ביולוגיה ופיסיולוגיה בעת העתיקה: אשה כי תזריע

אילן-מאיר בר

12

עד כה לפרש את תמונת העולם המדעית המשתקפת במקראנעשומעט ניסיונות

היא להציע רקע במאמר זהמגמת הדברים 1.בפרט ובהלכות טומאה וטהרה, בכלל

פיסיולוגי ורפואי למספר פסוקים במקרא להם יש זיקה לענייני טומאה וטהרה של

וכן יידונו , י פרשה הילכתית זופיסיולוגי העומד מאחור-ביסוס רפואילהלן יוצע . היולדת

.עניינים רפואיים בתחום הפיסיולוגיה והאמבריולוגיה כפי שהם הובנו בעולם העתיק

:בספר ויקרא פרק יב כתוב כך

:אל משה לאמר' וידבר ה) א(נדת כימי דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים ) ב(

:דותה תטמא :יום השמיני ימול בשר ערלתווב ) ג(לא שלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש ) ד(

:תבא עד מלאת ימי טהרהואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי ) ה(

:טהרה ה או תר ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונ ) ו(

:לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהןוכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או ' והקריבו לפני ה ) ז(

:לנקבהואחד לעלה ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד ) ח(

:עליה הכן וטהרה לחטאת וכפר

1 D. I. Macht, "A Scientific Appreciation of Leviticus 12:1-5", Journal of Biblical Literature, 52

(1933), pp. 253-260; D. Ellens, "Menstrual Impurity and Innovation in Leviticus 15", K. de Troyer, J. A. Herbert, J. A. Johnson and A.-M. Korte (eds.), Wholly Woman, Holy Blood: A Feminist Critique of Purity and Impurity, Harrisburg, Pa. 2003, pp. 29-43; M. I. Gruber, "Purity and Impurity in Halakic Sources and Qumran Law", ibid., pp. 65-76; T. S. Philip,

Menstruation and Childbirth in the Bible, New York 2006, pp. 113-119.

אילן- מאיר בר

13

של "טעמי המצוות"וכוונת הדברים להלן היא לדון ב, ילכתית היא באופייהפרשה זו ה

חובה תחילה לשים לב לכך שהפרשה כתובה מנקודת הראות של , ואולם. פרשה זו

הכהן נזהר . מנקודת הראות של הכהן השומר על המקדש,או מוטב, המקדש וקדשיו

וביניהם , או קרבן בלתי ראוי ויבי2,שלא יבואו אל המקדש אנשים בלתי טהורים) ומזהיר(

פשוטו של מקרא אינו מגלה כל . האשה היולדת והקורבן שראוי להיות מובא על ידה

למעט (כל היבט רפואי , לפחות ממבט ראשון, ואין בפרשה הנדונה עתה, עניין רפואי

, הפרשה עוסקת באשה שילדה). לשם כךאין צורך ברופא כידוע אלא ש, המילה

כאן הבחיןבקלות ניתן ל. וד הקורבן מאפשר לה שיבה אל הקודשבע, טמאה בשל כךונ

תפישה ניכרת כל אך לא , בטקס מעבר, ואף אנתרופולוגיתהלכתית ,תפישה דתיתב

3.וחומר פיסיולוגית-קל, רפואית

הקדמה

בפרשה זו 4.וכזאת ייעשה, ראשיתו של כל עיון הוא בניתוח ספרותי של הטקסט הנבחן

. בר ממבט חטוף ניכר מעמדם השונה של הפסוקים בפרשהאך כ, שמונה פסוקים

כותרת מהסוג המאפשר שיבוץ של חוק מקראי , הפסוק הראשון אינו אלא כותרת

ואם לא " ,ן הפסוק האחרו5.ורבים דוגמתה בתורה, כלשהו במסגרת ספרותית נתונה

הניכרת בשלושה הוספה, נראה כהוספה על הפרשה העיקרית, "השתמצא ידה די

הכתוב לעומת הלשון השונה של ) ב;אופיו החלופי של הכתוב לעומת קודמו) א: יםדבר

,"זאת תורת" ,המלים בפסוק הקודם) ג;) תורים בני יונה– תור \יונה ; שה–כבש (קודמו

בדומה למעמדן של מלים זהות בפרשיות מקרא , נראות כחתימה ברורה של הפרשה

וביום השמיני ": ניכר מתוכו' עצמאי של פסוק גאופיו ה 6.ובעיקר בספר ויקרא, נוספות

לא די , אלומלים . )גלוסה(אינו אלא מעשה תחיבה הוא ומסתבר ש, "ימול בשר ערלתו

, לאמור. אלא שהן אף קוטעות את המהלך הפנימי שלה, אינן קשורות לגוף הפרשהש

בעוד האחרים סמוכים על הטקסט , חמישה פסוקים מהווים את עיקרה של הפרשה

.עיקרי בדרך זו או אחרתה

2 M. Weinfeld, “Instructions for Temple Visitors in the Bible and in Ancient Egypt”, Scripta

Hierosolymitana, 28 (1982), pp. 224-250. ,H. King ראו, על התלות בין הבנת גוף האשה כחלק מההקשר האנתרופולוגי של התרבות 3

“Producing Woman: Hippocratic Gynaecology”, L. J. Archer, S. Fischler and M. Wyke (eds.), Women in Ancient Societies, Hong Kong 1994, pp. 102-114.

כמה מהנתונים שם . מילגרום' הפירוש המצוין של י לא בא אלא להוסיף עלהדיון להלן 4 J. Milgrom, Leviticus 1-16 ראו. אך המסקנות שונות, קרובים או אף זהים לאלו המובאים כאן

(The Anchor Bible, 3), New York 1991, pp. 742-768. 92ורה בלבד מופיע בת, ) או תיאור מקום”אהרן“הוספת , כגון(או בשינוי צורה קל , פסוק זה 5

. פעם בספר ויקרא32ומהם , פעםמלים אלו באות או בראש . בספר ויקרא11מהם , פעם17ך " מופיע בתנ ..." תורתזאת "רוףיהצ 6

.ותוכנן מסגיר את העובדה כי בפרשה הנדונה עתה הם היוו את חתימתה, הפרשה או בסופה

אשה כי תזריע

14

, אדרבא. האינו גלוי על פני טעמה וממילא, טעם- פרשה זו מנוסחת כמצווה נטולת

כמה כשיטת, וכביכול אין לו טעם, הניסוח המקראי נראה מנותק מכל הקשר שהוא

סברו כי טעמי המצוות ש ,הן בין התנאים והן בין חכמי ימי הביניים, מחכמי ההלכה

חובה לציין כי הפסוק האחרון מגלה , עם זאת. להשגה אנושית מעבר הםתורה בש

הפסוק הקובע כי אשה שאין לה כסף לקרבן יקר . "ראציו"בבירור חשיבה בעלת

מגלה כי אי אפשר ליחס שרירותיות גמורה - שני תורים- רשאית להקריב קרבן זול

נה סגנונית גם אם מבחי- וניתן להניח כי כשם שחלק אחד מהחוק , לחוק אלוהי זה

כך גם החוקים האחרים באותה , "לוגית" נקבע על פי מערכת חשיבה - נראה מאוחר

אך נראה כי הפסוק , מובן שאין באבחנה זו כדי לחשוף את טעמה של התורה7.פרשה

כי קיימת - טיל ספק בכךמש מינמצא אם - האחרון בפרשה מסגיר את העובדה

ומגמתם של הדברים להלן היא , י חוק זהחשיבה בעלת הגיון פנימי העומדת מאחור

למרות שטקסט אינו נושא אופי של גישה מדעית מכל : ועוד הערה קלה. לחשוף אותה

הרי שכדאי לציין כי הטקסט הקטן המצוי עתה במוקד הדיון מופיע בתורה , סוג שהיא

וקודמת לה פרשה , )נגעי המצורע(בדיוק לפני פרשה בעלת אופי רפואי במוצהר

: למשל(שיטה שניתן לכנותה ביולוגיה ופיסיולוגיה , ת באופן שיטתי בבעלי חייםהעוסק

). מעלי הגרה"משפחת"הגדרת חיות לפי שיוכן ל

, במאמר מוסגר יצוין כי אין כאן מקום לשאול מדוע אשה יולדת תחשב לאשה טמאה

אשה , על פי התורה. ניכר במקומות אחרים בתורההוא ו, שכן זהו נתון מונח מראש

על אחת כמה , ואם כך במחזור החודשי הרגיל, שיצאו דמים ממקורה היא אשה טמאה

לפי התורה . וכמות גדולה יותר של דמים, מוציאה מרחמה תינוקהיא וכמה כאשר

וממילא כל אובדן של , היינו שהדם הוא סמל החיים, "הדם הוא הנפש"): 23 דברים יב(

דם , כנראה, לפיכך. היא טמאה במובהקתופעה ש, דם מסמל את ראשיתו של המוות

ות הפרש, ת של הגוףוטבעימן ההפרשות המדובר בהפרשה אף כי , קשור בטומאה

אינן נחשבות למטמאות במערכת ההילכתית של , למעט יציאת דם, אשר בדרך כלל

או , יש לשים לב לכך שמדובר בפליטות גופניות עליהן אין לאשה, עם זאת 8.התורה

גם אם הסיבה המדויקת לטומאה עומדת עתה מחוץ לתחום ,כל מקוםמ. שליטה, לגבר

, המצריכה בחינה אנתרופולוגית בפני עצמה"אקסיומה"ויש לראות בה מעין , הנדון

מדוע : והן, עדיין נותרו שאלות אחרות הנובעות במישרין מהפרשיה העומדת לדיון עתה

אך , ה להקריב קרבן מסוג זה או אחרניתנת למקריב אופצי, )ובמקומות נוספים (ג- בויקרא א 7

ואם לא תגיע ידו ": כתוב בפירוש,7 בויקרא ה, לעומת זאת. חברתי-לא מובא שם נימוק כלכלי "אם דל הואו": 21 פירוט שם יד- וביתר, , )"ואם לא מצאה ידו", 8 שם יבהשוו (' וכו"די שהקראית המבהירה כי גם במקרה מ-אלא פרשנות פנים, היסטורי דווקא”איחור“אין כאן , כלומר

.היולדת קיימת אופציה המותנית במצב הכלכלי

אילן- מאיר בר

15

ארבעה דה הטומאה על פימד מדוע נ;נקבהלידת זכר לבין לידת קיימת אבחנה בין

יתה להיכתב י מדוע בכלל צריכה ה;)הכפולים אצל נקבה בהשוואה לזכר( אלו מספרים

קודם שיתברר עניין זה חובה להתבונן במלה אחת חריגה המובאת , ואולם. פרשה זו

."תזריע"והיא , בפרשה זו

מזריעה. א אשה

ולמרות , "תזריע"לה אחת בלבד בראשית הדברים יש להעיר כי הדיון עתה נסוב על מ

חובה לציין כי מינוח זה , שהדברים שלהלן עשויים להיראות כהררים התלויים בשערה

ע הוא "השורש זר. בשפה העברית לדורותיהאלא, ולא במקרא בלבד, הוא חריג לגמרי

, היינו במשמעות המטאפורית, והופעתו בהקשר של לידה, פועל רגיל במקרא כמובן

, ) קיימותועודן(שכן צורות שימוש מטאפוריות מעין אלו קיימות היו , ת חריגאינה בבחינ

ע בבניין הפעיל הוא "השימוש בשורש זר, ואולם. קדומות כמודרניות, בשפות אחרת

,ועיקר עניינם במלים, בעלי הלשון מונים את המלים היחידאיות במקרא, כידוע. יחידאי

כפי שניתן , מידה זה- עונה על קנה"תזריע" לכאורה אין המלה.פעמיות- צורות חדבאו

המכונות , ללמוד מן העובדה הפשוטה שאף לא אחד מהמונים את המלים הבודדות

אין לשכוח כי , ואולם. חישב מלה זו בכלל המלים היחידאיות, hapax legomenaבשם

כפי שניתן לראות , משמעות חשובה בהוראת המלה, ולא רק לפועל, בעברית יש לבניין

יש לשים לב , על כן. מכך ששורשים שונים מקבלים משמעות שונה בבניינים שונים

לא בשפה אף ך ו"לא בתנ, שאין דוגמתה בשום מקום נוסף,"תזריע" ,למלה מיוחדת זו

.העברית לדורותיה

משולב במשפט תנאי שאינו חריג בלשון החוק המקראית , "תזריע", ניסוח מיוחד זה

ויקרא יג(או , "ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן"): 29 יגויקרא(כגון , הכהנית

מדובר במשפט תנאי הפותח , כלומר9."ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא"): 40

, לאור זאת. ) בלבד"איש" בולעתים המשפט נפתח(, אשר דינם שווה, "איש או אשה"ב

ולא ניסוח , היגד בכוונת מכוון ולראות בו"אשה כי תזריע"יש לשוב למשפט התנאי

ניסוח שתאומו , "אשה כי תלד זכר"כגון , לו הניסוח היה סתמי. או בלתי מדויק"אקראי"

ההיגד המיוחד של , ואולם. כי אז לא היה מקום לדיון זה, "ואם נקבה תלד"מצוי בהמשך

, ה בדרך תיאור לידת הנקב"מקבילה"ובפרט שחסר הוא את ה, בפני עצמו, "תזריע"

, ה"אביב תשנ- תל, ל"מילה ופדיון הבן במקורות חז, טקסי לידה: ראשית החיים, רובין' נראו 8

האם מסכתות תמיד ומידות “, אילן-בר' מראו, על ההשקפה לפיה צואה מטמאה. 21-19' עמ .40-27' עמ, )ט"תשמ(ה , דראסי, ”?הן תעודות פולמוסיות

האופי הכהני של הניסוח . ביחזקאל1- בבמדבר ו7, בויקרא19: פעם במקרא27 מצוי ניסוח זה 9 .ואין כאן מקום לדון בכך, גלוי מתוך הופעותיו

אשה כי תזריע

16

אשר לא נותר אלא ,פעמי-ב במינוח חדוכתב מצםוצהמרעיון , משקף רעיון כלשהו

.להבהירו

ומקרה אחר להולדת , המחוקק המקראי מדגיש כי מדובר במקרה אחד להולדת זכר

, "תזריע"כך אף יש להבין את המונח , וכשם שדבריו בעניין זה ברורים לגמרי, נקבה

אלא היא , נזרעת) זורעת ואינה(אשה המזריעה אינה ה, כלומר. "תלד"המונח בשונה מ

ולאור הניסוחים המקראיים , מכאן10.והיא יולדת זכר, )וגורמת לזכר שיזרע(אקטיבית

מוליך "אשה כי תזריע וילדה זכר" המשפט. ניתן לשחזר משפט מקביל והפוך, האחרים

). "ריע והוליד נקבהאיש כי יז": או ("איש כי יזריע וילדה אשתו נקבה" :לניסוח מקביל

, שני דינים שוניםולהם, זכר ונקבה,העובדה כי מדובר כאן בשני מקרים שונים, כלומר

כאשר אשה מפעילה את תהליך : באה ללמד כי מדובר בשתי תופעות פיסיולוגיות שונות

לשון . נולדת נקבה–וכאשר איש מפעיל את תהליך ההולדה , נולד זכר–ההולדה

לאחריותם נוגעאי שעניינו טהרה וקדושה משקף רעיון פיסיולוגי בהחוק המקר, אחרת

אחראית והאשה , אשתו יולדת נקבהחראי לכך שהבעל א: היילודשל בני הזוג למינו של

גם תפיסה אלא, ברור שיש כאן לא רק מחשבה פיסיולוגית11. זכרתולדלכך שהיא י

ת הבת החמישית כאשר האשה תלד א, עתה :ואלו שלובות אחת בשניה, חברתית

אתה , והרי בתורתך כתוב שאתה אשם" לו תענה היא ,התווהבעל יאשים א, למשל

."ובשל כך ילדתי נקבה, הזרעת

עניין האחריות המהופכת של כל אחד מבני הזוג למינו של העובר הובא בברייתא

):ובמקבילות נוספות(א "נדה לא עבבתלמוד הבבלי

איש , זכר יולדת–אשה מזרעת תחילה : םבראשונה היו אומרי: תנו רבנןעד שבא רבי , ולא פירשו חכמים את הדבר, יולדת נקבה – מזריע תחלה

אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ") טו ,בראשית מו(צדוק ופירשו 12.ונקבות בזכרים, תלה הזכרים בנקבות – "ארם ואת דינה בתו

ל דורכי קשת ומרבים בנים ויהיו בני אולם אנשים גבורי חי) "מ ,א ח"דה(מתוך , אלא? וכי בידו של אדם להרבות בנים ובני בנים – "ובני בנים

, שיהו בניהם זכרים, שמשהין עצמן בבטן כדי שיזריעו נשותיהן תחלה .מעלה עליהן הכתוב כאילו הם מרבים בנים ובני בנים

"הלבינו "כמו במקרה של, אך לא תמיד, מביע את הפעלת האחר, דרך כללב, הפעילבניין 10

, הבעה של פעילות אקטיבית”תזריע”ניתן לראות ב, לפיכך. ו פועל עומדשהוראת, )7 יואל א(הפעיל ללא “, מורשת' מראו ;מביע את האופי הפאסיבי של הפעולה )תלד (="תוזרע"בעוד ש

.281-249' עמ, )ו"תשל(יג , אילן-בר, ”)בהשוואה ללשון המקרא(ל "הבדל מן הקל בלשון חזך " בתנצוין אשר )הבנים: קרי(ופעה לפיה רוב הילדים אפשר שיש בכך כדי להסביר את הת 11

ישה זו ג, כפי הנראה. ולא על ידי האב, םזכו לשמם על ידי הא, ראו בלידתםאופן בו הם נקהוכתוצאה מכך היא זכאית לקרוא לו , אחראית על הולדת בןםמשקפת את האמונה לפיה הא

, היילוד כמשותפת לשני ההוריםבעולם המודרני נחשבת האחריות על מין : להשוואה. בשם .ואף שם היילוד נקבע על ידי שניהם

תוספת המסרנים אשר רצו להראות ההמשך מהווהו, צדוק' נראה כי כאן הסתיימו דבריו של ר 12 .ך"כי תופעה זו ניתנת להילמד גם מפסוק נוסף בתנ

אילן- מאיר בר

17

אלא שהם , "ופכתמה"כי מין העובר נקבע על ידי בני הזוג בצורה אפוא סברו התנאים

ברור היה , כלומר. הוסיפו בפירושם זה על הכתוב המקראי עניין נוסף והוא קדימות הזמן

ומינו של העובר נקבע על פי זהותו המינית של , לתנאים כי הן לאיש והן לאשה יש זרע

, "אשה כי תזריע"יש לשים לב לכך כי הכתוב אומר . ובצורה מהופכת13,המקדים לזרוע

ת את בטאוהקניית מימד הזמן לכתוב נראית כמ, "י תזריע ראשונהאשה כ"ולא

העיון בפרשה אינו עשוי . ולא את החוק המקראי, השקפותיהם של החכמים המאוחרים

,צדוק בקובעו' ודומה כי הצדק עם ר, כי אם את מימד האחריות, לגלות את מימד הזמן

14.כאמור לעיל, "ונקבות בזכרים, תלה הזכרים בנקבות"

אף האמוראים הלכו בדרך זו של התנאים בהוסיפם משלים נאים להבהרת , והנה

:כתוב כך) שיא' עמ, מרגליות' מ' מהד(ח ,ידבמדרש ויקרא רבה . הנושא

? הזכר מן האשה מנין. והנקבה מן האיש,לעולם הזכר מן האשה. גופהא "דה(' וגו"ואשתו היהודייה ילדה את ירד אבי גדור ואת יקותיאל אבי זנוח"ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם היא את טבח ואת גחם ואת תחש "; )יח,ד

). כד,בראשית כב ("ואת מעכה "ובתואל ילד את רבקה"? ונקבה מן האיש מנין;"אשה כי תזריע וילדה זכר" "ושם בת אשר סרח"; )טו,שם מו ("ואת דינה בתו"; )כג,בראשית כב( ). מו,במדבר כו(

. וזה צר דמותו שלזה, צר דמותו שלזה זה:לשני ציירין . לית ספר דמספר לגרמיה: אבין' ר' אמ

.יצא ראשון – זה שמזיע ראשון,לשנים שנכנסו למרחץ

, למינו של העובראשר של האב והאם ב"מהופכת"הדרשן הכיר באחריות ה, כלומר

"תזריע"או תוך תליית הדברים במלה , וזאת מבלי לקבוע עמדה ביחס לשאלות אחרות

הדרשן נסמך על כך כי הכתוב המקראי מייחס את הבת אל האב ואת , אדרבא. דווקא

מינו של אשר לשאלת של כל אחד מבני הזוג ב"האחריות"ובכך מתגלית , אל האםןהב

שכל אחד מצייר ,הדרשן ציין את הדמיון של המקרה הנדון עתה לשני ציירים. העובר

ר אין הספ"משל שתרגומו הוא , אבין' ו של רולאחר מכן הובא משל משמ, את השני

אלא עצמוכל אחד מבני הזוג אינו יכול לעשות כדוגמת, כלומר. "מספר את עצמו

, )אבין או דרשן אחר' על ידי ר (,בנוסף לכך הובא עוד משל. ובת זוגכדוגמת בן זוגו או

שאין המשל נהיר אף כי חובה להודות, ים שנכנסו למרחץ ומזיעיםילפיו דומה הדבר לשנ

ברור הדבר כי גם האמוראים הבינו כי מינו של העובר נקבע על , מכל מקום. כל צרכו

ונראה שלכך התכוון , האיש יוצר נקבה והאשה יוצרת זכר: "מהופכת"ידי בני הזוג בצורה

.דק עם הטוענים כךוייתכן שהצ, זמהנוי לאורגהגישה המודרנית נוטה לראות בקדימות זו כי 13 אביב- תל, ב, מדרש הרפואה, פרלמן' מראו, לקט של המקורות התלמודיים בעניין זהל 14

).אלא שהובאו שם גם מקורות מאוחרים יותר (6-1' עמ, ט"תרפ- ו"תרפ

אשה כי תזריע

18

המתיחסלבין הפועל , )"תלד"( לזכר המתיחסהכתוב המקראי בשנותו בין הפועל

)."תזריע"(לנקבה

ואף בין רופאים , שנים רבות לאחר מכןהמשיכה להתקייםהשקפה עתיקה זו

בפירושו על , )1550 – 1470לערך (עובדיה ספורנו ' הרב הרופא ר, לדוגמה. מקצועיים

: כותב,התורה

וזה כי אמנם , "אשה מזרעת תחלה יולדת זכר" כבר אמרו –אשה כי תזריע מים בעת החבור לא יכנס ביצירת זרע האשה והוא הלחות הנפלט ממנה לפע

וכאשר יכנס מזרעה . אבל דמה יתפעל ויקפא בזרע האיש, הולד כלל 15.ויהיה הולד נקבה, הלחותיי בדמה הנקפא יהיה בו ללחות מותריי

ת חוכפי שמקובל היה לחשוב בתורת הל, חה לעומת הזכרלאשה יש עודף ל, כלומר

את זרע הזכר היא "מפעילה"כאשר האשה , ועל כן, שרווחה ברפואה ההלניסטית ואילך

פיו של מ, "אישור מדעי"יש כאן מעין , דהיינו. ומכאן נולדת נקבה, גורמת לעודף לחה

בנוסף , והנה. ל"לכתוב המקראי ולדברי חזבאשר , רופא בעל השכלה רינסאנסית

י בפירושו על המקרא על אתר "רש. הסברים נוספיםהיו קיימיםלהסבר מסוג זה

:שם הוסבר טעמה של התורה באופן זה, א"נדה לא ע, על התלמוד הבבלי ךהסתמ

, אביו מזריע הלובן. ה ואביו ואמו"הקב, שלשה שותפין יש באדם: תנו רבנןאמו מזרעת . ולובן שבעין, ומוח שבראשו, שממנו עצמות וגידים וצפרנים

ונשמה ה נותן בו רוח "והקב. ושחור שבעין, שממנו עור ובשר ושערות, אודםובינה , והלוך רגלים, ודבור פה, ושמיעת האוזן, וראיית העין, וקלסתר פנים

וחלק אביו – ה נוטל חלקו"הקב, וכיון שהגיע זמנו להפטר מן העולם. והשכל .ואמו מניח לפניהם

אלא שכל אחד , כלומר שותפים ביצירת הוולד, "מזריעים"שני ההורים , על פי הסבר זה

וניתן לראות בכך הסבר פיסיולוגי מבלי לקבוע את , שותפותמהם תורם חלק אחר ב

המילה שוני שבין המלמעשה השקפה זו מתעלמת . האחריות למין על אחד מההורים

ולא הובאה כאן אלא על מנת להראות את מיגוון הדעות , "לדת" המילה לבין"עתזרי"

.של חכמי התלמוד בשאלה אמבריולוגית חשובה זו

דבר אחד , הקושי הרב שבהיעדר נתונים מקראיים ביחס להזרעהנראה כי למרות

, התנאים והאמוראים הבינו כי מינו של העובר מותנה בפעילותם המינית של הוריו: ברור

לפיה ניתן להבין מדוע נעשה שימוש ש, בהסתייגות מסוימת, "זריזות"שניתן לכנותה

שתי פעולות , לנקבהחסתמתי "תלד" לזכר ומתיחסת "תזריע": שונה במלים השונות

.שונות הגורמות למינים השונים

.א"מז ע, ב"ירושלים תשנ, )קופרמן' י' מהד ( פרוש ספורנו על התורה,עובדיה ספורנו' ר 15

אילן- מאיר בר

19

הטומאה. ב מי י במספר י נ לשו הסיבה

לה זו משקל גדול מעבר יעשוי להיראות כאילו הוענק למ" תזריע"לה יהדיון בממן

שוני , ועל כן יש לדון עתה בשוני העיקרי המיוצג בחוק המקראי בצורה ברורה, למידתה

לידת לבין מקרה של מזה מקרה של לידת זכרבין ל האם טומאה ש-ןזמהניכר במשך

. מזהנקבה

במאה השנייה , )ח ,ג (ראשון המפרשים את החוק המקראי היה מחבר ספר היובלים

אותובכך שתלה הטומאה משך אשר התמודד עם שאלת ההבדל ב,רהילפני הספ

,ע הראשוןברא האל את אדם בשבולפי דבריו . באדם וחוה: במציאות ארכיטיפית

40-הביא האל את אדם לגן עדן ביום הלאחר מכן . בשבוע השנירק והראה לו את חווה

נועד לפרש את הכתוב המקראיתיאור זהגלוי על פניו ש. 80- ביום הרק ואת חווה

מכל 16.תארותהמ לא הסביר מדוע נהג האל בדרך כותב האך, )הנזכר שם בהמשך(

ל לא חשב לתלות את החוק המקראי במציאות ברור שמחבר ספר היובלים כל, מקום

עיון . הבינו את החוק המקראי בדרך שונה לחלוטין, לעומת זאת, התנאים .פיסיולוגית

עמד כהלכה על הרקע , ה לספירהיבמאה השני, ישמעאל' מגלה כי כבר רהםבדברי

: כךז שנו חכמים-ו ,ג במשנה נדה. הפיסיולוגי השונה המתגלה בין שני המקרים השונים

–אין ידוע אם הוולד היה ; לזכר ולנקבה תשב–המפלת ואין ידוע מה הוא . לזכר ולנקבה ולנידה תשב

לזכר תשב–ליום ארבעים ואחד ; אינה חוששת לוולד–המפלת יום ארבעים . ולנקבה ולנידה

–יום שמונים ואחד ; לזכר ולנידה תשב–יום ארבעים ואחד : 'ישמעאל אומ' ר ונקבה לשמונים ,שהזכר ניגמר לארבעים ואחד, ולנקבה ולנידהלזכר תשב . ואחד

17.וזה לארבעים ואחד זה–אחד בריית זכר ואחד בריית נקבה : 'וחכמים אומ

ניכרת שיטתו , העולים מהמקראמספריםבהתעלמות רגעית מתוספת יום אחד לשני ה

, ממציאות פיסיולוגיתחוק הנובע לדעתו ה .ישמעאל באמצעות הסברו לתורה' של ר

משך התהוותם של העוברים מ כפועל יוצאהתורה קבעה משך זמן שונה לטומאת האם ו

41 לאחר ,היינו הופך להיות גוף בעל צורה אנושית, "נגמר"לדעתו הזכר . במינים השונים

ימי 40ממילא ברור כי אם הפילה אשה במהלך . יום81 לאחר "נגמרת"בעוד נקבה , יום

ועל כן אין היא חייבת להיטהר , הרי עדיין לא הושלמה יצירת הוולד -אשונים ההריון הר

הרי , יום40אם הפילה האשה לאחר , לעומת זאת). כנידה, לכל היותר, אלא( כיולדת

J. M. Baumgarten, “Purification after Childbirth and the Sacred Garden in 4Q265: גםראו 16

and Jubilees”, G. J. Brooke and F. G. Martinez (eds.), New Qumran Texts and Studies, Leiden/New York/Köln 1994, pp. 3-10.

יד - חילופי גירסה על פי כתבלהלן. 542' עמ, ח"ירושלים תשכ, דפוס צילום,כתב יד קויפמן 17ליום ; וולד| הוולד ; אם ידוע| אין ידוע : 237b' עמ, )ג"תרמ' קיימברידז, מהדורת לו(' קיימברידג

תשב לזכר ; תשב לזכר ולנידה| תשב לזכר ולנקבה ולנידה ; יום ארבעים ואחד| ארבעים ואחד .נגמר| ניגמר ; תשב לזכר ולנקבה| ולנידה

אשה כי תזריע

20

ישמעאל סבר כי זכר ' ר. ולדעת חכמים אף נקבה נוצרת בטווח ימים זה, כבר נוצר הוולד

, יום80 רק לאחר מתהויתאך נקבה , םוהטומאה בהתא, יום40מתהווה במהלך

.והטומאה בהתאם

מקדם " כי הוספת יום אחד בדברי התנאים על הכתוב המקראי אינה אלא ,נראה

היינו תוספת זמן , "שבת- תוספת"כגון , החכמים לדיני התורהששמומעין סייג , "בטחון

דת זהירות זו ואף רופאים נוהגים לנקוט במי, שנועדה להבטיח את קיום חוק התורה

החשוב לדיון עתה הוא ההסבר , ואולם18)."הישאר עוד יום אחד בבית": בבחינת(

ההיבט הריטואלי , השוני במועדי הטומאה, לדעתו. ישמעאל לחוק התורה' שמעניק ר

, אכן. אינו אלא השתקפות של ההיבט הפיסיולוגי של ראשית הלידה, שלאחר הלידה

בין כי אין הבדל בין הזמן בו מתפתח עובר זכר לישמעאל וטענו ' חכמים חלקו על ר

ועיון , ולא זו בלבד אלא שהביאו ראייה לדבריהם, עובר נקבההזמן בו מתפתח

עניין זה מתברר בברייתא שהביאו . מאלפים, ישמעאל' תגובתו של רבכמו גם , בדבריהם

שנה ברייתא המהווה מעין השלמה למ, על המשנה) ב"נדה ל ע(בעלי התלמוד הבבלי

:ומבהירה אותה

מה , וטימא וטיהר בנקבה, טימא וטיהר בזכר: רבי ישמעאל אומר, תניא –אף כשטימא וטיהר בנקבה , יצירתו כיוצא בו – כשטימא וטיהר בזכר

. כיוצא בה יצירתה . אין למדין יצירה מטומאה: אמרו לו

מעשה בקליאופטרא מלכת אלכסנדרוס שנתחייבו : ישמעאל' אמרו לו לר ! א" זה וזה למ19ובדקן ומצאן, ותיה הריגה למלכותשפח

ואתם מביאין לי ראייה מן , אני מביא לכם ראייה מן התורה: אמר להן 20?השוטים

היינו , ישמעאל לתורה תולה את דיני הטהרה בתהליך היצירה של העובר' הסברו של ר

' כך ניכר כי רוב, הצגת איזון במימד הזמן בין היווצרות העובר לבין משך זמן הטומאה

גישתו זו חכמים אחרים חלקו על , והנה. ישמעאל העניק פירוש פיסיולוגי לחוק התורה

מהסוג , או אולי ויויסקציה, דיסקציה, או תוצאות של ניתוחיולראייה הב, ישמעאל' רשל

של רעיון זה להוספת זמן ”תרגומו“אך , א ,אבות א, משנההסייג לתורה מפורש ב עשיית רעיון 18

ע על שמות " פירושו הקצר של ראבראו. מן החול אל הקודש מופיע בפירוש במקומות אחריםאורח חיים , שולחן ערוך, יוסף קארו' ר; ו ,הלכות שביתת עשור א, משנה תורה, ם"רמב; 14 לאניכר מתוך , גם אם פחות ברור, ”הבטחון-מקדם“ אחרת לרעיון דוגמה. א,שם רצג; ב ,רסא

שהפכו , )15 במדבר יא( איש מזקני ישראל 70כגון , ל במספרים המקראיים"טיפולם של חז בלבד 39-שהפכו ל, )3 דברים כה( מכות 40או , )ו ,סנהדרין א, משנה (”71בית דין של “להיות

).י ,מכות ג, משנה(. מכמה טעמים”בדקו ומצאו“מסתבר כי יש להעדיף את הגירסה , ברם. סכך הוא נוסח הדפו 19

ההבדלים . ”ומצאו“ הואאך ההמשך." ..ובדק"יד מינכן קשה לדעת מה הסיומת של -בכתב .היד אינם משמעותיים ורובם מהווים קיצורי מלים-האחרים בכתב

. ים ושאינם יהודים כאחתבין יהוד, בעולם העתיק, הפלוגתא היה מקובל- לבר”שוטה“הכינוי 20 ,Henry A. Fischel; ועוד, א"מנחות סה ע; ב"בבא בתרא קטו ע; ב" יבמות קב ע, בבליראו

Rabbinic Literature and Greco-Roman Philosophy, Leiden 1973, p. 17.

אילן- מאיר בר

21

זכר ונקבה ש שגילו 21,שהיה מקובל באלכסנדריה בהתאם לשיטתו של הירופילוס

ישמעאל לא ' ר, ברם22.יום 41שניהם נוצרים במשך והירות מתהווים ברחם באותה מ

למועד אשרהראייה שלו באת וטען ש, התחשב בידע המדעי החדיש שהובא בפניו

אף אם פשוטו של מקרא מתייחס לשאלה (היווצרות הוולד הוא מוצא בתורה עצמה

' ו של רכולאסטי היה עדיף בעיניxעיון , כלומר). ולא לשאלה הפיסיולוגית, הילכתית

נמצאו בעת העתיקה ,אכן ו. ממשי של גוף האדםניתוחעדות בעולה מישמעאל על פני

ישמעאל בהעדפתם את הבנת הטקסט ' אל רףצטרלההיו יכולים לא מעט רופאים ש

נראה כי השאלה העיקרית ביחס לאמת , לכאורה. בגוף האדםממשי על פני עיון

הרי שהחוקר , אם כך. ה מאלפיים שנההפיסיולוגית כבר הוכרעה בניתוח לפני למעל

, מידע לקויבוססת עלמהרי שהתורה , ישמעאל צדק' אם ר: המודרני מצוי בפני דילמה

לא ניתן להציעאך , מידע שגויתורה בהרי שאין , צדקוישמעאל ' ואם החולקים על ר

מדוע קיים : ויש לשוב ולבחון את השאלה מיסודה, פירוש פיסיולוגי לכתוב המקראי

23?טומאה לאחר לידת נקבהה ממשךלאחר לידת זכר במשך הטומאה בדל ה

מוכרת האמת הפיסיולוגית המדעית ה מבחינתהשאלה העיקרית עתה אינה מי צודק

ישמעאל בפרשו את ' אלא האם צדק ר, )וכאמור גם לפני למעלה מאלפיים שנה(היום

או שהצדק עם חכמים , !)גם אם הוא מוטעה( ביחסו לו רקע פיסיולוגי ,הטקסט המקראי

בכתוב , מה עוד שהוא מוטעה, וממילא אין מקום לתלות ידע פיסיולוגי, שחלקו עליו

ישמעאל דבק בשיטות רפואיות ' ראפשר ש באופן תיאורטי ניתן לומר כי 24.המקראי

משך שוני של ממש בין קייםלפיהן , היפוקראטיות-קדםאו אף , הירופיליות- קדם

ישמעאל הגיע למסקנתו זו מתוך עיון ' או אפשר שר, יווצרות נקבההמשך היווצרות זכר ל

כפי שהיה , נסיון הנצבראת האו , ספרות המדעית שלקח בחשבון את האבל ,בתורה

' עמ, )ט"תשנ (91, קתדרה, ”ישראל במאות הראשונות לספירה-הרפואה בארץ“, אילן- בר' מ 21

78-31. , שהמספר ארבעים נבחר בגלל חשיבותו, נראה לי": ם כותבת מיטש40ות למספר הסיבעל 22

זמן יצירת (ובין בספרות הרפואית , )… זמן שהותו של משה בהר סיני; ימי המבול(בין בתורה , ם מיטש'ראו ת. אך לא עם ימי הנקבה, זכרהסבר זה ניתן לכרוך עם ימי ה, ברם. ")ולדוה' עמ, )ז"תשנ(יג , תעודה, "' ולד במקצת–היריון במקצת ! טיהרתם את היולדות: איינ' צווח ר'"

77-67. ראה בעליל כי הגדרת הטומאה והטהרה היא נ": כותב, )21' עמ, 8 לעיל הערה (רובין' נ 23

למרות שמבחינת התהליכים , ראשית. והדבר ניכר בשני דברים, חברתית ולא ביולוגיתבכך מדגים הפרשן המודרני את , ואולם. 'וכו, "ין לידת זכר ללידת נקבההביולוגיים אין הבדל ב

לתפיסה הביולוגית של בגיה המודרנית שלו מבלי להיות קשוהיותו כפוף לתפיסת הביולו . בה הוא צופה–הטקסט , במקרה זה–החברה

מבחן הפירושים הללו אינם עומדים ב"דוחה פירוש זה בטענה כי ) 22לעיל הערה (מיטשם 24גישה זו מניחה , ברם. ולאחר מכן היא סוקרת את הריאליה הרפואית האמיתית, "המציאות

הנראית כלקוחה , וטענה מעין זו, "אמיתית"וב המקראי יודע את הפיסיולוגיה המראש כי הכתן כאן אינו מתייחס לשאלה מה היא הטיעו, לעומת זאת. טעונה ראיה, מבית המדרש הדתי

צדקו ": וממילא יש לדחות את דבריה שם, בו על המציאות הפיסיולוגיתאלא מה חש, "האמת", שכן הדיון עתה אינו מתייחס לשאלה מי צודק, "החכמים בקובעם שאין הבדל בין זכר לנקבה

.אלא מה עומד מאחורי הכתוב המקראי

אשה כי תזריע

22

המאמין במקורה : דומה כי הגענו כאן לפאראדוכס של ממש, מכל מקום25.קיים בימיו

1900-קרוב לפני שחי לחכם יהודיהאלוהי של התורה יתקשה לקבל את הסברו של

שכן הסבר זה מניח שהחוק המקראי שעון על הכרה פיסיולוגית שגויה כפי שהוא ,שנה

העובדות , ישמעאל' על פי החכמים החולקים על ר, לעומת זאת. מובנת במדע המודרני

את ואין לתלות , לבין החוק המקראי ולא כלוםןאלא שאין בינ, הפיסיולוגיות נכונות

.יולוגיה שגויהפיסבאלוהי החוק ה

, והנימוק לחוקי התורה השונים ייראה בלתי משכנע, גם אם אין הוכחה חותכת לדבר

וכי נקודת המוצא של החוק המקראי נובעת מהכרה , ישמעאל' נדמה כי עקרונית צדק ר

קצרה יחסית של הזכר לעומת דהיינו בהיווצרות , שני המיניםהיווצרות במשך שוני ב

ומביצוע גזירה , הסבר המשוער לכך נובע מהמציאות הטבעיתה. היווצרות הנקבה

מהררצים רוב הגברים , כידוע. "פילוסופיה של הטבע"לאחור בהיקש שניתן לכנותו

תכונה מהותית נתפשה כ, עליהשלא ניתן לערער, ומציאות זו, מרוב הנשיםיותר

וני בין המינים שה בדברנסיון החיים קרוב לוודאי ש. בין נשיםל בין גברים מבחינהה

הסברה , לאמור. לידתית-לידתי הובן כמעיד על השוני ביניהם בתקופה הקדם- הבתר

הוא ,נולדגם בטרם הוא כך , לאחר שנולדיתה שכשם שזכר מהיר יותר מנקבה בחיים יה

כהנית ביחס לזמן -מקראיתיתכן כי העמדה ה, בנוסף לכך. להתרקםמהיר יותר

במשך הזמן בו פולטת יולדת , לאו דווקא מדויקת, יהההיטהרות השונה נבעה מתוך צפי

לפי הרפואה ההיפוקראטית פולטת היולדת דמים לאחר לידת . דמים לאחר הלידה

הנים שעיינו הכ, לפיכך 26. זכרלאחר לידת יותר מאשר לאחר ממושךהנקבה במשך זמן

קבעו - יולדת - לבוא למקדש ולהקריב קרבןשביקשו נשים ונדרשו לסוגית – בתופעה זו

וזאת ללא תלות וללא , של יולדת זכרזה כי משך הטהרה ליולדת נקבה ארוך מ

הכהנים שדאגו לטהרת , כלומר. התייחסות למשך יצירתם של הזכר או של הנקבה

. הזהירו את הנשים והורו להן כיצד לנהוג, כמו גם לטהרת האנשים והנשים, המקדש

אשה לקבוע על דעת עצמה מתי היא תה שלא לאפשר לכל ייה, לפיכך, מגמת הכהנים

שלכל אחת יש נסיון אישי מוגבל בלבד , שכן אין לסמוך על נסיונן של הנשים, נטהרת

כמתבקש ( המתמסרותם לתצפיות מעין אלושהוא פרי ,םכהניבהשוואה לנסיונם של ה

ם כי זיבת דם לאחר לידת כהני אם סברו ה27.)מתפקידם לשמור על המקדש וקדשיו

.185-169' עמ, )ז"תשנ(סו , תרביץ, "ל"על שני מושגים היפוקרטיים במשנת חז", נאה' ש: השוו 25 . עוד להלןראוו, )לעיל( במאמרו של נאה ראו 26כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע ": 9-8 דברים יז, לדוגמה 27

ובאת אל הכהנים . אלהיך בו' דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר הוגם בירושלם העמיד ": 10-8 ב יט"בדה, כיוצא בכך). במפרשים על אתרראוו(' וכו, "הלוים

וכל ריב ... ולריב וישבו ירושלם' יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט ה, "אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים

.'וכו

אילן- מאיר בר

23

כי הניחו שיצירת הזכר מהירה אף אפשר , וכה יותר מאשר לאחר לידת זכרנקבה אכן אר

זמן קצר של פליטת דמים לאחר ההריון ה: כעין מידה כנגד מידה, יצירת הנקבהמיותר

הופכים להיות עובר זכר בראשית , זרע ודמים, משקף את התהליך הקצר בו הנוזלים

החוק המקראי העוסק בטהרה שישמעאל ' מסתבר שהצדק עם ר, בין כה וכה. ההריון

זו נחשבת לשגויה גם אם תפיסה , אינו אלא השתקפותה של תפיסה פיסיולוגית רפואית

.הבנה המודרניתב

ך ומהספרות היהודית המאוחרת יותר כדי לסייע בהבנת "עד כה הובא חומר מהתנ

סוגיה זו יהודי יש מקום לבחון -לאחר הדיון הפנים, ואולם28.הפרשה העומדת עתה לדיון

. השוואתי עם חוקי עמים האחרים בעת העתיקה ועם דעות הרפואה ההיפוקראטיתבדיון

. אך תחילה למחקר המשווה.משווה זה יסייע בהבנה מחודשת בכתוב המקראי- מחקר

חוץ. ג הח: מקראיות- מקבילות הפילוסופית יהחוק והספרות תי

וההיפוקראטית

. לא מקבילות מדויקות, כמובן, אף אם, תיקלחוק המקראי יש כמה מקבילות בעולם הע

לאחריה נעיין בכתבי , תייבחוק הח, נפנה תחילה לעיין במקבילה היותר עתיקה

ולבסוף נעיין בספרות , )סוקראטיים-והבתר(סוקראטיים - קדםהפילוסופים ה

.לפני הספירהש 4-5 - המאות השלרפואית הספרות היא ה, ההיפוקראטית

בעל קירבה ריטואל דתיעדות לים החיתיים טקסט בין התגלתהנים שנה שלושלפני כ

לאחר שאשה ...": )המקוטע ( החיתיטקסטעל פי ה. מרובה לחוק המקראי הנדון עתה

, מטהרים אותו בחודש השלישי- אם התינוק זכר …לאחר שעובר היום השביעי, יולדת

שכן , י הוא גדול הדמיון לחוק המקרא29."י מטהרים אותה בחודש הרביע-ואם זו נקבה

זו , אלא במערכת שלימה, "אקראי"שניתן לכנותו דמיון , דומה בפרט אחד אין מדובר

לנקבה וולשוני שבין מועד היטהרות לזכר , למועד היטהרות, )ולוולד (המתייחסת ליולדת

החיתי קרוב לחוק המקראי ריטואלה, כלומר30)."איטית"ם הנקבה יותר מקריה בשניו(

תה חפיפה של ממש ילמרות שלא הי, יה זה קשה במיוחד להסביר זאתולא יה, באופיו

מדרש ", בלקין' ש: כתב על כךומה ש, על כך את הדרשה שהובאה במדרש תדשא טויפוהוס 28

52-1' עמ, )א"תשי(יא , חורב, "פנחס בו יאיר מדרש הלניסטי קדמון' תדשא או מדרש דר .243-242' עמ, ג"תש-ב"ירושלים תש, ב, אדם ואדמה, פטאי' ר: עודראו). 44-42: במיוחד(

M. Weinfeld, "Social and Cultic Institutions in the Priestly Source Against their: על פי 29Ancient Near Eastern Background", Proceedings of the Eighth World Congress of Jewish Studies, Panel Sessions: Bible Studies and Hebrew Language, Jerusalem 1983, pp. 95-129

(esp. pp. 100-101). Gary M. Beckman, Hittite Birth Rituals, Wiesbaden 19832;J. Pringle, "Hittite Birth Rituals", A. Cameron and A. Kuhrt (eds.), Images of Women in Antiquity,

London 1983, pp. 128-141. שלא כמו , מתגלה בכך שהכתוב המקראי אינו עוסק בטהרת הוולד, כך דומה, ההבדל היחידי 30

.הכתוב החתי

אשה כי תזריע

24

ם קשרי ע, ואכן 31.תית לבין ממלכות יהודה וישראליבזמן ובמקום בין הממלכה הח

קשה לדעת אם כל שואף , נות שוסויותיתי במקרא בהוזכריםם החיתים מישראל ע

בין י היו קשרים שוניםבכל זאת מסתבר כ, אכן היו בני אותו עם"חיתים"המוזכרים בשם

הכרוך כלשהו בנקל יכול היה רעיון ש ברור אפוא32.ובהם קשרי נישואין, העמיםשני

, היינו שהוא אנושי, באופיורעיון זה הוא רפואי. בלידה לעבור מעם אחד למישנהו

של גישות "מקור"קירבה שבין העמים חשיבות גם ביחס לשאלת הוממילא יש לראות ב

, מן הסתם, אזור שאף בו, גישות המוכרות מאסיה הקטנה, שיידונו להלןרפואיות נוספות

.ישבו בני חת

אך חובה לציין כי הפילוסופים והרופאים , תברר להלןת משך ההריון שאלת

, כזכור. הזרע הנשישאלת היא,ההלניסטים עסקו בשאלה אחרת אשר נדונה לעיל

והזרע הנשי הוא שיוצר , ם גם לאשהכי א, התברר שעל פי התורה לא רק לגבר יש זרע

אלו יש לעיין בידע נתונים לאורם של .בעוד שהזרע הגברי יוצר את הנקבה, את הזכר

.הרפואי הקדום בסוגייה זו

יתה הסכמה בין פארמנידיס ואנאקסאגוראס יסוקראטיים ה-קדם הפילוסופים המקרב

לדעת פארמנידיס מין 33.ובין הנקבה וצד שמאל, קשר שבין הזכר וצד ימיןה דברב

. ונקבה בצד שמאל של הרחםזכר בצד ימין: היילוד נקבע על פי מיקומו ברחם האם

לעומת זאת סבר אנאקסאגוראס כי מין היילוד נקבע על פי הצד ממנו הגיע הזרע של

בעוד שנקבה נולדת מזרע שהגיע , זכר נולד מהזרע שהגיע מצד ימין של הגוף: האב

מגיע זה תלויה בהבנה כי זרע הגברי הזרע ו של למוצאבאשרהשקפה זו . מצד שמאל

, עם זאת34).עליה בהמשך(השקפה המוכרת מהספרות ההיפוקראטית , מכל הגוף

,משמו של אחד ליאופאנס ,הובאה, 31 בפרק "על ההפריה"בחיבור ההיפוקראטי

וד בע, באשך הימנישמקורו הזכר נוצר מהזרע ש ,תה מוכרת לאריסטוי שהי,תיאוריה

John B. Geyer, "Mice and Rites in 1 Samuel V-VI", Vetus ראו, ך"על השפעת החתים על התנ 31

Testamentum, 13 (1981), pp. 293-304 (esp. appendix). , זינגר' א; ועוד, 2-1 עזרא ט; 39 ב כג"שמ; 5 שופטים ג; 17 דברים כ; כג; 15 יבראשית 32

I. Singer, "The Hittites and the; 21-4' עמ, )2004 (87, זמנים, " עיון מחודש–החיתים והמקרא "Bible Revisited", A. M. Maier and P. de Miroschedji (eds.), "I Will Speak the Riddles of Ancient Times", Archaeological and Historical Studies in Honor of Amihai Mazar, Winona

Lake, Indiana 2006, pp. 723-756. G. E. R. Lloyd, "Right and Left in Greek Philosophy", Journal of Hellenic: להלן מתוךהנתונים 33

Studies, 82 (1962), pp. 56-66. ;עדויות : היראקליטוס ופארמנידיס, שקולניקוב' ש :R. Needham (ed.), Right and Left: עודראו. 190-192' עמ, ח"ירושלים תשמ, ופראגמנטים

Essays on Dual Symbolic Classification, Chicago and London, 1973. 34 G. E. R. Lloyd, (ed.),Hippocratic Writings, Harmondsworth 1978, pp. 317-346. מובאים שם

פותח בקביעה כי הזרע "על הזרע"הספר . "על טבעו של הילד" ו"על הזרע"בתרגום לאנגלית עוד זאת חשוב . הרעיון חוזר על עצמו פעמים נוספותו, מגיע מכל הנוזלים שבגוףשל הגבר

גברי "זרע" ב– כמו במחשבה המודרנית – כי מנקודת הראות ההיפוקראטית אין מדובר ,להעירשל זרעי , )מבלי לציין מספר( המורכבת מכמות "תרכובת"כי אם ב, נשי אחד"זרע"ו, אחד

.לדומהם נולד הוו, הגבר המעורבבת עם כמות של זרעי הנקבה

אילן- מאיר בר

25

התיאוריות השונות מגלות ,אם כן. באשך השמאלימקורו הנקבה נוצרת מהזרע ש

, ראוי לציין כאן כי אריסטו עצמו דחה35.זכר מימין ונקבה משמאל: אחידות בתחום אחד

עוברית - על סמך תצפיות בלידה רב, הן את התיאוריה של פארמנידס,ות של ממשיברא

תצפית פשוטה מ, למוצא הזכר מהאשך הימניוהן את התיאוריה ביחס, חיים- אצל בעלי

אריסטו נותר למעשה עם ההשקפה של , כלומר. שאיבדו אשך אחדבגברים

אף כי לא (מין היילוד נקבע על פי הצד ממנו הגיע הזרע של האב שאנאקסאגוראס

לזרע באשרועוד פרט מעניין על עמדתם של היוונים ). תה גם עמדתויברור אם זאת הי

דיוגנס , היפון, כמו לדעת אנאקסאגוראס( לדעתו של אריסטו :שיהגברי או הנ

הרופא , גלינוס, לעומת זאת. אין לאשה זרע כמו לאיש36,)מאפולוניה ומספר פיתגוראים

דבק בהשקפה ההיפוקראטית לפיה יש לאשה , המפורסם בן המאה השניה לספירה

, )וקלס ודמוקריטוסאמפד, פארמנידיס, דעת אלקמיאוןגם יתה יוכך ה(זרע כמו לגבר

37.א שיוצר את ההתעברותווהמפגש בין הזרע הנשי לבין הזרע הגברי ה

תובעמ , שאינו ממש היפוקראטי,בחיבור, אשר למשך הזמן בו הופך הזרע לעובר

ברר אם מתאך לא , שבועותשבעה או חמישהדיעה כי העובר נשלם ברחם במשך

מבין החיבורים י ספרים לפחות שנ, ואולם38.הכוונה לשוני שבין זכר לנקבה

, " ההולדה]על[" האחד הוא החיבור :עוסקים בסוגייה הנדונה עתהההיפוקראטיים

Diseases( השני הוא המשכו שלשני חיבורים שאחד , " טבע הילד]על[": והשני הוא

(IV.39מה עוד , כפי שניכר הדבר מתוכנם, ספרים אלו חוברו על ידי יותר מסופר אחד

מכל . "מקורי" הנוסח ההם הואיאיזה מבינ כך שקשה לקבוע ,ליהם גלוסותשנוספו ע

ניתן לעיין בהם ולקבל מושג על דרך החשיבה בעולם העתיק ביחס לסוגייה , מקום

. שלפנינוהמקראית

, בין היתר, ניכרזה שוני ו ,לפי ספרים אלו קיים שוני בין עובר זכר לבין עובר נקבה

הזרע נקלט באשה , ראשית. עוברים השונים מתפתחיםבמספר הימים הנבדל בו ה

תורה בהקשרים ב הוא המספר המוכר גם ,יש לזכור, המספר שבע. לאחר שבעה ימים

שלושים העובר הזכר לאחר מתרקם, בהמשך החיים של העובר, ואולם. רבים ומגוונים

ו ברור אפוא כי השקפות אל. יוםארבעים ושנים יום בעוד שהנקבה מתרקמת לאחר

אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה ") ישעיה מח(והיינו רזא ": א"ל ע, א, מעין זאת הובא בזוהר 35

ודכר מסטרא דימינא , כי האי גוונא אתעבידו שמיא דאיהו דכר, בחילא דימינא לעילא"שמים . "ונוקבא מסטרא דשמאלא, קא אתי

36 I. M. Lonie, The Hippocratic Treatises “On Generation”, “On the Nature of the Child”, “Diseases IV”: A Commentary, Berlin – New York 1981, p. 119.

עצמון 'י, "מסורות רפואיות יווניות והשפעתן על תפיסת האישה בימי הביניים", ברקאי' ר 37 .142-115' עמ, ה"ירושלים תשנ, אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות, )עורכת(

38 J. Mansfeld, The Pseudo-Hippocratic Tract Periebdomadon, Ch. 1-11 and Greek Philosophy, Assen 1971, p. 163) להלןראוו .(

אשה כי תזריע

26

ואין זה אלא , הנקבהשל מדגישות את השוני שבין תהליכי ההתפתחות של הזכר ו

וממילא , כאן שני זרעים מסוג שונהקיימים כי , עליו הוער לעיל,המשך לקו המחשבה

על פי השקפות אלו כותב המחבר ההיפוקראטי כי , ואכן. התנהגותם הביולוגית שונה

רק בעוד שהנקבה מתחילה לנוע , שיהעובר הזכר מתחיל לנוע ברחם בחודש השלי

לאחר לידת הזכר ו, משך גם לאחר הלידהנשוני זה שבין הזכר והנקבה . בחודש הרביעי

ארבעים ו, זכריילוד יום במקרה של שלושיםמפריש גוף האשה את מי השפיר במשך

מודעת לא רק תה יהיפרות ההיפוראטית הסאפוא ש ברור. יום במקרה של נקבהושנים

בין תהליך התאמה מת שקייעובדה גם לאלא, התפתחות הזכר והנקבהין שבלשוני

. ממנו"היפרדות"ההתרקמות של העובר לבין תהליך ה

נוגעכמו גם ב, לזרע של האשהבנוגעניתן לראות בהשקפה המקראית , לאור כל זאת

אף, שהיו מקובלות ברפואה העתיקהאחת מבין ההשקפות, למשך זמן היווצרות העובר

. סוקראטי-קדםיתה זו ההשקפה המקובלת בעולם החשיבה הילא ה, ככל הנראה, אם

, )De Opifcio Mundi 124 ("על בריאת העולם"בספרו , ראויה לציון העובדה כי פילון

ולפיו מתגבש הזרע במשך , )מבלי לציין מקור מדויק(מביא את דעתו של היפוקראטס

פילון כותב זאת מתוך התפעלות יתרה 40.נדת נשים נמשכת שבעת ימיםו, שבעה ימים

.אך ללא זיקה לכתוב המקראי הנדון כאן, שבעמהמספר

היה החכם הראשון , 12-בן המאה ה, אברהם אבן עזרא' בהזדמנות זו יצוין כי ר

2 ויקרא יבלבפירושו . בין החוק המקראי לבין הרפואה ההלניסטיתרשנותושהישווה בפ

:כותב הוא כך

תזרי כי שהשלים תורת הטהור והטמא בנאכלין הזכיר טמא אחר– עאשה ורבים אמרו שהאשה . כי הלידה היא תחלה, והחל מן האשה היולדת, אדם

ועל כן דעת חכמי יון שהזרע . על כן וילדה זכר, מזרעת תחלה יולדת זכר, זרע תתן–תזריע ' והנה פי. וכל הבן מדם האשה, וזרע הזכר מקפיא, לאשה

. ארץכי היא כמו ה

ומן הסתם כוונתו לרפואה ההלניסטית בלבושה , "חכמי יון"אבן עזרא מצטט אפוא את

בציטוט זה הוא מביא 41.רפואה הערביתבספרות התה מוכרת בימיו יהערבי כפי שהי

-ומנקודת ראותו של חכם ימי, לפיה זרע הגבר מקפיא את זרע האשה, "חדשה"דעה

נה הרפואית של התורה עם ההבנה הרפואית ביניימי זה אין כל בעיה לקשר את ההב

ולדיונים טקסטואליים , )33 לעיל הערה (לוידהנתונים נלקחו מהספרים על פי תרגומו של 39

).24 לעיל הערה( בספרו של לוני ראוולקסיקאליים .F. H; 50' עמ, א"ירושלים תרצ, על בריאת העולם: כתבי פילון האלכסנדרוני, )מתרגם(מן ' י 40

Colson and G. H. Whitaker, Philo, I: On the Creation, XLI (Loeb Classical Library, 226), London 1962, p. 97.

ן את הספרות מונח היכול לתאום ה, "חכמי יון"עזרא משתמש במונח - תן דעתך כי אבן 41כזה או , בלבושם הערבי(סוקראטיים -והן את כתביהם של הפילוסופים הקדם, ההיפוקראטית

ונראה כי הוא לא קרא ספרות זו , "פילוסופים"ן על אתר השתמש במונח "רמב, לעומתו). אחר .ע"במקורה הערבי אלא הסתמך על ראב

אילן- מאיר בר

27

הזרע של הזכר "ע מייחס את רעיון "למרות שראב, והנה. של הרפואה ההלניסטית

השקפות הרפואיות ין ה בזהמעין לפי שעה רעיון נתגלהלא , לחכמי יוון"כמקפיא

ר ספ, )11-8 י(זה בספר איוב מעין נראה כי ניתן למצוא רעיון , לעומת זאת. ההלניסטיות

: שם מתאר איוב את תהליך יצירתו כך.בעל אופי חכמתי מובהק

:ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני :זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני

:הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני :עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני

בו הרעיוןאך ניכר , י לנקביפגש בין זרע זכרלמ למצוא בתאור זה התיחסותאין , אכן

מייד לאחר עניין הזרע , והנה. את החומר שממנו עתיד להיווצר הוולד"מקפיא"האל ש

השם גזר על כי -ואם נקבה תלד וטמאה שבועים כנדתה "): 5 שם יב(ע כך "מפרש ראב

. "וזה דבר ברור ומנוסה; הזכר כמספר הזכר אשר תשלים צורתו בבטן והנקבה כפלים

תובנהאין כל קושי לראות את חוקי התורה כמשקפים זה ל חכם יהודי לדעתו ש

יתה יהגם אם היא לא , זאת המוכרת ברפואה ההלניסטיתגון פיסיולוגית מוכחת כ

.בזמנומוכרת

תים והידע הרפואי ילבין חוקי החמזה לסיכום הדיון בזיקה שבין חוקי התורה

שוני בין משך בדבר ההתפיס והואיקרי לרעיון העבאשרניתן לומר כי מזה ההלניסטי

, )תפיסה פיסיולוגית הנגזרת מחוקי הטהרה( משך היווצרות הנקבה ביןהיווצרות הזכר ל

בשאלת אחריות האשה , ואולם .)אך לא תלות( דמיון של ממש ניכר בין השניים

, לקביעת מינו של העובר הזכר והימצאות זרע באשה רווחו מספר דעות בעולם העתיק

. קשר ברור בין חוק התורה לבין הידע הרפואי ההלניסטיהראות כן לא ניתן לועל

גי. ד לו הנומרו )] + 14+66 = ( 2 )7+33[(: ההיבט 1

ונמשך "תזריע"חל בניתוח הספרותי עבר אל עיסוק במלה ההדיון בחוק המקראי

קשור כשוני זה נמצא . השוניםההשוני בין מועדי הטהרפשר הנסיון להבין את הכרתב

ניתן לבחון את החוק , לאחר הדיון המשווה, עתה.ו בעולם העתיקעלדעות שלחוקים ול

. ומשמעותםמספריםהשימוש ב: נה אשר עד כה לא נבחמנקודת מבטהמקראי

והוסק שכן שאלה זו כבר הוכרעה, השאלה עתה אינה אם זכר נוצר מהר יותר מנקבה

בין אם בשל סיבה אחת ובין אם בשל , מקראיהנחת היסוד של החוק ה תהיהיכי זו

7 מדוע דווקא : שהובאו בפרשהמספריםהדווקא נקבעו השאלה עתה היא מדוע . אחרת

מספר הימים בהתאם לתפיסה מדעית כאן נקבעהאם ? 66 + 14 ולאחר מכן 33+

תפיסה שניתן לכנותה , או שמא מדובר בתפיסה מספרית מסוג אחר, "אובייקטיבית"

, ובכן? בעלי משמעות סמלית מסוג כלשהומספריםהיינו בחירה מכוונת ב, "נומרולוגית"

כלומר, שהוזכרו בחוק המקראימספריםהדיון שלהלן יתמקד במשמעות הסמלית של ה

אשה כי תזריע

28

מיוחדים בעלי משמעות מספריםוזאת מתוך נסיון להראות כי נבחרו , נומרולוגיהב

ישמעאל ' כי צדק ר, שלא הוכחה לגמרי, חזק ההשקפה בעקבות הדיון תת.סמלית

טומאה של היולדת כנובע מתפיסה בסוגיית מנין ימי הבראותו את החוק המקראי

פיסיולוגיה המושפעת מחשיבה ( משך זמן היווצרות העובר בדברלוגית פיסיו

42).נומרולוגית

מספריםבראשית הדברים יש להכיר בכך כי בפרשה שלפנינו מופיעים ארבעה

, גם אם אין הדבר מפורש43.אחת לזכר והאחרת לנקבהה ,"מערכות"הנחלקים לשתי

הקשורים מספרים בהשוואה ל2נקבה הם פי ל הקשורים מספריםהרי גלוי לעין כי ה

בעוד שטהרת הנקבה 33- ו7 מספריםהזוג על פי מחושבתשהרי טהרת הזכר , זכרל

הללו אינם מספרים צירופי ה. 66- ו, )"שבועים"במלה (14 מספריםהזוג על פי מחושבת

40לידת זכר נטהרת היולדת לאחר בכי בעובדה אך אין סיבה לפקפק , מפורשים בתורה

נמצא אפוא כי שתי מערכות . יום80נטהרת לאחר היא לידת נקבה בבעוד ש, יום

ואלה אף אלה, בסתרמספריםועוד שני בפירוש מספרים ארבעה כוללות מספריםה

, זכרל בהקשר המופיעים מספריםל אשרב, יתר על כן44. בעלי אופי סכמנימספרים

גם שאלא שעתה הסתבר , יש משמעות מיוחדת במקרא7 מספרהכל מודים כי ל

דת ידוע כבעל משמעות מיוחהואואף , אם בסתרגם, קיים אצל הזכר40 מספרה

כולה קלה יותר מספרים לאור זאת נעשית מערכת ה45.)ואף במקורות אחרים(במקרא

של שני "הכל-סך"התנאים התייחסו רק ל: יש לשים לב לעוד פרט קטן. לפירוש

התנאים התעלמו למעשה , כלומר. יום לנקבה81- יום לזכר ו41ומנו , מספריםה

"בסתר" מספרים שבמבט ראשון נראים כפריםמסוה, מקראהמפורשים במספרים מה

זאת .)1 בתוספת אופיים הסמליגם אם טשטשו את( גלויים מספרים כאצלםנחשבו

."ביטחון- הוספת מקדם" כאן שנכנהמתוך מגמה

לאחר שבע שנים –צבוע זכר : אדתני": א"בבא קמא טז ע, בבלידוגמה לכך ניתן להביא מ 42

; שנים נעשה קימוש' לאחר ז–ערפד ; לאחר שבע שנים נעשה ערפד–עטלף ; נעשה עטלף: עיין עוד. 'וכו, " לאחר שבע שנים נעשה שד–חוח ; לאחר שבע שנים נעשה חוח–קימוש .א"בכורות ח ע, בבלי

טקס ההיטהרות יוצר , לדעתה.M. Douglas, Purity and Danger, London 1966, pp. 2-3: השוו 43מטרתו של סדר זה להביא את האדם להתאמה עם . סדר בחיי האדם ובחיים החברתיים

וההיטהרות , מבטא את הסדר העולמי המובע בשבעת ימי השבוע, לפיכך, 7המספר . סביבתובתקופה ההלניסטית נקרא רעיון זה . לאחר שבעת הימים מבטאת את השיבה אל הסדר

ובשמו של אותו , מצויים בהרמוניה"העולם"שהאדם ו, כלומר, מקרוקוסמוס–קרוקוסמוס מיהסבר זה מתייחס , ברם. ולא שמונה, לא ששה, סדר עולמי חייבים לעבור שבעה ימים דווקא

.ואין הוא מראה כי רעיון האדם המוקבל לעולם מצוי בעולם המקרא, בלבד7למספר מפורשים בטקסטמספרים שאינם , 70- ו22, בעלי אופי סכמני בשני מספרים נוספיםלדיון 44

, 37-33' עמ, ה"רחובות תשס, נומרולוגיה מקראית, אילן- בר' מראו, ובכל זאת מבטאים אותו114-93.

).מפתח (218' עמ, )שם (אילן- בר 45

אילן- מאיר בר

29

היא מספריםוהבנת משמעותם של ה, היא דבר אחדמספריםהכרת מערכות ה, ברם

של השונה מזו בפרק זמןיולדת זכר המדוע נטהרת : לה העיקרית היאהשא. דבר אחר

על פי דיני , כידוע? האחרפרק הזמן של וא חציו הד אחפרק זמןומדוע , נקבההיולדת

אלא שאין בכוחו של השוני בערך , )ויקרא כז(הערכין במקרא שווה הגבר יותר מהאשה

מספריםר במערכות שונות של מה עוד שמדוב, הכספי כדי להסביר את השוני בטהרה

המקראיים מספריםן בויע, אולםו. וביחס לערך האדם מזה, ביחס לטהרת היולדת מזה

, מבטא כמובן ברכה וקדושה7המספר , ובכן. ולו באופן חלקי, הענייןעשוי להסביר את

כי ואולם לא פחות חשוב לשים לב ). 3 בראשית ב(ניכר מסיום תהליך הבריאה הכפי

ראה הוא וכיוצא בכך , מראה- פרות רעות7 פרות יפות וכנגדן 7בחלומו פרעה ראה

ביטא לא רק 7המספר , כלומר). בראשית מא( רעות 7 ןלעומתו שבלים טובות 7בחלומו

בראשית ז( מכל בהמה טהורה 7נח לקח אל התבה . אלא אף ערך שלילי, ערך חיובי

. טהרהעם גם אלא, כבמעשה בראשית, דושה ברכה וקעם לא רק 7-ה נכרךובכך , )2

כפי שניכר הדבר , עם טומאהאלא גםלא רק עם טהרה כרוך 7 המספר, מצד שני

מבטא טהרה 7המספר , שוב. פעולות טיהור נוספותבו, )7 ויקרא יד(טהרת המצורע ב

יש משמעות גם של מספר בעל 7- ל.בהתאם להקשרהכל , מצד שניטומאה מצד אחד ו

ני שבע על חטאתיכם"): 28 ויקרא כו(: כגון, מירביאופי ף תהלים (או , "ויסרתי אתכם

', מהללים את ה7- נמצא אם כן שב. "בע ביום הללתיך על משפטי צדקךש": )קסד,קיט

.בזיקה ברורה לאלהים, נענשים7- שבוא

הוא ביטוי של 40אך כל הסבור כי , זמן מרובהלה כביטוי משמש בתור40 מספרה

, כגון, מורפוזה-א מטלהתרחשותה של קשור 40 המספר. הפלגה בלבד אינו אלא טועה

40המספר 46.)"חזק" 40, כלומר( לילה 40- יום ו40קיבל את התורה לאחר שעם ישראל

. לעם הניכר בתורתותקופה בה השתנה עם ישראל מעם ככל העמים מציין את אורך ה

מצרים לעם הכובש - בהם הפך מעם של עבדים יוצאי, שנה במדבר40עם ישראל היה

תהליך שבוצע בידי רופאים , דוגמה אחרת ניתן לראות בחניטת יעקב. ישראל-את ארץ

. יום40נמשך , )החיים לנצח(המעבר מעולם החיים לעולם המתים , כלומר. יום40וארך

מספריםנמצא שהן בלידה והן במיתה מופיעים , בלות על יעקב ימי הא70- בהתחשב ב

בהופעתו בפרשת 40 המספרלעניין הנדון עתה חשוב במיוחד הוא ). 10 (*7 + 40של

הארץ השתנתה 47. כמו בפרשת היולדת7 מספרסמוך להוא מופיע בשכן , המבול

כי לימים עוד שבעה "): 4 ת זבראשי(ככתוב , לילה40- יום ו40ונימוחה במבול שנמשך

אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי

ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים ": 32 לבראשית מאהשוו 46

."ממהר האלהים לעשתוו' שראו. יצר זיקה בין פרשת המבול לבין היטהרות האשה, )14 ת בראשית ב"שו(כבר פילון 47

.קנח-קנז' עמ, ט"ניו יורק תשמ, מדרשי פילון, בלקין

אשה כי תזריע

30

, יום150 יום הם הלכו ופחתו במשך 150לאחר שגברו המים במשך . "מעל פני האדמה

הימים וכן שבעת הימים הנזכרים 40-וגישה סימטרית זו ניכרת ב, היינו בצורה סימטרית

, יום הפכה אדמה לעיסה40 ועוד 7-ב, הווי אומר). 10-6 בראשית ח(המבול בסיום

. ימים בהם שבה העיסה להיות לאדמה מוצקת7 ועוד 40חלפו , בסוף התהליך, וכנגדם

לאלו דומיםמספריםמקרה נוסף בתורה של שימוש באם כן המבול מספק הכתוב על

48. ביתר שאת מייד יתברר הדמיון.היטהרות לאחר הלידהשל

כדרךהיטהרות מלידה נושא המקרא במספרי המבול מבאר את "מודל"דומה כי

רבי , תניא"): ב"נידה לב ע( חכם זה כך מוזכר,כפי שכבר ראינו. ישמעאל' רשמבאר

-מה כשטימא וטיהר בזכר , וטימא וטיהר בנקבה, טימא וטיהר בזכר: ישמעאל אומר

לפי הסבר זה ברורה . " יצירתה כיוצא בה-ימא וטיהר בנקבה אף כשט, יצירתו כיוצא בו

"היטמאות" סימטריה בין היטהרות האשה לאחר הלידה לבין קיימת :הכוונה העיקרית

ישמעאל ניתן להסביר על פי עקרון הסימטריות ' את שיטת ר49.האשה בראשית ההריון

מוצא עקרון ה, )24 כאשמות ("עין תחת עין"כגון , הניכר היטב בתורה בחוקי העונשין

כחלק , והפעם מבחינה מספרית, טהרה של היולדתלטומאה ו לבנוגעאת יישומו גם

ישמעאל ' גם אם דברי ר50. הרווחת במקרא ובספרות התלמוד,עולם כוללת-מתפיסת

מכל מקום חובה לשים לב , שהרי אין הדברים מפורשים בכתוב, נראים כפרשנות לתורה

א כלל גדול ושה, מידה כנגד מידה, TALIONIS LEX-את עקרון הלכך כי שיטה זו תואמת

"סופי" יום של ייבוש 40-ומסתיים ב, יום של גשם40-המבול נפתח ב, למשל51.בתורה

שיטת המידה כנגד מידה מדגימה את , לאמור. "נגד- משקל" כ52,)6 בראשית ח(

ישמעאל ' של רומכאן שעמדתו, העולם כולו נוהג על פי שיטה זו: המציאות הקוסמית

יום של טהרה 40: של הכתוב המקראי, )"נכון"בכפוף למושג ("נכון"נראית כהסבר ה

M. Bar-Ilan, "The ראו, )עם השלכה לתולדות הלוח(לדיון במערכת המספרים בפרשת המבול 48

Calendar in the Flood Narrative", A. Sołtysiak (ed.), Time and Astronomy in Past Cultures, Proceedings of the conference held in Toruń, March 30 – April 1, 2005, Warszawa – Toruń,

2006, pp. 13-32. ; א" כב עסנהדרין, בבלי(רעיון הגזירה לאחור זכה לפיתוח נוסף בדברי האמוראים באומרם 49

ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת : האמר רב יהודה אמר רבו"): א"סוטה ב ע שלפני הלידה נוצרו מתוך התבוננות ה יום אל40כי , אפוא, מסתבר. "בת פלוני לפלוני: ואומרת

. יום לאחר הלידה40 יום לפני הלידה לבין 40מתוך סימטריה בין , בתהליך היצירה של הוולד, בבלי(כגון , בספרות התלמודית ידוע רעיון דומה המובא בדברי הגמרא הסתמית כמה פעמים 50

ובניסוח כללי יותר "עין תחת עין"עקרון ההדדיות , כלומר. "כבולעו כך פולטו"): ב"פסחים ל עעולם - מדובר כאן בתפישת, ולמעשה, )ב"שבת קה ע, בבלי ("מדה כנגד מדה": של חכמים

לפיכך לא יהיה לו –הוא כפר בתחיית המתים : תנא"): א"סנהדרין צ ע, ליבב(כגון , מקפתמדובר כאן , כלומר".שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה, חלק בתחיית המתים

במקרה פרטי של עקרון חשיבה מוכר וידוע בעולמם של חכמים המשקף במידה זו או אחרת .את עולם החשיבה המקראי

. 277-261' עמ, )ט"תשנ ( ג44, מקרא-בית, "מידה כנגד מידה בסיפורת המקראית", שמש'י 51

אילן- מאיר בר

31

עניין , ואולם53.מראשית תהליך ההולדה יום של יצירה 40שלאחר הלידה מכוונים כנגד

כשם שלא ברור מה פשר חלוקת תהליך ההיטהרות לשני שלבים , תברר עדיין לא ה7-ה

). לזכר ולנקבה, ובשני קצבים שונים(

, מלידת נקבה, יותר האיטית ,היטהרותהמ של היטהרות אשה מלידת זכר לשוניאשר

הרי שלא יצאו מגדר של השערות "סבירות"שגם אם הן , לא ניתן אלא לשער השערות

לאור מודל הסימטריה אותו , ובכן. עד אשר יוכח כי אכן כך סברו בני העולם העתיק

נראה כי , סימטריה בין תהליך ההיטהרות לבין תהליך היצירהו דהיינ, ישמעאל' הציע ר

דיעה זו. ובשני שלבים, גישה זו משקפת את הדיעה שזכר נוצר מהר יותר מאשר נקבה

בדרך כלל , כידוע. מציאות החיים שלאחר הלידהמ כנגזרת ,כפי שהוסבר כבר, נראית

ותופעה טבעית זו , )שרירים גדולה יותר-בשל מסת(מהירים יותר מהנקבות הזכרים

לאחר צאתו ,הביאה את ההוגים השונים למסקנה כי כשם שהזכר מהיר מנקבה בחייו

54."בבטן ידעתיך "בבחינת, כעובר מראשית היווצרותוכברכך הוא מהיר ממנה , מהרחם

כאן קיים, כלומר, גישה זו מסבירה כי תהליך היווצרות הזכר מהיר מזה של הנקבה

אלו מורכבים מספרים אך עדיין לא התברר מדוע .80- ו40, הסופיים מספריםהסבר ל

ביחס מתאפיין ה, דומה כי מודל המבול55).66 + 14 || 33 + 7 ("משנה- מספרי"מ

גם להסביר את מספרי יפהכוחו , 40- ו7 המספריםהסימטרי שבין תחילה לסוף ובין

המחודשת של העולם מתוך לידתו , מור לא. התנאים"התעלמו" מהם מספרים, המשנה

שהוא , )מיקרוקוסמוס(ללידתו של אדם ) מקרוקוסמוס ("על-מבנה"המבול הובנה כעין

לכן, הסבר זה עשוי להיראות כבעל אופי דרשני וספקולטיבי56."עולם חדש"בבחינת

, סוקראטיים- לציין כי הסבר דומה ביסודו הוצע על ידי הפילוסופים הקדםראוי

ואין , ימי היווצרות הוולד40עשויים אף הם כנגד , )3 בראשית נ( ימי החנוטים 40תבר כי מס 52

יום הוא פרק הזמן 40, כלומר). 3-2 בראשית נ(לשכוח כי מספר זה נקבע על ידי הרופאים . לעולם הבא"היכנס" יום הוא הזמן ל40-ו, הזה לעולם"להיכנס"

D. R. Millar, "The Value of Human ראו. זו התקבלה בכנסייה הנוצרית בימי הבינייםגישה 53Life", B. Palmer (ed.), Medicine and the Bible, Exeter, UK 1986, pp. 127-143 (esp. 129).

ז " תראו. ל מעונש וכלה במעמד נמוך של האשההח, על דעות אחרות שנאמרו בסוגיה זו 54שנתון למקרא ולחקר ', הצעת פירוש לשוני בדין ימי טומאה וטהרה ליולדת נקבה ',מיטשם

ככלל ייאמר כי הפירושים השונים נראים דרשניים . 166-153' עמ, )ז"תשנ(יא , המזרח הקדוםבהשוואה לגבר היא תופעה איטיות האשה , לעומת זאת. 'נכונותם'ואין אמת מידה לקביעת

כשם שהיא : והטיעון מתייחס לאנאלוגיה שבוצעה בדרך של גזירה לאחור, גופנית ידועההרי ', מדרש'וגם אם ייראה הדבר כ, כך היא איטית בשלבי התפתחותה, איטית לאחר לידתה

וחשיבה דדוקטיבית אינה צריכה להיחשב כדרשה , שהוא מבוסס על מציאות אובייקטיבית .אדווק

והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע "): 11 א ב"מל( לכתוב השוו 55 .5-4 ב ה"שמוראו עוד ; "שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים

רעיון , )40 אברהם אבן עזרא על שמות כה' בפירושו הארוך של ר(לדעתו של רב סעדיה גאון 56מקרוקוסמוס חדר -רעיון המיקרו. מלאכת המשכןמקרוקוסמוס עומד בתשתית -המיקרו

מסכת , )מהדיר(שפרבר ' דראו. והיה מצוי גם בין היהודים, לספרות הרפואית ההיפוקראטית ,G. E. R. Lloyd, Polarity and Analogy; 157' עמ, 3ד"ירושלים תשנ, דרך ארץ זוטא ופרק השלום

אשה כי תזריע

32

לדמיון שבין בריאת העולם לבין היווצרות אשרב, מנדר ותלמידי פיתגורסאנאקסי

ובהקשר זה מובן מעצמו שבפרשת המבול לומד הקורא לדעת שירידת המים 57,העובר

מן העובדהשאפוא ר מסתב. מעין בריאת העולם מחדשוווהתגלות היבשה הי

הובן , אתה היבשה יום נר40 ורק בסוף , ימים7יבשה לאחר , בהיותה עיסה, שהאדמה

יום מראשית התהליך 40ורק לאחר , ימים7 והופך למוצק לאחר "קופא"שהזרע הנוזלי

אך בנקבה התהליך איטי , זכריילוד לאשרבכל זה . אדםולובש צורתמוצק זה מתרקם

בעוד , יום14 לאחר "קופא", )כידוע, שהוא שונה(זרע שממנו נוצרת הנקבה : כפליים

58. יום מראשית ההריון80ובשת את צורתה בתום ולשהנקבה מתרקמת

תה משועבדת לתפיסה י כי התפיסה המדעית המתגלה בתורה היאם כן סביר לשער

ולא המציאות , כלומר הסמל המיוצג בו, מספרלאמור העיקר הוא ה, הנומרולוגית

כים מדע הדורש צפייה מדויקת בתהלי, האובייקטיבית כפי שהיא נתפסת במדע המודרני

אשר מן הסתם יימצאו כאלו שיראוה , הגישה הנומרולוגית המוצעת כאן. פיסיולוגיים

לביטוי 7- ו, לביטוי הטראנספורמאציה,40 מספריםמסבירה את השימוש ב, בעין רעה

שאינו מוזכר בתורה , 33ממילא יש להסיק מכאן כי המספר . המעבר מטומאה לטהרה

שהתינוק נוצר "ידוע" כיוון שכבר :גזירה לאחור אינו אלא תוצאה של, בהקשר אחר

הרי , ימים7במהלך , )מתגבש: או ("קופא" כי הזרע "ידוע"ומצד שני , יום40במהלך

משהתברר כיצד , עתה. קו מחשבה זהשל התוצאה ההגיונית את מהווה 33שההפרש

פי "פך להיות ה"יותר" כיצד הסבירל לא נותר אלא ,33- "תוצאה" וה7-ה, 40- נגזרו ימי ה

אך פי שנים, אותו דבר: ם אלו נבעו ממערכת חשיבה מקראיתמספרידומה כי . "שנים

.66- ו14וכך התקבלו המספרים 59,)במימד הזמן(

כפי , לא הייתה, כפופה לערכים נומרולוגייםכפיסיולוגיה הבנה העתיקה בדבר הה

סטית מצויה תופעה דומה גם ברפואה ההלני. "אופיינית" תופעה יהודית ,שניתן לחשוב

מזה למעלה ממאה . של הבנה פיסיולוגית ורפואית המשועבדת לערכים נומרולוגיים

עמדו על האופי הנומרולוגי , חוקרי הפיתגוריאניזםכמו גם ,שנה שחוקרי תולדות הרפואה

Cambridge 1966, pp. 235-236, 252-253, 267, 295-296; A. Sharf, "Shabbetai Donnolo’s Idea

of the Microcosm", E. Toaff (ed.), Studi Sull ’Ebraismo Italiano, Roma, 1974, pp. 203-226. 57 H. C. Baldry, "Embryological Analogies in Pre-Socratic Cosmogony", The Classical Quarterly,

26 (1932), pp. 27-34. נראה לי שהכפלת ימי הטומאה אצל יולדת נקבה היא בעלת ": מיטשםיין זה כבר קדמה בענ 58

' מע, 54 רההעלעיל (" הכפלתו של מספר חשוב בהקבלה למצב הטומאה–אותה משמעות אך המאמר לא , " באריכות במאמרי שיופיע בכרך הבאראו": ושם בהערה הבטיחה;)160

, "מספר חשוב" יכונה 70 או 12שהרי גם , "מספר חשוב" אינו סתם 40עם זאת יוער כי . הופיעממציאות , מעבר ממצב אחד למצב אחר: מורפוזה-אלא מדובר במספר המבטא מטא

.וכדומה, מובטחת הממדבר לארץ, נורמאלית למבול, אגב. 9 ב ב" עוד מלראו ו;)17 דברים כא( כפולים מעין אלו קיימים גם בחוקי הירושה יחסים 59

– 110(אף אם אין הכתוב מפרש זאת , שנה80 "מלך"ואילו יוסף , )7 +33( שנה 40דוד מלך = 11 שופטים ג (80 ופעם 40לעתים , "שנה__ הארץ ותשקט"כתוב , כיוצא בכך). 80 = 30 ).30 ג, שם; 28 ח,שם = 31 ה, שם

אילן- מאיר בר

33

, לוייד60.ובמיוחד בקשר להריון, יולוגית והרפואית בעת העתיקהסבתיאור המציאות הפי

כבר דן בהשפעת הפיתגוראיים על , החוקרים של הספרות ההיפוקראטיתמגדולי

הספר 61. הקיימים בספרות זומספרים ציין את כל הובדיון זה, הספרות ההיפוקראטית

7 מספרהמדגישה את ה, מדגים היטב חשיבה זו"על השביעיות", המיוחס להיפוקראטס

,כיוצא בכך 62.מה בין האדם לבין העולם זה ביחד עם ההתאמספרואת חשיבותו של

, )במאה הרביעית לפני הספירה, תלמידו של אריסטו(לדעתו של דיוקלס מקאריסטוס

, )"היפוקרטס השני": ויש שתרגמו(רופא שנחשב על ידי גלינוס לשני לאחר היפוקראטס

ל אין אפוא להתפלא כי שמוא63.מחלהל 28- ו21, 14, 7-הימים הקריטיים במחלה הם ה

, מגדולי חכמי בבל במאה השלישית לספירה, )אף שלא חי תחת התרבות ההלניסטית(

ושבעה ושנים שלשה–וכל הרפואות ": לימד, אסטרולוג ואף רופא, שהיה אסטרונום

מינון : או( הימים בהם יש לקחת את התרופה מספר, כלומר64." עד שיתרפא– וזה ;עשר

וקרוב לוודאי שגישה זו 65,תנומרולוגיבעלי משמעות מספריםנקבע על פי ) התרופות

התפיסה , כלומר66.תה קיימת נטייה לנומרולוגיהיהיגם נבעה מהרפואה ההלניסטית בה

וניכר , דומה לזו של בני העולם העתיקביסודה תה יהרפואית והפיסיולוגית היהודית הי

הובן כך תוצאה מכ). בדומה לתפישות פיתגוראיות(ד לתפיסה נומרולוגית ועבישבה

וממוצק , מנוזל לחומר מוצק: בשני שלביםתבצע של העובר כמ"גיבוש"תהליך ה

: "הפוכה"הבנה זו נגזרה מערכת ההיטהרות המ .בהתאם למספרים ידועים, "אדם"ל

- רבי"קוסמיים" סמליים המבטאים רעיונות מספריםמידה כנגד מידה מלווה ב

67.משמעות

ריטואלולעיין מחדש בדמיונו של ה, ד כה ניתן לשוב לדברי ויינפלדלאור כל האמור ע

יום לנקבה 80זמן בין -אה קירבתבדיונו על החוק החיתי ר, ויינפלד. החיתי לחוק התורה

החוק החיתי המתייחס ללידת , ברם. החודשים בחוק החיתיהבחוק התורה לבין שלוש

60 W. Burkert, Lore and Science in Ancient Pythagoreanism (trans. E. L. Minar Jr.), Cambridge,

Mass. 1972, pp. 37, 262, 475; S. G. Cole, Landscape, Gender, and Ritual Space: The Ancient Greek Experience, Berkeley, Calif. 2004, p. 107 n. 94.

61 G. E. R. Lloyd, The Revolution of Wisdom, Berkeley, Calif. 1987, pp. 257-278 . כחיבור , )בדרך השערה(אחד ממקורותיו של החיבור התברר ). 38 לעיל הערה(מאנספלד 62

.פרסי שהיה אחד ממקורות האווסטה63 E. M. Craik (ed. and trans.), Hippocrates: Places in Man, Oxford 1998, pp. 26, 154; G. E. R.

Lloyd, Methods and Problems in Greek Science, Cambridge 1991, p. 215; C. J. de Vogel, Pythagoras and Early Pythagoreanism, Assen 1966, pp. 232-244.מקורה של , ככל הנראה

R. B. Coote and D. R. Ord, In ראו. לפני הספירה7-דעה זו באסטרולוגיה אשורית מן המאה הthe Beginning: Creation and the Priestly History, Minneapolis 1991, pp. 80, 84.

.)188' עמ, היגערורתמהד(יח ,כלה רבתי א 64 בספר יצירה "שולטים"והם , יוצרים סדרה חשבונית– 12, 7, 3 – השלושה מספרים אל 65

.שזיקתו לנומרולוגיה חורגת מהדיון כאן, )המאוחר לשמואל( ).38 לעיל הערה(מאנספלד 66

אשה כי תזריע

34

ברור אפוא. ם מתייחסים ללידת זכר חודשי3רק בעוד ש, חודשים4בע זמן בן והנקבה ק

הרעיון שההיטהרות אלא ,מספרים בזהותהמכנה המשותף בין החוקים השונים אינו הכי

הגישה המקראית , לעומת זאת. נקבהלידת זכר מהירה יותר מהיטהרות מלידת מ

במספריםהשימוש המרובה תוך תופעה הניכרת מ, מדגישה את ההיבט הנומרולוגי

,40- ו7 כמו מספריםהיינו , בעלי אופי טיפולוגימספריםשימוש במן הוכן , ה זובפרש

, כלומר. פרות החיתית בסמספריםלשלא כמו , להם יש משמעות סמלית ידועהאשר

ריטואלהבנת הלבו צורך תחום שאין , תנומרולוגיהתבוננות בחוקי התורה מחייבת הבנה

68.החיתי

סיכום

, חוק שנראה כריטואל גרידא, ורה העוסק בהיטהרות היולדת מטומאת הלידהחוק הת

גישה שכבר הוכרה על ידי , מדעית- מתגלה עתה כחוק המבטא גישה פיסיולוגית

משקף הכרה פיסיולוגית לפיה הזרע הגברי מהיר זהחוק . שנה1800- התנאים לפני כ

. וברפואה ההיפוקראטית בעולם החיתימקובלכפי שהיה , מהזרע הנקבי) 2פי (יותר

למקורות מקראיים דומהבחוק המקראי זכתה התפישה הרפואית לעיצוב נומרולוגי ב

שבעה, בצורה זו שיקף תהליך הטהרה את ההכרה בתהליך היווצרות הוולד. נוספים

וכפליים ("אדם" יום עד שהעובר הפך להיות 40-ו, ימים בהם הפך הזרע הזכרי למוצק

כי אם מביע רעיון , כי החוק המקראי אינו רק ריטואל הילכתי, ואאפ, התברר. )בנקבה

.עולם העתיקב שהיה מקובל כפיפיסיולוגי

שכן התברר 3 + (x 3 10) כנובע מתוך 33סה לראות במספר בזאת יש לדחות את מי שמנ 67

.73' עמ, )63 לעיל הערה( קוט ואורד ראו. (7 – 40) אינו אלא 33עתה כי המספר ויינפלד , למשל, כך. עיון בנומרולוגיה המקראית עשוי להבהיר את התמונה החיתית, עם זאת 68

. מעמד מיוחד7 בהם יש למספר ואף, מביא מצוות נוספות מתוך הריטואל החיתי, )שם(