קרל-סיגל עוזיאל

*הקשר בין רכישת הפועל לתורת התלות בגוף

מבוא

לפיה יש הגישה בתחום המדעים הקוגניטיבייםמתבססת בשנים האחרונות

זו ידועה גישה .(Wilson 2002)תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה הפיזי לייחס לגוף

על והיא מבוססת ,(Embodiment Hypothesis) "תורת התלות בגוף"בשם

. םמתווך בינה לבין העולכ הפיזיהגוף הרעיון כי הקוגניציה נשענת על מאפייני

Wilson 2002 ;Wilson) הגוף מהווה חוליה מקשרת בין העולם לתודעה כלומר,

& Foglia 2011).

זכתה לתהודה רבה כבר בשנות השמונים של המאה תורת התלות בגוף

Lakoff & Johnson וג'ונסון )העשרים, בעקבות מחקרם פורץ הדרך של לייקוף

המטאפורות לפיהן ) "Metaphors We Live by" – המטפורה( בתחום 1980

האנושית חשיבההיבט ב כל כמעט כי במחקרם טוענים החוקרים. (אנו חיים

הם ו והרגשותמוטורית -הסנסו המערכת כמו נמוכים באמצעיםתלוי ונעזר

טפורות השאולות מן העולם כיצד מושגים מופשטים מתבססים על מ בוחנים

כמושג הנתפס באמצעות "אהבה"לדוגמה, הם מציגים את המילה .הגופני

מעוצבת בהתאם לחוויותינו "אהבה"תפיסת המושג - ע"מס"המטפורה של

שימושב הדבר בא לידי ביטויהגופניות כישויות שנודדות כדי להשיג את יעדיהן.

ך משותפת" בהתייחס לזוג הנמצא דוגמת "יוצאים לדרכבמבעים שאנו עושים

מבססים את טענותיהם, התלות בגוף תורתתומכי בתחילתו של קשר רומנטי.

המאפיינות את המין האנושי, כמו, על מספר תופעות פיזיולוגיותגם בין היתר,

תהליכים עלבג'סטות במהלך הדיבור על מנת להקל למשל, השימוש

& Goldin-Meadow 2003 ;Goldin-Meadow) תקשורתיים ושפתיים

Wagner 2005) תורה זו מנוגדת לתפיסה .ושפת הסימנים של החרשים

ללא , מעבד מידע מופשט אשר רואה בתודעה מעין (,Fodor 1983המודולארית )

למודולים הקולטים את המידע החושי, ומתייחסתקשרים משמעותיים

זיאל ו ע גל קרל-סי

2

יים, שאינם מנגנונים פריפריאלכתפיסתית בעיקר המוטורית והמערכות ל

.(Wilson 2002או מרכזיים ) גבוהיםלוקחים חלק בתהליכים קוגניטיביים

ביחס רלוונטי במיוחד הלשוני ידעה נייתהשימוש במידע גופני להב

מחקרים -קוגניציה -נוירו (א): מתחומים שוניםלפועל. תמיכה לכך מתקבלת

ים מפעיל את מצביעים על כך שעיבוד עצבי של פעלים שכיח זה חדשים בתחום

ים מכנ ןאותשמבצעים את הפעולות האזורי המוח האחראים על חלקי הגוף

(ב); (Harman James & Maouene 2009 ;Pulvermueller 2005) הפעלים הללו

עוסקים בפעולות שנעשות באמצעות מסוימים פעלים מוחשיים -השימוש בשפה

או ונותנים רגלייםב רצים, השפתייםבאמצעות מנשקיםאנחנו ) ףגוהאיברי

מופיעים באופן קבוע במבנים תחביריים מסוימים ( ובידייםמוסרים דברים

(ג)-ו(; למישהו משהו, נותנים במקום כלשהו, רצים מישהו)אנחנו מנשקים

)למשל, רחצה, עוסקים בפעולות של הגוףרבים פעלים מוקדמים -רכישת שפה

אכילה, עשיית צרכים(.

הפועל רכישת ו ,חום רכישת השפהבלשני בתהמחקר ה, למרות זאת

במבנה המופשט של הידע שיש בעיקר בעשורים האחרונים התמקד בפרט,

בתחומים תובנותל והוביל דגשים אלהלרכוש ובהקשרים תומכי הלמידה.

& Lidz, Gleitman) אוניברסליים ברכישההעקרונות מגוונים, כגון: ה

Gleitman 2003 ;Pinker 1994 ;) התשומה הלשונית תפקיד(Lieven 2010 ;

Snow & Ferguson 1977 ;Tomasello 2003 ;)ףמשותהעולם הידע תהשפע

(Clancy 2004 ;Skarabela 2007;) על רכישת המשפיעים גורמים פרגמטיים

,Goldberg) תחביר המשפטרכישת ו(; Allen 2007 ;Du Bois 2003) הפועל

Casenhiser & Sethuraman 2004 ;Naigles, Gleitman & Gleitman 1993 .)

כגורם משפיע נדיר שחוקרים התייחסו לתכונות הפיזיות של גוף הלומד אולם

מידע רב ומגוון מגיע למערכת ש , מאחרכן-פי-על-אף. בתהליך הרכישה

הגוף ומבנהו עשויים הפיזי, יש יסוד להניח כי הקוגניטיבית באמצעות הגוף

רכישת שפה.למלא תפקיד חשוב בבניית ידע וב

מחקרים מתחומי ידע שונים התומכים בגישה מתואריםבמאמר זה

לפיה הגוף הפיזי מסייע ברכישת הידע הלשוני. כתמיכה נוספת לגישה זו, ש

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

3

עברית בו נבחנו הקישורים שעושים דוברישמוצגות תוצאות של מחקר אמפירי

.ם שפה זוהרוכשי ברי גוף בתשומה הלשונית לילדיםימבוגרים בין פעלים לא

מטפורה וקוגניציה

-קשרים בין גוףבתיאור המבנים הלשוניים הבלשנות הקוגניטיבית מחפשת

שפה. למעשה, בניגוד לבלשנות הגנרטיבית, אחד העקרונות הבולטים -תודעה

בחקר הקוגניציה הוא השימוש בגוף כמשאב חשוב להבנה של מושגים

, שגים רבים שאנו מכיריםמופשטים. חלק ניכר מן המחקר בתחום גורס כי מו

של אינטראקציות חושיות, פעולות של בוססים ונבנים על תבניות מגוונות מ

( Lakoff & Johnson 1980)הגוף ושימוש בחפצים. לדוגמה, לייקוף וג'ונסון

באמצעות ההקבלה לרעיון "ויכוח" המופשט המושג גורסים כי אנו תופסים את

פשט ומתייחסת לתפיסתנו את המושג המ( Wilson2002 וילסון ), ומלחמהשל

חפץ מסוים מנקודה של העברתלרעיון הפיזי באמצעות ההקבלה "תקשורת"

ת הפועלות בתחרות עם קליונתפסים כישויות פיזי (forces) כוחות .לנקודה

כוחות אחרים. אנחנו מבינים את הישויות הללו בראש ובראשונה מתוך

ולהידחף, להזיז חפצים ולהרגיש כוחות ההתנסות הגופנית שלנו )למשל, לדחוף

אלה הן ההתנסויות השפועלים בתוך הגוף שלנו בעת שאנו נעים בסביבה(.

סכמה 'בשם ( כינו Lakoff & Johnson 1980גשטלט התנסותי שלייקוף וג'ונסון )

הן מבנים חושיות-חזותיותסכמות .(image schema) 'חושית-חזותית

ן שלנו ברמת החוויה הגופנית והתנועה. הן מארגנים את הניסיוהמופשטים

מקיפות את כל אמצעי החישה ומכילות מידע על המרחב והתנועה במרחב של

תנועתית בעת -ישויות מוחשיות. סכמות אלה נוצרות כתוצאה מפעילות חושית

שאנו פועלים בסביבתנו.

הןהמטפורות טוענים כי (Lakoff & Johnson 1980)לייקוף וג'ונסון

את ו מסייעות לנו להבין את העולםמשגה וההבנה שלנו והן ק ממנגנון ההחל

ת למיפוי החוויות של הגוף לצורך בניית רעיונות משמעותיוהן .הסביבה שלנו

לייקוף וג'ונסון רואים חיוניים לאופן שבו אנשים חושבים ומדברים.ה מופשטים

בו. ולם ולתמרן כלי הכרה חשובים, המאפשרים לנו להבין את העבמטפורות מ

כ ל העשוי להכיל דברים מופשטים כמו רעיונות עבורם, הגוף והאני נתפסים כמ

וכוח, והדרך היחידה להבין אותם ולדבר עליהם היא להניח, כביכול, את קיומם

זיאל ו ע גל קרל-סי

4

כחפצים או כמשאבים המונחים בתוך מכל. ההבנה הפיזיקלית הפשוטה של

ם שבהם הם מאוחסנים מועברת יחסי מיקום בין חפצים או חומרים ובין מכלי

של מיפוי. נוצר באופן מטפורי אל תחומי תוכן שאינם נגישים להתנסות ישירה

. (2008 )סוברן המבנה המארגן מתחום מוכר ונגיש אל תחום חדש ומופשט

תורת"הוא מושג מפתח בתורתם של לייקוף וג'ונסון וכמוהו גם "מיפוי"לפיכך,

."בגוףהתלות

חקירת המטפורות לגישתו לקטגוריות ולקטגוריזציה. לייקוף קשר את

( כיצד נוצר הקישור בין שני 2008מתארת סוברן ) שפה ומשמעותבספרה

הדברים. לפי סוברן, השימוש במילה מסוימת מקושר בתודעתו של הדובר

לצורה או מבנה לשוני מסוים )מוספית, משקלי שמות( המשותף למילה זו

שור זה בתודעת הדובר מאפשר לו לקבץ מילים ולמילים נוספות בשפה. קי

משמש קיטלמסוימות יחד לקטגוריה אחת בעלת תכונה משותפת. למשל, בניין

יחד גידםועיוור, אילם, חיגר, קיטע, פיסח אמצעי לשוני הקושר את המילים

לקטגוריה של בעלי מום. שפות משנות ומרחיבות את הקטגוריות שלהן

יזציה תלויה בחלקה בנסיבות, בתנאים, בצרכים באמצעות מטפורות. קטגור

מודעים של חברות ושל דוברים ובהעדפותיהם, ולכן דפוסים -מודעים ותת

תוך מטפוריים שמצויים בשפות רבות יכולים להעיד על כך שהם צומחים מ

חוויה אנושית משותפת.

חוקרים רבים אינם מקבלים כפשוטה את תורתם של לייקוף עם זאת,

טענתם על חולקים( Keysar et al. 2000ועמיתים ) יהם. קיסרתומכו וג'ונסון

לפי לייקוף נציונליים ומיפוי מושגי. וובדבר הקשר בין ביטויים קונ המרכזית

חושיים -(, כל המושגים שאינם תפיסתייםLakoff & Johnson 1980וג'ונסון )

בסיסיים הם מטפוריים מטבעם ללא מבנה משלהם, והם נבנים על יסוד מושגים

מטפורי מעין זה מתבצע בביטויים שבהם אנשים משתמשים -מיפוי מושגייותר.

,קיסר ועמיתיולטענת . [עצוב זה למטה]ו [שמח זה למעלה]למשל בחיי היומיום.

ביטויים המקדים כדי להביןאינם זקוקים למיפוי המושגי בני אדם

( טוענים כי מיפוי כגון Keysar & Bly 1995 ,1999י )יקיסר ובל .נציונלייםווקונ

אינו חייב להתבסס על ביטויים קונוונציונליים מלכתחילה, 'ויכוח הוא מלחמה'

אלא יכול להיות תוצאה של היסק שנוצר לאחר למידת המשמעות של ביטויים

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

5

משמשות הבמילים תוך שימוש בני אדם מדברים על ויכוחלשיטתם, מסוג זה.

אין ביניהן קשר סיבתי. , אךלדבר על מלחמהכדי גם אותם

בראיות ביקרו את השימוש (Murphy1997 ) ( ומרפיGibbs 1997גיבס )

וטענו כי שיטה לשוניות בלבד כדי לטעון ליחסים פונקציונליים בין שפה וחשיבה

מתייחס לשימוש במטפורות וטוען (Shen 1999) שן. זו יוצרת טיעונים מעגליים

ידי -על העדפת מטפורות כמוצלחות עלמשפיעים הכי הגורמים המרכזיים

ברי המטפורה בקטגוריות המוצא שלהן ומידת יהשומע הם הבולטות של א

ברי המטפורה )סוברןיטיב הקשר שלהן לשאר א, כלומר הקישוריות שלהן

בהכרח שהבנת ניבים אינה מצריכה לכך התייחסות ות נוספוביקור (.166 :2008

ת הסתמכו גם על הוכחות מתחום הביקורו. את השימוש במיפוי מושגי

מושגית המקושרת הלמשל, המטפורה . התפתחות השפה ומהתפתחות הרגשות

Anger is heated fluid underלכעס היא של "נוזלים מחוממים בלחץ" )

pressure) אולם נטען כי ילדים יכולים להבין את המושג "כעס" לפני שהם ,

בלחץ כפי שהן באות לידי ביטוי לומדים על התכונות של נוזלים המחוממים

".[מכעס]בביטויים כמו "הוא התפוצץ", "הוא רתח

ברי הגוף במחקר הבלשנייא

בחקר השפה נבחן הקשר בין הגוף הפיזי לייצוגים לשוניים במספר תחומים.

כי סוברן מציינת .סמנטייםההשדות אחד התחומים המרכזיים הוא תחום

לשני בשדות סמנטיים, בייחוד של אלה הלקח המעניין והעיקרי מהמחקר הב

המופשטים, הוא הגילוי של תשתיות התנסויות חושיות שמהן נבנה המערך

מסקנה זו מתיישבת עם התיאוריה העכשווית של .המסועף של לשון מפותחת

מטפורה בבלשנות הקוגניטיבית ותומכת במיוחד ברעיון התלות בגוף של לייקוף

ת של השפה כמעבר מטפורי בין הגופני אל וג'ונסון, המתאר את ההתפתחו

מרחבי הפשטה מורכבים וחדשים הנוגעים למחשבה, לרגש, לתודעה, לשיח ועוד

מנתחת את השימוש בביטוי סוברן כדוגמה לקשר זה, (. 87: 2008סוברן )

שיער פרועבחיי היומיום, אנו מתייחסים לסוברן מציינת כי .מטפורה פרועה

אסוף ,מטופח ,שיער מסורקקבילה ההפוכה לה היא כאל חוויה גופנית שהמ

טוענת סוברן, . דיבור מטפורי הוא דיבור לא שגור ולא צפוי. מכאן, ומסודר

כמיפוי אנלוגי בין אי הסדר של השיער מטפורה פרועההביטוי אתאפשר להבין

זיאל ו ע גל קרל-סי

6

לבין אי הסדר של הדיבור המטפורי לעומת הדיבור הלא מטפורי השגור והצפוי.

הוא מן ההתנסות הגופנית בתחום השיער אל מרחב השיח המפושט המעבר

הנשען על ההבנות הטבעיות והמנצל אותן ליצירת הבנות חדשות בתחומים

לפי סוברן, תורת השדות הסמנטיים תורמת להבנת ם פחות לתחושה.ינגיש

מסודרלנתפס דווקא כמנוגד פרועהביטוי בכך שהיא מסבירה מדוע בהקשר זה

מטפורהמאפשר לקבץ את המילים הזה, הגורם המארגן . במקרהרקמסולולא

, הנוכח בביטויים אחרים בשיח, המופשטגורם הסדריחד, הוא פרועהו

בתודעה ". (היא נהיגה בלתי צפויה ובלתי מסודרת נהיגה פרועה)לדוגמה,

אי סדרלבין פרועהלשונית של דובר העברית נתקבע קשר בין המושג הציורי

האיבר –ברי הביטוי המטפורי יבין שני א 'פיוס'כללים. נוצר כאן ושבירת

המתורגם אף הוא לרעיון ,פרועהכביכול, -והאיבר המוחשי מטפורההמופשט

(.163-162: 2008סוברן ) "סדר-אי צפיות,-אי מופשט של

ברי הגוף הוא תחום יעוסק בקטגוריזציה של אהתחום בלשני נוסף

( ניסח מספר עקרונות אוניברסליים Brown 1976ן )הטיפולוגיה הסמנטית. בראו

בכל שפה יש מונחים מובחנים לגוף, ראש, ( 1) ברי גוף:יאשל הנוגעים לשמות

מונח מובחן לרגל, יהיה בה גם בשפה מסוימת אם יש ( 2) זרוע, עיניים, אף ופה;

אם יש בשפה מסוימת שמות לבהונות, יהיו בה גם שמות ( 3)-ו מונח מובחן ליד;

מחקרים מאוחרים יותר מצאו יחד עם זאת, לאצבעות הידיים, אולם לא להפך.

ולא כי יש להתייחס אל רוב המאפיינים האלה כאל נטיות נפוצות בשפות העולם

( טוענת כי Andersen 1978תיים. אנדרסן )כאל עקרונות אוניברסליים אמי

קרונות האבחנות הנוגעות לאיברי הגוף בכל שפות העולם מבוססות על ע

בה מסוגל מנגנון התפיסה שאוניברסליים של קטגוריזציה ונובעים מהקלות

האנושי להתמודד עם מאפיינים מסוימים כמו צורה, גודל ומיקום במרחב.

ברי גוף )כל השפות יאנדרסן מציינת כי בשפות העולם קיים ארגון היררכי של א

ם החלוקה הפנימית מבחינות בין ראש, גוף וגפיים עליונות ותחתונות(, אול

. אנפילד ועמיתים בשפות שונות )חלקים של איבר מסוים( עשויה להיות שונה

(Enfield et al. 2006 ניסחו קריטריונים לבחינת האוניברסליות של שמות )

ברי הגוף בשפות העולם. חוקרים אלה מצביעים על כך שקריטריון מקובל כמו יא

הפרדה בין מפרקים אינה מצביעה ה ועלימובחנות תפיסתית המבוססת על ראי

ברי הגוף בשפות השונות. למשל, שפות יבהכרח על מתן אותם שמות לא

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

7

יחידה אל ממפרק הירך ועד מפרק הקרסול כ רגלאו ל ידמסוימות מתייחסות ל

כף הרגל ורואות באחרונות לאחת ואילו שפות אחרות מפרידות בין הירך לשוק ו

לתיאור ידית או רוסית משתמשות במונח יחידה אחת; שפות מסוימות כמו עבר

.ידל זרועתית מבחינות בין שפות אחרות כמו אנגלית או צרפ כל חלקי היד ואילו

מבוגריםקרב קוגניטיביים ב-מחקרים נוירו

באמצעות שימוש בשפה, בני אדם משתפים זה את זה בחוויותיהם, ברגשותיהם

יכך יש יסוד להניח כי המילים מגיע אל המערכת הקוגניטיבית. לפהובמידע גופני

בהם אנשים משתמשים לתיאור חפצים, פעולות וחוויות שוהמושגים

המקושרות להתנסויות גופניות, עשויות למלא תפקיד מרכזי בעיבוד השפה

(Harman James & Maouene 2009 השערה זו אוששה בממצאי .) מחקרים

בי של פעלים שכיחים מצביעים על כך שעיבוד עצה ,קוגניציה-תחום הנוירומ

ם במוח האחראים על איברי הגוף השונים ימעורר את האזורים המוטורי

Maouene, Hidaka & Smith 2008 ;Harman) מבצעים את הפעולות הללוה

James & Maouene 2009 ;Pulvermueller 2005.) במחקר מסוים הוצגה

מקושרים ליד, לנבדקים באופן חזותי רשימת מילות פעולה קיימות )פעלים ה

לפנים ולרגל( לצד מילות תפל. ממצאי המחקר העלו כי עצם קריאת הפעלים

בהם מיוצגים שמעוררת את הרצועה המוטורית במוח באזורים הקורטיקליים

רגללהאיברים המשמשים לביצוע כל פעולה. כך למשל, פעלים המקושרים

פניםלמקושרים ופעלים ה רגלהעוררו את האזורים המוטוריים המייצגים את

,HärlePulvermuller &) פניםהעוררו אזורים מוטוריים האחראיים על אזור

Hummel 2001) . בהם משובצים פעלים שבמחקר אחר נמצא כי האזנה למבעים

בכדור"( מעוררת את האזורים המוטוריים הספציפיים בעט)למשל, "הילד

ממצאים (. Tettamanti et al.2005 באמצעותם מבוצעות הפעולות )שלאיברים

חלק מן ל קשורתהליך העיבוד של משמעות הפועל ש מצביעים על כךאלה

(.Barsalou 2003המייצרים פעולה גופנית ) מוטוריים-הסנסו העיבודים

זיאל ו ע גל קרל-סי

8

התפתחות מוטורית, לשונית וקוגניטיבית בשנות החיים הראשונות

בשנות החיים התפתחות הילדבו ניתן לקשר בין השפה לגוף הוא שתחום נוסף

. חות מוטורית לרכישת השפהקיים קשר הדוק בין התפתהראשונות. בגיל הרך

עשיר את שפתו במגוון מושגים, אירועים י מחקרים מצביעים על כך שכדי שהילד

. באופן זה, למשל, לחוות אותם תחילה באמצעות תנועה במרחב עליוופעולות,

ואכן ניתן לראות כי ,ומאחורימעל, מתחת יצליח לרכוש מושגי מרחב, כגון:

גורמות יכולות מוטוריות ושפתיות שאינן מתפתחות זו לצד זו בצורה מסונכרנת

ילדים בעלי התפתחות ל לעיכוב ברכישת השפה. התפתחות זו הינה אופיינית

( או שיתוק מוחין SLIשפתית או מוטורית לקויה, כגון לקות שפה ספציפית )

(CP) (Taylor 2001 .)שונים מחקרים (Bishop 2001 ;Rechetnikov & Maitra

2009 ;Zubrick et al. 2007) דיווחו על קשר בין עיכוב רכישת השפה לבין יכולות

זובריק לדוגמה, מוטוריות נמוכות אצל ילדים שהחלו לדבר בגיל מאוחר.

של מצאו כי עיכוב התפתחותי בתחום ( Zubrick et al. 2007) ועמיתים

הפקת השפה אצלגורם מנבא משמעותי לעיכוב העדינה הימוטוריקה גסה ו

מחקרים אחרים מתחום זה עוסקים בהתפתחות הג'סטות. בדומה ילדים.

לשפה, ביצוע ג'סטות מביא לידי ביטוי יכולות מוטוריות הנשענות על

& ,Nip, Greenאינטראקציה בין תהליכים מוטוריים, שפתיים וקוגניטיביים )

Marx 2011משל, נמצא קשר חיובי בין שימוש בג'סטות מצביעות, כגון (. כך, ל

& Thalהצבעה, לבין אוצר מילים רצפטיבי בסביבות גיל תשעה חודשים )

Tobias 1992מיליים היווה -(. מחקר אחר מצא כי שילוב הג'סטות עם מבעים חד

,Iverson, Capirciמיליים כעבור חודשיים וחצי )-גורם מנבא להופעת מבעים דו

Volterra & Goldin-Meadow 2008תנועות גוף ב(. כלומר, שימוש בג'סטות ו

מסייע בפיתוח היכולות השפתיות של הילד. אם כך, אפשר לתאר את תקופת

קשרים פנימיים בין יכולותיו הקוגניטיביות, של כמערכת ההתפתחות המוקדמת

. השפתיות והמוטוריות של הילד

ת משמשות ניטיביות והמוטוריויכולות הקוגה בשנתיים הראשונות,

עם התבססות המערכת השפתית של ואילו ,משאבים המסייעים לרכישת השפה

כלומר, .(Taylor 2010) השפה כאמצעי להתפתחות הקוגניציה נתפסתהילד

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

9

משפיעה גם על היא מהווה אמצעי חיוני לרכישת השפה וההתפתחות המוטורית

יש ,(Iverson 2010) איברסוןטוענת ,לפיכךהתפתחותו הקוגניטיבית של הילד.

.בו מוטמעת יכולת זוששל הגוף לתאר את תהליך רכישת השפה בהקשר

רכישת הפועל

הפועל הוא קטגוריה לקסיקלית אוניברסלית הממלאת תפקיד מרכזי בהיבטים

Hopper & Thompson 1984 ;Robins) שונים של הלשון הן במבנה הן בתוכן

חות אוצר הפעלים המוקדם תאם בין התפתמ לקיוםיות כמו כן, יש רא (.1966

הדקדוקית בהמשך תהליך רכישת השפה וין התפתחות יכולתלב הילדשל

(Bates, Bretherton & Snyder 1988 לפיכך, לרכישת הפעלים בתור פריטים .)

לקסיקליים החל מן השנה השנייה לחיים יש חשיבות מכרעת בהתפתחותם

תפתחות השימוש בהם הכרחית להתגבשות הצירופים הו ,הלשונית של ילדים

מגלים מחקרים שבחנו את השימוש המוקדם בפעלים בשפות שונות והתחביר.

הרכישה פעלים מסוימים ממלאים תפקיד מרכזי יותר מפעלים כי בתהליך

; Bowerman 1990 ;Clark 1993 ;Ninio 1999 ;Pinker 1989) אחרים

et al. Theakston 2004 ;elloTomas 1992). אולם הדעות עדיין חלוקות באשר

,תכליתיים-פי גישה אחת, פעלים רב-של פעלים אלו. על הסמנטיים למאפייניהם

, לתת ,לשים, ללכת ,לבוא ,לקחת, לעשות ,להיותכמו ,בעלי משמעות כללית

שאף בלקסיקון בכלל.יתכן יהם בעלי מעמד מועדף ברכישה ו לקבל ולהביא

תכליתיים הם בין הפעלים -( טוענת כי הפעלים הרבClark 1978קלארק )

הראשונים שבהם ילדים משתמשים כדי לדבר על פעולות. במחקר אחר היא

ספציפיים כשהם מציינת שאף על פי שילדים מבינים את המשמעות של מושגים

כדי לעשותתכליתיים כמו -שומעים אותם, הם מעדיפים להשתמש בפעלים רב

מציינת (Ninio 1999) (. ניניוClark 1995פעולות ספציפיות )לתאר מגוון רחב של

ופים לרכישת הצירתכליתיים הם הראשונים המשמשים -כי הפעלים הרב

הפועל לשכיחותו כי יש מתאם גבוה בין כלליות סמנטית שלהתחביריים, ו

-לו הופכים את הפעלים הרבהלגורמים השני לפי ניניו, .בתשומה הלשונית

של מבנים תחביריים מסוימים מעמד מועדף בתהליך הרכישה לי תכליתיים לבע

(Ninio 2006a.) תחוםמרכזיים בי אורך מחקרחמישה בחינת ממצאיהם של

זיאל ו ע גל קרל-סי

10

;iDrom 1987; Ravid 1997; Karl-Uziel 2001) רכישת הפועל בעברית

Lotem & Berman-Armon 2003 )שרוכשיםהראשונים מגלה כי הפעלים

,להביא ,לרדת ,לקחתתכליתיים וכלליים: -פעלים רב םדוברי עברית הילדים

ללכת ,לראות ,לעשות ,לשים ,לתת ,ליפול ,לבוא ,לאכול ,לשבת ,לרצות ,לפתוח

, תכליתיים-הרבכי הפעלים טוענת (Ninio 2006bיו )נינ(. 2010קרל -עוזיאל)

השכיחים יותר )אך מספרם קטן(, שייכים לאוצר המילים הבסיסי של הילד,

אינם שייכים מספרם גדול(, השכיחים פחות )אך הפעלים הספציפיים,ש בעוד

"שקופים"תכליתיים הם לרוב -הפעלים הרב לאוצר המילים הבסיסי של הילד.

הם ; (לנעול לעומת לשים נעל ,להכותלעומת לתת מכות)מבחינה תחבירית

כן, וללאכול( ללכתעזר )-פועליכהן הביתה( ללכתפעלים עיקריים )משמשים הן כ

פעלים כהם "חסכוניים" יותר בעבור הילד מאשר פעלים אחרים, המשמשים

תכליתיים אינם-הפעלים הרבבנוסף, עזר בלבד. -פועליכלקסיקליים בלבד או

(. בעוד שפעלים כמו 1980מוגדרים מבחינה סמנטית )ראו גם רובינשטיין

הפעלים מתייחסים לפעולה אחת מסוימת, משמעותם של להרעישאו להתקלח

לים -נקבעת בכל פעם מחדש על תכליתיים-הרב לעשות , לדוגמה: םלהשפי הַמש

פעלים . שרע לעשותאו עיגול לעשות, אמבטיה לעשות, קקי לעשות, פיפי

בתחילת, נמצאו שכיחים בשפת הילדים לבכותולישון ,לאכולכמו כלליים

דים ללא יומיים של הילמהרכישה, מאחר שהם מתארים פעולות וצרכים יו

,תכליתיים-לפעלים הכלליים והרבניגוד ב תלות בתרבות שהם גדלים בה.

( לגעות ,לדהור ,לדלג)לדוגמה, והשימוש בהם פעלים הספציפייםלהחשיפה

קריאת סיפור , כגון:קציה בין ההורה לילדסוג מיוחד של אינטרא מצריכים

ת טלוויזיה.בתכנימשותפת צפייה או יצירה משותפת , , משחק משותףמשותפת

הקשר בין התשומה הלשונית לרכישת שפה אצל ילדים

ובכלל זה על רכישת ,אחד הגורמים המשפיעים על רכישת אוצר המילים

לילד. אולם, בקרב החוקרים התשומה הלשוניתהוא ,הפעלים המוקדמים

של התשומה הלשונית ברכישת השפה. הלגבי מרכזיותחלוקות הדעות תחום בַ

(usage-based theories)לרכישה הקלט-מבוססתים בגישה חוקרים התומכ

והיא ,לשוניהידע ה תנייהבב תפקיד מרכזי לתשומה הלשונית טוענים כי יש

.מבני מופשטידע אוצר מילים ולרכישת חומר גלם לבניית לילד תספקמ

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

11

שכיחותה של תופעה לקשר הדוק בין טענו בעשורים האחרוניםמחקרים שנעשו

& Cameron-Faulkner, Lieven) ההורי והשפה שמפיק הילד קלטמסוימת ב

Tomasello 2003 ;Huttenlocher et al. 1991 ;Naigles & Hoff-Ginsberg

מיםמוקדהפעלים רובם המכריע של ה כי מציינת (Berman 1993) ברמן .(1997

בשפת השכיח ביותרהבניין הם פעלים בבניין קל, שהינוילדים דוברי עברית של

.המבוגרים

תפקיד חלקי או לשכיחות בקלט מייחסים אחרים חוקריםלעומתם,

Richards 1994 ;Roeper 2007 ;Van) ברכישת שפה אצל ילדיםסלקטיבי

Valin 2002.) ,וליימן ןאולילפי למשל (Valian & Lyman 2003) קלט מועט בדי

, זה מרוכזובלבד שקלט ,של סדירויות תחביריות מהירההכללה בלבד לצורך

השכיחות בקלט , ןומנסה לנתח אותו. לטענת קשוב לושהילד ומוצג באופן מגוון

קשובים כך שכאשר ילדים , יותרשלם יוצרת עבור הילד אפשרויות לעיבוד

שינוי איכותי. , הביצועים שלהם עובריםומנסים לנתח אותו שוב ושובלקלט

משמעותיות של תקופות מדווחים על ( Malsen et al.2004 מלסן ועמיתים )

הנכונות התמניותלמרות מאות ,ושמות עצם פעליםכמה עבור הכללות יתר

& Theakston, Lieven) יקסטון, ליוון וטומסלו'ת קלט.בוים ילדה בשפת

Tomasello 2003) שימוש הדפוסי בניגוד לשימוש בפעלים חדשים,כי ,מדווחים

מן השימוש שנעשה בפעלים פחותהושפעו כרים ושכיחיםפעלים מובשל הילדים

נמצא גם כי קיימים הבדלים איכותיים וכמותיים אלה בתשומה הלשונית.

Hu & Budwig)בגילאים שונים צעירים בתשומה הלשונית המופנית לילדים

2005.)

תורת התלות בגוף ורכישת הפועל

במספר מחקרים שבחנו את הקשר בין התלות בגוף לפעלים, מצאו מאואן

כי מבוגרים דוברי אנגלית (Maouene, Hidaka & Smith 2008יתיה )ועמ

ברי ימקשרים באופן נרחב ושיטתי פעלים שכיחים הנרכשים מוקדם לארבעה א

. חוקרים אלה מצאו גם שילדים עיניים, פה, רגליים וידיים :גוף עיקריים

ברי הגוף השונים. למשל, הפועל ימקשרים את הידע שיש להם על פעלים לא

, וכן הלאה. נמצא גם שמבחינה רגלייםל – ללכת, פהלמקושר אכולל

זיאל ו ע גל קרל-סי

12

, פעלים פההתפתחותית, פעלים שילדים לומדים מוקדם מקושרים יותר ל

ופעלים מאוחרים עוד יותר מקושרים לאיברי גוף ידמאוחרים יותר מקושרים ל

אחרים. מאואן ועמיתיה טוענים גם שנעשה מיפוי שיטתי ומובנה בין הפעולות,

מכנים פעולות המבצעים אותן ומבני הארגומנטים של הפעלים האיברי הגוף

האלה.

ברי גוף בתשומה הלשונית יקישורים בין פעלים לאמחקר לבחינת ה

עברית דוברי לילדים

17במדגם נוחות, עברית מבוגרים דוברימשתתפים 50אוכלוסיית המחקר כללה

לימוד או עיסוק הקשורים המשתתפים לא עסקו בתחומי .נשים 33-גברים ו

. על שאלון מקווןבשפה. משתתפי המחקר נתבקשו להשיב

פעלים שכיחים בעברית בצורת המקור 104הופיעה רשימה של בשאלון

HCDI-וללא הקשר. רשימת הפעלים התבססה על הרשימה שמופיעה בשאלון ה

םילדיאצל מוקדמת שפה התפתחות ון דיווח הורים שנועד לעקוב אחר )שאל

(Maital et al. 2000)או איבר . המשתתפים התבקשו לרשום ליד כל פועל שם של

ברי הגוף שאפשר היה ימספר א. םבתודעתאליהם הוא מתקשר ש גוף איברי

לקשר לפועל מסוים לא הוגבל.

איברי הגוף השונים שהתקבלו )תבניות( קובצו לארבע קטגוריות של

להלן. החלוקה למספר 1כמתואר בטבלה יד, רגל, ראש וגוף, :אזורי גוף ראשיים

האבחנה האוניברסלית בכל שפות העולם מצומצם של אזורי גוף הסתמכה על

תוצאות מחקרם (, ועל Andersen 1978בין ראש, גוף וגפיים עליונות ותחתונות )

מן 84%לפיו ש ,(Maouene, Hidaka & Smith 2008) של מאואן ועמיתיה

לים אפשר היה להסביר באמצעות מספר מצומצם ברי גוף ופעיהקשרים בין א

של איברי גוף בלבד. כדי לפשט את ניתוח הנתונים, תהליך הקיבוץ לאזורי גוף

כלל גם את צמצום תשובות המשתתפים לתשובה אחת למשתתף עבור כל פועל.

משתתף יותר מתשובה אחת, התשובה הראשונה היא זו שנבחרה. אם ענה

ה שעלולה הייתה להיווצר ייטתי כדי למנוע הטיתשובה זו נבחרה באופן ש

כי התשובה תיכתוצאה מבחירה לא עקבית של תשובות המשתתפים. הנח

ועל כן יש להתייחס אליה. ,הראשונה היא האינטואיטיבית ביותר

קיבוץ איברי הגוף )תבניות( לארבעה אזורי גוף עיקריים: 1טבלה

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

13

המקושרים אליו איברי הגוף אזור הגוף

יד, אצבע, כף יד, שורש כף היד, שכמות, כתף, בית שחי, זרוע, יד

מרפק, ציפורניים

ראש, פה, אוזן, עין, אף, שפתיים, שיניים, מוח, לסת, מצח, ראש

גבות, עפעפיים, אישונים, שיער, לחי, לשון, פנים, גרון, צוואר,

חך, לוע, ושט, קנה נשימה, מיתרי הקול

ול, ברך, מפרק הירך, אגן, שוקרגל, כף רגל, ישבן, קרס רגל

גוף, לב, גב, איבר מין, ריאות, סרעפת, כליות, חזה, כבד, גוף

גפיים, בטן, מותניים, עמוד שדרה, קיבה, טחול, מעיים, רחם,

צלעות

הפעלים שהופיעו בשאלון קודדו סמנטית )לקבוצות סמנטיות כמו: העברה,

ים( ונבדקה ההתאמה בין קבוצות שינוי מצב, תנועה( ותחבירית )מבנה ארגומנט

פעלים שקושרו לאזור גוף מסוים לבין המאפיינים הסמנטיים והתחביריים

הללו.

תוצאות

איברי גוף שונים )תבניות(, אשר הניבו 60המשתתפים קישרו לרשימת הפעלים

מציג את התפלגות תמניות 1איברי גוף בסך הכל )תמניות(. תרשים מספר 5,253

התקבלו עבור כל הפעלים )איבר אחד לפועל( לפי ארבעת אזורי איברי הגוף ש

(.N=5,253הגוף העיקריים )

זיאל ו ע גל קרל-סי

14

481

866

1565

2341

0 500 1000 1500 2000 2500

)תמניות(תשובות המשתתפים ברי גוף לפי אזורים ביאת התפלגו: 1תרשים

מן התרשים עולה כי רוב התמניות של איברי הגוף שנתקבלו קושרו ליד, מספר

ראש, מספר קטן עוד יותר קושר לרגל והמספר הקטן ביותר קטן יותר קושר ל

קושר לגוף. בחינה של הפעלים אשר קושרו לכל אזור גוף העלתה כי פעלים כמו

, רגלקושרו ל לעמודוללכת ,לבעוט; פעלים כמו ידקושרו ל לגעתולבנות, לגזור

לחבב ,לאהובופעלים כמו ראשקושרו ל לשמועולנשק ,לבכותפעלים כמו

.גוףקושרו ל שנואלו

הגוף העיקריים את מספר אזוריהתרשים הבא מתאר עבור כל אחד מ

מן 50%גוף זה זכה להסכמה של מעל זורעבורם הקישור לאשהפעלים

המשתתפים. הצבעים מציינים את אחוזי ההסכמה בין המשתתפים.

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

15

על המשתתפים של 50%עבורם הסכימו מעל שמספר הפעלים :2תרשים

אזור גוף מסויםל קישור

ידבקטגוריית - 2בתרשים :להלן דוגמה לאופן שבו יש לפרש את הממצאים

15 ;90%לאיבר גוף זה היה בהסכמה של פעלים שעבורם הקישור 17נכללו

עלים שלגביהם הייתה הסכמה של פ 8 ;80%עלים שלגביהם הייתה הסכמה של פ

לים שלגביהם הייתה פע 3-ו ;60%פעלים שעבורם הייתה הסכמה של 10 ;70%

ההסכמה מציינת את מספר הפעלים שעבורם אחר. הקטגוריה 50%הסכמה של

. כפי שניתן לראות בתרשים, ישנה מידת הסכמה גבוהה 50%-הייתה נמוכה מ

.מסוימים לפעליםגוף יאזור של קישורהבין המשתתפים לגבי

קישור פעלים שכיחים לאזורי גוף

, רית בין פעלים לאיברי גוףשעושים דוברי עב כדי לבחון לעומק את הקישור

שאלון. הפעלים פר מצומצם של פעלים שכיחים מתוך הלהתמקד במס תיבחר

היקרויות לכל פועל( בתשומה הלשונית לשני 100פי שכיחותם )מעל -נבחרו על

CHILDES-המצוי במאגר ה ,של ברמן נתוני האורךעברית במסד ילדים דוברי

(MacWhinney 2000.) לארבעה הללו את שכיחות הקישור של הפעלים נתיבח

יד, ראש, רגל וגוף. רשימת הפעלים ושכיחות הקישור של : אזורי הגוף העיקריים

.2כל אחד לאזורי הגוף השונים )באחוזים( מופיעה בטבלה

זיאל ו ע גל קרל-סי

16

קישור פעלים שכיחים לאזורי גוף )באחוזים( :2טבלה

גוף רגל ראש יד פועל

6% 6% 16% 72% להביא

10% 2% 22% 66% לעשות

10% 10% 80% לפתוח

12% 88% לצייר

6% 4% 90% לשים

%2 98% לקחת

90% 10% לאכול

100% להגיד

2% 72% 26% לספר

100% לקרוא

98% 2% לראות

10% 74% 6% 10% ליפול

2% 92% 4% 2% ללכת

, לעשות ,להביאהפעלים י המחקר קישרו את משתתפמן הטבלה עולה כי

בממוצע. 72% בהסכמה של ידהלאזור לשיםולקחת ,ציירל ,לפתוח

לאזור ראותלו לקרוא ,לספר ,להגיד ,לאכולהפעלים המשתתפים קישור את

קישרו ללכתו ליפולהפעלים את ואילו ,בממוצע 94% בהסכמה של ראשה

מוצע. אף אחד מן הפעלים הללו במ 83% בהסכמה של רגלההמשתתפים לאזור

. לסיכום, מידת ההסכמה שנמצאה בין משתתפי המחקר גוףהלא קושר לאזור

הפעלים לאזור גוף מסוים הייתה גבוהה ועקבית. 13-בקישור כל אחד מ

ברי הגוף והפעלים המוקדמיםירכישת שמות א

ות בלה בין האופן שבו ילדים רוכשים את שמהספרות המחקרית מרמזת על הק

ברי הגוף בשפתם )ושמות עצם אחרים( לאופן שבו הם רוכשים את הפעלים יא

בלה זו באה לידי ביטוי הן בדפוס הרכישה של שתי קבוצות הראשונים. הק

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

17

המילים הללו הן בגורמים המשפיעים על תהליך הרכישה )מאפיינים

קוגניטיביים וחברתיים, התשומה הלשונית, הטיפולוגיה של העברית(.

מנחות את החברתיות הכלליות -ההתניות הקוגניטיביותגיסא, מחד

ואינן ,משותפות לילדים הרוכשים שפות שונות ,המילים הראשונות בחירת

כך, למשל, מילים המתייחסות לחיי היומיום של שפת אם מסוימת.ספציפיות ל

ישבן, עיניים, פה, רגליים, ידייםברי גוף כמו יהילד תירכשנה מוקדם. למשל, א

המילים יכללו באוצרי לבכותו ליפול, לשתות, לישון, לאכולופעלים כמו

הראשוני של הילד. בנוסף, לרוב יירכש קודם המונח הכללי ורק מאוחר יותר

רכשו מונחים ספציפיים יותר הקשורים אליו מבחינה סמנטית. למשל, במקרה יי

לדוגמה, .איבר יירכש לפני שמות חלקיושמו השלם של ה ,ברי הגוףישל א

לפני פניםו שפתייםלפני פה, זרתלפני אצבע, ואצבעתירכש לפני ידהמילה

ובהקבלה לרכישת הפועל, הפועל הכללי יירכש לפני הפעלים הספציפיים ; סנטר

ללעוסיירכש לפני הפעלים לאכולהפועל המקושרים אליו סמנטית. כך, למשל,

,לחפוףולהסתבן הפעלים יירכשו לפני להתרחץאו לרחוץ , הפעלים לבלועו

. לדלגו לפסוע, לצעודיירכש לפני הפעלים ללכתוהפועל

התשומה הלשונית משפיעים עלאילוצים טיפולוגיים ,מאידך גיסא

ברי הגוף בלקסיקון יומכאן גם על רכישת שפה, ומבחינים בין אוצר הפעלים וא

ית או בשפות כמו צרפתהמוקדם של ילדים דוברי שפות אם שונות. למשל,

בשפת הילדים( בין האיבר ויום )מהבחנה ברורה בשפת היו קיימת אנגלית

שפות כמו רוסית לעומת ,(;main, bras hand, armשבקצה הזרוע לבין הזרוע )

ברים. ישני האכינוי ל יוםמבשפת היוהמילה יד משמשת ןאו עברית שבה

-ו doים מתחלקת בין שני הפעל לעשותבאנגלית, משמעות הפועל ,בהקבלה

make ואילו בשפות כמו צרפתית או עברית, הפועל ,faire/ רבפועל הוא לעשות-

של שני הפעלים המקבילים מכסה את המשמעות השימושי -משמעי ורב

כשפה מסווג את העברית ( Talmy 1985)תלמי מבחינה טיפולוגית, באנגלית.

הפועל ני יוויל-יתישפה תלוכ את האנגליתואילו (verb-framed)פועל -תיתלוי

(satellite-framed)בחנה זו, בעברית כיוון התנועה מצוין לרוב ה. בהתייחס ל

( בעוד שבאנגלית כיוון התנועה לרדת, לעלות, לצאת, להיכנסבאמצעות פועל )

)ראו (go up, go down, go outמצוין לרוב באמצעות מיליות המתלוות לפועל )

זיאל ו ע גל קרל-סי

18

עלי תנועה מקושרים לרוב וולם פ. מאחר שבשפות הע(2007קרל -גם עוזיאל

עברית ובתשומה הלשונית לילדים לרגל, בלקסיקון המוקדם של ילדים דוברי

ילדים אצל ללקסיקון יותר פעלים המקושרים לרגל בהשוואה מצאוייאלה

שפה , העברית היאלבסוף. דוברי אנגלית ולתשומה הלשונית המופנית אליהם

בניין ושל שורש )בעל משמעות לקסיקלית( ידי שילוב-שמית שבה הפועל נוצר על

בעברית נמצא בד בבד עם הצירופים האנליטיים , לכן)בעל משמעות תחבירית(.

(.להכות, להתקלחטיים רבים )ת( גם פעלים סינלתת מכות, לעשות מקלחת)

ידי דוברי העברית -עשויים להיות מקושרים על צירופים האנליטייםה

. כך, למשל, הפועל המקביל טיתפועל הסינל זה המתקשרלאיבר גוף שונה מ

)המוציאות לפועל את פעולת ידייםלמקושר עשוי להיות )מקלחת(לעשות

)האיבר עליו מבוצעת הפעולה ולאו דווקא כל הגוףל - להתקלחואילו ,העשייה(

בקרב דוברי עברית נמצא, ככל הנראה,כפועל יוצא מכך, .האיבר המבצע אותה(

.מסוימתפיזית רי גוף המקושרים לפעולה בישל א מגוון רחב

ממצאים נוספים

משמעי לאזור גוף מסוים. פעלים -לא כל הפעלים בשאלון קושרו באופן חד

ידי משתתפי המחקר באופן -מסוימים, בעלי משמעות כפולה, לא קושרו על

מובהק לאזור גוף מסוים או לאיבר מסוים. בין הפעלים הללו אפשר למנות את

. מתוך התפלגות התשובות שהוצעו עבור לסתוםו לגמור ,להעיר ,פרלס הפעלים

, משתמע כי חלק מן המשתתפים התייחסו לפעלים הללו לגמורו לסתוםהפעלים

-, קושר עללסתוםפי שימושם בשפה היומיומית ובסלנג. כך, למשל, הפועל -על

, בהתייחס ידל( ולא ראשה)אזור פהל( 68%ידי רבים ממשתתפי המחקר )

( 32%משתתפים )המעות "לסגור את הפה". באופן דומה, נמצא כי חלק מן למש

לאיברי המין, בהתאם למשמעותו הרווחת בסלנג, לגמורקישר את הפועל

המתארת את החוויה הגופנית המתרחשת בעת קיום יחסי מין.

משמעי לאיבר גוף -עוד שני פעלים הומונימיים שלא קושרו באופן חד

. מניתוח התשובות שהוצעו עבור הפועל לספרו עירלהמסוים הם הפעלים

מהמשתתפים ייחסו לפועל זה משמעות של "להעיר 40%, נמצא כי להעיר

54%. לעומת זאת, ידמהשינה", לכן אזור הגוף שהוצע על ידם היה

ולכן קישרו ,מהמשתתפים התייחסו אל הפועל במשמעות של "להעיר הערה"

לספראת הפה(. מניתוח הנתונים עבור הפועל )הכולל בתוכו ראשהאותו לאזור

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

19

, והתייחסו אל הפועל פהלמהמשתתפים קישרו פועל זה 50%נמצא כי

מהמשתתפים התייחסו אל הפועל 38%במשמעות של "לספר סיפור". לעומתם,

בהתאמה( 12%-ו 26%) שיערו ידלבמשמעות של "לספר שיער", וקישרו אותו

כאיברים המעורבים בפעולה.

והיא הקישור של פעלים ,א זה מוביל לתופעה מעניינת נוספתממצ

עליו מבוצעת הפעולה במקום לאיבר המבצע אותה. כך, שמסוימים לאיבר

. הפועל ידלולא רגללמהמשתתפים %12ידי -קושר על לנעוללמשל, הפועל

. ידלמהם %66ידי -עלו ראשלמהמשתתפים %32ידי -קושר על להבריש

שהתקבלו עבור הפעלים הללו מעידות על הקשר שיוצרים התשובות המגוונות

הדוברים בין הפעולות לגוף הפיזי. יש אנשים התופסים פעולה גופנית בהתאם

לתוצר הסופי המתקבל בעקבות הפעולה והתחושות הנלוות אליו, לעומת

אחרים, התופסים פעולות לפי האיבר המבצע פעולות אלה. ממצאים אלה

, לפיו בני האדם תורת התלות בגוףהרעיון המרכזי של מחזקים עוד יותר את

בו שהאופן באמצעות מעצבים את ידיעותיהם ותפיסותיהם באמצעות גופם ו

(.Wilson 2002הוא פועל בעולם )

המקושרים אליהם מאפייני הפעלים בהתאם לאזורי הגוף

ינו כאשר בחנו לעומק את קישור הפעלים הספציפיים לאזורי הגוף השונים, גיל

כי לפעלים שקושרו לאותו איבר גוף מאפיינים סמנטיים ותחביריים דומים.

Lotem & Berman-Armon) לוטם וברמן-ערמון: מאפיינים סמנטיים

מציינות כי ילדים דוברי עברית, המצויים בראשית הרכישה הלקסיקלית, (2003

, לצאתמשל, תנועה או פעולה )ל (א) מפיקים פעלים ממגוון קטגוריות סמנטיות:

( ד)-( ולתת, לשיםהעברה ) (ג)(; לשבורשינוי מצב ) (ב) , בהתאמה(;לרוץ ולגעת

רוב הפעלים שקושרו מניתוח הנתונים במחקר הנוכחי נמצא כי(. להפילגרימה )

עלי העברה או והפעלים שקושרו לאזור היד הם פ, עלי תנועהולאזור הרגל הם פ

ש הם לרוב פעלים קוגניטיביים, או ואילו פעלים שקושרו לאזור הרא ,פעולה

ידי איבר ספציפי -עלי תפיסה חושית המתארים פעולות המבוצעות עלופ

מתייחס לפעולה המבוצעת להריח המקושר לחוש מסוים. כך, למשל, הפועל

העיניים. מתייחס לפעולה המתבצעת באמצעות לראותוהפועל ,באמצעות האף

פעלים אלה, עלי רגש.ואזור הגוף הם פרוב הפעלים המקושרים לבנוסף נראה כי

זיאל ו ע גל קרל-סי

20

, מתארים מצבים או תהליכים שונאאו אוהבפעלים כגון ,הכוללים, בין היתר

(.2011ליבשטיין ורביד -פנימיים ואמוציונליים הנרכשים מאוחר יחסית )אגוז

מקושרים לאיבר גוף הנמצא כי למרבית הפעלים : מאפיינים תחביריים

יים משותפים. פעלים המקושרים לרגל היו לרוב מאפיינים תחביר ישמסוים

לבית הספר(. פעלים שקושרו ליד היו, לרוב, הלךהנער :הפעלים עומדים )לדוגמ

את הציור(. הפעלים המקושרים לראש נחלקו ציירתי :הפעלים יוצאים )לדוגמ

חשבתי :המופיעים עם משפט משלים )לדוגמהלשניים: פעלים קוגניטיביים

:העלי תפיסה חושית שהם לרוב פעלים יוצאים )לדוגמולה( ופשירד שלג בלי

(. קשה היה Uziel-Karl, Sethuraman & Maouene2012 את השיר( ) שמעתי

הפעלים אשר קושרו לאזור של להסיק מן הנתונים לגבי מאפייניהם התחביריים

הגוף בשל מיעוט הפעלים הללו במדגם.

מסקנות

, (Maouene, Hidaka & Smith 2008) ועמיתיה בדומה למחקרם של מאואן

ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שקיימת הסכמה נרחבת בין מבוגרים

ברי הגוף המבצעים פעולות ידוברי עברית ביחס לקישור פעלים מסוימים לא

בין פעלים (50%)בשכיחות של מעל באופן עקבי מקשרים עברית דובריאלה.

ממצאים אלה מחזקים את .יד, רגל, ראש וגוף :גוף מספר קטן של אזוריל בשפה

ההנחה שהקשר בין פעלים לאיברי גוף הוא בעל ממשות פסיכולוגית עבור דוברי

השפה. בנוסף, המחקר הנוכחי יכול לשמש בסיס להבנת הקשר בין איברי גוף

גוף לאזורי המקושרים פעלים לפעלים ומבני הארגומנטים שלהם, שכן נמצא כי ל

.דומים מאפיינים סמנטיים ותחבירייםיש מסוימים

תוצאות המחקר מצביעות על חשיבות ההקשר )פעולה, שיח( בקישור

הפועל לאיבר גוף מסוים וכפועל יוצא גם ברכישת משמעות הפועל. הממצאים

, למשל, מדגישים כיצד לגמורו לסתוםשהתקבלו מניתוח הנתונים עבור הפעלים

בו הם מופיעים. מאחר שות בהקשר משמעות הפעלים עשויה להשתנות כתל

הפעלים ללא הקשר נלווה, המשמעות של חלקם נותרה הופיעו שבמחקרנו

ושפה תרבותשפרמטרים כגון גיל, עמומה. תוצאות המחקר גם מצביעות על כך

עשויים להשפיע על הקישור של פועל לאיבר גוף מסוים. כך, למשל, הקישור של

צעירים, ילדים ידי-נעשה עלה ודאי שלא היול , קרובאיברי המיןל לגמורהפועל

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

21

דוגמה (. - comeלבואאו דוברי אנגלית )אשר בשפתם הפועל המקביל הוא

מקורו בביטוי מקראי ש ,)לאזור הגוף( לבללאהוב הקישור של הפועל נוספת היא

"(.ת יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודךואהבת א)"

לסיכום, יש יסוד להניח שהגוף הפיזי עשוי למלא תפקיד חשוב ברכישת

משמעות הפועל. אנו חווים את העולם דרך ההתנסות שלנו במרחב באמצעות

, מכיוון שהזזת הגוף למקום רגלייםליקושר לרוץ, הפועל התנועת גופנו. לדוגמ

בהכרח בהפעלת הרגליים. לפיכך, בעוד מחקרים קודמים כלשהו קשורה

התמקדו בתפקידם ובתרומתם של האמצעים הלשוניים לרכישת הפועל

והתחביר המוקדם, אנו טוענים כי בנוסף לאמצעים אלה, יש להתייחס אל הגוף

הפועל כגורם בעל חשיבות בתהליך זה. טענה זו עולה בקנה אחד גם עם מסקנות

לפיו מושג מילולי ש(, Lakoff & Johnson 1980) ג'ונסוןו קוףמחקרם של ליי

מופשט רוכש את משמעותו בהתבסס על חוויה חושית הנקלטת באמצעות הגוף.

למחקר הנוכחי עשויות להיות השלכות יישומיות באבחון ובטיפול באוכלוסייה

י עם לקויות )שפתיות ומוטוריות(, כגון פיתוח תוכניות התערבות בתחום השפת

ה עם לקויות מוטוריות או טיפול מוטורי באוכלוסייה עם לקויות ילאוכלוסי

שפתיות, אולם אלה דורשות מחקר ופיתוח נוספים.

ברצוני להודות ליפעת טיומקין ולעפרי פלדמן מן החוג להפרעות בתקשורת *

בקריה האקדמית אונו על סיוען בביצוע המחקר.

מראי מקום

יד רב' וד' ליבשטיין, ט-אגוז"פעלים מנטאליים עבריים בשיח ילדים בגילאי שנתיים עד שמונה". 2011

של האגודה הישראלית של 47-הרצאה שהועברה בכינוס השנתי ה אביב.-קלינאי התקשורת בתל

'סוברן, ת. סיפור הולדתה ופריחתה של תורת המשמעים :שפה ומשמעות 2008

אוניברסיטת חיפה.

'קרל, ס-עוזיאלקון בתנועה: פעלי תנועה בלקסיקון המתפתח של ילדים "לקסי 2007

שחר וג' -עורכים ר' בן ,ד' ,העברית שפה חיהבתוך: דוברי עברית".

זיאל ו ע גל קרל-סי

22

המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, טורי. .344-327אביב והקיבוץ המאוחד, -אוניברסיטת תל

ברית: ע הרכבו של לקסיקון הפעלים המוקדם של ילדים דוברי" 2010שחר, ג' -, עורכים ר' בןה' ,העברית שפה חיה בתוך. "אנליזה-אמט

ארי. המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש -טורי ונ' בן .378-359אביב והקיבוץ המאוחד, -פורטר, אוניברסיטת תל

'רובינשטיין, אבלשנות "פעלים כמימוש פרופוזיציות ופעלים ככינוי לפעולות". 1980

.27-19 ,15, שיתעברית חפ"

Allen, S.E.M.

2007 "Interacting pragmatic influences on children’s argument

realization". In: Cross-linguistic Perspectives on

Argument Structure: Implications for Learnability, eds.

M. Bowerman & P. Brown. Hillsdale, NJ: Lawrence

Erlbaum, 191-210.

Andersen, E.S.

1978 "Lexical universals of body-parts terminology". In:

Universals of Human Language: Word structure, eds. J.

H. Greenberg, C.A. Ferguson & E.A. Moravcsik. Stanford,

CA: Stanford University Press, 335-368.

Armon-Lotem, S. & R.A. Berman

2003 "The emergence of grammar: Early verbs and

beyond". Journal of Child Language, 30:4, 845-877.

Barsalou, L.W.

2003 "Abstraction in perceptual symbol systems". Philosophical

Transactions of the Royal Society of London. Series B:

Biological Sciences, 358:1435, 1177-1187.

Bates, E., I. Bretherton & L. Snyder

1988 From First Words to Grammar: Individual Differences

and Dissociable Mechanisms. New York: Cambridge

University Press.

Berman, R.A.

1993 "Developmental perspectives on transitivity: A confluence

of cues". In: Children, Other Languages: Issues in the

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

23

Theory of Language Acquisition, ed. Y. Levy. Mahwah,

NJ: Lawrence Erlbaum, 189-241.

Bishop, D.V.

2001 "Motor immaturity and specific speech and language

impairment: Evidence for a common genetic

basis". American Journal of Medical Genetics, 114:1,

56-63.

Bowerman, M.

1990 "Mapping thematic roles onto syntactic functions: Are

children helped by innate linking rules?". Linguistics, 28,

1253–1289.

Brown, C.H.

1976 "General principles of human anatomical partonomy and

speculations on the growth of partonomic nomenclature".

American Ethnologist 3:3, Folk Biology, 400–424.

Cameron-Faulkner T., E. Lieven & M. Tomasello

2003 "A construction based analysis of child speech". Cognitive

Science, 27, 843-874.

Clark, E.V.

1978

"How children describe time and order". In: Studies of

Child Language Development, eds. C.A. Ferguson & D.I.

Slobin. New York: Holt, Rinehart and Winston, 585-606.

1993 The Lexicon in Acquisition. Cambridge University Press.

1995 "Language acquisition: The lexicon and syntax". In:

Speech, Language and Communication, eds. J. Miller &

P. Eimas. New York: Academic Press, 303-337.

Clancy, P.M.

2004 "The discourse basis of constructions: Some evidence from

Korean". In: Proceedings of the 32nd Stanford Child

זיאל ו ע גל קרל-סי

24

Language Research Forum, ed. E. Clark. Stanford, CA:

CSLI Publications, 20-29.

Dromi, E.

1987 Early Lexical Development. London: Cambridge

University Press.

Du Bois, J.W.

2003 "Argument structure: Grammar in use". In: Preferred

Argument Structure: Grammar as Architecture for

Function, eds. J.W. Du Bois, L.E. Kumpf & W.J. Ashby.

John Benjamins.

Enfield, N.J., A. Majid & M. Van Staden

2006 "Cross-linguistic categorization of the body: Introduction".

Language Sciences, 28, 137–147.

Fodor, J.

1983 The modularity of mind. Cambridge: MIT Press.

Gibbs, R.W.

1997 "Why many concepts are metaphorical". Cognition, 61,

309–319.

Goldberg A., D. Casenhiser & N. Sethuraman

2004 "Learning argument structure generalizations". Cognitive

Linguistics, 15, 289-316.

Goldin-Meadow, S.

2003 How Our Hands Help Us Think. Cambridge, MA:

Harvard University Press.

Goldin-Meadow, S. & S.M. Wagner

2005 "How our hands help us learn". Trends in Cognitive

Linguistics, 9, 234-241.

Harman James, K. & J. Maouene

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

25

2009 "Auditory verb perception recruits motor systems in the

developing brain: An fMRI investigation". Developmental

Science, 12:6, F26-F34.

Hopper, P.J. & S.A. Thompson

1984 "The discourse basis for lexical categorization in universal

grammar. Language, 60, 703–752.

Hu, J. & N. Budwig

2005 "Responses to toddlers’ verb constructions: Rethinking the

role of caregiver input". Unpublished manuscript, Clark

University.

Huttenlocher, J., W. Haight, A. Bryk, M. Seltzer & T. Lyons

1991 "Early vocabulary growth: Relation to language input and

gender". Developmental Psychology, 27, 236-249.

Iverson, J.M.

2010 "Developing language in a developing body: The

relationship between motor development and language

development". Journal of Child Language, 37:2, 229-261.

Iverson, J.M., O. Capirici, V. Volterra & S. Goldin-Meadow

2008 "Learning to talk in a gesture-rich world: Early

communication in Italian vs. American children". First

Language, 28:2, 164-181.

Keysar, B. & B. Bly

1995 "Intuitions of the transparency of idioms: Can one keep a

secret by spilling the beans?". Journal of Memory and

Language, 34, 89-109.

1999 "Swimming against the current: Do idioms reflect

conceptual structure?" Journal of Pragmatics, 31, 1559-

1578.

Keysar, B., Y. Shen, S. Glucksberg & W.S. Horton

2000 "Conventional language: How metaphorical is it?" Journal

of Memory and Language, 43, 576-593.

Lakoff, G. & M. Johnson

זיאל ו ע גל קרל-סי

26

1980 Metaphors We Live By. Chicago: Chicago Univresity

Press.

Lidz, J., H. Gleitman & L.R. Gleitman

2003 "Understanding how input matters: Verb learning and the

footprint of universal grammar". Cognition, 87, 151-178.

Lieven, E.

2010 "Input and first language acquisition: Evaluating the role of

frequency". Lingua, 120, 2546–2556.

MacWhinney, B.

2000 The CHILDES Project: Tools for Analyzing Talk, 3rd

Edition. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.

Maital, S.L., E. Dromi, A. Sagi & M.H. Bornstein

2000 "The Hebrew communicative development inventory:

Language specific properties and cross-linguistic

generalizations". Journal of Child Language, 27:1, 43-67.

Malsen, J. R., A.L. Theakston, E. Lieven & M. Tomasello

2004 "A dense corpus study of past tense and plural over

regularization in English". Journal of Speech, Language

and Hearing Research, 47, 1319-1333.

Maouene, J., S. Hidaka & L.B. Smith

2008 "Body parts and early-learned verbs". Cognitive

Science, 32:7, 1200-1216.

Murphy, G. L.

1997 "Reasons to doubt the present evidence for metaphoric

representation". Cognition, 62, 99–108.

Naigles L., H. Gleitman & L.R. Gleitman

1993 "Children acquire word meaning components from

syntactic evidence". In: Language and Cognition: A

Developmental Perspective, ed. E. Dromi. Norwood, NJ:

Ablex, 104-140.

Naigles, L. & E. Hoff-Ginsberg

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

27

1997 "Why are some verbs learned before other verbs? Effects of

input frequency and structure on children’s early verb use".

Journal of Child Language, 25, 95-120.

Ninio, A.

1999 "Pathbreaking verbs in syntactic development and the

question of prototypical transitivity". Journal of Child

Language, 26, 619–653.

2006a "Semantic generality and syntactic development

reconsidered: Commentary on Theakston, Lieven, Pine &

Rowland (2004)". Unpublished Manuscript, the Hebrew

University, Jerusalem.

2006b "Kernel vocabulary and Zipf's Law in maternal input to

syntactic development". In: Proceedings of the 30th

Annual Boston University Conference on Language

Development, eds. D. Bamman, T. Magnitskaia & C.

Zaller. Somerville, MA: Cascadilla Press, 423–431.

Nip, I.S., J.R. Green & D.B. Marx

2011 "The co-emergence of cognition, language, and speech

motor control in early development: A longitudinal

correlation study". Journal of Communication

Disorders, 44:2, 149-160.

Pinker, S.

1989 Learnability and cognition: The acquisition of

argument structure. Cambridge, MA: MIT

Press/Bradford Books.

1994 The Language Instinct: How the Mind Creates

Language. William Morrow and Company.

Pulvermüller, F.

2005 "Brain mechanisms linking language and action". Nature

Reviews Neuroscience, 6:7, 576-582.

Pulvermüller, F., M. Härle & F. Hummel

זיאל ו ע גל קרל-סי

28

2001 "Walking or talking? Behavioral and neurophysiological

correlates of action verb processing". Brain and

Language, 78:2, 143-168.

Ravid, D.

1997 "Early morphological development a duo: Pre- and proto-

morphology in Hebrew-speaking twins. Papers and

Studies in Contrastive Linguistics, 33, 79–102.

Rechetnikov, R.P. & K. Maitra

2009 "Motor impairments in children associated with

impairments of speech or language: A meta-analytic review

of research literature". American Journal of

Occupational Therapy, 63, 255-263.

Richards, B.J.

1994 "Child-directed speech and influences on language

acquisition: Methodology and interpretation. In: Input and

Interaction in Language Acquisition, eds. C. Gallaway &

B.J. Richards. Cambridge: Cambridge University Press, 74-

106.

Robins, R.H.

1966 "The development of the word-class system of the

European grammatical tradition". Foundations of

Language, 2, 3–19.

Roeper, T.

2007 "What frequency can do and what it can’t. Frequency

effects in language acquisition: Defining the limits of

frequency as an explanatory concept". In: Frequency

Effects in Language Acquisition. Studies on Language

Acquisition (SOLA series), eds. I. Gülzow & N. Gagarina

Berlin: Mouton De Gruyter, 23-48.

Shen, Y.

1999 "Principles of metaphor interpretation and the notion of

'domain': A proposal for a hybrid model". Journal of

Pragmatics, 31, 1631-1653.

Skarabela, B.

וף בג לתורת התלות על הפו רכישת ן בי הקשר

29

2007 "Signs of early social cognition in children's syntax: The

case of joint attention in argument realization in child

Inuktitut". Lingua, 117, 1837-1857.

Snow, C.E. & C.A. Ferguson

1977 Talking to Children: Language Input and Acquisition.

Cambridge: Cambridge University Press.

Talmy, L.

1985 "Lexicalization patterns: Semantic structure in lexical

forms". In: Language Typology and Semantic

Description, Vol. 3, ed. T. Shopen. Cambridge: Cambridge

University Press, 36–149.

Taylor, C.L.

2010 "Early motor development is part of the resource mix for

language acquisition – A commentary on Iverson's

developing language in a developing body: The

relationship between motor development and language

development". Journal of Child Language, 37:2, 281-285.

Tettamanti, M., G. Buccino, M.C. Saccuman, V. Gallese, M. Danna, P. Scifo,

F. Fazio, G. Rizzolatti, S.F. Cappa & D. Perani

2005 "Listening to action-related sentences activates fronto-

parietal motor circuits”. Journal of Cognitive

Neuroscience, 17:2, 273-281.

Thal, D. & S. Tobias

1992 "Communicative gestures in children with delayed onset of

oral expressive vocabulary". Journal of Speech and

Hearing Research, 35, 1281–1289.

Theakston, A.L., E. Lieven, J.M. Pine & C.F. Rowland

2004 "Semantic generality input frequency and the acquisition of

syntax". Journal of Child Language, 31:1, 61–99.

Theakston, A.L., E. Lieven & M. Tomasello

2003 "The role of input in the acquisition of third person singular

verbs in English". Journal of Speech, Language and

Hearing Research, 46, 863-877.

זיאל ו ע גל קרל-סי

30

Tomasello, M.

1992 First Verbs: A Case Study of Early Lexical

Development. Cambridge: Cambridge University Press.

2003 Constructing a Language: A Usage-Based Theory of

Language Acquisition. Cambridge, MA: Harvard

University Press.

Uziel-Karl, S.

2001 A Multidimensional Perspective on the Acquisition of

Verb Argument Structure. Doctoral dissertation, Tel-

Aviv University.

Uziel-Karl, S., N. Sethuraman & J. Maouene

2012 "The relationship between verb acquisition, argument

structure and embodiment hypothesis". Unpublished

manuscript.

Valian, V. & C. Lyman

2003 "Young children’s acquisition of wh-questions: The role of

structured input". Journal of Child Language, 30, 117-

144.

Van Valin, R.D.

2002 "The development of subject-auxiliary inversion in English

wh-questions: An alternative analysis". Journal of Child

Language, 29, 161-175.

Wilson, M.

2002 "Six views of embodied cognition". Psychonomic Bulletin

& Review, 9, 625–636.

Wilson, R.A. & L. Foglia

2011 "Embodied cognition". The Stanford Encyclopedia of

Philosophy. http://plato.stanford.edu/archives

Zubrick, S.R., C.L. Taylor, M.L. Rice & D.W. Slegers

2007 "Late language emergence at 24 months: An

epidemiological study of prevalence, predictors, and

covariates". Journal of Speech, Language and Hearing

Research, 50:6, 1562-1592.