיר מלוכל�, כאמור, א�

.על כ� בא הסייד בוקר אחד וסייד אותו

.פרק נקי ומסויד, התחיל פרק חדש בחיינו, ילדי�, ומאז

.אל תשתינו על הקיר

)1948, עמוס קינ� (1

זיכרו� הגיבושהתחקות אחר תהליכי ה מוצבת סוגייתמאמר זה במרכזו של . הקולקטיבי ועיצובו דר% מקרה המבח� של עולי הגרדו� בזיכרו� הישראלי

השוני� של הספרות והפוליטיקה בעיצוב מעמד� במאמר ייבח� אחד התפקידי� הוא . הזיכרו� הקולקטיבי מתאפיי� בדינמיות. של עולי הגרדו� בזיכרו� הישראלי

על יחסה של החברה מתגבש ומשתנה ככל שחברי� וקבוצות נושאי� ונותני�נשלט ומכוו� , כוחני, עד כמה מדובר בתהלי% אליטיסטי2.לעבר ועל דר% ייצוגו

'? ספונטניי�, 'מלמעלה ועד כמה מושפע הזיכרו� הקולקטיבי מזרמי� עממיי�

ידע שפעלו לאור% ההיסטוריה והכוחהמחקרי� שוני� ביקשו לחשו� את יחסי משאבי המדינה מצויי� 3.� בשדות הזיכרו�העצמה הפועליהוהדגישו את מנגנוני

בידי העלית השלטת ומעניקי� לה יתרו� על קבוצות אחרות בחברה בכל הקשור של התודעה , האליטה מודעת למרכזיות� של השיח. לכינו� הזיכרו� הקולקטיבי

בידיה מצוי . חברתי בתוכה לעיצוב הסדר הכלכליי�י העבר המקובליושל דימוש במערכת ההנצחה המוסדית לצור% הבניה מניפולטיבית של הכוח לעשות שימו

1

.9' עמ, 1984, כתר: ירושלי�, ולהיפ 1984 עד 1948ספר הסאטירות , עמוס קינ� 2

Guy Beiner, Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory,

Wisconsin: Madison, 2007, p. 28. 3

, "עשני� גבולות, ומורשה זיכרו� קהילות ,קולקטיבי זיכרו�: ולהזכיר לזכור", או�מרדכי בר יד יצחק :ושלי�יר, 1948�1967, ישראל מדינת בתולדות עיוני�: גבולות עשני�, ל"הנ: בתו�

").לזכור ולהזכיר", או�בר: להל� (28' עמ, 2001, צביב�

המחלוקתסלע � 116

הנתונה , תפיסת החברה האזרחית4.זיכרו� קיבוצי שיעניק לגיטימציה לשלטונה, לשליטה ללא עוררי� באמצעות הכלכלה, על פי תפיסת ההגמוניה של גרמשי

' מלמעלה'מחדדת את הגישה הרואה את הזיכרו� כמובנה , הפוליטיקה והתרבותמכא� קצרה הדר% להשגת מונופול על . ניצול הכוח ההגמוני בחברהתו%

ראייה כזו של יחסי הכוח בשדה הזיכרו� הביאה את . הקנוניזציה של הזיכרו�, נורה להתייחס למחוזות הזיכרו� כאל אתרי� שבה� מתמסד הזיכרו� הספונטני

ה קש, ואכ�5.מנוכס לטובת ההיגיו� הלאומי וממושטר בידי העלית השלטתלחלוק על הטענה שלפיה תהלי% כינו� הזיכרו� מבוסס על פעולות אקטיביות של

ג� למשאבי� וליכולת , מעבר לכישרו� ליצירת נרטיב קליט, זמה הזקוקי�ובעלי יובכל . מכא� שהממסד עשוי להיות שחק� מרכזי בתהלי%. השפעה על החברה

הקולקטיבי מופרז תכ� שהמשקל המיוחס לשלטו� בכינו� הזיכרו� יהא� י, זאת ? ואי� בו כדי לתאר את המציאות כהווייתה

קיימי� כוחות ותהליכי� המשפיעי� על כינו� ' מלמעלה'בניית הזיכרו� הלצד פעילות , התרבות העממית6.שלא מטע� השלטו�, כלומר', מלמטה'הזיכרו�

קבוצות פריפריאליות וחוגי� , אליטות מתחרות, ספונטנית של החברה האזרחית, לפחות בחברה דמוקרטית, הופכי� את הזיכרו�, חלק� חתרניי�, וספי�נ

ראייה 7.מסד ומאתגרי� את תמונת הזיכרו� הרצויה למ,קולי ומג�ו�לרבפלורליסטית שכזו על שדה הזיכרו� תעודד חוקרי� להתבונ� על תהליכי בניית

עמוד על ולנסות ל, ועל הנרטיבי� של קבוצות פריפריאליות' מלמטה'הזיכרו� , כפי שמזהיר בראו�, יתרה מזאת8.השפעת� על כינו� הזיכרו� הקולקטיבי

התמקדות המחקר ביצרני הזיכרו� ובמניפולציות שה� עושי� ברכיבי העבר כדי

4

כרמל ומרכז :ירושלי� ,הישראלי הזיכרו� וגבולות י"לח, ל"אצ :בדר אל הפנתאו�, אודי לבל ).בדר אל הפנתאו�, לבל: להל� (31' עמ, 2007, מורשת מנח� בגי�

5

, זמני�,)כתעור ( עדית זרטל:בתו�, "בעיה של המקו�על ה: בי� זיכרו� להיסטוריה", פייר נורה 45) � .4�19' עמ, אביב אוניברסיטת תל,)1993קי

6

,Popular Memory Group, "Popular Memory: Theory:על הזיכרו� העממי ראו לדוגמה

Politics and Memory", in: R. Perks and A. Thomas (eds), Oral History: a Reader, 1998,

London: Routledge, 1998, pp. 205-252; Rafi Nets-Zehngut, "Internal and external

collective memories – Israel and the 1948 Palestinian exodus", International Journal of

Conflict and Violence, 2012, vol. 6 (1), 126-140. 7

David Lowenthal, The Heritage Crusades and the Spoils of History, London: Cambridge

University, 1998, pp. 91-94 .את דימוי העבר המעוצב בידי , בעקבות לוונטל, בראו� מכנהבראו� מבחי� ג� בי� הפעולה . הצומח מלמטה' הזיכרו� העממי'לעומת ' מורשה'השלטו�

לזכור ", בראו�. 'לזכור, 'לבי� הפעולה העממית והספונטנית', להזכיר, 'המכוונת של הממסד .25�26 'עמ, "ולהזכיר

8

, מיגדר: אגדת שרה"ה גישה כזו על הזיכרו� הישראלי במאמרה החוקרת בילי מלמ� יישמ � ,)ס"תש(סה , ציו�, )עור� (יחזקאל חובב: בתו�, "1917�1990ישראליות זיכרו� ואר

.346' עמ, החברה ההיסטורית הישראלית:ירושלי�

117 � בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי:עולי הגרדום

שייצוג� יעניק לגיטימציה לשלטונ� עלולה להחמי� דיו� משמעותי בצרכני . ת ואמונות משלושאינ� המו� המובל באפו אלא ציבור בעל השקפו, הזיכרו�

לא זו בלבד שאינה מכבדת את , תפיסה אליטיסטית מובהקת של שדה הזיכרו�חברי קהילת הזיכרו� אלא שהיא עלולה להתעל� מהצור% להערי% את מידת

התמונה המורכבת 9.אימו� הגרסה הרשמית של הזיכרו� הקולקטיבי ואת היקפומחוקר הזיכרו� הקולקטיבי של הזיכרו� הנוצר מלמעלה ומלמטה בו בזמ� דורשת

מאמ� לזהות בשיח אילו רכיבי עבר ה� תולדה של פעולה רצונית ומודעת של של ' זיכרונות נגדיי�'אילו רכיבי עבר חדרו לשיח דווקא מ, קבוצה הגמונית

.קבוצות שוליות ועד כמה משוקעי� אלה ואלה בשיח הרווח בחברה הנדונהאמר זה לבחו� את אופ� ומידת השפעת� מודעות זו עומדת בבסיס ניסיונו של מ

דר% מקרה , של כוחות וגורמי� שוני� על תהליכי שינוי בזיכרו� הקולקטיבימתאפיי� באשר הוא הזיכרו� הקולקטיבי . בישראל' עולי הגרדו�'המבח� של זכר

י� וקבוצות נושאי� ונותני� על יחסה פרט ככל ש ובתהליכי השתנ�תבדינמיות 10.לדר% ייצוגו וHשל החברה לעבר

ברחבי העול� הושפע בעת החדשה עיצוב הזיכרו� הקולקטיבי בחברות השונות מפעולות ממלכתיות ומוגדרות תחת הקטגוריה של זיכרו� רשמי או ממסדי א% ג� מפעולות של קבוצות מיעוט וקהילות פריפריאליות השייכות לקטגוריה של

מעמד� של מרטירי� לאומיי� דוגמה מובהקת לתהלי% עיצוב. הזיכרו� העממיוקרקע פורייה לבחינת תהליכי עיצוב הזיכרו� הקולקטיבי נית� למצוא בתולדות

החברה האירית המודרנית בולטת כחברה משוסעת . המודרניתאירלנדהאירי� ' עולי הגרדו�'. שאוכלוסייתה נחצתה על פי קווי� דתיי� ואתניי�

נית� למנות ביניה� את וול� טו� . יקנירפובלהשתייכו רוב� ככול� לזר� הקתולי)Tone (את אחד נהיג לאחר שה1798 בנובמבר 19שנתלה ב, הפרוטסטנטי

הניסיונות הכושלי� של התקוממות הע� האירי נגד הבריטי� שהתרחש באותה הפ% א� הוא , ממנהיגי המתקוממי� האירי�, )Emmet( רוברט אמט 11.שנה

המנהיג הצעיר נזכר בעיקר כמי . 1803שנת לגיבור לאומי לאחר שהוצא להורג בשיצר מיתולוגיזציה עצמית בנאומו במהל% המשפט שבו נידו� למוות כשהפ% את

שיזכו לראות בעתיד את , הנאו� הסתיי� בהצהרה אל האירי�. שופטיו לנאשמי�

9

. 26' עמ, "לזכור ולהזכיר", או�בר 10

Guy Beiner, Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory,

Wisconsin: Madison, 2007, p. 28.

11

Marianne Elliot, Wolfe Tone, Prophet of Irish Independence, New Haven Conn., 1989, pp.

מסות ומאמרי� על : בש� האומה, ל"הנ :בתו�, "אר� מקודשת", ישראלחדווה ב�; 414 ,8, 2004, הציונות ומורשת ב� גוריו�, גוריו� לחקר ישראלמכו� ב�: שבעבאר, ותלאומיות וציונ

.165' עמ


, חוקר הזיכרו� הקולקטיבי באירלנד, גיא ביינר. ניצחו� מלחמת השחרור של עמ�שהכתובת על מצבתו תיחקק רק כשאירלנד תזכה , שת אמטהראה כי דרי

הפכה את זיכרו� המרד הכושל שהנהיג לצעד רב , לעצמאות ככל אומות העול�כפי שה� ראו זאת ברוח , ער% לקראת הניצחו� הלא נמנע של האירי� בעתיד

הוצאת רוב מנהיגי מרד חג הפסחא להורג 12.'התבוסה הנצחנית'המוטיב של קתולית שורה של הוסיפה למיתוס עולי הגרדו� בגרסתו האירית 1916באפריל

עדויות שונות מעלות את . גיבורי� לאומיי� חדשי� ששאבו השראה מקודמיה�מרטירי� שיציתו את להסברה שמנהיגי ההתקוממות ביקשו מלכתחילה להפו% הבחירה בחג הפסחא . אש המרד בקרב המוני האירי� שהיו אדישי� למאבק�

שבמרכזה , מרד נבעה ככל הנראה מהסמליות הנוצרית הגלומה בחג זהכמועד ל מבכירי המתקוממי� בידי הבריטי� נתפסה 15תליית . תפיסות הקורב� והגאולה

טתה את הל% הרוח הציבורי לעבר הפלג הרדיקלי וה, כתגובה אכזרית וחסרת רס�13.של הלאומיות האירית

דתי שעמד בבסיס השסע האתניישראלי עקביהודיהמקרה האירי סבו% מזה הזו של , שתי מסורות הזיכרו� הלאומי המנוגדות שהתפתחו באירלנד. הקונפליקט

. ידי גורמי� ממסדיי� ועממיי� שוני�עוצבו על, הקתולי� וזו של הפרוטסטנטי�שתי מדינות ריבוניות , הוקמו בתהלי% הדרגתי, על שטחו של האי אירלנד

באירלנד . יטה של כל אחד מהצדדי� הנצי�שהעניקו עוצמה ממסדית לאל, הצפונית התקיימה הגמוניה פרוטסטנטית ואילו במדינת אירלנד החופשית

בשעה שמיתוס . ת קתולייתה הגמוניההי, שלימי� הפכה לרפובליקה של אירלנדהפ% לאגדת גבורה מרכזית בזיכרו� ) 1916(הגבורה של מרד חג הפסחא

נדחתה המרטיריות של מנהיגי , )הקתולי�(אירי� הקולקטיבי של הרפובליקני� האלה האדירו . ידי היוניוניסטי� הפרוטסטנטי�התקוממות זו כבוגדנ�ת שפלה על

בקרב כושל זה שהתרחש . הקרב על הסו�– 1916אירוע אחר שהתרחש בשנת בעיצומה של מלחמת העול� הראשונה נפלו אלפי לוחמי� פרוטסטנטי�

גבורת הלוחמי� . של אלסטר בשורות הצבא הבריטי36שהשתייכו לדיוויזיה הידי הממסד פרוטסטנטי ועלותעוזת� הושגבה בזיכרו� הקולקטיבי האירי

באירלנד הצפונית במקביל לבלימת מאמצי ההנצחה העממיי� של גבורת מרד חג הזיכרו� העממי הלא , בה בעת. הפסחא שער% המיעוט הקתולי הגדול במדינה

המשי% לנצור את תבוסות העבר ', אירלנד הנסתרת'שכונה , י�ממסדי של הקתול .כמקור השראה בדר% אל הניצחו� הבלתי נמנע שיושג בעתיד

12

Guy Beiner, "Between trauma and triumphalism: The Easter Rising, the Somme, and the

crux of deep memory in modern Ireland", The Journal of British Studies 46.02 (2007): p.

").בי� טראומה לנצחנ!ת", ביינר: להל� (37313

.ש�


זמנית באירלנד החבולה והמפולגת עברו שתי מערכות הזיכרו� שהתקיימו בו תמורה ששיקפה את השינויי� בזהות הלאומית של כל אחת 20במהל% המאה ה

התמקד�ת באגדת הגבורה של . חסי הגומלי� ביניה�מהקבוצות והושפעה מימורדי התקוממות חג הפסחא מצביעה על כ% שככל שהתבססה הרפובליקה

כ% גברה המגמה של הממסד למת� את הפרשנות העממית המסורתית , האיריתמצעד שנתי נער% מדי שנה ליד קברי המרטירי� בכלא הצבאי . של המיתוס

אול� כבר . שהפכו לאנדרטה לאומית) Arbour Hill Memorial(לשעבר של דבלי� הקפידה המנהיגות הקתולית א השני� למרד חג הפסח50לקראת חגיגות יובל

להבליט מסרי� אוניברסליי� יותר ולעומתיי� פחות כחלק ממדיניות שביקשה של המאה 70ובתחילת שנות ה, לשפר את היחס ע� בריטניה ואירלנד הצפונית

א� 1976בשנת . צעדי� הממלכתיי� ע� בריטניה וצפו� אירלנד הופסקו המ20האסרה הממשלה על קבוצות לאומניות לערו% טקס הנצחה שיבטא את שאיפת� להמש% המאבק בפרוטסטנטי� באירלנד הצפונית במטרה לאחד את האי האירי

הממסד בשתי המדינות ביקש לפתח , למעשה14.תחת מדינה קתולית עצמאיתית כלפי הזיכרו� של בני הפלוגתא ולמת� את המסרי� באירועי גישה פלורליסט

בצפו� אירלנד הדפה הממשלה לח� עממי לאכו� . ההנצחה על רקע תהלי% הפיוס. איסור גור� על חגיגות הנצחה למרד הפסחא שארגנו בני המיעוט הקתולי

הקבוצות הרדיקליות בשתי המדינות האיריות גייסו את הגיבורי� הלאומיי� . לחיזוק הלגיטימציה העממית שלה�) ה של חג הפסחא ואלה של קרב הסו�אל(

נראה . כל אחת מה� טענה כי ה� היורשות הבלעדיות של הגיבורי� הלאומיי�שהממסד בשתי החברות הצליח להנחיל במידה רבה את גרסתו לזיכרו�

, הקולקטיבי באופ� שישק� את הרצו� לפיוס שהוביל להסכ� יו� השישי הטובפעולות ההנצחה העממיות נתפסו . שחתר לסיי� את המהומות בצפו� אירלנד

15.כמנוגדות למאמצי הפיוס

עד כמה התקיימה לכוחות ההגמוניי� בחברה הישראלית היכולת לעצב את הזיכרו� ולקד� באופ� אפקטיבי משטור של הזיכרו� הקולקטיבי הישראלי ועד

חברתיי� ועממיי� שלא היו כפופי� כמה משפיעי� על הזיכרו� הישראלי גורמי�במחקר אחר עמדתי על תהלי% ? לשלטו�) ולעתי� לא כפופי� כלל(באופ� מלא

בה ש השאלה 16.השינוי בזכר� של עולי הגרדו� בזיכרו� הקולקטיבי הישראלי

14

Roisín Higgins, Transforming 1916: Meaning, memory and the fiftieth anniversary of the

Easter Rising, Cork University Press, 2012, pp. 154-165. 15

.388�389' עמ, "בי� טראומה לנצחנ!ת", ביינר 16

צבי יד יצחק ב�: ירושלי�, עולי הגרדו� והזיכרו� הישראלי: גבורה והדרה, טיי�אמיר גולדש ).גבורה והדרה, גולדשטיי�: להל� (2011, בוטינסקי'ומכו� ז


' מלמעלה'הנשלט , יתמקד מאמר זה היא מה היה מקומו של הזיכרו� הממלכתילי הגרדו� ומה היה מקומו של הזיכרו� העממי בתמורה במעמדו של מיתוס עו

על ' מלמעלה'באיזה אופ� השפיעו תהליכי� ממסדיי� ושלטוניי� ? בתהלי% זהעיצוב זכר� של עולי הגרדו� בישראל ובאיזו מידה השתנות מעמדו של מיתוס

מפלגתית תוצב הזירה מול הזירה הפוליטית. 'מלמטה'זה היה פרי מאמצי� . תרומתה לעיצוב מקומ� של עולי הגרדו� בזיכרו� הישראליהספרותית ותיבדק

במשתמע תעלה מהדיו� ג� תשובה אפשרית לשאלה ביחס לדר% האפקטיבית מפלגתית היא עד כמה הזירה הפוליטית. להשפיע על שינוי הזיכרו� הקולקטיבי

,דרכה עשויה להתחולל תמורה בזיכרו� הקולקטיבי של חברה מסוימתשהזירה התקשורתית והחינוכית , � של זירות אחרות כמו הזירה הספרותיתומה מקומ

?בייצור תמורה שכזו

בוטינסקי'באדיבות מכו� ז, מנח� בגי�


עליה� שאודי לבל הדגיש במחקריו מרכיבי� של הזיכרו� הישראלי הסוציולוג ות מכא� במש% מכא� ותנועת החר)י"מפא(מפלגת פועלי אר� ישראל התקוטטו

, גיסאמחד: מפלגתי הוא התמקד בעיקר בממד הפוליטי17.שני� ארוכותגוריו� למ� הקמת המדינה ועד ב�דוד הפוליטיקה של הזיכרו� שהופעלה בידי

בגי� ושותפיו מנח� מאבק� של , גיסא ומאיד18%,לפרישתו מראשות הממשלהי "ל והלח"אצלהשגת הכרה ממלכתית וממסדית בגבורת ה' חרות'להנהגת

תזה , ע� זאת. להקמת מדינת ישראל) המכרעת לדעת�(ובתרומת� מפלגתית חד ממדית שכזו מחמיצה לעתי� את מורכבות המציאות פוליטית

, גוריו�ב� ובעיקר, י"מפא: ייהתזה פשוטה מד. ההיסטורית ואת עומק הדיו�ההדרה . בוריי מהזיכרו� הצי"ל ואת הלח"בחרו מסיבות פוליטיות להדיר את האצ

ולבל הדגיש בצדק כי זירת 19,לגיטימציה של חרות נותחה במחקרי� שוני�והדהאול� התהלי% ההיסטורי מורכב ואינו . השכול אינה מופקעת מהתחו� הפוליטי

דווקא המקומות . או קוהרנטי לחלוטי�' נקי'לא לינארי ולעול� אינו , חד ממדיזה הפשוטה ה� המאתגרי� את שבה� המקורות ההיסטוריי� אינ� נעני� לת

דומה שלבל בחר . המחקר ומאפשרי� לבנות תמונת עבר מהימנה ומרתקתלהתעל� מקיומ� של אלה באופ� שעלול לעודד ראייה שטחית של המציאות

גוריו� שלטו בפוליטיקה הישראלית במש% שני� י וב�"מפא. הפוליטית בישראלבדמוקרטיה . עוצמה לא מוגבלתלמרות זאת אי� לייחס לה� . ומכוננותארוכות

תקשורת לא מפלגתית , הישראלית על כל ליקוייה התקיימו חברה אזרחיתניתוח היסטורי מדוקדק . וגורמי� נוספי� שאיזנו את כוחה של המפלגה השלטת

כרו� הקולקטיבי בישראל בשני העשורי� ישל מעמד זכר� של עולי הגרדו� בז, ו� להבנת הדינמיקה של הזיכרו�הראשוני� לקיומה של ישראל עשוי לתר

.הכוחות שעיצבו אותה ויחסי הגומלי� ביניה�

17

.בדר אל הפנתאו�, לבל 18

ל "הרחקת חללי האצ'נחו את המדיניות הציבורית בהקשר של לבל מונה חמישה עקרונות שה ; קבלת מרות המוסדות הפוליטיי� שהנהיגו את היישוב) א: 'לכתיהממ" הסיפור"י מ� "והלח

לגיטימציה להכרעות ) ד; תאריכי מלחמת העצמאותתיק!� ) ג; מחיקת המאבק בבריטי�) ב –? "ונזכור את כול�, '''אודי לבל. י"ל והלח"מניעת אזכור שמות האצ) ה; י בעבר"מפא

אבי שגיא וידידיה שטר�:בתו�, "הממלכתי' הסיפור'י מ� "ל והלח"הרחקת חללי האצ .91�97' עמ, המכו� הישראלי לדמוקרטיה: רמת ג�,)2007 (11, תרבות דמוקרטית, )כי�עור(

19

לי וצמיחתו של מיתוס ע: לי הגרדו�ומיתוס ע: גיבורי� מחו� לפנתיאו�, גולדשטיי�אמיר עבודת גמר , ראלהגרדו� בימי� הרביזיוניסטי והמאבק על מקומו בזיכרו� הקולקטיבי ביש

.בדר� אל הפנתאו�, לבל;2003, אוניברסיטת חיפה, לתואר מוסמ�


הממדים הפוליטיים והרעיוניים של פולמוס עולי הגרדום

יחס הממסד הישראלי לעולי הגרדו� התאפיי� בשנותיה הראשונות של מדינת כלא : ות ה� רבות ומגוונותאהדוגמ. התעלמות ובחוסר התייחסות, ישראל בהדרה

' הפורשי�'אולי במטרה לקשור בי� גבורת , עכו היה לבית חולי� לחולי נפש 21,זכרה את קיומ� של עולי הגרדו� מערכת החינו% כלל לא א20,לטירו� הדעת

ידי בי שנתלו "ל ולח"הממשלה לא פעלה להקמת אנדרטאות לזכר לוחמי האצאו להקשות שובי� על שמ� ולעתי� ג� פעלה לטרפד יסירבה לקרוא י, הבריטי�

י "מפא, גוריו�ב�, כללו של דבר22.על יוזמות בלתי ממלכתיות בתחו� זה, השלטו� התעלמו מגבורת עולי הגרדו� והותירו אותהמערכות ובעקבותיה�

הדרת עולי הגרדו� ואי ההכרה הממלכתית בנרטיב . מחו� למחנה הציוני המוכרלי לא הייתה רק פעולה ישראנרטיב הציוניהרביזיוניסטי בתהלי% כינו� המטא

מפלגתית אלא הביאה לידי ביטוי את הניגוד הרעיוני בי� תנועת העבודה כוחניתגוריו� כראש הממשלה לצד תפקידו של ב�. י"ל ולח"לממשיכי דרכ� של האצשל מדינת ישראל תפקיד מרכזי בעיצוב ' האב המייסד'הראשו� נטל על עצמו

גוריו� היה מודע ב�. אל הצעירההתודעה הלאומית המתהווה במדינת ישרלתהליכי בינוי האומה שהתרחשו בשנות המדינה הראשונות והוטרד מהשלכות

הוא פתח את שערי . תהלי% שינוי הקולקטיב הישראלי כתוצאה מהעלייה הגדולהמדינת ישראל בפני מאות אלפי עולי� ובו בזמ� חתר לחזק את סמכות המרכז

נויי� הדמוגרפיי� והאידאולוגיי� שאת השפעת� הפוליטי ואת כוחו על רקע השיאמו� שהיה , גוריו�ב�. על אופי החברה הישראלית המתגבשת היה קשה לחזות

חש אחריות להבנות זיכרו� קולקטיבי באמצעות ', המדינה המחנכת'על גישת ע את חותמה על ושסייע לה לטב, י"הכוח הממסדי שעמד לרשות מפא

המרות הלאומית וההתייצבות מאחורי מדיניות סוגיית23.הישראלי� החדשי�גוריו� כשאלת יסוד שלהקניית לגיטימציה לערעור ידי ב�הממשלה נתפסה על

מסיבה זו סירב להכיר בגבורת לוחמי . עליה עלולות להיות השלכות מזיקות

20

, )עור�(יעקב מרקוביצקי : בתו�, "פוליטיקה, זיכרו�, הנצחה: כלא עכו", אמיר גולדשטיי� , משרד הביטחו�: ירושלי� וחיפה, דיו� מחודש, 1944�1948ל בבריטי� "מאבק האצ: המורדי�

.296�323' עמ, 200821

.175' עמ, גבורה והדרה, גולדשטיי� 22

.159�171' עמ, ש� 23

במלחמת היישוב צנחני: למופת גיבורי� ,יהודית באומל; 51' עמ', לזכור ולהזכיר, 'או�בר ' עמ, 2004, גוריו� מכו� ב�:שבעבאר, הישראלי הקולקטיבי הזיכרו� ועיצוב השנייה העול�

אניטה שפירא הצביעה על השיקול הפוליטי שעמד ).גיבורי� למופת, באומל: להל� (214יצירתו של נרטיב : �"ב� גוריו� והתנ", אניטה שפירא. גוריוניתבבסיס הממלכתיות הב�

' עמ, ע� עובד: תל אביב,)1997 (14, אלפיי�, )כתעור (פרמ� ניצה דרורי:בתו�, "?היסטורי207�231.


שכ� היא הייתה שזורה בבחירה בדר% של פרישה מהמרות , י"ל והלח"האצביסוד המאבק , א� כ�, י ולא רק מאבק מפלגתי עמדניגוד רעיונ. הלאומית

שהתנהל בשנות המדינה הראשונות על דר% הבניית סיפור הקמת המדינה היחס לעולי הגרדו� נתפס כמשל לגישה . והגשמת החזו� הציוני באר� ישראל

ייחס למיתוס , כ% נראה, גוריו�ב�. הציונית לממדי� הרומנטיי� בלאומיותאת קסמה המורעל של , בגי� לכונ� סביב גבורת עולי הגרדו�כדוגמת זה שביקש

משיחית המעודדת אמונה בלתי פרגמטית בכוחו של הרומנטיקה הלאומניתראשי תנועת העבודה ביקשו להבנות את הסיפר הציוני כשבמוקד . הרצו� הלאומי

מבוססת על עלייה , אליז�ניצבת הציונות כתנועה המאזנת בי� חזו� לרהממד הצבאי . סוציאליסטי המונהגות בידי גרעי� חלוצי ציוניוהתיישבות

�. רהכהתפתחות שבלית בר, והכוחני של הציונות הובנה לתו% נרטיב זה כאילוהאויב המרכזי בתמונת עבר זו היו מדינות ערב וההנהגה הלאומית של ערביי

עפלה הואילו בתחו� המאבק הציוני בבריטי� הודגשו זירות ה, אר� ישראלטרד שאינו גוריונית היו עולי הגרדו� בבחינת מבתמונת העבר הב�. וההתיישבות

מעמדו . שראוי להשכחהמיותר וא� מזיק היה אירוע משתלב באתוס הרצוי אלא ה� מהמאבק הכוחני של 50של מיתוס עולי הגרדו� הושפע אפוא בשנות ה

נרטיב הציוני מפלגת השלטו� באופוזיציה שלה וה� מהמאבק הרעיוני על המטא . המתגבש ומתעדכ� בעקבות הקמת המדינה

בה התנהל העימות על מקומ� של עולי הגרדו� בהנצחה שהזירה המרכזית אגדת . מפלגתיתהייתה הזירה הפוליטית, בשנות המדינה הראשונות, הממלכתית

המאבק . הגבורה של עולי הגרדו� נמצאה במצב של פוליטיזציה מוגברת נסב לא רק , כיורשת התנועה הרביזיוניסטית,י לתנועת החרות"הפוליטי בי� מפא

על ההגמוניה הפוליטית אלא ג� על שאלת ההכרה בתרומת גיבורי הימי� למאבק גוריו� לגיטימציה שיצר ב�שנדחק על ידי הדה, בגי�. הלאומי לעצמאות

טיפח את זכר� של עולי הגרדו� באדיקות , למנהיגותו ולגיבוריו, לתנועתותביעה זו הייתה חוד החנית של . אדיר את גבורת� ואת המופת שבדמות�וה

י את המקו� הראוי לה� בתולדות הציונות "ל וללח"הדרישה להעניק לאצתחושת התבוסה במאבק על . וכגורמי� מרכזיי� שהביאו להקמת המדינה

חוויית ההדרה המשפילה והצור% ליישב את הפער המעמיק , הזיכרו� הקולקטיבי, % בי� הדימוי העצמי של תנועה מקריבה שעמדה בחזית המפעל הלאומיוהול

מגבורת חבריה� , הפורשי�לבי� ההתעלמות הממלכתית מתרומת מחתרותהיו למנוע מתמיד שהמיר את תחושת , ומההקרבה הפטריוטית של עולי הגרדו�

בגי� הציב עצמו . התבוסה הפוליטית באנרגיה לא נדלית למאבק על הזיכרו�. של דרכ� ושל צוואת� של עולי הגרדו�, אולי הבלעדי, רש� המוסמ% ביותרכפ

בו ניהל את המאבק הזה מד� ל, בכל הזדמנות, הוא התייחס אליה� בקדחתנות


ל לשחרר את עולי "חוסר הצלחתו של האצ ייתכ� ש.ובהתרגשות אותנטית. �הגרדו� או לפחות להביא להמתקת עונש� רב� על מצפונו של מפקד הארגו

א� ניקח בחשבו� את רגישותו המפורסמת של מנח� בגי� לחיי אד� הרי שנראה בד� בצד רגשות אש� על והתקיימו בקרבו רגשות מעורבי� ובה� כאב על אש

רב לאשר יחוסר הצלחת הארגו� לחל� את הנידוני� ועל העובדה שבגי� עצמו סהיא חודשי לכ% המובהקת ביותר ה הדוגמ.לפקודיו לבקש חנינה מ� הבריטי�

נית� לשער שאירועי� אלה עמדו . תלייתוקוד� ההמתנה הארוכי� של דב גרונר ייתכ� שאחד מתפקידיו של מיתוס 24.ל"בבסיס תחושות האש� של מפקד האצ

ולהתגבר עליה� באמצעות הצגת מות� ו להסוות תחושות אליהעולי הגרדו� ה .כניצחו� על המוות ועל התלייני�

הנצחת בראש המאבק למהאופוזיציהכמנהיג פוליטי בגי� עמידתו של, ע� זאתכוונתו של בגי� הייתה . המאבק לפוליטיזציה של הזכר� של עולי הגרדו� תרמ

בה ניהל את המאבק על שלהפו% את עולי הגרדו� לגיבורי� לאומיי� אול� הדר% ולא מפלגתיי�הזיכרו� יצרה זיהוי מודגש שלה� דווקא כגיבורי� תנועתיי�

בגי� ער% שימוש תכו� בזכר� של עולי הגרדו� במערכות הבחירות . ומיי�לאבמהל% , הכ% לדוגמ. במסגרת תעמולת הבחירות של תנועת החרות, לכנסת

רצה ה, מערכת הבחירות לכנסת השנייה ער% מנהיג תנועת החרות סיור במעברותס של על בסי"על הדר% שהביאה להקמת המדינה והדגיש כי התהלי% התרחש לא

אלא , "של הלשנות על לוחמי המחתרת, שיתו� פעולה ע� המשעבד הבריטיני דוגמה נוספת מהיווכח ב נית� ל25."הודות לד� גיבורי� ולרננת עולי הגרדו�"

זרוע ההנצחה והטיפול ביוצאי (ח " חנוכת האנדרטה שהקי� שלטקסרבות בבמהל% מערכת שהתקיי� ,יוס�לזכרו של שלמה ב�) המחתרת של תנועת החרות בחר בדבריו ,נשא את הנאו� המרכזי בטקסש ,בגי�. הבחירות לכנסת הרביעית

, את גדולתה של תנועת החרות, להדגיש באמצעות מיתוס עולי הגרדו� 26:ר"הממשיכה את מפעלו של ראש בית

שכל עולי הגרדו� בדור ההתקוממות , אי זה יכול להיות מקרה, אי זה מקרה, לא

, קיבלו תורת� ממורה אחד, שאבו אמונת� ממעי אחד, העצמיתוההשתחררות

בני� ה� למשפחה , ללא יוצא מ הכלל, כול�. ופלדת נפש� על סד אחד חושלה

כי משפחת מגשימי� זו חנכה את בניה לא . בוטינסקי'מורה הוא זאב זשאביה, אחת

24

בצורה ' ליל ההלקאות'ת גרונר ושלושת נידוני גרוזברד טע� שבגי� הגיב על ההודעה על תליי דיוקנו של : מנח� בגי�, עופר גרוזברד. בכה במש� שבוע של� וסירב לאכול או לשתות: קשה

.94' עמ, 2006, רסלינג: אביבתל, מנהיג25

.17.7.1951, חרות, "ל"בגי� מביא לעולי� את האמת על שחרור המולדת בידי אצ", משוטט' ד 26

, חרות, "יוס� דברי בגי� לרגל גילוי הגלעד לזכרו של שלמה ב�%' נפשעל פלדת'" 10.7.1959.


עילאית אלא ג� להקרבה , ולקרב ולקרב, ולמג, ולבני, ולעליה, רק לאמונה

.המתקדשת בתא המוות ובמעלות הגרדו�

עולי הגרדו� שצמחו בימי� הרביזיוניסטי נועדו ברטוריקה של מנהיג תנועת דקת דרכה של מפלגתו ולכ% שהיא ראויה לפרו� את החרות לשמש הוכחה לצ

בגי� סיי� את דבריו . מעמדה האופוזיציוני והשולי בציבוריות הישראלית השימוש 27."בוטינסקי חי וקיי�'זאב ז. למה תבואהגאולה הש": בהצהרה

לא היה נחלתו של בגי� בלבד אבל נראה כי וההקרבה גבורה ההפוליטי במיתוס ל לשעבר במיתוס עולי הגרדו� "בה השתמש מפקד האצשהדר% הקדחתנית

דווקא לעיכוב כניסת� של עולי הגרדו� , בניגוד למגמתו המפורשת, תרמהגיבור לאומי אמור לייצג את . לכתי המוכר בישראללפנתאו� הגיבורי� הממ

לא למפלגת שודאי , האומה ולא להיקשר קונוטטיבית לאחת המפלגותהוויכוח על ההכרה בגבורת עולי הגרדו� נכר% בפולמוס הפוליטי . אופוזיציה

כ% קט� . שהתחולל במתח גבוה במיוחד על רקע משקעי העבר הקרוב והרחוקאומצו בידי הממסד של תנועת העבודה כגיבורי� הסיכוי שעולי הגרדו� י

.לאומיי�

הוא הכיר את . ר מאוד לתהלי% הזה והשכיל להקצי� אותוגוריו� היה עב�במהל% דיו� . הרגישות של בגי� למאבק על הזיכרו� וביקש להציגו באור נלעג

לדוכ� הנואמי� לאחר בגי�עלה 1959ינואר שנער% ב' אלטלנה'בכנסת בסוגיית הזכיר הוא בפתח דבריו 28.שר שני� שבה� כמעט ולא דיבר על הפרשה בפומביע

"בדר% המקורית המפליאה"כי ישיבת הכנסת מתקיימת בשבוע שבו מלאו את הנדר הזה קיימנו במש% שני� בלא ": עשרה שנה מאז הכרזת המרדחמשבמרתפי , במחנות ריכוז, בבתי הכלא, בשדות הקרב, במגור המחתרת, שיור

שב בתגובה29."במעלות הגרדו�, המוותבתאי, די� צבאיי�בבתי, נויי�עי30:והשחיז ראש הממשלה את לשונו ופנה בסרקז� אל מנהיג תנועת החרות

אני אי בדעתי לכתוב ההיסטוריה של עשר השני� אחרונות ולא ההיסטוריה של

ר אבל שמעתי ההיסטוריה המשעשעת שסיפ. שמוני� שנות חידוש הישוב באר�

27

,"ד"יוס� הינחנכה האנדרטה בגליל לזכר עולה הגרדו� הראשו� שלמה ב�", שלמהבר' י .7.7.1959, חרות

28

עשר שנות הדומייה שגזר בגי� על עצמו : 'כאשר בגי� שתק'", אופירה גראוויס קובלסקי , י, אשת חיל עברייה: עלי זית וחרב, )עור�(ניר מ� : בתו�, )"1948�1958(ת אלטלנה בפרש

.291' עמ, 2010, ש� ישראל גליליכרמל והמרכז לחקר כוח המג� על: ירושלי�29

הפניהה (153' עמ, בדר אל הפנתאו�, לבל: ראו. 825 'עמ, 12.1.1959, 26כר� , דברי הכנסת ). שגויה– 1959ספטמבר ש� לדיו� בכנסת שהתקיי� ב

30

.825 'עמ, 12.1.1959, 26 כר� ,דברי הכנסת


ובפע� . עשרה שנה ושבה החלה כנראה תקומת ישראלעליה מר בגי מלפני חמש

, בשדות הקרב, כיצד פעל במחתרת, המאה שמעתי התפארותו של מנהיגה של חרות

. בתאי המוות ובמעלות הגרדו�, די צבאיי�בבתי, במחנות הריכוז, הכלאבבתי

קוממיות לאחר קו� ותיתי לו שאינו מתפאר בגבורות שגילה כלוח� במלחמת ה

.המדינה

גוריו� להתפארויות סוגיית הגרדו� שבה ועלתה בהמש% הדיו� כמשל ציני של ב�מעשיות על מקומות "הוא דיבר על . הגבורה החלולות של בגי� ושל מפלגתו

או בגרדו� שהוא עלה , או בתאי התליה שבה� ישב, ריכוז שבה� נעצר מר בגי�ג� אתה עלית לגרדו� " :� שופמ� בהערת ביניי� וא� פנה לחבר הכנסת יוס,"ש�

. "אוי לאוזניי� שכ% שומעות": בגי� קרא בתגובה. "?הכנסת בגי�יחד ע� חבר, לא מספיק אנשי� שלחת לגרדו�": האשי� בתגובה מחרותאליעזראריה ב�

אתה מצטער שכולנו לא עלינו ": ושופמ� עצמו הוסי�, "?שאתה שולח ג� אותוטי� אלה ממחישי� את מקומה של סוגיית הגרדו� בלב הרגיש ציטו31."לגרדו�

ההצבעה בכנסת המחישה את בדידותה הפוליטית של . של פולמוס הזיכרו� .א� לא חבר כנסת אחד תמ% בהצעתה לסדר היו�. תנועת החרות

של עולי הגרדוםועיצוב זכרםבגין

יבי ולא פחות בגי� היה מודע כמנהיג פוליטי לתהליכי עיצוב הזיכרו� הקולקטבגי� ביקש לשלוט בעיצוב דמות� של . גוריו� ביקש למשול בתהליכי� אלהמב�

הוא יצק את תבנית . 'המשפחה הלוחמת'עולי הגרדו� בזיכרו� התנועתי של –המרד מיתוס הגבורה של עולי הגרדו� וקבע את מעמד� המקודש כבר בספרו

מעלה המרד בחינה של .ספר שהניח את היסוד להגיוגרפיה הרביזיוניסטיתהפרק . שפרשת הגרדו� מעוצבת בו ה� כשיא המרד בבריטי� ה� כשיא הספר

אינו מופיע כחלק מהרצ� הכרונולוגי של ', טל הגבורה, 'המרכזי העוסק בתליותאלא לאחר סיפור כיבוש יפו במלחמת העצמאות ולקראת סיכו� , האירועי�

גבורת המשפט וגבורת , רת הקרבגבו: בגי� מונה בו שלושה סוגי גבורה. הספרהוא מטפס ע� הקורא שלב אחר שלב בסול� הגבורה ומגיע לגבורת . הגלות

לנגד עינינו . וסול� הגבורה העברית המחודשת הל% הלו% וגבוה": הגרדו� מתאר את גבורת המרד 32."גבורת תא המוות, נתגלתה במלוא הדרה הנורא

וקובע את בכירותה של , ת הקרבמשווה בי� גבורת תא המוות לגבור, הגרדו�פעמית על אי� כא� התגברות חד, לא": שאינה מלווה בסער הקרב, הראשונה

31

.830�833' עמ, ש� 32

: אביבתל, ישראלזכרונותיו של מפקד הארגו� הצבאי הלאומי באר� :המרד, בגי�מנח� � ).המרד, בגי�: להל� (486' עמ, 1950 ,אחיאס


לא כל , לא כל איש ואיש. ההתגברות היא מתמדת. אינסטינקט הקיו� העצמי � בתיאור 33."כול�. בנינו המורדי� עמדו בו. יכול לעמוד במבח� זהIחייל אמי

כית ופיוטית כדי "� במקומות שוני� בשפה תנשתמש בגיהגבורת עולי הגרדו� למק� את פרשת הגרדו� ברובד נעלה ולהעתיק את הגבורה מהזמ� הראלי

בעת תיאור התאבדות� של פיינשטיי� וברזני . המצוי מעבר לזמ�, למישור המיתיויחבקו איש את רעהו חיבוק , ויקומו באשמורת השלישית של הלילה": הוא כתב

נחת� ברשימת המרד 34."צו את רימו� היד בי� לבותיה�וילח, רעות אחרו�מופיעי� שמונת , ל" מפקד האצ,לאחר דוד רזיאל, ובראשה, ל"הנופלי� של האצ

שהתאבד קוד� שהספיקו , עולי הגרדו� של הארגו� ועמ� מאיר פיינשטיי�35.להוציאו להורג

מאיר פיינשטיי�

בי� מבית מדרש� של יוצאי מחתרות יצאו לאור ספרי� רהמרדבעקבות טביעת ידו של בגי� מצויה . הגרדו�עולי שכללו התייחסות לגבורת הפורשי�

לחלק גדול מה� כתב הקדמה שנושאה המרכזי היה הרעיו� . כמעט בכול�רצונו לשלוט בנרטיב התנועתי ובעיצוב זכר� . שהאמת ההיסטורית עתידה לנצח

33

ער� בגי� השוואה מוקדמת , )333' עמ(כבר בפרק מוקד� העוסק בימי התליות . 482' עמ, ש� גדיר את מבח� הגרדו� כמבח� הגבוה ביותר שבו יכול הבי� גבורת הקרב לגבורת הגרדו� ו

.האד� לעמוד34

Rowland Robert, The Rhetoric Of Menachem Begin: The Myth Of: ראו ג�. 497' עמ, ש�

Redemption Through Return, Maryland: Lanham, 1985, p. 113. 35

.514' עמ, המרד, בגי�


ל לשעבר "מובהק בהגהה שער% מפקד האצשל עולי הגרדו� בא לידי ביטוי הדגשי� שהעניק לספרי� אלה השפיעו על כל . ת� לאוראבספרי� אלה טר� יצי

הספר הראשו� שעסק בעולי . מה שנכתב מאוחר יותר על ידי חברי התנועה כעשר שני� מאוחר יותר 36. ונכתב בידי יוס� נדבה1952שנת הגרדו� יצא ב

לשני הספרי� הוסי� מנהיג 37.ניצחו� עלי גרדו�הרס� יצחק גוריו� את ספרו #ה בעקבות שני ספרי� מרכזיי� אלה התפתחכי נית� לומר . חרות דברי הקדמה

לעצב את עולי הגרדו� ה של ספרות קדושי� רביזיוניסטי� שביקש)נרא'ז( סוגההאיש שעמד מאחורי הקלעי� . כדמויות אגדיות המייצגות את הגבורה העליונה

המעיי� בארכיונו מוצא !בגי� בכבודו ובעצמו, היה מנהיג חרות סוגה זושל עברו , שיצאו לאור בישראל, שהחיבורי� המרכזיי� העוסקי� בעולי הגרדו�

שהבינו את , נדבה וגוריו�. של מנהיג תנועת החרות"הגהה"קוד� פרסומ� שלחו לו את כתבי היד של , ל"מרכזיותו של מיתוס עולי הגרדו� אצל מפקד האצ

ספריה� וקיבלו בחזרה עשרות עמודי� של תיקוני� היורדי� ג� לפרטי הפרטי� : בדיקת ההערות שכתב בגי� מעלה שמגמתו הייתה אחידה וברורה! של הטקסט

להגביר את המיתיפיקציה של הדמויות ולהסיר כל שביב מידע שעלול לקלקל את ת ביותר הערות משמעותיו38.התמונה הצחורה ורבת ההוד של עולי הגרדו�

הוסי� מנהיג חרות ה� לטקסט של נדבה וה� לזה של גוריו� ביחס לפרקי� שעסקו בגי� הרשה לעצמו לדוגמה למחוק מכתב היד של גוריו� כמה . בדב גרונר

אי� לה� כל "פסקאות שנגעו למשא ומת� בי� גרונר לעור% הדי� שלו בטענה כי 39"!חליש את רישומהחשיבות מבחינת הפרשה ההיסטורית וה� עלולות רק לה

דר% : הערתו של בגי� כיוונה לדר% הבניית סיפור הגבורה של עולי הגרדו�בהדגשה , שתנפה את מרכיבי הסיפור שעלולי� להעניק לו אופי פרוזאי ותותיר

הדר% .את המרכיבי� שבכוח� להעצי� את השגבת ההקרבה, נרטיבית יתרהאה לביטוי בהגהה שעשה כפי שב,שבה עיצב בגי� את מיתוס עולי הגרדו�

ממחישה את כישרונו ואת מיומנותו בכל ,לכתבי� התנועתיי� העוסקי� בזכר�בגי� חתר לכונ� את זכר� של עולי . הכרו% במישור הסמלי של הפוליטיקה

36

ר ומראשי "נדבה היה מפעילי בית. 1952, הדרא:אביבתל, ספר עולי הגרדו�, יוס� נדבה מאוחר יותר פעל רבות במאבק . עד להקמת המדינה)ח"הצ(ההסתדרות הציונית החדשה

חוקר ההיסטוריה לצד היותו פרופסור למדע המדינה ו,הרביזיוניסטי על הזיכרו� כפובליציסט .של הציונות

37

גוריו� היה . 1963, בוטינסקי בישראל' מכו� ז:אביבתל, הניצחו� עלי גרדו�, יצחק גוריו� העיתוני� זמ� מה הוא שימש כעור� . 'ברית הבריוני�'מוותיקי התנועה הרוויזיוניסטית וחבר

הסתדרות העובדי� והיה פעיל מרכזי במש� שני� רבות ב, המשקי� והירד� הרביזיוניסטי� . ובתנועת החרות)ל"הע(הלאומית

38

בוטינסקי'מכו� זאב זארכיו� , 9/14–20תיק פ, ולגוריו�, 4/10–0 2תיק פ, הערות בגי� לנדבה ).ז"אמ: להל� (בישראל

39

.ז"אמ, 9/14–20 תיק פ


הגרדו� באמצעות הפיכת אגדת גבורת� מפעולה אנושית היסטורית מורכבת . הלאומיות היהודית המורדתהמציגה מהות טבעית של נושאי לתמונה הרמונית

קשה שלא להתרש� מכ% שהפעולה המצטברת של בגי� בעיצוב דמות� , ע� זאתמצמה את מעמד� של עולי הגרדו� הביאה לא רק לפוליטיזציה שלה� וצ

.יתכגיבורי� מפלגתיי� אלא ג� רידדה את דמות� והפכה אותה לפלקט

הפוליטיזציה של הזיכרון

גוריו� לבי� בגי� נראה כי נית� למצוא תנהל בי� ב�לצד הקונפליקט החרי� שה. י� ביחס לתהליכי עיצוב הזיכרו�יבה� החזיקו השנשדמיו� מסוי� במושגי�

, פוליטיקה: הכלי� המרכזיי� להשפעה על הזיכרו� הקולקטיבי היו לדעת שניה�פעילותו הנמרצת של מנהיג תנועת החרות להכרה . פעולה מפלגתית, כוח

אי% –לשאלה . גוריוניתי הגרדו� מתבררת כתמונת ראי להדרה הב�בגבורת עול כיצד פורצי� את –או ? אפשר לגרו� לשינוי מקומ� של עולי הגרדו� בזיכרו�

בגי� : הייתה לבגי� תשובה פשוטה אחת? ההדרה שהופעלה כלפי אגדת גבורת�רש לצבור הימי� הרביזיוניסטי נד. האמי� כי הדר% לשינוי הזיכרו� היא פוליטית

בעקבות השגת עמדת ההשפעה , רק אז. להפו% מאופוזיציה לשלטו�, כוח פוליטימסר זה . הממשלתית יימסרו לידיה� של בגי� ושותפיו מפתחות הפנתאו� הלאומי

ולהוצאת ) 1947(' שנת התליות'עלה בבהירות בנאו� שנשא במלאת עשור ל� במסגרת מאבקו היה זה אחד הנאומי� החשובי� של בגי. פקודיו להורג

בטקס התייחדות ע� עולי . י"יסודה של מפאימ' היסטוריה של המנצחי�'בתיאר את תחושת ההשפלה התנועתית הוא 1957שנער% בעכו בשנת הגרדו�

מיחס השלטו� לסמלי� המרכזיי� של תנועת החרות א% ג� את השכנוע הפנימי � בקרב על מקו� בניצחו' המשפחה הלוחמת'בכ% שקרב היו� שבו יזכו חברי

התביעה להכרה בעולי הגרדו� . גיבוריה� בפנתאו� הגבורה הישראלי הממלכתיבוטינסקי כאחד 'כגיבורי� לאומיי� הצטרפה לדרישה להכיר במעמדו של זאב ז

שלושה סמלי� "בנאומו זה קבע בגי� שישנ� . מגדולי מנהיגי התנועה הציונית הראשו� הוא מניעת העלאת הסמל. "שחורי� לרשעות השלטת עדיי� בישראל

שני הסמלי� האחרי� קשורי� למיתוס עולי 40.בוטינסקי'עצמותיו של זאב ז41:הגרדו�

הטענה הרשמית . בית החולי� לחולי נפש במבצר עכו: סמלה השני של רשעות זו

רק : לכל יש כס�. חולי� מסוג זה במקו� אחרהיא כי אי� כס� כדי להקי� בית

40

בטקס . ""יבוא יו� ודגלי המדינה וצבאה המנצח יורכנו על קברותיה� של הרוגי מלכות: "בגי� . 27.5.1957, חרות, "ההתייחדות ע� גבורת עולי הגרדו�

41

.ש�


אי הופעת דוברי המדינה על : מלה השלישייס [...] .למטרה זו חסרה הפרוטה

ועדיי� לא בא למסור לה� כבוד לא שליחו של : [...] קברותיה� של עולי הגרדו�

כ� . לא שלישו של מפקד הצבא, לא נציגו של יושב ראש הכנסת, נשיא המדינה

.גזרה הממשלה על רשעותה המשולשת

, תנועתו במאבק על הזיכרו�בגי� העלה בנאומו את תמונת המצב העגומה של42:אבל הייתה בפיו ג� נחמה

, אולי זהו הצו? את דרכי ההשגחה העליונה מי יגלה, אול� מי יודע את צו הגורל

את , בוטינסקי נית� בש� ממשלת ישראל'תלמידיו של זאב ז, שאנחנו בעצמנו

נחנו אולי זהו הצו שא. ההוראה לפקוד עצמותיו ולהעלות� לאדמת ציו� וירושלי�

פכו להיכל הונית� את הצו לטהרו ול, אחיה� לנשק של פורצי כלא עכו, בעצמנו

אחיה� לאמונה של עולי הגרדו� , אולי זהו הצו שאנחנו בעצמנו. הגבורה וההקרבה

להרכי� את דגלי המדינה וצבאה , בש� האומה כולה, נבוא בש� ממשלת ישראל

. עשה נעשה כ�, והוא יבוא, ו�בבוא הי. המנצח בפני קברותיה� של הרוגי המלכות

.כה ית� לנו האלוהי� וכה יוסי�

נחרצת ככל שתהא נבואת הנחמה שניסח מנהיג תנועת החרות במלאת עשור נעוצה בהבנת � הנוכחילהוצאת עולי הגרדו� להורג נראה כי משמעותה לדיו

בגי� סבר . אר בגי� להשפעה על הזיכרו� הקולקטיבי הישראלייסטרטגיה שתיהאאו אז חרות תחולל . התהלי% יתחיל בהשגת כוח אלקטורלי לתנועת החרותש

תזכה בעמדת השררה ואז תכונ� זיכרו� חלופי שבמרכזו תתייצב , מהפ% פוליטי כשתנועת החרות מציאותיתאלא שהתשובה הזו לא נראתה . גבורת עולי הגרדו�

.ה לתמיכה כה מוגבלת בבחירות לכנסתתזכ

היסטורי של תנועת החרות היורי מאבקה הפוליטילצד אלה שהתייצבו מאחוסטרטגיה שבחר בגי� ישמתחו ביקורת על הא', המשפחה הלוחמת'מקרב חברי

ל שפרש "פקדת האצחבר מ, יעקב עמרמי. 'המלחמה על הזיכרו�'במסגרת כתב מכתב , מפעילות פוליטית בתנועת החרות זמ� קצר לאחר הקמת המדינה

בה נקט בגי� במסגרת שאת ביקורתו על הדר% בו שטח ש, למפקדו לשעברהרשה ', הדר'מייסדה ובעליה של הוצאת הספרי� , עמרמי. המאבק על הזיכרו�

לבקר את מפקדו , לעצמו בזכות עצמאותו הכלכלית ואי תלותו הפוליטיתציי� את מאמציו הכבירי� של בגי� לתק� סילופי� בנוגע לתולדות הוא . לשעבר

. "אדישות מהולה ברוגז"דר% שבה הוא פועל מעוררת בו ל אבל קבע כי ה"האצטענתו המרכזית הייתה שמנהיג תנועת החרות נלח� במסגרת מאבקו על מקומו

אי� כל טע� למקד את , לדעתו. ל בתודעה הציבורית ביריב הלא נכו�"של האצלהפנות את , כ% קבע, יש. המאבק ההיסטורי במדיניות הכחש של ממשלת ישראל

42

.ש�


אמצי� להתמודדות ע� האדישות הציבורית הכללית בנוגע למאבק עיקר המל דרש מבגי� להפסיק לעסוק " חבר מפקדת האצ43.המחתרות להקמת המדינה

תרו� מעשי שיעודד במחאה ולהקדיש את מרצו ואת מרצ� של חבריו לסיעה לפ44:סופרי� לעסוק בימי ההוד של המרד האנטי בריטי של הארגו�

היא שמשתיקה או מסלפת פ� חשוב ' שטנת חכמי�'ש, הנפוצהאני דוחה את הגרסה

לו לב� ולב חברי� . סבור אני שהטע� הוא אחר לחלוטי�. זה בתולדות ישראל

ולו היית� מקדישי� חלק קט� ממרצכ� ומזמנכ� ,הפעילי� היה נתו� לפתרו� הבעיה

י� היו נמצא, ליצירת האווירה בכדי להפו� ממש את המציאות המכוערת על פיה

ואחרי כ� רבי� שהיו להוטי� להקדיש את כתיבת� , בתחילה מועטי�, סופרי�

.ה� במדע ובספרי לימוד, ה� בספרות, לאות� פרקי היסטוריה ברוח טובה ונכונה

45".הכאבת לי בדברי%: "בתשובתו קבל מנהיג חרות בפני פקודו לשעבר שגיבש כבר בימי קותו של בגי� בתפיסהמחילופי המכתבי� בי� השניי� עולה דב

מערי% , ל ושהתבססה על ההנחה שהציבור הרחב תומ% בפעולות הארגו�"האצבגי� הוסי� למתוח קו הפרדה מודגש בי� . את אנשיו ומוקיר את גבורת חבריו

ל בתקופת המרד והערי% את תרומתו ההיסטורית להקמת "שאהד את האצ', הע�'בשנות המנדט האחרונות ל "שנאבק באצ, י"מפאשל מסד לבי� המ, המדינה

מסיבה זו סירב לאמ� את . והדיר את הארגו� מההכרה ההיסטורית הממלכתיתהכרה . הצעתו של עמרמי לרכז את המאמ� בניסיו� לעורר את הע� מאדישותו

לכ� . הייתה עלולה לשמוט טיעו� מרכזי מעמדתו"אדישות הציבורית הכללית"בי� זה נכו� שלא עשינו דבר נגד א": חזר ופסק במכתב התשובה ששלח לעמרמי

אבל לכל , ולעול� לא ייעשה מספיק, ודאי שלא נעשה מספיק. מלאכת הסלפנותצרי% שיהיה ברור כי אשמי� ה� , וביחוד לדעת אחי לנשק ולאמונה, הדעות

המרכיב המרתק של תשובתו קשור . "הרשעי� והסלפני� ולא הנפגעי� על יד�. ל לתק� את הזיכרו� הקולקטיבי בישראל"צלדר% שבה לטענתו יוכלו יוצאי הא

שדרש להניח לזירה הפוליטית ולהתמקד בזירה , בניגוד לעמרמיזיהה בגי� הקשר בי� המאבק על ההגמוניה הפוליטית , העממיתהציבורית

שההכרה ההיסטורית הממסדית היא אחד , למאבק על ההגמוניה התרבותיתי "כל עוד מפא: א במישור הפוליטיהפתרו� אליבא דבגי� חייב להימצ. ממרכיביה

, י להידחק מ� הזיכרו� ברגל גסה"ל והלח"שומרת על ההגמוניה שלה יוסיפו האצואת ספרי , יש להביא למצב בו לא אנשי סל� וכזב יקבעו את דרכי חינוכ�"ולכ�

על א� . הידיעה' מעשה זה הוא הפתרו� בה. הלימוד בשביל תינוקות דבית רב�

43

.ז"אמ, 20.12.1963, 3/5–279תיק פ, יעקב עמרמי לבגי� 44

.ז"אמ, 3/5–279תיק פ 45

.ש�, 24.12.1963, בגי� ליעקב עמרמי


46."אנו נביאו, ליתר דיוק, אלא להאמי� כי בוא יבוא, לדאוג לוהכל אוסי� לא רק ידע בחברה בגי� ראה במעמד� של עולי הגרדו� דוגמה מובהקת ליחסי כוח

הוא היה משוכנע בכ% שכל זמ� שיחסי הכוחות הפוליטיי� ייוותרו . הישראליתשאותה , על כנ� לא יעמוד לרשותו ולרשות חבריו הרבה מעבר לזכות המחאה

.יקשו לנצל עד תו�ב

תהלי% עיצוב הזיכרו� הישראלי ביחס לאגדת הגבורה של עולי הגרדו� שיתואר –על מנת לפרו� את ההדרה . אליה כיוו� בגי�שלהל� היה דווקא הפו% מהדר%

ותאפשר לזכר עולי הגרדו� , שתעקו� את המסלול הפוליטי, נדרשה זירה אחרתגרדו� היו עשויי� אולי להיתפס עולי ה. לחלחל דרכה לזיכרו� הישראלי

כגיבורי� לאומיי� ולזכות בהכרה הדרגתית ככל שהחברה הישראלית תתגבש , בגי�. אול� כא� פעלה ג� הדר% שבחר בגי� לעצב את אגדת גבורת�, ותתייצב

, למנהיגותו ולגיבוריו, גוריו� לתנועתולגיטימציה שיצר ב�שנדחק על ידי הדהכדי להבנות את זכר עולי , � על גבול האובססיביותתילע, פעל באינטנסיביות

תרבות הזיכרו� . הגרדו� כגיבוריה הראשיי� של מלחמת השחרור העבריתהאלטרנטיבית שעיצב העצימה את הזיקה בי� גבורת עולי הגרדו� לבי� תנועת

, אול� דווקא זיהוי מודגש זה. החרות כיורשת היחידה של הימי� הרביזיוניסטיהוא שחיזק את , דו� כגיבורי� תנועתיי� ולא רק לאומיי�של עולי הגר

האטי והממוש% תהלי% חדירת� . הראשונות50המוטיבציה להדרת� בשנות השטוש והשלה של הזיהוי היה חייב לכלול ט לפנתאו� הלאומי של ישראל

' פרישה'השכחה של הוויכוח על ה, המודגש שלה� ע� תנועה אופוזיציונית� מאבק מחתרות הימי� להקמת המדינה למאבק שניהלו המוסדות ויצירת זיקה בי

בעשור השני למדינת , תהלי% זה יתרחש רק מאוחר יותר. הלאומיי� המרכזיי� .ישראל

מקומה של הספרות בקבלת מיתוס עולי הגרדום

לספרות שמור תפקיד מרכזי בתהליכי כינו� זיכרו� ובינוי אומה כמו ג� בהחדרת בתקופה הפורמטיבית של התבססות 47. לתרבות האנושיתדמויות של גיבורי�

היישוב היהודי באר� ישראל מילאה הספרות העברית חלק חשוב בכינו� מסורת לאומית חדשה שתרמה להענקת הלגיטימציה לשאיפותיה הלאומיות של

שילוב� המוצלח של המיתוסי� הלאומיי� בזיכרו� הקולקטיבי . הציונותומת יצירות ספרותיות מגוונות שהיו מוטמעות התאפשר לא מעט בזכות תר

46

.ש� 47

.241' עמ, גיבורי� למופת, באומל


לצד השגבת הגבורה מהעבר הלאומי העתיק עיבדה . באידאולוגיה הציונית בכל 48.חי למסרי� סמליי� ודידקטיי�הספרות העברית מיתוסי� כמו זה של תל

המאוחרות 40הקשור לעולי הגרדו� דומה היה בעת היווצרות המיתוס בשנות העברית בחרו להתעל� ממיתוס זה ונמנעו מלסייע למיזוגו שהספרות והשירה ה

התחוללו תהליכי ההבשלה %50 שנות הבמהלג� . בזיכרו� הקולקטיבי הציוניטיות והתייחסות לגבורת עולי וההפנמה של אירועי המאבק האנטי בריטי בא

הגרדו� הופיעה בעיקר ספרי� שלא הצליחו לחרוג משולי הספרות ומאופיי� נית� לזהות תרומה גוברת של הספרות 60בראשית שנות ה, והנה.התנועתי

. העברית לפריצת מיתוס עולי הגרדו� מ� השוליי� אל מרכז התודעה הלאומית נכתב בקולר אחד 49.בקולר אחדהאירוע המשמעותי בתהלי% היה פרסו� הספר

ו� גורימאנשי הרוח המקורבי� לב�, חיי� הזז, על ידי חת� פרס ישראל לספרותהספר עוסק בפרשת מות� של עולי הגרדו� מאיר . י"ומלב הממסד של מפא

עולי 'הוצאתו של ספר המתמקד ב. י"לחהל ומשה ברזני מ"אצהפיינשטיי� מ ההסתדרותית הייתה כמוב� רחוקה מלהיות דבר 'עובד ע�'בהוצאת ' גרדו�

תוכו העניי� הציבורי בספר החל בעקבות פרסו� כמה עשרות עמודי� מ. שבשגרהלהי שיצא מטע� אגודת הסופרי� בש, מאס� ולאחר מכ� בקוב� במערי בעיתו�

צמתה ורנות הציבורית לחידוש שטמו� בספר גברה והגיעה למלוא ע הע1962.50ד ע� י הספר היה לרב מכר מי1963.51לאחר שהרומ� ראה אור בשלמותו באביב

הופיעו , דבר, י"מפא � ההסתדרות שביטא את עמדותמעל דפי עיתו. צאתו לאורמדי שבוע מודעות פרסומת המעודדות את הציבור לרכוש את רב המכר החדש

. על אודות פיינשטיי� וברזני והוא א� הוענק כפרס לקוראי� בהזדמנויות שונות הופיע ספר –ממלכתית הודר זכר� של עולי הגרדו� בשעה שבזירה הפוליטית

שפורס� כמה חודשי� , ר אחדבקול. המתמקד בגבורת� בלב הזירה הספרותיתזכה להתייחסות , גוריו� כראש הממשלהלפני שלוי אשכול ירש את מקומו של ב�

ער% בביתו קבלת פני� ) עדיי� כראש ממשלה(גוריו� ב�. חיובית של שניה�שלח לסופר איגרת ) עוד קוד� שהתמנה לראש ממשלה( ואילו אשכול 52,להזז

48

Yael Zerubavel, Recovered Roots: Collective Memory and Making of Israeli National

Tradition, Chicago, 1995, pp. 79-83. 49

: תל אביב, )ז"תשל(מג , מאזניי�, )עור�(הלל ברזל : בתו�, "'בקולר אחד'הערות ל", ד� לאור .410�419 'עמ, אגודת הסופרי� העבריי�

50

, ג, ביקורת ושירה, דברי ספרות: מאס�. הספרפורסמו בו כארבעי� עמודי� לא רצופי� של פורסמו פרקי� אחדי� מ� 1962בשלהי . 9�45' עמ, 1962, אגודת הסופרי� העבריי�:אביבתל

.מעריבהספר החדש ב51

.ל מתו� כוונה לדייק בפרטי� ההיסטוריי�"הספר הופיע מחדש בשינוי נוסח בתש 52

משרד :אביבתל, סיפורו של יהושע כה�: דבררוח מ, עדות על המפגש מופיעה אצל יאיר שלג .190' עמ, 1998, הביטחו�


בביתו של הזז לכבודו ולכבוד ספרו שהוקראה במהל% ערב הוקרה שהתקיי� במהל% המפגש סיפר הזז לאורחיו ולמוקיריו כי הוא היה משוכנע 53.החדש

טרוג והתפלא על התגובות תיענה בקבקולר אחדשהחלטתו לפרס� את .המשבחות

אוס� המחבר, כריכת הספר בקולר אחד

סיפור . י לא הייתה מקריתבחירתו של הזז בסיפור� של פיינשטיי� וברזננת� אלתרמ� להקדיש לה� שיר ימי� ספורי� המשורר גבורת� ומות� הביא את

פרשת 54).ג� א� השיר כלל ביקורת נוקבת על הארגוני� הפורשי�(לאחר מות� התאבדות� ערב עלות� לגרדו� הביאה לתגובות הזדהות משמעותיות בציבור

יי� התאי� באופ� מובהק למיתוס סיפור גבורת� העילאית של השנ. היהודישני הגיבורי� השתייכו לשני ארגוני� . דרמטי שלובזכות המבנה הנרטיבי

. י היה מזרחי"לחחבר הל היה אשכנזי וברזני "פיינשטיי� חבר האצ, שוני�לו נועד מקו� מרכזי שרואית השתלבה במיתוס הגבורה והקורב� הקרבת� הה

53

, אלחנני: להל� (26.4.1963, דבר, "שעה ע� הזז וידידי�: כתבתי על קידוש הש�", אלחנני' א פרסו� איגרת השבח שכתב אשכול להזז בעקבות הסתייע בבגי� . ")כתבתי על קידוש הש�"

.1859' עמ, 15.5.1963, 37, דברי הכנסת. גוריו�ת ע� ב� בעת פולמוס חרי� בכנסבקולר אחד54

.334' עמ, ג, הטור השביעי, ל"הנ; 25.4.1947, דבר', ליל התאבדות, 'נת� אלתרמ�


צמיחת בהש� הוסיפה להיות נוכחת ג� בשיח הציוני והרטוריקה של קידוש של סירוב� ת הסמלי)פוטנציאל(י�כלה ה55.הלאומיות היהודית הרומנטית

לאפשר לבריטי� להוציא� להורג הפ% אות� למועמדי� המתאימי� ביותר להפו% ג� בקרב קבוצות ששללו את , לחלוצי� מקרב עולי הגרדו� שיזכו להכרה רחבה

שהרבדי� החידתיי� שאפיינו , יסוד ההתאבדות. הרומנטיקה הרביזיוניסטיתתר� לייראת כבוד הציבורי הגדלה , נגעו בנימי� העדיני� של נפש האד�, אותו

.ביחס להקרבה המודעת של שני לוחמי המחתרות

נראה כי הרעיו� הבשיל ? מה גר� לחיי� הזז לכתוב ספר על פיינשטיי� וברזנירב האסירי� , ידו ישב הרב אריה לוי�כשאושפז הסופר בבית החולי� ובמיטה ל

56.ומי שדמותו נקשרה בי� היתר בעולי הגרדו� בזכות הקשר ההדוק שקיי� אית�הזז שמע מהרב לוי� על עולי הגרדו� ובה� על פיינשטיי� שהיה תלמידו וניצת בו

גאולה כה� באקראי העיתונאית פגש הזז את 1958שנת ב, זמ� קצר אחר כ%. עניי�רושלמי וביקש ממנה לספר לו על עולי הגרדו� ובעיקר להתמקד בבית קפה י

העובדה שהזז בחר להציב כפרשה מרכזית בספרו את 57.בברזני ופיינשטיי�מה היא . קורות שני לוחמי מחתרות הפורשי� העלתה שאלות רבות בדבר מניעיו

ההכרה הפוליטית העומדת מאחורי ההחלטה להשגיב את דמות� של ברזני שטוש הממד הפוליטי של פרשת המסרי� שהעביר הזז התאפיינו בט? י�ופיינשטי

וודאי ובי "לחה, ל"של האצהארגוני ולעתי� א� במחיקת המרכיב ,עולי הגרדו� בראיונותיו לעיתונות לא חש� הזז . דגל גבורת� לאור% השני�אתשל מי שנשאו

אי� לדעות שני ": בריאיו� אחד אמר. משמעי את מניעיו לפרסו� הספרבאופ� חדדעותיי . יש בו רק ספרות, אי� זה ספר פוליטי, הגיבורי� שו� שייכות למחנה

הוא ביקש 58."י"ל ולח"הפוליטיות אינ� מתבטאות בספרי החדש על אנשי אצלצאת נגד כל ניסיו� לייחס לו דעות המופיעות בספר וקבע שהערכי� שבה�

ה� בעיניו סמל , קידוש הש�גאווה יהודית ורעיו�, כגו� גבורה, עוסק הספרהקולר האחד שנתלה בצוואר� של פיינשטיי� . למעשי כל הנוער באותה תקופה

55

העקדה כפיגורה הרואית בשיח 'המצאת' או 'אושר עקדה' ל'מות קדושי�'מ", יעל פלדמ� המכו� לחקר הציונות :אביבתל, )2007 סתיו (12, ישראל, )עור�( מאיר חז�: בתו�, "הציוני

.110�111' עמ,ש חיי� וייצמ�"וישראל ע56

, 2008, ראוב� מס: ירושלי�, מפנקסי האישי והפוליטי: אי� לי כוח להיות עייפה, גאולה כה� .44' עמ

57

ג� : הימי� האלה היוו בשבילו שני גורמי� לחזרה אל הסיפור": סיפרה, אביבה, אשתו של הזז יאיר . "וג� החמלה שגילה רבי אריה לוי� אל אסירי המחתרות, יו� של עמידה מול המוותהניס .4.4.2007, האר�, "הסוהר הטוב", שלג

58

, האר�, "י"ל ולח"דעות פוליטיות אינ� מתבטאות בספרי החדש על אנשי אצ", חיי� הזז 20.12.1962 .


במפגש בבית ראש הממשלה 59.וברזני הוצג בספר כסמל לאחדות הלאומיתי ולא "אני לא כתבתי על לח. יש מקו� בו אי� פילוגי�": אשכול הדגיש הזז

כתבתי דברי� מסוימי� על . י מחתרתולא כתבת' הגנה'ל ולא כתבתי "כתבתי אצבהזדמנות אחרת רמז , מאיד%. "תיארתי אופיו של ע� ישראל [...] 'קידוש הש�'

60.הזז לאפשרות שהספר קשור לנקיפות מצפו� שליוו אותו במש% השני�

חיי� הזז

תפקידה של השכחה והתגובות לספר

מעות בתהלי% שינוי עמדת� של היא נקודת ציו� רבת משבקולר אחדהופעת פשר את הופעת נראה כי מה שא. החברה והממסד ביחס לזכר� של עולי הגרדו�

פוליטיזציה הייתה דווקא הדה, חוצת המחנות, הספר ואת התקבלותו החיוביתבניגוד למאבק של בגי� על הכרה בגבורת� שעורר , שער% הזז לדמויות גיבוריו

59

זה . אבל השורש אחד הוא, בישראלגלגולי� רבי� ושוני� נתגלגל קידוש הש�"הזז טע� כי . ההזדהות הדומה בסיטואציה היסטורית שונה, השורש הייחודי שאי� כיוצא בו בכל אומה

והמקו� , אבל יש מקו� שאי� בו פילוגי�, ניגודי� ופרדוכסי�, סתירות, החברה מלאה פילוגי� ."ל קידוש הש�כתבתי ע", אלחנני. "הוא בלבנו, הזה אינו רחוק מאתנו והוא קרוב אלינו

60

שאתה , אבל תאר לעצמ�. נניח שזה נכו�. אינני אומר שזה נכו�": הזז אמרבביקור בקליבלנד אז , צרי� לחיות ע� מצפונ� יו� ולילה ואינ� יכול לישו� בלילה מפני המצפו� המכביד עלי�

. "שותוהחלטתי לע, מגיעי� לנקודה שאינ� יכול עוד לחיות ע� עצמ� ואתה חייב לעשות משהו .7.3.1975, הצופה, "עיטורי סופרי� וספרי�", מצוטט אצל חיי� אורל�


בה עוצבה דמות� של עולי שהדר% . ווקא סרקז�לא מעט אנטגוניז� ולעתי� ד: גאולה כה� סיפרה בזיכרונותיה. הגרדו� בתהלי% יצירת הספר לא הייתה מקרית

מה שהזז ביקש ממני היה לעמוד מחו� לסיפורי� ולספרי� להסתכל לה� לעולי " הזז ביקש מכה� להתבונ� , כלומר61."הגרדו� בעיניי� ולספר לו מה אני רואה בה�

ר הגבורה הזה שלא בתו% השבלונה שלתוכה הוא נוצק כתוצאה מהשיח בסיפו62: נכתבבאחד הראיונות שהעניק הזז. הפוליטי

ניטל הצד הפוליטי [...] המחתרת בטלה ואיננה [...] עתה חלפה הסערה "[...]

הזז . "ועתה באה שעתה של הספרות[...] נותרה ההיסטוריה , שבאותה תופעה

הלא זה ": � המנוגד של הפוליטיקה והספרות כסוכנ�ת זיכרו�השכיל לנסח את אופיי

, נזקקת לצד האמנותי. הספרות חותרת אל האמת. ההבדל שבי� פוליטיקה לספרות

הרי המפלגה אינה אלא רחוב חד [...] אמת כדי שהדמות שהיא מעלה תהא דמות

.של הלו� ושוב, סטרי ואילו הספרות היא דר� של כיווני� רבי�

' מנח� הלפרי�'ל מאיר פיינשטיי� אלא "הזז לא קרא בספרו ללוח� האצ, ואכ�אליהו 'י משה ברזני אלא העניק לו את הש� "לחהוכ% ג� נמנע מלכנות את לוח�

הענקת השמות הספרותיי� לגיבוריו של הזז למרות שהספר התייחס . 'מזרחי� הוצג וכ% ג(באופ� ישיר ומפורש לפרשת התאבדות� של פיינשטיי� וברזני

הזז בחר לעצב את דמויות מקביליה� . לא הייתה מקרית) לקראת יציאתו לאורהספרותיי� של מאיר פיינשטיי� ומשה ברזני באופ� שהפשיט מה� את הזהות

הזז . תנועתית המודגשת שעליה עמל בגי� במש% שני� כה רבותפוליטיתה ולש� כ% השיל את עולי הגרדו� לגיבורי� לאומיי�בקולר אחד השכיל להפו% ב

הוא כינה את שני חברי המחתרות בשמות . מעליה� את קלסתריה� המפלגתיי�בדויי� והסיר בכ% את ממשות� ההיסטורית המלאה של התלויי� כמי שדבקו באידאולוגיה הרביזיוניסטית והשתתפו בפעולות שהיו מנוגדות לעמדת המוסדות

נטולי זהות פוליטית , נימיי�כ% הפכו לוחמי המחתרות לגיבורי� אנו. הלאומיי�הזז . וחסרי פני� מפלגתיות ולכ� נסללה הדר% להתקבלות� כגיבורי� לאומיי�

שהטמעת עולי , גוריוני של החברה הישראליתכסופר שפעל במרכז הב�, הבי�הגרדו� בזיכרו� הקולקטיבי הישראלי מחייבת את צמצו� הממד האידאולוגי

ת הגבורה של פינשטיי� וברזני לאור% שנות והפוליטי המודגש שהועמס על אגדונרטיב הציוני הכללי המתייחס ויצירת זיקה עמוקה יותר למטא, פולמוס ארוכות

בשבילי ": בלשונו של הזז. רב� ולגאולה ללא הקשר פוליטי קונקרטיולק, לגבורהכא� ראיתי [...] אחד הוא האד� היהודי בכל גלגוליו ההיסטוריי� הרבי� והשוני�

61

.44' עמ, אי� לי כוח להיות עייפה, כה� 62

: ירושלי�, חיי� הזז, אהרו� ראובני, י עגנו�"ש, יהודה בורלא: ארבעה שסיפרו, אברה� אלחנני .185ו 182' עמ, 1978 ,במערכה


יהודי� אלה לא התרפסו [...] המוסר נפשו על קידוש הש� , היהודי הנצחיאת שהרי הצד [...] יהודי� אלה ה� מ� הגלריה שלי . מוותששו אלי, לפני האויב

ל עברו ובטלו "י ואצ"לח. ואילו מסירות הנפש עומדת לעד, הפוליטי עובר ובטל, ואכ�63."זה שעלו לגרדו� נשאר ועומד לעד. אבל מסירות הנפש עומדת

בה עיצב הזז את דמויותיה� של שהעידו כי הדר% דברהתגובות מעל גבי בעיתו� הופיעו מאמרי� ששיבחו את ספרו . פיינשטיי� וברזני השיגה את מטרתה

קורא אני ": החדש של הזז ושיתפו בתהלי% שעבר עליה� במהל% הקריאה כל כ% על אלה שחלקתי, ל"י ובאיש אצ"כי המדובר הוא באיש לח, ושוכח

הכותב 64."למיצוי החוויות, ואני נתו� כולי לאמת שבתיאור, דרכיה� בשעת�העיד על הצלחת הזז לנטוע את עולי הגרדו� בתו% שרשרת המרטירולוגיה

. ואני רואה את אליהו ומנח� כמות שה� במקומ� ובשעת�, רצוני": היהודיתספרד , ע הצלבלימי מס, ואני מעתיק אות� לימי אדריאנוס קיסר–רוצה

דולקי� בוערי�, צביונ� ומידת�, ה� בעיקר עינ�וה�, ופורטוגל ועוד ועודשיר ' על ספסל בשדרה' המשורר יוסי גמזו פרס� במדורו 65."ועולי� בלהבותהמסר של קבלת עולי . "משהו מוסרי" תחת הכותרת בקולר אחדבעקבות קריאת

ר �K א�J הי ג�*": בשיר זההגרדו� לתו% פנתאו� הגבורה הלגיטימי בוטא ג� DגהK אהיבתנה $יד החא/ �רK /כלM מ: / �*רלAבילנ� ט�ל Nיו Kיי� ע$/ ' י תג�ל� #ל Aע"גמזו קבע כי 66."�*ל ע KיHגרי� ס� $ /רנר�ב Nד Jעו/ הKרו

,נ�מצל ע עN$Hל/ נ�ת לי עה כמ�J /, טל� ו%בP$/ י� פע�O הינ�למ�תאו/ ינ�מיטורו בחוויית הקריאה ומסכ� את שירו;..."תל�עתהל/ ה עQה היעגי הכו/

/ ב Rי היא *ה הJבעD": האישית שלו שהיא ג� חוויה דורית של פיוס היסטוריי נא/ יכבי ורS מ /,דיק�ד וה� מ /�ל�י היא *ה הJב עD/. ירא מת�ת א�א�ל#ר�אב67.!.."י"חRהל ו"צאי הנל $K / �נר�כי זר לקי/ ' ירעOר המ�Qה' / י%נח/ –

של הזיכרו� הטקסטי� האלה מעידי� על תפקידה של השכחה בתהלי% עיצובולתו% , וביכולתו לאמ� באמצעות השלת מאפייני� מעוררי אנטגוניז�הקיבוצי

מבחינת הזז כסופר הממלא את תפקידו . גורמי� שנדחו בעבר, הזר� המרכזי שלומיתוס הגבורה ופולח� ההקרבה היו חיוניי� לגלריית , בכינו� האומה היהודית

חייה� האישיי� של הגיבורי� הגיבורי� הספרותיי� שהוא יצר משו� שהקרבת

63

.183' עמ, ש� 64

.19.4.1963, דבר,"'בקולר אחד': קצרות'", זלמ� דוד 65

.ש� 66

.3' עמ, 10.5.1963, דבר, "...משהו מוסרי: על ספסל בשדרה", יוסי גמזו 67

.ש�


הצלחתו של הזז באה לביטוי 68.הייתה חיונית ליצירת חייה החדשי� של האומה69:בקולר אחד שנער% לכבוד אירועבאיגרת שכתב לוי אשכול ל

שיחידי� נטלו על עצמ� אחריות לחרוג ממשמעת , חילוקי הדעות התלוו לכ�

מדי התקופה מכדי שצעי� הזמ� אפילו קרובה "למרות זאת קבע כי . כתב,"הכלל

ק� הרי המומנט של הקרבה עצמית ומסירות נפש אי�[...] ירד על חילוקי הדעות

ובכ� ודאי תיאור� יתרו� לגיבוש , הוא שיישאר למורשת נצח בהיסטוריה שלנו

.הכרתו של דור המחפש את ערכיו ואת דמותו הרוחנית

. בעולי הגרדו� הייתה גדולהשביעות הרצו� בתנועת החרות מפרסו� ספר העוסקבגי� ויעקב מרידור ביקרו בביתו של הזז והודו לו בחו� על בחירתו להקדיש ספר

בהתרגשות ' המשפחה הלוחמת' הספר התקבל בחוגי 70.לגיבוריה� הדחויי�לעולי ' שבירת חומת ההתכחשות המסורתית'ובתקווה שהוא מסמל את

רר המהל% הספרותי של הזז את עו, אול� בצד התגובות האוהדות71.הגרדו�אלה שיבחו את עצ� . אכזבת מבקרי הספרות המקורבי� לתנועת החרות

ההתייחסות לגיבוריה� אבל חיפשו לשווא אחר המטע� המיתי המוכר שבגי� הדוגמה המובהקת ביותר של גישה זו הופיעה במאמר . ניסח לאגדת עולי הגרדו�

עיתונאי וחוקר ספרות , משורר, אלימל%. משה גיורא אלימל%כתבהביקורת שוקבע כי ' מסכת רמיה'המקורב לתנועה הרביזיוניסטית כינה את ספרו של הזז

פרי , קשה להתגבר על הרתיעה התוקפת כל אד� הגו� למקרא מסכת רמיה זו", �יעטו של מי שהיה בשעתו אחד מאויביה� המוצהרי� של מחנות אות� השני

גיורא הסתייג מעצ� הניסיו� לכתוב על עולי 72."אנשי המחתרת הנדוני� למוות "הד� בדוחק יבש על הקירות"בשעה ש, הגרדו� יצירה ספרותית בטר� עת

הוא ראה ". 'נושא'הלב דומה עדיי� לא שקט עד כדי לראות את העני� כ"ואת מצפונו ולהג� על המוסדות הלאומיי� למרק בכתיבת הספר ניסיו� של הזז

ביקורתו של גיורא הדגישה את . 40י בשנות ה"לחל וה"שהתכחשו לגבורת האצ: וכפוגע בזכר גבורת�' כנלעג בסגנונו, 'כמופר%, עיצוב הדמויות שנתפס כקלוש

הריה� דמויות נייר , שהמחבר מכנה אות� מנח� ואליהו, הדמויות הראשיות"

68

22, בקורת ופרשנות, )עור�(הלל ויס , " להזז'בקולר אחד'מוטיב העקידה ב", אריה ויינמ� .87' עמ,איל�אוניברסיטת בר: רמת ג�,)ו"תמוז תשמ(

69

במהל� ערב ההוקרה סיפר המשורר חיי� גורי על . 26.4.1963, דברתוכ� האיגרת נדפס בעיתו� צדקו האומרי� כי הספר ": תמיהתו הגדולה כששמע על הנושא העומד במרכז עלילת הספר

."כתבתי על קידוש הש�", אלחנני. "זהו ספר הדורות הבאי�. עובר את גבולות המחלוקת70

.289' עמ, או�בדר אל הפנת, לבל 71

הזז על ", ישראל אלדד:ראו ג�. 8.4.1963, חרות', לחיי� הזז" בקולר אחד", 'ד� מרגלית .28.12.1962, הבקר,"גרדו� ובלי פוליטיקהעולי

72

,)1964אביב (ג , שנה שישית, קשת ,)עור�(אהרו� אמיר , "בקולר אחר'", משה גיורא .188�191 ' עמ,ע� הספר: אביבתל


מודבקות בפסיפס של שישי� , מריונטות גזורות. שאי� לה� כי א� ממד השטח 73."לא עתיד, לא הווה, לא עבר–א יצר אנוש בה� ולא רוח חיי� של, פרקי�

המותאמת למיתוס , הביקורת החמורה משקפת את הפער בי� הדר% המוקפדתפיי� את תיאור� של עולי הגרדו� בספרי� שהיו תולדה של הרביזיוניסטי שא

ר בקולבו עיצב הזז את גיבורי שהגהת בגי� לבי� האופ� החופשי והבלתי תנועתי גיורא ביטא את זעמו על העזתו של הסופר הממסדי להפשיט את פיינשטיי� . אחד

סו� חטאו פיינשטיי� וברזני המתי� למר מה סו�": וברזני מזהות� התנועתית 74"?הזז החי שהוא בא ותולה עליה� את קולר רעיונותיו המסוכסכי�

משה ברזני

� על עיצוב דמויותיה� של ברזני ופיינשטיי� הביקורת של ממשיכי הרביזיוניסטי. בקולר אחדבספרו של הזז ממחישה את חשיבות המהל% שבא לידי ביטוי ב

ההתחקות אחר . מנסחיה החמיצו את היתרו� שהיה גלו� בבחירה הספרותיתדרכו הנפתלת של הזיכרו� הקולקטיבי מלמדת שהשכחה היא חלק אימננטי

' שכחתו, 'במקרה של עולי הגרדו� וחיי� הזז. מתהלי% היווצרותו והתגבשותולבחירתו לכתוב את קורותיה� , ג� א� לא מספיק, של הסופר הייתה תנאי הכרחי

[...] זו אינה ביוגרפיה של בראזני ופיינשטיי� ": הזז הסביר. כפרשת גבורה ציונית

73

.�ש 74

.ש�


תהלי% הלגיטימציה של עולי 75."תארתי אופיו של ע� ישראל בשעת מבח�כל זמ� שעולי הגרדו� הולבשו . חייב עריכת שינוי כלשהו בדמות�הגרדו�

הסימבוליקה והטרמינולוגיה , על האידאולוגיה, בבגדי� התנועתיי� המודגשי�דווקא . לא יכולי� היו להתקבל לפנתאו� הגבורה הלאומי, הרביזיוניסטית שלה�

וד השלת הסממני� הרביזיוניסטי� המודגשי� מדמויות עולי הגרדו� ורידדמויותיה� לדרגה של גיבורי� לאומיי� כלליי� סייעו לזיכרו� הקולקטיבי

.לאמצ� לחיקו

מבקרי הספרות הרביזיוניסטי� הגיבו בביקורתיות דומה לניסיונות נוספי� לה� נלווה סגנו� בעל פתוס ש ,להתייחס לעולי הגרדו� כגיבורי� לאומיי�

הופיע הספר 1966בשלהי 76. שהנחיל בגי�יה�מופחת לעומת דר% הכתיבה עלהספר שילב את עולי הגרדו� ). בבעלות עמרמי(' הדר' בהוצאת מעלות לוחמי�

77.בשורה אחת ע� גיבורי� המקובלי� על הממסד ומשתייכי� לתנועת העבודה שיבח את עור% הספר על כ% האומהעור% הביטאו� הרביזיוניסטי , אברה� הלר

78: ג� הצביע על חסרונו המרכזישהקדיש פרקי� לרבי� מעולי הגרדו� אבל

מ� הרטט הנפשי העמוק , ה הקליל גורע לפעמי� מיראת הכבוד'סגנו� הרפורטאז

ידי חבריה� של אפשר שאילו נכתבו הסיפורי� על. שצרי� להתעורר בלב הקורא

כ� וחבל שלא ניתנה על, נאמ� יותר, הגיבורי� היה רישומ� על הקוראי� חזק יותר

.הדעת

הלר על הסגנו� הקליל מעידה שוב על כ% שהסטנדרט הפתטי ביקורתו שלשהציב בגי� לכתיבה בנושא המקודש של עולי הגרדו� הפ% מבחינת ציבור

בזיכרו� העממי הובנו עולי הגרדו� ללא אחיזתו . תומכיו לנורמה מחייבתדווקא בשל כ% היה קל יותר לשלב� במערכת הגבורה . ההדוקה של בגי�

אימו� עולי הגרדו� כגיבורי� לאומיי� כפי שבאה לידי ביטוי תהלי% . הקנוניתי הובנו "ל והלח" התאפשר דווקא משו� שתלויי האצמעלות לוחמי�בספר

מחדש כמוסרי נפש� למע� המולדת לאחר שזהות� התנועתית כמגשימי החזו� . מקסימליסטי הוקהתההרביזיוניסטי

זיכרו� הקולקטיבי העובדה שפריצת הדר% במעמד� של עולי הגרדו� בהתרחשה בזירה הספרותית נבעה דווקא מכ% שזו לא הייתה טעונה כמעט

מסייע להבחי� בי� בקולר אחד המקרה של .בפולמוסי� היסטוריי� ומפלגתיי�

75

."כתבתי על קידוש הש�", אלחנני' א 76

, "גרדומי� בקהיר", מאמר הביקורת שפרס� אליהו עמיק� על ספרו של יוס� נדבה ג�ראו .6.12.1963, ידיעות אחרונות

77

. ז"תשכ, הדר: אביבתל, פרקי גבורה23: מעלות לוחמי�, )עור�(שאול משה ב� 78

: אביבתל, )ז"טבת תשכ(, 5, האומה, )עור� (אברה� הלר: � בתו,"ספר בעתו", אברה� הלר .446' עמ, בוטינסקי בישראל'מסדר ז


, הצומח מלמטה– הנשלט על ידי הרשויות לבי� זיכרו� עממי –זיכרו� ממסדי הלא , הזיכרו� העממי79.ומבלי שלממסד יש שליטה של ממש עלי, מתו% החברה

הפוליטי ותר� , תחת הזיכרו� הממסדי, כפי שמדגי� ספרו של הזז, חתר, פוליטישעוצב ונישא בידי , זיכרו� הנגד הפוליטי של עולי הגרדו�. לשינוי המגמה שלודו התפתח זיכרו� עממי אול� לצ, הוסי� להיות מודר וחסו�, בגי� ותנועת החרות

בזירה , ש�. למרכז הזיכרו� הקולקטיבי הישראלישהצליח לפלס את דרכו התחוללה פריצת הדר% של זכר , אשר בה הכוחות הפוליטיי� מוחלשי�, העממית

זירות , בעיקר בחברה דמוקרטית, לצד הזירה הפוליטית פועלות. עולי הגרדו�אשר בה� ההגמוניה חלשה , ספרותית ועיתונאית מוניציפלית, חינוכית: נוספות

80.עיקשת ככל שתהא, מתאפשר מעק� של ההדרה הפוליטיתיותר ולכ�

התקבלות עולי הגרדום קדמה למלחמת ששת הימים

תהלי% בניית הזיכרו� בשני� שלאחר הקמת המדינה הושפע מהזמ� ההול% כמו ג� , ומתרחק מהאירועי� ומהפולמוס הפוליטי המקורי שליווה אות�

י� מחבריה לא היו באר� מהתגבשות החברה הישראלית כחברת מהגרי� שרבמבחינת ישראלי� אלה גבורת� של . או שנולדו מאוחר יותרח "שנת תשישראל ב

בה ראו את שבשונה מהדר% . עולי הגרדו� נתפסה כחלק מנרטיב הגבורה הציוניהאבחנות בי� גבורה ציונית , י ומחרות"הסוגיה המתפלמסי� על הזיכרו� ממפא

לא נתפסה כרלוונטית להבניית� כגיבורי� סוציאליסטית לגבורה רביזיוניסטיתהזירה העממית הפכה לאתר הפריצה של מיתוס עולי הגרדו� לנרטיב . לאומיי�

גבר , הישראלי כיוו� שככל שחל� הזמ� מתקופת המאבק על הקמת המדינהמשקלו של החיפוש אחר גיבורי� לאומיי� כמופת למסירות נפש לחברה

העיתונות . ימיות בי� הזרמי� בציונותולמערכת החינו% על המחלוקת הפנהתביעה . הישראלית תפקדה א� היא כסוכ� חשוב נוס� של הזיכרו� העממי

להכרה בגבורת עולי הגרדו� בפרט ובלוחמי המחתרות בכלל הושמעה תדיר אבל יוצאי התנועה הרביזיוניסטית הפכו לעורכי� חרותמעל גבי העיתו�

ג� א� לא הצטרפו , אלה. תי מפלגתיי�ולכתבי� מרכזיי� ג� בעיתוני� הבל

79

.256�264' עמ, גבורה והדרה, גולדשטיי� 80

אניטה שפירא יצאה נגד ייחוס עוצמת יתר לשלטו� ולמנהיגות הפוליטית בכל הקשור תפקיד מוגבל בלבד , קבעה, לפוליטיקאי�. למגמותיו של זיכרו� השואה בחברה הישראלית

סוכני 'בתהלי� המורכב של שינוי האתוס הלאומי נוטלי� חלק אלפי . בעיצוב מגמת הזיכרו�עיתונאי� וגיבורי , במאי תאטרו� וקולנוע, עבור דר� סופרי� ומשוררי�, החל במורי�', תרבות

יה של ההיסטור", אניטה שפירא. 'צייטגייסט העולמי'וכלה בשינויי� ב, תרבות אחרי�, יהודי�, )עורכת (ל"הנ: בתו�, "גוריו� והשואה קווי� להיסטוריוגרפיה אודות ב�:המיתולוגיה

.158' עמ, 2007, ע� עובד:אביבתל, ציוני� ומה שביניה�


מע� לי� חשובני�לתנועת החרות ולעתי� הסתייגו מעמדותיה שימשו כסוכ 81.הכרה בנרטיב הגבורה הרביזיוניסטיה

בה עיצב ראש הממשלה הראשו� את הזיכרו� שתכ� שג� הדר% יי, יתרה מזאתדר% את ה, בסופו של תהלי% ובניגוד למגמתו המוצהרת, הישראלי פילסה

ישראלי נרטיב הציוניבמטא. להתמזגות הנרטיב הרביזיוניסטי בתוכוגוריו� היה ראש מעצביו הובנו שני אויבי� למאבק הציוני להקמת מדינה שב�

ומלחמת , הערבי� הוצגו כאויב המרכזי. 40יהודית במחצית השנייה של שנות ההביא להקמת הוצבה כאירוע ההיסטורי ש, באות ערבשבה הובסו צ, העצמאות

, ד� מילא השלטו� הבריטי תפקיד של אויב משני של הציונותאול� לצ. המדינההוצג כמפעל ' חומה ומגדל'. בעיקר בכל הקשור לזירות ההתיישבות וההעפלה

והוא הובא לצד סיפורה של ביריה כמשל , התיישבות כמעט אנטי בריטיבסס את אחיזתו למכשולי� שהערימו הבריטי� על היישוב היהודי שביקש ל

אשר , מרכזי של הנרטיב הציוני ההגמונימפעל הייתה ' ההעפלה'. באר� ישראל. אכזריות� ומדיניות� האנטי ציונית, בו הובלטה אטימות לב� של הבריטי�

אפשר להמחיש את דימוי הבריטי� כאויב בזיכרו� הישראלי העממי באמצעות עלילות . המדינה הראשונותשפרסומה החל בשנות , ה"חסמבסדרת ספרי הילדי�

במבנה . בשלטו� הבריטי' ההגנה'הגבורה של ילדי החבורה שזורות במאבק העלילתי של הסיפר הציוני ההגמוני נשמר לבריטניה מעמד לא רק של יריב אלא א� של אויב תו% השכחה משמעותית של תרומתה המכרעת לתנועה הציונית

שחקר את יחסי ישראל, או�ברמרדכי ההיסטוריו� . ולהקמת מדינת ישראל

� השלילי של הבריטי� התייחס לדימוי, בריטניה בעשור הראשו� לקיו� המדינהבעקבות שנות המנדט האחרונות והתחושה שבמלחמת העצמאות פעלו נגד

עד עצ� היו� הזה נרטיב מוצק הטבוע "וטע� שהוא נותר , האינטרס הישראלי מבנה עלילתי 82."אל על מלחמת העצמאותעמוק בזיכרו� הקיבוצי של מדינת ישר

', המשפחה הלוחמת'זה תא� לנרטיב האלטרנטיבי שעוצב בידי בגי� ונישא בידי הרי שצעירי� יהודי� שהוצאו להורג בידי ,שכ� א� בריטניה הייתה אויב

שלטונות המנדט ראויי� לעמוד במוקד ההזדהות הלאומית ולגל� את מיטב מכא� קצרה דרכ� של עולי הגרדו� אל לב . צעירהתכונות שיש להנחיל לדור ה

81

עורכי , )מאוחר יותר(יק ושלו� רוזנפלד 'אריה דיסנצ, ידיעות אחרונותעור� , הרצל רוזנבלו� שלמה נקדימו� ואביעזר גול� היו , ידיעות אחרונותהמרכזיי� של הכתבי� הפוליטיי� . מעריב

: ראו', המשפחה הלוחמת'על תפקיד� של עיתונאי� אלה כסוכני זיכרו� של . חרותיוצאי עיתו� עד כמה מוצדקות הטענות על תקשורת ", יחיע� וי�;250�256 'עמ, גבורה והדרה, גולדשטיי�המכו� הישראלי : ירושלי�, )2002 (40גיליו� , השביעיתהעי�, )עור� ( עוזי בנזימ�,"שמאלנית

. 28�98' עמ, לדמוקרטיה82

יחסי ישראל ובריטניה הגדולה בעשור הראשו� לאחר : מכל ממלכות הגויי�, או�מרדכי בר .31' עמ, 2006, צבי יד יצחק ב�:ירושלי�, 1948�1959תו� תקופת המנדט


הלגיטימציה אשר לה זכה הנרטיב הרביזיוניסטי לאור% . פנתאו� הגבורה הלאומי פוא את ההערכה שהמכנה המשות� בינו לבי� הנרטיב מחזקת א60שנות ה

הציוני היה משות� ה� מבנה העומק של השיח הלאומי. הציוני ההגמוני היה רחבוהקיטוב המוקד� יותר , עת העבודה ה� לשיח של תנועת החרותלשיח של תנו

השלת הסממני� התנועתיי� . נוצר במסגרת המאבק הפוליטי בי� שני המחנות בקולר אחדבעקבות הופעתו של , בי� היתר, המודגשי� מזכר� של עולי הגרדו�

.הסירה מחסומי� שעיכבו את התהלי% הזה, של הזז

נחשפו לביטויי� על גבורת לוחמי 60רו בשנות הבני נוער ישראלי� רבי� שבגאשר בו ', אקסודוס'ובאפוס גבורה כמו , בעיתונות, י בספרות"ל והלח"האצ

ההעפלה ע� הפריצה לכלא עכו כחלק מהמאבק הבלתי זירתנכרכו המאבק ב 1961 הגיע לישראל ביוני אקסודוסהסרט . נמנע בשלטו� הבריטי הזר והאכזר

שנתיי� קוד� לכ� ראתה . שיא בארצות הברית ובאירופהלאחר שזכה לתפוצת שעלילתו עמדה בבסיס סרטו , אור המהדורה העברית של ספרו של ליאו� יוריס

אביבה חלמיש עמדה ה� על הפערי� בי� רכיבי העלילה . של אוטו פרמינגרה� על השפעתו על , שהסרט רק� ורצ� הצגת� לבי� אירועי התקופה שבה עסק

הסרט זכה לברכת הממסד 83.� הפרטי והקולקטיבי בישראלעיצוב הזיכרויחד ע� זאת הוא עורר תרעומת בקרב . כתוצאה מערכו ההסברתי למדינת ישראל

כפורצי� לכלא עכו ' ההגנה'י לוחמי ה� משו� שהציג את "ל והלח"יוצאי האצה� משו� שהציג את הפורשי� כאנשי� שהונעו לפעול בקיצוניות בשל ו

אול� העניי� הרב שהסרט יצר והחוויה שנצרבה בתודעת 84.שיותמצוקותיה� האיהעל שבמסגרתו המאבק להקמת המדינה היה כרו% הצופי� השתלבו בנרטיב

בגי� ושותפיו למאבק על מקומו של . בגבורה שיש להוקיר ולהעלות על נסל בהכרה ההיסטורית הישראלית זעמו על הפער המכריע מבחינת� בי� "האצ

אול� הדר% . לבי� העובדות ההיסטוריות1947גו בסרט אירועי הדר% שבה הוצהתפתחותו של זיכרו� עממי , במקרה זה. בה זור� הזיכרו� היא עקלקלהש

סרטי� , שהתגבש באופ� משוחרר יחסית מכבלי המשטר כתוצאה מספרי�וטיולי� חינוכיי� יצרה שות� רב חשיבות במאבק� הפוליטי של תנועת החרות

. י מהזיכרו� הממלכתי"ל והלח"ממסדית של האצכנגד ההדרה ה

83

' זנד ומ' ש, בראשית' ח: בתו�, "נה את ההיסטוריהסרט ששי: 'אקסודוס'", אביבה חלמיש , ד" תשס,ר"מרכז זלמ� שז: ירושלי�, ? יחסי� מסוכני��קולנוע וזיכרו� , )עורכי�(צימרמ�

.341�359' עמ84

, "הסרט והתרבות הישראלית, הספר–' אקסודוס': ההיסטוריה כמלודראמה", רחל ויסבורד �, על קולנוע ישראלי: מבטי� פיקטיביי�, )עורכי�(אד נאמ� 'אורלי לובי� וג, נורית גר

.298' עמ, 1998 ,האוניברסיטה הפתוחה : אביבתל


בשני� אלה עלה באופ� משמעותי מספר התלמידי� שביקרו במסגרת , ואכ� מערכת החינו% תפסה עצמה 85.טיול בית ספר� בכלא עכו ובאג� הגרדו� שבו

כמכשיר לבינוי האומה וכסוכנת מרכזית בכינו� הזיכרו� הציוני והתודעה תפיסת חיוניותו של תפקיד זה של בתי הספר . רהלאומית בקרב הדור הצעי

התחזקה על רקע הצור% ליצור זהות משותפת במדינה שקלטה מהגרי� ממדינות , כה רבות כמו ג� כתוצאה מסימניה הראשוני� של הופעת גישה סקפטית

בזמ� . בנוגע לאתוס הציוני' דור המדינה'אינדיבידואליסטית וביקורתית של ספרי הלימוד נוטי� להתייחס לאירועי� רק לאחר תקופה כניות הלימודי� וושת

מאפשר התייחסות , ובכללו סיורי� וטיולי�, ממושכת הרי שהחינו% הלא פורמלימערכת החינו% הישראלית . להיסטוריה הקרובה זמ� קצר לאחר התרחשותה

. נזקקה אפוא למחוזות זיכרו� שיסייעו לעיצוב התודעה הציונית של תלמידיהשכ� משרד החינו% והתרבות ', מלמעלה'יקורי� לא הוכתבו או ע�דדו ודאי שהב

אבל נראה שהגופי� המקצועיי� במשרד לא , י"נשלט בידי זלמ� אר� ממפא קיומו של אתר 86.התנגדו להפיכת תא הגרדו� בכלא עכו לאתר טיולי� מועד�

היסטורי מוחשי ומרשי� שנית� להפכו למחוז זיכרו� ציוני ולצקת לתוכו .חזק מכל התנגדות ממסדית, במקרה של כלא עכו, קטיקות של זיכרו� היהפר

ההשפעה הפסיכולוגית של המפגש הבלתי אמצעי ע� תא הגרדו� על בני הנוער בסמו% לעמוד , הכמהי� לסיפורי גבורה הייתה עצומה ואלה לגמו בשקיקה

.שראליתזו הפכה מאגדה רביזיוניסטית לאגדה י. את אגדת עולי הגרדו�, התלייה

תרומה נוספת להתקבלות עולי הגרדו� בקרב הדור הצעיר בישראלי הייתה הוצאתו להורג של המרגל הישראלי זעזעה . לפרשת לכידתו של אלי כה� בדמשק

המתח העז והחרדה שנלוו , הסולידריות. את הציבור הישראלי1965בשנת � ובאבל רב למשפט בדמשק חצו את כל המחנות בישראל ותלייתו התקבלה בהל

סוגיית המוות בתלייה זכתה לתשומת לב תקשורתית ולאחיזה בתודעה . עוצמההרחיב את שורותיו מעבר לרטוריקה של ' עולה גרדו�'הציבורית והמושג

אלי כה� כגיבור גרדו� הצטר� למשה מרזוק ושמואל עזר . 'המשפחה הלוחמת'ר לכידת� בפרשת לאח, )1955 בינואר 31(שנתלו במצרי� עשור מוקד� יותר

).'סוזנה'מבצע (' העסק הביש'

שאיפת יוצאי המחתרות ע� הקמת מדינת ישראל להקי� אתר הנצחה לעולי הגרדו� ולמורדי� בבריטניה נדחתה על ידי הממסד שהקי� במקו� בית חולי�

מאבק� הפוליטי של בגי� ושל תנועת החרות לשינוי ייעודו של . פסיכיאטרי

85

י "יותר ויותר תלמידי� ממגזרי� שהדירו בעבר את ניל. יעקבתהלי� דומה התרחש בזכרו� .374' עמ, "אגדת שרה", מלמ�. ביקרו בבית אהרונסו�

86

בתה לבקר בבתי ספר שאליה� הוזמנה על מנת לספר בזיכרונותיה שהיא הרהפריגאולה כה� ס .65' עמ, אי� לי כוח להיות עייפה, כה�. על עולי הגרדו�


למוזאו� נתקל באטימות הממשלה שאישרה רק להפו% מבצר עכו מבית חולי�. את תא הגרדו� לאלמנט הנצחה נקודתי בתו% מרחב בית החולי� לחולי נפש

, והנה. מוקד לקהל הול% וגדל של מבקרי� המקו�הפ% , העממי בממד, אול�ביקרה בכלא עכו , בקולר אחדשלוש שני� לאחר צאתו לאור של , 1966בשלהי

הביקור הותיר על בני . בחיפה' חוגי�'ב מבית הספר "יתות יקבוצת תלמידי כה� מיהרו לכתוב מכתבי� למנהיגי� . הנוער רוש� עז א% ג� עורר את כעס�

87:שבה� שטחו את תחושותיה�, ישראלי� שוני�

. ונזדעזענו עמוקות מביקור זה, זו לנו הפע� הראשונה בה מבקרי� אנו במקו� זה

נגר� לנו דווקא ממקור , אלא שעיקר ההל�, גי המוזיאו�מ� הדי� היה שנזדעזע ממוצ

וללא הפרזה אפפה אותנו הרגשת , הכלאנכנסנו מבעד לשער חצר בית: אחר

קדושה זו נתנפצה בבת אחת לנוכח חולי הנפש שהיו מפוזרי� . קדושה ויראת כבוד

אימה אחזתנו כאשר נוכחנו לראות כי א� ליד תא הגרדו� טיילו חולי . בכל החצר

מקו� שמ� הדי� חייב היה להישאר מצבה חיה לאלה שמסרו את נפש� למע� . נפש

.דווקא אותו היו צריכי� להפו� לבית מחסה, עמ� וארצ�

המקרה הזה ממחיש את השפעת תהלי% השתנות הזיכרו� הישראלי העממי ב מבית ספר "תלמידי י, במקרה המתואר כא�. וחתירתו תחת ההנצחה הרשמית

העל הציוני וביקשו להפגי� שאימצו את נרטיב', יפה האדומהח'אליטיסטי במבחינת . פטריוטיות יתרה לא היו מוכני� להשלי� ע� היחס השלטוני לכלא עכו

ברוח נרטיב העל , בריטניה זוהתה, התלמידי� שגדלו על ברכי הכרה היסטורית זובו נדרשה הציונות להיאבק בדר% להקמת שבפשטות כשלטו� זר , הישראלי

מזיהוי זה נגזרה תפיסת הארגוני� שחירפו נפש� למרוד בשלטו� הבריטי . מדינההמקו� , כלא עכו. לשמר את זכר�' חובה הלאומית'כגיבורי� והתקבלה הכרה ב

היה מבחינת הנוער שגדל במדינת ישראל אתר מתאי� , בו נתלו עולי הגרדו�שחיזוק .ה הרשעהמאי� כמוהו להנצחת מלחמת הגבורה של הדור הקוד� בבריטני

. ההכרה הלאומית חייב לדעת בני הדור הצעיר הנצחה של גבורת עולי הגרדו�, בקרב צרכני הזיכרו�, בקולר אחדבי� היתר בזכות הצלחתו של , אלה הפכו

. בזיכרו� העממי לגיבורי� לאומיי� ולא תנועתיי�

–נית� לראות כי התהלי% שהודג� כא� היה הפו% מזה שעליו הכריז בגי� חצי שנה לאחר מחאת . השינוי התחולל בזיכרו� העממי ומש� השפיע על הממסד

ל משרד "בהוראת מנכ, 1967באפריל , הופיע לראשונה', חוגי�'השמיניסטי� מ

87

המכתב נשלח ג� . גוריו�בארכיו� ב�, חטיבת התכתבויות, 8.12.1966עותק המכתב מ: ראו תלמידי שמיניות , "הזדעזענו מההזנחה במוזיאו� הגבורה בעכו: דעת הקורא": לעיתונות

התלמיד שריכז את פעולות השמיניסטי� בעניי� זה . 21.12.1966, היו�, בחיפה שאכפת לה�נפל ו, 60שנות הבשהפגי� מעורבות חברתית ופוליטית רבה במחצית השנייה , היה דוד איז�

.ת סוא� בתעל1970במלחמת ההתשה באביב


החינו% חוזר מיוחד שהורה לציי� בכל מוסדות החינו% במדינת ישראל את מלאת במקביל הוחלט . 1947י לגרדו� בשנת "ל והלח"עשרי� שנה לעליית לוחמי האצ

הרוגי המלכות בדור 'בממשלה ג� על הנפקתה של חותמת דואר ע� הכיתוב שבגי� יצוי� 88.שהוצאה ביו� השנה העשרי� לתליית גרונר וחבריו', התקומה

אפילו לשר בלי תיק בממשלת הליכוד הלאומי של , בשלב זה, טר� התמנהבכוח , ג� א� מוגבלת,ל אחיזה ראשונה"אירוע זה שיעניק למנהיג גח. אשכול

.תרחש רק שבועות מספר מאוחר יותרההשלטוני

סיכום

בחיבור זה לא נדונה סוגיית האבחנה בי� ההקרבה בשדה הקרב לממד לא נדונה כא� . המרטירולוגי בסירוב לבקש חנינה של חלק מעולי לגרדו�

השלילה המהותית של ההתאבד�ת בתפיסה האמ�נית היהודית כמו ג� בהשקפהג� סירובו של בגי� להורות לעולי הגרדו� להציל את נפש� בבקשת . הציונית

וההאשמות הנוקבות כלפיו בשתיקתו זו ראויות , חנינה מהשלטונות הבריטיי�89.לדיו� נפרד

בגי� הציג את המהפ% הפוליטי כתנאי מוקד� למהפ% התודעתי שעתיד ה י לנטיבניגוד, פנתאו�לאלא שהדר% . להתחולל בחברה הישראלית

איננה עוברת בהכרח בשדה , האינסטינקטיבית של המנהיגי� הפוליטיי�בגי� השמיע ללא הר� . התרבות והתקשורת, מפלגתי אלא בשדות הספרותהבי�

גוריוני לגבורת� של פיינה את יחס הממסד הב�את קול מחאתו על ההדרה שא, ע� זאת. ר�עולי הגרדו� והוביל פעילויות תנועתיות עצמאיות להנצחת זכ

הערי% כי רק השגת מפתחות פנתאו� הגבורה , כמנהיגה של מפלגה אופוזיציוניתהתהלי% שנותח . הממלכתי הרשמי יאפשרו לו לשנות את מעמד� של גיבוריו

השינויי� בזיכרו� הקולקטיבי הישראלי בכל הקשור . במאמר זה היה הפו%יציאת הבריטי� להכרה בגבורת עולי הגרדו� התרחשו ככל שחל� הזמ� מ

: עפעו בזירות שונותתהליכי� אלה פ. מהאר� וההכרזה על הקמת מדינת ישראלגולת הכותרת שלה� הייתה פרסו� ספרו של חיי� . העיתונות והספרות, החינו%

כראש גוריו� ב�להי ימיו של בש. בקולר אחד, גוריו�מקורבו של ב�, הזזלא את , סטית של הגרדו�ממשלה נכתב ספר המציב את הגבורה המקסימלי

. כחלק משלשלת נרטיב הגבורה הציונית, חניתה ולא את ההעפלה

הוא ציו� דר% רב חשיבות בתהלי% החדירה הארו% בקולר אחדפרסו� עובדת . וההדרגתי של זכר עולי הגרדו� לזיכרו� הקולקטיבי הישראלי

88

יצחק גוריו� קיד� את היוזמה . 11.4.1967, ידיעות אחרונות, "חותמת דואר לזכר הרוגי מלכות" .240�243' עמ, גבורה והדרה, גולדשטיי�. 60הזו ללא הצלחה לאור� שנות ה

89

.132�137' ועמ125�127' עמ, 107�112 'עמ, גבורה והדרה, אמיר גולדשטיי�


ה מקרית התרחשותה של פריצת הדר% בזירת הספרות ולא בזירה הפוליטית אינתהלי% חדירת� של עולי הגרדו� לפנתאו� הלאומי של ישראל . אלא משמעותית

היה חייב לכלול טשטוש והשלה של הזיהוי המודגש שלה� ע� תנועה ויצירת זיקה בי� מאבק מחתרות ' פרישה'השכחה של הוויכוח על ה, אופוזיציונית

. רכזיי� להקמת המדינה למאבק שניהלו המוסדות הלאומיי� המהפורשי�התהלי% הזה היה אפשרי בזירה העממית והספרותית ולא בזירה

יתכ� שההתנצחות ההדדית בי� דוברי תנועת החרות לבי� י. מפלגתיתהפוליטיתי בכל דיו� בכנסת או מעל במות מפלגתיות ותנועתיות הזיקה "יריביה� ממפא

ל עולי התעקשותו של בגי� על הזיהוי התנועתי ש. יותר מאשר תרמה לתהלי%חתרו מבלי משי� תחת הרצו� ' האמת ההיסטורית'קות במאבק על הגרדו� והדב

היה זה חיבוק דוב תנועתי . להפו% את גיבורי המחתרות לגיבורי� לאומיי�. קשה על כניסת� לפנתאו� הלאומי של אלה שכה ייחלו לפרו� את שעריושה

להכרה הממסדית קבלת גבורת� של עולי הגרדו� בזיכרו� העממי תרמה בהמש% כבר התייחסה החברה הישראלית לעולי הגרדו� 70לאור% שנות ה. בגבורת�

המהפ% התודעתי התרחש טר� המהפ% הפוליטי ותר� לו . כאל גיבורי� לאומיי� .תרומה בעלת ער%

גוריו� כמנהיג כל יכול של המדינה הישראלית והחברה הדימוי המיוחס לב�ג� א� לא , החברה הישראלית. המציאות� אתהולאינו , החדשה המתהווה

הייתה , התקיימו בה באופ� מלא כלל המאפייני� המהותיי� של דמוקרטיהפשרה לכוחות נוספי� כללה חברה אזרחית פעילה וא, ייפלורליסטית למד

גוריו� אי� להכחיש כי ב�. להשפיע על שדה הזיכרו� הקולקטיבי לצד הממסדרטט בכלי� סנה לה� פעולות שנועדו לומפלגתו עשו בשלטו� ובכוח שהק

ממלכתיי� וממסדיי� תמונת זיכרו� ששירתה את הפוליטיקה שלה� וביקשה י לא "גוריו� ולמפאלב�, ע� זאת. להעניק לגיטימציה לפועל� ולמרכזיות�

שלא עלה ביד� להשיג , קל וחומר, הייתה שליטה מלאה על הזיכרו� הממלכתי. כרו� הקולקטיבי הישראלי על רבדיו השוני�מונופול על הקנוניזציה של הזי

ממדי של מאמר זה ביקש לסייג את הצגת המקרה של עולי הגרדו� כסיפור חדמדירי� ומודרי� ולחתור להציג תמונה מורכבת ואותנטית יותר של הדינמיקה

. הפוליטית והתרבותית שהשפיעה על השינויי� במעמד עולי הגרדו� בזיכרו�ה רב קולי ומגוו� גברו הקולות שראו בעולי הגרדו� חלק זיכרו� העממי שהיב

הוא חתר תחת ההדרה הממסדית והתחזק . של כינו� האומההמיז�מגיבורי .כתוצאה מהסדקי� שנבעו בה

התבוננות ביחסי הגומלי� בי� הזיכרו� הממוסד לזיכרו� העממי בהקשר של . כיווני� מנוגדי�עולי הגרדו� מעלה שהשניי� פעלו לאור% תקופה ממושכת ב

בשני העשורי� הראשוני� לקיומה של מדינת ישראל הדיר הזיכרו� הממוסד את


זכר� של עולי הגרדו� ואילו הזיכרו� העממי העניק לה� לגיטימציה גוברת נית� הפוליטי ' המהפ%'לאחר . והולכת וכלל אות� בפנתאו� הגבורה העממי

מאי ממי שהחזיק בידיו החל . �כשכיווני הזיכרו� מתהפכי, למצוא תהלי% דומההזיכרו� הממוסד היו בגי� את הסמכויות המרכזיות בכל הקשור ליצירת1977

מפלגת השלטו� החדשה הייתה רחוקה מלהשיג שליטה לא מעורערת . והליכודאבל היא פעלה כמיטב יכולתה להציב את עולי הגרדו� , בזיכרו� הקולקטיבי

ובעיקר 20 במאה ה70לאור% שנות ה, לעומת זאת. במרכז הפנתאו� הלאומי מחד: נית� לזהות בזיכרו� העממי ייצוג מפוצל, לאחר מלחמת יו� הכיפורי�

התמיד בתפיסת , לשאת את הנרטיב הציונימשי%מהציבור הארי חלק , גיסאהחברה המגויסת והוסי� לתפוס את הגבורה הלאומית ואת רעיו� ההקרבה

, גיסא מאיד90%.י ומופת לאמירה ערכית מחייבתכתופעה היסטורית תקפה וכביטוהמטילה , אנטי הרואית, חלק גדל והול% של הציבור התאפיי� בעמדה ספקנית

ספק ה� בתקפות� ההיסטורית של גילויי הגבורה המיוצגי� במיתוס הלאומי ה� .במסר ובלקח העולי� מאגדות הגבורה הלאומיות

זציה תחת יכולת� של בגי� מיתימשעלה הליכוד לשלטו� חתר תהלי% הדהושותפיו לקבוע את נוכחות� של עולי הגרדו� כמיתוס מרכזי בזיכרו� העממי

ציוני עבר תהליכי� כיוו� שהאתוס הלאומימזאת . באמצעות פעולות ממסדיותשל פירוק כחלק מהמטמורפוזה שעברה החברה הישראלית מחברה

הזיכרו� . דיבידואליסטיתאינקולקטיביסטית לחברה קפיטליסטיתסוציאליסטיתשל המדינה ושל החברה לנחלת� של היחיד או של , הפ% ממפעל של האומה

הפריטו אותו והעניקו , תהליכי� אלה פיצלו את הזיכרו� הלאומי91.הקבוצהבמציאות כזו נתקל . לגיטימציה לנשיאת נרטיבי� שוני� על ידי קבוצות שונות

את מיתוס עולי הגרדו� באמצעות המאמ� המרוכז של ממשלת הליכוד להנחיל הזיכרו� הקולקטיבי הישראלי היה בעיצומ� של : הכוח הממוסד במכשול כפול

בו . פע� להשפעה ממסדיתיתהליכי הפרטה ופירוק לגורמי� ונתו� עוד פחות מאהרואי בא לביטוי בהפיכת מיתוסי� ציוניי� ציוני והפוסטהאקלי� הפוסט, בזמ�

תהלי% מאוחר זה לא נותח במאמרי אול� . ירוניה וללעגלמושא לביקורת וא� לאהוא מהווה עדות נוספת ליכולתו המוגבלת של השלטו� למשול באופ� בלעדי

.בתהליכי עיצוב הזיכרו� הקולקטיבי

מיתוס עולי הגרדו� ומי שיצק לתוכו תכני� בהבניית תהמרכזידמות ה, בגי�זמ� קצר לפני המהפ% , � לכ� קודי� שנ15 .לעולמו 1992שנת הל% ב, והקשרי�, כתב בגי� פתק קצר לראש לשכתו, לחייו60והוא באמצע שנות ה, הפוליטי

90

.312' עמ, גיבורי� למופת, באומל 91

.328' עמ, ש�


הפתק מבטא במילי� ספורות את מרכזיותו של מיתוס עולי . יחיאל קדישאי92:הגרדו� בעולמו של מנהיג חרות

חברי� ידידי� ו, בבוא היו� יפעל נא לקרוא באוזניה� של יקירי נפשי. יחיאל יקירי

ליד מאיר פיינשטיי� ומשה , אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתי�. את בקשתי זו

.בגי�. מ, של� באהבה. והריני מודה ל� ולכל מי שיעשה לקיו� הבקשה. ברזני

ל ביקש להיקבר דווקא בהר הזיתי� ולא בצפת או "מפקד האצשהעובדה בוודאי בהימצאות קשורה, וא� לא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, פינהבראש

שני הקברי� בירושלי� באזור שנמצא עד למלחמת ששת הימי� מחו� לשליטה אול� סביר להניח שהוא קשור בסיפור� הייחודי של ברזני ופיינשטיי� . ישראלית

גבורת� . י"ל ושל הלח"שסימל לאור% השני� את המפגש בי� הנרטיבי� של האצ. וג� של העדות השונות בישראלסימלה בתודעת יוצאי שתי המחתרות את מיז

' רגילה'מעשה ההתאבדות של השניי� נתפס בידי רבי� כהרואי א� יותר מעלייה תכ� יי. לגרדו� שהחברה הישראלית פתחה צוהר למיתוס הכולל של עולי הגרדו�

לאלה שסללו את הדר% , י� מגיבוריוישבצוואתו ביקש בגי� להוקיר תודה לשנלעבר , באמצעות הזיכרו� העממי, ל עולי הגרדו�לכניסתה של אגדת הגבורה ש

.הזיכרו� הקולקטיבי הישראלי

92

בריאיו� שער� . ז"אמ, 37/7–20פו, 7/37–20פתיק , )ללא ציו� תארי�(ראו צילו� הפתק .את מועד כתיבת הפתקקדישאי מסר , 2002ביולי יחיאל קדישאי מחבר המאמר ע�

Documents

עולי הגרדום: בין הזיכרון הממסדי לזיכרון העממי Olei Hagardom: Between official and popular memory