רשימת שיעורי התורהלהלן

בבית מדרשינו במשך השבוע המתקיימים

שיעורים באידיש

4:30-5:30בין השעות 'ה-'בימים א ,א"שליט יהושע כהן' ג המפורסם ר"מפי הרה בדף היומישיעור �

.צ"אחה

7:00-8:30בין השעות 'ה-'בימים א ,א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ע"זי ו"בשער הכוונות למהרחשיעור �

.בערב ).ת"כ דר"מזמן צה(שיחת קודש ברעווא דרעווין שלוש סעודות �

ק"שיעורים בלשה

,ע"ש זי"וסדר התרת קללות לפי מנהג הרש, א"שליט צ"ר הגה"מומפי , ן"ק שיחות הר"שיעור בספה �

.7:00בליל שישי בשעה

"קול הלשון"א ב"ר שליט"ניתן לשמוע שיעורי מו

)2081233788 :ענגלאנדב 7183952440 :באמריקא( 03-6171086 'טל :שיעורים באידיש �

1' שיעור מס –ק אוצרות חיים "שיעור בספה 3' שיעור מס –ש "סידור הרש, נהר שלום, ק רחובות הנהר"שיעור בספה

)3-4-42-6: ענגלאנדבאמריקא וב( )3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 2' שיעור מס– )השבוע' פר( שיעור בחסידות

)3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 4' שיעור מס – שיעור בספר נתיב מצוותיך ואוצרות חיים )3-4-42-6: באמריקא ובענגלאנד( 5' שיעור מס –כ שבת "שיעור בשעה

2' שיעור מס – )03-6171041' טל( ל"אדיר במרום לרמחשיעור בספר )2-7-5-2-62: ענגלאנדבאמריקא וב(

)2081233788 :בענגלאנד 7183952440 :באמריקא( 03-6171041 'טל :ק"שיעורים בלשה �

)2-7-5-2-1: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-2מספר שיעור –שיעור בספר התניא

)2-7-5-2-3: ענגלאנדבאמריקא וב( 3' שיעור מס –) א"ושער יחו(ן "ק שיחות הר"שיעור בסה

)2-6-5-2-4: ענגלאנדבאמריקא וב( 1-3' שיעור מס –ן "ק ליקוטי מוהר"שיעור בסה

)2-7-5-2-1: באמריקא ובענגלאנד( 1-1שיעור מספר –ק עץ חיים "שיעור בסה

2-4-9 03-6171002' טל: שיעורים באנגלית �

.)7183952440: באמריקא( 03-6171002' כמו כן ניתן לשמוע כל השיעורים בזמן אמירתם בטל

.02-5816622' אפשר להשיג הקלטות השיעורים ממערכת קול הלשון בטל

:י משלוח בקשה לכתובתנו"ע בדואר אלקטרונימידי שבוע נטרס ניתן לקבל את הקו

tc7@neto.bezeqint.net

כראוי 'ית בו להתדבק נזכה הקדושה התורה שבכח רצון ויהי

ועד למען לא נבוש ולא נכלם לעולם רצונו בלבב שלם ולעשות

.א"ונזכה כולנו יחד לביאת משיח צדקינו בב

"ים החכמה"מכון שליםירו 5245. ד.ת

02-5389584: פקסטל 057-3153884 :'טל

תשע"ב וישלח פר' ג של"ס

תשע "ב וישלח פרשת דרעוין רעואדא "ח מתוך תשע"ב ישלח ו פר' של"ס

ווווייייצצצצוווו אאאאדדדדווווםםםם:::: ששששדדדדהההה ששששעעעעיייירררר אאאאררררצצצצהההה אאאאחחחחייייוווו עעעעששששוווו אאאאלללל ללללפפפפננננייייוווו ממממללללאאאאככככייייםםםם ייייעעעעקקקקבבבב ©§©¡¥§¦¥¨§©¦¨¨¥¤¨¨§¦¨§©Ÿ£©©§¦©ווווייייששששללללחחחח

גגגגררררתתתתיייי ללללבבבבןןןן עעעעםםםם ייייעעעעקקקקבבבב עעעעבבבבדדדדךךךך אאאאממממרררר ככככהההה ללללעעעעששששוווו ללללאאאאדדדדנננניייי תתתתאאאאממממררררווווןןןן ככככהההה ללללאאאאממממרררר ¦§©¨¨¦Ÿ¨¥ŸŸŸ§©Ÿ¦§¥¨Ÿ¨©©§§¨©£Ÿאאאאתתתתםםםם

ללללההההגגגגיייידדדד וווואאאאששששללללחחחחהההה ווווששששפפפפחחחחהההה וווועעעעבבבבדדדד צצצצאאאאןןןן ווווחחחחממממוווורררר ששששוווורררר לללליייי ווווייייההההיייי עעעעתתתתהההה:::: עעעעדדדד ¦©§¨§§¤¨¨§¦§¤¤§Ÿ£©¦¦§©¨¨©©¥וווואאאאחחחחרררר

בבבבעעעעייייננננייייךךךך:::: חחחחןןןן ללללממממצצצצאאאא ו')ללללאאאאדדדדנננניייי – ד' ל"ב (בראשית ©Ÿ¦¦§Ÿ¥§¥¤¨

חמש כנגד ושפחה ועבד צאן וחמור שור א.

נרנח"י מדרגות

בספר 'ויהי פירש ושפחה' ועבד צאן וחמור שור לימדרגות הה' כל אבינו ליעקב שהיה הלוי עבודתלתתא, מעילא והם ויחידה, חיה נשמה רוח נפש שהםושפחה ועבד וצאן חיה, כנגד וחמור יחידה, כנגד שור

תנחומא במדרש והנה ונפש. ורוח נשמה (ריש כנגד

וישלח ) וחמור פרשת יוסף בן משיח זה שור לי ויהי כתבדוד בן משיח יוסף אזה בן משיח דהרי להבין וצריך ,

יחידה בסוד דוד בן ומשיח חכמה, בחי' חיה בסוד הואכתר שבכתר )בחי' בינה שהוא א"א היפך ב(בבחי' הוא והרי ,

כנגד וחמור יחידה כנגד דשור ז"ל מוהרא"ס מדברחיה.

לאדני עוד להגיד 'ואשלחה שאמר מהו להבין צריךכל לו שהיה מתפאר אם וכי בעינך', חן למצואטבע והרי בעיניו, חן למצוא הדבר יועיל המדרגותמעורר הרי השני, כנגד מתפאר האדם כאשר הדברים

דכאשר חן, מציאת מביא ואינו אליו, התנגדות יותרוהוא הללו המדרגות לכל זכה אבינו שיעקב ישמע עשומלא הר שהוא שעיר הר אלא ואינו לכלום, זכה לאבו יקנא בודאי הרי כלום, של השגה שום בלא שערות יעקב שאמר חן מציאת ענין ומהו ביותר, לו ויתנגד

בעיניו. חן למצוא אבינו

שבאלף תפלה זמן אחר הם הללו השנים ב.

והם היחוד השישי בדרך התורה דלימוד הזמן

ז"לוהנה מוהרש"ב תוספות רבינו תרס "ג המאמרים (ספר

קמ"ד) כנגד עמוד הם שנין אלפי דשית ביאריום הוא שנה אלף שכל באופן המעשה, ימי ששתת"ק שהוא הראשון חציו לשנים, מתחלק והוא אחד,ביאר ועפי"ז יום. בחי' השני וחציו לילה בחי' הוא שנהיום של הלילה בחי' נגמר השישי לאלף ת"ק דבשנת כמה בפרטות היה ומשם היום, בחי' ומתחיל השישינץ וזמן עה"ש, בבחי' היום תחלת שהוא מדרגות,

____________________

el,א. xcd exey xeka (b"l mixac) xn`py xey `xwpy sqei clep ixdy jnn `xil il oi` ,xey il idie :my yxcnd oeyl df

(e"l l`wfgi) xn`py o`v mdipa e`xwpy mihay ly ozekf el` o`v ,xeng lr akexe ipr ('h dixkf) xn`py cec oa giyn df xenge

ziy`xa) xn`py dcedi `edy dix` 'it ,'oaz lk`i xwak dix`e' ('i diryi) xn`py eyr ly ephy dcedi mb ,'ebe o`v ip`v dpz`e

,'eke ywl eyr ziae ('` dicaer) xn`py oaz `edy eyr oiciy sqei df xnelk oaz lk`i ,sqei df xwak ,'dcedi dix` xeb' (h"n

.l"kr

edy`ב. oitp` jix` 'igaa ,xzk `edy dyxyl dzelra `ed dpiad zenlyy `l` ,dpia 'iga cece dnkg 'iga `ed sqeic yexit

.(xzkay dnkg `edy wizr 'igaa `ed dnkg `edy sqei yxeye) ,xzkay dpia

לנפשך חכמה דעה ד

תפלה וזמן שעות, שלש עד שהוא קר"ש וזמן החמה,התניא הבעל דגילוי שם וביאר וכו', שעות ארבע שהואזמן שהוא החמה הנץ בסוד שהוא תר"נ בשנת היהשנת עד שהוא שעות שלש עד זה גילוי ונמשך קר"ש,נ"ע, צדק הצמח שנסתלק תרכ"ו משנת ואח"כ תרכ"ה,השעה התחיל קר"ש, בזמן שהוא המוחין גילוי ונסתלק

הענין כל עי "ש וכו', תפלה זמן שהוא ג הרביעית

השחר,וכלל עלות בבחי' היה דהבעש "ט הוא, הדברשעות שלוש עד החמה נץ בחי' והבעה"ת שהוא זמן עוד היה ואח"כ צדק, הצמח פטירת שהואהשחר עלות דבחי' הוא והענין וכו', תפלה זמן בחי'נשמות, לאלפי היה קר"ש וזמן סגולה, ליחידי רק היההחסידות תורת שהפיץ הבעה"ת של הגילוי שהואהעבודה בחי' והוא ישראל, אלפי לרבבות בעולםדקר"ש, היחוד ענין שהוא ותתאה, עילאה ביחודא

ובקשות. בתפלות העבודה הוא תפלה זמן ואח"כ

ומצוות והנה דתורה הזמן מתחיל אז תפלה זמן אחרהוא, בזה והענין היחוד. בדרך טובים ומעשיםדרכים בה' הקדושה התורה את גילה הקב"ה דהנהד' כנגד שהם דרזין, ורזא סוד דרוש רמז פשט שהםשל מדרגות הה' והם יו"ד, של וקוצו הוי"ה אותיות חלקי ה' שהוא ושפחה', ועבד צאן וחמור שור לי 'ויהיהתורה, בחי' שהוא ע"ה אבינו ליעקב שהיה התורהבכל בתוה"ק דבוק שיהיה האדם של העבודה ועיקר

חלקיה. ה'

שהוא והנה השור בחי' לגלות התחיל הק' הבעש "טולא אשורנו בסוד עליונה, ראיה דבחי' התורה

דאלב"ם )קרוב הוא ("לא" החסידות תורת עיקר כי ,

אפי' ולכן אלקית , הראיה שהוא היחוד של התורהאבל דוד, בן משיח בסוד שהוא היחידה בחי' שהואראיה שהוא 'שור' ידי על הוא זו בחי' השגת דרךשהוא התורה עיקר כי היחוד, פנימיות שהוא עליונהראיה ושל יחודים של תורה הוא המשיח, של התורהועיקר ישראל, דשמע היחוד עיקר שהוא עליונה,

ה זמן אחר ובקשות,העבודה תפלות בחי' שהוא תפלהבמשך אף דהיינו היחוד, בדרך הק' התורה ידי על הואאמת לדבקות להגיע הדרך נשאר התפלה, אחר היוםשהוא היחוד, בדרך הקדושה התורה עסק ידי על

הק'. התורה פנימיות בכח ביחודים העסק

משיח כנגד וחמור יוסף בן משיח כנגד שור ג.

דרזין דרזין התורה להשיג אפשר אי כי דוד בן

שהוא דסוד התורה ידי על רק א"ק בחי' שהוא

אצילות בחי'

כנגד והענין שהם וחמור שור של הסדר דבאמת הואהן כאחד, הדרכים שני על הוא וחיה, יחידהבבחי' והן מוהרא"ס, כדברי חיה ואח"כ יחידה בבחי'הוא דשור הנ"ל המדרש כדברי יחידה ואח"כ חיהצריכים לעולם כי דוד. בן משיח וחמור יוסף בן משיחמעילא הסדר כפי הוא הא' והדרך כאחד, הדרכים שניאך חיה, בחי' וחמור יחידה בחי' הוא ששור לתתאחכמה בחי' להקדים שיש הב' הדרך לדעת צריך באמתכתר לבחי' להגיע יכולים עי"ז ורק סוד, בחי' שהוא

האצילות תורת ידי על כי דרזין, רזין בחי' (בחי'שהוא

יוסף) בן משיח בחי' א"קחכמה לתורת להיכנס (בחי'יכולים

דוד) בן משיח בחי' ליהנות כתר היחוד עבודת בחי' שהואב'רכה י'חוד יב"ק מעבר בבחי' השי"ת , ממציאות

____________________

my:ג . `aend a"yxd oeyln hrn wx wizrpe ,l"nk`e oiprd lk my `aeny g"i cenr `"ryz dnkgd mil dncwda ahid 'ir

minw eid ok lre ,fere swez xzeia r"p l"f owfd x"enc` ly yny gexfl ligzd f` ,'eke p"wz zpy `edy dngd updn ipyd onfde

,milecbd dlebq icigi wx enw f` ik ,xgyd zelr dzidy l"f h"yrad onfn xzei ,zenyp mitl` dnk zelbd zpiy - mzpiyn

d`lir `cegi oipr `edy zeciqgd xe` dlbzpy oeik ,recik zekenp zenyp elit` mzpiyn exxerzp r"p owfd x"enc` inia la`

iriax wlg d"kxz zpy meid zery 'b cr oigen ielib sweza zkynp dzide ,recik hxta rny z`ixw oipr dfy ,d`zz `cegie

dryd ligzde ,y"xw onfa `edy oigend ielib wlzqpe r"p wcv gnv lra x"enc` wlzqpy e"kxz zpyn jk xg`e ,ze`n yngn

.oiprd lk y"ire .l"kr ,'eke miycg dpenye e"qxz cr dpnf jeynze ,dltz onf `edy ziriaxd

תשע"ב וישלח פר' השל"ס

אחד הי"ת ביחוד ודבר דבר בכל לחיות שהוא ק'דושה,הם כי מתחלף, וחמור שור בחי' ולכן ומיוחד, יחידרזי הם כי להפרידם, אפשר ואי לגמרי מקושרים

היחוד ורזי המחובריםהתורה יו "ד של וקוצו יו "ד אות (בסוד

הוא תמיד) אחת ובבחי' לחמור קודם שור אחת ובבחי' ,כלל. נפרדים בלתי כאחד ושניהם להיפך,

ענין כי ובכל פרדס"ן, בבחי' שלומדים ענין בכלהפנימי, ליחוד אותו לקשר צריכים שמתעסקים,היחוד, לתורת הסוד תורת להקדים צריך ולפעמיםכי הסוד, לתורת היחוד תורת להקדים צריך ולפעמיםלבבו ליחד הוא היחוד תורת של המכוון כל עיקרויחודים שמות בסתם לכוון תכלית אין כי ופנימיותו,התיקון עיקר כי לבוראו, לבבו פנימיות מיחד אינו אםדרזין דרזין התורה בבחי' האמיתי היחוד תורת הוא

והו א"ק, בחי' להציל שהוא שיכול התיקון עיקר אשיהיה צריך אך השלם, היחוד תורת שהוא העולם,שיתעסקו וכמה הסוד, תורת עם מיוחד שיהיה באופןרזין דבחי' היחוד תורת עם מחובר הסוד בתורת יותראת מקרבים בזה, זה לגמרי מיוחדים שיהיו באופן דרזין

הגאולה.

היחודים לעשות כשיוכלו תלויה הגאולה ד.

דרזין רזין בבחי' שהוא הבעש"ט בדרך

הידועה וזהוא באגרת הק' הבעש "ט שכתב העניןלו ואמר מר, אתי אימתי משיח את ששאלועליות יחודים לעשות ויוכלו חוצה מעינותיך "כשיפוצויעשו שלא הק', הבעש"ט גילוי ענין שהוא כמוך"יחודים שהוא "כמוך" רק בחיצוניות , בעלמא יחודיםבכוונת רק היחודים יהיו שלא הבעש"ט, שרצה כמומדרגא היחוד עם עולים שיהיו אלא בעלמא, השמות חיבור סוד שהוא עדן' בגן עמכם 'אטייל בבחי' לדרגאשיזכה עד בינה, עם חכמה חיבור בחי' גן, עם עדןכי שמרתי', מצוות ותרי"ג גרתי לבן 'עם לבחי' האדםשמרתי, מצוות תרי"ג בבחי' יהיה שעושה יחוד בכלבהכל, תופס במקצת דתופס הבעש "ט שאמר וכמושם אשר אמונה לשעשועי השמות ידי על דכשנכנס

כל ובבחי' כולה התורה כל בבחי' הוא יחוד בחי' כלנכנס כי התורה, חלקי ה' כל הכולל מצוות התרי"ג

כמ"ש אמונה ע "א )לשעשועי כ"ד חבקוק (מכות באוכן יחיה". באמונתו "וצדיק שנאמר אחת על והעמידןדבוק האדם כאשר ורק אמונה", מצוותיך "כל כתובבעלמא שמות בכוונת רק ולא הבעש "ט בדרך ביחודיםאשר המכוון שלמות הוא אז היחוד, פנימיות בלא

הגאולה. את מקרב

להגיע ולכן מנת על כוונה לכל לגשת תחילה צריךיחידה, דבחי' הפנימי היחוד של המכוון לתכלית בלא כתר בבחי' ליחודים להגיע אפשר אי ומאידך

אצילות , בחי' שהוא חכמה דבחי' עולההסודות אם (כי

כידוע ) ח "ו לכר "ת כת"ר נתהפך חכמה ללא לכתר כי מבינה ,בבחינה צריך ולכן א"ק, עם אצילות חיבור לעולם צריךלא"ק, לעלות ידו על ורק האצילות להקדים אחתשהוא יוסף בן משיח הוא דשור נאמר זו ובבחינהאחת ובבחינה א"ק, שהוא דוד בן משיח וחמור אצילותכי מוהרא"ס, שביאר כמו לחיה יחידה להקדים צריךלהגיע שהוא המכוון תכלית תחילה להעמיד צריךלהיכנס זה באופן ורק כתר, דבחי' הפנימי ליחודשור ולכן חכמה, בחי' אצילות בבחי' השמות לכוונת

הוא וח העיקר ובאמת ולכאן, לכאן מתחלף מורתרין חיבור בסוד ודבר דבר בכל ממש כאחד ששניהם

כאחד. משיחין

למצוא יכולים התורה חלקי ה' שלמות ע"י ה.

היחוד שלמות שהוא השרשי עשו בעיני חן

דא"ק וב"ן דמ"ה

למצוא וזהו לאדוני "ואשלחה ע"ה אבינו יעקב שאמרחלקי ה' מכל נכללים כאשר דרק בעינך" חןפנימיות דהיינו עשו, בעיני חן למצוא יכולים התורהעליון שורש הוא בקדושה שבשרשו עשו בחי' סודבחי' נעשה ההשתלשלות בסוף למטה רק כי מאד,שמאל, הקו סוד הוא העליון בשורש אך וקליפה, הרעיעקב כי דא"ק, ב"ן בחי' שהוא השרשי היש בחי' שהואשרשי שהם דא"ק, וב"ן מ"ה סוד הם בשרשם ועשו

לנפשך חכמה דעה ו

'למצוא וזהו העולמות, דכללות ושמאל דימין הקוין שניוב"ן דמ"ה היחוד לאמיתת לזכות שהוא בעיניך' חןאלקיכם', ה' 'אני בבחי' יתגלה דעשו דה"יש " דא"ק,"בועז", בסוד דקדושה גדול לתוקף שיכנסו דהיינוה'אני' תוקף לבחי' עשו אלופי בחי' כל ויתגלהבחי' בסוד העליון, ה'אין' עם כאחד המחובר דקדושהוב"ן מ"ה יחוד סוד כחדא, ואין אני שהוא הכתר

היחוד. בתכלית דא"ק השרשיים

במשכב הזלזול משום בדרך רחל קבורת ו.

החורבן של האנינות שורש שהוא הצדיק

ואביו 'ויהי אוני בן שמו ותקרא מתה כי נפשה בצאת בדרך ותקבר רחל 'ותמת בנימין'. לו קראקברתה על מצבה יעקב 'ויצב לחם'. בית הוא אפרתה

היום' עד רחל קברת מצבת כ')הוא - י"ח ל "ה הנה (פרק .

צער, מלשון שהוא אוני' 'בן רחל לו שקראה הטעםשורש והוא אבינו, יעקב עם להקבר זכתה שלא משוםלהקבר זכתה שלא הטעם כי הגלות , כל של האנינותשזלזלה משום הוא בדרך, אלא ע"ה אבינו יעקב עם

לעיל רש"י שהביא וכמו הצדיק, ט "ו )במשכב .(ל'

הולכים והענין שאין הדורות בכל הפגם שזהו הואאבינו יעקב בחי' אמת הצדיק אחר ורודפיםהצדיק של היחוד דרך שהוא משה, בחי' שהוא ע"ה,

הנביא בעת אף זה, פגם היה הדורות ובכל ים אמת,היה וכך בקולם, שמעו ולא הנביאים אחר הלכו שלאלהביא שרצה האריז"ל רבינו של דורו ועד הדורות, כללגמרי הלכו לא שהתלמידים היה והפגם הגאולה,

שבת מקבלת המעשה כידוע בשעת דאחריו, ואח"כ ,שם להיות מהרח"ו זכה לא האריז"ל וכל הפטירת וכו',

ולשמוע אמת בצדיק לגמרי להדבק זכו שלא הוא זה____________________

mix`eandד. mipewizd lk ezeyr xg` ,zay zqpkdl jenq zay axra zg` mrte :l"fe (e"t seq zay ipewz) jlnd wnr 'ir

zenler 'c ziilr cbpk mdy ,d"iedd zeize` 'c cbp oal icba 'c yeal .dxen`d xirl ueg eicinlz mr (l"fix`d) `vi ,dfd xtqa

eixg`e ,dppxp ekl xenfn xnel ligzde .m"iqpkne z"pzke `"viteye w"`xlid eid micba 'cde ,z`fd zra epizepeeka milerd r"ia`

n 'd ,zayd meil xiy xenfn eixg`e ,d`ld oke icec dkl xiye 'dl ead mdixg`e ,mixenfn 'caxd xn` mixxeyn mcerae .jl

micinlzdn zvwe ,ze`qxt d"k enk ztv[n] dwegx mlyexie ,mlyexia zeaype zayd mcew mlyexil jlpy mkpevx :eicinlzl

jie 'c`n cr dlecb dcxg wgvi cxg' jk axd rnyy oeike .mcewn epizeypl ricepe jlp exn` mzvwe ,aal aehae dgnya 'od' epr

zcner dzry ,mil`bp l`xyi eid ,dgnya jlp mklek mzipr `lnl`y ,l`bil zekf epl did `ly epl `p ie` xn`ie ,sk l` sk

`ed dkxade melyd eilr axd ik jizrced xake ,miaxd epizepeera epzi`l zelbd xfg ,xaca mzp`ny jezne .dle`bl dryd

.l"kr ,xkfpk zay ztqez zrya l`xyi z` le`bl `xape ,sqei oa giyn znyp

ed`ה. qpkp ,elv`n iz`viyk l"f ixen zxiht zra ik ,l"f odkd wgvi x"d il xtiq :l"fe (l"h dncwd seq) mileblbd xry 'ir

eli` edaiyie ,mlera dlecb dnkge dxeze daeh ze`xl jiiga mie`zn eplek epiidy dewzd `id ef ike ,xn`ie eiptl dkaie ,elv`

ike ,miig jld okid xn`e ilr l`y enr xacn epcere ,ipnf mcew f"derdn ipewliq `l ,mka xenb wicv cala cg` elit` iz`vn

dyrp dn [odk i"xd] el xn` f` ,xzq xac dfi` il xeqnl epevxa did ik eixacn oiade ,c`n xrhvie ,ilv`n jld z`fk drya

e`eaie ie`xk dze` epiad `l ik ,mizcnly ef dnkga llk ewqrzi `l d`lde meidny inyn mixagl xn`z xn`ie ,jli`e o`kn

m` ,el xn`ie ,dewz epl cer oi` e"g ike xn`ie ,xzqa dyigla ecal da weqri ecal e"gxd mpn`e .ytp ceai`e dxitk icil e"g

ji` zexzqpa wqr jl oi` el xn`ie ,f"derdn dzr xhtp dz`y xg` epcnlze `eaz ji` el xn`ie ,mkcnl`e mkl `a` ip` ekfz

meya jix`dl i`pt oi` ik ,ipnf ribde odk dz` ik xdn `v mew el xn` skize ,d`xna m` uiwda m` melga m` mkl iz`ia didz

cenr) yny mr je`xii xtqa k"yn 'ire .l"kr ,d"dlf dwiypa eznyp d`vie eit gzt ziad oztnn `viy mxhe ,xdn `vie ,xac

zezin` el milydl did ,ezxiht mcew xzq xac e"gxdnl xeqnl l"fix`d dvxy dnc yxity mleqd lra w"dbd mya (a"ly

micinlzd cer ecnli `ly deiv skiz okle ,xecd zepera onf eze`a e"gxdn my did `ly xrhvp okle ,ceqd iwnr lk ly dbydd

.y"ir 'eke zeceqd wner ielib milyd `ly oeik

תשע"ב וישלח פר' ז של"ס

אחריו וללכת פשרות, שום ללא גמור בביטול בקולולעזוב אין כי שהוא, מקום בכל שעה ובכל עת בכלשל בחי' הוא זה כל אשר הצדיק, את אחת לשעה אפי'נקברה ולכן האמיתיים, הצדיקים במשכבי ח"ו זלזולאם כי אוני', 'בן שנק' הק' השכינה שהוא בדרך רחלהיה אבינו יעקב עם להקבר זוכה היתה אמנו רחלכל שורש שהוא אוני' 'בן היה ועתה חתיקון, שלמות בדרך נקברה זה על אשר ביהמ"ק, חורבן וכל האנינותכשיעברו החורבן בעת עליהם שתבכה כדי לחם בית

.ו שם

הירידה להפוך כדי ימין בן לו קרא יעקב ז.

עליה לצורך

רצה ואמנם ולא ימין', 'בן שהוא בנימין לו קרא אביו"בן אלא אוני", "בן הצער ע"ש לו לקרואהוא ביהמ"ק חורבן הרי ולכאורה שמחה, מלשון ימין"הוא הענין אלא ימין, בן לו קרא ולמה השמחה היפךבימיו המקדש בית נבנה כאלו דעה בו שיש מי דכל

ע "א ) צ"ב סנהדרין ע"א, ל"ג הם (ברכות הגדולים והצדיקים ,ירידה בכל ורואים הקב"ה, עם שמחה בבחי' הזמן כללימין הענין מיד ומהפכים עליה, לצורך שהיאשהוא אוני' 'בן לו קראה שרחל אפי' ולכן ולתיקון.כדי שהיה דרכים בפרשת קבורתה על צער ענין

נתעורר והרי החורבן, בעת קברה על יבכו שישראלואפילו המקדש, בית חורבן על האנינות ענין כל אזלו וקרא זה, על הסכים לא ע"ה אבינו יעקב הכימכל לבסוף לצאת שעתיד התיקון ראה כי "בנימין"

הענין.

שורש והיה עצמו יעקב נשמת קיבל יששכר ח .

ועל דלאה רחל בחי' סוד שהוא עקיבא ר' נשמת

דרחל לאה בחי' נתקן ידו

יצא דהנה הרי הדודאים לקחה שרחל הזמן באותוסוד והוא שכ"ר, י"ש הוא שענינו יששכר מזהשביאר וכמו מיששכר שיצאה עקיבא ר' נשמת עמוק, מכל עמוק הוא עקיבא ר' נשמת והנה האריז"ל,לבחי שייך שהוא לאה בן מיששכר בא אחד 'דמצדהרי יששכר באמת אך לאה, בחי' שהוא דוד בן משיחר' נשמת בסוד והוא עצמו, אבינו יעקב של האור קיבלשביאר כמו א' בתוספת יעק"ב אותיות שהוא עקיב"א

ל')האריז"ל סימן ויצא פרשת הפסוקים ר'ז (שער והרי ,כידוע יוסף בן משיח בחי' היה עקיבא חעקיבא ונקרא

שהוא לאה מבחי' שנולד הענין יתפרש ואיך יוסף, בןשנשמת משום הוא הענין סוד אלא דוד. בן משיח בחי'היה באמת כי רחל, אצל להולד צריכה היתה יששכרהדודאים של ענין אותו שמחמת אלא רחל, לבחי' שייך

____________________

`l`ו. ,zxt` jxca lgx z` xeawl awri epia` d`x dn ,zxt` jxca xawze lgx znze :l"fe ('i a"t ziy`xa) dax yxcn 'ir

zywan `dzy ick my dxaw jkitl ,my xearl zecizr zeilbdy epia` awri dtvidp rnyp dnxa lew' c"dd ,mingx mdilr

.l"kr ,'dipa lr dkan lgx mixexnz ika

"ed`"ז. dlila xn` dnl l"x) `edd dlila dnr akyie `xw xnel el didc dywe ,xkyyi oipr dzr x`ap :my miweqtd xry l"fe

xkyyi ik .xkyyi `edy `aiwr 'x oipra (a"r h"t sc) zex ly mlrpd yxcna l"f y"nk ,`ed oiprd la` ,(`edd dlila `le

y"fe .envr sqei zxikn oer xtkl zekln ibexd dxyra exarzp mlek mihayd zxyry rcepk ,envr `aiwr 'xa xarzpe yalzp

z`xwpd dnkga zelrl dkf f`e envr `aiwr 'xa onf xg`l yalzp xkyyi ik 'it .onf xg`l x"ky ,`zyd y"i xkfpd xn`na my

`ed `ed ik xkyyia k"`yn ,awri ly mitpr md mihayd ly zenyp lk ik rce .daygna dlr jk ceqa ,yi z`xwpe daygn

,awri `ed `ed hrnk ik ,zeey mdizeize` awrie `aiwr okle .ea mifg`pd mitprd on epi`e ,eia` awri ly ezenvr 'iga hrnk

awri ik ,akyie zln l` xfeg `ed zln ik xnel ,`edd dlila xn` `le "`ed" dlila dnr akyie xn`y q"fe .xarzpe yalzp eae

awri 'iga `ed ik ,mihayd lkn xzei dxeza wqer didy xkyyi oipr q"fe .'eke `idd eizeclez 'iga envr `ed `ed dnr akeyd

.l"kr ,'eke rcepk zepeqkl` a"i mihytzn epnny `zirvn`c `teb ,azkay dxez `xwpd envr

eke',ח. giyn uevip did `aiwr 'xy g"l 'iq ayie zyxt l"fix`dl mihewild xtq 'ir

לנפשך חכמה דעה ח

לאה אצל שזלזלה טנולד במה שהיה הפגם עצמו וזה ,בנימין סוד זה מענין נעשה ואח"כ הצדיק, במשכב

בדרך. רחל שנקברה אוני בן שהוא

דייקא אמנם כי ימין" "בן מלשון בנימין לו קרא אביושם תיקון סוד כל נעשה זאת ירידה ידי על

האריז"ל שביאר וכפי פ"ט )ב"ן, סוף כ' שער חיים י (עץ

שהוא דנוק', שביסוד להמ"ן מקושר עקיבא ר' שנשמתהמ"ן בחי' שנעשים שביסוד הגבורות המתקת בחי'כח נשלם כי אמנו, רחל ענין נשלם דייקא ועי"ז דנוק',

שברחל המ"ן כח שהוא בנימין בסוד דרחל ,יאהיחוד

אלא רחל, בחי' גם שהיה עקיבא ר' ידי על נעשה וזהלהמתיק אפשר דייקא ידו ועל דלאה, רחל בחי' שהיהאפשר דלאה, רחל ידי על דדייקא הקשות, הגבורותהקשות הגבורות שהוא דרחל לאה בחי' להמתיקבזה שהיה דהגם בנימין, לו קרא אביו ולכן שברחל,שזלזלו בזה שהיה הבירורים פגם עיקר שהוא פגםאחר הולכים שאין הפגם שהוא צדיק, אותו במשכבאדם צורת שהם דודאים בחי' אחר אלא האמת צדיקי

הראשונים ולא יבכמ"ש אחר אדם בחי' שהוא אלא ,אלא האמת , צדיק בחי' שהוא הכסא על היושב האדםהפנימי אדם ולא חיצוני אחר אדם בחי' מחפשים

____________________

zqpkpט. dpi` jkitl wicva dlflfy itl oerny 'x ip`z :l"fe ('b a"r dax ziy`xa) yxcnd ixac `"hily .g .c axd epl d`xd

efe dciqtd ef `"x xn` .jinc `ed zil inr jinc `ed jnr dl dxn` ,dlild jnr akyi okl dl dxn` `idc `ed ,dxeawa enr

,dxekae mihay dciqtde mi`cec dxkzyp lgxe ,dxekae mihay 'a dxkzype mi`cec dciqtd d`l ,dxkzyp efe dxkzyp ef ,dciqtd

,enr dxeawe mihay dciqtde mi`cec dxkzyp lgx ,enr dxeawe mihay dxkzype mi`cec dciqtd ef xn` ongp xa l`eny 'x

.oeleafe xkyyi zenyp dpnn `vei did mi`cecd zgwel dzid `l lgx m`y yxcna `icdl x`ean ixde .l"kr

cvי. `edy zexeab cvn `a`c i"dpd (cedn `"p) on eznyp yeal `aiwr iax ik xg` mewna k"yn oiaz dfae :my g"r l"fe

n` on `edy oiwn `ed (dnvr) eznyp mpn`e ,il`nymzcxa micqgd mr eznyp zxeab mqazp ik "ciqg" `xwp `aiwr 'x ixd ik ,`

cvn zexeabd cvn `a`n myn eyeal okl ,`n`a epzipe etlgzp jk xg`y `l` ,l"pk `a`c zexeab dlgz eid micqgde ,ceqia

eyeal dyrp ,zexeabd cedn eznypy r"x okl .cqgay cqgd mewna ceqia zqpkp cedc dxeabd ji` x`azp xake .eay l`ny

.l"kr ,myxy myn ik `a` cvn dide ,micqgay cqgn

il`nyd cv lkc ('h wxt yix 'k xrya my x`eand) oigend selig ceq `ed '`d ,`"ewna x`eand millk 'a i"tr `ed oiprd xe`iae

l`nyd miyrpe ,dcic zrcc micqge zenkg mdy `ni`c oigenc ipinid cv mr mitlgzn ,zrcc zexeabde zepiad mdy `a`c oigenc

ixd seligd xg`e ,seligd mcewy 'igaa didy `l` ,`a`c zexeabd 'igan did eznyp yxey `aiwr 'xe ,`ni`c oinid 'iga `a`c

xg`ly `ni`c oinid 'igan epiide ,`ni`c oigend on `edy oiw 'igan eznyp dide ciqg `xwp okle ,`ni`c micqgd 'igan did

cxei dligz l"x ,jetida micxei md ,micqgd ici lr my wznzdl ick ceqil zecxei zexeabd xy`kc `ed 'ad llkde .seligd

mewna gvpd zxeabe ,ceqic z"z mewna z"zd zxeabe ,ceqic gvp mewna dxeabd zxeab k"g`e ,ceqic cedd mewna cqgd zxeab

cqgc cqgdy `vnp zexeabd wznl ceqil dhnl micxeie milbzn micqgd xy`k f`e ,ceqic cqg mewna cedd zxeabe ,ceqic dxeab

zpeeka execiqa l"f y"yxd xciqy enke a"t d"k xry) g"ra df lk x`eank 'eke ceqic cqgd mewna `vnpd dxeabc cedd wiznn

mpn`e) .micqgc cqgd 'igan zwznzn `id ixd zexeabc cedd 'igan dzidy `aiwr 'x znypc f"itl `vnpe .(recik lkd dpew

cqgc cqg k"`yn ,d"ep icqge z"zc cqg yily ipy mdy milebnd micqgd wx ceqil oicxei oi`y x`ean d"k xrya myc r"v

wznne ceqil cxei cqgc cqgd s`c x`ean o`ke ,ceqil llk micxei mpi`e minezq mix`yp z"zc cqgc oeilr yilye dxeabc cqge

.(r"ve ,lkd dpew zpeeka xeciqa y"nk ceqil mlek micxei mdy micqgd itpr zx`da ixii`c ayiil yi wgecae ,cedc dxeabd

edd`יא. ceqa oinipal dytp mvr z` dpzp lgxy ,'ebe dzn ik dytp z`va idie ceqa 'g yexc l"h xry miig ur ahid 'ir

.'eke ipe` o"a el d`xw okle ,o"nd gk `edy day `gex

a').יב. 'qt a"t) xacna o"anxa r"re ,my o"anx 'ire (c"i 'l my) `xfr oa`a k"k

תשע"ב וישלח פר' ט של"ס

בנימין לו וקרא אבינו יעקב בא מ"מ הכסא, על היושבעצמות קיבל יששכר כי עליה. לצורך ירידה בסודעקיבא ר' נשמת נמשך וממנו אבינו, יעקב נשמת נמשך ועי"ז אחת, בבחי' יוסף בן משיח בחי' שהואשבית שכן' כתפיו 'ובין נאמר עליו אשר בנימין עניןכח שלמות בחי' לו היה כי בחלקו, היה המקדש

.יג המ"ן

הימים באחרית כי אחרונים ויוסף רחל ט.

אמ בשפלהצדיקי מבוזים למטה עומדים ת

המדרגה

אבינו והנה יעקב העמיד עשו, אל באו כאשרלאה את ואח"כ השפחות, בני את תחילהוביאר אחרונים, ויוסף רחל את ואח"כ וילדיה,באחרית שיעשה למה במכוון שהיה ז"ל הגר"אבבחי' שהם הפשוטים האנשים יהיו שבראש הימים,יהיו ואחריהם בראש, ימלכו שהם השפחות, בניחכמים, התלמידי שהם לאה בני בחי' שהם הנשמות שהם רחל בני בחי' שהם הנשמות יהיו ואחריהםהסוד בעלי האמיתיים הצדיקים חכמים התלמידיולא המצב בשפל באחרונה יעמדו הם אשר האמיתי,שהצדיקים בזוה"ק שאמר וכמו אותם, יחשיבועומדים והם מבוזים הם הסוד בעלי האמיתייםאלא בגשמיות רק ולא המצב, בשפל שהם באחרונה,שלפני אמר מרוז'ין שהגה"ק וכמו ברוחניות , גםמי כי אמת , נקודת שיחפש הוא מי המשיח ביאתתהלים, פרק להגיד יוכל אמת נקודת מחפש שאינולהגיד קשה לו יהיה האמת נקודת שמחפש מי אךלמטה היושבת רחל בחי' והוא תהלים, פרק אפי'לאמיתו אמת נקודת שיחפש יהודי כל כי למטה,

למטה. למטה המצב בשפל ישב

הזלזול והנה של הפגם מחמת הוא זה ענין שורש אצל שהיה וזהו צדיק, אותו של במשכבכנ"ל, ערש "ק באותו בקולו שמעו שלא הק' האר"יהיחוד סוד הוא צדיק אותו של המשכב סוד כיוגו', ישראל דשמע עילאה יחודא בחי' שהוא העליוןהיחוד ולגלות לפרסם הצדיק עסק עיקר זהו כישהוא הדודאים אחרי הולכים אם אבל האמיתי,הצדיק של האמיתית הקדושה ולא אחרות קדושות והחורבן, האנינות שהוא אוני בן מזה נעשה אמת,אמת הצדיקי יהיו הימים שבאחרית גרם אשר והוא

ח"ו עקבתאמבוזים על ע "ב מ "ט דף סוטה בסוף (וכמ "ש

והאמת ימאסו , חטא ויראי תסרח , סופרים וחכמות דמשיחא :

נעדרת) .תהא

שהוא וחמור שור חיבור ידי על רק י.

את לנצח אפשר ממש כאחד וא"ק אצילות

עשו

וחמור"והוא שור לי "ויהי אבינו יעקב שאמר הסודלהפריד אפשר אי כי ביחד, הולכים ששניהםקדושת בין שהוא חמור, לבחי' שור בחי' ביןוהם כתר, בחי' א"ק לקדושת חכמה, בחי' האצילותיש וחמור חמור בחי' לו יש ששור עד ממש , כאחדוחלילה כנ"ל. ביניהם היחוד גודל מחמת שור בחי' לו

שמ מי רודף וחלילה ואינו אלו בחי' שני בין פרידעוד שיש חושב אלא העליון, היחוד שלמות אחרשור אלא אחרות קדושות אין באמת כי קדושות .ממש, כאחד שהם באופן ויחידה חיה שהם וחמורקדושת עם האצילות קדושת בבחי' ודוד יוסף שהםא"ק, ללא האצילות קדושת רק לו יש אם כי א"ק,ולהלחם לחלוק אפשר אי כי הרשע, עשו לבא יכולהקדושות בכל נכללים כאשר רק ולהצליח, עשו עם

____________________

didיג. dne ,zexfrde zekyld ziad xd ,dcedi ly ewlga did dn :l"f (`"r a"i) `nei 'nbaziae lkide mle` ,oinipa ly ewlga

xrhvn did wicvd oinipae ,iepa gafn did dae ,oinipa ly ewlgl zqpkpe dcedi ly ewlgn d`vei dzid drevxe ,miycwd iycw

,'oky eitzk oiae' xn`py dxeabl okfitye` dyrpe wicvd oinipa dkf jkitl ,'meid lk eilr steg' xn`py ,mei lka drlal dilr

,dpikyl okiftye` zeidl dkf okl xy` ,ewlga dpikyd dxyzy zicinzd zewwzydd `edy o"nd gk ceq dfy ahid x`eane .l"kr

.oade

לנפשך חכמה דעה י

שכאשר ושפחה, ועבד צאן וחמור שור לי ויהי בסודהשור קדושת ובעיקר כאחד, קדושות הה' כל ישמקושר האצילות קדושת שהוא כאחד, והחמורהתורה סודות ענין שהוא א"ק, קדושת עם ומיוחדלנצח להצליח יכולים אז העליון, היחוד אור עם ביחד

עשו. את

אלו,וזה בימים בתפיסה התניא הבעל שהיה הטעםהחסידות, תורת בענין שפגמו כיון הטעם ואמרחלש באופן היה אך החסידות תורת שלמדו דאףשבכל הטעם וזה זי"ע, הבעש"ט שרצה כמו ולאיחוד אחר החיפוש האדם אצל חלש נעשה הדורותשאי האמת אך אחרות , קדושות אחר ונמשך העליוןוצריך א"ק, תורת ללא האצילות תורת שיהיה אפשרצדיק, אותו של משכב הוא שהעיקר לדעת האדםצדיק בחי' שהיה אבינו יעקב שגילה היחוד שהואבחי' אחר ללכת ולא רבינו, משה בחי' האמתהיחוד ללא אצילות קדושת בחי' שהוא דודאיםבנימין ענין נמשך מזה אשר א"ק, בחי' יחידה דבחי'

אוני. בן בבחי'

ירידה ואמנם בסוד ימין' 'בן לו קרא ע"ה אבינו יעקבנשמת נולד הרי זה כל אחר כי עליה, לצורךהגבורת המתקת היה וענינו לאה, אצל עקיבא ר'זרוע 'אור בחי' להמשיך צריך היה עקיבא ור' שביסוד,עקיב"ה, ר' תיבות סופי שהם שמחה' לב ולישרי לצדיקוהעצבות האנינות ולהסיר למתק שמחה בחי' שהואהצדיק, במשכב הזלזול מכח הנמשך שבעולםאות עם עקיבה בחי' לצדיק זרוע אור בחי' ולהמשיך

זרע,ידה' לכם ה"א בסוד דעתיקא ה' סוד שהואעי"ז אשר שביסוד, הקשות הגבורות מיתוק ענין שהוא

לצדיק. זרוע אור נעשה

הדורות בחכמי תתלבש עקיבא ר' נשמת יא.

התגים בסוד אותיות כתרי לדרוש שיוכלו

השב מדרגות כל להחיות ולהעלותםשהוא ירה

היחוד אל

עקיבא והענין ר' דעתיד המלך בעמק דאיתא הואנשמתו ניצוצי הדורות בחכמי להתלבש היה עקיבא ר' כי התורה, אותיות סודות שידרשוהתגים שהם הרפ"ח, תיקון סוד שהוא התגים דורשהרפ"ח בסוד הנשברות האותיות להחיות שירדוכל להעלות יודע היה כי בשבירה, שנפלו ניצוציןלהחזיר שבכחה הק' התורה בכח והכל וירידה, ירידהתחילה לו היה עקיבא ר' והנה העולם, כל בתשובההיו והם בזה, זה כבוד נהגו שלא תלמידים אלף כ"דתלמידים חמשה סמך ואח"כ דקטנות, הגבורות מבחי'

דגדלות הגבורות בעומרמבחי' ל"ג בדרוש בשעה"כ (כמ "ש

ע "א ) פ"ז - ע"ד פ"ו מהחמש דף שהיה רשב"י והוא ,בחביבותא 'אנן בסוד הענין תיקן והוא תלמידים,רבא, האדרא בריש הרשב"י שאמר מילתא' תליאשביאר כמו דדעת חסדים בחי' היו שהם ור"לבדרך התוה"ק ללמוד איך הסוד ידע כי שם, האריז"ללהעלות שיכול עמוק דרך שהוא דדעת חסדים שלאהבת שהוא חביבותא בדרך ביותר הנמוכות הנשמות

הבורא.

לו וזה שהיה הק', הרמח"ל של היחודים דרך היהדרך של היחודים וגילה עקיבא, ר' נשמת בחי'

ההשגחה טו האהבה גודל ענין בכל להבין שהוא ,של באופן מצב ובכל עת בכל הבורא יחוד וגודלהוא עקיבא ר' של הדרך כי בי", אנפת כי ה' "אודךהיחוד אל האדם את מעלה הק' שהתורה באופןעת בכל עוסק שהיה ז"ל הרמח"ל וכמו העליון,

____________________

aiwr`יד . 'xc `"xbd azky c"q sc wicvl rexf xe` jxra l"f xag `"ixbdl wgvi x`a 'it mr `"xbd ihewil xtqa ahid 'ir

.wgvi x`a xe`iaa zekix`a y"ire 'eke wicvl rexf xe` ceqa 'd mr `aiwr k"g`e '` mr `aiwr dligz `xwp did

jxcaטו. obd cegi ceq x`iae ,`zlin `ilz `zeaiaga op` ceq xe`iaa jix`dy `xc`d zligza mexna xic` xtqa l"gnx 'ir

,'eke dad` jxcae d`xid

תשע"ב וישלח פר' יא של"ס

דקות כמה בכל דבר טז ביחודים מכל לעלות שהוא ,בספר הרמח"ל שביאר וכמו יחוד, ממנו לעשות תורההמלחמה, דרכי כל האדרא פי' בריש במרום אדירוהוא התוה"ק, דברי בכל יחודים לעשות איך שהואבנימין בחי' התוה"ק ידי על להמתיק איך הדרךכח של בדרך והוא ימין, לבן אוני מבן אתו ולהפוךעקיבא ר' כי גוים, נחלת להם לתת לעמו הגיד מעשיואך לאה, בן שהוא יששכר היה אחת בחי' מצד הואקוב"ה כנגד מכוון והיה עצמו, יעקב נשמת לו היהאוסטרופלער שמשון ר' כמ"ש מלכות הרוגי בעשרה

קרניים, ספר על ידין דן הרוגי בפירוש דעשרה (פירוש

ט' רק היו הם והרי יוסף את שמכרו השבטים כנגד היה מלכות

היה עקיבא שר' שכתב וזהו עמהם, הק' השכינה ושיתפו שבטים

דהשכינה ) השיתוף שהוא העשירית הבחי' .כנגד

חז"לוהנה אמרו עליו הרי עצמו יעקב (מגילהנשמת

ע "א ) קל "ח ח"א זוה"ק ע"א, הקב"ה י"ח שקראובעולם ששרשו ביותר העליון השם והוא "אל", ליעקבאלקי אל לו ויקרא לנו, ויאר הוי"ה אל בסוד המלבושכח בסוד הארץ, אילי מלשון חוזק מלשון והוא ישראל,של התוה"ק בכח ותוקף חוזק שהוא לעמו הגיד מעשיובסוד אבינו יעקב של התורה שהוא המלבוש עולםהמלבוש, באריגת התורה אותיות שורש שהוא "אל"כל להמתיק ידו על שיכולים אלוקי חוזק שהואאותיות, כתרי דורש בסוד אותם ולהפוך ההסתרות נתינת שהוא הרפ"ח, את המחיים שהם התגים שהואיתגלה וזה שבעולם, ההסתרות בחי' לכל חיותבאופן התורה לימוד של דרך שהוא הימים באחריתר' נשמת בכח העוונות, וכל ההסתרות כל שימתיקכח שיקבלו ישראל, חכמי בנשמות שיתלבש עקיבאבאופן לשמה תורה ללמוד איך לדעת הזאת התורהבתשובה. כולם את ויחזיר ההסתרות כל את שימתיק

שור חיבור בסוד עקיבא ר' נשמת ידי על יב.

בנימין בחי' נתקן היחוד בשלמות וחמור

ובזה השלם להיחוד ההשתוקקות שלמות שהוא

הגאולה תלוי

דדוד וזה יוסף בחי' שהוא עקיבא ר' נשמת סודשור של החיבור והוא דיוסף, דוד שנעשהודוד יוסף שנעשים היחוד שלמות של באופן וחמורלתקן יכולים זה ובאופן והימין, השמאל בסוד אחדנעשה ידו על אשר ב"ן שם סוד שהוא בנימין בחי'מיד כן צפה אבינו יעקב ולכן האמיתי, היחוד שלמות הוא דלעתיד היחוד שלמות ואדרבה ימין, בן לו וקראשכתב וכמו עקיבא, ר' סוד ובכח בנימין בחי' מכחשיתדבקו הוא העיקר המשיח ביאת דקודם הרמח"להיחוד, של עליונים ברזין ובעיקר התורה, בסתרילחיפוש ויגיעו הצדיק במשכב הזלזול בחי' יתקנו ועי"כהחיפוש שהוא דרזין, דרזין האמיתי היחודצדיק אותו משכב בחי' אחר לרדוף וההשתוקקותדהתכלית הדין, מדת שתצא דינא' 'ותצא של בסודעל ולהשיג אח"כ אותם להפוך הוא הדינים כל שלידי דעל בזוה"ק שביאר וכמו היחוד, גודל ידיהםוחפיצה דביקה בחי' של האהבה לשלמות שיגיעוכמו רשע, אותו של מפרשתו הנלמד וחשיקה

חכמה ראשית בספר י"ג)שהאריך פרק האהבה (שער

ונשמה, רוח נפש כנגד ה' באהבת מדרגות ג' שהםלתוספת ההסתרות וכל הדינים כל יהפכו ועי"ז

ותוקף. עוז בכל הי"ת ביחוד שלמות

אחר והקב "ה ולרוץ הענינים כל לתקן שנזכה יעזורכסלו לי"ט שמתקרבים ועתה היחוד, סודותתורת אור עוז וביתר שאת ביתר נתגלה בו אשרשנחפש ובזכות היחוד, תורת אור שהוא הבעש"טמאד, ובכל נפש ובכל לב בכל באמת זה אחר ונרדוף

____________________

micegiטז. cgil micegid oipr lr izcwy mipy ik `ed zn`d j` :l"fe (e"hy 'nr l"gnx zexve` xtqa qtcpd) l"gnx zexb` 'ir

,daxd iziyr `l zeiprz j` .dxdha cenrl izi`x mbe .l`l dcez dzr mb cinzn ip` xy`k ,cg` cegi dry riax lka hrnk

,utg xy`k ilkl ize` d"awd gwle ,`edd onfa dhly xy` dbxcnd zx`d - lkd yxeye .micegid zcnzd - il dzid z`f m` ik

.l"kr

לנפשך חכמה דעה יב

ממש בימינו במהרה ברחמים צדק גואת לביאת נזכהאמן.

לראשך כתר והיא לנפשך חכמה דעה יג.

במדרש 'דעה הנה לראשך', כתר והיא לנפשך חכמהחכמה בחי' שהוא יוסף בן משיח זה דשור אמרוכתב שני ומצד כתר, בחי' שהוא דוד בן משיח וחמורכתר, בחי' שהוא יחידה הוא ששור הלוי בעבודתכמ''ש הוא והענין חכמה, בחי' שהוא חיה הוא וחמור

ספד"צ)בבהגר''א שבתחילת בחי'(בליקוט הוא דרחליש ובזה ניסית , ההנהגה הוא ולאה הטבע הנהגתמשום היה מלאה רחל שבקשה הדודאים דענין לפרשהיו שהדודאים בראשונים וכתוב בנים לה היה שלאהיתה כי הצדיק, במשכב פגמה בזה אך להפקד, סגולהלאה, בדרך שהוא הטבע מדרך למעלה ללכת צריכההאמת צדיק בחי' שהוא דוד בן משיח בבחי' שהואשהוא העליון היחוד של בדרך שהולך אבינו יעקב

היתה הצדיק בחי' אל הולכת היתה ואם ניסית, הנהגהרחל לבחי' נעשית והיתה לאה, למקום אף מתגדלת לאה בחי' נכלל כי ניסית, הנהגה שכולה הגדולהשהוא לדודאים להגיע צריכה היתה לא ואז ברחל,ביוסף להוליד זוכה היתה ואדרבה טבעיות, סגולותוכמ''ש עקיבא, ר' נשמת שבו יששכר נשמת את הצדיקאבינו יעקב כי ההוא, ולא 'הוא' בלילה עמה וישכבר' והוא האריז''ל, כמ''ש נשמה באותה נתגלגל עצמובדרך הלכה וכאשר יששכר, נשמת לו שהיה עקיבאאך ולמטה, החזה מן הקטנה רחל למדרגת ירדה הטבעכתוב ולכן יוסף, אל ללכת צריך היה יששכר באמת

ל') סי' ויצא הפסוקים מבחי'יז (שער היה עקיבא שר 'ר' ולכן הצדיק, דיוסף רגליו מציפרני שיצאו הניצוציןת''ח לי יתן מי ואמר בתחילה הארץ עם היה עקיבאאך גרם, חמור יששכר סוד שהוא כחמור ואנשכנוביתר התיקון לשלמות והגיע עקיבא ר' נתעלה אח"כמיששכר, שבא כיון דוד בחי' גם בו נתחבר כי שאת ,

____________________

awriיז. 'iga `ed ik ,mihayd lkn xzei dxeza wqer didy xkyyi oipr q"fe :my oeyld jynde ,'f dxrd lirl 'ir oeyld zligz

`aiwr 'x zeid mrh enewna x`azp xake .rcepk zepeqkl` a"i mihytzn epnny ,`zirvn`c `teb azkay dxez `xwpd envr

epkyp`e g"z il ozi in xne` dide .'r oewiz oipewiza xkfpk sqei ly eipxetiv oian d`viy 'eke 'iga didy itl ,dpy 'n ux`d mr

xne` didy `aiwr 'xa xarzpe yalzp xkyyi ik ,mxb xeng xkyyi q"fe .azkay dxez 'igan `edy eyxy jtd `edy ,xengk

yalzpy mxhe .mvr mebxz oeyla `nxb oeyl mxb edfe ,mvrd xaeye jyep xeng l"` ,alkk xen` eicinlz l"`e ,xengk epkyp`e

.dpy mirax` `ihnwxta wqry itl rcepk dpy mirax` ux`d mr did mbe ,i`kf oa opgei 'xa yalzp ,`aiwr 'xa

jizxky xky ik d"ynk ,en` d`l i"ry dy`d zaiqa dzid xkyyi zcily enk dpde`aiwr 'x zaehe xyer lk mb .ipa i`ceca

awric dixtey didy oey`xd mc` oipra jizrcedy dna oaei oiprde .ryxd qetexqpxeh zy` `id `ld ,dy` i"r el d`a d"r

d`l el eid awri mb .'ebe invrn mvr mrtd z`f xn` dilry 'a dege 'il didy '` deg ,miyp izy mc`l eide ,mc`c dixtey oirn

ly elxeba letil dcizr dzidy ,zekx d`l ipire lr l"fx` okle .'il `idy '` deg d`vi dly mibiqdne ,mipic dlek d`le ,lgxe

mibiqd mze`ae ,l"fpk dze` ade` did `l f"kre ,awril dpzpe dpwzp dizernc i"re ,'ilc dlra eyr ly exy l"`nq `ed ik ,eyr

gexa `aiwr 'x dtve ,ryxd eyr ly erxfn didy ryxd qetexqpxeh dgwle ,awri zy` d`l yxeyn dyecw dnyp zaxern dzid

ryxd qetexqpxeh zy` jk ,eia` awri ly ezenvr `edy xkyyi `ed `aiwr 'xy enk ik ,`ed dpgwile xiibzdl dcizry ycewd

eyalzp ,d`le awri ik e`vnp .l"fpk dfd ceakd lkl dkf dci lre ,xkyyi ly en` awri zy` d`l znyp da yalzp ,dxiibzpyk

.ryxd qetexqpxeh zy` dzidy ezy`e `aiwr 'xa

dza mbe ,ozp 'xc zea`a xkfpk lgx z`xwp dzid `id mbe ,reay `alk za `ide ,awri zy` lgx cbpk zxg` dy` el dzid cer

xkyyi ik ,jizrced xake .df oade ,dlf` `ligx xza `ligx ,iypi` ixn`c epiide ,l"fx y"fe .dn` enk lgx z`xwp i`fr oa zy`

ytpd wlg 'igaa ,dpa oiw ly epewiz zlgzd ik ,'d z` yi` izipw dxn`a deg dfnxy edfe .oey`xd mc` ly epa oiw ytp yxyn

edfe ,`ni`c zekln `id d`le .d`lir `ni` `id deg ik rcepe .mi`cecd i"r dzeg` lgxn ez`pw xy` xkyyia did ,daehd ely

.l"kr ,ipa i`ceca jizxky xky ik d"ynk ,mi`cecd i"r xenb oipw ,'d z` yi` izipw

תשע"ב וישלח פר' יג של"ס

ה בסוד יוסף בחי' ואחר וגם מיוסף, דיצאו ניצוציןכתרי דורש והיה התורה, כח לשלמות הגיע שנתקןודוד יוסף שיתחבר הוא התיקון עיקר ולכן אותיות .את להכניע יכולים עי"כ רק אשר וחמור, שור בסוד

עשו.

'חכמה'וזהו מתחבר דכאשר לנפשך' חכמה 'דעהעם חכמה שהוא יוסף חיבור בחי' שהוא לנפשךבחי' הוא דדוד מלכות, כתר בסוד דוד, שהוא נפש

כתר בחי' והוא שעולהמלכות בינה שהוא אנפין אריך (בסוד

תורה לכתר ) של באופן הק' התורה של החיבור שהוא ,שייך הוא התורה של הדרך עיקר אחד דמצד לשמה,

שהוא אותיות כתרי דרש עקיבא ר' אך ליוסף,ועבד צאן בחי' בי"ע עד הק' התורה התפשטותכתרי ידי על יתוקנו התורה נגלות שאפי' ושפחה,ענין שהוא התורה, נגלות חלק שנפגם וכיון אותיות ,הרי החזה, מן למטה רחל שירדה הצדיק במשכב פגםשבלאה, רחל בחי' שהוא עקיבא ר' ידי על נתקן זהלהתחבר לחזור יכולים ועי"ז שבנגלה הנסתרות שהואיוסף של אמיתי חיבור נעשה ועי"ז האמיתי, הסוד עםהיחוד, כח והוא דנוק', ביסוד שהוא בנימין בסוד ודוד,בחי' ענין והוא הנוק', של ההשתוקקות כח דהיינולעניני השתוקקות נעשה שעי"ז שבנגלה, הנסתרות

האמיתי לסוד לבסוף להגיע ויכולים צריך יחהסוד אך ,

____________________

envrיח. ceqd zxeze ,d`zz `cegi 'igaa md dlbpd zxezay zeceqd dpd :x"enn k"g` izrnyy dn itk xeviwa oiprd znlyd

cg`d ,miwlg ipyl wlgzn w"defd dpde ,`wiic dlbpay zeceqd ici lr `ed ixnbl dxezd zeceqa zizin` dbyde ,d`lr `cegi 'igaa

`ede ,miyexcae ze`xwna zeyaelnd zeceqd `ed ipyde ,`zeripvc `xtqe `hef `xc`e `ax `xc`a xwira k"yn mdy ynn ceq `ed

dligzkl clep did m`e ,(d`lc lgx 'iga) ,ze`xwnay zeceq `ed `aiwr 'xe ,mnvr dxezd zeceq `ed wicvd sqei ik .`aiwr 'x ceq

mbe dlbpa yaelnd ceqd mb epiidc ,cg` xac dlbpde ceqd did f` ,cg`k d`l mr zllkpy dlecbd lgx 'iga dide ,lgx zbxcna

e ,dle`bd zbxcn w"` zbxcn `ede ,cg` xac envr ceqd,dhnle dfgd on wx zcnery dphwd lgx 'igaa ziyrpe lgx dhrnzpy oeik

`a `edy `aiwr 'x did dlbpay ceqd wlge ,dnkg 'iga lgx ceqa ceqde ,dpia 'iga d`l 'iga `edy xkyyi ceqa dlbpd x`yp

,dlbp `edy xkyyin ribn ixd ik ,'nba `zi`ck zeld`e mirbp lv` jlk zecb` lv` jl dn el exn` okle ,lgxl jiiy la` xkyyin

'igaa `edy 'it dxiay 'iga `edy dlbpdc ,hytay ceqd `edy zeize` ixzk 'iga el did okl sqeil zn`a jiiy didy oeik mpn`

.ceqay dlbpd `edy zeize`d z` dign oibzde ,zeize`d 'iga `ed (miig url dncwda e"gxdn y"nk) r"iac dxez

`l 'it`e ,ixnbl dlbp 'iga `edy dxiayd 'igal ixnbl ltpy epiid ,ux`d mr didy `aiwr 'x ly mipey`xd dpy mirax`a dpde

k"g`e ,xeng 'iga `edy dyecwa dlbp zbxcnl dlr k"g`e ,ynn ux`d mr 'igaa ynn dxiay 'igal `l` dlbpd cenil 'igal

oinic l`ny `aiwr 'x ik ,z`y xzia ziyrp dweyzdy oinipa el `xw eia` edfe ,ceq 'iga `edy 'd mr daiwr zeidl aey xfg

`ed xwirde ,ceqiay zexeabd ly dwzndd lk dyer `ede ,(lirl `aene 'h wxt seq 'k xry g"ra y"nk) l`nyc oini dyrpy

e`viy oivevipd ceqa) ceqil xfg `aiwr 'xy xg` ik ,`gex `edd `ed oinipae .df lr mileblbd xry 'ire ,dwznddn wlg `edy

,'wepdl xywzdl leki did (ceqi 'iga `edy sqei 'iga dfa owzp ixd oewizd milydy xg`e ,`aiwr 'x znyp didy wicvd sqein

l"f `"xbd x`iay enk) dawpd z` bxd 'igaa md dxezd zelbp ik ,`xekcd l` xywzdl leki epi` 'wepc ceqiy `ed oexqgd lk ik

'iga didy `aiwr 'x j` ,ceqd 'iga mr xywzdl leki epi`e (l"nk`e dawpd z` bxde xkfd z` qxiqy ozield lr l"fg xn`n ceq

.r"ian dzelrdl zizin`d lgxl k"g` xywzdl leki did d`lc lgx

qetexqpxeh zy` jk .eia` awri ly ezenvr `edy ,xkyyi `ed `aiwr 'xy enk ik f"h dxrda l"pd mihewild xtqa cer 'ire

dzidy ezy`e `aiwr 'xa eyalzp d`le awri ik e`vnp ,xkyyi ly en` ,awri zy` d`l znyp da yalzp ,dxiibzpyk ryxd

xkfpk lgx z`xwp dzid `id mbe ,reay `alk za `ide ,awri zy` lgx cbpk zxg` dy` el dzid cere ,ryxd qetexqpxeh zy`

`vie lgxl jiiy did j` ,d`l 'iga `edy xkyyin did `aiwr 'x zn`ay l"pd zeceqd lk dfa ahid x`eane .'eke ozp 'xc zea`a

'igal xfgy ici lr owzp ,ux`d mr didy mipy 'n xg`c epiide ,lgx 'igan dy`e d`l 'igan dy` el didy ceq dfe ,sqei 'igan

.xzei l"nk`e ,lgx `idy reay `alk za z` `yp f`e lgx

לנפשך חכמה דעה יד

אחר ללכת שלא הדודאים, של הפגם את לתקן זה לכלהיה שלא מחמת היה לו ויצר מאד יעקב וירא כי הטבעועיקר לחלקם, צריך היה ולכן ולאה רחל בין נכון חיבורהטבע מדרך למעלה נכנס שהצדיק ידי על הוא התיקוןישראל באלקי בטחון בחי' הגדולה, רחל בחי' שהוא

העליון. יחוד בכח

מן 'דעה שיצא עקיבא ר' נשמת בחי' לנפשך' חכמהלחבר עתה וצריך הנפש, לבחי' ונכנס החכמה

החכמה בחי' שהוא ודוד הנפש (יוסף)יוסף בחי' עם

התורה (דוד) חלקי ה' כל ללמוד וחמור שור ולחבר ,יתחבר ודרוד ורמז בפשט שלומדים מה וכל כאחדויושלם בנימין לבחי' אוני בן יתהפך ועי"ז וחמור, לשורהעליון, ליחוד ישראל נשמת של האמיתית התשוקהמשיח של האור הכתר עיקר שהוא לראשך' כתר 'והיאשבת שמור קדושך מצות 'נצור בשלמות , דוד בןהתשובה שהוא שבת קדושת לשלמות שנזכה קדשך'מוחין עם בדבקות להיות עלאה, תשובה השלמהבביאת תתאה, ויחודא עלאה ביחודא עת בכל קדושים

אמן. בימינו במהרה צדק גואל

תשע"ג וירא פר' דשב"ק דא"ח טו ליקוטי

חדתין נשמתיןתשע"ג וירא פר ' דשב"ק דא"ח ליקוטי

אתשע"ג ויצא פרשתבשב"קשנאמרו קודשמשיחותחלק

שבת קבלת לאחר

פתח מגילת א] על בפירושו הקדוש רש"י דהנה מו"רפסוק לפני עוד - פתיחה כתב השירים שירשלמה שראה אני ואומר לישנא: בהאי שם וכתוב - א'גולה, אחר גולה לגלות ישראל שעתידין הקודש ברוחכבודם על זה בגלות ולהתאונן חורבן. אחר חורבןמכל לו סגולה היו אשר ראשונה חיבה ולזכור הראשון.טוב כי הראשון אישי אל ואשובה אלכה לאמר העמים,

מעתה אז ט )לי ב מעלם (הושע ואת חסדיו, את ויזכרו .להם לתת אמר אשר הטובות ואת מעלו, אשראשה בלשון ברוה"ק, זה ספר ויסד הימים. באחריתמתרפקת בעלה, על משתוקקת חיות אלמנות צרורהעל ומודה אליו, נעוריה אהבת מזכרת דודה עלנעוריה חסדי ומזכיר בצרתה, לו צר דודה אף פשעיה.עמה נקשר בהם אשר פעליה, וכשרון יופיה ונוישילוחיה ולא ענה, מלבו לא כי להודיעה עזה באהבהעתיד והוא אישה והוא אשתו היא עוד כי שילוחין,

קדשו. לשון כאן עד אליה. לשוב

תזריע ויש בפרשת המור בצרור דאיתא מה לזה לצרףב) רבי (ב בפירוש ישעיהו, בפירוש ומצאתי וזל"ק:

צקון פקדוך בצר ה' באומרו זה שביאר ז"ל. קמחי יוסףטז-יח )לחש כו , ישראל,(ישעי' מעלת על מורה זה כי - ,

וייסורין צרות עליהם מביא שהקב"ה שיודעים שאעפ"יומתפללים שלם בלב אליו חוזרים אז בעונותיהם,לחש צקון וזהו להפך, ראוי היה הדין שמן אעפ"י לפניו;

כמו להם שקרה לז"א זה, איפשר ואיך למו. מוסרךעד ומגעת בחבליה, תזעק שתחיל הרה לאשה שקרהבעלה, לה עשה הרע זה שכל ויודעת נפש . של דכדוכההיינו כן יותר. עמו ומתקשרת מתדבקת אז זה כל ועםאותנו ומייסר פוקד שאתה עוד שכל ה'. מפניךמתדבקין ואנו יותר אליך מתפללין אנו אז בייסורים,שיולדת האשה כמו ולא רוח. ילדנו כמו חלנו הרינו בך.אחר רוח, ילדנו החבלים כל אחר אלא נקבה, או זכררואים אנו ואין לעמך, בארץ ישועה רואים אנו שאין

לפר שראיתי מה זהו תבל. ביושבי ונפילה בזה נקמה ש הספר בזה כתבתי לא ואלו בי, דברה הנבואה כאלוז"ל. דבריו אלו המדע, לאנשי די זה אלא אחר דבר

אש. להבות חוצבים דברים עכ"ל,

לויועיין קדושת ציון)בספה"ק אלי בד"ה איכה מגילת (על

והכלל, בציריה. אשה כמו ועריה ציון אלי וזל"ק:אבל צער לה יש לילד שכורעת בשעה האשה כיכל וכן גדולה. שמחה לה יהיה כשתלד כך אחר באמתכי שמחה, להם יש צערה בשעת אפילו שם העומדיםהוא באמת וזה בת או בן תלד שבוודאי יודעים הםכשתלד, שמחה כך אחר יהיה באמת לה וגם שמחה.ציון באמת כן צער. איזה לה יש מעשה בשעת רקאשה כמו רק הוא מחורבנה צער לה יש שעכשיו אפילושמחה לו יש הוא ברוך הקדוש באמת אבל בציריהאחרי אבל לשעה רק הוא שהצער יודע הוא כי מזה,

____________________

wqtlא . dyrn zrya daeyz oia welig yiy xiaqde) dyrnl mdilr jenql oi` dt mi`aend dklda miwqtdy aezkl ywia x"en

.(l"nk`e reaw

לנפשך חכמה דעה טז

וזהו עוז. ויתר שאת ביתר הוא ברוך הקדוש יבנה זהבמדרש א )הרמז רבה מקום (איכה כל מנחם, לה אין

נאמר בשרה כמו כך, אחר לה הוה - לה אין שנאמרל ) יא היה (בראשית ובאמת ולד, לה אין עקרה שרה ותהי

ממעזריטש], [המגיד אדמ"ו שאמר כמו ויבואר ולד. לההוא לישראל, מזל הוא האי"ן לישראל, מזל אין

מדליו מים יזל לשון מזל ז)המשפיע כד אין (במדבר וזהו .שבוודאי יודע הוא כי לה, מנחם הוא האי"ן מנחם, לה

עכל"ק. כפלים. בכפלי אותה וינחם אותה יבנה

דיבר חדתיןב ] בנשמתין שנדפס מה על (פר'מו"ר

לא ) אות ברכת תולדות בענין החולף בשבועהנכבד השם קידוש 'על' הוא דהנוסח השם, קידוש

חמד בשדי כדאיתא כב)והנורא. אות ברכות (מערכת

פסחים במס' נתנאל הקרבן בשם נ"ג)שמביא אות (פ"א

ריקאנטי מוהר"ם הרב ע')וז"ל: סי' המקדשים (בפסקא ,והנורא הנכבד השם קידוש על לברך חייבים השם אתבנ"י, בתוך ונקדשתי דכתיב דאורייתא, מ"ע דהוא כיוןונוסח ב'על' לברך דצריך לומר דכוונתו נלע"ד עכ"ל.אלא לומר בא לא דאם להשמיענו, בא ג"כ הברכההשם את המקדשים לומר לו היה לברך, שצריךלא. ותו וכו' עשה מצות דהוא כיון לברך חייבים

ודו"ק.

שהברכה ועל לזכור איך סימן ליתן מו"ר הוסיף זהמאה. בגמט' 'על' דהנה השם, קידוש 'על' הוא

יעקב קהלת עיין מאה, בחי' הוא דאריך ידוע (ערךוהנה

פרשת ק) בזוהר שכתב בסוד אריך, על רומז ק' וז"ל:שרה והנה (קכ"ג.)חיי עיי""ש. אריך הוא שנה מאה

יש ולכן נפש, מסירת בחי' הוא אנפין אריך שבחי' ידועקידוש בברכת 'על' תיבת לומר שיש לסימן זאת לזכור

השם.

ברכת ומענין גם לברך יש אם מו"ר הסתפק זהצער בו דיש דמילתא הגם דהלא שהחיינו.אכן ישראל דבארץ רואים אנו אבל שהחיינו, לברך איןלצער שיש הגם מילה בברית גם שהחיינו לברך נוהגיםבמי הדין מה להסתפק יש וא"כ הנימול, להתינוק

השם. קידוש על שנהרג

מתפלא ויש היה מטאלנא שהאדמו"ר לזה להסמיךשהחיינו ברכת המיתה לפני מברכים לא למהמיתה כל על גם אלא השם, קידוש על נהרגים כאשר רק לא (היינו

וסיים טבעית) להקב"ה, שוב לעלות זוכים אנו דהלא ,ברכת עם העולם מן להיפטר עצה יטכס כבר דהואמטאלנא האדמו"ר נפטר הפלא לגודל ואכן שהחיינו.שהחיינו ברכת היה האחרון ודיבורו דחנוכה א' ביוםלדבר, כח עוד בו היה לא ואח"כ דחנוכה, הנרות על

השמימה. בסערה נשמתו עלתה ולמחרת

שבת במס' גמרא שיעור

התחיל דאיתא ג ] ע"א. נא דף שבת במסכת ללמודיכסנו לא יום מבעוד כסהו לא במשנה:את ממלא לכסותו. מותר - ונתגלה כסהו משתחשך;

הכסת. תחת או הכר לתחת ונותן הקיתון

אינם ומענין כאשר שמותר שבת בערב הטמנהאסור עצמו קודש בשבת אבל הבל, מוסיפיםמה מאיז'ביצ'א הגה"ק דברי את הזכיר - גוונא בכל

השילוח מי בספרו טומנין)שכתב במה פרק שבת (מסכת

יונה ובכנפי ובפירות בכסות טומנין טומנין, 'במה וז"ל:במה חרשים'. של ובנסורת דקה פשתן של ובנעורתיכבה שלא חיותינו כח להטמין שנוכל היינו טומניןשלא היינו הבל המוסיף דבר חכמים ואסרו בגלות.

כ בנו כדאיתא ירעים הקץ את ולדחוק בזרוע לצאת חטומנין פי' וזהו ישראל. את הקב"ה שהשביע בגמ'עלינו. מגינה שהיא ציצית מצות היינו - בכסות- יונה ובכנפי שבלולב. מינים הארבעה הם - ובפירותכנפים, בעל באלישע שמצינו כמו ותפילין, תפלה הוא- חרשין של נסורת לך. תהי' ויד ע"פ שנתבאר וכמואלמנה בגמ' שמבואר כמו יסורין, תכלית היינוהיינו דקה פשתן של ונעורת בביצתו. יתום בתרנגולתההבל יוסיפו ולא עלינו, מגינים אלו כל חסדים.- גמילות

עכ"ל. הש"י. לנו כשיאיר רק בזרוע שנצא

והוסיף כשעולה ד ] דהוא הטמנה, ענין בביאור מו"רמכל השם עבודת את ומטמין למדריגהבינו השם בעבודת לעסוק טוב דבר הוא דזה רואה.

תשע"ג וירא פר' דשב"ק דא"ח יז ליקוטי

נכלל הוא שזה מעבודתו, איש שיוודע בלי קונו לביןאך להתייחד העבדות ענין שהוא ההתבודדות בעבודתכלל דיש לדעת יש זאת למרות אבל השי"ת. עם ורקהוא דזה אור ריבוי עם לילך דאסור השם בעבודת גדולממדריגתו למעלה יעלה שהאדם השטן מעצת חלקעוד למטה יפול ועי"ז לעמוד בכחו אין אשר במקוםלעלות, שהתחיל לפני עוד שהיה ממקום למטה יותרבדבר להטמין שלא דהאיסור לומר יש דברינו לפי ולכן"שאסרו מאיז'ביצ'א הרה"ק כתב כבר הבל המוסיףכח בנו ירעים שלא היינו הבל המוסיף דבר חכמיםהכוונה דברינו ולפי הקץ", את ולדחוק בזרוע לצאתממדריגתו למעלה השייכים בעבודות לעסוק שאסורבדבר להטמין חז"ל של האיסור בגדר נכלל הוא שזההיינו מותר הבל מוסיף שאינו בדבר ורק הבל. המוסיףעכשיו, נמצא שהוא במצב המאכל של החום ששומר

מותר. שזה חמימות עוד עליו מוסיף ולא

גם אבל להטמין חז"ל אסרו בעצמו קודש בשבת עצם הוא שבת דהנה הבל. מוסיף שאינו בדברשאם היינו להטמין, צריך אינו העצם נקודת ועל האור,אין כאשר רק השם בעבודת ויעסוק עצמו יטמין כאשרמדריגותיו, להטמין גדול דבר שזה למרות אותו, רואההיינו האור, עצם נקודת את מפריע זה כאשר אבלזה אותו, רואים כאשר ה' מלעבוד עצמו ימנע שעי"זכאשר השי"ת את מלעבוד למנוע שאסור אסור, כברדהלא אותו, רואים אשר אנשים ויש בציבור נמצא הואאסרו ולכן השם, עבודת נקודת עצם את להטמין אסורלבו ויגבה אלא גוונא, בכל קודש בשבת להטמין חז"ל

השם. בדרכו

ומענין ש ה] דדרכו סיפור היתה זה התניא בעל לגדולה בהתלהבות בהתפעלות להתפללהרבה עושה והיה י-ה, השלהבת בקרבו בוער והיהבתפלה בהתבוננות דביקותו גדול מחמת תנועות יצחק לוי ר' שהגה"ק אירע ופעם השם. ובעבודתאיך וראה התניא, בעל אצל היה מבארדיטשובשום בלי המזון ברכת מברך האמצעי שהאדמו"רדביקות שום בלי בקרירות שמברך נראה והיה תנועה

יצחק לוי ר' הגה"ק ושאל וכדו'. והתפעלות מברך אינו בנו למה התניא בעל את מבארדיטשוב

אביו. כמו בדביקות ברהמ"ז

אחרת וענהו בחי' הוא בנו של דהדרך התניא בעלפנימיות בבחי' היא שלי שהעבודה מאביו,משא"כ וכדו', בהתלהבות ה' עבודת ע"י שהוא הלבבדביקות ה' עבודת שהיא המח פנימיות בחי' הוא בנישל נשמה ניצוץ לו יש דבנו לומר והוסיף קרירות . שללגמרי באתכסיא השם עבודת שהוא סבא, המנונא רבחוץ כלפי נראה אינו ולכן 'נונא', שנקרא דג בבחי'דבוק שהוא היא האמת אבל בדביקות, ה' עובד שהוא

ית "ש. בהבורא לגמרי

ומענין שהאדמו"ר ו] לספר מו"ר הוסף זועה"ת בספרו [מובא זיע"א מפיטסבורגהרשעים אותו תפסו השואה שבזמן בנו] בהקדמתכל עם עושים שהיה כמו להורגו מתכוונים והיו ימ"שהיה קודש שבת ליל הגיע וכאשר הי"ד. רח"ל הרבניםונוראה עצומה בדביקות כמנהגו טיש עורךראו וכאשר שבת, בכל כמו אש רשפי ובהתלהבות לו ואמרו ורעדה. חיל אחזם עבודתו את הרשעיםשילך ואמרוהו מלאך, אלא כלל ודם בשר אינך שאתהועי"ז מלהרגו. מפחדים והיו החוצה. וזרקוהו מעמם,וזכה ימ"ש הרשעים של האכזריות עשיו מידי ניצלההתלהבות גודל מחמת והכל הקודש . לארץ לעלות

בקרבו. בוערת שהיתה

אמר דמותר ז] בשבת, חזרה בדיני דידוע מו"ררק האש מעל שנטלה הקדרה להחזירהניח לא וגם להחזירה, בפירוש דעתו היתה כאשרהעת; כל בידו אוחזה היה אלא הקרקע, על הקדירהלהניחה אצלו מהרגיל שונה באופן הקדירה שהניח או

מהתנור הקדירה כשמסלק עלתמיד שניח הגמרא (וכמשל

וספסל ) מהכסא הפוסקים בין מח' יש והנה של . דינועל קדרתו שיניח לכמו שוה דינו האם זמננו, של השיש

שבת באורחות עיין דהנה לא. או קרקע ב'גבי (פרק

ע "ו ) וכן הערה זיע"א אויעראך הגרש"ז בשם שמביאלהניח שאסרו שליט"א הלוי השבט מבעל להבחל"ח

לנפשך חכמה דעה יח

השבת במאור ועיין השיש. על ז')הקדרה אות י' (פרק

בזה. המקילות שיטות שמביא

דיבר יבש ח] דבר קודש בשבת להניח שמותר ממהדבר הוא מה הפוסקים ודנו קדירה, גבי עללחלוחית קצת בו יש אשר קוגל מיבעיא דלא יבש,נחשב זה שאין הקוגל עם ביחד נאפה אשר משמןאלא - היבש, המאכל מן חלק הוא שזה מכיון לח כדבריש אשר עוף הקדירה גבי על להניח רוצה כאשר אפי'שאין דלמרות המתירים, פוסקים ג"כ יש רוטב קצת בוהנה נוסף, דבר הוא אלא העוף ממאכל חלק הרוטבולומר להקל יש יבש , הוא המאכל רוב אשר זמן כל

זה. על חולקים יש אבל יבש . כדבר נחשב שזה

סיפר עדיין ט ] היה כאשר שבצעירותו מו"ריצ"ו בלאנדאן אשר גרין בגאלדערסאת משהה היה שחבירו קודש בשבת אחת פעם אירע

פח כיסוי גבי על האש,(בלע"ך )הקדרה על שהיההאם השאלה ונתעוררה האש . כבתה הלילה ובאמצעכאשר שכינו של פח כיסוי על הקדירה ליתן מותררוצה שהיה מו"ר ואמר חמה, עדיין היתה הקדרהספק בזה לו שהיה מחמת להחמיר, פלפול לעשות

לחומרא. ספיקא

בשו"עדהנה ב')איתא סעי' רנ"ג הרמ"א (סימן דכתבמן כשנטלו רק אסור אינו זה דכל וי"א וז"ל:אם אבל שחשכה; עד החזירו ולא יום, מבעוד הכירהוכן מותר, קרקע ע"ג הניחו אפי' משחשכה, משם לקחוכירה, דין להם שיש שלנו בתנורים להקל נוהגיםעיי"ש. להחמיר. וטוב המקילין. דברי על עצמם וסומכין

הר"ןוהוא שבת)שיטת במס' כירה החזרה (בפרק להתירגבי על הניחו אפילו בשבת הכירה מן כשנטלושהתבשיל ובתנאי להחזיר, בדעתו היה ולא קרקעאצל נהוג זה פי ועל לגמרי. נצטנן ולא צרכו כל מבושלהאש שכבתה אירע אם למעשה לפסוק הוראות מוריאחרות לכיריים התבשיל להעביר להתיר בשבת כל מבושל המאכל אם שבת , לפלטת או בפח המכוסה

ב חם ועדיין מקצת.צרכו

זי"ע והנה אויערבאך דהגרש"ז שיטות . שלש בזה ישח"ב שלמה מנחת בשו"ת וכן ס "ט , הערה פ"א (בשש"כ

ל"ד) אליעזרסי' ציץ צ"א )ובשו"ת סי' הדעה (ח"ב והיא -היסח של פעולה עשה שלא דכיון סוברים – המקלתבידו עודנה שהיא כמו דינו הקדירה, וסילוק הדעת

שמואל תולדות בספר אבל להחזירה. ל"ב ודעתו (מצוה

ל"ב) סי' החכמהאופה בצל בשו"ת וכן קל"ז,, סי' ד' (חלק

סי' א' חלק נדברו אז ובשו"ת ע "ה , אות אופה עולם בברית וע"ע

דכיון מ "ה ) סוברים – המחמירה הדעה והיא –גבי על כהניחה זה הרי בכיריים אש אין שבמציאות

משה האגרות אבל ע"ד)קרקע. סי' באר (ח "ד ובשו"תנח )משה סי' ישראל(ח "ג אבן וחלק ובשו"ת כ' סי' ח' (חלק

בתשובות וע"ע קס"ז, סי' ו' חלק המאיר שרגא שו"ת וכן ס "ג, סי' ט '

ל"ד) סי' ז' חלק הלכות משנה ובשו "ת ר "ז, סי' א ' חלק והנהגות

מטה גבי על כהניחה שדינו אומרים אחד פה כולםביותר המחמירה כדעה נקטינן אם אפי' והנה וספסל.רשאי הר"ן לשיטת הרי קרקע, ע"ג שהניחה כמו שהוא

הדחק. בשעת עליו וסמכינן בזה, להקל

חולקין והנה הרבה יש אבל הר"ן פסק שכך למרותבמשנ"ב וכדאיתא סז)עליו קטן הא (סעיף על

פוסקים הרבה כי וז"ל: להחמיר', 'וטוב הרמ"א דכתבלא הר"ן שגם סובר הב"י כי ועוד הר"ן. על חולקיןבס"ק המ"א וגם בתוכו. ולא כירה ע"ג אלא התירשלנו תנור עדיפא ומי ע"ש . כהב"י מצדד ל"ההר"ן על סומכין שאנו דלמרות לנו הרי עכ"ל. מכירה.אם אחד ספק לנו הרי עליו. חולקים הרבה יש אבלכאשר לשניה אחת מכירה קדירה ליתן יש בכלל

האש. נכבתה

דהכיסוי ועוד איש החזון שיטת ידועה דהרי בזה: ספקכדין (בלע"ך )פח הכירה לעשות כלל מועיל אינו

ליתן מותר אם ספק עוד לנו הרי וא"כ וקטומה. גרופהכתב והנה פח. בכיסוי המכוסה אש על הקדירהלהחמיר ספיקא ספק של מושג דיש למלך המשנהספק רק לנו יש כאשר דאיה"נ היינו לחומרא, בדרבנןספק עוד יש כאשר אבל להקל, יכולים בדרבנן אחדלומר, מו"ר סבר ולכן להחמיר. יש אזי להחמיר

תשע"ג וירא פר' דשב"ק דא"ח יט ליקוטי

ליתן להתיר שלא להחמיר לדון כאן דיש בצעירותו,דבר והוא חברו, של תנורו על האמור באופן הקדירה

קצת. המצוי

רב והציע אז היה אשר שליט"א להגאב"ד דבריו אתואמר דבריו קיבל ולא יצ"ו, גרין בגאלדערסבזה להחמיר צד נחשב אינו איש החזון של דפסקואת קיבלו לא ישראל כלל של ובנין מנין דרוב מכיוןספק, עוד להיות זאת להוסיף אפשר אי ולכן זו, פסקוואכן לדבריו וצייתו לחומרא. ספיקא ספק מזה לעשות

שכנם. של תנורו על הקדירה הניחו

רבי מקמיה י ] הא קשיא לא הצונן. את להטמין התירלבתר הא יוסי ברבי ישמעאל מרבי דלישמעיהאת להטמין אסור ואמר: רבי דיתיב הא כי דלישמעיה.התיר אבא יוסי: ברבי ישמעאל רבי לפניו אמר הצונן.

זקן. הורה כבר אמר, הצונן. את נאלהטמין דף (שבת

בש"ס ע "א ) פעמים כמה מצינו למה מו"ר: הקשה .

פעמים כמה מצינו שני ומצד זקן, הורה כבר הלשוןהתלמיד דהלא הזקן, של הפסק את קיבלו שלא בש"סמתי לדעת ויש תורה. בדברי רבו על לחלוק מותר

כך. אומרים ומתי כך אומרים

שיטת ותירץ את כלל מבין היה לא התלמיד דכאשרשל דעתו על חבריו עמדו לא דרך ועל רבומותר אזי מרבו אחר פסק התלמיד בידי ועלה ר"מ,רואות. שעיניו מה אלא לדיין דאין רבו, על לחלוק עליושמע כאשר ואח"כ דעתו אמר מתחילה כאשר אבלרבו שיטת את מבין עכ"פ הוא הרי רבו של פסקודמבין מכיון זקן, הורה כבר אומרים אז שלו, במקיפיןלסברתו הכריחו שרבו לא [היינו: המקיפין מצד עכ"פשכנגדו, קושיית מכח פלוני ביה דהדר בש"ס כדמצינומצד דבריו שהבין אלא זקן, הורה משום זה אין כן דאםוג' הבין, לא המקיפין מצד שאף ממצב ושאני המקיפין,

בדבר]. מדרגות

לביתו בהליכה

מובא בפרשתנויא] נועם אמרי ויצא )בספה"ק (פרשת

הוא יעקב ויצ"א עמוקות: המגלה בשםא'לף. צ'ורת י'עקב ו'ירא יש ר"ת שלנו עמוקות במגלה (אבל

צ'ורות י'עקב ו 'ירא ר"ת הוא שויצ"א מבואר ששם קצת, שינוי בו

במגלהא' מבואר שכך נועם האמרי עלינו נאמן אבל ותיות.

אנפין.עמוקות) בכמה הענין שמבאר ועיי"ש .

במדרשוביאור דאיתא מה עפ"י במדרש מו"ר, (מקורו

בספר בזה ועיין הישר - בספר והובא כ' פסוק אגדה

זיע "א ) אזולאי אברהם ר ' להגה"ק אברהם ברית דבעת בעליוזהב כסף עמו הוציא אביו, מבית יעקב יצא אשרהדבר נודע לדרך כשיצא אבל לחרן, עמו להוליךרדף ואכן להורגו. בנו אליפז את אחריו ושיגר לעשיושהיה לפי להורגו אליפז רצה ולא והשיגו. אחריו אליפזתורה למד וגם יצחק של בחיקו וגדל צדיק אליפזחייב והרי אבא של לציוויו אעשה מה ואמר מיעקב.לא אם להורגני שנשבע ועוד אבי, מצות לקיים אני

אהרגך.

ובדרך הכלל יב ] תמיד הוא שזה מו"ר הזכיר אגבעצמם את מלבישים אשר הרשעים של'מצות' לקיים רק רוצים שהם ואומרים דרבנן באצטלא'מצות' מחמת רק יעקב להרוג רצה אשר אליפז כמולו ונתן יעקב את רימה שלבן מצינו כן וכמו אב', כיבודטובות במידות להתנהג רוצה שהיה מכיון לאה אתוכן הבכירה. לפני הצעיר את ליתן שלא ארץ ובדרךבכל הוא וכן לו. נדמה דכת "ח עשיו של בשרודברי כל עושים אשר רב הערב את ובפרט הרשעים,מחמת רק והכל כולה, התורה כל על ועוברים נבלהישראל, בארץ ישיבה 'מצות' לקיים רוצים שהםטהור ואומר טלפיו הפושט החזיר כמו הוא וזה כביכול.תמיד אשר הטמאים, לדבריו להאמין פתי מי אשר אני,הנבלה מעשה ואת הטמאים את ולטהר להחכים רוציםולמוסדות, לישיבות כסף ליתן רוצים ולכן שלהם.את ולתמוך 'לעזור' רוצים שהם בפיהם וטענתםתחת התורה המוסדות שיהיו ע"י ואח"כ הישיבות ,לצבא. כולם את לגייס רוצים הם הרי הטמאות ידיהם

לנפשך חכמה דעה כ

בישיבה, אחד בחור ישאר שלא רצונם מו"ר: ואמרהפעולות בשאר כן וכמו הטמאות. לפיותיהם עפראמלפני רצון ויהי להאריך. מקומם כאן אין אשר שלהםויקבלו שלימה, בתשובה כולם שיחזרו שבשמים אבינוובתורתו בה' למרוד ולא שמו, ית' מלכותו עול את

אמן. ח"ו.

וחזר לאליפז:מו יג ] יעקב דאמר המדרש. לדברי "רוהעני לי יש אשר וכל נכסי כל ממני טולוהפשיטו נכסיו כל ונטל אליפז לו ונתרצה כמת . חשובונכנס יעקב לו והלך ממש . ערום והשאירו בגדיו כלוכפיו שם עצמו והטמין לו, סמוך שהיה נהר לתוךיתברך להשם ומתפלל בוכה השמימה פרושות בגדיו את פשט אשר אחד פרש לו ונזדמן שיושיענו.מים שבולת שטפתהו ומיד בנהר, להתרחץ ונכנסבגדיו ולבש הנהר מן עלה אבינו ויעקב ומת . וטבעלמסעיו. והלך סוסו על ורכב הפרש של החמודותוסוסו בבגדיו הנטבע קרובי יכירוהו פן יראתו ומחמתבבית עצמו והטמין הלך ברשע, עלילות עליו ויעלילוואחר בתורה ועסק שנה עשרה ארבע עבר של מדרשו

לחרן. הלך כך

שם ושאל של לביהמ"ד ברח למה זה לפי מו"ר:לו שאמר אב כיבוד מצות על ועבר ועבר,לבן, של לביתו מיד לברוח יכול היה והרי אשה, לישאאביו של ציווי את גם יקיים ועי"ז שם, עצמו ולהטמיןדלא לומר צריך כרחיך על אלא מרודפיו? ייסתר וגםיחפשו כאשר דהלא לבן, של לביתו לברוח יכול היההמקומות מן אחד הרי הרוצח, הוא מי השוטריםגודל לכול נודע אשר לבן של בביתו יהיה הראשוניםחיי פר' ברש"י מבואר כאשר רוצח שהוא רשעתולהרגו. ורצה אליעזר של בקערה סם הניח שלבן שרהוהיה אדם, של מראשו נעשה אשר תרפים לו היו וגםתרפים תמיד לו שיהיה כדי אנשים להרוג תמיד צריךבמדרש כדאיתא זרה, עבודה לעבוד כדי מזומנים

ויצא פר' יב)תנחומא שהן (פרק לפי תרפים נקרא למהמביאין עושין היו וכיצד טומאה. מעשה תורף מעשהבמלח אותו ומולחים אותו ושוחטים בכור אדם

ומניחין טומאה רוח שם זהב ציץ על וכותבין ובשמיםבקיר אותו ומניחין לשונו תחת במכשפות הציץעמם ומדבר לו ומשתחוים נרות לפניו ומדליקיןאותן גנבה לפיכך און, דברו התרפים כי זש "ה בלחש,

עיי"ש. רחל.

לבן,ולכן של לביתו לברוח אבינו יעקב יכול היה לאועבר, שם של בישיבתו עצמו להטמין צריך והיהבעצמו העיז הסיפור נשכח כאשר שנים י"ד לאחר ורקומורא. פחד בלי לבן של לביתו ולילך החוצה לצאת

ואמר מדרש יד ] בין חלוקות מדרשות דמצינו מו"רדב תנחומא. למדרש אחד רבה מקום

בדרך, אותו ומצא יעקב אחד רדף ש "אליפז" מובאמזה וחוץ בעצמו. "עשו" היה שזה מובא אחר ובמקוםקשה עוד ליישבן, שצריכים חלוקות מדרשות שהמהאת הרג לא למה א"כ עשו, היה שזה הגריסא לפי

יעקב.

מצד אלא זה לעומת זה הוא דהקלי' לומר יש בגופו כפשוטה עשיו רדיפת ואין הקדושה,המלאך אברהם ר' הגה"ק דכאשר דמצינו וכדלהלן.- קודש לשבת נ"ע ממעזריטש המגיד לאביו הולך היהלביתו, לחזור המלאך והוצרך א' יום הגיע כאשר הנהשבת, מקדושת נוראה בדביקות שורה עדיין הוא היהלא הוא דביקותו גודל מחמת שמא מתיירא אביו והיהבדרך. טועה שהוא ונמצא הולך הוא להיכן יסתכלשהגיע עד במחשבה ללוותו עצמו אביו הצריך ולכן

לביתו. המלאך

וגם וכמו הקלי'. אצל יש זה לעומת דזה לומר יש כןשהגיע עד במחשבה אליפז את מלוה היה עשושעשו שכתב המדרש גירסת מובן ולכן יעקב. אצלאליפז, תוך מלובש היה שעשו היינו יעקב, את פגש

כאחד. המדרשות שני ונתיישבו

והנה על טו] מלובש הוא אות דכל מהבעש"ט ידועאות על מלובש ב' שאות היינו חבירו,ת' שאות עד ב', אות על מלובש הוא ג' ואות אל"ףהפנימיות הוא אל"ף והאות האותיות , כל על מלביש

תשע"ג וירא פר' דשב"ק דא"ח כא ליקוטי

יוסף פורת בן בספר בזה עיין האותיות. כל ס'של (דף

אות ע "א ) בכל איך ממורי שמעתי זיע"א: להתולדותאות הוא האותיות כל שורש כי האותיות . כל נכללוכך ואחר סוף, אין אור לאחדות קרוב והוא אל"ף,שני הוא ב' שאות עד בזה זה ונתלבשו נתפשטווכיסויים לבושים הוא - ת ' אות עד [וכן] אלפי"ן,לבושין מאות בארבע סוף אין אור ונסתתר שנתלבשבכמה המאציל מן ורחוק אחרון הוא ת ואות וכיסויין,שיונק עד הסתרות , ובכמה לבושים ובכמה כיסוייםשאלופו שיודע והצדיק איש . מאות וארבע עשו משםמיניה פנוי אתר ולית אתר, ובכל תנועה בכל עולם שלרום עד הנשמות כל ומעלה הלבוש, הוסר אזי ממש,מאות ד' שישנו [היינו עכ"ל עולם, של אלופו המעלותמאות הד' שהמה דכתר מקיפין שהמה דכסופא עלמין

כדא בקדושה וכו',איש הפסוק על צדק בצמח יתאזה]. בלעומת המה הפשטתן שקודם אלא

חסידיםועיין דרך בספר עונג עוד ס' בשם ס "ב (שבת

נחשבת) פ' משה בישמח כן במדרש [וכמו (ד"ה

ראיתי תהלים ) וכו'. שבת תכנת מוסף, בתפלת וז"ל: [כי זצ"ל, בעש "ט ישראל מ' האלקי הקדוש בשם כתובבלבושים, הוא הכל בחול כי תשר"ק, בדרך נתקן לכךבאות ג' ואות ב' באות מתלבש א' אות משל דרך עלהעליון דביקות הוא ובשבת ת '. עד האותיות כל וכן ב'הלבושים. פשיטות דרך בתשר"ק אומרים הפסק בלי

קדשו. דברי כאן עד

של והנה הבגדים וגם כספו כל אליפז לקח כאשרכל דנפשטו נמצא הרי כלום, בלי ונשאר יעקבוזה בגילוי, א' אות ונשאר האותיות , של הלבושיםהמגלה בשם שכתב נועם האמרי של הק' דבריו ביאורי'עקב ו'ירא ר"ת הוא יעקב ויצ"א דתיבת עמוקות,

א'לף. צ'ורת

כדכתיבואל "ף לימוד מלשון לג)הוא לג ואאלפך (איובלילך לו דיש הבין עצמו מזה היינו חכמה.לבאר יש ועפי"ז תורה. ללמוד כדי ועבר שם לישיבת ששם שלנו, עמוקות במגלה שנמצא מה הלשון ג"כצ'ורות י'עקב ו'ירא ר"ת הוא שויצ"א מבואר

הוא כאשר אותיות ראה שמקודם היינו "א'ותיות ",ולא רכושו כל נטלו כאשר אח"כ אבל בבגדיו, מלובשצורת ראה אז הנה כתפו, שעל גלימה אפי' עליו נשאר

אל"ף.

ולמד שהוא טז ] שנים, "יד" ועבר שם של בישיבתובן משיח דבחי' היינו דויד. יוסף בחי'הוא דויד בן משיח ובחי' הק' התורה לימוד הוא יוסףהוא אשה לישא ענין דהנה ויחודים. תפילת בחי'בתוך היינו הגשמיות בתוך אלקות גילוי של עבודהבמקומות אלקות לגלות בכח שיהיה וכדי הלבושים,התורה בלימוד להתמיד מקודם צריכים כאלו נמוכיםדכאשר מצינו ולכן ויחודים. בתפלות להרבות וגם הק'תרי"ג בכל מחוייב הוא הרי מצוה בר נעשה האדםרק אשה לישא חיוב יש למה לעיין יש וא"כ מצות,הוא הרי עשרה שלש בשנת כבר הלא י"ח, משנת אשה לישא דכדי לומר יש אלא המצות . בכל מחיובשהוא הגשמיות בתוך אלקות גילוי של עבודה שהוא

לבוש שנים בחי' חמש לזה להקדים צריכים הרי ים,הק' התורה לימוד ע"י לזה גדולה הכנה שיעשהעד עשרה שלש משנת כן יעשה ואם התפלות, וריבויאלקות ולגלות אשה לישא הכח לו יהיה אז י"ח,לאחר ממדריגתו יפול שלא היינו כראוי, בתחתונים

ח"ו. הנשואין

שנטלו ולכן ע"י אל"ף צורת אבינו יעקב ראה כאשרשזה חשב ענוותנותו גודל מחמת הבגדים, ממנורבה הכנה לעשות לו יש שעדיין השמים מן רמז הואשם של מדרשו לבית הלך ולכן נשואין מצות לקייםהיינו ד'וד, י'וסף בחי' שהוא שנים יד של למשך ועברבחי' שהוא בתפלה והרבה התורה בלימוד שהוסיףלירד בלי היינו לבושים, בלי השם עבודת שהוא אל"ף,שיש אל"ף, בחי' וזה - הגשמיות . בתוך אלקות לגלותדל"ת ואות בשיפוע וי"ו ואות למעלה יו"ד אות בוי'וסף בחי' אל רומזים ודל"ת יו"ד דאותיות למטה:עבדות שני בין המקשר הוא באמצע וי"ו ואות וד'וד,בתורה מאוד להתחזק יש החתונה שלפני וכנ"ל אלו,

ביחד ולאחדם ולקשרם ז"לותפלה רבינו שאמר (וכמו

לנפשך חכמה דעה כב

תורות) ומתפלות תפלות מתורות י"ד לעשות שלאחר עד - .יעקב סבר ענוותנותו )שנים ראוי (מרוב הוא עכשיו שרק

נמוך במקום גם אלקות ולגלות לבן, של לביתו לירדכזה.

ונמשכה כביכול יז] סתירה שמצינו ממה השיחהאחת שפעם והוא, ז"ל. רבינו בדבריביום, אחת שעה התבודדות לעשות דיש מובאכה, סימן בתרא מהדורא מוהר"ן בליקוטי כדאיתאהכל. מן וגדולה עליונה מעלה הוא ההתבודדות וז"ל:להתבודד יותר או שעה פנים כל על לו לקבוע דהינולבין בינו שיחתו ולפרש בשדה, או חדר באיזה לבדולבקש ופיוס, וריצוי חן בדברי ואמתלאות בטענות קונובאמת. לעבודתו אליו שיקרבו יתברך, מלפניו ולהתחנןדהינו בו, שמדברים בלשון יהיה זו ושיחה ותפלה

אשכנז עכ"ל.(במדינתנו )בלשון .

במשך ופעם התבודדות לעשות שיש מובא אחרת מהדורא מוהר"ן ליקוטי עיין - כולו, היום כל

הר דבר וז"ל: צו, סימן והאריך בתרא מהתבודדות , בהאותנו וחזק לשונות , מיני בכמה נפלאה בשיחה מאדלהרבות להתחזק בזה, מאד מאד אותנו וזרזשרצונו ואמר, קונו. לבין בינו ושיחה בהתבודדות היום כל ולבלות התבודדות , כלו היום כל לנו שיהיהכן על זאת . לקיים יכול אדם כל לאו אך זה. עלאיזה פנים כל על להם שיהיה להם לצוות בהכרחשלבו מי אבל מאד. טוב זה גם כי התבודדות , שעהבאמת, יתברך עבודתו עול עליו לקבל ורוצה בה', חזקמאמר אז והזכיר התבודדות . היום כל לו שיהיה רצונו

לברכה זכרונם כא )חכמינו אדם (ברכות שיתפלל ולואיעכל"ק. כולו. היום כל

רבנו וכבר דבר לקיים אפשר איך המוהרא "ש הקשהדהרי היום, כל בפועל התבודדות ולעשות הזהדשעה ותירץ עניינים. שאר ולעשות ללמוד צריכיםובפשיטות, בתמימות התבודדות לעשות יש אחתפנוי רגע בכל התבודדות לעשות יש היום שעות ושארהרי לאכול והולך מלימודו עומד -דכאשר לו שיש זמנים בכל וכן להשי"ת. ידבר כזה מועט זמן במשך

לעשות לו יש פנוי הוא אשר הקטנים ועתיםלעשות באומרו ז"ל רבינו כוונת וזה התבודדות .

היום. בכל התבודדות

אפשר ואמר בדרך ליישב יש דאולי צחות בדרך מו"רלייחד היינו היום בכל התבודדות לעשות דישאחר, צירוף שעה בכל שמאיר הוי"ה צירופי הי"ב אתכל את ליחד היינו מועט בזמן גם לעשות אפשר וזהלומר ויש ביחד. ולקשרו לייחדו ויש הוי"ה, צירופי הי"בסביב אבנים י"ב שלקח יעקב אצל שמצינו מה דזהצירופי הי"ב כל מייחד שהיה היא דהכוונה לראשואבן מזה נעשה ועי"ז ביחד, אותם מייחד והיה הוי"ה

אחת.

והזכיר מה חי ] שמקשה אמת, האמרי דברייא )דפרש"י וישם (כח ד"ה

כמין ועשאן אבנים י"ב נטל אבינו שיעקב מראשותיו,רעות, חיות מפני מתיירא שהיה לראשו סביב מרזבעלי אומרת זאת זו: עם זו מריבות האבנים והתחילועשאן מיד יניח, עלי אומרת וזאת ראשו את צדיק יניחשם אשר האבן את ויקח שנא' וזהו אחת , אבן הקב"ה

עיי"ש. מראשותיו.

שעשאן והקשה מזה הרווחנו מה דהלא אמת האמריאת מניח הצדיק אין עדיין הלא אחת לאבן

האבן כל על ולא האבן מן בחלק רק אותו ראשו וא"כ ,הרוויח לא עדיין - ראשו את מניח הצדיק שאין חלקותירץ, אחת. לאבן האבנים כל שנעשה בזה כלוםכולם כבר הרי אחת , לאבן נעשו האבנים שכל דמכיוןאיפה משנה אינו כבר וא"כ אחת מציאות בחי' הםשהצדיק הוא העיקר שהלא ראשו את יניח יעקב בדיוקמן חלק באיזה משנה אינו וכבר ראשו, את עליו מניח

האבן.

ישראל ומזה כלל שכל לדעת השכל מוסר ללמוד יש ולא גמור באחדות ולהיות אחת מציאות הםחלק הוא זה שהלא ישראל מכלל אחד שום לקנא ח"וישראל כלל מקומת חלק באיזה משנה לא וא"כ ממנולא זו התבוננות וע"י וכדו', פלוני דבר להשי"ת לו יש

ישראל. בכלל ח"ו וכדו' ושנאה מח' עוד יהיה

תשע"ג וירא פר' דשב"ק דא"ח כג ליקוטי

וסיפר מפעשווארסק יט ] יעקב ר' הרה"ק אמר דפעםללמוד שיזכה להשי"ת שהתפלל זיע"אתפלתו, את הפסיק מיד אבל הש"ס. כל את ולידעאת ידע שהוא רק התפלל הוא למה בעצמו דהתבונןבפאריז נמצא אשר בחור שגם התפלל ולא הש "ס, כלבוודאי מאי, אלא התורה? כל את ידע הוא שגם יצ"ורבי הרה"ק אמר כן - שמים, לשם מכווין היה שלאהוא אם נפק"מ דמאי - בענוותנותו זיע"א יענקעל'עשהוא לעצמו ואמר בפאריז. הבחור או הש "ס את ידעולכן השי"ת לכבוד ולא עצמו לטובת אלא מכווין אינובונים רבי דברי וידועים עכדה"ק. מלהתפלל. הפסיקאיש שיהא לו דמה אמר אבינו דאברהם מפשיסחא'אברהם' לקב"ה לו שיהא ובלבד במעלתו אחר

בעולמו.

באחדות והוסיף להתאחד שקשה למי דגם מו"רדבר בכל עכ"פ הרי ישראל, כלל עם גמורכל בתפילת תפילתו בזה יכלול לעצמו מתפלל אשרדהלא הידועים. אלימלך הנועם דברי דרך ועל ישראל,יהודי של חסרון את להרגיש מדריגה בעל להיות צריךשחסר עצמו חסרונות את מרגיש כאשר ועכ"פ אחר,מאנשים גם לחשוב לו נקל יותר אז הרי וכדו' כסף לושיזכה עד רבים, בלשון תפילתו לכלול יש ולכן אחרים,מו"ר [והוסיף ישראל. כלל כל עם באמת להתאחד אכןשלהם אליו הקרובים החברים על להתפלל יש דעכ"פשער בריש וכדאיתא חסרונם את להרגיש יותר שייךלהרגיש מדריגה לעוד לעלות יבוא ומזה הכוונות,

יהודי]. כל של החסרון

שמצינו וכמו זיע"א לאפיאן אליהו ר' הגה"ק שאמרבלשון הוא הבקשות דכל שמו"ע תפילת בלשוןבסוף ורק - וכדו' קולנו שמע עלינו, ברוך רפאנו, רביםמצינו מרע, 'לשוני' נצור אלקי בתפילת שמו"עאליהו ר' הגה"ק וביאר יחיד. בלשון הוא שהנוסחמקשר הוא הרי התפלה בעת דהרי זיע"א: לאפיאןשמו"ע בסוף אבל ישראל, כלל כל על ומתפלל עצמו

שלום ) שים של היחוד כלל (לאחר שכל למדריגה עולה כברהם שכולם שמרגיש עד אחת מציאות נעשין ישראל

שהלא יחיד בלשון מתפללים ולכן ממש, אחד אדםעד הגמור באחדות ישראל כלל כל נתייחדו כברגודל מחמת יחיד, בלשון להתפלל כבר שיכולים

ישראל. שבכלל האיחוד

הזכיר רש "יכ] דברי יא )את וישם (כח ד"הי"ב נטל אבינו שיעקב מראשותיו,מתיירא שהיה לראשו סביב מרזב כמין ועשאן אבניםיעקב על לומר ושלום שחס וביאר רעות . חיות מפניהחסיד כמאמר הרעות, החיות מן מתיירא שהיה אבינובאומרו הארי במקום ישן דהיה הלבבות שבחובת שהיה וביעקב זולתו. ירא שיראני מבוראי אני מתייראומוראכם שנאמר וודאי החטא קודם אדה"ר במדרגתאבינו שיעקב ובוודאי הארץ. חית כל על יהי' וחיתכםשהיה אלא בה'. ובוטח מאמין היה שבאבות בחירנזכר שכבר וכמו בהם, וחי של המצוה מקיום מתיירא

שעבר כט )בשבוע אות תולדות פר ' חדתין העובדא (נשמתיןרב הבריסק'ער אצל העובדהשהיה אמיתת על לברר (ויש

בדיוק) הוא המלחמה אם בזמן בווארשא היה דכאשר -יפול אולי שחששו מחמת למקלט לברוח צריכין והיומתיירא היה רב והבריסק'ער גר, שהיה הבנין על טילמן ואחד המקלט, לתוך שהגיעו עד מאוד וחרדידוע הרי כך, כל מתיירא הוא למה לו שאלו הנוכחיםרגע. בכל חושית אמונה חי היה אשר אמונתו מגודל

מן וענה מתיירא שאני חושבים אתם האם ואמר:אלא שלא, בוודאי - וכדו' האויב של הטיליםיו"ט לפני דכמו הוא, לי, שיש והפחד המורא סיבתואתרוג לולב ממצות ומפחד מתיירא אני הרי סוכותכשרים, מינים ד' לי שיהיה מאוד ומתיירא דואג ואני

כתיקו המצוה לקיים כפי כדי השם רצון את ולעשות נהעלינו שיש עכשיו כן כמו - לעשות , אותנו ציווה אשרומפחד מתיירא אני כעת גם הלא בהם, וחי של מצותשאני לומר ושלום חס אבל כתיקונו, המצוה לקייםורק כלל, לפחד מה אין זה שעל מהאויב מתייראחס אבינו יעקב אצל שכן כל וא"כ לפחד. יש מהמצוההחיות מן כפשוטו מתיירא היה שיעקב לומר ושלום

בהם. וחי ממצוות מתיירא שהיה אלא כנ "ל כלל

לנפשך חכמה דעה כד

הקשה היה כא] לא אבינו שיעקב דמצינו מה מו"רהיה אשר שנה עשרה ארבע כל ישןדמיד מובן איך לבאר ויש ועבר, שם של בישיבתו לומדח"ו שנראה לישון הלך מיד מהישיבה יעקב יצא כאשרהוכיח וסופו בקודש מעלין והרי הק' בעבודתו כירידהוכדאיתא וכו' ביותר נעלה באופן בהמקלות שתיקןגופא להמאור הגיע לבן לבית בירידתו שדווקא ברש"ב

וכו'.

הוא אבל בזה והביאור הק'. אבותינו על כן לומר ח"ויהב הרי לארץ לחוץ יעקב יצא כאשר מיד דהנהלחוץ שיצא על תשובה שעשה היינו למיהדר, דעתומתפללים. היה שאבותיו במקום שיתפלל בלי לארץ

את והנה לקרוא רוצה היה טוב שם דהבעל ידועמאחר אבל תשובה' 'בעלי תלמידיולהם נקבע עי"ז 'חסידים', להם קראו שהמתנגדיםשל הכח לו יש תשובה בעל דהרי 'חסידים'. השםשבעלי דבמקום חז"ל שאמרו וכמו עולמות , עלייתגמורים צדיקים אפי' יכולים אין עומדים תשובהולהיכלל לחזור תשוקתם גודל מחמת הוא וזה לעמוד.וזה לעולם. מעולם עולם הם הרי דעי"ז ית"ש בבוראעולמות בעליית הבעש"ט של דרכו עיקר הואלקרוא רוצה היה ולכן להתולדות. באגרתו וכדאיתא

תשובה. בעלי בשם לתלמידיו

מיטתו והנה על שוכב הוא אשר בעת דהצדיק ידועועולה העולמות בעליית עוסק הוא הרי וישןעל סיפורים כמה וכידוע להיכל, ומהיכל לעולם מעולםלראות שזכו מה צדיקים ועוד ומהבעש"ט מהאריז"ל זהבמצות יעקב שעסק דמכיון וי"ל השינה. בעת ולהשיגבעליית עוסק היה ולכן למהידר דעתיה ויהב תשובהבעניני לעסוק כדי ההוא במקום וישכב ולכן העולמות,

ואכ - העולמות , הסולם עליית של הנפלא למראה זכה ןההוא המראה בביאר חז"ל במדרשי דאיתא וכפי

עיי"ש.

איתא תנחומאכב] ב)במדרש אות ב פרק :(בפרשתנו וראשו ארצה מוצב סולם והנה ויחלוםבו. ויורדים עולים אלהים מלאכי והנה השמימה מגיע

דא"ר העכו"ם. אומות שרי אלו נחמן בר שמואל א"רלאבינו הקב"ה לו שהראה מלמד נחמן בר שמואלמדי ושל ויורד. עוקים שבעין עולה בבל של שרה יעקבאדום ושל ויורד. מאה יון ושל ויורד. ושנים חמשיםאבינו יעקב נתירא שעה באותה כמה. ידע ולא עלה

הקב"ה א"ל ירידה? לו אין לזה שמא ל )ואמר, :(ירמיה כביכול, ישראל. תחת ואל יעקב עבדי תירא אל ואתהמורידו. אני משם - אצלי עולה רואהו אתה אפילו

א )שנאמר כוכבים (עובדיה בין ואם כנשר תגביה אם :ה'. נאם אורידך משם קנך שים

עת וביאר הגיע כאשר גליות השלש בכל דהנה מו"רחבלי בבחי' צרות ע"י זאת היה שנגאלו, וזמןוהיו אומה, אותו יורד היה כאשר היה וזה לידה,בגאולה אבל מהם. שנגאלו עד כוחם בכל מתגבריןועגמות צער שום בלי גדולים ברחמים יבוא האחרונהבהיסח פתאום יבא שמשיח בחז"ל דאיתא וכמו נפשממהר"ח בזה הידועה במסורה ואיתא הדעת,באמצע יהיה החייט אשר בעת דהיינו, וואלאז'ינער,במלאכתו עוסק יהיה אחד כל וכן בבגדים, תיקונוהמשיח, מלך ואדוננו מלכנו ויבא שופר יתקע ופתאוםוינסו להם ירידה שיהיה בלי היינו ומורא, פחד שום בליכמו אלא ח"ו הצרות יתגברו ועי"ז למעלה להישאר

ז)דכתיב נד במהרה (ישעיה אקבצך. גדלים וברחמיםאמן. ממש בימינו

אדום [והזכיר גלות נקרא אשר הרביעי דגלות מו"ראכן הגלות דבתחילת חלקים. לשני נחלקמתהפך זה הרי הגלות בסוף אבל אדום גלות הוא

דניאל בספר איתא דהנה ישמעאל. מ )לגלות על (במהן היו שהרגליים אדום, שהוא הרביעית מלכותבמלבי"ם כן וכמו הרס"ג וביאר חרס. של ומהן מברזלהצלם, שבסוף וישמעאל אדום מלכות על רומז שהואבין הכללית רומי מלכות יתחלק האחרון שבגלות היינו

בדניאל עוד ועיין וכו'. וישמעאל ז-ח )אדום פסוק (שם

הקרניים. בין קטנה אחת קרן לה שהיה הרביעית בחיהישמעאל מלכות על קאי שזה הרס"ג שם וביאר

עיי"ש.] וכו' שבערבייאה

תשע"ג וירא פר' דשב"ק דא"ח כהליקוטי

קדישין תפוחין דחקל סעודתא

ידיים נטילת לפני

כתב שמשון כג] רבי האלקי המקובל הגה"קאכן הקרא בביאור זיע"א מאוסטרופולי

ידעתי לא ואנכי הזה במקום ה' ט )יש נח -(בראשיתשל צידיה בארבעת חקוקים פרצופים דארבעה דידועהאדם צורת ואדם. נשר כרוב אריה העליונה, המרכבהיעקב האבות בחיר של צורתו היא במרכבה החקוקהאריה של דמויותיהם כי ידע ויעקב השלום. עליו אבינוגם כי ידע לא אך הכבוד, בכסא חקוקות ונשר כרובעתה רק בכסא, חקוקה עצמו של דמותו אדם דמותנוכח ואז הקדושה, המרכבה את ראה הלילה בחלוםשאמר מה ביאור וזה שם. חקוקה דמותו גם כי לדעתכי הזה במקום ה' יש 'אכן' כי ידעתי שתמיד יעקב,'אכן' במילה הרמוזים והנ'שר הכ'רוב הא'ריה חקוקיםר"ת שהוא 'אנכי' ואולם תיבותיהם, ראשי היא אשרזה דבר שכן ידעתי לא זאת י'עקב, כ'רוב נ'שר א'ריה

עכתו"ד. עתה. רק לי נודע

לא הוסיף דתיבת ידעתי, 'לא' ואנכי דכתיב מו"רנמצא ששם המלבוש עולם על רומזמאוד, גבוה עולם שהוא האלב"ם של בסדר האותיות ארבע לזה להקדים צריכין משם לעלות לזכות וכדיקבלת וגם הרח"ו של תורתו לימוד שהם דבריםהמלבוש עניני בהדיא [המגלה זיע"א סרוק הגר"ירזין ולימוד שבידינו], רח"ו בכתבי מבוארים שלא

החסידות עמקות לימוד שהוא רמוזין דרזין (שהמה

במקום ) ה ' יש 'אכן' שורש בתיבת לדעת צריך מזה וחוץ .אנכי)נשמתו תיבת הוספת בנועם (שהוא וכדאיתא

לך )אלימלך השמר ד"ה ואתחנן האדם (פרשת כי וזל"ק: .אל ברוממות לחשוב בדביקות תמיד לילך צריךתמיד רואה אשר ובנפלאותיו בנפשו לבחון יתברךלבא וההתחלה בברואיו. ונוראים ונפלאות נסיםהניתן בחלק לחשוב מתחילה צריך הזאת להמדרגהפועלת היא ואיך היא מה שלו הנפש והוא ממעל לו

בגמר כמ"ש ונפלאות . הנשמה ניסים דברים בחמשה איודע כשאין אבל שמו. וברוך הוא ברוך להבורא שוה

הוא ברוך בבורא כן גם ידיעה מחוסר הוא עצמו אתיזכה ועי"ז עכל"ק. בוחן. אינן הוא עצמו שאפילו כיוןהנקרא לעולם היינו ידעתי, 'לא' אנכי לבחי' לעלות

המלבוש. עולם שהוא 'לא'

הפת בציעת לאחר

מצינו או כד] פתוחה שום כאן שאין בפרשתנואחת. פרשה הוא הכל אלא סתומהבפר' תורה לומר שלא צדיקים הרבה נהגו זה ומפנישיתן הוא הכוונה ס' או פ' של מקום כל דהלא ויצא.

לענין ענין ובין לפרשה, פרשה בין להתבונן (עיין ריוח

ויקרא ) ספר ריש את רש"י לעבוד איך להתבונן היינו .פתיחה שום מצינו שלא בפרשתנו אבל בעוה"ז. השי"ת דכל מכיון תורה, אומרים צדיקים היו לא לכן וסתימה,מכל לצאת איך לדעת כדי הוא תורה שאומרים הטעםלהתנהג איך ולדעת היצה"ר, על ולהתגבר התאוות צריכים לא ויצא, בפר' אבל שמים. לשם עוה"ז בעניניגופא, מהפרשה זאת ללמוד שאפשר מכיון תורה לומרולא שמים לשם דבר בכל התנהג אבינו שיעקב איךשם בישיבת לומד היה כאשר בין חילוק שום אצלו היההיה והכל לבן של בביתו נמצא היה כאשר ובין ועברהחשכות כל על והולך מתגבר והיה אחד, ענין אצלו

תורה. לומר עוד צריכין אין וא"כ וירידות,

שאמרו והוסיף מה דידוע אחר, בדרך לומר עוד מו"רללוחות ראשונות לוחות בין החילוק חז"להתורה דכל באופן היו הראשונות שהלוחות - שניות ,בתוספתא זה לשון [כדאיתא אחד ענין כולההלכה וכל הפרטים, ריבוי בהם היה ולא דסנהדרין]מקושר היה הכל אלא - עצמו, בפני שלימה סוגיא הואלנו נאבד שניות בלוחות משא"כ אחד. בענין ומאוחדשבאבות בחיר שהוא אבינו יעקב אצל אבל זו. מדריגהאצלו הרי תורה, בחי' שהוא תפארת מידת בחי' והואבפרשה מצינו לא ולכן אחד, ענין כולה התורה כל היהבבחי' אחת פרשה הוא הכל אלא וסתומה פתוחה זו

אבינו. יעקב של מדריגתו אחד ענין

לנפשך חכמה דעה כו

הדגים אכילת לאחר

לאחר לפניו כה] להביא מו"ר ביקש הדגים אכילת של דהילולא היומא [לכבוד יי"ש

שב בערב חל אשר האמצעי ט'האדמו"ר קודש ת באות זו תיבה כותבין [יש 'ארק ' לפניו והביאו כסלו].צדיקי בשם כן ומקובל דאינשי בפומייהו ומרגלא ע',מו"ר אכן עמך. רינת קבל נוטריקון דהוא המערבואמר דר"מ]. אור כתנות בחינת ב-א', ככתוב מפרשוהכתר אור שהוא ק' אור בחי' שזה צחות בדרך מו"ראות לעיל [כנזכר ק', אות בחי' שהוא אנפין אריך בבחי'חווריין חמר בבחי' שהוא לבן הוא שלו הצבע ולכן ב'],

חמר לעלות (לבן)חווריין(יין)עתיק, בכחו יש ידו ועל -עתיק. בבחי' לכתר

לא לאחר פסח, לפני עוד בביתו היה שזה שנתבררנכלל היה שזה למרות לשתותו מו"ר רצההמכירה על סומך שאינו מו"ר דאמר לנכרי, במכירתווכדו' תרופות ועל נוקשה חמץ על רק גמור חמץ עלזה אם בבירור יודע ואינו אלכוהול בו שיש ומכיון

חמץ ממין בונעשה יש אשר 'וויסקי' במשקה שידוע (כמו

חמץ) תערובות תערובת בו אין אשר מאלכוהול או ,ממנו. שתה ולא ממנו ידו משך ולכן מחמץ,

ואמר יי"ש כו] על היה לא הקודמים דבימיםהיה שנה ובאיזה לפסח, כשר הכשראת קנו יהודים והרבה לפסח כשר יי"ש בשוק נמצאהיה ולא זיוף שהיה נתבררו בירורים, ולאחר היי"ששלא בחב"ד נהגו והלאה ומאז לפסח, כשר כללעוד לבוא שלא כדי פסח ביו"ט כלל יי"ש לשתותהכשר סידרו שאח"כ ולמרות ח"ו. תקלה לידי הפעםמטעם יי"ש חב"ד חסידי לקחו לא עדיין לפסח, טובאפשר שאי הוא שחבל צדק, הצמח ואמר גזירה.אצל יי"ש שתיית ענין שכל בפסח, יי"ש לשתותונח הראשון אדם של החטא לתקן כדי הוא החסידיםהתבוננות לעורר יכולים ביי"ש לגימה וע"י וכדו',[והרש"ב דפרודא מעלמא ושכחה בחסידות עמוקהשכבר וצדיק הביטול, ענין לצורך שהוא אומר היהאצל ביטול המשכת לצורך שותהו סוף אין לאור בטל

ואי כן נהגו כבר אשר לעשות מה אבל מקושריו],המנהג. לשנות אפשר

ושאלו דמאי כז ] היי"ש לשתות רוצה אינו למה לוהיי"ש את בעצמו מוכר הוא אם שנא

נמצא לנכרי אשר היי"ש כל את מכרה שהחברה אואחד. ענין הם שניהם דהלא - לנכרי שלהם במפעל

המכירה וענה ענין כל דהלא גדול. חילוק דיש מו"רהערמה רק הביטול )הוא על בעיקר וכאשר (וסמכו -

על לסמוך יכולים גדול מפעל אצל מרובה הפסד ישלסמוך קשה יותר פרטי, אדם אצל משא"כ המכירה,של דההיתר בפוסקים, מבואר והנה המכירה. עלעל גם אלא המוכר על רק לא מועיל מרובה הפסדמה המוכר, על רק הוא ההיתר כל אם שהלא הקונה,לקנות ירצה לא אחד אף הלא בתקנתם חכמים הועילומרובה הפסד של שההיתר כרחיך על אלא מהם,המכירה על לסמוך יש אכן ולכן הלוקח, על גם מועילאדם של מהמכירה יותר הרבה הגדולים המפעלים של

פרטי.

סיפר שמחה כח] אברהם ר' שהרה"ק דידוע מו"רישראל רבי של בנו היה זיע"א מבארניבולאחר זיע"א. מדז'יקוב אליעזר'ל ר' הרה"ק של בנוהיו ולא שנים עשר כמעט חלפו ישראל ר' של נשואיושנים עשר ימלאו שאם לרעייתו אמר כן על ילדים, לו

רב. צער האשה ונצטערה יגרשנה. תיפקד, ולא

הירש ויהי ר' רבי הרה"ק לדז'יקוב שהגיע היוםרצון עת הוא שעכשיו ואמר זיע"א מרימנובלקנותם הרוצה וכל זכרים", למכור לו "שיש ואמר גדולנעשה בעיר הדבר וכשנשמע ולקנותם. לבוא יכול –האשה שמעה כן וכמו אליו. רצו וכולם גדול, רעששל כלתו היתה שהיא ומכיון השמועה, את הנ"לנתאכסן והצדיק זיע"א מדז'יקוב אליעזר'ל ר' הרה"קלכן הראשונים, מן להיכנס ביכולתה והיה בביתם,ואמרה הירש ר' הרבי הרה"ק לפני והתייצבה נזדרזהתשלמי אם הצדיק לה אמר ילדים. צריכה שהיא לו

רו"ך, וחמשים ההם )מאה בימים עתק הון אזי (שהיה זכר. בבן אברכך

תשע"ג וירא פר' דשב"ק דא"ח כז ליקוטי

כזה.תמהה גדול סכום לה יהיה מהיכן האשה,לילך מקודם צריכה שהיא האשה ואמרהמהצדיק ביקשה אבל הסכמתו. ולבקש לבעלה לספרידוע [שהרי לאחרים זכר הבן את ימכור לא שבינתייםדווקא, מוגבל במספר לבנים ברכתם מעניקים שהיוהק' ידיו הכניס מהר"ש שהרה"ק איתא חב"ד ובספרישניתנו והיינו ליתן. נשמות שני לי יש ואמר בגדו לכיסיממשי ענין דרך על היא והנתינה להמשיכן נשמות להם

בנ"י וממילא מספר דוהי' באופן ואינו הגבלה בזה שייךהמאחר שהפסיד עובדות ויש בהגבלה. שאינו וגו'לבעלה, ובאה מיהרה ואכן וכו']. לזכרים ברכתולו שאין לה אמר בעלה אולם הנ"ל, כל לו וסיפרה

כזה. גדול סכום ליקח מהיכן

לאביו הלך המעשה כל את וסיפר ישראל ר' הרה"קלו ואמר זיע"א, מדז'יקוב אליעזר'ל ר' הרה"קוצריך ההזדמנות , את להחמיץ אסור שלדעתו אביוזיע"א מרימנוב הירש ר' רבי להרה"ק ומיד תיכף לילךעד לבינתיים משכון לקבל מוכן הוא האם ממנו ולבקשלבקשתם נענה ואכן במלואו. הסכום את ישיגו אשרהסכום ואת בירכם, ומיד המשכון, את לקבל והסכיםאברהם ר' הרה"ק היה שנולד והבן מכן. לאחר השיגו

זיע"א מבארניב שנהשמחה כשמונים בערך נפטר (אשר

הזיתים ) בהר הוא ומנוחתו הקודש לארץ לעלות זכה ימיו .ובסוף

זיע"א ויש מרימנוב הירש ר' רבי הרה"ק דכאשר לצייןכבר שהאשה להם אמר קיימא של בזרע בירכםשיהא יעזור שהשי"ת ברכה מוסיף והוא מעוברת,ר' להרה"ק הדבר וכשנודע קיימא. של זרע הולדושאין הדבר, שטוב אמר זיע"א מדז'יקוב אליעזר'לכזה גדול סכום לו שנתנו התשלום מה על להתחרטאם יודע מי כי מעוברת , כבר שהאשה היא והאמתברכה שקיבלו כעת אבל קיימא, של זרע הולד היה

קיימא. של זרע הולד שיהא הוא בטוח (ודרכומהצדיק,

הממון את לחלק היתה זיע "א מרימנוב הירש ר ' רבי הרה "ק של

כפרה ) הוא שהממון הבין שהוא .לעניים ,

ויש דידוע כט ] סיפור, עוד עפ"י הנ"ל סיפור להביןמרימנוב הירש ר' רבי הרה"ק של שמנהגו

פעם ברכותיו. עבור גבוה תשלום לדרוש היה זיע"אהירש ר' רבי הרה"ק לפני וביקש אחד אדם הגיעבזרע להיפקד לישועה זקוק שהוא ואמר זיע"א מרימנובאבל עתק. סכום ממנו ביקש הנ"ל והרה"ק קיימא, שלברכת לקבל הדרוש הכסף את אדם לאותו היה לאוסיפר זיע"א חיים דברי הבעל אצל הלך ולכן הצדיק,ברכת לקבל הכסף סכום את לו ושאין הנ"ל כל לו

הדברי לו ואמר זיע"א, מרימנוב הרה"ק של חיים קדשוהוה כך ואכן תשלום. בלי זכר בן לו מבטיח שהואברכת בזכות תשלום, וללא זכר בבן נפקד אדם ואותו

זיע"א. מצאנז חיים הדברי של קדשו

לעולמו אולם הבן הלך הילד, נתגדל כאשר זמן כעברזיע"א חיים הדברי זאת שמע וכאשר רח"ל.בענין להתערב לו היה ושלא מתחרט דהוא ואמר נענה

זיע"א. מרימנוב הירש ר' רבי הרה"ק רבי של הרה "ק (היינו

צריכים קיימא בר יהיה הילד שכדי הבין זיע"א מרימנוב הירש ר '

גדול ) סכום זה על הראשון,לשלם הסיפור מובן ועפי"ז .עדיין - מעוברת כבר היתה הנ"ל שהאשה דלמרותהירש ר' רבי הרה"ק של קדשו לברכת זקוקה היתהיהא ולא קיימא, בר היה שהולד כדי זיע"א מרימנובכאשר גם גדול סכום לקח למה מובן ולכן ח"ו. מר סופו

מעוברת. הייתה כבר האשה

ושאל השי"ת ל] לעבודת לנו נוגע מה אחדשהגם [והיינו הללו. הסיפוריםהתגלות ממשיך זה הרי כאלו בסיפורים דכשמספריםשיתף שאח"כ בתניא וכדאי' הצמצום והיפוך הקו אורואותות צדיקים ע"י התגלותו המשכת היינו מדה"רהתחזקות איזו יש מסתמא גופא בזה הנה ומופתים,וענה זו]. להארה כלים לעשות כדי כערכנו לאנשיםוצריך כח לו יש אדם שכל מזה ללמוד דיש מו"רמשמים שיענוהו ובודאי חבירו, צרת על להתפללוכמו ישועות. לפעות בכחו יש אדם וכל לתפילתו,בלימוד יעסקו שהם לבניו זיע"א החיים הדברי שאמרבאותות ישועות לפעול דכדי עת, בכל הק' התורה

לעשותם בנותיו גם יוכלו כלומופתים גדולה שאין (היינו

ישועות) לפעול בלימוד כך ויעסקו שישבו טוב יותר ולכן .

לנפשך חכמה דעה כח

יכול אחד שכל אמר ז "ל שרבינו ידוע וכן הק '. התורהמוהר"ן שיחות עיין - ממש כמוני קסה )להיות וז"ל:(אות

להיות למדרגתי לבוא לזכות יכול ואחד אחד כל רקרבי להיות יכול אחד שכל היינו עיי"ש . ממש, כמוניישועה, בעדו ולפעול חבירו על ולהתפלל ישועות פועלהיו שלא כמעט מזידיטשוב שלמהרצ"ה שידוע וכמו

אדמורי"ם. נעשו החסידים שכל מכיון חסידים,

שהצדיקים ושאל רואים אנו שהלא פלוני אותו שובאדם מסתם יותר ישועות לפעול הכח להם יש

קוויטלאך קוראין הם מיועד (פתקאות)דהלא הוא אשרכל יכול אכן ואם לאדמורי"ם, ישועות רק לפעול אדם

קווטילאך. בקריאת הסוד הוא מה רבינו ילמדנו

וענה קוויטלאך לא ] בקריאת הסודות מן דאחד מו"רצבי (פתקאות) עטרת בספה"ק מבואר

ע"ב)בפרשתנו קנ"ג דף הק' הזוהר דע (על אמנם וזל"ק:נפש עיקר אשר מרבותינו אצלינו המקובל ידידי אחיאשר אותיות הצירוף כח אדם של שמו הוא והנשמהליחד צריך אשר היחוד והכח העולם. בזה לתקן באידוע והוא הבעש "ט. בשם קבלתי וכן וב"ש. ב"ה שמושלא צרה וכל החולים על וביחוד בתפלה ומפורסםולעשות החולה שם בהזכיר הוא - האדם על תבאשמו, באותיות האוחז הדין להמתיק בשמו היחודח"ו אשר וכיוצא אדנ-י או אלקים שם מן לעשות שמות אהיו"ת, הויו"ת לעשות - מהם יונקים הדיניםלבעלי הידוע אותיות צירופי ע"י והכל הרחמים,ובנפשם בלבם קונם את לרצות היודעים העבודהוב"ש. ב"ה דעים תמים מפעלות וראינו שמענו כאשרזה הוא גדול סוד כי מדע למביני בזה להאריך ואיןהקדוש בזוהר סמך לזה ויש בכתב. להעלימו וראוי

עכל"ק. מקומות. בכמה

הגה"ק ועיי"ש זה על שהוסיף מהרצ"א גליון בהג"השמעתי לישנא: בהאי שכתב יששכר בני בעללצדיקים שנותנים הגואל, ביאת עד יחי' וכו' ממחותניבשמים עומדים הם הללו אותיות כי המבוקש , בכתבומביא אותם נוסר הזה והאדם דינים, צירופי והם

הוא הצדיק כי רחמים, של צרופי אותם ועושה לצדיקעכל"ק. עשית. בחכמה וכולם חכמה לבחי' מרכבה

שמות היינו בחי' הם האדם על שיש הצרה דעניןמן הדינים לנסור צריכין זה ועל ואדנ-י, אלקיםר"ה, בכוונות כדאיתא אחוריים, בחי' שהם האדם,שמות בחי' שהוא דפנים מוחין אדם לאותו ולהמשיךסוד בחי' שהוא קוויטעל כתיבת סוד וזה הוי"ה.מעליו לנסור האדם גורם הכתיבה שע"י הנסירהבחי' שהוא להצדיק הקוויטעל כשנותן ואח"כ הדינים,

האדם על ממשיך הוא הרי האדם )חכמה, שם קריאת (ע "י

רחמים עליו נמשך ועי"ז הוי"ה. ושמות דפנים מוחיןמעליו.גדולים הדין ונמתק

והזכיר לקרוא לב ] נוהג היה ז"ל רבינו דגם מו"ראותו קוראין והיה קוויטלאך,האנשים דכל ז"ל, רבינו של דרכו והיתה "צטעליך".הצעטל נותן היה - מהם הדין ממתיק רבינו היה אשריכול ואינו הגזירה נגזרה שכבר שראה ולמי השלחן, עלהרצפה. אל הפתקא את זורק היה ישועה, עליו לפעולזרק שרבינו מה דגם די"ל אפשר בדרך מו"ר וביארהדין להמתיק כוונתו היתה השלחן מתחת הפתקאנותן שהיה לעזאזל שעיר בסוד והיה שאפשר, כמהיש וכן עוד; יקטרגו שלא כל אחיזה שהוא כל להסט"אמתחת הפתקא זורק שהיה רבינו של במנהגו לומרועי"ז אחיזה שהוא כל להקלי' ליתן כדי דהיינו – שלחן

שאפשר. כמה הדין להמתיק יזכו

מליובאוויטש וביאר אדמו"ר כ"ק של מנהגו גם מו"רהקוויטלאך כל לקרוע נוהג היה אשר זיע"אהעלאת ענין שהוא חותנו, על הקדוש ציון אצלנסירה ענין שהוא חת"ך שם בבחי' למעלה, האותיות

ידיך ) את פתח בכוונת כתב (כמבואר שכבר לאחר היינו .נתינה היה וכבר כנ"ל, נסירה בחי' שהוא הקוויטעלומוחין הוי"ה שם עליו להמשיך להצדיק דהפתקאגמורים רחמים עוד להמשיך רוצה היה הנה דפנים,שהוא הפתקא קורע היה ולכן גבוהה, יותר במדריגהקריעה מלשון שהוא חת "ך בשם המרומז נסירה בחי'גבוה יותר לעולם השמות מעלה היה ועי"ז וחתיכה,

תשע"ג וירא פר' דשב"ק דא"ח כט ליקוטי

כן וכמו גבוהה. יותר ממדרגה דפנים מוחין המשיך ואזשורפים שהיה צדיקים הרבה של מנהגם בזה לבאר ישדפנים מוחין לעורר שהוא הקריאה, לאחר הקוויטלאך

הזיווג. אש בסוד גבוה יותר מזיווג

ויזכר ויפתח לג ] אלקים אליה וישמע רחל את אלקיםרחמה כב)את כתיב (ל למה אחד הקשה .

היה אם מובן יותר היה הלא רחל, את "אלקים" ויזכר"הוי"ה", אליה וישמע רחל את "הוי"ה" ויזכר כתובשל גדולים מרחמים נמשך עקרות פקידת שהלאשהוא הדין ממידת ולא הוי"ה שם בחי' שהוא השי"ת מצינו שאכן להבין יש יותר ועוד אלקים. שם בחי'דוכרנא ועל דכתב: זה פסוק על אונקלוס בתרגוםולא עדוי. לה ויהב "יי" צלותה וקביל "יי" קדם דרחלקדם דרחל דוכרנא ועל במקרא דכתיב כמו כתב

"אלקא". צלותה וקביל "אלקא"

ושם וענה אלקים דשם ידוע בפשטות דהנה מו"רהוי"ה, משם למטה יותר מדריגה הוא אדנ-י

שיר באמירת תשובה ימי עשרת בכוונת מצינו אבלשאם מבקשים שאנו שם דמבואר ממעמקים, המעלותאם היינו הוי"ה, שבשם י-ה שם עד עוונות גברויעמוד מי אדנ-י מבקשים אנו אז י-ה, תשמר עונותי"ג והם רחמים שהוא יו"ד נו"ן דל"ת אל"ף שם היינוזה שם שמכח דבריאה אנפין דאריך דיקנא תיקונישם דיש מצינו כן וכמו לנו. ויעמוד לנו כפרה יתעוררבשער כמבואר אנפין באריך ג"כ שהוא אלקים

ד הכוונות דרוש הכיפורים יום שם )ב(דרושי דיש לנו הרי .הוי"ה משם גבוה יותר שהוא אנפין באריך אלקיםויזכר כתיב ולכן הוי"ה. שם של הפנימיות בחי' שהואאת ויפתח אלקים אליה וישמע רחל את אלקיםשהוא השורשי אלקים שם על הוא דהכוונה רחמה.חיצוניות בחי' שהוא תרגום משא"כ הרחמים, מקור"אלקא" ולא "יי" רק כתב ולכן קודש לשון כלפישם הוא השורשי אלקים שם של החיצוניות דהלא

הוי"ה.

ואמן אמן לעולם ה' ברוך

____________________

t"r`eב. .t"f cr oke ,eixg` miper ldwde `"t xne` u"yde ,midl`d `ed 'd t"f dlirpd zltz xg` xnel ebdpy dn q"fe :l"fe

`ed 'd ik ,l"f ixenn izrny dpd ik ,`ed oiprde .y"nk aygz `"tl - midl`d `ed 'd midl`d `ed 'd mrt lka miltek ep`y

mr el`d mikxcd 'a eayiiziy c"rlpe .'wepa midl`e ,`"fa ceci ik epnn izrny mb .`yp zxc`a 'fpk `"fa midl`de `wizra

'lry ,died 'wpd `"f cbpk `ed ,dligza xn`pd midl`d `ed 'd ik `vnpe .midl`d `ed 'd zpek xe`ia oipra k"g` x`azpy dn

dyrp dzr xy` 'd 'xwpd `yicw `wizr cbpk - midl`d `ed 'd :'a mrt miltek k"g`e ,`"f jxra midl` 'xwpd 'awep mewn cr

oiltek ep`y i"tr` ik `vnpe .rcepk midl` 'xwp mlk ik ,`wizra my d`lir 'ni`e dilic oiawep oixze `"f ziilr i"r midl`

.w"lkr .cala t"f wx mpi` midl`d `ed 'd minrt c"i ik `vnpe ;aygi '` mrtl f"kr - mrt lka eze`

לנפשך חכמה דעה ל

טז הר"ן שיחות

גדולה דע , בצעקה דקה דממה בקול לצעוק שיכולין

מוציא אינו כי כלל, אדם שום ישמע ולא מאד

וזה דקה דממה בקול היא הצעקה רק כלל קול שום

ויכנס הצעקה במחשבתו שיצייר דהיינו אדם. כל יוכל

ממש הצעקה קול בדעתו ויצייר במחשבה הצעקה קול

ממש שיצעק עד בזה ויכנס שצועקין. כדרך הניגון עם

כלל: ישמע לא אדם ושום דקה דממה קול בבחינת

יש כי כי ממש, צעקה רק כלל ציור אינו באמת

יש וגם הקול יוצא שמשם בריאה סימפונות

כן ועל המח , אל הריאה מן היוצאים דקים סמפונות

ההולכים הדקים הסמפונות דרך הקול להכניס יכולים

שמצייר מה ידי על במחו ממש שיצעק עד המח אל

קול מכניס הוא שבזה ממש הצעקה קול במחשבתו

ויצעק אדם בני כמה בין לעמוד ויוכל המח , אל הצעקה

להשמט יוכל ולפעמים כנ"ל. ישמע לא אדם ושום מאד

הקול שנכנס מחמת כי נשמע, שיהיה דק קול איזה מזה

להשמט יוכל המח אל המח של הסמפונות דרך

קול המוציאין הסמפונות דרך הקול שיצא לפעמים

גדול: בדקות הוא אבל

בשעתובלא דבור שום מוציאים כשאין (היינו דיבור

כי כנ"ל, לצעוק יותר קל לעיל) הנזכר הצעקה

הקול את לתפוס יותר קשה הדבור להוציא כשצריך

המוציא הקנה דרך לצאת להניחו ולבלי המחשבה אל

יותר: קל דיבור בלא אבל קול,

צריך אי ' להשי"ת מקושר להיות שרוצה שמי בזה"קשכתוב כמו ובדביקות, ובחשק בחפץ להיות צריך איך לבאר ומאריך אלקיכם, בה' הדבקים ואתםרוח נפש דרגת יש כי בהשי"ת. המחשבה לדבק תמידלבקש וצריך הנפש , דרגת עם נולד בתחילה נשמה,

שכשי הרוח, לדרגת הרבה הרוח ולהתפלל דרגת ש

כשזוכה כ"ש השי"ת , לבין בינו המחיצות מתמעטיםלדביקות וזוכה המחיצות כל נתבטלין נשמה לדרגתבעולם זה וכל ויחידה. לחיה כשזוכה וכ"ש כ"כ, חזקהויש גדולים, יותר לעולמות לעלות יש ואח"כ אחד,שהוא כמה מדרגות. וכמה כמה ופרט פרט בכללו ואין השי"ת , עם שלו הקשר יותר מתחזק מזדכך,אצל הקלי' אחיזת עיקר כי צדדיות. מחשבות יותר עודחושב שאינו המיותרות , המחשבות ע"י הוא האדם

השי"ת. ממציאות

בבחי'ועיקר הוא השי"ת עם עת בכל האדם קשרדלבא', 'רעותא הזה"ק בלשון שנקרא צעקה,לית באמת כי להשי"ת . שבלב הפנימי קשר שהואברעותא נתפס הוא אעפ"כ כלל, ביה תפיסה מחשבההפנימי בכח להשי"ת מתעורר שאדם כמה דלבא,עת בכל צריך ולכן להשי"ת . אותו מקשר זה שבלב,צעקה בחי' שזהו דלבא רעותא שנקראת לנקודה להגיעשנכנס דרגא. שבכל יחידה דרגת והוא שבלב. פנימיתדבר שום על לחשוב רוצה שאינו כזאת במחשבהברמב"ם כמ"ש השי"ת . מציאות על רק שבעולםשאינו הבורא אהבת דרגת שזהו ראשונים ועד ורמב"ן

בעולם. דבר שום על לחשוב רוצה

לאדם,ובזה"ק שיש מדרגה שבכל מבואר ובמפרשיםשיחשוב שגורמת הקלי' מציאות ישנה הריטוב יגאלך 'אם רות במגילת וכתיב אחר. משהו עלעד נכנס ב"ה א"ס שאור מגלה האריז"ל ורבינו יגאל',הכל, קונה בכונות כמובא ביסוד, נגנזת וחכמה החכמההאורות שיוצאים ואע"פ ביסוד, החכמה אור שגנוזאורות וטו"ב ביסוד, אורות הרבה יש מ"מ מהיסוד,היחוד ובאור בשבת רק ונתגלים ביסוד, גנוזים נשארים

האמת.

טז הר"ן לא שיחות

עשרה והאדם שמונה תפילת להתפלל לזכות צריךכשמתפלל הנפש, את גואל שעי"ז אמיתית ממש שמרגיש בתפילתו, אורות הטו"ב את ומרגישיכולים שבו שבת של מוסף בבחי' בתפילתו, אלקותתמיד. לזה זוכים אנו שאין הגם גדולה, לדרגה לזכותבזכות החול ימות באמצע גם ממילא נעשה זה אבלאמיתי לדביקות כשזוכה דשבת, המוסף קדושת את שגואל היחוד אור וזהו הטו"ב, האור ומרגישאת גואל הוא לכך שזוכה פעם ובכל ממש . הנפשהיצר את להרוג שזוכה עד דרגה, ועוד בעוד נשמתו[ובספר הנפש . לגאולת ממש וזוכה לגמרי, הרעהוא יום בכל לזה לזכות שהסגולה מובא יצחק תולדות ובפרט ישראל בארץ ובפרט הותיקין, בתפילת

בירושלים.]

יזכה וזה שאם יגאל', טוב יגאלך 'אם הכתוב שאמרוכמ"ש הנפש . לגאולת יזכה הללו, אורות לטו"בשלא כ"כ גדול בעיון היה בסוגיא רבא שכשעיין בגמ'הנפש גאולת והוא אותו. שסובב מה כל הרגישהיחוד השלים לא ואם התפילה ביחוד הוא שבעיקרוהתורה, לימוד דרך היחוד להשלים יוכל התפילה דרךהתורה בלימוד להשלים יוכל בשחרית ייחד לא אם

מנחה. עד משחרית שלומד

דלבא כלל ברעותא להשי"ת לצעוק שצריך הדבריםואם אורות . לטו"ב בזה ולזכות התפילה בעתהתורה בלימוד לבא יוכל בקל אזי בתפילתו, לכך זכהיוכל התפילה בעת זכה לא אם וגם אמיתי. לדביקותבועז, בחי' שהיא התורה בלימוד הדביקות להשליםכלולה התורה כי אנכי, יגאלך יתן, לעמו עוז ה' בחי'לאהבה צריך יום ובכל והמוחין, המדרגות מכלהנפש את גואל שבזה הק', לשכינה וחשק ודביקותזה הוא דלבא הרעותא כי ועוד. עוד יום בכל שלולהתדבק שיזכה באמת האדם את שמשנה מה

בהשי"ת.

משיח וכל לבחי' לבא וצריך חדש, ענין הוא ויום יוםבו יש יום דבכל בזה"ק וכמובא יום, שבאותוהיחוד וכלליות אורות להטו"ב להגיע וצריך טוב,זכה לא אם ביום, שעות כ"ד יש ולכן יום, שבאותוופורע ביום לוה בגמ' כמ"ש אח"כ, בלילה יזכה ביוםואם היום, אחר הולך שהלילה בקדשים כמו בלילה,בלילה להשלים יוכל אחד, יום של שעות כ"ד תיקן לא

שלאחריו.

זהו יש אך קשה, דבר הוא ה' שעבודת שחושביםהק' ובהשכינה ישראל ארץ בקדושת פגם ממש על דיבה שמוציא המרגלים, כפגם והוא והאמונה,עבירה וזו לכך, לזכות אפשר אי כאילו הדביקות דרכיבסוד הק' לשכינה מקושר אדם אין ואם חמורה.הבעש"ט כמ"ש ח"ו, דינים עליו שורים אזי הדביקות,למעלה, בהיחוד שחסר מחמת רק הוא דין שכלבנפש, או בגוף ויסורים דינים מרגיש כשאדם וממילאשאת ביתר בעצמו לעורר שצריך יבין בפרט, או בכללובזה הק', לשכינה והדביקות והחפץ החשק עז וביתרלמעלה, היחוד מעורר זה כי הדינים כל יומתקו בודאירחוק שזה יחשוב ולא ישראל. בנפשות תלוי והכלצדוק רבי כמ"ש נעלה', 'עלה בבחי' אלא ממדרגתו,פשיסחא בונים ר' מהרבי ששמע מלובלין הכהןיהיו המשיח ביאת לפני האחרונים בדורות שהנשמותרחוקים אנו שבמעשים אע"פ בלבם, יותר מזוככיםאנו הלב בזיכוך אבל הראשונים, הדורות מכל יותרכח לנו יש ועי"ז הקודמים, הדורות מכל יותר קרוביםדלבא רעותא בלבנו לעורר היינו הלב, צעקת לצעוקוחשיקה בחפיצה שלפנינו, הדורות מכל יותרמעורר זה כי ונורא, גדול זכות וזה הלב. בפנימיותבזכות עלינו ירחם ה' ושכינתיה. קוב"ה היחוד למעלהארץ ובקדושת באמונה הדביקות ובזכות האמת צדיקיברחמים גוא"צ לביאת לאלתר ומיד תיכף נזכה ישראל

בב"א.

לנפשך חכמה דעה לב

יז הר"ן שיחות

מדוע הוכיח לו: ואמר הלימוד, התמדת על אחד את

עולם תקבל הלא בזה תפסיד מה תלמד? לא

מראה כשהתורה לומר צריך ואין הלימוד?! על הבא

שרוצה רק הבא עולם כלל רוצה אין אז לאחד אהבה

כמו לומד יתברך השם גם והלא בעצמה. התורה את

שיש היום סדר לברכה זכרונם רבותינו בדברי שמבואר

וכו' בתורה עוסק שעות שלש הוא ברוך להקדוש

נפל הרבים בעוונותינו הללו ובדורות ג:). זרה (עבודה

מאד: התורה לימוד

הרבנים ודע דהיינו שלפנינו בדורות שהיו שהגדולים

ואף כוונות שום יודעים היו לא אז שהיו הגדולים

לימוד ידי על רק מופתים לעשות יכולים היה כן פי על

איזה אומרים כשהיו זה ידי על כי הקדושה, התורה

כך: נתקיים דיבור

תשמעון',כתיב אשר הברכה את וגו' נותן אנכי 'ראהלהרגיש שזוכה שמי הק' החיים האור וביאראחר ומשתגע מתלהט הוא בתוה"ק שיש האלקי האורשכשהתורה אותנו מעורר שרביה"ק וזה התוה"ק. אוראת רק עוה"ב כלל רוצה אינו לאחד, אהבה מראה

והשתוקקות. אהבה מרוב בעצמה, התורה

בלי ומה מופתים שעשו גדולים שהיו רביה"ק שאמרהיה הק' הבעש "ט דרך באמת כוונות. שוםיש כי הכוונות . בדרך דייקא מופתים ישועות לעשות

הם פנימי שהיחודים היחודים, חלק שהיא התורה ותמוסיף שרבינו אלא בתוה"ק. פנימית יותר מדרגהלפעול יכלו גם ביחודים עסקו שלא הצדיקים שאפי'שקיבלו וכיון כראוי, הלכה שלומדים בזכות מופתים.בשמים. דבריהם את גם קיבלו בהלכה, דבריהם אתופעלו שהבטיחו תורה גדולי ועוד איש מהחזון וכידוע

ישועות.

לא חז"ל צר', לא צרתם 'בכל הפסוק על אומריםהשם', 'מקדשי בעל וביאר קרי, לו כתיב,מועטים, ספרים רק אחד לכל היו קדמוניות שבשניםבית וענין ספרים, מלא בית לו יש אחד כל ב"ה והיוםבקדמונים כמובא מאד, גדול דבר הוא ספרים מלאגדולה סגולה וזוהי ספריו, לפי האדם שחכמת שיש אלא בבית . קדוש ספרי הרבה שיהיה להתמדהולא כתיב לו בבחי' הם שלהם הספרים שכל אנשיםקורא לא והוא בבית נמצאים שהספרים היינו קרי,ובזה כתיב. ולא קרי בבחי' שיהיה העיקר והרי בהם.שיהיה לעשות וצריך צר, לא צרתם בכל הפסוק פירשלו שיש הקודש הספרי את שיקרא היינו קרי בבחי'מגלה השי"ת שאז קרי צר לו בבחי' יהיה ועי"ז בביתו,

צר'. 'לו בסוד עצמו את

כי וזה במצוותיך', 'ותרגילני בתפילה מבקשים שאנובבחי' הוא התורה ללימוד נכנס כשאדם בתחילהלהתמיד מאד עצמו ומרגיל שמתמיד ע"י ורק מרירות,

התורה. מתיקות מרגיש עי"ז בתוה"ק,

שקשה פעם לו ואמר צדק להצמח דהוא מאן נכנסצדק, הצמח לו ענה תורה. ללמוד מאד לואזי ללמוד קשה אם בשלמא שאלתך, מבין אינישזכית בשמחה ותהיה ללמוד, א"ע מכריחיםבעיה לי יש אני אבל אתכפיא. של גדולה לעבודהללמוד ורוצה התורה אהבת כ"כ לי שיש אחרת,לעבוד איך יודע ואיני כזה, בחשק ממש עת בכלה' את עובדים הצדיקים כי אתכפיא. בבחי' ה' אתונכסף נמשך שלבם זוכים כי בתענוגים, אהבה בבחי'לו שאין פשוט אדם משא"כ והקדושה. התורה אלעצמו את כופה שהוא שע"י ידע דקדושה, חשקגדול רוח נחת גורם הוא אזי בכח, בתורה לעסוק

יז הר"ן לג שיחות

הסטרא כח את כופה שבזה האתכפיא, ע"י בשמיםאחרא.

צריך וכמו יהודי מה מקצאק, הרה"ק שאמרהלימוד, באמצע החשק לו כשנעלם לעשותבבית לטייל ויתחיל הגמ' את ויכסה מגבת שיקחעל ויחשוב להכא, ומהתם להתם מהכא מדרשחשק לי אין שאם בתשובה, וישוב שלו, המצבמחיצות עושים שהם עוונות לי שיש סימן ללמודחשקו לו ישוב התשובה וע"י הק'. התורה לבין ביניההליכה שעצם רבינו שאמר וכמו התורה. ללימודענין ומעוררת גלות כמו מכפרת ואנה, אנה בבית

התשובה.

של כי לאור גדול, לאור אח"כ זוכים אתכפיא בחי' ע"ישל אור בו יש שבתוה"ק חלק כל כי רבינו, משהאור לה אין שהתוה"ק שאומר ומי רבינו, משה ניצוץתורה כי רבינו, משה על המחלוקת עיקר זוהי פנימי,שאין מה וכל יעקב, קהילת מורשה משה לנו צוהשאם מאמין שאינו מחמת הוא בתוה"ק, חיות לאדםאור לו יפתח אזי מהשי"ת ויבקש בתורה יתמידמילה שכל וידע התוה"ק את להשיג ויזכה התוה"ק,אות כל כי ממש , אלקות אור זהו בתוה"ק ומילהבעולם הצלחה ואין הדביקות, שלימות בו יש שלומדיםללמוד יזכנו ה' שבתוה"ק. ודיבור דיבור כל כמו הזההק' תורתו דברי כל את ולקיים לעשות לשמור וללמד

בב"א. ברחמים גוא"צ בביאת

ע"א מב דף ברכות לד

יעקב שארית

ע "א מב דף

בכסנין הבאה פת בדיני זי"ע מקאמרנא הגה"ק רבינו דעת ביאור א .

וכו ',בגמ ', המוציא עליה מברכין בכסנין הבאה פת

היכא אבל עלייהו סעודתיה דקבע התם שאני

שאחרים כל ומסיק לא. עלייהו סעודתיה קבע דלא

לברך. צריך סעודה עליו קובעים

למעשה זו הלכה ונחיצות חשיבות

בהלכה הראשונים א ] הפוסקים למעניתם האריכו זוומאחר זמנינו. פוסקי עד והאחרוניםובני דאורייתא חיובים בהם ויש שכיחות , אלו והלכותדוגמאות [ונזכיר הידיעה, מחוסר בהם מזלזלים אדםבסעודות א) למעשה, זה נידון בהם שנוגע השכיחיםמזונות – לחמניות מיני שם שישנם וכדו' מצוה בר

פירות) ממי אוכל (העשויות מיני שאר אליהם ומצרפים שונים )המשביעים וסלטים קוגל שיעור (כגון מהם ואוכלים

מנת הנוסעים מקבלים במטוס בנסיעה וכן ב) שביעה,שאר עם בצירוף מזונות מלחמניה המורכבת אוכל

אותו המלפתים אוכל ומיני ואורז דברים ותפו "א (בשר

שבעים וכדו') והמה סעודה, קביעות דרך דהוי ,ג) אליה, שרגילים בסעודה שביעתם כדרך זו מסעודה

סעודתם לאכול הרגילים בנ"א ישנם ממנה )כן (ששבעים

לפעמים ד) וכדו', כמציות שונים מזונות מיני בצירוףתענית) במוצאי מזונות (כגון מיני הרבה האוכלים ישנם

הרי ודומיהם האופנים אלו שבכל לבד, מהם ששבעיםואם כדלהלן, מדאו' בברהמ"ז שנתחייבו ביותר יתכןמ"ע ביטול חשש הוי ג' מעין אלא ברהמ"ז יברכו לאובאחרונים בראשונים דעות ריבוי [דישנם מה"ת,המחיה על בברכת בדיעבד אף נפטרים שאינם שס"ל

ברהמ"ז]. של דאו ' מ"ע ביטול לדידהו הוי וא"כ

מקאמרנא הגה "ק רבינו דעת ביאור הקדמת

זי"ע

והנה האחרונים ב ] דעות כו"כ ישנם זה בעניןזה, בענין המקובלים תלווהפוסקים (שרובם

ביצים ד' או ג' שיעורו , כמה ונחלקו סעודה , קביעות בשיעור הענין

וכו')או ביצים את ו ' נפרד במאמר אח"כ נביא ובעז"ה ,להפוך הצורך מן ראינו אך שיטתם, את ונבאר דבריהםרבינו דעת את בזה להביא ולהקדים הרגיל הסדר אתהטהור, שולחן הק' בספרו זי"ע מקאמרנא הגה"קדעתו לפרסם רבה ומצוה לרבים ידועה אינה שדעתו

אליה, לחשוש ה' ירא לכל שראוי היות שלאזו, (לחומרא

מפהב"כ) שביעה כדי דבריו לאכול על שכתבו שיש דאף ,שמעיינים אחרי באמת אך יחידאה, שיטה שהיאיסודותיו, שרשי הם מה מקאמרנא הרה"ק בדברייחידאה, שיטה הוא אין מדבריו יסוד שבכל אשכחןבכל כוותיה הסוברים ואחרונים בראשונים רבים וישנםבחיבור יחידאה בבחי' הוי שאולי אלא מדבריו, פרטשבשרשיו היות סו"ס אך יחדיו, הפרטים כל וצירוףבעז"ה שנבאר וכמו כוותיה, סוברים רבים ויסודותיוובפוסקים, בגמ' היטב ומיוסדים מבוססים שדבריולחוש ה' לירא דראוי נראה ע"כ ואחרונים, ראשונים

נוהגים אנו וכן זו )לדבריו, שיטתו שראינו בל"נ (מיום לחושואף מזונות, ממיני משביעה ליזהר לשיטתו לחומרא

אחרים. מאכלים מיני בצירוף

הטהור שולחן מספר ההלכות העתקת

ואלו ז.ג ] קסח: בסי' כסנין דבריו פת האוכל

ממאכלים שבע שהוא אעפ "י בכביצה ,

יעקב להשארית

מאד ויזהר ברכות, ארבע לגמרי בהמ "ז יברך אחרים ,

דאורייתא מ"ע יבטל ולא השכיח דבר הוא כי ח.בזה :דברים בזה ראיתי כסנין פת של סעודה קביעת בעתבכה זה ששה, וזה בצים, ארבע אומר זה המכאיבים,העיקר אלא כלל, וריח טעם דברי בהם ואין בכה, וזההתורה מן נתחייב הרי שבע הוא אם בשביעה תליאלברך וחייב לפטרו חכמים ביד כח אין בהמ"ז לברך

והמוציא, נט"י חיוב עליו שחל ממילא וענין בהמ"ז,

אכל אפילו הזמן ולפי הרגלו לפי אחד כל השביעה

שעות ששה עד רעבון ירגיש ולא ממנו ושבע כביצה

ברכות ושלש המוציא ויברך ידיו אינו יטול אם ט. :לשבוע דרכם אינם במדינתו אחרים וגם ממנו שבעי. לאכול: יכול בצים עשרים אפילו כזה פת מאכילתשבע ואין מועט דבר על העיקרי סעודתו קובע הוא אםשלש מעין מברך כזה על לקבוע דרכן אין אחרים וגםשאחרים שיעור אכל אם יא. נטילה: בלא מ"מ ובוראשבע אינו שהוא אעפ"י ולשבוע לאכול לקבוע רגילין

כלל שיעור ממנו יב. ובהמ"ז: נט"י חכמים עליו גזרוטבעו לפי ויודע כביצה אפילו כשאוכל הוא שביעהידיו נוטל רעבון, שום בלי שעות שש ממנו שבע שיהי'כי הזמן לפי זה וכל והמוציא, בהמ"ז ומברך כסנין לפתכי ורצונו, שבעו הבנת לפי והכל יותר יצטרך לפעמיםשבע לא שעדיין לו ונראה פתוחה אצטומכא לפעמים

בשבעו וירגיש שבע יהי ' מועטת עת כשיעבור ואח"כ

התורה מן בהמ"ז לברך חייב שעות , על ששה וה"ה ,שבע כשאינו אבל התורה, מן זה על מברך כסנין פתכזה על קובעין אינם ואחרים זה על סעודתו שקבע אףשולחן מספר ההלכות העתקת ע"כ מלברך: פטור

הטהור.

המאכלים שגם זהב בזר שיטתו שמבאר ביאור

התורה מן שביעה לשיעור מצטרפים

ונעתיק ב':ד] אות זהב בזר שיטתו לבאר שכתב מהנכשלין רבים כי לבאר צריכין כסנין. פת

בררנו כבר ידיעה, י"א )בלתי סעיף קנ"ח שענין (בסי'פשוט המזון, ברכת לברך התורה מן השביעהפת כביצה אכל אם אלא חריבה מפת אינה שהשביעה

טפלים הכל ממינים מינים המאכלים וכל רב לחם הוהממאכלים הוא שהשביעה אף שבע ואם שאכל, לפתוכך הלחם מן שבע כאלו והוה לפת טפל הכל ופירות

מוהר"ז הגאון ח')הסכים סעיף הרב וכל (בש"ע מ"א בעל והרב י"ג)האחרונים, בפת (בס"ק כן כתב

כהמג"א שפסקו האחרונים לכל כוונתו [וכנראה כסנין,מאכלים שאר לצרף שיש בכיסנין, הבאה פת לגביאף איירו שהם בדבריהם ומפרש סעודה, לקביעותבזה ועיין הפת, את ממש מלפתים שאינם במאכלים

להלן]

דלא ורק התורה מן גמור כלחם דינה פהב"כ

שבע כשלא ברהמ"ז רבנן חייבו

וממשיך התורה ה] מן באמת כי הקאמרנער: שםמן לחם לסתם כסנין בין חילוק איןהמינים חמשת כל גמור, לחם נקרא הכל התורה,אם בהמ"ז, מברך מהם שבע אם לחם, מיקרי שאפאןכזית על גזרו וחכמים מלברך, פטור מהם שבע אינושאינו זמן כל כסנין בפת להקל וראו עליו, לברך לחם

לא צריכין שאין מהם פת שבע כי בהמ"ז, ולא נטילהוהולך הלב לסעוד בבקר מעט לאכול דרך כסנין

אח"כ, ללמוד הולך רב בי ובר כ"ולמלאכתו, דף (סוכה

לכלה ) ועיל רב בי בר כדטעים שאין ע"א באכילה הקילו ע"כ ,שביעה בלא אכילה תורה, דין על והעמידו שביעה בהאותו שיאכל אחד דברים, שני ובעינן בהמ"ז, יברך לאשלא בעינן ישבע ולא שאכל אף וגם ממנו, ישבע ולאאחרים אם אבל סעודה, וקובעים שבעים אחרים יהיושלא חכמים עליו גזרו עדיין רעב שהוא אף קובעים

בהמ"ז, ובלא נט"י בלי כאוכל נראה יהי'

שבע כשאינו מאכלים דשאר הצטרפות

שבעים היו ואחרים

ומענין לבד ו] פת אוכל אם שביעה, ענין שיעורמפת שבעים שאחרים מה כפי ישערשאר עם כסנין פת כשאוכל אבל ומלח, חריבהדי פת כי המאכלים, בענין קביעות שיעור אזי מאכלים

ע"א מב דף ברכות לו

ושבעין אוכלין שאחרים במה וצריך כביצה באכילתמפת אכל ולא רעב עדיין שהוא אף אחת, בסעודהכיון עדיין שבע לא מאכלים ומשאר כביצה אלא כסניןפת כשאוכלין בסעודה ושבעים אוכלים שאחריםאכל, שזה כמה ותבשילים מאכלים ואחריו בכביצהשיעור שאכל כיון חכמים מגזירת בהמ"ז לברך צריךמן חייבים שאחרים ולשבוע לאכול שדרך ממה סעודהלברך, מדבריהם חייב שבע שאינו והוא לברך, התורה

דידן גמ ' ביאור

וזהו שם )ז ] ברש"י עי' ע"א מ"ב דף אכל (ברכות הונא רבלערך בקבא, תלתא תלתא בני ריפתא תליסרכפנא, עדי ר"נ א"ל ברהמ"ז], בירך [ולא בצים, שמניםבהמ"ז, לברך שלא זה על וסמכת רעב אתה כרחך עלאף סעודה עליו קובעים שאחרים כל אלא כן, אינוחכמים, מגזירת והוא בהמ"ז, לברך צריכין רעב שאתההי' בימיהם וגם לבריה, עסיק יהודה רב מסיק כך ואחרמפת מעט לסעוד הסעודה קודם הנשואין אחר הדרךלהו אמר המוציא, מברכי דקא שמעינהו בכסנין, הבאכי מתמה והי' המוציא דילמא שמענא דקא ציצי מאיעד הסעודה קודם הוא כי קביעות דרך אין שזה ידעדלא היכא אבל סעודתיה דקביע התם שאני דמסיק

לא: סעודתא קביע

עובדא הוי שבדידיה שמספר המעשה

עוד זהב ח] בזר שיטתו שמבאר מה להעתיק נמשיךאם למעשה ברורה והלכה פשוט זה ג': אותכביצה אלא אכל לא אפילו כסנין מפת ושבע אכללפת ידי ליטול מנהגי ולכך התורה, מן בהמ"ז מברךששבעתי ומרגיש מעט אוכל אני לפעמים אם כסנין[ומתברך קימעא אוכל חי לכל המשביע מברכותבהמ"ז נוסח כפי קצרים ברכות שלש מברך אני במעיו],

ס"ב)בקיצור קפ"ז בסי' אכל (כדלהלן אפילו חיוב וזהו ,מעשה עשיתי וגם התורה, מן זה וכל יותר, ולא כביצהסעודת על עש "ק ו' ביום שנזדמנתי ולמעשה להלכההי' לשם וכשבאתי נכבד אדם של ביתי לתוך עראי

חלב מאכלי שם שיהי' והבנתו כסנין בפת ערוך השלחןעל המוציא וברכתי בברכה די ונטלתי ותבשילים הרבהיותר ומעט כביצה אלא אכלתי שלא ואעפ"י כסנין פתכדי עד הרבה מאכלים שם היו אבל כסנין, מפתבזימון המזון ברכת וברכתי ושבעתי ואכלתי שביעהעמי והסכימו ישראל גדולי שם והיו לאלקינו עשרהספק בלי למעשה הלכה אלה וכל פשוט דבר והואבהסכמת הלכה כך כי רוח וגבה עקש זה על והחולק

אמת, למעיין והאחרונים הראשונים כל

המג"א על שמפקפק החיד"א על השגתו

וראיתי ברכ"יט ] המ"א (בסק"ו )להגאון על שהשיגמאכלים שאר שמצטרפים [שכתבשני כי החיד"א], ע"ז ופקפק בפהב"כ, סעודה לקביעותענין מה קאמר מאי ידענא ולא מצטרפים. אינן מיניןטפל הכל כי טפל מתורת באנו בכאן לכאן, צירוף

רב לחם עבד שמו, ולחם א')ללחם, ה ', וכשם (דניאלטפל כך לחם מיקרי הכל כי ראשונה מברכה שנפטרמן לברך יצטרך לא דאל"כ השביעה, בענין ללחםולא הי' לא וזה חריבה מפת שבע כשהוא אלא התורה

זי"ע. מקאמרנא הרה"ק של עכל"ק יהי'.

זי"ע מזידיטשוב הרה "ק דודו על עדותו

ונעתיק וז"ל,י] ד' אות ס"ה ר"א בסימן לשונו עודנטילה בלא כסנין פת יאכל שלא יזהר

כביצה יאכל דאם מכביצה, פחות השביעה אלא וענין

ומתברך קימעא אוכל פעמים הרבה כי רוחני ענין הוא

כיון במעיו ברכות שלש לברך חייב התורה מן והריבלא שאוכל לענין נכנס הוא והרי ושבע שאכלברכה המחיה על ומברך נטילה ובלא המזון ברכתפת טעם לא מימיו צבי רבינו הקדוש דודי ומורי לבטלה

וז"ל סי"א קנח בסי' וכ"כ עכ"ל, תנצב"ה. (באמצעכסנין

לפני הסעיף) כשעורכין למעשה, להלכה עושה אני וכך ,לשבוע, סעודה בקביעות חלב מאכלי לאכול שלחןיודע ואני בכסנין, הבא ופת גמור פת לפני ומונחפת על מברך אני ביצה, כשיעור הכסנין מן שאוכל

יעקב לז שארית

ואני סתם, הפת מן ביותר עלי שחביב המוציא כסניןוכך כלום, סתם מפת טעמתי שלא אף בהמ"ז מברךאוכל אם לשבוע סעודה קביעות שבדרך ברורה הלכהאוכל אינו ואם וברהמ"ז. והמוציא נט"י צריכין בכביצהשאוכל אף המחיה ועל במ"מ מברך הכסנין מן כביצהלא הלכה וזה נט"י, צריך ואין לשובע מאכלים שאר

עכ"ל. פנים. באין שבעולם רוחות כל יזיזנו

מקאמרנא הגה "ק בשיטת היסודות ו'

והנה מקאמרנא יא] דהגה"ק שיטתו לפרש נראהיסוד ולכל יסודות , מכמה מורכבת שהיאואחרונים וראשונים בגמ' איתנים ראיות ישנם

א .וכדלהלן, כמו יסוד מדאו' הוי בכיסנין הבאה שפת גמורה כפת,פת מדאו ' חשובה אינה שפהב"כ תימא דלא (היינו

עליהם , כשקובע וברהמ"ז המוציא עליה לברך הצריכו מדרבנן ורק

גמורה , כפת דינה דמדאו' להיפך , אלא אינו , ב .דזה שכל יסודבמ"מ, ברכתה פהב"כ על קבע שכשלא בגמ' הנידוןבברהמ"ז, כלל חייב אין שמדאו' שבע, שאינו רק מיירימכדי בפחות פת כשאכל גמורה ברהמ"ז שחייבו ורבנן

בפהב"כ, זה חייבו לא ג .שביעה כל יסוד של ששביעה[ומה בדעתו, אלא אחרים בדעת תלויה אינה אדםרק זה אדם כל אצל דעתו שבטלה דידן בגמ' דאי'מדאו' מחויב ואינו מסעודתו שבע שאינו באופןדבטלה לחומרא ברהמ"ז רבנן חייבוהו וע"ז בברהמ"ז,בטלה לא ושבע כשאוכל משא"כ אדם, כל אצל דעתו

וכדלהלן], וראשונים, מגמ' וכמוכח ד.דעתו חיוב יסודאף יוצא ואין מדאו', היא ברכות לג' בחלוקה ברהמ"זראשונים לכו"כ ס"ל [וכן ג' מעין בברכה בדיעבד

כדלהלן], ה.ואחרונים הנאכלים יסוד מאכלים ששארמצטרפים בכיסנין הבאה הפת עם סעודה באותה ביחד

הפת אל מדאו'מדאו' מחויב עמם ביחד שביעה (שכשיש

הפת בברהמ"ז) את ממש מלפתים שאינם באוכלים ואף ,הפת) על נמרחים שאינם הנאכלים (היינו המאכלים כל מ"מ

הפת אל מדאו' טפלים הפהב"כ עם א' בסעודהשביעה. לשיעור אליו ו .ומצטרפים המחייב יסוד שיעור

כביצה פת אכילת א, דברים, בב' תלוי מדאו' ברהמ"זבכזית) סגי שיהיה (ולא היינו גמורה שביעה שישבע ב, ,

זו מאכילה מאכלים )שבע שאר בצירוף פת שום (דכביצה בלישעות. ששה למשך רעבון

מקורותיהם ועתה בעז"ה ולבאר לחזור לנו ישאלו כל של ובראשונים בגמ' הנאמנים

דבריו ,היסודות, על אחרונים כו "כ נחלקו דברים שבכו "כ (ואף

ראוי שכנ"ל מקאמרנא , רבינו של הנאמנים מקורותיו קודם נבאר אנו

נבאר בעז"ה ואח "כ לחומרא, עכ"פ אליהם לחוש ה' ירא לכל

זה ) בענין האחרונים שאר דעת נפרד ,במאמר

מקורו מדאו' גמור פת הוי שפהב"כ א' יסוד

האחרונים ורוב וב"י מהרמב"ם

הנה התורה,יב] מן גמורה פת הוי שפהב"כ א' יסודמהרמב"ם ברור ה "ט )מקורם סוף פ"ג (ברכות

הוכיח וכן פת, מיקרי עליו קובעין כשאין שאף שכ'שם )הב"י ובכס"מ והרמב"ם, ד"ה ס"ז קסח ששנינו (ס ' מהא

מ"ב) פ"ב חייבת (חלה פירות במי הנילושת שעיסהשבלא וש"מ המוציא, עליה מברכים אין ומ"מ בחלה,חכמים קבעו שלא אלא לחם, בגדר חסר לא קביעותדקיי"ל מהא באחרונים הוכיחו וכן המוציא, ברכת עליו

ה "ה ) פ"ו ומצה חמץ הל ' מדאו'(רמב"ם מצה יד"ח דיוצאיםלא דמדאו' תימא ואי עלה, כשקבע בכסנין הבאה בפת

רב חייבוהו עלה דבקבע ורק כפת בברהמ"ז,הוי נןדאו', מצה יד"ח בהם לצאת יכול הוי לא לפת , דדמיאשלרוב דארעא כובא גבי ע"ב לז בדף לעיל חזינן וכןיד"ח בה ויוצאים בכיסנין הבאה כפת דינה הראשוניםרוב נקטו וכן סט"ו, קסח סי' הב"י וכ"פ מצה,

העוזר אבן [ה"ה מדאו' פת הוי דפהב"כ (סי'האחרונים

סי"ג) שםקסח פמ"ג ספיקו, את שם שפושט סקט"ז (א"א

סק"ו ) במ "ז בזה ומג"גשהסתפק מאיר(סק"ח ), והבית (על,

סקט"ז) גרעק"אמג"א סי"ז), הרב(ר "ח שו"ע ס "ח ), (קסח

סקט "ו )ערוה"ש חזו"א(שם סק"ב), לד וסי' סק"ח כו (סי'

שרשו מקאמרנא דהרה"ק זה שיסוד וחזינן ועוד],ברשב"א [אומנם ואחרונים כיון)בראשונים ד"ה ע "ב (לח

חייא )וברא"ה רבי אמר ד"ה כל )ובריטב"א(שם ד"ה סוף (מב

בגדר אינו עליו קובעין שאין דפהב"כ מדבריהם נראהכנ"ל אך פת , בגדר נהיה עליו הקביעות ע"י ורק פת,

ע"א מב דף ברכות לח

קיי"ל וכן פת, תמיד דהוי הנ"ל כהרמב"ם פסק בב"יוכנ"ל האחרונים דס "ללרוב נראה השיטות לאלו (ואפי'

אם תלוי דבזה מהפהב"כ, שבע בלא מיירי דהם מקאמרנא לרבינו

הקביעות, כמו לפת ליה משוה השביעה הרי בשבע אך לא, או קבע

].וצ"ע )

מדאו ' חייב מפהב"כ שביעה כדי אכל

בברהמ "ז

וביסוד על יג ] במ"מ לברך בגמ' הנידון שכל הנ"ל ב'אשכחן כן הנה שבע, בלא מיירי פהב"כ

באשכול סעודה )להדיא בעינן (הל' התורה מן וז"לבפת אבל כביצה, ועד כזית עד אמרו ורבנן שביעה,ברכות וג' המוציא לברך אחמור לא בכיסנין הבאהמברך עליו סעודה קובע שאינו וכל בכביצה, או בכזת,ס"ז קסח סי' הב"י וכ"כ ג', מעין ולאחריו במ"מ לפניוברכות ושלש המוציא לברך חכמים קבעו לא וז"לשום בה שיש כל אבל וכו' בלחם אלא בכזית אפילוברכות וג' המוציא לברך חייבוהו לא וכו' תערובת מהפת שביעה כדי דכשאוכל מלשונם מוכח עכ"ל,כפת דהוי מדאו' הוי בברהמ"ז חיובו בכיסנין הבאה

העוזר באבן וכ"כ השו"ע (סי"ג)גמור. לחומרא וכ"כ ,סתם וכן הי"ב, בפ"ב שלו הנהנין ברכת בסדר הרב

רח )הגרעק"א לסי' רט (בהגהותיו סי' בשעה "צ וכ"כ ,שביעה כדי מהם אכל אם בכיסנין הבאה שבפת סקי"בלהדיא וכותב בברהמ"ז, שחייב גמור לחם כמו הוי

לחם, שאר כמו התורה מן דהוא משמע (אלאשלכאורה

באמת אך בזה, נסתפק סק"ו במ"ז שהפמ"ג בסוגריים מביא שאח"כ

הוי שפהב"כ סקט "ז בא"א למש"כ דבריו בסוף מציין עצמו הפמ"ג

שפשט ונראה מדאו', ספיקו )פת הוא לבסוף ב' שיסוד ופשוט ,הויא בכיסנין הבאה דפת דמכיון א', יסוד של תוצאהבברהמ"ז מחויב ממנו דכששבע מובן הרי מדאו' פתלרוב קיי"ל דבזה ממנו שבע כשלא ורק מדאו',

בכזית)הפוסקים ד"ה קפד סי' ביאוה"ל ברהמ"ז (עיין שחיובס"ב קפו סי' השו"ע וכדכתב מדרבנן רק הוי בכה"גבכיסנין הבאה בפת חז"ל חייבו לא בזה ס"ד, קצז וסי'דרכם אין אחרים וגם עליו, סעודתו קבע דלא היכא

עליו. לקבוע

בדעתו תלויה אדם כל של שביעה

וביאור אינה יד] אדם כל של ששביעה ג' יסודהנה בדעתו, אלא אחרים בדעת תלויההחינוך מספר להלכה סקכ"ב קפד סי' המ"ב הביא כן

עקב) שיעור (בפר' לה אין השביעה וזאת וז"ל שכתבוידענו שביעתו, יודע אדם כל אבל אדם, בכל שוהנפשו לשובע באוכלו שהוא הצדיק שביעת שיעורהמ"ב ומעתיקו עכ"ל. לבד, מחייתו כדי לומר ארצהלגבי דבריו סיום את המ"ב ומפרש חולק, ללא להלכהלבד מחייתו כדי לאכול תמיד דרכו שאם דהיינו הצדיק

מדאו', בברהמ"ז וחייב שביעה חשיב זה בסדרגם (והרב

חיוב ספק הוי שביעה כדי שבאכל ס"ל והי"ב ה"ב פ"ב הנהנין ברכת

התורה ) מן .ברהמ "ז

הראשונים מח' ודברי דידן גמ' דברי (רבינוביאור

שבב"י) והראב"ד משה

והא אדם טו] כל אצל דעתו שבטלה דידן בגמ' דאי'מאוד גדול שיעור שאכל הונא רב על קאי

קבין ט' ביצים )של כשמונים וע"ז (שהוא מזה שבע ולאוחייב אדם כל אצל דעתו שבטלה נחמן רב לו אמרכשלא זה חיוב אם בראשונים נחלקו [ובזה בברהמ"ז,נחשב כן לקבוע אחרים שדרך דכל מדאו', הוי שבעסקכ"ה קפה סי' שם בשעה"צ מביא וכן מדאו', שביעהשאף או כן, שס"ל בסוגיין רש"י של רבותיו בשםחייבוהו דרבנן ורק מה"ת שביעה נחשב לא בכה"גשכן שם השעה"צ וכמש"כ ברהמ"ז, בכה"ג לברךאך מקאמרנא], לרבינו ס"ל וכן להחינוך, שס"ל משמעבטלה בכה"ג לומר מקור וראשונים בגמ' אשכחן לא

ושבע כשאכל בכךדעתו שבעים אינם שאחרים שהיות (דנימא

נ דוכתא )לא בשום כן אשכחן דלא לדידיה , אף שביעה ,חשבתבב"י דאשכחן קסח )[והא משה (סי' ורבינו ראב"ד מח'

לקבוע, בנ"א דרך שאין בשיעור קבע אם לגביוקיי"ל ג', מעין משה ולרבינו ברכות ג' מברך דלראב"דמקאמרנא הרה"ק לביאור כ"ז משה, כרבינו בשו"עקיי"ל ובזה ממנה, שבע לא אך סעודתו שקבע מייריהטהור השולחן וכמש"כ ג' מעין דמברך משה כרבינו

יעקב לט שארית

דלית ס"ל ממנו בשבע אך לעיל, שהעתקנו י' בסעיףהתורה]. מן בברהמ"ז דחייב דפליג מאן

מדאו ' ברכות לג' ברהמ"ז חלוקת

וביאור הד'טז ] מקאמרנא יסוד להרה"ק דס"ללג' הברכות שחלוקת כהדעות לפסוקיד"ח יוצאים ואין מקראי, בגמ' לה כדילפינן מדאו', היארוב דעת היא כן לכאו' הנה ג', מעין בברכת מדאו'

התוס' [ה"ה וחותם )הראשונים ד"ה ע "א מריבוי (טז וכ"מ ,מחראשונים בדף ומאירי הרא "ש ותוס' ושיטמ "ק ורא"ה (רשב"א

ודוד ע"ב) ויהושע שמשה שם הגמ' דברי את שביארובזה, הנוסח תיקנו שהם דהיינו ברהמ"ז תיקנו ושלמהומשמע הברכות, חילוק תיקנו שהם כתבו ולאוכן מדאו', הוי הברכות חלוקת שורש שעצם מדבריהםאות ובפ"ו כא אות פ"ב ברכות הל' מהריטב"א משמע

הסמ"ג, בשם רט בסי' הב"י הביא וכן קצאו. הב"י (ואמנם

הרמב"ם הזכיר שלא מהא דייק הל"ב מהל "ב פ"ב ובכס"מ ס "א

פקפקו אך דרבנן, ברכות דחלוקת שס "ל הברכות חלוקת בסה"מ

פרטי לבאר שם הרמב"ם טרח לא דבסה"מ זה, דיוק על האחרונים

מלשון בכס "מ שדייק מה וכן בכללות, המצוה יסוד אלא המצוה,

תיקון הברכות דמטבע שכתב המצוות לספר בהשגותיו הרמב"ן

על ולא הנוסח אל הרמב"ן דכוונת באחרונים תמהו הם , נביאים

מקראי) בגמ ' לה דילפינן ברכות לג' כנ"ל החלוקה ס"ל וכן ,סי' והדרישה הב"ח המה הלא הפוסקים גדולי לכו"ככלל ובחיי"א סקי"ז, רסח ובסי' סקט"ז שם והא"ר קסח,דכל ה', אות קסז סי' השולחן ובערך סוסק"א, בנ"א מזכדילפינן מדאו' הוי הברכות דחלוקת ס"ל פוסקים הנישי תשורת בשו"ת בזה [וע"ע מקראי, בגמ' זאתלד סי' ח"א מהרש "ג ובשו"ת תקעא, סי' מהדו"קותורה, ברית אין גם המחיה דבעל לזה שהסמיכוואמנם בברהמ"ז, מעכבים דהם ס"ג רפז בסי' וקיי"לותורה דברית ההזכרה הוי אי פלוגתא אשכחן בזה

דמתוס' נשם )(כ'מדאו', ד"ה במלחמותע "ב (יב ורמב"ן

הרי"ף) בדפי מדאו',ע "א ותורה דברית דס"ל מוכחטז)ולהרא"ה מד)ושטמ"ק(ברכות מדרבנן,(ברכות הם

בדיעבד) אף זה שיעכב תיקנו שרבנן קפז (אלא ביאוה"ל עיין ,מ"מ דרבנן דהוי להדעות אף באמת אך מחזירין, ד"ה

אף בברהמ"ז ותורה ברית הזכרת דמעכב תיקנו רבנןלעיל בגמ' התוס' דברי ידועים והלא ע "אבדיעבד, (יא

יחזקאל ) רב תני חכמים ד"ה תקנת על העובר לגביהתורה מן אף מצוותו רבנן התוס'שמפקיעים (ומובא

לאו "ח ) הפמ "ג בהקדמת בעניננו להלכה אף לומר יתכן וא"כ ,חייב אם מ"מ מדרבנן ותורה דברית להדעות דאףברית בה שאין ג' מעין ויברך התורה מן בברהמ"זמצוותו רבנן עקרו להזכירם חז"ל תקנת על ועבר ותורה

התורה]. מן

מדאו ' אינם הברכות שחלוקת שס"ל האחרונים

ג' במעין בדיעבד ויוצא

ואמנם דלהלן יז] האחרונים אלו דכל נראהכששבע אף פהב"כ באכילת שמקיליםלפסוק דס"ל טעמם עליו סעודה קבע שלא כל ממנואינה הברכות דחלוקת מהרמב"ם שמדייק כהב"ידגמ' וקראי ג', מעין בברכת יד"ח יוצא ומדאו' מדאו',דתקנו דאף ס"ל לכאו' [וצ"ל נינהו, בעלמא אסמכתאאלא זאת תקנו לא בברהמ"ז ותורה ברית שמעכב רבנןהברכה מטבע כן שיהא שטבעו ברהמ"ז לגביהיות ג', מעין פת על שבירך מי לגבי ולא דברהמ"ז,יד"ח יצא בברכה חכמים שטבעו ממטבע שינה דלאלהט"ז דס"ל משמע וכן ותורה], ברית הזכיר שלא אףסי' ולברכ"י ע"ב, נ ברכות ולהצל"ח סק"ו, קסח סי'שם ולערוה"ש סי"ב, שם הרב ולשו"ע סק"י, קסחוכן פוסקים, עוד בשם סק"א קסז סי' ולכה"ח סכ"ג,

סק"א קצא סי' המ"ב המח')סתם הביא שם ,(ובשעה "צשס"ל פוסקים של גדול חבל דיש דאשכחן אף ואמנםגמורה בפת אף ג' מעין בברכת יד"ח יוצא שמדאו'זה דבר יצא לא לכאו' מ"מ שביעה, כדי ממנה שאכלראשונים של שלם חבל כנ"ל דהרי דאו', ספק מדיוא"כ ג', במעין מה"ת יד"ח יוצאים דאין ס"ל ואחרוניםספק דהוי שביעה בכדי פהב"כ באכל לחוש יש שובבדיעבד אף ברהמ"ז יד"ח יוצא דאין לחומרא דאו'

ג' מעין דוכתי בברכת בכמה כח סי' או"ח בחזו "א (ועיין

קיי אי ליה ולכאו'דאיספקא דרבנן, או דאורייתא ברכות דחלוקת "ל

לחומרא ) דאו ' ספק כנ"ל .הוי

ע"א מב דף ברכות מ

לשיעור הפת אל מצטרפים המאכלים שאר

מה"ת שביעה

ובענין ה 'יח] בסעודה יסוד הנאכלים אוכלים ששארלהשלים מצטרפים הפת עם אחת מבאר מקאמרנא הרה"ק הנה מה"ת , שביעה לשיעורהפת אל טפלים המאכלים שכל דהיות סברתו בעצמוכל נפטרים המוציא שבברכת ברכות מדין כדחזינןשיעור להשלים מדאו' מצטרפים כולם הרי האוכלים

המג"א מדברי לזה מקור ומביא (סקי"ג)השביעה,

שכל בפהב"כ, סעודה קביעות ענין לגבי כן שכתבהאלו המג"א לדברי ואמנם מצטרפים, האוכלים

הרב שו"ע [ה"ה האחרונים רוב ס "ח )הסכימו ,(קסח שושן פרי ג')שו"ת סימן א ' חיי"א(כלל ד'), דין נד ,(כלל

שו"ע ס"ג)קיצור מח אהרן(סי' יד ט ), בהגהה א"ר (קסח ,השולחן(סקי"ז) ערך ורדים(סק"ד), גינת נד), סידור (סי' ,

מנוחה יג)בית אות מד ככמה (סקכ"ד)מ"ב(דף ודלא .ברכ"י ה"ה המג"א, ע"ד שפקפקו ס "ו )אחרונים ,(קסח

סקמ"ד)כה"ח ערוה"ש(שם ].(סקי"ז),

להדיא ואמנם דברו לא הנ"ל האחרונים וכל המג"ארבינו אך דאו', לשביעה הצטרפות לעניןהרדב"ז כתב וכן זל"ז, הענינים לדמות ס"ל מקאמרנא

ב'רכד,) סי' ו ' בביאוה"ל(חלק בכזית)המובא ד"ה קפד (סי'

תשובה קצז)ובשערי שכל (סי' כהקאמרנער שסוברחידש [והרדב"ז דאו', לשביעה מצטרפים המאכליםשבע ולא המאכלים משאר קודם באכל שאף טפי,

מהפת השביעה השלים לסבראואח"כ ליכא (שבכה "ג

הפת) אל ובטלים טפלים שכולם חייב דהקמארנער מ"מוזה הפת ], ע"י שבע שסוכ"ס היות מדאו' בברהמ"ז

הפמ"ג כשיטת קפד)דלא קצז)והא"ר(סי' והצל"ח (סי'מ "ח ) דייקא.(ברכות מהפת לשבוע דצריך ס"ל

הפת עם ממש הנטפלים דהפת)המאכלים המלוי (כגון

מצטרפין לכו"ע

ואמנם בכזית)הביאוה"ליט] ד"ה דברי (קפד את מביאהנ"ל דבעינן הפמ"ג ליה שמסתברא (שכתב

התורה ) מן חייב הוא ואז לבד מפת ע"ז שביעה וכתב ,

פשוט דנ"ל על הביאוה"ל כוונתו אין להפמ"ג דאףפשיטא דהם הפת את ממש המלפתים דבריםדף לעיל כדאשכחן אכילה, דרך הוא שכן דמצטרפיםהפמ"ג אלא דאו', שיעור לגבי בליפתן ואוכל מיסב מאדעת כנ"ל ואמנם בפ"ע, דברים שארי באוכל מיירישאר באוכל אף אלא כהפמ"ג שלא מקאמרנא הרה"קומצטרפים הפת , אל כולם נטפלין לחוד אוכלים

התורה. מן בברהמ "ז לחייבו שביעה לשיעור

להקל ספיקא ספק עשיית

והשתא בצירוף כ] רק מהפהב"כ ששבע דבכה"ג י"לובירך לחוד שאוכלם אחרים מאכליםדאולי ספק ספיקא, ספק דהוי להקל צד י"ל ג' מעיןג' מעין בברכת יד"ח יוצא דמדאו' כהפוסקים קיי"ללשיעור מאכלים שאר מצטרפים לא דאולי וספק

לקולא]. הוי בדאו' אף וס"ס שביעה,

על סעודה קביעת גבי אשכחן זו פלוגתא כעין

פהב"כ

ואשכחן הפוסקים כא] שאר בין זו פלוגתא כעיןבדין המג"א שחידש הדין לגבישאר אף לזה לצרף שיש הפהב"כ על סעודה קביעת

החיים דרך בספרו מליסא הגר"י דהה (דיני מאכלים,

ג') דין המלפתים במ"מ המאכלים רק מצטרף דאין כתבהרב השו"ע אך הפת, ס "ח )את שמצטרף (קסח כתב

ודברים כבשר עמו, שאוכלים הדברים כל לפהב"כמשמע וכן גמור, לחם בסעודת שנוהגים כמו אחריםכל הגמ' מדברי דינו שדייק המג"א לשון פשטות הפת מלפת כשאינו גם והרי עליו, קובעים שאחריםונטפלים הפת על שקובע תמיד נחשב מאכלים, בשאר

המאכלים. כל אליו

בספר וכן וכמובא דורינו פוסקי למעשה בזה נחלקוקמינצקי הגר"י דדעת ,56 עמוד הברכה וזאת שאין הגרשז"א דעת נוטה וכן שיינברג והגרח"פ

לבד, הנאכלים מאכלים שאר הדרךמצטרפים (וכשיטת

נו,החיים ) ח"א או"ח באג"מ פיינשטיין הגר"מ ודעת .

יעקב מא שארית

המאכלים שכל הגריש"א, דעת וכן נא, וח"ד לב, וח"בהפת, אל מצטרפים הבב"כ הפת בסעודת הנאכליםהנ"ל מקאמרנא והרה"ק הרב השו"ע כסברת וסברתםונחשבת לחם של חשיבות לה יש בכיסנין הבא שפת

ממילא.למא אליו טפלים המאכלים ושאר העיקרי כל

מקאמרנא הרה "ק בדברי השישי ביסוד צ"ב

הנה הרה"ק כב ] מדברי דמשמע מה ואמנםושבע כביצה באכל שרק מקאמרנאסגי לא דבכזית להדיא וכותב מדאו', בברהמ"ז מתחייב

ממנו ששבע מאכלים )אף שאר צ"ב (בצירוף באמת זה ,היא אכילה וסתם ושבעת, ואכלת כתיב בקרא דהלאדברים בשאר אח"כ ושבע כזית כשאכל וא"כ בכזית,מדאו', בברהמ"ז יתחייב לא אמאי הפת אל הנטפליםאכילה שאיזהו ע"ב כ דף בגמ' ס"ל יהודה שר' [ואףמח' הראשונים לרוב הנה כביצה, זהו שביעה בה שיש לא דמדאו' דאו', החיוב על קאי לא שם ור"י דר"מאסמכתא הוי דמייתינן וקראי בשביעה, אלא נתחייב

שבע. בלא אף שחייבוהו החיוב לגבי בעלמא

קיי"לובאמת זו ס "ו )במח' דהשיעור (קפד כר"מעל בברהמ"ז מדרבנן שמתחייב בכזית ,הו"ל הכזית אכילת ארי ג"כ כששבע לכאו' וא"כ כזית,

מה"ת. להתחייב

הא"ר והנה דעת שמביא בכזית ד"ה בביאוה"ל עיי"שהתורה דמן דקיי"ל והר"א והר"י החינוך בשםבכמה הביאוה"ל ע"ז ותמה שבע, שלא אף כביצה סגיזו שיטה עיקר "כי הביאוה"ל, מקושיות ואחד אנפי,כל דהרי מאוד מגומגמת לכביצה כזית בין לחלק

אי וממ"נ בכזית, דאמר מאיר כר' פסקו הראשוניםכמש"כ בעלמא אסמכתא וקראי מדרבנן פלוגתייהוכ"א אינם כביצה ובין כזית בין הרי מ"ח בדף התוס'דפסקינן למאי א"כ פליגי דבקראי נימא ואי מדרבנן,כביצה כלל בעינן ולא סגי, בכזית התורה מן כר"מ

ורב וכו'" היראים דעת שאמנם שמביא דבריו בהמשך (ועיי"ש

דאף מקורביל והר"י והרמב"ן והרשב"א והראב"ד כלה ריש הונא

דהוי שבשו"ע כהפסק ודלא מדאו', הוי שבע בלא אף לבד כזית

דלמאי מדרבנן) הביאוה"ל מדברי חזינן לענינינו ומ"מ ,וכמו סגי, בכזית התורה מן הרי כר"מ דקיי"לאף בקראי דפליגי דס"ל להשיטות כן כותב דהביאוה"לעם ביחד לדידן להיות צריך ה"נ הרי השביעה, ללא

וצ"ע. השביעה,

ור"י דר"מ במח' שמבאר הביאור

ואשכחן שמאריך כג ] סק"ב זהב בזר קפד בסי'בתוך כמ"פ וכותב זה בענין הרבהשביעה דשיעור יהודה כר' דקיי"ל בפשיטות דבריו

מכביצה פחות לא הוא שביעהמה"ת בה שיש אכילה (איזהו

כביצה ) בכזית זהו זהו ואכלת שמפרש כר"מ ודלא ,שאין היות שלר"מ שם [ומפרש השתיה ע"י זהו ושבעת ישבע אחד אם אף הרי לבד, פת בכזית לשבוע דרךקאי דושבעת מפרש וע"כ דעתו, בטלה לבד פת מכזיתבשאר וה"נ להפת, שמצטרף השתיה ע"י ששבע

לפת]. שמצרף דברים

כמ"פ ומפרש שסותם במה כוונתו דבריו בתוךבעלמא קיי"ל דהלא יהודה, כר' דהלכה

ע "א ) מו יהודה (עירובין כר' הלכה יהודה ור ' .אדר"מ____________________

zrayeא. `dc `nv `le arx `le ray `ed ok m` `l` dxezd on f"ndxa oi`c micen mlerd lk ,l"fe ,my epeyln wlg wizrpe

ixaq mlek mipexg`e mipey`x miwqete i`xen`e i`pz `nlr ilekc `l` ,ladd xg` jlil aezkd zehyt xewrp jxc dfi`ae ,aizk

dixa oi` i`cec dviakn zegt mlera driay mey oi`c micen lkde ,ray `l` `nv `le arx 'idi `ly ,driay ira `ziixe`cn

dltzne cnly dxez ixacn ray mc` minrtl oke ray zeidl eirna jxazne dviak `rniw lke` yi driayd oipra dzxagl dnec

.xiyrl rayde exyra xiyr yie ,al agexe oevxn `ilz driayd ik ixnbl ray `ed hrn lke`yk cr

dlha ray 'idiy cg`l rx`i m` elit` ,llk driay ick ea oi`y s` zifka dlik` lke ,zlk`e xaq xi`n 'x ,i"xe n"xc `zbelte

oeike ,oii `ed dizy mzq ik ,oii ziizy on driayd didiy s` ,dizy ef zraye zifka zlk`e zraye zlk`e dxn` dxezd ,ezrc

ע"א מב דף ברכות מב

אך יוחנן כד ] כר' זו בפלוגתא קיי"ל דהלא צ"ע זהוהשיטה ע"ב)דמחליף דכזית (מט שהשיטה

ע"ש שנקראת אף האמיתית יהודה ר' שיטת היא היא

הפוסקים לכל קיי"ל והכי וכלר"מ, בה"ג ר"ח (רי"ף

וב"י) בטור כדאי' ברהמ"ז הפוסקים דמברכים קיי"ל דע"כ ,מקאמרנא הרה"ק סותם ואיך בשו "ע, כנפסק כזית על

____________________

ixaca cg` jxc edf mgld on `ed driayd eli`k ixde mgll lth lkd mgl zifk lk`y oeik mgld on raey el oi`y s` ray `edy

opixn` `lc xaeqe ,zifk mgl eze` on ray `edy ixiinc wtq oi` `ziixe`c zifkl s` wqetc mi`xi xtq `edy miwqetde ,xi`n 'x

on ray 'idiy icy epiid dizy df zraye xnel n"x jxvedy dne ,dxezd on jxal aiig epnn ray `edy oeik `l` ezrc dlha

zn`d xg`l la` ,ixwin driay inp oiid on zraye zifka zlk`e yixce driay ick zifka oi`y mlerd aexl ok xnel jxved oiid

lra zxaq jk ,dxezd on jxal aiig ray `edy oeik mewn lkn giky `lc s` mgl zifk on ray `ed m` driaya `ilz xwirc

.mi`xi

zlk`e xaeq n"x i"xe n"xc `zbelte ,mlern mc` f"r wlg `le ray `l` `nv `le arx 'idi `ly lkd llek zraye xac ly ellk

ray `edy zraye mgl zifk `l` lk` `ly i"tr`y zraye yixc driay fnx mey zifka oi`y i"tr` zifk dlik` mzq ,zifka

rayd llka df mbe ,jxal jixv k"tr` ,`xng on iexe ray `edy zraye on f"ndxaa aiig xekiy eyxc okc ,oiid on dizyd on

ea oi`y s` n"xle ,dxezd on jxal aiig oii ly dizyd on raye driay ea oi`y mgl zifk lk` m` n"xl d"de ,zraye ly

zifk lk` `l m` la` ,zifk lk`y mgll lth lkd dcerqa lke`y zexitd on oiae oiid on oia ray 'idiy calae zraye ,driay

,[yly] (ray) oirn e` ,'eke zeax zeytp `xea `l` f"nda jxan epi`e ,ixt lk lre lk`iy liyaz oin lk lr jxal jixv mgl

,ax ia xa mrhck raye lk` mc` minrtly dn driay xeriy da didi dlik`dy zlk`e lr mb i`w zrayec dcedi 'x zxaqe

ray 'idiy lkd llek zrayec dcedi 'x xaeqe ,ald zcerqa ezryl ray `ede dviaka lek`l jxc ok ik ,dlkl liire ,dviak

,driay lr i`w zraye dcen i"x mb dviaka ray epi` `ed m` ,dviaka driay k"b mgld on lke` 'idiy jixve `nv `le arx `le

dlik` l` lth lkd ik f"nda jxan zexite miliyaz lke` e` oii dzey `ede arx `ede llk epnn ray epi`e mgl dviaka lk` m`

`edyk la` ,minde mgld on ray 'idiy jxev el oi` m`e minrtl driaye zeriaw jxc ly xeriy `idy dviak lk`y mgl ly

ray 'idiy aezkd zehyt xewri `l dyxcde zraye zlk`e dxn` dxezd ,f"nda jxaiy xaeq wqete `pz mey oi` `nv e` arx

dxezd ,mlern mc` al lr dlr `le ,[c"a`xde m"anxd ixac my x`any eixacn jex` rhw ephnyd o`k] ,`nv `le arx `l

mytp ,`nve arx `ede dvikae zifk lk` m`y xnel xyt` j`ide `nv `le arx epi`y `xwp driay mzqe zraye zlk`e dxn`

.mlern mc` al lr dlr `l ,`kxea `ed ,dxezd on jxal aiig 'idie ,shrzz mda

ine f"nda ixg` jxale `vend jxale eici lehil aiig epnn ray `ede zt mzq od oipqk zt od mgl dviak lk` m` xac ly ellk

lke` ,opaxc`e `ziixe`c` xar f"nda jxan epi`e eici lhep epi`e ezryl ea ray `ede dviak oipqk zt lke`y eraha rceiy

opira dxezd one opaxcn `l` epi` yely oirne .f"nda jxan epi`y `ziixe`c` xare ,mlerd on xwrpe zeipr eypery i"hp `la

ztd one mdn raye zexit ly miliyaz lke` e` oii dzeye oipqk zt dviak lk` m` d"de ,d"i` x`apy enk zexenb zekxa yly

'qezd zhiyl miaxd z` `ivedl oiprle .eytpa aiigzn ok dyer epi`y ine eici lehile `wic f"nda jxal `zixe`cn aiig dviaka

dxezd xeriy dviak xeriy lk`iy opira m"anxde c"a`xd zrcle ,zeaxr mrhn miaxd z` `iven obc oin ly zifk lk` elit`

`ail` `pyil hiwp ,zifk lk`iy cr mixg` z` `ivedl opgei 'x xn`y dne ,eray ick lk`y in z` `iven ray epi` `edy s`

la` ,dcdei 'xk miwqetdl df lke .dcedi 'xk dkld i"xe n"xc ,dviak opira zn`d itl la` n"xclk` m` n"xk wqt mi`xi xtq

lrc 'qezd lra i"xk mi`xi 'q xaeqe ,dxezd on jxal aiig zifkn ray m` `l` ezrc dlha dfa opixn` `l epnn raye zifk

lke ax r"v eixac ik eixaca y"r opaxcn f"nda jxan zt zifkn zegtl oicd `ede ,x"pa jxan mipind zyngn zifkn zegt

milk`n x`y lk`y e` epnn rayy s` zifk did opaxc `xeriye dvika i"xk weqtl `l` enikqd `l mipexg`e mipey`x miwqetd

`le i"hp jixv oi`e milk`n x`y lke`e epnn rayy s` dviak cr lek`l leki oipqk zte ,opaxc `xeriy df lk epnn raye

,w"aca cer jix`dy dn y"iir) 'eke dxe` dher iptn ipiq xd cnrna iytp dlawe axega dynl exn`py mixacd od ode f"ndxa

.(mipta epiywdy enk mpiadl oiicr epikf `ly eixac ayiil dkfiy in ixy`e

יעקב מג שארית

את שם מביא [והוא לזה, מקור שום מביא ואין להיפךרב צ"ע ש"דבריו וכותב כר"מ דקיי"ל היראים שיטת כר' לפסוק הסכימו ואחרונים ראשונים הפוסקים דכלראשונים לאיזה למצוא זכינו ולא בכביצה", יהודהשהעתיק ראשונים להג' כוונתו ואולי כוונתו, ואחרונים

לעיל שהבאנו ורי"ו )הא"ר ור "י הבאנו (החינוך וכבר ,כלל אשכחן דלא בזה הא"ר על תמה שהביאוה"ל

זאת , שביעהבדבריהם ללא אף דכזית שפוסק היראים (ועל

חמש הביאוה "ל מביא רב, בצ"ע הקאמרנער שתמה מה"ת,

דאו') הוי לבד שבכזית כוותיה שס "ל וצ"ע.ראשונים ,

ממנו ושבע כזית שאכל דמי ר"מ מדברי הראי'

דעתו בטלה

והנה שבע כה] ונהי' פהב"כ כזית שאכל מי בשלמאמקאמרנא להרה"ק ס"ל דזה לבד, ממנו

אדם כל אצל דעתו דבטלה דאמרינן לקולאחידוש (ואף

מברהמ"ז) מדאו ' בדברי ופטור מדאשכחן י"ל לזה וראייתו ,ל ואמאי שתיה, זו ושבעת אכילה זה שואכלת א ר"מ

שאכל מהכזית ששבע כפשוטו, דושבעת ר"מ מפרשבמעיו ) ומתברך קמעא אוכל כלל (בבחי' דרך אין שבזה אלא ,

מצטרף כזית שכשאוכל אלא דעתו, ובטלה שבע,[וזהו בברהמ"ז, לחייבו ומשביעו ששותה השתיהא"צ דשביעה מקאמרנא דהרה"ק לשיטתו אסמכתאבשיטתו שצ"ב מה אלא הנ"ל] וכהרדב"ז עצמו מהפתשאר בצירוף ושבע כזית פת באוכל שאף מש "כ זהכר"י דקיי"ל בברהמ"ז, מה"ת חייב אינו מאכליםבה שיש אכילה איזהו ושבעת דואכלת קרא דמפרשאף אמרינן דלר"י שמפרש ונראה כביצה, זה שביעהכנ"ל צ"ב וזה דעתו, דבטלה מכביצה בפחות בשביעהאמיתית שביעה לגבי איירי לא ר"י הפוסקים דלרובלא וא"כ שבע, בלא לברך מדרבנן הדין לגבי אלאבפחות כששבע דעתו דבטלה הדין כאן אשכחןולר"י בקראי דפליגי דס"ל להראשונים ואף מכביצה,שבע, שלא אף כביצה באכילת בברהמ"ז מדאו' חייב

בעצם, שביעה שיעור הוי דלר"י דכביצה דדייק י"ל (ומיניה

הדיוק) וצ"ב דידיה, שביעה אף מהני לא מכביצה עוד פחות מ"מ ,מאיר. כר' זו בפלוגתא קיי"ל דהלא כנ"ל יקשה

הרה"ק לשיטת אף זה בענין להקל הסמך

מקאמרנא

אמנם אף כו] זה בענין להקל ואופן מקום מצאנופי על והוא מקאמרנא, הגה"ק לדעת

טבעו (בסי"ב)מש "כ לפי "שיודע הוא שביעה דשיעורוא"כ רעבון", שום בלי שעות שש ממנו שבע שיהיה

מזונות כביצה של מועטה שבאכילה לפתן נמצא (בלא

אחרים ) אדם ומאכלים סתם שיהיה כלל שכיח זה איןרעבון שום בלא שעות שש למשך ידה על (פרטשבע

בסי' בז"ז כמ"ש אכילה מקצת שבע שנעשה כוותיה צדיק לאדם

עד ומתפלה תורה מדברי שבע אדם "שלפעמים סק"ב קפד

ורוחב מרצון תליא השביעה כי לגמרי שבע הוא מעט שכשאוכל

.לב")

מקאמרנא ומקור למרן ליה דנפק י"ל זה, לשיעורלחלב, מבשר ההפסקה בשיעור דיו"ד מהאוא"כ לסעודה, דמסעודה כשיעור שעות שש דהואממנה שבע שיהא הוא סעודה דקביעות שיעור הכ"נ

דינא האי שכל דמאחר י"ל ולפ"ז שעות . (לצרף לשש

הנ"ל ) הדינים שיצאו באופן ביחד היסודות הרה"ק כל חידשוהוא הפוסקים, רוב נגד חומרא והוא מקאמרנאאפשר השביעה, בשיעור הנ"ל הגדרה מחדש עצמואכילת ולהתיר דמסתברא, זאת הגדרה על לסמוך

ביצ וד' דג' משיעור בפחות בכיסנין הבאה אף פת יםלשש מהם שבע יהא שלא כ"ז עכשיו, מהם כששבע

שעות.

בפהב"כ הקצר ברהמ"ז דבירך הא

ודבר סק"ג כז ] זהב [בזר בדבריו מצאנו נוסף חידוש על לברך נוהג שהיה לעיל] שהעתקנוהודברהמ"ז בנוסח מהם כששבע בכיסנין הבאה פתשהעתיק דברהמ"ז ברכות ארבע קיצור שהוא הקצר,דבהרמ"ז גמור חיוב דהוי לדעתו ולכאו' ס"ב. קפז בסי'שיש דדעתו וי"ל, הקצר, ברהמ"ז בירך מדוע מה"ת,לברהמ"ז גמור דפת ברהמ"ז בין ושינוי היכר לעשות והלכה הלכה דבכל דנודע ובפרט בכיסנין. הבאה דפתזו הלכה דיש וכיון אחרים, רוחניים עולמות תלויים

ע"א מב דף ברכות מד

זו לקיים לנהוג דיש בדעתו ראה בקיצור, דברהמ"זבפת זו ברכה לברך עצמו והנהיג זמן, באיזה ההלכה

בכיסנין. הבאה

שאין מזונות מאכלי שאר – קמ "ל טובה עצה

ברהמ "ז חשש בהם

והנה לשבוע כח] שרוצים לאלו קמ"ל, טובה עצהשמברכים דגן ממיני העשויים ממאכליםשל דאו' מ"ע ביטול לחשש שיכנסו ללא במ"מ עליהםמה' העשוים מאכלים ריבוי ישנם שבאמת ברהמ"ז,נחשבים אלא לחם, שם עליהם אין שבכ"ז דגן מיניכפי ולשבוע מהם לאכול ואפשר כפת , ולא כתבשיל

בברהמ"ז. כלל שיתחייב ללא רצונו

פ"ב)הםואלו הברכה וזאת בספר שכתבם דייסות (כפי :וכדו')חמות שועל שיבולת דייסת סולת, ,(דיסת

שבורה גרוסה חטה -(בורגול )תבשילי ב), נד, כל (חי"א ,בלינצעס מרק, שקדי קוסקוס, פתיתים, האטריות , סוגי

צ"ע ) ובעבים ביותר, דקות זלאביא(חביתיות תימני), ,(מאכלהפוסקים לרוב אטריות שחשש קוגל זצ"ל הגריש"א (מלבד

בחלה ) וחייב הבב"כ כפת וופליםדדינו וי"א לגרח"פ , ס "ל (כך

קסח סי' במ "ב המובא כוואלאפלאטקעס שהוי זצ"ל שיינברג

דהמ"ב מאלו יותר עבים שלנו שוופלות החוששים יש אך סקל"ח,

כפהב"כ) דהוי כעיסה וחוששים העשויות סופגניות וה"ה ,דינם הדין שמעיקר עמוק בשמן טיגנם או שבישלן עבה

סקע "ה )כתבשיל ומ"ב סי"ג קסח שמים (רמ "א שיראי אלא ,מסופגניות דין יזהרו להם יש ר"ת שלשיטת שם במחבר (כמובא

.פת)